הכלת - Sites - אוניברסיטת חיפה

Transcription

הכלת - Sites - אוניברסיטת חיפה
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫הכלת‪" ‬השכול‪ ‬האזרחי"‪ ‬בקונסנזוס‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‬
‫דר'‪ ‬אורית‪ ‬נוטמן­שורץ‪ ­ ‬המחלקה‪ ‬לעבודה‪ ‬סוציאלית‪ – ‬המכללה‪ ‬האקדמית‪ ‬ספיר‪ .‬‬
‫דר'‪ ‬רונית‪ ‬ליכטנטריט‪ – ‬ביה"ס‪ ‬לעבודה‪ ‬סוציאלית‪ ‬ע"ש‪ ‬בוב‪ ‬שאפל‪ – ‬מרכזת‪ ‬קרן‪ ‬השכול‪ ,‬‬
‫‪ ‬אוניברסיטת‪ ‬תל‪ ‬אביב‪.‬‬
‫פרופ'‪ ‬שמשון‪ ‬רובין‪ – ‬החוג‪ ‬לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת‪ ‬חיפה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫נייר‪ ‬העמדה‪ ‬הנוכחי‪ ‬בא‪ ‬להציע‪ ‬אלטרנטיבה‪ ,‬המבוססת‪ ‬על‪ ‬עקרון‪ ‬האוניברסאליות‪ ,‬להתייחסות‪ ‬החברה‬
‫הישראלית‪ ‬לשכול‪ ‬באשר‪ ‬הוא‪ .‬התייחסות‪ ‬אוניברסאלית‪ ‬לשכול‪ ‬תאפשר‪ ‬הכללת‪ ‬הצרכים‪ ,‬דרכי‪ ‬התגובה‬
‫וההתמודדות‪ ,‬תוך‪ ‬יצירת‪ ‬מענים‪ ‬משותפים‪ ‬לכל‪ ‬סוגי‪ ‬השכול‪ .‬אין‪ ‬בקריאה‪ ‬לאוניברסאליות‪ ‬משום‪ ‬התעלמות‬
‫מהיבטים‪ ‬ייחודים‪ ‬של‪ ‬אובדן‪ ,‬אלא‪ ‬הפניית‪ ‬זרקור‪ ‬לדומה‪ ,‬במקום‪ ‬לשונה‪ ,‬למשותף‪ ,‬במקום‪ ‬למייחד‪ ‬וזאת‪ ‬מתוך‬
‫הבנה‪ ‬כי‪ ‬היבטים‪ ‬אלו‪ ‬לעיתים‪ ‬נעלמים‪ ‬בהתייחסות‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬לשכולים‪ .‬להערכתנו‪ ,‬הרחבה‪ ‬זו‪ ‬של‬
‫אבלים‪ ‬ללא‪ ‬דיפרנציאציה‪ ‬בהתאם‪ ‬למקור‪ ‬האובדן‪ ,‬תואמת‪ ‬את‪ ‬צרכי‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬להגברת‪ ‬חוסן‪ ‬חברתי‬
‫ואיכות‪ ‬החיים‪ ‬של‪ ‬כלל‪ ‬אזרחיה‪ .‬נייר‪ ‬העמדה‪ ‬יכלול‪ ‬תיאור‪ ‬המצב‪ ‬הקיים‪ ‬ופריסת‪ ‬המענים‪ ‬החברתיים‪ ‬לאוכלוסיות‬
‫שכולות‪ ‬שונות‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ .‬תינתן‪ ‬התייחסות‪ ‬לתופעת‪ ‬השכול‪ ‬החברתי‪ ‬וזיקתו‪ ‬לשכול‪ ‬אישי‪ ‬כמו‪ ‬גם‬
‫לסוגיות‪ ‬של‪ ‬סולידאריות‪ ‬חברתית‪ .‬תבחן‪ ‬השאלה‪ ‬מה‪ ‬מונע‪ ‬מן‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬לפנות‪ ‬מקום‪ ‬לשכול‪ ‬האזרחי?‬
‫או‪ ‬לחילופין‪ ‬מהם‪ ‬הגורמים‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ‬המאפשרים‪ ‬את‪ ‬התעלמות‪ ‬החברה‪ ‬ונטישת‪ ‬מחויבותה‪ ‬כלפי‬
‫שכולים‪ ‬שאיבדו‪ ‬את‪ ‬יקיריהם‪ ‬בקונטקסט‪ ‬שאינו‪ ‬צבאי‪ ‬או‪ ‬לאומי?‪ ‬לבסוף‪ ,‬תוצג‪ ‬אלטרנטיבה‪ ‬להכלה‪ ‬של‪ ‬השכול‬
‫באשרהוא‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ § ‬רקע‬
‫מדינת‪ ‬ישראל‪ ‬מאז‪ ‬היווסדה‪ ‬ראתה‪ ‬בשכול‪ ‬על‪ ‬רקע‪ ‬לאומי‪ ‬וזה‪ ‬הקשור‪ ‬במאבק‪ ‬הציוני‪ – ‬יהודי‪ ‬שכול‬
‫הראוי‪ ‬לשיח‪ ‬הציבורי‪ ‬וכזה‪ ‬המשרת‪ ‬את‪ ‬יצירת‪ ‬הנרטיב‪ ‬הישראלי‪ ‬ואת‪ ‬תחושת‪ ‬הסולידאריות‪ ‬החברתית‪.‬‬
‫למרות‪ ‬שינויים‪ ‬שחלו‪ ‬באידיאולוגיה‪ ,‬בנורמות‪ ‬וערכים‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ,‬עדיין‪ ‬קיימת‪ ‬בישראל‪ ‬חלוקה‬
‫לסוגי‪ ‬שכול‪ ‬שזוכה‪ ‬לתשומת‪ ‬לב‪ ‬של‪ ‬המדינה‪ ,‬וסוגי‪ ‬שכול‪ ‬שאינם‪ ‬זוכים‪ ‬להתעניינות‪ .‬כתוצאה‪ ,‬אירועים‬
‫הקשורים‪ ‬בשואת‪ ‬יהודי‪ ‬אירופה‪ ,‬מלחמות‪ ‬ישראל‪ ‬ופעילות‪ ‬צה"ל‪ ,‬נפגעי‪ ‬יישובי‪ ‬ספר‪ ,‬וכן‪ ‬בשנים‬
‫האחרונות‪ ‬גם‪ ‬נפגעי‪ ‬אירועי‪ ‬טרור‪ ‬זוכים‪ ‬להכרת‪ ‬המדינה‪ .‬ההכרה‪ ‬כוללת‪ ‬זכויות‪ ‬כספיות‪ ,‬עזרה‪ ‬רפואית‬
‫וסיוע‪ ‬פסיכוסוציאלי‪ ,‬ובמקביל‪ ‬גם‪ ‬הכרה‪ ‬על‪ ‬ידי‪ ‬אזרחי‪ ‬המדינה‪ ‬על‪ ‬תרומת‪ ‬אוכלוסייה‪ ‬זו‪ ‬לקיום‪ ‬מדינת‬
‫ישראל‪ ‬בכלל‪ ‬והקיום‪ ‬הישראלי‪­ ‬יהודי‪ ‬בפרט‪.‬‬
‫יתר‪ ‬על‪ ‬כן‪ ,‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬מצאה‪ ‬לנכון‪ ‬לקבוע‪ ‬אופנות‪ ‬התייחדות‪ ‬והנצחה‪ ‬עם‪ ‬השכולים‪" ,‬שמסרו‬
‫נפשם‪ ‬למען‪ ‬המדינה‪ ‬וכחלק‪ ‬מן‪ ‬המאבק‪ ‬על‪ ‬עצמאותה"‪ ‬ובני‪ ‬משפחותיהם‪ ,‬החל‪ ‬מקביעת‪ ‬חלקות‬
‫קבורה‪ ‬ייחודיות‪ ‬בבתי‪ ‬העלמין‪ ‬וכלה‪ ‬בעיצוב‪ ‬ומיצוב‪ ‬ימי‪ ‬זיכרון‪ ‬כמו‪ ‬יום‪ ‬השואה‪ ‬והגבורה‪ ,‬או‪ ‬יום‪ ‬הזיכרון‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬השכול‪ ‬האחר‪ ,‬זה‪ ‬הפוקד‪ ‬את‪ ‬הפרט‪ ‬עקב‪ ‬היותו‪ ‬כזה‪ ‬כמו‪ ‬מות‪ ‬ממחלה‪ ,‬או‪ ‬בשל‪ ‬היותו‪ ‬חי‬
‫בחברה‪ ‬אלימה‪ – ‬מות‪ ‬כתוצאה‪ ‬מפעילות‪ ‬אלימה‪ ‬בתוך‪ ‬הבית‪ ‬או‪ ‬מחוצה‪ ‬לו‪) ‬רצח‪ ,‬תאונת‪ ‬דרכים‪ ,‬או‬
‫התאבדות(‪ ‬נראה‪ ‬כלא‪ ‬מקבל‪ ‬ביטוי‪ ‬בקונטקט‪ ‬החברתי‪ ‬ישראלי‪ .‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬מתעלמת‪ ‬מן‬
