– הים והחוף בישראל על הצפויה השפעתו ו אקלים ה שינוי

‫שינוי האקלים והשפעתו הצפויה על הים והחוף בישראל –‬
‫צעדים להסתגלות ולאפחות‬
‫תמצית‬
‫ד"ר אלון אנגרט‪ ,‬החוג למדעי הסביבה‪ ,‬המכון למדעי כדור הארץ‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫רקע‬
‫כיום ידוע כי פליטת גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית (בעיקר שרפת דלק מחצבים‪ ,‬אבל‬
‫גם גורמים נוספים) גורמת לעלייה בטמפרטורה הממוצעת העולמית ("התחממות גלובלית")‬
‫ומשנה את אקלים כדור הארץ בהיבטים חשובים אחרים‪ ,‬כמו משקעים‪ ,‬מפלס הים ועוד‪.‬‬
‫מסקנה מדעית זאת נתמכת על‪-‬ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב‪ ,‬כמו גם על‪-‬ידי‬
‫אקדמיות לאומיות של ‪ 33‬מדינות אחרות ועל‪-‬ידי אגודות מדעיות חשובות אחרות מתחומים‬
‫רבים (מדעי כדור הארץ‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬גאולוגיה‪ ,‬מטאורולוגיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬אוקיינוגרפיה ועוד)‪.‬‬
‫המשך פליטת גזי חממה בקצב הנוכחי או מעבר לו‪ ,‬יגרום שינויים רבים במערכת האקלים‬
‫במאה ה‪ ,21-‬שיהיו‪ ,‬ברמת ודאות גבוהה (>‪ ,)90%‬גדולים מהשינויים שנצפו במאה ה‪.20-‬‬
‫הקצב המדויק של שינוי האקלים תלוי בקצב הפליטה של גזי חממה על‪-‬ידי האנושות‪ .‬צפויה‬
‫הצטמצמות הקרח הצף בים‪ ,‬ותיתכן אף היעלמות שלו באזור הארקטי בחודשי הקיץ‪ .‬ישנה‬
‫סבירות גבוהה לעלייה בתכיפותם של גלי חום ושל אירועי גשם קיצוניים‪ .‬צפויה עלייה‬
‫בעוצמתן של סופות טרופיות‪ .‬מערכות מזג אוויר שמחוץ לאזור הטרופי צפויות לנדוד לכיוון‬
‫הקטבים‪ ,‬עם השפעה נלווית על הטמפרטורה ועל המשקעים באזורים שונים‪ .‬צפויות עלייה‬
‫בכמות הגשמים בקווי הרוחב הגבוהים‪ ,‬וירידה במשקעים באזורים התת‪-‬טרופיים‪.‬‬
‫לצורך דו"ח זה‪ ,‬ובמיוחד כדי לסייע לכותבי הפרקים האחרים‪ ,‬ולהביא לאחידות ביניהם‬
‫בהתייחסות לשינוי האקלים הצפוי‪ ,‬נבנה תרחיש התייחסות לישראל‪ .‬תרחיש ההתייחסות‬
‫לישראל מבוסס על הדו"ח האחרון של ה‪ )AR5 – Stocker et al., 2013( IPCC-‬על פי‬
‫תרחיש מייצג לריכוזי גזי חממה באטמוספרה הנקרא ‪ ,RCP8.5‬שמתאים למגמות‬
‫העכשוויות (‪.)Global Carbon Project, 2014‬‬
‫‪1‬‬
‫על פי תרחיש זה‪ ,‬ההתחממות החציונית החזויה באזור ישראל בשנים ‪ 2065–2046‬תהיה‬
‫‪ 2.5°C‬ביחס לממוצע ‪ ,2005–1986‬ובשנים ‪ 2100–2081‬תעמוד ההתחממות על ‪4.5°C‬‬
‫יחסית לממוצע זה (איור ‪.)1‬‬
‫איור ‪ :1‬שיעור ההתחממות החזוי תחת תרחיש ההתייחסות בטווחים שונים של שנים‪ ,‬ועבור‬
‫האחוזונים ה‪ ,25-‬ה‪( 50-‬חציון) וה‪ .)Stocker et al., 2013( 75-‬על פי מודלים ברזולוציה‬
‫גבוהה‪ ,‬העלייה הצפויה בטמפרטורת מי השטח (‪ )SST‬של הים התיכון היא כ‪ 1.5°C-‬עד‬
‫שנת ‪.2050‬‬
