תכנון אסטרטגי ברשויות מקומיות - מיצוב

Transcription

תכנון אסטרטגי ברשויות מקומיות - מיצוב
‫תכנון אסטרטגי ברשויות מקומיות‬
‫בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות רבות לגלות את הצורך והחשיבות של תכנון‬
‫אסטרטגי‪ .‬הרשויות אמורות להעניק מגוון רחב של שירותים לתושביהן‪ ,‬במשאבים מוגבלים‬
‫ולא גדולים‪ ,‬ועל כן קביעת סדרי עדיפויות היא קריטית עבורן‪.‬‬
‫בבואה לערוך תכנון אסטרטגי על הרשות המקומית לקבל החלטות בשלושת הנושאים‬
‫הבאים ‪:‬‬
‫)א( מיצוב )‪ :(Positioning‬איזו עמדה ומיקום מעוניינת הרשות לתפוס בתודעתם של‬
‫תושביה‪ ,‬של דעת הקהל במדינה‪ ,‬של רשויות השלטון ועוד‪ ,‬וזאת לעומת רשויות‬
‫מקומיות אחרות‪ ,‬ומה הייחודיות שלה לעומתם ‪.‬‬
‫)ב( תמהיל השירותים )‪ :(Mix‬מהו מגוון השירותים שהרשות המקומיות רוצה ויכולה להציע‬
‫לתושביה ומהם הרכבם ורמתם‪.‬‬
‫)ג( יזמות כלכלית‪ :‬באיזו מידה מעוניינת הרשות להיות מעורבת בפיתוח הכלכלי ובפעילות‬
‫העסקית בתחומה‪.‬‬
‫הערכת מצב‬
‫לפני שניתן לגשת לקבלת ההחלטות המרכזיות‪ ,‬על הרשות המקומית לעשות הערכת מצב‬
‫ביחס לשלוש קבוצות של נתונים;‬
‫)א( תנאי שטח פיסיים‪ .‬תנאי השטח הפיסיים הם התנאים ההתחלתיים‪ ,‬אשר אינם תלויים‬
‫ברשות‪ ,‬ועליהם מתבסס תהליך התכנון האסטרטגי‪ .‬אמנם‪ ,‬ישנם תנאי שטח שניתן לשנות או‬
‫ליצור‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ניתן לבנות אגם מלאכותי במקום צחיח כמוקד משיכה תיירותי‪ ,‬או ליצור אתר‬
‫דתי על‪-‬ידי פיתוח ופרסום של קבר של אישיות דתית מפורסמת‪ .‬אך השאלה היא תמיד באיזו‬
‫עלות לעומת התועלת שתצמח לרשות מהשינוי‪ .‬תנאי השטח העיקריים אותם צריכה הרשות‬
‫להביא בחשבון בתהליך התכנון מפורטים בטבלה הבאה‪.‬‬
‫תנאי שטח פיסיים של רשות מקומית‬
‫אקולוגיה‪:‬‬
‫מבנה טופוגרפי‪ ,‬סוגי קרקע נוף‪ ,‬קרבה לים או למקור מים‪ ,‬אקלים‪.‬‬
‫משאבי טבע‪:‬‬
‫מינרלים ופוספטים‪ ,‬מעיינות‪ ,‬צמחייה‪ ,‬קרקעות‪.‬‬
‫אתרים ‪:‬‬
‫ארכיאולוגיים‪ ,‬היסטוריים ודתיים‬
‫מיקום ודרכי נישה למקומות אחרים ‪:‬‬
‫מיקום ישובים אחרים ומידת האפשרות להשתמש בשירותיהם )חינוך‪ ,‬מסחר‪ ,‬תרבות ובידוק‪,‬‬
‫שירותים ממלכתיים וכד'(‪ .‬מיקום יחסית למסופי תחבורה מרכזיים )נמלי ים ואויר(‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪1‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫)ב( קבוצות מטרה ‪ -‬צפיותיהן וערכיהן‪ .‬הרשות המקומית איננה פועלת בחלל ריק ועליה‬
‫להביא בחשבון בפעילותה קבוצות מטרה בעלות ציפיות שונות והשפעה על הפעילות‬
