( CRMO , ומיאליטיס אוסטא ) שלא ממקור חיידקי רב מוקדית
Transcription
( CRMO , ומיאליטיס אוסטא ) שלא ממקור חיידקי רב מוקדית
Pædiatric Rheumatology InterNational Trials Organisation דלקת עצם כרונית )נשנית( רב מוקדית שלא ממקור חיידקי )אוסטאומיאליטיס(CRMO , מהי המחלה? דלקת עצם כרונית רב-מוקדית חוזרת ) (Chronic recurrent multifocal osteomyelitis - CRMOהינה הצורה החמורה ביותר של דלקת עצם כרונית שלא ממקור חיידקי ) .(CNO- Chronic non-bacterial osteomyelitisבילדים ומתבגרים ,המחלה פוגעת בעיקר בקצה העצמות הארוכות )במטפיזה( ,אך נגעים דלקתיים יכולים להופיע בכל מקום בשלד .איברים אחרים )עור ,עיניים ,מערכת העיכול ,ריאות( יכולים גם כן להיפגע. מהי שכיחות המחלה? שכיחות המחלה באוכלוסיה לא נחקרה מספיק ,אולם קיימת הערכה המתבססת על רישומים אירופאים ,לפיה מדובר ב-1 - 5חולים מכל .10,000המחלה פוגעת בבנים ובבנות במידה שווה. מהם הגורמים למחלה? הגורמים אינם ידועים .על פי ההשערות הקיימות כיום ,המחלה קשורה להפרעה במערכת החיסון הראשונית .מחלות מטבוליות נדירות של העצם ,כגון :היפו-פוספטסיה ,סינדרומים ע"ש קמורטי ,אנגלמן ,או היפר-אוסטוזיס / פכידרמופריאוסטוזיס שפירים עשויות לחקות את המחלה. האם המחלה תורשתית? ישנן השערות לפיהן המחלה תורשתית אך הן טרם הוכחו .למעשה רק מעט מהמקרים מופיעים בבני אותה משפחה. האם המחלה ניתנת למניעה? לא ידועה כל דרך למניעת המחלה כיוון שסיבתה אינה ידועה. האם המחלה מידבקת? לא .במחקר שנערך לאחרונה לא נמצא כל גורם מדביק )כגון חיידק( שגרם להתפרצות המחלה. מהם התסמינים העיקריים? החולים מתלוננים בדרך כלל על כאב בעצם או במפרק ,לכן האבחנה המבדלת כוללת דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות .בדיקה גופנית יכולה לגלות דלקת מפרקים במרבית החולים .נפיחות מקומית ורגישות בעצם שכיחות ,כמו גם צליעה או פגיעה בתפקוד .המחלה יכולה להופיע פעם אחת או בהתקפים חוזרים ,או כמהלך כרוני מתמשך. האם המחלה מופיעה באופן זהה בכל הילדים? המחלה מופיעה באופן שונה בכל ילד .יתרה מזאת -סוג העצם המעורבת ,משך וחומרת התסמינים משתנים מחולה לחולה ואף מהתקף להתקף באותו הילד. האם המחלה בילדים שונה ממחלה במבוגרים? באופן כללי מדובר במחלה דומה .עם זאת ,ישנם תסמינים השכיחים יותר במבוגרים ,למשל אלו המופיעים בעור )פסוריאזיס ,אקנה( .במבוגרים ,נקראת המחלה "סינדרום סאפו" )ראשי תיבות של סינוביטיס ,אקנה ,פוסטולוזיס, היפראוסטוזיס ואוסטאיטיס( ,דלקת העצם הכרונית שלא ממקור חיידקי נחשבת לגרסה של סאפו המופיעה בילדים ומתבגרים. כיצד מאובחנת המחלה? האבחנה של דלקת עצם כרונית נשנית רב מוקדית שלא ממקור חיידקי נעשית על דרך השלילה )שלילת מחלות אחרות(. ממצאים מעבדתיים אינם עקביים או מנבאים במחלה זו .צילום רנטגן של נגעים בעצם בתחילת המחלה לרוב לא מראה שינויים אופייניים ,בעוד שבשלבים מאוחרים של המחלה ,ישנם ממצאים העשויים להעיד על הימצאותה :שינויים אוסטאופלסטיים וסקלרוטיים בעצמות הארוכות של הגפיים ועצם הבריח .חוליה דחוסה ) (vertebral compressionהינה סימן מאוחר של מחלה זו ,אך גם של מחלות אחרות ולכן יש לבצע אבחנה מבדלת על מנת לשלול ממאירות ודלדול עצם )אוסטיאופורוזיס( .אבחנת דלקת העצם הכרונית שלא ממקור חיידקי צריכה אם כן להתבסס על תמונה קלינית ונתוני דימות. בדיקת ) MRIעם חומר ניגוד( יכולה לתת מידע נוסף לגבי המצב הדלקתי של הנגעים .מיפוי עצם מסייע בתחילת האבחון, מאחר וניתן לאתר נגעים שאינם באים לידי ביטוי באופן קליני .