וקטורים גיאומטריים

Transcription

וקטורים גיאומטריים
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫נושא ‪ :5‬וקטורים‬
‫נושא זה מורכב משני תתי‪-‬נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬וקטורים גיאומטריים‪ :‬נושא זה מכיל את כל ההגדרות והפעולות בווקטורים‪ ,‬ישרים בעלי גודל וכיוון‪.‬‬
‫ב‪ .‬וקטורים אלגבריים‪ :‬נושא זה מכיל את אותן ההגדרות והפעולות‪ ,‬כאשר הווקטורים ממוקמים במערכת‬
‫הצירים‪.‬‬
‫וקטורים גיאומטריים‬
‫וקטור הוא ישר בעל כיוון ואורך ‪ .‬שני וקטורים במרחב‪,‬‬
‫בעלי אותו כיוון ואורך‪ ,‬זהים זה לזה גם אם מוצאם‬
‫בנקודות שונות‪ .‬כך שניתן להעתיק וקטורים במרחב תוך‬
‫שמירת הכיוון שלהם‪ .‬את הווקטורים מסמנים באותיות‬
‫‪ v , u‬ו‪ w -‬עם קו תחתון‪.‬‬
‫וקטור בעל אורך זהה וכיוון נגדי לווקטור ‪ u‬נקרא‬
‫וקטור נגדי והוא מסומן כך‪. − u :‬‬
‫‪u‬‬
‫‪v‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫לחילופין נוכל לסמן וקטור באמצעות שתי הנקודות בקצוותיו‪.‬‬
‫נקפיד על כיוון הווקטור‪ ,‬בהתאם לנקודה בה הוא מתחיל ולנקודה בה הוא‬
‫מסתיים‪ .‬כשנציג וקטור באופן זה‪ ,‬יופיע חץ בכיוון הווקטור מעל שתי‬
‫האותיות‪ .‬הווקטור הנגדי לווקטור ‪ AB‬הוא הווקטור ‪. BA‬‬
‫‪−u‬‬
‫‪v‬‬
‫‪C‬‬
‫חיבור וקטורים‬
‫וקטור המתחיל בנקודת מוצא של וקטור אחד ומסתיים בסופו של וקטור שני מייצג‬
‫חיבור שני וקטורים‪ .‬נתבונן בשרטוט‪:‬‬
‫בכדי להביע את הווקטור העליון‪" ,‬נצעד לאורך המסלול"‪ .‬תחילה‪ ,‬נצעד לאורך‬
‫הווקטור ‪ , u‬ולאחר מכן לאורך הווקטור ‪ , v‬כך שקיבלנו את הווקטור ‪. u + v‬‬
‫‪B‬‬
‫‪CA‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪u+v‬‬
‫‪u‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫כלל ההעתקה מאפשר לנו לחבר גם וקטורים שאינם מסודרים "ראש לעקב"‪ .‬נתבונן‬
‫בשרטוט ונחבר את הווקטור ‪ v‬עם הווקטור ‪. u‬‬
‫בכדי לחברם‪ ,‬נעתיק את הווקטור ‪ v‬כך שיתחיל בסופו של הווקטור ‪) u‬מסומן‬
‫במקווקו(‪ .‬כעת נחזור על השלבים מהדוגמא הקודמת‪ ,‬ונקבל כי וקטור ה"חיבור"‬
‫הוא‪. u + v :‬‬
‫‪u+v‬‬
‫‪u‬‬
‫חיסור וקטורים‬
‫חיסור וקטורים הוא למעשה חיבור של הווקטור הנגדי‪ .‬נתבונן בשרטוט‪:‬‬
‫בכדי להביע את וקטור "החיסור"‪ ,‬נצעד לאורך הווקטור ‪ u‬בכיוונו הנגדי‪ ,‬כך‬
‫שלמעשה צעדנו לאורך הווקטור ‪ . − u‬לאחר מכן‪ ,‬נצעד לאורך הווקטור ‪ v‬בכיוונו‬
‫המקורי‪ .‬נקבל את "וקטור החיסור"‪ − u + v :‬ולאחר סידור‪. v − u :‬‬
‫‪v−u‬‬
‫‪u‬‬
‫חיבור וקטורים במרחב‬
‫כל הכללים שמנינו מתקיימים גם במרחב‪ .‬נתבונן בתיבה שבשרטוט‪:‬‬
‫הווקטור ‪ , AB = u‬אך גם לווקטורים ‪ A' B' , DC‬ו‪ D'C ' -‬יש את אותו הכיוון‬
‫והגודל ומכאן שהם גם שווים ל‪. u -‬‬
‫'‪C‬‬
‫באופן דומה‪ AA' = BB' = CC ' = DD' = v :‬וכן‪. AD = BC = A' D' = B' C ' = w :‬‬
‫‪C‬‬
‫‪v‬‬
‫'‪D‬‬
‫'‪A‬‬
‫'‪B‬‬
‫בכדי להביע את הווקטור '‪ , BD‬נצעד במסלול '‪. BD' = BA + AD + DD‬‬
‫מכיוון ש‪ AD = w , BA = −u :‬ו‪ , DD' = v -‬נקבל כי‪ , BD' = −u + w + v :‬ולאחר‬
‫‪D‬‬
‫‪v‬‬
‫‪w‬‬
‫‪B‬‬
‫‪u‬‬
‫‪A‬‬
‫סידור‪. BD' = v + w − u :‬‬
‫שימו לב‪ :‬אין זה משנה באיזה מסלול נבחר‪ .‬כל המסלולים המתחילים באותה הנקודה ומסתיימים באותה הנקודה‬
‫יביאו אותנו להצגה זהה‪ .‬לכן‪ ,‬נשתדל לבחור במסלול הקצר והנוח‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪70‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫כפל וקטור בסקלר‬
‫וקטור שאורכו גדול פי שניים מהווקטור ‪ v‬ומקביל לו הוא למעשה סכום‬
‫הווקטורים ‪ v + v‬ולבסוף ‪ . 2v‬המספר הממשי המקדם את הווקטור נקרא סקלר‪.‬‬
‫הסקלר קובע את אורכו של הווקטור ויכול להפוך את כיוונו‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬וקטור‬
‫‪2v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫שאורכו גדול פי שלושה מהווקטור ‪ v‬שווה ‪ , 3v‬ווקטור שאורכו מחצית מן הווקטור ‪ v‬וכיוונו הפוך שווה ‪. − v‬‬
‫‪2‬‬
‫לסיכום‪ :‬כאשר כופלים את הווקטור ‪ v‬בסקלאר ‪ , t‬מתקבל הווקטור ‪: t ⋅ v‬‬
‫• כאשר ‪ , t > 1‬הווקטור ‪ t ⋅ v‬הוא באותו הכיוון כמו הווקטור ‪ v‬וארוך ממנו פי ‪) t‬פי‪ ,2-‬פי‪.(5-‬‬
‫• כאשר ‪ , 0 < t < 1‬הווקטור ‪ t ⋅ v‬הוא באותו הכיוון כמו הווקטור ‪ v‬וקצר ממנו פי ‪) t‬פי‪ ,0.5-‬פי‪.(0.4-‬‬
‫• כאשר ‪ t < 0‬הווקטור ‪ t ⋅ v‬הוא בכיוון מנוגד לווקטור ‪ v‬וארוך ממנו פי ‪) t‬פי‪ ,0.5-‬פי‪.(5-‬‬
‫באופן זה‪ ,‬ניתן להגיע לכל נקודה על הישר עליו מונח הווקטור ‪. v‬‬
‫'‪D‬‬
‫'‪C‬‬
‫כללים אלו מתקיימים גם במרחב‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬אם נרצה להביע את הווקטור ‪, AO‬‬
‫) ‪ O‬אמצע הקטע '‪ ,(BD‬נבחר במסלול ‪ . AO = AB + BO‬אנו יודעים כי ‪, AB = u‬‬
‫'‪B‬‬
‫'‪A‬‬
‫‪O‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪v‬‬
‫אך בכדי להביע את הווקטור ‪ BO‬ניעזר בכך שהוא שווה למחצית מהווקטור '‪. BD‬‬
‫‪1‬‬
‫' ‪AO = AB + BO → AO = u + BD‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪u‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫את הווקטור '‪ BD‬נביע באמצעות המסלול‪ BD' = BA + AD + DD' :‬ומכאן‪ . BD' = v + w − u :‬לסיכום‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪AO = AB + BD' → AO = u + (v + w − u ) → AO = u + v + w − u → AO = u + v + w‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪w‬‬
‫וקטורים הפורשים מישור‬
‫כל שני וקטורים שאינם על ישר אחד פורשים מישור יחיד‪ .‬כל וקטור‬
‫במישור הוא קומבינציה לינארית של הווקטורים הפורשים אותו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מכאן נובע שנקודה כלשהי במרחב תימצא על מישור ‪ ABC‬אם‬
‫ניתן להגיע אליה באמצעות קומבינציה לינארית של ‪ u‬ו‪ . v -‬כך לדוגמא‪:‬‬
‫הנקודה ‪ F‬נמצאת על המישור ‪ ABC‬אם ניתן להגיע אליה כך‪:‬‬
‫‪. AF = s ⋅ u + t ⋅ v‬‬
‫שימו לב‪ :‬ניתן להגיע לכל נקודה על המישור על ידי הכפלת שני‬
‫הווקטורים הפורשים את המישור בסקלרים מתאימים‪.‬‬
‫‪s ⋅u‬‬
‫‪A‬‬
‫‪F‬‬
‫‪t ⋅v‬‬
‫‪C‬‬
‫וקטור המקביל למישור‬
‫וקטור מקביל למישור כאשר הוא ניתן להצגה באמצעות שני הווקטורים הפורשים את המישור בלבד‪ ,‬והוא יוצא‬
‫מנקודה שאינה נמצאת על המישור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪u + v +  t − w‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫דוגמא‪ :‬נתון הווקטור ‪ . u + v +  t −  w‬מצא עבור איזה ערך של ‪ ,t‬הווקטור מקביל‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪v‬‬
‫למישור הנפרש על ידי שני הווקטורים ‪ u‬ו‪. v -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪u‬‬
‫תשובה‪ :‬הווקטור ‪ u + v +  t −  w‬מקביל למישור זה‪ ,‬כאשר הוא ניתן להצגה‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫באמצעות שני הווקטורים ‪ u‬ו‪ v -‬בלבד‪ ,‬כלומר ללא הווקטור ‪ . w‬מכאן שהסקלר המקדם של הווקטור ‪ w‬מוכרח‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫להיות ‪ .0‬לסיכום‪ t − = 0 :‬ולאחר העברת אגפים‪. t = :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪71‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫המכפלה הסקלרית‬
‫מכפלת שני וקטורים נקראת מכפלה סקלרית‪ ,‬ונחשב אותה לפי הנוסחה‪. u ⋅ v = u ⋅ v ⋅ cosα :‬‬
‫כאשר ‪ u‬הוא האורך של הווקטור ‪ v , u‬הוא האורך של הווקטור ‪ , v‬ו‪ α -‬היא הזווית שבין שני הווקטורים‬
‫שמוצאם באותה הנקודה‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪u‬‬
‫שימו לב‪ :‬ניתן לתאר זווית בין כל שני וקטורים‪ ,‬גם אם מוצאם אינו באותה‬
‫‪α‬‬
‫נקודה‪ ,‬וזאת על ידי העתקת הווקטורים‪ ,‬כך שייצאו מאותה נקודה‪.‬‬
‫או‬
‫כדי להשתמש בנוסחה‪ ,‬הווקטורים צריכים לצאת מאותה נקודה‬
‫‪ ,‬ורק אז נקבל את הזווית המבוקשת‪.‬‬
‫להיכנס לאותה נקודה‬
‫חשוב‪ :‬הביטוי ‪ u ⋅ v‬אינו מספר‪ ,‬ולכן אסור לצמצם אותו או לפרק אותו כמכפלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬האגף הימני של‬
‫המשוואה‪ u ⋅ v ⋅ cos α :‬מכיל מספרים ממשיים‪ ,‬ומותר לבצע עליו את כל הפעולות החשבוניות‪ .‬לכן‪ ,‬בתרגילי‬
‫וקטורים גיאומטריים‪ ,‬נשאף להביע את כל הביטויים ‪ u ⋅ w , u ⋅ v‬ו‪ v ⋅ w -‬המופיעים בתרגיל‪ ,‬באמצעות המכפלה‬
‫הסקלרית‪ .‬פעולה זו תחליף את הביטויים הבלתי ניתנים לצמצום‪ u ⋅ w , u ⋅ v ,‬ו‪ , v ⋅ w -‬בביטויים מספריים‬
‫המותרים בכל הפעולות המתמטיות‪.‬‬
‫אם נבצע מכפלה סקלרית של וקטור בעצמו נקבל‪:‬‬
‫ומכאן שאורכו של וקטור הוא‪:‬‬
‫חשוב‪ :‬כמו שאמרנו‪ ,‬הביטוי‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u ⋅ u = u ⋅ u ⋅ cos 0° → u ⋅ u = u → u = u ⋅ u‬‬
‫= ‪ u‬ולאחר העלאה בריבוע‪:‬‬
‫‪u ⋅u = u‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.u = u‬‬
‫אינו מספר‪ ,‬ולכן אסור לצמצם את החזקה עם השורש‪.‬‬
‫אם נבצע מכפלה סקלרית של שני וקטורים המאונכים זה לזה נקבל‪:‬‬
‫ומכאן שמכפלת שני וקטורים המאונכים זה לזה שווה ל‪.0-‬‬
‫‪u ⋅ v = u ⋅ v ⋅ cos 90° → u ⋅ v = 0‬‬
‫כאשר הזווית שבין הווקטורים חדה‪ , 0° < α < 90° ,‬קוסינוס הזווית הוא מספר חיובי‪ ,‬ומכאן שהמכפלה‬
‫הסקלרית של שני וקטורים‪ ,‬שהזווית ביניהם היא חדה‪ ,‬היא חיובית‪.‬‬
‫כאשר הזווית שבין הווקטורים קהה‪ , 90° < α < 180° ,‬קוסינוס הזווית הוא מספר שלילי‪ ,‬ומכאן שהמכפלה‬
‫הסקלרית של שני וקטורים‪ ,‬שהזווית ביניהם היא קהה‪ ,‬היא שלילית‪.‬‬
‫‪u⋅v‬‬
‫על ידי העברת אגפים במכפלה הסקלרית הבסיסית‪ ,‬נקבל את המשוואה‪:‬‬
‫‪u ⋅v‬‬
‫= ‪ . cosα‬באופן זה המשוואה‬
‫מאפשרת לנו למצוא את הזווית שבין שני וקטורים שאורכיהם נתונים‪.‬‬
‫‪2v + w‬‬
‫דוגמא‪ :‬נתון‪ w = 3 , v = 2 :‬ו‪ . α = 120° -‬מצא את אורך הווקטור ‪. 2v + w‬‬
‫‪v‬‬
‫‪120°‬‬
‫‪(2v + w)2‬‬
‫‪w‬‬
‫‪= 4v + 4v ⋅ w + w‬‬
‫תשובה‪ :‬לפי הנוסחה לאורך וקטור נקבל כי‪:‬‬
