הקדמה משמעות קומבינטורית

‫הקדמה‬
‫מסמך זה מהווה העשרה לחומר הקורס‪ ,‬אין שום כוונה לכלול חומר זה במבחן‪ .‬המקדמים הבינומיים‬
‫מהווים כלי שימושי מאוד בהרבה תחומים במתמטיקה ומדעי המחשב‪ .‬ראינו לנכון לנסות ולהסביר‬
‫את הנושא כדי לספק לכם אינטואיציה לגביהם‪ ,‬מתוך מחשבה שאינטואיציה בריאה תעזור לכם להבין‬
‫טוב יותר את הנושא הזה שהוא שימושי וחשוב‪ .‬המסמך גם מכיל מספר הוכחות בסיסיות‬
‫בקומבינטוריקה שהן נחוצות להוכחת תכונות של המקדמים הבינומיים‪ ,‬כך שלא נדרש ידע מוקדם כדי‬
‫לקרוא את המסמך ולהבינו‪.‬‬
‫המקדם הבינומי‬
‫ונקרא גם " מעל " או " בחר "‪ .‬למקדמים הבינומיים שתי‬
‫מסומן גם‬
‫הגדרות מבחינת משמעות מתמטית‪ .‬כל אחת מההגדרות האלה גוזרת נוסחא המאפשרת לחשב את‬
‫המקדמים הבינומיים‪ .‬שתי ההגדרות שקולות כמובן‪ ,‬והן אלה‪:‬‬
‫משמעות קומבינטורית‬
‫היא "מספר הדרכים השונות שבהן ניתן לבחור קבוצה בעלת‬
‫המשמעות הקומבינטורית של‬
‫איברים מתוך קבוצה גדולה יותר בעלת‬
‫הקבוצה שלה נסמן‬
‫‪‬‬
‫איברים"‪ .‬לאורך המסמך נסמן את הקבוצה ב‪ -‬ואת תת‪-‬‬
‫‪ .‬נבהיר את הכוונה בבחירת תת‪-‬קבוצה‪:‬‬
‫הבחירה היא ללא החזרה‪ .‬איבר כלשהו‬
‫לא להיבחר לתת‪-‬קבוצה (כלומר‬
‫הוא יוצא מהקבוצה‬
‫‪‬‬
‫) או‬
‫יכול להיבחר לתת‪-‬קבוצה (כלומר‬
‫) אבל לא יכול להיבחר פעמיים‪ .‬מרגע ש‪ -‬נבחר‬
‫ולא ניתן לבחור בו שוב פעם‪.‬‬
‫אין חשיבות לסדר שבו נבחרים האיברים לתת‪-‬קבוצה‪ ,‬משנה רק אלו איברים נבחרו לתת‪-‬‬
‫קבוצה‪ .‬למשל‪ ,‬הבחירה‬
‫מניבה אותה תת‪-‬קבוצה כמו הבחירה‬
‫המשמעות הקומבינטורית גוזרת נוסחא סגורה לחישוב של‬
‫למה‪ :‬מספר הדרכים השונות לסדר‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫איברים שונים בשורה הוא‬
‫את הלמה קל להוכיח באינדוקציה‪.‬‬
‫מקרה בסיס‪ :‬טריוויאלי‪ ,‬שורה של איבר אחד ניתן לסדר באופן יחיד‪.‬‬
‫מעבר‪ :‬נניח שהוכחנו נכונות עבור ‪ ,‬נוכיח נכונות עבור‬
‫הראשון בשורה‪ .‬נותרו בשורה עוד‬
‫האינדוקציה ישנן‬
‫מקומות פנויים ו‪-‬‬
‫‪ .‬נבחר איבר כלשהו‬
‫לשבת במקום‬
‫אברים שונים להושיב בהם‪ .‬לפי הנחת‬
‫דרכים לסדר את האיברים הנותרים‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנם‬
‫סידורים שבהם‬
‫מאכלס‬
‫את המקום הראשון בשורה‪ .‬באופן זהה‪ ,‬עבור כל איבר אחר ‪ ,‬ישנם‬
‫סידורים שבהם‬
‫מאכלס‬
‫את המקום הראשון‪ .‬ישנם‬
‫הסידורים הכולל הוא‬
‫איברים שונים שיכולים לאכלס את המקום הראשון ולפיכך מספר‬
