ארץ־ישראל

‫ארץ־ישראל‬
‫מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה‬
‫כרך שלושים‬
‫החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה‬
‫בשיתוף‬
‫המכון לארכאולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫י רושל ים תשע " ב‬
‫כרך זה יוצא לאור בסיוע‬
‫קרן ג'וזף רוזן‬
‫קרן ברנרד זלץ‬
‫קרן ליאון לוי‬
‫קרן ראובן ואדית הכט‬
‫מסת"ב ‪----‬‬
‫‪ISBN‬‬
‫‪© ‬‬
‫כל הזכויות שמורות בידי החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה‬
‫מתווה ועימוד‪ :‬אברהם פלדות‬
‫סדר‪ :‬מרזל א‪.‬ש‪ — .‬ירושלים‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס העיר העתיקה‪ ,‬ירושלים‬
‫ספר‬
‫אמנון בן־תור‬
‫העורכים‬
‫יוסף אבירם‪ ,‬סימור גיטין‪ ,‬עמיחי מזר‪ ,‬נדב נאמן‪ ,‬שרון צוקרמן‪ ,‬אפרים שטרן‬
‫מרכזי המערכת‬
‫הלל גבע‪ ,‬אלן פריס‬
‫עורכת העברית‬
‫אפרת כרמון‬
‫עורך האנגלית‬
‫אלן פריס‬
‫תוכ ן הע נ י י נ ים‬
‫מדור העברית‬
‫פתח דבר‬
‫המערכת‬
‫יא‬
‫לאמנון בן תור — חוקר‪,‬‬
‫מורה וחבר‬
‫נדב נאמן ושרון צוקרמן‬
‫יג‬
‫מחווה לאמנון בן־תור‬
‫ויליאם ג' דיוור‬
‫טו‬
‫רשימת פרסומי אמנון בן־תור‬
‫טז‬
‫הקיצורים הביבליוגרפיים‬
‫כ‬
‫טלי אורנן‬
‫תפוש בזהב‪ :‬פסל מלך עשוי ברונזה מחצור‬
‫‪‬‬
‫עמנואל איזנברג‬
‫ביצורי חברון בתקופת הברונזה‬
‫‪‬‬
‫דוד אילן‬
‫קבר ‪ ‬מתקופת הברונזה הקדומה ‪ I‬במגידו‪ :‬בחינה מחודשת‬
‫‪‬‬
‫מארק איסרליס ויצחק פז‬
‫בישול עירוני בתקופת הברונזה הקדומה ‪ :III–II‬מבט טכנולוגי השוואתי‬
‫‪‬‬
‫שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן‬
‫חזרה ל‪ :-‬תגליות חדשות בשער העיר מתקופת הברונזה התיכונה‬
‫בתל בית־שמש‬
‫‪‬‬
‫רוחמה בונפיל‬
‫לבוא לפני המלך — אגן טקסי בחדר הכס בחצור‬
‫‪‬‬
‫יצחק בית־אריה‬
‫ושמואל אחיטוב‬
‫"חצי רבע גלת" — כתובת מתל מלחתה‬
‫‪‬‬
‫רחל בן־דב‬
‫סדנאות חרשים בתל דן‬
‫‪‬‬
‫דורון בן עמי‬
‫מורדותיה הצפון־מערביים של עיר דוד בתקופת הברזל‪ ,‬נתונים ראשוניים‬
‫‪‬‬
‫דוד בן־שלמה‬
‫סצנות בסגנון מצרי על שנהבים מתקופת הברזל ‪ I‬בדרום ארץ־ישראל‬
‫‪‬‬
‫שי בר‬
‫דגם היישוב בתקופת הברונזה הקדומה ‪ I‬בבקעת הירדן הדרומית ובספר‬
‫המדבר של השומרון‬
‫‪‬‬
‫יובל גדות‬
‫בתי המגורים ומשקי הבית בתקופת הברזל ‪ I‬לאורך הירקון‪ :‬כלכלה‪,‬‬
‫חברה וזהות‬
‫‪‬‬
‫צבי גל‬
‫עמקי הצפון — כור ההיתוך התרבותי־אתני של תקופת הברזל ‪I‬‬
‫‪‬‬
‫נמרוד גצוב‪ ,‬קרן קובלו־פארן‬
‫ויותם טפר‬
‫הגת התענכית — עדות לתעשיית יין בתקופת הברונזה התיכונה בעמק‬
‫יזרעאל‬
‫‪‬‬
‫רפי גרינברג ושרית פז‬
‫רחובות בית ירח‬
‫‪‬‬
‫צבי גרינהוט‬
‫מנחה לאל‪ :‬על הקשר שבין דגן למבנים פולחניים בתקופת הברזל‬
‫‪‬‬
‫יוסף גרפינקל‪ ,‬סער גנור‬
‫ומיכאל הזל‬
‫חפירות חורבת קיאפה וראשיתה של ממלכת יהודה‬
‫‪‬‬
‫לילי גרשוני‬
‫צמד כלים דמויי ציפור מהפביסה של מקדש הברונזה התיכונה בחצור‬
‫‪‬‬
‫יהודה דגן‬
‫שפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה‪ :‬בחינת הפריסה היישובית‬
‫‪‬‬
‫אירית יזרסקי‬
‫מנהגי קבורה בתקופת הברזל ‪II‬א–ב בשומרון‬
‫‪‬‬
‫אלי ינאי‬
‫מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה הביניימית באגן התחתון של האיילון‬
‫והירקון‬
‫‪‬‬
‫חיה כץ ואברהם פאוסט‬
