תרגיל בדיני משפחה.pdf

‫תרגיל בדיני משפחה‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪2‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית של דיני משפחה ‪3 .................................................................................‬‬
‫‪2.2‬‬
‫מהו הדין האישי ‪3 ............................................................................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫ענייני נישואין וגירושין‪4 ........................................................................................................... .‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.3.2‬‬
‫‪3.3.2.2‬‬
‫‪3.3.2.1‬‬
‫‪3.3.2.3‬‬
‫‪3.3.2.4‬‬
‫‪3.3.2.2‬‬
‫‪3.3.2.6‬‬
‫‪3.3.2.7‬‬
‫‪3.3.2.8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.2.2‬‬
‫‪4.2.1‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.1.2‬‬
‫‪4.1.2.2‬‬
‫‪4.1.2.1‬‬
‫‪4.1.2.3‬‬
‫‪4.1.1‬‬
‫‪4.1.3‬‬
‫‪4.1.3.2‬‬
‫‪4.1.3.1‬‬
‫‪4.1.3.3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪6.1‬‬
‫רכוש ‪4 ..............................................................................................................................................................‬‬
‫עניינים שנשארו במעמד האישי‪4 ............................................................................................................‬‬
‫סמכויות‪2 .................................................................................................................................. .‬‬
‫בתי דין דתיים‪2 ...............................................................................................................................................:‬‬
‫סמכויות ביד"ר‪6 ...................................................................................................................................... .‬‬
‫מסלולי פניה בביד"ר ובתי המשפט‪6 ............................................................................................................. .‬‬
‫טבלת סמכויות ודינים ‪7 ...................................................................................................................................‬‬
‫כולם אזרחי תושבי מדינת ישראל ‪7 ........................................................................................................‬‬
‫נישואין ‪7 ......................................................................................................................................‬‬
‫גירושין ‪7 ......................................................................................................................................‬‬
‫מזונות אישה‪7 .............................................................................................................................‬‬
‫מזונות ילדים‪8 .............................................................................................................................‬‬
‫אפוטרופסות ומשמורת‪9 .............................................................................................................‬‬
‫רכוש‪9 ..........................................................................................................................................‬‬
‫אימוץ ‪20 ......................................................................................................................................‬‬
‫ירושה‪20 ......................................................................................................................................‬‬
‫בחינת ההשתייכות הדתית‪22 .................................................................................................. .‬‬
‫זוגות מעורבים ‪22 .............................................................................................................................................‬‬
‫הסמכות‪22 ................................................................................................................................................ :‬‬
‫התרת נישואין של זוגות מעורבים ‪22 ......................................................................................................‬‬
‫ידועים בציבור‪21 .............................................................................................................................................‬‬
‫מהם ידועים בציבור?‪21 ...........................................................................................................................‬‬
‫האם ניתן להיות ידוע בציבור למרות היותו של אחד הצדדים נשוי לאחר‪21 ..................... .‬‬
‫האם דרושה תקופת זמן בכדי להיות ידועים בציבור‪21 ........................................................ .‬‬
‫האם רלוונטי מה הציבור חושב על אותו זוג‪23 ..................................................................... .‬‬
‫הזכויות של ידועים בציבור‪23 .................................................................................................................‬‬
‫מזונות אצל ידב"צ ‪23 ...............................................................................................................................‬‬
‫שנות השישים‪23 ....................................................................................................................... .‬‬
‫שנות השמונים‪24 ...................................................................................................................... :‬‬
‫שנות האלפיים‪24 .......................................................................................................................:‬‬
‫שאלות הכנה למבחן‪24 ............................................................................................................ .‬‬
‫שאלה א‪24 ...................................................................................................................................................... :‬‬
‫שאלה ב‪22 ...................................................................................................................................................... :‬‬
‫שאלה ג'‪22 ..................................................................................................................................................... :‬‬
‫שאלה ד'‪22 .....................................................................................................................................................:‬‬
‫שאלה ה'‪26 .................................................................................................................................................... .‬‬
‫מזונות אישה‪26 ........................................................................................................................ .‬‬
‫הסמכות ‪26 .......................................................................................................................................................‬‬
‫מתי אישה זכאית למזונות‪26 .......................................................................................................................... .‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪6.3‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪9‬‬
‫מה כוללים מזונות אישה‪26 ............................................................................................................................ .‬‬
‫טענות שהאישה יכולה להעלות‪26 ................................................................................................................. .‬‬
‫טענות שהבעל יכול להעלות‪27 ...................................................................................................................... .‬‬
‫שאלה לפתרון במסגרת התרגול ‪28 ...........................................................................................‬‬
‫חלק א' בשאלה ‪28 ...........................................................................................................................................‬‬
‫חלק ב' בשאלה ‪28 ...........................................................................................................................................‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬זכות למדור‪29 ............................................................................................... .‬‬
‫מה כוללת הזכות למדור? ‪29 ............................................................................................................................‬‬
‫מדור ספציפי ‪29 ................................................................................................................................................‬‬
‫ידב"צ ‪ -‬הלכת השיתוף‪10 ...................................................................................................... .‬‬
‫‪20‬‬
‫מזונות ילדים‪12 ...................................................................................................................... .‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪20.3‬‬
‫‪20.4‬‬
‫הסמכות‪12 .................................................................................................................................................... :‬‬
‫הדין‪12 .......................................................................................................................................................... :‬‬
