קשיים נרכשים אצל המבוגר: היבטים שפתיים, דיבור ובליעה מושב:

‫מושב‪ :‬קשיים נרכשים אצל המבוגר‪ :‬היבטים שפתיים‪ ,‬דיבור ובליעה‬
‫‪1‬‬
‫ניסיון המרפאה להפרעות קול ובליעה ברמב"ם בפעולות בלרינקס בהרדמה‬
‫מקומית במסגרת מרפאתית‬
‫לימור בנימיני‪ ,‬יקי כהן‪ ,‬זיו גיל‬
‫אא"ג וניתוחי ראש צוואר‪ ,‬הקריה הרפואית רמב"ם‬
‫פעולות ניתוחיות באלחוש מקומי במסגרת מרפאה לטיפול בבית הדיבור והבליעה היו נהוגות‬
‫במחצית השניה של המאה ה‪ 91-‬עם הכנסת השימוש בקוקאין לאלחוש הגרון‪ .‬מאוחר יותר איבדו‬
‫פעולות אילו מהפופולאריות שלהם עקב התפתחות ההרדמה הכללית‪ .‬בשנים האחרונות עם‬
‫הכניסה של הסיבים האופטיים הגמישים‪ ,‬אנדוסקופים עם מצלמות קצה וכלים מיקרו‪-‬לרינגיאלים‬
‫יחודיים לפעולות אנדוסקופיות‪ ,‬זוכות פעולות אילו לתחייה מחדש‪.‬‬
‫היתרונות בפעולות באלחוש מקומי במרפאה‪ :‬העדר הרדמה כללית והאפשרות לטפל באוכלוסיה‬
‫המבוגרת‪ ,‬בחולים עם סיכון גבוהה להרדמה כללית ואנשים בעיות אנטומיות שלא מאפשרות‬
‫חשיפה טובה של הגרון‪ ,‬פעולות בהן צריך שיתוף פעולה לבדיקת יעילות הפרוצדורה וכמובן לא‬
‫ניתן להתעלם מעלות וזמינות חדרי הניתוח‪.‬‬
‫פעולות באלחוש מקומי כוללות ביופסיות של נגעים בגרון‪ ,‬הזרקות של חומרי מילוי למיתרי‬
‫הקול‪ ,‬הזרקת בוטוקס וטיפולים בסוגי לייזר שונים‪.‬‬
‫בשנה האחרונה הוכנסו פעולות בדרכי הבליעה והדיבור לשימוש שוטף במרפאה להפרעות קול‬
‫ובליעה ‪ .‬פעולות אלה מחייבות שיתוף פעולה ותיאום בין מספר חברי צוות‪ .‬החולה ישוב בכיסאו‪,‬‬
‫אחד מחברי הצוות מכוון סיב אופטי גמיש שהוכנס דרך האף ואיש צוות שני מבצע את הפעולה‬
‫תחת הסתכלות ישירה במסך המחובר לאנדוסקופ‪.‬‬
‫ביופסיות מהלרינקס בהרדמה מקומית נעשות דרך האף בעזרת כפית המוכנסת דרך תעלת עבודה‬
‫הממוקמת בתוך האנדוסקופ או מחוצה לו‪ .‬בחלק מהמקרים‪ ,‬תשובה חיובית להמצאות סרטן‬
‫תוביל להמשך טיפול אונקולוגי ללא כל צורך בניתוח בהרדמה כללית‪ 991 .‬חולים עם תהליך‬
‫חשוד במיתר הקול עברו ביופסיה תחת אלחוש מקומי‪ .‬ב ‪ 94%‬הושגה תשובה פתולוגית מספקת‪.‬‬
‫בהשוואה לביופסיה בהרדמה כללית נמצאה שיטה זו בעלת סגוליות ‪ 96%‬של ורגישות של ‪70%‬‬
‫היתרונות והחסרונות של שיטה זו יידונו בהרצאה‪.‬‬
‫הזרקת חומרי מילוי למיתרי הקול במקרים של שיתוקי מיתרי הקול או כאשר יש בעיות סגירה‬
‫של המיתרים כמו בהזדקנות של המיתרים או לאחר הסרת גידולים היא פעולה נוספת אותה ניתן‬
‫לבצע במרפאה באלחוש מקומי כאשר את חומרי ההזרקה השונים ניתן להזריק בעזרת מחט דרך‬
‫הפה או דרך הצוואר‪ ,‬תחת צפייה באנדוסקופ עד לוידוא של סגר טוב‪.‬‬
‫ניתן להזריק חומרי מילוי למיתר אחד או לשני המיתרים‪ .‬במרבית החולים השיפור בקול הוא‬
‫מיידי‪ .‬בהרצאה יוצגו סיפורי מקרה וסרטי ווידאו של לפני ואחרי וההזרקות עצמן‪ .‬פעולות בלייזר‬
‫ויתרונותיהם של הלייזרים השונים בעיקר להסרה של נגעים יוצגו בהרצאה‪.‬‬
‫פעולות מרפאתיות בלרינקס הינן חלק מהלרינגולוגיה בת זמננו‪ ,‬הן לצורכי אבחנה והן למטרות‬
‫טיפוליות‪ .‬בחירה נכונה של המטופלים והכשרה ראויה של המטפלים הן שיביאו להצלחה‬
‫בפעולה עם שיעור סיבוכים נמוך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הטיפול בבעיות הפקת קול על ידי הזרקת רעלן הבוטולינום לאחר כריתת גרון‬
‫מלאה ושחזור בעזרת תותב דיבור‬
‫פתאן עואד‪ ,‬סלמא חורי‪-‬שופאני‪ ,‬לימור בנימיני‪ ,‬יקי כהן‪ ,‬זיו גיל‬
‫אף אוזן וגרון‪ ,‬בי"ח רמב"ם‬
‫שחזור הקול לאחר ניתוח כריתת גרון מלאה נעשה לרוב על ידי יצירת פיסטולה בין הקנה לוושט‬
‫והכנסה של תותב דיבור לתוכה‪ .‬למרות שפעולה זו מבוצעת בהצלחה רבה ומרבית החולים‬
‫מסוגלים לדבר בקול מובן ויעיל אחוז קטן מהם אינם מצליחים להפיק קול טרכיואזופרינגיאלי‪.‬‬
‫טווח הפקת הקול בחולים אלו נע מקול מאומץ ומתוח ועד אפוניה – אובדן קול מלא‪ .‬הסיבה‬
‫השכיחה לכך היא התכווצות רפלקסיבית של הסגמנט הפרינגואזופגיאלי המשוחזר שאינו מאפשר‬
‫מעבר אוויר‪ .‬הטיפול המקובל עד לא מזמן היה ניתוח נוסף בו נחתך השריר‪ ,‬ביצוע הרחבות של‬
‫האזור עם הצלחה חלקית בלבד ואחוז סיבוכים לא מבוטל‪.‬‬
‫רעלן הבוטולינום הינו הרעל החזק בטבע והוא מופרש ע"י חיידק הנקרא‬
‫‪ mtdiiusoslC idiltsolC‬הגורם לשיתוק במקרים של הרעלת מזון‪ .‬החיידק התגלה כבר במאה‬
‫ה ‪ 91‬ואולם השימוש ברעלן שלו כטיפול בהפרעות עצביות פותח רק בסוף המאה העשרים‪ .‬מאז‬
‫הוכר הטיפול ע"י מנהל המזון והתרופות אמריקאי (‪ )ADF‬גם להתוויות אחרות‪.‬‬
‫רעלן הבוטולינום פועל בקצה העצב המוטורי באזור חיבור העצב לשריר (סינפסה)‪ .‬הרעלן מונע‬
‫את השחרור של חומר כימי הנקרא אצטיל‪-‬כולין מקצה העצב למרווח הסינפטי‪ .‬ע"י מניעת‬
‫השחרור של האצטיל כולין מונע למעשה רעלן הבוטולינום את התכווצות השריר וכן גורם‬
‫לשיתוק חלקי‪ .‬שיתוק זה נמשך מספר חודשים וזאת מכוון שבמשך הזמן מתפתחים מקצה העצב‬
‫ניצנים חדשים‪.‬‬
‫בעבודה זו נעשה שי מוש ברעלן לשיתוק השרירים באזור הסגמנט הפרינגואזופגיאלי המשוחזר‬
‫על מנת לאפשר הרפיה של האזור ומעבר אוויר‪ .‬קודם להזרקת הרעלן נעשה טסט של הזרקת‬
‫לידוקאין לאזור על מנת לאשש את יעילות השיטה ולמקם את נקודות ההזרקה היעילות‪.‬‬
‫מתוך ‪ 01‬חולים שעברו כריתת גרון שלמה ‪ 6‬חולים (‪ )12%‬בהם הוכנס תותב דיבור לא‬
‫הצליחו להפיק קול‪.‬‬
‫כל החולים קיבלו בנוסף טיפול קרינתי עם או בלי טיפול כימותרפי לפי או אחרי הניתוח‪ .‬החולים‬
‫עברו הערכה וטיפול על ידי קלינאית תקשורת לפני הפנייתם להמשך הטיפול‪.‬‬
‫כל החולים קיבלו הזרקה תת עורית של לידוקאין לאזור הסגמנט בחלק העליון מסביב לפתח‬