‫על פי מודלים מבוססי תהליכים יעלה מפלס הים עד שנת ‪ 2100‬ב‪ 0.98–0.52-‬מ'‪ .‬העלייה‬
‫נובעת מהתפשטות תרמית של גוף המים באוקיינוסים ומאבדן מסת קרח בקרחונים ובכיפות‬
‫קרח‪ .‬שיעור עליית המפלס החזוי עד שנת ‪ 2050‬הוא כ‪ 0.25-‬מ'‪ .‬מודלים חצי‪-‬אמפיריים‬
‫רבים חוזים עליית מפלס גדולה יותר‪ ,‬אך אין קונצנזוס בקהילה המדעית לגבי אמינות מודלים‬
‫אלה (פרק ‪ .)Stocker et al., 2013 ,13‬בתרחיש התייחסות זה נאמץ ערך של עלייה כוללת‬
‫(כתוצאה מעליית מפלס וגם משינוי בעוצמת הסערות) של ‪ 1.0‬מ' עבור העלייה עד ‪.2100‬‬
‫אם יימשכו פליטות הפחמן הדו‪-‬חמצני והעלייה בריכוזו באטמוספרה על פי תרחיש‬
‫ההתייחסות‪ ,‬הן צפויות לגרום לירידה ב‪ 0.32-‬יחידות ‪ pH‬של מי הים (כלומר לעלייה‬
‫בחומציות) עד סוף המאה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק ‪ 5‬של הדו"ח של קבוצת עבודה ‪ 2‬של ה‪ ,)Field et al., 2014( IPCC-‬העוסק בנושא‬
‫ההסתגלות (‪ ,)adaptation‬סוקר בהרחבה את ההשפעות על מערכות ימיות וחופיות‪ ,‬ואיך‬
‫להי ערך להן‪ .‬השינויים העיקריים הצפויים הם התחממות מי השטח‪ ,‬עליית מפלס הים ועלייה‬
‫בחומציות‪ .‬גורמים אלה צפויים להשפיע בצורה מוגברת על מערכות חופיות‪ .‬עליית מפלס‬
‫הים תגרום להצפת חופים ואזורים נמוכים‪ ,‬ותאיץ ארוזיה של חופים ומצוקים חופיים‪ .‬מגמה‬
‫זו תוחרף בשל העלייה הצפויה בעוצמת הסערות‪ .‬תהליכי ההצפה והארוזיה יושפעו גם‬
‫מתהליכים טבעיים ואנושיים שאינם קשורים לשינוי האקלים (הסעת סדימנט‪ ,‬פיתוח חופי וכן‬
‫הלאה)‪.‬‬
‫העלייה בחומציות מי הים תפגע באורגניזמים רבים המשקיעים שלד גירני‪ .‬העלייה בחומציות‬
‫בשילוב עם העלייה בטמפרטורה של מי הים תפגע באלמוגים‪ ,‬ותגרום ל"הלבנה"‬
‫(‪ )bleaching‬שלהם‪ .‬באזורים ממוזגים עלולות להיפגע גם מערכות אקולוגיות של עשב ים‬
‫ואצות עקב העלייה בתכיפות של אירועי חום קיצוני ופלישה של מינים טרופיים‪.‬‬
‫הדו"ח גם קובע כי יש יתרון להשקעה כספית בפעילויות הסתגלות באזורים חופיים לצמצום‬
‫נזקי הצפה וארוזיה חופית‪ ,‬בהתחשב במחיר הכלכלי והחברתי של אי‪-‬עשייה‪ .‬עלויות‬
‫ההסתגלות נבדלות באופן ניכר במדינות שונות‪.‬‬
‫שינוי האקלים צפוי להשפיע בישראל על התחומים הבאים‬
‫חוק ומשפט – האסדרה הבין‪-‬לאומית בנושא שינוי האקלים עדיין נמצאת בתהליך משא‬
‫ומתן‪ ,‬ועתידה אינו ברור‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישראל התחייבה בעקבות ועידת קופנהגן (‪ )2009‬כי עד‬
‫שנת ‪ 2020‬יופחתו ‪ 20%‬מפליטות גזי החממה לעומת תרחיש "עסקים כרגיל"‪.‬‬
‫הפקה והובלה של גז טבעי – מתאן‪ ,‬שהוא המרכיב העיקרי של גז טבעי‪ ,‬הוא גז חממה רב‬
‫עוצמה‪ ,‬המחמם פי ‪ 86‬מפחמן דו‪-‬חמצני באותו ריכוז בטווח זמן של ‪ 20‬שנה‪ .‬מחקרים‬
