הריאליה של ספר יהודית

‫הריאליה של ספר יהודית‬
‫אדם זרטל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫הקדמה‬
‫ספר יהודית ‪ ,‬מן הספרים החיצוניים ‪ ,‬זכה לטיפול רב במחקר החדש )ראה בעיקר גרינץ תשי "ז;‬
‫‪ ;Moore, 1993‬ובעיקר פרשנות חדשה וביבליוגרפיה עד שנות ה‪ 80 -‬אצל ‪ ,Moore, 1985‬עמ' ‪117-‬‬
‫‪ .(109‬ההיבטים הרבים של החיבור והגישו ת השונות של החוקרים הפיקו מבול של מאמרים‬
‫וספרים‪ ,‬שניסו לפענח את הבעיות הגלומות בו ‪ .‬נמנה רק חלק מבעיות היסוד של הספר ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫זמן הכתיבה אינו ידוע ;‬
‫‪.2‬‬
‫בשום מקור מקביל לא נזכר אירוע כגון זה של ספר יהודית ;‬
‫‪.3‬‬
‫הרקע ההיסטורי אינו חד משמעי ‪ ,‬וסביר למדי כי הוסתר במכוון ;‬
‫‪.4‬‬
‫חלק ניכר מן הגיאוגרפיה ‪ ,‬ובעיקר שמות המקומות ‪ ,‬אינו נזכר במקור אחר ‪.‬‬
‫כל הניסיונות לפתור את בעיותיו של הספר נתבססו ‪ ,‬עד עתה ‪ ,‬כמעט רק על ניתוחים בלשניים ‪,‬‬
‫היסטוריים וספרותיים ‪ .‬במאמר זה נציע שיטה שונה במקצת ‪.‬‬
‫סיפור המעשה‬
‫בשנה ה‪ 12 -‬לנבוכדנאצר‪ ,‬מלך אשור ‪ ,‬יוצא זה למלחמה נ גד ארפכשד )במקור ‪ ,(Arphaxad‬מלך‬
‫מדי‪ .‬מלכי המערב סירבו לבוא לעזרתו ‪ ,‬והמלך נשבע להרסם ‪ .‬מדע הנקמה יוצא לאור בשנתו ה‪-‬‬
‫‪ ,18‬לאחר הניצחון על ארפכשד ‪ ,‬כשנבוכדנאצר שולח את מפקדו המהולל הולופרנס למערב ‪ .‬המלך‬
‫פוקד להכניע את כולם ‪ :‬אלה שייכנעו ו )'יביאו אדמה ומים ' על פי מנ הג הכניעה הפרסי ( יקבלו‬
‫חנינה‪ ,‬והשאר ייערפו ורכושם יילקח ‪ .‬הצבא הגדול ‪ ,‬ובו ‪ 120,000‬החיילים של הולופרנס ו‪12,000 -‬‬
‫קשתים רכובים ‪ ,‬יוצא לדרכו מנינוה ‪ ,‬מגיע לקיליקיה באנטוליה ולאחר חציית סוריה הוא חונה‬
‫בין גבע לבית שאן‪ ,‬במגמה להכניע את הישראלים תושבי שומרון ‪ ,‬שנמנו גם הם על המורדים בו‪.‬‬
‫‪ ,‬וביניהם‬
‫הכהן הגדול בירושלים שולח שליחים אל סדרת ישובים ישראליים בשומרון‬
‫בתוליה ובית חומותים ‪ .‬הוא מצווה עליהם לתפוס את מעלות ההרים ‪ ,‬דרכם היה המבוא ליהודה ‪,‬‬
‫כדי לעצור את הצבא ‪ .‬הולופרנס מתייעץ עם שרי חבל הים ‪ ,‬המסבירים לו שאת טיבו של עם‬
‫ישראל‪ .‬לאחר מכן הוא חונה בעמק דותים ‪ ,‬שם מצור על בתוליה ומונע מאנשיה גישה למעיינות ‪,‬‬
‫מקורות המים של העיר ‪ ,‬בתקווה להכניע אותם בצמא ‪ .‬זקני העיר מחליטים להסביר אותה‬
‫להולופרנס‪ ,‬אם יהיו עוד כמה ימים בלא מים ‪.‬‬
‫יהודית‪ ,‬אישה יפה ועשירה בת בתוליה ‪ ,‬שבעלה מת לא מכבר ונקבר ליד דותן ‪ ,‬מחליטה‬
‫להציל את העיר ואת היהודים ‪ .‬היא יורדת אל מחנה הולופרנס ‪ ,‬מפתה אותו בערמה ומזמינה אותו‬
‫למשתנה‪ .‬כשהמצביא שיכור היא כורתת את ראשו ‪ ,‬שבה בהחבא לבתוליה ומציגה את הראש על‬
‫החומות‪ .‬מות המצביא גורם למנוסת צבא אשור וישראל נושע ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫שלא כבחלק מהספרים החיצוניים האחרים )אגרת ירמיהו ; מזמורי שלמה; עלית משה; ספר ברוך‬
‫הסורי; חזון אברהם ; ספר חנוך ; ספר היובלות ‪ ,‬ואחרים‪ ,‬וראה ליכט ‪Andrews, 1954; ;1968‬‬
‫‪ (Patteron 1992; Dreissen, 1953, Metzger, 1957‬מופיעה בספר יהודית ריאליה גיאוגרפית‬
‫ויישובית‪ .‬בסרפ באים פרטי ם על מקומות ומהלכים צבאיים ‪ ,‬על מרחקים ‪ ,‬גבהים ותצפיות ‪ ,‬ועל‬
‫יישובים ואלה הדרים בהם ‪ .‬במקרים אחדים יורד התיאור לפירוט טופוגרפי רב ומעודן ‪ ,‬המאפשר‬
‫לחקור את הבעיות באמצעות הריאליה הארכיאולוגית והגיאוגרפית ‪.‬‬
‫העובדה שזירת המערכה )עמק דותן וסביבותיו ( צוינה בספר מראש ‪ ,‬מתירה לבדוק את‬
‫הפרטים באמצעות בחינה ארכיאולוגית של הזירה ‪ .‬כיוון שרק מעט אתרים באזור נחפרו חפירה‬
‫ארכיאולוגית של ממש ‪ ,‬יתבסס הניתוח שיובא בספר על הסקר הארכיאולוגי )סקר הר מנשה (‬
‫‪ .‬הוא גם מספק‬
‫הסקר הארכיאולוגי מאפשר לחקור את הרקע היישובי והיבטים כרונולוגיים‬
‫היסטוריים‪ .‬יתרון נוסף של הסקר הוא ההיכרות‬
‫סידרה חדשה של זיהויים גיאוגרפיים‪-‬‬
‫האינטימית עם השטח ‪ ,‬המאפשרת בדיקת עניינים כגון תצפיות ‪ ,‬מרחקים בין נקודות ‪ ,‬מקורות‬
‫המים ועוד‪.‬‬
‫;‬
‫בגלל‪ ,‬יש קושי ניכר בעבודה על טקסט כספר יהודית בלי הרקע שמספק הסקר המלא‬
‫מותר גם לתהות כיצד נכתבו העבודות הקודמות בלעדיו ‪.‬‬
‫הסתירות הפנימיות שבטקסט והשיטות להתרתן‬
‫כאמור‪ ,‬לא נעסוק כאן בסתירות הספרותיות שבטקסט אלא במידה שהן קשורות לענייננו ‪ .‬גרינץ‬
‫)תשי"ז‪ (1993 ;Moore 1985, 1-22 ;514-512 ,1958 ;63-3 ,‬ואחרים כבר הרבו לנתח את‬
‫הסתירות הללו‪ ,‬שנציג אותן כאו בקצרה – רק לנוחות הקורא שאינו מכיר את הנושא ‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫סתירות ענייניות וכרונולוגיות ‪ :‬ראשית‪ ,‬נבוכדנאצר המקראי לא היה מלך אשור אלא מלך‬
‫בבל הניאו‪-‬כשדית; אשור‪ ,‬מדי והעיר נינוה כבר לא היו קיימות בזמנו ‪ ,‬ובאשרו לא היו‬
‫מלכים הקרויים נבוכדנאצר וארפכשד ‪ .‬שנית‪ ,‬במקורות‪ ,‬המקראיים והאחרים‪ ,‬המספרים‬
‫על מסעות בבליים למערב )‪ 597‬ו‪ 586-‬לפנה"ס( אין מידע על מרד יהודי בשומרון ‪ .‬בראשית‬
‫המאה השישית לפנה "ס היה השומרון פחווה אשורית ובבלית ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סתירות של סיפור המעשה ‪ :‬לסיפור‪ ,‬על ההיבטים ה "ישראליים" שבו‪ ,‬אין שום סימוכין‬
‫במקורות אחרים‪ .‬עליית הגולה מבבל הנזכרת בספר )ד‪ ,‬ג( מתאימה לכאורה לתקופה‬
‫הפרסית ולימי עזרא ונחמיה ‪ ,‬אך בספרים הללו – או בטקסטים אחרים בתקופות אחרות –‬
‫לא נזכר כל אירועי דומה בשומרון ‪ .‬יויקים הכהן הגדול )ד‪ ,‬ו( אינו ידוע ממקור אחר ‪,‬‬
‫וגיבורה בשם יהודית אינה ידועה כלל ‪ .‬אין גם עדויות על יישוב יהו די ב"גבול שומרון" )ד‪,‬‬
‫ד(‪ ,‬ששמונת היישובים המציינים את גבולו נמנים ברשימה מיוחדת ‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרקע ההיסטורי "הקשה" אינו מוטל בספר ‪ .‬בהנחה‪ ,‬המקובלת על חוקרים רבים‬
‫כיום‪ ,‬שמאורעות הספר קשורים לתקופה הפרסית ‪ ,‬יהיה הרקע קשור במרידות במצרים נגד‬
‫הפרסים בשנים ‪ 398-404‬לפנה"ס )בימי המלך ארתחשסתא )‪ Artaxerxes‬השלישי( וכן ‪343‬‬
‫לפנה"ס )בימי ארתחשסתא השני ‪ .(Briant 1992, 240-242‬המרידות הללו זעזעו את‬
‫האימפריה וגררו עמן סדרת קרבות בין הפרסים למצרים ‪ ,‬שחלקם התרחשו על אדמת ארץ‬
‫‪2‬‬
‫ישראל‪ .‬יש להוסיף לכך מרידות ומלחמות מקומיות ‪ ,‬שהבולטת בהן ה יתה המרד בצידון‬
‫)‪ .(Salmon, 1985; Lemaire, 1994, 14‬סביר הדבר‪ ,‬כפי שהציע מזמן גרינץ )תשי"ז‪17-15 ,‬‬
‫וראו נימוקיו שם (‪ ,‬שהאירועים של ספר יהודית היו חלק מהזעזועים הללו ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סתירות גיאוגרפיות ואתניות ‪ :‬ראשית‪ ,‬שום מקור אחר – והדבר נכון הן במקורות‬
‫המקראיים והן במקורות ה מאוחרים יותר‪ ,‬אלה של הבית השני – אינו מספר או רומז על‬
‫ישוב יהודי בצפון השומרון ‪ ,‬באזור עמק דותן‪ .‬יישות כזאת אינה נזכרת ‪ ,‬פרט לקשר עם‬
‫"ערי נברכתא"‪ ,‬וראו להלן; שנית‪ ,‬הערי החשובות בסיפור – בתוליה ובית חומותיים – אינן‬
‫נזכרות לפני או אחרי ספר יהודית בשום הקשר ; שלישית‪ ,‬חלק ניכר מהיישובים שבספר‬
‫יהודית‪ ,‬הן אלה שבתחום הרחב )"כל גבול שומרון "( והן אלה שבתחום הצר )עקרבים‪ ,‬כוש‪,‬‬
‫נחל מחמור‪ ,‬קואמון( אינם ידועים כלל ממקורות אחרים ‪ .‬גם עניין מיוחד זה דורש הסבר ‪.‬‬
‫כך נתקבל מצב מיוחד‪ :‬מצד אחד‪ ,‬ידוע היטב הרקע הגיאוגרפי המרכזי ‪ .‬הוא כולל את דותן‬
‫)דותים(‪ ,‬יבלעם‪ ,‬יזרעאל‪ ,‬גיניי‪ ,‬וכו'‪ ,‬המזוהות ללא עוררין ‪ .‬מכאן הקלות בקביעת הזירה הכללית‬
‫ומקומו של סיפור המעשה ‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מצד שני ‪ ,‬הטופוגרפיה המפורטת של האזור ‪ ,‬על פרטיה ‪ ,‬לחלוטין אינה מוכרת ‪.‬‬
‫בספר יש כעשרים הגדרות טופוגרפיות ‪ ,‬שאופייני להן פירוט מדוי ק יחד עם העובדה שאינן ידועות‬
‫כלל‪ .‬לא נתברר ‪ ,‬למשל‪ ,‬טיבם של "המעבר הגדול ליהודה " ) ד‪ ,‬ז(‪" ,‬מסילות ההר " ) ה‪ ,‬א( ו"ההר‬
‫נוכח דוזתים " ) ז‪ ,‬יח(‪ .‬קשה גם להבין את ערכן של ההגדרות הקרובות זו לזו ‪ " :‬המעיינות אשר‬
‫מתחת לבתוליה " )ו‪ ,‬יא(‪" ,‬בעמק אצל בתוליה על העין " ) ז‪ ,‬ג( ו"מעלות העיר ומעיני המים " )ז‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫אך דווקא פירוט כזה‪ ,‬הנדיר במקורות קדומים ‪ ,‬מאפשר לנסות ולהגדיר את המקומות המדוברים ‪.‬‬
‫‪ :‬ריבוי העיסוק בצד הספרותי‪ -‬דתי לעומת‬
