למצגת הרצאתו של מוטי דלג`ו

‫דו"ח הוועדה‪:‬‬
‫ההתיישבות הכפרית‬
‫בשנת ‪2025‬‬
‫במסגרת יום עיון בנושא‪:‬‬
‫"פיתוח המרחב הכפרי בעשור הקרוב"‬
‫ד"ר מוטי דלג'ו – יו"ר הועדה וראש מועצה אזורית דרום השרון‬
‫)דו"ח לנשיא מדינת ישראל מר שמעון פרס ‪(10/2010 ,‬‬
‫חברי הועדה‬
‫מטרות הועדה‬
‫√ הוועדה הוקמה כדי לבחון את דמותה של ההתיישבות‬
‫והמרחב הכפרי בישראל לקראת שנת ‪.2025‬‬
‫√ הועדה בחנה סוגיות מרכזיות הנוגעות למרחב הכפרי‪,‬‬
‫תוך סקירה עדכנית של מטרותיו ותפקידיו הייחודיים‪.‬‬
‫√ מציעה שורה של המלצות בנושאי תכנון וניהול‬
‫המרחב‪ ,‬כרקע לגיבוש מדיניות עדכנית כוללת‪ ,‬אשר‬
‫תבטיח את קיומו ושגשוגו של ההתישבות והמרחב‬
‫הכפרי בישראל לאורך זמן‪.‬‬
‫רקע כללי על המרחב הכפרי‬
‫√ המרחב הכפרי בישראל‪ ,‬בדומה למתרחש במדינות אחרות‬
‫בעולם המערבי‪ ,‬עובר הבנייה מחדש ממרחב יצרני‪-‬חקלאי‪-‬‬
‫שיתופי למרחב רב‪-‬תפקודי‪ ,‬ומאבד בתהליך זה רבים‬
‫מתפקידיו ההיסטוריים ומצביונו הייחודי‪.‬‬
‫√ ההבחנה בינו לבין המרחב העירוני הן החקלאי והן המוניציפלי‬
‫משתנה ובאה לידי ביטוי בצורות אחרות לעומת העבר‪ ,‬תוך איום‬
‫על השטחים החקלאים‪.‬‬
‫√ בתוך כך אירע במגזר הכפרי משבר כלכלי וחברתי והוא איבד‬
‫מיוקרתו ומן התמיכה הציבורית של חלקים מהחברה בישראל‬
‫וכמעט כל ממשלות ישראל‪ ,‬אשר צמצמו באורח דרסטי את‬
‫מנגנוני ההגנה – החוקיים‪ ,‬התכנוניים והתקציביים – על הכפר‬
‫ועל החקלאות‬
‫רקע כללי על המרחב הכפרי‬
‫√ התוצאה מכך היא שכיום המרחב הכפרי הוא מרחב‬
‫במחלוקת‪ ,‬כאשר קבוצות עניין שונות – ממלכתיות‪,‬‬
‫ציבוריות ופרטיות – מייצרות תדמיות שונות של המרחב‬
‫הכפרי ומכוונות אותו לכיווני התפתחות שונים בהתאם‬
‫לאינטרסים שלהן‪.‬‬
‫√ בתוך אלה נמצאות הקהילות הכפריות הוותיקות אשר‬
‫נאלצות ומבקשות דרכים משלהן להסתגל למציאות‬
‫החדשה‪.‬‬
‫√ תוצאה נוספת היא התפתחות של שונות כלכלית‪,‬‬
‫חברתית ופיסית בתוך המרחב הכפרי והרחבת הפערים‬
‫הכלכליים‪ ,‬בעיקר בין אזורי המרכז לאזורי הפריפריה‬
‫המלצות‬
‫המלצות כלליות‪ :‬החזון ועקרונות היסוד‬
‫√ במציאות הכלכלית והחברתית המשתנה‪ ,‬המרחב‬
‫הכפרי בישראל כבר איננו מרחב חקלאי בלבד אלא‬
‫מרחב רב‪-‬תפקודי המבוסס על מגוון של פעילויות‬
‫כלכליות )חקלאות‪ ,‬תיירות‪ ,‬תעשייה ומלאכה‪ ,‬מסחר‬
‫ושירותים לסוגיהם השונים(‪ ,‬של שימושי קרקע ושל‬
‫קבוצות אוכלוסייה‪.‬‬
‫√ מעבר לתפקידיו המסורתיים מרחב זה נתפס היום גם‬
‫כממלא תפקידים חדשים שלא זוהו בעבר‪ ,‬ובהם‬
‫תפקידים סביבתיים ואקולוגיים‪ .‬במדינה צפופה‬
‫ומצומצמת בשטחה כמו מדינת ישראל יש למרחב‬
‫הכפרי חשיבות רבה ויש לשמור עליו ולטפחו‪.‬‬
‫המלצות כלליות‪ :‬החזון ועקרונות היסוד )המשך(‬
