נייר עמדה בנושא פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית
Transcription
נייר עמדה בנושא פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית
ניר עמדה בנושא פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית מבוא: תסמונות התשישות הכרונית )(CHRONIC FATIGUE SYNDROM והפיברומיאלגיה ) ,(FIBROMYALGIAהנקראות גם "המחלות של שנות ה "90 -הן שתי תסמונות שלא זכו לתשומת לב ראויה הן אצל מקבלי המדיניות בתחום הבריאות והרווחה והן מהממסד הרפואי בישראל. תסמונת הפיברומיאלגיה הינה סוג שכיח של כאבי שרירים מפושטים ותשישות. משמעות השם 'פיברומיאלגיה' הינה כאב בשרירים ובסיבי רקמות החיבור )הגידים( .אבחון הפיברומיאלגיה נעשה על ידי בדיקת עוצמת הכאב ורגישות יתר באזורים ספציפיים. תסמונת התשישות הכרונית הינה מחלה הכוללת קשת רחבה מאוד של סימפטומים חמורים ומגבילים ,שעיקרם קשיים בתפקוד בעקבות עייפות כבדה ומתמשכת. הדמיון בסימפטומים של המחלות ,גורם לא פעם לבלבול ביניהן ואף לאבחון לא מדויק .עד כה ,לא ברור מה חלקם של הגורמים הפיזיים ביחס לאלו הנפשיים בכל אחת מן המחלות .הסברה הרווחת היא ,כי רבים הלוקים\ות בתסמונות אינם/ן מאובחנים/ות .כמו-כן ,מהנתונים הקיימים כיום עולה ,כי נשים מהוות אחוז ניכר מהחולים/ות בתסמונות. חולות וחולים בתסמונות נתקלים בבעיות רבות עד שהם מגיעים לאבחון ,זאת משום שישנו מחסור במידע בקרב רופאים וכן משום הקושי באבחון התסמונות. שתי התסמונות דומות זו לזו מבחינת התסמינים ,ולעיתים קרובות לא מאובחנות בשל העובדה שהתסמינים שלהן עלולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים. צירופם של כמה סימפטומים והתעלמות מאחרים עשויה להוביל לאבחון של שגוי ולהחמיץ את זיהוי אחת מהתסמונות המדוברות .יותר מכך ,לתסמונות סימפטומים דומים; אולם קיימת שונות ואינדיבידואליות בין חולה לחולה ,מה שמעלה קושי נוסף באבחון ובטיפול .עדיין לא ידועה דרך טיפול אחת יעילה ובדוקה המתאימה לחולים/חולות הסובלים/ות מן התסמונות .המזור והתרופה שונים מחולה לחולה. הקושי באבחון ,משך הזמן שעובר עד לאבחון ,המספר הרב של הבדיקות פוגעים באיכות החיים של החולים/ות ואף לא פעם עולים ממון רב ,שיוצא לרוב מכיסם הפרטי של החולים/ות. חלק ניכר מהקשיים בהם נתקלים החולים באחת התסמונות נגרם מכך שעד היום, תסמונות התשישות הכרונית והפיברומיאלגיה לא הוכנסו לחוק הבריאות הממלכתי .המדינה לא מכירה בתסמונות ועל כן שירותי הבריאות בישראל – קופות החולים ובתי החולים – לא ערוכים להתמודד עם התסמונות ולנסות ולתת מרפא לחולים\ות .הכנסת התסמונות לרשימת המחלות בחוק הבריאות הממלכתי תביא לשינוי משמעותי במצבם של החולים\ות .הכרה רשמית תסייע לאבחונם של חולים\ות רבים שעד כה לא זכו לכך .כיום חולים/ות הזקוקים/ות לתרופות בעטיין של התסמונות האמורות נאלצים/ות להירשם כחולים/ות במחלות אחרות )ברוב המקרים פסיכיאטריות( על מנת לקבל טיפול .במקרים רבים תשלומים עבור תרופות ,בדיקות פרטיות ,יעוץ של רופאים וטיפולים פרא-רפואיים משולמים מכיסם הפרטי של החולים/ות משום שקופות החולים אינן מכירות במחלות .כך מי שידו/ה משגת זוכה לטיפול ,ואלו שידם אינה משגת ,נותרים/ות ללא מענה ומזור. ההכרה בשתי התסמונות על ידי החוק תביא לאבחון ולטיפול שיטתי בתסמונות; כן יש לפעול להעלאת מודעות ציבור הרופאים לגבי התסמונות ולעודד מחקר ופיתוח בתחום זה. כפי שנציג להלן ,העדר עובדות ,מידע סותר ולא מדויק וכמו כן חוסר קיומה של גישה ברורה ,או גוף ידע שיכול לתת מענה בהיר ליוו את כתיבת נייר עמדה זה כחוט השני. כדוגמא לחוסר הבהירות אפשר לראות את השימוש המקביל במונחים מחלה ותסמונת לאותה התופעה ,על ידי מומחים והדיוטות כאחד .מתוך מודעות לבעייתיות ,אנו נתאר את הידע הקיים על המחלות ,האבחון והטיפולים מתוך זהירות גדולה .מאחר ובכתיבת ניר העמדה לא השתתפו סטודנטים לרפואה או רופאים ,אין ניר העמדה מתיימר לסקור חידושים ופריצות דרך הנוגעות למחלות או הטיפול בהן. הקבוצה שמה לעצמה מטרה לבחון את יחסו של הממסד הרפואי אל תסמונות התשישות הכרונית והפיברומיאלגיה ולהציע שינוי במדיניות .כתיבת המסמך נעשתה על סמך פגישות עם חולים/ות ,רופא מטפל ,ספרות ומידע שנאסף ברשת האינטרנט .המסמך מבקש לבחון את המצב בישראל ,תוך השוואה עם הטיפול בתסמונות והחקיקה הנוגעת אליהן במקומות שונים בעולם. מטרתו של נייר העמדה היא להביא לכניסתן של תסמונות התשישות הכרונית והפיברומיאלגיה לחוק בריאות ממלכתי. מסמך זה מסכם דיון אקדמי שנערך על ידי סטודנטים/ות לתואר מוסמך ודוקטורט מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והחוג להיסטוריה כללית ,בהנחייתה של ד"ר מאירה וייס .הקורס "בריאות ומגדר" שבמסגרתו נכתב המסמך ,התכנס במהלך סמסטר ב' של שנת הלימודים תשס"ב .במהלך הקורס נפגשנו עם רופאים ורופאות ,חוקרות ופעילות בארגוני בריאות שונים .מלבד השיעורים הרגילים ,נערכו במסגרת הקורס שתי סדנאות לימוד מרוכזות ,שאחת מהן עסקה כולה בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות כרונית .מתוך מגוון הנושאים שהוצגו בפנינו בחרנו להתמקד בתסמונות התשישות הכרונית והפיברומיאלגיה ולנסות ולבחון את ההיבטים השונים של התסמונות תוך שימת דגש מיוחד על התחום החקיקתי. רקע כללי על התסמונות מהי תסמונת התשישות הכרונית )?(CHRONIC FATIGUE SYNDROM תסמונת התשישות הכרונית ) (CFSמוגדרת באופן רפואי כמחלה המתאפיינת בתשישות רבה הנמשכת שישה חודשים או יותר .תשישות זו אינה על רקע של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת אחרי מנוחה .