‫על רקע זה בולט שוב חוסר האיזון במחקר הספר‬
‫התעלמות‪ ,‬כמעט מוחלטת‪ ,‬מן הצד הריאלי‪-‬טופוגרפי‪.‬‬
‫אפיו שאבות כנסיה כ בר נטו לתארך את הספר לתקופה הפרסית )גרינץ ‪ ,(512 ,1968‬חלה‬
‫בעת החדשה מעין נסיגה מן ההבנה הזו ‪ .‬בניסיון התרת הבעיות הקשות של הספר חילק גרינץ את‬
‫הפרשנויות לשלוש שיטות ‪ ,‬שלכל אחת מהן נכנסת קבוצה של חוקרים ‪ :‬האליגורית ‪ ,‬הפסבדו‪-‬‬
‫היסטורית וההיסטורית ‪ .‬נחזור עליהן ‪ ,‬מפני שחלוקה זו תופסת במידה מסוימת גם במחקר החדש ‪.‬‬
‫‪ ,‬שמטרתו דתית‪ -‬אידיאולוגית‪ .‬שיטה זו‬
‫השיטה האליגורית רואה בספר חיבור סמלי‬
‫‪ .‬השיטה השניה ‪ ,‬הפסבדו‪-‬‬
‫מתעלמת מן הריאליה הרבה שבסיפור ואינה נותנת לה פתרון‬
‫היסטורית‪ ,‬מנסה לבדוק את הספר על פי רמזים‪ -‬כביכול הנתונים בו ‪ .‬לפי דוב ירה נכתב הספר על‬
‫רקע הלניסטי‪ -‬חשמונאי‪ ,‬ועיקרו ניסיון הסתרה של הנתונים הללו באמצעות רמזים ‪ .‬חוקרים אלה‬
‫הציעו "שיטת שמות"‪ ,‬לפיה השם יהודית נגזר מיהודה המכבי ; יויקים – מהכהן הגדול אלקימוס ;‬
‫הולופרנס מסמל את ניקנור ‪ ,‬וכו'‪ .‬אך ניתוח ארכיאולוגי ‪ ,‬גיאוגרפי והיסטורי מק שה מאוד על‬
‫ייחוס הספר לתקופה ההלניסטית‪ -‬חשמונאית‪ ,‬וראה להלן‪.‬‬
‫ההשקפה השלישית ‪ ,‬ההיסטורית‪ ,‬מייחסת את אירועיו של ספר יהודית לתקופה הפרסית ‪,‬‬
‫אך חלק מדובריה מציעים שנכתב בתקופה החשמונאית ‪ .‬הסיבות להסתרת השמות ול "הסוואת"‬
‫הסיפור אינן ברורות כל עיקר ‪ ,‬אך יש ניסיונות לה ציע לכך רקע פוליטי ‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬ם חסידי‬
‫"התקופה הפרסית " לא הציעו כל פתרון לריאליה של הספר ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫סיבות אפשריות להזנחת הריאליה של ספר יהודית‬
‫ראינו שכל החוקרים ‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל ‪ ,‬התרכזו בצדדים הספרותיים‪ -‬אידיאולוגיים והצד‬
‫הגיאוגרפי‪ -‬ריאלי של ספר יהודית הוזנח ‪ ,‬או נדון על בסיס כללי בלבד ובלי ידע של השטח )וראה‬
‫למשל ‪ .(Stummer, 1947‬אפילו שהחוקרים מזכירים את הריאליה ‪ ,‬לא הוצעה שיטת מחקר‬
‫ממשית לצורך זה ‪ .‬גרינץ )תשי"ח‪ ,(44-29 ,‬לדוגמה‪ ,‬אמנם עומד על הרקע הגיאוגרפי הכללי של‬
‫העלילה ומראה שאינו מתאים לתקופה ההלניסטית ‪ ,‬אך אין הוא בו דק כלל את זירת האירועים ;‬
‫גם מור וכל האחרים נדרשו לעניין ‪ ,‬באל שיתבססו על נתונים ריאליים מן השטח ‪ .‬לא הוצע גם‬
‫להשתמש בשיטות חדשות ונתונים חדשים לפתרון הסתירות ואי‪ -‬הוודאויות בספר לא נדרשו ‪ ,‬ולא‬
‫עלתה גם ביקורת עצמית על חוסר‪ -‬השימוש בנתונים כאלה ‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬שתי סיבות עיקריות להזנחת הריאליה ‪:‬‬
‫האחת – גישה כללית מצדם של היסטוריונים וחוקרי ספרות קדומה ‪ ,‬שאינה מדגישה די הצורך‬
‫את הריאליה כשיטה לפתרון בעיות ‪ .‬תופעה זו קיבלה חיזוק בדורות אחרונים מהביקורת המקיפה‬
‫של ה"מינימליסטים " על הריאליה של המקרא ;‬
‫השניה – העדר נתו נים מן השטח ‪ .‬המדובר בעיקר בסקר ארכיאולוגי יסודי של זירת האירועים ‪,‬‬
‫הבנוי לספק נתונים הן לזיהויים הגיאוגרפיים‪ -‬היסטוריים והן למצב היישוב בתקופות השונות ‪.‬‬
‫הדמיון בין סיפור הפלישה למערב של הולופרנס לבין הירודוטוס – מסע אחשורוש‬
‫)‪ (Xerxses‬ליוון‬
‫כבר גרינץ )תשי"ז‪ (29-24 ,‬ראה את הדמיון הרב בין אלמנטים שונים בתיאור מסעו של כסרכסס‬
‫ליוון ב‪ 480 -‬לפנה"ס לבין המנהגים הפרסיים בספר יהודית ‪ .‬ואולם‪ ,‬בניתוח הריאליה והמנהגים‬
‫אפשר לצעוד עוד צעד אחד ולהראות ‪ ,‬כי הסיפור נכתב בהשפעתו של הרודוטוס ‪ .‬מסע כסרכסס‬
‫השפיע השפעה רבה מאוד על דמיו נם של בני הדור ‪ ,‬וסביר מאוד שהכותב ראה נגד עיניו כמה וכמה‬
‫יסודות כאלה‪.‬‬
‫בדמיון זה נעשה שימוש בהמשך העבודה ‪.‬‬
‫הבעיה האתנית והרקע היישובי‪ :‬מי עשוי היה לעמוד בבסיס הסיפור?‬
‫אפילו שעורכיו של ספר יהודית מספרים לנו כמה פעמים על יישוב ישראלי בצפון השומרון ‪ ,‬ראינו‬
‫כבר שאין לכך שום עדות ממקורות אחרים ‪ .‬מכאן הצורך לבדוק את הרקע היישובי המתאים‬
‫ביותר לעליל ‪ .‬אפשר‪ ,‬אמנם‪ ,‬לטעון שאין קשר הכרחי בין הריאליה לסיפור עלילה דתי ‪ ,‬אך רקע‬
‫יישובי מתאים עשוי לבסס מאוד את הסיפור ‪.‬‬
‫שתי תקופות הוצעו לספר יהודית ‪ :‬הפרסית וההלניסטית ‪ .‬לצורך בדיקת הרקע היישובי‬
‫השתמשנו בנתוני הסקר הארכיאולוגי המלא ‪ ,‬שנערך בצפון השומרון בשנים ‪ .2001-1978‬למרות‬
‫עבודות קודמות וחלקיות )‪ Campbell, 1968; Bach, 1958‬פורת ‪ ;1968‬גופנא ופורת ‪,(1972‬‬
‫שבדקו כ‪ 10% -‬מכלל האתרים בשטח ‪ ,‬נחקר צפון השומרון באופן מלא רק בסקר שלנו‬
‫)ראו על‬
‫‪4‬‬
‫סקר הר מנשה – זרטל ‪ ;1984‬זרטל ‪1992‬א; זרטל ומרקם ‪ ;2000‬על בחינתו של ספר יהודית –‬
‫זרטל תשנ "ט‪ .(*82-82 ,‬עד הסקר הנ "ל לא היו במחקר נתונים של ממש על האזור הזה ‪ ,‬אך עתה‬
‫יש ביכולתנו לא רק להראות את הרקע היישובי הצר ‪ ,‬אלא להרחיב ולקבל מבט מלא על התקופות‬
‫בשומרון ובסביבתו‪.‬‬
‫התקופה הפרסית ‪ :‬זו אחת מתקופות השיא בצפיפות היישובית של השומרון וצפון הארץ‬
‫הנתונים בטבלאות ‪ 2-1‬סודרו על פי הפרסומים השונים ‪ ,‬אפילו שיש הבדלים ניכרים בטיב‬
‫הסקרים וטיב פרסומם‪:‬‬
‫ברזל ‪2‬‬
‫ברזל ‪3‬‬
‫פרסית‬
‫הלניסטית‬
‫סקר הר מנשה‬
‫קער שכם )‪(1‬‬
‫עירון – שכם )‪(2‬‬
‫עמקים מזרחיים )‪(3‬‬
‫‪85‬‬
‫‪53‬‬
‫‪86‬‬
‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫‪25‬‬
‫‪137‬‬
‫‪80‬‬
‫‪23‬‬
‫‪66‬‬
‫‪60‬‬
‫‪24‬‬
‫סה"כ מנשה‬
‫‪223‬‬
‫‪73‬‬
‫‪240‬‬
‫‪150‬‬
‫‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מספר היישובים באזור )‪ 1,500‬קמ"ר( לפי סקר הר מנשה ‪ ,‬מן הברזל ‪ 2‬עד התקופה‬
‫ההלניסטית‬
‫המקורות‪ (1) :‬זרטל ‪/1992‬ב‪ (2) ;59-54 ,‬זרטל ומרקם ‪ (3) ;50-47 ,2000‬זרטל ‪.88-81 ,1996‬‬
‫‪U‬‬
‫בטבלה ‪ 2‬ערכנו את הסקרים האחרים מדרום ומצפון להר מנשה ‪:‬‬
‫ברזל ‪2‬‬
‫ברזל ‪3‬‬
‫פרסית‬
‫הלניסטית‬
‫סקר אפרים )‪(1‬‬
‫סקר יששכר )‪(2‬‬
‫סקר בית שאן )‪(3‬‬
‫‪190‬‬
‫‪60‬‬
‫‪44‬‬
‫אין נתונים‬
‫אין נתונים‬
‫אין נתונים‬
‫‪90‬‬
‫‪73‬‬
‫‪44‬‬
‫אין נתונים‬
‫‪40‬‬
‫‪26‬‬
‫סה"כ‬
‫‪294‬‬
‫‪207‬‬
‫‪66‬‬
‫טבלה ‪ :2‬מספר היישובים באזורים הסמוכים להר מנשה‪ ,‬לפי סקרים אחרים‬
‫המקורות‪ (1) :‬פינקלשטיין ‪ (2) ;1992‬צורי ‪ (3) ;154 ,1997‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫הנתונים מדברים בעד עצמם ‪ .‬לאחר הירידה הניכרת ביישוב בתקופת הברזל ‪ 586-721) 3‬לפנה"ס(‪,‬‬
‫תולדת ההגליות האשוריות ‪ ,‬ניכרת עליה דרמטית בעצמת היישוב בתקופה הפרסית בהר מנשה ‪.‬‬
‫עליה זו בולטת עוד יותר אם נחשב את המספרים בלי ספר המדבר ‪ ,‬כשיתקבלו הנתונים הבאים ‪:‬‬
‫ברזל ‪ 137 – 2‬אתרים; ברזל ‪ 48 – 3‬אתרים; פרסית – ‪ 217‬אתרים והלניסטית – ‪ 126‬אתרים‪ .‬אם‬
‫נסמן את הברזל ‪ 2‬כנקודת מוצא )‪ (100%‬תהיה תקופת הברזל ‪ ,35% – 3‬הפרסית – ‪158%‬‬
‫וההלניסטית – ‪ .92%‬יתרה מ זו‪ ,‬לפיזור היישובים בשני מרכזים – סביב הבירה שומרון וסביב‬
‫עמק דותן – יש משמעות רבה דווקא לגבי ספר יהודית ‪ .‬מסתבר כי ריכוז גדול זה בצפון השומרון‬
‫מתאים היטב לאזור האירועים של הספר ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מצב זה אינו דומה ביותר באזורים השכנים ‪ 1 .‬בהר אפרים יש ירידה בולטת ביישוב ‪ ,‬ובאזור‬
‫זה לא היתה התיישבות חזקה בתקופה הפרסית ; בעמק בית שאן יש יציבות ביישוב ‪ ,‬ובעמק‬
‫יזרעאל המזרחי והמרכזי עליה מסוימת ‪ ,‬מעין "הד" לעליה החזקה בהר מנשה ‪ .‬גם השוואה זו‬
‫מרכזת את הגל היישובי הפרסי לאזור האחרון ‪.‬‬
‫‪F0‬‬
‫התקופה ההלניסטית ‪ :‬בתקופה זו ניכרת בתקופה זו ניכרת ירידה דרסטית ביישוב בצפון הר‬
‫שומרון‪ .‬לפי הנתונים שלנו ירד מספר האתרים לכדי מחצית ‪ ,‬בערך‪ ,‬בהשוואה לתקופה הפרסית ‪.‬‬
‫על דרך ההשערה ‪ ,‬קשרנו את המשבר היישובי הקשה הזה למאורעות שבאו לאחר כיבוש‬
‫אלכסנדר‪ :‬הרג הנציב המקדוני אנדרומכוס בידי השומרונים ופעולות הנקם של אלכסנדר נג דם‬
‫)שטרן ‪(35-34 ,1981‬‬
‫דגם היישוב של התקופה הפרסית בהר מנשה ‪ :‬האיפיונים הבולטים ביותר הם חלוקת‬
‫האתרים בשטח‪ ,‬מספר התלים המבוצרים ואחוז הייסוד הגבוה של אתרים חדשים ‪ .‬ריכוזי היישוב‬
‫הפרסי נמצאים בעמק דותן ‪ ,‬סביב סבסטיה וליד נחל שכם ‪ .‬בעמק דותן וסביבתו יותר מ‪50% -‬‬
