טביעה על כלי חרס בתקופת הברזל 1 בשומרון

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫טביעה על כלי חרס בתקופת הברזל ‪ 1‬בשומרון‬
‫אורן כהן‬
‫מכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪F0‬‬
‫ראשיתה של תקופת הברזל ‪ 1‬הינה נקודת מפנה בהיסטוריה הגיאו‪ -‬פוליטית של אגן הים התיכון‬
‫בכלל והמזרח הקדום בפרט ‪ .‬סופה של המאה ה‪ 13 -‬וראשיתה של ה‪ 12 -‬לפנה"ס היו גם סופה ש ל‬
‫תקופת הברונזה המאוחרת ‪ ,‬שאופיינה ברשת ערי מדינה וביריבות פוליטית וטריטוריאלית קשה‬
‫בין חתי ומצרים ‪ .‬ירידתן של אלו ‪ ,‬במאה ה‪ 12 -‬לפנה"ס‪ ,‬והיווצרותן של ממלכות לאומיות ‪,‬‬
‫מסמנות את המעבר לתקופת הברזל ‪ .‬מעבר זה ניכר גם בתרבותה החומרית של ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫לצד התרבות הכנעני ת המסורתית מופיעות בתקופה זו שתי תרבויות חומריות חדשות‬
‫ה"פלישתית"‪ ,‬בחוף ובשפלה וה "ישראלית"‪ ,‬בהר‪ .‬בקראמיקה של ההר בתקופה זו מגוון הכלים‬
‫מצומצם‪ ,‬לעומת רפרטואר הכלים הרחב של הקראמיקה הכנענית ‪ .‬היא גסה וכולל ת בעיקר‬
‫פיטסים‪ ,‬סירי בישול ומעט קערות ‪ ,‬קדירות ופכים ‪ .‬הכלים אינם צבועים ‪ ,‬אך כוללים לעיתים כיור‬
‫)בדמות אדם או חיה ( או טביעה ‪ .‬טיפוסי המשנה הרבים בכל כלי מעידים אולי על מסורות ייצור‬
‫מקומיות )מזר ‪ ;54-53 ,1990‬פינקלשטיין ‪.(251-247 ,1986‬‬
‫מאמר זה יעסוק באחת התופעות הבולטות בקראמיקה זו – הטביעה‪.‬‬
‫‪ .1‬הטביעה‬
‫הטביעה‪ ,‬בה אנו דנים ‪ ,‬מופיעה בעיקר על ידיות כלים סגורים )פיטסים‪ ,‬קנקנים ופכים ( ושפותיהם‬
‫)בעיקר פיטסים (‪ .‬היא נעשתה על‪ -‬ידי החדרתו של חפץ )מקל או קנה ( לטין עוד לפני צריפת ו‪.‬‬
‫פעולה זו יצרה מערכת סימנים החוזרת ומופיעה שוב ושוב על כלי החרס‪ .‬את הסימנים ניתן לחלק‬
‫לארבעה טיפוסים )על‪-‬פי כהן ‪ ,2005‬פרק ‪:(12‬‬
‫טיפוס ‪) A‬טבלה ‪ –(2‬הטביעה הפשוטה ביותר ‪ ,‬שנעשתה על‪ -‬ידי החדרה נקודתית של חפץ חד לטין ‪.‬‬
‫הטביעה יכלה להיעשות מספר פעמים על אותו חפץ וניתן לחלק את הופעתה לקבוצות הבאות‪:‬‬
‫טביעות בשורה אחת )‪ ,A1-5‬איור ‪ ;(3-2 :2‬טביעות בשתיים עד חמש שור ות )‪ ,A9-16‬איור ‪;(4 :2‬‬
‫טביעות בטור אחד )‪ ,A6-7‬איור ‪ ;(8 :2‬דגם אשכול )‪ ,A8‬איור ‪ ;(1 :2‬דגם ‪ T‬או צלב )‪,A17-20‬‬
‫איור ‪ ;(7 :2‬דגם ‪ ,A21-22) X‬איור ‪ ;(5 :2‬דגם מעגל )‪ ,A23-27‬איור ‪ ;(6 :2‬הצגה אמורפית )‪A28-‬‬
‫‪ .(30‬מעניינת חזרתם של דגמים דומים במספר שונה של טביעות והכוונה‬
‫בעיקר לדגמי הצלב‬
‫והמעגל‪ .‬מבין כלל הדגמים של טיפוס זה ‪ ,‬דגמים ‪ A1‬ו‪ A2-‬הם הנפוצים ביותר ‪ .‬דגם ‪ A1‬הוא גם‬
‫הדגם הנפוץ ביותר בכלל התופעה ‪ .‬בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים‬
‫התברר שטיפוס הטביעה מופיע על סוגי כלים רבים )קערות‪ ,‬קדירות‪ ,‬פיטסים‪ ,‬קנקני‪-‬פך ופכים (‪.‬‬
‫זאת ועוד ‪ ,‬בהשוואה בין דגם טביעה לטיפוס הכלי עליו הוא מופיע התברר שטביעות מדגם‬
‫‪A1‬‬
‫‪ 1‬המאמר מבוסס על עבודת המאסטר שנעשתה בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ‪ ,‬בהדרכתו של פרופ' אדם זרטל‪ .‬בסיסי‬
‫הנתונים עליהם נבנתה היו הממצא מ "סקר הר מנשה"‪ ,‬שנעשה בראשותו של מנחה העבודה והממצאים מחפירותיו בהר עיבל‬
‫ובאל‪-‬אחוואט‪ .‬כל החרסים המופיעים כאן מתוארכים לתקופת הברזל ‪ 1‬מלבד איור ‪ 2 :3‬המתוארך לתקופת הברזל ‪ .2‬הפניות‬
‫לאיורים ניתנו בגוף הטקסט למעט איורים ‪Zertal ) 9 :2 ,(Bunimovitz and Finkelstein 1993, Fig. 6.49: 3) 4 :2‬‬
‫‪ (1986-1987, Fig. 15: 6‬ו‪.(Zertal 1986-1987, Fig. 19: 11) 5 :3-‬‬
‫‪2‬‬
‫מרבות להופיע על ידיות פכים מטיפוס‬
‫‪) Jg.1‬טיפוס פך זה מופיע באיור‬
‫‪ ;9 :2‬על החלוקה‬
‫לטיפוסים ראה כהן ‪.(45-44 ,2005‬‬
‫איור ‪ .1‬תפוצת הטביעה בשומרון‬
‫)שרטוט‪ :‬ס' עד(‬
‫טיפוס ‪) B‬טבלה ‪ –(3‬טיפוס זה נוצר על‪ -‬ידי החדרת קנה לטין ‪ ,‬דבר שיצר טביעת נגטיב של חתך‬
‫הקנה‪ .‬הטביעה נעשתה בקנה חלול )‪ ,B1-6, 9‬איור ‪ (10-9 :2‬או מלא )‪ .(B7-8‬מגוון הדגמים‬
‫המצומצם כאן אינו מאפשר חלוקה לקבוצות ‪ ,‬כמו בטיפוס ‪ .A‬הדגם הנפוץ ביותר בקרב טיפוס זה‬
