עמדת אדם טבע ודין לוועדה לבחינת מדיניות המקרקעין בתחום המחצבות

עמדת אדם טבע ודין לוועדה לבחינת מדיניות המקרקעין בתחום המחצבות

‫‪ 52‬פברואר ‪5102‬‬
‫ו' אדר תשע"ה‬
‫לכבוד‪,‬‬
‫מר דוד לפלר‪ ,‬מנכ"ל המשרד להגנ"ס ויו"ר הצוות‬
‫וחברי הצוות הבין‪-‬משרדי לקביעת גובה ההיטל בגין השפעות סביבתיות של סקטור החציבה‬
‫בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫הנדון‪ :‬עמדת אדם טבע ודין לצוות הבין‪-‬משרדי לקביעת גובה ההיטל בגין השפעות סביבתיות של‬
‫סקטור החציבה‬
‫מכובדי‪,‬‬
‫בשם "אדם‪ ,‬טבע ודין ‪ -‬אגודה ישראלית להגנת הסביבה"‪ ,‬אשר פועלת בכלים משפטיים‪ ,‬מדעיים ותכנוניים למען‬
‫שמירה על איכות הסביבה בישראל‪ ,‬הריני לפנות אליך בעניין שבנדון כדלהלן‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬ברצוננו לברך על הקמתו של הצוות הבין‪-‬משרדי לקביעת גובה ההיטל בגין השפעות סביבתיות של סקטור‬
‫החציבה (להלן‪" :‬הצוות הבין‪-‬משרדי")‪ .‬מינוי הצוות‪ ,‬בהמשך לעבודתה של וועדת ששינסקי ‪ ,15‬מהווה הישג‬
‫לאינטרס הסביבתי בהעידו על הכרה נוספת בחשיבות עיקרון ה"מזהם המשלם" ובכך שמשאבי הטבע הינם נכס‬
‫ציבורי‪ ,‬אשר מפירותיהם זכאי ליהנות הציבור הישראלי‪ .‬כן מעיד המינוי על נכונות משמעותית לקדם עקרונות של‬
‫צדק חברתי‪ ,‬סביבתי‪ ,‬ובין‪-‬דורי ביחס למשאבי הטבע בישראל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לעמדתנו‪ ,‬על הדיון בשאלות נקודתיות בנוגע למשאבי הטבע בישראל להתקיים מתוך ראייה לאומית‬
‫כוללת ורחבה‪ ,‬במסגרתה נדרשת בחינה מעמיקה של כלל ההיבטים הרלוונטיים ביחס לכל משאב ומשאב‪ .‬למרבה‬
‫הצער‪ ,‬ממשלת ישראל אינה שותפה לראיה זו ובוחרת להמשיך ולבחון כל תחום בנפרד‪ ,‬גם כאשר ישנם תחומי‬
‫השקה בלתי נמנעים בין נושאים שונים‪.‬‬
‫ההיגיון שבדרישה לגיבוש המלצות בראייה כוללנית תקף ביתר שאת ביחס לעבודת הצוות הבין‪-‬משרדי‪ .‬לעמדתנו‪,‬‬
‫לא ניתן להעלות על הדעת שמתקיימים דיונים מקבילים בנוגע לאותו ענף ללא תיאום ושיתוף וזה בפרט כאשר‬
‫קיימת חפיפה ברורה בין נושאי הדיונים והעובדה שההחלטות שמתקבלות בוועדה אחת ישפיעו על ההחלטות‬
‫במתקבלות בשנייה‪.‬‬
‫המחשה עדכנית לצורך בניהול כולל ומשותף ניתנה לאחרונה על ידי הוועדה לבחינת מדיניות המקרקעין בתחום‬
‫המחצבות (להלן‪" :‬ועדת בלינקוב")‪ ,‬אשר המליצה בדו"ח הביניים שפורסם‪ 3 2,‬על יצירת גורם מרכז לענף והקמתה‬
‫של וועדה בין‪-‬משרדית שתלווה את עבודתו ללא נציג של המשרד להגנת הסביבה (להלן‪" :‬המשרד להגנ"ס")‪ .‬עוד‬
‫‪" 1‬הו ועדה לבחינת המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים"‬
‫‪ 2‬דו"ח הועדה לבחינת מדינית המקרקעין בתחום המחצבות – טיוטא לעיון הציבור ‪ -‬התפרסם ב – ‪ 01‬בדצמבר ‪( 5102‬להלן‪" :‬דו"ח ועדת‬
‫בלינקוב")‬
‫‪ 3‬אתר הוועדה ‪.http://www.moch.gov.il/odot/Pages/veaadat_balenikov.aspx -‬‬
‫אט"ד הגישה את "עמדת אדם טבע ודין לוועדה לבחינת מדיניות המקרקעין בתחום המחצבות" ביום ‪ 02‬בינואר‪ 5102 ,‬והציגה בפני הוועדה‬
‫את עמדתה ביום ‪ 00‬לפברואר ‪ .5102‬בשל חשיבות הערותינו לוועדת בלינקוב להמשך העבודה של הצוות הבין‪-‬משרדי מצ"ב העתק של‬
‫עמדתנו וההשלמה שנשלחה לוועדה בהמשך להצגת עמדתנו המסומנים כנספח א‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הומלץ שלא לקיים יותר מכרזים על גובה התמלוג‪ - 4‬המלצה עם השפעה ברורה על ההחלטות שאמורות להתקבל‬
‫במסגרת עבדותכם בעניין גובה ההיטל המהווה חלק מן התמלוג על חומרי החציבה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬עמדתנו היא כי על הצוות הבין‪-‬משרדי להמשיך את עבודתו תוך יצירת שיתוף ו‪/‬או תיאום הדוק עם ועדת‬
‫בלינקוב אשר עמלה בשלב זה על מסקנותיה הסופיות‪ ,‬וזאת על מנת לגבש מדיניות כוללת ואחידה לענף הבנייה‬
‫והסלילה תוך שמירת עקרונות הקיימות‪ ,‬התחשבות בדורות הבאים והבטחת התועלת המרבית לציבור‪.‬‬
‫לצד ההיבטים אשר מובאים בנייר עמדה זה נבקש כי הצוות הבין‪-‬משרדי יאפשר לנציגים מטעם אדם טבע ודין‬
