המודל התלת שלבי

‫‪1‬‬
‫חקירת עדים על פי עקרונות‬
‫ה‪N.L.P. -‬‬
‫מאת‪ :‬עו"ד רפאל ימיני‬
‫© כל הזכויות שמורות ‪4102‬‬
‫זכויות היוצרים של ספר זה רשומות ומוגנות ‪.‬‬
‫אין להעתיק ‪,‬לשכפל ‪,‬לצלם ‪,‬לתרגם ‪,‬לאחסן במאגר מידע ‪,‬לשדר או להקליט בכל אמצעי אלקטרוני ‪,‬אופטי או‬
‫מכני אחר כל חלק שהוא מהרשום בספר זה ‪.‬שימוש מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט ‪,‬אלא‬
‫ברשות מפורשת ובכתב מרפאל ימיני‪.‬‬
‫ספר זה נכתב והורכב על בסיס מיטב הבנתו וניסיונו של המחבר ומהווה את התמצית העומדת בבסיס ההכשרה‬
‫המורחבת והכוללת שניתנת בסדנאות של המרכז‪ ,‬אותן מעביר המחבר‪ .‬שימוש בעקרונות המופיעים בספר זה‪,‬‬
‫ללא ההכשרה הכוללת המשלימה‪ ,‬לא יביאו לתוצאות המיטביות המובטחות‪.‬‬
‫המחבר לא יישא בשום אחריות שהיא לפעולות ולתוצאות שתשיג או שלא תשיג כתוצאה מקריאת ספר זה‪.‬‬
‫הספר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד‪ ,‬ומיועד לשני המינים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪2‬‬
‫עו"ד רפאל ימיני‪ ,‬בעל תואר שני במשפטים (‪ ,)L.L.M.‬משמש כעו"ד פלילי‬
‫למעלה מ‪ 11-‬שנים‪ .‬בעל ניסיון רב בתחום הליטיגציה‪ ,‬הופיע במאות רבות של‬
‫תיקים‪ ,‬ביניהם תיקים גדולים ומורכבים‪.‬‬
‫עו"ד ימיני‪ ,‬בתחילת דרכו שימש כתובע ולאחר מכן עבר לשורות הסנגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬בה מילא שורה של תפקידים‪ ,‬בהם ליווה והדריך עורכי דין שעליהם‬
‫פיקח‪ ,‬בתיקים בהם הם מייצגים‪ .‬הוא משמש כבוחן בלשכת עורכי הדין‪,‬‬
‫בבחינות בעל פה‪.‬‬
‫בנוסף לתפקידיו הוא גם שופט צבאי פעיל במילואים‪.‬‬
‫במקביל להכשרתו המשפטית‪ ,‬הוסמך עו"ד ימיני‪ ,‬כמאסטר מטעם המרכז‬
‫הישראלי ל‪ ,N.L.P. -‬שיטת טיפול הזוכה לפופולאריות ולתהודה גדולה בארץ‬
‫ובעולם‪ .‬את העקרונות שלמד בתחום זה‪ ,‬שאב לעולם הליטיגציה המשפטי‬
‫ויישם אותם הלכה למעשה‪ .‬בשילוב בין שני התחומים‪ ,‬בנה עו"ד ימיני‪ ,‬מודל‬
‫ייחודי ‪ ,‬המודל התלת שלבי‪ ,‬המהווה כלי עבודה אמין ויעיל בניהול חקירות של‬
‫עדים ואותו הוא מבקש לחלוק אתך‪ ,‬הקורא‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שהמאמר הבא‪ ,‬אותו תקרא ‪,‬מהווה את התמצית והבסיס של המודל‬
‫התלת שלבי‪ ,‬ועל מנת להשתלם בו בצורה המיטבית‪ ,‬יש צורך לעבור הכשרה‬
‫מעשית אותה ניתן לעבור בהלימ"ה – המכרז להכשרה יישומית במקצועות‬
‫הליטיגציה‪ .‬הכשרה יישומית זו‪ ,‬תיתן לך את הכלי היישומי הדרוש לך לניהול‬
‫יעיל של חקירת עדים ואת היתרון לו אתה זקוק ובכך תמצב אותך מעל פני כל‬
‫השאר‪.‬‬
‫קריאה מהנה ומועילה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪3‬‬
‫תחום חקירת עדים ‪ ,‬הוא תחום סבוך ובעייתי‪ .‬הבעייתיות היא משום שחקירת‬
‫העד נעשית מול שופט‪ ,‬שלפעמים הינו קצר בזמן ולא נותן לנו לבנות את החקירה‬
