להורדת תקצירי ההרצאות בקובץ PDF - הקש כאן

‫ההשפעה של שינויי האקלים על המשטר ההידרולוגי ועל ידי‬
‫כך על הפרהיסטוריה וההיסטוריה של הלבנט‬
‫פרופ' אריה ש‪ .‬איסר‬
‫________________________________________________________‬
‫מהמחקר של הנתונים המקורבים המייצגים סדרות זמן של שינויי אקלים של הלבנט‬
‫במשך התקופות הפרה‪-‬היסטוריות וההיסטוריות‪ ,‬מתברר שבמשך תקופות אלו‬
‫אירעו תנודות יחסית קיצוניות‪ .‬בהתחשב בעובדה שהאזור הזה משתרע לאורך‬
‫הגבול של המדבר הערבו‪-‬נובי‪ ,‬הרי המשמעות של התנודות הללו היא סדרה של‬
‫תזוזות של הגבול החוצץ בין המדבר וארץ המזרע‪ .‬לתזוזות אלו השפיעו על‬
‫הזמינות של מקורות המים לאוכלוסיית האזור‪ .‬השינויים הללו‪ ,‬שהארכיאולוגים‬
‫וההיסטוריונים חסידי האסכולה‬
‫האנתרופוגנית התעלמו מהם‪ ,‬הייתה השפעה‬
‫חזקה על ההיסטוריה של הלבנט‪.‬‬
‫במשך התקופה הפרה‪-‬היסטורית‪ ,‬ההבדל בין ההשפעה של תקופות הקרח לבין זו‬
‫של תקופה בין‪-‬קרחונית על המחזור ההידרולוגי‪ ,‬היה קיצוני למדי‪ .‬במשך תקופות‬
‫הקרח האזור היה לח מאד‪ ,‬בעוד שבתקופות הבין‪-‬קרחוניות הוא התייבש‪.‬‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬שהייתה אוכלוסייה של ציידים ומלקטים‪ ,‬נעה בהתאם לתזוזה של‬
‫גבולות המדבר‪ .‬משמעות השינויים הללו הייתה הפתיחה והסגירה של הגשר שבין‬
‫אפריקה ללבנט‪ .‬גשר זה איפשר לבני האדם ילידי אפריקה לחצות את המדבר‬
‫הערבו‪-‬נובי ולהתפשט על יתר חלקי העולם‪.‬‬
‫עם תחילת התקופה ההיסטורית ואחרי שחברות אנושיות בלבנט אימצו את‬
‫החקלאות על מנת על מנת להבטיח את אספקת המזון שלהם‪ ,‬הישובים התרכזו‬
‫לאורכם של נחלים או נהרות שניזונו מאקוויפרים אזוריים‪ .‬זאת ולהימנע מההשפעה‬
‫השלילית של בצורות‪ .‬לעומת זאת חברות שהיו תלויות בחקלאות בעל‪ ,‬סדרת שנות‬
‫בצורת גרמה להגירה או פלישה לאזורים המוזנים ע"י נהרות‪ .‬חברות לאורך גבול‬
‫המדבר‪ ,‬היכן ששינויים עונתיים קבעו את זמינות מקורות המים‪ ,‬אימצו לעצמם את‬
‫אורח החיים של נוודים ורועי צאן כאורח חיים קבוע‪ .‬במקרה של תקופות יותר‬
‫ארוכות של בצורת שגרמו להתייבשות של מקורות המים הוכרחו חברות נוודים אלו‬
‫לפלוש לאזורים החקלאיים‪.‬‬
‫קיים לכן מתאם טוב בין תקופות מאופיינות על ידי אקלים חם ויובש‪ ,‬נדידת‬
‫אוכלוסיות מלחמות ופלישות לבין סדרות זמן של נתונים מקורבים המצביעים על‬
‫תקופות של אקלים חם‪ ,‬המאופיינות על ידי עליה במפלס הים לעומת ירידה במפלס‬
‫האגמים‪ ,‬הרכב איזוטופי כבד יותר של מי התהום כתוצאה מהתאדות מי המשקעים‬
‫וירידה ברוחב טבעות הנטיפים במערות וכ''ו‬
‫נגר‪ ,‬סחף ופוטנציאל המים בנגב‬
‫יואב אבני‬
‫המכון הגיאולוגי‪ ,‬מלכי ישראל ‪ ,30‬ירושלים‬
‫____________________________________________________________‬
‫פוטנציאל המים בנגב‪ ,‬כמו באזורי מדבר אחרים‪ ,‬נקבע על פי היחס שבין פוטנציאל‬
‫המשקעים היורדים באזור ובין תגובת הנוף והקרקע המדברית למשקעים‪ ,‬בעיקר גשם‪.‬‬
‫רוב הגשמים באזורי המדבר של הלבנט הם קלים‪ ,‬כלומר גשמים המרטיבים קלות את פני‬
‫השטח ומתאדים אחרי זמן קצר מהקרקע העליונה‪ .‬לגשמים אלה אין השפעה גדולה )אם‬
‫בכלל( על פוטנציאל המים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אירועים נדירים של גשמים חזקים יוצרים אירועי‬
‫נגר עילי ושיטפונות ואלה תורמים תרומה מכרעת לפוטנציאל המים המדברי על ידי אוגר‬
‫על‪-‬קרקעי בגבים‪ ,‬בורות מים ובמאגרים סכורים והם התורמים למפלס מי התהום‬
‫הרדודים באקוויפר החלוקים העליון הנגישים לאדם באמצעות חפירת בארות‪ .‬כאלה הם‬
‫הבארות שנחפרו במרוצת השנים באזור באר‪-‬שבע‪ ,‬ביר עסלוג' וניצנה‪.‬‬
‫מעבר למצב הסטטי המתואר לעיל מתרחש בשטח המדברי תהליך דינאמי של סחיפת‬
‫קרקע המשנה באופן מהותי את פוטנציאל המים‪ .‬לפני כ‪ 18,000 -‬שנה‪ ,‬בתום תקופת‬
‫הקרח האחרונה‪ ,‬היה דרום הלבנט מכוסה במעטה של סדימנטים לסיים דקי גרגר בעלי‬
‫כושר חלחול גבוה אשר הפחיתו באופן מהותי את פוטנציאל השיטפונות‪ ,‬ומכאן את‬
‫פוטנציאל המים במדבר‪ .‬במהלך אלפי השנים האחרונות‪ ,‬עם המעבר לאקלים הבין‬
‫קרחוני הנוכחי‪ ,‬התגברו תהליכי הסחיפה ושטחים רבים שהיו מכוסים בעבר בקרקעות לס‬
‫נחשפו‪ .‬עם סחיפת הקרקעות הפכו אגני הניקוז בהר הנגב לאגני סלע שבהם חלה הגברה‬
‫בעוצמה ובתדירות השיטפונות על ציר הזמן ההיסטורי‪ ,‬באופן שהעלה את פוטנציאל הנגר‬
‫והמים הזמינים באגנים אלה‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬עם כניסת חקלאות המידבר‪ ,‬נעשה שימוש‬