‫השוטפת ועל התכנון לטווח ארוך‪ .‬קבוצות אלו מוצגות להלן‪:‬‬
‫קבוצות מטרה והתייחסות של רשות מקומית‬
‫תושבי הרשות הנוכחיים‬
‫הקבוצה החשובה ביותר היא תושבי הרשות הנוכחיים‪ ,‬אך יש לזכור שאוכלוסיית הרשות‬
‫המקומית אינה הומוגנית‪ ,‬ולפיכך יש לפלח אותה לפי תכונות כדי לענות על צורכי הקבוצות‬
‫השונות‪,‬‬
‫עסקים קיימים‬
‫נותני שירותים‪ ,‬מספקי תעסוקה‪.‬‬
‫תושבים פוטנציאליים‬
‫קבוצה זו רלבנטית רק אם הרשות מעוניינת למשוך תושבים נוספים אליה‪ .‬ניתן לפלח אוחה‬
‫לפי מקום המגורים‪ ,‬תכונות דמוגרפיות וציפיות‪.‬‬
‫עובדי הרשות המקומית וספקים‬
‫זוהי קבוצת מטרה חשובה אשר ללא שיתוף הפעולה שלה לא ניתן יהיה להביא לכלל ביצוע‬
‫את התוכנית האסטרטגית‪.‬‬
‫תורמים‬
‫מקומיים וזרים‪.‬‬
‫עסקים פוטנציאליים‬
‫משקיעים ויזמים‪ .‬קבוצה זו יש להביא בחשבון בייחוד עם מעוניינת הרשות למשוך לתחומה‬
‫עסקים מסחריים או תעשייתיים‪.‬‬
‫רשויות מרכזיות‬
‫משרד הפנים‪ ,‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬כנסת ‪.‬‬
‫קבוצה זו חשובה במיוחד בנושאים תקציביים‪ ,‬חוקיים ותכנוניים‪.‬‬
‫דעת הקהל הכללית‬
‫אמצעי התקשרות‪ ,‬כלל תושבי המדינה‪ ,‬מפלגות‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪2‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫)ג( ערכים תרבותיים וציפיות‪ .‬בתכנון ובביצוע תוכנית אסטרטגית יש להביא בחשבון את‬
‫ערכיהם התרבותיים של תושבי הרשות והנהגתה בתחומים רבים ומגוונים‪ .‬תחומי ערכים‬
‫וציפיות אלו מפורטים להלן‪:‬‬
‫תחומי ערכים וציפיות של תושבי רשות מקומית‬
‫חברה וקהילה‬
‫חינוך‪ ,‬חזות חיצונית של הרשות‪ ,‬דפוסי בידור ובילוי‪ ,‬שעות פעילות ושעות פנאי‪ ,‬סטטוס‬
‫חברתי‪ ,‬רמת העניין והיחס לתיאטרון‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬קולנוע וספורט‪.‬‬
‫מצוות דתיות‬
‫היחס לשמירת שבת‪ ,‬תפילה בציבור‪ ,‬טהרת המשפחה ואופן הלבוש‪.‬‬
‫דאגה לרשות הרבים‬
‫מידת הדיווח על מפגעים‪ ,‬שמירה עצמית על החוק )עישון במקומות ציבור‪ ,‬ניקיון‪ ,‬קטיפת‬
‫פרחי בר‪ ,‬חנייה וכו'(‪.‬‬
‫דאגה לכספי הציבור‬
‫מוסר התשלומים של תשלומי חובה לרשות והיחס למתחמקים‪ ,‬היחס לרכוש הציבורי ומידת‬
‫השמירה עליו‪.‬‬
‫עזרה הדדית‬
‫סיוע בינאישי‪ :‬רמת ההתנדבות בישוב‪ ,‬היחס למתן תרומות‪,‬‬
‫סיוע מרכזי‪ :‬כלכלי‪ ,‬פסיכולוגי‪ ,‬פיסי‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪3‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫מיצוב‬
‫המיצוב של הרשות המקומית היא ההחלטה הראשונה והחשובה ביותר שעליה לקבל )וזאת‬