‫כפי שאנחנו מעוניינים לעשות אותה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬עצם המעמד גורם לחלק מאתנו‬
‫להרגיש לא נוח לכל הפחות או אפילו להיות לחוצים‪.‬‬
‫על תחום זה ישנה כתיבה‪ ,‬לא מרובה‪ ,‬הנשענת רובה ככולה על האינטואיציה‬
‫האישית של הכותב שהלכה והתגבשה מתוך ניסיונו הפרטי‪ .‬אין בכתיבה הזו מתן‬
‫כלי יישומי מסודר וברור לקורא‪ ,‬על מנת שגם מי שהאינטואיציה שלו אינה חזקה‬
‫וניסיונו אינו רב יוכל להשתמש בה‪ .‬ברי‪ ,‬שפתרון שמבוסס רק על ניסיון אישי מבלי‬
‫מתודה מסודרת‪ ,‬יעבוד רק אצל מי שהינו בעל תכונות‪ ,‬אישיות ומאפיינים דומים‬
‫לאלו של הכותב‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬ידוע לכל מי שאי פעם חקר עדים‪ ,‬שאותם עצות ושיטות שנותנים‬
‫אותם כותבים‪ ,‬יעבדו בדרך כלל על העדים ה"קלים"‪ ,‬אותם עדים שממילא לא‬
‫צריך הרבה כישורים על מנת להוציא מהם את העובדות‪ ,‬האמת‪ ,‬או להביא את‬
‫בית המשפט שלא לתת אמון בדבריהם‪ .‬אך האם זה עובד גם על אותם עדים‪,‬‬
‫בעלי ניסיון חקירתי‪ ,‬שההתרגשות המלווה את עצם מתן העדות אינה מנת‬
‫חלקם? שעל פי רוב בית המשפט רוחש להם מידה רבה של אמון עוד לפני‬
‫שהעידו‪ ,‬כגון‪ :‬אנשי רשות או חוק‪ ,‬מומחים בתחומם‪ ,‬אנשי ציבור ומעשה או אף‬
‫קורבנות עבירה?‬
‫הניסיון מלמדנו כי אף על פי‪ ,‬שאנו יודעים כי אותו עד אינו אומר אמת ואפילו הוא‬
‫משקר במצח נחושה בבית המשפט‪ ,‬קשה להביא אותו ל"שבירה" או לגרום לו‬
‫שהוא יתוודה ויספר את מה שבאמת קרה‪ .‬זה קורה רק בסרטים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬בית המשפט מגלה חוסר סבלנות‪ ,‬כבר בשלבים המוקדמים של החקירה‪,‬‬
‫בשל מידת האמון רבה אותה הוא רוחש לעד‪ ,‬ולכן היכולת לחדור את אותו שריון‬
‫או חומה בצורה של אמינות של העד‪ ,‬כמעט נדון לכישלון‪.‬‬
‫בלא מעט מהמקרים‪ ,‬הטקטיקה השגויה שנוקטים בה עורכי הדין‪ ,‬היא טקטיקה‬
‫של עימות חזיתי עם הנחקר‪ ,‬מה שגורם לבית המשפט לפתח עויינות כלפי‬
‫החוקר ו"להגן" על הנחקר‪ ,‬מה שהופך את המלאכה לקשה שבעתיים ושבסופה‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪4‬‬
‫לא רק שאמינות העד לא נחלשה אלא בית המשפט גם מגלה כלפיו מידה לא‬
‫מועטה של אמפטיה או חמלה על מה שהוא "נאלץ" לעבור‪.‬‬
‫בשורות הבאות‪ ,‬אני מציע לך מתודה סדורה שתפעל לא רק כלפי אותם עדים‬
‫ה"קלים" לחקירה אלא גם כלפי אותם אלה שקשה לחקור‪ ,‬אלה שרוב עורכי הדין‬
‫לא מסוגלים ל"סדוק" או ל"שבור" את מעטה האמינות שלהם‪ .‬בשורות אלו‪ ,‬אני‬
‫נותן לך קורא יקר‪ ,‬כלי יישומי שבניתי תוך שימוש בחוקי הסוגסטיה של תחום ה‪-‬‬
‫‪ N.L.P.‬ושהפעלתו תצלח ברובם המוחלט של המקרים ללא קשר לדמותו‪/‬זהותו‬
‫של העד‪ ,‬שכן היא בנויה על אותם תהליכי חשיבה שלפיהם מתנהל המוח‬
‫האנושי‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬אבקש להקדים הקדמה קצרה‪ ,‬על מנת לתת לך‪ ,‬רקע על התנהלותו‬