‫חלוקת המזונות‪12 ......................................................................................................................................... :‬‬
‫מגמות שוויון‪11............................................................................................................................................ .‬‬
‫‪22‬‬
‫בחינה לדוגמא ‪11 .....................................................................................................................‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪1‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית של דיני משפחה‬
‫בשלב הראשון מפרידים בין סמכות לדין ומכאן נובעות ב' שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬איזה דין צריך להחיל‪.‬‬
‫א‪ .‬דין חוקי המדינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדין הדתי ‪ -‬כל אחד ודתו‪.‬‬
‫‪ .2‬לאיזו ערכאה עלינו לפנות‬
‫א‪ .‬ערכאה אזרחית ‪ -‬ביהמ"ש שלום ‪ -‬מחזוי ‪ -‬עליון ‪ -‬בג"צ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערכאה דתית ‪ -‬ביה"ד היהודי ‪ -‬אזורי ‪ -‬גדול‪.‬‬
‫ביה"ד השרעי‪.‬‬
‫ביה"ד הנוצרי‪.‬‬
‫כל שאלה בדיני משפחה צריכה להתחיל בשני שאלות אלו‪.‬‬
‫ואולם לא תמיד שהחוק מצריך דין דתי הוא צריך להידון בערכאה דתית ולכן לעיתים אפי' ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה דן ע"פ הדין הדתי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)‪ .‬להלן חוק המזונות‪ .‬בסע' ‪( 2‬א) לחוק אומר "אדם חייב במזונות‬
‫בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה"‪.‬‬
‫כאן אנו מחילים את הדין הדתי‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר אומר הגישה אישה יהודיה לביד"ר תביעת מזונות שלא אגב גירושין נגד אישה היהודי או נגד‬
‫עזבונו לא תישמע טענת הנתבע שאין לביד"ר שיפוט בעניין‪.‬‬
‫כאן השאלה היא "איזו ערכאה" וסעי' זה מקנה סמכות מקבילה‪.‬‬
‫ישנו פתגם חשוב האומר "הדין הוא הפונקציה של הדין" דהיינו ההחלטה בסופו של יום בתביעה תהיה ע"פ‬
‫הדיין ע"פ הדרך שבה הוא גדל והשקפת חייו‪.‬‬
‫המקור הנורמטיבי הראשון לסמכות ביד"ר היא ע"פ סימן ‪ 44‬לדבר המלך במועצה האומר "שעל עניני המעמד‬
‫האישי יחול הדין האישי"‪.‬‬
‫וממנו עולות ב' שאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו הדין האישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהם ענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מהו הדין האישי‬
‫‪ .1‬אזרחים מקומיים ‪ -‬ע"פ סע' ‪ 15‬לדבר המלך במועצה דהיינו דין העדת הדתית אליה האדם משתייך‪.‬‬
‫יהודי ‪ -‬ע"פ הדין העברי‪.‬‬
‫מוסלמי ‪ -‬ע"פ הדין השרעי‪.‬‬
‫נוצרי ‪ -‬ע"פ הדין הנוצרי והעדה שאליה הוא שייך (קתולים ‪ -‬מרונים)‪.‬‬
‫‪ .2‬נכרי ‪ -‬מי שאינו אזרח ישראל והגדרתו מצויה בסימן ‪ )2( 46‬לדבה"ומ האומר שכל מי שאיננו אזרח ישראל‬
‫ידון ע"פ מדינת אזרחותו‪.‬‬
‫לנכרי יש חריג שהוא המוסלמי שעליו בכל מקרה יחול הדין השרעי מהסיבה שחוק זה נכתב עוד בתקופת‬
‫העותומאניים המוסלמים ולא השתנה‪.‬‬
‫מהם ענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫עניינים אלו מצויים בסימן ‪ 15‬לדבר המלך במועצה‪ .‬והם‪:‬‬
‫תביעות בנישואין או גיטין ‪ -‬מזונות ואפוטרופסות‬
‫העניינים שהוסרו בענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫‪ .1‬חוק האימוץ‪.‬‬
‫חוק האימוץ חוקק ב‪ 5641-‬ובסע' ‪ 46‬המחוקק מסיר את ענייני האימוץ מענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5695‬נחקק חוק אימוץ חדש הנקרא "חוק אימוץ ילדים התשמ"א ‪ "1891‬ובו בסע' ‪ 24‬נאמר שביהמ"ש‬
‫המוסמך לענייני חוק זה הוא ביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫ובסע' ‪( 22‬א) נאמר שגם בד"ת (בית דין דתי) מוסמך לדון בענייני אימוץ ובלבד שיתקיימו ב' תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההורים או המאמצים מסכימים בכתב‪.‬‬
‫ב‪ .‬המאומץ מסכים בכתב לסמכות בד"ר ובתנאי שהוא מסוגל להבין את העניין‪ .‬ואם אין הוא מסוגל להבין את‬
‫העניין או שהוא מתחת לגיל ‪ - 6‬החלטה בעניין תינתן ע"י היוהמ"ש‪.‬‬
‫סע' ‪( 22‬ב) מחיל את החוק האזרחי בענייני אימוץ על ביד"ר‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק הירושה‪.‬‬
‫חוק הירושה בסע' ‪( 514‬ב) מוחק מסימן ‪ 15‬לדבר המלך במועצה אם ענייני הירושות והצוואות‪.‬‬
‫צוואה ‪ -‬אדם מכין מבעוד מועד צוואה‪.‬‬
‫ירושה ‪ -‬כאשר אין צוואה חל חוק הירושה‪.‬‬
‫סע' ‪( 511‬א) מסמיך לביד"ר שהיה לו סמכות בענייני המעמד האישי לתת צו ירושה וצוואה אם כל הצדדים‬
‫הנוגעים בדבר מסכימים‪.‬‬
‫ס"ק (ג) מאפשר לדון בערכאה דתית ע"פ הדין הדתי ובתנאי שלא מדובר בקטין או בפסול דין שאז לא יפגעו‬
‫זכיותיו כפי שהם היו מתקבלות ע"פ חוק הירושה‪.‬‬
‫שני עניינים אלו הוצאו מסמכות ביד"ר לחלוטין‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪.‬‬
‫סע' ‪ 29‬לחוק זה מקנה סמכויות לדון בענייני אפוטרופסות לביהמ"ש לענייני משפחה סמכויות אלו הם בענייני‬
‫משמורת הסדרי ראיה וכו'‪.‬‬
‫סע' ‪ 26‬לח וק אומר שחוק זה אינו בא לגרוע מבד"ת ולא להוסיף סמכות עליו‪ .‬ואולם עדין הסמכות ניתנת‬
‫לביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ואומרים פרופ' שאווה ז"ל ופרופ' שיפמן שבכל מקום שתהיה לקונה בחוק האזרחי בענייני אפוטרופסות נפנה‬
‫לדין העברי‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫בחוק האימוץ אין בעיה לדון בביד"ר בכפוף לתנאים ‪ -‬והדין הוא הדין האזרחי‪.‬‬
‫בענייני צוואות וירושות אין בעיה לדון בביד"ר ובלבד שכל הצדדים מסכימים‪ ,‬והדין הוא דין דתי ‪1‬עם חריג)‪.‬‬
‫בענייני אפוטרופסות ‪ -‬הסמכות לביהמ"ש לענייני משפחה ‪ -‬הדין הינו אזרחי‪ ,‬ורק אם יש לקונה פונים לדין‬
‫העברי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ענייני נישואין וגירושין‪.‬‬
‫עניינים אלו כוללים גם כתובה רכוש של"ב‪ ,‬ואולם הרכוש הוצא מן המעמד האישי על אף שהינו בתוך ענייני‬
‫הניו"ג‪.‬‬
‫‪2.1‬‬
‫רכוש‬
‫בענייני הרכוש יש שני הסדרים‪:‬‬
‫‪ .1‬זוגות שהתחתנו לפני ‪ 11111844‬וידועים בציבור מאותה תקופה חלה עליהם "הלכת השיתוף" שהיא ברית‬
‫פסוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬זוגות שהתחתנו לאחר ה‪ 11111844 -‬חל עליהם חוק יחסי ממון שחוקק בשנת ‪ 5624‬ומסדיר את ענייני ממון‬
‫בני הזוג‪.‬‬
‫סע' ‪ 54‬לחוק יחסי ממון אומר שחוק זה חל גם כאשר העניין נידון בבד"ת זולת אם שני הצדדים הסכימו שיחול‬
‫עליהם הדין הדתי‪.‬‬
‫וכאשר זוג שנישא לפני חלות חוק יחסי ממון בג"צ בבלי ‪ 5111062‬אומר שעל בד"ת לדון ע"פ פסיקת בג"צ ולהחיל‬
‫את הלכת השיתוף על הצדדים‪.‬‬
‫וא"כ זוגות שנישאו לפני ה‪ 11111844 -‬חלה עליהם הלכת השיתוף מכוח בג"צ בבלי ולא חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫ענייני הרכוש יצאו מן המעמד האישי בפסיקה‬
‫ב‪-‬ע"א ‪ 44144‬ראבי נ' ראבי‪.‬‬
‫וב‪ -‬ע"א ‪ 223152‬ריקר‪.‬‬
‫‪ 2.1.1‬עניינים שנשארו במעמד האישי‪.‬‬
‫הכלל כאמור הוא "שעל ענייני המעמד האישי יחול הדין האישי"‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪ .1‬ענייני ניו"ג ‪ -‬למעט רכוש‪.‬‬
‫עניינים אלו כוללים ‪ -‬כתובה ‪ -‬גירושין ‪ -‬של"ב‪ .‬ובהם לא ניתן להגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה שאין לו‬
‫סמכות בעניין‪ ,‬כפי שעולה מסע' ‪ 2‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות‪.‬‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אומר שאדם חייב במזונות בן זוגו ע"פ הדין האישי החל עליו‪.‬‬
‫ולכן ע"פ הדין האישי העברי גבר חייב במזונות אשתו ואין האישה חייבת במזונות בעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬אבהות‪.‬‬
‫אצל כל הדתות למעט המוסלמים קביעת אבהות יצאה מן המעמד האישי‪.‬‬
‫בסע' ‪ 2‬לחוק הפרוצדורה העותומאנית מופיעה רשימה של ענייני המעמד האישי של המוסלמים‪ .‬ומופיע שם‬
‫שעניין האבהות הוא בתוך ענייני המעמד האישי של המוסלמים‪.‬‬
‫פס"ד פלוני נ' פלונית ‪3344183‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫ילדה מוסלמית שנולדה מחוץ לנישואין והיא רצתה לברר מיהו אביה‪ ,‬ואולם ההלכה המוסלמית לא מחייבת את‬
‫הגבר להודות באבהותו‪( .‬כך פסק ביה"ד השרעי)‪.‬‬
‫בערעור לבה"ד השרעי הגדול אמר בה"ד שהתיק יחזור לביה"ד האזורי והאישה תוכיח שהיא הייתה נשואה‬
‫לאותו נתבע‪ .‬ולכן כאשר חזר התיק לאזורי הוא אמר שמאחר שהיא איננה נשואה אין להכיר באבהותו‪.‬‬
‫האישה ערערה למחוזי שטען שאין זה בסמכותו לדון בזה‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר השופט חשין שאכן מאחר שנושא האבהות נמצע בענייני המעמד האישי לא ניתן לדון בזה‪.‬‬
‫ואולם מטעמים של כללי הצדק הטבעי תוך הסתמכות על ח"י כהו"ח‪ ,‬וכבודו של אדם הוא לדעת מיהם הוריו‪.‬‬
‫הוא החיל על האבא את חוק האבהות האזרחי‪ .‬ואולם הוא קבע שפסק הדין אינו מחייב פס"ד אחרים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫סמכויות‪.‬‬
‫ישנם כמה סוגי סמכויות‬
‫‪ .1‬סמכות ייחודית‪.‬‬
‫סמכות זו אומרת שישנה רק ערכאה אחת אשר מוסמכת לדון באותו עניין ספציפי‪.‬‬
‫כגון‪ :‬סע' ‪ 5‬לחשבד"ר מתיר "רק" לביד"ר לדון בענייני ניו"ג‪.‬‬
‫‪ .2‬סמכות מקבילה‪.‬‬
‫כאשר יש יותר מערכאה אחת המוסמכת לדון‬
‫כגון‪ :‬סע' ‪ 6‬לחשבד"ר המקנה לאישה לבחור היכן היא תובעת מזונותיה‪ .‬ויש שתי ערכאות מוסמכות‪.‬‬
‫‪ .3‬סמכות שיורית‪.‬‬
‫סמכות זו מקנה לערכאה מסוימת סמכות לדון בדבר שאין ערכאה מוסמכת לדון בו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬כל מה שקשור בענייני משפחה כגון תביעה כספית הסמכות היא של ביהמ"ש לענייני משפחה (סע' ג‪5-‬‬
‫לחוק זה)‪.‬‬
‫‪ .4‬סמכות נגררת ‪( -‬אינצידנטלית ‪ -‬אגבית)‪.‬‬
‫סע' ‪ 24‬לחוק בתי המשפט מתיר לערכאה הדנה בנושא שבסמכותה לדון בעניינים שאינם בסמכותה אגב הנושא‬
‫שבסמכותה‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אישה מגישה תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה ותובעת מזונות אישה‪ ,‬והבעל טוען שהוא לא נשוי לה‪ .‬ועל אף‬
‫שאין בסמכות ביהמ"ש לקבוע אם היא נשואה אם לאו‪ ,‬מ"מ רשאי הוא להחליט בעניין אגב הנושא שהוא דן בו‬
‫והחלטתו תהיה תקיפה רק לעניין זה בלבד (ובמקביל הבעל יכול לפנות לביד"ר שיחליט בעניין ויבטל את החלטת‬
‫ביהמ"ש)‪.‬‬
‫‪3.1‬‬
