` בחכמה יבנה בית `

‫רשות העתיקות‬
‫תחום חפירות‪ ,‬סקר ומחקר‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הפקולטה למדעי הרוח‬
‫' בחכמה יבנה בית '‬
‫ימי עיון לחוקרים בשנת תשע"ד‬
‫יום העיון השני בנושא‪:‬‬
‫'אוהב להיות בבית'‬
‫מכלול הפעילות האנושית במרחב הביתי ומשמעויותיו‬
‫יתקיים ביום חמישי‬
‫יום ה'‪ ,‬טו אייר תשע"ד‪ 15 ,‬במאי ‪2014‬‬
‫באודיטוריום דן וואסונג‬
‫)בנין רבין למדעי היהדות(‬
‫קמפוס הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫הבית כבן אדם בתקופה כלקוליתית‬
‫מיכאל פרייקמן‬
‫בחברה מסורתית בית הינו מרכז עולמו של האדם‪ .‬הוא נולד‪ ,‬מתבגר‪ ,‬מוליד ילדים ומת בתוך‬
‫הבית‪ .‬למעשה‪ ,‬בחברה מסורתית בית המגורים מזוהה עם האדם עצמו‪ ,‬חלקיו השונים מזוהים‬
‫עם חלקי גופו‪ ,‬והוא עובר את אותם השלבים בחייו בדומה לבעליו‪.‬‬
‫בהרצאה אהציג את הקונספט של מבנה מגורים‪ ,‬כפי שהוא נראה בעיניו של בעליו במהלך‬
‫התקופה הכלקוליתית‪ ,‬דרך מקרה מבחן של מבנה חצר שנחפר על ידי באתר אל ארבעין ברמת‬
‫הגולן‪ .‬במהלך ההרצאה נבחן את חלקיו השונים של המבנה‪ ,‬כפי שהם משתקפים בממצא‬
‫הארכיאולוגי‪ ,‬וכיצד משקף מבנה בית המגורים את המבנה החברתי של הכפר הכלקוליתי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬האופן בו המבנה הוצא מכלל שימוש מעניין יותר מהאופן בו הוא התקיים‪ .‬בשלב סופי‬
‫של קיום המבנה הושמדו כל כלי ההבית שהיו בתוכו ופונו ממנו באופן חלקי‪ ,‬כל פתחיו נסתמו‪,‬‬
‫הבית הועלה באש ובסופו של דבר מולא באדמה‪ .‬למעשה‪ ,‬המבנה נקבר בדומה לדרך בה קוברים‬
‫בן אדם‪.‬‬
‫הדוגמא של אל ארבעין איננה יוצאת מן הכלל במרחב ארץ‪-‬ישראלי‪ .‬אנו נראה דוגמאות נוספות‬
‫של התייחסות דומה למבני מגורים ובעליהם המשתקפת בטקסי נטישה של מבני מגורים באזורנו‬
‫וגם באומנות הפרוטוהיסטורית באזורנו‪ ,‬ונדון במשמעותן הפונקציונלית והסימבולית‪.‬‬
‫בדרך לעיור ‪ -‬התפתחות מרחב המחיה בתקופה הפרוטו‪-‬אורבנית‬
‫אמיר גולני‬
‫סוף תקופת הברונזה הקדומה ‪) I‬התקופה הפרוטו‪-‬אורבאנית( בדרום הלבאנט הינו שלב מכריע‬
‫בהתפתחות החברה המקומית‪ ,‬שלב בו החלה את המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית‪ .‬הסיבות‬
‫לכך מגוונות ותוצאותיהן ניכרות בהיבטים שונים של התרבות החומרית וביניהם התפתחות מרחב‬
‫המחיה הכולל את בית המגורים‪ ,‬המתקנים הסמוכים אשר קשורים אליו‪ ,‬ואזור המחיה אשר‬
‫מסביבם‪ .‬גידול ניכר בעודפים חקלאים‪ ,‬במסחר ובקשרי המסחר‪ ,‬לצד גידול באוכלוסיה‪ ,‬הוביל‬