‫הוא ‪) B1‬איור ‪ .(9 :2‬בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים התברר‬
‫‪3‬‬
‫שטיפוס טביעה זה מופיע על ידיות קנקנים ‪/‬פכים‪ ,‬אך עיקר הופעתו היא על שפות פיטסי שפת‬
‫צווארון‪ .‬טביעות קנה מופיעות עוד לפני תקופת הברזל ‪ ,‬אך בתקופה זו ניכרת עלייה בהופעתם ‪.‬‬
‫כאלמנט עיטורי )‪ (B9‬הן מופיעות בתקופות הברזל ‪ ,2-1‬בעיקר על קדירות ‪ .2‬מעניין לציין את‬
‫‪F1‬‬
‫הופעתו הרבה יחסית של דגם ‪ B1‬בתקופת הברזל ‪ 2‬בחצור )כהן ‪ ,2005‬טבלה ‪.(14‬‬
‫טבלה ‪ :1‬רשימת האתרים המופיעים במפת התפוצה של הטביעה בשומרון )איור ‪( 1‬‬
‫מספר‬
‫שם אתר ונקודת ציון‬
‫מספר‬
‫שם אתר ונקודת ציון‬
‫‪1‬‬
‫סאלם )כפר(; ‪1691/2162‬‬
‫‪55‬‬
‫ח'ירבת מיאמס ; ‪1685/1859‬‬
‫‪2‬‬
‫סאלם )תל(; ‪1692/2159‬‬
‫‪56‬‬
‫ח'ירבת א‪-‬דוואר; ‪1648/1845‬‬
‫‪3‬‬
‫ח'ירבת ינון ; ‪1727/2121‬‬
‫‪57‬‬
‫ג'בל עג'רם; ‪1719/1836‬‬
‫‪4‬‬
‫אל באטן )באטן א‪-‬סמע(;‬
‫‪58‬‬
‫ח'ירבת קומי ; ‪1707/1832‬‬
‫‪1724/2095‬‬
‫‪5‬‬
‫ח'לת ציף; ‪1721/2071‬‬
‫‪59‬‬
‫אל‪-‬עונוק; ‪1852/1840‬‬
‫‪6‬‬
‫ח'ירבת אבו כחות ; ‪1734/2072‬‬
‫‪60‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬האוה; ‪1779/1838‬‬
‫‪7‬‬
‫אבו רוג'מן; ‪1576/2055‬‬
‫‪61‬‬
‫ח'ירבת בית‪ -‬פר )א'(; ‪1848/1831‬‬
‫‪8‬‬
‫ג'ורת אל‪-‬וורד; ‪1694/2051‬‬
‫‪62‬‬
‫ואדי אל‪-‬חניה; ‪1662/1824‬‬
‫‪9‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬מוחפר; ‪1706/2057‬‬
‫‪63‬‬
‫תל מיסכי; ‪1873/1824‬‬
‫‪10‬‬
‫תל אל‪-‬מוחפר; ‪1707/2054‬‬
‫‪64‬‬
‫ואדי אל‪-‬חניה )‪1662/1822 ;(2‬‬
‫‪11‬‬
‫ח'ירבת אבו‪ -‬ע'נם; ‪1801/2057‬‬
‫‪65‬‬
‫ח'ירבת אבן נצר )ח'ירבת דיאב(; ‪17920/17835‬‬
‫‪12‬‬
‫ח'לת אל‪-‬גזאז; ‪1550/2041‬‬
‫‪66‬‬
‫ח'ירבת שויחה; ‪18560/17860‬‬
‫‪13‬‬
‫ח'ירבת אום אל‪ -‬בוטם;‬
‫‪67‬‬
‫מראח אל‪-‬ענאב; ‪1928/1789‬‬
‫‪1785/2035‬‬
‫‪14‬‬
‫ח'ירבת זעתרה; ‪1796/2036‬‬
‫‪68‬‬
‫וערת יחיא; ‪1751/1756‬‬
‫‪15‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬ג'נזור; ‪1739/2034‬‬
‫‪69‬‬
‫ח'ירבת טנא אל‪-‬פוקא; ‪1852/1759‬‬
‫‪16‬‬
‫ד'הרת א‪-‬טווילה )"אתר הפר"(;‬
‫‪70‬‬
‫ארגמן )‪1998/1759 ;(3‬‬
‫‪1806/2016‬‬
‫‪17‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬קריינאת;‬
‫‪71‬‬
‫ח'ירבת דיבה; ‪1847/1744‬‬
‫‪1662/2025‬‬
‫‪18‬‬
‫ח'ירבת תנין ; ‪1822/2023‬‬
‫‪72‬‬
‫)ללא שם(; ‪18475/17420‬‬
‫‪19‬‬
‫ח'ירבת ענאחום; ‪1799/2009‬‬
‫‪73‬‬
‫ח'ירבת טנא א‪ -‬תחתא; ‪1874/1733‬‬
‫‪20‬‬
‫באטן אום נארי ; ‪1668/1992‬‬
‫‪74‬‬
‫ח'ירבת ינון ; ‪1842/1739‬‬
‫‪21‬‬
‫ח'ירבת א‪ -‬שייח' ספיריאן;‬
‫‪75‬‬
‫מראח עראר; ‪1883/1732‬‬
‫‪1815/2007‬‬
‫‪22‬‬
‫אל‪-‬ח'ירבה )ראעי(; ‪1641/1969‬‬
‫‪76‬‬
‫תלול אל‪-‬ביד'ה )‪1982/1721 ;(1‬‬
‫‪23‬‬
‫חרייק א‪-‬נסארה; ‪1672/1960‬‬
‫‪77‬‬
‫עיזבת אבו‪-‬חליל; ‪16005/17225‬‬
‫‪24‬‬
‫ח'יראללה; ‪1703/1958‬‬
‫‪78‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬חוש; ‪16795/17245‬‬
‫‪25‬‬
‫אל‪-‬ח'ירבה )סאנור(; ‪1728/1953‬‬
‫‪79‬‬
‫ח'ירבת עטרוד; ‪17290/17130‬‬
‫‪26‬‬
‫ח'ירבת ח'ייבר; ‪1764/1954‬‬
‫‪80‬‬
‫עינבוס; ‪17335/17260‬‬
‫‪27‬‬
‫אל‪-‬כבארה; ‪1793/1967‬‬
‫‪81‬‬
‫ח'ירבת ראס ז יד; ‪17415/17125‬‬
‫‪28‬‬
‫ח'ירבת סלחב; ‪1853/1957‬‬
‫‪82‬‬
‫ח'ירבת עורימה ; ‪1805/1727‬‬
‫‪29‬‬
‫אל‪-‬הש; ‪1647/1934‬‬
‫‪83‬‬
‫א‪-‬נבי נון; ‪1843/1723‬‬
‫‪ 2‬ראה לדוגמא קדירות ממגידו )‪ ,(Lamon and Shipton 1939, Pl. 21: 25‬מתל חמה )טרלר וקהיל ‪ (504 ,1992‬ומתל‬
‫הדר )כוכבי ‪ ,1994‬איור ‪.(31‬‬
‫‪4‬‬
‫‪30‬‬
‫ח'ירבת פריסייה ; ‪1652/1932‬‬
‫‪84‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬ג'ריש; ‪18540/17105‬‬
‫‪31‬‬
‫אל‪-‬ממאלח; ‪1746/1931‬‬
‫‪85‬‬
‫ג'בל אל‪-‬מחג'רה )‪1898/1716 ;(2‬‬
‫‪32‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬מרג'ים; ‪1744/1935‬‬
‫‪86‬‬
‫)ללא שם(; ‪16415/17010‬‬
‫‪33‬‬
‫ח'ירבת ג'פא; ‪1723/1932‬‬
‫‪87‬‬
‫ג'מעין; ‪16900/17080‬‬
‫‪34‬‬
‫כום אל‪-‬ע'אבי; ‪1668/1929‬‬
‫‪88‬‬
