שיקולי מדיניות

‫מבוא לדיני הנזיקין ולפקודה‬
‫פס"ד רלוונטיים‪ :‬ידין‪ ,‬גורדון‪ ,‬כרמלי‪ ,‬קו צינור‪ ,‬עדאלה‪ ,‬כרמי‪.‬‬
‫מטרות דיני הנזיקין‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת נורמות התנהגות‬
‫‪ .2‬הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הפרט‬
‫‪ .3‬הרתעה (אופטימלית‪ -‬להיזהר מהרתעת יתר= הסתברות הנזק ‪ X‬גובה הנזק)‬
‫‪ .4‬פיצוי הנפגעים (הענקת תרופה‪ ,‬השבת המצב לקדמותו)‬
‫‪ .5‬השגת צדק (מבחינת המזיק והניזוק)‬
‫נדרש אשם מוסרי מצד המזיק‪ .‬ס' ‪ -68‬לא מפחיתים פיצויים בגלל שהניזוק קיבל פיצויים‬
‫מהביטוח מכיוון שמבחינת צדק המזיק צריך לשלם וכן הניזוק שילם על הביטוח במשך שנים‬
‫ולכן ראוי שיקבל פיצויים באמצעותו‪.‬‬
‫תפיסת הצדק בדיני נזיקין‬
‫‪‬‬
‫תאולוגית‪ -‬הרתעה‪ -‬לגרום שהנזקים לא יקרו בעתיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דאונטולוגית‪ -‬צדק מתקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תועלתנית‪ -‬מה יגדיל את העוגה (רווחה מצרפית)‪.‬‬
‫‪ .6‬פיזור הנזק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נוסח ע"י קלברזי‪.‬‬
‫נובעת מניסוח כלכלי‪ -‬כלי להטלת נטל הנזק על הנושא היעיל ביותר של נטל זה‪.‬‬
‫נזקים שניוניים‪ -‬לא משפיע על בעלי כיס עמוק‪.‬‬
‫צדק חלוקתי‪ -‬הנזק פחות משמעותי כשהוא מתחלק אצל הרבה אנשים‪.‬‬
‫מפזרי נזק טבעיים (מד"י‪ ,‬תאגידים‪ ,‬חברת ביטוח)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיקולי מדיניות‪:‬‬
‫הרתעה (הרתעת יתר‪ /‬תת הרתעה)‬
‫הענקת תרופה לניזוק‪ -‬השבת המצב לקדמותו‬
‫צדק מתקן‬
‫כיס עמוק‪ /‬עול כספי על הציבור‬
‫צדק חלוקתי‬
‫עומס על ביהמ"ש‬
‫הקטנת הנזק‬
‫נזקים שניוניים‬
‫פיוס בין הצדדים‬
‫פיזור הנזק‬
‫היחס בין העוולות‬
‫פס"ד גורדון‪ -‬דו"חות חנייה מרכב חדש‪ .‬בילה את הלילה במעצר‪ .‬עיריית ירושלים‪-‬יש סתירה בין‬
‫רשלנות לזדון (כוונה) ולכן אין לטעון לעוולת מסגרת‪ .‬ברק‪ -‬העוולות בפקודת הנזיקין הן לא איים‬
‫אלא רשתות רשתות‪.‬‬
‫פס"ד קו צינור‪ -‬ציוד הנמל ניזוק במהלך הטעינה‪ .‬בפקודת הניווט יש אחריות מוחלטת‪ -‬האם ניתן‬
‫לטעון לאשם תורם (של הנתב)? ברק קובע שכן‪ :‬פרשנות פנימית‪ -‬לא ברור אך מעדיף את הפרשנות‬
‫חיצונית ( צדק‪ ,‬הרתעה)‪.‬‬
‫פס"ד כרמלי‪ -‬אשפוז בכפייה‪ .‬טענתה לכליאת שווא נדחתה עקב איזון בין אינטרסים ושיקולי‬