‫השכול‪ ‬הפרטי‪ ‬בכל‪ ‬רמות‪ ‬ההתייחסות‪ :‬החל‪ ‬מקביעת‪ ‬מדינות‪ ,‬מתן‪ ‬שירותים‪ ‬וסיוע‪ ‬וכלה‪ ‬בקביעת‬
‫אופנות‪ ‬הנצחה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫המטרה‪ ‬בנייר‪ ‬העמדה‪ ‬הנוכחי‪ ‬לשפוך‪ ‬אור‪ ‬על‪ ‬תופעה‪ ‬כאובה‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ – ‬הדרת‪ ‬השכול‬
‫האזרחי‪ .‬אין‪ ‬במטרה‪ ‬זו‪ ‬משום‪ ‬פגיעה‪ ‬במשמעות‪ ‬ובמרכזיותו‪ ‬של‪ ‬השכול‪ ‬על‪ ‬רקע‪ ‬לאומי‪ ‬או‪ ‬ביקורת‪ ‬על‬
‫האופן‪ ‬בו‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬מתייחסת‪ ‬למשפחות‪ ‬שכולות‪ ‬אלו‪.Rubin, Malkinson & (Witztum, 1999) ‬‬
‫המסמך‪ ‬הנוכחי‪ ‬עוסק‪ ‬ביתרונות‪ ‬ובחסרונות‪ ‬של‪ ‬אוטומיזצית‪ ‬השכול;‪ ‬כלומר‪ ,‬לעובדה‪ ‬כי‪ ‬אוכלוסיית‬
‫שכולים‪ ‬רחבה‪ ‬בישראל‪ ‬נעדרת‪ ‬זכאות‪ ‬לשירותים‪ ‬פסיכוסוציאליים‪ ,‬וכן‪ ‬להשלכות‪ ‬הנובעים‪ ‬מן‪ ‬המסגור‬
‫וההקבצה‪ ‬של‪ ‬השכולים‪ ‬השייכים‪ ‬לקטגוריות‪ ‬המוכרות‪ ‬על‪ ‬ידי‪ ‬החברה‪ ,‬עבור‪ ‬השכולים‪ ‬עצמם‪ ‬והחברה‬
‫הישראלית‪ ‬כולה‪ .‬המאפיינים‪ ‬העדכניים‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ,‬הם‪ ‬שמהווים‪ ‬קרקע‪ ‬פורייה‪ ‬לנייר‬
‫עמדה‪ ‬זה‪ ‬ולבחינת‪ ‬יכולתה‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬להתמודד‪ ‬עם‪ ‬אובדן‪ ‬ושכול‪ ‬על‪ ‬גווניו‪ ‬השונים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬העכשווית‪ ,‬מאופיינת‪ ‬ברב­תרבותית‪ ‬ומורכבת‪ ‬מאוסף‪ ‬של‪ ‬חברות‪ ‬מוצא‪ ‬בעלות‬
‫דתות‪ ‬ותרבויות‪ ‬שונות‪ ,‬מידת‪ ‬דתיות‪ ‬שונה‪ ,‬לאומים‪ ‬שונים‪ ‬ואופנות‪ ‬ומנהגי‪ ‬אבלות‪ ‬שונים‪(Witztum,‬‬
‫)‪ .Malkinson & Rubin, 2001‬מצבה‪ ‬הנוכחי‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬טומן‪ ‬בחובו‪ ‬אפשרות‪ ‬לפלורליזם‪,‬‬
‫עם‪ ‬כמיהה‪ ‬לתשתית‪ ‬חברתית­סולידאריות‪ ‬התואמת‪ ‬את‪ ‬רוח‪ ‬הזמן‪ .‬כמיהה‪ ‬זו‪ ‬באה‪ ‬לידי‪ ‬ביטוי‪ ‬במסגרות‬
‫סיוע‪ ‬אזרחיות‪ ‬תופעה‪ ‬ההולכת‪ ‬וגדלה‪ ‬בשנים‪ ‬האחרונות‪ ‬ומכונה‪" ‬החברה‪ ‬האזרחית"‪ .‬אם‪ ‬זאת‪ ‬יש‪ ‬לציין‬
‫כי‪ ‬עזרה‪ ‬לזולת‪ ‬והאחריות‪ ‬לחברה‪ ‬מעבר‪ ‬לאחריות‪ ‬אישית‪ ‬היא‪ ‬נושא‪ ‬שקיים‪ ‬במסורת‪ ‬היהודית‪ ‬ובחברה‬
‫הישראלית‪ ‬מאז‪ ‬ומתמיד‪ ‬ועדויות‪ ‬לכך‪ ‬מוצאים‪ ‬עוד‪ ‬מתקופת‪ ‬התנ"ך‪) ‬יפה‪ ;1989 ,‬רקמן‪ .(1988 ,‬תשתית‬
‫אידיאולוגית‪ ‬זו‪ ‬המבקשת‪ ‬לקרום‪ ‬עור‪ ‬וגידים‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ‬מבוססת‪ ‬מחד‪ ‬על‪ ‬עקרונות‬
‫אינדיווידואליסטיים‪ ‬ומאידך‪ ‬על‪ ‬סממנים‪ ‬קולקטיביסטיים‪(Gross, 1999) ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ § ‬תיאור‪ ‬המצב‪ ‬הקיים‬
‫שכול‪ ‬ואובדן‪ ‬אדם‪ ‬יקר‪ ‬באשר‪ ‬הוא‪ ‬הינו‪ ‬מאורע‪ ‬כאוב‪ ‬באופן‪ ‬ייחודי‪ ‬המערער‪ ‬את‪ ‬האיזון‪ ‬הפנימי‪ ‬והחיצוני‬
‫של ‪ ‬הסביבה ‪ ‬המשמעותית ‪ ‬הקרובה ‪ ‬של ‪ ‬הנפטר‪ ,‬במיוחד‪ ,‬באותם ‪ ‬המצבים ‪ ‬בהם ‪ ‬האובדן ‪ ‬הינו ‪ ‬מנוגד‬
‫לדרך‪ ‬הטבע‪) ‬מות‪ ‬לא‪ ‬צפוי‪ ‬שאינו‪ ‬תואם‪ ‬את‪ ‬תהליכי‪ ‬ההתפתחות‪ ‬של‪ ‬מעגל‪ ‬החיים(‪ .‬‬
‫במדינת‪ ‬ישראל‪ ‬נפטרים‪ ‬מידי‪ ‬שנה‪ ‬כ‪ 38,000 ‬אנשים‪ ‬מגורמי‪ ‬מוות‪ ‬שונים‪) ‬ירחון‪ ‬סטטיסטי‪.(2004 ,‬‬
‫מרביתם‪ ‬נפטרים‪ ‬ממחלות‪ ,‬תאונות‪ ‬דרכים‪ ,‬אחרים‪ ‬עקב‪ ‬פעילות‪ ‬עוינת‪ ‬על‪ ‬רקע‪ ‬לאומי‪ ‬כמו‪ ‬פעולות‬
‫טרור‪ ‬ואחרים‪ ‬במסגרת‪ ‬פעילותם‪ ‬הצבאית­ביטחונית‪ ‬במסגרת‪ ‬השרות‪ ‬הצבאי‪ ‬ומקצתם‪ ‬שמים‪ ‬קץ‬
‫לחייהם‪ ‬ומתאבדים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פילוח‪ ‬נושא‪ ‬הפטירה‪ ‬מצביע‪ ‬כי‪ ‬ניתן‪ ‬לאפיין‪ ‬את‪ ‬נושא‪ ‬האובדן‪ ‬על‪ ‬פי‪ ‬כמה‪ ‬מדדים‪ :‬מוות‪ ‬טבעי­‬
‫התפתחותי‪ ‬כמו‪ ‬זקנה‪ ,‬לעומת‪ ‬מוות‪ ‬פתאומי‪ ‬או‪ ‬כזה‪ ‬המנוגד‪ ‬לדרך‪ ‬הטבע;‪ ‬גיל‪ ‬הנפטר‪ ‬ילדים‪ ‬עד‪ ‬גיל‪,18 ‬‬
‫‪2/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫צעירים‪ ,‬בוגרים‪ ‬ומזדקנים;‪ ‬סיבת‪ ‬המוות‪ ‬כמו‪ ‬מחלה‪ ,‬רצח‪ ,‬תאונה‪ ‬או‪ ‬התאבדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬במדינת‪ ‬ישראל‬
‫המדד‪ ‬השכיח‪ ‬ביותר‪ ‬הינו‪ ‬המסגרת‪ ‬בו‪ ‬אירוע‪ ‬הפטירה‪ ‬התרחש‪ ,‬כשהדגש‪ ‬הינו‪ ‬על‪ ‬מוות‪ ‬במסגרת‪ ‬פרטית‬
‫–‪ ‬אזרחית‪ ,‬או‪ ‬מוות‪ ‬הקשור‪ ‬לביטחון‪ ‬המדינה‪ ,‬כזה‪ ‬הקורה‪ ‬לאדם‪ ‬במסגרת‪ ‬השרות‪ ‬הצבאי‪ ‬או‪ ‬על‪ ‬רקע‬
‫לאומי‪ ‬כתוצאה‪ ‬מאירועי‪ ‬טרור‪ .‬חשוב‪ ‬להדגיש‪ ‬כי‪ ‬במקרים‪ ‬אלו‪ ‬ההקשר‪) ‬הקונטקסט(‪ ‬הוא‪ ‬הקובע‪,‬‬