‫הסטומה על מנת למפות את נקודות ההזרקה היעילות‪ .‬נקודות אלו סומנו בטוש בכל החולים‬
‫הזרקת הלידוקאין אפשרה הפקת קול ואף בחולה אחד פעולה זו היית הפעולה היחידה שלה הוא‬
‫נזקק בכל תקופת המעקב (‪ 6‬חודשים)‪.‬‬
‫בשאר החולים הזרקה של רעלן הבוטולינום במינון של עד ‪ 911‬יחידות אפשר דיבור תוך תקופה‬
‫של עד ‪ 91‬יום‪.‬‬
‫הזרקה תת עורית של לידוקאין לשם מיקום ולאחר מכן רעלן בוטולינום היא מהלך הטיפול‬
‫הראשוני בחולים שאינם מצליחים להפיק קול לאחר כריתת גרון עם שחזור על ידי תותב ויכולה‬
‫למנוע פרוצדורות ניתוחיות נוספות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לאן נעלם קולם של חולי ה ‪? OF HSDPm DI OMSAPF - D‬‬
‫‪9,1‬‬
‫עדי פרימוב‪-‬פבר‪ ,9‬מיכאל וולף‪ ,9‬אסנת קנדלשיין‪-‬ולדמן‪ ,9,1‬דנה ידוב‪ ,9,1‬עופר אמיר‬
‫‪9‬מרפאת הקול מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא תל השומר‬
‫‪1‬מכון שמיעה ודיבור‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא תל השומר‬
‫ספסמודיק דיספוניה (‪ ) D‬היא הפרעת קול כרונית הנגרמת מהתכווצויות לא מבוקרות של‬
‫שרירי הגרון בזמן דיבור והפקת קול‪.‬‬
‫במרפאת הקול הרב תחומית במרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‪ ,‬מטופלים חולי ‪ . D‬חלקם הופנו‬
‫לבדיקה ללא אבחנה מקדימה‪.‬‬
‫הביטוי הקליני שונה בין סוגי ה ‪ . D‬בסוג האדוקטורי (‪ )aoolhidu oritcdosa‬הקול נשמע‬
‫חנוק‪ ,‬לחוץ וקימות שבירות קול‪.‬‬
‫בסוג האבדוקטורי (‪ )aiolhidu oritcdosa‬הקול הוא נשיפתי עם רגעי אפוניה‪ .‬מרבית החולים‬
‫סובלים מהסוג האדוקטורי‪.‬‬
‫האטיולוגיה אינה ברורה אך מחקרים אחרונים תומכים בהשערה ש ‪ D‬היא מחלה נוירולוגית‬
‫הנגרמת מליקוי במשוב הפרופריוצפטיבי של שרירי הגרון‪.‬‬
‫בצפון אמריקה מדווח על כ ‪ 01,111‬חולים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬חולי ‪ D‬רבים אינם מאובחנים ואינם‬
‫זוכים לטיפול מתאים‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה ‪ -‬להגביר את המודעות לקיומה של ‪ D‬כהפרעת קול ייחודית‪.‬‬
‫בהרצאה ידונו מאפייני הפרעת הקול‪ ,‬שיטות ואמצעי עזר העומדים לרשות מרפאת הקול‪ ,‬לאבחון‬
‫וטיפול‪ .‬יוצגו אפשרויות הטיפול המקובלות ויעילותן תוך הצגת סרטונים של בדיקות מיתרי הקול‬
‫והשמעת קטעים מוקלטים של מטופלים לפני ואחרי טיפול‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫היצרות נרכשת של הגרון ‪ -‬התמודדות עם האתגר בהיבטים של‬
‫נשימה‪ ,‬קול ובליעה‬
‫יונתן להב‪ ,‬חגית שופל‪-‬חבקוק‪ ,‬דורון הלפרין‬
‫אא"ג כירורגית ראש וצוואר‪ ,‬בית חולים קפלן‬
‫רקע‪ :‬היצרות גרון נרכשת הינה תוצאה של נזק מתמשך לריריות הלרינקס אשר מסתיימת‬
‫בצלקת המביאה להצמדת מיתרי הקול ולקיפוח משמעותי של נתיב האויר‪ .‬בעבר היו אלו מחלות‬
‫זיהומיות כגון דיפתריה‪ ,‬סיפיליס או שחפת שגרמו לסיבוך זה‪ .‬בעשורים האחרונים הסיבה‬
‫השכיחה ביותר הינה נזק נרכש כתוצאה מאינטובציה ממושכת‪ ,‬נזקי הקרנות ועוד‪ .‬להיצרות‬
‫הגרון יש השלכות משמעותיות בכל הנוגע לאיכות הקול והבליעה‪ ,‬במקביל להפרעות נשימה אשר‬
‫ברוב המקרים מצריכים התערבות ניתוחית‪.‬‬
‫מטרה ‪ :‬תיאור הבעיה‪ ,‬הסיבות‪ ,‬התהליכים המביאים להתפתחות‪ ,‬דרכי אבחון וטיפול בראי הזמן ‪-‬‬
‫החל מסוף המאה ה‪ 91-‬ועד ימינו אנו‪ ,‬ובמקביל תיאור תוצאות הטיפול בחולים אלו במחלקתנו‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬סקירה בנושא הסיבות ושיטות הטיפול ב ‪ 901 -‬השנים האחרונות כפי שמתוארות‬
‫בספרות‪ .‬הצגת ניסיון מחלקתנו ב‪ 0 -‬השנים האחרונות באבחון וטיפול כירורגי בהיצרויות‬
‫הגרון‪.‬‬
‫ממצאים‪ 91 :‬חולים עם היצרויות גרון מסיבות שונות ובדרגות חומרה שונות עברו במחלקתנו‬
‫טיפול כירורגי מוצלח בהיצרות הגרון‪ ,‬תוצאות הטיפול תוצגנה בליווי תרשימים‪ ,‬תמונות וסרטים‬
‫אנדוסקופיים‬
‫דיון‪ :‬היצרות גרון פוגעת בכל אחת משלושת תפקידי הלרינקס שהם הגנה על נתיב האויר‬
‫ותיזמון הנשימה‪ ,‬הפקת קול ותיזמון תהליך הבליעה‪ .‬התמודדות עם מצב מורכב זה מצריכה‬
‫עבודת צוות משולבת של רופא אא"ג וקלינאי‪/‬ת תקשורת על מנת להתמודד עם מגוון האתגרים‬
‫שמצב זה מציג‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הפרעות בליעה בקרב מונשמים כרוניים‪ ,‬מה משפיע על יכולת הבליעה?‬
‫מאיה מנחמי‪-‬פלקוב‪ ,9,1‬מונא חאג' יחיא‪ ,9‬סמר מואסי‪ ,9‬ליאור פולקביץ‪ ,9‬שרית זיוון‪,9‬‬
‫‪9‬‬
‫ליה חיאט‪ ,‬אדוארד קיקוב‪ ,9‬יהושע בן ישראל‬
‫‪9‬מערך המונשמים‪ ,‬המרכז הרפואי שהם‬
‫‪1‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפרעה בתהליך הבליעה שכיחה בקרב מטופלים המונשמים באופן מלאכותי‪ .‬הפרעה בתהליך‬
‫הבליעה מקושרת עם ליקוי נוירולוגי – פיזיולוגי הנובע ממחלה ראשונית כגון חבלה מוחית‬
‫טראומטית‪ ,‬אירוע מוחי‪ ,‬מחלות ניוון שרירים‪ ,‬מחלות נשימתיות וכו'‪ .‬הפרעות בליעה עשויות‬
‫להיגרם גם בשל הימצאותו של טרכאוסטום יחד עם שימוש במכונת הנשמה‪.‬‬
‫במרכז שהם לרפואה גריאטרית בפרדס חנה‪ ,‬שתי מחלקות אשפוז המטפלות באנשים המונשמים‬
‫באופן כרוני‪ .‬העבודה הנוכחית סקרה ‪ 931‬מטופלים המונשמים באופן כרוני עם הפרעות בליעה‬
‫שאושפזו בין השנים ‪ 2009- 1191‬במערך המונשמים‪ ,‬ושאובחנו וטופלו בשל הפרעות בליעה על‬
‫ידי צוות קלינאיות התקשורת‪.‬‬
‫בעבודה נתאר את סוגי ושיעורי הפרעות הבליעה מקרב המטופלים המונשמים‪ .‬נעסוק בתהליך‬
‫האבחוני והטיפולי שעובר המטופל (פעילות הצוות הרב מקצועי והפרוטוקול לאבחון וטיפול)‪.‬‬
