הקשר בין מחסומי קריירה ומסוגלות עצמית לבין קבלת החלטות ותכנון קריירה T

‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫בית הספר לחינוך‬
‫נושא הצעת המחקר‪:‬‬
‫הקשר בין מחסומי קריירה ומסוגלות עצמית לבין קבלת החלטות ותכנון‬
‫קריירה‬
‫‪The Relationship between Career Barriers and Self Efficacy to‬‬
‫‪Decision Making and Career Planning‬‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר יצחק וייס‬
‫מגישה‪ :‬ליאת שער‬
‫ת‪.‬ז‪060843950 :.‬‬
‫תאריך הגשה‪:‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪......................................................................................................‬עמ' ‪6‬‬
‫סקירה ספרותית‪....................................................................................‬עמ' ‪7‬‬
‫תכנון קריירה‪......................................................................................................‬עמ' ‪7‬‬
‫בחירת מקצוע‪ -‬רקע והגדרות‪................................................................................‬עמ' ‪7‬‬
‫תיאוריות בתכנון קריירה‪.............................................................................‬עמ' ‪7‬‬
‫מודל תכונה גורם‪.................................................................................................‬עמ' ‪7‬‬
‫הגישה הדיפרנציאלית‪-‬טיפולוגיה של האישיות וקלסיפיקציה של מקצועות‪...........‬עמ' ‪8‬‬
‫המודל של ‪.............................................................................................Holland‬עמ' ‪8‬‬
‫המודל של ‪..........................................................................................Anne Roe‬עמ' ‪8‬‬
‫הגישה ההתפתחותית‪.................................................................................‬עמ' ‪9‬‬
‫המודל של ‪......................................................................................... Ginzberg‬עמ' ‪9‬‬
‫המודל של ‪- Super‬תיאורית משך החיים‪...............................................................‬עמ' ‪10‬‬
‫מצב הידע כיום‪...................................................................................................‬עמ' ‪11‬‬
‫מסוגלות עצמית‪........................................................................................‬עמ' ‪14‬‬
‫התיאוריה הקוגניטיבית‪-‬חברתית‪..........................................................................‬עמ' ‪14‬‬
‫מסוגלות עצמית‪-‬הגדרות‪......................................................................................‬עמ' ‪15‬‬
‫משמעות המושג והשפעתו‪....................................................................................‬עמ' ‪15‬‬
‫עיצוב תחושת המסוגלות העצמית‪.........................................................................‬עמ' ‪16‬‬
‫מחסומי קריירה בהקשר של מסוגלות עצמית‪..................................................‬עמ' ‪17‬‬
‫תרומת המסוגלות העצמית להתפתחות המקצועית‪..................................................‬עמ' ‪19‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪........................................................‬עמ' ‪20‬‬
‫רמה דתית ותכנון קריירה‪............................................................................‬עמ' ‪22‬‬
‫מטרת המחקר והשערות‪........................................................................‬עמ' ‪24‬‬
‫שיטה‪..................................................................................................‬עמ' ‪26‬‬
‫אוכלוסיה‪.............................................................................................‬עמ' ‪26‬‬
‫משתני המחקר‪......................................................................................‬עמ' ‪26‬‬
‫‪2‬‬
‫כלים‪...................................................................................................‬עמ' ‪27‬‬
‫שאלון תפיסת מחסומים‪...................................................................................‬עמ' ‪27‬‬
‫שאלון התמקדות בקריירה‪................................................................................‬עמ' ‪28‬‬
‫שאלון מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ‪.................................................‬עמ' ‪31‬‬
‫שאלון מסוגלות עצמית‪......................................................................................‬עמ' ‪31‬‬
‫הליך‪....................................................................................................‬עמ' ‪33‬‬
‫תוצאות‪................................................................................................‬עמ' ‪34‬‬
‫דיון‪......................................................................................................‬עמ' ‪58‬‬
‫ביבליוגרפיה‪........................................................................................‬עמ' ‪63‬‬
‫נספחים‪...............................................................................................‬עמ' ‪74‬‬
‫‪3‬‬
‫לוחות וטבלאות‬
‫לוח ‪ :1‬ניתוח גורמים וטעינות של שאלון מחסומי קריירה‪...................................................‬עמ' ‪28‬‬
‫לוח ‪ :2‬הגורמים בשאלון ‪ ,CDI‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬טווח ומקדמי המהימנות הפנימית‬
‫על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )‪ (N=120‬ותלמידי‬
‫תיכון )‪.............................................................................................................(N=130‬עמ' ‪30‬‬
‫לוח ‪ :3‬הגורמים בשאלון ‪ ,CDMSE‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬טווח ומקדמי המהימנות‬
‫הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )‪(N=120‬ותלמידי‬
‫תיכון )‪.............................................................................................................(N=130‬עמ' ‪31‬‬
‫לוח ‪ :4‬הגורמים בשאלון מסוגלות עצמית‪ ,‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬טווח ומקדמי המהימנות‬
‫הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )‪ (N=120‬ו –עובדים‬
‫סוציאליים )‪.....................................................................................................(N=100‬עמ' ‪32‬‬
‫לוח ‪ :5‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות‬
‫ביחס למחסומי קריירה‪...................................................................................................‬עמ' ‪34‬‬
‫לוח ‪ :6‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות‬
‫ביחס לסך מסוגלות עצמית‪..............................................................................................‬עמ' ‪35‬‬
‫לוח ‪ :7‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות‬
‫ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪................................................................‬עמ' ‪36‬‬
‫לוח ‪ :8‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות‬
‫ביחס לעמדה בפיתוח קריירה‪...........................................................................................‬עמ' ‪38‬‬
‫לוח ‪ :9‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות‬
‫ביחס לידע בפיתוח קריירה‪..............................................................................................‬עמ' ‪39‬‬
‫לוח ‪ :10‬סיכום תוצאות מבחני ‪ - T‬הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לכל‬
‫מדדי המחקר‪..................................................................................................................‬עמ' ‪41‬‬
‫לוח ‪ :11‬סיכום תוצאות מול השערות‪.................................................................................‬עמ' ‪42‬‬
‫לוח ‪ :12‬מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה וסך מסוגלות עצמית בכל המדגם )‪.............................................................(n=120‬עמ' ‪43‬‬
‫לוח ‪ :13‬מתאמים בין סך המסוגלות העצמית לבין המסוגלות העצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה בכל המדגם )‪.............................................................................(n=120‬עמ' ‪44‬‬
‫לוח ‪ :14‬מתאמים בין התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה(‬
‫לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומחסומי‬
‫קריירה בכל המדגם )‪............................................................................................(n=120‬עמ' ‪45‬‬
‫לוח ‪ :15‬מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪ .....................................(n=65‬עמ' ‪47‬‬
‫לוח ‪ :16‬מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות)‪ .................................(n=55‬עמ' ‪47‬‬
‫‪4‬‬
‫לוח ‪ :17‬מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫וסך מסוגלות עצמית בקרב בנות דתיות )‪..............................................................(n=65‬עמ' ‪48‬‬
‫לוח ‪ :18‬מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫וסך מסוגלות עצמית בקרב בנות חילוניות)‪...........................................................(n=55‬עמ' ‪49‬‬
‫לוח ‪ :19‬ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )‪.............................................(n=120‬עמ' ‪50‬‬
‫לוח ‪ :20‬ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )‪.............................................(n=120‬עמ' ‪50‬‬
‫לוח ‪ :21‬ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית‬
‫ומחסומי קריירה בכל המדגם )‪.........................................................................(n=120‬עמ' ‪51‬‬
‫לוח ‪ :22‬ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪.....................................(n=65‬עמ' ‪52‬‬
‫לוח ‪ :23‬ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )‪..................................(n=55‬עמ' ‪52‬‬
‫לוח ‪ :24‬ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪......................................(n=65‬עמ' ‪53‬‬
‫לוח ‪ :25‬ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )‪..................................(n=55‬עמ' ‪53‬‬
‫לוח ‪ :26‬ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית‬
‫ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪...................................................................(n=65‬עמ' ‪54‬‬
‫לוח ‪ :27‬ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית‬
‫ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )‪................................................................(n=55‬עמ' ‪54‬‬
‫טבלת סיכום ניבויים‪................................................................................................‬עמ' ‪55‬‬
‫תרשימים וגרפים‬
‫תרשים ‪ :1‬מודל מסוגלות עצמית ‪..........................................................(1977) Bandura‬עמ' ‪14‬‬
‫תרשים ‪ :2‬מודל המחקר‪..............................................................................................‬עמ' ‪26‬‬
‫תרשים ‪ :3‬נתיבי ההשפעה השונים בין מדדי המחקר באופן כללי‪......................................‬עמ' ‪58‬‬
‫גרף ‪ :1‬מחסומי קריירה בחלוקה לפי דת‪........................................................................‬עמ' ‪35‬‬
‫גרף ‪ :2‬סך מסוגלות עצמית בחלוקה לפי דת‪...................................................................‬עמ' ‪36‬‬
‫גרף ‪ :3‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בחלוקה לפי דת‪.....................................‬עמ' ‪37‬‬
‫גרף ‪ : 4‬עמדה בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת‪...............................................................‬עמ' ‪38‬‬
‫גרף ‪ :5‬ידע בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת‪...................................................................‬עמ' ‪39‬‬
‫‪5‬‬
‫תקציר‬
‫מטרת המחקר הייתה לבדוק את השאלה‪ ,‬באיזו מידה מחסומים פנימיים וחיצוניים )חברתיים ולא‬
‫חברתיים( משפיעים על המסוגלות העצמית ביחס לקבלת החלטות קריירה ועל ההתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫אוסיפוב )‪ (Osipow, 1990‬בחן את התיאוריות הקיימות בתחום תכנון הקריירה והגיע למסקנה שלא‬
‫ברור מהתיאוריות מתי בדיוק מתבצעת ההתמקדות בקריירה‪ .‬לכן‪ ,‬מציע אוסיפוב לאחד את‬
‫התיאוריות‪ ,‬הוא מראה שהן הגורם האישיותי‪ ,‬הן הגורם הסביבתי‪ ,‬הן הגורם העצמי‪-‬נרטיבי‪-‬‬
‫האינטגרציה ביניהם‪ ,‬היא זו שיוצרת את המכניזם של התפתחות הקריירה וכל אלה משפיעים על‬
‫ההתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫קריד‪ ,‬פטון וברטרום ))‪ ,(Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬מצאו כי שילוב אינטראקטיבי בין גורמי‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ומחסומים פנימיים וחיצוניים יכולים לנבא התמקדות‬
‫בתכנון קריירה‪.‬‬
‫המסוגלות העצמית‪ ,‬המסבירה את המוטיבציה לביצוע התנהגות‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬בחירה מקצועית‪ ,‬הינה‬
‫תכונה המבוססת על למידה חברתית‪ .‬בין האדם לסביבה מתקיימת מערכת יחסים הדדית‪ ,‬בה כל‬
‫אחד מהם משפיע על התנהגות השני ומעצב אותה )‪ .(Bandura, 1977; 1982; 1986‬כאשר מתקבל‬
‫משוב חיובי מיחסי גומלין אלו בין האדם‪-‬סביבה‪-‬התנהגות‪ ,‬מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית בקרב‬
‫הפרט‪ .‬תחושת המסוגלות העצמית מסייעת לפרט להכיר את דרישות הסביבה‪ ,‬את המשימה העומדת‬
‫בפניו‪ ,‬את המיומנויות הנדרשות לביצועה וכך לתכנן בהתאם את צעדיו‪ .‬למעשה‪ ,‬הפרט בונה את‬
‫ציפיותיו לגבי יכולתו להתנהג בצורות שונות במצבים שונים על פי המסוגלות העצמית )אוהד‪; 1998,‬‬
‫שגיא‪.(2005 ,‬‬
‫מסוגלות עצמית בהקשר של קריירה מוגדרת כביטחון נתפס של הפרט בביצוע מטלות הקשורות‬
‫לאקספלורציה ולבחירת קריירה )‪ .(Solberg ,Good & Nord, 1994‬בהקשר זה‪ ,‬התנהגות מתקרבת‬
‫תאופיין ברצונותיו של היחיד לבחור אופציות של השכלה או מקצוע‪ ,‬חקירת הקריירה וקבלת‬
‫החלטות התנהגותיות החיוניות לבחירה נכונה‪ ,‬למשל‪ -‬ביצוע במבחן חשוב להשלמת לימודים‬
‫במכללה או חקירה ביחס לתכנית הכשרה בעבודה מסוימת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנהגות נמנעת תאופיין‬
‫באי רצון לבחור מקצוע או השכלה‪ ,‬קליטת מסרים מעכבים מסביבה‪ ,‬חוסר התמדה מול קשיים‪,‬‬
‫קבלת החלטות שגויה ועוד‪ .‬מסוגלות עצמית מאפשרת אם כן‪ ,‬פעילות המקדמת בחירת קריירה נתונה‬
‫כאשר היא חזקה או חוסמת בחירת קריירה כאשר היא חלשה או נמוכה‪ .‬למעשה‪ ,‬לא נכון לדבר על‬
‫מסוגלות עצמית ביחס לקריירה באופן כללי אלא על מסוגלות בתחומי התנהגות ספציפיים בתחום‬
‫‪6‬‬
‫הקריירה )‪ .(Betz, 2000‬ישנו קשר בין מסוגלות עצמית באופן כללי לבין מסוגלות עצמית בתחומים‬
‫ספציפיים )גרנט‪ -‬פלומין‪ .(1998 ,‬בין תחומי המסוגלות העצמית שנחקרו בכיוון הקריירה נמצאים‪:‬‬
‫מסוגלות עצמית מדעית וטכנית‪ ,‬מסוגלות עצמית מתמטית‪ ,‬ומסוגלות עצמית ביחס לממדים‬
‫בסיסיים בהתנהגות קריירה כגון‪ ,‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ) ;‪Betz, 2000; 2001‬‬
‫‪ .(2007; Byars-Winston, 2006‬מחקר זה יתמקד בסוג המסוגלות האחרון‪.‬‬
‫ממצאי רוב המחקרים שנסקרו‪ ,‬מסבירים עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה על העדר מחסומי הקריירה ותורמת להתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫המושג "מחסומי קריירה" אשר מהווה מרכיב מרכזי בתיאוריות העוסקות במסוגלות העצמית ביחס‬
‫לתכנון קריירה‪ ,‬מוגדר כגורם שמונע את השגת הקריירה הרצויה ) ‪Creed, Patton & Bartrum, 2004‬‬
‫(‪ .‬בקרב החוקרים קיימות קטגוריות שונות של סוגי המחסומים כאשר הסוגים העיקריים הם פנימיים‪-‬‬
‫נגישתיים‪-‬אישיים )חוסר ביטחון‪ ,‬הערכה עצמית וכו'(‪ ,‬חיצוניים‪-‬חברתיים‪-‬בינאישיים )משפחה‪ ,‬עוני‬
‫וכו'( וחיצוניים‪-‬אינטראקציונאליים )דמוגרפים‪ ,‬מחסומים בהשכלה הגבוהה‪ ,‬היעדר סביבה תומכת‬
‫ומעודדת וכו'(‪ .‬תיאוריית הקריירה הקוגניטיבית החברתית )‪- Social Cognitive Career Theory‬‬
‫‪ (Lent, Brown & Hackett, 1994 ) (SCCT‬מראה כיצד משפיעים משתנים אישיים והקשריים‬
‫)מחסומים( על תהליכי פיתוח קריירה מקצועית‪ .‬לפי תיאוריה זו‪ ,‬מחסומי קריירה עלולים למנוע‬
‫מהאדם בחירה במסלול מסוים אפילו במקרה של מסוגלות עצמית גבוהה לסוג הקריירה‪ ,‬ציפיות‬
‫חיוביות ונטיות מקצוע מתאימות )‪ .(Brown & Lent,1996‬כן נמצאו קשרים בין הבדלי תרבות‬
‫לתפיסות המחסומים‪ .‬בקרב מיעוטים וחברות שמרניות ומסורתיות יותר‪ ,‬נמצאה תפיסת מחסומי‬
‫קריירה גבוהה יותר ) ‪.(Hackett & Byars, 1996; Smith, 2004‬‬
‫אמונתו של הפרט בנוגע להצלחתו בהתמודדות עם מטלות הנדרשות לצורך קבלת החלטות קריירה‪,‬‬
‫תפחית את רמת מחסומי הקריירה בקרב הפרט ותניע אותו לפעילויות של חקירת קריירה ובחירת‬
‫מטרה באופן ממוקד‪ ,‬מתמיד ויציב ) ‪ .(Betz & Hackett, 1986; Solberg et al., 1995‬כמו כן‪,‬‬
‫המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מסייעת להבנת‪ ,‬הערכת ועיצוב התערבות אשר תסייע‬
‫בהתמקדות בהתנהגות הקריירה של הפרט )‪.(Luzzo & Taylor , 1994; Peterson, 1993‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬בתחום בחירת המקצוע נמצא משתנה הדת כמבחין בין בחירה מקצועית של נשים דתיות‬
‫לעומת חילוניות )גורני‪ ;1976 ,‬כץ‪ ;1980 ,‬גולן‪ ;Rich & Golan, 1992 ;1988 ,‬כרמלי‪ ;1993 ,‬בבניק‪,‬‬
‫‪ ;1996‬שורק‪ ;1997 ,‬איילון‪ ;1998 ,‬שטייר‪ ,‬אורן‪ ,‬לווין ואפשטיין‪ ;1998 ,‬מויאל‪-‬רוזנטל‪ .(1999 ,‬אמנם‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫נשים דתיות יוצאות אף הן לעבודה‪ ,‬אך מושפעות מערכי הדת והמסורת ומעדיפות מקצועות מסורתיים‬
‫יותר‪ ,‬לעומת נשים חילוניות שמושפעות מערכים מערביים‪-‬מודרניים ובוחרות במגוון מקצועות רחב‬
‫יותר )אמסלם‪.(2002 ,‬‬
‫ההנחה היא כי קיים הבדל בין דתיות לחילוניות‪ ,‬לא רק בהיבט הבחירה המקצועית‪ ,‬אלא גם בתכנון‬
‫הקריירה‪ ,‬במחסומי הקריירה‪ ,‬במסוגלות העצמית ובהתמקדות בקריירה ומטרת המחקר‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫היא לבדוק גם שאלה זו ולבחון את הקשרים השונים בין מדדי המחקר בקבוצות הדתיות והחילוניות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ממצאי המחקרים )גרנט‪-‬פלומין‪ (1998 ,‬מצביעים על קשר בין רמת המסוגלות העצמית לבין‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המחקרים ) ;‪Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬‬
‫‪ (Lent, Brown & Hackett, 1994; Brown & Lent,1996‬הצביעו על השפעת מחסומי הקריירה על‬
‫ההתמקדות בקריירה‪ .‬המחקרים גם הראו עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה על העדר המחסומים ותורמת להתמקדות בקריירה ) ‪Solberg et al., 1995; Peterson,‬‬
‫‪.(1993‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬שיערנו ‪ 3‬סוגי השערות‪:‬‬
‫א‪ .‬הבדלים בין ‪ 2‬קבוצות על פי רמה דתית‪.‬‬
‫יימצאו הבדלים בין בנות דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה פנימיים וחיצוניים‪ ,‬לסך המסוגלות‬
‫העצמית‪ ,‬למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ולהתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה‬
‫וידע‬
‫בפיתוח קריירה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו כן‪ ,‬שוער כי יימצאו קשרים בין מחסומי קריירה לסך המסוגלות העצמית‪ ,‬ולמסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כן שיערנו כי יימצאו קשרים בין מחסומי קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה להתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫לצורך עריכת המחקר‪ ,‬נבחרו ‪ 120‬בנות שרות לאומי המשרתות באגודה להתנדבות בעם במגוון‬
‫תחומים‪ 65 .‬מהן משרתות במסלול דתי ו‪ 55-‬בנות משרתות במסלול ממלכתי‪ .‬במחקר נבחנו ‪4‬‬
‫משתנים בעזרת ארבעה שאלונים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחסומים ‪ -‬כפי שייבחנו בשאלון תפיסת מחסומים )‪.(Howel, Fress & Sollie ,1977) (PBS‬‬
‫‪ .2‬סך מסוגלות עצמית ‪ -‬כפי שתיבחן בשאלון מסוגלות עצמית )‪.(Sherer & Adams ,1983) (GSE‬‬
‫‪ .3‬התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( ‪-‬כפי שתיבחן בשאלון התמקדות‬
‫‪8‬‬
‫קריירה )‪.(Lokan, 1984) (CDI‬‬
‫‪ .4‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות הקריירה ‪ -‬כפי שתיבחן בשאלון ‪.(Betz et al, 1996) CDMSE‬‬
‫תוצאות המחקר מצביעות על הנקודות הבאות‪:‬‬
‫באשר להבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית‪ ,‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה והתמקדות בקריירה מצאנו‪:‬‬
‫‪ .1‬המחסומים הפנימיים בקרב הדתיות גבוהים יותר ביחס לחילוניות‪.‬‬
‫‪ .2‬לא נמצא הבדל בין דתיות לחילוניות ביחס לסך המסוגלות העצמית‪.‬‬
‫‪ .3‬בקרב החילוניות נמצאה רמה גבוהה יותר של מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בהשוואה‬
‫לדתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬ביחס להתמקדות בקריירה‪ ,‬במדד עמדה בפיתוח קריירה‪ ,‬לחילוניות יש עמדה חזקה יותר המובילה‬
‫ליוזמה והתנהגות מתכננת קריירה‪ ,‬בעוד שאצל דתיות קיים ידע בפיתוח קריירה ברמה גבוהה יותר‬
‫אך הוא לא מוביל ליוזמה ותכנון קריירה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מראים הממצאים כי קיומם של מחסומים‪ ,‬תפיסות חברתיות מעכבות‪ ,‬נורמות מסורתיות‬
‫ושמרניות‪ ,‬מונעות יוזמה‪ ,‬חשיפה‪ ,‬תעוזה והתנהגות חוקרת ומתכננת קריירה בקרב בנות דתיות ועל‬
‫מנת ליצור תמריץ לתכנון וחיפוש קריירה בקרב בנות אלו‪ ,‬יש לשנות את האקלים והנורמות הקיימות‬
‫בחברה זו‪.‬‬
‫ביחס לקשרים בין מחסומי קריירה לסך המסוגלות העצמית‪ ,‬ולמסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‪,‬‬
‫לא נמצא קשר בין רמת מחסומי קריירה חיצוניים לבין רמת סך המסוגלות העצמית‪ .‬דווקא מדד‬
‫המחסומים הפנימיים נמצא קשור באופן שלילי לסך המסוגלות העצמית‪ .‬ממצא זה מראה שמחסום‬
‫פנימי קיים כישות נפרדת למסוגלות העצמית ומחייב לבחון את השאלה האם מחסום פנימי מצביע על‬
‫ירידה במסוגלות העצמית או שאין קשר בין ‪ 2‬מושגים )מבניים תיאורטיים( אלו )כפי שסברו קריד‪,‬‬
‫פטון וברטרום(‪.‬‬
‫כפי שצפינו‪ ,‬נמצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‪ .‬ישנה השפעה ישירה בין מסוגלות עצמית כללית למסוגלות עצמית בתחום ספציפי ) נהרי‪,‬‬
‫‪ ; 1998‬גרנט‪-‬פלומין‪.(1998 ,‬‬
‫ביחס לקשרים בין מחסומי קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫להתמקדות בקריירה‪ ,‬נמצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין התמקדות בקריירה רק‬
‫ביחס למדד ידע בפיתוח קריירה אך לא ביחס לעמדה בפיתוח קריירה‪ .‬סך מסוגלות עצמית משפיע על‬
‫‪9‬‬
‫הידע בלבד‪ .‬תמיכה לממצא זה נמצאה בניתוח נתיבים ובניבויים שהראו שביחס לעמדה בפיתוח‬
‫קריירה‪ ,‬המנבא היחיד הוא מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וביחס לידע בפיתוח קריירה‪,‬‬
‫המנבא היחיד הוא סך מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫לא נמצא קשר שלילי בין מחסומי קריירה לבין ההתמקדות בקריירה‪ ,‬למעט בקרב בנות דתיות‬
