doc? האם קיימים באפרים גרפמיים נפרדים לקריאה ולכתיבה
download 
Report Transcription
? האם קיימים באפרים גרפמיים נפרדים לקריאה ולכתיבה
.2009 .105שפה ומוח105-117 ,9 , האם קיימים באפרים גרפמיים נפרדים לקריאה ולכתיבה? תרי שטרנברג ונעמה פרידמן אוניברסיטת תל-אביב * באפר הקלט הגרפמי הינו זיכרון קצר-טווח ,שתפקידו לאגור את תוצרי הניתוח הוויזואלי הראשוני של המילה הכתובה ,לקראת המשך עיבוד על-ידי תהליכי הקריאה המרכזיים .גם בתהליך הכתיבה מעורב באפר גרפמי ,שתפקידו לשמר את רצף הגרפמות במילה לקראת כתיבתן .מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את היחס בין הבאפרים הגרפמיים בקריאה ובכתיבה :האם מדובר בבאפר גרפמי משותף לשני התהליכים ,או שמא בפונקציות קוגניטיביות נפרדות .הקשר בין הייצוגים הגרפמיים בקריאה ובכתיבה נבחן בהתבסס על ארבעה נבדקים, תלמידי כיתות ז' עד י' ,שדפוסי הקריאה שלהם הצביעו על ליקוי סלקטיבי בקריאה ברמת הבאפר הגרפמי .אצל כולם נמצאו טעויות בעיבוד של רצף הגרפמות במילה ,כולל החלפה, השמטה ,הוספה ונדידה של אותיות בתוך מילים וביניהן .טעויות אלה נמצאו הן בקריאה של מילים קיימות והן בקריאה של מילות תפל ,בשיעור גבוה במובהק משל קבוצת הביקורת .בנוסף, נמצאו אצלם אפקטים מורפולוגיים ,אפקט אורך ודיסוציאציה בין עיצורים לבין תנועות. מאפיינים אלה ואחרים הצביעו על דיסלקסיה שמקורה בליקוי בבאפר הגרפמי .בשלב הבא, ביקשנו לברר אם הליקוי בבאפר הגרפמי אצל נבדקים אלה הינו ייחודי לתהליך הקריאה ,או שמא הוא משותף גם לכתיבה .אצל שלושה מבין הנבדקים ,שיעור הטעויות ברצף הגרפמות במילה בכתיבה של מילים קיימות לא היה שונה במובהק מזה שנמצא בקבוצת הביקורת .כמו כן, אצל שלושתם ,שיעור הטעויות בכתיבה היה נמוך במובהק מזה שהתקבל בקריאה .אחד מהנבדקים הללו אף ביצע מטלות כתיבה של זוגות מילים ושל מילות תפל ,וגם בהן נמצא ביצוע משופר ביחס למטלות מקבילות של קריאה .בעקבות זאת ,ניתן להסיק שהליקוי בבאפר הגרפמי אצל שלושת הנבדקים הללו השפיע באופן ממוקד על תהליך הקריאה ,מבלי לפגוע בתהליך הכתיבה .הבחנה זו מצטרפת לדיווחים קודמים אודות הדיסוציאציה ההפוכה – כלומר ,נבדקים עם ליקוי גרפמי בכתיבה ועם קריאה תקינה .הדיסוציאציה הכפולה בין הבאפרים הגרפמיים בקריאה ובכתיבה תומכת בהשערה שמדובר בפונקציות קוגניטיביות נפרדות ,בניגוד לדעה הרווחת כיום בספרות המחקרית. מטרתו של מחקר זה הייתה לברר את היחס בין מבנים של זיכרון אורתוגרפי קצר-טווח בקריאה ובכתיבה :האם מדובר ברכיב זיכרון אחד שהינו משותף לשני התהליכים ,או שמא בשני מבנים נפרדים. עדויות שונות ,הן מפגועי מוח והן מנבדקים עם תפקוד תקין ,מצביעות על קשר בין ייצוגים לשוניים לבין הזיכרון לטווח קצר )ראו סקירה אצל .(Howard & Nickels, 2005על סמך דיווחים על פגיעות מוחיות סלקטיביות בשלב הפלט או בשלב הקלט הפונולוגי ,מקובל להבחין בין שני ייצוגים פונולוגיים שונים המקושרים לזיכרון העבודה :האחד" ,באפר הקלט הפונולוגי" ,מקושר לשלב ההבנה ,והאחר, "באפר הפלט הפונולוגי" – לשלב ההפקה );Allport, 1984; Martin, Shelton, & Yaffee, 1994 .(Monsell, 1987; Romani, 1992; Vallar, Di Betta, & Silveri, 1997 * מחקר זה נתמך על-ידי הקרן על-שם עדי לאוטמן ,תכנית "טכנולוגיות משולבות" של ות"ת ,קרן וולף ,והקרן הלאומית למדע ).(1296/06 106שטרנברג ופרידמן בנוסף לייצוגים אלה ,המשתתפים בעיבוד של מידע פונולוגי ,ממצאים לגבי תהליך הכתיבה מעידים על קיומו של זיכרון אורתוגרפי קצר-טווח ,שתפקידו לשמר את האותיות במילה לקראת כתיבתן ) .(Caramazza, Miceli, Villa, & Romani, 1987; Wing & Baddeley, 1980מבנה זה מכונה "באפר פלט גרפמי" .בדומה לכך ,ישנן עדויות לכך שבתהליך הקריאה מעורב באפר גרפמי שתפקידו לאגור את תוצרי הניתוח הוויזואלי הראשוני של המילה הכתובה ,לקראת המשך עיבוד על-ידי תהליכי הקריאה המרכזיים )שטרנברג ופרידמןCaramazza, Capasso, & Miceli, 1996; Caramazza ;2007 , .(& Hillis, 1990; Schiller, Greenhall, Shelton, & Caramazza, 2001; Tainturier & Rapp, 2003 בעקבות ההבחנה בין מאגרי זיכרון שונים לקלט ולפלט פונולוגי ,נשאלת השאלה האם קיימת הבחנה מקבילה גם לגבי חומר אורתוגרפי; כלומר ,האם קיימים באפרים גרפמיים נפרדים לקריאה ולכתיבה, או שמא בשני התהליכים מעורב באפר גרפמי משותף .