נוער חלוצי לוחם = "ל נח גרעין

Transcription

נוער חלוצי לוחם = "ל נח גרעין
‫גרעין נח"ל = נוער חלוצי לוחם‬
‫מתוך ויקיפדיה‪ ,‬האנציקלופדיה החופשית‬
‫גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות‬
‫הנוער‪ ,‬במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרק צבאי‬
‫פרק משימה‬
‫בט"ש )לבנים(‬
‫תקופת של"ת )שירות ללא תשלום(‬
‫הסמל‪:‬‬
‫מגל = עבודת אדמה‪.‬‬
‫חרב = לחימה והגנה למולדת‪.‬‬
‫עלי זית = שאיפה לשלום‪.‬‬
‫סדר הפרקים הינו קבוע‪ ,‬אך ישנם שינויים באורכי זמן של הפרקים בהתאם למחזור הגיוס‪.‬‬
‫ואת השל"ת ניתן לקיים בתחילת או בסיום כל המסלול‪.‬‬
‫בפרק הצבאי הראשון‪ ,‬בני ובנות הגרעין משרתים בנח"ל ביחד ‪ -‬הבנים בדרך כלל בשירות‬
‫קרבי במסגרת גדוד ‪ 50‬או גדוד קרקל‪ ,‬והבנות בגדוד קרקל או בתפקידים שונים בחיל החינוך‬
‫והנוער ובמפקדת הנח"ל‪ .‬במסגרת שירותם זכאים בני אותו גרעין לשרת באותה המחלקה‬
‫)בגדוד ‪ ,50‬בקרקל ובטירונויות של תומכי הלחימה והבנות(‪ ,‬וכן לקיים "פגש גרעינים" אחת‬
‫לזמן נתון‪.‬‬
‫בסוף שירותם הצבאי‪ ,‬לאחר שחרור בנות הגרעין‪ ,‬שבים בני הגרעין לחצי שנה של פעילות‬
‫ביטחון שוטף‪.‬‬
‫פרק המשימה הלאומית אורך שנה ובו נמצאים כל בני הגרעין יחד‪ ,‬תחת פיקוד חיל החינוך‬
‫והנוער‪ ,‬במסגרת מג"ן )מורות חילות‪ ,‬מקא"ם‪ ,‬גדנ"ע ונח"ל(‪ .‬בימי קום המדינה הייתה‬
‫המשימה הלאומית בעיקר הקמה של יישובים חדשים באזורי פריפריה )באמצעות‬
‫היאחזויות נח"ל( והרחבה של קיבוצים קיימים‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬ובהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית‪ ,‬התחלפה המשימה הלאומית‬
‫לעזרה לאוכלוסיות חלשות בכל הארץ וכיום מבצעים בני הגרעינים בפרק המשימה‬
‫משימות חינוכיות‪-‬חברתיות בפריפריה החברתית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫החיילים מתגוררים בדירות ברשויות מקומיות שונות‪ ,‬בדגש על פריפריה‪ ,‬ועובדים בעבודות‬
‫חינוך בבתי הספר‪ ,‬מתנ"סים‪ ,‬מועדוני נוער‪ ,‬מרכזי קליטה וכו'‪ .‬את בני הגרעין מלווים מפקדי‬
‫מערך מג"ן‪ ,‬רכזי הנוער ברשות המקומית ונציגי תנועת הנוער אליה שייך הגרעין‪.‬‬
‫תקופות של"ת הן שריד של מסלול הנח"ל שכלל הגשמה בקיבוצים‪ ,‬וכיום הן דומות‬
‫לפרק המשימה אך הן קצרות יותר ונתונות לפחות פיקוח מטעם הצבא‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬השירות הצבאי של בני הגרעין ארוך בארבעה חודשים משל רוב החיילים‪ ,‬ואולם חלק‬
‫מן הגרעינים ממשיכים לפעול ביחד ממילא גם לאחר שירותם הצבאי‪ ,‬במסגרת תנועות‬
‫הבוגרים‪ .‬או בוחרים להמשיך לגור ביחד‪ ,‬בקשר לתנועת האם‪.‬‬
‫היסטוריה של גרעיני נח''ל‬
