אתגרי בניין הכוח - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

Comments

Transcription

אתגרי בניין הכוח - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫אתגרי בניין הכוח‬
‫סא"ל אלכס גורביץ‬
‫רע"ן תכנון ובקרה‪ ,‬מנהלת הקמת מערך הבינוי החדש‪ ,‬משהב"ט‪/‬אגף ההנדסה והבינוי‬
‫תמצית‬
‫בניין הכוח הינו אחד התהליכים המרכזיים המתקיימים בצה"ל‪ .‬זהו תהליך רב שנתי‪ ,‬עתיר משאבים‪ ,‬חוצה זרועות‬
‫ואגפים ואף יוצא מגבולות הצבא‪ .‬לתהליך בניין כוח גובשה מתודולוגיה סדורה ושיטתית של סדרת הערכות מצב‪,‬‬
‫זיהוי פערים‪ ,‬גיבוש כיווני בניין הכוח והקצאת המשאבים למימושם‪.‬‬
‫על אף שתהליך בניין הכוח הינו תהליך סדור ושיטתי‪ ,‬לא פעם התגלו בו כשלים‪ .‬הכשלים הללו קשורים באופן הדוק‬
‫לאתגרים איתם נדרשים בוני הכוח להתמודד והמרכזי שביניהם ‪ -‬האתגר שבהתמודדות עם אי הוודאות בבניין כוח‬
‫ארוך טווח‪ .‬אתגר זה לצד הצורך לקיים מוכנות מתמשכת לאירועים מלחמתיים מסוגים שונים גורמים למורכבות‬
‫יתרה של תהליך בניין הכוח‪.‬‬
‫המאמר סוקר את האתגרים על בסיס ניתוח תוכניות לבניין הכוח הצה"ליות מאז שנות ה‪ ,80 -‬מאבחן את הביטוי של‬
‫האתגרים הללו בבניין הכוח הלוגיסטי ומציע דרכים להתמודדות איתם‪.‬‬
‫מבוא‬
‫‪1‬‬
‫בניין הכוח הינו תהליך רב שנתי ובאופן עקרוני מתבצע על פי תוכניות רב שנתיות ‪ .‬הכנת תוכנית‬
‫רב שנתית לבניין הכוח מתחילה בגיבוש הערכות מצב מודיעינית‪ ,‬מבצעית ותקציבית‪ ,‬ממשיכה‬
‫בניתוח סדור של הפערים‪ ,‬בניית חלופות לכיווני בניין הכוח השונים ומסתיימת בסדנא מטכ"לית‬
‫במסגרתה מוצגות התובנות‪ ,‬נקבעים ווקטורי התפתחות מרכזיים ומוקצים המשאבים הנדרשים‬
‫למימושם‪ .‬תוכנית בניין הכוח כוללת את ההחלטות על גודל הסד"כ העיקרי של צה"ל וארגונו‪,‬‬
‫רשימת הפרויקטים המרכזיים שיבוצעו‪ ,‬תוכניות מרכזיות לבניין הכוח (משקים‪ ,‬מלאים וכד')‪,‬‬
‫תרחיש הייחוס אליו יידרש הצבא להיערך בהיבטי המוכנות השונים והוקטורים התקציביים‬
‫שתומכים את הנושאים הנ"ל‪ .‬הבקרה אחר מימוש התוכניות לבניין הכוח מבוצעת במסגרת דיוני‬
‫תוכנית עבודה השנתית ודיונים יעודיים שמוקדשים לנושא כזה או אחר‪.‬‬
‫על אף שתהליך בניין הכוח הינו תהליך סדור ושיטתי‪ ,‬לא פעם התגלו בו כשלים‪ .‬עוד בתום‬
‫מלחמת לבנון הראשונה אל"ם (מיל') עמנואל וולד (רמ"ח תכנון באג"ת לשעבר) הצביע על כשלים‬
‫בבניין הכוח של צה"ל ("צה"ל אחר‪ ,‬דמדומי עוצמה – העשור שלאחר מלחמת יום הכיפורים"‪,‬‬
‫‪:)]2[ 1984‬‬
‫"במלחמה נחשפו חולשות בתחומי המצביאות‪ ,‬הפיקוד ומקצועיות הפיקוד‪ ,‬מבנה הכוח‬