‫‪ .‬מ‪.‬ש‪.‬ל‬
‫איברים מתוך‬
‫הוכחת הנוסחא‪ :‬כדי לבחור‬
‫נסדר את‬
‫האיברים בשורה‪ .‬נסמן מראש את‬
‫המקומות השמאליים ביותר‪ .‬האיברים שישבו ב‪ -‬המקומות השמאליים יבחרו לקבוצה ו‪-‬‬
‫האיברים שישבו במקומות הימניים לא יבחרו לקבוצה‪.‬‬
‫לפי הלמה‪ ,‬ישנן‬
‫הפנימי של‬
‫אפשרויות לסידור כל האיברים בשורה‪ .‬אבל יש להתחשב בכפילויות – הסדר‬
‫האיברים בקבוצה אינו משנה כלל וכמוהו גם הסדר הפנימי של‬
‫הנותרים‪ .‬למשל‪ ,‬עבור‬
‫האיברים‬
‫‪ ,‬שני הסידורים הבאים שקולים (איברים שנבחרו צבועים אדום‪,‬‬
‫איברים שלא נבחרו צבועים כחול)‪:‬‬
‫לפי הלמה‪ ,‬ישנם‬
‫סדרים פנימיים עבור‬
‫האיברים שנבחרו ו‪-‬‬
‫האיברים שלא נבחרו‪ .‬כלומר‪ ,‬כשספרנו‬
‫נספרה‬
‫סדרים פנימיים עבור‬
‫סידורים‪ ,‬כל בחירה אפשרית של‬
‫איברים‬
‫פעמים יותר מדי בשל סדרים פנימיים‪ .‬נפרט את כל הסדרים הפנימיים‬
‫האפשריים בדוגמא שלמעלה‪:‬‬
‫כל הסידורים הרשומים למעלה מצביעים על בחירתה של אותה קבוצת איברים‪:‬‬
‫לסיכום‪ ,‬משום שכל בחירה נספרה‬
‫אלא רק‬
‫אינו‬
‫פעמים‪ ,‬מספר האפשרויות השונות לבחירת קבוצה‬
‫‪ .‬מ‪.‬ש‪.‬ל‬
‫משמעות אלגברית‬
‫המשמעות האלגברית של‬
‫היא המקדם של‬
‫כאשר מפתחים את הביטוי‬
‫‪‬‬
‫דוגמא ‪ :1‬נציג את‬
‫‪‬‬
‫דוגמא ‪ :2‬נחשב באופן מפורש את המקדמים הבינומיים עבור‬
‫מצד שני‪ ,‬אנחנו יודעים ש‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫באמצעות מקדמים בינומיים‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ .‬לכן נסיק‪:‬‬
‫למען בהירות‪ ,‬נציין באופן מפורש שכאשר נפתח את הביטוי‬
‫הכללית‬
‫נקבל איברים מהצורה‬
‫‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל איבר בסכום הסופי שנקבל (לאחר פתיחת סוגריים ארוכה ומייגעת) סך‬
‫הדרגות (כלומר המעריכים) של‬
‫המשמעות האלגברית של‬
‫הוא ‪ .‬ניתן לראות זאת בקלות בדוגמא השנייה‪.‬‬
‫גוזרת הגדרה באמצעות נוסחא רקורסיבית‪:‬‬
‫כאשר מקרי הבסיס הם‪:‬‬
‫נסביר את הנוסחא באמצעות דוגמא‪ .‬נחשב את‬
‫החלפה של המספרים במקדמים הבינומיים המתאימים‪.‬‬
‫נפתח את הסוגריים ונציג את הביטוי בשתי קומות‪:‬‬
‫נחליף את המספרים במקדמים בינומיים‪:‬‬
‫אבל מצד שני‪:‬‬
‫נוכל לכן להסיק‪:‬‬
‫פעם אחת בצורה מספרית ופעם אחת ע"י‬
‫ובזאת הדגמנו את נכונותה של הנוסחא הרקורסיבית‪.‬‬
‫הקשר בין המשמעות האלגברית למשמעות הקומבינטורית‬
‫רק שנעשה זאת מבלי לקבץ איברים‪ .‬בנוסף נצבע כל זוג‬