‫מדיניות‪.‬‬
‫פס"ד עדאלה‪ -‬ילד ערבי שנורה ע"י צה"ל באזור עימות‪ .‬בעת התנגשות בין חוק יסוד כבוד האדם‬
‫לפקנ"ז חוק יסוד גובר‪.‬‬
‫כרמי נ' סבג‪ -‬אבא שרצח את בתו ועוד ילד‪ .‬אחריות בנזיקין של חולה נפש‪ .‬ארבל‪ -‬אין הגנה‪.‬‬
‫רובינשטיין‪ -‬רק הידר שליטה על הגוף מהווה הגנה‪ .‬נאור‪ -‬יש הגנה משיקולים חברתיים‪.‬‬
‫סוגי אחריות‪:‬‬
‫‪ ‬מוחלטת‪ -‬כל אשמה וללא טענות הגנה‪( .‬פלת"ד)‬
‫‪ ‬חמורה‪ -‬ללא אשמה ויש אפשרות לטענות הגנה‪( .‬מוצרים פגומים‪ ,‬פס"ד קו צינור‪ ,‬ס' ‪ 41‬א על‬
‫החזקת כלב)‬
‫‪ ‬מוגברת‪ -‬אחריות ע"ב אשמה תוך העברת נטל ההוכחה לתובע‪.‬‬
‫‪ ‬רגילה‪ -‬מוטלת על אדם בשל מעשיו שיש בהם אשמה‬
‫‪ ‬שילוחית‪ -‬מוטלת על אדם בשל מעשהו של אדם אחר בשל הזיקה ביניהם‪.‬‬
‫מטרדים‬
‫אתא נ' שוורץ‬
‫בעד מתן צו מניעה‬
‫‪ ‬הניזוק לא צריך להמשיך ולסבול את המטרד רק בשל כך שהשקעתו הכספית של המזיק היא‬
‫רבה‪.‬‬
‫‪ ‬נעלם הגורם המדרבן לחיפוש דרכים לחיסולו או לצמצומו של המטרד‪.‬‬
‫‪ ‬ירידת ערך לרכוש הממוני של הניזוק‪.‬‬
‫‪ ‬המפעל הוא מפזר טוב יותר של הנזק‪.‬‬
‫‪ ‬שיוצר במטרד ישא בנזק‪.‬‬
‫נגד‬
‫‪ ‬תקופח פרנסתם של רבים‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה תצא נפסדת‪.‬‬
‫‪ ‬אינטרס ציבורי חיוני ומהותי‪.‬‬
‫תקיפה רפואית‬
‫שיקולים בעד הסכמה מדעת‪:‬‬
‫‪ .1‬דאונתולוגי‪-‬הזכות להגדרה עצמית ולאוטונומיה של היחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאולוגי‪ -‬צמצום אפשרות לתרמית‪ ,‬כפיה‪ ,‬השפעה בלתי הוגנת‪ ,‬טעות‪ ,‬הזנחה ורשלנות‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות לגבי טיפול רפואי‪.‬‬
‫‪ .3‬תכליתי‪-‬למנוע מביה"ח להעדיף שיקולים כלכליים על חשבון החולה (שהחולה יחליט מה הוא‬
‫מעדיף)‪.‬‬
‫שיקולים נגד תקיפה רפואית‬
‫‪ ‬חשש להרתעת יתר‬
‫‪ ‬אין קש"ס‪ -‬אם היינו מסבירים לה לא תחת טשטוש סביר להניח שהיא הייתה מסכימה‪.‬‬
‫‪ ‬קיימת הפגיעה באוטונומיה‬
‫מדוע לא דורשים את הקש"ס בתקיפה?‬
‫‪ .1‬שיקול פורמלי‪ -‬אין יסוד של נזק בעוולה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקול מדיניות‪ -‬אם הייתה דרישה לקש"ס רוב התביעות היו נכשלות‪ .‬יש עילה חלופית‬
‫בעוולת הרשלנות‪.‬‬
‫מוצרים פגומים‬