‫לבסוף ננסה להתחקות אחר הגורמים המשפיעים על השיפור ביכולת הבליעה ונציג את שיעורי‬
‫ההצלחה במעבר מאכילה חילופית להזנה דרך הפה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יכולות שליפה בגיל הביניים המשתקפות בשליפה של חלופות מילוניות גבוהות‬
‫גילי לפה‪ ,‬עמליה בר‪-‬און‬
‫החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫מחקרים על התפתחות היכולת הקוגניטיבית מעידים כי בשנות העשרים לחייו מגיע האדם הבוגר‬
‫לשיא יכולותיו‪ ,‬ומשם מתרחשת ירידה הדרגתית מתונה מאוד‪ ,‬המואצת לאחר גיל חמישים‬
‫(‪)Schroeder & Salthouse, 2004; Wingfield & Tun, 2001‬‬
‫קושי בשליפת מילים הוא אחד הביטויים השכיחים המשקפים את הירידה ביכולות הקוגניטיביות‪.‬‬
‫קושי זה קיים בכל הגילים בתדירות נמוכה‪ ,‬אך עוצמתו מחריפה עם השנים‬
‫(‪ ,)0a0, ,i at, 1191‬והוא עומד בניגוד להתפתחות הידע המילוני הנמשכת לאורך כל החיים‪.‬‬
‫הידע המילוני מתרחב הן בממד הכמותי – רכישה של מילים חדשות‪ ,‬והן בממד האיכותי‪ ,‬כמו‬
‫למשל רכישה של משמעויות חדשות למילים קיימות או מילים שונות המביעות משמעויות דומות‬
‫(‪.)8d0t,i s aticdli,, 1111‬‬
‫מחקרים רבים בחנו את יכולת השליפה בהקשר של ה"מוח המזדקן" (‪ ,)ic, aisoi iuaso‬ואולם‬
‫לא רבים בחנו יכולת זו בגילים צעירים יותר – גילי ‪ ,05-05‬המוגדרים כ"גיל הביניים"‪ .‬המעטים‬
‫שבחנו זאת תיארו ירידה קלה ביכולת השליפה שהתעצמה לאחר גיל ‪ .01‬מטרת המחקר הייתה‬
‫לבחון את יכולות השליפה בקרב אנשים בגיל הביניים‪ .‬הערכת שליפה נעשית לרוב בדרך של‬
‫שיום אובייקטים בתמונות‪ ,‬שיום להגדרה או שטף מילולי‪ .‬במחקר זה בחרנו לבדוק את יכולת‬
‫השליפה באמצעות כלי חדשני שנבנה לצורך המחקר‪ ,‬אשר עשה שימוש בצורות סינונימיות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מילים שונות המביעות משמעויות דומות‪ 11 .‬נבדקים ‪ 11 -‬בגיל הביניים בטווח הגילים‬
‫‪ 00-05‬ו‪ 11-‬נבדקים צעירים יותר בגילים ‪ 50-05‬קיבלו ‪ 11‬משפטים והתבקשו להחליף מילה‬
‫הנתונה במשפט במילה אחרת המייצגת את אותה המשמעות‪ ,‬למשל‪ ,‬החלפת המילה רדף במשפט‬
‫השוטר רדף אחרי הגנב במילה דלק‪ .‬החלופה שהנבדק נדרש להעלות הייתה תמיד במשלב מילוני‬
‫גבוה יותר ממילת הגירוי שבמשפט‪ ,‬כך שהדרישה להעלותה אתגרה את מערכת השליפה‪ .‬המבדק‬
‫נערך בשני שלבים‪ :‬בשלב הראשון הוקצו שבע דקות למילוי המבדק‪ ,‬ובשלב השני הוקצו חמש‬
‫דקות נוספות שבהם יכלו הנבדקים לבקר ולתקן את תשובותיהם‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הצביעו על יכולת שליפה גבוהה יותר של בני גיל ‪ 50-05‬בהשוואה לבני ‪.00-05‬‬
‫מתן זמן נוסף שיפר את יכולת השליפה של שתי הקבוצות‪ ,‬ואולם הקבוצה המבוגרת יותר נתרמה‬
‫ממנו במידה רבה יותר‪ .‬הפער המשמעותי שנמצא בין קבוצות הגיל עומד בסתירה למחקרים‬
‫קודמים שבחנו גיל זה‪ ,‬ונראה כי הכלי שנבחר להערכת השליפה הצליח לחדד את ההבדלים בין‬
‫קבוצות הגיל‪ .‬כלי המחקר יכול לשמש במחקרים נוספים הבודקים יכולות שליפה‪ ,‬וכן‪ ,‬ככלי‬
‫קליני המעריך יכולות שליפה בקרב דוברים מתבגרים ובוגרים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מחקרי טיפול באפזיה‪ :‬מהתיאוריה לקליניקה וחזרה‬
‫‪3,1‬‬
‫מיכל בירן‪ ,9,1‬אביה גביעון‬
‫‪9‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪1‬המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬בית חולים לוינשטיין‬
‫‪3‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫‪1‬המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬מרכז רפואי רעות‬
‫המושב יעסוק בטיפול בליקויים שונים בתהליך השליפה הלקסיקאלית – הן בשליפת מילים‬
‫בודדות והן בשליפת מילים בהקשר של משפט‪ .‬יושם דגש על הקשר ההדדי שבין התיאוריה‬
‫לקליניקה – כיצד ניתן ליישם את התיאוריה בטיפול ומה ניתן ללמוד מהטיפול על התיאוריה‪.‬‬
‫המושב יכלול הרצאת מבוא שתעסוק בסקירה של מחקרי טיפול ובעקרונות המנחים אותם‪ ,‬וכן‬
‫שלוש הרצאות שבהן יוצגו מחקרים המתארים הליך טיפול ואבחון המתמקד בליקוי באחד או‬
‫יותר משלבי תהליך השליפה הלקסיקאלית‪.‬‬
‫המחקרים יוצגו תוך התייחסות הן להשלכות הקליניות הנובעות מהם והן להשלכות התיאורטיות‪.‬‬
‫בסוף המושב ייערך דיון‪.‬‬
‫תהליך השליפה הלקסיקאלית מורכב ממספר שלבים‪ ,‬שכל אחד מהם יכול להיפגע בנפרד‪ .‬אבחנת‬
‫השלב הלקוי בתהליך מתבססת על ניתוח סוגי הטעויות בשיום וכן על הערכת תפקודי השפה‬
‫במטלות שפה נוספות‪ .‬אבחון מדויק חיוני לצורך תכנון הטיפול המתאים‪ ,‬מכיוון שלרוב לכל סוג‬
‫ליקוי מתאים טיפול שונה‪.‬‬
‫מחקרים שונים בדקו את יעילותן של שיטות טיפול שונות‪ .‬ממצאי המחקרים תומכים לרוב‬
‫בשיטות טיפול ספציפיות המותאמות לסוג הליקוי שאובחן‪ ,‬כאשר הקריטריונים המקובלים‬
‫להערכת יעילות הטיפול הם מידת השיפור בפריטים שטופלו‪ ,‬הכללה לפריטים שלא טופלו‬
‫ושימור השיפור לאורך זמן לאחר סיום הטיפול‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיימים מחקרים שבהם הטיפול ותוצאותיו משמשים לבחינת מחלוקות וסוגיות תיאורטיות‬
‫בנוגע לתהליך השליפה הלקסיקאלית‪.‬‬
‫בהרצאה נדון במגוון היבטים הקשורים לטיפול בשליפה לקסיקאלית ובטכניקות טיפול מגוונות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נדון בקריטריונים להערכת הצלחה בטיפול‪ ,‬וכן בהיזון החוזר הקיים בין תיאוריה‬
‫המכתיבה סוג התערבות לבין טיפול כאמצעי להערכת תיאוריה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הומופונים – מה ידוע על אופן ייצוגם? עדויות ממחקר טיפול‬