‫דווארה; ‪17865/17000‬‬
‫‪35‬‬
‫אל‪-‬קעדה; ‪1789/1916‬‬
‫‪89‬‬
‫אל‪-‬מודרג' )‪1959/1687 ;(2‬‬
‫‪36‬‬
‫א‪-‬סירטאסה; ‪1669/1905‬‬
‫‪90‬‬
‫ח'ירבת א‪-‬שג'רה; ‪16755/16695‬‬
‫‪37‬‬
‫עין רושראש; ‪1692/1893‬‬
‫‪91‬‬
‫ג'וריש; ‪18065/16765‬‬
‫‪38‬‬
‫קעדת א‪-‬ציאד; ‪1741/1913‬‬
‫‪92‬‬
‫קורנת ביר א‪ -‬תל; ‪16335/16600‬‬
‫‪39‬‬
‫אל‪-‬חוט'ה; ‪1809/1915‬‬
‫‪93‬‬
‫תל אבו זרד; ‪17195/16790‬‬
‫‪40‬‬
‫אל‪-‬מונטאר )א'(; ‪1834/1902‬‬
‫‪94‬‬
‫ח'ירבת קרקפה; ‪18025/16675‬‬
‫‪41‬‬
‫ח'ירבת א‪-‬דיר; ‪1865/1906‬‬
‫‪95‬‬
‫)ללא שם(; ‪18450/16640‬‬
‫‪42‬‬
‫עיראק רג'אח; ‪1866/1900‬‬
‫‪96‬‬
‫סלפית; ‪16700/16530‬‬
‫‪43‬‬
‫ראס ג'דיר; ‪1891/1908‬‬
‫‪97‬‬
‫)ללא שם(; ‪18115/16665‬‬
‫‪44‬‬
‫אל‪-‬בירד )ראס חמוד (;‬
‫‪98‬‬
‫ח'ירבת בני פדיל ; ‪1850/1653‬‬
‫‪1943/1923‬‬
‫‪45‬‬
‫אל‪-‬ח'ירבה; ‪1535/1887‬‬
‫‪99‬‬
‫ח'ירבת צור; ‪17375/16445‬‬
‫‪46‬‬
‫ח'ירבת ראס אל‪ -‬אעוואר;‬
‫‪100‬‬
‫)ללא שם(; ‪18255/16565‬‬
‫‪1668/1888‬‬
‫‪47‬‬
‫ראס אל‪-‬עין; ‪1695/1899‬‬
‫‪101‬‬
‫א‪-‬שייח' מזאר; ‪18505/16485‬‬
‫‪48‬‬
‫ח'ירבת עינון ; ‪1875/1898‬‬
‫‪102‬‬
‫ח'ירבת צרצרה ; ‪15240/16295‬‬
‫‪49‬‬
‫ג'למת עאמר; ‪1881/1897‬‬
‫‪103‬‬
‫)ללא שם(; ‪18120/16150‬‬
‫‪50‬‬
‫ח'ירבת ירזה )א'(; ‪1913/1904‬‬
‫‪104‬‬
‫ח'ירבת א‪-‬רחיה; ‪18515/16150‬‬
‫‪51‬‬
‫ח'ירבת אום אל‪ -‬עוקבה )א'(;‬
‫‪105‬‬
‫)ללא שם(; ‪15675/15990‬‬
‫‪1955/1899‬‬
‫‪52‬‬
‫ח'ירבת שריים; ‪1698/1874‬‬
‫‪106‬‬
‫)ללא שם(; ‪18190/15540‬‬
‫‪53‬‬
‫ח'ירבת קרקף ; ‪1643/1859‬‬
‫‪107‬‬
‫ח'ירבת עוג'ה אל‪-‬פוקא; ‪1879/1504‬‬
‫‪54‬‬
‫ח'ירבת אל‪-‬קבובה; ‪1656/1856‬‬
‫טיפוס ‪) C‬טבלה ‪ –(4‬טיפוס זה כולל דגם המורכב מטביעות יתד )חריץ( שנעשו בטין וחריתות‬
‫שנחרתו בחרס לאחר צריפתו ‪ .‬הדגם פשוט ומופיע גם בתקופות הקודמות לתקופת הברזל‪ ,‬דוגמת‬
‫‪ C13‬המרבה להופיע על ידיות כלים החל מתקופת הברונזה ה קדומה ואילך‪ .‬טביעות ‪C1-6, C14‬‬
‫)איור ‪ (7-5 ,3-2 :3‬נעשו על‪ -‬ידי תקיעת חרט ‪ ,‬או כלי חד אחר ‪ ,‬בטין הלח ומשיכתו כלפי מטה ‪.‬‬
‫בדרך‪-‬כלל ה ייתה זו טביעה רדודה ‪ ,‬אך במקרים מסוימים עמוקה )‪ .(C1 var.1‬דגמי החריתה‬
‫)‪ ,(C10-13‬מוגבלים מבחינה צורנית ונעשו על‪ -‬ידי חריצת חריץ רדוד ודק לאחר צריפת הכלי ‪ .‬מבין‬
‫הדגמים המופיעים כאן ראוי לציון‬
‫‪ C5 var.2‬המזכיר בצורתו את כתיב ת האות כ ' בעברית‬
‫הקדומה )איור ‪ .(2 :3‬דגם ‪) C4 var.2‬איור ‪ (3 :3‬נמצא חרות גם על כלי אבן מעיבל )איור ‪.(4 :3‬‬
‫בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים התבררה תפוצתם הרבה של הדגמים‬
‫מטיפוס זה על ידיות פכים ושפות פיטסים ‪.‬‬
‫טיפוס ‪) D‬טבלה ‪ –(5‬טיפוס טביעה זה הוא ‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬ייחודי לתקופת הברזל ‪ 1‬בהר המרכזי ‪,‬‬
‫ומופיע על ידיות בלבד ‪ .‬הוא מורכב מטביעות אנכ יות ונקודתיות ו מכונה במחקר "פרצוף" או "פני‬
‫‪5‬‬
‫אדם" )פינקלשטיין ‪ .(Zertal 1986-1987, 136, 139-140 ;262 ,1986‬הדגם הנפוץ ביותר מקרב‬
‫טיפוס זה הוא ‪) D3‬איור ‪ .(1 :3‬בבדיקה שנערכה על כל הפריטים שניתן לשייכם לכלי מסוים‬
‫התבררה הופעתו הרבה של הטיפוס על ידיות פכים ‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מופיעות הטביעות בעיקר על כלים סגורים ‪ ,‬אך אין העניין חד‪ -‬משמעי‪ .‬אחת הבעיות‬
‫בלימוד וניתוח הממצא היא מספרם המצומצם של הכלים השלמים שיש עליהם טביעות ‪ .‬רוב רובו‬
‫של החומר הוא חלקי ידיות או שברי שפות שלא תמיד ניתן לשייכם באופן ברור לכלי זה או אחר ‪.‬‬
‫הבעיה מתחדדת בכלי ם דוגמת ה "קנקן‪-‬פך" )איור ‪ (7 ,1 :3‬הכוללים אלמנטים של קנקן )שתי‬
‫ידיות על הגוף ( ופך )ידית מהשפה אל הכתף ( ) כהן ‪ .(2008‬עם זאת ‪ ,‬יש להדגיש שרובם המכריע של‬
‫הכלים הנושאים טביעה המוכרים לנו הם כלים סגורים ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫טבלה ‪ :2‬טביעות מטיפוס ‪ – A‬טביעות פשוטות וטביעות דיקור‬
‫‪F2‬‬
‫‪ 3‬דגם ‪ A30‬הוא ללא צורה מוגדרת )אמורפי( ולכן לא בא תיאורו הגראפי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫טבלה ‪ :3‬טביעות מטיפוס ‪ – B‬טביעות קנה‬