‫באגנים שבהם פוטנציאל הנגר עלה ובמקביל נשמרו בהם עתודות מספיקות של קרקע‬
‫לסית בעלת פוטנציאל חקלאי‪ ,‬ובאגנים אלה נבנו מערכות קציר נגר מדבריות‪ .‬המשך‬
‫התהליך הטבעי של סחיפת הקרקעות במעלה אגני הניקוז הביא להגברת עוצמת‬
‫השיטפונות על ציר הזמן ואלה פגעו במערכות החקלאיות באופן שחייב את תחזוקתם‬
‫המתמדת‪ .‬יש ואירועי שיטפונות קיצוניים הביאו לפגיעה קשה עד כדי נטישת המערכות‪,‬‬
‫כחלק מחשבון עלות‪-‬תועלת שהניע את החקלאים הקדומים‪.‬‬
‫יש לשים לב לעובדה כי המנגנון המניע את סחיפת הקרקע והתגברות פוטנציאל הנגר‬
‫הינם מנגנונים טבעיים שאינם קשורים באקלים או בשינויי אקלים בטווח הקצר‪ .‬הגורם‬
‫המניע אותם הוא התאמת המערכת המורפולוגית המדברית לשינוי הסביבתי הגדול‬
‫שהתרחש במעבר מתקופת הקרח האחרונה לתקופה הבין‪-‬קרחונית הנוכחית באופן שבו‬
‫עודפי הסדימנטים הלסיים‪ ,‬שאפינו את המערכות המדבריות בתקופת הקרח האחרונה‪,‬‬
‫אינם יציבים עוד במשטר הבין קרחוני הנוכחי והם הולכים ונשטפים מן המערכת‬
‫המדברית‪ ,‬אגב הגברת פוטנציאל המים במדבר‪ .‬סוד זה היה ידוע לחקלאים הקדמונים‪,‬‬
‫אשר פעלו להגברת פוטנציאל הנגר בקרבת השטחים החקלאיים על ידי חשיפת‬
‫המדרונות הסלעיים‪ .‬סימן הכר לפעילות זו הינם "תלוליות הענבים" ופסי החצץ‬
‫המפורסמים של אזורי החקלאות סביב שיבטה ועבדת‪.‬‬
‫המחקר הרב תחומי המתבצע בשנים האחרונות מעלה את החשיבות הגדולה של הבנת‬
‫התהליכים הסביבתיים הטבעיים ושיטות הממשק מעשה ידי האדם בניצול נכון של‬
‫פוטנציאל המים במדבר‪ .‬מרכיבים אלה הם השולטים לדעתנו בהפיכת דרום הלבנט לארץ‬
‫נושבת בתקופות נבחרות‪.‬‬
‫חקלאות מי נגר בהר הנגב לפני הנבטים‪ :‬חורבת חלוקים‬
‫הנדריק ברוינס‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‪ ,‬מח'‬
‫אדם במדבר‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‪ ,‬והמחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח‬
‫הקדום‪ ,‬קמפוס באר שבע‪.‬‬
‫___________________________________________________________‬
‫באזור הר הנגב קיימים שרידים רבים של טרסות חקלאיות קדומות בנחלים‪.‬‬
‫כיצד ניתן היה לקיים חקלאות במדבר הזה‪ ,‬כאשר גידולי מזון כמו חיטה או‬
‫שעורה זקוקים ל‪ 300 -‬מ"מ משקעים ועצי פרי‪ ,‬כולל גפנים‪ ,‬מעל ל‪ 400 -‬מ"מ‪,‬‬
‫בעוד שכמות המשקעים בהר הנגב עומדת רק על כ‪ 100-‬מ"מ? מאין המים‬
‫החסרים? התשובה היא איסוף מי הנגר בעזרת קירות טרסות בנחלים‬
‫מתאימים ואגירת המים בקרקע –קיבול שדה‪ .‬מתי החלה חקלאות מי הנגר‬
‫בהר הנגב? מקובל להניח שחקלאות זו פותחה על ידי הנבטים לפני כ‪2000 -‬‬
‫שנה‪ .‬ברור שהתשובה האמיתית קיימת בתוך הטרסות החקלאיות הקדומות‬
‫השונות ונדרשות חפירות גיאו‪-‬ארכיאולוגיות בטרסות הללו על מנת לחקור את‬
‫גילן‪ .‬כל אירוע גשם משמעותי המלווה בזרימת מי נגר סוחף הן מים והן סדימנט‬
‫מאגן הניקוז לשדות הטרסות בנחל‪ .‬לכן היה צורך בהוספת נדבכי אבנים לקיר‬
‫במהלך הזמן‪ .‬חפירות באתר חורבת חלוקים בטרסה ‪ 12‬בנחל המזרחי חשפו‬
‫סטרטיגרפיה עשירה מאד מבחינת שכבות סדימנט‪/‬קרקע שונות‪ ,‬בעלת צבעים‬
‫שונים‪ ,‬אשר ניתן להסבירה על ידי דישון הקרקע במהלך השימוש בטרסה‪ .‬פני‬
‫הקרקע בטרסה ‪ 12‬גבוהים כ‪ 120-‬ס"מ מעל פני הקרקע בטרסה ‪ .13‬חומר‬
‫אורגני מפוחם מפוזר בשכבות שונות בקרקע הטרסה‪ ,‬בהן הצבע אפור‪-‬כהה‪.‬‬
‫גם עצמות בעלי חיים‪ ,‬חרסים וכלי צור לפעמים נמצאים בשכבות הללו‪,‬‬
‫שמעידים על דישון שמקורו בפסולת ביתית‪ ,‬בעיקר אפר‪ .‬שינויים גדולים בריכוז‬
‫ספירוליטים בעומק הקרקע מעידים על דישון ממקור נוסף‪ :‬גללים‪ .‬יש להדגיש‬
‫כי רב החרסים וכלי הצור בשכבות הקרקע בטרסה ‪ 12‬אינם ברי‪-‬אבחנה‪.‬‬
‫הכרונולוגיה מבוססת על תיארוך פחמן‪ 14-‬של חומר אורגני מפוחם ועצמות‬
‫בעלי חיים ותוצאותיה מפתיעות מאוד‪ .‬שלושה תאריכים מהשכבה התחתונה‬
‫בטרסה – הנמצאת בעומק הקשור לנדבך התחתון בקיר – ספקו גיל של ‪4700-‬‬
‫‪ 4800‬לפנה"ס‪ ,‬כלומר במעבר בין התקופה הניאוליתית לתקופה הכלקוליתית‪,‬‬
‫במקביל לבשורית ו‪/‬או לתמנעית‪ .‬אכן‪ ,‬כלי צור אחד שנמצא בעומק הקרקע‬
‫בטרסה ‪ 12‬אופייני לניאוליתית‪-‬כלקוליתית‪ .‬בתוך קיר טרסה ‪ 12‬נמצאו חרסים‬
‫ירקרקים שככל הנראה משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה ‪ .IV‬תאריכי‬
‫פחמן‪ 14-‬רבים נוספים מהחלק האמצעי העליון בסטרטיגרפיה של קרקע‬
‫הטרסה נעים בין ‪ 1600‬לבין ‪ 900‬לפנה"ס‪ .‬תאריכים אלה מהווים את העדות‬
