תשובות לשאלות העולם השלישי

‫תחשבו רחוק‬
‫בגרות ופסיכומטרי ‪www.geva.co.il // 1-800-20-40-60 //‬‬
‫תשובות לשאלות בגרות בנושא הגיאוגרפיה של העולם השלישי‬
‫המיקוד לבגרות‬
‫•‬
‫דמוגרפיה ואכלוסיה במדינות המתפתחות‪ -‬גידול אוכלוסייה‪ ,‬ריבויי טבעי‪ ,‬שיעור תמותה‪ ,‬שיעור‬
‫ילודה‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬הגירה‪,‬נטל תלות‪ ,‬פירמידת גילים‪ ,‬תוכניות פיקוח‪ .‬מודל המהפכה הדמוגרפית‪,‬‬
‫קריטריונים דמוגרפים לקביעת רמת פיתוח‪ ,‬בעיות אוכלוסייה כגון‪ :‬פיצוץ אוכלוסין ומחסור במזון‪,‬‬
‫פתרונות‪.‬‬
‫•‬
‫חקלאות המדינות המתפתחות‪ -‬מאפייני החקלאות המסורתית‪ ,‬מבנה המשק החקלאי‪ ,‬איכרות‬
‫זעירה‪ ,‬חברות מטע‪ ,‬בעלי אחוזות‪ ,‬חקלאות נדודים‪ ,‬אורז לח‪ ,‬הררית‪ ,‬המהפכה הירוקה‪ ,‬יתרונות‪,‬‬
‫בעיות‪ ,‬פרויקטים לפיתוח חקלאות כגון הרפורמה האגררית‪ ,‬פרויקט טרנס אמזוניקה ‪.‬‬
‫חקלאות המדינות המתפתחות‬
‫‪ .1‬תוכניות פיתוח בחקלאות‬
‫א‪ .‬בחר באחת מתוכניות הפיתוח החקלאיות של אחת מהמדינות המתפתחות ‪ .‬תאר את התוכנית והערך את‬
‫הצלחתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר שלוש בעיות המקשות על פיתוח החקלאות במדינות המתפתחות‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬ראה תשובה לשאלה ‪) 2‬מפעל "טרנס אמזוניקה" והסיבות לכשלונו(‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלוש בעיות המקשות על פיתוח החקלאות במדינות המתפתחות‪:‬‬
‫)‪(1‬מחסור בהון ‪ -‬מרבית המשקים קטנים מכדי לאפשר לבעליהם קיום ברווחה‪ ,‬לכן מרבית החקלאים נתונים‬
‫במעגל העוני‪ ,‬ומצבם הירוד אינו מאפשר להם לרכוש מיכשור טכנולוגי מתקדם שיוביל להגדלת היבול‪.‬‬
‫)‪(2‬השכלה ירודה ‪ -‬העובדה שחלק ניכר מהעוסקים בחקלאות הם חסרי השכל מינימלית‪ ,‬מקשה על הכנסת‬
‫שיטות עיבוד מתקדמות‪.‬‬
‫)‪(3‬חוסר מוטיבציה ‪ -‬לחקלאים רבים אין מוטיבציה לשפר את מצבם‪ .‬הם מאמינים שלעולם לא יוכלו להשתחרר‬
‫מתנאי העוני הקשים בהם הם נתונים‪ ,‬ולפיכך אינם מנסים לעשות דבר כדי להיטיב עם מצבם‪.‬‬
‫)‪(4‬קשיים אקלימיים וקשיים פיסיים ‪ -‬שטחים חקלאיים נרחבים ממוקמים במקומות בהם יש צורך להתמודד‬
‫עם קשיים פיסיים‪-‬אקלימיים‪ :‬אזורים הרריים‪ ,‬תחומי האקלים הערבתי ועוד‪.‬‬
‫)‪(5‬סירבול מינהלי ‪ -‬במדינות עולם שלישי רבות ארגון הפעילות החקלאית מסורבל‪ ,‬ולא תמיד רואים אנשי‬
‫המינהל לנגד עיניהם את טובת החקלאים‪.‬‬
‫‪ .2‬מפעל "טרנס אמזוניקה"‬
‫מפעל "טרנס אמזוניקה" בברזיל נחשב לאחד ממפעלי הפיתוח הגדולים והשנויים במחלוקת שנעשו בדורנו‪.‬‬
‫א‪ .‬מה היתה התוכנית של מפעל פיתוח זה? הסבר שלושה מיעדיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר את אופן מימושה של התוכנית‪ ,‬והסבר מדוע יא נכשלה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬מפעל טרנס אמזוניקה‬
‫תאור התכנית‪ :‬התכנית התבססה על מפעל אדיר ממדים של סלילת כביש חוצה ברזיל באורך כ‪5,000 -‬‬
‫ק"מ‪ ,‬החל מראשית שנות ה‪ 70 -‬של המאה ה‪ .20 -‬התוואי יתחיל בחוף המזרחי של המדינה ויחצה את‬
‫יערות הגשם שמדרום לאמזונס‪ ,‬עד הגבול המערבי לרגלי האנדים‪ .‬משני צידי כביש זה תסללנה דרכים‬
‫אזוריות‪ ,‬גם הן בתחומי היער הצפוף‪ .‬המפעל נועד להתבצע ע"י אלפי משפחות‪ ,‬שעם התקדמות העבודה‬
‫תתישבנה בשטחים חקלאיים מתוכננים לאורכו של הכביש‪.‬‬
‫יעדי המפעל‪:‬‬
‫•‬
‫יעד אסטרטגי – השגת נגישות מהירה אל אזורי הספר ומימוש בעלות המדינה על שטחים‬
‫בקרבת המדינות השכנות‪.‬‬
‫•‬
‫יעד דמוגרפי‪-‬התיישבותי – פתרון ארוך טווח לגידול האוכלוסייה המהיר ע"י העברת עשרת אלפי‬
‫איכרים על משפחותיהם מאזורים מועדים לבצורת )לאחר הבצורת הגדולה בשנת ‪(1970‬‬
‫בצפון‪/‬מזרח ברזיל אל שפע האדמות הריקות‪ ,‬הזמינות וראויות לעיבוד בחבלי אמזוניה ורונדוניה‬
‫באזור הגשום של מערב המדינה‪.‬‬
‫•‬
‫יעד כלכלי – הרחבת שטחי הגידולים כדי להרחיב הייצוא למדינות מתועשות‪.‬‬
‫•‬
‫יעד חברתי‪-‬ארגוני – הגברת השליטה מצד השלטון המרכזי על תהליכי התיישבות‪ .‬בעקבות‬
‫המפעל יתפתחו‪ :‬משק מתוכנן‪ ,‬מדרג יישובי והסדרת זכויות בקרקע‪ ,‬שיחליפו התיישבות‪-‬פלישה‬
‫ספונטנית ובלתי מתוכננת‪) .‬התיישבות בלתי מתוכננת גורמת להתפשטות העוני‪ ,‬להמשך חוסר‬
‫היציבות ומרחיבה את הקיטוב החברתי(‪.‬‬
‫אופן מימוש המפעל והסיבות לכשלונו‪:‬‬
‫•‬
‫תכנון מהיר מדי ללא מחקר שטח יסודי בתחומים בסיסיים כגון‪ :‬קרקע‪ ,‬בירוא יער ושיקומו‪ ,‬והיבטים‬
‫חברתיים של המתיישבים‪ .‬קשיים רבים התגלו בתחומים אלו כבר בשלבי הביצוע הראשונים‪.‬‬
‫•‬
‫המהגרים מן המזרח הצחיח‪-‬למחצה לא התאימו להתיישבות באזור אקלימי שונה בתכלית של יער‬
‫הגשם‪.‬‬
‫•‬
‫השל משבר האנרגיה בשנות ה‪) 70 -‬ברזיל יבואנית גדולה של נפט( חלו שינויים יסודיים בסדרי‬
‫העדיפות של הממשלה‪ ,‬אשר גרמו להקטנת ההקצבות הנדרשות לביצוע המפעל‪.‬‬
‫•‬
‫לחץ הולך וגדל הופעל על ממשלת ברזיל ע"י ארגוני איכות הסביבה בעולם‪ ,‬שלא לפגוע ביערות הגשם‬
‫)מחקרים שהתפרסמו התריעו על נזק עצום שנגרם עקב בירוא יער גשם‪ ,‬כגון‪ :‬פגיעה באטמוספירה‪,‬‬
‫סחיפת קרקע‪ ,‬הכחדת מיני חי וצומח(‪.‬‬
‫•‬
‫הקשיים והעיכובים בביצוע הקלו על חדירת חברות כלכליות‪ ,‬מקומיות או זרות‪ ,‬לשטחים המבוראים‪,‬‬
‫שהפכו עד מרה לשטחי מרעה אקסטנסיבי במקום יעודם המקורי – בעבור משקים זעירים‪ ,‬פרטיים או‬
‫חכורים‪ ,‬לאלפי כפריים חסרי אדמות‪.‬‬
‫•‬
‫חדירת דרכי תחבורה סלולות אל מרחבים פנויים חדשים הקלה על אלפי פולשים‪ ,‬שהמשיכו ביתר‬
‫שאת בבירוא בלתי מתוכנן של חלקות בשיטת "כרות ושרוף"‪.‬‬
‫‪ .3‬קיץ תשנ"ח ‪" -‬המהפכה הירוקה" ותוצאותיה‬
‫א‪ .‬תאר שלושה חידושים שהוחדרו לחקלאות במסגרת "המהפכה הירוקה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר שלוש תופעות לוואי שליליות‪ ,‬שנבעו מהכנסת החידושים שתארת בסעיף א'‪) .‬תוכלו להתייחס לתופעות‬
‫בתחומים שונים‪ :‬אקולוגי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬דמוגרפי(‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬חידושים שהוחדרו לחקלאות במסגרת "המהפכה הירוקה"‬
‫•‬
‫החדרת מיכון מודרני ומתקדם‪,‬כגון‪, :‬טרקטורים‪ ,‬קטפות‪ ,‬קומביין‪ ,‬מכונות זריעה וכו'‪.‬‬
‫•‬
‫הכנסת שיטות השקיה מתקדמות כמו ‪ ,‬טפטפות‪ ,‬השקייה ממוחשבת‬
‫•‬
‫הדברה ודישון בחומרים כימיים וביולוגיים שונים‬
‫•‬
‫הכנסת זנים חדשים‪ ,‬משופרים‪,‬פיתוח זנים חדשים על בסיס זנים מקומיים חזקים‪ ,‬החדרת זנים מארצות‬
‫אחרות שתנובתם גבוהה ‪ ..‬העלאת כוחם של הגידולים הנדרשים בעולם המפותח והזנחת גידולים אחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תופעות לוואי שליליות‬
‫‪.1‬‬
‫טעמם של הזנים החדשים היה שונה פחות טעים‪ ,‬מחירם ירד לכן הממשלה השלימה את המחירים לאיכר בכדי‬
‫לעמוד התחרות השוק‪.‬שינויי אקולוגי‬
‫‪.2‬‬
‫הסיוע לאיכרים לא היה אחיד ‪,‬הקרקעות לא היו בגודל אחיד ‪,‬נוצר מצב של איכרים בעלי הון עודף ואחרים שנושלו‬
‫מקרקעותיהם בשל חוסר היכולת לאפשר שיפורים ןהחדרת מיכון‪ .‬קיטוב‬
‫‪.3‬‬
‫רמת היבולים גדלה בשל מערכות השקיה מפותחות‪ ,‬הכנסת דשניים מלאכותיים‪ ,‬הדברה ומלחמה במזיקים‪ ,‬בכדי‬
‫לממן זאת היה צורך במתן הלוואות – האיכר לא יכל להתמודד כנגד החובות ‪,‬חובותיו גדלו‪ ,‬מצוקתו גדלה והוא החל‬
‫למכור את קרקעותיו ‪,‬לנטוש את הקרקעות או לעבוד כעובד שכיר‪ ,‬נוצר תהליך חברתי של הגירה לעיר והגדלת‬