‫שנמצא קשר חיובי בין מחסומי סוציאליזציה לבין עמדה בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫המודל הכללי של ניתוח נתיבים מחזק את הממצאים הנ"ל‪ :‬ההתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח‬
‫קריירה וידע בפיתוח קריירה( תלויה בעיקר במסוגלות העצמית של הנבדקות‪ ,‬כאשר ידע בפיתוח‬
‫קריירה מושפע בעיקר מסך המסוגלות העצמית שאינה תלויה בקריירה ואילו עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מושפעת בעיקר ממסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫הנתיבים מראים על קשר מתבקש בין סך המסוגלות העצמית למסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‪.‬‬
‫ביחס למחסומי קריירה‪ ,‬נמצא שהם אינם בולמים את ההתמקדות בקריירה‪ .‬הם משפיעים באופן‬
‫שלילי על סך המסוגלות העצמית ולא באופן ישיר על ההתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫החידוש המרכזי במחקר הוא בהבדל בין דתיות לחילוניות שקיים בעיקר בהתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫הדתיות מושפעות יותר ביחס לידע בפיתוח קריירה והחילוניות ביחס לעמדה בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫ביחס לבנות חילוניות ראינו שהייתה התאמה בין המרכיב הקוגניטיבי למרכיב ההתנהגותי‪ ,‬חשיפה‬
‫ומודעות לתחום תכנון הקריירה הובילו אותן להתנהגות יוזמתית ומחפשת קריירה )בר אל ונוימאיר‪,‬‬
‫‪ .(1995‬בקרב הבנות הדתיות‪ ,‬למרות שהמרכיב הקוגניטיבי היה אף חזק יותר ביחס לחילוניות‪ ,‬לא‬
‫ראינו ביטוי משמעותי למרכיב ההתנהגותי‪ .‬פער זה בין עמדה להתנהגות נוכל לראות כאשר נורמות‬
‫חברתיות כופות על אדם דפוס התנהגות הנוגד את עמדותיו ואז יעדיף האדם להתנהג על פי הנורמה‬
‫כדי להימנע מסנקציות חברתיות ולא להיות יוצא דופן‪ ,‬או כאשר קיים הרגל חזק הנוגד את העמדה‬
‫)בר אל ונוימאיר‪ .(1995 ,‬ייתכן כי בקרב החברה הדתית‪ ,‬למרות הקדמה‪ ,‬עדיין קיימות נורמות‬
‫חברתיות ביחס לאופי היציאה לעולם העבודה של האישה‪ ,‬ביחס‬
‫לסוגי התפקידים המצופים‬
‫מהאישה בכדי שתוכל לתפקד כראוי בביתה וכו'‪ .‬נורמות ותפיסות אלו מונעות מבנות דתיות במידה‬
‫כלשהי ליזום‪ ,‬להעז ולחקור אחר תכנון הקריירה באופן חופשי‪ .‬מומלץ לשנות מצב זה בכדי להגביר‬
‫את תכנון הקריירה וליצור מוטיבציה להתנהגות יוזמתית וחוקרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדגיש מחקרנו את‬
‫ההבדל בין מחסומי קריירה כמבנים תיאורטיים נפרדים בהשוואה למסוגלות העצמית שגם היא‬
‫נתפסת כמבנה תיאורטי נפרד ומומלץ לבחון הבדל זה בהמשך‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מבוא‬
‫מטרת העבודה הנוכחית‪ ,‬היא לבדוק את השאלה באיזו מידה מחסומים פנימיים וחיצוניים )חברתיים ולא‬
‫חברתיים( בולמים מסוגלות עצמית ביחס לתכנון קריירה‪ ,‬התמקדות בקריירה והססנות ביחס לתכנון‬
‫קריירה‪.‬‬
‫החוקרים קריד‪ ,‬פטון וברטרום )‪ ,(Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬הצביעו על בעיות אלו בקרב ‪130‬‬
‫תלמידי תיכון בשנתם האחרונה‪ .‬הם מצאו‪ ,‬כי שילוב אינטראקטיבי בין גורמי מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטת קריירה ומחסומים פנימיים וחיצוניים‪ ,‬יכולים לנבא התמקדות בתכנון קריירה או לחילופין‬
‫הססנות ביחס אליה‪.‬‬
‫המסקנה המרכזית הנובעת מממצאים אלו‪ ,‬היא שהבנת תפיסת התלמידים ביחס למחסומים פנימיים‬
‫וחיצוניים חשובה להבנת תהליכים הכרוכים בפיתוח קריירה‪ .‬קיומם של מחסומים פנימיים וחיצוניים‬
‫משפיע רבות על התפתחות קריירה‪ .‬עד היום‪ ,‬רוב המחקרים שעסקו בהתפתחות קריירה התייחסו‬
‫לגורמים‪ ,‬לתהליכים‪ ,‬לדרכי הבחירה‪ ,‬למבני אישיות וכו'‪ .‬מעט מאוד מחקרים עסקו בנושא המחסומים‬
‫שניצבים בפני האדם עצמו בבחירת קריירה כגון‪-‬דימוי עצמי‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬השפעה סביבתית וכו'‪.‬‬
‫בתום תקופת התיכון נערות משרתות בשרות לאומי במשך שנה או שנתיים על פי בחירתן‪ .‬לאחר קבלת צו‬
‫הגיוס‪ ,‬נדרש מהבת השייכת למגזר הדתי לאומי להחליט באם לבחור במסגרת צבאית או במסגרת של‬
‫שרות לאומי לאור שיקולים שונים‪ .‬לאחר בחירת מסגרת של שירות לאומי נדרשת הבת לבחור את מקום‬
‫השירות – כשנה אחת לפני תחילתו‪ .‬השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים‪ ,‬והאגודות השונות‬
‫מפרסמות באמצעות חוברות מידע ורשת האינטרנט את האפשרויות הקיימות‪ .‬כמו כן נשלחות נשות קשר‬
‫לבתי הספר עצמם על מנת ללוות את הבנות לאורך התהליך‪ .‬לאחר סיורים במקומות שירות מועדפים‬
‫ובחירה של ‪ 5-3‬מקומות‪ ,‬הבנות נדרשות לעבור מספר ראיונות ומיונים על מנת להתקבל למקום השירות‬
‫הרצוי )שפורן‪ .( 2002 ,‬אם כן‪ ,‬תהליך זה של בחירת שרות לאומי דורש מהבנות תכנון‪ ,‬היכרות עם עצמן‬
‫ועם מבחר התפקידים הקיימים לקראת הבחירות המקצועיות שתידרשנה לבחור‪.‬‬
‫מטרת המחקר שלפנינו‪ ,‬היא לבדוק את השפעות מחסומים אלו על מסוגלות עצמית והתמקדות בקריירה‬
‫בקונטקסט שונה‪ ,‬הן מבחינה תרבותית והן מבחינה מגדרית בקרב ‪ 120‬בנות שרות לאומי מהמגזר‬
‫הממלכתי והממלכתי דתי‪ ,‬אשר מגיעות עם תפיסות תרבותיות של דת ותפיסות ערכיות שונות ומטרת‬
‫המחקר לבחון בין השאר גם את ההבדל בין ‪ 2‬קבוצות אלו‪.‬‬
‫המחקר יסקור את תחום בחירת המקצוע מבחינה היסטורית‪ ,‬יתמקד בתיאוריות החדשניות‪ ,‬יבחן את אופי‬
‫המחסומים המאפיינים קשיים בבחירת מקצוע במציאות הישראלית וידון במשתנים השונים הקשורים‬
‫למחסומים אלו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הבנת הגורמים המשפיעים על מחסומים אלו ואיתור מדויק יותר שלהם‪ ,‬יובילו להתערבויות מועילות‬
‫לתלמידים ויאפשרו מיקוד גבוה יותר בבחירה מקצועית תוך הסרת המחסומים המונעים זאת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סקירה ספרותית‬
‫תכנון קריירה‬
‫בחירת מקצוע‪-‬רקע והגדרות‬
‫נושא בחירת המקצוע העסיק את החוקרים מאז תחילת המאה ה‪ ,20-‬בעקבות פיתוח כלי מיון למקצועות‬
‫שונים‪ .‬המושג "התפתחות ותכנון קריירה" נוצר מהמושגים "בחירת מקצוע" ו"התפתחות מקצועית"‪ ,‬אשר‬
‫הוגדרו כתהליך שבו מנסה הפרט להתאים בין כישוריו‪ ,‬נטיותיו ואישיותו לדרישות הספציפיות של‬
‫המקצוע‪ ,‬תוך התחשבות בערכים‪ ,‬גורמי משפחה וגורמים מצביים אחרים )פלדמן‪.(1992 ,‬‬
‫"התפתחות קריירה" על פי פלום )‪ (1995‬היא תוצר מורכב של גורמים פסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬חינוכיים‪,‬‬
‫פיזיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬וגורמי מקרה‪ .‬לכן יש לדון בנושא זה בהקשר הסביבתי וההיסטורי‪ .‬נף ) ‪(1968 Neff‬‬
‫הגדיר עבודה כפעילות אינסטרומנטלית שתכליתה להבטיח את קיומם של בני אדם והיא מכוונת לשינוי‬
‫מתוכנן של הסביבה האנושית‪.‬‬
‫הר וקרמר )‪ (Herr & Cramer, 1992‬הגדירו קריירה כמסלול חייו של הפרט‪ ,‬הכולל את הפעילויות‬
‫והעיסוקים‪ ,‬ההתנסויות והבחירות החינוכיות והמקצועיות הרלוונטיות להתפתחותו של האדם כעובד‪.‬‬
‫אינטגרציה בין תפקיד העובד ובין יתר תפקידי החיים לאורך כל החיים‪ .‬פלום ואופנהיימר )‪ (1986‬מדגישים‬
‫את הממד ההתפתחותי והכוללני של המושג "קריירה"‪ .‬אם בעבר דובר על בחירה חד פעמית של מקצוע‪,‬‬
‫כיום מדובר על תהליך שנמשך ומתפתח לאורך חייו של האדם‪.‬‬
‫תיאוריות בתכנון קריירה‬
‫מודל תכונה‪-‬גורם‬
‫נשירה גדולה של בני נוער בארה"ב מבתי הספר ומעברם לעבודה הדאיגה חוקרים )‪( Parsons,1909‬‬
‫בארה"ב‪ .‬מתוך רצון למנוע ניצול עובדים‪ ,‬ומתוך רצון לספק לתלמידים סיוע לקראת מעבר לתחום‬
‫המקצועי שיביא לשינוי חברתי פיתח פרסונס )‪ (Parsons, 1909‬את המודל הראשוני בתחום ההכוונה‬
‫המקצועית‪ :‬תיאורית התכונה‪-‬גורם‪ .‬מודל זה כולל שלושה יסודות‪ :‬ניתוח תכונות הפרט‪ ,‬ניתוח העיסוק‬
‫או המקצוע וההתאמה ביניהם‪ .‬הנחות היסוד של מודל זה‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן למדוד באופן אובייקטיבי תכונות‪ ,‬כישורים‪ ,‬יכולות‪ ,‬נטיות של הפרט ודרישות של מקצוע‬
‫ולערוך התאמה בין פרופיל הפרט לפרופיל המקצוע‪.‬‬
‫‪ .2‬קיימת מטרה מקצועית מתאימה ביותר לכל אחד בבחירת מקצוע‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפוס מסוים של אדם עובד בסוג מסוים של עיסוק‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .4‬החלטות מקצועיות ניתנות למדידה )‪.(Herr & Cramer, 1992‬‬
‫פרסונס היה חלוץ ביישום של מבחנים פסיכולוגיים לצורך הכוונה מקצועית‪ .‬מבחנים אלו ניסו להבחין בין‬
‫בעלי מקצועות שונים וליצור טיפוסי מקצועות שונים בהנחה שאדם שיקבל פרופיל דומה לטיפוס מסוים‬
‫יצליח למצוא סיפוק במקצוע זה )קלינגמן ואייזן‪ .(1990 ,‬למעשה‪ ,‬מודל זה השתמש בתכונות הניתנות‬
‫למדידה לצורך ניבוי הצלחה‪.‬‬
‫הגישה הדיפרנציאלית‪ :‬טיפולוגיה של האישיות וקלסיפיקציה של מקצועות‬
‫המודל של ‪Holland‬‬
‫הולנד )‪ ( Holland, 1985‬שכלל את מודל התכונה ‪ -‬גורם‪ .‬הוא לא מדבר על התאמה חד ערכית בין המקצוע‬
‫והאדם בלבד אלא מדבר על טיפולוגיה אישיותית המקבילה לסוגי סביבות עבודה‪ ,‬מתוך הנחה שסביבות‬
‫העבודה מאופיינות על ידי האנשים הפועלים בהן‪ .‬הולנד )‪ ( Holland, 1985‬טוען שניתן לאבחן את רוב‬
‫האנשים על ידי מספר טיפוסי אישיות‪:‬‬
‫א‪ .‬ריאליסטי ‪ -‬נטייה לפעילות פיזית ויכולת מוטורית טובה‪ .‬בעל סגנון זה יגלה העדפה לתחומים‬
‫מוחשיים‪ ,‬הוא פחות חברותי ומחוסר כשרים ליצירת יחסי גומלין‪ .‬בין המקצועות המתאימים לטיפוס‬
‫זה‪ :‬טכנאים‪ ,‬נגרים‪ ,‬נהגים וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוקרני ‪ -‬נטייה לחשיבה מופשטת‪ ,‬לניסיון להבין ולארגן את העולם‪ .‬המקצועות המתאימים לטיפוס זה‬
‫הם ‪ :‬מתמטיקאי‪ ,‬פיזיקאי וכו'‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמנותי ‪ -‬נטייה לעצמיות וכושר יצירתי‪ ,‬חיפוש הזדמנויות לביטוי עצמי והימנעות מיחסים אישיים‬
‫ישירים‪ .‬מקצועות כגון‪ :‬סופר‪ ,‬מוסיקאי וכו'‪.‬‬
‫ד‪ .‬חברתי ‪ -‬העדפה לעבוד עם בני אדם‪ ,‬טיפוסים מסוג זה הם בעלי יכולת מילולית טובה וכשרים ליצירת‬
‫יחסים בין אישיים‪ .‬מקצועות כגון‪ :‬מורה‪ ,‬יועץ‪ ,‬פסיכולוג‪.‬‬
‫ה‪ .‬יוזמתי ‪ -‬לטיפוס זה יכולת ורבלית‪ ,‬יגלה העדפה להשפיע על אחרים ולתמרן אותם‪ .‬בין המקצועות‬
‫האופייניים‪ :‬סוחר מכוניות‪ ,‬פוליטיקאי וכו'‪.‬‬
‫ו‪ .‬קונבנציונאלי‪ -‬נטייה לפעילויות מובנות מילוליות או מספריות‪ .‬לדוגמא‪ :‬סטטיסטיקאי‪ ,‬רואה חשבון‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ששה טיפוסים אלה יאפיינו ששה סוגי סביבות עבודה‪ .‬כל פרט או סביבת עבודה יאופיינו על ידי מספר‬
‫מרכיבים מקטגוריות או מטיפוסים שונים‪ .‬הולנד הניח שאנשים מעוניינים להימצא בסביבה שתאפשר להם‬
‫להתבטא באופן הטוב ביותר וההתנהגות נקבעת באמצעות האינטראקציה שבין האישיות לסביבה‪ .‬על‬
‫‪14‬‬
‫בסיס התיאוריה‪ ,‬פיתח הולנד מדדי נטיות מקצועיות שונים והקטגוריות שפיתח משמשות לקלסיפיקציה‬
‫של מקצועות‪.‬‬
‫המודל של ‪Anne Roe‬‬
‫בדומה לגישתו של הולנד‪ ,‬פיתחה רו )‪ (Roe, 1956; 1976‬גישה אשר מחלקת את המקצועות לשמונה‬
‫שדות‪ :‬שירותים‪ ,‬עסקים‪ ,‬ארגון‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬חוץ‪ ,‬מדע‪ ,‬תרבות‪ ,‬אמנות ושעשועים‪ .‬המקצועות בתוך כל שדה‬
‫נבדלים ברמתם מבחינת האחריות‪ ,‬היכולת והמיומנות‪ .‬גישתה של רו יונקת את יסודותיה מהתיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית )זיו‪ .(1984 ,‬היא עוסקת בתיאורית הצרכים‪ ,‬הטוענת שאדם שואף לממש את צרכיו על ידי‬
‫בחירת המקצוע‪ .‬ייחודה של רו שהיא קושרת בין האווירה בבית ואופן גידול הילד‪ ,‬לבין הצרכים‬
‫שמתפתחים אצלו ובין בחירת המקצוע שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ילדים שחוו תקשורת מספקת ומעשירה עם הוריהם‬
‫יחפשו עבודה המאפשרת תקשורת מסוג זה )מורים‪ ,‬מטפלים וכו'(‪ ,‬לעומת ילדים שגדלו עם הורים שומרי‬
‫מרחק אשר יעדיפו עבודה שבה יחסי הגומלין עם אנשים מצומצמים )כימאי‪ ,‬טכנאי וכו'( )זיו‪ .( 1984 ,‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לא התיאוריה של הולנד ולא של רו מתייחסות בצורה מספקת לפן ההתפתחותי בתכנון הקריירה )‬
‫‪ (Herr & Cramer, 1992‬ולשלבי החיים בהם מתחילים להתגבש הבחירה המקצועית ותכנון הקריירה‪.‬‬
‫הגישה ההתפתחותית‬
‫המודל של ‪Ginzberg‬‬
‫עיקר הדגש בגישות ההתפתחותיות‪ ,‬מושם על תהליך הבחירה לאורך החיים‪ .‬הפרט מתפתח מבחינה‬
‫מקצועית בשלבים קבועים מילדות לבגרות‪ .‬בכל שלב קיימות מטלות והתנהגויות הקשורות להתפתחות‬
‫המקצועית‪ ,‬הצריכות להירכש על מנת לאפשר מעבר מוצלח לשלב הבא )פלדמן‪ .(1992 ,‬גינצבורג ועמיתיו‬
‫)‪ (Ginzberg et al., 1951‬היו הראשונים שהתייחסו לשלבי ההתפתחות המקצועית‪.‬‬
‫הם דיברו על שלושה שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬שלב הילדות שהוא שלב הדמיון והפנטזיה )עד גיל ‪ .(11‬בשלב זה‪ ,‬מבחינת הילדים‪ ,‬אין הבדל בין הרצון‬
‫ליכולת‪ .‬טווח השאיפות משקף מודעות לתפקידי עבודה רבים ומושפע מהסטטוס או ההילה הקשורים‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪ .2‬השלב הטנטטיבי )גיל ‪ .( 17-12‬בשלב זה‪ ,‬מתפתחת המודעות לכישרונות‪ ,‬לנטיות לערכים ולמטרות‬
‫ובעקבותיה נוצרת העדפה של מקצועות מסוימים על פני אחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬השלב הריאליסטי )גיל ‪ .(+25-18‬בשלב זה נעשית אינטגרציה בין הגורמים השונים )נטיות‪ ,‬יכולות‬
‫וערכים( במטרה לבחור קריירה‪ .‬בחינת המציאות‪ ,‬היכולת לדחות סיפוק‪ ,‬הרגישות לפשרה והתפתחות‬
‫פרספקטיבת זמן הינם מרכיבים משמעותיים והכרחיים בתהליך בחירת המקצוע‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אם כן‪ ,‬גינצבורג )‪ (Ginzberg, 1972‬מדגיש שתהליך בחירת המקצוע מתפתח בעיקר עד אמצע או סוף שנות‬
‫ה‪ 20-‬של הפרט‪ ,‬החלטות הפרט בנוגע לבחירת מקצוע אינן הפיכות ועיקר ההחלטה הוא על ידי פשרה בין‬
‫התעניינותו‪ ,‬כשריו‪ ,‬ערכיו ועולם העבודה‪.‬‬
‫מחקרים שונים שערך גינצבורג על סגנונות חיים של נשים בעלות השכלה‪ ,‬החלפת מקצוע לאחר גיל ‪35‬‬
‫ועוד‪ ,‬הראו שקיים מנגנון היזון בין המקצוע שבחר בו האדם לבין ניסיונו בעבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אנשים גילו‬
‫שקיימים סוגי עבודה בעלי סיכוי גבוה יותר למימוש סיפוקיהם או שסיפוקיהם לא מומשו‪ ,‬הם ינסו לחפש‬
‫עבודה שונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬להחלטות מקצועיות שהתקבלו לאחר הצלחה תעסוקתית‪ ,‬משמעות רבה יותר מאשר‬
‫להחלטות שנעשו לפני תחילת העבודה )בתקופת התיכון‪ ,‬הלימודים האקדמיים וכו'(‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך החיים‬
‫אנשים רוצים למצוא התאמה מרבית בין תכונותיהם לבין שוק העבודה‪ ,‬עם אפשרות תמידית לשיקולי‬
‫רווח והפסד‪ .‬ממצאיו של גינצבורג )‪ (Ginzberg, 1972;1982‬הביאו אותו לשנות עקרונות אחדים בתיאוריה‬
‫ולנסחם מחדש ואלו עיקרי דבריו‪:‬‬
‫ההתפתחות המקצועית אינה מסתיימת בגיל ‪ 25‬אלא נמשכת כל החיים‪ .‬ההחלטות שנעשו בתקופת הבגרות‬
‫המוקדמת אינן בלתי הפיכות‪ .‬במהלך החיים גורמים חיצוניים כגון מצב כלכלי‪ ,‬מין ופערים בין צרכי הפרט‬
‫לדרישות המקצוע מביאים לשינויים בהתפתחות הקריירה של האדם‪ .‬על כן‪ ,‬שואף האדם להגיע‬
‫לאופטימיזציה של סיפוקיו באמצעות התאמה מרבית בין צרכיו הבסיסיים לבין ההזדמנויות והמגבלות‬
‫שהוא פוגש בעולם העבודה )‪ .(Ginzberg, 1972‬המודל של גינצבורג זכה לתמיכה מחקרית‪ ,‬הדגיש את‬
‫התהליך ההתפתחותי‪-‬פסיכולוגי שמוביל לבחירת מקצוע ובכך תרם לשינוי בהסתכלות על התפתחות‬
‫קריירה )‪.(Brown, 1990‬‬
‫המודל של ‪- Super‬תיאורית משך החיים‬
‫גישה התפתחותית נוספת ומקיפה יותר היא גישתו של סופר )‪ (Super, 1953‬אשר היה חוקר ומטפל מוביל‬
‫בתחום הייעוץ לקריירה )צינמון‪-‬גלי‪ .(1999 ,‬תיאורית משך החיים )‪(Life Span Life Space Theory‬‬
‫פותחה על ידי סופר וחבריו במשך ‪ 40‬שנה‪ .‬שינויי השם יכולים ללמד אותנו על התפתחות גישה זו‪ .‬תחילה‬
‫נקראה התיאוריה‪" ,‬תיאוריה להתפתחות קריירה" )‪ .(Career Development Theory, 1957‬שם זה סימל‬
‫את המעבר מהגישה המסורתית אל הגישה ההתפתחותית‪ .‬גישת התאמת התכונות הורחבה למתן תשומת‬
‫לב למשך החיים של הפרט‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬שונה שם התיאוריה ל"תיאורית התפיסה העצמית‬
‫ההתפתחותית" )‪ .(Self Concept Theory, 1981‬בשלב זה התווסף תפקיד התפיסה העצמית בהתפתחות‬
‫הקריירה‪ ,‬כיצד תפיסת העצמי משפיעה על התנהגות מקצועית‪ .‬לבסוף נקראה התיאוריה "משך החיים‬
‫‪16‬‬
‫מרווח החיים" )‪ .(Life Span Life Space Theory, 1990‬בשלב זה נוסף ממד ההקשר‪ ,‬הדן בחשיבות הבנת‬
‫כלל תפקידי החיים‪ ,‬תוך דגש על חשיבות התפקידים ומבנה החיים שיוצרים התפקידים השונים )צינמון‪-‬‬
‫גלי‪.(1999 ,‬‬
‫סופר )‪( Super,1957 ; 1983; 1990‬דיבר על סדרה של שלבי התפתחות לכל אורך החיים )‪:(life-span‬‬
‫‪ .1‬שלב הגדילה )‪ -( 14-0‬אשר בו ההתנהגות מעוצבת על ידי תורשה וסביבה‪.‬‬
‫‪ .2‬שלב החקירה )‪ -( 24-15‬אקספלורציה המאופיינת בהתנסות בלתי מחייבת בפעילויות שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬שלב הביסוס )‪ -(44-25‬התנסות מחייבת וקידום בתחום ספציפי‪.‬‬
‫‪ .4‬שלב ההחזקה )‪ -( 64-45‬שמירה על הקיים וחיזוק ההצלחות שהושגו‪.‬‬
‫‪ .5‬שלב הדעיכה )‪ 65‬ואילך( ‪ -‬ירידה ברמת הפעילות‪.‬‬
‫השלבים המשמעותיים לבחירה מקצועית הם שלב החקירה והביסוס‪ ,‬אשר במהלכם מבצע הפרט גיבוש‬
‫העדפה תעסוקתית‪ ,‬בחירת כיוון מסוים וראשית המחויבות לביצוע‪ ,‬יישום ההעדפה על ידי לימודים וכניסה‬
‫למקצוע‪ ,‬התייצבות במקצוע ‪ ,‬תכנון וביצוע קידום )פלדמן‪.(1992 ,‬‬
‫סופר)‪ (Super, 1990‬ניסה להסביר כיצד גורמים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬יכולת‪ ,‬עניין‪ ,‬ערכים‪ ,‬חשיבות המיוחסת‬
‫לעבודה וכו'‪ ,‬מתארגנים לתוך מערכת העצמי של הפרט ומשפיעים על התנהגותו המקצועית כך שיש שונות‬
‫בהתפתחות הקריירה בין תרבויות‪ ,‬מינים ושכבות סוציו‪-‬אקונומיות‪ .‬למעשה‪ ,‬תיאורית "משך החיים"‬
‫מציגה מגוון תפקידים רחב בהם עוסק הפרט מלבד עבודתו‪ ,‬ואם ברצוננו להבין את התנהגות הפרט‬
‫במסגרת מסוימת עלינו להתייחס לכל התפקידים בו זמנית)צינמון‪-‬גלי‪.(1999 ,‬‬
‫סופר)‪ (Super, 1990‬השתמש באמצעי סכמטי‪"-‬קשת תפקידי החיים" על מנת לתאר תהליך זה‪ .‬בקשת זו‬
‫תשעה תפקידים‪ ,‬משתנים ומקבילים‪ ,‬בחיי האדם‪ :‬ילד‪ ,‬תלמיד‪ ,‬שעות פנאי‪ ,‬אזרח‪ ,‬עובד‪ ,‬בן זוג‪ ,‬בונה בית‪,‬‬
‫הורה‪ ,‬פנסיונר‪ .‬לדעת סופר‪ ,‬מבנה התפקידים אותם הפרט ממלא בתקופה מסוימת )הקשרים ביניהם‪,‬‬
‫החשיבות היחסית שיש לתפקידים‪ ,‬המחויבות וכו'( מהווה את דפוס הקריירה שלו הנקבע גם לפי‬
‫המעורבות הרגשית והזמן המושקעים בכל תפקיד )צינמון‪-‬גלי‪ .(1999 ,‬בולטות התפקידים משתנה במהלך‬
‫החיים‪ ,‬בתקופות מסוימות תפקידים מסוימים יקבלו בולטות רבה יחסית ובתקופה אחרת מידת הבולטות‬
‫שלהם יכולה להשתנות )‪. (Super, 1990‬‬
‫על פי החשיבות שהפרט מייחס לתפקידיו השונים נוכל לגלות מה נותן לפרט את המשמעות בחייו‪.‬‬
‫חשיבות זו מורכבת משלושה גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחויבות )גורם רגשי(‪ -‬מידת ההתחברות הרגשית לתפקיד‪.‬‬
‫‪ .2‬השתתפות )גורם התנהגותי(‪ -‬מידת הזמן והאנרגיה המושקעים בתפקיד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .3‬ידע )גורם קוגניטיבי(‪ -‬מידת הידע בתחום‪ ,‬על התפקיד‪ ,‬על דרישותיו וכו'‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1990‬ניסה סופר ליצור מודל ברור יותר מקשת תפקידי החיים‪ .‬הוא נתן מקום רב להשפעה של‬
‫שינויים כלכליים ותפיסות בנוגע למין ולהבדלים בין תרבותיים על ההתנהגות המקצועית‪ .‬לכן‪ ,‬יצר את‬
‫‪ Archway Model‬שהסביר כיצד מצב כלכלי וגורמים סביבתיים‪ ,‬כמו משפחה‪ ,‬משפיעים על התפתחות‬
‫האדם ובשלבים שונים בחיים מתחברים לתפקידים חברתיים ותפיסה עצמית)צינמון‪-‬גלי‪.(1999 ,‬‬
‫מושג ה"עצמי" הנו היבט מרכזי בתיאוריה של סופר‪ .‬הוא רואה בתהליך מעין סינתזה בין מושגי העצמי‬
‫והמציאות‪ .‬בחירה מקצועית‪ ,‬היא תרגום של העצמי למונחים מקצועיים הכוללים הצבת מטרות וקבלת‬
‫החלטות‪ .‬סופר סבור‪ ,‬כי לאדם פוטנציאל רחב המתאים למספר מקצועות ומקצוע מסוים מתאים למספר‬
‫אנשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל אדם בוחר את המקצוע שיאפשר לו לממש את הערכתו העצמית‪.‬‬
‫המודל של סופר תואם את עולם העבודה הפוסט‪-‬תעשייתי אשר ההתפתחות בו אינה ליניארית בלבד‪ .‬הוא‬
‫מדבר על מושג ה"מיחזור" אשר מאפשר לסממני גדילה‪ ,‬חקירה‪ ,‬ביסוס‪ ,‬תחזוקה ודעיכה להופיע שנית‬
‫במצבי ערעור ומעבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בגיל הפרישה )שזה שלב הדעיכה( עשוי האדם לפתח תחומי עניין נוספים‪,‬‬
‫לחקור אותם‪ ,‬לבססם וכו'‪ .‬רעיון זה מאפשר טווח התפתחותי רחב לשינוי בכיוונים מגוונים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬סופר רואה בתהליך בחירת הקריירה התפתחות על פני כל שנות חייו של האדם )ממד האורך(‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות למגוון תפקידי החיים שממלא האדם )ממד הרוחב( ומדגיש שתהליך זה מושפע הן מתפיסתו‬
‫העצמית של הפרט והן מגורמי מצב ומשינויים חברתיים והיסטוריים‪.‬‬
‫מצב הידע כיום‬
‫החוקרים אוסיפוב וקרייטס )‪ (Osipow, 1968; Crites, 1969‬סייעו בגיבוש הפסיכולוגיה של המקצועות‬
‫כדיסציפלינה מדעית בסיסית‪ ,‬הנפרדת מפסיכולוגיה של ייעוץ לקריירה‪ .‬אוסיפוב )‪(Osipow, 1968‬בחן‬
‫והעריך תיאוריות קיימות בתחום תכנון הקריירה‪ .‬אחת הבעיות שנוצרו בתיאוריות בחירת המקצוע ותכנון‬
‫הקריירה היא שאיננו יודעים מה הנקודה שבה מתרחשת בחירת הקריירה‪ .‬מתי בדיוק מתבצעת‬
‫ההתמקדות‪ .‬למעשה‪ ,‬ההתמקדות היא תוצאה של הבשלות לקריירה‪ .‬בתיאוריות לא מובן באופן חד‬
‫משמעי האם הבחירה היא לפי השלב ההתפתחותי‪ ,‬האם זה משהו אישיותי או סביבתי וכו'‪ .‬מסיבה זו‬
‫מציע אוסיפוב )‪ (Osipow, 1990‬לאחד את התיאוריות‪.‬‬
‫הוא מסתמך על מק אדמס )‪ ( McAdams, 1995‬שטען כי תיאור מלא של האישיות דורש ‪ 3‬רמות‪ :‬תכונות‬
‫אופי‪ ,‬סוגיות אישיות וסיפורי חיים‪ .‬מק אדמס )‪ (McAdams,1995‬איחד וקישר בין התיאוריות של‬
‫האישיות‪ .‬אוסיפוב )‪ (Osipow, 1990‬שהאמין באיחוד תיאוריות הקריירה‪ ,‬העביר את הניתוח של מק‪-‬‬
‫‪18‬‬
‫אדמס ביחס לתיאוריות אישיות אל עולם הפסיכולוגיה המקצועית‪ .‬הוא מציע הסתכלות על התפתחות‬
‫הקריירה ב‪ 3-‬רמות ומוסיף רמה רביעית )‪.(Savickas, 2001‬‬
‫הרמה הראשונה מתייחסת לטיפוסי האישיות המקצועית‪-‬מה הנטייה של האדם בצורה טיפוסית‬
‫) ‪ (Lounsbury, Saudaragas, & Gibson, 2004‬השונה מתכונות ונטיות המושפעות מהתנהגות חברתית‪.‬‬
‫מודל ה‪ – RIASEC-‬של הולנד מציע מבנה פרקטי למיון סוגי אישיות המאפיינים סוגי סביבות עבודה‪.‬‬
‫בדומה לנטיות אישיות של רמה א' של מק‪-‬אדמס‪ 6 ,‬סוגי האישיות של ‪ RIASEC‬נתפסים כתבניות של‬
‫תכונות‪ .‬סוגי אישיות אלו הוכחו כיציבים ועקביים במחקרי אורך‪ .‬הם מאופיינים במוטיבים חוזרים‬
‫ונשנים מעבר לסיטואציות שונות ותחת תנאים שונים ובהקשרים רבים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הרמה הראשונה מאפשרת לבדוק את סוגי האישיות לפי ההתאמה המקצועית )מודל ה‪RIASEC-‬‬
‫של ‪ (Holland‬ומאפשרת ממדי השוואה משום שהיא משקפת המשכיות ויציבות בהתעניינות המקצועית‬
‫תוך אי תלות בסביבה או בגורמים אחרים‪.‬‬
‫הרמה השנייה מתייחסת לסביבה החברתית שבה אנשים עוסקים בקריירה‪ ,‬ברגע ובמקום מסוים על פי‬
‫השפעת הנורמות והציפייה של חברה נתונה‪ ,‬כלומר‪ ,‬רמה זו מייצגת הקשרים פסיכולוגיים חברתיים של‬
‫האדם בתהליכי הבחירה‪ .‬מק‪-‬אדמס )‪ (McAdams,1995‬ציין את משתני רמה ב' כעניינים אישיים‪ .‬בניגוד‬
‫לתכונות של רמה א'‪ ,‬המתייחסות למה יש לאדם בצורה טיפוסית‪ ,‬עניינים אישיים של רמה ב' מאופיינים‬
‫בגורמי זמן‪ ,‬מקום ותפקיד )מה עושים בזמן ובמקום מסוים(‪ .‬עניינים בלתי‪-‬השוואתיים ומותנים אלו‬
‫"מדברים על מה אנשים רוצים‪ ,‬בדרך כלל במהלך תקופה מסוימת בחייהם או בתחום מסוים של פעילות‪,‬‬
‫ובאילו שיטות חיים אנשים נוקטים )אסטרטגיות‪ ,‬תכנונים‪ ,‬הגנות וכן הלאה( על מנת להשיג את רצונם או‬
‫להימנע ממה שאינם מעוניינים‪ ,‬במהלך החיים‪ ,‬במקומות מסוימים ו‪/‬או ביחס לתפקידים מסוימים"‬