‫והכנתו למלחמה והשליטה על הכוחות‪ ....‬מקצועיות פיקוד‪ ,‬בניית והכנת הכוח למלחמה‬
‫וארגון השליטה על הכוחות נרכשים ומפותחים משך שנים בתהליכים ארוכים ומורכבים‪.‬‬
‫חולשות בתחומים אלו מרמזות על ליקוים בתהליכים המתרחשים בין מלחמות‪".‬‬
‫גם בתום מלחמת לבנון השנייה הצביעה ועדת וינוגרד על ליקויי בניין הכוח של צה"ל בהתמודדות‬
‫עם איומי רק"ק‪:‬‬
‫‪ 1‬לעיתים מתקבלות החלטות על מהלכי בניין כוח שלא במסגרת תוכנית רב שנתית זו או אחרת ‪ -‬הדבר‬
‫מתבצע בדרך כלל לצורך סגירת פערים דחופים ו‪/‬או מול הקצאת משאבים ייעודית לנושא זה או אחר‪.‬‬
‫‪-1-‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫"‪...‬ההיערכות של חזבאללה וההצטיידות שלו‪ ,‬כללה רקטות שהוצבו גם מעבר לדרום לבנון‪.. .‬‬
‫היה צפי כי העורף הישראלי יהיה חשוף לירי רקטי מסיבי‪ .‬צה"ל לא פיתח מענים מפורטים‬
‫להתמודדות עם אתגר הרקטות של חזבאללה באופן שלא יחייב מהלך קרקעי‪"...‬‬
‫נשאלת‪ ,‬אפוא‪ ,‬השאלה מדוע נוצרים הכשלים בתהליך בניין הכוח שהוא‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כה סדור‬
‫ושיטתי? מהם האתגרים מולם נדרשים להתמודד בוני הכוח?‬
‫את התשובות ניתן לחפש בהסתכלות ביקורתית על תוכניות רב שנתיות לבניין הכוח של צה"ל‪,‬‬
‫תוך זיהוי המגמות והנטיות של בוני הכוח‪ .‬הנקודות שתעלינה במסגרת מאמר זה מתבססות על‬
‫סקירת תהליכי בניין הכוח הצה"ליים מאז שנות ה‪ .]1[ 80 -‬לא ניתן לטעון שהתנהלות "סדורה"‬
‫ו"תקינה" יותר של תהליכי בניין הכוח הייתה מונעת את ה"כשלים" וה"פערים"‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫שייסקרו בהמשך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬סקירה זו מאפשרת ללמוד על המגמות ודפוסי חשיבה של בוני‬
‫הכוח בצה"ל‪.‬‬
‫מיפוי האתגרים בניין הכוח‬
‫על בסיס סקירת תוכניות רב שנתיות של צה"ל מאז שנות ה‪ ]1[ 80 -‬ניתן להצביע על מספר‬
‫אתגרים הקשורים בבניין הכוח הצבאי‪:‬‬
‫‪ ‬האתגר שבהתמודדות עם אי הוודאות האינהרנטית בתהליך ארוך טווח (אי הוודאות‬
‫בסביבה המבצעית‪ ,‬ביכולות הטכנולוגיות‪ ,‬ברמת המוכנות הנדרשת לאורך זמן) וכנגזר‬
‫מכך ‪ -‬הצורך בניהול סיכונים‪.‬‬
‫‪ ‬משך הבשלת היכולות הנבנות – הזמן שעובר מקבלת החלטה ועד פיתוח והשלמת‬
‫ההצטיידות ביכולת כזו או אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וההתייקרויות על ציר הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך באיזון בין השקעות ארוכות טווח לצורך בניית פלטפורמות לבין השקעות לטווח‬
‫ביניים לצורך שמירה על כשירות ומוכנות‪.‬‬