‫הראשונה לפעילות האדם בהר הנגב באלף ה‪ 2-‬לפנה"ס‪ .‬חפירות שנערכו על‬
‫ידי ברוינס והיימן במבנים שונים ליד טרסה ‪ 12‬חשפו שתי ממגורות ובאחת מהן‬
‫נמצא בעומק להב מגל עם ברק שימוש‪ ,‬אשר לפי הטיפולוגיה מתאים לתקופת‬
‫הברונזה או תקופת הברזל‪ .‬גם במצודה הסגלגלה בחורבת חלוקים נערכו‬
‫חפירות על ידי ברוינס והיימן ונמצא להב מגל עם ברק שימוש‪ ,‬אשר אופייני‬
‫לתקופת הברזל‪ .‬תאריכים פחמן‪ 14-‬מהחלק העליון של טרסה ‪ 12‬כוללים‬
‫תקופת הברזל המאוחרת‪ ,‬התקופה הרומית‪-‬ביזנטית והתקופה האסלאמית‬
‫הקדומה‪ .‬אם כן‪ ,‬הטרסה הינה רב תקופתית‪ .‬הצטברות סחף מזרימות מי נגר‬
‫על פני הטרסה לאורך הזמן תיעדה את פעילות האדם במקום הזה בתוך‬
‫סטרטיגרפיית הקרקע המצטברת‪ .‬ניתן להסיק כי טרסה ‪ 12‬בנחל המזרחי של‬
‫חורבת חלוקים ייתכן שהינה הטרסה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בעולם‪.‬‬
‫חקלאות מי הנגר בהר הנגב החלה כמעט ‪ 4000‬שנה לפני הנבטים – בתחילת‬
‫האלף ה‪ 5-‬לפנה"ס – וחקלאות זו המשיכה בפרקי זמן שונים עד התקופה‬
‫האסלאמית הקדומה‪ .‬האדם בא והולך‪ ,‬מקים את ביתו משיער או מאבן לזמן‬
‫קצר יחסית‪ ,‬אולם טרסות האבן בנחלים קטנים עשויות להישאר זמן רב לתיעוד‬
‫ייחודי של פעילות האדם בחקלאות מי נגר במדבר‪.‬‬
‫קרקע‪ ,‬מים וחקלאות קדומה בנגב‬
‫פרופ' עמוס הדס‬
‫____________________________________________________________‬
‫הנגב מהווה איזור ספר מדברי בין הים התיכון‪ ,‬הים האדום ומזרח הירדן‪ .‬חשיבותו של‬
‫איזור מעבר זה לסחר הבין לאומי‪ ,‬כיום כבעבר הייתה רבה ביותר‪ .‬שינויים שחלו באקלים‬
‫ובהתפתחות שיטות חקלאיות של ניצול קרקע‪ ,‬משקעים והתאמת גידולים לתנאים‬
‫המשתנים‪ ,‬קבעו לא אחת את הפירוס וצפיפות הישוב בנגב במהלך הדורות‪.‬‬
‫עבודה זו באה לבחון את צפיפות הישוב‪ ,‬צורכי התושבים והעוברים באזור‪ ,‬על בסיס‬
‫גישת מודל לאומדן יכולת הנשיאה של האזור )תלוי באקלים‪ ,‬קרקע וגידולים(‪ ,‬הערכת‬
‫יכולת הייצור באזור‪ ,‬העדפת גידולים אלה על אחרים והצורך ביבוא מוצרים מבחוץ כדי‬
‫לשמר שלטון וחופש מעבר באזור‪.‬‬
‫ע‪ .‬הדס‪ ,‬גמלאי ‪ -‬חוקר מתנדב‪ ,‬המכון ללימודי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ .‬מנהל המחקר‬
‫החקלאי‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬בית דגן‪.50250 ,‬‬
‫האם מפעל המים בתל באר שבע שימש לצרכי היום‪-‬יום או נועד‬
‫לשעת חרום בלבד?‬
‫פרופ' זאב הרצוג‬
‫_______________________________________________________‬
‫שתי מערכות לאספקת מים בתקופת הברזל נתגלו בתל באר שבע ‪ .‬בתוך העיר‬
‫נחשף מפעל מים מפואר עם פיר מדרגות שהוביל אל המאגר התת‪-‬קרקעי‪ ,‬ומחוץ‬
‫לשער העיר נחשפה באר עמוקה‪ .‬הכפילות של מקורות המים ומיקומם מעלים את‬
‫השאלה איזו מערכת שמשה בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫מאגר המים הכיל כ‪ 600-‬מטרים מעוקבים של מים שיכלו לספק לאוכלוסיה‬
‫המצומצמת של העיר קרוב ל‪ 2‬מ"ק מים לנפש לשנה‪ ,‬או כ‪ 5-‬ליטר לנפש ליום‪,‬‬
‫שניתן היה לשאוב בקלות יחסית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חסרונות השימוש היום‪-‬יומי במי‬
‫המאגר היה באיכות הירודה של המים ובדלדול‬
‫כמות המים שנאגרה ובכך‬
‫למחסור חמור בעת חרום כאשר העיר הייתה נתונה במצור‪ .‬השימוש במי הבאר‬
‫יתרונו היה באספקת מים חיים אך חסרונו בצורך לשאוב את המים מבאר בעומק‬
‫של ‪ 70‬מטר‪.‬‬
‫בשעתו הצעתי כי השארת הבאר מחוץ לביצורי העיר נועדה בעיקר לשיירות‬
‫המסחר והצבא שעברו ליד העיר שיכלו לנצל את מי הבאר לצרכיהם‪ ,‬ללא כניסה‬
‫אל תוך העיר וללא שימוש במי המאגר שלה‪ .‬שיערתי כי השימוש במפעל המים‬
‫נועד לצרכי תושבי העיר‪ .‬אולם חסרונות שימוש כזה מעלים ספק באשר להצדקת‬
‫שימוש כזה‪ .‬כלומר שניתן להסיק כי גם תושבי העיר שאבו את מי הבאר לצרכיהם‬
‫היומיים ומי המאגר נשמרו רק לשעת חרום‪.‬‬
‫אם מסקנה זו נכונה הרי שכל ההשקעה האדירה בהקמת מפעל המים של תל באר‬
‫שבע‪ ,‬וכנראה גם מפעלי המים הדומים בתל ערד‪ ,‬ובתל בית שמש נועדו אך ורק‬
‫לצרכי מצור והוקמו כחלק ממערך הביצורים של היישובים ולא נועדו כמפעל‬
‫לאספקת מים בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫תקציר הרצאה מפעל המים במצודת תל ערד‬
‫יהודה גוברין‬
‫_____________________________________________________‬
‫בין השנים ‪ 2009 – 2005‬נערכו ארבע עונות חפירה במערכת המים התת ‪-‬‬