‫‪1‬‬
‫מיכל בירן‪ ,9,1‬ליטל שרעבי‪ ,1‬אביה גביעון‪ ,3,1‬מלי גיל‬
‫‪9‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪1‬המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬בית‪-‬חולים לוינשטיין‬
‫‪3‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫‪1‬המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬מרכז רפואי רעות‬
‫מילים הומופוניות הן מילים בעלות משמעות סמנטית שונה וצורה פונולוגית זהה‬
‫(כדור‪ /‬תרופה‪/‬משחק)‪ .‬למשמעויות הסמנטיות יש ייצוג סמנטי נפרד‪ .‬האם גם הייצוג הלקסיקאלי‪-‬‬
‫פונולוגי שלהן נפרד (‪ )Caramazza, 1997‬או משותף (‪ ?)Levelt et al., 1999‬המחקר הנוכחי‬
‫המשיך ובחן שאלה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר בדק האם שיפור בעקבות טיפול פונולוגי בשיום של אחת‬
‫המשמעויות מוכלל גם למשמעות השניה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו שני נבדקים‪ ,‬עם ליקויים בשלבים שונים של תהליך השליפה הלקסיקאלית‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬אצל נבדק עם ליקוי בלקסיקון הפלט הפונולוגי נמצא שיפור בשיום ההומופונים ‪-‬‬
‫המטופלים והלא‪-‬מטופלים‪ .‬אצל נבדקת עם ליקוי בבאפר הפלט הפונולוגי לא נמצא שיפור‬
‫בשיום‪.‬‬
‫הממצאים משחזרים את תוצאות מחקרן של בידרמן ועמיתותיה (‪ ,)2552a,b ,2552‬ותומכים‬
‫בייצוג פונולוגי משותף של הומופונים‪ .‬מבחינה קלינית‪ ,‬הממצאים מדגימים שטיפול יכול לשפר‬
‫יכולת שיום‪ ,‬ואף תיתכן הכללה לפריטים לא מטופלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הטיפול הועיל לליקוי בלקסיקון‬
‫הפונולוגי‪ ,‬אך לא לליקוי בבאפר הפונולוגי‪ ,‬ממצא התומך בכך שכל סוג של ליקוי דורש טיפול‬
‫שונה (‪.)Nickels, 2002‬‬
‫‪9‬‬
‫ליקוי בשיום ובקריאה כתוצאה מלקות משותפת בלקסיקון פלט פונולוגי‪-‬‬
‫השלכות על אבחון וטיפול‬
‫אביה גביעון‬
‫החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬מרכז רפואי רעות‬
‫מעבדת שפה ומח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫המודל לשליפה לקסיקאלית והמודל לקריאה חולקים מספר רכיבים מביניהם לקסיקון הפלט‬
‫הפונולוג י אשר מכיל את הייצוגים הפונולוגים של מילים דבורות‪ .‬ליקוי בלקסיקון זה גורם ללקוי‬
‫בשיום המתבטא בטעויות טיפוסיות‪ ,‬אפקט שכיחות והבנה טובה‪ .‬לקסיקון זה מעורב גם בקריאה‬
‫בקול רם של ייצוגים אורתוגרפים לקסיקאלים ולכן בקיומו של ליקוי בלקסיקון זה הקריאה‬
‫מתבצעת באמצעות המסלול התת לקסיקאלי לקריאה‪ .‬לפיכך נצפה לדפוס טעויות אופייני הזהה‬
‫לזה המתקבל בדיסלקסית שטח‪ ,‬דיסלקסיה שבה יש ליקוי בשלבים מוקדמים יותר של המסלול‬
‫הלקסיקאלי‪ .‬בשונה מדיסלקסית שטח‪ ,‬ליקוי בלקסיקון הפלט הפונולוגי יתבטא רק בקריאה בקול‬
‫ולא בהכרעה לקסיקאלית או בהבנת מילים כתובות‪.‬‬
‫בהרצאה נציג נתונים משבעה מטופלים הסובלים מאנומיה על רקע לקוי בלקסיקון הפלט‬
‫הפונולוגי‪ ,‬שלושה עם אנומיה נרכשת וארבעה עם אנומיה התפתחותית עם דפוסי קריאה בקול‬
‫של דיסלקסית שטח אך ללא קשיים בהכרעה ובהבנת מילים כתובות‪ .‬נראה כיצד אינטראקציה זו‬
‫מסיי עת לנו לאבחן ליקוי ממוקד בלקסיקון הפלט הפונולוגי ונדון בשיקולים הטיפוליים שינחו‬
‫אותנו בבחירת הטיפול המתאים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מידע משלימי‪ :‬מה ניתן ללמוד ממחקר טיפול‬
‫מיכל בירן‬
‫החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬בית חולים לוינשטיין‬
‫המידע המשלימי של הפועל הוא סוג של מידע לקסיקאלי‪-‬תחבירי הכולל מידע לגבי מספר וסוג‬
‫הצירופים המשלימים את הפועל במשפט (למשל‪ :‬התעטש__‪/‬דחף עגלה‪/‬נתן ספר לרוני)‪ .‬ליקוי‬
‫במידע המשלימי מתבטא בקושי להפיק משפט תקין הכולל את הפועל עם כל הארגומנטים שלו‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לבחון את יעילותו של טיפול מובנה לשיפור המידע המשלימי באפזיה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו שני נבדקים עם אפזיה כרונית‪ ,‬עם ליקוי במידע המשלימי (אפאסיה)‪ .‬הועברו‬
‫להם מבדקים לבדיקת המידע המשלימי‪ :‬לפני הטיפול‪ ,‬בסופו‪ 6 ,‬שבועות ו‪ 6 -‬חודשים לאחר‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫בעקבות הטיפול חל שיפור בהפקת משפטים הכוללים את הפועל עם משלימיו‪ ,‬השיפור הוכלל גם‬
‫לפעלים שלא טופלו וכן לדיבור ברצף‪ ,‬ונשמר גם לאחר תום הטיפול‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתחומי שפה‬
‫אחרים (שיום שמות‪-‬עצם והפקת משפטים מורכבים תחבירית) לא חל שיפור בעקבות הטיפול‪.‬‬
‫ממצאים אלו מצביעים על כך שמבחינה קלינית הטיפול אכן ממוקד במידע המשלימי‪ .‬מבחינה‬
‫תיאורטית‪ ,‬הדבר מצביע על כך שהמידע המשלימי מאוחסן בנפרד מסוגים אחרים של מידע‬
‫לקסיקאלי וכן בנפרד מתחביר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫טיפול קבוצתי לחולים הסובלים ממחלת פרקינסון בדגש על מובנות דיבור‬
‫והומור ככלי תקשורתי‬
‫‪9,3‬‬
‫יעל מנור‪ ,9,1‬ג'ני פוזן‪ ,9‬לימור אפלבוים‪ ,1‬עפרי ראוף‪ ,‬עפרי ראוף‪ ,1‬טניה גורביץ'‬
‫‪9‬היחידה להפרעות תנועה‪ ,‬מחלקה נירולוגית‪ ,‬מרכז הרפואי ת"א‬
‫‪1‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫‪3‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תא‬
‫מטרה ‪ :‬לסכם הליך טיפול קבוצתי עם דגש על מובנות דיבור והומור ככלי תקשורת למטופלי‬
‫פרקינסון שניתן במסגרת שרות קליני‪ .‬העבודה בודקת האם כתוצאה מטיפול קבוצתי בדיבור‬