‫כעת עלינו להביע בנפרד כל אחד מהביטויים בתוך השורש שאינם ניתנים לצמצום‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אנו יודעים כי‪ v = v :‬ולכן ‪ . v = 4‬באותו האופן נקבל כי ‪ . w = 9‬כעת נמצא את ערך המכפלה ‪: v ⋅ w‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪2v + w‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪v ⋅ w = v ⋅ w ⋅ cos 120° → v ⋅ w = 2 ⋅ 3 ⋅  −  → v ⋅ w = −3‬‬
‫‪ 2‬‬
‫לבסוף נציב ‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4v + 4v ⋅ w + w = 4 ⋅ 4 − 4 ⋅ 3 + 9 = 13 → 2v + w = 13‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪72‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫בעיות קיצון בווקטורים גיאומטריים‬
‫קיימים שני סוגים של בעיות קיצון בווקטורים גיאומטריים‪:‬‬
‫בעיות העוסקות באורך קטע‪:‬‬
‫נתבקש למצוא מתי אורכו של קטע הוא מקסימלי‪/‬מינימלי‪ .‬בתרגילים מסוג זה נביע את אורכו של הווקטור‬
‫באמצעות הנוסחה ‪ . u = u ⋅ u‬נגזור‪ ,‬נשווה ל‪ 0-‬ונקבל את ערך הקיצון‪.‬‬
‫בעיות העוסקות בגודל זווית‪:‬‬
‫נתבקש למצוא מתי גודלה של זווית הוא מקסימלי‪/‬מינימלי‪ .‬בתרגילים‬
‫‪u⋅v‬‬
‫מסוג זה נביע את קוסינוס הזווית באמצעות הנוסחה‬
‫‪u⋅v‬‬
‫= ‪. cosα‬‬
‫כמו שניתן לראות בשרטוט המעגל הטריגונומטרי‪ ,‬עבור זוויות ברביעים‬
‫הראשון והשני‪:‬‬
‫ככל שהזווית גדולה יותר‪ ,‬קוסינוס הזווית קטן יותר‪.‬‬
‫ככל שהזווית קטנה יותר‪ ,‬הקוסינוס שלה גדול יותר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬יש יחס הפוך בין גודל הזווית לערך הקוסינוס שלה‪.‬‬
‫לכן כאשר נתבקש למצוא זווית מקסימלית‪ ,‬נמצא במקום זאת מתי‬
‫קוסינוס הזווית הוא מינימלי‪ .‬כשנתבקש למצוא זווית מינימלית‪ ,‬נמצא‬
‫במקום זאת מתי קוסינוס הזווית הוא מקסימלי‪.‬‬
‫יחידות ההצגה במישור‬
‫בשאלות בהן עלינו למצוא באיזה יחס מחלקת נקודה את הווקטור הנתון‪ ,‬ניעזר בתכונת יחידות ההצגה‪.‬‬
‫לפי תכונה זו‪ ,‬כל וקטור במרחב ניתן להצגה אחת ויחידה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא משנה באיזה מסלול נבחר בכדי להציג וקטור‪,‬‬
‫תמיד נקבל את אותה הצגה‪.‬‬
‫בשאלות מסוג זה נפעל לפי שלבים קבועים‪:‬‬
‫‪ .1‬נסמן את שני חלקי הקטע‪ ,‬שעליו נשאלנו באיזה יחס הנקודה מחלקת אותו‪ ,‬באמצעות הפרמטר ‪ , t‬כך‬
‫שאחד הקטעים יסומן ב‪ t -‬והקטע השני יסומן ב‪. 1 − t -‬‬
‫‪ .2‬נסמן קטע אחר שאותו מחלקת הנקודה באמצעות פרמטר אחר ‪ , s‬כך שאחד הקטעים יסומן ב‪ , s -‬והקטע‬
‫השני יסומן ב‪. 1 − s -‬‬
‫‪ .3‬נביע וקטור נוח כלשהו באמצעות שני מסלולים שונים‪ .‬מסלול אחד בו מופיע הפרמטר ‪ , t‬ומסלול נוסף בו‬
‫מופיע הפרמטר ‪. s‬‬
‫‪ .4‬נסדר את התצוגות שקיבלנו כך שהפרמטרים מקדמים את הווקטורים ‪ u‬ו‪. v -‬‬
‫‪ .5‬מכיוון ששתי התצוגות שקיבלנו זהות‪ ,‬נוכל להשוות את המקדמים של ‪ u‬בשתי התצוגות‪ ,‬ובנפרד את‬
‫המקדמים של ‪ v‬בשתי התצוגות‪.‬‬
‫‪ .6‬נפתור את מערכת המשוואות‪ ,‬ונמצא את ערכם של ‪ t‬ו‪. s -‬‬
‫‪A‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫במשולש ‪ ABC‬נתון‪ EB = 3 AE :‬ו‪ . AD = CD -‬מצא באיזה‬
‫יחס מחלקת הנקודה ‪ K‬את הקטע ‪. BD‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪E‬‬
‫נסמן‪ CA = u :‬ו‪ . CB = v -‬נסמן את היחס אותו אנו מחפשים‪:‬‬
‫‪CK‬‬
‫‪s‬‬
‫‪BK‬‬
‫‪t‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪ .‬נסמן גם‪:‬‬
‫‪KE 1 − s‬‬
‫‪BD 1 − t‬‬
‫כעת נביע את הווקטור ‪ CK‬באמצעות שני מסלולים שונים‪.‬‬
‫האחד באמצעות ‪ , t‬והשני באמצעות ‪: s‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1− s‬‬
‫‪D 1− t‬‬
‫‪K‬‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪s‬‬
‫‪C‬‬
‫‪v‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪73‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫הצגה באמצעות ‪ :t‬המסלול לאורכו נצעד הוא‪:‬‬
‫נסדר את ההצגה לפי הווקטורים ‪ u‬ו‪: v -‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫→ ‪CK = CB + BK → CK = CB + t ⋅ BD‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪t‬‬
‫‪CK = v + t ⋅  u − v  → CK = u + (1 − t )v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫(‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪CK = s ⋅ CE → CK = s ⋅ CA + AE → CK = s ⋅  u + (v − u )‬‬
‫הצגה באמצעות ‪:s‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3s‬‬
‫‪s‬‬
‫‪CK = s ⋅  u + v  → CK = ⋅ u + ⋅ v‬‬
‫נסדר את ההצגה לפי הווקטורים ‪ u‬ו‪: v -‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪t 3s‬‬
‫=‬
‫‪→ 2t = 3s‬‬
‫‪2 4‬‬
‫‪s‬‬
‫‪1 − t = → 4 − 4t = s‬‬
‫‪4‬‬
‫שתי התצוגות שוות ולכן נשווה את הסקלרים המקדמים של ‪ u‬ו‪: v -‬‬
‫נציב את ‪ II‬ב‪ I-‬ונקבל‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫=‪, s‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫) ‪(I‬‬
‫) ‪(II‬‬
‫= ‪2t = 3s → 2t = 3(4 − 4t ) → 14t = 12 → t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 6‬‬
‫כלומר‪ ,‬הנקודה ‪ K‬מחלקת את הקטע ‪ BD‬ביחס של ‪ , :‬ולסיכום‪ ,‬ביחס‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7 7‬‬
‫‪3‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬נקבל כי הנקודה ‪ K‬מחלקת את הקטע ‪ CE‬ביחס‪. :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫יחידות ההצגה במרחב ‪ -‬וקטור המסתיים על מישור‬
‫בשאלות בהן עלינו למצוא באיזה יחס מחלקת נקודה את הווקטור הנתון במרחב ניעזר ביחידות ההצגה‪ .‬גם כאן‬
‫עלינו למצוא שני מסלולים שונים בכדי להציג את אותו הווקטור ואז להשוות ביניהם‪.‬‬
‫המסלול הראשון יכלול תמיד את ‪ , t‬הפרמטר המסמל את היחס עליו נשאלנו בשאלה‪ .‬נצטרך למצוא הצגה נוספת‬
‫כדי להשוות בין שתי התצוגות‪.‬‬
‫במקרים רבים בשאלות מסוג זה ניעזר בתכונה של וקטור המסתיים על מישור‪ .‬נתבונן‬
‫במישור המונח על שלושת הווקטורים ‪ v , u‬ו‪ w -‬שמוצאם באותה הנקודה ‪.O‬‬
‫אם הווקטור ‪ OP‬יוצא גם הוא מהנקודה ‪ O‬ומסתיים על המישור שמגדירים קצוות‬
‫הווקטורים ‪ v , u‬ו‪) w -‬המסומן במקווקו(‪ ,‬ניתן להביע אותו כקומבינציה לינארית‬
‫‪P‬‬
‫‪v‬‬
‫)צירוף( של הווקטורים עליהם מונח המישור‪ OP = a ⋅ u + b ⋅ v + c ⋅ w :‬כך שבהכרח‬
‫מתקיים‪ . a + b + c = 1 :‬נשווה בין שתי התצוגות )האחת באמצעות הפרמטר ‪,t‬‬
‫והשנייה באמצעות הפרמטרים ‪ b , a‬ו‪ ( c -‬וניעזר במשוואה הנוספת ‪a + b + c = 1‬‬
‫בכדי לפתור את מערכת המשוואות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬בתיבה המשורטטת נתון‪ AD = v , AB = u :‬ו‪. AA' = w -‬‬
‫הנקודה ‪ O‬נמצאת על המישור ‪ . A' DF‬נתון‪. AF = FB :‬‬
‫מצא באיזה יחס מחלקת הנקודה ‪ O‬את הקטע ' ‪. AC‬‬
‫פתרון‪ :‬נסמן את היחס אותו אנו מחפשים ב‪ ,t-‬נציג את הווקטור‬
‫‪w‬‬
‫'‪C‬‬
‫‪O‬‬
‫'‪D‬‬
‫'‪A‬‬
‫'‪B‬‬
‫‪ AO‬בשתי התצוגות ונשווה ביניהן‪ .‬נסמן‪:‬‬
‫‪AO = t ⋅ AC ' → AO = t (u + v + w) → AO = t u + t v + t w‬‬
‫‪u‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫ניתן לראות כי הווקטור ‪ AO‬מסתיים על המישור המוגדר על ידי‬
‫‪1‬‬
‫קצוות הווקטורים‪ AD = v , AA' = w :‬ו‪ . AF = u -‬לכן ניתן‬
‫‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫להביע את הווקטור ‪ AO‬כך‪ , AO = a ⋅ u + b ⋅ v + c ⋅ w :‬כאשר‪. a + b + c = 1 :‬‬
‫‪2‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫‪O‬‬
‫‪v‬‬
‫‪F‬‬
‫‪u‬‬
‫‪w‬‬
‫‪A‬‬
‫עמוד ‪74‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫שתי התצוגות של הווקטור ‪ AO‬שוות‪ ,‬ולכן נשווה בין הסקלרים המקדמים שלהן‪:‬‬
‫‪c=t‬‬
‫) ‪(III‬‬
‫נציב את ‪ II ,I‬ו‪ III-‬במשוואה‪ a + b + c = 1 :‬ונקבל‪:‬‬
‫‪b=t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫) ‪(II‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= t → a = 2t‬‬
‫‪2‬‬
‫⋅‪a‬‬
‫) ‪(I‬‬
‫= ‪a + b + c = 1 → 2t + t + t = 1 → 4t = 1 → t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 3‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הנקודה ‪ O‬מחלקת את הקטע ' ‪ AC‬ביחס‪ , : :‬כלומר‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪75‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫תרגילים ‪ -‬וקטורים גיאומטריים‬
‫* תרגילים נוספים בנושא זה מופיעים בבחינות המתכונת שבספר וניתן לאתרם במפתח הנושאים‬
‫שבתחילתו‪ .‬התרגילים שבבחינות המתכונת ברובם אינטגרטיביים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬בקובייה נתון‪ . AB = w , AD = v , AA' = u :‬אלכסוני הפאה ‪DD'C'C‬‬
‫נחתכים בנקודה ‪ .M‬הנקודה ‪ N‬נמצאת על המקצוע '‪ AA‬כך‬
‫שמתקיים‪. AN = t ⋅ AA' :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ w , v , u‬ו‪ t -‬את ‪ NM‬ו‪. DM -‬‬
‫ב‪ .‬מצא עבור איזה ערך של ‪ t‬תתקבל ‪ p NMD = 90 0‬והסבר‬
‫היכן בשרטוט תמצא הנקודה ‪ N‬במקרה זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון‪ . t = 0 . 5 :‬חשב את גודל הזוית ‪. p NMD‬‬
‫‪ .2‬בקובייה המופיעה בשרטוט נתון‪ :‬הנקודה ‪ P‬היא אמצע המקצוע '‪. BB‬‬
‫נסמן‪ . AB = w , AD = v , AA' = u :‬הנקודות ‪ M‬ו‪ N-‬נמצאות בהתאמה‬
‫‪uuuuur‬‬
‫‪uuuur‬‬
‫על הישרים ‪ AB‬ו‪ C' D' -‬כך שמתקיים‪. MB = t ⋅ AB , NC ' = t ⋅ D ' C ' :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ w , v , u‬ו‪ t -‬את ‪ NP‬ו‪. MP -‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪ . t‬חשב את גודל הזוית ‪. p NPM‬‬
‫ג‪ .‬מצא עבור איזה ערך של ‪ t‬מתקיים‪. p NPM = 90 0 :‬‬
‫‪ .3‬במנסרה ישרה ומשולשת הנקודות ‪ M‬ו‪ P-‬הן אמצעי הקטעים '‪ AA‬ו‪ AB -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪uuur‬‬
‫נתון‪. u = v , AA ' = u , AB = v , AC = w , p BAC = 60 0 , p ABC = 90 0 :‬‬
‫הנקודה ‪ N‬נמצאת על המקצוע ‪ AC‬כך שמתקיים‪. AN = t ⋅ AC :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ w , v , u‬ו‪ t -‬את ‪ MP‬ו‪. NP -‬‬