‫להופיע בפניו‪ ,‬על מנת להציג את הטיעונים באופן מלא וזאת למען הבטחת האינטרס הציבורי בדבר הניהול הראוי‬
‫של משאבי הטבע‪.‬‬
‫עיקרי הדברים‪:‬‬
‫א) גובה ההיטל ‪ -‬מתן ערך כלכלי לעלויות החיצוניות הכרוכות בהפקת המשאבים‪:‬‬
‫‪ )a‬היטל דיפרנציאלי‪ :‬מוצע כי גובה ההיטל ייקבע בצורה דיפרנציאלית בין מחצבה למחצבה‪ .‬הצורך‬
‫בקביעת היטל דיפרנציאלי נובע משתי סיבות‪ )0( :‬השונות הרבה בקרב המחצבות ובעקבות זאת‬
‫העלויות החיצוניות השונות שניתן לייחס להן; (‪ )5‬הרצון ליצור עבור היזם תמריץ חיובי להתייעלות‬
‫ולצמצום ההשפעות החיצוניות‪.‬‬
‫לצורך חישוב ההיטל הדיפרנציאלי יש להתחשב בין היתר ב‪( :‬א) שימוש בטכנולוגיות כרייה נקיות; (ב)‬
‫מיצוי עתודות במחצבות‪.‬‬
‫‪ )b‬פיקוח ובקרה והצורך במידע מלא ומעודכן‪ :‬לאור פערי המידע המשמעותיים בענף הכרייה‪ ,‬על הצוות‬
‫הבין‪-‬משרדי לפעול ליצירת תשתית מידע‪ ,‬לכל הפחות בנוגע למשאבים הרלוונטיים לענף הבנייה‬
‫והסלילה‪ ,‬במטרה להבטיח ניהול נכון של אותם משאבים‪.‬‬
‫‪ )c‬מעורבותו של המשרד להגנ"ס בענף הכרייה‪ :‬בשל הקשר הברור בין תחום הכרייה והחציבה לתחומי‬
‫אחריותו של המשרד להגנ"ס‪ ,‬ובפרט תפקידו של המשרד להגנ"ס בקביעת גובה ההיטל‪ ,‬יש לכלול נציג‬
‫של המשרד להגנ"ס בוועדה הבין‪-‬משרדית אשר הוצע על ידי וועדת בלניקוב‪ ,‬ואשר תלווה את הגורם‬
‫שיהיה אחראי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על התשלומים בהם יחויבו בעלי המחצבות לאוצר המדינה‪.‬‬
‫‪ )d‬מס רווחי‪-‬יתר‪ :‬על אף עמדתה של וועדת ששינסקי ‪ ,5‬יש הצדקה לשקול הטלת מס רווחי יתר גם על‬
‫חומרי חציבה (כולל על מפעלי ההמשך) תוך התחשבות במאפייניו של השוק‪.‬‬
‫ב) יעוד כספי התקבולים למטרות סביבתיות‪ ,‬ובראשן עידוד ופיתוח תחליפים לחציבת חומרים בתוליים‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫עוד מפורט בעמ' ‪ 01‬לדו"ח ועדת בלינקוב שהתמלוג נקבע על ידי ועדת ששינסקי‪ ,‬ושהוא ישקף גם את עלות ההשפעות הסביבתיות ויהיה‬
‫אחיד‪ .‬כפי שיפורט בהמשך לעמדתנו על התמלוג – המגלם בתוכו את ההיטל שמפנים את העלויות החיצוניות – להיחשב באופן‬
‫דיפרנציאלי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ )a‬יש להבטיח שחלק ניכר מהתקבולים בגין חומרי החציבה יועברו למטרות סביבתיות כגון‪ ,‬עידוד‬
‫מיחזור פסולת בניין (המהווה תחליף לחציבת חומרים בתוליים)‪ ,‬ועידוד מו"פ ושימוש בטכנולוגיה‬
‫המיטבית האפשרית (‪ )BAT‬במחצבות במטרה להפחית את ההשפעות הסביבתיות‪.‬‬
‫‪ )b‬לשם כך יש לייעד חלק ניכר מההכנסות לשימושים הבאים‪ )0( :‬עידוד מיחזור; (‪ )5‬מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫ג) אופן ניהול התקבולים‪:‬‬
‫לשם ניהול כספי התקבולים מוצע לעשות שימוש בקרן ריבון‪ ,‬אשר בה ישמרו התקבולים ממשאבי טבע‬
‫לרווחת הדורות הבאים כפיצוי עבור המשאבים אשר נוצלו או ניזוקו ע"י הדור הנוכחי‪ .‬עוד מוצע כי ניתן‬
‫לנהל את כספי התקבולים‪ ,‬ובפרט מן ההיטל‪ ,‬על ידי הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה מכוח חוק שמירת‬
‫הנקיון‪ ,‬התשמ"ד ‪.0812‬‬
‫פירוט עמדתנו בהרחבה‪:‬‬
‫א‪ .‬גובה ההיטל ‪ -‬מתן ערך כלכלי לעלויות החיצוניות הכרוכות בהפקת המשאבים‬
‫עיקרון המזהם משלם ‪ -‬הצורך בהפנמת העלויות החיצוניות‬
‫‪ .0‬אין חולק על כך שלתהליך הפקת משאבי טבע בכלל והפקת חומרי חציבה בפרט‪ ,‬יש עלויות חיצוניות‬
‫משמעותיות‪ .‬כיום‪ ,‬חלק גדול מן העלויות החיצוניות הכרוכות בתהליך ההפקה של חומרי חציבה אינן‬
‫מופנמות במסגרת מדיניות חישוב התקבולים‪ .‬בין העלויות האמורות בולטות העלויות הסביבתיות ובכלל‬
‫זה עלויות זיהום אוויר אשר נוצר בתהליכי כריה‪ ,‬חציבה‪ ,‬שינוע וכו'; עלויות הקשורות בפסולת הנוצרת‬
‫והטיפול בה; זיהום מים; פגיעה בשטחים פתוחים ובמגוון ביולוגי; פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית;‬
‫פגיעה נופית; זיהום רעש; פגיעה בערכי טבע ייחודיים באופן בלתי הפיך; ועוד‪.‬‬