‫שיעור האבטלה‪ .‬הגירה‬
‫‪.4‬‬
‫השימוש החקלאות עתירת טכנולוגיה הגדילה את התלות באספקת דלק‪ ,‬דשנים‪ ,‬מדבירים ‪,‬משברי האנרגיה העלו‬
‫את המחירים‪ .‬עלות גבוהה‬
‫‪.5‬‬
‫שינויים אקולוגיים – הגידולים החדשים לא עמדו בפני מגפות ‪,‬מחלות ושינויי אקלים האיכרים היו צריכים לייבא‬
‫מדבירים והעלויות גדלו ‪ .‬השקעה במפעלי פיתוח חקלאיים כמו ‪ :‬השקיה‪ ,‬ניקוז‪ ,‬בירוא יערות‪ ,‬במטרה להגדיל את‬
‫היקף השטח המעובד ו‪/‬או היבולים‪.‬‬
‫‪ .4‬המהפכה הירוקה‬
‫"המהפכה הירוקה" אמורה להיות פריצת דרך מודרנית לבעיות יצור המזון במדינות המתפתחות‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את המושג "המהפכה הירוקה"‬
‫ב‪ .‬תאר את בעיית יצור המזון‪ ,‬ואת תרומת "המהפכה הירוקה" לפתרון בעיה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבר את הטענה ש"המהפכה הירוקה" הגדילה את מצוקתם של האיכרים הזעירים‪ ,‬והפכה לנטל על המדינה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א המהפכה הירוקה – פירושה‪ :‬כינוי למהפכה בתחום החקלאות‪ ,‬אשר התרחשה בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪,20 -‬‬
‫במקביל לרפורמה האגררית‪ .‬משמעותה‪ :‬הכנסת זנים משופרים ומיכון מתקדם לחקלאות‪ .‬לדוגמה‪ :‬פותחו זני חיטה‬
‫חדשים במכסיקו )=חיטה ננסית( וזני אורז חדשים בפיליפינים‪ .‬מטרתה‪ :‬הגדלת התפוקה ע"י הכנסת זנים חדשים‪,‬‬
‫משופרים‪.‬‬
‫בכדי לעודד את האיכרים להצטרף למהפכה זו‪ ,‬נעשו הדברים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫ניתן אשראי לאיכרים אשר לא יכלו לקנות בעצמם את המיכון המודרני‪.‬‬
‫•‬
‫מכירת זרעים במחיר מסובסד‪.‬‬
‫•‬
‫קניית התוצרת במחיר גבוה כדי למשוך את האיכר לשינוי‪.‬‬
‫ב‪.‬בעיית ייצור המזון בעולם המתפתח ותרומת "המהפכה הירוקה" לעניין זה‪:‬‬
‫הגורמים המרכזיים לכך שהעולם המתפתח סובל ממחסור במזון‪:‬‬
‫•‬
‫משקיהם של מרבית החקלאים קטנים מכדי שיוכלו לאפשר לבעליהם קיום ברווחה‪.‬‬
‫•‬
‫חקלאים רבים נתונים במעגל העוני‪ ,‬ומצבם הכלכלי הירוד אינו מאפשר להם לרכוש מכון מתקדם על‪-‬מנת להגיע‬
‫ליבול רב יותר‪.‬‬
‫•‬
‫העובדה שחלק ניכר מן העוסקים בחקלאות הם בערים‪ ,‬מקשה על הכנסת שיטות עיבוד מתקדמות‪.‬‬
‫•‬
‫לחקלאים רבים אין מוטיבציה אישית לשיפור מצבם‪ .‬הם מאמינים כי לעולם לא יוכלו להשתחרר מתנאי העוני‬
‫הקשים בהם הם נתונים‪ ,‬ולפיכך אינם מנסים לעשות דבר כדי להיטיב את מצבם‪.‬‬
‫•‬
‫שטחים חקלאיים נרחבים ממוקמים במקומות בהם יש קשיים פיסיים‪-‬אקלימיים‪ :‬אזורים הרריים‪ ,‬תחומי האקלים‬
‫הערבתי ועוד‪.‬‬
‫•‬
‫ארגון הפעילות החקלאית מסורבל במדינות רבות‪ ,‬ולא תמיד רואים אנשי המינהל את טובת החקלאים לנגד‬
‫עיניהם‪.‬‬
‫תרומת "המהפכה הירוקה‪ ,‬לשיפור מצב המזון בעולם המתפתח‪:‬‬
‫המהפכה הירוקה תרמה לגידול בייצור המזון בעולם המתפתח‪ ,‬בשל הכנסתם של זנים חדשים העמידים גם בתנאי אקלים‬
‫קשים יחסית‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא העמיקה את השימוש בידע מתקדם ובטכנולוגיה מודרנית‪.‬‬
‫דוגמה בולטת לכך היא מכסיקו‪ .‬בראשית שנות החמישים החלו לגדל בה חיטה ננסית‪ ,‬אשר כמעט הכפילה את כמות‬
‫היבולים במדינה‪ .‬דוגמה נוספת היא הפיליפינים‪ ,‬שם הוכנסו בשנות השישים זני אורז חדשים שתרמו להגדלת היבולים‪.‬‬
‫ראוי לציין את תרומת ארגון המזון העולמי‪ ,‬הדואג להעברת הידע‪ ,‬הזרעים ואמצעי הגידול לארצות המתפתחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטענה ש"המהפכה הירוקה" הגדילה את מצוקתם של האיכרים הזעירים‪ ,‬והפכה לנטל על המדינה‪ ,‬מסתמכת על‬
‫היבטיה השליליים של המהפכה הירוקה‪.‬‬
‫היבטיה השליליים של המהפכה הירוקה‪:‬‬
‫• לניצול יעיל של שיטות העיבוד החדישות בעקבות המהפכה הירוקה‪ ,‬נדרשו שטחים רצופים גדולים‪ .‬דבר זה גרר‬
‫נישול איכרים זעירים מאדמותיהם לטובת בעלי אחוזות‪ ,‬והחמרת הקיטוב בין בעלי הקרקע והאריסים‪.‬‬
‫•‬
‫כתוצאה מנישולם מאדמותיהם‪ ,‬הגרו איכרים רבים לערים‪ ,‬והביאו להתחזקות הקשיים במרחב העירוני‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד האיכרים השמרנים לגדל זנים חדשים נעשה באמצעות הבטחת מחירים גבוהים וסובסידיות לתוצרת‬
‫החקלאית‪ ,‬גבוהים בהרבה ממחירי השוק העולמי‪.‬‬
‫•‬
‫האיכרים הזעירים‪ ,‬בעלי המשקים הפרטיים‪ ,‬לא הסתגלו למיכון‪ ,‬לשימוש בחומרי הדברה ודשנים‪ ,‬לאשראי‬
‫הנחוץ לקניית זרעים ולעליית דמי חכירת הקרקע‪.‬‬
‫•‬
‫יבוא זרעים‪ ,‬חומרי הדברה ומיכון חקלאי הגדיל את התלות בארצות חוץ‪ ,‬ובנוסף גרם להוצאות של מטבע זר‬
‫מקופת המדינה‪.‬‬
‫‪.5‬היקף שטחם של משקים חקלאיים בעולם המתפתח )קיץ תשנ"ד ‪ +‬שינוי(‬
‫א‪ .‬בחלק גדול ממדינות העולם המתפתח‪ ,‬אחוז קטן מבעלי הקרקעות מחזיק בשטחי עיבוד גדולים מאוד‪ .‬איזו מסקנה‬
‫חברתית – כלכלית אפשר להסיק מתופעה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין שתי דרכים שבהן נוצרו האחוזות החקלאיות הגדולות‪ ,‬והסבר את תרומתן להגדלת הייצור החקלאי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבר שלושה היבטים שליליים הקשורים להפעלתם של משקים חקלאיים גדולים בעולם המתפתח‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ . .‬בחלק גדול ממדינות העולם המתפתח‪ ,‬אחוז קטן מבעלי הקרקעות מחזיק בשטחי עיבוד גדולים מאוד‪ .‬המסקנה‬
‫חברתית – כלכלית המתבקשת היא‪ ,‬שבארצות מתפתחות רבות קיים פער כלכלי ומעמדי עצום בין בעלי האחוזות‬
‫המעטים צוברים עודפי הון לבין האיכרים הרבים הסובלים מקיום דל ומוגבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬שתי דרכים שבהן נוצרו האחוזות החקלאיות הגדולות‪:‬‬
‫)‪(1‬השתלטות של מפעלים מקומיים על קרקע חקלאית באמצעות השקעת הון‪.‬‬
‫)‪(2‬השתלטות של חברות בינלאומיות על מערך היצור החקלאי )תופעה זו זכתה לכינוי ניאוקולוניאליזם(‬
‫תרומת משקי הענק להגדלת הייצור החקלאי‪ :‬פיתוחם של משקי הענק נעשה באמצעות ידע וטכנולוגיה מתקדמת‪,‬‬
‫הכנסת זנים משובחים וכן שיטות לטיוב הקרקע והדברת מזיקים‪ -‬כל אלה מגדילים את התוצרת החקלאית‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫המשקים הגדולים יוצרים עודפי הון שחלקם מיועדים להשקעה חוזרת במשקים עצמם‪ .‬בדרך זו עולה רמתה של הפעילות‬
‫החקלאית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלושה היבטים שליליים הקשורים להפעלתם של משקים חקלאיים גדולים בעולם המתפתח‪:‬‬
‫)‪(1‬עובדי המטעים )מקומיים( אינם נהנים מתנאי שכר הוגנים‪ .‬מעין "עבדות" של העידן המודרני‪.‬‬
‫)‪(2‬עובדי המטעים אינם נהנים מהרווחים שמניבים משקי הענק‪.‬‬
‫)‪ (3‬הגברת הקיטוב החברתי כלכלי במגזר הכפרי‬
‫)‪ (4‬הרווחים ממשקי הענק כמעט ואינם מושקעים במדינות העולם השלישי‬
‫‪ .6‬חקלאות )חורף תשנ"ה(‬
‫חקלאות נדודים‪ ,‬חקלאות אורז וחקלאות הררית הם שלושה סוגים עיקריים של חקלאות בעולם המתפתח‪ .‬בחר בשניים‬
‫מסוגי חקלאות אלה וענה על סעיפים א' וב'‬
‫א‪ .‬תאר בקצרה את המאפיין כל אחד מסוגי החקלאות שבחרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין שלוש דרכים‪ ,‬שבהן משתמשים האכרים כיום להגדלת היבול‪ ,‬בכל אחד מסוגי החקלאות שבחרת‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬מאפיינים עיקריים של שלושה סוגי חקלאות בעולם המתפתח‪:‬‬