‫מהאתרים הם מהתקופה הפרסית )זרטל ‪/1992‬ב‪ ,(57-56 ,‬ובאזור שבין עמק דותן לנחל עירון ‪39%‬‬
‫מהכלל הם מתקופה זו )זרטל ‪ .(50-49 ,2000‬ריכוז דומה יש סביב סבסטיה ובנחל שכם ‪ .‬חלק ניכר‬
‫)כ‪ (80%-‬מהתלים המבוצרים של הברזל ‪ 2‬ממשיכים בקיומם כערים בצורות בתקופה הפרסית ‪,‬‬
‫)זרטל‬
‫ובמקרים רבי ם העיר גדלה ומתפתחת עוד יותר ‪ .‬בין אלה נציין את תל מוחפר הגדול‬
‫‪/1992‬ב‪ ,‬אתר ‪ ,(23‬תל עביידה )זרטל ומרקם ‪ ,2000‬אתר ‪ ,(113‬המצודה בתל אום זיד )שם‪ ,‬אתר‬
‫‪ ,(53‬תל א‪ -‬שייח' צבר )שם‪ ,‬אתר ‪ ,(99‬ח' חמאם )ארובות‪-‬נרבתא – שם‪ (146 ,‬ואחרים‪ .‬בשל מיעוט‬
‫הטקסטים ההיסטוריים כ מעט שלא זוהו האתרים החשובים הנ "ל‪ ,‬אך אין ספק שהיו ערים‬
‫‪ .‬על הכפר‬
‫ידועות בזמנן ‪ .‬סוגי האתרים האחרים הם הכפר החקלאי הבלתי מבוצע והחווה‬
‫החקלאי הפרסי – הסוג השני – כתבתי בזמנו ‪ " :‬האתר האופייני לתקופה הוא החורבה ההררית ‪,‬‬
‫המשתרעת על שטח של ‪ 20-10‬דונם‪ .‬אם לשפוט על פי גדלו וכמות הקירמיקה על פני השטח ‪ ,‬היה‬
‫זה יישוב כפרי משגשג ‪ ,‬שעסק בעיקר בגידול מטעים ‪ ) "...‬זרטל ‪/1992‬ב‪ .(58-57 ,‬הסוג השלישי היא‬
‫החווה‪ :‬כ‪ 40%-‬מהאתרים בעמק דותן וסביבתו הם חוות חקלאיות – אתר ששטחו ‪ 5-1‬דונם‪ ,‬שבו‬
‫מבנה מרכזי‪ ,‬חצרות ומתקנים חקלאיים )זרטל ומרקם ‪ .(49 ,2000‬דגם זה של חוות חקלאיות נדון‬
‫גם במקומות אחרים )למשל פינקלשטיין ‪ ,(1978‬והוא מאפיין תקופות של התפשטות יישובית ‪.‬‬
‫לסיכום התקופה הזו ראוי לצטט את הקטע הבא ‪ )" :‬בתקופה הפרסית ( הר מנשה הפך‬
‫למרכז המדיני‪ -‬כלכלי של ארץ ישראל הצפונית ‪ ,‬מקום בירתה של פחוות שומרון ומר כזם של‬
‫השומרונים‪ .‬השפעתו של האזור הורגשה בארץ כולה ‪ ,‬פרט אולי ליהודה הקטנה ‪ .‬ייתכן שאפשר‬
‫להסביר בכך את הפריחה הרבה של האזור כולו ‪ ,‬במיוחד סביב הבירה שומרון " ) זרטל ‪/1992‬ב‪,‬‬
‫‪.(58‬‬
‫כאמור למעלה ‪ ,‬שונה התמונה בתקופה ההלניסטית ‪ .‬כאן חלה ירידה ניכרת הן בכמות‬
‫היישובים והן בגדלם ו"איכותם"‪.‬‬
‫"ערי נברכתא " וחבל נרבתא היהודי כמודל להמשכיות יישובית ‪ :‬המקור החשוב ממגילת‬
‫תענית‪ ,‬שיבוא כאן ‪ ,‬כבר נדון הרבה על ידי קליין ואחרים )‪ ;Klein 1930‬קליין תרצ "ט‪;226-221 ,‬‬
‫‪ 1‬יש לקחת בחשבון את איכות הסקרים‪ .‬אנו מעריכים כי הן סקר אפרים והן הסקרים של צורי לא מיצו את הפוטנציאל‬
‫הארכיאולוגי של האתרים‪ ,‬שחלק מהם לא נתגלה ולא נרשם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫גרינץ תשי "ז‪ .(32-31 ,‬מזמנם של הדיונים הללו עברו שניים או שלושה דורות ‪ ,‬ובכל ה תקופה הזו‬
‫כמעט שלא שבוא אליהם ‪ ,‬ובצדק‪ .‬לטובת הקורא שאינו מצוי במקורות נחזור כאן על הקטע הנ "ל‪,‬‬
‫הרלבנטי גם לספר יהודית ‪ .‬ב"מגילת תענית " לחודש חשוון כתוב כך ‪" :‬בעסרין וחמשא ביה אחידת‬
‫שמרון שורא"‪ ,‬ועל זה אומר האסכוליון )הפירוש העברי ( כך‪" :‬מה היא אחידת שמרון שורא ? מפני‬
‫‪ ,‬באו לסבסטי ויישבוה‬
‫כשעלתה גלות ראשונה ‪ ,‬הלכו להם למטלית של כותים ולא הניחום‬
‫והקיפוה ערי חומה ונסמכו להם עיירות הרבה ‪ ,‬והיו קוראין להן ‪ " :‬ערי נברכתא "‪ .‬כבר על פי‬
‫"ערי נברכתא "‪,‬‬
‫הפירוש המקובל התקשר הקטע הזה לתקופה ההלניסטית באמצעות הביטוי‬
‫הדומה ל "נרבתא" ההלניסטי‪-‬רומי‪ .‬בעבר לא היתה כל דרך להחליט מה מידת האמינות‬
‫ההיסטורית בקטע‪ ,‬אך עתה מסתבר שהוא מדבר על ריאליה של ממש ‪.‬‬
‫פרשנות הקטע הזה וערכו ההיסטורי נדונו ‪ ,‬כרגיל‪ ,‬רק על בסיס תיאורטי‪ -‬ספרוי; אך‬
‫הנתונים נשתנו מן היסוד עם התגליות האחרונות בצפון השומרון ‪ .‬דעתם של קלי ין וגרינץ ‪ ,‬לפיה‬
‫מתייחס הקטע להתיישבות באזור זה עם שיבת ציון ‪ ,‬זכתה עתה להוכחות ארכיאולוגיות ‪ .‬ניתן‬
‫לייחס את הידיעה הקצרה באסכוליון לגל ההתיישבות בתקופה הפרסית בצפון ובמרכז השומרון ‪.‬‬
‫לפיכך יהיו "ערי נברכתא" הערים שנוסדו בעמק דותן ובסביבתו ‪ ,‬ו"מטלית של כותים " הוא האזור‬
‫הסמוך לשכם ‪ .‬במקום אחר הראיתי )זרטל תשנ "ט‪ (*86-*84 ,‬שההתגבשות הקדומה של הכותים‬
‫היתה סביב מקדשם בהר גריזים השומרוני ; אפשר להניח שעמק דותן נבחר להתיישבות בשל‬
‫העובדה שלא היו בו מסורות שומרוניות או ריכוזים של כותים ‪ .‬הידיעה במגילת תענית טוענת‬
‫בדיוק את הד בר הזה ‪ .‬אבל ההבנה הזו מביאה אותנו לשאלה ‪ ,‬מדוע נקראו היישובים הללו ערי‬
‫נברכתא‪ .‬לצורך זה נעבור בקיצור על התגליות בחבל נרבתא וננתח את הקשר בין השמות ‪.‬‬
‫' אל‪-‬חמאם‬
‫החל בראשית שנות ה‪ ,80 -‬לאחר גילוי מערכת המצור הרומית באתר ח‬
‫והתפתחות הסקר ‪ ,‬הלכו ונצטברו עדויות לחבל י ישוב יהודי אוטונומי‪ -‬למחצה בצפון‪ -‬מערב‬
‫השומרון‪ ,‬בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה ‪ .‬בשנים ‪ 1984-1980‬נערכו שלוש עונות חפירה‬
‫באתר הנ"ל‪ ,‬ונתבררו העובדות הבאות ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫התל המרשים נמצא בצפון‪ -‬מערב השומרון ‪ ,‬והוא מתנוסס מעל אפיקו העמוק של ואדי ג 'יז‪,‬‬
‫המנקז מערבה את עמק דותן )נ"צ ‪ – 1628/2017‬וראו פרטים מלאים זרטל ומרקם ‪,2000‬‬
‫אתר ‪ .(146‬המקום נוסד במאות ‪ 10-11‬לפנה"ס‪ ,‬וזוהה על ידינו כעיר ארובות ‪ ,‬בירת המחוז‬
‫השלישי של שלמה המלך )מלכים א ד‪ ,‬י – לפרטים מלאים ראו זרטל ‪.(84-72 ,1984‬‬
‫‪.2‬‬
‫בתקופות הברזל ‪ 3-2‬ובתקופה הפרסית היה במקום יישוב גדול ‪ ,‬שרק קטעים מנו נמצאו‬
‫‪ ,‬שהקיפו את ח '‬
‫בחפירה‪ .‬מאותן תקופות מצאנו גם בסקר סדרה של יישובים כפריים‬
‫חמאם במעגל שקטרו כ‪ 10 -‬ק"מ והיוו בסיס חקלאי לעיר המחוז ‪ .‬בין אלה יצוינו האתרים‬
‫‪ 176 ,171 ,165-164 ,162 ,158 ,153 ,151-149 ,137‬בכרך השלישי של הסקרן )זרטל ומרקם‬
‫‪ .(2000‬כולם היו יישובים בגודל בינוני )‪ 10-5‬דונמים(‪ ,‬שהתפרנסו על חקלאות הררית ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בתקופה ההלניסטית ‪ ,‬אולי בימי אלכסנדר ינאי )‪ 76-103‬לפנה"ס( או מעט קודם לכן ‪ ,‬בימי‬
‫יוחנן הורקנוס הראשון )‪ 104-134‬לפנה"ס(‪ ,‬חלו שינויים מפליגים בעיר ‪ .‬זו תוכננה מחדש‬
‫וחלקה העליון ‪ ,‬ששטחו כ‪ 25 -‬דונמים‪ ,‬הוקף חומה עבה בעלת שיני‪ -‬משור‪ .‬חלקים מהחומה ‪,‬‬
‫בעיקר הפינות ‪ ,‬בנויים אבני גזית ‪ .‬העיר העליונה הנ "ל הוקפה דרך‪ -‬טבעת )‪(ring-road‬‬
‫חיצונית‪ ,‬והשער אליה היה בצפון ‪ ,‬בחלק המרוחק מהגישה שבאוכף הדרומי‬
‫‪ .‬באותה‬
‫‪7‬‬
‫תקופה‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם נחצבה מערכת המים המרשימה של העיר ‪ ,‬שגם מקומה היה במדרון‬
‫‪ ,‬וביצורה מיוחס‬
‫הצפוני והמוגן ‪ .‬נראה שבתקופה זו הגיעה העיר לדרגת חשיבות רבה‬
‫לתפקידה כעיר המחוז היהודית של חבל ארבתא‪ -‬נרבתא‪ .‬ברוב היישובים הכפריים שנמנו ‪,‬‬
‫ואיתם עוד כמה‪ ,‬נמשכו החיים גם בתקופה זו ;‬
‫‪.4‬‬
‫בתקופה הרומית הקדומה )הרודיאנית( הגיעה העיר לשיא גדלה וחשיבותה ‪ .‬בתקופה זו‬
‫הוקמו היישובים הסמוכים באל בירכה ‪ ,‬בטנת חנאזיר ואל‪ -‬כליילה )מס' ‪ 148 ,147‬ו‪,145-‬‬
‫בסדר זה ‪ ,‬אצל זרטל ומרקם ‪ .(2000‬אלה היו מעין פרברים של העיר ‪ ,‬ונוסף להם נסללה גם‬
‫הדרך הרומית החשובה מקיסריה לגיניי ‪ ,‬שסעיף שלה עבר דרך העיר נרבתא )לפרטים ע ל‬
‫הדרך ראו זרטל תשמ "ו(‪ .‬עם פרוץ המרד הגדול נגד הרומאים בקיסריה ‪ ,‬בפסח ‪ 66‬לסה"נ‬
‫)מלחמות ב‪ ,‬יד‪ ,‬ח( הוקפה העיר מערכת מצור רומית ‪ ,‬שכללה דייק ‪ ,‬מחנות ואולי גם סוללה‬
‫)לפרטים מלאים על מערכת‪ -‬המצור ראו ‪ .(Zertal, 1995‬אחד ממחנות המצור )מחנה ב '(‬
‫נחפר חלקית ‪ ,‬ואיתו יחד נ חתכה גם הסוללה באוכף הדרומי ‪ .‬אלה תיארכו את המצור‬
‫ואיפשרו לקשור אותו לידיעה במלחמות ב '‪ ,‬יח‪ ,‬י‪ ,‬לפיה הרס קסטיוס גלוס את נרבתא‬
‫בדרך מסעו לירושלים בספטמבר‪ -‬אוקטובר ‪ 66‬לסה"נ‪ .‬אמנם‪ ,‬אין המצור הזה נזכר ישירות‬
‫אצל יוספוס ‪ ,‬ואולי מוסבר הדבר בקוצר הזמן של המצור ‪ ,‬בעובדה שמלאכת הדייק לא‬
‫הושלמה ובמיעוט הממצא של כלי נשק ‪ .‬מכל אלה עולה שהעיר נכנעה ‪ ,‬כנראה‪ ,‬כמעט ללא‬
‫קרב‪ .‬עם חורבנה של נרבתא היהודית נחרבו ‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם כל היישובים כפריים סביבה ‪.‬‬
‫באותה עת‪ ,‬סוף ‪ ,66‬פסק המחוז היהודי של נרבתא להתקיים ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כיצד קשור כל זה לספר יהודית ? ממערכת העדויות עולה ‪ ,‬שהמחוז היהודי בצפון השומרון‬