‫שפורסמו בשנים האחרונות (לדוגמה‪:‬‬
‫;‪Allen et al., 2013; Alvarez et al., 2012‬‬
‫‪ .)Caulton et al., 2014; Jeong et al., 2014‬מראים כי באופן הפעולה המקובל כיום‬
‫בתעשייה‪ ,‬קיים שיעור ניכר של דליפות ושל שחרור מכוון של גז טבעי בתהליכי ההפקה‬
‫וההובלה (‪ ,)Fugitive Emissions‬שמוביל להאצה נוספת בשינוי האקלים‪ .‬העלות של‬
‫צמצום ‪ 40%‬מהדליפות נמוכה‪ ,‬ומוערכת בסנט אחד בלבד (‪ )0.01$‬לאלף רגל מעוקבים של‬
‫גז טבעי שמופק (איור ‪.)U.S. EPA, 2014 ,2‬‬
‫‪3‬‬
‫איור ‪ .2‬אמצעים להפחתת דליפות של גז טבעי (‪.)U.S. EPA, 2014‬‬
‫הסביבה החופית‪ ,‬ביולוגיה ימית‪ ,‬דיג וחקלאות ימית – עליית הטמפרטורה ועליית‬
‫החומציות יוצרות איום על מינים מסוימים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליית המפלס מאיימת בעיקר על טבלאות‬
‫הגידוד‪ ,‬וגם על אזור הכרית‪ .‬עליית הטמפרטורה גם מגבירה את האיום מצד מינים פולשים‪.‬‬
‫עליית המפלס תגרום ארוזיה לחופים החוליים‪ ,‬וגם תאיים על בסיס המצוק החופי (ביין ואח'‪,‬‬
‫‪ ,)2010‬על שטחים פתוחים ועל שטחים ייחודיים באזור החוף‪.‬‬
‫ביוגאוכימיה ימית – כאמור‪ ,‬צפויה עלייה בחומציות הים‪ ,‬עם השלכות על יכולתם של יצורים‬
‫ימיים שונים להשקיע שלד גירני‪ .‬כמו כן‪ ,‬השינויים במשטר המשקעים עשויים להשפיע על‬
‫שיטפונות הנושאים איתם נוטריינטים מהיבשה לים‪.‬‬
‫אוקיינוגרפיה פיזיקלית – צפויים שינויים בטמפרטורת הים‪ ,‬ואולי גם בזרמים‪.‬‬
‫ארכאולוגיה – עליית המפלס עלולה לאיים על מבנים ועל ממצאים שקרובים לקו החוף‪.‬‬
‫מתקני תשתית – עליית מפלס הים תשפיע על מתקני תשתית לאנרגיה‪ ,‬על מתקני התפלה‪,‬‬
‫על מתקני חשמל‪ ,‬על מבני תקשורת‪ ,‬על נמלים וכו'‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ביטחון ואסטרטגיה – עליית המפלס עלולה לאיים על אתרים אסטרטגיים בישראל (תחנות‬
‫כוח‪ ,‬נמלים‪ ,‬בסיסי חיל הים)‪ ,‬ותפגע בצורה חמורה במצרים‪ ,‬שאזורים נרחבים בה יוצפו‬
‫מעליית מפלס של מטר אחד‪ .‬שינויים נרחבים בעולם צפויים להשפיע גם על ישראל‪.‬‬
‫פעולות אפחות )‪ – (mitigation‬עיקר הפוטנציאל להטמנה של פחמן בישראל הוא ביבשה‬
‫(קלבו וגבירצמן‪ ,)2010 ,‬ודישון אוקיינוסים בברזל אינו נחשב עוד כפעולת אפחות מומלצת‪.‬‬
‫פעולת האפחות המרכזית שאפשר ושיש לבצע בחופי מדינת ישראל‪ ,‬היא צמצום הפליטות‬
‫של גז טבעי כתוצאה מדליפות ומשחרורים מכוונים בתהליך ההפקה וברשת ההובלה אל‬
‫החוף‪ .‬פעולה זאת דורשת אסדרה‪ ,‬ניטור ופיקוח‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ רשימת מקורות‬.1
‫ דרכים‬.‫ התמוטטות המצוק החופי בישראל‬.2010 .)‫ אידלמן ע' וכהן ג' (עורכים‬,'‫ביין ע‬
‫ מסמך מדיניות – טיוטה לדיון‬.‫ הציבוריות והסביבתיות‬,‫להתמודדויות והמשמעויות הכלכליות‬