‫חקלאות נדודים – המאפיין העיקרי של חקלאות נדודים הוא יישוב קבע חקלאי בשולי הג'ונגלים‪ ,‬מתבסס על גידולים כמו‬
‫תירס ותפו"א‪ ,‬תוך כדי בירוא הדרגתי‪-‬מחזורי של היער )כלומר‪ :‬עיבוד זמני )שנים אחדות( של חלקת יער מבורא )שעציו‬
‫נכרתו(‪ .‬אח"כ נעזבת החלקה למשך תקופה ארוכה ואז מתפתחת בה צמחייה‪ ,‬בעוד שהאיכר מברא חלקת יער אחרת‬
‫לצורכי הגידולים החקלאיים(‪.‬‬
‫חקלאות האורז הלח – זוהי חקלאות מחיה אינטבנסיבית‪ ,‬המחייבת שימוש בהרבה ידיים עובדות‪ ,‬תוך כדי שיתוף ותיאום‬
‫בין חברי הקהילה הכפרית‪.‬‬
‫חקלאות הררית – מאפינייה ‪ :‬פריסת גידולים על פי קווי גובה טופוגרפי‪ :‬בעמק מגדלים גידולי שדה כמו תירס‪ ,‬אורז‬
‫ותבואות‪ .‬במדרונות הנמוכים מגדלים מטעים ובע"ח ובמדרונות הגבוהים – עצי יער‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדרכים להגדלת היבולים‪:‬‬
‫חקלאות נדודים – הרחבתשטח בירוא היערות ושימוש בזבלים אורגניים )שיטת "כרות ושרוף"(‪.‬‬
‫חקלאות האורז הלח – שימוש בזני אורז איכותיים יותר‪.‬‬
‫חקלאות הררית – מיכון חקלאי ושיפור אמצעי התחבורה כדי להגדיל את הכמויות המשווקות‪.‬‬
‫‪ .7‬חורף תשנ"ו – בעיית המזון‬
‫א‪ .‬ציין שלושה גורמים להיווצרות בעיית מזון במדינות העולם המתפתח‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר את "המהפכה הירוקה" כדרך התמודדות עם מצוקת המזון‪ ,‬ופרט שניים מחסרונות שיטה זאת‪.‬‬
‫תשובה‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬בעיית המזון היא קשה‪ ,‬מכיוון שקצב ייצור המזון איטי יותר מקצב גידול האוכלוסייה ‪ .‬הגורמים ליווצרות בעיית מזון‬
‫בעולם המתפתח‪:‬‬
‫•‬
‫ריבוי טבעי גבוה‬
‫•‬
‫צמצום שטחי החקלאות )מסיבות שונות כמו‪ :‬התפשטות הערים‪ ,‬השתלטות המדבר(‬
‫•‬
‫מעבר מגידולי מזון לגידולים תעשייתיים כמו כותנה‪ ,‬קפה‪.‬‬
‫•‬
‫יכולתו המקצועית הנמוכה של החקלאי‬
‫‪ 1‬לפי התיאוריה של מלטוס )כלכלן אנגלי ‪ ,‬פעל בראשית המאה ה‪ – (19 -‬האוכ' גדלה בקצב של טור גיאומטרי‪ ,‬ומנגד – הייצור‬
‫החקלאי‪ ,‬ייצור המזון גדל בקצב של טור חשבוני‪ ,‬מכאן‪ ,‬שעם הזמן יווצר מצב של מחסור במזון ורעב‪.‬‬
‫•‬
‫אסונות טבע ונזקי טבע – שטפונות‪ ,‬בצורות‪ ,‬גלי צונמי‪ ,‬מזיקים )כמו גלי ארבה(‬
‫•‬
‫מלחמות פנימיות המאפיינות מדינות עולם שלישי רבות‪.‬‬
‫•‬
‫היעדר מוטיבציה‬
‫•‬
‫סיוע מועט הניתן לחקלאי ע"י גורמים ממשלתיים‬
‫ב‪ .‬המהפכה הירוקה" כדרך התמודדות עם מצוקת המזון‪:‬‬
‫המהפכה הירוקה תרמה לגידול בייצור המזון בעולם המתפתח‪ ,‬בשל הכנסתם של זנים חדשים העמידים גם בתנאי אקלים‬
‫קשים יחסית‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא העמיקה את השימוש בידע מתקדם ובטכנולוגיה מודרנית‪.‬‬
‫דוגמה בולטת לכך היא מכסיקו‪ .‬בראשית שנות החמישים החלו לגדל בה חיטה ננסית‪ ,‬אשר כמעט הכפילה את כמות‬
‫היבולים במדינה‪ .‬דוגמה נוספת היא הפיליפינים‪ ,‬שם הוכנסו בשנות השישים זני אורז חדשים שתרמו להגדלת היבולים‪.‬‬
‫ועוד דוגמה – בסין גדלה תפוקת האורז מ‪ 300 -‬ק"ג‪/‬לדונם ל‪ 600 -‬ק"ג‪/‬לדונם‪.‬‬
‫היבטים שליליים )חסרונות(‪:‬‬
‫• לניצול יעיל של שיטות העיבוד החדישות בעקבות המהפכה הירוקה‪ ,‬נדרשו שטחים רצופים גדולים‪ .‬דבר זה גרר‬
‫נישול איכרים זעירים מאדמותיהם לטובת בעלי אחוזות‪ ,‬והחמרת הקיטוב בין בעלי הקרקע והאריסים‪.‬‬
‫•‬
‫כתוצאה מנישולם מאדמותיהם‪ ,‬הגרו איכרים רבים לערים‪ ,‬והביאו להתחזקות הקשיים במרחב העירוני‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד האיכרים השמרנים לגדל זנים חדשים נעשה באמצעות הבטחת מחירים גבוהים וסובסידיות לתוצרת‬
‫החקלאית‪ ,‬גבוהים בהרבה ממחירי השוק העולמי‪.‬‬
‫•‬
‫האיכרים הזעירים‪ ,‬בעלי המשקים הפרטיים‪ ,‬לא הסתגלו למיכון‪ ,‬לשימוש בחומרי הדברה ודשנים‪ ,‬לאשראי‬
‫הנחוץ לקניית זרעים ולעליית דמי חכירת הקרקע‪.‬‬
‫•‬
‫יבוא זרעים‪ ,‬חומרי הדברה ומיכון חקלאי הגדיל את התלות בארצות חוץ‪ ,‬ובנוסף גרם להוצאות של מטבע זר‬
‫מקופת המדינה‪.‬‬
‫‪) .8‬קיץ תשנ"ו( בעיות המחסור בקרקע חקלאית‬
‫באזורים שונים בעולם המתפתח הולכות ואוזלות עתודות הקרקע החקלאית‪.‬‬
‫א‪ .‬תאר שתי תגובות שונות של האוכלוסייה הכפרית למחסור בקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר דרך אחת שבה מתמודדת המדינה עם הבעייה‪ ,‬והסבר את השפעותיו של הפתרון שתארת על האוכלוסייה‬
‫הכפרית‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬תגובות האוכלוסייה הכפרית למחסור בקרקע‪:‬‬
‫•‬
‫לחץ על הקרקעות החקלאיות – פיצולם של משקים חקלאיים ליחידות קטנות‪ ,‬אשר אינן מאפשרות קיום בכבוד‪.‬‬
‫•‬
‫הגירה לערים – הגירה זמנית או קבועה לערים‪.‬‬
‫•‬
‫עיבודן של קרקעות שוליות מבחינת איכותן החקלאית )סוג הקרקע‪ ,‬טופוגרפיה בלתי נוחה‪ ,‬אקלים שאינו מתאים‬
‫וכיו"ב(‬
‫•‬
‫התיישבות ספונטנית ‪ -‬פלישה של איכרים זעירים לקרקע טובה וזמינה בקרבת כפרם או אפילו במרחק ממנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬התמודדות המדינה עם הבעיה‪:‬‬
‫•‬
‫הגברת ההשקעות במפעלי פיתוח חקלאיים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬השקיה ניקוז‪ ,‬בירוא יערות – כדי להגדיל את היקף השטח‬
‫המעובד ו‪/‬או היבולים‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד הגירה לאזורי השוליים דלילי האוכלוסייה‬
‫•‬
‫פיתוח תחבורתי במטרה להגביר את הנגישות לכפרים‬
‫•‬
‫סיוע כלכלי לחקלאים למימון "המהפכה הירוקה"‬
‫•‬
‫עידוד התיעוש בכפרים כדי להגדיל את היצע התעסוקה‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫•‬
‫פגיעה בכפר כיחידה חברתית ויצירת קיטוב חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬כאשר רק מיעוט מן הכפריים מצליח להתמודד עם‬
‫השינויים‬
‫•‬
‫הגברת התלות במקורות מימון חיצוניים‬
‫•‬
‫השתלטות של גורמים עסקיים על המשק החקלאי‪ ,‬העושים רווחיהם על‪-‬חשבון החקלאים‪.‬‬
‫‪) .9‬קיץ תשס"ב( – שינוים בחקלאות‬
‫החקלאות במדינות העולם המתפתח עוברת שני תהליכים מרכזיים‪ .‬מעבר מחקלאות מקומית לחקלאות לאומית‪ ,‬ומעבר‬
‫מחקלאות מחיה לחקלאות שיווק‪.‬‬
‫תאר את שני התהליכים‪ ,‬ופרט שלוש השפעות שלילות של תהליכים אלה‪) .‬סה"כ שלוש השפעות(‪.‬‬
‫‪) .10‬חורף תשס"א( – הקהילה הכפרית‬
‫ציין שלושה גורמים שונים להתערערות הקהילה הכפרית המסורתית במדינות מתפתחות‪ ,‬והסבר כיצד כל אחד מהם‬
‫פועל‪.‬‬
‫תשובה‬
‫גורמים להתערערות הקהילה הכפרית המסורתית‪:‬‬
‫•‬
‫השתלטות של גורמים עסקיים על המשק החקלאי‪ ,‬העושים רווחיהם על‪-‬חשבון החקלאים – פגיעה בכפר‬
‫כיחידה חברתית ויצירת קיטוב חברתי‪-‬כלכלי‬
‫•‬
‫ריבוי טבעי גבוה )ילודה רבה ותמותה מעטה בעקבות שיפורים ברפואה ובתברואה( – גורם פיצולם של משקים‬
‫חקלאיים ליחידות קטנות‪ ,‬אשר אינן מאפשרות קיום בכבוד‪.‬‬
‫•‬
‫פיצול קרקעות ‪ -‬גורם לאבטלה ובעקבותיה להגירה לערים הגדולות‪ .‬בכפר נשארת האוכלוסייה‬
‫החלשה‪ ,‬שאינה מסוגלת לפתח אותו‪.‬‬
‫‪ .11‬המטעים בעולם השלישי‬
‫המטעים הם חלק מהחקלאות בעולם השלישי‪.‬‬
‫הסבר שני יתרונות ושני חסרונות של המטעים‪.‬‬
‫תשובה‬
‫יתרונות המטעים‪:‬‬
‫•‬
‫ערכם של יבולי המטעים גבוה – כך הדבר לגבי הגומי הטבעי )הלטקס(‪ ,‬התה הקפה והקקאו‪ ,‬והם עשויים להוות‬
‫ענפי יצוא חשובים‪.‬‬
‫•‬
‫התוצרת החקלאית של המטעים המיוצאת לחו"ל מביאה לגידול במטבע זר‪.‬‬
‫•‬
‫רווחי המטעים מופנים בחלקם לצורכי פיתוח תשתיות ותעשייה‪.‬‬
