ספר יוזמה

Comments

Transcription

ספר יוזמה
‫‪1‬‬
‫ספר יוזמה‬
‫בי"ס יסודי א'‬
‫מג'אר‬
‫المدرسة االبتدائية أ‬
‫المغار‬
‫מנהלת ‪ -‬נהיל יוסף‬
‫‪51.2.5.62‬‬
‫כתובת דואר אלקטרוני ‪[email protected]‬‬
‫טלפון ‪.215821.0‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫הפרק ראשון ‪ -‬תקציר‬
‫‪3‬‬
‫הפרק שני ‪ -‬הצגת הארגון היוזם‬
‫‪5‬‬
‫הפרק שלישי ‪ -‬רציונאל‬
‫‪6‬‬
‫הפרק רביעי ‪ -‬הצגת המיזם‬
‫‪9‬‬
‫הפרק חמישי ‪ -‬מטרות ויעדים‬
‫‪14‬‬
‫הפרק ששי ‪ -‬קהל יעד‬
‫‪17‬‬
‫הפרק שביעי ‪ -‬מערך המיזם‬
‫‪17‬‬
‫הפרק עשירי ‪ -‬שיתופי פעולה‬
‫‪18‬‬
‫הפרק האחד עשר ‪ -‬ניתוח סיכונים‬
‫‪19‬‬
‫הפרק השנים עשר ‪ -‬תכנית הערכה‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬תקציר‬
‫בית ספרנו‪ ,‬בית ספר יסודי א מגאר ‪,‬בית ספר קהילתי בניהול עצמי מוביל פדגוגיה איכותית‪ ,‬המצהיר בחזונו‬
‫שהוא שואף לפתח לומד בעל כישורי חיים המאפשרים לו להתקיים כאזרח פעיל ותורם בחברה ‪ ,‬כלומד‬
‫עצמאי‪ ,‬החוקר את הסביבה שלו ומשתמש בכלי חשיבה ומיומנויות חשיבה לצורך התמודדות מוצלחת עם‬
‫השינויים בעידן החדש ועם אתגרי החיים‪.‬‬
‫בית הספר שש שנתי הכולל ‪ 18‬כתות א' ‪ -‬ו' מתוכן שתי כתות חינוך מיוחד ‪ /‬לקויות למידה ‪ ,‬וכולל ‪451‬‬
‫תלמידים ו ‪ 35 -‬מורים‪.‬‬
‫במרוצת השנים בית הספר עבר כמה תהליכי שינוי משמעותיים‪ ,‬כגון פיתוח חינוך קהילתי‪ ,‬כניסה לניהול‬
‫עצמי‪ ,‬יישום פרוייקט של פיתוח חשיבה ‪ ,‬הפעלת תכנית סיוע לילדים בסיכון ועוד ‪ -‬כל אלה הם תהליכי שינוי‬
‫במהותם‪ ,‬שהושקעו בהם מאמצים ומשאבים רבים מרמת הארגון עד רמת הלומד‪ .‬למרות כל אלה‪ ,‬אנחנו‬
‫מתמודדים עם סוגיות המקשות על העשייה שלנו‪ :‬המוטיבציה הנמוכה של התלמידים‪ ,‬ומאפייניה המכבידים‬
‫של סביבת החיים שבה חיים התלמידים ‪ -‬סביבה קשת יום ‪ ,‬ענייה ודלה שהחינוך אינו בסדר העדיפות שלה‪.‬‬
‫המיזם שלנו מתמקד בבניית תוכנית ייחודית " סדר יום חדש " ‪,‬שמתבסס על צורך שעלה מהמיפוי שנעשה עם‬
‫צוות המורים והתלמידים בסיוע אנשי מפרש‪ .‬המיפוי העלה תמונות מציאות של אי נחת שכוללות‪ :‬הישגים‬
‫נמוכים‪ ,‬מוטיבציה נמוכה ותפקוד לימודי נמוך של התלמידים‪.‬‬
‫במיזם שאנו מציעים אנו מבקשים לבנות "סדר יום חדש"‪ ,‬שכולל מערכת לימודית ‪ -‬חינוכית חדשה הבנויה‬
‫סביב צורכי הילד בתחומים הרגשיים‪ ,‬החברתיים והלימודיים ולא לפי סביב מקצועות‪ ,‬כפי שהיא בנויה היום‪.‬‬
‫אנו בונים מחדש את "סדר היום" שלנו המציע שינוי מהותי מערכתי מהותי‪ ,‬שמטרתו העיקרית והמרכזית‬
‫היא להגיע לפניות רגשית אצל הילדים ‪ ,‬מתוך הנחת היסוד שפניות רגשית היא זו שמביאה למוטיבציה‬
‫ללימודים ותקרין באופן חיובי על מכלול רחב של כישורים‪ ,‬עמדות‪ ,‬תפיסות של התלמידים‪.‬‬
‫"סדר יום חדש" בית הספר יספק לילד תנאים ואפשרויות שחסרים לו בבית ובסביבה ‪ ,‬תנאים שחשובים‬
‫לטיפוחו ובכך נצליח לטפח לומד סקרן וחוקר‪ .‬המיזם שואף להעשיר את סביבת החיים הדלה כמנוף לפיתוח‬
‫אישי של התלמידים ולהקנות להם כישורי חיים חיוניים‪.‬‬
‫"סדר יום החדש" כולל ארבע רצועות זמן‪:‬‬
‫‪ .1‬התלמיד מתחיל את יומו בפעילות חווייתית המאפשרת הבעת רגשות ‪ ,‬הפגת מתחים ‪ ,‬התנסות בחוויות של‬
‫יצירה והצלחה וצבירת אנרגיות חיוביות שישרתו אותו בשאר היום‪ .‬לחלק זה של היום תפקיד חשוב ביצירת‬
‫הפניות הרגשית של התלמיד לקראת תהליך המידה בחלק הבא של היום ( בדומה לקיים במערכת החינוך‬
‫בפינלנד)‪.‬‬
‫‪ .2‬בחלק השני של היום התלמיד עוסק בלימודי ליבה ‪ ,‬הנשענים על עקרונות הלמידה המשמעותית‪ ,‬תוך עיצוב‬
‫מרחב למידה ותנאים ללמידה‪ ,‬שבה הלומד יוצר משמעויות בכוחות עצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬בחלק השלישי התלמיד מעשיר את עולמו ע"י בחירת חוגי חקר וקורסי העשרה מגוונים שמכינים אותו‬