‫לגידול משמעותי במספר הישובים ולהצטופפות הדרגתית במרחב המחיה בתוכם‪ .‬מצב זה הוביל‬
‫להתפתחויות ארכיטקטוניות בבתי המגורים‪ ,‬לבניית מתקני אחסון רבים והכללתם באזור מתוחם‬
‫אשר מבטא את התאמת החברה למציאות חדשה ומשתנה‪ .‬במציאות זו‪ ,‬הצפיפות הגדלה הכריחה‬
‫כל משפחה להגדיר את מרחב המחיה שלה ולשמור על התוצרת שלה‪ .‬לאורך זמן‪ ,‬התפתחויות אלו‬
‫יצרו הרבדה חברתית עמוקה יותר ובסופו של דבר הובילו לעיור‪ .‬‬
‫בחוכמה תבנה לך בית‪ ,‬מגדל וחומה‬
‫לקראת העיור של עין ציפורי בתקופת הברונזה הקדומה ‪ I‬ב'‬
‫נמרוד גצוב‪ ,‬רועי לירן ויניר מילבסקי‬
‫עקב הרחבת כביש ‪ 79‬ערכה רשות העתיקות חפירה נרחבת באתר עין ציפורי‪ ,‬הנמצא בעמק נחל‬
‫ציפורי‪ ,‬לרגלי גבעת רבי‪ .‬באתר נתגלו שכבות ובהן שרידים עשירים מתקופת הברונזה הקדומה ‪I‬‬
‫ב' )‪ 3300-3000‬לפנה"ס(‪ .‬שרידי התקופה נמצאו במרבית שטחי החפירה ולעיתים ניתן היה להבחין‬
‫בשלושה שלבי בניה‪ .‬נמצאו יסודות אבן שככול הנראה שימשו כבסיס לקירות לבנים‪ ,‬ורק במקרה‬
‫אחד שרד חלק מקיר הלבנים‪ .‬לעיתים הושתתו יסודות המבנים על גבי הסלע‪ ,‬והסלע עצמו יושר‬
‫כך שיסוד הקירות היה גבוה מן הרצפה‪ .‬תקרתם של רבים מהמבנים נשענה על גבי עמודים‪,‬‬
‫כעדותם של בסיסיהם שנעשו מלוחות אבן שהועמדו בציר המרכזי של המבנה‪.‬‬
‫ניתן להבחין בשלוש צורות מבנים ששימשו באותה עת‪ :‬מבנים דמויי קפסולה )מבנה ארוך בעל‬
‫שני קצוות מעוגלים(‪ ,‬מבנים עגולים ומבנים מלבניים בעלי פינות עגולות‪ .‬פינות אלה מהוות תו‬
‫מאפיין של שרידי שכבה זו‪ .‬במהלך תולדות הישוב נבנו חדרים נוספים שנשענו על קירות המבנים‬
‫הראשונים‪ ,‬נבנו קירות שחילקו את המרחבים שנותרו בין המבנים‪ ,‬ונוצרו מבננים צפופים שכל‬
‫מרחב בם נוצל‪ .‬בהרצאה זו אנו מציעים שהמבנים דמויי הקפסולה והמבנים המלבניים שימשו‬
‫למגורים‪ ,‬ואילו המבנים העגולים היו מגדלים שנועדו ליצירת מתקן מוגן לאחסון מזון‪ ,‬וכמחבוא‬
‫לעת מצוק‪ .‬מגדלים אלה נועדו להגנה על דירי המבננים ובלשון שנהוגה היום‪" :‬מרחב מוגן‬
‫דירתי"‪ .‬סביר גם שהמגדלים הציגו את כוחם של דירי המבנן‪.‬‬
‫בגבולם המזרחי של שרידי תקופת הברונזה הקדומה נמצאה חומה צרה שרוחבה ‪ 1.9‬מ' ובה שער‬
‫צר )"פוטרנה"( שרוחבו ‪ 80‬ס"מ‪ .‬הפתח דומה לפתחים רבים שנמצאו בחומות משלבים מאוחרים‬
‫יותר של תקופת הברונזה הקדומה‪ .‬החומה נועדה להגן על הקהילה כולה‪ ,‬וכך אנו יכולים לעקוב‬
‫אחרי שתי מגמות מקבילות‪ :‬התגוננות של הקהילה כולה נגד אויב מבחוץ‪ ,‬והתגוננות של המסגרת‬
