הביטאון - ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

Transcription

הביטאון - ארגון אלמנות ויתומי צה"ל
‫הביטאון‬
‫ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬
‫גיליון ‪48‬‬
‫ניסן תש"ע‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫”פתאום חרב‬
‫עולמם‪ ,‬ואין מי‬
‫שיעזור“‬
‫ז‘ק להב‪ ,‬כואב על חבריו שנהרגו במלחמות‬
‫ונרתם לתמוך בנשותיהם ובילדיהם‬
‫עמ' ‪16‬‬
‫‪08‬‬
‫<< "ותודה על‬
‫המתנה"‬
‫על טקס חלוקת המלגות‬
‫ושי הנישואין ליתומי צה"ל‬
‫‪11‬‬
‫‪26‬‬
‫<< אלמנות למען‬
‫אלמנות‬
‫<<"שברנו‬
‫סטריאוטיפים"‬
‫מתנדבות‪ ,‬תומכות ומתחזקות‬
‫פרויקט "ברית חיים"‬
‫תוכן עניינים‬
‫גיליון מס' ‪48‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪06‬‬
‫יד ביד ‪ /‬נאוה שוהם‪-‬סולן‬
‫חדש בארגון ‪ /‬גיל סימנהויז‬
‫קבלת פנים לחוזרות לזכויות ‪ /‬גילה אמית רזין‬
‫כתבות‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪26‬‬
‫אלמנות למען אלמנות ‪ /‬ירון שילדקרוט‬
‫ראיון‪ :‬פתאום חרב עולמם ‪ /‬ירדן בן‪-‬צור‬
‫שברנו פה סטריאוטיפים ‪ /‬אורי טל‬
‫דו“ח מהשטח‬
‫‪8‬‬
‫‪31‬‬
‫מלגות ושי‪ :‬תודה על המתנה ‪ /‬מאיה קרני‬
‫פרידה מפרידה ישראלי ‪ /‬סיהאם זגייר‪-‬חזנה‬
‫מדורים‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫עוברת באדום ‪ /‬פלה תכלת טרבס‬
‫ביקורת ספר‪ :‬כלה ונחרצה ‪ /‬מאיה קרני‬
‫אושר ושפע בהישג יד ‪ /‬בעז חן‪-‬ציון‬
‫כתבו עלינו ‪ /‬ועדת חוץ וביטחון‬
‫נפרדו מאיתנו‬
‫טיולים יומיים ‪ /‬ועדת תרבות‬
‫יו"ר הארגון‪ :‬נאוה שוהם‪-‬סולן‬
‫מנכ"ל הארגון‪ :‬גיל סימנהויז‪ ,‬עו"ד‬
‫עורכת‪ :‬גילה אמית רזין‬
‫מערכת‪ :‬נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬גיל סימנהויז‪,‬‬
‫גילה אמית רזין‪ ,‬איתי בן חורין‪ ,‬רחלי ציפר‪,‬‬
‫ירדן בן‪-‬צור‪ ,‬מאיה קרני‪ ,‬ירון שילדקרוט‪ ,‬אורי טל‬
‫כתובת הארגון‬
‫אורנים ‪) 1‬מ‪ .‬מסחרי רמת אילן(‬
‫גבעת שמואל ‪54052‬‬
‫עריכה לשונית ‪ :‬ארגונית‬
‫צילומים‪ :‬עינב רימון‬
‫הפקה‪ :‬אלה רוזנברג‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו סמדר מחט‬
‫דפוס‪ :‬דפוס שטרן‬
‫‪02‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫טלפון‪ ,03-6918403 :‬פקס‪03-6916483 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אתר הארגון‪www.idfwo.org :‬‬
‫יד ביד‬
‫חברות וחברים יקרים‪,‬‬
‫שנת ‪ 2010‬רק נפתחה‪ ,‬וכבר אנו ניצבות לפני חג הפסח ויום הזיכרון‪,‬‬
‫שני אירועים אשר תמיד מעלים אצלנו זיכרונות של החסר‪ ,‬של מה‬
‫שהיה יכול להיות אילו‪.‬‬
‫ביום הזיכרון השנה‪ ,‬ארגוננו גדל במאות אלמנות אשר הצטרפו אליו‬
‫כתוצאה משינוי החוק המאפשר לאלמנות צה"ל להתחתן בשנית מבלי‬
‫לאבד את זכויותיהן‪ .‬תמיד אמרתי שאנחנו הארגון היחידי שלא רוצה‬
‫לגדול ולקלוט חברות חדשות ‪ -‬אך במקרה זה‪ ,‬קבלת החברות היא‬
‫נכונה‪ ,‬מרגשת וממלאת‪.‬‬
‫כחלק מהתהליך ערך משרד הביטחון כנס משותף בנושא‪ ,‬עם הארגון‪,‬‬
‫ואנו פועלות ברצף לקליטה מהירה ומלאה של חברותינו החדשות‪.‬‬
‫גם לקראת יום הזיכרון הזה אנחנו יוצרים יחדיו את חוברת הגעגועים‪,‬‬
‫שבה ילדינו ואנו כותבים מתוך כאב האבדן הגיגים ושירים המביעים‬
‫געגוע ליקירנו‪ ,‬וחולקים זאת עם כלל הציבור בישראל‪.‬‬
‫החלטנו שהנושא המרכזי אשר יעמוד השנה במסרינו לאמצעי‬
‫התקשורת ביום הזיכרון הוא האבדן השלם שחווינו‪.‬‬
‫לצערי הרב‪ ,‬לעתים הציבור רואה בבעל שנפל רק את החוסר של האב‬
‫לילדים או העדר המפרנס‪ ,‬ואנו רוצות להעביר את התמונה הכוללת‪:‬‬
‫העדרו של בעל‪ ,‬חבר‪ ,‬מאהב‪ ,‬אב ושותף לדרך‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נדגיש כי אלמנות רבות נאלצו לשנות לגמרי את חייהן ‪-‬‬
‫ובתוך כך חלומות נעצרו‪ ,‬תכניות התעכבו‪ ,‬פעולות נגדעו‪.‬‬
‫נעביר לחברה הישראלית את החוויה הקשה שעברנו‪ ,‬על כל גווניה‪,‬‬
‫כדי שאנשיה יכירו אותנו טוב יותר ויוכלו להזדהות אתנו ‪ -‬לא רק‬
‫ביום הזיכרון‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אני רוצה לברך את נציגותינו באזורים חיפה‪ ,‬ירכא‪ ,‬טבעון‪,‬‬
‫קריית אתא‪ ,‬טבריה‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חולון וראשון‬
‫לציון‪ ,‬אשר הגבירו את פעילותם באופן ניכר‪.‬‬
‫אלמנות אשר תיזומנה פעילויות נוספות תזכינה לשיתוף פעולה מלא‬
‫מצד מנהלי הארגון ועובדיו‪.‬‬
‫נאחל לכם ולכל בית ישראל חג חירות שמח‪,‬‬
‫נאוה שוהם‪-‬סולן‬
‫יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪03‬‬
‫חדש בארגון <<<<‬
‫שאלון עדכון פרטים אישיים‬
‫מתוך כוונה להשלים את מאגר הנתונים שבידנו‬
‫ומתוך רצון לחדש את הקשר של היתומים הבוגרים‬
‫עם הארגון‪ ,‬ולשמרו‪ ,‬שלחנו אליכם בינואר ‪2010‬‬
‫שאלונים לעדכון פרטים אישיים שלכם ושל‬
‫היתומים הבוגרים‪.‬‬
‫רבים מכם טרחו ומילאו את השאלונים‪ ,‬אך לצערי‬
‫חברים רבים טרם שלחו את הפרטים‪ ,‬ואני מבקש‬
‫לנצל הזדמנות זו ולבקש מאלה שטרם עשו זאת‪,‬‬
‫לשלוח אלינו את הטפסים כדי לסייע בידנו‬
‫להשלים את הנתונים‪.‬‬
‫עיגון ההטבות בחקיקה‬
‫גיל סימנהויז‪ ,‬עו"ד‬
‫מנכ"ל הארגון‬
‫נוכח הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה‬
‫מ‪ 2005-‬להקפיא את עדכון ההטבות השונות‬
‫הניתנות לזכאים מטעם משרד הביטחון )כגון‪:‬‬
‫מענק לרכישת רכב‪ ,‬מענקי דיור ועוד( ‪ -‬עד‬
‫לעיגונן בחקיקה ‪ -‬פעלנו ללא לאות מול משרד‬
‫הביטחון לקידום תהליך החקיקה‪ ,‬שלא טופל מאז‬
‫‪ 2005‬וכן לעדכון ההטבות הניתנות לאלמנות‬
‫ויתומי צה"ל ‪ -‬הן מבחינת סכום ההטבות והן‬
‫מבחינת הרכבן והתאמתן לצרכים המשתנים של‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫מאמצינו לקדם את תהליך החקיקה נשאו פרי‪,‬‬
‫ובינואר ‪ 2010‬קיבלנו ממשרד הביטחון את תזכיר‬
‫הצעתו לתיקון החוק‪ ,‬לצורך התייחסותנו‪ ,‬והעברנו‬
‫את הערותינו לידי היועץ המשפטי של מערכת‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫תהליך החקיקה עשוי להימשך עוד זמן‪ ,‬אך‬
‫בטוחני כי בסיומו יובטח עיגון ההטבות השונות‬
‫וביסוס מנגנון העדכון‪.‬‬
‫צירוף יתומים בוגרים )מעל גיל ‪ (30‬כחברים בארגון‬
‫בישיבת הנציגות הנבחרת אשר התקיימה בספטמבר ‪ 2009‬אושר שינוי התקנון שיזם הוועד המנהל של‬
‫הארגון‪ ,‬ביחס לצירוף יתומים בוגרים )מעל גיל ‪ 30‬ועד גיל ‪ (40‬כחברים בארגון‪ ,‬בכפוף לתשלום דמי‬
‫חבר‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬רשם העמותות אישר לאחרונה את התיקון בתקנון הארגון‪ ,‬ובימים אלה אנו יוזמים‬
‫פנייה אל אותם יתומים בוגרים כדי להציע להם להצטרף לארגון ולהיות חברים בו‪.‬‬
‫יום כיף שנתי‬
‫גם השנה נקיים יום כיף לחברי הארגון‪ .‬יום הכיף ייערך ב‪ 27-‬באפריל ‪ 2010‬ב"טירה" בקיבוץ געש‪.‬‬
‫המשתתפים ייהנו מארוחת בוקר קלה‪ ,‬הרצאה של העיתונאי מיקי רוזנטל‪ ,‬ארוחת צהריים והופעה של‬
‫"החברים של בני"‪ .‬ההזמנה ליום הכיף וטופס ההרשמה נשלחו אליכם במהלך פברואר ‪.2010‬‬
‫ההשתתפות ביום הכיף מותנית ברישום מראש‪ ,‬אז מהרו והרשמו‪.‬‬
‫מועדון פעילות בירושלים‬
‫בינואר ‪ 2010‬פתחנו מועדון פעילות לאלמנות המתגוררות בירושלים והסביבה‪ .‬המועדון פועל בשעות‬
‫הבוקר ואחר הצהריים‪ ,‬ומתקיימים בו חוגי אנגלית‪ ,‬פלדנקרייז‪ ,‬התעמלות‪ ,‬מחשבים ויצירה‪.‬‬
‫הפעילות במועדון בירושלים ממומנת במלואה על ידי הארגון‪ ,‬והוא מצטרף למועדון הפעילות בטבריה‬
‫שפתח הארגון לפני חודשים אחדים בשיתוף עם משרד הביטחון‪.‬‬
‫בימים אלה אנו עמלים על הקמת מועדון פעילות במתכונת דומה גם באזור המרכז‪.‬‬
‫מפגשים קבוצתיים לקראת יום הזיכרון‬
‫זה שנים אחדות‪ ,‬לקראת יום הזיכרון מקיים‬
‫אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מפגשים‬
‫קבוצתיים לבני המשפחות השכולות‪.‬‬
‫מטרת המפגשים לתת לבני המשפחות הזדמנות‬
‫לביטוי אישי בנושאים הקשורים להכרה בתהליך‬
‫האבל אשר ילווה אותם למשך כל חייהם ולחשוף‬
‫בפניהם מגוון דרכים להתמודדות עם השכול‬
‫והזיכרון‪.‬‬
‫במפגשים עולים לא פעם צורכי המשפחות‬
‫‪04‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫ורעיונות למענה מתאים‪ ,‬המשמשים בסיס לפיתוח‬
‫יוזמות חדשות‪.‬‬
‫היוזמה שהחלה לפני כשמונה שנים במחוז‬
‫ירושלים התרחבה ומתקיימת כיום בכל מחוזות‬
‫האגף המציעים מפגשים בקבוצות נפרדות‬
‫לאלמנות‪ ,‬יתומים והורים‪.‬‬
‫המעוניינים להשתתף במפגשים הקבוצתיים‬
‫מוזמנים לפנות אל העובד‪/‬ת הסוציאלי‪/‬ת במחוז‬
‫המטפל בהם‪.‬‬
‫אירוע חלוקת מלגות ושי נישואין‬
‫חבורת זמר‬
‫בתחילת פברואר ‪ 2010‬קיימנו את האירוע השנתי לחלוקת מלגות‬
‫סטודנטים ושי נישואין ליתומי צה"ל‪ .‬באירוע השתתפו כ‪150-‬‬
‫יתומים‪ ,‬מלַווים ובני משפחה אשר נהנו מהופעתם המשותפת של‬
‫אריאל הורביץ וג'קי לוי‪.‬‬
‫באירוע חולקו מלגות לסטודנטים ושי נישואין לזוגות צעירים‬
‫בסכום כולל של כ‪.₪400,000-‬‬
‫לאחר סיום שלב האודישנים‪ ,‬התחילה חבורת הזמר של הארגון‬
‫להתאמן באופן סדיר‪ ,‬תחת ניהולו של יתום צה"ל‪ ,‬איתי לב‪ ,‬שהִנו‬
‫מפיק ומנהל מוזיקלי של כמה וכמה חבורות זמר ייצוגיות‪.‬‬
‫אנו מקווים שכבר באירועים הקרובים של הארגון תוכל חבורת‬
‫הזמר להופיע ולייצג את הארגון‪.‬‬
‫מחנה קיץ ליתומים‬
‫חידוש אישור לקבלת תרומות‬
‫בפברואר ‪ 2010‬התחלנו בהליכי רישום למחנה הקיץ לבני ובנות‬
‫המצווה שייערך בקיץ ‪ .2010‬השנה יתקיים המחנה במשך שבועיים‬
‫בוויסקונסין שבארצות הברית‪ ,‬ובו ייהנו הילדים מפעילויות קיץ‬
‫רבות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יתארחו הילדים אצל משפחות יהודיות בשיקגו ויטיילו‬
‫במשך שבוע נוסף במקומות שונים בארצות הברית‪.‬‬
‫במהלך חופשת הפסח ומיד עם תחילת החופש הגדול ישתתפו‬
‫הילדים שהוזמנו למחנה במפגשי היכרות וגיבוש בארץ‪.‬‬
‫בתחילת ‪ ,2010‬לאחר שנבדקו הדוחות הכספיים של הארגון ונמצאו‬
‫תקינים‪ ,‬חידשה רשות המסים הממשלתית את האישור של הארגון‬
‫לקבל תרומות‪ ,‬וזאת בהתאם לסעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫רשם העמותות חידש את אישור ניהול תקין לאירגון‪.‬‬
‫שיפור השירות ‪ -‬החזר עבור רכישת תרופות‬
‫כחלק מהמאמץ לשיפור השירות באגף משפחות והנצחה ובמטרה‬
‫להקל על תהליך אישור ההחזר עבור תשלום לתרופות‪ ,‬הוחלט להציע‬
‫לכם להמיר את תהליך איסוף והגשת החשבוניות בהמצאת דו"ח‬
‫ניפוקי תרופות מקופות החולים‪.‬‬
‫הגשת דו"ח שמנפקות קופות החולים‪ ,‬הינו שינוי מהותי אשר יאפשר‬
‫לקצר את התהליך ויצמצם את הניירת שנדרשה בנושא עד כה‪ .‬מי‬
‫שיבחר להמשיך להגיש חשבוניות‪ ,‬יוכל להמשיך לעשות כן‪.‬‬
‫טקסי ערב יום הזיכרון‬
‫עדכון הטבות ממשרד הביטחון‬
‫בסמוך לערב יום הזיכרון ‪ 2009‬ומיד אחריו פנינו אל ראשי רשויות‬
‫שונות שבעירם לא ניתן עד כה ייצוג הולם לאלמנות וליתומים‬
‫בטקס ערב יום הזיכרון העירוני‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬כחלק מפעילותנו בנושא‪ ,‬פנינו אל מרכז השלטון המקומי‪,‬‬
‫שהנחה את ראשי הרשויות המקומיות בעניין טקסים אלה‪ ,‬על מנת‬
‫שידאגו לייצוג הולם לכל הנמנים עם משפחת השכול‪ ,‬באמצעות‬
‫הדלקת נר זיכרון‪ ,‬אמירת קדיש או הנחת זר‪.‬‬
‫על מנת שנוכל לעקוב אחר יישום בקשותינו‪ ,‬אנא עדכנו אותנו‬
‫לאחר יום הזיכרון לגבי טקסים עירוניים שהשתתפתם בהם בערב‬
‫יום הזיכרון ולא היה בהם ייצוג לאלמנה או יתום‪.‬‬
‫בסוף הביטאון תמצאו את רשימת הזכויות וההטבות שמשרד‬
‫הביטחון מעניק לזכאים‪ .‬מעת לעת חלים שינויים ברשימה‪ ,‬הן‬
‫בסכומים והן בתהליך מימוש ההטבות‪.‬‬
‫אני ממליץ לכולכם לעיין ברשימה המתעדכנת בכל גיליון ולשמור‬
‫אותה לשימושכם‪ .‬לצורך מימוש ההטבות השונות ולבדיקת‬
‫הקריטריונים המלאים והתאמתם למצב האישי של כל זכאי ברגע‬
‫נתון‪ ,‬יש לפנות אל עובדות הרווחה במחוזות משרד הביטחון‪.‬‬
‫ועדה לבחינת צורכי אלמנות מבוגרת‬
‫סדנא לאלמנות צה"ל מהמגזר הדרוזי‬
‫ציבור חברי הארגון הִנו ברובו אוכלוסייה מבוגרת )יותר ממחצית‬
‫אלמנות צה"ל הן מעל גיל ‪ (62‬ולכן הקמנו יחד עם משרד הביטחון‬
‫ועדה לבחינת צרכיה של אוכלוסייה זו‪ ,‬מתוך כוונה לשפר את סל‬
‫הזכויות והשירותים הניתנים בגיל המתקדם‪.‬‬
‫לאחר שהוועדה תגיש את המלצותיה‪ ,‬אפשר יהיה לבחון שינויים‬