‫בפסקאות הבאות נסביר את האתגרים הללו‪ ,‬נדגים אותם ואופן התמודדות איתם במסגרת בניין‬
‫הכוח הצה"לי לאורך שנים‪.‬‬
‫האתגר בהתמודדות עם אי הוודאות והצורך בניהול הסיכונים‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬קיים קושי לצפות את פני העתיד ואת התפניות שעלולות להתרחש‪ ,‬להן נדרש‬
‫לתת מענה בבניין הכוח‪.‬‬
‫אפילו הערכות מצב קצרות טווח נכשלות לעיתים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביולי ‪ 1990‬לאחר שעיראק פרסה ‪8‬‬
‫דיביזיות בקרבת הגבול הכוויתי העריך המודיעין האמריקאי כי הפריסה מהווה כלי להפעלת לחץ‬
‫על כווית ואינה מצביעה על הכנה למלחמה‪ .‬כידוע‪ ,‬כחודש לאחר מכן פלשה עיראק לכווית‪.‬‬
‫בבניין הכוח הצבאי נדרש להתבסס על הערכות מצב מודיעיניות ארוכות טווח וברור כי אלה‬
‫מאתגרות עוד יותר‪.‬‬
‫בהסתכלות על תוכניות רב שנתיות מתברר כי לרוב‪ ,‬הערכות המצב המודיעיניות מניחות כי‬
‫המגמות המתקיימות בעת ביצוען תימשכנה גם בשנות התר"ש‪ .‬בפועל‪ ,‬בשנות התר"ש מתרחשות‬
‫‪-2-‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫התפתחויות שלא נחזו מראש (כגון פריצת אינתיפאדה‪ ,‬קריסת עיראק ב‪ ,2003 -‬מלחמת לבנון‬
‫השנייה וכד')‪.‬‬
‫על מנת להתמודד עם אי הוודאות שתוארה לעיל נהוג לתאר את התפניות האסטרטגיות‬
‫המשמעותיות‪ ,‬לתעדף אותן ולבנות את הכוח תוך ניהול סיכונים מחושב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחלק‬
‫מהמקרים‪ ,‬גם כאשר הוצפו בהערכת המצב תפניות אפשריות והפערים הקשורים אליהן‪ ,‬בניין‬
‫הכוח נתן עדיפות נמוכה למענה לפערים אלו‪ ,‬לרוב‪ ,‬לאור אילוצי תקציב ופערים אחרים שהסתמנו‬
‫בתר"ש‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בהערכות המצב שבוצעו בסוף שנות ה‪ 90 -‬ובראשית שנות ה‪ 2000-‬תוארו מגמות‬
‫של העברת העימות לתחומים בהם לישראל אין יתרון יחסי (טק"ק‪ ,‬טרור‪ ,‬גרילה‪ ,‬קומנדו) ועליה‬
‫בהיקף הרק"ק‪ ,‬אולם‪ ,‬תהליך בנין הכוח בשנים אלו‪ ,‬לא גיבש מענה שלם (איסוף‪ ,‬הגנה ויכולות‬
‫התקפיות) מול האיומים המתהווים בזירה‪ ,‬שעם הזמן הפכו למשמעותיים מאוד‪.‬‬
‫משך הבשלת היכולות הנבנות‬
‫למעט דוגמאות בודדות‪ ,‬הבשלת יכולות חדשות נמשכת שניים עד שלושה תר"שים (‪ 8-12‬שנים )‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות למשך הבשלת היכולות השונות (מטעמי הסיווג שמות הפרויקטים אינם‬
‫מופיעים בתרשים)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫משמעות הדבר‪ ,‬כי יכולת חדשה מגיעה למציאות מבצעית שונה מזו שהתקיימה בעת ההחלטה‬
‫להביאה ולעיתים‪ ,‬ייעודה של היכולת צריך להתעדכן בהתאם למציאות המבצעית החדשה‬