‫בהבדל מארגוני מערכות תשתית וסיוע‪ ,‬שבהן החלטת המיצוב איננה חשובה כלל(‪ .‬למיצוב‬
‫של הרשות המקומית יש מספר ממדים‪ ,‬אשר צריכים להיות מתואמים ומשולבים זה בזה‪.‬‬
‫ממדי המיצוב של רשות מקומית‬
‫האופי הכלכלי של הישוב‬
‫האופי הכלכלי מוגדר בעיקר על‪-‬ידי סוג מקורות התעסוקה וההכנסה לחושבים והמידה בה‬
‫מעוניינת הרשות למשוך מבקרי חוץ‪.‬‬
‫גודל‬
‫מהו גודל היישוב הרצוי )במיגבלות הקיימות( הן מבחינת מספר תושביו והן מבחינת שטחו‬
‫הגיאוגרפי‪.‬‬
‫קצב גידול‬
‫האם ובאיזה קצב מעוניינת הרשות לגדול במספר תושביה ובשטחה הגיאוגרפי‪.‬‬
‫הרכב דמוגרפי‬
‫מהו ההרכב הדמוגרפי שהרשות שואפת להגיע עליו‪ ,‬או מה הם השינויים בהרכב הדמוגרפי‬
‫הקיים שהיא רוצה ליצור‪.‬‬
‫חזות חיצונית וצביון ארכיטקטוני‬
‫סוג הבנייה והאופי הסביבתי‪ :‬בניה צפופה‪ ,‬בניה לגובה‪ ,‬בנייה צמודת קרקע‪ ,‬ריבוי גנים‬
‫ופארקים‪ ,‬מראה חיצוני של הבתים וכו'‪.‬‬
‫האופי הכלכלי של הישוב הוא‪ ,‬למעשה‪ ,‬הממד החשוב ביותר עבור התושב‪ ,‬משום שברוב‬
‫המקרים ייקבע מקום המגורים על‪-‬פי מקור ההכנסה הכלכלי ‪.‬‬
‫האופי הכלכלי ייקבע לפי מספר פרמטרים‪ .‬שני החשובים הם‪ :‬סוג מקורות התעסוקה‬
‫וההכנסה‪ ,‬והמידה בה מעוניינת הרשות למשוך מבקרי חוץ‪ .‬כאשר מיישמים את שני‬
‫הפרמטרים הללו לסיווג רשויות מקומיות‪ ,‬ניתן להבחין בארבעה סוגים עיקריים של רשויות‪:‬‬
‫"מטרופולין"‪" ,‬עיר מעבר"‪" ,‬עיר בסיס"‪ ,‬ו"עיר שינה"‪ .‬ארבעת הסוגים‪ ,‬ופירוט אופי התעסוקה‬
‫והענפים העיסקיים המתאימים לכל אחד מהם‪ ,‬מוצגים בטבלה‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪4‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫טיפוסי יישובים לפי האופי הכלכלי‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫הרצון לספק תעסוקה‬
‫לתושבים בישוב עצמו‬
‫הרצון למשוך גורמי חוץ‬
‫עיר בסיס‬
‫מטרופולין‬
‫גבוה‬
‫תעשיה‬
‫חקלאות‬
‫מרכזי קניות‬
‫שירותים עיסקיים‬
‫שירותים מינהליים‬
‫תרבות ובידור‬
‫מוסדות לימוד‬
‫תיירות ובילוי‬
‫עיר שינה‬
‫עיר מעבר‬
‫שירותים מקומיים חיוניים‬
‫בלבד‬
‫מסחר ושירותים‬
‫נמוך‬
‫המידה בה מעוניינת הרשות למשוך מבקרי חוץ‪ ,‬תקבע במידה רבה את אופי התעסוקה‬
‫והענף העיסקי שאותו כדאי לפתח‪ ,‬וכן היא תקבע את גודל הישוב והיקף השירותים האחרים‬
‫אשר צריכים להינתן בו‪ ,‬כמבקרי חוץ מוגדרים אנשים הבאים לישוב לצורך עבודה‪ ,‬קניות‪,‬‬
‫לימודים‪ ,‬בידור ובילוי או תיירות‪ .‬אין זה מובן מאליו שרשות תהיה מעוניינת למשוך מבקרי‬
‫חוץ‪ .‬תיתכן רשות הרוצה לצמצם את מספרם למינימום‪ .‬לפיכך קיים רצף בין "מטרופולין"‪,‬‬