‫√ יש לגבש מדיניות כפרית‪-‬סביבתית חדשה‪ ,‬ברמה ארצית‪,‬‬
‫שתכוון את התפתחותו של המרחב הכפרי המשתנה‪ ,‬במסגרת‬
‫קביעת מדיניות זו‪ ,‬יידונו תפקידיו של המגזר הכפרי במרחב‬
‫הלאומי‪ ,‬צביונו והערכים אותם הוא מייצג‪ ,‬הן כלפי פנים והן‬
‫כלפי חוץ‪.‬‬
‫√ יש להכין תכנית מתאר ייחודית למרחב הכפרי שתבטיח את‬
‫השגת יעדי המדיניות‪.‬‬
‫√ יש לשמר את החקלאות כמרכיב כלכלי ונופי במרחב הכפרי‬
‫ולעודד את המשך עיבוד השטחים החקלאיים‪.‬‬
‫√ יש להפעיל מנגנונים שיקטינו את הפערים החברתיים‬
‫והכלכליים בתוך המרחב הכפרי בין אזורים שונים ויישובים שונים‪.‬‬
‫√ על השלטון המרכזי להטמיע בנהליו עקרונות של שיתוף גופים‬
‫מרכזיים הקשורים למרחב הכפרי בקביעת עתידו‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬השלטון המקומי והקהילה הכפרית‬
‫√ יש לשמר את המבנה הדו רובדי של השלטון המקומי הכפרי‪.‬‬
‫√ אלטרנטיבה אפשרית למבנה הקיים של המועצה האזורית הינה‬
‫מודל "העירייה האזורית"‪.‬‬
‫√ יש לאמץ את התפיסה שהמרחב הכפרי כבר איננו מרחב חקלאי‬
‫בלבד אלא מרחב המבוסס על מגוון של פעילויות כלכליות‬
‫)חקלאות‪ ,‬תיירות‪ ,‬תעשייה ומלאכה‪ ,‬מסחר ושירותים לסוגיהם‬
‫השונים(‪ ,‬של שימושי קרקע‪ ,‬כולל שימושים סביבתיים‪.‬‬
‫√ יש להימנע מהכללת יישובים כפריים במרקמים עירוניים )לפי‬
‫תמ"א ‪ (35‬לצורך בינוי ופיתוח עירוני במיוחד באזור המרכז ‪.‬‬
‫* דעת מיעוט היא כי יש לחולל שינוי במבנה השלטוני של המרחב הכפרי‬
‫על עקרון חדש של רצף כפר‪-‬עיר במרחב מוניציפלי‪ -‬תכנוני אחד‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬בנושא השלטון המקומי והקהילה הכפרית‬
‫√ יש לבחון שילוב של מועצות מקומיות עירוניות קטנות בתוך‬
‫מועצות אזוריות‪.‬‬
‫√ יש לקדם תהליכי התייעלות במרחב הכפרי הן במועצות האזוריות‬
‫והן בוועדים המקומיים‪ .‬צמצום כפל מנגנונים‪" ,‬מודל אשכולות"‪.‬‬
‫√ על מנת לשמר את המרחב הכפרי‪ ,‬המושב והקיבוץ והמרקם‬
‫הקהילתי בהם‪ ,‬יש לקבוע *גודל ליישוב של עד ‪ 500‬משפחות‪.‬‬
‫√ יש להכין "ספר ירוק" לניהול ועדים מקומיים בדומה לזה הקיים‬
‫עבור המועצות האזוריות‪.‬‬
‫√ יש להסדיר את נושא אחזקת הקרקעות לצרכי ציבור ביישובים‬
‫והקרקעות לצרכי מוסדות ציבור ומוסדות חינוך ‪.‬‬
‫√ יש לתת לכל יישוב את האפשרות להגדיר את מבנהו הארגוני‬
‫והמשפטי‪.‬‬
‫* למעט חריגים‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬בנושא חקלאות‪ ,‬כלכלה וסביבה‬
‫√ יש להכיר בצורך של תושבי המרחב הכפרי לגוון את מקורות‬
‫התעסוקה וההכנסה שלהם מעבר להכנסות מהחקלאות‪.‬‬
‫√ יש לבחון בחיוב את שילוב הפעילויות הכלכליות הלא‪-‬חקלאיות‬
‫גם במסגרת המשק המשפחתי‪.‬‬
‫√ על מדינת ישראל לעצב מחדש ובצורה ברורה את מדיניותה‬