‫שיקולי מדיניות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הרתעה – ליצרן לא לייצר מוצרים פגומים ולכתוב הוראות שימוש‬
‫(מעביר את הסיכון לצרכנים)‪.‬‬
‫צדק מתקן‪ -‬היצרן הוא שיצר את הסיכון‪.‬‬
‫צדק חלוקתי‪ -‬חלוקת הנטל בגין ההנאה של כלל החברה מהמוצר‪.‬‬
‫פיזור הנזק‪ -‬להעלות את המחיר של המוצר כדי לבטח‪.‬‬
‫עומס על ביהמ"ש‪ -‬אחריות בלי אשם חוסכת דיונים‪.‬‬
‫מתן תרופה לניזוק‬
‫נזק שהוא לא גוף יכול לגרום להרתעת יתר‪ /‬עומס על ביהמ"ש‪.‬‬
‫רשלנות‬
‫רשלנות סובייקטיבית‪ -‬המזיק לפי תכונותיו הפיזיות‪ ,‬נפשיות ואינטלקטואליות‪[ .‬צדק מתקן]‪.‬‬
‫רשלנות אובייקטיבית‪ -‬האדם הסביר‪[ .‬הרתעה‪ ,‬יצירת נורמת התנהגות]‪ .‬פס"ד חמד‪ -‬אי אפשר‬
‫להתחשב באנשים שיש להם נתונים סובייקטיבים‪ -‬בוחנים את ההתרשלות באמות מידה‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫פס"ד ב"ש‪ -‬אדם שהשאיר מקרר בחצר‪ ,‬ילד התחבא במקרר ונלכד בפנים ביהמ"ש אומר האדם‬
‫הסביר הוא יסוד נורמטיבי‪ ,‬סטנדרט אובייקטיבי שביהמ"ש קובע‪[ .‬לקבוע נורמות חדשות‪,‬‬
‫פקרטיות‪ -‬למנוע סחבת]‬
‫ועקנין‪ -‬בוחנים את הילד ביחס לילד סביר בן ‪.15‬‬
‫פס"ד אמין נ' אמין‪ -‬חשש שכל ילד ילד יתבע את אבא שלו ברשלנות‪[ .‬הרתעת יתר]‪.‬‬
‫פס"ד גרובנר‪ -‬אישה נפגעת מאופניים בגן ציבורי‪.‬שמגר‪ -‬הטלת אחריות על העיירה יכולה להביא‬
‫לצמצום של פיתוח למען התושבים‪[ .‬הרתעת יתר]‬
‫פס"ד שטרן‪ -‬בי"ח שנוהג בסטנדרט גבוהה ואז לא מקיימים אותו‪ .‬ברק‪ -‬להטיל אחריות‪ .‬רייך‪ -‬יש‬
‫התנהגות אובייקטיבית ואין לסטות ממנה‪ .‬סכנה לתמריץ שלילי‪ -‬מענישים את בית החולים על כך‬
‫שהוא נוהג בסטנדרט יותר גבוה‪.‬‬
‫הולדה בעוולה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מעלה שאלה פילוסופית בעייתית‪-‬העדר חיים עדיפים על חיים עם מום (קושי מוסרי)‪.‬‬
‫סוציאלית‪ -‬ההורים זקוקים למטפלת מיוחדת ולכן צריכים פיצוי‪.‬‬
‫פיזור הנזק‪.‬‬
‫מבחינת צדק מתקן וקש"ס יותר קשה להצדיק תוצאה כזאת‪.‬‬
‫השופט עמית בפס"ד פלוני נ' פלוני‬
‫‪‬‬
‫הרתעת‪-‬יתר (רפואה מתגוננת‪/‬שיבוש פעולות המינהל‪/‬עיוות שק"ד של הרשות הציבורית)‬
‫‪‬‬
‫עלויות התדיינויות‬
‫‪‬‬
‫עומס יתר על בתי המשפט‬
‫‪‬‬
‫עומס על הקופה הציבורית‬
‫‪‬‬
‫פגיעה בהפרדת רשויות‬
‫‪‬‬
‫השאיפה להגינות ביחס למזיק (שיקולי צדק)‬
‫‪‬‬
‫התנגשות בחיובים אחרים מכוח חוק או חוזה‬