‫)‪ .(McAdams,1995‬במציאות המקצועית‪ ,‬משתני העניינים האישיים קיבלו את השם "ענייני קריירה"‪.‬‬
‫בעוד שסוגי ה‪ RIASEC-‬מאופיינים בפרספקטיבה פסיכולוגית דיפרנציאלית המדגישה הבדלים אישיים‬
‫בתכונות וסוגים לצורך השוואה בין בני‪-‬אדם‪ ,‬ענייני קריירה מאופיינים בפרספקטיבה פסיכולוגית‬
‫התפתחותית המאפשרת ליחיד השוואה עם עצמו מעבר לתחומי ההתפתחות‪ ,‬וגם עם אחרים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי רמה ב' של ענייני קריירה מייצגת הקשרים פסיכולוגיים התפתחותיים ומשתני‬
‫הקריירה בה נתונים להשפעת זמן‪ ,‬סביבה ומקום‪.‬‬
‫הרמה השלישית מתייחסת לנרטיבים של קריירה וכוללת סיפורי חיים ממשיים ביחס לעצמי ולאחרים‪.‬‬
‫באמצעות בניית מבנה עלילה‪ ,‬הנרטיב מטפל בשאלה "מי אני?"‪ .‬העלילה מסבירה למי מתחבר האדם‬
‫וכיצד‪ .‬היחיד מחפש "ליצור נרטיב אינטגרטיבי פחות או יותר של העצמי בכדי שיוכל ליצור לחיים מראית‬
‫‪19‬‬
‫עין של משמעות ומטרה‪ .‬מבנה נרטיבי של משמעות מסביר ניסיון חיים תוך התרכזות בעלילת הסיפור‬
‫המגלה שלמות ומטרה בעצמי" )‪ .(McAdams,1995‬ללא ספק‪ ,‬פרשנות זו כוללת מבנים‪ ,‬סיפורים‪,‬‬
‫ואירועים שנמצאים מחוץ לתיאוריות האישיות של רמה א' ו‪-‬ב'‪ .‬סיפורים אלו אינם מורכבים ממושגים של‬
‫תכונות פסיכולוגיות או עניינים פסיכו‪-‬סוציאליים אלא משקפים צרכים ומטרות‪ ,‬פעילות מכוונת וגם את‬
‫תוצאותיהם של דפוסי החיים ‪ -‬את סיפור הקריירה‪ .‬סיפור הקריירה מורכב מקריירה אובייקטיבית‬
‫וקריירה סובייקטיבית‪" :‬קריירה מורכבת‪ ,‬בצורה אובייקטיבית‪ ,‬מסדרה של סטאטוסים ומגדירה את‬
‫התפקיד באופן ברור‪...‬בצורה סובייקטיבית‪ ,‬קריירה היא פרספקטיבת ההנעה בה היחיד רואה את חייו‬
‫כשלם ונותן משמעות לתכונותיו השונות‪ ,‬מעשיו והדברים שקרו לו" )‪.(Hughes, 1958‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קובע אוסיפוב )‪ (Osipow, 1990‬רמה רביעית‪ ,‬המטפלת ישירות במכניזם של ההתפתחות‪ .‬רמה זו‬
‫מתוארת באמצעות מודל ה‪-(SOC-Selective Optimization with Compensation) SOC-‬אופטימיזציה‬
‫סלקטיבית ופיצוי‪.‬‬
‫מודל זה מגדיר תהליכי התפתחות כמקסימיזציה של תוצאות רצויות תוך צמצום התוצאות הבלתי רצויות‪.‬‬
‫המכניזם המרכזי של ההתפתחות הוא הסתגלות תעסוקתית לסביבה‪ .‬הסתגלות זו כרוכה בבחירת מטרה‪,‬‬
‫באופטימיזציה של הבחירה וביכולת לפצות על תוצאות בלתי רצויות )כמו אי השגת בחירות קודמות( בכדי‬
‫להגיע למטרה הנבחרת )בהנחה שבכל בחירה קיים הפסד מסוים(‪ .‬ההנחה היא שאדם שידע לזהות מה‬
‫נטייתו המקצועית באופן טיפוסי‪ ,‬אלו בחירות עליו לעשות ועל מה כדאי לו לוותר בהתאם לזמן‪ ,‬לסביבה‬
‫ולמקום בו יהיה בתקופות שונות בחייו וכן יוכל לספר את סיפור הקריירה שלו‪ ,‬כיצד כל תכונותיו‪,‬‬
‫בחירותיו ודרכיו מתחברים לסיפור שלם ומשמעותי יהא ממוקד יותר בתכנון הקריירה שלו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הן הגורם האישיותי‪ ,‬הן הגורם הסביבתי‪ ,‬הן הגורם העצמי‪-‬נרטיבי‪-‬האינטגרציה ביניהם‪ ,‬היא זו‬
‫שיוצרת את המכניזם של התפתחות הקריירה וכל אלה משפיעים על ההתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫עד התקופה האחרונה‪ ,‬ההתפתחות המקצועית הייתה תלויה בגורמי תפיסה עצמית והערכה עצמית‬
‫שבאמצעותם ניסו להסביר את תהליך בחירת המקצוע‪ .‬ההנחה הייתה‪ ,‬שלשני גורמים אלה ניתן לייחס‬
‫מרכיבים קוגניטיביים‪ ,‬התנהגותיים ורגשיים‪ ,‬אולם‪ ,‬הם היו חלקיים בלבד ולא הסבירו את כל תהליך‬
‫תכנון קריירה והמוטיבציה לבחירת מקצוע )‪ .(Betz, 2000‬לעומת זאת‪ ,‬מושג המסוגלות העצמית‪ ,‬שפותח‬
‫בעיקר על ידי בנדורה )‪ (Bandura, 1977; 1982; 1986‬ומהווה מרכיב מרכזי בתיאורית הלמידה שלו‪ ,‬שם‬
‫דגש על התנעת ההתנהגות ומסביר היטב את המוטיבציה לביצוע התנהגות‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬בחירה מקצועית‪.‬‬
‫מושג זה אף מכיל בתוכו את התפיסה העצמית וההערכה העצמית‪.‬‬
‫התיאוריה הקוגניטיבית‪-‬חברתית‬
‫התיאוריה הקוגניטיבית‪-‬חברתית‪ ,‬אשר פותחה וגובשה על ידי בנדורה ) ‪ (Bandura, 1977‬רואה את‬
‫תהליכי הלמידה כחוקים המגבשים אישיות‪ ,‬תוך הדגשת הממד החברתי‪ .‬ההתנהגות האנושית‪ ,‬מעוצבת על‬
‫ידי פעולת גומלין הדדית בין כוחות פנימיים וכוחות חיצונים‪" .‬אנשים משפיעים על הסיטואציות‬
‫המשפיעות על המחשבות‪ ,‬התחושות וההתנהגות" )‪ .(Bandura ,1986‬כלומר‪ ,‬התנהגות נוצרת‬
‫מאינטראקציה בין האדם לסביבה‪ .‬הסביבה משמשת מקור ידע ומהווה תשתית למערכת הציפיות של‬
‫האדם‪ ,‬כך שהסביבה משפיעה על המערכת הקוגניטיבית‪ .‬הציפיות‪ ,‬כחלק מהמערכת הקוגניטיבית מובילות‬
‫את האדם להתנהג באופן שיביא אותו לקבלת חיזוקים מהסביבה ובכך למעשה‪ ,‬קובעות הציפיות את‬
‫ההתנהגות‪ .‬ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה אותה‪ .‬הסביבה שהשתנתה מספקת מידע חדש למערכת‬
‫הקוגניטיבית וכך חוזרת על עצמה פעילות גומלין בסיסית זו )אוהד‪ ; 1998,‬שגיא‪ .(2005 ,‬ראה תרשים ‪.1‬‬
‫שימוש באסטרטגיה‬
‫אדם‬
‫קשרי משוב‬
‫סביבה‬
‫התנהגות‬
‫תרשים ‪ :1‬מודל מסוגלות עצמית ‪(1977) Bandura‬‬
‫‪21‬‬
‫אינטראקציה מתמשכת זו בין האדם‪ ,‬הסביבה וההתנהגות‪ ,‬מדגישה את יכולתו של האדם להשפיע על‬
‫סביבתו ולשנותה ומכילה גם את חסרונות השפעה זו‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬בני אדם אינם יצורים פסיביים‬
‫המונעים על ידי כוחות סביבתיים ומאידך אינם חופשיים לעצב את עצמם בכל דרך שיבחרו‪ .‬האדם‬
‫והסביבה הם גורמים הדדיים המעצבים אחד את השני )‪ .( Bandura ,1977‬מסוגלות עצמית מהווה‬
‫מרכיב מרכזי בתיאוריית הלמידה של בנדורה ) ‪ (Bandura ,1977; 1982; 1986‬ומתייחסת לאמונתו של‬
‫היחיד באשר ליכולתו לבצע בצורה מוצלחת‪ ,‬התנהגות נתונה או מערך התנהגויות שיובילו לתוצאה‬
‫רצויה‪ .‬אם האינטראקציה בין האדם‪-‬סביבה‪-‬התנהגות‪ ,‬נותנת משוב חיובי‪ ,‬מתפתחת תחושת מסוגלות‬
‫עצמית‪.‬‬
‫מסוגלות עצמית‪-‬הגדרות‬
‫הגדרת המושג "מסוגלות עצמית" הורחבה במשך שני עשורים על ידי בנדורה )‪.( Bandura ,1977‬‬
‫תחילה‪ ,‬הוגדרה המסוגלות העצמית כשיפוטו של הפרט בנוגע ליכולתו לבצע מגוון התנהגויות‬
‫קוגניטיביות ומוטוריות אשר יובילו לתוצאה מסוימת‪ .‬בהמשך הדגיש בנדורה )‪ (Bandura ,1993‬את‬
‫אמונתו של הפרט לשלוט בעתידו ותפיסתו הרחבה של הפרט לגבי ביצוע משימות בעתיד‪ .‬מאוחר יותר‬
‫תוארה המסוגלות העצמית כמשפיעה גם על החלקים הרגשיים ומעוררי ההנעה של האדם‪ ,‬שבאמצעותם‬
‫הוא מסוגל להוציא את הפוטנציאל שבו לפועל‪ .‬בהמשך לבנדורה‪ ,‬הוגדרה המסוגלות העצמית על ידי‬
‫חוקרים נוספים אשר הדגישו ממדים שונים‪:‬‬
‫ברפילד וברלינגיים )‪ (Barfield & Burlingame, 1974‬הגדירו את תחושת המסוגלות העצמית כתכונה‬
‫אישיותית שמאפשרת לאדם להתמודד באופן יעיל עם העולם‪ .‬של‪ ,‬ברונינג וקולווין )‪Shell, Bruning,‬‬
‫‪ (&Colvin, 1995‬שמו דגש על תחושת היכולת של הפרט לשלוט בעולמו הפנימי‪ ,‬והגדירו תחושת‬
‫מסוגלות עצמית כבטחון ביכולתו של הפרט לארגן את כישוריו ויכולותיו הקוגניטיביים‪ ,‬ההתנהגותיים‬
‫והחברתיים‪ ,‬הדרושים לביצוע מוצלח של משימה‪ .‬פולר‪ ,‬ווד ‪,‬רפפורט ודורנבוש ) ‪Fuller, Wood,‬‬
‫‪ ( Rapaport, & Dornbusch, 1982‬וכן לי‪ ,‬דדריק וסמית' ) ‪( Lee, Dedrick, & Smith, 1991‬‬
‫הסבירו את תחושת המסוגלות כציפיות הנתפסות אצל האדם להתמיד במשימה‪ ,‬ולהשיג את התוצאות‬
‫הרצויות על ידי מאמץ אישי‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדובר בתהליך קוגניטיבי הכולל זיהוי המטרה‪ ,‬הערכת המאמץ‪,‬‬
‫הכישורים להשגת המטרה והביצוע בפועל‪ .‬שיין ‪-‬פדר )‪ (1995‬תיארה את תחושת המסוגלות כאמונה‬
‫שיש לאדם יכולת להשיג דברים שהוא מעוניין בהם‪ .‬למעשה‪ ,‬הגדרות אלו מתארות את תחושת‬
‫‪22‬‬
‫המסוגלות העצמית באופן כללי‪ .‬בנדורה )‪ ,(Bandura ,1991‬בשונה מהם‪ ,‬ראה את המסוגלות העצמית‬
‫כייחודית לתחומי תפקוד ספציפיים‪.‬‬
‫משמעות המושג והשפעתו‬
‫המסוגלות העצמית מהווה מערכת אמונות אקטיבית‪ ,‬המקיימת אינטראקציה עם הסביבה ומסייעת‬
‫לפרט לממש את משאביו הפנימיים בצורה יעילה )‪ .(Bandura ,1991‬תחושת המסוגלות העצמית‬
‫מתווכת בין היכרות הפרט עם הסביבה‪ ,‬המשימה העומדת לפניו והמיומנויות הנחוצות לביצועה לבין‬
‫התנהגותו וביצועיו‪ .‬ניתן לצפות שהפרט יבצע התנהגויות מסוימות מתוך מגוון התנהגויות אפשריות‪,‬‬
‫כאשר הוא מאמין כי יש ביכולתו לבצע את המשימה והביצוע יוביל לתוצאות המצופות )גרנט‪-‬פלומין‪,‬‬
‫‪ .(1998‬כלומר‪ ,‬התרחשותן של פעולות והתנהגויות נקבעת במידה רבה כתוצאה מההערכה של הפרט‬
‫לגבי יכולותיו ומהסבירות שיוכל להתמודד בהצלחה עם דרישות הסביבה והאתגרים הניצבים בפניו‪.‬‬
‫על פי בנדורה )‪ ( Bandura ,1977‬ניתן לבחון את המסוגלות העצמית על פי שלושה ממדים‪:‬‬
‫א‪ .‬רמה ‪ -‬ממד המתייחס למידת הקושי ‪ /‬האתגר שהפרט מאמין שביכולתו להתמודד מולם‪ .‬הערכת‬
‫המסוגלות העצמית של הפרט יכולה להיות מוגבלת למטרות פשוטות מחד‪ ,‬או לכלול התייחסויות‬
‫מורכבות מאידך‪ .‬בממד זה ייקבע האם ייכנס הפרט לפעילות מסוימת ‪"-‬התנהגות מתקרבת" או יימנע‬
‫ממנה‪"-‬התנהגות נמנעת"‪.‬‬
‫ב‪ .‬עצמה ‪ -‬ממד המתייחס למידת נכונותו של הפרט להמשיך במאמציו להשגת המטרה‪ ,‬למרות‬
‫היתקלותו בקשיים‪ .‬ככל שעצמת המסוגלות גבוהה יותר‪ ,‬כך סביר יותר להניח שסיכוייו לביצוע מוצלח‬
‫יגדלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכללה ‪ -‬ממד זה קובע האם רמת המסוגלות הנתפסת מתייחסת לתחום מוגדר או שהיא מוכללת‬
‫מעבר לפעילויות שונות ומצבים שונים‪ .‬כלומר‪ ,‬המידה שבה הצלחה ‪ /‬כישלון במשימה ספציפית‬
‫משפיעים על תפיסת המסוגלות העצמית‪ .‬משום שהפרט פועל על פי התנסויות קודמות‪ ,‬סביר‬
‫שהמסוגלות תהיה מוכללת למצבים המניבים תוצאות דומות הדורשים התנהגויות דומות )אבירם‪,‬‬
‫‪.(1990‬‬
‫עד כאן‪ ,‬ראינו שהמסוגלות העצמית הינה תכונה המבוססת על למידה חברתית‪ .‬בין האדם לסביבה‬
‫מתקיימת מערכת יחסים הדדית‪ ,‬בה כל אחד מהם משפיע על התנהגות השני ומעצב אותה‪ .‬כאשר‬
‫מתקבל משוב חיובי מיחסי גומלין אלו בין האדם‪-‬סביבה‪-‬התנהגות‪ ,‬מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית‬
‫בקרב הפרט‪ .‬תחושת המסוגלות העצמית מסייעת לפרט להכיר את דרישות הסביבה‪ ,‬את המשימה‬
‫‪23‬‬
‫העומדת בפניו‪ ,‬את המיומנויות הנדרשות לביצועה וכך לתכנן בהתאם את צעדיו‪ .‬למעשה‪ ,‬הפרט בונה‬
‫את ציפיותיו לגבי יכולתו להתנהג בצורות שונות במצבים שונים על פי המסוגלות העצמית‪.‬‬
‫כעת נראה כיצד מתעצב תהליך הלמידה הקשור במסוגלות העצמית‪.‬‬
‫עיצוב תחושת המסוגלות העצמית‬
‫בנדורה )‪ (Bandura ,1986‬זיהה ‪ 4‬מקורות מידע התורמים לפיתוח תחושת מסוגלות עצמית‪:‬‬
‫‪.1‬הישגים בביצוע )‪ -(Performance Accomplishment‬מידת ההצלחה של האדם במשימה‪ ,‬בביצוע‬
‫ההתנהגות או במיומנות הנדרשת‪ .‬חוויות של הצלחה מעלות את תחושת המסוגלות העצמית ואילו‬
‫כישלונות חוזרים ונשנים מורידים אותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬התגברות על כשלון עשויה להוביל לנחישות ויכולת‬
‫להתמודד עם מכשולים נוספים‪ .‬העיבוד שעושה הפרט לאינפורמציה זו משפיע רבות על תחושת‬
‫המסוגלות העצמית‪ .‬אם מייחס הפרט את ההצלחה לעצמו‪ ,‬הרי שתחושת המסוגלות תגבר‪ .‬אולם‪ ,‬אם‬
‫הוא מייחס את ההישגים לנסיבות חיצוניות‪ ,‬כגון מזל או צירוף מקרים‪ ,‬לא תשפיע ההצלחה על תחושת‬
‫המסוגלות‪ .‬גורם זה של הישגים בביצוע נחשב לגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר על עיצוב תחושת‬
‫המסוגלות העצמית )‪.( Lent, Brown& Hackett,1996‬‬
‫‪ .2‬התנסות עקיפה )‪ -(Vicarious Experience‬למידה מצפייה ומחיקוי‪ .‬צפייה של אנשים ביכולות של‬
‫אחרים הם יכולה לסייע להם בעיצוב ציפיותיהם מעצמם )גרטי‪-‬שרון‪.(2006 ,‬‬
‫‪ .3‬שכנוע מילולי )‪ -(Verbal Persuasion‬ניסיון שכנוע בו מובל הפרט באמצעות סוגסטיה‪ ,‬להאמין שהוא‬
‫מסוגל להתמודד עם מצבים שבעבר חווה אותם כמאיימים‪ .‬שכנוע מסוג זה יהיה יעיל יותר כשיגיע‬
‫מדמויות משמעותיות כמו הורים‪ ,‬בני זוג וכיו"ב )אוהד‪.(1998 ,‬‬
‫‪.4‬מצב פיסיולוגי )‪ -(Physiological States‬תחושות פיזיות לא נעימות )כגון‪:‬עייפות‪ ,‬סימני חרדה וכו'(‬
‫בזמן הביצוע‪ ,‬יכולות ליצור אצל האדם תחושת מסוגלות עצמית נמוכה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬תחושות פיזיות‬
‫נעימות ונינוחות יכולות להגביר את תחושת המסוגלות העצמית ) ‪.( Lent, Brown & Hackett,1996‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬תחושות פיזיולוגיות נוחות מובילות לתחושת ביטחון ביכולת לנהל את הסיטואציה‪.‬‬
‫הגישה לארבעת מקורות המידע משפיעה על הרמה‪ ,‬החוזק וההכללה של המסוגלות העצמית‪ ,‬כלומר‬
‫באמצעות ארבעת מקורות המידע ניתן להתערב ולשנות את תחושת המסוגלות העצמית‪.‬‬
‫בנדורה)‪ (Bandura ,1986‬מצא שככל שהפרט מבצע בהצלחה מגוון רחב יותר של התנהגויות‪ ,‬מתגבשת‬
‫אצלו תפיסה כללית לגבי יכולותיו‪ ,‬המוכללת על מצבים שונים ומהווה גורם מנבא לפעילויות מסוגים‬
‫‪24‬‬
‫שונים‪ .‬ממצא זה זכה לתמיכה במחקרים רבים אשר הראו כי מסוגלות עצמית נמצאה כגורם המנבא‬
‫הטוב ביותר לגבי ביצוע משימות בעתיד )גרנט‪-‬פלומין‪.(1998,‬‬
‫לאחר שראינו את הגורמים שמסייעים בעיצוב תחושת המסוגלות ואת האופן בו ניתן לשכלל אותה‪,‬‬
‫נראה כיצד מתעצב תהליך הלמידה הקשור במסוגלות העצמית ביחס לגיבוש ולפיתוח קריירה‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬נסביר את המושג "מחסומי קריירה" אשר מהווה מרכיב מרכזי בתיאוריות העוסקות‬
‫במסוגלות העצמית ביחס לתכנון קריירה וכן הינו אחד המדדים המרכזיים במחקר הנוכחי‪.‬‬
‫אחר כך נסביר את תרומת המסוגלות העצמית לכל נושא תכנון הקריירה וההתפתחות המקצועית‬
‫ולבסוף נדון במשתנה מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה שאותו בחן המחקר‪.‬‬
‫מחסומי קריירה בהקשר של מסוגלות עצמית‬
‫תכנון הקריירה תלוי בגורמים שונים ומרובים שחלקם מהווים מחסומים לקבלת החלטות בבחירת מקצוע‪.‬‬
‫מחסומי קריירה מוגדרים כגורמים שונים שמונעים את השגת הקריירה הרצויה ) & ‪Creed, Patton‬‬
‫‪.( Bartrum, 2004‬‬
‫יש חוסר הסכמה בקרב החוקרים לגבי המסגרת התיאורטית ביחס למחסומי הקריירה‪.‬‬
‫קרייטס )‪ (Crites, 1969‬מראשוני החוקרים בתחום זה‪ ,‬השתמש בקטגוריזציה של שני סוגי מחסומים‪:‬‬
‫קונפליקט פנימי )כמו חוסר ביטחון‪ ,‬מוטיבציה נמוכה(‪ ,‬או תסכול חיצוני שמעכב התפתחות קריירה )כמו‬
‫עוני‪ ,‬חוסר גישה לחינוך(‪ .‬אולרי )‪ (O'Leary, 1974‬מצאה ‪ 6‬סוגי מחסומים פנימיים ו‪ 4-‬סוגי מחסומים‬
‫חיצוניים המאפיינים התפתחות קריירה בקרב נשים‪ .‬מחסומים חיצוניים הוגדרו על ידה כחיצוניים‬
‫למערכת העצמי של האישה‪ ,‬ביניהם‪ :‬סטריאוטיפים חברתיים של תפקידי מגדר‪ ,‬יחס כלפי נשים בניהול‪,‬‬
‫יחס כלפי כשירות של נשים וחוזקו של מודל "המנהל הגבר" )ליפשיץ‪ .(2008 ,‬לעומת זאת‪ ,‬המחסומים‬
‫הפנימיים קיימים בתוך מערכת העצמי של האישה ואלה משפיעים בצורה ישירה על התנהגויות ההצלחה‬
‫של הנשים‪ ,‬ביניהם פחד מכישלון‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬מאבקי תפקידים‪ ,‬פחד מהצלחה ותפיסת‬
‫התוצאות של קידום תעסוקתי )‪ .(Swanson & Woitke, 1997; O'Leary, 1974‬פרמר )‪(Farmer, 1976‬‬
‫הציע ‪ 6‬מחסומים פנימיים ו‪ 3-‬חיצוניים‪ .‬הרמון )‪ (Harmon, 1977‬הציע לבחון את המחסומים מנקודת‬
‫מבט נפשית וסוציולוגית‪ .‬גם בץ )‪ (Betz, 1994‬חילקה את המחסומים לשתי קטגוריות‪ ,‬אם כי השתמשה‬
‫במונחים שונים‪ .‬היא דיברה על מחסומים סביבתיים ואישיים‪ .‬במחסומים הסביבתיים נכללים‬
‫סטריאוטיפים של תפקידי מגדר‪ ,‬סטריאוטיפים מקצועיים‪ ,‬הטיה מגדרית בחינוך‪ ,‬מחסומים בהשכלה‬
‫‪25‬‬
‫הגבוהה‪ ,‬היעדר מודלים לחיקוי‪ ,‬סביבה של היעדר תמיכה ועידוד‪ ,‬ייעוץ מקצועי עם הטיה מגדרית ואפליה‬
‫על רקע תרבותי‪ .‬במחסומים האישיים נכללים קונפליקט משפחה‪ /‬קריירה‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬תחושת‬
‫מסוגלות נמוכה וציפיות נמוכות להצלחה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬חוקרים הציעו מסגרות תיאורטיות נוספות לאפיון‬
‫מחסומי הקריירה‪ .‬סוונסון וטוקאר )‪ (Swanson & Tokar, 1991‬הצביעו על שלוש קטגוריות למיון‬
‫המחסומים‪ :‬נגישתיים‪ ,‬חברתיים ‪ /‬בינאישיים ואינטראקציונליים‪.‬‬
‫המחסומים הנגישתיים אופיינו בעיקר כפנימיים וכקשורים לבחירת תחום הלימודים והמקצוע כמו‪:‬‬
‫הערכה עצמית ואינטרסים‪ .‬המחסומים החברתיים ‪ /‬בינאישיים היו קשורים לאיזון בין קריירה ומשפחה‪.‬‬
‫המחסומים האינטראקציונליים אופיינו כקשורים למאפיינים דמוגרפים וקשורים לכניסה הראשונית‬
‫לעבודה )ליפשיץ‪ .(2008 ,‬סוונסון וויטק )‪ (Swanson & Woitke, 1997‬ציינו כי תיאוריית הקריירה‬
‫הקוגניטיבית החברתית )‪(Lent, Brown & Hackett, 1994 ) (SCCT- Social Cognitive Career Theory‬‬
‫מהווה מסגרת שלמה יותר בהבנת מחסומי הקריירה ובהבנת גורמי הרקע המשפיעים על תפיסת‬
‫המחסומים‪ ,SCCT .‬שיסודותיה נגזרים מהתיאוריה החברתית‪ -‬קוגניטיבית של בנדורה‪ ,‬מזהה יחסים בין‬
‫משתנים אישיים והקשריים שמשפיעים על תהליכי פיתוח קריירה מקצועית‪ ,‬כולל יצירה של התעניינות‬
‫בקריירה‪ ,‬זיהוי של בחירות קריירה‪ ,‬הצלחה והתמדה בחיפוש אחר קריירה‪ .‬בהקשר של תיאוריה זו‪,‬‬
‫מחסומי קריירה מפריעים בתהליך הפיכת נטיות מקצועיות לבחירת מטרות ולהתנהגות מכוונת מטרה‬
‫)‪ ,(Brown & Lent,1996‬כלומר‪ ,‬גם אם לאדם מסוגלות עצמית גבוהה לקריירה מסוימת‪ ,‬ציפיות חיוביות‬
‫מקריירה זו ונטיות מקצועיות מתאימות‪ ,‬ייתכן שימנע ממסלול זה אם לדעתו יהיו מחסומים משמעותיים‬
‫בפני הגשמתו )‪ .(Brown & Lent,1996‬מחקרים הראו‪ ,‬כי מחסומי קריירה כמו‪ :‬אפליה על רקע גזע ומוצא‬
‫אתני‪ ,‬בעיות כלכליות‪ ,‬עמדות משפחתיות‪ ,‬תפיסת חוסר יכולת וחוסר הזדמנויות חינוכיות‪ ,‬השפיעו על‬
‫תלמידים באופן עקבי‪ .‬תיאוריית ה‪ SCCT-‬הוכחה כמועילה בהבנה של דרכי התפתחות הקריירה של‬
‫קבוצות מופלות )‪ .(Hackett & Byars, 1996‬כמו‪-‬כן‪ ,‬נבחנו סוגיות מגדר ותרבות ביחס לתפיסת מחסומי‬
‫קריירה‪ .‬לנט ועמיתיו )‪ (Lent et al, 1994‬הציעו ששורשם של הבדלים מגדריים ובין תרבותיים בהתעניינות‬
‫בקריירה ובמטרות קריירה‪ ,‬נעוץ בהבדלים בתפיסת המחסומים‪ ,‬במבני הזדמנויות ובמערכות תמיכה‬
‫חברתיות‪ .‬סמית' )‪ (Smith, 2004‬מצאה כי מיעוטים אתניים )אסיאתיים‪ -‬אמריקנים‪ ,‬אפרו‪-‬אמריקנים‬
‫והיספאנים‪-‬אמריקנים( חשבו שקיימים מחסומים רבים יותר למציאת תעסוקה‪ ,‬הצלחה בעבודה ואיזון‬
‫משפחה‪ -‬קריירה מאשר אירופאים‪ -‬אמריקנים‪ .‬לוזו )‪ (Luzzo,1993‬מצא הבדלים בין תרבותיים בתחושת‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬ושיחסית לסטודנטים אירופאים‪ -‬אמריקאים‪ ,‬אצל סטודנטים‬
‫‪26‬‬
‫אפרו‪ -‬אמריקנים‪ ,‬אסיאתים‪ -‬אמריקנים‪ ,‬היספאנים‪ ,‬ופיליפינים הייתה סבירות גבוהה יותר לתפיסה של‬
‫מוצא אתני כמחסום בפני פיתוח קריירה‪ .‬לופז ואן‪-‬יי )‪ (Lopez & Ann-Yi, 2006‬בחנו תפיסת מחסומי‬
‫קריירה בקרב נשים משלוש קבוצות אתניות‪ .‬התוצאות מראות שנשים אפרו‪-‬אמריקניות חושבות שקיימים‬
‫מחסומי קריירה רבים יותר מאשר נשים אירופיות‪ -‬אמריקניות או היספאניות‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬על פי קריד‪ ,‬פטון וברטרום )‪ (Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬נמצא כי בקרב בנות הגורמים‬
‫הקשורים באופן שלילי למסוגלות עצמית הם מחסומים חיצוניים דווקא משום שהם מהווים תירוץ לאי‬
‫עשייה למרות וייתכן כי המסוגלות קיימת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחסומים פנימיים הם חלק מהמסוגלות עצמה‬
‫ולכן מחסום פנימי לא קיים כישות נפרדת למסוגלות אלא הוא העדר מסוגלות בעצמו ולכן לא יימצא קשר‬
‫בין השניים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ראינו שמחסומי קריירה מוגדרים כגורמים המונעים מהאדם להשיג את הקריירה הרצויה‪ .‬בקרב‬
‫החוקרים קיימות קטגוריות שונות של סוגי המחסומים כאשר הסוגים העיקריים הם פנימיים‪-‬נגישתיים‪-‬‬
‫אישיים )חוסר ביטחון‪ ,‬הערכה עצמית וכו'(‪ ,‬חיצוניים‪-‬חברתיים‪-‬בינאישיים )משפחה‪ ,‬עוני וכו'( וחיצוניים‪-‬‬
‫אינטראקציונאליים )דמוגרפים‪ ,‬מחסומים בהשכלה הגבוהה‪ ,‬היעדר סביבה תומכת ומעודדת וכו'(‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ראינו את רלוונטיות תיאוריית ה‪ SCCT-‬לתחום מחסומי הקריירה‪ ,‬כלומר כיצד משפיעים משתנים‬
‫אישיים והקשריים )מחסומים( על תהליכי פיתוח קריירה מקצועית‪ .‬מחסומי קריירה עלולים למנוע‬
‫מהאדם בחירה במסלול מסוים אפילו במקרה של מסוגלות עצמית גבוהה לסוג הקריירה‪ ,‬ציפיות חיוביות‬
‫ונטיות מקצוע מתאימות‪ .‬כן נמצאו קשרים בין הבדלי תרבות לתפיסות המחסומים‪ .‬בקרב מיעוטים‬
‫וחברות שמרניות ומסורתיות יותר‪ ,‬נמצאה תפיסת מחסומי קריירה גבוהה יותר‪.‬‬
‫תרומת המסוגלות העצמית להתפתחות המקצועית‬
‫סופר )‪ (Super, 1983‬בתיאוריה ההתפתחותית שלו בנוגע לתכנון קריירה‪ ,‬דיבר על כך שהדימוי העצמי‬
‫המקצועי הולך ומתגבש בשלבים החל מהילדות עד סוף החיים‪ ,‬תוך תהליכי הסתגלות והתאמה בין הדימוי‬
‫העצמי ובין המציאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדעתו תקופת גיל ההתבגרות היא תקופת החקירה וככל שתהיינה‬
‫למתבגרים התנסויות לימודיות‪ ,‬מקצועיות וחווייתיות מגוונות יותר‪ ,‬כך תתאפשר צמיחה של דימוי עצמי‬
‫חיובי‪ .‬אם מתבצעת חקירה של ה"עצמי"‪ ,‬מתחיל המתבגר לחשוב על עצמו במונחים של עולם העבודה‬
‫ומתנסה בחוויות שמאפשרות לו לתרגל את מושג העצמי‪ ,‬לשנות‪ ,‬לעדן ולהרחיב את נקודת מבטו )אוהד‪,‬‬
‫‪ .(1998‬בראון ולנט )‪ (Brown & Lent,1996‬מצאו שתהליך של חשיפה לפעילויות מוסיקה‪ ,‬ספורט ומדע‬
‫‪27‬‬
‫וקבלת משוב מאפשר למתבגרים לחדד את מיומנויותיהם‪ ,‬לפתח אמות מידה פנימיות ולעצב תפיסת‬
‫מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫נטיות מקצועיות הן דפוסים של משיכה או דחייה ביחס לפעילויות הקשורות לקריירה‪ .‬חשיפה ישירה או‬
‫עקיפה למקצועות שונים במהלך ההתבגרות‪ ,‬מלווה בהפנמת חיזוקים הקשורים למקצועות אלו‪ .‬חיזוקים‬
‫אלו מפתחים תחושת מסוגלות בביצוע מטלות מסוימות ובונים ציפיות לגבי תוצאות הביצוע בקרב‬
‫המתבגרים‪ .‬למעשה‪ ,‬תחושת המסוגלות והציפיות מעצבות את הנטיות אשר מובילות את המתבגר לתרגל‬
‫משימות שחווה בהן הצלחה ) ‪.( Lent, Brown & Hackett,1996‬‬
‫תלמידים החשים ביטחון נמוך ביכולותיהם מפתחים תחושת פסימיות המונעת מהם לממש את‬
‫איכויותיהם האקדמיות‪ .‬לעומתם‪ ,‬תלמידים בעלי חשיבה חיובית המלווה בציפיות חיוביות ניגשים‬
‫למטלות באופטימיות ומתמודדים גם מול קשיים ) ‪ .( Scheier & Carve,1993‬האמונה ביכולת‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫תחושת המסוגלות העצמית מאפשרת לנבא באופן מדויק יותר את המוטיבציה של התלמיד ואת‬
‫האפשרויות האקדמיות בעתיד ) ‪.( Hackett & Betz,1989‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מסוגלות עצמית בהקשר של קריירה מוגדרת כביטחון נתפס של הפרט בביצוע מטלות הקשורות‬
‫לאקספלורציה ולבחירת קריירה )‪ .(Solberg ,Good & Nord, 1994‬בהקשר זה‪ ,‬התנהגות מתקרבת‬
‫תאופיין ברצונותיו של היחיד לבחור אופציות של השכלה או מקצוע‪ ,‬חקירת הקריירה וקבלת החלטות‬
‫התנהגותיות החיוניות לבחירה נכונה‪ ,‬למשל‪ -‬ביצוע במבחן חשוב להשלמת לימודים במכללה או חקירה‬
‫ביחס לתכנית הכשרה בעבודה מסוימת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנהגות נמנעת תאופיין באי רצון לבחור מקצוע או‬
‫השכלה‪ ,‬קליטת מסרים מעכבים מסביבה‪ ,‬חוסר התמדה מול קשיים‪ ,‬קבלת החלטות שגויה ועוד‪ .‬מסוגלות‬
‫עצמית מאפשרת אם כן‪ ,‬פעילות המקדמת בחירת קריירה נתונה כאשר היא חזקה או חוסמת בחירת‬
‫קריירה כאשר היא חלשה או נמוכה‪ .‬למעשה‪ ,‬לא נכון לדבר על מסוגלות עצמית ביחס לקריירה באופן כללי‬
‫אלא על מסוגלות בתחומי התנהגות ספציפיים בתחום הקריירה )‪ .(Betz, 2000‬בין תחומי המסוגלות‬
‫העצמית שנחקרו בכיוון הקריירה נמצאים‪ :‬מסוגלות עצמית מדעית וטכנית‪ ,‬מסוגלות עצמית מתמטית‪,‬‬
‫ומסוגלות עצמית ביחס לממדים בסיסיים בהתנהגות קריירה כגון‪ ,‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה )‪.(Betz, 2000; 2001; 2007; Byars-Winston, 2006‬‬