‫הנח"ל נוסד בחסות פיקוד הגדנ"ע במסגרת הסכם מיוחד של ראש הממשלה הראשון‪ ,‬דוד בן‬
‫גוריון‪ ,‬עם תנועות הנוער הציוניות על מנת להעניק להן מסגרת חלופית לפלמ"ח‪ .‬החילוף התבקש‬
‫מאחר וארגון ההגנה‪ ,‬ובעיקר הזרוע הצבאית שלו‪ ,‬הפלמ"ח ‪ -‬היו מוקד ההגשמה החלוצית ציונית‪-‬‬
‫סוציאליסטית‪ .‬בהסכם בין בן‪-‬גוריון ותנועות הנוער‪ ,‬נאמר כי המדינה נותנת לגיטימציה לתנועות‬
‫הנוער לבקש תחליף לתפקיד שמולא על ידי הפלמ"ח‪ .‬כאשר הפלמ"ח יפורק עם הקמתו של‬
‫צה"ל‪ ,‬בעיקר כדי שהגרעינים של תנועות הנוער לא יתפרקו במהלך שירות צבאי רגיל בו כל חבר‬
‫גרעין הולך לתפקיד שונה‪ .‬אלא‪ ,‬שבאמת יעברו את פרק שירות הביטחון ויוכלו להמשיך הלאה‬
‫בחייהם כגרעין‪ .‬בהמשך הנח"ל הופרד מהגדנ"ע ותפקד כחיל עצמאי‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬תפקידו העיקרי של הנח"ל היה לקדם את ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל‪ .‬הנח"ל‬
‫היה מקים היאחזויות נח"ל‪ ,‬שהיו מאוכלסות בגרעיניו‪ .‬מטרת ההיאחזות להפוך ליישוב אזרחי‪,‬‬
‫בתהליך אזרוח‪.‬‬
‫שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב לאומיות‪ ,‬בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית‬
‫מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף‪ .‬בראשית דרכו של הנח"ל‪ ,‬אתרי ההתיישבות המועדפים‬
‫היו בעיקר בתחומי הנגב‪ ,‬בגליל ובערבה‪ .‬לאחר מלחמת ששת הימים מוקד העניין עבר אל יהודה‬
‫ושומרון‪ ,‬רצועת עזה‪ ,‬רמת הגולן וסיני‪ .‬כיום קיימות היאחזויות ספורות‪ ,‬אך יישובים רבים‪ ,‬כמה‬
‫מבסיסי צה"ל ובעיקר קיבוצים‪ ,‬הינם היאחזויות נח"ל במקורם‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2007‬היאחזות הנח"ל‬
‫בעירון ‪-‬אזור ואדי ערה היא ההיאחזות האחרונה שאוזרחה באופן מלא‪.‬‬
‫לקראת סוף המאה ה‪ ,20-‬העביר הנח"ל את עיקר המשקל של פעילות גרעיניו למשימות‬
‫חינוכיות בקהילות אזרחיות שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ 90-‬קטן חלקם היחסי של‬
‫חיילי הנח"ל שאינם בני גרעין אלה‪ .‬אולם בשנים האחרונות מגמה זו מתהפכת‪ ,‬וחלקם‬
‫של בני הגרעינים בחטיבה ובתפקידים שונים בחיל החינוך עלה‪ .‬ב‪ 1982-‬הוקמה חטיבת‬
‫הנח"ל וכך למעשה נוצרה הפרדה המלאה בין הנח"ל כחטיבת חי"ר לבין פיקוד הנח"ל‬
‫של חיל חינוך כגוף חינוכי‪-‬הגשמתי‪ ,‬המאגד בתוכו את פעילות הגרעינים‪ ,‬בוגרי תנועות‬
‫וארגוני הנוער‪.‬‬
‫בעקבות שינוי זה שונה גם המסלול וחולק לארבעה חלקים‪ :‬פרק צבאי‪ ,‬פרק משימה‪ ,‬בט"ש‬
‫ושל"ת‪ .‬כך שבני הגרעינים מתגייסים‪ ,‬עושים שירות רגיל של כשנה וחצי )תלוי במחזור הגיוס(‬
‫בגדוד ‪ ,50‬גדוד קרקל‪ ,‬חטיבת הנח"ל או חיל חינוך‪ .‬לאחר מכן יוצאים בני הגרעין לשנה של "פרק‬
