` בחכמה יבנה בית `
Transcription
` בחכמה יבנה בית `
רשות העתיקות תחום חפירות ,סקר ומחקר האוניברסיטה העברית בירושלים הפקולטה למדעי הרוח ' בחכמה יבנה בית ' ימי עיון לחוקרים בשנת תשע"ד יום העיון השני בנושא: 'אוהב להיות בבית' מכלול הפעילות האנושית במרחב הביתי ומשמעויותיו יתקיים ביום חמישי יום ה' ,טו אייר תשע"ד 15 ,במאי 2014 באודיטוריום דן וואסונג )בנין רבין למדעי היהדות( קמפוס הר הצופים ,האוניברסיטה העברית הבית כבן אדם בתקופה כלקוליתית מיכאל פרייקמן בחברה מסורתית בית הינו מרכז עולמו של האדם .הוא נולד ,מתבגר ,מוליד ילדים ומת בתוך הבית .למעשה ,בחברה מסורתית בית המגורים מזוהה עם האדם עצמו ,חלקיו השונים מזוהים עם חלקי גופו ,והוא עובר את אותם השלבים בחייו בדומה לבעליו. בהרצאה אהציג את הקונספט של מבנה מגורים ,כפי שהוא נראה בעיניו של בעליו במהלך התקופה הכלקוליתית ,דרך מקרה מבחן של מבנה חצר שנחפר על ידי באתר אל ארבעין ברמת הגולן .במהלך ההרצאה נבחן את חלקיו השונים של המבנה ,כפי שהם משתקפים בממצא הארכיאולוגי ,וכיצד משקף מבנה בית המגורים את המבנה החברתי של הכפר הכלקוליתי. עם זאת ,האופן בו המבנה הוצא מכלל שימוש מעניין יותר מהאופן בו הוא התקיים .בשלב סופי של קיום המבנה הושמדו כל כלי ההבית שהיו בתוכו ופונו ממנו באופן חלקי ,כל פתחיו נסתמו, הבית הועלה באש ובסופו של דבר מולא באדמה .למעשה ,המבנה נקבר בדומה לדרך בה קוברים בן אדם. הדוגמא של אל ארבעין איננה יוצאת מן הכלל במרחב ארץ-ישראלי .אנו נראה דוגמאות נוספות של התייחסות דומה למבני מגורים ובעליהם המשתקפת בטקסי נטישה של מבני מגורים באזורנו וגם באומנות הפרוטוהיסטורית באזורנו ,ונדון במשמעותן הפונקציונלית והסימבולית. בדרך לעיור -התפתחות מרחב המחיה בתקופה הפרוטו-אורבנית אמיר גולני סוף תקופת הברונזה הקדומה ) Iהתקופה הפרוטו-אורבאנית( בדרום הלבאנט הינו שלב מכריע בהתפתחות החברה המקומית ,שלב בו החלה את המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית .הסיבות לכך מגוונות ותוצאותיהן ניכרות בהיבטים שונים של התרבות החומרית וביניהם התפתחות מרחב המחיה הכולל את בית המגורים ,המתקנים הסמוכים אשר קשורים אליו ,ואזור המחיה אשר מסביבם .גידול ניכר בעודפים חקלאים ,במסחר ובקשרי המסחר ,לצד גידול באוכלוסיה ,הוביל לגידול משמעותי במספר הישובים ולהצטופפות הדרגתית במרחב המחיה בתוכם .מצב זה הוביל להתפתחויות ארכיטקטוניות בבתי המגורים ,לבניית מתקני אחסון רבים והכללתם באזור מתוחם אשר מבטא את התאמת החברה למציאות חדשה ומשתנה .במציאות זו ,הצפיפות הגדלה הכריחה כל משפחה להגדיר את מרחב המחיה שלה ולשמור על התוצרת שלה .לאורך זמן ,התפתחויות אלו יצרו הרבדה חברתית עמוקה יותר ובסופו של דבר הובילו לעיור . בחוכמה תבנה לך בית ,מגדל וחומה לקראת העיור של עין ציפורי בתקופת הברונזה הקדומה Iב' נמרוד גצוב ,רועי לירן ויניר מילבסקי עקב הרחבת כביש 79ערכה רשות העתיקות חפירה נרחבת באתר עין ציפורי ,הנמצא בעמק נחל ציפורי ,לרגלי גבעת רבי .