‫המשפחתית שלא ברור עם נועדה כלפי אויב מבית או מחוץ‪.‬‬
‫אפשר לראות את המגדלים העגולים בשרידי ישובים משלבים קדומים יותר כדוגמת יפתחאל‬
‫ומאתרים בני אותו זמן כדוגמת בית ירח‪ .‬במהלך תקופת הברונזה הקדומה ‪ II‬נזנחה ההגנה‬
‫המשפחתית ואילו ההגנה הקהילתית הועצמה‪ .‬מהלך זה מעיד על תהליך התגבשותן של הקהילות‬
‫הרחבות‪.‬‬
‫המשכיות מול שינוי במבנים בתל בטש מתקופת הברונזה‬
‫נאווה פניץ‬
‫במסגרת חפירות תל בטש בשפלה‪ ,‬בהנהלת פרופ' עמיחי מזר‪ ,‬נחשפה סדרה של ארבעה בתים זה‬
‫על גבי זה‪ ,‬משכבה ‪) X‬תקופת הברונזה המאוחרת ‪ (I‬ועד לשכבה ‪) VII‬תקופת הברונזה המאוחרת‬
‫‪ .(II‬כל בית נהרס בשריפה ונבנה מחדש באותו מקום‪ ,‬חלקם בתוכנית דומה וחלקם בתוכנית שונה‪.‬‬
‫ההשתמרות יוצאת הדופן של הבתים בשתי השכבות האחרונות מאפשרת לנתח את אופי הבתים‬
‫ותכולתם‪ ,‬ולהסיק מסקנות לגבי פרמטרים ביתיים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬אזורי תפקוד‪ ,‬מעמד דיירי הבית‬
‫ורמת העושר‪ .‬הניתוח מביא בחשבון את תהליכי היווצרות הרקורד הארכיאולוגי וכן נתונים‬
‫אתנו‪-‬ארכיאולוגיים‪ ,‬תוך דגש על ההמשכיות לעומת השוני שחל בתכניות הבתים‪.‬‬
‫סביבת המגורים הארץ ישראלית בראשית תקופת הברזל‪ :‬חיפוש‬
‫אדריכלי אחר המקורות והמאפיינים של בית ארבעת המרחבים ודייריו‬
‫רועי לירן‬
‫בית ארבעת המרחבים הוא טיפוס אדריכלי המהווה את אחד ממגדירי תקופת הברזל של דרום‬
‫הלבנט‪ .‬כרונולוגית‪ ,‬תחילתו בסוף תקופת הברונזה המאוחרת והוא נעלם עם התקופה הפרסית‪.‬‬
‫צורתו הטיפוסית מעטפת מלבנית עם חלוקה פנימית הכוללת מרחב רוחבי צמוד לאחת הדפנות‬
‫הקצרות‪ ,‬ומספר יחידות אורך‪ ,‬בדרך כלל שתיים או שלוש‪ .‬בתי ארבעת המרחבים מופיעים הן‬
‫כיחידות בודדות‪ ,‬חקלאיות‪ ,‬והן במקבצים‪ ,‬לעיתים מתוכננים‪ ,‬בהקשרים עירוניים או עירוניים‬
‫למחצה‪ .‬חשיבות התופעה באחידותה היחסית‪ ,‬המצביעה על קיום מסורת בנייה מובהקת בתקופה‬
‫קריטית בתולדות האנושות‪ ,‬ובהיקף השימוש הנרחב בה‪ .‬מסורת בנייה שכזו‪ ,‬בעלת שפה עיצובית‬
‫מוגדרת ואחידה‪ ,‬המשתרעת על פני אזור גיאוגרפי גדול‪ ,‬מבטאת הקשרים תרבותיים‪-‬חברתיים‬
‫בין המשתמשים בה‪ ,‬ולכן יכולה לעזור בהבנת החברה של תקופת הברזל בדרום הלבנט‪.‬‬
‫בהרצאה נציג גישה לפיה מקורם של בתי ארבעת המרחבים בבניה מודולארית עירונית‪ ,‬וכי הם‬
‫התפתחו במרכזים אורבניים בדרום א"י ועבר הירדן בסוף תקופת הברונזה ובראשית תקופת‬
‫הברזל‪ .‬מודולריות של בנייה בערים מאפשרת התפתחות עירונית צפופה והיא חלק בלתי נפרד‬