‫בדגש על תרגילי קול קבוצתיים ע"פ שיטת ה‪ ,T SL-‬ובצירוף תכנים הנוגעים להומור‪ ,‬ישתפרו‬
‫אספקטים תפקודיים‪ ,‬פיזיולוגים ורגשיים של הקול והדיבור‪ ,‬תשתפר גישת המטופלים להומור‬
‫(הערכת הומור) וכתוצאה מכך תשתפר איכות חייהם‪.‬‬
‫רקע ‪ :‬מחלת הפרקינסון הנה מחלה נוירודגנרטיבית פרוגרסיבית‪ ,‬אשר מתאפיינת בסימפטומים‬
‫מוטוריים‪ ,‬כגון רעד‪ ,‬איטיות בתנועות‪ ,‬נוקשות שרירים ‪,‬קשיי יציבה והפרעות בדיבור‬
‫(דיסארטריה) ובליעה‪ .‬הדיסארטריה מאופיינת באיכות קול דיספוני ונשיפתי‪ ,‬היפופוניה‪,‬‬
‫מונוטוניות עם טכיפימיה לסירוגין או קצב דיבור איטי‪ ,‬חוסר שטף בדיבור ושיבושי היגוי‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫קיימים סימפטומים א‪-‬מטוריים כגון ירידה קוגניטיבית‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬הפרעות שינה ועוד‪ .‬כל‬
‫אלו מביאים לירידה באיכות החיים של החולים‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬בוצע ניתוח רטרוספקטיבי עם עיבוד נתונים מתיקי ‪ 5( 11‬נשים) מטופלי פרקינסון‬
‫שעברו טיפול קבוצתי במטרת שיפור יכולות תקשורת ביחידה להפרעות תנועה‬
‫בשנות ‪ .2511-2512‬הקבוצה כללה ‪ 11‬חולי פרקינסון ונפגשה אחת לשבוע לשעה ורבע במשך‬
‫‪ 2‬שבועות‪ .‬הטיפולים הועברו בשיתוף פעולה בין קלינאית תקשורת לעובדת סוציאלית‪ -‬שתיהן‬
‫בעלות ניסיון בטיפולי דיבור ובטיפולים קבוצתיים למטופלי פרקינסון‪ .‬כל פגישה כללה אלמנטים‬
‫של תרגול קולי וצחוק קבוצתי‪ ,‬בשילוב תכנים הנוגעים להומור‪ .‬המטופלים נדרשו למלא בטרם‬
‫תחילת ההליך הטיפולי ובסופו ‪ 5‬שאלונים המעריכים את איכות קולם‬
‫(‪,)Voice Handicap Index- VHI‬‬
‫הערכת להומור (‪)Sense of Humor Questionnaire 6-SHQ-6‬‬
‫ואיכות חייהם (‪ .)Parkinson's Disease Questioniere-8PDQ-8‬בנוסף‪ ,‬הועבר לנבדקים‬
‫מבחן )‪ )Mini Mental State Examination MMSE‬לצורך הערכה קוגניטיבית של מצבם‪.‬‬
‫במפגש ‪ 2‬נערך דיון פתוח לגבי תועלת של הטיפול‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ממוצע גיל המטופלים ‪ ,09‬ממוצע זמן מחלה ‪ 0.1‬שנים‪ ,‬ממוצע ‪MsI 2.5‬‬
‫וממוצע ‪ .HH S10‬נמצא כי חל שיפור בפן התפקודי בשאלון ה‪ ,SMP-‬בשאלות מסוימות‬
‫בשאלון ה‪ , MS-6-‬ובהיגדים מסוימים בשאלון ה‪ .ODS-8-‬כמו כן‪ ,‬מדיווחים של משתתפי‬
‫הקבוצה בתום הטיפול ובטיפולי השימור עולה כי הם חשים בעלייה בביטחון שלהם בקולם‪,‬‬
‫וחשים יותר בנוח בשיחות עם בני משפחה וחברים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬טיפול קבוצתי עם דגש על מובנות דיבור והומור ככלי תקשורתי הכולל תרגילי קול‬
‫קבוצתיים ע"פ שיטת ה‪ ,T SL-‬שיפר אספקטים תפקודיים‪ ,‬פיזיולוגים ורגשיים של הקול‬
‫והדיבור של חולי פרקינסון עם הפרעות דיבור‪ .‬המטופלים דיווחו על שיפור במיומנות‬
‫תקשורתיות והרגשתו נוחות בסיטואציות תקשורתיות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שיקום שפה אונליין‪ :‬היבטים טכנולוגיים וקליניים בפיתוח‬
‫קלינאית תקשורת וירטואלית‬
‫‪9‬‬
‫נופיה ורד‪ ,9‬עירית פלדמן‪ ,9‬אורלי הרצברג‪ ,1‬גתית קוה‪ ,3‬יורם פלדמן‪ ,9‬מרדכי שני‬
‫‪9‬שיקום מרחוק‪ ,‬מכון גרטנר‬
‫‪1‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪3‬המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫מטרה‪ :‬לבדוק את איכות המשובים שנותנת קלינאית תקשורת וירטואלית במערכת ממוחשבת‬
‫לשיקום שפה לאחר פגיעה מוחית‪.‬‬
‫רקע‪ :‬טיפ ול בקשיי שליפה לאחר פגיעה מוחית מצריך תרגול רב וחלקו יכול להיעשות גם ללא‬
‫נוכחות של קלינאית תקשורת (כגון תרגול בבית)‪ .‬על מנת ליעל את התרגול האישי פותחה‬
‫מערכת ממוחשבת וירטואלית שמאפשרת לקלינאית אחת לטפל בכמה מטופלים בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫המערכת כוללת מגוון רחב של תרגילים בתחומים שונים (סמנטיקה‪ ,‬פונולוגיה‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה)‪.‬‬
‫כל קלינאי יכול לתכנן למטופל סדרת מטלות שמתאימה לרמתו‪ .‬התרגול מתבצע בבית המטופל‬
‫מול מחשב ומונחה מרחוק על ידי קלינאית אנושית‪ .‬הקלינאית הוירטואלית מציעה למטופל‬
‫משובים לאחר כל תגובה והקלינאית האנושית מאשרת את המשוב או מזינה משוב אחר‪.‬‬
‫באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית המערכת לומדת מה המשוב המתאים לכל טעות‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬ארבעה מטופלים אפזים תרגלו מבחר מטלות שפתיות שהותאמו לרמתם השפתית‪,‬‬
‫פעמיים בשבוע לתקופה של בין חודש לשלושה חודשים‪ .‬יעילות המערכת נבחנה במטלת שיום‬
‫תמונה בהקלדה‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬ב‪ 901-‬מקרים המטופלים הקלידו תשובה נכונה‪ ,‬המערכת זיהתה את התשובה כנכונה‬
‫ונתנה משוב חיובי באופן אוטומטי‪ .‬ב‪ 19-‬מקרים תגובת המטופל הייתה שונה מהתשובה הנכונה‬
‫שהוזנה מראש במערכת‪ .‬מתוך הטעויות‪ ,‬ב‪ 39-‬מקרים הקלינאית הוירטואלית ידעה להציע את‬
‫המשוב המתאים למטופל על סמך החוקים שהוזנו למאגר הנתונים‪ .‬ב‪ 99-‬מקרים הקלינאית‬
‫הוירטואלית לא הציעה משוב מתאים‪ ,‬אבל כשהקלינאית האנושית התחילה להקליד משוב חדש‪,‬‬
‫המערכת הציעה משוב הולם מתוך מאגר הנתונים‪ .‬בשאר ‪ 11‬המקרים הקלינאית האנושית הזינה‬
‫משוב חדש למערכת‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬בטיפולים הראשונים הקלינאית הוריטואלית ידעה לתת משוב לבד בשליש‬
‫ממקרי הטעויות‪ .‬הצפי הוא שככל שיתרגלו יותר מטופלים כך המערכת תלמד עוד משובים‬
