הגדרות, מאפיינים ודרכי זיהוי (PDF)

‫ליקויי למידה –הגדרות‪ ,‬מאפיינים ודרכי זיהוי‬
‫עירית כהן‬
‫מה הם "ליקויי למידה?"‬
‫ליקויי למידה שכיחים בקרב כ ‪ 10‬עד ‪ 11%‬מאוכלוסיית בתי הספר במערב‪ .‬בשני העשורים האחרונים‪ ,‬בעקבות‬
‫רגישות גוברת של הממסד החינוכי והאקדמאי לצרכים של תלמידים‪ ,‬הורים ומורים‪ ,‬התפתח באופן משמעותי‬
‫המחקר בתחום קשיי הלמידה הספציפיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקביל לידע הרב שקיים היום בתחום זה‪ ,‬קיים גם בלבול‬
‫בקרב הורים ומורים לגבי ההגדרות השונות‪ .‬המלים הנרדפות שניתנות לתופעת ליקויי הלמידה הינן‬
‫"דיסלקציה"‪ ,‬ולאחרונה‪" ,‬קשיי למידה ספציפיים"‪ .‬הצורך בהגדרות נובע לעיתים קרובות מגורמים חיצוניים כגון‬
‫הצורך למיין ולסווג תלמידים כבעלי צרכים חינוכיים מיוחדים‪ ,‬הצורך בחקיקת חוקים שונים או הצורך בהקצעת‬
‫והפניית משאבים לאוכלוסיות שונות )‪.(Kavale and Forness, 2000‬‬
‫ההגדרה המקובלת כיום ל"ליקויי למידה" מתמקדת בפער משמעותי שבין יכולת חשיבה מילולית ו‪/‬או בלתי‬
‫מילולית ממוצעת או למעלה מזה‪ ,‬לעומת הישגים נמוכים במשימות אקדמאיות‪ ,‬כגון קריאה‪ ,‬כתיבה או זכירת‬
‫אינפורמציה‪" .‬הפרעות למידה מאובחנות כאשר הישגי היחיד במבחנים סטנדרטיים בקריאה‪ ,‬מתמטיקה או‬
‫הבעה בכתב פחותים במידה משמעותית מן המצופה מגילו‪ ,‬לימודיו ורמת המשכל שלו‪ .‬בעיות הלמידה‬
‫מפריעות במידה משמעותית להישגים האקדמאים או לפעולות החיים היומיומיות הדורשות כישורי קריאה‪,‬‬
‫מתמטיקה או כתיבה"‬
‫)‪(Diagnostic and statistical Manual of Mental disorders, 1994‬‬
‫סקירה היסטורית קצרה של ההגדרות השונות שקדמו להגדרות הרווחת כיום מגלה כי ההגדרות המוקדמות‬
‫בשנות ה ‪ 00‬התמקדו בסיבות הרפואיות לקשיים והדגישו את המכאניזם הביולוגי‪ .‬התמקדות זו הובילה‬
‫למונחים כגון "חוסר תפקוד מוחי מזערי"‪ ,‬או "דיסלקציה התפתחותית‪".‬‬
‫בלחצם של הורים‪ ,‬שדאגו למתן סיוע לילדיהם יותר מאשר לדיאגנוזות ותוויות‪ ,‬נזנחו ההגדרות ה"רפואיות"‬
‫לטובת הגדרות מתחום החינוך‪ .‬האחרונות כללו‪" :‬ליקויי למידה"‪ ,‬ומאוחר יותר‪" ,‬קשיי למידה ספציפיים"‪ .‬כך‬
‫נוצר שינוי כיוון‪ ,‬מגישה רפואית לגישה חינוכית‪ .‬משנות השבעים חל שינוי נוסף‪ :‬מחקרים מדעיים הניבו ידע‬
‫חדש והתפתחות מהירה בתחום ובעקבותיהם‪ ,‬מעבר מגישה טיפולית להפיכת תחום קשיי הלמידה הספציפיים‬
‫לתחום לימוד מדעי הכולל מחקר תיאורטי ויישומי‪ .‬משנות התשעים‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הובילה‬
‫לממצאי מחקרים חדשים בתחום המוח‪ .‬מחקרים שבדקו את המוח הימני והשמאלי הביאו להבנות ותובנות‬