‫ולתפיסת ההפעלה העדכנית‪.‬‬
‫למרות שמשך הבשלת היכולת הינו ארוך מאד‪ ,‬ההחלטות על בנין הכוח מושפעות באופן‬
‫משמעותי מתפיסת ההפעלה השלטת‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתקופה בה תפיסת ההפעלה של צה"ל‬
‫התמקדה באש מנגד‪ ,‬הוזנחה באופן יחסי יכולת התמרון‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫למרות שתר"ש צה"לי מתוכנן ל‪ 5 -‬שנים‪ ,‬מרבית התר"שים ארכו כ‪ 4 -‬שנים (חלקם אף פחות מכך)‪.‬‬
‫‪-3-‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והתייקרות האמל"ח‬
‫בעשורים האחרונים אנו עדים להתפתחות מואצת של הטכנולוגיה המתבטאת בהחלפה תדירה של‬
‫דורות טכנולוגיים והתיישנות של אמל"ח‪ .‬התהליכים הללו מביאים לרצון‪ ,‬ולעיתים אף לצורך‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬לפלוט את היכולות המתיישנות ולהחליפן באמל"ח מתקדם יותר‪ ,‬תוך מיצוי‬
‫היכולות הטכנולוגיות החדשות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית גורמת להתייקרות‬
‫אמל"ח‪ .‬אם נשווה מחירי אמל"ח מדורות שונים נגלה עלייה משמעותית במחירים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫עלות ההצטיידות של רקטות מנתץ עמדה על כ‪ 30 -‬אלף דולר ליחידה‪ ,‬עלות ההצטיידות ברקטה‬
‫המשודרגת הינה כ‪ 70 -‬אלף דולר ואילו עלות ההצטיידות של רקטה דור ב' תעמוד ככל הנראה על‬
‫כ‪ 90 -‬אלף דולר; בתחום הפלטפורמות העיקריות ‪ -‬עלות מטוס סופה עמדה על כ‪ 45 -‬מיליון דולר‬
‫למטוס‪ ,‬בעוד שהעלות הצפויה של מטוס ‪ JSF‬הינה למעלה מ‪ 100 -‬מיליון דולר‪ .‬עלות ספינת נירית‬
‫עמדה על כ‪ 50 -‬מיליון דולר בשקלים ואילו עלות ספינת להב עמדה כבר על כ‪ 250 -‬מיליון דולר‪.‬‬
‫התייקרות זו איננה מלווה עם גידול בתקציב הביטחון ולכן מביאה לדילמה בה אנו נאלצים לבחור‬
‫בין איכות האמל"ח להיקף ההצטיידות‪ .‬בדילמה הזו צה"ל נוטה לבחור בפתרונות טכנולוגיים‬
‫מתוחכמים יותר ויקרים יותר וכפועל יוצאה מכך ‪ -‬היקף ההצטיידות מצטמצם ועלול להיווצר‬
‫קושי בשימור היקפי הסד"כ והמשקים‪ .‬מגמה זו הוזכרה על ידי עמנואל וולד [‪ ]2‬שהדגיש את‬
‫"מתן דגש יתר לטכנולוגיה" בבניין הכוח ומנה את הבעיות הקשורות בכך‪:‬‬
‫"טיפוח ציפיות מוגזמות המייחסות לטכנולוגיה חזות כל; במיוחד – הקונספט של מכפיל כוח‬
‫טכנולוגי איכותי שאמור לפצות כביכול על נחיתות כמותית ובאמל"ח"‪.‬‬
‫הצורך באיזון בין בניין כוח ארוך טווח למוכנות‬
‫לאורך השנים‪ ,‬רמת המוכנות (אימונים‪ ,‬מלאים) שימשה מקור להתכנסות התקציבית ו‪/‬או‬
‫למימון תוכניות התעצמות‪ ,‬מתוך הנחה שניתן להעלות את רמת המוכנות בקבועי זמן מהירים‬