‫שכבת החורבן האשורי בתל עיטון‬
‫‪‬‬
‫רון לביא‬
‫מקדש ‪ A‬בתל העי — איפכא מסתברא‬
‫‪‬‬
‫עודד ליפשיץ‬
‫"הנה איש צמח שמו" )זכריה ו‪ :‬יב(‬
‫‪‬‬
‫עודד ליפשיץ‬
‫וישראל פינקלשטיין‬
‫בית עמרי במואב‪ :‬יהץ ועטרות‬
‫‪‬‬
‫עמיחי מזר ושמואל אחיטוב‬
‫הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל ‪II‬א‬
‫‪‬‬
‫יניר מילבסקי‬
‫מרכזים עירוניים‪ ,‬פריפריה וסחר חליפין בדרום הלבנט בתקופת הברונזה‬
‫הקדומה‬
‫‪‬‬
‫ענת מנדל‬
‫שלוש כתובות חרותות בחרס מחפירות ידין בחצור‬
‫‪‬‬
‫נדב נאמן‬
‫חצור במאות הי"ד–הי"ג לפני הספירה בראי התעודות והממצא הארכאולוגי ‪‬‬
‫עמיר סומקאי פינק‬
‫האגפים שבנו נקמפע ואילים־אילימה בארמון אידרימי באללח'‬
‫‪‬‬
‫ג'ו עוזיאל‬
‫הצלמיות כביטוי לפולחן בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת‪ :‬הבדלים‬
‫ודמיון‬
‫‪‬‬
‫רמי ערב‬
‫אל תסתכל בקנקן אלא בכל המכלול‪ :‬עדויות לנסך מים בבית צידה‬
‫‪‬‬
‫שרון צוקרמן‬
‫חצור בתקופת הברונזה הקדומה‬
‫‪‬‬
‫עירית ציפר‬
‫"מקדשי מעט" להמונים — כני הפולחן מגניזת יבנה‬
‫‪‬‬
‫רוני רייך‬
‫לשאלת מוצאם ותאריכם של הבניין באיילת־השחר ובניין ‪) ‬שטח ב'(‬
‫בחצור‬
‫‪‬‬
‫אפרים שטרן‬
‫חפצי שנהב ועצם מחפירות תל דור‬
‫‪‬‬
‫איציק שי‬
‫האם התקיים מנהג המילה בפלשת בתקופת הברזל ‪?II‬‬
‫‪‬‬
‫מרים תדמור‬
‫הצלמית מרבדים — מינקת או יולדת?‬
‫‪‬‬
‫מדור הלועזית‬
‫אני קובה‬
‫לוחית עצם חרותה מאוגרית‬
‫*‪‬‬
‫ויליאם ג' דיוור‬
‫ישראל הקדומה‪ :‬לוחמי האלוהים‪ ,‬איכרים מורדים או שבטי נוודים?‬
‫*‪‬‬
‫הרמן גאשה‬
‫צרוף מקרים או קשר תרבותי בין שושן וקטנה לקראת אמצע האלף‬
‫השני לפנה"ס?‬
‫*‪‬‬
‫לארי ג' הר ורוברט ד' בייטס‬
‫הקרמיקה מתקופת הברזל ‪II‬ב מבית מגורים בשכבה ‪ ‬בתל אל־עומיירי‪,‬‬
‫ירדן‬
‫*‪‬‬
‫אותמר קיל‬
‫עדות גליפטית חדשה למושגים מקראיים אחדים‬
‫*‪‬‬
‫אנדרה למר‬
‫כתובת ארמית קדומה ופרוטו־ערבית על קערת־אריה‬
‫*‪‬‬
‫אהרן מ' מאיר‬
‫ולואיז א' היצקוק‬
‫החיפוש אחר מקורות האח הפלשתית‬
‫*‪‬‬
‫יוסף מרן‬
‫עדות לפולחן דתי מהלבנט במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת בפילקופי‪,‬‬
‫מלוס‬
‫*‪‬‬
‫פייר דה מירושדג'י‬
‫ראשית הפולחן והדת הכנעניים‪ :‬טקסי פריון בתקופת הברונזה הקדומה‬
‫בארץ־ישראל‬
‫*‪‬‬
‫ג'ו ד' סיגר‬
‫הטיפולוגיה של סירי בישול מתקופת הברונזה המאוחרת ‪ I‬בכנען‬
‫*‪‬‬
‫לורנס א' סטייגר‬
‫ורוס ג'וזף ווס‬
‫כלי חרס מצריים מתקופת הברונזה התיכונה באשקלון‬
‫*‪‬‬
‫רון טאפי‬
‫שכבות תקופת הברזל בתל זית‪ :‬תשובה לפינקלשטיין‪ ,‬לזאס ולזינגר־אביץ‬
‫*‪‬‬
‫שלוש כתובות חרותות ב חרס מחפי ר ו ת ידין ב חצו ר‬
‫ענת מנדל‬
‫מבוא‬
‫מידות החרס‪ ×. :‬ס"מ‬
‫שבר גוף של כלי סגור מזווה‪ ,‬כנראה קנקן אחסון )איור‬
‫‪ .(‬הכתובת‪ ,‬שנחרתה על כתף הכלי מתחת לקו הזיווי לאחר‬
‫צריפתו‪ ,‬כוללת מילה שלמה אחת‪ .‬הגדרתה ככתובת על קנקן‬
‫)בניגוד לאוסטרקון חרות( מבוססת על כמה טעמים‪) :‬א(‬
‫בחינה מקרוב של האותיות מראה שהן נחרתו בכלי חד בחומר‬
‫צרוף; )ב( מיקום הכתובת קרוב לקו הזיווי ובמקביל לו מצביע‬
‫על כך שהחורת הועיד לה מקום בולט לעין וכן שבהיות הכלי‬
‫שלם הייתה הכתובת פרושה אופקית; )ג( קשה לחרות על‬
‫שבר קטן או בינוני של כלי בעל זיווי חד כל־כך בצדו הקמור‬