‫חדשות בנוגע לגורמים הביולוגיים המשפיעים על קשיי למידה ספציפיים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬מאז שנות התשעים החלה להתבסס גישה חדשה –הוליסטית ואקולוגית יותר ‪ -‬המכירה בקשיים‬
‫הביולוגיים הטבועים באנשים מסוימים‪ ,‬אולם‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬ממקדת את תשומת הלב באינטראקציה שבין הילד‬
‫לבין סביבתו החברתית‪ ,‬התרבותית והלימודית (מרגליתוטור‪-‬כספא‪.)1991 ,‬‬
‫תחת ה"מטריה" של "ליקויי למידה או "קשיי למידה ספציפיים" מוגדרים כיום מספר קשיים מרכזיים‪ ,‬שביניהם‬
‫נכללים‪:‬‬
‫דיסלקציה‪ :‬קושי למידה שבסיסו שפתי הנחשב לליקוי ספציפי ביכולת הקריאה‪ .‬אנשים עם דיסלקציה הם בעלי‬
‫ראייה רגילה‪ ,‬אך מתקשים בקריאת מילים‪ .‬הקושי נובע בדרך כלל מלקות במנגנונים העומדים בבסיס רכישת‬
‫הקריאה‪ ,‬כגון מודעות‪ ,‬עיבוד וזיכרון פונולוגי‪.‬‬
‫דיסגרפיה‪ :‬קושי למידה שבסיסו בקושי בכתיבת אותיות או בכתיבה בכלל‪ .‬הקושי עשוי לנבוע מלקות בתפקוד‬
‫גרפו‪-‬מוטורי‪.‬‬
‫דיסקלקוליה‪ :‬קושי למידה שבסיסו בקושי בחשיבה מתמטית‪ ,‬תפיסת העיקרון המתמטי וקשיים בפתרון בעיות‬
‫חשבוניות‪.‬‬
‫לקות למידה לא מילולית ‪ (NLD):‬קושי למידה שבבסיסו פער משמעותי בין יכולת חשיבה מילולית גבוהה‬
‫לעומת יכולות בלתי מילוליות נמוכות יחסית‪ .‬מאפיינים שכיחים הם‪ :‬קושי בארגון‪ ,‬קושי באינטראקציה חברתית‪,‬‬
‫התפתחות תבניות התנהגותיות נוקשות‪.‬‬
‫דיספרסיה‪ :‬לקות בתכנון תנועתי שאינה מבטאת ליקוי בשרירי הגוף‪ .‬דיספרסיה נחשבת ללקות הנובעת מחוסר‬
‫בשלות של הקורטקס המוטורי של המוח‪ ,‬הנמצא בקדמת המצח והמתמחה בתכנון וביצוע של תנועה‪.‬שלושת‬
‫סוגי הדיספרסיה הם‪ :‬מוטורית‪ ,‬אוראלית ושפתית‪.‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז ‪ :ADD/ADHD‬מוגדרת כהפרעה התפתחותית‪ .‬שהתוצאה הנצפית השלה היא שינוי‬
‫נוירולוגי מובהק‪ ,‬שאותו ניתן לראות בתחום המטבוליזם של חומרים שונים באזורים שונים של המוח‪ .‬במיוחד‬
‫מדובר על דופמין ונוראדרנלין במספר אזורים במוח ובמיוחד באונה המצחית (‪ ,)frontal lobe‬האזור האחראי‬
‫בין היתר על ויסות‪ .‬התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים‪ :‬תנועה (היפר תנועתיות) תגובה‬
‫(אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז)‪ .‬הפרעות קשב וריכוז נחשבות לעיתים לגורם משני ללקות למידה‬
‫האחר והן משפיעות על התפקוד החברתי והאקדמאי‪.‬‬
‫במקרים רבים לקשיי הלמידה יש השלכות משניות‪ ,‬רגשיות וחברתיות‪ .‬תלמידים עם ליקויי למידה החווים‬
‫קשיים‪ ,‬כישלונות ולעיתים קרובות חוסר הבנה וחוסר תמיכה מהסובבים אותם‪ ,‬נתפשים בעיני החברה ובעיני‬