‫בהטבות הקיימות בהתאם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה‬
‫המבוגרת‪.‬‬
‫אלמנות צה"ל מאזור הגליל הוזמנו להשתתף בסדנא שתפתח‬
‫ב‪ 13-‬לאפריל ‪ ,2010‬בסניף הארגון בירכא‪ .‬את הסדנא שתמשך‬
‫‪ 12‬שבועות תנחה הגב' חולוד תאבת סגייר‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‬
‫וחינוכית‪ .‬מטרת המפגשים לתת לאלמנות כלים להתמודד עם‬
‫האבדן‪ ,‬עם גידול הילדים ללא אבא ועם מצבים יום‪-‬יומיים‬
‫בחברה הערבית‪ .‬טקס פתיחת הסדנא ייערך במעמד מר אריה‬
‫מועלם‪ ,‬סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה‪.‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪05‬‬
‫חוזרות‬
‫לזכויות‬
‫בנות‬
‫המשפחה‬
‫שר הביטחון אהוד ברק‪" :‬אתן האלמנות הן המשלמות את המחיר"‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫<< גילה אמית רזין‬
‫בעקבות יישום התיקון בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה‪,‬‬
‫קיים משרד הביטחון טקס קבלת פנים לאלמנות ואלמני צה"ל‬
‫נשואים החוזרים לקבל את זכויותיהם‪ .‬לכנס הוזמנו כ‪750-‬‬
‫מהזכאים‪ ,‬ובמהלכו הובא לידיעת המשתתפים מידע רלוונטי‬
‫הנוגע לזכויותיהם ולאופן מימושן‪.‬‬
‫הכנס התקיים ב‪ 20-‬בינואר ‪ ,2010‬באולם "וואהל סנטר"‬
‫ליד אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬במעמד שר הביטחון אהוד ברק‪,‬‬
‫מנכ"ל משרד הביטחון אהוד שני‪ ,‬סמנכ"ל וראש אגף משפחות‬
‫והנצחה אריה מועלם‪ ,‬יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נאוה‬
‫שוהם‪-‬סולן‪ ,‬וראש ענף נפגעים בצה"ל אל"מ יאיר בן שלום‪.‬‬
‫"ברצוני להודות על ההזדמנות להיות כאן אתכם במפגש הזה‪,‬‬
‫מפגש חשוב‪ ,‬מרגש‪ ,‬מסכם עבודה ומאמץ ארוך מאוד שאני שמח‬
‫שיש לו תוצאות"‪ ,‬אמר שר הביטחון ברק לקהל הנרגש‪.‬‬
‫השר ברק התייחס בדבריו גם לשליח המיוחד ג'ורג' מיטשל‬
‫אשר הגיע באותו היום לישראל‪ ,‬מטעם הממשל האמריקני‪,‬‬
‫בניסיון נוסף לקדם את המשא ומתן בתהליך המדיני בינינו לבין‬
‫הפלסטינים‪ .‬ברק הדגיש‪" :‬אנחנו נמשיך בכל מחיר ובכל מצב‬
‫להגן על עצמנו‪ ,‬ואתן האלמנות הן המשלמות את המחיר"‪.‬‬
‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬פתחה‬
‫באמירה אישית‪" :‬ביום הזה‪ ,‬אני מודה‪ :‬אני נרגשת‪ .‬אנחנו‬
‫מקבלות היום לַמשפחה שלנו את בְּנות המשפחה שנאלצו לעזוב‬
‫אותנו משום שנישאו כדת וכדין והופסקו להן הזכויות‪.‬‬
‫"אני יודעת‪ :‬כולנו היינו מוכנות לוותר על הזכויות‪ ,‬בעבור מי‬
‫שהיה לנו אהוב‪ ,‬שותף לחיים ואבא יקר לילדינו‪ .‬אבל הזכויות‬
‫ניתנו לנו כדי שנוכל לקיים לא רק את עצמנו‪ ,‬אלא את המשפחה‬
‫ש'נקרע' ממנה מי שקיווינו שיהיה אתנו לתמיד‪.‬‬
‫"היום אני יודעת שהצלחנו לא רק בנושא הזכויות‪ ,‬אלא קודם‬
‫כול הצלחנו לכבד את יקירינו שאינם אתנו עוד וגם את יקירינו‬
‫שבחרו להצטרף לחיינו ולשאת לא רק אותנו אלא את דמותו של‬
‫הבעל שאיננו ‪ -‬ועדיין‪ ,‬וּלעולם‪ ,‬יישאר אתנו"‪.‬‬
‫שוהם‪-‬סולן הדגישה כי המאבק לתיקון החוק לא היה קל וכי‬
‫המלחמה הייתה לא רק למען זכויות או תרגומן למילה שלא‬
‫תמיד נעים לומר בקול‪ :‬כסף‪.‬‬
‫"הפיצוי שמדינת ישראל מעניקה לנו ‪ -‬ואני קוראת מתוך החזון‬
‫של אגף משפחות והנצחה ‪ -‬הנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוקרת המדינה למי‬
‫שהקריב את היקר מכול‪ .‬אנחנו הקרבנו‪ ,‬והתגמול הוא חלק‬
‫מההערכה של המדינה למשפחתו של מי שיצא לשירות ‪ -‬ולא‬
‫חזר"‪.‬‬
‫בסיום דבריה הודתה שוהם‪-‬סולן לרבים שתמכו בחקיקה למען‬
‫מאות האלמנות שנישאו בשנית ומשום כך כבר נשתכחו‪" .‬תודה‬
‫לכם שפתחתם לנו דלת אל העתיד"‪.‬‬
‫אריה מועלם‪,‬‬
‫סמנכ"ל משרד הביטחון‬
‫וראש אגף משפחות והנצחה‬
‫לאלוף )במיל'( אהוד שני‬
‫ברכות לבביות ואיחולי הצלחה‬
‫לרגל כניסתך לתפקיד‬
‫מנכ"ל משרד הביטחון‬
‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר הארגון‬
‫וחברי ההנהלה‬
‫אל"מ יאיר בן שלום‬
‫ראש ענף נפגעים‬
‫וקציני ערים בצה"ל‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪07‬‬
‫”ותודה‬
‫על המתנה“‬
‫מתן וילנאי‬
‫סגן שר הביטחון‬
‫טקס חלוקת מלגות לסטודנטים ושי נישואין ליתומי צה“ל וכוחות הביטחון‪,‬‬
‫ציינו עוד נקודת סימון במסלול הארוך שעוברים אלה שאביהם נעדר מטקס‬
‫סיום הטירונות‪ ,‬ממעמד סיום התואר או מטקס החופה‪ .‬הן מערכת הביטחון‬
‫והן התורמים הבטיחו לזכור‪ ,‬ולהמשיך לחבק‪.‬‬
‫ה‬
‫מאיה קרני‬
‫ערב‪ ,‬כשאתם יוצאים החוצה‬
‫ אמרו תודה“‪ ,‬פונה שרה‬‫פיליפ בחיוך לקהל של ‪300‬‬
‫עיניים המביטות בה בהכרה‪.‬‬
‫”תודה על כך שאתם מרגישים‪,‬‬
‫שבאתם יחד ולא לחוד‪ ,‬על כך שיש משהו‬
‫שמעניין אתכם ושאתם באמת יכולים ללמוד‬
‫אותו‪ .‬אמרו תודה על כך שהשמש זורחת‪ ,‬ואמרו‬
‫תודה על המתנה“‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫פיליפ‪ ,‬המוכרת לקהל כמעצבת פנים מצליחה‬
‫ומלאת מוטיבציה מהתקופה שבה התחרתה‬
‫בתכנית הטלוויזיה‪” ,‬הבלוק“‪ ,‬איבדה את אביה‬
‫דן פיליפ במלחמת שלום הגליל‪ .‬מאז‪ ,‬היא‬
‫מעידה‪ ,‬מלווה את חייה ”חור שחור בצוַּרת“‪.‬‬
‫הצורה אמנם משתנה‪ ,‬הזיכרון אפלולי‪ ,‬אך‬
‫בעודה מטפסת בצעדי ענק לקראת גיל ‪,30‬‬
‫שעה שאביה עודנו בן ‪ ,26‬נדמה שיש לה גם‬
‫סיבה להיות מאושרת‪.‬‬
‫”כשאת מוצאת את עצמך עם אבא חדש‪ ,‬שלושה‬
‫אחים ושני כלבים‪ ,‬אי אפשר שלא לראות את‬
‫הצד החיובי“‪ ,‬היא מסבירה לקהל בסבר פנים‬
‫אופטימי‪ ,‬וזה מחפש בעיניה הזדהות‪ .‬פיליפ לא‬
‫שוכחת להודות לבני משפחתה‪ ,‬שספגו יחד אִתה‬
‫את מכת האבדן‪ ,‬על כך שהם יודעים להתמודד‬
‫ולהצליח‪.‬‬
‫”תודה על המשפחה החדשה שנוצרה לי ועל‬
‫מסלול שנפתח לפניי‪ ,‬שהוא כולו תרומה‬
‫רוב תודות מכל הלב‬
‫לתורמים ולמסייעים‬
‫במלגות לימודים ושי נישואין ליתומים‬
‫קרן ”הישג“‬
‫בראשות הגב‘ התר רייזמן ומר ג‘רי שוורץ‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫הקרן ע“ש אטלה ומשה מרגלית ז“ל‬
‫ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ‪FIDF‬‬
‫הקרן לידידות ‪IFCJ‬‬
‫בראשות הרב יחיאל אקשטיין‬
‫השגרירות הנוצרית הבין‪-‬לאומית בירושלים ‪ICEJ‬‬
‫הגב‘ דליה יאירי‬
‫משרד הביטחון‬
‫אגף משפחות והנצחה‬
‫*‬
‫אגף נפגעים וחיל חינוך בצה“ל‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪13‬‬
‫<< "ותודה‬
‫על המתנה"‬
‫של אנשים שבחרו לומר לי ’את לא לבד‘‪.‬‬
‫עם יתומי צה“ל חגגתי בת מצווה“‪ ,‬משחזרת‬
‫פיליפ‪” ,‬ומלגת הלימודים היא מתנה המאפשרת‬
‫ללמוד בלי דאגות וחרדות‪ ,‬בעיקר בתקופה של‬
‫משבר כלכלי“‪.‬‬
‫”חור שחור בצ ּור ַת“‬
‫המפגש שבו חברו יחד נערים ונערות‪ ,‬גברים‬
‫ונשים ‪ -‬שלכולם מכנה משותף של ”חור שחור‬
‫בצורת“ ‪ -‬שימש שלב נוסף בהתבגרות של‬
‫היתומים האלה‪ ,‬תוך כדי ליטוף דואג של גוף‬
‫משגיח‪ ,‬גם בחלוף השנים‪.‬‬
‫”אתם שכבר לא ילדים‪ ,‬עומדים על דלתכם‬
‫ובונים את חייכם“‪ ,‬פנתה לקהל יו“ר הארגון‬
‫אלמנות ויתומי צה“ל‪ ,‬נאוה שוהם‪-‬סולן‪” ,‬יחד‬
‫עם בני זוגנו האהובים ביקשנו וקיווינו לגדל‬
‫אתכם בשמחה‪ ,‬דרך התיכון‪ ,‬לשכת הגיוס‪,‬‬
‫בצה“ל‪ ,‬בטקס סיום התואר באוניברסיטה ובדרך‬
‫לחופש‪ .‬יש מי שאבא נותר בשבילו בדיוק בגיל‬
‫שבו כתוב על המצבה‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬הגוזלים שלנו‬
‫גדלו‪ ,‬וזו נחת לראות אתכם פורחים“‪.‬‬
‫עוד מציינת שוהם‪-‬סולן חזית נוספת שבה פועל‬
‫הארגון למען יתומי צה“ל‪” .‬יתום מאב עודנו‬
‫יתום גם כשהוא עצמו בעל או אב לילדים‪.‬‬
‫לכן פתחנו במבצע קירוב מחדש של יתומים‪,‬‬
‫שיתמותם הרשמית תמה כשהגיעו לגיל ‪ .30‬ברור‬
‫לכולנו שזה לא הגיוני‪ ,‬נכון או הוגן‪ :‬יתום הוא‬
‫יתום לכל חייו‪ .‬אני מאמינה ובטוחה שלוּ יכלו‬
‫האבות החסרים להשתתף עם היתומים הבוגרים‬
‫בתחושות ובהרהורים שלנו‪ ,‬בוודאי היו אומרים‬
‫לילדינו שיתקדמו‪ ,‬שידאגו למשפחתם שנותרה‪,‬‬
‫אך בעיקר שידאגו לעצמם“‪ ,‬הדגישה יו“ר‬
‫הארגון את תקוותה והודתה לכלל התורמים‪.‬‬
‫”האלמנות שנשארות לאחר הבעל‪ ,‬אשר נפל‬
‫על ביטחון ישראל ושלמותה‪ ,‬נשארות עם‬
‫ילדים הגדלים בצל החסר“‪ ,‬הוסיף ואמר סגן‬
‫שר הביטחון‪ ,‬מתן וילנאי‪” .‬לכן‪ ,‬יש להצדיע‬
‫לאנשים התורמים על מנת לסייע בלימודי‬
‫הילדים ובמטרות אחרות‪ ,‬ולכבדם‪ .‬מה שפעם‬
‫היה מובן מאליו בחברה הישראלית‪ ,‬כבר אינו‬
‫כזה“‪.‬‬
‫”יש משהו מורכב ודו‪-‬ערכי באירוע‪ .‬ברקע‬
‫מהדהד געגוע אל מי שלא זכה להיות עמכם‪,‬‬
‫שנוכחותו נפקדת‪ .‬המפגש שלי עם משפחות‬
‫שכולות הוא מקור לכוח“‪ ,‬אמר ראש אכ“א‪,‬‬
‫האלוף אבי זמיר‪” .‬אנו נמשיך לחבק את יתומי‬
‫‪10‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫אביב בושינסקי‪,‬‬
‫מנכ"ל קרן הישג‬
‫ניקול יודר‪ ,‬מנכ"ל השגרירות‬
‫הנוצרית הבינ"ל בירושלים‬
‫ושרה פיליפ‪ ,‬נציגת היתומים‬
‫צה“ל‪ ,‬יהיה גורלם אשר יהיה‪ ,‬ומורשתם של‬
‫האבות תמשיך לשמש מצפן ערכי“‪.‬‬
‫ג‘קי לוי ואריאל הורוביץ‪ ,‬שהנעימו את המשך‬
‫הערב ברסיסי סיפורים ובנגינות‪ ,‬לא פסחו‬
‫אף הם על זיכרונות השכול הפרטיים שלהם‪.‬‬
‫רוני‪ ,‬הספורטאי המצטיין שלמד יחד עם לוי‬
‫בישיבה ‪ -‬אשר תקיעתו בשופר בוטלה כי לא‬
‫היה מספיק ”בן תורה“‪ ,‬והוא נפל בעת מילוי‬
‫תפקידו בלבנון ‪ -‬אפשר לנוכחים להזדהות עם‬
‫בני המשפחה המורחבת שישבו בקהל‪” .‬קול‬
‫השופר נדם“‪ ,‬קראו לספר הזיכרון שנכתב‬
‫לזכרו‪ ,‬אך באוזני הקהל ‪ -‬אמהות‪ ,‬בנים ובנות‬
‫העומדים בראשית קו זינוק חדש בחייהם ‪-‬‬
‫נשמעה שריקת הפתיחה מלווה בקולות העידוד‬
‫המשמחים מקרב ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‬
‫והגופים התורמים‪.‬‬
‫אלמנות‬
‫למען‬
‫אלמנות‬
‫הן מוצאות פנאי להתנדב ולתמוך בחברותיהן האלמנות ושואבות‬
‫מכך כוח לעזור לעצמן‪ .‬שיחת נפש עם ארבע מבין עשרות‬
‫מתנדבות הפועלות בארגון‬
‫ירון שילדקרוט‬
‫א‬
‫טלפונים‬
‫כמה‬
‫חרי‬
‫ובירורים החליטה תמי‬
‫פדות שהגיע הזמן למפגש‪.‬‬
‫בשיחת טלפון שקיימה‬
‫זה לא מכבר עם מזכירה‬
‫בארגון אלמנות ויתומי‬
‫צה“ל שמעה פדות‪ ,‬אחות במקצועה‪ ,‬על אלמנה‬
‫שעברה בלילה ניתוח בבית החולים רמב“ם‪,‬‬
‫ומחכה ל“מיטה פנויה“ בשיקום‪ .‬כשפרטים‬
‫כלליים בלבד בידיה‪ ,‬החלה פדות לבדוק כיצד‬
‫היא יכולה לעזור לה‪ ,‬ולשפר את מצב רוחה‪.‬‬
‫”קצת אחרי שהתחלתי לטפל בעניין החלטתי‬
‫לבוא ולבקר אותה בבית החולים“‪ ,‬מספרת‬
‫פדות‪ ,‬בעצמה אלמנה וחברה המתנדבת בארגון‬
‫אלמנות ויתומי צה“ל‪” .‬כשהגעתי‪ ,‬ישבו לצדה‬
‫שתי חברות שהחזיקו את ידי חזק והסתכלו עליי‬
‫כאילו נפל אלוהים מהשמים‪ ,‬אפילו שעוד לא‬
‫הבטחתי דבר‪ .‬האלמנה הייתה מאושרת ונרגשת‬
‫מעצם הגעתי כנציגת הארגון לדרוש בשלומה‪.‬‬
‫על אף השינוי הגדול בארגון ולמרות תדמיתו‬
‫החדשה בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬אלמנות‬
‫רבות אינן רגילות לכך שהארגון מורכב מחברות‬
‫כמותן שהחליטו להתנדב לעזור זו לזו‪ ,‬ולהניע‬
‫את הארגון קדימה‪” .‬מה שאני עושה“‪ ,‬ממשיכה‬
‫פדות‪” ,‬לא צריך להיות דבר ענק‪ ,‬ובכל זאת זה‬
‫נותן המון סיפוק“‪.‬‬
‫אֵבל לא עובר אחרי השבעה‬
‫מאז נכנסה נאוה שוהם‪ ,‬יו“ר הארגון החדשה‬
‫לתפקידה ביוני ‪ ,2007‬אלמנות רבות הרגישו‬
‫שהרוח החדשה הנושבת בארגון נותנת מקום‬
‫לכל אחת ואחת‪ ,‬וכי הן יכולות לשוב ולהתקבץ‬
‫בזרועותיו המחבקות של הארגון‪.‬‬
‫”עד שהגיעה נאוה לא היה לי קשר עם הארגון“‪,‬‬
‫מציינת רבקה בנדק‪-‬פיקסלר‪ ,‬יו“ר ועדת התרבות‬
‫בארגון‪” .‬התאלמנתי בשנת ‪ ,‘82‬במלחמת לבנון‬
‫הראשונה‪ .‬בעלי‪ ,‬בֶּני‪ ,‬היה מפקד סיור בשריון‬
‫שנהרג כשמטוס של חיל האוויר ירה בטעות על‬
‫שיירת האספקה שהוביל‪ .‬יכול להיות שזה גם‬
‫עניין של בשלות כי אֵבל לא עובר אחרי שבעה‪,‬‬
‫<<‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪11‬‬
‫רבקה בנדק‪-‬פיקסלר‬
‫רבקה בנדק‪-‬פיקסלר‪:‬‬
‫כשהתאלמנתי‬
‫והתחלתי לעבור את‬
‫התהליך שלי‪ ,‬חשבתי‬
‫שרק אני מרגישה‬
‫ככה‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאנחנו‬
‫מדברות‪ ,‬מתברר שכולן‬
‫חוות תחושות דומות‪,‬‬
‫ולכן יש יתרון בידיעה‬
‫הרגשית הזו ובהבנת‬
‫זו העומדת מולנו‬
‫"‬
‫לתעודת הזהות מאז שתוקן החוק“(‪ .‬כנציגת‬
‫הארגון בחיפה ובקריית חיים‪ ,‬תמי מסייעת‬
‫לאלמנות גם בהיבט הרפואי ‪ -‬לרבות התמודדות‬
‫עם הביורוקרטיה בשירותי מערכת הבריאות‪.‬‬