‫ב‪ .‬מצא עבור איזה ערך של ‪ t‬תתקבל‪:‬‬
‫‪. p NPM = 90 0 (1‬‬
‫‪. p NPM = 30 0 (2‬‬
‫ג‪ .‬הוכח‪ :‬לא יתכן ‪ t‬חיובי עבורו ‪. p NPM = 45 0‬‬
‫‪ .4‬במנסרה ישרה שבסיסה משולש ישר זווית ) ‪ ( p ABC = 90 0‬נתון‪:‬‬
‫‪. w = 2 3 , u = 2 , v = 3 , AA' = u, AB = v, AC = w‬‬
‫הנקודה ‪ M‬נמצאת על המקצוע ' ‪ A'C‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫' ‪ . A' M = t ⋅ A' C‬הזוית שבין הווקטורים‪ AM :‬ו‪ AB -‬שווה‬
‫לזווית שבין הווקטורים‪ AM :‬ו‪. AA' -‬‬
‫מצא את ערכו של הפרמטר ‪.t‬‬
‫‪uuuur‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫'‪ . AA‬ג‪ (2 . 71.56 0 .‬א‪ . MP = t ⋅ w + 1 u , NP = t ⋅ w − v − u .‬ב‪ . 79 .67 0 .‬ג‪. t = ±0.5 .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (3‬א‪ . NP = 1 v − t ⋅ w , MP = v − u .‬ב‪ (2 . t = 0.5 (1 .‬אף ‪. t = (4 .t‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פתרונות‪ (1 :‬א‪ . DM = u + w , MN = v + w + u ( − t ) .‬ב‪ . t = 1 .‬הנקודה ‪ N‬תתלכד עם הנקודה‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪76‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫‪ .5‬במנסרה ישרה שבסיסה משולש ישר זווית ) ‪ ( p ABC = 90 0‬נתון‪:‬‬
‫‪. p ACB = 30 0 , u = 4 , v = 3 , AA' = v, AB = u, AC = w‬‬
‫הנקודה ‪ P‬נמצאת על המקצוע ‪ BC‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫‪ . BP = t ⋅ BC‬הזוית שבין הווקטורים‪ A' P :‬ו‪ A'C ' -‬שווה‬
‫לזווית שבין הווקטורים‪ A' P :‬ו‪. A' B -‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.t‬‬
‫ב‪ .‬עבור ‪ t‬שמצאתם‪ ,‬חשב את נפח הפירמידה ‪.A’ABP‬‬
‫‪ .6‬בטטראדר נתון‪, p DAC = p DAB = 45 0 , AB = v, AD = w, AC = u :‬‬
‫‪ E , p BAC = 60 0‬אמצע ‪. w = 2 , u = 3 v ,DF‬‬
‫הנקודה ‪ F‬נמצאת על המקצוע ‪ BC‬כך שמתקיים‪. BF = t ⋅ BC :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ w , v , u‬ו‪ t -‬את הווקטור ‪. AE‬‬
‫ב‪ .‬נתון שהווקטור ‪ AE‬יוצר זוויות שוות עם הווקטורים ‪ AC‬ו‪. AB -‬‬
‫מצא את ערכו של הפרמטר ‪.t‬‬
‫‪ .7‬בפירמידה שבסיסה משולש שווה צלעות ‪ ∆ABC‬נתון‪, AB = w, AD = v, AC = u :‬‬
‫‪ . p DAC = 36 .87 0 , p DAB = 66 .422 0‬הנקודה ‪ P‬נמצאת‬
‫על המקצוע ‪ BC‬או על המשכו‪ ,‬כך שמתקיים‪. BP = t ⋅ BC :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ w , v , u‬ו‪ t -‬את הווקטור ‪. AP‬‬
‫ב‪ .‬נתון שהווקטור ‪ AP‬יוצר זוויות שוות עם הווקטורים‪:‬‬
‫‪ AC‬ו‪ . AD -‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.t‬‬
‫ג‪ .‬עבור ‪ t‬שמצאת‪ ,‬הסבר היכן נמצאת בשרטוט הנקודה ‪.P‬‬
‫‪ .8‬בקוביה שנפחה ‪ 8‬יח' נפח נתון‪. AB = v, AA' = u, AD = w :‬‬
‫נתון‪ N :‬אמצע ‪ .BE‬הנקודות ‪ M‬ו‪ E-‬נמצאות בהתאמה על הישרים‬
‫‪ A' C‬ו‪ DD ' -‬כך שמתקיים‪. (0 ≤ t ≤ 1) DE = t ⋅ DD' , A' M = t ⋅ A' C :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערך ‪ t‬עבורו אורך ‪: MN‬‬
‫‪ .1‬מינימלי‪.‬‬
‫‪ .2‬מקסימלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבע האם ערכי ‪ t‬שמצאת בסעיף א' היו גדלים‪ ,‬קטנים או לא משתנים‪ ,‬אם הנתון המקורי היה‬
‫שנפח הקוביה הוא ‪ 64‬יח' נפח‪ .‬נמק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1− t ‬‬
‫‪⋅u + ‬‬
‫פתרונות‪ (5 :‬א‪ . t = .‬ב‪ 4 3 .‬יח' נפח‪ (6 .‬א‪ ⋅ v + ⋅ w .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫= ‪ . AE‬ב‪. t = 0.25 .‬‬
‫‪ (7‬א‪ . AP = t ⋅ u + (1 − t ) ⋅ w .‬ב‪ . t = −1 .‬ג‪ .‬על המשכו של ‪ BC‬מעבר לנקודה ‪ B‬כך שאורך הקטע ‪BP‬‬
‫‪10‬‬
‫שווה לאורך הקטע ‪ (8 .BC‬א‪(1 .‬‬
‫‪17‬‬
‫= ‪ . t = 0 (2 . t‬ב‪ .‬לא משתנים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪77‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫‪ .9‬במנסרה ישרה שבסיסה משולש ישר זוית ) ‪ ( p ABC = 90 0‬נתון‪:‬‬
‫‪. p BAC = 30 0 , u = 2 , v = 3 , AA' = u, AB = v, AC = w‬‬
‫הנקודה ‪ M‬נמצאת על המקצוע ' ‪ A'C‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫' ‪ . A' M = t ⋅ A' C‬הזוית שבין הווקטורים‪ AM :‬ו‪AB -‬‬
‫שווה לזווית שבין הווקטורים‪ AM :‬ו‪. AA' -‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.t‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ :‬קיצרו את אורך מקצועות הצד של המנסרה פי ‪.( k > 0 ) k‬‬
‫הווקטור‪ x = 3u + 2v − 2w :‬מאונך לווקטור ‪ AM‬החדש‪ .‬חשב את נפח המנסרה החדשה‪.‬‬
‫‪ .10‬בפירמידה ‪ SABC‬שבסיסה המשולש שווה הצלעות ‪ ∆ABC‬נתון‪:‬‬
‫‪ . v = w , AC = v, AB = u, AS = w‬הווקטור ‪ AS‬מאונך למישור ‪.ABC‬‬
‫הנקודות ‪ M‬ו‪ N-‬נמצאות בהתאמה על המקצועות ‪ CS‬ו‪ BS-‬כך‬
‫שמתקיים‪. CM = t ⋅ CS , SN = t ⋅ SB :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ w , u, v‬ו‪ t-‬את הווקטורים‪ CN :‬ו‪. BM -‬‬
‫ב‪ .‬הוכח‪ :‬הזוית ‪ p BOC‬קהה עבור כל ‪.t‬‬
‫)הדרכה‪ :‬אין צורך למצוא את הווקטורים ‪ CO‬ו‪.( BO -‬‬
‫‪ .11‬במנסרה ישרה שבסיסה משולש ישר זווית ‪ ,( p ABC = 90 0 ) ∆ABC‬הנקודות ‪ E‬ו‪ K-‬נמצאות‬
‫בהתאמה על המקצועות '‪ AA‬ו‪ AB -‬כך שמתקיים‪. BK = t ⋅ BA , AE = t ⋅ AA' :‬‬
‫נתון‪. p KEC ' = 90 0 , p BAC = 30 0 , CA = v, AA' = w, CB = u :‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪= t :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u‬‬
‫⋅‪.3‬‬
‫‪w‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ . 2 ⋅ KB = AK :‬נפח המנסרה ‪ 12 3‬יח' נפח‪.‬‬
‫חשב את אורך הווקטור ‪. BC‬‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (9‬א‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪ . t‬ב‪3 .‬‬
‫יח' נפח‪ (10 .‬א‪. BM = (1 − t ) ⋅ v − u + t ⋅ w , CN = (1 − t ) ⋅ w − v + t ⋅ u .‬‬
‫‪ (11‬ב‪ 2 .‬יח'‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪78‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫וקטורים גיאומטריים ‪ -‬יחידות ההצגה‬
‫* תרגילים נוספים בנושא זה מופיעים בבחינות המתכונת שבספר וניתן לאתרם במפתח הנושאים‬
‫שבתחילתו‪ .‬התרגילים שבבחינות המתכונת ברובם אינטגרטיביים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫‪ .12‬במשולש ‪ ∆ABC‬נסמן‪. AC = v, BC = u :‬‬
‫נתון‪. 3 ⋅ EC = AE , 2 ⋅ DC = BD :‬‬
‫א‪ .‬מצא באיזה יחס מחלקת הנקודה ‪ O‬את הווקטור‪:‬‬
‫‪. BE .1‬‬
‫‪. AD .2‬‬
‫ב‪ .‬חשב את היחס בין שטחי המשולשים ‪ ∆AEO‬ו‪. ∆BDO -‬‬
‫‪ .13‬במשולש ‪ ∆ABC‬הנקודה ‪ D‬היא אמצע ‪ .AB‬נתון‪. BE = 2CE :‬‬
‫נסמן‪. BA = v, AC = u :‬‬
‫א‪ .‬מצא באיזה יחס מחלקת הנקודה ‪ O‬את הווקטור ‪. CD‬‬
‫ב‪ .‬חשב את היחס בין שטח המרובע ‪ BDOE‬לבין שטח‬
‫המשולש ‪. ∆ACO‬‬
‫‪ .14‬בריבוע ‪ ABCD‬הנקודות ‪ E‬ו‪ F-‬הן אמצעי הצלעות ‪ DC‬ו‪ BC-‬בהתאמה‪.‬‬
‫נתון‪. DA = v, AB = u :‬‬
‫א‪ .‬חשב את היחס בין אורכי הקטעים‪:‬‬
‫‪ AO .1‬ו‪.OE-‬‬
‫‪ DO .2‬ו‪.OF-‬‬
‫ב‪ .‬הוכח‪ :‬את המרובע ‪ CFOE‬ניתן לחסום במעגל‪.‬‬
‫‪ .15‬במלבן ‪ ABCD‬הנקודה ‪ E‬היא אמצע הצלע ‪.DC‬‬
‫נתון‪ . BF = 2 ⋅ FC :‬נסמן‪. CB = v, AB = u :‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪ AO :‬הוא תיכון במשולש ‪. ∆ABE‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ . p BED = 3 p ABE :‬שטח המשולש ‪∆BOF‬‬
‫הוא ‪ 6‬יח"ר‪ .‬חשב את שטח המלבן ‪.ABCD‬‬
‫פתרונות‪ (12 :‬א‪ .9:2 (2 .8:3 (1 .‬ב‪ (13 .27:16 .‬א‪ .1:1 .‬ב‪ (14 .5:3 .‬א‪ (15 .3:2 (2 .4:1 (1 .‬ב( ‪ 72‬יח"ר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪79‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫וקטורים גיאומטריים ‪ -‬וקטור המסתיים על מישור ‪ /‬ישר‬
‫* תרגילים נוספים בנושא זה מופיעים בבחינות המתכונת שבספר וניתן לאתרם במפתח הנושאים‬
‫שבתחילתו‪ .‬התרגילים שבבחינות המתכונת ברובם אינטגרטיביים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫‪ .16‬בתיבה שבשרטוט נתון‪ . u = 3, v = 3, w = 4 . AA' = v, AB = u, AD = w :‬הווקטור ‪ AX‬מסתיים‬
‫על הווקטור ' ‪ BC‬כך שהנקודה ‪ X‬מרוחקת במידה שווה מהנקודות ' ‪ A‬ו‪ .D -‬נסמן‪. BX = t ⋅ BC ' :‬‬
‫א( הבע באמצעות ‪ v , u ,t‬ו‪ w -‬את הווקטורים‪:‬‬
‫‪ A' X‬ו‪. DX -‬‬
‫ב( מצא את ערכו של הפרמטר ‪ t‬והבע באמצעות‬
‫‪ v , u‬ו‪ w -‬את הווקטור ‪. AX‬‬
‫ג( חשב את נפח הפירמידה ‪.ABCDX‬‬
‫‪ .17‬בתיבה המופיעה בשרטוט נסמן‪ . AA' = u, AB = w, AD = v :‬הנקודה ‪ X‬נמצאת על הווקטור '‪. BD‬‬
‫הווקטור ‪ AX‬יוצר זוויות שוות עם הווקטורים ‪ AC‬ו‪. AD' -‬‬
‫נתון‪. u = 3, v = 1, w = 8 :‬‬
‫א( מצא באיזה יחס מחלקת הנקודה ‪ X‬את האלכסון '‪. BD‬‬
‫ב( הבע באמצעות ‪ v , u‬ו‪ w -‬את הווקטור ‪. AX‬‬
‫ג( חשב את היחס בין נפחי הפירמידות ‪ ABCDX‬ו‪. A' B' C ' D' X -‬‬
‫‪ .18‬בתיבה המופיעה בשרטוט נתון‪. AA' = u, AB = w, DA = v :‬‬
‫האלכסון ‪ B ' D‬חותך את המישור ' ‪ ACD‬בנקודה ‪.E‬‬
‫א‪ .‬מצא באיזה יחס מחלקת הנקודה ‪ E‬את ‪. B ' D‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ . w = 24 :‬הפאה ' ‪ AA ' D D‬ריבועית‪.‬‬
‫נפח הפירמידה '‪ ADCD‬הוא ‪ 36‬יח' נפח‪.‬‬
‫חשב את הזוית שבין הווקטורים ‪ DE‬ו‪. BE -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫פתרונות‪ (16 :‬א( )‪ . DX = u + t v + w(t − 1) , A' X = u + t w + v(t − 1‬ב(‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫ג( ‪ 6‬יח' נפח‪ (17 .‬א( ‪ .5:8‬ב( ‪ . AX = u + w + v‬ג( ‪ (18 .5:8‬א‪ .1:2 .‬ב‪. 169.10 .‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫= ‪. AX = u + w + v , t‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪80‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫הווקטור האלגברי‬
‫‪z‬‬
‫ניתן למקם וקטורים במרחב על מערכת צירים תלת מימדית‪.‬‬
‫את מערכת הצירים נשרטט תמיד כך‪:‬‬
‫)‪B(1,0,4‬‬