התסמונת אינה חדשה והיא זוהתה עוד בשנת ,1750אולם הכינוי העכשווי של המחלה ) CHRONIC (FATIGUE SYNDROMהוגדר בעולם הרפואה רק בשנת .1988המחלה מביאה בדרך כלל לירידה ניכרת בתפקוד היומיומי של החולה )בעבודה ובמישור האישי והחברתי( .על פי האבחון הרפואי ,בנוסף לתשישות חייבים להימצא לפחות 4מתוך התסמינים הבאים :ירידה בזיכרון ובריכוז; כאב גרון; בלוטות לימפה מוגדלות; כאבי פרקים או שרירים; כאב ראש; הפרעות בשינה; חולשה הנמשכת מעל 24 שעות לאחר מאמץ ואינה חולפת אחרי מנוחה .לאורך זמן קיימת עליה וירידה בעוצמת הסימפטומים אולם ברוב המקרים הם הולכים ופוחתים עם הזמן .המחלה אינה מדבקת .במהלך השנים הועלו מספר השערות באשר למקור הקליני של התשישות ולסיבות התסמונת .בין השאר נבדק קשר בין התסמונת לאלרגיות מסוגים שונים ,לזיהומים ממקור חיידקי ,ויראלי או פטריתי אולם עד כה לא נמצאה הוכחה חד משמעית לקשר כזה .ולכן ,האבחנה הרפואית של התסמונת מבוססת בעיקרה על שלילה של גורמים אחרים היכולים להביא לתשישות ממושכת כמו מחלות זיהומיות מסוימות )למשל וירוס הEPSTEIN-BARR VIRUS - הגורם למחלת המונונוקליאוזיס/הנשיקה( ,שימוש בתרופות או הפרעות פסיכיאטריות. מהי פיברומיאלגיה )?(FIBROMYALGIA SYNDROME פיברומיאלגיה -עייפות שרירים כרונית -מוגדרת כתסמונת ראומטית המתאפיינת בכאבים מפושטים בגוף :שרירים ,רקמות רכות מפרקים ועמוד שדרה אך ללא רקע דלקתי .בדרך כלל כדי לאבחן את המחלה מחפש הרופא המאבחן את הימצאותן של 11או יותר מסך 18הנקודות הרגישות לכאב ) (TENDER POINTSאשר הוגדרו על ידי הקולג' לראומטולוגיה בארה"ב )הגדרה שנקבעה רק בראשית שנות התשעים( .מלבד כאבים אלו מוצאים פעמים רבות סימנים נוספים כמו :כאבי שלד, נוקשות כללית ,עייפות כללית ,שינה לא טובה ולא מספקת ,רגישות לתנאי קור, כאבי ראש כרונים וחרדה ודיכאון כתופעות נפשיות משניות .לעיתים מלווים הסימפטומים בתסמונת "המעי העצבני" ,בכאבי ראש ובנימול בגפיים .התסמונת נמשכת בדרך כלל שנים רבות .על פי הממצאים הרפואיים עד כה ,זו אינה מחלה דלקתית ולא נוצר בה נזק אורגני או אנטומי במפרקים או באברי גוף אחרים .גם כאן ,בדומה למה שתיארנו בתסמונת העייפות הכרונית ,האבחנה הרפואית של המחלה נעשית על ידי שלילה של מחלות ראומטיות אחרות. האם מדובר בתסמונת אחת או בשתי תסמונות שונות? מן הנתונים המופיעים בספרות הרפואית ומראיונות שנערכו עם רופאים ,קשה לענות באופן חד משמעי האם כאשר מדברים על התסמונות התשישות הכרונית והפיברומיאלגיה עוסקים בהופעות שונות של אותה מחלה או בשתי מחלות שונות. בדרך כלל מדובר על מספר תסמונות חופפות הנקראות באופן כללי" :תסמונות פונקציונליות" .אי הבהירות במחלות אלו גדולה הן בקשר לסימפטומים והן בקשר למשך התסמונת ,להתחלה ולסיום .בשתי התסמונות גם הסימנים וגם הסימפטומים דומים לסימפטומים של מחלות אחרות ,דבר המקשה על האבחנה. הסבל הגופני ,ובעקבותיו הסבל הנפשי קשים מאוד ונמשכים לאורך זמן רב ובדרגות שונות .לכן פעמים רבות לא ברור מי סובל/ת מהמחלה ומי מתופעות אחרות הקרובות ו/או דומות לה .מכל האמור לעיל קיים קושי רב בהערכה דמוגרפית של החולים\ות בתסמונות. עד היום לא נמצאה תרופה שתביא למרפא לתסמונות אלה .מחקרים רבים מציעים אפשרויות שונות להקלה על סבלם של החולים/ות .בשתי התסמונות נעשו ניסיונות לא מעטים למציאת תרופות מהתחום הפסיכיאטרי ,התזונתי ,התנועתי )טיפול פיסיותרפי להקלה על כאב( ,וכמובן תרופות קונבנציונליות מסוגים שונים .כמו כן, אפשרויות טיפול רבות מוצעות בתחום הרפואה האלטרנטיבית לסוגיה .הן בתחום הטיפול המוצע על ידי הרפואה הקונבנציונלית והן בתחומי הטיפול השונים המוצעים על ידי הרפואה האלטרנטיבית לא נמצאה עד כה תרופה או טיפול העוזר לכל או למרבית החולים/ות .ניכר ,שכל חולה מגיב/ה באופן שונה לטיפולים ולתרופות השונות ולכן לכל חולה טיפול אישי שעוזר לו/לה .עובדה זו מערימה קושי נוסף על הטיפול כיוון שמערכת הבריאות הקיימת כיום בישראל אינה ערוכה לטיפול מותאם באופן אינדווידואלי. רופאים מציעים בדרך כלל לחולים/ות עזרה נפשית כדוגמת טיפול פסיכותרפי. במקרים מסוימים נמצא כי תרופות נגד דיכאון במינונים נמוכים מאוד עוזרות להקלה על הכאבים בפיברומיאלגיה ומקלות גם על הפרעות בשינה בתשישות כרונית. אחד הנושאים המעסיקים את המחקר הרפואי הוא שאלת קיומו של קשר בין התסמונות הללו ותופעות נפשיות מסוגים שונים כמו חרדות ודיכאון .מחקרים רבים בתחום הפסיכיאטריה עוסקים בתחום .בפרסומים נמצא פעמים רבות מידע סותר .כך ,לדוגמא ,ישנם מחקרים המצביעים על נושא הדיכאון והחרדות כאחד מהסימפטומים של המחלות ויש מחקרים המציינים במפורש כי הדיכאונות המופיעים אצל החולים מאפיינים מצב של חולי כרוני באופן כללי ונובעים בעיקר מהסבל הממושך מהמחלה ומהמצוקה והחרדה בתקופה הממושכת שהחולים\ות היו ללא אבחנה ברורה .למעשה ,בין שאר הנושאים הקשורים במחלות אלו ,כך גם בנושאים הקליניים ,קשה למצוא אמירות חד משמעיות ,לדוגמא" :הטיפולים המוצעים כיום הם יותר אומנות מאשר מדע .הם תלויים רבות בהשערות ובאסטרטגיות לא סגוליות .וכמו שטעמן של תרבויות שונות לגבי אומנות הוא שונה ,כך צריכה להיות גם התייחסות במקרה של טיפול בתסמונת התשישות 1 הכרונית :רבות מגישות הטיפול במחלה אינן שגויות כי אם שונות". תסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית ,בהן עוסק ניר עמדה זה מוגדרות בעולם הרפואי כמחלות כרוניות .מחלה כרונית מוגדרת בספרות הרפואית כ"מחלה הנמשכת לאורך זמן ואף עלולה להחמיר" .המידע לגבי מהלך המחלה מבוסס לרוב על ניסיונם הסובייקטיבי של החולים\ות וקשה לתאר לחולה תמונה בהירה של מהלך המחלה .לרוב המחלות הכרוניות אין מרפא אלא רק הצעות שונות להקלה וגם אלו מבוססות על הניסיון הנצבר עם חולים/ות אחרים/ות .