‫קרקעית שבמצודת תל ערד‪ .‬החפירות נוהלו ע"י יהודה גוברין מטעם המכון‬
‫לארכיאולוגיה מקראית שבהיבריו יוניון קולג' מירושלים‪ .‬יעוץ מדעי ושותף‬
‫ברשיון החפירה פרופ' זאב הרצוג מטעם המכון לארכיאולוגיה באונ' תל אביב‪.‬‬
‫בור המים המזרחי‪ ,‬נחפר במלואו ונחשף בו גרם מדרגות ובו ‪ 12‬המדרגות‬
‫שאפשרו ירידה אל קרקעית הבור‪ .‬כל דפנות הבור ובכלל זה המדרגות‪ ,‬נתגלו‬
‫כשהן מטויחות בטיח הידראולי איכותי שהשתמר כמעט בשלמות בכל מעטפת‬
‫הבור )לבד מתקרתו(‪ .‬גובה חלל הבור הינה כ ‪ 4.5 -‬מ'‪ ,‬אורכו כ ‪ 10 -‬מ'‬
‫ורוחבו כ – ‪ 3.8‬מ'‪ .‬לאור כל זאת ‪ ,‬נפח המים שבור זה הכיל היה ‪180 – 160‬‬
‫מטרים מעוקבים‪ .‬הערכה זו הינה כפולה מהערכת הנפח הקיימת בספרות‬
‫בהקשר בור זה הנוקבת בכ– ‪ 80‬מטרים מעוקבים‪.‬‬
‫בור המים המרכזי‪ ,‬נתגלה כשהוא מלא כמעט עד לתקרת הסלע בשפכים‪.‬‬
‫תקרתו שלמה ולא חלה בו כל התמוטטות כפי ששיערו חוקרי האתר הקודמים‪.‬‬
‫הבור המרכזי נחשף כשדפנותיו מטויחות בטיח הידראולי עבה ורב שכבתי עד‬
‫תקרתו‪ .‬מימדי הבור המרכזי‪ :‬אורך כ‪ 10 -‬מ'‪ ,‬רוחב בבסיס הבור כ ‪ 6 -‬מ'‬
‫ובתקרה כ – ‪ 4‬מ'‪ ,‬גובה כ – ‪ 4.5‬מ'‪ .‬לאור כל זאת נפח הבור המרכזי הינו‬
‫כ– ‪ 225‬מטרים מעוקבים‪ .‬לבור מרכזי זה צמוד מצפון מזרח חלל נוסף שגודלו‬
‫‪ 2X4X4‬מ' בקירוב המהווים תוספת של כ– ‪ 30‬מטרים מעוקבים ‪ .‬מכאן שניתן‬
‫להעריך את חללו של הבור המרכזי והבור הצמוד אליו מצפון מזרח בנפח של‬
‫כ– ‪ 250‬מטרים מעוקבים‪ .‬סיכום כולל של נפחי חללי הבורות שנחשפו עד כה‪:‬‬
‫‪ 450 – 400‬מטרים מעוקבים‪) .‬כפול מהערכות קודמות של נפח הבורות(‪.‬‬
‫לא ניתן להצביע על כל הבדל בין הממצאים משני הבורות הנ"ל ומתקבל‬
‫הרושם שבפעולה המכוונת שנעשתה להוצאת מערכת המים מכלל שימוש‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫נסתמו בו זמנית בשפכים המכילים חרסים מן התק' הפרסית שני בורות המים‬
‫המתוארים לעיל‪.‬‬
‫באגף הדרומי של היכל המקדש‪ ,‬נחפר השטח המצוי בין קירות האגף במטרה‬
‫לאתר את פתח פיר השאיבה‪/‬ניקוז‪ ,‬שנתגלה כשהוא מצוי מתחת לקיר הפנימי‬
‫של חומת הסוגרים המשויכת על ידנו לתק' ההלניסטית )שכבה ‪ .( IV‬לאחר‬
‫פירוק הקיר המשוחזר של ההיכל‪ ,‬התאפשר לנו לחשוף את כל היקפו של פיר‬
‫הניקוז והשאיבה‪ .‬התברר שהפיר מדופן בקירות אבן המקיפים אותו ויוצרים‬
‫מעין קונוס היקפי ההולך ונסגר בהדרגה כלפי מעלה‪ .‬בצד המזרחי של הפיר‪,‬‬
‫במקום בו נותר סלע חשוף‪ ,‬נחצבה תעלה רדודה בסלע אשר דרכה ככל הנראה‬
‫התנקזו מי הנגר מחצר המקדש אל הבור‪ .‬עודפי המים מן המערכת‪ ,‬נוקזו דרך‬
‫תעלה חצובה העוברת מתחת לחומה המערבית‪ ,‬אל בור מים חיצוני שחפירתו‬
‫נמצאת בראשיתה‪ .‬ממצאי החפירות במפעל המים המצודתי בערד עד כה‬
‫מאפשרים לשנות כמה מהתפיסות המקובלות בהקשר זה במחקר והעיקריות‬
‫שבהן להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬מקור המים היחידי למילוי מערכת המים המצודתית‪ ,‬הינם מי הגשמים‬
‫שעודפיהם נוקזו באמצעות הנקבה החצובה אל מאגר מים חיצוני ממערב‬
‫למצודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיקומו של פתח השאיבה והניקוז שהתגלה באגף הדרומי של היכל המקדש‪,‬‬
‫הינו בעל משמעות רבה בהבנת תוכנית המקדש‪ ,‬הסטרטיגרפיה שלו והלכות‬
‫הפולחן בו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סוגיות בחקר מקוואות טהרה בדרום יהודה‬
‫דוד עמית‬
‫_____________________________________________________‬
‫בשנת ‪ 1990‬הגיש רוני רייך את עבודת הדוקטור שלו על מקוואות הטהרה הקדומים בארץ‬
‫ישראל ובכך הניח מסד איתן לתחום מחקר שלא זכה קודם לכן לתשומת לב‪ .‬בעשרים השנה‬
‫שחלפו מאז התפתח מחקר המקוואות בצעדים גדולים‪ ,‬הן בהיבטים התיאורטיים ‪ -‬ההיסטוריים‬
‫והתלמודיים‪ ,‬הן בהיבטים הארכיאולוגיים‪ .‬מודעות החופרים לקיומם של מקוואות טהרה‪ ,‬בעיקר‬
‫באתרי יישוב יהודיים מתקופת הבית השני‪ ,‬הביאה לגילויים וחשיפתם של מאות מקוואות‪ .‬מ‬
‫‪ 300‬מקוואות בקורפוס שהביא רייך בעבודתו‪ ,‬רובם המכריע מתקופת הבית השני ומיעוטם‬
‫מתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬גדל המספר ליותר מ ‪ 850‬מקוואות ברשימה שאני מעדכן חדשות‬
‫לבקרים בעזרת עמיתיי יונתן אדלר ובועז זיסו‪.‬‬
‫עם הגידול בכמות חל גם גידול בגיוון של סוגי המקוואות הידועים‪ .‬חוקרים אחדים ביקשו ליחס‬
‫סוגים שונים של מקוואות לקבוצות שונות ביהדות של תקופת הבית השני‪ .‬אך אני סבור שהגיוון‬