‫חסרונות המטעים‪:‬‬
‫•‬
‫עובדי המטעים )מקומיים( אינם נהנים מתנאי שכר הוגנים‪ .‬מעין "עבדות" של העידן המודרני‪.‬‬
‫•‬
‫עובדי המטעים אינם נהנים מהרווחים שמניבים המטעים‪.‬‬
‫•‬
‫הגברת הקיטוב החברתי כלכלי במגזר הכפרי‪.‬‬
‫•‬
‫הרווחים מהמטעים כמעט ואינם מושקעים במדינות העולם השלישי‪.‬‬
‫‪ .12‬רפורמה אגררית‬
‫א‪ .‬הסבר שתי מטרות לרפורמה אגררית במדינות העולם המתפתח והדגם את תשובתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר בעייה אחת שנוצרה בעקבות הפעלת רפורמה אגררית‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪.‬מטרות לביצוע הרפורמה האגררית‪:‬‬
‫א‪ .‬לחצים וצרכים פוליטיים )החלשת בעלי האחוזות והענות לתביעות או לאיומי התקוממות מצד מיליוני איכרים‬
‫מנוצלים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬צדק חברתי ‪ -‬חלוקה שיוויונית של השטח החקלאי – לכל חקלאי תהיה חלקת אדמה שתאפשר לו להתפרנס‬
‫בכבוד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הגבלת השטח החקלאי בו מותר לכל איכר להחזיק – כדי למנוע מצב שבו מספר בעלי אחוזות עשיריםמחזיקים‬
‫במרבית הקרקע החקלאית‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫יעילות כלכלית ‪ -‬האיכרות הזעירה‪ ,‬והאריסות מגבילים ומעכבים אימוץ של טכניקת עיבוד חדישות‪.‬‬
‫ה‪ .‬כתוצאה מהפיכה סוציאליסטית כמו במדינות הקומוניסטיות כדוגמת סין‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫חלקות גדולות יותר לאיכרים הזעירים יגדילו את כוח הקנייה שלהם ויביאו לעלייה בביקוש למוצרים פשוטים כגון‬
‫לבוש והנעלה ומוצרי בית‪ ,‬דבר שיעודד את התיעוש המקומי )העשירים קונים מוצרים מיובאים ולא מעודדים תיעוש‬
‫מקומי(‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬מצרים – במצרים נחקק חוק הרפורמה האגררית בשנת ‪ ,1952‬לאחר מהפכת הקצינים שבעקבותיה עלה נאצר‬
‫לשלטון‪ .‬עד לרפורמה האגררית היה רוב השטח החקלאי מרוכז בידי בעלי אחוזות ענק‪ ,‬אשר העסיקו פועלים בחוותיהם‬
‫בתנאים מחפירים‪ .‬מטרת הרפורמה היתה‪ :‬חלוקה שיוויונית של השטח החקלאי – לכל חקלאי תהיה חלקת אדמה‬
‫שתאפשר לו להתפרנס בכבוד‪ ,‬וכן הגבלת השטח החקלאי בו מותר לכל איכר להחזיק – כדי למנוע מצב שבו מספר בעלי‬
‫אחוזות עשירים מחזיקים במרבית הקרקע החקלאית‪ .‬הרפורמה חייבה את האיכרים שזכו באדמה חקלאית להתאגד‬
‫באגודות קואופרטיביות )שיתופיות(‪ ,‬אגודות המרכזות את כל צורכי המשק‪ ,‬ומטפלות בשיווק התוצרת החקלאית‪.‬‬
‫החקלאים נדרשו להשתמש בידע מתקדם ועתיר טכנולוגיה‪ .‬בנוסף נקבע שחקלאים שכירים חסרי קרקע יזכו לשכר‬
‫מינימום‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעייה אחת שנוצרה בעקבות הפעלת רפורמה אגררית ‪ -‬ברוב המדינות ביצוע הרפורמה היה חלקי בלבד‪ ,‬ונתן‬
‫מענה רק לחלק מסויים מהאוכלוסייה‪ .‬לעיתים התבצעה הרפורמה רק באזורי ההתיישבות החדשה ולעיתים הרפורמה‬
‫הייתה רק מתן אשראי לתוכניות כפריות )כמו בקולומביה(‪ .‬לעיתים הרפורמה יצרה חיכוכים בין אלו שנהנו מהרפורמה‬
‫לנפגעיה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלה ירידה בתפוקה הכללית של הגידולים בהרבה מדינות )לדוגמה‪ :‬במכסיקו‪ ,‬בבוליביה ובפרו(‪ ,‬ולאיכרים לא‬
‫היה יותר מזון מייצור עצמי‪ .‬זאת ועוד ‪ -‬קצב גידול האוכלוסייה מהיר מדי בכדי שהאוכלוסייה תהנה מתוספת של מזון‪.‬‬
‫‪ .13‬מלטוס‬
‫א‪ .‬הסבר בקצרה את התאוריה של מלטוס ומדוע התאוריה שלו לא התממשה במציאות של המאה ה‪.20-‬‬
‫ב‪ .‬מהו ניאו‪-‬מלטואיזם והקשר שלו למדינות המתפתחות‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬תיאורית מלטוס – תיאוריה פסימית בדבר רעב העלול לפקוד את אוכלוסיית העולם‪ .‬לפי תיאורית מלטוס האוכלוסייה‬
‫גדלה בקצב של טור גיאומטרי‪ ,‬ומנגד – היצור החקלאי גדל בקצב של טור חשבוני )במקרה הטוב(‪ .‬מכאן‪ ,‬שעם הזמן יווצר‬
‫מצב בו האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר מזה של היבולים החקלאיים‪ ,‬והתוצאה‪ :‬רעב‪.‬‬
‫תאוריית מלטוס לא התממשה במאה ה‪ 20 -‬בשל הסיבות הבאות‪ :‬במהלך המאה ה‪ 20 -‬התחוללה המהפכה הירוקה‪,‬‬
‫הורחבו השטחים המעובדים בשוליים הלאומיים‪ ,‬התפתחה התחבורה‪ ,‬יכולתו של האדם לבנות כלים ומיכשור מודרני‬
‫סייעו להגדלת היצור החקלאי‪ ,‬מדינות המערב צמצמו מאד את הריבוי הטבעי‪ ,‬ולכן ביכולתן לתת סיוע למדינות‬
‫המתפתחות‪.‬‬
‫עד עתה התבדתה תורתו של מלטוס‪ ,‬העולם הצליח להכפיל ולשלש את ייצור המזון‪ ,‬במקביל לריבוי ולגידול האוכלוסייה‪,‬‬
‫אבל האיום עדיין תלוי מעל לאנושות‪.‬‬
‫ב‪ .‬עם גידול האוכלוסייה המואץ הקיים בעולם השלישי במאה הנוכחית‪ ,‬וכמובן בעיית הרעב שם‪ ,‬שבה תיאורית‬
‫מלטוס לתודעת העולם וזכתה לשם חדש‪ :‬ניאו‪-‬מלטואיזם )מלתואיזם(‪ .‬לפי תיאורית הניאו‪-‬מלטואיזם קיימת אבחנה בין‬
‫"הון" של משאבים לבין "הכנסה" מהם‪ :‬ההון הוא המלאי היוצר הכנסה‪ .‬שימוש מוגבר ב"הון"‪ /‬במשאבי הטבע בעזרת‬
‫דשנים וחומרי הדברה‪ ,‬יביא להפרת המאזן האקולוגי‪ ,‬שבעקבותיו תדלדל הקרקע ובעתיד לא יוכלו להפיק ממנה אותה‬
‫כמות ואיכות של יבולים‪ .‬דבר זה‪ ,‬יחד עם גידול האוכלוסייה בעולם השלישי‪ ,‬יביא להתגברות הרעב ולהתגשמות תיאוריית‬
‫מלטוס‪.‬‬
‫‪ .14‬קיטוב במגזר הכפרי בעולם המתפתח‬
‫קיטוב חברתי‪-‬כלכלי מאפיין את המגזר הכפרי במדינות העולם המתפתח‪.‬‬
‫א‪ .‬תאר שני מאפיינים של קיטוב במגזר הכפרי במדינות המתפתחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממשלות בעולם המתפתח מנסות לצמצם פערים במגזר הכפרי באמצעות התיישבות חקלאית מתוכננת באזורי‬
‫ההתיישבות החדשים‪ ,‬אך הן מתקשות להשיג מטרה זו‪ .‬הסבר שתי סיבות לקושי זה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬מאפיינים של קיטוב במגזר הכפרי במדינות המתפתחות‪:‬‬
‫•‬
‫קיטוב כלכלי – מצד אחד משקים של חקלאים זעירים ומנגד בעלי האחוזות הגדולות‪ .‬בשל אימוץ‬
‫פעילות חקלאית מודרנית תוך התאמה לשוק המסחר‪ ,‬המשקים הגדולים מסתגלים לשינוי ומגדילים‬
‫את רווחיהם‪ ,‬בעוד שהחקלאים הזעירים מתקשים להתמודד עם המצב החדש הזה‪ ,‬והתוצאה – מצבם‬
‫הכלכלי לא רק שלא השתפר‪ ,‬אלא במקרים רבים הורע‪.‬‬
‫•‬
‫קיטוב חברתי – איכרים בעלי קרקעות ומנגד – חקלאים חסרי קרקע‪ ,‬שכירים‪.‬‬
‫•‬
‫מעטים מהחקלאים הזעירים הצליחו להתמודד עם החידושים ולהסתגל למהפכה הירוקה‪ ,‬בעוד‬
‫שהרוב דרכו במקום‪ .‬התוצאה – הגברת פערים בין שתי קבוצות אלו בכפרים‪.‬‬
‫המשקים שהסתגלו – הגדילו )כפי שציינו קודם לכן( את רווחיהם – ולהפך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסיבות לקושי בצמצום פערים במגזר הכפרי באמצעות אזורי התיישבות החדשים‪:‬‬
‫•‬
‫אזורי הפיתוח החדשים ממוקמים בפריפריה – בשוליים‪ ,‬ורחוקים מהשווקים וממרכזי ההשפעה‬
‫בגלעין‪.‬‬
‫•‬
‫לעתים העבירו חקלאים מאזור חקלאי אחד )אזור מוצאם( לאזור חקלאי אחר‪ ,‬בו התנאים הפיזיים‬
‫ותנאי האקלים הם שונים‪ .‬דבר זה יצר קשיי הסתגלות‪.‬‬
‫‪ .15‬משקי מטעים בעולם המתפתח‬
‫ישנן מדינות בעולם המתפתח התלויות מבחינה כלכלית בגידולי מטע מסויימים‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין שלושה גידולי מטע שונים‪ ,‬וציין שמות של מדינות המתמחות בגידולים שציינת‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר את המבנה הארגוני של משקי המטעים‪ ,‬והסבר כיצד נוצרת תלות כלכלית של המדינה בענף‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנה יתרון אחד וחסרון אחד בפיתוחם של מטעים‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬גידולי מטעים מרכזיים הם‪:‬‬