‫הנקודות במרחב מסומנות באופן‪. ( x, y , z ) :‬‬
‫נתבונן במספר נקודות לדוגמא‪ :‬ראשית הצירים מסומנת ) ‪. O(0,0,0‬‬
‫הנקודה ‪ A‬ששיעור ה‪ y-‬שלה הוא ‪ ,2‬נמצאת על ציר ה‪ y-‬ולכן שיעורי‬
‫ה‪ x-‬וה‪ z-‬שלה שווים ל‪.0-‬‬
‫הנקודה ‪ B‬נמצאת על המישור ‪ xz‬ולכן שיעור ה‪ y-‬שלה הוא ‪.0‬‬
‫באופן דומה נוכל לסמן כל נקודה במרחב‪.‬‬
‫‪A(0,2,0) y‬‬
‫)‪O(0,0,0‬‬
‫הנוסחאות הבאות‪ ,‬אותן אנו מכירים מההנדסה האנליטית‪,‬‬
‫מתקיימות גם כאן‪ ,‬אך בתוספת המימד השלישי )‪:(z‬‬
‫‪x‬‬
‫‪z1 + z 2‬‬
‫‪y1 + y 2‬‬
‫‪x1 + x 2‬‬
‫אמצע קטע‪:‬‬
‫= ‪ y M‬ו‪-‬‬
‫= ‪, xM‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪l ⋅ y1 + k ⋅ y 2‬‬
‫‪l ⋅ x1 + k ⋅ x 2‬‬
‫‪l ⋅ z1 + k ⋅ z 2‬‬
‫= ‪. zP‬‬
‫= ‪ y P‬ו‪-‬‬
‫= ‪, xP‬‬
‫חלוקת קטע ביחס נתון‪:‬‬
‫‪l+k‬‬
‫‪l+k‬‬
‫‪l+k‬‬
‫= ‪. zM‬‬
‫המרחק בין שתי נקודות הוא‪:‬‬
‫‪(x1 − x2 )2 + ( y1 − y2 )2 + (z1 − z 2 )2‬‬
‫=‪d‬‬
‫ההצגה האלגברית של וקטור מתקבלת על ידי חיסור שיעורי עקב הווקטור משיעורי ראש הווקטור‪:‬‬
‫) ‪ . u = ( x1 − x2 , y1 − y 2 , z1 − z 2‬יש להקפיד על הכיוון )ראש פחות עקב(‪ ,‬אחרת נקבל את הווקטור הנגדי לווקטור‬
‫שחיפשנו‪ .‬כך לדוגמא‪ :‬הווקטור ‪ AB‬מהשרטוט הוא ‪ AB = (1 − 0 ,0 − 2 ,4 − 0) :‬ולבסוף‪. AB = (1,−2,4) :‬‬
‫הווקטור ‪ OB‬הוא‪ OB = (1 − 0 , 0 − 0 , 4 − 0) :‬ולבסוף‪ . OB = (1, 0 , 4) :‬נשים לב שההצגה של וקטור שמוצאו‬
‫בראשית הצירים זהה לשיעורי נקודת הראש שלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשמעויות של וקטור ונקודה הן שונות למרות שההצגה‬
‫האלגברית נראית דומה‪.‬‬
‫חיבור וקטורים אלגבריים הוא חיבור השיעורים שלהם‪ .‬כך למשל‪:‬‬
‫)‪AB + OB = (1,−2,4) + (1,0,4 ) = (1 + 1,−2 + 0,4 + 4) → AB + OB = (2,−2,8‬‬
‫) ‪t ⋅ AB = t ⋅ (1,−2,4 ) = (t ,−2t ,4t‬‬
‫כפל וקטור בסקלר‪ :‬נכפיל כל אחד משיעורי הווקטור בסקלר‪ .‬כך למשל‪:‬‬
‫מיקום נקודה ביחס לקטע‪ :‬נגדיר‪ . AP = t ⋅ AB :‬נבדוק את מיקום הנקודה ‪ P‬ביחס לקטע ‪.AB‬‬
‫‪t‬‬
‫כאשר ‪ , t > 1‬הנקודה ‪ P‬נמצאת מחוץ לקטע ‪ AB‬מהצד של ‪.B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪P‬‬
‫‪t‬‬
‫כאשר ‪ 0 < t < 1‬הנקודה ‪ P‬נמצאת בתוך הקטע ‪.AB‬‬
‫כאשר ‪ t < 0‬הנקודה ‪ P‬נמצאת מחוץ לקטע ‪ AB‬מהצד של ‪.A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪P‬‬
‫‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫‪A‬‬
‫‪P‬‬
‫באופן זה ניתן לתאר באמצעות סקלר מתאים ) ‪ ( t‬כל נקודה על הישר שעליו מונח הווקטור ‪. AB‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪81‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫אורך וקטור‬
‫הגדרנו כי הווקטור ‪ AB‬שעקבו בנקודה‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫) ‪ A( x1 , y1 , z1‬וראשו בנקודה ) ‪ B( x 2 , y 2 , z 2‬ניתן להצגה אלגברית זו‪:‬‬
‫) ‪ . AB = (x2 − x1 , y 2 − y1 , z 2 − z1‬נוסחת המרחק בין שתי נקודות היא‪(x1 − x2 )2 + ( y1 − y2 )2 + (z1 − z2 )2 :‬‬
‫מכאן‪ ,‬שהנוסחה לאורך וקטור ) ‪ u = ( X , Y , Z‬היא‪X 2 + Y 2 + Z 2 :‬‬
‫= ‪.d‬‬
‫= ‪.u‬‬
‫מכפלה סקלרית של וקטורים אלגבריים‬
‫‪u ⋅v‬‬
‫נשתמש באותה הנוסחה כמו בווקטורים גיאומטריים‪:‬‬
‫‪u⋅v‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫נחשב לדוגמא את המכפלה הסקלרית של שני הווקטורים )‪ u = (1, 2 , 3‬ו‪: v = (2 , 0 , − 1) -‬‬
‫‪u ⋅ v = (1,2,3) ⋅ (2,0,−1) = 1 ⋅ 2 + 2 ⋅ 0 + 3 ⋅ (− 1) = −1‬‬
‫נוכל למצוא גם את הזווית שבין שני הווקטורים‪:‬‬
‫‪u ⋅v‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪−1‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫= ‪→ cos α‬‬
‫= ‪→ cos α‬‬
‫‪→ α = 96.86°‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u⋅v‬‬
‫‪70‬‬
‫)‪12 + 2 2 + 3 2 ⋅ 2 2 + 0 2 + (− 1‬‬
‫חשוב‪ :‬הזווית בין שני וקטורים היא תמיד הזווית שביניהם כשהם פונים לאותו הכיוון‪ :‬כשהם יוצאים מאותה‬
‫‪ .‬נקפיד לשים לב שכיווניהם של הווקטורים נכונים‪ ,‬ונקבל את התשובה‬
‫או נכנסים לאותה נקודה‬
‫נקודה‬
‫המתאימה בין אם הזווית חדה ובין אם היא קהה‪.‬‬
‫כמו במקרה של וקטורים גיאומטריים‪ ,‬מכפלת שני וקטורים אלגבריים המאונכים זה לזה‪ ,‬שווה ל‪.0-‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא לאיזה ערך של ‪ t‬הווקטורים )‪ v = (2 , 0 , 3‬ו‪ u = (3 , 4 , t ) -‬מאונכים זה לזה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬בכדי שהווקטורים ‪ u‬ו‪ v -‬יהיו מאונכים זה לזה‪ ,‬נדרוש כי המכפלה שלהם תהיה שווה ל‪:0-‬‬
‫‪u ⋅ v = 0 → (3 , 4 , t ) ⋅ (2 , 0 , 3) = 0 → 3 ⋅ 2 + 4 ⋅ 0 + 3t = 0 → 3t = −6 → t = −2‬‬
‫הצגה פרמטרית של ישר‬
‫כפי שראינו‪ ,‬באמצעות כפל וקטור בסקלר ניתן להגיע לכל‬
‫נקודה על הישר עליו מונח הווקטור‪ . AB :‬עם זאת‪ ,‬מכיוון‬
‫שניתן להעתיק וקטורים במרחב‪ ,‬בכדי להתייחס לישר ספציפי‬
‫במרחב אנו זקוקים לנקודה אמיתית הנמצאת עליו‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫הדבר דומה לאדם העומד בראשית הצירים ‪ O‬ומבקש הוראות‬
‫הגעה לנקודה ‪ .C‬ההוראות הן‪ :‬תגיע לנקודה ‪ A‬ותמשיך ללכת‬
‫‪ t‬צעדים בכיוון ‪. AB‬‬
‫כלומר‪ :‬בכדי להציג ישר במרחב בהצגה פרמטרית‪ ,‬אנו זקוקים‬
‫לנקודה על הישר ולווקטור כיוון‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫) ‪B(6,8,2‬‬
‫)‪A(2,2,4‬‬
‫)‪O(0,0,0‬‬
‫לסיכום‪ :‬בכדי למצוא הצגה פרמטרית של ישר‪ ,‬נצטרך שתי נקודות על הישר‪ .‬וקטור הכיוון מתקבל על ידי חיסור‬
‫שיעורי העקב מן הראש‪ ,‬ואחת מהנקודות משמשת בתור נקודת היחס‪.‬‬
‫ההצגה הפרמטרית של הישר ‪ l‬עליו מונח הווקטור ‪ AB‬היא‪:‬‬
‫) ‪l : x = A + t ⋅ AB → x = (2,2,4 ) + t ⋅ (6 − 2,8 − 2,2 − 4 ) → x = (2,2,4 ) + t ⋅ (4,6,−2‬‬
‫‪123‬‬
‫‪1‬‬
‫‪424‬‬
‫‪3‬‬
‫כיוון‬
‫נקודה‬
‫נשים לב‪ :‬ניתן וכדאי לצמצם את וקטור הכיוון )‪ (4,6,−2‬מכיוון שתפקידו לתת לנו כיוון בלבד‪ .‬אורכו של וקטור‬
‫הכיוון אינו רלבנטי בהצגת ישר‪ ,‬מכיוון שעל ידי הכפלה ב‪ t-‬מתאים‪ ,‬נוכל להגיע לכל נקודה על הישר‪ .‬לאחר צמצום‪,‬‬
‫וקטור הכיוון הוא‪ , (2,3,−1) :‬ואז משוואת הישר ‪ l‬תהיה‪. l : x = (2,2,4) + t ⋅ (2,3,−1) :‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אסור לצמצם את הנקודה )‪ , (2,2,4‬מכיוון שהנקודה מייצגת מיקום ממשי במרחב והיא הקובעת את הישר‬
‫הספציפי בו אנו מעוניינים‪ .‬אם נצמצם את הנקודה‪ ,‬נקבל ישר אחר )המקביל לישר שחיפשנו(‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪82‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫כעת נגדיר גם‪ ,‬נקודה כללית על הישר‪ .‬שיעורי הנקודה הכללית על הישר שמצאנו‪ ,‬תתקבל על ידי חיבור ערכי ה‪,x-‬‬
‫ה‪ y-‬וה‪ z-‬של הנקודה והכיוון‪ .‬במקרה של הווקטור ‪ ,AB‬הנקודה הכללית ‪ P‬היא‪. P(2 + 2t , 2 + 3t , 4 − t ) :‬‬
‫על ידי הצבת ערך ‪ t‬מתאים‪ ,‬נוכל להביע כל נקודה על הישר‪ .‬למשל‪ ,‬עבור ‪ ,t=6‬נקבל את הנקודה‪:‬‬
‫)‪P(2 + 2 ⋅ 6 , 2 + 3 ⋅ 6 , 4 − 6) → P(14,20,−2‬‬
‫‪z‬‬
‫ההצגה הפרמטרית של שלושת הצירים‬
‫בכדי למצוא את ההצגה הפרמטרית של ישר אנו זקוקים לשתי נקודות על הישר‪.‬‬
‫נמצא לדוגמא את ההצגה הפרמטרית של ציר ה‪ .x-‬הנקודה ‪ O‬נמצאת על ציר ה‪.x-‬‬
‫נבחר נקודה נוספת כלשהי הנמצאת על ציר ה‪. (1,0,0) :x-‬‬
‫מכאן שההצגה הפרמטרית של ציר ה‪ x-‬היא‪x = (0,0,0) + t (1 − 0,0 − 0,0 − 0) :‬‬
‫ולבסוף‪. x = t (1,0,0) :‬‬
‫בהתאם‪ ,‬ההצגות הפרמטריות של הצירים הן‪:‬‬
‫ציר ה‪ , x = t (1,0,0) :x-‬ציר ה‪ y = s(0,1,0 ) :y-‬וציר ה‪. z = r (0,0,1) :z-‬‬
‫)‪(0,0,1‬‬
‫)‪(0,1,0‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪O(0,0,0‬‬
‫)‪(1,0,0‬‬
‫‪x‬‬
‫המצב ההדדי בין שני ישרים במרחב‬
‫יתכנו ארבעה מצבים הדדיים בין ישרים במרחב‪:‬‬
‫מתלכדים‪ :‬שני הישרים הם למעשה אותו הישר‪.‬‬
‫מקבילים‪ :‬לשני הישרים יש את אותו הכיוון )נקרא גם תלות( אבל אין להם נקודה משותפת ולכן אינם נפגשים‪.‬‬
‫נחתכים‪ :‬לשני הישרים כיוונים שונים אך הם נחתכים בנקודה אחת‪.‬‬
‫מצטלבים‪ :‬לשני הישרים כיוונים שונים‪ ,‬והם אינם נפגשים לעולם )בדומה למפלס העליון והתחתון במחלף תנועה(‪.‬‬
‫ניתן לגלות מהו המצב ההדדי בין שני ישרים על ידי בדיקה קצרה של שני שלבים‪ :‬כיוון משותף ונקודת חיתוך‪.‬‬
‫מצב הדדי בין ישרים‬
‫יש אותו‬
‫כיוון‬
‫יש נקודת חיתוך‬
‫)אינסוף פתרונות(‬
‫מתלכדים‬
‫אין נקודת חיתוך‬
‫)אף פתרון(‬
‫מקבילים‬
‫אין אותו‬
‫כיוון‬
‫יש נקודת חיתוך‬
‫)פתרון יחיד(‬
‫נחתכים‬
‫אין נקודת חיתוך‬
‫)אף פתרון(‬
‫מצטלבים‬
‫נבדוק לדוגמא את המצב ההדדי בין שני הישרים‪ l1 : x = (0,2,1) + t ⋅ (2,3,−1) :‬ו‪. l 2 : x = (1,0,3) + s ⋅ (8,12,−4) -‬‬
‫בדיקת כיוון משותף‬
‫כדי לבדוק האם לשני וקטורים יש את אותו הכיוון )כלומר האם מתקיימת תלות ביניהם( נבדוק האם קיים ‪k‬‬
‫שעבורו הכיוון של הווקטור האחד שווה לכיוון של הווקטור השני‪.‬‬
‫וקטור הכיוון של הישר ‪ l1‬הוא )‪ , (2,3,−1‬ואילו של הישר ‪ l 2‬הוא )‪ . (8,12,−4‬נבדוק מה היחס בין שיעורי הכיוונים‪:‬‬
‫‪8 12 − 4‬‬
‫= ‪ .‬ניתן לראות כי היחס הוא קבוע‪ , k = 4 :‬ולכן לשני הישרים יש את אותו הכיוון‪.‬‬
‫=‬
‫‪=4‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪−1‬‬
‫כאשר היחס בין שלושת המחלקים אינו שווה‪ ,‬נוכל לקבוע כי לישרים כיוונים שונים‪.‬‬
‫בדיקת נקודת חיתוך‬
‫כדי לבדוק האם לשני הישרים יש נקודה משותפת נשווה את הנקודות הכלליות שלהם ונבדוק האם יש פתרון‬
‫למערכת המשוואות )כלומר האם קיימת נקודת חיתוך(‪ .‬הנקודה הכללית על הישר ‪ l1‬היא‪(2 + 2t ,2 + 3t ,1 − t ) :‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪83‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫והנקודה הכללית על הישר ‪) l 2‬לאחר צמצום הכיוון( היא‪ . (1 + 2s,3s,3 − s ) :‬נשווה בין השיעורים של שתי הנקודות‬
‫ונקבל שלוש משוואות בשני נעלמים‪:‬‬
‫‪(I ) 2t = 1 + 2s‬‬
‫‪(II ) 2 + 3t = 3s‬‬