‫נובע מסיבות תפקודיות וסביבתיות‪ .‬כלומר‪ ,‬בבואנו לבחון מקווה מסוים‪ ,‬עלינו לשאול באיזה‬
‫הקשר ארכיטקטוני וסביבתי הוא הותקן‪ ,‬ולאילו צרכים?‬
‫ניתן כיום להבחין בכל רחבי הארץ בין מקוואות פרטיים במכלולי מגורים‪ ,‬לבין מקוואות ציבוריים‪,‬‬
‫בלב היישוב )לעתים בצמוד לבית הכנסת( או דווקא בשוליו‪ .‬ידועים מקוואות הקשורים למתקנים‬
‫חקלאיים‪ ,‬כבתי בד וגתות‪ ,‬או למתקני ייצור ככבשני יוצרים‪ .‬בדרום יהודה אותרו מספר מקוואות‬
‫שהותקנו במצודות דרכים‪ ,‬וידוע גם על מקוואות ענק שנועדו כנראה לעולי רגל בדרכם לירושלים‪.‬‬
‫הופעת מקוואות טהרה בתוך בתי קברות‪ ,‬שנחשבה לחריגה וחסרת פשר‪ ,‬ידועה כיום בהיקף רב‬
‫מהצפוי ומעוגנת היטב בהלכה של חז"ל‪.‬‬
‫מבחר מייצג מתוך סוגי המקוואות שנמנו לעיל התגלה בחפירות ובסקרים שנעשו בשנים‬
‫האחרונות בדרום יהודה‪ .‬מקוואות ציבוריים התגלו‪ ,‬למשל‪ ,‬בחורבת אכרוע )יער המלאכים(‬
‫ובחורבת פתורה‪ .‬מקוואות צמודים למתקנים חקלאיים התגלו בגת הביזאנטית התעשייתית‬
‫בחורבת חורש ובבית הבד בחורבת בית לויה‪ .‬בזו האחרונה אולי ניתן לראות במקווה הנדון גם‬
‫מקווה ציבורי‪ ,‬לנוכח ממדיו הגדולים‪ .‬ברוגם נדל )ליד שקף( סקרנו לאחרונה מקווה הקשור‬
‫למצודת הדרכים שנבנתה במקום בתקופה הרומית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬
‫בחפירות אמציה‪ ,‬המצויות עדיין בעיצומן‪ ,‬נחשפו ארבעה מקוואות‪ ,‬שהם למעשה חמישה‪,‬‬
‫ששימשו את דיירי הווילה המפוארת שהתקיימה במקום בשלהי ימי הבית השני‪ .‬לכל אחד‬
‫ממקוואות אלה ייחוד משלו‪:‬‬
‫‪ .1‬המקווה תחת בריכת השחייה‪:‬‬
‫שייך כנראה לשלב קדום בהתיישבות באתר‪ ,‬שקדם להקמת רחבת הפסיפס ובריכת השחייה‪.‬‬
‫פתחו היה בדופן הדרומי בראש גרם המדרגות‪ ,‬אך בשלב מאוחר יותר נאטם הפתח וכוסה‬
‫בשכבת טיח חדשה עם כל הדופן‪ .‬בשלב זה הפך המקווה למאגר תחתון )מעין "אוצר"( של‬
‫בריכת השחייה שאף היא שימשה ככל הנראה מקווה טהרה‪.‬‬
‫בריכת השחייה‪:‬‬
‫נבנתה במפלס החצר שבמרכז הווילה‪ ,‬ממערב לבית המרחץ גדול‪ .‬בפינתה הצפונית‪-‬‬
‫מזרחית נבנו ‪ 4‬מדרגות מעוגלות המאפשרות ירידה נוחה מאוד לתוכה‪ .‬בריכה דומה ביותר‬
‫נחשפה ב"בית המפקד" שבראש תל גודד‪ ,‬בחפירות בליס ומקאליסטר במפנה המאה הי"ט‪ .‬ניתן‬
‫לשער שהבריכה הייתה חלק ממרכיבי מכלול בית המרחץ‪ ,‬כפי שמצוי בבתי מרחץ רומיים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בריכת השחייה יכלה לשמש גם מקווה טהרה ציבורי בשעת הצורך‪ .‬היא נבנתה מעל‬
‫המקווה הנ"ל )מס' ‪ ,(1‬מבלי לסותמו‪ ,‬ופיר עגול‪ ,‬שניתן היה לאוטמו בלוח אבן‪ ,‬נחצב ביניהם‪.‬‬
‫לפנינו כנראה דוגמה נדירה לתופעה הנזכרת בספרות חז"ל‪" :‬שתי מטהרות זו על גבי זו‪ ,‬נוטל‬
‫את הפקק מבנתים ומשיקן‪ ,‬ומחזיר את הפקק למקומו" )תוספתא‪ ,‬עירובין ח‪ ,‬ה(‬
‫המקווה בבית המרחץ‪:‬‬
‫זה מקווה קטן יחסית שנבנה בצמוד לחדר החם )שמדרומו( וככל הנראה שימש כבריכת המים‬
‫הקרים שבחדר הקר )הפריגידריום( של בית המרחץ‪ .‬לתופעה זו‪ ,‬המוכרת גם בבתי המרחץ‬
‫ההרודיאנים בהרודיון‪ ,‬במצדה ובקיפרוס‪ ,‬מכוון כנראה המונח "המטהרת שבמרחץ" הנזכר‬
‫בספרות חז"ל )משנה‪ ,‬מקוואות ו‪ ,‬יא ועוד(‪.‬‬
‫המקווה בשטח ‪:C‬‬
‫מקווה זה משולב כחלק בלתי נפרד בתוך מכלול החדרים שבמגדל המבוצר במזרח הוילה‪ .‬קרוב‬
‫לוודאי ששימש את דיירי אותם חדרים‪.‬‬
‫המקווה בשטח ‪:F‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫זהו הגדול במקוואות אמציה )נפחו כ ‪ 10‬מ"ק(‪ .‬הוא נחצב כולו בסלע בתוך מערה‪ ,‬בפינתו‬
‫הדרומית מזרחית של האתר‪.‬‬
‫שלא כמו מקוואות פרטיים המשולבים בתוך יחידות מגורים או בצמוד אליהן‪ ,‬המקווה הנדון היה‬
‫כנראה מתקן ציבורי‪ .‬הוא נחצב מחוץ למבני המגורים‪ ,‬בממדים גדולים מן הרגיל‪ ,‬וקלט מי‬
‫גשמים שניגרו במדרון‪ ,‬במקביל ולאחר שהמקוואות והבורות שבשטח הבנוי התמלאו‪ .‬ניתן לשער‬
‫כי פרנסי המקום שמרו עליו כמקום טבילה חילופי לסוף הקיץ‪-‬תחילת החורף‪ ,‬למקרי חירום‪ ,‬בעת‬
‫שהבורות והמקוואות התרוקנו מחמת בצורת מתמשכת ואיחור בגשמים‪ ,‬תופעה שכיחה בתנאי‬
‫האקלים של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬מקוואות ציבוריים לרגלי אזור המגורים‪ ,‬שנועדו כנראה להשלים את‬
‫החסר עם התרוקנותם של מתקני המים הביתיים‪ ,‬ועד בוא הגשמים שימלאום מחדש‪ ,‬הובחנה‬
‫לאחרונה בעוד יישובים מימי הבית השני‪ ,‬כגון חורבת פתורה‪ ,‬חורבת עתרי‪ ,‬חורבת גנים וחורבת‬