‫‪4‬‬
‫‪F3‬‬
‫טבלה ‪ :4‬טביעות מטיפוס ‪ – C‬טביעות יתד וחריתות‬
‫‪5‬‬
‫‪F4‬‬
‫טבלה ‪ :5‬טביעות מטיפוס ‪ – D‬טביעות "פרצוף"‬
‫‪ 4‬דגם ‪ B9‬הוא אוסף טביעות ללא צורה מוגדרת )אמורפי( ולכן לא בא תיאורו הגראפי‪.‬‬
‫‪ 5‬הפערים שהושארו במספור העוקב של הדגמים נועדו בכדי להוסיף דגמים נוספים ‪ ,‬באם יימצאו בעתיד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .2‬תפוצת הטביעה‬
‫בחינת הנתונים העולים מן הסקרים הנעשים בשנים האחרונות בשומרון מעלה שהריכוז הגבוה‬
‫ביותר של טביעות נמצא בעמקים הצפוניים של ההר )עמקי דותן‪ ,‬קבטיה‪ ,‬א‪-‬רמה‪ ,‬שכם‪ ,‬זבבדה‪,‬‬
‫טובאס ותרצה (‪ .‬מעבר לגבולות האזור )מצפון לעמק יזרעאל ‪ ,‬מדרום לנחל שילה ‪ ,‬בספר המדבר‬
‫ובמערב השומרון( היא איננה מופיעה כמעט כלל ‪ .‬גם מזרחית לירדן נדירה היא ביותר ‪.‬‬
‫שני אתרי החפירה המרכזיים בהם נמצאה ה טביעה הם האתר ב הר עיבל ‪ ,‬המתוארך בין מחציתה‬
‫השנייה של המאה ה‪ 13 -‬למחציתה השנייה של המאה ה‪ 12 -‬לפנה"ס‪ ,‬ושילה‪ ,‬בה מתוא רכת שכב ת‬
‫‪6‬‬
‫‪F5‬‬
‫הברזל ‪) 1‬שכבה ‪ (V‬למן מחציתה השנייה של המאה ה‪ 12 -‬ועד מחצית המאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫בעיבל נמצאו ‪ 180‬פריטים עם טביעה )כהן ‪ ,2005‬נספח ‪ (4‬ובשילה כ‪ 60 -‬פריטים )כהן ‪ ,2005‬נספח‬
‫‪ .(5‬בשני האתרים נמצא ריכוז הטביעות באזור המחסנים ‪ :‬שטחים ‪ B1 ,B‬בעיבל )איור ‪ (4‬ושטח ‪C‬‬
‫בשילה )איור ‪ .(5‬לאתרים אלו יש לצרף שלושה אתרים נוספים שברמת הסקר הארכאולוגי בולטת‬
‫בהם התופעה – אלו הם האתרים בחר ' עינון )אתר מס ' ‪ 48‬באיור ‪ (1‬שבעמק טובאס ‪ ,‬האתר באל‪-‬‬
‫עונוק )אתר מס ' ‪ 59‬באיור ‪ ,(1‬שבנחל תרצה והאתר בחר ' קרקף )אתר מס ' ‪ 53‬באיור ‪ ,(1‬שבנחל‬
‫שכם‪ .‬מבדיקה שנערכ ה על החומר מ הר עיבל‪ ,‬משילה ומסקר צפון השומרון ‪ 7‬עולה ש מבין כלל‬
‫‪F6‬‬
‫דגמי הטביעה ‪ ,‬דגמים ‪ A1‬ו‪ A2-‬הם הנפוצים ביותר בעיבל )‪ (46%‬ובשילה )‪ .(66%‬לעומת זאת ‪,‬‬
‫בכלל אתרי הסקר נפוצ ות יותר דוגמאות מדגם ‪ (33%) A1‬ומטיפוס ‪) (23%) D‬כהן ‪ ,2005‬פרק ‪.(13‬‬
‫מניתוח כלל הממצא מהחפירות וה סקרים השונים עולה שתפוצתה העיקרית של הטביעה היא על‬
‫פכים )‪ (45%‬וקנקנים‪ ,‬כולל פיטסים )‪.8 (41.5%‬‬
‫‪F7‬‬
‫מחוץ להר המרכזי קיימים אתרים מעטים יחסית בהם קיימת ה טביעה כ תופעה – אחד החשובים‬
‫בהם הוא תל נאמי שלחוף הכרמל ‪ .‬במקום נמצאו מספר רב יחסית של טביעות על כלי חרס‬
‫בשכבה המ תוארכת למאה ה‪ 13 -‬לפנה"ס‪ .‬בדיקות פטרוגראפיות מרמזות על כך שכלים אלו נעשו‬
‫במערב השומרון או בעבר‪ -‬הירדן המזרחי )סלמון ‪ .(141 ,2001‬חשיבות מציאת הטביעות באתר זה‬
‫אינה רק בכך שהיא קובעת‪ ,‬לצד המידע מהר עיבל ‪ ,‬תאריך מינימאלי ) ‪( terminus post quem‬‬
‫לראשית הופעת הטביעה אלא אף מעידה על כך שכבר בשלב קדום של הופעתה הובלו כלים עם‬
‫טביעה אל מחוץ להר ‪.‬‬
‫בדיקת הדוגמאות בהר ומקבילותיהן שמחוצה לו )כהן ‪ ,2005‬טבלאות ‪ (28-2‬קובעות את נפוצות‬
‫הטביעה בין מחצית המאה ה‪ 13 -‬למאה ה‪ 11 -‬לפנה"ס‪ ,‬לערך‪ .‬מעניין לציין שטווח שנים זה תואם ‪,‬‬
‫פחות או יות ר גם את תקופת הופעתם של שני סוגי כלים עליהם מופיעה הטביעה ‪ :‬פיטס שפת‬
‫הצווארון וה "קנקן‪-‬פך" )כהן ‪ ,2008‬טיפוס ‪ (JrJg.A‬וללא ספק קיים קשר בין הופעת הטביעה‬
‫לשימוש בכלים אלו )וראה כהן ‪.(100 ,2005‬‬
‫במהלך תקופת הברזל ‪ 2‬ניכרת דעיכה בשימוש ב טביעה עד היעלמותה ‪ ,‬אי‪-‬שם בס וף המאה‬
‫השמינית או בראשית השביעית לפנה "ס‪ .‬כל אותה תקופה מופיעה הטביעה בעיקר בתחומה של‬
‫‪ 6‬הכוונה ל"סקר הר מנשה" בראשותו של אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬ול"סקר הר אפרים"‪ ,‬שנעשה בראשותו של ישראל‬
‫פינקלשטיין מאוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪.‬‬
‫‪ 7‬בדיקת אתרי צפון השומרון הסתמכה על הממצא מ"סקר הר מנשה"; סך‪-‬הכל נמצאו ‪ 230‬חרסים עם טביעה ב‪ 78-‬אתרים‬
‫)כהן ‪ ,2005‬נספח ‪ .(1‬הסטטיסטיקה המובאת כאן כוללת אך ורק חרסים שטיפוס הטביעה עליהם זוהה בוודאות ‪.‬‬