‫‪ .5‬הפנמת העלויות החיצוניות הסביבתיות מתחייבת מתוקף עיקרון "המזהם משלם" אשר הוכר בחקיקה‬
‫ובפסיקה בישראל זה מכבר‪ ,‬ומהווה עיקרון שלאורו נקבעת מדיניות סביבתית במדינות רבות‪ .‬על פי עיקרון‬
‫זה‪ ,‬יוצר הזיהום נדרש לשאת בעלות מניעתו או צמצומו ובעלות הנזקים הנגרמים במסגרת פעילותו‪ .‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬עקרון זה מתחייב גם משיקולי יעילות‪ ,‬כאשר ההנחה היא שחיוב המזהם להפנים את עלויות הפגיעה‬
‫הסביבתית יתמרץ אותו להפחית את היקף הפגיעה למינימום‪ ,‬באמצעות התייעלות‪ ,‬השקעה בטכנולוגיות‬
‫מתקדמות‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫‪ .3‬ישנו גם שיקול כלכלי להפנמת העלויות החיצוניות בתקבולים‪ ,‬שכן כל עוד העלויות החיצוניות לא מופנמות‬
‫בתקבולים המשולמים‪ ,‬מחיר המשאב עלול להיות נמוך מעלותו הכוללת‪ ,‬דבר היוצר עיוות במחירי השוק‬
‫האמיתיים של המשאב ופגיעה ביעילות הכלכלית של השימוש בו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .2‬לפיכך‪ ,‬אנו רואים חשיבות רבה במתן ערך כלכלי לעלויות החיצוניות לסביבה ולהפנימן כמרכיב‬
‫מהתקבולים‪ .‬הטמעת עלויות אלה נדרשת על מנת להבטיח כי רווחיו של היזם לא יושתו על הציבור‪ ,‬אשר‬
‫אחרת יישא באופן בלעדי בעלות הנזקים הסביבתיים‪.‬‬
‫‪ .2‬היטל המפנים את העלויות החיצוניות‪ ,‬כחלק מן תמלוג על חומרי חציבה‪ ,‬לצד כלי מדיניות נוספים‪ ,‬תפקיד‬
‫חשוב בניהול הביקושים בענף חומרי החציבה והוא מהווה כלי להשגת מטרות מדיניות שונות‪.‬‬
‫‪ .6‬מחצבות עלולות לגרום‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעלויות החיצוניות הבאות‪ :‬פגיעה בשטחים פתוחים ונוף‪ ,‬השפעות על‬
‫בריאות הציבור כגון זיהום אוויר ואבק‪ ,‬זיהום רעש‪ ,‬זיהום מים (נגר עילי ומי תהום)‪ ,‬זיהום קרקע‪ ,‬עומס‬
‫על אמצעי תחבורה בגין הובלת המחצבים‪ ,‬פגיעה במערכות אקולוגיות (מגוון ביולוגי‪ ,‬ערכי טבע‪ ,‬תפקוד של‬
‫מערכות אקולוגיות)‪ ,‬פגיעה בתדמיתו של האזור‪ ,‬פגיעה נופית‪ ,‬פגיעה בנכסים שנשארים לדורות הבאים‪,‬‬
‫עלויות רגולטוריות בהן נושאת המדינה (תכנון והיתרים שונים‪ ,‬מדידות‪ ,‬בדיקות קרקע‪ ,‬מכרזים‪ ,‬פיקוח‬
‫וכד') ועוד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬כל עוד מכלול העלויות החיצוניות לא מופנם בעלויות הכרייה והשימוש במחצב‪ ,‬קיים עיוות במחירי השוק‬
‫המביא לפגיעה ביעילות הכלכלית של השימוש במחצב‪ ,‬ומונע מהשוק להגיע לשיווי משקל יעיל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מחירו של מחצב בו רק חלק מהעלויות החיצוניות מופנמות יהיה נמוך מעלותו החברתית הכוללת‪ ,‬דבר‬
‫הגורם לעודף ביקוש המביא בתורו לכרייה מאסיבית ולרווחים גדולים עבור יזם‪ ,‬הבאים על חשבון החברה‬
‫כולה‪ ,‬אשר נושאת בנזקים מאותן עלויות חיצוניות‪ 6.‬על כן‪ ,‬במטרה למנוע כשל שוק זה‪ ,‬דהיינו מתן הטבה‬
‫כלכלית ליזם הכורה על חשבון החברה כולה‪ ,‬ראוי להבטיח כי כל העלויות החיצוניות יקבלו ערך ויופנמו‬
‫כפי שהן מתקיימות בפועל‪.‬‬
‫חישוב דיפרנציאלי של עלויות חיצוניות‬
‫‪ .1‬אנו מציעים כי גובה ההיטל ייקבע בצורה דיפרנציאלית בין מחצבה למחצבה‪ .‬הצורך בקביעת היטל‬
‫דיפרנציאלי נובע משתי סיבות‪ )0( :‬השונות הרבה בקרב המחצבות ובעקבות זאת העלויות החיצוניות‬
‫השונות שניתן לייחס להן; (‪ )5‬הרצון ליצור עבור היזם תמריץ חיובי להתייעלות ולצמצום ההשפעות‬
‫החיצוניות וכדי לקדם מטרות מדיניות‪.‬‬
‫‪ .8‬בכדי לאמוד את העלויות החיצוניות השונות ולמנוע מניפולציות בעת קביעת גובה ההיטל של כל מחצבה‪ ,‬על‬
‫המשרד להגנ"ס לקבוע מראש כללים וקריטריונים חד משמעיים‪ ,‬אשר יאפשרו בחינה ברורה ופשוטה של‬
‫המצב בפועל בכל מחצבה וגביית ההיטל בהתאם‪ .‬אלמנט הכרחי לשם הבטחת יעילות מרבית הוא בחינה‬
‫תקופתית של המצב הפועל במחצבות‪.‬‬
‫‪ 5‬חגי קוט‪ ,5103 ,‬תמלוגים על כריית חצץ בישראל‪ ,‬אדם טבע ודין‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬
