קונטרס אמרי צדיקים - True Torah Jews Against Zionism

Transcription

קונטרס אמרי צדיקים - True Torah Jews Against Zionism
‫בשם ה' נעשה ונצליח‬
‫שלשה קונטרסים נפתחים‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫)פירוט לקמן(‬
‫יוצא לאור בסייעתא דשמיא ע"י‬
‫אנשי בדק בית‬
‫והיא מרידה גלויה‬
‫ברבנים והגדולים והאדמו"רים‬
‫המשנים מדרכי אבותינו ואימותינו הק'‬
‫דרך ישראל סבא האמיתית‬
‫הערות הצעות‪:‬‬
‫הלל שמעון מלכא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תשרי תש"ע‬
‫לע"נ יוסף שלום ב"ר עיוש‬
‫פירוט נושאי הקונטרסים‬
‫קונטרס שו"ת אמרי צדיקים‬
‫מאמרי צדיקי הדור הקודם ולמעלה‬
‫בקודש בענין חיוב ישיבתינו בגולה תחת‬
‫עול הגוים ואיסור הקמת מדינה‪.‬‬
‫וכמאמר הגאון רבי חיים מבריסק‬
‫זיע"א‪ :‬אף אילו ח"ו היה החפץ חיים‬
‫עומד בראשות המדינה היתה טריפה‬
‫ואסורה באותה מידה‪") .‬מלחמתה של‬
‫תורה" אום אני חומה קונטרס ו' אדר‬
‫ניסן תשכ"ט(‬
‫וכמאמר החזו"א‪ :‬פעם השיב החזו"א‬
‫ז"ל לאחד שהיה ראוי לקבוע את יום‬
‫ה' אייר לתענית‪ ,‬בשפה העברית דף‬
‫כ'(‪.‬‬
‫קונטרס‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫בחיוב השלש שבועות שהשביענו‬
‫הקב"ה בצאתינו לגלות )כתובות קיא(‪:‬‬
‫שבועה ראשונה אל תעלו בחומה‪-‬‬
‫איסור עליה המונית לארץ ישראל‪ ,‬אלא‬
‫רק מעטים פה מעטים שם‪ ,‬ודייקא‬
‫ובתנאי תחת שלטון הגויי השולט‬
‫בארץ ישראל ולשלם להם מיסים‬
‫ולהיות נשלטים וכפופים תחתיהם‪.‬‬
‫שבועה שניה אל תתגרו באומות‪-‬‬
‫איסור מוחלט להרים חרב נגד האומות‪,‬‬
‫הן ערבים הן שאר גוים‪ ,‬הן בארץ‬
‫ישראל הן בחו"ל‪ ,‬הן לשם הגנה הן‬
‫לשם התקפה‪ .‬אלא תמיד להיות‬
‫כפופים ונשלטים ומשועבדים תחת‬
‫הגוים אף אם הורגים בנו וגוזרים עלינו‬
‫גזירות רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן‪.‬‬
‫וזה עונש עבורינו על שהרבינו לחטוא‬
‫בארץ ישראל עד שהחרבנו את בית‬
‫המקדש‪ ,‬וגרמנו לאבינו הרחמן והטוב‬
‫להשליכנו לגלות על מנת למרק‬
‫עוונותינו המרובים‪.‬‬
‫שבועה שלישית אל תדחקו את הקץ‪-‬‬
‫שלא לילך שולל אחר משיחי שקר‪.‬‬
‫ושלא להקים מדינה ולא ליקח לעצמינו‬
‫שום שולטנות וממשלה וכל שכן צבא‬
‫לפני ביאת המשיח‪ ,‬אפילו צבא של‬
‫צדיקים וכשרים כצבא משה רבינו‬
‫וכצבא דוד המלך ע"ה‪.‬‬
‫והזהיר אותנו הקב"ה אם משמרים‬
‫אתם את השבועות מוטב‪ ,‬ואם לאו‬
‫הריני מתיר את בשרכם כצבאות‬
‫וכאיילות השדה‪ .‬וכמו שקיבלנו‬
‫הקדמה בהריגת שש מילייאן יהודים‬
‫באיירופא עבור הקדמות והכנות‬
‫להקמת מדינה‪ .‬וירחם ה' מה מחכה‬
‫עלינו עכשיו אחר שכבר קמה המדינה‪,‬‬
‫ומה עוד שכל זה נעשה בהסכמת‬
‫ובהכשר ובעידוד הרבנים והגדולים‬
‫והאדמו"רים הציונים‪.‬‬
‫וכמוזהר לנו ע"י החסד לאברהם‬
‫שקבלה בידו מרבו ורבו מרבו עד‬
‫הנביאים‪ :‬דע כי מסורת קבלה יש‬
‫בידינו כי באותו יום שיבוא מלך‬
‫המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ימצא שם בארץ ישראל שבעת‬
‫אלפים מבני ישראל‪) .‬חסד לאברהם‬
‫מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫קונטרס‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫והוא לבדוק כל אחד את עצמו ואת‬
‫משפחתו ואת כל הסרים למשמעתו אם‬
‫לא עובדים עבודה זרה‪ ,‬ואם לא‬
‫משתייכים לרבנים או אדמו"רים וכו'‬
‫העובדים עבודה זרה‪.‬‬
‫וכמוזהר לנו בזוה"ק שבעיקבתא‬
‫דמשיחא יתרבו הערב רב‪ ,‬ויחזרו להיות‬
‫ראשי העם‪ ,‬ראשי בתי כנסיות ראשי‬
‫בתי מדרשות‪ .‬כלומר מחזיקי התורה‬
‫בעיקבתא דמשיחא רובם יהיו ערב רב‪.‬‬
‫ואף שנולדו אצל ישראל‪ ,‬אבל הנשמות‬
‫הםמערב רב כמו שביאר באור החמה‪.‬‬
‫וכדברי האריז"ל אודות הערב רב‬
‫שבזמנו‪ :‬ועתה רוב הדור מהם‪) .‬שער‬
‫הפסוקים פרשת ואתחנן(‪.‬‬
‫וכמאמר הצאנזער רב זיע"א‪ :‬הנראה‬
‫בעליל שרוב הרבנים והחסידים‬
‫והבעלי בתים שבדור המה בעוה"ר‬
‫מערב רב‪) .‬דברי חיים על המועדים‬
‫בסוף הספר בהשמטה לפרשת ויקהל(‪.‬‬
‫וכמו שכתב הרביז"ל מסאטמאר‬
‫זיע"א‪ :‬וכתות הערב רב מתרבים‬
‫והולכים‪ ,‬ומבואר בזוה"ק בראשית‬
‫שיש חמישה כתות בערב רב כל אחד‬
‫גרוע מחברו ויש בהם גם עמלקים‪.‬‬
‫והע"ר שבדורינו אין לו דמיון להערב רב‬
‫שבדורות הקודמים‪ ,‬כי המה בתכלית‬
‫הגריעות מירידה התחתונה הבאה טרם‬
‫ביאת המשיח‪ ,‬ומצב דור כזה משפיע‬
‫גם על המנהיגים‪ ,‬וצריכין רחמי שמים‬
‫להנצל‪) .‬ויואל משה מאמר שלש‬
‫שבועות סימן קמח(‪.‬‬
‫בעזה"י בקרוב יצאו לאור‬
‫המאמרים והקונטרסים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫החיוב על פי הלכה לברוח מארץ ישראל‬
‫תיכף ומיד בלי שום שיהוי‪.‬‬
‫הטעות סביב גדר תינוק שנשבא‪.‬‬
‫גדר מינות ואפיקורסות ומתי אדם נכנס‬
‫בגדר מין ואפיקורס‪.‬‬
‫איגרות‪ :‬למתפלל‪-‬לש"ץ‪-‬לנדיב התורם‬
‫למוסדות‪-‬לגבאי בית הכנסת‪-‬לבת‬
‫ישראל‪-‬למבקש האמת‪-‬למבקש לקיים‬
‫קנה לך חבר‪-‬למשכיר דירה‪-‬למדבר‬
‫בזמן חזרת הש"ץ וקריאת התורה‪-‬כבוד‬
‫בית הכנסת ובית המדרש‪-‬לזירוז‬
‫אמירת תיקון חצות אפילו על חשבון‬
‫הלימוד‪-‬ליקוט שמות ספרים שכדאי‬
‫ונחוץ ללומדם‪-‬בענין הזילזול לקרות‬
‫שמות מאכלים ואפיסעס )משרדים(‬
‫ועסקים שונים בשמות מקודשים‪-‬‬
‫להורים בענין שידוכים לילדיהם‪-‬‬
‫נחיצות וחיוב הבעל ללמוד עם אשתו‬
‫וכן האב והאם עם ילדיהם‪.‬‬
‫ח"י גזירות שגזרו חז"ל‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים המורחב‪.‬‬
‫האם מותר לדבר לשון עכו"ם )כגון‬
‫ענגליש או פראנצוזיש )אנגלית‬
‫וצרפתית(‪.‬‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות המורחב‪.‬‬
‫האם שפת אידיש היא שפת עכו"ם‪.‬‬
‫העיוות הנורא שמחדירים ושמטיפים‬
‫גדולי ואדמו"רי ימינו אודות המאמרים‬
‫לא תסור ועשית ככל אשר יורוך זקניך‬
‫ויאמרו לך ודומיהם‪.‬‬
‫לדבר נגד רבנים המשנים והמלמדים‬
‫לשנות מדרכי אבות ואימהות‪-‬האם‬
‫מותר‪ ,‬אסור‪ ,‬רשות או חובה לדבר‬
‫נגדם‪.‬‬
‫לדבר לשון קודש‪-‬האם מותר או אסור‪.‬‬
‫לגור בארץ ישראל‪-‬האם מותר או‬
‫אסור‪-‬עד לפני שהתחילה המדינה‬
‫הציונית‪ -‬ומה לגבי אחר שהתחילה‬
‫המדינה הציונית‪.‬‬
‫לדבר עברית‪-‬האם מותר או אסור‪.‬‬
‫חיוב עשה לך רב והגדרים שסביב זה‪.‬‬
‫גדר אל תיטוש תורת אימך ומתי כן‬
‫מחוייב ליטוש את רבו וחסידותו‪.‬‬
‫ערב רב עליך ישראל‬
‫משיחי שקר אז‬
‫הליובאוויטש‪-‬חב"ד‪.‬‬
‫ובימנו‪,‬‬
‫ובפרט‬
‫חיוב מחאה ואפילו כשנראה כאילו לא‬
‫מצליחים‪.‬‬
‫שמד מרצון‪ ,‬העיקר שיהיה לאט‬
‫ובשלבים‪ -‬כמו שעושים רבני ואדמו"רי‬
‫ימינו לחרדים‪.‬‬
‫נחיצות הקמת חברותות וחבורות עובדי‬
‫ה'‪ ,‬וכן אצל הנשים‪.‬‬
‫מה דעת כל צדיקי הדור הקודם אודות‬
‫המסית ומדיח קוק ימ"ש שר"י )שם‬
‫רשעים ירקב(‪.‬‬
‫קונטרס שאלות הבחינה‪ -‬לבחון את‬
‫רבך אם דעותיו והדרכותיו הם ישרות‪,‬‬
‫או שמא מינות ואפיקורסות‪ .‬ואם הוא‬
‫ממשיך דרכי אבותיו ורבותיו ולמעלה‬
‫בקודש‪ ,‬או שמא עוקרם ומחליפם‬
‫בתורת ובדרכי הערב רב‪.‬‬
‫הפוך מדרכי אבות‪ -‬העתקות מאמרי‬
‫צדיקי החסידים הליטאים והספרדים‪,‬‬
‫להראות באצבע שהרבנים והאדמו"ים‬
‫ממשיכיהם דהיום‪ ,‬רובם ככולם‬
‫את‬
‫ומטעים‬
‫שקרנים וזייפנים‬
‫תלמידיהם וחסידיהם‪.‬‬
‫קונטרס המסקנות‪.‬‬
‫א‬
‫במקום הסכמות‬
‫במקום הסכמות‬
‫וכל האומות מסכימים על זה אפילו הכי צווחה‬
‫שחלילה שתלך שמה‪) ,‬אהבת יהונתן ואתחנן(‪.‬‬
‫קודשא בריך הוא‪:‬‬
‫שלש שבועות השביע הקב"ה את בני ישראל בצאתם‬
‫לגלות‪ :‬א‪ -‬אל תעלו בחומה‪ ,‬כלומר לא עליה המונית‬
‫לארץ ישראל‪ .‬ב‪ -‬אל תתגרו באומות‪ ,‬איסור מוחלט‬
‫להלחם בערבים ולא בשום אומה הן לשם הגנה הן‬
‫לשם התקפה‪ .‬ג‪ -‬אל תדחקו את הקץ‪ ,‬איסור‬
‫להסכים ולילך שולל אחר משיחי שקר‪ ,‬ואיסור‬
‫להקים כל סוג שולטנות וכל שכן מדינה וצבא‪.‬‬
‫וממשיכה הגמרא‪ ,‬אמר להם הקב"ה לישראל‪ ,‬אם‬
‫משמרין אתם את השבועות מוטב ואם לאו הריני‬
‫מתיר את בשרכם כצבאות וכאיילות השדה‪) ,‬כתובות‬
‫קיא(‪.‬‬
‫וכמו שראינו דוגמא לזה בהריגת שש מילייאן יהודים‬
‫באיירופא וזה אפילו רק עבור הכנות והקדמות‬
‫להקמת מדינה‪.‬‬
‫זוה"ק‪:‬‬
‫בעיקבתא דמשיחא יתרבו מאוד הערב רב ויחזרו‬
‫להיות ראשי העם‪ ,‬ראשי בתי כנסיות ראשי בתי‬
‫מדרשות‪.‬‬
‫מדרש רבה‪:‬‬
‫מי פרע לכם מגלות מצרים‪ ,‬משה ואהרן‪ .‬מי פרע‬
‫לכם מגלות פרס ומדי‪ ,‬מרדכי ואסתר‪ .‬מי פרע‬
‫לכם מגלות יון‪ ,‬חשמונאי ובניו‪ .‬מי פורע לכם‬
‫מגלות רביעית‪ ,‬נטרונא‪ .‬במטותא מינייכו לא‬
‫תבעוניה מהבהבא‪ .‬ופירשו המפרשים נטרונא‪-‬‬
‫לשון וענין חיכוי והמתנה‪ .‬מהבהבא‪ -‬לשון לא‬
‫מבושל כל צרכו אלא כמאכל שרק מהובהב מעט‬
‫על האש‪.‬‬
‫האריז"ל )אודות הערב רב(‪:‬‬
‫ועתה רוב הדור מהם‪) ,‬שער הפסוקים פרשת‬
‫ואתחנן(‪.‬‬
‫המהר"ל מפראג‪:‬‬
‫דלא רק אם האומות מסכימים אסור לעבור על‬
‫השבועות אלא אפילו אם האומות יכריחו אותם‬
‫על כך ומייסרין אותם ביסורים משונים וקשים‬
‫מאוד ומסרקין את בשרם במסרקות ברזל ואפילו‬
‫אם ירצו להמית אותם‪ ,‬אף על פי כן אסור להם‬
‫לעבור על אחד משלש שבועות אלו ויהרג ואל‬
‫יעבור‪) ,‬נצח ישראל פרק כד(‪.‬‬
‫רבי אברהם אזולי )החסד לאברהם(‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום שיבוא‬
‫מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ ישראל ימצא‬
‫שם בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל‪) ,‬מעין‬
‫שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫ומובא מקדמונים שזו הקבלה בידם עוד מימי‬
‫הנביאים‪ .‬ואלו השבעת אלפים יהיו רק כאלו שהם‬
‫קדושים כמלאכים‪ ,‬ולא יצילו איתם לא אישה ולא‬
‫ילדים לא אב ואם לא אח ולא אחות‪.‬‬
‫רבי יהונתן אייבישיץ‪:‬‬
‫כנסת ישראל צווחה באלה ובשבועה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ ,‬נגד קיבוץ‬
‫ישראלי‪ ,‬באם שהכל נועדו יחדיו לילך לירושלים‬
‫הבעש"ט הקדוש‪:‬‬
‫אמר שראה וצפה שבעיקבתא דמשיחא יתרבו כ"כ‬
‫רעבעס רבנים ואדמו"רים כמו מכת ארבה‪ ,‬ויכלו‬
‫)לשון כליון( בעם ישראל כמו ארבה‪ ,‬והם הם‬
‫שיעכבו את האם‪ ,‬כלומר את השכינה הק' מלשוב‬
‫על הבנים‪.‬‬
‫אור החיים הקדוש‪:‬‬
‫ואתכם אזרה בגוים‪ -‬יתבאר הכתוב על דרך‬
‫אמרם במסכת כתובות קי"א שהשביע ה' את‬
‫ישראל שלש שבועות‪:‬‬
‫אחת שלא יעלו בחומה פירוש ביד חזקה‪.‬‬
‫ואחת שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫ואומרו והריקותי אחריכם חרב‪ -‬יתבאר על דרך‬
‫שאמרו שם וז"ל‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל אם‬
‫אתם מקיימין השבועות מוטב ואם לאו אני מתיר‬
‫את בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪ .‬והוא אומרו‬
‫והריקותי אחריכם חרב שתהיה חרב מרוטה‬
‫לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי בגוים כנזכר‬
‫יהיה בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪) ,‬ויקרא כו‬
‫לג(‪.‬‬
‫הרמח"ל )ספר תפילות לרמח"ל(‪:‬‬
‫תפילה קי‪ -‬צריך להמתין שלא לעורר אהבה עד‬
‫שזה יתגלה בעולם שנאמר בו אם תעירו ואם‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪.‬‬
‫תפילה שמ"ט‪ -‬כתיב השבעתי אתכם בנות‬
‫ירשלים אם תעירו וגו' שלא לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫תפילה שצ"ד‪ -‬ומי ששומר שכינתך… שלא‬
‫לדחוק את הקץ אלא להמתין שיתבשל הפרי…‬
‫תפילה תקי"א‪ -‬ומי שרוצה לדחוק את הקץ …‬
‫נאמר בו כל הדוחק את השעה השעה‬
‫דוחקתו…מי שרוצה להתקרב מקלקל ולא‬
‫מתקן‪ .‬לפיכך נאמר לישראל אם תעירו ואם‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ .‬ובמה השביענו‪,‬‬
‫אלא בשם צבקות דכתיב השבעתי אתכם בנות‬
‫ירושלים בצבאות…‬
‫הצאנזער רב‪:‬‬
‫הנראה בעליל שרוב הרבנים והחסידים והבעלי‬
‫בתים שבדור המה בעוה"ר מערב רב‪) .‬דברי חיים על‬
‫המועדים בסוף הספר בהשמטה לפרשת ויקהל(‪.‬‬
‫רבי ישראל מרוזין‪:‬‬
‫כשישב פעם עם חסידיו אמר להם‪ ,‬תדעו שעוד יגיע‬
‫זמן שחסידים מכובדים ועובדי ה' כמותכם יתפוצץ‬
‫להם אפיקורסות מהפה‪ .‬והסתכל עליהם לימין‬
‫ולשמאל ואמר כן כמותכם ממש‪.‬‬
‫רבי נחמן מברסלב‪:‬‬
‫אמר עוד יגיע זמן שיהיו חסידים שיהיה נוזל להם‬
‫אפיקורסות מהערמל )שרוולים(‪.‬‬
‫כלומר שכ"כ יהיו טעונים ומלאים אפיקורסות‬
‫שכבר יזל להם מהערמל‪.‬‬
‫וכמה נואלו אלו שמלבישים לו כובע )טמבל(‬
‫ציוני‪ ,‬ושמים בפיו כאילו הוא בעד העברית‬
‫הטמאה ובעד לעבור על הג' שבועות איסור עליה‬
‫בחומה ואיסור התגרות באומות ואיסור דחיקת‬
‫הקץ ח"ו אוי ואללי להם‪.‬‬
‫תשובת הריב"א )זו התשובה חוזקה על ידי כל‬
‫גדולי הדור ההוא(‪:‬‬
‫וגם נאמין באמונה שלימה במה שאחז"ל‬
‫)כתובות קיא‪ (:‬אחת מן השבועות שהשביע‬
‫הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫במקום‬
‫ואין אנחנו רשאים לעשות שום פעולה לבא אל‬
‫המנוחה ואל הנחלה גם אם יהיה לנו כפליים‬
‫כיוצאי מצרים שלופי חרב מלומדי מלחמה אין‬
‫אנחנו רשאים לעלות ולכבוש ארץ ישראל‪) ,‬חלק‬
‫או"ח יו"ד סי' א(‪.‬‬
‫רבי משה יהושע לייעב דיסקין‪:‬‬
‫באחרית ימיו שמע על רוח הרעיון הלאומי שהחל‬
‫לפעם בקרב בית ישראל‪ .‬ובהבחינו ברגש קודשו‬
‫בסכנה החדשה גילגולה של ההשכלה והרעפארם‬
‫המרחפת על ישראל‪ ,‬הזהיר כי סכנה איומה אשר‬
‫כמוה לא נהיתה מרחפת על שמי היהדות שבמשך‬
‫הזמן עלולה ח"ו לעשות שמות בכלל ישראל‪.‬‬
‫ואמר כי דעתו היא שגדולי ישראל יתאספו מיד‬
‫ויחרימו את הציונים ויוציאום מכלל ישראל‬
‫לגזור על פיתם ולאסור החיתון בהם כמו שעשו‬
‫חז"ל עם הכותים‪.‬‬
‫ורבי יהושע לייעב סיים‪ ,‬מובטחני שאם לא‬
‫ננקוט בדרך זו הרי לבסוף כלל ישראל יתחרטו‬
‫על כך‪.‬‬
‫בין כך ובין כך הענין לא יצא לפועל‪ .‬וכל ימיו‬
‫הצטער אותו צדיק על כך באמרו יבואו ימים‬
‫ויוכחו בצדקת הצעתי‪) ,‬מרא דארעא דישראל כרך‬
‫ב דף מג(‪.‬‬
‫הגרי"ז מבריסק‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫המדינה היתה טריפה ואסורה באותה המידה‪,‬‬
‫)אום אני חומה קונטרס ו אדר ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫הגאון ר' אליקום שלעזינגער שליט"א סיפר ששאל‬
‫פעם את מרן הגרי"ז מבריסק זיע"א מה יהא סופה‬
‫של המדינה הציונית וענה לו‪:‬‬
‫שמד‪.‬‬
‫כל משיחי השקר הסתיימו בשמד‪ ,‬ממשיח השקר‬
‫הראשון נולדה הנצרות וכן כת ש"ץ וכל משיחי‬
‫השקר השתמדו לבסוף רח"ל‪.‬‬
‫הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי‪:‬‬
‫)ראה דעת תורה אמיתית של רבני וצדיקי‬
‫הספרדיים האמיתיים ולא כמו שקרני וזייפני‬
‫ימנו אנו אללי עלינו(‪:‬‬
‫ביקשו אותו בשם כל רבני הספרדים שיהיה הרב‬
‫הראשי של הספרדים ברבנות ויחזיר עטרה‬
‫ליושנה‪.‬‬
‫וזאת אשר השיב להם‪:‬‬
‫לא די שאתם טועים את עצמכם‪ ,‬עוד רצונכם‬
‫להטעות אותי ולהכניס החץ בי‪ .‬יאמרו נא באיזה‬
‫כח באתם למשול בארץ ישראל‪ ,‬הלא ע"י כח‬
‫הציונים החופשים‪ ,‬אשר אם היו יכולים לעקור‬
‫התורה מן העולם ח"ו היו עוקרים‪ ,‬ואתם‬
‫מאמינים בהם‪ .‬בקהלם אל תחד כבודי ולא ארד‬
‫עימכם בזה אדרבא אעמוד נגדכם בכל יכולתי‪.‬‬
‫ואודיעכם אחרית דבר מראשיתו‪ .‬כי עכשיו‬
‫הציונים בוחרים בזקנים‪ ,‬ואח"כ ימאסו בם‬
‫ויכניסו במקומם שחורי הזקן‪ ,‬ואח"כ מספרי‬
‫הזקן‪ ,‬ואח"כ גלוחי הזקן וכו'‪.‬‬
‫לכן עליכם לדעת כי חורבן התורה והיהדות‬
‫מתחיל מיכם‪ ,‬ואתם עתידין ליתן את הדין‬
‫לשמים על כל חטאים ופשעים של כל הדורות‬
‫הבאים אחריכם וכו'‪) .‬ה‪-‬לך ותגיד זאת לרא"ש‬
‫ל"ץ המכונה בשם השקרי "ראשון לציון" איך‬
‫שהסבא קדישא מהרש"א אלפאנדרי זיע"א‬
‫הסכמות‬
‫ב‬
‫מתרה בו שחורבן היהדות ובראש וראשונה‬
‫היהדות הספרדית מתחיל בו בזה הרא"ש ל"ץ‪,‬‬
‫ושהוא עתיד ליתן את הדין וחשבון לשמים על כל‬
‫החטאים והפשעים של כל הדורות הבאים‬
‫אחריו‪ .‬ותאמר זאת גם לכל הספרדים התמימים‬
‫הנוהים אחריו כבהמה לשחיטה(‪.‬‬
‫כשבאו אליו אח"כ אנשים גם רבנים או‬
‫אדמו"רים שבאו לארץ ישראל ושמע שהיו אצל‬
‫"קוק" הרב הראשי הראשון של הרבנות‬
‫הציונית‪ ,‬לא אבה לקבלם ולהכניסם לביתו‪,‬‬
‫ואמר הלא כבר היו אצל "קוק" ומה יחפצו ממני‬
‫ומדוע אתם פוסחים על שתי הסעיפים‪.‬‬
‫מרגלא בפומיה לומר על מגולחי זקן שיש להם פנים‬
‫בצורת אחוריים‪) ,‬מסעות ירושלים‪ ,‬חיות אש אות‬
‫מ'(‪.‬‬
‫פעם אחת שאלו אותו לחוות דעתו בענין האגודה‬
‫והשיב שאין חילוק בין הציונים והמזרחים‬
‫והאגודים רק בשמא‪.‬‬
‫)ה‪ -‬כלומר הם אותו דבר רק השם שונה(‪.‬‬
‫היה אוהב מאוד כששמע מצדיק ואדמו"ר אשר‬
‫לא כרע לבעל לשום אחת מהמפלגות וכיתות‬
‫הנ"ל ואדרבא מוחה בהם ומקנא קנאת ה'‬
‫צבקות‪ .‬ואמר כי מידה זו אהובה לו מן הכל‬
‫ועולה על כולנה יותר מבקיאות התורה והפלגה‬
‫בחסידות וזכות אבות אם כי רב הוא‪) .‬מסעות‬
‫ירושלים חיות אש אות מז(‪.‬‬
‫הרביז"ל מסאטמאר‪:‬‬
‫אקוה שימצאו אנשים שאחר העיון בכל הדברים‬
‫שכתבתי יהיה להם תועלת מדברי‪ .‬ואם יעלה‬
‫בידי שאזכה להוציא מהמבוכה בדעה הרעה‬
‫הזאת אף אחד מישראל הכל כדאי‪.‬‬
‫כי אם ניקח כל פירצות הדור והעבירות המרובות‬
‫הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים‬
‫אחת‪ ,‬ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה‪,‬‬
‫תכריע את הכל‪ .‬שהיא השורש פורה ראש ולענה‬
‫של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין‬
‫שבכל העולם כולו‪ .‬והן המה המטמאים את כל‬
‫העולם כולו‪) ,‬ויואל משה הקדמה עמוד יא(‪.‬‬
‫)מכאן ואילך מהספה"ק דובב שפתי ישנים‪ ,‬האות‬
‫לפני מסמנת המכתב שממנו הועתק(‪:‬‬
‫רבי יוסף זונדל מסאלאנט‪ -‬ירושלים עיה"ק‪:‬‬
‫ד‪-‬ומפי קדשו של אדמו"ר בעל נפש החיים ז"ל‬
‫שמעתי נוראות בשם מרן החסיד רבי אליהו ז"ל‬
‫)הגר"א( בענין השבועות המפורטות בכתובות‬
‫קי"א‪ ,‬ואין פה המקום לאריכות‪.‬‬
‫ז‪-‬ושמעתי מפי מו"ר הקדוש בעל משנת חכמים‪,‬‬
‫שבימי הש"ך זצ"ל באו אליו שני אנשים חכמים‬
‫ויראי אלקים ומענה בפיהם שיש להם היכולת‬
‫לכבוש את ארץ ישראל בעזרת איזה שרים‬
‫שיפעלו על הסולטאן לפתוח לנו שער‪ .‬והודיעו‬
‫לרבינו שהסכימו לזה ארבעים אלף מאחינו‪,‬‬
‫וביניהם עשירים מופלגים שמוכנים להוזיל זהב‬
‫מכיסם לתכלית הזה‪ ,‬אבל הם רוצים שיעמדו שני‬
‫גדולי הדור בראש גולים השבים לארצם‪.‬‬
‫במקום‬
‫ג‬
‫הש"ך נבהל ונרעד מדבריהם‪ ,‬ותשובתו היתה‬
‫עפ"י המובא במדרש‪ ,‬שבמעשה העגל נתכנסו‬
‫ארבעים אלף שעלו עם ישראל ושני חרטומי‬
‫מצרים עמהם‪ ,‬ויודעים אתם מה שגרמו שני‬
‫החרטומים והארבעים אלף‪ .‬ומה שאתם זוממים‬
‫לעשות הוא כמעשה העגל‪.‬‬
‫הסכמות‬
‫רבי אברהם בארנשטיין‪-‬אב"ד ואדמו"ר‬
‫סאכאטשאוו בעל שו"ת אבני נזר ואגלי טל‪:‬‬
‫טו‪ -‬דבר זה הנקרא ציונית לאומית מתורת משה‬
‫רבינו לא למדנו‪ … .‬וכל אלה הרבנים המטיפים‬
‫מתעים את אחינו בני ישראל ועצת מינות יש‬
‫בהם‪.‬‬
‫הש"ך קרא מנהמת ליבו‪ ,‬הארץ היא נחלת ה' ואין‬
‫ביד שום אדם להחזירה‪ ,‬והנביא הבטיח אותנו‬
‫חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו‪.‬‬
‫רבי אברהם בנימין קלוגער מבראדי‪:‬‬
‫יט‪-‬אלמלא היה להם אופן היתר שיעברו בני‬
‫ישראל על השלש שבועות אז היינו מוצאים‬
‫בשלחן ערוך מצוה מהתורה היא לשוב לארץ‬
‫ולעלות כחומה ולמרוד באומות היושבים שם‬
‫ליסד מלוכה ולקבץ נידחים‪.‬‬
‫אך שני האנשים האלה הרבו לדבר גם הם דברים‬
‫היוצאים מן הלב‪ ,‬עד מתי נהיה בארצות לא לנו‬
‫וכצאן לטבחה‪ ,‬כי כנודע היו אז ימי אפלה וצרה‬
‫מחמי"ל ימ"ש )גזירות ת"ח ות"ט(‪.‬‬
‫על זה השיב הש"ך בדמעות‪ ,‬האמינו לי אחים כי‬
‫פורק אין מידם רק הוא לבדו‪ ,‬ורק ברצונו נמצא‬
‫בארץ אבותינו מנוח‪ ,‬וישראל יציץ ויפרח על‬
‫אדמת הקודש‪ .‬אך חלילה לבוא ע"י השתדלות‬
‫אצל מלכים ושרים וברצי כסף להארץ‪.‬‬
‫והדבר ידוע שרבינו הש"ך השתוקק לעלות לציון‬
‫עיה"ק‪ ,‬אבל אחר שנודע לו שעלתה רק מחשבה‬
‫בלב אנשים לבוא לארץ ולשלוט בה ולחדש‬
‫המלוכה‪ ,‬חזר מדעתו ואז יצא לגור בק"ק‬
‫האלישוי‪.‬‬
‫ז‪ -‬שמענו גם שלרבינו התוספות יום טוב פנו רבני‬
‫ירושלים תובב"א לבוא לשם‪ ,‬אבל לו היו חששות‬
‫אם הוא כדאי לדור בארץ ישראל‪) .‬ה‪-‬ומה יגידו‬
‫כל העמך יושבי הארץ בימינו(‪.‬‬
‫יא‪ -‬ולא אמנע להזכיר מה שהשיב הגאון ר'‬
‫יצחק‪ ,‬ראש ישיבת וואלאזין זצ"ל להרב ר' צבי‬
‫קאלישער בעל דרישת ציון‪ ,‬שהציע להקריב‬
‫קרבנות בירושלים‪ ,‬ודחה את כל דבריו התמוהין‬
‫וגילה לו שכל דבריו נוקבים ויורדים עד‬
‫התהום… )ה‪-‬היה בזמן תלמידי המגיד‬
‫ממעזריטש‪ ,‬והיה הראשון שהגה הענין לביאת‬
‫המונים לארץ ישראל ולהקמת עיירות וכו' וגם‬
‫הציע להקריב קורבנות וכו'‪ .‬וכתב ספר בשם‬
‫דרישת ציון על כל הנ"ל‪ .‬וכל הצדיקים בדורו‬
‫יצאו כנגדו בחרב וחנית‪ ,‬ורבי שלמה גאנצפריד‬
‫ז"ל בעל הקיצור שלחן ערוך אף השביעו לבל‬
‫יהין להדפיס את ספרו דרישת ציון‪ ,‬אך הוא עבר‬
‫על שבועתו וכן הדפיסו‪ .‬ובעל התניא בכה בדמעות‬
‫שליש בראותו זה הספר )כמובא לקמן( וכתב לו‬
‫מכתב שאף מאמר אחד שהביא בספרו לא מסרו‬
‫בהבנה הראויה(‪.‬‬
‫והגאון רבי יצחק מסר דברים נוראים בשם אביו‬
‫הגאון בעל נפש חיים‪ ,‬ששמעם מפי רבינו הגר"א‬
‫בענין הגאולה‪ ,‬ומי ידרוך בנפשו עוז לבא לארץ‬
‫ישראל בראיות אלו‪.‬‬
‫ונודע שגם הגאון הרמ"מ מלובאוויטץ ז"ל כתב‬
‫לר' צבי חלילה לבן אדם להתערב בענין הגאולה‬
‫פן יגרום ח"ו עונש על כלל האומה ועל הארץ‬
‫ח"ו‪.‬‬
‫והודיע לו גם מהאזהרות של זקנו בעל התניא‬
‫ז"ל‪ .‬ונאמר לי שכאשר בא לידו הספר דרישת ציון‬
‫מר' צבי‪ ,‬בכה בדמעות שליש‪ ,‬וכתב לו שאף‬
‫מאמר אחד שהביא בספרו לא מסר בהבנה‬
‫הראויה‪ .‬ולפי שיטתו כלל ישראל בגולה עובדי‬
‫ע"ז ח"ו‪.‬‬
‫רבי אהרן האלבערשטאם‪-‬אב"ד צאנז‪:‬‬
‫כג‪-‬וראה בספרים הקדושים דברים נוראים בשם‬
‫מרן הקדוש הבעש"ט זי"ע ויאבק איש עמו עד‬
‫עלות השחר‪ ,‬שעלינו לחכות עד שיעלה השחר‪,‬‬
‫ואם חלילה יעפילו לעלות לארץ במחשבה לעשות‬
‫תחבולה לאחוז בארץ‪ ,‬אז וימש חושך ח"ו ותגבר‬
‫חלילה הקליפה וח"ו יבוא ומניתי אתכם לחרב‬
‫וכולכם לטבח‪.‬‬
‫רבי אליהו פיינשטיין‪-‬אב"ד פרוזין‪:‬‬
‫כו‪-‬וכלימה כסתה פנינו שלא רק סכלים וחסרי‬
‫הדעת נמשכים אחרי הציונים הכופרים‪ ,‬אלא‬
‫שגם איזה רבנים הנחשבים לגדולי תורה נתעוורו‬
‫ותועים אחריהם‪,‬‬
‫ל‪ -‬אם הייתי עומד לפני הרבנים המזרחים‬
‫במקלי ובתרמילי הייתי אומר להם שבתי צבי‬
‫קדמכם‪.‬‬
‫רבי אליהו חיים מייזעל‪-‬אב"ד לאדז‪:‬‬
‫לג‪ -‬אני בקשתיו במכתב להודיע לי שם פוסק‬
‫אחד שמתיר לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫עלינו להכריז לפני כל העולם יסכרו פי דוברי‬
‫שקר‪ .‬ואני מצידי מסכים להגיש משפטנו נגד‬
‫הערצל ונארדוי לפני מלכים ושרים‪ ,‬ובזה יהיה‬
‫קידוש השם‪.‬‬
‫רבי אריה לייעב אלטער‪-‬אדמו"ר מגור בעל שפת‬
‫אמת‪:‬‬
‫מד‪-‬ואני יודע מגאוני וצדיקי קשישאי שהסכימו‬
‫לדברי הרי"ף לעין יעקב כתובות שמהפסוק בבלה‬
‫יובאו וכו' קא יליף דגם על גלות שני קאי‪ .‬ומשמע‬
‫איסור לעלות מכל הארצות לארץ ישראל עד‬
‫שתחפץ אהבת הקב"ה לגאול את ישראל‪ .‬ויש‬
‫להבין שזה אין עולה על היחידים רק על העליה‬
‫ברוב עם‪.‬‬
‫רבי אריה ליבוש הלוי איש הורוויץ‪-‬אב"ד סטרי‬
‫וסטאניסלוב‪ ,‬בעל שו"ת הרי בשמים‪:‬‬
‫מז‪-‬לדברי הרבנים הנגררים אחר הציונים אין‬
‫איסור כלל לעלות ולכבוש את הארץ‪ ,‬וכאילו‬
‫הסכים בית דין של מעלה עימהם שהשבועות‬
‫אשר השביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו‬
‫באומות וכו' נתבטלו ח"ו‪.‬‬
‫נא‪-‬ויודע גם אני כי חוטאים אנחנו חטאה גדולה‬
‫נגד אחינו בני ישראל בזה שאין אנחנו מרעישים‬
‫את כל נפוצות יהודה כי סכנה גדולה הם מביאים‬
‫על כל קהל הגולה‪.‬‬
‫רבי דוד משה פריעדמאן‪-‬אדמו"ר טשארטקאוו‪:‬‬
‫סב‪ -‬מי שמסייע להם הרי הוא כמותם‪….‬וכל‬
‫רבותינו אסרו להעלות מחשבה לעשות מעצמנו‬
‫קץ לגלותנו‪.‬‬
‫במקום הסכמות‬
‫החפץ חיים‬
‫השאלות הם מהמלקט‬
‫והתשובות הם מילה במילה מהמקור‬
‫ש‪-‬האם התיר החפץ חיים לאגודה להתחבר‬
‫לציונים‪ ,‬או שמא פסק והורה להם איסור חיבור‬
‫בכל אופן שיהיה‪.‬‬
‫ת‪-‬ב"ה יום כ"ד אלול תר"צ‪.‬‬
‫אל כבוד הרה"ג הנכבדים ראשי אגודת ישראל‬
‫בפולין‪ ,‬ה' עליהם יחיו‪.‬‬
‫בקצרה הנני לחוות דעתי כי אין לנו לרדוף אחרי‬
‫חיבור עם החפשים באיזה אופן שיהיה‪ ,‬ואין לנו‬
‫לפחד פן נשאר ח"ו בודדים ונהיה מנוצחים כי‬
‫הלא ה' מבטחנו‪… .‬‬
‫והזהירנו שלא להתחבר עם מפירי תורה כמ"ש‬
‫בהתחברך עם אחזיה פרץ ה' מעשיך אעפ"י‬
‫שבודאי היתה כוונת יהושפט לטובה להרבות‬
‫ולהגדיל כחו של ישראל כלפי האומות‪ ,‬וד' לא‬
‫הסכים לזה ולא הצליח עבור זה במעשיו‪) ,‬כתבי‬
‫הח"ח מכתב ק'(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות אדם שיושב בבית‬
‫האסורים בעיקבות מעשה קנאות לכבוד הדת‪.‬‬
‫ת‪-‬פעם אחת כאשר סיפרתי לו בדבר ענין‬
‫שהעלילו על אחד עלילת שוא מפני שהיה עושה‬
‫מעשיו ביד רמה נגד מפירי דת והיה קרוב יום‬
‫המשפט להנ"ל‪.‬‬
‫אמר‪ ,‬מאוד אני מקנא להאיש הלזה שעל כבוד‬
‫שמים הוא נידון‪ ,‬חבל שלא זכיתי בכל ימי חיי‬
‫להיות נידון וחבוש על כבוד שמים‪),‬כ"כ הח"ח‪,‬‬
‫דף צ"ב(‪.‬‬
‫)מכאן ואילך ע"פ מכתב קי"ד מהספה"ק דובב‬
‫שפתי ישנים(‬
‫)ח"ח המשך(‪:‬‬
‫ש‪-‬האם דין השלש שבועות חל או שמא פג‪ .‬ובפרט‬
‫שהאומות בוודאי עברו על שבועתם שלא‬
‫להשתעבד בישראל יותר מדאי‪ .‬ומה לגבי‬
‫השבועה שלא לעלות בחומה‪.‬‬
‫ת‪ -‬ולכאורה למה להאריך אחר שהאיסור מבואר‬
‫במסכת כתובות שלא לעלות בחומה‪ ,‬משמע‬
‫במתי רב‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר דין ותוקף השלש שבועות חל ושריר‬
‫וקיים למרות שעד זמן הח"ח הרבו מאוד‬
‫האומות לעבור על שבועתם ורבות שבעה לה‬
‫נפשינו הריגות ושמדיות רח"ל מי יספר ומי‬
‫ימלל(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי השבועות שלא לדחוק את הקץ ושלא‬
‫להתגרות באומות‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני בתומי אלך לחשוש שעבירה גוררת‬
‫עבירה‪ ,‬ואם יעברו חלילה על האיסור שלא לעלות‬
‫בחומה יעברו אחר כך על דחיקת הקץ והמרידה‬
‫באומות ח"ו‪ ,‬ויש לי צער להאריך בזה כי כל הענין‬
‫הוא ענין מרידה במלכות תוגרמה‪) .‬ה‪-‬הטורקים‬
‫ששלטו אז בארץ(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות המזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני דברתי על לב אחד מהמפורסמים בין‬
‫המזרחי בארצנו‪ ,‬ואמרתי לו שכל עשיותם נגד‬
‫התורה היא‪.‬‬
‫ד‬
‫ש‪-‬עד איזה גיל גזר הגר"א שלא יעלה אף יהודי‬
‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫ת‪-‬נודעת גזירתו של הגאון ר"ח מוואלאזין זצ"ל‬
‫בשם הגר"א שעד שיהיה בן חמשים כל אחד לא‬
‫יזוז ממקומו ולא יעלה‪.‬‬
‫ש‪-‬עד מתי אנו צריכים להיות משועבדים לעמים‪.‬‬
‫ת‪ -‬וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות‬
‫בגלות ומשועבדים לעמים‪.‬‬
‫קול קורא‬
‫מרבני הספרדים בירושלים‬
‫…אם בעוה"ר יתאשר ויתקיים הועד הלאומי‬
‫בארץ הקדושה )ה‪-‬כלומר אם תקום מדינה(‪ ,‬שוב‬
‫למה לנו חיים‪.‬‬
‫מטעם הרבנים הבד"ץ החאלאבים נקבע יום א' כ'‬
‫סיון ליום תפילת ציבור כללי‪.‬‬
‫הצעיר יוסף ידיד הלוי‬
‫הצב"י חיים שאול דוויק הכהן‬
‫רבי ישכר דוב רוקח‬
‫אדמו"ר מבעלזא‬
‫ש‪-‬על מי צריך לכווין בברכת ולמלשינים‪.‬‬
‫ת‪-‬אמר‪ :‬א יעדער יוד דארף אינזינען האבען ביי‬
‫ולמלשינים די ציונים ומזרחים‪) ,‬מכתב‬
‫התעוררות דף קי"ח(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬כל יהודי צריך לכוין בולמלשינים על‬
‫הציונים והמזרחים(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה הכריזו בכל מוצאי יו"ט בבעלזא אודות‬
‫הציונים המזרחי והאגודה‪.‬‬
‫ת‪-‬בכל מוצאי יו"ט הכריזו בבעלז בשם האדמו"ר‬
‫שלא להתחבר עם הציונים והמזרחי והאגודה‪.‬‬
‫)מכתב התעוררות דף קי"ח(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה אמר אודות הצהרת בעלפעור‪.‬‬
‫ת‪-‬כשיצא הצהרת באלפור לעולם‪ ,‬קם רבינו‬
‫מבעלז ז"ל והכריז‪ :‬אוי לו לעם ישראל מהצהרתו‬
‫של בעלפעור‪) ,‬מד"ה כרך ב‪ :‬דף פ"ד(‪.‬‬
‫ש‪-‬אם תקום מדינה להיכן חובתו של כל יהודי‬
‫הדר בארץ ישראל לברוח‪.‬‬
‫ת‪-‬נאר עס קען חלילה זיין אז קודם ביאת המשיח‬
‫זאל מעשה שטן מצליח זיין און די רשעים וועלן‬
‫קריגן א ממשלה אין ארץ ישראל‪ ,‬איז א חוב אויף‬
‫יעדן יוד וואס ער מוז אוועקפארען פון זיין היים‪,‬‬
‫זאל ער פארן קיין אמעריקע אדער ערגעץ‬
‫אנדערש‪ ,‬נאר נישט קיין ארץ ישראל‪ ,‬אונטער די‬
‫ממשלה פון די רשעים‪ ,‬ווייל זייער ממשלה איז‬
‫א גרויסע סכנהיעדען יוד בגוף ובנפש‪) ,‬ילקוט‬
‫מאמרים אום אני חומה‪ ,‬קונטרס ו'‪ ,‬ה' תשא‪ ,‬י"ג‬
‫אד"ר תשי"ז‪ ,‬דף מ"ה(‪.‬‬
‫)תרגום‪ :‬רק יכול להיות חלילה שקודם ביאת‬
‫המשיח מעשה שטן יצליח והרשעים יקבלו שלטון‬
‫על ארץ ישראל‪ .‬וזה חוב על כל יהודי והוא מוכרח‬
‫ליסוע משם‪ .‬שיסע לאמעריקא או למקום אחר‬
‫העיקר לא בארץ ישראל תחת ממשלת הרשעים‬
‫במקום הסכמות‬
‫ה‬
‫מחמת שהממשלה שלהם היא סכנה גדולה שש מאות דתיים מול ארבעים וחמש אלף‬
‫חילונים‪ ,‬ואצל הדתיים אין מאומה לא עבודה‬
‫ליהודים בגוף ובנפש(‪.‬‬
‫ולא שליטה על משהו וכו'(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם שפת העברית מקדשת או מטמאה‪.‬‬
‫ת‪ -‬אמר על העברית‪) ,‬אז די שפראך( אז עס ש‪-‬עד כמה האיסור להתחבר לרשעים‪.‬‬
‫פארברענט די נשמות פון יודישע קינדער רח"ל‪ ,‬ת‪-‬על דבר ההצעה להתחבר עם הוועד הלאומי‪,‬‬
‫הנה אחרי שהדין ידוע לכל כי אסור להתחבר עם‬
‫)קובץ פרי תמרים קובץ שני‪ ,‬דף קל"ח(‪.‬‬
‫כמותם אפילו לדבר מצוה לא אדע מה יש‬
‫)תרגום‪ -‬אמר על העברית שהיא שורפת את להוסיף בזה‪.‬‬
‫נשמות בני ישראל(‪.‬‬
‫אבל צריך להודיע לאלו אשר מסכימים לזה כי‬
‫הם מחטיאים את הרבים ומחללים שם שמים‪.‬‬
‫כי מעתה אין ביניהם )ה‪-‬האגודה( ולבין המזרחי‬
‫ולא כלום‪.‬‬
‫רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‬
‫ש‪ -‬מה מעותד להיות עם כל הדרים בארץ ישראל‪.‬‬
‫ת‪-‬הדבר ברור כשמש שתקיא הארץ אותם‪ ,‬כי‬
‫היא פלטרין של מלך ואינה מקיימת עוברי עבירה‬
‫מכש"כ עוברים להכעיס‪ .‬אינני בא בזה לא לברך‬
‫ולא לקלל אלא כיון שהדברים כתובים בתורה על‬
‫כרחינו יתקיימו‪) ,‬קובץ מאמרים‪ ,‬אומר אני מעשי‬
‫למלך סעיף ה(‪.‬‬
‫)ה‪-‬וארז"ל אין פורענות באה לעולם אלא בגלל‬
‫הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים‪ .‬וכמו‬
‫שראינו באיירופא וכו' ה' ישמור מעתה(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם הקמת מדינה זו צרה קטנה‪.‬‬
‫ת‪ -‬אמר שלהקים מדינה זו הצרה היותר גדולה‬
‫לעם ישראל‪) ,‬קול ישראל כ"ב אלול תרצ"ז(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי שיטת הלאומיות‪.‬‬
‫ת‪-‬השיטה הזאת אין לה מקום אצלינו והיא באה‬
‫במחתרת על התורה ואיננה אלא עבודה זרה‪,‬‬
‫)דברי חכמים בנחת נשמעים אות י'(‪.‬‬
‫ש‪-‬ומה לגבי חרדים לאומיים‪.‬‬
‫ת‪-‬ואחותה הצעירה ממנה היא הלאומיות הדתית‬
‫היא ע"ז בשיתוף המשתפת שם שמים וכפירה‬
‫יחד‪) ,‬דברי חכמים בנחת נשמעים אות י'(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם המדינה הציונית היא אתחלתא דגאולה‪.‬‬
‫ת‪-‬מכיון שנמצאים אנשים יהודים שומרי תורה‬
‫האומרים שזו אתחלתא דגאולה‪ ,‬עלינו להודיע‬
‫להם דעת תוה"ק שאין זו כי אם אתחלתא דגלות‬
‫החדשה …אחד מגדולי הגאונים שבדור הזה‬
‫אמר לי בימים האחרונים כשאני שומע אומרים‬
‫אתחלתא דגאולה נעשה בשרי חידודין חידודין‪,‬‬
‫)קול ישראל כ"ב אלול תרצ"ז(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה כתב והזהיר רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‬
‫את האגודה בענין התחברות האגודה לציונים‪.‬‬
‫ת‪-‬וכן בעניננו ממש‪ ,‬אם תתחברו להאובדים )ה‪-‬‬
‫כלומר הסתדרות העובדים של הציונים ימ"ש(‬
‫יהיו על צידכם ארבעים וחמש אלף‪ .‬והקב"ה‬
‫יהיה בצד השני‪ ,‬ואם תשמעו לעצת התורה שלא‬
‫להתחבר עם הרשעים אז יהיו מ"ה אלף נגדכם‪,‬‬
‫והקב"ה יעמוד לימינכם ולהושיעכם מכל‬
‫הקמים עליכם‪ ,‬ועתה עליכם לבחור איזה צד‬
‫יותר טוב בעדכם‪.‬‬
‫וכל זה מפני השאלה‪ :‬מה כוחנו נגד מ"ה אלף‪.‬‬
‫אבל אנכי אשאל‪:‬‬
‫מה כוחכם נגד הקב"ה‪ .‬ואם ה' לא יבנה בית וגו'‪.‬‬
‫)מתוך מכתב הגאון רבי אלחנן ז"ל(‪.‬‬
‫)ה‪-‬זה מה שענה רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‬
‫לראשי האגודה כששאלו אותו מה לעשות שיש‬
‫…בודאי אילו היה חי כעת הצדיק ר"ח‬
‫זאנענפעלד ז"ל לא היו מרימים ראש הרוצים‬
‫להתחבר אבל כאשר יתומים נותרנו כל אחד‬
‫מתנשא לאמר אני אמלוך‪.‬‬
‫ועובדא ידענא לפני חמש שנים על דבר ההצעה‬
‫שתתחבר האגודה לאגאנץ )ה‪-‬הסוכנות(‪ ,‬אחרי‬
‫אשר נכנסו בזה ראשי ה"דזוינט" אשר היו‬
‫תומכים את כל הישיבות‪ ,‬והיה קשה להשיב‬
‫פניהם ריקם‪ ,‬ושמעתי אז מהקדוש ז"ל )ה‪-‬‬
‫מהחפץ חיים(‪:‬‬
‫ווערען רעכט עס זאל זיך אפשטעלען אדריטעל‬
‫תורה און מיט זיי זיך ניט מתחבר זיין‪ ,‬היינו‬
‫שאפילו אם יתבטלו עי"ז רוב הישיבות ח"ו אין‬
‫זה מכריע להתחבר עמהם‪) ,‬עיקבתא דמשיחא‬
‫בסופו(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם יש מציאות שרבנים הם שלוחי הס"מ‪.‬‬
‫ת‪ -‬יש להיצה"ר בין שלוחיו גם "רבנים"‬
‫הלבושים באיצטלא דמילתא ובחלוקא דרבנן‪,‬‬
‫הכותבים וחותמים )ה‪ -‬אלו הרבנים הנ"ל( קול‬
‫קורא לחזק ידי זרע מרעים במלחמתם נגד‬
‫התורה‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות כ"ז(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה המידה הנחוצה בימינו כדי להיות "גדול"‬
‫מטעם הסיטרא אחרא‪.‬‬
‫ת‪ -‬מתקיימת לעינינו הקללה "חוצפא יסגי" אשר‬
‫הכונה יסגי מלשון גדולה‪ ,‬כי להיות "גדול" בימנו‬
‫אין צריך אלא חוצפא‪ .‬ולפי ערך גודל החוצפא‬
‫יגדל ערך האדם‪ .‬כאשר אנו רואים עתה‬
‫במנהיגיהם החדשים… ולא נעשו למנהיגי הדור‬
‫אלא בשביל חוצפתם‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪,‬‬
‫אות כ"ז(‪.‬‬
‫ש‪ -‬איזה מדריגת טומאה היא המדינה הציונית‪.‬‬
‫ת‪ -‬המדינה הציונית היא נ' שערי טומאה‪) ,‬גליון‬
‫האמונה עש"ק תזו"מ‪ ,‬אייר תשמ"ב(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם יש דמיון בין המדינה הציונית למעשה‬
‫העגל‪ .‬ת‪ -‬מעשה המדינה דומהלמעשההעגל‪,‬זאת‬
‫אומרת אפשר ללמוד אחד מהשני‪) ,‬גליון האמונה‬
‫עש"ק תזו"מ‪ ,‬אייר תשמ"ב(‪.‬‬
‫החזון איש‬
‫ראה הפסק המוחלט של החזון איש בלי שמץ‬
‫קורטוב פשרה של איסור התחברות לרשעים‪ .‬אפילו‬
‫אך ורק על מנת להציל מהחורבן באיירופא יהודים‬
‫נצלים ונשחטים נשים ובחורות מעונות ילדים וילדות‬
‫צפודי רעב לחומי רשף וקטב מרירי וכו'‪:‬‬
‫במקום‬
‫בשעה שבאה השמועה על גזירת השמד רח"ל על‬
‫יהדות איירופא‪ ,‬והיה נדמה איזה אפשרות להציל‬
‫עוד שארית והוא ע"י ההשתתפות עם הסוכנות‬
‫הציונית‪ .‬ונשאלה השאלה ע"י אחד מראשי העסקנים‬
‫החרדים אל החזו"א זיע"א וענה לו‪:‬‬
‫וכי כלום אנו מצווים לעסוק בהצלת נפשות רק כדי‬
‫לעשות מצוותו ית' ושאם נניח ההצלה יתבעו אותנו‬
‫ביום הדין‪.‬‬
‫מובטחני אם יבוא יום הדין וישאלוך למה לא הצלת‪,‬‬
‫ויענה כבודו מפני שהיה אפשר רק על ידי‬
‫השתתפות עם הציונים ולהשתתף עם הציונים אי‬
‫אפשר‪ ,‬מובטחני שיקבלו תשובה זו‪) ,‬אום אני חומה‬
‫כ"ו מנ"א תשכ"ג דף נ"ג(‪.‬‬
‫פעם אחת נכנס איש אחד לחזון איש ומלא פיו‬
‫תהלה והתפעלות על המדינה שרואים בחוש‬
‫שהוא אתחלתא דגאולה‪ ,‬והוסיף להרבות לפניו‬
‫דברים‪ - ,‬השיב לו החזו"א ‪ -‬תנו נא גמרא‬
‫כתובות‪ ,‬ויקחו גמרא כתובות‪ ,‬והראה לו בדף‬
‫קי"א את אזהרת הג' שבועות ואת העונש‪ ,‬ויואמר‬
‫להאיש ההוא‪ ,‬בהראותו באצבעו על הענין ההוא‪:‬‬
‫עס שטייט אז מען וועט אזוי טיען וועט אזוי‬
‫קומען‪ ,‬מען האט אזוי געטיען און עס איז אזוי‬
‫געקומען‪ ,‬און איהר זאגט אז עס איז אתחלתא‬
‫דגאולה‪) ,‬קונטרס הסברה‪ ,‬דף רכ"ז(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬פה כתוב אדם עושה כך מקבל כך‬
‫עושה כך מקבל כך‪ ,‬ואתה אומר שזו אתחלתא‬
‫דגאולה(‪.‬‬
‫בשנה האחרונה שלו בה' אייר נתכבד בשלש‬
‫סנדקאות‪ ,‬ובכל זה צוה לומר תחנון בבית‬
‫מדרשו‪ .‬והסביר כי הוא עושה זאת כדי להוציא‬
‫מלבן של צדוקים‪ ,‬ושלא יעיד מאן דהוא בעתיד‬
‫כי בבית מדרשו לא אמרו תחנון בה' אייר‪,‬‬
‫ויעלים את הסיבה של הברית מילה‪.‬‬
‫פעם השיב החזו"א ז"ל לאחד שהיה ראוי לקבוע‬
‫את יום ה' אייר לתענית‪) ,‬בשפה העברית כ'(‪.‬‬
‫פעם היה מדובר אודות רבנים שנמשכים אחר‬
‫המזרחי‪ ,‬ואמר שאובדים שני עולמות‪ .‬למשל‬
‫"קוק" יענע וועלט האט ער זיכער נישט און דער‬
‫וועלט ווער קוק'ט נאך היינט‪) ,‬בשפה העברית‬
‫כ'(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬למשל "קוק" עולם הבא בודאי אין לו‪,‬‬
‫ועולם הזה מי מסתכל אחריו היום(‪.‬‬
‫בזה שהגדולים לא הרשו לעלות לארץ ישראל‬
‫תקנו חטא המרגלים‪.‬‬
‫בזה שכלל ישראל שונאים כ"כ למדינה‬
‫ולציונים‪ ,‬מתקנים העבירה של שינאת חינם‬
‫שמזה נחרב הבית‪ ,‬מפני שהם שונאים ע"פ‬
‫תורה‪) ,‬משכנות הרועים א'קצח(‪.‬‬
‫ראה פסק החזון איש אודות המתחבר לציונים‪:‬‬
‫הקלת חיבור להידועים )ה‪-‬הציונים( הוא מינות‬
‫ממש‪) ,‬קובץ אגרות חזו"א ח"ב איגרת עה(‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר רב שמתיר להתחבר לציונים בין ע"י‬
‫בחירות בין ע"י כל אופן שהוא‪ ,‬הרי החזו"א‬
‫פוסק דינו של אותו רב אותו גדול אותו אדמו"ר‬
‫שהוא נקרא מסית ומדיח למינות(‪.‬‬
‫שאלתי ביחד עם חברי‪ ,‬בענין ביעור הדגל הטמא‬
‫של "הציונים" מעל בנין ישיבת פאנוויז בבני‬
‫הסכמות‬
‫ו‬
‫ברק‪ ,‬השאלה היתה גם בענין הפסד ממון‬
‫כשבירת הדלת וכיו"ב‪ ,‬וענה‪ :‬אזעלכע שאלות‬
‫פסק'נט מען אליין‪) ,‬שאלות כאלה פוסקים‬
‫לבד(‪) .‬משכנות הרועים א'קצח(‪.‬‬
‫עם כינונה של המדינה הציונית הורה החזו"א‬
‫להר"ר מ‪.‬ש‪ .‬שאל ירשום אותו ואף לא את‬
‫הרבנית במרשם האוכלוסין‪ ,‬ולא לסדר תעודת‬
‫זיהוי עבור שניהם‪) .‬משכנות הרועים א'ר(‪.‬‬
‫פעם אחת אחז אחד מתלמידיו‪ ,‬ר' ג"נ‪ ,‬בשבת‬
‫ספר נאומים של יצחק מאיר לעווי )רובם ממה‬
‫שנאמר בכנסת המינים(‪ ,‬וציווהו החזו"א‬
‫להשליכו מידו משום מוקצה‪) .‬קובץ לח"ש כסלו‬
‫תשל"ז(‪.‬‬
‫בנוגע לשימוש בספרים שחיברום מסיתי עם‬
‫ישראל לאמונות כוזבות ודאי אין שום היתר בזה‪,‬‬
‫ואין נפקותא אם יש מינות במאמר זה או לא‪,‬‬
‫ואחרי שמחברו מפורסם למרציא על יסודות‬
‫המינות וקונה בזה שם טוב ונערץ בפי רבים‪.‬‬
‫השימוש בפרי ספרותו מרעיל את ליבות הרכים‬
‫ורעתם בטוחה‪ ,‬והחינוך התורתי שאנו מבקשים‬
‫נהפך לרועץ‪.‬‬
‫אין שום מכריח בעולם שיתיר את הדבר‪ ,‬ולא‬
‫הלימוד בהם לבד אסור אלא אסור להחזיקם‬
‫בבית‪ ,‬ואף אם יתבטל בית ספר בשביל ביעור‬
‫עבורה זרה זו‪ ,‬יבטלו אלף כיוצא בהן ואל יבטל‬
‫אות אחת מן התורה‪ ,‬חבל שצריך לדבר בזה‪,‬‬
‫)קובץ אגרות חזו"א ח"ב איגרת מ"ו(‪.‬‬
‫החינוך לקנאות וקיצוניות‬
‫מהחזון איש‬
‫)משכנות הרועים ח"ג א'רד(‬
‫הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות חלקו עם‬
‫הזייפנים עם חדלי תבונה‪.‬‬
‫אם אין קיצוניות אין שלימות‪.‬‬
‫הבנוניות שיש לה זכות הקיום‪ ,‬היא מידת‬
‫הבינונים האוהבים את הקיצוניות ושואפים‬
‫אליה בכל משאת נפשם ומחנכים את צאצאיהם‬
‫לפיסגת הקיצוניות‪.‬‬
‫אבל מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצוניות‪.‬‬
‫חובת חינוכנו לקיצוניות‪.‬‬
‫אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים לא הצליחו‬
‫בשביל הזיוף‪.‬‬
‫החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות‬
‫עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו‪.‬‬
‫ואת סוד הקיצוניות גזלו ממנו בהתעולל בה גם‬
‫הוריו ומוריו‪.‬‬
‫פתיחה‬
‫ט‬
‫ובלי שום פקפוק וצל של ספק הוא משער בוודאי‬
‫פתיחה‬
‫שאם היה בימיהם של הצדיקים הנ"ל‪ ,‬בוודאי‬
‫ובוודאי היה מאנשיהם הנאמנים ביותר והולך‬
‫יו"ל עתה בתוקף החושך השורר בעיקבתא‬
‫דמשיחא אשר רבי יוחנן בראותו ברוח קודשו דור איתם באש ובמים‪ .‬ואפילו אם היה עולה לו‬
‫ומקרוביו‬
‫ממשפחתו‬
‫להתנתק‬
‫במחיר‬
‫ומהחסידים ומהחסידות‬
‫זה זעק מאימה ובעתה ייתי ולא אחמיניה שיבוא ומהאדמו"ר שלו‬
‫מלך המשיח ולא אראה אותו‪ ,‬ואנן מה נענה‬
‫אבתריה‪ .‬ואם במצרים היה החושך בעובי דינר שאליה השתייך‪ .‬ולא היה לו שמץ של שייכות‬
‫והסכמה עם רודפיהם עד חורמה של הצדיקים‬
‫הרי עתה החושך בעובי כתלים וחומות‪.‬‬
‫הנ"ל ודומיהם‪.‬‬
‫לכן שכל אחד וכל רב ומנהיג קהילה וכדומה‬
‫יעשה בדק בית בדיעותיו והשקפותיו והליכותיו‬
‫ולמי ולאיזה חסידות וקהילה וכו' הוא משתייך‪,‬‬
‫ואם לא עובדים שם עבודה זרה‪.‬‬
‫כי אם התירוץ הרב שלי התיר הוא מספיק אם‬
‫כך מדוע נהרגו בחורבן ביהמ"ק מלייארדים‬
‫יהודים וכן במצרים במכת חושך ימים אחדים‬
‫לפני הגאולה‪ .‬הרי היה להם ים של רבנים‬
‫ואדמורי"ם שנפנפו להם מותר לכם מותר לכם‪,‬‬
‫אם כך למה נהרגו אפילו נשים וטף ושאר המון‬
‫עם‪.‬‬
‫וכי היה להם לעזוב את כל כולם של הרבנים‬
‫המתירים הם וכל מלייארדי אנשיהם‪ ,‬ולהסתפח‬
‫לקומץ מיזערי אלה המאה שערים ירמיהו‬
‫ויחזקאל וכו' עם תלמידיהם הבודדים‪ ,‬ולהיות‬
‫מאוסים ומנודים ממשפחותיהם ומקרוביהם‬
‫ומידידיהם ומכל עם ישראל‪ ,‬ונתונים למשיסה‬
‫ולעניות למכות ולמסירות לרדיפות וללעג ולקלס‬
‫על ידי הכלל ישראל‪ ,‬באישור ובסיוע בהכשר‬
‫ובעידוד ובזירוז ובהוראת המלך והשרים הרבנים‬
‫והאדמורי"ם כולם בלי יוצא מן הכלל‪.‬‬
‫והתשובה היא כן‪ .‬כי קודשא בריך הוא לא עביד‬
‫דינא בלא דינא‪ ,‬והיה עליהם ללמוד את הספר‬
‫ויואל ירמיהו ואת הספר ויואל יחזקאל וכו' כמו‬
‫הספר ויואל משה של הרביז"ל מסאטמאר זיע"א‪,‬‬
‫ולהבחין האמת ולהתנתק מכולם ממש ולהסתפח‬
‫לאנשי המאה שערים דאז‪.‬‬
‫ובמילים אחרות‪ ,‬במקום לנסות להרוג ולהרוג את‬
‫הנביאים ולרדוף אותם עד חורמה‪ .‬ובמקום‬
‫לזרוק אבנים על ירמיהו הנביא ודומיו ולהכותו‬
‫ולמרוט זקנו כאומרו גווי נתתי למכים ולחיי‬
‫למורטים לא הסתרתי פני מכלימות ורוק וגו'‪.‬‬
‫במקום זה היה עליהם להטות אזנם למאמרי‬
‫הנביאים ולמצוא האמת‪.‬‬
‫כי אם זה מה שמצא הקב"ה לנחוץ לשלוח להם‬
‫את זה הנביא וזו הנבואה‪ ,‬הרי בודאי שהיה בזה‬
‫כדי סיפוק למצוא האמת של נביאי האמת‬
‫ומאידך השקר של נביאי השקר‪ .‬ולמרות שעם‬
‫השקר אוחזים כל כולו של העם כולל המלך‬
‫תופשי המשרות וכל‬
‫והשרים והצבא וכל‬
‫האדמורי"ם והרבנים והראשי הישיבות‪ ,‬ממש‬
‫מלייארדים אנשים‪ .‬לעומת קומץ זעום אחדים‬
‫ובודדים‪ ,‬המאה שערים‪ ,‬שאחזו עם נביאי האמת‬
‫המחשבה הפשוטה של כל אדם כשקורא‬
‫המעשיות מה שעבר על הנביאים ועל דוד המלך‬
‫והמחלוקות שעברו על משה רבינו וכו' וכו' וכן כל‬
‫מיני רדיפות ומסירות ומכות והשמצות שעברו על‬
‫כלל הצדיקים ועל אנשיהם במשך הדורות‪ ,‬תיכף‬
‫הוא שם את עצמו לצד הטוב כלומר לצד‬
‫הנרדפים‪ ,‬הנביאים ומשה רבינו ודוד המלך‬
‫והרמח"ל והבעש"ט הק' ותלמידיו והחת"ס ורבי‬
‫אלחנן וואסערמאן הי"ד וכו' וכו'‪.‬‬
‫והיה מסכים להיות עני מחזר על הפתחים ומבוזה‬
‫ומאוס ונרדף קרוע ובלוע‪ .‬ולהשאר בחור רווק עד‬
‫גיל שלשים ויותר‪ ,‬כמו שהיה אצל חסידיו של רבי‬
‫אהראל'ע ראטה זצוק"ל שמרוב בעירת‬
‫המחלוקת אף אחת לא רצתה להינשא לבחור‬
‫שמשתייך לחבורתו‪.‬‬
‫ולבלוע כל ראש חודש מחדש נידוי וחרם חמור‬
‫שנעשה ע"י כל הבתי דינים ובתי מדרשות‬
‫מלווים בתקיעת שופרות וכיבוי נרות וקללות‬
‫ושמתות‪ .‬כמו שעשו לרמח"ל וחבורתו‪.‬‬
‫ועיין בספה"ק תפילות לרמח"ל בסופו תפילה י'‬
‫והיא תפילת וידוי של הרמח"ל וחבורתו‪:‬‬
‫והן אנחנו נבזים ונמאסים בעיני כל רואינו‪ ,‬לא‬
‫לעיני גדולי עמינו )ה‪-‬כלומר לא מיבעיא( אלא‬
‫אפילו בעיני המונם‪ .‬כקוצים נחשבנו בעיניהם‪,‬‬
‫כרשעים כשוטים כמשוגעים כפתאים כמינים‬
‫וכופרי תורה ח"ו כעובדי עבודה זרה‪ .‬ואין לנו‬
‫מנחם שידבר על ליבנו מרוב החושך שמחשיך‬
‫עלינו‪ ,‬וכמה וכמה שמתמיהים לנו באין מבין‪,‬‬
‫ואין לנו על מי להישען… ע"כ‪.‬‬
‫אך האמת לאמיתה היא מציאות אחרת לגמרי‬
‫וממש הפוכה‪.‬‬
‫כי משה רבינו לא התכוין במליצה כשאמר עוד‬
‫מעט וסקלוני‪ .‬וגם הגמרא לא דיברה גוזמאות‬
‫כשביארה הפסוק ויקנאו למשה במחנה‪ ,‬מלמד‬
‫שכל אחד חשד וקינא לאשתו על משה רבינו‪.‬‬
‫ודוד המלך היו איתו סה"כ ארבע מאות איש‪ .‬ורק‬
‫עוד בודדים מכלל העם אחזו איתו בתוקף רדיפות‬
‫שאול אותו ואת אנשיו‪ .‬וכל מי שנתוודע שאחז‬
‫עם דוד היה מסוכן להריגה כפשוטו וכמו שהרגו‬
‫את נוב עיר הכהנים‪.‬‬
‫ואפילו שמואל פחד לילך בשליחות הקב"ה‬
‫למשוח את דוד למלך‪ ,‬וטען להקב"ה ושמע שאול‬
‫והרגני‪ .‬וגם הוא לא התכוין מליצה אלא זו היתה‬
‫המציאות הברורה שכל מי שאוחז עם דוד אחת‬
‫דתו להמית ממש‪ .‬ומי יכול להיות בטוח בעצמו‬
‫שהיה אוחז עם משה רבינו ועם דוד המלך‪.‬‬
‫וכן הנביאים בזמנם‪ ,‬הנה נתאר לעצמינו טקס‬
‫העברתו למולך או שריפתו בגיא בן הינום‪ ,‬של בנו‬
‫של אחד מראשי האדמורי"ם ואבירי הרועים‬
‫דאז‪ .‬ריבי רבבות חוגגים וצוהלים במחולות‬
‫ענקיים וסעודה אדירה אשר התכנסו מכל קצווי‬
‫הארץ‪ ,‬אנשים לחוד ונשים לחוד‪.‬‬
‫ופתאום באמצע הדברי תורה של רב רבנן וזקן‬
‫האדמורי"ם ואביר הרועים הזה שהוא אביו או‬
‫זקינו של הילד האומלל המועבר למולך או‬
‫הנשרף‪ ,‬פתאום שומעים קולות וזעקות בקצה‬
‫המחנה של רבבות הקרואים‪ ,‬מה קרה מה הולך‬
‫שם‪ .‬וכולם מפנים ראשם לכיוון הזעקות‪ ,‬ומה‬
‫מתברר ששוב הופיע המאה שערים ירמיהו‬
‫הנביא הוא וקומץ הקבצנים המאוסים שלו שוב‬
‫פתיחה‬
‫י‬
‫יצאו מהחור שלהם אלו המסריחים מאיזה הורגים ומכלים בהם ללא הרף‪ .‬וכמה כבר אפשר‬
‫מערה נידחת במדבר‪ .‬נו‪ ,‬כבר לא קשה לתאר להתחבא אנשים נשים וילדים ותינוקות ללא מזון‬
‫איזה קבלת פנים עשו לירמיהו הנביא ומלויו‪ .‬וללא שתיה‪ .‬אך הם העדיפו מוות מחיים והעיקר‬
‫ואם הרגו מהם רק החצי הרי זה נס גלוי והחצי לא לשנות כל דהוא מיהדות צרופה המסורה‬
‫שנשאר איש איש הוצרך ללקט עצמותיו מדור דור עד משה רבינו והר סיני‪.‬‬
‫המפוזרות והשבורות‪.‬‬
‫ובימנו אלו‪ ,‬המכבים הם אנשי המאה שערים‬
‫ועתה נראה מי יכול להעיד על עצמו כל כך פשוט ודומיהם באמת‪ .‬כי כל השאר מזייפים ויוצרים‬
‫שהיה משתייך לנביאים ולנרדפים נושאי דגל יהדות חדשה‪ :‬יהדות כבקשתך‪ .‬חסידות‬
‫כבקשתך‪ .‬ספרדיות כבקשתך‪ .‬ליטאיות‬
‫האמת שבכל דור‪.‬‬
‫כבקשתך וכו' וכו'‪ .‬כאילו שהיהדות מסור לכל‬
‫וכן חג פסח כולנו יושבים בליל הסדר זכר ליציאת אחד לעשות בה איך שמבין איך שאוהב ואיך‬
‫מצרים וכל מצוה זכר ליציאת מצרים‪ ,‬וברור שרוצה‪ ,‬כאילו שזה איזה סאלאט או מאכל‪ .‬איזה‬
‫ופשוט לכל אחד שבוודאי היה משתייך לאנשים סאלאט אתה אוהב‪ ,‬אני אוהב סאלאט חסה‬
‫הנאמנים שלא שינו שמם לשונם ולבושם‪ .‬אך מטובל בחומץ ומעורב בחתיכות קטנות מאוד של‬
‫המציאות טופחת על פנינו‪ .‬הגמרא דורשת על זיתים אדומים ושחורים אך לא ירוקים‪ ,‬וקצת‬
‫הפסוק וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים שום מרוסק מסביב אך לא הרבה וכף אחת בצל‬
‫ארבע דיעות‪ .‬אחד מחמישה אחד מחמישים אחד מטוגן לא מעורב אלא מונח בצד הצפוני של‬
‫מחמש מאות והדיעה הרביעית אפילו לא אחד הצלחת ומעט חומוס טחון מבושל חצי בישול וגם‬
‫מחמשת אלפים‪ ,‬והזוה"ק אומר דיעה חמישית כן לא מעורב אלא מונח בעדינות למרגלות הבצל‬
‫שנים משישים ריבוא‪.‬‬
‫המטוגן‪.‬‬
‫ונתאר לעצמינו השכם לפנות בוקר פורצים‬
‫הנוגשים לבתי היהודים בארץ גושן וסוחבים‬
‫אותם לעבודת פרך נוראה מלווה מכות איומות‬
‫וענויים וייללות וזעקות מחרידות עד לב השמים‪.‬‬
‫ומכל עבר שומעים חבטות ומכות וצריחות מוות‬
‫ללא הרף‪ .‬ואחר יום מר ונמהר ושחור כזה בשעה‬
‫מאוד מאוחר בלילה חוזרים האבא והאימא‬
‫והאחים והאחיות הגדולים שבורים ורצוצים‬
‫ומרוסקים בגוף ונפש לכוך שלהם‪ ,‬ותיכף מקיפים‬
‫אותם הילדים והילדות הקטנים בוכים ומייללים‬
‫מרוב זלעפות רעב וחולי וכו' וכו' לא חסר‪.‬‬
‫אבל הם עדיין לא יכולים להתפנות לילדיהם כי‬
‫הנוגשים עסוקים בספירת הלבנים וחרדה אוחזת‬
‫את כל המשפחה אוי מה יהיה האם ימצאו‬
‫שחסרו מהכמות‪ .‬והנה אכן כן ספרו ומצאו חסר‪,‬‬
‫והנוגשים עוקרים ותולשים מידי הוריהם ארבע‬
‫מהרכים הקטנים תוך כדי צריחות וזעקות מוות‬
‫עולות ופולחות את כל הרקיעים‪ .‬וההורים מנסים‬
‫להתקרב לנוגשים להתחנן על נפש עולליהם‬
‫ותיכף חוטפים הצלפות שוט איומות על פניהם‬
‫וכל גופם וככה נופלים שדודים ומתבוססים‬
‫בדמם‪ .‬והנוגשים מרעימים בקולם שמחר כשיגיעו‬
‫שוב למקום העבודה ידחפו את הילדים בקירות‬
‫החומה במקום הלבנים שחסרו‪ ,‬ואוי ואבוי להם‬
‫אם גם מחר לא ישלימו את חוקם‪.‬‬
‫אך בזה זה לא נגמר‪ .‬בתוקף ייללות ההורים על‬
‫ילדיהם עומדים ומקיפים אותם מאות ואלפים‬
‫יהודים שכן שינו שמם לבושם ולשונם ופטורים‬
‫מעבדות‪ ,‬וצועקים על ההורים האומללים‪ :‬אתם‬
‫רוצחים אכזרים אתם אשמים ברצח ילדיכם‬
‫ואתם תתנו את הדין על הריגתם‪ .‬ומדוע לא תשנו‬
‫שם לבוש לשון הרי כל הרבנים התירו זה פיקוח‬
‫נפש‪ ,‬וכי אתם יותר חכמים וצדיקים מכל‬
‫הרבנים והאדמורי"ם וגדולי הדור נכדים של‬
‫יעקב אבינו‪ ,‬ואילו איתכם מי יש כמה בודדים‬
‫משונים ממאה שערים‪ ,‬אוי להם ולכם שדמי‬
‫ילדיכם מידכם יבוקש וכו' וכו'‪ .‬וככה יום אחר‬
‫יום חודש אחר חודש שנה אחר שנה‪.‬‬
‫ואותו דבר בחנוכה כולנו מדליקין נרות חנוכה‬
‫זכר לניסים וכו'‪ .‬ומי באמת היו אלה המכבים‪,‬‬
‫הלא הוצרכו לברוח הם ונשיהם וילדיהם‬
‫למדבריות וליערות במרומי העצים ובתוככי‬
‫נקיקי הסלעים ומערות נידחות כדי לשמור על‬
‫טוהר יהדותם‪ .‬וגם שם היונים הארורים היו‬
‫ואיזה מרק אתה אוהב‪ .‬ובכן‪ ,‬אני אוהב מרק‬
‫ירקות בתנאי שהגזר יהיה טחון ובלתי ניכר רק‬
‫משפיע צבע וטעם נאה מסביב‪ .‬אמנם אפשר לערב‬
‫כמו רבע כוס אפונה ירוקה אך כרוב רק עלה אחד‬
‫או שתים‪ ,‬וכמובן בצל קצוץ כף וחצי עד כף‬
‫ושלושת רבעי אך בבקשה לא לשכוח לטגן לפני‪.‬‬
‫אוי לנו שזו היהדות שיצרו וריבו גדולי ואדמו"רי‬
‫ימינו‪ ,‬ימי אופל וצלמוות‪ ,‬ימי תחתית שער‬
‫החמישים של הטומאה‪.‬‬
‫ועכשיו מי יהין להעיד על עצמו שבוודאי הוא היה‬
‫מחזיק עם אנשי האמת מדור דור‪ ,‬וכל שכן‬
‫בדורינו זה‪ .‬אשר חז"ל כבר תיארו לנו מצב‬
‫הדברים בעיקבתא דמשיחא‪ :‬פני הדור הם‬
‫מנהיגי הדור‪ ,‬כפני הכלב שאין להם בושת זה‬
‫מזה‪ .‬והמלכות תהפך למינות‪ ,‬ומאן מלכי רבנן‪.‬‬
‫שרובם ככולם של מנהיגי ומובילי התורה של‬
‫הדור יהיו מינים‪ .‬וכידוע שמין על פי הלכה הוא‬
‫הרבה יותר גרוע לאין ערוך מאפיקורס‪.‬‬
‫ועוד הודיעו לנו שהאמת תהא נעדרת‪ ,‬מאי נעדרת‬
‫שנעשית עדרים עדרים והולכת לה‪ .‬ובמדרש‬
‫הוסיפו לבאר שהולכת למדבר‪.‬‬
‫ויראי חטא ימאסו‪ .‬ובזוה"ק פירשו תוקף‬
‫הימאסו‪ ,‬ככלבא מת דסרח בינייהו‪ .‬ויסובבו מעיר‬
‫לעיר ולא יחוננו וכו' וכו'‪.‬‬
‫החפץ חיים נהג לומר שבכל עיר חייב להימצא‬
‫המשוגע של העיר "א שטאט משוגע'נר"‪ ,‬היינו‬
‫אדם בלתי שפוי המסוגל לדבר מחוץ לשיטה‪ .‬מה‬
‫טעם‪ ,‬לפי שממנו בלבד יש סיכוי לשמוע אי פעם‬
‫את האמת בזמן שאחרים לא מעיזים להשמיע‬
‫אותה‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬אשרי מי שבדורינו זה הוא הוא המשוגע‬
‫של העיר‪ ,‬וכמארז"ל סר מרע משתולל ופרש"י‬
‫יקראו לו הבריות שוטה‪.‬‬
‫ומה שבתחילה נרמזה האמת בסופי תיבות‬
‫בראשי'ת בר'א אלקי'ם סופי תיבות אמת‪ .‬וכן‬
‫בר'א אלקי'ם א'ת ג"כ סופי תיבות אמת‪ ,‬וכן‬
‫נאמר ותשלך אמת ארצה‪.‬‬
‫עכשיו יה"ר שבמהרה יקים הקב"ה את האמת‬
‫מנפילתה ותחזור לעמוד בראש‪ ,‬וכמאמר‬
‫האריז"ל א'מת מ'ארץ ת'צמח ר"ת אמת אכי"ר‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫יא‬
‫מאות‪ ,‬האם היה דבר כזה לעולמים שמכל חמש‬
‫מאות יהודים רק אחד ניצל והשאר מתו ‪ -‬מדוע‬
‫החילונים שהם כל כך רודפי הדת עד חורמה ועד‬
‫והם מאמרי צדיקי הדור הקודם ולמעלה בקודש‬
‫ועד בכלל מוכנים למות ומתים עבור הקמת‬
‫בענין איסור עליה המונית לארץ ישראל‬
‫והחזקת המדינה‪ ,‬והאם זה בגלל שהם כל כך‬
‫וחיוב ישיבתינו בגולה כפופים תחת עול הגוים‬
‫משתוקקים לזכות ולזכות אחרים עימם במצות‬
‫ואיסור הקמת צבא ומדינה‬
‫ישוב ארץ ישראל ‪ -‬מה דעת צדיקי הדור הקודם‬
‫אודות אנשי מאה שערים ‪ -‬מהו גדר איסור‬
‫להקלת ההבנה נערך בדרך שאלות ותשובות‬
‫התחברות לרשעים ‪ -‬האם התיר החזו"א לעשות‬
‫כמה טעלעפאנים ולשלוח כמה מכתבים לארגוני‬
‫השאלות הם מהמלקט‬
‫הציונים כדי להציל יהודים ממוות ודאי בזמן‬
‫והתשובות הם מילה במילה העתקה מהמקור‬
‫החורבן באיירופא‪ ,‬או האם אסר לעשות זאת‬
‫מחמת שזה נקרא התחברות לרשעים ‪ -‬מה דעת‬
‫)ה‪ -‬הכונה הערת המלקט‪.‬‬
‫החפץ חיים אודות ציונים וציונות ‪ -‬ומה דעתו‬
‫איפה שהושמטו איזה מילים סומן כך …(‬
‫אודות הקמת מדינה ‪ -‬והאם זה איסור קל או‬
‫שמא מצא הח"ח מאות מאמרים ואיסורים נגד‬
‫והוא ליקוט דברי צדיקים אודות‬
‫הקמת צבא ומדינה ‪ -‬מה דעת הגר"א זצ"ל אודות‬
‫עליה לארץ ישראל עכשיו בזמן הגלות ‪ -‬מה דעת‬
‫ציונות אגודה מזרחי ודומיהם ‪ -‬הקמת מדינה ‪ -‬הרמח"ל אודות שלש שבועות והאם הם עדיין‬
‫היות וכבר קמה המדינה האם בדיעבד כבר בתוקף חומרתן ‪ -‬מה מזהיר האור החיים הק'‬
‫הוכשרה ‪ -‬דין חיוב שלש שבועות‪) ,‬שהשביענו שיהיה אם מתקבצים לארץ ישראל ‪ -‬מה דעת רבי‬
‫הקב"ה בצאתנו לגלות א‪ -‬שלא לעלות בחומה‪ ,‬אלחנן וואסערמאן הי"ד האם תקיא הארץ את‬
‫כלומר לא עליה המונית לארץ ישראל אלא רק יושביה או שמא תחזיקם עד הגאולה ‪ -‬מה דעת‬
‫כמה מאות ולכל היותר כמה אלפי משפחות הגמרא כשפורענות באה לעולם האם מתחילה מן‬
‫מפוזרות בערי ארץ ישראל‪ ,‬וזה אך ורק ובתנאי הרשעים או שמא מן הצדיקים ‪ -‬מה דעת החזון‬
‫תחת השלטון הגויי השולט בארץ‪ .‬ב‪ -‬שלא איש האם צריך לעשות תעודת זהות או לא ‪ -‬ומה‬
‫לדחוק את הקץ‪ ,‬כלומר שלא להקים מדינה ולא דעתו אודות הדגל הציוני האם בני הישיבות‬
‫כל סוג של שלטון‪ ,‬וכן שלא לילך שולל אחר צריכים לסגור הגמרא וללכת לשרוף הדגל הציוני‬
‫משיחי שקר‪ .‬ג‪ -‬שלא להתגרות באומות ולא )במעשה המדובר מעל בנין ישיבת פאנוויז( אפילו‬
‫להילחם בהם בשום צד ואופן הן לשם הגנה הן אם כרוך הדבר בגרימת היזק לבנין שעליו‬
‫לשם התקפה‪ ,‬ואפילו אם הורגים בנו וגוזרים מתנוסס זה הדגל )כגון שבירת דלת וכדומה( או‬
‫עלינו גזירות רח"ל אלא רק פיוס ותחנונים ‪ -‬שמא עליהם להמשיך וללמוד ‪ -‬מה דעתו על‬
‫והאם בטלו השלש שבועות עקב שהאומות עברו קנאים‪ -‬ומה דעתו על אנשים שמשבחים עצמם‬
‫על שבועתם שהשביעם הקב"ה שלא להשתעבד שהם לא קיצונים ‪ -‬מה דעת מהרש"א אלעפאנדרי‬
‫בעם ישראל יותר מדאי – מי הם הערב רב ‪ -‬האם אודות הרבנות הראשית ‪ -‬והאם הסכים‬
‫ערב רב יכולים להיות רק מהחילונים או שמא גם להתראות פנים עם אדם שביקר אצל הרב הראשי‬
‫בני תורה וחסידים ורבנים ואדמורי"ם וראשי קוק ימ"ש ‪ -‬מה דעתו אודות יהודי שמגלח זקנו‬
‫ישיבות וכו' ‪ -‬כמה חלקים מעם ישראל היו הערב אפילו שלא בתער ‪ -‬האם נכון הדבר שאמר על‬
‫רב בזמן יציאת מצרים‪ ,‬וכמה בזמן האריז"ל‪ ,‬מגולחי הזקן שיש להם פנים בצורת אחוריים ‪-‬‬
‫וכמה בזמן הצאנזער רב זיע"א וכמה היום ‪ -‬מה האם הסכים לדבר עם מגולחי זקן או שמא סירב‬
‫דעת הבעש"ט הק' מי מעכב את הגאולה‪ ,‬האם וסיבב את פניו כשעמדו מולו ‪ -‬מה דעת הבעלזער‬
‫ההמון עם או שמא הרבנים והאדמורי"ם ותופסי רבי זצוק"ל אודות ציונים מזרחים ואנשי‬
‫התורה ‪ -‬מהו גדר מינים שעליהם אנו מתפללים האגודה ‪ -‬ומה דעתו אם תקום מדינה )הוא נפטר‬
‫שלש פעמים ביום בשמונ העשרה וכל המינים לפני הקמת המדינה( האם היהודים הדרים שם‬
‫כרגע יאבדו ‪ -‬האם יש מציאות שאדמורי"ם צריכים להישאר שם או שמא עליהם לברוח‬
‫וראשי ישיבות ותופסי תורה שלא פסיק פיהם לחו"ל ‪ -‬מה דעת כל הצדיקים בדור הקודם‬
‫מגירסא יהיו מינים ואפיקורסים ‪ -‬האם חז"ל אודות קוק ימח שמו ‪ -‬מה דעת מהרש"ב‬
‫תקנו לנו להתפלל על המינים שיחזרו בתשובה‪ ,‬מליובאוויטש אודות האגודה והמזרחי ‪ -‬והאם‬
‫או שמא תקנו לנו להתפלל עליהם שכרגע יאבדו נלחם נגדם או עמד מנגד ‪ -‬ומה דעתו להיכן‬
‫ושימותו דווקא תיכף ומיד בלי שום שיהוי ‪ -‬צריכים פליטי החורבן באיירופא והשארית‬
‫ממתי התחיל דין השלש שבועות ועד מתי הם הנשארה לשים פניהם האם לארץ ישראל ומרחבי‬
‫חלות ‪ -‬אם האומות כופים עלינו לעבור אפילו על שדותיה או שמא לאיירופא משועבדים תחת‬
‫אחת מהשבועות כגון לעלות לארץ ישראל בעליה הגוים ‪ -‬מה דעת הבבא סאלי אודות הספה"ק‬
‫מרובה‪ ,‬או כופים עלינו להקים לעצמינו שלטון‪ .‬ויואל משה ‪ -‬האם הבאבוב רבי זצ"ל זירז ועידד‬
‫האם עלינו לשמוע להם או לסרב‪ -‬ואם כפיית ללמוד דף היומי או התנגד ‪ -‬איזה משל המשיל על‬
‫האומות עלינו היא עד כדי עינויים נוראים זה ‪ -‬ומה אמר אודות המגן דוד – מה דעת‬
‫והריגות אם לא נציית להם לעבור לפחות על אחת האריז"ל האם אחר הגלות הרביעית תחת אדום‬
‫מהשבועות‪ ,‬האם עלינו לשמוע להם ולעבור או שאנו נתונים בה תהיה תיכף הגאולה או שמא‬
‫שמא עלינו לההרג אפילו תוך כדי עינויים ומיתות תהיה עוד גלות חמישית תחת הישמעאלים ‪-‬‬
‫משונות רח"ל והעיקר לא לעבור אפילו על אחת האם הגלות תחת הישמעאלים תהיה קלה או‬
‫מהשבועות – האם נכון הדבר שצדיקים אמרו שמא קשה יותר מכל הארבעה שקדמו לה – חוץ‬
‫שהסוף של המדינה הציונית יהיה שמד ‪ -‬האם מכת ש"צ ימ"ש ורבני ואדמור"י ימינו‪ ,‬האם‬
‫ידוע באיזה אופן תתבטל המדינה ‪ -‬האם ידוע נמצא אפילו רב אחד או צדיק או פוסק או איזה‬
‫כמה יהודים ישארו בחיים לאחר שתתבטל מפרש בכל תולדות גלותינו שהתיר לעבור אפילו‬
‫המדינה ‪ -‬אותם שבעת אלפים שישארו בחיים על אחת מהשלש שבועות – או שמא כל הצדיקים‬
‫איך מתוארת מדריגת צידקותם ‪ -‬האם הם יצילו רק הוסיפו אזהרות על גבי אזהרות על גבי‬
‫איתם ממות את נשותיהם וילדיהם או רק את אזהרות‪.‬‬
‫עצמם ‪ -‬שלש וחצי מלייאן שיש בארץ ישראל‬
‫תשובות על זה ויותר מזה‬
‫לחלק לשבעת אלפים שישארו בחיים זה חמש‬
‫תמצא בס"ד בליקוט זה‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫יב‬
‫הטורקים והינה ממלכה בין הממלכות‪ ,‬ובכה אבי‬
‫רבי ישראל מאיר הכהן‬
‫באמרו וכי בשביל זה נשפך דמנו במשך אלף‬
‫בעל משנה ברורה וחפץ חיים‬
‫ושמונה מאות שנים כדי להגיע למעלת עם‬
‫בולגריא‪) ,‬כל כתבי הח"ח דף ע"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬מי הם היעוועסקעס )ה‪-‬המפלגה היהודית‬
‫שגרמה רוב המון צרות ליהודים ברוסלאנד(‪.‬‬
‫ת‪-‬ושמעתי מהקדוש בעל ח"ח ז"ל‪ ,‬אודות‬
‫היעווסעקעס בזה"ל‪ ,‬בייא מיר איז ברור‪ ,‬אז זיי‬
‫זיינען פון זרע עמלק‪) ,‬אומר אני מעשי למלך אות‬
‫ג'(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אצלי ברור הדבר שהם מזרע עמלק(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם יש חילוק ושוני בין היעוועסקעס לבין‬
‫הציונים‪.‬‬
‫ת‪-‬היעוועסקעס הנמצאים לא לבד במדינה‬
‫האדומה כי אם בכל תפוצות ישראל …וגם בארץ‬
‫הקודש אשר המתיוונים שמה הן אותם‬
‫היעוועסקס בעצמן ואין שום הבדל ביניהם רק‬
‫שאלו כותבים בזארגון יידיש ואלו כותבים‬
‫ומפטפטים בזארגון עברי –ניי העברעאיש‪) -‬ה‪-‬‬
‫עברית חדשה( אבל על הללו והללו נשבע הקב"ה‬
‫שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחו מן‬
‫העולם )מובא בקובץ מאמרים מרבי אלחנן‬
‫וואסערמאן הי"ד מאמר אומר אני מעשי למלך‬
‫אות ה' ומובן בהמשך המאמר ששמע זאת מרבו‬
‫הח"ח זצ"ל(‬
‫ש‪-‬מה נשבע הקב"ה אודות הציונים‪.‬‬
‫ת‪-‬והגה"ק רבי אלחנן וואסערמאן זצ"ל כותב‬
‫בשם רבו החפץ חיים זצ"ל שעל הציונים נשבע‬
‫הקב"ה שאין שמו שלם וכסאו שלם עד שימחו מן‬
‫העולם‪) ,‬קונטרס תפלה ישרה פרק ג'(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם על היהודים היה ללחום נגד‬
‫היעוועסקעס )ה‪-‬וממילא נגד הציונים( אפילו עד‬
‫כדי הריגות רבות מצד היהודים או רק למחות‬
‫נגדם‪.‬‬
‫ת‪-‬ושמעתי מפה קדוש בעל ח"ח ז"ל בזה"ל‪ :‬יודען‬
‫האבען פארזעהן בשעת עס האבען זיך אנגעהויבען‬
‫דיא גזירות פון דיא יעווסעקעס האבען יודען‬
‫געדארפט ארויסגעהן געגען זיי אויף מלחמה‬
‫במסירות נפש‪ .‬אמת עס וואלטען טאקי אסאך‬
‫יודען נהרג געווארען אבער דער כח פון שטן‬
‫וואלט געווארען אפגעשוואכט‪ ,‬בשעת עס האט‬
‫זיך אבער ניט געפונען‪ ,‬ווער עס זאל זיך מוסר נפש‬
‫זיין אין מלחמה‪ ,‬זיינען די יעווסעקעס געווארען‬
‫שטארקער‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות ט'(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬כשהתחילו הגזירות של העוועסקעס‬
‫היהודים היו צריכים לצאת למלחמה במסירות‬
‫נפש‪ ,‬הן אמת שהרבה יהודים היו נהרגים אך‬
‫הכח של השטן היה נחלש‪ .‬אך כאשר לא נמצא מי‬
‫שימסור נפשו אז היעוועסקעס נהיו יותר חזקים(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה דעת הח"ח אודות בתי הספר החילונים‬
‫ומה לגבי הת"ת של המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬אמר על החדרים הנקראים תרבות )ה‪ -‬של‬
‫הציונים( שלומדים שם להיות גוי בעברית‪ - .‬ועל‬
‫חדרים של יודישיסטען )של המזרחי( אמר‬
‫שלומדים להיות גוי בזארגאן‪) .‬ה‪ -‬כלומר באידיש(‬
‫ואמר התרבות הוא תרבות אנשים חטאים‪,‬‬
‫וצריכים להתרחק מהם‪) ,‬כל כתבי הח"ח‪ ,‬דף‬
‫ק"ב‪ ,‬אות נ"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬על מה בכה הח"ח‪.‬‬
‫ת‪-‬פעם קראו לפניו מהעתון "המליץ" מה שכתב‬
‫אחד המשכילים‪ ,‬כי מקוים כי נהיה במשך הימים‬
‫כמו בולגריא שהרימה ראשה משפל מצבה תחת‬
‫ש‪-‬האם התיר הח"ח לדבר וגם דיבר נגד רבני‬
‫המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬נסעו בצוותא מרן החפץ חיים והגאון רבי ז'‬
‫מירושלים זיע"א‪ ,‬רבי ז' לא הכיר עדיין את החפץ‬
‫חיים ולא ידע מי הוא האיש הזקן היושב לצידו‪,‬‬
‫באמצע הדרך פתח החפץ חיים זי"ע את פיו הק'‬
‫ודיבר על רב אחד מכת ה"מזרחי"‪ ,‬הפסיקו רבי ז'‬
‫ואמר‪ :‬ראיתי בירושלים ספר א' ו"חפץ חיים"‬
‫שמו‪ ,‬חושבני כי אילו ראה כבודו את הספר לא‬
‫היה מדבר כדברים האלה‪ .‬השיבו החפץ חיים‪:‬‬
‫אמנם גם אנכי יודע מספר זה‪ ,‬יעיין נא כבודו‬
‫בסעיף זה וזה ויווכח כי פעמים שמותר ואף חובה‬
‫לספר‪) ,‬ילקוט מאמרים‪ ,‬אום אני חומה‪ ,‬חקת ה'‬
‫תמוז תשי"ג(‪.‬‬
‫ש‪-‬כיצד יתכן שרבנים ימשכו אחר המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬הגר"ש גריינמאן ז"ל סיפר להגרי"ז מבריסק‬
‫זצ"ל‪ ,‬ששאל פעם את החפץ חיים‪ :‬כיצד זה יתכן‬
‫כי בני תורה ורבנים נמשכים אחר המזרחי‪.‬‬
‫השיב לו החפץ חיים ז"ל‪ :‬וכי חסרו באומות‬
‫העולם חכמים גדולים‪ ,‬ואיך נמשכו אחרי עבודה‬
‫זרה ועבדו לעץ ואבן‪ .‬אלא התירוץ הוא‪ :‬אם‬
‫התהווה חור בראש אז יתכן הכל‪) ,‬ילקד"ת אות‬
‫מ"ד(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דינו של אב המוסר ילדיו לבתי הספר‬
‫החילונים‪.‬‬
‫ת‪ -‬וכל המוסר בניו לבתי ספר כאלה‪ ,‬הרי הוא‬
‫כאילו מוסרו לבתי ע"ז ממש‪) ,‬מאמר מה לך‬
‫נרדם‪ ,‬כתבי ומאמרי הח"ח י"ב(‪.‬‬
‫ש‪-‬במקום הריסת הדת‪ ,‬האם מותר לעורר‬
‫מחלוקת ולהלבין פנים ולדבר לשון הרע‪ ,‬או שמא‬
‫צריך להימנע‪.‬‬
‫ת‪-‬שמעתי כי בהכתב עת "מאמענט" נדפס מאמר‬
‫מכותב אחד שמתפלא עלי )ה‪ -‬על הח"ח(‪ ,‬איך לא‬
‫נזהרתי בכתב מחאתי בדבר הרבנות בווילנא‬
‫באיסור לשון הרע ומחלוקת והלבנת פנים‪,‬‬
‫…ע"כ הנני מודיע בזה בשער בת רבים שבמקום‬
‫הריסת הדת וחורבן הדת‪ ,‬נעשה כל זה כהלכה‪,‬‬
‫כאשר ביארתי במחאתי‪… ,‬ופליאה לי על כל‬