‫וכמעט‪ ‬ולא‪ ‬נעשית‪ ‬אבחנה‪ ‬האם‪ ‬המוות‪ ‬נגרם‪ ‬כתוצאה‪ ‬מתאונה‪ ,‬רשלנות‪ ,‬או‪ ‬במסגרת‪ ‬פעילות‪ ‬צבאית‬
‫כנגד‪ ‬האויב‪ .‬אבחנה‪ ‬זו‪ ‬באה‪ ‬לידי‪ ‬ביטוי‪ ‬במידת‪ ‬המעורבות‪ ‬והאחריות‪ ‬של‪ ‬המדינה‪ ‬על‪ ‬סיבת‪ ‬המוות‪ .‬כך‬
‫ששכול‪ ‬על‪ ‬רקע‪ ‬לאומי‪ ‬וזה‪ ‬הקשור‪ ‬במאבק‪ ‬הביטחוני‪ ‬זוכה‪ ‬לשיח‪ ‬ציבורי‪ ‬ולמענים‪ ‬ממשלתיים‪ ‬וחברתיים‬
‫מגוונים‪ ‬ואילו‪ ‬סוגי‪ ‬השכול‪ ‬האחרים‪ ‬אינם‪ ‬זוכים‪ ‬להכרה‪ ‬ציבורית­‪ ‬ממשלתית‪ ‬מקבילה‪ ‬ופעמים‪ ‬רבות‪ ‬אף‬
‫לא‪ ‬להתעניינות‪ ‬חברתית‪ ‬ומקצועית‪ ‬מספקת‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫כיצד‪ ‬ניתן‪ ‬להגביר‪ ‬את‪ ‬המעורבות‪ ‬הממשלתית‪ ‬והחברתית‪ ‬בנושא‪ ‬השכול‪ ‬בכלל‪ ‬וזה‪ ‬הלא‪ ‬מטופל‪ ‬בפרט?‬
‫כיצד‪ ‬ניתן‪ ‬לשנות‪ ‬את‪ ‬התפיסה‪ ‬כי‪ ‬השכול‪ ‬הוא‪ ‬עניין‪ ‬פרטי‪ ‬ולא‪ ‬מעיינם‪ ‬של‪ ‬רבים‪ ‬אחרים?‪ ‬שאלות‪ ‬אלו‬
‫קריטיות‪ ‬לטיפול‪ ‬בנושא‪ ‬אובדן‪ ‬מתוך‪ ‬הבנה‪ ‬כי‪ ‬התחלקות‪ ‬בחווית‪ ‬האובדן‪ ‬הנו‪ ‬אחד‪ ‬הצרכים‪ ‬הראשוניים‬
‫ובעל‪ ‬חשיבות‪ ‬רבה‪ ‬בהתמודדות‪ ‬האבל‪ ‬עם‪ ‬כאבו‪ .(Silverman, 1988) ‬חברה‪ ‬השואפת‪ ‬לסולידאריות‬
‫ועזרה‪ ‬הדדית‪ ‬ראוי‪ ‬כי‪ ‬יימצאו‪ ‬מענים‪ ‬חברתיים‪ ‬בתוכה‪ ‬לאנשים‪ ‬החווים‪ ‬אובדן‪ ‬ללא‪ ‬אבחנה‪ ‬בין‪ ‬סוג‬
‫האובדן‪ ‬והמסגרת‪ ‬בה‪ ‬התרחש‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ § ‬פרישת‪ ‬המענים‪ ‬החברתיים‪ : ‬חקיקה‪ ‬ושירותים‬
‫ארבעה‪ ‬מוסדות‪ ‬ציבוריים­ממשלתיים‪ ‬מרכזיים‪ ‬מספקים‪ ‬מענים‪ ‬פסיכוסוציאליים‪ ‬למשפחות‪ ‬הנפטרים‬
‫במדינת‪ ‬ישראל‪ :‬משרד‪ ‬הביטחון‪ ,‬המוסד‪ ‬לבטוח‪ ‬לאומי‪ ,‬משרד‪ ‬הבריאות‪ ‬ומשרד‪ ‬העבודה‪ ‬והרווחה‪.‬‬
‫כאשר‪ ‬שני‪ ‬המוסדות‪ ‬הראשונים‪ ,‬עובדים‪ ‬במסגרת‪ ‬חוקי‪ ‬מסגרת‪ ‬ומספקים‪ ‬מענים‪ ‬אוניברסאליים‬
‫הכוללים‪ ‬עזרה‪ ‬כספית‪ ‬ופסיכוסוציאלית‪ – ‬שקומית‪ ‬בהתאם‪ ‬למצב‪ ‬האישי‪ ‬והמשפחתי‪ ‬של‪ ‬הפונה‪ .‬שני‬
‫המוסדות‪ ‬האחרים‪ ,‬מספקים‪ ‬התערבות‪ ‬ומענים‪ ‬פסיכוסוציאליים‪ ‬רק‪ ‬במקרים‪ ‬קיצוניים‪ ,‬על‪ ‬רקע‪ ‬תגובה‬
‫נפשית‪ ‬חריפה‪ ‬כמו‪ ‬יגון‪ ‬פתולוגי‪ ‬או‪ ‬דיכאון‪ ,‬או‪ ‬עקב‪ ‬מצב‪ ‬משפחתי‪ ‬קיצוני‪ ,‬לדוגמא‪ ‬יתמות‪ ‬של‪ ‬ילדים‬
‫צעירים‪ ‬משני‪ ‬הוריהם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ביתר‪ ‬פרוט‪ ‬המוסד‪ ‬לבטוח‪ ‬לאומי‪ ‬אחראי‪ ‬על‪ ‬השקום‪ ‬הפסיכוסוציאלי‪ ‬של‪ ‬משפחות‪ ‬נפגעי‪ ‬עבודה‬
‫)אלמנות‪/‬ים‪ ‬ויתומים(‪ ‬ושל‪ ‬נפגעי‪ ‬פעולות‪ ‬איבה‪ ‬במסגרת‪ ‬חוק‪ ‬התגמולים‪ ‬לנפגעי‪ ‬פעולות‪ ‬איבה‪ ‬תש"ל‬
‫‪ . 1970‬משרד‪ ‬הביטחון‪ ‬אחראי‪ ‬על‪ ‬משפחות‪ ‬החיילים‪ ‬שנספו‪ ‬במסגרת‪ ‬שרותם‪ ‬הצבאי‪ ‬במסגרת‪ ‬חוק‬
‫משפחות‪ ‬חיילים‪ ‬שנספו‪ ‬במערכה‪) ‬תגמולים‪ ‬ושקום(‪ ‬תש"י‪1950 ‬‬
‫‪3/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫וחוק‪ ‬התגמולים‪ ‬לחיילים‪ ‬ולבני‪ ‬משפחותיהם‪) ‬חבלה‪ ‬שלא‪ ‬בעת‪ ‬מילוי‪ ‬תפקיד(‪ ‬תשמ"ח‪. 1988 ‬‬
‫בניסיון‪ ‬לבחון‪ ‬את‪ ‬מערך‪ ‬השירותים‪ ‬הפסיכוסוציאליים‪ ‬הזמינים‪ ‬למשפחות‪ ‬שכולות‪ ‬על‪ ‬רקע‪ ‬לאומי‬
‫ואזרחי‪ ‬בחרנו‪ ‬להתייחס‪ ‬לסיפורן‪ ‬של‪ ‬ארבע‪ ‬אמהות‪ ‬שכולות‪ ‬שאיבדו‪ ‬את‪ ‬בניהן‪ .‬מוות‪ ‬של‪ ‬בן‪ ‬נחשב‬
‫לאובדן‪ ‬קשה‪ ‬בחייו‪ ‬של‪ ‬הפרט‪) ‬רובין‪ .(Rubin & Malkinson, 2001;1995 ,‬יחד‪ ‬עם‪ ‬זאת‪ ,‬חשוב‪ ‬לציין‪ ‬כי‪ ‬אין‬
‫הכוונה‪ ‬להפחית‪ ‬ממרכזיותו‪ ‬של‪ ‬שכול‪ ‬של‪ ‬אדם‪ ‬אהוב‪ ‬אחר‪ .‬לצורך‪ ‬הצגת‪ ‬הסוגיה‪ ‬פרטיהם‪ ‬המזהים‪ ‬של‬
‫הנשים‪ ‬ומשפחותיהם‪ ‬שונו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ספורה‪ ‬של‪ ‬אהובה‬
‫אהובה‪ ,‬בת‪ 50 ‬נשואה‪ 3 + ‬ילדים‪ .‬הבן‪ ‬האמצעי‪ ‬נהרג‪ ‬בלבנון‪ ‬במסגרת‪ ‬שרותו‪ ‬הצבאי‪ .‬אהובה‪ ‬התודעה‬
‫לעובדת‪ ‬השקום‪ ‬של‪ ‬משרד‪ ‬הביטחון‪ ‬עוד‪ ‬בימי‪ ‬השבעה‪ ‬ומייד‪ ‬לאחר‪ ‬מכן‪ ‬זומנה‪ ‬יחד‪ ‬עם‪ ‬בעלה‪ ‬לשיחה‬
‫בלשכת‪ ‬השקום‪ ‬שם‪ ‬הוצע‪ ‬לה‪ ‬להשתתף‪ ‬בקבוצת‪ ‬תמיכה‪ ‬להורים‪ ‬שכולים‪ .‬אהובה‪ ‬השתתפה‪ ‬בקבוצה‬
‫למשך‪ ‬שנתיים‪ ‬והרגישה‪ ‬כי‪ ‬הקבוצה‪ ‬מהווה‪ ‬עבורה‪ ‬גורם‪ ‬תומך‪ ‬וחיובי‪ ‬למרות‪" ‬שזה‪ ‬אף‪ ‬פעם‪ ‬לא‬
‫מספיק"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ספורה‪ ‬של‪ ‬נורית‬
‫נורית‪ ,‬בת‪ 45 ‬נשואה‪ 2 + ‬ילדים‪ .‬הבת‪ ‬הבכורה‪ ‬נהרגה‪ ‬בפגוע‪ ‬איבה‪ ‬לפני‪ 3 ‬שנים‪ .‬נורית‪ ‬עובדת‪ ‬כמזכירה‬
‫במוסד‪ ‬פיננסי‪ .‬מאז‪ ‬האירוע‪ ‬היא‪ ‬אינה‪ ‬מתפקדת‪ ‬לא‪ ‬כאם‪ ‬ולא‪ ‬כרעיה‪ .‬היא‪ ‬נמנעת‪ ‬לצאת‪ ‬מהבית‪ ‬ולא‬