‫יחסית‪ ,‬בהינתן התרעה על מלחמה‪ .‬בשלב תכנון התר"ש אנו מתקשים להעריך האם תידרש‬
‫מוכנות לאירועים מלחמתיים בשנות התר"ש‪ ,‬ובפועל מתרחשים עימותים גם בשנים בהם הנחנו‬
‫סבירות נמוכה למלחמה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם בתקופות בהן הערכת המצב האסטרטגית מיפתה את‬
‫נושא המוכנות כנושא בעל חשיבות בתר"ש‪ ,‬מיפוי זה לא תורגם לתוכנית בניין כוח סדורה‬
‫והקצאת המשאבים ההולמת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫‪ ‬למרות שבהערכת המצב של אחד התר"שים הוגדר כי חיזבאללה עלול לגרום להידרדרות‪,‬‬
‫ההנחיות לתכנון אפשרו ירידה במלאים וקצב האימונים ירד‪.‬‬
‫‪ ‬בתר"ש אחר הוגדר כי רמת אי הוודאות דורשת רמת מוכנות גבוהה ולמרות קביעה זו וקטור‬
‫המלאים התרכז רובו ככולו בשנים האחרונות של אותה תר"ש‪.3‬‬
‫תרחיש הייחוס נקבע ככלי מרכזי לתכנון רמות המלאי והסד"כ הלא‪-‬עיקרי‪ .‬למרות חשיבותו‪,‬‬
‫לאורך שנים מקבלי ההחלטות נמנעו מאישורו הפורמאלי והוא עודכן לעיתים רחוקות‪ -‬בין השנים‬
‫‪ 3‬הנושא תוקן במהלך התר"ש בתהליכי הגברת מוכנות‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪ 1996‬ל‪ 2011 -‬התרחיש אושר פעמיים בלבד ‪ -‬ב‪ 1996 -‬וב‪ .42005 -‬עקב כך נוצר מצב של היעדר‬
‫בסיס משותף ועדכני למטכ"ל ולזרועות לבניין הכוח בתחום המלאים והסד"כ הלא‪-‬עיקרי‪.‬‬
‫כאשר תרחיש הייחוס מבשיל לכדי אישור‪ ,‬לעיתים אישורו איננו מלווה בהקצאת המשאבים‬
‫הנדרשים לטובת המשמעויות הנגזרות ממנו‪ .‬דוגמא לכך הינה תרחיש הייחוס שאושר בשנת ‪2005‬‬
‫במנותק מתהליך תר"ש כלשהו‪ .‬מאחר שאישור התרחיש לא לווה בתהליך חלוקת משאבים‬
‫כלשהם‪ ,‬פרט לשימוש "כסרגל מוכנות" התרחיש לא השפיע באופן משמעותי על בניין הכוח‪.‬‬
‫דוגמא חיובית (ואולי אף מודל לאופן העבודה הנכון) יכול לשמש תהליך תכנון וקטור המלאים‬
‫במסגרת תר"ש ‪,‬תפן' במסגרתו הן התרחיש‪ 5‬והן המשמעויות הנגזרות ממנו אושרו בו זמנית‬
‫בסדנא המטכ"לית‪.‬‬
‫לאחר שמיפינו את אתגרי בניין הכוח והדגמנו אותם על בסיס התר"שים הצה"ליים‪ ,‬נתאר את‬
‫הביטוי שלהם בבניין הכוח הלוגיסטי‪.‬‬
‫בניין הכוח הלוגיסטי והאתגרים הקשורים בו‬
‫ניתן להצביע על שלושה ערוצי בניין הכוח הלוגיסטי‪ :‬בניין הכוח שנגזר מהתרחיש הייחוס (מלאים‬
‫וסד"כ לא עיקרי)‪ ,‬בניין הכוח של יכולות לוגיסטיות שנגזרות מהחלטות על הסד"כ העיקרי‪ ,‬בניין‬
‫הכוח של יכולות לוגיסטיות גנריות‪.‬‬
‫‪ ‬בניין הכוח שנגזר מהתרחיש הייחוס (מלאים וסד"כ לא עיקרי) ‪ -‬ראינו כי מקבלי‬
‫ההחלטות אינם ממהרים לאשר את תרחיש הייחוס‪ ,‬וגם כאשר תרחיש הייחוס מאושר‪,‬‬