‫מחקר זה יתמקד בסוג המסוגלות האחרון‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫המושג "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" מוגדר כיכולת של הפרט להעריך את מסוגלותו‬
‫להתמודד עם כל המידע הדרוש על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה בבחירת קריירה ואין כוונה במושג זה‬
‫לחקור את עצם תהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫קריד‪ ,‬פטון וברטרום )‪ (Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬מצאו כי מסוגלות עצמית ביחס לקבלת‬
‫החלטות קריירה מושפעת מתפיסת המחסומים ומשפיעה על התמקדות בקריירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה כי תיאורית‬
‫המסוגלות העצמית יכולה להוות בסיס להסרת מחסומים אלו‪ .‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫בוחנת את רמת אמונתו של היחיד בנוגע להצלחתו בהשלמת מטלות החיוניות לטובת קבלת החלטת‬
‫קריירה‪ .‬המיומנויות שעומדות בבסיס תחושת מסוגלות זו הן‪ :‬הערכה עצמית מדויקת‪ ,‬איסוף מידע‬
‫מקצועי‪ ,‬בחירת מטרה‪ ,‬תכנון העתיד ויכולת פתרון בעיות‪.‬‬
‫בץ והקט )‪ (Betz & Hackett, 1986‬בדקו את הקשר בין מסוגלות עצמית לבין תהליך קבלת החלטות לגבי‬
‫קריירה ומצאו שהמסוגלות העצמית‪ ,‬הייתה קשורה באופן מובהק לאי בחירה מקצועית ולקשיים בקבלת‬
‫החלטות מקצועיות‪) .‬פלדמן‪.(1992 ,‬‬
‫טיילור ופופמה )‪ (Taylor & Popma, 1990‬דיווחו כי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מבחינה‬
‫באופן משמעותי בין ‪ 3‬קבוצות קטגוריאליות של סטודנטים על בסיס מקצוע עיקרי בקולג'‪ :‬מקצוע ראשי‬
‫מוצהר‪ ,‬כאלו שבחרו טנטטיבית מקצוע ראשי‪ ,‬וכאלו בעמדה לא‪-‬החלטית‪ .‬מתיו‪ ,‬סווה ונילס ) ‪Mathieu,‬‬
‫‪ (Sowa & Niles,1993‬דיווחו כי תלמידות קולג' שטרם החליטו ביחס לקריירה היו בעלות תחושה נמוכה‬
‫של מסוגלות עצמית בקבלת החלטת קריירה באופן משמעותי ביחס לתלמידות שבחרו מקצוע הנשלט על‬
‫ידי גברים או מקצוע נטרלי‪.‬‬
‫נוויל ושלקר )‪ (Nevill & Schlecker, 1988‬הראו שעלייה בתחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה מביאה לנכונות גבוהה יותר להתחייב לפעילויות הקשורות לקריירה‪.‬‬
‫בלושטיין )‪ (Blustein, 1989‬הוכיח את הקשר בין מסוגלות עצמית לקבלת החלטה ביחס לקריירה‬
‫והתנהגות לצורך חקירת קריירה‪ .‬מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה מופיעה כמנבא חשוב יותר‬
‫של פעילויות חקירה מאשר כל משתנה אחר )יציבות המטרה‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר(‪ .‬חוקרים אחרים פיתחו ובחנו‬
‫מדדי מסוגלות עצמית הקשורים לאספקטים של תהליכי קבלת החלטות קריירה ויישום‪ .‬לדוגמא‪ ,‬סולברג‬
‫וחבריו )‪ (Solberg et al., 1995‬דיווחו כי חקירת קריירה יעילה ומסוגלות עצמית ביחס לקבלת החלטות‬
‫קריירה נמצאו במתאם חיובי לפעילויות חקירת קריירה וודאות ביחס לקריירה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫קריד‪ ,‬פטון וברטרום )‪ (Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬מצאו שמחסומי קריירה חיצוניים ותחושת‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הינם מנבאים משמעותיים ביותר לגבי התמקדות בקריירה בקרב‬
‫בנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה‪ ,‬נמצאה כגורם המנבא אינטגרציה אקדמית‬
‫כללית ואינטגרציה חברתית וכקשורה להתמדה אקדמית )‪ .(Peterson, 1993‬בעקבות עצמת הממצאים‬
‫הציע פטרסון )‪ (Peterson, 1993‬שהתערבות המיועדת לחזק מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה‬
‫צריכה להיות חלק משמעותי בתכניות המחזקות יציבות אצל התלמידים‪ .‬מתוך הנחות אלו‪ ,‬מחקרים החלו‬
‫להתמקד בהתערבויות המיועדות לחזק מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה‪ .‬למשל‪ ,‬פוס וסלני‬
‫)‪ (Foss & Slaney, 1986‬דיווחו על עלייה משמעותית בתחושת המסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת‬
‫קריירה שבועיים לאחר חשיפה לסרט ווידאו שצמצם סטריאוטיפ של מגדר בתכנון קריירה וחינוך‪.‬‬
‫פוקוימה ועמיתים )‪ (Fukuyama et al., 1988‬הצביעו על הישגים משמעותיים במסוגלות העצמית לצורך‬
‫קבלת החלטת קריירה וירידה בחוסר החלטיות ביחס לקריירה בקרב סטודנטים ללימודי הסמכה לאחר‬
‫חשיפה לתכנית סיוע להדרכה בתחומי קריירה )‪ .(DISCOVER‬לוזו וטיילור )‪(Luzzo & Taylor , 1994‬‬
‫הראו כי טיפול של שכנוע מילולי של סטודנטים ביחס ליכולתם ולהזדמנויות לבחור בפעילויות יעילות‬
‫לצורך קבלת החלטות קריירה השפיע באופן משמעותי על תחושת המסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת‬
‫קריירה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תחושת המסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת קריירה בקרב סטודנטים שלא‬
‫קיבלו טיפול של שכנוע מילולי נותרה ללא שינוי‪ .‬ממצאי מחקר אורך שערכו מאוחר יותר קריד‪ ,‬פטון‬
‫ופרידוקס )‪ ( Creed, Patton & Prideaux, 2006‬לא תמכו בממצאיהם הראשונים‪ ,‬להיפך‪ ,‬הם מצאו כי‬
‫שינויים במסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה לא בהכרח מנעו הססנות בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫החוקרים מסבירים זאת בקיומם של משתנים מתווכים נוספים‪ ,‬ולאור פער הזמן הרב )שנתיים( בין העברת‬
‫השאלונים הראשונה לשנייה‪ .‬הסבר נוסף שהם מציעים קשור בגילם הצעיר של הנבדקים )כיתות ח' ו‪-‬י'(‪,‬‬
‫גיל שבו עדיין לא ממוקדים מספיק בקריירה‪.‬‬
‫מלבד הממצא האחרון‪ ,‬ממצאי רוב המחקרים שנסקרו‪ ,‬מסבירים עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות‬
‫העצמית בקבלת החלטות קריירה על העדר המחסומים ותורמת להתמקדות בקריירה‪ .‬אמונתו של הפרט‬
‫בנוגע להצלחתו בהתמודדות עם מטלות הנדרשות לצורך קבלת החלטות קריירה‪ ,‬תפחית את רמת מחסומי‬
‫הקריירה בקרב הפרט ותניע אותו לפעילויות של חקירת קריירה ובחירת מטרה באופן ממוקד‪ ,‬מתמיד‬
‫ויציב‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצביעים המחקרים עד כמה תיאוריית המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מסייעת‬
‫להבנת‪ ,‬הערכת ועיצוב התערבות אשר תסייע בהתמקדות בהתנהגות הקריירה של הפרט‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מכיוון שקבוצות המחקר הינן בנות דתיות וחילוניות נסקור כעת את רלוונטיות נושא הדת לתכנון‬
‫הקריירה‪.‬‬
‫רמה דתית ותכנון קריירה‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬לאורך שנים נתפסה עבודת נשים כארעית‪ ,‬לא משמעותית ולא כחלק מקריירה‬
‫מתוכננת )פלדמן‪.(1992 ,‬‬
‫כחלק מתפיסה זו‪ ,‬נשים פחות יצאו לעבודה בגלל גישות שמרניות ומסורתיות אשר ראו את עיקר מקומה‬
‫של האישה בבית‪ ,‬כך שכל נושא הבחירה המקצועית ותכנון הקריירה לא היה רלוונטי לנשים וכמעט ולא‬
‫נחקר בשנים אלו‪.‬‬
‫החל משנות ה‪ 70-‬המאוחרות‪ ,‬בעקבות התפתחות מואצת בתחומי ההשכלה‪ ,‬המדע והטכנולוגיה‪ ,‬שינויים‬
‫בדמוקרטיה ובחקיקה אשר קידמו את זכויות הנשים בפוליטיקה ובתעסוקה‪ ,‬חל שינוי מהותי ביחס העולם‬
‫המודרני כלפי כניסת נשים לעולם העבודה )‪ .(Chi-ching, 1995‬הטכנולוגיה גרמה לכך שתפקידי הבית‬
‫הפכו פשוטים‪ ,‬זולים ומהירים וכן הדרישות המקצועיות השתנו‪ .‬נתונים אלו הביאו למוטיבציה גוברת של‬
‫נשים למימוש השכלתן‪ ,‬הקלו על הנשים במילוי תפקידן בבית ואפשרו להן לצאת לעבודה למגוון תפקידים‬
‫)פלדמן‪.(1992 ,‬‬
‫בעקבות נקודת מפנה זו של כניסת נשים לעולם העבודה‪ ,‬נערכו מספר מחקרים הבודקים השפעת משתנים‬
‫שונים על בחירת מקצוע של נשים‪ ,‬כגון‪ :‬גולן )‪ , Rich & Golan,(1992) ,(1988‬כרמלי )‪ ,(1993‬שורק )‪,(1997‬‬
‫בבניק )‪ ,(1996‬איילון )‪ ,(2000‬מויאל רוזנטל )‪.(1999‬‬
‫בין המשתנים שנבחנו‪ ,‬נעשה שימוש במשתנה הדת כמבדיל ומבחין בין בחירה מקצועית של נשים דתיות‬
‫לעומת נשים חילוניות )גורני‪ ;1976 ,‬כץ‪ ;1980 ,‬גולן‪ ;Rich & Golan, 1992 ;1988 ,‬כרמלי‪ ;1993 ,‬בבניק‪,‬‬
‫‪ ;1996‬שורק‪ ;1997 ,‬איילון‪ ;1998 ,‬שטייר‪ ,‬אורן‪ ,‬לווין ואפשטיין‪ ;1998 ,‬מויאל‪-‬רוזנטל‪.(1999 ,‬‬
‫נמצא‪ ,‬כי בקרב נשים דתיות קיימת נטייה לבחור במקצועות מסורתיים יותר מאשר נשים חילוניות‪ .‬ניסיון‬
‫להסביר ממצא זה נשען על השקפותיהן השמרניות והחינוך שקיבלו עוד בצעירותן המתייחס למשפחה כאל‬
‫ערך עליון‪ .‬חילוניות לעומתן‪ ,‬נחשבות לבעלות דעות ליברליות יותר‪ ,‬המייחסות חשיבות רבה יותר להישגים‬
‫מקצועיים ולכן הן נוטות לבחור במקצועות פחות מסורתיים‪ .‬הדת הנתפסת כמערכת של תפיסות‪ ,‬ערכים‬
‫ומנהגים כוללת עמדות גם ביחס לעבודה וקשורה לערכים מסורתיים המעודדים שמירה על מבנה המשפחה‬
‫המסורתי וחלוקת תפקידים ברורה בין המינים )אמסלם‪ .(2002 ,‬הדת היהודית מציגה חלוקת תפקידים‬
‫מסוימת המטילה על הבעל את האחריות לפרנסת המשפחה‪ .‬ישנם מחקרים ) שורק‪ ;1997 ,‬בבניק‪(1996 ,‬‬
‫הגורסים כי הדת היהודית מדכאת יציאת נשים לעבודה באמצעות ערכים ותפיסת עולם לגבי תפקידה של‬
‫‪31‬‬
‫האישה ומקומה וכך הן מוותרות על עבודה מחוץ לבית או שמסתפקות בעבודה חלקית או זמנית מסוג‬
‫המקצועות המסורתיים‪ ,‬אשר תשתלב עם דרישות הבית והמשפחה‪ .‬לעומתן‪ ,‬הנשים החילוניות מושפעות‬
‫מערכים מודרניים כגון חומרנות‪ ,‬תחרותיות ומרכזיות העבודה המהווים תמריץ ליציאתן לעבודה )אמסלם‪,‬‬
‫‪ .(2002‬עם זאת‪ ,‬ישנם מחקרים המראים כי דווקא בנות אשר גדלו על תפקיד האישה המסורתית יחליטו‬
‫לערוך שינוי ולבחור במקצועות מגוונים לקריירה ) ‪.( Mendelson & Freeman, 1997‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בחברה הישראלית קיים הבדל בין נשים דתיות לחילוניות בבחירה המקצועית עצמה‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫הנשים הדתיות יוצאות אף הן לעבודה‪ ,‬אך מושפעות מערכי הדת והמסורת ומעדיפות מקצועות מסורתיים‬
‫יותר‪ ,‬לעומת הנשים החילוניות שמושפעות מערכים מערביים‪-‬מודרניים ובוחרות במגוון מקצועות רחב‬
‫יותר‪.‬‬
‫החידוש במחקר שלפנינו‪ ,‬הוא שלא רק בהיבט של בחירה מקצועית קיים הבדל בין דתיות לחילוניות‪.‬‬
‫ההנחה היא כי ההבדל קיים גם בתכנון הקריירה‪ ,‬במחסומי הקריירה‪ ,‬במסוגלות העצמית ובהתמקדות‬
‫בקריירה‪ .‬מטרת המחקר‪ ,‬בין השאר היא לבדוק גם את השאלה הזו ולבחון את הקשרים השונים בין מדדי‬
‫המחקר בנפרד בקבוצת הדתיות והחילוניות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫כפי שצוין‪ ,‬העיסוק במחסומי קריירה הינו חדיש בתחום זה משום שעד כה התמקדו המחקרים בשאלות‬
‫יסוד של עצם הבחירה ולא בגורמים שמונעים את הבחירה‪ .‬בחירת קריירה ותכנון קריירה הם חלק חשוב‬
‫בהתפתחות של הנבדקות ומטרת המחקר היא לבחון את השאלה‪ ,‬באיזו מידה רמת מחסומי הקריירה‬
‫ורמת המסוגלות העצמית אכן משפיעות על ההתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫מתוך סקירת הספרות‪ ,‬עולה תמונה המצביעה על מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה כקשורות זו בזו‪ .‬המחקרים )גרנט‪-‬פלומין‪ (1998 ,‬מצביעים על קשר גבוה בין רמת המסוגלות‬
‫העצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המחקרים ) & ‪Creed ,Patton‬‬
‫‪ (Bartrum, 2004; Lent, Brown & Hackett, 1994; Brown & Lent,1996‬הצביעו על השפעת מחסומי‬
‫הקריירה על ההתמקדות בקריירה‪ .‬המחקרים גם הראו עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה על העדר המחסומים ותורמת להתמקדות בקריירה ) ;‪Solberg et al., 1995‬‬
‫‪ .(Peterson, 1993‬כן ראינו את השפעת מחסומי הקריירה על המסוגלות העצמית אולם לא באופן חד‬
‫משמעי ) ‪.( Brown & Lent,1996; Luzzo, 1993; Creed, Patton & Prideaux, 2006‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כפי שהצבענו על הבדלים בין קבוצות דת ביחס למחסומי קריירה‪ ,‬מסוגלות עצמית והתמקדות‬
‫בקריירה‪ ,‬השערות המחקר יבחנו הבדלים במדדים אלו בין דתיות לחילוניות‪.‬‬
‫על כן השערות המחקר הן כדלקמן‪:‬‬
‫ד‪ .‬הבדלים בין ‪ 2‬קבוצות על פי רמה דתית‪.‬‬
‫‪ .1‬יימצאו הבדלים בין בנות דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה פנימיים וחיצוניים‪.‬‬
‫בקרב בנות דתיות ימצאו מחסומי קריירה רבים יותר בהשוואה לבנות חילוניות‪.‬‬
‫מכיוון שבנות דתיות מושפעות מערכים שמרניים יותר המונעים מהם חשיפה מספקת ומתחשבות יותר בגורמים כגון‪,‬‬
‫משפחה‪ ,‬ערכי המסורת וכיו"ב )אמסלם‪.( 2002 ,‬‬
‫‪ .2‬לא יימצא הבדל בין בנות דתיות לחילוניות בתחושת סך המסוגלות העצמית‪.‬‬
‫אין סיבה להניח שתחושת מסוגלות עצמית כללית תלוית ערכים ודת‪.‬‬
‫‪ .3‬יימצא הבדל בין בנות דתיות לחילוניות ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫בנות חילוניות תפתחנה תחושת מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה גבוהה יותר בהשוואה‬
‫לבנות דתיות‪.‬‬
‫מכיוון שבנות חילוניות נחשבות לבעלות דעות ליברליות יותר‪ ,‬מושפעות מערכים מודרניים כגון‪ ,‬חומרנות‪ ,‬תחרותיות‬
‫ומרכזיות העבודה המהווים תמריץ ליציאה לעבודה )אמסלם‪ ; 2002 ,‬שורק‪ ;1997 ,‬בבניק‪.(1996 ,‬‬
‫‪ .4‬יימצא הבדל בין בנות דתיות לחילוניות ביחס להתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע‬
‫‪33‬‬
‫בפיתוח קריירה(‪.‬‬
‫בקרב בנות חילוניות תימצא רמת התמקדות בקריירה גבוהה יותר בהשוואה לבנות דתיות‪.‬‬
‫על פי הנימוקים בהשערות ‪ 1‬ו‪. 2-‬‬
‫ה‪ .‬קשר בין מחסומי קריירה לסך המסוגלות העצמית‪ ,‬ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪ .1‬יימצא קשר שלילי בין רמת מחסומי קריירה חיצוניים לבין רמת סך המסוגלות העצמית‬
‫ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫ככל שרמת סך המסוגלות העצמית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה נמוכה יותר‪ ,‬כן‬
‫רמת מחסומי הקריירה החיצוניים תהיה גבוהה יותר‪.‬‬
‫מכיוון שיכולת ההתמקדות בקריירה נמוכה )‪(Blustein, 1989 ; Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬‬
‫‪ .2‬לא יימצא קשר בין מחסומי קריירה פנימיים לבין סך המסוגלות העצמית והמסוגלות העצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫מחסומים פנימיים גוברים על המסוגלות העצמית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחסום הפנימי מהווה חלק מהמסוגלות העצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה ולכן לא יימצא קשר בין השניים‪.‬‬
‫‪ .3‬יימצא קשר חיובי בין סך מסוגלות עצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪:‬‬
‫ככל שרמת סך המסוגלות העצמית גבוהה יותר‪ ,‬כן רמת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫מדובר במשתנים דומים‪ .‬סך המסוגלות העצמית הנו המשתנה הכללי והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה הנה‬
‫המשתנה הספציפי ולכן שני המשתנים פועלים באופן דומה‪.‬‬
‫ו‪ .‬קשר בין מחסומי קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה להתמקדות‬
‫בקריירה‬
‫‪ .4‬יימצא קשר חיובי בין סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לבין‬
‫התמקדות בקריירה‪:‬‬
‫ככל שרמת סך המסוגלות העצמית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה גבוהה יותר‪ ,‬כן‬
‫רמת ההתמקדות בקריירה תהיה גבוהה יותר‪.‬‬
‫לאדם התופס את עצמו כבעל יכולות גבוהות יהיה קל יותר להתמקד בקריירה ) פלדמן‪.( Betz & Hackett, 1986 ; 1992 ,‬‬
‫‪ .5‬יימצא קשר שלילי בין מחסומי קריירה לבין התמקדות בקריירה‪:‬‬
‫ככל שרמת מחסומי הקריירה הפנימיים והחיצוניים גבוהה יותר‪ ,‬כן ההתמקדות בקריירה תהיה‬
‫נמוכה יותר‪.‬‬
‫ככל שלפרט תפיסת מחסומים גבוהה יותר הוא יימנע מהתנהגויות הקשורות בבחירת קריירה או יתקשה בהן‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שיטה‬
‫אוכלוסיה‬
‫במדגם ‪ 120‬בנות שרות לאומי המשרתות ב"אגודה להתנדבות בעם" במגוון תחומים‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫רווחה‪ ,‬ביטחון ומנהל‪ -‬באזור השרון‪ .‬הבנות מגיעות מאזורים שונים בארץ‪ ,‬חלקן בשנתן הראשונה לשרות‬
‫וחלקן בשנתן השנייה‪ .‬כמחצית מהבנות משרתות במסלול דתי ומחציתן משרתות במסלול ממלכתי‪ .‬רובן‬
‫במצב סוציו אקונומי בינוני ומעלה‪.‬‬
‫משתני המחקר ומערך המחקר‪:‬‬
‫משתנים בלתי‪-‬תלויים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחסומים ‪ -‬כפי שייבחנו בשאלון תפיסת מחסומים )‪.(Howel, Fress & Sollie ,1977) (PBS‬‬
‫‪ .2‬סך מסוגלות עצמית ‪ -‬כפי שתיבחן בשאלון מסוגלות עצמית )‪.(Sherer & Adams ,1983) (GSE‬‬
‫משתנים תלויים‪:‬‬
‫‪ .1‬התמקדות בקריירה ‪-‬כפי שתיבחן בשאלון התמקדות קריירה )‪.(Lokan, 1984) (CDI‬‬
‫‪ .2‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות הקריירה ‪ -‬כפי שתיבחן בשאלון ‪.(Betz et al, 1996) CDMSE‬‬
‫משתנה דמוגרפי‪ :‬דתיות‬
‫ראה להלן מוצג מודל המחקר‪.‬‬
‫מחסומי קריירה‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות‬
‫סך‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫תרשים ‪ :2‬מודל המחקר‬
‫‪35‬‬
‫התמקדות בקריירה‬
‫)עמדה בפיתוח קריירה‬
‫וידע בפיתוח קריירה(‬
‫כלים‬
‫‪ .1‬שאלון תפיסת מחסומים )נספח ‪( 1‬‬
‫שאלון זה הינו גירסה עברית לשאלון ‪ ,(Perceived Barriers Scale) PBS‬השאלון פותח על ידי הול‪ ,‬פרס‬
‫וסולי )‪ (Howell, Frese & Sollie, 1977‬ועל בסיסו ניתן לבחון תפיסת מחסומים‪ .‬שאלון זה מבקש‬
‫מהמשתתפות לציין "עד כמה הגורמים הבאים לדעתך משפיעים באופן שלילי ועשויים למנוע ממך להשיג‬
‫את העיסוק בו את מעוניינת?"‪ .‬הגורמים אליהם מתייחסים‪ :‬השפעת ההורים‪ ,‬בי"ס בו למדת בעבר‪ ,‬מימון‬
‫ויכולות כלכליות‪ ,‬מוביליות‪ ,‬עבודה‪ ,‬זמינות יועצים תעסוקתיים‪ ,‬זמינות ההכשרה‪ ,‬מוטיבציה ודימוי עצמי‪.‬‬
‫בשאלון המקורי היו פחות גורמים ופריטים ואנו הוספנוי פריטים שיתאימו למאפיינים בארץ‪.‬‬
‫לגבי כל פריט נתבקשו הנבדקות לדרג את עצמן לפי סולם ליקרט הנע בין ‪ 1‬ל‪ 4-‬כאשר הציון ‪ 1‬משמעו "אין‬
‫השפעה שלילית כלל" והציון ‪ 4‬משמעו "קיימת השפעה שלילית רבה מאוד"‪.‬‬
‫ציון גבוה מעיד על קיומם של מחסומים רבים יותר‪ .‬המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו‪ ,‬כפי‬
‫שדווחה במחקרם של ‪ (2004) Creed, Patton & Bartrum‬הינה ‪ . α =.84‬המהימנות מסוג אלפא קרונבך‬
‫לשאלון כולו שנמצאה במדגם הנוכחי הינה ‪. α =.85‬‬
‫בניתוח גורמים שבוצע על השאלון המוצג בלוח ‪ 1‬נתקבלו ‪ 3‬גורמים המציינים מחסומים פנימיים‪,‬‬
‫מחסומים חיצוניים ומחסומי סוציאליזציה ראשוניים‪ .‬זאת בשונה ממחקרם של קריד‪ ,‬פטון וברטרום‬
‫)‪ (Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬שמצאו שני גורמים בלבד )מחסומים חיצוניים ופנימיים(‪ .‬במסגרת‬
‫ניתוח הגורמים הושמט פריט ‪ 15‬מכיוון שטעינותו הייתה נמוכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בלוח זה יוצגו ממוצעים‪ ,‬סטיית‬
‫תקן וטווח הציונים של שלושת הגורמים שהתקבלו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫לוח ‪ :1‬ניתוח גורמים וטעינות של שאלון מחסומי קריירה‬
‫פריט ‪1‬‬
‫פריט ‪14‬‬
‫פריט ‪2‬‬
‫פריט ‪13‬‬
‫פריט ‪12‬‬
‫פריט ‪16‬‬
‫פריט ‪8‬‬
‫פריט ‪5‬‬
‫מחסומים חיצוניים‬
‫)גורם ‪(2‬‬
‫מחסומים‬
‫פנימיים )גורם ‪(1‬‬
‫‪.769‬‬
‫‪.749‬‬
‫‪.735‬‬
‫‪.733‬‬
‫‪.645‬‬
‫‪.560‬‬
‫מחסומי סוציאליזציה‬
‫ראשוניים )גורם ‪( 3‬‬
‫‪.499‬‬
‫‪.722‬‬
‫‪.710‬‬
‫פריט ‪6‬‬
‫פריט ‪9‬‬
‫פריט ‪4‬‬
‫פריט ‪11‬‬
‫פריט ‪10‬‬
‫‪.829‬‬
‫‪.794‬‬
‫פריט ‪3‬‬
‫פריט ‪7‬‬
‫‪.666‬‬
‫‪.445‬‬
‫‪.581‬‬
‫‪.563‬‬
‫‪.511‬‬
‫‪ %‬השונות המוסברת‬
‫‪22.38‬‬
‫‪17.95‬‬
‫‪15.79‬‬
‫מהימנות אלפא‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.69‬‬
‫ממוצע‬
‫‪1.81‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.41‬‬
‫ס"ת‬
‫‪.74‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪.55‬‬
‫טווח‬
‫‪3.83-1.00‬‬
‫‪3.75-1.00‬‬
‫‪3.25-1.00‬‬
‫‪ .2‬שאלון התמקדות בקריירה ‪) CDI /‬נספח ‪( 2‬‬
‫שאלון התמקדות בקריירה המקורי )‪ (Career Development Inventory‬פותח על ידי לוקן )‪.(Lokan, 1984‬‬
‫השאלון מורכב מ‪ 72-‬פריטים השייכים לשני גורמים‪ :‬עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה‪ .‬השאלון‬
‫שלפנינו הינו גרסה מקוצרת של השאלון הנ"ל‪ .‬קריד‪ ,‬פטון וברטרום‪( Creed ,Patton & Bartrum, 2004) ,‬‬
‫פיתחו שאלון ‪ CDI‬על בסיס שאלון ‪ (Lokan, 1984) Career Development Inventory‬שכולל ‪32‬‬
‫פריטים השייכים לארבעה גורמים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנון קריירה )‪ (Career Planning‬כולל פריטים משני גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬אוריינטציה תכנונית )‪ .(Planning Orientation‬לדוגמא‪" :‬כשאת חושבת על הקריירה שלך‪ ,‬עד‬
‫‪37‬‬
‫כמה ברורות תכניותייך לאחר שתסיימו שירות לאומי?"‬
‫‪ .2‬ספציפיות המידע לגבי התפקיד )‪ .(Specificity of Information‬לדוגמא‪" :‬כשאת חושבת על עבודה‬
‫שתרצי לעבוד בסיום השירות הלאומי‪ ,‬כמה את יודעת על יכולות ומיומנויות הנדרשות לתפקיד?"‬
‫ב‪ .‬חקירת קריירה )‪ (Career Exploration‬כוללת פריטים משני גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות למקורות המידע )‪ .(Resource Awareness‬לדוגמא‪ " :‬האם תבקשי מיועצי קריירה‬
‫מידע‪/‬סיוע לתכנן עבודה‪/‬המשך לימודים?"‬
‫‪ .2‬שימוש במקורות המידע )‪ .(Resource Use‬לדוגמא‪" :‬מי עזר לך לתכנן תכניות לעבודה ‪ /‬השכלה‬
‫נוספת? ‪ -‬מבוגרים שיודעים ויכולים לסייע"‪.‬‬
‫ג‪ .‬ידע על עולם העבודה )‪ .(The World of Work Information‬לדוגמא‪" :‬להיות מאושר בעבודה זה עניין‬
‫של‪ :‬א( לקבל שכר טוב‪ .‬ב( לדעת מה את רוצה ולקבל זאת‪ .‬ג( לדעת שיש דברים מעניינים לעשות עם‬
‫תום העבודה‪ .‬ד( לקבל קידום ושכר מוגדל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )‪ .(Career Decision Making‬לדוגמא‪" :‬רוני טוב מאוד במלאכת‬
‫יד‪ ,‬יש לו כשרון מכני והוא התלמיד הטוב ביותר בכיתת אמנות ומתמטיקה‪ .‬רוני אוהב את כל אלו‪ ,‬מה‬
‫עליו לעשות? א( לחפש מקצוע שיפעיל יכולות אלו ככל שניתן‪ .‬ב( לבחור קריירה שמצריכה מתמטיקה‬
‫כיוון שיש בזה עתיד יותר מבאמנות‪ .‬ג( להתרכז כעת רק באחת מיכולותיו ולבחור קריירה המצריכה‬
‫יכולת זו‪ .‬ד( לדחות החלטות ביחס לעתיד ולחכות עד שהעניין באחת מיכולות אלו יפחת‪ .‬בחישוב‬
‫המהימנות הראשון לגורם זה התקבלה מהימנות של ‪ , α = .27‬בכדי להעלות את רמת המהימנות הושמט‬
‫פריט ‪.32‬‬
‫‪ 17‬הפריטים הראשונים נמדדים לפי סולם ליקרט בן ‪ 5‬דרגות כאשר הציון ‪ 5‬הינו הגבוה והציון ‪ 1‬הינו‬
‫הנמוך המנוסחים בהתאם לאופי השאלות‪ .‬בפריטים ‪ 32-18‬יש צורך לדרג מ‪-‬א' עד ד' את התשובות לכל‬
‫פריט‪ .‬המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו במחקר המקורי הינה ‪ . α =.96‬בניגוד לדיווח במחקר‬
‫המקורי כאן לא חושבה מהימנות לכלל השאלון מכיוון שהוא מורכב בחלקו ממבחן ובחלקו משאלון בסולם‬
‫ליקרט‪ .‬בלוח ‪ 2‬מוצגים גורמי שאלון ‪ CDI‬עם תתי הגורמים‪ ,‬מספרי הפריטים המתאימים והמהימנויות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫לוח ‪ : 2‬הגורמים בשאלון ‪ ,CDI‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך‬
‫בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )‪ (N=120‬ותלמידי תיכון )‪(N=130‬‬
‫מספר גורמים‬
‫ראשיים‬
‫‪1‬‬
‫עמדה בפיתוח קריירה‬
‫)‪(CDA‬‬
‫‪2‬‬
‫ידע בפיתוח קריירה )‪(CDK‬‬
‫גורמים‬
‫משניים‬
‫מספרי‬
‫השאלות‬
‫המקוריות‬
‫ממוצעים‬
‫סטיות‬
‫תקן‬
‫טווח‬
‫‪18-1‬‬
‫‪3.32‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪4.88-1.76‬‬
‫המהימנות המהימנות‬
‫הפנימית הפנימית‬
‫בקרב‬
‫בקרב‬
‫תלמידי‬
‫נבדקות‬
‫תיכון‬
‫המדגם‬
‫הנוכחי‬
‫‪N=130‬‬
‫‪N=120‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪81.‬‬
‫תכנון קריירה )‪(CP‬‬
‫‪9-1‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪5.00-1.33‬‬
‫‪77.‬‬
‫‪.95‬‬
‫אוריינטציה תכנונית )‪(PO‬‬
‫‪5-1‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪5.00-1.40‬‬
‫‪64.‬‬
‫‪.92‬‬
‫ספציפיות המידע )‪(SI‬‬
‫‪9-6‬‬
‫‪3.06‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪5.00-1.00‬‬
‫‪85.‬‬
‫‪.95‬‬
‫חקירת קריירה )‪(CE‬‬