אולם ככלל MRI ,של השלד כולו רגיש יותר בהגדרת הנגעים. בחולים רבים ,אמצעי דימות בלבד לא שוללים ממאירות ולכן יש לשקול ביצוע ביופסיה ,במיוחד מאחר וקשה להבדיל בין נגעים שמקורם במחלת העצם הכרונית שלא ממקור חיידקי לעומת ממאירות .יש להתחשב בהיבטים מעשיים וקוסמטיים בעת בחירת העצם ממנה תילקח הביופסיה .ביופסיות צריכות להילקח למטרת אבחנה בלבד ,ולא במטרה להוציא את הנגע כולו ,מאחר והדבר עלול להוביל לפגיעה תפקודית והצטלקות מיותרת .לעיתים תכופות הצורך בביופסיה אבחנתית מוטל בספק במחלת העצם הכרונית .אבחון המחלה ברור יחסית במידה והנגעים קייים למשך חצי שנה ויותר יחד עם נגעים עוריים אופייניים .במצב כזה ניתן לוותר על ביופסיה .אולם ,יש לבצע מעקב קליני תכוף הכולל בדיקות דימות .יש לבצע ביופסיה מנגעים בודדים בעלי מראה של הרס עצמי בלבד וכוללים רקמות סמוכות לעצם ,על מנת לשלול ממאירות. מהי חשיבות הבדיקות? א .בדיקות דם :בדיקות המעבדה אינן סגוליות באבחון דלקת עצם כרונית רב-מוקדית שלא ממקור חיידקי .בדיקות כגון נוסחאת שקיעת הדם ,CRPספירת דם ,פוספטאזה אלקאלית ו creatinine kinase -נלקחות במהלך התקף בכדי לראות את מידת הדלקת ומעורבות הרקמה .אולם ,לרוב קשה להסיק מסקנות מתוצאות הבדיקות הללו. ג .ביופסיית עצם: ב .בדיקת שתן :אינה תורמת. חשובה כאשר מדובר בנגעים בודדים או במקרי חוסר וודאות. מהו הטיפול במחלה? האם היא ניתנת לריפוי? ישנו מידע לגבי טיפול בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות ) NSAIDsכגון איבופרופן ,נפרוקסן ,אינדומטצין( ,לפיו עד כ %70 -מהמטופלים יכולים להירפא ע"י טיפול תרופתי רציף למשך כמה שנים .אולם ,חולים רבים נזקקים לתרופות חזקות יותר כגון סטרואידים או סולפאסלזין .לאחרונה דווח על יעילות הטיפול באמצעות ביספוספונטים בעירוי תוך ורידי במקרים העמידים. מהן תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי? לא קל להורים לקבל את העובדה שילדם יצטרך לקחת תרופות למשך זמן ארוך .לרוב הם מודאגים מתופעות לוואי אפשריות של תרופות נוגדות כאב ודלקת .תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות נחשבות בטוחות בגילאי הילדות ,עם תופעות לוואי מוגבלות כגון כאבי בטן. מה משך הטיפול? משך הטיפול תלוי בנוכחות הנגעים ,מספרם וחומרתם. מה בנוגע לטיפולים לא קונבנציונליים או משלימים? במקרה של מעורבות מפרקים ,יש חשיבות לפיזיותרפיה. מהו המעקב הדרוש? ילדים הנוטלים תרופות צריכים לעבור בדיקת דם ושתן לפחות פעמיים בשנה. מה משך המחלה? במרבית החולים המחלה נמשכת מספר שנים ,בחלקם כל החיים. מה הפרוגנוזה של המחלה )תוצאה מצופה(? אם המחלה מטופלת כראוי ניתן להגיע לפרוגנוזה טובה. חיי היום-יום כיצד עשויה המחלה להשפיע על הילד וחיי היום-יום של המשפחה? הילד ומשפחתו חווים בעיות מפרקים ועצמות לרוב במשך חודשים לפני אבחון המחלה .לעיתים נדרש אשפוז לצורך האבחון ,ומעקב מרפאתי בהמשך .מומלץ לגשת למרפאות או בית חולים לביקורת תקופתית לאחר האבחנה. 2 מה בנוגע לבית הספר ולפעילות גופנית? ייתכנו הגבלות לפעילות גופנית במיוחד מיד לאחר ביופסיה או אם יש דלקת מפרקים .לרוב אין צורך להגביל את הפעילות הגופנית לאחר מכן. מה לגבי דיאטה? אין דיאטה מיוחדת. האם למזג האוויר השפעה על המחלה? לא. האם ניתן לחסן את הילד? כן .בעיקרון אין כל מניעה .במקרי טיפול תרופתי יש להתייעץ עם הרופא המטפל. מה בנוגע לפעילות מינית ,היריון ,אמצעי מניעה? לחולים אין בעיות פוריות .במידה ועצמות האגן נפגעו תיתכן חוסר נוחות בעת קיום יחסי מין .יש להעריך מחדש טיפול תרופתי בעת היריון. 3