‫‪ 6‬שם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .01‬יש להבטיח שהפרמטרים שייבחרו יהיו פרמטרים ברורים שייקבעו מראש ואשר ניתן יהיה לנטר ולמדוד‬
‫אותם באופן שוטף‪ ,‬זאת במטרה להתאים את גובה ההיטל למצב בפועל ולהוביל לכך שכל מחצבה תשלם‬
‫את עלויות הנזקים האופייניים לפעילותה‪.‬‬
‫‪ .00‬לעמדתנו‪ ,‬מבין השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת ההיטל יש להתחשב בשיקולים הבאים‪:‬‬
‫‪ .a‬שימוש בטכנולוגיות כרייה נקיות‪ :‬מוצע להטיל היטל גבוה יותר על מחצבות העושות שימוש‬
‫בטכנולוגיות לכרייה וחציבה שאינן נחשבות לטכנולוגיה המיטבית האפשרית (‪ .)BAT‬על המשרד‬
‫להגנ"ס לקבוע קריטריונים באשר ל‪ BAT-‬אשר יהיו ברורים וחד ומאידך יאפשרו בחינה ועדכון‬
‫בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות‪ .‬הטלת היטל גבוה יותר על מחצבות העושות שימוש‬
‫בטכנולוגיות מזהמות יותר תפעל כתמריץ לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר ואף תתרום בצמצום‬
‫העלויות החיצוניות הכרוכות בכרייה וחציבה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬יזם אשר משקיע בטכנולוגיות נקיות יותר‬
‫וכך מבטיח שתהליך ההפקה במחצבה ספציפית גורמת לפחות זיהום אוויר ממתחרה שלו יתוגמל‬
‫על ידי כך שישלם היטל מופחת‪ .‬שינוי ההיטל של המחצבה בהתאם לשיפורים טכנולוגיים‬
‫והתנהגותיים תתמרץ את המחצבות לשפר באופן מתמיד את שיטות העבודה שלהן לשיטות נקיות‬
‫‪7‬‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ .b‬מיצוי עתודות במחצבות‪ :‬תנאי הכרחי במדיניות בת קיימא לאספקת חומרי גלם הוא מיצוי מיטבי‬
‫של עתודות הקרקע במחצבות קיימות ובשטחים המתוכננים לפיתוח‪ .‬לאור עיקרון זה יש לכוון את‬
‫היזמים להתייעלות בניצול עתודות חומרי הגלם‪ .‬למיטב ידיעתנו ישנם כיום אתרי כרייה שאינם‬
‫ממוצים בשל "חוסר כדאיות כלכלית" וננטשים בטרם מוצתה הכרייה של כלל המשאבים בהם‬
‫ומבלי שהופקה מהם תועלת מרבית ‪ -‬על ההשלכות הסביבתיות הקשות הכרוכות בכך‪ .‬להתייעלות‬
‫במיצוי מיטבי של עתודות הקרקע חשיבות מוגברת בשל נדירות השטחים הפתוחים בישראל‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לעמדתנו מוצע לעשות שימוש בהיטל כדי לעודד מיצוי מירבי של העתודות הזמינות באתרי‬
‫כרייה‪.‬‬
‫‪ .05‬חשיבות מיצוי עתודות המחצבות קיימות‪ ,‬והשימוש בהיטל דיפרנציאלי לשם כך‪ ,‬בולטת נוכח הקידום של‬
‫תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה למשק הבית והסלילה (להלן‪" :‬תמ"א ‪41‬ב'")‪.‬‬
‫‪ .03‬לאור החשיבות הלאומית באספקה סדירה של חומרי גלם‪ ,‬המחסור הצפוי בחומרי גלם למשק הבנייה‬
‫והסלילה והמחסור הצפוי עד שנת ‪ 5121‬והצורך בגיבוש ראייה כוללת ועדכנית למשק הכרייה והחציבה‪,‬‬
‫הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשנת ‪ ,5111‬על עדכון ושדרוג תמ"א ‪ 02‬על ידי עריכת תמ"א ‪02‬ב'‬
‫(ותמ"א ‪02‬ג')‪ .‬מטרתה של תמ"א ‪02‬ב' היא אבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם עד לשנים ‪ 5152‬ו‪,5121-‬‬
‫תוך איזון בין צרכי המשק לבין ערכי שמירת הסביבה ואיכות החיים‪ ,‬צמצום הצריכה והפנמת היבטים‬
‫סביבתיים‪ .‬בהיעדר מדיניות ממשלתית רחבה וכוללת לכלל משאבי הטבע בישראל ובפרט בנוגע לחומרי‬
‫‪ 7‬ראו גם קוט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪ 52‬ו‪.31-‬‬
‫‪5‬‬
‫חציבה‪ ,‬מסמך המדיניות לתכנון וניהול משק הכרייה והחציבה (שאושר בממשלה) משקף את המדיניות‬
‫‪8‬‬
‫הממשלתית לענף‪.‬‬
‫‪ .02‬כחלק מהפתרונות למחסור הצפוי באגרגטים התוכנית מציעה לקדם כרייה תת קרקעית וכרייה ממחצבות‬
‫רחוקות‪ .‬לעמדתנו על הצוות הבין‪-‬משרדי להטיל את ההיטל בצורה שתעודד הפקת חומרי חציבה בחלופות‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ .02‬כאמור‪ ,‬שימוש בהיטל דיפרנציאלי יכול להוות כלי חשוב בהשגת מטרות מדיניות שונות לענף בכללותו‪.‬‬
‫הטלת ההיטל בצורה דיפרנציאלי ת מהווה תמריץ ליזם להפחית את העלויות החיצוניות שלו כדי להפחית‬
‫את גובה התשלום שיוטל על פעילותו‪.‬‬