‫זאת כמובן לצד ארגון אירועים חברתיים והטיית‬
‫אוזן קשבת לאלה הזקוקות לה‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬אלמנות חללי צה“ל הדרוזים‬
‫נאלצות להתמודד גם עם שפה זרה‪ ,‬עם חברה‬
‫שמרנית יותר‪ ,‬וזקוקות להתייחסות שונה‪ .‬לכך‬
‫מכוונת פעילותה של סיהאם חזנה זגייר‪ ,‬אישה‬
‫ממוצא דרוזי המנהלת את הסניף בכפר ירכא‪.‬‬
‫”עד שנאוה הגיעה לא היה לי קשר עם הארגון‪,‬‬
‫וכאלמנה זה חסר לי מאוד“‪ ,‬מעידה סיהאם‪” .‬לא‬
‫היה מי שישמע או יעזור; במיוחד במגזר שלנו‬
‫האנשים מאוד שמרנים‪ ,‬וכמעט שלא נותנים לך‬
‫לצאת מהבית‪ .‬במסגרת התנדבותי‪ ,‬אני מיידעת‬
‫את האלמנות על זכויותיהן מהמדינה ועל‬
‫האופן שבו הן יכולות להשתמש בהטבות להן‬
‫ולילדיהן‪ .‬נשים אלה מתקשות לתקשר בשפה‬
‫העברית‪ ,‬לכן אם הן צריכות הלוואה‪ ,‬טיפול‬
‫שיניים או פסיכולוג לַבן ‪ -‬אני עוזרת להן לכתוב‬
‫מכתב ולהגיש בקשה‪ .‬במשרד הביטחון כולם‬
‫כבר מכירים אותי“‪ ,‬היא מוסיפה בחיוך‪.‬‬
‫"‬
‫שלושים יום או שנה‪ ,‬אלא יש מעין תהליך“‪.‬‬
‫”נאוה ואני הכרנו זמן קצר לפני שהיא נבחרה‬
‫לראשות הארגון“‪ ,‬מוסיפה רבקה‪ .‬התאלמנו‬
‫באותה שנה‪ ,‬והבעלים של שתינו מונצחים‬
‫בראשון לציון‪ .‬מאז שנאוה בתפקיד היו“ר‬
‫הרגשתי שלמישהו אכפת‪ ,‬ושיש לי מה לתת‪.‬‬
‫אז החלטתי שהארגון הוא המקום שאני רוצה‬
‫להתנדב בו“‪.‬‬
‫נוסף לתפקידה בוועדת התרבות של הארגון‪,‬‬
‫לקחה על עצמה רבקה את ניהול סניף הארגון‬
‫בראשון לציון‪ ,‬אזור שמתגוררות בו כ‪200-‬‬
‫אלמנות‪” .‬למפגש חברתי מביאים סרט או‬
‫מרקיד“‪ ,‬היא מספרת‪” .‬אני מרגישה שהבנות‬
‫שמחות להיפגש‪ ,‬וזה לא היה כך בשנים קודמות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אחד הדברים שחשבתי עליהם היה לארגן‬
‫קבוצת העצמה‪ ,‬שזה גם המקצוע שלי‪ .‬הקבוצה‬
‫כוללת נשים מכל הגילים והעדות‪ .‬למפגש‬
‫הראשון הגיעו ‪ 12‬נשים‪ ,‬והיום אנחנו כבר ‪.“20‬‬
‫פעילות המתנדבות היא דינמית ומגוונת‪ ,‬ומשתנה‬
‫בהתאם לצורכי האלמנות‪ .‬למשל‪ ,‬הניסיון‬
‫המקצועי של תמי פדות‪-‬שמעוני )”שמעוני זה‬
‫חדש“‪ ,‬תמי מתגאה‪” ,‬השם של בן זוגי שהוספתי‬
‫‪12‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫סיהאם זגייר חזנה‬
‫סיהאם זגייר חזנה‪:‬‬
‫כשאני עוזרת והאישה‬
‫שמולי מחבקת אותי‬
‫ואומרת תודה‪ ,‬אני‬
‫עושה מצווה‪ .‬אצלנו‬
‫בדת לעזור ליתום‬
‫ולאלמנה זו שליחות‪.‬‬
‫אני מאמינה שכשאת‬
‫מושיטה יד‪ ,‬אלוהים נותן‬
‫לך כוח מלמעלה‬
‫"‬
‫"‬
‫לאחרונה‪ ,‬ארגנה סיהאם קורס אמנות ויצירה‬
‫במטרה לעצב ולחדש כלים עתיקים‪ ,‬ולרכוש‬
‫מקצוע‪ .‬במקביל‪ ,‬סיהאם ממתינה לאישור‬
‫מהארגון על מנת לפתוח הדרכה לקבוצת‬
‫בנושאי העצמה אישית‪” .‬אנחנו נפגשות גם‬
‫לפני החגים; כל אחת מביאה אוכל מהבית‪,‬‬
‫ובמפגש אנחנו יוזמות שיחות עם הילדים‪ ,‬וכולם‬
‫משחקים יחד‪ .‬אפילו הפלגנו לרודוס ולקפריסין‪,‬‬
‫‪ 69‬אלמנות ויתומים‪ ,‬לחמישה ימים“‪.‬‬
‫וכמובן יש מי שדואג גם למתנדבות עצמן‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬נפתחה בתל אביב קבוצת פיילוט‬
‫שמטרתה לתמוך במתנדבות הארגון ולהעצימן‪.‬‬
‫מרים הרשקוביץ‪-‬ברעם‪ ,‬יו“ר ועדת קשר ותמיכה‬
‫בארגון‪ ,‬היא אחת ממקימות הקבוצה ומהחברות‬
‫בה; לצדה עוד כחמש‪-‬עשרה מתנדבות שנפגשות‬
‫וזוכות להדרכה ולמענה‪” .‬יצרנו קשר עם אנשי‬
‫משרד הביטחון‪ ,‬שהם בעלי ניסיון בארגון קבוצת‬
‫מתנדבים‪ ,‬ובעקבות ההצלחה במרכז החלטנו‬
‫לפתוח קבוצה נוספת בצפון הארץ“‪.‬‬
‫לפעול בחלקת האלוהים שלי‬
‫אל הפעילות וההתנדבות בארגון הגיעו רוב‬
‫המרואיינות במקרה‪” .‬צביקה פדות היה טייס‬
‫בחיל האוויר ונפל בתאונה מבצעית בשנת ‪,“‘78‬‬
‫משחזרת תמי‪ ,‬המרכזת את פעילות הארגון‬
‫בסניף חיפה‪” .‬זוג מטוסי פנטום הוזנקו לכיוון‬
‫ים המלח‪ ,‬ועד היום לא ברור אם הייתה תקלה‬
‫או טעות אנוש‪ .‬נשארתי לבדי עם שני ילדים‪,‬‬
‫בני חמש ושנתיים‪ ,‬ומהארגון של אז יש לי מעט‬
‫זיכרונות‪ .‬אני זוכרת בעיקר את ההתארגנות של‬
‫האלמנות להקים ארגון נפרד מארגון יד לבנים‬
‫של ההורים‪ .‬חשבתי שזה צעד נכון‪ ,‬אבל הייתי‬
‫פסיבית‪ .‬לקראת הבחירות האחרונות אצלנו‪,‬‬
‫ב‪ ,2007-‬היה לי ברור שאני רוצה לקחת חלק‬
‫בעשייה בארגון“‪.‬‬
‫”מכיוון שאני גרה בחיפה ועובדת בבית חולים‬
‫היה לי ברור שהפעילות שלי תוכל להיות רק‬
‫באזור הצפון“‪ ,‬היא מציינת‪” .‬אמרתי לנאוה‪ ,‬תני‬
‫לי לפעול בחלקת האלוהים שלי‪ ,‬ואני מבטיחה‬
‫לעשות כמיטב יכולתי‪ .‬שותפתי לפעילות רעיה‬
‫מנור ואני ארגנו בהתחלה שעות לקבלת קהל‬
‫בבית יד לבנים בחיפה‪ ,‬במטרה להיפגש עם‬
‫אלמנות שאינן יכולות להגיע למשרדי הארגון‬
‫אך רוצות לשטוח את בעיותיהן בפני מישהו‪.‬‬
‫בהמשך לקחתי על עצמי את ארגון המפגשים‬
‫החברתיים“‪.‬‬
‫גם סיהאם החלה לפעול כמתנדבת בארגון רק‬
‫בתקופת הבחירות האחרונות‪ ,‬שנים רבות אחרי‬
‫שהתאלמנה‪” .‬במקור אני מירכא‪ ,‬וכשהתאלמנתי‬
‫בשנת ‪ ,‘83‬גרנו בבאר שבע‪ .‬בעלי נקרא‬
‫לשירות מילואים‪ ,‬ובדרך הביתה נהרג בתאונת‬
‫דרכים‪ .‬חזרתי לגור בירכא‪ ,‬וזה היה נורא‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬באותה תקופה הייתי האישה היחידה עם‬
‫רישיון נהיגה‪ ,‬ואנשים בכפר לא קיבלו אותי‪.‬‬
‫הרגשתי חריגה‪ .‬בנוסף לכך החלטתי להתחתן‬
‫שוב‪ ,‬דבר שיצר מהומה גדולה‪ ,‬ואנשים בכפר‬
‫לא רצו לאפשר לי לגדל את שלושת הילדים‬
‫שלי‪ .‬בכל זאת התחתנתי‪ ,‬וחייתי עם בעלי‬
‫ארבע‪-‬עשרה שנים‪ ,‬עד שבגיל ‪ 43‬הוא חטף‬
‫התקף לב פתאומי והלך לעולמו‪ .‬בתוך כל‬
‫תמי פדות‪-‬שמעוני‪:‬‬
‫גיליתי שחסרה לי‬
‫מאוד היכרות עם אלמנות‬
‫אחרות‪ ,‬שאף פעם לא‬
‫נחשפתי לכך‪ .‬אני זוכרת‬
‫שישבתי עם בנות ודיברנו‬
‫כל הלילה‪ .‬זה היה סוג של‬
‫תרפיה‪ ,‬ובהמשך היה יותר‬
‫מטבעי בשבילי להמשיך‬
‫ולפעול בארגון‬
‫"‬
‫תמי פדות‪-‬שמעוני‬
‫זה‪ ,‬בכלל לא חשבתי על ארגון אלמנות ויתומי‬
‫צה“ל‪ ,‬אבל בתהליך הבחירות הגיעה נאוה לירכא‬
‫וחיפשה אלמנה חזקה שתוכל לעמוד לצדה‪ .‬כולם‬
‫הצביעו עליי“‪.‬‬
‫”התאלמנתי בשנת ‪ ,“‘73‬משתפת מרים‬
‫הרשקוביץ‪-‬ברעם‪” ,‬נשארתי עם ילדה בת‬
‫שנתיים‪ ,‬בהריון‪ ,‬ועם חמות שבעלי הוא בנה היחיד‬
‫ועד היום אני מטפלת בה‪ .‬כשבעלי נהרג‪ ,‬לא היה‬
‫לי זמן להתפנות לאבל של עצמי‪ .‬המפגש הראשון‬
‫שלי עם הארגון היה טראומתי‪ :‬זה היה כמה שנים‬
‫אחרי שהתאלמנתי‪ ,‬כשהייתי נשואה בשנית‪.‬‬
‫"‬
‫שמעתי שמחלקים מלגות ליתומים סטודנטים‬
‫ולא הבנתי למה לא הציעו לבתי‪ .‬כשהתקשרתי‬
‫לברר‪ ,‬צעקו עליי שאם אני רוצה מלגה‪,‬‬
‫עליי להתעניין‪ .‬אמרתי תודה רבה וסגרתי‬
‫את הטלפון ואת הקשר עם הארגון‪ .‬התביישתי‬
‫בצורת ההתנהלות שם‪ .‬אחרי כמה שנים‬
‫שמעתי על ההתארגנות עם נאוה לבחירות‬
‫בארגון והחלטתי לא לשבת בצד עוד‪ ,‬ולעזור‪.‬‬
‫ככה נשאבתי לפעילות“‪.‬‬
‫‪£¦§ª¥¢«§ª¢®¬¢‬‬
‫Ÿ‪|¸£²§´¶Ÿ¸§·§¬¥¢«°²‬‬
‫ž‪¸£°µ·¢¢¸§Ÿž£¢¯®ª¯µ‬‬
‫‪pª¬ ¸£²£µª£¢§®ª¶¸£§ŸŸ£¦¢‬‬
‫כמתנדבת התחלתי לטפל גם בעצמי‬
‫לאורך כל השיחה‪ ,‬כיאה לדיון העוסק‬
‫בהתנדבות ונתינה‪ ,‬חוזרות ונשנות מילים כמו‬
‫”סיפוק“ או ”הרגשה טובה“‪ ,‬אלא שבמקרה של‬
‫ארבע הנשים האלה‪ ,‬החוויה האישית שעברו‬
‫מאירה את פעילותן באור נוסף‪.‬‬
‫”אני מרגישה שתוך כדי הפעילות בארגון‬
‫התחלתי לטפל בעצמי“‪ ,‬טוענת מרים‪.‬‬
‫”במקצועי אני מורה לחינוך מיוחד‪ ,‬ובמשך כל‬
‫השנים התנדבתי לסייע לילדים בעלי ליקויי‬
‫למידה‪ ,‬כי הרגשתי שזה תחום שאוכל לתרום‬
‫בו‪ .‬אבל אחרי שנשאבתי לארגון אני חושבת שזה‬
‫נותן לי יותר משמעות“‪.‬‬
‫נוסף לתחושה הטובה‪ ,‬זכו המתנדבות ללא‬
‫מעט חברות חדשות‪ .‬תמי מספרת שכשהחליטה‬
‫לפעול בארגון‪ ,‬קודם כול יצאה לנופש שנתי‬
‫שהצבא מארגן‪” .‬פתאום נפתח בפניי עולם‬
‫חדש“‪ ,‬היא מגלה‪” ,‬למרות שיש לי משפחה‪,‬‬
‫ילדים ועבודה גיליתי שחסרה לי מאוד היכרות‬
‫עם אלמנות אחרות‪ ,‬שאף פעם לא נחשפתי לכך‪.‬‬
‫<<‬
‫‪uzpug‬‬
‫Ÿ§¸‬
‫‪iŸ¸£°µ·¢‬‬
‫‪tspsg‬‬
‫Ÿ§¸‬
‫‪i ¸£°µ·¢‬‬
‫‪sxpxg‬‬
‫Ÿ§¸‬
‫‪i¡¸£°µ·¢‬‬
‫‪swpwg‬‬
‫Ÿ§¸‬
‫‪i¢¸£°µ·¢‬‬
‫‪zpwg‬‬
‫‪¢®§¡¬¢ª·­¥Ÿ¬¢¶£Ÿ°¢§²¶ £¦¶µ£ž§ ¶µ¯§d²°‬‬
‫¯‪¸žªž·¢®§¡¬¢ª·­¥Ÿ¬¢¶£Ÿ°¢§²¶ £¦¶µ£ž§ ¶µ‬‬
‫‪¸£°µ·¢¢¸§Ÿ£¢§¬nªž¶·§Ÿ¸£¦ª¥¢¢§ªŸµ¬£«§ª¢®¬¢‬‬
‫‪pª¬ ¸£²£µª£¢§®ª¶¸£§Ÿ§°£´µ¬¢£Ÿ£¦¢‬‬
‫Ÿ‪¸£°µ·¢¢¸§Ÿ©¢ž£·®¯®ª¯µž¶¥Ÿ®n¶©§®¶°²‬‬
‫‪p¸£²§´¶Ÿ¸§·§¬¥¢«°²Ÿ¶¸£§ŸŸ£¦¢‬‬
‫‪¸§¡£¥§§¢Ÿ¦¢‬‬
‫¬‪p«©ª¢©¥‬‬
‫‪|£ §§¥‬‬
‫‪www.xnes.co.il‬‬
‫‪¢´ª¬¢£žq£³£°§§¢££¢¬£®§žª§°ª¶£¬ž¢p¢¡§ª°«§ª¢£®¬¢«§§®£§¯®²«§¶´£¬ª¢µ§¤¢ª£j§®£§¯®²³£°§§Ÿžª£k§®£§¯®²µ££§·Ÿn¶¸§¢­§Ÿn¸µ¯£°n¬d°Ÿ¢§¯®²£ª¬ ¢ž£·®¯®ª¯µžp¢®§¡¬¢ª·­¥Ÿ¬¢¶£Ÿ°¢§²¶ £¦¶µ£ž§ §d°trr{¦¯£ £žŸ¨¶°®¶µ¯¢‬‬
‫‪p«¡žª©ª·«§§®¦¶²¢«§©¶´Ÿ£«§®£¸®ŸŸ·¥¸¬¢n­§¡¢§d²°­£§·¶ª°Ÿ§¡§Ÿ§®£§¯®²µ££§·q³£°§§ª±§ª¥¸¸££¢ª§¡©£Ÿ­§ž£§®£§¯®²¶´£¬¸·§©¶ª‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪13‬‬
‫זו העומדת מולנו“‪.‬‬
‫”ההתנדבות נפלה עליי משמים“‪ ,‬מודה סיהאם‪,‬‬
‫”אני אוהבת לתת‪ ,‬ומבחינתי כשאני עוזרת‬
‫והאישה שמולי מחבקת אותי ואומרת תודה‪,‬‬
‫אני עושה מצווה‪ .‬אצלנו בדת לעזור ליתום‬
‫ולאלמנה זו שליחות“‪.‬‬
‫”את מרגישה שזה נותן לך כוח רב יותר? לוקח‬
‫אותך למקום טוב יותר?“ שואלת אותה רבקה‪.‬‬
‫”אני מאמינה שכשאת מושיטה יד“‪ ,‬משיבה‬
‫סיהאם‪” ,‬אלוהים נותן לך כוח מלמעלה“‪.‬‬
‫<< אלמנות‬
‫למען‬
‫אלמנות‬
‫מרים הרשקוביץ‪-‬ברעם‪:‬‬
‫כשבעלי נהרג‪ ,‬לא‬
‫היה לי זמן להתפנות‬
‫לאבל של עצמי‪ .‬המפגש‬
‫הראשון שלי עם הארגון‬
‫היה טראומתי‪ .‬אחרי‬
‫כמה שנים שמעתי על‬
‫ההתארגנות עם נאוה‬
‫והחלטתי לא לשבת‬
‫בצד עוד‪ ,‬ולעזור‪ .‬ככה‬
‫נשאבתי לפעילות‬
‫"‬
‫מרים הרשוקביץ‪-‬ברעם‬
‫אני זוכרת שישבתי עם בנות ודיברנו כל הלילה‪.‬‬
‫זה היה סוג של תרפיה‪ ,‬ובהמשך היה יותר‬
‫מטבעי בשבילי להמשיך ולפעול בארגון“‪.‬‬
‫אתן מרגישות שבעקבות הסיפור האישי‬
‫יש לכן יתרון על פני מתנדבים אחרים בכל‬
‫הקשור לעשייה למען אלמנות?‬
‫”האמת שכן“‪ ,‬אומרת רבקה‪” ,‬אני חושבת שאני‬
‫מבינה בדיוק מה הן מרגישות‪ .‬כשהתאלמנתי‬
‫והתחלתי לעבור את התהליך שלי‪ ,‬חשבתי‬
‫שרק אני מרגישה ככה‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאנחנו‬
‫מדברות‪ ,‬מתברר שכולן חוות תחושות דומות‪,‬‬
‫ולכן יש יתרון בידיעה הרגשית הזו ובהבנת‬
‫מזל טוב‬
‫ברכות לבביות‬
‫לעובדת הארגון‬
‫ורד עובדיה‬
‫ובני משפחתה‬
‫להולדת השלישייה‬
‫"‬
‫קייטנת "בני ַחיִל" לאלמנות וליתומי צה"ל‬
‫בגבעת אולגה‬
‫מחלקת נפגעים בצה“ל מקיימת מדי שנה את קייטנת 'בני ַחיִל'‬
‫לאלמנות וליתומי צה“ל‬
‫הקייטנה נערכת בכפר הנופש בגבעת אולגה‪ ,‬בשלושה מחזורים‪:‬‬
‫מחזור ראשון‪:‬‬
‫‪ 25-29‬ביולי ‪2010‬‬
‫מחזור שני‪:‬‬
‫‪ 1-5‬באוגוסט ‪2010‬‬
‫)מיועד לאלמנות עם ילדים בלבד(‬
‫מחזור שלישי‪:‬‬
‫‪ 8-12‬באוגוסט ‪2010‬‬
‫בכל מחזור מתקיימות פעילויות מגוונות‪ ,‬הכוללות הופעות של אמנים מהמובילים בארץ‪ ,‬טיולים וסדנאות למיניהן‪.‬‬
‫כבכל שנה‪ ,‬קיבל ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‪ ,‬מקומות עבור אלמנות הנכים שנפטרו‪.‬‬
‫מספר המקומות לאלמנות הנכים מוגבל‪ .‬הקדימו להירשם‪ 03-6918403 :‬שלוחה ‪3‬‬
‫ההזמנות תישלחנה לבתים בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫”פתאום חרב‬
‫עולמם‪,‬‬
‫ואין מי שיעזור“‬
‫ז‘ק להב נולד בירושלים‪ ,‬גדל בקיבוץ עין חרוד‪ ,‬שירת בשייטת‪,‬‬
‫חי בארצות הברית‪ ,‬כואב על חבריו שנהרגו במלחמות ונרתם‬
‫לתמוך בנשותיהם ובילדיהם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫ע‬
‫ירדן בן‪-‬צור‬
‫וד כשהיה ז‘ק להב יעקב להב‪ ,‬נער‬
‫בן חמש‪-‬עשרה מקיבוץ עין חרוד‪,‬‬
‫שָׁבה המורה לאנגלית מהשתלמות‬
‫בממלכה המאוחדת‪.‬‬
‫”היום כל ילד יכתוב את שמו כאילו הוא גר‬
‫באנגליה“‪ ,‬הכריזה כשחזרה אל עמק חרוד‬
‫שבעמק יזרעאל‪” .‬שי כתב שי‪ ,‬אלון כתב‬
‫אלון‪ ,‬רות כתבה רות‘ ודורית כתבה דורית‪ .‬כי‬
‫לקיבוצניקים יש שמות עבריים“‪ ,‬מספר להב‪,‬‬
‫שבגיל שלוש‪-‬עשרה הגיע לַקיבוץ מירושלים‪,‬‬
‫בעקבות גירושי הוריו‪” .‬אני אייתתי ג ֵ‘י ‪ -‬אִי ‪-‬‬
‫סִי ‪ -‬איי‪ :‬גקי“‪.‬‬
‫כשהגיע תורו של ג‘קי לקרוא מילא צחוק את‬
‫חדר הכיתה‪” .‬המורה אמרה שהילד היחיד‬
‫שיכול היה לכתוב ג‘קי‪ ,‬ג‘ק‪ ,‬ג‘ייקוב ועוד‪ ,‬כי‬