‫מתאימים לטעויות השונות‪ .‬ואולם‪ ,‬במהלך תרגול אמיתי המשוב מושפע ממשתנים שקשורים גם‬
‫להיסטוריית המטופל והטיפול‪ ,‬כ גון סוג הליקוי של המטופל וחומרתו‪ ,‬עייפות‪ ,‬אחוזי ההצלחה עד‬
‫כה בטיפול‪ ,‬או סוג הטעויות שבוצעו באותה מטלה‪ .‬נצפה שהמשך פיתוח של המערכת הממוקד‬
‫במשתנים האלו‪ ,‬וכן התנסות המערכת עם מבחר מטופלים וטיפולים‪ ,‬יאפשרו למערכת להתאים‬
‫את המשוב לכל טעות ולכל מטופל‬
‫‪13‬‬
‫בין השפה לרגש‪ :‬טיפול קבוצתי תקשורתי‪-‬רגשי במטופלים עם פגיעות ראש‬
‫בעלי קשיים בינאישיים‬
‫‪9,1‬‬
‫דינה שפונט ליבשיץ‪ ,9‬אייל חלד‪ ,9‬דפנה קפלן‬
‫‪9‬אשפוז יום בית החולים השיקומי‪ ,‬מרכז רפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫‪1‬מכון שמיעה שפה ודיבור‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‬
‫רקע‪ :‬נזק מוחי עשוי להוביל לליקויים רחבי היקף בתחומים רבים בחיים‪ .‬אחד מן התפקודים‬
‫הללו הינו תקשורת בינאישית‪ ,‬המתבטאת בהבנת הסיטואציה‪ ,‬יזימה‪ ,‬הבעה והבנה של המסר‬
‫השפתי וההתנהגותי‪ ,‬יכולת פרגמטית תואמת בשימוש בשפה ובנוסף המודעות והיכולת להתייחס‬
‫לתפקודים הללו‪ .‬מגוון דיסציפלינות נותנות מענה לקשיים מסוג זה בטיפול פרטני‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫קלינאות תקשורת ופסיכולוגיה‪ ,‬בעוד שטיפול קבוצתי המשלב בין השתיים‪ ,‬נדיר יותר‪ .‬במחלקת‬
‫אשפוז יום שיקומי במרכז הרפואי ע"ש שיבא‪ ,‬נעשה ניסיון להבנות קבוצה כזו‪ ,‬כאשר הרציונל‬
‫העומד בבסיסה הינו שהתנהגויות בינאישיות תקשורתיות פרגמטיות וחברותיות מוטמעות בצורה‬
‫טובה יותר‪ ,‬כאשר הן מלוות בתהליכים רגשיים משמעותיים‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬לבחון האם ניתן לשפר יכולות תקשורתיות ובינאישיות של מטופלים עם נזק מוחי קשה‬
‫באמצעות טיפול קבוצתי המשלב בין מטרות שפתיות ותקשורתיות ומטרות רגשיות וקוגניטיביות‪.‬‬
‫חולים ושיטה‪ :‬שלושה מטופלים עם פגיעת ראש טרואמטית בגילאים ‪ 20-30‬נבחרו לקבוצה‬
‫בשל קושי במיומנויות פרגמטיות‪ ,‬תקשורתיות וחברתיות‪ .‬מנחי הקבוצה היו קלינאית תקשורת‬
‫ופסיכולוג‪ .‬ב מהלך העבודה הקבוצתית נעשה שימוש בשיחה מובנית‪ ,‬מטלות שפתיות ספציפיות‪,‬‬
‫סימולציות ועיבוד סיטואציות בינאישיות תקשורתיות‪ .‬כמו כן נבנו סיטואציות מומחזות מחיי‬
‫היומיום של המטופלים הדורשות יכולות פרגמטיות כגון בחירת משלב מתאים וניהול שיח‪,‬‬
‫ויכולות שפתיות כגון שליפה וארגון מסר מילולי‪ .‬לאחר הסימולציה נערך דיון במהלכו נעשה‬
‫שימוש באמצעים שונים‪ :‬מודלינג‪ ,‬ניסוח מחדש ושיקוף‪ .‬כל זאת לצורך עיבוד והעלאה למודעות‬
‫של התהליכים הרגשיים‪ ,‬התקשורתיים והקוגניטיביים שהמטופלים חוו‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬הקבוצה פעלה שנתיים כקבוצת רכבת ובתקופת זמן זו נצפה שיפור ביכולות הנדרשות‬
‫להבנה מילולית ולא מילולית של סיטואציות חברתיות ובמודעות להן ושיפור ביכולת הבעה‬
‫עצמית במיוחד על עולם הרגש והיחסים הבינאישיים‪ .‬נמצא שיפור ביכולות פרגמטיות כגון‬
‫שמירה על נושא שיח‪ ,‬בקשה להבהרה‪ ,‬שמירה על קשר עין ועוד ושיפור ביכולות בינאישיות כגון‬
‫ויסות רגשי‪ ,‬עיכוב תגובה‪ ,‬יכולת רפלקציה‪ ,‬הבעת אמפטיה ועוד‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬פיתוח קבוצה מסוג זה המשלבת היבטים רגשיים ותקשורתיים בקונטקסט בינאישי‪,‬‬
‫יכולה לשפר מיומנויות אלו בקרב חולים בעלי נזק מוחי קשה ולסייע בהכללת ההתנהגות‬
‫הבינאישית לחיים היומיומיים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תת"ח אפזיה וקבוצה‪ :‬שימוש במגוון כלי תקשורת תומכת וחלופית בשיח‬
‫בקבוצת תקשורת של אנשים עם אפזיה בינונית עד קשה במרכז אדלר לאפזיה‬
‫‪9,1,3‬‬
‫דפנה אולניק‪ ,9‬ידידה שטרסברג לוין‪ ,9‬מאיה פאראן‬
‫‪9‬החוג להפרעות בתקשןרת‪ ,‬מרכז אדלר לאפזיה‬
‫‪1‬המחלקה להפרעות בתקשורת‪ ,‬מרכז רפואי רעות‬
‫‪3‬תתח‪ ,‬מרכז עומר לתתח‬
‫מטרת העבודה‪ :‬בחינת השימוש במגוון עזרי תקשורת תומכת וחלופית בעבודה קבוצתית של‬
‫אנשים עם אפזיה קשה‪.‬‬
‫רקע‪ :‬מרכז אדלר לאפזיה ירושלים הינו מרכז שיקומי‪/‬חברתי המיועד לאנשים עם אפזיה‬
‫הנמצאים בשלב הכרוני‪ .‬מטרת הפעילות במרכז הינה שיפור התפקוד התקשורתי והשפתי של‬
‫האדם בסביבתו בחיי היום‪-‬יום‪ .‬פעילות המרכז מתבססת על הגישה הסוציאלית לטיפול באפזיה‪.‬‬
‫העבודה הקבוצתית היא לב הפעילות המתקיימת במרכז‪ ,‬הדגש בעבודה הקבוצתית הוא על פיתוח‬
‫יכולות התקשורת והשיח של חברי הקבוצה‪ .‬במחקרים רבים הוכחה היעילות של עבודה‬
‫קבוצתית עבור אנשים עם אפזיה‬
‫‪(Elman & Bernstein- Ellis, 1999, Ross, Winslow, Marchant, & Brumfitt,‬‬
‫);‪2006‬‬
‫ידוע כיום כי תהליך ההתאמה הההטמעה של תקשורת חלופית עבור אנשים עם אפזיה בינונית‬
‫וקשה הוא ארוך ומורכב‪ ,‬אך יש מידע על הצלחות בשימוש בכלים שונים‬
‫‪)Garrett & Lasker, 2005;, Beukelman & Fager 2008(.‬‬
‫בהרצאה נתאר את השימוש בעזרי תקשורת תומכת וחלופית במסגרת עבודתה של קבוצת‬
‫תקשורת של אנשים עם אפזיה קשה הפועלת במרכז כבר ‪ 6‬שנים ברציפות‪.‬‬
‫הליך ותוצאות‪ :‬בקבוצה משתתפים ‪ 0‬חברים עם אפזיה בינונית עד קשה‪ .‬את הקבוצה מנחות ‪3‬‬
‫קלינאיות תקשורת ‪ ,‬שתיים מהן מתמחות בעבודה בגישה הסוציאלית לטיפול באפזיה והשלישית‬
‫מתמחה בתתח‪.‬‬
‫אמצעי התקשורת שבהם נעשה שימוש‪ ,‬כוללים תקשורת עם עזרים וללא עזרים‪.‬‬
‫תקשורת ללא עזרים כוללת קולות ואינטונציה‪ ,‬מילים וחלקי מילים‪ ,‬הבעות פנים ושפת גוף‪,‬‬
‫ג'סטות וסימני ידיים ‪.‬תקשורת עם עזרים כוללת מגש לוחות תקשורת מסתובב‪ ,‬אייפדים‪ ,‬לוחות‬