‫פיקוח ובקרה והצורך במידע מלא ומעודכן‬
‫‪ .06‬אין חולק כי תנאי הכרחי לגיבוש מדיניות בכלל ובפרט מדיניות פיסקאלית ביחס למשאבי הטבע הוא חיזוק‬
‫תשתית הידע הקיימת בידי רשויות המדינה והבטחת תיאום ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים אשר‬
‫מחזיקים במידע הרלוונטי לכל ענף‪.‬‬
‫‪ .01‬היעדר המידע ותיאום מאפיינים את רוב תעשיית ניצול וניהול משאבי הטבע בישראל ובפרט בכל הקשור‬
‫לגביית חלקה של המדינה בעד ניצולם על ידי גורמים פרטיים‪ .‬כך עולה גם מדו"ח מבקר המדינה שהתייחס‬
‫להיעדר מידע עדכני ומפורט בכל הקשור לגביית התמלוגים ממשאבי הטבע שבו נקבע כי "לגופים העוסקים‬
‫בגבייה אין מערכת בקרה אחידה על היקפי ניצול משאבי הטבע יחסית לתמלוג המשולם בעדם‪ ".‬יתירה‬
‫מכך‪ ,‬דו" ח מבקר המדינה מתייחס ישירות לפערי המידע והיעדר הבקרה בכל הקשור לגביית תמלוגים בענף‬
‫הכרייה והחציבה‪:‬‬
‫"‪...‬על פי הסכמי הכרייה מחויבים בעלי המחצבות להמציא לרמ"י מדי שנה מפות‬
‫מדידה מעודכנות‪ ,‬ועל פיהן אמורה רמ"י לגבות את התמלוגים‪ ,‬אולם היא אינה‬
‫מקפידה שמפות המדידה יימסרו לה בזמן‪ ,‬ובמרבית המקרים אף אינה משתמשת בהן‪.‬‬
‫רמ"י אינה מבצעת בקרה שיטתית ומקיפה על כלל המחצבות אלא רק בדיקה יזומה‬
‫‪9‬‬
‫בעת שמתעורר חשד לגבי אמינות הדיווחים של מחצבה מסוימת‪".‬‬
‫‪ .01‬הבעיה העיקרית הנובעת מהיעדר המידע היא הגבלת יכולת הרגולציה של המדינה‪ ,‬בתחום הפיסקאלי‬
‫ובתחומים אחרים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬על הצוות הבין‪-‬משרדי לפעול ליצירת תשתית מידע‪ ,‬לכל הפחות בנוגע‬
‫למשאבים הרלוונטיים לענף הבנייה והסלילה‪ ,‬במטרה להבטיח ניהול נכון של אותם משאבים‪.‬‬
‫‪ .08‬בין המשתנים שיש לכלול במסגרת יצירת תשתית המידע ניתן למנות‪ :‬כמויות עתודות משאב הטבע ורמת‬
‫הזמינות שלהן‪ ,‬איכות משאב הטבע‪ ,‬הטכנולוגיות הקיימות‪ ,‬מידת הזמינות לכרייה‪ ,‬כמויות הכרייה‪,‬‬
‫כמויות היצוא (אם קיים)‪ ,‬כמויות היבוא (אם קיים)‪ ,‬מידת ניצול המשאב ‪ -‬ובפרט מידת הניצול של שכבות‬
‫‪( 8‬מסמך מדיניות תכנון וניהול למשק הכרייה והחציבה‪ ,‬דצמבר ‪( ,5101‬להלן‪" :‬מסמך המדיניות")‪.‬‬
‫‪ 9‬דו"ח מבקר המדינה ‪62‬א‪ ,‬עמ' ‪.325-323‬‬
‫‪6‬‬
‫שאיכותן נמוכה יחסית‪ ,‬צרכי המשק הישראלי בהווה ותחזיות לצריכה עתידית של המשק הישראלי‪ .‬הקמת‬
‫‪10‬‬
‫תשתית מידע זה תסייע בקביעת קווים ברורים וקשיחים לגביית היטל דיפרנציאלי כפי שפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ .51‬יתרה מכך‪ ,‬בכדי להבטיח את גביית התקבולים יש צורך בהטמעת נוהלי בקרה ובדיקה לאימות ולחישוב של‬
‫הנתונים שמועברים לרשויות מן היזמים ולהבטיח תיאום בין הרשויות המעורבות בענף‪ .‬מנגנון פיקוח‬
‫ובקרה המנוהל על ידי גורמים מקצועיים ואחראים על גביית התמלוגים תסייע לאמת את הנתונים‬
‫המועברים לרשויות המדינה‪.‬‬
‫מעורבותו של המשרד להגנ"ס בענף הכרייה‬
‫‪ .50‬בטיוטה לעיון הציבור של דו"ח וועדת בלינקוב הוצע לקבוע גורם ממשלתי אשר ירכז את הטיפול בענף ואשר‬
‫יהיה אחראי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על התשלומים בהם יחויבו בעלי המחצבות לאוצר המדינה‪ 11,‬כאשר בין תשלומים‬
‫אלו יכלל גם ההיטל‪ .‬כן הוצע כי עבודתה של יחידת המכרות תונחה ותלווה על ידי וועדה בין‪-‬משרדית‪-‬‬
‫מקצועית קבועה שתורכב מנציגי משרד התשתיות‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬משרד הפנים (אגף התכנון) ורמ"י‪.‬‬
‫לעמדתנו‪ ,‬בשל הקשר הברור בין תחום הכרייה והחציבה לתחומי אחריותו של המשרד להגנ"ס‪ ,‬ובפרט‬
‫תפקידו של המשרד להגנ"ס בקביעת גובה ההיטל‪ ,‬לא ניתן לקבל וועדה בין‪-‬משרדית ללא נציגות של‬
‫המשרד להגנ"ס‪ 12.‬עוד יש לציין שגם במסמך המדיניות הומלץ על הקמת גוף לניהול כולל של אתרי כרייה‬
‫וחציבה והמשרד להגנ"ס מונה מבין הגופים השותפים לאמצעי יישום זה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הגדלת סך ההכנסות מן השימוש בחומרי החציבה המיועדות למרות סביבתיות‬