בעקבות מחקרים רבים שהצביעו על ליקוי בבאפר הגרפמי בכתיבה שאליו התלווה ליקוי דומה גם בקריאה של מילות תפל ) Caramazza et al., 1996; Caramazza & Hillis, 1990; Cotelli, Abutalebi, Zorzi, & Cappa, 2003; Jónsdóttir, ;Shallice, & Wise, 1996; Sage & Ellis, 2004; Schiller, Greenhall, Shelton, & Caramazza, 2001 ,(Tainturier & Rapp, 2003מקובל כיום לטעון שקיים באפר גרפמי משותף לקריאה ולכתיבה. כנגד ההשערה של הבאפר הגרפמי המשותף ,ניתן להציג מקרים של פגיעה בבאפר גרפמי בכתיבה, ללא ליקוי נלווה בקריאה ) & Hanley & Kay, 1998; Kay & Hanley, 1994; Miceli, Silveri, .(Caramazza, 1985; Posteraro, Zinelli, & Mazzucchi, 1988ואולם ,עד היום לא התקבלו דיווחים על הדיסוציאציה ההפוכה – כלומר ,על ליקוי גרפמי סלקטיבי בקריאה ,שאינו משפיע על כתיבה. כיוון שכך ,ניתן להסביר את הפגיעות הסלקטיביות בכתיבה תחת השערת הבאפר הגרפמי המשותף, בהתבסס על דרגות קושי שונות של שני התהליכים ) Caramazza et al., 1996; Tainturier & Rapp, :(2001ייתכן שתהליך הקריאה מעמיס פחות על הבאפר הגרפמי מאשר תהליך הכתיבה ,ולכן ייתכנו ליקויים מתונים בבאפר שישפיעו על כתיבה ולא על קריאה. המחקר הנוכחי בדק את תפקודי הכתיבה של ארבעה נבדקים עם ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה .אם יימצא אצלם ליקוי מקביל גם בכתיבה ,יהיה בכך אישוש להשערה של הבאפר הגרפמי המשותף. לעומת זאת ,אם יימצא אצלם ליקוי סלקטיבי בבאפר הגרפמי בקריאה ,שאינו משפיע על כתיבה ,הרי שתתקבל דיסוציאציה כפולה בין ליקויים ברמת הייצוג הגרפמית בקריאה ובכתיבה .ממצא מעין זה ישלול את ההסבר המתייחס לדרגות קושי שונות ,ויתמוך בקיומם של באפרים גרפמיים נפרדים לקריאה ולכתיבה. שיטת המחקר משתתפים במחקר לקחו חלק ארבעה נערים ,תלמידי כיתות רגילות ,ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה .פרטי הנבדקים הללו מופיעים בטבלה .1לגבי אף אחד מהם לא ידוע על מהלך חריג של ההיריון והלידה ,על חבלות ראש או על אירועים אחרים שעלולים היו לגרום לנזק מוחי .כולם נעזרים בהוראה מתקנת ובהתאמות לימודיות .הנבדקים אותרו בעזרת מבדק סינון "תלתן" )פרידמן וגביעון ,(2003 ,אשר תוצאותיו עוררו חשד לקיומו של ליקוי בקריאה ברמת הבאפר הגרפמי. הבאפר הגרפמי בקריאה ובכתיבה 107 טבלה .1משתתפי המחקר הנבדק אלברט קובי בנצי ידידיה מין ז ז ז ז גיל 12;1 15;10-16;6 14;5 13;9-14;4 כיתה ז' ט'-י' ט' ח' שמות המשתתפים הינם בדויים. עבור נבדקים שנבדקו ביותר ממפגש אחד ,מופיע טווח הגיל בין המפגש הראשון לאחרון. הביצוע של ארבעת המשתתפים הללו בקריאה ובכתיבה הושווה לנבדקי ביקורת עם תפקוד תקין ,ללא הפרעות נוירולוגיות או ליקויי למידה ) 19נבדקי ביקורת לקריאה ,ו 25-נבדקי ביקורת לכתיבה( .נבדקי הביקורת היו תלמידי כיתה ט' בבית ספר רגיל ממרכז הארץ ,ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה. כלי המחקר מטלות קריאה: מבדק סינון תלתן )פרידמן וגביעון ,(2003 ,אשר כולל קריאה בקול רם של שלוש רשימות מילים :רשימת מילים בודדות ,רשימת מילות תפל ורשימת זוגות מילים .רשימת מילים בודדות כוללת 136מילים קיימות ,אשר נבחרו מכיוון שהן מגלות רגישות לסוגים שונים של דיסלקסיה. לדוגמה ,ישנן מילים עם פוטנציאל לקסיקלי לנדידה של אותיות בתוך מילה ,לצורך זיהוי של דיסלקסיית מיקום אותיות; מילות פונקציה שהינן קשות במיוחד לקריאה לאנשים עם דיסלקסיית עומק; מילים אירגולריות לגילוי של דיסלקסיית שטח; ועוד .רשימת מילות תפל כוללת 30מילות תפל ,מתוכן 20מילים מנוקדות ו 10-ללא ניקוד .לבסוף ,רשימת זוגות מילים כוללת 30זוגות של מילים באותו אורך ,ללא קשר סמנטי .כל זוג מופיע בשורה נפרדת .הזוגות נבחרו כך שהחלפה של אותיות בכל אחת מהמילים באותיות המצויות באותו מיקום יחסי בשכנתה לשורה מייצרת מילה קיימת )למשל :סלט מרק מלט מרק ,סלק מרט ,סרט סרק וכו'( .מבדק זה רגיש במיוחד לזיהוי של דיסלקסיה קשבית. קריאה קולית של רשימות נוספות של מילים קיימות במסגרת מבדקי ההמשך. מבדקים של קריאה ללא פלט ,כגון :הכרעה לקסיקלית ,הגדרת מילים ושיפוטי משפטים )לפירוט מלא אודות המבדקים ,ראו שטרנברג.(2009 , מטלות כתיבה: מבדק סינון "תלתן" לכתיבה )פרידמן ,גביעון ויכיני ,(2007 ,הכולל 76מילים קיימות אשר מגלות רגישות לסוגים שונים של דיסגרפיות. הכתבה של רשימות נוספות של מילים קיימות. שיום בכתב של תמונות של עצמים מתוך מבדק "שמש" )בירן ופרידמן.(2004 , הכתבה של רשימת מילות תפל ורשימת זוגות מילים מתוך מבדק סינון "תלתן" לקריאה )פרידמן וגביעון.(2003 , כתיבת משפטים: 108שטרנברג ופרידמן oכתיבת משפטים כתיאור לתמונות מתוך סוללת בפלא )פרידמן.