‫מחיקים‪ ,‬פנקסים וקלסרי תקשורת ועוד‪ .‬האמצעים השונים הוצגו לחברים בהדרגה לאורך תקופה‬
‫ארוכה‪ .‬לאחרונה הוספו מגש הלוחות ומכשירי האייפד‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬לאחר מספר חודשים של פגישות הכוללות את כול האמצעים שתוארו‪ ,‬ניכר כי כול‬
‫החברים‪ ,‬מראים מודעות פעילה לאפשרויות התתח השונות העומדות בפניהם ועושים שימוש‬
‫יזום באמצעים השונים‪ .‬ניכר כי השימוש המקביל באמצעים השונים מאפשר גמישות והרחבה של‬
‫נושאי השיחה שעולים ומעשיר את התקשורת המתקיימת בקבוצה‪.‬‬
‫בהרצאה‪ ,‬נתאר בקצרה את תהליך שילוב עזרי התקשורת החדשים בתוך קבוצת תקשורת‬
‫העובדת על פי הגישה הסוציאלית לטיפול באפזיה‪ .‬ההרצאה תלווה בסרטונים קצרים ‪.‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪Beukelman, D., Ball J., & Fager (2008). An AAC Personnel Framework:‬‬
‫‪Adults with Acquired Complex Communication Needs. Augmentative and‬‬
‫‪Alternative Communication,. 24(3), 255–267 .‬‬
‫‪Ross, A., Winslow, I., Marchant, P., & Brumfitt, S. (2006).Evaluation of‬‬
‫‪communication, life participation and psychologicalwell-being in chronic‬‬
‫‪aphasia: The influence of group intervention, Aphasiology, 20(5), 427–448..‬‬
‫‪15‬‬
‫שימוש באפליקציות במכשיר האיפד לצורך שיפור יכולות היזימה‬
‫וההשתתפות בשיח של אנשים עם אפזיה‬
‫מירב רווה‪ ,‬שרה מצליח‪ ,‬דפנה אולניק‬
‫מרכז אדלר לאפזיה‪ ,‬מכללה אקדמית הדסה‬
‫רקע‪ :‬השימוש באמצעי הטכנולוגיה המתקדמים ( ‪ )P tdo, P tcdo, ,P tao‬הפך להיות חלק‬
‫מעולמנו בשנים האחרונות‪ .‬עם התקדמות הטכנולוגיה‪ ,‬נכנס השימוש באביזרים אלו לחדר‬
‫הטיפולים וכיום רבות מקלינאי‪/‬ות התקשורת ממליצים‪/‬ות על שימוש במכשירי הטאבלט כאביזר‬
‫תקשורתי‪ .‬בעולם הרחב קיים מאגר עצום של אפליקציות המשמשות לצורכי טיפול שפתי‬
‫ותקשורתי (אצל אנשים עם אפזיה ולקויות שפה אחרות) ובנוסף מאפשרות תרגול יומיומי עצמאי‬
‫של המטופל בבית‪ .‬אצל מטופלים מבוגרים עם אפזיה קיימות מגבלות שפתיות‪ ,‬מוטוריות וקושי‬
‫בלמידת תהליכים פרוצדורליים אשר משפיעות על היכולת להשתמש באמצעי טכנולוגיה‬
‫מתקדמים‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬קיימות הימנעות וחרדה מפני שימוש באמצעים שאינם מוכרים להם‬
‫טרם האירוע (‪ .)Mdttaoo s Dsii,tCao 1191‬מדוע אם כן נמליץ לאדם עם אפזיה על שימוש‬
‫באמצעים אלו? אנו מאמינות כי יכולת העברת המסר והבעת דעה של האדם עם האפזיה יכולה‬
‫להשתכלל עקב זמינות ומהירות המתאפשרות על ידי שימוש במכשירים אלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשל‬
‫העובדה כי מכשירים אלו הינם חלק אינטגראלי מחיינו בחברה במאה הנוכחית השימוש במכשיר‬
‫מאפשר הכללה של מטרות הגישה הסוציאלית כפלטפורמה להשתלבות בחברה‪ .‬בנוסף לכל אלו‪,‬‬
‫קיים גם היתרון של שימוש במכשירים אלו לצורך תעסוקה עצמאית של האדם המבוגר עם‬
‫האפזיה‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬עבודה בקבוצה של מטופלים עם אפזיה שתתמקד בהכרת מכשיר ה ‪ P tao‬על כל‬
‫מאפייניו על מנת להגיע לשיח תקשורתי סביב נושא מסוים תוך שימוש במכשיר ובאפליקציות‬
‫שנלמדו‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬במסגרת הפעילות של מרכז אדלר לאפזיה נפתחה קבוצה המונחת על ידי שתי קלינאיות‬
‫תקשורת וכוללת ‪ 0‬מטופלים עם אפזיה בינונית עד קשה בעקבות שבץ מוחי או ‪ L8P‬כל משתתף‬
‫בקבוצה היה מכשיר ‪ . P tao‬הקבוצה נפגשת למשך שעה פעם בשבוע‪ ,‬וחלק מהטיפול הפרטני‬
‫שמקבלים חבריה עוסק בתרגול המיומנויות שנרכשו בקבוצה‪ .‬הקבוצה מבוססת על מודל קבוצת‬
‫הטכנולוגיה הפועלת במרכז אדלר לאפזיה בניו ג'רזי‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬תרגול קבוע בשימוש במיומנויות בסיסיות במכשיר שיפר משמעותית את יכולת‬
‫התפעול של המכשיר על ידי משתתפי הקבוצה‪ .‬אצל חלק מהמטופלים נראה כי בוצעה הכללה גם‬
‫לשימוש באפליקציות תת"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה כי אצל חלק מהמטופלים שימוש במכשיר ה ‪P tao‬‬
‫הוביל לשיפור ביכולת יזימת שיחה והשתתפות בשיחה עם שותף תקשורת בנושאים המעניינים‬
‫את המטופל עם האפזיה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬השימוש ב ‪ P tao‬בצורה יעילה ופונקציונאלית מושפע מיכולות שפתיות‪ ,‬מוטוריות‬
‫ורגשיות‪ .‬על מנת להפוך למשתמש יעיל ב ‪ P tao‬ולהכליל את השימוש במכשיר לצורך שיח‬
‫חברתי נדרשות מיומנויות שונות מהמיומנות הנרכשות בטיפול שפתי תקשורתי תומך תת"ח‪.‬‬
‫למידת מיומנויות אלו בתוך קבוצה מאפשרת למטופלים עם אפזיה ליזום‪ ,‬לפתח ולשכלל שיח‬
‫חברתי משמעותי במגוון תחומי עניין תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פלילליה לאחר אירוע מוחי תלמי‪ :‬תיאור מקרה‬
‫‪9‬‬
‫גל רזון‪ ,9‬לאה מלאכי‪ ,9‬הדר פרידמן‪ ,9‬דפנה קפלן‪ ,9,1‬גבריאל זייליג‬
‫‪9‬המרכז הרפואי ע"ש שיבא‪ ,‬תל השומר‪ ,‬מחלקת שיקום נוירולוגי ביה"ח השיקומי‬
‫‪1‬מכון שמיעה שפה ודיבור‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‬
‫רקע‪ :‬פלילליה הינה תופעה נדירה‪ ,‬בה אדם חוזר‪ ,‬באופן בלתי רצוני‪ ,‬על הברות‪ ,‬מילים או‬
‫ביטויים‪ ,‬במהלך הדיבור‪ ,‬באופן שפוגע בשטף הדיבור (‪.)Benson, 1996; Deitl et al., 2005‬‬
‫תופעה זו מופיעה לרוב בסוף המבע‪ ,‬אולם יכולה להופיע גם בתחילתו‪ ,‬או בחלקו האמצעי‬
‫(‪ .)Benson, 1996‬חזרות אלו מאופיינות לרוב במהירות מתגברת וירידה בעוצמת הקול‪ ,‬עד‬