‫הדבר לא תמיד מלווה בהקצאת המשאבים הנדרשת‪ .‬תרחיש הייחוס מכתיב בניין הכוח‬
‫לטווח זמן קצר עד בינוני (בתוך התר"ש הרלוונטית) וחלק מבניין הכוח המבוצע על בסיסו‬
‫אכן ניתן לבצע בתוך פרקי זמן קצרים יחסית (שנים בודדות)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נדרשת רמת‬
‫מוכנות מינימאלית אותה יש לגזור מתרחיש הייחוס ולשמר לאורך כל התר"ש‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬על מנת להפוך את תרחיש הייחוס לכלי מעשי לבניין כוח של מלאים וסד"כ לא‬
‫עיקרי נדרשת פריטתו והשלמתו בתחומים הלוגיסטיים השונים‪ .‬פריטה זו צריכה להיות‬
‫בהירה דייה על מנת לאפשר גזירת המשמעויות הקשורות בבניין הכוח‪ ,‬וגנרית דייה על מנת‬
‫להתאים את הכוח הנבנה לקשת רחבה ככל הניתן של עימותים‪ ,‬כל זאת תחת "המעטפת"‬
‫של תרחיש הייחוס‪.‬‬
‫‪ 4‬בתקופות הביניים לא עודכן התרחיש באופן פורמאלי‪ ,‬למרות שבתקופות הללו סוכמו מספר תכניות רב‪-‬‬
‫שנתיות ‪' -‬עידן' אליה התרחיש של ‪ 1996‬עדיין היה רלבנטי‪' ,‬קלע' בשנת ‪ 2003‬ללא תרחיש ייחוס עדכני‬
‫ו'תפן' בשנת ‪ 2008‬שבתחילתו מתארי הבוחן היו רלוונטיים אולם לאחר "עופרת יצוקה" עדכניותם ירדה‪.‬‬
‫בתקופה שבין ‪ 1996-2005‬אף אירעו שינויים גדולים באיומים‪ ,‬בסד"כ צה"ל‪ ,‬במערכות העיקריות‬
‫ובתפיסות הלחימה שחייבו כמובן עדכון תדיר יותר של תרחיש הייחוס‪.‬‬
‫‪ 5‬במסגרת הסדנא המטכ"לית אושרו 'תרחישי בוחן' שהיו אמורים להיות מוחלפים בתרחיש הייחוס לאחר‬
‫הסדנא המטכ"לית – תהליך שלא קרה‪.‬‬
‫‪-5-‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪ ‬בניין הכוח של יכולות לוגיסטיות שנגזרות מהחלטות על הסד"כ העיקרי – ההחלטות על‬
‫הסד"כ העיקרי מתקבלות במסגרת הסדנא המטכ"לית וההחלטות הקשורות בתמיכה‬
‫הלוגיסטית של הסד"כ העיקרי צריכות להתקבל במהלך אחד עם ההחלטות על הסד"כ‬
‫העיקרי עצמו‪ .‬במקביל יש לזכור כי התממשות היכולות הללו הינה מדורגת על ציר הזמן‬
‫(לעיתים מספר תר"שים) ולכן גם ההחלטות על הסד"כ העיקרי וגם ההחלטות על‬
‫המשמעויות הלוגיסטיות הנגזרות ממנו צריכות להיבדק ולהיבחן מדי תקופה על מנת לוודא‬
‫את תקפותן לאור ההתפתחויות בסביבה המבצעית מחד והטכנולוגית מאידך‪.‬‬
‫‪ ‬בניין הכוח של יכולות לוגיסטיות גנריות – בניית היכולות הלוגיסטיות הגנריות אמורה‬
‫לעלות לדיון במסגרת הסדנא המטכ"לית ולהתחרות על המשאבים הנדרשים‪ .‬משמעות‬
‫הדבר כי בתקופות בין התר"שים נדרשת עבודת הכנה רחבה בניתוח הפערים ביכולות‬
‫הלוגיסטיות ומשמעויותיהם‪ ,‬ומיפוי החלופות לסגירת הפערים ונגזרותיהן המשאביות‪ .‬יש‬