(1998 , oשיחזור בכתב של סיפור שהוקרא מוקדם יותר באותה פגישה .המבדק הוצג כמבחן זיכרון ,כדי לעודד כתיבה חופשית יחסית ,ללא תשומת לב מיוחדת לכתיב. oכתיבת משפט חופשי. מספר המילים שנקראו ונכתבו השתנה מנבדק לנבדק ,לפי מידת נגישותם ויכולתם להשתתף במחקר. הליך המבדקים השונים הועברו לכל נבדק בנפרד ,בחדר שקט .במבדקי הקריאה והכתיבה ,במקרים שבהם הנבדק הגיב למילה מסוימת במספר תגובות שונות ,הניתוח התייחס לתגובה השגויה הראשונה )למשל, כאשר הוצגה המילה חשובות והנבדק קרא אותה חשַ ...ח ָשבוֹת חושבות..חשובות ,הצורה שנותחה היא " ַח ָשבוֹת" ,שבה חלה טעות מסוג השמטת אות(. במטלות ההכתבה ,הנבדקים התבקשו בדרך כלל לחזור בקול רם על המילים שהוכתבו להם ,בכדי לוודא שקלטו נכונה את המילה שהושמעה להם .כמו כן ,הנבדקים התבקשו שלא למחוק תגובה שהינה שגויה לדעתם ,אלא להוסיף את המילה בצורתה המתוקנת לצד התגובה השגויה. תוצאות ראשית ,נתייחס למסקנות העיקריות ממבדקי הקריאה ,אשר הצביעו על דיסלקסיה שמקורה בבאפר גרפמי פגוע .לאחר מכן ,תתבצע הערכה של תפקודי הכתיבה של נבדקים אלה ,תוך השוואה לתפקודי הקריאה. תפקודי הקריאה אצל כל ארבעת הנבדקים שלגביהם התעורר חשד לדיסלקסיה שמקורה בליקוי בבאפר הגרפמי ,נמצאו טעויות בעיבוד של רצף הגרפמות במילה ,כולל החלפה ,השמטה ,הוספה ונדידה של אותיות בתוך מילים וביניהן .אצל ארבעת הנבדקים ,טעויות אלה הופיעו בשיעור גבוה במובהק משל קבוצת הביקורת .הטעויות נמצאו הן בקריאה של מילים קיימות והן בקריאה של מילות תפל ,ללא תלות באופנות הפלט .בנוסף ,בקריאה של נבדקים אלה התגלה אפקט אורך ,שהתבטא במתאם חיובי בין הסיכוי לטעויות באות בודדת לבין מספר האותיות במילה .מעבר לכך ,נמצאו עדויות שונות להשפעתם של גורמים מורפולוגיים על הקריאה .למשל ,הטעויות נטו להשפיע על מורפמות כעל יחידות שלמות, בתוכן .כמו כן ,נמצא סיכוי גבוה יותר לטעויות במוספיות מורפולוגיות ָ ולא רק על אותיות בודדות בהשוואה לשורש ,הן ברמת האות הבודדת והן ברמת המורפמה .מאפיינים אלה ואחרים הצביעו על דיסלקסיה שמקורה בליקוי בבאפר הגרפמי ,בשל הדמיון לתכונות של ליקויים ברמת הבאפר בתפקודי שפה אחרים )ראו למשל יכיני ופרידמן ;2008 ,שטרנברג ופרידמןBadecker, Hillis, & ;2007 , .(Caramazza, 1990; Caramazza et al., 1987, 1996; Tainturier & Rapp, 2003לדיווח מלא על התוצאות ,ראו שטרנברג.2009 , הבאפר הגרפמי בקריאה ובכתיבה 109 תפקודי הכתיבה בהשוואה לתפקודי הקריאה כדי לברר אם הליקוי הגרפמי של משתתפי מחקר זה הינו ספציפי לקריאה ,נערך ניתוח של הטעויות שלהם גם בכתיבה .כפי שנראה מייד ,אצל רובם הופיע שיעור מסוים של טעויות ברצף האותיות גם בכתיבה .לאור זאת ,יש לבדוק האם סביר ששיעור זה של טעויות יתקבל במסגרת הביצוע התקין או שמא מדובר בליקוי .לשם כך נערכה השוואה של הסיכויים לסוגים שונים של טעויות בכתיבה בין כל אחד מהמשתתפים עם דיסלקסיית באפר גרפמי לבין קבוצת ביקורת .לאחר מכן ,השווינו עבור כל אחד מהמשתתפים עם ליקוי בקריאה את הסיכוי לטעויות מסוגים שונים בין קריאה לבין כתיבה ,כדי לבדוק איזה משני התפקודים פגוע יותר .השוואה דומה התבצעה גם בקבוצת הביקורת. בטבלה 2מופיע פירוט של סוגי הטעויות שהתגלו בכתיבה של כל אחד מהנבדקים עם ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה .אצל שלושה מתוכם נמצא שיעור מסוים של טעויות בכתיבה של רצף האותיות במילה ,כולל החלפות של אותיות )קציצות קצירות( ,השמטות )דמוקרטיה דמוקטיה( ושיכולים של אותיות )קטף ט ...כטף( .טעויות אלה ,שניתן לפרשן כחלות ברמת הבאפר הגרפמי ,יכונו להלן "טעויות גרפמיות" לשם הקיצור .אצל אף אחד מהנבדקים לא חלו טעויות של הוספת אות .בנוסף ,אצל כולם הופיעו טעויות ממיר ,על רקע כתיבה דרך המסלול התת-לקסיקלי )מטשטשים מתשתשים, דרכון דרקון( .כפי שניתן לראות בטבלה ,אלברט כתב רק עשר מילים בודדות ,ועל כן יש להיזהר בהסקת מסקנות מנתוני הכתיבה שלו במטלה זו ,אך בהמשך יופיעו עבורו נתונים גם מכתיבת מילים במשפטים. טבלה .2ניתוח של סוגי הטעויות בכתיבה של מילים בודדות הנבדק אלברט קובי בנצי ידידיה סוג הטעות 0 )(0% 3 )(2% 6 )(9% 3 )(2% החלפות 0 )(0% 2 )(2% 2 )(3% 2 )(1% השמטות 0 )(0% 0 )(0% 3 )(5% 0 )(0% הוספות 0 )(0% 0 )(0% 0 )(0% 0 )(0% נדידות בתוך מילה 0 )(0% 1 )(1% 1 )(2% 1 )(1% 6 )(60% 59 )(45% 9 )(14% 48 )(32% 10 131 65 149 סה"כ טעויות גרפמיות טעויות ממיר סה"כ מילים שנכתבו בכל תא בטבלה מופיע מספר הטעויות מסוג מסוים שעשה כל נבדק ,ובסוגריים – אחוז המילים שכללו טעות מסוג זה מתוך כלל המילים שכתב אותו נבדק .