סמים – היבטים משפטיים, התמכרותיים וחברתיים

‫עמ' ‪3‬‬
‫סמים‬
‫היבטים משפטיים‪ ,‬חברתיים והתמכרותיים‬
‫עו"ד אייל ליאני‬
‫‪advocate Eyal David Liany‬‬
‫_____________________________________________________________________‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪Drugs‬‬
‫"ביתן" הוצאה לאור ‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫עורכת ראשית‪ :‬ויקי שינקין‬
‫עריכת ראיות‪ ,‬סדרי דין ודה קרימינליזציה של סמים קלים (שער שלוש‪ ,‬חמש)‪:‬‬
‫עו"ד יסמין לידסקי‬
‫עריכת המשפט המהותי של דיני הסמים (שער שני)‪:‬‬
‫אירה לכמן‬
‫עיצוב כריכה‪ :‬נועה דוד‬
‫תמונות‪ :‬מאגר רשום ©‪ ,‬התצלומים נקנו מבעלי זכויות היוצרים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה מאת עו"ד יצחק חושן‬
‫פרולוג מאת המחבר‬
‫מבוא‬
‫מבנה הספר‬
‫שער ראשון ‪ :‬סוגי הסמים והשפעתם‬
‫מבוא‬
‫סמים בראי היסטוריה‬
‫סמים בישראל‬
‫חשיפה לסמים‬
‫שימוש בסמים בקרב הנוער‬
‫סמים בצבא‬
‫סמים בכתלי הכלא ובית המעצר‬
‫סמים בספורט‬
‫הגדרתם של סמים מסוכנים‬
‫מושגי יסוד‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬
‫התפשטות הסם בגוף‬
‫סבילות‬
‫תלות והתענגות‬
‫הפרעות השימוש‬
‫השפעת ההתמכרות על הסביבה הקרובה‬
‫‪71‬‬
‫‪78‬‬
‫‪02‬‬
‫‪07‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫"סמים" מה הם?‬
‫תעשיית הסמים העולמית בעשור האחרון‬
‫סמים מדכאים‬
‫סמים אופיאטיים‪ :‬מורפין‪ ,‬קודאין‪ ,‬הרואין‬
‫היסטוריה של שימוש בחומרים אופיאטים‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫הסמים האופיאטיים והמוח האנוש‬
‫האנדורפינים (אנדו‪-‬מורפינים) הטבעיים‬
‫הכאב המענג ‪ -‬פרדוקס של האופיאטים‬
‫מנת יתר‬
‫מחלות זיהומיות‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ה"מפלצות האופיאטיות"‪ -‬הרואין‪ ,‬מורפין וקודאין‬
‫מורפין‬
‫השפעות פיזיות‬
‫תופעות לוואי‬
‫מורפין בישראל‬
‫הרואין‬
‫גידול וייצור‬
‫הרואין בישראל‬
‫קודאין‬
‫אלכוהול‬
‫נזקי האלכוהול‬
‫סמים הזיוניים‬
‫קאנביס‪ ,‬חשיש ומריחואנה‬
‫השפעות הקנאביס‬
‫קנאביס רפואי‬
‫קאנביס בהשוואה לסמים אחרים‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫חשיש‬
‫שמן חשיש‬
‫השפעות‬
‫‪LSD‬‬
‫השפעה פסיכולוגית‬
‫סכנות בריאותיות‬
‫מגמות שימוש‬
‫ל‪.‬ס‪.‬ד ומחלות נפש‬
‫‪ LSD‬ופסיכוזה‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫פלאשבקים‬
‫תרבות ה‪LSD-‬‬
‫תת‪-‬התרבות הפסיכדלית הופכת לזרם מרכזי‬
‫מסקאלין‬
‫‪6‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פסילוסיבין‬
‫ברפואה‬
‫השפעות‬
‫‪PCP‬‬
‫סמים מעוררים‬
‫אמפטמינים‬
‫קצת היסטוריה‬
‫האמפיטמין במוח‬
‫האמפטמין בגוף‬
‫קוקאין‬
‫גידול והברחה‬
‫קוקאין בישראל‬
‫הקוקאין במוח‬