‫בורנט‪ .‬נראה שלסוג כזה של מקוואות נתנו חכמים את הכינוי "בית טבילה לרבים" )תוספתא‪,‬‬
‫בבא בתרא‪ ,‬ב טז(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪3‬‬
‫"אל בורות המים" בדרכי הבשמים‬
‫ד"ר טלי גיני‪-‬אריקסון‬
‫_____________________________________________________‬
‫באזור הערבה והרי הנגב נתגלו בורות מים רבים מתקופות שונות‪.‬‬
‫קיים קושי לתארך חלק מבורות אלה בצורה מדויקת כאשר הם נמצאים באזורים‬
‫לא מיושבים‪ .‬המחקרים שנערכו לאורך דרך הבשמים‪ ,‬הלא היא הדרך הנבטית‬
‫בין פטרה ועזה החוצה את הר הנגב‪ ,‬מאפשרים קביעה טיפולוגית חדשה לבורות‬
‫השונים ותיאורכם‪.‬‬
‫במקורות היסטוריים‪ ,‬היווניים הנבטים‪ ,‬היו ידועים כבנאים של בורות גדולים‬
‫שנחצבו במדבר‪ .‬היום ניתן לזהות את הטיפוס הזה וגם טיפוסים מתקופות‬
‫מאוחרות יותר לאורך דרך הבשמים‪.‬‬
‫מים לכל צמא – סבילים בדרום ארץ‪-‬ישראל‬
‫ד"ר אבי ששון‬
‫החוג ללימודי ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬המכללה האקדמית אשקלון‬
‫_____________________________________________________‬
‫אחד הנושאים החשובים בתחום השירות שניתן לעולי הרגל ולעוברי אורח בכל‬
‫התקופות‪ ,‬הוא אספקת מים‪ .‬לבד משאיבה עצמית מתוך בורות ובארות מים‬
‫שניכרו לאורך הדרכים‪ ,‬או אספקה ומכירת מים על‪-‬ידי כפריים מן הסביבה‪ ,‬נבנו‬
‫גם מתקני מים ציבוריים בדמות שוקת‪,‬‬
‫"רהט" בלשון המקרא‪,‬‬
‫ו"סביל"‬
‫בערבית‪.‬‬
‫במסגרת מחקר מקיף שעורך כותב שורות אלה בנושא אספקת מים לעוברי‬
‫דרכים‪ ,‬נמנו‪ ,‬מתוך מקורות היסטוריים ושרידים בשטח‪ ,‬כ‪ 350-‬אתרי סבילים‬
‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬המתוארכים החל מהתקופה הממלוכית ועד לראשית ימי‬
‫המדינה‪ ,‬ורובם מתוארכים לתקופה העות'מאנית‪.‬‬
‫מטבע הדברים אותרו רוב הממצאים באזורים מיושבים‪ .‬אתרים בודדים אותרו‬
‫בנגב‪ ,‬ובעיקר בצפונו‪ .‬מניתוח הממצא עולה כי רוב האתרים נשענו על מקורות‬
‫בארות ובורות מים כמקור לאספקת המים לסביל‪.‬‬
‫בהרצאה נציג את התופעה‪ ,‬התפוצה והטיפולוגיה של הסבילים בדרום הארץ‪.‬‬
‫נדון בהיבטים גאוגרפיים‪-‬היסטוריים בהשוואה למצאי ולמאפייני התופעה בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬מבחינה מתודית‪ ,‬כיון שנושא הכנס הוא מרחב דרום של רשות‬
‫העתיקות‪ ,‬נציג את הממצאים גם מאזור אשקלון ועזה‪ ,‬שהם חלק מן המרחב‪,‬‬
‫אך שונים באופיים מדרום הארץ‪.‬‬
‫להלן מציג מידע וממצאים גולמיים של סקר הסבילים בדרום הארץ להתרשמות‬
‫מן התופעה‪.‬‬
‫סבילים באזור אשקלון )מצפון לדרום(‬
‫מקור מים‬
‫סוג הסביל‬
‫שם האתר‬
‫בנאי‬
‫תיארוך‬
‫מיסכה סולימאן אגא‬
‫מאה י"ט‬
‫פרטי?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫ג'וליס‬
‫מאה י"ט‬
‫פרטי‬
‫באר‬
‫קיר‬
‫קבר שייח ח'ייר )דרומית לג'וליס(‬
‫מאה י"ט‬
‫ציבורי?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫מיסכה ג'ומייז )צומת סילבר(‬
‫מאה כ'?‬
‫פרטי?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫מיסכה זריק )צומת ברכיה(‬
‫מאה י"ט‬
‫פרטי?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫צומת אשקלון‬
‫מאה י"ט‬
‫פרטי?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫מג'דל‬
‫ממלוכי‪-‬עות'מאני?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫מג'דל מזרח‬
‫מאה י"ט‬
‫פרטי?‬
‫באר?‬
‫קיר?‬
‫שייח עוואד‬
‫ממלוכי‪-‬עות'מאני?‬
‫?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫בייארת תקה‬
‫מאה י"ט‬
‫פרטי‬
‫באר‬
‫קיר‬
‫שייח' מחמוד‬
‫עות'מאני?‬
‫ציבורי?‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫בייארת מוסבח‬
‫מאה כ' ‪ -‬מנדטורי‬
‫פרטי‬
‫באר‬
‫קיר‬
‫סביל זכריה‬
‫מאה כ' ‪ -‬מנדטורי‬
‫פרטי‬
‫?‬
‫מיסכה‬
‫שייח' אל כבכבה‪ ,‬חר' אבו פתון‬
‫מאה י"ט‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫ג'ייה‬
‫מאה י"ט‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫אפרידר‬
‫מאה כ' – שנות החמישים‬
‫ציבורי‬
‫צנרת‬
‫עירונית‬
‫ברזיה‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫ששון א‪ ,.‬תשס"א‪' ,‬סבילים ביפו וסביבתה'‪ ,‬א‪ .‬איילון וצ‪ .‬שחם‪ ,‬עורכים‪ ,‬יפו בראי הימים‪,‬‬
‫הכנס השנתי הראשון לחקר יפו‪ ,‬תל‪-‬אביב תשס"א‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.35-21‬‬
‫ששון א‪ ,.‬תשס"ב‪' ,‬הדרך מיפו לירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית – היבטים בתרבות‬