שורת 'סה"כ טעויות גרפמיות' מציינת את מספר ושיעור המילים שבהן חלו טעויות כלשהן ברצף האותיות ,מבלי להתייחס לעובדה שבחלקן חלו כמה סוגים של טעויות גרפמיות. 110שטרנברג ופרידמן בשלב הבא ,כדי לברר עבור כל אחד מהנבדקים איזה מסוגי הטעויות בכתיבה חורג מהביצוע התקין, נעשה שימוש בנתונים שהתקבלו מקבוצת ביקורת של 25תלמידי כיתה ט' עם תפקוד תקין .לכל אחד מנבדקי קבוצת הביקורת הוכתבו 76מילים קיימות המופיעות במבדק סינון "תלתן" לכתיבה )פרידמן, גביעון ויכיני .(2007 ,ההשוואה בין הנבדקים עם דיסלקסיית באפר גרפמי לבין קבוצת הביקורת התבצעה בעזרת מבחן tלהשוואה בין נבדק בודד לבין קבוצה ).(Crawford & Garthwaite, 2002 השוואה זו נערכה ביחס לשתי קטגוריות של טעויות :טעויות גרפמיות וטעויות ממיר. כפי שניתן לראות בטבלה ,3אצל כל המשתתפים פרט לבנצי ,שיעור הטעויות הגרפמיות בכתיבה לא היה שונה במובהק מזה שהתקבל בקבוצת הביקורת .מכאן ניתן להסיק שבנצי הוא היחיד שאצלו ניתן לזהות ליקוי בעיבוד של הגרפמות במילה גם בכתיבה .אצל שלושת הנבדקים האחרים לא נמצא ליקוי בבאפר הגרפמי בכתיבה ,על אף שהם הראו קושי ברור בקריאה אשר מקורו בבאפר הגרפמי. ניתן גם לראות כי אצל כל המשתתפים עם ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה הופיעו טעויות ממיר בכתיבה בשיעור גבוה במובהק משל קבוצת הביקורת ,פרט לבנצי ,שאצלו ההבדל היה מובהק שולית .דפוס זה של ממצאים מצביע על קושי לכתוב דרך המסלול הלקסיקלי .יש לציין כי דיסלקסיות התפתחותיות נוטות להופיע עם קושי משני בכתיבה ובקריאה דרך הלקסיקון ,בין היתר בשל חשיפה מופחתת לקריאה ) ;Friedmann, Kerbel, & Shvimer, in press; Friedmann & Nachman-Katz, 2004 .(Friedmann & Rahamim, 2007 טבלה .3השוואה של שיעור הטעויות בכתיבה בין הנבדקים עם דיסלקסיית באפר גרפמי לבין קבוצת ביקורת עם תפקוד תקין טעויות גרפמיות השוואה לקבוצת הביקורת הנבדק אלברט טעויות ממיר השוואה לקבוצת הביקורת % t p % t 0 1.04 .31 60 11.52 <.001 קובי בנצי 2 0.22 .83 45 8.39 <.001 9 3.98 .001 14 1.88 .07 ידידיה 2 0.05 .96 32 5.72 <.001 קבוצת ביקורת )(N = 25 )2 (2 p )5 (5 עבור קבוצת הביקורת ,מופיעה בסוגריים סטיית התקן ,לצד שיעור הטעויות המופיע מחוץ לסוגריים. תאים באפור כהה ,p < .05 :באפור בהיר :מובהקות שולית )(.05 < p < .075 לבסוף ,שיעורי הטעויות בקריאה ובכתיבה הושוו ישירות אצל כל אחד מהמשתתפים .כפי שניתן לראות בטבלה 4ובתרשים ,1אצל אלברט ,קובי וידידיה ,שיעור הטעויות הגרפמיות היה גבוה במובהק בקריאה מאשר בכתיבה .גם בהשוואות המתייחסות לסוגים ספציפיים של טעויות גרפמיות ,תמיד נמצא אצל שלושת הנבדקים הללו שיעור טעויות גבוה יותר בקריאה מאשר בכתיבה ,וברוב מהמקרים הבדל זה היה מובהק .לעומת זאת ,אצל בנצי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קריאה וכתיבה בשיעור הטעויות הגרפמיות ,הן בחישוב הכולל והן בחישוב המתייחס לסוגים ספציפיים של טעויות. הבאפר הגרפמי בקריאה ובכתיבה 111 טבלה .4השוואה בין קריאה לבין כתיבה עבור סוגי הטעויות השונים ,לגבי כל אחד מהנבדקים סוג הטעות כתיבה אלברט Z קריאה קובי p כתיבה קריאה Z p כתיבה בנצי קריאה Z p כתיבה ידידיה Z קריאה p סה"כ טעויות גרפמיות 0 )(0% 112 )(57% 3.52 .0004 3 )(2% 84 )(15% 3.98 <.0001 6 )(9% 60 )(11% 0.36 .72 3 )(2% 242 )(16% 4.61 <.0001 החלפות 0 )(0% 38 )(19% 1.54 .12 2 )(2% 13 )(2% 0.58 .56 2 )(3% 12 )(2% 0.48 .63 2 )(1% 51 )(3% 1.35 .17 השמטות 0 )(0% 49 )(25% 1.81 .07 0 )(0% 31 )(6% 2.77 .006 3 )(5% 14 )(2% 1.00 .32 0 )(0% 63 )(4% 2.55 .01 הוספות 0 )(0% 24 )(12% 1.17 .24 0 )(0% 14 )(3% 1.84 .07 0 )(0% 18 )(3% 1.47 .14 0 )(0% 50 )(3% 2.26 .02 נדידות בתוך מילה 0 )(0% 27 )(14% 1.26 .21 1 )(1% 31 )(6% 2.36 .02 1 )(2% 21 )(4% 0.91 .36 1 )(1% 87 )(6% 2.65 .008 טעויות ממיר 6 )(60% 57 )(29% 2.08 .04 59 )(45% 51 )(9% 10.03 <<.0001 9 )(14% 27 )(5% 2.96 .003 48 )(32% 169 )(11% 7.25 סה"כ מילים 10 197 131 553 65 561 149 1507 <<.0001 לגבי כל אחד מסוגי הטעויות ,מופיעים המספר והשיעור של המילים שבהן חלו טעויות מסוג זה בקריאה וכתיבה ,ומידת המובהקות של ההבדל בשיעור הטעויות בין המטלות )בהשוואה דו-צדדית(. תאים באפור כהה :שיעור גבוה במובהק של טעויות בקריאה ביחס לכתיבה ) .