‫‪17-10‬‬
‫‪3.34‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪5.00-1.5‬‬
‫‪76.‬‬
‫‪.92‬‬
‫מודעות למקורות המידע )‪(RA‬‬
‫‪13-10‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪5.00-2.00‬‬
‫‪66.‬‬
‫‪.87‬‬
‫שימוש במקורות המידע )‪(RU‬‬
‫‪17-14‬‬
‫‪2.98‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪5.00-1.00‬‬
‫‪72.‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪32-18‬‬
‫‪9.95‬‬
‫‪2.79‬‬
‫‪14.00-.00‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪25-18‬‬
‫‪5.87‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪8.00-.00‬‬
‫‪67.‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪32-26‬‬
‫‪4.07‬‬
‫‪1.37‬‬
‫‪6.00-.00‬‬
‫‪43.‬‬
‫‪.92‬‬
‫ידע על עולם העבודה )‪(WW‬‬
‫ידע בעקרונות קבלת החלטת‬
‫קריירה )‪(DM‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .3‬שאלון מסוגלות עצמית לבחינת היכולת האישית לקבל החלטות קריירה )נספח ‪(3‬‬
‫שאלון זה הינו גרסה עברית לשאלון ‪Career Decision Making – Self Efficacy Scale‬‬
‫)‪ .(CDMSE-SF; Betz et al, 1996‬זו גרסה מקוצרת המכילה ‪ 25‬פריטים הנמדדים על סולם ליקרט הנע‬
‫בין ‪ 1‬ל‪ ,5-‬כאשר הציון ‪ 1‬משמעו "חוסר ביטחון מוחלט" והציון ‪ 5‬משמעו "ביטחון מלא"‪ .‬ציון גבוה בשאלון‬
‫מעיד על מסוגלות עצמית גבוהה בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫פריטי השאלון בוחנים בטחון ביחס ליכולת לקבל החלטת קריירה ושייכים לחמישה גורמים‪:‬‬
‫א‪ .‬הערכה עצמית‪ .‬לדוגמא‪" :‬עד כמה את מרגישה בטחון שבידייך להעריך בצורה מדויקת את יכולותייך?"‬
‫ב‪ .‬מידע על התעסוקה‪ .‬לדוגמא‪" :‬עד כמה את מרגישה בטחון שבידייך למצוא רווח שנתי ממוצע של אדם‬
‫במקצוע?"‬
‫ג‪ .‬בחירת מטרה‪ .‬לדוגמא‪" :‬עד כמה את מרגישה בטחון לבחור קריירה המתאימה לאינטרסים שלך?"‬
‫ד‪ .‬תכנון קריירה‪ .‬לדוגמא‪" :‬עד כמה את מרגישה בטחון לקבוע צעדים לקראת המקצוע הנבחר?"‬
‫ה‪ .‬פתרון בעיות‪ .‬לדוגמא‪" :‬עד כמה את מרגישה בטחון לשנות מקצוע אם אינך מרוצה?"‬
‫המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו הינה ‪ , α =.95‬מהימנות הגורמים לא דווחה ותדווח בעקבות‬
‫המחקר‪.‬‬
‫לוח ‪ : 3‬הגורמים בשאלון ‪ ,CDMSE‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי‬
‫אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )‪ (N=120‬ותלמידי תיכון )‪(N=130‬‬
‫המהימנות‬
‫הפנימית‬
‫בקרב‬
‫נבדקות‬
‫המדגם‬
‫הנוכחי‬
‫‪N=120‬‬
‫המהימנות‬
‫הפנימית‬
‫בקרב‬
‫תלמידי‬
‫תיכון‬
‫‪N=130‬‬
‫מספר‬
‫‪1‬‬
‫הערכה עצמית‬
‫‪5,12,18,24‬‬
‫‪3.78‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪5.00-1.25‬‬
‫‪.67‬‬
‫_‬
‫‪2‬‬
‫מידע על‬
‫התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫‪1,15,19,21,23‬‬
‫‪4.01‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪5.00-1.20‬‬
‫‪.75‬‬
‫_‬
‫‪4‬‬
‫תכנון קריירה‬
‫‪2,6,8,9,11,14,16‬‬
‫‪20,22‬‬
‫‪3,4,7‬‬
‫‪3.66‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪5.00-1.44‬‬
‫‪.90‬‬
‫_‬
‫‪3.23‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪5.00-1.00‬‬
‫‪.74‬‬
‫_‬
‫‪5‬‬
‫פתרון בעיות‬
‫‪13,17,25‬‬
‫‪3.35‬‬
‫‪0.88‬‬
‫‪5.00-1.00‬‬
‫‪.74‬‬
‫_‬
‫‪6‬‬
‫כללי‬
‫‪25-1‬‬
‫‪3.63‬‬
‫‪0.66‬‬
‫‪4.96-1.68‬‬
‫‪94.‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪3‬‬
‫הגורמים‬
‫בשאלון‬
‫מספרי השאלות‬
‫המקוריות‬
‫ממוצעים‬
‫‪40‬‬
‫סטיות טווח‬
‫תקן‬
‫‪ .4‬שאלון מסוגלות עצמית ‪) Self Efficacy /‬נספח ‪(4‬‬
‫שאלון זה הינו עיבוד עברי לסולם מסוגלות עצמית‪ ,‬אשר פותח על ידי שרר ואדמס ) ‪Sherer & Adams,‬‬
‫‪ (1983‬ועובד לעברית על ידי אבירם )‪ .(1990‬השאלון כולל ‪ 27‬פריטים הנמדדים על סולם ליקרט הנע בין ‪1‬‬
‫ל‪ ,5-‬כאשר הציון ‪ 1‬משמעו "מתנגד מאוד" והציון ‪ 5‬משמעו "מסכים מאוד"‪ .‬ציון גבוה בשאלון מעיד על‬
‫מסוגלות עצמית נמוכה‪.‬‬
‫פריטי השאלון שייכים לשני גורמים‪:‬‬
‫א‪ .‬מסוגלות עצמית )‪ ( GSE‬כוללת ‪ 21‬פריטים שמספרם ‪. 21-1‬לדוגמא‪" :‬אני סומכת על עצמי"‪.‬‬
‫פריטים ‪ 3,9,14,17‬חוברו ע"י אבירם )‪ (1990‬בכדי להעלות את המהימנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסוגלות עצמית חברתית )‪ ( SSE‬כוללת ‪ 6‬פריטים שמספרם ‪ . 27-22‬לדוגמא ‪" :‬השגתי את חברי‬
‫באמצעות יכולתי האישית ליצור חברויות"‪.‬‬
‫בעיבוד לעברית של אבירם )‪ (1990‬נמצאה עקביות פנימית גבוהה עפ"י אלפא של קרונבך‪. α =0.88 :‬‬
‫פריטים בעלי משמעות הפוכה‪.26 ,24 ,22 ,20 ,17 ,16 ,15 ,14 ,13 ,11 ,10 ,8 ,7 ,5 ,4 ,1 :‬‬
‫לוח ‪ : 4‬הגורמים בשאלון מסוגלות עצמית‪ ,‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬טווח ומקדמי המהימנות‬
‫הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )‪ (N=120‬ו ‪-‬עובדים סוציאליים‬
‫)‪(N=100‬‬
‫המהימנות‬
‫הפנימית‬
‫בקרב‬
‫נבדקות‬
‫המדגם‬
‫הנוכחי‬
‫‪N=120‬‬
‫המהימנות‬
‫הפנימית‬
‫בקרב‬
‫?‬
‫מספר‬
‫‪1‬‬
‫מסוגלות עצמית ‪21-1‬‬
‫‪3.78‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪5.00-1.25‬‬
‫‪.86‬‬
‫_‬
‫‪2‬‬
‫מסוגלות עצמית ‪27-22‬‬
‫חברתית‬
‫‪27-1‬‬
‫סך מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫‪4.01‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪5.00-1.20‬‬
‫‪.47‬‬
‫_‬
‫‪3.66‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪5.00-1.44‬‬
‫‪85.‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪3‬‬
‫הגורמים‬
‫בשאלון‬
‫מספרי השאלות‬
‫המקוריות‬
‫ממוצעים‬
‫‪41‬‬
‫סטיות טווח‬
‫תקן‬
‫הליך‬
‫מספר חודשים לפני העברת השאלונים נערך מחקר חלוץ בו הועברו ‪ 2‬שאלונים‪:‬‬
‫שאלון מחסומי קריירה ושאלון התמקדות בקריירה בכדי לוודא שהפריטים מובנים וניסוח השאלות ברור‪.‬‬
‫בעקבות ניסיון זה שונה נוסח השאלה בשאלון המחסומים וכן הובהרו מספר פריטים בשאלון ההתמקדות‬
‫בקריירה‪.‬‬
‫השאלונים לצורך המחקר הועברו לבנות השרות במהלך חודשים ינואר‪-‬פברואר‪ .‬לרוב‪ ,‬בחודשים אלו‬
‫מתחילות הבנות להיערך לשנה הבאה )נבחנות בבחינה הפסיכומטרית‪ ,‬מחפשים מקום לימודים‪ ,‬חושבות‬
‫על עיסוק להמשך וכו'(‪ .‬השאלונים הועברו על ידי במסגרת ימי עיון‪/‬אוריתות )כינוס שבועי של הבנות‬
‫לשיעור תורה(‪ .‬לצורך מילוי השאלונים הוקדשו כ‪ 30-‬דקות‪ ,‬תוך הקפדה על תנאים נינוחים וסביבה שקטה‪.‬‬
‫הודגש לנבדקות כי מילוי השאלונים אנונימי ובממצאים ייעשה שימוש לצורכי המחקר בלבד‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫תוצאות‬
‫מבוא לעיבוד הנתונים‪:‬‬
‫סטטיסטיקה תיאורית של כל מדדי המחקר מוצגת בפרק השיטה לפי החלוקה לשאלונים השונים‪.‬‬
‫הנתונים יעובדו לפי הסדר הבא בהתאם להשערות המחקר‪.‬‬
‫‪ .1‬יבוצעו מבחני ‪ T‬בין קבוצת הדתיות לחילוניות ביחס לכל ארבעת מדדי המחקר‬
‫העיקריים‪ :‬התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה‪ ,‬ידע בפיתוח קריירה(‪ ,‬מסוגלות‬
‫עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה‪.‬‬
‫‪ .2‬יחושבו מתאמים בין כל מדדי המחקר השונים על מנת לענות על השערות המחקר‪.‬‬
‫‪ .3‬יחושבו מבחני רגרסיה לבדיקת ניבוי התמקדות בקריירה ומסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה‪ ,‬באמצעות כל מדדי המחקר האחרים לפי מרכיביהם‪ ,‬על מנת לאשש את‬
‫תוצאות המחקר‪.‬‬
‫שלב א ‪ :‬מבחני ‪ T‬בין קבוצת הדתיות לחילוניות על מדדי המחקר‬
‫על מנת לבחון השערות א ‪ 4-1‬חושבו מבחני ‪ T‬על ‪ 4‬המשתנים העיקריים במחקר‪.‬‬
‫מחסומי קריירה‬
‫כדי לבדוק‪ ,‬האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי הקריירה נערך מבחן ‪t‬‬
‫למדגמים בלתי תלויים‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪.5‬‬
‫לוח ‪ : 5‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי‬
‫קריירה‬
‫משתנה תלוי‬
‫מחסום‪-‬כללי‬
‫)‪GEN-‬‬
‫‪(BARR‬‬
‫מחסומים‬
‫פנימיים‬
‫)‪(BARR1IN‬‬
‫מחסומים‬
‫חיצוניים‬
‫)‪(BAR1OU‬‬
‫מחסומי‬
‫סוציאליזציה‬
‫)‪(BARR1SOC‬‬
‫משתנה‬
‫בלתי תלוי‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫‪p‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1.88‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.42‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.156‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1.95‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪2.26‬‬
‫‪118‬‬
‫*‪.025‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪039.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1.42‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪15.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪p<.05*; **p<.01‬‬
‫‪43‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫דתיו ת‬
‫‪1‬‬
‫חילוניו ת‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫מחסומי‬
‫סו צי אליזציה‬
‫מחסומים‬
‫חי צוניים‬
‫מחסומים‬
‫פנימיים‬
‫מחסום‪ -‬כללי‬
‫גרף ‪ : 1‬מחסומי קריירה בחלוקה לפי דת‬
‫בניתוח נמצא‪ ,‬כי קיים הבדל מובהק בין חילוניות לדתיות ביחס למחסומים הפנימיים) ‪.(p<.05‬‬
‫כלומר‪ ,‬בקרב הדתיות ממוצע המחסומים הפנימיים )‪ (M=1.95, SD=1.65‬גבוה מממוצע‬
‫החילוניות )‪ .(M=1.65, SD=0.62‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין חילוניות לדתיות ביחס‬
‫למחסום באופן כללי )‪ ,(p > .05‬למחסומים חיצוניים )‪ (p > .05‬ולמחסומי סוציאליזציה )‪.(p > .05‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬השערה א‪ 1,‬אושרה באופן חלקי )נמצא הבדל רק במחסומי הקריירה הפנימיים(‪.‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫כדי לבדוק‪ ,‬האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בתחושת סך המסוגלות העצמית‪ ,‬נערך מבחן ‪t‬‬
‫למדגמים בלתי תלויים‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪.6‬‬
‫לוח ‪ : 6‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לסך‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫משתנה תלוי‬
‫סך מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫)‪(TOTSE‬‬
‫מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫)‪(GSE‬‬
‫מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫חברתית)‪(SSE‬‬
‫משתנה‬
‫בלתי תלוי‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫‪p‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.14‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪0.34‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪224.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.823‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.19‬‬
‫‪3.17‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪295.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.768‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2.93‬‬
‫‪2.94‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪-.144‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.886‬‬
‫‪**p<.01‬‬
‫‪44‬‬
‫;*‪p<.05‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.95‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.85‬‬
‫‪2.8‬‬
‫דתיות‬
‫חילוניות‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫חברתית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫גרף ‪ : 2‬סך מסוגלות עצמית בחלוקה לפי דת‬
‫בניתוח נמצא‪ ,‬כי לא קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס למדדי המסוגלות‬
‫העצמית בהתאם להשערה א ‪.2‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫כדי לבדוק‪ ,‬האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בתחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‪ ,‬נערך מבחן ‪ t‬למדגמים בלתי תלויים‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪.7‬‬
‫לוח ‪ : 7‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למסוגלות‬
‫עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫משתנה‬
‫משתנה‬
‫בלתי תלוי‬
‫תלוי‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫כללי‬
‫)‪-2 (CDMSE‬חילוניות‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫הערכה‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫עצמית‬
‫)‪(CDM1‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫מידע על‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫התעסוקה‬
‫)‪(CDM2‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫בחירת‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫מטרה‬
‫)‪(CDM3‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫תכנון‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫קריירה‬
‫)‪(CDM4‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫פתרון‬
‫בעיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫)‪(CDM5‬‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫‪p‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.79‬‬
‫‪3.67‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪2.383-‬‬
‫‪118‬‬
‫*‪.019‬‬
‫‪1.757-‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.082‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.97‬‬
‫‪4.06‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪-.647‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.519‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.56‬‬
‫‪3.79‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪1.89-‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.06‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2.96‬‬
‫‪3.54‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.75-‬‬
‫‪118‬‬
‫*‪.00‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪3.63‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.37-‬‬
‫‪118‬‬
‫*‪.00‬‬
‫‪**p<.01‬‬
‫;*‪p<.05‬‬
‫‪45‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫דתיות‬
‫חילוניות‬
‫פתרון‬
‫בעיות‬
‫תכנון‬
‫קריירה‬
‫בחירת‬
‫מטרה‬
‫מידע על הערכה‬
‫התעסוקה עצמית‬
‫כללי‬
‫גרף ‪: 3‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בחלוקה לפי דת‬
‫בניתוח נמצא‪ ,‬כי קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות בתחושת המסוגלות העצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה באופן כללי) ‪ ,(p< .05‬בתכנון קריירה )‪ ,(p< .01‬ובפתרון בעיות )‪.(p< .01‬‬
‫כלומר‪ ,‬בקרב חילוניות ממוצע תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה באופן כללי‬
‫)‪ (M=3.79, SD=0.74‬גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות)‪ .(M=3.5, SD=0.51‬לגבי תכנון‬
‫קריירה נמצא כי ממוצע החילוניות )‪ (M=3.54, SD=0.93‬גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות‬
‫)‪ .(M=2.96, SD=0.76‬ביחס לפתרון בעיות‪ ,‬ממוצע החילוניות )‪(M=3.63, SD=0.93‬גבוה באופן‬
‫מובהק מממוצע הדתיות )‪ .(M=3.11, SD=0.75‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין דתיות‬
‫לחילוניות ביחס להערכה עצמית) ‪ ,(p > .05‬מידע על התעסוקה) ‪ ,(p > .05‬ובחירת מטרה ) ‪> .05‬‬
‫‪ .(p‬בהתאם לכך‪ ,‬השערה א ‪ 3‬אושרה באופן חלקי במדד הכללי‪ ,‬במדד תכנון קריירה ובמדד פתרון‬
‫בעיות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫התמקדות בקריירה‬
‫א‪ .‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫כדי לבדוק‪ ,‬האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בעמדה בפיתוח קריירה‪ ,‬נערך מבחן ‪t‬‬
‫למדגמים בלתי תלויים‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪.8‬‬
‫לוח ‪ : 8‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לעמדה‬
‫בפיתוח קריירה‬
‫משתנה תלוי‬
‫משתנה בלתי‬
‫תלוי‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪58.‬‬
‫‪63.‬‬
‫‪3.14-‬‬
‫‪118‬‬
‫**‪.002‬‬
‫תכנון‬
‫קריירה‬
‫)‪(CP‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.08‬‬
‫‪3.55‬‬
‫‪67.‬‬
‫‪77.‬‬
‫‪3.58-‬‬
‫‪118‬‬
‫**‪.00‬‬
‫אוריינטציה‬
‫תכנונית‬
‫)‪(PO‬‬
‫ספציפיות‬
‫המידע )‪(SI‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.76‬‬
‫‪82.‬‬
‫‪85.‬‬
‫‪3.28-‬‬
‫‪118‬‬
‫**‪.001‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.24‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪78.‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪69.‬‬
‫‪82.‬‬
‫‪2.52-‬‬
‫‪118‬‬
‫*‪.013‬‬
‫‪1.51-‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪66.‬‬
‫‪9.‬‬
‫‪1.51-‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2.89‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.05‬‬
‫‪1.125-‬‬
‫‪118‬‬
‫‪.26‬‬
‫עמדה‬
‫בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫)‪(CDA‬‬
‫חקירת‬
‫קריירה‬
‫)‪( CE‬‬
‫מודעות‬
‫למקורות‬
‫המידע )‪(RA‬‬
‫שימוש‬
‫במקורות‬
‫המידע )‪(RU‬‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p<.05*; **p<.01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫דתיות‬
‫חילוניות‬
‫שימוש‬
‫במקורות‬
‫המידע‬
‫מודעות‬
‫למקורות‬
‫המידע‬
‫חקירת‬
‫קריירה‬
‫ספציפיות אוריינטציה‬
‫תכנונית‬
‫המידע‬
‫תכנון‬
‫קריירה‬
‫עמדה‬
‫בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫גרף ‪ : 4‬עמדה בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת‬
‫בניתוח נמצא‪ ,‬כי קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס לעמדה בפיתוח קריירה‪,‬‬
‫)‪, (p< .01‬אוריינטציה תכנונית ) ‪ ( p< .01‬וספציפיות המידע) ‪ .(p< .05‬כלומר‪ ,‬בקרב חילוניות‬
‫‪47‬‬
‫ממוצע עמדה בפיתוח קריירה )‪(M=3.5, SD=0.63‬גבוה באופן מובהק בהשוואה לדתיות ) ‪M=3.5,‬‬
‫‪ .(SD=0.63‬לגבי אוריינטציה תכנונית נמצא ממוצע החילוניות )‪ (M=3.76, SD=0.85‬גבוה באופן‬
‫מובהק מממוצע הדתיות )‪ .(M=3.25, SD=0.82‬ביחס לספציפיות המידע‪ ,‬נמצא כי ממוצע‬
‫החילוניות )‪ (M=3.3, SD=1.07‬גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות )‪ .(M=2.86, SD=0.78‬לא‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס למודעות למקורות המידע )‪ (p>.05‬ושימוש‬
‫במקורות המידע )‪.( p>.05‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬השערה א‪ 4 ,‬אושרה באופן חלקי במדדים עמדה בפיתוח קריירה‪ ,‬אוריינטציה‬
‫תכנונית וספציפיות המידע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫כדי לבדוק‪ ,‬האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בידע בפיתוח קריירה‪ ,‬נערך מבחן ‪ t‬למדגמים‬
‫בלתי תלויים‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪.9‬‬
‫לוח ‪ : 9‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ T‬לבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לידע‬
‫בפיתוח קריירה‬
‫משתנה תלוי‬
‫ידע בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫)‪(CDK‬‬
‫ידע על עולם‬
‫העבודה‬
‫)‪(WW‬‬
‫ידע בעקרונות‬
‫קבלת החלטת‬
‫קריירה‬
‫)‪(DM‬‬
‫משתנה בלתי‬
‫תלוי‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪N‬‬
‫ממוצע‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪10.63‬‬
‫‪9.14‬‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪2.09‬‬
‫‪3.29‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪6.21‬‬
‫‪5.47‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪2.20‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪-1‬דתיות‬
‫‪-2‬חילוניות‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪4.41‬‬
‫‪3.67‬‬
‫‪1.16‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪118 3.005‬‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪118‬‬
‫**‪.005‬‬
‫‪118‬‬
‫*‪.036‬‬
‫**‪.003‬‬
‫‪p<.05*; **p<.01‬‬
‫‪48‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫דתיות‬
‫‪6‬‬
‫חילוניות‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ידע בעקרונות קבלת ידע על עולם העבודה ידע בפיתוח קריירה‬
‫החלטת קריירה‬
‫גרף ‪ : 5‬ידע בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת‬
‫בניתוח נמצא‪ ,‬כי קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס לידע בפיתוח קריירה‬
‫באופן כללי ) ‪ ,(p< .01‬בידע על עולם העבודה ) ‪ ,(p< .05‬ובידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )‬
‫‪ .(p< .01‬כלומר‪ ,‬בקרב דתיות ממוצע ידע בפיתוח קריירה )‪ ,(M=10.63, SD=2.09‬גבוה באופן‬
‫מובהק מממוצע החילוניות )‪ .(M=9.14, SD=3.29‬ביחס לידע על עולם העבודה נמצא כי ממוצע‬
‫הדתיות )‪ (M=6.21, SD=1.47‬גבוה באופן מובהק מממוצע החילוניות )‪ .(M=5.47, SD=2.2‬לגבי‬
‫ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה ממוצע הדתיות )‪ ,(M=4.41, SD=1.16‬גבוה באופן מובהק‬
‫מממוצע החילוניות )‪.(M=3.67, SD=1.5‬‬
‫לפי זה‪ ,‬השערה א‪ 4 ,‬לא אושרה ביחס למדד ידע בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫לוח ‪ : 10‬סיכום תוצאות מבחני ‪ - T‬הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לכל מדדי המחקר‬
‫מחסום‪-‬כללי )‪(GEN-BARR‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫מחסומים פנימיים )‪(BARR1IN‬‬
‫דתיות <חילוניות‬
‫‪p< .05‬‬
‫מחסומים חיצוניים )‪(BAR1OU‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫מחסומי סוציאליזציה )‪(BARR1SOC‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫סך מסוגלות עצמית )‪(TOTSE‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫מסוגלות עצמית )‪(GSE‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫מסוגלות עצמית חברתית)‪(SSE‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )‪(DM‬‬
‫דתיות <חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה דתיות > חילוניות‬
‫)‪(CDMSE‬‬
‫‪p< .05‬‬
‫הערכה עצמית )‪(CDM1‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫מידע על התעסוקה )‪(CDM2‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫בחירת מטרה )‪(CDM3‬‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫תכנון קריירה )‪(CDM4‬‬
‫דתיות > חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫פתרון בעיות )‪(CDM5‬‬
‫דתיות > חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫עמדה בפיתוח קריירה )‪(CDA‬‬
‫דתיות > חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫אוריינטציה תכנונית )‪(PO‬‬
‫דתיות > חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫ספציפיות המידע )‪(SI‬‬
‫דתיות > חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫מודעות למקורות המידע )‪(RA‬‬
‫דתיות = חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫שימוש במקורות המידע )‪(RU‬‬
‫דתיות = חילוניות‬
‫לא מובהק‬
‫ידע בפיתוח קריירה )‪(CDK‬‬
‫דתיות <חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫ידע על עולם העבודה )‪(WW‬‬
‫דתיות <חילוניות‬
‫‪p< .05‬‬
‫ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )‪(DM‬‬
‫דתיות <חילוניות‬
‫‪p< .01‬‬
‫לוח ‪ : 11‬סיכום תוצאות מול השערות‬
‫מדד‬
‫מחסומי קריירה‬
‫מחסומים‬
‫פנימיים‬
‫מחסומים‬
‫חיצוניים‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‬
‫א‪ .‬עמדה בפיתוח‬
‫התמקדות‬
‫קריירה‬
‫בקריירה‬
‫ב‪ .‬ידע בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫השערה‬
‫תוצאה‬
‫דתיות< חילוניות‬
‫דתיות< חילוניות‬
‫אושרה ‪ /‬לא‬
‫אושרה‬
‫אושרה‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫לא אושרה‬
‫דתיות=חילוניות‬
‫דתיות>חילוניות‬
‫אושרה‬
‫אושרה‬
‫דתיות>חילוניות‬
‫אושרה‬
‫דתיות<חילוניות‬
‫לא אושרה‬
‫דתיות=חליוניות‬
‫דתיות>חילוניות‬
‫דתיות>חילוניות‬
‫‪50‬‬
‫שלב ב'‪ :‬מתאמים בין מדדי המחקר השונים‬