הטיפול המוצע נועד 1אפל-פז ואחרים.144 :2000 , בדרך כלל כדי לנסות ולשמר את המצב הקיים כדי למנוע החמרה .למרבית המחלות הכרוניות לא נמצאה סיבה להתפרצותן .באופן כללי מדברים על אוסף סיבות, פיסיולוגיות ונפשיות. להבדיל ממחלה הנמשכת לטווח קצר או ממחלה אקוטית –סופנית ,מחלה כרונית משבשת את ההתנהלות היומיומית ואת אורח החיים ,שלכאורה ממשיך כהרגלו. החולה הכרוני מוצא/ת את עצמו/ה עם צרכים חדשים ,פעמים רבות עם מגבלות פיזיות ולכן ,קיים צורך בהתמודדות עם השינוי הצפוי בחיים. התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית בישראל התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית ,הוכרו בישראל ב"איחור" של כ20 - שנה לאחר ארצות הברית .כיום יכולים/ות החולים\ות בישראל לקבל טיפול בשלוש מרפאות בארץ :בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים ,בעיקר במחלקה למחלות זיהומיות ובמחלקה למחלות ראומטולוגיות; בביה"ח סורוקה בבאר שבע ,שם הוקמה המרפאה הראשונה העוסקת בעיקר בטיפול בחולי פיברומיאלגיה; ובביה"ח איכילוב ,שם הוקמה לאחרונה מרפאה מיוחדת לטיפול בתשישות כרונית .בכל אחד מהמקומות עוסקים בנושא מומחים מסוגים שונים ובעיקר מתחום המחלות הזיהומיות ,ראומטולוגיה )מחלות פרקים ומפרקים( ,פסיכיאטריה ופסיכולוגיה. כמו כן בתחום הרפואה האלטרנטיבית קיימים בארץ מספר מטפלים מתחומים שונים המכירים את המחלות ומציעים לחולים\ות טיפול .בקופות החולים ניתן כיום למצוא מענה חלקי לנושא .אולם הקושי העיקרי נובע מהעובדה שהמחלות עדיין אינן מוכרות מספיק לציבור הרופאים בארץ ולממסד הרפואי בכלל .כתוצאה מכך, החולים\ות נתקלים במספר קשיים .ראשית ,קיים קושי בקבלת אבחון במהירות וביעילות ומשום כך החולים\ות מוצאים/ות עצמם/ן נאבקים/ות לקבלת בדיקות לאבחנה של מחלתם/ן .שנית הם\ן עוברים/ות בדיקות רבות ,אשר מתבררות בדיעבד כמיותרות .לאחר שאובחנו הם\ן נתקלים/ות בקושי בהכרה ממסדית במחלתם/ן .דבר זה מונע תמיכה כספית בחולים\ות. מעמדן החוקי של התסמונות העובדה ,כי התסמונות אינן מוכרות במערכת החוקים הישראלית ,היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על מעמדם/ן וזכאותם/ן של הסובלים/ות מהתסמונות להטבות ,שהן פועל יוצא של המחלות. חוק ביטוח בריאות ממלכתי החוק הישראלי מאפשר קבלת סיוע לחולים ולמוגבלים ,הן מבחינה רפואית וכלכלית: על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי )להלן :החוק( ,2שנכנס לתוקפו בינואר ,1995כל תושבי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות ,ועל כן כל תושב/ת חייב/ת להיות רשום/ה באחת מקופות החולים .כל קופה חייבת לספק "סל בריאות" אחיד הקבוע בחוק .על פי החוק ,כל תושב/ת חייב/ת לשלם דמי ביטוח בריאות. התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית אינן מוכרות בחוק כמחלות .העדר ההכרה בחוק היא אחת הבעיות המרכזיות המקשות על החולים/ות במחלות, מכמה טעמים .ראשית ,מרבית החוקים המסדירים את זכויות החולים ,מתייחסים אך ורק לחולים\ות במחלות המצויינות בחוק .הכרה בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית במסגרת החוק תאפשר סיוע בתחומים שונים ,החיוני לחולים\ות במחלות .שנית ,על פי החוק ,סל התרופות נקבע בצו המתייחס במישרין לחוק ולמחלות הכלולות בו .אי הכרה במחלות במסגרת החוק מונעת מהחולים/חולות טיפול תרופתי ,העשוי לסייע להם/ן ,גם אם לא להביא לריפוי מלא של המחלה. על פי החוק ,כל מבוטח/ת זכאי/ת לקבל תרופות ושירותים רפואיים המופיעים ב"צו בריאות ממלכתי :תרופות בסל שירותי הבריאות" .1995הסל הבסיסי נקבע על פי סל התרופות שהיה נהוג ב"קופת חולים כללית" ,בתקופה בה נכנס החוק לתוקף )מבין קופות החולים ,היה זה הסל המצומצם ביותר ,אך 80%מכלל מבוטחי קופות החולים היו שייכים לקופה זו(. בצו מפורטות כל התרופות בצירוף הוראות שימוש לכל תרופה ,לאיזו מחלה מתאימה כל תרופה ,ובהרשאת מי זכאי החולה לקבלה )רופא קופ"ח ,רופא מומחה וכד'(. החוק קובע כי תוקם "מועצת בריאות" ,בראשות שר הבריאות ,המורכבת מ46 - חברים/ות ,ובתוכם :נציגי קופ"ח ,נציגי משרד הבריאות ,האוצר ,אנשי חברה ורוח, ארגונים בתחום הרפואה ונציגי/ות ציבור .תפקיד המועצה הוא לייעץ לשר הבריאות לעניין החוק .ההמלצה של הועדה נקבעת על ידי קריטריונים 3של עלות רפואית, שיפור איכות החיים ,הצלת חיים ,היקף האוכלוסייה שתשתמש בתרופה ,תרופות חלופיות בסל ועלויות תקציביות .הוועדה מתכנסת מדי שנה לדיון בנושא הרחבת 2מתוך" :ביטוח בריאות" ,בהוצאת המוסד לביטוח לאומי ,האגף להסברה ויחסי ציבור ,ירושלים ,ינואר ,2001אתר האינטרנט של משרד הבריאות :חוק ביטוח בריאות ממלכתי www.health.gov.il-hok_sorce_law.bituach 3תשובת סגן שר האוצר ,י .כהן בתגובה לשאילתה בנושא תרופות בסל הבריאות בישיבה מס' 280של הכנסת ה,15 - .30/1/2002מתוך אתר האינטרנט www.knesset.gov.il סל הבריאות ,ומייעצת לשר אילו תרופות ייכנסו לסל בשנה הקרובה .כל אזרח/ית יכול/ה לפנות בבקשה לוועדה ,להכללת תרופות בסל ,באמצעות משרד הבריאות שר הבריאות ,לאחר הסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה ,יכול להחליט על תוספת לסל .קופות החולים יכולות להרחיב את הסל הבסיסי לחבריהן ,תמורת תשלום שיחול על חבריהן ,אך מחויבות להעניק הנחה /פטור מדרישת תשלום זו לקבוצות מסוימות ,בתוכן חולים/ות כרוניים/ות .על פי חוק זה ,חולים/ות במחלות הנכללות בסל התרופות ,זכאים/ות לקבל את התרופות במחיר זול לעומת עלותן בשוק הפרטי. כאמור ,העדר ההכרה בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית בחוק הבריאות הממלכתי מונע מתן תרופות שעשויות להקל על החולים/ות .