‫‪(III ) 1 − t = 3 − s‬‬
‫נשים לב‪ :‬נמצא את ‪ t‬ו‪ s-‬באמצעות פתרון המשוואות ‪ I‬ו‪ .II-‬לאחר מכן נציב ב‪ III -‬ונבדוק האם היא מתקיימת‪ .‬רק‬
‫במקרה בו ‪ t‬ו‪ s-‬מקיימים את כל שלוש המשוואות נוכל לקבוע כי לישרים יש נקודת חיתוך‪.‬‬
‫נתחיל מפתרון שתי המשוואות ‪ I‬ו‪ .II-‬ניתן לראות כי מתקבל פסוק שקר‪ ,‬ולכן אין טעם להמשיך לבדוק את‬
‫המשוואה השלישית‪ ,‬כי לשני הישרים אין נקודת חיתוך‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬לשני הישרים ‪ l1‬ו‪ l 2 -‬כיוון משותף אך אין להם נקודת חיתוך‪ ,‬ולכן הם מקבילים‪.‬‬
‫המרחק בין נקודה לישר בהצגה פרמטרית ‪ /‬מציאת אנך לישר בהצגה פרמטרית‬
‫דוגמא‪ :‬חשב את המרחק בין הנקודה )‪ A(1,0,1‬לבין הישר )‪. l : x = (0,1,2) + t ⋅ (1,−1,0‬‬
‫פתרון‪ :‬כשהישר נתון בהצגה פרמטרית לא נוכל לחשב את המרחק ישירות‪ .‬במקום זאת‬
‫נוריד אנך מהנקודה ‪ A‬אל הנקודה ‪ B‬הנמצאת על הישר‪ .‬נמצא את הנקודה ‪ ,B‬נחשב את‬
‫המרחק בין הנקודות ‪ A‬ו‪ ,B-‬וזהו המרחק שבין הנקודה ‪ A‬לישר ‪. l‬‬
‫‪l‬‬
‫)‪B(t , 1 − t , 2‬‬
‫)‪A(1,0,1‬‬
‫נסמן את הנקודה ‪ B‬כנקודה כללית על הישר ‪ , B(t , 1 − t , 2) : l‬ונביע את כיוונו של הווקטור ‪ AB‬באמצעות ‪.t‬‬
‫‪ AB‬מאונך לישר ‪ , l‬ולכן נכפיל את הכיוון של הווקטור ‪ AB‬בכיוון של הישר ‪ l‬ונשווה ל‪:0-‬‬
‫הכיוון של ‪ AB‬הוא‪ . AB(t − 1,1 − t ,1) :‬הכיוון של הישר ‪ l‬הוא‪ . (1,−1,0 ) :‬נכפיל את הכיוונים ונשווה ל‪:0-‬‬
‫‪(t − 1,1 − t ,1) ⋅ (1,−1,0) = 0 → t − 1 − 1 + t + 1⋅ 0 = 2t = 2 → t = 1‬‬
‫נציב ‪ t = 1‬בשיעורי הנקודה הכללית ‪ B‬ונמצא כי‪ . B(1, 0 , 2 ) :‬לבסוף נמצא את המרחק שבין הנקודות ‪ A‬ו‪:B-‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪(1 − 1)2 + (0 − 0)2 + (2 − 1)2‬‬
‫= ‪ . d AB‬ומכאן שהמרחק בין הנקודה ‪ A‬לישר ‪ l‬הוא ‪ 1‬יח'‪.‬‬
‫המרחק בין ישרים מקבילים בהצגה פרמטרית‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מצא את המרחק בין שני הישרים המקבילים‪ l 1 : x = (0,1,2) + t ⋅ (1,−1,0) :‬ו‪. l 2 : x = (2,0,4) + s ⋅ (1,−1,0) -‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים מקבילים באופן דומה מאוד לחישוב‬
‫המרחק בין נקודה לישר‪.‬‬
‫המרחק בין שני ישרים מקבילים הוא קבוע ולכן נוכל לבחור כל נקודה‬
‫על אחד הישרים ממנה נוריד אנך לישר השני ונחשב את אורכו‪.‬‬
‫נבחר את הנקודה )‪ (2,0,4‬הנתונה על הישר ‪ l 2‬וממנה נוריד אנך לישר‬
‫‪ . l1‬כעת נחזור על השלבים שביצענו כאשר חיפשנו מרחק בין נקודה‬
‫לישר ונמצא את המרחק שבין שני הישרים המקבילים‪.‬‬
‫‪l1‬‬
‫)‪B(t , 1 − t , 2‬‬
‫‪l2‬‬
‫)‪A(2,0,4‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪84‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫הצגה פרמטרית של מישור‬
‫דרך שלוש נקודות שאינן נמצאות על ישר אחד עובר מישור אחד בלבד‪ .‬את המישור נציג באופן דומה להצגה‬
‫פרמטרית של ישר בהבדל אחד‪ :‬נזדקק לנקודה מנחה‪ ,‬ולשני וקטורי כיוון‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬בכדי להציג מישור בהצגה פרמטרית‪ ,‬אנו זקוקים לנקודה ולשני כיוונים שאינם תלויים זה בזה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מצא הצגה פרמטרית למישור העובר בנקודות‪ B(2,1,3) , A(1,0,1) :‬ו‪. C (4,1,0 ) -‬‬
‫פתרון‪ :‬תחילה נוודא כי הנקודות אינן על ישר אחד‪ .‬נמצא את הווקטור ‪ AB‬ואת‬
‫)‪B(2,1,3‬‬
‫)‪C (4,1,0‬‬
‫הווקטור ‪ AC‬ונראה כי אין ביניהם תלות‪ .‬כעת‪ ,‬נשתמש בנקודה ‪ A‬כנקודה המנחה‬
‫)בחירה שרירותית(‪ ,‬ובווקטורים ‪ AB‬ו‪ AC -‬כווקטורי כיוון‪:‬‬
‫)‪AB = (2 − 1,1 − 0, 3 − 1) → AB = (1,1,2‬‬
‫)‪A(1,0,1‬‬
‫)‪AC = (4 − 1,1 − 0, 0 − 1) → AC = (3,1,−1‬‬
‫‪. π = (1,0,1) + t (1‬‬
‫מכאן שההצגה הפרמטרית של המישור ‪ ABC‬היא‪1,1,2 ) + s (3,1,−1) :‬‬
‫‪23 123‬‬
‫‪123‬‬
‫כיוון‬
‫כיוון‬
‫נקודה‬
‫ניתן להגיע לכל נקודה על המישור ‪ ABC‬באמצעות שימוש ב‪ t-‬ו‪ s-‬מתאימים‪.‬‬
‫המצב ההדדי בין ישר למישור הנתון בהצגה פרמטרית‬
‫נשווה בהתאמה את שיעורי ‪ y ,x‬ו‪ z-‬של הנקודה הכללית על הישר והנקודה הכללית על המישור‪ .‬נקבל שלוש‬
‫משוואות בשלושה נעלמים‪ .‬נבדוק מה קיבלנו‪:‬‬
‫פתרון יחיד‪ :‬הישר והמישור נחתכים‪ .‬נציב את הפתרון בנקודה הכללית ונמצא את נקודת החיתוך‪.‬‬
‫אינסוף פתרונות‪ :‬הישר והמישור מתלכדים‪ .‬כלומר הישר מוכל בתוך המישור‪.‬‬
‫אף פתרון‪ :‬הישר והמישור מקבילים ואין להם נקודת חיתוך משותפת‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מצא את המצב ההדדי בין המישור )‪ π 1 = (1,2,3) + t (0,4,0) + s(6,1,0‬לבין הישר )‪: l 1 : x = (1,6,3) + m(2,0,1‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫הנקודה הכללית על המישור ‪ π 1‬היא‪ (1 + 6s, 2 + 4t + s, 3) :‬והנקודה הכללית על הישר ‪ l 1‬היא‪. (1 + 2m, 6, 3 + m) :‬‬
‫נשווה את שיעורי שתי הנקודות ונקבל שלוש משוואות בשלושה נעלמים‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫=‬
‫‪3‬‬
‫‪s‬‬
‫→ ‪(I ) 1 + 2m = 1 + 6 s‬‬
‫‪(II ) 6 = 2 + 4t + s → s = 4 − 4t‬‬
‫‪(III ) 3 + m = 3 → m = 0‬‬
‫ממשוואות ‪ III‬ו‪ I-‬נובע כי‪ m = 0 :‬ו‪ . s = 0 -‬נציב ‪ s = 0‬במשוואה ‪ II‬ונקבל‪ . t = 1 :‬זהו מצב של פתרון יחיד ולכן‬
‫הישר ‪ l 1‬חותך את המישור ‪ . π 1‬נציב ‪ m = 0‬בנקודה הכללית על הישר ‪ l 1‬ונקבל כי נקודת החיתוך היא‪. (1, 6, 3) :‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪85‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫מעבר מהצגה פרמטרית להצגה אלגברית של מישור ‪ -‬המשוואה הכללית של המישור‬
‫ההצגה האלגברית של מישור נוחה יותר לחישובי זוויות ומרחקים‪.‬‬
‫משוואת המישור בהצגה אלגברית היא‪. Ax + By + Cz + D = 0 :‬‬
‫חשוב‪ :‬משמעות המקדמים ‪ B ,A‬ו‪ C-‬במשוואת המישור הוא‬
‫הכיוון של הנורמל )=האנך למישור(‪ .‬ניעזר בתכונה זו בכדי לעבור‬
‫מהצגה פרמטרית להצגה אלגברית של מישור‪.‬‬
‫) ‪( A, B, C‬‬
‫‪Ax + By + Cz + D = 0‬‬
‫בכדי למצוא הצגה אלגברית של מישור נזדקק לנקודה מנחה אמיתית על המישור‪ ,‬ולשני וקטורי כיוון העוברים בתוך‬
‫המישור או מקבילים לו‪ .‬כאשר נתונות שלוש נקודות על המישור‪ ,‬נחלץ מהן שני וקטורי כיוון כמו שמוצאים הצגה‬
‫פרמטרית של מישור‪.‬‬
‫כפי שאמרנו‪ ,‬וקטור המקדמים של משוואת המישור ‪ Ax + By + Cz + D = 0‬הוא הווקטור ) ‪ , ( A, B, C‬שהוא כיוון‬
‫הווקטור האנך למישור‪ .‬האנך למישור מאונך לכל הישרים העוברים במישור‪ ,‬ולכן הוא בהכרח מאונך לשני וקטורי‬
‫הכיוון העוברים במישור‪ .‬נכפיל את הווקטור ) ‪ ( A, B, C‬בכל אחד משני וקטורי הכיוון של המישור ונשווה ל‪ .0-‬נקבל‬
‫מערכת של שתי משוואות בשלושה נעלמים‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שנוכל להציב כל מספר שנרצה )מלבד ‪ (0‬באחד‬
‫מהפרמטרים‪ ,‬ולקבל את שני הפרמטרים האחרים בהתאם‪ .‬לבסוף נציב במשוואת המישור נקודה ממשית הנמצאת‬
‫על המישור ונמצא את הפרמטר ‪.D‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את משוואת המישור העובר דרך הנקודות‪:‬‬
‫)‪ G (0,1,3) , D(1,0,1‬ו‪. E (4,1,0 ) -‬‬
‫)‪G(0,1,3‬‬
‫תשובה‪ :‬נחלץ שני וקטורי כיוון‪ DE = (3,1,−1) :‬ו‪. DG = (− 1,1,2) -‬‬
‫נכפיל את האנך למישור ) ‪ ( A, B, C‬בכל אחד מהכיוונים ונשווה ל‪:0-‬‬
‫‪(I ) ( A, B, C )(3,1,−1) = 0 → 3 A + B − C = 0‬‬
‫)‪D(1,0,1‬‬
‫‪(II ) ( A, B, C )(− 1,1,2) = 0 → − A + B + 2C = 0‬‬
‫נחסר את ‪ II‬מ‪ I-‬ונקבל‪(I − II ) 4 A − 3C = 0 → 4 A = 3C :‬‬
‫כעת נציב מספר נוח לפי בחירתנו באחד המשתנים‪ .‬נציב ‪ C = 4‬ונקבל‪4 A = 3 ⋅ 4 → A = 3 :‬‬
‫‪3 A + B − C = 0 → 3 ⋅ 3 + B − 4 = 0 → B = −5‬‬
‫נציב ‪ C = 4‬ו‪ A = 3 -‬ב‪ I-‬ונקבל‪:‬‬
‫מכאן שהאנך למישור הוא הווקטור )‪ (3,−5,4‬ומשוואת המישור היא‪. 3 x − 5 y + 4 z + D = 0 :‬‬
‫נציב את אחת הנקודות על המישור‪ , G (0,1,3) ,‬במשוואה ‪ 3 x − 5 y + 4 z + D = 0‬ונמצא את ‪:D‬‬
‫‪3 ⋅ 0 − 5 ⋅ 1 + 4 ⋅ 3 + D = 0 → D = −7‬‬
‫מכאן שההצגה האלגברית של המישור היא‪. 3 x − 5 y + 4 z − 7 = 0 :‬‬
‫)‪E (4,1,0‬‬
‫המצב ההדדי בין ישר למישור הנתון בהצגה אלגברית‬
‫נציב את הנקודה הכללית על הישר בתוך משוואת המישור‪ .‬נבדוק מה קיבלנו‪:‬‬
‫פתרון יחיד‪ :‬הישר והמישור נחתכים‪ .‬נציב את הפתרון בנקודה הכללית ונמצא את נקודת החיתוך‪.‬‬
‫אינסוף פתרונות‪ :‬הישר והמישור מתלכדים‪ .‬כלומר הישר מוכל בתוך המישור‪.‬‬
‫אף פתרון‪ :‬הישר והמישור מקבילים ואין להם נקודת חיתוך משותפת‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את המצב ההדדי בין המישור ‪ 3 x − 5 y + 4 z − 7 = 0‬לבין הישר )‪: l 1 : x = (5,3,1) + m(3,1,−1‬‬
‫פתרון‪ :‬הנקודה הכללית על הישר ‪ l 1‬היא‪ . (5 + 3m, 3 + m,1 − m ) :‬נציב אותה במשוואת המישור ונקבל‪:‬‬
‫‪3(5 + 3m ) − 5(3 + m ) + 4(1 − m ) − 7 = 0 → 4 = 0‬‬
‫זהו פסוק שקר‪ ,‬ומכאן שאין לישר ולמישור נקודה משותפת‪ .‬כלומר‪ ,‬הישר והמישור מקבילים זה לזה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪86‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫מעבר מהצגה אלגברית של מישור להצגה פרמטרית של מישור‬
‫הדרך לעבור מהצגה אלגברית להצגה פרמטרית של מישור היא פשוטה ביותר‪ .‬נמצא שלוש נקודות על המישור‪,‬‬
‫ולאחר מכן נמצא את ההצגה הפרמטרית של המישור בדרך הרגילה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את ההצגה הפרמטרית של המישור ‪. 3 x − 5 y + 4 z − 7 = 0‬‬
‫תשובה‪ :‬תחילה נמצא שלוש נקודות על המישור‪ .‬ההצבה הנוחה ביותר היא ‪ ,0‬ויש בידינו שתי דרגות חופש‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫נציב ‪ x = 0‬ו‪ y = 0 -‬במשוואת המישור ונקבל‪ 3 ⋅ 0 − 5 ⋅ 0 + 4 z − 7 = 0 → z = :‬ומכאן הנקודה‪. A 0,0,  :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 7 ‬‬