‫לחיים וחושפים אותו לעולם הרחב ( קבלת החלטות‪ ,‬ניהול קונפליקטים‪.)...‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .4‬בחלק הרביעי של היום ‪ -‬התלמיד מתרגל חשיבה רפלקטיבית וממשיג את המודעות שלו לתהליכים שהוא‬
‫עבר במשך היום ולמידת התרומה שלהם לפיתוח האישי שלו ‪ .‬בחלק זה של היום יפגוש כל תלמיד במבוגר‬
‫משמעותי שילווה אותו בחייו בבית הספר‪ ,‬ובנוסף יהיה חלק מקבוצת שווים משמעותית לעיצוב תהליכים‬
‫אישיים‪.‬‬
‫סדר היום החדש יביא לשינוי בכל הרכיבים בבית הספר ‪ ,‬מבחינת התפיסה הפדגוגית ‪,‬מבחינה ארגונית‬
‫ומבחינת דרכי ניצול המשאבים ‪.‬‬
‫השאיפה היא לטפח את הילדים כבני אדם ‪ ,‬על כל המורכבות הקיימת בבן האדם ‪,‬כישות הוליסטית שכוללת‬
‫רגש‪ ,‬נפש וקוגניציה ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק שני‬
‫הצגת הארגון היוזם ( בית הספר )‬
‫בית ספרנו הוקם בשנת ‪ , 1965‬נחשב לאחד מבתי הספר הוותיקים ביותר בכפר ‪ ,‬הוא ממוקם במרכז הכפר ‪,‬‬
‫בקו התפר בין שכונה דרומית לצפונית ‪ ,‬משרת שתי שכונות מערבית שכוללת אוכלוסייה דרוזית בעיקר ‪,‬‬
‫וצפונית שכוללת אוכלוסייה מוסלמית ‪ .‬בית ספרנו הינו בית ספר קהילתי בניהול עצמי למעלה מ ‪ 15‬שנים ‪.‬‬
‫בית הספר הוא יסודי ‪ 6‬שנתי הכולל ‪ 18‬כתות מתוכן שתי כתות חינוך מיוחד ‪ /‬לקויות למידה ‪ ,‬מס' התלמידים‬
‫הינו ‪ 451‬ומס' המורים הינו ‪.35‬‬
‫בית הספר עבר תהליכי שינוי משמעותיים שהשפיעו רבות על העשייה החינוכית בו‪ ,‬כגון חינוך קהילתי ‪ ,‬ניהול‬
‫עצמי ‪ ,‬אופק חדש ‪ ,‬מובילי פדגוגיה איכותית וכעת הוא שותף בתוכנית "מפרש"‪.‬‬
‫בתחום החברתי ‪ ,‬בית הספר התחיל עם יוזמות‪ ,‬ופרויקטים של התנדבות בתוך בית הספר‪ ,‬כגון פרויקט לשינוי‬
‫החצר עם התלמידים ופרויקטים חוץ בית ספריים ‪ ,‬כגון התנדבות בבית הקשיש והתנדבות בכל מיני מקומות‬
‫בכפר‪.‬‬
‫בתחום הלימודי בית הספר משתתף בתוכנית "מוביל פדגוגיה איכותית " ‪ -‬העיקרון המנחה שלנו הוא פיתוח‬
‫חשיבה מסדר גבוה‪ .‬העבודה נעשתה בשני מישורים‪ :‬עבודה לפיתוח צוות המורים לדוגמא‪ ,‬השתלמויות‬
‫וסדנאות לפיתוח חשיבה ‪ ,‬יישום מערכי שיעור בפיתוח חשיבה ‪ ,‬תצפיות בשיעורים בשיתוף מדרכים פדגוגים‬
‫חיצוניים ‪ ,‬ובמקביל פיתוח אסטרטגיות לדוגמא‪ -‬פיתוח נושא החקר במדעים ובמתמטיקה ובניית משחקי‬
‫חשיבה עם התלמידים ‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי חווינו הצלחות מקומיות קטנות‪ ,‬אבל כל השינויים היו חלקיים ולא‬
‫מערכתיים‪.‬‬
‫רוב תלמידי בית הספר מגיעים ממשפחות במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך ומסביבה ענייה שאינה מטפחת את‬
‫הלמידה ואת היכולות של הילדים‪ .‬המשפחות ברובן הן משפחות מרובות ילדים \‪ ,‬הסובלות ממצב כלכלי‬
‫קשה‪ ,‬ההורים אינם פנויים להעניק חינוך ראוי ומתאים לילדיהם‪.‬‬
‫מדד הטיפוח גבוה ומגיע ל‪ 8.84 -‬ורמת המורכבות לפי אופק חדש היא ‪. 4‬‬
‫היעוד‬
‫מול מציאות מכבידה‪ ,‬שלא מהווה פלטפורמה מזניקה להצלחה ולצמיחה ‪ -‬אנו שואפים לפתח לומד בעל‬
‫כישורי חיים המאפשרים לו להתקיים כאזרח פעיל ותורם בחברה ‪ ,‬כלומד עצמאי‪ ,‬החוקר את הסביבה שלו‬
‫ומשתמש בכלי חשיבה ומיומנויות חשיבה לצורך התמודדות מוצלחת עם השינויים בעידן החדש ועם אתגרי‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק שלישי‬
‫רציונל‬
‫כמחנכים‪ ,‬הנמצאים בלב העשייה בסביבה הייחודית של בית הספר‪ ,‬אנו יכולים לזהות ולמפות את הצרכים‬
‫של תלמידנו וקהילתנו ולהתאים את העשייה שלנו בהתאם‪.‬‬
‫מהמיפוי שנעשה ע"י המורים וצוות מפרש ‪ ,‬עלתה תמונה של אי נחת שעיקרה ‪:‬‬
‫א‪ .‬הישגים לימודיים נמוכים על אף כל התכניות הפדגוגיות‪ ,‬שהופעלו בבית הספר במהלך השנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקרב התלמידים קיימת מוטיבציה נמוכה ללמידה‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי בהתנהגויות‬
‫המבטאות ריחוק מכל תהליך הלמידה‪ ,‬חוסר שיתוף פעולה ואי השקעה במלאכת הלמידה ‪.‬‬