‫ודרך תפקודו של המוח האנושי‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬המוח האנושי בנוי משני חלקים‪ ,‬המודע והתת מודע או כפי שאמיל קואֶ ה‬
‫כינה זאת‪ ,‬ההכרתי והתת הכרתי‪ .‬תפקיד החלק ההכרתי‪ ,‬המודע‪ ,‬מתחלק‬
‫לארבע חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬החלק ההגיוני – המספק סיבות הגיוניות להתנהגותנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלק האנליטי‪ ,‬המנתח – שיודע לנתח את הסיטואציה העכשווית ולתת‬
‫פתרונות כדי להתמודד עמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כוח הרצון – החלק האחראי על המוטיבציה הראשונית‪ .‬מה שמניע את‬
‫פעולותינו‪ ,‬אך אין המדובר על כוח הרצון האמתי‪ ,‬אלא רק על זה האחראי‬
‫על ההתנעה הראשונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הזיכרון לטווח קצר – החלק שמשמש אותנו על מנת לזכור דברים לצורך‬
‫עכשווי‪ ,‬רגעי‪.‬‬
‫חלק זה‪ ,‬הגם שעל פי מחקרים שנעשו מהווה רק ‪ 5%‬מהמוח האנושי‪ ,‬הוא זה‬
‫שאתו אנחנו מתעסקים ברוב זמן הָ ערּות שלנו‪ .‬לכן‪ ,‬עד שמשקר על דוכן עדים‬
‫לצורך אינטרס כלשהו (הגנה על חבר‪ ,‬ערך מסוים וכדו') יעסיק את החלק ההגיוני‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪5‬‬
‫שבחלק ההכרתי כדי לתת הסברים לדברים שאמר או למעשים שעשה‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בחלק האנליטי על מנת לנתח את השאלות שהוא נשאל כדי לספק‬
‫תשובות שיתיישבו עם הגרסה שנתן או שהוא מעוניין לתת‪ .‬הבנה של עקרון זה‪,‬‬
‫תסביר מדוע לא יהיה זה נכון‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬לתקוף עד מאותם עדים "קשים" בצורה‬
‫ישירה וחזיתית‪ ,‬שכן התקפה שכזו תגרום לו למיקוד יתר‪ ,‬להפעלה של החלק‬
‫ההכרתי ביתר עוצמה מה שיביא להתחדדות בתשובותיו ויהפוך את המשימה‪,‬‬
‫להחליש את אמינותו בעיני בית המשפט‪ ,‬לקשה ומורכבת שבעתיים‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬תפקיד החלק התת‪-‬הכרתי של המוח הוא להתעסק עם התפקודים‬
‫היותר פנימיים ועמוקים שלנו ולו חמישה תפקידים‪:‬‬
‫א‪ .‬אחראי על ההרגלים – תבניות התנהגות שהפכו לאוטומטיות ‪ .‬תפקוד‬
‫שלא מצריך אותנו "לחשוב" כדי לבצע אותן‪ ,‬כגון‪ :‬תפקוד הלב‪ ,‬הכליות‪,‬‬
‫מחזור הדם ועוד וכן התנהגויות ופעולות טבעיות שאנו מורגלים בהם דבר‬
‫יום ביומו‪ ,‬כגון‪ :‬נהיגה ברכב‪ ,‬הליכה‪ ,‬אכילה‪ ,‬ריצה‪ .‬נהוג לכנות זאת‬
‫ה"טייס האוטומטי"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחראי על האמונות – אמונות שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם‪ .‬אמונות‬
‫לגבי מצבים או ערכים כאלה ואחרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחראי על הזהות‪/‬דימוי העצמי – איך האדם רואה את דמותו בעיני עצמו‬
‫ומה הוא מאמין לגבי יכולותיו עקב זאת‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחראי על מהערכת הרגשית – זוהי המערכת היותר הפנימית שלנו‪,‬‬