‫גדולי ישראל המחשים בזה ואינם יוצאים‬
‫במחאה גלויה וכו'‪) ,‬כתבי הח"ח מכתב מ"ו(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם חופשי הוא יהודי או לא‪.‬‬
‫ת‪-‬ועניות דעת תורה גרמה שנשתבשו הדעות‬
‫מאוד גם אצל החרדים‪ ,‬ונקח דוגמא אחת‬
‫מהרבה‪:‬‬
‫הקדוש בעל חפץ חיים ז"ל היה אומר‪ :‬מען זאגט‬
‫"פרייע יודען" איך פערשטעה ניט ווי איז דאס‬
‫פרייע יודען‪ ,‬פרייע זענען זיי טאקי‪ ,‬אבער זיינען‬
‫זייא דאך קיין יודען ניט‪ ,‬והוא תרתי וסתרי‬
‫אהדדי‪ ,‬כי יהודי אינו חפשי והחפשי איננו‬
‫יהודי‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות ט"ז(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אנשים אומרים יהודי חילוני‪ .‬אינני‬
‫מבין מי הם היהודים החילונים‪ ,‬חילונים הם כן‬
‫אך הם אינם יהודים והוא תרתי דסתרי אהדדי‪,‬‬
‫כי יהודי אינו חופשי והחופשי אינו יהודי(‪.‬‬
‫ש‪-‬על מי סומכים יותר על אביי ורבא או להבדיל‬
‫על הכומר‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫יג‬
‫ת‪-‬עוד היה אומר )הח"ח(‪ :‬בעוה"ר אנו סומכין על כבוד‪ .‬דאס האב איך געפרגט און אלע זיינעז‬
‫דברי הכומר יותר מעל דברי רז"ל‪ ,‬אם אביי ורבא געבליבען שטיל‪.‬‬
‫פוסקים ומחליטים על פלוני שאיננו יהודי‪ ,‬אין‬
‫אנו סומכין על זה ועדיין הוא אצלנו בחזקת המעשה הזה סיפר לי בהתפעלות גדולה ואנכי‬
‫יהודי‪ ,‬אבל אם הכומר יעיד בחתימתו על אותו השתוממתי מהתפעלותו אשר לא היה רגיל בזה‪,‬‬
‫האיש שיצא מכלל יהודי‪ ,‬אז גם אנחנו מכירין )אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות י"ט(‪.‬‬
‫אותו לנכרי‪.‬‬
‫)תרגום ‪ -‬הייתי פעם באסיפה בוילנא ובאסיפה‬
‫אבל באמת צריך לידע בבירור שאין אדם יהודי היו כל הגדולים וגם רבי ישראל סלנטער ז"ל גם‬
‫בלתי אם התורה תכירהו ליהודי ואלו שהתורה היה‪ .‬ושאלתי קושיא ולאף אחד לא היה מה‬
‫גמרה דינם שאינם יהודים‪ ,‬לא תועיל להם שום לענות לי‪ .‬שאלתי אם אין לנו כח ללחום נגד‬
‫תחבולה בעולם להיות יהודים‪ .‬והרי הם אברים הרשעים‪ ,‬אך מאיפה לקחנו היתר ליתן להם‬
‫מתים באומתינו המרקיבים את כל הגוף‪ ,‬ואם כבוד‪ ,‬זה מה ששאלתי וכולם נשארו שותקים(‪.‬‬
‫הם קוראין את עצמן יהודים‪ ,‬הלא דעתם זו ככל‬
‫דעותיהן היא נגד דעת התורה‪ ,‬כי היא בנויה על לפני ל"ה שנה בערך כאשר נשרפה העיר רדין‪.‬‬
‫יסוד הזיוף‪ ,‬שאפשר להיות יהודי בלא תורה והקדוש בעל ח"ח ז"ל כתב אז מכתבי קול קורא‬
‫ומצוותיה‪ ,‬והדעה הזאת היא עקירת כל התורה לעזרת הנשרפים להדפיסם במכתבי עיתים והיה‬
‫צריך לכתוב לרדקטר ידוע‪ ,‬וכאשר בראש המכתב‬
‫כולה‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות ט"ז(‪.‬‬
‫צריך לכתוב איזה תואר של כבוד‪ ,‬והקדוש ז"ל‬
‫פעם הזכיר אחד לפני החזון איש ז"ל ענין האגודה )ה‪-‬הח"ח( לא ידע לשית עצות בנפשו‪ ,‬איך לצמצם‬
‫והחפץ חיים ז"ל‪ ,‬ונענה החזון איש ז"ל ‪ :‬שהחפץ בהתואר שלא תהא בו תיבה יתרה שאינה‬
‫חיים לא היה לו שייכות עם האגודה‪ ,‬ושאל האחד הכרחית‪ ,‬והיה במבוכה זאת כמה ימים‪ ,‬עד אשר‬
‫הרי השתתף בכנסיה שלהם; ענה בתוקף החליט איך לכתוב‪ .‬ואחר שלחו את המכתב היה‬
‫ובתרעומת‪ :‬הרי אמרתי לכם שלא היה לו שייכות דואג ומצטער שמא לא נזהר כראוי‪ ,‬וכתב איזו‬
‫תיבה שהיה אפשר בלעדה‪ ,‬ונמצא שנתן כבוד‬
‫אליהם‪) ,‬קובץ לחודש כסלו תשל"ז דף ב' ע"ב(‪.‬‬
‫לרשע בלי הכרח‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות‬
‫ש‪-‬האם התיר הח"ח לאגודה להתחבר לציונים‪ ,‬י"ט(‪.‬‬
‫או שמא פסק והורה להם איסור חיבור בכל אופן‬
‫שיהיה‪.‬‬
‫ש‪-‬ישיבות שהם לא בדרך ישראל סבא כראוי‬
‫האם צריך לתמוך בהם או לעשות פעולות ואפילו‬
‫ת‪-‬ב"ה יום כ"ד אלול תר"צ‪.‬‬
‫אל כבוד הרה"ג הנכבדים ראשי אגודת ישראל חמורות כדי לפעול את אבדנן‪.‬‬
‫בפולין‪ ,‬ה' עליהם יחיו‪.‬‬
‫ת‪-‬ופעם אחד נוסדה ישיבה שלפי דעתו ראה בה‬
‫על דבר השאלה אודות בחירות‪ ,‬הנה אף כי לעת כעין חורבן ליהדות בסדר לימודה החדש‪ ,‬אמר‬
‫זקנתי קשה לי לכנוס בפרטי הדברים‪ ,‬אך לגודל למקורבו שיכתוב מכתב לנדיב הידוע ג' ‪...‬‬
‫הענין נתיישבנו בזה הרבה‪ ,‬ובקצרה הנני לחוות שיחדול מלתמוך במוסד הזה‪ ,‬ואם לא יאבה אז‬
‫דעתי‪:‬‬
‫יבקש הוא את כל מנהלי הישיבות שיחדלו‬
‫מלקבל תמיכה מהעשיר הזה לישיבותיהם‪) ,‬ח"ח‬
‫כי אין לנו לרדוף אחרי חיבור עם החפשים באיזה עה"ת ויחי(‪.‬‬
‫אופן שיהיה‪ ,‬ואין לנו לפחד פן נשאר ח"ו בודדים‬
‫ונהיה מנוצחים כי הלא ה' מבטחנו‪… .‬‬
‫ש‪-‬האם מותר להחזיק תורה מכסף הבא‬
‫מחילונים‪.‬‬
‫והזהירנו שלא להתחבר עם מפירי תורה כמ"ש ת‪-‬לא קיבל נדבה להחזקת תורה מאנשים שאינם‬
‫בהתחברך עם אחזיה פרץ ה' מעשיך‪ .‬אעפ"י מאמינים בה וכך לימד את המשולחים על‬
‫שבודאי היתה כוונת יהושפט לטובה להרבות הישיבה‪) ,‬כ"כ הח"ח‪ ,‬דף מ"ב אות פ'(‪.‬‬
‫ולהגדיל כחו של ישראל כלפי האומות‪ ,‬וה' לא‬
‫הסכים לזה ולא הצליח עבור זה במעשיו‪.‬‬
‫ש‪-‬האם לקרא כתב עת חילוני זה איסור קל‪.‬‬
‫ישראל מאיר הכהן‬
‫ת‪-‬כה אמר החפץ חיים זצ"ל‪ :‬יש הרבה סוגים של‬
‫)כתבי הח"ח מכתב ק'(‬
‫דיבורים אסורים‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬רכילות‪ ,‬שקר‪,‬‬
‫ליצנות‪ ,‬ניבול פה‪ ,‬וכיוצא ‪ -‬בעיתונות החילונית‬
‫אתמול לפנות היום דיברתי עם כ"ק רבינו בעל נמצאים כל חלקי הדיבור האסור‪ ,‬אחד מהם לא‬
‫חפץ חיים שליט"א‪ ,‬ואגב אודיע לכ"ה את אשר נעדר‪) ,‬דאס יודישע טאג בלאט‪ ,‬מ' ‪ ,2320‬ט"ז‬
‫שמעתי מפה קדשו רבינו הנ"ל‪ ,‬כי טוב עשה הרב תמוז תרצ"ד(‪.‬‬
‫הירש זצ"ל בהבדלו מהחפשים‪ ,‬ובזה הציל את‬
‫שארית הפליטה ממדינתו‪ - .‬גם אמר לי שראה ש‪-‬מה יותר גרוע פסל בבית או כתב עת חילוני‪.‬‬
‫מכתב מרבינו עקיבא איגר זיע"א שצריך ת‪-‬אף הוא )ה‪-‬הח"ח( היה אומר‪ :‬אדם המכניס‬
‫להתבדל מהחפשים‪….‬‬
‫עבודה זרה לביתו ומעמיד אותה בפינה‪ ,‬עובר בלא‬
‫אלחנן בונם וואסערמאן‬
‫תעשה "לא תביא תועבה אל ביתך"‪ ,‬מי שיותר‬
‫)קול ישראל גליון כ"ד תרפ"ח( אדוק בע"ז ‪ -‬מעמיד אותה על השלחן שאוכל‬
‫עליו‪ ,‬למען תהיה נגד עיניו אפילו בשעה שסועד‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה בענין נתינת כבוד לרשעים‪.‬‬
‫ואילו אדם הקורא עיתון חילוני מכניס את הע"ז‬
‫ת‪-‬וזה קרוב לשלשים שנה‪ ,‬כאשר סיפר לי )הח"ח( בתוך ליבו ‪ -‬דבר זה גרוע פי כמה ממכניס ע"ז‬
‫בזה"ל‪ :‬איך בין אמאל געוועזען אויף א אסיפה לביתו‪) ,‬דאס יודישע טאג בלאט‪ ,‬מ' ‪ ,2320‬ט"ז‬
‫אין ווילנא אויף דער אסיפה זיינען געוועזען אלע תמוז תרצ"ד(‪.‬‬
‫גדולים‪ .‬און ר' ישראל ז"ל סלנטער איז אויך‬
‫געוועזען‪ .‬האב איך געפרעגט א קשיא און קיינער ש‪ -‬מה יותר גרוע פסל וע"ז‪ ,‬או ספר שכתבו מין‪.‬‬
‫האט ניט געהאט וואס מיר צוא ענטפערן ‪ .‬איך ת‪-‬אמר כי ספר שכתבו מין הוא ע"ז וגרוע ממנה‪,‬‬
‫האב געפרעגט זאל זיין אז מיר האבען ניט בכח שזה הוא ע"ז המדברת למשוך אחריה‪) ,‬כ"כ‬
‫צוא האלטן מלחמה מיט דרביי רשעים‪ ,‬אבער הח"ח‪ ,‬דף ק"ב אות נ"ט(‪.‬‬
‫וואו האבען מיר גענומען דעם היתר געבען זייא‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות אדם שיושב בבית‬
‫האסורים בעקבות מעשה קנאות לכבוד הדת‪.‬‬
‫ת‪-‬פעם אחת כאשר סיפרתי לו בדבר ענין ש‪-‬מדוע מתנגד הח"ח לציונים ולמזרחים‪.‬‬
‫שהעלילו על אחד עלילת שוא מפני שהיה עושה ת‪-‬בנוגע להציונים והמזרחים האמת היא שעד‬
‫מעשיו ביד רמה נגד מפירי דת והיה קרוב יום עתה התנגדתי רק מצד האמונה והדת…אך הנה‬
‫המשפט להנ"ל‪.‬‬
‫זה עתה נתעוררתי ממקום גדול שהדבר נוגע גם‬
‫אמר‪ ,‬מאוד אני מקנא להאיש הלזה שעל כבוד לפיקוח נפש ממש‪.‬‬
‫שמים הוא נידון‪ ,‬חבל שלא זכיתי בכל ימי חיי‬
‫להיות נידון וחבוש על כבוד שמים‪) ,‬כ"כ הח"ח‪ ,‬ש‪-‬איזה דין יש למחלל שבת‪.‬‬
‫דף צ"ב(‪.‬‬
‫ת‪-‬למחללי שבת בפרהסיא יש דין עובד עבודה‬
‫זרה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעתו אודות קנאים‪.‬‬
‫ת‪-‬אמר‪ ,‬כי ישנן חבורות של יראי ה' המקנאים ש‪ -‬כמה מאמרים מצא הח"ח נגד רעיון הקמת‬
‫קנאת ה' ורודפים אחרי מהרסי הדת‪ ,‬ומשברים מדינה‪.‬‬
‫כלים בשעת רדיפתם‪ ,‬אבל מכיון שהם רודפים ת‪-‬ואני סדרתי לפניהם )ה‪-‬לפני רבני המזרחי(‬
‫אחרי רודפי היהדות פטורים הם כדין רודף אחר מאות מאמרים המדברים נגד רעיון זר הזה‪.‬‬
‫הרודף‪) ,‬ח"ח עה"ת קדושים(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אם יעלו הציונים לארץ ישראל‪.‬‬
‫ואמר במשל‪ ,‬לפי הדין אם אחד רודף אחר חבירו ת‪-‬אם יעלו הציונים להארץ הם גרועים מגדודי‬
‫להרגו מצילין אותו בנפשו )ה‪ -‬של רודף( כלומר חיות ולסטים והם ישדדו את נשמותיהם ח"ו‪.‬‬
‫רודפין אחר הרודף‪ ,‬ולפי הדין אם בשעה שרודף‬
‫אחר הרודף שיבר כליו ג"כ פטור‪ ,‬ועוד יותר ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות הציונות‪.‬‬
‫שאפילו שיבר כלים של כל אדם ג"כ פטור‪ ,‬ת‪-‬באתי בזה בקוצר אומר שהציונות אסורה לבא‬
‫שאל"כ אין לך אדם שרודף להציל‪ ) ,‬פי' כשהוא בקהל‪.‬‬
‫בהול א"א לו להשגיח ולהתבונן(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי ישוב ארץ ישראל‪.‬‬
‫…והנמשל הוא‪ ,‬כי מאת ה' היתה זאת להותיר ת‪-‬ראה הגהות מרדכי לבבא בתרא פרק א'‪ ,‬כי‬
‫לנו את החסידים בימינו אלה‪ .‬מיר זיינען פיקוח נפש גדול מישוב ארץ ישראל‪) .‬ה‪-‬אפילו‬
‫שלימאזעלניקעס‪ ,‬מיר באהאלטען זיך אין די בימי המרדכי שלא היה אז עליה בחומה המונית‬
‫לעכער און דיא חפשים שוכחי אלקים‪ ,‬טוען וואס ולא התגרות באומות ולא הקמת שלטון אלא‬
‫זיי ווילען‪ ,‬דיא חסידים לאזען זיך ניט‪ ,‬ובכמה עליית יחידים ותחת השלטון הגויי שהיה אז‬
‫מקומות ידם על העליונה און פארטרייבען דיא בארץ(‪.‬‬
‫אפקורסים‪ .‬מובן כי מן השמים נטעו בהם אומץ‬
‫רוח וגם עזות ללחום מלחמת ה'‪.‬‬
‫ש‪-‬מה עשו הציונים כדי להבעיר הקרקע מתחת‬
‫רגלי יהדות הגולה‪.‬‬
‫אמת‪ ,‬מתוך ריתחות לבם פוגעין כמה פעמים ת‪-‬הדבר נוגע גם לפקוח נפש ממש‪ ,‬כי אלה‬
‫באנשים ישרים שאינם נכרים להם‪ ,‬אבל מי גרע הציונים מדפיסים דברי שיטנה על אחינו כמו‬
‫צוררים ושונאים היותר מסוכנים‪.‬‬
‫זאת מרודף‪) ,‬כל כתבי הח"ח אמצע אות מ'(‪.‬‬
‫יד‬
‫)תרגום‪ -‬והנמשל הוא‪ ,‬כי מאת ה' היתה זאת‬
‫להותיר לנו את החסידים בימינו אלה‪ .‬אנחנו‬
‫שלימזאלניקעס )רוע מזל‪ ,‬בעלי רפיון‪ ,‬תמהונים(‬
‫אנחנו מתחבאים בתוך החורים והחופשים שוכחי‬
‫אלקים עושים מה שרוצים‪ .‬החסידים לא מניחים‬
‫אותם‪ ,‬ובכמה מקומות יד החסידים על העליונה‬
‫ומכניעים את האפיקורסים‪ .‬מובן כי מן השמים‬
‫נטעו בהם אומץ רוח וגם עזות ללחום מלחמת ה'‪.‬‬
‫אמת‪ ,‬מתוך ריתחות לבם פוגעין כמה פעמים‬
‫באנשים ישרים שאינם נכרים להם‪ ,‬אבל מי גרע‬
‫זאת מרודף(‪.‬‬
‫ש‪ -‬עד כמה צריך למסור נפש להציל אנשים‬
‫מלהשתייך למזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬הגאון רבי משה לייעב שניידער זצ"ל תלמידו‬
‫המקורב של החפץ חיים‪ ,‬פנה פעם לרבו הח"ח‬
‫בשאלה אודות בן דודו שלומד בישיבתו של‬
‫ריינעס ימ"ש מיסד המזרחי ורבה של העיר‬
‫לידא‪ ,‬והשאלה שהוא מסופק עד כמה צריך‬
‫למסור נפשו להשתדל כדי להוציא את בן דודו‬
‫משם‪ .‬הח"ח לא בושש לענות לו ושלח לו תשובתו‬
‫ע"י חתנו הג"ר צבי הירש לעוינסאן זצ"ל‪ :‬אפילו‬
‫בשב"ק אפשר ליסוע לשם ולהוציאו‪) ,‬מאיר עיני‬
‫ישראל ח"ב ‪.(468‬‬
‫)מכאן ואילך ע"פ מכתב קי"ג מהספה"ק דובב‬
‫שפתי ישנים(‬
‫)מכאן ואילך ע"פ מכתב קי"ד מהספה"ק דובב‬
‫שפתי ישנים(‬
‫ש‪-‬האם צריכים לפנות לגדולי העם להזהירם נגד‬
‫רעיון הקמת מדינה‪.‬‬
‫ת‪ -‬וטוב עושה כ"ת שפנה לגדולי עמנו והרחיב‬
‫הדיבור על גודל הסכנה הכרוכה בזה‪ ,‬ולא עת‬
‫לחשות הוא‪.‬‬
‫ש‪-‬מה מציע הח"ח לעשות‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואם מחשבתם )ה‪-‬של רבני המזרחי( באמת‬
‫לטובת ישראל ימנעו את עצמם מכל הענין‪ ,‬ויהיה‬
‫סוף לכל התוכחות והצרות שיצמחו מזה‪.‬‬
‫ש‪-‬האם דין השלש שבועות חל או שמא פג‪ .‬ובפרט‬
‫שהאומות בוודאי עברו על שבועתם שלא‬
‫להשתעבד בישראל יותר מדאי‪ .‬ומה לגבי‬
‫השבועה שלא לעלות בחומה‪.‬‬
‫ת‪ -‬ולכאורה למה להאריך אחר שהאיסור מבואר‬
‫במסכת כתובות שלא לעלות בחומה משמע במתי‬
‫רב‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר דין ותוקף השלש שבועות חל ושריר‬
‫וקיים למרות שמאז חורבן ביהמ"ק שאז התחיל‬
‫דין השלש שבועות עד זמן הח"ח הרבו מאוד‬
‫האומות לעבור על שבועתם ורבות‪ ,‬שבעה לה‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫טו‬
‫נפשינו הריגות ושמדיות רח"ל מי יספר ומי שמו וזיכרו( כסנחריב חרף מערכות אלקים חיים‪,‬‬
‫ימלל(‪.‬‬
‫ומה להם לישראל ולארץ הקדושה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי השבועות שלא לדחוק את הקץ ושלא‬
‫להתגרות באומות‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני בתומי אלך לחשוש שעבירה גוררת‬
‫עבירה‪ ,‬ואם יעברו חלילה על האיסור שלא‬
‫לעלות בחומה יעברו אחר כך על דחיקת הקץ‬
‫והמרידה באומות ח"ו‪ ,‬ויש לי צער להאריך בזה‬
‫כי כל הענין הוא ענין מרידה במלכות תוגרמה‪.‬‬
‫)ה‪-‬הטורקים ששלטו אז בארץ(‪.‬‬
‫ש‪-‬איך מתאר הח"ח את כתבי השיטנה שכתבו‬
‫הציונים ללבות השנאת ישראל בגולה‪.‬‬
‫ת‪ -‬בפרט וביותר אנחנו מצטערים ומודאגים ממה‬
‫שכתב כ"ת שהציונים במדינתם ובמדינת אשכנז‬
‫מתאמצים להבהב השנאה לישראל כדי שאחינו‬
‫יתמלאו פחד‪ .‬והארץ הזדעזעה תחתי כשקראו‬
‫באזני דבריהם וניכרת כוונתם‪ ,‬וממש הם מורים‬
‫לשונאי ישראל באצבע כזאת וכזאת תעשו ח"ו‪.‬‬
‫ורק השטן נתן להם הרשות לשלוח פיהם ולשונם‬
‫כי היהודים מורדים באומות ועוד ועוד דברים‬
‫שקשה להעלותם על הכתב‪ .‬ועליו )ה‪-‬על הערצל‬
‫ימ"ש( כתבו )ה‪-‬רבני המזרחי( שהוא מהיר‬
‫בחכמה ומלא אהבת ישראל רח"ל‪.‬‬
‫ש‪-‬איך היה נראה הח"ח בעיני זה הגדול‬
‫מהמזרחי כשהח"ח טען כנגדו שכל עשיות‬
‫המזרחי כנגד התורה‪.‬‬
‫ת‪ -‬והייתי בעיניו כמתעתע‪.‬‬
‫ש‪-‬מה פונה וקורא הח"ח לרבני המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬למה לא ישמעו לקול גאוני ארצנו שעליהם‬
‫למשוך ידיהם מן הציונים‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות המזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני דברתי על לב אחד מהמפורסמים בין‬
‫המזרחי בארצנו‪ ,‬ואמרתי לו שכל עשיותם נגד‬
‫התורה היא‪.‬‬
‫ש‪-‬מה ענה זה המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬באמרו שאין דרך אחר להיפטר מהגלות‪ ,‬ועד‬
‫מתי נייחל לגאולה בדרך נס‪.‬‬
‫)ה‪-‬ראה גם ראה את דיבורי הכפירה של רעבני‬
‫המזרחי רח"ל(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה מזהיר הח"ח‪.‬‬
‫ת‪ -‬כל אשר יקרא את דברי הציונים יבין כי אף‬
‫נכרי הטוב שבטובים יהפך לנו ח"ו לרועץ‪.‬‬
‫ש‪-‬עד מתי אנו צריכים להיות משועבדים לעמים‪.‬‬
‫ת‪ -‬וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות‬
‫בגלות ומשועבדים לעמים‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אם נקים מדינה‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני רמזתי בדברי איתו שאם נכנס לארץ‬
‫ישראל לפני בוא משיח צדקנו יש סכנה שהגלות‬
‫ירדוף אחרינו‪.‬‬
‫ש‪-‬האם רבני המזרחי שומעים בקול גדולי הדור‪.‬‬
‫ת‪ -‬אבל נוכחתי שאין תקוה שישמעו‬
‫המשתדלים בקול אדירי התורה‪.‬‬
‫ש‪ -‬מדוע נמנע הגר"א מלעלות לארץ ישראל‪) .‬ה‪-‬‬
‫אפילו שלא היה אז עליה בחומה ולא היה אז זכר‬
‫להתגרות באומות(‪.‬‬
‫ת‪-‬ואגב גררא אני מזכיר מה שנודע בשם מרן‬
‫הגר"א‪ .‬הנה חז"ל אמרו עתיד הקב"ה להגביה‬
‫את ירושלים ג' פרסאות למעלה‪ ,‬כדי שלא יוכל כל‬
‫הרוצה לעלות יהיה עולה‪ ,‬אלא המזומנין לה יהיו‬
‫עולין‪ ,‬ובדברי חז"ל אלה היתה למרן הגר"א‬
‫המניעה לבוא אל הקודש פנימה באמרו מי יודע‬
‫אם אני מן המזומנים לה ומהכדאים לעלות‪,‬‬
‫ואמתין עד בוא יום הגאולה‪ ,‬ואפשר ירחם ה' גם‬
‫עלי‪.‬‬
‫ש‪-‬עד איזה גיל גזר הגר"א שלא יהין אף יהודי‬
‫לעלות לא"י‪.‬‬
‫ת‪-‬נודעת גזירתו של הגאון ר"ח מוואלאזין זצ"ל‬
‫בשם הגר"א שעד שיהיה בן חמשים כל אחד לא‬
‫יזוז ממקומו ולא יעלה‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה מתמה הח"ח על המזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואיך הציונים והמזרחים ישאו קול יחדיו‬
‫נעלה‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה מזהיר הח"ח את בני ישראל‪.‬‬
‫ת‪ -‬עלינו להזהיר את אחינו שישמרו מדרך זאת‬
‫המעוקשה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעתו של הח"ח על הערצל ועל נוארדאו‬
‫ימ"ש‪.‬‬
‫ת‪ -‬שנודע ברבים שפלוני זה )ה‪ -‬הערצל ימח שמו‬
‫וזיכרו( כפר באלקי ישראל‪ ,‬והשני )ה‪ -‬נורדאו ימח‬
‫רבי חיים שאול דוויק הכהן‬
‫זקן המקובלים בירושלים‬
‫בעל איפה שלימה בניהו בן יהוידע ועוד‪.‬‬
‫כיצד צדין את הפיל‬
‫הפיל הזה כידוע חיה גדולה וחזקה‪ ,‬עם כחות‬
‫גבורה ודעת מיוחדת שחננו השי"ת שיכול‬
‫להתגבר בה ולהתגונן מידי אלו הרוצים לצודו‪,‬‬
‫והדבר קשה מאוד בידי הצדאים איך לצודו‪ ,‬אבל‬
‫האופן שכן הם צדים את הפיל הוא ע"י המצאה‬
‫מיוחדת וערמה פקחית אשר הם מרמים על ידה‬
‫את הפיל לכובשו ולצודו ושילך אתם ולהישמע‬
‫להם‪ ,‬והיא‪:‬‬
‫היות ומטבעו של הפיל אשר בשעה שהוא רוצה‬
‫לישן אין הוא שוכב על הארץ לישון כי בשעה‬
‫שהוא שוכב לארץ אין כבר ביכולתו לבדו לקום‬
‫ממקומו כי כל גבו עצם אחד‪ .‬לזאת בשעה שהוא‬
‫רוצה לנוח ולישון‪ ,‬הוא מתקרב אל האילנות‬
‫הגדולות ביער ונשען עליו‪ ,‬וכך הוא ישן ‪.‬‬
‫הצדאים כאשר עושים התכנית לצודו‪ ,‬הם‬
‫מבחינים קודם אצל איזה עץ הפיל נשען כל עת‬
‫שהוא ישן‪ ,‬ובשעה שהפיל מתהלך ביום ומתרחק‬
‫מהעץ‪ ,‬הם מנסרים את העץ עד חציו וקצת יותר‬
‫ומבחוץ נראה העץ כמקודם לעיני הפיל רק הוא‬
‫נעשה רעוע‪ ,‬ובערב בא הפיל על יד העץ וכאשר‬
‫נשען עליו כדרכו‪ ,‬והעץ מחמת שנתרועע הוא‬
‫נשבר תחתיו והפיל נופל לארץ‪ ,‬ובטבעו שאינו‬
‫יכול לקום בנפלו הוא נשאר שוכב כך על הארץ‪,‬‬
‫אך כוחו עוד במתניו להתנגד לצדאים המתקרבים‬
‫אליו לצודו‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫טז‬
‫בשעה זו באים הצדאים בערמה מיוחדת ובמרמה אפשר לפרטם‪ .‬ואם בעוה"ר יתאשר ויתקיים‬
‫ומרמים את הפיל שיתמסר ברצון לידיהם‪ .‬הם הועד הלאומי בארץ הקדושה )ה‪-‬כלומר אם‬
‫הצדאים מתחלקים לשני כתות כת אחת באה תקום מדינה( שוב למה לנו חיים‪.‬‬
‫וחוגרת אתו מלחמה הם נלחמים אתו בכל‬
‫כחותם והפיל משיב מלחמה שערה ואינו נכנע מטעם הרבנים הבד"ץ החאלאבים נקבע יום א' כ'‬
‫להם ואינו נותן להם לכובשו‪ ,‬המלחמה מתלקחת סיון ליום תפילת ציבור כללי‬
‫בחריפות נוראה וכוחות הפיל הם עוד אתו שהוא‬
‫נשאר התקיף שאינם יכולים להתגבר עליו למרות הצעיר יוסף ידיד הלוי‬
‫הצב"י חיים שאול דוויק הכהן‬
‫היותו מוטל לארץ‪.‬‬
‫באמצע המלחמה החריפה הזו מתקרבת הכיתה‬
‫השניה ומתנפלת על הכת הראשונה הלוחמת‪,‬‬
‫ומגינה על הפיל ולוחמת עם הכת הראשונה בכל‬
‫הכחות עד שהם מתגברים ומגרשים את הכת‬
‫הראשונה שלחמה עם הפיל‪.‬‬
‫אחרי שהלוחמים בורחים מאת הפיל הם נשארים‬
‫ע"י הפיל‪ ,‬והוא בראותו שהם הכת השניה לחמה‬
‫עבורו והגינה עליו וגרשה את רודפיו‪ ,‬נותן הוא‬
‫את אמונו בהם בחשבו שהם ידידיו ומתמסר‬
‫להם‪ .‬הם עוזרים לו לקום מעל הארץ ומובילים‬
‫אותו כחמור לאן שהם רוצים והוא הולך עמהם‬
‫ברצון ובחפץ לב לכל מקום‪ ,‬בהסתמכו כי הם הם‬
‫מציליו ודורשי טובתו‪.‬‬
‫כן הדבר במלחמת הציונים עם שומרי התורה‪.‬‬
‫הציונים ביוצאם למלחמה לצוד את המאמינים‬
‫ברישתם‪ ,‬הם אינם יכולים להתגבר על שומרי‬
‫התורה לעזוב את דרך התורה החקוקה בליבם‬
‫ומושרשת בהם כשורש חזק בל ימוט‪ ,‬וכחות‬
‫המאמינים הם כה חזקים ואיתנים משולבים‬
‫במסירות נפש עד שאין יד הכופרים יכולה‬
‫להתגבר עליהם‪.‬‬
‫לזאת מתחלקים חיילות הציונים לשני מחנות‪:‬‬
‫המחנה האחת יוצאת בגלוי בדברי כפירה ובלע‬
‫להשחית האמונה‪ ,‬ובאופן זה הם לוחמים עם‬
‫המאמינים המשיבים גם הם מלחמה בחירוף‬
‫נפש‪ ,‬ומתגוננים בכל כחותיהם לא ליפול בידי‬
‫הכופרים‪.‬‬
‫אז באה הכת השניה מחנה הצבועים אשר הם‬
‫נקראים מזרחי‪ ,‬המתיצבים למלחמה עם‬
‫הכופרים‪ ,‬ולעין כל הם לוחמים בגבורה נגד‬
‫הכופרים‪ ,‬ומעמידים עצמם למגינים על עמדות‬
‫היראים‪ ,‬ומבריחים את הכופרים מעל‬
‫המאמינים‪.‬‬
‫בראות היראים כי אלו הם לצידם ודורשי טובתם‬
‫הם‪ ,‬הרי הם נותנים אמונם במזרחי ונמשכים‬
‫אחריהם ושומעים להם‪ ,‬והולכים בדרכם כפי‬
‫שהם רוצים‪ ,‬ואינם נותנים לב לחקור אחריהם‪,‬‬
‫וכה הם מובלים רח"ל כשור לטבח‪ ,‬עד שהם‬
‫נתונים תחת השפעת המזרחים המורידים אותם‬
‫מדרך התורה אל בור שחת שאול תחתית‪.‬‬
‫וככה מצליחים הציונים לצוד את היראים‬
‫באמצעות המזרחים המתחפשים למצילים‪,‬‬
‫ובאמת הם הם המשחיתים ומחבלים בדרך‬
‫התורה ה' יצילנו מידם‪) ,‬אום אני חומה כ"ב‬
‫תמוז תשי"א (‪.‬‬
‫קול קורא‬
‫מרבני הספרדים בירושלים‬
‫…באמת בעוה"ר אנחנו רואים בעינינו המצב‬
‫הרוחני הולך וחסור מכמה ענינים ופרטים שאי‬
‫רבי ישכר דוב רוקח‬
‫אדמו"ר מבעלזא‬
‫ש‪-‬על מי צריך לכווין בברכת ולמלשינים‪.‬‬
‫ת‪-‬אמר‪ :‬א יעדער יוד דארף אינזינען האבען ביי‬
‫ולמלשינים‪ ,‬די "ציונים ומזרחים"‪) ,‬מכתכ‬
‫התעוררות דף קי"ח(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬כל יהודי צריך לזכור בולמלשינים את‬
‫הציונים והמזרחים(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה צריך לכווין בברכת שלא עשני גוי‪.‬‬
‫ת‪-‬אמר‪ :‬שבברכת שלא עשני גוי‪ ,‬הוא מתכוון‬
‫שלא נעשה ל"ציוני"‪ ,‬שהם "לאומיים" ואומרים‬
‫נהיה ככל הגוים‪) ,‬גליון האמונה פ' חיי שרה חשון‬
‫תש"מ גליון ל"ב (‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה היה הגורם למחלה שממנה מת‪.‬‬
‫ת‪-‬בשנתו האחרונה השתתף רבינו הק' באיזה‬
‫שמחת חתונה שם היו גם כמה מעסקני הציונות‬
‫ושרו את השיר "התקוה"‪ ,‬רוחו הק' של רבינו הק'‬
‫נסערה למשמע השיר על ידי הציונים המושחתים‬
‫ובער בו חרונו‪ ,‬ומרוב רוגזו קיבל שטף דם ברגלו‬
‫וחלה ונפל למשכב ומחולי זה לא קם עוד עד‬
‫שמסר נפשו ליוצרו‪) ,‬קונטרס כ"כ חשון דף פ"ט(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה הכריזו בכל מוצאי יו"ט בבעלזא אודות‬
‫הציונים המזרחי והאגודה‪.‬‬
‫ת‪-‬בכל מוצאי יו"ט הכריזו בבעלז בשם האדמו"ר‬
‫שלא להתחבר עם הציונים והמזרחי והאגודה‪.‬‬
‫)מכתב התעוררות דף קי"ח(‬
‫ש‪ -‬מדוע לא רצה להיכנס בליל שב"ק לשלחנו‬
‫הטהור‪.‬‬
‫ת‪-‬פעם אחת לא רצה ליכנס בליל ש"ק לשלחנו‬
‫הטהור מפני שהיה מיסב שם אחד מקרוביו‬
‫שנמנה על רבני המזרחי‪ ,‬והלה הוצרך לילך משם‬
‫ואז נכנס לשולחנו‪) ,‬קונטרס מפי דודי שיחת‬
‫חולין של ר' משה קליערס מטבריה(‪.‬‬
‫אז אמר מרן זצ"ל‪ :‬אילו היה בא אלי אדם‬
‫שלבוש בלבושי מאדערן וזקנו מגולח‪ ,‬לא הייתי‬
‫מוכרח כ"כ לעשות כך‪ ,‬אבל היות שבא בלבוש‬
‫חסידות‪ ,‬עטור בזקן ופיאות עשיתי זאת שלא‬
‫יאמרו שחרדים )בבעלז( מקרבים ל"מזרחי‪,‬‬
‫)קונטרס מפי דודי‪ ,‬שיחת חולין של ר' משה‬
‫קליערס מטבריה(‪.‬‬
‫ש‪-‬מדוע קוראים למזרחי בשם זה‪.‬‬
‫ת‪-‬עוד אמר אז מרן זצ"ל לאותו רב מזרחי‪,‬‬
‫כשאותו רב שאל למרן‪ .‬מה החסרון במזרחי הלא‬
‫הם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬שאלו מרן רבינו‪ ,‬למה‬
‫קוראים את הכת שלהם "מזרחי"‪ ,‬ולא ידע‬
‫להשיב‪ .‬אמר רבינו אני אגיד לך את הטעם‪ ,‬כי‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫יז‬
‫אמרו חז"ל שהשכינה במערב והם כנגד השכינה‪ .‬בשנת תרפ"ד נתפרסם "קול קורא" בכתב עת‬
‫)קונטרס מפי דודי‪ ,‬שיחת חולין של ר' משה "מחזיקי הדת" נגד המזרחי והציונים‪ ,‬עליו‬
‫חתומים יותר ממאה אדמורי"ם וגאונים‬
‫קליערס מטבריה(‬
‫וצדיקים מכל רחבי אונגארין‪.‬‬
‫ש‪-‬מה הם שמונת מילות הדרשה שדרש לפני כל‬
‫כהנה וכהנה היו פרסומים והכרזות רבות על דפי‬
‫נדרי‪.‬‬
‫ת‪ -‬פעם בליל יום כיפור‪ ,‬כשכל אלפי החסידים כת"ע מחזיקי הדת מדי פעם בפעם בגנותה של‬
‫הצטמצמו בבית מדרשו והכינו את עצמם ל"כל הציונות וגרורותיה אנשי המזרחי‪.‬‬
‫נדרי"‪ ,‬רוח קדושה שרר בבית המדרש‪ ,‬איש לא‬
‫הרהיב להוציא הגה מפיו וכל הפיות היו פתוחים ב"גילוי דעת" שעליו חתומים "שלומי אמוני‬
‫לשמוע מאת הרבי דברי התעוררות ליום הדין‪ .‬ישראל ממדינת רוסיא" נאמר בין הדברים‪:‬‬
‫עלה הוא ז"ל על הבימה ויקרא מעליה בקול‬
‫גדול‪" :‬שאסור להתחבר עם הציונים והמזרחים אחינו שלומי אמוני ישראל חזקו ונתחזקה בעד‬
‫וכל כת דילהון"‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬אלה היו כל דברי עמנו ותורתנו לעמוד בפרץ‪ ,‬לא בחיל ולא בכח גם‬
‫המוסר לשבירת הלב לפני תפלת "כל נדרי"‪) .‬קול לא בטענות ובוויכוחים עם הציונים והמזרחים‬
‫יחד‪ ,‬שאין אנו רשאים להתווכח עמם כלל )ה‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬ח' סיון תרפ"ו(‬
‫כמארז"ל שאסור להתווכח עם אפיקורוס ישראל‪,‬‬
‫כלומר שהמזרחי הם אפיקורסים( כי אם‬
‫ש‪-‬מה היה מזהיר יום יום את חסידיו‪.‬‬
‫ת‪-‬הוא הצטיין בעיקר בעמידתו על המשמר‪ ,‬בחן בעמידתנו בדיעה חזקה שלא ליתן את הרעיון‬
‫וברר את כל התנועות השונות שהתעוררו בזמנו‪ ,‬הציוני המזרחי המשחית לבוא אל בתינו‪.‬‬
‫מתנגד גדול היה להתנועה הציונית עד יום מותו‪.‬‬
‫יום יום היה מזהיר את חסידיו שנהרו אליו מכל הציונות בעצמה מיוסדת על ההכחשה בהשגחת‬
‫קצוי תבל שלא יכשלו ח"ו בהתקרבות או אפילו ה' יתברך‪ ,‬בעיקרי שכר ועונש ובביאת הגואל‪.‬‬
‫והלאומיות הדוברת בה אינה אלא התמלאות‬
‫באהדה לתנועה זו‪) ,‬קול ישראל‪ ,‬חשון תרפ"ו(‪.‬‬
‫מחורבנה של הדת הקדושה באמונה בה' ובנביאיו‬
‫ש‪-‬מה היה הנושא שעליו הרבה לדבר בכל סעודה ובחכמי התורה שבע"פ הקדושים‪.‬‬
‫שלישית‪.‬‬
‫ת‪ -‬בכל שבת בסעודה השלישית‪ ,‬בשעה שדרכם ולפיכך גם אילו יצוייר שתתנהג על ידי יראים‬
‫של כל האדמורי"ם לדבר בדברי תורה ומוסר לפני ותיקים בכוונה טובה אי אפשר לה שלא תהרוס‬
‫החסידים‪ ,‬היה אחד העיקרים שעליו יסובבו את האמונה והדת‪) ,‬קונטרס כב"ח‪ ,‬דף ק"ח‪-‬‬
‫דבריו‪ ,‬הציונים והמזרחים‪ .‬אחד לאחד היה ק"ט(‪.‬‬
‫מפרט את כל האיסורים שישנם בתנועה זו‬
‫ובהתחברות אליה‪) ,‬קול ישראל‪ ,‬חשון תרפ"ו(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה אמר אודות הצהרת בעלפעור‪.‬‬
‫ת‪-‬כשיצא הצהרת באלפור לעולם‪ ,‬קם רבינו‬
‫ש‪-‬מה גרם לדחיית הגאולה שהיתה אמורה מבעלז ז"ל והכריז‪ :‬אוי לו לעם ישראל מהצהרתו‬
‫של בעלפעור‪) ,‬מד"ה כרך ב דף פ"ד(‪.‬‬
‫להיות בשנת תרס"ו ‪.‬‬
‫ת‪-‬ידוע שהרה"ק רבינו משינאווא ז"ל‪ ,‬הבטיח‬
‫כידוע כי בשנת תרס"ו יבוא משיח צדקינו‪ ,‬ש‪-‬אם תקום מדינה להיכן חובתו של כל יהודי‬
‫וכשהגיעו הדברים אל הרה"ק רבי ישכר דוב הדר בארץ ישראל לברוח‪.‬‬
‫מבעלז ז"ל אמר‪ :‬אכן היה הקץ של ביאת משיח ת‪-‬נאר עס קען חלילה זיין אז קודם ביאת‬
‫צדקינו קבוע לשנת תרס"ו אלא שבגלל החטא של המשיח זאל מעשה שטן מצליח זיין און די‬
‫הציונות שהתפשטה בישראל נדחה הדבר‪ ,‬ואנחה רשעים וועלן קריגן א ממשלה אין ארץ ישראל‪,‬‬
‫מרה נעקרה אז מלבו הטהור של הרה"ק מבעלז איז א חוב אויף יעדן יוד וואס ער מוז‬
‫זי"ע באמרו‪ :‬ומי יודע לכמה זמן נדחה הדבר‪ ,‬אוועקפארען פון זיין היים‪ ,‬זאל ער פארן קיין‬
‫אמעריקע אדער ערגעץ אנדערש‪ ,‬נאר נישט קיין‬
‫)בשפה העברית‪ ,‬דף כ"ג(‪.‬‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬אונטער די ממשלה פון די רשעים‪,‬‬
‫ש‪-‬לאן שיסעו הציונים‪ ,‬ומאידך איפה הבעלזער ווייל זייער ממשלה איז א גרויסע סכנהיעדען יוד‬
‫בגוף ובנפש‪ ,‬עכל"ק‪) ,‬ילקוט מאמרים אום אני‬
‫רבי זצ"ל וחסידיו ישארו ועד מתי‪.‬‬
‫ת‪-‬וסיים רבינו הק' ואמר‪" :‬נו‪ ,‬זאלען זיי )ה‪ -‬חומה‪ ,‬קונטרס ו'‪ ,‬ה' תשא‪ ,‬י"ג אד"ר תשי"ז דף‬
‫הציונים( פארען אין ארץ ישראל‪ ,‬און מיר וועלען מ"ה(‪.‬‬
‫זיין דא ביז ביאת גואל צדק במהרה‪ ,‬און ער וועט‬
‫אונז נעמען אין ארץ ישראל"‪) ,‬קונטרס כב"ח(‪.‬‬
‫)תרגום‪ :‬רק יכול להיות חלילה שקודם ביאת‬
‫המשיח מעשה שטן יצליח והרשעים יקבלו‬
‫)תרגום‪ -‬וסיים רבינו הק' ואמר‪ :‬נו‪ ,‬שהם )ה‪ -‬שלטון על ארץ ישראל‪ .‬וזה חוב על כל יהודי והוא‬
‫הציונים( יסעו לארץ ישראל‪ ,‬ואנחנו נהיה פה עד מוכרח ליסוע משם‪ .‬שיסע לאמעריקא או למקום‬
‫ביאת גואל צדק במהרה‪ ,‬והוא יקח אותנו לארץ אחר העיקר לא בארץ ישראל תחת ממשלת‬
‫ישראל(‪.‬‬
‫הרשעים‪ ,‬מחמת שהממשלה שלהם היא סכנה‬
‫גדולה ליהודים בגוף ובנפש(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה היו מפרסמים תדיר בכתב העת "מחזיקי‬
‫הדת" של בעלזא‪.‬‬
‫ש‪-‬ממי צריך להיזהר יותר מהכופרים הגלויים או‬
‫ת‪-‬השקפת כתב עת "מחזיקי הדת" היתה מונהגת מהמזרחי‪.‬‬
‫לפי דעתו האיתנה של רבינו הק'‪ .‬ובעת נתייסדה ת‪-‬מרן חשש בעיקר מפני "הדתיים‪-‬הלאומיים"‬
‫שיטת הציונות הקלוקלת יצאו כל גדולי ישראל שנתפסו לציונות‪ ,‬ואמר שיותר סכנה ליהדות‬
‫בקול קורא נגד הציונות במכתב שנתפרסם בכתב הוא מה"מזרחי" מאשר מאלו שעקרו מקרבם‬
‫עת מחזיקי הדת‪ - .‬ומאז היה המכתב עת מתקיף את הדת בגלוי‪.‬‬
‫בכל עת את שיטתם הפסולה של הציונות‪,‬‬
‫כי אנשי המזרחי דומים לחזיר‪ ,‬כשיהודי חרד‬
‫)קונטרס כב"ח דף ק"ב(‪.‬‬
‫רואה חזיר הוא מקיא‪ ,‬מה שאין כן בכל בהמה‬
‫טמאה אחרת‪ .‬וזה על שום מה‪ ,‬מפני שחזיר פושט‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫יח‬
‫טלפיו ומראה שיש לו סימנים של בהמה טהורה‪ .‬ש‪-‬מה רגז ואמר לאברך שהלך להתפלל וללמוד‬
‫וכך הם אנשי המזרחי מראים טלפיהם הכשרים בבימ"ד של האגודה‪.‬‬
‫ובשם התורה פועלים נגד התורה‪ ,‬ועל כן יש ת‪-‬פעם אחת באיזה ערב יום טוב והיו עומדים‬
‫שורה גדולה בתור למסור פתקא )קוויטל( ולקבל‬
‫להיזהר מפניהם ביותר‪) .‬א"ב דף רנ"א(‬
‫ברכה וכו'‪ ,‬והיה בא התור לאיזה אברך לבוש בגד‬
‫ש‪-‬מדוע מנע את אחד מחסידיו לעשות שידוך חסידות וזקן ארוך‪ ,‬וכשהגיע ליד האדמו"ר זצ"ל‬
‫לביתו עם בחור שמחזיק קופת קק"ל )קרן קיימת התחיל )ה‪ -‬הרבי מבעלזא זיע"א( להפוך‬
‫לישראל(‪.‬‬
‫בהספאדיק שעל ראשו שזה היה כבר סימן‬
‫ת‪-‬תדע שידעתי בודאי שבלתי אפשר ליושב על להחסידים שכשהיה ברוגז על איזה דבר היה‬
‫התורה ועבודה לקחת קופסת החופשיים )ה‪ -‬אוחז הספאדיק שעל ראשו‪ .‬ואמר אז להאברך‬
‫קק"ל( אשר חכמי וצדיקי דורנו שליט"א הזה‪:‬‬
‫אסרום‪ ,‬וכיון שלקח קופסא שלהם ידעתי נכונה‬
‫שכבר היה מלא אפיקורסות רח"ל מקודם‪) .‬בן וואס האסטו צו זוכן ביי זיי אין זייער שטיבל‪) ,‬כי‬
‫לאשרי‪ ,‬ברכה משולשת פ' חיי שרה‪ .‬מקבילות האברך הזה התחיל אז להתפלל בעירו אצל‬
‫האגודה(‪ ,‬וע"ז ענה האברך הזה‪ ,‬אני אין לי שום‬
‫הלולאות ]סיפורים[ דף שמ"ט(‪.‬‬
‫שייכות עם האגודה רק אני הולך להתפלל וללמוד‬
‫ש‪-‬מה קרה לבחורים ואברכים מחסידיו שם שיעור‪ ,‬ע"ז אמר לו הרה"ק זצ"ל‪:‬‬
‫שהסתפחו לאגודה‪.‬‬
‫ת‪-‬אמר‪ :‬עס איז גיווען ביי מיר )אין ביהמ"ד( איך בין דיר מוחל דיין דארט לערנען‪ ,‬איך וויל עס‬
‫בחורים און יונגע לייט וואס זייער פנים האט מער נישט הערן פון דיר‪) ,‬אום אני חומה‪ ,‬ח' וארא‬
‫)געלאכטן( געשיינט פון תורה און יראת שמים‪ ,‬כ"ד טבת תשכ"ד דף קמ"א(‪.‬‬
‫און זייט זיי זענען אריין אין די אגודה קען איך‬
‫זיי נישט קוקן אין פנים )אנקוקן(‪,‬‬
‫)מכתב )תרגום‪ -‬ואמר אז להאברך הזה‪ :‬מה יש לך‬
‫התעוררות דף צ"ב(‪.‬‬
‫לחפש בביהמ"ד שלהם )כי האברך הזה התחיל אז‬
‫להתפלל בעירו אצל האגודה(‪ ,‬וע"ז ענה האברך‬
‫)תרגום‪ -‬היו אצלי )בביהמ"ד( בחורים ואברכים הזה‪ ,‬אני אין לי שום שייכות עם האגודה רק אני‬
‫שפניהם היו מאירות מתורה ויראת שמים‪ ,‬הולך להתפלל וללמוד שם שיעור‪ ,‬ע"ז אמר לו‬
‫וממתי שנכנסו לאגודה אינני יכול להסתכל על הרה"ק זצ"ל‪ :‬אני מוחל את הלימוד שלך שם‬
‫פניהם(‪.‬‬
‫אינני רוצה לשמוע ממך יותר(‪.‬‬
‫גם ידוע שבכל מוצאי יו"ט הכריזו בבעלז )בשם‬
‫הרבי( שאסור להתחבר אל הציונים ואל המזרחי‬
‫ואל האגודה‪) ,‬מכתב התעוררות דף קי"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬מי היה הראשון שהסביר לרביז"ל מסאטמאר‬
‫אודות סכנת האגודה‪.‬‬
‫ת‪-‬רבינו ז"ל מסאטמאר בעל ויואל משה אמר‪:‬‬
‫שהרה"ק רבי ישכר דוב מבעלז ז"ל‪ ,‬היה‬
‫הראשון שהסביר לו גודל סכנת האגודה‪) ,‬מכתב‬
‫התעוררות דף קי"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה אמר אודות "חבצלת" )בי"ס לבנות( של‬
‫האגודה‪.‬‬
‫ת‪…-‬ואמר לי הה"צ שיה מבעלז על דבר האגודה‬
‫כי הסתדרות הבנות )חבצלת או ישרון או חדר‬
‫אינזינירען( הוא מאוס מאוד )בזה"ל פאסקאצווע(‬
‫וכן כיוצא על פרטיה אמר רע ומר‪) ,‬תיקון עולם‬
‫סימן מ"ה(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה כתב מהרש"ב מליובאוויטש אודות‬
‫הבעלזער רבי‪.‬‬
‫ת‪-‬והבעלזער )האדמו"ר רבי ישכר דוב ז"ל( הוא‬
‫מנגד לכל ענין האגודה‪) ,‬איגרות קודש מהרש"ב‪,‬‬
‫מכתב שע"ג‪ ,‬אד"ר תער"ג(‪.‬‬
‫ש‪-‬איך נראים חסידים אחר שהיו ביו"ט אצל‬
‫הבעלזער רבי‪.‬‬
‫ת‪-‬וגם באו חסידים שהיו בחג השבועות בבעלז‬
‫באש להבה נגד האגודה‪) ,‬מתוך מכתב הרה"ג ר'‬
‫יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר‪) ,‬תיקון עולם‬
‫סי' ע"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬לאיזה דבר השוה השקלים והצדקות שנותנים‬
‫להאגודה‪.‬‬
‫ת‪ -‬ומה שנותנים שקלים )ה‪ -‬למגביות קרן הישוב‬
‫וכו'( שהמה שקלי המן להשמיד ולהרוג ח"ו את‬
‫היהדות וכו' )עלה שמואל פרק אבות דף ע"ר(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם העברית מקדשת או מטמאה‪.‬‬
‫ת‪ -‬אמר על העברית‪) ,‬אז די שפראך( אז עס‬
‫פארברענט די נשמות פון יודישע קינדער רח"ל‪,‬‬
‫)קובץ פרי תמרים קובץ שני דף קל"ח(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אמר על העברית שהיא שורפת את‬
‫הנשמות של בני ישראל(‪.‬‬
‫כתבי העת בפולין מפרסמים את הכרוז הזה‬
‫שהדביקו חסידי בעלז בבתי הכנסיות ובתי‬
‫המדרשות בערים שונות בפולין‪:‬‬
‫כרוז חסידי בעלז נגד‬
‫"קרן הישוב" של אגודת ישראל‬
‫קול קורא לאחב"י‬
‫די בכל אתר ואתר‬
‫על דבר הפרצה הגדולה והנוראה אשר באו אלינו‬
‫משולחים מלובשים בלבושי הרבנות‪ ,‬אשר נשאו‬
‫עליהם להיות שלוחים דנחש הקדמוני ליסע‬
‫מעיר לעיר לקבץ מעות עבור "קרן הישוב" )ה‪-‬של‬
‫האגודה(‪.‬‬
‫ובחלקלקות לשונם מרמים בפיהם ובלשונם‬
‫למשוך לבן של ישראל קדושים לדעתם המזוהם‬
‫והמשוקץ… ועל דגל דעתם כלפי חוץ נושאים‬
‫שרצונם ומגמתם רק להרים קרן התורה וללחום‬
‫נגד הציונים‪ ,‬אבל מעשם מוכיח על מחשבתם‪ ,‬כי‬
‫מתחברים את עצמם עם אנשי בליעל כמותם‬
‫ומסבירים פנים לחברות של רשעים המתאים‬
‫לרעיון הזה… אוי לנו שכך עלתה בימינו‪.‬‬
‫לכן ישראל קדושים‪ ,‬אנחנו מזהירים אתכם‬
‫לטובתכם שתעירו ותעוררו ללחום נגד הטמאים‬
‫האלה וצא טמא תאמרו להם‪ ,‬ותזהרו לבניכם‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫יט‬
‫לבלי לשמוע למרעים הללו העושים הכל רק‬
‫לצורך כבודם וממונם לרוות נפשם בתאוותיהם ש‪-‬ומה לגבי חרדי לאומי‪.‬‬
‫המדומה‪ ,‬וסורו מעל אהלי האנשים האלה לבלי ת‪-‬ואחותה הצעירה ממנה היא הלאומיות‬
‫להניח אותם לדרוש במקום קדוש… )זה נדפס כך הדתית‪ ,‬היא ע"ז בשיתוף המשתפת שם שמים‬
‫בירחון "ההד" שהיה ירחון מזרחי‪ ,‬בירושלים ‪ -‬וכפירה יחד‪) -.‬דברי חכמים בנחת נשמעים אות‬
‫תמוז תרצ"ה‪ ,‬המוסר דעת חסידי בעלז על י'(‪.‬‬
‫האגודה(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם עכשיו זה אתחלתא דגאולה‪.‬‬
‫)כך פעם היו בעלזא קוראים ומכנים את רבני ת‪-‬מכיון שנמצאים אנשים יהודים שומרי תורה‬
‫האגודה‪ :‬שלוחים דנחש הקדמוני – תעירו האומרים שזו אתחלתא דגאולה‪ ,‬עלינו להודיע‬
‫ותעוררו ללחום נגד הטמאים האלה וצא טמא להם דעת תוה"ק שאין זו כי אם אתחלתא דגלות‬
‫תאמרו להם – סורו מעל אהלי האנשים האלה – החדשה …אחד מגדולי הגאונים שבדור הזה‬
‫עליהם צריך לכווין בברכת ולמלשינים ‪ -‬כל אמר לי בימים האחרונים כשאני שומע אומרים‬
‫החרדים צריכים לברוח תיכף ומיד מארץ ישראל אתחלתא דגאולה נעשה בשרי חידודין חידודין‪,‬‬
‫וכו' וכו'‬
‫)קול ישראל כ"ב אלול תרצ"ז(‪.‬‬
‫ומה היום‪ ,‬הכל התהפך רח"ל‪.‬‬
‫אוי וי אוי וי‪ ,‬איך הפכו את עורם ונדבקו לאגודה‬
‫ולציונות ונהפכו להיות ממש אחד איתם‪ .‬אוי‬
‫אללי‪ .‬וככה כמעט כל כולם של האדמו"רים‬
‫והגדולים והרבנים מכל הקבוצות ממש התהפכו‬
‫ושינו את עורם‪ .‬ובמקום שמרוב בושה היו‬
‫צריכים לדחוף את עצמם בחור של עכברים‪,‬‬
‫במקום זה הם עוד מעיזים להחציף ולהרים ראש‬
‫ולקרוא ולכנות את עצמם ואת חסידותם‬
‫וישיבתם וכו' על שם הצדיקים הקודמים‪ ,‬מה‬
‫שבאמת הם בדיוק הפוך מהם‪ ,‬ואילו אלו‬
‫הצדיקים הקודמים שעל שמם נקראת חסידות זו‬
‫או אחרת או קבוצת ליטאים או ספרדים וכו' היו‬
‫קמים לתחיה‪ ,‬הרי דבר ראשון היןו נלחמים נגד‬
‫אלו ממשיכיהם השקרנים‪.‬‬
‫והדברים פשוטים ומבוררים למבקשי האמת‬
‫באמת‪ ,‬וחשוכים ומבולבלים לרודפי האמת(‪.‬‬
‫רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‬
‫ש‪-‬איך צריך להלחם כנגד הציונים‪.‬‬
‫ת‪-‬בימינו אשר זרע עמלק מתגברים מאוד אצלנו‪,‬‬
‫והדבר ברור כי הוא מעשה שטן‪ ,‬העצה האמיתית‬
‫היא להילחם נגדם בזרוע ממש‪ ,‬במסירת נפש‬
‫להריגה אבל כמדומה וכו'‪) ,‬אומר אני מעשי‬
‫למלך אות ט'(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם יש דמיון בין הציונות למשיחי השקר‪.‬‬
‫ת‪-‬והמסתכל בעין חודרת יראה כי גם בזמנינו‬
‫ישנו למשיח השקר … ובאמת היא מוליכה‬
‫לכפירה גמורה בעיקר‪) ,‬קובץ הערות‪,‬יבמות‬
‫בסופו סימן ו' אות ח'(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם יש דמיון בין הציונות לעגל‪.‬‬
‫ת‪-‬והוא מעשה העגל … ובאמת הוליכם לע"ז‪,‬‬
‫)קובץ הערות‪ ,‬יבמות בסופו סימן ו' אות ח'(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי יהודי לאומי‪.‬‬
‫ת‪-‬במאמר הזה נזכר הביטוי "לאומי" והקורא‬
‫יבין כי הכונה בזה איננה לשבח‪ ,‬ובימינו ימי‬
‫בילבול המושגים וטירוף הדעות‪) ,‬דברי חכמים‬
‫בנחת נשמעים אות י'(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי שיטת הלאומיות‪.‬‬
‫ת‪-‬השיטה הזאת אין לה מקום אצלינו והיא באה‬
‫במחתרת על התורה ואיננה אלא עבודה זרה‪,‬‬
‫)דברי חכמים בנחת נשמעים אות י'(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם מדינה ציונית זה צרה קטנה‪.‬‬
‫ת‪ -‬הגר"א ז"ל אומר שכל הצרות שהיהודים‬
‫סובלים בגלות תכליתן לקרב את הגאולה‪ .‬ומכיון‬
‫שצרת המדינה היהודית עלולה להיות הצרה‬
‫"היותר גדולה"‪ ,‬עלינו לקוות שזו )ה‪-‬הצרה(‬
‫תקרב את הגאולה‪) ,‬קול ישראל כ"ב אלול‬
‫תרצ"ז(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם הערצל ימ"ש היה תינוק שנשבא‪.‬‬
‫ת‪-‬אחד אמר לפניו שאפשר היה הערצל שם‬
‫רשעים ירקב תינוק שנשבא‪ .‬אמר דאס איז די‬
‫ריכטיגע מסית ומדיח וואס די פסוק זאגט‪) ,‬מפי‬
‫הרב ר' מרדכי שוואב שליט"א(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אמר זה בדיוק מסית ומדיח מה‬
‫שהפסוק אומר(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה אמר רבי אלחנן וואסערמאן כששמע על‬
‫אחד מראשי הציונים שהתפגר‪.‬‬
‫ת‪-‬בעת המלחמה כשבא חזרה מטעלז מחתונת בנו‬
‫ספרו לו על אחד מראשי הציונים שר"י )ה‪ -‬שם‬
‫רשעים ירקב( שהתפגר‪ ,‬אז אמר יעצט דארף‬
‫קומען דער צווייטע‪) ,‬מפי הרב ר' מרדכי שוואב‬
‫שליט"א(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אמר עכשיו צריך להגיע התור של‬
‫השני(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם דין חיוב השלש שבועות בעינו עומד או‬
‫שמא בטל‪.‬‬
‫ת‪-‬וועלכע זיינען די מעטאדען פון דער תורה‪ ,‬שלש‬
‫שבועות השביע הקב"ה את ישראל‪ :‬אל תמרדו‬
‫באומות וכו' )סוף כתובות(‪ .‬איינע פון די דריי‬
‫שבועות איז‪ :‬אידען זאלען ניט זיין קיין‬
‫רעוואלוציאנערען‪ ,‬ירא את ה' בני ומלך ועם‬
‫שונים אל תתערב און מען האט אונז געווארענט‪,‬‬
‫)עיקבתא דמשיחא אות כ"ז בסופו(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬שלש שבועות השביע הקב"ה את‬
‫ישראל" אל תמרדו באומות וכו' שיהודים לא‬
‫ירימו ראש וכו' והוזהרנו על כך(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה יהיה אם נעבור על השבועות‪.‬‬
‫ת‪ -‬אויב איר וועט היטען די שבועות איז גוט‪ ,‬און‬
‫אויב ניט‪ ,‬וועל איר מאכען איר זאלט ווערען‬
‫הפקר ווי די הירשען נאר וועלכע אלע יאגען זין‪,‬‬
‫זיי צו פאנגען‪ ,‬השבעתי אתכם בצבאות או‬
‫באילות השדה‪) ,‬עיקבתא דמשיחא‪ ,‬אות כ"ז‬
‫בסופו(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אם תשמרו את השבועות טוב ואם לא‬
‫אעשה אתכם הפקר כמו צבאים(‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫ש‪-‬האם עלינו לצאת ביד תקיפה נגד האומות ש‪-‬למי משוה את רבני ודרשני המזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬ידוע כי בזמן שהיתה נבואה בישראל היו‬
‫הרודפים אותנו‪.‬‬
‫ת‪ -‬כל כוחנו וקיומנו הוא בהיותינו נרדפים‪ ,‬לעומתם גם נביאי שקר אשר עבודתם היתה‬
‫להחליש את השפעתם של נביאי האמת‪ ,‬והאמצעי‬
‫וחלילה לנו לבקש להיות רודפים‪.‬‬
‫למטרה זו היתה חנופה‪.‬‬
‫ואחת משלש שבועות שהשביע הקב"ה לישראל‬
‫אל תמרדו באומות‪ .‬כי אלו ברכב ואלו בסוסים בעת אשר נביאי האמת הרעימו הוי גוי חוטא זרע‬
‫ואנחנו בשם ה' נזכיר‪) ,‬דברי חכמים בנחת מרעים בנים משחיתים‪ ,‬הודע את ירושלים את‬
‫תועבותיה‪ .‬בה בעת החליקו נביאי השקר בלשונם‬
‫נשמעים אות י"ב(‪.‬‬
‫כי הכל כהוגן‪ ,‬אלא שהנביאים )ה‪-‬נביאי האמת(‬
‫ש‪-‬האם הניח למנהיג הציוני הדתי פישמאן שר"י הם עוכרי ישראל אשר לא יתנבאו טוב כי אם רע‪,‬‬
‫)עיין מלכים ב' כ"ב‪ ,‬ירמיה כ"ח ועוד(‪.‬‬
‫לדרוש‪.‬‬
‫ת‪-‬פעם נודע לו שהגיע לבראנאוויטש מנהיג ציוני‬
‫דתי פישמאן שר"י )שם רשעים ירקב(‪ ,‬ומתכונן התכסיס הזה מובן כאשר נזכור כי נביאי השקר‬
‫לדרוש ברבים בביהמ"ד הגדול‪ .‬אמר רבי אלחנן היו מאוכלי שולחן איזבל‪ ,‬בעת אשר נביאי‬
‫ז"ל למקורביו‪ :‬מן הראוי שלא יהא פתחון פה האמת היו מוכרחים להתחבאות במערות ולהיות‬
‫לאיש כמותו בעירינו‪ .‬הלכו מספר עסקנים מוכנים תמיד לקיים בנפשם גוי נתתי למכים‬
‫להכריז שבאותו מקום ובאותה שעה עומד לדרוש ולחיי למורטים‪.‬‬
‫ר' אלחנן בכבודו ובעצמו‪ .‬למועד הקבוע התאסף‬
‫קהל רב גם ר' אלחנן הופיע‪ ,‬ו"המזרחי" כמובן ההבדל בקצרה‪ :‬אלו עוררו את העם משנתו‪ ,‬ואלו‬
‫נאלץ לחפש לעצמו מקום אחר‪) ,‬א"א כרך ב' דף להיפוך‪ :‬הטילו שינה ותרדמה‪ .‬תוצאות‬
‫הפטריוטיזם של עדת חנפים הלזו היו‪ :‬הצרות‬
‫נ"ה(‪.‬‬
‫הוכפלו ונשתלשו‪ ,‬כי על העוונות הקודמים‪,‬‬
‫ניתוסף העוון היותר מסוכן של ההטעאה‪ ,‬לומר‪:‬‬
‫ש‪-‬האם המולדת היא בסיס קיומנו‪.‬‬
‫ת‪-‬כיוצא בזה הוסיף ר' אלחנן ז"ל‪ ,‬הולכים שולל צדיקים אנחנו ולא חטאנו )הנני נשפט אתך על‬
‫אחרי סיסמאות סרק כאילו המולדת היא בסיס אמרך לא חטאתי‪ ,‬נעתרות נשיקות שונא ונאמנים‬
‫קיומנו היא ישועתנו‪ ,‬ומי יודע אם הטעות הזה פצעי אוהב(‪) ,‬מאמר "דברי חכמים בנחת‬
‫לא תעלה לנו ביוקר‪ ,‬אם לא נביא בזה על עצמנו נשמעים"‪ ,‬נדפס בראשונה בקובץ "שיעורים"‬
‫פורענות חדשה‪ ,‬אשר תכליתה רק להוציא מהלב בראנאוויטש תרצ"ד‪-‬צ"ז(‬
‫את הטעות הנמהרה‪) ,‬א"א כרך ב' דף נ"ה(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה השיטה של רבני המזרחי‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם על פי תורה הציונים הם יהודים והאם ת‪-‬כעת אין נבואה‪ ,‬אבל המצפים לשולחן איזבל‬
‫ישנם לרוב‪ ,‬והם אוחזין ג"כ באותה שיטה כי אין‬
‫מותר שיהיו שלוחי עם ישראל‪.‬‬
‫ת‪-‬והנה דין התורה בזה ידוע כי כל אדם שאין בו כדאי לשחות נגד הזרם‪ ,‬בעת אשר אפשר לשחות‬
‫יראת שמים אין ממנין אותו לשום מינוי בישראל עמו‪ .‬וכבר קדמה תורה להודיענו כי בעיקבתא‬
‫)רמב"ם ריש הל' מלכים(‪ ,‬אבל לבד ההפסד באופן דמשיחא פני הדור כפני הכלב‪ ,‬היינו שמסתכלים‬
‫ישר ‪ -‬דירעקט ‪ -‬עוד יתרה יש בזה‪ ,‬כי אנחנו להיכן הדור רוצה לילך ושמה הם רצים לפני‬
‫מאשרים ומקיימים את הזיוף כי המה יהודים הדור‪ ,‬כמנהג הכלב עם בעליו‪) ,‬מאמר "דברי‬
‫ומרימים את האבטריטט שלהם‪ .‬כי הם ראוים חכמים בנחת נשמעים"‪ ,‬נדפס בראשונה בקובץ‬
‫והגונים להיות שלוחי ציבור יהודי‪.‬‬
‫"שיעורים"‪ ,‬בראנאוויטש תרצ"ד‪-‬צ"ז(‪.‬‬
‫כ‬
‫והעבירה הזאת מתן שכרה בצידה‪ .‬כי הם‬
‫משתמשים בהכח שניתן להם מאתנו לבזותנו‬
‫ולהשפילנו עד לעפר‪ .‬וגם להלשין עלינו בסתר‬
‫ובגלוי כמאמר רז"ל‪ ,‬כל המחניף לרשע לסוף‬
‫נופל בידו‪ .‬וכל זה מפני שאנחנו רוצים להטעות‬
‫את עצמנו ולהכירם ליהודים‪.‬‬
‫אבל מה בצע כי נשלה את נפשותינו בחלומות‬
‫שוא‪ ,‬והמציאות באה ומטפחת על פנינו בכל עת‬
‫ובכל שעה‪ .‬כי הם אינם מסתירים את פרצופם‬
‫כלל ולוחמים נגד התורה ביד רמה‪) ,‬אומר אני‬
‫מעשי למלך‪ ,‬אות י"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם טוב הדבר שהאומות עסוקים כל הזמן‬
‫לדבר עלינו‪.‬‬
‫ת‪-‬למה תתראו בפני אחיכם בני עשו ובני‬
‫ישמעאל" דא שטעהט א ווארנונג אידען זאלען‬
‫זיך ניט ווארפען אין די אויגען ביי די גוים‪ .‬מיר‬
‫זאלען זיך היטען פון געבען א געלעגענהייט די‬
‫אומות צו רעדען וועגן אונז‪ .‬וואס וועניגער זיי‬
‫וועלען געדענקען און רעדען וועגען אונז‪ ,‬איז אלץ‬
‫בעסער פאר אונז‪) ,‬עיקבתא דמשיחא(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬אזהרה ליהודים שלא יתראו לפני‬
‫הגוים‪ .‬ונשמור עצמינו שלא ניתן לגוים הזדמנות‬
‫לדבר עלינו‪ .‬וכמה שפחות יזכרו אותנו וידברו‬
‫עלינו יותר טוב עבורינו(‪.‬‬
‫ש‪-‬מהי התורה החדשה של המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬ובהוספת תורה חדשה והיא הלאומיות‬
‫הדתית‪ ,‬כי הדת לבדה איננה מספקת ואיננה‬
‫לאומית כל הצורך‪ ,‬וצריך להשלים את חסרונה‬
‫בלאומיות מודרנית לפי רוח הזמן‪) ,‬מאמר "דברי‬
‫חכמים בנחת נשמעים"‪ ,‬נדפס בראשונה בקובץ‬
‫"שיעורים" בראנאוויטש תרצ"ד‪-‬צ"ז(‪.‬‬
‫ש‪-‬את מי המזרחי הרימו ומפרסמים בתור גדולי‬
‫הדור‪.‬‬
‫ת‪-‬הם המה שהרימו למעלת "גדולי האומה" את‬
‫אלו ששאפו ושואפים לעקור את התורה‪ .‬וכתוב‪:‬‬
‫כור לזהב ומצרף לכסף ואיש לפי מהללו‪ ,‬ופירש‬
‫רבינו יונה בשערי תשובה כי הבחינה על אדם היא‬
‫לראות את מי הוא מהלל ומזה תדע מה הוא‬
‫בעצמו‪ .‬כי אם תראה אותו מהלל את הרשעים‬
‫תדע כי שורשו רע‪ .‬וע"י בחינה זו נכיר היטב את‬
‫בעלי השיטה הנ"ל )מאמר "דברי חכמים בנחת‬
‫נשמעים"‪ ,‬נדפס בראשונה בקובץ "שיעורים"‪,‬‬
‫בראנאוויטש תרצ"ד‪ -‬צ"ז(‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר כשרב או אדמו"ר מהלל בצורה זו או‬
‫אחרת את הציונים תדע ותבחין ששורשו רע‬
‫ותתרחק ממנו שאל"כ גם אתה תלקה כמוהו‬
‫ביום מפלתו כמארז"ל כל המידבק לעוברי עבירה‬
‫נוטל שכר כיוצא בהן(‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫כא‬
‫ש‪-‬מה בין היתר היו מאשימים את רבי אלחנן בלתי שפוי המסוגל לדבר מחוץ לשיטה‪ .‬מה‬
‫ווסערמאן הי"ד‪.‬‬
‫טעם‪ ,‬לפי שממנו בלבד יש סיכוי לשמוע אי פעם‬
‫ת‪-‬וכי מה אמר הגאון רבי אלחנן‪ ,‬האם לא הביע את האמת בעת בזמן שאחרים לא מעיזים‬
‫אותו רעיון של מפני חטאינו גלינו מארצינו שכל להשמיע אותה‪ .‬ובכן אם זה גורלי למלא תפקיד‬
‫יהודי אומר בתפילותיו‪ .‬ואם רבי אלחנן מאמין של ה"שטאט משוגע'נר" בכלל ישראל שאינו‬
‫במה שאומר בתפילותיו‪ ,‬האם בשל אמונה זו יש כובש האמת בליבו‪ ,‬אינני יכול להתנהג‬
‫להגיד עליו שאינו מיצר בצערם של ישראל או אחרת…)א"א כרך ב' דף קע"ז קע"ח(‪.‬‬
‫שחסרה לו אהבת ישראל‪) ,‬קול ישראל שנה י"ז‬
‫ש‪-‬מה כתב והזהיר רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‬
‫גליון כ"ב(‪.‬‬
‫את האגודה בענין התחברות האגודה לציונים‪.‬‬
‫ש‪-‬האם שבע רוב נחת ורוב כסף כשנסע ת‪-‬וכן בעניננו ממש‪ ,‬אם תתחברו להאובדים )ה‪-‬‬
‫לאמעריקא לקבץ תרומות עבור ישיבתו‪) .‬בפרט כלומר הסתדרות העובדים של הציונים ימ"ש(‬
‫יהיו על צידכם ארבעים וחמש אלף‪ ,‬והקב"ה‬
‫אמעריקא דאז שהיתה משופעת בכסף וזהב(‬
‫ת‪-‬בחר לעשות דרכו עם תלמידיו הצמאים לדבריו יהיה בצד השני‪ .‬ואם תשמעו לעצת התורה שלא‬
‫ולחיות באותם תנאים שהם חיים‪ .‬ובזמן שהם להתחבר עם הרשעים אז יהיו ארבעים וחמש אלף‬
‫רעבים‪ ,‬וזה לא מקרה‪ ,‬הוא רעב יחד עמהם‪ ,‬נגדכם‪ ,‬והקב"ה יעמוד לימינכם ולהושיעכם מכל‬
‫הקמים עליכם‪.‬‬
‫)קול ישראל שנה י"ז גליון כ"ב(‪.‬‬
‫ש‪-‬בהיותו באמעריקא האם הסכים לתת שיעור‬
‫בישיבת יצחק אלחנן‪.‬‬
‫)ה‪-‬בהיותו באמעריקא( נזהר‬
‫ת‪-‬באותו זמן‬
‫בעקביות שלא יתכבד בו מי שאינו ראוי לכך‪,‬‬
‫וסירב באופן מוחלט לבקר בישיבה גדולה אחת‬
‫שכורכים בה לימודי תורה וחכמות חצוניות‬
‫יחדיו‪ ,‬ישיבת יצחק אלחנן‪ .‬למרות שידע כי‬
‫סירובו יתפרש כפגיעה בראשי המוסד‪ ,‬מאחר‬
‫שהיה ידוע כי נענה ברצון להגיד שיעורים‬
‫בישיבות כשרות בכל פעם שהזמינוהו‪ ,‬ועלול‬
‫לגרום הפסד לישיבת בראנאוויטש‪) .‬ה‪-‬הישיבה‬
‫של רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד שעבורה נסע‬
‫לאמעריקא לקבץ תרומות(‪) ,‬א"א כרך ב' דף קע"ז‬
‫קע"ח(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה אמר אודות הישיבה הנ"ל‪.‬‬
‫ת‪-‬כשהיה באמעריקא אצל משפחת פרידמאן‬
‫ודברו אודות הישיבה הנ"ל אמר רבי אלחנן עס‬
‫איז אלעס גוט נאר עס האט געדארפט הייסען‬
‫"ישיבת מענדעלזאהן"‪) ,‬א"א כרך ב' דף קע"ז‬
‫קע"ח(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬הכל טוב רק שצריך היה לקרוא לזה‬
‫ישיבת מענדעלזאהן )ראש המשכילים ימ"ש(‪.‬‬
‫ש‪-‬האם נכנע רבי אלחנן ז"ל למנהלי הישיבה‬
‫הנ"ל לבקר אצלם‪.‬‬
‫ת‪-‬מספר עד ראיה‪:‬‬
‫נוכחתי בחדרו של רבי אלחנן כשבא אליו אחד‬
‫האישים הבולטים מגזברי הישיבה )ה‪-‬ישיבת‬
‫יצחק אלחנן( איל הון מפורסם )ה‪-‬גביר אדיר(‬
‫ודיבר אליו עזות‪ :‬אני שואל בפעם האחרונה האם‬
‫תקבלו הזמנתינו להגיד שיעור בישיבה שלנו או‬
‫תמשיכו לעמוד בסירובכם‪.‬‬
‫אני מוסיף מוטב לזכור שבאתם הנה במטרה‬
‫לגייס כספים …אני בעצמי מסוגל לנדוב סכום‬
‫גדול מאוצרותי …לישיבה שלנו יש אפיסעס‬
‫בהרבה קהילות שתבקרו‪ ,‬רוב הרבנים למדו בעבר‬
‫אצלנו…ובגלל סירובכם העקרוני תגרמו‬
‫ל"אפיעל" )ה‪-‬מגבית( שלכם נזק לא ישוער‪.‬‬
‫הרמז היה שקוף למדי‪ ,‬מתכוונים להסית נגדו אם‬
‫לא ישנה עמדתו‪ .‬רבי אלחנן החריש‪ .‬האנשים‬
‫שנוכחו באותו מעמד באו לידי התרגשות לרגע‬
‫קט השתררה בחדר דומיה מעיקה המתח גבר‬
‫ועלה‪ ,‬האיש העשיר דימה שאזהרתו עושה רושם‪.‬‬
‫לבסוף הפר רבי אלחנן שתיקתו ואמר‪:‬‬
‫החפץ חיים נהג לומר שבכל עיר חייב להימצא‬
‫משוגע עירוני "א שטאט משוגע'נר"‪ ,‬היינו אדם‬
‫ועתה עליכם לבחור איזה צד יותר טוב בעדכם‪.‬‬
‫וכל זה מפני השאלה‪ :‬מה כוחנו נגד מ"ה אלף‪.‬‬
‫אבל אנכי אשאל‪ :‬מה כוחכם נגד הקב"ה‪ .‬ואם‬
‫ה' לא יבנה בית וגו'‪) ,‬מתוך מכתב הגאון ר' אלחנן‬
‫ז"ל(‪.‬‬
‫)ה‪-‬זה מה שענה רבי אלחנן לראשי האגודה‬
‫כששאלו אותו מה לעשות שיש שש מאות דתיים‬
‫מול מ"ה אלף חילונים ואצל הדתיים אין מאומה‬
‫לא עבודה ולא שליטה על משהו וכו'(‪.‬‬
‫ש‪-‬עד כמה האיסור להתחבר לרשעים‪.‬‬
‫ת‪-‬על דבר ההצעה להתחבר עם הוועד הלאומי‪,‬‬
‫הנה אחרי שהדין ידוע לכל‪ ,‬כי אסור להתחבר‬
‫עם כמותם "אפילו לדבר מצוה" לא אדע מה יש‬
‫להוסיף בזה‪.‬‬
‫אבל צריך להודיע לאלו אשר מסכימים לזה כי‬
‫הם מחטיאים את הרבים ומחללים ש"ש‪.‬‬
‫כי מעתה אין ביניהם )ה‪-‬האגודה( ולבין המזרחי‬
‫ולא כלום‪.‬‬
‫וצא ולמד מסופן של המזרחי אשר עבודתו היתה‬
‫תמיד להתגרות ביראי ה' כדי להחניף לרשעים‬
‫ומה עלתה לו "סהדי שקרי אאוגרייהו זילי" כי‬
‫נמאס ונבזה גם בעיני הרשעים אשר השתחווה‬
‫להם‪.‬‬
‫ואם החופשים מסכימים להתחברות צריך לידע‬
‫ולהבין כי רשת הם פורשים לצודד נפשות ומי פתי‬
‫יסור הנה‪ ,‬ובודאי אילו היה חי כעת הצדיק ר"ח‬
‫זאנענפעלד ז"ל לא היו מרימים ראש הרוצים‬
‫להתחבר אבל כאשר יתומים נותרנו כל אחד‬
‫מתנשא לאמר אני אמלוך‪.‬‬
‫ועובדא ידענא לפני חמש שנים ע"ד ההצעה‬
‫שתתחבר האגודה לאגאנץ )ה‪ -‬פירוש הסוכנות(‪,‬‬
‫אחרי אשר נכנסו בזה ראשי ה"דזוינט" אשר היו‬
‫תומכים את כל הישיבות‪ ,‬והיה קשה להשיב‬
‫פניהם ריקם‪ ,‬ושמעתי אז מהקדוש ז"ל )ה‪-‬‬
‫מהחפץ חיים( ווערען רעכט עס זאל זיך‬
‫אפשטעלען אדריטעל תורה און מיט זיי זיך ניט‬
‫מתחבר זיין‪ ,‬היינו שאפילו אם יתבטלו עי"ז רוב‬
‫הישיבות ח"ו אין זה מכריע להתחבר עמהם‪,‬‬
‫)עיקבתא דמשיחא בסופו(‪.‬‬
‫ש‪-‬עד כמה חמור האיסור ליתן למגבית היהודית‬
‫המאוחדת ודומיה‪.‬‬
‫ת‪-‬במבצע התרמה מקיפה בכל בתי הכנסת למען‬
‫"המגבית היהודית המאוחדת" שנוסדה בעת‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫כב‬
‫ההיא‪ .‬נתפרסם כרוז בחתימת כל רבני ש‪-‬האם יש מציאות שרבנים הם שלוחי הס"מ‪,‬‬
‫באלטימאר ובחתימת כל הראבייס הרעפארמיים והאם אלו הרבנים שלוחי הס"מ יושבים בשקט‬
‫והקאנזערוועטיוועם‪ ,‬הקורא לכל המתפללים או מקדשים מלחמה נגד התורה‪.‬‬
‫לתרום בשבת הקרובה את נדבותיהם ל"אפיעל" ת‪-‬צריך לידע עוד כי יש להיצה"ר בחנותו כל מיני‬
‫)ה‪ -‬מגבית(‪.‬‬
‫סחורות שבעולם הכל לפי צורך המקום והשעה‪.‬‬
‫וכאותם ה"סוחרים" הידועים בוורשא הנותנים‬
‫אנכי לא הסכמתי לחתום על הכרוז‪ ,‬וא' הטעמים אבנים במחירן של אבנים טובות‪.‬‬
‫מכיון שה"אפיעל" אמורה לתמוך בין השאר‬
‫במוסדות חינוך החופשים‪ .‬באו אלי בטענה בעלי ככה יש להיצה"ר בין שלוחיו גם "רבנים"‬
‫בתים חרדים מבית הכנסת שכיהנתי בו‪ ,‬למה אני הלבושים באיצטלא דמילתא ובחלוקא דרבנן‪,‬‬
‫מותח את החבל יותר על המדה הלא ה"אפיעל" הכותבים וחותמים )ה‪ -‬אלו הרבנים הנ"ל( קול‬
‫תתמוך גם בישיבות הקדושות‪.‬‬
‫קורא לחזק ידי זרע מרעים במלחמתם נגד‬
‫התורה‪) ,‬אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות כ"ז(‪.‬‬
‫אמרתי להם‪ :‬הבה נשאל את רבינו אלחנן‪ ,‬ונשאל‬
‫כולנו מהו דעת תורה במקרה דנן‪ ,‬מבלי לנקוט ש‪-‬האם צודקים אלו הפשרנים המלמדים זכות‬
‫שום עמדה משלנו‪.‬‬
‫על הרבנים הנ"ל‪.‬‬
‫ת‪-‬ויש שלומדים זכות על ה"רבנים" האלו כי‬
‫הלכנו אל רבי אלחנן ז"ל והאנשים הציגו בפניו שטותם מכפרת על שיטתם‪.‬‬
‫את השאלה‪ :‬אם הרב שלנו יחרים "האפיעל"‬
‫עלולים לעכב כספים שנועדו לתמוך בישיבות ותשובה על זה שמעתי בשם כ' מו"ר הגר"ח הלוי‬
‫הקדושות‪ ,‬האם רשאים אנחנו לסכן את קיום ז"ל מבריסק‪ ,‬לפני שלשים שנה ויותר‪ ,‬על אחד‬
‫שהדפיס ב"המליץ" דברים רעים‪ ,‬וגדול אחד‬
‫הישיבות‪.‬‬
‫לימד זכות על הכותב כי הוא טיפש‪ .‬ואמר על זה‬
‫ענה להם רבי אלחנן ז"ל‪ :‬כבר נשאלה שאלה הגר"ח ז"ל‪:‬‬
‫כזאת בזמנו לפני החפץ חיים ז"ל והשיב החפץ‬
‫חיים א גרויסע שלאס הענגט אויף די ישיבות לו יהא כי באמת הוא טיפש‪ ,‬אבל הנסיון יורנו כי‬
‫אפילו אם תסגרנה הישיבות אסור ליהודים גם הטיפש יתחכם בדבריו הנוגעים לו "אין זיין‬
‫שבכספם יתמכו ויחזיקו בתי ספר של כופרים‪ ,‬עסק" )תרגום‪ -‬בעסק שלו(‪ ,‬וא"כ בהכרח צריך‬
‫לומר על הכותב‪ ,‬כי אין התורה עסק שלו "א‬
‫)מפי הרה"ג ר' שמעון שוואב שליט"א(‪.‬‬
‫פרעמדער עסק" )תרגום‪ -‬עסק זר( וע"כ הוא‬
‫)תרגום‪ -‬אפילו ישימו מנעול גדול לנעול דלתות מתטפש שם ככל העולה על רוחו‪) ,‬אומר אני‬
‫מעשי למלך‪ ,‬אות כז(‪.‬‬
‫הישיבות(‪.‬‬
‫ש‪ -‬לאיפה מתדרדרים אם מקבלים כסף‬
‫מחופשים‪.‬‬
‫ת‪-‬מה שכתבתי כי אלו הנוטלים מהחופשים‬
‫כפופים ומשועבדים להם לעשות רצונם‪,‬‬
‫כמדומני כי א"א להכחיש דבר המובן מאליו כזה‪,‬‬
‫והרי העידה התורה "כי השוחד יעור עיני חכמים‬
‫ואין לך שוחד יותר מזה שפרנסתו ופרנסת אנשי‬
‫ביתו תלויות בדיעה אחרת כחומר ביד היוצר‪,‬‬
‫ומעטים מאוד בימינו אנשים הנכונים להשליך‬
‫נפשם מנגד בשביל כבוד שמים‪) ,‬קובץ מכתבים‬
‫ב"ב תשמ"ב(‪.‬‬
‫ש‪ -‬עד היכן השפעת השוחד‪.‬‬
‫ת‪-‬אבל יסלחו אם אעירם‪ ,‬כי לעומת זה יש לי‬
‫יתרון גדול עליהם בנידון זה‪ ,‬כי אנכי הלא אינני‬
‫נוגע בדבר כלל והם נוגעים ובעלי דברים בענין זה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה המידה הנחוצה בימינו כדי להיות "גדול"‬
‫מטעם השטן‪.‬‬
‫ת‪-‬וככה גם בימינו אלו‪ .‬הכותבים קול קורא בשם‬
‫התורה ללחום נגד התורה… ומתקיימת לעינינו‬
‫הקללה "חוצפא יסגי" אשר הכונה יסגי מלשון‬
‫גדולה כי להיות "גדול" בימנו אין צריך אלא‬
‫חוצפא‪ .‬ולפי ערך גודל החוצפא יגדל ערך האדם‪.‬‬
‫כאשר אנו רואים עתה במנהיגיהם החדשים…‬
‫ולא נעשו למנהיגי הדור אלא בשביל חוצפתם‪,‬‬
‫)אומר אני מעשי למלך‪ ,‬אות כ"ז(‪.‬‬
‫החזון איש‬
‫וכבר העידה תורה כי השוחד יעור עיני חכמים‪,‬‬
‫ודבר זה נכתב גם על גדולים שבגדולים‪ ,‬והכהן‬
‫הגדול מאחיו פסול לדון בעיבור השנה מפני‬
‫חשש נגיעה שיצטרך לילך יחף לאחר חצי שנה‬
‫ביום כיפור‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה יותר מזעזע יהודים נהרגים בפרעות או‬
‫ילדי ישראל הלומדים בבתי ספר חילונים‪.‬‬
‫ת‪ -‬בשנת הפרעות תש"ו הבעתי לפני רבנו החזו"א‬
‫את חרדתי כי אין יום שיעבור בלי קרבנות‬
‫יהודים שנפגעים מידי הערבים‪ ,‬הוכיחני רבנו‪:‬‬
‫וקל וחומר בן בנו של ק"ו לאנשים קלי ערך‬
‫כמונו‪ ,‬אשר הרצון יטה את השכל לכל אשר‬
‫יחפוץ‪ ,‬ובדורנו אשר הוא עיקבתא דמשיחא‬
‫נתקיים בנו הכתוב‪" ,‬עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד‬
‫לו" כל המיקל לו יגיד לו‪) ,‬העמק חוברת ל"ז‪,‬‬
‫חנוכה תשמ"א(‪.‬‬
‫מדוע אינך מזועזע כל כך מזה שאלפים ורבבות‬
‫ילדים מישראל מקבלים חינוך חופשי שהוא‬
‫כשריפת נשמה וגוף קיים‪ ,‬וכי רציחה זו‬
‫ההמונית היא פחות אכזרית מרציחת הערביים‬
‫שפוגעת רק ביחידים ולא בהמונים כה גדולים‪,‬‬
‫והרי חז"ל קבעו שגדול המחטיאו יותר מן‬
‫ההורגו‪) ,‬ילקד"ת אות כ"ו(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם מותר להחזיק ישיבה מכסף שמגיע‬
‫מחילונים‪.‬‬
‫ת‪-‬דרכו בקודש היתה לברור את המעות שנותנים‬
‫בידו עבור ישיבת בראנאוויטש‪) ,‬מפי הרה"ג ר'‬
‫שמעון שוואב שליט"א(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם מותר לעשות כמה טעלעפאנים ולשלוח‬
‫כמה מכתבים ל"סוכנות" וכדומה על מנת‬
‫להשתדל להציל יהודים מהחורבן באיירופא‪.‬‬
‫ת‪ -‬גם זאת זכורני בשעה שבאה השמועה על‬
‫גזירת השמד רח"ל על יהדות איירופא‪ ,‬והיה‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫כג‬
‫נדמה איזה אפשרות להציל עוד שארית‪ ,‬והוא ת‪ -‬לפני כמה שנים נוסדה ישיבה באיזה מקום על‬
‫ע"י ההשתתפות עם הסוכנות הציונית‪ .‬ונשאלה ידי רב מזרחי מפורסם ואינו הגון‪ ,‬מחבר ספרים‬
‫ע"י אחד מראשי העסקנים החרדים אל החזו"א שלפי דעת רבנו החזו"א היו מלאים דעות כוזבות‪.‬‬
‫זיע"א וענה לו‪:‬‬
‫רבנו הצטער מאד מזה וחשש שישיבה זו תהיה‬
‫וכי כלום אנו מצווים לעסוק בהצלת נפשות רק פירצה גדולה בחומת התורה‪ ,‬וביקש אותי לכתוב‬
‫כדי לעשות מצוותו ית' ושאם נניח ההצלה יתבעו מאמר בעתונות החרדית בגנות ישיבה זו ולעורר‬
‫אותנו ביום הדין‪ - ,‬מובטחני אם יבוא יום הדין על הסכנה הצפויה מצד מוסד זה ששם קדוש‬
‫וישאלוך למה לא הצלת‪ ,‬ויענה כבודו מפני שהיה של ישיבה נקרא עליו ועלול להטעות את הצבור‪.‬‬
‫אפשר רק על ידי השתתפות עם הציונים‪,‬‬
‫ולהשתתף עם הציונים אי אפשר‪ ,‬מובטחני שאלתי אותו‪ :‬הלא הרב הנ"ל הצליח למנות‬
‫שיקבלו תשובה זו‪) .‬אום אני חומה‪ ,‬כ"ו מנ"א להנהלת ישיבתו רמי"ם מופלגים גדולי תורה‪,‬‬
‫ומה איכפת אם המוסד אינו הגון‪ ,‬הלא הוא איננו‬
‫תשכ"ג דף נ"ג(‪.‬‬
‫בא במגע עם התלמידים ואת תורתם ישאבו‬
‫)ה‪-‬ומה יענו על מעשה נורא ואיום זה ה"גדולים" ממגידי השיעור והמשגיחים והם נקיים מכל‬
‫של הליטאים בימינו‪ ,‬המדביקים את עצמם פגם‪.‬‬
‫ותלמידיהם בכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם‬
‫בתוקף תוך תוך תוך הציונים והציונות‪ .‬ועוד אז אמר לי‪ :‬שכל עיקר לימוד התורה הוא לדעת‬
‫מתיימרים לומר ולפרסם שהם הם ממשיכי דרך ולהבין שחבוריו של הרב הנ"ל וכל מהלך‬
‫הליטאיות של החפץ חיים ורבי אלחנן מחשבותיו הם פסולים ואסורים לבוא בקהל ה'‬
‫וואסערמאן הי"ד והחזון איש זיע"א‪ ,‬אוי ואללי בהחלט ‪ .‬יתכן שהרמי"ם בישיבה זו ישתדלו‬
‫ללמוד עם התלמידים כל התורה כולה על הצד‬
‫לפיהם דיבר שוא ובמהרה יבוא יום נקם ושילם(‪.‬‬
‫הטוב ביותר‪ ,‬כמיטב יכולתם ובכוונה רצויה‪ ,‬אבל‬
‫ש‪ -‬איזה מדריגת שער טומאה היא המדינה את העיקר הנ"ל הלא בטח לא ילמדו ומה בצע‬
‫לכל תורתם כשהעיקר חסר מן הספר‪,‬‬
‫הציונית‪.‬‬
‫ת‪ -‬מה שכל כך קשה ענין הבלבול שנתבלבלו )ילקד"ת אות נ'(‪.‬‬
‫ישראל מהמדינה הציונית‪ ,‬הוא מחמת שהמדינה‬
‫הציונית הוא חמישים שערי טומאה‪ ,‬ונגד זה ש‪ -‬האם מחמת חוסר פרנסה מותר לרב כשר‬
‫צריכים חמישים שערי קדושה‪ ,‬ומכיון שנעלם לכהן בתור ראש ישיבה של המזרחי‪ ,‬או שמא‬
‫מאתנו השער הנ' של הקדושה‪ ,‬לכן הבלבול כה עליו להפקיר את ביתו אפילו למצוקת רעב‬
‫רב איך לעמוד נגד החמישים שערי טומאה והעיקר לא לשרת בישיבה כזו‪.‬‬
‫הנכלל בהמדינה‪) ,‬גליון האמונה עש"ק תזו"מ ת‪ -‬אחד מגדולי ראשי הישיבות שעלה ארצה‬
‫בתקופת השואה דרך רוסיא‪ ,‬והגיע הוא‬
‫אייר תשמ"ב(‪.‬‬
‫ומשפתחו בחוסר כל ומצוקה‪ ,‬נתקבל כראש‬
‫ישיבה בישיבתו של רב מאנשי המזרחי‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם יש דמיון בין העגל למדינה הציונית‪.‬‬
‫ת‪ -‬אמר שקשה להבין ענין מעשה העגל‪ ,‬וע"י‬
‫המדינה אפשר להבין‪ .‬כי מעשה המדינה דומה לימים שמע אותו ראש ישיבה שמרננים אחריו על‬
‫למעשה העגל‪ ,‬זאת אומרת אפשר ללמוד אחד כך‪ ,‬ובצר לו פנה אל רבנו הק' החזו"א לשאול‬
‫מהשני‪) ,‬גליון האמונה עש"ק תזו"מ אייר בעצתו‪ ,‬כלום יחשוש לרינון או לא‪ .‬רבנו הק' קבלו‬
‫באמירה‪:‬‬
‫תשמ"ב(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם המדינה הציונית היא אתחלתא דגאולה‪.‬‬
‫ת‪ -‬פעם אחת נכנס אחד לחזו"א מלא פיו תהלה‬
‫והתפעלות על המדינה שרואים בחוש שהוא‬
‫אתחלתא דגאולה‪ ,‬והוסיף להרבות לפניו דברים‪,‬‬
‫השיב לו החזו"א ‪ -‬תנו נא גמרא כתובות‪ ,‬ויקחו‬
‫גמרא כתובות‪ ,‬והראה לו בדף קי"א את אזהרת‬
‫הג' שבועות ואת העונש‪ ,‬ויאמר להאיש ההוא‬
‫בהראותו באצבעו על הענין ההוא‪:‬‬
‫עס שטייט אז מען וועט אזוי טיען וועט אזוי‬
‫קומען‪ ,‬מען האט אזוי געטיען און עס איז אזוי‬
‫געקומען‪ ,‬און איהר זאגט אז עס איז אתחלתא‬
‫דגאולה‪) .‬קונטרס הסברה‪ ,‬דף רכ"ז(‬
‫)תרגום‪ -‬פה כתוב אדם עושה כך מקבל כך עושה‬
‫כך מקבל כך ואתה אומר שזו אתחלתא דגאולה(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם למדינה הציונית יש דין של דינא‬
‫דמלכותא דינא‪.‬‬
‫ת‪ -‬גם חבורת גנבים חייבים לעשות בינם חוקים‬
‫דאל"כ יגנבו אחד מהשני‪ ,‬וכי יקראו לזה חוק‪.‬‬
‫דינא דמלכותא ולא דינא דחמסנותא )ה‪-‬‬
‫דגזלנים(‪) ,‬האמונה פ' וישב כסלו תשל"ט גליון‬
‫ל"ד דף ה(‪.‬‬
‫ש‪ -‬ישיבה שנוסדה ע"י המזרחי‪ ,‬אם רבניה הם‬
‫רמי"ם מופלגים וגדולים בתורה האם צריך‬
‫להסכים עם ישיבה כזו או לצאת חוצץ נגדה‪.‬‬
‫כבר מזמן בקשתי לקרוא לך ולהעיר את תשומת‬
‫לבך על כך‪ ,‬כי לא יתכן הדבר וחלילה לך לפאר‬