‫)ראו איור ‪ .(‬מדוע יבחר החורת‪ ,‬מבין כל השברים של כלי‬
‫אחד‪ ,‬לחרות את הכתובת דווקא על אחד השברים הקשים‬
‫ביותר לאחיזה ולחריתה? )ד( אמנם הכתובת פרושה יפה‬
‫לרוחב החרס‪ ,‬אבל האות האחרונה צמודה למקום השבירה‬
‫ואף שבורה בקצה השמאלי‪ ,‬ולכן מותר להניח שהכלי נשבר‬
‫במקרה כך שמילה אחת )אם לא הכתובת כולה( נשארה שלמה‪.‬‬
‫שלושה שברי כלי חרס שכתובות חרותות עליהם נמצאו בשטח‬
‫ל' בחצור במסגרת החפירות בהנהלת פרופ' יגאל ידין ז"ל‪ ,‬והם‬
‫לא נכללו בדוח החפירה הסופי‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬החרסים עצמם‬
‫וכן מידע נוסף‪ ,‬אבדו‪ ,‬והכתובות מתפרסמות כאן לראשונה‬
‫על־סמך תצלומים בלבד‪ .‬הכתובות נמצאו בהקשר סטרטיגרפי‬
‫של המאה הח' לפני הספירה‪.‬‬
‫עד עתה פורסמו בדוחות החפירה הסופיים של חצור עשרים‬
‫כתובות בכתב אלף־ביתי‪ .‬שלוש הכתובות המתפרסמות‬
‫בזה הן תוספת חשובה לקורפוס האפיגרפי מחצור בפרט‪,‬‬
‫ומממלכת ישראל בכלל‪ ,‬בתקופת הבית הראשון‪ .‬כמות‬
‫הממצאים האפיגרפיים מהממלכה הצפונית מצומצמת‬
‫לעומת זו שמממלכת יהודה‪ ,‬בין השאר מכיוון שממלכת יהודה‬
‫התקיימה תקופה ארוכה יותר‪ ,‬ומכאן חשיבותן של הכתובות‬
‫שלפנינו‪.‬‬
‫הכתב‬
‫הכתובת חרותה ביד מיומנת והקריאה קלה וברורה‪ .‬צורת‬
‫האותיות — הרי"ש בעלת הראש המשולש‪ ,‬הבי"ת הנוטה‬
‫קדימה בעלת הראש המשולש הגדול והזווית הישרה־כמעט‬
‫בחלקה התחתון‪ ,‬ובייחוד התי"ו‪ ,‬שלה קו שמאלי תחתון ארוך‬
‫— מעידה על כך שלפנינו כתובת בכתב ארמי‪ .‬אפשר להשוות‬
‫את הכתב לזה של כתובות ארמיות אחרות מסוף המאה הט'‬
‫ומתחילת המאה הח' לפני הספירה‪ ,‬כגון האסטלות של בר־‬
‫הדד‪ ‬וזכר‪ ,‬ולכתב של שברי האסטלה הארמית מתל דן‪,‬‬
‫הקרובה גם גאוגרפית לחצור‪.‬‬
‫הכתובות‬
‫‪ .‬ל א ר ב ע ת ] ?‬
‫פירוש‬
‫אף־על־פי שזיהינו שהכתב ארמי‪ ,‬הסיווג הלשוני של הכתובת‬
‫קשה‪ ,‬שכן אין מספיק נתונים שיאפשרו לקבוע אם שפתה היא‬
‫ארמית‪ ,‬עברית‪ ,‬או פיניקית‪.‬‬
‫מאחר שמילת־היחס "ל‪ "-‬פותחת את הכתובת‪ ,‬נצפה‬
‫למצוא אחריה שם פרטי )של אדם או של מקום(‪ .‬במקרא‬
‫נזכר מקום שמקור שמו במספר ארבע — כינוי לעיר חברון‪:‬‬
‫"]…[ קרית ארבע אבי הענק היא חברון" )יהושע טו‪ :‬יג(‪ .‬שם‬
‫זה השתמר גם בשם המקום הערבי‪ֵ :‬דיר אל־ארבעין‪ .‬בכתובת‬
‫מצרית של פרעה אמנחותפ הב' מובאת רשימת ערים שכבש‬
‫איור ‪ .‬כתובת מס' ‪ ‬מחצור‬
‫)צילום‪ :‬משלחת החפירות לחצור; ציור‪ :‬ענת מנדל(‬
‫‪‬‬
‫ש לו ש כת ובות ח רות ות ב ח רס מ ח פירות י ד י ן ב ח צור‬
‫בארץ־ישראל וביניהן "גבע־סמן‪/‬שמן" שבעמק יזרעאל; א"פ‬
‫רייני הציע ששם זה נגזר משם המספר שמונה‪ .‬דוגמה אחת‬
‫לשם מקום שמקורו במספר מופיעה גם באפיגרפיה עברית‪:‬‬
‫בחרס ‪ ‬משומרון כתוב בין השאר‪" :‬אדניו גדי]ו ‪ /‬מעשרת"‪.‬‬
‫הכתובת עשויה הייתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬להתנוסס על קנקן אחסון‬
‫שנשלח על תכולתו ממקום ששמו "ארבעת"‪ ,‬גם אם שם מקום‬
‫כזה אינו ידוע מן המקרא או ממקורות חוץ־מקראיים‪ ,‬ואפשר‬
‫שהיא מציינת בעלות של אדם שמקור שמו במספר ארבע‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬ייתכן שזהו טקסט אדמיניסטרטיבי‪ ,‬המתייחס‬
‫לעניין כלשהו המחולק מינהלית לארבעה חלקים‪ ,‬או כולל‬