‫בתי דין דתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬ביהמ"ד המוסלמי (השרעי)‪.‬‬
‫סימן ‪ 12‬לדהו"מ מקנה סמכות ייחודית לבית הדין המוסלמי בכל ענייני המעמד האישי של המוסלמים‪.‬‬
‫‪ .2‬בה"ד הנוצרי‪.‬‬
‫סימן ‪ 16‬לדהו"מ מקנה לבתי הדין הנוצרים לדון בג' עניינים בלבד‪ :‬נישואין ‪ -‬גירושין ‪ -‬ומזונות‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪ .3‬ביה"ד הרבני (ביד"ר)‪.‬‬
‫החוק מקנה לביד"ר סמכות ייחודית רק בענייני ניו"ג‪.‬‬
‫חוסר השוויון העולה מן הסמכויות שבוארו לעיל מתאזן בסע' ‪( 4‬ב‪ )5‬המקנה לביהמ"ש לענייני משפחה לדון בכל‬
‫עניני המעמד האישי למעט ניו"ג‪( .‬סמכות מקבילה)‪.‬‬
‫‪ 3.1.1‬סמכויות ביד"ר‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחשבד"ר מקנה סמכות ייחודית לביד"ר לעסוק בענייני ניו"ג‪.‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחשבד"ר נותן סמכות מקבילה לביד"ר לענייני מזונות שלא אגב גירושין‪.‬‬
‫סע' ‪ 8‬לחשבד"ר מקנה סמכות לביד"ר לעסוק בכל ענייני המעמד האישי "ובלבד ששני הצדדים יסכימו לכך"‪.‬‬
‫ולכן כאשר הצדדים מסכימים ביד"ר יכול לדון בענייני אפוטרופסות ולא בענייני רכוש שיצאו מענייני המעמד‬
‫האישי‪.‬‬
‫סע' ‪ 3‬לחשבד"ר ‪ -‬זוהי סמכות הכריכה המאפשרת לביד"ר לכרוך את כל הנושאים הקשורים בענייני ניו"ג דרך‬
‫תביעת גירושין‪.‬‬
‫ואולם כאשר מוגשת תביעת גירושין ואליה נכרכים ענייני מזונות ילדים ניתן לכרוך רק מזונות מסוג "השבה"‬
‫היינו תביעת השבה של מזונות שהאישה שלמה במקום הבעל שהיה צריך לשלם‪.‬‬
‫ולא ניתן לכרוך מזונות ילדים יומיומיים‪.‬‬
‫בה"ד הדרוזי‪.‬‬
‫לדרוזים ישנו חוק הנקרא "חוק בתי הדין הדרוזים"‪.‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק זה מאפשר לתבוע בבתי הדין את כל ענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫ואולם לגבי רכוש לא נאמר דבר בחוק זה ובעניין זה ישנם שני פסקי דין‪.‬‬
‫‪ .1‬פס"ד פחאלדין‪.‬‬
‫בפס"ד זה נדון האם ניתן כרוך ענייני רכוש לתב"ג‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש ליישם את הלכת הטפל הולך אחר העיקר ומאחר שהתב"ג היא העיקר ניתן לכרוך אליה ענייני‬
‫רכוש שהם הטפל‪.‬‬
‫‪ .2‬בג"צ נבאל נ' מרעי ‪8511133‬‬
‫בבג"צ זה שונה הלכת פחאלדין ובו נאמר שמאחר שבחוק בתי הדין הדרוזים לא הוכנס סעיף כריכה לא ניתן‬
‫לכרוך בבתי הדין הדרוזי‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מסלולי פניה בביד"ר ובתי המשפט‪.‬‬
‫ישנם שני מסלולים שאחד אינו נוגע בחברו‪:‬‬
‫‪ .1‬ביד"ר‪.‬‬
‫א‪ .‬בית הדין האזורי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוך ‪ 41‬יום ערעור בזכות לבה"ד הגדול שמחד גיסא אינו מהווה תקדים מחייב ומאידך גיסא הוא יכול‬
‫להחליט בניגוד לדעת האזורי‪.‬‬
‫‪ .2‬בתי המשפט‪.‬‬
‫א‪ .‬ביהמ"ש השלום = ביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוך ‪ 61‬יום ערעור בזכות לביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוך ‪ 41‬יום רשות ערעור לביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫ומעל לשתי סמכויות אלו עומד בג"צ שע"פ סע' ‪ 12‬לח"י השפיטה מוסמך הוא לדון בחריגה באחת מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חריגה מסמכות פרסונאלית ‪ -‬בה בית הדין חרג מיחס לבעל הדין‪ .‬כגון‪ :‬ביד"ר דן בענייני נוצרייה‪ .‬וכיו"ב‪.‬‬
‫ב‪ .‬חריגה מסכמות עניינית ‪ -‬כאשר בית הדין חורג בגוף החוק‪ .‬כגון‪ :‬ביד"ר דן בענייני רכוש ללא כריכה או‬
‫הסכמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חריגה מכללי הצדק הטבעי ‪ -‬כגון‪ :‬אי נתינת זכות טיעון או שימוע כנדרש ‪ -‬חוסר בהנמקה ‪ -‬החלטה במעמד‬
‫צד אחד וכיו"ב‪.‬‬
‫כאשר פונים לבג"צ עדיף למצות תהליכים לפני שבאים בשערי בג"צ‪ ,‬דהיינו לאחר דיון בבה"ד האזורי ראשית‬
‫מערערים לבה"ד הגדול ורק לאחר מכן פונים לבג"צ שאחר הוא ידחה את הפניה על הסף‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫בג"צ בבלי ‪1333182‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בני הזוג נישאו בשנת ‪ .12‬הבעל טייס במקצועו וזוגתו מורה‪ .‬הבעל הקדים ותבע תב"ג וכרך אליה ענייני רכוש‪.‬‬
‫וטען הבעל בבית הדין שלא מגיע לאשתו מאומה‪ .‬וזוגתו תבעה חצי מנכסיו‪.‬‬
‫ב"כ האישה הפנה את בית הדין לחוק שיווי זכויות האישה וע"פ סע' ‪ 2‬לחוק זה האומר דין שווה לאיש ולאישה‪,‬‬
‫צריך לחלק את נכסי בני הזוג שווה בשווה ע"פ הלכת השיתוף‪.‬‬
‫בית הדין טען שהלכת השיתוף איננה חלה על ביד"ר מאחר שהיא איננה חוק‪.‬‬
‫בערעור לבג"צ אמר ביהמ"ש שאי קיום הלכת השיתוף פוגע בשוויון כפי שעולה מסע' ‪ 6 - 2 - 2‬לחוק שיווי זכיות‬
‫האישה ולכן הלכת השיתוף מכוח חוק זה חלה גם על בית הדין‪.‬‬
‫ומוסיף ביהמ"ש ואומר "שעל בית הדין להפעיל בסוגיות אזרחיות נלוות שאינן חלק מן המעמד האישי הנתון‬
‫לסמכותו של המשפט האזרחי הכללי את פרשנות בית המשפט העליון"‪.‬‬
‫א"כ לסיכום המקור להלכת השיתוף החלה גם בביד"ר‪:‬‬
‫לפני ‪ 111144‬הלכת השיתוף ‪ -‬בג"צ בבלי‪.‬‬
‫אחרי ‪ 111144‬חוק יחסי ממון סע' ‪ 13‬ב'‪.‬‬
‫טבלת סמכויות ודינים‬
‫‪3.3‬‬
‫כולם אזרחי תושבי מדינת ישראל‬
‫‪3.3.1‬‬
‫‪ 3.3.1.1‬נישואין‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫זוג מעורב‬
‫הסמכות‬
‫סמכות ייחודית לבד"ר‬
‫‪ -‬סעיף ‪ 5‬לחשבד"ר‬
‫סמכות ייחודית‬
‫לביה"ד השרעי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 12‬לדהו"מ‬
‫סמכות ייחודית‬
‫ביה"ד הנוצרי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 16‬לדהו"מ‬
‫סימן ‪ 11‬לדהו"מ‬
‫(נשיא ביהמ"ש‬
‫העליון) או סימן ‪62‬‬
‫לדהו"מ ‪ -‬פניה‬
‫לביהמ"ש האזרחי‪.‬‬
‫הדין‬
‫דין אישי (דין תורה) ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחשבד"ר (וגם‬
‫סימן ‪ 15 + 62‬לדהו"מ)‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ 62‬לדהו"מ ‪ +‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫העותומאני‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ + 62‬סימן ‪ 15‬לדהו"מ‬
‫משב"ל פרטי‬
‫‪3.3.1.2‬‬
‫גירושין‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫הסמכות‬
‫סמכות ייחודית לבד"ר‬
‫‪ -‬סעיף ‪ 5‬לחשבד"ר‬
‫סמכות ייחודית‬
‫לביה"ד השרעי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 12‬לדהו"מ‬
‫סמכות ייחודית‬
‫לביה"ד הנוצרי ‪ -‬סימן‬
‫‪ 16‬לדהו"מ‬
‫הדין‬
‫דין אישי (דין תורה) ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחשבד"ר (וגם‬
‫סימן ‪ 15 + 62‬לדהו"מ)‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ 62‬לדהו"מ ‪ +‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫העותומאני‬
‫דין אישי (דתי) סימן‬
‫‪ 15 + 62‬לדהו"מ‬
‫‪3.3.1.3‬‬
‫זוג מעורב‬
‫פנייה לביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה לפי‬
‫חוק השיפוט בענייני‬
‫התרת נישואין‬
‫(מקרים מיוחדים‬
‫וסמכות בין‪-‬לאומית)‪,‬‬
‫תשכ"ט ‪5646 -‬‬
‫אם הבקשה להתרת‬
‫נישואין הועברה‬
‫(מביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה) לאחד מבתי‬
‫הדין אז יפעיל את‬
‫הדין הדתי של אותו‬
‫בית דין‪ ,‬אם‬
‫לביהמ"ש הדין יקבע‬
‫בהתאם לברירת הדין‬
‫על פי סעיף ‪ 1‬לחוק‬
‫מזונות אישה‬
‫הסמכות‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות מקבילה‬
‫סמכות מקבילה‬
‫סמכות מקבילה‬
‫כאשר מדובר בזוג‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫הדין‬
‫בד"ר או ביהמ"ש‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫מעורב מלכתחילה‪:‬‬
‫סמכות לגבי בד"ר‬
‫סעיף ‪ 6‬לחשבד"ר‬
‫(ברירה)‪ ,‬סעיף ‪4‬‬
‫לחשבד"ר (כריכה)‬
‫סעיף ‪ 6‬לחשבד"ר‬
‫(הסכמה ‪ -‬מענייני‬
‫המ‪.‬א‪ ,).‬סעיף ‪ 56‬לחוק‬
‫המזונות (שמירת‬
‫סמכויות)‪ ,‬סעיף ‪21‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה (שמירת‬
‫סמכויות)‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 12‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 56‬לחוק המזונות‬
‫(שמירת דינים)‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 16‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 56‬לחוק‬
‫המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(4‬ב‪ + )5‬סעיף‬
‫‪ + )4(5‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 59‬לחוק המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(4‬ב‪ + )5‬סעיף‬
‫‪ + )4(5‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬סעיף ‪59‬‬
‫לחוק המזונות‬
‫סמכות‬
‫סימן לדהו"מ ‪11‬‬
‫נשיא ביהמ"ש העליון‬
‫לצורך הפניה‪ ,‬או‬
‫סימן ‪ 62‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 59‬לחוק‬
‫המזונות ‪ +‬סעיף ‪)4(5‬‬
‫‪ +‬סעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ :‬ישירות‬
‫לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 59‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬סעיף ‪+ )5(5‬‬
‫‪ + )4(5‬סעיף ‪(4‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬סעיף ‪21‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביד"ר‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ + 62‬סימן ‪ 15‬לדהו"מ‪,‬‬
‫סעיף ‪(56‬ב) לחוק‬
‫המזונות‬
‫הדין‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫המזונות‪ :‬הדין האישי‬
‫של החייב‪ .‬אם אין דין‬
‫אישי‪ ,‬על פי החוק‪.‬‬
‫הדין בביה"ד השרעי‬
‫אישי ‪ -‬סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫המזונות ‪ +‬סימן ‪62‬‬
‫לדהו"מ ‪ +‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫דין אישי ‪ -‬סימן ‪62‬‬
‫‪ 15+‬לדהו"מ‪ ,‬סעיף‬
‫‪(56‬ב) לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 15 + 62‬לדהו"מ‪ ,‬סעיף‬
‫‪(56‬ב) לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות ‪ +‬סימן‬
‫‪ 62‬לדהו"מ ‪ +‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 15 + 62‬לדהו"מ‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות בד"ר‬
‫סעיף ‪ 6‬לחשבד"ר‬
‫(הסכמה)‪ ,‬סעיף ‪4‬‬
‫כריכה (מזונות מסוג‬
‫השבה)‪ ,‬סעיף ‪ 56‬לחוק‬
‫המזונות‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 12‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 56‬לחוק המזונות‬
‫(שמירת דינים)‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 16‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 56‬לחוק‬