‫החומרית'‪ ,‬א‪ .‬פאוסט וא‪ .‬ברוך‪ ,‬עורכים‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי הכנס השביעי‪ ,‬רמת‪-‬‬
‫גן תשס"ב‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.201-219‬‬
‫ששון א‪ ,‬תשס"ב‪' ,‬התפתחות נוף אשקלון וסביבתה בשלהי התקופה העות'מאנית'‪ ,‬א‪ .‬ששון‪,‬‬
‫עורך‪ ,‬אשקלון – כלת הדרום‪ ,‬הוצאת ארץ‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.87-122‬‬
‫ששון א‪ ,.‬תשס"ב‪' ,‬מים להלך ולעולה הרגל – אספקת מים בסבילים בירושלים למן התקופה‬
‫האיובית ועד לשלהי התקופה העות'מאנית – היבטים ארכיאולוגיים‪ ,‬גאוגרפיים וחברתיים'‪ ,‬א‪.‬‬
‫ברוך‪ ,‬צ‪ .‬גרינהוט וא‪ .‬פאוסט‪ ,‬עורכים‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬כרך י"א‪ ,‬רמת‪-‬גן תשס"ו‪,‬‬
‫‪ ,2006‬עמ' ‪.334-307‬‬
‫‪Sasson A., 2002, ‘Water for the Sojourner - Introduction to the History and‬‬
‫‪Tipology of Sabils (Water Fountains) in the Land of Israel in the Late‬‬
‫‪Ottoman Period’, C. Ohlig, Y. Pelleg, & T. Tsuk, ed. Cura Aquarum in Israel,‬‬
‫‪Siegburg, pp. 113-125.‬‬
‫סביל בעזה‪ ,‬ראשית המאה העשרים – ארכיון המלחמה האוסטרלי‬
‫סביל בהוג' )חוות שקמים( ‪ -‬באדיבות יעקב הוסטר‬
‫תל הרור‪ -‬קבורת חמור וחידושים בחפירת המתחם המקודש‬
‫פרחיה נחשוני‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫_____________________________________________________‬
‫תל הרור הוא אחד הגדולים שבאתרים המבוצרים בדרום ארץ ישראל בתקופת‬
‫הברונזה התיכונה ‪ .III‬הוא ממוקם על הגדה הצפונית של נחל גרר שבצפון‪-‬‬
‫מערב הנגב‪) ,‬נצ"מ – רי"ח ‪ (1626/5878‬ושטחו כ‪ 160-‬ד'‪ .‬בחפירות שנערכו‬
‫בתל על ידי משלחת מטעם אוניברסיטת בן גוריון בראשות א‪ .‬אורן בין השנים‬
‫‪ ,1992 -1981‬נחשפו שרידים מתקופת הברונזה‪ ,‬תקופת הברזל והתקופה‬
‫הפרסית‪ .‬בתקופת הברונזה התיכונה ‪ III‬היה זה יישוב עירוני מאורגן‪ ,‬מוקף‬
‫במערכת ביצורים שכללה סוללת עפר וחפיר‪ .‬בשטח קטן באגף המזרחי‪ ,‬שטח‬
‫‪ ,L‬נחשף מבנה ציבור‪ -‬אולי ארמון ובשטח ‪ K‬שבפינה הדרומית מערבית של‬
‫התל נחפר שטח של כ‪ 800-‬מ"ר ונחשפו שרידי מתחם מקודש ובו שלבי בניה‬
‫אחדים‪.‬‬
‫המבנה המרשים ביותר במתחם המקודש הוא מקדש מטיפוס "מקדש מגדל"‬
‫ובחצר לצידו נמצאו מזבחות ובורות הטמנה )פאביסות( רבים‪ .‬במהלך התקופה‬
‫הוקמו מבנים ומתקנים נוספים‪ .‬מצפון מזרח למקדש המגדל התגלה מתקן‬
‫מעוגל חצוב ומדופן שקוטרו כ‪ 3.5-‬מ'‪ .‬בחתך בדיקה שנעשה במתקן זה לקראת‬
‫סיום החפירה ב‪ ,1992 -‬נחשף חלקו הקדמי של חמור צעיר שנטמן יחד עם‬
‫מתג ברונזה נדיר‪ .‬הייתה זו תגלית ייחודית שהותירה שאלות רבות‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2010‬נערכה חפירת השלמה שנועדה להשלים את חשיפת החמור‬
‫במתקן המעוגל ולהבהיר שאלות סטרטיגרפיות‪ .‬החפירה נערכה בראשות א‪.‬‬
‫אורן ופ‪ .‬נחשוני מאוניברסיטת בן גוריון וג‪ .‬בר‪-‬עוז מאוניברסיטת חיפה‪ .‬החפירה‬
‫הבהירה שהמתקן המעוגל נחצב לתוך שרידי מבנה לבנים קודם ואל תוך סלע‬
‫הכורכר ושימש לטקסי פולחן‪ .‬החמור נטמן בקבורה טקסית בתוך שוחה‬
‫שנחפרה אל תוך מפלסי פעילות טקסית קודמים שהצטברו בתוך המתקן‪ .‬כיסוי‬
‫החמור לווה בטקסים שונים ובסיומו כוסה המתקן המעוגל עד לשפתו וצופה‬
‫בטיח בוץ עבה‪ .‬תגלית נוספת חשפה מבנה לבנים איתן מן השלב הקדום‪ ,‬ממנו‬
‫נחשפה פינת חדר‪ .‬מבנה זה חרב בהתמוטטות אדירה אשר כיסתה קבוצת כלי‬
‫אגירה גדולים שניצבו ליד הקירות‪ .‬תוצאות החפירה יתרמו רבות לחקר קבורות‬
‫טקסיות של חמורים בתקופת הברונזה ולחקר נוהגי הפולחן במתחם המקודש‪.‬‬
‫חפירות אמציה‬
‫ד"ר יגאל ישראל ודניאל וורגה‬
‫_____________________________________________________‬
‫בשנים ‪ 2010‬ו‪ 2011-‬נערכה חפירה ארכיאולוגית באתר אמציה הנמצא באזור‬
‫מזרח לכיש על גבעה מתונה מדרום לנחל לכיש‪ .‬החפירה‪ ,‬מטעם רשות‬
‫העתיקות ובמימון משרד השיכון‪ ,‬נערכה בהשתתפות עשרה ארכיאולוגים ואנשי‬
‫צוות ממרחב דרום וכמאה פועלים‪ .‬באתר נחפר שטח שגודלו חמישה דונם‬
‫ושחולק לשבעה שטחי חפירה הפזורים באזורים שונים של הגבעה‪.‬‬
‫בחפירה נתגלו שרידים מן התקופות הבאות‪ :‬תקופת הברונזה הקדומה הא' וד'‪,‬‬
‫תקופת הברזל‪ ,‬התקופה הפרסית‪ ,‬התקופה ההלניסטית‪ ,‬התקופה הרומית‬
‫הקדומה‪ ,‬התקופה הביזנטית‪ ,‬התקופה העות'מאנית המאוחרת ותקופת המנדט‬
‫הבריטי‪ .‬שרידים אלו הכוללים בין השאר‪ :‬בורות מים‪ ,‬מערות מגורים ובתי בד‪,‬‬