‫קפה – ברזיל )מיצרת כמחצית מכמות הקפה העולמית(‪ ,‬קולומביה‪ ,‬מכסיקו‪ ,‬גווטמאלה‪ ,‬קוסטה‪-‬ריקה‪ ,‬פרו‪ ,‬תימן‪,‬‬
‫אתיופיה‪ ,‬קניה‪ ,‬אוגנדה ועוד‪.‬‬
‫תה – )אזורי האקלים המונסוני אידיאלים לגידולו(הודו‪ ,‬סין‪ ,‬סרי‪-‬לנקה‪ ,‬אינונזיה‪ ,‬יפן‪ ,‬קניה ועוד‪.‬‬
‫קקאו –חוף השנהב )מרכז גידול עולמי(‪ ,‬גאנה ניגריה‪ ,‬ברזיל ועוד‪.‬‬
‫קנה סוכר – קובה )כשליש מסחר הסוכר העולמי(‪ ,‬הודו‪ ,‬פיליפינים‪ ,‬הוואי‪ ,‬אינדונזיה ועוד‪.‬‬
‫גומי "לטקס" – באקלים הטרופי המשווני‪ :‬מרכז אמריקה‪ ,‬מערב אפריקה‪.‬‬
‫משקי המטעים משתייכים לסיווג "מונוקולטורה" בשל התבססותם על גידול יחיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבנה ארגוני – משקי המטעים מנוהלים בדרכים ובצורות שונות‪:‬‬
‫•‬
‫מטעים המנוהלים ע"י בעלי אחוזות פרטיים‬
‫•‬
‫מטעים המנוהלים ע"י מפעלים מקומיים שהשתלטו עליהם באמצעות השקעת הון‪ ,‬והם מיצאים את רוב התוצרת‬
‫לחו"ל‬
‫•‬
‫מטעים המנוהלים ע"י חברות בינלאומיות שהשתלטו על כל מערך הייצור החקלאי‪ .‬תופעה זו זכתה לכינוי "ניאו‪-‬‬
‫קולוניאליזם"‪.‬‬
‫חברות ענק בינלאומיות הפעילות בתחום המטעים אחראיות על פיתוחם של המטעים באמצעות ידע‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫מתקדמת‪ ,‬ניהול כוח העבודה במטעים‪ ,‬איסופם ושיווקם של היבולים ועוד‪ .‬חברות אלה זוכות לסיוע ממשלתי‬
‫המתבטא בעיקר באי התנגדות לפעילותן הכלכלית‪ .‬האינטרס של הממשלות המקומיות נובע מכך שהן שותפות‬
‫ברווחים‪.‬‬
‫בסמוך למטעים ממוקמות שכונות המיועדות לעובדים במטעים‪ ,‬וכן מבני אחסנה ומפעלים לעיבוד התוצרת‬
‫החקלאית‪ .‬למשל‪ ,‬היות וקני הסוכר מחמיצים מיד אחרי קטיפתם‪ ,‬נוצר צורך למקם את מפעל העיבוד קרוב לשדות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫יתרונות וחסרונות‬
‫•‬
‫ערכם של יבולי המטעים גבוה – כך הדבר לגבי הגומי הטבעי )הלטקס(‪ ,‬התה הקפה והקקאו‪ ,‬והם עשויים להוות‬
‫ענפי יצוא חשובים‪.‬‬
‫•‬
‫התוצרת החקלאית של המטעים המיוצאת לחו"ל מביאה לגידול במטבע זר‪.‬‬
‫•‬
‫רווחי המטעים מופנים בחלקם לצורכי פיתוח תשתיות ותעשייה‪.‬‬
‫חסרונות המטעים‪:‬‬
‫•‬
‫עובדי המטעים )מקומיים( אינם נהנים מתנאי שכר הוגנים‪ .‬מעין "עבדות" של העידן המודרני‪.‬‬
‫•‬
‫עובדי המטעים אינם נהנים מהרווחים שמניבים המטעים‪.‬‬
‫•‬
‫הגברת הקיטוב החברתי כלכלי במגזר הכפרי‪.‬‬
‫•‬
‫הרווחים מהמטעים כמעט ואינם מושקעים במדינות העולם השלישי‬
‫‪.16‬חברות רב‪-‬לאומיות בעולם השלישי‬
‫א‪ .‬הסבר את המניעים של חברות רב לאומיות לפעול בתחום התעשייה ו‪/‬או החקלאות במדינות העולם השלישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר השפעה חיובית אחת והשפעה שלילית אחת‪ ,‬שיש לפעילות הכלכלית של חברות רב‪-‬לאומיות על משק המדינה‬
‫המתפתחת‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬המניעים‪ :‬כוח עבודה זול ושטחי קרקע נרחבים‪ ,‬פנויים וזולים‪ ,‬שאפשר להכשירם מבחינה חקלאית ו‪/‬או להקים‬
‫עליהם מפעלי תעשייה‪ ,‬ניצול אוצרות טבע ושוק מקומי ההולך ומתחזק‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעות חיוביות‪ :‬יצירת מקומות עבודה עבור האוכלוסייה המקומית‪ ,‬פיתוח תשתיות )כבישים‪ ,‬נמלי‪-‬ים‪,‬‬
‫מסילות ברזל‪ ,‬מערכות מים וחשמל(‪ ,‬יצירת שכבה מקצועית איכותית המורכבת מתושבי המקום‪.‬‬
‫השפעות שליליות‪ :‬בלימת יזמות מקומית‪ ,‬זיהום אקולוגי‪ ,‬הרווחים מהפעילות הכלכלית כמעט אינם מושקעים‬
‫במדינות העולם השלישי‪ ,‬העמקת הקוטביות החברתית‪-‬כלכלית בין המועסקים ע"י חברות זרות לבין המקומיים‪.‬‬
‫דמוגרפיה של העולם המתפתח‬
‫‪) .1‬קיץ תשנ"ח( – האוכלוסייה בעולם המתפתח‬
‫עיין בטבלה שלפניך‪ ,‬וענה על הסעיפים א‪-‬ב שאחריה‬
‫גידול האוכ' )ממוצע שנתי באחוזים(‬
‫המדינה‬
‫‪1979 -1965‬‬
‫אחוז האוכ' העירונית‬
‫‪1980-1994‬‬
‫ניז'ר )ניג'ר(‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪17‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪13‬‬
‫פרו‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪72‬‬
‫ונצואלה‬
‫‪3.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪92‬‬
‫א‪.‬‬
‫על פי הנתונים שבטבלה‪ ,‬צייו שתי תופעות הקשורות לאוכלוסייה‪ ,‬אשר מבדילות בין המדינות באפריקה לבין‬
‫המדינות בדרום אמריקה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הסבר כיצד התופעות שציינת מלמדות שכל אחת משתי הקבוצות נמצאת בשלב שונה של התפתחות כלכלית‪-‬‬
‫חברתית‪.‬‬
‫‪ .2‬בעיות דמוגרפיות‬
‫א‪ .‬ציין והסבר שלוש בעיות דמוגרפיות האופיניות לרוב מדינות העו"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג שתי גישות שונות לפתרון הבעיות הדמוגרפיות במדינות העו"ש‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬בעיות דמוגרפיות אופייניות‪:‬‬
‫•‬
‫התפוצצות אוכלוסייה במגזר הכפרי כתוצאה משיעורי פריון גבוהים וצמצום שטחי החקלאות מסיבות‬
‫שונות )כגון‪ :‬התפשטות עירונית וירידה ברמת הפוריות של הקרקע כתוצאה משיטות עיבוד לקויות(‪.‬‬
‫•‬
‫התפוצצות האוכלוסייה העירונית כתוצאה משיעורי ריבוי גבוהים והגירה מהכפרים לעיר – קצב גידול‬
‫האוכלוסייה העירונית מהיר יותר מקצב הפיתוח העירוני )תעסוקה‪ ,‬מגורים‪ ,‬שירותים ותשתיות(‪.‬‬
‫•‬
‫הגירת מוחות – אוכלוסייה איכותית עוזבת למדינות המודרניות בשל מחסור במקומות עבודה ההולמים‬
‫את כישוריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גישות שונות לפתרוןהבעיות הדמוגרפיות‪:‬‬
‫גישה אחת לפתרון הבעיות הדמוגרפיות היא הורדת הפריון ע"י פעולות שונות כגון‪ :‬הדרכה מינית )בעיקר בקרב‬
‫גברים(‪ ,‬מתן סיוע‪/‬מענק למשפחות קטנות וקידום מעמד האישה‪.‬‬
‫גישה אחרת – עידוד הגירה למדינות שמעבר לים‪ ,‬בכדי להקל על הצפיפות הקיימת‪.‬‬
‫גישה נוספת – פיתוח בלי ארץ מרוחקים‪ ,‬דלילי אוכלוסייה‪ ,‬אך בעלי פוטנציאל כלכלי‪ .‬המטרה היא ליישבם‬
‫באוכלוסייה ולחזקה כלכלית‪ ,‬וכך יקטן פוטנציאל ההגירה אל הערים הגדולות‪.‬‬
‫‪ .3‬אוכלוסיית העולם השלישי‬
‫יחסי הגודל בין אוכלוסיית המדינות המפותחות לבין אוכלוסיית המדינות המתפתחות משתנים‪ .‬עיין בטבלה שלפניך‪ ,‬וענה‬
‫על סעיפים א‪-‬ב שאחריה‪.‬‬
‫חלוקת אוכלוסיית העולם לפי ארצות מפותחות ומתפתחות )‪(%‬‬
‫האזור‬
‫‪1750‬‬
‫‪1850‬‬
‫‪1900‬‬
‫‪1920‬‬
‫‪1940‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪2000‬‬
‫ארצות מפותחות‬
‫‪21.6‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪32.6‬‬
‫‪31.8‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪20.0‬‬
‫ארצות מתפתחות‬
‫‪78.4‬‬
‫‪75.3‬‬
‫‪68.6‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪80.0‬‬
‫א‪ .‬תאר את השינויים בחלקה של כל אוכלוסייה מסה"כ אוכלוסיית העולם בין השנים ‪ .1750-2000‬הסבר את‬
‫הגורמים לשינויים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהן התוצאות השליליות של גידול האוכלוסייה במדינות המתפתחות‪ ,‬ואילו צעדים יש לנקוט כדי להגביל תופעה‬