‫שממנה בדרך כלל אנחנו פועלים ומגיבים ואליה נשאף להגיע בזמן‬
‫חקירת העד‪.‬‬
‫ה‪ .‬המערכת החיסונית‪.‬‬
‫על פי אותם מחקרים שנעשו‪ ,‬החלק הזה תופס ‪ 55%‬מפעילות המוח שלנו‪ .‬לחלק‬
‫התת הכרתי‪ ,‬ישנם אפיונים נוספים שחשוב לדעת‪ .‬חלק זה אינו מבדיל בין‬
‫מציאות לדמיון ובמאבק ביניהם הדמיון ינצח‪ .‬הוא גם לא יודע לזהות שלילה ולכן‬
‫גם אם פונים אליו במשפט השולל דבר מסוים‪ ,‬התת מודע מציג את זה לעצמו‬
‫כאילו שזה מתקיים (פרזנטציה עצמית) ולכן הוא יגרום לאדם לשקול את הנאמר‪,‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪1‬‬
‫בין אם הוא רוצה ובין אם לאו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חלק זה הינו אתי באופן מוחלט‪ .‬אין לו‬
‫את אותן מניפולציות של החלק הכרתי ולכן ברור כי כאשר אנו רוצים לשמוע מעד‬
‫את "האמת" העובדתית‪ ,‬נשאף להגיע לתת ההכרה שלו ולעבוד אתו‪.‬‬
‫אך לא קל לחדור לחלק זה של המוח‪ ,‬שכן אילו היה האדם בנוי כך שכל אחד יכול‬
‫להיכנס לתוך תת ההכרה שלו הרי שהיינו נתונים למרותו של כל מאן דהוא‪ .‬מה‬
‫שחוסם את הכניסה לתת ההכרה כדי ל"הגן" עליו‪ ,‬מכונה הגורם הביקורתי‪ .‬הוא‬
‫מופעל ע"י החלק ההכרתי המסנן את המידע שרוצה להיכנס פנימה ודואג שרק‬
‫דברים שהוא מעוניין בהם‪ ,‬הם שיכנסו לתוך תת ההכרה‪.‬‬
‫למה הדבר דומה‪ .‬למבצר בנוי היטב‪ ,‬המגן על אותה אמת החבויה בו פנימה (תת‬
‫ההכרה) שאליה אנחנו רוצים להגיע‪ .‬בסוף הדרך המובילה לתוך המבצר ישנו‬
‫כלב רוטווילר גדול שלא נותן רשות כניסה אלא למי שהורשה לכך ע"י היושבים‬
‫במבצר‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד תוכל להיכנס לתוכו פנימה?‬
‫ישנן שתי אפשרויות‪ ,‬שעורכי הדין רובם ככולם‪ ,‬בוחרים להשתמש באחת מהן‪.‬‬
‫א‪ .‬כניסה עם "ראש בקיר" בניסיון לסדוק את המבצר ולהיכנס לתוכו‪ ,‬כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬ע"י הטחת שאלות באופן ישיר מתוך ניסיון להביא לשבירת החומה‪.‬‬
‫אך כפי שכבר נאמר‪ ,‬הטחה כזו‪ ,‬שתכניס את החלק ההכרתי לפעולה‪,‬‬
‫רק תביא להקשחת אותם מקומות המועדים לפורענות ולחיזוקם‪ ,‬מה‬
‫שבסופו של דבר ישאיר אותך עם ראש שבור וכישלון בתוצאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התעמתות עם אותו רוטוויילר‪ .‬כפי שבמציאות היומיומית לא נעים ולא‬
‫מומלץ להתעמת עם רוטוויילר‪ ,‬שכן בדרך כלל ידו או יותר נכון‪ ,‬שיניו יהיו‬
‫על העליונה‪ ,‬כך גם כאן‪ ,‬התעמתות עקרה עם העד ועם תשובותיו יצמיחו‬
‫התנגדות מצדו וחוסר בשיתוף פעולה‪ ,‬מה שיכול לגרום לקוצר רוח של‬
‫בית המשפט או אף לכך שבית המשפט עצמו יהיה עסוק בהגנה על העד‬
‫במקום להקשיב למה שאתה רוצה שיקשיב‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מה הפתרון למצב זה ?‬
‫האפשרות השלישית שאותה אני מציע‪ ,‬היא בעצם הסחת הדעת של הרוטוויילר‬