‫המעוניינת למשוך מספר רב של מבקרי חוץ‪ ,‬לבין "עיר שינה"‪ ,‬אשר אינה מעוניינת‬
‫במשיכתם כלל‪ ,‬עם מספר אפשרויות ביניים‪.‬‬
‫בחירת ייעודים‬
‫בחירת הייעודים ברשות מקומית היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬קביעה של תמהיל השירותים‪ ,‬אשר צריכה‬
‫ורוצה הרשות המקומית להציע לתושביה‪ ,‬והיא ההחלטה השנייה החשובה שעליה לקבל ‪.‬‬
‫מגוון השירותים אשר יכולה לספק הרשות המקומית הוא רב ומספרם עולה כיום על ‪ .60‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לא לכל השירותים מידה שווה של חשיבות או חיוניות‪ .‬ייתכנו שירותים דוגמת חשמל‪,‬‬
‫דיור וביוב‪ ,‬שלא ניתן כיום לקיים יישוב מתוקן בלעדיהם‪ .‬לעומת זאת שירותים כגון בידור‬
‫ובילוי‪ ,‬תרבות ומתקנים ציבוריים אין הכרח שיהיו בישוב עצמו וניתן וגם כדאי‪ ,‬במקרים רבים‪,‬‬
‫לקבלם ברשויות סמוכות‪ ,‬אם הדבר אפשרי‪.‬‬
‫לאור זאת ניתן לבנות הירארכיה של צרכים‪ ,‬אשר יש בה שלוש רמות של סוגי שירותים;‬
‫שירותים חיוניים )החייבים להיות בתוך היישוב(; שירותים רצויים )אשר צריכים להיות‬
‫במרחק סביר מן היישוב‪ ,‬גם אם לא ממש בקרבו( ושירותים אפשריים )שירותי נוחות‪,‬‬
‫המשפרים את איכות החיים‪ ,‬אך ניתן גם בלעדיהם(‪ .‬לכל סוג שירותים ישנן דרגות חופש‬
‫שונות להחלטה )ראה טבלה ‪.(14. 7‬‬
‫)א( שירותים חיוניים‪ :‬דיור‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬תברואה‪ ,‬חשמל ושירותים אחרים‪ ,‬אשר חייבים‬
‫להינתן בישוב עצמו‪ ,‬אבל ניתן לקבוע לגביהם את הרמה הרצויה של השירות מעל לסף‬
‫חיוני )לדוגמה; אם הסף החיוני בתחום התברואה הוא פינוי אשפה אחת ליומיים‪ ,‬יכולה‬
‫מועצת היישוב לקבוע שהאשפה בתחומה תפונה אחת ליום או יותר(‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪5‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫)ב( שירותים רצויים‪ :‬תעסוקה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬סעד ורווחה ושירותים אחרים‪ ,‬אשר צריכים‬
‫להיות במרחק סביר מן הישוב‪ ,‬אך אינם חייבים להינתן בתוכו ממש‪ .‬לגביהם צריך‬
‫להחליט על הרמה מעל הסף החיוני וכן על המיקום הגיאוגרפי )כאשר המרחק ייקבע לפי‬
‫פלח האוכלוסיה הרלבנטי(‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לגבי גני ילדים המרחק הסביר הוא מרחק הליכה‬
‫או נסיעה קצר‪ ,‬בתי ספר תיכוניים יכולים להיות במרחק נסיעה ארוך יותר ואילו מקומות‬
‫תעסוקה אפשר שיהיו במרחק רב מהיישוב )עד שעה נסיעה(‪.‬‬