‫ג‪ .‬אי פנויות של התלמידים ללמידה ‪ -‬לתלמידים יש פוטנציאל ויכולות‪ ,‬אבל קיימים חסמים המונעים‬
‫את הפוטנציאל הלימודי והאישי‪ .‬המורים מדווחים על תלמידים מוכשרים בתחומים השונים‪ ,‬שאין‬
‫ביכולתם לממש את כישוריהם עקב מצוקה מבחינה כלכלית ועקב חוסר המודעות‬
‫המספיקה מצד בקהילה ע"מ לשלב אותם במסגרות‪ ,‬שיעזרו להם לפתח את הכישורים שלהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיים חוסר ההתאמה בין סדר היום העכשווי בבית הספר לבין צרכיו של התלמיד‪- .‬בסדר‬
‫היום הקיים אין חיבור או קשר בין תחומי הדעת‪ ,‬אין העברה ושימוש מושכל במיומנויות חיוניות בין‬
‫חלקים שונים של יום הלימודים ובין "אירועי החיים" של יום הלימודים ‪ ,‬אין קשר והלימה בין‬
‫רכיבים בסדר היום ‪ -‬התלמיד עובר שיעורי למידה מרובים בתחומים שונים באותו היום‪ .‬קיים סדר‬
‫יום מסורתי שלא כולל תפיסה הוליסטית מכוונת הרואה את מסלול התפתחותו וצרכיו של היחיד‪.‬‬
‫סדר היום העכשווי אינו רואה לנגד עיניו‪ ,‬אלא את "חבילות הידע הארוזות" שיש "למסור" לתלמיד‪.‬‬
‫ה‪ .‬מעטפת החיים של התלמידים דלה בגירויים‪ ,‬אינה מספקת העשרה או חוויות מעצימות‪ ,‬התא‬
‫המשפחתי אינו נוטל חלק משמעותי בפיתוח התלמיד ובליווי תהליך הגדילה והצמיחה החינוכית‬
‫והאישית שלו‪.‬‬
‫סדר יום נוכחי‬
‫לדוגמה‪ ,‬תלמיד בכתה ו' עובר במשך השבוע ‪ 37‬שעות לימודיות‪ ,‬במהלכן הוא צריך לדלג בין המקצועות‬
‫השונים בקצב מהיר ‪ ,‬בלי שום הדגש על המעברים בין מקצוע למקצוע בין מורה למורה ‪ ,‬ובלי יכולת להביא‬
‫את הרגשות או הכישורים שלו לידי ביטוי ‪" .‬המסע" מכוון לתכלית שעיקרה למידה ‪ -‬זו תכלית חשובה‬
‫ומשמעותית‪ ,‬אך אין לה כנראה קיום מוצלח אם היא נשארת בבדידותה‪ .‬התוצאות ‪ -‬מוטיבציה ללימודים‬
‫ירודה ‪ ,‬ההישגים אינם מספקים‪ ,‬קיימים פערים עמוקים בין התלמידים ואין צמיחה אישית מהותית של‬
‫התלמידים כהכנה להתמודדות ראויה וטובה עם אתגרי החיים‪.‬‬
‫בית הספר מודע לשורש הבעיה‪ ,‬מנסה כל הזמן לחדש ‪ ,‬לגוון בשיטות לימוד ‪ ,‬לגייס משאבים‪ ,‬אבל עדיין אנחנו‬
‫לא מסופקים ובטוחים שתלמידינו יכולים להשיג הרבה יותר‪.‬‬
‫מהספרות התיאורטית עולה‪ ,‬כי לצורך מיצוי אישי‪ ,‬צמיחה והתפתחות זקוק האדם לתנאי בסיס שהם‬
‫הכרחיים לכל התהליך מחד‪ ,‬וקיים הכרח במיסוד וביצירת תנאים מיוחדים ומותאמים שיאפשרו לתלמיד את‬
‫הלמידה‪ ,‬מאידך‪ .‬בחרנו להביא מס' מובאות מדברי חוקרים ותיאורטיקנים שנראה‪ ,‬כי מהווים נציגות ראויה‬
‫‪7‬‬
‫לתפיסות‪ ,‬שעזרו לנו לערוך ניתוח מושכל לתמונת המצב שלנו ולצאת ממנה לתכנית שעתידה לתת מענה לצורך‬
‫המרכזי שלנו‪.‬‬
‫אברהם מאסלו ‪ (Maslow),‬טען שהאדם מונע על‪-‬ידי שורה של צרכים בסיסיים‪ ,‬חלקם צרכי "חסר"‪ ,‬כגון‬
‫הצרכים הפיזיולוגיים של רעב‪ .‬בדרגות הגבוהות יותר קיימים הצרכים הפסיכולוגים של ערך עצמי ושייכות‪,‬‬
‫שהם צרכי "צמיחה" המניעים את האדם לפיתוח הפוטנציאל הגלום בו (‪ ,Maslow). 1954‬תיאוריית ההכוונה‬
‫העצמית‪. (Self-‬‬
‫‪ - Determination Theory (1991) . Deci‬מייצגת מסגרת תיאורטית המבוססת על הגישה ההומניסטית‪.‬‬
‫תיאוריה זו מניחה שבבסיס התנהגות האדם עומדים שלושה צרכים בסיסיים מולדים ‪ :‬הצורך באוטונומיה‪,‬‬
‫הצורך ביכולת והצורך בקשר ובשייכות‪" .‬הצורך באוטונומיה" הוא הצורך של האדם להרגיש שהתנהגותו‬
‫אינה כפויה עליו‪ ,‬אלא שהיא נובעת ממנו ומבטאת את צרכיו ונטיותיו האותנטיים‪" .‬הצורך ביכולת" הוא‬
‫הצורך של האדם להרגיש שהוא בעל יכולת ומסוגל להשיג יעדים שקיקה להשיגם‪" .‬הצורך בקשר ובשייכות"‬
‫הוא הצורך של האדם לאהוב אנשים אחרים ולהיות אהוב על‪-‬ידיהם‪( ,‬יחסים ותקשורת אותנטית‬
‫המתייחסים לצרכים ולרגשות פנימיים‪ ,‬יחסי אני‪-‬אתה)‪ ,‬וכמו כן הצורך להיות חלק מקהילה גדולה יותר‪.‬‬
‫"הגיע הזמן לבנות את החינוך מלמטה – מתהליכי למידה לתהליכי הוראה" כתב רוברט מרזנו‬
‫( מתוך ‪ ) Caine and Caine 1997‬כלומר‪ ,‬יש לברר מהם התנאים החיוניים ללמידה טובה‪ ,‬ולהמציא סביבה‬