חלק ניכר מהתרופות שעשויות להקל על החולים/ות כבר נכללות בסל הבריאות ,אך מיועדות למחלות אחרות )כגון מחלות נפש( .הדבר מונע טיפול נאות בחולים/ות ,ולעיתים מאלץ אותם/ן או את רופאיהם/הן להציגם/ן כחולים/ות במחלות אחרות ,כגון מחלות נפש ,על מנת לקבל את הטיפול היעיל עבורם/ן. הכרה בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית כמחלות תאפשר את הכפפתן ל'חוק ביטוח בריאות ממלכתי' ותזכה את החולים/ות בזכויות הנגזרות מן החוק ,ובכלל זה ,במתן טיפול תרופתי ייחודי וייעודי למחלות אלה. חוק ביטוח נכות על פי חוק ביטוח נכות 4,שנכנס לתוקפו באפריל ,1974זכאי לקבל קצבה ,מבוטח שעקב ליקוי גופני ,שכלי או נפשי ממחלה ,תאונה או מלידה ,אין לו הכושר להשתכר ואין הוא משתכר סכום השווה ל 25% -מהשכר הממוצע ,או שכושרו להשתכר והשתכרותו בפועל הצטמצמו עקב הליקוי )בין בבת אחת ובין בהדרגה( ב 50% -או יותר .המוסד לביטוח לאומי יקבע אם המבוטח " נכה" לפי אי כושרו להשתכר ,רק אם רופא מוסמך ,קבע למבוטח לפחות 40%נכות רפואית. במידה ומדובר במבוטחת ,יקבע המוסד לביטוח לאומי ,האם היא "נכה" ויבדוק את זכאותה לקצבת נכות לפי אי כושרה להשתכר בכל אחד מהמקרים: .1מצב משפחתי. .2עובדת שכירה או עצמאית. .3חיה בנפרד מבן הזוג במשך 24חודש לפני הגשת התביעה. 4מתוך " ביטוח נכות" ,בהוצאת המוסד לביטוח לאומי ,האגף להסברה ויחסי ציבור ,ירושלים ,יוני .2002 .4בעלה אינו מבוטח בביטוח לאומי בביטוח זקנה או שאירים. עקרת בית תוגדר כ"נכה" על פי ביטוח לאומי :כאשר אין לה את הכושר לעשות עבודות שמקובל לעשות במשק בית רגיל או שכושרה לעשות עבודות משק בית נצטמצם עקב הליקוי ב 50% -או יותר .כל זמן שהמצב הרפואי של הנכה אינו יציב, ניתן לקבוע לו דרגת אי כושר השתכרות לזמן מוגבל. "נכה" שיש בו "תלויים" – בן /בת זוג שהכנסתם אינה עולה על 57%מהשכר הממוצע ,או ילד/ה שטרם מלאו ל/הו ,18זכאי/ת לתוספת בעדם. הזכות לקצבה מתחילה לאחר 90יום ממועד תחילת אי הכושר להשתכר .ניתן לתבוע עד 36חודשים ממועד תחילת אי כושר ההשתכרות. בקביעת דרגת אי הכושר להשתכר מתחשבים באיזו מידה ליקויו/ה של המבוטח/ת משפיע/ה על כושרו/ה לעבוד ולהשתכר ,על יכולתו/ה לשוב לעבודתו/ה )מלאה או חלקית( ,ועל יכולתו/ה לעבוד בעבודה אחרת ,או ללמוד מקצוע חדש )על פי השכלתו/ה ,כושר/הו הגופני ומצב בריאותו/ה(. אובדן כושר השתכרות פחות מ ,50% -אינו מזכה בקצבה )ניתן לערר על כך לפני וועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי( .מי שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75% ומעלה ,זכאי/ת לקצבת נכות חודשית מלאה ) 25%מן השכר הממוצע ,7% +במרץ 2002עמדה הקצבה על .(₪ 1,863דרגת אי כושר בין 60%ל ,74% -זכאי/ת לקצבת נכות חודשית חלקית. במידה ותסמונות התשישות כרונית והפיברומיאלגיה יוכרו כמחלות לפי חוק בריאות ממלכתי ,יהיו הזכאים ללוקים/ת בהן ,במידה ולא יהיו מסוגלים/ות לעבוד ,להיות מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכים/ות או שאינם/ן בעלי כושר עבודה ,ויהיו על כן זכאים/ות לסיוע כלכלי. בהקשר זה ,ראוי להזכיר את החוק המקביל בארצות הברית ,שמאפשר במקרים רבים סיוע לחולים/ות בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית ) .(Supplement Security Income; Social Security Disability Insuranceעל אף שמערכת הביטוח הסוציאלי בארה"ב שונה מזו בישראל ,ההכרה בתסמונות ראוייה לאימוץ גם בישראל .יש לציין ,שגם בארצות הברית ההכרה אינה מלאה ,אך ניכרת מגמה של הכרה גוברת והולכת ,שראוי שתתקיים גם בישראל .להלן יוצגו בקצרה עיקרי החוק הרלבנטי בארצות הברית ,והאופן שבו יכולים חולי התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית להנות ממנו. ) :Social Security Disability Insurance (SSDIזכאים לקצבה עובדים/ות מתחת לגיל ,65במקרה של אובדן או של הפחתת הכנסה עקב מוגבלות .אדם נחשב לבעל "מוגבלות" אם הוא/היא בעל/ת פגיעה פיזית או נפשית אשר ) (1מונעת ממנו/ה לעבוד ו (2)-צפוייה להימשך לפחות 12חודשים או להסתיים במוות .כדי להיות זכאי/ת ,על העובד/ת להיות בעל/ת קרדיט של מספר שנים של עבודה )בהתאם לגילו( 5.תנאי הזכאות אינם כוללים מצב פיננסי .בניגוד לחוק ביטוח נכות בישראל ,הזכאות מוגדרת על פי רשימה של בעיות בריאותיות ספציפיות בגוף החוק, או לפי מצב המקביל לאלה שברשימה מבחינת דרגת ההגבלות התיפקודיות שהוא יוצר 6.החל משנת 1999תסמונת התשישות הכרונית מוכרת כמוגבלות כאשר היא מלווה בסימנים רפואיים או בממצאים מעבדתיים .7כיום ,התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית ,שאינן מלוות בסימנים רפואיים או בממצאים מעבדתיים ,אינן כלולות ברשימת הבעיות המוכרות .על כן ,ברוב המקרים נדחית הבקשה בפניה הראשונה לזכאות. השלב שבו מרבית החולים/ת מצליחים/ת להשיג את ההכרה והסיוע הוא הערעור המינהלי .על השופט המינהלי לקבוע האם מצבו/ה של החולה שווה או עולה על המצבים שברשימה מבחינת ההגבלות התיפקודיות .בהעדר בדיקות רפואיות חד משמעיות לאיבחון המחלה ,יש לעדותו/ה של החולה משקל לא מבוטל .הקריטריון המרכזי עבור השופט המינהלי הוא מידת יכולתו/ה של החולה לבצע פעולות בסיסיות ,כגון הליכה ,עמידה ,הרמה ,קשירה ,זכירה ועוד .