‫‪ 8‬יש להעיר כאן שהנתונים חלקיים מאחר ומדובר בחרסים ולא בכלים שלמים ‪ .‬לדיון רחב יותר ראה כהן ‪ ,2005‬פרק ‪.9‬‬
‫‪9‬‬
‫איור ‪ :2‬טביעות מטיפוסים ‪ A‬ו‪B-‬‬
‫פריט‬
‫דגם‬
‫אתר‬
‫סוג כלי‬
‫צבע טין‬
‫פריט‬
‫דגם‬
‫אתר‬
‫סוג כלי‬
‫צבע טין‬
‫‪1‬‬
‫‪A8‬‬
‫‪48‬‬
‫קנקן‬
‫חום‬
‫‪6‬‬
‫‪A27‬‬
‫עיבל‬
‫קנקן‬
‫חום כהה‬
‫‪2‬‬
‫‪A3 var.1‬‬
‫אחוואט‬
‫פיטס‬
‫חום בהיר‬
‫‪7‬‬
‫‪A20‬‬
‫עיבל‬
‫קנקן‬
‫חום‬
‫‪3‬‬
‫‪A3‬‬
‫עיבל‬
‫קנקן‬
‫חום בהיר‬
‫‪8‬‬
‫‪A7‬‬
‫עיבל‬
‫פך‬
‫בהיר‬
‫‪4‬‬
‫‪A11‬‬
‫שילה‬
‫פיטס‬
‫חום‬
‫‪9‬‬
‫‪B1‬‬
‫עיבל‬
‫פך‬
‫חום‬
‫‪5‬‬
‫‪A21‬‬
‫‪15‬‬
‫קנקן‬
‫אדמדם‬
‫‪10‬‬
‫‪B2‬‬
‫עיבל‬
‫פיטס‬
‫חום בהיר‬
‫‪10‬‬
‫איור ‪ :3‬טביעות מטיפוסים ‪ C‬ו‪D-‬‬
‫פריט‬
‫דגם‬
‫אתר‬
‫סוג כלי‬
‫צבע טין‬
‫פריט‬
‫דגם‬
‫אתר‬
‫סוג כלי‬
‫צבע טין‬
‫‪1‬‬
‫‪D3‬‬
‫לא ידוע‬
‫קנקן‪-‬פך‬
‫אפרפר‬
‫‪5‬‬
‫‪C4‬‬
‫עיבל‬
‫קנקן‬
‫חום אדמדם‬
‫‪2‬‬
‫‪C5 var.2‬‬
‫‪10‬‬
‫זואומורפי‬
‫אדמדם‬
‫‪6‬‬
‫‪C3‬‬
‫עיבל‬
‫פיטס‬
‫חום אדמדם‬
‫‪3‬‬
‫‪C4 var.2‬‬
‫‪40‬‬
‫קנקן‬
‫אפרפר‬
‫‪7‬‬
‫‪C1, C2‬‬
‫עיבל‬
‫קנקן‪-‬פך‬
‫אדמדם‬
‫‪4‬‬
‫‪C4 var.2‬‬
‫עיבל‬
‫כלי כתישה‬
‫אבן חול‬
‫‪11‬‬
‫ממלכת ישראל‪ .‬כאן המקום להזכיר שוב את בולטות הופעתם של כלים עם טביעות‬
‫מדגם ‪B1‬‬
‫בחצור של תקופת הברזל ‪.2‬‬
‫‪ .3‬משמעות הטביעה‬
‫גופנא ופורת )‪ (199 ,1972‬היו הראשונים שזיהו והתייחסו לטביעה ‪ ,‬בעקבות ממצאי סקר החרום‬
‫)‪ .(1968‬זרטל )‪ (55 ,1996 ;65-63 ,1990 ;294-289 ,1986‬דן ב טביעה זו במפורט וטען כי זהו בחן‬
‫לזיהוי ראשית תקופת הברזל במנשה ‪ .‬הוא העלה בעבר את ההשערה כי תפוצת ה טביעות היא פרי‬
‫תנועת שבטים או משפחות הנושאים מסורת קראמית מסוימת ולפיהן ניתן ‪ ,‬לדבריו‪ ,‬גם להתוות‬
‫את מסלול נדידתם ממזרח האזור לשאר חלקיו ‪ .‬הוא גם העלה את ההשערה שייתכן והיו אלו‬
‫משפחות מנשה ‪ .‬זרטל העלה מספר הסברים אפשריים להופעת ה טביעה ‪ .1 :‬אסתטי‪ .2 .‬סימן‬
‫בעלות‪ .3 .‬סימון לצרכי מינהל ו ‪/‬או פולחן‪ .4 .‬שימושים אחרים‪ .‬בין היתר שיער שטביעות עשויות‬
‫להורות על תכולה או מוצר כלשהו ‪ ,‬ונועדו אולי להפריד בין מוצרים שונים ‪ .‬ייתכן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬שהדבר‬
‫קשור בכלים המחזיקים מוצרי חלב ומלווים בטעמי‪ -‬לוואי בשימוש חוזר ‪ .‬לאחרונה הציע זרטל‬
‫)‪ (13 ,2003‬לקשור בין קראמיקת "עינון" ‪ 9‬לבין הטביעה‪.‬‬
‫בדיונו על הטביעה העלה פינקלשטיין )‪ (262-260 ,254 ,1986‬את האפשרות שמדובר בסממן בעל‬
‫במשמעות מנהלית ‪ .‬מאחר ונמצאו מספר ט ביעות דומה על כלים שונים אין מדובר ‪ ,‬ככל הנראה ‪,‬‬
‫‪F8‬‬
‫בציון נפח הכלי או תכולתו‪ .‬לגבי טביעות מטיפוס ‪ D‬הוא מעלה את ההשערה שמדובר בעיטור ‪.‬‬
‫בדיקת האפשרויות השונות למשמעות הטביעה )כהן ‪ ,2005‬פרק ‪ (14‬מעלה היבטים חברתיים ‪,‬‬
‫כלכליים ודתיים העשויים להיות קשורים בה ‪ .10‬ראשית כל ‪ ,‬יש לציין שעצם הטביעה מרמזת על‬
‫הבדלתו של כלי מסוים מכלים אחרים וייעודו למטרה ספציפית ‪ ,‬פעולה שהוחלט עליה מראש ‪.‬‬
‫את מקורה יש ‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬לראות על רקע פריסתה הגיאוגראפית ‪ .‬התבוננות במפ ת התפוצה )איור ‪(1‬‬
‫מראה על שוני בתפוצת הטביעה בשטח שמצפון לנחל קנה )או צפונית ל קו הרוחב ‪ ,(180‬שנכלל‬
‫בשטחו של שבט מנשה ‪ ,‬ובין השטח שמדרומו ‪ ,‬שנכלל בשטחו של שבט אפרים ‪ .‬הגבול בין שני‬
‫השבטים נקבע דרומית לנחל זה )יהושע יז‪:‬ט(‪ .‬מאחר ונקבע מאוחר להתנחלותם נמצאו ערים‬
‫השייכות לאפרים בתחומו של מנשה )יהושע טז‪:‬ט( ‪ .11‬בעקבות פסוק זה מעלה קלאי )‪(131 ,1967‬‬
‫את ההצעה שלפני קביעת הגבול בין שני השבטים התפשט מנשה דרומית לנחל קנה ‪ ,‬כלומר כלל‬
‫גם את חלקו הצפוני של אפרים ‪ .‬לדעתנו מתחזקת השערה זו למול התפרוסת הגיאוגראפית של‬
‫התופעה; את ראשיתה ניתן לקבוע בעמקים הפנימיים של מנשה ‪ ,‬כאלמנט "מנשי"‪ ,‬והתפשטותה‬
‫דרומית לנחל קנה מעידה על נוכחות "מנשית" בשטחיו של אפרים‪.‬‬
‫‪F9‬‬
‫‪F 10‬‬