‫)ג( שירותים אפשריים‪ :‬ספורט ונופש‪ ,‬בידור‪ ,‬מבני ציבור ואחרים‪ ,‬אשר קיימת שאיפה לספק‬
‫אותם‪ ,‬אבל ניתן להתקיים כישוב גם בלעדיהם‪ .‬ביחס לשירותים אלו ניתן להחליט‬
‫בשלושה תחומים; הרמה מעל לסף החיוני‪ ,‬מיקום גיאוגרפי ותדירות וצפיפות השירות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬עירית גבעתיים יכולה להחליט שאין ברצונה להקים תיאטרון‪ ,‬כיוון ששירות זה‬
‫יכולים תושביה לקבל בתל‪-‬אביב הקרובה ובתדירות גבוהה‪.‬‬
‫תמהיל שירותים של רשות מקומית‬
‫דרגות חופש להחלטה‬
‫סוגי שירותים עיקריים לפי רמות‬
‫דרגת חופש אחת‬
‫הרמה הרצויה מעל הסף‬
‫רמה ‪ :1‬שירותים חיוניים )בתוך הישוב(‬
‫דיור‬
‫מים‪ ,‬ביוב ותברואה‪ ,‬חשמל‬
‫דרכי גישה )כולל חנייה‪ ,‬תאורה ושילוט(‬
‫תקשורת )טלפון‪ ,‬דואר וכד'(‬
‫איכות האוויר והסביבה‬
‫רמה ‪ :2‬שירותים רצויים )במרחק סביר(‬
‫תעסוקה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬סעד ורווחה‪,‬‬
‫דת‪ ,‬כבאות וחירום‪ ,‬בטחון פנים‪ ,‬קנייה ומסחר‬
‫סף חיוני‬
‫שתי דרגות חופש‬
‫• הרמה מעל הסף החיוני‬
‫• מיקום גיאוגרפי )לפי האוכלוסיה‬
‫הרלוונטית(‬
‫שלוש דרגות חופש‬
‫רמה ‪ :3‬שירותים אפשריים )אפשר גם‬
‫הרמה מעל הסף החיוני‬
‫במרחק(‬
‫מתקנים ומבנים ציבוריים )אולמות‪ ,‬איצטדיונים( מיקום גיאוגרפי‬
‫תדירות וצפיפות השירות‬
‫תרבות )תיאטרון‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬ספריה וכד'(‬
‫ספורט ונופש‪ ,‬בידור ובילוי‪ ,‬גנים ופארקים‬
‫ניתוח תמהיל ייעודים‬
‫במקביל לבחירת תמהיל הייעודים הרצוי לרשות המקומית‪ ,‬ניתן גם לבחון באיזו מידה תמהיל‬
‫השירותים הקיים בפועל ברשות הוא אופטימלי מבחינת תזרים המזומנים ‪.‬‬
‫הניתוח מבוסס על שני ממדים )ראה טבלה בהמשך(‪:‬‬
‫חשיבות הפעילות ‪ -‬אשר ניתן לקבוע אותה לפי ערכיהם ועמדותיהם של התושבים או לפי‬
‫היררכיית הצרכים ‪.‬‬
‫המצב הכספי ‪ -‬האם הפעילות היא גרעונית‪ ,‬מאוזנת או מותירה עודף‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪6‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫ניתוח תמהיל ייעודים של רשות מקומית‬
‫חשיבות הפעילות‬
‫המצב הכספי‬
‫גרעון‬
‫עודף‬
‫פעילות חשובה‬
‫גרעון פיננסי‬
‫פעילות חשובה‬
‫עודף פינני‬
‫לשקול המשך‬
‫לטפח ולהרחיב‬
‫פעילות לא חשובה‬
‫גרעון פינני‬
‫פעילות לא חשוב‬
‫עודף פיננסי‬
‫להפסיק‬
‫להשאיר ו"לחלוב"‬
‫גבוהה‬
‫נמוכה‬
‫לגבי כל אחת מן הקטגוריות בתמהיל השירותים מומלצת דרך פעולה שונה ‪:‬‬
‫)א( פעילות חשובה‪ ,‬עודף פיננסי‪ :‬פעילות כזו‪ ,‬שהיא לא רק חשובה אלא אף מותירה עודף‪,‬‬
‫יש לטפח‪ ,‬לבסס ולהרחיב‪.‬‬