‫המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )4(5‬סעיף ‪(4‬א)‬
‫‪ 21 +‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 59‬לחוק המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(4‬ב‪ + )5‬סעיף‬
‫‪ + )4(5‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 59‬לחוק המזונות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪(4‬ב‪ + )5‬סעיף‬
‫‪ + )4(5‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬סעיף ‪59‬‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביד"ר‬
‫דין אישי של החייב ‪-‬‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק המזונות‪,‬‬
‫סימן ‪ 15 + 62‬לדהו"מ‪.‬‬
‫הדין בביה"ד‬
‫דין אישי סעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬סימן ‪+ 62‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫הדין בביה"ד‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪4‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 15 + 62‬לדהו"מ‪.‬‬
‫אם מי מבני הזוג‬
‫המיר את דתו לאחר‬
‫הנישואין‪:‬‬
‫הדין והסמכות‬
‫בהתאם לסעיף ‪+ )5(6‬‬
‫‪ )2(6‬לפק' ההמרה‬
‫‪ 3.3.1.4‬מזונות ילדים‬
‫הסמכות‬
‫הדין‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪12‬‬
‫זוג מעורב‬
‫סימן ‪ 11‬לדהו"מ ‪-‬‬
‫נשיא ביהמ"ש העליון‬
‫או סימן ‪ 62‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 59‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬סעיף ‪+ )4(5‬‬
‫סעיף ‪(4‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה ‪ -‬ישירות‬
‫לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הערה‬
‫אם הקטין הוא בן‬
‫דתו של החייב‪ ,‬אז יש‬
‫סמכות גם לביה"ד‬
‫הרלוונטי‪ ,‬מאחר‬
‫והצדדים הם החייב‬
‫והקטין וסמכות‬
‫מקבילה לביהמ"ש על‬
‫פי סעיף ‪(4‬ב‪ )5‬לחוק‬
‫ביהמ"ש‬
‫דין אישי של החייב‪,‬‬
‫ובהעדר חיוב ‪ -‬חוק‬
‫המזונות‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אישי ‪ -‬סעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫המזונות‪ ,‬דין אישי של‬
‫החייב‪ ,‬בהעדר חיוב יש‬
‫לפנות לחוק המזונות‬
‫הפרוצדורה‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪4‬‬
‫לחוק המזונות ‪ +‬סימן‬
‫‪ + 62‬סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫הפרוצדורה‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אישי ‪ -‬סעיף ‪4‬‬
‫לחוק המזונות‪ ,‬סימן‬
‫‪ 15 + 62‬לדהו"מ‪.‬‬
‫בהעדר חיוב יש לפנות‬
‫לחוק המזונות‬
‫לשים לב לע"א‬
‫‪ ,4122061‬שניתן לפני‬
‫הוספת סעיף ‪(4‬ב‪)5‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה ומקנה סמכות‬
‫לביהמ"ש מקום שהדין‬
‫הדתי בביה"ד אינו‬
‫נותן פתרון‬
‫‪3.3.1.2‬‬
‫אפוטרופסות ומשמורת‬
‫יהודים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫הסמכות‬
‫הדין‬
‫‪3.3.1.5‬‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ 12‬לדהו"מ ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫הפרוצדורה‪ ,‬סעיף ‪26‬‬
‫לחוק הכשרות‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫בהסכמה בלבד ‪ -‬סימן‬
‫‪ + )2(16‬סימן ‪15‬‬
‫לדהו"מ‪ ,‬סעיף ‪26‬‬
‫לחוק הכשרות‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫חוק הכשרות סעיף ‪,29‬‬
‫חוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה סעיף ‪+ )5(5‬‬
‫‪()4(5‬ג) ‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪21‬‬
‫הדין בביד"ר‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫סעיף ‪ .26‬אם יש‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין העברי‬
‫בשל סימן ‪15 + 62‬‬
‫לדהו"מ‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫חוק הכשרות סעיף ‪,29‬‬
‫חוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה סעיף ‪+ )5(5‬‬
‫‪()4(5‬ג) ‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪21‬‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫חוק הכשרות סעיף‬
‫‪ ,29‬חוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה סעיף‬
‫‪ + )5(5‬סעיף ‪()4(5‬ג) ‪+‬‬
‫סעיף ‪(4‬א)‪ ,‬סעיף ‪21‬‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫סעיף ‪ .26‬אם יש‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין השרעי‪,‬‬
‫בשל סימן ‪ + 62‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‪.‬‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫סעיף ‪ .26‬בהתקיים‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין האישי‬
‫בשל סימן ‪ + 62‬סימן‬
‫‪ 15‬לדהו"מ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫דין אזרחי‪ ,‬חוק‬
‫הכשרות‪ .‬בהתקיים‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין העברי‬
‫בשל סימן ‪15 + 62‬‬
‫לדהו"מ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‪,‬‬
‫סעיף ‪ .26‬אם יש‬
‫לאקונה לדין השרעי‬
‫בשל סימן ‪ + 62‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק‬
‫הכשרות‪ .‬בהתקיים‬
‫לאקונה‪ ,‬לדין האישי‬
‫בשל סימן ‪15 + 62‬‬
‫לדהו"מ‬
‫סמכות בד"ר‬
‫סעיף ‪ 4‬לחשבד"ר‬
‫(כרוך מטיבו וטבעו)‪,‬‬
‫סעיף ‪ 6‬לחשבד"ר‬
‫(הסכמה)‪ ,‬סעיף ‪26‬‬
‫לחוק הכשרות (שמירת‬
‫סמכויות)‬
‫זוג מעורב‬
‫סימן ‪ 11‬לדהו"מ ‪-‬‬
‫נשיא ביהמ"ש העליון‬
‫או ישירות לענייני‬
‫משפחה ‪ -‬סימן ‪+ 62‬‬
‫חוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה סעיף ‪+ )5(5‬‬
‫‪()4(5‬ג) ‪(4+‬א)‪ ,‬חוק‬
‫הכשרות סעיף ‪29‬‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הכשרות‬
‫רכוש‬
‫הסמכות‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד ‪ +‬ביהמ"ש‬
‫סמכות לביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה בלבד‬
‫מאחר ורכוש איננו‬
‫סמכות לביהמ"ש‬
‫בלבד‬
‫מאחר ואינו מענייני‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫סמכות בד"ר‬
‫סעיף ‪ - 4‬כריכה‬
‫בתביעת גירושין‪ ,‬סעיף‬
‫‪(54‬א) לחוק יחסי ממון‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(5‬סעיף‬
‫‪()4(5‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין‬
‫הדין בביד"ר‬
‫אזרחי ‪ -‬פ"ד בבלי‬
‫(הלכת השיתוף)‪ ,‬חוק‬
‫יחסי ממון סעיף ‪(54‬ב)‪.‬‬
‫לפי סעיף זה הדין‬
‫אזרחי‪ ,‬אבל מותר‬
‫בהסכמה להפעיל דין‬
‫דתי‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק יחסי‬
‫ממון או הלכת השיתוף‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫סימן ‪ + 12‬סעיף ‪2‬‬
‫לחוק הפרוצדורה‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(5‬סעיף‬
‫‪()4(5‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫סעיף ‪(4‬ב‪ + )5‬סעיף ‪21‬‬
‫לחוק ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬הלכת שיתוף‬
‫או חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫ניתן להסכים לדין‬
‫השרעי סעיף ‪(54‬ב)‬
‫לחוק יחסי ממון‪.‬‬
‫בעניין זה ישנה הלכה‬
‫חדשה מבג"צ ‪6455011‬‬
‫שלא נותן אפשרות‬
‫לכרוך‬
‫עניני נישואין וגירושין‬
‫ואיננו מענייני המעמד‬
‫האישי‪ ,‬לא יכול‬
‫להיכנס לסמכות‬
‫ביה"ד‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(5‬סעיף‬
‫‪()4(5‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(4‬א)‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק יחסי‬
‫ממון או הלכת‬
‫השיתוף‬
‫המעמד האישי‪ ,‬לא‬
‫פונים לסימן ‪11‬‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ + )2(5‬סעיף‬
‫‪()4(5‬ז) ‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪+‬‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק יחסי‬
‫ממון או הלכת‬
‫השיתוף‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי הלכת שיתוף או‬
‫חוק יחסי ממון‬
‫‪ 3.3.1.4‬אימוץ‬
‫הסמכות‬
‫הדין‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫לביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה ‪ -‬סעיף‬
‫‪(22‬א) לחוק האימוץ‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה ‪ -‬סעיף‬
‫‪(22‬א) לחוק האימוץ‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה ‪ -‬סעיף‬
‫‪(22‬א) לחוק האימוץ‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סעיף ‪(22‬ב)‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סעיף ‪(22‬ב)‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫סעיף ‪(22‬ב)‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות‬
‫לביהמ"ש בלבד‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק‬
‫האימוץ‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ח)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) לחוק‬
‫ביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק האימוץ‬
‫‪ 3.3.1.9‬ירושה‬
‫הסמכות‬
‫יהודים‬
‫מוסלמים‬
‫נוצרים‬
‫זוג מעורב‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות מקבילה‬
‫ביה"ד וביהמ"ש‬
‫סמכות‬
‫לביהמ"ש בלבד‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה בכתב ‪-‬‬
‫סעיף ‪(511‬א) לחוק‬
‫הירושה‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה בכתב ‪-‬‬
‫סעיף ‪(511‬א) לחוק‬
‫הירושה‬
‫סמכות ביה"ד‬
‫רק בהסכמה בכתב ‪-‬‬
‫סעיף ‪(511‬א) לחוק‬
‫הירושה‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סמכות ביהמ"ש‬
‫סעיף ‪ 515‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫סעיף ‪ 515‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין‬
‫הדין בביה"ד‬
‫ביה"ד מוסמך להפעיל‬
‫דין דתי ‪ -‬סעיף ‪(511‬ג)‬
‫לחוק הירושה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫‪4‬‬
‫סעיף ‪ 515‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫ביה"ד מוסמך להפעיל‬
‫דין דתי ‪ -‬סעיף ‪(511‬ג)‬
‫לחוק הירושה‪ ,‬וכן‬
‫סימן ‪ + 62‬חוק‬
‫הפרוצדורה‬
‫סעיף ‪ 515‬לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬סעיף ‪()4(5‬ה)‬
‫‪ +‬סעיף ‪(4‬א) ‪ +‬סעיף‬
‫‪ 21‬לחוק ביהמ"ש‬
‫לענייני משפחה‬
‫הדין בביה"ד‬
‫ביה"ד מוסמך להפעיל‬
‫דין דתי ‪ -‬סעיף ‪(511‬ג)‬
‫לחוק הירושה‪ ,‬וכן‬
‫סימן ‪ + 62‬חוק‬
‫הפרוצדורה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫הדין בביהמ"ש‬
‫אזרחי ‪ -‬חוק הירושה‬
‫בחינת ההשתייכות הדתית‪.‬‬
‫בכדי לדעת את השתייכותו הדתית של כל אזרח האם יש לו דת או לא ישנם שתי אפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬לצורך עניינים אזרחיים ‪ -‬כגון‪ :‬חוק השבות‪ .‬בית המשפט ישתמש בחוק האזרחי בלבד לשם הגדרת דתו של‬