‫בנושא המקרקעין במרחב הכפרי במספר תחומים )הסדרת‬
‫הזכויות בשטחי המגורים בכפר )"הכתם הצהוב"(‪ ,‬עיגון זכויות‬
‫החקלאים בקרקע החקלאית‪ ,‬הקצאת שטחים לצורכי ציבור‬
‫ולצרכי תעסוקה‪ ,‬קביעת מנגנוני פיצוי בקרקע ששונה יעודה‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫√ יש לפתח כלים לתמרץ את החקלאי המחזיק בקרקע ומעבד‬
‫אותה‪ ,‬גם בתנאים כלכליים נחותים‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬בנושא חקלאות‪ ,‬כלכלה וסביבה‬
‫√ יש לבחון מנגנונים שיאפשרו לחקלאי יחיד לנצל יתרונות לגודל‬
‫על‪-‬ידי איחוד שטחים השייכים למספר נחלות באותו היישוב‬
‫ליחידת ייצור אחת לצורכי עיבוד בלבד‪.‬‬
‫√ יש להקצות מכסת מים ארצית מינימלית מובטחת לחקלאות‬
‫ולספק אותה במחירים סבירים וללא תנודות שנתיות‪.‬‬
‫√ יש לעודד את מפעלי ההשבה במרחב הכפרי לצורך שינוע ושימוש‬
‫במי קולחין מטוהרים ברמה שלישונית )עשרות מליוני קו"ב מים‬
‫מושבים מוזרמים לים(‪.‬‬
‫√ יש לפעול לעידוד‪ ,‬להכוונה ולהתאמה של תהליכים שונים במרחב‬
‫הכפרי לעקרונות של פיתוח בר‪-‬קיימא )שימור וטיפוח ערכים‬
‫סביבתיים וחברתיים(‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬בנושא שילוב אזורי של הקהילות הכפריות‬
‫והעירוניות בחברה הישראלית‬
‫√ יש לעודד שיתופי פעולה בין המרחב העירוני והמרחב הכפרי ליצירת‬
‫מקורות תעסוקה והכנסה מתן שרותים "חוצי גבולות"‪.‬‬
‫√ יש לעודד פתיחות ושיתופי פעולה חברתיים וכלכליים בין המועצות‬
‫והיישובים הכפריים לבין הערים והשכונות הסמוכות‪.‬‬
‫√ יש לעודד ולהרחיב את התנדבותם של בנים ובנות מהמרחב הכפרי‬
‫לשנת שירות )במסגרות של גרעיני "עודד"‪" ,‬אחים" ואחרים( בטרם‬
‫גיוסם לצבא לסיוע ועזרה ליישובים חלשים‪.‬‬
‫√ יש לראות בתנועות הנוער המושביות והקיבוציות הפועלות במרחב‬
‫הכפרי והעושות עבודה טובה כראש חץ בעידוד שיתופי פעולה בין‬
‫יישובים שכנים ורשויות שכנות‪.‬‬
‫√ על התנועות המיישבות‪ ,‬המושביות והקיבוציות להכין תכניות עבודה‬
‫מפורטות לדו שיח ושותפות בין החברה הכפרית לבין החברה העירונית‬
‫שאלת המרחב הכפרי לאן?‬
‫אינה ייחודית למדינת ישראל‪ :‬מדינות מפותחות רבות התלבטו‬
‫בסוגיה זו‪ .‬מניסיון ניתן ללמוד שעם צמצום מספר החקלאים‬
‫כתוצאה מהתייעלות‪ ,‬הגדלת הפריון בגידולי חקלאות‪,‬‬
‫הקטנת הרווחיות ומעבר לענפי משק אחרים כמו תעשיה‪,‬‬
‫מסחר וטכנולוגיה‪ ,‬הפך המרחב החקלאי יותר ויותר למרחב‬
‫כפרי משולב עם המרחב העירוני‪.‬‬
‫תנאיה של מדינת ישראל אינם דומים‪ :‬ואף שונים מהותית ממרבית‬
‫המדינות המפותחות‪ ,‬הן מבחינה מדינית והן מבחינה ביטחונית של‬
‫תפרוסת הישובים לאורך גבולות המדינה ולכן חשובה שמירת‬
‫המרחב החקלאי הכפרי‪.‬‬
‫תודה על‬
‫ההקשבה‬