באתר נתגלו שכבות ובהן שרידים עשירים מתקופת הברונזה הקדומה I ב' ) 3300-3000לפנה"ס( .שרידי התקופה נמצאו במרבית שטחי החפירה ולעיתים ניתן היה להבחין בשלושה שלבי בניה .נמצאו יסודות אבן שככול הנראה שימשו כבסיס לקירות לבנים ,ורק במקרה אחד שרד חלק מקיר הלבנים .לעיתים הושתתו יסודות המבנים על גבי הסלע ,והסלע עצמו יושר כך שיסוד הקירות היה גבוה מן הרצפה .תקרתם של רבים מהמבנים נשענה על גבי עמודים, כעדותם של בסיסיהם שנעשו מלוחות אבן שהועמדו בציר המרכזי של המבנה. ניתן להבחין בשלוש צורות מבנים ששימשו באותה עת :מבנים דמויי קפסולה )מבנה ארוך בעל שני קצוות מעוגלים( ,מבנים עגולים ומבנים מלבניים בעלי פינות עגולות .פינות אלה מהוות תו מאפיין של שרידי שכבה זו .במהלך תולדות הישוב נבנו חדרים נוספים שנשענו על קירות המבנים הראשונים ,נבנו קירות שחילקו את המרחבים שנותרו בין המבנים ,ונוצרו מבננים צפופים שכל מרחב בם נוצל .בהרצאה זו אנו מציעים שהמבנים דמויי הקפסולה והמבנים המלבניים שימשו למגורים ,ואילו המבנים העגולים היו מגדלים שנועדו ליצירת מתקן מוגן לאחסון מזון ,וכמחבוא לעת מצוק .מגדלים אלה נועדו להגנה על דירי המבננים ובלשון שנהוגה היום" :מרחב מוגן דירתי" .סביר גם שהמגדלים הציגו את כוחם של דירי המבנן. בגבולם המזרחי של שרידי תקופת הברונזה הקדומה נמצאה חומה צרה שרוחבה 1.9מ' ובה שער צר )"פוטרנה"( שרוחבו 80ס"מ .הפתח דומה לפתחים רבים שנמצאו בחומות משלבים מאוחרים יותר של תקופת הברונזה הקדומה .החומה נועדה להגן על הקהילה כולה ,וכך אנו יכולים לעקוב אחרי שתי מגמות מקבילות :התגוננות של הקהילה כולה נגד אויב מבחוץ ,והתגוננות של המסגרת המשפחתית שלא ברור עם נועדה כלפי אויב מבית או מחוץ. אפשר לראות את המגדלים העגולים בשרידי ישובים משלבים קדומים יותר כדוגמת יפתחאל ומאתרים בני אותו זמן כדוגמת בית ירח .במהלך תקופת הברונזה הקדומה IIנזנחה ההגנה המשפחתית ואילו ההגנה הקהילתית הועצמה .מהלך זה מעיד על תהליך התגבשותן של הקהילות הרחבות. המשכיות מול שינוי במבנים בתל בטש מתקופת הברונזה נאווה פניץ במסגרת חפירות תל בטש בשפלה ,בהנהלת פרופ' עמיחי מזר ,נחשפה סדרה של ארבעה בתים זה על גבי זה ,משכבה ) Xתקופת הברונזה המאוחרת (Iועד לשכבה ) VIIתקופת הברונזה המאוחרת .(IIכל בית נהרס בשריפה ונבנה מחדש באותו מקום ,חלקם בתוכנית דומה וחלקם בתוכנית שונה. ההשתמרות יוצאת הדופן של הבתים בשתי השכבות האחרונות מאפשרת לנתח את אופי הבתים ותכולתם ,ולהסיק מסקנות לגבי פרמטרים ביתיים שונים ,כגון :אזורי תפקוד ,מעמד דיירי הבית ורמת העושר .הניתוח מביא בחשבון את תהליכי היווצרות הרקורד הארכיאולוגי וכן נתונים אתנו-ארכיאולוגיים ,תוך דגש על ההמשכיות לעומת השוני שחל בתכניות הבתים. סביבת המגורים הארץ ישראלית בראשית תקופת הברזל :חיפוש אדריכלי אחר המקורות והמאפיינים של בית ארבעת המרחבים ודייריו רועי לירן בית ארבעת המרחבים הוא טיפוס אדריכלי המהווה את אחד ממגדירי תקופת הברזל של דרום הלבנט .