‫חינוכית המספקת תנאים אלה‪ .‬זוהי המשמעות המעשית של תיאוריות של למידה ‪ -‬שניתן ואפשר לחלץ מהן‬
‫תיאוריות של הוראה‪ .‬נקודת המוצא של תיאוריות הוראה אלה היא לא ההוראה עצמה – מה צריך לעשות‬
‫לתלמיד‪ ,‬כי אם הלמידה – מהם התנאים החיוניים לתלמיד כדי שיעשה לעצמו ‪ -‬ימציא בעיות‪ ,‬יתמודד אי\תן‬
‫ויגיע להבנות חשובות‪ .‬באופן זה הופכת ההוראה מהוראה ישירה – הוראה המוסרת לתלמידים משמעויות‬
‫מתוכננות מראש‪ ,‬להוראה עקיפה – הוראה הממציאה תנאים ללמידה שבה הלומד יוצר משמעויות בכוחות‬
‫עצמו‪.‬‬
‫"מחקרים רבים מראים שעוני ברמת המשפחה ומצב סוציאוקונומי נמוך‪ ,‬דיור בשכונות עוני מנבאים כל אחד‬
‫בנפרד תוצאות נמוכות יותר במבחנים של אינטליגנציה ותפקוד קוגניטיבי‪ ,‬רמות נמוכות יותר של הישגים‬
‫בבית ספר ורמות גבוהות יותר של בעיות חברתיות‪ -‬רגשיות‪( .‬קפלן‪ ,‬א' ועשור‪ ,‬א' (‪.)2001‬‬
‫למידה משמעותית‬
‫למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות‪ ,‬מאתר מקורות מידע‪ ,‬מעבד מידע ויוצר ידע חדש‬
‫הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי‪ ,‬במאה ה‪.21 -‬‬
‫מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה‪ ,‬היצירה והלימוד העצמי‪ ,‬לעודד צמיחה אישית‬
‫ומעורבות חברתית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫התהליך החינוכי מכוון להעניק לתלמידים תחושת צמיחה‪ ,‬ערך ומסוגלות עצמית‪ .‬כדי שהתהליך ישיג את‬
‫מטרותיו על מערכת החינוך לחתור ולאפשר למידה משמעותית‪ ,‬לאורך הרצף החינוכי‪.‬‬
‫סדרה רחבה של מחקרים מצביעים על כך כי הלמידה המסורתית והפורמאלית‪ ,‬אמנם מקנה ידע אך הוא‬
‫נשמר לפרק זמן קצר בלבד‪ .‬במקביל‪ ,‬מחקרים רבים מצביעים כי בתנאים בהם התלמיד פעיל והלמידה‬
‫רלוונטית לעולמו‪ ,‬הידע שנרכש הינו לטווח ארוך‬
‫על פי המלצתם של הרקטורים באוניברסיטאות‪ ,‬תפקידו של החינוך‪,‬‬
‫לכוון לחשיבה מעמיקה "לפחות בתחום אחד‪",‬‬
‫אין להתפשט לנושאי לימוד רבים מדי "תפסת מרובה לא תפסת"‪,‬‬
‫לא ללמוד בצורה שטחית המובילה לרדידות "מריחת הפרוסה דק מדי"‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫הצגת הפרויקט‬
‫‪9‬‬
‫"סדר יום חדש"‬
‫בחשיבה משותפת הגענו למפת צרכים חדשה ולרעיון חדש שיכול לענות על הצרכים‪ ,‬שפורטו לעיל‪.‬‬
‫הרעיון המוצע במיזם "סדר יום חדש" מזמן לתלמידים התנסות בחוויות לימודיות וחברתיות אחרות‪ ,‬במרחב‬
‫חיים שבו התלמיד אינו פנוי ללמידה ואינו זוכה למעטפת ההורית והחברתית התומכת‪ .‬במקביל בית הספר‬
‫מתאים את עצמו להוויה ולשינויים החדישים בתהליכי הוראה ‪ -‬למידה‪ ,‬בסביבה הלימודית ובארגון‬
‫החיים בבית הספר‪.‬‬
‫"סדר יום חדש"‪ ,‬מציע יום לימודים סביב התלמיד ולא סביב מקצועות הלימוד ‪ ,‬וברמת בית הספר שינוי‬
‫מערכתי שעונה על צרכי התלמיד והקהילה‪.‬‬
‫בסדר יום חדש אנו רוצים להגיע לבית הספר שבו כל התלמידים והמורים לומדים ומתפתחים בכל התחומים‬
‫עם מוטיבציה וכמיהה ללמידה אחרת ‪ ,‬חקרנית ‪ ,‬רלוונטית ‪ ,‬שיתופית ומאתגרת והמביאה את כולם להישגים‬
‫גבוהים בכל התחומים ‪.‬‬
‫לומד עם מוטיבציה ללמידה‪ ,‬עם פניות רגשית ‪ ,‬מימוש עצמי ‪ ,‬עם מודעות עצמית לנקודות החוזק שלו‬
‫ולפיתוחן ‪.‬‬
‫בית הספר שואף לתת לכל תלמיד את המענה ואת התנאים החסרים בבית‪ .‬כמחנכים אנו מרחיבים את תפיסת‬
‫התפקיד שלנו ומתקרבים בתפקיד שלנו לתפקיד הורה קולקטיבי המכוון ומצמיח בן אדם בתחום הרגשי ‪,‬‬
‫החברתי והלימודי ‪.‬‬
‫מסגרות הפעולה של המיזם‬
‫סדר היום החדש במהותו מתחשב במגוון הצרכים של התלמיד ‪ ,‬התלמיד מתחיל את יומו בפעילות חווייתית‬
‫המאפשרת הבעת רגשות ‪ ,‬הפגת מתחים ‪ ,‬התנסות בחוויות של יצירה והצלחה וצבירת אנרגיות חיוביות‬
‫שישרתו אותו בשאר היום‪ .‬לחלק זה של היום תפקיד חשוב ביצירת הפניות הרגשית של התלמיד לקראת‬
‫תהליך המידה בחלק הבא של היום ( בדומה לקיים במערכת החינוך בפינלנד)‪.‬‬