(p < .05תאים באפור בהיר :שיעור גבוה של טעויות בקריאה ביחס לכתיבה ,במובהקות שולית )(.05 < p < .075 תאים בשחור :שיעור גבוה במובהק של טעויות בכתיבה ביחס לקריאה ).(p < .05 112שטרנברג ופרידמן תרשים .1השוואת השיעור הכולל של הטעויות ברצף הגרפמי בין מטלות הקריאה והכתיבה. זוג כוכבים מציין הבדל מובהק בשיעור הטעויות בין קריאה וכתיבה. לעומת הממצאים המצביעים על שיעור גבוה יותר של טעויות גרפמיות בקריאה מאשר בכתיבה אצל כל המשתתפים פרט לבנצי ,לגבי טעויות ממיר התקבל דפוס שונה בתכלית .אצל כל המשתתפים נמצא שיעור גבוה יותר במובהק של טעויות ממיר בכתיבה בהשוואה לקריאה. טבלה 5מסכמת את ההשוואה בין שיעורי הטעויות לסוגיהן בקריאה ובכתיבה ,תוך קיבוץ של הנתונים משלושת הנבדקים עם ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה ,ללא פגיעה מקבילה בכתיבה )אלברט ,קובי וידידיה( .בדומה לדפוס שהתקבל אצל נבדקים אלה בהשוואות הפרטניות ,גם בחישוב הכולל נמצא שהטעויות הגרפמיות לסוגיהן שכיחוֹת יותר במובהק בקריאה מאשר בכתיבה .לעומת זאת ,טעויות ממיר נטו להופיע בכתיבה בשיעור גבוה יותר במובהק מאשר בקריאה. טבלה .5השוואה של סוגי הטעויות השונים בין קריאה לבין כתיבה ,עבור שלושת הנבדקים עם ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה ,אך לא בכתיבה כתיבה סה"כ טעויות גרפמיות קריאה Z p 6 )(2% 438 )(19% 7.33 << .0001 החלפות 4 )(1% 102 )(5% 2.52 .01 השמטות 0 )(0% 143 )(6% 4.41 < .0001 הוספות 0 )(0% 88 )(4% 3.42 .0006 נדידות בתוך מילה 2 )(1% 145 )(6% 3.94 < .0001 טעויות ממיר 113 )(39% 277 )(12% 11.88 << .0001 סה"כ מילים 290 2257 הבאפר הגרפמי בקריאה ובכתיבה 113 אצל קובי ניתן היה לבצע השוואה בין קריאה לכתיבה בהתייחס לאותן מילים ממש ,זאת מכיוון שמבחן סינון "תלתן" )פרידמן וגביעון (2003 ,הועבר לו פעמיים – פעם כמטלת קריאה ,ופעם כרשימה להכתבה .לפיכך ,ניתן היה להשוות אצלו בין שיעור הפריטים שבהם חלו טעויות גרפמיות בקריאה ולא בכתיבה ,לבין שיעור הפריטים שבהם נמצאו טעויות ברצף האותיות בכתיבה ולא בקריאה )בעזרת מבחן מקנמר( .אם אכן הליקוי בעיבוד של רצף הגרפמות במילה אצל קובי הינו חמור יותר בקריאה מאשר בכתיבה ,נצפה למצוא שיעור גבוה יותר של פריטים שבהם חלו טעויות גרפמיות רק בקריאה. בהתאם לניבוי זה ,עבור רשימת המילים הבודדות מתוך מבדק סינון "תלתן" )פרידמן וגביעון,(2003 , נמצאו יותר פריטים במובהק שבהם חלו טעויות גרפמיות רק בקריאה ) (23מאשר כאלה שהופיעו בהם טעויות גרפמיות רק בכתיבה ) .χ2(1) = 15.34, p < .0001 ,(3מגמה דומה ,אך לא מובהקת ,התקבלה לגבי טעויות נדידה בין מילים :בקריאה של זוגות מילים ,נמצאו חמישה פריטים שבהם התגלו טעויות נדידה בין מילים רק בקריאה ,לעומת פריט בודד שבו חלה טעות של נדידה בין מילים רק בכתיבה, .χ2(1) = 2.57, p = .11בדומה לכך ,בקריאה של רשימת מילות תפל ,מספר הפריטים שבהם חלו טעויות ברצף האותיות רק בקריאה ) (5היה גבוה יותר במובהק מאשר אלה שבהם התגלו טעויות גרפמיות רק בכתיבה ) .χ2(1) = 4.71, p = .03 ,(0מכאן ניתן להסיק שבקריאתו של קובי קיימת פגיעה חמורה יותר ברמת הייצוג הגרפמית מאשר בכתיבה ,בעיבוד המתבצע דרך המסלול הלקסיקלי והמסלול התת-לקסיקלי כאחד. שניים מהמשתתפים ,אלברט וקובי ,התבקשו גם לכתוב משפטים ,במטרה לבדוק אם ניתן לזהות הבדלים בין כתיבה של מילים בודדות )או זוגות של מילים ללא קשר סמנטי( לבין כתיבה חופשית יותר של תוכן בעל משמעות ,תוך החזקה של מספר מילים בו-זמנית בבאפר הפלט הגרפמי. קובי שיחזר בכתב תוכן של סיפור שהוקרא לו מוקדם יותר באותה פגישה .בדומה למטלות ההכתבה, גם במבדק זה ביצע קובי טעויות ממיר רבות )להיכנס להיקנס; דווקא דבקה; יביא יבי; הגיעו הגיאו( .למעשה ,את כל הטעויות שחלו בכתיבת הקטע ניתן להסביר על רקע של כתיב הומופוני ,פרט לאחת )לידם לידים( .לאור זאת ,נראה שגם כתיבת טקסט אצל קובי אינה מתאפיינת בשיעור גבוה של טעויות ברצף האותיות. אלברט כתב שני משפטים כתיאור לתמונות ,ומשפט נוסף חופשי .גם אצלו הופיעו טעויות ממיר במטלה זו )מנקה מנכה; האיש העש( .בנוסף ,בשני מקרים חלו אצלו טעויות המתבטאות בצירוף של שתי מילים למילה אורתוגרפית אחת ,תוך השמטה של אותיות במילה הראשונה )מנקה את מאת; על הילד להילד( .ניתן לפרש את הטעויות הללו כטעויות השמטה ברמת הבאפר. אם אכן מדובר בליקוי בייצוג הגרפמי בכתיבה ,אין ספק שמדובר בליקוי חמור פחות מזה שהתגלה אצל אלברט בקריאה .