במקרה משפטי מעניין, הודה ה (Social Security Administration) SSA -שתסמונת התשישות הכרונית אינה בהכרח בלתי ניתנת לכיסוי על ידי המוסד רק בשל העובדה שלא ניתן לאבחן אותה בכלים מעבדתיים.8 יצויין ,שבמקרים רבים הייצוג המשפטי של החולים/ת בערעור המנהלי אינו כרוך בתשלום במקרה שהערעור נדחה )התשלום מבוסס על אחוז קבוע מהסכום שייקבע( ,כך שהערעור אינו כרוך ב"סיכון" כספי. ) Supplemental Security Income (SSIהוא תשלום חודשי לאזרחים/ות מבוגרים/ות ו/או בעלי מוגבלות ו/או עיוורים/ות ,שלהם/ן הכנסה נמוכה ומשאבים 5ר' www.ssa.govוכן”Emergency Services“, Fibromyalgia Frontiers, Vol. 8 No. 2, Spring 2000. : www.disabilityassistance.com/ssdi.htm 6 7ר' Social Security Ruling SSR 99-2p 8ר' בפס"ד ).Hallgring v. Callahan, 975 F. Supp. 84 (D Mass. 1997 למקרים נוספים ר' למשלRose v. Shalala, 34 F. 3d 13 (1st Cir. 1994) : )Irwin v. Shalala, 840 F. Supp. 751 (D. Or. 1993 )Cohen v. Secretary, Department of Health and Human Services, 964 F. 2d 524 (6th Cir. 1992 )Powell v. Charter, 959 F. Supp. 1238 (C.D. Cal. 1997 )Fragale v. Chater, 916 F. Supp. 249 (W.D.N.Y. 1996 )נכסים( מועטים .קרדיטים של עבודה אינם נחוצים כאן ,כך שניתן להגיש בקשה לקצבה גם אם החולה מעולם לא עבד/ה .מדינות מסויימות מוסיפות לקצבה הפדרלית שירותים וסיוע נוספים )כגון תלושי מזון ,תרופות וכד'( .הזכאות לסיוע לחולי התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית ,על פי סעיף זה ,דומה לזו שבסעיף הקודם. בארצות הברית מוכרות התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית גם לעניין קבלת הלוואה לשם התאמת הבית לצרכים החדשים ,שנובעים מהמחלות .הן מוכרות לעניין קבלת סיוע בשכר דירה מהמשרד לדיור ולפיתוח אורבאני ,ולעניין סיוע זמני מהממשלה ,עפ"י קריטריונים הנקבעים ע"י המדינות השונות. בבריטניה קיימת אפשרות לחולים/ות בתסמונת הפיברומיאלגיה או בתסמונת התשישות הכרונית ,שמסוגלים להמשיך לעבוד או לחזור לעבודה ,לקבל קצבה ) ,(Disability Working Allowanceשתסייע להם/ן להשלים את שכרם/ן .זאת, במסגרת המדיניות הממשלתית שמבקשת להחזיר אנשים עם מוגבלויות לעבודה בהתאם ליכולותיהם/ן .כמו כן ,מוצעת קיצבת ילדים במקרים מסויימים 9.זה פתרון אפשרי עבור חולים/ות רבים/ות ,אשר בשלב מסוים של מחלתם/ן מסוגלים/ות לעבוד ,אך כושר עבודתם/ן מוגבל. בפרלמנט הבריטי הוקמה קבוצה המורכבת מחברי פרלמנט מכלל המפלגות, הבוחנת כיצד הממשלה עשויה לשפר את התייחסותה לחולים/ות בפיברומיאלגיה, בייחוד בעניין קבלת קצבאות המגיעות לחולים/ות ולמוגבלים/ות .הדיונים בפרלמנט הבריטי מעידים על מודעות ,הכרה ועניין הולכים וגוברים במחלות בבריטניה .תהליך זה ראוי שיתרחש גם בישראל. בשוויץ מוכרת הפיברומיאלגיה כמוגבלות לצורך קבלת קצבאות מהביטוח הלאומי ) .(Assurance Invalidite-AIהרופאים המטפלים מהדור הצעיר יותר ,בין אם הם רופאים כלליים או ראומטולוגים ,נוטים להכיר את המחלה .הרופאים המוכרים על- ידי ה AI -שולחים דיווח לגבי מצבו/ה של החולה ל .AI -ה AI-פועל בשני מישורים מרכזיים :מציאת עבודה המותאמת למחלה/למוגבלות של החולה ,ופיצוי/קצבה בהתאם לאחוז הנכות שנקבע .הדור המבוגר יותר של הרופאים נוטה פחות להכיר את המחלה .במקרים רבים נשלחים/ות החולים/ות על-ידי רופאים אלה לבדיקה פסיכיאטרית ,אולם רופאים פסיכיאטרים מוכרים רשאים גם הם לכתוב דיווח ל- .AIגם במקרים אלו החולים/ות מקבלים/ות את הפיצוי וההתאמות הראויות. www.fmsni.freeserve.co.uk/work 9 " חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" "חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" 10אושר בישראל בינואר ,1999וקבע כי זכותו של אדם עם מוגבלות לשוויון ,לכבוד ,להשתתפות פעילה בחברה ,וזאת במסגרת השירותים הקיימים בחברה ,ולא במסגרת נפרדת .אסור להפלות אדם בשל מוגבלותו בקבלה לעבודה /קידום /פיטורין ,ובלבד שהוא/היא כשיר/ה לתפקיד. מוגבל/ת הינו/ה אדם עם לקות פיזית ,נפשית או שכלית ,לרבות קוגנטיבית ,קבועה או זמנית ,אשר בשלה מוגבל תפקודו/ה באופן מהותי באחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. החוק מתייחס ,בין השאר ,לתעסוקה ולייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות. בהצעת החוק ,שעברה בקריאה ראשונה ,וטרם התקבלה )"הצעת חוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות -תיקון -נגישות וכד ,(".ישנה התייחסות לנגישות ,דיור בקהילה ,חינוך ,תרבות ,מערכת משפטית. התסמונות פיברומיאלגיה וההתשישות הכרונית גורמות לחולים/ות בהן למוגבלות .במקרים אלו יש לראות בחולים\ות כבעלי מוגבלות לכל דבר ולאפשר להם\ן את הסיוע הקבוע בחוק. מעניין להיווכח ,שהחוק המקביל בארצות הברית משמש סעד לרבים מהחולים/ות בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית .ניתן היה לצפות שגם בישראל יקדם החוק שיוויון זכויות לחולים/ות בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית. ה (The Americans with Disabilities Act) ADA -הינו חוק המגן על זכויות האזרחים עם מוגבלויות בארצות הברית ,ונועד לאפשר להם השתתפות שיוויונית בחברה 11.החוק אוסר אפלייה כנגד אנשים עם מוגבלויות בחמישה תחומים: תעסוקה ,שלטון מקומי ומדינתי )תוכניות ,שירותים ,תחבורה( ,מקומות ציבוריים, תקשורת ו"אחרים". 10מתוךwww.bizchut.org.il : Levy, Alison S. (1999). The Americans With Disability Act, Fibromyalgia Frontiers Newsletter, 11 January/February, 1999. בתחום התעסוקה ,החוק אוסר אפלייה בנושאי ההעסקה ,הקבלה ותהליך המיון, הפיטורין ,הקידום ,הפיצויים ,ההטבות ,ההכשרה ועוד ,ומחייב התאמות שונות לאנשים עם מוגבלויות. החוק נמנע מיצירת רשימה של מוגבלויות "מוכרות" ,ובמקום זה מספק הגדרה רחבה למדי ל"מוגבלות" .אדם נחשב כבעל מוגבלות אם הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים (1) :בעל/ת פגיעה/נזק פיזי ,נפשי או שכלי ,שמגביל במידה ניכרת אחת או יותר מפעילויות החיים המרכזיות (2) .