אינגר משה

‫אינגר משה ‪4Z1PF‬‬
‫יוני ‪2012‬‬
‫הגורמים המשפיעים על עוצמת ההתחשמלות‪:‬‬
‫עוצמת הזרם עובר דרך הגוף‬
‫משך זמן ההתחשמלות‬
‫מסלול מעבר הזרם דרך הגוף‬
‫‪2‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫אמצעי ההגנה בפני חשמול הם‬
‫הארקת הגנה‬
‫איפוס‬
‫זינה צפה‬
‫הפרד מגן‬
‫מפסק מגן‬
‫מתח נמוך מאוד‬
‫בידוד מגן‬
‫‪3‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫הארקת הגנה‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪N‬‬
‫מונה‬
‫מא”ז ראשי‬
‫עומס‬
‫אלקטרודת הגנה‬
‫אלקטרודת שיטה‬
‫תכלית‪ :‬ניתוק גוף מחושמל מהזינה‬
‫‪4‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫הארקת הגנה‬
‫‪-‬‬
‫‪ IK‬תיאור מסלול זרם התקלה‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪N‬‬
‫מונה‬
‫מא”ז ראשי‬
‫עומס‬
‫‪RB‬‬
‫אלקטרודת הגנה‬
‫אלקטרודת שיטה‬
‫‪5‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫איפוס‬
‫תכלית‪ :‬ניתוק גוף מחושמל מהזינה‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪PEN‬‬
‫מונה‬
‫מא”ז ראשי‬
‫שירותים‬
‫עומס‬
‫מתכתיים‬
‫אלקטרודת יסוד‬
‫פה”פ‬
‫אלקטרודת שיטה‬
‫‪6‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫איפוס‬
‫‪IK = IK PEN+ IK E‬‬
‫‪IK‬‬
‫‪PEN‬‬
‫מונה‬
‫מא”ז ראשי‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IK PEN‬‬
‫שירותים‬
‫עומס‬
‫מתכתיים‬
‫אלקטרודת יסוד‬
‫פה”פ‬
‫‪IK E‬‬
‫אלקטרודת שיטה‬
‫‪7‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫הארקת יסוד‬
‫הארקת יסוד‬
‫הארקת שירותים‬
‫מתכתיים‬
‫פה”פ‬
‫טבעת גישור‬
‫יציאת חוץ‬
‫יסודות המבנה‬
‫כלונסאות‬
‫‪8‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫חיבורים אל פס השוואת פוטנציאלים‬
‫הארקת שיטה של‬
‫גנרטור‪ ,‬שנאי או ממיר‬
‫הארקת הגנה של‬
‫גנרטור‪ ,‬שנאי או ממיר‬
‫מסילות‬
‫מעלית‬
‫צנרת הסקה המרכזית‬
‫והמים החמים‬
‫צנרת לאוויר‬
‫דחוס‬
‫כניסה ראשית של‬
‫צנרת מים קרים‬
‫אלקטרודת הארקת יסוד‬
‫הארקת תעלות מתכתיות‬
‫מתקן טלפון של מ‪.‬א‪ .‬מרכזיות‬
‫כניסה צנרת גז כניסה ראשית של‬
‫צנרת ביוב‬
‫מרכזית‬
‫‪9‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫הארקת יסוד‬
‫‪10‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫פס הארקות‬
‫חל איסור חיבור שני נעלי כבל‬
‫על בורג אחד‬
‫‪11‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫פס השוואת פוטנציאלים‬
‫‪12‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫הארקת יסוד ‪ -‬קוץ‬
‫‪13‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫יש להבחין בין הארקת "בטיחות חשמל" לבין "הארקת תדר רדיו"‬
‫הארקת תדר רדיו לקויה גורמת לתופעות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מודדי המכשירים השונים בתחנה "משתוללים" ואינם מראים קריאה נכונה‪.‬‬