‫נציב ‪ x = 0‬ו‪ z = 0 -‬במשוואת המישור ונקבל‪ 3 ⋅ 0 − 5 y + 4 ⋅ 0 − 7 = 0 → y = :‬ומכאן הנקודה‪. B 0, ,0  :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 5 ‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫נציב ‪ y = 0‬ו‪ z = 0 -‬במשוואת המישור ונקבל‪ 3 x − 5 ⋅ 0 + 4 ⋅ 0 − 7 = 0 → x = :‬ומכאן הנקודה‪. C  ,0,0  :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫מכאן נמצא את ההצגה הפרמטרית של המישור בדרך הרגילה שהצגנו קודם‪.‬‬
‫המצב ההדדי בין שני מישורים‬
‫יתכנו שלושה מצבים הדדיים בין שני מישורים במרחב‪:‬‬
‫המישורים מקבילים‬
‫אין נקודות חיתוך‬
‫המישורים מתלכדים‬
‫והם למעשה אותו המישור‬
‫המישורים נחתכים‬
‫המישורים נחתכים לאורך‬
‫ישר החיתוך )מקווקו בציור(‬
‫נוח לבצע בדיקה זו כשהמישורים נתונים בהצגה אלגברית‪ ,‬ולכן במידה וקיבלנו הצגה פרמטרית של מישור‪ ,‬תחילה‬
‫נעביר אותו להצגה אלגברית‪.‬‬
‫נתבונן בווקטורי המקדמים ) ‪ ( A, B, C‬של כל אחד משני המישורים ונבדוק האם קיימת תלות בין שני האנכים‪:‬‬
‫• אם אין תלות בין שני האנכים‪ ,‬כלומר כיווני האנכים הם שונים‪ ,‬המישורים אינם מקבילים ולכן הם בהכרח‬
‫נחתכים לאורך קו ישר הנקרא ישר החיתוך‪.‬‬
‫• אם קיימת תלות בין שני האנכים‪ ,‬נבדוק אם אותו היחס מתקיים גם בין המספר החופשי‪ , D ,‬של שני‬
‫המישורים‪:‬‬
‫‪ o‬במידה ומתקיים אותו היחס‪ ,‬שני המישורים מתלכדים‪.‬‬
‫‪ o‬במידה ומתקיים יחס אחר‪ ,‬שני המישורים מקבילים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את המצב ההדדי בין המישורים ‪ π 1 : 3x + y − z + 8 = 0‬ו‪. π 2 : x − 3 y + z = 0 -‬‬
‫פתרון‪ :‬וקטור המקדמים של המישור ‪ π 1‬הוא‪ . (3,1,−1) :‬ווקטור המקדמים של המישור ‪ π 2‬הוא‪(1,−3,1) :‬‬
‫‪1 −3 1‬‬
‫≠ ‪ .‬ניתן לראות כי לא מתקיים אותו היחס‪ ,‬ולכן המישורים‬
‫≠‬
‫נבדוק האם קיימת תלות בין שני האנכים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬
‫נחתכים‪ .‬שני מישורים שאינם מקבילים נחתכים תמיד לאורך ישר הנקרא ישר החיתוך )כמו שניתן לראות במקווקו‬
‫בשרטוט המתאים למעלה(‪.‬‬
‫ניתן למצוא את ההצגה הפרמטרית של ישר החיתוך של שני המישורים‪:‬‬
‫נפתור את מערכת המשוואות של שני המישורים ונקבל‪:‬‬
‫) ‪(I‬‬
‫‪3x + y − z + 8 = 0‬‬
‫) ‪(II‬‬
‫‪x − 3y + z = 0‬‬
‫‪(I + II ) 4 x − 2 y + 8 = 0‬‬
‫המשוואה ‪ 4x − 2y + 8 = 0‬היא משוואה המייצגת את ישר החיתוך ובאמצעותה נמצא שתי נקודות על ישר החיתוך‪:‬‬
‫נציב בישר החיתוך ‪ x = 0‬ונקבל‪ . y = 4 :‬נציב באחת המשוואות ‪ I‬או ‪ II‬ונקבל כי‪ . z = 12 :‬כלומר‪. (0,4,12) :‬‬
‫נציב בישר החיתוך ‪ y = 0‬ונקבל‪ . x = −2 :‬נציב באחת המשוואות ‪ I‬או ‪ II‬ונקבל כי‪ . z = 2 :‬כלומר‪. (− 2,0,2) :‬‬
‫כעת נמצא את ההצגה פרמטרית של ישר החיתוך באמצעות שתי נקודות בשיטה הרגילה שהסברנו קודם‪:‬‬
‫)‪l : x = (− 2,0,2) + t (0 + 2,4 − 0,12 − 2) → x = (− 2,0,2) + t (2,4,10) → x = (− 2,0,2) + t (1,2,5‬‬
‫חשוב‪ :‬לאותו ישר חיתוך ייתכנו אינסוף תצוגות שונות‪ ,‬בהתאם לערכי ‪ x‬ו‪ y-‬שהצבנו‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪87‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫המרחק בין נקודה למישור והמרחק בין ישר למישור‬
‫) ‪(x1 , y1 , z1‬‬
‫נישאל על המרחק שבין ישר למישור רק כאשר השניים מקבילים זה‬
‫לזה‪ .‬למעשה‪ ,‬במקרה בו הם אינם מקבילים‪ ,‬המרחק ישתנה בכל נקודה‬
‫‪d‬‬
‫שנבחר‪ .‬כאשר ישר ומישור מקבילים זה לזה‪ ,‬המרחק ביניהם זהה עבור‬
‫כל נקודה שנבחר‪ .‬לכן נבחר נקודה אקראית כלשהי על הישר ונחשב את‬
‫המרחק שלה מהמישור‪.‬‬
‫‪Ax + By + Cz + D = 0‬‬
‫לסיכום‪ :‬אין הבדל בין חישוב מרחק נקודה או ישר ממישור נתון‪.‬‬
‫את המרחק נחשב באמצעות הנוסחה לחישוב מרחק הנקודה‬
‫‪Ax1 + By1 + Cz1 + D‬‬
‫= ‪.d‬‬
‫) ‪ ( x1 , y1 , z1‬מהמישור ‪: Ax + By + Cz + D = 0‬‬
‫‪A2 + B 2 + C 2‬‬
‫כאשר המרחק ידוע ואנו מחפשים בעזרת הנוסחה את משוואת המישור‪ ,‬נקבל שני פתרונות בגלל הערך המוחלט‪.‬‬
‫האחד עבור מישור שנמצא מעל הנקודה הנתונה‪ ,‬והאחר עבור מישור מתחתיה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את מרחק הישר )‪ l 1 : x = (1,2,3) + t (0,1,3‬המקביל למישור ‪. π : 3 x + 4 y + 12 z + 5 = 0‬‬
‫פתרון‪ :‬נחשב את המרחק בין הנקודה )‪ (1,2,3‬הנמצאת על הישר ‪ l 1‬לבין המישור ‪: 3 x + 4 y + 12 z + 5 = 0‬‬
‫‪52‬‬
‫‪→d =4‬‬
‫‪13‬‬
‫= ‪→d‬‬
‫‪3 ⋅ 1 + 4 ⋅ 2 + 12 ⋅ 3 + 5‬‬
‫‪3 2 + 4 2 + 12 2‬‬
‫=‪d‬‬
‫המרחק בין שני מישורים מקבילים‬
‫כמו שראינו‪ ,‬המשוואות של שני מישורים מקבילים זהות בווקטור המקדמים ) ‪ , ( A, B, C‬ושונות במספר החופשי ‪. D‬‬
‫‪D1 − D2‬‬
‫= ‪.d‬‬
‫את המרחק שבין שני המישורים נחשב באמצעות הנוסחה‪:‬‬
‫‪A2 + B 2 + C 2‬‬
‫כאשר המרחק ידוע ואנו מחפשים בעזרת הנוסחה את משוואת אחד המישורים‪ ,‬נקבל שני פתרונות בגלל הערך‬
‫המוחלט‪ .‬האחד עבור מישור שנמצא מעל המישור הנתון‪ ,‬והאחר עבור מישור מתחתיו‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את משוואת המישור שמרחקו ‪ 4‬יח' מהמישור ‪. π 1 : 3x + 4 y + 12 z + 5 = 0‬‬
‫פתרון‪ :‬נמצא את ערך ‪ D‬של שני המישורים שמרחקם מהמישור ‪ π 1 : 3x + 4 y + 12 z + 5 = 0‬הוא ‪ 4‬יח'‪:‬‬
‫‪D−5‬‬
‫‪D−5‬‬
‫=‪d‬‬
‫→‪=4‬‬
‫‪= 4 → D − 5 = 52‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3 2 + 4 2 + 12 2‬‬
‫‪. D2 − 5 = −52 → D2 = −47‬‬
‫‪ D1 − 5 = 52 → D1 = 57‬או‬
‫בגלל הערך המוחלט נקבל שתי אפשרויות‪:‬‬
‫מכאן ששני המישורים הם‪ π 2 : 3x + 4 y + 12 z + 57 = 0 :‬או ‪. π 3 : 3 x + 4 y + 12 z − 47 = 0‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪88‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫המרחק בין שני ישרים מצטלבים‬
‫הישרים המצטלבים בשרטוט הם ‪ l1‬ו‪ . l 2 -‬למעשה הם‬
‫נראים כמו שני מפלסים במחלף תנועה‪.‬‬
‫חישוב המרחק בין שני ישרים מצטלבים מתבצע באופן‬
‫שונה מחישוב המרחק בין ישרים מקבילים‪ :‬לא נוכל‬
‫להוריד אנך בין הישרים בכל נקודה שנבחר‪ .‬למעשה יש‬
‫נקודה אחת בלבד על כל אחד מהישרים ממנה נוכל‬
‫להעביר אנך לשני הישרים המצטלבים‪ .‬בנקודה זו שני‬
‫הישרים המצטלבים "עוברים האחד מעל השני"‪ .‬לא נחפש‬
‫נקודה זו‪ ,‬אלא במקום זאת נמצא את משוואת המישור‬
‫העובר דרך הישר ‪ l 2‬והמקביל לישר ‪ . l1‬כעת נוכל לבחור‬
‫כל נקודה על הישר ‪ , l1‬ולמצוא את המרחק בינה לבין‬
‫המישור שמצאנו‪.‬‬
‫זהו המרחק שבין שני הישרים המצטלבים‪.‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫)‪l1 : x = (2,3,8) + t ⋅ (3,4,5‬‬
‫)‪(2,3,6‬‬
‫)‪l2 : x = (2,−1,0) + s ⋅ (1,−12,−5‬‬
‫תחילה נמצא את ההצגה הפרמטרית של המישור העובר דרך הישר ‪ l 2‬ומקביל לישר ‪ : l1‬הנקודה המנחה ואחד‬
‫הכיוונים של המישור מגיע מהישר ‪ . l 2 : x = (2,−1,0) + s ⋅ (1,−12,−5) : l 2‬נוסיף לו את הכיוון של הישר ‪: l1‬‬
‫)‪ t ⋅ (3,4,5‬ונקבל כי ההצגה הפרמטרית של המישור היא ‪. π : (2,−1,0) + t (3,4,5) + s ⋅ (1,−12,−5) :‬‬
‫נמצא את משוואת המישור‪:‬‬
‫‪(I ) ( A, B, C ) ⋅ (3,4,5) = 0 → 3 A + 4 B + 5C = 0‬‬
‫‪(II ) ( A, B, C ) ⋅ (1,−12,−5) = 0 → A − 12 B − 5C = 0‬‬
‫‪(I − II ) 4 A − 8B = 0 → A = 2 B‬‬
‫נחבר את ‪ I‬ואת ‪ II‬ונקבל‪:‬‬
‫נניח ‪ B = 1‬ונקבל ‪ . A = 2‬נציב ב‪ I-‬ונקבל כי ‪ . C = −2‬נציב את הנקודה )‪ (2,−1,0‬במשוואת המישור ונמצא את ‪:D‬‬
‫‪2 x + y − 2 z + D = 0 → 2 ⋅ 2 − 1 − 2 ⋅ 0 + D = 0 → D = −3‬‬
‫מכאן שמשוואת המישור העובר דרך הישר ‪ l 2‬ומקביל לישר ‪ l1‬היא‪. π = 2 x + y − 2 z − 3 = 0 :‬‬
‫לבסוף נחשב את המרחק בין הנקודה )‪ (2,3,8‬הנמצאת על הישר ‪ l1‬לבין המישור ‪: π = 2 x + y − 2 z − 1 = 0‬‬
‫‪2⋅ 2 + 3 − 2⋅8 − 3‬‬
‫‪− 12‬‬
‫‪12‬‬
‫=‪d‬‬
‫= ‪→d‬‬
‫= ‪→d‬‬
‫‪→d =4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫)‪2 2 + 12 + (− 2‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪89‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫זווית בין שני ישרים‬
‫‪l1‬‬
‫‪α‬‬
‫נשים לב‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪l2‬‬
‫בכדי לחשב זווית בין ישרים אנו זקוקים רק לכיוונים של שני הישרים‪ .‬כלומר‪ ,‬הזווית שבין שני ישרים היא‬
‫הזווית שבין שני וקטורי הכיוון שלהם‪ .‬את הכיוונים מותר וכדאי לצמצם לפני חישוב המכפלה הסקלרית‪,‬‬
‫מכיוון שזווית אינה משתנה בעקבות קיצור הווקטורים היוצרים אותה‪.‬‬
‫בחישוב זווית בין שני ישרים נרצה למצוא את הזווית החדה ביניהם )למעט מקרים בהם התבקשנו מפורשות‬
‫למצוא את הזווית הקהה(‪ .‬לכן‪ ,‬בניגוד לחישוב זווית בין שני וקטורים‪ ,‬בחישוב הזווית בין שני ישרים מופיע‬
‫במונה ערך מוחלט המוודא שהזווית תצא חדה‪.‬‬
‫הנוסחה לחישוב הזווית בין הישרים‪ l1 : x = ( x1 , y1 , z1 ) + t ⋅ (a1 , b1 , c1 ) :‬ו‪l 2 : x = ( x 2 , y 2 , z 2 ) + s ⋅ (a 2 , b2 , c 2 ) -‬‬
‫) ‪(a1 , b1 , c1 ) ⋅ (a 2 , b2 , c 2‬‬
‫= ‪. cos α‬‬
‫היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a1 + b1 + c1 ⋅ a 2 + b2 + c 2‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את הזווית בין הישרים‪ l1 : x = (1,0,2) + t (1, 2 , 3) :‬ו‪. l 2 : x = (0,1,1) + s(2 , 0 , − 1) -‬‬
‫פתרון‪ :‬נמצא את הזווית החדה בין וקטורי הכיוון של שני הישרים‪ (1, 2 , 3) :‬ו‪ (2 , 0 , − 1) -‬על ידי הצבה בנוסחה‪:‬‬
‫)‪(1,2,3) ⋅ (2,0,−1‬‬
‫‪2+0−3‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫= ‪→ cos α‬‬
‫= ‪→ cos α‬‬
‫‪→ α = 83.13°‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫⋅‬
‫‪5‬‬
‫‪70‬‬
‫)‪1 + 2 + 3 ⋅ 2 + 0 + (− 1‬‬
‫שימו לב שהנקודות )‪ (0,1,1‬ו‪ (1,0,2) -‬מההצגות הפרמטריות של הישרים‪ ,‬כלל לא השתתפו בחישוב‪.‬‬
‫הזווית בין שני מישורים‬
‫כפי שניתן לראות בשרטוט‪ ,‬הזווית החדה שבין שני מישורים שווה לזווית‬
‫החדה שבין שני האנכים שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬במקום לחשב את הזווית החדה שבין‬
‫שני מישורים‪ ,‬נחשב את הזווית החדה בין שני וקטורי האנכים שלהם באותה‬
‫הדרך בה אנו מחשבים זווית בין כל שני ישרים‪:‬‬