בעל/ת רקע )עבר( של פגיעה כזו; או: ) (3נחשב/ת )נתפס/ת( כמי שסובל/ת מפגיעה כזו. הסעיף הרלבנטי ביותר ללוקים בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית הוא הסעיף הראשון לחוק ,ובמקרים מסויימים גם הסעיף השני. על פי החוק ,עובד/ת בעל הכשרה ,עם מוגבלות ,הינו אדם שמתאים לתפקיד מבחינת כישוריו/ה ,ניסיונו/ה ,השכלתו/ה או דרישות אחרות של התפקיד, ושמסוגל/ת לעמוד בדרישות התפקיד העיקריות עם או בלי התאמות מתקבלות על הדעת .המעביד מחוייב/ת על פי החוק לאפשר התאמות של התפקיד לעובד/ת עם המוגבלות .מבחן מידת "ההגיוניות" שבהתאמות נערך לכל מקרה לגופו ,והוא עמום ובעייתי במקרים רבים ,אולם התבחין העיקרי הוא תבחין האפקטיביות ,ותהליך ההתאמות חייב להעשות במשותף על ידי העובד והמעביד 12.ניתן לציין ,כי גם המעבידים עשויים להרוויח מהתאמות לעובדים עם מוגבלויות בשל ההקלות במס שהן מקנות. תהליך ההתאמה חיוני לא רק מטעמי שמירה על זכויות האזרח ,אלא גם על מנת לצמצם את הנזק הכלכלי הגבוה ביותר שנגרם על ידי המחלות הנדונות .כך ,למשל, קבע המכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ,שכאב כרוני הוא בעיית הבריאות היקרה ביותר בארה"ב ,בין היתר בשל הפסד ימי עבודה .ההפסד הכולל בשל כאב כרוני מוערך בחמישים ביליון דולר לשנה.13 באותה שנה שבה חוקק ה ,(1990) ADA -ביסס ה"קולג' האמריקאי לראומטולוגיה" קריטריונים רשמיים לאבחנת פיברומיאלגיה .אבחון המחלה נעשה מאז תכוף יותר .כמו כן ,מאז ההכרה הרשמית נעזרים חולים רבים בקביעות של ה- ADAלקבלת הזכויות המגיעות להם/ן על פי החוק .במקרים רבים בהם החוק אינו מיושם לגבי חולי פיברומיאלגיה ובתסמונת התשישות הכרונית ,החולים/ת נעזרים/ת בסעד שניתן על ידי בתי המשפט. 12העמימות של המבחן מביאה מקרים רבים להכרעה בבית המשפט .לעניין התאמה עבור חולת פיברומיאלגיה ר' ,למשל: )Carter v. General Electric Co., 2000 U.S. Dist. LEXIS 3875 (N.D. I11. March 21, 2000 13ר' אליסון ,הערה 10לעיל. החלטות בתי המשפט האמריקניים עוסקות במקרים פרטיים ,אך מסקירה שלהן ניתן לעמוד על מגמה של הכרה הולכת וגוברת במחלה ובזכויות המוקנות לחולים בה .כך ,למשל ,בפסק דין Wolz v. The Deaton-Kennedy Co.14קבע בית משפט מחוזי פדרלי שפיברומיאלגיה הינה מחלה רפואית מוכרת ,ואף ציין שהעדות של החולה עצמה מספקת ,מאחר שזו טבעה של פיברומיאלגיה :המצב מתבסס לחלוטין על התלונות הסובייקטיביות של הפציינטית 15.בעקבות הקביעה הכללית הזו ,עסק הדיון בבית המשפט בשאלה ,האם המחלה מגבילה את העובדת בתפקיד הספציפי שהיא מילאה. ההכרה במחלות הנדונות בכל הקשור לזכויות שמקנה ה ADA-הביאה את "רשת ההתאמות בעבודה" )(JAN 16 לפרסם מספר דוגמאות להתאמות שיכולים/ת חולי/ות פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית לקבל ממקום העבודה .כך, למשל ,ניתן לקבל הפסקות מנוחה תכופות יותר ,לוחות זמנים גמישים מהרגיל, התרת העבודה מהבית ,התרת עבודה משותפת ,פינות עבודה מותאמות )למשל, כאלה שמאפשרות עבודה בעמידה ובישיבה לסירוגין ,או כאלה שכוללות "משענת מתכווננת ונשכבת"( ,העברה ממשרה הדורשת חזרתיות )למשל הקלדה( למשרה מגוונת יותר מבחינת הפעילות הפיזית. מעבר לחוק ה ,ADA-במדינות רבות בארצות הברית קיימים חוקים מקבילים, שהגדרתם את המוגבלות רחבה יותר מזו שב ,ADA -עובדה המיטיבה עם החולים/ת .לעיתים בתי המשפט מכירים בתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית לעניין זכויות של אנשים עם מוגבלויות על סמך החוקים המדינתיים. מלבד חוקים אלו ,אושר בכנסת ,במאי ,1996חוק זכויות החולה ,17הבא להסדיר את מערכת היחסים בין המטופלים/ת לבין הצוות הרפואי ,מתוך תפיסה שהאדם נבון ומסוגל לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם. החוק כולל את הזכות לקבלת טיפול רפואי ,הזכות לטיפול נאות ,מידע בדבר זהות המטפל/ת ,הזכות לקבל חוות דעת נוספת ,שמירה על כבוד החולה ,פרטיות החולה, סודיות רפואיות ועוד. 2001 U.S Dist. LEXIS 8462 (N.D. I11. June 20, 2001). In: Mook, Jonathan R. (2001). 14 Fibromyalgia: An Emerging Disability Under Federal and State Laws. Benders Labor & Employment Bulletin, Vol. 1, No. 11 (November 1, 2001). 15שם.*21 , 16ר' אליסון ,הערה 10לעיל ,וכן באתרhttp://www.jan.wvu.edu/english/whatis.htm : כן ר'.(Equal Employment Opportunities Commission) http://www.eeoc.gov/ : 17בהוצאת האגודה לזכויות החולה בישראלwww.patients-rights.org 2001 , אי ההכרה בשתי התסמונות הנדונות פוגעת בזכותם/ן של החולים/ות לקבל טיפול רפואי הולם והוגן ,ומביאה פעמים רבות לכך שזכויותיהם/ן כחולים/ות נרמסות. באמצעות שינוי החוקים הנזכרים לעיל ניתן לסייע ללוקים/ות בתסמונות .היות ומחלות אלו לא מאובחנות ביעילות ומהירות ,אלא לעיתים גם אחרי שנים ,נוצר מצב בו החולים לא מבוטחים רפואית וכלכלית על ידי המדינה. הכרה של הממסד הרפואי בתשישות הכרונית ובפיברומיאלגיה כמחלות ,והכנסת התרופות המקלות על המחלות לסל הבריאות ,כמיועדות לחולים/ת במחלות אלו, יביאו לכך שהחולים/ות יקבלו את הסיוע הנאות ,כפי שראוי שיקבל/תקבל כל חולה. פיברומיאלגיה ,תסמונת התשישות הכרונית וקופות החולים קופות החולים בישראל מעניקות את שירותיהן בעיקר על-פי חוק הבריאות הממלכתי וחוקים אחרים .כתוצאה מכך שתסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית אינן מוכרות בחוק כמחלות ,קופות החולים אינן מציעות טיפול המתיחס להן ישירות .בכדי לקבל טיפול תרופתי על החולים\ות להיות מוגדרים כחולים/ת במחלה אחרת ,על פי רוב מחלות פסיכיאטריות .