‫הרי זה שם כל כך בין‪-‬לאומי‪ ,‬כתב נוח בשבע‬
‫שגיאות“‪ .‬בתחילה כינו אותו הילדים גקי;‬
‫מאוחר יותר עבר שמו הסבה לג‘קי ‪ -‬והתגלגל‬
‫לג‘ק‪ .‬כך הוא מוכר עד היום בארצות הברית‪.‬‬
‫כששב מאמריקה לביקוריו התכופים בארץ עבר‬
‫שמו טרנספורמציה משונה‪ ,‬עם ניחוח צרפתי‬
‫משהו ‪ -‬ז‘ק‪” .‬אבל זה באמת לא משנה לי“‪ ,‬הוא‬
‫מחייך‪.‬‬
‫כשיש לך כישרון ובעיקר מזל‬
‫ז‘ק להב‪ ,‬נשוי‪ ,‬אב לארבע בנות וסב לנכדה‪ ,‬היה‬
‫”ילד חוץ“ בקיבוץ‪ .‬במקור דור שישי בירושלים‪.‬‬
‫שם משפחתו המאמצת בעין חרוד הוא ציזלינג‪.‬‬
‫אב המשפחה‪ ,‬אהרון ציזלינג‪ ,‬היה שר החקלאות‬
‫הראשון של מדינת ישראל ונמנה עם החותמים‬
‫על מגילת העצמאות‪ .‬רבים מחברי הקיבוץ היו‬
‫חברי כנסת ואף שרים בממשלה‪ .‬להב‪ ,‬יליד‬
‫תש“ח‪ ,‬גדל בין נפילים‪” .‬נולדתי עם מטר‬
‫הפצצות על ירושלים“‪ ,‬הוא מספר‪” .‬פצצות‬
‫שלא חדלו ליפול עלינו‪ .‬רק היום קוראים להן‬
‫קסאמים“‪.‬‬
‫את שנותיו בקיבוץ הוא מתאר כאלה שעיצבו‬
‫את דמותו‪” .‬בין כ‪ 600-‬החברים בקיבוץ באותה‬
‫תקופה‪ ,‬תשעים חברים שירתו כקצינים בצבא‪.‬‬
‫אחד‪-‬עשר בנים נפלו במלחמת יום כיפור“‪ ,‬הוא‬
‫מספר‪” .‬אנשים עם גדלות נפש‪ .‬אתה יודע שאת‬
‫הספר שנחשב לתנ“ך של עולם הגרפולוגיה‬
‫כתב חבר הקיבוץ‪ ,‬ישראל אודם‪ ,‬שהיה שומר‬
‫הלילה של תנובה‪ .‬במשך ארבעים שנה כתב ‪-‬‬
‫בין שמירה לשמירה ‪ -‬ספר שהגיע לפרסום כלל‬
‫עולמי“‪.‬‬
‫להב לא תכנן להצליח כל כך‪ .‬מבית הספר‬
‫סולק בכיתה ט‘‪ .‬אותה מורה שהעניקה לו את‬
‫כינויו אמרה לו אז‪” :‬אנגלית אף פעם לא תדע‪,‬‬
‫למה שתסבול? לך תעבוד“‪” .‬אז הלכתי לעבוד‪,‬‬
‫והמקצוע היחיד שאני יכול לומר שיש לי הוא‬
‫מגדל דבורים‪ .‬היום המקצוע נקרא דבוראי‪.‬‬
‫מהדבורים למדתי להיות מתוק כשצריך‪ ,‬עוקצני‬
‫כשצריך‪ ,‬לעוף מהר כשצריך ולעבוד לאט‬
‫כשצריך‪ .‬למדתי את החיים דרך מעשה“‪.‬‬
‫את הקיבוץ עזב כשנה לאחר שירותו הצבאי‬
‫בשייטת ובהמשך כמדריך וקצין בבה“ד ‪” .1‬היה‬
‫בי את הדחף שצעירים גילו רק שנים רבות אחר‬
‫כך‪ .‬לראות עולם‪ ,‬להסתובב בעולם‪ ,‬לבדוק איך‬
‫זה לעבור את הגבול בין צרפת לבלגיה ‪ -‬ולנופף‬
‫היי לשומר‪ .‬זה לא היה מקובל אז‪ .‬אני מדבר על‬
‫שנות השבעים‪ .‬זה היה מעבר להרי החושך“‪.‬‬
‫במשך שנתיים מילא תפקידים במשרד הביטחון‬
‫בארצות הברית‪ .‬באמצע שהותו שם פרצה‬
‫בארץ מלחמת יום הכיפורים‪” .‬כשיצאתי‬
‫"‬
‫כשיצאתי לדרכי‬
‫אחרי העבודה במשרד‬
‫הביטחון‪ ,‬הבנתי שהחיים‬
‫הם התמודדות אחת‬
‫גדולה ושכסף זה כוח‪.‬‬
‫הסתכלתי סביבי‪ ,‬אמרתי‬
‫לעצמי‪ ,‬אף אחד בארצות‬
‫הברית לא נראה לי חכם‬
‫יותר או מבריק ממני‪.‬‬
‫אז גם אני יכול‬
‫"‬
‫לדרכי אחרי העבודה במשרד הביטחון‪ ,‬הבנתי‬
‫שהחיים הם התמודדות אחת גדולה ושכסף‬
‫זה כוח‪ .‬הסתכלתי סביבי‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬אף‬
‫אחד בארצות הברית לא נראה לי חכם יותר או‬
‫מבריק ממני‪ .‬אז גם אני יכול“‪.‬‬
‫הכוונה המקורית של להב הייתה ללמוד‬
‫עיתונאות‪ .‬כשהגיע לארצות הברית למד‬
‫סמסטר אחד בקולג‘ מקומי‪ ,‬והפסיק‪” .‬אמרתי‬
‫לעצמי שיום אחד אקנה עיתון אם אני רוצה‪ .‬אני‬
‫לא הולך לבזבז חמש שנים בלימודי עיתונאות‬
‫עם הילדים האלה‪ .‬הייתי קצין בצבא‪ ,‬עשיתי‬
‫כמה דברים בחיי‪ .‬אתה מסתכל על החיים‬
‫אחרת כשאתה בן ‪ ,25 ,24‬ורואה שהם ילדים‬
‫בני שמונה‪-‬עשרה‪ .‬אז פניתי לעולם העסקים‬
‫וגיליתי שיש לי כשרון בתחום‪ ,‬ובעיקר מזל“‪.‬‬
‫יודע להגיע לאנשים הנכונים‬
‫כשנכנס להב לעולם העסקים‪ ,‬בשנות השבעים‬
‫של המאה העשרים‪ ,‬תחום ההיי טק עוד היה‬
‫בחיתוליו‪ .‬המחשב האישי עדיין לא הומצא‪.‬‬
‫להב החליט להשליך את יהבו על מוצר שפיתח‬
‫בהיותו בצבא ושימש את בה“ד ‪ - 1‬לוחות‬
‫תכנון מחיקים‪ .‬הוא הקים חברה בשם ”רימרקבל‬
‫פרודקט“ ששיווקה את הלוחות‪” .‬הגדוּלה של‬
‫המוצר הייתה שכל שנה היה צריך לוח נוסף‪ ,‬אז‬
‫כל הזמן נוספו לי לקוחות‪ .‬בסופו של דבר הגענו‬
‫למיליון לקוחות ולהפצה בכל רחבי העולם“‪.‬‬
‫ב‪ 1993-‬מכר להב את החברה לרואי החשבון‬
‫שלו‪ .‬זו הייתה קפיצה כלכלית משמעותית‪,‬‬
‫ראשונה בחייו‪ .‬לאחר מכירת החברה פנה‬
‫בעיקר להשקעה בחברות היי טק ישראליות‪.‬‬
‫ההשקעה הראשונה שלו הייתה בחברת ”ווקל‬
‫טק“ שהונפקה ב‪ 1996-‬ולהב היה בעל המניות‬
‫הגדול בה‪ .‬זו כבר הייתה הקפיצה הכלכלית‬
‫השנייה שלו‪ .‬ווקל טק אחראית לדבריו‬
‫ל“מהפכה התקשורתית הגדולה בהיסטוריה‬
‫האנושית ‪ -‬הוויס אובר איי‪.‬פי“‪.‬‬
‫כיום להב משקיע כבר ביותר מ‪ 25-‬חברות‬
‫בארץ‪” .‬אני נוהג להשקיע בין מאה אלף דולר‬
‫למיליון דולר בחברה אחת‪ .‬אני קרן של בן‬
‫אדם אחד‪ .‬אני מחליט לבד‪ .‬בקרן שלי יש חמש‬
‫בעלות מניה‪ :‬ארבע בנותיי ואשתי‪ .‬עד עכשיו‬
‫הן מאוד מרוצות מהתוצאות‪ ,‬ולי אין שום בעיה‬
‫עם בעלי המניות“‪.‬‬
‫מעבר לאמצעים החומריים שהוא מעמיד‬
‫לרשותן‪ ,‬חברות ישראליות פונות ללהב גם‬
‫כשהן מחפשות גשר אל לבם של בעלי ההשפעה‬
‫בחברות אמריקאיות‪” .‬יש לי קשרים חזקים‪.‬‬
‫חברה שרוצה להגיע לכל חברה בארצות הברית‬
‫פונה אליי‪ ,‬כי אני יודע להגיע לאנשים הנכונים‪.‬‬
‫למדתי איך עושים את זה‪ .‬אני באמריקה הרבה‬
‫שנים‪ .‬אני יודע איך לעשות עסקים בארצות‬
‫הברית ויש לי הבנה של המנטליות הישראלית‪,‬‬
‫כי אני יליד הארץ הזו“‪.‬‬
‫יש בארץ תדמית מסולפת‬
‫לפני כעשרים שנה נכנס להב לתחום הנדבנות‬
‫והעזרה לקהילה‪” .‬למדתי את זה מהסבא‬
‫והסבתא היקרים שלי‪ ,‬שהיו בחייהם אנשים‬
‫צנועים ומעוטי יכולת ‪ -‬ורק אחרי מותם התברר‬
‫לנו במשפחה שהם דבקו במנהג מעשר‪ .‬מהמעט‬
‫שהיה להם נתנו בסתר לבית יתומים בירושלים‬
‫במשך עשרות שנים‪ .‬זה היה מעשה מרהיב“‪.‬‬
‫בתחילה פנה דרך חברים למעורבות בארגון‬
‫ידידי צה“ל בארצות הברית‪ .‬בתוך זמן קצר היה‬
‫לנשיא הארגון‪ ,‬תפקיד שכיהן בו במשך שלוש‬
‫שנים‪ .‬בתקופתו גדלו כספי הגיוס של הארגון‬
‫משלושה מיליון דולר בשנה לעשרות מיליוני‬
‫דולרים‪.‬‬
‫<<‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪17‬‬
‫<< ”פתאום חרב עולמם‪,‬‬
‫ואין מי שיעזור“‬
‫מר ז'ק להב עם הגב' נילי פריאל ברק‬
‫החברה בחוג ידידי הארגון‬
‫"‬
‫אני חולק את חיי‬
‫בין ישראל לאמריקה‪.‬‬
‫שליש מהשנה אני‬
‫חי בארץ‪ .‬מגיע לפה‬
‫כל ארבעה או שישה‬
‫שבועות‪ ,‬למשך שבועיים‪:‬‬
‫שלושה חודשים בשנה‬
‫לפחות; וזה הולך ונעשה‬
‫אינטנסיבי יותר‪ ,‬כי‬
‫אני מאוד מחובר‬
‫"‬
‫‪18‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫להב נכנס גם כשותף לקרן אימפקט‪ ,‬קרן‬
‫מלגות לחיילים קרביים ממשפחות מצוקה‪ .‬על‬
‫הצעת החוק בכנסת להעניק לכל חייל קרבי את‬
‫האפשרות לקבל רבע דונם בנגב או בגליל‪ ,‬להב‬
‫צוהל במבטא בריטי מעושה‪” ,‬איט‘ס בלודי‬
‫טיים“‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לבקשת הממשלה העיראקית‪ ,‬ארגן‬
‫להב לפני כשנה משלחת ישראלית בנושאים‬
‫חקלאיים‪ ,‬שנסעה לאזור כורדיסטן בעיראק‬
‫למשך עשרה ימים‪” .‬עצרנו באיזה מקום לשתות‬
‫מים‪ ,‬והמדריך המקומי הסביר שכל המים‬
‫ששותים בצפון עיראק ובכורדיסטן מיועדים‬
‫לאלמנות של כורדים שנפלו במלחמות‪ .‬הרווח‬
‫מכל בקבוק מים שאתה קונה ניתן לאלמנות‬
‫וליתומי מלחמה‪ ,‬הסביר‪ .‬אותי זה הדהים‪.‬‬
‫בארץ יש תדמית מסולפת על הכורדים ושל‬
‫כורדיסטן‪ .‬אבל עובדה‪ ,‬הם יודעים לכבד את‬
‫הנופלים ולדאוג למשפחות“‪.‬‬
‫”בעצמי נתקלתי בשכול מגיל צעיר מאוד‪.‬‬
‫עין חרוד הוא קיבוץ ’ביטחוני‘ מאוד‪ .‬חברים‬
‫קרובים אליי שילמו בחייהם על מעורבותם‬
‫למען ביטחון מדינת ישראל‪ .‬כבר מכיתה יו“ד‬
‫ידעתי שבצבא יראיינו אותי‪ ,‬לפני שיחליטו‬
‫היכן אשרת‪ ,‬ותמיד אמרתי שאני רוצה לשרת‬
‫בשייטת‪ ,‬ואם לא ‪ -‬אז להצטרף לקורס טייס‬
‫בחיל האוויר או ליחידה קרבית כלשהי“‪.‬‬
‫תחשוב לאיזו מציאות אתה קם‬
‫”הייתי חייל בזמן מלחמת ההתשה‪ .‬אחר כך‬
‫עבדתי במשרד הביטחון ולאחר מכן כמאבטח‬
‫באל‪-‬על‪ .‬היינו ‪ 78‬מאבטחים‪ ,‬כולם קצינים‬
‫בצבא‪ 33 ,‬מהם נהרגו במלחמה‪ .‬שליש מהחברים‬
‫שלי נהרגו בקרבות בסיני וברמת הגולן‪ .‬ביקרתי‬
‫בבתי אבלים והבעתי תנחומים‪ .‬פגשתי אמהות‬
‫מבוגרות ורעיות צעירות שאיבדו את היקר‬
‫מכול‪ ,‬ופתאום חרב עליהן עולמן‪ .‬אתה מסתכל‬
‫עליהן ויוצא בן אדם אחר‪ ,‬מבין איזה עול מוטל‬
‫על כתפיה של אישה צעירה‪ .‬חלום החיים שלה‬
‫התנפץ פתאום‪ ,‬והיא רק בת ‪ ,25‬יש לה ילדים‬
‫קטנים‪ ,‬ואין מי שיעזור לה“‪.‬‬
‫”לאחר אבדן במלחמה ‪ -‬תחשוב לאיזו מציאות‬
‫אתה קם? אני לא שוכח את זה‪ .‬ואני אומר‬
‫שצריך להשיב הכרת תודה למי ששילם מחיר‬
‫אישי למען קיומה של המדינה הזו‪ .‬בתי הקברות‬
‫מלאים באנשים שבלעדיהם לא יכולנו לשבת‬
‫בבתי קפה“‪.‬‬
‫”כמו שצלחה דרכי למרות שלא הייתי‬
‫דוקטורנט במכון ויצמן‪ ,‬ומתברר שאתה לא‬
‫בהכרח חייב‪ ,‬אז תאר לך את אותן הנשים‬
‫והילדים הרכים ששילמו ביקר להם מכול‬
‫וההזדמנות הזו ליהנות נעלמה מחייהם‪ .‬אני‬
‫מרגיש חובה‪ ,‬כמו שרבים אחרים צריכים להרגיש‬
‫חובה‪ ,‬לעזור כמיטב יכולתי למי שאין מי שיהיה‬
‫שם בשבילו“‪.‬‬
‫”אתה פוגש את הנשים האלה‪ ,‬מסתכל עליהן‬
‫ויודע שיש להן קטע כאוב וקשה‪ .‬לא כל אחת‬
‫בנתה את חייה מחדש‪ .‬רובן לא‪ .‬לא לכל אחת‬
‫הייתה הזדמנות לפגוש מישהו‪ .‬הנכונות לתת‬
‫נובעת מהתחושה שיש מישהו ששילם את‬
‫המחיר הנורא מכול‪ ,‬והמעט שאנחנו יכולים‬
‫לעשות יהיה לומר‪ ,‬אנחנו מרכינים ראש בפניכם‪.‬‬
‫מה אפשר לעשות בשבילכם?“‪.‬‬
‫המשימה המרגשת בחיי‬
‫”לפני כשנתיים בדיוק פגשתי את נאוה שוהם‪,‬‬
‫דרך חבר משותף‪ .‬הכרתי את הארגון קודם לכן‪,‬‬
‫אבל ברגע שראיתי את נאוה והבנתי שיש רוח‬
‫חדשה ונכונות לעזור‪ ,‬אמרתי לה‪’ :‬אני איתך‘‪.‬‬
‫ואכן הפכתי להיות מעין צ‘מפיון שלכם בארצות‬
‫הברית“‪.‬‬
‫”באותה תקופה בדיוק האלוף ג‘רי גרשון נכנס‬
‫לראשות ארגון ידידי צה“ל בארצות הברית‪.‬‬
‫אמרתי לו שזו תהיה המשימה הבאה שלי‪,‬‬
‫וכך התחיל קשר מאוד חם והוגן בין הארגון‬
‫האמריקאי ובין ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‪.‬‬
‫”בשלב ראשון הכפלנו את תקציב הארגון ‪-‬‬
‫מה שאפשר לי לעזור להביא את ילדי הארגון‬
‫למחנה קיץ בארצות הברית‪ ,‬ולהעניק להם‬
‫חוויה של פעם בחיים‪ .‬התודה שקיבלתי אחר‬
‫כך הייתה כשאחת האמהות ניגשה אליי בחגיגת‬
‫בר המצווה של בנה בירושלים‪ ,‬ואמרה לי‪:‬‬
‫’הילד שלי חזר מארצות הברית בן אדם אחר‬
‫לגמרי‘‪ .‬זה היה אולי הדבר המרגש בחיי‪ .‬זו‬
‫בדיוק הייתה הכוונה“‪.‬‬
‫"‬
‫המקצוע היחיד שאני‬
‫יכול לומר שיש לי הוא‬
‫מגדל דבורים‪.‬‬
‫מהדבורים למדתי‬
‫להיות מתוק כשצריך‪,‬‬
‫עוקצני כשצריך‪ ,‬לעוף‬
‫מהר כשצריך ולעבוד‬
‫לאט כשצריך‪ .‬למדתי‬
‫את החיים‬
‫"‬
‫לפני כשנה וחצי מיסד להב את פעילותו‬
‫הקהילתית תחת ארגון ”מנחה למכורה“‪ .‬את‬
‫פעילות הארגון מרכזת מיכל פרידמן‪ ,‬שעבדה‬
‫עם להב בארגון ידידי צה“ל בארצות הברית‪.‬‬
‫”אמרתי לה‪ ,‬בואי תעזרי לי לממש את אחד‬
‫החלומות שלי‪ .‬הקציתי לטובת העניין כמה‬
‫מיליוני שקלים וביקשתי ממיכל למצוא את אלה‬
‫שהכי מגיע להם‪ ,‬את אלה שהכי פחות מצפים‬
‫לתרומה‪ ,‬והיא הצליחה להדהים אותי“‪.‬‬
‫מאז שותף הארגון במספר רב של פרויקטים‪,‬‬
‫בעיקר בפריפריה‪ .‬בין היתר מחשוב בתי‬
‫הספר בבית שאן‪ ,‬סיוע למעון לנערות שברחו‬
‫מבתיהן‪ ,‬הקמת שביל הנצחה לנופלים‬
‫במלחמת לבנון‪ ,‬תכנון תעלת מים מהכנרת‬
‫לים התיכון‪ ,‬מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה‬
‫ וכמובן הסיוע ליתומי לצה“ל במסעם למחנה‬‫הקיץ בארצות הברית‪.‬‬
‫אני מחובר לחברה הישראלית‬
‫כמעט ארבעים שנה חי להב בארצות הברית‪,‬‬
‫לאחר שנישא לאמריקאית‪” .‬אשתי מקנדה אבל‬
‫זה לא כמו ההבדל בין עין חרוד איחוד )מפא“י(‬
‫ומאוחד )מפ“ם(“‪ .‬הוא נשמע כמי שלא השלים‬
‫עם הפילוג שאירע בקיבוצים בתחילת שנות‬
‫החמישים‪.‬‬
‫”כשאנשים היו שואלים אותי‪ :‬למה אתה חי‬
‫באמריקה? אמרתי להם‪ ,‬מכורח הנסיבות‪ .‬עד‬
‫שיום אחד אשתי שאלה אותי מה זה מכורח‬
‫הנסיבות?“‪.‬‬
‫דרך מעורבותו הכלכלית במשק הישראלי נשאר‬
‫להב מעורה בחברה הישראלית‪” .‬זה מאפשר לי‬
‫להיות רגל אחת פה ורגל אחת שם‪ .‬אני חולק‬
‫את חיי בין ישראל לאמריקה‪ .‬שליש מהשנה‬
‫אני חי בארץ‪ .‬מגיע לפה כל ארבעה או שישה‬
‫שבועות‪ ,‬למשך שבועיים‪ :‬שלושה חודשים‬