‫ארבעה סעיפים‪ .‬במכתב ‪ ‬מערד כתוב‪" :‬נָ תֹן לַ ִּכ ִּת ִ ּים… יין‬
‫לְ ַא ְר ַּב ַעת ַהיָ ִמם"‪ .‬י' אהרוני הניח שהביטוי "לארבעת הימים"‬
‫במכתב מצביע על מונח מוגדר וידוע‪ ,‬כגון חג או טקס מסוים‬
‫שנמשך ארבעה ימים‪ ,‬כדוגמת מסורת האבל על בת יפתח‬
‫)שופטים יא‪ :‬מ(‪ ,‬אולם סביר יותר להניח שכותב המכתב‬
‫התייחס בפשטות לתקופה הצפויה לארוך ארבעה ימים‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬אין לכתובת המשך שיסייע להבינה בצורה‬
‫טובה יותר‪.‬‬
‫‪ [? .‬ש ע ר ]?‬
‫איור ‪ .‬כתובת מס' ‪ ‬מחצור‬
‫)צילום‪ :‬משלחת החפירות לחצור; ציור‪ :‬ענת מנדל(‬
‫מידות החרס‪ .× :‬ס"מ‬
‫שבר גוף של פך או של קנקן )איור ‪ .(‬הכתובת נחרתה‬
‫על הדופן החיצונית של הכלי לאחר צריפתו‪ .‬שלוש האותיות‬
‫ששרדו "דחוקות" לפינה השמאלית העליונה וקרובות מאוד‬
‫לקו השבר; האות הראשונה והאות האחרונה קטועות מעט‬
‫בקצותיהן‪ .‬על־כן סביר להניח שהכלי נשבר כשהכתובת הייתה‬
‫‪‬‬
‫כבר חרותה בו‪ .‬קשה לראות בתצלום אם הכתובת פרושה‬
‫אנכית או אופקית ביחס לכלי השלם‪.‬‬
‫ייתכן שהכתובת מקוטעת‪ :‬אפשר שלפני שרידי האותיות‬
‫הקיימים הייתה מילה שלמה נוספת‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬אפשר שאות‬
‫אחת חסרה משמאל לאות האחרונה ששרדה )ראו להלן(‪.‬‬
‫הכתב‬
‫נראה שהחורת התקשה במלאכתו ולכן ישנם קווים אחדים‬
‫שהתחיל לחרות ולא סיים‪ .‬הקושי ניכר בעיקר באופן חריתת‬
‫השי"ן‪ ,‬ובמידה פחותה בעי"ן‪ .‬הדבר תומך בהשערה שהחריתה‬
‫נעשתה לאחר צריפת הכלי‪ .‬החזרה על חריתת הרגל הארוכה‬
‫של האות רי"ש ועל הקו המעוגל השמאלי של העי"ן מצביעה‬
‫על כוונה לעבות את החלק הזה של האות‪ .‬בכך ניכרת השפעת‬
‫הכתב הקורסיבי על כתב חרות בחרס‪ ,‬אף שאינו "לפידרי"‬
‫)חקוק באבן( במובן הצר של ההגדרה‪.‬‬
‫הכתובת כתובה בכתב עברי של אמצע המאה הח' לפני‬
‫הספירה בקירוב‪ ,‬כפי שניכר בייחוד מצורת האות רי"ש‪.‬‬
‫אפשר להשוות את הכתב לזה של שבר הכתובת המונומנטלית‬
‫שנמצא בשומרון‪ ,‬לכתב של חרסי שומרון מחפירות משלחת‬
‫אוניברסיטת הרווארד‪ ‬ולכתב של חותמות עבריים בני‬
‫התקופה‪.‬‬
‫פירוש‬
‫כאמור‪ ,‬שרדו מן הכתובת שלוש האותיות שי"ן‪ ,‬עי"ן ורי"ש‪.‬‬
‫" ַֹש ַער" היא מילה שאינה נדירה בעברית מקראית )בראשית‬
‫כג‪ :‬י‪ ,‬שמות לה‪ :‬יז‪ ,‬יהושע ח‪ :‬כט ועוד‪ ,‬והשוו למצבת מישע‪,‬‬
‫שורה ‪" :‬ואנך בנתי שעריה‪ ,‬ואנך בנתי מגדלתה"(‪ ,‬והכתובת‬
‫מובנת גם ללא השלמות ותוספות‪ .‬אולם לפי אופן השבירה‬
‫ומיקום האותיות הקיימות ברור שזהו רק חלק מהכתובת‬
‫השלמה‪ ,‬ונשאלת השאלה האם חלק זה הוא סוף הכתובת או‬
‫ראשיתה‪.‬‬
‫ב‪ -‬פרסם פ' פריץ כתובת עברית קצרה מהמאה הח'‬
‫לפני הספירה‪ ,‬שנחרתה אף היא על כלי חרס לאחר צריפתו‪.‬‬
‫אל־עור ֶמה( והיא נקראת‬
‫ֶ‬
‫הכתובת נמצאה בתל כינרות )תל‬
‫"כד השער"‪ .‬אפעל ונוה הראו שיש לתרגם את הצירוף‬
‫”‪ ,“the jar of the gate‬ולהבינו כציון מידת נפח תקנית‬
‫)של נוזלים או של מצרכים יבשים( המאושרת בידי המינהל‬
‫הממלכתי‪ .‬הם מקבילים את החרותת מתל כינרות לכתובת‬
‫על טיח מדיר־עלא מהמאה הח' לפני הספירה‪ ,‬שבה כתוב‬
‫בארמית "זי שרעא" ו"אבן שרעא"‪.‬‬
‫כפי שמסבירים אפעל ונוה‪ ,‬בעת העתיקה לא היו אמצעים‬