‫מתופעת האורבניזציה בכל העולם‪ .‬השיטה המודולרית של בתי ארבעת המרחבים כוללת מעטפת‬
‫חיצונית קשיחה וסידור פנימי המאפשר גמישות‪ .‬היא משלבת שימושים מסחריים ופרטיים‪ ,‬ויש‬
‫בה יכולת לארוז מספר יחידות למבננים או לשכונות צפופות ומאורגנות‪ ,‬תוך שמירה על גמישות‬
‫פונקציונאלית פנימית‪ ,‬בדומה למסורת ה‪ Insulae -‬האופיינית לתרבויות היווניות‪.‬‬
‫נסביר מדוע בשלהי תקופת ברזל ‪ I‬יובאו בתי ארבעת המרחבים מהערים אל המרחב הכפרי לבניית‬
‫מבני חווה רחבי ידיים הפזורים בצפיפות נמוכה במרחבי גב ההר מהגליל ועד הר הנגב‪ .‬נראה כיצד‬
‫עם צמיחת ישויות פוליטיות מאורגנות נעשה שימוש בשפה האדריכלית הזו בפרויקטים של תכנון‬
‫עירוני עם בנייתם וארגונם מחדש של מרכזים עירוניים גדולים‪ .‬לבסוף נדון בקצרה בראשית‬
‫הופעתם של מבני ציבור בתצורת בתי ארבעת המרחבים – אבותיהם הקדומים של בתי הכנסת‪.‬‬
‫בתי המגורים בערי ארץ ישראל בתקופה הצלבנית‪ :‬השפעות וחידושים‬
‫אדריאן בועז‬
‫במהלך מאתים שנות השלטון הצלבני השתנו פני הערים בארץ ישראל בבניה ציבורית ופרטית‪.‬‬
‫מקורות כתובים‪ ,‬סקרים וחפירות ארכיאולוגיות‪ ,‬שופכים אור על אופיים ומאפייניהם של בתי‬
‫המגורים בירושלים‪ ,‬עכו וערים רבות נוספות‪ .‬מחקרים של השנים האחרונות מאפשרים לנו‬
‫לשחזר את טיפוסי הבתים השונים שנבנו על‪-‬ידי המתיישבים הפרנקים‪ ,‬וללמוד על ההשפעות‬
‫התרבותיות השונות‪ ,‬על הארכיטקטורה העירונית הפרנקית‪ ,‬ועל חידושים והתפתחויות שבהמשך‬
‫השפיעו על הארכיטקטורה הפרטית במערב‪ .‬‬
‫צלמיות חרס בבתי מגורים‪ :‬המקרה של תל קדש ותל אנפה‬
‫עדי ארליך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫צלמיות חרס בעולם ההלניסטי והרומי מתגלות בארבעה קונטקסטים עיקריים‪ :‬בבתי היוצר‬
‫שלהן‪ ,‬במקדשים‪ ,‬בקברים ובבתים‪ .‬מכל ארבעת ההקשרים‪ ,‬ההקשר הביתי הוא הפחות מוכר‪,‬‬
‫ורק בעשור האחרון החלו לחקור אותו לעומק‪ ,‬באתרים כגון פריינה ופאפוס‪ .‬נהוג להניח כי‬
‫צלמיות שימשו בבתי מגורים לפולחן ביתי‪ ,‬למאגיה‪ ,‬לנוי ולצעצועים‪ .‬המגבלה העיקרית במחקר‬
‫השימוש בצלמיות נוגעת להיותן חפצים קטנים ומיטלטלים‪ ,‬שמקום מציאתם בחפירה‬
‫הארכיאולוגית לא מעיד על אורך חייהם‪ .‬למרות מגבלה זו‪ ,‬ניתוח הממצא בהקשרו הארכיאולוגי‪,‬‬
‫ובעיקר פיזור הצלמיות בבית והדרך בה הם טופלו – אוכסנו‪ ,‬הוצגו‪ ,‬שימשו ויצאו מכלל שימוש –‬
‫שופך אור על חיי היומיום בבית ועל שאלות הנוגעות לניתוח מרחבי ולמגדר‪.‬‬
‫בהרצאתי אתמקד בשני בתי מידות מאתרים סמוכים בגליל העליון הממוקמים בטריטוריה‬