‫בשנה לפחות; וזה הולך ונעשה אינטנסיבי‬
‫יותר‪ ,‬כי אני מאוד מחובר“‪.‬‬
‫ אז למה אתה לא עובר לכאן?‬‫”נגעת בנקודה הכאובה בחיי‪ .‬הניסיון לעבור‬
‫לישראל לא צלח‪ .‬אשתי והבנות נעמדו עם‬
‫רגליהן האחוריות ואמרו ’אנחנו מרגישות כלפי‬
‫ארצות הברית מה שאתה מרגיש כלפי ישראל‘‪.‬‬
‫אני באמת חולק את חיי בין ארצות הברית‬
‫לישראל מכורח הנסיבות‪ .‬לפעמים אני חולם‬
‫על הרגע שבו אני מתעורר והכול חלום ומייחל‬
‫לכך שאנחנו חיים בארצי“‪.‬‬
‫להב אינו חש נחיתות לצד חבריו הוותיקים‬
‫בישראל‪” .‬אני מגלה שאני מעורה בחברה‬
‫הישראלית יותר ממרבית חבריי שגרים פה‬
‫ועסוקים בקיום היום‪-‬יומי‪ .‬לי יש יותר זמן‪ .‬אני‬
‫מאמין שמצאתי את הדרך להיות מעורב בשינוי‬
‫פני החברה הישראלית“‪.‬‬
‫לחברי הארגון‬
‫ולכל בית ישראל שלוחה ברכת‬
‫חג אביב שמח‬
‫מאחלים‪:‬‬
‫יו"ר הארגון נאוה שוהם‪-‬סולן‪,‬‬
‫ההנהלה והצוות‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪19‬‬
‫עוברת‬
‫באדום‬
‫ש‬
‫פלה תכלת טרבס‬
‫הגלוקוביצ'ים‬
‫לא גרים כאן עוד‬
‫מתם לב לערימת סטנדאפיסטים ההולכת ונערמת‬
‫בארצנו? מה הפלא‪ ,‬זה מפני שמדינתנו הירוקה‬
‫מדושנת בזבל אורגני )קומפוסט תוצרת בית(‪.‬‬
‫הוא מסריח וצבעו אינו מדהים אך התוצרים נורא‬
‫מצחיקים‪ ,‬נורא‪ .‬בהתחלה לא צחקתי‪.‬‬
‫בהארה פתאומית הבנתי‪.‬‬
‫”יש בקהל מישהו מבת ים?!“ מישהו בקהל הצביע‪ ,‬וכולם צוחקים‪ .‬אני‬
‫מסתכלת סביבי‪ ,‬דבר אינו מצחיק‪ ,‬אפילו לא מחייך‪ .‬הוריי עלו מפולניה‬
‫אחרי השואה‪ ,‬והושיבו אותם בבת ים‪ .‬מאז הם גרים כאן‪ ,‬וגם אני‪ .‬זה‬
‫מצחיק? כנראה פספסתי משהו בחיי‪.‬‬
‫אחר כך המצחיק שעל הבמה שואל‪” :‬יש פה מישהו מפתח תקווה?“‬
‫שוב כולם צוחקים‪ .‬דודתי ברחה עם ילדיה ממצרים‪ .‬היא עלתה על‬
‫הרכבת האחרונה מקהיר לירושלים והושיבו אותם בפתח תקווה‪ .‬זה לא‬
‫היה מצחיק אז‪ ,‬וגם היום לא‪” .‬יש פה מישהו מפרדס חנה?“ הכרתי פעם‬
‫מישהי מפרדס חנה‪.‬‬
‫רק אז נפל לי האסימון‪ :‬מי שגר איפשהו בישראל כולם צוחקים עליו‪ ,‬כי‬
‫בעצם אנחנו צוחקים על עצמנו‪ .‬זה מה שמכונה‪ :‬הומור‪.‬‬
‫נזכרתי בסיפור אישי שלא הצחיק אותי קודם לכן‪ ,‬ונורא צחקתי‪ :‬השעה‬
‫הייתה שתיים בלילה‪ ,‬הייתי לבדי בבית‪ .‬בעלי במילואים‪ .‬אני שומעת‬
‫נקישות על דלת‪ .‬בהתחלה חשבתי שאני חולמת‪ ,‬אבל כששמעתי שוב‬
‫נקישות שמתי לב שעיניי פקוחות‪.‬‬
‫ראיתי את חושך מצרים‬
‫בבהלה קמתי מהמיטה וכיביתי את השעון המעורר‪ .‬הרגל‪ .‬האור בחדר‬
‫לא נדלק‪ ,‬אז ירדתי למטה בחשיכה‪ .‬אחד הילדים השאיר על המדרגה‬
‫נעל‪ .‬מעדתי מעליה וכמעט נפלתי‪ .‬בעטתי בנעל לצד השני והמשכתי‬
‫בדרכי‪ .‬הגעתי לדלת והצמדתי עין אחת לעינית שבה‪ .‬ומה ראיתי? חושך‬
‫מצרים‪.‬‬
‫”מי זה?“ שאלתי‪.‬‬
‫קול גברי ענה בשאלה‪” ,‬אתם משפחת ”זליקוביץ?“‬
‫למען הדיוק‪ ,‬שם המשפחה שלנו הוא גליקוביץ‪ .‬מאחר שאנשים רבים‬
‫מחליפים גימ“ל ב‪-‬ז‘י“ן‪ ,‬הנחתי שהוא התכוון אלינו‪.‬‬
‫פתחתי את הדלת בבהלה וצרחתי‪” ,‬מה קרה לבעלי?“‬
‫שני אנשים עמדו מולי‪ ,‬האחד במדי צה“ל מקצין העיר כנראה‪ ,‬והאחר‬
‫אמר שהוא רופא‪ .‬אמרתי להם שאני אחות‪.‬‬
‫הם הכניסו אותי הביתה‪ ,‬והתיישבנו בסלון‪.‬‬
‫לאחר שתיקה מחניקה פתח הקצין ואמר בקול שקט‪” :‬גברת זליקוביץ‪,‬‬
‫אנחנו מצטערים לבשר לך שבעלך עלה על מוקש עם רכב הסיור שלו‬
‫ונהרג במקום“‪.‬‬
‫”זה לא יכול להיות“‪ ,‬צרחתי‪” ,‬רק לפני רגע הוא אמר לי לילה טוב‪ .‬תראו‬
‫לי את הניירות‪ ,‬איפה זה כתוב?“‬
‫הקצין הושיט דף‪ ,‬וקראתי בו בעיון‪” :‬סמל אברהם זליקוביץ“‪.‬‬
‫הוקל לי‪” .‬זו טעות“ בישרתי להם‪ :‬כאן ביתו של עמרם גליקוביץ‪ .‬אברם‬
‫גר למעלה‪ ,‬שתי קומות מעליי‪ ,‬לילה טוב‪.‬‬
‫הם קמו מיד והביעו צער על הטעות המביכה‪ .‬אמרתי להם שהרבה‬
‫פעמים אנשים מתבלבלים בין גימ“ל לז‘י“ן‪ ,‬בין עי“ן לאל“ף‪ ,‬אפילו‬
‫בין מ“ם לבי“ת‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫יזה צד בעטתי את הנעל‬
‫לאיזה‬
‫סגרתי את הדלת וכיביתי את האור‪ .‬עליתי חזרה לחדרי‪ ,‬ובדרך נזכרתי‬
‫בנעל שמעדתי עליה קודם לכן‪ .‬עליתי בצד השני של המדרגה‪ ,‬ושוב‬
‫מעדתי על נעל‪ .‬אותה נעל‪ .‬הרי בעטתי בה לצד השני‪.‬‬
‫כשהגעתי למיטה חשבתי על גברת זליקוביץ המסכנה‪ ,‬אשתו של‬
‫אברם‪.‬‬
‫לפתע נזכרתי שבעצם זליקוביץ אינם גרים שתי קומות מעליי‪ ,‬אלא שני‬
‫רחובות אחריי‪ .‬בטח התבלבלתי בין קו“ף לרי“ש‪ ,‬בין וי“ו לחי“ת‪ ,‬בין‬
‫מ“ם לוי“ו‪ ,‬בין ת“ו לוי“ו‪ .‬נשארה לי ת“ו חופשית בראש‪ ,‬אבל היא לא‬
‫הפריעה לי להירדם‪.‬‬
‫שתי נקישות נוספות על הדלת נשמעו לי כמתוך חלום‪ .‬שוב נוכחתי‬
‫שעיניי פקוחות‪.‬‬
‫מיד חשבתי על קצין העיר והרופא המבולבלים המחפשים את אלמנת‬
‫קצין הסיור האומללה‪.‬‬
‫ירדתי למטה בחשיכה‪ ,‬נזכרת שוב בנעל שאחד הילדים השאיר על‬
‫המדרגה‪ .‬לא זכרתי לאיזה צד בעטתי אותה‪ ,‬לכן שמרתי על האמצע‪.‬‬
‫הסטנדאפיסט נקרע מצחוק‬
‫הגעתי לדלת‪ ,‬ומישהו שאל‪” :‬כאן זה רחוב אלי כהן ‪ “?9‬אנחת רווחה‬
‫נפלטה מפי‪ :‬לא‪ ,‬רחוב מקביל לכאן זה רחוב אלי קוגן ‪ .9‬בטח כ“ו‬
‫התחלפה להם בקו“ף והה“א בגימ“ל‪.‬‬
‫”סליחה“‪ ,‬אמר הקול מאחורי הדלת‪” .‬אני מצטער‪ ,‬התבלבלתי‪ .‬אנחנו‬
‫מחפשים את משפחת ”גלוקוביץ“‪.‬‬
‫”אה“‪ ,‬אני עונה‪” ,‬הגלוקוביצ‘ים לא גרים כאן עוד‪ .‬פה גרה משפחת‬
‫גליקוביץ“‪.‬‬
‫אני מביטה מבעד לעינית הדלת ורואה את שני הגברים בוהים לתוך דף‬
‫נייר‪ .‬מתוך רחמים פתחתי את הדלת‪ ,‬לעזור להם‪.‬‬
‫הם מושיטים לעברי את הנייר‪ ,‬ואני מנסה לפענח את הכתוב‪ ,‬ללא‬
‫הצלחה‪ .‬המילים נראות כמו שרבוט אינדיאני‪ .‬אולי בכל זאת אני ישנה‪,‬‬
‫ולא באמת התעוררתי?‬
‫הסטנדאפיסט צוחק‪ ,‬וזה מצחיק‪ .‬מצחיק איך הוא נקרע מצחוק על‬
‫חשבון אלה שקנו כרטיס זוגי כדי לשמוע אותו לועג להם על כך שבאו‬
‫כל הדרך מפולניה לבת ים‪ ,‬רק כדי לשמוע אותו מקיא את מוחו על‬
‫הבמה‪ .‬מצחיק אותו‪ ,‬חמוד!‬
‫יום כיף לחברי הארגון‬
‫הנ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ז‬
‫מ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ל‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫שי‬
‫ת‬
‫ק‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫כיף לחברי הארגון‬
‫ב‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‪27 ,‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,2‬‬
‫ב‬
‫"‬
‫ט‬
‫ירה" בקיבוץ געש‬
‫בתכנית‪:‬‬
‫‪09:30‬‬
‫‪11:00‬‬
‫‪11:15‬‬
‫‪12:30‬‬
‫‪14:00‬‬
‫‪15:30‬‬
‫התכנסות וכיבוד קל‬
‫תערוכה ‪ -‬עבודות יד של חברי הארגון‪.‬‬
‫)אלמנות ויתומים המעוניינים להציג מיצירותיהם‬
‫מוזמנים לפנות למשרדי הארגון עד ליום ‪ 28‬במרס ‪.(2010‬‬
‫ברכות‬
‫"ונעבור לפרסומות" ‪ -‬הרצאתו של מיקי רוזנטל על המציאות הישראלית‬
‫כפי שהיא משתקפת ממסך הטלוויזיה‪ ,‬על השינויים בהשתקפות הישראליות‬
‫בטלוויזיה‪ ,‬וכן שאלות נוספות‪ ,‬כמו מי מופיע בתכניות? על מה מדברים‬
‫ומה מראים? מה באמת קורה בתכניות הריאליטי וכיצד כבש מסך הטלוויזיה‬
‫את התרבות והפוליטיקה?‬
‫מיקי רוזנטל הוא סמנכ"ל התוכן בחברת החדשות של ערוץ ‪ ,2‬מגיש תכניות‬
‫הטלוויזיה 'בולדוג' ו'בולדוזר'‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬יוצר‪ ,‬עורך ומפיק של תכניות טלוויזיה‬
‫רבות בתחום האקטואלי והדוקומנטרי‪.‬‬
‫ארוחת צהריים‬
‫"החברים של בני" ‪ -‬הזמרים חנן יובל‪ ,‬ישראל גוריון וצמד הפרברים‪,‬‬
‫יבצעו ממיטב השירים מהופעותיהם בהרכבים השונים‪" :‬הדודאים"‪,‬‬
‫"שלישיית גשר הירקון" ו"השלושרים"‪ ,‬ושירים נוספים‪.‬‬
‫סיום משוער של היום‬
‫עלות השתתפות ביום הכיף היא ‪ ₪98‬מספר המקומות מוגבל‬
‫מועד אחרון לרישום ותשלום הוא ‪ 21.04.2010‬ניתן להוריד טופס הרשמה באתר הארגון‬
‫לא יתאפשרו הרשמה ותשלום בזמן האירוע למען הסר ספק‪ ,‬אין אפשרות להזמין מי שאיננו חבר ארגון‬
‫מחכים לכם בחום ובאהבה‪,‬‬
‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪17‬‬
‫ביקורת ספר‬
‫על שכול‬
‫וכישלון חברתי‬
‫”כלה ונחרצה“‪ ,‬ספרה של טל רבינוביץ‘ ‪ -‬מרצה בנושאי אלימות‬
‫במשפחה מחברת ספרי ילדים‪ ,‬אישה מוכה בעברה ויתומה מאב שנפל‬
‫בשירות המילואים‪ ,‬משרטט קו דק בין אבדן אחד למשנהו‪ ,‬ומעביר‬
‫ביקורת נוקבת על חברתנו האדישה‪ .‬מאיה קרני‬
‫ב‬
‫רה‬
‫האפקט המלווה את הקריאה בספרה‬
‫לשון‬
‫של טל רבינוביץ‘ הוא צקצוק ון‬
‫מהול בתוכחה‪ .‬קורא הניגש לספרהה‬
‫על מנת להירגע מתלאות היוםם‬
‫ת‬
‫יזכה למנה הגונה של מציצנות‬
‫לעבר הסיפור שמאחורי כותרות העיתונים‪ .‬זהה‬
‫המגיע מצויד ברקע אקדמי מהפקולטות למדעיי‬
‫ההתנהגות‪ ,‬או מהחיבוק הסוציאלי‪ ,‬ייאלץ‬
‫להרפות את ידיו ולהנהן‪ ,‬מושפל מבט‪ ,‬נוכח רצף‬
‫הכשלים הביורוקרטיים המעיבים על סיפורה של‬
‫רבינוביץ‘‪.‬‬
‫סיפורה של טל רבינוביץ‘ הוא סיפורם של עניי‬
‫עירך‪ .‬לא אלה המתובלים ברקע סוציו‪-‬אקונומי שיצדיק‬
‫יצדיק‬
‫את ההתנשאות השתוקה שתלווה את המבט המהיר‪ ,‬המרפרף‪ ,‬שנפגין‬
‫לעברם ברחוב; גם לא אלה שנקרא תחת כותרת עבת בשר שתצטרף‬
‫לסטטיסטיקה של חברה אוכלת יושביה ‪ -‬חברה שבה נישואים הופכים‬
‫לכלוב מסורג‪ ,‬קריירה היא עילה לבריחה מאויב‪ ,‬וילדים הם תחינה בשר‬
‫ודם לאותו אויב מבית‪ ,‬לעתיד מהול בחמלה‪.‬‬
‫אלא שהרובד שקוראות הביטאון יזהו במסעה של טל רבינוביץ‘‪ ,‬ובבת‬
‫דמותה נורית‪ ,‬יוסיף נופך אחר לפאזל המטריד והשכיח עד אימה‬
‫שבסיפורה של אישה צעירה בת ‪ ,29‬המוצאת את עצמה נעה על חורבות‬
‫זוגיות; זוגיות שבה חוט טלפון מוסתר מתחת למזרן כתזכורת לגאולה‬
‫הבלתי מושגת‪ ,‬ופרויקט הצלת שכונות‪ ,‬המוכר לכל סטודנטית לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬הופך לטרגדיה שייקספירית‪ .‬בסיפור זה השכונה ויושביה‬
‫שותקים כקהל מנומס באולם הופעות מהוגן‪ ,‬וכמוהם‪ ,‬שותקים בנימוס‬
‫‪22‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫מהול בתוכחה גם מוסדות הרווחה שיקבלו את‬
‫האנטי‪-‬גיבורה כדיירת אורח‪ ,‬כמספר סטטיסטי‪,‬‬
‫ככשכר טרחה ‪ -‬או כשוכרת דירה פחות מועדפת‪.‬‬
‫על בריחה והישרדות‬
‫ע‬
‫טל רבינוביץ‘ זכתה להגדרה הנאה פחות של אישה‬
‫ט‬
‫מוכה‪ ,‬אך קודם לכן זכתה להצטרף למשפחת השכול‪.‬‬
‫מו‬
‫כיאה למי שהתהדרה בהגדרות במשך ילדותה ונעוריה‪,‬‬
‫כי‬
‫עסקה רבינוביץ‘ בזהירות יתרה‪ ,‬כמעט ביראת קודש‪,‬‬
‫עס‬
‫בדמות שהחייתה את אותן הגדרות ‪ -‬היא עצמה‪.‬‬
‫בד‬
‫ההגדרה העיקרית המפעפעת כמו נחיל מים המתפרץ‬
‫הה‬
‫בין השורות היא ’הבת של‘‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה הנשאלת באמצעות מעשיה‬
‫ובחירותיה של נערה המתבגרת לאישה צעירה‪ ,‬בת‪-‬של‪-‬מי‪ ,‬אפשר‬
‫להבין רק בתום המסע‪ .‬בחבילה של ”אתרים ומקומות בישראל“ ממאנת‬
‫בת התשע לשחק‪ ,‬בזמן השבעה‪ ,‬כי הקדוּשה מהולה באדמה שבה קבור‬
‫אביה‪.‬‬
‫במערכה המוקדמת של בחירת בובה ליום הולדתה נותרת הילדה פסיבית‪,‬‬
‫מאפשרת לנסיבות לבחור בעבורה בובה צנועה‪ ,‬ממש כמוה‪ ,‬כזו שתייצג‬
‫את הבובה הפסיבית שתמאן רבינוביץ‘ להיות לכל אורך סיפורה‪ ,‬סיפור‬
‫הבריחה וההישרדות; ויותר מכך ‪ -‬סיפור תיקון תשתית ביורוקרטית של‬
‫מערכת המשפט‪ ,‬מעונות לנשים מוכות‪ ,‬מערכת הרווחה‪ ,‬מעונות לשיקום‬
‫נרקומנים אשר הפילו אתם בחבטה עדינה ומשורטטת היטב אישה‪ ,‬שני‬
‫ילדים‪ ,‬וניסיון לצאת ממעגל שכול אחד למעגל הרס אחר ואף מערכת‬
‫שיטור ‪ -‬דוגמטית‪ ,‬דרקונית‪ ,‬מעוררת זעם בלתי נלאה ‪ -‬סיפור המשרטט‬
‫בקפידה מצב עגום‪.‬‬
‫ספרה של רבינוביץ‘ מציג זווית נדירה של הקרבן‪ ,‬ומעלה סוגיה מטרידה‬
‫שלפיה אישה‪-‬קרבן‪-‬להתעללות נדרשת לתת את הדין‪ ,‬לברוח‪ ,‬להתנצל‪,‬‬
‫לחכות לחסדי מי שרק יסכים לעזור‪ ,‬כלכלית‪ ,‬תעסוקתית‪ ,‬ובכלל‪ ,‬להתחנן‬
‫להגנה מפני אויב מבית; כל זאת אף שהיא זו שהייתה‪ ,‬ועדיין‪ ,‬קרבן‬
‫להתעללות של בן זוג ושל ממסד אטום‪ ,‬בעוד שהמתעלל‪ ,‬בין אם נולד‬
‫לסביבה שכמעט בלתי נמנע להפוך בה לכזה ובין שלא‪ ,‬זוכה לחיבוק‬
‫מגונן של חברה המתיימרת להציל את הקרבנות והמבלבלת בין הקרבן‬
‫ובין זה שפגע בו‪.‬‬
‫משכול לאבדן‬
‫לסיפור הזה יש סוף טוב‪ ,‬אך זוהי נקודת ההתחלה אשר מעוררת תהיות‪.‬‬
‫טל רבינוביץ‘ איבדה את אביה ביום האחרון לשירות המילואים שלו‪,‬‬