כרונולוגית ,תחילתו בסוף תקופת הברונזה המאוחרת והוא נעלם עם התקופה הפרסית. צורתו הטיפוסית מעטפת מלבנית עם חלוקה פנימית הכוללת מרחב רוחבי צמוד לאחת הדפנות הקצרות ,ומספר יחידות אורך ,בדרך כלל שתיים או שלוש .בתי ארבעת המרחבים מופיעים הן כיחידות בודדות ,חקלאיות ,והן במקבצים ,לעיתים מתוכננים ,בהקשרים עירוניים או עירוניים למחצה .חשיבות התופעה באחידותה היחסית ,המצביעה על קיום מסורת בנייה מובהקת בתקופה קריטית בתולדות האנושות ,ובהיקף השימוש הנרחב בה .מסורת בנייה שכזו ,בעלת שפה עיצובית מוגדרת ואחידה ,המשתרעת על פני אזור גיאוגרפי גדול ,מבטאת הקשרים תרבותיים-חברתיים בין המשתמשים בה ,ולכן יכולה לעזור בהבנת החברה של תקופת הברזל בדרום הלבנט. בהרצאה נציג גישה לפיה מקורם של בתי ארבעת המרחבים בבניה מודולארית עירונית ,וכי הם התפתחו במרכזים אורבניים בדרום א"י ועבר הירדן בסוף תקופת הברונזה ובראשית תקופת הברזל .מודולריות של בנייה בערים מאפשרת התפתחות עירונית צפופה והיא חלק בלתי נפרד מתופעת האורבניזציה בכל העולם .השיטה המודולרית של בתי ארבעת המרחבים כוללת מעטפת חיצונית קשיחה וסידור פנימי המאפשר גמישות .היא משלבת שימושים מסחריים ופרטיים ,ויש בה יכולת לארוז מספר יחידות למבננים או לשכונות צפופות ומאורגנות ,תוך שמירה על גמישות פונקציונאלית פנימית ,בדומה למסורת ה Insulae -האופיינית לתרבויות היווניות. נסביר מדוע בשלהי תקופת ברזל Iיובאו בתי ארבעת המרחבים מהערים אל המרחב הכפרי לבניית מבני חווה רחבי ידיים הפזורים בצפיפות נמוכה במרחבי גב ההר מהגליל ועד הר הנגב .נראה כיצד עם צמיחת ישויות פוליטיות מאורגנות נעשה שימוש בשפה האדריכלית הזו בפרויקטים של תכנון עירוני עם בנייתם וארגונם מחדש של מרכזים עירוניים גדולים .לבסוף נדון בקצרה בראשית הופעתם של מבני ציבור בתצורת בתי ארבעת המרחבים – אבותיהם הקדומים של בתי הכנסת. בתי המגורים בערי ארץ ישראל בתקופה הצלבנית :השפעות וחידושים אדריאן בועז במהלך מאתים שנות השלטון הצלבני השתנו פני הערים בארץ ישראל בבניה ציבורית ופרטית. מקורות כתובים ,סקרים וחפירות ארכיאולוגיות ,שופכים אור על אופיים ומאפייניהם של בתי המגורים בירושלים ,עכו וערים רבות נוספות .מחקרים של השנים האחרונות מאפשרים לנו לשחזר את טיפוסי הבתים השונים שנבנו על-ידי המתיישבים הפרנקים ,וללמוד על ההשפעות התרבותיות השונות ,על הארכיטקטורה העירונית הפרנקית ,ועל חידושים והתפתחויות שבהמשך השפיעו על הארכיטקטורה הפרטית במערב . צלמיות חרס בבתי מגורים :המקרה של תל קדש ותל אנפה עדי ארליך ,אוניברסיטת חיפה צלמיות חרס בעולם ההלניסטי והרומי מתגלות בארבעה קונטקסטים עיקריים :בבתי היוצר שלהן ,במקדשים ,בקברים ובבתים .מכל ארבעת ההקשרים ,ההקשר הביתי הוא הפחות מוכר, ורק בעשור האחרון החלו לחקור אותו לעומק ,באתרים כגון פריינה ופאפוס .