‫על מנת לבחון השערה ב ‪ ,3-1‬חושבו מתאמים בין המדדים‪ :‬מחסומי קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית‬
‫ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫מטריצת מתאמים בין מחסומי הקריירה לבין מדדי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫ומדדי סך המסוגלות העצמית מוצגת בלוח ‪.12‬‬
‫לוח ‪ : 12‬מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך‬
‫מסוגלות עצמית בכל המדגם )‪(n=120‬‬
‫מחסומים מחסומים‬
‫פנימיים‬
‫כללי‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית חברתית‬
‫מחסומים‬
‫חיצוניים‬
‫מחסומי‬
‫סוציאליזציה‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫*‪-0.198‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫*‪-0.203‬‬
‫*‪-0.198‬‬
‫*‪-0.202‬‬
‫*‪-0.187‬‬
‫‪*p≤.05‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫בלוח ‪ 12‬רואים כי‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נמצאו קשרים בין המדדים "מחסומים חיצוניים" ו"מחסומי סוציאליזציה" למדדים של‬
‫המסוגלות העצמית למיניה ולכן השערה ב ‪ 1‬לא אושרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדד "מחסומים פנימיים" נמצא קשור באופן שלילי למדד "מסוגלות עצמית חברתית"‬
‫ולמדד "סך מסוגלות עצמית" בניגוד להשערה ב ‪.2‬‬
‫ג‪ .‬מדד "מחסומים כללי" נמצא קשור למדד "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" במדד‬
‫"בחירת מטרה" בקשר שלילי‪ .‬הוא לא נמצא קשור למדד "מסוגלות עצמית חברתית" ולמדד‬
‫הכללי של "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה"‪ .‬כלומר‪ ,‬למחסומים קשר רק עם‬
‫בחירת מטרה וסך מסוגלות עצמית‪ ,‬אך לא עם מסוגלות עצמית חברתית‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מטריצת מתאמים בין מדדי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה לבין מדדי סך‬
‫המסוגלות העצמית מוצגת בלוח ‪.13‬‬
‫לוח ‪ :13‬מתאמים בין סך המסוגלות העצמית לבין המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫בכל המדגם )‪(n=120‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫‪r‬‬
‫סך מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫** ‪0.456‬‬
‫מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫**‪0.445‬‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫חברתית‬
‫**‪0.26‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫**‪0.428‬‬
‫**‪0.395‬‬
‫**‪0.42‬‬
‫**‪0.288‬‬
‫**‪0.332‬‬
‫**‪0.433‬‬
‫**‪0.363‬‬
‫**‪0.425‬‬
‫**‪0.292‬‬
‫**‪0.304‬‬
‫*‪0.197‬‬
‫**‪0.295‬‬
‫*‪0.193‬‬
‫**‪0.252‬‬
‫‪*p≤.05‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫בלוח ‪ 13‬רואים כי‪:‬‬
‫נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין מדד "סך מסוגלות עצמית" במדדיו השונים לבין‬
‫מדדי "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה"‪ .‬ככל שממוצע סך תחושת המסוגלות העצמית‬
‫גבוה יותר‪ ,‬תעלה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬מדד "סך מסוגלות עצמית" קשור קשר חיובי עם מדד "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה"‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אושרה השערה ב‪.3 ,‬‬
‫‪52‬‬
‫על מנת לבחון השערות ג ‪ 5-4‬חושבו מתאמים בין ארבעת מדדי המחקר‪.‬‬
‫מטריצת מתאמים בין התמקדות בקריירה ליתר המדדים במחקר‪ :‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה מוצגת בלוח ‪.14‬‬
‫לוח ‪ : 14‬מתאמים בין התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה‬
‫בכל המדגם )‪(n=120‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫חברתית‬
‫מחסומים כללי‬
‫מחסומים פנימיים‬
‫מחסומים חיצוניים‬
‫מחסומי סוציאליזציה‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫עמדה‬
‫בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫**‪0.42‬‬
‫תכנון‬
‫קריירה‬
‫אוריינטציה‬
‫תכנונית‬
‫ספציפיות‬
‫המידע‬
‫חקירת‬
‫קריירה‬
‫**‪0.43‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.31‬‬
‫**‪0.267‬‬
‫**‪0.42‬‬
‫**‪0.29‬‬
‫**‪0.38‬‬
‫**‪0.36‬‬
‫**‪0.24‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.27‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.25‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.28‬‬
‫**‪0.32‬‬
‫**‪0.38‬‬
‫**‪0.26‬‬
‫**‪0.24‬‬
‫**‪0.29‬‬
‫*‪0.21‬‬
‫*‪0.23‬‬
‫*‪0.18‬‬
‫**‪0.34‬‬
‫**‪0.3‬‬
‫מודעות‬
‫למקורות‬
‫המידע‬
‫שימוש‬
‫במקורות‬
‫המידע‬
‫**‪0.29‬‬
‫*‪0.18‬‬
‫**‪0.29‬‬
‫*‪0.22‬‬
‫**‪0.25‬‬
‫*‪0.19‬‬
‫*‪0.21‬‬
‫*‪0.19‬‬
‫*‪0.18‬‬
‫ידע‬
‫בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫**‪0.24‬‬
‫**‪0.26‬‬
‫ידע על עולם‬
‫העבודה‬
‫*‪0.19‬‬
‫*‪0.21‬‬
‫ידע בעקרונות‬
‫קבלת החלטת‬
‫קריירה‬
‫**‪0.24‬‬
‫**‪0.26‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫**‪0.27‬‬
‫‪r‬‬
‫‪*p≤.05 ; **p≤.01‬‬
‫‪53‬‬
‫בלוח ‪ 14‬ניתן לראות כי‪:‬‬
‫א‪ .‬מדד "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" נמצא בקשר חיובי עם עמדה בפיתוח קריירה‬
‫אך לא עם ידע בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדד "סך מסוגלות עצמית" נמצא קשור חיובית עם ידע בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדד "מחסומים כללי" לא נמצא קשור במדדי עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬השערה ג‪ 4 ,‬אושרה והשערה ג‪ 5 ,‬לא אושרה‪.‬‬
‫הצגת הקשרים בין המדדים השונים בחלוקה לפי דת‪:‬‬
‫על מנת לבחון השערות ג ‪ 5-4‬בקרב כל אחת מקבוצות המחקר חושבו מתאמים בין מדדי המחקר‬
‫בחלוקה לפי דת‪.‬‬
‫מטריצת מתאמים בין התמקדות בקריירה ליתר מדדי המחקר‪ :‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‪ ,‬סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בנפרד לדתיות וחילוניות מוצגת בלוחות ‪.16,15‬‬
‫‪54‬‬
‫דתיות‬
‫לוח ‪ : 15‬מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪(n=65‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית חברתית‬
‫מחסומים כללי‬
‫מחסומים פנימיים‬
‫מחסומים חיצוניים‬
‫מחסומי סוציאליזציה‬
‫עמדה בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫תכנון‬
‫קריירה‬
‫אוריינטציה‬
‫תכנונית‬
‫‪r‬‬
‫**‪0.37‬‬
‫*‪0.28‬‬
‫*‪0.30‬‬
‫**‪0.37‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫**‪0.39‬‬
‫*‪0.31‬‬
‫*‪0.30‬‬
‫*‪0.25‬‬
‫**‪0.34‬‬
‫*‪0.29‬‬
‫**‪0.39‬‬
‫**‪0.34‬‬
‫**‪0.32‬‬
‫**‪0.32‬‬
‫**‪0.33‬‬
‫**‪0.34‬‬
‫*‪0.25‬‬
‫ספציפיות‬
‫המידע‬
‫חקירת‬
‫קריירה‬
‫מודעות‬
‫למקורות‬
‫המידע‬
‫שימוש‬
‫במקורות‬
‫המידע‬
‫**‪0.35‬‬
‫*‪0.27‬‬
‫ידע‬
‫בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫ידע על עולם‬
‫העבודה‬
‫ידע בעקרונות קבלת‬
‫החלטת קריירה‬
‫*‪0.24‬‬
‫*‪-0.24‬‬
‫*‪0.29‬‬
‫‪*p≤.05 ; **p≤.01‬‬
‫חילוניות‬
‫לוח ‪ : 16‬מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות)‪(n=55‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית חברתית‬
‫מחסומים כללי‬
‫מחסומים פנימיים‬
‫מחסומים חיצוניים‬
‫מחסומי סוציאליזציה‬
‫עמדה בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫תכנון‬
‫קריירה‬
‫אוריינטציה‬
‫תכנונית‬
‫ספציפיות‬
‫המידע‬
‫‪r‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.47‬‬
‫**‪0.43‬‬
‫*‪0.34‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫**‪0.4‬‬
‫*‪0.27‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫**‪0.35‬‬
‫**‪0.39‬‬
‫**‪0.38‬‬
‫**‪0.52‬‬
‫**‪0.47‬‬
‫*‪0.31‬‬
‫**‪0.42‬‬
‫**‪0.43‬‬
‫*‪0.31‬‬
‫חקירת‬
‫קריירה‬
‫מודעות‬
‫למקורות‬
‫המידע‬
‫שימוש‬
‫במקורות‬
‫המידע‬
‫ידע‬
‫בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫ידע על עולם‬
‫העבודה‬
‫ידע בעקרונות קבלת‬
‫החלטת קריירה‬
‫*‪0.28‬‬
‫*‪0.31‬‬
‫**‪0.41‬‬
‫*‪0.33‬‬
‫*‪0.31‬‬
‫*‪0.29‬‬
‫‪*p≤.05 ; **p≤.01‬‬
‫‪55‬‬
‫*‪0.33‬‬
‫**‪0.36‬‬
‫*‪0.27‬‬
‫*‪0.31‬‬
‫*‪0.33‬‬
‫**‪0.36‬‬
‫בלוחות ‪ 15-16‬רואים כי‪:‬‬
‫א‪ .‬בקרב הבנות הדתיות קיים קשר חיובי בין "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" לבין‬
‫"עמדה בפיתוח קריירה" אך לא ב"ידע בפיתוח קריירה"‬
‫ב‪ .‬בין "סך מסוגלות עצמית" ו"מחסומים כללי" לא נמצא קשר בקרב הדתיות ביחס ל"עמדה‬
‫בפיתוח קריירה" ו"ידע בפיתוח קריירה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬בלוח ‪ ,16‬בקרב החילוניות תמונת המצב דומה למדגם הכולל‪ ,‬כלומר קיים קשר בין "מסוגלות‬
‫עצמית בקבלת החלטות קריירה" לבין "עמדה בפיתוח קריירה" ובין "סך מסוגלות עצמית" לבין‬
‫"ידע בפיתוח קריירה"‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא נמצא קשר בין "מחסומים כללי"‪ ,‬לבין "עמדה בפיתוח קריירה" ובין "ידע בפיתוח‬
‫קריירה"‪.‬‬
‫מטריצת מתאמים בין מחסומי הקריירה לבין מדדי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫ומדדי סך המסוגלות העצמית בנפרד לדתיות וחילוניות מוצגת בלוחות ‪.18 ,17‬‬
‫לוח ‪ : 17‬מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך‬
‫מסוגלות עצמית בקרב בנות דתיות )‪(n=65‬‬
‫דתיות‬
‫מחסומים מחסומים מחסומים מחסומי‬
‫פנימיים חיצוניים סוציאליזציה‬
‫כללי‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית חברתית‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫*‪0.27‬‬
‫*‪-0.28‬‬
‫‪*p≤.05 ; **p≤.01‬‬
‫לוח ‪ : 18‬מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך‬
‫חילוניות‬
‫מסוגלות עצמית בקרב בנות חילוניות)‪(n=55‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫הערכה עצמית‬
‫מידע על התעסוקה‬
‫בחירת מטרה‬
‫תכנון קריירה‬
‫פתרון בעיות‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫מסוגלות עצמית חברתית‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫מחסומים מחסומים מחסומים‬
‫פנימיים חיצוניים‬
‫כללי‬
‫*‪-0.28‬‬
‫*‪-0.28‬‬
‫*‪-0.29‬‬
‫מחסומי‬
‫סוציאליזציה‬
‫*‪-0.3‬‬
‫*‪-0.27‬‬
‫‪*p≤.05 ; **p≤.01‬‬
‫‪56‬‬
‫בלוחות ‪ 18-17‬רואים כי‪:‬‬
‫לא נמצא קשר בין "סך מסוגלות עצמית" ל"מחסומים כללי" בקרב דתיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקרב‬
‫חילוניות נמצא קשר הפוך בין "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" ו"סך מסוגלות‬
‫עצמית" לבין מחסומים‪ ,‬בעיקר "מחסומים חיצוניים"‪.‬‬
‫ניבוי התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה(‬
‫על מנת לזהות את המשתנה שמנבא בצורה הטובה ביותר את ההתמקדות בקריירה )עמדה‬
‫בפיתוח קריירה‪ ,‬ידע בפיתוח קריירה( ואת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬הן‬
‫במדגם הכללי והן בנפרד לדתיות וחילוניות חושבו רגרסיות מרובות המוצגות בלוחות ‪.27-19‬‬
‫ניבוי עמדה בפיתוח קריירה‬
‫לוח ‪ : 19‬ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך‬
‫מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )‪(n=120‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪44.‬‬
‫‪09.‬‬
‫‪.45‬‬
‫**‪4.8‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪03.‬‬
‫‪15.‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪-.21‬‬
‫מחסומים‬
‫‪13.‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪12.‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪R‬‬
‫**‪0.2‬‬
‫‪a=1.56‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫מבין שלושת המשתנים הבלתי תלויים שמשמשים כגורמים מנבאים‪ ,‬העיקרי שנמצא מובהק‬
‫)‪ (**p≤.01‬הוא "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" המנבא את ה"עמדה בפיתוח קריירה"‪.‬‬
‫שני המשתנים הבלתי תלויים האחרים לא נמצאו מנבאים )‪.(*p≤.05‬‬
‫ניבוי ידע בפיתוח קריירה‬
‫לוח ‪ : 20‬ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות‬
‫עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )‪(n=120‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪-.44‬‬
‫‪43.‬‬
‫‪-.10‬‬
‫‪-1.01‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪2.17‬‬
‫‪72.‬‬
‫‪.31‬‬
‫**‪2.99‬‬
‫מחסומים‬
‫‪32.‬‬
‫‪48.‬‬
‫‪06.‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪R‬‬
‫*‪.07‬‬
‫‪a =4.18‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫‪57‬‬
‫לוח ‪ 20‬מצביע כי המנבא העיקרי של "ידע בפיתוח קריירה" הוא "סך מסוגלות עצמית" )‪.(**p≤.01‬‬
‫שאר המשתנים לא נמצאו מנבאים )‪.(*p≤.05‬‬
‫ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫לוח ‪ : 21‬ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי‬
‫קריירה בכל המדגם )‪(n=120‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫‪R‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪73.‬‬
‫‪13.‬‬
‫‪.45‬‬
‫**‪5.36‬‬
‫**‪.21‬‬
‫מחסומי קריירה‬
‫‪-.03‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪-.03‬‬
‫‪-.36‬‬
‫‪a = 1.41‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫מתוך המשתנים הבלתי תלויים המנבאים נמצא שהמנבא העיקרי של "מסוגלות עצמית בקבלת‬
‫החלטות קריירה" הוא "סך מסוגלות עצמית")‪ .(**p≤.01‬המשתנה "מחסומי קריירה" לא מנבא‬
‫)‪.(*p≤.05‬‬
‫ניבוי בחלוקה לפי דת‬
‫ניבוי עמדה בפיתוח קריירה‬
‫לוח ‪: 22‬ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות‬
‫עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪(n=65‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪42.‬‬
‫‪15.‬‬
‫‪.36‬‬
‫**‪2.78‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪-.03‬‬
‫‪23.‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪-.12‬‬
‫מחסומים‬
‫‪14.‬‬
‫‪13.‬‬
‫‪13.‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪R‬‬
‫*‪.16‬‬
‫‪a=1.48‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫‪58‬‬
‫לוח ‪: 23‬ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות‬
‫עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )‪(n=55‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪36.‬‬
‫‪12.‬‬
‫‪.42‬‬
‫**‪2.82‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪07.‬‬
‫‪21.‬‬
‫‪05.‬‬
‫‪.34‬‬
‫מחסומים‬
‫‪16.‬‬
‫‪16.‬‬
‫‪13.‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪R‬‬
‫*‪.18‬‬
‫‪a=1.63‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫בלוחות ‪ 23-22‬רואים כי‪:‬‬
‫ אצל בנות דתיות וחילוניות‪ ,‬בדומה לממצא בכל המדגם‪ ,‬מבין שלושת המשתנים הבלתי תלויים‪,‬‬‫העיקרי שנמצא מובהק )‪ (**p≤.01‬הוא "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" המנבא את‬
‫"עמדה בפיתוח קריירה"‪.‬‬
‫‪ -‬שני המשתנים הבלתי תלויים האחרים לא נמצאו מנבאים )‪.(*p≤.05‬‬
‫ניבוי ידע בפיתוח קריירה‬
‫לוח ‪ : 24‬ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות‬
‫עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )‪(n=65‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪01.‬‬
‫‪58.‬‬
‫‪00.‬‬
‫‪.01‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪69.‬‬
‫‪88.‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪.78‬‬
‫מחסומים‬
‫‪28.‬‬
‫‪51.‬‬
‫‪07.‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪R‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪a=7.87‬‬
‫לוח ‪ : 25‬ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬סך מסוגלות‬
‫עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )‪(n=55‬‬
‫משתנה מנובא‪ :‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫מנבאים‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫‪-.37‬‬
‫‪69.‬‬
‫‪-.08‬‬
‫‪-.53‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪2.74‬‬
‫‪1.12‬‬
‫‪.37‬‬
‫*‪2.43‬‬
‫מחסומים‬
‫‪-.17‬‬
‫‪91.‬‬
‫‪-.02‬‬
‫‪-.19‬‬
‫‪R‬‬
‫‪-.11‬‬
‫‪a=2.26‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫‪59‬‬
‫בלוחות ‪ 25-24‬רואים כי‪:‬‬
‫ בקרב בנות דתיות‪ ,‬אף משתנה לא נמצא מנבא )‪ (*p≤.05‬ביחס ל"ידע בפיתוח קריירה"‪ .‬כלומר‪,‬‬‫אצל דתיות‪ ,‬מסוגלות ומחסומים מאף סוג אינם קובעים את ההתמקדות בקריירה‪.‬‬
‫ בקרב בנות חילוניות‪ ,‬בדומה לממצא הכללי‪ ,‬המנבא העיקרי של "ידע בפיתוח קריירה" הוא "סך‬‫מסוגלות עצמית" )‪ .(**p≤.01‬שאר המשתנים לא נמצאו מנבאים )‪.(*p≤.05‬‬
‫ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫לוח ‪ : 26‬ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי‬
‫קריירה בקרב בנות דתיות )‪(n=65‬‬
‫מנבאים‬
‫משתנה מנובא‪ :‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫‪R‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪69.‬‬
‫‪17.‬‬
‫‪.46‬‬
‫**‪4.04‬‬
‫**‪.21‬‬
‫מחסומי קריירה‬
‫‪19.‬‬
‫‪11.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪a=.98‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫לוח ‪ : 27‬ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי‬
‫קריירה בקרב בנות חילוניות )‪(n=55‬‬
‫מנבאים‬
‫משתנה מנובא‪ :‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‬
‫שמות המשתנים‬
‫‪B‬‬
‫‪STE‬‬
‫‪β‬‬
‫‪t‬‬
‫‪R‬‬
‫סך מסוגלות עצמית‬
‫‪77.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪.46‬‬
‫**‪3.85‬‬
‫**‪.28‬‬
‫מחסומי קריירה‬
‫‪-.26‬‬
‫‪17.‬‬
‫‪-.17‬‬
‫‪-1.74‬‬
‫‪a=.98‬‬
‫‪**p≤.01‬‬
‫בלוחות ‪ 27-26‬רואים כי‪:‬‬
‫ בקרב בנות דתיות וחילוניות ‪ ,‬בדומה לממצא הכללי‪ ,‬מתוך המשתנים הבלתי תלויים המנבאים‬‫נמצא שהמנבא העיקרי של "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" הוא "סך מסוגלות‬
‫עצמית")‪ .(**p≤.01‬המשתנה "מחסומי קריירה" לא מנבא )‪.(*p≤.05‬‬
‫ הערה‪ :‬אצל דתיות‪ ,‬המחסומים קרובים למובהקות‪ ,‬כלומר הם כן משפיעים במידה מסוימת‬‫על מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫טבלת סיכום ניבויים‬
‫כל המדגם‬
‫דתיות‬
‫חילוניות‬
‫מנובא‪:‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מנובא‪ :‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מנובא‪ :‬עמדה בפיתוח קריירה‬
‫מנבא‪ :‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנבא‪ :‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנבא‪ :‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנובא‪ :‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫מנבא‪ :‬סך מסוגלות עצמית‬
‫מנובא‪ :‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫מנבא‪- :‬‬
‫מנובא‪ :‬ידע בפיתוח קריירה‬
‫מנבא‪ :‬סך מסוגלות עצמית‬
‫מנובא‪ :‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנבא‪ :‬סך מסוגלות עצמית‬
‫מנובא‪ :‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנבא‪ :‬סך מסוגלות עצמית‬
‫מנובא‪ :‬מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‬
‫מנבא‪ :‬סך מסוגלות עצמית‬
‫טבלת הסיכום מצביעה על העדר הבדל בין דתיות לחילוניות מלבד במדד "ידע בפיתוח קריירה"‬
‫שם אין ניבוי אצל הדתיות‪.‬‬
‫ניתוח נתיבים‬
‫לקבלת תמונה כללית של מערכת המשתנים בשאלון נערך ניתוח נתיבים הבודק את הקשרים בין‬
‫המשתנים המרכזיים במחקר ומצביע על ההשפעות ההדדיות ביניהן‪.‬‬
‫במטרה לבדוק את הקשרים הכוללים של משתני המחקר נעשה שימוש בניתוח המודל המבני‬
‫משוואתי ‪ (Structural Equation Model) SEM‬בתוכנת ‪Arbuckle & Wothke, ) AMOS 7.0‬‬
‫‪ .( 1999‬תוכנת ‪ AMOS 7.0‬מתבססת מראש על מודל המתחשב במשתנים גלויים וחבויים‪,‬‬
‫טעויות במדידה‪ ,‬ויחסי גומלין סימולטאניים וסימביוטיים בין המשתנים ) & ‪Arbuckle‬‬
‫‪ .( Wothke, 1999; Hayduk, 1987‬יתרונה‪ ,‬בכך שהיא מאפשרת לבדוק מודל סיבתי על ידי‬
‫שרטוט המודל התיאורטי‪ ,‬ללא צורך בכתיבת תכנית מחשב‪ .‬המודל המבני משוואתי מתבסס על‬
‫ההנחה שקיימת סיבתיות בין משתני המחקר וניתן לזהות את הגורמים ותוצאותיהם בתחום‬
‫הנחקר‪ .‬מודל זה מנסה לתת הסבר לתופעה )השפעה( כתוצאה מתופעה קודמת )סיבה(‪.‬‬
‫קיימים מספר יתרונות לגישות הסטטיסטיות לניתוח מודלים סיבתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬הקשרים בין המשתנים במודל מנותחים סימולטאנית‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדדים של המודל מאפשרים לקבוע את עוצמתו של כל משתנה ואת העוצמה היחסית‬
‫שלו ביחס למשתנים האחרים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ג‪ .‬המודל מאפשר הבחנה בין השפעה ישירה של משתנים בלתי תלויים על משתנים תלויים‬
‫לבין השפעה שאינה ישירה של משתנים בלתי תלויים על משתנים תלויים דרך משתנים‬
‫מתווכים ) ‪.( Hayduk, 1987‬‬
‫מודלים סיבתיים נחקרו עד לאחרונה במדעי החברה בעיקר על ידי ניתוח מסלולים ) ‪Path‬‬
‫‪ ( Analysis‬המתבסס על סדרות של ניתוחי רגרסיה מרובה ) ‪.( Saris & Stronkhorst, 1984‬‬
‫ההכרה ביתרונו של המודל המבני משוואתי‪ ,‬המאפשר ניתוח של קשרים סיבתיים עם משתנים‬
‫חבויים וכתוצאה מכך אף בדיקת מודלים תיאורטיים ומודלים אמפיריים‪ ,‬הגבירה את השימוש‬
‫בו‪ ,‬לעומת השימוש בניתוח מסלולים ) ‪.( Boomsma, 1983; Hayduk, 1987‬‬
‫הערכת הקשרים הסיבתיים בין המשתנים החבויים‪ ,‬במודל המבני משוואתי‪ ,‬מבוססת על‬
‫התיאוריה הסטטיסטית של סבירות מקסימאלית ) ‪ .( Maximum Likelihood‬המדדים של‬
‫המודל מוערכים אופטימאלית כך שהמטריצה של השונות‪/‬השונות המשותפת המסתמנת על ידי‬
‫המודל קרובה ככל האפשר למטריצה של השונות‪ /‬שונות משותפת הנצפית )של המדגם( )‬
‫‪.(Boomsma, 1983‬‬
‫שיטת העבודה בניתוח ‪ SEM‬בבדיקת השערה‪ ,‬בוחנת האם המודל התיאורטי תואם את הנתונים‬
‫האמפיריים שנאספו‪ .‬לצורך זה מושווה המודל התיאורטי‪ ,‬שהוא בבסיס ההשערה‪ ,‬עם מודל‬
‫אמפירי המתבסס על הנתונים שנאספו והתוכנה יוצרת את המסלול הסיבתי של המודל התיאורטי‬
‫ובודקת באיזו מידה הוא מתיישב עם הנתונים האמפיריים‪ .‬מידת ההתאמה בין המודל התיאורטי‬
‫לבין המודל האמפירי נבדקת על ידי השוואה של השונות‪/‬השונות המשותפת הנצפית לבין זו‬
‫המנובאת על ידי המודל‪ .‬הדבר מוערך על ידי מבחן ‪ Chisq‬עם דרגות חופש השוות להבדל שבין‬
‫מספר הקשרים הידועים ומספר המדדים שאינם ידועים‪ .‬אם מדד ‪ Chisq‬מתקבל לא מובהק‬
‫מאשר הדבר את ההנחה שמודל זה הנו בהתאמה לנתונים האמפיריים‪ .‬במידה ומדד ‪Chisq‬‬
‫מתקבל מובהק פירוש הדבר שהמודל התיאורטי לא קוהרנטי עם הנתונים האמפיריים ואין‬
‫הוכחה שמודל זה נכון‪.‬‬
‫מידת ההתאמה של המודל כולו נבחנת על ידי שני מבחנים נוספים‪:‬‬
‫א‪ .‬מדד טיב ההתאמה‪ - (Goodness of Fit Index) GFI -‬מדידת הערך היחסי של השונות‬
‫והשונות המשותפת המחושב עבור המודל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדד ה‪ -NFI-‬הדומה למדד ה‪.GFI-‬‬
‫‪62‬‬
‫ג‪ .‬מדד ה‪-CFI-‬בודק את התאמת המודל למציאות הנתונים והוא נע בין ‪ 0‬ל‪ .1-‬ככל שהוא מתקרב‬
‫ל‪ 1-‬ההתאמה עם הנתונים במציאות גבוהה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדד ה ‪ - (Root Mean Residual) RMR-‬השארית הממוצעת של השונות והשונות המשותפת‪.‬‬
‫במטרה לבחון את השערות המחקר של משתני המחקר נערך ניתוח נתיבים כללי‪ .‬המודל מוצג‬
‫בתרשים ‪.3‬‬
‫תרשים ‪ :3‬נתיבי ההשפעה השונים בין מדדי המחקר באופן כללי‬
‫‪n=120‬‬
‫ידע בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫מחסומי‬
‫קריירה‬
‫‪-.10‬‬
‫מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות‬
‫קריירה‬
‫**‪.29‬‬
‫*‪-.20‬‬
‫**‪.44‬‬
‫**‪.46‬‬
‫‪.11‬‬
‫עמדה בפיתוח‬
‫קריירה‬
‫סך מסוגלות‬
‫עצמית‬
‫**‪P<.05* ; p<.01‬‬
‫לא מובהק ‪χ2 (4)=1.415, P> .842‬‬
‫‪GFI=0.995‬‬
‫‪CFI=1.000‬‬
‫‪NFI=0.98‬‬
‫‪RMSEA=0.000‬‬
‫‪63‬‬
‫להלן ההשפעות המרכזיות בניתוח הנתיבים‪:‬‬
‫המודל מצביע על התאמה בין המודל למציאות )‪.( P>.05‬‬
‫עיון בלוח בתרשים ‪ ,3‬מראה כי למחסומי קריירה השפעה שלילית על סך מסוגלות עצמית)*‪-.20‬‬
‫=‪ (β‬והשפעה חיובית נמוכה על עמדה בפיתוח קריירה )‪ .(β=.11‬מצד שני‪ ,‬סך מסוגלות עצמית‬