‫ישיבת המזרחי באישיותך‪ .‬שעה ארוכה דבר‬
‫דברים כדרבונות על המזרחי‪ .‬ובענין מצבו‬
‫הפרטי אמר‪:‬‬
‫אם בעולם הבא יתבעו אצלך בני המשפחה על‬
‫שעזבת משרה מכובדת שפרנסה בצדה והפקרת‬
‫את בני ביתך למצוקת רעב‪ ,‬תענה לפני בית דין‬
‫של מעלה שאני צויתי עליך לעשות כך ולהתאכזר‬
‫כעורב למשפחה‪ .‬ראש הישיבה שמע בקול רבנו‬
‫הק' והתפטר למחרת מכהונתו‪) ,‬ילקד"ת‪ ,‬אות‬
‫נ"ד(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם אמרו תחנון בה' באייר בבית מדרשו של‬
‫החזון איש‪.‬‬
‫ת‪ -‬בשנת תשי"א ביום ה' אייר‪ ,‬צוה החזון איש‬
‫ז"ל להכריז בבית מדרשו כי אין אומרים היום‬
‫תחנון בגלל סנדקאות שנתכבד בה‪ ,‬כדי שלא לתת‬
‫מקום לטעות‪.‬‬
‫בשנה האחרונה שלו בה' אייר נתכבד בשלש‬
‫סנדקאות‪ ,‬ובכל זה צוה לומר תחנון בבית‬
‫מדרשו‪ .‬והסביר כי הוא עושה זאת כדי להוציא‬
‫מלבן של צדוקים‪ ,‬ושלא יעיד מאן דהוא בעתיד‬
‫כי בבית מדרשו לא אמרו תחנון בה' אייר ויעלים‬
‫את הסיבה של הברית מילה‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫ש‪ -‬מה לגבי אלו שלא רק שלא חוגגים את ה' ש‪-‬מה לגבי הדגל הטמא של הציונים‪.‬‬
‫ת‪ -‬שאלתי ביחד עם חברי בענין ביעור הדגל‬
‫באייר אלא עוד קובעים אותו ליום צום והספד‪.‬‬
‫ת‪ -‬פעם השיב החזו"א ז"ל לאחד שהיה ראוי הטמא של "הציונים" מעל בנין ישיבת פאנעוויז‬
‫לקבוע את יום ה' אייר לתענית‪) .‬בשפה העברית בבני ברק‪ ,‬השאלה היתה גם בענין הפסד ממון‬
‫כשבירת הדלת וכיו"ב‪ ,‬וענה‪ :‬אזעלכע שאלות‬
‫דף כ'(‪.‬‬
‫פסק'נט מען אליין‪) ,‬תרגום‪-‬שאלות כאלה‬
‫ש‪ -‬האם יש מציאות שאדם חרדי יהיה ג"כ פוסקים לבד(‪) .‬משכנות הרועים א'קצח(‬
‫אפיקורס‪.‬‬
‫ת‪-‬החזו"א ז"ל אמר‪ :‬מי הוא א פרומער אפיקורס ש‪-‬מה ענה החזון איש אודות ההצעה שהאגודה‬
‫)ה‪-‬אפיקורס חרדי( בדורנו … כל מי שחוגג את תתחבר למזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬כאשר עלתה ההצעה להסכם שיתוף פעולה בין‬
‫יום העצמאות‪) ,‬בשפה העברית דף כד(‪.‬‬
‫אגודת ישראל והמזרחי‪ ,‬בקש רבנו רבי חיים עוזר‬
‫ז"ל חוות דעתו של החזו"א‪ .‬וזו התשובה שהשיב‬
‫ש‪ -‬מה לגבי קדושת ארץ פולין‪.‬‬
‫ת‪ -‬ארץ פולין אשר הישיבות קבועות בה‪ ,‬והחסיד לו‪:‬‬
‫החפץ חיים שליט"א שוכן בה ושאר גדולי על דבר ההסכם‪ .‬גם העיקרים כמו שבת כשבאים‬
‫התורה והיראה‪ ,‬דינה כארץ ישראל‪ ,‬ושאר לדון על דבר חיזוק פוגשים בפירודים‪ .‬כגון לדעת‬
‫מדינות כחוץ לארץ‪ ,‬וכבר הפליגו ביציאה מארץ "הדת והחיים" צריך להעלים עין מחליבה בשבת‬
‫שאין הציבור יכולים לעמוד‪ ,‬וכן בעבודה בנמל‪,‬‬
‫לחו"ל‪) ,‬אגרות חזו"א ח"א ס' קע"ז(‪.‬‬
‫וכן בהספקת המים והספקת החשמל‪ ,‬ובכלל‬
‫במקום הדחק יש להעלים עין אף בקטיף בשבת‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה לגבי הפגנות וביטול תורה הכרוך בזה‪.‬‬
‫ת‪ -‬שני בחורים מישיבת ‪ ...‬שאלו את רבינו ובכלל אין להרבות בקטטות בשביל חילול שבת‬
‫החזו"א אם לעלות לירושלים להפגנה נגד השרות וגדול השלום‪.‬‬
‫לאומי‪ .‬השיב להם‪ :‬גם פנחס לא שאל שאלות‪.‬‬
‫המשיכו ושאלו‪ :‬והרי יש חשש של ביטול תורה‪ .‬ובמקום שאין צריך חיזוק אין צריך שיתוף‪ ,‬וכן‬
‫השיב‪ :‬גם פנחס סגר את הגמרא וקם לעשות את בכשרות אין צריך לדקדק שיהא באמת מה שנותן‬
‫מעשהו‪) ,‬משכנות הרועים א'קצח(‪.‬‬
‫בפיו כשר רק שיהיה הכשר מרבנים שפרנסתם‬
‫מהקהילה ועוד ועוד‪) ,‬אגרות חזו"א ח"א‪ ,‬אגרת‬
‫צ"ח(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה לגבי ספרים של המזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬פעם נכנסתי אליו בשב"ק וראיתי ספר‬
‫"משפטי עוזיאל" מונח בארץ ורצתי להרימו‪) ,‬ה‪-‬כל הנאמר כאן הוא לעג מר על האגודה שכל‬
‫וצעק‪ :‬מוקצה מחמת מיאוס‪ .‬והוסיף ואמר איך כולה יסדו אותה להיות ממש כמו מאה שערים‪,‬‬
‫האב עס דארטען אוועקגעלייגט‪) ,‬תרגום‪-‬אני ולהילחם נגד המזרחי והציונים‪ ,‬ותיכף בתחילת‬
‫דרכה אחר פחות מאבע שנים נהפכה לקשת רמיה‬
‫הנחתיו שם(‪) ,‬משכנות הרועים א'קצח(‪.‬‬
‫לרועץ לשולחיה‪ ,‬ונתחברה לחלוטין הן עם‬
‫המזרחי והן עם הציונים(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה דעת החזון איש אודות קוק ימ"ש‪.‬‬
‫ת‪ -‬פעם היה מדובר אודות רבנים שנמשכים‬
‫אחר המזרחי‪ ,‬ואמר שאובדים שני עולמות‪ ,‬ש‪ -‬האם הסכים החזון איש לעשות "תעודת‬
‫למשל "קוק" יענע וועלט האט ער זיכער נישט זיהוי"‪.‬‬
‫און דער וועלט ווער קוק'ט נאך היינט‪) .‬תרגום‪ -‬עם כינונה של המדינה הציונית הורה החזו"א‬
‫עולם הבא בודאי אין לו‪ ,‬ועולם הזה מי מסתכל להר"ר מ‪.‬ש‪ .‬שאל ירשום אותו ואף לא את‬
‫הרבנית במרשם האוכלוסין‪ ,‬ולא לסדר תעודת‬
‫אחריו היום(‪) ,‬משכנות הרועים א'קצח(‪.‬‬
‫זיהוי עבור שניהם‪) .‬משכנות הרועים א'ר(‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם טוב עשו גדולי הדור שמנעו לעלות לארץ‬
‫ש‪ -‬האם החפץ חיים היה משתייך לאגודה‪.‬‬
‫ישראל ובפרט עליה רבה ‪.‬‬
‫ת‪-‬בזה שהגדולים לא הרשו לעלות לארץ ישראל ת‪ -‬פעם הזכירו לפני החזו"א ענין האגודה והחפץ‬
‫חיים ז"ל‪ ,‬ונענה רבינו‪ :‬שהחפץ חיים לא היה לו‬
‫תקנו חטא המרגלים‪.‬‬
‫שייכות עם האגודה‪ ,‬ושאל אחד הרי השתתף‬
‫ש‪-‬האם צריך לאהוב את המדינה הציונית או בכנסיה שלהם‪ ,‬ענה בתוקף ובתרעומת‪ :‬הרי‬
‫לשנוא‪.‬‬
‫אמרתי לכם שלא היה לו שייכות אליהם‪) ,‬קובץ‬
‫ת‪ -‬בזה שהיראים שונאים כ"כ למדינה ולציונים לח"ש כסלו תשל"ז עמוד ב'(‪.‬‬
‫מתקנים העבירה של שנאת חינם שמזה נחרב‬
‫הבית מפני שהם שונאים ע"פ תורה‪) ,‬משכנות הוא אמר לי שאף פעם לא היה חבר באגודה‪,‬‬
‫הרועים א'קצח(‪.‬‬
‫)קובץ לח"ש‪ ,‬כסלו תשל"ז(‪.‬‬
‫כד‬
‫ש‪ -‬האם יש היתר על פי תורה להתחבר למזרחי‬
‫ולציונים או שמא הדבר עומד באיסור חמור‬
‫ונכנס לגדר מינות רח"ל‪.‬‬
‫ת‪ -‬הקלת חיבור להידועים )ה‪ -‬לציונים‬
‫ולמזרחים( הוא מינות ממש‪ .‬ומאוד נצטערתי על‬
‫הדבר… ורחוק הוא מאוד משום קולא בנוגע‬
‫לחיבור עמהם "אף לדבר מצוה" וכש"כ בגרם‬
‫חיזוק ידם או כבודם‪) .‬קובץ אגרות חזו"א ח"ב‬
‫אגרת ע"ה(‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר רב שמתיר להתחבר לציונים בין ע"י‬
‫בחירות בין ע"י כל אופן שהוא‪ ,‬הרי החזו"א‬
‫פוסק דינו של אותו רב אותו גדול אותו אדמו"ר‬
‫שהוא נקרא מסית ומדיח למינות(‪.‬‬
‫ש‪ -‬איזה דין יש לביכל )ספר( של נאומי האגודה‪.‬‬
‫ת‪ -‬פעם אחת אחז אחד מתלמידיו‪ ,‬ר' ג"נ‪ ,‬בשבת‬
‫ספר נאומים של יצחק מאיר לעווין‪) ,‬רובם ממה‬
‫שנאמר בכנסת המינים(‪ ,‬וציווהו החזו"א‬
‫להשליכו מידו משום מוקצה‪) ,‬קובץ לח"ש כסלו‬
‫תשל"ז(‪.‬‬
‫ש‪-‬עד כמה צריך להקפיד ולדקדק באיזה ספרים‬
‫לומדים בת"ת ובבתי חינוך לבנות‪.‬‬
‫ת‪ -‬אחרי שמעי את הנימוקים המאלצים שימוש‬
‫בספרי מינות של המינים המפורסמים‪ ,‬הנני שב‬
‫עוד הפעם לדרוש ע"פ התורה לבער עבודה זרה‬
‫מבית העומד לה' ולתורתו‪ ,‬ולמנוע להלעיט את‬
‫הצעירות הכשרות ב"סם המות" וגדול המחטיאו‬
‫מההורגו‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫כה‬
‫דרך הליטאים‪ ,‬הרי לא היית מחזיק מעמד אפילו‬
‫ויש בזה חילול שמו ית' בנתינת גדולה וכבוד חמש מינוט אלא תיכף היית מתפלץ ומתפורר‬
‫לאויביו ולמדיחי ישראל אחרי המינות‪ ,‬וגווע מרוב בעתה וחרדת אימים(‪.‬‬
‫ובהחזקת ספריהם היורים חצים כלפי מעלה‪,‬‬
‫ואין דבר שיש בו טעם ונימוק להתיר תועבה )המשך חזון איש(‬
‫הזאת‪ .‬מובטחני בהורי התלמידות שלא יוציאו רצוני להעיר עובדא בא לידי‪ .‬הביאו ההורים‬
‫את בנותיהם בשביל שיוציאו את הספרות שילדיהם לומדים בת"ת פה לפני חוברת מלוקט‬
‫המתועבה מסדר הלימודים‪) ,‬קובץ אגרות חזו"א מפניני הספרות של "עוכרנו" היותר מפורסמים‪,‬‬
‫ושמות מחבריהם נדפס בסוף החוברת‪ .‬ובזה‬
‫ח"א אגרת ר'(‪.‬‬
‫מלעיטים את הרכים‪….‬אנחה שוברת כל הגוף‬
‫…בנוגע לשימוש בספרים שחיברום מסיתי עם שמעתי מן ההורים‪ ,‬וכי בזה יקדישו את מוחות‬
‫ישראל לאמונות כוזבות‪ ,‬ודאי אין שום היתר הרכים‪ .‬את החוברת קרעתי לפניהם לגזרים‪,‬‬
‫בזה‪ ,‬ואין נפקותא אם יש מינות במאמר זה או וקראתי את המנהל והשיב שהכניס עבודה זרה‬
‫לא‪ ,‬ואחרי שמחברו מפורסם למרציא על יסודות זו להיכל הת"ת ע"פ פקודת מומחה‪ .‬נתחייבתי‬
‫המינות וקונה בזה שם טוב ונערץ בפי רבים‪ ,‬להודיע הדברים‪) ,‬אגרות חזו"א ח"א נ"א(‪.‬‬
‫השימוש בפרי ספרותו מרעיל את ליבות הרכים‬
‫ורעתם בטוחה‪ .‬והחינוך התורתי שאנו מבקשים נתחייבתי להעיר תשומת לב מהירה לבער את‬
‫ספרי הלימוד המפנים לבות הרכות של הצעירים‬
‫נהפך לרועץ‪.‬‬
‫והצעירות להכיר למלמדי העם את יוצרי‬
‫אין שום מכריח בעולם שיתיר את הדבר‪ ,‬ולא הספרות הכפרנית‪ ,‬ומרשים בלבותם בדרך ישר‬
‫הלימוד בהם לבד אסור אלא אסור להחזיקם או בעקיפין את ההערצה אליהם‪ .‬אין די מילים‬
‫בבית‪ ,‬ואף אם יתבטל בית ספר בשביל ביעור לפרש את הרעות הרבות הכרוכות בזה ואת‬
‫עבורה זרה זו‪ ,‬יבטלו אלף כיוצא בהן ואל יבטל העלבון הרוכש לנו התועבה הזאת‪) .‬אגרות חזו"א‬
‫אות אחת מן התורה‪ ,‬חבל שצריך לדבר בזה‪ ,‬ח"א נ"ב(‪.‬‬
‫)קובץ אגרות חזו"א ח"ב אגרת מ"ו(‪.‬‬
‫)ה‪ -‬ראה והזדעזע והסק מסקנות אמיתיות לגבי‬
‫כל הספרים שחיברו רבני וגדולי ואדמו"רי ימינו‬
‫החובקים חיק הזונה הצואנית‪ ,‬רבנים העמוסים‬
‫לעייפה עד מעל אזניהם במינות וכפירה ומפיצים‬
‫אותה ללא הרף בקרב תלמידיהם וחסידיהם‬
‫רח"ל‪) .‬עיין לדוגמה לעיל‪ :‬המדינה הציונית היא‬
‫נ' שערי טומאה‪-‬מעשה המדינה דומה למעשה‬
‫העגל זאת אומרת אפשר ללמוד אחד מהשני‪ -‬כל‬
‫יהודי צריך לכווין בולמלשינים על הציונים‬
‫והמזרחים‪ -‬אוי לו לעם ישראל מהצהרתו של‬
‫בעלפעור )בלפור(‪ -‬ואם יעברו חלילה על האיסור‬
‫שלא לעלות בחומה יעברו אחר כך על דחיקת‬
‫הקץ והמרידה באומות ח"ו‪ -‬מי שמסייע להם‬
‫הרי הוא כמותם‪ -‬אם הייתי עומד לפני הרבנים‬
‫המזרחים במקלי ובתרמילי הייתי אומר להם‬
‫שבתי צבי קדמכם‪ -‬לדברי הרבנים הנגררים אחר‬
‫הציונים אין איסור כלל לעלות ולכבוש את הארץ‬
‫וכאילו הסכים בית דין של מעלה עמהם‬
‫שהשבועות אשר השביע הקב"ה את ישראל שלא‬
‫ימרדו באומות וכו' נתבטלו ח"ו‪ -‬אם בעוה"ר‬
‫יתאשר ויתקיים הועד הלאומי בארץ הקדושה‬
‫)ה‪-‬כלומר אם תקום מדינה( שוב למה לנו חיים‪.‬‬
‫ע"כ ליקוט קצר(‪.‬‬
‫ראה והתבונן וחזור על לשון האמת הנוקבת עד‬
‫התהום ועולה עד שמי השמים של עמוד האמת‬
‫הזה‪:‬‬
‫ואין נפקותא אם יש מינות במאמר זה או לא‪.‬‬
‫השימוש בפרי ספרותו מרעיל את ליבות הרכים‬
‫ורעתם בטוחה‪.‬‬
‫החינוך התורתי שאנו מבקשים נהפך לרועץ‪.‬‬
‫אין שום מכריח שיתיר הדבר‪.‬‬
‫ולא הלימוד בהם לבד אסור אלא אסור להחזיקם‬
‫בבית‪.‬‬
‫ואף אם יתבטל בית ספר בשביל ביעור עבורה‬
‫זרה זו‪.‬‬
‫יבטלו אלף כיוצא בהן ואל יבטל אות אחת מן‬
‫התורה‪.‬‬
‫חבל שצריך לדבר בזה‪.‬‬
‫אי אי החזון איש מי יקימך מקברך לראות מה‬
‫הולך היום והכל ע"י רבנים שכביכול ממשיכים‬
‫אחד הציג לפני חוברת אחת מזה המין וכפי‬
‫דבריו משמשת חוברת זו לספר שימוש ב"בית‬
‫יעקב" ובתלמוד תורה‪ ,‬הדבר מזעזע מאד‪,‬‬
‫)אגרות חזו"א ח"א נ"ב(‪.‬‬
‫אחדשה"ט‪ ,‬רצוני להכניס תשומת לבם ע"ד הבא‪.‬‬
‫לפני שנה בערך הביאו שני אנשים בשברון רוח‬
‫להראני את החוברת הנלמד ב"תלמוד תורה ובית‬
‫יעקב" נרתעתי לראות כי נלקט מאותם הידועים‬
‫שהרבו להדיח ולהכרית את האמונה מפי עוללים‬
‫וצעירים‪ .‬והללו נזכרים בסוף החוברת כל דבר‬
‫בשם אומרו‪.‬‬
‫קרעתי את החוברת לגזרים ונשתתפתי בצערם‬
‫של ההורים יחיו‪ .‬והוריתי לאסור איסור גמור‬
‫ללמד בכמו אלו…יש להוציא את הרגל מטיט‬
‫היון של הספרות הכפרנית רח"ל‪) ,‬אגרות חזו"א‬
‫ח"א נ"ג(‪.‬‬
‫החינוך לקנאות וקיצוניות‬
‫מהחזון איש‬
‫)משכנות הרועים ח"ג א'רד(‬
‫כשם שהפשטות והאמת הם שמות נפרדות‪ ,‬כן‬
‫הקיצוניות והגדלות שמות נפרדות‪ .‬הקיצוניות‬
‫היא ההשתלמות על הנושא‪.‬‬
‫הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות‪ ,‬חלקו עם‬
‫הזייפנים‪ ,‬עם חדלי תבונה‪ ,‬אם אין קיצוניות אין‬
‫שלמות‪.‬‬
‫רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים כמכריזים‬
‫על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים‪ ,‬ומשאירים‬
‫בכל זה לעצמם זכותי ישראל נאמן באמונה‬
‫מספקת לתורה וד"ת‪ .‬ומרשים אנחנו לעצמנו‬
‫להגיד מנקודת משפטי‪ ,‬כמו שאין באוהבי חכמה‬
‫אהבה למיעוטה ושנאה לרוב חכמתה‪ ,‬כן אין‬
‫באוהבי תורה ומצות אהבה לאמצעיות ושנאה‬
‫לקיצוניות‪.‬‬
‫שו"ת אמרי צדיקים‬
‫כל יסודי האמונה י"ג העיקרים והמסתעפים‪,‬‬
‫המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות‬
‫הקלות ושטף החיים המופתחות תחת חשמש‪,‬‬
‫והכרתם הבחירה והמתורצת והמושיטה דוקנות‬
‫יתירה באמונתם היא נועם הקיצוניות‪.‬‬
‫ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק‬
‫קיצוניות מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה‬
‫בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי‪ ,‬רק בחבלי‬
‫יחוס מה הם מתיחסים אליה‪.‬‬
‫והקיצונים לעומק נפשם בכל רצון היותר כביר‬
‫לחמלה על חדלי הקצה‪ ,‬לא ירחשו כבוד ויקר‬
‫לאלה מתנגדיהם‪.‬‬
‫והתהום המפסיק ביניהם כאשר נפגש במעשים‬
‫ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות‬
‫וקטטות‪ ,‬יוסיף את הקרע לאין מרפא‪.‬‬
‫הבינוניות שיש לה זכות הקיום היא מידת‬
‫הבינונים האוהבים את הקיצוניות ושואפים‬
‫אליה בכל משאת נפשם‪ ,‬ומחנכים את צאצאיהם‬
‫לפיסגת הקיצוניות‪.‬‬
‫אבל מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצוניות‪.‬‬
‫חובת חינוכנו לקיצוניות‪.‬‬
‫הזיו של החינוך הוא לטעת בוז וגיעול נפש‬
‫להמתעוללים בקיצוניות‪.‬‬
‫אמנם לרוח הרותח בלב הנוער לא יבצר להוציא‬
‫משפט מרותח על האישים הפרטיים של‬
‫המתעוללים בקיצוניות…‬
‫אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים לא הצליחו‬
‫בשביל הזיוף‪.‬‬
‫החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות‬
‫עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו …‬
‫ואת סוד הקיצוניות גזלו ממנו בהתעולל בה גם‬
‫הוריו ומוריו‪.‬‬
‫כו‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫כז‬
‫ילקוט‬
‫חיוב שלש שבועות‬
‫והוא‬
‫ליקוט מאמרי צדיקים בחיוב השלש שבועות‬
‫שהשביענו הקב"ה בצאתינו לגלות‪:‬‬
‫שבועה ראשונה‪ ,‬אל תעלו בחומה ‪ -‬איסור עליה‬
‫המונית לארץ ישראל‪ ,‬אלא רק מעטים פה מעטים‬
‫שם‪ ,‬ודייקא ובתנאי תחת שלטון הגויי השולט‬
‫בארץ ישראל ולשלם להם מיסים ולהיות נשלטים‬
‫וכפופים תחתיהם‪.‬‬
‫שבועה שניה‪ ,‬אל תתגרו באומות ‪ -‬איסור מוחלט‬
‫להרים חרב נגד האומות‪ ,‬הן ערבים הן שאר גוים‪,‬‬
‫הן בארץ ישראל הן בחו"ל‪ ,‬הן לשם הגנה הן לשם‬
‫התקפה‪ .‬אלא תמיד להיות כפופים ונשלטים‬
‫ומשועבדים תחת הגוים אף אם הורגים בנו‬
‫וגוזרים עלינו גזירות רחמנא ליצלן רחמנא‬
‫לישזבן‪ .‬וזה עונש עבורינו על שהרבינו לחטוא‬
‫בארץ ישראל עד שהחרבנו את בית המקדש‪,‬‬
‫וגרמנו לאבינו הרחמן והטוב להשליכנו לגלות על‬
‫מנת למרק עוונותינו המרובים‪.‬‬
‫שבועה שלישית‪ ,‬אל תדחקו את הקץ ‪ -‬שלא לילך‬
‫שולל אחר משיחי שקר‪ .‬ושלא להקים מדינה ולא‬
‫ליקח לעצמינו שום שולטנות וממשלה וכל שכן‬
‫צבא לפני ביאת המשיח‪ ,‬אפילו צבא של צדיקים‬
‫וכשרים כצבא משה רבינו וכצבא דוד המלך ע"ה‪.‬‬
‫והזהיר אותנו הקב"ה אם משמרים אתם את‬
‫השבועות מוטב‪ ,‬ואם לאו הריני מתיר את‬
‫בשרכם כצבאות וכאיילות השדה‪ .‬וכמו שקיבלנו‬
‫מיקדמה בהריגת שש מילייאן יהודים באיירופא‬
‫עבור הקדמות והכנות להקמת מדינה‪ .‬וירחם ה'‬
‫מה מחכה עלינו עכשיו אחר שכבר קמה המדינה‪,‬‬
‫ומה עוד שכל זה נעשה בהסכמת ובהכשר ובעידוד‬
‫הרבנים והגדולים והאדמו"רים הציונים‪.‬‬
‫וכמוזהר לנו ע"י החסד לאברהם שקבלה בידו‬
‫מרבו ורבו מרבו עד הנביאים‪ :‬דע כי מסורת‬
‫קבלה יש בידינו כי באותו יום שיבוא מלך‬
‫המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ ישראל‪ ,‬ימצא‬
‫שם בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל‪,‬‬
‫)חסד לאברהם מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫והרי לך ליקוט‬
‫מעשרות צדיקים המדברים בדין חיוב השלש‬
‫שבועות‪ .‬ועליהם אפשר להוסיף כהנה וכהנה עוד‬
‫מאות רבות‪ .‬ואתה הקורא טרח אם תוכל למצוא‪,‬‬
‫חוץ מש"ץ ואחריו במישרין רבני וגדולי ואדמו"רי‬
‫ימינו‪ ,‬נסה למצוא אפילו צדיק אחד או מפרש‬
‫תנ"ך גמרא או מדרשים או פוסק אחד שמתיר‬
‫לעבור ואפילו רק על שבועה אחת‪ ,‬אף כי על‬
‫כולם‪.‬‬
‫מדרש רבה‪:‬‬
‫מי פרע לכם מגלות מצרים משה ואהרן‪ .‬מי פרע‬
‫לכם מגלות פרס ומדי מרדכי ואסתר‪ .‬מי פרע לכם‬
‫מגלות יון חשמונאי ובניו‪ .‬מי פורע לכם מגלות‬
‫רביעית נטרונא‪ ,‬במטותא מינייכו לא תבעוניה‬
‫מהבהבא‪) .‬ופירשו המפרשים נטרונא‪ -‬לשון וענין‬
‫חיכוי והמתנה‪ .‬מהבהבא‪ -‬לשון לא מבושל כל‬
‫צרכו אלא כמאכל שרק מהובהב מעט על האש(‪.‬‬
‫הרמב"ם באיגרת תימן‪:‬‬
‫ולפי שידע שלמה הע"ה ברוח הקודש שהאומה‬
‫הישראלית באורך זמן גלותה תפצר להתנועע‬
‫בלא עת הראויה ויאבדו בשביל זה ויבואו עליהם‬
‫צרות והזהיר מלעשות זאת‪.‬‬
‫והשביע האומה ואמר‪ ,‬השבעתי אתכם בנות‬
‫ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד‬
‫שתחפץ‪ .‬ואתם אחינו אהובינו קבלו עליכם ולא‬
‫תעירו את האהבה עד שתחפץ‪ ,‬ובורא עולם‬
‫במידת רחמים יזכור לקבץ גלויות נחלתו‪.‬‬
‫והרה"ק מרוזין היה רגיל לומר כי אין לנו אלא‬
‫דברי בן מיימון באיגרת תימן‪.‬‬
‫כשהיה גירוש ספרד ויצאו תשע מאות אלף‬
‫יהודים אנשים נשים עוברות ומניקות ילדים‬
‫וילדות ותינוקות בני יומן זקנים וזקנות וחולים‬
‫וכו'‬
‫ולא קשה לתאר שרובא דרובא דרובא מתו תיכף‬
‫בשבועות הראשונים‪ ,‬ואלו שנשארו התפזרו‬
‫ביערות ובמדבריות בהרים ובגאיות‪.‬‬
‫באותה תקופה היה מלך תוגרמא )טורקיא( הוא‬
‫המושל בארץ ישראל‪ ,‬וכששמע שמע היהודים‬
‫המגורשים הנודדים בהרים שלח להם שליחים‬
‫שהוא מלך תוגרמא הוא המושל בארץ ישראל‬
‫וברשותו ומרצונו הוא פותח להם את שערי ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ועתה הוא קורא לכולם לעלות לארץ‬
‫הקודש וייטיב עימם‪.‬‬
‫כשהגיעו אליהם השלוחים מצאו אותם קרועים‬
‫ובלועים עמוסים לעיפה במחלות ומגפות מות‬
‫ורעב נורא‪ ,‬והגישו להם את דבר מלך תוגרמא‪.‬‬
‫מששמעו זאת היהודים ענו להם שמודים לו‬
‫למלך על טוב ליבו ויחולו רוב ברכות על ראשו על‬
‫רצונו לחלצם ולעזור להם‪ .‬אך אינם יכולים לקבל‬
‫טובתו כי מיום שגלו מארץ ישראל אסר עליהם‬
‫בורא עולם בשבועות חמורות לחזור לשם‪.‬‬
‫המהר"ל מפראג‪:‬‬
‫דלא רק אם האומות מסכימים אסור לעבור על‬
‫השבועות‪ ,‬אלא אפילו אם האומות יכריחו אותם‬
‫על כך ומייסרין אותם ביסורים משונים וקשים‬
‫מאוד ומסרקין את בשרם במסרקות ברזל‪,‬‬
‫ואפילו אם ירצו להמית אותם‪ ,‬אף על פי כן אסור‬
‫להם לעבור על אחד משלש שבועות אלו ויהרג‬
‫ואל יעבור‪) ,‬נצח ישראל פרק כד(‪.‬‬
‫רבי יהונתן אייבישיץ‪:‬‬
‫דכנסת ישראל צווחה באלה ובשבועה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ ,‬נגד קיבוץ‬
‫ישראלי‪ ,‬באם שהכל נועדו יחדיו לילך לירושלים‬
‫וכל האומות מסכימים על זה אפילו הכי צווחה‬
‫שחלילה שתלך שמה‪) ,‬אהבת יהונתן ואתחנן(‪.‬‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫ורבי יהושע לייעב סיים‪:‬‬
‫הרמח"ל )ספר תפילות לרמח"ל(‪:‬‬
‫תפילה קי‪ -‬צריך להמתין שלא לעורר אהבה עד מובטחני שאם לא ננקוט בדרך זו הרי לבסוף כלל‬
‫שזה יתגלה בעולם שנאמר בו אם תעירו ואם ישראל יתחרטו על כך‪.‬‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪.‬‬
‫תפילה שמ"ט‪ -‬כתיב השבעתי אתכם בנות אלא ששיטנא נצח והאסיפה לא נתקיימה‪ .‬יש‬
‫שטענו כי מכיוון שיד ישראל תקיפה ודבוקה בה'‬
‫ירשלים אם תעירו וגו' שלא לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫תפילה שצ"ד‪ -‬ומי ששומר שכינתך… שלא אלקי ישראל בתורה ובמצוות היטב‪ ,‬ומארגני‬
‫התנועה ידועים למופקרים ואפיקורסים‪ ,‬לא יהיה‬
‫לדחוק את הקץ אלא להמתין שיתבשל הפרי…‬
‫תפילה תקי"א‪ -‬ומי שרוצה לדחוק את הקץ … יהודי כשר שומע להם ושבקיה לרוויא וממילא‬
‫נאמר בו כל הדוחק את השעה השעה נפיל )ה‪-‬הניח את השיכור וממילא יפול(‪.‬‬
‫דוחקתו…מי שרוצה להתקרב מקלקל ולא‬
‫מתקן‪ .‬לפיכך נאמר לישראל אם תעירו ואם ויש שחששו מכיון שחלק מהעולם הנוצרי ראו‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ .‬ובמה השביענו‪ ,‬בעין יפה את התארגנות הציונים הרי ע"י יציאה‬
‫אלא בשם צבקות דכתיב השבעתי אתכם בנות למלחמה נגדם באמצעים חמורים כחרם וכו'‬
‫ישיגו את הכיוון ההפוך ויעשה לחיזוקם‪.‬‬
‫ירושלים בצבאות…‬
‫כח‬
‫אור החיים הקדוש‪:‬‬
‫ואתכם אזרה בגוים‪ .‬יתבאר הכתוב על דרך‬
‫אמרם במסכת כתובות קי"א שהשביע ה' את‬
‫ישראל שלש שבועות‪:‬‬
‫אחת שלא יעלו בחומה פירוש ביד חזקה‪.‬‬
‫ואחת שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים כאן רמז לשני‬
‫דברים‪ ,‬אומרו אזרה שלא יעלו בחומה‪ .‬ואומרו‬
‫בגוים שלא ימרדו בגוים‪.‬‬
‫ואומרו והריקותי אחריכם חרב יתבאר על דרך‬
‫שאמרו שם וז"ל‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל אם‬
‫אתם מקיימין השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר‬
‫את בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪ .‬והוא אומרו‬
‫והריקותי אחריכם חרב‪ ,‬שתהיה חרב מרוטה‬
‫לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי בגוים כנזכר‬
‫יהיה בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪) ,‬ויקרא כו‬
‫לג(‪.‬‬
‫תשובת הריב"א‪:‬‬
‫)זו התשובה חוזקה על ידי כל גדולי הדור ההוא(‪.‬‬
‫וגם נאמין באמונה שלימה במה שאחז"ל )כתובות‬
‫קיא‪ (:‬אחת מן השבועות שהשביע הקב"ה את‬
‫ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫ואין אנחנו רשאים לעשות שום פעולה לבא אל‬
‫המנוחה ואל הנחלה גם אם יהיה לנו כפליים‬
‫כיוצאי מצרים שלופי חרב מלומדי מלחמה אין‬
‫אנחנו רשאים לעלות ולכבוש ארץ ישראל וכו'‬
‫ולא נתערב עם שונים ולא עם פריצי בני עמנו‬
‫המחבלים כרם ה' צבקות‪) ,‬חלק או"ח יו"ד סי'‬
‫א(‪.‬‬
‫רבי משה יהושע לייעב דיסקין‪:‬‬
‫באחרית ימיו שמע על רוח הרעיון הלאומי שהחל‬
‫לפעם בקרב בית ישראל‪ .‬ובהבחינו ברגש קדשו‬
‫בסכנה החדשה גילגולה של ההשכלה‬
‫והרעפארם המרחפת על ישראל‪ ,‬שלח אחרי‬
‫שנים מגדולי תלמידיו הגאונים ר' זרח‬
‫בראווערמאן ז"ל ור' משה פראנקענטאל )שוחט(‬
‫ז"ל‪ ,‬וזרזם לשגר מכתבים בשמו לשלשה מגדולי‬
‫הדור בגולה לכנס אסיפה ולטכס עצה איך לקדם‬
‫פני הרעה בעוד מועד בהדגישו‪:‬‬
‫כי סכנה איומה אשר כמוה לא נהיתה מרחפת‬
‫על שמי היהדות שבמשך הזמן עלולה ח"ו‬
‫לעשות שמות בכלל ישראל‪.‬‬
‫באותו מעמד הורה הגאון מבריסק ז"ל לציין‬
‫בשמו‪:‬‬
‫כי דעתו היא שגדולי ישראל יתאספו מיד‬
‫ויחרימו את הציונים ויוציאום מכלל ישראל‬
‫לגזור על פיתם ולאסור החיתון בהם כמו שעשו‬
‫חז"ל עם הכותים‪.‬‬
‫היו שטענו כי אמנם רוצים במאוד להוציא הדבר‬
‫לפועל אך בעוה"ר באשמת המשכילים לא יתכן‬
‫לקיים אסיפה היות שצריכים להשיג רשיון‬
‫מהממשלה לזה והדרך זרועה קשיים‪.‬‬
‫בין כך ובין כך הענין לא יצא לפועל וכל ימיו‬
‫הצטער אותו צדיק על כך באמרו‪:‬‬
‫יבואו ימים ויוכחו בצדקת הצעתי‪) ,‬מרא דארעא‬
‫דישראל כרך ב דף מג(‪.‬‬
‫האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא‪:‬‬
‫)הזהיר שאם תקום מדינה אז תיכף על כל‬
‫היהודים הדרים בארץ ישראל לברוח משם(‪:‬‬
‫נאר עס קען חלילה זיין אז קודם ביאת המשיח‬
‫זאל מעשה שטן מצליח זיין און די רשעים וועלן‬
‫קריגן א ממשלה אין ארץ ישראל‪ ,‬איז א חוב אויף‬
‫יעדן יוד וואס ער מוז אוועקפארען פון זיין היים‪,‬‬
‫זאל ער פארן קיין אמעריקע אדער ערגעץ‬
‫אנדערש‪ ,‬נאר נישט קיין ארץ ישראל‪ ,‬אונטער די‬
‫ממשלה פון די רשעים‪ ,‬ווייל זייער ממשלה איז א‬
‫גרויסע סכנהיעדען יוד בגוף ובנפש‪) ,‬ילקוט‬
‫מאמרים אום אני חומה קונטרס ו'‪ ,‬ה' תשא י"ג‬
‫אד"ר תשי"ז דף מ"ה(‪.‬‬
‫)תרגום‪ :‬רק יכול להיות חלילה שקודם ביאת‬
‫המשיח מעשה שטן יצליח והרשעים )ה‪-‬הציונים(‬
‫יקבלו שלטון על ארץ ישראל‪ .‬וזה חוב על כל‬
‫יהודי והוא מוכרח ליסוע משם‪ .‬שיסע‬
‫לאמעריקא או למקום אחר העיקר לא בארץ‬
‫ישראל תחת ממשלת הרשעים מחמת‬
‫שהממשלה שלהם היא סכנה גדולה ליהודים בגוף‬
‫ובנפש(‪.‬‬
‫הס"ק רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי‪:‬‬
‫ביקשו אותו בשם כל רבני הספרדים שיהיה הרב‬
‫הראשי של הספרדים ברבנות ויחזיר עטרה‬
‫ליושנה‪.‬‬
‫וזאת אשר השיב להם‪:‬‬
‫לא די שאתם טועים את עצמכם‪ ,‬עוד רצונכם‬
‫להטעות אותי ולהכניס החץ בי‪ .‬יאמרו נא באיזה‬
‫כח באתם למשול בארץ ישראל‪ ,‬הלא ע"י כח‬
‫הציונים החופשים‪ ,‬אשר אם היו יכולים לעקור‬
‫התורה מן העולם ח"ו היו עוקרים‪ ,‬ואתם‬
‫מאמינים בהם‪ .‬בקהלם אל תחד כבודי ולא ארד‬
‫עימכם בזה אדרבא אעמוד נגדכם בכל יכולתי‪.‬‬
‫ואודיעכם אחרית דבר מראשיתו‪ .‬כי עכשיו‬
‫הציונים בוחרים בזקנים‪ ,‬ואח"כ ימאסו בם‬
‫ויכניסו במקומם שחורי הזקן‪ ,‬ואח"כ מספרי‬
‫הזקן‪ ,‬ואח"כ גלוחי הזקן וכו'‪ .‬לכן עליכם לדעת‬
‫כי חורבן התורה והיהדות מתחיל מיכם‪ ,‬ואתם‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫כט‬
‫עתידין ליתן את הדין לשמים על כל חטאים כששמע מרבני האגודה שאומרים אתחלתא‬
‫ופשעים של כל הדורות הבאים אחריכם וכו' דגאולה אמר‪ :‬הם אומרים שזו אתחלתא דגאולה‬
‫ואני אומר שזוהי אתחלתא דגלותא‪.‬‬
‫וכו'‪.‬‬
‫והמשיך ואמר שלהקים מדינה זוהי המכה‬
‫כשבאו אליו אח"כ אנשים גם רבנים או והצרה הכי גדולה לעם ישראל‪.‬‬
‫אדמו"רים שבאו לארץ ישראל ושמע שהיו אצל‬
‫"קוק" הרב הראשי הראשון של הרבנות החזון איש‪:‬‬
‫הציונית‪ ,‬לא אבה לקבלם ולהכניסם לביתו הקלת חיבור להידועים )ה‪-‬הציונים( הוא מינות‬
‫ואמר‪:‬‬
‫ממש‪) ,‬קובץ אגרות חזו"א ח"ב איגרת עה(‪.‬‬
‫הלא כבר היו אצל "קוק" ומה יחפצו ממני ומדוע‬
‫אתם פוסחים על שתי הסעיפים‪) ,‬מסעות‬
‫ירושלים‪ ,‬חיות אש אות מ'(‪.‬‬
‫פעם אחת שאלו אותו לחוות דעתו בענין האגודה‬
‫והשיב שאין חילוק בין הציונים והמזרחים‬
‫והאגודים רק בשמא‪) .‬ה‪-‬כלומר רק שמם שונה‬
‫אבל כולם שוים לרעה(‪.‬‬
‫היה אוהב מאוד כששמע מצדיק ואדמו"ר אשר‬
‫לא כרע לבעל לשום אחת מהמפלגות וכיתות‬
‫הנ"ל ואדרבא מוחה בהם ומקנא קנאת ה'‬
‫צבקות‪.‬‬
‫ואמר כי מידה זו אהובה לו מן הכל ועולה על‬
‫כולנה יותר מבקיאות התורה והפלגה בחסידות‬
‫וזכות אבות אם כי רב הוא‪) ,‬מסעות ירושלים‬
‫חיות אש אות מז(‪.‬‬
‫בגזירת עירין פתגמין הנני מודיע בשער בת‬
‫רבים‪ ,‬שאסור לכל איש אשר רגלי אבותיו עמדו‬
‫על הר סיני ואשר יש לו חלק באלוקי ישראל‬
‫ותורתו להשאר חבר בועד הלאומי‪) ,‬ה‪ -‬לפני‬
‫הקמת מדינת השמד הציונית קראו לזה ועד‬
‫הלאומי( אשר הרימה יד בתורת משה ומחללת‬
‫חוקי התורה והדת בשאט נפש‪ .‬וחלילה לכל‬
‫ישראל כשר לבוא בחברתם‪ ,‬ומכל שכן לסייע ידי‬
‫עוברי עבירה וחטאים בנפשותם באיזה סיוע‬
‫שהוא‪ .‬וישראל עם קדוש ישמעו לדברי חכמים‬
‫ולא ישמעו לדברי פתויים והסתה והוראת היתר‬
‫מסרסורי עבירה איזה שהם‪) ,‬שו"ת הסבא‬
‫קדישא א לב(‪.‬‬
‫הרביז"ל מסאטמאר‪:‬‬
‫אקוה שימצאו אנשים שאחר העיון בכל הדברים‬
‫שכתבתי יהיה להם תועלת מדברי‪ .‬ואם יעלה‬
‫בידי שאזכה להוציא מהמבוכה בדעה הרעה‬
‫הזאת אף אחד מישראל הכל כדאי‪.‬‬
‫כי אם ניקח כל פירצות הדור והעבירות המרובות‬
‫הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים‬
‫אחת‪ ,‬ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה‪,‬‬
‫תכריע את הכל‪ .‬שהיא השורש פורה ראש ולענה‬
‫של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין‬
‫שבכל העולם כולו‪ .‬והן המה המטמאים את כל‬
‫העולם כולו‪) ,‬ויואל משה עמוד יא(‪.‬‬
‫רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‪:‬‬
‫וכן הדבר ברור כשמש שתקיא הארץ אותם כי‬
‫היא פלטרין של מלך ואינה מקיימת עוברי‬
‫עבירה מכש"כ עוברים להכעיס‪ .‬אינני בא בזה‬
‫לא לברך ולא לקלל אלא כיון שהדברים כתובים‬
‫בתורה על כרחינו יתקיימו‪) ,‬קובץ מאמרים‪,‬‬
‫אומר אני מעשי למלך סעיף ה(‪.‬‬
‫)ה‪-‬וארז"ל אין פורענות באה לעולם אלא בגלל‬
‫הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים‪ .‬וכמו‬
‫שראינו באיירופא וכו' ה' ישמור מעתה(‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר רב שמתיר להתחבר לציונים בין ע"י‬
‫בחירות בין ע"י כל אופן שהוא ולא מקדש‬
‫מלחמה נגד הציונים‪ ,‬הרי החזו"א פוסק דינו‬
‫שנקרא מסית ומדיח למינות‪ .‬וכידוע שעל פי‬
‫הלכה מין גרוע לאין ערוך ושיעור מאפיקורס(‪.‬‬
‫פעם השיב החזו"א ז"ל לאחד שהיה ראוי לקבוע‬
‫את יום ה' אייר לתענית‪) ,‬בשפה העברית דף כ'(‪.‬‬
‫החפץ חיים‪:‬‬
‫באתי בזה בקוצר אומר שהציונות אסורה לבא‬
‫בקהל‪.‬‬
‫וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות בגלות‬
‫ומשועבדים לעמים‪) ,‬מכתב קי"ג מהספה"ק‬
‫דובב שפתי ישנים(‪.‬‬
‫הגרי"ז מבריסק‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫המדינה היתה טריפה ואסורה באותה המידה‪,‬‬
‫)אום אני חומה קונטרס ו אדר ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫הגאון ר' אליקום שלעזינגער שליט"א סיפר ששאל‬
‫פעם את מרן הגרי"ז מבריסק זיע"א מה יהא סופה‬
‫של המדינה הציונית‪,‬‬
‫וענה לו‪ :‬שמד‪.‬‬
‫כל משיחי השקר הסתיימו בשמד‪ ,‬ממשיח השקר‬
‫הראשון נולדה הנצרות וכן כת ש"ץ וכל משיחי‬
‫השקר השתמדו לבסוף‪.‬‬
‫)מכאן ואילך מהספה"ק דובב שפתי ישנים‪,‬‬
‫האות לפני מסמן מאיזה מכתב הועתק(‪:‬‬
‫הגאון ר"י פינטו‪:‬‬
‫א‪-‬בפירושו לעין יעקב כותב בזה‪ ,‬ומשמע איסור‬
‫לעלות מכל הארצות לא"י עד שתחפץ אהבת‬
‫הקב"ה לגאול את ישראל‪.‬‬
‫רבי יעקב לארבערבוים מליסא‪ -‬אב"ד סטרי‬
‫בעל חוות דעת‪:‬‬
‫א‪-‬חלילה לנו להשיא דעתינו מאזהרת רבותינו‬
‫בכתובות אם לאו אני מתיר את בשרכם‪.‬‬
‫רבי יוסף זונדל מסאלאנט‪ -‬ירושלים עיה"ק‪:‬‬
‫ד‪-‬ומפי קדשו של אדמו"ר בעל נפש החיים ז"ל‬
‫שמעתי נוראות בשם מרן החסיד ר' אליהו ז"ל‬
‫בענין השבועות המפורטות בכתובות קי"א‪ ,‬ואין‬
‫פה המקום לאריכות‪.‬‬
‫ד‪-‬צער גדול בלבנו שר' צבי שכח השלש שבועות‬
‫שלא יגלו את הקץ ושלא ידחקו את הקץ‪.‬‬
‫ד‪-‬ומביא דברי הרשב"א בחידושיו למגילה שלא‬
‫תהיה הגאולה שלימה עד זמן המשיח והוא יקבץ‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫ל‬
‫הכל‪ ,‬דח"ו לחשוב שנכבוש ונירש את הארץ מכיסם לתכלית הזה‪ .‬אבל הם רוצים שיעמדו שני‬
‫כמנהגו של עולם ובדרך הטבע‪.‬‬
‫גדולי הדור בראש גולים השבים לארצם‪.‬‬
‫רבי צבי הירש חיות‪ -‬אב"ד זאלקווא בעל שו"ת‬
‫מהר"ץ חיות‪:‬‬
‫ה‪-‬והמנהג שלא לעלות כבר נתחקה לדין תורה‪,‬‬
‫ואנחנו מאולפים ומוכרחים לסמוך על הרשב"ש‬
‫שהיה מזרע הרמב"ן וזה לשונו בתשובותיו סימן‬
‫ב '‪:‬‬
‫מצוה זו אינה מצוה כוללת לכל ישראל בגלות‬
‫החל הזה‪ ,‬והיא נמנעת‪ ,‬כמשארז"ל בכתובות‬
‫פרק האחרון שהיא מכלל השבועות שהשביע‬
‫הקב"ה את ישראל‪ ,‬וצא וראה בני אפרים מה‬
‫קרה להם שמיהרו את הקץ‪) ,‬ה‪-‬שהרגו את כולם(‪.‬‬
‫ה‪-‬יש עכשיו חששות אחרות לסכנות על כלליות‬
‫ישראל לעלות ולהתישב‪ .‬ורק בשלשה דברים הדין‬
‫יהרג ואל יעבור‪ ,‬אבל בשאר התורה הדין דיעבור‬
‫ואל יהרג‪ ,‬ואם לא עבר העבירה והומת‪ ,‬הרי זה‬
‫נתחייב בנפשו לשמים‪ .‬ואם הדין כן בסכנה לאדם‬
‫אחד בלבד‪ ,‬כל שכן בסכנה הנוגעת לכללות העם‪.‬‬
‫ה‪-‬ועוד חשש גדול לעינינו השקול כנגד כל‬
‫החששות‪ ,‬וזה הוא‪ ,‬אם אחינו יחזיקו את‬
‫המצוות והורשתם וישבתם בזמן הזה למצוות‬
‫עיקריות‪ ,‬יתרבו אחינו בארץ ובניהם אחריהם‪,‬‬
‫ודבר טבעי הוא שברבות הימים יבואו אחינו‬
‫בארץ בנגיחות וקרבות עם יושבי הארץ ומן‬
‫הנמנע שלא תהיה שפיכות דמים ח"ו‪ ,‬ומי יודע‬
‫אם לא יחשבו בשמים שמרדנו באומות ח"ו‪ ,‬כי‬
‫עד ביאת משיח להם הארץ‪.‬‬
‫ה‪-‬בשום אופן לא אסכים למטרה וקיבוץ גלויות‬
‫כי זה משמע כיבוש ושליטה לפני ביאת המשיח‪.‬‬
‫רבי שלמה קלוגער‪ -‬אב"ד בראדי בעל מהרש"ק‪:‬‬
‫ז‪-‬ועתה אגלה את לבו‪ ,‬שאחרי שלפני כמה חדשים‬
‫השגתי מכתב מר' צבי נ"י‪ ,‬ובקראי דבריו זלעפה‬
‫אחזתני‪ ,‬כי הוא אומר פשוט שעיקר מגמתו ליסד‬
‫מלוכה‪ ,‬והביא כמה מאמרים מחז"ל לחזק את‬
‫דעתו‪ ,‬וראוי לקרוע לשמיעת מחשבה זרה כזו ‪.‬‬
‫ז‪-‬ואדבר נגד מלכים ולא אבוש לומר לא תעלה‬
‫זאת על דעתנו שקיבוץ גלויות תלוי בשכל אנושי‪.‬‬
‫ז‪-‬ובואו וראו כי רוב גדולי תורה ויראה עמודי‬
‫עולם לא עלו‪ .‬ואנחנו ידענו ואבותינו ספרו לנו‬
‫שהבעש"ט והגאון החסיד מווילנא זצ"ל חזרו‬
‫מאמצע הדרך‪ ,‬והגאון אמר כי גילו לו מן השמים‬
‫שעליה זו ירידה היא‪ ,‬וגם הצדיקים‬
‫המפורסמים בדורנו רבי ישראל מרוזין ורבי‬
‫מאיר מפרעמישלאן ז"ל לא עלו‪.‬‬
‫ז‪-‬ומפי ר"מ שמעתי שכתב לר' צבי מכתב תוכחה‬
‫כתשובה מאהבה‪ ,‬והזהיר בו שיחדול מלעסוק‬
‫בענין גדול זה‪ ,‬וסיפר לי כשדיבר עם הרה"צ‬
‫מרוזין בענין העליה לארץ ישראל והזכיר לו‬
‫מהשיטה של ר' צבי‪ ,‬אמר לו גם לבי יחיל לגאולה‬
‫וישועה‪ ,‬אבל מי ידרוך בנפשו עוז להרים ראש‬
‫נגד אזהרת חז"ל ג' שבועות השביע הקב"ה וכו'‪.‬‬
‫ז‪-‬ושמעתי מפי מו"ר הקדוש בעל משנת חכמים‪,‬‬
‫שבימי הש"ך זצ"ל באו אליו שני אנשים חכמים‬
‫ויראי אלקים ומענה בפיהם שיש להם היכולת‬
‫לכבוש את ארץ ישראל בעזרת איזה שרים‪,‬‬
‫שיפעלו על הסולטאן לפתוח לנו שער‪ ,‬והודיעו‬
‫לרבינו שהסכימו לזה ארבעים אלף מאחינו‪,‬‬
‫וביניהם עשירים מופלגים‪ ,‬שמוכנים להוזיל זהב‬
‫הש"ך נבהל ונרעד מדבריהם‪ ,‬ותשובתו היתה‬
‫עפ"י המובא במדרש‪ ,‬שבמעשה העגל נתכנסו‬
‫ארבעים אלף שעלו עם ישראל ושני חרטומי‬
‫מצרים עמהם‪ ,‬ויודעים אתם מה שגרמו שני‬
‫החרטומים והארבעים אלף‪ .‬ומה שאתם זוממים‬
‫לעשות הוא כמעשה העגל‪.‬‬
‫הש"ך קרא מנהמת ליבו‪ ,‬הארץ היא נחלת ה' ואין‬
‫ביד שום אדם להחזירה‪ ,‬והנביא הבטיח אותנו‬
‫חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו‪ .‬אך שני האנשים‬
‫האלה הרבו לדבר גם הם דברים היוצאים מן‬
‫הלב‪ ,‬עד מתי נהיה בארצות לא לנו וכצאן‬
‫לטבחה‪ ,‬כי כנודע היו אז ימי אפלה וצרה מחמי"ל‬
‫ימ"ש )ה‪-‬גזירות ת"ח ות"ט(‪.‬‬
‫על זה השיב הש"ך בדמעות‪ ,‬האמינו לי אחים כי‬
‫פורק אין מידם רק הוא לבדו‪ ,‬ורק ברצונו נמצא‬
‫בארץ אבותינו מנוח‪ ,‬וישראל יציץ ויפרח על‬
‫אדמת הקודש‪ .‬אך חלילה לבוא ע"י השתדלות‬
‫אצל מלכים ושרים וברצי כסף להארץ‪.‬‬
‫והדבר ידוע‪ ,‬שרבינו הש"ך השתוקק לעלות‬
‫לציון עיה"ק‪ ,‬אבל אחר שנודע לו שעלתה רק‬
‫מחשבה בלב אנשים לבוא לארץ ולשלוט בה‬
‫ולחדש המלוכה‪ ,‬חזר מדעתו‪ ,‬ואז יצא לגור בק"ק‬
‫האלישוי‪.‬‬
‫ז‪-‬שמענו גם שלרבינו התוספות יום טוב פנו רבני‬
‫ירושלים תובב"א לבוא לשם‪ ,‬אבל לו היו חששות‬
‫אם הוא כדאי לדור בארץ ישראל‪.‬‬
‫רבי אהרן משה טויבש‪-‬אב"ד יאסי בעל שו"ת‬
‫תועפות ראם‪:‬‬
‫ח‪-‬אני בא בשאלה איך יעלה על דעת שום אדם‬
‫בן תורה לאסור הדירה בחו"ל‪ ,‬הלא אמרינן‬
‫שחסד עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לבין‬
‫האומות‪ ,‬והטיל עלינו חובת גלות‪ ,‬וחלילה לנו‬
‫לפגום אזהרות חז"ל שלא לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫רבי ירוחם יהודה לייעב פערלמאן‪" -‬הגדול‬
‫ממינסק"‪:‬‬
‫יא‪-‬חז"ל צפו ברוח קודשם שאם תמסר המצוה‬
‫הזאת לכל ותקבע חובה על כל אחד ואחד‪ ,‬אז‬
‫יפרצו חוק ומוסר ויעפילו לעלות בלי עת וחשבון‬
‫ומשטר‪ ,‬ומכנפי הארץ ינהרו אליה אנשים‬
‫לאלפים‪ ,‬ובזה שתים רעות יעשו‪ ,‬האחת כי‬
‫בעלותם יתהוו פרצות בלי סדרים ויגדלו‬
‫השערוריות ‪.‬‬
‫השנית‪ ,‬כי תנועות והתעוררות כאלה תוכלנה‬
‫להביא רוח פשע ומרד בלב העם‪ ,‬לא רק ברבונו‬
‫של עולם אשר שלו הארץ‪ ,‬רק גם נגד מלכי ושרי‬
‫ארץ‪ .‬ולצאת ברוח חפשי ויד רמה ואיש כלי מפצו‬
‫בידו‪ ,‬הידו תקצור לכבוש הארץ‪.‬‬
‫יא‪-‬ובקיצור אני אומר כי אם יבואו המוני אחינו‬
‫לארץ‪ ,‬יסבבו מרידה בהקב"ה שהשביע את‬
‫ישראל שלא יעלו בחומה יחד וביד חזקה ושלא‬
‫ימרדו באומות העולם‪ ,‬ובמאמר חז"ל זה נחלש‬
‫כח המצוה דישיבת ארץ ישראל ויגרעוהו‬
‫בכמותה‪ ,‬וזה על דרך אמרם הפרו תורתיך משום‬
‫עת לעשות‪.‬‬
‫יא‪-‬ועוד אמרו המאבד נפש אחת מישראל כאילו‬
‫איבד עולם מלא‪ ,‬ואם יבואו המונים לארץ‬
‫מארצות גלותם‪ ,‬בטבע שיבואו לידי סכסוכים עם‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫לא‬
‫יושבי הארץ הישמעאלים והנוצרים למיניהם‪ ,‬ועל טז‪-‬אנחנו למודים שהפלא שיעשה ה' לעתיד עם‬
‫זה אמרו אמרו המאבד עצמו לדעת וכו'‪ .‬ואם ישראל גדול יהיה מכל הפלאים שנעשו עמנו בכל‬
‫יבואו ח"ו לידי קרבות יתחילו שונאינו לטפל בנו שנות גלותינו ושסכנה היא לחפוש עצות‬
‫ונהיה לשיחה בפי כל עמי עולם‪ ,‬שהיהודים חדרו ולהשתמש בתחבולות לשבור עול הגלות‪.‬‬
‫להארץ לגרש היושבים בה‪.‬‬
‫טז‪-‬ולעצם הענין אני אומר אפילו אם היתה‬
‫יא‪-‬ואומר אני ששקולים המאמרים‪ ,‬ג' שבועות המצוה לשוב לארץ ישראל ולחדש המלוכה‬
‫השביע הקב"ה את ישראל וכו'‪ ,‬וצדקה עשה ולהתחבר לרשעים כתובה בתורה ובכל חמורי‬
‫הקב"ה עם ישראל שפזרן לבין האומות‪ ,‬כנגד כל חמורות‪ ,‬חלילה לנו לקיים המצוה מפני סכנת‬
‫המאמרים בענין חיבת הארץ ואפילו כנגד מצות נפשות‪.‬‬
‫ישיבת ארץ ישראל‪.‬‬
‫יז‪-‬ועתה אל הרב ריינעס )ה‪-‬ממציא המזרחי‬
‫יא‪-‬בזכרוני הרעש שהסיב איש אחד משה ימ"ש( אשים דברתי‪ ,‬אחר שמסתופף בצל הערצל‬
‫העסס בשנת תרכ"ב ‪ ,‬ועשרים שנה אח"כ השני ונארדוי‪ .‬ובצרת נפשי אנכי שואל אותו‪:‬‬
‫לו יהודה לייעב פינסקער עם ספריהם‪ ,‬שעלינו מי גילה לו הסוד כי "הגיעה העת לצאת להתנער‬
‫לקחת הגורל בידינו וליסד מלוכה בארץ ישראל‪ .‬מן העפר"‪.‬‬
‫ואז גדולי ישראל ברוסיא נזדעזעו ופה אחד אמרו דבר זה הנקרא ציונית לאומית מתורת משה‬
‫שבספרים כאלה עושים קץ להתקוה המושרשת רבינו לא למדנו‪ .‬אדרבה מדברי קבלה למדנו‬
‫שאסור לנו לשוב לציון על מנת לגאול את ישראל‬
‫בליבנו ושקשורים אנחנו בה בכל נימי נפשינו‪.‬‬
‫מבין העמים והאיסור הזה היה יתד תקועה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫יא‪-‬ולא אמנע להזכיר מה שהשיב הגאון רבי‬
‫יצחק ראש ישיבת וואלאזין זצ"ל להרב ר' צבי ואין להרבנים האלה שום זכות לחדש הלכות‬
‫קאלישער בעל דרישת ציון‪ ,‬שהציע להקריב למעשה בזה וכל אלה הרבנים המטיפים מתעים‬
‫קרבנות בירושלים‪ .‬ודחה את כל דבריו התמוהין את אחינו בני ישראל ועצת מינות יש בהם‪.‬‬
‫וגילה לו שכל דבריו נוקבים ויורדים עד התהום‪,‬‬
‫והעירו שכבר קודם לו השתמשו אחרים בכל ורבותינו דרשו כשלתם במעשיכם הרעים כגון‬
‫הראיות שלו‪.‬‬
‫אלו שהם דוחקים את הקץ‪.‬‬
‫והגאון רבי יצחק מסר דברים נוראים בשם אביו‬
‫הגאון בעל נפש חיים‪ ,‬ששמעם מפי רבינו הגר"א‬
‫בענין הגאולה‪ ,‬ומי ידרוך בנפשו עוז לבא לארץ‬
‫ישראל בראיות אלו‪.‬‬
‫ונודע שגם הגאון הרמ"מ מלובאוויטץ ז"ל כתב‬
‫לר' צבי חלילה לבן אדם להתערב בענין הגאולה‬
‫פן יגרום ח"ו עונש על כלל האומה ועל הארץ‬
‫ח"ו‪.‬‬
‫והודיע לו גם מהאזהרות של זקנו בעל התניא‬
‫ז"ל‪ .‬ונאמר לי שכאשר בא לידו הספר דרישת ציון‬
‫מר' צבי בכה )ה‪ -‬בעל התניא(בדמעות שליש‪ ,‬וכתב‬
‫לו שאף מאמר אחד שהביא בספרו לא מסר‬
‫בהבנה הראויה‪ .‬ולפי שיטתו כלל ישראל בגולה‬
‫עובדי ע"ז חס חלילה‪.‬‬
‫ומוהרמ"מ זצ"ל העיר למוסד אזנו של הרב צבי‪,‬‬
‫שחלילה לו להזכיר דבר שעלינו להסיר שכמנו‬
‫מעול הגלות‪ ,‬ולדרוש בדברים שהם כבשונו של‬
‫עולם‪ ,‬כי בזה לא יבטלו הגלות והשעבוד רק‬
‫יגדילו הצרות והתלאות‪ ,‬ועפ"י רש"י בכתובות‬
‫קי"א מושבעים ועומדים אנחנו שלא להרבות‬
‫אפילו בתחנונים על הקץ יותר מדאי‪ ,‬על אחת‬
‫וכמה להרעיש העולם כולו‪.‬‬
‫רבי אברהם בארנשטיין‪-‬אב"ד ואדמו"ר‬
‫סאכאטשאוו‪ -‬בעל שו"ת אבני נזר ואגלי טל‪:‬‬
‫טו‪-‬אם נבוא בחזקה על הארץ‪ ,‬הלא אז תהיה‬
‫זאת נגד השבועות שנשבענו שלא לעלות בחומה‬
‫ושלא למרוד באומות‪.‬‬
‫רבי אברהם בערלינער‪-‬רב בביהמ"ד לרבנים‬
‫הילעסהיימער בערלין‪:‬‬
‫טז‪-‬למה לנו לעורר קנאה ושנאה ותחרות ביתר‬
‫שאת ולעבור על הגזירת מלכו של עולם שלא‬
‫לדחוק את הקץ‪ .‬הלא אם באמת העמים שונאים‬
‫אותנו יש לנו לפחוד בכפליים אם נהיה ח"ו‬
‫מקובצים במקום אחד‪.‬‬
‫ואם אנחנו עדיין בגלות רצונו של הקב"ה הוא‬
‫ובלי ספק לאשרינו ולטובתינו ואנחנו מקבלים‬
‫עלינו עול גלויות עד שיחוננו צורנו וגואלנו‪ .‬ועל כל‬
‫גזירה וגזירה שהקב"ה גוזר עלינו אנחנו מחויבים‬
‫להצדיק עלינו את הדין ולקבלה באהבה‪ .‬לא מן‬
‫השם הוא זה לבא בתקיפות ובתחבולות לדרוש‬
‫את הארץ‪.‬‬
‫יז‪ -‬בכל פעם שאני בא למאמר רבי אליעזר‬
‫הגדול‪ :‬עתיד הקב"ה לשמוע בנאקת העם ממה‬
‫שעתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים‪,‬‬
‫פלצות תאחזני‪.‬‬
‫ואני רואה במאמר זה אזהרה לדורות לשמור‬
‫מתנועה לקבץ את ישראל בארץ אבותינו לפני‬
‫ביאת משיח צדקנו‪.‬‬
‫אין מקור נפתח לחיים לאומיים בארץ ישראל עד‬
‫שירחם ה' עלינו ושקר הוא כי אנחנו מאסנו‬
‫בהארץ‪ ,‬אלא הארץ מאסה בנו אחר שהיו לנו גם‬
‫בימי קדם מנהיגים שכפרו בתורה ועברו על כל‬
‫חוקי ה'‪.‬‬
‫רבי אברהם בנימין קלוגער מבראדי‪:‬‬
‫יט‪ -‬אבי וכל גאוני דורו יראו לנפשם שכשיתאספו‬
‫מספר גדול מאחינו בארץ הקודש תתעורר בליבם‬
‫התשוקה לאחוז בארץ לשם ממשלה ח"ו‪,‬‬
‫ולמרידה באומות השוכנים בה בגזירת הקב"ה‪.‬‬
‫דעת אבי וגאוני הדור היתה שחלילה לנו לנסות‬
‫ה' בפעולות כאלה‪.‬‬
‫יט‪-‬אלמלא היה להם אופן היתר שיעברו בני‬
‫ישראל על השלש שבועות אז היינו מוצאים‬
‫בשלחן ערוך מצוה מהתורה היא לשוב לארץ‬
‫ולעלות כחומה ולמרוד באומות היושבים שם‬
‫ליסד מלוכה ולקבץ נידחים‪.‬‬
‫דין כזה אין לפנינו‪ ,‬רק אזהרות ואזהרות בש"ס‬
‫ומדרשים‪ ,‬ברמב"ן בפירושו לשיר השירים‪,‬‬
‫ברמב"ם באיגרת תימן‪ ,‬באהבת יהונתן לרבינו‬
‫יהונתן אייבעשיטץ ועוד‪.‬‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫ועתידים הציונים האלה להשכיח שם אלקי‬
‫ישראל מליבותיהם של ישראל ולהשריש מתוכם‬
‫האמונה והדת כפי אשר ניתנה לנו מאבותינו‬
‫ורבותינו ולהחליפה באמונה ודת לאומית ח"ו‪.‬‬
‫לכן הבה נתאחד בתפלה לקל הבוחר בציון כי את‬
‫כל אלה אשר צררה אותם רוח זרה בכנפיה ליסד‬
‫מדינה רוח תישאם וסערה תפיץ אותם וסופם‬
‫יהיה כנבול עלה מגפן כי באלקים לא בטחו‪.‬‬
‫ואנחנו בשם אלקנו נדגול ואותו נעבוד ונזכה‬
‫לישועה וגאולה אכי"ר‪.‬‬
‫כ‪-‬הרשב"ש סימן ב'‪ :‬בענין עליה לארץ ישראל‬
‫מצוה זו אינה כוללת לכל ישראל בגלות החל‬
‫הזה‪ ,‬אבל היא נמנעת ממה שאמרו חז"ל‬
‫בכתובות פרק אחרון שהוא מכלל השבועות‬
‫שהשביע הקב"ה את ישראל‪ .‬וראה בני אפרים‬
‫מה קרה להם שמיהרו את הקץ‪.‬‬
‫רבי אברהם יהושע פריינד‪-‬אב"ד ואדמו"ר‬
‫אינטערדאם נאסויד‪:‬‬
‫כא‪-‬ולא אוכל לכבוש את צערי ואומר אני כי‬
‫הרבנים המזרחים חוטאים בנפשותם ועוברים‬
‫על ולפני עיוור לא תתן מכשול‪ ,‬ומתעים את‬
‫אחב"י בהבלים ועליהם העידה התורה הקדושה‬
‫כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם‪ .‬אתמול‬
‫אמרו שחלילה לעבור על השלש שבועות שלא‬
‫ידחקו את הקץ וכו'‪ ,‬והיום הם מכלכלים‬
‫דבריהם ועושים את אזהרת חז"ל שם פלסתר‪.‬‬
‫רבי אברהם מנחם מענדל שטיינבערג‪-‬אב"ד‬
‫סניטין ובראדי‪:‬‬
‫כב‪… -‬גם הוא נגד השבועות שהשביע הקב"ה‬
‫לישראל שלא ידחקו את הקץ‪.‬‬
‫כב‪-‬ועוד יותר פלא ראיתי בספר שיבת ציון )ה‪-‬‬
‫שמביא( כמה מכתבים מחובבי ציון והם כותבים‪:‬‬
‫חלילה לנו לחשוב בפעולת ישוב א"י ממשלת‬
‫ישראל‪ ,‬כאשר בדאו עלינו מתנגדינו אשר על זה‬
‫בודאי נשבענו אם תעירו וכו'‪ ,‬ורחוקים אנחנו‬
‫מכל מחשבה זרה כזו‪ .‬ורק המצוה האחת היא‬
‫ישיבת ארץ ישראל ולבנות חרבותיה היא מטרתנו‬
‫האחת ולא יותר מזה ח'ו‪ .‬ועיין המכתב מהרב ר'‬
‫בנימין דעמאנט וגם המכתב מהרב בארוט‪.‬‬
‫)ה‪ -‬כלומר שאפילו רבני הציונים בראשיתם ידעו‬
‫שאי אפשר לפתות ולהתעות מיד את בני ישראל‬
‫להקים מדינה כי זה נגד אזהרת חז"ל‪ ,‬כפי שגם‬
‫הם הודו בתחילה‪ .‬אלא רק דברו להקים מושבות‬
‫תחת ממשלת הערבים‪.‬‬
‫ואפילו הרשע נוארדאו חברו ושותפו למשחית של‬
‫הערצל ימח שמם וזכרם גם הוא ניגן אותו הניגון‬
‫כמו רבני המזרחי בתחילתם(‪.‬‬
‫רבי אהרן האלבערשטאם‪-‬אב"ד צאנז‪:‬‬
‫כג‪-‬והכופרים האלה מכניסין בליבותיהם של‬
‫אחינו אשר ליבם לשמים אהבה לישוב ארץ‬
‫ישראל ומוציאין תאוה לעשות מלוכה ועל זה לא‬
‫נחלקו אבות העולם כי הוא דבר העומד בשבועות‬
‫חמורות‪.‬‬
‫וראה בספרים הקדושים דברים נוראים בשם מרן‬
‫הקדוש הבעש"ט זי"ע ויאבק איש עמו עד עלות‬
‫השחר‪ ,‬שעלינו לחכות עד שיעלה השחר‪ .‬ואם‬
‫חלילה יעפילו לעלות לארץ במחשבה לעשות‬
‫תחבולה לאחוז בארץ‪ ,‬אז וימש חושך ח"ו ותגבר‬
‫חלילה הקליפה וח"ו יבוא ומניתי אתכם לחרב‬
‫וכלכם לטבח‪.‬‬
‫לב‬
‫כג‪ -‬והנה כמה מתוקין מילין עתיקין דסדרו קמאי‬
‫רבש"ע אני חייב לך בליכלוך מעשים רעים‬
‫שעשיתי ואומות העולם באין ומשתעבדין בי‪.‬‬
‫כג‪-‬ואני בא באזהרה בכח התורה‪ ,‬ובכחו של אבי‬
‫הגאון זצ"ל‪ ,‬שלא לומר כי הארץ ירושה היא לנו‬
‫מכל פנים ובדרך הטבע‪.‬‬
‫רבי אורי פייבל טויבש‪-‬אב"ד יאסי‪:‬‬
‫כד‪ -‬והכופר ליליענבלום הנ"ל בכתבו אודות הרגש‬
‫והמצוה בענין הישוב‪ ,‬אמר שאינם מתיימרים‬
‫לקבץ נדחי ישראל ולהקים ממלכה‪ ,‬רק אומרים‬
‫שחלק ידוע מן הלאום צריך לשבת בארץ אבותיו‬
‫תחת ממשלת תוגרמה כמו שהיו אבותינו שם‬
‫אחרי חורבן הבית תחת ממשלת רומא וביצנץ‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר שגם הכופר הנ"ל ימ"ש ש"ט )שחיק‬
‫טמיא( ידע שא"א מיד בהתחלה להסית לעשות‬
‫מדינה(‪.‬‬
‫רבי אליהו פיינשטיין‪-‬אב"ד פרוזין‬
‫כו‪-‬וכלימה כיסתה פנינו שלא רק סכלים וחסרי‬
‫הדעת נמשכים אחרי הציונים הכופרים‪ ,‬אלא‬
‫שגם איזה רבנים הנחשבים לגדולי תורה נתעוורו‬
‫ותועים אחריהם‪ ,‬הרכיבו פושעים גמורים לראשי‬
‫עם ישראל‪ ,‬והללו משתתפים עוד שם שמים‬
‫בעבודה זרה זאת ועומדים ומשביעים לעבור על‬
‫השבועות‪.‬‬
‫רבי אליהו קלאצקין‪-‬אב"ד מאריאמפול ולובלין‪:‬‬
‫כז‪-‬ולמגינת ליבנו הציונים מתאספים ומראים‬
‫פנים כאילו להם כל החכמה להביא אותנו על ידי‬
‫הפאליטיק לארץ אבותינו והם מורדים‬
‫בהשבועות שהשביע הקב"ה לישראל‪ .‬ואוהח"ק‬
‫מבאר והריקותי אחריכם חרב‪ ,‬שתהיה חרב‬
‫מרוטה לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי בגוים‪.‬‬
‫כז‪ -‬אני אומר שהמצוה ונשמרתם לנפשותיכם‬
‫שקולה כנגד כל המצות‪ .‬ושקולה נפש אחת‬
‫מישראל כנגד המדינה וכנגד רגש הלאומי‬
‫והשוביניסטי שהוא למורת רוח רבותינו‪.‬‬
‫וכבר הגיעו ידיעות מחרידות שיושבי פלשתינא‬
‫וסוריא אומרים אם יבואו יהודים עזובים‬
‫ומרודים נקבלם באהבת אחים‪ ,‬אולם אם יבואו‬
‫לכבוש הארץ ולשלוט בה נביט עליהם כעל‬
‫אויבים‪ .‬ואנחנו איננו מוכנים להשתעבד לבעלי‬
‫אמונה לא לנו‪.‬‬
‫ואם הערצל ונארדוי מתהללים באומץ רוחו של‬
‫בר כוכבא הסכנה שיכינו טבח כבר כוזיבא‪.‬‬
‫כח‪ -‬לדרישת כת"ה אבוא עוד הפעם לדבר בשער‪,‬‬
‫שחלילה לנו לעבור על דברי חז"ל בכתובות קי"א‬
‫ומאז עומדים ומושבעים אנחנו שלא יעלו ישראל‬
‫בחומה ושלא ימרדו באומות עיי"ש‪ ,‬ועלינו רק‬
‫להתפלל על הגאולה כמו שתקנו אנשי כנסת‬
‫הגדולה וכפי המבואר בספרי הפוסקים‪ ,‬ומכאן‬
‫ואילך של הקב"ה היא‪.‬‬
‫ואומר אני זאת‪ ,‬הגם שברור כי עזי פנים שבדור‬
‫יתנפלו עלי בזלזולים כמו שעשו זאת לגדולי‬
‫ארצנו מבריסק ומלאדז ומקארלין‪ ,‬וכתבו כי‬
‫שמם מרומז בתורה בפרשת בלק‪.‬‬
‫ל‪-‬והגם שברור לי שעזי פנים שבדורינו נקטין לי‬
‫בשיתין שוטי דנורא‪ ,‬לא אוכל לתת מעצור לרוחי‬
‫ולכבוש את דעתי בענין זה‪ .‬ובזה ארהיב בנפשי‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫לג‬
‫להשיב אמרים להרבנים )ה‪-‬של המזרחי( ואני רבי אליקום געציל לעוויטאן‪-‬מ"מ בריסק‬
‫אומר להם‪ :‬יען קראתי ותמאנו‪ ,‬נטיתי ידי ואין וליטא‪:‬‬
‫מקשיב‪ ,‬אם הייתי עומד לפני הרבנים המזרחים מב‪-‬הצדק עם כ"ת והתיסדות מלוכה עומדת‬
‫במקלי ובתרמילי הייתי אומר להם שבתי צבי באיסור‪ ,‬וגבול גבלו ראשונים ואחרונים בזה‬
‫קדמכם‪.‬‬
‫ועצומים דברי הזוה"ק בזה‪.‬‬
‫רבי אליהו חיים מייזעל‪-‬אב"ד לאדז‪:‬‬
‫לג‪ -‬והתיסדות מלוכה הס מלהזכיר‪ ,‬כי יש‬
‫אזהרות חמורות‪.‬‬
‫מב‪-‬ואם יבואו לארץ הקדושה ויעברו על‬
‫השבועות שבמסכת כתובות אפילו אם ישמרו‬
‫התורה והמצוה‪ ,‬יתרבו צרות וקרבות ומלחמות‪.‬‬
‫אני בקשתיו )ה‪-‬את ריינעס ימ"ש ממציא‬
‫המזרחי( במכתב להודיע לי שם פוסק אחד‬
‫שמתיר לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫רבי אריה לייעב אלטער‪-‬אדמו"ר מגור בעל שפת‬
‫אמת‪:‬‬
‫מד‪-‬ואני יודע מגאוני וצדיקי קשישאי שהסכימו‬
‫לדברי הרי"ף לעין יעקב‪ ,‬כתובות שמהפסוק‬
‫בבלה יובאו וכו' קא יליף דגם על גלות שני קאי‪.‬‬
‫ומשמע איסור לעלות מכל הארצות לארץ ישראל‬
‫עד שתחפץ אהבת הקב"ה לגאול את ישראל‪ .‬ויש‬
‫להבין שזה אין עולה על היחידים רק על העליה‬
‫ברוב עם‪.‬‬
‫לה‪-‬הטעם שלא הרהבתי בנפשי לצאת באיסור נגד‬
‫הציוניות לשם גאולה וממשלה הוא פשוט‪ ,‬מעולם‬
‫לא יצאתי באיסור על אכילת חזיר על גילוי עריות‬
‫או לדחות את ישראל מעל ה'‪ .‬ולבי אומר לי שלא‬
‫יועיל גם איסור היותר חמור‪ ,‬כי הוא )ה‪-‬ראש‬
‫המזרחי ימ"ש( לא ישמע לקולנו ויתיר את השרץ‬
‫בק"ן טעמים‪.‬‬
‫והאמת היא שבתחילה שמרנו את נפשנו לצאת‬
‫נגד הערצל ונארדוי בחומר אזהרתנו כי פחדנו‬
‫פחד שיצאו לגמרי מן הכלל ויהפכו לרועצים‪.‬‬
‫אולם אחר שנוכחנו שהם אינם פוסקים להפיץ‬
‫בלבולים ועלילות שקר כמו הצוררים היותר‬
‫גדולים‪ ,‬עלינו להכריז לפני כל העולם יסכרו פי‬
‫דוברי שקר‪ .‬ואני מצדי מסכים להגיש משפטנו‬
‫נגד הערצל ונארדוי לפני מלכים ושרים‪ ,‬ובזה‬
‫יהיה קידוש השם‪.‬‬
‫רבי אליעזר גארדאן‪-‬אב"ד טעלז‪:‬‬
‫לו‪-‬ועתה אני בא לאחינו בני ישראל בכללות‪ .‬אם‬
‫הם אינם מאמינים ביעודי הנביאים ובהשבועות‬
‫שלא לעלות במתי רב לארץ אבותינו‪ ,‬בני‬
‫מאמינים הם ואומר אני שכמו שהאדם נוצר את‬
‫אישון עינו‪ ,‬כן יחוסו על נפשם ונפשות בניהם‬
‫ובנותיהם‪.‬‬
‫ואיך נצטערתי על השמחה הגדולה שהרבה‬
‫מהציונים למדו לשון הקדוש‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל‬
‫על בלעם הרשע אע"פ שמדבר בלה"ק לשונו‬
‫סרוח‪ .‬והם מדברים על ה' ועל משיחו‪ ,‬וכדבר‬
‫באופל יהלוך המלשינות והעלילות שלהן בלה"ק‪,‬‬
‫והם מדברים גם יהודית כרבשקה‪ :‬אל תשמעו אל‬
‫גדולי הרבנים והמנהיגים המתבוללים שלכם‪) ,‬ה‪-‬‬
‫כך והרבה יותר מכך השמיצו רעבני המזרחי את‬
‫כלל גדולי ואדירי התורה המתנגדים להם(‪ .‬בואו‬
‫אל הערצל ונארדוי והם יקחו אתכם אל ארץ‬
‫אבותיכם ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו‪.‬‬
‫רבי אליעזר זוסמאן סופר‪-‬אב"ד פאקש בעל‬
‫ילקוט אליעזר‪:‬‬
‫לט‪-‬דההשתדלנות של גדולי ישראל בעידנא‬
‫דדיתחא היתה רק להעביר רוע גזירות קשות‪,‬‬
‫אולם שמרו את עצמם לנגוע בנקודת הגאולה‪,‬‬
‫אשר כל הנוגע בה לא ינקה‪ .‬ובודאי שאין לעשות‬
‫שום התחכמות לקיבוץ גלויות ולהקמת ממשלה‪,‬‬
‫ולמותר לבאר כי אם נהיה עולים עי"ז שלש‬
‫מעלות‪ ,‬נרד עשר ירידות ח"ו‪.‬‬
‫רבי אליער סאפרין‪-‬אדמו"ר קאמארנא‪:‬‬
‫מא‪-‬בעוה"ר נעשה ישראל כעפר ממש לדוש‪ ,‬כי‬
‫קמו פושעים וכופרים וקראו עצרת להתיעץ ליסד‬
‫מלוכה ח"ו ולדחוק את הקץ‪.‬‬
‫רבי ישראל מאיר הכהן‪-‬ראדין בעל משנה ברורה‬
‫וחפץ חיים‪:‬‬
‫קיד‪-‬ולכאורה למה להאריך אחר שהאיסור‬
‫מבואר במסכת כתובות שלא לעלות בחומה‬
‫משמע במתי רב‪ .‬ואני בתומי אלך לחשוש‬
‫שעבירה גוררת עבירה‪ ,‬ואם יעברו חלילה על‬
‫האיסור שלא לעלות בחומה יעברו אחר כך על‬
‫דחיקת הקץ והמרידה באומות ח"ו‪.‬‬
‫קיד‪-‬שאם נכנס לארץ ישראל לפני בוא משיח‬
‫צדקנו יש סכנה שהגלות ירדוף אחרינו‪.‬‬
‫רבי אריה ליבוש הלוי איש הורוויץ‪-‬אב"ד סטרי‬
‫וסטאניסלוב בעל שו"ת הרי בשמים‪:‬‬
‫מה‪-‬אך תמה אני על אותו הרב )ה‪-‬ריינעס ימ"ש(‬
‫המעורר והנוקף לציונות הלאומית‪ ,‬איד הסכים‬
‫בדעתו להתחבר עם אנשים שהם ע"פ התורה‬
‫כנוכרים לכל דבריהם ושדעתם מטורפת מרוב‬
‫תאוותם לממשלה‪ ,‬לעבור על השבועות שהשביע‬
‫הקב"ה את ישראל‪ ,‬כמובא בש"ס כתובות‬
‫ובמדרשים ולדעתנו ראוי לנו לסמוך על דברי‬
‫חז"ל בזה יותר מעל דברי הרב הנ"ל‪.‬‬
‫מה‪-‬וטוב תעשו אם בכל מכתב היוצא מתחת‬
‫ידכם תוסיפו שאתם מסכימים בכל נפשכם‬
‫לעבודת הקאלאניזאציע )ה‪-‬הקמת מושבות‬
‫כפופות תחת שלטון הערבים( בארץ ישראל ושכל‬
‫ההתנגדות היא להתיסדות מלוכה‪ ,‬ולהרעיש‬
‫העמים והממשלות בזה‪.‬‬
‫מו‪-‬ואל ישיבו מדברי הרמב"ן …כי רבנו )ה‪-‬‬
‫הרמב"ן( התכוין לימי הפלאות של הקץ המיועד‬
‫והלא כתב שם השבעתי אתכם שהשכינה‬
‫משבעת את ישראל שלא ידחקו את הקץ שלא‬
‫יהיו מעוררים האהבה עד שיגיע עת הרצון‪ .‬ועל פי‬
‫הרמב"ן גאולת עשרת השבטים תהיה ראשונה‪.‬‬
‫יתר על כן אנו רואים מה שכתב הגאון מהר"י‬
‫אייבשיץ ז"ל בספרו אהבת יהונתן הפטרת‬
‫ואתחנן וז"ל באם שהכל נועדו יחדיו לילך‬
‫לירושלים וכל האומות מסכימים אפילו הכי‬
‫חלילה לילך שמה‪.‬‬
‫מז‪-‬ומראש לא אדבר שעצם הענין הוא נגד‬
‫אמונתנו ושכבר אנו מוזהרים מקדמת דנא‬
‫באזהרות כפולות ומכופלות וצווחו קמאי דקמאי‬
‫בזה‪ .‬וחוץ מאזהרות בש"ס ומדרשים‪ ,‬רמב"ם‬
‫ורמב"ן‪ ,‬הראב"ע מביא כמה פעמים אזהרות‬
‫גלויות וטמורות כמו בשיר השירים ח' וז"ל‪ :‬אמר‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫שלמה ברוח הקודש השבעתי אתכם שלא תעוררו‬
‫רבי אשר אנשיל אשכמזי‪-‬ראב"ד סטאניסלוב‬
‫עד שיגיע הקץ‪.‬‬
‫בעל שו"ת שמן ראש‪:‬‬
‫מז‪-‬לדברי הרבנים הנגררים אחר הציונים אין נג‪-‬וזה מקרוב נדרשתי ללא שאלוני‪ ,‬וכתבתי‬
‫איסור כלל לעלות ולכבוש את הארץ‪ ,‬וכאילו באריכות על זה לרב ריינעס בלידא‪ ,‬ועוררתיו‬
‫הסכים בית דין של מעלה עימהם שהשבועות שכל גדולי התורה בארצנו ובארץ הגר רואים‬
‫אשר השביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו ברעיון הציוני מעשה מרד נגד אזהרות חז"ל ואיך‬
‫תאמרו צדיקים אנחנו‪ ,‬אם אתם עוברים על‬
‫באומות וכו' נתבטלו ח"ו‪.‬‬
‫השבועות שלא לדחות את הקץ‪.‬‬
‫מח‪-‬ואיך אתם נושאים את נפשכם לדבר שגדולי‬
‫התורה מזמן החורבן יצאו עליו באיסור חמור‪) ,‬ה‪ -‬דקדק בדבריו‪ :‬שכל גדולי התורה בארצנו‬
‫והלוא ידוע הוא שרועיהם של ישראל נשארו ובארץ הגר רואים ברעיון הציוני מרד נגד אזהרת‬
‫בגלות‪ ,‬ורק יחידי סגולה עלו לעת זקנה ככלות חז"ל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫כוחם לארץ ישראל‪.‬‬
‫ואילו היום‪ ,‬אחר שכל רבני מדינת הגר וכלל רבני‬
‫וראיה גדולה נגד תנועת המעפילים מצאתי הגולה נהרגו נטחנו ונשרפו וכו' וכו' בחורבן‬
‫ברשב"א חולין צ"א וז"ל‪ :‬גם אנחנו בגלות באיירופא‪ ,‬בגלל שרעבני המזרחי הסיתו והדיחו‬
‫שלישית גלינו מארצנו שבויים בזויים על ידי את עם ישראל לא לשמוע בקול כלל רבני וגדולי‬
‫אדום שעיקרם ארמים‪ ,‬ועבדנו אותם רק כעבד ואדמו"רי הגולה‪ ,‬אלא כן לעבור על השבועות‬
‫משרת את אדוניו ונותנים מסים וארנוניות‪ ,‬ויש ולעשות הכנות אסיפות קאנגרעסים ומגביות וכו'‬
‫לנו לעמוד תחת רשותם עד יראה ה' בענינו ויגיע להקמת מדינה‪.‬‬
‫זמן הגאולה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬בימי צרות עצומות לא חשב‬
‫וכל שכן היום אחר שכבר קם המגדל בבל הציוני‪,‬‬
‫רבנו הרשב"א לעשות צעד להפטר מעול הגלות‪.‬‬
‫האם בגללכם רעבני ואדמו"רי וגדולי האגודה‬
‫מח‪-‬עלינו לדעת שרבנו )ה‪-‬הרמב"ן( חיבר ספר על והש"ס וכל שאר מרעין בישין‪ ,‬האם כבר הותר‬
‫הגאולה והביא ראיות שהקץ יהיה בשנת ה"א החזיר הזונה הצואנית לבוא בקהל‪.‬‬
‫קי"ח ובשום אופן מחשבתו לא היתה לעלות‬
‫במתי רב‪ ,‬שהעונש מבואר אני מתיר את בשרכם הבה נראה דעתו של החפץ חיים אודות זה‪:‬‬
‫כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫באתי בזה בקוצר אומר שהציונות אסורה לבא‬
‫נא‪-‬ויודע גם אני כי חוטאים אנחנו חטאה גדולה בקהל‪) ,‬דובב שפתי ישנים מכתב קיג(‪.‬‬
‫נגד אחינו בני ישראל בזה שאין אנחנו מרעישים‬
‫את כל נפוצות יהודה כי סכנה גדולה הם מביאים אוי אללי על "דעת תורא" של רעבני ואדמו"רי‬
‫על כל קהל הגולה‪ .‬ואני גליתי את דעתי וגדולי ימינו אשר הם עוד יותר גרועים מרעבני‬
‫שמהראוי לסדר תפלה חדשה‪ :‬אבינו מלכנו הפר המזרחי אלפי מונים‪ .‬אחר שהיה להם לראות‬
‫עצת הציונים וקלקל מחשבתם‪ ,‬כי לא בית מנוס וללמוד מה נתעולל לנו בעקבות ששמענו בקול‬
‫ומפלט הם מכינים לישראל אלא שאול ח"ו‪.‬‬
‫הסתת רעבני המזרחי והאגודה‪ ,‬ובגלל זה שילמנו‬
‫שנשחטו ונטבחו שש מילייאן אחינו ואחיותנו‬
‫הנה עם הציונים המתהללים במתת שקר שהם מתוך עינויים לא יתוארו ולא ישוערו‪ .‬אם כך היה‬
‫רוצים להציל אותנו מכבלי הגלות לא ארד אל עליהם לברוח מרעיון הקמת מדינה ועליה בחומה‬
‫עמק יהושפט… אך אל הרבנים שנגררים ומרידה באומות כולל הערבים‪ ,‬יותר מבורח‬
‫אחריהם אשים דברתי… למגינת לבנו כמו בימי מארי הרודף אחריו לבולעו‪ .‬שהרי ומה רק בגלל‬
‫ש"צ ההמון נמשך אחריהם כבהמה בבקעה מבלי הכנות לעבור על השבועות נלקחו מאיתנו שש‬
‫התבונן כי הרעיון גורם רעה לכלל ישראל ח"ו מילייאן אחים ואחיות‪ ,‬אם כך אוי ואללי ואהה‬
‫ונהי וקינה עלינו מה מחכה לנו עכשיו אחר‬
‫ודוחק את אחינו אל פי פחת ח"ו‪.‬‬
‫שממש עברנו ועוברים כל יום וכל רגע ורגע ממש‬
‫נא‪-‬והרמב"ם כתב בסוף איגרת תימן אזהרה בהדיא על כל השלש שבועות‪ .‬הן עליה בחומה הן‬
‫חמורה שלא ישובו אחינו מתימן הנאנקים דחיקת הקץ הן התגרות באומות בבת אחת‬
‫והנרדפים לארץ ישראל‪ .‬ואנחנו קוראים את ובריש גלי ובחוצפה נוראה נגד הקב"ה‪ ,‬ומבלי‬
‫דבריו הקדושים ביראה ופחד שאם כנסת ישראל שום שום בושה ממש פני הדור כפני הכלב‪.‬‬
‫תפצר להתנועע בלא עת הראויה תאבד בשביל זה‬
‫ויבואו צרות‪ ,‬ואיך הרבנים משעשעים נפשם אתה הקב"ה אומר לא לעלות בחומה כלומר‬
‫שהציונים יקבצו נדחי ישראל ויובילו אותם עליה מרובה‪ ,‬ואנו כן נעלה בחומה ועוד נכריז‬
‫ברמה שזו מצוה עצומה‪ ,‬ועוד נפרסם זאת בשמך‬
‫לנויהם‪.‬‬
‫שאתה הוא המצוה עלינו לעלות בחומה‪.‬‬
‫נא‪-‬אנחנו מחויבים עפ"י חוקי אמונתינו להיות‬
‫בגלות תחת יד העמים ולהיות נאמנים אתה הקב"ה אומר אסור לדחוק הקץ‪ ,‬כלומר לא‬
‫להמושלים אשר בצילם אנחנו חוסים ולהארצות להקים לעצמינו שום שולטנות וכן שלא לילך‬
‫שאנחנו שובעים מטובם‪ ,‬וחלילה לנו להקשיב שולל אחר משיחי שקר‪ .‬הרי אנו רבני וגדולי‬
‫לדברי נביאי שקר )ה‪-‬כך הוא קורא לרעבני ואדמו"רי ומרנני ואבירי האגודה ש"ס וכו' וכו'‬
‫המזרחי בשמם האמיתי ימחו שמותם( שהם מפירים דבריך הקב"ה‪ :‬מותר לך מופר לך שרוי‬
‫יוליכו אותנו קוממיות לארצנו‪.‬‬
‫לך‪ ,‬שלך בטל ואילו שלנו יקום לעולם‪.‬‬
‫לד‬
‫נב‪-‬חז"ל הזהירו אותנו אם ראית חונף ורשע‬
‫מנהיג את הדור‪ ,‬נוח לו לדור לפרוח באויר ולא‬
‫להשתמש בו‪ ….‬נחזור למילתא קמייתא‬
‫שהרבנים הציונים מחייבים את נפשם בזה‬
‫שמביאים מאמרים לטהר את הציונים‪ ,‬ולגדולי‬
‫התורה המחזיקים בעוז האמונה בוז יבוזו להם‪.‬‬
‫אנו כן נקים מדינה ודווקא בארץ ישראל‪ ,‬בין אם‬
‫אתה מסכים בין אם לא‪ .‬ומה שאתה הקב"ה‬
‫אומר ומזהיר אותנו זה לא מעלה ולא מוריד‪.‬‬
‫אתה הקב"ה מזהיר אתנו לא להיתפס ולהיגרר‬
‫אחר משיחי שקר‪ .‬נו באמת אל תגזים‪ .‬מילא‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫לה‬
‫על כל ההם בבית המשוגעים בעכו המכריזים על‬
‫עצמם משיח אנו מוחלים לך‪ .‬אבל על ההוא ומובא מקדמונים שזו הקבלה בידם עוד מימי‬
‫מליובאויטש חב"ד ב‪ 770‬בקארנהייטס ניו יארק הנביאים‪ .‬ואלו השבעת אלפים יהיו רק כאלו שהם‬
‫עליו אי אפשר לנו לוותר‪.‬‬
‫קדושים כמלאכים‪ ,‬ולא יצילו איתם לא אישה ולא‬
‫ילדים לא אב ולא אם לא אח ולא אחות‪.‬‬
‫אתה הקב"ה אומר ומשביע אותנו שלא להתגרות‬
‫)ה‪-‬ואחר שהעיד לפניך שכל עשיות המזרחי הם‬
‫באומות בשום שום אופן‪.‬‬
‫אבל אנו אומרים שאנו ניקח את גורלינו בידינו‪ ,‬נגד התורה ממשיך החפץ חיים ואומר(‪:‬‬
‫כלומר נמרוד באומות‪ ,‬נקים מדינה‪ ,‬נקים צבא‬
‫עם חילים וחילות‪ .‬אה מה שוב אתה אוסר והייתי בעיניו )ה‪-‬של זה הגדול המפורסם‬
‫עלינו‪ ,‬אוף‪ ,‬זה מתחיל קצת להימאס‪ .‬כבר מהמזרחי( כמתעתע‪.‬‬
‫אמרנו וביקשנו ממך יפה רבוש"ע‪ ,‬בבקשה אל‬
‫תגזים תתחשב קצת‪.‬‬
‫באמרו שאין דרך אחר להיפטר מהגלות‪ ,‬ועד מתי‬
‫נייחל לגאולה בדרך נס‪.‬‬
‫תראה רבוש"ע כמעט כל כל כל כל כולם של‬
‫הרבנים והגדולים והאדמו"רים האשכנזים )ה‪-‬ראה גם ראה את דיבורי הבלע והכפירה של‬
‫החרדים רעבני המזרחי רח"ל(‪.‬‬
‫הליטאים‬
‫החסידים‬
‫הספרדים‬
‫המזרחיסטים החילונים הלאומיים קוראי‬
‫מזוזות ופותרי חלומות משביעי מלאכים ופותחי ואני רמזתי בדברי איתו שאם נכנס לארץ ישראל‬
‫מזלות קושרי קשרים ומתירי נקשרים חולמי לפני בוא משיח צדקנו יש סכנה שהגלות ירדוף‬
‫חלומות והוזי הזיות בהקיץ ובנים ולא נים תיר אחרינו‪.‬‬
‫ולא תיר מגידי עתידות ומלחשי לחישות ב'אבות‬
‫ומ'אמות דודות ודודים קוראי כתובות ומנקשי אבל נוכחתי שאין תקוה שישמעו המשתדלים‬
‫נקישות בצלצלים ופעמונים וגם בתופים ואורגן בקול אדירי התורה‪.‬‬
‫מנחשי נחישות וקוראי נסתרות בקפה הפוך‬
‫ובלתי הפוך וכו' וכו' כולם וממש כולם עומדים ואיך הציונים והמזרחים ישאו קול יחדיו נעלה‪.‬‬
‫לצידנו‪.‬‬
‫עלינו להזהיר את אחינו שישמרו מדרך זאת‬
‫חוץ מאיזה קומץ מיזערי שחורים מזיעים המעוקשה‪.‬‬
‫ומסריחים שם בכוכים המאוסים של מאה‬
‫שערים‪.‬‬
‫וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות בגלות‬
‫ומשועבדים לעמים‪.‬‬
‫אז בבקשה רבוש"ע‪ ,‬תהיה קצת‪ ,‬אה‪ ,‬תהיה‬
‫קצת‪ ,‬אה איך אומרים את זה בשפה תורנית‪ .‬למה לא ישמעו לקול גאוני ארצנו שעליהם‬
‫טוב אתה כבר יודע רבוש"ע מה אנו רוצים להגיד‪ .‬למשוך ידיהם מן הציונים‪.‬‬
‫אז בבקשה‪ ,‬טוב(‪.‬‬
‫)ה‪ -‬כלומר שהח"ח מעיד שכל מה שרעבני‬
‫המזרחי התחברו לציונים להקים מדינה הרי זה‬
‫כך והרבה הרבה יותר מכך פני הדברים היום נגד דעת הגאונים‪.‬‬
‫רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫והבה ונשמע מה דעת רבי אלחנן וואסערמאן‬
‫הי"ד אודות האגודה‪ .‬אחר שכל מה שהיו רבנים‬
‫והרי לך ליקוט דיבורים מהחפץ חיים אודות שהסכימו לאגודה זה רק בתנאי שהיא תשמש‬
‫המאה שערים דאז‪ .‬אך תיכף פחות מחמש שנים‬
‫הנ"ל )דובב שפתי ישנים מכתב קיד(‪:‬‬
‫מאז שהוקמה כבר נהפכה לקשת רמיה לשולחיה‬
‫ואני דברתי על לב אחד מהמפורסמים בין והתחברה עם הוועד הלאומי הציוני שכך קראו‬
‫המזרחי בארצנו ואמרתי לו שכל עשיותם נגד לזה לפני הקמת המדינה(‪.‬‬
‫)ה‪ -‬המכתב מופנה לראשי האגודה(‪:‬‬
‫התורה היא‪.‬‬
‫)ה‪-‬ראה אתה הקורא והזדעזע‪ :‬שכל עשיות‬
‫המזרחי נגד התורה‪ .‬והבה ונראה מה עשו‬
‫המזרחי‪ :‬הקימו מדינה‪ ,‬צבא‪ ,‬עליה‪ ,‬מרידה‬
‫באומות‪ .‬החפץ חיים עומד ומתרה בך ומגלה‬
‫ומעיד לפניך שכל עשיות המזרחי‪ ,‬וממילא‬
‫ממשיכיהם האגודה וכו' שהם ממש המזרחי רק‬
‫בשינוי שם הם נגד התורה‪ .‬ואם אתה אכן יהודי‬
‫ולא ערב רב תסיק תיכף ומיד מסקנות ותפעל‬
‫מהר‪ .‬כי הזמן דחוק עד מאוד והיום או מחר‬
‫תתבטל המדינה הצואנית ואם לא הספקת לברוח‬
‫הרי תידון אתה ומשפחתך לכליה‪ ,‬תחת אשר‬
‫עברתם על השלש שבועות עליה בחומה התגרות‬
‫באומות ודחיקת הקץ‪ .‬ודע שרק שבעת אלפים‬