‫משימה" )פרקמ"ש( בו בני הגרעין עושים עבודה חינוכית קהילתית באזורים שונים בארץ‪ .‬במהלך‬
‫הפרקמ"ש בנות הגרעין משתחררות‪ ,‬או חותמות שס"ן עד לסיום פרק המשימה ובני הגרעין‬
‫ממשיכים לעוד כחצי שנה של בט"ש כאשר הם מסופחים לגדוד נצח יהודה של הנח"ל החרדי‪.‬‬
‫לאחר סיום שלוש שנות שירות יוצאים הבנים לארבעה חודשים נוספים של של"ת סוף‪ .‬ניתן גם‬
‫לבצע היפוך מסלול ולקיים את השל"ת לפני תחילת השירות הצבאי‪.‬‬
‫בעקבות ארגון מחדש של משרד הביטחון וצה"ל‪ ,‬פיקוד הנח"ל מסופח כיום למערך מג"ן‪ :‬מד"נים‪,‬‬
‫מורות חיילות‪ ,‬גדנ"ע ונח"ל בראשו עומד אל"מ זאב שרוני‪ .‬ואילו אגף הנוער והנח"ל במשרד‬
‫הביטחון שינה את שמו לאגף הביטחוני‪-‬חברתי‪ .‬בראשו עומד כיום אביגדור קהלני‪.‬‬
‫גרעיני נח"ל )נוער חלוצי לוחם(‬
‫מסלול המשלב שירות צבאי בחטיבת הנח"ל עם שירות בהיאחזות או בקיבוץ ותיק במסגרת גרעיני נח"ל‪.‬‬
‫כללי‪ :‬משרד הביטחון‪ -‬האגף הביטחוני חברתי הוא הגוף האחראי על רישום גרעיני הנח"ל‪ .‬כל מיועד לשירות‬
‫ביטחון המבקש להתנדב לגרעין נח"ל יחתום על טופס חברות בגרעין‪ ,‬שיועבר ע"י תנועות הנוער או ארגוני הנוער‬
‫בלבד לאישור האגף הביטחוני חברתי‪ .‬מועד החתימה לנח"ל הינו‪ :‬בנים עד סוף ינואר ובנות עד סוף פברואר בשנת‬
‫הלימודים של כיתה י"ב‪.‬‬
‫השירות הצבאי‪ :‬מסלול שירותו של חייל המתגייס לנח"ל בא לענות על יעדי ותפקידי הנח"ל‪ ,‬והוא בנוי מפרקים‪,‬‬
‫כאשר לכל פרק ייעוד עיקרי‪ .‬חלק מהפרקים עוסקים בהכשרה צבאית וחלק במשימות לאומיות‪ ,‬הבנים בפרק‬
‫הצבאי הראשון משרתים כלוחמים בגדוד ‪ 50‬של חטיבת הנח"ל‪ ,‬בעלי פרופיל ‪ 72‬משרתים כלוחמים בגדוד הקרקל‬
‫ובעלי פרופיל ‪ 64‬ומטה והבנות משרתים בתפקידי הדרכה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תומכי לחימה וכו'‪ ,‬וכן הבנות משרתות גם כן‬
‫כלוחמות בגדוד קרקל‪.‬‬
‫פרק המשימה הלאומית‪ :‬פרק המשימה הלאומית הוא הפרק השני במסלול הנח"לאי‪ ,‬השירות בפרק זה הינו‬
‫משותף לכל חברי הגרעין ונמשך לבנים שנה‪ ,‬ולבנות בין ‪ 6.5‬ל ‪ 8.5‬חודשים בהתאם למחזור הגיוס‪ ,‬המשימות הן‬
‫עבודה בעיירות פיתוח ועם נוער במצוקה‪ ,‬משימות התיישבות‪ ,‬משימות קליטת עלייה‪ ,‬פעילות בתנועות וארגוני‬
‫הנוער‪ ,‬עבודה קהילתית והכנה לצה"ל ועוד‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫משך השירות לבנים ‪ 40 -‬חודשים‪.‬‬
‫משך השירות לבנות ‪ 26 -‬חודשים‪.‬‬
‫מתוך האתר אינטרנט של צה''ל‬
‫גרעיני נוע''ם לדורותיהם‪:‬‬
‫נוע''ם‬
‫נתיב‬
‫מוביל‬
‫שאנן‬
‫גוונים‬
‫עז‬
‫נטופה‬
‫אלומה‬
‫עמית‬
‫נענע‬
‫קטורת‬
‫שוקט‬
‫חול‬
‫אפיקים‬
‫כבש‬
‫שבא‬
‫נווה‬
‫סנה‬
‫סהר‬
‫משל‬
‫דורבן‬
‫רקיע‬