‫נוסד בתקופה הפרסית ‪ ,‬והיא היא היישות המופיעה בספר יהודית ‪ ,‬שבאה לביטוי בגל‬
‫היישובי של התקופה ‪ .‬המחוז היהודי הזה המשיך את קיומו בתקופה ההלניסטית כיישות‬
‫אוטונומית בתוך אזור המיושב שומרונים ונכרים ‪ ,‬ונראה שהאוכלוסייה הי הודית "נסוגה"‬
‫לאזור הגבעות הקל להגנה ‪ ,‬והתבצרה שם ב "מבצר נרבתא " הקשה לגישה ‪ .‬מכאן גם ההד‬
‫–‬
‫ההיסטורי שבשם "ערי נברכתא "‪ ,‬המעיד על הקשר בין היישוב היהודי בעמק דותן‬
‫בבתוליה ובית חומותיים – לבין המשכו בגבעות של ח ' חמאם‪.‬‬
‫רשימת האתרים המזוהים בספר יהודית וערכה הרי אלי‪ :‬היבט ארכיאולוגי נוסף קשור לאתרים‬
‫המזוהים הנזכרים בספר‪ .‬אלה נחלקים לשלוש קבוצות ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫האתרים הישראליים )?( " בגבול שומרון "‪ ,‬שאליהם שולחים לעזרה עם פלישת הולופרנס ‪.‬‬
‫הרשימה כוללת את "גבול שומרון וחולה ובית חורון ואבל מים ויריחו ‪ ,‬ואל חובה ‪ ,‬אשר‬
‫ועמק שלם "‪ .‬על משמ עות הרשימה הזו נעמוד להלן ‪ .‬מאלה זוהו בוודאות שומרון ‪ ,‬בית‬
‫חורון ויריחו ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אתרים מזוהים הקשורים לפרישת צבא הולופרנס ‪ .‬על אלה נמנים גיניי )או גבע ‪Gaba ,‬‬
‫במקור( ובית שאן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אתרים הקשורים ל "גרעין הקשה " של היישוב היהודי בשומרון ‪ :‬יזרעאל‪ ,‬דותים ואבל מים‬
‫)בלעם‪/‬יבלעם(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫קבוצה א תידון בנפרד ‪ ,‬אך באתריה המזוהים נדון כאן ‪ .‬לצורך הבדיקה נעבור את האתרים לפי‬
‫סדר הופעתם ונראה ‪ ,‬איזו מן התקופות מתאימות יותר לאירועי הספר ‪ .‬בדיקה זו כבר נערכה‬
‫חלקית כמה פעמים )ולאחרונה ספראי תשמ "ז(‪ ,‬אך יש צורך לחזור אליה בהקשר החדש ‪.‬‬
‫‪(1‬‬
‫יזרעאל במילה זו הכוו נה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לעמק יזרעאל ולא לתל עצמו ‪ .‬אך גם אם נבדוק את תל‬
‫‪.‬‬
‫יזרעאל )יהודית ד ‪ ,‬ו(‪ ,‬יש באזור הסמוך לתל כמה אתרים פרסיים והלניסטיים כאחד‬
‫בסקר של צורי )‪ (23-19 ,1977‬נמצאה באתר עין יזרעאל )אתר ‪ (33‬קרמיקה פרסית )שם‪,‬‬
‫ציור ‪ ,(11-10 :9‬באתר עצמו נמצא חומר פרסי‪ -‬הלניסטי )שם‪ ,‬ציור ‪ ,(14-13 :10‬וסמוך לשם‬
‫)במרחק ‪ 1.3‬ק"מ( מהמעיין יש אתר פרסי נוסף )שם‪ ,‬אתר ‪.(37‬‬
‫‪(2‬‬
‫דותן )תל דותן ‪ ,‬דותים – יהודית ד ‪ ,‬ו; ז‪ ,‬ג; ח‪ ,‬ג‪ ,‬ועוד( – ד' אוסישקין )‪ ,(446 ,1992‬שכתב‬
‫את הערך "דתן" באנציקלופדיה לחפירות ‪ ,‬מציין הפסקה ביישוב בין התקופה האשורית לזו‬
‫ההלניסטית‪ ) .‬זרטל ‪/1992‬ב‪ (141-142 ,‬שערך סקר מדוקדק על פני התל ‪ ,‬מצא בו חרסים מן‬
‫התקופות פרסית והלניסטית כאחד ‪ 5% ,‬מכל אחת מהתקופות‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫גיניי )תל ג 'נין – יהודית ג ‪ ,‬יא( – התל נסקר על ידי צורי ולאחרונה על ידי זרטל ומרקם ‪.‬‬
‫צורי )‪ (46 ,1977‬מציין שהתל נפגע קשות ‪ ,‬ומגוון הת קופות בו מצומצם ‪ ) .‬זרטל ומרקם‬
‫)‪ ,(228 ,2000‬שסקרו את התל לפני שנהרס סופית בשנות ה‪ ,90 -‬מצאו בו קרמיקה פרסית‬
‫והלניסטית כאחד‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫בית שאן )יהודית ג ‪ ,‬יא( – לדברי החופר ‪ ,‬ע' מזר )‪ (208-207 ,1992‬התגלו בתל "כמה צלמיות‬
‫חרס מן התקופה הפרסית ‪ ,‬שאפשר שהן מעידות על המשך קיומו של מקום פולחן באזור‬
‫המדרשים של בית שאן בתקופה זו "‪ .‬משלהי התקופה ההלניסטית )שם‪ (208 ,‬נתגלו בתל‬
‫"קברים רבים"‪ .‬מחוץ לתל נמצאו שרידים רבים של העיר ההלניסטית )צורי‪.(209 ,1992 ,‬‬
‫‪(5‬‬
‫שומרון )תל סבסטיה – יהודית ד ‪ ,‬ד( – בתקופה הפרסית היתה שומרון בירת הפחווה בשם‬
‫זה )זרטל תשנ "ט‪ ,(*80-*79 ,‬אף כי הממצא בן התקופה מן החפירות אינו רב )בדומה למצב‬
‫גם בתקופות האשורית והבבלית – אביגד ‪ .(1499 ,1992‬גם בתקופה ההלניסטית היה‬
‫במקום יישוב חשוב ומבוצר )שם‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫בית חורון )בית ע'ור א‪-‬תחתא‪/‬פוקא – יהודית ד ‪ ,‬ד( – הכפר בית ע 'ור אל פוקא נסקר ב סקר‬
‫אפרים )פינקלשטיין תשמ "ג‪ (146 ,‬ונמצאו בו חרסים מהתקופה הפרסית‬
‫וההלניסטית‪ -‬רומית כאחד‪.‬‬
‫)‪(5%‬‬
‫‪(7‬‬
‫יריחו )תל א‪ -‬סלטאן – יהודית ד ‪ ,‬ד( – בתל א‪ -‬סלטאן מצאה קניון )‪ " (738 ,1992‬שרידים‬
‫מעטים המתייחסים לתקופה הפרסית ‪ ,‬והממצאים מתקופה זו כוללים ידיות קנקנים ובהן‬
‫טביעות החו תם "יהד"‪ ,‬שמה של פחוות יהודה "‪ .‬מחוץ לתל נמצאו גם שרידים רבים מן‬
‫התקופה ההלניסטית ‪.‬‬
‫‪(8‬‬
‫יבלעם )אבל מים ‪/‬בלעם‪/‬ח' בלעמה – יהודית ז ‪ ,‬ג; ח‪ ,‬ג; טו‪ ,‬ג( – התל הגדול בח ' בלעמה‬
‫נסקר בסקר החירום )גופנא ופורת ‪ ,1972‬אתר ‪ (18‬ונמצאו בו חרסים מהתקופות פרסית‬
‫והלניסטית כאחד‪ .‬תוצאה זהה נמצאה גיאוגרפיות ויתבססו על הסקר הארכיאולוגי ‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫בחינתם של שמונת האתרים המזוהים בספר מראה שהאירועים יכלו להתרחש בתקופה הפרסית‬
‫וההלניסטית כאחד ‪ ,‬ואין ברשימה זו סיוע ממשי לזיהוי התקופה ‪ .‬אך חשוב לציין ‪ ,‬כי אין ברשימת‬
‫האתרים לערער על עצם הריאליה של הספר ‪ ,‬כדעת האסכולה הפסבדו‪ -‬היסטורית‪.‬‬
‫בחינתם של האתרים והציונים הגיאוגרפיים שלא זוהו ‪ :‬כאמור למעלה ‪ ,‬בולטת בספר‬
‫יהודית רשימת האתרים היחידאיים ‪ ,‬שאל הופיעו במקורות לפני או אחרי הספר ‪ .‬רשימה זו היא‬
‫אחת הסיבות להתפתחותה של השיטה הפסבדו‪ -‬היסטורית; כל זמן שלא פוענחו הללו והוצמ דו‬
‫לתקופה או לאירוע היסטורי יש קושי בהוכחת הריאליה של הטקסט ‪ .‬האתרים יידונו לפי סדר‬
‫הופעתם‪ ,‬יתחלקו לקבוצות גיאוגרפיות ויתבססו על הסקר הארכיאולוגי ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור גבול שומרון ביהודית ד ‪ ,‬ד‪ :‬פרט לבית חורון ויריחו כולל הגבול את חולה ‪ ,‬חובה‪,‬‬
‫אשר ועמק שלם ‪ .‬אם מדובר בתיחום גבול בעזרת אתרים מנחים ‪ ,‬כעולה מן הטקסט ‪ ,‬יהיה‬
‫היכוון ממערב למזרח ‪ .‬לכל האתרים האמורים למעלה ‪ ,‬שהצעות רבות הוצעו לזיהוים ‪ ,‬אין‬
‫עד עתה זיהוי של ממש ועדיף להתעלם מהם )כל המעוניין יכול לעיין בריכוז הצעות הזיהוי‬
‫אצל גרינץ תשי "ז‪ ;Moore, 1985, 147-150 ;102-101 ,‬רוב המציעים האחרים חוזרים על‬
‫אלה(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הערים הראשיות של בני ישראל‬
‫‪ :‬סיפור המעשה מתרחש בעיקרו בעיר בתוליה‬
‫‪ ,‬עיר‬
‫מגוריה של יהודית )יוונית ‪ Baituloua, Bethulia‬וראו הוריאציות הלשוניות של השמות‬
‫אצל גרינץ תשי "ז‪ .(Moore, 1985, 150 ;104 ,‬סמוכה אליה ‪ ,‬כנראה‪ ,‬אך בלי לקחת חלק‬
‫בסיפור המעשה ‪ ,‬נמצאת העיר בית חומותיים )‪ .(Bethomestaim‬סמיכות זו מבוססת על‬
‫אזכרת שתי הערים בציון גיאוגרפי אחד ‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬
‫זיהוי בתוליה ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מבחינה ספרותית ‪ ,‬הוצעו כמה קשרים לשם בתוליה ‪ .‬לדעת גרינץ ‪ ,‬מקורו אולי בעיר "בתול"‬
‫)יהושע יט ‪ (4 ,‬או "בתואל" ) דברי הימים א ד ‪ ,(30 ,‬שהיו ערים בנחלת שמעון )יהודית ו ‪ ,‬טו‪ ,‬ח‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הצעות אחרות קשרו אותה ל "בית אל "‪" ,‬בית עליה " ועוד הצעה נוספת לצורה ‪ ,Baitolio‬המייצגת‬
‫את הערים המקראיות עי )‪ (Ai‬ובית אל יחד בתרגום השבעים לעזרא ב ‪ ,‬כח )למשל ‪Priestbatsch,‬‬
‫‪.(1974‬‬
‫פרט לבתוליה ובית‪ -‬חומותיים אין נ זכרים אתרים אחרים באזור שבני ישראל גרו בהם ‪ ,‬אך‬
‫הפירוט הגיאוגרפי מאפשר את איתורה וזיהויה של בתוליה ‪ .‬ההצעות הקודמות ‪ ,‬הרבות מספור ‪,‬‬
‫לזיהוי העיר לא התבססו על נימוקים של ממש )למגוון ההצעות ראו ‪ :‬גרינץ תשי "ח‪;104-103 ,‬‬
‫‪ .(White 1992, 715-716; Moore, 1985, 151‬בין הש אר הוצעו הכפרים סאנור ומסליה בעמק‬
‫סאנור‪ ,‬תל ח 'יבר באותו אזור וקבאטיה ‪ ,‬המצויה מזרחית לשם ‪ .‬מעניינת דעתו של טוריי ) ‪Torry,‬‬
‫‪ (1899‬שהציע כי בתוליה אינה אלא שכם ! הצעה זו דחפה עד אבסורד את חוסר הידע הגיאוגרפי‬
‫של האזור ‪ .‬היחיד שהתחשב בנתונים הגיאוגרפיים היה פרנסואה‪ -‬מארי אבל ) ‪Abel, 1938, II,‬‬
‫‪ ,(283‬שהציע לזהות את העיר על ההר של שייח ' שיבל )נ"צ ‪ ,(1713/2075‬המתנשא היישר ממערב‬
‫לאל‪-‬ח'ראייק‪ .‬אך הצעת אבל לא נסמכה על שום ידע ארכיאולוגי והיתה בבחינת ניחוש מוצלח‬
‫‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פה זו )ראו‬