‫‪ .55‬לעמדתנו‪ ,‬על ההיטל להוות חלק מן התמלוג‪ .‬עמדה זו מתאימה להמלצת ועדת ששינסקי ‪ 5‬אשר כתבה‪:‬‬
‫"באשר לגובה התמלוג הרצוי‪ ,‬בעיני הוועדה חלק המדינה הראוי בסטור זה‪ ,‬בהינתן‬
‫תנאי שוק אופטימליים‪ ,‬הוא כזה אשר ישקף שלושה מרכיבים‪ :‬היטל פיגוביאני על‬
‫ההשפעות החיצוניות השליליות של פעילות המחצבה; דמי שימוש בקרקע המשקפים את‬
‫הערך האלטרנטיבי של הקרקע; תמלוג המשקף את הגריעה של חומרי חציבה (נדירות‬
‫‪14‬‬
‫המשאב)‪".‬‬
‫‪ .53‬בהמשך הדו"ח הרחיבה ועדת ששינסקי ‪ 5‬בדבר ההיטל והבהירה כי‪:‬‬
‫"היטל זה יהיה נפרד מתשלום התמלוגים או מס משאבי טבע‪ .‬הסיבה לכך היא‪,‬‬
‫שבעוד גובה סכום התמלוג או מס משאבי טבע נועדו להבטיח את חלקו הראוי של‬
‫הציבור במשאב טבע זה‪ ,‬הרי שהיטל סביבתי על החציבה נועד להביא להפנמה של‬
‫ההשפעות החיצוניות על ידי הבעלים או הנהנה מפעולות החציבה‪ .‬הפנמה זה תייצר‬
‫‪ 10‬ניתן יהיה לעשות שימוש בעבודה שנעשתה במסגרת מסמך המדיניות לקראת גיבוש תמ"א ‪02‬ב' כבסיס לבניית אותה תשתית מידע‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬יש לשאוף לכלול מידע מעבר למה שנכלל במסמך המדיניות אשר מהווה מסמך לקראת גיבוש מדיניות תכנונית ולא מדיניות כוללת‬
‫ורחבה למשאבי הטבע בישראל ובפט לענף‪.‬‬
‫‪ 11‬דו"ח ועדת בלינקוב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪.06‬‬
‫‪ 12‬להרחבה ראו גם את העמדה של אט"ד שהוגשה לוועדת בלינקוב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬בעמ' ‪.5‬‬
‫‪ 13‬מסמך המדיניות‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,1‬בעמ' ‪.011‬‬
‫‪ 14‬מסקנות הוועדה לבחינת המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי הטבע הלאומיים (אוקטובר‬
‫‪ ,)5102‬בעמ' ‪.052‬‬
‫‪7‬‬
‫תמריץ להפחתת ההשפעות החיצוניות‪ ,‬וכן להגברת השימוש בתחליפים לחומרי‬
‫‪15‬‬
‫חציבה‪"....‬‬
‫‪ .52‬חשוב לחזור ולהדגיש כי ההיטל מהווה מרכיב של התמלוג‪ ,‬אך לא תחליף לתשלום התמלוג המגלם בתוכו‪,‬‬
‫נוסף להיטל‪ ,‬את זכות הקניין של הציבור והדורות הבאים על המחצבים‪ .‬כלומר‪ ,‬בנוסף להטלת ההיטל על‬
‫ההשפעות החיצוניות‪ ,‬יש להבטיח גביית תמלוג ראוי על חומרי החציבה‪ 16.‬בשל חשיבותם של כלל מרכיבי‬
‫התמלוג‪ ,‬על הצוות הבין‪-‬משרדי להבהיר שההיטל מהווה רק חלק מן התמלוג ולא להותיר את שאר חלקיו‬
‫ללא ערך‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬עמדתנו על המדינה לייעד גם את חלקו של התמלוג למטרות סביבתיות וכך להגדיל‬
‫את סך ההכנסות מן השימוש בחומרי החציבה שיועברו למטרות אלו‪.‬‬
‫מס רווחי‪-‬יתר‪:‬‬
‫‪ .52‬המרכיב העיקרי במודל הפיסקאלי שהציעה וועדת ששינסקי ‪ 5‬הוא מס משאבי טבע‪ ,‬הידוע גם כמס רווחי‬
‫יתר‪ ,‬כלומר מס אשר ממסה את "רווחי היתר" הנובעים מהפקת המשאבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬סברה וועדת‬
‫ששינסקי ‪ ,5‬כי בשלב זה אין מקום להמליץ על הטלת מס רווחי יתר על חומרי חציבה" וזאת למרות שקבעה‬
‫"שעל הממשלה לשאוף כי כלל לא יווצרו רווחי יתר בענף‪".‬‬
‫‪ .56‬לעמדתנו‪ ,‬על אף עמדתה של וועדת ששינסקי ‪ ,5‬יש הצדקה לשקול הטלת מס רווחי יתר גם על חומרי חציבה‬
‫(כולל על מפעלי ההמשך) תוך התחשבות במאפייניו של השוק‪ .‬מוצע לשקול להטיל מס רווחי יתר בשיעורים‬
‫ניכרים יותר מאלו שנקבעו בהמלצותיה של וועדת ששינסקי ‪ 5‬ואף בשיעורים של ‪ 11-011%‬על מנת שמס זה‬
‫יהווה תמריץ שלילי להמשך קיומם של רווחי היתר בשוק תוך כדי ייעוד אותן הכנסות לציבור‪ .‬היתרון‬
‫בהטלת מס רווחי היתר בשוק הזה ברור‪ :‬במקרה שהמלצותיה של וועדת בלינקוב לא יובילו לצמצום רווחי‬
‫היתר‪ ,‬הרי שכך לפחות הציבור יפוצה בהתאם‪ .‬במידה שההמלצות ינחלו הצלחה ורווחי היתר יתפוגגו בשל‬
‫כוחות השוק‪ ,‬אזי ממילא לא תהיה חבות במס ולא ייווצר עיוות של המחירים‪.‬‬
‫‪ .51‬בשל כך‪ ,‬לעמדתנו‪ ,‬על הצוות הבין משרדי להמליץ על הטלת מס משאבי טבע על רווחי היתר הקיימים בענף‬