‫‪ ‬ספקי כח מיוצבים מפסיקים לייצב את מתח המוצא‪.‬‬
‫‪ ‬כוויות ‪ RF‬ממיקרופונים וציוד אחר בעלי אריזה מתכתית‪.‬‬
‫‪ ‬מנורות פלואורסנטיות נדלקות מעצמן‪.‬‬
‫‪ ‬שידור מורס מעוות‪.‬‬
‫‪ ‬מעגלי ‪" TTL‬משתוללים"‪.‬‬
‫‪ ‬קריאות ‪ VSWR‬לא נכונות‪.‬‬
‫‪ ‬בזמן שידור נשמע השידור ברמקולים של המחשב הביתי‪.‬‬
‫‪ ‬עוותים בתמונת הצגים והטלוויזיות שבתחנה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫תרחיש ‪ – 1‬מקרה פשוט‬
‫מוליך הארקה ממוקם לאורך התחנה אליו מחוברים מכשירי התחנה‪ ,‬או‪ ,‬מוליכי הארקה שמשרשרים את‬
‫המכשירים זה לזה‪.‬‬
‫הבעיה‪ :‬המוליכים שמחברים את המכשירים השונים למוליך הארקה מיצגים‬
‫השראויות קטנות‪ .‬זרמי ה‪ RF-‬דרכם יוצרים מפלי מתח שמצומדים למכשירים‬
‫האחרים‪ .‬התוצאה ידועה ומוכרת כ‪.RF FeedBack -‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫תרחיש ‪ – 1‬מקרה פשוט – הפתרון‬
‫‪ ‬יש לפרק את מוליך הארקה הראשי‪.‬‬
‫‪ ‬יש לחבר את מוליכי הארקה של המכשירים השונים לנקודה אחת שקרובה עד כמה שניתן‬
‫לארקת המבנה או למוט הארקה אם הוא קיים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫תרחיש ‪ – 2‬מקרה מורכב‪ ,‬הארקה ללא הארקה‬
‫במקרה זה קיימת הארקת ‪ DC‬אך מוליך הארקה ארוך מאוד ומייצג השראות עבור‬
‫תדרי הרדיו‪ .‬התוצאה שפוטנציאל בנקודת חיבור המכשירים גבוה מפוטנציאל בנקודת‬
‫הארקה‪ ,‬במילים אחרות "הארקה קיימת אך היא מנותקת עבור תדרי רדיו"‬
‫‪17‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫תרחיש ‪ – 2‬מקרה מורכב‪ ,‬הארקה ללא הארקה‪ ,‬הסבר‬
‫מוליך באורך ‪ 10‬מטר קרוב מאוד ל‪1/4-‬‬
‫אורך גל של ‪ .7MHz‬המוליך יוצר שיקוף‬
‫של האנטנה (המוליך בתהודה) ולכן הוא‬
‫מתחיל להקרין ‪.RF‬‬
‫אם מוליך הארקה קצר מ‪ 1/4-‬אורך גל‬
‫הוא יראה כסליל (השראות)‪ .‬אם‬
‫הפוטנציאל בנקודה ‪ A‬הוא אפס אזי‬
‫בנקודת הארקת המכשירים‪ B ,‬יתקבל‬
‫פוטנציאל גבוה‪.‬‬
‫כאשר אורך המוליך בדיוק ¼ אורך גל‬
‫המוליך יתנהג כמעגל תהודה מקבילי‬
‫בעל עכבה שואפת לאינסוף‪ ,‬לכן נקודה‬
‫‪ B‬מנותקת מבחינת ‪ RF‬מנקודה ‪ .A‬מצב‬
‫כאילו הקו ‪ AB‬אינו קיים כלל‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫תרחיש ‪ – 2‬מקרה מורכב‪ ,‬הארקה ללא הארקה‪ ,‬הסבר‬
‫הטבלה מסכמת את המתחים‬
‫שמתפתחים על נקודת הארקת‬
‫המכשירים (נקודה ‪ )B‬בהנחה‬
‫שקיימת זליגה בין המכשירים‬
‫לאדמה‪ ,‬שנובעת מהתנגדות‬
‫השולחן‪ ,‬הרצפה‪ ,‬הקירות (כל‬
‫אלו יוצרים קשר לאדמה) ועוד‪.‬‬
‫ההנחה בחישובים היא‬
‫התנגדות כוללת של ‪1000‬‬
‫אום‪ .‬עליה בערך התנגדות זו‬
‫יעלה כמובן את ערך המתחים‬
‫שחושבו בטבלה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫מסקנות‬
‫‪ ‬מקם את הארקת התחנה קרוב ככול האפשר לתחנה כדי שמוליך הארקה יהיה קצר‬
‫ככול האפשר‪.‬‬