‫אדם‪ .‬וע"פ מה שנאמר בחוק השבות יהודי הוא אם הוא נולד לאם יהודיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לצורך עניינים דתיים ‪ -‬האם האישה יהודיה או לא ‪ -‬עניינים אלו יוכרעו ע"פ ההלכה‪.‬‬
‫פס"ד בעניין פלונית נ' בה"ד הרבני ‪3323183‬‬
‫בג"צ זה דיבר כיצד ביהמ"ש משתמש בדרישות החוק האזרחיות לצורך עניינים אזרחיים בלבד‪.‬‬
‫בג"צ בלקובסקי נ' בה"ד הרבני ‪113194‬‬
‫גם מבג"צ זה עולה כיצד ביהמ"ש משתמש בדרישות החוק האזרחיות לצורך עניינים אזרחיים בלבד ולא‬
‫בעניינים דתיים‪.‬‬
‫‪4.1‬‬
‫זוגות מעורבים‬
‫סימן ‪ 11‬לדבר המלך במועצה בא"י אומר שכאשר ישנם בני זוג מעורבים מעדות דתיות "מוכרות" (שיש להם‬
‫בי"ד דתי בארץ)‪ .‬יפנו בני הזוג לביהמ"ש העליון שיכריע לאיזה בית דין יש סמכות לדון בענייניהם או שייתן את‬
‫הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫א"כ לנשיא ביהמ"ש העליון יש ג' אפשרויות בדבר‪:‬‬
‫א‪ .‬ביה"ד ‪ = X‬גבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביה"ד ‪ = X‬אישה‪.‬‬
‫‪ .4‬בית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫ע"פ סימן ‪ 62‬לדהו"מ כאשר יש בני זוג מעורבים ויש הסכמה בניהם הרי שהם יכולים לפנות ישירות לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫‪ 4.1.1‬הסמכות‪:‬‬
‫כאשר פונים לביהמ"ש לענייני משפחה הדין הוא דין אזרחי למעט ענייני ניו"ג‪.‬‬
‫וכאשר פונים לבית הדין הוא דן ע"פ הדין האישי‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬התרת נישואין של זוגות מעורבים‬
‫בעניין זה ישנו חוק מיוחד הנקרא "חוק השיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ"ט ‪.5646‬‬
‫סע' ‪(5‬א) לחוק מחיל את סמכות בית המשפט לענייני משפחה להתיר נישואין של זוגות מעורבים‪.‬‬
‫סע' ‪(5‬ב) אינו מחיל חוק זה כאשר שני בני הזוג הם מאותה דת‪.‬‬
‫סע' ‪(4‬א)(‪ )5‬נותן שתי אפשרויות להתרת נישואין של זוגות מעורבים‪:‬‬
‫א‪ .‬בהסכמה ‪ -‬הפרוצדורה קלה ופונים לביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫ב‪ .‬שלא בהסכמה ‪ -‬מגישים כתב הגנה פרוצדורה ארוכה ופונים לבתי הדין הדתיים הרלוונטיים בבקשה לחוד‬
‫האם בני זוג אלו צריכים לעבור אצלם טקס גירושין‪.‬‬
‫תרגיל ‪4‬‬
‫הדין שיחול בהתרת נישואין אלו הוא ע"פ סע' ‪ 1‬לחוק התרת נישואין של זוגות מעורבים באחת מן האפשרויות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪ .5‬הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג‪.‬‬
‫‪ .2‬הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג‪.‬‬
‫‪ .4‬הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג‪.‬‬
‫‪ .6‬הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין ‪ -‬ולכן כאשר הם נישאו בקפריסין תישלח חו"ד של עסוק בתחום איך‬
‫הם אמורים להתיר את נישואיהם‪.‬‬
‫סע' ‪ )2( 1‬כאשר ישנה הסכמה אין צורך לברר מה הדין ורשאי ביהמ"ש לפסוק שנישואיהם מותרים‪.‬‬
‫‪4.2‬‬
‫ידועים בציבור‬
‫‪ 4.2.1‬מהם ידועים בציבור?‬
‫א‪ .‬זוג המנהל חיי משפחה וחיי בית משותפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם אפשרי להיות ידוע בציבור למרות היות אחד הצדדים נשוי לאחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם דרושה תקופת זמן מינימאלית להכיר בהם כידועים‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם רלוונטי מה הציבור חושב עליהם כזוג‪.‬‬
‫ביאור‪:‬‬
‫א‪ .‬זוג המנהל חיי משפחה וחיי בית משותפים‪.‬‬
‫קטגוריה זו נחלקת לשתיים‪:‬‬
‫‪ .5‬קיום חיי משפחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול משק בית משותף‪.‬‬
‫‪ .1‬קיום חיי משפחה‬
‫רע"א ‪ 521158‬נסיס נ' יוסטר‪.‬‬
‫אומר השופט ברנזון שקיום חיי משפחה אינטימיים של בעל ואישה המושתתים על אהבה חיבה מסירות‬
‫ונאמנות המראה שהם קשרו את גולם זה בזו‪.‬‬
‫וא"כ אין חובה לגור פיזית באותו בית ויכול שיהיה מצב בו לכל אחד מהצדדים יש דירה משלו והעיקר שיעמדו‬
‫בתנאי דלעיל‪.‬‬
‫חיי משפחה אלו יבחנו ע"פ מדד סובי' של בני הזוג ולא ע"פ אמות מידה אובי'‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול משק בית משותף‪.‬‬
‫באותו פס"ד אומר השופט ברנזון "לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי נוחות וכדאיות אלא כפועל יוצא‬
‫טבעי מחיי משפחה משותפים שפירושם אכילה שתייה לינה הלבשה ושאר ירקות שאדם נזקק להם בימינו ‪-‬‬
‫היינו בחיי היומיום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם מי מכספו ומי מטרחתו ע"פ יכולותיו‬
‫ואפשרויותיו‪.‬‬
‫א"כ אין חובה למשק בית פיזי משותף העיקר שיהיה ניהול מש"ב משותף ע"י יציאות יחד ארוחות וכיו"ב‪ .‬וללא‬
‫צורך לשיתוף בנכסים‪.‬‬
‫‪ 4.2.1.1‬האם ניתן להיות ידוע בציבור למרות היותו של אחד הצדדים נשוי לאחר‪.‬‬
‫ע"א מד"י נ' פסלר ‪394151‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אישה נשואה שחיה עם אדם במשך כעשר שנים מחוץ לנישואין‪ ,‬אדם זה הוא עובד מדינה שנפטר‪ ,‬והיא תבעה‬
‫גמלאות ובקשה פס"ד הצהרתי המודיע שהיא ידועה בציבור‪.‬‬
‫ואכן ביהמ"ש נעתר לבקשתה והוגש ערעור לעליון בטענה שכאשר מפרשים את הידועה בציבור על אף שנשואה‬
‫לאחר פוגעים במוסד הנישואין‪.‬‬
‫וביהמ"ש העליון לא קיבל את טענת המדינה וקבע שידועה בציבור יכולה להיות פנויה או אשת איש‪.‬‬
‫‪4.2.1.2‬‬
‫האם דרושה תקופת זמן בכדי להיות ידועים בציבור‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫הפסיקה לא הגדירה זמן לידועים בציבור ויכולים להיות ידועים בציבור מיד ובתנאי שיעמדו בתנאים דלעיל‪.‬‬
‫‪ 4.2.1.3‬האם רלוונטי מה הציבור חושב על אותו זוג‪.‬‬
‫יש בזה ב' גישות‪.‬‬
‫הגישה המצמצמת ‪ -‬אומרת שמוטל על הידועה בציבור כאשתו והידוע בציבור כבעלה להוכיח כי מעבר לקיום‬
‫חיי משפחה ומש"ב משותף יחשוב הציבור בטעות כי בני הזוג נשואים כדת וכדין‪.‬‬
‫הגישה המרחיבה ‪ -‬יש להסתפק בהוכחת חיי משפחה ומשק בית משותף ללא קשר מה חושב הציבור‪.‬‬
‫כיום הגישה המקובלת היא הגישה המרחיבה‪.‬‬
‫ע"א ורסנו נ' כהן ‪932192‬‬
‫בפס"ד זה קובע השופט ברק שנזדקק לידיעת הציבור רק כאשר מדובר בפרשנות לגבי צדדים שלישיים‪.‬‬
‫דהיינו כאשר עוסקים בנכויות שבין הצדדים לבין צדדים שלישיים‪ ,‬אנו נדרש לדעת מה אותו צד שלישי חשב על‬
‫אותו זוג (כגון הלוואה או מכר שבהם חשוב מה הצד השלישי חושב)‪.‬‬
‫א"כ לסיכום‪:‬‬
‫מכל ארבעת העקרונות בכדי לדעת האם הם ידועים בציבור מספיק שיתקיימו ב' התנאים של קיום חיי משפחה‬
‫ומשק בית משותף‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬הזכויות של ידועים בציבור‪.‬‬
‫בעניין זה ישנם שני מישורים‪:‬‬
‫מישור חיצוני ‪ -‬זכויות של צדדים שלישיים קצבאות וכיו"ב‪.‬‬
‫במישור זה ישנם פסיקה של בית המשפט המבארת שבן זוג היינו לרבות ידוע בציבור שלו‪.‬‬
‫ע"א לידנדורן נ' קרנית ‪2333184‬‬
‫בפס"ד זה פורשה תביעה של בני זוג לפיצויי בגין תאונת דרכים ע"פ סע' ‪ 29‬לפקודת הנזיקין ‪ -‬שבן זוג לרבות‬
‫ידועים בציבור‪.‬‬
‫ע"א מנהל מס שבח נ' לבנון ‪2522131‬‬
‫בפס"ד זה פורש זוג ע"פ חוק המקרקעין לרבות ידוע בציבור שלו‪.‬‬
‫מישור פנימי ‪ -‬בני זוג ידועים בציבור שרכשו נכסים ובזה נקבע שהלכת השיתוף היא זו שחלה לגביהם ללא קשר‬
‫לתקופה שבה הם היו ידועים בציבור (בין לפני ‪ 505026‬ולאחריו)‪ .‬עניין זה עלה מע"א שחר נ' פרידמן ‪ 12091‬כאשר‬
‫הלכת השיתוף חזקה יותר מאשר חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫ידועים בציבור לענייני צוואה וירושה‪.‬‬
‫סע' ‪ 11‬לחוק הירושה קובע שידוע בציבור רשאי לרשת את בן זוגו ובתנאי שהוא איננו נשוי (ב"ז השני) שאז בן‪-‬‬
‫בת זוגו החוקיים הם היורשים‪.‬‬
‫וכמובן צוואה גוברת על חוק הירושה‪.‬‬
‫‪4.2.3‬‬
‫מזונות אצל ידב"צ‬
‫‪ 4.2.3.1‬שנות השישים‪.‬‬
‫בעבר הפסיקה בזה הייתה ענייה מאחר שלא היה מגיע מזונות ע"פ הדין האישי מאחר שהם לא היו נשואים‪.‬‬
‫ע"א ייגר נ' פיליפוביץ ‪253152‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫אישה נשואה שבעלה נטש אותה כאשר הם גרו בחול‪ .‬היא הגיעה לארץ עם בתה והכירה גבר וחיה אתו כידב"צ‬
‫(פס"ד פסלר אמר שעניין זה לא נוגד את תקנת הציבור)‪.‬‬
‫גברת זו גידלה את בתה ואת בנו של המשיב ביחד עם בן זוגה ונולד להם בן משותף‪.‬‬
‫לאחר שנים הגבר החליט להיפרד מהאישה והגיע לביד"ר בכדי להתגרש ממנה (בחושבו שקידושי ביאה תפסו‬
‫כאן)‪.‬‬
‫ובד"ר קבע שלא היו כאן קידושין‪.‬‬
‫האישה הגישה תביעת מזונות אישה וילדים‪:‬‬
‫מזונות ילדים ברור היה שמגיע לה על בנם המשותף‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫מזונות אישה ‪ -‬תביעתה התבססה על ג' טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הסכם עם המשיב שיזון אותה ואת ילדיה גם לאחר שהם ייפרדו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטעמי צדק ויושר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מכורח הבן המשותף‪.‬‬
‫ביהמ"ש לא קיבל את טענת הצדק והיושר מאחר שמקרה זה אינו מצוי בדין האישי ובשל כך אין יושר לבסס‬
‫תביעה על עניינים שאינם בדין האישי‪.‬‬
‫ולגבי ההסכם ביניהם ע"פ מה שנאמר בבימ"ש המחוזי מאחר שהוא נעשה בע"פ ולא ניתן להסתמך על הסכמים‬
‫מכללא‪.‬‬
‫ובערעור לעליון נאמר שלא ניתן להתבסס על מזונות מכללא אלא רק כאשר בני הזוג חיים במשותף‪ .‬ולאחר שהם‬
‫נפרדים צריך הסכם כתוב‪.‬‬
‫‪ 4.2.3.2‬שנות השמונים‪:‬‬
‫ע"א ורסנו נ' כהן ‪932192‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫מדובר על זוג כהן וגרושה שאינם יכולים להינשא‪.‬‬
‫האישה הגישה תביעה לביהמ"ש המחוזי לחייב את הגבר במזונות מאחר שהיה לה התחייבות מצדו לזון אותה‬
‫והיא ידועה בציבור שלו‪.‬‬
‫בביהמ"ש המחוזי נאמר (ע"פ הלכת ייגר) שמזונות לאחר פירוד צריך הסכם במפורש‪.‬‬
‫בביהמ"ש העליון אומר השופט ברק באמרת אגב שהוא מוכן לשקול מתן מזונות לאחר הפירוד גם אם יש רק‬
‫הסכם מכללא‪.‬‬
‫עניין זה נאמר באמירת אגב מאחר שקשר זה היה קצר ולעניינינו לא היה ניתן ללמוד מכללא על הסכם מחמת‬
‫קצרות הקשר‪.‬‬
‫‪ 4.2.3.3‬שנות האלפיים‪:‬‬
‫ע"א פלוני נ' פלונית ‪9225188‬‬
‫אומר שם השופט ברק שניתן לפסוק מזונות אזרחיים גם מכוח תום הלב‪ .‬ואם אין הסכם מפורש או מכללא‬
‫פוסקים מזונות ע"פ תום הלב והסתמכות הצדדים מאחר שעצם החיים המשותפים יצרו הסתמכות של האחת‬
‫על השני‪.‬‬