‫למעשה‪ ,‬נמצא במקום אתר מן התקופה הפרסית ובו שתי חרותות בארמית מתקו‬
‫פרסום האתר אצל זרטל ‪/1992‬ב‪ ,‬אתר מס ' ‪ 1‬וע' ‪ .(80-79‬הכתובות פורסמו בידי למייר )שם‪,‬‬
‫‪ 508-507‬וכן ‪ .(Lemaire, 1982, 15-16‬מעניין‪ ,‬שהכתובת מס ' ‪ 1‬נתפרשה על ידי למייר ככתובת‬
‫‪2‬‬
‫הקדשה )"זה שאיסיס נתנה "(‪ ,‬המציע אולי מקום מקודש באתר זה ‪ .‬העניין מתאים גם לדעתנו ‪.‬‬
‫הידע הגיאוגרפי המועט של צפון השומרון היה הרקע להצעות הסתמיות הללו ‪ ,‬אך אפיוני‬
‫‪F1‬‬
‫העיר בטקסט מאפשרים את זיהויה בדרגת ודאות גבוהה )וראו גם ‪ .(Moore, 1985, 150‬להצעת‬
‫הזיהוי ריכזנו את האיפיונים הגיאוגרפיים למקום בתוליה ‪:‬‬
‫מיקום‪ :‬העיר היא "נוכח יזר עאל‪ ,‬לפני העמק אשר אצל דותיים ")ד‪ ,‬ו(; וסמוכים לה‬
‫"מחנה‬
‫"העמק" ו"העין" ) ז‪ ,‬ג(; היא נמצאת על הר ‪ ,‬שיש לרדת ממנו כדי להגיע אל‬
‫האשורים" בעמק ולשוב ולעלות אל העיר )י‪ ,‬י; יג‪ ,‬י(; לידה נמצאים "מעלות העיר " ) ז‪ ,‬ז(‪,‬‬
‫ובית הקברות שלה נמצא "בשדה אשר בין דתים לבלעם " )ח‪ ,‬ג(‪ .‬לידה נמצא "המעבר הגדול‬
‫ליהודה" הנזכר פעמיים ‪ :‬בפעם הראשונה )ג‪ ,‬י( הוא מוגדר בדומה למקום בתוליה "לפני‬
‫יזרעאל אצל דותיים "‪ ,‬ומכאן הקירבה בין המעבר לבין בתוליה ‪ .‬בפעם השניה הוא מתואר‬
‫כך )ד‪ ,‬ז(‪ " :‬תפש את מעלות ההרים ‪ ,‬כי דרכם היה המבוא ליהודה ‪ ,‬והנקל היה לעצר את‬
‫העוברים‪ ,‬כי צר המעלה אף לאנשים שנים "‪.‬‬
‫איפיונים ארכיאולוגיים ‪ :‬העיר מוקפת חומה )יד‪ ,‬א; יד‪ ,‬יא( ויש בה "שער עיר " )י‪ ,‬ו‪-‬ט; יג‪,‬‬
‫יב(;‬
‫איפיונים אקולוגיים ‪ :‬מתחת לעיר ‪ ,‬או למרגלותיה ‪ ,‬יש מעיינות )ו‪ ,‬יא(‪ ,‬הנזכרים פעמים‬
‫רבות‪ ,‬ולידה יש "נחל בתוליה " ) י‪ ,‬ז(; יהודית רוח צת בנחל ובמעיין המים "אשר במחנה‬
‫הולופרנס" )יב‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫פרטים אלה מאפשרים לה ציע בדיוק סביר את מקום העיר ‪ " .‬העמק אשר אצל דותיים " הוא עמק‬
‫דותן )הוא‪ ,‬לשיטתי‪" ,‬עמק חפר "‪ ,‬וראו זרטל ‪ ,(350-293 ,2000‬ומכאן שעל העיר להיות על הר בין‬
‫העמק הזה לעמק יזרעאל ‪.‬‬
‫ב‪ 1979-‬נתגלה בסק ר הר מנשה אתר מבוצר ‪ ,‬גדול למדי )אל‪-‬ח'ראייק – זרטל ומרקם ‪,2000‬‬
‫‪ 221-219‬ואתר ‪ .(79‬האתר תואם מבחינת התקופה ‪ ,‬המיקום ושאר איפיונים את מקום בתוליה ‪.‬‬
‫תיאור המקום‪ ,‬שלא היה ידוע קודם לכן ‪ ,‬הוא כדלקמן‪:‬‬
‫ אתר גדול ומבוצר )כ‪ 15-‬דונם שטחו ( בפסקת אל‪ -‬ח'ראייק‪ ,‬חלקו המזרחי של רכס אל‪-‬‬‫עאצי‪ ,‬צפונית לעמק דותן ‪ .‬מערבית לו נמצא אוכף ובו הכביש מכפר קוד לאל‪ -‬האשמיה‪.‬‬
‫מהאתר יש תצפית טובה לעמקי דותן ויזרעאל ולאזור הגבעות בין העמקים ‪.‬‬
‫‪ 2‬לדעתי‪ ,‬עמד על הגבעה של שיח' שיבל המקדש‪ ,‬או אחד המקדשים‪ ,‬של העיר בתוליה‪ .‬הדבר מתאים גם לממצא‪ ,‬גם למיקום‬
‫וגם למציאותו של קבר השייח' שיבל במקום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ האתר‪ ,‬שצורתו כנקניק מארך ‪ ,‬הוקף בחומת אבן בנויה יפה שרחבה שני מ ' בקירוב‪ .‬זו‬‫נשתמרה היטב לאורך המדרון הדר ומי של השלוחה ‪ ,‬ואילו בחלקים האחרים ניתן לאותה‬
‫בקטעים בלבד ‪ .‬בחלק המערבי והמזרחי של החומה נשתמרו באתרם שני מגדלים רבועים ‪,‬‬
‫שאורך צלעותיהם כחמישה מ ' כל אחד ‪ ,‬בנויים יפה אבני‪ -‬גויל מסותתות ‪ .‬מפנים לחומה ‪,‬‬
‫ובכל שטח האתר ‪ ,‬יש שרידים של קירות ומבנים באתרם ‪ .‬ההרס‪ ,‬הסיקול והעיבוד החקלאי‬
‫המודרני מקשים להכיר את התוכניות המקוריות של המבנים ; מכל מקום ‪ ,‬נראה שהיה‬
‫במקום יישוב צפוף‪ .‬במערב‪ ,‬סמוך למגדל‪ ,‬ניתן לשחזר אולי את שרידיו של שער מבוצר ‪.‬‬
‫פרט לחרס בודד מהברונזה התיכונה ‪ ,2‬כל החרסים באתר הם מן התקופה הפרסית ‪ .‬בעת ביורנו‬
‫במקום ב‪ 1979 -‬עוד ניתן היה לראות חלקים מן העיר ; בביקורים נוספים ‪ 20 ,‬שנה לאחר מכן‬
‫)‪ ,(1999‬מחו הפעולות החקלאיות )נטיעת זיתים ( חלק ניכר מהשרידים ‪ .‬אך תכונות המקום‬
‫מתאימות יפה לאיפיוני בתוליה ‪:‬‬
‫האתר הוא על הר ‪ ,‬בין עמק דותן לעמק יזרעאל ; יש ממנו תצפית נאה לשני העמקים ‪,‬‬
‫ותצפית טובה במיוחד לעמק דותן ‪ ,‬שהוקם בו מחנה הצבא ‪ .‬אפילו תיאור ירידתה של יהודית מן‬
‫העיר אל העמק תואם את התצפית מהאתר ‪ " :‬ותצא יהודית היא ושפחתה עמה ‪ .‬ואנשי העיר‬
‫; ותלכנה בעמק ישר‬
‫הביטו אחריה עד אשר ירדה מן ההר ותעבר את העמק ולא יספו לראותה‬
‫ויפגש אותה משמר האושרים ;" )יהודית י‪ ,‬י‪-‬יא(‪.‬‬
‫מבחינה אקולוגית ‪ ,‬ההר של ח 'ראייק עטור מעיינות ‪ :‬בעמק דותן ‪ ,‬תחתיו לדרום ‪ ,‬נמצא ביר‬
‫חסן‪ .‬ולמזרח‪ ,‬לאורך הדרך‪ ,‬נמצאת שורת המעיינות ‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬
‫גם מבחינה כרונולוגית ‪ ,‬מתאים המקום לספר יהודית ‪ .‬האתר הוא חד תקופתי ‪ :‬אין בו‬
‫תקופות הקודמות לתקופה הפרסית )‪ 332-535‬לפנה"ס( ואין הוא נמשך לאחריה ‪ .‬נראה שהיישוב‬
‫התקיים מאה או מאתיים שנה ואחר כך נעזב ‪ ,‬אולי בשל חוסר הנוחות של מקומו הגבוה ‪ .‬מרוב‬
‫הבחינות אפשר לראות בו מבצר יותר מאשר עיר ‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪U‬‬
‫זיהוי בית חומותיים ‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫העיר נזכרת פעמיים ‪ :‬בפעם הראשונה )ד‪ ,‬ו( יחד עם בתוליה ובפעם השנייה בהקשר אחר ‪ .‬מן‬
‫הפעם הראשונה עולה ששתי הערים היו החשובות בערי ישראל ‪ ,‬ומההגדרה השניה עולה הקירבה‬
‫בין שתיהן ‪ .‬בהגדרה זו מופיעה העיר כך ‪" :‬וישלח עזיה אל בית חומותיים ואבל מים וחובה וחולה‬
‫ואל כל גבול ישראל ‪) "...‬יהודית טו ‪ ,‬ד(‪ .‬במקרה זה היא מופיעה עם הערים שב רשימת גבול ישראל‬
‫ביהודית ד ‪ ,‬ד‪ ,‬הופעה שאינה תורמת לזיהויה ‪ .‬הזוגיות שבהגדרה הראשונה מציעה את הזיהוי‬
‫הבא )וראו גם זרטל תשנ"ט‪:(*82 ,‬‬
‫שני ק"מ‪ ,‬בקירוב‪ ,‬צפונית לאל‪ -‬ח'ראייק נמצא התל הגדול של אל‪ -‬באטן )נ"צ ‪.(1724/2095‬‬
‫שטחו של התל המבוצר כ‪ 80 -‬דונם‪ ,‬והוא מתנשא מעל חלק ו הדרומי‪ -‬מזרחי של הכפר הגדול אל‪-‬‬
‫יאמון‪ .‬מקום הכפר והתל באזור הגבעות המשתפלות ממערב אל עמק יזרעאל ‪ ,‬כ‪ 2-‬ק"מ מערבית‬
‫לכביש ג 'נין – צומת מגידו ‪ .‬התל נסקר לראשונה על ידי י ' פורת )‪ ,1968‬מס' ‪ ,( 13‬ולאחרונה על ידי‬
‫זרטל ומרקם )‪ ,2000‬אתר ‪ 57‬וע' ‪ .(191-188‬להלן תיאורו‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ .‬התל מוקף‬
‫תל גדול ומבוצר על כיפה נישאה באזור הגבעות בין העמקים דותן ויזרעאל‬
‫דרכי עפר טובות ‪ ,‬הוא נטוע זיתים ושקדים ולמרגלותיו ‪ ,‬במזרח‪ ,‬הנבעה ביר א‪ -‬סבע ובמערב‬
‫– המעיין עין אל‪ -‬בלד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התל מבוצר ‪ ,‬כנראה‪ ,‬בשתי חומות ‪ :‬פנימית וחיצונית ‪ .‬החומה הפנימית מקיפה את שיא‬
‫התל‪ ,‬הבולט כדי ‪ 10‬מ' מעל השטח הרחב של הפסגה ‪ .‬שטחה של "עיר עליונה " זו ‪ 20‬ד'‬
‫בקירוב‪ ,‬ובמרכזה יש אקרופוליס מוגבה מוקף חומה מאבני גויל ‪ ,‬העומדת לגובה של ‪ 3‬מ'‪.‬‬
‫מתחת לאקרופוליס הנ "ל יש כתף שרחבה ‪ 30‬מ'‪ ,‬המוגבלת על ידי החומה הפנימית ‪ .‬העיר‬
‫הפנימית שבתוך החומה מחולקת לחצר ות על ידי קירות סיקול ‪ ,‬ששולבו בהם באני הבניה‬
‫של העיר ‪ .‬אבנים כאלו נמצאות גם ברגמים ובבורות ‪ .‬למרות הסיקול האינטנסיבי ניכרים‬
‫עדיין קריות רבים וכן שפע רב של חרסים ‪.‬‬
‫החומה החיצונית מקיפה את הפסגה וה "כתפיים" של הגבעה ‪ .‬בולטת בעיקר "כתף" שרחבה ‪150‬‬
‫מ'‪ ,‬הבולטת לדרום ולמזרח‪ .‬גובה החומה ‪ ,‬הניכרת היטב בקטעים אחדים ‪ ,‬עד ‪ 5‬מ'‪ .‬גם באזור זה‬
‫יש חצרות סיקול ‪ ,‬קירות באתרם ‪ ,‬ערימות אבנים ורגמים ‪ .‬בכל התל יש מתקנים חצובים שונים‬
‫ובורות מים‪.‬‬
‫ממצא חרסים ‪ :‬ברונזה תיכונה ‪ 2‬ב‪ ;5%-‬ברזל ‪ ;15% – 1‬ברזל ‪ ;10% – 2‬ברזל ‪;5% – 3‬‬
‫פרסית – ‪ ;50%‬הלניסטית – ‪ ;5%‬רומית קדומה – ‪ ;5%‬מודרנית – ‪.5%‬‬
‫זהו תל מרכזי באזור ‪ ,‬מקביל בגודלו ובחשיבותו לתענך ‪ ,‬חפר‪ ,‬דותן וכו '‪ .‬על פי עדות‬
‫החרסית היה עיקר היישוב במקום בתקופת הברזל ‪) 2‬ממלכת ישראל( ובתקופה הפרסית‪.‬‬
‫אל‪-‬באטן מתאים להגדרה הכפולה )יחד עם בתוליה ( מבחינת המקום "נכח יזר עאל" ו"לפני‬
‫העמק אשר אצל דותיים "‪ .‬אפשרות אחרת להגדרת בית חומותיים הוא תל מוחפר )חפר(‪ ,‬בשוליים‬
‫הצפוניים של עמק דותן )וראו תיאורו המלא אצל זרטל ‪/1992‬ב‪ ,‬אתר ‪ 23‬ועמ' ‪ .(113-108‬אך‬