ראשית כל ,הביצוע של אלברט בכתיבת מילים בודדות היה ,כאמור ,טוב במובהק מזה שנמצא אצלו בקריאה של מילים בודדות ,ולא נפל מזה של קבוצת הביקורת .הוא הצליח לכתוב גם מילים ארוכות באורך של שבע ושמונה אותיות ללא טעויות ברמת הייצוג הגרפמית .לאור זאת ,נראה שהקיבולת של הבאפר הגרפמי בכתיבה גדולה יותר מזו שנמצאה בקריאה .ייתכן שהקושי התגלה רק בכתיבת משפטים מכיוון שמטלה זו מחייבת את הבאפר להחזיק כמה מילים בבת אחת ,ולכן מעמיסה עליו יותר מאשר כתיבה של מילים בודדות .למעשה ,ייתכן שהמגבלה אינה ברמת הייצוג הגרפמית ,אלא בבאפר פונולוגי שבו מוחזק המשפט המתוכנן .יש לציין ששיעור הטעויות הגרפמיות בכתיבת מילים בתוך משפט ) (2/19 = 11%עדיין נמוך פי כמה מזה שנמצא בקריאה של מילים בודדות ) .(112/197 = 57%הבדל זה בין שני סוגי המטלות היה מובהק.Z = 3.86, p < .0001 , 114שטרנברג ופרידמן לפי הממצאים שנסקרו עד כה ,אצל שלושה מהמשתתפים עם ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה )אלברט, קובי וידידיה( ,אין אינדיקציות לקיומו של ליקוי גרפמי בכתיבה של מילים בודדות .שיעור הטעויות ברצף הגרפמי בכתיבה נמוך משמעותית אצל שלושתם מזה שנמצא בקריאה ,ואינו שונה במובהק מזה שהתקבל בקבוצת הביקורת .אצל אלברט ,קיימות טעויות השמטה בכתיבה של משפטים ,באופן שעשוי לרמז על קיומו של ליקוי גרפמי גם בכתיבה; בכל מקרה ,מדובר בליקוי חמור פחות מזה שהתגלה אצלו בעיבוד של רצף האותיות בקריאה .בנצי היה היחיד שאצלו שיעור הטעויות ברצף הגרפמי בכתיבה היה דומה לזה שהתגלה בקריאה ,וגבוה במובהק מזה של קבוצת הביקורת. השוואה בין קריאה לכתיבה אצל בעלי תפקוד תקין הממצאים עד כה הצביעו על כך שאצל שלושה מתוך ארבעה נבדקים עם דיסלקסיית באפר גרפמי ,קיים שיעור גבוה יותר של טעויות ברצף הגרפמי בקריאה מאשר בכתיבה .לכאורה ,ניתן לטעון שהבדל זה בין התפקודים אינו נובע מכך שהם מתבססים על ייצוגים גרפמיים שונים ,אלא מכך שקשה יותר לייצג את הרצף הגרפמי בקריאה מאשר בכתיבה. ואולם ,ההנחה שבקריאה קשה יותר לשמר את הרצף הגרפמי של המילה אינה תואמת ממצאים קודמים ,אשר הצביעו על הדיסוציאציה ההפוכה – כלומר ,על נבדקים עם ליקוי גרפמי בכתיבה ,אשר קריאתם תקינה ) Hanley & Kay, 1998; Kay & Hanley, 1994; Miceli et al., 1985; Posteraro et .(al., 1988ניתן לבדוק את הטיעון המתייחס לדרגות קושי שונות בדרך נוספת .אם אכן קשה יותר לשמר את רצף האותיות בקריאה מאשר בכתיבה ,נצפה לכך שגם אצל אוכלוסייה עם תפקוד תקין יימצאו יותר טעויות גרפמיות בקריאה מאשר בכתיבה .כעת ,ננסה להפריך גם את הניבוי הזה. לשם כך ,ניתחנו את הקריאה והכתיבה של מילים בודדות אצל תלמידי כיתה ט' עם תפקוד תקין. הנתונים לגבי קריאה מקורם ב 19-תלמידים שקראו את רשימת מילים בודדות מתוך מבדק סינון "תלתן" )פרידמן וגביעון .(2003 ,נתוני הכתיבה התבססו על 25תלמידים שהוכתבה להם רשימת "תלתן" לכתיבה )פרידמן גביעון ויכיני .(2007 ,לאחר מכן ,נערכה השוואה של שיעור הטעויות הגרפמיות מתוך סך כל המילים בין קריאה לבין כתיבה ,תוך קיבוץ של הנתונים מכלל נבדקי הביקורת. השוואה דומה נערכה לגבי טעויות ממיר. השיעור של הטעויות ברצף הגרפמי אצל בעלי תפקוד תקין היה נמוך בקריאה ) (33/2584 = 1%מאשר בכתיבה ) ,(37/1900 = 2%אף כי מגמה זו לא הייתה מובהקת .χ2(1) = 2.98, p = .08 ,מגמה זו של יותר טעויות גרפמיות בכתיבה מאשר בקריאה ,אשר אף התקרבה למובהקות ,אינה תואמת את ההשערה של קושי רב יותר לשמר את רצף הגרפמות במילה בקריאה לעומת כתיבה .לפיכך ,דפוס זה של ממצאים אצל בעלי תפקוד תקין מחזק עוד יותר את ההשערה שהשיעור הגבוה יותר של הטעויות בקריאה ביחס לכתיבה אצל מרבית משתתפי המחקר עם דיסלקסיית באפר גרפמי אכן מצביע על ליקוי ספציפי בקריאה .לעומת זאת ,השיעור של טעויות הממיר אצל בעלי תפקוד תקין היה נמוך במובהק בקריאה ) (58/2584בהשוואה לכתיבה ).χ2(1) = 21.31, p < .0001 ,(90/1900 הבאפר הגרפמי בקריאה ובכתיבה 115 דיון במחקר זה ,הוערכו תפקודי הכתיבה של ארבעה נבדקים עם דיסלקסיה שמקורה בבאפר הגרפמי, במטרה לברר אם לליקוי הגרפמי בקריאה יתלווה בהכרח גם קושי מקביל בכתיבה .אצל שלושה מבין הנבדקים )אלברט ,קובי וידידיה( ,שיעור הטעויות הגרפמיות בכתיבה נמוך במובהק מאשר בקריאה. לפחות אצל שניים מתוך הנבדקים הללו )קובי וידידיה( נראה ששיעור טעויות זה אינו חורג מזה שניתן לצפות לו אצל בעלי תפקוד תקין .אצל אלברט ,ייתכן שקיים ליקוי גרפמי כלשהו גם בכתיבה ,אך הוא קל במידה משמעותית מזה שנמצא אצלו בקריאה .