‫‪ 9‬הכוונה לכלים בעלי אלמנטים קראמיים של תקופות הברונזה התיכונה ‪ 2‬והברונזה המאוחרת‪ ,‬המתוארכים לתקופת הברזל ‪.1‬‬
‫ראה בעיקר זרטל ‪.Finkelstein 1998; Mazar 1999, 145 ;2003 ;56 ,1996 ;63-62 ,1990‬‬
‫‪ 10‬תופעה דומה של טביעות על כלים מופיעה גם במקומות אחרים ופירושים שונים ניתנו לה ‪ .‬כזוהי למשל תופעת הטביעות על‬
‫כלים‪ ,‬סגורים בעיקר‪ ,‬מתקופת הברונזה בקפריסין )‪ .(Ǻström 1966‬מפאת קוצר היריעה לא הובאו כאן הפירושים השונים‬
‫שניתנו לסימונים אלו‪ .‬דיון מעמיק באפשרויות השונות שניתנו לתופעה ניתן למצוא אצל ‪London 1991 ;Ǻström 1966‬‬
‫)וראה שם הפניות נוספות(‪.‬‬
‫‪ 11‬לדיון בבעיית גבול מנשה ‪ -‬אפרים ראה בעיקר קלאי ‪ .131-130 ,1967‬הוא מעלה שתי אפשרויות להבנת פס' ט‪ .1 :‬ערים‬
‫השייכות לשבט אפרים מצויות בתחום שבט מנשה; ‪ .2‬ערים שהיו שייכות בעבר למנשה נספחו לאפרים‪ ,‬עם התרחבותו של‬
‫האחרון‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אתרי הפולחן בהר עיבל ובשילה הם ‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬אתרי מפתח בהבנת הטביעה ‪ .‬כאמור‪ ,‬מרב‬
‫הטביעות רוכזו סביב המחסנים שנמצאו באתרים אלו )איורים ‪ .(5-4‬מתיארוכו הקדום של האתר‬
‫בהר עיבל ומתפוצתן הרבה דווקא שם ניתן לשער שהיה זה האתר בו נוצר הצורך בשיטת סימון זו ‪.‬‬
‫איור ‪ .4‬תפוצת הטביעה בשטחים ‪ B1 ,B ,A‬בהר עיבל‬
‫)עיבוד‪ :‬ס' עד על‪-‬פי ‪(Zertal 1986-1987, Figs. 3, 9‬‬
‫‪13‬‬
‫איור ‪ .5‬תפוצת הטביעה בשטח ‪ C‬בשילה‬
‫)עיבוד‪ :‬ס' עד על‪-‬פי ‪(Bunimovitz 1993, Fig. 2.1‬‬
‫בעולם הקדום שימשו אתרי הפולחן מוקדים ל פעילויות מגוונות ‪ .‬בנוסף לפעולות הדתיות שנעשו‬
‫במקום היו אתרים אלו מוקדים חברתיים וכלכליים ; הם שימשו מרכזי התכנסויות ופעילות‬
‫ים‪-‬אזוריים א וחסנה בהם התוצרת‬
‫חברתית‪ ,‬נעשו בהם פעולות מסחריות וכמרכזים כלכלי‬
‫החקלאית שנאספה מן היישובים הסמוכים‪ .‬כמרכזים חברתיים וכלכלי ים נערכו בהם גם מפגשים‬
‫בין אוכלוסיות שונות שתרמו‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬ליצירתן של זהויות חברתיות הקשורות בהתהוות‬
‫שבטים אינדיווידואליים )זרטל ‪ .(Small 1997, 279 ;74 ,1990‬תמונת מצב זו מתאימה לשילה‪,‬‬
‫שריכוז האתרים סביבה יכול להעיד על היותה גם מרכז חברתי‪-‬כלכלי )‪Finkelstein 1993, 385-‬‬
‫‪ .(388; Rosen 1993, 366-367‬תמונת המצב בהר עיבל עשויה להיות שונה מאחר ו סביב האתר‬
‫אין ריכוז אתרים מתקופ ת קיומו ובכל זאת נמצאה שם כמות רבה יותר של טביעות מאשר בשילה‬
‫)ראה סעיף ‪ .(2‬זאת ועוד ‪ ,‬יש להניח שרוב ‪ ,‬אם לא כל ‪ ,‬הממצא מהר עיבל היה קשור בפעילות‬
‫‪.‬‬
‫הפולחנית שנעשתה בו ומכאן ניתן לשער שלפחות אחד האספקטים של הטביעה היה פולחני‬
‫; האחד הוא כלי אבן‬
‫חיזוק לכך ניתן לראות בשני חפצי אבן מהאתר שיש להם זיקה לטביעה‬
‫)איור ‪ ,(4 :3‬שכבר נזכר ‪ ,‬עליו יש חריתה בדגם ‪ C4 var.2‬והשני הוא קוביית אבן שבשתי פאותיה‬
‫קדוחים חורים בדג ם ‪ (Brandl 1986-1987, Fig. 1: 3c) A21‬ובדגם נוסף ‪ ,‬שלא נמצא עד כה על‬
‫כלי חרס )‪ .12 (Brandl 1986-1987, Fig. 1: 3b‬מעניין שראשית התופעה קשורה דווקא לאתר בהר‬
‫‪F1‬‬
‫‪13‬‬
‫עיבל‪ ,‬שהממצא בו בעל סממנים פולחניים יותר מאשר הממצא בשילה ‪.‬‬
‫‪F12‬‬
‫‪ 12‬ברצוני להודות למר דרור בן‪-‬יוסף על שהסב את תשומת ליבי לקשר האפשרי בין הטביעות לקוביית האבן מעיבל ‪.‬‬
‫‪ 13‬החפירות המצומצמות בשילה לא הביאו לידי גילויו של מבנה בעל אופי פולחני מתקופת הברזל ‪ .1‬הקשרם של המחסנים‬
‫במקום למבנה כזה היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינה וודאית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לאור האמור לעיל אפשר לשער שהטביעה שימשה סממן קבוצתי‪-‬כלכלי )וככל הנראה ‪ ,‬לאחר מכן ‪,‬‬
‫גם לאומי ( שהורה‪ ,‬מצד אחד ‪ ,‬על מקור התוצרת )משק משפחתי או שבטי ( ‪ ,14‬ומצד שני קשר את‬
‫בעליו לאיגוד או למסגרת חברתית מסוימת ‪ ,‬שלחבריה זיקה משפחתית ‪ ,‬עסקית או אחרת ‪.‬‬
‫טביעה‪ .‬ניתן לשער ש הקמתה של‬
‫הממצא בהר עיבל מחזק גם את האלמנט הפולחני שיש ל‬
‫הממלכה המאוחדת ‪ ,‬או התגבשותה של ממלכת ישראל ‪ ,‬בראשית תקופת הברזל ‪ ,2‬הורידה‬