‫מוכנה‪ ‬לחגוג‪ ‬את‪ ‬החגים‪ .‬נורית‪ ‬הופנתה‪ ‬לטיפול‪ ‬לעובדת‪ ‬שיקום‪ ‬במוסד‪ ‬לביטוח‪ ‬לאומי‪ ‬וזו‪ ‬הפנתה‪ ‬אותה‬
‫לפסיכולוגית‪ ‬פרטית‪" ‬שלא‪ ‬מבינה‪ ‬כלום"‪ .‬לאחרונה‪ ‬נשלחה‪ ‬לנורית‪" ‬חברה‪ ‬שכולה"‪ ‬במסגרת‪ ‬קבוצות‬
‫מתנדבים‪ ‬ונראה‪ ‬כי‪ ‬בעזרתה‪ ‬מצליחה‪ ‬נורית‪ ‬להחזיר‪ ‬לעצמה‪ ‬תפקודים‪ ‬חברתיים‪ ‬בסיסים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫סיפורה‪ ‬של‪ ‬שרה‬
‫שרה‪ ‬בת‪ 56 ‬נשואה‪ 2 + ‬ילדים‪ .‬מנהלת‪ ‬משאבי‪ ‬אנוש‪ ‬בחברה‪ ‬גדולה‪ ‬במרכז‪ ‬הארץ‪ .‬לפני‪ ‬שלוש‪ ‬שנים‬
‫נהרג‪ ‬בנה‪ ‬הצעיר‪ ‬בתאונה‪ .‬שרה‪ ‬מספרת‪ ‬כי‪ ‬הבן‪ ‬הצעיר‪ ‬שרת‪ ‬שלוש‪ ‬שנים‪ ‬ביחידה‪ ‬קרבית‪ ,‬שרות‪ ‬שהיה‬
‫מלווה‪ ‬בדאגה‪ ‬רבה‪ ‬לחייו‪ ‬או‪ ‬כפי‪ ‬שהיא‪ ‬נוהגת‪ ‬לומר‪" ‬לילות‪ ‬ללא‪ ‬שינה‪ ‬ודאגה"‪ .‬לבסוף‪ ‬השתחרר‬
‫בשלום‪ ,‬ויצא‪ ‬לטיול‪ ‬הגדול‪ ‬כי‪" ‬אמהות‪ ‬תפקידן‪ ‬לדאוג"‪ .‬כשחזר‪ ‬ארצה‪ ‬החל‪ ‬ללמוד‪ ‬באוניברסיטה‬
‫ובחופשת‪ ‬הסמסטר‪ ‬יצא‪ ‬לטיול‪ ‬להתאוורר‪" .‬בשעה‪ 05:00 ‬בבקר‪ ‬קבלנו‪ ‬טלפון‪ ,‬יצאנו‪ ‬מייד‪ ‬לבית‪ ‬החולים‬
‫ושם‪ ‬עוד‪ ‬ראינו‪ ‬אותו‪ ‬בנשימותיו‪ ‬האחרונות"‪...‬כל‪ ‬התהליך‪ ‬של‪ ‬המכון‪ ‬הפתולוגי‪ ...‬קשה‪ ‬לתאר‪ ‬עד‪ ‬מאוד"‪.‬‬
‫לאחר‪ ‬השבעה‪ ‬שרה‪ ‬חזרה‪ ‬לעבודה‪ ‬אבל‪ ‬ישבה‪ ‬שעות‪ ‬במשרד‪ ‬ובכתה‪ .‬היה‪ ‬לה‪ ‬חשוב‪ ‬שכל‪ ‬העולם‪ ‬יעצור‬
‫מלכת‪ ‬ויתאבל‪ ‬יחד‪ ‬איתה‪ ‬כך‪ ‬שכל‪ ‬מי‪ ‬שנכנס‪ ‬למשרד‪ ‬שמע‪ ‬את‪ ‬הסיפור‪ .‬הממונה‪ ‬הישיר‪ ‬הציע‪ ‬לשרה‬
‫‪4/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫חופש‪ ‬אך‪" ‬בבית‪ ‬אני‪ ‬לא‪ ‬מוצאת‪ ‬את‪ ‬עצמי"‪ ‬והיא‪ ‬העדיפה‪ ‬להמשיך‪ ‬לבוא‪ ‬לעבודה‪ .‬כל‪ ‬בוקר‪ ‬שרה‪ ‬נוסעת‬
‫לבית‪ ‬הקברות‪" ‬כי‪ ‬יש‪ ‬לי‪ ‬מה‪ ‬לומר‪ ‬לו"‪ .‬בני‪ ‬משפחה‪ ‬וחברות‪ ‬הפנו‪ ‬אותה‪ ‬לרופא‪ ‬המשפחה‪ ‬אך‪ ‬לדבריה‪,‬‬
‫הוא‪ ‬לא‪ ‬עזר‪ ‬לה‪ .‬חברות‪ ‬הציעו‪ ‬לה‪ ‬להשתתף‪ ‬בקבוצה‪ ‬לעזרה‪ ‬עצמית‪ ‬של‪" ‬כל‪ ‬מיני"‪ ‬הורים‪ ‬שכולים‬
‫ושרה‪ ‬ובעלה‪ ‬חברים‪ ‬בה‪ ‬בשלוש‪ ‬השנים‪ ‬האחרונות‪" .‬הקבוצה‪ ‬היא‪ ‬טובה‪ ,‬שם‪ ‬מותר‪ ‬לדבר‪ ‬על‪ ‬השכול‬
‫ללא‪ ‬הגבלה‪ ‬וללא‪ ‬המבטים‪ ‬של‪ ‬הלא‪ ‬נורמאלית"‪ .‬לאחרונה‪ ‬בתמיכת‪ ‬בעלה‪ ‬ובנה‪ ‬השני‪ ‬פנתה‪ ‬לטיפול‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫סיפורה‪ ‬של‪ ‬תמר‬
‫תמר‪ ‬בת‪ 60 ‬לחייה‪ ,‬גרושה‪ ‬ואם‪ ‬לשלושה‪ ‬ילדים‪ ‬ו‪ 2 ‬נכדים‪ .‬תמר‪ ‬שכלה‪ ‬את‪ ‬בנה‪ ‬הצעיר‪ ‬כשהיה‪ ‬בן‪10 ‬‬
‫ממחלת‪ ‬סרטן‪" .‬המשכתי‪ ‬כאילו‪ ‬כלום"‪ ‬מספרת‪ ‬תמר‪" .‬האמת‪ ‬שלאחר‪ ‬החודש‪ ‬הראשון‪ ‬גם‪ ‬הסביבה‬
‫צפתה‪ ‬שאני‪ ‬אחזור‪ ‬לעבודה‪ ,‬אטפל‪ ‬בילדי‪ ‬האחרים‪ ‬והכל‪ ‬יתנהל‪ ‬כשורה‪ .‬אבל‪ ‬אצלי‪ ‬הכל‪ ‬התפרק‪.‬‬
‫באותה‪ ‬תקופה‪ ‬שמשתי‪ ‬כמורה‪ ‬בבית‪ ‬ספר‪ .‬לא‪ ‬יכולתי‪ ‬לסבול‪ ‬את‪ ‬הילדים‪ .‬למה‪ ‬הם‪ ‬חיים‪ ‬ושלי‪ ‬לא?!‬
‫לאחר‪ ‬תקופה‪ ‬קצרה‪ ‬החלטתי‪ ‬לפרוש‪ .‬זה‪ ‬היה‪ ‬מאבק‪ ‬קשה‪ .‬אובדן‪ ‬ילד‪ ‬זו‪ ‬לא‪ ‬סיבה‪ ‬לצאת‪ ‬לפרישה‬
‫מוקדמת‪ ‬במשרד‪ ‬החינוך‪ .‬כאילו‪ ‬שכול‪ ‬זו‪" ‬לא‪ ‬סיבה‪ ‬רפואית‪ ‬מוצדקת"‪ .‬תמר‪ ‬הצליחה‪ ‬כעבור‪ ‬שנתיים‬
‫לצאת‪ ‬לגמלאות‪ ‬ובמקביל‪ ‬גם‪ ‬התגרשה‪ ‬מבעלה‪ ‬ועברה‪ ‬דירה‪" .‬רציתי‪ ‬לשנות‪ ‬את‪ ‬כל‪ ‬העולם‪ ‬הישן‪...‬‬
‫שכול‪ ‬מפרק‪ ‬הכל"‪ .‬תמר‪ ‬הגיעה‪ ‬לטיפול‪ ‬לאחר‪ ‬שהמעסיק‪ ‬הנוכחי‪ ‬המליץ‪ ‬בפניה‪ ‬לפרוש‪ ‬מהעבודה‬
‫כחלק‪ ‬מהסדרי‪" ‬פרישת‪ ‬ביבי"‪ ‬ותמר‪ ‬הרגישה‪ ‬כי‪ ‬היא‪ ‬מאבדת‪ ‬עוגן‪ ‬חשוב‪ ‬בחייה‪ ‬והיא‪ ‬לא‪ ‬תעמוד‪ ‬בכך‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בחינת‪ ‬ההבדלים‪ ‬בין‪ ‬ארבעת‪ ‬האמהות‪ ‬מצביע‪ ‬על‪ ‬המצב‪ ‬הבא‪:‬‬
‫שם‬
‫מצב‪ ‬משפחתי‬
‫סוג‪ ‬זכאות‪ ‬וגורם‪ ‬מטפל‬
‫מענים‬
‫אהובה‬
‫בת‪ 50 ‬נשואה‪3 + ‬‬
‫הבן‪ ‬נהרג‪ ‬במסגרת‬
‫התערבות‪ ‬פסיכוסוציאלית‪ – ‬מענים‬
‫ילדים‬
‫שרותו‪ ‬הצבאי‪ – ‬משרד‬
‫לפי‪ ‬מיפוי‪ ‬צרכים‪ ‬אינדיווידואליים‪. ‬‬
‫הביטחון‬
‫המענה‪ ‬השכיח‪ ‬קבוצת‪ ‬תמיכה‬
‫להורים‪ ‬בשנתיים‪ ‬הראשונות‪ .‬בהמשך‬
‫ליווי‪ ‬בהתאם‪ ‬להערכת‪ ‬המצב‬
‫באמצעות‪ ‬טיפול‪ ‬אישי‪ ,‬מתנדב­חבר‪,‬‬
‫קבוצה‪ ‬להורים‪ ‬מבוגרים‪ ,‬שקום‬
‫תעסוקתי‪ .‬‬
‫נורית‬
‫בת‪ 45 ‬נשואה‪2 + ‬‬
‫פגוע‪ ‬איבה‬
‫התערבות‪ ‬פסיכוסוציאלי‪ ‬על‪ ‬ידי‪ ‬עובד‬
‫ילדים‬
‫המוסד‪ ‬לבטוח‪ ‬לאומי‪ ‬‬
‫שיקום‪ ,‬טיפול‪ ‬פסיכולוגי‪ ‬חיצוני‬