נהוג להניח כי צלמיות שימשו בבתי מגורים לפולחן ביתי ,למאגיה ,לנוי ולצעצועים .המגבלה העיקרית במחקר השימוש בצלמיות נוגעת להיותן חפצים קטנים ומיטלטלים ,שמקום מציאתם בחפירה הארכיאולוגית לא מעיד על אורך חייהם .למרות מגבלה זו ,ניתוח הממצא בהקשרו הארכיאולוגי, ובעיקר פיזור הצלמיות בבית והדרך בה הם טופלו – אוכסנו ,הוצגו ,שימשו ויצאו מכלל שימוש – שופך אור על חיי היומיום בבית ועל שאלות הנוגעות לניתוח מרחבי ולמגדר. בהרצאתי אתמקד בשני בתי מידות מאתרים סמוכים בגליל העליון הממוקמים בטריטוריה התרבותית של פניקיה ההלניסטית .הראשון הינו מטמון מהמבנה המנהלי בתל קדש המתוארך למאה השנייה לפנה"ס ,ובו צלמית וממצא קטן אחר יוצא דופן ,והשני עוסק בצלמיות מבית המידות בתל אנפה ממפנה המאות השנייה והראשונה לפנה"ס .בשני המקרים מכלול הצלמיות והממצא ,שהתגלה איתן או בסמוך להן ,מלמדים אותנו על הבית והשימוש בו ,ועל היבטים מגדריים בתפקוד אגפי הבית .למשל ,מהמטמון בתל קדש עולה שמבנה זה לא היה אך ורק מנהלי אלא שימש גם לשימוש אישי ,ככל הנראה מגורים .מתפרוסת הצלמיות בתל אנפה עולה כי השתמשו בהן בעיקר נשים. משק המים בבית המגורים בארץ-ישראל בעת העתיקה צביקה צוק מים הם מקור החיים והשימוש היומיומי בהם ביישובים בעת העתיקה היה נחלת כלל הציבור. מתקני מים משפחתיים או ציבוריים אפיינו את היישוב בעת העתיקה ובעיקר בורות מים ובארות. בעוד שהבארות ספקו מי תהום בכמות רבה הרי שבורות המים אגרו מי נגר שכמותם הייתה מוגבלת ונתונה לחסדי שמיים. ביישוב העתיק נמצא בתקופות הברונזה והברזל בעיקר מפעלי מים ציבוריים )בארות ,מאגרים ומפעלים אל מי תהום( ומיעוט יחסי של בורות מים .ואילו בתקופות הקלאסיות מתרחב השימוש בבורות המים עד כדי כך שבתקופה הביזנטית אין בית ללא בור מים .לאור מספר בורות המים ומדידת נפחם ,אפשר לחשב את הצריכה הביתית לנפש ולמשפחה .סקרים של בורות מים בצפורי, חורבת זיכרין ושבטה שימשו בסיס למודל להצעה לכמות צריכת המים האישית לנפש לשנה. המים נשמרו בבורות המים הצמודים לבתים או בחצרותיהם וכן בקנקנים בתוך הבתים .השימוש היומיומי במים הצריך חייב 'תכנית עבודה' של בני הבית בדאגה קבועה למקור החיים. בעיית הזיהוי של מעמדות חברתיים בראי בתי המגורים בכפרי ארץ- ישראל בשלהי העת העתיקה :מקרה המבחן של חורבת זכרין איתמר טקסל ,אונ' ת"א בהרצאה זו אנסה להתמודד עם הסוגיה הסבוכה של זיהוי מעמדם החברתי והמשפטי של תושביהם של כפרים המתועדים במחקר הארכיאולוגי של שלהי העת העתיקה )המאות ה 4-עד ה- (7בארץ-ישראל .זאת ,תוך שימוש בנתונים אדריכליים ואחרים שנאספו במהלך החפירות שנערכו באתר כפרי מייצג -חורבת זכרין .בהרצאתי אראה שבעוד המערך האדריכלי של כפר זה אינו שונה בהרבה מזה המוכר מכפרים רבים אחרים בארץ בתקופה הנידונה ,הרי שהוא טומן בחובו גם מספר מאפיינים ייחודיים ,ההופכים את שחזור המבנה החברתי של הכפר למאתגר עוד יותר .