‫יקבלו פני משיח צדקינו בארץ ישראל וכמאמר‬
‫רבי אברהם אזולי בספרו הקדוש חסד לאברהם‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום שיבוא‬
‫מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ ישראל ימצא‬
‫שם בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל‪) ,‬חסד‬
‫לאברהם מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫על דבר ההצעה להתחבר עם הוועד הלאומי‪.‬‬
‫הנה אחרי שהדין ידוע לכל כי אסור להתחבר עם‬
‫כמותם אפילו לדבר מצוה לא אדע מה יש‬
‫להוסיף בזה‪.‬‬
‫אבל צריך להודיע לאלו אשר מסכימים לזה כי‬
‫הם מחטיאים את הרבים ומחללים שם שמים‪.‬‬
‫כי מעתה אין ביניהם )ה‪-‬האגודה( ולבין המזרחי‬
‫ולא כלום‪.‬‬
‫…בודאי אילו היה חי כעת הצדיק רבי חיים‬
‫זאנענפעלד ז"ל לא היו מרימים ראש הרוצים‬
‫להתחבר‪ ,‬אבל כאשר יתומים נותרנו כל אחד‬
‫מתנשא לאמר אני אמלוך‪) ,‬עיקבתא דמשיחא‬
‫בסופו(‪.‬‬
‫)ובכן אתה היהודי בין אם אתה אברך או פועל‬
‫פשוט וכו' ראה גם ראה איך הגדולים‬
‫והאדמו"רים והמרננים מוליכים אותך שולל‪.‬‬
‫ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫לו‬
‫ואם לא תמרוד בהם הרי בוודאי בלי ספק נח‪-‬והעיקר לעניננו שמהגאון יעב"ץ לא נשמע‬
‫שתיתפס בחטאותם ותענש אתה ומשפחתך‪ ,‬ולא דיבור קל שעלינו להסיר עול הגלות ולעבור על‬
‫תוכל להימלט ביום עברה ולומר ששמעת בקול השבועות המבוארות בש"ס ומדרשים וליסד‬
‫הגדולים וכו'‪ ,‬כי אתה הראת לדעת שהם מדינה‪ .‬ובלי דעת ובלי תבונה יתעו אחינו בני‬
‫שקרנים ומסיתים ומדיחים לעבודה זרה ישראל אחר המזייפים ומסלפים בתוהו לא דרך‪.‬‬
‫הצואנית‪ .‬והם הולכים נגד החפץ חיים וכל‬
‫הצדיקים אשר דבריהם מועתקים לעיל ולקמן‪ ,‬רבי דוד משה פריעדמאן‪-‬אדמו"ר טשארטקאוו‪:‬‬
‫ואיך אטמת אזניך ועיניך מהויואל משה ומזעקת סב‪ -‬והנה כת"ה דורשים ממני הסכמה לפנות‬
‫להממשלות הרוממות‪ ,‬ולהסבירם שאסור לנו‬
‫כל דברי הצדיקים המובאים בקונטרס זה(‪.‬‬
‫לעשות פעולה כל שהיא לצאת מהגלות ולהתחזק‬
‫הכהן‬
‫אריה‬
‫בנימין‬
‫רבי‬
‫וויס‪-‬אב"ד בארץ אבותינו ולכבשה‪ ,‬אפילו אם מלכות‬
‫טשערנאוויטץ בעל שו"ת אבן יקרה‪:‬‬
‫תוגרמה תתרצה למכור השלטון על הארץ‪… .‬‬
‫נד‪-‬והאמת היא שלא לדרשה בעלמא באו‬
‫השבועות במס' כתובות קי"א אלא הן הן יסודות עלינו להודיע לאחינו בני ישראל שהחריצות‬
‫וההשתדלות של הציונים בהיכלי הממשלות‬
‫הנוגעים לבטחון קיום כלל ישראל בין העמים‪.‬‬
‫מארה היא ח"ו קללה ולא ברכה‪ .‬ומי שמסייע‬
‫להם הרי הוא כמותם‪….‬וכל רבותינו אסרו‬
‫רבי בנימין זאב קרויס‪-‬אב"ד דעברעצין‪:‬‬
‫נה‪ -‬וע"פ התורה יהיה להם הצדק לעמוד נגד להעלות מחשבה לעשות מעצמנו קץ לגלותנו‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬כי עד שלא יבוא הגואל צדק‪,‬‬
‫רבי דוד הלוי איש הורוויץ‪-‬אב"ד קאזלאוו‬
‫להישמעאלים כל הזכותים לשלוט בארץ‪.‬‬
‫וסטאניסלאוו‪:‬‬
‫וישראל יעמדו למשפט במרום על שעברו על סד‪ -‬אדרבא ואדרבא‪ ,‬עלינו להחזיק במעוז‬
‫הציווי שלא למרוד באומות‪.‬‬
‫השבועות‪ .‬ולא מליבי הוצאתי הדברים‪ ,‬דהרי‬
‫דברי חז"ל יסודתם בהררי קודש בשיר השירים‪,‬‬
‫לדעתו של רבנו החת"ס ז"ל כל דברי רבי צבי ושם בשם השכינה ב' פעמים השבעתי אתכם‬
‫קאלישער בענין הגאולה בשגיונות‪.‬‬
‫בנות ירושלים וכו' וחוזר ואומר כך בשיר השירים‬
‫ח'‪.‬‬
‫מו"ח דיבר את רבי צבי הנ"ל משפטים )ה‪ -‬מילים‬
‫כדורבנות( שבא על ישראל במשא כבד ועשה והרב הקדוש החיד"א בפירושו לשיר השירים‬
‫העליה לארץ ישראל כדיוטגמא הבאה מסיני‪ .‬כותב דברים נעימים ומנחמים שלא ידחקו את‬
‫והעירו שאם אפילו המלוכות הגדולות יסכימו השעה הגם שיסבלו היסורים‪ .‬והאומות אם‬
‫להחזיר לנו הארץ ויכופו למלכות תוגרמה‪ ,‬עדיין ישעבדו לישראל יותר מדאי אין אזהרת עונש‬
‫יהיה בזה מרידה בהאומות היושבים בארץ כלל‪ ,‬וכל העונש עליהם כפי המבואר במדרש‬
‫ישראל‪ ,‬ולזה נתכוונו חז"ל באמרם ג' שבועות שאם יקשו עולם על ישראל הם גורמין לקץ לבא‬
‫שלא בעונתו‪) .‬ה‪-‬כלומר ע"י שאנו סובלים‬
‫השביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות‪.‬‬
‫מהאומות את יתר קושי השיעבוד בזכות זה‬
‫מו"ח הזכיר את רבי צבי הנ"ל בדברי הרא"ש יקדים ויחיש לנו הקב"ה את הקץ‪ ,‬אך אין חיוב‬
‫שאם נמלוט מידי אחינו בני עשו נפול חלילה לידי שבועתינו תלוי באומות אם גם הם מקיימים‬
‫שבועתם אם לא(‪.‬‬
‫בני דודנו ישמעאל‪.‬‬
‫האלבערשטאם‪-‬אב"ד‬
‫ואדמו"ר‬
‫רבי ברוך‬
‫גארליץ‪:‬‬
‫נו‪ -‬ולעגי הציונים על מתנגדיהם יתהפכו ח"ו‬
‫לבלהות וחרדת מות‪) ,‬ה‪ -‬כמו שאכן כך קרה לנו‬
‫בחורבן באיירופא( ואז יצעקו אחינו בני ישראל‬
‫מאין יבוא עזרי‪ ,‬ורוח הקודש משיבם עברתם על‬
‫השבועה‪ ,‬כמובא בכתובות ובמדרשים‪.‬‬
‫רבי ברוך הלוי עפשטיין‪-‬פינסק‪ ,‬בעל תורה‬
‫תמימה‪:‬‬
‫נח‪-‬ואעיר בזה שבהספר "שיבת ציון" שהדפיס‬
‫אשתקד המטיף הציוני סלוצקי…‪ .‬וענבי ראש‬
‫אשכולות אלה מרורות למו כי כמה מהם צועקים‬
‫חמס על מתנגדי הציונים שבאו בעלילות שקר‬
‫שהציונים חושבים ליסד ממשלת ישראל ח"ו‪,‬‬
‫לא מינה ולא מקצתה כי מי יהין לעבור על‬
‫השבועות אם תעירו וכו'‪ .‬והרבנים האלה‬
‫מציינים את הרעיון ליסד מלוכה בארץ ישראל‬
‫כמחשבה זרה‪ .‬ואם אמנם הרבה מאוד יש לכתוב‬
‫אודות אלה המכתבים‪ ,‬אבל איו כדאי לאבד‬
‫עליהם טיפת דיו‪.‬‬
‫)ה‪-‬כלומר שגם רבני המזרחי בראשית צמיחתם‬
‫לרעה גם הם הודו והכריזו שאין כונתם לעבור על‬
‫השבועות ליסד ממשלה‪ ,‬ורק אח"כ גילו טלפיהם‬
‫הטמאים(‬
‫והדברים במדרש יותר מבוארים שלא יעלו חומה‬
‫מן הגולה… ושלא ימרדו בעול המלכות‪.‬‬
‫ולכשתחפץ מידת הדין מאליה‪ ,‬אז אני מביאה‬
‫בקולי קולות ולא אתעכב‪.‬‬
‫בפרט להעלות במחשבה לכבוש ולמשול בארץ‪,‬‬
‫וזה הוא נגד אזהרת חז"ל שלא למרוד באומות‪.‬‬
‫גמרא ערוכה בכתובות ובהרבה מדרשים נשנו‬
‫הדברים‪ ,‬שהשביע הקב"ה את ישראל שלא יעלו‬
‫ברוב עם לארץ‪ ,‬וחד דינא וחד טעמא הוא שלא‬
‫ליסד מלוכה וממשלה‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫וכל אלו השלש פעמים היו העברה רק על חלק‬
‫מהשלש שבועות‪ ,‬בני אפרים עברו על דחיקת‬
‫הקץ‪ ,‬בזמן בר כוכבא עברו על התגרות באומות‪,‬‬
‫ולפני החורבן באיירופא עברנו בעיקר על הכנות‬
‫והקדמות לעבור בפועל על השלש שבועות‪.‬‬
‫לז‬
‫מאמר‬
‫כפירה בעבודה זרה‬
‫והוא‬
‫לבדוק כל אחד את עצמו ואת משפחתו‬
‫ואת כל הסרים למשמעתו‬
‫אם לא עובדים עבודה זרה‬
‫ואם לא משתייכים לרבנים או‬
‫לחסידות וכו' העובדים עבודה זרה‬
‫פתיחה‬
‫שלש פעמים בתולדות עמנו עברנו על השבועות‪.‬‬
‫פעם ראשונה בני אפרים שיצאו ממצרים שלשים‬
‫שנה לפני הקץ מחמת טעות שהיה להם בחשבונם‬
‫ונהרגו כולם בדרך‪.‬‬
‫פעם שניה בזמן בר כוכבא שנהרגו אז‬
‫מילייארדים על גבי מילייארדים מעם ישראל‬
‫הרבה יותר לאין ערוך ממה שנהרגו בזמן החורבן‪,‬‬
‫וגם זה מחמת שתי טעויות וספיקות‪ .‬האחת‬
‫שהיה עד אז ספק אם כבר התחיל דין השלש‬
‫שבועות שחלות מיד בתחילת הגלות‪ .‬והטעות‬
‫השניה קשורה ג"כ בראשונה שחכמינו ז"ל היו‬
‫בטוחים כמעט לחלוטין על בר כוכבא שהוא אכן‬
‫משיח‪ ,‬ואז ממילא אין פה גזירת גלות ולא דין‬
‫שלש שבועות ומותר להתגרות באומות‪ .‬כמו‬
‫שאכן עשה בר כוכבא וחיילותיו שהיו גיבורים‬
‫נוראים ואיומים שהיו מכלים בגוים ללא חמלה‬
‫והפילו חיתיתם על כולם‪.‬‬
‫ואכן היו לו לבר כוכבא היו כל כולם של מדריגות‬
‫משיח כמו שחז"ל ידעו ברום תוקף חכמתם ורוח‬
‫קודשם מה הם תוקם רום מדריגות משיח‪ .‬ועד‬
‫כדי כך שרבי עקיבא טעה בו בתחילה וקרא עליו‬
‫הפסוק דרך כוכב מיעקב שנאמר על משיח‪ .‬רק‬
‫נשארה מדריגה אחת שחז"ל היו מסופקים על בר‬
‫כוכבא אם יש לו אם לאו והיא מדריגת מורח‬
‫ודאין‪ .‬כלומר שמשיח יוכל לשפוט ולפסוק דין‬
‫מבלי חקירה ודרישה ומבלי עדים אלא רק מריח‬
‫הבעלי דינים ופוסק דין לאשורו ולאמיתתו פלוני‬
‫אתה זכאי פלוני אתה חייב‪.‬‬
‫ומשבחנו אותו וראו שאין לו זו המדריגה‪ ,‬אף על‬
‫פי שהיה לו כל שאר המדריגות וכדרז"ל על ירום‬
‫וגבה ונישא וכו' עם כל זה פסקו עליו שאינו משיח‬
‫והרגוהו‪ .‬וזאת אע"פ שידעו שבהריגתו נפל תוקף‬
‫עוז גבורתם והגוים יעשו טבח רבתי בעם ישראל‪,‬‬
‫עכ"ז פסקו בגודל קדושת תורתם שהכל כדאי‬
‫לשלם והעיקר לא לעבור על השבועות‪.‬‬
‫ואכן תיכף בסמוך אחר הריגתו ערכו הגוים כליון‬
‫בעם ישראל ממש מילייארדם‪ ,‬וכמארז"ל שאז‬
‫נגדעה קרן ישראל ולא עתידה לחזור אלא לימות‬
‫בן דוד‪.‬‬
‫ופעם שלישית עברנו על השבועות לפני החורבן‬
‫באיירופא ע"י כל מיני הכנות להקמת המדינה‬
‫הציונית הארורה‪ ,‬ע"י קאנגרעסים מגביות וכו'‬
‫וכו'‪ .‬ואז שילמנו שש מילייאן אחים ואחיות שעלו‬
‫על המוקד במיתות משונות תוך כדי עינויים‬
‫נוראים ואיומים אשר תצלינה אוזן למשמע‬
‫תיאור אפילו חלק קטן שבקטנים מאלו העינויים‬
‫רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫עתה עמוד והזדעזע ותישא בשרך בשיניך מרוב‬
‫חרדה ובעתה ואימה וזיע וחיל ורעדה וחילחול‬
‫ומורא‪ ,‬מה ומה מחכה עלינו אחר שזו פעם‬
‫ראשונה מאז היות עם ישראל לגוי עברנו על כל‬
‫השלש שבועות בבת אחת‪ .‬בריש גלי בחוצפה‬
‫במרידה בזילזול בבעיטה ובמלחמה פנים מול‬
‫פנים מול אבינו שבשמים ואימנו השכינה הק'‪.‬‬
‫בלי בושה בלי חרטה בלי ספק ובלי כל צל של‬
‫חשש ופחד‪.‬‬
‫ויחד עם כל זה לא פחות מאשר להכריז ברמה‬
‫השכם והערב שזה בשם הקב"ה‪ .‬ומי שלא עובר‬
‫על השבועות וכל שכן אם עוד נלחם נגד העוברים‬
‫על השבועות‪ ,‬נקרא עוכר ישראל שונא ארץ‬
‫ישראל משומד מין ואפיקורוס ומצוה להומו‬
‫ולאבדו‪ .‬ומי שזוכה בו ראשונה לעוקרו מן העולם‬
‫ועד העולם עוד יקבל תוספת עולם הבא על שביער‬
‫שונאו של מקום‪ ,‬ומשכנו בעוה"ב עם השבעה‬
‫רועים ולכל הפחות בין השבעים זקנים‪.‬‬
‫והרי לך ציור ותאור קצר איך יהיו פני ותואר‬
‫ודמות רעבני וגדולנני ואדמו"רנני הערב רב‬
‫בעיקבתא דמשיחא‪ .‬עד שאפילו רבי יוחנן נחרד‬
‫מאימה בראותו ברוח קודשו מצב היהדות‬
‫בעיקבתא דמשיחא וזעק בבהלה ייתי ולא‬
‫אחמיניה‪ ,‬שיבוא מלך המשיח ולא רוצה לראות‬
‫אותו‪ .‬וקשה למה ומדוע השתמש במילים כ"כ לא‬
‫יפות‪ ,‬הרי יכל לומר כלשון הזוה"ק אשרי מי‬
‫שיהיה ואשרי מי שלא יהיה‪ ,‬או בלשון אחרת‬
‫שמשמע שלא רוצה להיות בדור של עיקבתא‬
‫דמשיחא מרוב תוקף הנסיונות וכו'‪.‬‬
‫ויותר מזה הרי אם כבר אוחזים בייתי שמדבר על‬
‫ביאת המשיח אז מדוע לא יחמיניה שלא רוצה‬
‫לראות אותו‪ ,‬אדרבא יאמר כמו ההוא שאמר‬
‫ייתי ואיתיב בצילא דגללא דחמריה‪ ,‬שיהיה לו‬
‫הזכיה אפילו רק לישב בצל הגללים של החמור‬
‫של המשיח‪ .‬אלא כל זה אמר רבי יוחנן למעננו‬
‫אנו אנשי דור עיקבתא דמשיחא‪ ,‬למען לחזקנו‬
‫ולינפוח רוח חיים ותקוה באפינו‪ .‬שע"י אמירתו‬
‫זאת באופן הזה צעק והכריז לנו‪:‬‬
‫תראו ותשמעו אתם אנשי דור עיקבתא דמשיחא‪,‬‬
‫חיזקו ואל ירך לבבכם‪ .‬ותדעו לכם שאני רבי‬
‫יוחנן שכתבתי תלמוד ירושלמי ושופריה דרבי‬
‫יוחנן מעין שופריה דיעקב אבינו וכו'‪ ,‬אני אין לי‬
‫כח ועוז ותעצומות לחיות בדור כזה‪ .‬ותדעו לכם‬
‫שיעבור עליכם נסיונות מחרידים ונוראים עד שעל‬
‫עצמי אני מסופק אם אוכל לעמוד בהם‪ .‬רק אתם‬
‫כבר ממילא בחרה בכם ההשגחה כן לחיות בדור‬
‫זה לכן חיזקו ואימצו ותהיו עשויים לבלי חת‪.‬‬
‫ואת זה זעק לנו דייקא ע"י אמירתו מילות כמעט‬
‫של שיגעון יוצאות מגדר השפיות‪ .‬כן‪ ,‬מה‬
‫ששמעתם שאמרתי שאני לא רוצה לראות את‬
‫המשיח כן כך ממש אמרתי‪ ,‬בתוקף זעזוע‬
‫השיגעון שאחז אותי בהיותי צופה למרחוק על‬
‫דורכם אתם‪.‬‬
‫וכעין חבקוק הנביא שצעק להקב"ה מילות לא‬
‫כשיר ולא כשורה בהיותו רואה בנבואתו תוקף‬
‫חרדת הגלות‪ .‬עד שלאחר כך הוצרך להתנצל על‬
‫מה שאמר והתפלל תפילה לחבקוק על שגיונות‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫לח‬
‫מה אתה יושב ולומד‪ ,‬מה אתה יושב ומלמד‬
‫כך רבי יוחנן רצה להודיענו פני הדברים ולחזקינו תפסיק הכל‪ ,‬ותשרת אותנו כמו שאנחנו נגיד לך‬
‫לבל ניפול ברוחינו‪ .‬אשריכם אתם שאתם כן ונצוה עליך‪ .‬ואם תזוז מדברינו וציווינו כהוא זה‬
‫יכולים לסבול כזה תוקף חושך כפול ומכופל‪.‬‬
‫הינה חרב מרוטה לפניך להשליך אותך כדומן על‬
‫האדמה כמו שעשינו לחור‪ ,‬וכיסאך יהיה קברך‬
‫וכמאמר רבי ישראל מרוזין זיע"א שבעיקבתא אם לא תקום תיכף ומיד בזה הרגע ממש ותעשה‬
‫דמשיחא יהיו היראים מבקשי האמת כ"כ בדיוק מה שנצוה עליך‪:‬‬
‫מועטים וכ"כ נרדפים‪ ,‬עד שיראה למראית העין‬
‫שאפילו משמים אין השי"ת מסכים איתם‪ ,‬עד אנחנו רוצים אלהים‪ ,‬עגל‪.‬‬
‫שהאש שבזמן אליהו הנביא בהר הכרמל ירדה אלהים שיתירו ויורו לנו לעבוד עבודה זרה‪.‬‬
‫משמים לאליהו הנביא ועי"ז ניצח את נביאי אלהים שיתירו ויורו לנו לגלות עריות‪.‬‬
‫הבעל‪ ,‬הרי שבעיקבתא דמשיחא תרד האש אלהים שיתירו ויורו לנו לשפוך דמים‪.‬‬
‫אה כן‪ ,‬ועוד פרט חשוב כמעט שכחנו‪:‬‬
‫לנביאי הבעל שיהיו אז‪.‬‬
‫אנחנו רוצים שכל זה יהיה על פי תורה‪.‬‬
‫כך שהמלחמה על הקומץ המיזערי של מבקשי בשם התורה‪.‬‬
‫האמת באמת בעיקבתא דמשיחא תהיה מלפנים בשם הקב"ה‪.‬‬
‫ומאחור ממעל ומתחת מבית ומיחוץ‪ .‬וכמאמר על ידי איש התורה‪.‬‬
‫צדיקים שבעיקבתא דמשיחא להחזיק באמונה על ידי המובחר שבעם ישראל‪ .‬על ידך כפשוטו‪.‬‬
‫צרופה יהיה קשה כמו לטפס על קיר ברזל חלק‪ .‬שבמו ידיך ממש תעשה לנו עגל‪.‬‬
‫וכמאמר הבעש"ט הק' שבעיקבתא דמשיחא ודייקא מול ולמרגלות הר סיני בוער באש‪.‬‬
‫מלאכים משמים ישליכו אפיקורסות לעולם‪.‬‬
‫ועגל זה הוא הוא שיקרא ויחשב המתן תורה‬
‫וכל זה למען הנסיון‪ ,‬שעלינו נפל חובת היום והתורה הוא ולא אחר‪ .‬והוא הוא שילך לפנינו‬
‫לתקן כל קילקולי הדורות שלפנינו‪ ,‬אשר באמת מכאן ואילך והוא יוליכנו קוממיות לארצינו‪ .‬וכל‬
‫אנו בעצמינו היינו המקלקלים בדורות שעברו‪ .‬הדרך עד ארץ הקודש אנו נשמח בעגל והוא ישמח‬
‫וכמאמר האריז"ל שבעיקבתא דמשיחא ירדו בנו ע"י שנקיים מצות ע"ז גי"ע ושפ"ד‪.‬‬
‫שוב נשמות דור המבול ודור הפלגה‪ ,‬וכל זה לא‬
‫בשביל שנעשה "ויזיט" ו"טיול" שוב בעולם הזה נו מה אתה מחכה‪ ,‬תחתום תיכף ומיד על הכשר‬
‫אלא שנתנו לנו משמים הזכיה והזכות והאפשרות ע"י שבמו ידיך תעשה לנו אלהים חדשים ויקרא‬
‫לתקן לתקן מה שקלקלנו בעצמינו בדורות ההם שמו‪ :‬עגל שעשה אהרן‪.‬‬
‫וזה ע"י נסיונות כה עצומים וכה מחרידים‪.‬‬
‫ןבכן תקום מהר ובלי עצלה או שנשכיב אותך‬
‫ואם מעמידים אותנו משמים בכאלה נסיונות לנצח ללא תקומה ונבחר לנו "עושה" אחר לעגל‬
‫קשים מנשוא סימן שכחנו רב ועצום מאוד מאוד במקומך‪ ,‬אחד המובחר והמיוחד שבנשיאים‪.‬‬
‫ומאוד בלי לשער ולתאר‪ .‬והקב"ה לא בא אנחנו לא מסתפקים במועט אנחנו רוצים עגל‬
‫בטרוניא עם בריותיו ח"ו‪ .‬וכמאמר הגמרא לפום בהכשר הכי הכי מעולה שבעם ישראל‪.‬‬
‫גמלא שיחנא לפי כח הגמל כך כובד המשא‬
‫ששמים עליו‪.‬‬
‫ובכן נשאר לך פחות מרביע רגע לקום מלא‬
‫קומתך לעשות ככל אשר נגיד לך‪ .‬ואל תשכח‬
‫וכמו המכבים אם לא היו עושים מה שעשו כ"כ לכוין בקומך ממושבך שזה ליקבה"ו לעשות לנו‬
‫מסירות נפש להריגה כפשוטו הרי בודאי שהיו אלהים‪.‬‬
‫נתבעים על ככה‪.‬‬
‫כי אנו רוצים שיהיה עגל שכל כולו מתחילת‬
‫כך ממש אנו נתבעים משמים לעמוד בנסיונות הוייתו הכל הכל הכל אך ורק על פי תורה‪.‬‬
‫נוראים שאפילו דור המדבר דור דעה עם אהרן תורה על פי תורה‪.‬‬
‫וחור ושבעים זקנים וניסי יציאת מצרים וקריעת עגל על פי תורה‪.‬‬
‫ים סוף וענני כבוד ובאר ומן ומתן תורה והר סיני עליה בחומה על פי תורה‪.‬‬
‫בוער באש ומשה רבינו במרום לקבל התורה וכו' מדינה ודחיקת הקץ על פי תורה‪.‬‬
‫וכו' ועם כל זה לא הועיל כלום כלום כלום מול משיח חבד"י ליובאוויטש"י על פי תורה‪.‬‬
‫תוקף עוצם עזות הערב רב‪.‬‬
‫מרידה והתגרות באומות על פי תורה‪.‬‬
‫וכמארז"ל עזות מלכותא בלא תגא ופרש"י‬
‫מלכות שלימה היא ואינה חסרה אלא כתר‪.‬‬
‫שמידת העזות כוחה ממש כמלכות שלימה מלך‬
‫שרים ויועצים וכו'‪ .‬והיא נפלאה ונוראה ואיומה‬
‫כנדגלות כשמשתמשים בה בקדושה‪ .‬ומאידך היא‬
‫נוקבא דתהומא רבא ושאול תחתיות ומתחתיו‬
‫כשמשתמשים בה בטומאה רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫כמו הערב רב במדבר‪.‬‬
‫הרי עוד לפני פחות משלש חודשים עדיין היו‬
‫גוים מצריים גמורים ועוד שהיו מחוץ לענן‪ ,‬ומה‬
‫להם להרים ראש ולפתוח פה‪ ,‬וכל שכן מול אהרן‬
‫קדוש ה' שמשה מינה אותו ואת חור תחתיו עד‬
‫שיחזור‪ .‬ועוד באיזה שפה הם פונים אליו‪:‬‬
‫קום עשה לנו אלהים‪.‬‬
‫ובכן עבודה רבה לפנינו אל תתמהמה אלא תיכף‬
‫ומיד קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו‪.‬‬
‫והסיפור הזה חוזר על עצמו בימינו אנו אלא‬
‫שביתר שאת ויתר עוז‪ ,‬וזה על מנת לתקן‬
‫בסייעתא דשמיא את קילקולי כל הדורות מאז‬
‫בריאת העולם‪.‬‬
‫חג חנוכה הוא החג האחרון על פי סדר הדורות‬
‫שניתן לעם ישראל‪ .‬להורות לנו שמעין דוגמא‬
‫ומעשה ומסירת נפש של המכבים זה מה שנדרש‬
‫מאיתנו לאורך הגלות ובפרט לקראת הסוף וכל‬
‫שכן בסוף הגלות חג זה צריך להיות לנו להדרכה‬
‫ולעינים‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫כלומר לאותו אדם המבקש אמת‪ ,‬לא נאמר אלא‬
‫ואסלח לה לכל העיר ירושלים בזכות זה האחד‬
‫אם ימצא‪.‬‬
‫לט‬
‫מאמר כפירה בעבודה‬
‫זרה‬
‫להקלת ההבנה נערך בדרך‬
‫שואל ומשיב‬
‫פרק א‬
‫בעזה"י הנני להשיב על שאלותיך‪ .‬אך מקודם‬
‫אעשה עמך התנאי שעשה בעל השומר אמונים‬
‫הקדמון בתחילת ספרו וזה דברו שם‪:‬‬
‫שאלתיאל‪…-‬אם כן הוא הנני מוכן לויכוח זה‪….‬‬
‫ועתה אם תרשני לומר לפניך ספקותי אתחיל‬
‫לסדר טענותי וקושיותי‪.‬‬
‫יהוידע‪ -‬הרשות נתונה לך בתנאי שכל דבר שלא‬
‫תמצא מקום להכחישו ולחלוק עליו שתודה‬
‫ותגזור על אמיתותו‪ ,‬וכן כל דבר שנוכיח שהוא‬
‫פשוטן של דברי רז"ל בעלי התלמוד שלא‬
‫תתעקש לפרש דבריהם בפירושים זרים ובלתי‬
‫מתישבים על פשטן של דבריהם ז"ל‪ .‬ואם ככה‬
‫תעשה מובטח אני שיהיו ההקדמות המקובלות‬
‫בפיך כדבש למתוק ותמצא אמיתותם במקרא‬
‫בתלמוד ובמדרשים‪.‬‬
‫שאלתיאל‪ -‬לא אטה ימין ושמאל מכל מה‬
‫שאמרת‪.‬‬
‫)ע"כ מהספר הקדוש הנ"ל(‪.‬‬
‫ואתה ג"כ אחר שהאמת עד לעצמו‪ ,‬כשתמצא‬
‫בדיבורים דלהלן אמת פשוטה ומצהירה כנכון‬
‫היום שתודה על אמיתתן ולא תבוא עליהם‬
‫בעקיפין בנפתול ועיקש‪ ,‬האם זה מקובל עליך‪.‬‬
‫שואל‪ -‬בוודאי וכך ראוי‪.‬‬
‫משיב‪ -‬עתה אשאלך‪ :‬באיזה שפה תרצה שנדבר‪.‬‬
‫שואל‪ -‬אינני מבין כוונתך‪.‬‬
‫משיב‪ -‬פשוט‪ ,‬הפסוק אומר שפת אמת תיכון לעד‬
‫ועד ארגיעה לשון שקר‪ ,‬באיזה תבחר‪.‬‬
‫ש‪ -‬כמובן שפת אמת שאל"כ מה טעם לשיחתינו‪.‬‬
‫מ‪ -‬כלומר אתה מודיע על עצמך שאתה מבקש‬
‫אמת ‪ ,‬עתה אשאלך איזה סוג מבקש אתה‪.‬‬
‫ש‪ -‬שוב אינני מבין כונתך‪.‬‬
‫מ‪ -‬יש סוג מבקש אמת כמו מבקש את נפשי‬
‫לקחתה‪ ,‬אך יש סוג מבקש אמת כמאמר הפסוק‬
‫שוטטו ובקשו בחוצות ירושלים וברחובותיה אם‬
‫יש איש מבקש אמת מבקש אמונה ואסלח לה‪.‬‬
‫ש‪ -‬פשוט שאני מהסוג השני‪.‬‬
‫מ‪ -‬אתה אומר פשוט‪ ,‬אמנם חז"ל הודיעו לנו‬
‫שבעיקבתא דמשיחא פני הדברים יהיו היפך‬
‫הפשוט שלך‪ ,‬כמארז"ל בעיקבתא דמשיחא‬
‫האמת תהא נעדרת‪ ,‬מלמד שנעשית עדרים עדרים‬
‫והולכת לה‪ ,‬ובמדרש הוסיפו לפרט שהולכת לה‬
‫למדבר‪.‬‬
‫ואפילו בחורבן בית ראשון הפסוק מעיד שלא היה‬
‫צריך להשתמש בשתי ידים כדי לספור את מבקשי‬
‫האמת והאמונה שהיו אז‪ .‬וכמאמר שוטטו ובקשו‬
‫בחוצות ירושלים וברחובותיה אם יש איש מבקש‬
‫אמת מבקש אמונה ואסלח לה‪ .‬ודרז"ל ואסלח לו‪,‬‬
‫ומקשים המפרשים וכי לא היו אז קדושי עליון‬
‫למכביר‪ .‬אלא שמבקשי האמת באותו הזמן היו‬
‫מתחבאים בבתיהם מאימת ההמון‪ .‬ולכן הפסוק‬
‫מדגיש בחוצות ירושלים וברחובותיה שרק אדם‬
‫כזה שלא מפחד מההמון וזועק האמת גם בחוצות‬
‫ובשווקים הוא הוא הראוי שבזכותו יקויים‬
‫ואסלח לה‪.‬‬
‫ועתה אעשה עמך עוד תנאי‪:‬‬
‫וכמובא המעשה מהנובארדוק זיידע )הסבא‬
‫מנובארדוק( שפעם בנסיעתו פגש בפונדק את אחד‬
‫מראשי ומנהיגי ההשכלה וישבו והתווכחו כמה‬
‫שעות‪.‬‬
‫תוך כדי הויכוח פנה המשכיל למשרתו וציוה לו‬
‫להכין העגלה והסוסים‪ .‬כששמע זאת הנובארדוק‬
‫זיידע לקח מקלו וקם ללכת‪ .‬שאלו המשכיל מדוע‬
‫הלא לא סיימנו השיחה‪ .‬ענה לו אני מתווכח‬
‫איתך שאם תוכיח לי שדרכך היא האמת‪ ,‬אני‬
‫פושט מלבושי ולובש כמוך ועושה כמעשיך‪ .‬אך‬
‫אם אני אוכיח לך שדרכי היא האמת ודרכך‬
‫הפוכה מהאמת אתה פושט מלבושך ולובש כמוני‬
‫ובא איתי‪ .‬ופה אתה כבר מצוה למשרתך להכין‬
‫הסוסים‪ ,‬כלומר כל השיחה היא לא למעשה רק‬
‫לשמוע ולהשמיע דיעות ולהעביר את הזמן‪ ,‬שיחה‬
‫כזו איני חפץ בה כלל וכלל‪.‬‬
‫ובכן אתה עתה אמור בפה מלא מה כיוונך בשיחה‬
‫זו‪.‬‬
‫ש‪ -‬אתה צודק‪ ,‬שהרי כמה מר ונמהר המציאות‬
‫שאדם מטייל בעוה"ז שבעים שנה ויכול להגיע‬
‫ולילך בדרך האמת‪ ,‬כלומר לעשות רצון ה'‪,‬‬
‫ובמקום זה הוא לוקח עצמו מן הצד‪ ,‬או יותר‬
‫גרוע מתנגד ולוחם נגד האמת ה' ירחם‪.‬‬
‫ולכן פרי שיחה זו יהיה שאם איוכח בצדקתך אז‬
‫או שאשנה על אתר מה שצריך לשנות‪ ,‬או אם‬
‫ישאר לי ספק אברר בירור אחר בירור ואלמד‬
‫הענינים לעומק ואח"כ בעזה"י אפעל בהתאם‪.‬‬
‫פרק ב‬
‫מ‪ -‬תראה שאליהו הנביא אמר לעם ישראל בהר‬
‫הכרמל‪ ,‬עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים‬
‫אם ה' הוא האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו‬
‫אחריו‪ ,‬רק אל תהיו פשרנים אל תהיו‬
‫מזרחיסטים‪.‬‬
‫ועליך לדעת שבזמן ההוא לא היה בידם אלא עוון‬
‫זה‪ ,‬וזולת זה היו מבונים מכל טוב בכל עניני‬
‫התורה והמצוות‪ .‬ומובא בסדר הדורות שבאותו‬
‫זמן היו בעם ישראל מאה ועשרים ריבוא נביאים‪.‬‬
‫ובודאי שעמדו בראש העם מחזיקי ומרביצי תורה‬
‫וראשי ישיבות מבהילים בגדלותם בפרישותם‬
‫ובצידקותם‪ ,‬שאל"כ לא יכלו להביא את עם‬
‫ישראל למדריגה כ"כ גבוהה בכל חלקי היהדות‪,‬‬
‫זולת אותו עוון אשר גם זה היה בידם רק בטעות‪.‬‬
‫ועכ"ז היתה הדרישה על כל אחד ואחד לעמוד על‬
‫נפשו ולא לסמוך בעינים סגורות על הרבנים‪,‬‬
‫אלא לעשות בירור נוקב‪ .‬וכשיתודע להם האמת‬
‫שמה שהרבנים והאדמורי"ם מורים ומתירים‬
‫להם לעשות זה פשוט עבודה זרה‪ ,‬עליהם לפרוש‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מרבניהם ואדמו"ריהם ולעשות בדיוק הפוך‬
‫והרי זה אתה מודה שאפשר לחבר ספרים מלאים‬
‫מאותה המצוה הגדולה שהורו להם‪.‬‬
‫העתקות מהמובא בכל התורה כולה החל‬
‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שהלכו כל התלמידים מהחומש וכלה באחרוני האחרונים בשבח ארץ‬
‫והחסידים והמעריצים והמקורבים של אלו נביאי ישראל והדירה בה‪ .‬וכל הצדיקים והגדולים‬
‫הבעל‪ ,‬ושחטו את רבניהם אדמו"ריהם וראשי שבכל הדורות ועד דורינו זה מהללים ומשבחים‪.‬‬
‫ישיבותיהם‪.‬‬
‫ואילו אתם‪ ,‬ממש תרבות אנשים חטאים בדיוק‬
‫ועליך לדעת שאלו נביאי הבעל הם היו המרנן הפוך‪ .‬והרי לא נעלם ממך מה שהעניש השי"ת את‬
‫ושרי התורה שעמדו בראשי הישיבות והבתי מוציאי דיבת הארץ רעה‪.‬‬
‫מדרשים היותר גדולים‪ ,‬והם היו ראשי המדברים‬
‫בכל מקום ובפרט בכינוסים ובטכסים הגדולים ואומר לך מראש‪ ,‬אינני סובר שתוכל להפריך לי‬
‫של העבודה זרה‪ .‬ודעת לנבון שבמודעות שפרסמו כל ההוכחות והמאמרים המובאים בשבח ארץ‬
‫לקראת כנסים כאלו לא היה כתוב אדמו"ר פלוני ישראל הן המובא בכתב והן מדיבורי הצדיקים‬
‫או ראש ישיבה פלוני ואלפי חסידיו מתכנסים בכל הדורות‪ .‬ואפילו אם תתפתל איתי על כמה‬
‫מאמרים באופן זה או אחר‪ ,‬אך מה עם שאר‬
‫לטקס עבודה זרה‪ ,‬זה הס מלהזכיר‪.‬‬
‫המאות או אלפי מאמרים‪ ,‬וכי הכל טעות ח"ו כל‬
‫אלא היה כתוב ‪:‬‬
‫הצדיקים טעו וראו לא נכון ואיתם תלין משוגתם‬
‫שאדמו"ר או ראש ישיבה פלוני עם רבבות ח"ו‪ ,‬ורק אתם יודעים ומבינים יותר טוב מכולם‪,‬‬
‫חסידיו‪ ,‬יתכנסו למעמד חגיגי בגי בן הינום‪ ,‬אתמהה‪.‬‬
‫בהשתתפות מרנן ורבנן שר התורה פלוני ואביר‬
‫הרועים אלמוני ואדמו"רים פלמונים אלו ואלו‪ ,‬אמנם זאת אסכים ואפשר עימך‪ ,‬היות ואין‬
‫ויחזקו את קשר הברית שכרתנו בהר סיני‪.‬‬
‫בדעתינו לעשות ויכוח ארוך‪ ,‬לכן אסתפק אם‬
‫תצליח להשיב לי תשובה כוללת שיש בה כדי‬
‫במעמד עילאי זה יקריב אדמו"ר פלוני את בנו סיפוק לענות על הכל בבת אחת‪.‬‬
‫כליל המעלות הרב פלוני מנחה לה'‪ .‬הרב השורף‬
‫במעמד קדוש זה יהיה ראש ישיבה אלמוני‪ ,‬ושוב אומר שאינני חושב שיש בנמצא תשובה‬
‫אשר ידיו רב לו בקירוב המוני בית ישראל לדרך כזו‪ .‬ולא רק אני חושב כך אלא בודאי שזו דעתם‬
‫ישראל סבא דרך ההקרבה והמסירות נפש עד של כל צדיקי דורינו הן החסידים הן הליטאים הן‬
‫דם עד ועד בכלל‪ ,‬היא הדרך הישנה המסורה לנו הספרדים ובכלל מכל שכבות העם וכן למעלה‬
‫מדור דור עד אברהם אבינו ע"ה‪.‬‬
‫בקודש בכל הדורות ‪.‬‬
‫מ‬
‫לאחר שתית הלחיים‪ ,‬וכן הנשים בעזרת נשים‬
‫לאחר ברכת מזל טוב לרבנית‪ ,‬מחמת ריבוי‬
‫האנשים הרוצים להקריב ג"כ בניהם יתחלקו‬
‫לארבע כיתות‪.‬‬
‫עתה יבוא דבריך‪ ,‬ואני מצידי עושה אזני‬
‫כאפרכסת ובוחן מילותיך כחפצך וחפצי ג"כ באבן‬
‫הבוחן הנקראת אמת‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫ועל פי הוראת בית הדין הגדול שבירושלים‪ ,‬על‬
‫הרבנים השורפים להקדים את הבעלי תשובה‬
‫שהצטרפו לליגיונו של מלך מאן מלכי רבנן‪ ,‬לדרך‬
‫ההקרבה והמסירות נפש עד דם התמצית‪.‬‬
‫לאחר ההקרבה יהיה זכות לכל אב מקריב‪ ,‬וכן‬
‫האם בעזרת נשים לנשק העגל‪.‬‬
‫מעריב מיד בסיום ההקרבות ולאחר מיכן הטיש‬
‫והמחולות עם האדמו"רים ומרנן ורבנן‬
‫ותלמידיהון וחסידיהון‪.‬‬
‫ש‪ -‬זה אמת אבל נשמע כמו חלום דבר שקרה‬
‫באיזה כוכב רחוק‪ .‬אמור לי מהו לנשק העגל‬
‫שאמרת‪.‬‬
‫מ‪ -‬כמאמר הפסוק זובחי אדם עגלים ישקון‪ .‬שמי‬
‫שהיה זובח בנו היה מקבל זכות לנשק העגל ‪.‬‬
‫ותבין כמה צדק הרביז"ל מסאטמאר ושאר‬
‫צדיקים בחיוב לימוד נ"ך‪ ,‬שאז רואים מול‬
‫העינים עובדות מחרידות שעברו במשך הדורות‪.‬‬
‫עתה הצג את שאלותיך וטענותיך‪ ,‬ונתפלל ביחד‬
‫להשי"ת שינחנו בדרך אמת כמאמר נחני באמיתך‬
‫וכמאמר אתה תומיך גורלי ופרש"י הנחת ידי על‬
‫החלק הטוב‪.‬‬
‫ש‪ -‬ראשית אציג את השאלה היותר מציקה לי‪,‬‬
‫והיא לענין התנגדותכם לעליה לארץ הקודש‪.‬‬
‫ואחריה נדון בענין לשון הקודש השפה העברית‬
‫שאתם נמנעים ממנה ומעדיפים לדבר אידיש‬
‫לשון עילגים‪.‬‬
‫מ‪ -‬ידוע שהרביז"ל מסאטמאר זיע"א לא רצה‬
‫לחבר הספר ויואל משה‪ ,‬ואפילו שרבים וגדולים‬
‫בקשו ממנו לא הסכים‪ .‬וטענתו וכי צריך לחבר‬
‫ספר להוכיח ששמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד זה‬
‫אמת‪ .‬ורק אחר הפצרות רבות ובעיקר מהריא"ז‬
‫מרגליות זצוק"ל‪ ,‬שטען רבות שרבני הציונים‬
‫מציפים את העם בדעות כוזביות ובהיפוך האמת‪,‬‬
‫רק אז נענה להם‪ .‬ומאנשים קרובים נשמע איך‬
‫היה בוכה ונאנח ונאנק וכוהה דם בכתיבתו‬
‫הספר‪.‬‬
‫הספר נחלק לשלשה מאמרים א‪ -‬מאמר שלש‬
‫שבועות והוא כחצי הספר‪ .‬ב‪ -‬מאמר ישוב ארץ‬
‫ישראל‪ .‬ג‪ -‬מאמר לשון הקודש‪.‬‬
‫יסוד המאמר הראשון מאמר שלש שבועות הוא‬
‫על המובא במסכת כתובות קיא‪ ,‬שלש שבועות‬
‫השביע הקב"ה את בני ישראל בצאתם לגלות‪:‬‬
‫שבועה ראשונה אל תעלו בחומה‪ -‬איסור עליה‬
‫המונית לארץ ישראל‪ ,‬אלא רק מעטים פה מעטים‬
‫שם‪ ,‬ודייקא ובתנאי תחת שלטון הגויי השולט‬
‫בארץ ישראל ולשלם להם מיסים ולהיות נשלטים‬
‫וכפופים תחתיהם‪.‬‬
‫שבועה שניה אל תתגרו באומות‪ -‬איסור מוחלט‬
‫להרים חרב נגד האומות‪ ,‬הן ערבים הן שאר גוים‪,‬‬
‫הן בארץ ישראל הן בחו"ל‪ ,‬הן לשם הגנה הן לשם‬
‫התקפה‪ .‬אלא תמיד להיות כפופים ונשלטים‬
‫ומשועבדים תחת הגוים אף אם הורגים בנו‬
‫וגוזרים עלינו גזירות רחמנא ליצלן רחמנא‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מא‬
‫לישזבן‪ .‬וזה עונש עבורינו על שהרבינו לחטוא אשאלך האם היה עליהם כן לעלות למרות‬
‫בארץ ישראל עד שהחרבנו את בית המקדש‪ ,‬האזהרה או לא לעלות‪.‬‬
‫וגרמנו לאבינו הרחמן והטוב להשליכנו לגלות על‬
‫מנת למרק עוונותינו המרובים‪.‬‬
‫ש‪ -‬בודאי שאסור היה לעלות‪.‬‬
‫שבועה שלישית אל תדחקו את הקץ‪ -‬שלא לילך‬
‫שולל אחר משיחי שקר‪ .‬ושלא להקים מדינה ולא‬
‫ליקח לעצמינו שום שולטנות וממשלה וכל שכן‬
‫צבא לפני ביאת המשיח‪ ,‬אפילו צבא של צדיקים‬
‫וכשרים כצבא משה רבינו וכצבא דוד המלך ע"ה‪.‬‬
‫והזהיר אותנו הקב"ה אם משמרים אתם את‬
‫השבועות מוטב‪ ,‬ואם לאו הריני מתיר את‬
‫בשרכם כצבאות וכאיילות השדה‪ .‬וכמו שקיבלנו‬
‫הקדמה בהריגת שש מילייאן יהודים באיירופא‬
‫עבור הקדמות והכנות להקמת מדינה‪ .‬וירחם ה'‬
‫מה מחכה עלינו עכשיו אחר שכבר קמה המדינה‪,‬‬
‫ומה עוד שכל זה נעשה בהסכמת ובהכשר ובעידוד‬
‫הרבנים והגדולים והאדמו"רים הציונים‪.‬‬
‫וכמוזהר לנו ע"י החסד לאברהם שקבלה בידו‬
‫מרבו ורבו מרבו עד הנביאים‪ :‬דע כי מסורת‬
‫קבלה יש בידינו כי באותו יום שיבוא מלך‬
‫המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ ישראל‪ ,‬ימצא‬
‫שם בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל‪.‬‬
‫)חסד לאברהם מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫ומוסיפה הגמרא‪ ,‬אמר להם הקב"ה לישראל אם‬
‫אתם משמרים את השבועות מוטב‪ ,‬ואם לאו‬
‫הריני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫השדה‪.‬‬
‫ומובא בפוסקים שאפילו לעבור על אחת משלש‬
‫שבועות אלו כבר יש לו דין עובד עבודה זרה והוא‬
‫ביהרג ואל יעבור‪ .‬וכל זה מלוקט ומבורר כשמלה‬
‫בספר הקדוש ויואל משה שכתב הרביז"ל‬
‫מסאטמאר זיע"א עוד לפני חמישים שנה‪.‬‬
‫השלש שבועות הללו מובאות גם במדרש שיר‬
‫השירים וחוזרות אלו השבועות ונשנות אין ספור‬
‫פעמים בפי ובספרי צדיקי הדורות מזמן החורבן‬
‫ועד עתה )ראה נספח למאמר זה קונטרס יליקוט‬
‫חיוב שלש שבועות – העתקה בקצרה מעשרות‬
‫ומאות צדיקים ופוסקים ומפרשי התורה החל‬
‫מחכז"ל עד צדיקי הדור הקודם(‪.‬‬
‫וחוץ מכת ש"ץ ואחריהם במישרין רבני וגדולי‬
‫ואדמו"רי דורינו‪ ,‬משועבדי מחנות השמד‬
‫הנקראים בשמם הטמא הכולל מדינה ציונית‪.‬‬
‫לא תמצא אף צדיק אחד או פוסק אחד או מפרש‬
‫כלשהו מזמן החורבן ועד ימנו שסובר או רומז‬
‫בדבריו שאלו השבועות בטלו או נחלשו וכדומה‪.‬‬
‫אלא כולם חזרו ושנו אותם ועשו משמרת‬
‫למשמרת והזהירו בכל מיני לשונות חמורות לבל‬
‫נהין לעשות זיז כלשהו לנסות לפרוץ חומת אלו‬
‫השבועות‪.‬‬
‫עתה אם זה כפשוטו אלו השבועות האם קבלת‬
‫תשובה על שאלתך‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬אחר מעשה המרגלים השי"ת רגז על עם‬
‫ישראל ואמר יום לשנה יום לשנה תשאו את‬
‫עוונותיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי‪.‬‬
‫ואח"כ למחרת וישכימו בבוקר ויעלו אל ראש‬
‫ההר וגו'‪ .‬ומשה רבינו ע"ה מזהירם למה זה אתם‬
‫עוברים את פי ה' והיא לא תצלח אל תעלו כי אין‬
‫ה' בקרביכם וגו'‪.‬‬
‫מ‪ -‬עוד אשאלך‪ ,‬אם היו מקיימים האזהרה ולא‬
‫עולים‪ ,‬האם זה בגלל שארץ ישראל נהיתה פחות‬
‫מעולה‪ ,‬והאם היה נחסר מארץ ישראל וממעלת‬
‫ישוב א"י שבח אחד מכל אותם שבחים שאמרת‬
‫בצדק שאפשר למלא מהם כמה ספרים‪.‬‬
‫ש‪ -‬לא‪.‬‬
‫מ‪ -‬ועל משה רבינו ע"ה גופא נקשה‪ ,‬האם בזה‬
‫שהוא לא עולה ועוד מונע אחרים מלעלות האם‬
‫הוא נקרא שונא ארץ ישראל או מואס בה ח"ו‪,‬‬
‫והאם נקרא שהוא כופר בכל המאמרים‬
‫המדברים בשבח א"י וההתישבות בה‪.‬‬
‫ש‪ -‬בוודאי שלא‪.‬‬
‫מ‪ -‬אלא מה‪ ,‬היינו בארץ ישראל וחטאנו ומפני‬
‫חטאינו גלינו מארצינו‪ .‬והשי"ת גירש אותנו‬
‫מהארמון והשליך אותנו לגלות שינשכו אותנו‬
‫הכלבים‪ ,‬פה הריגות פה שמדיות פה גירושים‬
‫וכו' וכו' לא חסרנו מזה ה' ירחם מעתה‪.‬‬
‫בגלות הראשונה ה' הגביל לשבעים שנה‪ .‬ואילו‬
‫בזאת הגלות הזהיר אותנו והשביע אותנו אפילו‬
‫לא לנסות לזוז מהגלות‪ ,‬ואם כן ננסה לזוז הבטיח‬
‫לנו טבח רבתי של מלייאנים ומליארדים יהודים‬
‫ה' ישמור ויציל‪.‬‬
‫וכדברי הרמב"ם באיגרת תימן‪:‬‬
‫ולפי שידע שלמה הע"ה ברוח הקודש שהאומה‬
‫הישראלית באורך זמן גלותה תפצר להתנועע‬
‫בלא עת הראויה ויאבדו בשביל זה ויבואו עליהם‬
‫צרות‪ ,‬והזהיר מלעשות זאת‪ .‬והשביע האומה‬
‫ואמר‪ ,‬השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ .‬ואתם אחינו‬
‫אהובינו קבלו עליכם ולא תעירו את האהבה עד‬
‫שתחפץ‪ ,‬ובורא עולם במידת רחמים יזכור לקבץ‬
‫גלויות נחלתו עכ"ל‪.‬‬
‫והרה"ק מרוזין היה רגיל לומר כי אין לנו אלא‬
‫דברי בן מיימון באיגרת תימן‪.‬‬
‫והשי"ת הודיע לנו מפורש שהיציאה מהגלות‬
‫הזאת תהיה רק ע"י משיח צדקינו‪.‬‬
‫וכמאמר המדרש‪ ,‬מי פרע לכם בגלות מצרים‬
‫משה ואהרן‪ .‬מי פרע לכם מגלות פרס ומדי מרדכי‬
‫ואסתר‪ .‬מי פרע לכם מגלות יון חשמונאי ובניו‪.‬‬
‫מי פורע לכם מגלות רביעית נטרונא‪ ,‬במטותא‬
‫מינייכו לא תבעוניה מהבהבא‪ .‬ופירשו המפרשים‬
‫נטרונא‪ -‬לשון וענין חיכוי והמתנה‪ .‬מהבהבא‪-‬‬
‫לשון לא מבושל כל צרכו כמאכל שרק מהובהב‬
‫מעט על האש‪ .‬כך אל תבקשו לעשות לעצמכם‬
‫איזה מעט פטור והקלה משיעבוד הגלות‪.‬‬
‫כלומר כל הזכות שלנו לצאת מגלות זו האחרונה‬
‫אינו אלא בזכות החיכוי וההמתנה לשבת בגלות‬
‫למרות הדוחקים שמתגברים והולכים מיום ליום‬
‫ה' ירחם‪ .‬וכאישה בציריה ככל שמתקרבת‬
‫הלידה כך הצירים יותר תכופים ויותר כואבים‬
‫ויותר תכופים ויותר ויותר כואבים ללא נשא וכו'‬
‫וכו'‪.‬‬
‫וזו הזכות היחידה שהיתה בידינו‪ ,‬כמארז"ל מי‬
‫פורע לכם מגלות רביעית נטרונא‪ -‬ההמתנה‬
‫בגלות בין האומות מבלי להרים את הראש אפילו‬
‫כל דהו‪ ,‬אלא תמיד להתכופף להם אדוני עשו‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מב‬
‫מי ישא עלינו נהי וקינה על שברינו‪ ,‬שנחתה על‬
‫עד השתלטות רבני ואדמור"י הערב רב על ענא ראשינו מכת רעבני ואדמור"י הערב רב‪ .‬אוי‬
‫איזה טבח ללא רחם הם מכינים לנו‪ .‬אוי אוי אוי‬
‫קדישא בני ובנות קודשא בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬
‫אויה על נשינו‪ ,‬אויה על עוללנו‪ ,‬אויה על טפינו‪,‬‬
‫וקרה לנו מה שהוזהרנו לפני אלפיים שנה ע"י אויה על עם ישראל‪ .‬אויה על התמימים‪ ,‬אויה על‬
‫רשב"י ע"ה שבעיקבתא דמשיחא יתרבו מאוד התמימות‪ .‬ומה שהיה בחורבן באיירופא זה גן‬
‫מאוד הערב רב ויחזרו להיות ראשי העם רישי עדן לעומת מה שמעותד לנו עכשיו לאחר הקמת‬
‫בתי כנסיות ורישי בתי מדרשות‪.‬‬
‫מגדל בבל הציוני‪ .‬אוי אללי אוי מי יקום‬
‫לעזרתנו‪ ,‬אוי מי יחלצנו ממה שמבשלים עבורינו‬
‫ואין כוונת רשב"י רק על רישי בתי כנסיות ורישי רעבני הערב רב‪.‬‬
‫בתי מדרשות אלא הוא הדין ראשי כוללים ראשי‬
‫ישיבות ראשי עדות וראשי חסידויות ואדמור"ים וכמו שמזהיר אותנו הקב"ה בכבודו ובעצמו‪:‬‬
‫וכל שאר סוגי מחזיקי התורה בעיקבתא אל תעלו בחומה‪.‬‬
‫אל תדחקו את הקץ‪.‬‬
‫דמשיחא‬
‫אל תתגרו באומות‪.‬‬
‫אם משמרים אתם את השבועות מוטב ואם לאו‬
‫שכמעט כמעט כולם יהפכו להיות ערב רב‬
‫הריני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫ומה שרשב"י נקט רישי בתי כנסיות ומדרשות השדה‪) ,‬כתובות קיא(‪.‬‬
‫היה השכיח בדורו‪.‬‬
‫וכבר התחלנו לקבל מיקדמה בהריגת שש‬
‫אך גם זו ההמתנה בגלות תחת עול גוים שפופי מילייאן באיירופא וזה רק עבור תכניות‬
‫ראש ונפוחי כפן ושבעי מרורות הריגות שמדיות וקאנגרעסים והקדמות להקים מדינה‪.‬‬
‫טביחות ועינויים מעינויים שונים ביתוק נשים‬
‫לעיני בעליהן וילדיהן תליית תינוקות בדדי ומה עכשיו אחר שכבר עברו על השבועות מה‬
‫ובצאוורי אימותיהן קריעת ומליגת עור אחינו מחכה לנו‪ ,‬מה מחכה עלינו מה מה מה מה‪.‬‬
‫ואחיותינו ובעודם בחיים קריעת אברים ועקירת‬
‫הנה זה מה שמחכה לנו‪:‬‬
‫עינים מצדיקים וחסידי עליון וכו' וכו' וכו'‪.‬‬
‫הכל הכל הכל קיבלנו עלינו בהכנעה ובהרכנת‬
‫ראש ובהצדקת הדין דינו של מלך מלכי המלכים‬
‫הקב"ה עלינו‪ ,‬ומבלי להוציא הגה כלשהו של‬
‫התרסה ח"ו‪ ,‬אלא את הכל הכל הכל קיבלנו‬
‫באהבה‪.‬‬
‫והיינו ילדים טובים וחיכינו לאבא שיבוא לגאול‬
‫את אימא ואותנו איתה ביחד מהגלות כמו‬
‫שהבטיחנו‪.‬‬
‫על מה אתה יוצא לההרג‪ ,‬על ששמרתי את‬
‫השבת‪ .‬על מה אתה ניצלב‪ ,‬על שמלתי את בני‪.‬‬
‫היש חיך מתוק מזה וחיכינו וחיכינו וחיכינו‪.‬‬
‫גפרית ומלח שריפה כל ארצה‪.‬‬
‫ומי שלומד המפרשים טוב וכראוי רואה שנבואה‬
‫זו הולכת על סוף הגלות הוא זמנינו אנו‪.‬‬
‫ועל ידי רעבנים אלו יקויים במלואו הקבלה‬
‫שהחסד לאברהם קיבל מרבו ורבו מרבו עד זמן‬
‫הנביאים‪ ,‬וזה אשר יכתוב ידו שם‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום‬
‫שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ‬
‫ישראל ימצא שם בארץ ישראל שבעת אלפים‬
‫מבני ישראל‪) ,‬חסד לאברהם מעין שלישי נהר‬
‫כב(‪.‬‬
‫עד שבאו ונפלו ונחתו על ראשינו אבירי הרועים‬
‫ושרי התורה וראשי הישיבות ומרנני ורבנני‬
‫ואדמו"רנני הערב רב דימנו אנו‪.‬‬
‫ואלו השבעת אלפים יהיו רק כאלו שהם קדושים‬
‫כמלאכים‪.‬‬
‫וגזלו וחמסו ושדדו מאיתנו את הנטרונא‪,‬‬
‫ולא יצילו איתם לא אישה ולא ילדים לא אב ואם‬
‫לא אח ולא אחות‪.‬‬
‫את הזכות היחידה שיש לנו להיגאל והיא‬
‫הנטרונא החיכוי‪,‬‬
‫והמאמרים בשבח א"י הם אמת ולא על זה נסב‬
‫הויכוח בכלל‪ .‬ונפקא מינה שצריך לעשות תיקון‬
‫חצות יותר בבכיה ותאניה ויותר להתמרמר על‬
‫עוונותינו שגורמים עיכוב הגאולה‪ ,‬כמארז"ל כל‬
‫דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו‪.‬‬
‫עתיד בוראינו לגואלינו ולגאול עצמו כביכול עם‬
‫רעיתו אהובתו ועימנו בניו מתוקיו וחביביו‪.‬‬
‫ועלינו לעשות בדק בית נוקב כל אחד עם עצמו‬
‫וכל אחד עם משפחתו‪ ,‬וכן בתוך כל קבוצה‬
‫חסידות ישיבה וכדומה‪ .‬וכן כמה וכמה פעמים‬
‫בשנה צריך לעצור את העגלה ולבדוק כנ"ל ולא‬
‫רק בעניני המעשים אלא גם בהשקפות ודעות‬
‫כמובא ברמב"ם‪.‬‬
‫את היופי וההדר והחן והפאר של ילדי אבא‬
‫ואימא המחכים להבטחתו הנאמנה של אבא‪:‬‬
‫והקימו לנו אלו הרעבנים מדינה ארורה על‬
‫נהרות דם עשן ואש של שש מילייאן אחינו‬
‫ואחיותנו‪ ,‬מדינת שימוד שארית הפליטה‪ ,‬מדינת‬
‫תועבה‪ ,‬מדינת מרידה גלויה בהקב"ה‪ ,‬מדינת‬
‫עיכוב משיח‪ ,‬מדינת מלחמה במאה שערים‬
‫שארית השארית של היהדות האמיתית‪ ,‬מדינת‬
‫עמלק‪ ,‬מדינת אין סוף זימה ועבירות הכי‬
‫גרועות‪ ,‬מדינת מדינת מדינת וכו' וכו' וכו'‪.‬‬
‫ש‪ -‬והלא במאמר ההוא במסכת כתובות אחר‬
‫השבועות שהשביע הקב"ה את בני ישראל‪,‬‬
‫מובאת עוד שבועה שהשביע הקב"ה את האומות‬
‫שלא ישתעבדו בישראל יותר מדאי‪.‬‬
‫אוי וי ואללי ואויה ואהה וקינה ונהי עלינו‪ .‬מה‬
‫יהיה איתנו מה מה מה יהיה איתנו‪ .‬מי ינוד לנו‪.‬‬
‫ומדוע לא נתלה זה בזה שמכיון שהאומות בודאי‬
‫ובודאי עברו על השבועה ללא כל צל של ספק‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מג‬
‫ושיעבדו בנו יותר ויותר מדאי‪ ,‬וקרו והרגו ושרפו אמנם אכן כן פעמיים בתולדות עמינו תמצא‬
‫וצלבו ותלו והטביעו את אבותינו ואימותינו שסוברים שכן תלוי‪ .‬וזה אצל ש"ץ ותלמידיו ימח‬
‫ואחינו ואחיותינו‪ .‬וחתכו וביתקו בנות ישראל שמם וזיכרם אמן ואחריהם במישרין רובם‬
‫הרות והכניסו במקום העובר חתול חי ושוב תפרו ככולם של רבני ואדמו"רי דורינו‪ .‬אך זולתם‬
‫הבטן ולא שכחו לקצוץ לה את אצבעות הידים כלום כלום כלום‪.‬‬
‫שמא מחמת יסורי המות הבל יתוארו של האם‬
‫המשתגעת הזאת תקרע את ביטנה להוציא וכי במצרים קל הוא מה שהטביעו הזכרים ומה‬
‫החתול משם‪ ,‬ולא הרגו אותה תיכף אלא ככה שהיו תוקעים הילדים בחומות הבנין וזה חוץ כל‬
‫תישאר בחיים עד שתתפוצץ מרוב יסוריה‪ .‬שאר העינויים וכי בכל הגלויות מעטים הם‬
‫ואחריה תבוא הבאה בתור עוד אם קדושה הפאגרומים שעשו לנו הגוים ועם כל זה היהודים‬
‫יהודיה ועשו לה אותו סדר‪ ,‬והכל לעיני בעלה נשמרו בתכלית השמירה שלא לזוז אפילו כהוא‬
‫וילדיה ולעיני כל היהודים המרוכזים מסביב זה מגדר השלש שבועות וקיבלו כל ההריגות‬
‫בכיכר העיר‪.‬‬
‫והשמדיות והעינוים באהבה ובהרכנת הראש‪.‬‬
‫וכמו שמובא מעט מעט מזעיר מאלו הפאגרומים‬
‫בספר יון מצולה ובעוד ספרים‪ .‬ותלו תינוקות‬
‫בדדי ובצווארי אימותיהן‪ .‬והשחילו תינוקות‬
‫חיים על שפודים וצלו אותם לעיני אימותיהם‬
‫ועוד ועוד המצאות עינויי האינקעועזיציא ה' יודע‬
‫ועד מה שהלך שם‪.‬‬
‫וכן כל מה שעוללו לכל ההררי עד של גוויות‬
‫אבותינו ואימותינו ואחינו ואחיותינו‪.‬ונהרות‬
‫נהרות דם רותח שזועק עד לב השמים מעל ועד‬
‫התהום מתחת ולא ינוח ולא ישקוט עד יקויים‬
‫הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב‬
‫לצריו וכיפר אדמתו עמו‪.‬‬
‫וכן המובא בתנא דבי אליהו על הפסוק כי שם‬
‫שאלונו שובנו דברי שיר ותוללנו שמחה‪ ,‬שכאשר‬
‫הגיעו שיירות היהודים הגולים לנהרות בבל אמרו‬
‫להם השבאים ללויים לנגן הניגונים שניגנו בבית‬
‫המקדש‪ ,‬ועמדו הלויים ונשכו וקרעו אצבע בוהן‬
‫מידם על מנת שלא יוכלו לנגן‪ .‬ועמדו עליהם‬
‫הגוים והרגו בהם ועשו מהם תלי תילים של גויות‬
‫יותר ממה ממה שהרגו בהם בחורבן ביהמ"ק‪ .‬וכי‬
‫כל זה נשכח‪ ,‬וכי הם לא עברו עלינו את המידה‬
‫אלפי אלפים וריבי רבבות מונים‪.‬‬
‫אדרבא אם יש דבר בפיך השיבני‪.‬‬
‫מ‪ -‬כאבי ככאבך וייללתי כייללתך‪ .‬אך ברוך ה' יש‬
‫לנו תורה שגם בכגון דא מדריכה ומצוה עלינו איך‬
‫לנהוג‪ .‬והוא שנקבל עלינו באהבה ובהכנעה את‬
‫עול הגלות עם כל המשתמע מזה והנלוה עם זה‪.‬‬
‫ושנדע טוב טוב שה' הצדיק וכל זה בא לנו אך ורק‬
‫תשלום על עוונותינו שלעבר ומה שעוד הוספנו‬
‫עליהם היום‪.‬‬
‫ואודות שאלתך לתלות זה בזה ששבועותינו בטלו‬
‫בעיקבות שהאומות עברו על שבועתם‪ .‬אשאלך‬
‫אם מסכים אתה שבמקום להיכנס בפילפול אם‬
‫השבועות בטלו בעיקבות זה או לא‪ ,‬האם מסכים‬
‫אתה שאביא לך דעתם של הצדיקים והפוסקים‬
‫בדורות הקודמים אודות אלו השלש שבועות‪,‬‬
‫וממילא נחזי אנן איך הם פילסו דרכם בדין שלש‬
‫שבועות אלו למרות כל ההריגות וכו' שעברו על‬
‫עם ישראל עד זמנם‪ ,‬ה' ישמרנו מעתה ‪.‬‬
‫ש‪ -‬מקובל ומקובל עלי כי בודאי קטנם עבה‬
‫ממתנינו‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫מ‪ -‬ובכן זאת אקדים לך‪ ,‬שאף אם תחטט יומם‬
‫וליל מעתה עד לשנה הבאה ביום זה‪ ,‬לא תעלה‬
‫במצודתך אף צדיק אחד אף פוסק אחד אף מפרש‬
‫תנ"ך אחד אף מפרש מדרש גמרא וכו' אפילו‬
‫אחד לרפואה שדעתו ששבועותינו תלויות‬
‫בשבועת האומות אם יקיימוה אם לאו‪.‬‬
‫וראה דוגמה מחרידה‪:‬‬
‫כשהיה גירוש ספרד ויצאו תשע מאות אלף‬
‫יהודים אנשים נשים עוברות ומניקות ילדים‬
‫וילדות ותינוקות בני יומם זקנים וזקנות וחולים‬
‫סוגים מסוגים שונים‪ .‬וכשמאחריהם משאירים‬
‫את כל הונם ורכושם ושדותיהם וכרמיהם‪.‬‬
‫וכידוע ומפורסם שהיהודים בספרד היו מקורבים‬
‫למלכות ועשירים מופלגים ואת הכל השאירו‬
‫מאחור כדי לא להיות מהאנוסים שהתחבאו‬
‫במרתפים כדי לקיים מעט מזעיר אי אלו מצוות‬
‫בסתר וגם זה החזיק רק זמן קצר ואח"כ נטמעו‬
‫לחלוטין‪ .‬אלא רצו להישאר נאמנים מושלמים‬
‫לקל חי וקים יתברך שמו לעד ולעולמי עולמים‪.‬‬
‫ומה לקחו איתם‪ ,‬איזה עגלה מלאה אנדרלמוסיא‬
‫פה אוכל פה מים פה כמה בגדים שם כמה ספרי‬
‫קודש ועוד כמה מטלטלין וכל אחד דחק את עצמו‬
‫אשתו וילדיו לתוך העגלה‪ .‬ורק אתמול חיו בעושר‬
‫ובכבוד מלכים ואילו היום מושלכים כמו כלבים‬
‫מצורעים החוצה מביתם החוצה מעירם החוצה‬
‫ממדינתם‪ .‬וכל שכניהם לועגים ובזים להם ועוד‬
‫מעט קט ויתנפלו אל הביזה וכו'‪.‬‬
‫ולא קשה לתאר שרובא דרובא מתו תיכף‬
‫בשבועות הראשונים‪ ,‬ואלו שנשארו נשבעו כולם‬
‫שהם וזרעם וזרע זרעם לא ישובו לספרד‬
‫לעולמים‪ .‬ועל שם זה קראו לשם משפחתם‬
‫טולידאנו כלומר טולידא נו שפירושו למדינת‬
‫ספרד שנקראת בספרדית טולידא לא שלא יחזרו‬
‫אף פעם לספרד‪.‬‬
‫וככה התפזרו‬
‫ובגאיות‪.‬‬
‫ביערות‬
‫ובמדבריות‬
‫בהרים‬
‫עכשיו מגיע הדבר המזעזע‪:‬‬
‫באותה תקופה היה מלך תוגרמא הוא המושל‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬וכששמע שמע היהודים המגורשים‬
‫הנודדים בהרים שלח להם שליחים שהוא מלך‬
‫תוגרמא הוא המושל בארץ ישראל וברשותו‬
‫ומרצונו הוא פותח להם את שערי ארץ ישראל‪,‬‬
‫ועתה הוא קורא לכולם לעלות לארץ הקודש‬
‫ויטיב עימם‪.‬‬
‫ומה אתה חושב מה ענו לו‪.‬‬
‫ש‪ -‬אינני יודע מאומה מזה ואני מחכה לשמוע‪.‬‬
‫מ‪ -‬ענו לו שמודים לו על טוב ליבו ויחולו רוב‬
‫ברכות על ראשו על רצונו לעזור להם‪ .‬אך אינם‬
‫יכולים לקבל טובתו כי מיום שגלו מארץ ישראל‬
‫השביעם בורא עולם ואסר עליהם לחזור לשם‪.‬‬
‫עתה אם בעל נפש אתה ובאמת איש מבקש אמת‬
‫אתה‪ ,‬תסמר שערות ראשך ותעמוד מרעיד‬
‫ומשתומם ותעשה חשבון נפש אמיתי ונוקב‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מד‬
‫ותעשה השוואה בין מעשה זה‪ ,‬לבין המלחמות מאמרים אום אני חומה קונטרס ו'‪ ,‬ה' תשא י"ג‬
‫והפעולות שעשו הרבנים והאדמו"רים הציונים הן אד"ר תשי"ז דף מ"ה(‪.‬‬
‫בעצמם והן על ידי שלוחיהם חברי מושב המינים‬
‫עד שקבלו לידם הזכות ששר הקליטה והעליה‪ ,‬תרגום‪ :‬רק יכול להיות חלילה שקודם ביאת‬
‫קרי שר הקליטה לגהינם והירידה לבאר שחת המשיח מעשה שטן יצליח והרשעים )הציונים‬
‫ולנוקבא דתהומא רבא‪ ,‬יהיה לא פחות מאשר רב והאגודים( יקבלו שלטון על ארץ ישראל‪ .‬וזה חוב‬
‫רבנן פלוני שלוחא דמרננן ורבננן שרי התורה על כל יהודי והוא מוכרח ליסוע משם‪ .‬שיסע‬
‫לאמעריקא או למקום אחר העיקר לא בארץ‬
‫פארי הדור ואבירנני הרועים‪.‬‬
‫ישראל תחת ממשלת הרשעים‪ ,‬מחמת‬
‫וההוא מרעים בקולו מריע אף מצריח וזועק שהממשלה שלהם היא סכנה גדולה ליהודים‬
‫ומטפיח וצוהל אף מטיח ומטיף מוסר לכל יהודי בגוף ובנפש‪.‬‬
‫הגולה‪:‬‬
‫ורבי אלחנן וואסערמאן הי"ד מזהיר ואומר‪:‬‬
‫מדוע בושש רכבכם לבוא למחנות השמד קרי וכן בארץ הקודש הדבר ברור כשמש שתקיא‬
‫מדינת עמלק קרי מדינה הציונית‪ .‬חושו אל הארץ אותם כי היא פלטרין של מלך ואינה‬
‫תעמדו הרי זנות וזימת וכפירת כל הארץ הלא מקיימת עוברי עבירה ומכל שכן עוברים להכעיס‪.‬‬
‫לכם הוא לכם ולנשיכם לבניכם ולבנותיכם אינני בא בזה לא לקלל ולא לברך אלא כיון‬
‫לתלמידיכם ולחסידיכם‪.‬‬
‫שהדברים כתובים בתורה על כרחינו יתקיימו‪,‬‬
‫)קובץ מאמרים‪ ,‬אומר אני מעשי למלך סעיף ה(‪.‬‬
‫הלוא כפירת ואפיקורסות כל הארץ הזועקת עד‬
‫לב ליבם של השמים ושמי שמים הלא לכם הוא )ה‪-‬וארז"ל אין פורענות באה לעולם אלא בגלל‬
‫ולבניכם ולבנותיכם מחמדי עיניכם‪ ,‬אשר ריביתם הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים‪ .‬וכמו‬
‫וטיפחתם באדיקות נוראה אלפיים שנה‪ .‬הלא שראינו באיירופא וכו' ה' ישמור מעתה(‪.‬‬
‫במחי אחד נהפוך לכם אותם למשומדים‬
‫עתה תבין מעט מדוע כ"כ לא רצה האי סבא‬
‫ומשומדות זונים וזונות כופרים וכופרות‪.‬‬
‫קדישא הרביז"ל מסאטמאר זיע"א לכתוב הספר‬
‫מה לכם ולגלות החשוכה‪ .‬בואו בהמוניכם אתם ויואל משה‪ .‬כי בסך הכל מה כתוב שם‪ ,‬כתוב‬
‫נשיכם בניכם ובנותיכם למרחבי המגדל בבל שלעם ישראל יש תורה שמחייבת אותנו ושאנחנו‬
‫החדש שזה עתה יצא מכבשני אויישוויץ וניתן ברשות התורה ולא התורה ברשותינו‪.‬‬
‫אתכם בידים נאמנות‪ ,‬ויקצצו ויסירו מיכם את‬
‫ושכתוב בתורה שבורא עולם השביע את בניו‬
‫כל חלד הגלות‪.‬‬
‫ובנותיו היקרים לו יותר מבבת עינו‪ ,‬שעד הגאולה‬
‫את הפיאות והזקן‪ ,‬ובמקום זה תקבלו הזכות השלימה על ידי מלך המשיח‪ ,‬בל יהינו לעלות‬
‫לגדל רעמה ו"קוקו" כמו סוסים‪ .‬את הג'לאביא בחומה‪ .‬כלומר עליה רבה לארץ ישראל אלא רק‬
‫והטרבוש‪ ,‬ובמקום זה תקבלו הזכות לחבוש פאר כמה עשרות ולכל לכל היותר כמה מאות משפחות‬
‫כובע "טמבל" לראשיכם ובגדי חאקי לגוייתיכם‪ .‬בירושלים וכך בצפת וכך מעט בקסריה יפו עכו‬
‫את השמלות הארוכות עד הרצפה עם הערמל וכדומה והכל תחת וכפופים לשלטון הגוים‬
‫)שרוולים( הארוכים המכסים עד סוף האצבעות ששולט אז בא"י ולשלם להם מס כנדרש ובשום‬
‫והשאל שעל ראשי נשיכם‪ ,‬ובמקום זה הן אופן לא להרים את הראש ולא להקים כל סוג‬
‫ובנותיהן תקבלנה הזכות להתלבש ממש כמו מלכות ושלטון שהוא ושלא לצאת וללחום נגד‬
‫"צבריות" אמיתיות מכנסי שורט קצרים וטריקו שום עם עלי אדמות‪.‬‬
‫קליל ואורירי‪ .‬ומה ולמה כיסוי ראש מסריח‬
‫ועוד הזהירנו אבינו הטוב והאוהב נאמן והמבקש‬
‫כשיש חופי ים ומרחבי שדות שזופי שמש‪.‬‬
‫טובתינו האמיתית שאם נשמור את השבעותיו‬
‫אלו הרי מוטב ואם לאו הרי יתיר את בשרינו‬
‫וממשיכים רעבני האגודה לתופף ולהכריז ברמה‪:‬‬
‫וכל זה זה רק התחלה של התחלה‪ ,‬חושו אל כצבאות ואיילות השדה רח"ל‪.‬‬
‫תעמודו הלא טוב כל הארץ לכם הוא‪ ,‬ואם יהיה‬
‫פה ושם איזה עיכוב אל תדאגו הידים הנאמנות ומיני אז שהשביענו בוראינו ועד היום‪ ,‬הרי זולת‬
‫שנמסור אתכם בידם כבר יישרו את העכוב ש"ץ ימח שמו וזכרו ורבנני ואדמו"רנני ושרנני‬
‫למישור‪ ,‬ומה שיחסר אנו נשלים עם דרשות ואבירנני וגדולנני ימינו הציוניים‪ ,‬לא היה ילוד‬
‫אישה‪ ,‬בין צדיק בין רב בין פוסק בין מפרש‬
‫וחתימות והכשרי רבנים עד בלי די‪.‬‬
‫תנ"ך מדרשים או גמרא או כל מחבר ספר‬
‫אי אי דור תהפוכות‪ ,‬היפוך מהופך כזה יכול שהוא‪ ,‬שכתב או אמר או רמז שאלו השבועות‬
‫להיות רק בדור עיקבתא דמשיחא שער חדלו או נחלשו או בטלו או לא חלות בין בגלל‬
‫שהאומות עברו על שבועתם ובין בגלל כל סיבה‬
‫החמישים של הטומאה‪.‬‬
‫שהיא‪.‬‬
‫וכידוע איך שהאדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זיע"א‬
‫הזהיר שאם תקום מדינה אז תיכף על כל ולא רק זה אלא כל כל כל הצדיקים והפוסקים‬
‫והמפרשים כשהגיעו לדבר בנושאים אלו הזכירו‬
‫היהודים הדרים בארץ ישראל לברוח משם‪.‬‬
‫אלו השבועות בדחילו ורתת‪ ,‬והזהירו לבל נהין‬
‫וזאת אשר דיבר לכם ברוח קודשו‪:‬‬
‫לגעת בהם אפילו בכל דהוא‪.‬‬
‫נאר עס קען חלילה זיין אז קודם ביאת המשיח‬
‫זאל מעשה שטן מצליח זיין און די רשעים וועלן פרק ה‬
‫קריגן א ממשלה אין ארץ ישראל‪ ,‬איז א חוב אויף‬
‫יעדן יוד וואס ער מוז אוועקפארען פון זיין היים‪ ,‬ומבהיל ואין מפורש יותר ממה שכתב המהר"ל‬
‫זאל ער פארן קיין אמעריקע אדער ערגעץ מפראג‪:‬‬
‫אנדערש‪ ,‬נאר נישט קיין ארץ ישראל‪ ,‬אונטער די דלא רק אם האומות מסכימים אסור לעבור על‬
‫ממשלה פון די רשעים‪ ,‬ווייל זייער ממשלה איז השבועות‪ ,‬אלא אפילו אם האומות יכריחו אותם‬
‫א גרויסע סכנהיעדען יוד בגוף ובנפש‪) ,‬ילקוט על כך ומייסרין אותם ביסורים משונים וקשים‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מה‬
‫מאוד ומסרקין את בשרם במסרקות ברזל ואפילו הוא רוצה לחדש מנהג אבותינו להקריב למולך‬
‫אם ירצו להמית אותם‪ ,‬אף על פי כן אסור להם וכן למסור כל אחד בנו לשריפה בגיא בן הינום‪.‬‬
‫לעבור על אחד משלש שבועות אלו ויהרג ואל ומבקש ומצוה ודורש שכל יום לסרוגין יקריבו‬
‫אחד למולך ואחד בגיא בן הינום‪ .‬וסדר ההקרבה‬
‫יעבור‪) ,‬נצח ישראל פרק כד(‪.‬‬
‫יהיה כמו ברשימת הטעלעפאנים של חברי‬
‫ונקה וטהר מוחך בלשון קודשו של אור החיים החסידות או הקהילה וכו' האם גם על זה היית‬
‫מציית אותו‪.‬‬
‫הקדוש‪:‬‬
‫ואתכם אזרה בגוים‪ .‬יתבאר הכתוב על דרך‬
‫אמרם במסכת כתובות קי"א שהשביע ה' את הצדיק מראזין זיע"א אמר עוד יגיע זמן שמי‬
‫שירצה לומר דיבור פשוט של אמונה יצטרך‬
‫ישראל שלש שבועות‪:‬‬
‫להסתכל לצדדין מרוב פחד שאולי יש עוד מי‬
‫אחת שלא יעלו בחומה פירוש ביד חזקה‪.‬‬
‫ששומע זולת זה שהוא מדבר איתו לנוכח‪.‬‬
‫ואחת שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים כאן רמז לשני‬
‫דברים‪ ,‬אומרו אזרה שלא יעלו בחומה‪ .‬ואומרו ועוד אמר שעוד יגיע זמן שחסידים כמוכם‪,‬‬
‫והסתכל לימין ולשמאל על חסידיו והמשיך‪,‬‬
‫בגוים שלא ימרדו בגוים‪.‬‬
‫ואומרו והריקותי אחריכם חרב יתבאר על דרך כמוכם ממש‪ ,‬יתפוצץ להם דיבורי אפיקורסות‬
‫שאמרו שם וז"ל‪ :‬אמר להם הקב"ה לישראל אם מהפה‪.‬‬
‫אתם מקיימין השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר‬
‫את בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪ .‬והוא אומרו רבי נחמן מברסלב אמר תקמטו את הליקוטי‬
‫והריקותי אחריכם חרב שתהיה חרב מרוטה מוהר"ן שלי איך שתרצו אבל סעיף קטן בשלחן‬
‫לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי בגוים כנזכר ערוך אל תזיזו‪.‬‬
‫יהיה בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪) ,‬ויקרא כו‬
‫ראה גם ראה איך חרדו כל הצדיקים שלא להזיז‬
‫לג(‪.‬‬
‫כקוצו של י' מהשו"ע‪ .‬וממילא אם יעלה לך‬
‫והא לך תשובת הריב"א זו התשובה חוזקה על מאיזה סיבה שתהיה הבנה בדברי איזה צדיק‬
‫משהו נגד השו"ע הרי לא הבנת דבריו נכון‪ .‬ואף‬
‫ידי כל גדולי הדור ההוא‪:‬‬
‫…וגם נאמין באמונה שלימה במה שאחז"ל אם תתעקש שכן הבנת נכון שהצדיק אמר או‬
‫)כתובות קיא‪ (:‬אחת מן השבועות שהשביע התכוין נגד השו"ע אזי הצדיק מודיע מראש‬
‫הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪ .‬שמסכים ומצוה עליך ליקח דבריו ולקמטם‬
‫ואין אנחנו רשאים לעשות שום פעולה לבא אל ולהשליכם‪ ,‬ובמקומם תיקח ותשים את דברי‬
‫המנוחה ואל הנחלה גם אם יהיה לנו כפליים השו"ע נר לרגליך וכתר לראשך‪.‬‬
‫כיוצאי מצרים שלופי חרב מלומדי מלחמה אין‬
‫אנחנו רשאים לעלות ולכבוש ארץ ישראל וכו' ועוד אמר ר' נחמן מברסלב עוד יגיע זמן שיהיו‬
‫ולא נתערב עם שונים ולא עם פריצי בני עמנו חסידים שיזל להם אפיקורסות מהערמל‬
‫המחבלים כרם ה' צבקות‪) ,‬חלק או"ח יו"ד סי' )שרוולים(‪.‬‬
‫א(‪.‬‬
‫כלומר שכ"כ יהיו טעונים ומלאים אפיקורסות‬
‫שכבר יזל להם מהערמל‪.‬‬
‫וכדברי הרמב"ם באיגרת תימן‪:‬‬
‫ולפי שידע שלמה המלך ע"ה ברוח הקודש‬
‫שהאומה הישראלית באורך זמן גלותה תפצר וכמה נואלו אלו שמלבישים לו כובע )טמבל(‬
‫להתנועע בלא עת הראויה ויאבדו בשביל זה ציוני‪ .‬ושמים בפיו כאילו הוא בעד לעבור על‬
‫ויבואו עליהם צרות והזהיר מלעשות זאת‪ .‬עליה בחומה ועל התגרות באומות ועל דחיקת‬
‫והשביע האומה ואמר‪ ,‬השבעתי אתכם בנות הקץ ח"ו‪.‬‬
‫ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪.‬‬
‫ועוד קמשבחי ליה לר' נחמן מברסלב ז"ל שהוא‬
‫ואתם אחינו אהובינו קבלו עליכם ולא תעירו את בעד ומעודד לדבר העברית הטמאה של הטמאים‬
‫האהבה עד שתחפץ‪ ,‬ובורא עולם במידת רחמים הציונים וגרוריהם ומכבדיהם רבני ואדמו"רי‬
‫ומרננני משועבדי הציונים‪ .‬וזאת בגלל שיש‬
‫יזכור לקבץ גלויות נחלתו‪.‬‬
‫בספריו כמה שבחים על ארץ ישראל וכן מדבר על‬
‫ולך נא ראה בקצרה העתקה ממאמרי צדיקים שבח ומעלת לשון הקודש‪.‬‬
‫בענין חיוב השלש שבועות‪) ,‬מצורף בנפרד ליקוט‬
‫מאמרי צדיקים בדין חיוב חיוב השלש שבועות(‪.‬‬
‫כאילו שמי שמשבח את ארץ ישראל תיכף נקרא‬
‫עם ועל שם הציונים המזרחים והאגודים וכל שם‬
‫עתה מה תרצה שיעשה לך ומאיזה עוד צדיק וחניכא דאית להו רח"ל ‪.‬‬
‫תרצה הוכחות ממנו‪ .‬ובאיזה אופן היית רוצה‬
‫שנוכיח לך את טעותך‪ .‬והרי זה סיפור חוזר של והרי ג"כ דיבר וזירז להתחתן וכמעט שלא היה‬
‫העבודה זרה שהיתה בזמן בית המקדש שרבנים רוצה לדבר עם בחור‪ ,‬והיה אומר לו קודם לך‬
‫ואדמו"רים וגדולים דאז עבדו ע"ז ועי"ז העבידו תשים טלית‪ ,‬שאצל האשכנזים שמים טלית רק‬
‫את כל עם ישראל ע"ז רח"ל‪.‬‬
‫מהחתונה ןאילך‪.‬‬
‫וכי שכחת שיש דין ויש דיין וכי יש לך ספק שיגיע‬
‫גם יום פטירתך ותעמוד לפני בית דין של מעלה‬
‫בלי שום חוצץ אלא ממש פנים מול פני‪ .,‬ויתבעו‬
‫ממך איך העזת לעבור על השבועות‪.‬‬
‫וא"כ שכל כך זירז להתחתן‪ ,‬אז שכל בחור ואדם‬
‫לא נשוי יקפוץ ויקח מכל הבא ליד‪ ,‬בין אם זו‬
‫בחורה ובין אם זו אשת איש‪ .‬בין רוצה ובין לא‬
‫רוצה‪ .‬בין יהודיה ובין גויה‪.‬‬
‫ומה תגיד הרב שלי התיר לי וגם ציוה עלי‪.‬‬
‫ולמה לא‪ ,‬הרי ר' נחמן מברסלב זירז מאוד‬
‫להתחתן‪ ,‬וכן תלמידו ר' נתן מברסלב היה נוזף‬
‫במי שלא נשוי ואומר לו הרי התורה מעידה עליך‬
‫שאתה לא טוב כמאמר לא טוב היות האדם לבדו‪.‬‬
‫ושוב ישאלו אותך ואם רבך היה אומר בסעודה‬
‫שלישית בתוך הדברי תורה שהחל משבוע הבא‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נו‪ ,‬א"כ אחר זירוזים כאלו כבר כמעט יש ביטול פרק ו‬
‫הבחירה ולכן כל אחד יקפוץ ויעשה כנ"ל רח"ל‪.‬‬
‫ש‪-‬והלא עד היום כולם מתפללים ולומדים בלשון‬
‫אלא כל דבר שצדיקים אמרו זה בגבולות שלו ועל הקודש‪.‬‬
‫מ‪-‬אכן בשני דברים אלו הלימוד והתפילה‪ ,‬התירו‬
‫פי ההלכות ששייכים לענין‪.‬‬
‫לנו חז"ל להשתמש בלשון הקודש‪.‬‬
‫לגבי לשון קודש ר' נחמן מברסלב בעצמו דיבר עם‬
‫אמנם בלימוד התורה בלשון הקודש היה זה אך‬
‫תלמידיו ובני ביתו אך ורק באידיש‪.‬‬
‫ורק הקריאה מתוך הספר‪ ,‬אם זה פסוק או‬
‫ולגבי ארץ ישראל הוא נסע עם מלוה אחד ותיכף משנה וכו' ובזה זה התחיל ובזה זה נגמר‪.‬‬
‫שפסע ארבע אמות בארץ ישראל כבר רצה לחזור‪ ,‬ועל אתר תיכף אחר שקראו תיכף תרגמו ללשון‬
‫רק שהמלוה עיקש והתחנן שרוצה לבקר בקיברי היהודית החדשה‪ ,‬ומשם ואילך המשיך כל‬
‫צדיקים ונתעכבו לכמה שבועות בא"י‪.‬‬
‫הלימוד והפילפול והדיבור ביניהם אך ורק בלשון‬
‫היהודית החדשה אם זה ערבית‪ ,‬אידיש‪ ,‬לאדינו‪,‬‬
‫ולא תמצא בשום דיבור שדיבר לאנשיו או ארמית וכו'‪.‬‬
‫מכתבים שכתב שמזרז אפילו במילה אחת‪ ,‬לא‬
‫הוא ולא תלמידו ר' נתן מברסלב‪ ,‬לעקור מושבו וכמו שרואים שהגמרא והזוה"ק והתרגומים‬
‫שבחוץ לארץ ולילך לגור בא"י‪ .‬רק כמו כל נכתבו בלשון ארמית‪.‬‬
‫הצדיקים איש בל נעדר דיבר ג"כ בשבח א"י‪ .‬וכן‬
‫תלמידו ר' נתן נסע לא"י לביקור קצר וחזר תיכף וגם הדיבור בין אחד לשני וכל אחד עם משפחתו‬
‫ומיד לחו"ל‪.‬‬
‫לא היה בלשון קודש אלא בלשון היהודית‬
‫החדשה אם זה ארמית כמו כל האמוראים ורוב‬
‫א"כ גם משה רבינו לשיטתם הוא רב ציוני ח"ו כי התנאים‪ ,‬אם זה ערבית כמו הצדיקים שדרו‬
‫הרי שיבח כ"כ את ארץ ישראל‪ .‬אה סליחה במדינות ערב למיניהן‪ ,‬אם זה אידיש כמו אצל‬
‫שכחתי‪ ,‬משה רבינו אין לו הזכות להחשב רב האשכנזים וכו'‪.‬‬
‫ציוני כי הוא דיבר נגד ארץ ישראל הוא מנע את‬
‫המעפילים מלעלות‪ .‬ועל פי זה אפשר להסיק כך שבלשון הקודש לא דברנו בגלל שאסור ולשון‬
‫הגוים בוודאי ובוודאי שאסור לנו ולא דיברנו‪.‬‬
‫בנקל שגם היום היה נגד עליה‪.‬‬
‫מו‬
‫וריב"ח שהוא בעל המאמר במסכת כתובות‬
‫קי"א לענין השלש שבועות אל תעלו בחומה אל‬
‫תדחקו את הקץ אל תתגרו באומות‪ ,‬הוא בודאי‬
‫ובודאי ובודאי לא יקבל הזכיה להכלל ברשימת‬
‫הרבנים והאדמורי"ם הציונים‪ ,‬ולא ינוח על ראשו‬
‫כובע רב ציוני‪.‬‬
‫אי אי תורה חיגרי שק מה מעוללים לך הרעבנים‬
‫והאדמורי"ם וראשי הישיבות הציונים שהם רוב‬
‫מנין הרבנים והאדמו"רים בימנו‪ .‬ואיך מלמדים‬
‫ומדריכים את תלמידיהם וחסידיהם לעקור את‬
‫התורה בשם התורה רח"ל ‪ ,‬כמאמר רבי אלחנן‬
‫וואסערמאן הי"ד‪" :‬לעקור התורה בשם‬
‫התורה"‪.‬‬
‫ומי יגלה עפר מעיניכם צדיקי עולם ותראו מה‬
‫מעוללים לכם ואיך מהפכים דבריכם‪.‬‬
‫אוי אללי דור עיקבתא דמשיחא‪ ,‬ולא בכדי רבי‬
‫יוחנן זעק והתחנן על עצמו ייתי ולא אחמיניה‪,‬‬
‫כלומר שיבוא המשיח ולא רוצה לראות אותו‬
‫אחר שראה ברוח קודשו פני ומצב הדברים‬
‫בעיקבתא דמשיחא‪ ,‬אמר והעיד על עצמו שאינו‬
‫יכול להחזיק מעמד בכזה דור‪.‬‬
‫ומורגל על לשונו דהאי סבא קדישא הרביז"ל‬
‫מסאטמאר לומר בבכיות וייללות‪ ,‬חוטא אני‬
‫ופושע אני שאני יכול לחיות בכזה דור‪) .‬כי אדם‬
‫כשר מהדור הקודם לא רק שלא היה יכול‬
‫להחזיק חיותו אלא היה תיכף מתפורר לאבק דק‬
‫למראה פני הדור(‪.‬‬
‫כמובא שאחד משמונה עשרה גזירות שגזרו‬
‫חז"ל זה לא לדבר לשון גוים וקבעו שאין כח לאף‬
‫אחד‪ ,‬וגם לא לאליהו הנביא ובית דינו לעבור על‬
‫אחת מהגזירות בשום אופן ואופן‪.‬‬
‫ומכאן תוכחה מגולה משינאה מגולה וגדולה‪:‬‬
‫לגדולנני ורעבנני וראשנני ישיבות ימינו ימי‬
‫אופל חושך וצלמוות ימי וימש חושך‪ .‬ובעיקר‬
‫לאלו הדרים בחו"ל‪ ,‬המדברים עם בני‬
‫משפחותיהם ותלמידיהם המסכנים והאומללים‬
‫והטיפשים בשפת עכו"ם‪ ,‬אם זה עינגליש‬
‫)אנגלית( או פרענטש )צרפתית( וכו'‪.‬‬
‫ועושים עצמם כלא יודעים השמונה עשרה‬
‫גזירות שגזרו חז"ל ושאחת מהם שאסרו באיסור‬
‫חמור לדבר שפת עכו"ם‪.‬‬
‫ושאין כח לאף אחד בעולם גם לא לאליהו הנביא‬
‫ובית דינו לבטל אפילו גזירה אחת מאלו הי"ח‬
‫גזירות‬
‫וכל שכן שאין כח לרעבנני הערב רב דימינו ליגע‬
‫באלו הגזירות ח"ו‬
‫ואודות התשובה המרשעת המטעה המתחמקת‬
‫והזדונית‪:‬‬
‫מה אנו יכולים לעשות אנשים לא מבינים‬
‫אידיש‪.‬‬
‫ובכן האזינו ראשי סדום וקציני עמורה‪:‬‬
‫אך טח עיניהם של אלו הרבנים הגרורים אחר‬
‫העמלקים מראות שהן ארץ ישראל והן לשון‬
‫הקודש שניהם אסורים לנו בגלותנו‪ .‬והמשנה‬
‫נכתבה בלשון הקודש ואילו הגמרא בארמית‪.‬‬
‫ועבור מי נעשו תרגום אונקלוס ותרגום ירושלמי‬
‫הרי אינו אלא עבור היהודים בצאתם לגלות‪.‬‬
‫אם תלמדו אידיש בבתי ספר ובישיבות העקומות‬
‫והעקושות שלכם שתי שעות בכל יום חוק ולא‬
‫יעבור‪.‬‬
‫הרי בתוך חודשיים שלש כבר אפשר יהיה לזרוק‬
‫את הענגליש הטמאה לנוקבא דתהומא רבא וכל‬
‫כולם של הבתי חינוך ילמדו וינוהלו רק באידיש‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מז‬
‫ואילו האחרת בת גידוליכם‪ ,‬יכולה ג"כ לעמוד‬
‫ללא בושה וכמעט ללא הבדל בסמוך וליד וממש‬
‫וכל שכן אחר מחצית השנה הכל יסתדר‪.‬‬
‫ליד כל גויה בת גילה‪.‬‬
‫ואם יגיעו חדשים שאינם יודעים אידיש יהיה‬
‫על הכל אתם תשלמו ויגבו מיכם ומיכן פרעון כל‬
‫מוכן עבורם סדר לימוד מזורז‪.‬‬
‫השמד בין איטי בין מזורז שעשיתם ושאתם‬
‫ומכאן ואילך לא יזכר ולא יפקד אפילו דיבור אחד עושים‪ .‬אה‪ ,‬ממש ממש וממש דעת תורא‪.‬‬
‫או ספר או קונטרס בשפת עכו"ם‪.‬‬
‫וההורים התמימים ברוב טיפשותם ואוילותם‬
‫וכל זה אתם יודעים טוב מאוד מאוד מאוד‪.‬‬
‫עוד משלמים לכם חודש בחודשו כסף מלא‬
‫טשעק שמן לאמור‪:‬‬
‫רק עושים עצמיכם כלא יודעים וכאנוסים‪.‬‬
‫הא לכם כסף זה‪ ,‬ובבקשה תשמדו לאט לאט‬
‫אך השי"ת יודע טומאת ליבכם שהוא גם לעקל ובשלבים מתקדמים ומתוכננים את ביתי היא‬
‫וגם לעקלקלות‪ .‬ויבוא יום הדין ויבוא יום הנכס שקיבלתי משמים המתנה הנפלאה בת‬
‫התוכחה ותשלמו על זה טבין ותקילין הן בבני הן ישראל‪ .‬ותעקמו לה את המוח וכול אשיות‬
‫בחיי הן במזוני הן בזה הן בבא הן המורים המחשבה ובעיקבות זה את כל המידות שלה‪ ,‬עד‬
‫החמורים הן המורות החמורות‪.‬‬
‫שתצליחו לעקור ממנה כל זיק של אהבה ורצון‬
‫לדרך המוזרה והמסריחה של אימותינו‬
‫העתיקות עם כל התנהגות הצניעות והטהרה‬
‫ותדעו נאמנה שבני ובנות ישראל הם לא הפקר‪.‬‬
‫המשונה והלא נורמאלית שלהם שגורמת ממש‬
‫חילול ה' רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫אלא הם בני ובנות קל חי וקיים‪.‬‬
‫הם רק פיקדון בידכם על מנת לקשור אותם‬
‫בשרשרת הקדושה יעקב חבל נחלתו עד משה‬
‫רבנו ומרים הנביאה ועוד למעלה בקודש אבותינו‬
‫ואימותינו הקדושים‪.‬‬
‫ובמקום זה אבקש מיכם‪ ,‬ואני אשלם לכם עבור‬
‫זה‪ ,‬להחדיר בה חשיבה נכונה רחבת אופקים‬
‫מציאותית ונורמאלית בהתאם לימנו אנו‪ ,‬ובגדים‬
‫והתנהגות ג"כ בהתאם‪ .‬והעיקר תעניקו לה‬
‫סלידה ודחיה ומיאוס לכל "פרומקאייט"‬
‫"וחנייקישקאייט"‪ ,‬כך שתזכה ב"שידוך"‬
‫שיתאים לה מצא מין את מינו וניעור להידרדר‬
‫מטה מטה מטה‪ .‬ועיקר העיקרים לקבור עמוק‪,‬‬
‫או אם תמצאו יותר לנכון‪ ,‬לשים באשפה כל זכר‬
‫לדרכים הישנות הנלוזות והשחורות‪ ,‬ובקיצור‬
‫המסריחות שהיו פעם‪ .‬ותעניקו לה על מגש יפה‬
‫עטור שושנים ושושנות רעננים ורעננות את‬
‫תורת שנות האלפיים‪ .‬הידד‪ ,‬כה לחי‪.‬‬
‫וזה לא רק בענין שפת עכו"ם הטמא האלא בכל‬
‫תחומי היהדות‪.‬‬
‫והנה כל זה אמור לגבי שפת עכו"ם‪ .‬אך לגבי‬
‫העברית הטמאה של הציונים הארורים‪ ,‬הרי‬
‫שפת עכו"ם נקראת קודש קודש קודשים לעומת‬