‫לצורך הדגמה נפתח את הביטוי‬
‫סוגריים בצבע שונה‪.‬‬
‫לפי הצביעה קל לראות שכל איבר בסכום הסופי מכיל בדיוק אות אחת מכל צבע‪ ,‬כלומר מכל זוג‬
‫סוגריים‪ .‬עכשיו נשאל את עצמנו מהו המקדם של‬
‫הסופי מכילים פעמיים‬
‫בסכום הסופי? כלומר‪ ,‬כמה איברים בסכום‬
‫ופעם אחת ‪ .‬התשובה צריכה לתת לנו את‬
‫כאלה בסכום‪:‬‬
‫‪ .‬ניתן לראות שיש ‪ 3‬איברים‬
‫‪ .‬היות וכל איבר מכיל אות אחת מכל צבע‪ ,‬קיבלנו‬
‫"בחרנו" לקחת משני זוגות סוגריים‬
‫רק אם‬
‫ומהזוג השלישי "בחרנו" לקחת ‪.‬‬
‫נניח לרגע שנבחר ‪ 2‬זוגות של סוגריים ונסמן אותם ע"י קו‪-‬תחתון‪ .‬מהסוגריים המסומנים ניקח‬
‫ומהסוגריים שאינם מסומנים ניקח ‪ .‬בסכום הסופי נסמן את האיבר שנוצר כתוצאה מהבחירה שלנו‪.‬‬
‫נסמן את כל המקרים האלה‪:‬‬
‫ראינו שכל בחירה של ‪ 2‬זוגות סוגריים מתוך ‪" 3‬מייצרת" איבר מהצורה‬
‫בפיתוח‬
‫(כלומר‬
‫‪ .‬לכן‪ ,‬המקדם של‬
‫לפי המשמעות האלגברית) שווה בדיוק למספר האפשרויות לבחור ‪2‬‬
‫זוגות סוגריים מתוך ‪( 3‬כלומר‬
‫לפי המשמעות הקומבינטורית)‪ .‬גילינו שההגדרה האלגברית‬
‫וההגדרה הקומבינטורית שקולות‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬עבור‬
‫‪ ,‬השאלה "מה המקדם של‬
‫"בכמה דרכים דרכים שונות ניתן לבחור‬
‫האלגברית וההגדרה הקומבינטורית שקולות‪.‬‬
‫בפיתוח הביטוי‬
‫זוגות סוגריים מתוך‬
‫?" שקולה לשאלה‬
‫זוגות סה"כ?"‪ ,‬לכן ההגדרה‬
‫הבנה קומבינטורית של הנוסחא הרקורסיבית‬
‫ברצוננו לתת משמעות קומבינטורית לנוסחא הרקורסיבית‪ .‬נסתכל על בחירת‬
‫מתוך קבוצה‬
‫בגודל ‪ ,‬נזכור שיש‬
‫בגודל‬
‫איברים‬
‫אפשרויות לבחירה כזאת‪ .‬נבחן את בחירת האיבר הראשון‬
‫‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אם בחרנו להכניס את‬
‫) נותרו לנו‬
‫לתת‪-‬קבוצה (‬
‫איברים לבחור מתוכם‪ ,‬סך הכל‬
‫‪‬‬
‫אם בחרנו שלא להכניס את‬
‫איברים לבחור מתוכם (‬
‫דרכים לבצע את הבחירה‪.‬‬
‫לתת‪-‬קבוצה (‬
‫) נותרו לנו‬
‫בפנים או‬
‫בחוץ‪ ,‬נקבל‪:‬‬
‫סך המקדמים הבינומיים בקומה ה‪-‬‬
‫ברצוננו להוכיח את השוויון הבא לגבי סכום המקדמים הבינומיים‪:‬‬
‫חישוב הסכום לפי המשמעות האלגברית‬
‫קודם ראינו‪:‬‬
‫כעת נסתכל על הסכום של כל המקדמים עם‬
‫נסדר מחדש ונקבל‪:‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫מקומות לאכלס ו‪-‬‬
‫בוודאות לא נבחר והוא מחוץ למשחק)‪ ,‬סך הכל‬
‫לבצע את הבחירה‪.‬‬
‫משום שיש בדיוק שתי אפשרויות –‬