בנצי היה היחיד מבין הנבדקים שאצלו שיעור הטעויות הגרפמיות בכתיבה של מילים בודדות היה גבוה במובהק מזה של קבוצת הביקורת ,ודומה לזה שהתקבל בקריאה. ממצאים אלה מצביעים על קיומה של דיסוציאציה בעיבוד של רצף הגרפמות במילה בין קריאה לבין כתיבה .אצל קובי וידידיה ,נמצאה פגיעה מבודדת בייצוגים גרפמיים בקריאה ,שאינה משפיעה על הביצוע בכתיבה; ואילו אצל אלברט ,הליקוי הגרפמי בקריאה הינו חמור יותר מזה שנמצא בכתיבה. ממצאים אלה הינם ייחודיים; נדיר למצוא מקרים של ליקויים מבודדים בקריאה שאינם משפיעים על הכתיבה של אותו נבדק ,או אפילו נבדקים עם ליקוי חמור יותר בקריאה מאשר בכתיבה ) & Tainturier .(Rapp, 2001למעשה ,למיטב ידיעתנו ,זהו הדיווח הראשון בספרות אודות ליקוי בבאפר הגרפמי בקריאה שאינו משפיע על כתיבה. ממצאים אלה מצטרפים למחקרים קודמים שהצביעו על הדיסוציאציה ההפוכה – כלומר ,על ליקוי גרפמי בכתיבה עם קריאה תקינה ) Hanley & Kay, 1998; Kay & Hanley, 1994; Miceli et al., .(1985; Posteraro et al., 1988בעקבות זאת ,מתקבלת דיסוציאציה כפולה בין תפקודים של באפר גרפמי בקריאה ובכתיבה ,אשר תומכת בהשערה שמדובר בפונקציות קוגניטיביות נפרדות. הדיסוציאציה בעיבוד של רצף האותיות בין קריאה לבין כתיבה במחקר זה אינה יכולה להיות מוסברת על-ידי הטענה שמדובר בדרגות קושי שונות של אותו תפקוד .ראשית ,הטענה המתייחסת לדרגות קושי שונות תתקשה להסביר את הדיסוציאציה הכפולה שתוארה לעיל .שנית ,הממצאים מקבוצת הביקורת מרמזים על שיעור גבוה יותר של טעויות גרפמיות דווקא בכתיבה ,ובכך אינם תומכים ברעיון שקשה יותר לשמר את הייצוגים הגרפמיים בקריאה מאשר בכתיבה .באופן כללי ,הטיעונים אודות דרגות קושי שונות מתייחסים בדרך כלל לקושי משמעותי יותר בכתיבה בהשוואה לקריאה ,ולא להפך ) Tainturier .(& Rapp, 2001 אף על פי כן ,הגישה הדוגלת בקיומם של רכיבים משותפים לקריאה ולכתיבה עשויה לטעון שהדיסוציאציה הכפולה בין תפקודים גרפמיים בקריאה לבין התפקודים המקבילים בכתיבה אינה מעידה בהכרח על קיומם של באפרים גרפמיים נפרדים לקריאה ולכתיבה; במקום זאת ,ייתכן שמדובר בתהליכי גישה שונים לאותו ייצוג ) .(Tainturier & Rapp, 2001כלומר ,קיימת אפשרות שהמשתתפים במחקר הנוכחי ,שאצלם העיבוד הגרפמי הינו לקוי בקריאה ותקין בכתיבה ,פגועים במעבר מהנתח הוויזואלי-אורתוגרפי לבאפר הגרפמי ,בעוד שמשתתפי מחקרים קודמים ,שאצלם התגלה ליקוי גרפמי בכתיבה עם קריאה שמורה ,פגועים במעבר מתהליכי הכתיבה המרכזיים לאותו באפר גרפמי. כנגד הטיעון שלפיו משתתפי מחקר זה אינם פגועים בבאפר הגרפמי עצמו ,אלא בגישה אליו ,ניתן להתייחס לקיומו של אפקט אורך בקריאה שלהם .אפקט אורך מעיד על ליקוי ברכיב זיכרון בעל שטרנברג ופרידמן116 Caramazza et al., 1987; ) אשר מגלה רגישות לכמות המידע שאותו עליו לשמר,קיבולת מוגבלת אפקט האורך מצביע על פגיעה בזיכרון, לפיכך.(Rapp & Caramazza, 1997; Rapp & Kane, 2002 העובדה שלליקוי ברכיב זה בקריאה לא התלווה ליקוי. ולא בדרכי הגישה אליו,העבודה הגרפמי עצמו . בהשערה אודות קיומם של באפרים גרפמיים נפרדים, אם כן,דומה בכתיבה תומכת מקורות .אביב- אוניברסיטת תל. שמש – שיום מאה שמות עצם.(2004) . נ, ופרידמן. מ,בירן מה עדיף – חטיפים או שוקולד? על מורפולוגיה בדיסגרפיית באפר.(2008) . נ, ופרידמן. מ,יכיני .149-160 ,7 , שפה ומוח.גרפמי .אביב- אוניברסיטת תל. בפל"א – בטריית פרידמן לאגרמטיזם.(1998) . נ,פרידמן .אביב- אוניברסיטת תל. תלתן – סוללת מבדקים לדיסלקסיה.(2003) . א, וגביעון. נ,פרידמן .אביב- אוניברסיטת תל. תלתן – סוללת מבדקים לדיסגרפיה.(2007) . מ, ויכיני. א, גביעון,. נ,פרידמן האם קיים זיכרון עבודה ייחודי לתהליך הקריאה? עדויות לקיומו של באפר קלט.(2009) . ת,שטרנברג .אביב- אוניברסיטת תל, עבודת מאסטר.גרפמי מדיסלקסיה התפתחותית ומתהליך הקריאה התקין .96-101 ,6 , שפה ומוח. דיסלקסיית באפר קלט גרפמי התפתחותית.