‫העברית‪.‬‬
‫ואם הוריהם של אלו הרכים מתו‪ ,‬הרי אלוקיהם‬
‫חי וקיים‪ ,‬ונקום ינקום מיכם במהרה דם בניו‬
‫ובנותיו השפוך והנשפך על ידכם‪.‬‬
‫שעני חשוב כמת ואין עניות אלא מן הדעת‬
‫שהוריהם עניי דעת שחושבים עליכם בתמימות‬
‫ובטיפשות שאתם דעת תורה אך באמת אינם‬
‫אלא דעת עקירת התורה‪.‬‬
‫ותקחו לדוגמא עשר בנות שסיימו ללמוד בבתי‬
‫החינוך‪ ,‬קרי בתי השמד שלכם‪ ,‬ותעמידו אותם‬
‫ליד עשר בנות שסיימו ללמוד במבצרי החינוך‬
‫לבנות במאה שערים‪ .‬ואתם בעצמיכם החמורים‬
‫הטמאים והחמורות הטמאות תגידו ותעידו‬
‫בעצמיכם האם יהיה זה ברכה לבטלה לברך‬
‫בשם ומלכות ברוך המבדיל בין קודש לחול בין‬
‫אור לחושך בין בנות שרה רבקה רחל ולאה לבין‬
‫בנות עשו‪ .‬וכמו שצדיקי האמת קראו לבתי‬
‫השמד שלכם שקראתם להם בשם השיקרי בית‬
‫יעקב‪ ,‬אך צדיקים קראו לזה בשם האמיתי בית‬
‫עשו‪.‬‬
‫וכל זה אפילו רק מה שרואים מבחוץ‪ .‬כל שכן‬
‫וכל שכן לאין ערוך ושיעור לגבי החילוק ממה‬
‫שהולך בפנים בשכל במוח במידות בצניעות‬
‫ההליכות וכו' וכו'‪.‬‬
‫איך זו ממאה שערים יכולה לעמוד ללא בושה‬
‫ליד אימותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה‪.‬‬
‫וצריך ממש להשתחוות לה מרוב הדרת קדושתה‬
‫ורוממותה וזיו הוד והדר תפארת השכינה הק'‬
‫השורה עליה‪ .‬וכל כולה אריגה נפלאה של מידות‬
‫תרומיות ומעובדות להפליא קדושה‪ ,‬צניעות‪,‬‬
‫רחמנות‪ ,‬בושה‪ ,‬תמימות‪ ,‬חסד‪ ,‬אמת‪ ,‬נמיכות‬
‫ראש וכניעה‪ ,‬הסתפקות במועט ועוד ועוד ועוד‪.‬‬
‫ממש אוצר המנוצר פרי בשל של חינוך טהור‬
‫מזוקק שבעתיים‪.‬‬
‫וכמאמר רבי ישכר דוב רוקח אדמו"ר מבעלזא‬
‫זיע"א על העברית‪ ,‬אז די שפראך אז עס‬
‫פארברענט די נשמות פון יודישע קינדער רח"ל‪,‬‬
‫)קובץ פרי תמרים קובץ שני דף קל"ח(‪) .‬תרגום‪-‬‬
‫אמר על העברית שהיא שורפת את הנשמות של‬
‫בני ישראל(‪.‬‬
‫ואפילו לשון קודש האמיתית ממש גם היא‬
‫נאסרה לנו בגלותינו ומאז שגלינו אף פעם לא‬
‫דיברנו בה‪ ,‬ולכן המשנה נכתבה בלשון קודש‬
‫ואילו הגמרא כבר בלשון ארמית וכן רשב"י‬
‫והחבריא שלו דברו רק ארמית‪.‬‬
‫אך מה ומה ואיפה ואיך יש להשוות בין לשון‬
‫קודש לבין העברית הארורה‪ .‬ולא בכדי הכריז‬
‫הרביז"ל מסאטמאר זיע"א ואמר שעל פי הלכה‬
‫זו עבירה יותר קטנה להשתחוות לצלם אלף‬
‫פעמים מאשר לדבר אפילו מילה אחת בעברית‬
‫הטמאה‪ .‬ואם מסופק אתה הנה הספר הקדוש‬
‫ויואל משה מונח בקרן זוית ושם במאמר‬
‫השלישי מאמר לשון קודש מברר הרביז"ל הכל‬
‫כשלמה‪ .‬פתח הספר למוד ותראה ותיוכח ואם‬
‫לא תלמד הן מאמר זה הן מאמר ישוב ארץ‬
‫ישראל הן מאמר שלש שבועות הרי דמך‬
‫בראשך‪ ,‬ודמך ודם זרעיותיך וכל התלויים בך‬
‫מידך ידרש ויבוקש‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מח‬
‫ש‪ -‬ואולי נאמר שבגלל תוקף וצרת הגלות נשכח מילים שהמציאם בן יהודה הטמא ומטומא ימח‬
‫שמו ושם זיכרו ונימח זכורו מלהזכירו‪ ,‬אשר‬
‫מאיתנו הלשון קודש‪.‬‬
‫מ‪ -‬זה היה נכון אם בעיקבות ששכחנו לשון קודש כידוע התפגר ביום שב"ק בבית הכיסא כשהוא‬
‫התחלנו לדבר לשון העמים כפי המקום שגלינו כותב את לשון העברית הטמאה תוך כדי עשיית‬
‫צרכיו‪ ,‬ובנו הטמא כרעא דאבוהי כיוצא בו‪ ,‬הלך‬
‫לשם‪ ,‬אך האמת בכלל לא כך‪.‬‬
‫ועשה בילד )תמונה( מאביו איך בשב"ק יושב‬
‫אלא שחכמי הדור בתחילת הגלות המציאו לנו וכותב בבית הכיסא את השפה העברית הארורה‬
‫שפה שתהיה שייכת רק ליהודים‪ ,‬ושיש לה דמיון עד רגעו האחרון‪.‬‬
‫כלשהוא לשפת הגוים המקומית כל מקום לאיפה‬
‫שגלינו‪.‬‬
‫וזו השפה הטמאה אשר הורתה בטומאה ולידתה‬
‫בנ' שערי טומאה‪ .‬בזו השפה משתמשים כדי‬
‫ועתה אשאלך‪ ,‬מה יותר קל האם להמשיך כסדר ללמד את תורת ה' הנתונה מסיני‪ ,‬בישיבות‬
‫ולדבר לשון קודש או לא לשון קודש ולא לשון וכוללים ותלמודי תורה ומוסדות לבנות‪ .‬ובבתי‬
‫הגוים המקומית אלא שפה זרה וחדשה לגמרי בני ישראל היה חושך במושבותם‪.‬‬
‫שלא היתה לעולמים‪.‬‬
‫לא יותר השפה הערבית הטהורה שהיתה שייכת‬
‫ש‪-‬אם כמו שאתה אומר שלא דברו לשון הגוים רק ליהודים‪ ,‬שדיבר בה הבן איש חי ולמעלה‬
‫המקומית שלשם גלו‪ ,‬בוודאי שיותר היה קל למעלה בקודש עד הדור הראשון שגלו לעיראק‪.‬‬
‫ושייך ומסתבר להמשיך לדבר לשון קודש מאשר‬
‫ללמד את כולם שפה זרה וחדשה שלא היתה לא יותר שפת האידיש שדיבר הבעש"ט הקדוש‬
‫וכל החסידים ולמעלה בקודש וכו'‪.‬‬
‫מעולם‪.‬‬
‫מ‪-‬תראה שרשב"י דיבר עם החבריא קדישא‬
‫שלו בארמית‪ .‬וכן כל האמוראים חכמי הגמרא‬
‫וכן אבותינו בכל מקומות גלותם הפסיקו לדבר‬
‫לשון קודש זולת בתפילה ומעט מעט מאוד‬
‫בלימוד התורה ותיכף תרגמו לשפה היהודית‬
‫החדשה‪ .‬הכל מחמת איסור הדיבור בלשון‬
‫הקודש‪.‬‬
‫שאם בגלל השכחה‪ ,‬הרי ומה הציונים הטמאים‬
‫ואיתם משועבדיהם ראשי הישיבות ושרני התורה‬
‫ואדמו"רנני ימינו עשו שבתוך כמה שנים הפסיקו‬
‫כמעט כולם לדבר השפה שהיתה מיוחדת‬
‫ליהודים לפי מקומות מושבותם עיראק פרס‬
‫סוריא רוסלאנד תימן ומדינות צפון אפריקא וכו'‪,‬‬
‫כל מדינה ומדינה שפה מיוחדת ליהודים שונה‬
‫מחברתה‪ ,‬ובמקום זה התחילו לדבר העברית‬
‫הארורה‪.‬‬
‫לא יותר שפת הצרפתית שהיתה שייכת רק‬
‫ליהודים בצרפת שבה דיבר רש"י ושאותה מזכיר‬
‫רבות בפירושו הק' כשכותב ובלע"ז וכו'‪.‬‬
‫לא יותר שפה הפרסית של היהודים בפרס‪ .‬ולא‬
‫השפה של היהודים בתימן‪ .‬ולא השפה הערבית‬
‫המיוחדת ליהודים במאראקו ‪ .‬ולא ולא ולא ולא‬
‫ולא ולא וכו' אצל כל עם ישראל בלי יוצא מן‬
‫הכלל‪.‬‬
‫אלא מה כן לדבר‪ .‬ובכן הטה אזנך ושמע‪:‬‬
‫לא תסור‪ .‬זקניך ויאמרו לך‪ .‬ועשית ככל אשר‬
‫יורוך‪:‬‬
‫שינך תשבר אבל עברית תדבר‪.‬‬
‫זה היה נוסח המודעות שהדביקו בחוצות‪.‬‬
‫א"כ הרי כל שכן‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות בין‬
‫קודש לחול בין אור לחושך בין טהור לטמא‪,‬‬
‫שיכול רשב"י ללמד ולהרגיל החבריא קדישא שלו‬
‫לדבר לשון קודש‪ .‬מה עוד שרשב"י חי בסמוך‬
‫אחר חורבן ביהמ"ק‪.‬‬
‫ובוודאי שכל האמוראים יכלו ללמד עצמם לדבר‬
‫לשון קודש וכן כל החכמים בכל הדורות‪ .‬ולא עשו‬
‫כך ולא כתבו שורה אחת או הוראה אחת לזרז בני‬
‫דורם לדבר לשון קודש‪ ,‬כי היה פשוט להם‬
‫שאסור‪.‬‬
‫עד שבאו הארורים הציונים ובראשם עימם‬
‫בצוותא חדא רעבנים אדמו"רנים ראשי ישיבות‬
‫ומגידי שיעורים מורים ומורות מנהלים ומנהלות‬
‫תלמידים ותלמידות חסידים וחסידות ליטאים‬
‫וספרדים מרננים ושרנני תורה אבירוני רועים‬
‫ופארנני הדור וכו' וכו' וכו' איש בל נעדר‪ ,‬וכולם‬
‫פה אחד התירו את האסור‪:‬‬
‫מותר לך מותר לך מותר לך מותר‪.‬‬
‫מצוה לך מצוה לך מצוה לך‪,‬‬
‫לדבר עברית הטמאה‪ ,‬שהיא בכלל לא לשון‬
‫הקודש‪ ,‬לא מצד המיבטא ולא מצד ההברה ולא‬
‫מצד שעירבו טומאה בקודש בנינים פעלים‬
‫והטיות שאינם שייכים ללשון הקודש‪.‬‬
‫ואם תרצה לעמוד על בירורם של דברים את‬
‫תוקף המלחמה העקובה מדם שניהלו הציונים עד‬
‫שהצליחו להחדיר זו השפה הטמאה בתוככי עם‬
‫ישראל ואפילו אצל השופרי דשופרי‪ ,‬עיין‬
‫בקונטרס הנפלא "טוהר הלשון" שיצא לאור‬
‫בסמוך בירושלים קראהו ותזדעזע מהמובא שם‪.‬‬
‫אי מרננן ורבננן עד מתי ועד כמה תסמו את עיני‬
‫בני ובנות קל חי וקיים‪ ,‬צאן הקודשים של‬
‫קודשא בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬
‫מי הרשה לכם לטמא אותם בשפת בן יהודה‬
‫הארור‪.‬‬
‫מי הרשה לכם להעבירם על שבועתם שהשביעם‬
‫בוראם שלא יעלו בחומה‪.‬‬
‫מי הרשה לכם להעבירם על שבועת שלא ידחקו‬
‫את הקץ‪ .‬שאפילו בני אפרים שהיו צדיקים‬
‫נוראים נשטחו גופותיהם כדומן על פני השדה‬
‫בעיקבות שעברו על דחיקת הקץ שטעו‬
‫בחשבונם‪.‬‬
‫מי מרשה לכם להעביר את בבת עיניהם של‬
‫הקדוש ברוך הוא ורעיתו אימנו השכינה הק' על‬
‫השבועה שהשביענו אבא שלא להתגרות באומות‪,‬‬
‫כולל לא להתגרות בערבים בשום צד ואופן‬
‫כלשהוא ואפילו לא לשם הגנה‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫מט‬
‫ולעגי הציונים על מתנגדיהם יתהפכו ח"ו‬
‫ןעלינו לפנות את ארץ ישראל ולתת לערבים לבלהות וחרדת מות‪ ,‬ואז יצעקו אחינו בני ישראל‬
‫לשלוט בה‪ ,‬ואילו אנו נתפזר בגולה כמצווה עלינו מאין יבוא עזרי‪ ,‬ורוח הקודש משיבם עברתם על‬
‫מבוראינו אוהבינו‪ ,‬וכך נמרק עוונותינו וניגאל השבועה כמובא בכתובות ובמדרשים‪) ,‬דובב‬
‫שפתי ישנים מכתב נו(‪.‬‬
‫במהרה בימינו בעזה"י‪.‬‬
‫ועלינו להיכנע תחת הגוים כעבד לפני אדונו‪.‬‬
‫כמו שעשו כל כולם כל כולם כל כולם של‬
‫הצדיקים בלי שום יוצא מן הכלל במשך כל‬
‫הדורות מאז החורבן ועד דורכם אתם‪ ,‬אך לא עד‬
‫בכלל‪.‬‬
‫כי אתם הנפתם יד בתורת משה לעבור בעצמכם‬
‫ולהעביר את שארית הבזוזי דבזוזי החבולים‬
‫והחבוטים והנרמסים מכל צד ופינה על כל‬
‫השלש שבועות בבת אחת‪ .‬ועוד אתם מכריזים‬
‫ברמה שזו מצוה שאין כמותה וחוב קדוש וצו‬
‫השעה וכו' וכו'‪.‬‬
‫עד מתי אתם מוסרים עמו של אלקינו להריגה‪.‬‬
‫המעט מיכם מה שלפני פחות משבעים שנה נגדעו‬
‫מעם ישראל שישה מליאן יהודים‪ .‬וזה היה רק‬
‫עונש מקדמה )דיפאזיט( עבור קונגרעסים‬
‫ותכניות והשתדלויות ומגביות וכו' להקמת‬
‫מדינה‪ ,‬כלומר לעבור על השלש שבועות‪.‬‬
‫ומה אתם חושבים שיהיה עכשיו אחר שכבר‬
‫קמה מלכות הרשעה מהרה תעקר ואתם‬
‫מכשירים אותה בקנ' הכשרים‪ .‬הרי על ידכם‬
‫ובגללכם יתקיים במלואו המובא בספה"ק חסד‬
‫לאברהם‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום‬
‫שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ‬
‫ישראל ימצא שם בארץ ישראל שבעת אלפים‬
‫מבני ישראל‪) ,‬מעין שלישי נהר כב (‪.‬‬
‫וכי בגלל שאתם נקראים מרנן ורבנן שרי תורה‬
‫אבירי רועים פועלי ישועות פארי הדור אדמורי"ם‬
‫וראשי ישיבות‪ ,‬וכי בגלל זה תהיו פטורים‬
‫מלעמוד לפני בית דין של מעלה ערומים כביום‬
‫היוולדיכם‪ .‬ואז לא יהיו איתכם לא חסידיכון ולא‬
‫תלמידיכון לא גבאיכון ולא משרתיכון‪.‬‬
‫ומה תענו אז מדוע עברתם והעברתם את צאן‬
‫קודשים על השלש שבועות אחר שהן כ"כ‬
‫מפורשות וכ"כ מפורש עונשן החמור‪.‬‬
‫וכ"כ נזהרו בהם בתכלית הזהירות בכל הדורות‬
‫מלגעת באלו השבועות אפילו בנגיעה כל דהוא‪.‬‬
‫וזה עוד אחר שכבר גבתה מידת הדין שש מילייאן‬
‫יהודים ולא חילקה בין צדיק לרשע בין איש‬
‫לאישה בין תינוקות לזקנים בין מלאי תורה‬
‫וחכמה לפתיים ותמימים‪ ,‬וכל זה אפילו רק עבור‬
‫הקדמה להקמת מדינה‪.‬‬
‫ועוד ישאלו אתכם נניח שהייתם מסופקים מדוע‬
‫לא למדתם הויואל משה אשר הוא השו"ע של‬
‫נושא זה מרישא לסיפא פעמיים שלש והייתם‬
‫מתוודעים תוקף חומרת השבועות‪.‬‬
‫אי אי אי המרנן והרבנן האבירים והפארים עד‬
‫איפה רצונכם לדרדר את הכלל ישראל המסכנים‬
‫ההולכים לתומם‪.‬‬
‫מותר ומצוה לעלות בחומה‪.‬‬
‫מותר ומצוה וחובה להתגרות בערבים‪.‬‬
‫מותר וחוב קדוש להקים שלטון‪.‬‬
‫ומובא מקדמונים שזו הקבלה בידם עוד מימי‬
‫הנביאים‪.‬‬
‫ואלו השבעת אלפים יהיו רק כאלו שהם קדושים‬
‫כמלאכים‪.‬‬
‫ולא יצילו איתם לא אישה ולא ילדים לא אב ולא‬
‫ואם לא אח ולא אחות‪.‬‬
‫אוי וי אוי וי אללי עלינו אוי אהה ונהי עלינו‪ ,‬אי‬
‫אי אי מי יכול לסבול מי מי יכול לשער מה ומה‬
‫ומה מחכה עלינו‪ .‬וי וי וי אוי אוי אוי לנו אוי על‬
‫נשינו אויה על בנותינו אללי על בנינו מה מחכה‬
‫עלינו ממש ממש בסמוך‪ .‬וגם בחורבן באיירופא‬
‫היה הכל נדמה יפה לפני עד שקיבלמו העונש‬
‫הנורא‪ ,‬ומה מחכה עלינו עכשיו אחר שעברנו‬
‫ועוברים על כל כל כל השלש שבועות במחי יד‬
‫אחד בניצוח ועידוד והכשר וחיוב וציווי רעבנים‬
‫ואדמו"רננים ארורים וגדולננים ושרננים‬
‫מסיתים ומדיחים‪ .‬אי אי מי יסבול זעקותינו אז‬
‫כשתנחת עלינו המכה‪ .‬מי יסבול צריחות המות אז‬
‫מי יכול לשער איזה עינויים מחכים לנו ממש‬
‫בסמוך היום או מחר‪ .‬מי ישער זעקות עינויי נשינו‬
‫ובנותינו‪ .‬אי אי אי איזה מוח יכול להכיל‬
‫המצאות עינויים מה ומה מחכה עלינו וי וי וי‪.‬‬
‫ואז מה יענו משמים‪ ,‬ובכן הטה אזניך ושמע‬
‫מאמר רבי ברוך האלבערשטאם‪-‬אב"ד ואדמו"ר‬
‫גארליץ‪:‬‬
‫אה‪ ,‬והרי הגמרא אומרת אין משיח בן דוד בא עד‬
‫שתכלה מלכות הזלה מישראל‪ ,‬וממילא הקמת‬
‫שלטון הינה חומה בפני משיח שלא לבא‬
‫חוץ מההעברה על‬
‫ושלהתעכב עוד ועוד‪.‬‬
‫השבועות שהשי"ת מבטיח שאם עוברים הריני‬
‫מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫אך מה נגיד ומה נתלונן כמה כבר יש מבקשי‬
‫אמת באמת היום‪.‬‬
‫והעיקר מי מוכן לשלם בעדה‪ ,‬בעד הזכות לישא‬
‫ולהוביל את דגל האמת הצרופה‪ ,‬ולהיות מובדל‬
‫ומנודה ונרדף עד צוואר ע"י הכלל ישראל‬
‫בראשות ובעידוד ובהוראת ובציווי רעבני‬
‫ואדמו"רני הערב רב‪.‬‬
‫וכמאמר הרמח"ל‪:‬‬
‫והן אנחנו נבזים ונמאסים בעיני כל רואינו לא‬
‫לעיני גדולי עמינו )ה‪-‬כלומר לא מיבעיא( אלא‬
‫אפילו בעיני המונם‪ .‬כקוצים נחשבנו בעיניהם‬
‫כרשעים כשוטים כמשוגעים כפתאים כמינים‬
‫וכופרי תורה ח"ו כעובדי עבודה זרה‪.‬‬
‫ואין לנו מנחם שידבר על ליבנו מרוב החושך‬
‫שמחשיך עלינו וכמה וכמה שמתמיהים לנו באין‬
‫מבין‪ ,‬ואין לנו על מי להשען… )ספר תפילות‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫לרמח"ל בסופו תפילה י'‪ ,‬והיא תפילת וידוי של )הקדמה ויואל משה עמוד א'(‪:‬‬
‫הרמח"ל וחבורתו(‪.‬‬
‫הנה מלפנים בישראל כשהגיעה עת צרה ליעקב‬
‫חקרו ודרשו מה זה ועל מה זה איזה עוון גרם‬
‫פרק ז‬
‫להביא לידי כך‪ ,‬לשים לב לתקן ולשוב אל‬
‫ש‪ -‬והלא גם אתה מודה שבכל הדורות גרו בארץ השי"ת קדמצינו בקארי ובתלמוד‪ .‬וכן אחר גלות‬
‫ישראל וגם עלו אליה מכל קצוי תבל וכל שפאניא חיבר הקדוש החסיד רבי יוסף יעב"ץ ז"ל‬
‫הצדיקים שבגולה חיזקו הישוב בא"י‪ ,‬וכי זה לא הספרדי ספר אור החיים מיוסד על כך לחקור‬
‫מדבר בעד עצמו‪.‬‬
‫אחר העוונות שגרמו אז הצרה והגלות‪.‬‬
‫מ‪ -‬לכל מצוה יש ההלכות והגדרים שלה‪ .‬שבת‬
‫קידושין מעשרות מזוזה ארבעה מינים שמירת וזקני החוות דעת זלה"ה בהקדמת פירושו‬
‫הלשון ברכות תפילה וכו' וכו'‪ ,‬מדוע תחשוב למגילת איכה כתב ג"כ שאין תועלת לספר הצרות‬
‫והיגונות אלא אם יספר גם סיבת הצרות שאירעו‬
‫שלמצות ישוב א"י אין הלכות וגדרים‪.‬‬
‫לו למען ישמור עצמו מהסיבות המביאות לידי‬
‫אמור נא לי אתה שכ"כ מרעיש ומנפנף במצות הצרות‪ .‬ולכן פירש שם כל מגילת איכה בדרך זה‬
‫ישוב א"י‪ ,‬האם למדת ההלכות השייכים למצוה שבכל מקום שמזכיר הצרה מזכיר ג"כ החטא‬
‫זו‪ .‬והספר הכי נכבד ומקיף בנושא זה הוא ויואל שהוא הסיבה שהביאה את הצרה הזאת למען‬
‫נשוב אל ה' בכל לבבנו ולא יוסיף לדאבה אותנו‪,‬‬
‫משה מאמר ב' מאמר ישוב א"י‪.‬‬
‫זת"ד ועיין שם‪.‬‬
‫ואז היית רואה שמה שאתה ושכמותך בין אם זה‬
‫רבנים אדמורי"ם וכו' או סתם עמך‪ ,‬חושבים וממשיך הרביז"ל מסאטמאר‪:‬‬
‫למצוה הכי גדולה אינה אלא עבירה הכי הכי הכי ועכשיו בדורינו זה אין צריכין לחפש ולבקש‬
‫גדולה אשר מתן עונשה בצידה שאם כן עולים במטמונים את העוון שהביא עלינו את הצרה‬
‫בחומה או כן מתגרים בערבים או בכל אומה או הזאת‪ ,‬כי הוא גלוי ומפורש בדברי חז"ל שהגידו‬
‫כן מקימים שולטנות הרי הקב"ה מבטיחנו לנו זאת בפירוש שלמדו מקראי שעל ידי העברה‬
‫על השבועות שלא לעלות בחומה ושלא ידחקו את‬
‫שיתיר את בשרינו כצבאות ואילות השדה‪.‬‬
‫הקץ ח"ו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫וכל שכן כאשר עוברים על כל השלש שבועות השדה‪.‬‬
‫בבת אחת ובתוקף עצום כמו שעושים זאת היום‪.‬‬
‫והיותר גרוע שזה בא עוד בהכשר ובהוראת ובעוה"ר כן היה‪ ,‬המינים והאפיקורסים עשו כל‬
‫ובציווי כמעט של כל כלל הרבנים על כל סוגיהם מיני השתדלות לעבור על השבועות הללו לעלות‬
‫בחומה וליקח מעצמם ממשלה וחירות קודם‬
‫ומיניהם ומפלגותיהם ומחלקותיהם‪.‬‬
‫הזמן שזהו דחיקת הקץ והמשיכו לבות רוב בני‬
‫אם זה מרנן ורבנן שרי התורה ואבירי הרועים של ישראל לרעיון הטמא הזה‪.‬‬
‫הספרדים‪.‬‬
‫ואיתא במכילא פרשת יתרו‪ ,‬לא תשא למה נאמר‬
‫אם זה גדולי התורה וגדולי ופארי הדור של לפי שהוא אומר ולא תשבעו וגו' אין לי אלא שלא‬
‫הליטאים‪.‬‬
‫ישבע מנין שלא יקבל וכו' משקבלת עליך להישבע‬
‫הריני לך לדיין כי לא ינקה וכו'‪ .‬ופירש שם‬
‫אם זה סוללת האדמורי"ם על כל מחלקותיהם במרכבת המשנה שמזה נראה שדנין בשבועה גם‬
‫של החסידים‪.‬‬
‫על המחשבה כמו בעבודה זרה ולא אימעוט אלא‬
‫מקרבן‪ ,‬והביא כן מר"י אלא שכתב אח"כ‬
‫וכך כל שאר מחזיקי התורה איש על מחנהו ואיש דמדהשמיט הרמב"ם דין זה שמע מינה דאינו‬
‫על דגלו כורעים ומשתחווים לעגל של עיקבתא אלא אסמכתא‪ ,‬ועדיין צריך עיון לא עת להאריך‬
‫דמשיחא ומהללים ומשבחים ומפארים את בזה‪.‬‬
‫מחנות השמד הנקראים בשם הכולל מדינת‬
‫אולם בענין זה )ה‪ -‬של הכנות להקמת מדינה( לא‬
‫ישראל‪.‬‬
‫היה רק מחשבה בלבד שנצטרך להסתפק אם דנין‬
‫וכולם כאחד מתעלמים ממה שהשביע אותנו על מחשבה ‪ .‬אבל נעשו מעשים רבים ועצומים‬
‫הקב"ה כשהוציאנו לגלות והתרה בנו בעונשים לפעולה המרה הזאת בתחבולות ואופנים שונים‬
‫מרים ונמהרים של כליון חרוץ רח"ל )כתובות להביא לידי כך לעבור על השבועות הללו‪.‬‬
‫קיא(‪ .‬וכבר קבלנו מיקדמה )דיפאזיט( בהריגת וזה פשוט שכל אופני הפעולות שעושין בזה הוי‬
‫שש מליאן אחינו ואחיותנו לפני שבעים שנה‪ .‬ומה העברה על השבועה‪.‬‬
‫מחכים היום אוי לנו מה שמחכה עלינו אוי אוי‪.‬‬
‫וכולם שותקים ודוממים שתיקה שבהסכמה וממשיך הרביז"ל‪:‬‬
‫הסכמה שבשתיקה רח"ל‪.‬‬
‫וכמו שרואין שכתב הרמב"ם ז"ל באיגרת תימן‬
‫על אחד שאמר על עצמו שהוא משיח והתלקטו‬
‫וכמו שמוכיח הרביז"ל מסאטמאר על פי הלכה אליו איזה אנשים והזהיר אותם טובא שהיא‬
‫בספרו הבהיר והמאיר כנכון היום ויואל משה‪ ,‬סכנה גדולה שכשיתוודע למלכות יהיו מזה צרות‬
‫אשר חובת חובה על כל יהודי בדורינו זה ללומדו גדולות רח"ל גם הזהיר אותם שם בזה שלא‬
‫פעמיים שלש על מנת שיהיו שגורים בפיו הלכות לעבור על השבועות‪ .‬וכתב טעם השבועות בשביל‬
‫שידע שלמה ברוח הקודש שהאומה הישראלית‬
‫אמונה‪ ,‬או יותר נכון הלכות כפירה בעבודה זרה‪.‬‬
‫באורך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא עת‬
‫ובלי ספר זה מובטח לו‪ ,‬בין אם הוא גדול או רב הראויה ויאבדו בשביל זה יע"ש‪.‬‬
‫או אדמו"ר וכו'‪ ,‬שהוא טובע מעל ומעבר לאזניו‬
‫במבול המינות והכפירה והאפיקורסות‪ .‬וזה דברו ןמבואר מזה שידע הרמב"ם ז"ל שלא יעלה בידם‬
‫שם להוכיח שכל החורבן באיירופא היה בגלל מאומה אלא צרות מכל מקום חשב זאת להעברה‬
‫שהתחילו לעבור על השלש שבועות‬
‫על השבועות כי השבועה שלא ידחקו את הקץ‬
‫היא שלא לעשות שום פעולות לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫נ‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נא‬
‫וממילא כל פעולה שעושין בזה אף שלבסוף יעלה‬
‫בידם חרס מכל מקום בהפעולות והמעשים וארז"ל שאין פורענות באה לעולם אלא בגלל‬
‫שעשו בזה לבד עברו כבר על השבועה‪.‬‬
‫הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים‪.‬‬
‫ועל כל פנים ברור שאין לדמות זה למחשבה‬
‫גרידא שלדעת המרכבת משנה במכילתא שם אינו‬
‫אלא אסמכתא‪ ,‬כי עשיית פעולות וודאי הוי‬
‫מעשה נגד השבועה ולא רק מחשבה בעלמא‪.‬‬
‫ומבואר בגמרא שבועות דף ל"ט בכל העבירות‬
‫שבתורה נפרעין ממנו‪ ,‬ובשבועה ממנו וממשפחתו‬
‫ומכל העולם כולו‪ .‬וחזינן בזה חומר העונש‬
‫בשבועה שמגיע לכל העולם כולו באשמת היחיד‬
‫שעבר על השבועה ‪.‬‬
‫ומכל שכן בזה שנעשו מעשים רבים בהמון בריות‬
‫עד שבימים האחרונים כמעט רוב ישראל סייעו‬
‫בפעולות שלהם באופנים שונים המביאות לעבור‬
‫על השבועות וגם נעשה בפרהסיא לעיני כל‬
‫ישראל‪ ,‬ומועטין הן שזכו לעשות מחאה כראוי‪.‬‬
‫וממשיך הרביז"ל מסאטמאר‪:‬‬
‫על כן באה עלינו הצרה הזאת מה שאמרו חכז"ל‬
‫בפירוש שנעשו מופקרים כצבאות וכאילות‬
‫השדה רח"ל‪ .‬ואין פורענויות באה לעולם אלא‬
‫בשביל הרשעים ואינה מתחלת אלא מן‬
‫הצדיקים‪ .‬ואילו לא היה בישראל אלא אותו‬
‫העוון בלבד הלא הוא ברור ומפורש בדברי חכז"ל‬
‫העונש המר מה שהיה‪.‬‬
‫וכן בבני אפרים שהיו צדיקים וקדושים ואך‬
‫בשביל אותו העוון שיצאו מהגלות לפני הזמן‬
‫נעשה עמהם מה שנעשה באמצע הילוכם‪) .‬ה‪-‬‬
‫שנהרגו כולם( ואמרו חכז"ל שזה היה בשביל‬
‫שעברו על השבועה‪ ,‬אף שלא עברו בזדון כי אם‬
‫על ידי טעות שטעו בחשבון‪.‬‬
‫וכן בן כוזיבא שהיה אז הדור מלא תורה וקדושה‬
‫עד להפליא ונענשו בהרג רב רח"ל יותר ממה‬
‫שהיה בשעת החורבן )ה‪-‬חשבון של כמה‬
‫מיליארדים( כמבואר בכמה מקומות בדברי‬
‫חכז"ל ובירושלמי שאז נגדעה קרן ישראל ואינו‬
‫עתיד לחזור עד שיבוא בן דוד‪ .‬ומבואר במדרש‬
‫רבה שיר השירים על הכתוב השבעתי אתכם וגו'‬
‫שלכן נכשלו בימי בן כוזיבא לפי שעברו על‬
‫השבועה ויתבאר זה יותר בפנים‪ .‬ונוכל להתבונן‬
‫מזה עד כמה גדול העונש בהעברה על שבועה זו‪.‬‬
‫ע"כ מהספה"ק ויואל משה‪.‬‬
‫אני שואל אותך‪:‬‬
‫וכי בגלל שהרבה גדולים זועקים כמוך ממילא‬
‫השלש שבועות בטלו ואינם‪ ,‬וכמאמר רבי אריה‬
‫לייבוש הלוי איש הורוויץ‪-‬אב"ד סטרי‬
‫וסטאניסלוב בעל שו"ת הרי בשמים‪:‬‬
‫לדברי הרבנים הנגררים אחר הציונים אין איסור‬
‫כלל לעלות ולכבוש את הארץ‪ ,‬וכאילו הסכים‬
‫בית דין של מעלה עמהם שהשבועות אשר‬
‫השביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות‬
‫וכו' נתבטלו ח"ו‪) ,‬דובב שפתי ישנים מכתב מז(‪.‬‬
‫וכמאמר רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‪:‬‬
‫וכן הדבר ברור כשמש שתקיא הארץ אותם כי‬
‫היא פלטרין של מלך ואינה מקיימת עוברי‬
‫עבירה מכש"כ עוברים להכעיס‪ .‬אינני בא בזה‬
‫לא לברך ולא לקלל אלא כיון שהדברים כתובים‬
‫בתורה על כרחינו יתקיימו‪) ,‬קובץ מאמרים‪,‬‬
‫אומר אני מעשי למלך סעיף ה(‪.‬‬
‫ואם ברצונך לידע כמה ישארו מתוך כל‬
‫האוכלוסין שבא"י‪ ,‬ראה מה כותב החסד‬
‫לאברהם‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום‬
‫שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ‬
‫ישראל ימצא שם בארץ ישראל שבעת אלפים‬
‫מבני ישראל‪) ,‬מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫ומובא מקדמונים שאין זה חישוב וחשבון שאפשר‬
‫לטעות‪ ,‬אלא זו קבלה עוד מימות הנביאים‪ ,‬ושלא‬
‫ישארו אלא אך ורק קדושים כמלאכים‪.‬‬
‫ומי הוא זה ואיזה הוא שיכול להעיד על עצמו‬
‫שהוא קדוש כמלאך‪ .‬ואפילו אם הימצא ימצא‬
‫צדיק כזה‪ ,‬איך לא יחוס על אשתו וילדיו ועל‬
‫תלמידיו וחסידיו ועל כל הסרים למשמעתו‪.‬‬
‫והרי מצד חיוב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם‬
‫האדם מוכרח לברוח ממקום סכנה‪ .‬והגדר של‬
‫מקום סכנה בפוסקים הוא אפילו ממקום ספק‬
‫סכנה‪.‬‬
‫ואם יחשוב שינצלו בזכותו זה אינו‪ ,‬וכמאמר‬
‫השי"ת ליחזקאל הנביא אם היה צדיק כדניאל‬
‫ואיוב וגו' )שגם הם לא יצילו את משפחותיהם(‪.‬‬
‫ש‪ -‬איך יתכן שמכל האוכלוסין שבארץ ישראל‬
‫ישארו רק שבעת אלפים‪.‬‬
‫מ‪-‬אם בעיניך יפלא לך נא ראה דרז"ל על הפסוק‬
‫וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים‪ .‬ובגמרא‬
‫יש ארבע דעות אחד מחמישה‪ ,‬אחד מחמישים‪,‬‬
‫אחד מחמש מאות‪ ,‬והדעה הרביעית שגם לא אחד‬
‫מחמשת אלפים‪ .‬ובזוה"ק מה כניסתן לארץ רק‬
‫שנים משישים ריבוא כך יציאתן ממצרים שנים‬
‫משישים ריבוא‪ .‬כלומר רק אחד משלש מאות‬
‫אלף יצא והשאר מתו במכת חושך‪.‬‬
‫ואם תעשה חשבון שלש וחצי מלייאן שיש בא"י‬
‫לחלק לשבעת אלפים שישארו בחיים יצא חמש‬
‫מאות‪ .‬כלומר רק אחד מחמש מאות ישאר‬
‫בחיים‪ ,‬והשאר יקויים בהם העונש המובטח על‬
‫ההעברה על השבועות הריני מתיר את בשרכם‬
‫כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫הרבנים‬
‫היכן‬
‫עד‬
‫מבהילים‬
‫והדברים‬
‫והאדמו"רים מובילי המחלה הממארת הציונית‬
‫מסמים עיני העם‪.‬‬
‫ש‪ -‬זה ממש מדהים‪.‬‬
‫מ‪-‬אך יותר מדהים הוא איך העם ובפרט הבני‬
‫תורה במקום למרוד בהם בריש גלי ממשיכים‬
‫להחזיק בהם‪ ,‬ומסכימים להיות מובלים כתוא‬
‫מכמר אל רשת זו פרשו להם רבני וגדולי‬
‫ואדמו"רי הערב רב‪.‬‬
‫ועוד ברוב טיפשוטם ואוילותם חושבים‬
‫שמקיימים בזה לא תסור וזקניך וכו' כמו‬
‫שמלעיטים אותם זקני אשמאי שמדני העיקבתא‬
‫דמשיחא‪.‬‬
‫והרי זה סיפור חוזר מה שהיה במצרים ומה‬
‫שהיה לפני חורבן בית ראשון ושני‪ .‬שבשלושת‬
‫זמנים אלו מנה עם ישראל מלייאדים על גבי‬
‫מלייארדים‪ ,‬והיו להם רבבות ומאות אלפים‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נב‬
‫גדולים רבנים אדמו"רים ראשי ישיבות מנהיגי הטמא שאסור לעשות כן‪ ,‬מכל מקום הקילו כ"כ‬
‫עדות מרנן ורבנן שרי תורה ואבירי רועים בשביל החשש דלא ליגררו אבתריה וכו'‪.‬‬
‫ונביאים וכו' וכו' ממש כמו היום‪ .‬וגם אז הטעו‬
‫את מלייארדי היהודים בזקיניך ויאמרו לך לא וחזינן בזה שאף באדם גדול אם רק בדבר אחד‬
‫תסור ועשית ככל אשר יורוך וכו' וכו'‪.‬‬
‫עושה שלא כתורה ויש חשש דלא ליגררו‬
‫אבתריה‪ ,‬בזה גדרו גדר שלא להסכים לדבריו‬
‫ולא רק עבודה זרה אלא אפילו זנות ואשת איש בשום ענין אף בשאר ענינים שאינם נוגעים לזה‬
‫התירו להם באמרם לנשים כה אמר ה' שתלך כלל‪ .‬וגם להתיר שלא כדין‪ ,‬ולא סגי להו במה‬
‫לשכב עם חבר שלו‪ ,‬וחברו כמותו לא נשאר חייב שיחלקו עליו בזה שעושה שלא כתורה ותו לא‬
‫מידי‪ .‬כי אם יסכימו לדבריו אף באיזה ענין אחר‪,‬‬
‫וכו' והכל בשם הקב"ה והתורה רח"ל‪.‬‬
‫זה גורם שיגררו אחריו אף במה שעושה שלא‬
‫ומי מהנביאים שהעיז לבוא אליהם בדבר ה' כבר כתורה‪ .‬ולא יועיל מה שיחלקו עליו בזה שעושה‬
‫יודעים מה שילמו לו‪ .‬וגם אז חשבו כל עם ישראל שלא כדין בלבד‪ .‬ומכל שכן באותו הענין בעצמו‬
‫שבזה שמכים והורגים הנביאים שדיברו נגד שאומר שלא כדין שהחיוב להכחישו בכל אופן‬
‫גדוליהם‪ ,‬הם מקיימים רצון ה' לשמור על כבוד ואופן אף אם הוא רק פרט אחד מעניני התורה‬
‫גדוליהם ואדמו"ריהם‪ .‬ובזה שעובדים עבודה זרה הק'‪.‬‬
‫וגילוי עריות מקיימים וזקניך ויאמרו לך ועשית‬
‫וממשיך הרביז"ל‪:‬‬
‫ככל אשר יורוך לא תסור וכו'‪.‬‬
‫ומזה נוכל ללמוד קל וחומר בן בנו של קל וחומר‬
‫ממש כמו היום‪ ,‬אשר הערב רב לבשו איצטלא בדרכי הציונים‪ ,‬שעל הכלל כולו יצאו לכפור בכל‬
‫דרבנן וקפצו על ראשי עם קודש התמימים התורה כולה‪ .‬ופשתה המספחת שגררו כמעט כל‬
‫והתמימות‪ ,‬ומדביקים את כל עם ישראל בציונות העולם כולו אבתרייהו‪ ,‬כמו שהיה בעבודה זרה‬
‫ובמדינה הארורה ובהעברה על כל השלש שבועות בזמן בית ראשון טרם שביטלו יצרא דעבודה זרה‬
‫בלי בושה ובפרסום ובעזות מצח רח"ל‪.‬‬
‫דרהטו כולי עלמא אבתרה‪ .‬והסכנה עצומה‬
‫ונוראה שיורד לחדרי בטן אף בין החרדים‬
‫וזה עוד אחר שארז"ל אפילו יבוא אליהו ויאמר שבישראל ונוקב עד התהום‪.‬‬
‫שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו‪ .‬ואחר‬
‫והכלי זיין שלהם הוא מה שלבשו לבוש ארץ‬
‫שהזוהר הק' מודיע ומזהיר אותנו שבעיקבתא‬
‫דמשיחא יתרבו הערב רב ויחזרו להיות רישי ישראל שהכל צריכין לבוא לארץ ישראל‪ .‬ואף‬
‫העם‪ .‬והזוה"ק ממשיך ומפרט‪ ,‬רישי בתי כנסיות אילו היה מציאות לדבריהם מעיקר הדין היה‬
‫רישי בתי מדרשות‪ .‬כלומר שבעיקבתא דמשיחא ההכרח להגיד שלא כדבריהם דלא ליגררו כולי‬
‫רובם ככולם של תופסי ומנהיגי וראשי התורה עלמא אבתרייהו‪ .‬ומכל שכן שהאמת ברור בלי‬
‫יהיו ערב רב‪.‬‬
‫שום פקפוק שכל דבריהם בזה הוא שלא כתורה‬
‫ושלא כהלכה כאשר נתבאר למעלה ואין מקום‬
‫וראה מה שכותב ומזהיר בענין זה הרביז"ל להסתפק בזה‪.‬‬
‫מסאטמאר )ויואל משה מאמר ישוב ארץ ישראל‬
‫כמה גדול עוונם מנשוא של אלו המהפכין דברי‬
‫סימן קנא(‪:‬‬
‫אלקים חיים ואומרים כדברי הציונים בענין ארץ‬
‫בגמרא )ברכות ס"ג ע"א( כשירד חנניא בן אחי ישראל‪ .‬ואף אם יאמרו שאינם מסכימים במה‬
‫ר"י לגולה היה מעבר שנים וקובע חודשים בחו"ל‪ .‬שמעבירים שם על הדת‪ ,‬אין זה אלא אחיזת‬
‫שגרו אחריו שני תלמידי חכמים וכו'‪ ,‬התחיל הוא עינים ועוד גרוע יותר במה שאומרים כן‪ ,‬כי כל‬
‫מטמא והם מטהרים הוא אוסר והם מתירים‪ .‬העם נגררים עי"ז אחר הציונים באמרם שאף‬
‫אמר להם מפני מה אני מטמא ואתם מטהרים הדתיים הרוצים בקיום התורה הק' מודים רבנן‬
‫אני אוסר ואתם מתירים‪ ,‬אמרו לו מפני שאתה להציונים בענין מצות ישוב ארץ ישראל‪ ,‬וממילא‬
‫מעבר שנים וקובע חודשים בחו"ל‪ ,‬אמר להם נגררים כולהו אבתרייהו בסיבת הדתיים האלו‬
‫והלא רבי עקיבא היה מעבר שנים וקובע חודשים המחניפים לרשעים ואומרים שלא כתורה ושלא‬
‫בחו"ל‪ ,‬אמרו לו הנח רבי עקיבא שלא הניח כהלכה‪ ,‬וה' ירחם‪.‬‬
‫כמותו בארץ ישראל‪ ,‬אמר להם אף אני לא הנחתי‬
‫כמותי בארץ ישראל‪ ,‬אמרו לו גדיים שהנחת נעשו ע"כ מהספה"ק ויואל משה‪.‬‬
‫תיישים בעלי קרניים וכו'‪.‬‬
‫ומובא בליקוטי מוהר"ן‪:‬‬
‫והקשו אח"כ בגמרא בשלמא הוא מטהר והם ויש מנהיגים שנקראים בשם רבי שלימודם מאלו‬
‫מטמאין לחומרא‪ ,‬אלא הוא מטמא והם מטהרין המותרות‪ ,‬ולא די שאינם יכולים אפילו להנהיג‬
‫היכי הוי‪ ,‬והא תניא חכם שטימא אין חבירו את עצמן כנ"ל‪ ,‬ומכל שכן שאינם יכולים להנהיג‬
‫רשאי לטהר אוסר אין חבירו רשאי להתיר‪ ,‬את אחרים‪ .‬והם נוטלים גדולה לעצמן להנהיג‬
‫העולם‪.‬‬
‫קסברי כי היכי דלא נגררו אבתריה‪.‬‬
‫וממשיך הרביז"ל מסאטמאר‪:‬‬
‫וחזינן בזה דאף בגדול הדור כמותו שבעת שהלך‬
‫לגולה לא הניח כמותו בארץ ישראל‪ ,‬והיה מותר‬
‫אז לעבר שנים ולקבוע חודשים אף בחו"ל‪ ,‬אלא‬
‫בשביל שאח"כ גדיים נעשו תיישים נאסר לו‬
‫לעשות כן בשביל שהיה בחו"ל‪ ,‬אבל אילו היה‬
‫בארץ ישראל עדיין היה ראוי לעבר שנים ולקבוע‬
‫חודשים‪ .‬אם כן היה מגדולי חכמי התנאים‪,‬‬
‫ואעפ"כ בשביל שעשה בזה שלא כתורה וחשו‬
‫דלא ליגררו אבתריה אמרו גם בכל שאר דבריו‬
‫הכל בהיפך‪ ,‬אף להתיר את האסור ולטהר את‬
‫צריך לראות שלא להסמיך אותם שלא ליתן להם‬
‫תוקף ועוז שלא יהיו מכונים בשם רבי…כי אלו‬
‫הנותנים להם תוקף ועוז ונסמכים על ידם שיהיו‬
‫נקראים בשם רבי הם עתידין ליתן דין וחשבון‪,‬‬
‫)סא סעיף ב(‪.‬‬
‫ואם היית קורא מאמר שלש שבועות בויואל משה‬
‫היית רואה איך מוכיח מהפוסקים שלא רק‬
‫לעבור בהדיא על השבועות אסור‪ ,‬אלא כל פעולה‬
‫שהיא הקדמה והכנה לזה ג"כ אסורה‪ .‬ואפילו רק‬
‫הסכמה במחשבה לעבור על אחת מג' שבועות‬
‫אסורה ונחשבת כבר העברה על השבועות‪ .‬וכל‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נג‬
‫החורבן באיירופא היה אך ורק עונש על העברה ישראל והם מינים ואפיקורסים והם כת ש"ץ‬
‫על השבועות שכחמישים שנה לפני זה כבר ואסור שום קשר עימם‪ .‬וכל הרואה אחד מהם‬
‫עליו לפרקו ולחלקו לפחות לשלשה ארבעה‬
‫התחיל הרעיון הטמא‪.‬‬
‫חלקים והיותר מצוה לרסקו ולמחקו מבלי‬
‫ש‪ -‬והלא נהרגו גם המוני ישראל וביניהם מאות להשאיר לו לא צורת חוטם ולא צורת פנים‪ ,‬ועוד‬
‫יקבל תוספת עוה"ב על שביער מן הכרם שונאיו‬
‫ואלפי צדיקים שהיו נגד זה ולחמו נגד זה‪.‬‬
‫מ‪ -‬הוא שאמרז"ל שאין פורענות באה לעולם אלא של מקום‪.‬‬
‫בגלל הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים‪.‬‬
‫ולא חסר דוגמאות מה עוללו לאנשי ישעיהו‬
‫וירמיהו בכל הדורות וגם בדורם בעצמם‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫עוד ראה מה שכתב רבי יהונתן אייבישיץ ז"ל‪:‬‬
‫דכנסת ישראל צווחה באלה ובשבועה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ ,‬נגד קיבוץ‬
‫ישראלי‪ ,‬באם שהכל נועדו יחדיו לילך לירושלים‬
‫וכל האומות מסכימים על זה אפילו הכי צווחה‬
‫שחלילה שתלך שמה‪) ,‬אהבת יהונתן ואתחנן(‪.‬‬
‫והאם קל הוא מה שחרץ המהר"ל מפראג ונתן‬
‫לאלו השבועות‪ ,‬ואפילו לכל אחת מהם בנפרד‪,‬‬
‫דין יהרג אפילו בעינויים ומיתות משונות והעיקר‬
‫שאל יעבור‪:‬‬
‫דלא רק אם האומות מסכימים אסור לעבור על‬
‫השבועות אלא אפילו אם האומות יכריחו אותם‬
‫על כך ומיסרין אותם ביסורים משונים וקשים‬
‫מאוד ומסרקין את בשרם במסרקות ברזל ואפילו‬
‫אם ירצו להמית אותם‪ ,‬אף על פי כן אסור להם‬
‫לעבור )אפילו( על אחת משלש שבועות‪) ,‬נצח‬
‫ישראל כד(‪.‬‬
‫ש‪ -‬אני חייב להודות על האמת שלא ידעתי לא‬
‫מיניה ולא מקצתיה מהדברים הללו‪.‬‬
‫מ‪ -‬זה לא רק אתה‪ ,‬אלא זו האמת שמסתירים‬
‫רבני ואדמו"רי הערב רב מכלל הבני תורה‬
‫ומכש"כ מסתם עמך‪.‬‬
‫ש‪ -‬זה מזכיר לי מה ששמעתי ממך על הפסוק‬
‫תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר‪.‬‬
‫שהזוה"ק מפרש בחומר‪ :‬בחומרא דהלכתא‪,‬‬
‫ובלבנים‪ :‬בליבונא דהלכתא בקל וחומר וכו'‪ .‬כך‬
‫שלהיות עסוקים מאוד והעיקר שיתקיים סוף‬
‫הפסוק‪ :‬ואל ישעו בדברי שקר‪ ,‬ישעו לשון‬
‫להסתכל כמו ישעו אל ה'‪ ,‬שיהיו עסוקים מאוד‬
‫לבנות גג על גג וכו' וכו' והעיקר של יראו את‬
‫השקר שמשקרים ומטעים אותם אלו הרבנים‬
‫והראשי ישיבות‪.‬‬
‫מ‪ -‬ובכן עליך ליקח עצמך בידים וללמוד שיעור‬
‫יומי בהלכות אמונה הן בספר ויואל משה הן‬
‫בשאר ספרים המדברים מזה‪ .‬ואם לא תעשה‬
‫זאת דע כי בנפשך הוא‪.‬‬
‫ש‪ -‬מדוע אתה אומר כך וכי שכחת מאמר עשה לך‬
‫רב וכל אחד יסמוך על הרב שלו‪.‬‬
‫מ‪ -‬אמור נא לי האם ידוע לך כמה נהרגו בזמן‬
‫חורבן ביהמ"ק‪.‬‬
‫ש‪ -‬המוני המונים‪.‬‬
‫מ‪ -‬אם תקרא בדרז"ל תראה שהיה זה מליארדים‬
‫על גבי מליארדים‪ .‬עתה אשאלך האם היו ביניהם‬
‫גם אנשים פשוטים‪.‬‬
‫ש‪ -‬בודאי והם היו רוב העם‪.‬‬
‫מ‪ -‬אם כך מדוע ה' הרג אותם‪ ,‬הלא היו להם‬
‫ראשי ישיבות אדמורי"ם מרנן ורבנן שרי תורה‬
‫ואבירי רועים דאז שהתירו להם לעבוד ע"ז‪ ,‬ולא‬
‫רק התירו אלא עוד אמרו להם שזו מצוה רבה‬
‫וכך ה' חפץ‪.‬‬
‫ואילו ישעיהו ירמיהו זכריהו ויחזקאל ודומיהם‬
‫וכן כל המאה שערים המשוגעים והשטופי מוח‬
‫המקורבים אליהם‪,‬הם שונאי ישראל ושונאי ארץ‬
‫עתה השב מדוע ה' הרג אותם‪ ,‬הלא היו להם‬
‫סוללות של מרנן ואבירים ורועים ואדמורי"ם‬
‫שהורו להם וחייבו אותם לעשות כך‪.‬‬
‫ש‪ -‬אדרבה תשיב אתה‪.‬‬
‫מ‪ -‬למה תכבד אותי להשיב‪ ,‬הרי הכרזת על עצמך‬
‫שאתה איש אמת עתה יבוא דבריך‪.‬‬
‫ש‪ -‬ובכן הנראה שלא היה להם לשמוע בקול‬
‫מנהיגיהם‪.‬‬
‫מ‪ -‬מדוע לא לשמוע‪ ,‬והלא זקיניך ויאמרו לך‪ ,‬ולא‬
‫תסור‪ ,‬ועשית ככל אשר יורוך‪ ,‬עשה לך רב‪ ,‬ועוד‬
‫שרשרת מאמרים בכגון דא וכי מחקת אותם מן‬
‫התורה‪.‬‬
‫ש‪ -‬הוא מותיב לה והוא מפרק לה‪ ,‬אני אין לי‬
‫מסלול להכנס בסבך זה ענה אתה‪.‬‬
‫מ‪ -‬אותה תשובה ששמעת לגבי מצות ישוב א"י‪.‬‬
‫לכל ענין ומצוה יש הגדרים שלה‪ .‬כל זמן שאתה‬
‫נע בין ובתוך הגדרים וההלכות והסייגים של‬
‫המצוה אתה אוחז בטוב ואתה בקדושה‪ .‬הא אם‬
‫התעלמת מהגדרים ויצאת חוץ אז יצאת חוץ‪.‬‬
‫וכפי איכות היציאה מהגדרים והסייגים כך יקבל‬
‫שם חדש כגון מין אפיקורס יוצא מגלה פנים‬
‫בתורה שלא כהלכה זקן ממרא משומד כופר‬
‫עבריין מלשין מוסר רשע רשע לתיאבון רשע‬
‫להכעיס ת"ח שטעה פעם אחת ת"ח שסרח מורד‬
‫נביא שקר וכו' וכו'‪.‬‬
‫ועם כל אחד מאלה התוה"ק מדריכה איך‬
‫להתנהג איך לשפוט ואיך להעניש‪ ,‬והאם‬
‫להתרחק ממנו או לא‪ ,‬האם לחלוק עליו או גם‬
‫לרדוף אותו‪ ,‬ועד כמה‪ ,‬האם לדבר נגדו או לכסות‬
‫עליו‪ ,‬האם ללמד עליו חוב או לדון אותו לכף‬
‫זכות‪.‬‬
‫היה מעשה במלך שהיו לו שרים ויועצים וביניהם‬
‫היה יהודי שאותו אהב המלך יותר מכולם ושאר‬
‫השרים קינאו בו ותמיד חיפשו עלילות לקלקל‬
‫אהבת המלך ליהודי‪.‬‬
‫פעם בא אחד השרים למלך ואמר לו אדוני המלך‪,‬‬
‫זה השר היהודי התדע מה כתוב בתורתם‪ .‬אמר לו‬
‫המלך מה‪ .‬ענה השר‪ ,‬זה ממש בושה ומצחיק‬
‫להגיד אבל אני אגיד‪ .‬כתוב שם איך לנהוג בבית‬
‫הכיסא‪ ,‬באיזה צד לשבת ואיך לשבת ומתי לגלות‬
‫וכמה לגלות‪ ,‬באיזה יד לקנח ובאיזה אצבע‪ ,‬והשר‬
‫התפרץ בצחוק רב‪.‬‬
‫כששמע המלך דיבוריו קם מכסאו ותפס בראשו‬
‫בשתי ידיו וזעק בהתפעלות וי וי אפילו עד שם‬
‫התורה שלהם יש לה מה להגיד ולהדריך‪ ,‬אין כמו‬
‫אלוקי היהודים ואין כמו תורת היהודים‪.‬‬
‫עליך לדעת שלכל יהודי ויהודיה עלי אדמות אין‬
‫פינה בחיים ואין זמן ששם או באותו הזמן אין‬
‫לתורה מה להגיד ומה להדריך‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫ובכן ראה הפשטות מה שעשה אבנר‪:‬‬
‫והנה אשאלך שאלה לדוגמא‪:‬‬
‫יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים הוא פשוט לקח הלאנד קארט )מפה( שנקראת‬
‫שנה ולאחר מיכן נהיה צדוקי‪ .‬הרי הוא היה צדיק תורה וראה שהתורה אומרת בענין זה אסור לו‬
‫נורא ונשגב‪ ,‬ואין לשער מעלתו וקדושתו שבודאי לשמוע ואפילו למלך ועליו להמרות את פיו‪,‬‬
‫הציפורן הקטנה של הרגל שלו היתה מכריעה את וציית לתורה והמרה פי מלכו שאול והרויח‪.‬‬
‫כל רבני ימינו הם וכיוצא בהם אין סוף פעמים‪,‬‬
‫ומן הסתם היה לו תלמידים ומקורבים ואוהדים‪.‬‬
‫ואילו דואג שהיה אביר הרועים אמיתי‪ ,‬שאין לנו‬
‫מושג בעפר שנגע בעפר שנגע בעפר וכו' שדרך עליו‪,‬‬
‫עתה לשיטתך איך יש מציאות שבעיקבות שנהיה לא כמו אבירי הרועים והמרננן של ימינו‪ .‬ועד כדי‬
‫צדוקי‪ ,‬שתלמידיו יפרשו ממנו וכש"כ יחלקו עליו‪ .‬כך שדוד הוצרך לו בכמה ענינים בתורה‪ .‬הוא לא‬
‫הרי זקיניך ויאמרו לך ועשה לך רב לא תסור התחשב מה התורה‪ ,‬כלומר הלאנד קארט )מפה(‬
‫אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין אומרת לו ונשאר שמו לדראון‪ ,‬ועליו ושכמותו‬
‫נאמר אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם‪ .‬וכמובן‬
‫וכו'‪ ,‬ענה לי‪.‬‬
‫דוגמאות כאלו יש לרחצה‪.‬‬
‫ש‪ -‬אין לי מבוא ומהלך מוצק וברור איפה ואיך‬
‫מתחיל מהלך העזיבה את רבם‪ .‬ואני עומד בין הרביז"ל מסאטמאר אמר שהדבר הכי חשוב‬
‫הפטיש והסדן שהרי מצד אחד כל המאמרים לא בחיים זה למי האדם מתקרב ולאיזה קבוצה הוא‬
‫תסור ועשית ככל אשר יורוך ועשה לך רב וכו'‪ ,‬אך משתייך‪.‬‬
‫מצד שני בודאי לא שייך להיגרר אחר רבם‬
‫בדבר זה טמון כל בנין היהדות‪ ,‬כשמתקרבים‬
‫ולהיות צדוקים כמוהו‪.‬‬
‫מ‪ -‬אבל זה אתה מודה שאיזה מפנה של עזיבה לאדם ולמקום הנכון‪.‬‬
‫לכאורה יהיה באיזה שלב‪.‬‬
‫ובדבר זה טמון כל כל כל חורבן היהדות של‬
‫ש‪ -‬לא לכאורה אלא חובה שיהיה‪.‬‬
‫האדם ומשפחתו וכל הסרים למשמעתו‪,‬‬
‫מ‪-‬ובענין דידן איך לבחור רב כלומר לקיים עשה כשמתקרבים לאדם ולמקום הלא נכון‪.‬‬
‫לך רב‪ ,‬איך לשמוע בקולו‪ ,‬ואיך ומתי לא לשמוע‬
‫בקולו‪ .‬ואם צריך אז איך ומתי לפרוש ממנו והלא תבין שלקיים עשה לך רב אין הכונה שאדם‬
‫ולפעמים אפילו איך לחלוק עליו‪ .‬הכל כתוב יפתח ספר טעלעפאנים בחלק שרשומים כל‬
‫בתורה ובתוה"ק יש הדרכות על כל זה והדברים הרבנים ושם יסתכל ויבחר‪ ,‬או יעשה גורל ולפי זה‬
‫כ"כ פשוטים להולכים בתמימות ומאידך כ"כ יקבע‪.‬‬
‫מעוקמים וללא מוצא למעקשים דרכיהם‪.‬‬
‫וגם לא לפי אורך פיאותיו וזקנו וגם לא לפי‬
‫מראהו‪ ,‬וגם לא לפי כמה אנשים רוקדים סביבו‬
‫פרק ט‬
‫קדוש קדוש וכו' וכו' הרבה גם לא גם לא כאלו‪.‬‬
‫וכדוגמת אדם שהולך במדבר נורא ציה וצלמות‪ .‬וגם לא לפי העדה שלו אם ספרדי אם אשכנזי אם‬
‫כל זמן שיש לו לאנד קארט )מפה( ומסתכל בה חסידי אם ליטאי‪.‬‬
‫תדיר ומתהלך לפיה הנה מה טוב‪ .‬אך אם אין לו‬
‫מפה או יש לו ואינו מתהלך לפיה הרי הוא אבוד אלא ראשית עליו לשפוך שיחו לפני בעל הרחמים‬
‫שבמתנת חינם ינחהו בדרך האמת לילך בה‪.‬‬
‫ומתחייב בנפשו ובודאי יתן את הדין על פשיעתו‪.‬‬
‫ולהתחנן תדיר את הפסוקים נחני באמיתך‪ ,‬הורני‬
‫ה' דרכך אהלך באמיתך ודומיהם‪.‬‬
‫ועוד אשאלך לדוגמא‪:‬‬
‫כששאול המלך ציוה לאבנר להרוג את נוב עיר‬
‫הכהנים מה עשה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬לקבוע בנפשו וליטוע בו נכונות והעזה‬
‫ש‪ -‬איני יודע‪.‬‬
‫לילך בדרך האמת באשר היא ואיפה שהיא‪.‬‬
‫ולהיות מוכן לשלם עבור זה כל מחיר שרק ידרש‬
‫מ‪ -‬הגמרא מספרת שהוא דן דיוק בפסוקים ממנו‪ ,‬אם זה עניות רדיפות ובזיונות‪ ,‬ולהיות‬
‫והגיע למסקנא שאסור לו לשמוע בקול שאול מאוס ושיחה בפי כל‪ .‬וכמו שהיה אצל‬
‫אפילו שהוא מלך והמרה את פי מלכו ולא הרגם‪ .‬המתקרבים לבעש"ט הק' ולתלמידיו אשר בזכות‬
‫ותיכף פנה שאול לדואג האדומי‪ ,‬ושם בפסוק אלה המתקרבים עומדת היהדות היום‪.‬‬
‫כתוב דוייג שאמר לו נתפסת כדג‪,‬קום והרגם‪ ,‬ואז וכן עליו לחזק ולהרבות בו מידת העזות דקדושה‬
‫ויסוב דוייג ויפגע בהם ויהרגם‪.‬‬
‫שאל"כ יקרוס תיכף בתחילת הדרך‪.‬‬
‫נד‬
‫עתה אשאלך מי עשה טוב‪ ,‬כלומר על פי התורה‪,‬‬
‫אבנר או דואג‪ ,‬ומי עשה לא טוב כלומר נגד‬
‫התורה‪.‬‬
‫ש‪ -‬כמובן אבנר ציית את התורה ודואג המרה את‬
‫פי התורה‪.‬‬
‫מ‪ -‬אתה אומר כמובן אמנם אם היית שואל‬
‫החסידים של היום עם ההדרכות העקושות של‬
‫לא תסור וזקניך וכו' היית מקבל תשובה אחרת‪.‬‬
‫מה גם שאתה אומר זאת היום למעלה מאלפיים‬
‫שנה אחר המעשה אחר שנתברר צדקותו של דוד‬
‫וטעותו של שאול‪ .‬אמנם בזמנם רוב עם ישראל‬
‫היו לצד שאול ואילו עם דוד הע"ה היו רק ארבע‬
‫מאות אנשים ועוד כמה בודדים‪ ,‬ולכל מקום שרק‬
‫בורחים ומתחבאים היו מלשינים עליהם‬
‫ומוסרים אותם‪.‬‬
‫וכמארז"ל מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני‬
‫שהם עזים‪.‬‬
‫וכמאמר הזוה"ק זכאה מאן דאיהו כעמודא‬
‫דפרזלא בהאי עלמא‪.‬‬
‫ועיקר העזות זה לעמוד כצור איתן נגד מפירי‬
‫תורה‪ ,‬ועוד יותר מזה נגד רבנים ואדמו"רים‬
‫וראשי ישיבות משני התורה ומשני המהות‬
‫והמח של בני ובנות ישראל‪.‬‬
‫איפה שנקרא על פי התורה חילול ה' הם אומרים‬
‫שזה קידוש ה'‪ .‬ואיפה שזה קידוש ה' הם אומרים‬
‫חילול ה'‪ .‬ואיפה שצריך לפרוש ולהתרחק מרבני‬
‫ואדמו"רי ערב רב הם אומרים זקניך ויאמרו לך‬
‫ולא תסור‪ .‬ואיפה שצריך להידבק בדרכי אבות‬
‫ולילך בדרך הצדיקים והצדיקות הקדמונים הם‬
‫אומרים אה עזוב‪ ,‬זה מאה שערים המשוגעים‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נה‬
‫שונאי המדינה ושונאי האדמו"רים והרבנים פרק י‬
‫המדריכים לאהבת המדינה‪.‬‬
‫ואחר שיש לך אלו ההכנות מגיע החלק הכי נוקב‪.‬‬
‫וכמו שצדיקים פירשו הפסוק נהלת בעוזך אל נוה‬
‫קדשיך‪ ,‬שכאשר אדם מתנהל עם עזות דקדושה הנה מובא בדרז"ל מאי אמת ראש תוך סוף‪.‬‬
‫הוא מגיע אל נוה הקודש של הצדיקים‪ .‬ואדם ולכאורה הכונה שהמילה אמת מורכבת מהראש‬
‫שאין לו עזות דקדושה הרי הוא נקבר ונשטף של הא"ב שזה אות א' ומהאמצע שזה אות מ'‬
‫תחת ים רבני הערב רב שנחתו על ראשינו עתה ומהסוף אות ת'‪ .‬אמנם באמת פה הדריכו אותנו‬
‫בעיקבתא דמשיחא‪ .‬וכמו שהזהירנו רשב"י חז"ל איך לחפש האמת‪.‬‬
‫שבעיקבתא דמשיחא יתרבו הער"ר ואיתהדרון‬
‫רישי עמא רישי בתי כנסיות רישי בתי מדרשות ולצורך זה אשאלך שאלה‪ ,‬אם יש לפניך תפוח‬
‫כלומר שהער"ר יקפצו להיות ראשי ישיבות מהו התוך של התפוח‪.‬‬
‫ואדמו"רים וראשי ומנהיגי העם‪.‬‬
‫ש‪ -‬הגרעינים‪.‬‬
‫מ‪ -‬טעית‪ ,‬כי התשובה שענית מתאימה לשאלה‬
‫ומה אם מובא בדרז"ל מוטב לו לדור לפרוח מהו אמצע התפוח‪ ,‬ואשאלך שוב מהו תוך‬
‫באויר ולא להיות תחת מנהיגים אוהבי חנופה‪ .‬התפוח‪.‬‬
‫כל שכן לאין שום ערוך ושיעור תחת ערב רב רח"ל ש‪ -‬איני יודע מה להשיב‪.‬‬
‫רח"ל שהם דירדרו ומדרדרים וידרדרו את הדור מ‪ -‬יש להבדיל בין המילה אמצע לתוך‪ .‬כגון אמצע‬
‫התפוח זה המרכז שלו מקום הגרעינים אך תוך‬
‫מתחת השאול תחתיות ה' ירחם ויציל ויושיע‪.‬‬
‫ובפרט בימנו שכ"כ התגברה עזות דסיטרא אחרא התפוח זה כל המילוי של התפוח כלומר כל‬
‫התפוח זולת הקליפה‪.‬‬
‫א"א לעמוד כנגדה אלא ע"י עזות דקדושה רבתי‪.‬‬
‫צדיקים אמרו שתפילין דרש"י זה חסד ותפילין‬
‫דר"ת זה גבורה‪ ,‬ולכן פעם כשעדיין לא התגברה‬
‫כ"כ עזות דסט"א זה היה מילתא דחסידותא‬
‫להניח תפילין דר"ת והיה די בתפילין דרש"י‪.‬‬
‫אמנם היום שחוצפא ישגה הרי מוטל החוב על כל‬
‫אחד ואחד להניח בתוספת לתפילין דרש"י גם‬
‫תפילין דר"ת כדי שיומשך עליו מידת הגבורה‬
‫ויוכל לעמוד בעזות דקדושה כנגד כל הקמים על‬
‫יהדותו‪.‬והרבה צדיקים זירזו להניח כבר מיום‬
‫הבר מצוה גם רש"י וגם ר"ת‪.‬‬
‫עתה על פי זה אמור נא מהו תוך הא"ב‪.‬‬
‫ש‪ -‬א"כ יוצא שהתוך של הא"ב הוא החל מאות‬
‫ב' עד אות ש' כי אות א' זה הראש ואות ת' זה‬
‫הסוף והמלוי כלומר התוך זה כל שאר האותיות‬
‫כלומר ב' עד ש'‪.‬‬
‫מ‪ -‬טוב אמרת‪ ,‬ועל פי זה עתה תפרש המאמר‬
‫מאי אמת ראש תוך סוף‪.‬‬
‫ש‪ -‬כלומר שהכל אמת הראש הסוף וכל מה‬
‫שבאמצע‪.‬‬
‫מ‪ -‬נכון הוא‪.‬‬
‫והסעיף הראשון בשולחן ערוך הוי עז כנמר שזה‬
‫הבסיס והיסוד לקיום התורה‪.‬‬
‫ולדידן‪ ,‬כשניגשים לחפש רב אדמו"ר ראש ישיבה‬
‫של אמת מקום של אמת וקבוצה של אמת‪ ,‬צריך‬
‫לראות שהמשכן הזה הוא כל כולו חטיבה אחת‬
‫של אמת‪.‬‬
‫וכמו שמצינו אחר מעשה העגל בין דברי הפיוס‬
‫של משרע"ה להקב"ה אמר כי עם קשה עורף‬
‫הוא‪ .‬וקשה והלא בדברי הטענה של השי"ת אמר‬
‫הקב"ה בין היתר כי עם קשה עורף הוא‪ ,‬כלומר‬
‫לא לטובה‪.‬‬
‫ושואל המדרש‪ ,‬שמא תאמר שמשרע"ה אמר זאת‬
‫לגנאי ועונה שאינו אלא לשבח כמאמר או יהודי‬
‫או צלוב‪ .‬שמשרע"ה אמר להקב"ה נכון שהם עם‬
‫קשה עורף‪ ,‬אבל כשתמחל להם והם ישתמשו‬
‫במידה זו בקדושה אז תראה איזה עם יפיפה‬
‫יהיה לך עם קשיות עורף נפלאה דקדושה‪.‬‬
‫ואיך שעמדו בנסיונות כשרצו להעבירם על דתם‬
‫רח"ל היו עונים בעוז ותעצומות לא נזוז‬
‫מיהדותינו כהוא זה עשו בנו כל מה שתרצו או‬
‫יהודי או צלוב‪.‬‬
‫וידוע שהנובארדוק זיידע )הסבא מנובארדוק(‬
‫היה מחנך את תלמידיו במידת העזות דקדושה‬
‫והיה מדריך אותם לעשות כל מיני דברים אפילו‬
‫משונים כדי לקנות מידה יקרה זו בנפשם‪.‬‬
‫וכשאומרים אמת הכונה שהכל מתנהל ע"פ‬
‫תורה‪ .‬כלומר לימוד התורה תפילה כשרות‬
‫צניעות השקפות ודיעות מחאה הדרכות אהבת‬
‫חברים התבדלות מרשעים הליכה בדרכי אבות‬
‫כלומר הליכה בדרך ישראל סבא באמת ולא רק‬
‫מלעיל ובכל התחומים וכו' וכו' ממש הכל‪.‬‬
‫וכדרז"ל על הפסוק כי שפתי כהן ישמרו דעת‬
‫ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא‪.‬‬
‫וארז"ל אם הרב דומה למלאך ה' צבקות תורה‬
‫יבקשו מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו‪.‬‬
‫ודע לך שבענין זה של להשתייך לרבנים וראשי‬
‫ישיבות ואדמו"רים שמחזיקים מהזונה הצואנית‬
‫ומייפים ומכשירים אותה‪ ,‬הרי אתה עובר בהודע‬
‫ובלא הודע על ריבי רבבות עבירות של עבודה זרה‬
‫ומינות‪,‬‬
‫אשר דינם על פי תורת משה יהרג ואל יעבור‪.‬‬
‫ומי חייב לך אך ורק אתה‪.‬‬
‫כגון שנכנסים לחנות פארמאסי שמוכרים שם‬
‫סממני רפואות ומבקשים אם אפשר לקנות‬
‫מסמרים‪ .‬או נכנסים לחנות ושואלים אם אפשר‬
‫לצלצל‪ ,‬והמוכר מבין שהכונה שרוצים לצלצל‬
‫מהטעלעפאן שבחנותו ועונה כן אפשר‪ ,‬והתלמיד‬
‫מוציא פעמון מכיסו ומצלצל בו ברעש גדול‬
‫ובתנועות ובתנופות גדולות לצחוקם של כל‬
‫הנוכחים שם‪ .‬וכל זה כדי ליטע בהם עזות מבלי‬
‫להתחשב מה יאמרו הטפשים‪.‬‬
‫כי הספר ויואל משה ושאר ספרים המדברים‬
‫מנושאים אלו ארץ ישראל מדינה ציונית עברית‬
‫חיבור לרשעים מפלגות לקיחת כספים מרשעים‬
‫וכו' וכו' אלו הספרים מוחרמים מעל מדפי‬
‫הספרים בישיבות וכוללים‪ ,‬וכש"כ שלא עולה על‬
‫שלחן רבנים ואדמורי"ם‪.‬‬
‫שאם היו מתחילים ללמוד אלו הספרים שהם‬
‫ממש הלכות אמונה בדורינו‪ .‬וכמו שהמתיקו‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫צדיקים שויואל משה ר"ת א'נכי ו'לא י'היה ל'ך אוי וי וי‪ ,‬שחוטפים אותם באמצע דרכם‪.‬‬
‫מ'פי ה'גבורה ש'מענום‪ ,‬היה מתחיל להיות רעש‬
‫במחנה העברים‪ .‬ועם ישראל תמימים אוהבים זהו עד פה תבוא ולא תתקדם‪.‬‬
‫ורוצים האמת ומוכנים להקריב הכל בעבורה‪.‬‬
‫ופה תשב ולא תצא ולא תזוז‪.‬‬
‫רק משמיטים ומדלגים ומעלימים מהם נושא זה‬
‫אבל למה ומדוע‪,‬‬
‫לחלוטין‪ ,‬פשוט דממה מוחלטת‪.‬‬
‫ואם למרות הכיסוי העבה והמוחלט שבו כיסו‬
‫הרבנים והאדמו"רים את הנושא מתעורר איזה‬
‫פעם ומבצבץ איזה ענין ושאלה‪ ,‬אז תיכף סותמים‬
‫זו השאלה והתמיה באיזה מאמר על מעלת ארץ‬
‫ישראל‪ .‬ומעלימים מעם ישראל התמימים שהיא‬
‫היא הנותנת בגלל מעלתה של א"י לכן היא‬
‫הקיאה אותנו וגורשנו מהארמון‪ ,‬ואנו אסורים‬
‫מלחזור אליו עד שילך לפנינו ארו עם ענני שמיא‬
‫או לפחות עני ורוכב החמור‪.‬‬
‫וכמאמר רבי אברהם בערלינער‪-‬רב בביהמ"ד‬
‫לרבנים הילעסהיימער בערלין‪:‬‬
‫ושקר הוא כי אנחנו מאסנו בהארץ‪ ,‬אלא הארץ‬
‫מאסה בנו אחר שהיו לנו גם בימי קדם מנהיגים‬
‫שכפרו בתורה ועברו על כל חוקי ה'‪) ,‬דובב שפתי‬
‫ישנים מכתב יז(‪.‬‬
‫ומעל זה המאמר מחשיבות ארץ ישראל מרכיבים‬
‫עוד מאמר זקניך ויאמרו לך‪ ,‬ועתה נהיה חותם‬
‫בתוך חותם ומי יערב ליבו ומי יהין ומי יסכון‬
‫לחדור דרך אחד מהם אף כי דרך שניהם‪.‬‬
‫ומסתירים מהעמך התמימים שכל כל הצדיקים‬
‫מהדור הקודם ולמעלה בקודש עד להבות מעמד‬
‫הר סיני היו נגד לעבור על השבועות‪ ,‬וכל שכן‬
‫להקים מדינה טמאה וארורה החופנת והטומנת‬
‫בקירבה כיליון חרוץ לעם ישראל רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫והא לך דעת תורה צרופה מהגאון רבי חיים‬
‫מבריסק זיע"א‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫המדינה היתה טריפה ואסורה באותה מידה‪,‬‬
‫)"מלחמתה של תורה" אום אני חומה קונטרס ו'‬
‫אדר ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫וכמאמר הרביז"ל מסאטמאר‪:‬‬
‫אקוה שימצאו אנשים שאחר העיון בכל הדברים‬
‫שכתבתי יהיה להם תועלת מדברי‪ .‬ואם יעלה‬
‫בידי שאזכה להוציא מהמבוכה בדעה הרעה‬
‫הזאת אף אחד מישראל הכל כדאי‪.‬‬
‫כי אם ניקח כל פירצות הדור והעבירות המרובות‬
‫הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים‬
‫אחת‪ ,‬ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה‪,‬‬
‫תכריע את הכל‪ .‬שהיא השורש פורה ראש ולענה‬
‫של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין‬
‫שבכל העולם כולו‪ .‬והן המה המטמאים את כל‬
‫העולם כולו‪) ,‬ויואל משה עמוד יא(‪.‬‬
‫והגע בעצמך כל הבעלי ובעלות תשובה איך הם‬
‫מפקירים ומשליכים לזבל את כל חיי התענוגים‬
‫וההוללות שהורגלו בהם‪ ,‬ומכניסים את עצמם‬
‫בתוך ארבע אמות של הלכה בצניעות בכשרות‬
‫ובטהרה‪ .‬והרבה פעמים גם בעניות משוועת וזאת‬
‫תחת חיי הפקרות והוללות שהיה להם‪.‬‬
‫אך דא עקא שאחר שישוטטו לבקש את דבר ה'‪,‬‬
‫מתקיים לעיננו סוף הפסוק שעליו הנביא זועק‬
‫ובוכה ומתמרמר‪:‬‬
‫ולא ימצאו‪.‬‬
‫נו‬
‫הלא הם כולם היו צריכים להגיע למאה שערים‬
‫הן הגברים הן הנשים הן הבחורים הן הבחורות‪.‬‬
‫אך תיכף בתחילת תשובתם מביאים אותם‬
‫לכאלה מיני מהלכים של חשיבה ושל דיעות‬
‫והשקפה‪ ,‬עד שאפילו אם זה הבעל תשובה או‬
‫הבעלת תשובה יחלמו עשר פעמים חלום בתוך‬
‫חלום‪ ,‬לא יגיעו לאיזה חוט דק מן הדק של הבנה‬
‫שאולי המאה שערים עם כל כל כל המשתמע‬
‫מזה‪ ,‬זהו המקום הכי קרוב לאמת הצרופה בדור‬
‫הזה‪.‬‬
‫והשאר שלא הולכים בדרך המאה שערים זה רק‬
‫זיופים וסילופים מי יותר מי פחות‪ ,‬ויוצרים את‬
‫היהדות החדשה של עיקבתא דמשיחא‪ ,‬שאפילו‬
‫רבי יוחנן פחד להיות בדור כזה וזעק באימה ייתי‬
‫ולא אחמיניה‪ ,‬שיבוא מלך המשיח ולא אראה‬
‫אותו‪.‬‬
‫והצד השוה שבהם שחילופי האמת הללו הם‬
‫כיסויים ומעצורים ומחסומים מלהגיע לאמת‬
‫השלימה‪ ,‬ובמילים אחרות מלעשות רצון ה'‬
‫בשלימות‪.‬‬
‫ש‪-‬ומה אתה חושב היה קורה אם הבני תורה כן‬
‫היו לומדים הויואל משה ודומיו‪.‬‬
‫מ‪ -‬הגע בעצמך ותבין לבד‪ ,‬שאם כן היו לומדים‬
‫הלכות אמונה ופרישה מעבודה זרה בספר הקדוש‬
‫ויואל משה ודומיו‪ ,‬הרי היה נעשה בעולם‬
‫הישיבות והכוללים פולמוס רבתי פולמוס שאינו‬
‫פוסק‪ ,‬והיה הולך ומתגבר הולך ומתרחב‪.‬‬
‫ואז האדמורי"ם והמרנן והרבנן והראשי ישיבות‬
‫ואבירי הרועים ופארי הדור והמלוב"נים וקוראי‬
‫מזוזות וכותבי קמיעות ומלחשי לחישות ומגלי‬
‫סודות ורואי נסתרות וצופי עתידות ושותקי‬
‫שתיקות ומרעימי בקולות ומסלפי תורות נכתבות‬
‫ונשמעות‬
‫היו מוצפים ללא הרף בשאלות טענות וויכוחים‬
‫בלתי פוסקים‪.‬‬
‫והיה חייב להיקרע ולהתפוצץ מסך השקר‬
‫וההטעיה שלהם‪.‬‬
‫ולא בכדי הקב"ה עשה שהאמת עד לעצמו‪ .‬ועמא‬
‫ישראל קדישא נטוע בהם ביקוש האמת ונכונות‬
‫להקריב הכל בכל מכל כל בעד האמת‪ .‬וזאת לנו‬
‫ירושה מאבותינו ואימותינו‪ .‬והיה נעשה מזה‬
‫עסק גדול והבעירה יצתה ללהב‪.‬‬
‫ואז נו‪ ,‬כמה כבר אפשר להסתיר האמת‪.‬‬
‫אמת זה כמו טיפת שמן אפילו אם משקעים‬
‫אותה בתחתית האוקינוס יקח זמן מה אבל בסוף‬
‫תנצח את כל מימי הים ותצוף למעלה‪ ,‬למרות‬
‫שמה היא נחשבת זו הטיפה לעומת האוקינוס‬
‫הרי כמעט לכלום‪.‬‬
‫ש‪-‬אבל באמת נשאל שאלה פשוטה כמה אתם‬
‫לעומת כולם‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נז‬
‫מ‪-‬כך היה לעולמים בכל זמני השמד מעט מזעיר אין זעקת כל צדיקי הדור הקודם נ"ע על איסור‬
‫ההתחברות למזרחי ולאגודה‪.‬‬
‫לעומת הררי המונים‪.‬‬
‫אין אין זכר לכל זה‪.‬‬
‫כך מעט וקומץ בני ובנות ישראל אמיצים‪,‬‬
‫מבקשי אמת לילך בדרכי אבותינו ואימותינו אלא מה יש‪ ,‬פשוט‪:‬‬
‫באמת לאמיתה במסירות נפש‪ ,‬הרי הם הם‬
‫המכבים של ימינו וינצחו את הררי השקר של דממה‪.‬‬
‫רעבני ואדמו"רנני השקר‪ ,‬המסיתים והמדיחים‬
‫לשכב עם הזונה המדינה הצואנית הארורה דממה שבשתיקה‪.‬‬
‫שהניפה דגל מלחמה על ה' ועל משיחו‪ .‬ומייפים‬
‫ומפרכסים אותה בכ"ד קישוטים ובאין סוף שתיקה שבדממה‪.‬‬
‫הכשרים‪ ,‬וכמאמר רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‪:‬‬
‫בשם התורה ללחום נגד התורה‪) ,‬אומר אני מעשי שתיקת דומיה‪ .‬דומית שתיקה‪ .‬השלכת הס‪.‬‬
‫למלך אות כ"ז(‪.‬‬
‫אל תעירו ואל תפריעו את העם מתרדמתו‪,‬‬
‫אבל כלום לא יעזור לכם רעבני עשו מסיתים תרדמת מות‪.‬‬
‫ומדיחים‪ ,‬כי מעט מיזער של מבקשי ומבקשות‬
‫אמת‪ ,‬ינפצו על הפרצוף הטמא שלכם את עד שתתמלא הסאה כמו באיירופא בזמן ההכנות‬
‫האלהים החדשים שהמצאתם לא שערום להקמת מדינה‪ ,‬ואז יושלם המאריך אפיה של‬
‫הקב"ה ויקויים וגבי דיליה‪.‬‬
‫אבותינו‪.‬‬
‫והאבן די לא בידין‪ ,‬הם הקומץ המיצערי המבודד‬
‫הזה‪ ,‬שאין להם כלום כלום משלהם כי הכל‬
‫שדדתם וחמסתם מהם‪ ,‬וכמאז"ל יסובבו מעיר‬
‫לעיר ולא יחוננו‪ .‬עניים ונרדפים נרמסים‬
‫וניכפשים נמסרים ומעונים על ידכם ובעידודכם‬
‫ובהכשרכם ובזירוזכם‪ ,‬כמאמר הכתוב בדניאל‪:‬‬
‫ושארה ברגליה רפסה‪.‬‬
‫וכתשובת הקב"ה לדוד המלך ע"ה )מדרש שוחר‬
‫טוב( דוד כמה אתה מנסה להקימני ואינני קם‪.‬‬
‫ולמתי אני קם כשתשמע עניים נשדדים ואביונים‬
‫נחמסים וכו' או אז אני קם שנאמר משוד עניים‬
‫מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'‪.‬‬
‫אלו הנמהרים הנרדפים יש להם רק את הקיווי‬
‫להקב"ה‪ ,‬והם הם בעזרתו ית' אשר ימחו את‬
‫הצלם של נבוכדנצאר‪ ,‬אשר בימנו זה הצלם‬
‫שלכם שטיפחתם וריביתם אתם מרנני ואבירנוני‬
‫ואדמו"רנני משועבדי ומשרתי ומשמשי מחנות‬
‫השמד והשימוד קרי מגדל בבל הצועני‪.‬‬
‫וכך מה שנאמר בתחילה ותשלך אמת ארצה‪,‬‬
‫והיה נרמז בסופי התיבות של בראשי'ת בר'א‬
‫אלקי'ם ובס"ת של ברא' אלקים' את' ס"ת‬
‫אמ"ת‪ .‬הרי יקוים במהרה הפסוק א'מת מ'ארץ‬
‫ת'צמח ר"ת אמ"ת‪.‬‬
‫אך התכסיס של רעבני דורינו הוא פשוט‪ ,‬להעלים‬
‫לחלוטין לחלוטין לחלוטין את כל הנושא הזה‬
‫ואף פעם לא להעלות הנושא הזה לדיון או לשיחה‬
‫ובירור כדרכה של תורה‪.‬‬
‫אין ספר ויואל משה שכבר חמישים שנה שעומד‬
‫ומתרה בכם הגדולים עם הקטנים‪ ,‬שכל הסכמה‬
‫והטיה כלשהי למדינה הציונית על כל שלל רבניה‬
‫ומכשיריה‪ ,‬כוללת בחובה אין סוף עבירות של‬
‫עבודה זרה אפיקורסות ומינות שכל עבירה אחת‬
‫כזאת בפני עצמה דינה הפשוט לחלוטין בלי שום‬
‫עוררין יהרג ואל יעבור‪.‬‬
‫אין איסור עליה בחומה‪.‬‬
‫אין איסור להקים מדינה‪.‬‬
‫אין איסור להתגרות באומות‪.‬‬
‫אין הבטחת הקב"ה שאם עוברים על השבועות‬
‫אז הריני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫השדה‪.‬‬
‫אין איסור התחברות לרשעים המכלה מנפש ועד‬
‫בשר‪.‬‬
‫אלא שאז יהיה מאוחר מדאי רח"ל‪.‬‬
‫וראה דוגמא מזעזעת מהחזון איש אודות האיסור‬
‫החמור מאוד והמוחלט בלי שמץ קורטוב פשרה‬
‫של איסור התחברות לרשעים‪ .‬אפילו אך ורק על‬
‫מנת להציל מהחורבן באיירופא יהודים נצלים‬
‫ונשחטים נשים ובחורות מעונות ילדים וילדות‬
‫צפודי רעב לחומי רשף וקטב מרירי וכו' וכו' וכו'‬
‫וכו' וכו' וכו'‪.‬‬
‫ואתה הכן ליבך ועשה אזניך כאפרכסת‪:‬‬
‫בשעה שבאה השמועה על גזירת השמד רח"ל על‬
‫יהדות איירופא‪ ,‬והיה נדמה איזה אפשרות להציל‬
‫עוד שארית‪ ,‬והוא ע"י ההשתתפות עם הסוכנות‬
‫הציונית‪ .‬ונשאלה השאלה ע"י אחד מראשי‬
‫העסקנים החרדים אל החזון איש זיע"א‪ ,‬וענה‬
‫לו‪:‬‬
‫וכי כלום אנו מצווים לעסוק בהצלת נפשות רק‬
‫כדי לעשות מצוותו ית' ושאם נניח ההצלה יתבעו‬
‫אותנו ביום הדין‪ ,‬מובטחני אם יבוא יום הדין‬
‫וישאלוך למה לא הצלת‪ ,‬ויענה כבודו מפני שהיה‬
‫אפשר רק על ידי השתתפות עם הציונים‪,‬‬
‫ולהשתתף עם הציונים אי אפשר‪ ,‬מובטחני‬
‫שיקבלו תשובה זו‪) ,‬אום אני חומה כ"ו מנ"א‬
‫תשכ"ג דף נ"ג(‪.‬‬
‫כלומר אם הדבר קשור בלעשות טעלעפאנים‬
‫ושליחת כמה מכתבים לסוכנות הציונית וביקור‬
‫באפיסעס )משרדים( שלהם על מנת לסדר אפני‬
‫ההצלה‪ ,‬הרי על פי תורה זה נקרא חיבור לרשעים‬
‫ואז אסור להציל‪ ,‬למרות יללות המות של‬
‫המעונים הזועקים מתוך חדרי העינויים וכבשני‬
‫האש הצילו אותנו וכו'‪.‬‬
‫עמוד והזדעזע‪ ,‬עמוד והתפלץ‪ ,‬עמוד וארכובותיך‬
‫דא לדא נקשן‪ ,‬מרעיד וזוחל ונמס מאימת גדלות‬
‫בתורה של עמוד התורה הנקיה ללא רבב‪.‬‬
‫וראה איך רש"י למד עד איפה מגיע גדר איסור‬
‫התחברות לרשעים‪:‬‬
‫על גבול ארץ אדום‪ -‬מגיד שמפני שנתחברו כאן‬
‫להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו‬
‫הצדיק הזה )ה‪-‬אודות פטירת אהרן(‪ .‬וכן הנביא‬
‫אמר ליהושפט בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את‬
‫מעשיך‪) ,‬במדבר כ כג(‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נח‬
‫ואם איש אמת אתה יהודי ולא ערב רב‪ ,‬עשה מעם ישראל כלומר שליש יהודים ושני שלישים‬
‫בדק בית אמיתי ותשוה בין זה לבין הזוועה ערב רב‪ .‬אתה עתה אמור לי מה הפשט‪.‬‬
‫והקבורת חמורים שעושים לתורה הקדושה ש‪ -‬המילים מדברות בעד עצמן שבזמן האריז"ל‬
‫הערב רב היו רוב העם כלומר פחות מחצי הם‬
‫רעבני ואדמורננ"י ימינו‪.‬‬
‫יהודים ולמעלה מחצי הם ערב רב‪.‬‬
‫ועשה חשבון נוקב האם עליך להמשיך להשתייך‬
‫לאדמו"ר וראש ישיבה ואביר רועים זה או אחר‪ ,‬מ‪ -‬הצאנזער רב זיע"א שכל צדיקי דורו היו‬
‫או שמא עליך לבעוט בהם ולהידבק בדרך של עומדים לפניו כעבדא קמי מאריה והיה שר‬
‫אנשי מאה שערים‪.‬‬
‫התורה אמיתי לא כמו המזוייפים של ימינו אנו‪,‬‬
‫וכולם היו חלים וזעים מפניו הוא כותב‪:‬‬
‫וגם בדף היומי‪ ,‬אשר הרבה צדיקים בדור הקודם‬
‫יצאו חוצץ נגד זה‪ ,‬ובראשם המנחת אלעזר הנראה בעליל שרוב הרבנים והחסידים והבעלי‬
‫ממונקאטש והבאבוב רבי ז"ל‪ ,‬כשמגיעם למסכת בתים שבדור המה בעוה"ר מערב רב‪) ,‬דברי חיים‬
‫כתובות קיא למאמר שלש שבועות השביע על המועדים בסוף הספר בהשמטה לפרשת‬
‫הקב"ה את בני ישראל אל תעלו בחומה אל ויקהל(‪.‬‬
‫תדחקו את הקץ ואל תתגרו באומות‪ ,‬אמר להם‬
‫הקב"ה לישראל אם אתם משמרים את השבועות וידוע על הצאנזער רב כשהיה נכנס לחדרו אחר‬
‫מוטב ואם לאו הריני מתיר את בשרכם כצבאות עריכת הטיש )הסעודה והדברי תורה עם‬
‫וכאילות השדה‪ .‬ג"כ מעבירים זאת הלאה החסידים( היה מתנשף כאדם אחר התאמצות‬
‫ומורחים זאת במאמר או מאה מאמרים בשבח יתירה והיה אומר‪ :‬ממני עד חצי השלחן יהודים‪,‬‬
‫ומשם והלאה ערב רב‪.‬‬
‫ארץ ישראל‪.‬‬
‫כאילו שזה סלע המחלוקת בינם למתנגדיהם‪,‬‬
‫שהם אומרים שהמאמרים בשבח ארץ ישראל‬
‫נכונים‪ .‬ואילו מתנגדיהם‪ ,‬כלומר מתנגדי‬
‫המדינה‪ ,‬אומרים שהמאמרים בשבח ארץ‬
‫ישראל לא נכונים‪.‬‬
‫ש‪ -‬אם אני מבין נכון מהמאמרים שהבאת א"כ‬
‫אדם מערב רב הוא ממש נראה כמו יהודי‪.‬‬
‫מ‪ -‬אוסיף על דבריך‪ ,‬הוא גם נראה ממש כמו‬
‫אדמו"ר ראש ישיבה שר תורה גדול רב בית כנסת‬
‫המינים‬
‫בכנסת‬
‫למשחית‬
‫חבר‬
‫אביר‬
‫והאפיקורסים והמשומדים וכו'‪.‬‬
‫ש‪ -‬אם כך כלת אלינו הרעה ח"ו‪.‬‬
‫פרק יא‬
‫מ‪ -‬עתה תבין על מה הצטער כ"כ אותו צדיק‬
‫הבעש"ט הק'‪ ,‬שפעם הלך עם תלמידיו ליער וראו‬
‫אותו מכה וחובט ראשו בעצים במרירות ובבכיות‬
‫נוראות‪ .‬ואח"כ שאלוהו תלמידיו מה זה ועל מה‬
‫זה‪ ,‬ואמר שראה שבעיקבתא דמשיחא יתרבו‬
‫כ"כ הרבה רבנים רבע'ס על עם ישראל כמו‬
‫ארבה‪ ,‬ויכלו בעם ישראל כמו מכת ארבה‬
‫שמכלה השדה‪ .‬והם הם שיעכבו האם כלומר‬
‫השכינה הק' מלשוב על הבנים‪.‬‬
‫וההמון מסכנים כמובן לא מבחינים בהטעאה‪.‬‬
‫ש‪ -‬אבל כ"כ הרבה צדיקים אדמו"רים ורבנים‬
‫אומרים הפוך ממה שהצגת פה‪.‬‬
‫מ‪ -‬הרף ואשמיעך פרק קצר בהלכות מרנן ורבנן‪.‬‬
‫הזוה"ק אומר שבעיקבתא דמשיחא יתרבו הערב‬
‫רב בעם ישראל ויתהדרון רישי עמא רישי בתי‬
‫כנסיות רישי בתי מדרשות‪.‬‬
‫עכשיו במקום שאני אגיד תגיד אתה מה הפשט‪.‬‬
‫ש‪ -‬זה מזעזע לחשוב אבל אם אני מבין נכון‬
‫שהרבה יהודים הם למעשה ערב רב והרבה ראשי‬
‫בתי כנסיות ובתי מדרשות הם ג"כ ערב רב‪.‬‬
‫מ‪ -‬והאם הכונה שרק ראשי בתי כנסיות וראשי‬
‫בתי מדרשות‪ ,‬או שמא גם ראשי חסידויות כלומר‬
‫אדמורי"ם וראשי ישיבות ומנהיגי עדות וכו'‬
‫בכללם‪.‬‬
‫ש‪ -‬לכאורה אין סיבה להגביל שהזוה"ק התכוין‬
‫רק לראשי בתי כנסיות ומדרשות‪ ,‬כי אמר מפורש‬
‫יתהדרון רישי עמא כלומר ראשי העם והזוה"ק‬
‫נקט השכיח בזמנו‪.‬‬
‫מ‪ -‬ואיך אתה חושב נראים אלו הראשי בתי‬
‫כנסיות ובתי מדרשות האם לבושים מכנסי ג'ינס‬
‫ובגד טריקו ונעלי ספארט או שמא לבושים‬
‫מלבושי אדמורי"ם דיינים ראשי ישיבות שרי‬
‫תורה ואבירי רועים וכו'‪.‬‬
‫ש‪ -‬פשוט שלבושים מלבושי רבנים וכו'‪.‬‬
‫מ‪ -‬עתה האזינה ושמע הלאה‪.‬‬
‫האריז"ל האם הוא עדות מספקת עבורך‪.‬‬
‫ש‪ -‬אלא מאי‪.‬‬
‫מ‪ -‬בשער הפסוקים פרשת ואתחנן מדבר האריז"ל‬
‫על הערב רב שקרבם משה רבינו ע"ה ושהיה בזה‬
‫פגם וכו'‪ ,‬וכותב באמצע דבריו ועתה רוב הדור‬
‫מהם‪ ,‬תאמר מה הפשט‪.‬‬
‫ש‪ -‬קשה לי להאמין שכך כתב האריז"ל‪.‬‬
‫מ‪ -‬תסתכל אח"כ במראה מקום‪ .‬ואגב ידוע‬
‫מאחז"ל שבזמן משרע"ה הערב רב היו כפליים‬
‫ש‪ -‬אוי וי מה יהיה איתנו‪ .‬ואם כך איך נמצא את‬
‫האמת ואיך נבדיל בין יהודי לערב רב‪ .‬והלא ולו‬
‫רק המאמרים שהבאת‪ ,‬תיכף שאני קצת מתחיל‬
‫להתבונן ולהעמיק בהם חושכים עיני וחלחלה‬
‫מתחילה לאחוז אותי‪ ,‬א"כ אנא אנו באים‪.‬‬
‫מ‪ -‬אכן מכת המכות וצרת הצרות שסובל עם‬
‫ישראל זה מכת הערב רב‪ ,‬ובפרט רבני הערב רב‬
‫על כל שם וחניכא דאית להו‪ ,‬ואינון נפישי מינן‬
‫וקיימי עלן ככיסלא לאוגיא‪ .‬וכמובא בזוה"ק שזו‬
‫הגלות הכי קשה הגלות תחת הערב רב‪.‬‬
‫אך דע לך שעיקר שיטתם של הערב רב זה לבלבל‬
‫ולטשטש ולשנות התורה פה קצת שם הרבה‪,‬‬
‫ולשקר ולהטעות במומחיות נוראה דסיטרא‬
‫אחרא‪.‬‬
‫והעיקר והשורה האחרונה זה לגרום לעם ישראל‬
‫ענא דקב"ה לעבור עבירות חמורות ונוראות‬
‫ולהשליך ולקבור עמוק עמוק את התורה הישנה‪,‬‬
‫וללחום בתוקף נורא בנוסח שערב רב יודעים‬
‫אותו טוב מאוד נגד ממשיכי דעת ודרך התורה‬
‫הישנה האמיתית‪ .‬וליצור תורה חדשה וממילא‬
‫ליצור יהודי ויהודיה ויהדות חדשים בנוסח‬
‫ובהכשר הערב רב‪.‬‬
‫ש‪ -‬א"כ איך נקום מולם‪.‬‬
‫מ‪ -‬העיקר זה לא לפחד וצריך להיות עז פנים‬
‫ואביר ונמהר לב עצום נגדם‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫נט‬
‫המדינה מדינתינו ארץ ישראל לעם ישראל‪ .‬זוהי‬
‫וכמאמר הבעש"ט הק' שכנגד רשעים ועזי פנים מולדתינו מולדת אבות ואף אחד לא יקח אותה‬
‫העיצה היחידה היא לא לפחד מהם כלל וכלל לא‪ ,‬מאיתנו‪.‬‬
‫ולעמוד ולהלחם כנגדם כצור חלמיש ובמצח מלא‬
‫עזות כנגד עזותם‪ .‬וככה בעזה"י להפיל אותם ללא וככה אין סוף דיבורים כאלו ודומיהם ממלאים‬
‫את הכתבי עת ודרשותיהם‪ .‬וככל שרעבני ימינו‬