‫)או ראשית השביעית (‬
‫מערכה החברתי‪ -‬כלכלי של הטביעה עד שנעלמה בסוף המאה השמינית‬
‫לפנה"ס‪ ,‬אולי כתוצאה מחורבן הממלכה בידי אשור‪.‬‬
‫ות להתיישבות חברי קבוצה‬
‫את תפוצת ה טביעה מחוץ לאזור ההר ניתן לפרש בדרך זו כעד‬
‫‪15‬‬
‫מסוימת )שמקורה בהר( או למסחר עם תושבי הארץ האחרים ‪.‬‬
‫‪F13‬‬
‫‪F14‬‬
‫‪ .4‬סיכום‬
‫בתקופת הברזל ‪ 1‬היתה נהוגה ‪ ,‬בצפון ההר המרכזי ‪ ,‬שיטת סימון כלים שמהותה לא התבררה כל‬
‫צורכה‪ .‬הסימון הופיע על ידיות ושפות של כלים סגורים בעיקר ‪ ,‬דוגמת פיטסים‪ ,‬קנקנים ופכים ‪.‬‬
‫תפוצתה העיקרית של ה טביעה היתה ממחצית המאה ה‪ 13 -‬עד המאה ה‪ 11 -‬לפנה"ס בנחלת בית‬
‫יוסף )אפרים וחציו המערבי של מנשה (‪ .‬ראשיתה בעמקי צפון ההר המרכזי ומשם הופצה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬לשאר חלקי הארץ ‪ .‬גבולה הדרומי של הטביעה בהר נמצא דרומית לשילה ומציין ‪ ,‬לדעתנו‪,‬‬
‫גם את גבולו הדר ומי הקדום של מנשה ‪ .‬במאה העשירית לפנה "ס‪ ,‬ככל הנראה עם הקמת הממלכה‬
‫המאוחדת נחלשה ה טביעה והפכה נדירה יותר ויותר ‪ ,‬עד שנעלמה בסוף המאה ה שמינית או‬
‫בראשית ה שביעית לפנה"ס‪ ,‬אולי בעקבות חורב ן ממלכת ישראל ‪ .‬בכל אותה עת מופיעה ה טביעה‬
‫בממלכת ישראל בלבד ‪ ,‬למעט מקרים בודדי ם של הופעתה בתחום ממלכת יהודה ‪ ,‬וניתן לשער‬
‫שהיתה קשורה לתרבותם של שבטי הצפון ‪.‬‬
‫בהיעדר נתונים טקסטואליים או חומריים מספיקים ‪ ,‬קשה להבין את מהות הטביעה לעומקה‪.‬‬
‫ניסיון הבנתה נעשה‪ ,‬אם כן ‪ ,‬על בסיס הנתונים שבידינו ‪ .‬כאמור‪ ,‬הטביעה נפוצה בהר המרכזי ‪,‬‬
‫בעיקר בשני אתרי מפתח‪ ,‬הידועים מן המקרא ‪ :‬עיבל ושילה ‪ .‬התפוצה הרבה בהר ‪ ,‬לעומת שאר‬
‫חלקי הארץ ‪ ,‬מעלה על הדעת קיומו של מנגנון חברתי‪ -‬אזורי כלשהו שהתקיים בתקופה זו ובא‬
‫לביטוי חומרי בטביעה על גבי כלי חרס ‪ .‬איננו יודעים את מקורותיו או מטרותיו ‪ ,‬אך ניתן לשער‬
‫שהיה קשור בברית שבטים שהתהו ותה בקרב יושבי ההר ‪ .‬מחפירות שילה קשה אמנם ל הבין את‬
‫משמעות הטביעה ‪ ,‬אך הממצא בעיבל מחזק‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬את משמעותו הפולחנית ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬עדיין לא‬
‫נאמרה המילה האחרונה בפירוש ה טביעה‪.‬‬
‫זאת ועוד ‪ ,‬עד כה לא נעשתה בדיקה נקודתית לזיהוי מקור הטין ממנו נעשו הפריטים‪ .‬תפוצתה‬
‫הרבה ש ל ה טביעה בהר ידועה אך בדיקת הרכב הטין עשויה לצמצם את טווח מקורות יו ולהביא‬
‫אולי לידי גילויו של מרכז או מרכזי הייצור של הכלים ‪.16‬‬
‫‪F15‬‬
‫‪ 14‬ריכוזן של הטביעות בעמקי ההר יכול להעלות על הדעת קשר בין התוצרת החקלאית שגודלה שם ובין התופעה; אין היא‬
‫בהכרח מעידה על סוג התוצרת אלא על המשק ממנו יצאה ‪ ,‬כלומר ה"מותג"‪.‬‬
‫‪ 15‬נדירותה בשאר חלקי הארץ מעלה את ההשערה שתפקיד הטביעה היה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הבדלה בין מסגרות חברתיות מסויימות‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬רוב האתרים שמחוץ להר בהם נמצאה הטביעה )נאמי‪ ,‬עין חגית‪ ,‬רמת הנדיב‪ ,‬כרם מהר"ל‪ ,‬עפולה‪ ,‬קירי‪ ,‬תל דור‬
‫ועוד( נכללים בתחומו של שבט מנשה‪.‬‬
‫‪ 16‬לאחרונה התבצעה בדיקה פטרוגראפית של מספר פריטים ותוצאותיה יפורסמו בדו"ח הסופי של חפירות הר עיבל‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫רשימת המקורות‬
‫גופנא‪ ,‬ר' ופורת‪ ,‬י' ‪; 1972‬‬
‫"הסקר בארץ אפרים ומנשה "‪ ,‬בתוך כוכבי ‪ ,‬מ' )עורך(‪ ,‬יהודה‪-‬שומרון‪-‬גולן‪ .‬סקר ארכיאולו גי‬
‫בשנת תשכ"ח‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.242-196‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪;1986‬‬
‫ההתנחלות הישראלית בהר מנשה )עבודת דוקטורט(‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪;1990‬‬
‫"'בארץ הפריזי והרפאים ' – על ההתנחלות הישראלית בהר מנשה "‪ ,‬בתוך פינקלשטיין י '‪ .‬ונאמן‪ ,‬נ'‬
‫)עורכים(‪ ,‬מנוודות למלוכה – היבטים ארכיאולוגיים והיסט וריים על ראשית ישראל ‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫עמ' ‪.100-53‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪;1996‬‬