עם זאת ,ישנה התייחסות לא פורמאלית לשתי התסמונות במספר אופנים. משיחות טלפוניות עם מזכירות רפואיות של קופות החולים בירושלים ,וכן בסקירת אתרי האינטרנט שלהן עולה שישנה הכרה חלקית בקיומן של התסמונות .תמונה זו מעודדת במקצת ,אך יש לזכור שכל עוד המידע אינו מאורגן וממוסד ,ורוב הנטל מוטל על כתפיהם/ן של רופאים/ות ספציפיים ,מידת הדיס-אינפורמציה גדולה .גרוע מכך ,חולים/ות הפונים/ות לרופאים/ות שאינם/ן בקיאים/ות במידע שנאסף על התסמונות או לא מכירים/ות אותן כלל ,לא יופנו לבדיקות מתאימות ולא יקבלו טיפול הולם. בכל קופות החולים הפניה הראשונית של חולים\ות היא לרופא/ת המשפחה .זהו תחילת תהליך האבחון אשר ממשיך בהפניות לרופאים/ות מומחים ובדיקות שונות, על-פי תלונות החולה והבנתו של הרופא/ה .מכאן ,אבחון המחלה תלוי במידה רבה מאוד במידת הידע של רופאי המשפחה ובמידה שהוא מכיר בקיומן של המחלות. רק רופא/ה המודע/ת למחלות ומכיר/ה בקיומן ,יפנה את החולה לבדיקות המתאימות ויביא לאבחון. במידה וחולה אובחן/ה כלוקה בתסמונות והוכר הצורך לספק לו/ה תרופות ,יאלץ רופא/ת המשפחה להגדיר את החולה כסובל ממחלה המוכרת בחוק )ושונה מהאבחנה האמיתית( .זאת מפני ששתי התסמונות אינן מזכות את החולה בתרופות על פי סל התרופות הקבוע .גם כאן ניתן לראות את מרחב התמרון הרב שמוטל על הרופא/ה ,ולעיתים רבות על החולה ,כשלמעשה הדברים צריכים להיות מעוגנים במערכת הבריאות ובחקיקה .גם בבחירת הטיפול התרופתי אנו מוצאים בעייתיות רבה .התלות של החולה בידע הלא מוסדר של רופאים מתירה לעיתים מצבים בהם חולים/ות מקבלים/ות טיפול לא מתאים או לא מקבלים/ות טיפול כלל. הכרה חוקית במחלות ,ופעולות הסברה יזומות בגיבוי משרד הבריאות ,תעשיר את הידע של הרופאים/ות ותמנע סבל מיותר מהחולים/ות .הסברה שכזו תמנע גם את המקרים בהם רופאים/ות אינם/ן מכירים/ות בקיומן של המחלות. טיפולים אלטרנטיביים לאור אי הבהירות ששוררת ברפואה המערבית הקונבציונאלית לגבי גורמי תסמונות התשישות הכרונית והפברומיאלגיה ולגבי אופני הטיפול בהן ,פונים רבים מהסובלים/ות מן התסמונות לטיפול ברפואה אלטרנטיבית .מונח זה רחב ביותר וכולל מגוון של טיפולים שבחלקם יעילים יותר ובחלקם יעילים פחות .נערכו מספר ניסויים של רופאים/ות לבחון את השפעת הטיפולים האלטרנטיביים לפי אמות מידה מדעיות בהן נמצא שאלקטרא-אקופונקטורה וביופידבק יעילים במקרים רבים. על אף שחולים\ות רבים\ות אכן מדווחים/ות על הקלה ניכרת במצבם/ן לאחר הסתייעות בטיפולים אלה ,עדיין אין מספיק ממצאים המשווים את יעילותם לזו של טיפולים קונבנציונאליים .מאחר ושיטות הטיפול האלטרנטיבי רבות ואינן מצויות בבקרה ממסדית כלשהי ,האחריות לטיפולים אלו מוטלת על החולים\ות בלבד. הכאבים לעיתים קרובות מביאים חולים\ות לחפש ולנסות באופן עצמאי מגוון שיטות לא מבוקרות על מנת להקל על סבלם/ן .פעמים רבות חיפושים אלו נגמרים ללא תוצאות ובהפסד כלכלי ניכר .אי הצלחה של טיפולים אלו אף עלולה לגרום לפגיעה רגשית ופיסית בחולים\ות. כיום כל קופות החולים מציעות מגוון של טיפולים אלטרנטיביים .בעלי ביטוחים משלימים זכאים להנחה חד פעמית בסדרה של שניים עשר טיפולים .הגם שזו הנחה משמעותית ,מספר הטיפולים קטן מאוד ללוקים/ות במחלות כרוניות קשות כמו התסמונות פיברומיאלגיה והתשישות הכרונית .כיוון שרוב המידע על טיפול בתסמונות נאסף מפיהם/ן של חולים\ות ,ואלו מדווחים בדרך כלל על ההקלה שמציעה הרפואה האלטרנטיבית ,מן הראוי להרבות את מספר הטיפולים הניתנים לחולים\ות בהנחה כספית. השתתפות הקופות בתשלום הטיפולים הקונבנציונליים והאלטרנטיביים מועטה, ולעיתים קרובות חסרה .העלאת מספר הטיפולים האלטרנטיביים בחולים/ות במחלות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית בסבסוד קופות החולים חיונית להקלה על סבלם/ן של החולים/ות. מקורות המידע הפופולריים על המחלות המחקר בתחום מחלות אלו חדש יחסית .על אף שהמחלות מוכרות מספר עשרות שנים הרי שרק בשנים האחרונות מדובר ב"מחלות" של ממש על פי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי .אולם ,ככל שהתופעה מתפשטת באוכלוסייה ,כן מתגברים הפרסומים מכיווני מחקר שונים ,רפואיים ואחרים .סקירה של מאמרים בנושא מצביעה על קושי של החולים/ות בהתמודדות היומיומית עם הסימפטומים של המחלות ,הגורמים לירידה בתפקוד המקצועי ,החברתי והמשפחתי כאחד .במקביל מוצאים יותר ויותר כתבות בעיתונות הפופולרית העוסקות בסיפורים של חולים/ות במחלות ובדרך בה הם/ן מתמודדים/ות עם קשיי היומיום .על מנת לסייע בנושאים אלו ואחרים ,הוקמה אגודת אס"ף ,ששמה לה למטרה להביא למודעות ציבורית וממסדית למחלות. אחד ממקורות המידע הפופולריים והנגישים ביותר כיום הוא האינטרנט .בין השאר האינטרנט מהווה מקור ידע משמעותי בכל הקשור בבריאות וחולי ,רבים פונים לאינטרנט ללמוד על מחלות ותרופות ועל מחקרים שנעשים לגביהן .לאור חוסר ההכרה של הממסד הרפואי במחלות ,עולה צורך רב באיסוף מידע והדרכה ,כמו גם בקבוצות תמיכה .בסקירה של הרשת בולט המצב הרפואי המעורפל מבחינת אבחון וטיפול בתסמונות ,הגורם לפניה של החולים/ות לכל מי שמבטיח עזרה ,ריפוי או הקלה .מצב זה מאפשר פרסום של מטפלים ,חברות ומוסדות שונים ,שחלקם אינם נרתעים מניצול המצוקה והחולשה של החולים/ות ,להציע להם/ן מרפא ועזרה ,ואף לעיתים לגזול את כספם/ן .אוזלת היד של המערכת הרפואית והפוליטית ,הטלת האחריות על האבחון והטיפול על החולים/ות עצמם/ן ואף רמיזה כי החולים/ות בתסמונות לוקים בנפשם מאפשרת ,בין השאר ,פריחה של אתרי אינטרנט ,בעלי אינטרסים .אלו מציעים טיפול ,גם תרופתי ,שלא רק שאין לדעת אם יועיל ,הוא עלול אף להזיק .