‫)ב( פעילות חשובה‪ ,‬גרעון פיננסי; כאן ישנן שתי דרכי פעולה אפשריות‪ :‬פעילות חיונית )כגון‬
‫ביוב‪ ,‬מים וכו'( יש להשאיר‪ ,‬אך למצוא את הדרכים להפחית את הגרעון‪ ,‬או לממנו‬
‫מפעילויות אחרות‪ .‬פעילות שאינה חיונית בקטגוריה זו ‪ -‬יש להפסיקה‪) .‬לדוגמה‪ :‬אם‬
‫מופע קיץ לנוער הוא פעילות חשובה אך גרעונית‪ ,‬יש לוותר עליה כיוון שהיא אינה‬
‫חיונית(‪.‬‬
‫)ג( פעילות לא חשובה‪ ,‬גרעון פיננסי‪ :‬כל פעילות הנופלת בקטגוריה זו יש להפסיק )דוגמה‪:‬‬
‫אם חוג לעבודות יד היא פעילות בעלת חשיבות נמוכה והוא גם סובל מגרעון‪ ,‬יש‬
‫להפסיקו(‪.‬‬
‫)ד( פעילות לא חשובה‪ ,‬עודף פיננסי; פעילויות מסוג זה יש להמשיך ולהפעיל במטרה לממן‬
‫פעילויות חשובות אך גירעוניות )קטגוריה ב'(‪.‬‬
‫קביעת סדרי עדיפויות בפיתוח פעילויות ושירותים‬
‫בתום שלב זה בתכנון האסטרטגי‪ ,‬בו נותחו פעילויות קיימות‪ ,‬על הרשות המקומית לקבל‬
‫החלטה האם היא מעוניינת בפיתוח שירותים ופרוייקטים חדשים‪ .‬השאלה העומדת‪ ,‬לפיכך‪,‬‬
‫בפני הרשות היא‪ :‬מהו סדר העדיפויות בפיתוח שירותים? כלומר‪ :‬אלו שירותים כדאי לה‬
‫לפתח תחילה‪ ,‬אלו בשלב מאוחר יותר ובאלו לא לעסוק כלל‪ .‬בתשובה על שאלה זו מסייעת‬
‫המטריצה שלהלן‪ .‬למטריצה שני מימדים‪:‬‬
‫)א( חשיבות הפעילות‪ -‬כמו במטריצה הקודמת‪ ,‬אך כאן ישנן שלוש רמות‪ :‬גבוהה‪ ,‬בינונית‬
‫ונמוכה ‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪7‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫)ב( יתרון יחסי ‪ -‬כשכאן הכוונה היא לכדאיות וליכולת של הרשות לבצע את הפעילות לעומת‬
‫גופים אחרים )קבלני משנה‪ ,‬יזמים פרטיים‪ ,‬ארגונים וולונטריים‪ ,‬ממשלה וכו'(‪.‬‬
‫ניתוח כיווני פעולה של רשות מקומית‬
‫יתרון יחסי‬
‫נמוך‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(1‬‬
‫לשקול‬
‫לפתח‬
‫לפתח‬
‫)‪(7‬‬
‫)‪(5‬‬
‫)‪(3‬‬
‫לוותר‬
‫לשקול‬
‫לפתח‬
‫)‪(9‬‬
‫)‪(8‬‬
‫)‪(6‬‬
‫לוותר‬
‫לוותר‬
‫לשקול‬
‫חשיבות‬
‫הפעילות‬
‫גבוה‬
‫בינוני‬
‫נמוך‬
‫הפעילויות הנכללות במטריצה נחלקות לשלושה חלקים‪ ,‬המהווים שלושה סדרי עדיפות ‪:‬‬
‫)א( עדיפות גבוהה בפיתוח ‪ -‬חלקים ‪ 2 ,1‬ו‪ .3 -‬פעילויות הנופלות בקטגוריה זו הן במיקום‬
‫גבוה הן מבחינת חשיבות והן מבחינת יתרון יחסי במתן השירות ולכן אותן יש לפתח‬
‫בעדיפות ראשונה ‪.‬‬
‫)ב( עדיפות בינונית בפיתוח ‪ -‬חלקים ‪ 5 ,4‬ו ‪ .6 -‬כאן נמצאות פעילויות שהן בעלות חשיבות‬
‫בינונית ולרשות אין כל יתרון יחסי באספקתם‪ .‬לפיכך פעילויות אלה יש לשקול‪ ,‬כל אחת‬
‫לגופה‪ ,‬האם להיכנס או לא ‪.‬‬