‫ליצור כלי חרס שנפחם יתאים במדויק למידה התקנית‪ ,‬בניגוד‬
‫למשקולות אבן או מתכת שאפשר לשייפן עד שיגיעו למשקל‬
‫הרצוי‪ .‬לכן רק כלים מסוימים‪ ,‬שנמדדו לאחר צריפתם‪ ,‬יכולים‬
‫היו לקבל את אישור מידת הנפח התקנית‪ ,‬ואז היא סומנה‬
‫בחריתה‪ .‬בדרך זו אפשר להבין את שרידי הכתובת שבידינו‪,‬‬
‫שנחרתה גם היא לאחר צריפת הכלי‪.‬‬
‫גם מבחינה פלאוגרפית אין מניעה להשלים "]כד ה[שער"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ענת מ נד ל‬
‫אפשר להניח שהאות ה"א הייתה חרותה לפני השי"ן‪ ,‬מכיוון‬
‫שבכתב העברי של המאה הח' לפני הספירה היא נוטה שמאלה‪.‬‬
‫קו השבר הימני מאפשר הימצאות של ה"א שלא הותירה‬
‫שרידים נראים לעין‪ .‬גם מיומנות החורת‪ ,‬שאינה מן המעולות‪,‬‬
‫מרשה לנו להניח שהוא חרת אותיות נוספות במרחקים שאינם‬
‫אחידים ובמקום שקו השבירה אינו מראה‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא שהייתה אות נוספת חרותה משמאל‬
‫לרי"ש‪ ,‬ובמקרה זה ההשלמה הסבירה ביותר נראית שם־‬
‫"שערם"‪ .‬במקרא מופיע שם־עצם זה פעמים‬
‫ִ‬
‫העצם ברבים‪,‬‬
‫רבות ובכמה ווקליזציות‪ ,‬ובהתאם לכך במשמעויות שונות‪:‬‬
‫"ש ָע ִרים" )‪ ,(measure‬בראשית כו‪ :‬יב;‪" ‬שְׂ ע ִֹרים" )‪,(barley‬‬
‫ְׁ‬
‫"ש ָע ִרים" )‪ ,(gates‬יחזקאל‬
‫במדבר ה‪ :‬טו‪ ,‬שופטים ז‪ :‬יג‪ ,‬ועוד; ׁ ְ‬
‫מח‪ :‬לא–לד‪ ,‬משלי א‪ :‬כא; "ֹשׂ ֲע ִרים" )‪ ,(doorkeepers‬דברי‬
‫הימים־א טו‪ :‬כג–כד‪ .‬באפיגרפיה עברית השם מופיע לראשונה‬
‫קצר שערם"‪ .‬דוגמה נוספת ממקור חוץ־‬
‫בלוח גזר‪" :‬ירח ִ‬
‫מקראי נמצאת ב"אוסטרקון השׂ עורים" משומרון )אוסטרקון‬
‫‪ .(C‬העובדה שלפני ארבעת העיצורים "שערם"‬
‫ַּבאוסטרקון משומרון מופיע הפועל "ימנה" ולאחריו הספרה‬
‫‪ ‬מסייעת לשחזר את הווקליזציה של המילה‪ ,‬וכפועל־יוצא‬
‫גם להבין את משמעותה )‪ .(barley‬על־פי האפשרות הזאת‪,‬‬
‫אפשר להבין את הכתובת שלנו כציון תכולה של קנקן אחסון‪.‬‬
‫שתי ההצעות להשלמת הכתובת נראות טובות וקשה‬
‫להכריע ביניהן‪ .‬שתיהן אפשריות בכתובת על קנקן‪ :‬ציון‬
‫תקניוּת הכלי לצורך מדידת נפח או ציון התכולה שלו‪.‬‬
‫‪ .‬ב נ ˚א˚ל‬
‫מידות החרס‪ .× :‬ס"מ‬
‫שבר גוף וידית של כלי סגור מזווה‪ ,‬כנראה קנקן אחסון‬
‫)איור ‪ .(‬הכתובת נחרתה לפני הצריפה צמוד לידית ומתחת‬
‫לקו הזיווי של הכלי‪ ,‬והיא כוללת מילה שלמה אחת‪.‬‬
‫הכתב‬
‫כתובת זו היא הקשה לקריאה מבין השלוש‪ ,‬אף־על־פי שכל‬
‫אותיותיה שלמות‪ .‬נראה שיש לקרוא את שני הסימנים‬
‫הראשונים כאותיות בי"ת ונו"ן‪ .‬שני הסימנים האחרונים עוד‬
‫פחות ברורים‪ .‬הסימן השלישי עשוי להיות אל"ף והסימן‬
‫הרביעי דומה לאות ו"ו ה"עומדת על הראש"‪ ,‬או ללמ"ד‪ .‬נראה‬
‫שחרת את הכתובת פרח סופרים מתחיל או בעל רמת אוריינות‬
‫בסיסית ביותר‪.‬‬
‫הכתב ככל הנראה פיניקי‪ ,‬מהמאה הח' לפני הספירה‪.‬‬
‫פירוש‬
‫"בנַ ֵאל" הוא שם תאופורי המורכב מהפועל "בנה" ומשם‬
‫השם ְּ‬
‫האלוהות "אל"‪ ,‬ומקביל לשם המקראי בניהו‪ .‬שם זה מופיע על‬
‫שני חותמות עמוניים — "לאמרא בן בנאל"‪ ‬ו"לינחם בנאל"‪.‬‬
‫האחרון קרוב לכתובת שלנו גם מבחינה פלאוגרפית‪ .‬האלמנט‬
‫התאופורי "אל" נפוץ באונומסטיקון העמוני‪ ,‬אך קיים גם‬
‫בשמות עבריים‪ ,‬ואין בכך סיוע לקביעת שפת הכתובת‪ .‬כל‬
‫שנוכל לומר אפוא הוא שזוהי כתובת בעלוּת על קנקן הכוללת‬