‫‪ ‬דאג שמוליך הארקה יהיה קצר ככול האפשר אבל בכל מקרה לא קרוב ל‪ 1/4-‬אורך גל‬
‫או כפולות איזוגיות שלו‪.‬‬
‫‪ ‬מקם את מוליך הארקה רחוק ממוליכי טלפון‪ ,‬אנטנות טלוויזיה וכו' כדי למנוע צימוד‬
‫תדר‪-‬רדיו ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬הרחק את מוליך הארקה מהשכנים‪.‬‬
‫‪ ‬תאם את עכבת האנטנה לעכבת קו העברת הספק עד כמה שניתן כדי להקטין את ה‪-‬‬
‫‪ .VSWR‬יש לזכור שאנטנה לא מתואמת גורמת לקו העברת ההספק להקרין ת"ר‪ .‬מתאם‬
‫האנטנה מתאם אך ורק כלפי המשדר והאי תאום בין האנטנה לקו אינו משתנה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫קושיות קשות‬
‫‪ .1‬מה עושים אם בתרחיש ‪ 2‬אין אפשרות למקם את הארקה קרוב לחדר התחנה?‬
‫‪ .2‬מה ניתן לעשות אם אין אפשרות לקצר את מוליך הארקה?‬
‫‪ .3‬מה ניתן עוד לעשות אם הבעיה נשארת אחרי הטיפול שהוצע בתרחיש ‪ 1‬ו‪?2 -‬‬
‫‪21‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫שיטת האיפוס‬
‫‪ ‬השיטה שימושית כאשר הולכת‬
‫האדמה אינה טובה‬
‫‪ ‬המוליכים יכולים למלא שתי‬
‫פונקציות‪ ,‬רדיאלים לאנטנה ורטיקאלית‬
‫וארקת ‪RF‬‬
‫‪ ‬בשיטה זו מרחיקים את ה‪ RF-‬מציוד‬
‫התחנה‪.‬‬
‫השיטה‪:‬‬
‫‪ .1‬כל מוליך חופשי בקצהו‬
‫‪ .2‬אורך כל מוליך ¼ אורך גל בתחומי השידור‬
‫‪ .3‬סידור המוליכים אינו קריטי‬
‫‪ .4‬המוליך הארוך ביותר‪ ,‬יתכן ויגיע עד למוט הארקה‪ .‬בעת הפעלת התחנה המפסק‬
‫פתוח והמוליך מנותק ממוט הארקה‪ .‬כאשר התחנה אינה פעילה ניתן לסגור את‬
‫המתג וליצור "הארקת הגנה" למערכת‬
‫‪22‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫שיטת האיפוס‬
‫מוליך באורך ¼ אורך גל‬
‫שפתוח בקצהו‪ ,‬מהווה עכבת‬
‫נמוכה בנקודת ההזנה (התחנה)‬
‫לכן מתח ‪ RF‬לא יתפתח ליד‬
‫התחנה‪.‬‬
‫יש לזכור שבקצהו המרוחק של‬
‫המוליך המתח גבוה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬בשיטה זו מרחיקים‬
‫את מתחי ה‪ RF-‬הגבוהים‬
‫מהתחנה לקצה המוליכים‪.‬‬
‫זהירות‪ :‬לא למקם את קצה‬
‫המוליכים ליד בית השכן או ציוד‬
‫בעייתי‪ .‬המוליך מקרין ‪.RF‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫שיטת דיכוי ת"ג‬
‫‪24‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫מערכת הארקה בתחנת החובב‬
‫שיטת דיכוי ת"ג‬
‫‪ ‬השיטה פועלת כ"ארקת הגנה" והארקת‬
‫‪RF‬‬
‫‪ ‬אורך מוליך הארקה אינו קריטי‬
‫‪ ‬יש לנתק את מוליך הארקת ח"ח‬
‫מהתחנה ולחבר להארקה המכשירים את‬
‫המוליך המרכזי של הקואקס‬
‫‪ ‬בקצה הקואקס יש לקצר בהלחמה את‬
‫הסיכוך למוליך המרכזי ולמוליך בעל שטח‬
‫חתך גדול שיחובר למוט הארקה של‬
‫המבנה‪.‬‬
‫‪ ‬הקבל צריך להיות מסוג קרמי בעל‬
‫השראות נמוכה ככול האפשר‪.‬‬
‫‪‬ערכו של הקבל הוא פונקציה של תדר‬
‫השידור המזערי ואורך הקואקס‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪4Z1PF‬‬
‫ועכשיו לעבודה‪...‬‬
‫סוף‬
‫‪26‬‬
‫‪4Z1PF‬‬