‫משפיעה ישירות הן על ידע בפיתוח קריירה )**‪ (β=.29‬והן על מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה )**‪.(β= .46‬‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬משפיעה חיובית על עמדה בפיתוח קריירה )**‪(β=.44‬‬
‫אך משפיעה בצורה שלילית נמוכה על ידע בפיתוח קריירה )‪.(β=.-10‬‬
‫ניתן לסכם שסך מסוגלות עצמית עוזרת בידע בפיתוח קריירה ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה מפתחת יותר את העמדה בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫המחסומים פועלים רק על סך המסוגלות העצמית‪ ,‬כלומר רק על מסוגלות עצמית כללית ולא על‬
‫מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫נערך ניתוח נתיבים נוסף לבחינת השערות המחקר בכל אחת מקבוצות המחקר‪ .‬נתקבלה תמונה‬
‫דומה‪ ,‬אך בקרב החילוניות היו השפעות חזקות יותר הן על ידע בפיתוח קריירה והן על עמדה‬
‫בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫דיון‬
‫חשיבות ההתמקדות בקריירה לבחירה נכונה של קריירה מודגשת בכל המחקרים העוסקים בקריירה‪.‬‬
‫מטרת מחקר זה הייתה לבחון מה משפיע ומה חוסם התמקדות בקריירה‪ .‬התמקדנו בשני משתנים מרכזיים‪:‬‬
‫אחד שלילי‪ :‬מחסומי קריירה ואחד חיובי‪ :‬מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בחנו את ההבדל בין דתיות לחילוניות בגלל ההתייחסות השונה שקיימת בספרות לשתי הקבוצות‬
‫בתחום בחירת המקצוע‪ .‬ההנחה הייתה‪ ,‬כי יימצא הבדל בין ‪ 2‬הקבוצות בתכנון הקריירה‪ ,‬במחסומי הקריירה‪,‬‬
‫במסוגלות העצמית ובהתמקדות בקריירה‪ ,‬מכיוון שבנות דתיות מתחשבות יותר בגורמים כמו‪ :‬משפחה‪ ,‬ערכי‬
‫המסורת וכו' ומושפעות מערכים שמרניים יותר המונעים חשיפה מספקת לעולם העבודה )אמסלם‪(2002 ,‬‬
‫ובנות חילוניות נחשבות לליברליות יותר ומושפעות מערכים מודרניים כמו‪ :‬חומרנות ותחרותיות המהווים‬
‫תמריץ ליציאה לעבודה )שורק‪ ;1997 ,‬בבניק‪ .(1996 ,‬לכן נבחנו הקשרים השונים בין מדדי המחקר באופן כללי‬
‫ובאופן נפרד בקבוצת הדתיות והחילוניות‪.‬‬
‫הדיון ייעשה לפי סדר ההשערות‪.‬‬
‫קבוצת ההשערות הראשונה התייחסה להבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה‪ ,‬סך מסוגלות‬
‫עצמית‪ ,‬מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה והתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח‬
‫קריירה(‪.‬‬
‫לגבי מחסומי קריירה נטען כי המחסומים יהיו גדולים יותר בקרב דתיות לעמת חילוניות ואכן נמצא‬
‫שהמחסומים הפנימיים בקרב הדתיות גבוהים יותר מאשר בקרב החילוניות‪ .‬ביחס למחסומים החיצוניים לא‬
‫נמצא הבדל‪ .‬ניתן להסביר זאת בעובדה שהבנות הדתיות מופנמות יותר‪ ,‬לא מקבלות מספיק אינפורמציה‬
‫ואינן חשופות לסביבה שתדרבן חיפוש אחר קריירה ולכן הן חשות מחסום פנימי חזק יותר בהתמודדותן‬
‫וברצונן להצטרף לקריירה בהתאם לממצאיהם של סמית' )‪ ,(Smith, 2004‬לוזו )‪ ,(Luzzo,1993‬לופז ואן‪-‬יי‬
‫)‪ (Lopez & Ann-Yi, 2006‬אשר הראו כי בקרב מיעוטים וחברות שמרניות ומסורתיות יותר נמצאה תפיסת‬
‫מחסומי קריירה גבוהה יותר‪.‬‬
‫באשר לתחושת המסוגלות העצמית הכללית שאיננה מתמקדת דווקא בקריירה לא נמצאו הבדלים בין דתיות‬
‫לחילוניות כי מסוגלות עצמית הינה משתנה שאינו תלוי בערכים ובדת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לגבי מסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬בקרב הבנות החילוניות נמצאה רמה גבוהה יותר של מסוגלות מסוג זה‪ ,‬דבר המעיד‬
‫על חשיפה רבה יותר לעולם העבודה במיוחד בתחום תכנון קריירה ופתרון בעיות‪ .‬לפי הממצאים שהתקבלו‬
‫במחקר זה‪ ,‬אין הבדל בין דתיות לחילוניות בתחום המידע על התעסוקה‪ .‬עיקר ההבדל הוא ביוזמה‪ ,‬בתכנון‬
‫ובפתרון בעיות‪ .‬בנות דתיות פחות יוזמות ומתכננות קריירה‪ .‬ממצא זה תואם את ממצאיהם של גולן ) ‪,(1988‬‬
‫‪65‬‬
‫כרמלי )‪ ,(1993‬בבניק )‪ (1996‬ושורק )‪ ,(1997‬אשר הראו שבנות חילוניות מושפעות מערכים ליברליים‪,‬‬
‫מודרניים וחומרניים יותר המהווים תמריץ ליציאה לעבודה ולתכנון קריירה‪ ,‬ניסיון להשתלב בעולם העבודה‬
‫ללא דיחוי‪ .‬מה שאין כן אצל דתיות אשר מרשות לעצמן להישאר בסטטוס של "מובטלות" משום שאין להן‬
‫מספיק לחץ לצאת לעבודה וכו'‪.‬‬
‫בשאלת ההתמקדות בקריירה נמצאה תמונה דומה‪ .‬במדד העמדה בפיתוח קריירה‪ ,‬לחילוניות יש עמדה חזקה‬
‫יותר שמובילה ליוזמה ולהתנהגות מתכננת קריירה בעוד שדתיות נחשפות לידע על עולם העבודה באופן‬
‫קוגניטיבי יותר אך אינן יוזמות‪ .‬דבר זה גורם לקיפאון ולחוסר התמקדות בקריירה בקרב דתיות‪ .‬ניתן‬
‫להסביר ממצא סותר זה בפער שקיים בעמדה בפיתוח קריירה אצל דתיות‪ ,‬בעוד שאצל דתיות קיים ידע רב‬
‫ביחס לתכנון קריירה אף יותר מחילוניות‪ ,‬אין הדבר משפיע על תכנון הקריירה בפועל מכיוון שקיימת השפעה‬
‫של גורמים מעכבים כמו ערכי מסורת‪ ,‬משפחה‪ ,‬נורמות חברתיות וכו' המונעת מהן להתמקד בתכנון הקריירה‬
‫ולבחור את הבחירה האופטימאלית מבחינתן‪ .‬ממצא זה מחזק את ממצאיהם של אמסלם )‪ ,(2002‬איילון‬
‫)‪ ,(1998‬שטייר ועמיתים )‪ ,(1998‬אשר הראו כי ביחס לבחירה המקצועית‪ ,‬לבנות חילוניות יש תמריצים רבים‬
‫ומגוונים יותר וכן בהתאם לממצאיהם של סמית' )‪ (Smith, 2004‬ולוזו )‪ (Luzzo,1993‬אשר מצאו תפיסת‬
‫מחסומי קריירה גבוהה יותר בקרב חברות שמרניות ומסורתיות אשר מונעת בעדם פעילות של אקספלורציה‬
‫ותכנון קריירה‪ .‬שילובם של שני גורמים אלו יכול להצביע על רמת התמקדות בקריירה גבוהה יותר של בנות‬
‫חילוניות בהשוואה לבנות דתיות למרות הידע שקיים אצל בנות דתיות בתחום‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬עמדה כוללת שלושה מרכיבים )בר אל ונוימאיר‪:(1995 ,‬‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ ,‬המתייחס למחשבות‪ ,‬לדעות ולאמונות שיש לפרט על נושא העמדה‪.‬‬
‫מרכיב רגשי‪ ,‬המתייחס לתגובה הרגשית של הפרט ביחס לנושא העמדה‪.‬‬
‫מרכיב התנהגותי‪ ,‬המתייחס לנטייתו של הפרט להתנהג כלפי נושא העמדה‪.‬‬
‫ביחס לבנות חילוניות ראינו שהייתה התאמה בין המרכיב הקוגניטיבי למרכיב ההתנהגותי‪ ,‬חשיפה ומודעות‬
‫לתחום תכנון הקריירה הובילו אותן להתנהגות יוזמתית ומחפשת קריירה )בר אל ונוימאיר‪ .(1995 ,‬בקרב‬
‫הבנות הדתיות‪ ,‬למרות שהמרכיב הקוגניטיבי היה אף חזק יותר ביחס לחילוניות‪ ,‬לא ראינו ביטוי משמעותי‬
‫למרכיב ההתנהגותי‪ .‬פער מסוג זה בין עמדה להתנהגות יכול להתרחש כאשר נורמות חברתיות כופות על אדם‬
‫דפוסי התנהגות‪ ,‬הנוגדים את עמדותיו ואז יעדיף האדם להתנהג על פי הנורמה כדי להימנע מסנקציות‬
‫חברתיות ולא להיות יוצא דופן‪ .‬סיבה נוספת לפער זה תיתכן כאשר קיים הרגל חזק או שגרה הנוגדים את‬
‫העמדה )בר אל ונוימאיר‪ .(1995 ,‬בהחלט ייתכן כי בקרב החברה הדתית‪ ,‬למרות הקדמה‪ ,‬עדיין קיימות נורמות‬
‫חברתיות ביחס לאופי היציאה לעולם העבודה של האישה‪ ,‬ביחס לסוגי התפקידים המצופים מהאישה בכדי‬
‫‪66‬‬
‫שתוכל לתפקד כראוי בביתה וכו'‪ .‬נורמות ותפיסות אלו מונעות מהצעירות הדתיות במידה כלשהי ליזום‪,‬‬
‫להעז ולחקור אחר תכנון הקריירה באופן חופשי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי יש לשנות את האקלים‪ ,‬את הנורמות הקיימות בקרב הבנות הדתיות כדי ליצור תמריץ‬
‫לתכנון וחיפוש קריירה‪.‬‬
‫שיערנו כי הקשר בין רמת מחסומי קריירה חיצוניים לבין רמת סך המסוגלות העצמית יימצא בקשר שלילי‪.‬‬
‫ככל שרמת סך המסוגלות העצמית תרד כן רמת מחסומי הקריירה תעלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיערנו שלא יימצא קשר בין‬
‫מחסומי קריירה פנימיים לבין סך המסוגלות העצמית‪.‬‬
‫ההשערות הללו לא אושרו‪ .‬במחקר נמצא דווקא מדד המחסומים הפנימיים קשור באופן שלילי למדד סך‬
‫מסוגלות עצמית‪ .‬ממצא זה סותר את ממצאיהם של קריד‪ ,‬פטון וברטרום ) ‪Creed ,Patton & Bartrum,‬‬
‫‪ (2004‬שטענו שמחסומים פנימיים אינם קיימים כישות נפרדת למסוגלות אלא הם מייצגים העדר מסוגלות‬
‫והנה במחקרנו מתברר שמחסומים פנימיים קיימים כישות נפרדת למסוגלות והם נמצאים במתאם שלילי עם‬
‫המסוגלות‪ .‬יש צורך לדון במחקרים נוספים‪ ,‬האם מחסום פנימי מהווה ירידה במסוגלות העצמית או שאין‬
‫קשר בין שני המושגים )המבנים התיאורטיים( הללו‪ ,‬כפי שסברו קריד‪ ,‬פטון וברטרום‪ .‬מחקרנו מחדד את‬
‫השאלה הזו ביחס למושג המחסומים הפנימיים‪ .‬סיוע לממצאינו מתקבל מממצאיהם של אולרי ) ‪O'Leary,‬‬
‫‪ (1974‬וסוונסון וויטק )‪ (Swanson & Woitke, 1997‬שטענו כי המחסומים הפנימיים קיימים בפני עצמם‬
‫ומשפיעים בצורה ישירה על התנהגויות של הצלחה של נשים וכן במצב של פחד מכישלון‪ ,‬הערכה עצמית‬
‫נמוכה וכו'‪.‬‬
‫ממצאים דומים התקבלו גם ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ ,‬במיוחד בקרב בנות חילוניות‬
‫שנמצא שיש קשר שלילי בין מחסומים חיצוניים למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪ .‬כאן בוודאי ניתן‬
‫להצביע על שני סוגי משתנים נפרדים‪ .‬אחד מהם מחסומים חיצוניים והשני מסוגלות עצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה‪ .‬הם בוודאי אינם ישות אחת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא נמצא קשר בין מחסומים פנימיים למסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה וזה תואם את ממצאיהם של של קריד‪ ,‬פטון וברטרום ) ‪Creed ,Patton & Bartrum,‬‬
‫‪ (2004‬שטענו כי מחסומים פנימיים אינם קיימים כישות נפרדת למסוגלות אלא הם העדר מסוגלות בעצמם‬
‫ולכן לא ימצא ביניהם קשר‪.‬‬
‫ההשערה לפיה יימצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין המסוגלות העצמית בקבלת החלטות‬
‫קריירה אושרה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫למעשה‪ ,‬סך המסוגלות העצמית הינה מסוגלות כללית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מהווה‬
‫מקרה פרטי של המסוגלות העצמית הכללית ולכן נמצא ביניהם קשר‪.‬‬
‫ממצא זה תואם את ממצאיהם של נהרי )‪ (1998‬וגרנט‪-‬פלומין )‪ (1998‬שמראים את ההשפעה והקשר הישיר בין‬
‫מסוגלות עצמית כללית למסוגלות עצמית בתחום ספציפי‪.‬‬
‫בחנו את ההשערה בקשר לסך המסוגלות העצמית לבין התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע‬
‫בפיתוח קריירה( והנחנו כי יימצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין התמקדות בקריירה‪.‬‬
‫השערה זו אושרה באופן חלקי‪ ,‬רק ביחס למדד ידע בפיתוח קריירה אך לא ביחס לעמדה בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫ממצא זה תואם את ממצאיהם של נוויל ושלקר )‪ (Nevill & Schlecker, 1988‬סולברג וחבריו ) ‪Solberg et‬‬
‫‪ ,(al., 1995‬טיילור ופופמה )‪ ,(Taylor & Popma, 1990‬בץ והקט )‪ (Betz & Hackett, 1986‬שהצביעו על כך‬
‫שלאדם התופס את עצמו כבעל יכולות גבוהות יהיה פשוט יותר להתמקד בקריירה‪ ,‬להעריך את רצונותיו‬
‫באופן מדויק‪ ,‬לאסוף מידע מקצועי‪ ,‬לבחור מטרה ולתכנן את עתידו‪ ,‬מנקודת מבט של ידע בקריירה אך פחות‬
‫מנקודת מבט של עמדה בתכנון קריירה‪.‬‬
‫סך מסוגלות עצמית משפיע על הידע בלבד‪ .‬חיזוק לממצא זה נמצא בניתוח נתיבים ובניבויים ששם ראינו‬
‫שביחס לעמדה בפיתוח קריירה המנבא היחיד הוא מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ואילו ביחס לידע‬
‫בפיתוח קריירה המנבא היחיד הוא סך מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫ההשערה לפיה יימצא קשר שלילי בין מחסומי הקריירה לבין ההתמקדות בקריירה לא אושרה‪.‬‬
‫הנחת המחקר הייתה שככל שרמת מחסומי הקריירה הפנימיים והחיצוניים גבוהה יותר‪ ,‬כן ההתמקדות‬
‫בקריירה נמוכה יותר‪ .‬במחקר לא נמצא קשר בין מחסומי הקריירה לרמת ההתמקדות בקריירה למעט בקרב‬
‫בנות דתיות שנמצא קשר חיובי בין מחסומי סוציאליזציה לבין עמדה בפיתוח קריירה‪ .‬כלומר‪ ,‬קיום המחסום‬
‫אף מהווה זרז ומגביר את המוטיבציה להתמקדות בקריירה בקרב בנות דתיות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬המודל הכללי של ניתוח נתיבים מחזק את הממצאים שהוצגו‪ ,‬ביניהם הממצא כי ההתמקדות‬
‫בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( תלויה בעיקר במסוגלות העצמית של הנבדקות‪ ,‬כאשר‬
‫ידע בפיתוח קריירה מושפע בעיקר מסך המסוגלות העצמית שאינה תלויה בקריירה ואילו עמדה בפיתוח‬
‫קריירה מושפעת בעיקר ממסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫הנתיבים מראים על קשר מתבקש בין סך המסוגלות העצמית למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫ביחס למחסומי הקריירה נמצא שהם אינם בולמים את ההתמקדות בקריירה‪ .‬מחסומי קריירה משפיעים‬
‫באופן שלילי על סך המסוגלות העצמית‪ .‬כלומר‪ ,‬מושג המחסום נתפס כמשהו שבולם את בוחר הקריירה‬
‫באופן כללי ביחס למסוגלות שלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לציין כי גם מניתוח הנתיבים מתקבל שמושג המחסום איננו זהה‬
‫למושג של העדר מסוגלות‪.‬‬
‫לפי זה‪ ,‬למחסומי הקריירה אין השפעה ישירה על ההתמקדות בקריירה הם משפיעים על סך המסוגלות‬
‫העצמית בלבד‪ .‬השפעת סך המסוגלות העצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה על נושא‬
‫ההתמקדות בקריירה חזקה יותר וגוברת על השפעת מחסומי הקריירה‪.‬‬
‫ניתוח נתיבים שבוצע בנפרד גם לבנות דתיות וגם לחילוניות‪ ,‬מראה כי עיקר הפער בין החילוניות לדתיות בא‬
‫לידי ביטוי דווקא בהשפעת המחסומים שנתפסת כנמוכה יותר אצל דתיות ולכן אינה מובהקת‪ ,‬בעוד שבקרב‬
‫חילוניות המחסומים נתפסים כגורמים העשויים למנוע התפתחות סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית‬
‫בקבלת החלטות קריירה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עיקר חידושו של מחקר זה בא לידי ביטוי בשני תחומים‪:‬‬
‫תחום אחד הוא ההבדל בין חילוניות לדתיות בכל השלבים של תכנון קריירה‪ .‬כאמור‪ ,‬בדיקה זו מעלה כי‬
‫ההבדלים אינם דרמטיים‪ ,‬אולם‪ ,‬ממצא בולט אחד מתגלה והוא‪ ,‬שבנות דתיות מושפעות ביחס לידע בפיתוח‬
‫קריירה ופחות בעמדה בפיתוח קריירה ובנות חילוניות מושפעות יותר ביחס לעמדה בפיתוח קריירה‪ ,‬כפי‬
‫שראינו‪ ,‬ממצא זה נגזר ממקור העמדה עצמו‪ .‬מצב זה דורש שינוי‪ .‬כדי להגביר את המוטיבציה לתכנן קריירה‬
‫גם אצל בנות דתיות יש צורך בהשפעה על העמדה בפיתוח קריירה‪.‬‬
‫תרומה נוספת של מחקר זה‪ ,‬היא בהדגשת ההבדל בין מחסומי קריירה כמבנים תיאורטיים נפרדים בהשוואה‬
‫למסוגלות העצמית שגם היא נתפסת כמבנה תיאורטי נפרד‪ .‬מחקרים נוספים יצטרכו לבדוק שאלה זו באשר‬
‫קיימות דעות אחרות )‪.(Creed ,Patton & Bartrum, 2004‬‬
‫המלצות לעתיד‬
‫מומלץ לבצע מחקרים נוספים ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ומחסומי קריירה כדי לחדד‬
‫את ההבדלים ביניהם‪ .‬למרות הקרבה במושגים‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬ייתכן שהעדר המסוגלות תלוי במחסומים‬
‫שונים‪ .‬על כן‪ ,‬יש לחדד את השאלה מה ההבדל בין מחסומים ובין העדר מסוגלות‪.‬‬
‫ברמה יישומית‪ ,‬מומלץ לתמרץ את הבנות הדתיות בתכנון קריירה על ידי הגברת העמדה כמרכיב בתכנון‬
‫הקריירה שלהם‪ .‬מחקרים ) ‪ (Foss & Slaney, 1986; Fukuyama et al., 1988‬הראו שתכניות התערבות‬
‫‪69‬‬
‫כמו‪ :‬חשיפה לסרטים המצמצמים סטריאוטיפים בתחום תכנון קריירה‪ ,‬תכניות סיוע והדרכה בתחומי‬
‫הקריירה וכו' מחזקות את היציבות בתחום תכנון הקריירה ומגבירות את המוטיבציה לחקירה ויוזמה‪.‬‬
‫לכן יש לבחון את מרכיבי העמדה בקרב בנות דתיות ולפתח דרכי התערבות להגברת תכנון הקריירה בקרב‬
‫אוכלוסיה זו‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‬
‫למחקר מספר מגבלות‪:‬‬
‫המחקר התבצע על מדגם של בנות שרות לאומי בלבד בעלות אפיונים מוגדרים ורמת ההכללה מוגבלת למרות‬
‫שיש חשיבות גם לאינפורמציה הזאת עצמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוב המחקר עוסק בידע תיאורטי‪ ,‬בעמדות ובמסוגלות‬
‫של בנות שעדיין לא יצאו לעולם העבודה האמיתי‪ .‬מחקרים )‪ (Ginzberg, 1972;1982‬הצביעו על כך‬
‫שלהחלטות מקצועיות שהתקבלו לאחר הצלחה תעסוקתית משמעות רבה יותר מאשר להחלטות שנעשו לפני‬
‫תחילת העבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬המחקר בוחן את העניין בנקודת זמן ספציפית ביותר‪ .‬יש מקום לבחון נושאים אלו‬
‫בקרב אוכלוסיות עובדות וכן לבצע מחקרי המשך לבנות אלו לאחר תקופת עבודה מסוימת‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אבירם‪ ,‬א' )‪ .(1990‬הדרכה לחוללות עצמית לשם קיצור משך האבטלה‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫אוהד‪ ,‬ש' )‪ .(1998‬מסוגלות עצמית )‪ (SELF-EFFICACY‬ותרומתה לתהליך ההתפתחות‬
‫האישית והמקצועית‪ .‬בתוך‪ :‬ר' לזובסקי וש' פלדמן )עורכות(‪ .‬מרחב ונחלה בייעוץ החינוכי‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .227-211‬רכס‪.‬‬
‫איילון‪ ,‬ח' )‪ .(1998‬תוכניות לימודים כהבניה חברתית‪ .‬תל אביב ‪ :‬רמות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫איילון‪ ,‬ח' )‪ .(2000‬הבדלים בין נשים וגברים בבחירת תחומי לימוד באוניברסיטה‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪,‬‬
‫כרך ב )‪ ,(2‬עמ' ‪. 544-523‬‬
‫אמסלם‪ ,‬ס' )‪ .(2002‬בחירת מקצוע מסורתי לעומת מקצוע לא מסורתי בקרב סטודנטיות דתיות‪.‬‬
‫חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫בבניק ‪ ,‬פ' )‪ .(1996‬יחסי הגומלין בין השתתפות נשים בכוח העבודה ועמדותיהן כלפי השתתפותן‪ .‬חיבור‬
‫לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בר אל‪ ,‬צ' ונוימאיר מ' )‪ .(1995‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ .‬כרך ד'‪ ,‬עמ' ‪ .78-53‬אבן יהודה‪ :‬רכס‪.‬‬
‫גולן‪ ,‬ר' )‪ .(1988‬הקשר בין משתני רקע של תלמידות תיכון דתי וכללי לבין אוריינטציה לקריירה ונטייה‬
‫והעדפה למקצוע גברי‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫גורני פ' )‪ .(1976‬הגדרת תפקיד המין ואוריינטציה הישגית מקצועית אצל בנות מתבגרות כפונקציה של‬
‫משתני הדת‪ ,‬המסגרת הלימודית ודמות האם‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪,‬‬
‫רמת גן‪.‬‬
‫גרטי‪-‬שרון‪ ,‬ר' )‪ .(2006‬תרומתם של סגנון התקשרות ומסוגלות עצמית לבריאות הנפשית ותפיסת‬
‫העתיד של צעירי תכנית "למרחב"‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬המחלקה לעבודה סוציאלית‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫גרנט‪-‬פלומין‪ ,‬ר' )‪ .(1998‬מחוללות עצמית לחוללות האמצעים‪ :‬השפעת חיזוק החוללות העצמית‬
‫הכילית של עובדים על ציפיותיהם‪ ,‬הנעתם וביצועיהם‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪,‬‬
‫הפקולטה לניהול בית ספר למנהל עסקים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫זיו‪ ,‬א' )‪ .(1984‬התבגרות‪ .‬גבעתיים‪ :‬מסדה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫כץ‪ ,‬ז' )‪ .(1980‬סוציאליזציה מקצועית והשקפה דתית כמשתנים דיפרנציאליים המשפיעים על הגשמתה‬
‫העצמית והזדהותה המקצועית של תלמידות בית הספר לאחיות מוסמכות‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫כרמלי‪ ,‬ל' )‪ .(1993‬הקשר שבין משתני הרקע‪ ,‬הצורך באישור חברתי והעמדות כלפי אימהות לבין מידת‬
‫נשיות המקצוע בקרב נשים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫ליפשיץ‪ ,‬י' )‪ .(2008‬הבדלים בין תרבותיים ומגדריים בתפיסת מחסומי קריירה מקצועית‪ :‬קשריהם עם‬
‫תחושת מסוגלות התמודדות ועם דרכי התמודדות עמם‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬בית הספר‬
‫לחינוך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מויאל‪-‬רוזנטל‪ ,‬ש' )‪ .(1999‬השפעת משתנים חברתיים כמו‪ :‬השפעת אם‪ ,‬סטריאוטיפים של תפקידי מין ושל‬
‫מקצועות והקונפליקט הבין תפקידי על בחירה מקצועית ושאיפות מקצועיות בקרב מתבגרות‪ .‬חיבור‬
‫לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫נהרי‪ ,‬א' )‪ .(1998‬ההשפעה הממתנת של חוללות עצמית ספציפית‪ ,‬חוללות עצמית כללית והערכה עצמית את‬
‫הקשר שבין כוונות חיפוש עבודה להתנהגות חיפוש עבודה במודל ה‪ .Planned Behavior -‬חיבור לשם‬
‫קבלת תואר מוסמך‪ ,‬הפקולטה לניהול בית ספר למנהל עסקים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫פלדמן‪ ,‬ש' )‪ .(1992‬בחירת מקצוע ותכנון קריירה‪ .‬בתוך‪ :‬מ' סמילנסקי )עורך(‪ .‬אתגר ההתבגרות‪ ,‬כרך ד'‪,‬‬
‫עמ' ‪.34-30 , 26-23 ,18- 17‬‬
‫פלום‪ ,‬ח' )‪ .(1995‬התפתחות קריירה והתבגרות‪ ,‬בתוך‪:‬ח' פלום )עורך(‪ ,‬מתבגרים בישראל‪ ,‬עמ' ‪.223-201‬‬
‫אבן יהודה‪ :‬רכס‪.‬‬
‫פלום‪ ,‬ח' ואופנהיימר‪ ,‬ד' )‪ .(1986‬המושג חינוך לחיי עבודה )‪ (CAREER EDUCATION‬והרלוונטיות‬
‫שלו לבתי הספר‪ .‬בתוך‪ :‬ד' אופנהיימר וא' אורנשטיין )עורכות(‪ ,‬סוגיות בבחירת מקצוע ‪ ,‬עמ' ‪28-19‬‬
‫משרד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫צינמון‪-‬גלי‪ ,‬ר' )‪ .(1999‬ייחוס רמות שונות של חשיבות לתפקידי החיים והשלכותיו על קונפליקט בית‬
‫קריירה בקרב גברים ונשים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬בית הספר לחינוך‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫קלינגמן‪ ,‬א' ואייזן‪ ,‬ר')‪ .(1990‬ייעוץ פסיכולוגי‪ :‬עקרונות‪ ,‬גישות שיטות והתערבות‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪:‬‬
‫רמות‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫שגיא‪ ,‬ד' )‪ .(2005‬הכוונה עצמית בלמידה ורכישת מיומנויות חברתיות בכתות שלוב‪ ,‬בכתות מקדמות‬
‫ובכתות רגילות‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪ ,‬בית הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫שורק‪ ,‬א' )‪ .(1997‬דפוסי תעסוקה של נשים לאורך מעגל החיים‪ -‬גורמים והשלכות‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫שטייר‪ ,‬ח' ‪ ,‬אורן‪ ,‬ע' אליאם נ' ולווין אפשטיין‪ ,‬נ' )‪ .(1998‬תפקידי מגדר‪ ,‬משפחה והשתתפות נשים בכוח‬
‫העבודה‪ -‬עמדות של ישראלים‪ ,‬ותיקים ועולים חדשים‪ ,‬בפרספקטיבה השוואתית‪ .‬רמת גן ‪ :‬המכון‬
‫למחקר קהילתי‪ ,‬דו"ח מבקר‪.‬‬
‫שיין‪-‬פדר‪ ,‬ש' )‪ .(1995‬השפעת החטיבה הצעירה על משתנים אישיותיים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר מוסמך‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫שפורן ‪,‬ר' )‪ .(2002‬הקשר בין ההתנסות בשירות הלאומי לבין בחירת מקצוע‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫‪Arbuckle, J.L. & Wothke, W. (1999). Amos 0.4 Users Guide. Chicago: Small waters‬‬
‫‪Corporation.‬‬
‫‪behavioral‬‬
‫‪of‬‬
‫‪theory‬‬
‫‪unifying‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Toward‬‬
‫‪Self-efficacy:‬‬
‫‪(1977).‬‬
‫‪A.‬‬
‫‪Bandura,‬‬
‫‪change. Psychological Review, 84, 191-215.‬‬
‫‪Bandura, A. (1982). Self-efficacy mechanism in human agency. American Psychologist, 37, 122‬‬‫‪147.‬‬
‫‪Bandura, A. (1984). Recycling misconceptions of perceived self efficacy. Cognitive therapy‬‬
‫‪and Research, 8, 231-255.‬‬
‫‪Bandura, A. (1986). Social foundations of thought and action. Englewood Cliffs, NJ: Prentice‬‬‫‪Hall.‬‬
‫‪Bandura, A. (1991). Human agency: The rhetoric and the reality American Psychologist, 46,‬‬
‫‪157-162.‬‬
‫‪73‬‬
Bandura, A. (1993). Perceived self efficacy in cognitive development and functioning.
Educational Psychologist, 28, 117-148.
Bandura, A. & Shunk, D.H. (1981). Cultivating competence, self-efficacy, and intrinsic interest
through proximal self motivation. Journal of Personality and social psychology, 41, 586598.
Barfield, V. & Burlingame, M. (1974). The pupil control ideology of teachers in selected
schools. Journal of Experimental Education, 42 (4), 1-6.
Barling, J. & Beattie, R. (1983). Self-efficacy beliefs and sales performance. Journal of
Organizational Behavior Management, 5, 41-51.
Betz, N.E. (1994). Career counseling for women in the science and engineering. In W.B. Walsh
& S.H. Osipow (Eds.), Career counseling for women (pp. 237-261). Hillsdale, NJ:
Erlbaum.
Betz, N.E. (2000). Self Efficacy Theory as a Basis for Career Assessment. Journal of Career
Assessment , 8 (3), 205-222.