‫)ג( אין עדיפות בפיתוח ‪ -‬חלקים ‪ 8 , 7‬ו –‪ . 9‬אלו הן פעילויות שהן בעלות חשיבות נמוכה‬
‫ולרשות אין כל יתרון יחסי באספקתם‪ .‬פעילויות מסוג זה יש‪ ,‬לכן‪ ,‬להימנע מלפתח‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪8‬‬
‫פקס ‪03-‬‬
‫יזמות כלכלית‬
‫מידת היזמות הכלכלית והמעורבות של הרשות בתחום הפיתוח הכלכלי ובעידוד היוזמה‬
‫הפרטית‪ ,‬היא ההחלטה השלישית החשובה ‪.‬‬
‫היקף וסוגי המשאבים וההכנסות הקיימים והפוטנציאליים של הרשות המקומית‪ ,‬מהווים‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬מרכיב חשוב הן בתהליך התכנון האסטרטגי והן בהוצאתו מן הכוח אל הפועל‪ .‬כיום‬
‫נהוג ברשויות המקומיות לסווג את ההכנסות לפי המקור ממנו באו‪ .‬אולם לצורך תכנון‬
‫אסטרטגי ולצורך ההחלטה בדבר מידת היזמות והמעורבות של הרשות‪ ,‬יש לסווג את‬
‫ההכנסות גם לפי הקריטריון של מידת הפעילות הנדרש מהרשות המקומית לשם השגת‬
‫ההכנסה‪ ,‬ולא לפי מקורה בלבד‪.‬‬
‫סיווג הכנסות הרשות המקומית בסדר יורד‪ ,‬החל מהכנסות שאינן קשורות בהיקף הפעילות‬
‫של הרשות וכלה בהכנסות אשר קשורות במידה רבה בפעילות ויוזמה מצד הרשות‪ ,‬מוצג‬
‫להלן‪.‬‬
‫הכנסות רשות מקומית לפי מעורבות כלכלית‬
‫הכנסות שאינן קשורות בהיקף הפעילות‪:‬‬
‫•‬
‫עצמיות – ארנונה כללית‪ ,‬הכנסות מפיקוח עירוני וכו'‪.‬‬
‫•‬
‫מועברות מהממשלה – מיסי עסקות מקרקעין‪ ,‬אגרות כל רכב‪ ,‬תמורת מיסי רשות‬
‫והיטלים שונים‪.‬‬
‫•‬
‫השתתפות משרדי הממשלה – מענק כללי‪.‬‬
‫הכנסות הקשורות בפעילות יזומה שוטפת‪:‬‬
‫•‬
‫עבור שירותים של הרשות‪.‬‬
‫•‬
‫אגרות שונות‪ ,‬דמי ספריה‪ ,‬דמי כניסה למופעים של הרשות וכו'‪.‬‬
‫•‬
‫עבור שימור בנכסי הרשות – דמי שכירת אולמות‪ ,‬איצטדיונים‪ ,‬בתי מטבחיים וכו'‪.‬‬
‫•‬
‫על בסיס פעילות עיסקית של גופים אחרים – מס עסקים‪ ,‬היטל עינוגים‪.‬‬
‫הכנסות הקשורות בפרוייקטים יזומים‪:‬‬
‫•‬
‫יזמים ומשקיעים‪.‬‬
‫•‬
‫תורמים‪.‬‬
‫•‬
‫מוסדות וארגונים )ממשלה‪ ,‬סוכנות‪ ,‬ארגונים וולונטריים‪ ,‬הבנק העולמי(‪.‬‬
‫תהליך מובנה ושיטתי של תכנון אסטרטגי ברשות מקומית מאפשר להנהגת הרשות‪,‬‬
‫בהתבסס על נתוני הרקע שלה והמצב הקיים‪ ,‬להתוות לעצמה תוכנית ארוכת טווח לעיצוב‬
‫אופי היישוב‪ ,‬אופן פיתוחו וסיפוק צרכי תושביו וכן אספקת מגוון אופטימלי של שירותים‪ ,‬אשר‬
‫יאפשר לה איזון בתזרים המזומנים‪.‬‬
‫רחוב המרד ‪ ,29‬בית התעשיינים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,50114 .‬תל‪-‬אביב ‪ 61500‬טל' ‪03-5108801‬‬
‫‪[email protected] www.mitzuv.com 5108802‬‬
‫‪9‬‬
‫פקס ‪03-‬‬