מבוא לאפידימיולגיה - המכללה האקדמית לישראל

Transcription

מבוא לאפידימיולגיה - המכללה האקדמית לישראל
‫המכללה האקדמית לישראל‬
‫תואר שני במנהל מערכות בריאות‬
‫שם הקורס‪ :‬מבוא לאפידמיולוגיה‬
‫קוד הקורס‪6100018 :‬‬
‫נקודות זכות‪2 :‬‬
‫שם המרצה‪ :‬פרופ' ליאון אפשטיין‬
‫דרישות קדם‪ :‬אין‬
‫תאור הקורס‬
‫הקורס מקנה רקע כללי בעקרונות והמושגים האפידמיולוגיים‪ ,‬הבנה בנוגע לטבען של מחלות‬
‫כרוניות וזיהומיות והתהליכים הקשורים אליהן בקהילה ובאוכלוסייה‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫בתום הקורס‪ ,‬הסטודנט‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ידע להסביר את ההתפתחות ההיסטורית שהובילה לעשייה בשירותי בריאות הציבור‬
‫והאפידמיולוגיה‪.‬‬
‫יכיר מושגים אפידמיולוגיים ומקורות מידע לפרסומים סטטיסטיים‪.‬‬
‫ידע לאסוף ולהשתמש בנתונים אפידמיולוגיים נבחרים תכנון והערכה של שירותי בריאות‬
‫קהילתית ויישום בתחום הסיעוד‪.‬‬
‫יכיר וישתמש במדדים אפידמיולוגיים‪.‬‬
‫יכיר סוגים שונים של מחקרים באפידמיולוגיה אנליטית‪ ,‬ניסויית ותיאורית‪.‬‬
‫יכיר דפוסים בינלאומיים של בריאות וחולי ומגמות של מחלות לאורך זמן‪.‬‬
‫יוכל לקבוע אסטרטגיות אפקטיביות של סינון‪ ,‬מיפוי )‪ (screening‬ומניעה של מחלות‬
‫כרוניות וזיהומיות‪.‬‬
‫יוכל לקבל החלטות קליניות על פי מחקרים אפידמיולוגיים‪.‬‬
‫השפעות סביבתיות ותעסוקתיות על הציבור ועל בריאות קהילתית‪.‬‬
‫ידע להשתמש בעקרונות אתיים כבסיס לביקורת מחקרים‪.‬‬
‫מבנה הקורס‬
‫הקורס יועבר באמצעות הרצאות‪ ,‬דיונים ומטלות לביצוע בבית‪ .‬בהרצאות ישולבו מצגות אודיו‪-‬‬
‫ויזואליות שיציגו שיטות באפידמיולוגיה ומדיניות בריאות ויישום קליני המבוסס על נתונים‬
‫אפידמיולוגיים‪.‬‬
‫דרישות הקורס והערכה‬
‫‪ 5‬תרגילי בית‪-‬‬
‫בחינה מסכמת‪-‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪65%‬‬
‫מדיניות הקורס‬
‫השתתפות בשיעורים חובה‪.‬‬
‫מידע על הקורס יפורסם באתר המתאים ברשת המכללה‪ .‬חובת הלומדים להתעדכן באמצעות‬
‫האתר‪.‬‬
‫המכללה האקדמית לישראל‬
‫תואר שני במנהל מערכות בריאות‬
‫נושאי הקורס‬
‫‪ .1‬מושגים באפידמיולוגיה; רמות‪/‬דרגות של מניעה; מחלות אפידמיות מול מחלות‬
‫אנדמיות‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬גורמי סיכון‪ ,‬מבחנים דיאגנוסטיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מדדים לבריאות וחולי‪ :‬שיעורים‪ ,‬יחסים‪ ,‬תקנון‪ ,‬שכיחות‪ ,‬שיעורי מחלה ותמותה‪,‬‬
‫היארעות‪ ,‬המצאות‪ ,‬תוחלת חיים‪.‬‬
‫‪ .3‬אפידמיולוגיה תיאורית; אדם‪ ,‬מקום וזמן‪ ,‬מעקב והישרדות‪ ,‬דמוגרפיה‪.‬‬
‫‪ .4‬מקורות מידע על נתונים על בריאות קהילתית‪ ,‬מפקד תושבים‪ ,‬רשומות על נתוני בריאות‪,‬‬
‫פרסומים סטטיסטיים שנתיים‪.‬‬
‫‪ .5‬התפרצות מחלות‪ .‬הביטים אפידמיולוגיים של מחלות זיהומיות‪.‬‬
‫‪ .6‬בדיקות סינון‪ ,‬מהימנות ותוקף‪ ,‬רגישות‪ ,‬סגוליות‪ ,‬ערך מנבא‪ ,‬הערכה של תכניות סינון‪.‬‬
‫‪ .7‬מחקרים קליניים‪ ,‬היבטים אתיים בהקשר למחקר קליני‪.‬‬
‫‪ .8‬אפידמיולוגיה אנליטית‪ :‬מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים‪ ,‬מחקרי חתך‪,‬‬
‫קבוצות בקרה‪ ,‬מחקרי עוקבה‪.‬‬
‫‪ .9‬סיבתיות‪ ,‬הערכת הסיכון‪ ,‬שונות והטיה‪.‬‬
‫‪ .10‬אפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי דם‪.‬‬
‫‪ .11‬אפידמיולוגיה של מחלות סרטן ואפידמיולוגיה גנטית‪.‬‬
‫‪ .12‬אפידמיולוגיה תעסוקתית וסביבתית‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ספרות מומלצת‪:‬‬
‫מודן‪ ,‬ב‪ .)1998( .‬אפידמיולוגיה‪ .‬פפירוס‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪Greenberg R. S., Daniels S. R., Flanders W. D., Eley, J.W., Boring III J.R. (2001).‬‬
‫‪Medical Epidemiology (3rd ed.). Mcgraw Hill Companies, Inc.: New York.‬‬