‫בחלק השני של היום התלמיד עוסק בלימודי ליבה ‪ ,‬הנשענים על עקרונות הלמידה המשמעותית‪ ,‬תוך עיצוב‬
‫מרחב למידה ותנאים ללמידה‪ ,‬שבה הלומד יוצר משמעויות בכוחות עצמו‪.‬‬
‫בחלק השלישי התלמיד מעשיר את עולמו ע"י בחירת חוגי חקר וקורסי העשרה מגוונים שמכינים אותו לחיים‬
‫וחושפים אותו לעולם הרחב ( קבלת החלטות‪ ,‬ניהול קונפליקטים‪.)...‬‬
‫בסוף היום התלמיד מתרגל חשיבה רפלקטיבית וממשיג את המודעות שלו לתהליכים שהוא עבר במשך היום‬
‫ולמידת התרומה שלהם לפיתוח האישי שלו ‪ .‬בחלק זה של היום יפגוש כל תלמיד במבוגר משמעותי שילווה‬
‫אותו בחייו בבית הספר‪ ,‬ובנוסף יהיה חלק מקבוצת שווים משמעותית לעיצוב תהליכים אישיים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סדר היום החדש יביא לשינוי בכל הרכיבים בבית הספר ‪ ,‬מבחינת התפיסה הפדגוגית ‪,‬מבחינה ארגונית‬
‫ומבחינת דרכי ניצול המשאבים ‪.‬‬
‫השאיפה היא לטפח את הילדים כבני אדם ‪ ,‬על כל המורכבות הקיימת בבן האדם ‪,‬כישות הוליסטית שכוללת‬
‫רגש ‪ ,‬נפש וקוגניציה ‪.‬‬
‫מבנה יום הלימודים‬
‫רצועה ראשונה‬
‫‪ )1‬פתיחת היום ‪ -‬על פי מחקרים והניסיון שלנו מידת הנכונות והריכוז בלמידה אינן בשעות הבוקר‬
‫המוקדמות אלא באמצע היום ‪ ,‬לכן פתיחת היום תדגיש היבטים רגשיים ‪,‬חברתיים ופיסיים הכוללים‬
‫פעילויות בתחום הספורט ‪ ,‬המוסיקה והמדיטציה שעוזרים לתלמיד להתחיל את היום בצורה חיובית‪ ,‬שמחה‪,‬‬
‫מזמנת הצלחה ועוזרים לו להתפנות ללמידה ‪ ,‬להעלות את המוטיבציה שלו ‪.‬‬
‫“נמצא שתרגילי התעמלות מייצרים מלקולות שמשפרות את הקוגניציה ומגינות על המוח מפני התנוונות‬
‫‪.‬במחקר פורץ דרך המדענים מצאו שפעילות גופנית מייצרת חומר הנקרא איריסין שידוע כממריץ לגנים‬
‫האחראים על למידה וזיכרון‪ .‬נמצא גם שמצבים של דיכאון וכעס מביאים ליצור הקורטיזול שפוגע בתאי‬
‫העצב של המוח ‪ ,‬לעומת הפעילות והמרץ הגופני המייצרים איריסין שמסייע בבניית תאי עצב מוחיים” ‪.‬‬
‫‪October 10, 2013 in the Cell Press journal Cell Metabolism‬‬
‫רצועה שנייה‬
‫‪ )2‬לימודי ליבה ‪ :‬מיקוד בכל מקצועות הליבה ‪ ,‬מתמטיקה ‪ ,‬שפות ומדעים ‪ ,‬תוך מתן דגש על למידה‬
‫משמעותית ‪ ,‬שיתופית ‪ ,‬ועל תכנון למידה חדש המאפשר חוויות למידה רבת עוצמה ‪ ,‬במטרת קידום הישגים ‪.‬‬
‫רצועה זו מדגישה את התחום הקוגניטיבי ‪.‬‬
‫מחקרים מראים‪ ,‬כי בגיל צעיר מספר התלמידים למורה ומספר התלמידים לכיתה הוא נתון חשוב‪ ,‬אבל בגיל‬
‫מבוגר יותר דבר זה הוא פחות חשוב‪ .‬בהתאם לכך הכיתות בגיל הרך יהיו קטנות ‪ 15 -‬תלמידים למורה‪.‬‬
‫גודל הכיתות ניתן ישתנה בהתאם לצרכים‪ .‬בסדר יום חדש אנו מציעים שפרק מהיום שמודגש ללמידה יהיה‬
‫הוליסטי יותר‪ ,‬קצר יותר‪ ,‬ממוקד בתחומים מעטים במהלך היום ‪ ,‬בנוי ברצף נכון והגיוני בהתאם למטרות‪,‬‬
‫תוך תכנון זמן אחר המותאם לצרכי הלמידה של תחום הלמידה והפעילות שתהיה בשיעורים‪.‬‬
‫הכתה תהיה הטרוגנית מורכבת מ ‪ 14-15‬תלמידים‪ ,‬קבוצת התלמידים לומדת מקצוע למשך שעה או שעה‬
‫וחצי ‪ ,‬התלמיד לומד ברצועה זו פחות מקצועות ומוקדש יותר זמן ללמידה ממוקדת יותר ועמוקה יותר עם‬
‫דגש על למידה לפי רמות התלמידים ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫רצועה שלישית‬
‫‪ )3‬קורסים ולמידה לפי בחירה ‪ -‬המיקוד הכנה לחיים שכוללים תכנים וסדנאות שמתמקדים בערך הבחירה‪,‬‬
‫קבלת ההחלטות ‪ ,‬פעילויות העשרה וחוגים ‪ .‬ברצועה זו יום דגש על החשיבה היצירתית והרחבת את קשת‬
‫הביטוי האישי והמיומנויות חברתיות אצל התלמיד‪ .‬תינתן לתלמיד במה לבטא את עצמו‪ ,‬את העדפותיו‬
‫האישיות ואת היכולות שלו‪ .‬בכל חוג שהתלמיד משתתף בו ‪ ,‬הוא חוקר את התחום‪ ,‬מכיר את ההיסטוריה של‬
‫התחום ‪ ,‬כגון אומנויות ‪ ,‬חקר מדעי ‪ ,‬מולדת ‪ ,‬משחקים ‪ ,‬סיורים ‪...‬‬
‫רצועה רביעית‬
‫‪ )4‬הערכה וחשיבה רפלקטיבית ‪ -‬בית הספר מפתח מסגרת מובנית יומית לתרגול החשיבה הרפלקטיבית ‪,‬‬