‫ואומר "מזונות אלו ממלאים את תמיכת בני הזוג האחד בשני לאבטחת רמת חייו ואפשרות קיומו לאחר פירוק‬
‫הקשר ודרישת היושר ושיקולי ההגינות ותחושת הצדק בישראל מובילות למסקנה לפסוק מזונות לידועים‬
‫בציבור" (מי שמתחתן כדמו"י לא יכול לבקש מזונות אלו)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫שאלות הכנה למבחן‪.‬‬
‫שאלה א‪:‬‬
‫יהודית ויאיר אזרחי המדינה ותושביה נישאו זה לזו כדמו"י והתגוררו בארץ ונולדו להם ילדים‪.‬‬
‫יאיר שקיבל הסמכה כעו"ד באנגליה ראה שהוא מתקשה להתפרנס בארץ ולכן הוא החליט לפתוח משרד עו"ד‬
‫באנגליה‪ .‬הוא עבר לאנגליה רכש שם דירה והתגורר בה במשך רוב השנה‪.‬‬
‫יאיר היה מגיע מפעם לפעם לביקורים בארץ ושלח תשלומי מחיה למשפחתו‪.‬‬
‫במשך הזמן הכיר יאיר אישה באנגליה ולאט לאט הוא החליט לסגת בתשלומים ששלח לארץ וכמעט שלא הגיע‬
‫לבקר‪.‬‬
‫יהודית הגישה תביעה למזונות אישה לביד"ר‪.‬‬
‫האם לביד"ר יש סמכות לדון בתביעה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בפס"ד גולדברג ובפס"ד קנול דובר על נתבע שלא נמצא בארץ והוא גם לא אזרח או תושב ובכל זאת קבע‬
‫ביהמ"ש כי לביד"ר יש סמכות לדון בתביעת מזונות שהגישה האישה וזאת מכוח סע' ‪ 6‬לחשבד"ר‪ .‬ושם נקבע‬
‫שסע' זה אינו מחיל את התנאים של סע' ‪ 5‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫ואולם חובה לציין את בג"צ סבג שבו אומרת פרוקצ'יה באמרת אגב שדרישותיו של סע' ‪ 5‬אוצלים על כל החוק‬
‫ולכן ייתכן להחיל את התנאים של סע' ‪ 5‬על סע' ‪( 6‬צריך לציין שמדובר באוביטר)‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪2.2‬‬
‫שאלה ב‪:‬‬
‫לחילופין יהודית הגיעה למסקנה שאין עתיד ליחסים בינה ובין יאיר והגישה תב"ג שכרכה אליה מזונות אישה‬
‫וילדים וחלוקת רכוש‪.‬‬
‫יאיר הגיש מיד באמצעות עו"ד ישראלי בישראל לביהמ"ש לענייני משפחה תביעה בנושא החזקת הילדים ושינוי‬
‫במוסדות החינוך בטענה שבתי הספר שלומדים בהם ילדיו אינם מספקים חינוך יאה‪.‬‬
‫דונו בתביעות הצדדים‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫סע' ‪ 4‬א' אינו רלוונטי מאחר שיש כריכה ‪ -‬ולא ניתן לכרוך דבר לסע' ‪ 4‬א'‪.‬‬
‫ע"פ סע' ‪ 1‬לחשבד"ר ישנם ‪ 4‬תנאים‪:‬‬
‫ניו"ג ‪ -‬מתקיים‪.‬‬
‫של יהודים ‪ -‬מתקיים‪.‬‬
‫אזרחי המדינה או תושביה ‪ -‬מתקיים‪.‬‬
‫בישראל ‪ -‬האישה ‪ -‬התובע בישראל‪.‬‬
‫ולגבי יאיר הנתבע צריך לבדוק נוכחות קונס' ע"פ פס"ד קריב ‪ -‬מבחן הזיקות בו בודקים אם הנתבע לא ניתק את‬
‫זיקתו מהארץ ‪ -‬זיקות נבחנות ע"י‪ :‬משפחה ‪ -‬נכסים ‪ -‬ביקושים ‪ -‬נישואין כדמו"י וכו'‪.‬‬
‫כריכה‪:‬‬
‫החזקת ילדים כרוכים מעצם טיבם וטבעם של הגירושין ולכן לא צריך לכרוך במפורש (פס"ד ויטר נ' בארי)‪.‬‬
‫כל שאר העניינים הנדרשים לסיים את הסכסוך בין בני הזוג כגון רכוש ומזונות צריכים כריכה במפורש‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬פס"ד שרגאי רק מזונות מסוג השבה ניתן לכרוך‪ ,‬ולא מזונות ילדים רגילים‪.‬‬
‫תביעת רכוש ‪ -‬ניתן לכרוך וצריך לכרוך בכפוף למבחן המשולש‪ .‬ע"פ פס"ד גבעולי שנתן בו' ג' תנאים‪:‬‬
‫ תביעה כנה‪.‬‬‫ כריכה כדין‪.‬‬‫ כריכה כנה‪.‬‬‫הנטל על מי שכורך ‪ -‬ובמקרה דנן על יהודית‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי מזונות אישה שניתנות לכריכה ע"פ המבחן המשולש‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪:‬‬
‫החזקת ילדים ‪ -‬לא ניתן לתבוע מאחר שהאישה כרכה כבר‪.‬‬
‫חינוך ילדים ‪ -‬פס"ד אמיר ניתן לתבוע מאחר שהאישה לא כרכה במפורש‪.‬‬
‫אם הבעל היה טוען שתביעת האישה איננה כנה‪ ,‬ע"פ בג"צ פלמן ניתן להעביר את התביעה לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫שאלה ג'‪:‬‬
‫האם התשובה לעיל תשתנה כאשר מדובר בנישואין אזרחיים?‬
‫תשובה‬
‫ע"פ פס"ד כהן ניתן לדון בביד"ר רק בתביעת גירושין ולא בכריכות‪.‬‬
‫כיום יש את בג"צ ‪ 2232132‬שמכוחו לביד"ר יש סמכות לדון גם ללא כריכות‪.‬‬
‫‪2.4‬‬
‫שאלה ד'‪:‬‬
‫מהו הדין שיחול בכל התביעות?‬
‫תשובה‬
‫ניו"ג ‪ -‬הדין אישי‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬הדין אישי‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬הדין אישי ‪ -‬אם לא חל על האב הדין אזרחי‪.‬‬
‫רכוש ‪ -‬עד ‪ 26‬הלכת השיתוף בג"צ בבלי‪.‬‬
‫לאחר ‪ 26‬חוק יחסי ממון סע' ‪ 54‬ב'‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪2.2‬‬
‫שאלה ה'‪.‬‬
‫שי יהודי ישראלי הכיר בפקולטה למשפטים את חנן ערביה נוצרייה אזרחית ישראל‪ .‬בני הזוג נישאו נישואין‬
‫אזרחיים בקפריסין‪ .‬לאחר זמן עלו יחסיהם על שרטון והחליטו בהסכמה שעליהם לסיים את קשר הנישואין‪.‬‬
‫בני הזוג מגיעים לייעוץ מה עליהם לעשות בכדי לסיים את קשר הנישואין‪.‬‬
‫תשובה‪.‬‬
‫הסמכות ‪ -‬היא לבית המשפט לענייני משפחה בלבד‪.‬‬
‫הדין ‪ -‬אזרחי ע"פ החוק להתרת נישואין של זוגות מעורבים‪ ,‬שבו ביהמ"ש שולח לשתי הדתות של שני הצדדים‬
‫(אם קיימים) בקשה להתיר את הנישואין‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5.1‬‬
‫מזונות אישה‪.‬‬
‫הסמכות‬
‫הסמכות בהם היא מקבילה‪.‬‬
‫ביד"ר ‪ -‬סע' ‪ 4‬לחשבד"ר ע"י כריכה ‪ -‬סעי' ‪ 6‬סעיף הברירה וסעי' ‪ 6‬בהסכמה‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ ‪ -‬סע' ‪ )4( 5‬לחוק העוסק בתובענה למזונות או מדור‪.‬‬
‫סע' ‪( 3‬ב‪ )1‬לחוק משווה בעניין מזונות אישה את כל הדתות כולל המוסלמית הנותן סמכות לביהמ"ש לע"מ לדון‬
‫בענייני משפחה‪.‬‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אומר שהדין החל כלפי מזונות אישה הוא דין אישי ואדם שאין לו דין‬
‫אישי יחול עליו "חוק המזונות"‪.‬‬
‫(בתוספת הראשונה לפקודת הירושה מופיעה רשימת העדות המוכרות בארץ כאשר מי שלא מופיע ברשימה זו‬
‫יחול עליו חוק המזונות)‪.‬‬
‫‪5.2‬‬
‫מתי אישה זכאית למזונות‪.‬‬
‫הכלל ע"פ הדין האישי אומר שהבעל חייב במזונות אשתו עד מתן פס"ד לגירושין‪.‬‬
‫‪5.3‬‬
‫מה כוללים מזונות אישה‪.‬‬
‫ככלל אישה איננה יכולה לקבל גם מזונות אישה וגם פנסיה (למשל) שהרי ע"פ הדין האישי האישה מחויבת לתת‬
‫את כספה לבעלה‪ ,‬וע"כ היא צריכה לבחור בין שניהם‪.‬‬
‫תביעת מזונות כוללת‪.‬‬
‫כלכלה ‪ -‬מזון ‪ -‬חומרי ניקוי ‪ -‬נופש בארץ ובחו"ל ‪ -‬קוסמטיקה ‪ -‬פנאי ‪ -‬בילויים ‪ -‬ומתנות‪.‬‬
‫מדור ‪ -‬כאשר מגיע לאישה מזונות מגיע לה מדור‪ ,‬דהיינו מזונות יכולות להיות ללא מדור ואולם מדור חייב‬
‫להיות עם מזונות‪.‬‬
‫‪5.4‬‬
‫טענות שהאישה יכולה להעלות‪.‬‬
‫‪" .1‬האישה עולה עמו ואינה יורדת עמו"‪.‬‬
‫עולה עמו ‪ -‬פי' שהאישה זכאית למינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה וכמו"כ זכאית לאותה‬
‫רמה שהאיש מרשה לעצמו‪ ,‬דהיינו אם רמת חייו של הבעל גבוהה מאשר היה נהוג בבית הוריה הרי שהיא‬
‫צריכה לחיות לפי רמת חיי הבעל (עולה עמו)‪.‬‬
‫ואינה יורדת עמו ‪ -‬אם הוריה חיים ברמה גבוהה משל הבעל‪ ,‬האישה זכאית לרמת החיוב הרגילה בבית‬
‫הוריה‪.‬‬
‫‪ .2‬האישה איננה חייבת להתפרנס מרכושה ואיננה חייבת למכור את רכושה בכדי להתפרנס‪.‬‬
‫‪ .3‬אינני ניזונת ואינני עושה ‪ -‬דהיינו כאשר האישה מרוויחה יותר ממזונותיה היא יכולה לטעון שהיא מוותרת‬
‫על המזונות ומנגד לא נותנת לבעלה את כספה‪.‬‬
‫(לא כל מה שהאישה תובעת היא תקבל‪ ,‬שהרי אם האישה תובעת כספי בילויים ומתברר שמעולם היא לא‬
‫הטריחה את עצמה מחוץ לדלת ביתה לא יינתן לה הכסף ולכן צריך להוכיח כל פרט ופרט)‪.‬‬
‫תביעת מזונות היא תביעה כספית לכל דבר ועניין ולכן צריך להוכיח הוצאות ע"י קבלות‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫ככלל במזונות אישה תובעים מיום הגשת התביעה "בלבד" ואין בהם מזונות השבה‪.‬‬
‫‪5.2‬‬
‫טענות שהבעל יכול להעלות‪.‬‬
‫‪ .1‬אין תוקף לנישואין ‪ -‬וממילא אינו חייב במזונות‪.‬‬
‫‪ .2‬עילות פטור‪:‬‬
‫א‪ .‬איננה עמו ‪ -‬היינו בני הזוג לא גרים יחד‪ ,‬ואז האישה איננה זכאית למזונות‪.‬‬
‫הפסיקה אומרת שברגע שיש סיבה שהאישה עזבה את הבית כגון שהבעל מכה אותה לא תקום לבעל עילת איננה‬
‫עמו לביטול מזונות‪.‬‬
‫ואכן גם ע"פ ההלכה כאשר המניעה למגורים מגיעה מהבעל הוא חייב כמזונות ע"פ שו"ע אבן העזר סי' ע' סע'‬
‫י"ב האומר "אם הייתה לה קטטה עם בעלה ולא מתהדר לה עמו והמניעה ממנו ולוותה למזונות צריך לשלם‬
‫לה"‪ .‬אולם אם המניעה ממנה אין האישה חייב במזונותיה‪.‬‬
‫עניינים אלו עלו מ –‬
‫ע"א ביקל נ' ביקל (‪)5135-83‬‬
‫ו‪ -‬ע"א פלולי נ' פלולי (‪)85 – 4315‬‬
‫בהם ביהמ"ש העליון חיזק את ההלכה האומרת שאם האישה איננה דרה עם הבעל והמניעה ממנו הבעל חייב‬
‫במזונותיה‪.‬‬
‫ובע"א מילר נ' מילר (‪)225-52‬‬
‫נשאל ביהמ"ש מהי רמת ההוכחה שהאישה צריכה להוכיח את הסיבה לעזיבתה את הבית ואמר ביהמ"ש‬
‫שהוכחה מספיקה שתהיה "קלה כנוצה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסול של התנהגות האישה‪.‬‬
‫כגון‪ :‬מעשה כעור‪ .‬אלו מעשים מקדמיים בטרם בוצעה הבגידה כגון‪ :‬יוצאת בלילות וחוזרת שתויה וכדו'‪.‬‬
‫(ברע"א ‪ 6692-62‬טביב נ' טביב עסקו במעשה כיעור)‪.‬‬
‫(בע"א ‪ 2524064‬גל נ' גל עסקו במעשה כיעור הדדיים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אישה מורדת‪.‬‬
‫היינו לא מקיימת יחסי אישות עם הבעל (במקרה זה אם קיימת לכך סיבה מיוחדת כגון‪ :‬טענת חוסר גבורת‬
‫אנשים לא תעמוד לו עילת פטור זו)‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוברת על דת משה‪.‬‬
‫היינו התנהגות האישה שגורמת לאיש לבצע חטאים כגון‪ :‬אי שמירת כשרות ‪ -‬שבת ‪ -‬נידה (זו טענה הדדית שגם‬
‫האישה יכולה לטעון)‪.‬‬
‫(ככלל ענייני מורדת הם בסמכות ייחודית של ביד"ר)‪.‬‬
‫ה‪ .‬קיזוז‪.‬‬
‫הבעל זכאי לקזז במזונות אשתו מגובה משכורתה של האישה‪.‬‬
‫וכאן עולה השאלה אישה שאינה עובדת האם הבעל יכול לומר לה לצאת לעבוד בכדי לפרנס את עצמה‪.‬‬
‫שאלה זו עלתה בפס"ד פלולי ‪-‬ביקל ‪ -‬פדן ‪ -‬מזור‪.‬‬
‫פס"ד מזור ‪ -‬נאמר שלא ניתן להכריח את האישה לצאת ולעבוד על אף שיש לה פוטנציאל השתכרות‪.‬‬
‫פס"ד ביקל ופדן ‪ -‬נקבע שאם מדובר באישה שיש לה פוטנציאל השתכרות והיא בריאה היא מחייבת לצאת‬
‫לעבוד‪.‬‬
‫פס"ד פלולי (ההלכה) חוזר להלכת מזור שקובע שלא מחייבים את האישה לצאת ולעבוד "אבל" אם מדובר‬
‫באישה צעירה ובריאה שיש לה פוטנציאל השתכרות נמליץ לה לצאת ולעבוד והיה אם התברר לאחר זמן שהיא‬
‫לא התאמצה בצורה סבירה ל צאת ולעבוד‪ ,‬יפחיתו לה במזונות‪ .‬ומנגד אישה מבוגרת או חולנית בוודאי שלא‬
‫יכריחו אותה לצאת ולעבוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬קיזוז פירות נכסי מלוג‪.‬‬