‫שם פרטי בלבד‪.‬‬
‫סיכום‬
‫לפנינו שלוש כתובות חדשות־ישנות מחצור‪ ,‬בכתב ארמי‪,‬‬
‫עברי ופיניקי‪ .‬ידין הציג את כל הכתובות שפרסם ב"חצור ב"‬
‫כ"כתובות עבריות"‪ ,‬אך דלווֹ ולמר הגדירו את רובן פיניקיות‪,‬‬
‫ובחלקן הם מהססים בין שיוך לפיניקית או לארמית‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫זוהי תוספת חשובה לקורפוס הכתובות השמיות הצפון־‬
‫מערביות מתקופת הברזל ‪ II‬מממלכת ישראל‪ .‬העובדה‬
‫שמצאנו כתובת ארמית בחצור אינה צריכה להפתיע‪ ,‬בגלל‬
‫קרבתה הגאוגרפית לממלכות הארמיות ובייחוד לאור האסטלה‬
‫מתל דן ולאור ממצאים ארמיים נוספים‪ ,‬כגון חותמות־טביעה‬
‫שנמצאו בתחומי ממלכת ישראל‪ .‬הכתובות הפיניקיות‪ ,‬שהן‬
‫רוב הכתובות מחצור‪ ,‬תורמות להבנת המציאות הכלכלית־‬
‫המדינית באזור בתקופה זו‪ ,‬ומוסיפות מידע על ַהקשר בין‬
‫ערי החוף של פיניקיה ובין ממלכת ישראל‪ ‬עד לחורבנה בידי‬
‫תגלת פלאסר הג'‪ .‬הכתובת האחרונה מוסיפה נתונים לידע‬
‫הקיים על תפוצת האוריינות בתקופת הברזל ‪.II‬‬
‫איור ‪ .‬כתובת מס' ‪ ‬מחצור‬
‫)צילום‪ :‬משלחת החפירות לחצור; ציור‪ :‬ענת מנדל(‬

‫ש לו ש כת ובות ח רות ות ב ח רס מ ח פירות י ד י ן ב ח צור‬
‫הערות‬
‫ בכל השפות השמיות הצפון־‬,‫ כידוע‬,‫ללמ"ד משמעות של שייכות‬
J. Hoftijzer and K. Jongeling, Dictionary :‫ ראו‬.‫מערביות‬
of the North-West Semitic Inscriptions (Handbook of
Oriental Studies I) I, Leiden , pp. –
‫ ערים וגלילות בארץ־‬:‫ בתוך‬,"‫ "קרית ארבע היא חברון‬,‫ ב' מזר‬:‫ראו‬
'‫ עמ‬,‫ ירושלים תשל"ו‬,‫ מחקרים טופוגרפיים־היסטוריים‬:‫ישראל‬
E. Lipiński, “‘Anaq-Kyriat ’Arba’-Hébron et :‫; השוו‬–
ses sanctuaires tribaux”, VT  (), pp. –
A.F. Rainey, “Amenhotep II’s Campaign to Takshi”, :‫ראו‬
Journal of the American Research Center in Egypt 
:‫ בתוך‬,"‫ "גבע וחרושת הגויים‬,‫ ב' מזר‬:‫(; השוו‬), pp. –
.– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ערים וגלילות )לעיל‬
G.A. Reisner, C.S. Fisher and D.G. Lyon, Harvard:‫ראו‬
Excavations at Samaria – II, Cambridge , pp.
A. Lemaire, Inscriptions hébraïques I: Les :‫; השוו‬–
ostraca, Paris , pp. , 
.– '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשמ"ו‬,‫ כתובות ערד‬,‫ י' אהרוני‬:‫ראו‬
. , '‫ עמ‬,‫שם‬
F.M. Cross, “Epigraphic Notes on Hebrew Documents :‫ראו‬
of the Eighth–Sixth Centuries B.C. II. The Murabba’at
Papyrus and the Letter Found near Yabneh-Yam”,
BASOR  (), pp. –; Idem, “Epigraphical Notes
on Hebrew Documents of the Eighth — Sixth Centuries
B.C. III. The Inscribed Jar Handles from Gibeon”, BASOR
 (), pp. –; J. Naveh, “A Paleographic Note on
the Distribution of the Hebrew Script”, HTR  (), pp.
–; Idem, “Hebrew and Aramaic Inscriptions”, in: D.T.
Ariel (ed.), Excavations at the City of David, –,
Directed by Yigal Shiloh IV: Inscriptions (Qedem ),
. '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ זאס‬:‫ ; השוו‬Jerusalem , p. 
E.L. Sukenik, “Note on a Fragment of an Israelite Stele
found at Samaria”, PEFQSt  (), p. , Pl. ; S.A.