‫ותמיכה‪ ‬על‪ ‬ידי‪ ‬מתנדב‪ ‬בחסות‪ ‬ב"ל‪ ‬‬
‫‪5/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫שרה‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫בת‪ 56 ‬נשואה‪2 + ‬‬
‫תאונה‪ – ‬אין‪ ‬גורם‬
‫קבוצה‪ ‬לעזרה‪ ‬עצמית‪ ‬של‪ ‬הורים‬
‫ילדים‬
‫טיפולי‪ ‬ממוסד‬
‫שכולים‪ ‬שנוצרה‪ ‬ביוזמתם‪ ‬בשיטת‬
‫בת‪ 60 ‬גרושה‪3 + ‬‬
‫בן‪ ‬צעיר‪ ‬נפטר‪ ‬מסרטן‪– ‬‬
‫בעקבות‪ ‬הפרישה‪ ‬מהעבודה‪ ‬פנתה‬
‫ילדים‬
‫אין‪ ‬התערבות‪ ‬ממוסדת‬
‫לטיפול‪ ‬פסיכוסוציאלי‪ ‬פרטי‪.‬‬
‫"חבר‪ ‬מביא‪ ‬חבר"‪.‬‬
‫תמר‬
‫‪ ‬‬
‫השונות‪ ‬בהגדרת‪ ‬השכול‪ ‬באה‪ ‬לידי‪ ‬ביטוי‪ ‬באחריות‪ ‬המדינה‪ ‬על‪ ‬שכוליה‪ ,‬אחריות‪ ‬זו‪ ‬מקבלת‪ ‬ביטוי‬
‫אופרטיבי‪ ‬באמצעות‪ ‬מערך‪ ‬השירותים‪ ‬אותם‪ ‬מציעה‪ ‬המדינה‪ ‬לאזרחים‪ ‬החווים‪ ‬אובדן‪ ‬גם‪ ‬אם‪ ‬המאפיינים‬
‫הדמוגרפים‪ ,‬התגובתיים­רגשיים‪ ‬והתפקודיים‪ ‬דומים‪ .‬עולה‪ ‬אם‪ ‬כן‪ ‬השאלה‪ ‬מהי‪ ‬הסיבה‪ ‬החברתית‬
‫לשמירת‪ ‬אבחנה‪ ‬זו?‪ ‬במקביל‪ ‬עולה‪ ‬שאלה‪ ‬ברמה‪ ‬פסיכוסוציאלית‪ :‬האם‪ ‬ההבחנה‪ ‬בין‪ ‬סוגי‪ ‬השכול‬
‫ובמערך‪ ‬ההתערבויות‪ ‬המוצעות‪ ‬למשפחות‪ ‬השכולות‪ ‬הינו‪ ‬בשרות‪ ‬האזרח‪ ‬הנפגע?‪ ‬על‪ ‬מנת‪ ‬לנסות‬
‫ולהשיב‪ ‬על‪ ‬שאלות‪ ‬אלו‪ ‬יש‪ ‬לתת‪ ‬את‪ ‬הדעת‪ ‬לזיקה‪ ‬שבין‪ ‬האבל‪ ‬האישי‪ ‬של‪ ‬הפרט‪ ‬ואבל‪ ‬חברתי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הזיקה‪ ‬בין‪ ‬החברה‪ ‬לבין‪ ‬נושא‪ ‬האובדן‪ ‬הינה‪ ‬שאלה‪ ‬המעסיקה‪ ‬חוקרים‪ ‬ותיאורטיקנים‪ ‬שונים‪ ‬והביאה‬
‫למחשבה‪ ‬כי‪ ‬גם‪ ‬החברה‪ ‬אבלה‪ ‬ותהליך‪ ‬האבל‪ ‬החברתי‪ ‬דומה‪ ‬ומקביל‪ ‬לתהליך‪ ‬האבל‪ ‬של‪ ‬הפרט‬
‫)‪ .(Hopper, 1997; Malkinson & Witztum, 2000; Volkan,1997; 2001‬אבל‪ ‬חברתי‪ ‬מושפע‪ ‬מההיסטוריה‬
‫של‪ ‬אובדנים‪ ‬חברתיים;‪ ‬מהאובדנים‪ ‬הנלווים‪ ‬לאובדן‪ ‬הנוכחי;‪ ‬מתפיסת‪ ‬האובדן;‪ ‬מהיכולת‪ ‬לראות‪ ‬את‬
‫הפתרון;‪ ‬מהאופן‪ ‬בו‪ ‬החברה‪ ‬מנרמלת‪ ‬את‪ ‬האובדן;‪ ‬מהשפעותיו‪ ‬על‪ ‬החברה‪ ‬והתרבות‪ ,‬כמו‪ ‬גם‬
‫מריטואליים‪ ‬ואמונות‪ ‬של‪ ‬החברה‪ .‬האבל‪ ‬החברתי‪ ‬בא‪ ‬לידי‪ ‬ביטוי‪ ‬בהסדרים‪ ‬חברתיים‪ ‬ותרבותיים‪ ‬כמו‪:‬‬
‫מיתוסים‪ ,‬ריטואלים‪ ,‬מנהגים‪ ‬וטקסים‪.(Hopper, 1997) ‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ ‬בשנים‪ ‬האחרונות‪ ,‬לאור‪ ‬תהליכי‪ ‬חילון‪ ,‬מעורער‪ ‬הקשר‪ ‬בין‪ ‬החברה‪ ‬לבין‪ ‬תופעת‪ ‬האובדן‪ ‬כפי‬
‫שבאה‪ ‬לידי‪ ‬ביטוי‪ ‬בהיבטים‪ ‬פומביים‪ ‬כדוגמת‪ ‬ריטואלים‪ ,‬מנהגים‪ ‬וטקסים‪ .‬תהליכים‪ ‬של‪ ‬חילון‪ ‬והתרחקות‬
‫מהמסורת‪ ‬היהודית‪ ‬הביאו‪ ‬לכך‪ ‬שציבור‪ ‬גדול‪ ‬נותר‪ ‬מחוץ‪ ‬למעגל‪ ‬של‪ ‬מערכות‪ ‬אמונתיות‪ ‬וחברתיות‬
‫תומכות‪) ‬ליכטנטריט‪ ‬ואחרים‪ ,‬בפרסום(‪ .‬הבסיס‪ ‬האמונתי‪ ,‬הפולחני‪ ‬והחברתי‪ ‬שתרם‪ ‬להתמודדות‬
‫שכולים‪ ‬בתוך‪ ‬קהילותיהם‪ ‬הולך‪ ‬ופוחת‪ .‬עובדה‪ ‬המחזקת‪ ‬את‪ ‬הצורך‪ ‬בהכלת‪ ‬השכול‪ ‬האזרחי‪ ‬בקונסנזוס‬
‫החברתי‪ ‬והפניית‪ ‬משאבים‪ ‬ראויים‪ ‬למשפחות‪ ‬שכולות‪ ‬אלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מתוך‪ ‬הבנות‪ ‬תיאורטיות‪ ‬ואינדוקטיביות‪ ‬אלו‪ ‬ובתשובה‪ ‬לשתי‪ ‬שאלות‪ ‬מרכזיות‪ ‬העומדות‪ ‬בבסיס‪ ‬נייר‬
‫עמדה‪ ‬זה‪) :‬א(‪ ‬הסיבות‪ ‬לשמירת‪ ‬הדיפרנציאציה‪ ‬של‪ ‬השכול‪) ,‬ב(‪ ‬מועילות‪ ‬אבחנה‪ ‬זו‪ ‬בחווית‪ ‬ההורים‬
‫‪6/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫השכולים‪ ,‬ניתן‪ ‬לומר‪ ‬כי‪:‬‬
‫·‪ ‬ההתייחסות‪ ‬החברתית‪ ‬לנושא‪ ‬השכול‪ ‬הינה‪ ‬גם‪ ‬פועל‪ ‬יוצא‪ ‬של‪ ‬תמות‪ ‬המודגשות‪ ‬בנרטיב‪ ‬הישראלי‬
‫כמו‪" ‬החברה‪ ‬לוחמת"‪ ‬או‪" ‬הצבר‪ ‬הישראלי"‪ .‬למרות‪ ‬השינוי‪ ‬שחל‪ ‬בערכים‪ ‬ובזהות‪ ‬הישראלית‪ ‬בשנים‬
‫האחרונות‪ ‬תמות‪ ‬אלו‪ ‬עדין‪ ‬צובעות‪ ‬את‪ ‬התייחסות‪ ‬החברתית‪ ,‬הציבורית‪ ‬והפרטית‪ ‬לאובדן‪ ‬כך‬
‫שהחברה‪ ‬נוטה‪ ‬לייחס‪ ‬מקום‪ ‬נפרד‪ ‬לשכול‪ ‬בטחוני‪ ‬ולאומי‪ . ‬‬
‫·‪ ‬המצב‪ ‬הביטחוני‪ ‬והכלכלי‪ ‬העכשווי‪ ,‬או‪ ‬באופן‪ ‬מובחן‪ ‬יותר‪ ,‬החרדה‪ ‬הקיומית‪ ‬הן‪ ‬ברמה‪ ‬הביטחונית‪ ‬והן‬
‫ברמה‪ ‬הכלכלית‪ ,‬מצמצמים‪ ‬את‪ ‬יכולת‪ ‬ההתמודדות‪ ‬של‪ ‬פרטים‪ ‬בחברה‪ ‬עם‪ ‬אירועי‪ ‬לחץ‪ ‬ואובדן‪.‬‬
‫כמויות‪ ‬משמעותיות‪ ‬של‪ ‬אנרגיה‪ ‬הן‪ ‬של‪ ‬הפרט‪ ‬והן‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬מופנים‪ ‬לכוון‪ ‬של‪ ‬הישרדות‪ .‬יש‪ ‬קושי‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬להרחיב‪ ‬את‪ ‬מגוון‪ ‬ההתנהגויות‪ ‬בהווה‪ ‬להתנהגות‪ ‬סולידארית‪ ‬ולמעורבות‪ ‬חברתית‪ ‬גדולה‬