‫התלמיד כאן נחשף לכלים מגוונים של רפלקציה וכלי הערכה במטרה לפתח את המודעות העצמית והחשיבה‬
‫הביקורתית‪ .‬לכל תלמיד יהיה כלי של יומן למידה ‪ ,‬יתאר בו מה למד ‪ ,‬מה חדש ‪ ,‬מה לקח מהיום ‪ ,‬מה ישפר ‪,‬‬
‫חזרות תרגול ‪ ,‬יתכנן ‪ ,‬מדובר בעבודה אישית בליווי של מבוגר משמעותי ובקשר משמעותי עם קבוצת השווים‬
‫כקבוצת תמיכה‪.‬‬
‫טבלה השוואה בין פרויקט פיתוח חשיבה ליוזמה החדשה "סדר יום חדש"‬
‫ברמת תלמיד‬
‫תוכנית מובילי פדגוגיה איכותי‬
‫(פיתוח חשיבה )‬
‫מפרש ‪-‬פרויקט "סדר יום חדש"‬
‫מענה בעיקר לרמה הקוגניטיבית‬
‫מענה ברמה הקוגניטיבית ‪ ,‬רגשית‬
‫וחברתית ‪.‬‬
‫התמקדות בהישגים ‪ ,‬בהצלחה‬
‫במבחנים‬
‫מענה לכל הצרכים ‪ ,‬באמונה שזה‬
‫יוביל להעלאת הישגים וללמידה‬
‫מתוך מניעים פנימיים‪.‬‬
‫למידה פעילה על פי עניין בחירה‬
‫וסגנון אישי‬
‫ברמת מורה‬
‫תהליכי הוראה –למידה התמקדות‬
‫בפיתוח מערכי שיעור ויחידות‬
‫הוראה‬
‫הרחבת תפיסת תפקיד המורה‬
‫כמחנך ומכוון ‪ ,‬וטיפוח והצמחת‬
‫מורים המהווים דמות בוגרת‬
‫שהתלמיד מזדהה אתה רגשית‬
‫וערכית ( הורה קולקטיבי )‬
‫אין אחידות בתוצרי הידע ויש‬
‫לגיטימציה לשונות‪.‬‬
‫הלמידה מתרחשת גם מחוץ לבית‬
‫הספר (בטבע ‪ ,‬באתרים‬
‫היסטוריים ‪ ,‬מוזיאונים ‪)...‬‬
‫‪12‬‬
‫ארגון מסורתי ‪ ,‬סדר יום רגיל ‪,‬‬
‫מנצל משאבים בצורה לא יעילה ‪.‬‬
‫ברמת ארגון‬
‫התאמת סדר היום והמשאבים‬
‫לצרכים האישיים של כל תלמיד ‪.‬‬
‫דוגמא למערכת שבועית של תלמיד בכיתה ג‬
‫זמן‬
‫שני‬
‫שלישי‬
‫רביעי‬
‫חמישי‬
‫שבת‬
‫‪13‬‬
‫יוגה‬
‫‪7:45-8:45‬‬
‫ספורט‬
‫‪9:00 -8:45‬‬
‫תיאטרון בובות‬
‫וסיפורים‬
‫מוזיקה וריקוד‬
‫אחד מהתחומים יוגה‬
‫‪ ,‬מוסיקה ‪ ,‬ריקוד ‪,‬‬
‫ספורט ‪ ,‬תיאטרון‬
‫בובות‬
‫ארוחת בוקר‬
‫‪9:00-10:00‬‬
‫מתמטיקה‬
‫ערבית‬
‫עברית‬
‫מתמטיקה‬
‫ערבית‬
‫‪10:00-11:30‬‬
‫ערבית‬
‫חשבון‬
‫ערבית‬
‫אנגלית‬
‫עברית‬
‫הפסקה קצרה‬
‫‪ 5‬דק' הפסקה‬
‫‪11:30-12:30‬‬
‫מדעים‬
‫מולדת‬
‫מורשת‬
‫ערבית‬
‫מתמטיקה‬
‫‪12:30-13:00‬‬
‫מורשת‬
‫אנגלית‬
‫מדעים‬
‫מולדת‬
‫מדעים‬
‫ארוחת צהריים‬
‫‪13:30-14:00‬‬
‫‪14:00-15:30‬‬
‫כישורי‬
‫חיים‬
‫חקר הצמחים‬
‫אומנות‬
‫צילום‬
‫רובוטיקה‬
‫‪15:30-16:30‬‬
‫יומן‬
‫למידה‬
‫ורפלקציה‬
‫דרך‬
‫אומנות‬
‫יומן למידה‬
‫יומן למידה‬
‫יומן למידה‬
‫יומן למידה‬
‫פרק חמישי‬
‫מטרות ויעדים‬
‫‪14‬‬
‫רצועה‬
‫רצועה‬
‫ראשונה‬
‫מטרות על‬
‫בית הספר יאפשר‬
‫לתלמידים הזדמנויות‬
‫וחוויות רגשיות‬
‫חיוביות המביאות‬
‫לפניות רגשית‬
‫ללמידה יותר‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫יעדים‬
‫לו"ז‬
‫ברמת בית ספר‬
‫בית הספר יבנה תוכנית‬
‫שבועית לשכבת הגיל‬
‫‪,‬הכוללת פעילות‬
‫חווייתיות במשך שעה‬
‫בבוקר (פעילויות ספורט ‪,‬‬
‫התעמלות ‪ ,‬ריקודים ‪,‬‬
‫יוגה ‪.)....‬‬
‫בית הספר מארגן את‬
‫מרחבי הלמידה והסביבה‬
‫בהתאם‪ ,‬כוח אדם ‪,‬ציוד‬
‫ותקציב נדרש ‪.‬‬
‫בית ספר יארגן הכשרה‬
‫מורים דרך מדריכים‬
‫חיצוניים לפעילויות‬
‫השונות ברצועה זו‬
‫מדדי הצלחה‬
‫מהיום הראשון בבית‬
‫הספר מבצע את תוכנית‬
‫מובנית מסודרת וברורה‬
‫לפעילויות הבוקר‪.‬‬
‫אמצע יולי ‪2014‬‬
‫הפעילויות מתקיימות‬
‫במרחבים השונים לפי‬
‫סדר וארגון שנקבע‬
‫מראש‬
‫אמצע יולי ‪2014‬‬
‫שאלון הבודק את מידת‬
‫ההנאה ושביעות הרצון‬
‫בקרב התלמידים בסוף‬
‫חודש אוקטובר‪.‬‬
‫סוף אוגוסט‬
‫ברמת מורה‬
‫כל מורה בוחר תחום‬
‫פעילות ישתתף ויבנה‬
‫תוכנית עבודה ‪.‬‬
‫‪ 100%‬מהמורים‬
‫המשתתפים‪ ,‬פעילים‬
‫ונהנים בפעילויות הבוקר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫סוף אוגוסט‬
‫‪ 100%‬מהמורים‬
‫המשתתפים במיזם בונים‬
‫תוכנית עבודה‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהמורים‬
‫המשתתפים בפעילויות‬
‫הבוקר מדווחים על‬
‫פעילות והנאה‪.‬‬
‫ברמת תלמיד‬
‫‪ 100%‬מהתלמידים נהנים‬
‫מפעילויות הבוקר ‪.‬‬
‫התלמידים מוכנים‬
‫ללמידה ומרוכזים‬
‫ולומדים ללא הפרעות‬
‫‪ % 90‬מהתלמידים‬
‫מדווחים על הנאה‬