Birnbaum, “The Material in Palaeo-Hebrew Script”,
in: J.W. Crowfoot, G.M. Crowfoot and K.M. Kenyon,
Samaria-Sebaste III: The Objects from Samaria, London
‫ אסופת‬:‫ הכתב והמכתב‬,‫; ש' אחיטוב‬, pp. –, Pl. IV:I
,‫כתובות מארץ־ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון‬
. '‫ עמ‬,‫ירושלים תשס"ה‬
,‫(; אחיטוב תשס"ה )לעיל‬ ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ רייזנר ואחרים‬:‫ראו‬
.– '‫ עמ‬,( ‫הערה‬
N. Avigad, Corpus of West Semitic Stamp Seals, :‫ראו‬
revised and completed by B. Sass, Jerusalem  (=WSS)
.‫וביבליוגרפיה שם‬
V. Fritz, “Kinneret, Vorbericht über die Ausgrabungen :‫ראו‬
auf dem Tell el-‘Oreme am See Genezaret in den Jahren
–”, ZDPV  (), pp. –
I. Eph‘al and J. Naveh, “The Jar of the Gate”, BASOR :‫ראו‬
 (), pp. –
J. Hoftijzer and G. van der Kooij, Aramaic Texts from :‫ראו‬
Deir ‘Alla (Documenta et Monumenta Orientis Antiqui
XIX), Leiden 













‫תודתי שלוחה לפרופ' יוסף גרפינקל אשר הציע לי לפרסם את‬
,‫ לפרופ' אמנון בן־תור אשר נתן את הסכמתו לפרסמן‬,‫הכתובות‬
‫ כן מודה אני מקרב־לב‬.‫ולרוחמה בונפיל אשר נתנה לי את תצלומיהן‬
‫ אשר הפנו אותי‬,‫לפרופ' יוסף נוה ולפרופ' שמואל )סטיב( פסברג‬
‫למאמרים ולספרים שונים ואשר הערותיהם והארותיהם סייעו רבות‬
‫ פרופ' אנדרה למר קרא את כתב־היד‬.‫לקריאת הכתובות ולהבנתן‬
.‫ כל טעות היא שלי בלבד‬.‫והאיר הארות יקרות־ערך‬
Y. Garfinkel, “Area L”, in: A. Ben-Tor et al., Hazor :‫ראו‬
V: An Account of the Fifth Season of Excavation, ,
Jerusalem , pp. –
,() ‫ פרשת החפירות בעונה השנייה‬:‫ חצור ב‬,‫ י' ידין ואחרים‬:‫ראו‬
‫ פרשת החפירות‬:‫ חצור ג–ד‬,‫; הנ"ל‬– '‫ עמ‬,‫ירושלים תש"ך‬
,‫ ירושלים תשכ"א‬,(–) ‫בעונות השלישית והרביעית‬
J. Naveh, “The Epigraphical Finds ;ccclviii–ccclvii ‫לוחות‬
from Areas A and B”, in: Y. Yadin et al., Hazor III–IV
‫ ממצא נוסף לא פורסם‬.(Text), Jerusalem , pp. –
‫ אבל חרותות עליו‬,‫ככתובת אלא כחלק מן הממצא הקרמי הכללי‬
:‫ ראו‬,‫אותיות בכתב אלף־ביתי קדום מן המאה הט' לפני הספירה‬
:‫; השוו למשל‬ : ‫ איור‬, '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫גרפינקל‬
B. Sass, The Alphabet at the Turn of the Millennium (Tel
Aviv Occasional Publications ), Tel Aviv . Excursus
C: Ninth-Century Hazor and the Earliest Hebrew
‫ בעל היובל שוקד בימים אלה על‬.Inscriptions, pp. –
‫ שנמצאו בחצור במסגרת‬,‫ חרותות בחרס‬,‫פרסומן של כתובות נוספות‬
.VI ‫החפירות המחודשות ויופיעו בכרך חצור‬
‫קורפוס הכתובות מממלכת ישראל נאסף בידי הכותבת בתזה לתואר‬
A. Mendel, :‫ ראו‬.‫ בהדרכת פרופ' אנדרה למר‬,‫שני שלא פורסמה‬
Epigraphie et paléographie israélites aux IXème et
VIIIème siècles avant notre ère, Paris 
.‫תודה לד"ר נאוה פניץ־כהן על הסיוע בניסיון לזיהוי טיפוסי הכלים‬
J. Naveh, The Development of the Aramaic Script,:‫ראו‬
Jerusalem 
M. Dunand, “Stèle araméenne dédiée à Melqart”, :‫ראו‬
Bulletin du Musée de Beyrouth  (), pp. –, Pl. XIII
H. Pognon, Inscriptions sémitiques de la Syrie, de la :‫ראו‬
Mésopotamie et de la région de Mossoul, Paris /, pp.