‫יותר‪ ‬וארוכת‪ ‬טווח‪.‬‬
‫·‪ ‬הנטייה‪ ‬להתכנס‪ ‬לקבוצות‪ ‬הומוגניות‪ ,‬תהליך‪ ‬שניתן‪ ‬לכנותו‪ ‬ה"שבטיות"‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ,‬באה‬
‫לידי‪ ‬ביטוי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באבחנה‪ ‬על‪ ‬פי‪ ‬מוצא‪ ‬אתני‪ ,‬מידת‪ ‬דתיות‪ ‬ואידיאולוגיה‪ ‬פוליטית‪ ‬פולש‪ ‬גם‪ ‬לתחום‬
‫השכול‪ .‬תהליך‪ ‬זה‪ ‬מקשה‪ ‬על‪ ‬היכולת‪ ‬לוותר‪ ‬על‪ ‬הספציפי‪ ‬והמייחד‪ ,‬על‪ ‬מנת‪ ‬לזהות‪ ‬גם‪ ‬את‬
‫האוניברסאלי‪ ‬והמשותף‪ ,‬בחווית‪ ‬האובדן‪ .‬לשיבטיות‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ‬גם‪ ‬יתרונות‪ ‬בכך‪ ‬שהיא‬
‫מחזקת‪ ‬את‪ ‬קולה‪ ‬של‪ ‬תת­קבוצה‪ ‬שכולה‪ ‬ומסייעת‪ ‬במיצוי‪ ‬זכויות‪ ‬ייחודיות‪ .‬אם‪ ‬זאת‪ ,‬שיבטיות‪ ‬זו‪ ‬גובה‬
‫מחיר‪ ‬הן‪ ‬מהחברה‪ ‬והן‪ ‬מהמשפחות‪ ‬השכולות‪ ‬לאור‪ ‬חוסר‪ ‬במרחב‪ ‬ציבורי‪ ‬קולקטיבי‪ ‬וסולידרי‪ ‬אשר‬
‫בהעדרו‪ ,‬נמנע‪ ‬סיוע‪ ‬לאוכלוסייה‪ ‬רחבה‪ ‬החווה‪ ‬כאב‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬הדרך‪ ‬בה‪ ‬משמרת‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬את‪ ‬שכולייה‪ ‬על‪ ‬רקע‪ ‬צבאי‪ ‬ולאומי‪ ‬מהווה‪ ‬ביטוי‪ ‬לזהות‪ ‬חברתית‬
‫חיונית‪ ‬לצורך‪ ‬קיום‪ .‬הדבר‪ ‬נכון‪ ‬שבעתיים‪ ‬כל‪ ‬עוד‪ ‬יש‪ ‬מצב‪ ‬מלחמה‪ .‬עם‪ ‬זאת‪ ,‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬נוטה‪,‬‬
‫במסגרת‪ ‬תהליך‪ ‬הישרדותי‪ ‬זה‪ ,‬לקטלג‪ ‬ולהבחין‪ ‬בין‪ ‬סוגי‪ ‬שכול‪ ‬שונים‪ ,‬לתהליך‪ ‬זה‪ ‬השלכות‪ ‬ביחס‬
‫לפתיחות‪ ‬החברה‪ ‬ומידת‪ ‬הסולידאריות‪ ‬החברתית‪ ‬למשפחות‪ ‬שכולות‪ ‬באשר‪ ‬הן‪ ‬שכולות‪ .‬תהליך‪ ‬דומה‬
‫של‪ ‬הפרדה‪ ‬ומידור‪ ‬מתרחש‪ ‬בקרב‪ ‬המשפחות‪ ‬השכולות‪ .‬במקרה‪ ‬זה‪ ,‬הצורך‪ ‬בדיפרנציאציה‪ ‬מקורו‬
‫בתחרות‪ ‬על‪ ‬משאבים‪ ‬מוגבלים‪ ,‬כאשר‪ ‬הדגשת‪ ‬הייחודי‪ ‬בקרב‪ ‬קבוצות‪ ‬שונות‪ ‬מחזקות‪ ‬את‪ ‬תחושת‬
‫התחרות‪ ‬וההסתגרות‪ ‬בתת­קבוצה‪ .‬אנו‪ ‬טוענים‪ ‬כי‪ ‬יש‪ ‬צורך‪ ‬בהסתכלות‪ ‬מורחבת‪ ‬ומכילה‪ ‬של‪ ‬השכולים‪.‬‬
‫במקביל‪ ‬אנו‪ ‬תומכים‪ ‬בפה‪ ‬מלא‪ ‬בהמשך‪ ‬ההכרה‪ ‬בשכול‪ ‬הלאומי‪ ‬כראוי‪ ‬להתייחסות‪ ‬מיוחדת‪ ‬בישראל‪.‬‬
‫הבעיה‪ ‬היא‪ ‬שיש‪ ‬עדויות‪ ‬רבות‪ ‬מדי‪ ‬שהשכול‪ ‬הלאומי‪ ‬בישראל‪ ‬היא‪ ‬השכול‪ ‬הכמעט‪ ‬בלעדי‪ ‬שזוכה‪ ‬לסיקור‬
‫וייחס‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬והתקשורת‪ ‬ומצב‪ ‬זה‪ ‬רע‪ ‬לכולנו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫למול‪ ‬דפוסי‪ ‬ההתמודדות‪ ‬המאופיינים‪ ‬בדיפרנציאציה‪ ‬של‪ ‬השכול‪ ‬קיימת‪ ‬אלטרנטיבה‪ ‬אחרת‪ ,‬אשר‬
‫‪7/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫עשויה‪ ‬לשרת‪ ‬הן‪ ‬את‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬כקולקטיב‪ ‬והן‪ ‬את‪ ‬השכולים‪ ‬כפרטים‪ .‬האלטרנטיבה‪ ‬האחרת‬
‫מבוססת‪ ‬על‪ ‬מספר‪ ‬הנחות‪ ‬יסוד‪:‬‬
‫·‪ ‬חיים‪ ‬מתמשכים‪ ‬בצל‪ ‬איום‪ ‬בטחוני‪ ‬ובעיתוי‪ ‬של‪ ‬קשיים‪ ‬כלכליים‪ ‬מגבירים‪ ‬את‪ ‬הצורך‪ ‬ההישרדותי‪ .‬חווית‬
‫המתח‪ ‬הקיומי‪ ‬מצמצמת‪ ‬את‪ ‬האפשרות‪ ‬להתמודדות‪ ‬עם‪ ‬אובדן‪ ‬וכן‪ ‬את‪ ‬אפשרויות‪ ‬העזרה‪ ‬ההדדית‬
‫והקהילתית‪ .‬התגייסות‪ ‬סביב‪ ‬האובדן‪ ‬בהקשר‪ ‬ביטחוני‪ ‬חשובה‪ ‬אבל‪ ‬לא‪ ‬בלעדית‪.‬‬
‫·‪ ‬ניכוס‪ ‬יתר‪ ‬של‪ ‬האבל‪ ‬הלאומי‪ ‬לצרכי‪ ‬החברה‪ ‬ממדר‪ ‬את‪ ‬הנפגעים‪ ‬ומצמצם‪ ‬את‪ ‬היכולת‪ ‬שלהם‪ ‬לשוב‬
‫ולהיות‪ ‬חלק‪ ‬מהמרקם‪ ‬החברתי‪ .‬המתח‪ ‬והתחרות‪ ‬הקיימים‪ ‬בין‪ ‬תת‪ ‬קבוצות‪ ‬שונות‪ ‬גורם‪ ‬להעדפת‬
‫התייחסות‪ ‬פרטנית‪ ‬על‪ ‬פני‪ ‬התייחסות‪ ‬ציבורית‪ ‬כוללנית‪ .‬אוכלוסיית‪ ‬השכולים‪ ‬המוכרת‪ ,‬לפיכך‪ ,‬לא‬
‫לוקחת‪ ‬על‪ ‬עצמה‪ ‬תפקיד‪ ‬חברתי‪ ‬לייצג‪ ‬את‪ ‬השכול‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ,‬לתרום‪ ‬מניסיונה‪ ‬הקשה‬
‫למען‪ ‬אחרים‪ ‬ובכך‪ ‬תורמת‪ ‬ליצירת‪ ‬מרחב‪ ‬ייחודי‪ ‬לשכול‪ ‬המאפיין‪ ‬אותה‪ .‬לאבלים‪ ‬היכולת‪ ‬לסייע‬
‫לשכולים‪ ‬אחרים‪ ‬ובה‪ ‬בעת‪ ‬להעשיר‪ ‬את‪ ‬החברה‪ ‬כולה‪ .‬המודל‪ ‬של‪" ‬החזקים‪ ‬עוזרים‪ ‬לחלשים"‪ ‬נכון‬
‫בכל‪ ‬הרמות‪ ,‬גם‪ ‬בסביבה‪ ‬של‪ ‬השכול‪" ‬החזק"‪) ‬הלאומי(‪ ‬כעוזר‪ ‬לשכול‪" ‬החלש"‪) ‬האזרחי(‪.‬‬
‫·‪ ‬לאור‪ ‬חשיבות‪ ‬נושא‪ ‬האובדן‪ ‬בחברה‪ ‬הישראלית‪ ,‬הרחבת‪ ‬ההתייחסות‪ ‬בנושא‪ ‬זה‪ ‬עשויה‪ ‬להוות‪ ‬מנוף‬
‫בביסוס‪ ‬חברה‪ ‬פלורליסטית‪ ‬התואמת‪ ‬ערכים‪ ‬הומנים‪ ‬אוניברסאליים‪ ‬וערכים‪ ‬דתיים‪ ‬ספציפיים‪.‬‬