‫מפעילות הבוקר ‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהתלמידים‬
‫מדווחים על מוכנות‬
‫ללמידה ללא הפרעות‬
‫‪15‬‬
‫פנימיות ורגשיות ‪.‬‬
‫פנימיות ‪ ,‬רגשיות ‪.‬‬
‫ברמת בית הספר‬
‫רצועה שנייה‬
‫בית הספר יפעל‬
‫להעלאת ההישגים‬
‫הלימודיים ולשפור‬
‫ההוראה והלמידה‪.‬‬
‫הכנת תוכניות הוראה‬
‫בכל מקצועות הליבה‬
‫בהלימה לעקרונות‬
‫הלמידה המשמעותית ע"י‬
‫צוותי המקצועות ‪.‬‬
‫בית הספר בונה מערכת‬
‫שעות שמבוססת על‬
‫צמצום מספר המקצועות‬
‫ביום הלימודים ומתן‬
‫יותר זמן לכל מקצוע ‪.‬‬
‫אמצע אוגוסט‬
‫אמצע אוגוסט‬
‫הכנת התוכניות בשפות ‪,‬‬
‫מדעים ומתמטיקה‬
‫ואישורן בימי ההיערכות‬
‫‪.‬‬
‫בניית מערכת שעות לפני‬
‫תחילת שנת הלימודים‬
‫ברמת תלמיד‬
‫‪ 90%‬מהתלמידים‬
‫מרוכזים ולומדים ללא‬
‫הפרעות או הסחות דעת ‪.‬‬
‫במשך השנה‬
‫‪ 90%‬מהתלמידים יפתחו‬
‫מיומנויות חשיבה מסדר‬
‫גבוה לפי המקצועות‬
‫ושכבות הגיל ‪.‬‬
‫‪ 100%‬מהתלמידים שיפרו‬
‫את הישגיהם ב ‪.20%‬‬
‫מהתלמידים ‪80%‬‬
‫מדווחים שהם מרוכזים‬
‫ולומדים ללא הפרעות או‬
‫הסחת דעת ‪.‬‬
‫המורים מדווחים ‪80%‬‬
‫מהתלמידים השתפרו‬
‫במיומנויות חשיבה‬
‫מסדר גבוה לפי‬
‫המקצועות ושכבות הגיל‬
‫בסוף כל סמסטר‬
‫כל התלמידים שיפרו את‬
‫הישגיהם ב ‪ 20‬אחוז ‪.‬‬
‫רמת מורה ‪:‬‬
‫‪% 100‬מהמורים מנצלים‬
‫את זמן ההוראה ‪.‬‬
‫‪ 100%‬מהתלמידים‬
‫עומדים בסטנדרטים של‬
‫תכנית הליבה‬
‫המורים מדווחים ‪90% ,‬‬
‫מזמן הלמידה מנוצל‬
‫בצורה אפקטיבית ואינו‬
‫מבוזבז על הפרעות‬
‫למיניהן ‪.‬‬
‫‪ 100%‬מהתלמידים‬
‫עומדים בסטנדרטים של‬
‫תכנית הליבה‬
‫‪16‬‬
‫‪ 100%‬מהמורים‬
‫המשתתפים בתוכנית‬
‫יתכננו מערכי שיעורים‬
‫לפי העקרונות של " כל‬
‫הכתה כל הזמן "‬
‫רצועה ‪3‬‬
‫פיתוח מיומנויות‬
‫החקר והחשיבה‬
‫היצירתית‪.‬‬
‫‪ 09%‬מהתלמידים יחקרו בסוף כל סמסטר‬
‫נושאים המעניינים אותם‬
‫‪.‬‬
‫התמודדות עם החיים‬
‫האמיתיים ‪ ,‬הכנת‬
‫‪ 100%‬התלמיד ייצר תוצר‬
‫התלמיד לחיים‬
‫על פי העניין שלו ‪ .‬על ידי‬
‫האמיתיים ‪.‬‬
‫סדנאות בנושאים שונים‬
‫לפי תוכנית של בחירת‬
‫התלמידים‬
‫רצועה ‪4‬‬
‫פיתוח חשיבה‬
‫רפלקטיבית אצל‬
‫התלמיד‬
‫‪ 100%‬ממערכי השיעור‬
‫משלבים את כל תלמידי‬
‫הכיתה כל הזמן‪.‬‬
‫‪ 100%‬מהתלמידים עושים‬
‫רפלקציה על יום‬
‫הלימודים שלהם כול יום‬
‫בשיטות שונות‬
‫ומגוונות‪,‬כגון‬
‫ציור ‪ ,‬יומן למידה‬
‫‪,‬ועבודות בית תוצר סופי‬
‫אשר מראה מה למד ביום‬
‫זה‪ ,‬ראיונות‪.‬‬
‫בסוף כל סמסטר‬
‫‪ 80%‬מהתלמידים‬
‫משולבים בחקר נושאים‬
‫לפי עניין ‪.‬‬
‫‪ 100%‬מהתלמידים יש‬
‫תוצר לפי עניינו בקורסי‬
‫בחירה‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהתלמידים עושים‬
‫רפלקציה סביב העשייה‬
‫שלו בבית הספר ועושים‬
‫עבודות בית ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק ששי‬
‫קהל יעד‬
‫א‪ .‬תלמידי בית הספר ‪ ,‬כ ‪ 450‬תלמידים בין הגילאים ‪ 6-12‬שיש ביניהם בעלי צרכים שונים ‪ ,‬למשל כתה א'‬
‫והמעבר מהגן‪ ,‬תלמידי כתה ו והמעבר לחטיבת הביניים‪.‬‬
‫ב‪.‬מורי בית הספר שמקבלים עליהם תפקידים משמעותיים חדשים שלא היו בעבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הורי התלמידים שנפעל לקרב אותם לבית הספר‪ ,‬לתהליכים שילדיהם עוברים ולשותפים במידת האפשר‪.‬‬
‫פרק שביעי‬
‫מערך המיזם‬
‫שלב ההקמה‬
‫‪‬‬
‫מנהלת יחד עם צוות מפרש‬
‫‪‬‬
‫כול צוות המורים‬
‫שלב ההפעלה‬
‫‪‬‬
‫גיוס כל צוות המורים‬
‫‪‬‬
‫אנשי מקצוע מחוץ לבית הספר ‪ ,‬מלווה חקר ‪ ,‬מדריכי ספורט ‪ ,‬אומנות ‪...‬‬
‫מבנה ארגוני‬
‫כל צוות המפרש מחולק לפי ארבע הרצועות שאחראים להובלת התחום ארגון מעקב הערכה ציוד מרחבי‬
‫למידה וכו‬
‫לוח זמנים‬
‫( המספרים מעידים על חודשי השנה )‬
‫אוקטובר ‪ -‬מרץ ‪ - 2014‬חשיפה לתוכנית למנהלת וצוות מפרש כולל סדנאות וביקורים והשתתפות בימי עיון‬
‫וחילוץ הרעיון והמיזם הייחודי לבית הספר‪.‬‬
‫אפריל ‪ - 2014‬חשיפת המורים לתוכנית‬