‫ועל ייעודם למטרות סביבתיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬יעוד כספי התקבולים למטרות סביבתיות‪ ,‬ובראשן עידוד ופיתוח תחליפים לחציבת חומרים בתוליים‬
‫‪ .51‬יש להבטיח שחלק ניכר מהתקבולים בגין חומרי החציבה יועברו למטרות סביבתיות כגון‪ ,‬עידוד מיחזור‬
‫פסולת בניין (המהווה תחליף לחציבת חומרים בתוליים)‪ ,‬ועידוד מו"פ ושימוש בטכנולוגיה המיטבית‬
‫האפשרית (‪ )BAT‬במחצבות במטרה להפחית את ההשפעות הסביבתיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להשקיע את כספי‬
‫התקבולים במו"פ של טכנולוגיות אשר בבוא היום יחליפו את השימוש במשאבי טבע מתכלים והכל כפי‬
‫שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪ 15‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.056‬‬
‫‪ 16‬למודל של גובה התמלוג הכולל בתוכו כיסוי של העלויות החיצוניות ראו את קוט ‪ 5103‬אשר מטרת המחקר היה לבחון את גובה‬
‫התמלוגים הרצוי לאור מטרות שונות‪ :‬עידוד כרייה ממחצבות רחוקות וכרייה תת קרקעית‪ ,‬צמצום השפעות הסביבתיות של מחצבות‬
‫ועידוד שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים‪ .‬מצ"ב ומסומן כנספח ב'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .58‬כדי להביא לשינוי משמעותי בענף‪ ,‬לצד הטלת ההיטל וייעוד חלק ניכר מכלל התקבולים למטרות‬
‫סביבתיות‪ ,‬יש לעשות שימוש בצעדי מדיניות משלימים אשר ביחד יוכלו לתרום לשיפור מצב הענף‪.‬‬
‫הפחתת השימוש בחומרים בתוליים והתייעלות בשימוש במשאבי הטבע‬
‫‪ .31‬יש לקחת בחשבון שהמציאות הצפויה בישראל היא של מחסור הולך וגובר בחומרי הגלם הבתוליים‪,‬‬
‫וההתייקרות הצפויה מכך במחיריהם‪ .‬הנחות אלו‪ ,‬והצורך בהפחתת השימוש בחומרי חציבה בתוליים‬
‫חייבים להוות מרכז הכובד בקביעת היכן לייעד את כספי התקבולים‪.‬‬
‫‪ .30‬התייעלות בשימוש במשאבי הטבע ממחישה היטב את מדיניות הממשלה לעודד פיתוח בר קיימא‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫"גישה בת קיימא רואה בפסולת חומרי בנייה ופיתוח משאב חוזר‪ ,‬אשר באפשרותו להפחית‬
‫במאמצי ייצור המוצרים הראשוניים ובאנרגיה המושקעת במהלכם מחד‪ ,‬ולצמצם את היקף‬
‫ההטמנה והמפגעים הנילווים אליה‪ ,‬מאידך‪ .‬ראיה כוללת של מחזור החיים של חומר הגלם‬
‫‪18‬‬
‫מאפשרת יצירת תשתית לניצול חומרים שניוניים וממוחזרים בענף הבנייה והסלילה‪".‬‬
‫‪ .35‬על מנת לעודד התייעלות יש‪ :‬ראשית‪ ,‬יש צורך בהפחתת השימוש בחומרים בתוליים בפרויקטים של‬
‫תשתיות ובנייה‪ .‬לעיתים ישנו שימוש בזבזני בחומרים ללא הצדקה והנושא טעון בחינה מקצועית‪ .‬שנית‪ ,‬יש‬
‫לקדם ולעודד שימוש בתחליפים‪ .‬אמנם‪ ,‬לא ניתן לוותר כליל על כריית חומרים בתוליים‪ ,‬אולם בהחלט ניתן‬
‫להגיע לשיעור חיסכון משמעותי‪ .‬ישנן מדינות באירופה הממחזרות מעל ‪ 81%‬מפסולת הבניין הנוצרת‪ .‬גם‬
‫בישראל ניתן להגיע להישגים דומים ולחסוך למעלה מ‪ 01%-‬מחומרי הגלם‪ ,‬אך הדבר כרוך במאמץ‬
‫ממשלתי‪ .‬כיום‪ ,‬הוראת החשב הכללי המחייבת שימוש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים ממשלתיים איננה‬
‫מיושמת‪ 19.‬ישנה שמרנות בקרב אנשי מקצוע אשר אינם ששים להשתמש בחומרים ממוחזרים למרות שהם‬
‫עומדים בתקנים הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪ .33‬לעמדתנו‪ ,‬לשם קידום מטרות אלו יש לייעד חלק ניכר מההכנסות לשימושים הבאים‪:‬‬
‫‪ )a‬עידוד מיחזור ושימוש בחומרים ממוחזרים‬
‫‪ .32‬לצד אמצעים משלימים כגון יישום חובת השימוש בחומר ממוחזר בבניית תשתיות יש לייעד חלק מן‬
‫התקבולים לסבסוד של פרויקטים של מחזור‪ ,‬על מנת כדי להבטיח שחומרים ממוחזרים יוכלו להוות‬
‫תחרות לחומרי חציבה בתוליים ולהבטיח כדאיות לשימוש בפסולת בנייה ממוחזרת‪ .‬כדי לעודד את‬
‫השימוש בחומרים ממוחזרים יש להבטיח שהסובסידיות (הישירות או העקיפות) המועברות למשק המיחזור‬
‫יבטיחו שאותם מוצרים יהיו רווחיים ותחרותיים בהשוואה לחומרי גלם בתוליים‪.‬‬
‫‪ .32‬כדי להתגבר על השמרנות וההססנות בקרב אנשי מקצוע החוששים לעשות שימוש בחומרים ממוחזרים‬