‫עצמם כבעלי כישורים חברתיים ולימודיים נמוכים יותר מאשר תלמידים ללא קשיי למידה ולעתים קרובות הם‬
‫חווים רמות גבוהות יותר של בידוד חברתי מאשר אנשים ללא ליקויי למידה (נויברג‪.)1991 ,‬‬
‫כיצד נזהה שלתלמיד יש ליקויי למידה?‬
‫אם התשובה לחלק משאלות אלה היא "כן" מומלץ לפנות לאבחון מקצועי‪:‬‬
‫בתחום הלימודי‪:‬‬
‫האם הילד טוב בתחומים מסוימים אבל נכשל בתחומים אחרים?‬
‫האם יש לו קושי מיוחד או איטיות בקריאה‪ ,‬העתקה מהלוח‪ ,‬כתיבה או איות?‬
‫האם הוא כותב אותיות או מספרים בסדר הלא נכון ‪ ,9/2 :‬תפוח‪/‬פתוח? ‪, b/d‬‬
‫האם הוא מחליף סימנים מתמטיים?)‪(+/-‬‬
‫האם הוא מאיית מלים שכיחות בדרכים שונות בלי לשים לב לתבנית הנכונה?‬
‫האם הוא עונה על שאלות בעל פה אך מתקשה לענות עליהן בכתב?‬
‫האם הוא מסוגל להתרכז רק למשך זמן נמוך כאשר הוא מבצע משימות לימודיות?‬
‫האם קשה לו להבין מושגים דקדוקיים?‬
‫בתחום הביצועי והחברתי‪:‬‬
‫האם הוא מתקשה לזכור רצף של הוראות?‬
‫האם הוא מחליף בין ימין לשמאל?‬
‫האם יש לו קושי בארגון והוא מתנהל באופן מגושם\מסורבל\מאד לא מאורגן בחפצים ובאכילה?‬
‫האם רמת תפקודו לא אחידה – לעיתים מעולה ולעיתים ירודה?‬
‫האם רמת המאמץ רבה מאד אך התוצאות מועטות?‬
‫האם הוא מסורבל בתחומים מסוימים אך מעולה באחרים (למשל מעולה בבנייה בלגו או בציורי קומיקס?‬
‫האם הוא "ליצן" הכיתה?‬
‫אם התשובה להרבה מהשאלות היא "כן" רצוי לערוך לתלמיד אבחון מקצועי על מנת לעמוד על הסיבות לקשיים‬
‫ולהמליץ על הוראה וגישה חינוכית ופסיכולוגית שיסייעו לו להתקדם בתחום הלימודי ולתפקד בצורה‬
‫האופטימאלית מבחינה חברתית ורגשית‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מרגלית‪ ,‬מ‪ ,.‬טור‪-‬כספא‪ ,‬ח‪ .)8991( .‬ליקויי למידה‪ :‬מודל נוירו –התפתחותי רב‪-‬ממדי‪ .‬פסיכולוגיה ז(‪,)8‬‬
‫‪.67-76‬‬
‫נויברג‪ ,‬ש‪ .)8991( .‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬בדידות וכשירות חברתית של תלמידים עם צרכים חינוכיים מיוחדים‪ .‬מגמות‪,‬‬
‫‪821-841 ,99‬‬
‫‪Karanth, P. (2003). Introduction. In: Learning Disabilities in India: Willing the‬‬
‫‪Mind to Learn. Karanth, P, & Rozario, J. (eds.). New Delhi: Sage.‬‬
Kavale, K.A. & Forness, S.R. (2000). What definitions of Learning Disabilities
say and don't say: A critical Analysis. Journal of Learning Disabilities, 33, 239256.
http://www.dyslexia-add.org/issues.html
‫ בתנאי שיודפס‬,‫ המאמרים ניתנים להדפסה לשימוש אישי ומקצועי‬.‫כל הזכויות שמורות למחברת‬
‫ ושם המחבר כמקור המאמר‬www.ulearn.co.il