‫‪‬‬
‫הטלת מעמסה כספית כבדה על סוגים מסוימים של יוצרי סיכון‪ ,‬באופן שיהפוך את פעילותם‬
‫לבלתי כדאית מבחינה כלכלית‪ ,‬מה שעשוי לפגוע בסופו של דבר בחברה בכללותה‬
‫‪‬‬
‫הרתעה יעילה‬
‫‪‬‬
‫פיצוי הניזוק והשבת המצב לקדמותו‬
‫‪‬‬
‫צדק מתקן‪.‬‬
‫מצג שווא רשלני‬
‫נגד הכרה בנזק כלכלי טהור במצג שווא רשלני‪:‬‬
‫‪ ‬הרחבת מעגל התובעים‬
‫‪ ‬קשיי הוכחת סיבתיות‬
‫‪ ‬נזקים זניחים‬
‫‪ ‬הניזוק הוא מונע הנזק הגדול ביותר (שיבדוק שלא מרמים אותו)‬
‫‪ ‬אין מדובר בנזק חברתי‪.‬‬
‫בעד‬
‫‪ ‬לגרום לך לנהוג באמצעי זהירות רלוונטים‪.‬‬
‫‪ ‬נזק ככל נזק‬
‫‪ ‬החצנת עלויות תוביל לתת הרתעה‪.‬‬
‫נזק נפשי‬
‫נגד הכרה בנזק נפשי‬
‫● קשיי הוכחת הנזק‪ -‬חשש מפני מתחזים‪.‬‬
‫● קשיי הוכחת קש"ס‪-‬נזק רדום והתאונה רק עוררה‪.‬‬
‫● קשיי הערכה‪.‬‬
‫● מידת הצפיות וריחוק בנזק‪ -‬האם אני צופה שכאשר אני אפגע במישהו בתאונה אמא שלו גם‬
‫תפגע מזה באופן נפשי? [הרתעת יתר]‬
‫● הרתעת יתר (הביטוח יעלה)‪.‬‬
‫● עלול להגדיל את מעגל התובעים‪.‬‬
‫● עומס על ביהמ"ש‪.‬‬
‫אחריות מדינה‬
‫נגד הטלת אחריות על המדינה גם על מעשים שלטוניים‪:‬‬
‫● המדינה משפיעה על המון אנשים‪-‬עומס על ביהמ"ש‪.‬‬
‫● הרתעת יתר‪ -‬עלול לגרום לשיתוק המערכת השלטונית לאור הצורך להתגונן‪.‬‬
‫● פגיעה בשיקול הדעת (פקידים יחשבו פעמיים לפני שיפעלו נ' תאגידים)‪.‬‬
‫● עלויות גבוהות לקופה הציבורית [פגיעה בפיזור הנזק‪ ,‬הרתעה לא יעילה כלכלית]‬
‫● פגיעה בהפרדת רשויות (רשות מחוקקת‪ -‬רשות שופטת)‪.‬‬
‫בעד‬
‫● המדינה היא "כיס עמוק" [פיזור נזק]‬
‫● הרתעה יעילה‪ -‬שהפקידים יעשו עבודה יותר טובה‪.‬‬
‫● משפיעה על הרבה אנשים‪ -‬פוטנציאל נזק גדול‬
‫● עקרון השוויון של הכל בפני החוק‪.‬‬
‫● צדק מתקן‪ -‬הצדק וההגינות מחייבים פיצוי‪.‬‬
‫● אחידות בין המשפט הציבורי לפרטי‪.‬‬
‫אחריות מוגברת ברשלנות‬
‫פס"ד רז‪ -‬הטלת נטל השכנוע על בית החולים תתמרץ אותו לנקוט אמצעים למניעת נזקים לחולים‬
‫[הרתעה יעילה] ‪ .‬אין להטיל על בית החולים אחריות לכל דבר שמשתבש [הרתעת יתר]‪.‬‬
‫קש"ס‬
‫סיכויים בדיני מכרז‪:‬‬
‫‪ ‬סחבת בבתי משפט‬
‫‪ ‬צריך להוכיח שאלמלא ההפרה היית זוכה‪‬קשה להוכיח‪.‬‬
‫‪ ‬אם לא הוכחת מעל ‪ 51%‬תקבל מה שעלה לך להשתתף במכרז (מחיר אפסי)‪ [ .‬צדק מתקן]‬
‫‪ ‬מעדיפים מראש להימנע מלהגיש תביעה‪‬מעודד עבריינות‪ ,‬תת הרתעה‪.‬‬