‫זו?‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬על‪-‬פי הנתונים ניתן לקבוע את העובדות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫אוכלוסיית העולם המפותח גדלה בהתמדה עד שנת ‪ .1920‬הגורמים לכך נעוצים‬
‫במהפכה התעשייתית שראשיתה במאה ה‪ 18 -‬ובמהפכה החקלאית שהביאה להגדלת‬
‫ייצור המזון לאוכלוסייה הגדלה‪ .‬עם הקדמה נעצר הגידול הטבעי ומספר הילדים‬
‫במשפחה ירד‪.‬‬
‫•‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גדלה אוכלוסיית העולם המתפתח בקצב מהיר‪ .‬הדבר הינו פועל יוצא‬
‫של ריבוי טבעי גבוה‪ ,‬והירידה החדה בתמותה עקב שיפורים שהונהגו במערכת‬
‫הבריאות ובתנאים הסביבתיים‪-‬הסניטרים‪ .‬תמורה זו זכתה לכינוי "המהפכה‬
‫הדמוגרפית"‪.‬‬
‫•‬
‫הגידול הדמוגרפי המהיר גבוה במיוחד במרחב הכפרי‪ ,‬שם מתקיימת פעילות חקלאית‬
‫מסורתית עתירת כוח עבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התוצאות השליליות של הגידול הדמוגרפי המואץ בארצות המתפתחות‪:‬‬
‫•‬
‫גידול אוכלוסין מהיר עד כדי התפוצצות אוכלוסין‪ .‬בכפרים גורם הדבר לפיצולן של החלקות‬
‫החקלאיות )חלקה קטנה נותנת יבול המספיק בקושי לפרנסת המשפחה ואינה מאפשרת‬
‫משק מסחרי(‪ ,‬ללחץ כבד על המשאבים המוגבלים )לדוגמה‪ :‬במזה"ת‪ :‬מים ואדמה טובה‬
‫לחקלאות(‪ ,‬לקריסתן של תשתיות פיסיות וכן לקשיים באספקת שירותים בסיסיים כגון‬
‫בריאות וחינוך‪ .‬בערים הביאו קשיי הדיור ליצירת שכונות עוני והפלישה‪.‬‬
‫•‬
‫התפתחותה של עיר ראשה טיפוסית‪.‬‬
‫•‬
‫גידול בתעסוקה הבלתי פורמלית ‪ -‬בערים מתרחב המגזר התעסקותי הבלתי פורמלי‪ ,‬כולל‬
‫עבודה המתבצעת ע"י ילדים מתחת לגיל העבודה‪ ,‬המגדילים את הכנסת משפחתם‪.‬‬
‫•‬
‫קיטוב בין המרחב העירוני למרחב הכפרי‪ ,‬וכן קיטוב בתוך הערים‬
‫•‬
‫הקטנת ייצוא המזון והטקסטיל והפניית כמויות גדלות והולכות של תוצרי ענפים אלה לשוק‬
‫המקומי‪.‬‬
‫•‬
‫צורך ביבוא מזון לאוכלוסייה הגדלה‪ ,‬על חשבון פיתוח התעשייה‪.‬‬
‫פעולות שיש לנקוט במטרה לצמצם את הגידול הדמוגרפי המואץ‪:‬‬
‫•‬
‫לקיים תוכניות לתכנון המשפחה‪ ,‬הכוללות תוכניות הסברה ופעולות ישירות ועקיפות‬
‫לתכנון הילודה‪.‬‬
‫•‬
‫החלת התוכניות לפיזור האוכלוסין לאזורי השוליים‪.‬‬
‫•‬
‫הפעלת סנקציות מנהליות‪ ,‬כלכליות ואחרות‪ ,‬שיסייעו לצמצום הילודה‪.‬‬
‫•‬
‫החדרה אינטנסיבית של תוכניות פיתוח בתחומי הבריאות והחינוך‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד השכלה לנשים‪.‬‬
‫‪) .4‬קיץ תשס"ב( – מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות‬
‫בטבלה שלפניך מוצגים שלושה מדדי פיתוח בחמש מדינות‪.‬‬
‫מדדי פיתוח בחמש מדינות‬
‫המדינה‪ /‬המדד‬
‫‪ %‬תושבים עם נגישות למים‬
‫התל"ג לנפש ‪$‬‬
‫תוחלת חיים בשנים‬
‫מדינה א'‬
‫‪270‬‬
‫‪59‬‬
‫‪49‬‬
‫מדינה ב'‬
‫‪13590‬‬
‫‪78‬‬
‫‪100‬‬
‫מדינה ג'‬
‫‪760‬‬
‫‪64‬‬
‫‪46‬‬
‫מדינה ד'‬
‫‪1040‬‬
‫‪64‬‬
‫‪54‬‬
‫מדינה ה'‬
‫‪19850‬‬
‫‪76‬‬
‫‪100‬‬
‫נקיים‬
‫א‪ .‬ציין אילו מהמדינות שבטבלה הן מדינות מפותחות‪ ,‬ואילו הן מדינות מתפתחות‪ .‬דרג את המדינות על פי רמת‬
‫הפיתוח של כל מדינה )מהרמה הנמוכה לגבוהה(‪ ,‬והסבר דירוג זה על סמך מדדי הפיתוח שבטבלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬את הקשר בין שלושת המדדים שבטבלה )אין צורך להתייחס למדינה מסוימת(‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬מדינות מתפתחות‪ :‬מדינה א'‪ ,‬מדינה ג'‪ ,‬מדינה ד' ‪ /‬מדינות מפותחות‪ :‬מדינה ב'‪ ,‬מדינה ה'‪.‬‬
‫דירוג )מהרמה הנמוכה לגבוהה(‪ :‬מדינה א'‪ ,‬מדינה ג'‪ ,‬מדינה ד'‪ ,‬מדינה ב'‪ ,‬מדינה ה'‬
‫הסבר‪ :‬הדירוג נעשה עפ"י‪ :‬תוחלת חיים )גורם ראשון(‪ ,‬נגישות למים נקיים )גורם שני(‪ ,‬גובה התל"ג )גורם שלישי – זאת‬
‫משום שיש מדינות מתפתחות עשירות‪ ,‬כמו מדינות הנפט(‬
‫תוחלת חיים = במדינות מפותחות תוחלת החיים גבוהה יחסית לזו שבמדינות המתפתחות‪ ,‬וזאת בין השאר בגלל‬
‫מערכת רפואה ובריאות משוכללים‪ ,‬המצמצמים את התמותה ומעלים את גיל הנפטרים‪ ,‬ולהיפך‪ :‬במדינות מתפתחות‬
‫תוחלת החיים הנמוכה מעידה על תשתיות רפואה לא מפותחות‪ .‬זאת ועוד – תוחלת חיים נמוכה מעידה גם על תזונה‬
‫לקויה‪ ,‬עבודה קשה ללא תנאים סוציאלים‪ ,‬מערכות מים וביוב לא מפותחות‪.‬‬
‫נגישות למים נקיים = נגישות גבוהה למים נקיים מצביעה על מערכות תשתית מפותחות של מדינה‪ .‬במדינות מפותחות‬
‫הנגישות למים נקיים גבוהה יחסית לזו שבמדינות המתפתחות‪ ,‬משום שבהן תשתיות הביוב והמים מפותחות יותר‪.‬‬
‫תל"ג = מבטא את הפעילות הכלכלית של ענפי המשק במדינה‪ ,‬מיצג ערך כולל של כל המוצרים והשירותים שהופקו ע"י‬
‫אזרחי המדינה במהלך שנה מסוימת‪ .‬ככל שהתל"ג נמוך הדבר מצביע על מדינה מתפתחת‪ ,‬שהיקף הפעילות הכלכלית‬
‫בה נמוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקשר בין שלושת המדדים שבטבלה‪ :‬שלושת המדדים נותנים תמונה ברורה על מצב פיתוח התשתיות ועל רמת‬
‫החיים במדינה זו או אחרת‪ .‬תל"ג נמוך ‪ -‬מצביע על פעילות כלכלית נמוכה ונחשלת‪ ,‬עוני וחוסר פיתוח‪ .‬תוחלת חיים‬
‫נמוכה‪ -‬פירושה‪ :‬רפואה נחשלת‪ ,‬תזונה לקויה‪ ,‬עבודה קשה ללא תנאים סוציאלים‪ ,‬מערכות מים וביוב לא מפותחות‪.‬‬
‫נגישות נמוכה למים נקיים ‪ -‬מצביעה על מערכות תשתית )מים‪ ,‬ביוב( נחשלות ולא מפותחות‪.‬‬
‫‪ .5‬ילודה‬
‫חלק ממדינות העולם המתפתח נוקטות מדיניות של צמצום ילודה‪ ,‬ואחרות מעודדות את הילודה‪.‬‬
‫א‪ .‬הבא שני שיקולים לכל אחת משתי הגישות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אילו דרכי פעולה נוקטים לצמצום הילודה‪ ,‬ואילו דרכים נוקטים לעידוד הילודה‪ .‬לכל אחת משתי הגישות הבא‬
‫דוגמה של מדינה אחת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מומחים הציעו פתרונות שונים לפיקוח על גידול האוכלוסייה‪ .‬ציין שני פתרונות כאלה‪ ,‬ותאר כיצד הם מתקבלים‬
‫ע"י האוכלוסייה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬שיקולים לצמצום הילודה‪ (1) :‬קושי באספקת שירותים בסיסיים לאוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר‪ ,‬כדוגמת‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬דיור ועוד‪ (2) .‬מחסור במזון ‪ -‬מאלץ את השלטון לייבא מזון כדי לספק את צרכי‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬פעולה הכרוכה בהוצאת מטבע זר‪ ,‬שאינו נמצא במידה מספקת בידי הארצות המתפתחות‪) .‬הוצאת‬
‫מטבע זר לקניית מזון אף מונעת התפתחות כלכלית(‪ (3) .‬קושי ביצירת מקורות תעסוקה חדשים – התוצאה‪:‬‬
‫אבטלה הולכת וגוברת‪ .‬שיקולים לעידוד האוכלוסייה‪(1) :‬בבסיס התפיסה הדוגלת בהקמת משפחה מרובת‬
‫ילדים עומדת הגישה הדתית‪-‬מסורתית הרואה במשפחה בעלת מספר גדול של ילדים את מימוש יעודו של התא‬
‫המשפחתי ‪ -‬קיום מצוות "פרו ורבו"‪(2) .‬ילדים נתפסים ככוח עזר בעבודת החקלאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרכי פעולה לצמצום הילודה‪ (1) :‬הגבלת הילודה )סין(‪ (2) ,‬הקמת תחנות לתכנון משפחה‪(3) ,‬מתן עידוד‬
‫כספי למשפחה המונה שלושה ופחות ילדים‪) ,‬מצרים(‪" ,‬משכורת ‪ – "13‬מתן משכורת חודשית נוספת בשנה‬
‫למשפחה בה ילד אחד )סין(‪(4) ,‬חלוקת אמצעי מניעה חינם )מצרים(‪ ,‬מתן שירותי עיקור והפלה חינם )סין(‪(5),‬‬
‫העלאת גיל הנישואין )סין(‪(6) ,‬חיזוק מעמדן של נשים בחברה‪ ,‬תוך עידודן לרכישת השכלה ולעשיית קריירה‪.‬‬
‫)‪ (7‬פיתוח מקורות תעסוקה לכוח העבודה הגדול ובדרך זו להביא לצמצום האבטלה‪ ,‬לגידול ברמת ההכנסה‬