‫והיא בת תשע‪ .‬מאז ערקה אמה לארצות הברית‪ ,‬יחד עם אחיה‪ .‬כשחזרה‬
‫כנערה ארצה‪ ,‬החלה רבינוביץ‘ הצעירה לחפש את הקישור הארצישראלי‪:‬‬
‫אותו קישור שיחבר ‪ -‬אולי יבהיר מעט ‪ -‬את הערפל הנוגע לאביה‪.‬‬
‫את בעלה פגשה בפרויקט שיקום שכונות‪ .‬הוא היה פעיל בוועד של אותו‬
‫פרויקט‪ ,‬ושמח לעסוק בכל שיתוף פעולה מגופי הרווחה אשר יסייעו‬
‫לנערי השכונה לצאת ממעגלים של רע למעגלים של טוב‪ ,‬וכן יעניקו‬
‫סיוע בשיעורי בית‪ ,‬או יקצו לנערים אלה חונכוֹת עתירות מוטיבציה‬
‫שתשמחנה ”לאמצם“ למען תחושה של ציונות‪ ,‬או למען תחושת הבית‬
‫של פעם ‪ -‬בית עם אימא‪ ,‬ועם אבא שכבר לא‪ .‬כתפיו השזופות של האיש‬
‫הזכירו לה את הבית הזה‪ .‬השכונה הזכירה לה את כל מה שלא מנוכר‪.‬‬
‫מכאן הדרך הייתה ברורה‪ ,‬ומפותלת‪ .‬רבינוביץ‘ שימשה מורה לילדים‬
‫בעלי צרכים מיוחדים‪ :‬חירשים; קשה שלא להבחין בדוק האירוני הקל‬
‫שחברה שבה הלקות היא ההקשבה מייצגת מקרה פרטי שבו החברה‬
‫מעדיפה לא להקשיב לצווחות שמעבר לקיר ולא לסייע‪ .‬כשברחה למעון‬
‫לנשים מוכות הצטרפה רבינוביץ‘ לסטטיסטיקה מהצד האחר‪ .‬כשנתנה‬
‫אמון בעובדים סוציאליים‪ ,‬בעודה מנסה לפרנס את ילדיה‪ ,‬חוותה עגמת‬
‫נפש ממוסד שניסה לסייע לבעלה להשתקם ולצאת ממעגל הסמים‪ ,‬אך‬
‫אפשר לו לפרק מעגלים אחרים‪.‬‬
‫הסטיגמה שנוח להדביק‬
‫רבינוביץ‘ משרטטת חברה שבה האישה המוכה נמצאת בין הפטיש לסדן‪.‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬כל עוד היא נמצאת עם בעלה המכה‪ ,‬היא נתונה לפחדים‪,‬‬
‫ללחצים‪ ,‬לחוסר ודאות‪ ,‬לחוסר ביטחון ולדימוי עצמי נמוך; ומאידך‬
‫גיסא‪ ,‬הסטיגמה שנוח כל כך להדביק לאישה מוכה המבקשת לפרק את‬
‫התא המשפחתי‪ ,‬רובצת לפתחה‪ .‬אישה כזו מואשמת בפגיעה בשלמות‬
‫המשפחה ובפגיעה בילדים הזקוקים לדמות אב‪.‬‬
‫זהו סיפורה של אישה שמיאנה לשמש נוכחת‪-‬נפקדת‪ .‬בעודה חווה את‬
‫חבלי הלידה ממעגל האבדנים הפרטיים שלה‪ ,‬של אביה‪ ,‬של עצמה‪ ,‬של‬
‫החופש ‪ -‬המשיכה רבינוביץ‘ לפתח תכניות הדרכה לנשים שעברו תקיפה‬
‫מינית ולהרצות לשוטרים על אלימות במשפחה ‪ -‬זאת כדי לנפץ את‬
‫סטיגמת הפרנויה הנשית‪ ,‬שלפיה האישה כנראה מביאה ”זאת“ על עצמה‪.‬‬
‫יותר מכול‪ ,‬סיפורה מעורר תחושה של הזדהות‪.‬‬
‫זהו סיפור החושף את מאחורי הקלעים של ההשפעות האפלות הטמונות‬
‫באבדן‪ ,‬כאלה שעין בלתי‪-‬מיומנת‪-‬בשכול לא בהכרח תצליח לקשר‬
‫ביניהן‪ .‬היכולת להכיל ולסבול כדי לזכות בתחושה רגעית של מעגל‬
‫שנסגר‪ ,‬של גיבור שזוף כתפיים‪ ,‬אב לילדים שיגדלו לא כיתומים‪ ,‬של‬
‫חיים אחרים‪ :‬אותה יכולת היא טריגר שכל ילדי מעגל השכול חווים‬
‫בדרך זו או אחרת‪.‬‬
‫יש מי שמשתמשים בטריגר לספרי הנצחה ולחינוך ילדיהם‪ ,‬ויש מי‬
‫שחווים את הצורך הזה‪ ,‬על ידי כך שהם הופכים לקרבן בחייהם‪ .‬חברה‬
‫למודת מלחמות ‪ -‬של הפרט ושל הפרטים המרכיבים את צבאה ‪ -‬צריכה‬
‫לדעת לקשר בין הנקודות ולזהות את הקו המטריד הזה‪ ,‬כדי לסייע‬
‫לבניית משפחות אחרות ‪ -‬משפחות שבהן התמודדות עם אבדן תסתכם‬
‫באבדן שיני חלב‪ ,‬ולא באבדן אב‪ .‬לפחות עד כמה שאפשר‪.‬‬
‫חגיגות ‪ 62‬שנה‬
‫לעצמאות ישראל‬
‫לקבל הזמנות‬
‫חברי ארגון המעוניינים ל ל‬
‫לטקס הדלקת המשואות‬
‫בערב יום העצמאות ה‪ 62-‬למדינת ישראל‪ ,‬מתבקשים לפנות אל משרדי הארגון‪:‬‬
‫טל'‪ 03-6918403 :‬שלוחה ‪.3‬‬
‫הטקס ייערך בהר הרצל בירושלים‬
‫כל חבר ארגון זכאי לכרטיס זוגי אחד‬
‫מספר המקומות מוגבל ‪ -‬אנא הקדימו להירשם‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪23‬‬
‫כלכלת בית‬
‫אושר ושפע‬
‫בהישג יד‬
‫נ‬
‫<< בעז חן‪-‬ציון‬
‫יהול משפחה כמוהו כניהול עסק‪ .‬המשפחה היא ”יחידת רווח“‬
‫עצמאית המנהלת הוצאות והכנסות‪ ,‬רווח והפסד לכל דבר‬
‫ועניין‪ .‬משפחה אינה יכולה לצבור גירעון לאורך זמן‪ ,‬שכן‬
‫גירעון מצטבר עלול להביא ל“פשיטת רגל“‪ ,‬פשוטה כמשמעה‪:‬‬
‫אם ”אוכלים“ את החסכונות‪ ,‬אחר כך את הרכוש‪ ,‬וצוברים‬
‫חובות שאי אפשר להחזיר‪ ,‬אפילו לא במחיר של עבדות לכל החיים‪ ,‬הרי‬
‫מכריזים לבסוף על ”פשיטת רגל“‪.‬‬
‫במאמר זה אתמקד בניהול כלכלי היוצר שפע ויציבות לאורך זמן‪ ,‬בשילוב‬
‫עם התבוננות חיובית על ”חצי הכוס המלאה“ היוצרת אושר ‪ -‬אלה‬
‫יוצרים יחד חיי אושר ושפע‪ .‬אמנם מצב כלכלי איתן והתבוננות חיובית‬
‫אינם מרפאים את כאב השכול‪ ,‬אך הם מאפשרים תנאים להתמודדות עם‬
‫האבדן ובתוך כך יוצרים חיים טובים יותר‪.‬‬
‫משפחות שחוות אבדן לעתים רואות בהתנהלות הכלכלית דבר שולי‬
‫המתגמד נוכח אבדן חיים‪ .‬אכן כולנו תמימי דעים כי חיים חשובים‬
‫מכסף‪ .‬מתבקש להבהיר שאין הדברים עומדים זה מול זה‪ ,‬שכן אי אפשר‬
‫להחזיר את הגלגל לאחור‪.‬‬
‫לעתים האבדן כרוך בפגיעה ביכולת הניהול‪ .‬ייתכן מצב שבו האדם‬
‫שנלקח מאתנו ניהל לבדו את כלכלת המשפחה ועקב כך נוצרה בעיה‬
‫מעשית בניהול‪ .‬גם במצב זה אין מנוס‪ :‬צריך לקחת אחריות ולהתארגן‬
‫למצב החדש‪ ,‬לרבות לימוד הנושא‪ ,‬הסתייעות ביועץ או בכל דרך אחרת‬
‫אשר תבטיח את המשך השליטה בכלכלת המשפחה‪ .‬בשום מקרה אין‬
‫לאפשר למכונית הזאת להמשיך לנסוע בלי נהג ולהידרדר לתהום‪.‬‬
‫ניסיונות לפצות את עצמנו‪ ,‬למשל ברכישת מתנות יקרות‪ ,‬עלולים‬
‫להסתיים במפח נפש גדול שבעתיים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫אם כן‪ ,‬מה עושים?‬
‫שלב א‘‬
‫מחליטים‪ .‬בוחרים באסטרטגיה של נטילת אחריות על המצב הכלכלי‪.‬‬
‫מבטלים מחשבות כמו‪” :‬לא יתנו לי ליפול“ או ”יעזרו לי“‪ .‬אולי זה נכון‪,‬‬
‫אך איני מכיר איש המעוניין להיות מסכן ונזקק‪.‬‬
‫שלב ב‘‬
‫מיפוי המצב הכלכלי ולימודו‪ ,‬כולל נכסים וחסכונות וכן הכנסות קבועות‪.‬‬
‫בתוך כך יש לשמר התבוננות על ”הכוס המלאה“ והתמקדות בבעיות‬
‫שאפשר למצוא להן פתרון‪.‬‬
‫שלב ג‘‬
‫שיתוף כל בני הבית בהתאם לגילם‪ ,‬וגיוסם לשיתוף פעולה ולנטילת‬
‫אחריות ‪ -‬כל אחד בתחומו ‪ -‬מתוך הבנה‪ .‬השיתוף חשוב בכל ההיבטים‪,‬‬
‫שכן הבחירה ”בחיים“ היא בחירה משפחתית‪.‬‬
‫חשוב לרתום ילדים בגיל העשרה וילדים בוגרים‪ .‬אם כל אחד ייקח‬
‫אחריות‪ ,‬למשל בשיחות הטלפון ולבזבוזים הקטנים אשר יחד הם גדולים‪,‬‬
‫יקטנו משמעותית ההוצאות השוטפות‪.‬‬
‫שלב ד‘‬
‫הגדרת שיטת ניהול המבטיחה יציבות לאורך זמן‪ .‬קביעת אחריות ומטלות‪,‬‬
‫מעקב אחר חשבון הבנק בתדירות גבוהה )אין זה תפקידו של פקיד הבנק‪,‬‬
‫העלול להתריע מאוחר מדי(‪ .‬שיטת הניהול צריכה לכלול רמת הוצאות‬
‫מכסימלית לכל תחום‪ ,‬ורמת הוצאות כוללת הפחותה מההכנסות‪ .‬כך‬
‫אפשר להקצות חיסכון לצרכים עתידיים צפויים‪ ,‬כגון‪ :‬החלפת כלי רכב‪,‬‬
‫מכשירי חשמל‪ ,‬שיפוץ הבית‪ ,‬בר מצווה‪/‬בת מצווה‪ ,‬יציאה לחופשה‪ ,‬וכל‬
‫דבר אחר שאפשר לצפות מראש‪ ,‬גם אם איננו יודעים מתי בדיוק‪.‬‬
‫שלב ה‘‬
‫מעקב שוטף‪ ,‬שבועי ‪ /‬חודשי ‪ /‬רבעוני‪ ,‬ושנתי‪ .‬חשוב להגדיר מעקב קבוע‬
‫ולבצעו כדבר שבשגרה‪ ,‬שכן טיפול חד‪-‬פעמי בלבד ידעך במשך הזמן‬
‫ולא ישיג את מטרתו ארוכת הטווח‪.‬‬
‫החלפת המשקפיים‬
‫דניאל כהנמן‪ ,‬פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה לכלכלה התנהגותית‪ ,‬זוכה‬
‫פרס נובל לכלכלה לשנת ‪ ,2002‬טען בהרצאתו על חקר מושג האושר ‪-‬‬
‫כי לא נמצא קשר בין האושר הנתפס ובין האושר במציאות‪ .‬כהנמן הדגים‬
‫זאת באמצעות נתונים על שביעות הרצון בקרב הצרפתים‪ ,‬שהִנה נמוכה‬
‫)‪ 11%‬מאוד שבעי רצון(‪ ,‬מול שביעות הרצון בקרב הדנים‪ ,‬שהִנה גבוהה‬
‫)‪ 60%‬מאוד שבעי רצון(; ואולם במציאות‪ ,‬הצרפתים חיים שלוש שנים‬
‫יותר מאשר הדנים‪.‬‬
‫עוד הראה כהנמן כי במחקרי מוח התגלה כי פעילות רגשית חיובית‬
‫מביאה לפעילות חיובית מבחינה פיזית‪ ,‬כולל התמודדות טובה יותר עם‬
‫מחלות‪.‬‬
‫מדבריו אפשר להבין כי תחושת האושר היא חלק חשוב ביצירת האושר‬
‫בפועל‪ .‬אם נתנהג כאנשים מאושרים ואופטימיים‪ ,‬יש סיכוי גדול שנחווה‬
‫חיי אושר‪.‬‬
‫”באנרגיות חיוביות“‬
‫את דבריו הבנתי ביתר שאת לפני כשבוע בשיחה עם אבי בן השמונים‪-‬‬
‫וחמש‪ .‬שאלתי אותו מה שלומו‪ ,‬ותשובתו הייתה‪” :‬אני חי בגן עדן“‪.‬‬
‫הוא אף הוסיף‪” :‬אתה רואה‪ ,‬איבדתי אח במלחמת השחרור‪ ,‬איבדתי בן‬
‫במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אשתי חולה ‪ -‬אבל אני בוחר להסתכל סביב‬
‫ולראות את כל הדברים הטובים שיש לי‪ .‬אני מאמין כי התבוננות חיובית‬
‫על חיינו הופכת את החיים לטובים ומאושרים יותר“‪.‬‬
‫דברים אלה ממחישים היטב את חשיבות ”החלפת המשקפיים“‬
‫לאופטימיים; ומומלץ להמחיש תפיסה זו גם לילדים‪ ,‬למשל באמצעות‬
‫ספרה של שולה מודן‪” ,‬משקפי הקסם של ליאור“‪.‬‬
‫ניהול כלכלת המשפחה חשוב ואף הכרחי בכל משפחה‪ ,‬וחשוב שבעתיים‬
‫במשפחה שכולה המתמודדת עם האבדן בכל המובנים‪ .‬בכל משפחה‪,‬‬
‫ואולי דווקא במשפחות השכולות‪ ,‬יש חשיבות גבוהה מאוד להתנהלות‬
‫איכותית שתשמור על המשפחה מפני התמודדות נוספת ‪ -‬משבר כלכלי‬
‫ מעבר להתמודדות ההכרחית ממילא‪.‬‬‫התבוננות חיובית על החיים לצד עשייה שקולה ואחראית תשפר‬
‫את חיינו ותקדם אותנו לחיים טובים ומאושרים ‪ -‬ואף מעושרים‪.‬‬
‫יוצאים לדרך‪.‬‬
‫הכותב הוא מאמן לתקשורת ומנהיגות בחברת תות תקשורת ותוצאות ‪ -‬בהנהלת אלון גל‪ ,‬מנכ“ל ‪www.tut-coach.co.il‬‬
‫מלגות ליתומי צה"ל תושבי ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬מנהל תלמידים ‪ -‬מדור הסיוע‪,‬‬
‫מעניקה מלגות מהקרן על שם דניאל ואליהו אוסטר ז"ל‬
‫)תרומת הגב' יוליה אוסטר ז"ל(‬
‫לשנת הלימודים תשע"א ‪2011 -‬‬
‫הקרן מיועדת לתלמידי האוניברסיטה העברית‪ ,‬תושבי ירושלים בלבד‪ ,‬שהם נכי צה"ל או‬
‫בנים למשפחות שכולות ממלחמות ישראל‪.‬‬
‫מוזמנים לפנות‪ :‬סטודנטים הלומדים לתואר בוגר או מוסמך אוניברסיטה בהיקף לימודים של ‪ 50%‬לפחות‪.‬‬
‫סטודנטים העונים לדרישות הקרן‪ ,‬יפנו למדור הסיוע בצירוף אישורים מתאימים עד‬
‫ליום ה‪ 31-‬באוגוסט ‪2010‬‬
‫לפרטים נוספים אנא פנו למדור הסיוע‪ ,‬האגף למנהל תלמידים‬
‫בניין גולדשמידט – קומת הכניסה הר הצופים ירושלים ‪91905‬‬
‫קבלת קהל‪ :‬ימים א–ה בין השעות ‪13:00–11:00‬‬
‫מענה טלפוני‪ :‬ימים א–ה‪ ,‬בין השעות ‪ 15:00–13:00‬בטלפון‪02-5882881 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪25‬‬
‫ילדי השכול‪:‬‬
‫"שברנו פה‬
‫סטריאוטיפים"‬
‫‪26‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫פרויקט "ברית חיים" מפגיש יתומים ואחים שכולים בני ‪13-18‬‬
‫מכל העדות בישראל ובכך נותן להם הזדמנות להכיר זה את זה‬
‫ולהתחבר‪ .‬עדי מינץ‪ ,‬אלמנת חלל צה"ל‪ ,‬מובילה את הפרויקט‪,‬‬
‫ואת החסות נותנים צה"ל ומשרד הביטחון‪.‬‬
‫<< אורי טל‬
‫<<‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪27‬‬
‫<< ילדי השכול‪:‬‬
‫"שברנו פה‬
‫סטריאוטיפים"‬
‫א‬
‫י אפשר לתאר מה עובר ילד‬
‫אשר מאבד את אחיו או את‬
‫אביו‪ :‬חייו לעולם לא יהיו‬
‫כתמול שלשום‪ .‬ועם זאת‪,‬‬
‫השכול אינו בהכרח אפילוג‪,‬‬
‫אומרת עדי מינץ‪ ,‬אלמנת חלל צה"ל ומנהלת‬
‫פרויקט "ברית חיים"‪ .‬לעתים הוא גם פרולוג‪.‬‬
‫"מתוך השכול אפשר להוציא משהו חדש"‪,‬‬
‫היא מסבירה‪" .‬השכול הוא עובדה קיימת‪ ,‬והוא‬
‫כואב‪ ,‬אין שום ויכוח על כך ‪ -‬אבל אפשר‬
‫לצמוח ממנו‪ .‬השכול הוא לא רק סוף"‪.‬‬
‫בעבור למעלה ממאתיים בני הנוער שהשתתפו‬
‫בפרויקט והנושאים עמם את השכול והאבדן‬
‫של הורה או של אח ‪ -‬פרויקט כזה יכול אולי‬
‫להיות התחלה חדשה‪" .‬למדתי השבוע הרבה‬
‫על קבלת השונה"‪ ,‬סיפר יהונתן גלר בן החמש‪-‬‬
‫עשרה מהיישוב הקהילתי רעות‪" .‬הכרתי עדות‬
‫חדשות ומגזרים שמעולם לא פגשתי‪ .‬זה היה‬
‫המפגש הראשון בעבורי עם בני העדה הדרוזית‬
‫ מי יודע מתי זה היה קורה אם לא הייתי לוקח‬‫חלק בפרויקט הזה"‪.‬‬
‫הפרויקט הרשמי אמנם מסתיים לאחר ארבעת‬
‫הימים שחווים הנערים והנערות באווירה‬
‫הפסטורלית בשפיים‪ ,‬אך ההיכרות עם‬
‫המשתתפים האחרים היא רק ההתחלה‪" .‬לאחר‬
‫ארבעה ימים עמוסים עשינו שיחת סיכום‬
‫והצבנו מטרות לעתיד"‪ ,‬ממשיך גלר‪" .‬אחת‬
‫‪28‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫עדי מינץ‪:‬‬
‫הילדים לומדים שלמרות ההפרדה בין 'שלנו'‬
‫ל'לא שלנו' בחברה האנושית‪ ,‬אם פעם זה היה‬
‫'אנחנו היהודים' אל מול כל השאר ‪ -‬הרי היום זה‬
‫'אנחנו‪ ,‬הישראלים'‪ ,‬עם מגוון של אנשים ודעות‬
‫"‬
‫"‬