‫מחילות מסתור ומילוט‪ ,‬מקוואות‪ ,‬ווילה מפוארת ורחבת מימדים ומבנים רבים‬
‫נוספים בעלי אופי שונים‪.‬‬
‫בין השרידים שנחשפו באתר בולטים‪ :‬ישוב מתקופת הברונזה הקדומה הכולל‬
‫מספר מבנים‪ ,‬מערה ומתקנים חקלאים מעוגלים‪ ,‬שנחשף באזור הצפוני מזרחי‬
‫של הגבעה‪.‬‬
‫באזור המערבי של האתר נחשפו מערות אשר נחצבו בתקופה ההלניסטית‬
‫במטרה ליצור מכלול רחב של בתי בד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שמשו מערות אלו את‬
‫היהודים בתקופת המרד הראשון והשני‪ ,‬נגד הרומאים במאות הא' והב'‬
‫לספה''נ‪ ,‬כאשר נחפרו בהן מספר מחילות מסתור ומילוט‪.‬‬
‫באזור המרכזי של האתר‪ ,‬שהינו אף המקום הגבוה בגבעה‪ ,‬נחשפה ווילה‬
‫משלהי תקופת בית שני שגודלה שלושים על שלושים מטר‪ .‬ווילה זאת כוללת‬
‫ברכה שצורתה מלבנית‪ ,‬ככל הנראה מקווה‪ ,‬וסביבה רצפת פסיפס צבעוני בדגם‬
‫מהודר‪ ,‬ממזרח לרצפת הפסיפס נחשף בית מרחץ‪ .‬יתכן שהמבנים שנתגלו‬
‫בשטח שנחפר מצפון מזרח ובקרבת המבנה‪ ,‬אף הם מסוף תקופת בית שני‬
‫ושיכים לאגף השרות של הווילה‪.‬‬
‫הישוב מתקופת הברונזה הקדומה באמציה‬
‫ד"ר יניר מילבסקי‪ ,‬אלכס פרייברג‪ ,‬ד"ר אליוט בראון‪,‬‬
‫ד"ר עמרי ברזילי‪ ,‬דניאל וורגה וד"ר יגאל ישראל‬
‫____________________________________________________________‬
‫בחפירות אמציה בשטח ‪ B‬נתגלו שרידי ישוב מתקופת הברונזה הקדומה )ב"ק( א' ו‪-‬ד'‪.‬‬
‫השטח נחלק לשני אזורים‪ B1 :‬במערב ו‪ B2-‬במזרח‪ .‬חרסים מתקופות אלו נמצאו גם‬
‫בשטחים ‪ C‬ו‪ .D-‬בנוסף נתגלו חרסים בודדים מהתקופה הכלקוליתית והב"ק ג'‪ .‬גודל‬
‫השטח שנחפר בשני האזורים כ‪ 1,500 -‬מ"ר‪.‬‬
‫השרידים בשטח ‪ B1‬מתאפיינים בבניה על הסלע או על אדמה טבעית‪ .‬נמצאה סידרת‬
‫חדרים ומספר מתקנים מעוגלים‪/‬ממגורות )כ‪ 1-‬מ' קוטר( שמתוארכים לתקופות הב"ק א'‬
‫)‪ 3,000-3,300‬לפנה''ס( וב"ק ד' )‪ 2,300-2,000‬לפנה"ס(‪ .‬הישוב מהב"ק ד' מתרכז‬
‫באזור הצפוני של שטח ‪ .B1‬במרכז שטח זה נמצאה מערה גדולת מימדים המחולקת‬
‫לפרוזדור כניסה וארבעה אולמות‪ .‬על פי המתקנים החצובים בסלע ‪ ,‬המספר הגדול של‬
‫כלי אבן והחרסים‪ ,‬נראה כי המערה הייתה בשימוש ברוב שלבי הישוב הפרהיסטורי‬
‫ונערכה בה פעילות תעשייתית‪ .‬בשטח ‪ B2‬נתגלו שמונה ממגורות או אסמים בקוטר ‪3.5‬‬
‫מ' כל אחד‪ ,‬ובעומק‪/‬גובה ‪ 2.0 – 1.5‬מ'‪ .‬בנוסף נמצאו שתי ממגורות דומות לאלה שנמצאו‬
‫בשטח ‪ .B1‬הממגורות‪/‬אסמים מתוארכים לסוף הב"ק א'‪ .‬מכלול חשוב כזה של אמצעי‬
‫אחסון מעיד על עוצמתו וחשיבתו של הישוב בתקופה זו‪.‬‬
‫הממצא של הב"ק א' ו‪-‬הב"ק ד' אופייני לאזור הדרום‪ .‬מכלול קראמי קטן אך חשוב‬
‫שמקורו במצריים נמצא בבורות בשני האזורים ומתוארך לסוף תקופת הב"ק א'‪ .‬החרסים‬
‫מייצגים "קנקני יין" עם שפיות מעוגלות‪" ,‬קנקני בירה" עשויים בטין גס‪ ,‬כלי "צילינדר"‪,‬‬
‫"תבניות לחם" ובקבוקים קטנים‪ .‬מכלול הצור‪ ,‬האופייני לאזור השפלה‪ ,‬כולל תעשיית‬
‫נתזים '‪ 'ad hoc‬וכלים דיאגנוסטיים‪ .‬כלים אלה כוללים להבים כנענים‪ ,‬מגרדי מניפה‬
‫ומגרדים קורטיקלים על להבים כנענים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו מספר קטן של להבי מגל מצריים‪.‬‬
‫בנוסף נמצאו קערות בזלת אופייניות לתקופת הב"ק א'‪ ,‬אחת מהן עם אוכרה בתוכה‪.‬‬
‫אמציה מתווסף לאתרי הב"ק אשר נחפרו לאחרונה באזור‪ ,‬כחורבת פתורה וחורבת‬
‫זיקית‪ .‬מיקומו של האתר על גדות נחל לכיש משתלב בתפרוסת הישובית של הב"ק א'‬
‫עם אתרים כגון תל ערני‪ ,‬חורבת פתורה‪ ,‬תל לכיש וחורבת זיקית‪ .‬בנוסף צריך להדגיש‬
‫שהישוב יושב על פרשת דרכים הקושרות את צפון השפלה )אתרי בית שמש(‪ ,‬דרום‬
‫השפלה וצפון הנגב )להב לדוגמא(‪ .‬הנוכחות המצרית החזקה בתל ערני‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫בסוף הב"ק א' באמציה‪ .‬כמו כן האתר משתלב גם עם הנוף הכפרי של ישובי הב"ק ד'‬
‫באזור )ג'בל קעקיר ותל בית מירסים(‪.‬‬
The 2010 season at Qubur el-Walaydah
Gunnar Lehmann
Ben-Gurion University In The Negev
___________________________________________________
The paper will present the excavation results of the 2010 season at Qubur
el-Walaydah. The season concentrated on the 12th century Egyptian
"Residence" Building, an 11th century village in Field 1 and the remains of
a small rural site in Field 2 that dates to the 10th - 7th century BCE. The
paper will also discuss epigraphic finds from the site.