‫להזכיר כי אחד הלקחים בתחקיר תר"ש 'תפן' [‪ ]3‬היה מיעוט העיסוק בבניין הכוח‬
‫הלוגיסטי‪ ,‬אולם הנושא תוקן כבר בדיוני תר"ש 'חלמיש' (שלא יצא לפועל)‪.‬‬
‫גם ההחלטות על היכולות הלוגיסטיות הגנריות תתממשנה בטווח זמן בינוני‪-‬ארוך ולכן‬
‫נדרשים תיקוף ובחינה תקופתיים להחלטות שהתקבלו‪.‬‬
‫סיכום והמלצות‬
‫האתגר העיקרי של תהליכי בניין הכוח הרב שנתיים הוא קבלת החלטות ארוכות טווח בתנאים‬
‫של חוסר וודאות רבה לגבי העתיד‪ .‬לצד האתגר הזה קיים צורך באיזון בין הקצאת המשאבים‬
‫לבניין הכוח ארוך טווח להקצאת המשאבים הנדרשים לטובת המוכנות המיידית והמוכנות‬
‫במהלך שנות התר"ש בטווח הביניים‪.‬‬
‫עיקר בניין הכוח הלוגיסטי ממוקד סביב נושאי המוכנות‪ ,‬המלאים והסד"כ הלא עיקרי‪ .‬במבט‬
‫לאחור דווקא נושאים אלו הוו מקור להתכנסות תקציבית‪ ,‬במיוחד בתקופות בהן בהתאם‬
‫להערכת המצב האסטרטגית הסבירות למלחמה הייתה נמוכה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו רואים‪ ,‬כי גם‬
‫בתקופות הללו התרחשו עימותים מלחמתיים ולכן‪ ,‬בהחלטות לטווח הביניים (שנות התר"ש)‬
‫נדרש להקפיד על רמות מוכנות (מלאים ואימונים) שיתנו מענה מספק למלחמה‪ ,‬גם אם סבירות‬
‫העימות בעת סיכום התר"ש היא נמוכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרש לקיים מסד תוכניות להעלאת המוכנות‬
‫ורמות המלאי בפרקי זמן קצרים יחסית‪ ,‬באם יידרש ויוקצו לכך משאבים יעודיים‪.‬‬
‫לאור אי הוודאות הרבה הקשורה בתהליכי בניין הכוח ארוכי טווח מחד‪ ,‬והתמשכות הבשלת‬
‫היכולות החדשות מאידך‪ ,‬בהחלטות בניין הכוח ארוכות טווח נדרש‪:‬‬
‫‪ ‬לפתח את היכולות באופן מאוזן‪ ,‬גם אם תפיסת ההפעלה התקפה מתעדפת חלק מהיכולת‬
‫יותר מאשר יכולות אחרות‪ ,‬זאת מתוך הבנה שהמציאות המבצעית בכלל ותפיסת‬
‫ההפעלה בפרט עשויות להתעדכן עד להבשלת היכולות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לתעדף יכולות גמישות שיתאימו לקשת רחבה של עימותים ואופני ההפעלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לתקף החלטות בנין הכוח שהתקבלו בעבר ולהתאים אותן למציאות המבצעית‬
‫והטכנולוגית‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מקורות‬
‫[‪ ]1‬אג"ת‪/‬מנת"ם‪" ,‬סקירת מנת"ם ‪ - 4/2010‬תובנות מתהליכי התכנון הרב שנתי בצה"ל לקראת‬
‫תכנון התוכנית הרב שנתית הבאה‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬
‫[‪ ]2‬עמנואל וולד‪" ,‬צה"ל אחר‪ ,‬דמדומי עוצמה ‪ -‬העשור שלאחר מלחמת יום הכיפורים"‪.1984 ,‬‬
‫[‪ ]3‬אג"ת‪" ,‬תחקור תהליך תר"ש תפן"‪ ,‬פברואר ‪.2009‬‬
‫‪-7-‬‬