‫) ‪( A1 , B1 , C1 ) ⋅ ( A2 , B2 , C 2‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A1 + B1 + C1 ⋅ A2 + B2 + C 2‬‬
‫‪α‬‬
‫‪α‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את הזווית בין המישורים‪ π 1 : 2 x + y − z + 5 = 0 :‬ו‪. π 2 : 3x − y + 21 = 0 -‬‬
‫פתרון‪ :‬וקטורי המקדמים של שני המישורים הם‪ (2,1,−1) :‬ו‪ . (3,−1,0) -‬נציב בנוסחה ונמצא את הזווית ביניהם‪:‬‬
‫)‪(2,1,−1) ⋅ (3,−1,0‬‬
‫‪6 −1− 0‬‬
‫‪5‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫= ‪→ cos α‬‬
‫= ‪→ cos α‬‬
‫‪→ α = 49.79°‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6 ⋅ 10‬‬
‫‪60‬‬
‫‪2 2 + 12 + (− 1) ⋅ 3 2 + (− 1) + 0 2‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪90‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הזווית בין ישר למישור‬
‫כמו בטריגונומטריה במרחב‪ ,‬הזווית שבין ישר למישור‬
‫היא הזווית שבין הישר לבין ההיטל שלו על המישור‪.‬‬
‫את כיוון הישר אנחנו יודעים‪ ,‬כי הוא לרוב נתון בשאלה‪.‬‬
‫קשה למצוא את וקטור ההיטל‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬קל למצוא את‬
‫האנך למישור )ווקטור המקדמים(‪ .‬לכן ניעזר במשולש ישר הזווית‬
‫שנוצר ונחשב את הזווית שבין הישר למישור באמצעות סינוס הזווית‪.‬‬
‫) ‪( A, B, C‬‬
‫‪l1‬‬
‫‪α‬‬
‫‪π1‬‬
‫לסיכום‪ :‬הזווית שבין הישר ) ‪ l1 : x = ( x1 , y1 , z1 ) + t ⋅ (a1 , b1 , c1‬למישור ‪ π 1 : Ax + By + Cz + D = 0‬שווה‬
‫) ‪(a1 , b1 , c1 ) ⋅ ( A, B, C‬‬
‫= ‪. sin α‬‬
‫לסינוס הזווית שבין הישר והאנך למישור‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a1 + b1 + c1 ⋅ A 2 + B 2 + C 2‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את הזווית בין הישר )‪ l1 : x = (1,7,3) + t ⋅ (1,0,3‬לבין המישור ‪. π 1 : 2 x + y − z + 5 = 0‬‬
‫פתרון‪ :‬ווקטור הכיוון של הישר ‪ l1‬הוא )‪ (1,0,3‬ווקטור המקדמים של המישור הוא‪ . (2,1,−1) :‬נחשב את סינוס‬
‫הזווית בין שני הווקטורים‪ ,‬ונמצא את הזווית בין הישר למישור‪:‬‬
‫)‪(1,0,3) ⋅ (2,1,−1‬‬
‫‪2+0−3‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪sin α‬‬
‫= ‪→ sin α‬‬
‫= ‪→ sin α‬‬
‫‪→ α = 7.41°‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10 ⋅ 6‬‬
‫‪60‬‬
‫)‪12 + 0 2 + 3 2 ⋅ 2 2 + 12 + (− 1‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪91‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫תרגילים ‪ -‬וקטורים אלגבריים‬
‫* תרגילים נוספים בנושא זה מופיעים בבחינות המתכונת שבספר וניתן לאתרם במפתח הנושאים‬
‫שבתחילתו‪ .‬התרגילים שבבחינות המתכונת ברובם אינטגרטיביים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫מצבים הדדיים )בין ישרים‪ ,‬בין ישר למישור‪ ,‬ובין מישורים(‬
‫‪ .1‬נתונים הישרים‪. l 2 : x = (4,6,−3) + s ⋅ (m + 3, m,3m) , l 1 : x = (−1,0,−1) + t ⋅ (5m, m + 2,12) :‬‬
‫א‪ .‬נתון ששני הישרים הנתונים מקבילים זה לזה‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ב‪ .‬מצא את משוואת המישור ‪ π 1‬העובר דרך שני הישרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון הישר )‪ . l 3 : x = (3, 0 , − 1) + r ⋅ (n, n ,2‬מצא עבור אילו ערכי ‪ ,n‬הישר ‪: l 3‬‬
‫‪ (1‬מוכל במישור ‪. π 1‬‬
‫‪ (2‬חותך את המישור ‪. π 1‬‬
‫‪ .2‬נתונים שני הישרים‪. l 2 : x = (1,7,6) + s ⋅ (1, m, m + 1) , l 1 : x = (−1,3,0) + t ⋅ (m, m 2 , m + 4) :‬‬
‫א‪ .‬מצא עבור אילו ערכי ‪ m‬חיוביים‪ ,‬הישרים ‪ l1‬ו‪: l 2 -‬‬
‫‪ .1‬מקבילים‪.‬‬
‫‪ .2‬מתלכדים‪.‬‬
‫‪ .3‬נחתכים או מצטלבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ . m = 2 :‬מצא את הנקודה ‪ A‬בה נחתכים הישר ‪ l 1‬והישר )‪. l 3 : x = (2,9,9) + p ⋅ (1,0,4‬‬
‫ג‪ .‬מצא את משוואת המישור העובר דרך הנקודה ‪ A‬ודרך ציר ה‪.y-‬‬
‫‪ .3‬שתי צלעות של המקבילית מונחות על הישרים‪l 1 : x = (3,8,12) + t ⋅ (2,3,4) :‬‬
‫)‪l 2 : x = (3,7,3) + s ⋅ (4,5,−1‬‬
‫הנקודות )‪ (1, 5, 8‬ו‪ (7,12, 2) -‬הן שניים מקודקודי המקבילית‪ .‬מצא את‪:‬‬
‫א‪ .‬שיעורי שני הקודקודים האחרים של המקבילית‪.‬‬
‫ב‪ .‬משוואות אלכסוני המקבילית‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשוואה האלגברית של המישור שעליו מונחת המקבילית‪.‬‬
‫‪ .4‬נתונים המישור‪ π 1 : x + y + z − 6 = 0 :‬והישרים‪, l 1 : x = (3,6,1) + t (1,2,1) :‬‬
‫)‪. l 2 : x = (0,6,1) + m(4,2,1‬‬
‫א‪ .‬מצא את הנקודה ‪ A‬בה נחתכים הישרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את הנקודות ‪ B‬ו‪ C-‬בהן המישור ‪ π 1‬חותך בהתאמה את הישרים ‪ l 1‬ו‪. l 2 -‬‬
‫ג‪ .‬במשולש ‪ ∆ABC‬הנקודה ‪ D‬היא אמצע ‪ .AB‬מצא את משוואת התיכון ‪.CD‬‬
‫‪ .5‬נתונות שתי הנקודות )‪ A(1,9m,3‬ו‪ .B(m²,4m,10) :‬נתון המישור ‪. π 1 : x + y + z = 10‬‬
‫א‪ .‬נתון‪ :‬הישר ‪ AB‬מקביל למישור ‪ . π 1‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ב‪ .‬מצא את המצב ההדדי בין כל אחד משני הישרים ‪ AB‬המקבילים האפשריים שמצאת‪ ,‬לבין‬
‫המישור ‪. π 2 : 5x − 2 y − 5z + 1 = 0‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪92‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫‪π 1 : mx − (m + 1) y + (m + 2) z = 2‬‬
‫‪ .6‬נתונים המישורים‪:‬‬
‫‪π 2 : (m + 1) x − (m + 3) y + (m + 5) z = 4‬‬
‫א‪ .‬מצא לאילו ערכי ‪ m‬המישורים ‪ π 1‬ו‪ (1 : π 2 -‬מתלכדים‪ (2 .‬מקבילים‪ (3 .‬נחתכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון ששני המישורים מתלכדים‪ .‬מצא לאילו ערכי ‪ n‬הישר )‪l 1 : x = (3,6 ,1) + t ⋅ (n 2 ,3n ,−9‬‬
‫מקביל למישור ‪ π 1‬או מוכל בו‪.‬‬
‫‪ .7‬נתונים המישורים‪π 1 : (m 2 − 6) x − (m − 2) y + (m − 1) z − 3m = 1 :‬‬
‫‪π 2 : (m + 6) x − 3 y + 6 z = 36‬‬
‫א‪ .‬מצא לאילו ערכי ‪ m‬המישורים ‪ π 1‬ו‪ (1 : π 2 -‬מתלכדים‪ (2 .‬מקבילים‪ (3 .‬נחתכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון שהמישורים ‪ π 1‬ו‪ π 2 -‬מקבילים‪ .‬הנקודות ) ‪ A (0,−2b, a‬ו‪ B-‬נמצאות על המישורים ‪π 1‬‬
‫ו‪ π 2 -‬בהתאמה‪ .‬הנקודה )‪ C (0.5,−b, b‬נמצאת על הישר ‪ AB‬בין הנקודות ‪ A‬ו‪ B-‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫‪ . BC = 3AC‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪.b-‬‬
‫‪ .8‬נתונים המישורים‪π 1 : ( m 2 + 2 ) x + ( m − 1) y − 2 z + m = 0 :‬‬
‫‪π 2 : mx − y + (m + 1) z − 2m 2 = 0‬‬
‫א‪ .‬מצא עבור אילו ערכי ‪ ,m‬תהיה הנקודה )‪ A (1,−12 , −2‬משותפת לשני המישורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבור ערך ‪ m‬שמצאת בסעיף א'‪ ,‬מצא את המצב ההדדי בין המישורים ‪ π 1‬ו‪. π 2 -‬‬
‫ג‪ .‬המישור ‪ π 3‬מקביל למישור ‪ π 2‬ועובר דרך הנקודה )‪ . B (5, 4, 2‬המישור ‪ π 3‬חותך את‬
‫הצירים בנקודות ‪ D ,C‬ו‪ .E-‬ראשית הצירים בנקודה ‪ .O‬חשב את נפח הפירמידה ‪.CDEO‬‬
‫פתרונות‪ (1 :‬א‪ . m = 2 .‬ב‪ . 2 x − 2 y − z + 1 = 0 .‬ג‪ (1 .‬אף ‪ (2 .n‬כל ‪ (2 .n‬א‪ (1 .‬אף ‪. m = 2 (2 .m‬‬
‫‪ . m ≠ 2 (3‬ב‪ . A(2,9,9) .‬ג‪ (3 . 9 x − 2 z = 0 .‬א‪ (9,15, 6) .‬ו‪ . ( − 1, 2, 4) :‬ב‪, l3 : x = (1,5,8) + t (6, 7, −6) .‬‬
‫‪4 40 6‬‬
‫)‪ . l4 : x = (−1, 2, 4) + s (10,13, 2‬ג‪ (4 . 23 x − 18 y + 2 z + 51 = 0 .‬א‪ .A(4,8,2) .‬ב‪, ) ,B(2,4,0) .‬‬
‫‪7 7 7‬‬
‫‪. C (− ,‬‬
‫ג‪ (5 . CD : x = (3,6,1) + t (25,2,1) .‬א‪ m = 2 .‬או ‪ . m = 3‬ב‪ .‬עבור ‪ m = 2‬הישר מקביל למישור‪ ,‬עבור‬
‫‪ m = 3‬הישר חותך את המישור‪ (6 .‬א‪ (2 . m = 1 (1 .‬לאף ‪ . m ≠ 1 (3 .m‬ב‪. n ≠ −3, 9 .‬‬
‫‪ (7‬א‪ (1 .‬אף ‪ . m ≠ 3 (3 . m = 3 (2 .m‬ב‪ (8 . b = 3, a = 2 .‬א‪ . m = 2 .‬ב‪ .‬נחתכים‪ .‬ג‪ 48 .‬יח' נפח‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪93‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫תרגילים הכוללים את נוסחאות המרחקים והזויות )בין נקודות‪ ,‬ישרים ומישורים(‬
‫* תרגילים נוספים בנושא זה מופיעים בבחינות המתכונת שבספר וניתן לאתרם במפתח הנושאים‬
‫שבתחילתו‪ .‬התרגילים שבבחינות המתכונת ברובם אינטגרטיביים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬נתונים שני הישרים )‪. l 2 : x = (2 ,1,4) + s ⋅ (4, 3,1) , l 1 : x = (9, 0, 5) + t ⋅ (4, 3,1‬‬
‫א‪ .‬מצא את המצב ההדדי בין הישרים ‪ l1‬ו‪. l 2 -‬‬
‫ב‪ .‬חשב את המרחק בין הישרים ‪ l1‬ו‪. l 2 -‬‬
‫ג‪ .‬המישור ‪ π 1‬עובר דרך הישרים ‪ l1‬ו‪ . l 2 -‬חשב את המרחק בין ראשית הצירים לבין המישור ‪. π 1‬‬
‫‪ .2‬נתונים שני הישרים )‪. l 2 : x = (m ,1,0) + s(2n − 1,0 , n − 3) , l 1 : x = (5, − 1, − 4) + k ⋅ (n, 0, − 2n‬‬
‫א‪ .‬נתון‪ :‬הישרים ‪ l1‬ו‪ l 2 -‬מקבילים זה לזה‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.n‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ :‬הישרים ‪ l1‬ו‪ l 2 -‬משיקים למעגל ששטחו ‪ . π‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ג‪ .‬המישור ‪ π 1‬עובר דרך ראשית הצירים ודרך הישר ‪ . l1‬מצא את המרחק שבין הישר ‪ l 2‬לבין‬
‫המישור ‪. π 1‬‬
‫‪ .3‬נתונים שני הישרים‪ . l 2 : x = (m,−2,−3) + k ⋅ (2,0,0) , l 1 : x = (1,2,3) + t (−1,0,1) :‬מצא‪:‬‬
‫א‪ .‬נתון‪ :‬שני הישרים הנתונים מצטלבים‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ב‪ .‬חשב את המרחק בין הישרים ‪ l1‬ו‪. l 2 -‬‬
‫‪ .4‬נתונים שני הישרים המצטלבים‪:‬‬
‫)‪l 1 : x = (0,2,0) + t (2,−2,0‬‬
‫)‪(0 < m) l 2 : x = (−m, 4m, m + 6) + s(0, − 2 ,2‬‬
‫א‪ .‬נתון שהמרחק בין הישרים ‪ l1‬ו‪ l 2 -‬הוא ‪ . 4 3‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזוית בין הישרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הישר ‪ l 2‬מאונך למישור ‪ . π 1‬הזוית החדה שבין הישר )‪l 3 : x = ( p, p,0) + r ⋅ ( p − 1, p,0‬‬
‫לבין המישור ‪ π 1‬היא ‪ . 45 0‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.p‬‬
‫‪ .5‬ישר החיתוך של המישורים‪ x + y − z − 6 = 0 :‬ו‪ 2x − 3z − 4 = 0 :‬הוא ‪. l 1‬‬