‫‪ ‬אוניברסאליזציה‪ ‬של‪ ‬האבל‪ ‬יכולה‪ ‬להיות‪ ‬תהליך‪ ‬מכונן‪ ‬ליצירת‪ ‬חברה‪ ‬שוויונית‪ ‬יותר‪ .‬‬
‫·‪ ‬יתר‪ ‬קטגוריזציה‪ ‬של‪ ‬השכול‪ ‬מולידה‪ ‬חלוקת‪ ‬משאבים‪ ‬לא‪ ‬יעילה‪ ‬והתערבויות‪ ‬טיפוליות‪ ‬שפעמים‪ ‬לא‬
‫תואמות‪ ‬את‪ ‬הפרט‪ ‬השכול‪ ‬אלא‪ ‬מוכללות‪ ‬לתת‪ ‬הקבוצה‪ ,‬בנוסף‪ ,‬התערבויות‪ ‬אלו‪ ‬אינן‪ ‬מעודדות‬
‫שילוב‪ ‬השכולים‪ ‬בחברה‪ ‬הרחבה‪ .‬פתיחת‪ ‬שעריהן‪ ‬של‪ ‬מסגרות‪ ‬טיפוליות‪ ‬לפרטים‪ ‬שחוו‪ ‬אובדן‪ ‬יש‪ ‬בו‬
‫כדי‪ ‬להעשיר‪ ‬את‪ ‬החוויה‪ ‬הטיפולית‪ ‬של‪ ‬היחיד‪ ‬ולקרב‪ ‬את‪ ‬השכול‪ ‬לחברה‪ .‬ממצאים‪ ‬אמפיריים‬
‫‪Giron,‬מראים‪ ‬כי‪ ‬יש‪ ‬יתרונות‪ ‬לשכולים‪ ‬להיות‪ ‬משולבים‪ ‬בהתערבויות‪ ‬הפתוחות‪ ‬לקהלים‪ ‬רחבים‪) ‬‬
‫‪.(Ginzberg & Solomon, 2003‬‬
‫·‪ ‬לתהליכי‪ ‬הפיצול‪ ‬באוכלוסיית‪ ‬השכול‪ ‬יש‪ ‬מחיר‪ ‬חברתי‪ .‬ישנן‪ ‬אוכלוסיות‪ ‬שכולות‪ ‬רבות‪ ‬הנשארות‬
‫מבודדות‪ .‬בדידות‪ ‬זו‪ ‬והעדר‪ ‬התייחסות‪ ‬חברתית‪ ‬מגבירה‪ ‬את‪ ‬תחושת‪ ‬הלחץ‪ ‬והעדר‪ ‬הביטחון‪ ‬במבנה‬
‫החברתי‪ ,‬עלולה‪ ‬להגביר‪ ‬תחלואה‪ ,‬הפחתה‪ ‬באיכות‪ ‬החיים‪ ‬וכפועל‪ ‬יוצא‪ ‬מכך‪ ‬פגיעה‪ ‬בחוסן‪ ‬החברתי‪.‬‬
‫·‪ ‬השכול‪ ‬כאמור‪ ‬מתאפיין‪ ‬בתחושת‪ ‬בדידות‪ ‬ופעמים‪ ‬בהסתגרות‪ .‬עזרה‪ ‬חיצונית‪ ‬מהווה‪ ‬ביטוי‪ ‬לצורך‬
‫בתמיכה‪ ‬ובתחושת‪ ‬שייכות‪ ‬והוכחה‪ ‬לשותפות‪ ‬של‪ ‬האחרים‪ ‬ושל‪ ‬החברה‪ .‬במצב‪ ‬הנוכחי‪ ,‬אוכלוסיות‬
‫שכול‪ ‬לא‪ ‬מאורגנות‪ ‬לא‪ ‬זוכות‪ ‬להתעניינות‪ ‬ולמפגש‪ ‬תמיכתי‪ ‬של‪ ‬החברה‪ ‬ולא‪ ‬של‪ ‬שכולים‪ ‬אחרים‪ .‬‬
‫‪ § ‬המלצות‪ ‬והשלכות‬
‫נייר‪ ‬עמדה‪ ‬זה‪ ‬מציב‪ ‬לדיון‪ ‬סוגיות‪ ‬הנובעות‪ ‬מ"הדרת‪ ‬השכול"‪ ‬האזרחי‪ ‬והאנושי‪ ‬מהשיח‪ ‬הישראלי‪ ‬הכללי‪.‬‬
‫תופעת‪ ‬ההדרה‪ ‬באה‪ ‬לידי‪ ‬ביטוי‪ ‬מחד‪ ‬בסילום‪ ‬השכול‪ ‬באופן‪ ‬דיפרנציאלי‪ ‬מדי‪ ,‬בצמצום‪ ‬מערך‪ ‬השירותים‪,‬‬
‫‪8/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
‫‪9/22/2014‬‬
‫יולי‪31 2004 ,‬‬
‫בהפחתת‪ ‬הסולידאריות‪ ‬והחוסן‪ ‬החברתי‪ ‬ומאידך‪ ‬בשימורן‪ ‬של‪ ‬תת­קבוצות‪ ‬למען‪ ‬מיצוי‪ ‬זכויות‪ ‬ויצירת‬
‫תחושת‪ ‬זהות‪ ‬חברתית‪ ‬וישראלית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כדי‪ ‬לצמצם‪ ‬את‪ ‬תופעת‪ ‬ההדרה‪ ‬הנלווית‪ ‬לסוגיות‪ ‬של‪ ‬אובדן‪ ,‬יש‪ ‬צורך‪ ‬בשינוי‪ ‬במערכות‪ ‬החברתיות‬
‫ובקרב‪ ‬הציבור‪ ‬הרחב‪ ‬במטרה‪ ‬לבסס‪ ‬התייחסות‪ ‬חברתית‪ ‬מכוונת‪ ‬ומכוננת‪ ‬לטיפול‪ ‬בסוגיות‪ ‬השכול‪ .‬שינוי‬
‫זה‪ ‬יאפשר‪ ‬מקום‪ ‬חברתי‪ ‬מותאם‪ ‬לשכולים‪ ‬באשר‪ ‬הם‪ ‬ויצירת‪ ‬דיאלוג‪ ‬בין‪ ‬קבוצות‪ ‬שונות‪ ‬המרכיבות‪ ‬את‬
‫אוכלוסיית‪ ‬השכול‪ ‬לבין‪ ‬החברה‪ ‬בכלל‪ .‬התייחסות‪ ‬מכוונת‪ ‬ומכוננת‪ ‬יכולה‪ ‬לקבל‪ ‬ביטויים‪ ‬אופרטיביים‬
‫בשילוב‪ ‬נושא‪ ‬האובדן‪ ‬במערכת‪ ‬הלימודים‪ ,‬יצירת‪ ‬מנגנון‪ ‬הנצחה‪ ‬כללי‪ ,‬עיגום‪ ‬משאבים‪ ‬בין‪ ‬גורמי‪ ‬טיפול‬
‫שונים‪ ‬ופתיחת‪ ‬מערך‪ ‬ההתערבות‪ ‬הפסיכוסוציאלית‪ ‬לכל‪ ‬שכול‪ ‬באשר‪ ‬הוא‪ .‬פלורליזם‪ ‬מעין‪ ‬זה‪ ‬יאפשר‬
‫הכלת‪ ‬השכול‪ ,‬דיבור‪ ‬על‪ ‬השכול‪ ‬וקיומו‪ ‬של‪ ‬דיאלוג‪ ‬חברתי‪ ‬אזרחי‪ ‬בנושא‪ ‬האובדן‪ ,‬אלו‪ ‬מהווים‪ ‬תנאים‬
‫מקדמיים‪ ‬לכך‪ ‬שהחברה‪ ‬והמשפחות‪ ‬השכולות‪ ‬יצליחו‪ ‬לזהות‪ ‬אלמנטים‪ ‬אוניברסאליים‪ ‬בחוויה‬
‫הסובייקטיבית‪ ‬והייחודית‪ ‬להם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יש‪ ‬חשיבות‪ ‬בקיומה‪ ‬של‪ ‬רמה‪ ‬אחרת‪ ‬של‪ ‬חשיבה‪ ‬והתארגנות‪ ‬של‪ ‬גופי‪ ‬השכול‪ ‬ושל‪ ‬שכולים‪ ‬עצמם‪ ,‬כפי‬
‫שניתן‪ ‬למצוא‪ ‬במדינות‪ ‬שונות‪ ‬בעולם‪ ‬המערבי‪ .‬בעולם‪ ‬המודרני‪ ‬אנו‪ ‬עדים‪ ‬למיסוד‪ ‬גופים‪ ‬כלל‪ ‬ארציים‬
‫בהם‪ ‬אנשים‪ ‬יכולים‪ ‬לעזור‪ ‬לעמיתיהם‪ ‬השכולים‪ ‬החשים‪ ‬מבודדים‪ ‬באמצעות‪ ‬קבוצות‪ ‬תמיכה‪ .‬קבוצות‬
‫אלו‪ ,‬מעבר‪ ‬להיותן‪ ‬מודל‪ ‬תמיכתי‪ ‬של‪ ‬טיפולי‪ ‬עצמי‪ ,‬המאופיינות‪ ‬בחיסכון‪ ‬כלכלי‪ ‬והעצמה‪ ‬אישית‪ ,‬יוצרות‬
‫מרחב‪ ‬לסיוע‪ ‬הדדי‪ ‬ולתרומה‪ ‬רבה‪ ‬הן‪ ‬למסיעים‪ ‬והן‪ ‬למסתייעים‪ .‬במדינת‪ ‬ישראל‪ ‬קבוצות‪ ‬אלו‪ ‬לא‬
‫מצליחות‪ ‬לקבל‪ ‬ביטוי‪ ‬ארצי‪ ‬ולהפוך‪ ‬להיות‪ ‬חלק‪ ‬מהמרחב‪ ‬הטיפולי‪ ‬המוכר‪ ‬ולכן‪ ‬אינן‪ ‬מהוות‪ ‬כלי‪ ‬טיפולי‬
‫יעיל‪ .‬העדר‪ ‬האהדה‪ ‬לסוג‪ ‬זה‪ ‬של‪ ‬ארגונים‪ ‬כלל‪ ‬ארציים‪ ‬מונעת‪ ‬ממי‪ ‬שחווה‪ ‬שכול‪ ‬באשר‪ ‬הוא‪ ‬לפנות‬
‫לקבלת‪ ‬תמיכה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לסכום‪ ,‬שכול‪ ‬מהווה‪ ‬חווית‪ ‬חיים‪ ‬קשה‪ ‬וכואבת‪ ‬המעצימה‪ ,‬ברבים‪ ‬מן‪ ‬המקרים‪ ,‬את‪ ‬חווית‪ ‬הבדידות‬