‫לזיהוי זה מפריע השם ‪ :‬מן הדין היה ש "חפר" יופיע בשמו בספר יהודית ‪ ,‬ואין הדבר כך יש ק ושי‬
‫בהנחה‪ .‬אילו נשתנה שם העיר ‪ ,‬מן הסתם לא היה "חפר" משתמר בצורה "מוחפר" עד ימינו‪.‬‬
‫המעבר הגדול ליהודה ‪ :‬זיהוי בתוליה ובית חומותיים מקל על מציאת המעבר ‪ .‬ההצעות שהועלו‬
‫)מעבר שכם ‪ ,‬המעבר ליד מסליה ועוד ( אינן עומדות במבחן הטקסט ‪ :‬מעברים אלה אינם צרים‬
‫ואינם על דרך‬
‫ראשית‪ .‬מור ואחרים )בעיקר מומיליאני ‪ ,‬וראו ‪ (Moore 1985, 154‬הציעו‬
‫ש"המעבר הצר " נסמך על קרב תרמופיליי )הרודוטוס‪ ,‬ספר ‪ ,(VII‬שבו החזיקו ספרטאנים מעטים‬
‫במעבר הצר של תרמופיליי מול הצבא הפרסי העצום ‪ .‬אך הדעה הזו באה ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬כדי להדגיש את‬
‫אופיו האידיאולוגי של החיבור במקום את זה הריאלי ‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬הכוונה היא למעבר של ואדי חסן ‪ ,‬המחבר את עמק דותן לעמק יזרעאל ‪ .‬אורך‬
‫המעבר הזה ‪ ,‬שכיוונו מדרום‪ -‬מערב לצפון‪ -‬מזרח‪ ,‬כ‪ 5-‬ק"מ‪ ,‬ומקומו ממזרח )"מתחת"( להר של‬
‫‪ 11‬לא‬
‫אל‪)-‬אדם לדעתי חסר כאן חלק‬
‫הפסקה הראשונה של עמוד‬
‫מתחבר לסוף הפסקה שבעמוד‬
‫‪ 10‬תשים לב גם ששתי הפסקאות‬
‫הראשונות ב‪ 11-‬מוכנסות‬
‫‪13‬‬
‫עשרות קילומטרים ויש לזהות את קואמון ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בנקודה כלשהי בלתי ידועה סמוך‬
‫לתענך‪ 3 .‬המרחק מח'ראייק לתל תענך הוא ‪ 6‬ק"מ‪ ,‬לערך‪ ,‬נתון המתאים גם להגדרת הרוחב ‪.‬‬
‫שתי סיבות נוספות מחזקות את השערתנו ‪ :‬הראשונה‪ ,‬זיהויה של בית חומותיים‬
‫בתל של אל‪ -‬באטן; השנייה‪ ,‬גילויו של אתר הנראה כמחנה צבאי פרסי סמוך לוואדי חסן‬
‫ומזרחית לאל‪ -‬ח'ראייק )וראו להלן (‪ .‬גילוי זה מחזק את דענו ‪ ,‬שלהתפרשות הצבא כלפי‬
‫צפון היו שלוש מטרות ‪ :‬סגירת המבוא הגדול ליהודה ‪ ,‬ניתוק העיר בתוליה ממקורות המים‬
‫שלה וכיתורן של שת י הערים הישראליות הראשיות – בתוליה ובית חומותיים ‪ .‬ראינו כבר‬
‫שהביטוי "נוכח יזרעאל " פירושו "נוכח עמק יזרעאל "‪ ,‬הגדרה המתאימה יפה לאזור תענך‪-‬‬
‫רומאנה שבשולי העמק‪.‬‬
‫‪F2‬‬
‫מחנה צבא )?( פרסי ליד ואדי חסן ‪ :‬ב‪ ,22/6/1979-‬סמוך לתחילת הסקר ‪ ,‬נתגלה האתר הזה ‪,‬‬
‫העשוי להיות קשור לס פר יהודית ‪ .‬האתר )א‪-‬סהלאת‪ ,‬נ"צ ‪ 1733/2085‬ומס' ‪ 67‬אצל זרטל ומרקם‬
‫‪ (2000‬נמצא סמוך ממערב לדרך העתיקה של ואדי חסן )"המעבר הגדול ליהודה "(‪ .‬מקומו על‬
‫מדרגת עפר רחבה ומורמת ‪ ,‬מעל לאפיקו של ערוץ היורד לוואדי חסן ‪ .‬על המדרגה נבנה מתחם‬
‫כמעט רבוע שאורך צלעותיו ‪ 60‬מ' )צפון ודרום ( ו‪ 65-‬מ' )מזרח(‪ .‬הצלע המערבית כמעט שלא‬
‫שרדה‪ ,‬אך ניתן לחנש את מהלכה ‪ .‬האתר נמצא מוקף חומה של אבנים קטנות ‪ ,‬שרחבה המקורי‬
‫היה ‪ 4‬מ'‪ ,‬ולאורכה נתגלו שלושה מגדלים עגולים ‪ ,‬שקוטרם כ‪ 4-‬מ' )זרטל ומרקם ‪ ,2000‬איור ‪.(10‬‬
‫פתח כניסה משוער ‪ ,‬שרוחבו כיום כ‪ 6 -‬מ'‪ ,‬נמצא בפ ינה הצפונית‪ -‬מזרחית‪ .‬השטח בתוך המחנה‬
‫נמצא ריק‪ ,‬פרט לקיר עבה שאורכו כ‪ 30 -‬מ'‪ .‬ייתכן שהקיר הזה מציין מבנים שהיו במתחם ‪ .‬על פני‬
‫השטח פזורה כמות ניכרת למדי של חרסים מן התקופה הפרסית בלבד )שם‪ ,‬איור ‪.(111‬‬
‫הן מקומו והן תוכניתו של האתר הנ "ל מאפשרים את ההשערה כי מדובר במחנה צבאי ‪.‬‬
‫ציינו כבר ‪ ,‬שמחנה דומה בתוכניתו נתגלה כבר באל‪ -‬קעדה )זרטל ‪/1992‬ב‪ ,‬אתר ‪ ,(154‬הסמוכה‬
‫לעמק סאנור ‪ .‬גם כאן מדובר במתחם רבוע ‪ ,‬שאורך צלעותיו ‪ 70‬מ'‪ .‬בהעדר עיבוד ‪ ,‬שרד האתר‬
‫במצב טוב בהרבה מזה של א‪ -‬סהלאת‪ .‬יש כאן שער בעל כניסה עקיפה ‪ ,‬וסדרת חדרים הנכנסת אל‬
‫תוך המתחם הריק ‪ 70% .‬מממצא החרסים באל‪ -‬קעדה שייך לתקופה הפרסית ‪ ,‬ומכאן שהיה‬
‫בשימוש פעיל במיוחד בתקופה זו ‪ .‬ניתוח המחנות הצבאיים שבתבליטים האשוריים ‪ ,‬הקרובים‬
‫בזמן ובתפיסה לתקופה הפרסית ‪ ,‬מראה על שיטה דומה ‪ :‬המחנה הוא מתחם מבוצר וריק מבפנים ‪,‬‬
‫שיש בו מקום לתקופה הפרסי ת‪ ,‬מראה על שיטה דומה ‪ :‬המחנה הוא מתחם מבוצר וריק מבפנים ‪,‬‬
‫שיש בו מקום לאהלי הצבא ‪ ,‬למתקנים שונים ‪ ,‬לסוסים ולמרכבות )לספרות בעניין זה ראו ‪ :‬זרטל‬
‫‪ ,1993‬איורים ‪ .(King 1915; Unger 1912 ;8-1‬מסתבר מאליו ‪ ,‬שגם האתר בא‪ -‬סהלאת היה‬
‫מחנה צבאי מסוג זה‪ ,‬ומיקומו המיוחד מתיר ל ייחס אותו למצור על בתוליה ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪F3‬‬
‫פרשת אחיאור )יהודית ה‪ -‬ו( – נאומי אחיאור )יהודית ה ‪ ,‬ה‪-‬כב( ודימרטוס בן אריסטון‬
‫)הרודוטוס ‪ :(104-101 ,VII‬פרק חשוב בספר יהודית הוא הדיון בין הולופרנס לאחיאור ‪ ,‬ראש כל‬
‫בני עמון‪ .‬הולופרנס שואל את אחיאור "מי העם הזה הישב בהר ‪ ...‬ובמה חזקם ומעוזם ‪ ...‬ולמה פנו‬
‫‪ 3‬אפשרות סבירה היא שיבוש השם "רומאנה"‪ ,‬היא גת‪-‬רימון המקראית‪ ,‬לקואמון‪ .‬במקרה כזה נתחלפו ה"ר'" וה"ק"‪ ,‬הקרובות‬
‫מאוד זו לזו בכתיב העברי הקדום‪ ,‬והשם רימון נתחלף לקואמון ‪.‬‬
‫‪ 4‬ייתכן מאוד שזה היה אחד המחנות המשניים של הולופרנס‪ ,‬מפני שהוא קרוב גם ל"מעבר הגדול ליהודה" וגם ל"נחל‬
‫בתוליה"‪ ,‬שניים שהם אחד‪ .‬אבל קשה להאמין שהיה זה המחנה הראשי‪ :‬כמה פעמים מציינים שהמחנה הראשי היה "בעמק"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫עורף לבלתי לכם לקראתי ‪ ,‬ככל היושבים במערב "‪ ) .‬שם‪ ,‬ג‪-‬ד(‪ .‬תשובת אחיאור מורכבת מסיפור‬
‫ההיסטוריה של ישראל ‪ ,‬ומסקנתו ברורה ‪ :‬אם אלוהים מן על העם הזה ראוי לו להולופרנס לסגת ‪,‬‬
‫"פן יגן עלים ]אדניהםו[אלהיהם והיינו לחרפה בעיני כל הארץ " )שם‪ ,‬כא(‪.‬‬
‫במצב דומה נמצא כסרכסס ‪ ,‬הפונה לדימרטוס בן אריסטון בשאלה במה כוחם של היוונים ‪,‬‬
‫"ברבר"‬
‫והאם יעיזו לעמוד נגדו ‪ .‬הדמיון בין תשובות דימרטוס ואחיאור נמצא בגישה כלפי ה‬
‫הפרסי‪ " :‬דע‪ ,‬עם יוון גדלה תמיד יחד הדלות ‪ ,‬אך את הכישרון רכשה לה ‪ ,‬משוכלל על ידי הדעת‬
‫ואומץ על ידי החוק ; בהשתמשה בו עוצרת יוון בעד הדלות ובעד העריצות " )הרודוטוס ‪.(101 ,VII‬‬
‫לאחר תשובת אחיאור מצווה הולופרנס "לקחת את אחיאור ולהשיבו אל בתוליה ולהסגירו‬
‫בידי בני ישראל " ) ו‪ ,‬י(‪ .‬את אחיאור לוקחים "מחוץ למחנה אל העמק " – אם היה העמק בצפון‬
‫עמק דותן לקחו את אחיאור מעט צפו נה; "ויסעו מתוך העמק אל ההר " – בוודאי אל השלוחות‬
‫לרגלי אל‪ -‬ח'ראייק‪ ,‬ליד כפר קוד של ימינו ; "ויבואו אל המעיינות אשר מתחת לבתוליה " – אולי‬
‫ביר חסן ; "ויהי כראות אותם אנשי העיר ‪ ,‬נשאו את נשקם ויצאו מחוץ לעיר אל ראש ההר " ) שם‪,‬‬
‫יב( – כשאתה יוצא אל פסקת אל‪ -‬ח'ראייק אתה נמצא במקום תצפית טוב‪.‬‬
‫המצור ופעולותיהם של בני עמון ‪ :‬תיאורי המצור )ז‪ ,‬ז( מתאימים יפה לטופוגרפיה שנידונה ‪.‬‬
‫"ויפקד את מעלות העיר ואת מעיני המים חפר וילכדם ‪ ,‬ויעמיד עליהם מחנות אנשי מלחמה ‪."...‬‬
‫ברור שדרך הפעולה של הולופרנס נבנתה על מצור ולא על התקפה ישירה ‪ .‬אפשר להניח שבחירה זו‬
‫נבעה ממקומה השולט של בוליה ‪ ,‬מהקושי לכבשה בהסתערות ומהלות שבה אפשר היה לנתקה‬
‫ממקורות המים ‪ .‬הד לכך יש בדברי "ראשי בני עשו ‪ ,‬נשיאי עם מואב וסגני חבל הים " ) יהודית ז ‪,‬‬
‫ח(‪ ,‬המציעים להולפרנס את האסטרטגיה המתאימה ‪" :‬ישמע נא אדוננו דבר ולא יהי שבר בחי לך;‬
‫כי זה עם בני ישראל לא יבטחו על חניתותם כי אם על גבה הריהם אשר הם יושבים בם ‪ ,‬כי לא קל‬
‫לעלות על ראשי הריהם ; ועתה אדונינו אל תלחם בם כהלחם מלחמת מערכה ‪ ,‬ואל יפל איש‬
‫מעמך; עמד במחנך ושמור כל איש מחילך ‪ ,‬ותפשו עבדיך את מעין המים ‪ ,‬היוצא משרש ההר "‬
‫)שם‪ ,‬ט‪-‬יב(‪ .‬גם תיאור דזה מתאים למקום של אל‪ -‬ח'ראייק והמעיינות שמתחתיה ‪" .‬מעלות העיר "‬
‫הם המדרונות מכל צדי ההר של ח 'ראייק‪ ,‬אך בעיקר העליה הנוחה אל האוכף ‪ ,‬שהכביש לכפר אל‪-‬‬
‫האשמיה עובר בו כיום ‪ .‬את "מעייני המים " כבר תיארנו ‪ ,‬ואפשר להוסיף עליהם גם את המקורות‬
‫הסמוכים מדרום ‪ ,‬כגון ב יר אל‪ -‬בלד בכפר קוד )נ"צ ‪ ,(1715/2068‬ועין אום אל‪ -‬ג'חאדם )שלידו י‬
‫אתר פרסי – נ"צ ‪ 1706/2066‬וראו זרטל ‪/1992‬ב‪ ,‬אתר ‪ .(9‬לאלה נוספים מעין מצפון ביר ביריין‬
‫)נ"צ ‪ ,(1718/2083‬ומעיינות רחוקים יותר בביר מוחפר )נ"צ ‪ (1703/2058‬ובעינות בורקין )נ"צ‬
‫‪ .(1745/2037‬בסך הכול ‪ ,‬מוקף ההר של אל‪ -‬ח'ראייק בתשעה מעיינות ‪ ,‬שמרחקם מראש ההר ‪500‬‬