‫על ידי העסקתו באיזו עצם שתשליך לו לצד הדרך ובזמן שהוא יתעסק אתה‪,‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪7‬‬
‫אתה תוכל לצעוד בבטחה לארץ המובטחת‪ ,‬האמת אליה נשאף להגיע והמצויה‬
‫בחלק התת‪ -‬הכרתי‪.‬‬
‫נשמע קל‪ .‬אך כיצד עושים את זה ?‬
‫לשם כך‪ ,‬בניתי מודל תלת שלבי‪ ,‬המבוסס על עקרונות הלקוחים מתוך תחום‬
‫האנ‪.‬אל‪.‬פי כפי שניסח אותם אמיל קואה ולאחריו מילטון אריקסון‪ .‬שימוש נכון‬
‫בעקרונות אלו יבטיח כי תנטרל את החלק ההכרתי‪ ,‬המפריע ותוכל לעבוד עם‬
‫החלק התת ההכרתי שיספק לך את האמת‪.‬‬
‫שלבי המודל הינם‪:‬‬
‫שלב א' – יצירת מחויבות של הנחקר לאמירת האמת העובדתית‪.‬‬
‫שלב ב' – יצירת הסחת דעת‪ ,‬נטרול החלק ההכרתי של הנחקר‪.‬‬
‫שלב ג' – תשאול החלק התת הכרתי‪ ,‬באמצעות סוגסטיה המבוססת על המודל‬
‫של מילטון אריקסון‪.‬‬
‫חזרה על שלבים ב'‪-‬ג'‪ ,‬תוך שילובם בשאלות ניטראליות ‪.‬‬
‫המטרה היא‪ ,‬שלאחר קבלת מספר תשובות "לא טובות" של העד הנחקר‪ ,‬שנבעו‬
‫מתוך תשאול החלק התת הכרתי‪ ,‬תוכל להגיע למסה קריטית שתוביל לתהליך‬
‫מיטוט גרסת העד ואז תוכל לעמת אותו עם עובדות‪ ,‬גרסאות שמסר‪ ,‬כך שבסופו‬
‫של דבר‪ ,‬האמינות שלו תהיה נמוכה בעיני בית המשפט‪.‬‬
‫הצורך להשתמש דווקא במודל שבנה מילטון אריקסון‪ ,‬שאינו המודל השגרתי‬
‫שמשתמשים בו בטיפול הקלאסי של ה‪ ,N.L.P. -‬קיים משום שהנחת העבודה‬
‫בחקירת עד היא‪ ,‬שהעד יתנגד לך ולא יהיה מוכן לענות לשאלותיך בצורה ישירה‬
‫ואמתית‪.‬‬
‫המודל של מילטון אריקסון מתאים למקרים כאלה‪ ,‬בהם ישנה התנגדות לקבלת‬
‫הסוגסטיה או בענייננו ההנחיה לומר את האמת‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪8‬‬
‫אופן פעולתו של המודל התלת שלבי מושתתת על מספר עקרונות בסיס אותם‬
‫ניסח אמיל קואה‪ ,‬מאבותיה המייסדים של שיטת ה‪ . N.L.P. -‬להלן אפרט שניים‬
‫מאותן עקרונות על מנת להסביר מדוע הכלי היישומי הזה הוא בעצם הכלי היחידי‬
‫שייתן לך‪ ,‬המשתמש בו‪ ,‬כלי עבודה אמין ויעיל כדי לשבור התנגדויות של עדים‬
‫"קשים"‪ ,‬כדי שבסופו של דבר תגיע לאמת העובדתית‪.‬‬
‫העיקרון הראשון‪ ,‬המהווה את אחד מעקרונות הבסיס הוא‪ ,‬כי מחשבה שבאה‬
‫לשכלנו‪ ,‬אם נתקבלה על ידי החלק הבלתי ההכרתי‪ ,‬היא תיהפך על ידו לממשות‬
‫ומאותו רגע תיעשה אלמנט מאמונתנו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬תהליך האוטוסוגסטיה‪,‬‬
‫המאפשר להנחות את הנחקר בשאלה‪ ,‬באמצעותה אנו מעוניינים להוביל אותו‬
‫לומר מהי אותה אמת עובדתית ביחס אליה‪ ,‬בנוי משני שלבים‪ ,‬התקבלות‬
‫ההנחיה והיפוכה לממש אצל הנחקר‪ .‬לעניין זה‪ ,‬לא משנה מה מקור‬
‫האוטוסוגסטיה‪ ,‬האם זה הנחקר עצמו או באמצעות אחר‪ ,‬מי שחוקר אותו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ישנה חשיבות מרובה‪ ,‬כבר בהתחלה ליצור אצל הנחקר מחויבות לאמירת‬