‫בניית הקווים הכללים על ידי הצוות‬
‫בניית ספר הפרויקט‬
‫מאי ‪ - 2014‬הצגת הרעיון והמיזם בפני מפרש ארצי‬
‫יוני ‪ - 2014‬שיתוף המורים בתכנון ברצועה הראשונה והשלישית וחלוקת המורים לפי צוותי משימה‪.‬‬
‫יולי ‪ - 2014‬היערכות בית ספרית‬
‫‪18‬‬
‫המורים בונים תוכניות לקורסי הבחירה ברצועה השלישית ומערך ארגוני כולל מרחבי למידה וציוד לרצועה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫בניית המערכת הבית ספרית‬
‫אוגוסט ‪ - 2014‬היערכות לתוכנית והערכה אחרונה לפי תחילת שנה"ל תשע"ה ביחד עם מפקח בית הספר‬
‫ספטמבר ‪ - 2014‬פותחים את השנה כנס להורים וחשיפה לתוכנית‬
‫דצמבר ‪ - 2014‬הערכה ראשונה ומעצבת לתוכנית‬
‫פרק ‪11‬‬
‫שיתופי פעולה‬
‫גורמים מרכזיים‬
‫משרד חינוך ופיקוח ‪:‬הכרה ותמיכה בתוכנית ‪,‬ליווי בתהליך פיתוח התוכנית ‪ ,‬וביצועה‬
‫קבלת אישורים לשינויים שדורשת התוכנית‬
‫מועצה ומחלקת חינוך ‪ :‬שיתוף פעולה והכרה בתוכנית ‪ ,‬תמיכה ועזרה ממחלקות החינוך ובמיוחד בהפעלת‬
‫קורסי הבחירה ‪ ,‬תמיכה תקציבית‪.‬‬
‫גורמים שיש להם עניין ‪ :‬הורים ‪ ,‬אומנים מהכפר ‪ ,‬מדריכי ספורט ואומנות ‪,‬המרכז ללימודי שחמט‪ ,‬המרכז‬
‫לליווי לימודי חקר המדעים ‪ ,‬בנות שנת שירות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫פרק ‪11‬‬
‫ניתוח סיכונים‬
‫סיכון‬
‫התנגדות של הצוות‬
‫דרך התמודדות‬
‫יש לגייס ולשתף את הצוות ‪ ,‬בזיהוי נקודות האי נחת‬
‫בתהליך פיתוח המיזם ובחשיבה על דרכי הפעולה‬
‫בהמשך‬
‫התנגדות של ההורים לתוכנית‬
‫בתחילת השנה יש לכנס את הורי התלמידים‬
‫המשתתפים בתוכנית ‪,‬להציג אותה בפניהם לשתף‬
‫אותם בחשיבה שלנו ולגייס הורים שיכולים לתרום‬
‫להצלחת התוכנית‬
‫אי הכשרה של הצוות‬
‫הכנה מוקדמת משנה"ל תשע"ד‬
‫חששות ‪,‬חוסר שיתוף פעולה‬
‫פרק ‪12‬‬
‫‪21‬‬
‫תוכנית הערכה‬
‫מיקוד תשתית ארגונית‬
‫היעד ‪ -‬היתכנות ארגונית – יצירת מבנה ארגוני מבוסס התומך עקבית בהפעלת היוזמה בפועל‪.‬‬
‫יעד מעשי‬
‫רכישת ציוד‬
‫נדרש‬
‫פעולות מתוכננות‬
‫פירוט הציוד לפי‬
‫התוכנית ‪ ,‬הצעת‬
‫מחיר‬
‫תאריך ביצוע‬
‫תחילת יולי‬
‫קיום מרחבי‬
‫למידה תואמים‬
‫ליוזמה‬
‫מיפוי למורים על‬
‫התוכנית‬
‫מיפוי של‬
‫המרחבים‬
‫הדרושים‬
‫צוות בבית הספר‬
‫מכין תוכנית‬
‫שעות‬
‫תחילת יולי‬
‫מדדי הצלחה‬
‫‪ 80%‬מהמורים‬
‫מדווחים על‬
‫התאמה סבירה‬
‫של הציוד‬
‫לצרכים שלהם‪.‬‬
‫‪80%‬מהמורים‬
‫מדווחים על‬
‫התאמה סבירה‬
‫של המרחבים‬
‫אוגוסט‬
‫אמון בהיתכנות‬
‫מיפוי של מורים‬
‫על מידת האימון‬
‫שלהם ביכולת‬
‫בית הספר לפתח‬
‫ולבסס את‬
‫היוזמה‬
‫‪ % 80‬מהמורים‬
‫מדווחים על‬
‫התאמה של‬
‫מערכת השעות‬
‫לצרכי הפעלת‬
‫היוזמה (ישיבות‬
‫צוות‪ ,‬הכנת‬
‫חומרים ‪ ,‬שעות‬
‫בכיתה)‬
‫‪ 80%‬או יותר‬
‫מהמורים ביוזמה‬
‫מדווחים על‬
‫אימון ביכולת‬
‫בית הספר לפתח‬
‫ולבסס את‬
‫היוזמה מבחינה‬
‫ארגונית‪.‬‬
‫ארגון מערכת‬
‫שעות‬
‫מאי‬
‫מועד בדיקה‬
‫דצמבר‬
‫כלי‬
‫שאלון גנרי מידע‬
‫קשיח‬
‫דצמבר‬
‫שאלון גנרי מידע‬
‫קשיח‬
‫דצמבר‬
‫שאלון גנרי מידע‬
‫קשיח‬
‫פברואר‪/‬מאי‬
‫שיחת מיקוד עם‬
‫הצוות ‪,‬‬
‫רפלקסיה כתובה‬
‫של חברי הצוות ‪,‬‬
‫שאלון לצוות גנרי‬
‫מיקוד צוות מוביל‬
‫היעד ‪ -‬יצירת צוות מוביל יוזמה מגובש ומאמין‬
‫יעד מעשי‬
‫צוות מוביל שותף‬
‫עקבי בפיתוח‬
‫היוזמה‬
‫אמון ברעיון של‬
‫היוזמה והבנת‬
‫המטרות‬
‫פעולות מתוכננות‬
‫מועד בדיקה‬
‫פברואר‬
‫כלי‬
‫מעקב אישי‬
‫תאריך ביצוע‬
‫אוגוסט‬
‫מדדי הצלחה‬
‫אוגוסט‬
‫פברואר‬
‫אוגוסט‪ -‬יוני‬
‫דצמבר‬
‫יוני‬
‫פברואר‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫פברואר‬
‫מאי‬
‫שיחת מיקוד עם‬
‫הצוות ‪,‬‬
‫רפלקסיה כתובה‬
‫של חברי הצוות ‪,‬‬
‫שאלון לצוות גנרי‬
‫שאלון גנרי מידע‬
‫קשיח‬
‫שיחת מיקוד עם‬
‫הצוות ‪,‬‬
‫רפלקסיה כתובה‬
‫של חברי הצוות ‪,‬‬
‫שאלון לצוות גנרי‬
‫תיק עבודה‬
‫שיחת מיקוד עם‬
‫הצוות ‪,‬‬
‫רפלקסיה כתובה‬
‫‪21‬‬
‫של חברי הצוות ‪,‬‬
‫שאלון לצוות גנרי‬