‫המשפחתית ולהעלאת רמת החיים שלה‪.‬‬
‫דרכי פעולה לעידוד הילודה‪(1) :‬עידוד הילודה ע"י כוהני דת – מרבית הדתות‪ ,‬וביניהן האיסלם‪ ,‬מעודדות‬
‫הקמת משפחות מרובות ילדים‪ .‬יש גם כוהני דת האוסרים כל שימוש באמצעים למניעת הריון)‪(2‬עידוד הילודה‬
‫ע"י המסורת העוברת מדור דור – למסורת העוברת מדור לדור יש חשיבות רבה בחברות רבות‪ ,‬אשר מאמצות‬
‫לחיקן דפוסים המוכרים מזה דורות‪ ,‬וביניהם‪ :‬מספר גדול של ילדים במשפחה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פתרונות שונים לפיקוח על גידול האוכלוסייה והתגובות עליהן‪(1) :‬הגבלת הילודה לילד אחד )סין(‪.‬‬
‫תגובות האוכלוסייה‪ :‬נשים החלו לבצע בדיקות אולטרא‪-‬סאונד לגילוי מוקדם של מין העובר‪ .‬במידה והבדיקה‬
‫העלתה שזו בת – בוצעה הפלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בנות הומתו או נמסרו לבתי יתומים‪(2) .‬עיקור אחרי לידת ‪ 3‬ילדים או‬
‫אחרי ‪ 4‬ילדים אם שלושת הראשונים בני אותו מין‪ .‬תגובות האוכלוסייה‪ :‬התנגדות חזקה שהביאה לנפילת של‬
‫ממשלת אינדירה גנדי בשנת ‪.1977‬‬
‫‪) .6‬קיץ תשס"א( – אוכלוסייה‬
‫א‪.‬‬
‫בטבלה שלפניך שיעור ילודה‪ ,‬תמותה וגידול אוכלוסייה של שלוש מדינות‪ :‬קמרון‪ ,‬שבדיה וברזיל‪ .‬העתק‬
‫למחברתך את מספרי השורות )‪ (3)-(1‬שבטבלה‪ ,‬וליד כל אחד מהם ציין איזו מדינה מייצגים הנתונים שבשורה‪,‬‬
‫ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫ילודה ל‪ 1000-‬נפש‬
‫תמותה ל‪ 1000-‬נפש‬
‫גידול אוכלוסייה )‪(%‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪1.93‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪47.3‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫הסבר שלושה גורמים לילודה גבוהה במדינות העולם המתפתח‪ ,‬ושלושה גורמים לתמותה גבוהה במדינות‬
‫אלה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪(1) .‬ברזיל‪(2) ,‬קמרון‪(3) ,‬שבדיה‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫)‪ (1‬ברזיל – ילודה ותמותה גבוהים‪ .‬הילודה בירידה‪ ,‬ריבוי טבעי גבוה למדינות מפותחות‪ .‬שלב ‪ 3‬במודל‬
‫הדמוגרפי‪.‬‬
‫)‪(2‬קמרון ‪ -‬ילודה גבוהה מאד‪ ,‬תמותה בתהליך של ירידה‪ .‬שלב ‪ 2‬במודל הדמוגרפי‪.‬‬
‫)‪ (3‬שבדיה – השלב האחרון במודל הדמוגרפי‪ .‬מדינה מפותחת‪ .‬התמותה יחסית גבוהה בגלל הזדקנות‬
‫האוכלוסייה‪ .‬ריבוי טבעי נמוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמים לילודה גבוהה במדינות המתפתחות‪(1) :‬חוסר מודעות לתכנון משפחה )‪(2‬היעדר אמצעי‬
‫מניעה )‪(3‬מעמד האישה נמוך )‪(4‬גיל הנישואין צעיר )היעדר השכלה בעיקר אצל נשים )‪(5‬הילדים משמשים‬
‫ככוח עבודה )‪(6‬היעדר ביטוח סוציאלי – הילדים יטפלו בהורים כאשר אלו לא יוכלו לעבוד )‪(7‬השפעה‬
‫חזקה של הדת )‪(8‬השפעה חזקה של המסורת – ריבוי ילדים הוא סימן לפוריות‪ ,‬לכבוד‪ .‬גורמים לתמותה‬
‫גבוהה במדינות אלה‪(1) :‬לידות מתבצעות בבית ללא פיקוח )‪(2‬תזונה לקויה )‪(3‬תנאי תברואה ירודים‬
‫)‪(4‬רק לחלק מהאוכלוסייה נגישות למים נקיים )‪ (5‬שירותי בריאות לקויים )‪(6‬מחלות‪ :‬אידס )‪(7‬מלחמות‬
‫שבטיות‬
‫‪ .7‬מעגל העוני‬
‫א‪ .‬הסבר מהו "מעגל העונ" במדינות העולם המתפתח‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והסבר שתי דרכים העשויות לתרום להיחלצות ממעגל העוני‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬מעגל העוני –הוא מעגל מצוקה בו נתונים רבים מתושבי העולם המתפתח‪ ,‬הן במרחב הכפרי והן‬
‫במרחב העירוני‪ .‬השימוש במילה מעגל בא לומר שאין אפשרות להיחץ מן המצב‪ ,‬שהוא מעין תנועה‬
‫סיבובית במעגל ללא דרך יציאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרכים להיחלצות ממעגל העוני‪(1) :‬צמצום ילודה – פחות פיות להאכיל ‪ -‬עלייה ברמת החיים )‪(2‬עלייה‬
‫במעמד האשה – נשים בעלות קריירה יולדות פחות )‪(3‬יציבות פוליטית ויצירת משטר דמוקטי‪ ,‬שיפעל‬
‫לחלוקת המשאבים הציבוריים בצורה שיוויונית‪ (4) .‬תיעוש המדינה – יצירת מקורות תעסוקה לכוח עבודה‬
‫גדול ובדרך זו להביא לצמצום האבטלה‪ ,‬לגידול ברמת ההכנסה המשפחתית ולהעלאת רמת החיים‪.‬‬
‫‪) .8‬חורף תשנ"ט( – תמורות ברמת הפריון )הילודה( במדינות )עו"ש(‬
‫א‪ .‬הסבר שני גורמים לשמירה על רמת פריון גבוהה במדינת עו"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר שני גורמים לירידה ברמת הפריון במדינת עו"ש‪.‬‬
‫‪) .9‬קיץ תשנ"ד( – מודל המעבר הדמוגרפי‬
‫א‪ .‬תאר את ארבעת השלביםבהתפתחות הדמוגרפית )עמ' ‪ 31‬בספר של ינון אהרוני(‪ .‬בתשובתך התייחס‬
‫גם לריבוי הטבעי בכל שלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הן הסיבות ליחס בין ילודה ותמותה‪ ,‬המתואר בכל אחד מהשלבים?‬
‫ג‪.‬‬
‫הסבר באיזה שלב של התפתחות דמוגרפית נתון העולם השלישי כיום‪ ,‬וכיצדמצבו הדמוגרפי משפיע‬
‫על רמת החיים של אוכלוסייתו‪.‬‬
‫תשובה‬
‫מודל "המעבר הדמוגראפי"‬
‫א‪ 4 .‬השלבים בהתפתחות הדמוגרפיה ‪:‬‬
‫שלב ‪ : 1‬שיעורי תמותה וילודה שווים‪ -‬ריבוי טבעי נמוך‪.‬‬
‫שלב ‪ : 2‬שיעורי תמותה יורדים ושיעורי ילודה קבועים כשהיו‪ -‬ניתן להבדיל בין הפער שנוצר אך הפער קטן מאוד כלומר‬
‫השפעת שיעורי התמותה נמוכים‪ -‬הריבוי הטבעי גבוה‪.‬‬
‫שלב ‪ : 3‬ירידה קלה בתמותה ובילודה ללא השפעה קיצונית במיוחד‪ -‬ריבוי טבעי בינוני‪.‬‬
‫שלב ‪ 4‬ף אחוזי התמותה והילודה חופפים יחסית‪ -‬לפיכך יהיה שיעור הריבוי הטבעי נמוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסיבות ליחס בין הילודה והתמותה בכל שלב ‪:‬‬
‫בשלב ‪ 1‬שירותי הרפואה והחינוך באותה מדינה מוגבלים ולוקים בחסר‪ .‬קיימת חוסר מודעות בחשיבות תכנון משפחה‬
‫נכון‪ .‬הנשים יולדות ילדים רבים מתוך אמונה שילדים הם ברכה והם ממשיכים את חיי ההורים וכן מתוך דאגה שחלקם‬
‫ימותו מסיבות אלו ואחרות בעתיד‪.‬‬
‫בשלב ‪ 2‬שירותי הרפואה והתברואה מתקדמים כתוצאה מהמהפכה התעשייתית שחלה‪ .‬עדיין לא קיימת מסגרת‬
‫חינוך בריאה ולכן אין עוד תכנון משפחה מתאים ובריא‪ .‬עקב שירותי רפואה מתקדמים יותר יש ירידה מתאימה‬
‫בשיעורי התמותה אך הריבוי הטבעי גבוה כאשר יש מחסור בידיעה לחשיבות תכנון המשפחה והחינוך‪.‬‬
‫בשלב ‪ 3‬שירותי החינוך מתקדמים יותר ומצליחים להחדיר את הידע הדרוש למשפחות בנוגע לתכנון משפחה בריא‪,‬‬
‫חשיבות אמצעי מניעה וכו'‪ ,‬במטרה להביא לשיעורי ילודה נמוכים יותר‪ .‬הנשים פחות "פרימיטיביות" ומעמדן נמצא‬
‫במגמה של עלייה‪ .‬אין נישואים בגיל צעיר כמו בעבר‪ ,‬ורמת ההבנה בנוגע לילודה מוגברת עולה‪ .‬האישה נמצאת יותר‬
‫מחוץ לבית ויוצאת לעולם הפתוח למטרת חיפוש עבודה‪ ,‬לפיכך יורד מעט קצב אחוז הילודה והתהליך מואץ במישור‬
‫הנכון כך שהשיעור הטבעי בשלב זה הוא בינוני‪.‬‬
‫שלב ‪ 4‬מצוי במדינות המפותחות המתקדמות ברפואה ורמת החינוך מתקדמת ביותר‪ .‬לכן גם המודעות נמצאת‬
‫במיטבה ומובן כי מעמד האישה כבר כמעט שווה לכל‪ .‬אמצעי המניעה זמינים מתמיד והנשים העסוקות בעבודה‬
‫מחפשות בניית דרך חיים נכונה כמעט וסולדות מגידול ילדים‪ .‬כך בנוצר מצב‪ ,‬בו רמת הילודה נמוכה מאוד‪ ,‬וכך גם‬
‫רמת התמותה במדינות מפותחות אלו בעלות ריבוי טבעי נמוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬העולם השלישי נתון כיום בשלב ה‪ 2‬של התפתחות דמוגרפית‪ .‬בשלב זה יש התקדמות ברפואה ובמודעות‪ .‬אך רוב‬