‫כאשר יש לאישה רכוש משלה וקניי ן משלה הבעל לא יכול לקזז את הנכסים ממזונותיה‪ .‬וזה עולה מחוק שווי‬
‫זכויות האישה בסע' ‪ 2‬המגן על נכסי האישה‪.‬‬
‫וכמו"כ פס"ד סידיס קבע שלאור חוק שיווי זכויות האישה לא ניתן לפגוע בנכסי האישה מלפני הנישואין‪ ,‬ואפי'‬
‫מפירות הנכסים לא ניתן לקזז‪.‬‬
‫ז‪ .‬טענת בוגדת‪.‬‬
‫טענה שהאישה בגדה בבעלה תתקבל רק כאשר הוכח זאת ע"י שני עדים המעידים שהיה קינוי (לא תסתרי עם‬
‫פלוני) וסתירה (עדות שנסתרה עם פלוני)‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫‪4‬‬
‫שאלה לפתרון במסגרת התרגול‬
‫רותי ותמי חברות ילדות‪ .‬הן למדו ביחד בבית ספר יסודי‪ ,‬בתיכון ואף שירתו באותו בסיס צבאי‪.‬‬
‫בכל שיחה ביניהן כשעלה נושא "הנישואין" הן הבטיחו זו לזו שבבוא העת הן בשום פנים ואופן "לא מתחתנות‬
‫ברבנות"‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬רותי נישאה למוטי ותמי נישאה לרון‪.‬‬
‫רותי ומוטי נישאו בנישואין פרטיים כדמו"י‪ ,‬בטקס רב משתתפים‪.‬‬
‫ואילו תמי ורון נישאו בטקס צנוע בנישואין נוסח קפריסין‪.‬‬
‫‪4.1‬‬
‫חלק א' בשאלה‬
‫נישואי רותי ומוטי ידעו עליות ומורדות בשל אלימותו של מוטי‪ .‬בתחילה‪ ,‬ספגה רותי את התנהגותו של מוטי‪,‬‬
‫אך משראתה שא ין כל שינוי ממשי על אף הבטחותיו החוזרות ונשנות החליטה רותי לעזוב יחד עם שני ילדיהם‬
‫המשותפים את דירת המגורים‪.‬‬
‫מחשש להליכים משפטיים צפויים ובעצת עורך דינו המלומד מיהר מוטי לבית הדין הרבני והגיש תביעת גירושין‪.‬‬
‫בתביעתו כרך מוטי את מזונותיה של רותי ואת מזונות ילדיהם‪.‬‬
‫רותי הגישה מיד לאחר מכן תביעה לבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬בשמה ובשם הקטינים בעניין מזונותיה‪,‬‬
‫מזונות הקטינים ומשמורתם‪.‬‬
‫א‪ .‬מוטי טען לחוסר סמכות בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬האם צדק בטענתו?‬
‫ב‪ .‬לאחר קביעת הסמכות‪ .‬מה הדין אשר יחול בסוגיות השונות העולות מן האירוע? (ת' הגירושין‪ ,‬מזונות‬
‫האישה‪ ,‬מזונות הילדים ומשמורת)‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫סמכות‬
‫סמכות ביד"ר‬
‫נישואין פרטיים כדמו"י ‪ -‬ביד"ר גט לחומרא (חובה לפרט את ארבעת התנאים של סע' ‪ 5‬לחשבד"ר ‪ -‬ניו"ג ‪ -‬של‬
‫יהודים ‪ -‬אזרחי המדינה ‪ -‬בישראל)‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬סע' ‪ - 4‬יש סמכות ע"פ המבחן המשולש‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬השבה יש סמכות (פס"ד שרגאי)‪.‬‬
‫סמכות ביהמ"ש לע"מ‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬ע"פ המבחן המשולש ‪ -‬מרוץ החלטות‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬יש סמכות‪.‬‬
‫משמורת רגילה ‪ -‬ביד"ר קנה סמכות שהרי הם מעצם טיבם וטבעם של הגירושין‪.‬‬
‫חינוך צריך לכרוך‪.‬‬
‫הדין‪.‬‬
‫ככלל הדין אישי ‪ -‬גט לחומרא‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬אין מוציאים ממון מספק (אישי)‪.‬‬
‫מזונות ילדים (אישי)‪.‬‬
‫משמורת ‪( -‬אזרחי) חוק הכשרות המשפטית‪.‬‬
‫‪4.2‬‬
‫חלק ב' בשאלה‬
‫גם נישואי תמי ורון לא עלו יפה‪ .‬בתחילה עבדה תמי כלבורנטית אך לאחר לידת בתם מורן‪ ,‬הפסיקה את עבודתה‬
‫והקדישה את זמנה לגידולה של מורן ולטיפוח הבית‪.‬‬
‫רון לעומתה היה עסוק "בטיפוח" הקשר עם חברת ילדות העונה לשם שר‪-‬לילה‪.‬‬
‫תמי הגישה תביעה לבית הדין הרבני שיידון בעניין הגירושין המדור ומזונותיה‪.‬‬
‫רון כפר בסמכות בית הדין הרבני‪ ,‬והגיש תביעה לפירוק שיתוף הדירה המשותפת (הרשומה על שם שניהם) וכן‬
‫בקשה לדון במזו נות מורן לבית המשפט לענייני משפחה‪ .‬את מזונות תמי הוא לא כלל בתביעתו כיוון שהיה ברור‬
‫לו שלא מגיעים לה מזונות‪.‬‬
‫א‪ .‬מה הדין לגבי סמכות בית המשפט לענייני משפחה ובין הדין הרבני בתביעות השונות?‬
‫ב‪ .‬כיצד יכריעו בית המשפט לענייני משפחה ובד"ר בשאלות העולות מן האירוע? (גירושין‪ ,‬מזונות אישה‪,‬‬
‫מדור‪ ,‬מזונות ילדים ופירוק שיתוף)‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫תשובה‬
‫בחינת הסמכות של בית ע"פ ‪ 4‬תנאים של סע' ‪ 1‬לחשבד"ר (חובה)‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬אין תביעה בביד"ר מאחר שהתביעה איננה כנה‪.‬‬
‫מדור ‪ -‬הכלל אם אין מזונות אין מדור‪.‬‬
‫(לשים לב כריכתה של האישה כנה מאחר שהיא מפסידה)‪.‬‬
‫פירוק שיתוף ‪ -‬סמכות ביהמ"ש אין לביד"ר סמכות‪.‬‬
‫מזונות ילדים ‪ -‬ביהמ"ש לע"מ‪.‬‬
‫משמורת ‪ -‬כרוך בעצם טיבו וטבעו לגירושין וברק נשאר בזה בצ"ע בפס"ד ‪.2242014‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9.1‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬זכות למדור‪.‬‬
‫מה כוללת הזכות למדור?‬
‫שכר דירה או דמי משכנתא‪ ,‬הוצאות החזקת הבית (ועד בית ‪ -‬מים ‪ -‬חשמל ‪ -‬ארנונה טלפון)‪.‬‬
‫בפס"ד ‪ 229191‬ליפשיץ נ' ליפשיץ‬
‫נקבע שבחיוב המזונות נמצא גם מדור והמדור כולל גם הוצאות החזקת הבית‪.‬‬
‫מאילו מקורות מימון חייב לשלם הבעל מזונות? חייב לשלם האם גם ע"י מימוש נכסיו?‬
‫ע"א ‪ 133193‬פרייס נ' פרייס‬
‫בפס"ד זה החזירה השופטת נתניהו תביעת מזונות לבימ"ש המחוזי כדי שיחשב מחדש את חשבון המזונות‬
‫לאישה ולילדיו לאור העובדה שלא היה חסר אמצעים כפי שטען מכיוון שהיה בבעלותו דירה ועובדה זאת יש‬
‫לשכלל את יתר המרכיבים המביאים לקבוע מזונות לגובה מסוים‪.‬‬
‫ע"א ‪ 232192‬עמיצור נ' עמיצור‬
‫קבעה השופטת נתניהו בנסיבות המקרה שהבעל לא עשה מספיק כדי למצוא עבודה ולהשתכר כראוי בהתאם‬
‫לכישוריו (הוא אדריכל במקצועו) אלא ההפך מצא עבודה בשכר נמוך וזאת כדי להביא לצמצום דמי מזונות‬
‫האישה והילדים‪ .‬ולכן קבעה השופטת שעליו למכור את הדירה בבעלותו כדי שיוכל לשלם דמי מזונות בהתאם‬
‫לצרכי האישה והילדים אלא א"כ ימצא עבודה בהתאם למקצועו‪.‬‬
‫הכלל אומר "עולה עמו ואינה יורדת עמו" אומר פרופסור שרשבסקי שעולה עמו וכו' פירושו שאין האישה חייבת‬
‫להסכים להחליף כפר בעיר‪ ,‬וכן באותה עיר מדירה טובה לדירה רעה‪.‬‬
‫ופרופסור אריאל רוזן צבי ז"ל כותב‪ :‬שהבעל מחויב בדמי מדור ולא בדירה ממש זכותה זו של האישה אין בה כל‬
‫סממנים חפציים אלא זכות קניינית בנכס ספציפי דהיינו בדירה או בבית שיש לה זכויות קנייניות כל שהם זכות‬
‫המדור וטיבה לא ישתנו בין שהבעל ישכור לה מדור ובין שיעניק לה כסף ובין אם משתמש לשם כך בדירתו‪.‬‬
‫ע"א פס"ד כליפא נ' כליפא‬
‫מדובר בזוג נשוי שהאיש מגיש תביעה לפירוק שיתוף‪ ,‬והאישה מגישה תביעת מזונות ומדור למחוזי‪ ,‬ואומר‬
‫בימ"ש שאסור להוציאה מדירת המגורים אשר רשומה על שני בני הזוג כי זה הוצאתה מנווה הטוב לנווה הרע‬
‫וכדי שלא תצטרך לרדוף אחר הבעל לדמי שכירות‪.‬‬
‫ובערעור לעליון אומר ברק שנווה הטוב לנווה הרע זה רק לקבוע איכות המקום והסביבה ומספר החדרים ולא‬
‫קשור לבעל או שכירות נמצא שלפס"ד כליפא אין מדור ספציפי‪.‬‬
‫‪9.2‬‬
‫מדור ספציפי‬
‫זכות האישה לדרוש מדור ספציפי ובד"ר ייתן החלטה שזכאית להתגורר באותה דירה שגרו בזמן נישואיהם‬
‫וזאת מכוח הדין האישי סעיף א לחוק המזונות שאסור לאיש להוציאה מהנווה הטוב לנווה הרע עולה עמו ואינה‬
‫יורדת עמו ולפי פס"ד כליפא דלעיל בימ"ש לא מחויב ליתן מדור ספציפי לאישה‪.‬‬
‫פס"ד ע"א ‪ 2525183‬ראש חודש נ' ראש חודש‬
‫העובדות‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫מדובר בזוג נשוי ודירה רשומה על שניהם האיש פונה לביהמ"ש השלום ומבקש פירוק שיתוף האישה מגישה‬
‫תביעת מזונות ומדור לביד"ר ובימ"ש השלום תופס סמכות גם בנושא המדור כשאלה אגבית לפירוק השיתוף‬
‫(לפי סעיף ‪ 24‬לחוק בתי המשפט כדלעיל)‪.‬‬
‫ומחליט לפרק את השיתוף ולדון גם על מדור‪.‬‬
‫והאישה ערערה ע"ז לביד"ר הגדול והער עור התקבל ומנגד הבעל ערער לעליון והשאלה העולה בבית המשפט‬
‫האם במקום שיש החלטה על פירוק שיתוף יינתן גם החלטה לגבי מדור ספציפי?‬
‫אומר ביהמ"ש שפירוק שיתוף של בני הזוג בתביעת גירושין כמוהו כפירוק שיתוף במקרקעין ולכן לפי סעיף ‪24‬‬
‫בית המשפט יכול לדון גם בתביעת המדור הספציפית והערעור של הבעל התקבל‪.‬‬
‫ועל בית המשפט השלום לבחור בין שני דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬לעכב את ההליך אצלו לגבי הפירוק עד שבד"ר ייתן החלטה בעניין המדור‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליתן החלטה בעניין המדור כשאלה אגבית‪.‬‬
‫ואחרי פס"ד ר"ח ותיקון חוק המקרקעין סעיף ‪( 61‬א) רבתי כשיש דירת מגורים על שם שני בני הזוג בימ"ש‬
‫מעכב את הפירוק עד שיידון נושא המדור הספציפי‪.‬‬
‫בג"ץ אקנין נ' אקנין ‪2858183‬‬
‫העובדות‬
‫האיש מגיש תביעה לפירוק שיתוף בבימ"ש השלום‪ .‬האישה מגישה תביעתה למזונות ומדור לביד"ר האזורי‬
‫והעו"ד של האישה פונה לבימ"ש ומבקש לעכב את ההליכים ובימ"ש מסכים‪.‬‬
‫והבעל ערער לביד"ר הגדול ונדחה‪.‬‬
‫והגיש תביעה לבג"ץ‬
‫ואומר השופט גולדברג ‪ -‬שמכיוון שמדובר במזונות ומדור החל עליהם דין אישי לכן הפרשנות שבג"ץ פירש‬
‫בכליפא אינה מחייבת את ביד"ר‪.‬‬
‫והשופט חשין ‪ -‬שאין סמכות לביד"ר להקפיא את תביעת פירוק השיתוף ולשעבד את חלקו של הבעל מכיוון שזה‬
‫קנייני לכוח חוק המקרקעין ואין לביד"ר סמכות בעניין‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫מדור ספציפי שתי הערכאות שוות‪.‬‬
‫לכן באזרחית ‪ -‬ברק קבע שאין מדור ספציפי‪ .‬פס"ד כליפא‪.‬‬
‫ולביד"ר ‪ -‬האישה תוכל לקבל מדור ספציפי לפי פס"ד אקנין‪.‬‬
‫פס"ד ‪ 334134‬יאיר נ' ביד"ר האזורי חיפה‬
‫העובדות‬
‫הבעל הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבימ"ש ולאחר מכן הגישה האישה תביעה לשל"ב ולמדור בביד"ר‪ .‬ובד"ר‬
‫הוציא צו למדור ספציפי ובימ"ש פסק לפרוק השיתוף בכפוף להסרת פס"ד ביד"ר למדור ספציפי והבעל ערער‬
‫לעליון לביטול המדור הספציפי ונדחה הערעור‪.‬‬
‫ובג"ץ אומר כאשר יש מרוץ סמכויות בין בימ"ש לביד"ר אזי המועד הקובע הוא זמן הגשת התביעה‪ ,‬אך כאשר‬
‫לא מדובר במרוץ סמכות מכיוון שהתביעות העוסקות בעניינים שוני קרי פירוק שיתוף לעומת מדור ספציפי‬
‫ותביעת של"ב‪.‬‬
‫ואמנם באקנין נקבע שתביעת האישה לביד"ר לא שולטת את תביעת פירוק השיתוף לבימ"ש אם זאת עקרון‬
‫כבוד ההדדי בין הערכאות מחייב משנתנה החלטה בביד"ר על מדור ספציפי על בית המשפט להתחשב בהחלטה‬
‫זו ויש ליישם את העיקרון החשוב של כבוד הדדי בין הערכאות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ידב"צ ‪ -‬הלכת השיתוף‪.‬‬
‫ע"א שחר נ' פרידמן ‪29193‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג ידב"צ שבזמן השיתוף שלהם הגבר רכש זכויות ממוניות והאישה נפטרה וילדיה תבעו במקומה את החלק‬