‫‪ ‬רייך מציע‪ :‬פיצויים לפי סיכויים שהיו לו לזכות במכרז‪[ .‬צדק מתקן‪ ,‬פיזור נזק]‬
‫בעד פסיקה ע"פ אחוז הסתברות‪:‬‬
‫‪ ‬פיזור הנזק‪ ,‬צדק חלוקתי‪ -‬למה שאדם ישלם יותר ממה שגרם?‬
‫‪ ‬הרתעה‪ -‬יש אדם שהתרשל‪ ,‬למה שלא ישלם?‬
‫‪ ‬הרתעה יעילה (הגרסה הכלכלית)‪ -‬לגרום ליוצר הסיכון לנקוט באמצעי זהירות‪.‬‬
‫נגד [ הרתעת יתר‪ ,‬עומס על ביהמ"ש]‬
‫‪ ‬בעייתיות בכימות הסיכויים‪.‬‬
‫‪ ‬מדרון החלקלק (שיבדקו הסתברות גם בחובת זהירות וכו')‪.‬‬
‫אשם תורם‬
‫בעד הפחתת פיצויים לתובע בגין אשם תורם‪:‬‬
‫‪ .1‬צדק חלוקתי‪.‬‬
‫‪ .2‬צדק מתקן‪ -‬מבחינת הניזוק (גם הניזוק היה לא בסדר)‪.‬‬
‫‪ .3‬הרתעה (יותר רלוונטי לנזקי רכוש‪ ,‬רוב האנשים דואגים לגופם ונזהרים)‪.‬‬
‫‪ .4‬פיזור הנזק (אם שני הצדדים הם באותו מעמד כלכלי זה מפזר את הנזק)‪.‬‬
‫נגד‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫צדק מתקן‪ -‬מבחינת המזיק (הוא היה לא בסדר‪ ,‬וצריך לשלם)‪.‬‬
‫עומס על ביהמ"ש‪.‬‬
‫פיזור הנזק (מזיק‪ -‬כיס עמוק)‪.‬‬
‫מתן פיצוי לניזוק\ השבת המצב לקדמותו (אם יש פיצויים חלקיים בלבד לא בטוח שהמצב‬
‫יושב לקדמותו)‪.‬‬
‫הקלות אשם תורם על עובדים‬
‫‪ ‬אוכלוסייה חלשה [מוסרי]‬
‫‪ ‬צדק חלוקתי‬
‫‪ ‬המעביד הוא כיס עמוק יותר‬
‫בעד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקטנת נזק‬
‫צדק חלוקתי‪ /‬מתקן‪ -‬מבחינת המזיק (לא הוגן שישלם יותר כי אחר לא רוצה לפעול)‪.‬‬
‫הגישה הכלכלית (הקטנת עלויות‪ ,‬ימנעו הפסדים שאפשר למנוע)‪.‬‬
‫לגרום לאדם לעזור לעצמו (הוא ידע שאם הוא לא ישפר את מצבו יפחיתו לו פיצויים והוא‬
‫יישאר במצבו עם פחות פיצויים)‪[ .‬הרתעה]‬
‫עידוד שיקום‬
‫נגד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צדק מתקן‪ -‬מבחינת הניזוק (הוא מסכן‪ ,‬הוא לא אשם שהוא נפגע)‪.‬‬
‫פגיעה באוטונומיה‪ -‬לא הגיוני שביהמ"ש ידרבן לבצע משהו בניגוד לרצון‪.‬‬
‫חשש להחמרת הנזק (ניטלת סיכונים)‪.‬‬
‫מעוולים יחד‬
‫שיקולי מדיניות בפס"ד מלך (‪ 3‬כלבים תוקפים) לגבי חלוקת הנזק‬
‫‪ ‬צדק מבחינת הניזוק‪ -‬ניזוקתי על לא עוול בכפי‪ .‬מבחינת המזיק‪ -‬לא גרמתי הכול‪ ,‬לא הוגן‬
‫שאשלם הכול‪.‬‬
‫‪ ‬הרתעה‪ -‬אם כלביך יוצאים להזיק‪ ,‬הנטל עליך שניתן לחלק את הנזק‪.‬‬
‫‪ ‬הרתעת יתר‪ -‬מטיל יותר ממה שגרם המזיק‪.‬‬