(2007) . נ, ופרידמן. ת,שטרנברג Allport, D. A. (1984). Auditory-verbal short-term memory and aphasia. In H. Bouma & D. G. Bouwhuis (Eds.), Attention and performance X: Control of language processes (pp. 313326). Hove, UK: Erlbaum. Badecker, W., Hillis, A., & Caramazza, A. (1990). Lexical morphology and its role in the writing process: Evidence from a case of acquired dysgraphia. Cognition, 35, 205-243. Caramazza, A., Capasso, R., & Miceli, G. (1996). The role of the graphemic buffer in reading. Cognitive Neuropsychology, 13, 673-698. Caramazza, A., & Hillis, A. (1990). Levels of representation, co-ordinate frames, and unilateral neglect. Cognitive Neuropsychology, 7, 391-445. Caramazza, A., & Miceli, G. (1990). The structure of graphemic representations. Cognition, 37, 243-297. Caramazza, A., Miceli, G., Villa, G., & Romani, C. (1987). The role of the graphemic buffer in spelling: Evidence from a case of acquired dysgraphia. Cognition, 26, 59-85. Crawford, J. R., & Garthwaite, P. H. (2002). Investigation of the single case in neuropsychology: Confidence limits on the abnormality of test scores and test score differences. Neuropsychologia, 40, 1196-1208. Friedmann, N., Kerbel, N., & Shvimer, L. (in press). Developmental attentional dyslexia. Cortex. Friedmann, N., & Nachman-Katz, I. (2004). Developmental neglect dyslexia in a Hebrewreading child. Cortex, 40, 301-313. Friedmann, N., & Rahamim, E. (2007). Developmental letter position dyslexia. Journal of Neuropsychology, 1, 201-236. Hanley, J. R., & Kay, J. (1998). Does the graphemic buffer play a role in reading? Cognitive Neuropsychology, 15, 313-318. Howard, D., & Nickels, L. (2005). Separating input and output phonology: Semantic, phonological, and orthographic effects in short-term memory impairment. Cognitive Neuropsychology, 22, 47-77. Kay, J., & Hanley, J. R. (1994). Peripheral disorders of spelling: The role of the graphemic buffer. In G. D. A. Brown & N. C. Ellis (Eds.), Handbook of spelling: Theory, Process and Intervention (pp. 295-315). Chichester, UK: John Wiley. Martin, R. C., Shelton, J. R., & Yaffee, L. S. (1994). Language and processing and workingmemory: Neuropsychological evidence for separate phonological and semantic capacities. Journal of Memory and Language, 33, 83-111. Miceli, G., Silveri, M. C., & Caramazza, A. (1985). Cognitive analysis of a case of pure dysgraphia. Brain and Language, 25, 187-212. 117 הבאפר הגרפמי בקריאה ובכתיבה Monsell, S. (1987). On the relation between lexical input and output pathways of speech. In A. Allport, D. MacKay, W. Prinz, & E. Scheerer (Eds.), Language perception and production: Relationships between listening, speaking, reading and writing (pp. 273311). London: Academic Press. Posteraro, L., Zinelli, P., & Mazzucchi, A. (1988). Selective impairment of the graphemic buffer in acquired dysgraphia. Brain and Language, 35, 274-286. Rapp, B., & Caramazza, A. (1997). From graphemes to abstract letter shapes: Levels of representation in written spelling. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 23, 1130-1152. Rapp, B., & Kane, A. (2002). Remediation of deficits affecting different components of the spelling process. Aphasiology, 16, 439-454. Romani, C. (1992). Are there distinct input and output buffers? Evidence from a patient with an impaired output buffer. Language and Cognitive Processes, 7, 131–162. Schiller, N. O., Greenhall, J., Shelton, J. R., & Caramazza, A. (2001). The autonomy of orthographic and phonological representations: Evidence from a graphemic buffer patient. Neurocase, 7, 10-14. Tainturier, M. J., & Rapp, B. (2001). The spelling process. In B. Rapp (Ed.), What deficits reveal about the human mind/brain: A handbook of cognitive neuropsychology (pp. 263289). Philadelphia: Psychology Press. Tainturier, M. J., & Rapp, B. (2003). Is a single graphemic buffer used in reading and spelling? Aphasiology, 17, 537-562. Vallar, G., Di Betta, A. M., & Silveri, M. C. (1997). The phonological short-term storerehearsal system: Patterns of impairment and neural correlates. Neuropsychologia, 35, 795-812. Wing, A. M., & Baddeley, A. D. (1980). Spelling errors in handwriting: A corpus and a distributional analysis. In U. Frith (Ed.), Cognitive processes in spelling (pp. 251-285). London: Academic Press.