‫למצב בו הקול דועך לחלוטין‪ .‬מדובר בהפרעת דיבור נדירה‪ ,‬המופיעה בקרב אנשים שחוו פגיעה‬
‫בגרעינים הבזאליים (‪ (Benson, 1996; Deitl et al., 2005‬ומתוארת אצל חולי טורט‪,‬‬
‫פרקינסון‪ ,‬בהפרעות פסיכיאטריות ועוד‪ .‬בעיית הפקה זהה ניתן לראות בקרב אנשים בעלי פגיעות‬
‫באזור התלמוס (‪ .)Benson, 1996‬בתיאורי מקרה שונים המתייחסים לאפזיה תלמית‪ ,‬אין‬
‫תמימות דעים לגבי מאפייני האפזיה‪ Witte et al. (2011).‬סקרו ‪ 000‬חולים אשר סבלו מאפזיה‬
‫תלמית‪ ,‬ותארו את המאפיינים השכיחים ביותר של אפזיה מסוג זה‪ .‬חלק מאותם מאפיינים הינם‬
‫דיבור שוטף‪ ,‬דיסארטריה וכן יכולות הבנה וחזרה שמורות או פגועות בחומרה קלה‪ .‬עוד במחקר‬
‫זה‪ ,‬נמצא כי בנוסף לליקוי השפתי‪ ,‬לרוב מופיעות בעיות בזיכרון‪ ,‬ליקויים אקזקוטיביים‪ ,‬שינויים‬
‫בהתנהגות ובמצב הרוח‪.‬בתיאור מקרה זה‪ ,‬נציג אישה בת ‪ ,00‬אשר הגיעה למחלקתנו‬
‫לאחר‪ mSF‬איסכמי‪ mL .‬מוח הציג פגיעה דו צידית בתלמוס ובצרבלום משמאל‪ ,‬אשר הביאו‬
‫להופעת אפזיה ופלילליה‪.‬‬
‫באבחון שנערך בקבלתה‪ ,‬נמצא כי א‪.‬כ אינה יוזמת כלל הפקה שפתית ספונטאנית‪ .‬במענה‬
‫לשאלות‪ ,‬מביעה א‪ .‬את עצמה במילים בודדות‪ ,‬הנאמרות באופן חזרתי‪ ,‬חזרתיות אשר אותה‬
‫מתקשה להפסיק (פלילליה)‪ .‬נמצא פער משמעותי בין יכולת ההבעה הפגועה‪ ,‬להבנה השמורה‬
‫באופן יחסי ובמבחני שיום סטנדרטיים הופיעו קשיי שיום‪.‬‬
‫לאורך תקופת הטיפול‪ ,‬התרחשה דינמיקה חיובית מבחינה שפתית‪ .‬חל שיפור משמעותי ביכולת‬
‫השיום ובהקלדת משפטים מורכבים וכן בהבנת קטעי קריאה מורכבים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עדיין קיימים‬
‫קשיים רבים ביכולת הבעת השפה ובמובנות הדיבור המלווים בלקויים בתפקודים אקזקוטיביים‪.‬‬
‫בהצגת המקרה נתייחס למאפייני הפלילליה‪ ,‬השפעתם על התקשורת של החולה ודרכי הטיפול‪.‬‬
‫‪Benson, D. F. & Ardila, A. (1996).Aphasia: a clinical perspective. Oxford‬‬
‫‪University Press.‬‬
‫‪Deitl, T., Auer, D. P., Modell, S., Lechner, C. & Trenkwalder, C. (2003).‬‬
‫‪Involuntary vocalisations and a complex hyperkinetic movement disorder‬‬
‫‪following left side thalamic haemorrhage.Behavioural Neurology, 14, 99-102.‬‬
‫‪De Witte, L., Brouns, R., Kavadias, D.,Engelborghs, S., De Deyn, P. P.‬‬
‫‪&Marie¨n, P .)1113(.Cognitive, affective and behavioural disturbances‬‬
‫‪following vascular thalamic lesions: A review.Cortex, 47, 273-319.‬‬
‫‪17‬‬
‫הפרעה מורכבת בדיבור אצל נערה לאחר פגיעת ראש נרכשת ‪ -‬תיאור מקרה‬
‫טל אורון‪ ,‬איילת אברהם‪-‬כשינגד‪ ,‬תהילה לבני‪ ,‬אורלי שי‪ ,‬חגית מני‪ ,‬לורן מושייב‪,‬‬
‫ז'אנה לנדה‬
‫מחלקת שיקום ילדים‪ ,‬בי"ח לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש שיבא‬
‫רקע תיאורטי ‪ :‬הפרעות בדיבור כמו דיסארטריה ודיספרקסיה הן תופעות שכיחות לאחר פגיעת‬
‫ראש נרכשת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הפרעה מורכבת בדיבור‪ ,‬הכוללת שילוב מאפיינים של דיסארטריה‬
‫היפר‪-‬קינטית (דיסטוניה) ואפרקסיה של הדיבור כמעט ולא תוארה בספרות‪ ,‬בייחוד בקרב‬
‫ילדים‪.‬מטרה‪ :‬מטרת העבודה הנוכחית הינה לתאר מהלך של הופעת הפרעה מורכבת בדיבור‬
‫והשתנותה לאורך הזמן אצל נערה עם פגיעת ראש נרכשת‪ ,‬ואת ההשלכות של המהלך על הטיפול‬
‫וההחלמה‪.‬‬
‫מהלך קליני‪ :‬בהיותה בת ‪ 99:1‬שנים נפגעה הנערה כהולכת רגל בתאונת דרכים‪ .‬בבדיקת הדמיה‬
‫מוחית נראתה חבלת ראש מפושטת מסוג ‪ ,Dsjjli, andoat soflur‬עם דימומים קטנים באונה‬
‫הפרונטלית מצד שמאל‪ ,‬בחלק האחורי של הקורפוס קולוזום‪ ,‬בתלמוס השמאלי ומעט ב‪-‬‬
‫‪ .Hsoiuaso‬הנערה הציגה תמונה מורכבת של הפרעה בדיבור‪ ,‬שהתבטאה באפרקסיה של הדיבור‬
‫ובהופעה מאוחרת של דיסטוניה (‪ ,)D,tar,o oriidosa‬כחלק מדיסארטריה היפר‪-‬קינטית‪.‬‬
‫הנערה מטופלת במחלקת שיקום ילדים במהלך השנה החולפת‪ ,‬מאז פגיעתה‪ .‬לאור המהלך‬
‫המיוחד של ההפרעה נערכו הערכות חוזרות של תפקודי הבליעה‪ ,‬הקול והדיבור אשר בעקבות‬
‫ממצאיהם ננקטו גישות טיפוליות שונות‪.‬‬
‫ממצאים ודיון‪ :‬נמצא כי מהלך של הופעת דיסטוניה מאוחרת בדיבור‪ ,‬כחלק מדיסארטריה היפר‪-‬‬
‫קינטית‪ ,‬בשילוב מאפיינים של אפרקסיה של הדיבור‪ ,‬עלול להוביל להידרדרות בתפקודי הבליעה‬
‫והתפקודים האורו‪ -‬מוטוריים‪ ,‬ויש לו השלכות משמעותיות לטיפול ולהחלמה‪ .‬בהצגה זו נדון‬
‫במאפיינים השונים של הפרעה מורכבת זו (בליווי הדגמה של סרטי וידאו)‪ ,‬ונציג גישות טיפוליות‬
‫הכוללות‪ :‬שיטות שונות של טיפול בדיבור‪ ,‬שימוש באמצעי תת"ח והזרקת בוטוקס לשרירי‬
‫הלסת‪.‬‬
‫‪Duffy, J.R. (2005). Hyper kinetic dysarthrias. In J.R. Duffy (Ed), Motor speech‬‬
‫‪disorders: substrates, differential diagnosis and management, 217-253. Saint‬‬
‫‪Louis: Elsevier Mosby .‬‬
‫‪Flamand-Rouviere, C., Guattard, E., Moreau, C., Bahi-Buisson, N.,‬‬
‫‪Valayannopoulos, V., & Grabli, D. (2010). Speech disturbances in patients‬‬
‫‪with dystonia or chorea due to neurometabolic disorders . Movement‬‬
‫‪Disorders, 25 (11), 1605-1611.‬‬
‫‪Wambaugh, J. L., Duffy, J. R., McNeil, M. R., Robin, D. A., & Rogers, M., A.‬‬
‫‪(2006). Treatment guidelines for acquired apraxia of speech: Treatment‬‬
‫‪descriptions and recommendations. Journal of speech-language pathology, 14‬‬
‫‪(2), xxxv-lxvii.‬‬
‫‪18‬‬