‫האוכל' בעולם השלישי מרוכזת בכפרים בהם השירותים והגישה למודעות‪ ,‬לרפואה ולחינוך הנמוכים בהרבה כך שהירידה‬
‫בשיעורי התמותה נמוכים ושיעורי הילודה נשארים יחסית ברמתם והריבוי הטבעי נשאר גבוה מאוד‪ .‬כך גם רמת החיים‬
‫הנמוכה ומעגל העוני שנוצר כמעט ללא דרך מוצא כלשהי‪.‬‬
‫‪) .10‬קיץ תשנ"ח( – האוכלוסייה בעולם המתפתח‬
‫עיין בטבלה שלפניך‪ ,‬וענה על הסעיפים א‪-‬ב שאחריה‬
‫המדינה‬
‫גידול האוכ' )ממוצע שנתי באחוזים(‬
‫‪1979 -1965‬‬
‫אחוז האוכ' העירונית‬
‫‪1980-1994‬‬
‫ניז'ר )ניג'ר(‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪17‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪13‬‬
‫פרו‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪72‬‬
‫‪3.4‬‬
‫ונצואלה‬
‫‪92‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‪ .‬על פי הנתונים שבטבלה‪ ,‬צייו שתי תופעות הקשורות לאוכלוסייה‪ ,‬אשר מבדילות בין המדינות באפריקה‬
‫לבין המדינות בדרום אמריקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר כיצד התופעות שציינת מלמדות שכל אחת משתי הקבוצות נמצאת בשלב שונה של התפתחות‬
‫כלכלית‪-‬חברתית‪.‬‬
‫‪ .11‬ההגירה מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות‪) .‬הגירה חיצונית(‬
‫א‪ .‬ציין והסבר שלושה גורמים להגירה ממדינות העולם השלישי למדינות המפותחות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הסבר שתי השפעות של ההגירה ממדינות העולם המתפתח על אזורי המוצא של המהגרים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הסבר שתי השפעות של ההגירה ממדינות העולם המתפתח על ארצות היעד‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬גורמים להגירה ממדינות העולם השלישי למדינות המפותחות ‪:‬‬
‫* משכילים בעלי מקצועות טכניים ואקדמיים המהגרים למטרת מציאת עבודה טובה יותר מאשר במדינת האם‪.‬‬
‫* קשיים כגון צפיפות אוכל'‪ ,‬מעגל עוני‪ ,‬ורמת חיים ושירותים נמוכה כל שישנה הגירה בחיפוש אחר תנאים טובים יותר‬
‫ורמת חיים גבוהה‪.‬‬
‫* מלחמות‪ ,‬סכסוכים אתניים ופוליטיים אלימים‪ ,‬הגורמים לבריחת אנשים ממולדתם והגירה לארצות מפותחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעות של הגירה ממדינות העולם המתפתח על אזורי המוצא של המהגרים ‪:‬‬
‫* הגירה של בעלי ומקצועות טכניים ואקדמיים מנסה להתבטל ע"י הממשלות של אותה ארץ‪ ,‬כיוון שבהיעדרם נפגעת‬
‫יכולתה ורווחתה של ארץ זו‪ -‬ניזקת רמת כוח העבודה המשכיל‪.‬‬
‫* רמת הקנייה והצריכה באותה ארץ מוצא יורדת במגמה חדה‪ .‬כיוון שאותם מהגרים הם אנשים מצעירים בגילאים ‪20‬‬
‫למעלה ומהווים בעצם את האוכל' הצרכנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬השפעות של ההגירה ממדינות העולם המפתח על ארצות היעד ‪:‬‬
‫‪ .1‬ארצות היעד מוכנות לקלוט כוח עבודה גדול וזול מאוד תמורת עבודה שחורה כך שהעובדים המקומיים ניזוקים מעצם‬
‫העובדה שיש פחות ופחות תעסוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬עם הגידול בשיעורי האבטלה התחזקו הדעות השליליות על העובדים המהגרים וגברו הקולות לגרש אותם‪.‬‬
‫‪ .12‬הרכב הגילים‬
‫עיין בנתונים המופעים בטבלה וענה על הסעיפים א' – ב'‪:‬‬
‫הרכב הגילים )באחוזים(‪ ,‬שנת ‪ ,1995‬במדינות עולם שלישי נבחרות‬
‫ולשם השוואה הובאה שבדיה כדוגמא למדינת העולם המפותח‬
‫‪0-14‬‬
‫מדינה‪ /‬הרכב גילים‬
‫בנגלדש‬
‫פקיסטאן‬
‫פרו‬
‫בוליביה‬
‫מוזמביק‬
‫אתיופיה‬
‫שבדיה‬
‫‪40‬‬
‫‪44‬‬
‫‪35‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪19‬‬
‫‪5-64‬‬
‫‪53‬‬
‫‪61‬‬
‫‪56‬‬
‫‪52‬‬
‫‪51‬‬
‫‪63‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪18‬‬
‫א( תאר והסבר שלושה מאפיינים דמוגרפים במדינות מתפתחות כפי שמשתקפים בטבלה‪.‬‬
‫ב(‬
‫הסבר שלוש השפעות כלכליות ‪ -‬חברתיות של מבנה הגילים על מדינות העולם השלישי‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א( שלושה מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית העולם השלישי‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫חלקה של אוכלוסיית הצעירים בגיליים ‪ 0-14‬הוא גבוה ועפ"י הנתונים הוא נע בין ‪ 35%-46%‬בגיליים ‪.0-14‬‬
‫קבוצה זו מהווה חלק גדול באוכלוסייה בגלל שיעורי ילודה גבוהים המאפיינים את אוכלוסיית העולם השלישי‪.‬‬
‫שיעורי הילודה הגבוהים נובעים מגורמים דתיים ומסורתיים המעודדים את הילודה ובגלל רמת השכלה נמוכה‬
‫של התושבים והקושי ללמוד חידושים‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫חלקה של אוכלוסיית הקשישים הוא קטן ועפ"י הנתונים הוא נע בין ‪ 3%-4%‬מהאוכלוסייה‪ .‬קבוצה זו מצומצמת‬
‫בגלל תוחלת חיים נמוכה הנובעת משירותי רפואה מצומצמים‪ ,‬תנאי תברואה לקויים‪ ,‬צפיפות דיור ועוני‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫יחס התלות קטן יותר בעולם השלישי בהשוואה לעולם המפותח שבו יחס התלות גדול יותר – מס' המפרנסים‬
‫)אוכ' בוגרת( לכל תלוי )זקנים וילדים( גדול יותר ובעולם השלישי מספר המפרנסים הנמצאים במעגל העבודה‬
‫קטן לכל תלוי באוכלוסייה‪.‬‬
‫ב( שלוש השפעות חברתיות כלכליות על מדינות העולם השלישי‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫שיעורי הילודה הם גבוהים ומאידך שיעורי התמותה נמצאים בתהליך ירידה גורמים להתפוצצות אוכלוסין‪,‬‬
‫התנאים הדרושים לקיומה של האוכלוסייה כמו מזון ומים אינם מתפתחים בקצב דומה ונוצרת מצוקה גדולה‬
‫של מחסור במזון ובמים‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫מצב של התפוצצות אוכלוסין גורם לעומס על התשתיות )חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬בריאות חינוך ותחבורה(‪ ,‬המדינות‬
‫אינן מצליחות להתגבר על הגידול המהיר במס' התושבים והתוצאה היא מחסור בשירותים‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫יחס תלות קטן פירושו שקבוצת המפרנסים היא קטנה יחסית לקבוצת התלויים במדינה‪ ,‬כלומר פחות נמצאים‬
‫במעגל העבודה היצרני של המדינה‪ ,‬הקבוצה המפרנסת דואגת לפרנסת יותר נפשות דבר הגורם לרמת חיים‬
‫נמוכה וחוסר יכולת לפרוץ את מעגל העוני‪.‬‬
‫‪.13‬התפוצצות האוכלוסייה‬
‫לפניך חמישה אמצעים שמדינות מתפתחות נוקטות כדי לצמצם את גידול האוכלוסייה בהן‪ .‬בחר בארבעה‬
‫מהאמצעים‪ ,‬והסבר כיצד כל אחד מהם עשוי לצמצם את גידול האוכלוסייה‪(1) :‬פיתוח מואץ והעלאת רמת‬
‫החיים‪) ,‬העלאת גיל הנישואים בחוק‪ (3) ,‬עידוד נשים לצאת לעבודה מחוץ לבית‪ (4) ,‬עידוד נשים לרכוש‬
‫השכלה‪ (5) ,‬הטלת מיסים על ילודה ומניעת מענקים ליולדות‪ (6) ,‬עידוד הגירה אל מחוץ למדינה‪.‬‬
‫תשובה‬
‫•‬
‫העלאת גיל הנישואים בחוק תביא למניעת נישואי בוסר ולצמצום תקופת הפריון של האישה‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד נשים לרכוש השכלה – יביא לחשיפה לרעיונות מערביים מודרניים )תכנון משפחה(‪ ,‬התרחקות‬
‫מההשפעה המסורתית והמלחיצה של הקהילה הכפרית‪ ,‬פיתוח קרייריזם ונישואים בגיל מאוחר יחסית‬
‫)שיביא לצמצום תקופת הפריון (‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד נשים לצאת לעבודה מחוץ לבית – הכנסה כספית שיש בה כדי להגביר את הביטחון הכלכלי‪,‬‬
‫להעלות את רמת החיים ולהביא לירידה בשיעורי הפריון‪.‬‬
‫•‬
‫עידוד הגירה אל מחוץ למדינה – הכוונה היא לעודד אוכלוסיות צעירות‪ ,‬שכושר הפריון הטבעי שלהן‬
‫הוא גבוה – להגר‪ ,‬ובכך לצמצם את גידול האוכלוסייה‪.‬‬