‫התרבותית של פניקיה ההלניסטית‪ .‬הראשון הינו מטמון מהמבנה המנהלי בתל קדש המתוארך‬
‫למאה השנייה לפנה"ס‪ ,‬ובו צלמית וממצא קטן אחר יוצא דופן‪ ,‬והשני עוסק בצלמיות מבית‬
‫המידות בתל אנפה ממפנה המאות השנייה והראשונה לפנה"ס‪ .‬בשני המקרים מכלול הצלמיות‬
‫והממצא‪ ,‬שהתגלה איתן או בסמוך להן‪ ,‬מלמדים אותנו על הבית והשימוש בו‪ ,‬ועל היבטים‬
‫מגדריים בתפקוד אגפי הבית‪ .‬למשל‪ ,‬מהמטמון בתל קדש עולה שמבנה זה לא היה אך ורק מנהלי‬
‫אלא שימש גם לשימוש אישי‪ ,‬ככל הנראה מגורים‪ .‬מתפרוסת הצלמיות בתל אנפה עולה כי‬
‫השתמשו בהן בעיקר נשים‪.‬‬
‫משק המים בבית המגורים בארץ‪-‬ישראל בעת העתיקה‬
‫צביקה צוק‬
‫מים הם מקור החיים והשימוש היומיומי בהם ביישובים בעת העתיקה היה נחלת כלל הציבור‪.‬‬
‫מתקני מים משפחתיים או ציבוריים אפיינו את היישוב בעת העתיקה ובעיקר בורות מים ובארות‪.‬‬
‫בעוד שהבארות ספקו מי תהום בכמות רבה הרי שבורות המים אגרו מי נגר שכמותם הייתה‬
‫מוגבלת ונתונה לחסדי שמיים‪.‬‬
‫ביישוב העתיק נמצא בתקופות הברונזה והברזל בעיקר מפעלי מים ציבוריים )בארות‪ ,‬מאגרים‬
‫ומפעלים אל מי תהום( ומיעוט יחסי של בורות מים‪ .‬ואילו בתקופות הקלאסיות מתרחב השימוש‬
‫בבורות המים עד כדי כך שבתקופה הביזנטית אין בית ללא בור מים‪ .‬לאור מספר בורות המים‬
‫ומדידת נפחם‪ ,‬אפשר לחשב את הצריכה הביתית לנפש ולמשפחה‪ .‬סקרים של בורות מים בצפורי‪,‬‬
‫חורבת זיכרין ושבטה שימשו בסיס למודל להצעה לכמות צריכת המים האישית לנפש לשנה‪.‬‬
‫המים נשמרו בבורות המים הצמודים לבתים או בחצרותיהם וכן בקנקנים בתוך הבתים‪ .‬השימוש‬
‫היומיומי במים הצריך חייב 'תכנית עבודה' של בני הבית בדאגה קבועה למקור החיים‪.‬‬
‫בעיית הזיהוי של מעמדות חברתיים בראי בתי המגורים בכפרי ארץ‪-‬‬
‫ישראל בשלהי העת העתיקה‪ :‬מקרה המבחן של חורבת זכרין‬
‫איתמר טקסל‪ ,‬אונ' ת"א‬
‫בהרצאה זו אנסה להתמודד עם הסוגיה הסבוכה של זיהוי מעמדם החברתי והמשפטי של‬
‫תושביהם של כפרים המתועדים במחקר הארכיאולוגי של שלהי העת העתיקה )המאות ה‪ 4-‬עד ה‪-‬‬
‫‪ (7‬בארץ‪-‬ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שימוש בנתונים אדריכליים ואחרים שנאספו במהלך החפירות‬
‫שנערכו באתר כפרי מייצג ‪ -‬חורבת זכרין‪ .‬בהרצאתי אראה שבעוד המערך האדריכלי של כפר זה‬
‫אינו שונה בהרבה מזה המוכר מכפרים רבים אחרים בארץ בתקופה הנידונה‪ ,‬הרי שהוא טומן‬
‫בחובו גם מספר מאפיינים ייחודיים‪ ,‬ההופכים את שחזור המבנה החברתי של הכפר למאתגר עוד‬
‫יותר‪ .‬‬