‫מ' עד ‪ 3‬ק"מ‪ .‬ברור גם‪ ,‬שהמצור היה בעונות הקיץ או הסתו ‪ ,‬כשאין סיכוי לגשם קרוב ‪.‬‬
‫בעיה לא קלה מעלה המשך התיאור ‪ ,‬ובו פעולותיהם של בני עשו ובני עמון )ז‪ ,‬יח(‪ .‬התיאור‬
‫כאן קשה ‪ ,‬בהעדר תימוכין לשמות ‪ " .‬ויחנו בהר נכח דותים " אינו מעורר קושי ‪ ,‬כי התל והעמק של‬
‫דותן מוקפים רכסי הרים ; אך מה מקומו ותפקידו של ההר הספציפי הנ "ל?‬
‫בהמשך ה "ייעוץ הטקטי " של בני עשו ‪ ,‬מואב וחבל הים יש תיאור טופוגרפי של בתוליה‬
‫וסביבותיה‪" :‬ואנו ועמנו נעלה על ראשי ההרים הקרובים וחנינו עליהם למשמר למע ן לא יצא איש‬
‫מן העיר " ) שם‪ ,‬יג(‪ .‬ההר הגבוה ביותר באזור ‪ ,‬שממנו נשקפת תצפית מושלמת ‪ ,‬הוא ג 'בל שייח '‬
‫שיבל )‪ 469‬מ' מעל פני הים (‪ .‬מקום ההר הזה כ‪ 800 -‬מ' דרומית‪-‬מערבית לאתר של אל‪ -‬ח'ראייק‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫והוא גבוה ב‪ 60 -‬מ' מעל האחרון ‪ .‬זה המקום הסביר ביותר למשלוח הכוחות ולצתפית על ב תוליה;‬
‫אך יש לציין שכתוב "נכח דתים " ולא "נכח בתוליה "‪ .‬פחות ברור ההמשך ‪ " :‬ויעלו בני עשו ובני‬
‫עמון ויחנו בהר נכח דותים וישלחו מהם תימנה וקדמה ‪ ,‬נכח עקרבים אשר על יד כוש אשר על נחל‬
‫מחמור‪ .‬ויתר צבא אשור חנו בעמק ויכסו את פני הארץ ‪ ,‬ואהליהם ומשאותם נטשו בהמון רב ו יהיו‬
‫לעם רב מאוד " ) יהודית ז ‪ ,‬יח(‪ .‬כל המקומות האלה אינם ניתנים לזיהוי ‪ ,‬אך סביר לשער כי היו‬
‫יישובים ישראליים באזור ‪ ,‬ומטרת הצבא הפרסי היתה למנוע משלוח תגבורות משם אל בתוליה‬
‫הנצורה‪ .‬קשה להניח ש "עקרבים" היא עקרבה ‪ ,‬מקום הידוע ביישובו היהודי בימי בית שני ;‬
‫‪,‬‬
‫הריכוז הגדול של היישובים הפרסיים נמצא דווקא ממערב ומצפון לבתוליה ולעמק דותן‬
‫והכיוונים "תימנה וקדמה " אינם מתאימים ביותר )ראו סקירה על מזרח הר מנשה בתקופה‬
‫הפרסית אצל זרטל ‪ .(87-86 ,1996‬מקומות בשם כוש ונחל מחמור אינם ידועים בביטחון ; הרמזים‬
‫האפשריים הם נחל יחמור )‪ .(Wadi el-Yahmur‬וכוש‪ .‬נחל יחמור ‪ ,‬יובל של נחל עירון ‪ ,‬מתחיל‬
‫באזור של ריחאן ויוצא למישור ליד הכפר ברטעה ‪ .‬הוא מופיע בשם זה כבר במפת הסקר הבריטי‬
‫מ‪ ,(Conder and Kitchener 1878, sheet VIII, L-l) 1878-‬וייתכן שהוא שומר את השם הקדום ‪.‬‬
‫"כוש" עשויה אולי להיות ח 'ורבת כוס ית )‪ ,(Kh. Kusiyeh‬הנמצאת בשרון הצפוני ‪ ,‬בין הכפר בקה‬
‫ביזנטית‪ ,‬שטבעת‬
‫אל‪-‬ע'רביה למושב מאור ‪ .‬במקום יש אתר גדול מאוד מהתקופות רומית‪-‬‬
‫שומרונית עם כתובת עליה נתגלתה בו )לפרסום הכתובת ראו זרטל תשל "ז(‪ .‬בסקר שערכנו באתר‬
‫נמצאו בו חרסים גם מתקופת הברזל והתקופה הפרסית ‪ ,‬ובוודאי נתקיים באותה תקופה ‪ .‬ואדי‬
‫יחמור הוא אחד מיובליו של נחל חדרה ‪ ,‬שסמוך לו נמצאת גם חורבת כוסית ‪ .‬לאור הכתובת‬
‫‪ ,‬המופיע בתלמוד כיישוב מעורב של‬
‫השומרונית הצעתי לזהות במקום את היישוב עין כושי‬
‫שומרונים ויהודים )ירושלמי עבודה זרה פ "ה‪ ,‬מד ע "ד; בבלי עבודה זרה לא ע"א(‪ .‬אם נכון הדבר ‪,‬‬
‫שמר האתר על שמו מהתקופה הפרסית עד ימינו ‪.‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציין את שרשרת התלים באזור ‪ ,‬שחלק ניכר מיישובם הוא מן התקופה‬
‫הפרסית‪ .‬תלים אלה מקיפים את היישוב באל‪ -‬ח'ראייק‪ ,‬ורובם היו יישובים חשובים ‪ ,‬גדולים‬
‫ומבוצרים בתקופה זו ‪ .‬סביר מאוד שחלק מהשמות הנזכרים בספר יהודית מתייחס לאתרים אלה ‪,‬‬
‫ששמם לא שרד עד היום‪.‬‬
‫דמותה של יהודית והליכתה למחנה הולופרנס )יהודית ח‪ -‬יא(‪ :‬בתחילת החלק הזה מתוארת‬
‫דמותה של יהודית )ח‪ ,‬א‪-‬ט(‪ ,‬כאישה יפה וצדיקה כאחד ‪ .‬לענייננו חשוב מקום בית הקברות של‬
‫בתוליה "בשדה בין דותים לבלעם " )ח‪ ,‬ג(‪ .‬סמוך לתל דותן‪ ,‬כ‪ 5-‬ק"מ דרומית לאל‪ -‬ח'ראייק‪ ,‬מצאנו‬
‫שרידים אפשריים של בית קברות מתקופת הברזל )זרטל ‪/1992‬ב‪ ,‬אתר ‪ ,(43‬ובתי קברות רבים‬
‫מהתקופה הפרסית ידועים לנו ממקומות אחדים בארץ ‪ .‬על פי חלוקתו של שטרן )‪;94-82 ,1973‬‬
‫ותיאור מאוחר יותר ‪ (Stern 1982, 68-92‬התבצעה הקבורה בעיקר בקברי פיר ‪ ,‬תיבה‪ ,‬שוחה‪,‬‬
‫בארונות אנתרופואידיים ובקברים מונומנטליים ‪ .‬בתי קברות עם קברים מסוג זה ‪ ,‬מהתקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬נחפרו בכל חלקי הארץ )וראו לאחרונה סקירה על בתי הקברות בגשר הזיו ליד תל‬
‫אכזיב‪ ,‬בבית העמק ‪ ,‬בלוחמי הגטאות וביסעור ‪ ,‬ובכל האזור עד מגידו )אצל ‪Briend 1994, 70-‬‬
‫‪ .(74‬בתי קברות כאלה ידועים ממקומות רבים נוספים ‪ ,‬וסביר כי כזה היה גם "שדה הקבורה " של‬
‫בתוליה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מבחינה טופוגרפית ‪ ,‬אפשר לעקוב אחרי דרכה של יהודית ‪ " .‬ותצא יהודית היא ושפחתה‬
‫עמה‪ .‬ואנשי העיר הביטו אחריה עד אשר ירדה מן ההר ‪ .‬ותעבור את העמק ולא יס פו לראותה " ) י‪,‬‬
‫י(‪ .‬השביל הנוח היחיד ‪ ,‬היורד מאל‪ -‬ח'ראייק‪ ,‬הוא זה היורד דרומה – בדיוק בתוואי הכביש של‬
‫היום‪ ,‬היורד מהכפר אל‪ -‬האשמיה לעמק דותן ‪ .‬כאשר עומדים על ההר של ח 'ראייק אפשר לעקוב‬
‫במדויק אחר היורד בשביל ‪ ,‬הנעלם מעין הרואה בהתקרבו לוואדי שמתחת לשייח ' שיבל – הוא‬
‫הגיא שכפר קוד נמצא בו )ח'לת ציף (‪ .‬מכאן הולכים בדרך ישרה בעמק דותן ‪ " :‬ותלכנה בעמק‬
‫ישרא‪ ,‬ויפגוש אותה משמר האשורים " ) י‪ ,‬יא(‪ .‬יהודית מבטיחה להם להראות דרך עוקפת לכיבוש‬
‫בתוליה "ואני הולכת לפני אולופרנא שר צבאכם והוריתי לפניו דרך אשר ילך בה ומשל בכל ההר "‬
‫)שם‪ ,‬יג(‪ .‬גם היסוד הזה נמצא אצל הירודוטוס ‪ :‬לאחר שכסרכסס נכשל בהבקעה ישירה בקרב‬
‫תרמופולי‪ ,‬מראה לו אפיאלטס בן אורידמוס דרך עוקפת ‪ ,‬דרכה הוא שולח צבא ‪ " :‬המלך היה נבוך‬
‫ולא ידע בנפשו מה לעשות ‪ ...‬והנה בא איתו בדברים אפיאלטס ‪ ...‬הוא הודיע על השביל המוליך‬
‫דרך ההרים אל תרמ ופילי" ) הירודוטוס ‪ .(219-213 ,VII‬המושגים הגיאוגרפיים המופיעים בפרשה‬
‫זו הם כדלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫"נחל בתוליה " ) יב‪ ,‬ז(‪ :‬אליו יוצאת יהודית במשך שלושה ימים ‪ ,‬ובו היא טובלת "במעיין‬
‫המים"‪ .‬זהו‪ ,‬כנראה‪ ,‬כינוי לוואדי חסן ‪ ,‬שבו נמצא ריכוז המעיינות הגדול והמחנה הפרסי‬
‫בא‪-‬סהלאת‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫"הגיא" ) יג‪ ,‬י(‪ :‬בתיאור דרכה של יהודית חזרה אל בתוליה ‪ ,‬כשראש הולופרנס בשקה ‪,‬‬
‫נמצא הפסוק הבא ‪" :‬ותעבורנה את המחנה ותקפנה את הגיא ההוא ‪ ,‬ותעלינה ההר בתוליה ‪,‬‬
‫ותבאנה אל שעריה " ) שם‪ ,‬י(‪ .‬זהו תיאור נוסף של הגיא של ח 'לת ציף ‪ ,‬המבדיל בין המדרון‬
‫של אל‪-‬ח'ראייק לבין מישור העמק ‪.‬‬
‫הרדיפה )יהודית טו (‪ :‬בתיאור הרדיפה אין חידוש רב ‪ ,‬ועיקרו ביטויים ספרותיים ‪ .‬גם כאן חוזרת‬
‫רשימה דומה של האתרים )המופיעה כבר ביהודית ד ‪ ,‬ד(‪ " :‬וישלח עזיה אל בית חומותיים ואבל‬
‫מים וחובה וחולה ואל כל גבול ישראל " ) יהודית טו ‪ ,‬ד(‪ .‬אך יש כמה הבדלים הראויים לציון ‪.‬‬
‫ברשימה האחרונה ‪ ,‬המצומצמת‪ ,‬אין מופיעים "כל גבול שמרון ‪ ,‬בית חורון ‪ ,‬יריחו‪ ,‬אשר ועמק‬
‫שלם"‪ .‬ייתכן אולי להעסיק מכך שחובה )במקור – ‪ (Chobai‬וחולה )במקור – ‪ (Chola‬סמוכות‬
‫יותר לבתוליה ‪ ,‬מפני שהן מופיעות יחד עם יבלעם ‪ .‬מסקנה זו מתחזקת מפני שצבא הולופרנס‬
‫מוכה ונרדף "עד חו בה" ) שם‪ ,‬ה(‪ .‬כפי שהזכרנו ‪ ,‬אין שום בסיס לכל הניסיונות עד עתה לזהות את‬
‫חובה וחולה ; כמעט ברור ‪ ,‬שהיו אלה יישובים ידועים בזמנם ‪ ,‬ששימשו מעין מראי כיוון ‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬סביר מאוד שעיקר יישובם היה בתקופה הפרסית ‪ ,‬ולאחר מכן ירדו מגדולתם או נעזבו‬
‫לחלוטין‪ ,‬וכך אבד השם‪.‬‬
‫סיכום היסטורי ‪ :‬לאור הסקר המפורט והתגליות בצפון השומרון יוצא ספר יהודית מגדר חיבור‬
‫אידיאולוגי‪ -‬דתי והופך להיות מסמך ריאלי כמעט בכל פרטיו ‪ .‬ניתוח ממצאי הסקר האריכאולוגי‬
‫מחזק את דעת גרינץ ‪ ,‬לפיה מותר לייחס את הגל היישובי של התקופה הפרסית בצפון השומרון‬
‫"ס‬
‫לקבוצות של ש בי גולה ‪ ,‬שעלו לארץ ישראל מבבל בין המאות השישית והרביעית לפנה‬
‫והתיישבו בשומרון ‪ .‬קבוצות אלה זהות באופיין ובזמנן לעליית עזרא ונחמיה )‪ 480-520‬לפנה"ס(‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫אך במקרא לא נזכרו בשל העוינות המסורתית ליוצאי הצפון ‪ .‬יישות זו תועדה ‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬בשני‬
‫מקורות‪ :‬בספר יהודית וב מקור ממגילת תענית ‪ .‬למעשה‪ ,‬קשה להניח מקור אחר לאותה‬
‫התיישבות בצפון השומרון ‪ ,‬ומרכזה בעמק דותן נבחר משום שבשכם ובשומרון היו כבר ריכוזים‬
‫ניכרים של נכרים‪.‬‬
‫זיהוי של בתוליה בהר של אל‪ -‬ח'ראייק עונה על הבחינות הטופוגרפיות המלאות בתיאור‬
‫המלחמה והמצור ‪ :‬זהו הר גבוה בין העמקים דותן ויזרעאל ; ההר צופה אל עמק דותן ‪ ,‬ולרגליו‬
‫מכל הכיוונים יש מעיינות ; כשיורדים ממנו לעמק דותן עוברים את מקור המים החשוב בביר‬
‫חסן; ולרגליו ממזרח נמצא המעבר הצר של ואדי חסן ‪ ,‬שזיהינו בו את "המעבר הגדול ליהודה"‪.‬‬
‫תיאורי המצור של הולופרנס ‪ ,‬התפרשות המחנה ו השלבים השונים מתאימים בדיוק למצב‬
‫הטופוגרפי של עמק דותן וסביבתו ושל ההר של בתוליה ‪ .‬הזיהוי הזה מסביר גם את הניתוק הקל‬
‫ממקורות המים ‪ ,‬שבאמצעותו ביקש הולופרנס לכבוש את העיר בלי לאבד אנשים בהסתערות‬
‫ישירה‪.‬‬
‫תיאורי המסע והמצור של הולופרנס גם מתאימים ‪ ,‬במידה רבה ‪ ,‬לתיאורי המסע של המלך‬
‫האחמני כסרכסס )=אחשורוש ( הראשון‪" ,‬הגדון" )‪ 465-486‬לפנה"ס( ליוון‪ ,‬כפי שהם מתוארים על‬
‫ידי הרודוטוס ‪ .‬יש התאמה בתיאורי איסוף החיילים ‪ ,‬המסע עצמו ‪ ,‬המנוחה לשם התארגנות‬
‫ומפקד הצבא ‪ ,‬הדיון על טבע העם המתנגד למלך ‪ ,‬ועוד‪ .‬קשה לדעת האם נובע דמיון זה מד פוס‬
‫קבוע של התקופה המדבר במסע צבאי ‪ ,‬או מן העובדה שהמחבר של ספר יהודית הכיר את‬
‫הרודוטוס‪ .‬במקרה האחרון מחזק הדבר את הריאליה של המסע ‪ ,‬ואפשר ללמוד ממנו על מנהגי‬
‫הצבא ודרכי הלחימה‪.‬‬
‫תולדות המחוז היהודי בצפון השומרון ‪ ,‬בתקופה הפרסית ‪ ,‬מסבירים את המשך קיומו של‬
‫המחוז האוטונומי היהודי )טופרכיה( של ארבתא‪ -‬נרבתא‪ .‬זה המחוז היחידי באזור השומרון‬
‫ששמר על אופיו היהודי ונטל חלק הן במרד החשמונאים והן במרד הגדול ‪ ,‬עד שחוסל וניטש בסוף‬
‫שנת ‪ 66‬לסה"נ‪ .‬גילוי הריאליה של ספר יהודית מצי את הבסיס ליצירתו של המחוז הזה ‪ ,‬ומוציא‬
‫את אירועי מסע הולופרנס מדיון על בססי תיאורטי לעובדות ארכיאולוגית‪ -‬טופוגרפיות מוצקות‪.‬‬
‫ספרות‬
‫אביגד‪ ,‬נ'‪" ;1992 ,‬שומרון )העיר("‪ ,‬אחחבא"י ‪ ,4‬ירושלים‪.1503-1493 ,‬‬
‫אוסישקין‪ ,‬ד'‪" ;1992 ,‬דתן"‪ ,‬אחחבא"י ‪ ,2‬ירושלים‪.446-444 ,‬‬
‫גופנא‪ ,‬ר'‪ ,‬ופורת‪ ,‬י'‪" ;1972 ,‬ארץ אפרים ומנשה "‪ ,‬יהודה – שומרון – גולן – סקר ארכיאולוגי‬
‫בשנת תשכ"ח‪ ,‬ערך מ' כוכבי‪ ,‬ירושלים‪.241-195 ,‬‬
‫גרינץ‪ ,‬י'‪ ,‬תשי"ז; ספר יהודית ‪ ,‬תחזורת הנוסח המקורי בצירוף מבוא ‪ ,‬פירושים ומפתחות ‪ ,‬מוסד‬
‫ביאליק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫הרודוטוס; כתבי הרודוטוס ‪ ,‬מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות על ידי א‬
‫' שור‪ ,‬ספר ‪,IV-V‬‬
‫ירושלים תרצ"ו‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬תשל"ז; "טבעת שומרונית וזיהויה של עין כושי "‪ ,‬קדמוניות י' )‪.87-84 ,(39-38‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ;1984 ,‬ארבות‪ ,‬חפר והנציבות השלישית של שלמה ‪ ,‬ספרית פועלים‪ ,‬ת"א‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬תשמ"ו; "הכביש הרומי קיסרי‪ -‬גיניי"‪ ,‬בתוך ש ' דר – ז' ספראי )ערכו(‪ ,‬מחקרי שומרו ן‪,‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ת"א‪.194-183 ,‬‬
‫‪18‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪/1992 ,‬א; "סקר צפון הר שומרון "‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬
‫בא"י‪ ,‬כרך ‪ ,4‬ירושלים‪.1506-1505 ,‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪/1992 ,‬ב; סקר הר מנשה‪ ,‬כרך א' – קער שכם‪ .‬הוצ' אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון ‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬תשנ"ט; "פחוות ש מרין בתקופה הפרסית וההלניסטית "‪ ,‬בתוך‪ :‬י' אבישור ור ' דויטש‬
‫)ערכו(‪ ,‬מיכאל‪ ,‬מחקרים בהיסטוריה באפיגרפיה ובמקרא ‪ ,‬פרסומי מרכז ארכיאולוגי ‪ ,‬תל אביב ‪,‬‬
‫‪.*99-*75‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ;1996 ,‬סקר הר מנשה ‪ ,‬כרך ב ' – העמקים המזרחיים וספר המדבר ‪ ,‬הוצ' אוניברסיטת‬
‫חיפה ומשרד הביטחון ‪ ,‬תל אביב וחיפה‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬תשס"א; "עיוני עירון "‪ ,‬קתדרה ‪.24-7 ,97‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ;2000 ,‬עם נולד‪ ,‬מזבח הר עיבל ואשית ישראל ‪ ,‬ידיעות אחרונות ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪ ,‬ומרקם‪ ,‬נ'‪ ;2000 ,‬סקר הר מנשה ‪ ,‬כרך ג ' – מנחל עירון לנחל שכם ‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫חיפה ומשרד הביטחון ‪.‬‬
‫זרטל‪ ,‬א'‪" ;1993 ,‬אל‪-‬קעדה – מחנה צבאי מבוצר מתקופת הכיכובש האשורי באזור שומרון "‪,‬‬
‫מחקרי יהודה ושומרון ‪ ,‬דברי הכנס השני ‪ ,‬תשנ"ב – ‪ ,1992‬ערכו ז "ח ארליך וי ' אשל‪ ,‬קדומים‪-‬‬
‫אריאל‪.167-149 ,‬‬
‫ליכט‪ ,‬י"ש; "ספרים חיצוניים וגנוזים "‪ ,‬אנציקלופדיה מקראית כך ה '‪ ,‬ירושלים‪ ,‬טורים ‪1121-‬‬
‫‪.1103‬‬
‫מזר‪ ,‬ע'‪" ;1992 ,‬בית שאן – התל וביה "ק הצפוני "‪ ,‬אנציקלופדיה חדשה לחפירות בא "י‪ ,‬כרך ‪,1‬‬
‫ירושלים‪.209-198 ,‬‬
‫ספראי‪ ,‬ז'‪ ,‬תשמ"ז; "ארץ ישאל לפי ספר יהודית "‪ ,‬שומרון ובנימין ‪ ,‬קובץ מחקרים בגיאוגרפיה‬
‫היסטורית‪ ,‬בעריכת ז' ח' ארליך‪ ,‬עפרה‪.173-163 ,‬‬
‫פורת‪ ,‬י'‪ ;1968 ,‬אינונטר אתרי ם שומרון ב'‪ .‬דו"ח שנדפס במכונת כתיבה ‪ ,‬לא פורסם‪.‬‬
‫פינקלשטיין‪ ,‬י'‪ ;1978 ,‬התיישבות כפרית בשולי ההר באגן הירקון בתקופה הישראלית‪ -‬הלניסטית‪,‬‬
‫עבודת גמר לתואר מוסמך למדעי הרוח ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ‪.‬‬
‫פינקלשטיין‪ ,‬י'‪ ,‬תשמ"ג; חפירות עזבת צרטה וההתנחלות הישראלית בהר ‪ ,‬חיבור לשם קבלת‬
‫התואר ד"ר לפילוסופיה ‪ ,‬הוגש לסנט של אוניברסיטת תל אביב ‪.‬‬
‫פינקלשטיין י'‪" ;1992 ,‬סקר דרום הר שומרון "‪ ,‬אחחבא"י ‪ ,4‬ירושלים‪.1508-1506 ,‬‬
‫צורי‪ ,‬נ'‪ ;1977 ,‬נחלת יששכר ‪ ,‬סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו ‪ ,‬עמק יזרעאל והגליל‬
‫התחתון המזרחי החב ' לחקירת א"י‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫צורי‪ ,‬נ'‪" ;1992 ,‬בית שאן שמחוץ לתל "‪ ,‬אחחבא"י ‪ ,1‬ירושלים‪.225-209 ,‬‬
‫קליין‪ ,‬ש'‪ ,‬תרצ"ט; ארץ יהודה ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫קניון‪ ,‬ק'‪" ;1992 ,‬יריחו – תל א‪-‬סלטאן"‪ ,‬אחחבא"י ‪ ,2‬ירושלים‪.739-731 ,‬‬
‫שטרן‪ ,‬א'‪ ;1973 ,‬התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית ‪ 332-358 ,‬לפנה"ס‪ ,‬מוסד‬
‫ביאליק והחברה לחקירת א "י‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫שטרן‪ ,‬מ'‪" ;1981 ,‬ארץ ישראל בתקופהה הלניסטית )‪ 160-332‬לפני הספירה ("‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' שטרן‬
‫)ערך(‪ ,‬ההיסטוריה של ארץ ישראל ‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬כתר ויד בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.199-191‬‬
‫‪Abel, F.-M., 1938; Geographie de la Palestine II. Paris.‬‬
‫‪19‬‬
Albright, W. F., 1923; "Apocrypha", The Anchor Bible Dictionary, volume l, New
York, pp. 292-297.
Priestbatsch, H.J., 1974 "Das Buch Judithe and seine hellenistischen Quellen", ZDPY
90, pp. 50-60.
Salmon, P., 1985; "Les relations entre la Perse et l'Egypte du Vie au Ive siecle av, J.C" in: Lipinski, E. (ed.), The Land of Israel: Cross Roads of Civilization, Louvain, pp.
147-168.
Stern, E., 1982; Material Culture of the Land of the Bible in the Persian Period, 538332 BC, Warminster-Jerusalem.
Stummer, F., 1947; Geographie des Buches Judithe, Bibelwissenshaftliche, III,
Stuttgart.
Torrey, C. C., 1899; "The Site of Bethulia", JAOS 20. pp. 160-172.
Unger, E., 1912; Zum Bronzetor von Balawat, Leipzig.
White, S. A., 1992; "Bethulia", The Anchor Bible Dictionary, Vol. 1, New York, pp.
715-716.
Zertal, A., 1995; "The Roman Siege-System in Khirbet el-Hamam (Narbata)",
Journal of Roman Archaeology, Supplementary Series No. 14 – The Roman and
Byzantine Near East (ed. J. Humphrey), Ann Arbor, 70-94.
20
21