‫סקר הר מנשה ב' – העמקים המזרחיים וספר המדבר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א' ‪;2003‬‬
‫"הקראמיקה של 'עינון' – היסטוריה‪ ,‬משמעות ועתיד "‪ ,‬בתוך אשל ‪ ,‬י'‪) .‬עורך(‪ ,‬מחקרי יהודה‬
‫ושומרון י"ב‪ ,‬אריאל‪ ,‬עמ' ‪.18-9‬‬
‫טרלר‪ ,‬ד'‪ .‬וקהיל‪ ,‬ג' ‪;1992‬‬
‫"חמה‪ ,‬תל אל‪ ," -‬שטרן‪ ,‬א' ואחרים )עורכים( האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,2 ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.504-503‬‬
‫כהן‪ ,‬א' ‪;2005‬‬
‫‪ 1‬בהר המרכזי בארץ‪ -‬ישראל )עבודת‬
‫טביעה על ידיות ושפות של כלי חרס בתקופת הברזל‬
‫מאסטר(‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬א' ‪;2008‬‬
‫"ה'קנקן‪-‬פך' )‪ (Jar-jug‬בקיראמיקה של ארץ ישראל בתקופת הברזל "‪ ,‬בר‪ ,‬ש'‪ ) .‬עורך(‪ ,‬בהר‬
‫ובשפלה ובערבה )יהושע יב ‪ ,‬ח(‪ :‬עיונים ומחקרים מוגשים לאדם זרטל בשנת השלושים לסקר הר‬
‫מנשה‪ ,‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.70-64‬‬
‫כוכבי‪ ,‬מ' ‪;1994‬‬
‫"ארץ גשור ‪ ,"1993 -‬חדשות ארכיאולוגיות‪ ,‬ק"א‪-‬ק"ב‪ ,‬עמ' ‪.28-26‬‬
‫מזר‪ ,‬ע' ‪;1990‬‬
‫"תקופת הברזל ‪ ,"1‬מבוא לארכיאולוגיה של ארץ‪ -‬ישראל בתקופת המקרא )יח"ל ‪ ,(8‬הוצאת‬
‫האוניברסיטה הפתוחה ‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬עמ' ‪.74-11‬‬
‫סלמון‪ ,‬י' ‪;2001‬‬
‫קנקני שפת צווארון מתל נאמי כצוהר למסחר הבינלאומי בתקופת הברונזה המאוחרת והברזל‬
‫בארץ‪-‬ישראל וסביבותיה )עבודת מאסטר(‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫פינקלשטיין‪ ,‬י' ‪;1986‬‬
‫הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫קלאי‪ ,‬ז' ‪;1967‬‬
‫נחלות שבטי ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
16
Åström, P., 1966;
“A Corpus of Pot-Marks” in Excavations at Kalopsidha and Ayios Iakovos in Cyprus,
Lund, pp. 149-192.
Brandl, B., 1986-1987;
“Two Scarabs and a Trapezoidal Seal from Mount Ebal”, Tel-Aviv 13-14, pp. 166172.
Bunimovitz, S., 1993;
“Area C: The Iron Age I Pillared Buildings and Other Remains” in Finkelstein, I.
(ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, Tel- Aviv, pp. 15-34.
Bunimovitz, S., and Finkelstein, I., 1993;
“Pottery” in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, TelAviv, pp. 81-196.
Finkelstein, I., 1993;
“The History and Archaeology of Shiloh from the Middle Bronze Age II to Iron Age
II”, in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a Biblical Site, Tel- Aviv, pp.
371-393.
Finkelstein, I., 1998;
“Two Notes on Northern Samaria: The ‘Einun Pottery’ and The Date of the ‘Bull
Site’”, Palestine Exploration Quarterly 130, pp. 94- 98.
Lamon, R. S. & Shipton, G. M., 1939;
Megiddo I, Chicago.
London, G. A., 1991;
“Aspects of Early Bronze and Late Iron Age Ceramic Technology at Tell el-‘Umeiri”,
in Geraty, L. T., Herr, L. G., LaBianca, Ø. S., and Younker, R. W. (eds.), Madaba
Plains Project 2: The 1987 Season at Tell el-‘Umeiri and Vicinity and Subsequent
Studies, Michigan, pp. 383-419.
Mazar, A., 1999;
“The ‘Bull Site’ and the ‘Einun pottery’ reconsidered”, Palestine Exploration
Quarterly 131, pp. 144-148.
Rosen, B., 1993;
“Economy and Subsistence”, in Finkelstein, I. (ed.), Shiloh - The Archaeology of a
Biblical Site, Tel-Aviv, pp. 362-370.
Small, D. B., 1997;
17
“Group Identification and Ethnicity in the Construction of the Early State of Israel:
From the Outside looking in”, in Silberman, N. A., & Small, D. (eds.), The
Archaeology of Israel: Constructing the Past, Interpreting the Present, England, pp.
271-288.
Zertal, A.,1986-1987;
“An Early Iron Age Cultic Site on Mount Ebal: Excavation Seasons 1982-1987” (A
Preliminary Report), Tel-Aviv 13-14, pp. 105-165.