‫המישור ‪ π 1 : 2 x − y + z + 1 = 0‬משיק בנקודה ‪ A‬לכדור שמרכזו בנקודה )‪. O (1, 4, 5‬‬
‫א‪ .‬מצא את המצב ההדדי בין הישר ‪ l 1‬לבין הישר ‪.AO‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזווית שבין הישר ‪ l 1‬לבין‪ (1 :‬הישר ‪.AO‬‬
‫‪ (2‬המישור ‪. π 1‬‬
‫ג‪ .‬חשב את קוטר הכדור‪.‬‬
‫‪ .6‬הישר ‪ l 1‬עובר דרך הנקודה ) ‪ A( 2,− 4,7‬ומאונך למישור ‪ . (0 < m) π1 : my + z + 12 = 0‬בנוסף נתונה‬
‫משוואת הישר )‪ . l 2 : x = (4,4,2) + s(m,0,1‬הזווית בין הישרים ‪ l1‬ו‪ l 2 -‬היא ‪. 60 0‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזוית שבין המישור ‪ π 1‬לבין הישר ‪. l 2‬‬
‫ג‪ .‬מבין כל הנקודות הנמצאות על המישור ‪ , π 1‬מצא את הנקודה ‪ B‬שהיא הנקודה הקרובה ביותר‬
‫לנקודה ‪.A‬‬
‫ד‪ .‬הישר ‪ l 2‬חותך את המישור ‪ π 1‬בנקודה ‪ .C‬חשב את אורך הקטע ‪.BC‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪94‬‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫‪ .7‬כדור שרדיוסו ‪ 4‬יח' אורך ומרכזו בנקודה ) ‪ O (1, − 2,6‬משיק בנקודה ‪A‬‬
‫למישור‪. (0 < m ) π 1 : x + my − mz + 3 = 0 :‬‬
‫א‪ .‬המישור ‪ , π 2‬אשר חותך את הקרן השלילית של ציר ה‪ ,x-‬מקביל למישור ‪ π 1‬ומשיק לאותו‬
‫כדור‪ .‬מצא את משוואת המישור ‪. π 2‬‬
‫ב‪ .‬מצא את שיעורי הנקודה ‪.A‬‬
‫ג‪ .‬המישור ‪ π 3‬אשר עובר דרך ציר ה‪ ,y-‬מאונך למישור ‪ . π 1‬מצא את משוואת המישור ‪. π 3‬‬
‫‪π 1 : mx + (m + 1) y + z + 1 = 0‬‬
‫‪ .8‬נתונים המישורים‪:‬‬
‫‪π 2 : x + my + (m + 1) z − 1 = 0‬‬
‫א‪ .‬הזוית בין המישורים היא ‪ . 60 0‬מצא את משוואות המישורים בהינתן ש‪ m-‬אינו שלילי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ההצגה הפרמטרית של ישר החיתוך של המישורים ‪ π 1‬ו‪. π 2 -‬‬
‫ג‪ .‬מצא את המרחק בין הנקודה )‪ A (9, 8, − 1‬לבין ישר החיתוך שמצאת בסעיף ב'‪.‬‬
‫‪ .9‬הנקודות )‪ A ( 2b, a , − 4‬ו‪ B ( −2, − 1, 2) -‬הן שני קצוות של הישר ‪ l1‬שכיוונו )‪ (2, 1, − 2‬והוא עובר‬
‫דרך הנקודה ‪ O‬שהיא ראשית הצירים‪ .‬דרך הנקודות ‪ A‬ו‪ B-‬עוברים בהתאמה המישורים ‪ π 1‬ו‪π 2 -‬‬
‫המאונכים לישר ‪. l1‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואות המישורים ‪ π 1‬ו‪. π 2 -‬‬
‫ב‪ .‬המישור ‪ π 3‬מקביל למישור ‪ , π 1‬כך שמרחקו מהמישור ‪ π 2‬גדול פי שניים ממרחקו מהמישור ‪. π 1‬‬
‫מצא את משוואת המישור ‪. π 3‬‬
‫ג‪ .‬מצא על ציר ה‪ z-‬את הנקודות שמרחקן מהמישור ‪ π 1‬שוות למרחקן מראשית הצירים‪.‬‬
‫‪ .10‬נתונים שני הישרים‪l 1 : x = t ⋅ (0, m, 2m − 2) :‬‬
‫)‪. l 2 : x = s ⋅ (2m − 2, m, 0‬‬
‫הזוית שבין ציר ה‪ y-‬לבין הישר ‪ l 2‬שווה לזוית שבין ציר ה‪ z-‬לבין הישר ‪. l1‬‬
‫א‪ .‬מצא את הזוית החדה שבין הישרים ‪ l1‬ו‪. l 2 -‬‬
‫ב‪ .‬המישור ‪ π 1‬עובר דרך ‪ l1‬ו‪ . l 2 -‬המישור ‪ π 2‬מקביל למישור ‪ XZ‬ועובר דרך הנקודה‬
‫)‪ . A (6, − 1, 2‬חשב את הזוית החדה שבין המישורים ‪ π 1‬ו‪. π 2 -‬‬
‫ג‪ .‬המרחק בין הנקודה ) ‪ B ( p + 7, p, 2 p‬לבין המישור ‪ , π 1‬גדול פי ‪3‬‬
‫מצא את ערכו של הפרמטר ‪.p‬‬
‫ממרחקה מהמישור ‪. π 2‬‬
‫‪ .11‬הישר‪ l 1 : x = (1, 2, 4) + t ⋅ (n, n − 4, 2 − n) :‬יוצר זויות שוות עם ציר ה‪ y-‬ועם ציר ה‪.z-‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.n‬‬
‫ב‪ .‬הישר ‪ l1‬מאונך למישור ‪. π 1‬המישור ‪ π 1‬חותך את הקרן החיובית של ציר ה‪ ,z-‬ומרחקו‬
‫מראשית הצירים הוא ‪ . 2 11‬מצא את משוואת המישור ‪. π 1‬‬
‫ג‪ .‬חשב את הזוית החדה שבין המישור ‪ π 1‬לבין המישור ‪.XY‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪95‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫‪ .12‬הנקודות )‪ O1 (−4, − 5, 0‬ו‪ O2 -‬הן מרכזיהם של שני מעגלים שהם שני‬
‫בסיסיו של גליל‪ .‬מישור הבסיס שעליו נמצאת הנקודה ‪ O2‬הוא‪:‬‬
‫‪ . π 1 : x + 2 y − 11 = 0‬הנקודה )‪ A (1, 0, − 2‬נמצאת על מעטפת הגליל‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את שטח הבסיס של הגליל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪. ∆ AO1O2‬‬
‫ג‪ .‬הנקודה ‪ A‬נמצאת על הישר ‪ l1‬המקביל לישר ‪ . O1O2‬מבין כל‬
‫הישרים המקבילים לישר ‪ O1O2‬שדרכם עוברת מעטפת הגליל‪,‬‬
‫הישר ‪ l 2‬הוא הישר שמרחקו מהישר ‪ l1‬הוא הגדול ביותר‪ .‬מצא‬
‫את נקודת החיתוך בין הישר ‪ l 2‬לבין בסיס הגליל שמרכזו בנקודה ‪. O1‬‬
‫‪ .13‬נתונים הישרים )‪ l 1 : x = (0,2,4) + t ⋅ (m, m,−1‬ו‪.( 0 < m ) l 2 : x = (2,4,−1) + s ⋅ (−3,2m, m 2 ) -‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואת המישור ‪ π1‬המכיל את הישר ‪ l 1‬ומאונך לישר ‪. l 2‬‬
‫ב‪ .‬המישור ‪ π 2‬עובר דרך הנקודה )‪ M (18a,3a,2a‬ומקביל למישור ‪ . π1‬המישור ‪ π 2‬חותך את‬
‫הצירים בנקודות ‪ B ,A‬ו‪ .C-‬הבע באמצעות ‪ a‬את שטח המשולש ‪. ∆ABC‬‬
‫ג‪ .‬נתונה הנקודה ) ‪ . N (a,− a,−3a‬נפח הפירמידה ‪ ABCN‬הוא ‪ 48‬יח' נפח‪.‬‬
‫מצא את ערכו של הפרמטר החיובי ‪.a‬‬
‫‪ .14‬נתונים שני מישורים‪ π 1 : x − y + 2 z − 5 = 0 :‬ו‪. π 2 : 2 x + y − z − 1 = 0 :‬‬
‫א‪ .‬הנקודה )‪ A (m,2m, n‬נמצאת על שני המישורים‪ .‬מצא את ערכם של הפרמטרים ‪ m‬ו‪.n-‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזוית החדה בין שני המישורים ‪ π 1‬ו‪. π 2 -‬‬
‫ג‪ .‬כדור שמרכזו בנקודה ) ‪ O (k , 4, − k‬משיק לשני המישורים ‪ π 1‬ו‪. π 2 -‬‬
‫מצא את אורך רדיוסו של הכדור‪.‬‬
‫‪ .15‬נתון גליל המונח על המישור ‪ . π 3‬הנקודות‬
‫‪ O1‬ו‪ O2 -‬הן מרכזי שני מעגלים שהם שני‬
‫בסיסי הגליל‪ ,‬אשר מוכלים בהתאמה‬
‫במישורים‪:‬‬
‫‪π 1 : 2 x − y + 2 z − 29 = 0‬‬
‫‪π 2 : m 2 − 2 ⋅ x + (m − 3) ⋅ y + mz + 25 = 0‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.m‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ . O1 (7, − 5, 5) :‬הנקודה ‪ A‬היא אמצע הקטע ‪ . O1O2‬מבין כל הנקודות על המישור ‪, π 3‬‬
‫הנקודה )‪ M (−2, 2, 4‬היא הנקודה הקרובה ביותר לנקודה ‪ .A‬חשב את נפח הגליל‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את משוואת המישור ‪. π 3‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ .16‬הנקודות ‪ B ,A‬ו‪ D-‬נמצאות על הצירים כמתואר בשרטוט‪.‬‬
‫הנקודה ‪ O‬היא ראשית הצירים‪ .‬נתון‪. BO = DO = 2 AO = 6 p :‬‬
‫הנקודה ‪ E‬נמצאת על ‪ BD‬בין ‪ B‬ל‪ D-‬כך שמתקיים‪. DE = 2BE :‬‬
‫הנקודה ‪ F‬נמצאת על ‪ AB‬בין ‪ A‬ל‪ B-‬כך שמתקיים‪. BF = 2 AF :‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואת המישור ‪.EFO‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ p‬את משוואת המישור המקביל למישור‬
‫‪ ,EFO‬העובר דרך הנקודה ‪.A‬‬
‫ג‪ .‬המישור שמצאת בסעיף ב' מרוחק במידה שווה מהמישור שמצאת בסעיף א'‪ ,‬ומהנקודה‬
‫)‪ . ( p,1, p‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪.p‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪96‬‬
‫ארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה‬
‫הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫‪ .17‬בשרטוט מופיעה תיבה הצמודה לראשית הצירים‪ .‬נתון‪. B' (4,4,12) :‬‬
‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע ‪ .BC‬הנקודה ‪ F‬היא אמצע '‪. A'O‬‬
‫א‪ .‬מצא את המצב ההדדי בין הישרים ‪ BF‬ו‪. O' E :‬‬
‫ב‪ .‬חשב את המרחק בין הישרים ‪ BF‬ו‪ . O' E :‬בתשובתך השאר עד‬
‫שתי ספרות מימין לנקודה העשרונית‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנקודה ‪ M‬נמצאת על הישר ‪ BF‬בין הנקודות ‪ B‬ו‪.F-‬‬
‫חשב את שטח המשולש ‪. ∆EO' M‬‬
‫‪ .18‬בשרטוט מופיעה תיבה הצמודה לראשית הצירים‪.‬‬
‫המישור ‪ π 1 : 2 x + 2 y + 3z − 24 = 0‬עובר דרך הנקודות‬
‫‪ C ,A‬ו‪ . D' -‬הנקודה ‪ E‬נמצאת על המקצוע ‪ BC‬כך‬
‫שמתקיים‪. CE = 2BE :‬‬
‫א‪ .‬מצא את המצב ההדדי בין הישרים ‪ D' E‬ו‪. AC' :‬‬
‫ב‪ .‬חשב את המרחק בין הישרים ‪ D' E‬ו‪. AC' :‬‬
‫ג‪ .‬חשב את הזוית החדה שבין הישר ‪ D' E‬והמישור ‪. π 1‬‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫‪ (1‬א‪ .‬מקבילים‪ .‬ב‪ 5 .‬יח' אורך‪ .‬ג‪ 3.49 .‬יח' אורך‪ (2 .‬א‪ . n = 1 .‬ב‪ . m = 3 .‬ג‪ 1.874 .‬יח' אורך‪.‬‬
‫‪ (3‬א‪ .‬כל ‪ .m‬ב‪ 4 .‬יח' אורך‪ (4 .‬א‪ . m = 2 .‬ב‪ . 60 0 .‬ג‪. p = 1 .‬‬
‫‪ (5‬א‪ .‬מצטלבים‪ .‬ב‪ . 79 .10 (2 . 10.89 0 (1 .‬ג‪ 3.38 .‬יח' אורך‪ (6 .‬א‪ . m = 1 .‬ב‪ . 30 0 .‬ג‪. B ( 2,− 11 .5,− 0.5) .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ד‪ 27.14 .‬יח' אורך‪ (7 .‬א‪ . x + 2 y − 2 z + 27 = 0 .‬ב‪ . (2 , ,3 ) .‬ג‪. 2 x + z = 0 .‬‬
‫‪ (8‬א‪ . π 2 : x + z − 1 = 0 , π 1 : y + z + 1 = 0 .‬ב‪ . x = (2, 0, − 1) + t ⋅ (1, 1, − 1) .‬ג‪ 6.16 = 38 .‬יח'‪.‬‬
‫‪ (9‬א‪ . π 2 : 2 x + y − 2 z + 9 = 0 , π 1 : 2x + y − 2z − 18 = 0 .‬ב‪ 2 x + y − 2 z − 9 = 0 .‬או‬
‫‪ . 2 x + y − 2 z − 45 = 0‬ג‪ (10 . (0, 0,− 3.6) , (0, 0,18) .‬א‪ . 60 0 .‬ב‪ . 54.730 .‬ג‪. p = − 2, 4 .‬‬
‫‪ (11‬א‪ . n = 3 .‬ב‪ . π 1 : 3x − y − z + 22 = 0 .‬ג‪ (12 . 72.45 0 .‬א‪ 9π = 28.27 .‬יח"ר‪ .‬ב‪ 16.77 .‬יח"ר‪.‬‬
‫ג‪ (13 . (−6, − 4, 2) .‬א‪ . π 1 : x − 2 y − 3z + 16 = 0 .‬ב‪ 11.22a 2 .‬יח"ר‪ .‬ג‪. a = 2 .‬‬
‫‪ (14‬א‪ . n = 3 , m = 1 .‬ב‪ . 80.405 0 .‬ג‪ .‬אורך הרדיוס ‪ 6‬או ‪ 2 6‬יח' אורך‪.‬‬
‫‪ (15‬א‪ . m = 2 .‬ב‪ 2,827.43 = 900π .‬יח' נפח‪ .‬ג‪. π 3 : 3x − 4 y − 5z + 34 = 0 .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (16‬א‪ . x − y + 2 z = 0 .‬ב‪ . x − y + 2 z − 3 p = 0 .‬ג‪. p = ± .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (17‬א‪ .‬מקבילים‪ .‬ב‪ 1.97 .‬יח' אורך‪ .‬ג‪ 12.64 .‬יח"ר‪.‬‬
‫‪ (18‬א‪ .‬מצטלבים‪ .‬ב‪ 1.242 .‬יח' אורך‪ .‬ג‪. 13.6 0 .‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לארכימדס ‪ -‬פתרונות למידה ‪ -‬הכנה לבחינת הבגרות בשאלון ‪807‬‬
‫עמוד ‪97‬‬