‫הבנות אמרה שהיא תיקח את הידע הזה ותנסה‬
‫להעביר אותו הלאה‪ .‬אנחנו צריכים להדביק‬
‫בצורת החשיבה הזאת אנשים נוספים‪ .‬שברנו‬
‫פה סטריאוטיפים על החברה‪ .‬אם אשמע אחד‬
‫מהחברים שלי אומר משהו רע על בדואים‪ ,‬רק‬
‫כי הם בדואים‪ ,‬אעצור אותו ואומר שהם אחלה‬
‫אנשים‪ .‬אספר על הבדואים שהכרתי‪ ,‬ואשבור‬
‫את הסטיגמה‪ .‬אני מקווה שלאט‪-‬לאט מהקבוצה‬
‫הקטנה שלנו זה יתפשט‪ .‬זאת בסופו של דבר‬
‫המטרה של הפרויקט ‪ -‬לקחת קבוצה עם עבר‬
‫משותף מכל העדות‪ ,‬כדי שיהיה חיבור כלשהו‪,‬‬
‫ראשוני‪ ,‬שממנו נוכל להמשיך הלאה"‪.‬‬
‫לא המסכנים‪ ,‬אלא בעלי הכוח‬
‫פרויקט ברית חיים‪ ,‬שהושק ב‪ ,2004-‬נועד‬
‫לקרב לבבות ולעודד את קבלת השונה‪ .‬באותה‬
‫שנה נכנס הפרויקט לתודעה הישראלית‪ ,‬כאשר‬
‫הנושא המרכזי של טקס הדלקת המשואות ביום‬
‫העצמאות היה "ברית לחיים"‪ ,‬ובוגריו ליוו את‬
‫מדליקי המשואות‪.‬‬
‫לשם קיום הפרויקט נאספו בני המשפחות‬
‫השכולות‪ ,‬יתומי צה"ל ואחים שכולים בני ‪13‬‬
‫עד ‪ ,18‬ממגוון העדות והמגזרים המרכיבים‬
‫את החברה הישראלית‪ .‬הנערים עברו סדנאות‬
‫להעצמה אישית‪ ,‬וכן פעילויות רבות שעזרו‬
‫להם להכיר את השונה‪ ,‬לקבלו ולקרבו‪ ,‬לקראת‬
‫תפקידם החדש כשגרירים‪.‬‬
‫"אומרים שזאת לא חוכמה לקרב לבבות‬
‫במשפחת השכול"‪ ,‬אומרת מינץ‪" ,‬שהחיבור‬
‫הוא אוטומטי‪ .‬אבל זאת טעות‪ .‬זה לא מובן‬
‫מאליו‪ .‬יש ילדים שאינם מדברים עברית‪,‬‬
‫או כאלה שבאים מעולמות אחרים מבחינה‬
‫תרבותית וחברתית‪ ,‬ולמעט העובדה שהם יתומי‬
‫צה"ל אין ביניהם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬דבר משותף‪ .‬פה הם‬
‫למדו מה באמת מקשר ביניהם‪ .‬כאן‪ ,‬בפרויקט‪,‬‬
‫שילוב של דתות ועדות‬
‫בתום ארבעת ימי פרויקט "ברית חיים"‬
‫התכנסו משתתפיו יחד עם משפחותיהם‬
‫לטקס הסיום‪ ,‬אשר נערך באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬באירוע נכחו שר הביטחון אהוד ברק‪,‬‬
‫הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי‪ ,‬המפכ"ל רנ"צ‬
‫דודי כהן‪ ,‬ראש אגף משפחות והנצחה אריה‬
‫מועלם ויו"ר ארגון האלמנות ויתומי צה"ל‪,‬‬
‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪.‬‬
‫באֵי הטקס צפו בהופעה מרגשת של דוד ד'אור‪,‬‬
‫אשר הופיע עם שיר שחיבר במיוחד בעבור‬
‫הפרויקט‪ ,‬ולפיכך נושא את שמו‪" :‬ברית חיים"‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬שולבו בטקס הופעות של להקות‬
‫אתניות‪ ,‬שנטעו מעט קצב בקהל‪ ,‬ובסיכום‬
‫הערב נרשמה הופעה מסעירה של הזמר‬
‫הילדים לומדים שלמרות ההפרדה בין 'שלנו'‬
‫ל'לא שלנו' בחברה האנושית‪ ,‬אם פעם זה היה‬
‫'אנחנו היהודים' אל מול כל השאר ‪ -‬הרי היום‬
‫זה 'אנחנו‪ ,‬הישראלים'‪ ,‬עם מגוון של אנשים‬
‫ודעות"‪.‬‬
‫סביבת הפרויקט מאפשרת למשתתפים‬
‫התמודדות שונה‪ :‬לראשונה הם נמצאים עם‬
‫בני גילם שמצבם דומה‪" .‬כאן הם לא המסכנים‪,‬‬
‫אלא בעלי הכוח"‪ ,‬הגדירה זאת מינץ‪" .‬אחת‬
‫הילדות סיפרה כי בצפירה ביום הזיכרון כל‬
‫הכיתה מסתכלת עליה; כשמדברים על צבא‬
‫כולם מסתכלים עליה‪ .‬פה היא לא צריכה להיות‬
‫נציגת השכול‪ ,‬ולא צריכה להסבירו ולדבר עליו‪.‬‬
‫פה זה מובן מאליו‪ .‬היא יכולה להתפנות ולדבר‬
‫על דברים אחרים"‪.‬‬
‫כשמדובר במשפחת השכול‪ ,‬החברה הישראלית‬
‫מאבדת את הציניות האופיינית לה‪" .‬הילדים‬
‫האלה משלמים את המשכנתה על המדינה‬
‫הזאת בכל חודש"‪ ,‬ממשיכה מינץ‪" .‬הם‬
‫יכולים לדרוש שהחברה תהיה טובה יותר‪,‬‬
‫שהמחיר שהם משלמים לא יתבזבז‪ ,‬אלא יתועל‬
‫יהונתן גלר )‪:(15‬‬
‫אם אשמע אחד‬
‫מהחברים שלי אומר‬
‫משהו רע על בדואים‪,‬‬
‫רק כי הם בדואים‪,‬‬
‫אעצור אותו ואומר שהם‬
‫אחלה אנשים‪ .‬אספר‬
‫על הבדואים שהכרתי‪,‬‬
‫ואשבור את הסטיגמה‬
‫"‬
‫"‬
‫למקומות הנכונים‪ .‬מגיע להם לצאת מפה‬
‫למקום טוב יותר‪ ,‬ואנחנו מלמדים אותם שלשם‬
‫כך עליהם לפעול‪ ,‬ולא לשבת ולומר 'מגיע לי'‪.‬‬
‫אנו מנצלים את המעמד שלנו כמשפחת השכול‪,‬‬
‫כי מהאמירה שלנו לא יכולים להתעלם בחברה‪.‬‬
‫אנחנו לא מבקשים שיעשו עבורנו‪ ,‬אלא שיעשו‬
‫אתנו‪ .‬אם לנו יש את הכוחות‪ ,‬אז גם לאחרים‬
‫צריכים להיות כוחות"‪.‬‬
‫<<‬
‫חובב הביטלס‪ ,‬דני רובס‪.‬‬
‫"בפרויקט 'ברית חיים' התוודעתם מקרוב‬
‫לרבדיה השונים של החברה הישראלית‪ :‬בני כל‬
‫העדות באשר הם‪ ,‬על שלל המחלוקות והנופים‬
‫האנושיים שלהם ‪ -‬ושילוב זה של דתות ועדות‬
‫הוא בעיניי קסם הארץ‪ .‬אמנם אורח החיים של‬
‫כל אחד ואחד מהמשתתפים שונה ואולם ישנו‬
‫מכנה משותף עז המלווה את בני הנוער‪ ,‬מפורר‬
‫חומות‪ ,‬חוצה מחלוקות ומגשר על פערים"‪,‬‬
‫קרא הרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל גבי אשכנזי‪.‬‬
‫"כולכם מכירים היטב את הכאב שבאבדן בן‬
‫משפחה‪ ,‬שרק יצא מהבית ולא חזר עוד‪ .‬בני‬
‫משפחותיכם נפלו בעודם מג ִנים על מדינת‬
‫ישראל"‪ ,‬הוסיף הרמטכ"ל‪" .‬אתם יוצאים‬
‫מכאן עם מטען ערכי‪ ,‬עם חוויות מיוחדות‪,‬‬
‫עם קשרים שנרקמו‪ ,‬ועם זווית חדשה המביאה‬
‫עמה הזדמנות לתקן דעות קדומות שלצערנו‬
‫הפכו לנחלת הכלל"‪.‬‬
‫גם שר הביטחון אהוד ברק הרעיף מגאוותו‬
‫כלפי הפרויקט המתעצם‪" :‬הפעילות בפרויקט‬
‫זה מסמלת עבורי רעות‪ ,‬אחווה והכרות‬
‫עמוקה וישירה של כל החלקים של החברה‬
‫הישראלית"‪ ,‬החווה השר ברק‪" .‬עברתם‬
‫פעילות רב‪-‬תרבותית ללא מחיצות‪ .‬כשם שבני‬
‫משפחותיכם נתנו את נפשם ונלחמו יחד‪ ,‬כך‬
‫אתם מתלכדים יחדיו מכל קצוות הארץ‪ ,‬כי‬
‫כידוע השכול הוא עיוור צבעים‪ ,‬אין לו גבולות‬
‫והוא אינו מבחין בין משפחה למשפחה"‪.‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪29‬‬
‫<< ילדי השכול‪:‬‬
‫"שברנו פה‬
‫סטריאוטיפים"‬
‫הנצחה לדורי דורות‬
‫ראש אגף הנצחה ומשפחות וסמנכ"ל משרד‬
‫הביטחון‪ ,‬אריה מועלם‪ ,‬מאמין שמתוך הקבוצה‬
‫הראשונית יכול לצמוח שינוי של ממש‪,‬‬
‫בעבורם ובעבור סביבתם‪" .‬הפרויקט הזה יחזק‬
‫אותם חברתית‪ ,‬וכך‪ ,‬דווקא מתוך השבר הגדול‬
‫של אבדן אב או אח‪ ,‬נשנה את היום שאחרי‪.‬‬
‫כשהם יחזרו אל בתי הספר‪ ,‬אל היישובים ואל‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬מצוידים בערכים ובהתנסויות‬
‫מהפרויקט‪ ,‬הם יצאו למשימה להנחיל את‬
‫הפרויקט לכלל תלמידי ישראל"‪.‬‬
‫"השנה קבענו כיעד את היום שאחרי"‪ ,‬אומר‬
‫מועלם‪" .‬וזאת באמצעות האוכלוסייה המגוונת‬
‫המשתתפת בפרויקט ‪ -‬בדואים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬יהודים‬
‫וצ'רקסים ‪ -‬אשר נטלו חלק בעיסוק בערכים‬
‫חשובים של קבלת השונה‪ .‬הפידבק שקיבלנו‬
‫מהמשתתפים רק חיזק אותנו והבהיר עד כמה‬
‫צריך להשקיע בפרויקט ולדבוק בו; עד כמה‬
‫צריך להשריש את הערכים האלה לחזק את‬
‫האוכלוסייה הזאת ולהעצימהּ"‪.‬‬
‫את פרויקט "ברית חיים"‪ ,‬נוסף למשרד‬
‫הביטחון ולארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬מלווים‬
‫גם צה"ל ‪ -‬חניכי קורס מד"נים )מדריכי נוער(‬
‫בסיס מעבירים את התכנים‪ ,‬ומנכ"ל משרד‬
‫החינוך ‪ -‬שאישר את היעדרות התלמידים מבתי‬
‫הספר ופיקח על הערכים הנלמדים בפרויקט‪.‬‬
‫"לילדי השכול צרכים אחרים ושונים‪ ,‬וצריך‬
‫‪30‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫אריה מועלם‪:‬‬
‫לילדי השכול צרכים אחרים ושונים‪ ,‬וצריך‬
‫להפוך אותם לילדים שמחים רגילים כמו כל‬
‫היתר‪ .‬כל עתידם עוד נמצא לפניהם‪ ,‬ואנחנו‪,‬‬
‫במובן מסוים‪ ,‬מנסים להיכנס לנעלי האב שנפל‬
‫ומשתדלים לתת להם את כל התמיכה‬
‫"‬
‫להפוך אותם לילדים שמחים רגילים כמו כל‬
‫היתר"‪ ,‬ממשיך מועלם‪" .‬כל עתידם עוד נמצא‬
‫לפניהם‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬מנסים להיכנס‬
‫לנעלי האב שנפל ומשתדלים לתת להם את כל‬
‫התמיכה הדרושה כדי שההתמודדות היומיומית‬
‫שלהם תהיה קלה יותר‪ .‬כל יתום במערכת‬
‫הביטחון מקבל תמיכה‪ ,‬מימון שכר לימוד ודמי‬
‫קיום חודשיים‪ ,‬שיאפשרו לו לרכוש השכלה‬
‫ומקצוע להתמודדות טובה יותר בעתיד"‪.‬‬
‫העיסוק בקידום החברה הישראלית במשרד‬
‫הביטחון בכלל ובאגף ההנצחה והמשפחות‬
‫בפרט ‪ -‬אינו מובן מאליו‪" .‬לכאורה תפקידו‬
‫של משרד הביטחון הוא תמיכה בצה"ל והגנה‬
‫על מדינת ישראל‪ .‬אבל זו הגדוּלה של המשרד‬
‫ומוביליו‪ ,‬העוסקים גם בנושאים אחרים‪ ,‬כמו‬
‫"‬
‫התמיכה במשפחות השכולות ובנכי צה"ל‬
‫ובפרויקטים חברתיים כמו ברית חיים"‪ ,‬מסביר‬
‫מועלם‪" .‬בעניין זה‪ ,‬הפעילות שלנו חשובה‬
‫בעיניי אף יותר‪ .‬הטיפול ביתומים הוא מהדברים‬
‫שאין להם שיעור"‪.‬‬
‫"אגף משפחות והנצחה הוא הזרוע הממלכתית‬
‫האמורה לטפל במשפחות חללי מערכות‬
‫ישראל ובהנצחתם‪ .‬להנצחה בעינינו פנים‬
‫רבות מאוד‪ ,‬כיוונים אין‪-‬ספור‪ ,‬ולכן אנו‬
‫משתדלים להיות אגף יוזם‪ .‬הפרויקט המרכזי‬
‫שלנו הוא הקמת היכל זיכרון לאומי בהר הרצל‪,‬‬
‫שעל קירותיו יונצחו שמותיהם של כל חללי‬
‫מערכות ישראל‪ .‬מאחר שלשיטתנו הנצחה‬
‫היא לדורי דורות ‪ -‬ביום השנה יודלק נר ליד‬
‫השם‪ ,‬גם אחרי שבני המשפחה ילכו לעולמם‪,‬‬
‫ולא יהיה עוד קרוב משפחה שידליק נר לזכר‬
‫הנופל‪ .‬גם בתחום הטיפול במשפחות נעשה‬
‫מגוון פעולות מלבד התגמולים‪ ,‬ובהן הבנת‬
‫הצרכים המשתנים ממשפחה למשפחה ותמיכה‬
‫פסיכולוגית וסוציאלית"‪.‬‬
‫חברים חדשים‪ ,‬לא רק יהודים‬
‫בימים אלה‪ ,‬שבהם שירות קרבי אינו דבר מובן‬
‫מאליו‪ ,‬ותופעת ההשתמטות מצה"ל מתחזקת‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬מתברר אף יותר מעמדה של‬
‫משפחת השכול‪ .‬בתקופה האחרונה‪ ,‬העיתונות‬
‫עסקה רבות בשאלת גיוס בני משפחות השכול‬
‫ליחידות קרביות‪" .‬הייתי שותף לוועדה שהקים‬
‫ראש אכ"א‪ ,‬ואני סבור כי כל החלטה שתתקבל‬
‫היא החלטה לא פשוטה"‪ ,‬אומר מועלם‪,‬‬
‫"אבל כשישבתי בכנסת‪ ,‬שמעתי את אחד‬
‫מחברי הכנסת אומר‪' :‬תראו במה אנו‬
‫עוסקים ‪ -‬באנשים שכל רצונם הוא לתרום‬
‫ולהתנדב ביחידות קרביות על אף המחיר‬
‫ומנגד‬
‫משפחותיהם‪,‬‬
‫ששילמו‬
‫הכבד‬
‫קיימים צעירים בחברה הישראלית שמולם‬
‫אנחנו צריכים להיאבק בהשתמטות'‪.‬‬
‫באותו רגע התמלאתי גאווה במשפחות שאני‬
‫מטפל בהן"‪.‬‬
‫לאחר דברים אלה‪ ,‬קל להבין את ציפייתם של‬
‫כלל מובילי הפרויקט ושל אלה הנוטלים בו‬
‫חלק להמשכיות ולהשפעה על החברה שבה אנו‬
‫חיים‪" .‬מטרת הפרויקט לפתוח שיח בין מגזרים‪,‬‬
‫וכאן אתה באמת רואה איך זה קורה"‪ ,‬סיפר‬
‫טוראי גל קופשטיין‪ ,‬אחד ממדריכי הפרויקט‬
‫ומבוגרי המחזור הקודם‪" .‬אני רואה אותם‬
‫עוברים את אותם התהליכים שאני עברתי‪.‬‬
‫רואים את החיבורים שנוצרים‪ ,‬בייחוד כאלה‬
‫שלא היו נוצרים במסגרת אחרת‪ .‬בהתחלה זה‬
‫ממש קשה‪ ,‬החבר'ה מתביישים ומתמודדים‬
‫עם כל הדעות הקדומות המלוות אותם‪ .‬אבל‬
‫בימים הבאים כבר רואים איך כל המגזרים‬
‫מתחברים‪ .‬אנחנו רק פותחים את התלם‪,‬‬
‫ומהבחינה הזאת אני חושב שההדרכה הייתה‬
‫מוצלחת מאוד"‪.‬‬
‫החיילים‪ ,‬בוגרי הפרויקט בעצמם‪ ,‬עוברים‬
‫סדנאות להתמודדות עם מטען השכול המלווה‬
‫את הנערים והנערות במסגרת הכשרתם‬
‫כמדריכים‪ ,‬וספציפית כמדריכי "ברית חיים"‪.‬‬
‫בסדנאות אלה רוכשים החיילים גם כלים‬
‫להתמודדות עם הקושי שילווה את היתומים‬
‫והאחים כל חייהם‪" .‬לאחר שהשתתפתי‬
‫בעצמי בפרויקט בפעם הקודמת‪ ,‬התכנים ליוו‬
‫אותי הלאה‪ .‬לאו דווקא מבחינת פעילות כלשהי‪,‬‬
‫אלא הם השפיעו על דרך החשיבה שלי‪ .‬הכרתי‬
‫מגזרים שמעולם לא היה לי קשר אליהם‪ .‬זה‬
‫פותח לנו את העיניים"‪.‬‬
‫בניגוד לקופשטיין‪ ,‬שיכול להסתכל על‬
‫הפרויקט במרוצת הזמן‪ ,‬בוגרי הברית החדשים‬
‫מסתכלים קדימה ומתחילים לחוות בעצמם את‬
‫השינוי‪" ,‬נתנו לנו את התחושה שכולנו שווים‪,‬‬
‫ושכל אדם פה חווה את אותו הכאב‪ ,‬גם אם‬
‫הרקע שלו הוא אחר‪ .‬אנחנו רוצים להודות למי‬
‫שלקח חלק בפרויקט ומקווים שהוא יימשך"‪,‬‬
‫סיכמו גיא ותמיר‪ ,‬ממשתתפי הפרויקט‪" .‬פגשנו‬
‫אנשים אחרים‪ ,‬שונים‪ ,‬ואנחנו עוד לא יודעים‬
‫מה נעשה עם זה הלאה‪ .‬צברנו חוויות וחברים‬
‫חדשים‪ ,‬לא רק יהודים‪ ,‬ונשמור אתם על קשר";‬
‫"אם אשמע דברים שיסתרו את מה שלמדנו פה‪,‬‬
‫על המגזרים האחרים‪ ,‬אדע שזאת לא האמת‪,‬‬
‫ואוכל לתקן"‪ ,‬מוסיף גיא‪" .‬זה שינה בי את‬
‫התחושה כלפיהם‪ .‬עכשיו כשאפגוש דרוזי או‬
‫בדואי או צ'רקסי‪ ,‬אדע שהוא בצד שלנו‪ ,‬שהוא‬
‫חלק מהחברה הישראלית"‪.‬‬
‫פרידה מסא"ל פרידה ישראלי‬
‫במסעדה המשקיפה אל חוף הים בעכו העתיקה‪,‬‬