Betz, N.E. (2001). Career Self Efficacy. In: Leong, F.T.L., Barak, A. eds., Contemporary models
in vocational psychology: A volume in honor of Samuel H. Osipow, Lawrence Erlbaum
,Mahwah, NJ, 55-57.
Betz, N.E. (2007). Career Self-Efficacy: Exemplary Recent Research and Emerging Directions.
Journal of Career Assessment , 15 (4), 403-422.
Betz, N.E. & Hackett, G.,(1986).Applications of self-efficacy theory to understanding career
choice behavior. Journal of Social and Clinical Psychology, 4, 279-289.
Blustein, D.L. (1989). The role of goal instability and career self-efficacy in the career
exploration process. Journal of Vocational Behavior, 35, 194-203.
74
Boomsma, A. (1983). On the robustness of LISREL (maximum likelihood estimation) against
small sampole size and non-normality. Dctoral dissertation, Holland: department of
statistics and measurement, State University of Groningen.
Brown, D. (1990). Trait and Factor Theory. In D. Brown, L. Brooks and Associates (Eds.),
Career choice and Development (pp. 13-36) San Francisco: Jossey Bass.
Brown, S.D. & Lent, R.W. (1996). A social cognitive framework for career choice counseling.
The Career Development Quarterly, 44 (4), 354-366.
Byars-Winston, A. (2006). Racial ideology in predicting social cognitive career variables for
Black undergraduates. Journal of Vocational Behavior, 69, 134-148.
Chi-ching, Y. (1995).The effects of career salience and life cycle variables on perceptions of
work-family interfaces. Human Relations, 48, 265-283.
Creed, P.A., Patton, W. & Bartrum, D. (2004). Internal and External Barriers, Cognitive style,
and the career Development Variables of Focus and Indecision. Journal of career
Development, 30( 4), 277-294.
Creed, P., Patton, W. & Prideaux, L.A. (2006). Causal Relationship Between Career Indecision
and Career Decision-Making Self
Efficacy: A Longiutudinal Cross-Lagged Analysis.
Journal of Career Development, 33 (1), 47-65.
Crites, J.O. (1969). Vocational psychology. New York: McGrow-Hill.
Dawis, R. (1984). The theory of work adjustment and person environment correspondence
counseling, In D. Brown, L. Broods, & Associates, Career choise and development (3rd
ed., pp. 75-120). San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Farmer, H.S. (1976). What inhibits achievement and career motivation in women? The
Counseling Psychologist, 6, 12-14.
75
Foss, C.J. & Slaney, R.B. (1986). Increasing nontraditional career choices in women: Relation of
attitudes toward women and responses to a career intervention. Journal of Vocational
Behavior, 28, 191-202.
Fukuyama, M.A., Probert, B.S., Neimeyer, G.J., Nevill, D.D. & Metzler, A.E. (1988). Effects of
discover on Career self efficacy and decision making of undergraduates. Career
Development Quarterly, 37 56-62.
Fuller, B., Wood, K., Rapaport, T. & Dornbusch , M. (1982). The organizational context of
individual efficacy. Review of Educational Research, 52, 7-30.
Ginsberg E. (1972). Toward a theory of occupational choice: a restatement, Vocational Guidance
Quarterly, 20, 169-176.
Ginsberg E.(1982).The Mechanization of Work. Scientific American, 247(3),66-75.
Ginsberg E.,Ginsburg, S.W.Axlrad,S. & Herma,J.L. (1951).Occupational choice: An approach to
a general theory . New York: Columbia University Press.
Hackett, G. & Byars, A.M. (1996). Social cognitive theory and the career development of african
American women. The Career Development Quarterly, 44 (4), 322-340.
Harmon, L.W. (1977). Career counseling for women. In E. Rawlings & D. Carter (Eds.),
Psychotherapy for women (pp. 308-316). Springfield, IL: Thomas.
Hayduk, L.A. (1987). Structural Equation modeling with LISREL essentials and advances.
Maryland: the Johns Hopkins University Press.
Herr, E.L. & Cramer, S.H. (1992). Career Guidance and Counseling Thorough the Lifespan:
Systemic approach (4th Ed.) ,New York: HarperCollins.
Holland, J.L. (1985). Making vocational Choices: A theory of vocational personalities and work
environments (2nd ed.), Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall.
76
Holland, J.L. (1997). Making vocational choices: A theory of vocational personalities and work
adjustment (3rd ed.), Odessa, FLA: Psychological Assessment Resources.
Hughes, E. (1958). Men and their work. Glenoce, IL: The Free Press.
Krumboltz, J.D. (1994). Improving career development theory from a social learning
perspective. In M.L. Savickas & R.W. Lent (Eds.), Convergence in career development
theories (pp. 9-31). Palo Alto. CA: CPP Books.
Lee, V.E., Dedrick, R.F. & Smith, J.B. (1991). The effect of the social organization of schools on
teachers' efficacy and satisfaction. Sociology of Education, 64, 190-208.
Lent R.W., Brown, S.D. & Hackett G. (1994). Toward a unifying social cognitive theory of
career and academic interest, choice, and performance. Journal of Vocational Behavior, 45
(1), 79-122.
Lent, R.W., Brown, S.D. & Hackett G. (1996). Career development from social cognitive
perspective, In D. Brown, L. Brookds & Associates, Career choise and Development, 3rd
ed. (pp. 373-421). San Francisco: Jossey-Bass.
Locke, E.A., Fredrick, E., Lee, C. & Bobko, P. (1984). Effects of self-efficacy, goals, and tasks
strategies on task performance. Journal of Applied Psychology, 69, 241-251.
Lopez, F.G. & Ann-Yi, S., (2006). Predictors of career indecision in three racial/ ethnic groups
of college women. . Journal of Career Development, 33 (1), 29-46.
Lounsbury, J.W., Saudaragas, R.A. & Gibson, L.W. (2004). An Investigation of Personality
Traits in Relation to Intention to Withdraw From College. Journal of College Student
Development, 45(5), 517-534.
Luzzo, D.A. (1993). Ethnic differences in college students' perceptions of barriers to career
development. Journal of Multicultural Counseling & Development, 21 (4), 227-236.
77
Luzzo, D.A. & Taylor, M. (1994). Effects of verbal persuasion on the career self-efficacy of
college freshmen. California Association for Counseling and Development Journal, 14, 3134.
Mathieu, P.S., Sowa, C.J. & Niles, S.G. (1993). Differences in career self-efficacy among
women. Journal of Career Development, 19, 187-196.
McAdams, D.P. (1995). What do we know when we know a person? Journal of personality, 63,
365-396.
Mendelson Joan and Freeman , S. (1997). Parental influence and women's careers.pp 32-42.In
Dana Dunn (Ed), Workplace/Women's Place. Los Angeles, California : Roxbury
Publishing Company.
Neff, W.S.(1968). Psychoanalytic conceptions of the meaning of work. In: Zytowski D.G .(ED),
Vocational behavior. N.Y., Holt, Rinehart & Winston.
Nevill, D.D. & Schlecker, D.I. (1988). The relation of self-efficacy and assertiveness to willingress to engage in traditional/nontraditional career activities. Psychology of women
Quarterly, 12, 91-98.
O'Leary, V.E. (1974). Some attitudinal barriers to occupational aspirations in women.
Psychological Bulletin, 81, 809-826.
Osipow, S.H. (1968). Theories of career development. New York: Appleton-Century-Crofts.
Osipow, S.H. (1990). Convergence in theories of career choice and development: Review and
prospect. Journal of Vocational Behavior, 36, 122-131.
Parsons, F.(1909). Choosing a vocation. Bston: Houghton-Mifflin.
Peterson, SL.L. (1993). Career decision-making self efficacy and institutional of under prepared
college students. Research in Higher Education, 34 659-683.
78
Rich, Y.& Golan, R.(1992). Career plans male-dominated occupations among seniors in
religious and secular high schools. Journal of Vocational Behavior, 5 (1), 161-172.
Roe, A.(1956).The Psychology of Occupations. New York: Wiley.
Roe, A. (1976). Classification of occupations by group and level. Bensenville, I11: Scholastic
testing service.
Saris, W. & Stronkhorst. H. (1984).Causal modeling in non experimental research: An
introduction to the LISREL approach. Amsterdam: Sociometric Research Foundation.
Savickas, M.L.(2001).Toward a Comprehensive Theory of Career Development: Disposition,
Concerns, and Narratives. In Leong, F.T.L., Barak ,A .eds., Contemporary models in
vocational psychology: A volume in honor of Samuel H. Osipow, Lawrence Erlbaum
,Mahwah ,NJ, 295-320
Scheier, M.F. & Carver, C.S. (1993). On the power of positive thinking: The benefits of being
optimistic. Current Directions in Psychological Science, 2, 26-39.
Shell, D.F., Bruning, R.H. & Colvin, C. (1995). Self efficacy, attribution, and outcome
expectancy mechanisms in reading and writing achievement: Grade level and achievement
level differences. Journal of Educational Psychology, 87 (3), 386-398.
Smith, S. (2004). Career barriers among information technology undergraduate majors.
Information Technology, Learning, and Performance Journal, 22 (1), 49-56.
Solberg, V.S., Good, G.E. & Nord, D. (1994). Career search self efficacy: Ripe for application
and intervention programming. Journal of career development, 21, 63-72.
Solberg, V.S., Good, G.E., Fischer, A.R., Brown, S.E. & Nord, D. (1995). Relative effects of
career search self efficacy and human agency upon career development. Journal of
Counseling Psychology, 42, 448-455.
Super, D.E. (1953). A theory of vocational development. American Psychologist, 8, 185-190.
79
Super, D.E. (1957). The psychological of careers. New York: Harper & Row.
Super, D.E. (1983). Assessment in Career guidance: Toward truly developmental counseling.
The Personal and Guidance Journal, 61, 555-562.
Super, D.E. (1990). A life-span life space approach to career development. In D. Brown, L.
Brooks (Eds.), Career choice and development: Applying contemporary theories to practice
(2nd ed., pp. 197-261). San Francisco: Jossey-Bass.
Super, D.E., Savickas, M.L. & Super, C.M. (1996). The life-span, life-space approach to careers.
In D. Brown, L. Brooks, & Associates. Career choise and development: Applying
contemporary theories to practice (3rd ed., pp. 121-178). San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Swanson, J.L. & Tokar, D.M. (1991A). College student's perceptions of the Career Barriers
Inventory. Journal of Vocational Behavior, 39, 344-361.
Swanson, J.L. & Woitke, M.B. (1997). Theory into practice in career assessment for women:
assessment and interventions regarding perceived career barriers. Journal of Career
Assessment, 5 (4), 443-462.
Taylor, K.M. & Popma. J. (1990). Construct validity of the career decision-making self-efficacy
scale and the relationship of CDMSE to vocational indecision. Journal of Vocational
Behavior, 37, 17-21.
80
81
‫נספחים‬
‫‪82‬‬
‫נספח ‪ / 1‬שאלון מחסומים‬
‫נבדקת יקרה‪,‬‬
‫לפנייך מספר תחומים העשויים להשפיע על בחירת מקצוע‪ .‬צייני את השפעת כל תחום ותחום על‬
‫ידי שימוש בסולם שלפנייך‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אין השפעה‬
‫שלילית כלל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫קיימת השפעה‬
‫שלילית רבה‬
‫מאוד‬
‫‪3‬‬
‫יודגש כי תשובותיך נותרות אנונימיות לחלוטין ותשמשנה לצורך מחקר בלבד‪.‬‬
‫עד כמה הגורמים הבאים לדעתך משפיעים באופן שלילי ועשויים למנוע ממך להשיג את העיסוק‬
‫בו את מעוניינת?‬
‫‪1‬‬
‫אין‬
‫השפעה‬
‫שלילית‬
‫כלל‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫אב‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫קיימת‬
‫השפעה‬
‫שלילית‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫אם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫בית הספר בו למדת בעבר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מימון ויכולות כלכליות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מוביליות‪-‬ניידות לעבור ממקום למקום ‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫שוק העבודה )האם יש‪/‬אין עבודה‬
‫בתחום(‬
‫מידת הנגישות להשיג יועצים‬
‫תעסוקתיים‬
‫מידת הנגישות להשיג הכשרה‬
‫מתאימה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫מידת הזמינות והנגישות להשכלה‬
‫גבוהה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 10‬עיסוק האב‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 11‬עיסוק האם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 12‬נורמות חברתיות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫ציפיות שלי מעצמי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫מטרות שהצבתי לעצמי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 15‬חוסר ביטחון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 16‬מידת ההתאמה שלי למקצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪17‬‬
‫אחר‪________ :‬‬
‫‪83‬‬
‫נספח ‪ / 2‬שאלון התמקדות בקריירה‬
‫‪1‬‬
‫עד כמה תכננת וחשבת על‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫לדבר על תוכניות עבודה עם מבוגר שמכיר ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫אותי‬
‫‪1‬‬
‫ללמוד קורסים שיסייעו לי בעבודה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ללמוד קורסים שיסייעו לי במכללה ‪/‬‬
‫באוניברסיטה ‪ /‬בהכשרה ‪ /‬באימון‬
‫למקצוע‬
‫לבחור קריירה באופן כללי‬
‫כשאת חושבת על הקריירה שלך‬
‫‪5‬‬
‫עד כמה ברורות תוכניותייך לאחר‬
‫שתסיימי שרות לאומי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מאד‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫ברורות‬
‫בכלל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ברורות‬
‫ביותר‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מאד‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בהחלט‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בהחלט‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫כשאת חושבת על עבודה שתרצי לעבוד‬
‫בסיום השרות הלאומי‪ ,‬כמה את יודעת על‬
‫‪1‬‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫האם תבקשי מאנשים אלו מידע ‪ /‬סיוע‬
‫לתכנן עבודה ‪ /‬המשך לימודים‬
‫‪1‬‬
‫בהחלט‬
‫לא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מי עזר לך לתכנן תוכניות לעבודה ‪/‬‬
‫השכלה נוספת?‬
‫‪1‬‬
‫בהחלט‬
‫לא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מה אנשים באמת עושים בעבודה זו‬
‫יכולות ומיומנויות הנדרשים לתפקיד‬
‫אפשרויות קידום בתפקיד‬
‫תנאי העסקה של התפקיד‬
‫יועצי קריירה‬
‫מורים ומדריכים‬
‫מבוגרים שיודעים ויכולים לסייע‬
‫אנשים בתפקיד ‪ /‬באוניברסיטה ‪/‬‬
‫במכללה שאת מעוניינת להירשם‬
‫מבוגרים שיודעים ויכולים לסייע‬
‫ספרים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬חוברות וסרטים‬
‫המכילים ידע שאת צריכה‬
‫האינטרנט‬
‫אנשים בתפקיד ‪ /‬באוניברסיטה ‪/‬‬
‫במכללה שאת מתכננת להירשם‬
‫‪84‬‬
‫השאלות הבאות בודקות מה ידוע לך על עולם העבודה‪ :‬דרגי מ‪-‬א' עד ד' עפ"י סדר חשיבות‪,‬‬
‫כאשר א' מציין מקום ראשון בחשיבות ו‪-‬ד' מציין את המקום הנמוך ביותר בחשיבות‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫כאשר יועצי קריירה מעודדים סטודנטים לחשוב על עצמם ועל עולמם מה שבדרך כלל הם‬
‫רוצים מהם‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬להיות פעילים בענייני בית ספר‬
‫ב‪ ___ .‬לצאת לטיול‬
‫ג‪ ___ .‬להתנסות בסיטואציות שונות‬
‫ד‪ ___ .‬להיבחן במבחני כושר‬
‫הסיבה לכך שצעירים רבים משנים את עבודתם לעיתים קרובות בגילאי ‪ 25-18‬היא‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬הם אינם יודעים שהם ברי מזל‬
‫ב‪ ___ .‬הם קיבלו עצה רעה מהוריהם ומוריהם‬
‫ג‪ ___ .‬קשה להם להגיע בזמן‬
‫ד‪ ___ .‬הם אינם מודעים לעצמם ולעבודתם ע"מ לקבל החלטה‬
‫הדבר החשוב ביותר בקשר לקורסים ‪ /‬עבודות שאת יכולה לקחת אחרי שעזבת תיכון הוא‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬מה שאומרים לך ביחס ליכולותייך‬
‫ב‪ ___ .‬האם הורייך הסכימו עם בחירתך‬
‫ג‪ ___ .‬האם הם קשים ‪ /‬קלים‬
‫ד‪ ___ .‬מה המורה ‪ /‬המעביד חושב עלייך‬
‫עד גיל ‪ 25‬מרבית העובדים מפסיקים לשנות עבודות ומוכנים "להתבסס" ‪,‬זאת משום ש‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬למדו שכאשר משנים עבודות‪ ,‬מפסידים יותר מאשר מרוויחים‬
‫ב‪ ___ .‬למדו ששינוי עבודות עושה שם רע‬
‫ג‪ ___ .‬למדו טוב יותר את עולם העבודה‬
‫ד‪ ___ .‬מרבית המעסיקים לא יעסיקו אנשים כאלו‬
‫להיות מאושר בעבודה זה עניין של‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬לקבל שכר טוב‬
‫ב‪ ___ .‬לדעת מה אתה רוצה ולקבל זאת‬
‫ג‪ ___ .‬לדעת שיש דברים מעניינים לעשות עם תום העבודה‬
‫ד‪ ___ .‬לקבל קידום ושכר מוגדל‬
‫כאשר מתמודדים עם לקוחות הדבר החשוב ביותר הוא‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬להראות להם שאתה יודע טוב יותר מהם על עבודתך‬
‫ב‪ ___ .‬להבין מה הם רוצים ולדעת אם אתה יכול לעזור‬
‫ג‪ ___ .‬לוודא שאתה עושה מה שהתבקשת בלבד‬
‫ד‪ ___ .‬לגרום למעביד להראות טוב למרות הכל‬
‫מה מהדברים הבאים הכי חשוב בראיון עבודה?‬
‫א‪ ___ .‬לומר שתעשה הכל‪ ,‬כל עוד העבודה טובה‬
‫ב‪ ___ .‬לדעת איזו משכורת לבקש‬
‫ג‪ ___ .‬לבדוק התאמה בינך לבין התפקיד‬
‫ד‪ ___ .‬להיות מוצג על ידי חבר משותף‬
‫אחד הדברים המשותפים לאמנים‪ ,‬מוסיקאים ואנשי מקצוע הוא הצורך ב‪:‬‬
‫א‪ ___ .‬להרוויח כסף‬
‫ב‪ ___ .‬קהל גדול‬
‫ג‪ ___ .‬להיות הכי טוב‬
‫ד‪ ___ .‬ללמד אחרים מי הם‬
‫‪85‬‬
‫‪ 26‬לדן ‪,‬תלמיד בכיתה ט'‪ ,‬תוצאות וציונים מצוינים בלימודים ומבחני יכולת‪ ,‬אך אין לו תכניות‬
‫להמשך לימודים או מקצוע‪.‬‬
‫מהי העצה הטובה ביותר שניתן לייעץ לדן?‬
‫א‪ ___ .‬להגיע למטרה מוגדרת מהר ככל האפשר‬
‫ב‪ ___ .‬לא להיות ספציפי מידי ביחס לתוכניות או למטרות כיוון שההצלחה‬
‫כמעט בטוחה‬
‫ג‪ ___ .‬להתרכז בבחירת מכללה נכונה או אוניברסיטה‬
‫ד‪ ___ .‬למצוא את המידע הנדרש‪ ,‬כשיצטרך לקבל החלטה‬
‫‪ 27‬רוני טוב מאד במלאכת –יד‪ ,‬יש לו כשרון מכני והוא התלמיד הטוב ביותר בכיתת אומנות‬
‫ומתמטיקה‪ .‬רוני אוהב את כל אלו‪ ,‬מה רוני צריך לעשות?‬
‫א‪ ___ .‬לחפש מקצוע שיפעיל יכולות אלו ככל שניתן‬
‫ב‪ ___ .‬לבחור קריירה שמצריכה מתמטיקה כיוון שיש בזה עתיד יותר מאשר‬
‫באומנות‬
‫ג‪ ___ .‬להתרכז כעת רק באחת מיכולותיו ולבחור קריירה המצריכה יכולת זו‬
‫ד‪ ___ .‬לדחות החלטות לגבי העתיד ולחכות שהעניין באחת מיכולות אלו יירד‬
‫‪ 28‬דוד אמר לרוני שהחברה שלו מחפשת תמיד יוצרי כלים ומטבעות ומשלמת להם היטב‬
‫אפילו בזמנים קשים‪ .‬רוני מעוניין ורוצה ללמוד יותר על המקצוע‪ .‬מה הדבר החשוב ביותר‬
‫שרוני צריך ללמוד תחילה?‬
‫א‪ ___ .‬היכן עובדים יוצרי כלים ומטבעות אלו?‬
‫ב‪ ___ .‬כמה נדרש להתמחות במקצוע זה?‬
‫ג‪ ___ .‬מה סוג העבודה?‬
‫ד‪ ___ .‬כמה משלמים במקצוע זה?‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫ללירן לא באמת חשוב איזו עבודה זמינה תהיה כשיעזוב את ביה"ס‪ ,‬העיקר שיעבוד עם‬
‫אנשים‪ .‬אם זה הדבר היחידי החשוב ללירן ‪ ,‬מה הטעות בחשיבה שלו?‬
‫א‪ ___ .‬סוג זה של עבודה דורש תואר ‪ /‬תעודה )‪(B.A‬‬
‫ב‪ ___ .‬מעסיקים שוכרים בדר"כ אנשים היודעים בוודאות מה ברצונם לעשות‬
‫ג‪ ___ .‬עבודה עם אנשים נחשבת נחותה כיוון שהשכר אינו גבוה‬
‫ד‪ ___ .‬קריירה הכרוכה בעבודה עם אנשים יכולה להיות מאד שונה אחת‬
‫מהשניה ביכולות ובנושאים המתבקשים‬
‫לערן תוצאות טובות בכל המקצועות בתיכון ‪ ,‬וברצונו להמשיך למכללה או אוניברסיטה‪.‬‬
‫הוריו אישרו תכניותיו אך הוא חסר תוכנית מקצועית‪ .‬מה הצעד הבא הטוב ביותר עבורו?‬
‫א‪ ___ .‬לעכב רישום למכללה או לאוניברסיטה עד שיסיים תוכניות מקצועיות‬
‫ב‪ ___ .‬לבחור קורס קשה מספיק שיהווה אתגר‬
‫ג‪ ___ .‬לבחור מכללה או אוניברסיטה ששם אפשרי לגלות מס' קורסים בשנה‬
‫ראשונה או שנייה‬
‫ד‪ ___ .‬למצוא פרטים ביחס לדרישות ללימודי תעודה או התמחות מקצועית‬
‫אלכס ירצה אולי להפוך למתכנת מחשבים‪ ,‬אך יודע מעט על התפקיד הזה והוא הולך‬
‫לספריה למצוא פרטים נוספים‪ .‬מה הדבר החשוב ביותר שאלכס צריך למצוא בשלב זה?‬
‫א‪ ___ .‬מהי העבודה הזו ומה עושים בה?‬
‫ב‪ ___ .‬כמה משלמים?‬
‫ג‪ ___ .‬מהן שעות העבודה?‬
‫ד‪ ___ .‬היכן ניתן להתמחות במקצוע זה?‬
‫לאחר חשיבה זהירה ניב החליט שלאחר התיכון יתמחה בעסקים שלמד שנה – שנתיים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הוא עדיין מתלבט בין קורס הנהלת חשבונות לקורס מכירות‪ .‬לפתרון בעיה זו‪ ,‬למה‬
‫יש לתת את המשקל הרב ביותר?‬
‫א‪ ___ .‬להבדל בזמני ההתמחות הנדרש לשני הקורסים‬
‫ב‪ ___ .‬הסיכוי להירשם להתמחות בשני הקורסים‬
‫ג‪___ .‬איזה קורס דורש עבודה רבה יותר‬
‫ד‪ ___ .‬איזה קורס מתאים ביותר ליכולותיו של ניב ולעניין שיש לו בו‬
‫‪86‬‬
‫נספח ‪ / 3‬שאלון מסוגלות עצמית לבחינת היכולת האישית לקבל החלטות קריירה‬
‫נבדקת יקרה!‬
‫לפנייך משפטים המתייחסים לבחירת קריירה‪ ,‬את מתבקשת לציין באיזו מידה את בטוחה‬
‫בהיגד שמוצג בפנייך‪ ,‬בסולם מ‪ 1-‬עד‪ ,5-‬כאשר‪ -1 ,‬מייצג חוסר ביטחון מוחלט ו‪ 5-‬מייצג‬
‫ביטחון מלא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ביטחון מלא‬
‫חוסר ביטחון מוחלט‬
‫עד כמה את מרגישה ביטחון שבידייך לעשות את הדברים הבאים‪:‬‬
‫את מסוגלת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫למצוא מידע בספריה על מקצועות שאת מעוניינת‬
‫בהם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫לבחור קריירה אחת מתוך רשימה של קריירות‬
‫פוטנציאליות שאת בוחנת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫לתכנן את מטרותייך ל‪ 5 -‬השנים הקרובות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫לקבוע את הצעדים שתצטרכי לנקוט בהם אם‬
‫יהיו לך קשיים בלימודים הקשורים לקריירה‬
‫שתבחרי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫להעריך בצורה מדויקת את יכולותייך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫לבחור מקצוע אחד מרשימה פוטנציאלית של‬
‫מקצועות שאת בוחנת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫להחליט על צעדים שאת צריכה לנקוט בהם כדי‬
‫להשיג את הקריירה הנבחרת בהצלחה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫לפעול בעקשנות לקראת המטרה המקצועית שלך‬
‫אפילו כאשר את מתוסכלת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫לקבוע מה יהיה המקצוע האידיאלי שלך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫לברר את מגמות התעסוקה של מקצוע ב‪10-‬‬
‫השנים הבאות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫לבחור קריירה המתאימה לך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫להכין קורות חיים בצורה טובה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫לשנות קריירות אם את לא מחבבת את בחירתך‬
‫הראשונה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫להחליט מה הכי חשוב במקצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪87‬‬
‫‪15‬‬
‫לברר על השכר הממוצע השנתי של האנשים‬
‫במקצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪16‬‬
‫לקבל החלטת קריירה ולאחר מכן להמשיך מבלי‬
‫לדאוג אם הבחירה הייתה נכונה‪/‬שגויה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪17‬‬
‫לשנות מקצועות אם אינך מרוצה מהמקצוע‬
‫שהתחלת בו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪18‬‬
‫למצוא מה את מוכנה להקריב או לא מוכנה‬
‫להקריב עמ' להשיג את מטרות הקריירה שלך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪19‬‬
‫לדבר עם אדם שמועסק כבר בתחום שאת‬
‫מעוניינת בו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫לבחור קריירה שתתאים לתחומי העניין שלך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪21‬‬
‫לזהות מעסיקים‪ ,‬חברות ומוסדות שהם‬
‫רלוונטיים לאפשרויות הקריירה שלך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪22‬‬
‫להגדיר את סוג סגנון החיים שאת רוצה לחיות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לפיו‬
‫‪23‬‬
‫למצוא מידע על אוניברסיטאות ומכללות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪24‬‬
‫להתמודד בהצלחה עם תהליכי ראיונות עבודה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪25‬‬
‫לזהות אלטרנטיבות קריירה הגיונית אם אינך‬
‫יכולה לקבל את הבחירה הראשונה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪88‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫שאלון מסוגלות עצמית‬
‫נבדקת יקרה!‬
‫שאלון זה בא לבדוק את עמדותיך האישיות בנושאים שונים‪ .‬כל משפט מציג עמדה מסוימת‪.‬‬
‫קראי כל משפט והחליטי עד כמה הוא מתאר את עמדותיך‪ .‬אנא סמני את עמדתך האישית לגבי‬
‫כל אחד מהמשפטים ע"י סימון המספר המתאר בצורה הטובה ביותר את עמדתך או הרגשתך‪.‬‬
‫יודגש כי תשובותיך נותרות אנונימיות לחלוטין ותשמשנה לצורך מחקר בלבד‪.‬‬
‫מתנגדת‬
‫מאוד‬
‫מסכימה‬
‫מאוד‬
‫‪ 1‬אני לא מטפלת טוב בבעיות בלתי צפויות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2‬אני סומכת על עצמי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3‬בדרך כלל אינני מרפה מבעיה עד שאני מגיעה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫לפתרון‬
‫‪ 4‬אני מוותרת על דברים עוד לפני שאני משלימה‬
‫אותם‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 5‬אני מוותרת בקלות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 6‬כאשר עלי לעשות משהו לא נעים אני לא מוותרת‬
‫עד שאני מסיימת‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 7‬אני נמנעת מללמוד דברים חדשים כאשר הם‬
‫נראים לי מסובכים מדי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 8‬הבעיה שלי היא שאיני יכולה להתחיל בעבודה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫כשאני צריכה‬
‫‪ 9‬אני מאמינה ביכולתי להתמודד עם כל נושא‬
‫‪ 10‬אם משהו נראה מסובך אני לא טורחת להתמודד‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איתו‬
‫‪ 11‬אני נמנעת מלהתמודד עם קשיים‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 12‬כשאני מחליטה לעשות משהו אני מתחילה בכך‬
‫מיד‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 13‬כשאני מנסה ללמוד דבר חדש‪ ,‬אני מוותרת‬
‫במהירות אם אינני מצליחה מלכתחילה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 14‬אם משימה מורכבת מדי‪ ,‬בשביל מה להתאמץ?‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 15‬אני חשה חוסר בטחון באשר ליכולתי לבצע דברים‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 16‬אני מתקשה להתמודד עם רוב הבעיות הצצות‬
‫בחיי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 17‬עדיף שמישהו אחר יתייגע בקבלת החלטות‬
‫מסובכות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪89‬‬
‫‪ 18‬כאשר אני מתכננת תכניות אני בטוחה שאוכל‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫להוציאן אל הפועל‬
‫‪ 19‬אם אינני מצליחה בפעם הראשונה אני ממשיכה‬
‫לנסות עד שאצליח‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 20‬כשאני קובעת לעצמי מטרות חשובות‪,‬אני משיגה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אותן לעיתים רחוקות‬
‫‪ 21‬כישלון גורם לי להתאמץ יותר‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 22‬קשה לי לקשור היכרויות חדשות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 23‬אם אני רואה מישהו שהייתי רוצה לפגוש אני‬
‫ניגשת אליו ולא מחכה שהוא ייגש אליי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 24‬אם אפגוש אדם מעניין שאינו יוצר היכרויות‬
‫בקלות‪,‬אתייאש מאוד מלהתחבר אליו‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 25‬כאשר אני מנסה להתחבר למישהו שלא נראה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫נלהב לכך‪,‬אינני מוותרת בקלות‬
‫‪ 26‬אינני חשה בנוח במסיבות חברתיות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 27‬השגתי את חבריי באמצעות יכולתי האישית ליצור‬
‫חברויות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪90‬‬