כלומר ,יתרונו הגדול של האינטרנט -היכולת של כל אדם לפרסם, והנגישות של כל אדם אל המידע – מהווה דווקא כאן חסרון בולט. באתרי האינטרנט של חלק מקופות החולים ,מצוי מידע חלקי בלבד על התסמונות. יתרה מזו ,בשני מאמרים שונים באותו אתר ניתן למצוא מידע סותר ולא אחיד. גרוע מכך ,חלק מהמידע המפורסם על ידי קופת החולים לוקה בסטריאוטיפיזציה של המחלות כמחלות הנובעות מ"פינוק" או עצלות של החולים/ות ,ולא מגורמים פיסיולוגיים. הידע על התסמונות ,דרכי האבחון ובעיקר טיפול יעיל ,לוקה בחסר אם לא למעלה מזה .חוסר המודעות של רופאים רבים לתסמונות ,וסירובם של רבים אחרים להכיר בהן ,גורם סבל מיותר לחולים/ות ,ודוחף אותם/ן לפנות לקבלת טיפולים "אלטרנטיביים" )במובן זה שהטיפולים הם חלופה לטיפול רפואי ואינם ניתנים על ידי גורמים רפואיים מוסמכים ,ולא במובן של רפואה משלימה( ממי שאינו מוסמך לכך. הסתירות הרבות ,אי הדיוקים ,חוסר הוודאות ושלל העצות הניתנות באתרים השונים גורמים לבלבול ,לייאוש ,לתחושת אנדרלמוסיה ובעיקר ,כפי שצוין לעיל, לתחושה של אוזלת יד של המערכת הרפואית .מצב זה דוחף חולים/ות רבים, המגיעים/ות לאתרים ואינם/ן מסוגלים/ות לבדוק את מהימנות המידע ואת מקורו, מנסים/ות על גופם/ן )תרתי משמע( "טיפולים" שונים ,ללא בקורת רפואית מוסמכת ,מה שעלול לגרום לנזק רב :גופני ,נפשי וכלכלי. מרבית האתרים מציינים במפורש כי המידע המובא בהם אינו משמש כתחליף לייעוץ רפואי ,וכי על אדם הסובל/ת או חושד/ת כי הוא/היא סובל/ת מתסמונות התשישות הכרונית או הפיברומיאלגיה ,לקבל ייעוץ רפואי מוסמך ,דבר המצביע כי גם כאן אין גורם מוסמך שעשוי להביא להקלה .ואולם ,דווקא באתרים ה"בעיתיים" ,כלומר ,האתרים בהם מפורסמת תרופה או טיפול אחר ,אין ציון מפורש כי המידע אינו תחליף למידע רפואי מוסמך ,ואם יש ציון שכזה ,הוא נכתב באותיות קטנות ובמקום לא בולט באתר. מצב זה ,בו אין מידע אחיד ,אין שום פיקוח מקצועי או רפואי על המידע הניתן, היעדר אתר רשמי של משרד הבריאות או גוף ציבורי מוסמך אחר ,המעניק מידע ברור ומהימן הן לגבי התסמונות והן לגבי אופן הטיפול )מבחינה רפואית ובירוקרטית( ,חוסר הוודאות כי המידע שניתן מהימן ,גורם לאנדרלמוסיה ,ומזיק לחולות/ים בתסמונות הללו באופנים רבים ושונים. הכרה חוקית במחלות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית תביא לכך שהאחריות על אבחון וטיפול המחלות תועבר לרופאים ,וכי התלות של החולים/ות במקורות מידע לא מהימנים ובעלי אינטרסים תפחת. פיברומיאלגיה ותשישות כרונית – סיכום: סקרנו לעיל את המצב החוקי והרפואי לגבי תסמונות הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית בישראל .תסמונות אלו בעלות מאפיינים קשים ,הגורמים לחולים/ות בהן סבל גופני ,נפשי וכלכלי רב .הממצאים מעלים תמונה עגומה ,בה לא רק שאין לחולים/ות אבחנה ברורה או טיפול המקל על סבלם/ן ,הם/ן אף מתויגים/ות – על ידי רופאים והדיוטות כאחד – כ"מפונקים"" ,חולי נפש"" ,משוגעים" וכדומה ,דבר המגביר את סבלם/ן עוד יותר. ההשוואה למדינות אחרות בעולם מראה כי ההכרה במחלות מבחינה חוקית מסייעת לחולים/ות בקבלת עזרה רפואית הולמת ומקלה על סבלם/ן. כפי שציינו לאורך נייר העמדה ,הפתרון המעשי על מנת לאפשר לחולים/ות לחיות בכבוד ,יהיה הכרה חוקית במחלות. בבליוגרפיה אפל-פז.מ ,.ביריה.ל ,.שמש-קיגלי.ר" .2000 .תיסמונת התשישות הכרונית-המחלה ודרכי הטיפול בה" .הרפואה ,כרך ,139חוב' ג'-ד' עמ' .141-149 בן ציון.י ,.שיבר.א,. בוסקילה.ד" 1996. היבטים נפשיים והשלכותיהם בתיסמונת פיברומיאלגיה" .הרפואה ,כרך 131חוב' ג' – ד' עמ' .129 – 127 כספי.ד" .2000 .פיברומיאלגיה" .אס"ף – אגודת חולי סי.אף.אס ופיברומיאלגיה )ע"ר(. האגודה למעונינים(. לא פורסם )מידע שנשלח בדואר מטעם )אין. תסמונת התשישות הכרונית. זה תכף יעבור.2001 . ל. מנסן .( כל הזכויות שמורות למחברת.הוצאה קדם: תל אביב. ללמוד לחיות עם פיברומיאלגיה.2001 . א. פנחסי .הוצאה לאור אס"ף – אגודת חולי." "תסמונת התשישות הכרונית.2000 . ג. רהב לא פורסם )מידע שנשלח בדואר.(אס ופיברומיאלגיה )ע"ר.אף.סי .(מטעם האגודה למעונינים Buskila d & Newmann L. 1995. “Assessing functional disability and health status of women with fibromyalgia: validation of hebrew version of the fibromyalgia impact questionnaire (FIQ)”. Journal Musculoskeletal Pain, 3 (Suppl 1): asst #74. Goldenberg, DL. 1999. “Fibromyalgia Syndrome a Decade Later”. Archives of Internal Medicine, Vol. 159. Greenhalgh, S. 2001. Under the Medical Gaze. London: University of California Press. Hadson JI, Goldenberg DL, Pope HG Jr & al. 1992. “Comorbidity of fibromyalgia with medical and psychiatric disorders”. American Journal of Medicine, 92:363 – 367. Robertson, T. 1999. “Misunderstood Illnesses: Fibromyalgia and Chronic fatigue syndrome”. Alberta Association of Registered Nurses, Vol. 55. Sodeberg, S., Lundman, B., Norberg, A. 1999. “Struggling for Dignity: The Meaning of Women’s Experiences of Living With Fibromyalgia”. Qualitative Health Research. Vol. 9. pp. 575587. Starlanyl, D., Copland, ME. 1996. Fibromyalgia & Myofascial Pain Syndrome. Oakland: New Harbinger Publications, INC. Ebell, Mark, MD, MS, "How Effective are Complementary/ Alternative Medicine (CAM) Therapies for Fibromyalgia?", The Journal of Family Practice, May 2001, Vol. 50, No. 5 Ebell, Mark, MD, MS, "How Effective are Complementary/ Alternative Medicine (CAM) Therapies for Fibromyalgia?", The Journal of Family Practice, May 2001, Vol. 50, No. 5