,‫ )לעיל‬ ‫ נוה‬:‫ השוו‬.–, Pls. IX–X, XXXV–XXXVI
. '‫ עמ‬,( ‫הערה‬
A. Biran and J. Naveh, “An Aramaic Stele Fragment :‫ראו‬
from Tel Dan”, IEJ  (), pp. –; Idem, “The
Tel Dan Inscription: A New Fragment”, IEJ  (),
G. Athas, The Tel Dan :‫ לביבליוגרפיה מקיפה ראו‬.pp. –
Inscription: A Reappraisal and a New Interpretation
(JSOT Supplement Series ), Sheffield 
B. Delavault and A. Lemaire, “Les inscriptions :‫ראו‬
phéniciennes de Palestine”, Rivista di Studi Fenici 
‫ במקרים של‬,‫ כאשר מנסים לקבוע מהי השפה‬.(), pp. –
‫שמות פרטיים וכתובות קצרות הקריטריון הפלאוגרפי הוא החזק‬
‫ על‬,‫ במקרים רבים‬,‫ביותר; אחריו בא השיקול הלשוני )המבוסס‬
‫ שהוא הקריטריון החלש‬,‫האונומסטיקון בלבד( ולבסוף מקום הממצא‬
.(– '‫ביותר )עמ‬
*









‫ענת מ נד ל‬
C.A. Rollston, “The Phoenician Script ;( ‫ הערה‬,‫)לעיל‬
of the Tel Zayit Abecedary and Putative Evidence for
Israelite Literacy”, in: R.E. Tappy and P.K. McCarter
(eds.), Literate Culture and Tenth-Century Canaan: The
Tel Zayit Abecedary in Context, Winona Lake IN ,
G.I. Davies, Ancient Hebrew ;– '‫ בייחוד עמ‬,pp. –
Inscriptions: Corpus and Concordance, Cambridge
‫ ולשיטתו חלק‬,‫ כיום למר מחדד את ההבחנה‬., pp. –
:‫מהכתובות שמקובל לסווגן כפיניקיות הן למעשה פלשתיות‬
A. Lemaire, “Phénicien et Phlistien: paléographie et
dialectologie”, in: M.E. Aubet and M. Barthélemy (eds.),
Actas del IV congreso internacional de estudios fenicios y
púnicos I, Cádiz , pp. –
.( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ מנדל‬:‫ ראו‬
‫ מחצור והמשתמע‬ /‫ "החרס מספר א‬,‫ ש' ייבין‬:‫ ראו למשל‬
F. Briquel- ;– '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשכ"ט‬,‫ ארץ־ישראל ט‬,"‫ממנו‬
Chatonnet, Les relations entre les cités de la côte
phénicienne et les royaumes d’Israël et de Juda, (Studia
Phoenicia XII, Orientalia Lovaniensia Analecta ),
Leuven 
W.G. Dever, “Archaeology and the Fall of the Northern:‫ ראו‬
Kingdom: What Really Happened?”, in: S.W. Crawford
et al. (eds.), “Up to the Gates of Ekron”: Essays on the
Archaeology and History of the Eastern Mediterranean
in Honor of Seymour Gitin, Jerusalem , pp. –
R.S. Hess, “Literacy in Iron Age Israel”, in: V.P. :‫ ראו‬
Long, D.W. Baker and G.J. Wenham (eds.), Windows
into Old Testament History: Evidence, Argument, and
the Crisis of ‘Biblical Israel’, Grand Rapids MI , pp.
–; Idem, “Writing about Writing: Abecedaries and
Evidence for Literacy in Ancient Israel”, VT  (), pp.
.( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ רולסטון‬:‫; השוו‬–

. '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫אפעל ונוה‬
‫“ מופיעה‬rate” ‫ המילה במשמעות‬,‫ יב‬:‫מלבד האזכור בבראשית כו‬
."‫ "ואלף שערין‬: ‫ בשורה‬,‫בחלק הארמי של הכתובת מתל פח'ריה‬
J.C. Greenfield and A. Shaffer, “Notes on the :‫ראו‬
Akkadian-Aramaic Bilingual Statue from Tell Fekheriye”,
Iraq  (), pp. –
M. Lidzbarski and G.B. Gray, “An Old Hebrew :‫ראו‬
Calendar-Inscription from Gezer”, PEFQSt  (), pp.
.– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ ; אחיטוב תשס"ה )לעיל‬–
:‫; השוו‬: ‫ ולוח‬– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ בירנבאום‬:‫ראו‬
A. Lemaire, “L’ostracon c de Samarie, nouvel essai”,
'‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫; למר‬RB  (), pp. –
.– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫; אחיטוב תשס"ה )לעיל‬–
. '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ אחיטוב תשס"ה )לעיל‬:‫ראו‬
‫ייתכן שהכתובת הייתה ארוכה יותר וכללה מילה או מילים נוספות‬
‫ אולי שם־תואר כלשהו המתייחס לשם־העצם‬,"‫לאחר "שער]ם‬
A. Lemaire, :‫ השוו‬.‫ אולם זו השערה שאי אפשר להוכיחה‬,‫ששרד‬
“A Note on Inscription XXX from Lachish”, TA  (),
pp. –
N. Avigad, :‫ השוו‬. '‫ מס‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬WSS :‫ראו‬
“Another Group of West Semitic Seals from the Hecht
'‫ מ‬,‫; נ' אביגד‬Collection”, Michmanim , pp. –, no. 
‫ המאות השמינית–השישית‬,‫ חותמות שמיים מערביים‬,‫הלצר וא' למר‬
. '‫ מס‬, '‫ עמ‬,‫ חיפה תש"ס‬,‫לפסה"נ‬
A. Lemaire, “Nouveaux sceaux:‫; השוו‬ '‫ מס‬,WSS ‫ראו‬
nord-ouest sémitiques”, Semitica  (), pp. –, no.
; W.E. Aufrecht, A Corpus of Ammonite Inscriptions,
Lewiston NY , no. 
.– '‫ עמ‬,WSS ‫ראו‬
A. Lemaire, “Notes d’épigraphie nord-ouest:‫השוו למשל‬
sémitique”, Syria  (), pp. –
 ‫ דלווֹ ולמר‬:‫(; השוו‬ ‫ הערה‬,‫ חצור ב )לעיל‬,‫ ידין ואחרים‬:‫ראו‬