.‫– מוגש למשרד ראש הממשלה‬
‫חמצני‬-‫ אומדן ראשוני לנפחי הטמנה גיאולוגית של פחמן דו‬.2010 .'‫קלבו ר' וגבירצמן ז‬
.GSI/14/2010 ‫ דו"ח‬.‫ המכון הגיאולוגי‬,‫ משרד התשתיות הלאומיות‬:‫ ירושלים‬.‫בישראל‬
Allen, D. T., Torres, V. M., Thomas, J., Sullivan, D. W., Harrison, M., Hendler,
A., Herndon, S. C., Kolb, C. E., Fraser, M. P., Hill, A. D., Lamb, B. K.,
Miskimins, J., Sawyer, R. F., and Seinfeld, J. H.: Measurements of methane
emissions at natural gas production sites in the United States, Proceedings of
the National Academy of Sciences of the United States of America, 110,
17768-17773, 10.1073/pnas.1304880110, 2013.
Alvarez, R. A., Pacala, S. W., Winebrake, J. J., Chameides, W. L., and
Hamburg, S. P.: Greater focus needed on methane leakage from natural gas
infrastructure, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United
States of America, 109, 6435-6440, 10.1073/pnas.1202407109, 2012.
Caulton, D. R., Shepson, P. B., Santoro, R. L., Sparks, J. P., Howarth, R. W.,
Ingraffea, A. R., Cambaliza, M. O. L., Sweeney, C., Karion, A., Davis, K. J.,
Stirm, B. H., Montzka, S. A., and Miller, B. R.: Toward a better understanding
and quantification of methane emissions from shale gas development,
Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of
America, 111, 6237-6242, 10.1073/pnas.1316546111, 2014.
Field, C.; Barros, V.; Mach, K.; Mastrandrea, M., Climate Change 2014:
Impacts, Adaptation, and Vulnerability. Contribution of Working Group II to the
Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change.
In Press. Syndicate of the University of Cambridge, Cambridge, UK:
Global
Carbon
Project.
Carbon
budget
and
trends
2014.
[www.globalcarbonproject.org/carbonbudget] released on 21 September
2014.
6
Jeong, S., Millstein, D., and Fischer, M. L.: Spatially Explicit Methane
Emissions from Petroleum Production and the Natural Gas System in
California,
Environmental
Science
&
Technology,
48,
5982-5990,
10.1021/es4046692, 2014.
Stocker, T., Qin, D., Plattner, G., Tignor, M., Allen, S., Boschung, J., Nauels,
A., Xia, Y., Bex, B., and Midgley, B.: IPCC, 2013: climate change 2013: the
physical science basis. Contribution of working group I to the fifth assessment
report of the intergovernmental panel on climate change, 2013.
U.S. Environmental Protection Agency. 2014. Natural Gas STAR Program
http://www.epa.gov/gasstar/. Viewed 20 Oct 2014.
7