‫תקומה‪.‬‬
‫בדרשות הדופי שלהם מדברים יותר בתוקף ועוז‬
‫ותא שמע מאמר החזון איש איך שקשה להבין בעד העגל ויותר שהם "מגיירים" אותו ומלבישים‬
‫ענין מעשה העגל‪ ,‬וע"י המדינה אפשר להבין‪ .‬כי לו יארמולקע )כיפה( וכובע ירושלמי רחב‬
‫מעשה המדינה דומה למעשה העגל‪ ,‬זאת אומרת שטריימעל ופיאות ארוכות‪ ,‬הרי הם יותר‬
‫אפשר ללמוד אחד מהשני‪) ,‬גליון האמונה עש"ק משובחים ומוערצים ונקראים יותר אוהבי‬
‫ישראל‪ ,‬ממש ממש כמו נביאי הבעל בזמנו‪.‬‬
‫תזו"מ אייר תשמ"ב(‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה הכונה‪.‬‬
‫מ‪ -‬כלומר כמו שהמדינה הציונית היא לגמרי‬
‫לגמרי לגמרי הפוכה מהתורה‪ ,‬בלי שום צל צילו‬
‫של פיקפוק של איזה מאמר שאפשר לצודד שכן‬
‫מותר לעלות בחומה ושכן מותר להתגרות‬
‫באומות ושכן מותר להקים מדינה‪.‬‬
‫ועם כל זה ובתוך כל זה ואחרי כל זה‪ ,‬רבנים‬
‫ואדמורי"ם ושרי תורה ואבירי רועים וראשי‬
‫ישיבות וגדולי דור ונכדי צדיקים קדמונים‬
‫ומקובלים ויודעי נסתרות ופועלי ישועות וסוללות‬
‫על גבי סוללות של רבנים מכל החוגים ומכל‬
‫הסוגים והשכבות כולם וממש כולם רוקדים‬
‫מסביב למדינת מחנות השמד הציוניים קדוש‬
‫קדוש קדוש פקידה ואתחלתא דגאולה‪.‬‬
‫אי אי ומה עם רבי אלחנן וואסערמאן ז"ל הי"ד‬
‫כששמע מאנשי האגודה שאומרים שמדינת השמד‬
‫הציונית היא אתחלתא דגאולה ענה ואמר‪:‬‬
‫מכיון שנמצאים אנשים יהודים שומרי תורה‬
‫האומרים שזו אתחלתא דגאולה‪ ,‬עלינו להודיע‬
‫להם דעת תוה"ק שאין זו כי אם אתחלתא דגלות‬
‫החדשה …אחד מגדולי הגאונים שבדור הזה‬
‫אמר לי בימים האחרונים כשאני שומע אומרים‬
‫אתחלתא דגאולה נעשה בשרי חידודין חידודין‪,‬‬
‫)קול ישראל כ"ב אלול תרצ"ז(‪.‬‬
‫ואמר שלהקים מדינה זו הצרה היותר גדולה‬
‫לעם ישראל‪) ,‬קול ישראל כ"ב אלול תרצ"ז(‪.‬‬
‫וכמוהו כך החזון איש שפעם אחת נכנס אליו‬
‫אחד מלא פיו תהלה והתפעלות על המדינה‬
‫שרואים בחוש שהוא אתחלתא דגאולה‪ ,‬והוסיף‬
‫להרבות לפניו דברים‪ ,‬השיב לו החזו"א ‪ -‬תנו נא‬
‫גמרא כתובות‪ ,‬ויקחו גמרא כתובות‪ ,‬והראה לו‬
‫בדף קי"א את אזהרת השלש שבועות ואת העונש‪,‬‬
‫ויאמר להאיש ההוא בהראותו באצבעו על הענין‬
‫ההוא‪:‬‬
‫עס שטייט אז מען וועט אזוי טיען וועט אזוי‬
‫קומען‪ ,‬מען האט אזוי געטיען און עס איז אזוי‬
‫געקומען‪ ,‬און איהר זאגט אז עס איז אתחלתא‬
‫דגאולה‪) ,‬קונטרס הסברה דף רכ"ז(‪.‬‬
‫)תרגום‪ -‬פה כתוב אדם עושה כך מקבל כך עושה‬
‫כך מקבל כך ואתה אומר שזו אתחלתא דגאולה(‪.‬‬
‫אבל את מי זה מענין דיבורים "פנאטים" כאלו‪.‬‬
‫הם רבי אלחנן והחזון איש מדברים נגד המדינה‬
‫ממש כמו המאה שערים‪ .‬תשתקו ושבו בצד ואל‬
‫תפריעו את השמחה המחולות סביב האתחלתא‬
‫דגאולה‪.‬‬
‫והמרננן והאדמו"רננן מנפנפים ורוקעים ודורשים‬
‫וזועקים‪:‬‬
‫לא ניתן ולא נחזיר ולא נוותר על אף שעל אדמה‪,‬‬
‫ואפילו יעלה עד טיפת דם האחרונה‪.‬‬
‫אי אי‪ ,‬אבל התורה הנתונה מסיני זועקת לא ולא‪.‬‬
‫אסור לכם לחזור לארץ ישראל ולעלות בחומה‪.‬‬
‫אסור לכם להקים כל שולטנות שהיא ולדחוק את‬
‫הקץ‪ .‬אסור לכם להתגרות באומות‪.‬‬
‫אבל את מי זה מענין‪ ,‬הרבנים עושים את שלהם‬
‫ומלהיבים את העמך התמימים כן לעבור על‬
‫השלש שבועות‪ .‬ועוד מכשירים זאת בפניהם‬
‫כאילו פעלו אצל השי"ת עד שגילה להם בחזיון‬
‫לילה ואפילה שחזר בו מהשלש איסורים‬
‫ומהעונש המובטח עבורם‪ .‬והפך אותם למותרים‪,‬‬
‫אה סליחה‪ ,‬לחובה ומצוות וצווי השעה‪.‬‬
‫וכמאמר רבי אריה לייבוש הלוי איש הורוויץ‬
‫)אב"ד סטרי וסטאניסלוב‪ ,‬בעל שו"ת הרי‬
‫בשמים(‪:‬‬
‫לדברי הרבנים הנגררים אחר הציונים אין איסור‬
‫כלל לעלות ולכבוש את הארץ‪ ,‬וכאילו הסכים‬
‫בית דין של מעלה עמהם שהשבועות אשר‬
‫השביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות‬
‫וכו' נתבטלו ח"ו‪) ,‬דובב שפתי ישנים מכתב מז(‪.‬‬
‫ממש כמו ש"ץ ימח שמו שאמר שכל התורה‬
‫והמצוות חלות עד רק זמנו‪ ,‬וממנו ואילך תורה‬
‫ומצוות חדשים עפרא לפומיה‪ .‬וביטל תשעה באב‬
‫וכו' ועשה חגים וימים טובים חדשים‪ .‬וביטל‬
‫מצוות ועשה במקומם כל מיני תועבות כרצונו‬
‫הטמא‪.‬‬
‫כך גם פה‪ ,‬כל האיסור החמור של השלש שבועות‬
‫והעונש של הריני מתיר את בשרכם כצבאות‬
‫וכאילות השדה הכרוך בהעברה עליהם‪ ,‬וכל מה‬
‫שבכל הדורות זחלו ורעדו מלהתקרב ומלגעת‬
‫באלו השבועות‪.‬‬
‫כל זה רק עד אדמור"נני ומר"נני ורב"נני‬
‫וגדול"נני ושר"נני ואביר"נני הערב רב של‬
‫דורינו‪.‬‬
‫אך מהם ואילך מה‪.‬‬
‫ובכן הטה ועשה אזניך כאפרכסת לשמוע דעת‬
‫תורא מנוקבא דתהומא רבא‪:‬‬
‫מותר ומצוה כן לעלות בחומה‪ ,‬ומי שנשאר בחו"ל‬
‫הוא שונא ישראל וארץ ישראל‪.‬‬
‫ומותר וחובה כן וכן להלחם באומות‪ ,‬ומי‬
‫שמשתמט הוא "פראזיט ואוכל חינם"‪.‬‬
‫ומצוה למות למען המולדת‪ ,‬ויקרא שמת על‬
‫קידוש ה'‪ ,‬ויעשו לו הזכרת נשמה והשכבה תחת‬
‫כנפי השכינה‪.‬‬
‫וחובה וצו השעה להקים מדינה‪ ,‬ואחר שקמה‬
‫לחזקה לבל תימוט‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫ס‬
‫ומן הצד אצה ורצה בוכה וזועקת ומייללת אימו‬
‫וכך הלאה והלאה בלי סוף דיבורי מינות כפירה מרים אחות משה ואהרן‪ .‬ומנסה בכוחות דלים‬
‫ואפיקורסות ילאה העט‪ ,‬ואילו דרשות הדופי לפרוץ החומה של המרנן וחסידיהון‪ ,‬אך בכמה‬
‫ודברי המינות והכפירה וההסתה למינות בעיטות הגונות של התלמידיהון כבר שטוחה‬
‫ארצה בין חיים למוות‪ .‬וכמובן לא בעיטות של‬
‫ואפיקורסות וכפירה של רעבני ימינו לא ילאו‪.‬‬
‫המרנן ורבנן כי זה אינו דרך כבוד דילהון לטמא‬
‫עצמן בלבעוט באישה מאיסה זו‪ ,‬אימו הורתו‬
‫וזה ממש חזרה על מעשה העגל‪.‬‬
‫ויולדתו של כופר מסית ומדיח זה‪ ,‬מאה שערים‪,‬‬
‫פה הר סיני בוער באש אוכלת אש‪ ,‬ולמרגלות ההר עוכר ישראל ועז פנים פורץ גדריהון דמרנן ורבנן‪.‬‬
‫ומסביב חונים עם ישראל במדריגה הכי גדולה‬
‫דור דעה‪ .‬כי כבר היו אחר הבירור של וחמושים וכך מובילין יתיה את חור בן מרים האחד הבודד‬
‫כדרז"ל ואחרי מ"ט ימי הספירה ואחרי מעמד הר מכל עם ישראל שמחה בהם בפירוש למרכז‬
‫סיני ושמיעת קול הודו של הקב"ה בכבודו המחנה‪ .‬והאדמו"ר היותר גדול דילהון ראש‬
‫ובעצמו ואחרי ארבעים יום מאז מתן תורה‪ .‬המדברים פוסע בדביקות עילאית לאמצע העיגול‬
‫ובודאי שלא בילו את הזמן באכילת פיצא ושירי וחרב שחוזה ומרוטה בידו‪ ,‬וארבע מהיותר חשובי‬
‫מולדת וריקודי עם‪ .‬ומי ישער מדרגתם שהגיעו חסידיהון אוחזים בחור העקוד להכינו לשחיטה‪.‬‬
‫כולם כמעט למדריגת אדה"ר לפני החטא ואיתם‬
‫עימם ענן ובאר ומן ואהרן ושבעים זקנים וכו' והאדמו"ר במלא הדרו וחגור למתניו אזור רחב‬
‫עד מאוד ופניו בוהקות ויוקדות אש מרוב‬
‫וכו'‪.‬‬
‫התעצמות ביחודים וכוונות‪ ,‬עושה סימן בידו‬
‫ועם כל זה ובתוך כל זה וכמו מתוך כל זה פתאום ותיכף מושלך הס במחנה‪ ,‬ופותח פיו בחרדת‬
‫צץ עגל מפזז מטפז ומכרכר ומכריז ואומר אנכי התלהטות‪:‬‬
‫ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪.‬‬
‫ככה יעשה לכל מי שיכפור במרנא ורבנא משה בן‬
‫ותיכף צצו כמו פטריות אחר מטר זועף כל מיני עמרם ובמלאכת הקודש וינסה לעכבה אחת דתו‬
‫מרנן ורבנן שרי תורה ואבירי רועים אדמורי"ם להמית‪ .‬ותוך כדי דיבור באבחת חרב אחת מתיז‬
‫וחסידיהון ראשי ישיבות ותלמידיהון קוראי ראשו של חור בן מרים‪.‬‬
‫מזוזות ופותרי חלומות מגידי עתידות ומגלי‬
‫וככה בהתלהבות ובהתלהטות ובבהלה ובנמהרות‬
‫נסתרות‪.‬‬
‫לב ממהרים ודוחפים ונקהלים כולם סביב אהרן‬
‫וכולם משוררים ומהללים ומשבחים פה אחד בלב הכהן וזועקים מנהמת ליבם‪ :‬קום עשה לנו‬
‫אחד בשפה אחת ואין אחד מקדים את חברו או אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר‬
‫העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו‪.‬‬
‫מאחר אלא כולם כאחד ביחד פוצחים ואומרים‪:‬‬
‫הוא הושיענו הוא מושיענו והוא יושיענו ויגאלנו‬
‫שנית וילך לפנינו ויביאנו לארצינו הקדושה ארץ‬
‫מולדת ארץ חמדה ארץ אבות‪ .‬ושם נשב על‬
‫התורה ועל העבודה ונקים כוללים ישיבות‬
‫ותלמודי תורה ובתי חינוך לילדות‪ ,‬ונעבוד את‬
‫הקב"ה דרך העגל שניתן לנו משמים בזכות‬
‫שהקדמנו נעשה לנשמע‪.‬‬
‫ובזכות מרנא ורבנא משה בן עמרם שפעל‬
‫בשמים לפני פטירתו‪ ,‬עבורינו עניי הצאן לבל‬
‫תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה‪ .‬ומשה‬
‫רעיא מהימנא הוא אחד ואין בדומה לו‪.‬‬
‫לכן הוא הוא זה בכבודו ובעצמו המתעבר אחר‬
‫פטירתו בזה העגל אשר ילך לפנינו‪ .‬וכל אשר‬
‫יכפור בו אחת דינו למיתה‪ .‬ואין צריך לא עדים‬
‫ולא התראה וכל הקודם לבערו עשה מצוה רבה‬
‫לאבד שונאו של מקום ושכרו כפול מן השמים‪.‬‬
‫וכמו שעשו לחור בן מרים עוד לפני עשיית העגל‬
‫כשרק התחילו לדבר ולהתלחש על זה‪ ,‬תיכף רץ‬
‫לעברם וזעק אסור ע"ז אסור אסור ע"ז ע"ז‬
‫אסור‪.‬‬
‫ותיכף המרנן ורבנן בסיוע כמה שרי תורה ואבירי‬
‫תלמידיהון‬
‫ועימהון‬
‫ואדמו"רים‬
‫רועים‬
‫וחסידיהון‪ ,‬תופסים את חור בן מרים העמרם‬
‫בלויא המאה שערים הזה המשוגע מתלמידי‬
‫ישעיהו ירמיהו וזכריהו וכל כת דילהון‪ ,‬וקושרין‬
‫אותו קשירה מעליא עקוד ורגול כולו מנופח‬
‫ומנופץ ומרוסק וצבעים מצבעים שונים בפניו‬
‫ובגופו אדום "בלאו" ושחור מרוב מתנות יד ורגל‬
‫וראש שזכו בו מן ההפקר התלמידיהון בעידוד‬
‫גדוליהון ואביריהון‪.‬‬
‫ומיד נענה להם ועשה להם עגל‪.‬‬
‫ותיכף התופים והמחולות מתחילים‪ .‬ויקומו‬
‫לצחק וכדרז"ל אין לצחק אלא ע"ז אין לצחק‬
‫אלא שפיכות דמים אין לצחק אלא גילוי עריות‬
‫ולא עבדו ישראל את העגל אלא להתיר להם‬
‫עריות בפרהסיא‪.‬‬
‫והרי אפילו לשיטת הערב רב שמשה רבינו ע"ה‬
‫מת אם כך צריך עכשיו לעשות אבלות לפחות‬
‫שלשים יום‪ .‬ועוד מי שמם לדבר בראש ולזעוק‬
‫ולצוות את אהרן קום עשה לנו אלהים ומה עוד‬
‫שהזוה"ק אומר שהערב רב היו מחוץ לענן‪.‬‬
‫אלא זהו ממש דרכם של הערב רב‪ ,‬עוצם ותוקף‬
‫רוב עזות מזעזעת‪.‬‬
‫הם קופצים בעזות נוראה בראש‪ ,‬והגמרא אומרת‬
‫עזות מלכותא בלא תגא פרש"י מלכות שלימה‬
‫היא ואינה חסרה אלא כתר‪ .‬והגמרא לא התכוונה‬
‫למילות שחוק אלא ממש מלכות שלימה‪ ,‬עד‬
‫שאפילו אהרן וכל צדיקי הדור וכל דור דעה אינם‬
‫יכולים לעמוד לפניהם‪.‬‬
‫ולא רק זו אלא עוד נכנעים לפניהם ומסכימים‬
‫איתם‪ ,‬זה לפנים זה לאחור‪ ,‬זה בלהתחבא‬
‫באוהלו במקום לעשות כמו חור בן מרים‪ ,‬זה‬
‫בזיבוח‪ ,‬זה בהקרבה‪ ,‬זה בשתיקת הודאה‪ ,‬זה‬
‫בעריות‪ ,‬זה בעמידה וצפיה מן הצד בהלצחק של‬
‫העובדים וכו' וכו'‪.‬‬
‫אך הצד השוה שבהם שרובם ככולם חטאו בעגל‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סא‬
‫ועכשיו עלינו נפלה חובת השעה לתקן חטא כלומר שיעשו מושלם כמו הכומרים של הע"ז‬
‫אבותינו בשלימות בעזה"י‪ ,‬ודייקא ע"י תשובת ורק אל יכניסו שינוי אפילו כל דהוא בתורה‪.‬‬
‫המשקל‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫עתה את כל זה תקיש לימנו אנו לענין המדינה‬
‫למרוד לחלוטין בגלוי ובפרהסיא ובפה מלא בעגל הציונית על כל רבניה ומכשיריה‪.‬‬
‫ובמגדל בבל הציוני המוגש והמוכשר לנו ע"י‬
‫רעבני הערב רב‪.‬‬
‫ש‪ -‬אני שומע‪ ,‬אבל גם בהנהגה יש פשט ההבנה‬
‫ומדוע אירע לאבותינו ולנו ככה‪ ,‬כוונתי לענין‬
‫ותיכף שתאבד המדינה הציונית על כל רבנניה הערב רב‪.‬‬
‫ואדמו"רניה כמובטח לנו ע"י הנביאים‪ :‬והסרתי מ‪ -‬טוב שאלת‪ ,‬ואתה עתה הטה אזניך ושמע‪.‬‬
‫מימך כל בדיליך‪ ,‬ופירשו אלו המובדלים לראש‪ ,‬הלא תכלית הבריאה לתקן עולם במלכות שק"י‪.‬‬
‫וכן מובטח לנו בזוה"ק עתיד קוב"ה למעבד סוף והתיקון צריך שיהיה מושלם דק מן הדק עד אין‬
‫פסוק לערב רב‪ ,‬תיכף אחר זה יתקיימו הפסוקים נבדק מבלי שום צל צילו של זכר כלשהו של פגם‬
‫הבאים אחר זה המתארים את הגאולה בעצמה אפילו בכח של בכח וכו'‪.‬‬
‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫ונתחיל מההתחלה מחטא אדה"ר‪.‬‬
‫פרק יב‬
‫היות ובאיזהו מקומן היה בו באדה"ר אפילו בכח‬
‫של בכח של בכח וכו' הוה אמינא לחטוא וכמו‬
‫ש‪ -‬ובאמת מה ראה אהרן על ככה‪.‬‬
‫שהוכיח סופו‪ ,‬לכן גם זה הבכח של בכח וכו' צריך‬
‫מ‪ -‬אהרן רוח אחרת היתה עימו‪.‬‬
‫הוא ראה שאחר גילויים כאלו עשר מכות‪ ,‬יציאת להתברר ולהיתקן‪.‬‬
‫מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף‪ ,‬באר ענן מן‪ ,‬מעמד הר‬
‫סיני שהקב"ה בעצמו דיבר עימם וכל שאר וכמו ששאל רבי זושיא זיע"א את אחיו הקדוש‬
‫הגילויים‪ ,‬ועדין זועקים עגל עגל וכדרז"ל לא עבדו רבי אלימלך מליזענסק זיע"א‪ :‬אחי‪ ,‬הלא נשמות‬
‫ישראל את העגל אלא להתיר להם עריות שנינו היינו באדה"ר לפני החטא ומדוע לא מנענו‬
‫בפרהסיא‪ ,‬אם כך צריך עתה לעשות התבדלות אותו מלחטוא‪.‬‬
‫וענה לו רבי אלימלך זיע"א‪ :‬זה כדי שלא יחזיק‬
‫והפרשה גמורה בין הטובים לרעים‪.‬‬
‫טובה לעצמו שלא חטא‪.‬‬
‫וצריך לתת לרשעים להרשיע עד תכלית‬
‫ההרשעה וכמאמר והרשיעו רשעים‪ ,‬לכן לא כלומר שכן היה לו לאדם הראשון באיזה חלק‬
‫הסתפק לומר להם סתם הביאו זהב אלא אמר מרצונו אפילו בחלק הכי טמיר ונעלם ההסכמה‬
‫להם פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם לחטוא‪ .‬ואם האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי‬
‫זושיא היו מונעים אותו הרי זה בכלל לא שלימות‬
‫ובנותיכם והביאו אלי‪.‬‬
‫כי עדין היה נשאר בו בכוח הרצון לחטוא‪ ,‬רק‬
‫וקשה מדוע דוקא הזהב שבאזני נשיהם בניהם שכעת נמנע מחמת סיבה צדדית כלומר מחמת‬
‫ובנותיהם‪ ,‬וכי לא היה להם זהב זולת זה והלא שהאחים הקדושים מנעו אותו‪ ,‬אך עדיין לא תוקן‬
‫היו עמוסים לעיפה בכסף וזהב מהוישאילו ועוד החלק הרע ההוא של הרצון לחטוא‪.‬‬
‫יותר מביזת הים‪ .‬אלא הוא הדבר‪ ,‬שרצה שיתנו‬
‫הזהב היותר יותר קרוב להם שבאזני נשיהם ולכן העמיד הקב"ה את הנחש שהוא ישמש האבן‬
‫וילדיהם ממש ויתנו מתוכיותם ממש לעשית בוחן‪ .‬ואז אם יתגבר האדם ולא יחטא הרי שניצח‬
‫העגל ויגלשו ויצאו מעם ישראל בהדיא וברור המערכה‪ .‬כי בהיות הנחש הולך ועושה את שלו‬
‫לפתותו‪ ,‬ומאידך האדם כופה יצרו כלומר כופה‬
‫ללא ספק ולעיני כל‪.‬‬
‫אותו חלק הרע שבו שכן רוצה או מסכים לחטוא‪.‬‬
‫ואח"כ כתוב ויתפרקו כל העם‪ ,‬ואומר הזוה"ק הרי דיכא ומיגר וביטל זה הרע ממנו ומכאן ואילך‬
‫מאי ויתפרקו כד"א מפרק הרים ומשבר סלעים נשאר לו רק להנות לנצח נצחים מבלי שום שום‬
‫דחבילו ותברו אודנייהו‪ .‬שממש קרעו ותלשו נסיון בעתיד‪ ,‬והיתה נשלמת הבריאה בתכלית‬
‫הזהב מאזניהם מרוב התלהבות והתלהטות השלימות כבר באותו יום השישי והיה נכנס‬
‫לשבת מנוחה לעולמי עד ולעולמים‪.‬‬
‫לעשות העגל‪.‬‬
‫ואחר שיצא העגל כתוב ויקומו לצחק וכדרז"ל‬
‫אין לצחק אלא עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות‬
‫דמים‪.‬‬
‫אך מצד שני אם לא יעמוד וכן יחטא‪ ,‬הרי לא רק‬
‫שלא ביטל זה החלק הדק מן הדק של רע שהיה‬
‫בו אלא עוד הגדילו ושיעבד עצמו תחתיו‪.‬‬
‫והכל היה כדאי וניחא ליה לאהרן קדוש ה'‬
‫העיקר שיבררו מיקחם בתכלית הבירור ויקיימו‬
‫יציאה ברורה למהדרין מעם ישראל‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬כמו שמסביר הרמח"ל‪ ,‬האריך עליו הזמן‬
‫שמה שהיה צריך להיתקן ביום אחד עתה נמשך‬
‫שית אלפי שנין‪ .‬והדבר מתגלגל מדור לדור‬
‫להשתלם להתתקן על ידינו אנו ממש כפשוטו‪.‬‬
‫ומכאן תבין מהיכן לקחו להם כל הצדיקים בכל‬
‫הדורות עד החתם סופר ועד הרביז"ל מסאטמאר‬
‫זיע"א דרך ההתבדלות עד הסוף‪.‬‬
‫וכמובא המעשה בגמרא )ברכות סג( שרצו לסטות‬
‫ולשנות בדבר אחד ושלחו להם חכמים והזהירו‬
‫אותם כך‪:‬‬
‫אם שומעים מוטב‪ ,‬ואם לאו יעלו להר אחיה יבנה‬
‫מזבח חנניה ינגן בכינור ויכפרו כולם ויאמרו אין‬
‫להם חלק באלקי ישראל‪ .‬מיד געו כל העם בבכיה‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ומסביר הרמח"ל בספרו הקדוש דעת ותבונות‪,‬‬
‫שמאז אחר חטא אדה"ר אחז הקב"ה דרך תיקון‬
‫שונה והיא‪ ,‬שבכל דור כל מי שרוצה ובוחר ברע‬
‫ידחה לגמרי‪ ,‬ואמנם שזה הדיחוי לא יעשה מיד‬
‫אלא רק בעיתים מזומנים‪.‬‬
‫ופעולה זו הלכה ונרכמה ונתבררה במשך עשרה‬
‫דורות מאדם עד נח‪ ,‬ואז כל הרע נדחה במבול‬
‫ונותר הטוב רק נח ומשפחתו‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סב‬
‫ומנח ועד אברהם ולא עד בכלל‪ ,‬המשיך אותו חלקי הגוף יום וליל לא ישבותו‪ .‬ואח"כ מוליכין‬
‫סדר בירור שיצאו החוצה כל הלא טובים‪ .‬אך זה הפסולת למקום מיוחד למקום ההוצאה ושם‬
‫עדיין לא הגיע לעשות עם נפרד עם ישראל אלא מוחזק הפסולת בעל כרחו מבלי אפשרות לטייל‬
‫כל הטובים שוים‪ .‬אמנם בדורו של אברהם אבינו בגוף כבראשונה‪ ,‬עד לרגע הוצאתו‪.‬‬
‫אז בחר את אברהם אבינו ואת שרה אימנו להיות‬
‫אבן פינת יקרת ליסוד האומה הנבחרת‪.‬‬
‫כך והרבה הרבה יותר מכך לאין ערוך ושיעור‬
‫העמיד בורא עולמים את הערב רב בכל דור ודור‪.‬‬
‫כלומר כל המוץ נדחה‪ ,‬ונשארו רק אברהם ושרה‬
‫מכל אלו המיליארדים אנשים שהיו בדורם‪ .‬ועיין והרי זה כמו מגנט ששואב הברזל‪ ,‬כך לאלו הערב‬
‫במסכת סנהדרין שבמלחמתו של אברהם אבינו רב נדבקים כל הפסולת מעם ישראל‪.‬‬
‫נגד המלכים כדי להציל את לוט‪ ,‬לחמו נגדו בדיוק‬
‫אותו מספר חיילים שבאו למלחמה נגד חזקיהו וכמו האם הציפור שמצפצפת לציפוריה הקטנים‬
‫המלך‪ .‬ולפי החשבון שם יוצא למעלה מארבע והם מזהים קולה ועפים אחריה‪ ,‬כך אלו הערב רב‬
‫מילייארד‪ .‬וממשיכה הגמרא שאותה כמות בכל דור ודור יש להם ציפצוף וניגון ששייך לנסיון‬
‫אנשים בדיוק יבואו למלחמה על ירושלים בסוף של אותו הדור והזמן‪ ,‬וכל הפסולת שהספיקה‬
‫להצטבר בהאי גופא קדישא זרעיה דאברהם‬
‫הגלות‪.‬‬
‫ושרה מבינים טוב טוב זה הניגון ואצים רצים‬
‫אח"כ יעקב ובניו ירדו מצרימה‪ ,‬וגם שם המשיך לבעלי הניגון וכך נעשה הבירור‪.‬‬
‫הבירור עד כדי כך שלגאולה זכו רק וחמושים‬
‫וכדרז"ל אחד מחמישה אחד מחמישים אחד אך הערב רב של היום עיקבתא דמשיחא‪ ,‬הם‬
‫מחמש מאות‪ ,‬והדיעה הרביעית אפילו לא אחד מלאים עזות ותוקף נוראים ובאים לעם ישראל‬
‫מחמשת אלפים‪ ,‬ולפי הזוה"ק מה כניסתן לארץ בתוקף כאילו בשם ובכח התורה‪ ,‬וכמאמר רבי‬
‫ישראל שנים משישים ריבוא שהם יהושע וכלב אלחנן וואסערמאן הי"ד‪ :‬לעקור התורה בשם‬
‫כך יציאתן ממצרים שנים משישים ריבוא‪ .‬וכל התורה‪.‬‬
‫השאר שזה חשבון של כמה וכמה מלייארדים‪,‬‬
‫וכמו הרבנים המטיפים הראשונים של הציונים‬
‫מתו במכת חושך‪.‬‬
‫קרי המסיתים והמדיחים הראשונים של‬
‫עתה עלינו להבין איך נעשית פעולת הבירור והוא המזרחי היו מתנפלים על כל צדיקי ורבני הדור‬
‫כך‪:‬‬
‫שלפני החורבן באיירופא בשצף קצף‪ ,‬וכל מי‬
‫שהיה מתנגד לשיטתם היו מפרסמים נגדו‬
‫כמו שאצל אדם הראשון היה הבירור ע"י הנחש‪ .‬במכתבי העת ובמודעות כל מיני זלזול וגנאי‬
‫כך בכל דור מתלבש זה הנחש באדם אחד או כלאחד הריקים וקוראים לו מתבולל שונא‬
‫ישראל שונא ארץ ישראל סנבלט החורני כופר‬
‫בקבוצת אנשים או ברעיון ומהלך כלשהו‪.‬‬
‫בתורה כופר בגאולה וכו'‪.‬‬
‫ואז אם אדם מתפתה ומתחבר להם הרי עקר‬
‫עצמו מן הקדושה‪ ,‬וביתר דיוק מעם ישראל‪ ,‬ובבא מה עוד שהערב רב שעלו ממצרים כולם ידעו‬
‫העת להשליך הזבל ולשמור הטוב יושלך הוא עליהם שהם ערב רב והיו מחוץ לענן רק היה‬
‫החוצה באיתגליא‪ .‬אפילו שלמעשה הוא מושלך נסיון אם לשמוע להם או לא‪ .‬אך היום הערב רב‬
‫ועומד מאז שבחר לחלקו את הרע‪ ,‬רק שההשלכה הם מכוסים וסמויים עד מאוד‪ ,‬כלומר מכוסה‬
‫מכוסה עדין וזה לצורך הנסיון לאחרים‪ .‬ומצבו ענין זה שהם ערב רב ונראים מרנן ורבנן‬
‫עד ההשלכה הוא כמו כל אותם מיליארדים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ומחזיקי תורה כ"כ‬
‫מושלמים‪ .‬והמלחמה העקובה מדם על שארית‬
‫יהודים במצרים עד לפני שהגיעה מכת חושך‪.‬‬
‫הצאן הבזוזי דבזוזי היא מלפנים ומאחור ומכל‬
‫והזוה"ק אומר שלפני הגאולה יהיו חמש עשרה הצדדים ה' ירחם ויציל‪.‬‬
‫ימי חושך ובהם ימותו כל חטאי עמי‪.‬‬
‫פרק יג‬
‫עתה נותר לפרט את הפרט האחרון‪:‬‬
‫אך מאידך גיסא דע לך שבימנו קל מאוד למצוא‬
‫ביציאת מצרים‪ ,‬הערב רב שיצאו עם בני ישראל‪ ,‬את האמת‪.‬‬
‫ובכלל לא בלב שלם אלא רק בגלל הניסים ש‪ -‬אדרבה‪ ,‬עד עכשיו שמעתי והבנתי רק איך‬
‫והגדולה של עם ישראל‪ ,‬הם הם שמונו ויועדו על יותר ויותר קשה להבחין היכן האמת המושלמת‬
‫ידי ההשגחה שעליהם ירבוץ וישרה זה הנחש‪ .‬והיכן האמת לחצאין לשליש ולרביע‪.‬‬
‫מ‪ -‬פשוט‪ ,‬ע"י התורה אפשר בנקל לזהות ולמצוא‪.‬‬
‫וכבר ידענו מה עוללו לעם ישראל ע"י העגל‪.‬‬
‫ש‪ -‬איך‪.‬‬
‫ואל לך לחשוב שהערב רב הם אנשים פשוטים מ‪ -‬עלינו למצא איפה האמת ואיפה רק חלקי‬
‫אלא הם חכמים מחוכמים להרע‪ ,‬ומה שחסר אמת והשאר ממולא או בשקר או בתחליפים‬
‫להם תכסיסים ואופנים איך להצליח ברעתם הרי לאמת‪ ,‬שזה ג"כ שקר רק יותר מוסוה ויותר‬
‫מטעה ומסוכן‪.‬‬
‫הנחש הקדמוני הרוכב עליהם כבר משלים להם‪.‬‬
‫וכך הם מופיעים בכל דור ודור בבגדים אחרים‬
‫ובאופנים אחרים בשמות אחרים ברעיונות‬
‫אחרים‪ .‬אך הצד השוה שבהם שלהזיק ולקלקל‬
‫את כרם ה' יצאו‪.‬‬
‫והענין הוא כך‪ ,‬כמו שאצל חולי הגוף יש כמה‬
‫מקומות שאפשר על ידיהם לדעת מהות ומצב‬
‫החולי כגון מצב הדפק ביד וכדומה‪ ,‬כך בכל‬
‫חסידות ישיבה וכל מיני קבוצות למיניהן יש‬
‫ענינים לזהות איך מצב האמת שם‪.‬‬
‫עתה הטה אזניך ושמע זה הדבר‪:‬‬
‫כמו שבגוף האדם נוצרים כל הזמן כל מיני פסולת‬
‫למיניהם‪ ,‬והקב"ה ברוב רחמיו עשה מערכות‬
‫שלימות שתפקידן לאסוף ולקבץ הפסולת מכל‬
‫ש‪ -‬מהם הנקודות לבדיקה‪.‬‬
‫מ‪ -‬הראשונה‪ -‬איפה אוחזים המרנן ותלמידיהון‬
‫בנושא ההעברה על השבועות כלומר המדינה‬
‫הציונית וכל המסתעף‪.‬‬
‫סג‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫והשניה‪ -‬איפה ואיך אוחזים בנושא הצניעות‪.‬‬
‫אלו הן שתי נקודות הבדיקה של הגדולים‬
‫והמנהיגים למיניהם‪ .‬והעיקר אצל תלמידיהם‬
‫וחסידיהם נשותיהם ובנותיהם‪.‬‬
‫וכמו שדקדקו בעלי המוסר על המשנה בפרקי‬
‫אבות )ה‪,‬כג( מה בין תלמידיו של אברהם אבינו‬
‫לתלמידיו של בלעם הרשע‪ .‬שמדוע לא מקשה מה‬
‫בין אברהם אבינו לבלעם הרשע‪.‬‬
‫והתשובה שבין אברהם אבינו לבלעם הרשע‬
‫עלולים מבחוץ שלא לזהות הבדלים כביכול‪ ,‬כי‬
‫הרשע מתחזה ומדמה עצמו מבחוץ כצדיק כדי‬
‫להטעות העמך התמימים‪ .‬אך כשתסתכל‬
‫בתלמידיהם תיכף תמצא ההבדל כי שם כבר לא‬
‫יכולים להסתיר ולהתחבא ונגלה ברור בלי כיסוי‬
‫בדיוק מה מצבם‪.‬‬
‫ורק אח"כ בודקים המצב בענין תורה תפילה‬
‫כשרות וכו'‪ .‬כי לא שייך חסידות או ישיבה וכו'‬
‫ביחד עם מינות ואפיקורסות ופירצות בצניעות‬
‫מתחת להלכה‪.‬‬
‫מה עוד שמנהיגי החסידות או הקבוצה וכו' ההם‬
‫במקום לעצור את העגלה עד שיתקנו קודם כל‬
‫את שני הדברים הללו‪ ,‬עוד עומדים ומכריזים‬
‫שכך הוא אצליהם לכתחילה‪ ,‬ההכרה במדינה‬
‫הציונית על כל רבניה ואדמו"ריה‪ ,‬והדירדור‬
‫בצניעות מתחת להלכה‪.‬‬
‫והרי זה מקום טמא ומטומא משכן ערב רב‪,‬‬
‫אפילו אם תראה שלומדים ומתפללים שם הכי‬
‫טוב בדור‪ .‬ואין למקום זה שום זכות קיום ואסור‬
‫לתמוך במקום כזה‪.‬‬
‫והא לך מעשה רב מהחזון איש‪ .‬ופה המדובר על‬
‫ישיבת מזרחי אך תקיש על כל הישיבות הציוניות‬
‫דימנו בין החסידיות בין הליטאיות בין‬
‫הספרדיות‪ .‬ואין החילוק אלא בחניכא ובשם כי‬
‫סדנא דארעא דמינות חד הוא וכולם פרשו למינות‬
‫ואפיקורסות‪ .‬מה עוד שהמזרחי של פעם הם ל"ו‬
‫צדיקים לעומת ממשיכיהם החסידים הספרדים‬
‫והליטאים דהיום‪:‬‬
‫אחד מגדולי ראשי הישיבות שעלה ארצה‬
‫בתקופת השואה דרך רוסיא‪ ,‬והגיע הוא‬
‫ומשפחתו בחוסר כל ומצוקה נתקבל כראש‬
‫ישיבה בישיבתו של רב מאנשי המזרחי‪ .‬לימים‬
‫שמע אותו ראש ישיבה שמרננים אחריו על כך‪,‬‬
‫ובצר לו פנה אל רבנו הק' החזון איש לשאול‬
‫בעצתו כלום יחשוש לרינון או לא‪.‬‬
‫רבנו הק' קבלו באמירה‪ :‬כבר מזמן ביקשתי‬
‫לקרוא לך ולהעיר את תשומת ליבך על כך‪ ,‬כי לא‬
‫יתכן הדבר וחלילה לך לפאר ישיבת המזרחי‬
‫באישיותך‪ .‬שעה ארוכה דיבר דברים כדרבנות על‬
‫המזרחי‪ .‬ובענין מצבו הפרטי אמר‪:‬‬
‫אם בעולם הבא יתבעו אצלך בני המשפחה על‬
‫שעזבת מישרה מכובדת שפרנסה בצידה‬
‫והפקרת את בני ביתך למצוקת רעב‪ ,‬תענה לפני‬
‫בית דין של מעלה שאני צויתי עליך לעשות כך‬
‫ולהתאכזר כעורב למשפחתך‪ .‬ראש הישיבה שמע‬
‫בקול רבנו הק' והיפטר למחרת מכהונתו‪,‬‬
‫)ילקד"ת‪ ,‬אות נ"ד(‪.‬‬
‫ראה גם ראה איך החזון איש שנא את המזרחי‪.‬‬
‫וידוע כשסיפרו לרביז"ל מסאטמאר אודות‬
‫הבאבא סאלי זצ"ל ושאלוהו מה דעתו עליו‪,‬‬
‫ואמר לבחון אותו בשני דברים האחד לראות מה‬
‫מצב הצניעות בביתו‪ ,‬ודבר שני מה דעתו אודות‬
‫הויואל משה‪ .‬ואכן מצאו שהצניעות לעילא‬
‫ולעילא וכששאלוהו אודות הויואל משה קם‬
‫מכסאו ואמר קודש קודשים‪.‬‬
‫ופעם עשה באבא סאלי סעודה גדולה ושאלוהו על‬
‫מה זה וענה שעשה סיום על ספר ויואל משה‬
‫ששם יש תשובה על כל העבודות זרות שבעולם‪.‬‬
‫ואוי להם למפרסמים עליו עלילות שוא אודות‬
‫הבחירות וכדומה הכל שקרים גסים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הוא היה מעריץ ומכבד וחרד לדרך‬
‫הבעש"ט הק'‪ .‬ופעם בא אליו הרב של העיר שבה‬
‫גר ובתוך השיחה הגיעו לדבר מהבעש"ט הק'‬
‫ותלמידיו והרב ההוא דיבר מעט בזילזול אודותיו‪,‬‬
‫ותיכף ומיד באבא סאלי סיים השיחה ואח"כ‬
‫בסמוך עזב את העיר הזאת ועבר לגור בעיר‬
‫אחרת‪ .‬ואמר עיר שהרב שלה מדבר בזלזול כלפי‬
‫הבעש"ט הק' אינני רוצה לגור בה‪.‬‬
‫ואודות התמונה השקרית כאילו מברך איזה ראש‬
‫מפלגה ומניח ידיו עליו לברכו זה שקר גס‪ .‬רק‬
‫שההוא מהמפלגה עשה בתרמית והביא לבאבא‬
‫סאלי כסוי יפה מאוד של מזוזה עשוי מכסף‪,‬‬
‫ותיכף כשבאבא סאלי הושיט ידיו ליטלו עשה‬
‫ההוא בערמה והכניס ראשו מתחת ידיו של‬
‫הצדיק וכבר הכין אחד בצד לעשות בלדער‬
‫)תמונה( וכך נדמה כאילו מברכו‪.‬‬
‫וידוע שבאבא סאלי ז"ל ביום של הבחירות‬
‫הטמאות היה בורח מביתו ונטמן במקום שאף‬
‫אחד לא ידע איפה הוא‪ .‬והיה אומר שאינו רוצה‬
‫שמכזה דבר טמא של בחירות אח"כ יבואו אליו‬
‫לקבל ברכה‪ .‬כי אצל הציונים הוא יומא דפגרא‬
‫וממילא יהיו אנשים שאחר שיבחרו יעברו אליו‬
‫לבקרו לקבל ברכתו‪.‬‬
‫ושגור בפומיה של אותו צדיק פיתגם זילזול‬
‫אודות בחירות )בתרגום מלשון ערבית מרוקאית(‬
‫מי שרוצה לבחור שילך לים‪) .‬ובערבית זה יוצא‬
‫חרוז זילזול מתאים(‪.‬‬
‫ש‪ -‬הנה הזכרת את באבא סאלי זצוק"ל והרי הוא‬
‫ג"כ גר בארץ ישראל‪.‬‬
‫מ‪ -‬הן עליו הן על עוד קושיות בדומה לזה לך ועיין‬
‫בויואל משה מאמר ישוב א"י ותראה סיכום‬
‫העולה מהפוסקים י"ג כללים ותנאים למי מותר‬
‫ואיך מותר לגור בא"י‪.‬‬
‫ורק זאת אומר לך שלעבור דרך המסננת של אלו‬
‫הי"ג תנאים קשה מאוד וזעירין אינון שיכולים‪.‬‬
‫ובודאי לא המהומה שעושים רבני ואדמור"י‬
‫המפלגות‪ ,‬אשר זוהי על פי כל הפוסקים וכל‬
‫צדיקי הדורות העברה גסה ובוטה ובריש גלי על‬
‫כל השלש שבועות ביחד באופן היותר חמור‬
‫ומזעזע‪ ,‬ומתן עונשן בצידן רח"ל כאזהרת‬
‫הקב"ה )כתובות קיא( אם משמרין אתם את‬
‫השבועות מוטב ואם לאו הריני מתיר את בשרכם‬
‫כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫האי‬
‫סבא‬
‫קדישא‬
‫וכמו שזעק‬
‫מסאטמאר‪:‬‬
‫כי אם ניקח כל פירצות הדור והעבירות המרובות‬
‫הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים‬
‫הרביז"ל‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫אחת‪ ,‬ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה‬
‫תכריע את הכל‪ .‬שהיא השורש פורה ראש ולענה עם הזמן הפאבריק )הביח"ר( עשה השטרימפ‬
‫של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין יותר עדין כך שגם מספר שבעים היה ג"כ שקוף‬
‫שבכל העולם כולו והן המה המטמאים את כל ונראה חילוקי האצבעות‪ .‬ואמר הרביז"ל נתגלה‬
‫הסוד‪ ,‬שסו"ד גימטריא שבעים וזה נתגלה כלומר‬
‫העולם כולו‪) ,‬הקדמת הויואל משה יא(‪.‬‬
‫שרואים וזה לא מכסה מספיק וציוה שיחליפו‬
‫למספר מאה‪.‬‬
‫פרק יד‬
‫סד‬
‫הנה קבלת אבן בוחן אחת שעל ידה תוכל בנקל‬
‫לבחון את כל הגדולים והחסידויות והישיבות‬
‫ואת כל הקבוצות שבדור‪.‬‬
‫ועתה נעבור לאבן בוחן השנית והיא נושא‬
‫הצניעות‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה הטענה אמנם שיש ירידה‪ ,‬אך בכלליות יש‬
‫רבנים העומדים בפרץ וגודרים גדר ונותנים‬
‫דרשות ועושים כנסים ויש שיעורי נשים למכביר‬
‫כן ירבו‪ ,‬וכל הבתי חינוך לבנות עומדים תחת‬
‫פיקוח והשגחת רבנים מתמיד‪ ,‬וכמובן כמו בכל‬
‫דבר גם בתחום זה יש עוד מה לשפר ואף אחד‬
‫הוא לא מלאך אך איה מקום לזעקתך‪.‬‬
‫מ‪ -‬עליך לדעת שאחד מי"ג עיקרי האמונה הוא‬
‫שזאת התורה לא תשתנה‪.‬‬
‫ולא בגלל שאנחנו כמעט אלפיים שנה בגלות אז‬
‫משתנים דרישות התורה כלומר דרישות הקב"ה‬
‫בענין הצניעות‪.‬‬
‫פעם באו כמה מראשי המשכילים לצדיק גדול‬
‫מראשי הלוחמים נגדם‪ ,‬ואמרו לו שבמקום‬
‫להילחם נגדינו תראה אולי תוכל לקרב התורה‬
‫מעט אלינו‪ ,‬כלומר לעשות מעט קולות ואז והיינו‬
‫לעם אחד ולמה הפילוג והמחלוקת וגדול השלום‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ענה להם הצדיק תבואו עוד ג' ימים ואשיב לכם‬
‫תשובה‪ ,‬והם שמחו שנראה שיש להם אוזן קשבת‬
‫אצל אחד מגדולי מתנגדיהם‪.‬‬
‫ואחר שלש ימים באו אליו שוב לשמוע מה בפיו‪.‬‬
‫ענה ואמר להם יש מנהג כשקוצצים הצפורנים‬
‫בעש"ק ושורפים אותם נוהגים לשים ביחד לשרוף‬
‫גם שני קסמי עץ קטנים ואומרים אתם עדי‪ .‬וזה‬
‫לי ג' ימים שאני חושב ומחשב אפשר בשבילכם‬
‫לצורך לקרבכם לתורה‪ ,‬נקל עליכם ובמקום שני‬
‫קסמין תשימו רק קיסם אחד‪ .‬והגעתי למסקנה‬
‫תאבדו אתם ואלף כיוצא בכם ומנהג קטן של עם‬
‫ישראל לא ישתנה‪.‬‬
‫כשהרביז"ל מסאטמאר הגיע לאמריקא‪ ,‬ואז זה‬
‫היה האמריקא המאוד מאוד מאוד מודערנית‬
‫כלומר גם אצל היהודים‪ .‬ולמצוא אדם שחובש‬
‫שטריימעל בשבת היה אפשר לחפש בנרות ולא‬
‫למצוא‪ .‬ובכלל מי שהיה נוסע אז לאמריקא‬
‫משפחתו היו יושבים עליו שבעה‪ .‬אך הרביז"ל‬
‫כשהגיע לאמעריקא הסתכל ימינה והסתכל‬
‫שמאלה ואמר‪ :‬אותו הקב"ה שהיה באונגארען‬
‫הוא אותו הקב"ה שנמצא פה‪ ,‬ובעזרת השי"ת פה‬
‫נקים יהדות כמו שהיה פעם‪.‬‬
‫וציוה לגבאי שלו להביא לו שטרימפ )גרביים( של‬
‫נשים מכל המידות כלומר מכל סוגי העובי‬
‫והאטימות והביא לו‪ .‬ולקח אותו צדיק השטרימפ‬
‫מהמידה הכי נמוכה כלומר הכי שקוף והשחיל על‬
‫ידו הקדושה וראה שזה שקוף ורואים חילוקי‬
‫האצבעות‪ ,‬וכן הלאה והלאה רואים עד מספר‬
‫שבעים ועל מספר שבעים אמר שזה אטום מספיק‬
‫ולצוות לחסידים שיאמרו לנשותיהם ללבוש‬
‫מספר שבעים‪.‬‬
‫וראה דרשתו )שופטים תשכ"ה( איך שמוכיח על‬
‫פי הלכה שאם האישה לובשת פוזמקאות‬
‫)שטרימפ( לא אטום מספיק כנ"ל‪ ,‬הרי זה גילוי‬
‫ערוה וכל מילה של תורה ותפילה וברכות שהבעל‬
‫אומר היא עבירה בפני עצמה ואם הבעל עושה‬
‫קידוש וברכת המוציא מול אשתו ובנותיו בכגון‬
‫דא לא יצאו ידי חובה ואוכלים בלא ברכה ובלא‬
‫קידוש‪ ,‬ובמקום קידוש וברכות חופן בידו צרור‬
‫עבירות של אמירת דברי קדושה וברכות מול‬
‫ערוה שזה איסור מוחלט‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עובי השטרימפ )גרביים( צריך להיות כל‬
‫כך אטום שאישה תוכל ליקח אותו בד שממנו‬
‫עושים שטרימפ ולתפור מזה שמלה‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬איפה יש אישה שתחשוב שאפשר לתפור‬
‫שמלה מבד בעובי מספר ארבעים או שבעים‬
‫ואפילו מאה‪ .‬וכי מה חילוק יש בין כיסוי הרגלים‬
‫לשאר הגוף‪ ,‬אין זו אלא המצאה של רעבני הערב‬
‫רב של ימינו‪ .‬ובוודאי יתנו הם את הדין על זה‪,‬‬
‫וגם הנשים והבנות שלובשות פחות ממאה וגם‬
‫הבעלים שמרשים לנשותיהם ובנותיהם ללבוש‬
‫פחות ממאה כולם יתנו את הדין‪ ,‬ובבית כזה‬
‫בוודאי ובוודאי אין השכינה הק' שורה‪.‬‬
‫והנשים והילדות הכשרות לובשות מספר מאה‬
‫ועל זה עוד ארבעים‪ .‬כי המאה שהרביז"ל‬
‫מסאטמאר זיע"א התיר היה זה לפני כארבעים‬
‫שנה‪ ,‬ומאז שוב הפאבריק עשה את המאה יותר‬
‫עדין ודק עד שאינו אטום כנדרש על פי דת משה‬
‫וישראל‪.‬‬
‫וזה רק דוגמא לגבי שטרימפ )גרביים( אך זה‬
‫הולך על כלל המלבושים ורוב רוב השמלות‬
‫ובפרט החלוקים שמוכרים היום הם לא אטומים‬
‫לגמרי כך שעדיין רואים את חיתוך האברים‪ .‬וכן‬
‫צבע הבגדים וכי רק אדום אסור הלא כל צבע או‬
‫חיבור צבעים שמושך העין אסור‪ .‬ומאן דכר‬
‫שמיה בשמים שאין שום פוסק שמתיר לאשה‬
‫לצאת מבושמת בחוץ‪.‬‬
‫ואם נדבר על פיאות לא נסיים‪ .‬וצריך לידע‬
‫שקיום המצוות מסור לנו בשני אופנים‪ .‬אחד זה‬
‫מה שכתוב והשני זה איך נהגו אבותינו‬
‫ואימותינו‪ .‬וכל האומר אין לי אלא תורה אפילו‬
‫תורה אין לו‪.‬‬
‫ואפילו מה שמעט מעט מזעיר אם מוצאים באיזה‬
‫ספר מענין היתר פיאה‪ ,‬הרי המדובר שם הוא על‬
‫בערך כמו חבילת קש להלביש על הראש ממש‬
‫מגעיל ודוחה‪ .‬ומאן דכר שמיה שלא חלמו להתיר‬
‫משהו מעבר לזה וכש"כ לא את הפיאות של היום‪.‬‬
‫וכמו לענין מאשין מצות )מצות מכונה(‬
‫שהצדיקים אסרו‪ ,‬שאפילו אם היה בזמנם איזה‬
‫סוג מאשין שכן יכול להיות כשר‪ ,‬אך היות שעם‬
‫הזמן משכללים המאשינין הרי קרוב לודאי‬
‫שיעשו מאשין שבכגון דא כבר אין שום היתר‪ .‬אך‬
‫בוני המאשין החדש ימשיכו לנפנף בהיתר הישן‪,‬‬
‫ולא היא‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סה‬
‫ופה לענין פיאה‪ ,‬זה עוד יותר כי גם על הערמת שקוף ואטום וצנוע באמת כמו שלבשו אימותינו‬
‫קש שהיה בזמנם כמעט ולא היה בנמצא מי פעם‪ ,‬ולא כמו הכשרי רבני הער"ר שהשתלטו על‬
‫שיתיר‪ .‬אך מה שייך להשוות זו החבילת קש בנות ישראל הכשרות והצנועות והצדקניות‬
‫לפיאות של ימינו שבודאי ובודאי אלו שהיתירו והחליפו להם את המוח לנוסח בית יעקב שצדיקי‬
‫על החבילת קש המגעילה של פעם‪ ,‬היו מסכימים האמת קראו לזה בית עשו‪.‬‬
‫למות אלף מיתות משונות ולא יקרא שמם להתיר‬
‫וכן לגבי תכשיטים שהגמרא אומרת לא ניתנו‬
‫פיאות של היום‪.‬‬
‫תכשיטין לאישה אלא להתקשט לפני בעלה בבית‪,‬‬
‫ומי הוא זה ואי זה הוא שיכול לקום ולהעיד בפה והיום הפוך בבית ללבוש הסמרטוטים ואילו‬
‫מלא ששמע שבתימן או תוניס או עיראק או בחוץ צריכה להסתדר וללבוש הנאה והיאה‪,‬‬
‫מצרים או אצל תלמידי הבעש"ט הק' וכו' וכו' הרבנים הפכו להם את המוח רח"ל‪.‬‬
‫הלכה אישה בחוץ לבושה פיאה‪ ,‬הרי זה כמו‬
‫ומה עם שאל שזה היה לבוש חובה לכל אישה‪.‬‬
‫להגיד שראה פיל רוקד על מחט בכיכר העיר‪.‬‬
‫ובגמרא נקרא רדיד‪ ,‬ועיין משנה ברורה הלכות‬
‫הרי הצניעות היתה מבהילת הרעיון‪ .‬ובכלל מתי ק"ש סימן ע"ה בבאור הלכה האחרון ד"ה ודע‬
‫היתה אשה יוצאת מביתה הלא רק כמו פעם או דענין זה וכו' וזה לשונו‪:‬‬
‫פעמיים בחודש כמו שפוסק הרמב"ם להלכה‪.‬‬
‫וכל זה לענין חצרה וחדרה‪ .‬אבל לילך בשוק וחצר‬
‫ואפילו בבית היו לובשות על הראש שלשה של רבים‪ ,‬לכולי עלמא אף אם תלך במטפחת לבד‬
‫ארבעה כיסויים‪ ,‬אחד קושרת מתחת לסנטר לכסות שערה מקרי עוברת על דת יהודית‪ ,‬עד‬
‫אחד מאחורי העורף ושוב אחד מתחת לסנטר שתלך ברדיד מלמעלה ככל הנשים‪.‬‬
‫וכו'‪ ,‬ועל כל זה שאל ארוך כמעט עד הרצפה‪.‬‬
‫והזרועות מכוסים טוב טוב כמעט עד סוף ש‪ -‬זה ממש מזעזע‪.‬‬
‫האצבעות‪.‬‬
‫מ‪ -‬בודאי והבה נחזור ביחד על הדיבור הזה‪:‬‬
‫וברוב הארצות הן אצל האשכנזים הן אצל‬
‫הספרדים היו עונדות רעלה על פניהם כך שלא‬
‫מגולה מכל הגוף אלא העינים‪ ,‬וגם העינים היו‬
‫מקומות שמכסות אחת ומשאירות אחת‪.‬‬
‫אבל לילך בשוק ובחצר של רבים‪ -‬כלומר אם‬
‫אשה הולכת בשוק או בחצר ששייכת לרבים‬
‫לכולי עלמא‪ -‬כלומר לכל הדיעות בלי יוצא מן‬
‫הכלל אף אם תלך במטפחת לבד לכסות שערה‬
‫מקרי עוברת על דת יהודית‪ -‬כלומר אף אם‬
‫תכסה ראשה במטפחת‪ ,‬שזה כמו רובא דרובא של‬
‫הנשים החרדיות היום‪ ,‬היא נקראת עוברת על דת‬
‫יהודית‪ .‬ומסיים החפץ חיים‪ -‬עד שתלך ברדיד‬
‫מלמעלה ככל הנשים– כלומר מעל המטפחת‬
‫צריכה להוסיף רדיד‪.‬‬
‫וכשאימא היתה שולחת את ביתה הקטנה להביא‬
‫או ליקח משהו מהשכנה היתה מזהירה אותה‬
‫שכשהולכת בחוץ תיזהר לילך סמוך לכתלים כדי‬
‫שלא תשזוף אותה השמש שאז לא נקראת בת‬
‫צנועה בת של בית אלא יצאנית ולא ירצו להתחתן‬
‫איתה‪.‬‬
‫ופירוש רדיד הוא כמו מים רדודים‪ ,‬כלומר הרדיד‬
‫לא צריך להיות הדוק וקשור על המטפחת אלא‬
‫מונח וחופף בקלילות על המטפחת וממשיך‬
‫להשתלשל על כל הגוף וזהו מה שאנו קוראים‬
‫היום שאל‪ .‬ואם לא תעשה כך ותצא לחצר של‬
‫רבים או לשוק בלי רדיד כלומר בלי שאל היא‬
‫נקראת עוברת על דת יהודית‪.‬‬
‫ובאבא מאיר זצ"ל בנו של באבא סאלי זצ"ל‬
‫סיפר שהבגד שלבשו הנשים במארוקו היה בד‬
‫ארוך חמש עשרה מעטער‪ ,‬ואותו היו כורכים על‬
‫הגוף באופן כזה ובאופן כזה ובאופן כזה עד‬
‫השלמת הכריכה‪.‬‬
‫ומה שהגמרא מספרת על מעלותיה של קמחית‬
‫שלא ראו קורות ביתה וכו' זו המעלה היתה אצל‬
‫כל אשה פשוטה מעם ישראל עד לפני שתי דורות‬
‫ובפרט אצל הספרדים‪.‬‬
‫ובטורקיא היתה הצניעות מופלגת עד מאוד עד‬
‫כדי כך שכשאשה היתה יוצאת החוצה היתה כמו‬
‫מלבישה על ראשה מעין אוהל שמשתלשל עד‬
‫הריצפה‪.‬‬
‫והבעש"ט הק' סיפר שכשהיה בטורקיא ראה‬
‫בשוק נערים פשוטים שיש להם נשמות של‬
‫תנאים‪ ,‬ושאל בשמים על זה וענו לו שזה בזכות‬
‫הצניעות של אימותיהן זכו והמשיכו כאלה‬
‫נשמות מופלגות לילדיהן‪.‬‬
‫ובמדרש איכה על אותו גוי ששבה אשה מישראל‬
‫והתעלל בה וכו' ובבגד השביעי וכו' משמע שהיו‬
‫לובשות שבעה בגדים‪.‬‬
‫ואילו היום הולכת עם פיאה‪ ,‬שטרימפ שקוף‬
‫בצבע חום אשר מראיהן רע כמראה הבשר‪ ,‬נעלי‬
‫"סניקערס" ובגדים שקופים וצמודים להראות‬
‫‪,‬ספארטיבית" ורעננה רח"ל‪ .‬ואשה כשרה יכולה‬
‫להסתובב שעות על גבי שעות בחנויות וברחובות‬
‫קריה ולא למצוא אפילו בגד אחד שיהיה לא‬
‫פרק טו‬
‫ש‪ -‬מה פירוש דת יהודית‪.‬‬
‫מ‪ -‬יש דת משה ויש דת יהודית‪.‬‬
‫דת משה זה מה שמקובל לנו בפירוש ממשה רבינו‬
‫ע"ה‪ ,‬ואילו דת יהודית הוא כדוגמת מה שכתוב‬
‫בתשובות חתם סופר סימן ל"ו דכיון דכבר קבלו‬
‫עלייהו אבות אבותינו בכל מקום ששמענו‬
‫שנפוצים ישראל לאסור בזה אם כן הוי ליה דין‬
‫גמור שקבלו עלייהו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫כלומר דבר שלא נתפרש לנו חיובו מהתורה אך כך‬
‫נהגו ישראל דורי דורות זה דת יהודית‪.‬‬
‫והן דת משה והן דת יהודית לחיוב דינא לקיים‬
‫הם שווים ובשניהם הדין הוא שאם לא מקיימת‬
‫חייב להוציאה ולגרשה‪ .‬רק אם גירשה מחמת‬
‫שעוברת על דת משה יוציא ולא יתן לה דמי‬
‫כתובתה‪ .‬אך אם הוציאה מחמת שעוברת על דת‬
‫יהודית חייב כן ליתן לה דמי כתובתה‪.‬‬
‫ובנושא דידן אומר החפץ חיים שאם יוצאת לשוק‬
‫או לחצר של רבים מבלי להוסיף על המטפחת‬
‫רדיד כלומר שאל הרי לכל הפוסקים בלי יוצא מן‬
‫שעוברת על דת‬
‫הכלל זאת האשה נקראת‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סו‬
‫יהודית ובעלה חייב להוציאה כלומר לגרשה ויתן והנשמה‪ ,‬ולעשות אלף קריעות וכו' וכו' וכו' כדי‬
‫לה דמי כתובתה‪.‬‬
‫שנתחיל להתחיל להתחיל להתחיל וכו' וכו' וכו'‬
‫להבין התחלה של התחלה של הבנה מה עוללו‬
‫וכש"כ הפירצה מה שנקרא "חלוק אמריקאי" לכן בנות ישראל‪ .‬ואפילו אלף ימים רצופים לא‬
‫ודומיו אשר כל האורך מלפנים לא תפור רק יש יספיקו לסבר אזניכן מה פשר מאמר הגמרא‪:‬‬
‫קנעפלאך )כפתורים( וע"י כל תזוזה נראה מה שאני מינות דמשכא וכל באיה לא ישובון‪.‬‬
‫לפנים רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫ומאמר רבינו יונה‪ :‬חיבור לרשעים מנפש ועד‬
‫בשר מכלה‪.‬‬
‫וכי מה חושבות אלו הנשים שלית דין ולית דיין‬
‫ח"ו‪ .‬הרי יבוא יום שיסחבו אותם באוייטא של וגדר חיבור לרשעים הוא אפילו דק מן הדק‪.‬‬
‫חברא קדישא לבית הקברות ומשם תיכף יגיעו‬
‫לעמוד בבושה וכלימה לפני הבי"ד של מעלה‪ ,‬וכפסק החזון איש אפילו רק לדבר עם הציונים‬
‫ויראו להם ההרים של עבירות שצברו בחייהן ולו לעשות כמה טעלעפאנים ולשלוח כמה מכתבים‬
‫רק בנושא הצניעות‪ ,‬וכמה בחורים וגברים על מנת להציל רבבות גברים נשים וילדים‬
‫מעינויים וממות וודאי בחורבן באיירופא‪.‬‬
‫הכשילו רח"ל‪.‬‬
‫ואז ישלמו לא רק על זה אלא גם על מה שהכניסו‬
‫בדור שזה הרגילות של המלבושים היום‪ .‬עד‬
‫שאפילו אם יש איזה אישה או נערה שכן רוצות‬
‫ללבוש כמו פעם‪ ,‬ולא נדבר שכמעט ואין בנמצא‬
‫לקנות בגד הגון הראוי להתכבד בו‪ ,‬ואפשר‬
‫להסתובב שעות על גבי שעות ברחובות ובשווקים‬
‫ללא תועלת‪.‬‬
‫וכמאמר רש"י‪:‬‬
‫על גבול ארץ אדום‪ -‬מגיד שמפני שנתחברו כאן‬
‫להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו‬
‫הצדיק הזה )ה‪-‬אודות פטירת אהרן(‪ .‬וכן הנביא‬
‫אמר ליהושפט בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את‬
‫מעשיך‪) ,‬במדבר כ כג(‪.‬‬
‫אלא אפילו אם מוצאת או תופרת‪ ,‬היא ממש‬
‫צריכה עזות מיוחדת ומעולה דקדושה להתלבש‬
‫כך‪ .‬ומסתכלים עליה בתור משונה לרעה וגם מן‬
‫הסתם משהוא לא בסדר אצלה בשכל‪.‬‬
‫ולא סתם ולא בכדי רצה הרביז"ל מסאטמאר‬
‫זיע"א להוציא פסק איסור חיתון עם האגודה‪.‬‬
‫כלומר להוכיח על פי פוסקים שאסור לכל יהודי‬
‫עלי אדמות לתת את בנו או ביתו להתחתן עם‬
‫מישהו מהאגודה‪ .‬ורק אח"כ ע"י סיבה צדדית‬
‫נימנע מלפרסם פסק זה‪.‬‬
‫אוי ואללי לכן ועליכן עד כמה תסחבו אחר אלו‬
‫הרעבנים הקלים והמקילים לכן שלא לילך בדרכי‬
‫אימותינו הכשרות כמו מאה שערים‪ .‬והרי יגיע‬
‫הזמן של מסירת הדין הנוקב והמדוייק לפני בית‬
‫דין של מעלה‪ ,‬וכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו‬
‫מעוי יוותרו חיוי‪ ,‬רק שאז יהיה מאוחר מדאי ולא‬
‫יעזור לכן מאומה‪.‬‬
‫אך הדבר צריך להאמר ברור‪ ,‬שמי שיש לו נגיעה‬
‫כלשהי בציונות וברעבנים הציונים שהם יותר‬
‫ציונים מהציונים ומסוכנים החילונים הרי כל‬
‫כולה של יהדותו שרופה לחלוטין לגמרי‪.‬‬
‫ומה גם שכך הבנות מתחנכות כמו ועוד יותר גרוע‬
‫מהאם‪.‬‬
‫כי אם האם הקילה ושינת מדרכי אימותינו‬
‫הקדושות בכך וכך ענינים‪ ,‬מי קבע ומי אמר שרק‬
‫עד שם מותר להידרדר ולשנות‪ ,‬הבת שלה תשנה‬
‫עוד יותר ועוד יותר ולא יועילו כל תחנוני האב‬
‫והאם‪.‬‬
‫וגם הנכדה תמשיך בדרך זקנתה )הסבתא(‬
‫ותידרדר עוד יותר‪ ,‬וכמו שרואים מה קורה היום‬
‫הרי אלף פעמים ליילל ולזעוק אללי זה משש‬
‫כלום לעומת המציאות המזעזעת‪.‬‬
‫והכל הכל תלוי בצוארה של המשנה הראשונה‬
‫שהולכת היום עליזה וצחקנית ואוורירית‪ ,‬ולא‬
‫כמו המכווצות השחורות ההם ממאה שערים‪,‬‬
‫אלה המוזרות עם הבגדים השחורים הארוכים‪,‬‬
‫והשטרימפ )גרביים( העבים והשחורים והמטפחת‬
‫השחורה ועל ובתוספת כל זה שאל‪ ,‬ממש‬
‫מזכירות את הסבתות לפני אלף שנה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה למי תשמעו האם לרשב"י וכל‬
‫כולם של הצדיקים בכל הדורות עד רבני מאה‬
‫שערים היום‪ .‬או להבדיל למסיתים ומדיחים‬
‫רבנני מרנני ואדמו"רנני ימינו‪ ,‬שכבר רואים‬
‫לאיפה הספיקו לדרדר את הצניעות וכל אשיות‬
‫היהדות של נשי ובנות ישראל‪ ,‬ועוד ידם הטמאה‬
‫נטויה לדרדרכן מטה מטה עד מתחת לשאול‬
‫תחתיות ועוד ועוד ללא רחם‪.‬‬
‫וצריך להכות הראש בכתלים ובריצפה עד זוב‬
‫דם‪ ,‬וליילל ולזעוק ולצעוק עד כלות הנשימה‬
‫ואפילו אם נראה מבחוץ עדיין מקיים מצוות‬
‫ומתפלל ולומד וכו'‪ ,‬הכל בכל מכל כל נועד‬
‫לכליה‪ ,‬וזה רק שאלה של זמן מתי זה יתגלה‬
‫החוצה‪ .‬והוא לא סתם צריך לעשות תשובה‪ ,‬אלא‬
‫צריך לעבור שינוי כל המהות הפנימית והחיצונית‬
‫וכו' וכו'‪.‬‬
‫כך והרבה יותר מיכך מדורדר מעמדכן אתן בנות‬
‫ישראל‪ ,‬בנות שרה רבקה רחל ולאה‪ ,‬עקב‬
‫התקשרותכן והיתבטלותכן לרעבני הערב רב‪.‬‬
‫פשוט ממש החליפו לכן את כל המוח והמהות‪,‬‬
‫והמיתו וייבשו ודיממו ועקרו מימכן כל רגש‬
‫ביקורת שהיה מנת חלקה של כל בת ישראל‬
‫פשוטה עד השתלטות רעבני הערב רב עליכן‪.‬‬
‫ויש לכן דרך הצלה אחת‪ ,‬והיא לקיים הפסוק‬
‫הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט‬
‫תכלית שינאה שנאתים לאויבים היו לי‪.‬‬
‫וכפירוש האוהח"ק על הפסוק צרור את המדינים‬
‫והכיתם אותם‪ ,‬שכל זמן שאדם לא שונא וצורר‬
‫את מחטיאיו ולא מחכה ליום נקם מהם הרי הוא‬
‫מושלל כפרה‪.‬‬
‫והיום זה לא קשה למצוא השקר הגס שהרעבנים‬
‫והאדמו"רים מוליכים אתכן בנות ישראל‬
‫התמימות המיסכנות‪ .‬שהרי יש כמה וכמה ספרים‬
‫המדברים מצניעות ויש שם הרבה תמונות של‬
‫פעם איך היו מלובשות‪ ,‬וזה עד נאמן להכחיש כל‬
‫היתרי הרבנים של היום‪ .‬וידחו הם והדרכותיהם‬
‫ופיסקיהםלנוקבא דתהומא רבא‪ ,‬ואילו אות אחת‬
‫מהתורה ומדרכי אימותינו לא תשתנה‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סז‬
‫ועליכן לחפש דרכים ועיצות איך לילך ולהידבק מהופך זה‪ ,‬דור עיקבתא דמשיחא דור שער‬
‫ולהתאבק בעפר רגליהן של נשי ובנות מאה החמישים של הטומאה רח"ל‪.‬‬
‫שערים‪ ,‬כולי האי ואולי ושב ורפא לכן‪.‬‬
‫ש‪ -‬אבל תראה כמה חולקים עליכם וכי אתה‬
‫ולסיכום‪ ,‬עתה יש לך שתי נקודות בוחן לבדוק רוצה לדחות ולמחוק הכל במחי יד אחד‪.‬‬
‫ולבחון כל רב וקבוצה וחסידות וישיבה‪.‬‬
‫מ‪ -‬הא לך בקצרה כמה דוגמאות ממחלוקות‬
‫א‪ -‬ההתרחקות המוחלטת מהציוניות ומהרבנים שעברו על צדיקים‪:‬‬
‫שיש להם נגיעה ונטיה והסכמה כלשהיא למדינה‬
‫או לציונות וכל שכן לשניהן‪.‬‬
‫הלא שמעת על הרמח"ל בעל המסילת ישרים‪.‬‬
‫היה לו תדיר גילוי נשמות כגון אדם קדמאה רעיא‬
‫ב‪ -‬נושא הצניעות‪.‬‬
‫מהימנא אברהם יצחק ויעקב אליהו הנביא רב‬
‫המנונא סבא יחזקאל הנביא ועוד ועוד‪.‬‬
‫ש‪ -‬וכאשר אסנן וישאר לי רבנים ומקומות‬
‫ועל פי גילוי נשמות ממתיבתא דרקיעא כתב‬
‫כשרים מה אז‪.‬‬
‫מ‪ -‬התוה"ק מבטיחה בדרך שאדם רוצה לילך בה זוה"ק ושבעים תיקונים וכן אידרא כמו רשב"י‬
‫וספר תקט"ו תפילות ועוד עשרות ספרים‪.‬‬
‫מוליכין אותו‪.‬‬
‫ומקשה המהרש"א מדוע כתוב מוליכין לשון‬
‫רבים הלא המוליך הוא אחד יחיד ומיוחד הבורא‬
‫ית"ש‪ .‬ומתרץ שמוליכין הכונה היא על המלאכים‬
‫שאדם בורא על ידי רצונותיו הן לטוב הן למוטב‪,‬‬
‫הם הם המוליכין אותו למה שרוצה להגיע‪.‬‬
‫ועוד אומר המהרש"א שמי שמבקש אמת מוסרין‬
‫לו משמים מלאך של אמת‪ ,‬וקשה וכי יש מלאכי‬
‫שקר והלא דובר שקרים לא יכון לנגד עיני‪.‬‬
‫אלא כמו שיש מלאך של פרנסה‪ ,‬מלאך של‬
‫רפואה‪ ,‬מלאך של גאולה וכו'‪ ,‬כך יש מלאך מיוחד‬
‫שממונה על מידת האמת שהיא חותמו של מלך‬
‫מלכי המלכים הקב"ה‪ .‬וזה המלאך בכבודו‬
‫ובעצמו בא ושורה על אדם המבקש אמת‪ ,‬ואפילו‬
‫יהא זה אדם קטן שבקטנים ופחות שבפחותים‪,‬‬
‫העיקר שיהא תמים שרוצה אמת באמת‪.‬‬
‫וכמה שורה עליו‪ ,‬זה כפי מידת ביקושו את האמת‬
‫באמת ומוכן להקריב הכל בכל מכל כל בעד‬
‫האמת‪ ,‬כך תוקף השראתו על איש זה ואישה זו‪.‬‬
‫לכן לפי תוקף רצונך לבקש ולמצוא האמת כך‬
‫תמצא ותגיע‪.‬‬
‫והעיקר כפי כמה שאתה מוכן לשלם עבור זה‪.‬‬
‫כי הסחורה של אמת היום היא מושלכת ארצה‬
‫עד מאוד‪ ,‬כמארז"ל בעיקבתא דמשיחא האמת‬
‫תהא נעדרת‪ ,‬מלמד שנעשית עדרים עדרים‬
‫והולכת לה‪.‬‬
‫ואגב‪ ,‬זה מקום מיוחד בדברי חז"ל שמפרשים שני‬
‫פירושים על מילה אחת‪ ,‬ומרכיבים שני הפירושים‬
‫ביחד ולא סגי זה בלא זה‪ ,‬ורק אז מובן המכוון‬
‫בפסוק‪ .‬ולדידן‪ ,‬המילה נעדרת סובלת שני‬
‫פירושים לשון נעשית עדרים‪ ,‬ולשון איננה יותר‬
‫ומתעלמת ממקום שהיתה שם‪.‬‬
‫והתורה הק' מודיעה מראש איך יראו מבקשי‬
‫האמת התמימה בעיקבתא דמשיחא‪ ,‬כאמרם ז"ל‬
‫יראי חטא ימאסו‪ ,‬ובזוה"ק מפרט יותר מהו‬
‫תוקף הימאסו ומסביר ככלבא מת דסרח בנייהו‪.‬‬
‫נו‪ ,‬תוכל לתאר איזה מיאוס יש כשמשליכים‬
‫נבילה מסריחה של כלב מת בתוך קבוצה של‬
‫אנשים‪.‬‬
‫ומה עוד שרבני ואדמו"רי הערב רב מערימים‬
‫הרים והרי הרים של מחלוקת ורדיפות והשמצות‬
‫ושם רע‪ ,‬על המעטים הבודדים הדווים והסחופים‬
‫אשר מוליכים ונושאים את דגל האמת בדור‬
‫ואליהו הנביא ורעיא מהימנא משבחים אותו‪:‬‬
‫רשב"י בשירותא ואנת בסיומא וספר התיקונים‬
‫דילך הוכן לסוף יומיא ויתפרנסון מיניה עליונים‬
‫ותחתונים‪ .‬ועוד ועוד שבחים נוראים ועיין‬
‫לדוגמא בספר שבעים תיקונים חדשים שכתב‪,‬‬
‫בתיקון ס"ט שעשה אידרא כמו רשב"י והשבחים‬
‫שמשבחים אותו שם הנשמות שהתגלו אליו אשר‬
‫ממש לא נשמע כזאת מימות רשב"י‪.‬‬
‫ומה נראה לך איך היה נחשב הרמח"ל וחבורתו‬
‫אצל גדולי התורה בדורו‪.‬‬
‫ש‪ -‬איני יודע מזה מאומה‪.‬‬
‫מ‪ -‬ובכן ראשית תדע שהחבורה שלו מנתה בסך‬
‫הכל רק כמנין וחצי‪.‬‬
‫בכל ערב ראש חודש היו כל הבתי דינים והבתי‬
‫מדרשות עושים עליו ועל חבורתו חרם חמור‬
‫בתקיעת שופר וכיבוי נרות‪.‬‬
‫וכ"כ גברה עליו המחלוקת עד שהבי"ד פסקו‬
‫עליו לשרוף כל ספריו וחיבוריו והסכים להם וכן‬
‫עשו‪ .‬ואח"כ עוד אסרו עליו לחבר שום ספר‬
‫בקבלה ואסרו עליו לדבר עם אף אחד בקבלה‪,‬‬
‫ועל כל גל וגל הנהן בראשו‪.‬‬
‫ואחרון הכביד שמחמת תוקף הרדיפות‬
‫והמחלוקת שעשו נגדו‪ ,‬הוצרך להיתנתק‬
‫מהחבורה הקדושה שלו באיטליא ולברוח‬
‫להולאנד לאמסטערדאם וממילא נתפרקה‬
‫החבורה‪.‬‬
‫וראה מה שכותב הרמח"ל בעצמו בתפילת הוידוי‬
‫שכתב לו ולחבורתו‪:‬‬
‫והן אנחנו נבזים ונמאסים בעיני כל רואינו‪ ,‬לא‬
‫לעיני גדולי עמנו )ה‪-‬כלומר לא רק( אלא אפילו‬
‫בעיני המונם כקוצים נחשבנו בעיניהם כרשעים‬
‫כשוטים כמשוגעים כפתאים כמינים וכופרי‬
‫תורה ח"ו כעובדי עבודה זרה ואין לנו מנחם‬
‫שידבר על לבינו מרוב החושך שמחשיך עלינו‪,‬‬
‫וכמה וכמה שמתמיהים לנו באין מבין…כי מחוץ‬
‫תשכל חרב בוטה כמדקרות מכח הקמים‬
‫עלינו… )ספה"ק תפילות לרמח"ל תפילה י' בסוף‬
‫הספר(‪.‬‬
‫וראה איך שהדליקו את כל הגולה באש נוראה של‬
‫מחלוקת וחרמות ושמתות נגדו ונגד חבורתו‪ ,‬ומה‬
‫שבתי דינים ורבני קהילות פסקו נגד הרמח"ל‪,‬‬
‫)מלוקט מהספר איגרות רמח"ל (‪:‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סח‬
‫מכתב ז' מכתב שנשלח מירושלים לכל רבני יעשון בזדון לבלתי שמוע אל כל הדברים הנזכרים‬
‫והנזהרים בכל חלקיו וצדדיו‪ .‬הרי אנו בכח‬
‫הקהילות בגולה )ממהר"ם חאגיז(‪:‬‬
‫אתם הרי ישראל מורי ורבותי‪ ,‬אל חכמי רבני התורה כנ"ל מאררין ומקללין אותו ואותם בכל‬
‫ומנהיגי הקהילות הקדושות שבגולה‪ ,‬מוטל הדבר אלות הברית הכתובות בספר תורת כהנים‬
‫לקרוע על כתב זה ולדרוש ולחקור ולעקור מן ומשנה תורה‪ .‬ויהיה או יהיו מובדלים מקהל‬
‫השורש חברה רעה זו קודם שתתפשט צרעתה עדת ישראל ומכל דבר שבקדושה בעוה"ז‬
‫בין ההמוניים‪ ,‬ולדון את כל בני חברה זו כרודפים ובעוה"ב אל יהי לו או להם מושך חסד‪ .‬יהי‬
‫את ישראל‪ ,‬ואני את נפשי הצלתי‪ .‬כ"ד משה אחריתו או אחריתם להכרית לכל הדורות ימח‬
‫שמם ילבש או ילבשו קללה כמדם ותבוא כמים‬
‫חאגיז זעירא דירושלים תובב"א‪.‬‬
‫בקרבו או בקרבם וכשמן בעצמותם‪ .‬ובר מן דין‬
‫עוד יחולו עליו או עליהם כל דברי החרם הגדול‬
‫מכתב קל"ו )בי"ד הגדול בויניציאה(‪:‬‬
‫והדת ניתנה מבי"ד הצדק לכל עדת ישראל בכל הכתוב בספר הכל בו אחד מהם לא יעדר…‬
‫מקומות מושבותיהם שלא יראה ולא ימצא‬
‫ביניהם יהודי או יהודית אשר יזידו לתת יד מכתב קל"ז‪:‬‬
‫לפושע הנזכר )ה‪ -‬הרמח"ל( להדפיס שום אחד מי לה' אלינו ממנו יראו וכן יעשו הלא המה‬
‫מספריו או מכתביו …‬
‫מופתי הדור ומגיני ארץ אשכנז ופולין‬
‫ודאנימרק"א ושלוחי עיה"ק צפת תובב"א‪ .‬אשר‬
‫וכל עת שלא יתרחקו מהם כמטחוי קשת יהיו בכח גדול וביד חזקה מצווים ומחייבים בכח‬
‫מובדלים מקהל‬
‫עדת ישראל ומכל דבר חרמים גדולים ונוראים שכל הכתבים והחיבורים‬
‫שבקדושה …שכל ספריו וכתביו שיריו ומזמוריו אשר נחברו ונעשו עד היום מאת משה חיים‬
‫וסוף סוף כל חיבוריו מאיזה מין שיהיה יחשבו לוצאט"ו מעיר פאדובה המתגורר כעת בעיר‬
‫כספרי מינין ואפיקורסין ששורפין אותם אמשטרד"ם ינתנו לשריפה ולמאכולת אש …‬
‫ואזכרותיהן‪ .‬כן כל דבריו אלה יהיה דינם פה ויניציאה …‬
‫לשריפה ולמאכולת אש…לא יזכרו ולא יפקדו יוסף בכמוהר"ר שמואל אבוהב זלה"ה‪.‬‬
‫ולא יעלו על לב מעתה ועד עולם‪.‬‬
‫שלמה בכ"ר משה הלוי מינץ זלה"ה‪.‬‬
‫שלמה בכמוהר"ר דוד אלטראס זלה"ה‪.‬‬
‫והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע‪ ,‬יפול יצחק בכ"ר אשר פאציפיקו זלה"ה‪.‬‬
‫במהמורות בל יקום וברשתות החרמים הגדולים שלמה זלמן בכמוהר"ר משה הכהן זלה"ה‪.‬‬
‫והנוראים אשר החרימו מגיני ארץ ומופתי הדור‬
‫ה"ה מעלת הרבנים הגאונים המפורסמים מכתב קל"א )מכתב תלמידי הרמח"ל לרבני‬
‫הקהילות(‪:‬‬
‫המאורות הגדולים‪:‬‬
‫…אשר חפאו דברים אשר לא כן עלינו…שדנו‬
‫הגאון הגדול כמוהר"ר יעקב הכהן מפראג אב"ד אתנו כפוקרים וכפושעים בתורת האלקים ח"ו‪.‬‬
‫ואילו לבוערים ולטפשים היינו נחשבים החרשנו‪,‬‬
‫פראנקפורט דמיין הוא ובי"ד הצדק נר"ו‪.‬‬
‫והגאון המפורסם כמוהר"ר ברוך כהנא אב"ד אחרי היותינו מכירים את עצמנו נבזים ושפלים‬
‫ור"מ דק"ק פיורדא ואגפיה נר"ו הוא ובי"ד וכלא אנו חשובים‪ .‬אך לחשוד אותנו כמסיתים‬
‫הצדק‪.‬‬
‫וכמדיחים ולהבדילנו מאחינו בני ישראל‬
‫והגאון הגדול והמפורסם החסיד כמוהר"ר הקדושים בנדות אותנו בכל ערבי ראשי חודשים‪,‬‬
‫יחזקאל אב"ד דג' קהילות המבורגו אלטונה ודאי אין אנו מתאפקים הגם כי הם אריות ואנו‬
‫שועלים…‬
‫וואנזבאק הוא ובי"ד הצדק נר"ו‪.‬‬
‫ואיתו עימו הרב המובהק מוהר"ר משה חאגיז‬
‫מכתב קל"ד )הרמח"ל לבני חבורתו בפאדובה‬
‫איש ירושלים תוב"ב נר"ו‪.‬‬
‫והגאון הגדול כמוהר"ר יעקב במוהר"ר צבי עמדן אחר שמרוב בעירת המחלוקת והרדיפות הוצרך‬
‫לברוח לאמסטערדאם ולעזוב את חבורתו לבד(‪:‬‬
‫זלה"ה אשר בק"ק אלטונה‪.‬‬
‫והגאון הגדול המפורסם כמוהר"ר אליעזר לכן בנים שמעו לי אל יפול לבבכם על כל‬
‫מקרקא אב"ד דק"ק בראד ואב"ד דק"ק המנאצים והמחרפים‪ .‬וגם הגשה למלחמה אל‬
‫תגשו כי כל קללותיהם מאפס ותוהו נחשבו‪.‬‬
‫אמשטרדם הוא ובתי דיניו נר"ו‪.‬‬
‫והגאון הגדול מוהר"ר יעקב יושע אב"ד דק"ק יקללו המה וקל עליון יברך‪ .‬וכל חרם וכל נידוי‬
‫מיץ די לורינא ואב"ד דק"ק לבוב הוא וב"ד נר"ו‪ .‬וכל קללה מותר לכם מחול לכם שרוי לכם‪.‬‬
‫משה חיים בכמ"ר יעקב חי לוצאטו יצ"ו‪.‬‬
‫)הוא הגאון בעל ספר פני יהושע על הש"ס(‪.‬‬
‫והגאון הגדול כמוהר"ר דוד שמואל אב"ד דק"ק‬
‫פרק טז‬
‫קראקא הבירה והגליל יצ"ו הוא ובי"ד נר"ו‪.‬‬
‫והגאון אב"ד דק"ק ברלין והגליל כמוהר"ר דוד‬
‫דוגמא נוספת רבי אלחנן ווסערמאן הי"ד‪:‬‬
‫מליסא נר"ו‪.‬‬
‫ואחיו הדומה לו הגאון כמוהר"ר יצחק אייזיק הוא נסע לאמעריקא לאסוף כסף עבור ישיבתו‬
‫בבראנוויטש‪) .‬ואגב באמעריקא היה דר בברוקלין‬
‫אב"ד דק"ק טארני נר"ו‪.‬‬
‫והגאון כמוהר"ר יצחק זעליג נר"ו אב"ד דק"ק בראדני סטריט איפה שהיום זה ביהמ"ד‬
‫סאטמאר(‪.‬‬
‫קאליש וראש ב"ד דק"ק פוזנא נר"ו‪.‬‬
‫והגאון אב"ד דק"ק קראטשין הוא ובי"ד נר"ו‪.‬‬
‫והרב המופלא מעיר ברעסלא כמוהר"ר יעקב וכל כך היה מושמץ בעיקבות דיבוריו חיבוריו‬
‫בכמוהר"ר צבי ז"ל מפינטשוב נר"ו‪.‬‬
‫ודרשותיו נגד הציונות ורבניה שהרבה פעמים‬
‫והאחרונים חביבים למקום ולבריות מעלת נשארו הוא ואנשיו פשוט רעבים ללחם כפשוטו‪,‬‬
‫הגאונים המפורסמים המובהקים הני תרי אשלי וזה עוד באמעריקא של פעם שכסף וזהב היה‬
‫רברבי צנתרי הזהב‪:‬‬
‫זורם כמים‪.‬‬
‫כמוהר"ר ישראל בכמ"ר דוד ז"ל‪.‬‬
‫והא לך דוגמא ממה שכתבו עליו לאחר שהשמיצו‬
‫וכמוה"ר משה שמואל נר"ו‪.‬‬
‫אותו בצייטונגען‪ ,‬עמד אחד וכתב וטען כן לצידו‬
‫ואנחנו רבני ויניציאה אשר נעשינו סניפים לדבר כדלקמן‪:‬‬
‫מצוה רבה כזו…והאיש או אנשים אשר יעשה או‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫סט‬
‫)ראה פרטי המאורע במאמרו של הרב אלטער ועוד אומרת הגמרא האי צורבא מרבנן דמרחמי‬
‫ווילאמאוויטקי מניו יארק "חבלי יצירה" ליה בני מתא לאו משום דאיהו מעלי טפי אלא‬
‫שהתפרסם ב"קול ישראל" שנה י"ז גליון כ"ב‪ ,‬משום דלא מוכיח להו במילי דשמיא‪ .‬כלומר‬
‫התלמיד חכם שבני עירו אוהבים אותו אין זה‬
‫ושם(‪:‬‬
‫בגלל שהוא כל כך טוב ומעולה אלא בגלל שלא‬
‫אי אפשר לעבור בשתיקה על עלבון התורה ‪ ...‬מוכיחם בעניני שמים‪ ,‬ולכן פשוט לא אהבו ולא‬
‫ביחוד כשמנתחים את ה"ויכוח"‪ .‬כי מה אמר הוקירו את זכרו של האוחה"ק‪.‬‬
‫הגאון רבי אלחנן‪ ,‬האם לא הביע אותו רעיון של‬
‫"ומפני חטאינו" שכל יהודי אומר בתפילותיו‪ ,‬וזה למרות שבדרך כלל מתקיים אחרי מות‬
‫ואם רבי אלחנן מאמין במה שאומר בתפלותיו‪ ,‬קדושים שאפילו אם החזיקו מחלוקת ושנאה‬
‫האם בשל אמונה זו יש להגיד עליו שאינו מיצר למוכיח בחייו‪ ,‬עכ"ז אחרי פטירתו כולם מודים‬
‫קדוש היה בתוכינו וכו'‪ .‬אך אצל האוחה"ק כ"כ‬
‫בצערם של ישראל‪ ,‬או שחסרה לו אהבת ישראל‪.‬‬
‫נטרו לו שאפילו מעל מאה חמישים שנה אחר‬
‫איש שדחה הצעות לישב על כסאות רבנות פטירתו עדיין לא ספון ולא חשוב היה אצל‬
‫גדולים‪ ,‬והיה יכול לחיות בכבוד ובשלוה‪ ,‬אבל הספרדים‪.‬‬
‫בחר לעשות דרכו בחיים עם תלמידיו הצמאים‬
‫לדבריו ולחיות באותם תנאים שהם חיים‪ ,‬ובזמן ואצל רבי נתן מברסלב ז"ל היו שישים חסידים‬
‫מופלגים בוערים בעבודת ה'‪ .‬ואחר תוקף‬
‫שהם רעבים‪ ,‬וזה לא מקרה הוא רעב יחד עמהם‪.‬‬
‫המחלוקת נשארו לו רק חמישה שלשה אברכים‬
‫אדם שבקושי הצליחו מכיריו לשדלו שישכור ושני בחורים‪.‬‬
‫מישהו לעזור לו בעבודתו הקשה באמעריקע‪,‬‬
‫מפני שחס על ממונם של ישראל‪ .‬האיש כזה והעלילו עליו עלילות נוראות עד ששמו אותו‬
‫משוחד ואינו מרגיש בצערן של ישראל‪ ,‬באבדן בתפיסה בין רוצחים גוים שפלי אדם וכמעט‬
‫נפשות ורכוש בארצנו‪ .‬אם הוא אמר את מה שהרגו אותו שם‪ ,‬אילולי שחמל עליו שר בית‬
‫שאמר‪ ,‬הרי זה לא מחוסר התענינות בגורל עמו כי הסוהר ונתן לו מקום נפרד‪.‬‬
‫אם להיפך…‬
‫והחולקים עליו היו תופסים חסיד שלו וקושרים‬
‫והלא רופא המסתיר מן החולה את התוצאות של אותו שהיו חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬לערלית‬
‫התנהגותו הבלתי נכונה אינו גורם לו בזה שום באמצע השוק ומתעללים בו ולא מניחים אותו עד‬
‫טובה‪ ,‬כאותו משל בשני רופאים שהמשיל רבי שהיה מקלל את ר' נתן‪ .‬ובתוקף המחלוקת עפו‬
‫אלעזר בן עזריה במדרש פרשת אחרי )ע"כ גיטים כמו מים שהיו הולכים ומדברים לנשים‬
‫ההעתקה(‪.‬‬
‫רעות על בעליהן עד שהיו פועלים גט‪.‬‬
‫הרב ר' אהרל'ע ראטה זצוק"ל היה נרדף עד‬
‫הנפש כל ימיו‪ .‬ובסך הכל מה רצה הוא רצה‬
‫להקים חבורה של עובדים תמימים אשר הם‬
‫ונשותיהם וילדיהם ילכו בדרך ישראל סבא‬
‫האמיתית מבלי לשנות זיז כל שהוא ומבלי לערב‬
‫כהוא זה מרוח הזמן‪ ,‬והיה נרדף ובורח מעיר‬
‫לעיר כאילה פצועה‪.‬‬
‫ובסוף ימיו שאז הגיעה חבורתו לשיא הגדלות‬
‫כמה תלמידים היה לו‪ ,‬בסך הכל שבע עשרה וזה‬
‫עוד בזמן של ירושלים הישנה שהיתה משופעת‬
‫בעובדי ה' ומבקשים אמיתים‪.‬‬
‫וידוע שאצל ר' אהרל'ע ראטה היו חסידים‬
‫בחורים שנשארו רווקים עד גיל שלשים ויותר‪,‬‬
‫וזה מרוב מיאוסם בעיני הדור‪ .‬ואל תשכח‬
‫שמדובר על ירושלים שלפני שישים שבעים שנה‬
‫שהיתה מלאה יראים ושלמים‪ .‬ועד כדי כך המצב‬
‫היה חמור עד שהוצרך לעשות תקנה שכל אברך‬
‫שיש לו בת לא יתן אותה להתחתן החוצה אלא‬
‫רק לאחד מתלמידיו‪ .‬ואם בכל זאת מתעקשת‬
‫להתחתן מבחוץ אז אף אחד מהחבריא קדישא‬
‫לא יבוא לחתונה שלהם‪.‬‬
‫האוחה"ק מי יהרהר אחריו היום‪ ,‬אמנם בחייו‬
‫המציאות היתה אחרת לגמרי‪ ,‬כמובא בספר‬
‫מסעות ירושלים )דף צה( שכאשר מרן מהרי"ש‬
‫משינאווא זי"ע היה ביום היארצייט של‬
‫האוחה"ק בציון שלו‪ ,‬התפלא שלא מצא שם‬
‫אפילו מנין של ספרדים אלא רק אשכנזים‪ ,‬ולא‬
‫יכול להאמין למראה עיניו וחקר ודרש מה זה ועל‬
‫מה זה‪ .‬עד שנתודע לו שהיות והאוחה"ק היה‬
‫מאוד מאוד מוכיח את העם והגמרא אומרת‬
‫שהמוכיח הוא שנוא‪.‬‬
‫ופעם בליל שבת שלחו את הקצב של העיר להרוג‬
‫את ר' נתן ומשפחתו‪ ,‬והקצב טעה ונכנס לבית נתן‬
‫אחר הדר בסמוך לו ושחט את כל המשפחה‬
‫האבא האימא וכל הילדים‪ ,‬זולת תינוקת אחת‬
‫שהיתה חרשת ולא שמעה את צעקות המות‬
‫ונשארה ישינה והקצב הטובח לא הבחין בה‪.‬‬
‫החת"ם סופר נלחם כל ימיו כנגד כל מי שמשנה‬
‫כהוא זה מהתוה"ק ומדרכי אבות ולא נשא פנים‬
‫לאף אחד יהיה מי שיהיה‪.‬‬
‫ודרכו שמי שמשנה אפילו דבר קל שנהגו ישראל‬
‫אפילו שינוי ותזוזה הכי קלה וכש"כ איזה הלכה‬
‫היה רודף אותו שיצא לגמרי מהיהדות ושיהיה‬
‫גוי גמור רק אל יכניס בעם ישראל אפילו סטיה‬
‫ושינוי קל שבקלים‪.‬‬
‫והיה נרדף כל ימיו ומסרו אותו במסירות ועלילות‬
‫נוראות וכמעט שהושיבו אותו בתפיסה‪,‬‬
‫ומהממשלה פסקו נגדו ואסרו עליו לדרוש שום‬
‫דרשה זולת פעמיים בשנה פעם אחת ביום כיפור‬
‫ופעם באיזה לויה שירצה‪.‬‬
‫וידועה המחלוקת שהקימו על הקדוש רבי יהונתן‬
‫אייבישיץ זצוק"ל שרדפו אותו ואת תלמידיו עד‬
‫צוואר ועד חרמה ממש והגיעו לרעוב לפת לחם‬
‫כפשוטו‪.‬‬
‫ועד כדי כך שהחיד"א מספר כשהגיע לעיר ששם‬
‫היה קיבוץ מתלמידי רבי יהונתן אייבישיץ ז"ל‪,‬‬
‫וכותב שראה אצלם עניות מבהילה ומחרידה וזה‬
‫מרוב שכ"כ היו לשימצה ולקלון בעיני כל‪ ,‬עד‬
‫שאפילו זמן רב אחר פטירת רבם עכ"ז היו‬
‫מבוזים ומנודים בתכלית‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫ע‬
‫ומה נגיד ומה נאמר על המחלוקת שקמה על התוה"ק לפי רוח הזמן המידרדרת והולכת על פי‬
‫הבעש"ט הק' ותלמידיו הרי יקצרו המון יריעות ובהדרכת ובהסכמת ובהכשר רעבני ואדמו"רי‬
‫ערב רב‪.‬‬
‫עד שבסופו של דבר עשו עליהם חרם וכו' וכו'‪.‬‬
‫פרק יז‬
‫ש‪-‬אני שומע מה שאתה אומר כלומר כולם‬
‫וממש כולם טועים ורק אתם איזה מיצער אנשים‬
‫צודקים‪.‬‬
‫מ‪-‬ראשית‪ ,‬כך היה לעולמים‪.‬‬
‫שרק נח צדק ורק אברהם אע"ה צדק ורק דוד‬
‫המלך ע"ה וארבע מאות איש אשר איתו צדקו‬
‫ורק אליהו הנביא וישעיהו וירמיהו ויחזקאל וכו'‬
‫וקומץ מזערי שאיתם הם שצדקו‪.‬‬
‫ושנית‪ ,‬ברוך ה' יש לנו רק הקב"ה אחד ורק משה‬
‫רבינו אחד ורק תורה אחת‪.‬‬
‫אין לנו שלחן ערוך נפרד לבני ברק ושלחן ערוך‬
‫אחר לירושלים ושו"ע אחר למאה שערים ושו"ע‬
‫אחר לעכו ושו"ע אחר לצרפת ואחר לתימן ואחר‬
‫ואחר ואחר וכו' וכו'‪.‬‬
‫המציאות המרה והנמהרה של עכשיו אשר נראית‬
‫לתמימים ולטיפשים לדבר מובן מאליו‪ ,‬שכל עיר‬
‫וקבוצה וחסידות לוקחת לה מדריגת יהדות‬
‫אחרת‪ ,‬או יותר נכון קוצצת וחותכת מהתורה‬
‫ומדרכי אבותינו ואימותינו כאוות נפשם‪ ,‬היא‬
‫מציאות שיקרית שיצרו אותה הרבנים משועבדי‬
‫הציונים המתחדשים למיניהם ולסוגיהם אם זה‬
‫אדמו"רים ראשי ישיבות מנהיגי עדות וכו'‪.‬‬
‫הצד לרעה השוה שבהם שפשטו ידיהם בתורת‬
‫משה וכל אחד חותך בה ומשנה אותה כאוות‬
‫ותאוות ליבו‪.‬‬
‫וכש"כ אם אותו רב מטפס על גג בנינו ותולה שלט‬
‫על שם איזה צדיק או חסידות‪ ,‬הרי נעל הדלת‬
‫בפני כל קושיא ומכאן ואילך הכל בכל מכל כל‬
‫מה שיעשה בתוככי הבנין ההוא ושלוחותיו‪ ,‬הרי‬
‫הוא כשר ועומד ואין בודקין מן הדוכן ולמעלה‪.‬‬
‫שהרי השלט מעיד כאילו פה יש המשך אמיתי של‬
‫צדיק זה או אחר אשר שמו מתנוסס מעל הבנין‪.‬‬
‫אמנם האמת האמיתית והיחידה היא‪:‬‬
‫שאין רשות על פי תורת משה לאף יהודי ואף‬
‫יהודיה עלי אדמות להיות פחות מכל יהודי‬
‫ויהודיה במאה שערים‪ ,‬והכונה להיותר‬
‫"שחורים" שבמאה שערים‪.‬‬
‫ורובם של רבני וגדולי ואדמו"רי ימינו צריך‬
‫לשלוח אותם עם נשותיהם ילדיהם חסידיהם‬
‫ותלמידיהם למאה שערים לעבור שיעורים‬
‫והדרכות ליהדות אמיתית בלי זיופים‪.‬‬
‫הן אמת שיש מעט מאוד שינוים וחילוקים בין‬
‫העדות והחסידויות והקבוצות השונות‪ .‬וזה יכול‬
‫להישמר מבלי שינאה ומבלי פילוג כמו שהיה‬
‫נשמר לפני מאה ומאתיים שנים ויותר‪.‬‬
‫אמנם לא נגע ולא פגע להרוס את בנות ישראל‪,‬‬
‫ומימלא את בתי ישראל‪ ,‬ולהכפיש פניהן בקרקע‬
‫עד שאפילו נשים גויות לפני מאה שנה היו‬
‫מתביישות לעמוד ליד נשים של בני ברק של‬
‫היום‪.‬‬
‫וכי בגלל שהזייגער )שעון( הסתובב סביב עצמו כך‬