‫מקומות לאכלס ב‪-‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫דרכים‬
‫גילינו שסכום המקדמים הבינומיים בקומה הרביעית (‬
‫השלישית (‬
‫) כפול מסכום המקדמים בקומה‬
‫)‪ .‬הטריק שהשתמשנו בו של סידור מחדש של האיברים עובד גם עבור‬
‫ונקבל שסכום המקדמים בקומה ה‪ -‬כפול מסכום המקדמים בקומה ה‪-‬‬
‫מסודרת באינדוקציה שסכום המקדמים בקומה ה‪ -‬הוא‬
‫כללי‬
‫‪ .‬מכאן ועד להוכחה‬
‫הדרך קצרה‪.‬‬
‫חישוב הסכום לפי המשמעות הקומבינטורית‬
‫המשמעות הקומבינטורית של הסכום הזה היא מספר הדרכים השונות לבחור תת‪-‬קבוצה בגודל‬
‫כלשהו מתוך קבוצה בת‬
‫איברים (אנחנו מחפשים את סך הדרכים לבחור קבוצה בגודל ‪ ,0‬בגודל ‪,1‬‬
‫בגודל ‪ 2‬וכך הלאה)‪ .‬בעצם אנחנו מחפשים את מספר תתי‪-‬הקבוצות של קבוצה בגודל ‪.‬‬
‫טענה‪ :‬לקבוצה בגודל‬
‫יש‬
‫תתי‪-‬קבוצות‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬תהי קבוצה‬
‫הקבוצות של‬
‫באורך‬
‫שגודלה ‪ .‬אז יש מיפוי חד‪-‬חד‪-‬ערכי ועל מאוסף תתי‪-‬‬
‫לאוסף המחרוזות הבינאריות באורך ‪ .‬תהי‬
‫(‬
‫ספרות בינאריות)‪ ,‬נראה ש‪ -‬מקצה תת‪-‬קבוצה יחידה של‬
‫באופן הבא‪ :‬תהי‬
‫‪ .‬אם‬
‫מחרוזת בינארית‬
‫תת‪-‬הקבוצה ש‪ -‬מקצה‪ ,‬אז‬
‫אז‬
‫אינו שייך ל‪-‬‬
‫‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪ .‬ניתן דוגמאות עבור‬
‫שייך ל‪-‬‬
‫אם‬
‫‪:‬‬
‫כעת נראה שהמיפוי חד‪-‬חד‪-‬ערכי ועל‪ .‬תהיינה שתי מחרוזות בינאריות שונות‬
‫נראה שהן מקצות קבוצות שונות‪ .‬שתי המחרוזות שונות‪ ,‬משמע שקיים ביט‬
‫שאורכן‬
‫‪ .‬נניח‬
‫ביטים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫(המקרה ההפוך סימטרי לחלוטין)‪ .‬אז אנחנו יודעים‪:‬‬
‫מצאנו שהמיפוי חד‪-‬חד‪-‬ערכי‪ ,‬שתי מחרוזות שונות לא יותאמו לאותה תת‪-‬קבוצה‪.‬‬
‫קל לראות שהמיפוי הוא על‪ .‬תהי תת‪-‬קבוצה כלשהי‬
‫) כך ש‪-‬‬
‫‪ ,‬נמצא מחרוזת בינארית באורך‬
‫לכל‬
‫ממופה ל‪ , -‬ע"י כך שנקבע‬
‫‪ .‬נקבע‬
‫לכל‬
‫(נסמן‬
‫‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫כפי שראינו בקורס‪ ,‬מס' המחרוזות הבינאריות באורך‬
‫ועל‪ ,‬נסיק שמספר תתי‪-‬הקבוצות של קבוצה בגודל‬
‫הוא‬
‫הוא בדיוק‬
‫‪ .‬משום שהמיפוי חד‪-‬חד‪-‬ערכי‬
‫‪ .‬סיימנו את הוכחת הטענה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬מבחינת המשמעות הקומבינטורית‪ ,‬משמעות הסכום‪:‬‬
‫היא מספרת הדרכים לבחור תת‪-‬קבוצה בגודל‬
‫לקבוצה בת‬
‫איברים יש‬
‫תתי‪-‬קבוצות‪ ,‬לכן נקבל‪:‬‬
‫כלשהו‪ .‬לפי הטענה‪,‬‬