‫‪ ‬אם ניתן רק שני שליש לא משיבים את המצב לקדמותו‪.‬‬
‫‪ ‬הגינות‪ -‬שיוצר הסיכון ישא באחריות‪.‬‬
‫‪ ‬הניזוק לא יעשה ביטוח כנגד כל דבר [ הרתעת יתר]‪ ,‬המזיק יכול להיות מבוטח כנגד הסיכון‬
‫שהוא יוצר [ צדק חלוקתי]‪.‬‬
‫‪ ‬נזק גופני יכול ליצור נזקים שניוניים‬
‫פס"ד סינדל (תרופות בהריון וחלוקת נזק ע"פ נתח השוק)‬
‫‪ ‬יוביל לתביעות נוספות ובסוף זה יתאזן [צדק חלוקתי]‬
‫‪ ‬צדק‪ -‬גם אם לא גרמת לאותה האישה נזק‪ ,‬גרמת לאנשים אחרים ואתה חייב לשלם‪.‬‬
‫‪ ‬הרתעה‪ -‬אם היו דוחים את התביעה‪ ,‬היה תת הרתעה‪ ,‬לא היו תובעים כי קשה להוכיח‪.‬‬
‫‪ ‬פיזור הנזק‪ -‬מפזרים בין החברות‪ ,‬הניזוק ניזוק בנזק גוף והוא מסכן‪ ,‬והחברה היא כיס עמוק‪.‬‬
‫שיקולי מדיניות לחלוקת הפיצויים בין מעוולים יחד‪:‬‬
‫‪ ‬שיקולי מוסר‬
‫‪ ‬אם אחד עשה בכוונה להגדיל את חלקו‪ -‬הרתעה‬
‫‪ ‬צדק חלוקתי‬
‫‪ ‬מבחינת מקסימום פיצויים‪ -‬פס"ד הקובע הוא הראשון‪ .‬כדי לא לגרום לסחבת בביה"מש‪.‬‬
‫בעד תביעת שני הניזוקים‬
‫‪ ‬צדק (אם התנהגת לא בסדר ראוי שתשתלם)‪.‬‬
‫‪ ‬פיצוי (לא הצליח להוציא את מלוא הכסף מהראשון)‪.‬‬
‫‪ ‬הרתעה (גם את המעוול השני)‪.‬‬
‫‪ ‬למנוע קנוניה (אחרת אתה נותן כוח ביד התובע את מי הוא תובע‪ ,‬ולהוציא שוחד מהמזיק‬
‫השני)‪.‬‬
‫פלת"ד‬
‫מטרות חוק הפלת"ד‬
‫‪ .1‬הבטחת פיצויים לכל נפגעי תאונות דרכים‪.‬‬
‫‪ .2‬פישוט וזירוז תהליכים (לא צריך להוכיח אשם)‪.‬‬
‫‪ .3‬פיזור הנזק על יוצרי הסיכון‬
‫ייחוד העילה‬
‫‪ ‬ריבלין‪ -‬אי אפשר לתבוע לפי חוק האחריות למוצרים פגומים‪ [ .‬אחידות ומניעת עומס‬
‫מביהמ"ש]‪ .‬ביקורת של רייך‪ -‬זה יוצר חסינות ליצרנים‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת פיצויים‪ -‬אם לא הייתה וועדה סטטוטורית‪ ,‬הצדדים צריכים למנות מומחה משותף‪.‬‬
‫[לעודד פשרות מחוץ לביהמ"ש‪ ,‬הפחתת עומס על ביהמ"ש]‬
‫שיקולים בעד להכיר בהתאבדות כאירוע מכוון (להכניס אותו לחזקה הממעטת) [עזבון לזר]‬
‫‪ ‬הפלייה בין התלויים‪.‬‬
‫‪ ‬לא ראוי להטיל את המעמסה של סיכון התאבדות על ציבור הנהגים [צדק חלוקתי]‬
‫‪ ‬עידוד התאבדות [אינטרס ציבורי]‬
‫תרופות בדיני הנזיקין‬
‫פיצוי חד פעמי‬
‫סופיות הדיון (הקלה על ביהמ"ש)‬
‫מועיל לשיקום הניזוק‬
‫בטחון כספי לניזוק‬
‫פיצויים עיתיים‬
‫דיוק בהערכת הפיצויים‪ -‬הניזוק מקבל בדיוק מה שמגיע לו‬
‫אין חשש שהניזוק יבזבז את כספו‬