‫והקושי‪ ‬להמשיך‪ ‬עם‪ ‬שגרת‪ ‬החיים‪ ,‬עם‪ ‬זאת‪ ,‬התמודדות‪ ‬עם‪ ‬השכול‪ ‬מהווה‪ ‬גם‪ ‬הזדמנות‪ ‬להתארגנות‬
‫ושינוי‪ ‬בכוונים‪ ‬לא‪ ‬צפויים‪ .‬לכאורה‪ ,‬מצב‪ ‬זה‪ ‬מהווה‪ ‬נקודת‪ ‬מפנה‪ ‬קריטית‪ ‬עבור‪ ‬החברה‪ ‬למתן‪ ‬תמיכה‬
‫כדי‪ ‬לסייע‪ ‬לאנשים‪ ‬להתמודד‪ ‬עם‪ ‬אסונם‪ .‬אך‪ ‬המציאות‪ ‬הישראלית‪ ‬שונה‪ .‬במקום‪ ‬הכלה‪ ‬של‪ ‬השכול‬
‫ומתן‪ ‬מרחב‪ ‬לשכול‪ ‬באשר‪ ‬הוא‪ ,‬עסוקה‪ ‬החברה‪ ‬הישראלית‪ ‬השורדת‪ ‬בפיצול‪ ‬השכול‪ ‬תוך‪ ‬נטישת‪ ‬השכול‬
‫לכאבו‪ ‬ובדידותו‪ ‬ובכך‪ ‬מצמצמת‪ ‬החברה‪ ‬את‪ ‬יכולת‪ ‬השכולים‪ ‬האחרים‪ ‬לעזור‪ ‬לחבריהם‪ ‬ובנוסף‬
‫מפחיתה‪ ‬את‪ ‬החוסן‪ ‬החברתי‪ ‬שלה‪ ‬בהמשך‪ ‬ההתמודדות‪ ‬עם‪ ‬סוגיות‪ ‬של‪ ‬אובדן‪ ‬המלווים‪ ‬את‪ ‬כולנו‪ ‬מעצם‬
‫היותנו‪ ‬בני‪ ‬אדם‪.‬‬
‫‪9/11‬‬
‫‪http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm‬‬
9/22/2014
31 2004 ,‫יולי‬
‫השכול‬ ‫על‬ ‫הנמנות‬ ‫שכולות‬ ‫למשפחות‬ ‫מקום‬ ‫ומתן‬ ‫זה‬ ‫בנושא‬ ‫חברתי‬ ‫שיח‬ ‫של‬ ‫לקיומו‬ ‫רבה‬ ‫חשיבות‬ ‫ישנה‬
‫והזיקה‬ ‫הקשר‬ ‫אודות‬ ‫לשיח‬ ‫ראשון‬ ‫צעד‬ ‫בכך‬ ‫לראות‬ ‫רצון‬ ‫מתוך‬ ‫קולם‬ ‫את‬ ‫להשמיע‬ ‫והאזרחי‬ ‫הביטחוני‬
‫אזרחית‬ ‫אמנה‬ ‫ליצירת‬ ‫בסיס‬ ‫יהווה‬ ‫כי‬ ‫ראוי‬ ‫זה‬ ‫שיח‬ .‫החברה‬ ‫לבין‬ ‫השכולים‬ ‫ובין‬ ‫עצמם‬ ‫לבין‬ ‫השכולים‬ ‫בין‬
‫והפועלת‬ ‫סולידארית‬ ‫המאפשרת‬ ‫פלורליסטית‬ ,‫אנושית‬ ‫חברה‬ ‫למען‬ ‫לפעול‬ ‫הרצון‬ ‫שעיקרה‬ ‫כוללת‬
.‫אזרחיה‬ ‫כלל‬ ‫של‬ ‫והאישי‬ ‫החברתי‬ ‫החוסן‬ ‫וחיזוק‬ ‫שימור‬ ‫למען‬
‫ביבליוגרפיה‬ § .‫העברית‬ ‫האוניברסיטה‬ ,‫סוציאלית‬ ‫לעבודה‬ ‫ביה"ס‬ :‫ירושלים‬ .‫גמ"חים‬ ‫סקר‬ .(1989) .‫א‬ ,‫יפה‬
.‫ש‬ ,‫רובין‬ ,.‫ר‬ ,‫מלקינסון‬ ,.‫ע‬ ,‫שץ‬ ,.‫י‬ ,‫בנימיני‬ ,.‫א‬ ,‫שורץ‬ ‫נוטמן‬ ,.‫ע‬ ,‫לאואר‬ ‫קרניאל‬ ,.‫ר‬ ,‫ליכטנטריט‬
.‫ורווחה‬ ‫חברה‬ .‫אפשרי‬ ‫ומענה‬ ‫גישוש‬ ‫מחקר‬ :‫תינוקות‬ ‫של‬ ‫פתע‬ ‫מוות‬ .(‫)בפרסום‬ ‫הדו‬ ‫המודל‬ ‫עם‬ ‫ומחקר‬ ‫רקע‬ :‫ישראל‬ ‫במלחמות‬ ‫בנים‬ ‫אובדן‬ ‫לאחר‬ ‫החיים‬ ‫על‬ .(1995) .‫ש‬ ,‫רובין‬
.70­83 ,(1)'‫ה‬ ‫פסיכולוגיה‬ .‫השכול‬ ‫של‬ ‫מסלולי‬ .9­10 , 2 ,‫השלישי‬ ‫המגזר‬ .‫היהודיים‬ ‫המקורות‬ ‫בראי‬ ‫ההתנדבות‬ .(1988) .‫ע‬ ,‫רקמן‬
Hopper, E. (1997). Traumatic experience in the unconscious life of groups: A fourth
basic assumption, Group Analysis, 30, 439­470.
Giron, Y., Ginzberg, K., & Solomon, Z. (2003). Predictors of bereaved parents’
satisfaction with group support: An Israeli perspective, Death Studies, 27(5), 405­426.
Gross, M.L. (1999). Autonomy and paternalism in communitarian society: Patient
rights in Israel. Hastings Center Report, 29(4), 13­20.
Malkinson, R. & Witztum, E. (2000). Collective bereavement and commemoration:
Cultural aspects of collective myth and the creation of national identity in
Israel. In R. Malkinson, S.S. Rubin & E. Witztum, (Eds.) Traumatic and
nontraumatic loss and bereavement: Clinical theory and practice (pp 295­
320). Madison: Psychological Press.
Rubin, S. & Malkinson, R. (2001) Parental response to child loss across the life­cycle:
Clinical and research perspectives. In M. Stroebe, R. Hansson, W. Stroebe & H.
Schut (Eds.) Handbook of bereavement research: Consequences, coping and care
(pp. 219­240). Washington, DC: American Psychological Association Press.
Rubin, S., Malkinson, R. & Witztum, E. (1999). The pervasive impact of war­related loss
and bereavement in Israel. International Journal of Group Tensions, 28(1/2), 137­153.
Silverman, P.R. (1988). Widow­to­widow. New York: Springer Press.
Volkan, V. (2001). Transgenerational transmissions and chosen traumas: An aspect of
large­group identity. Group­Analysis, 34, 79­97.
http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm
10/11
9/22/2014
31 2004 ,‫יולי‬
Volkan, V.D. (1997). Bloodlines from ethnic pride to ethnic terrorism. New York: Farrar Straus & Giroux.
Witztum, E., Malkinson, R. & Rubin, S. (2001). Death, bereavement and traumatic loss in
Israel. In Special Issue: Contemporary aspects of loss. Journal of Psychiatry, 38 (3/4), 157­170.
http://blue.hevra.haifa.ac.il/rubin/files/Shderot%202004.htm
11/11