‫רצוי לייעד חלק מן הכספים לפעולות הסברה לקהל היעד המקצועי המדגיש את היתרונות והשימושים של‬
‫חומרים ממוחזרים בשווקים השונים‪.‬‬
‫‪ )b‬מחקר ופיתוח‬
‫‪ 17‬החלטת ממשלת ישראל ‪ 526‬מיום ‪ 02.12.5113‬לפיה "מדיניות ממשלת ישראל תתבסס על עקרונות של התנהלות פיתוח בר קיימא‪".‬‬
‫‪ 18‬מסמך המדיניות‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,1‬בעמ' ‪.28‬‬
‫‪ 19‬ראו גלעד אוסטרובסקי ואסף רוזנבלום‪" ,‬מדד השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות" (יוני ‪)5103‬‬
‫מצ"ב ומסמן כנספח ג'‬
‫‪9‬‬
‫‪ .36‬יש לייעד חלק מן התקבולים למימון מחקרים אשר מטרתם התייעלות בשימוש במשאבי טבע והן פיתוח‬
‫תחליפים לחומרי החציבה הקיימים‪ .‬באמצעות מחקר ניתן יהיה לקדם טכנולוגיות נקיות ויעילות יותר‬
‫אשר יובילו לניצולת יעילה יותר של חומרי גלם עם ולפיתוח של תחליפים לאותם חומרי גלם‪.‬‬
‫‪ .31‬החשיבות של מחקר ופיתוח קשור קשר הדוק למציאות הצפויה בישראל של מחסור הולך וגובר בחומרי‬
‫הגלם הבתוליים‪ ,‬וההתייקרות הצפויה מכך במחיריהם‪ .‬יש להשקיע כספים בפיתוח טכנולוגיות אשר בין‬
‫היתר יביא להפחתת העלויות החיצוניות של הפקת חומרי חציבה‪ ,‬צמצום הביקושים לחומרי חציבה‬
‫בתוליים והצורך בפתיחת מחצבות חדשות‪.‬‬
‫‪ .31‬בין היתר‪ ,‬יש להשקיע בפיתוח טכנולוגיות אשר מצמצמות את הצורך בפתיחת מחצבות חדשות על ידי‬
‫התייעלות בענף‪ .‬מדובר הן בטכנולוגיות בעת החציבה שמטרתם מיצוי עתודות והן במסגרת פרוייקטי בנייה‬
‫ותשתיות‪ .‬עוד מוצע להשקיע מכספי התקבולים בפיתוח תחליפים לחומרי חציבה‪ .‬השקעה בפיתוח‬
‫טכנולוגיות כגון אלו ביחד עם העלאת התקבולים על חומרי החציבה תוכל לתרום להקטנת השימוש בחומרי‬
‫חציבה בתוליים והגברת השימוש בחומרים ממוחזרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אופן ניהול התקבולים‬
‫‪ .38‬מוצע לעשות שימוש בקרן ריבון כדי להבטיח ניהול נכון ויעיל של כספי התקבולים מחומרי חציבה‪ .‬קרן‬
‫ריבון הינה קרן אשר בה נשמרים תקבולים ממשאבי טבע לרווחת הדורות הבאים כפיצוי עבור המשאבים‬
‫אשר נוצלו או ניזוקו ע"י הדור הנוכחי‪ .‬ככל שיוחלט לעשות שימוש בקרן ריבון יש להבטיח שחלק נכבד מן‬
‫ההכנסות יובטחו למטרות סביבתיות‪.‬‬
‫‪ .21‬אנו סבורים שניתן לנהל את כספי התקבולים‪ ,‬ובפרט מן ההיטל‪ ,‬על ידי הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה‬
‫מכוח חוק שמירת הנקיון‪ ,‬התשמ"ד ‪.4891‬‬
‫‪ .20‬יש להגדיר באופן מדויק את המטרות אליהן ייועדו הכספים ואף לקבוע את האחוזים אשר יועברו לכל‬
‫מטרה מפירות הקרן ובהתאם לתקן את מטרות הקרן לניקיון כדי להבטיח שהתקבולים מענף חומרי‬
‫החציבה יועברו למטרות שייקבעו מראש על ידי הצוות הבין‪-‬משרדי‪ .‬יש להבטיח מדיניות ניהול אחראי של‬
‫‪20‬‬
‫כספי הקרן‪.‬‬
‫‪ .25‬לעמדתנו על המדינה לייעד‪ ,‬בנוסף להיטל‪ ,‬את התמלוגים ואת מס רווחי היתר למטרות סביבתיות ולכן יש‬
‫להעבירן גם לקרן לשמירת הניקיון‪.‬‬
‫‪ .23‬ללא קשר לדרך שבו יוחלט לנהל את כספי התקבולים מענף חומרי החציבה‪ ,‬חשוב יהיה להטמיע מנגנוני‬
‫שקיפות שיאפשרו ביקורת ציבורית רחבה על ניהולם וייעודם של הכספים‪.‬‬
‫‪ 20‬ראו מצ"ב מסמך מדיניות שנכתב ע"י "אדם טבע ודין" והוגש לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ביולי ‪ 5103‬בהקשר של ניהול אחראי‬
‫של כספי הקרן לרווחי הנפט והגז‪ .‬המסמך מרחיב בנושא מדיניות השקעה אחראית בעולם‪ ,‬וכולל סקירה של מספר קרנות בעולם המנהיגות‬
‫מדיניות השקעה אחראית (החל מסעיף ‪ 52‬למסמך)‪ .‬מסומן כנספח ד'‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סיכום‬
‫‪ .22‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬אנו מבקשים מהצוות הבין‪-‬משרדי לשקול בעת גיבוש מסקנותיה הסופיות את‬
‫עמדתנו זו כפי שפורטה לעיל וזאת למען האינטרס הציבורי הרחב‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫עו"ד לי‪-‬היא גולדנברג‬
‫ראש תחום כלכלה‪ ,‬סביבה ומשאבי טבע‬
‫‪11‬‬