‫שלה‪.‬‬
‫ואמר ביהמ"ש שאורח חיים תקין ומאמץ משותף מקיימים את הלכת השיתוף בידב"צ‪ .‬ואולם כאן הראיה יותר‬
‫מוגברת וצריך להוכיח ולבדוק את התנאים הללו ונטל הראיה גדול מזוג נשוי‪.‬‬
‫וא"כ ככלל על זוג ידב"צ מוטל נטל הוכחה כבד יותר ע"מ להקים שיתוף ובו יש להתחשב בקיום חיי משפחה ‪-‬‬
‫הרמוניה‪ .‬סוג הרכוש שנצבר ‪ -‬אופי הרכוש ‪ -‬משפחתי עסקי‪.‬‬
‫וכמובן יש לתת משקל כבד לדירת מגורים‪.‬‬
‫ע"א סאלח נ' כראמה ‪4992181‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫זוג ידב"צ חיו ‪ 55‬שנה וחייהם ידעו עליות ומורדו זו רצתה להינשא וזה לא ולהיפך‪.‬‬
‫בג' השנים האחרונות בני הזוג לא קיימו יחסים כלל‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫הגבר טען מפני שאשתו בגדה בו‪.‬‬
‫האישה טענה מפני מחלתו של הגבר‪.‬‬
‫האישה עתרה לשיתוף מלא בנכסי הבעל שהיה עתיר בנכסים‪.‬‬
‫ועלתה שם המחלוקת לגבי כמה מגרשים שהחזיק הבעל‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר שמדובר בנכסים עסקיים שבהם הראיה יותר מוגברת ולכן יש להוכיח מצד האישה כוונה רצינית‬
‫שבה בן זוגה התכוון לשתף אותה‪ .‬וגם כאן ביהמ"ש הבחין בין דירת מגורים לנכסים עסקיים שבהם נטל הראיה‬
‫מוגבר‪.‬‬
‫‪ 13‬מזונות ילדים‪.‬‬
‫‪ 13.1‬הסמכות‪:‬‬
‫ניתן לתבוע בביד"ר מכוח סע' ‪ 4‬לחשבד"ר ובכריכה‪.‬‬
‫ורק מזונות מסוג השבה‪.‬‬
‫או מכוח סע' ‪ 6‬לחשבד"ר ובהסכמה‪.‬‬
‫ביהמ"ש לע"מ ע"פ סע' ‪ )4( 5‬מקנה לביהמ"ש לדון במזונות ילדים הן מסוג השבה והן מסוג רגיל‪.‬‬
‫וכאשר בני זוג עורכים הסכם גירושים בביד"ר ובין היתר הם קובעים את מזונות הקטין‪ ,‬האישה יכולה לתבוע‬
‫בשם הקטין תביעה חדשה להגדלת מזונות‪ ,‬ועדיף לא לתבוע זאת דרך שינוי נסיבות‪.‬‬
‫ע"א עברון ‪434143‬‬
‫קובע ביהמ"ש שהסכם בין ההורים לא חוסם את הילד בפני תביעה אזרחית מאחר שהסכם זה הוא בכי ליישב‬
‫סכסוך בין ההורים ובד"כ הוא זונח את טובת הקטינים ולכן עומדת לקטין הזכות העצמאית לתבוע את‬
‫מזונותיו‪.‬‬
‫ע"א שרגאי‪.‬‬
‫קובע שלא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתב"ג אא"כ מדובר במזונות מסוג השבה‪.‬‬
‫‪ 13.2‬הדין‪:‬‬
‫החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) סע' ‪ 4‬קובע‪:‬‬
‫אם יש לקטין דין אישי ‪ -‬מזונותיו יקבעו ע"פ הדין האישי‪.‬‬
‫אם אין לקטין דין אישי ‪ -‬מזונותיו יקבע עפ"י חוק המזונות‪ .‬כגון‪ :‬ילד נוכרייה שע"פ הדין האישי איננו זכאי‬
‫למזונות‪.‬‬
‫‪ 13.3‬חלוקת המזונות‪:‬‬
‫מזונות ילדים נחלקים לשני סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬מזונות הכרחיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזונות מזוג צדקה‪.‬‬
‫מזונות הכרחיים‪.‬‬
‫אלו המזונות המינימאליים הדרושים לקטין למהלך חייו‪ .‬כגון‪ :‬הלבשה‪ ,‬הנעלה‪ ,‬אוכל‪.‬‬
‫כמו"כ מזונות מדור ע"פ הדירוג הבא‪:‬‬
‫ילד אחד ‪ 41 -‬אחוז מדור‪.‬‬
‫שני ילדים ‪ 61 -‬אחוז מדור‪.‬‬
‫שלושה ילדים ומעלה ‪ 11 -‬אחוז מדור‪.‬‬
‫מזונות מדין צדקה‬
‫במזונות מדין צדקה שני ההורים חייבים במזונות אלו ביחס להכנסותיהם‪ ,‬ולכן אם האישה מרוויחה יותר‬
‫מהבעל היא תישא בהם יותר‪.‬‬
‫יש למזונות אלו שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫א‪ .‬הנותן הינו אמיד ‪ -‬דהיינו לאחר מילוי צרכיו יישאר לו לתת לקטין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הילד נצרך‪.‬‬
‫כאשר ביהמ"ש נותן פס"ד למזונות הוא אינו מחלק בין מזונות הכרחיים למזונות מדין צדקה אלא הוא קובע‬
‫מזונות ומשקלל בהם שני מרכיבים אלו‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫ההלכה קבעה מזונות ילדים הכרחיים הם בסך ‪( ₪ 5211‬מינימום) לילד ‪ -‬לא כולל מדור‪.‬‬
‫ילדים קטנים‬
‫ככלל מגיל ‪ 1‬עד גיל ‪ 4‬חלה על האב חובה אבסולוטית לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילד‪ ,‬ללא קשר‬
‫אם האב עני או עשיר‪.‬‬
‫המקור לכך‪ -‬יש מחלוקת האם זה מהתורה ‪ -‬מהמשנה‪ ,‬מתקנות אישה‪ ,‬או מתנאי הכתובה‪.‬‬
‫כאשר מדובר בילדים גדולים יותר‬
‫‪ 52 > 4‬לבנות‪.‬‬
‫‪ 54 > 4‬לבנים‪.‬‬
‫נפסק בשו"ע שחייב אדם לזון ילדיו עד שיתבגרו ואולם אין כופין אותו לכך‪.‬‬
‫ואולם ב‪ 5691-‬הרבנות התקינה שעד גיל ‪ 51‬אב חייב במזונות ילדיו חיוב מוחלט וכופין אותו לכך‪.‬‬
‫ומגיל ‪ 51‬ואילך אלו מזונות מסוג צדקה‪.‬‬
‫ואולם הפסיקה קבעה שכאשר הילד מגיע לגיל ‪ 51‬אין האב יכול לטעון לשינוי נסיבות ולבקש לדון מחדש‬
‫במזונות מאחר שפסיקת המזונות לוקחת בחשבון את כל אורך חישוב המזונות‪.‬‬
‫(אם הילד הולך לצבא ניתן לדרוש מזונות עד גיל ‪( 25‬ע"א ‪.)6691064‬‬
‫ילדים מעל גיל ‪.19‬‬
‫סע' ‪ )2( 6‬מחייב מזונות ע"פ ג' התנאים של סע' ‪.1‬‬
‫(‪ )5‬יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק צרכי עצמו‪.‬‬
‫(‪ )2‬הילד אינו יכול לספק צרכו מעבודה וכו'‪.‬‬
‫(‪...)4‬‬
‫‪ 13.4‬מגמות שוויון‪.‬‬
‫לאחרונה יש בבתי המשפט מגמת שוויון האומרת שלא רק הגבר חייב במזונות אלא גם האישה‪.‬‬
‫מגמות אלו עולות מ ‪-‬‬
‫בע"מ אוחנה ‪2423133‬‬
‫קבע ביהמ"ש שבערכת המזונות יש לקחת בחשבון את היכולת הכלכלית של האם‪.‬‬
‫בע"מ צינובוי ‪ 2433134‬סע"ר ‪9235185‬‬
‫נקבע שניתן להחיל את דיני היושר שהם חלק בלתי נפרד מהדין האישי כאשר דיני המזונות עצמם כפופים לדיני‬
‫היושר במשפט העברי בהיות דיני המזונות חלק מדיני הממונות ולכן אין מניעה מהדין הדתי להחיל עליהם את‬
‫דיני היושר‪.‬‬
‫החלת דיני היושר תתבצע באחת משתי האופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬מצמצמים את המזונות ההכרחיים למינימום ומגדילים את הנתח של המזונות מדין צדקה ובכך מחילים על‬
‫האישה נתח שווה כבעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכוח זה שהאישה פטורה ממזונות יחול עליה חוק המזונות ע"פ סע' ‪ 4‬בו‪.‬‬
‫‪ 11‬בחינה לדוגמא‬
‫בני כהן ורוחמה‪ ,‬יהודים‪ ,‬אזרחי מדינת ישראל ותושביה נישאו זה לזו בשנת ‪ ,5691‬בקפריסין בנישואין‬
‫אזרחיים‪ .‬עבור בני היו אלו נישואים ראשונים ועבור רוחמה נישואים שניים‪ .‬בני הזוג התגוררו בדירה השייכת‬
‫לבני מלפני הנישואין‪ ,‬בני עבד בתור חשמלאי ורוחמה עבדה בתור קופאית בסופר‪ .‬מיד לאחר הנישואין‪ ,‬נולדה‬
‫לבני הזוג בת בשם מעין‪.‬‬
‫חיי הנישואין בין בני הזוג לא התנהלו על מי מנוחות ולאחר ‪ 1‬שנות נישואין החליט בני כי אינו רוצה לחיות עוד‬
‫עם רוחמה‪.‬‬
‫בני ביקש את רוחמה לעזוב את דירתו ואיים שאם לא תעזוב בתוך ‪ 4‬חודשים יגיש נגדה ונגד מעין תביעה לסילוק‬
‫יד‪ .‬רוחמה ק יבלה עצה מחברתה והלכה לבית הדין הרבני האזורי והגישה תביעה לשלום בית ותביעה למזונות‬
‫אישה וילדה וכן מדור ספציפי‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫א‪ .‬האם מוסמך בית הדין הרבני לדון בתביעתה של רוחמה? מהי עמדתו של הדין העברי בנוגע לנישואין אלו?‬
‫כיצד יפסוק ביה"ד בקשר לתביעת שלום הבית? הסבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה יפסוק בית הדין בשאלת מזונות ומדור לרוחמה ומזונות למעין? תאר את המצב המשפטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנח לחילופין שרוחמה הגישה תביעה למזונות ומדור אישה ומזונות למעין בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רוחמה הגישה תביעה ובה תבעה זכויות בדירתו של בני‪ .‬חווה דעתך על המצב המשפטי שנוצר לאור‬
‫נתונים אלו‪ .‬פרט את גדר הספקות‪ ,‬והחלופות המשפטיות השונות (יש לשים לב לשאלת תוקף הנישואין)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנח לחילופי חילופין שרוחמה היא זו שרוצה להתגרש מבני‪ ,‬ובני אינו מעוניין להתגרש‪.‬‬
‫לאחר מו"מ ארוך אשרו השניים הסכם גירושין בבית הדין הרבני ובו נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .5‬בני הזוג יתגרשו בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫‪ .2‬מעין תישאר בחזקתה של רוחמה‪ ,‬אך אם רוחמה תעבור דירה לעיר אחרת‪ ,‬מעין תעבור לחזקתו של בני‪.‬‬
‫‪ .4‬בני ישלם עבור מזונות מעין את הסך של ‪ ₪ 411‬לחודש‪.‬‬
‫‪ .6‬רוחמה תפנה מיד את דירת המגורים של בני‪.‬‬
‫לאחר אישור ההסכם ולאחר הגירושין רוחמה מעוניינת לעבור לעיר אחרת ולקחת עמה את מעין‪.‬‬
‫יעץ לרוחמה לגבי האפשרויות המשפטיות העומדות בפניה‪.‬‬
‫תשובות‬
‫שאלה א'‪.‬‬
‫א‪ 1-‬סע' ‪ 5‬לחשבד"ר ‪ 6‬תנאים‪:‬‬
‫‪ .5‬יהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬אזרח או תושב‪.‬‬
‫‪ .4‬ניו"ג‪.‬‬
‫‪ .6‬בישראל‪.‬‬
‫ חובה להפריד את התביעות (של"ב ‪-‬מזונות אישה ‪ -‬וילדה)‪.‬‬‫ניו"ג ‪-‬‬
‫בג"צ ‪2242014‬‬
‫בג"צ כהנוף‪.‬‬
‫בג"צ כהן‪.‬‬
‫מזונות ‪ +‬מדור ‪ +‬סע' ‪ 6‬לחשבד"ר‪.‬‬
‫(חשוב לציין שלא ברור מדוע הוגשה תביעת מזונות בביד"ר ולא בביהמ"ש)‪.‬‬
‫מזונות ילדים רק ע"פ סע' ‪ 6‬בהסכמה‪.‬‬
‫א‪ 2-‬ניו"ג ‪ -‬כהן וגרושה‪.‬‬
‫ב' רבדים‪.‬‬
‫אם יש מניעה להינשא ע"פ הדין העברי ‪ -‬אאעבב"ז‪.‬‬
‫ב' דעות‪:‬‬
‫מקלה ‪ -‬גט לחומרא‪.‬‬
‫מחמירה ‪ -‬אין קידושין‪.‬‬
‫אם אין מניעה הולכים אחר דיני בני נוח ‪ -‬פס"ד לגירושין‪.‬‬
‫א‪ .3-‬מדובר בפסולי חיתון ואין של"ב‪.‬‬
‫שאלה ב'‪.‬‬
‫מזונות אישה ‪ -‬אין מכוחם ממון‪.‬‬
‫מדור ‪ -‬חלק ממזונות ואם אין מזונות אין מדור‪.‬‬
‫מזונות מעין ‪ -‬ע"פ הדין האישי שמחלק בין מזונות הכרחיים למזונות מדין צדקה‪ ,‬כאן מדובר בילדה בת חמש‬
‫ומזונותיה אבסולוטיים‪.‬‬
‫שאלה ג'‪.‬‬
‫סמכות ‪-‬סע' ‪ 5‬לחוק ביהמ"ש לע"מ‪.‬‬
‫האם קיימים כאן נישואין אזרחיים‪.‬‬
‫ג' גישות‪.‬‬
‫כיום ‪ 2242014‬מאמץ את הגישה האנגלית‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪12‬‬
‫עו"ד אופיר חליווה‬
‫כושר ע"פ מקום מושבם והצורה ע"פ מקום עריכת הנישואין‪.‬‬
‫מזונות ומדור ‪ 9216066 -‬מזונות חוזיים ע"פ הסתמכות‪.‬‬
‫‪ 2242014‬חיזק זאת‪.‬‬
‫מדור ‪ -‬יש מדור אזרחי ולא ספציפי אלא חלופי ובכפוף לסע' ‪ 61‬א לחוק המקרקעין ביהמ"ש פוסק דירה חלופית‪.‬‬
‫מזונות מעין ‪ -‬ביהמ"ש כנ"ל (אם ביד"ר להכניס דיני יושר)‪.‬‬
‫תביעה רכושית ‪ -‬חוק יח"מ אחרי ‪.26‬‬
‫נכס חיצוני ‪ -‬ע"פ סע' ‪ 1‬לא מאוזן ולכן הדירה שלו בלבד‪.‬‬
‫היא תטען להטמעת הנכס ע"פ המיעוט ביעקובי קנובלר או מדיני מתנה ע"פ דברי שט"ס‪.‬‬
‫(אם מדובר בהלכת השיתוף לבחון פרמטרים (הדרי בריל) בכדי להטמיע נכס חיצוני)‪.‬‬
‫שאלה ד'‪.‬‬
‫ניתן לתבוע עצמאות בשם הקטין וההסכם לא כולל אותו‪.‬‬
‫תרגיל בדיני משפחה – סמסטר ג' ‪ -- 1020‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪12‬‬