‫וכך אלפי פעמים צריכים לשנות ול"הגיהה" את‬
‫או שמא עלינו לעשות בדק בית ותשובה אמיתית‬
‫ולחזור למוטב באמת ביתר שאת ויתר עוז‪,‬‬
‫ולכופף ראשינו לסבול באהבה ובהכנעה עול‬
‫הגלות מה שבאמת אנחנו גרמנו זאת לעצמינו‬
‫ע"י רוב פשעינו ומרדינו‪.‬‬
‫ומאידך עלינו למרוד בריש גלי ברבנים‬
‫ובאדמו"רים המכשירים את המדינה הארורה‬
‫וכל המסתעף מזה‪ ,‬והמדביקים את שארית עם‬
‫ישראל הסחופים והדווים במחלת הממארת‬
‫הציונית ומכשירים את הזונה הציונית באלף‬
‫הכשרים ומקשטים אותה בכ"ד קישוטי כלה‪,‬‬
‫והמדרדרים את צניעות בנות ישראל לשפל‬
‫הדיוטא התחתונה תחתית שער החמישים של‬
‫הטומאה רח"ל‪.‬‬
‫במקום שאלה הרעבנים היו יוצאים לרחובות‬
‫ועושים כנסים וקורעים את בגדיהם ברבים‬
‫ומעלים עפר על ראשם ומייללים‪ :‬אוי וי אוי וי‬
‫אוי אללי אהה עלינו וי וי מה עוללנו לכם בנות‬
‫ישראל איך גידלנו ואיך חינכנו אתכם‪ ,‬ואיך‬
‫תיעבנו והימאסנו בעיניכם הצניעות והלך החיים‬
‫של מאה שערים‪.‬‬
‫אוי וי איזה דור שחור משחור גידלנו וריבינו‬
‫וטיפחנו‪ ,‬והכל בהכשר שלנו‪.‬‬
‫ושיקרנו והטעינו אתכם פה ע"י דרשה על שמירת‬
‫הלשון פה דרשה על צניעות וכו' אבל את העיקר‬
‫הסתרנו מימכם שכולנו חטאנו עווינו פשענו‪.‬‬
‫ועלינו מוטלת היתה החובה להצביע על מאה‬
‫שערים שמשם תקחו דוגמא וכן תעשו‪.‬‬
‫תראו איך לובשות בגדים צנועים וארוכים מאוד‬
‫לרוב בצבע שחור או בלוא )כחול(‪ ,‬וערמל‬
‫)שרוולים( ארוכים עד כף היד וקצת יותר לכסות‬
‫גם האצבעות מעט‪ ,‬וגם שם סגור ומהודק‪ .‬וכל‬
‫הצאוור מכוסה עד למעלה קרוב לסנטר‪.‬‬
‫ושטרימפ )גרביים( צנועות שחורות מספר מאה‬
‫והיותר צנועות מוסיפות עוד שטרימפ נוסף על זה‪,‬‬
‫כי המאה שהיה מספיק אטום לפני חמישים שנה‪,‬‬
‫הרי בימינו הפאבריק )בית חרושת( עושים זאת‬
‫כבר יותר עדין‪ .‬נעלים שחורות שקטות וצנועות‬
‫מאוד‪ ,‬ומאן דכר שמיה לא "סניקערס" ולא דומה‬
‫ל"סניקערס"‪ .‬ומטפחת שחורה קדושה על ראשן‬
‫מכוסה טוב טוב כדת בנות ישראל‪.‬‬
‫ועל כל זה מוסיפות ועונדות הוד והדר עוז יקר‬
‫מלכותיות תפארת גדולתן שאל קודש קודשים‬
‫המשתלשל ויורד מהראש עד כמעט עד הרצפה‪.‬‬
‫כמקובל מאימותינו הקדושות אצל כל העדות עד‬
‫למעלה בקודש אימותינו הק' שרה רבקה רחל‬
‫ולאה ע"ה‪.‬‬
‫וכל כבודן בת מלך פנימה‪ ,‬וממעטות מאוד‬
‫בלצאת החוצה וגם אז בזריזות ובנחיצות ועינים‬
‫מושפלות ובלי הגבהת קול ופיטפוטים וצחוקים‪,‬‬
‫אלא ממש כמו שמתאים לבת של שרה אימנו‪.‬‬
‫ובמקום שאנחנו הרבנים ניתן דרשות ונחזק‬
‫ונדריך שכל אחד ינהיג בביתו את הצניעות והלך‬
‫החיים של מאה שערים‪ ,‬ושגם אנחנו הרבנים‬
‫ונשותינו וילדינו נתלבש ונתנהג כמותם‪ ,‬שהם הם‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עא‬
‫הפליטה של האמת שבדור שחור ועכור זה‪ ,‬זה מרוב בעירת ליבם לקיים מצוות ישוב ארץ‬
‫במקום זה‪ ,‬אוי וי אוי וי מה גידלנו ומה טיפחנו ישראל ומצוות התלויות בארץ וגם לזכות את כל‬
‫מה ילדנו ומה ריבינו וכו' וכו'‪.‬‬
‫עם ישראל עימם‪.‬‬
‫ומה אתה חושב אם היו עושים כך וכי לא היו‬
‫מעבירים החרון אף ומהפכים זאת לרוח נייחא‬
‫נחת רוח‪.‬‬
‫והלא רק מזה יכלת להבין ולהזדעזע עד כמה‬
‫עמוק משאול לעבור על השלש שבועות‪ ,‬כלומר‬
‫לכונן מדינה ולעלות בחומה ולהתגרות באומות‪.‬‬
‫אכן פה הבעיה והצרה הנוראה ביותר‪ .‬וכהודעת‬
‫ואזהרת רשב"י שבעיקבתא דמשיחא יצטרפו‬
‫ויתלבנו ויתבררו עם ישראל תחת שלטון רבני‬
‫ערב רב וזו תהיה הגלות היותר קשה להחלץ‬
‫מתחת שיעבודם‪ ,‬וזה אי אפשר בשום אופן אם‬
‫לא ע"י עזות נוראה דקדושה ואומץ רב ולהיות‬
‫עשוי לבלי חת‪.‬‬
‫וזה ממש מעשה עמלק כפרש"י שקפץ לאמבטי‬
‫רותחת הכל כדאי העיקר להחטיא את עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫וכשרואים רב אדמו"ר וכו' משועבד לציונים‬
‫תיכף לשים אותו ברשימת הערב רב ולהיתנתק‬
‫ממנו ומאנשיו מכל וכל‪ ,‬בין אם נולדת וגדלת‬
‫בחסידות ובקבוצה ההיא ובין התקרבת אח"כ‬
‫ולא לשמוע ולא לקבל תורה מפיו ח"ו ח"ו הס‬
‫מלהזכיר‪.‬‬
‫וכמו שעשו כל כולם של צדיקי הדור הקודם‬
‫לרשע מסית ומדיח קוק ימח שמו שהכריזו עליו‬
‫מין ואפיקורוס ואסרו לשמוע תורה ממנו או‬
‫לקבל מרותו‪ .‬ויבואר ויסופר ויפורט מכתבי‬
‫ופסקי דין של צדיקי הדור הקודם בקונטרס בפני‬
‫עצמו בעזה"י‪.‬‬
‫וכפסק החזון איש אודות המתחבר לציונים‪:‬‬
‫הקלת חיבור להידועים )ה‪-‬הציונים( הוא מינות‬
‫ממש‪) ,‬קובץ אגרות חזו"א ח"ב איגרת עה(‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫רב שמתיר להתחבר לציונים בין ע"י בחירות בין‬
‫ע"י כל אופן שהוא ולא מקדש מלחמה נגד‬
‫הציונים‪ ,‬הרי החזו"א פוסק דינו של רב וגדול‬
‫ואדמו"ר זה שנקרא מסית ומדיח למינות‪.‬‬
‫וראה איזה חותמת של עמלקים שם רבי אלחנן‬
‫וואסערמאן הי"ד על אלו הרבנים‪:‬‬
‫ואין לטעות בדברים אלו לאמור כי כל הנגררים‬
‫אחריהם )ה‪-‬אחרי הציונים( מזרע עמלק הן‪.‬‬
‫חלילה לאמר כן‪ ,‬כי הדברים אמורים כאן רק על‬
‫ראשיהם ומנהיגיהם מוריהם ומדריכיהם‬
‫כתבניהם ודרשניהם אלו הם מזרע עמלק‬
‫…)קובץ מאמרים‪ ,‬אומר אני מעשי למלך סעיף‬
‫ו'(‪.‬‬
‫כלומר שחרץ דינו שרב שדורש בעד המדינה הרי‬
‫רב ואדמו"ר וראש ישיבה זה הוא עמלק‪.‬‬
‫ומה יאמרו על זה ומה יגידו ומה יתרצו ומה‬
‫יצטדקו ומה ואיך יתחמקו כל סוללות גדולנני‬
‫וסרנני ומרנני ואדמו"רנני ימינו‪ ,‬אוי אללי לנו‬
‫שאלה עומדים בראשי העם‪.‬‬
‫פרק יח‬
‫מ‪ -‬אשאלך שאלה שנשאלה לאנשים רבים‬
‫ונשארה ללא מענה‪.‬‬
‫ש‪ -‬מהי השאלה‪.‬‬
‫מ‪ -‬אחר שרואים איך שהציונים ימח שמם‬
‫לוחמים כנגד הדת וכנגד החרדים ממש כמו‬
‫נאצים ימ"ש‪ ,‬איך זה מסתדר שהם מוכנים למות‬
‫ומתים במלחמותיהם להחזיק קיום המדינה‪ .‬וכי‬
‫ש‪ -‬אעבור לשאלה אחרת‪ ,‬מדוע אינכם מדברים‬
‫עברית‪.‬‬
‫ושמא גם על זה יש לכם טענות וכי גם פה יש‬
‫איזה איסור‪ ,‬ומדוע בחרתם ואתם מדקדקים‬
‫בדווקא לדבר רק אידיש לשון גוים לשון עילגים‬
‫ולא לשון הקודש‪.‬‬
‫מ‪ -‬ראשית‪ ,‬לא מזמן יצא לאור קונטרס בשם‬
‫"טוהר הלשון"‪ ,‬בו מבאר בטוב טעם ודעת שלב‬
‫אחרי שלב את השתלשלות יצירת השפה העברית‬
‫הטמאה‪ ,‬ואיזה מסירות ומלחמות עקובות דם‬
‫כפשוטו עשו ראשי הציונים עד שהחדירו כמעט‬
‫אצל כולם לדבר זו השפה הטמאה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬עד שאתה עושה אותי הנטען ואותך הטוען‬
‫הבה נעמיד את הדברים על דיוקם ואז תראה‬
‫שאתה הנטען ואני הטוען‪.‬‬
‫וזאת אומר לך‪ :‬עד שלא תוכיח לי שרובם של‬
‫התנאים וזה כולל את רשב"י וכל החבריא‬
‫קדישא שלו‪ ,‬וכל האמוראים והגאונים‬
‫והראשונים והאחרונים והחסידים כולל‬
‫הבעש"ט הק' ותלמידיו ותלמידי תלמידיו‪,‬‬
‫והליטאים כולל הגר"א ותלמידיו‪ ,‬וכל הספרדים‬
‫כולל האוחה"ק ובאבא סאלי וכו' וכו'‪,‬‬
‫וכן כל כולם של המליאנים והמיליארדים‬
‫הצדיקים והת"ח והפשוטים שבכל הדורות בלי‬
‫יוצא מן הכלל‪ ,‬כולם כולם כולם טעו בזה‬
‫שהפסיקו לדבר לשון קודש ודברו את השפה‬
‫היהודית החדשה כל מקום כמקומו‪.‬‬
‫ורק הערצעל ובן יהודה ימחו שמותם ושם זיכרם‬
‫ואיתם עימם מרנני ורבנני ואדמו"רנני הציונים‪,‬‬
‫הם ורק הם הצודקים‪ ,‬והם הם שחילצו אותנו‪,‬‬
‫יהודי הדור הזה דור עיקבתא דמשיחא‪ ,‬מהשקר‬
‫והטעות שהחדירו בנו רשב"י וכל צדיקי הדורות‬
‫במשך כמעט אלפיים שנה‪ .‬והם הם הציונים‬
‫ומשועבדיהם ומהלליהם אדמו"רנני ואבירנני‬
‫הרועים ושרנני התורה‪ ,‬הם שרואים‬
‫באספקלריא המאירה והם הם שיודעים‬
‫ומכוונים לדעת עליון רח"ל רח"ל ולא רשב"י‬
‫וחבורתו ואחריו בקודש כל הצדיקים על כל‬
‫עדותיהם עד הדור הקודם‪.‬‬
‫וכל זמן שלא תוכיח לי זאת שהציונים ורעבנני‬
‫ימינו הם שהעמידו את כל צדיקי הדורות על‬
‫טעותם‪ ,‬אין בכלל ובכלל מה להמשיך ולדבר על‬
‫סרק‪.‬‬
‫אמנם למענך ארחיב הדיבור למען יכנס יותר‬
‫בהבנתך‪ ,‬ואקצר אך יהיה בזה די סיפוק להבנה‬
‫ברורה בעזה"י‪.‬‬
‫מאז אבות העולם ואח"כ בני ישראל במצרים וכן‬
‫הלאה עד חורבן בית שני דברו לשון הקודש‪ .‬אך‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עב‬
‫מאז התחילה הגלות חדלו לדבר לשה"ק והתחילו הראשונה‪ ,‬מדוע לא נאמר שפשוט מרוב צרות‬
‫לדבר לשון יהודית‪.‬‬
‫ותלאות הגלות שכחו או כמעט נשתכח לשה"ק‪.‬‬
‫ש‪ -‬מהי לשון יהודית‪.‬‬
‫ואם לא תסכים איתי על זה נעבור לקושיא‬
‫השניה מה ראו חכמים על ככה לעכב עם ישראל‬
‫מ‪ -‬תיכף תבין בהמשך‪.‬‬
‫מלדבר לשה"ק ובמקום זה שידברו לשון גוים‪.‬‬
‫היהודים שגלו כל מקום לאיפה שגלו‪ ,‬לקחו‬
‫הצדיקים את שפת הגוים המקומית ושברו מ‪ -‬ראשית אזכירך שזה אינו לשון גוים ח"ו אלא‬
‫ועיקמו כל מילה ומילה ויצרו שפה חדשה וזאת לשון יהודית שצדיקי הדור בתחילת הגלות יצרו‬
‫אותה במיוחד עבור היהודים על מנת שלא ידברו‬
‫נהיתה השפה של היהודים‪.‬‬
‫יותר לשה"ק אך גם לא לשון גוים‪.‬‬
‫זו השפה יש לה איזה שייכות ודימוי לשפה‬
‫הגויית המקומית אך רק דימוי וריח כלשהו עתה אודות שאלתך שאולי נשתכחה שפת לשה"ק‬
‫אמנם מספיק שונה בכדי שהיהודי לא יבין את זה אינו‪ ,‬כלל וכלל לא‪.‬‬
‫הגוי ולא הגוי את היהודי‪.‬‬
‫ולא תמצא באף ספר לא בש"ס ומפרשיו ולא‬
‫בגאונים ראשונים ואחרונים וכו' וכו' אף אחד‬
‫ולכן המשנה נכתבה בלשה"ק‪ ,‬ואילו הגמרא שידבר מזה שיזרז ללמוד ולדבר לשון קודש‬
‫שחוברה בהיותינו כבר בגלות נכתבה בלשון ולהחזיר עטרה ליושנה כמו שהיה בזמן הבית‪.‬‬
‫ארמית‪ .‬וזו היתה שפת הדיבור והלימוד של חלק‬
‫גדול של התנאים ושל כל האמוראים‪ ,‬ואחריהם ולא תמצא ת"ח אחד שמעיר לחבירו מה לך נרדם‬
‫כל הרבבות והמלייאנים ת"ח וצדיקים שהיו קום והתעשת ואזור חלציך כגבר ולא תיתן שינה‬
‫לעם ישראל במשך כל הדורות‪ ,‬והמיליארדים על לעינך ותנומה לעפעפיך עד שתלמד ותחדיר בכל‬
‫גבי מיליארדים יהודים פשוטים אם זה ספרדים בני קהלך שפת הקודש שפה שבה ברא הקב"ה‬
‫אשכנזים ליטאים וחסידים מדור דור עד דורינו עולמו שפת אבותינו דורי דורות וכו' וכו'‪.‬‬
‫זה דור רבני השמד‪ ,‬קרי רבני הערב רב‪ ,‬שבו אנו‬
‫נמצאים היום‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬מה קשור הגלות והתלאות לשכוח שפת יום‬
‫יום שהורגלו בה דורי דורות‪.‬‬
‫ש‪ -‬נכון שהזוה"ק נכתב בלשון ארמית אבל כל‬
‫שאר המאות ואלפי ספרים וחיבורים ובכללם כל ועוד‪ ,‬מה היה יותר קל האם להמשיך ולדבר‬
‫מפרשי התנ"ך והמשניות והגמרא והפוסקים לשה"ק שבה דברו אתמול ושלשום דורי דורות‪,‬‬
‫נכתבו בלשון הקודש ומה תענה על זה‪.‬‬
‫או שמא לברוא שפה חדשה לחלוטין שהיא‬
‫מ‪ -‬צדקת‪ ,‬אמנם לא כל כי הרמב"ם והחובות אפילו לא שפת הגוים המקומית שלשם גלו‪,‬‬
‫הלבבות ועוד לפני זה יש תרגום אונקלוס תרגום ולהגיד לאבות ולאימהות ולכל היהודים שגלו‬
‫ירושלמי ותרגום יונתן בן עוזיאל ותלמוד בבלי לאותו מקום כבולים בזיקים נפוחי כפן שפופים‬
‫וירושלמי ועוד חיבורים‪ ,‬וכל אלו חוברו בלשון תחת עול זדים מוכים ומעונים שק עור וחבילת‬
‫עצמות מהלכים על שנים‪ ,‬אשר בבוקר זועקים מי‬
‫ערבית או ארמית של היהודים‪.‬‬
‫יתן ערב ובערב בוכים ומייללים מי יתן בוקר‪.‬‬
‫ועתה לשלימות הבנת הענין נניח את הלבינה‬
‫יהודים יקרים גולים וסורים‪ ,‬זהו‪ ,‬עד כאן תחום‬
‫האחרונה ובה תקבל תשובה לשאלתך‪.‬‬
‫שבת‪ .‬עד כאן דברתם לשה"ק יום יום בתורתכם‬
‫כשפסקו לדבר לשה"ק ועברו לדבר בשפת יהודית ובתפילתכם בשבתכם בביתכם ובלכתכם בדרך‬
‫כל מקום כפי שפתו וניבו‪ ,‬השאירו חז"ל שני ושפה אחרת לא ידעתם‪ .‬אך מעתה עליכם‬
‫מקומות שבהם כן אפשר ומותר לדבר בלשה"ק להפסיק לדבר לשה"ק‪ ,‬ובתוך מעוף מצוקותיכם‬
‫וזה בתפילה ובלימוד התורה הקדושה‪ .‬ולכן ותלאותיכם יום יום אחר מכות ועינויים ורעב‬
‫תראה שהתפילות נשארו במשך כל הדורות ובכל ועבודות פרך‪ ,‬עליכם להתקבץ בחשאי ובשקט‬
‫וללמוד אחד עם השני השפה החדשה שיצרנו‬
‫התפוצות בלשה"ק‪.‬‬
‫עבורכם הגולים‪.‬‬
‫אמנם בלימוד היה זה רק על מנת לקרוא את‬
‫המקור בלשה"ק אך תיכף ומיד תרגמו ללשון וכן כל אחד בחזרתו לחורבתו‪ ,‬בתוך יללות הרעב‬
‫היהודית‪ ,‬אם זה הערבית והארמית ואם זה והחולי והעינויים והמות‪ ,‬ישב לארץ עם בני ביתו‬
‫הצרפתית של היהודים בצרפת אם זה הלאדינו וילמד ויחזור איתם מילה ועוד מילה ועוד מילה‬
‫של היהודים בספרד אם זה האידיש של היהודים מהשפה החדשה שהכננו עבורכם אחים מעונים‪,‬‬
‫במדינות אשכנז‪ .‬כך שבכל הבתי מדרשים‪ ,‬זולת כי כן ציונו בוראינו הורם הנזר והוסרה עטרה‬
‫כאשר קראו פסוק או משנה‪ ,‬יכלת לשמוע כל ואין לנו רשות יותר להשתמש בשפת הקודש עד‬
‫הזמן אך ורק דיבורים בלשון היהודית החדשה עת בא דברו בידי אליהו הנביא עבדו המקדים‬
‫כל מקום כמקומו וכן בשווקים וברחובות וכל לפני משיחו‪.‬‬
‫אחד בביתו דיברו אך ורק בלשון יהודית כנ"ל‪.‬‬
‫ש‪-‬בודאי שיותר היה קל ושייך להמשיך לדבר‬
‫לשון הקודש השגורה בפיהם מאז ומתמיד‪,‬‬
‫ש‪ -‬לשם מה שמשו התרגומים אונקלוס וכו'‪.‬‬
‫מ‪ -‬פשוט‪ ,‬בקריאת התורה בשבת אחר כל פסוק מאשר להתחיל ללמוד שפה חדשה שלא היתה‬
‫היה הקורא מפסיק והמתרגם היה חוזר הפסוק קיימת לעולמים‪.‬‬
‫בלשון תרגום‪ .‬ודבר זה אפשר למצוא עוד היום מ‪-‬ועתה לשאלתך השניה מה ראו על ככה‬
‫בכמה בתי כנסת לעדת התימנים‪.‬‬
‫להפסיק לדבר לשון הקודש לחלוטין זולת בתורה‬
‫ש‪ -‬אך שוב אני שואל מדוע היה נצרך לחזור ותפילה‪.‬‬
‫ולתרגם‪.‬‬
‫מ‪-‬כי רוב העם לא הבין לשון קודש והוצרך חז"ל וצדיקי הדורות לא הרחיבו הדיבור בענין‬
‫זה‪ ,‬אך סיבה אחת הנלקטת והיוצאת מכלל‬
‫לתרגם להם שיבינו הקריאה‪.‬‬
‫הנאמר היא‪ ,‬שלשון הקודש היא השפה שבה ברא‬
‫ש‪ -‬דבריך אכן נשמעים אך אשאלך שתי שאלות הקב"ה עולמו והיא מדויקת ומדוקדקת עד אין‬
‫אחת קשורה בשניה‪:‬‬
‫תכלית דק על דק עד אין נבדק‪.‬‬
‫עג‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫וכמו התרי"ג מצוות הם ופרטיהם ופרטי פרטיהם‬
‫וסניפיהן והלכותיהן עליהם אין להוסיף ומהם‬
‫אין לגרוע‪.‬‬
‫כך ממש לשה"ק‪ .‬כל מילה ומילה והגייתה‬
‫וכתיבתה ומובנה הם מדוייקים להפליא‬
‫ומדוקדקים עד אין סוף‪.‬‬
‫ויש מילים שאפשר לכתבן בכתיב מלא או חסר‪,‬‬
‫והטיות לעבר הווה עתיד‪ ,‬גוף ראשון שני שלישי‪,‬‬
‫יחיד ורבים‪ .‬וכן מילים שבכתיבתן הן שוות אך‬
‫כשמנקדים אותם משתנה מובנם לגמרי למרות‬
‫שאותיותיהן שוות וכו' וכו' שדוקא כך ורק ואך‬
‫כך רצה הבורא ית' שתשמש זו המילה‪ ,‬ואם‬
‫תשנה בה כקוצו של י' נמצאת מחריב העולם‪.‬‬
‫וכמובא על אחד מחכמי הגמרא שראה סופר‬
‫כותב ואמר לו היזהר במלאכתיך שהיא מלאכת‬
‫שמים שאם תדביק אות לחברתה נמצאת מחריב‬
‫העולם‪.‬‬
‫ש‪-‬אני שומע מה שאתה אומר‪ ,‬אך לכאורה כל זה‬
‫נאמר על דברי תורה ששם הזהירות מחוייבת‪.‬‬
‫מ‪ -‬הקדמת אותי לקראת סיום ההסבר‪.‬‬
‫וכמו בכל שפה שימושית של יום יום מתוספים‬
‫ומשתנים מילים וגופים והטיות ובנינים ‪.‬‬
‫ש‪ -‬ניחא אצל האשכנזים אך בודאי לא אצל‬
‫הספרדים‪.‬‬
‫מ‪ -‬כן וכן‪.‬‬
‫ש‪ -‬וכי במצרים דברו אידיש וכי הרמב"ם דיבר‬
‫אידיש וכי האור החיים הק' דיבר במארוקו‬
‫אידיש וכי היהודים באלג'יר תוניס לוב ספרד‬
‫סוריא עיראק פרס וכו' דברו אידיש‪.‬‬
‫מ‪ -‬כן‪.‬‬
‫ש‪-‬עד כאן תחום הבנתי עליך מוטל להסביר‬
‫עצמך‪.‬‬
‫מ‪ -‬ענה לי מה פירוש אידיש‪.‬‬
‫ש‪ -‬השפה שמדברים בה האשכנזים‪.‬‬
‫מ‪ -‬לא כך‪.‬‬
‫ש‪ -‬א"כ אמור אתה מה פירוש אידיש‪.‬‬
‫מ‪ -‬אידיש פירושו יהודית‪.‬‬
‫ואז למילה יהודית תוכל לצרף עוד תואר כגון‬
‫שפה יהודית מאכלים יהודיים מלבושים יהודיים‬
‫מנהגים יהודיים וכדומה‪.‬‬
‫לכן כשאומרים שבכל תפוצות גלותינו כולל אצל‬
‫היהודים הספרדים דברו אידיש כלומר יהודית‬
‫נכון הוא‪.‬‬
‫אך בלשה"ק זה אסור לחלוטין בלי שום פשרות‬
‫וכמו ספר תורה שנפסל בטעות אות אחת‪.‬‬
‫עתה חזור ושאל את כל האברכים הנ"ל אם זקינו‬
‫או אחד מבני עירו של זקינו דיברו לשה"ק‪ ,‬מה‬
‫נראה לך שיענו‪.‬‬
‫ש‪ -‬יענה שלא דברו לשה"ק‪.‬‬
‫מ‪-‬נכון וגם לא חלמו לדבר‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שרביטו של מלך מלכי המלכים‪ ,‬שפת‬
‫לשה"ק אינה סובלת שום שום שום שינוי כל‬
‫דהוא‪.‬‬
‫והרי כל כולם של הצדיקים והתלמידי חכמים‬
‫והעמך בכל כל כל הדורות מאז החורבן ועד דור‬
‫הקודם דיברו אידיש ולא לשון קודש‪.‬‬
‫ש‪-‬אם כך מדוע כשישראל היו שרוים על אדמתם‬
‫היה מותר לדבר בלשה"ק ואילו מאז שגלינו‬
‫אסור‪ ,‬הלא גם אז היה צריך לחשוש שמא מרוב‬
‫דיבור בלשון הקודש בפרט בעסקי חולין ובעסקי‬
‫יום יום יתוספו ממילא מכורח המציאות מילים‬
‫שלא שייכות באמת ללשה"ק‪.‬‬
‫מ‪-‬אדרבא תענה אתה‪.‬‬
‫אם זה רשב"י ואם זה רבי אלעזר בנו‪ ,‬אם זה רבי‬
‫אבא ואם זה רבי יוסי‪ ,‬אם זה רבי יצחק ואם זה‬
‫רב המנונא סבא‪ ,‬אם זה רעיא מהימנא ואם זה‬
‫אליהו הנביא כשדיברו עם רשב"י‪ ,‬אם זה אביי‬
‫ורבא וכל האמוראים וחלק גדול מהתנאים ואם‬
‫זה דניאל איש חמודות שהיה משיח בדורו‪ ,‬אם זה‬
‫הבעש"ט הק' ואם זה המגיד ממעזריטש‪ ,‬אם זה‬
‫החיד"א ואם זה הרמח"ל‪ ,‬אם זה החוזה הקדוש‬
‫מלובלין ואם זה רבי נחמן מברסלב‪ ,‬אם זה הבן‬
‫איש חי ואם זה החפץ חיים‪ ,‬אם זה החזון איש‬
‫ואם זה הבבא סאלי וכן הלאה והלאה אם אם‬
‫אם בלי סוף‪.‬‬
‫ש‪ -‬הסברא נותנת שכשהשנים כתיקנן וישראל‬
‫שרויין על אדמתן יש יותר הרחבת המוח ויכולת‬
‫לשמור השפה שלא יפגמו אותה מאשר בעוני‬
‫הגלות והנדידות‪ .‬מה עוד שהסנהדרין ושאר חכמי‬
‫ועיני העדה ידם תקיפה ושולטת‪.‬‬
‫מ‪ -‬יפה ונכון אמרת‪.‬‬
‫ומה נשתנה היום‪ .‬אני שואל אותך מה נשתנה‬
‫מה נשתנה‪.‬‬
‫פרק יט‬
‫ש‪ -‬אין מילה בפי ואני רק בוש ונכלם‪.‬‬
‫עתה נחזור לראשונות‪ ,‬שאתה הטוען ואני הייתי‬
‫הנטען‪.‬‬
‫עתה הודה בעצמיך מי ראוי להיות הנטען באמת‬
‫האם אלו שנמנעים מלדבר לשה"ק כמו שנאסר‬
‫להם מאבותיהם‪ ,‬ובמקום זה מדברים בלשון‬
‫היהודית החדשה שאותה הנחילום אבותיהם‪ .‬או‬
‫אתה ושכמותך המדברים עברית שהמציאו‬
‫הציונים בהכשר האדמו"רים והרבנים הכרוכים‬
‫אחריהם והמשועבדים אליהם על כל אשר יאמרו‬
‫כי הוא זה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬נניח שתכנס לכולל ששם כל אברך‬
‫מוצאו או מוצא אבותיו או זקניו הוא ממקום‬
‫אחר בגלות‪ .‬ותעבור מאחד לשני ואת כולם תשאל‬
‫אותה השאלה‪ ,‬אמור לי באיזה שפה דיבר זקינך‬
‫בארצות מגוריו‪ .‬ומכולם תשמע אותה תשובה‬
‫שזקנו )סבו( דיבר אידיש‪.‬‬
‫מ‪ -‬איך נעמוד בפני כל הצדיקים הנ"ל‪ ,‬שאפילו‬
‫לרשב"י אסור לדבר עם החברייא קדישא שלו‬
‫בלשון הקודש ודיבר איתם ארמית‪ ,‬ולנו נהיה‬
‫פתאום מותר וגם מצוה‪.‬‬
‫מי התיר לנו לשנות מדרכי כל אבותינו בכל‬
‫מקומות גלותם איש בל נעדר‪.‬‬
‫מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן‬
‫לבני קל חי צאן קודשים של אבא ואימא קודשא‬
‫בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬
‫מי הוא זה ואיזה הוא אשר עירטל את נשי ובנות‬
‫ישראל מלבוש מלכותם‪ ,‬לבוש של שרה רבקה‬
‫רחל ולאה אימותינו עליהם השלום‪ .‬לבוש מלכות‬
‫של יוכבד אימו של משה רעיא מהימנא‪ ,‬לבוש‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עד‬
‫של אשתו של הבעש"ט הק'‪ ,‬לבוש של אשתו של אלפיים למה‪ ,‬אלפיים לחורבן בית מקדשנו‪,‬‬
‫אלפיים לנדידת השכינה הק' ממכון שיבתה‪ .‬וכי‬
‫הרמח"ל הק'‪ ,‬לבוש של נשותיו של האוהח"ק‪.‬‬
‫לא די הוכיחו אותנו הנביאים על עבירות כאלו‬
‫ובמקום כל ההוד והדר הזה‪ ,‬היקר תפארת ולא שמענו בקולם ועל זאת לקינו בכפליים‪ .‬ומאז‬
‫שגלינו מארצינו שמרנו על עצמנו בכל משך‬
‫גדולתן‪ ,‬יופי והדר וקדושת אור זיו השכינה הק'‪.‬‬
‫במקום כל המלכותיות הזו מה פסקו להן שליחי גלותינו עד שבאתם אתם רחמנא ליצלן ורחמנא‬
‫וחיילי הס"מ הם רעבני ואדמו"רי הערב רב לישזבן מינכון ומדידכון ומקורבא דילכון‪.‬‬
‫דימינו אנו דור חושך אופל וצלמות‪.‬‬
‫אוי ואבוי אוי ואבוי אוי אוי אללי לנו‪ ,‬אויה על‬
‫ובכן כאן נפל מחלוקת ביניהם‪:‬‬
‫נפשינו נשינו בננו ובנותינו‪ ,‬אויה על התורה‬
‫חד אומר אורך הבגד שנים עשר סנטים מתחת הקדושה אויה על המשנה אויה על הגמרא‪ ,‬אויה‬
‫על הרמב"ם אויה על הטור אויה על השלחן ערוך‪,‬‬
‫לברך‪.‬‬
‫אויה על מנהגי אבותינו אויה על מנהגי אימותינו‪.‬‬
‫וחד אומר מספיק שמונה דכח דהיתרא עדיף‪.‬‬
‫והשלישי נזעק וקופץ ביניהון לא כדבריך ולא‬
‫כדבריך אלא אני השלישי אבוא ואכריע ביניכם‪,‬‬
‫עשרה סנטים‪ .‬ויש לי סימוכין לדברי הן מפסוק‬
‫מפורש הן מהזוה"ק‪.‬‬
‫מהתורה דכתיב עשרה עשרה הכף‪ ,‬וקשה מדוע‬
‫כתוב פעמים עשרה היה די לכתוב עשרה הכף‬
‫שהרי כלל מסור בידינו שאין מילה מיותרת‬
‫בתורה‪ ,‬אלא על כרחך אחת להתם בפסוק ואחת‬
‫לנושא דידן לגבי אורך הבגד‪.‬‬
‫ואת אשר הבטחתי להראות גם מהזוה"ק אמנם‬
‫כבוד אלקים הסתר דבר לכן אגלה טפח ואכסה‬
‫אלפיים טפחים ורק מלעיל ארמז כמאן דמחוי‬
‫במחוג‪:‬‬
‫אויה עלינו שקפצו על ראשינו רבני וגדולי‬
‫ואדמו"רי ערב רב והשחיתו כל חלקה טובה‪ ,‬ערו‬
‫ערו עד היסוד בה רח"ל ושאני מינות דמשכא‪.‬‬
‫בשם החסידות הספרדיות והליטאיות הרסו את‬
‫עם ישראל וקרעו והשליכו את תורת ה' עמוק‬
‫עמוק לביבי הטינופת והצואה ‪.‬‬
‫הרסו ועיותו את כל הלך החשיבה הנכונה שהיתה‬
‫מנת חלקם של כל יהודי ויהודיה פשוטים אפילו‬
‫לא ת"ח ולא בני תורה רק נשמת שקי תבינם‪.‬‬
‫את הכל שדדו מאיתנו‪.‬‬
‫ואפילו את הגלות גזלו מאיתנו אלו מרנני ורבנני‬
‫הספרדים וגדולנני הליטאים ואדמו"רנני‬
‫החסידים‪.‬‬
‫והוא המובא לענין מנין הספירות הקדושות עשר‬
‫הן ולא תשע עשר הן ולא אחד עשר‪ .‬וקשה למה‬
‫יאריך בדבריו ולומר ולא תשע ולא אחד עשר‪,‬‬
‫מספיק שיאמר עשרה הן וממילא מובן שלא תשע‬
‫ולא אחד עשר‪ .‬אלא הוא אשר דיברתי‪ ,‬באמרו‬
‫ולא תשע ימעט כל המספרים מתחת לעשר‪.‬‬
‫ובאמרו ולא אחד עשר ימעט כל המספרים מעל‬
‫לעשר‪ ,‬ולכן העשירי קודש וכזה ראה וקדש‪.‬‬
‫גם את החיכוי הזה גזלו וחמסו ושדדו מאיתנו‬
‫אוי וי אללי אויה אהה עלינו‪.‬‬
‫וגם לגבי עובי ואטימות השטרימפ )גרבים( לא‬
‫הושוו דעותיהם‪.‬‬
‫והעניקו לנו במקום זה דת ותורה חדשה לא זו‬
‫הנתונה במעמד הר סיני‪.‬‬
‫חד אמר עשרים כמאמר הפסוק דלעיל עשרה‬
‫עשרה הכף‪ ,‬לומר וללמד שהכף כלומר הרגל‪,‬‬
‫תכוסה במספר עשרים שהוא פעמיים עשרה‪.‬‬
‫אלא‪:‬‬
‫וחברו בר פלוגתא דילה משיב מלחמה שערה‪.‬‬
‫היא הנותנת ממה שכתוב עשרה עשרה הכף משם‬
‫ראיה שצריך ארבעים‪ ,‬כי עשרה עשרה זה עשרים‬
‫והמילה הכף ירמז על אות כ' שמנינה בגימטריא‬
‫זה עשרים וביחד ארבעים‪ ,‬ודידי עדיפא מדידך כי‬
‫מעלין בקודש‪.‬‬
‫אמנם לגבי תכשיטים ובשמים פה כן הושוו‬
‫דעותיהם‪ ,‬שכן מותרת לצאת מבושמת בחוץ‬
‫שאם לא כן אז שמא תתגנה על השכן או על הנהג‬
‫או על החבר של בעלה רח"ל‪.‬‬
‫אבל הרי התורה אוסרת‪ .‬ולא ניתנו תכשיטין‬
‫לאישה אלא להתקשט לפני בעלה בבית‪.‬‬
‫ושלא תצא מבושמת בחוץ זה לא מילתא‬
‫דחסידותא אלא זו הלכה מפורשת ללא עוררין‬
‫ולא תמצא אף פוסק שמתיר‪.‬‬
‫נכון ישיבו‪ ,‬אבל תראה אנחנו חיים בשנות‬
‫האלפיים‪.‬‬
‫שהיינו יושבים בגלות ילדים טובים ומחכים עד‬
‫שיבוא אבא ויגאלנו כמו שהבטיח לנו‪ ,‬והיינו‬
‫מתנחמים עתיד בוראינו לגואלינו‪.‬‬
‫דת ותורת הערב רב‪.‬‬
‫עגל עגל עגל‬
‫עגל מטפז‪ ,‬עגל מטפח‪ ,‬עגל רוקד‪ ,‬עגל צוהל‪ ,‬עגל‬
‫מדבר‪ ,‬עגל מנבא‪ ,‬עגל משמיע אנכי‪ ,‬עגל מוציא‬
‫ממצרים‪ ,‬עגל מכניס לארץ ישראל‪ ,‬עגל הריגת‬
‫חור‪ ,‬עגל כמעט להרוג את אהרן‪ ,‬עגל קום עשה‬
‫לנו אלהים‪ ,‬עגל ויקומו לצחק‪ ,‬עגל מכשיר ע"ז‪,‬‬
‫עגל מכשיר עריות ושפיכות דמים‪ ,‬עגל מלחך‬
‫עשב‪ ,‬עגל מתריז‪ ,‬עגל זהב‪ ,‬עגל מקושט‪ ,‬עגל‬
‫שובר הלוחות‪ ,‬עגל מכוון בדיוק כנגד כל‬
‫התוה"ק‪ ,‬עגל במדבר‪ ,‬עגל בארץ ישראל‪ ,‬עגל‬
‫חרדי‪ ,‬עגל חרדי לאומי‪ ,‬עגל לאומי לא חרדי‪ ,‬עגל‬
‫חילוני‪ ,‬עגל ספרדי‪ ,‬עגל ראשון לציון‪ ,‬עגל גדול‪,‬‬
‫עגל אדמו"רי‪ ,‬עגל ראש ישיבה‪ ,‬עגל מרנן‪ ,‬עגל‬
‫רבנן‪ ,‬עגל שר תורה‪ ,‬עגל אביר רועים‪ ,‬עגל שומר‬
‫מסורת‪ ,‬עגל עוקר מסורת‪ ,‬עגל ליטאי‪ ,‬עגל‬
‫חסידי‪ ,‬עגל עז פנים‪ ,‬עגל מזרחיסטי‪ ,‬עגל‬
‫ציוניסטי‪ ,‬עגל אגודיסטי‪ ,‬עגל ש"סניקי‪ ,‬עגל‬
‫מלחמה בערבים‪ ,‬עגל עליה בחומה‪ ,‬עגל קיעקוע‬
‫דרכי אבות‪ ,‬עגל ביתוק דרכי אימהות‪ ,‬עגל‬
‫שריפת צניעות נשי ובנות ישראל‪ ,‬עגל שריפת‬
‫התורה‪ ,‬עגל חובבי ציון‪ ,‬עגל עוקרי ציון‪ ,‬עגל‬
‫מעפילים‪ ,‬עגל ישוב הארץ‪ ,‬עגל חורבן הארץ‪ ,‬עגל‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עה‬
‫שיסוע ודיכוי והריגת נאמני דרכי אבות‪ ,‬עגל כי סכנה איומה אשר כמוה לא נהיתה מרחפת‬
‫הכשרת והגבהת הערב רב למדריגת רבני ומורי על שמי היהדות שבמשך הזמן עלולה ח"ו‬
‫וראשי עם קדוש‪ ,‬עגל עוקר תורה‪ ,‬עגל להינתן לעשות שמות בכלל ישראל‪.‬‬
‫דת הערב רב‪ ,‬עגל לא תסור‪ ,‬עגל זקניך ויאמרו‬
‫לך‪ ,‬עגל ועשית ככל אשר יורוך‪ ,‬עגל חוצפה באותו מעמד הורה הגאון מבריסק ז"ל לציין‬
‫ישגא‪ ,‬עגל מדינה צואנית‪ ,‬עגל מקושטת בכ"ד בשמו‪:‬‬
‫קישוטי כלה ע"י הרבנים והאדמו"רים‪ ,‬עגל‬
‫כי דעתו היא שגדולי ישראל יתאספו מיד‬
‫דאז‪ ,‬עגל דהיום‪ ,‬וכו' וכו' וכו'‪.‬‬
‫ויחרימו את הציונים ויוציאום מכלל ישראל‬
‫אוי אללי אוי אללי אוי לנו מה יהיה איתנו מה לגזור על פיתם ולאסור החיתון בהם כמו שעשו‬
‫יהיה איתנו מה יהיה איתנו מה מה מה יהיה חז"ל עם הכותים‪.‬‬
‫איתנו אוי וי וי וי‬
‫ורבי יהושע לייעב סיים‪:‬‬
‫מי יושיענו מרבני ואדמור"י וראשי ישיבות מובטחני שאם לא ננקוט בדרך זו הרי לבסוף כלל‬
‫הערב רב‬
‫ישראל יתחרטו על כך‪.‬‬
‫מי יקעקע ביצתם מי יאבדם מן העולם‬
‫אותם ואת דעותיהם אותם ואת עקירת תורתם‪,‬‬
‫אותם ואת ספריהם‪ ,‬אותם ואת האהדה‬
‫והסלחנות אליהם‪ ,‬אי אי מי יושיענו מי מי מי‪.‬‬
‫אך זאת נחמתנו כמובא בזוה"ק עתיד קודשא‬
‫בריך הוא למעבד סוף פסוק לערב רב‪ ,‬ומלחמה‬
‫לה' בעמלק מדור דור‪.‬‬
‫אבל לכל הפחות עכשיו תתעוררו ותעשו בדק בית‬
‫ותבעטו ותמרדו באלו הרבנים שהם ממש אותם‬
‫הערב רב שהיו בזמן משה רבנו ע"ה‪.‬‬
‫וכמו שהזהיר והתרה בנו רשב"י שבעיקבתא‬
‫דמשיחא יתרבו הערב רב ויחזרו להיות ראשי‬
‫העם ראשי בתי כנסיות וראשי בתי מדרשות‪.‬‬
‫ותחזרו ליהדות האמיתית אשר זכר ממנה אפשר‬
‫למצוא במאה שערים הישנה דייקא‪ ,‬כי גם שם‬
‫התחילו לנשוב רוחות זרות ה' ירחם וישמור‬
‫ויושיע‪.‬‬
‫וכמו שעשה רבי עקיבא שהיה נושא כליו של בר‬
‫כוכבא‪ ,‬אך כשנתברר לו שאינו משיח כמו‬
‫שהכריז על עצמו זרק אותו ואמר לו לאו בר‬
‫כוכבא את אלא בר כוזיבא את‪ .‬כלומר אתה לא בן‬
‫כוכב לשון תואר גדולה אלא אתה כזבן והתרחק‬
‫ממנו לחלוטין‪ ,‬וכן כל התנאים התישבו ביניהם‬
‫וטיקסו עיצה והרגו אותו את בר כוכבא כמובא‬
‫בגמרא‪.‬‬
‫פרק כ‬
‫וכמה צדק רבי אלחנן וואסערמן הי"ד שאמר‪:‬‬
‫מעשה המדינה דומהלמעשההעגל‪,‬זאת אומרת‬
‫אפשר ללמוד אחד מהשני‪) ,‬גליון האמונה עש"ק‬
‫תזו"מ‪ ,‬אייר תשמ"ב(‪.‬‬
‫וכמה צדק האי סבא קדישא רבי משה יהושע‬
‫לייעב דיסקין זצ"ל כמובא‪:‬‬
‫באחרית ימיו שמע על רוח הרעיון הלאומי שהחל‬
‫לפעם בקרב בית ישראל‪ .‬ובהבחינו ברגש קדשו‬
‫בסכנה החדשה גילגולה של ההשכלה‬
‫והרעפארם המרחפת על ישראל‪ ,‬שלח אחרי‬
‫שנים מגדולי תלמידיו הגאונים ר' זרח‬
‫בראווערמאן ז"ל ור' משה פראנקענטאל )שוחט(‬
‫ז"ל‪ ,‬וזרזם לשגר מכתבים בשמו לשלשה מגדולי‬
‫הדור בגולה לכנס אסיפה ולטכס עצה איך לקדם‬
‫פני הרעה בעוד מועד בהדגישו‪:‬‬
‫אלא ששיטנא נצח והאסיפה לא נתקיימה‪ .‬יש‬
‫שטענו כי מכיוון שיד ישראל תקיפה ודבוקה בה'‬
‫אלקי ישראל בתורה ובמצוות היטב‪ ,‬ומארגני‬
‫התנועה ידועים למופקרים ואפיקורסים‪ ,‬לא יהיה‬
‫יהודי כשר שומע להם ושבקיה לרוויא וממילא‬
‫נפיל )הניח את השיכור וממילא יפול(‪.‬‬
‫ויש שחששו מכיון שחלק מהעולם הנוצרי ראו‬
‫בעין יפה את התארגנות הציונים הרי ע"י יציאה‬
‫למלחמה נגדם באמצעים חמורים כחרם וכו'‬
‫ישיגו את הכיוון ההפוך ויעשה לחיזוקם‪.‬‬
‫היו שטענו כי אמנם רוצים במאוד להוציא הדבר‬
‫לפועל אך בעוה"ר באשמת המשכילים לא יתכן‬
‫לקיים אסיפה היות שצריכים להשיג רשיון‬
‫מהממשלה לזה והדרך זרועה קשיים‪.‬‬
‫בין כך ובין כך הענין לא יצא לפועל וכל ימיו‬
‫הצטער אותו צדיק על כך באמרו‪:‬‬
‫יבואו ימים ויוכחו בצדקת הצעתי‪) ,‬מרא דארעא‬
‫דישראל כרך ב דף מג(‪.‬‬
‫עתה נסתכל על המצב בדורינו‪ .‬אם היינו רוצים‬
‫להמשיל המצב המזעזע בו נתון דורינו דור‬
‫עיקבתא דמשיחא‪ ,‬והכונה על הבני תורה אז היינו‬
‫מספרים מעשה בציור כדלהלן‪:‬‬
‫באמצע תפילת שחרית של יום כיפור כשהדיין של‬
‫העיר עומד בדיוק באמצע פתיחת ההיכל והוצאת‬
‫הס"ת‪ ,‬נכנסים בחיפזון ובבהלה שני אנשים‪,‬‬
‫ואחד מהם אוחז בידו אחת איזה מאכל ובידו‬
‫השניה כוס קאווע בלי חלב‪ ,‬והשני כמו הראשון‬
‫בידו אחת מאכל ובידו השניה כוס קאווע אך עם‬
‫חלב‪.‬‬
‫ופונים לדיין‪ ,‬סליחה כבוד הדיין שאנחנו ככה‬
‫קצת התפרצנו אבל זו שאלה מאוד חשובה‬
‫ודחופה‪.‬‬
‫פונה הדיין אליהם בפליאה מה השאלה‪ .‬והם‬
‫בתמימות ובהתלהטות ואחד קופץ בתוך דברי‬
‫השני‪ ,‬ומתחיל הראשון לשאול שהוא וחברו‬
‫קונים כל יום מהרעסטעראנט )מסעדה( מאכל‬
‫בשרי ושותים יחד עם זה כוס קאווע עם חלב חם‪,‬‬
‫והיות והיום יום כיפור אמר לחברו שאסור להם‬
‫ביחד עם הבשר לשתות חלב ועליהם להסתפק‬
‫בקאווע בלי חלב‪ ,‬ותוך כדי כך מראה לדיין‬
‫הקאווע שיש לו בלי חלב‪.‬‬
‫ותיכף קופץ חברו לעומתו‪ ,‬לא נכון זה לא מה‬
‫שקובע העיקר מה שקובע וחשוב זה שאסור להם‬
‫ליסוע לדיין בקאר )אוטו( כי היום זה יום כיפור‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫וממשיך ומספר שבקושי שיכנע את חברו הראשון‬
‫להניח הקאר שלהם ליד הרעסטעראנט )מסעדה( ועם כל זה היה החוב והדרישה מהקב"ה על כל‬
‫יהודי ויהודיה אפילו הכי הכי פשוט ופשוטה‬
‫ולילך לדין רגלי‪ ,‬ועתה מה הדיין פוסק‪.‬‬
‫לצאת במרידה נגד כל הנ"ל ולהסתפח לנביאים‬
‫הבודדים ולמשפחותיהם הנרדפים עד חורמה‪.‬‬
‫כך החרדים על כל מחלקותיהם בימנו‪.‬‬
‫עו‬
‫מדברים כך ומדברים כך‪ .‬שואלים כך ועונים כך‬
‫ומתוכחים כך‪ .‬ככה לנהל המדינה‪ ,‬ככה לעשות‬
‫לערבים‪ ,‬ככה לזרז ולהרבות העליה )הנפילה‬
‫למתחת לשאול תחתיות( וכו' וכו'‪.‬‬
‫כמו שהיה מוטל החוב והדרישה הבלתי‬
‫מתפשרת מהקב"ה על כל יהודי בזמן העגל‬
‫לחגור חרבו על ירכו ולילך ולדקור למות את אהרן‬
‫הכהן ותיכף לשעוט ולפנות ולעשות טבח רבתי‬
‫בערב רב ללא רחם בהם ובמי מעם ישראל שגם‬
‫עבד לעגל‪.‬‬
‫הרי הכל מופקע מעיקרא ברלחלוטין בלי שום רב‬
‫או פוסק שמכשיר המדינה עם כל ההעברה על‬
‫השלש שבועות‪,‬‬
‫אותו דבר העגל הנורא והאיום והמחריד של סוף‬
‫סוף הגלות היא המדינה הציונית על כל אין סןף‬
‫עבירותיה הנוראות ואיסוריה‪.‬‬
‫זולתי ש"ץ ורבני ואדמור"י דורינו‪.‬‬
‫שהחפץ חיים מנה ועשה סיכום על כמה לאוין‬
‫וכמה עשין אדם עובר בזמן שמדבר לשה"ר‪.‬‬
‫אבל רגע עצור‪,‬‬
‫אבל כל מה שזולת ש"ץ ואדמור"י ומרנני ימינו‪,‬‬
‫כולם בלי יוצא מן הכלל הטריפו הציונות והקמת‬
‫מדינה וההעברה על השלש שבועות‪.‬‬
‫וכמאמר הגרי"ז מבריסק‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫המדינה היתה טריפה ואסורה באותה המידה‪,‬‬
‫)אום אני חומה קונטרס ו אדר ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫ואתה עתה דע לך שאם לא תמרוד בכל כולם של‬
‫אדמור"י ורבני ימינו הם הציונים הדתיים‪,‬‬
‫הציונים החסידים‪ ,‬החסידים הציונים‪ ,‬הליטאים‬
‫הציונים‪ ,‬הציונים הספרדים הלאומיים החרדים‪,‬‬
‫החסידים‬
‫הציונים‪,‬‬
‫הלאומיים‬
‫החרדים‬
‫השמאלנים הבלתי פשרנים אך אוהבי שירי‬
‫מולדת וקצת שירי עם ממולאים בצל קצוץ‬
‫ומטוגן בשמן לא כ"כ עמוק‪ ,‬החסידים הלא‬
‫ציונים אך הלאומים‪ ,‬הספרדים הלאומיים‬
‫החרדים הציונים אך הלא מדיניים‪ ,‬הליטאים‬
‫הספרדים הלא לאומיים אך החסידיים‪,‬‬
‫האבטיחים החסידיים הבעד המדינה אך לא‬
‫המוכרי שזיפים‪ ,‬הליטאים האוכלי גזר אך לא‬
‫החסידיים רק מעט לאומיים ומעט מלח והרבה‬
‫מוכרי נעלים‪ ,‬הספרדים הבעד המדינה וגידול‬
‫ענבים אך מתנגדי האשכנזים והחסידים מגדלי‬
‫הפיאות והאתרוגים‪ ,‬החרדים החסידים‬
‫הליטאים הציונים אך הלא ספרדיים וכו' וכו'‬
‫שמות משמות שונים כמו שהולך היום‪.‬‬
‫וזאת אחר שרשב"י הזהיר אותך שהם ממש‬
‫אותם הערב רב שעשו את העגל במדבר רק עתה‬
‫לבשו קאפל )כיפה( וגידלו פיאות וזקנים ולבשו‬
‫בגדי אדמו"רים אבירי רועים שרי תורה וראשי‬
‫ישיבות מגידי עתידות דיינים וכו' בדיוק כמו‬
‫שאמר לנו רשב"י‪.‬‬
‫ובכן דע לך שתיתן את הדין על כך‪.‬‬
‫אמנם פה בענין המדינה למלחמה בה' על כל אין‬
‫סוף העבירות המחרידות והמזעזעות הכרוכות בה‬
‫והמוכשרות והנהפכות למצוות גדולות ע"י‬
‫אדמו"רי הערב רב‪ ,‬הרי לא יספיקו כרכים‬
‫שלמים אפילו רק לכתוב את אורך המספר הזה‪.‬‬
‫וכמאמר מושיען של ישראל הרביז"ל מסאטמאר‬
‫זיע"א‪:‬‬
‫ואם יעלה בידי שאזכה להוציא מהמבוכה בדעה‬
‫הרעה הזאת אף אחד מישראל הכל כדאי‪.‬‬
‫כי אם ניקח כל פירצות הדור והעבירות המרובות‬
‫הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף אחת‪,‬‬
‫והמדינה הציונית בכף מאזניים השניה תכריע‬
‫את הכל‪ .‬שהיא השורש פורה ראש ולענה של‬
‫אבי אבות הטומאה שבכל אבות נזיקין שבכל‬
‫העולם כולו‪ ,‬והן המה המטמאים את כל העולם‬
‫כולו‪) ,‬הקדמת הויואל משה יא(‪.‬‬
‫ואפילו הראשים של הכופרים הציונים בתחילת‬
‫דרכם פחדו לדבר על הקמת מדינה‪.‬‬
‫רק דיברו ש"בוער" בהם לזכות ולזכות את כל‬
‫בני ישראל עימם במצוות ישוב ארץ ישראל‪.‬‬
‫וזאת אחר שכבר קיימו כל התורה כולה בתכלית‬
‫ההידור כולל והגית בו יומם ולילה‪ ,‬וממש לא‬
‫הולכים ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין‪ ,‬וכל‬
‫הליכותיהם נאדרי בקודש כמו מובחרי הצדיקים‬
‫תלמידי רבי אלימלך מליזענסק זיע"א‪.‬‬
‫ורק נשאר להם לדלג על ההרים ולקפץ על‬
‫הגבעות להגיע לארץ ישראל לחונן עפרה ולזעוק‬
‫מרה תיקון חצות וקינות ולישב שם על התורה‬
‫ועל העבודה התמימה מתוך עניות ודחקות‬
‫ולשלם מיסים וארנוניות לממשלת הטורקים כפי‬
‫שידרש מהם ולחכות שלוים ושקטים לגואל צדק‪.‬‬
‫כי התורה הק' היא לא הפקר‪.‬‬
‫רק שעכשיו הקב"ה מתנהג בהנהגת הסתר פנים‬
‫וכל דאלים גבר וכו'‪ ,‬אמנם כבר הזהירו חז"ל‬
‫שהקב"ה מאריך אפיה אך לבסוף גבי דיליה‪.‬‬
‫כי גם בזמן הבית ה' שלח נביאים שהם היו‬
‫בודדים ממש כנגד המלך והשרים וכל‬
‫האדמו"רים והרבנים דאז‪ ,‬וסביב אותם‬
‫האדמור"ים וראשי ישיבות עטפו אותם‬
‫מיליארדי יהודים ת"ח ומארי תריסין וסתם‬
‫עמך‪.‬‬
‫וכמו שכותב רבי אברהם מנחם‬
‫שטיינבערג‪-‬אב"ד סניטין ובראדי‪:‬‬
‫מענדל‬
‫ועוד יותר פלא ראיתי בספר שיבת ציון )ה‪-‬שכתב‬
‫ראש וממציא המזרחי ריינעס ימ"ש( כמה‬
‫מכתבים מחובבי ציון והם כותבים‪:‬‬
‫חלילה לנו לחשוב בפעולת ישוב א"י ממשלת‬
‫ישראל כאשר בדאו עלינו מתנגדינו אשר על זה‬
‫בודאי נשבענו אם תעירו וכו'‪ ,‬ורחוקים אנחנו‬
‫מכל מחשבה זרה כזו‪ ,‬ורק המצוה האחת היא‬
‫ישיבת ארץ ישראל ולבנות חרבותיה היא‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עז‬
‫מטרתנו האחת ולא יותר מזה ח"ו‪) ,‬דובב שפתי‬
‫החפץ חיים‪:‬‬
‫ישנים מכתב כב(‪.‬‬
‫באתי בזה בקוצר אומר שהציונות אסורה לבא‬
‫כלומר שאפילו רבני המזרחי בראשית דרכם ידעו בקהל‪.‬‬
‫שאי אפשר לפתות ולהתעות מיד את בני ישראל וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות בגלות‬
‫להקים מדינה כי זה נגד אזהרת חז"ל כפי שגם ומשועבדים לעמים‪) .‬מכתב קי"ג מהספה"ק דובב‬
‫הם הודו בתחילה‪ .‬אלא רק דברו להקים כפרים שפתי ישנים(‪.‬‬
‫תחת ממשלת הגוים‪.‬‬
‫החזון איש‪:‬‬
‫ואפילו העוכר ישראל הארור נוארדאו חברו פעם השיב החזו"א ז"ל לאחד שהיה ראוי לקבוע‬
‫ושותפו למשחית של הערצל ימחו שמותם ושם את יום ה' אייר לתענית‪) ,‬בשפה העברית דף כ'(‪.‬‬
‫זכרם‪ ,‬גם הוא ניגן אותו הניגון כמו רבני המזרחי‬
‫בתחילתם‪.‬‬
‫הגרי"ז מבריסק‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫ואילו שמענו בקול זעקת צדיקי הדור הקודם עוד המדינה היתה טריפה ואסורה באותה המידה‪,‬‬
‫בתחילת ניצנוץ הרעיון הטמא‪ ,‬בודאי היינו )אום אני חומה קונטרס ו אדר ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫מתקנים בזה את חטא העגל בשלימות ומזמן כבר‬
‫היינו בביהמ"ק ואוחזים כבר אחרי תחיית נשאלת השאלה אם כך מה קורה פה‪ ,‬עד היכן‬
‫המתים‪.‬‬
‫הגיעה ועד היכן עוד תגיע סמיות העינים רח"ל של‬
‫העולם החרדי‪.‬‬
‫פרק כא‬
‫האם אין גבול ואין הגבלה עד מה ועד כמה‬
‫והא לך מעט מזעיר מאזהרותיהם של צדיקי תסכימו לרעבני הערב רב לסחוב ולמשוך אתכם‬
‫הדור הקודם אודות הציונות והקמת מדינה‪.‬‬
‫באף הישר לשאול תחתיות ומתחתיו‪.‬‬
‫כידוע איך שהאדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זיע"א‬
‫הרבה להזהיר שאם תקום מדינה אז תיכף על כל‬
‫היהודים הדרים בארץ ישראל לברוח משם‪ ,‬וזה‬
‫לשון קודשו‪:‬‬
‫נאר עס קען חלילה זיין אז קודם ביאת המשיח‬
‫זאל מעשה שטן מצליח זיין און די רשעים וועלן‬
‫קריגן א ממשלה אין ארץ ישראל‪ ,‬איז א חוב אויף‬
‫יעדן יוד וואס ער מוז אוועקפארען פון זיין היים‪,‬‬
‫זאל ער פארן קיין אמעריקע אדער ערגעץ‬
‫אנדערש‪ ,‬נאר נישט קיין ארץ ישראל‪ ,‬אונטער די‬
‫ממשלה פון די רשעים‪ ,‬ווייל זייער ממשלה איז א‬
‫גרויסע סכנהיעדען יוד בגוף ובנפש‪) ,‬ילקוט‬
‫מאמרים אום אני חומה קונטרס ו'‪ ,‬ה' תשא י"ג‬
‫אד"ר תשי"ז דף מ"ה(‪.‬‬
‫)תרגום‪ :‬רק יכול להיות שלפני ביאת המשיח‬
‫מעשה שטן יצליח והרשעים יקבלו ממשלה על‬
‫ארץ ישראל‪ .‬חובה על כל יהודי ליסוע משם‪,‬‬
‫שיסע לאמעריקא או למקום אחר העיקר לא‬
‫להיות בארץ ישראל תחת ממשלת הרשעים‪ ,‬כי‬
‫משלתם היא סכנה גדולה לכל יהודי בגוף ובנפש(‪.‬‬
‫ובכן עמוד והזדעזע עמוד והתחלחל איך מהפכים‬
‫חסידי בעלזא דהיום את דברי ודרך צדיקי בעלזא‬
‫הקודמים והאמיתיים‪ .‬וזה לא רק בעלזא אלא‬
‫כמעט כל כולם של החסידויות והליטאים‬
‫והספרדים וכו' אוי ואללי להם מה מחכה עליהם‬
‫ביום הדין וביום התוכחה‪.‬‬
‫רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד מזהיר ואומר‪:‬‬
‫וכן בארץ הקודש הדבר ברור כשמש שתקיא‬
‫הארץ אותם כי היא פלטרין של מלך ואינה‬
‫מקיימת עוברי עבירה ומכל שכן עוברים‬
‫להכעיס‪ .‬אינני בא בזה לא לקלל ולא לברך אלא‬
‫כיון שהדברים כתובים בתורה על כרחינו‬
‫יתקיימו‪) ,‬קובץ מאמרים אומר אני מעשי למלך‬
‫סעיף ה(‪.‬‬
‫וארז"ל אין פורענות באה לעולם אלא בגלל‬
‫הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים‪ ,‬וכמו‬
‫שראינו בחורבן ביהמ"ק ובאיירופא וכו' ה' ירחם‪.‬‬
‫האם כך אכן הוא ציווי התורה לשמוע בקול‬
‫רבנים‪.‬‬
‫וא"כ מדוע אחז"ל אפילו יבוא אליהו ויאמר‬
‫שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו‪.‬‬
‫וא"כ מדוע השי"ת רצה לכלות את עם ישראל‬
‫במעשה העגל‪ ,‬הרי אהרן קדוש ה' הוא הוא‬
‫בכבודו ובעצמו ובמו ידיו עשה את העגל‪ ,‬כמ"ש‬
‫ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה‪.‬‬
‫א"כ טוב עשו אלו שעבדו את העגל כי הלכו‬
‫בתמימות ובביטול מוחלט אחר אהרן‪ .‬והשי"ת‬
‫עוד צריך לתת להם שכר בעבודתם את העגל‪.‬‬
‫ואילו את אלו שלא עבדו את העגל צריך להעניש‬
‫ולקעקע ביצתם על שהלכו נגד אהרן והחציפו‬
‫נגדו‪.‬‬
‫וכן טוב מאוד עשו אלו שעבדו את העגלים אשר‬
‫עשה ירבעם בן נבט‪ ,‬שהרי כל חכמי דורו היו‬
‫דומים לפניו כעשבי השדה וידע תורה המון המון‬
‫המון‪ .‬א"כ צריך לתת לעובדי עגלי הזהב אשר‬
‫עשה ירבעם שכר טוב בעמלם‪ .‬ומדוע ולמה‬
‫השי"ת העניש אותם‪ ,‬איפה הצדק‪ .‬הרי כתוב‬
‫בתורה ככל אשר יורוך‪ ,‬ולא תסור ואפילו אומר‬
‫לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין‪ ,‬וכל שכן מלך‬
‫ישראל ירבעם בן נבט שהומלך על פי נביא אמת‬
‫שמואל הנביא בשם ובציווי הקב"ה וכמעט קט‬
‫היה משיח כמו שמסביר הרמח"ל‪.‬‬
‫אז מה מצפים ממני אני האיש הקטן שבקטנים‬
‫והפחות והמאוס וכו'‪ ,‬מה דורשת התורה כלומר‬
‫הקב"ה ממני‪ ,‬וכי דורשת שאני אעמוד חוצץ‬
‫ואתנגד מול הררי עד של תורה ותפילה וקדושה‬
‫וכו' וכו' של ירבעם המלך וכל כל השרים וכל‬
‫הצדיקים והת"ח והלמדנים עוקרי הררי הרים‬
‫וטוחנים אותם זה בזה‪ ,‬ושאעמוד נגד כל עם‬
‫ישראל מילייאנים על גבי מילייאנים קדושים‬
‫וטהורים‪ .‬וכי מה נדרש ממני שאני הפחות מרבע‬
‫נמלה אעמוד מול כל הנ"ל ובמצח נחושה אעמוד‬
‫ואגיד לירבעם ולכל כולם כולם‪:‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עח‬
‫אתם כולכם טועים ומטעים ועובדי עבודה זרה ומה עם ועשית ככל אשר יורוך ולא תסור‪ ,‬וזקניך‬
‫ויאמרו לך של כל צדיקי הדור הקודם שזעקו‬
‫ואפיקורסים ורשעים וכו' וכו' ואני הצודק‪.‬‬
‫חמס ומרורות נגד הציונים והמזרחי והאגודה‪.‬‬
‫אני זה שבקושי יכול ליקח הסידור ולמלמל אלא מה הם כבר מתו‪ ,‬ומאידך דעת תורה‬
‫המילים הכתובות שם‪.‬‬
‫אמיתית נרמסת היום בריש גלי ע"י אלו הרבנים‬
‫והאדמו"רים שהרכיבו לראשם חרדי ימינו‪.‬‬
‫והתשובה היא כן‪ .‬כן וכן וכן וכן‪ .‬כך והרבה הרבה‬
‫אבל אלוקינו חי וקיים הוא‪ .‬וזאת התורה לא‬
‫יותר מיכך נדרש ממני ואני מחוייב לעשות‪.‬‬
‫תשתנה אפילו אם ינועו אמות הסיפים של כל‬
‫והדברים הללו עתיקים ומחוורים ליודעי ודורשי העולם כולו‪.‬‬
‫דעת האמת‪ .‬ומעורפלים ומטושטשים ומהופכין‬
‫לחלוטין לאלה ההולכים והחיים כמו כולם‪ ,‬כמו ומה עם הספה"ק ויואל משה שמלקט ומוכיח על‬
‫הרוב‪ ,‬כמו בעלי הכח והאגרופים והכסף פי פוסקים שלעבור על השלש שבועות יש לזה דין‬
‫וההשפעה‪ ,‬כמו שמפרסמים כתבי העת וכלי של עבודה זרה ויהרג ואל יעבור‪ .‬וזה חוץ מהעונש‬
‫הפרסום השונים‪.‬‬
‫שהבטיח לנו הקב"ה )מסכת כתובות קיא(‪:‬‬
‫וכמאמר רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‪:‬‬
‫כעת אין נבואה אבל המצפים לשולחן איזבל‬
‫ישנם לרוב‪ ,‬והם אוחזין ג"כ באותה שיטה כי אין‬
‫כדאי לשחות נגד הזרם בעת אשר אפשר לשחות‬
‫עמו‪ .‬וכבר קדמה תורה להודיענו כי בעיקבתא‬
‫דמשיחא פני הדור כפני הכלב‪ ,‬היינו שמסתכלים‬
‫להיכן הדור רוצה לילך ושמה הם רצים לפני הדור‬
‫כמנהג הכלב עם בעליו‪) ,‬מאמר "דברי חכמים‬
‫בנחת נשמעים"‪ ,‬נדפס בראשונה בקובץ‬
‫"שיעורים"‪ ,‬בראנאוויטש תרצ"ד‪-‬צ"ז(‪.‬‬
‫וממשיך רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד‪:‬‬
‫עניות דעת תורה גרמה שנשתבשו הדעות מאוד‬
‫גם אצל החרדים‪ ,‬וניקח דוגמא אחת מהרבה‪:‬‬
‫הקדוש בעל חפץ חיים ז"ל היה אומר‪) :‬תרגום‬
‫מאידיש( אנשים אומרים "יהודי חילוני" אני לא‬
‫מבין מיהו יהודי חילוני‪ ,‬חילוני הוא אכן אך לא‬
‫יהודי‪ ,‬והוא תרתי דסתרי אהדדי כי "יהודי אינו‬
‫חופשי והחופשי אינו יהודי"‪) ,‬קובץ מאמרים‪,‬‬
‫אומר אני מעשי למלך סעיף טז(‪.‬‬
‫ומסביר ר' אהראלע' ראטה זצ"ל שבימנו ירדה‬
‫פתאות לעולם‪ .‬כלומר משהו שגובל בתמהון‬
‫ובטיפשות‪.‬‬
‫הוא שהנביא זועק הוי האומרים לרע טוב ולטוב‬
‫רע‪ ,‬שמים אור לחושך וחושך לאור‪ ,‬מר למתוק‬
‫ומתוק למר‪.‬‬
‫ככה מצב החרדים בימינו‪.‬‬
‫עושים עצמם כמו לא שמעו ולא ראו אזהרת‬
‫רשב"י איך שיהיה המצב בעיקבתא דמשיחא‬
‫שיתרבו הערב רב ויחזרו להיות ראשי העם וראשי‬
‫ומחזיקי התורה רח"ל‪.‬‬
‫שמים ומרכיבים על ראשם מנהיגים ורבנים‬
‫שמדריכים אותם בהדיא וברור הפוך מדרך‬
‫התורה הישנה ומדרכי אבותינו ואימותינו הק'‬
‫אשר זכר לזה נשאר במאה שערים‪ ,‬ועליהם‬
‫מרכיבים מאמרים ועשית ככל אשר יורוך‪ ,‬לא‬
‫תסור‪ ,‬זקינך ויאמרו לך וזהו‪.‬‬
‫ובזה קוברים קבורת חמורים את התורה הק'‬
‫הנתונה מסיני‪ ,‬ויוצרים ובוראים תורה חדשה‬
‫תורת רבני הערב רב רח"ל‪.‬‬
‫ומה עם צאי לך בעקבי הצאן וכדרז"ל אם חדל‬
‫הרועה מלהנהיגך צאי בעיקבות הפסיעות של‬
‫הדורות הקודמים שרישומם עדיין ניכר‪.‬‬
‫אם משמרין אתם את השבועות מוטב ואם לאו‬
‫הריני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫השדה‪.‬‬
‫וכמו שכבר קיבלנו הקדמה בהריגת וטביחת‬
‫ושריפת שש מילייאן מאחינו באיירופא‪ ,‬וזה רק‬
‫עבור ההכנות להקמת מדינה‪ .‬ואוי וי מה שמחכה‬
‫עלינו עכשיו אחר שכבר קמה המדינה בהכשר‬
‫הרעבנים והאדמו"רים‪ ,‬וכולם אוכלים ומלקקים‬
‫האצבעות ונהנים מהעגל הציוני החדש שעשו‬
‫עבורם רעבני הערב רב לאמור‪:‬‬
‫מותר ומצוה וחובה להקים מדינה‪ .‬וחובה ומצוה‬
‫ללחום נגד הערבים‪ .‬וחובה רבתי על כל יהודי‬
‫הגולה לעלות לארץ ישראל ולעבור על כל השלש‬
‫שבועות בריש גלי‪.‬‬
‫אוי וי איזה טבח מחכה עלינו‪ .‬אוי מי יצילנו מי‬
‫יושיענו מי ימלטנו מי ישמע זעקתינו‪ .‬לאן נפנה‬
‫לאן‪ ,‬לאן ננוס לאן‪ .‬איפה נחביא את עצמינו את‬
‫נשותינו את ילדנו‪ .‬אי אי אי אוי ההרים פלו‬
‫עלינו אוי הגבעות כסונו‪ .‬אי אי אי וי וי וי זה‬
‫קרוב קרוב זה קרוב מאוד זה ממש בפינה‪ .‬אוי‬
‫לנו כי נולדנו‪ .‬אוי אוי מי יכול לסבול את מכת‬
‫הערב רב‪ ,‬מי יכול להילחם נגדם‪ .‬אוי אוי הם‬
‫לבשו כובעי ומלבושי רבנים ואדמור"ים וגדולים‬
‫ומרננים וקפצו על ראשינו‪ .‬אוי אוי בירור אחר‬
‫בירור צירוף אחר צירוף‪ .‬אוי אוי אוי מה יהיה‬
‫איתנו מה‪ ,‬מה ישאר מעם ישראל‪ .‬אי אי אי ה'‬
‫הושיעה‪ ,‬אוי כי באו מים עד נפש וכבר עברו את‬
‫הנפש‪ .‬אי אללי אי אי אללי באו בנים עד משבר‬
‫וכח אין ללידה אין אין אין כח אין מוח‪ .‬אוי‬
‫שיכורה ולא מיין אוי אוי אוי אבא אוי אבא‪ ,‬אוי‬
‫אימנו השכינה הק' כבר משתגעים אנחנו מרוב‬
‫צרות‪ .‬אי אימא אי קומי נא והכי וחבטי ראשך‬
‫בצעקות וייללות עבור גוזליך הנגזלים ממך‪ ,‬אוי‬
‫אימא העירי והקיצי את כל הצדיקים והצדיקות‬
‫בגן עדן וכולכם פלו והשתטחו לפני כיסא הכבוד‬
‫ובכו וייללו והתחננו עבורינו ואל תחזרו לגן עדן‬
‫עד ירחם ה' על השארית הנשארה הבזוזי דבזוזי‬
‫דבזוזי אוי אוי‪ .‬אולי יחוס על עניים ואביונים‬
‫אולי‪ .‬אולי ירחם ולא תאבד שארית יעקב‬
‫האומללים הגזולים והמצוצים עד לשד‬
‫עצמותיהם‪ .‬אנא ה' רחם נא הצל נא הושיעה נא‬
‫את בניך את אפרוחיך את מסכניך אי אי עיקבתא‬
‫דמשיחא‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת החסד לאברהם‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום‬
‫שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ימצא שם בארץ ישראל שבעת אלפים‬
‫מבני ישראל‪) ,‬מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫עט‬
‫ומה עם גזירת הגר"א שעד שיהיה בן חמשים כל שונים ולא עם פריצי בני עמנו המחבלים כרם ה'‬
‫אחד לא יזוז ממקומו לעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫צבקות‪) ,‬חלק או"ח יו"ד סי' א(‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת האי סבא קדישא רבי משה‬
‫יהושע לייעב דיסקין‪:‬‬
‫באחרית ימיו שמע על רוח הרעיון הלאומי שהחל‬
‫לפעם בקרב בית ישראל‪ .‬ובהבחינו ברגש קדשו‬
‫בסכנה החדשה גילגולה של ההשכלה‬
‫והרעפארם המרחפת על ישראל‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫כי סכנה איומה אשר כמוה לא נהיתה מרחפת‬
‫על שמי היהדות שבמשך הזמן עלולה ח"ו‬
‫לעשות שמות בכלל ישראל‪….‬וכי דעתו היא‬
‫שגדולי ישראל יתאספו מיד ויחרימו את‬
‫הציונים ויוציאום מכלל ישראל לגזור על פיתם‬
‫ולאסור החיתון בהם כמו שעשו חז"ל עם‬
‫הכותים‪) ,‬מרא דארעא דישראל כרך ב דף מג(‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת הגרי"ז מבריסק‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫המדינה היתה טריפה ואסורה באותה המידה‪,‬‬
‫)אום אני חומה קונטרס ו' אדר ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת רבי יהונתן אייבישיץ‪:‬‬
‫דכנסת ישראל צווחה באלה ובשבועה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ ,‬נגד קיבוץ‬
‫ישראלי‪ .‬באם שהכל נועדו יחדיו לילך לירושלים‬
‫וכל האומות מסכימים על זה אפילו הכי צווחה‬
‫שחלילה שתלך שמה‪) ,‬אהבת יהונתן ואתחנן(‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת המהר"ל מפראג‪:‬‬
‫דלא רק אם האומות מסכימים אסור לעבור על‬
‫השבועות‪ ,‬אלא אפילו אם האומות יכריחו אותם‬
‫על כך ומיסרין אותם ביסורים משונים וקשים‬
‫מאוד ומסרקין את בשרם במסרקות ברזל ואפילו‬
‫אם ירצו להמית אותם‪ ,‬אף על פי כן אסור להם‬
‫לעבור )אפילו( על אחת משלש שבועות‪) ,‬נצח‬
‫ישראל כד(‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת האור החיים הקדוש‪:‬‬
‫ואתכם אזרה בגוים‪ .‬יתבאר הכתוב על דרך‬
‫אמרם במסכת כתובות קי"א שהשביע ה' את‬
‫ישראל שלש שבועות‪:‬‬
‫אחד שלא יעלו בחומה פירוש ביד חזקה‪.‬‬
‫ואחד שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים כאן רמז לשני‬
‫דברים‪:‬‬
‫אומרו אזרה‪ -‬שלא יעלו בחומה‪.‬‬
‫ואומרו בגוים‪ -‬שלא ימרדו בגוים‪.‬‬
‫ואומרו והריקותי אחריכם חרב יתבאר על דרך‬
‫שאמרו שם וז"ל‪:‬‬
‫אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין‬
‫השבועה מוטב‪ ,‬ואם לאו אני מתיר את בשרכם‬
‫כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫והוא אומרו והריקותי אחריכם חרב‪ -‬שתהיה‬
‫חרב מרוטה לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי‬
‫בגוים כנזכר יהיה בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫השדה‪) ,‬ויקרא כו לג(‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת גדולי הדור הקודם והועתק‬
‫בתשובת הריב"א‪:‬‬
‫גם נאמין באמונה שלימה במה שאחז"ל )כתובות‬
‫קיא‪ (:‬אחת מן השבועות שהשביע הקב"ה את‬
‫ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪ .‬ואין אנחנו‬
‫רשאים לעשות שום פעולה לבוא אל המנוחה ואל‬
‫הנחלה גם אם יהיה לנו כפליים כיוצאי מצרים‬
‫שלופי חרב מלומדי מלחמה אין אנחנו רשאים‬
‫לעלות ולכבוש ארץ ישראל … ולא נתערב עם‬
‫ומה עם אזהרת הרמב"ם באיגרת תימן‪:‬‬
‫ולפי שידע שלמה המלך ע"ה ברוח הקודש‬
‫שהאומה הישראלית באורך זמן גלותה תפצר‬
‫להתנועע בלא עת הראויה ויאבדו בשביל זה‬
‫ויבואו עליהם צרות‪ ,‬והזהיר מלעשות זאת‬
‫והשביע האומה ואמר‪ ,‬השבעתי אתכם בנות‬
‫ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ .‬ואתם‬
‫אחינו אהובינו קבלו עליכם ולא תעירו את‬
‫האהבה עד שתחפץ‪ ,‬ובורא עולם במידת רחמים‬
‫יזכור לקבץ גלויות נחלתו‪.‬‬
‫ומה עם אזהרת הרה"ק מרוזין שהיה רגיל לומר‬
‫כי אין לנו אלא דברי בן מיימון באיגרת תימן‪.‬‬
‫ומה עם אזהרות הרמח"ל בספה"ק תפילות‬
‫לרמח"ל‪:‬‬
‫תפילה קי‪ -‬צריך להמתין שלא לעורר אהבה עד‬
‫שזה יתגלה בעולם שנאמר בו אם תעירו ואם‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪.‬‬
‫תפילה שמ"ט‪ -‬כתיב השבעתי אתכם בנות‬
‫ירשלים אם תעירו וגו' שלא לדחוק את הקץ‪.‬‬
‫תפילה שצ"ד‪ -‬ומי ששומר שכינתך… שלא‬
‫לדחוק את הקץ אלא להמתין שיתבשל הפרי…‬
‫תפילה תקי"א‪ -‬ומי שרוצה לדחוק את הקץ מצד‬
‫אותם ההרים נאמר בו כל הדוחק את השעה‬
‫השעה דוחקתו…מי שרוצה להתקרב מקלקל‬
‫ולא מתקן‪ .‬לפיכך נאמר לישראל אם תעירו ואם‬
‫תעוררו את האהבה עד שתחפץ‪ .‬ובמה השביענו‬
‫אלא בשם צבקות דכתיב השבעתי אתכם בנות‬
‫ירושלים בצבאות…‬
‫פרק כב‬
‫והא לך בקצרה דעת תורה נקיה ובהירה‬
‫ומצהירה של החפץ חיים אודות הקמת מדינה‬
‫)ע"פ מכתבים קי"ג קי"ד מהספה"ק דובב שפתי‬
‫ישנים‪ .‬נערך בדרך שאלות ותשובות‪ ,‬השאלות הם‬
‫מהמלקט והתשובות הם מילה במילה העתקה‬
‫מהמקור‪.‬‬
‫ש‪-‬מדוע מתנגד הח"ח לציונים ולמזרחים‪.‬‬
‫ת‪-‬בנוגע להציונים והמזרחים האמת היא שעד‬
‫עתה התנגדתי רק מצד האמונה והדת…אך הנה‬
‫זה עתה נתעוררתי ממקום גדול שהדבר נוגע גם‬
‫לפיקוח נפש ממש‪.‬‬
‫ש‪-‬איזה דין יש למחלל שבת‪.‬‬
‫ת‪-‬למחללי שבת בפרהסיא יש דין עובד עבודה‬
‫זרה‪.‬‬
‫ש‪ -‬כמה מאמרים מצא הח"ח נגד רעיון הקמת‬
‫מדינה‪.‬‬
‫ת‪-‬ואני סדרתי לפניהם )ה‪-‬לפני רבני המזרחי(‬
‫מאות מאמרים המדברים נגד רעיון זר הזה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אם יעלו הציונים לארץ ישראל‪.‬‬
‫ת‪-‬אם יעלו הציונים להארץ הם גרועים מגדודי‬
‫חיות ולסטים והם ישדדו את נשמותיהם ח"ו‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות הציונות‪.‬‬
‫ת‪-‬באתי בזה בקוצר אומר שהציונות אסורה לבא‬
‫בקהל‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי ישוב ארץ ישראל‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫ת‪-‬ראה הגהות מרדכי לבבא בתרא פרק א'‪ ,‬כי‬
‫פיקוח נפש גדול מישוב ארץ ישראל‪) .‬ה‪-‬אפילו ש‪ -‬מדוע נמנע הגר"א מלעלות לארץ ישראל‪) .‬ה‪-‬‬
‫בימי המרדכי שלא היה אז עליה בחומה המונית אפילו שלא היה אז עליה בחומה ולא היה אז זכר‬
‫ולא התגרות באומות ולא הקמת שלטון אלא להתגרות באומות(‪.‬‬
‫עליית יחידים ותחת השלטון הגויי שהיה אז ת‪-‬ואגב גררא אני מזכיר מה שנודע בשם מרן‬
‫בארץ(‪.‬‬
‫הגר"א‪ .‬הנה חז"ל אמרו עתיד הקב"ה להגביה‬
‫את ירושלים ג' פרסאות למעלה כדי שלא יוכל כל‬
‫ש‪-‬מה עשו הציונים כדי להבעיר הקרקע מתחת הרוצה לעלות יהיה עולה‪ ,‬אלא המזומנין לה יהיו‬
‫עולין‪ .‬ובדברי חז"ל אלה היתה למרן הגר"א‬
‫רגלי יהדות הגולה‪.‬‬
‫ת‪-‬הדבר נוגע גם לפקוח נפש ממש‪ ,‬כי אלה המניעה לבוא אל הקודש פנימה באמרו מי יודע‬
‫הציונים מדפיסים דברי שיטנה על אחינו כמו אם אני מן המזומנים לה ומהכדאים לעלות‪,‬‬
‫ואמתין עד בוא יום הגאולה ואפשר ירחם ה' גם‬
‫צוררים ושונאים היותר מסוכנים‪.‬‬
‫עלי‪.‬‬
‫ש‪-‬האם צריכים לפנות לגדולי העם להזהירם נגד‬
‫ש‪-‬עד איזה גיל גזר הגר"א שלא יהין אף יהודי‬
‫רעיון הקמת מדינה‪.‬‬
‫ת‪ -‬וטוב עושה כ"ת שפנה לגדולי עמנו והרחיב לעלות לא"י‪.‬‬
‫הדיבור על גודל הסכנה הכרוכה בזה‪ ,‬ולא עת ת‪-‬נודעת גזירתו של הגאון ר"ח מוואלאזין זצ"ל‬
‫בשם הגר"א שעד שיהיה בן חמישים כל אחד לא‬
‫לחשות הוא‪.‬‬
‫יזוז ממקומו ולא יעלה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה מציע הח"ח לעשות‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואם מחשבתם )ה‪-‬של רבני המזרחי( באמת ש‪ -‬מה מתמה הח"ח על המזרחי‪.‬‬
‫לטובת ישראל ימנעו את עצמם מכל הענין‪ ,‬ויהיה ת‪ -‬ואיך הציונים והמזרחים ישאו קול יחדיו‬
‫נעלה‪.‬‬
‫סוף לכל התוכחות והצרות שיצמחו מזה‪.‬‬
‫פ‬
‫ש‪-‬האם דין השלש שבועות חל או שמא פג‪ .‬ובפרט‬
‫שהאומות בוודאי עברו על שבועתם שלא‬
‫להשתעבד בישראל יותר מדאי‪ .‬ומה לגבי‬
‫השבועה שלא לעלות בחומה‪.‬‬
‫ת‪ -‬ולכאורה למה להאריך אחר שהאיסור מבואר‬
‫במסכת כתובות שלא לעלות בחומה משמע במתי‬
‫רב‪).‬ה‪-‬כלומר דין ותוקף השלש שבועות חל ושריר‬
‫וקיים למרות שמאז חורבן ביהמ"ק עד זמן הח"ח‬
‫הרבו מאוד האומות לעבור על שבועתם‪ ,‬ורבות‬
‫שבעה לה נפשינו הריגות ושמדיות רח"ל מי יספר‬
‫ומי ימלל(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה לגבי השבועות שלא לדחוק את הקץ ושלא‬
‫להתגרות באומות‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני בתומי אלך לחשוש שעבירה גוררת‬
‫עבירה‪ ,‬ואם יעברו חלילה על האיסור שלא‬
‫לעלות בחומה יעברו אחר כך על דחיקת הקץ‬
‫והמרידה באומות ח"ו‪ ,‬ויש לי צער להאריך בזה‬
‫כי כל הענין הוא ענין מרידה במלכות תוגרמה‪.‬‬
‫)ה‪-‬הטורקים ששלטו אז בארץ(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אודות המזרחי‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני דברתי על לב אחד מהמפורסמים בין‬
‫המזרחי בארצנו‪ ,‬ואמרתי לו שכל עשיותם נגד‬
‫התורה היא‪.‬‬
‫ש‪-‬איך היה נראה הח"ח בעיני זה הגדול‬
‫מהמזרחי כשהח"ח טען כנגדו שכל עשיות‬
‫המזרחי כנגד התורה‪.‬‬
‫ת‪ -‬והייתי בעיניו כמתעתע‪.‬‬
‫ש‪-‬מה ענה זה המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬באמרו שאין דרך אחר להיפטר מהגלות‪ ,‬ועד‬
‫מתי נייחל לגאולה בדרך נס‪.‬‬
‫)ה‪-‬ראה גם ראה דיבורי הכפירה והבלע של‬
‫המזרחי )ובעקבותם רעבנ י ימינו(‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעת הח"ח אם נקים מדינה‪.‬‬
‫ת‪ -‬ואני רמזתי בדברי איתו שאם נכנס לארץ‬
‫ישראל לפני בוא משיח צדקנו יש סכנה שהגלות‬
‫ירדוף אחרינו‪.‬‬
‫ש‪-‬האם ראשי המזרחי שומעים בקול גדולי הדור‪.‬‬
‫ת‪ -‬אבל נוכחתי שאין תקוה שישמעו‬
‫המשתדלים בקול אדירי התורה‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה מזהיר הח"ח את בני ישראל‪.‬‬
‫ת‪ -‬עלינו להזהיר את אחינו שישמרו מדרך זאת‬
‫המעוקשה‪.‬‬
‫ש‪-‬מה דעתו של הח"ח על הערצל ועל נוארדאו‬
‫ימ"ש‪.‬‬
‫ת‪ -‬שנודע ברבים שפלוני זה )ה‪ -‬הערצל ימח שמו‬
‫וזיכרו( כפר באלקי ישראל‪ ,‬והשני )ה‪ -‬נורדאו ימח‬
‫שמו וזיכרו( כסנחריב חרף מערכות אלקים חיים‪,‬‬
‫ומה להם לישראל ולארץ הקדושה‪.‬‬
‫ש‪-‬איך מתאר הח"ח את כתבי השיטנה שכתבו‬
‫הציונים ללבות השנאת ישראל בגולה‪.‬‬
‫ת‪ -‬בפרט וביותר אנחנו מצטערים ומודאגים ממה‬
‫שכתב כ"ת שהציונים במדינתם ובמדינת אשכנז‬
‫מתאמצים להבהב השנאה לישראל כדי שאחינו‬
‫יתמלאו פחד‪.‬‬
‫והארץ הזדעזעה תחתי כשקראו באזני דבריהם‬
‫וניכרת כוונתם‪ ,‬וממש הם מורים לשונאי ישראל‬
‫באצבע כזאת וכזאת תעשו ח"ו‪ .‬ורק השטן נתן‬
‫להם הרשות לשלוח פיהם ולשונם כי היהודים‬
‫מורדים באומות‪ ,‬ועוד ועוד דברים שקשה‬
‫להעלותם על הכתב‪ .‬ועליו )ה‪-‬על הערצל ימ"ש(‬
‫כתבו )ה‪-‬רבני המזרחי( שהוא מהיר בחכמה ומלא‬
‫אהבת ישראל רח"ל‪.‬‬
‫ש‪-‬מה פונה וקורא הח"ח לרבני המזרחי‪.‬‬
‫ת‪-‬למה לא ישמעו לקול גאוני ארצנו שעליהם‬
‫למשוך ידיהם מן הציונים‪.‬‬
‫ש‪-‬מה מזהיר הח"ח‪.‬‬
‫ת‪ -‬כל אשר יקרא את דברי הציונים יבין כי אף‬
‫נכרי הטוב שבטובים יהפך לנו ח"ו לרועץ‪.‬‬
‫ש‪-‬עד מתי אנו צריכים להיות משועבדים לעמים‪.‬‬
‫ת‪ -‬וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות‬
‫בגלות ומשועבדים לעמים‪.‬‬
‫)עד כאן מהספה"ק דובב שפתי ישנים מכתבים‬
‫קי"ג קי"ד(‪.‬‬
‫פרק כג‬
‫והא לך דעת תורה סולת נקיה מהחזון איש‪:‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פא‬
‫הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות חלקו עם‬
‫שאלתי ביחד עם חברי בענין ביעור הדגל הטמא הזייפנים‪ ,‬עם חדלי תבונה‪ .‬אם אין קיצוניות אין‬
‫של "הציונים" מעל בנין ישיבת פאנעוויז‪ ,‬השאלה שלימות‪.‬‬
‫היתה גם בענין הפסד ממון כשבירת הדלת‬
‫וכיו"ב‪ ,‬וענה‪ :‬אזעלכע שאלות פסק'נט מען אליין‪ .‬רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים כמכריזים‬
‫על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים‪ ,‬ומשאירים‬
‫)תרגום‪ -‬שאלות כאלה פוסקים לבד(‪.‬‬
‫בכל זה לעצמם זכותי ישראל נאמן באמונה‬
‫בזה שהגדולים לא הרשו לעלות לא"י תקנו חטא מספקת לתורה וד"ת‪ .‬ומרשים אנחנו לעצמנו‬
‫המרגלים‪.‬‬
‫להגיד מנקודת משפטי‪ ,‬כמו שאין באוהבי חכמה‬
‫אהבה למיעוטה ושינאה לרוב חכמתה‪ ,‬כן אין‬
‫בזה שכלל ישראל שונאים כ"כ למדינה ולציונים‪ ,‬באוהבי תורה ומצות אהבה לאמצעיות ושינאה‬
‫מתקנים העבירה של שינאת חינם שמזה נחרב לקיצוניות‪.‬‬
‫הבית‪ ,‬מפני שהם שונאים ע"פ תורה‪) ,‬משכנות‬
‫הרועים ח"ג א'קצח(‪.‬‬
‫כל יסודי האמונה י"ג העיקרים והמסתעפים‪,‬‬
‫המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות‬
‫הקלת חיבור להידועים )ה‪-‬לציונים( הוא מינות הקלות ושטף החיים תחת השמש‪ ,‬והכרתם‬
‫ממש‪ .‬ומאוד נצטערתי על הדבר… ורחוק הוא הבחירה והמתורצת והמושיטה דוקנות יתירה‬
‫מאוד משום קולא בנוגע לחיבור עמהם "אף לדבר באמונתם היא נועם הקיצוניות‪.‬‬
‫מצוה" וכש"כ בגרם חיזוק ידם או כבודם‪.‬‬
‫ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק‬
‫בשנת תשי"א ביום ה' אייר‪ ,‬ציוה החזון איש ז"ל קיצוניות מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה‬
‫להכריז בבית מדרשו כי אין אומרים היום תחנון בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי‪ ,‬ורק בחבלי‬
‫בגלל סנדקאות שנתכבד בה‪) ,‬כדי שלא לתת יחוס מה הם מתיחסים אליה‪.‬‬
‫מקום לטעות(‪.‬‬
‫והקיצונים לעומק נפשם בכל רצון היותר כביר‬
‫בשנה האחרונה שלו בה' אייר‪ ,‬נתכבד בשלש לחמלה על חדלי הקצה‪ ,‬לא ירחשו כבוד ויקר‬
‫סנדקאות ובכל זה ציוה לומר תחנון בבית לאלה מתנגדיהם‪.‬‬
‫מדרשו‪ .‬והסביר כי הוא עושה זאת כדי להוציא‬
‫מליבן של צדוקים ושלא יעיד מאן דהוא בעתיד והתהום המפסיק ביניהם כאשר נפגש במעשים‬
‫כי בבית מדרשו לא אמרו תחנון בה' אייר‪ ,‬ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות‬
‫ויעלים את הסיבה של הברית מילה‪.‬‬
‫וקטטות‪ ,‬יוסיף את הקרע לאין מרפא‪.‬‬
‫פעם השיב החזו"א ז"ל לאחד שהיה ראוי לקבוע‬
‫את יום ה' אייר לתענית‪) ,‬בשפה העברית דף כ'(‪.‬‬
‫עם כינונה של המדינה הציונית הורה החזו"א‬
‫להרב מ‪ .‬ש‪ .‬שאל ירשום אותו ואף לא את‬
‫הרבנית במרשם האוכלוסין ולא לסדר תעודת‬
‫זהוי עבור שניהם‪) ,‬משכנות הרועים ח"ג א'ר(‪.‬‬
‫הבינוניות שיש לה זכות הקיום היא מידת‬
‫הבינונים האוהבים את הקיצוניות ושואפים‬
‫אליה בכל משאת נפשם ומחנכים את צאצאיהם‬
‫לפיסגת הקיצוניות‪.‬‬
‫אבל מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצוניות‪.‬‬
‫חובת חינוכנו לקיצוניות‪.‬‬
‫סיפר ר' דוב אבראהאם )נמצא כעת בברוקלין(‪,‬‬
‫כשהיה פעם אחת אצל החזו"א בחדרו נכנס אחד‬
‫ומלא פיו תהלה והתפעלות על המדינה שרואים‬
‫בחוש שהוא אתחלתא דגאולה‪ ,‬והוסיף להרבות‬
‫לפניו דברים‪.‬‬
‫השיב לו החזו"א ‪ -‬תנו נא גמרא כתובות‪ ,‬ויקחו‬
‫גמרא כתובות‪ ,‬והראה לו בדף קי"א את אזהרת‬
‫הג' שבועות ואת העונש‪ ,‬ויאמר להאיש ההוא‪,‬‬
‫בראותו באצבעו על הענין ההוא ‪ -‬עס שטייט אז‬
‫מען וועט אזוי טיען וועט אזוי קומען‪ ,‬מען האט‬
‫אזוי געטיען און עס איז אזוי געקומען‪ ,‬און איהר‬
‫זאגט אז עס איז אתחלתא דגאולה‪) ,‬קונטרס‬
‫הסברה דף רכז(‪.‬‬
‫)תרגום‪-‬פה כתוב שאם עושים כך מקבלים כך‬
‫ואתה אומר זה אתחלתא דגאולה(‪.‬‬
‫הזיו של החינוך הוא לטעת בוז וגיעול נפש‬
‫להמתעוללים בקיצוניות‪.‬‬
‫אמנם לרוח הרותח בלב הנוער לא יבצר להוציא‬
‫משפט מרותח על האישים הפרטיים של‬
‫המתעוללים )בקיצוניות(…‬
‫אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים לא הצליחו‬
‫בשביל הזיוף‪.‬‬
‫החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות עורף‬
‫להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו …‬
‫ואת סוד הקיצוניות גזלו ממנו בהתעולל בה גם‬
‫הוריו ומוריו‪.‬‬
‫)עד כאן מהחזון איש(‬
‫החינוך לקנאות וקצוניות‬
‫מהחזון איש‬
‫)משכנות הרועים ח"ג א'רד(‬
‫כשם שהפשטות והאמת הם שמות נפרדות‪ ,‬כן‬
‫הקיצוניות והגדלות שמות נפרדות‪ .‬הקיצוניות‬
‫היא ההשתלמות על הנושא‪.‬‬
‫פרק כד‬
‫ש‪-‬מה לגבי הספרדים‪.‬‬
‫מ‪-‬על הספרדים לידע שכמו שנשתכחה דרך‬
‫הבעש"ט הק' כך נשתכחה דרך הספרדים‪ .‬ומה‬
‫שקוראים היום דרך ספרדים זה סילוף זיוף‬
‫והטעאה‪ .‬אפשר היה למצוא דרך אמיתית זו אצל‬
‫הרב אלעפאנדרי והרב יעקב מוצפי זצוק"ל‬
‫ודומיהם‪ ,‬אך לא אצל רבני ימינו כלל וכלל לא‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פב‬
‫הדרך היחידה שיש לספרדים וההצלה וההצלחה וגם מעט בלימוד התורה כאשר קראו מתוך ספר‪,‬‬
‫שלהם‪ ,‬היא ללמוד אידיש ולהידבק בדרכי וגם זה תיכף תירגמו הפסוק והענין לערבית‬
‫החסידים ודווקא היותר קיצונים כדוגמת מאה והמשיכו כל לימודם ודיבורם בערבית הקדושה‬
‫שערים ודומיהם‪ .‬ולקבל ולקיים את כל התקנות של היהודים‪ .‬וכך הנהיגו כל צדיקי הספרדים‬
‫ווהנהגות שלהם ושם לחנך את בניהם ובנותיהם‪ ,‬לעשות מאז חורבן ביהמ"ק עד חורבן היהדות‬
‫ומשם תיקחנה נשותיהם חברות וידידות כדי הספרדית ע"י רעבני הערב רב הספרדים דימינו‪.‬‬
‫ללמוד ממעשיהן ולא זולת‪.‬‬
‫והיום במקום הערבית הקדושה שהיתה מיוחדת‬