‫ערכו אלמנות צה"ל מסיבת פרידה מסא"ל‬
‫פרידה ישראלי‪ ,‬קצינת נפגעים ארצית‪ ,‬שפרשה‬
‫לאחר יותר מעשרים שנות שירות למשפחות‬
‫החללים מהמגזר הדרוזי‪ ,‬הצ'רקסי והבדואי‪.‬‬
‫למסיבת ההפתעה שיזמה סיהאם זגייר‪-‬חזנה‪,‬‬
‫המרכזת את סניף ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬
‫בכפר ירכא‪ ,‬הגיעו עשרות אלמנות מהגליל‪.‬‬
‫סיהאם העניקה לסא"ל ישראלי מגן הוקרה‪,‬‬
‫וברכה‪" :‬אלוהים ייתן לך ולמשפחתך מכל‬
‫הטוב‪ .‬אנחנו אוהבים אותך‪ ,‬בלבנו תישארי‬
‫לתמיד"‪.‬‬
‫"הפרידה מפרידה קשה לנו"‪ ,‬אומרת סיהאם‪.‬‬
‫"התחבקנו ובכינו‪ .‬כולנו רואים בה אם ואחות‪.‬‬
‫היא המשענת למשפחות השכולות; היא‬
‫מכירה אישית כל יתום וכל אלמנה‪ ,‬וליוותה‬
‫כל אחת ואחד מאתנו באהבה ובחום‪ ,‬במסירות‬
‫עד בלי די"‪.‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪31‬‬
‫כתבו עלינו <<‬
‫‪12.2.2010‬‬
‫צה"ל‪ :‬משפחות שכולות לא יצטרכו לחתום לבניהם‬
‫נציג הצבא הציג את מדיניות הגיוס החדשה לפיה בנים‬
‫למשפחות שכולות לא יצטרכו אישור להתגייס לקרבי‪,‬‬
‫אך להורים תישמר זכות הווטו‬
‫מאת אריק בנדר | ‪25.1.2010‬‬
‫כארבעה חודשים לאחר מותו הטראגי של סרן‬
‫שלו לנושא וסיפר‪" :‬אמי גאולה‪ ,‬כאם לבן‬
‫אסף רמון בהתרסקות מטוסו דנה הבוקר )ב'( ועדת‬
‫יחיד שנותר לה‪ ,‬עמדה בפני הצורך לחתום‬
‫חוץ וביטחון של הכנסת בנושא גיוס בני משפחות‬
‫שאתגייס לצנחנים‪ .‬אני זוכר את נפשה‬
‫שכולות לשירות קרבי בצה"ל‪ .‬במהלך הדיון הציג‬
‫המיוסרת שנקרעה לגזרים כתוצאה מהעניין‬
‫ראש מחלקת נפגעים באכ"א‪ ,‬אלוף משנה יאיר בן‪-‬‬
‫הזה‪ ,‬למרות השקפת עולמה הפטריוטית‬
‫שלום‪ ,‬את התכנית המתגבשת בצה"ל‪ ,‬לפיה תוצא‬
‫שמבינה שהקרב על עתידה של המדינה לא‬
‫ההחלטה מידי ההורים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬תישאר להורים‬
‫הסתיים והסכנה שהשכול יכה פעמיים"‪.‬‬
‫הזכות להתנגד למהלך בכל נקודת זמן בשירות‬
‫ח"כ דני דנון )הליכוד( דיבר על הנטל הכבד‬
‫"הילד והילדה לא חותמים‪ .‬הם מקבלים צו‪ ,‬בתוך‬
‫שמוטל על ההורים אשר נדרשים לאשר לבניהם‬
‫הצו שלהם הם מקבלים רשימת מקצועות שהיחידות לשרת ביחידות קרביות‪" .‬אני מאד שמח שהצבא קיים‬
‫הקרביות ומקצועות הלחימה לא כלולים בהם‪ ,‬בשל‬
‫תהליך של מחשבה"‪ ,‬אמר‪" .‬הורדנו את החתימה של‬
‫היותם בנים למשפחות שכולות" הסביר בן‪-‬שלום‪.‬‬
‫ההורים אבל זה אותה גברת בשינוי אדרת כי בסופו‬
‫"כדי לקבל צו לשירות קרבי הם צריכים להכריז‬
‫של דבר הנטל נשאר על ההורים"‪.‬‬
‫על התנדבות‪ ,‬הם צריכים לרצות ללכת ליחידות‬
‫דנון הוסיף כי "משיחות עם אלמנות והורים שכולים‬
‫האלה ואז הם מקבלים צו נוסף"‪ .‬בן‪-‬שלום הוסיף כי‬
‫נשמעת הטענה שהילד יכול להחליט‪ .‬הנטל הכבד‬
‫התהליך ייעשה בליווי של קצינת נפגעים בכירה‪.‬‬
‫נותר על ההורים‪ .‬צריך לחשוב על מנגנון שדן‬
‫יו"ר הוועדה‪ ,‬ח"כ צחי הנגבי )קדימה( אמר כי "מדובר במשמעויות לעתיד ואולי להגיע למצב שבו הנטל לא‬
‫בסוגיה קשה‪ ,‬טעונה ורגישה‪ .‬הנושא הקשה הזה קיבל נשאר עליהם"‪.‬‬
‫עוצמה מיוחדת לאחר הטרגדיה הקשה שפקדה את יו"ר ארגון אלמנות צה"ל‪ :‬פתרון סביר‬
‫משפחת רמון"‪.‬‬
‫ח"כ אריה אלדד )האיחוד הלאומי( אמר במהלך הדיון‬
‫ח"כ דנון‪ :‬הנטל על ההורים כבד מדי‬
‫כי "זאת דילמת איוב כמו המשפט עוד זה מדבר וזה‬
‫הנגבי הציג למשתתפי הדיון את הקשר האישי‬
‫בא"‪ .‬לדבריו‪" ,‬אנו חיים את הדילמה הזאת ממלחמת‬
‫‪32‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫השחרור‪ .‬אז עמדנו עם הגב אל הקיר וגורל העם היה‬
‫תלוי בכל חייל‪ .‬היום‪ ,‬קיומה של המדינה לא תלוי בכל‬
‫חייל וחייל‪ .‬יש לנו מספיק חיילים שיכולים להגן עלינו"‪.‬‬
‫נאווה שוהם המשמשת יו"ר ארגון יתומי ואלמנות‬
‫צה"ל הציגה בדיון את עמדתם של ההורים השכולים‬
‫ואמרה‪" :‬שום פתרון לא טוב ולא יניח את דעתו‬
‫של הורה כזה או אחר"‪ .‬לדברי שוהם‪" ,‬למנוע מהבן‬
‫התגייסות ליחידה קרבית זה ממש למנוע ממנו‬
‫לממש חלום"‪.‬‬
‫שוהם הציגה במהלך הישיבה סקר שהכין הארגון‬
‫ממנו עולה כי ‪ 94‬אחוזים מכלל אלמנות צה"ל‬
‫סבורות שהילדים צריכים להחליט בעצמם‪" .‬הפתרון‬
‫של צה"ל לאפשר לילדים לקיים את כל התהליך של‬
‫התגייסות ליחידה קרבית במידה והם רוצים ולהשאיר‬
‫להורה בסוף התהליך את היכולת להתנגד הוא‬
‫הפתרון הסביר ביותר"‪ ,‬אמרה שוהם‪.‬‬
‫נפרדו מאיתנו‬
‫בייליס עירין ז"ל‬
‫גור אביבה ז"ל‬
‫גרינשטיין צרנה ז"ל‬
‫דהן אסתר ז"ל‬
‫זלצר אסתר ז"ל‬
‫סולומון חוה ז"ל‬
‫סעיד תמימי ז"ל‬
‫עינב יעל ז"ל‬
‫פוגל שרה ז"ל‬
‫קנריק רחל ז"ל‬
‫להרצל לוי‪ ,‬מנהל מחוז טבריה‪,‬‬
‫אגף משפחות במשרד הביטחון‬
‫משתתפים באבלך הכבד על מות‬
‫אמך ז"ל‬
‫שלא תדע עוד צער‬
‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר הארגון וההנהלה‬
‫תנחומים למשפחות‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪33‬‬
‫טיולים יומיים‬
‫אפריל‪-‬אוגוסט ‪2010‬‬
‫"אמונות ומסורות בצפון הכנרת"‬
‫עכו ‪ -‬זו שמעל וזו שמתחת לפני האדמה‬
‫שבת‪10.4.2010 ,‬‬
‫שבת‪5.6.2010 ,‬‬
‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים נצפה על הכנרת מכנסיית‬
‫"הר האושר" המרשימה‪ .‬משם ניסע אל אתר היישוב היהודי כורזין‬
‫ונסייר בשרידי בית הכנסת העתיק שנחשף במקום‪ .‬לקראת הצהריים‬
‫נבקר במוזיאון "בית‪-‬אלון"‪ ,‬שנמצאים בו שרידי סירה מהתקופה‬
‫הרומית שנחשפה בכנרת‪ .‬לאחר ארוחת צהריים באחד הקיבוצים נקנח‬
‫בביקור בשער העיר התלמודית ב"פארק ברקו" בטבריה‪.‬‬
‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬
‫‪06:45‬‬
‫‪07:30‬‬
‫‪07:45‬‬
‫‪07:55‬‬
‫‪08:05‬‬
‫‪08:00‬‬
‫‪08:45‬‬
‫‪09:30‬‬
‫‪09:50‬‬
‫ירושלים ‪ -‬בתחנות האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬
‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬
‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬
‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת אולגה ‪ -‬כביש החוף‪ ,‬מול תחנת הדלק‪ ,‬לכיוון חיפה‪.‬‬
‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬
‫צומת אלונים ‪ -‬ברחבת החנייה של מתחם הקניות‪.‬‬
‫צומת גולני ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון צפון‪.‬‬
‫טבריה ‪ -‬בית החייל‪ .‬הפניה משדרות רגר דרומה‪.‬‬
‫"הלכה ספינתי ‪ -‬בעקבות שירי ההעפלה"‬
‫רביעי‪5.5.2010 ,‬‬
‫נצא לסיור מקיף באתרי העיר עכו‪ ,‬ובהם‪ :‬אולמות הצלבנים‪ ,‬המעברים‬
‫התת‪-‬קרקעיים‪ ,‬ה"חמאם התורכי" )כיום מיצג ייחודי(‪ ,‬השוק‪ ,‬הנמל‬
‫והמנהרה הטמפלרית‪ .‬לאחר ארוחת צהריים באחד הקיבוצים בסביבה‬
‫נסיים בתצפית מרהיבה על הגליל מפארק אדמית‪.‬‬
‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬
‫‪07:30‬‬
‫‪07:45‬‬
‫‪07:55‬‬
‫‪08:05‬‬
‫‪08:30‬‬
‫‪08:45‬‬
‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬
‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬
‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת אולגה ‪ -‬כביש החוף‪ ,‬מול תחנת הדלק )ליד הגשר(‬
‫בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬
‫צומת עין‪-‬אפק )קריון( ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון צפון‪.‬‬
‫בעקבות אנשים ואירועים בעמק יזרעאל‬
‫שבת‪6.7.2010 ,‬‬
‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים נצא בעקבות השירים‬
‫אל אתרים ומראות הקשורים לסיפורי ההעפלה הימית לארץ ישראל‪.‬‬
‫נתחיל בשמורת חוף כפר ויתקין‪ ,‬נבקר ב"מחנה המעפילים" בעתלית‪,‬‬
‫נעלה לכרמל בעקבות הבורחים ממחנה עתלית‪ ,‬ונספר מסיפורי פיצוץ‬
‫הרדארים על הכרמל‪ .‬לאחר ארוחת צהריים באחד מקיבוצי הגליל‬
‫המערבי נסיים במנוחה מול השקיעה בחוף שבי ציון‪-‬נהריה‪.‬‬
‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים בדרך המרהיבה לעמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬נצפה מגבעות זייד ‪ -‬על העמק ונמשיך בנסיעה לאורכה‬
‫של המסילה עד ל"מרכז המבקרים של רכבת העמק" בכפר יהושע‪.‬‬
‫משם ניסע לביקור בפסיפס שעוצב לציון פועלו של האדריכל ריכרד‬
‫קאופמן‪ ,‬ונבקר במוזיאון ראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת‪ .‬לאחר‬
‫ארוחת צהרים באחד הקיבוצים נסייר במושבות הטמפלרים ‪ -‬אלוני‬
‫אבא )"ולדהיים"( ובית לחם הגלילית‪.‬‬
‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬
‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬
‫‪06:30‬‬
‫‪07:30‬‬
‫‪07:30‬‬
‫‪07:45‬‬
‫‪07:55‬‬
‫‪34‬‬
‫ירושלים ‪ -‬בתחנת האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬
‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬
‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬
‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬
‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪ 06:30‬ירושלים ‪ -‬בתחנת האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬
‫‪ 07:30‬תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬
‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬
‫‪ 08:10‬חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬
‫‪ 07:50‬מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫‪ 08:10‬צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬
‫טיולים יומיים‬
‫אפריל‪-‬אוגוסט ‪2010‬‬
‫מראות ונופים בגליל העליון‬
‫שבת‪3.8.2010 ,‬‬
‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים‪ ,‬נעלה לתצפית מהר‬
‫מירון ‪ -‬הגבוה בהרי הגליל‪ .‬בהמשך נציץ אל "מערת פער" ליד‬
‫קיבוץ סאסא ונבקר בשרידיו המרהיבים של בית הכנסת ברעם‪ ,‬כפר‬
‫קדום ליד קיבוץ ברעם‪ .‬לאחר ארוחת צהרים באחד מהקיבוצים‬
‫בסביבה נקיים תצפית על חוף אכזיב ומראהו הייחודי‪.‬‬
‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬
‫‪06:45‬‬
‫‪07:30‬‬
‫‪07:45‬‬
‫‪07:55‬‬
‫‪08:05‬‬
‫‪08:00‬‬
‫‪08:45‬‬
‫‪09:30‬‬
‫‪09:50‬‬
‫ירושלים ‪ -‬בתחנות האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬
‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬
‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬
‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬
‫צומת אולגה ‪ -‬כביש החוף‪ ,‬מול תחנת הדלק )ליד הגשר(‪,‬‬
‫בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬
‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‬
‫צומת אלונים ‪ -‬ברחבת החנייה של מתחם הקניות‪.‬‬
‫צומת גולני ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון צפון‪.‬‬
‫טבריה ‪ -‬בית החייל‪ .‬הפניה משדרות רגר דרומה‪.‬‬
‫מחירים לכל אחד מהטיולים‪:‬‬
‫מחיר לחבר ארגון ‪.₪100 -‬‬
‫מחיר למלווה שאינו חבר ארגון ‪.₪150 -‬‬
‫המחיר כולל‪:‬‬
‫אוטובוס צמוד‪ ,‬ארוחת צהריים בשרית‪,‬‬
‫מדריך צמוד וכניסה לאתרים‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫יש להצטייד בנעלי הליכה נוחות‪ ,‬שתייה‪ ,‬ולבוש צנוע‬
‫לביקור במקומות קדושים‪.‬‬
‫נקודות האיסוף יקבעו סופית לפני מועד הטיול‪,‬‬
‫בהתאם למספר הנרשמים לכל טיול‪.‬‬
‫לפרטים יש לפנות לארגון בטלפון שמספרו‬
‫‪ ,03-6918403‬שלוחה ‪.5‬‬
‫אמצעי תשלום‪:‬‬
‫כרטיס אשראי או בהמחאות לפקודת ארגון אלמנות‬
‫ויתומי צה“ל‪.‬‬
‫מועד אחרון להרשמה עד ‪ 10‬ימים לפני מועד הטיול‪.‬‬
‫יציאת הטיולים וההסעות מהמקומות השונים מותנית‬
‫במספר הנרשמים‪.‬‬
‫טיול מהנה לכולם‬
‫חברות ועדת תרבות‬
‫הביטאון‬
‫מרס ‪2010‬‬
‫‪35‬‬
‫שרית ואביה גומז‪,‬‬
‫אלמנתו ובנו של רב‪-‬סרן דניאל גומז ז"ל‪,‬‬
‫שנהרג בהתרסקות מסוק יסעור במלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫בן ‪ 25‬היה במותו‪.‬‬
‫זכרו את אלה‬
‫שנותרו מאחור‪...‬‬
‫ארגון אלמנות ויתומי צה“ל תומך באלמנות וביתומי חללי צה“ל‬
‫תרומות לארגוננו ניתן לבצע באמצעות‬
‫אתר האינטרנט שלנו‪www.idfwo.org :‬‬
‫המעוניינים יפנו אלינו באמצעות דוא“ל‪[email protected] :‬‬
‫ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‪ ,‬רח‘ אורנים ‪ 1‬מרכז מסחרי רמת אילן‬
‫גבעת שמואל ‪ 54052‬טלפון‪ ,03-6918403 :‬פקס‪03-6916483 :‬‬