‫האמת‪ .‬במצב השורר היום באולמות המשפט‪ ,‬נחקר לפני מתן עדותו מוזהר ע"י‬
‫בית המשפט לומר את האמת‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬יהיה צפוי לעונשים שקבועים בחוק‬
‫והנחקר משיב שהבין את נוסח האזהרה‪ .‬אך באופן הזה‪ ,‬לא נוצרה כל מחויבות‬
‫מבחינתו לומר את האמת ואם קיימת כזו‪ ,‬היא מושתתת על פחד מפני העונש‪,‬‬
‫מה גם לא ברור עד כמה היא ממשית אצלו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש צורך לבחון עניין זה בצורה ברורה ולשמוע ממנו כי הוא מחויב לאמירת‬
‫האמת‪ .‬בכך הנחקר ע"י אוטוסוגסטיה עצמית מכניס סוגסטיה ישירה לחלק התת‬
‫הכרתי‪ ,‬שלו שתלך ותתחזק במהלך החקירה – לומר אמת‪.‬‬
‫העיקרון השני‪ ,‬התנאי הכרחי להצלחה הוא‪ ,‬שהחלק ההכרתי ינוטרל‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬החלק ההכרתי‪ָ ,‬אמון על כך שהנחקר ייתן תשובה "נכונה" על פי‬
‫גרסתו‪ ,‬רצונו או האינטרס שהוא רוצה להציג‪ .‬החלק ההכרתי הוא זה שמספק‬
‫הסברים למקרים שיש סתירות בין הגרסאות השונות‪ .‬הוא זה שאחראי לסדר את‬
‫הדברים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬
‫‪9‬‬
‫משום כך‪ ,‬הוא מפריע בשני אופנים ‪ .‬מחד‪ ,‬לא מאפשר לתשאל את העד בצורה‬
‫חופשית ומאידך‪ ,‬לא נותן לנו להגיע לארץ המובטחת‪ ,‬המקום ששם נמצא את‬
‫האמת‪ ,‬אותה אנו רוצים להביא בפני בית המשפט‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬קיים צורך לנטרול החלק הזה‪ .‬הדרך לעשות זאת‪ ,‬היא לתת לאותו חלק‬
‫משהו להתעסק בו ואז ברגע של הסחת הדעת‪ ,‬אתה שואל את הנחקר שאלה‬
‫המבוססת על המודל של אריקסון והמכוונת לאותה אמת שאנחנו רוצים לשמוע‪.‬‬
‫לאחר כמה פעמים‪ ,‬תיווצר מסה קריטית‪ ,‬שתאפשר לך לעמת את הנחקר עם‬
‫תשובותיו או עם עובדות שאינן במחלוקת ולהביא לקריסת הגרסה אותה הוא‬
‫מבקש להציג‪.‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬תוכל לקבל מבית המשפט יותר מרחב פעולה‪ ,‬כדי להשיג את‬
‫המטרה‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬כאשר בית המשפט יו ָכח כי נוצרו בקיעים משמעותיים‬
‫בגרסת העד‪ ,‬לא תהיה אמפטיה כלפיו‪ ,‬אם יוטחו בו דברים ואם החקירה תהפוך‬
‫לאגרסיבית יותר‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬זה יהיה הדבר המתבקש‪.‬‬
‫רק שימוש נכון במודל הזה יבטיח כי ניתן יהיה להתגבר על כל עד‪ ,‬קשה לפצוח‬
‫ככל שיהיה‪ ,‬ויביא לך את ההצלחה המיוחלת בכל תיק ותיק‪.‬‬
‫אני מאמין שמאמר זה תרם לך ולידיעותיך‪ .‬השלב הבא‪ ,‬על מנת שתוכל‬
‫להשתלם בשיטה באופן מיטבי‪ ,‬היא להיכנס לאתר של הלימ"ה –‬
‫המרכז להכשרה יישומית במקצועות הליטיגציה‪ ,‬המופיע‬
‫בקישור כאן ולהרשם לסדנא הקרובה‪ ,‬בה תוכל להעמיק את‬
‫מיומנותך בהפעלת המודל התלת שלבי‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות להלימ"ה‬
‫המרכז להכשרה יישומית ‪ -‬מקצועות הליטיגציה‬