‫ומאידך להתרחק בפירוש ובגלוי מכול קבוצות רק ליהודים‪ ,‬אשר איננה כלל וכלל הערבית של‬
‫ואיחודים של ספרדים למיניהם על כל שם הגוים‪ ,‬הורישו לספרדים המסכנים את העברית‬
‫וחניכא דאית להו‪ ,‬ולהוציא את בניהם ובנותיהם הטמאה מטומאה בנ' שערי טומאה שהמציא‬
‫הטמא מטומא שורש פורה ראש ולענה בן יהודה‬
‫מבתי החינוך שלהם‪.‬‬
‫ימח שמו ושם זכרו ונימח זכורו מלהזכירו‪.‬‬
‫ועל הספרדים להפנות עורף לחינוך הקלוקל‬
‫שהחדירו בהם שינאה לאשכנזים בכלל ולחסידים ואת אותה הזונה השפה העברית הם מחבקים‬
‫הקיצונים בפרט‪ .‬שאלה הם בדיוק ההצלה רבני השמד הספרדים‪ ,‬ובה הם מלמדים את בני‬
‫ובנות ישראל בישיבות ותלמודי תורה הספרדים‬
‫היחידה והבודדה של הספרדים‪.‬‬
‫ובתי חינוך לבנות את התוה"ק‪.‬‬
‫ש‪ -‬כל כך הרחקת לכת ולקטול במחי יד את כל‬
‫מדריכי ומרכזי התורה הענקיים והאדירים של אוי ואללי להם כשיעמידו אותם למשפט ערומים‬
‫לפני הבית דין של מעלה‪ ,‬וישאלו אותם מה‬
‫הספרדים‪.‬‬
‫עוללתם לעדת הספרדים‪ ,‬מה עוללתם לטהורות‬
‫מ‪ -‬אשאלך‪ ,‬איפה היה לפני מאה שנה ספרדי והקדושות הבנות הספרדיות והאימהות‬
‫התמימות‪ ,‬איך קטעתם אותם ועוד בשם התורה‪,‬‬
‫מגולח‪.‬‬
‫כשהיה בא אצל הסבא קדישא מהרש"א מהתורה ומדרכי האימהות הספרדיות של פעם‬
‫אלעפאנדרי זיע"א אדם מגולח לדבר עימו היה שצניעותם וצידקותם ותמימותם נודעו לשם‬
‫מסב פניו ממנו באמרו הראיני את מראיך שיש ולתהילה ברחבי תבל והיתה מזעזעת שמים ושמי‬
‫לך צלם של יהודי ורק אח"כ השמיעיני את שמים‪.‬‬
‫קולך‪.‬‬
‫איך ביתקתם ושיסעתם וקרעתם לעיניהם את כל‬
‫ומרגלא בפומיה לומר על מגולחי זקן שיש להם הקדוש להם‪ ,‬ועוד לימדתם וחינכתם והפכתם‬
‫פנים בצורת אחוריים‪) ,‬מסעות ירושלים‪ ,‬חיות להם את כל המוח‪ ,‬שיתקו ודומו ואנו נוביל אתכן‬
‫בדרך חדשה לא שערוה אימותיכן‪ ,‬ונביא אתכן‬
‫אש אות מ'(‪.‬‬
‫למקום טוב למתחת לשאול תחתיות‪.‬‬
‫ובאבא סאלי כשלא היה לו מנין בעלי זקן התפלל‬
‫ביחיד אפילו בימים נוראים‪.‬‬
‫איפה היתה לפני מאה שנה ספרדיה מבלי שלש‬
‫ארבע מטפחות ועל כל זה שאל ארוך‪ ,‬וזה עוד‬
‫כשהיתה בבית‪ .‬כל שכן כאשר פעם או פעמים‬
‫בחודש שהיתה יוצאת מביתה היתה מתעטפת‬
‫עיטוף על גבי עיטוף ע"י בד באורך חמש עשרה‬
‫מעטער כעדותו של באבא מאיר בנו של באבא‬
‫סאלי זצוק"ל‪.‬‬
‫איפה היתה אישה ספרדיה מגלה שער ראשה‬
‫אצבע או אצבעיים מלפנים כמו ההדרכות‬
‫הקלוקלות שמכניסים להם היום‪ .‬שמא אשתו של‬
‫הבן איש חי או של האוחה"ק‪ ,‬והלא כל הספרדים‬
‫בלי יוצא מן הכלל קיבלו עליהם פסק רשב"י‬
‫שמזהיר‪:‬‬
‫תונבא תיתי לגברא דשביק איתתיה דתיתחזי‬
‫שערא חדא בביתה‪.‬‬
‫תרגום‪ -‬חץ וקללה יבוא לבעל שמרשה לאשתו‬
‫שיתראה לה שערה אחת בביתה‪.‬‬
‫והלא כל אישה ספרדיה פשוטה עד הדור הקודם‬
‫לא היתה חופפת ראשה לפני שתולה ומכסה את‬
‫כל הקירות מסביב בסדינים‪ .‬ואיפה זה מתקרב‬
‫להפקירות שמלמדים ומתירים ומדריכים אותן‬
‫רבנני ומרנני ושרנני התורה ואבירנני הרועים‬
‫הספרדים בימינו רח"ל רח"ל ימי וימש חושך‬
‫אופל וצלמות‪.‬‬
‫איפה השפה הערבית הקדושה שדברו בה כל‬
‫הספרדים מאז חורבן ביהמ"ק ולא העיזו‬
‫להשתמש בלשון הקודש‪ ,‬אלא אך ורק בתפילה‬
‫ועוד זאת תקבלו מאיתנו לשנוא את האשכנזים‬
‫המסריחים‪ ,‬תשנאו את החסידים תתרחקו‬
‫מהמאה שערים ודומיהם‪.‬‬
‫ומאידך תאהבו את מדינת השמד הציונית‪,‬‬
‫ותכבדו ותעריצו כל רב ואביר רועים באשר הוא‬
‫שם‪ ,‬אפילו אם חונק וקוטע אתכם מללכת‬
‫ולהתנהג בדרכי אימותיכן וזקנותיכן‪ .‬אלא‬
‫העיקר שבעיקרים שמעל הכל וגם מעל התורה‬
‫הוא שזה הרב והאביר רועים בין הוא או אביו או‬
‫אבי אביו‪ ,‬גופותיהם נולדו על אדמת אחת‬
‫מארצות מושבי הספרדים‪ .‬זו המעלה היא עלית‬
‫על כולנה ומכפרת אפילו על עוון העגל וכל שכן על‬
‫שאר חטאים וחסרונות‪.‬‬
‫ולא די שמדברים עברית וכמאמר רבי אלחנן‬
‫וואסערמאן הי"ד‪ :‬איוורית באיוורית )כלומר‬
‫עברית בעברית(‪ ,‬אלא עוד קיעקעו והשכיחו מהם‬
‫כל ההברה הספרדית‪ ,‬שאצל הספרדים יש חילוק‬
‫בהיגוי בין ג' דגושה ללא דגושה‪ .‬בין היגוי אות ו'‬
‫לאות ב' לא דגושה‪ .‬בהיגוי אות צ' ואות ק'‪.‬‬
‫וכמה היה נזעק אותו צדיק רבי יעקב מוצפי ע"ה‬
‫כשהיה שומע אחד מתפלל בעברית הטמאה היה‬
‫קם לעברו וכולו רותת ומרוגז היה זועק עליו למה‬
‫אתה מתפלל בעברית בשפה של הציונים‪.‬‬
‫ובחדא מחתא הורידו להם הבגד הארוך והצנוע‬
‫כל מקום לפי איך שהיה נקרא גלאביא וכדומה‪,‬‬
‫וכמאמר הגמרא מאי גלימה שהיא כגולם‪ ,‬כלומר‬
‫שזה כמו שק רחב ושלא רואים שום חיטוב‬
‫איברים‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פג‬
‫ובמקום זה הלבישו להם חליפה קצרה צבעים הרי אלפים ורבבות קינות לא יספיקו לסבר את‬
‫מצבעים שונים‪ ,‬וכמובן לא שכחו לחנוק ולקשור האוזן ולו מעט מן המעט מה עוללו לכם‬
‫לו למסכן הזה עניבה רקמה רקמתיים שלל ולנשותיכם ולבנותיכם ולבניכם רבנני ומרנני‬
‫צבעים לצוארי בחור ואברך ספרדי ממש ממש בן ואבירנני הרועים הספרדים‪.‬‬
‫תורה‪.‬‬
‫והכל הכל הכל הכל בשם הספרדיות עפרא‬
‫ובמקום הכיפה הרחבה שכיסתה כל הראש ועליה לפומייהו‪.‬‬
‫תרבוש או כמו בבבל כמו שיש תמונות‪ ,‬ומעל‬
‫הכיפה והתרבוש עוד כיסוי בד רחב כדוגמת והכל כל כך מהר וכ"כ הצליחו רח"ל עד שאין‬
‫אצל הספרדים אפילו הוה אמינא דהוה אמינא‬
‫הכיסוי התפור לגלאביא מאחור‪.‬‬
‫של קול מרידה ברבניכם ובמדריככם‪.‬‬
‫במקום כל ההוד וההדר הזה הלבישו להם כובע‬
‫בארסולינו אומלל כך שהבחור והאברך נראה אם מרננן ורבננן זה הוא ממוצא ספרדי הרי הכל‬
‫כשיר וכשורה‪ ,‬ולא משנה מה הקיא צואה‬
‫יותר "קאבוי" מאשר בן תורה שפל ברך‪.‬‬
‫והמינות והאפיקורסות שמוציא מפיו הטמא‪.‬‬
‫ובתוספת לזה גם קיצצו וגילחו הזקן לרוב בחורי‬
‫הישיבות‪ .‬ועתה הרי לך בחור בן תורה מושלם אי אללי עלינו על עקירת התורה הזו‪ .‬איפה‬
‫ממש חתן תורה‪ .‬ומחר או מחרתיים הוא כבר נשמע כדבר הזה אוי ההרים כסונו אוי הגבעות‬
‫יהיה ראש כולל‪ ,‬והרי לך התגשמות נבואת חז"ל פלו עלינו‪ .‬כבר הגענו לתחתית תחתית שער‬
‫החמישים של הטומאה‪ ,‬כבר נוגעים בריצפה של‬
‫פני הדור כפני הכלב רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫שאול תחתיות‪.‬‬
‫פרק כה‬
‫ועוד הולכים בכזו שאננות בכזו הרמת ראש בכזו‬
‫והא לך דוגמא איך פעם היו נוהגים הספרדים התרסה כלפי החסידים ממשיכי היהדות‬
‫בענין תגלחת הראש בכל ערב שב"ק‪ ,‬ולך ותשווה הצרופה כדוגמת מאה שערים‪ .‬בכזו גאוה סרוחה‬
‫בין זה לבין החינוך וההדרכות הקלוקלות שמרנני ודלוחה של גאוות העדה‪ ,‬כאילו לאיזה מעמד‬
‫הספרדים נותנים להם היום‪:‬‬
‫עילאי דעילאי הגיעו אוי אללי וי וי וי‪ .‬דבר כזה‬
‫)שאלה שצ"ו מהספה"ק תורה לשמה מבעל הבן יכול להיות רק בזמן סוף סוף עיקבתא דמשיחא‬
‫תוקף שער החמישים של הטומאה שאנו נמצאים‬
‫איש חי זיע"א(‪.‬‬
‫בו‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אם יש מצוה בתגלחת שער הראש אצל כל אדם‪,‬‬
‫ואם תימצא לומר דיש מצוה בתגלחת‪ ,‬האם ואם אחד מעיז להרים קול צווחה ואזהרה וזעקה‬
‫גילוח בתער עדיף או דילמא אפילו שלא בתער לא נגד המרננים המסיתים והמדיחים והמדביקים‬
‫את כל עדת הספרדים בלי יוצא מן הכלל בתוך‬
‫שנא‪.‬‬
‫גם האם יש טעם להקפיד לגלח כל שערות הראש תוקף תוקף תוקף טומאת הציונות הארורה‪ ,‬אשר‬
‫ולא ישארו שערה אחת הנה ואחת הנה‪ .‬יורנו כל כולם של צדיקי הספרדים של הדור הקודם‬
‫המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמים‪.‬‬
‫יצאו חוצץ בתוקף מלחמת חורמה נגד הציונים‪,‬‬
‫אז תיכף קופצים עליו מה אתה מעיז לדבר נגד‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ודאי יש מצוה בגילוח‪ .‬ובכתבי רבינו האר"י זצ"ל גדולי הדור אבירי התורה וכו' וכו'‪.‬‬
‫איתא כשהאדם מסתפר יכוין לקיים ב' מצוות‬
‫בפאת הראש אחת מכאן ואחת מכאן וחמש והתשובה היא‪ :‬בוודאי ובוודאי שמעיז‪ ,‬דיברתי‬
‫מצוות בפאת הזקן‪.‬‬
‫מדבר ואדבר‪ ,‬הכרזתי מכריז ואכריז‪ .‬ונקדש‬
‫גם עוד יש כפי כתבי רבינו האר"י זצ"ל‪ :‬העברת מלחמת חורמה נגדם עד רידתם עד ועד בכלל‪,‬‬
‫השער של הראש הוא צורך גדול‪ ,‬וסוד ענין זה ושלא ישאר מהם זכר ולא מהמונם ולא מהמהם‬
‫ולא מדיעותיהם ולא מספריהם ולא מכל אהדה‬
‫הגילוח הוא כמו סוד גילוח שער הלווים עיין שם‪.‬‬
‫והסכמה אליהם‪.‬‬
‫וא"כ מאחר שיש בגילוח שער ראש האדם מצוה‬
‫וסוד גילוח זה הוא כמו סוד גילוח הלוים‪ ,‬אלא ש‪-‬כל כך פתחת פיך לדבר נגדם‪.‬‬
‫שגילוח הלוים הוא מצוה וחיוב מן התורה וגילוח מ‪ -‬לפני שתקבל תשובה על שאלתך אמור לי‪ ,‬את‬
‫זה אינו מצוה וחיוב מן התורה‪ ,‬עם כל זה מאחר מי אנו מקללים שלש פעמים ביום בברכת‬
‫שיש בו מצוה מדברי חז"ל הא ודאי הגילוח בתער ולמלשינים‪.‬‬
‫עדיף‪ ,‬וצריך לדקדק שלא לגלח אלא בתער ולא ש‪ -‬את המינים והמלשינים‪.‬‬
‫במספרים‪ .‬ובכתבי רבינו האר"י זצ"ל יש כונה מ‪ -‬ומה אנו מקללים אותם‪.‬‬
‫ש‪ -‬כרגע יאבדו‪.‬‬
‫בגילוח התער שהוא שמות הקודש עיין שם‪.‬‬
‫מ‪ -‬האם אנו מבקשים עליהם שיחזרו בתשובה‪.‬‬
‫ובענין גילוח כל השער כולו‪ ,‬הנה ודאי יש להקפיד ש‪ -‬לא‪ ,‬אלא כרגע יאבדו ממש‪.‬‬
‫לגלח כל השערות ולא ישאר אפילו שער אחד‪ ,‬מ‪ -‬נכון והא לך לשון הרמב"ם בהלכות תפילה‪:‬‬
‫דהא איתא בגמרא דנזיר וכו'‪.‬‬
‫בימי רבן גמליאל רבו האפיקורסין בישראל והיו‬
‫מצרים לישראל ומסיתין אותם לשוב מאחרי ה'‪.‬‬
‫וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם‪ ,‬עמד‬
‫ע"כ מהספה"ק תורה לשמה של הבן איש חי‪.‬‬
‫הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה‬
‫אי אי אללי ספרדים אומללים כמה משכרים שאלה מלפני ה' לאבד האפיקורסין‪ ,‬וקבע אותה‬
‫ומשקרים אתכם‪ ,‬עד מתי ועד מתי תמשיכו בשנת בתפילה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל‪.‬‬
‫הדוב שלכם‪ ,‬תפתחו את העינים ותתבוננו‬
‫ותסתכלו ותעשו חשבונו של עולם מה מעוללים עתה אשאלך‪ ,‬אחר שעשו את העגל ומשה רבינו‬
‫לכם‪ ,‬וכמאמר רבי אלחנן וואסערמאן‪ :‬לעקור את ירד מההר‪ ,‬אם אהרן הכהן לא היה תיכף מודה‬
‫שעשה טעות ולא היה חוזר בו‪ ,‬אלא מתעקש‬
‫התורה בשם התורה‪.‬‬
‫שהעגל הוא טוב וכשר ונצרך לעם ישראל וכו' וכו'‬
‫סברות מסברות שונות‪ ,‬ענה ואמור מה היה צריך‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פד‬
‫לעשות לאהרן הכהן אחיו של משה רבינו ובנו ש‪ -‬נראים הדברים שחז"ל לקחו דווקא דוגמא‬
‫היותר קיצונית שמזה נבין שכל שכן פחותים‬
‫של עמרם‪.‬‬
‫ממנו שאל לנו לשמוע להם כשמשנים מהתורה‪.‬‬
‫ש‪ -‬אינני יודע‪.‬‬
‫מ‪ -‬אתה כן יודע‪ ,‬תענה בלי פחד‪.‬‬
‫מ‪ -‬צדקת‪ ,‬שבזה רצו חז"ל ללמד טועים בינה איך‬
‫ש‪ -‬כנראה לא היה צריך לשמוע בקול אהרן‪.‬‬
‫מ‪ -‬ראה את מורך ליבך ואת ויתורך על התורה על לנהוג כששומעים מאחד כשאומר לעשות נגד‬
‫חשבון הקב"ה‪ .‬האם רק כנראה‪ ,‬ולא בודאי התורה‪ ,‬אפילו הוא גדול בתורה כמה שיהיה‪ .‬ולכן‬
‫חז"ל אחזו הדוגמא היותר מופלגת שרק יכולה‬
‫ובודאי‪.‬‬
‫להיות‪ ,‬שאפילו יבוא אליהו הנביא הזה שהוא‬
‫ש‪ -‬ובכן כן בודאי‪.‬‬
‫מ‪ -‬תשואות חן לך‪ .‬הרי בפחדך זה אתה רק מגלה הכי הרבה שניגלה ולומד עם צדיקים בעוה"ז‪ ,‬ועד‬
‫כמה השפעת ההמון והסביבה גדולה ומכריעה כדי כך שכל דבר שנשאר לחז"ל בספק ואיבעיא‬
‫ועוברת את הציות לתורה‪ .‬וכמאמר שאול בחיר משאירים בתיק"ו‪ ,‬ראשי תיבות תשבי יתרץ‬
‫ה' על שלא הרג את אגג וכו' ורק אחר ששמואל קושיות ואיבעיות‪.‬‬
‫הוכיחו והודיעו שנקרעה ממנו המלכות רק אז‬
‫ועכ"ז כשזה אליהו התשבי אומר הפוך מהתורה‪,‬‬
‫הודה והתודה ואמר כי יראתי את העם‪.‬‬
‫הרי החובה מוטלת על כל אחד לעמוד מולו בעזות‬
‫הרי לא רק זו אלא אף זו‪ ,‬אלא שהיה צריך ליקח דקדושה ולנגד לו ולסרב לו בכל תוקף בלי שום‬
‫חרב ולשסע את אהרן הכהן לגזרי גזרים‪ ,‬למרות ויתור‪ ,‬ולא להגיד מה אני ומה חיי לא תורה ולא‬
‫כל היחוס שלו הן מצד עצמו הן מצד אביו הן מצד מצוות לא תפילה ולא מעשים טובים רק שק‬
‫אימו הן מצד אחיו הן מצד אחותו‪.‬‬
‫מלא עבירות ופגמים אין בי מתום וכו' וכו'‪.‬‬
‫ועוד אשאלך‪ ,‬אם אהרן הכהן לא היה חוזר בו‪,‬‬
‫ועוד נניח שלא היה אפשרות להרוג אותו‪ ,‬האם‬
‫היה צריך להתחבר אליו וללמוד את ספריו‬
‫ולשמוע דרשות שלו אפילו שלא מענין העגל רק‬
‫זירוז על לימוד התורה הק' וכו'‪ ,‬ולדבר בשבחו‬
‫ולהזכיר דברי תורה בשמו ולדבר אליו ועליו‬
‫בכבוד‪ ,‬ולהגיד עליו מרנן ורבנן שר התורה אביר‬
‫הרועים פאר הדור מלוב"ן בנן של קדושים וכו'‬
‫וכו' אתה יודע מה השקר שהולך היום‪.‬‬
‫ש‪ -‬הנראה שהיה צריך לנהוג בו הפוך מכל מה‬
‫שתארת‪.‬‬
‫מ‪ -‬שוב פעם הפחד והיראה דסיטרא אחרא‪ .‬אתה‬
‫אומר רק הנראה כאילו שיש קצת מקום לצודד‬
‫לכיוון אחר‪.‬‬
‫ש‪ -‬אתה צודק הנני מודה בטעות‪.‬‬
‫מ‪ -‬זה לא טעות כמו טעות בשיקול דעת או בהבנה‬
‫וכדומה‪ .‬אלא אתה פשוט שבוי ושטוף מוח ביד‬
‫אלה שמלעיטים אותך בוקר צהרים וערב‪ ,‬ימים‬
‫ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת‪ ,‬בלי‬
‫שום שום הפסקה מתופפים ומכריזים לך‪:‬‬
‫שאלה ורק אלה הם הם המרנן והאדמו"רים‬
‫והרשכבה"ג וצדיקי הדור ושרי תורה ואבירי‬
‫הרועים ופוסקי הדור‪ ,‬ומהם לא תזוע ושאין לך‬
‫מידה טובה מהם ועוד ועוד אין קץ לדברי רוח‪.‬‬
‫ואתה הוא האשם היחידי‪ ,‬ואתה תשלם טבין‬
‫ותקילין על הכל כי אתה מסכים להיות מולך‬
‫שולל אחריהם‪.‬‬
‫פרק כו‬
‫ונעבור עתה לשאלה אחרת‪.‬‬
‫מי מהצדיקים בעולם העליון שהכי ידוע שנגלה‬
‫לצדיקים בעולם הזה‪.‬‬
‫ש‪ -‬כמובן‪ ,‬אליהו הנביא‪.‬‬
‫מ‪ -‬והבה ונשמע ביחד מה חז"ל לימדו אותנו‬
‫)יבמות קב(‪:‬‬
‫אפילו אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין בסנדל‬
‫אין שומעין לו‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה וכי זה יפה להגיד ככה על אליהו‬
‫הנביא וכי יש הוה אמינא שיאמר הפוך מהתורה‪.‬‬
‫ש‪ -‬בוודאי לא‪.‬‬
‫מ‪ -‬אם כן מדוע נקטו חז"ל דווקא כזו דוגמא‬
‫וכזה לשון‪.‬‬
‫ש‪ -‬אני מסכים איתך אך הדרן לקושיא אחרת‪,‬‬
‫מה שאתה ושכמותך אומרים שזה עבודה זרה‬
‫מינות וכפירה ויהרג ואל יעבור‪ ,‬הרי אחרים שהם‬
‫הרוב המוחלט אומרים ממש הפוך‪ ,‬שזו מצוה‬
‫שאין כמוה בימינו וחובת השעה וכו' וכו'‪ .‬ועתה‬
‫מי מפיס מיהו הצודק ומי המשקר או לכל הפחות‬
‫טועה‪ .‬אדרבה אם יש תשובה ענה ונראה מה‬
‫בפיך‪.‬‬
‫מ‪ -‬מענה לקושיא הזאת כבר קיבלת בכלליות‬
‫בהקדמה לשיחה זו‪ ,‬אך נחזור על כמה נקודות‬
‫עיקריות‪:‬‬
‫א‪ -‬הספה"ק והנכבד ויואל משה אשר כתב רבן‬
‫של כל בני הגולה הוא הרביז"ל מסאטמאר‬
‫זיע"א‪ ,‬מונח בקרן זוית כבר חמישים שנה‬
‫והגדולים והקטנים טורחים ומצליחים מאוד‬
‫מאוד לסבב ולבלבל ולטשטש והעיקר שימשיך‬
‫להעלות אבק ואבק ואבק ואם היה אפשר גם‬
‫חלודה היה עוד יותר טוב להם‪ ,‬פשוט דממה‬
‫דממה ושוב פעם דממה‪.‬‬
‫ויש שם עשרות הוכחות מש"ס ופוסקים‪,‬‬
‫להראות באצבע שכל הענין של מדינה ועליה‬
‫בחומה ומלחמה עם הערבים זה עבודה זרה‬
‫ומינות‪ ,‬אשר דינם הפשוט ללא עוררין ומבלי‬
‫שום אפשרות לזוז ימינה או שמאלה הוא לא‬
‫פחות מאשר יהרג ואל יעבור‪.‬‬
‫וכל אדם‪ ,‬בין איש בין אישה אפילו אם רק‬
‫מסכימים גרידא במחשבתם על זה שתהיה‬
‫מדינה‪ ,‬וכל שכן אם מרוצים שיש מדינה‪ ,‬וכל‬
‫שכן וכל שכן אם הולכים לבחירות הטמאות‪ ,‬הרי‬
‫הם עוברים הן על ידי עצמם הן על ידי באי כוחם‬
‫ושלוחו של אדם כמותו‪ ,‬היושבים בקובת הזונים‬
‫והזונות המינים והאפיקורסים המסיתים‬
‫והמדיחים וכו' וכו' הנקרא בלשונם הטמא כנסת‬
‫המינים‪ ,‬בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש‬
‫כפשוטו על מליאנים עבירות‪ ,‬אשר כל אחת‬
‫בנפרד דינה יהרג ואל יעבור ממש‪.‬‬
‫ב‪ -‬עוד כותב שם מושיען של ישראל זיע"א‪,‬‬
‫שאפילו אם יקום מאן דהוא ויצליח להפריך את‬
‫כל כולם של הררי ההוכחות שיש שם‪ ,‬אך תישאר‬
‫לו רק הוכחה אחת ויחידה שלא הצליח להפריך‪,‬‬
‫הרי החובה מוטלת על כל אחד ואחד אפילו אם‬
‫הוא רב רבנן וזקנו עד הריצפה ומספר חסידיו‬
‫ותלמידיו ושומעי ליקחו מגיע לרבבות ומאות‬
‫אלפים ויותר‪ ,‬הרי גם הוא וכל כולם של חסידיו‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פה‬
‫ותלמידיו מחוייבים על פי תורת משה רבינו ולהקים קיבוץ הבעש"ט בסמוך ונראה לקיבוץ‬
‫לכופף ראשם כאגמון לפני הויואל משה ולשמוע חפץ חיים‪ .‬ואחר סיום הקמת הקיבוץ היה הולך‬
‫בקולו ואפילו רק בגלל אותה הוכחה אחת ויחידה לשדה קוצים וברקנים ומגלגל גופו ערום על‬
‫קוצים וחרולים לחרטה ותשובה וכפרה על שכמה‬
‫שנשארה שלא הצליחו להפריך‪.‬‬
‫וכמה פעמים מנע ועיכב את תלמידו רבי נחמן‬
‫מה עוד שעד היום שזה כבר יובל שנים שהויואל מהורדענקא ז"ל מלעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫משה עומד ומכריז ברמה וזועק ובוכה ומוכיח‪ ,‬לא‬
‫הצליח אף אחד מכל המאות ואלפים רבנים ועל מאמר הגרי"ז מבריסק‪:‬‬
‫אדמו"רים שרי תורה אבירי רועים ראשי ישיבות אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫ות"ח אשר כן מחזיקים עם המדינה ועליה בחומה ה"מדינה" היתה טריפה ואסורה באותה‬
‫והתגרות באומות‪ ,‬או בקיצור שכן מסכימים המידה‪) ,‬אום אני חומה קונטרס ו' אדר ניסן‬
‫לעבור ועוברים על השלש שבועות ומסיתים עוד תשכ"ט(‪ .‬בודאי ובודאי שרבני וגדולי האגודה לא‬
‫תמימים ותמימות לעבור עליהם‪ ,‬הרי אף אחד היו עוברים בשתיקה‪ ,‬והיו מפרסמים בהמודיע‬
‫מהם לא הצליח להפריך אף הוכחה אחת ויחידה בשם כל הגדולים והקטנים הם ונשיהם בניהם‬
‫משם‪ .‬ולו רק זה לבד היה מספיק לכל אחד ובנותיהם חמותיהם דודותיהם וזקנותיהם את‬
‫להבחין מי המשדלו לשמור תורת משה ומי הגרי"ז מבריסק ברשימת המנודים‪ ,‬כלומר יחד‬
‫עם מאה שערים‪.‬‬
‫המסיתו לעבור על תורת משה‪.‬‬
‫ג‪ -‬הא לך זמן כמה שרק תרצה‪ ,‬ותמצא אפילו רק‬
‫רב אחד או פוסק או מפרש גמרא או תנ"ך או כל‬
‫צדיק שהוא שעמד לישראל מאז היות עם ישראל‬
‫לגוי עד דורינו‪ ,‬שכן מתיר לעבור על אפילו רק על‬
‫אחת משלש שבועות אף כי על שלשתם‪ ,‬ואפילו‬
‫שמתיר לעשות זאת רק באיזה מצב הכי דחוק‬
‫כגון גזירת שמד והריגות ורדיפות עד הנפש ויסורי‬
‫מות כפשוטו ה' ירחם‪.‬‬
‫וזולת ש"ץ ורעבני ומסיתי ומדיחי ימינו‬
‫הנקראים בשקר והטעיה בשם גדולים‬
‫ואדמו"רים ופוסקים אדירי ופארי הדור שרי‬
‫תורה ואבירי רועים מלוב"נים וכו' וכו' לא חסר‬
‫שמות ותוארים מרקיעי שחקים‪ ,‬ממש העתקה‬
‫מדוייקת כמו בזמן חורבן ביהמ"ק‪ ,‬וחוץ מהם לא‬
‫תמצא אף אחד שמתיר או קצת מצודד שבמצב‬
‫כזה או כזה השבועות לא כ"כ חלות ומותר אפילו‬
‫באופן ארעי וחלקי לעבור עליהם משום פיקוח‬
‫נפש וכדומה‪.‬‬
‫עד ועד בכלל שהיה חוזר בו ומתחיל ללמוד דף‬
‫היומי ופרק חפץ חיים כל יום ויושב בשקט בלי‬
‫מחאה תריסר שנים תמימות‪ ,‬ואז שבעה גדולים‬
‫ולידם מימין ומשמאל שבעה קטנים ושבעה‬
‫קטנות‪ ,‬בודקין אותו שבעה פעמים רצופים‬
‫ושבעה לסירוגין ואח"כ שבעה פעמים למפרע אם‬
‫אומר על הן הן ועל לאו לאו ומקבל עליו דברי‬
‫חברות האגודה בשלימותם‪ ,‬או אז נחשב ומוכתר‬
‫ומפורסם בהמודיע וכת דיליה כדלהלן‪:‬‬
‫לגדול ולא לקטן‪.‬‬
‫למלוב"ן ולא למושח"ר‪.‬‬
‫לשלנו ולא לשלהם‪.‬‬
‫לזקניך ויאמרו לך ולא לבנין ילדים סתירה‪.‬‬
‫למפואר ולא למעופר‪.‬‬
‫למרנן ורבנן ולא לעם הארץ‪.‬‬
‫לשר תורה ולא לעבד ניקלה‪.‬‬
‫לאביר רועים ולא לכבש או עז‪.‬‬
‫לראש ולא לזנב‪.‬‬
‫ומצורף קונטרס ילקוט חיוב שלש שבועות‬
‫מעשרות ומאות צדיקים הקרובים והרחוקים‬
‫וכולם מתנבאים בסגנון אחד‪:‬‬
‫אי תורה אי תורה הקדושה תורת ה' מה עוללו‬
‫ומעוללים לך‪.‬‬
‫איסור מוחלט איסור מוחלט איסור מוחלט‬
‫לעבור אפילו על אחת משלש שבועות ואפילו רק‬
‫למען להציל אלפים ורבבבות מפיקוח נפש ומוות‬
‫ודאי רח"ל‪.‬‬
‫ולשיטת ועקמומיות רעבני הספרדים דימינו אם‬
‫האוהח"ק היה קם עכשיו לתחיה‪ ,‬הרי דבר‬
‫ראשון שהיה עושה זה לעקור ולמחוק מכל‬
‫החומשים עם פירוש אוהח"ק את מה שכתב‬
‫בפירושו על הפסוק ואתכם אזרה בגוים‪ ,‬וזה‬
‫לצערו ולדאבון ליבו מה שכתב שם‪:‬‬
‫ומתן עונשן בצידן‪ ,‬אם משמרים אתם את‬
‫השבועות מוטב ואם לאו הריני מתיר את בשרכם‬
‫כצבאות וכאיילות השדה‪ .‬וכמו שקיבלנו‬
‫מיקדמה שש מילייאן שנהרגו במיתות משונות‬
‫בחורבן באיירופא וזה רק עבור הכנות והקדמות‬
‫להקים מדינה‪ .‬ומה מחכה לנו ומה מבשלים לנו‬
‫רעבני ימינו אוי וי אוי וי וכמובן הכל בשם‬
‫התורה רח"ל‪.‬‬
‫ומטעים העמך כולל הבני תורה שזוהי דרך‬
‫הספרדים ושזוהי דרך הליטאים ושזוהי דרך‬
‫החסידים‪ ,‬ושכך ח"ו דגלו כל צדיקי הדור‬
‫הקודם הספרדים הליטאים והחסידים ח"ו‬
‫רח"ל‪ ,‬וככה משגעים את עם ישראל אוי ואללי‬
‫לנו‪.‬‬
‫פרק כז‬
‫ובוודאי לדעת התורא המהופכת שלהם‪ ,‬אם היה‬
‫הבעש"ט הק' חי היום היה ח"ו רץ וחובש כובע‬
‫"טמבל" ומעמיס על שיכמו "טוריה" והיה הולך‬
‫עם החלוצים ובראשם החלוצות לבנות ולנטוע‬
‫יתבאר הכתוב על דרך אמרם במסכת כתובות‬
‫קי"א שהשביע ה' את ישראל שלש שבועות‪:‬‬
‫אחד שלא יעלו בחומה‪ ,‬פירוש ביד חזקה‪.‬‬
‫ואחד שלא ימרדו באומות העולם‪.‬‬
‫והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים‪ ,‬כאן רמז לשני‬
‫דברים‪:‬‬
‫אומרו אזרה‪ -‬שלא יעלו בחומה‪.‬‬
‫ואומרו בגוים‪ -‬שלא ימרדו בגוים‪.‬‬
‫ואומרו והריקותי אחריכם חרב יתבאר על דרך‬
‫שאמרו שם וז"ל‪:‬‬
‫אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין‬
‫השבועה מוטב‪ ,‬ואם לאו אני מתיר את בשרכם‬
‫כצבאות וכאילות השדה‪.‬‬
‫והוא אומרו והריקותי אחריכם חרב‪ -‬שתהיה‬
‫חרב מרוטה לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי‬
‫בגוים כנזכר‪ ,‬יהיה בשרכם כצבאות וכאילות‬
‫השדה‪) ,‬ויקרא כו לג(‪.‬‬
‫ולשיטתם הטמאה ברור כשמש שאם היה‬
‫המהר"ל מפראג קם היום לתחיה לא היה נח ולא‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫שוקט עד שעושה תשובה באסיפת עם רבתי על‬
‫למה לא זועקים חמס ושוד ושבר נגד כל כולם‬
‫מה שהעיז להניף ידו ולכתוב‪:‬‬
‫של הרעבנים והאדמו"רנים הציונים‪.‬‬
‫דלא רק אם האומות מסכימים אסור לעבור על למה לא קמה מרידה רבתי נגדם‪.‬‬
‫השבועות‪ ,‬אלא אפילו אם האומות יכריחו אותם למה מכבדים רעבני ערב רב‪.‬‬
‫על כך ומיסרין אותם ביסורים משונים וקשים למה לא שואלים וחוקרים אותם‪ :‬זאת מנין לכם‬
‫מאוד ומסרקין את בשרם במסרקות ברזל‪ ,‬להתיר השלש שבועות‪.‬‬
‫ואפילו אם ירצו להמית אותם‪ ,‬אף על פי כן אסור מדוע לא טוענים נגדם לאיזה מדריגה שחורה‬
‫להם לעבור )אפילו ( על אחת משלש שבועות‪ ,‬משחור הבאתם את צניעות נשותינו ובנותינו‪.‬‬
‫מי מתיר לכם ללמוד אצלם‪.‬‬
‫)נצח ישראל כד(‪.‬‬
‫מדוע לא לוקחים דוגמא איך להיתנתק ולברוח‬
‫וכן כל הצדיקים בזמן הריב"א שהרימו ידם מהם יותר מבורח מהארי מהמעשה דלהלן‪:‬‬
‫לחתום על כל קורא זועק לאמור‪:‬‬
‫גם נאמין באמונה שלימה במה שאחז"ל )כתובות הגאון רבי משה לייעב שניידער זצ"ל תלמידו‬
‫קיא‪ (:‬אחת מן השבועות שהשביע הקב"ה את המקורב של החפץ חיים פנה פעם לרבו החפץ‬
‫ישראל שלא ימרדו באומות העולם‪ .‬ואין אנחנו חיים בשאלה אודות בן דודו שלומד בישיבתו של‬
‫רשאים לעשות שום פעולה לבוא אל המנוחה ואל ריינעס ימ"ש מיסד המזרחי ורבה של העיר‬
‫הנחלה גם אם יהיה לנו כפליים כיוצאי מצרים לידא‪ .‬והשאלה שהוא מסופק עד כמה צריך‬
‫שלופי חרב מלומדי מלחמה אין אנחנו רשאים למסור נפשו להשתדל כדי להוציא את בן דודו‬
‫לעלות ולכבוש ארץ ישראל וכו'‪ .‬ולא נתערב עם משם‪ .‬הח"ח לא בושש לענות לו ושלח לו תשובתו‬
‫שונים ולא עם פריצי בני עמנו המחבלים כרם ה' ע"י חתנו הג"ר צבי הירש לעוינסאן זצ"ל‪ :‬אפילו‬
‫צבקות‪) ,‬תשובת הריב"א חלק או"ח יו"ד סי' א(‪.‬‬
‫בשב"ק אפשר ליסוע לשם ולהוציאו‪) ,‬מאיר עיני‬
‫ישראל ח"ב ‪.(468‬‬
‫הרי לשיטת אדמו"רנני ומרנני ימינו‪ ,‬אין זה מן‬
‫הסתם‪ ,‬אלא בוודאי וברור כשמש שהיו כולם מדוע לא לומדים ומבררים בלי פחד ובצורה‬
‫אצים רצים לבתי דפוס להדפיס ולפרסם קול נוקבת את הסוגיא של תוקף איסור השלש‬
‫שבועות‪ ,‬שפירושם איסור עליה המונית לארץ‬
‫קורא הפוך ח"ו‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬איסור הקמת מדינה‪ ,‬ואיסור מלחמה‬
‫ורבי יהונתן אייבישיץ ז"ל שאמר‪:‬‬
‫בערבים ובכל אומה שהיא‪ ,‬אלא עלינו להיות‬
‫דכנסת ישראל צווחה באלה ובשבועה אם תעירו כפופים ונשלטים על ידיהם ולשלם להם מיסים‪,‬‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ נגד קיבוץ וכמאמר החפץ חיים‪:‬‬
‫ישראלי‪ ,‬באם שהכל נועדו יחדיו לילך לירושלים וידעו אחינו שעד זמן המשיח ניתנו להיות בגלות‬
‫וכל האומות מסכימים על זה אפילו הכי צווחה ומשועבדים לעמים‪) ,‬דובב שפתי ישנים מכתב‬
‫קי"ד(‪.‬‬
‫שחלילה שתלך שמה‪) ,‬אהבת יהונתן ואתחנן(‪.‬‬
‫מי התיר לכם לדבר לשון קודש וכל שכן עברית‪,‬‬
‫שמאז חורבן בית המקדש כל כולם של רבותינו‬
‫וכן החסד לאברהם שאמר‪:‬‬
‫דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום ואבותינו בלי שום יוצא מן הכלל כולל רשב"י‬
‫שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גלויות לארץ והחבריא שלו אסרו על עצמם‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬ימצא שם בארץ ישראל שבעת אלפים איפה התורה של הבני תורה‪.‬‬
‫אלא מה‪ ,‬הקושיא היא התירוץ‪:‬‬
‫מבני ישראל‪) ,‬מעין שלישי נהר כב(‪.‬‬
‫שרובם ככולם של הבני תורה בימינו הם בעצמם‬
‫וכן הגר"א שגזר שעד שיהיה בן חמשים כל אחד ערב רב‪ ,‬ומצא מין את מינו את רעבני הערב רב‬
‫לא יזוז ממקומו לעלות לארץ ישראל‪) ,‬דובב והתחברתם עימהם שהם כיוצא בכם ואתם‬
‫כיוצא בהם‪ .‬וכמאמר הצאנזער רב זיע"א‪:‬‬
‫שפתי ישנים מכתב קי"ד(‪.‬‬
‫פו‬
‫וכן האי סבא קדישא רבי משה יהושע לייעב‬
‫דיסקין זצ"ל שהזהיר ואמר‪:‬‬
‫כי דעתו היא שגדולי ישראל יתאספו מיד‬
‫ויחרימו את הציונים ויוציאום מכלל ישראל‬
‫לגזור על פיתם ולאסור החיתון בהם כמו שעשו‬
‫חז"ל עם הכותים‪) ,‬מרא דארעא דישראל כרך ב‬
‫דף מג(‪.‬‬
‫הרי לשיטת רעבנני וגדולנני וקטנני ימינו בודאי‬
‫כל הצדיקים הנ"ל בוכים בשמים ללא הפוגה‬
‫ומתחננים שתינתן להם רשות לחזור לעולם הזה‬
‫כדי למחוק מכל הספרים הקדושים את דבריהם‬
‫הנ"ל שאמרו‪ ,‬ומאידך לחדש ולהתאים דבריהם‬
‫לרעבני האגודה והשס ושאר המרעין בישין אוהבי‬
‫ובוני מגדל בבל הציוני‪.‬‬
‫אוי וי דור מהופך מהופך מהופך מהופך‪ .‬אי אי‬
‫כמה האמת תהא נעדרת‪ ,‬וחז"ל דייקו לומר תהא‬
‫נעדרת ולא סתם תעדר‪ ,‬לדייק ולומר שתעדר‬
‫ושוב תעדר ושוב תעדר ותעדר ותעדר ותעדר ללא‬
‫הפסקה‪.‬‬
‫אכן לא בכדי זעק רבי יוחנן מאימה על דורנו זה‬
‫ייתי ולא אחמיניה‪.‬‬
‫הנראה בעליל שרוב הרבנים והחסידים והבעלי‬
‫בתים שבדור המה בעוה"ר מערב רב‪) ,‬דברי חיים‬
‫על המועדים בסוף הספר בהשמטה לפרשת‬
‫ויקהל(‪.‬‬
‫וכמוזהר לנו בזוה"ק שבעיקבתא דמשיחא יתרבו‬
‫הערב רב ויחזרו להיות ראשי העם‪ ,‬ראשי בתי‬
‫כנסיות ראשי בתי מדרשות‪ .‬כלומר מחזיקי‬
‫התורה בעיקבתא דמשיחא רובם יהיו ערב רב‪.‬‬
‫ואף שנולדו אצל ישראל‪ ,‬אבל הנשמות הם מערב‬
‫רב כמו שביאר באור החמה‪.‬‬
‫וכדברי האריז"ל אודות הערב רב שבזמנו‪ :‬ועתה‬
‫רוב הדור מהם‪) .‬שער הפסוקים פרשת ואתחנן(‪.‬‬
‫אוי אוי דור מסכן‪ .‬אוי אוי כמה סימו ומסמים‬
‫את עיניכם‪.‬‬
‫אוי וי אוי אללי אהה ושבר כמה משכרים‬
‫ומשקרים ומשגעים אתכם‪.‬‬
‫אבל עדיין הבחירה בידכם‪.‬‬
‫ואתם נשיכם בניכם ובנותיכם וכל היקר לכם‬
‫תשלמו טבין ותקילין על כל המרידה שלכם‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פז‬
‫בהקב"ה‪ ,‬הן בנפשות והן בעינויים שלא שמעתן‬
‫אוזן רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן‪ .‬רק שלעת עתה וכל זה במקום לציית לצדיקים שהזהירו ואמרו‬
‫הקב"ה מאריך אפיה‪ ,‬אמנם ברור מבלי שום שצריך להוציא את הציונים מעם ישראל‬
‫ספק ספיקא שלבסוף גבי דילה‪.‬‬
‫ולהכריז עליהם שהם גוים גמורים ואסור למול‬
‫את בניהם‪ ,‬פיתם פת עכו"ם יינם יין נסך‬
‫ואפילו לסדום ועמורה ג"כ המתין עליהם כמה ובנותיהם בנות גוים‪.‬‬
‫עשרות שנים ולבסוף גבה מהם‪.‬‬
‫אי אי אי אם היינו מצייתים להם‪ .‬אי אי אם‬
‫וכן מאז התחלת הכנסים האסיפות וההכנות היינו זוכים לציית להם‪ .‬איזה יופי של עולם היה‪.‬‬
‫והמעשים להנפת נס המרידה הגלויה בהקב"ה‪ ,‬אי אי מי ומי יכול לשער ולתאר איזה זיו והדר‬
‫קרי מדינה הארורה הציונית תימחה מהרה‪ ,‬עולם היה בלי ציונים‪ ,‬בלי ציונים‪ ,‬בלי ציונים‪,‬‬
‫בהכשר ובעידוד ובהסכמת ובברכת רעבני הערב בלי ציונות קרי בלי מרידה בה'‪ .‬בלי רעבני‬
‫רב‪ ,‬אם זה האשכנזים אם זה החסידים אם זה ואדמו"רי ומרנני ערב רב‪ .‬אי אי‪ ,‬איזה אויר‬
‫הספרדים אם זה הליטאים אם זה אם זה אם זה המזוכך היה איזה קדושה היתה‪ .‬ומי יודע אולי‬
‫וכו' וכו' כמעט כל עם ישראל רח"ל‪ ,‬ג"כ אז מן הסתם כבר היינו גאולים מזמן מזמן ומשיח‬
‫הקב"ה האריך אפיה‪ ,‬אך לבסוף "בזכות" אלו ותחיית המתים‪ ,‬אי איזה יופי היה יכול להיות‬
‫הרעבנים הנ"ל גבה שש מילייאן בתור מיקדמה אילו אילו אילו‪.‬‬
‫להקדמה להקמת ממלכת השמד של רעבני‬
‫אך על דא ודאי קא בכינא‪ ,‬בני ובנות ציון איך‬
‫השמד‪.‬‬
‫השחירו אתכם איך פיחמו את פניכם‪ .‬אי בני‬
‫פרק כח‬
‫ישראל אי בנות ישראל‪ ,‬נאים אתם אלא שעניות‬
‫הדעת מנוולתיכם אוי אללי אויה עלינו‪.‬‬
‫ומה עכשיו‪.‬‬
‫מה מחכה עלינו אחר שכבר עברו והעבירו אי אללי אי אללי אי אללי מה גזלו וחמסו מאיתנו‬
‫ומעבירים אלו הרעבנים את כלל עם בחר לו קה המזרחי והאגודה‪ ,‬ויותר נכון רבני וגדולי ושמדני‬
‫ומרנני ואבירנני המזרחי והאגודה‪.‬‬
‫על כל השלש שבועות ביחד בריש גלי‪.‬‬
‫אי אי אי אי ‪ ,‬מה מחכה עלינו‪ ,‬מה מחכה עלינו‪,‬‬
‫מה מחכה עלינו‪.‬‬
‫ועכשיו אחר שכבר קיבלנו את המיקדמה להריני‬
‫מה מחכה על נשינו‪.‬‬
‫מתיר את בשרכם בהריגת שש מילייאן אחינו‬
‫מה מחכה על בנינו‪.‬‬
‫ואחיותינו אבותינו ואימותינו‪ ,‬שוב באים ככלב‬
‫ששב על קיאו רעבני האגודה ושס וכו' כל שאר‬
‫מה מחכה על בנותינו אוי וי אוי וי‪.‬‬
‫מרעין בישין‪ ,‬ושוב מנפנפים ומריעים ומצריחים‬
‫טיפשים‪ ,‬עורו‪.‬‬
‫אף צוהלים ורוקעים זועקים ומחצרצים בקול‬
‫עיורים‪ ,‬הביטו לראות איזה הררי עד שחורים ענות‪ :‬מותר וכשר וצריך להקים מדינה‪ ,‬וחוב‬
‫משחור של עינויים ומיתות משונות מתקרבים קדוש לעלות בחומה‪ ,‬וצו השעה להילחם בערבים‪.‬‬
‫עלינו ללא רחם‪ ,‬שהעינויים והמיתות של החורבן‬
‫אי אי דור של שמד אי דור של שמד‪ ,‬אי אי אי‬
‫באיירופא זה כלום לעומתם‪.‬‬
‫שמד מרצון‪ ,‬שמד על פי תורה‪ ,‬שמד על פי מרנן‬
‫בושו והיכלמו‪ ,‬עד מתי תמשיכו למרוד בהקב"ה ורבנן‪ .‬וכמאמר הגרי"ז מבריסק זיע"א שהסוף‬
‫של המדינה הציונית יהיה שמד רח"ל רח"ל‪.‬‬
‫כ"כ בריש גלי‪.‬‬
‫וכי התורה הק' לא מדריכה אתכם איך לסרב‬
‫ולמרוד ברבנים האומרים הפוך מהתורה וכש"כ‬
‫האומרים לכם לעבוד עבודה זרה‪.‬‬
‫אי אי חרב שמד שובי אל נדנך‪ ,‬אוי חרב שמד‬
‫שובי שובי אל נדנך‪ .‬די די די די די‪ .‬אוי אוי דור‬
‫המבול ודור הפלגה שוב באו לעולם בלבוש‬
‫רעבנים אדמו"רים וראשי ישיבות ומרננים‬
‫חסידים לטיאים חרדים ספרדים‪ ,‬אי אי מי יקום‬
‫נגדם אי אי מי יקום יעקב כי קטן הוא‪.‬‬
‫וכי בזמן בית המקדש מעט היו הרבנים שהתירו‬
‫והורו לעבוד עבודה זרה‪ ,‬הרי היו אלה רוב רובם‬
‫של הרבנים והאדמו"רים והמרננים דאז‪ .‬ממש‬
‫כמו היום‪ ,‬ממש כמו היום‪ ,‬ממש כמו היום‪.‬‬
‫דגל האמת בימנו נהיה כבד כבד מאוד מנשוא‪,‬‬
‫ונושאיו נתמעטו ונתמעטו ונתמעטו ונהיה קושי‬
‫בל ישוער לישא זה הדגל‪ ,‬הן מצד ו כובדו והן‬
‫מצד מיעוט נושאיו‪ ,‬אשר כ"כ הרבה דם נדבק‬
‫בזה הדגל מהדם שנשפך במשך כל הדורות‬
‫במלחמות נגד האמת‪.‬‬
‫וכי מעט הוא מארז"ל‪ ,‬אפילו יבוא אליהו ויאמר‬
‫אין חולצין בסנדל אין שומעין לו‪.‬‬
‫הרי כל ההריגה באיירופא היתה בגלל רעבני‬
‫המזרחי והאגודה הטמאים ומטומאים בחמישים‬
‫שערי טומאה ויותר‪ ,‬אשר הכשירו את הציונות‬
‫לבא בקהל‪.‬‬
‫וכידוע שמעט הרבנים שכן הסכימו להקמת‬
‫האגודה הארורה היה רק ואך על מנת שזאת‬
‫האגודה תשמש המאה שערים של אז‪.‬‬
‫ובמקום זה רעבני האגודה עשו ובנו והיוו את‬
‫הגשר בין בני קל חי‪ ,‬בניהם ובנותיהם של‬
‫אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ורחל ולאה‪,‬‬
‫לבין תחתית שער הנ' תוקף עומק טומאת‬
‫הציונות קרי המרידה הפתוחה והגלויה במלך‬
‫מלכי המלכים הקב"ה ובריש גלי יחד עם‬
‫הפיאות והזקנים וכו'‪.‬‬
‫ואין איש שם על לב‪ .‬ואין איש שם על לב‪ .‬ואין‬
‫איש שם על לב‪.‬‬
‫עד מתי עד מתי עד מתי אתם בני התורה לא‬
‫תפקחו עיניכם‪.‬‬
‫מתי מתי מתי תעשו בדק בית חשבון אמיתי‬
‫ונוקב‪.‬‬
‫וכי אין יום הדין‪.‬‬
‫וכי לא יבוא יום התוכחה‪.‬‬
‫וכי אין הדרכות בתורה איך לנהוג עם רבנים‬
‫שמסיתים לעבור על אפילו דבר אחד מן התורה‪,‬‬
‫כל שכן על עבודה זרה ועל מינות שגרועה לאין‬
‫ערוך מעבודה זרה‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פח‬
‫משלא שמעו לקול הנביאים אז חרב תאוכלו‪.‬‬
‫וכי מעט היו גברים ונשים ופעוטים ופעוטות אבות על בנים אימהות על בנותיהן עוברות‬
‫ותמימים ותמימות וחסידים וחסידות ופשוטים ומניקות יונק עם איש שיבה לא חמל ביום אפו‪.‬‬
‫ופשוטות וצדיקים וצדיקות שעונו בעינויים שלא‬
‫יעלו על הדעת ונהרגו במיתות משונות באיירופא‪ .‬וכך אכן היה‪ ,‬הקשינו עורף ולא שמענו בקול‬
‫השליחים שאבא שלח לנו‪ ,‬ולא למדנו הספרים‬
‫אם כך מדוע נהרגו כ"כ מליאנים יהודים‪ ,‬והרי הקדושים ויואל ירמיהו ויואל ישעיהו ויואל‬
‫היו רעבני המזרחי והאגודה שניפנפו להם בכל יחזקאל ויואל זכריהו ויואל ויואל ויואל וכו' וכו'‬
‫וכו'‪ .‬וגרמנו כזה צער לאבא עד שהוצרך בלית‬
‫מיני הכשרים וחובות קדושים וצווי שעה‪.‬‬
‫ברירה להציף את כל ארץ ישראל בדמינו אנו‬
‫ואם זה כ"כ פשוט שכל מה שרב או אדמו"ר או נשינו בנינו ובנותינו שנשפך על ידי עינויים‬
‫אביר רועים או מלוב"ן או פאר הדור או ראש ומיתות משונות‪.‬‬
‫ישיבה אומר שצריך לשמוע בקולו‪ ,‬אז למה‬
‫ומדוע ה' הרג כ"כ הרבה מילייאנים בני ישראל פרק כט‬
‫בזמן החורבן‪ ,‬הרי היו להם רבבות על גבי רבבות‬
‫רבנים ומרננים ואדמו"רים שהתירו וחייבו ומחמת רוב ריבוי ותוקף החרון אף שגרמנו לו‪ ,‬עד‬
‫שהוצרך לגרש את אימנו השכינה הקדושה ממכון‬
‫אותם לעבוד עבודה זרה‪.‬‬
‫שיבתה ולשרוף את היכלה ולהגלותה לארצות‬
‫העמים‪ ,‬יחד עם שיירי דשיירי בזוזי דבזוזי בניה‬
‫ומי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא‪.‬‬
‫ובנותיה שנותרו בחיים‪ .‬ויחד עימם היגלה את‬
‫וכי לשיטתכם לית דין ולית דיין ח"ו‪.‬‬
‫עצמו ממכון שיבתו‪ ,‬ונשבע שלא יכנס בירושלים‬
‫והלא מה שאתם קוראים ציות לתורה ולרבנים של מעלה עד שיבנה ירושלים של מטה‪.‬‬
‫אינו אלא עקירת התורה כפשוטו‪ ,‬ושש מילייאן‬
‫אחינו ואחיותינו יוכיחו ויטיחו טעותכם על אך לצורך זה צריך שבניו אהוביו יעמדו איתן בכל‬
‫פניכם‪ ,‬ויבוא יום נקם ושילם ולא תימלטו ביום הנסיונות ובפרט מן הפרט בנסיון האחרון שהוא‬
‫גלות הערב רב‪ ,‬כלומר הגלות תחת רבני‬
‫עברה‪.‬‬
‫ואדמו"רי הערב רב‪.‬‬
‫כי בימינו במקום נביאים הקב"ה שלח את‬
‫הויואל משה והספה"ק על הגאולה ועל ולצורך להקל עלינו שלח לנו את שלוחיו אהוביו‪,‬‬
‫התמורה‪ ,‬שהם הם הלכות השלש שבועות‪ ,‬וביניהם רשב"י וחז"ל להודיע ולתאר לנו את‬
‫והלכות ישוב ארץ ישראל‪ ,‬או יותר נכון איסור צורת ופני הדברים איך שיהיה בעיקבתא‬
‫ישוב ארץ ישראל‪ .‬והלכות דיבור בלשה"ק‪ ,‬או דמשיחא‪:‬‬
‫יותר נכון איסור דיבור בלשון הקודש‪ ,‬על כל כל‬
‫שיתרבו הערב רב ויחזרו להיות ראשי העם ראשי‬
‫כל פרטי פרטיהן אחד לא נעדר‪.‬‬
‫בתי כנסיות ראשי בתי מדרשות‪ ,‬וכמובן גם ראשי‬
‫ואתם מחוייבים להקדיש שיעור ארוך מאוד בכל ישיבות ואדמו"רים וכו'‪ .‬וכן אמרו חז"ל‬
‫יום ויום ממש חוק ולא יעבור ללימוד אלו בעיקבתא דמשיחא חוצפא ישגה‪ ,‬פני הדור כפני‬
‫הספרים ודומיהם‪ .‬ואז יהיה לכם מעט מן המעט הכלב‪ ,‬יראי חטא ימאסו ויסובבו מעיר לעיר ולא‬
‫מן המעט משקל מה‪ ,‬מול שטף מים הזדונים יחוננו‪ .‬והמלכות תהפך למינות‪ ,‬ומאן מלכי רבנן‪,‬‬
‫מבול הכפירה שמלעיטים אתכם יומם וליל לא שהמרנן ורבנן יהפכו להיות מינים ואפיקורסים‬
‫ישבותו רעבני הערב רב‪ ,‬הן בדרשות של דופי הן ממש וכו' וכו'‪.‬‬
‫במאמרים טעייפס רעדיו חרד לעבודה זרה ומינות‬
‫וכו' וכו'‪ ,‬אופנים מאופנים שונים לשטוף או יותר וכל זה טרחו לכתוב ולהודיע זאת מלפנים‪ ,‬לא‬
‫נכון לטנף ולטמא מוחכם ומוח נשיכם בניכם בגלל שנשאר להם מקום של כמה שורות ריק‬
‫ובנותיכם במבול הכפירה תהום הנשיה תחתית במסכת סוטה וממילא רצו לתת יותר פרנסה‬
‫של התחתית של נ' שערי טומאה‪ .‬וההעברה על כל ללבלרים ולמדפיסים ולמוכרי הספרים‪ .‬אלא‬
‫השלש שבועות בבת אחת בתכלית תכלית השחץ כתבו זאת כדי שנדע להתכונן ולהיזהר ולהישמר‬
‫והעזות והגילוי פנים נגד תורה‪ ,‬והמלחמה בה' מרבני הערב רב ולהילחם נגדם בכל כוחינו‬
‫ומספריהם‬
‫ומפסקיהם‬
‫מהם‬
‫ולהתבדל‬
‫כפשוטו‪.‬‬
‫ומדרשותיהם ומאנשיהם ומהמונם ומהמם ומכל‬
‫והכל בלי שום צל צילו של של פיקפוק או נידנוד אשר להם ממש כפשוטו‪.‬‬
‫עפעף של ספק ושמא ואולי כל כולם של הצדיקים‬
‫מאז מתן תורה ועד המאה שערים צודקים‪ ,‬על זה וכך אבינו הרחמן האוהב את בניו באהבה שאי‬
‫אפשר אפילו להתחיל ולתארה‪ ,‬ורק מעט מן‬
‫אין אפילו הוא אמינא‪ ,‬אלא ממש חוצפא ישגה‪.‬‬
‫המעט לסבר האוזן כתב והודיע לנו בשיר השירים‬
‫ויחד עם זה דירדור והפלת כל גדרי ותחומי מאמרו כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קינאה‬
‫היהדות טוב טוב רע רע עמוק עמוק לתוכיות בית רשפיה רשפי אש שלהבת קה‪.‬‬
‫הבליעה של נ' שערי טומאה‪ .‬וכמובן לא שוכחים‬
‫בשם התורה לקדש מלחמת חרמה נגד המיעוט וזה אבינו הטוב שלח לנו בכל דור ודור שלוחיו‬
‫דמיעוט הבודדים נושאי משא דגל האמת בימינו‪.‬‬
‫לפי ערך והצטרכות הדור‪ .‬את הנביאים בזמנם‬
‫ואח"כ חכמינו ז"ל‪ ,‬וכן בכל דור כמו את‬
‫אבל על הכל יביא האלקים במשפט על כל נעלם האריז"ל שהעיד בשער הפסוקים פרשת ואתחנן‬
‫כי אין משוא פנים לפני המקום‪ .‬אמנם אכן כן יש על הערב רב שבדורו שעתה רוב הדור מהם‪.‬‬
‫תשובה אך לא שקר‪ .‬ותפתחו ותלמדו בספרי‬
‫הנביאים ותראו כמה וכמה וכמה אזהרות על גבי וכמאמר רבי ישראל מרוזין ז"ל כשישב פעם עם‬
‫אזהרות חוזרות ונשנות ושוב חוזרות ונשנות לעם חסידיו אמר להם‪ :‬תדעו שעוד יגיע זמן‬
‫למלך לשרים לכהנים ולאדמו"רים ולכל הרבנים שחסידים מכובדים ועובדי ה' כמותכם יתפוצץ‬
‫ומחזיקי התורה דאז להפסיק לעבוד עבודה זרה להם אפיקורסות מהפה‪ .‬והסתכל עליהם לימין‬
‫ושוב ושוב חוזר חלילה אזהרות ואזהרות‪ .‬אך ולשמאל ואמר כן כמותכם ממש‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫פט‬
‫וכי אם הייתם בזמן ישעיהו הנביא והיה כותב‬
‫וכמאמר קדוש ישראל הבעש"ט הק' שאמר ספר ויואל ישעיהו כמו הויואל משה של‬
‫שראה וצפה שבעיקבתא דמשיחא יתרבו כ"כ הרביז"ל מסאטמאר‪ ,‬ובו היה מוכיח שכל הדור‬
‫רעבס' רבנים ואדמו"רים כמו מכת ארבה ויכלו כולל המלך השרים המרנן האדמו"רים שרי‬
‫)לשון כליון( בעם ישראל כמו ארבה‪ ,‬והם הם התורה ואבירי הרועים כולם וממש כולם עובדים‬
‫שיעכבו את האם‪ ,‬כלומר את השכינה הק' מלשוב עבודה זרה כפשוטו‪ ,‬וכי היית פטור מללמוד ספר‬
‫זה הלוך ושוב ולדוש בו‪.‬‬
‫על הבנים‪.‬‬
‫וכמאמר ה' ביד הגאון רבי חיים מבריסק זיע"א‪:‬‬
‫אף אילו ח"ו היה החפץ חיים עומד בראשות‬
‫המדינה היתה טריפה ואסורה באותה מידה‪,‬‬
‫)מלחמתה של תורה‪ ,‬אום אני חומה קונטרס ו'‪,‬‬
‫אדר‪ -‬ניסן תשכ"ט(‪.‬‬
‫וכמאמר רבי אלחנן וואסערמאן הי"ד שאמר כי‬
‫קשה להבין ענין מעשה העגל‪ ,‬אך ע"י המדינה‬
‫אפשר להבין‪ ,‬כי מעשה המדינה דומה למעשה‬
‫העגל זאת אומרת אפשר ללמוד אחד מהשני‪.‬‬
‫אוי וי מי ישמע זעקתינו‪ ,‬מי מי מי יציל את מה‬
‫שנשאר מהכיבשה הזאת צאן ההריגה‪ .‬אוי אוי‬
‫אוי וי וי אוי מי יקום יעקב כי קטן הוא‪.‬‬
‫אוי וי אללי לנו‪ ,‬מי ילך ויודיע למסכנים שאת‬
‫אלו שהם מחשיבים לרבנים ואדמו"רים וגדולים‬
‫הם אינם אלא‪:‬‬
‫שמדנים היותר גדולים שקמו על עם בחר לו קה‪.‬‬
‫מסיתים ומדיחים שלא נבראו כמותם מימות‬
‫עולם‪.‬‬
‫יותר ויותר ויותר לאין ערוך ושיעור מנחש‬
‫הקדמוני‪.‬‬
‫אוי אוי מי ילך ויודיע ויבהיר לבניו ובנותיו‬
‫אהוביו של מקום לפרוש מהם ולמרוד בהם בעוד‬
‫מועד וכבר היום והרגע הזה ממש‪ .‬כי אין‬
‫הקב"ה חפץ בכליון חביביו‪.‬‬
‫וכל הארך אפיים שישנו היום‪ ,‬וזאת עוד אחר מה‬
‫שקיבלנו בהריגת שש מילייאן אחינו ואחיותינו‬
‫בעינויים משונים שאין וא"א להעלות על הדעת‬
‫כלל וכלל לא ויתגלו ויתוודעו רק בביאת משיחנו‪,‬‬
‫כל זה הארך אפיים הוא אך ורק‪:‬‬
‫למען נפרוש מהמגדל בבל הציוני וביותר ובעיקר‬
‫מבוניו ומהלליו ומכשיריו הם הם הרשעים‬
‫רעבני‬
‫והמדיחים‬
‫המסיתים‬
‫הארורים‬
‫ואדמו"רנני וגדולנני ואבירנני ושרנני התורא‬
‫דימינו אנו תחתית תחתית תחתית שער הנ' של‬
‫הטומאה‪.‬‬
‫די די די לתרדמת המוחין מרצון שלכם בני ובנות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫די די די לשקר ולשיכרות שמתקבל עליכם בחפץ‬
‫לב וברוגע‪.‬‬
‫די עד מתי עד מתי תמשיכו לכרוע ברך‬
‫ולהשתטח אפיים ארצה לרבני ערב רב‪.‬‬
‫די לשאננות שלכם אשר היא לגמרי הפוכה‬
‫מציווי התורה‪.‬‬
‫עד מתי לא תקחו את הספר ויואל משה והספר‬
‫על הגאולה ועל התמורה ותראו שם האמת בהיר‬
‫בשחקים‪.‬‬
‫ובעיקבות היווכחך האמת היה עליך לינטוש‬
‫ולינתוץ להאחביד ולהרוס החסידות או הישיבה‬
‫אליה היית משתייך לפני זה‪ ,‬ולהתרחק אתה‬
‫ומשפחתך לחלוטין לחלוטין לחלוטין מראש‬
‫ישיבה או אדמו"ר וחסידות אליהם השתייכת‪,‬‬
‫ולדבר בגנותם עם כל מי שרק יכולת‪.‬‬
‫ולהזהיר יומם וליל עוד ועוד אנשים לסור מעל‬
‫אוהלי החסידות והישיבה והמרנן והרבנן‬
‫הרשעים ההם‪ .‬ולהתפלל ולנדר צדקות לאיבודם‬
‫המהיר‪ ,‬כמו שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה‬
‫בשם הקב"ה שלא להתפלל לחזרה בתשובה של‬
‫מינים ואפיקורסים‪ ,‬וכל שכן מסיתים ומדיחים‬
‫שהם ראשי הישיבות ואדמו"רים ומנהיגי עדות‬
‫וכו'‪ ,‬אלא להתפלל ולהתחנן להקב"ה לאיבודם‬
‫המהיר ברגע זה ממש‪ ,‬וכאומרם ז"ל וכל המינים‬
‫כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו‪.‬‬
‫אך דא עקא‪ ,‬הולכים עם כולם עושים כמו כולם‬
‫חושבים כמו כולם מתעלמים כמו כולם מלבדוק‬
‫מה האמת ומה השקר‪ .‬והמהדרים עוד רודפים‬
‫את האמת עד חורמה כלומר את נושאי דגל‬
‫האמת‪ ,‬וכל המרבה לרדוף ולמסור ולרצץ‬
‫ולהכפיש את אנשי האמת הרי זה יותר משובח‬
‫ויקרא יותר בן תורה‪ ,‬וזהו‪.‬‬
‫ומכאן תראה מה שהרמב"ם פסק להלכה שהדבר‬
‫היותר משפיע על האדם זה הסביבה שלו‪ .‬ולכן‬
‫אם אדם דר במקום ומדינה שמנהגותיה רעים‪,‬‬
‫יעזבם וילך למדינה שמנהגותיה טובים‪ .‬ואם כל‬
‫המדינות ששמע שימעם מנהגותיהם רעים ילך‬
‫לגור במדבריות וכו'‪.‬‬
‫ולעניננו היות וא"א לגור במדבריות אז לפחות‬
‫לבודד את עצמו ומשפחתו וכל מי שיש לו השפעה‬
‫עליהם מכלל ההלוך ילך מסביב‪ .‬ולחפש להידבק‬
‫עם אנשי מאה שערים ודומיהם‪ ,‬כולי האי ואולי‬
‫ושב ורפא לו‪.‬‬
‫פרק ל‬
‫וחז"ל אמרו שאחד משבעה דברים הנעלמים‬
‫מהאדם זה עומק הדין‪ ,‬וניקח דוגמא‪:‬‬
‫הגמרא מספרת על רבי חנניה בן תרדיון שנהרג‬
‫ע"י המלכות‪ ,‬וזה נתגלגל לו משמים כעונש על‬
‫שהיה הוגה את שם ה' באותיותיו‪ .‬וממשיכה‬
‫הגמרא לספר שביתושל רחב"ת הוכנסה בעל‬
‫כורחה לקובה של זונות‪ ,‬וזה כעונש על שפעם‬
‫כשעברה בחוץ ליד גדולי המלכות אמרו כמה‬
‫נאים פסיעותיה של ריבה זו‪ ,‬ומששמעה זאת‬
‫דיקדקה יותר יפה בפסיעותיה‪ .‬ואשתו של רחב"ת‬
‫נענשה בהריגה וזה כעונש על שהיתה שומעת‬
‫בעלה איך שהוגה שם ה' באותיותיו ולא מחתה‬
‫בו‪.‬‬
‫עתה נחזי אנן‪ .‬מה אשמה אשתו של רבי חנניה בן‬
‫תרדיון בזה שבעלה הוגה את השם באותיותיו‪,‬‬
‫ועד כדי כך שנענשה בהריגה‪ .‬וכי היא תלמיד חכם‬
‫ולמדה את כל החילוקים בענין זה‪ ,‬וכי היא‬
‫מבינה את כל אורחותיו של בעלה התנא הגדול‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫צ‬
‫רחב"ת‪ ,‬וכי זה עסק שלה להתערב בענין זה ועד שהשי"ת בעצמו מעיד שלא יקבלו תוכחה עכ"ז‬
‫כדי למחות בו‪ .‬וכך אפשר להאריך בעוד כמה חובה להוכיח‪.‬‬
‫וכמה תמיהות בכגון דא‪.‬‬
‫ובגמרא )ערכין ט"ז‪ (:‬יש פלוגתא עד כמה היא‬
‫אמנם כך או כך הגמרא לא מספרת כל הפרטים מצוות תוכחה‪ ,‬רב אמר עד כדי הכאה ולשמואל‬
‫שהיו מסביב לזה והנפקא מינה לדידינו לראות עד כדי קללה ולר"י עד כדי נזיפה‪ .‬והרמב"ם‬
‫תוקף הדרישה על כל יהודי ואפילו אישה לעמוד )הלכות דעות פ"ו הלכה ז'( פסק כרב שהשיעור‬
‫על המשמר נגד הפרת תורה ואפילו אם זה בעלה הוא עד כדי הכאה‪ .‬כלומר שהמוכיח צריך כ"כ‬
‫ואפילו אם הוא צדיק נשגב כמו התנא הנורא רבי למחות ולהוכיח שוב ושוב ובכל מיני אופנים‪ ,‬עד‬
‫חנניה בן תרדיון זיע"א‪.‬‬
‫כדי שהמוכח לא רק נוזף בו במוכיח ולא רק‬
‫משיב לו קללות תחת תוכחתו ומחאתו אלא עוד‬
‫ועוד ראה תוקף ההקפדה בשמים על מניעת מכה אותו‪ ,‬ואתה דע לך‪.‬‬
‫תוכחה )מסכת שבת נה(‪:‬‬
‫וראה אזהרת הזוה"ק לגבי חיוב תוכחה )נח‬
‫א"ל ר' זירא לר' סימון לוכחינהו מר להני דבי ס"ח(‪:‬‬
‫ריש גלותא‪ ,‬א"ל לא מקבלי מינאי‪ .‬א"ל אע"ג רבי יצחק אמר כל זימנא דחייבי עלמא אסגיאו‬
‫דלא מקבלי לוכחינהו מר‪ ,‬דא"ר אחא בר' חנינא זכאה דאשתכח בניהו אתפס בקדמיתא…ונח היך‬
‫מעולם לא יצתה מידה טובה מפי הקב"ה וחזר שזיב ליה קודשא בריך הוא בין כל אינון‬
‫בה לרעה חוץ מדבר זה‪ ,‬דכתיב ויאמר ה' אליו חייביא…דאיהו אתרי בהו כל יומא ויומא ולא‬
‫עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תיו על קבילו מינה…‬
‫מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל‬
‫התועבות הנעשות בתוכה וגו'‪.‬‬
‫)ה‪-‬עמוד ועשה חשבון והזדעזע שארבעים ושלש‬
‫אלף ושמונה מאות ימים היה כל יום ויום חוזר‬
‫א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של ומוכיחם את אנשי דור המבול ושוב ושוב יום‬
‫צדיקים תיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי אחר יום‪ .‬ובמדרש מובא שהיה אומר להם מילים‬
‫חבלה ועל מצחן של רשעים תיו של דם כדי בוערות וקשות כלפידי אש(‪.‬‬
‫שישלטו בהן מלאכי חבלה‪ .‬אמרה מידת הדין‬
‫לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו‪ .‬אמר )וממשיך הזוה"ק(‪ ,‬מכאן כל מאן דאזהר לחייבא‬
‫לה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים‪ .‬אף על גב דלא קביל מינה הוא שזיב ליה לגרמיה‬
‫אמרה לפניו רבש"ע היה בידם למחות ולא מיחו‪ ,‬וההוא חייבא אתפס בחוביה‪ ,‬ועד כמה יזהר ליה‬
‫אמר לה גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא עד דימחי ליה‪.‬‬
‫יקבלו מהם‪ .‬אמרה לפניו רבש"ע אם לפניך גלוי‬
‫להם מי גלוי‪.‬‬
‫)תרגום‪-‬כאשר מתרבים החוטאים בעולם אותו‬
‫האיש הכשר הנמצא ביניהם נתפס ראשון )נענש‬
‫והיינו דכתיב זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו ראשון(‪ .‬ומקשה הזוה"ק אם כך איך הקב"ה‬
‫למשחית ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו הציל את נח מבין כל אותם החייבים‪ .‬ועונה שנח‬
‫וממקדשי תחלו‪ ,‬וכתיב ויחלו באנשים הזקנים היה מתרה ומזהיר אותם בכל יום ויום ולא‬
‫אשר לפני הבית‪ ,‬תני רב יוסף אל תקרי מקדשי קיבלו ממנו‪ .‬נמצאנו למדים מכאן שכל מי‬
‫אלא מקודשי אלו בני אדם שקיימו את התורה שמוכיח ומזהיר החוטאים אפילו אם לא מקבלים‬
‫כולה מאלף ועד תיו‪.‬‬
‫ממנו ןלא שומעים לו אותו האיש הכשר מציל את‬
‫ע"כ לשון הגמרא‪.‬‬
‫עצמו ואילו החייב נתפס ונענש בחובו‪ .‬ושואל‬
‫הזוה"ק עד כמה ועד איזה מידה על האיש הכשר‬
‫כלומר שר' זירא אמר לר' סימון שאפילו שהני להוכיח את הרשעים‪ ,‬ועונה הזוה"ק עד כדי‬
‫דבי ריש גלותא לא מקבלים תוכחתו עכ"ז עליו שהרשע יכה אותו את המוכיח(‪.‬‬
‫להוכיחם‪ ,‬והביא לו ראיה ממה שקרה בזמן‬
‫החורבן שהקב"ה פסק דינם של הצדיקים להנצל ובתנא דבי אליהו זוטא )פרק ב'(‪:‬‬
‫שלכן אמר למלאך גבריאל להתוות על מצחן תיו ומה שכרו של נח שהיה עומד ומוחה ברבים כל‬
‫של דיו כדי שינצלו‪ ,‬ואילו על מצחן של הרשעים אותן מאה ועשרים שנה עד שלא בא המבול‬
‫תיו של דם כדי שכן ישלטו בהם מלאכי חבלה‪.‬‬
‫עליהם‪.‬‬
‫ועל שאלת מידת הדין מה נשתנו הללו מהללו‪,‬‬
‫ענה הקב"ה שהללו צדיקים גמורים והללו רשעים‬
‫גמורים‪ .‬ועל טענת מידת הדין שהיה להם‬
‫לצדיקים למחות ברשעים‪ ,‬ענה השי"ת שגלוי‬
‫וידוע לפניו שאם היו מוחים בהם לא היו מקבלים‬
‫מהם‪.‬‬
‫כיצד צדין את הפיל‪:‬‬
‫אך על הטענה האחרונה אם לפניך גלוי להם מי‬
‫גלוי‪ ,‬על זאת הטענה כבר לא היה להשי"ת מה‬
‫להשיב‪ .‬ולכן המידה שיצתה מפיו של השי"ת‬
‫לטובה על הצדיקים להצילם חזר בה לרעה‪ ,‬ולא‬
‫עוד אלא שמלאכי החבלה התחילו מעשי‬
‫פורענותן מהצדיקים‪ ,‬וכמארז"ל אין פורענות‬
‫באה לעולם אלא בגלל הרשעים ואינה מתחלת‬
‫אלא מן הצדיקים‪.‬‬
‫הפיל הזה כידוע חיה גדולה וחזקה‪ ,‬עם כחות‬
‫גבורה ודעת מיוחדת שחננו השי"ת שיכול‬
‫להתגבר בה ולהתגונן מידי אלו הרוצים לצודו‬
‫והדבר קשה מאוד בידי הצדאים איך לצודו‪ .‬אבל‬
‫האופן שכן הם צדים את הפיל הוא ע"י המצאה‬
‫מיוחדת וערמה פקחית אשר הם מרמים על ידה‬
‫את הפיל לכובשו ולצודו ושילך אתם ולהישמע‬
‫להם‪ ,‬והיא‪:‬‬
‫ומפה רואים תוקף ההקפדה בשמים על מניעת‬
‫תוכחה‪ ,‬עד שאפילו אם המציאות האמיתית‬
‫היות ומטבעו של הפיל אשר בשעה שהוא רוצה‬
‫לישן אין הוא שוכב על הארץ לישון כי בשעה‬
‫שהוא שוכב לארץ אין כבר ביכולתו לבדו לקום‬
‫עוד ראה דעת תורה זכה וברה של רבי חיים שאול‬
‫דוויק זצ"ל זקן המקובלים בירושלים בעל איפה‬
‫שלימה בניהו בן יהוידע ועוד‪ ,‬אודות הקמת‬
‫מדינה ומפלגות‪:‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫צא‬
‫ממקומו כי כל גבו עצם אחד‪ .‬לזאת בשעה שהוא אחריהם ושומעים להם‪ ,‬והולכים בדרכם כפי‬
‫רוצה לנוח ולישון‪ ,‬הוא מתקרב אל אחד האילנות שהם רוצים ואינם נותנים לב לחקור אחריהם‪.‬‬
‫וכה הם מובלים רח"ל כשור לטבח עד שהם‬
‫הגדלות ביער ונשען עליו וכך הוא ישן‪.‬‬
‫נתונים תחת השפעת המזרחים המורידים אותם‬
‫הצדאים כאשר עושים התכנית לצודו‪ ,‬הם מדרך התורה אל בור שחת שאול תחתית‪.‬‬
‫מבחינים קודם אצל איזה עץ הפיל נשען כל עת‬
‫שהוא ישן‪ ,‬ובשעה שהפיל מתהלך ביום ומתרחק וככה מצליחים הציונים לצוד את היראים‬
‫מהעץ‪ ,‬הם מנסרים את העץ עד חציו וקצת יותר באמצעות המזרחים המתחפשים למצילים‪,‬‬
‫ומבחוץ נראה העץ כמקודם לעיני הפיל רק הוא ובאמת הם הם המשחיתים ומחבלים בדרך‬
‫נעשה רעוע‪ .‬ובערב בא הפיל על יד העץ וכאשר התורה ה' יצילנו מידם‪) ,‬אום אני חומה כ"ב‬
‫נשען עליו כדרכו והעץ מחמת שנתרועע הוא נשבר תמוז תשי"א(‪.‬‬
‫תחתיו והפיל נופל לארץ‪ ,‬ובטבעו שאינו יכול‬
‫לקום בנפלו הוא נשאר שוכב כך על הארץ‪ ,‬אך‬
‫כוחו עוד במתניו להתנגד לצדאים המתקרבים ראה גם ראה דעת תורה אמיתית של רבני‬
‫הספרדים של הדור הקודם מה חושבים אודות‬
‫אליו לצודו‪.‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬ותשוה האם זה כמו "דעת תורא"‬
‫בשעה זו באים הצדאים בערמה מיוחדת ובמרמה של רעבני ומערננני ימינו או לגמרי הפוך‪ ,‬מהם‬
‫עד שממש קצו בחייהם כפשוטו למשמע דיבור‬
‫ומרמים את הפיל שיתמסר ברצון לידיהם‪.‬‬
‫אודות הקמת מדינה‪:‬‬
‫הם הצדאים מתחלקים לשני כתות‪ ,‬כת אחת‬
‫באה וחוגרת אתו מלחמה הם נלחמים אתו בכל‬
‫קול קורא מרבני הספרדים בירושלים‬
‫כחותם והפיל משיב מלחמה שערה ואינו נכנע‬
‫להם ואינו נותן להם לכובשו‪ .‬המלחמה מתלקחת‬
‫בחריפות נוראה וכוחות הפיל הם עוד איתו שהוא …באמת בעוה"ר אנחנו רואים בעינינו המצב‬
‫נשאר התקיף שאינם יכולים להתגבר עליו למרות הרוחני הולך וחסור מכמה ענינים ופרטים שאי‬
‫היותו מוטל לארץ‪.‬‬
‫אפשר לפרטם‪ .‬ואם בעוה"ר יתאשר ויתקיים‬
‫הועד הלאומי בארץ הקדושה )ה‪-‬כלומר אם‬
‫באמצע המלחמה החריפה הזו מתקרבת הכיתה תקום מדינה( שוב למה לנו חיים‪.‬‬
‫השניה ומתנפלת על הכת הראשונה הלוחמת‪,‬‬
‫ומגינה על הפיל ולוחמת עם הכת הראשונה בכל מטעם הרבנים הבד"ץ החאלאבים נקבע יום א' כ'‬
‫הכחות עד שהם מתגברים ומגרשים את הכת‬
‫סיון ליום תפילת ציבור‪.‬‬
‫הראשונה שלחמה עם הפיל‪.‬‬
‫הצעיר יוסף ידיד הלוי‬
‫אחרי שהלוחמים בורחים מאת הפיל הם נשארים הצב"י חיים שאול דוויק הכהן‪.‬‬
‫ע"י הפיל‪ ,‬והוא בראותו שהם הכת השניה לחמה‬
‫עבורו והגינה עליו וגרשה את רודפיו נותן הוא את כלומר שדעת תורה האמיתית של רבני‬
‫אמונו בהם בחשבו שהם ידידיו ומתמסר להם‪ .‬הספרדים היא שאם תקום מדינה אז קצים‬
‫הם עוזרים לו לקום מעל הארץ ומובילים אותו ומואסים הם בחייהם‪.‬‬
‫כחמור לאן שהם רוצים והוא הולך עמהם ברצון‬
‫ובחפץ לב לכל מקום בהסתמכו כי הם הם מציליו ועתה‪,‬‬
‫ודורשי טובתו‪.‬‬
‫לך ותשוה בין דיבורים הנ"ל‪ ,‬לבין דיבורי הבלע‬
‫והכפירה והניאוץ והמינות והאפיקורסות‬
‫כן הדבר במלחמת הציונים נגד השומרי תורה‪.‬‬
‫והמרידה של רעבנני הספרדים השקרנים‬
‫הציונים ביוצאם למלחמה לצוד ברישתם את והתכססנים‪ ,‬המטעים והמסיתים והמדיחים‪,‬‬
‫המאמינים‪ ,‬הם אינם יכולים להתגבר על שומרי האפיקורסים והמינים של ימינו ימי וימש‬
‫התורה לעזוב את דרך התורה החקוקה בליבם חושך‪ ,‬חושך בעובי חומות איומות ומחרידות‪ .‬ימי‬
‫ומושרשת בהם כשורש חזק בל ימוט‪ .‬וכחות דור המבול והפלגה גם יחד שנחתו הישר לימינו‬
‫המאמינים הם כה חזקים ואיתנים משולבים אנו אוי אוי אוי‪ ,‬ועוד בלבוש מרנן ורבנן אבירים‬
‫במסירות נפש עד שאין יד הכופרים יכולה ושרים וגמלים וחמורים וכל שאר קליפות ומרעין‬
‫להתגבר עליהם‪.‬‬
‫בישין‪ ,‬וכמאמר רבי נחמן מברסלב‪:‬‬
‫לזאת מתחלקים חיילות הציונים לשני מחנות‪.‬‬
‫המחנה האחת יוצאת בגלוי בדברי כפירה ובלע‬
‫להשחית האמונה‪ ,‬ובאופן זה הם לוחמים עם‬
‫המאמינים המשיבים גם הם מלחמה בחירוף‬
‫נפש‪ ,‬ומתגוננים בכל כחותיהם לא ליפול בידי‬
‫הכופרים‪.‬‬
‫אז באה הכת השניה מחנה הצבועים אשר הם‬
‫נקראים מזרחי המתיצבים למלחמה עם‬
‫הכופרים‪ ,‬ולעין כל הם לוחמים בגבורה נגד‬
‫הכופרים ומעמידים עצמם למגינים על עמדות‬
‫היראים‪ ,‬ומבריחים את הכופרים מעל‬
‫המאמינים‪.‬‬
‫בראות היראים כי אלו הם לצידם ודורשי טובתם‬
‫הם‪ ,‬הרי הם נותנים אמונם במזרחי ונמשכים‬
‫הרבנים השוכרים את הרבנות לשם גאוה מותר‬
‫לביישם ואין לקום בפניהם ולקרותם רבי‪,‬‬
‫והטלית שעליהם כמרדעת של חמור‪) ,‬ספר‬
‫המידות אות בושה(‪.‬‬
‫ותא חזי דעתו הטהורה של הסבא קדישא רבי‬
‫שלמה אליעזר אלפאנדרי זצוק"ל זיע"א‪:‬‬
‫)מסעות ירושלים‪ ,‬חיות אש אות מ'(‪:‬‬
‫ביקשו אותו בשם כל רבני הספרדים שיהיה הרב‬
‫הראשי של הספרדים ברבנות ויחזיר עטרה‬
‫ליושנה‪.‬‬
‫וזאת אשר השיב להם‪:‬‬
‫לא די שאתם טועים את עצמכם עוד רצונכם‬
‫להטעות אותי ולהכניס החץ בי‪ .‬יאמרו נא באיזה‬
‫כח באתם למשול בארץ ישראל‪ ,‬הלא ע"י כח‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫צב‬
‫הציונים החופשים אשר אם היו יכולים לעקור היוצא לנו מזה שכל מי מהספרדים‪ ,‬בין מרננן‬
‫התורה מן העולם ח"ו היו עוקרים‪ ,‬ואתם בין רבננן‪ ,‬בין אם מכונה ראשון לציון בין אביר‬
‫מאמינים בהם‪ .‬בקהלם אל תחד כבודי ולא ארד רועים וכו' המעיז לדבר על הקמת מדינה רבנות‬
‫ראשית וכו'‪ ,‬הרי קודם כל הוא נותן בעיטה‬
‫עימכם בזה אדרבא אעמוד נגדכם בכל יכולתי‪.‬‬
‫ורומס בריש גלי את כל גדולי הספרדים של‬
‫והארורים רעבנני הספרדים של היום עוד הדור שלפני הקמת המדינה אותם ואת תורתם‬
‫מתיימרים שהם הם ממשיכי דרך הספרדים‪ .‬ואת דרך הספרדים האמיתית‪ .‬ועוד ברוב עזותו‬
‫ראה עד איפה מעיזים‪ ,‬ימלא פיהם חצץ וצואה וחוצפתו מטעה העמך התמימים כאילו הוא‬
‫רותחת איך משקרים ומטעים את הספרדים הממשיך דרך הספרדים‪ .‬אך האמת האמיתית‬
‫התמימים‪ .‬ואיך הטיפשים הספרדים נוהים שהוא הוא העוקר דרך הספרדים ובמקום זה‬
‫אחריהם כשור לטבח במקום לבעוט בהם ולירוק מנחילם דרך הדירדור והמינות והכפירה רחמנא‬
‫להם בפנים הטמאות שלהם ולהיתנתק מהם ליצלן‪ ,‬וכאשר הראת לדעת לעיל‪.‬‬
‫וממוסדותיהם וכל אשר להם לצמיתות‪ ,‬אי אי‬
‫לכן עליך לחשב חשבון נוקב ואמיתי יקוב הדין‬
‫דור חושך וצלמוות‪.‬‬
‫את ההר‪ .‬ולהשתטח לפני קונך על הריצפה‬
‫כפשוטו‪ ,‬וללחך עפר ולהתחנן אנא נחני באמיתך‪,‬‬
‫וממשיך הס"ק מהרש"א אלפאנדרי‪:‬‬
‫ואודיעכם אחרית דבר מראשיתו‪ .‬כי עכשיו לא באמיתתי אלא באמיתך כמו שאתה יודע מהי‬
‫הציונים בוחרים בזקנים‪ ,‬ואח"כ ימאסו בם האמת‪ .‬ואני מצידי הנני מוכן לכל אשר ידרש‬
‫ויכניסו במקומם שחורי הזקן‪ ,‬ואח"כ מספרי ממני‪ .‬אנא חנינה‪ ,‬אל תיתן לי להינמק בטעותי‪,‬‬
‫הזקן ואח"כ גלוחי הזקן וכו'‪ .‬לכן עליכם לדעת כי נא האר פניך על עבדך והושיעני בחסדך‪.‬‬
‫חורבן התורה והיהדות מתחיל מיכם ואתם‬
‫עתידין ליתן את הדין לשמים על כל חטאים ועליך להניף דגל מרידה גלויה בכל רבני הערב‬
‫רב‪ ,‬הן הספרדים הן האשכנזים הן הליטאים הן‬
‫ופשעים של כל הדורות הבאים אחריכם וכו'וכו'‪.‬‬
‫החסידים וכו' וכו' על כל שם וחניכא והגדרה‬
‫כשבאו אליו אח"כ אנשים גם רבנים או דאית להו‪ .‬ואפילו אם כגובה ארזים גובהו ויודע‬
‫אדמו"רים שבאו לארץ ישראל ושמע שהיו אצל תורה כמו קאמפיוטער )מחשב(‪ .‬אדרבה כמה‬
‫"קוק" הרב הראשי הראשון של הרבנות שיודע יותר כך אשמתו רבה יותר‪ ,‬שאם היה‬
‫הציונית‪ ,‬לא אבה לקבלם ולהכניסם לביתו סנדלר או מוכר ירקות היה פחות מה לתפוס בו‬
‫ואמר‪ :‬הלא כבר היו אצל קוק ומה יחפצו ממני ולהאשים אותו‪.‬‬
‫ומדוע אתם פוסחים על שתי הסעיפים‪.‬‬
‫אך עכשיו שכן יודע תורה ועושה ומדריך הפוך‬
‫פעם אחת שאלו אותו לחוות דעתו בענין האגודה ממנה‪ ,‬והפוך מכל דרכי אבותינו ומכל דרכי‬
‫והשיב שאין חילוק בין הציונים והמזרחים הצדיקים הן הסמוכים לדורינו הן הרחוקים‪,‬‬
‫והאגודים רק בשמא‪) ,‬ה‪ -‬כלומר הם שוים לרעה ובועט בכולם לעין כל ואין פוצה פה ומצפצף‪,‬‬
‫ופורץ איסורים של כל הצדיקים‪ ,‬ואפילו רק‬
‫והחילוק הוא רק בשמם הטמא שהוא שונה(‪.‬‬
‫המעט מזעיר המפורט לעיל‪,‬‬
‫היה אוהב מאוד כששמע מצדיק ואדמו"ר אשר‬
‫לא כרע לבעל לשום אחת מהמפלגות וכיתות אדם כזה הרי גילה ניבלותו לעין כל והעיד על‬
‫הנ"ל ואדרבא מוחה בהם ומקנא קנאת ה' עצמו כמאה עדים שהוא ערב רב מסית ומדיח‪,‬‬
‫ואסור להתכופף לו ואסור לשמוע תורה ומוסר‬
‫צבקות‪.‬‬
‫והדרכות מפיו‪ ,‬ולא לקבל פסקיו רח"ל אלא צא‬
‫ואמר כי מידה זו אהובה לו מן הכל ועולה על טמא תאמר לו ולדרשותיו ולספריו‪.‬‬
‫כולנה יותר מבקיאות התורה והפלגה בחסידות‬
‫וזכות אבות אם כי רב הוא‪) ,‬מסעות ירושלים ומה ספר תורה שכתבו אפיקורוס אף שלא‬
‫הוסיף ולא גרע אות אחת ולא שינה בו מאומה‬
‫חיות אש אות מז(‪.‬‬
‫וכתבו בתכלית ההידור והדקדוק ואין בו שום‬
‫בגזירת עירין פתגמין הנני מודיע בשער בת רבים טעות וכל כולו ממש לכתחילה‪ ,‬עם כל זה ארז"ל‬
‫שאסור לכל איש אשר רגלי אבותיו עמדו על הר וכן נפסק להלכה שישרף עם כל האזכרות שבו‪,‬‬
‫סיני ואשר יש לו חלק באלוקי ישראל ותורתו‪ ,‬וכמובא ברמב"ם‪:‬‬
‫להשאר חבר בועד הלאומי )ה‪ -‬לפני הקמת מדינת‬
‫השמד הציונית קראו לזה ועד הלאומי( אשר אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו‬
‫הרימה יד בתורת משה ומחללת חוקי התורה עם האזכרות )שם ה'( שבו…ומצוה לשורפו כדי‬
‫שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם‪,‬‬
‫והדת בשאט נפש‪.‬‬
‫הלכות יסודי התורה פרק ו'(‪.‬‬
‫וחלילה לכל ישראל כשר לבוא בחברתם ומכל‬
‫שכן לסייע ידי עוברי עבירה וחטאים בנפשותם וכל שכן אם הכותב הוא מין שדינו להלכה חמור‬
‫באיזה סיוע שהוא‪ .‬וישראל עם ולא ישמעו לדברי לאין ערוך מאשר אפיקורוס‪.‬‬
‫פתויים והסתה והוראת היתר מסרסורי עבירה‬
‫איזה שהם‪ ,‬קדוש ישמעו לדברי חכמים )שו"ת כל שכן וכל שכן ספר טמא שחיברו מין‬
‫אפיקורוס מסית ומדיח‪ ,‬בין אם זה פסקי הלכות‬
‫הסבא קדישא א לב(‪.‬‬
‫בין פירושים בין דרוש וכו'‪ ,‬הכל בכל מכל כל‬
‫עשיר אחד מהספרדים הפציר בו שיקח ממנו שני צריך לשרוף ולזרוק לזבל‪ ,‬משם בא ולשם ילך‬
‫מאות שהיה סכום רב בימים ההם‪ ,‬לסייע בעד הוא ומחברו הטמא‪ .‬ואפילו אם מחשיבים אותו‬
‫הדפסת חיבוריו ולא רצה לקבלם באומרו שהמנדב ראש ישיבה ראשון לציון אדמו"ר שר תורה פאר‬
‫אין לו זקן אף שהסירה רק במספריים ולא בתער‪ ,‬הדור אביר רועים מלוב"ן נכד של קדושי עליון‬
‫)מסעות ירושלים ‪ ,‬חיות אש אות מג(‪.‬‬
‫וכו' ויש לו מאות ואלפים ורבבות תלמידים‬
‫וחסידים‪.‬‬
‫ע"כ מהסבא קדישא מהרש"א אלפאנדרי‪.‬‬
‫מאמר כפירה בעבודה זרה‬
‫צג‬
‫זוהי האמת לאמיתה וכדאי לך להודות על זה יום‬
‫ושעה קודם‪ ,‬כי יבוא יום נקם ופורענות רק שאז‬
‫כמו שראינו בחורבן‬
‫יהיה מאוחר מדאי‬
‫באיירופא ה' ירחם‪.‬‬
‫ודע לך שאם לא תעשה כך למרוד בהם‬
‫ובאנשיהם‪ ,‬דע כי בנפשך הוא ויבוא יום הדין‬
‫ויבוא יום התוכחה והאלקים יביא במשפט על כל‬
‫נעלם‪ ,‬ותשלם טבין ותקילין הן בעבורך והן בעבור‬
‫משפחתך וכל התלוים בך והסרים למשמעתך‪.‬‬
‫וקרח יוכיח שידע המון המון תורה‪ .‬והאריז"ל‬
‫אומר שקרח היה לו כמנין שמו שלש מאות וארבע‬
‫עשרה חלקים מנשמת משה רבינו ע"ה‪ ,‬שלמשה‬
‫היה שלש מאות וארבעים וחמש כמנין שמו‪ .‬ועם‬
‫כל זה היות ועשה הפוך מהתורה מה עלה )ירד(‬
‫בגורלו‪ :‬כמו פולח ובוקע בארץ הוא ודתן ואבירם‬
‫ומשפחותיהם ואפילו תינוקות בני יומן‪.‬‬
‫וכן ירבעם בן נבט‪ ,‬שהרמח"ל אומר שכמעט קט‬
‫הגיע למדריגת משיח‪ ,‬וידע הרבה הרבה תורה‬
‫כמו שדרז"ל על הפסוק והם יושבים בשדה‬
‫ומתכסים בשלמה חדשה‪ ,‬שכל חכמי דורו דומים‬
‫לפניו כעשבי השדה‪ ,‬ומדובר פה על דורו של‬
‫שלמה המלך ע"ה שאיתרביאת סיהרא וקיימא‬
‫במילואה והיו כמעט כמו דור דעה‪ ,‬ועכ"ז אין לו‬
‫חלק לעוה"ב‪.‬‬
‫ועכשיו מה נשאר להתפעל מרעבני ומרנני‬
‫ואדמו"רנני הציונים בימנו‪ ,‬אשר ממש כפשוטו‬
‫מסיתים ומדיחים ומדביקים את צאן קודשים‬
‫בעבודה זרה הציונית ובלעבור על ג' שבועות‬
‫באופן הכי הכי הכי גרוע אוי וי ‪.‬‬
‫וללא שום ספק ספיקא שאצל אלו המושפלים‬
‫והנרדפים ע"י מרנני ואדמו"רנני ואבירנני‬
‫וגדולנני הערב רב‪ ,‬אצלם נמצאת התורת אמת‬
‫בשלימותה הן בכמות הן באיכות‪ .‬כלומר לא רק‬
‫ידיעת התורה ודרכי אבות‪ ,‬אלא קיומה בפועל‬
‫הם ואנשיהם‪ ,‬ובכלל בכלל לא אצל מפירי התורה‬
‫המפורסמים ללא הפוגה יום וליל לא ישבותו ע"י‬
‫הכתבי עת וכל שאר דרכי הפירסום‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬כל החורבנות וההירוסים היותר גדולים‬
‫נעשו לעם ישראל דייקא מיודעי תורה הרבה אשר‬
‫ניתקו עצמם מדרכי אבות ואימהות‪.‬‬
‫אך התורה מזהירה ומתריעה כל האומר אין לי‬
‫אלא תורה אפילו תורה אין לו‪ ,‬אלא צריך להיות‬
‫תורה עם דרכי אבות ואימהות‪.‬‬
‫ואת זה אם מבקש אמת בתמימות אתה הרי‬
‫הספקת לקרוא וללמוד מעט בליקוט דלעיל‪.‬‬
‫ונחזור על דברי הסבא קדישא מהרש"א‬
‫אלפאנדרי זיע"א‪ :‬החודל יחדל והשומע ישמע‬
‫ועליו תבוא ברכת טוב ואני את נפשי הצלתי‪,‬‬
‫)שו"ת הסבא קדישא א‪ ,‬לב(‪.‬‬
‫ויה"ר מלפני אבינו שבשמים לרחם עלינו בחסדו‬
‫חינם למען שמו הגדול ושכינתו הק'‪ ,‬ולהסיר‬
‫מעלינו עול רבני וראשי הישיבות ואדמו"רי‬
‫ואבירי הערב רב ועול מדינת המרידה ומחנות‬
‫השמד והשימוד הוא מגדל בבל הציוני העמלקי‪.‬‬
‫ולזכותינו לעמוד בנסיונות ולעשות תשובה‬
‫שלימה באמת כרצונו יתברך ולגאול שכינתו הק'‬
‫במהרה בימינו ועימה ילדיה המסכנים‬
‫והאומללים אכי"ר‪.‬‬

Similar documents