‫הקוקאין בלב ובמחזור הדם‬
‫הקוקאין בריאות‬
‫מערכת החיסון‬
‫נשים בהריון‬
‫נזקים נוספים‬
‫קראק‬
‫ריטלין‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫מנגנון הפעולה‬
‫תופעות לוואי קבועות‬
‫תופעות ארוכות טווח‬
‫שימושים נוספים‬
‫סמים מעוצבים‬
‫אקסטזי‬
‫השפעה הסם‬
‫‪DXM‬‬
‫‪PMA‬‬
‫‪4MTA‬‬
‫‪( GHB‬המכונה בטעות ‪)GBL‬‬
‫‪GBL‬‬
‫קטמין‬
‫‪Pcp‬‬
‫סמי פיצוציות‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫באזז‬
‫אקסטה‪XTA -‬‬
‫האקספלור‬
‫סמים נדיפים ומסיסים (‪)Inhalants‬‬
‫פריאון (גז מזגנים)‬
‫גז צחוק‬
‫הפופרס‬
‫השפעות על השרירים‬
‫טיפקס ודבקים‬
‫צמחים בעלי השפעה על התודעה‬
‫סכנת הרעלה‬
‫קיקיון מצוי‬
‫צמח השיכרון‬
‫שרביטן מצוי (אפדרה)‬
‫מסקלין‬
‫פטריות הזיה‬
‫תבורית הזית‬
‫סמי שינה‬
‫התמכרות‬
‫תרעלה‬
‫התמכרות‬
‫איך נוצרת התמכרות?‬
‫גורמים פיזיולוגים‬
‫גורמים פסיכולוגיים‬
‫גורמים סוציולוגיים‬
‫חווייתו של המכור‬
‫השפעת המכור על סביבתו הקרובה‬
‫המשפחה המכורה‬
‫ילדי המכורים ועתידם‬
‫חייה של המשפחה המכורה‬
‫היפוך תפקידים‬
‫גמילה‬
‫תכנית שנים‪-‬עשר הצעדים‬
‫‪ ‬שער שני ‪ :‬המשפט המהותי של דיני הסמים‬
‫הבסיס החוקי‬
‫פקודת הסמים המסוכנים הישראלית‬
‫‪8‬‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪751‬‬
‫‪751‬‬
‫‪751‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השינויים בקודפיקציה של הנוסח החדש ב ‪7711‬‬
‫חוקים נוספים הנוגעים לסמים‪:‬‬
‫אמנות בינ"ל‬
‫עבירות הסמים‬
‫יסודות העבירה‬
‫עבירות הסמים השונות‬
‫עבירת החזקת סם ושימוש בסם‬
‫החזקה שלא לשימוש עצמי‬
‫החזקה לשימוש עצמי‬
‫יחס רשויות התביעה לשימוש בסמים קלים‬
‫‪754‬‬
‫‪754‬‬
‫‪755‬‬
‫‪758‬‬
‫‪758‬‬
‫‪757‬‬
‫‪762‬‬
‫‪762‬‬
‫‪767‬‬
‫‪761‬‬
‫‪761‬‬
‫‪764‬‬
‫‪768‬‬
‫דרכי החזקה‬
‫מודעות לכך שהסם ברשות המחזיק‬
‫פרשת הוכשטט‬
‫פסיקה שאימצה קביעות בענין החזקה קונסטרוקטיבית‪ :‬פס"ד פדלון‬
‫פסיקה‪ :‬דיותן של ראיות נסיבתיות שהמערער החזיק בסמים שנזרקו על‪-‬ידי‬
‫‪768‬‬
‫נוסע– זיכוי‪.‬‬
‫‪767‬‬
‫מהי כמות הסם לחישוב (ברוטו‪ /‬נטו)‬
‫הכלל‪ :‬אם החומר ברוטו שומר על תכונות הסם הנקי שבו‪ ,‬נראה אותו כולו כסם‬
‫נזק תקשורתי בפרסום על שימוש בסמים‬
‫רמת ענישה מחמירה בעבירת החזקת סמים של ‪ 86‬ג' הרואין‬
‫רמת ענישה בעבירת החזקת קוקאין בכמות של ‪ 1‬גרם‬
‫‪716‬‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקה לשימוש עצמי‪ :‬ביטול הפעלת מאסר על‬
‫תנאי בעקבות תסקיר משלים חיובי בערכאת הערעור (אישור רשות ערעור פלילי)‬
‫‪711‬‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת הרואין שלא לצריכה עצמית בכמות של ‪77‬‬
‫‪718‬‬
‫מנות‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת הרואין שלא לצריכה עצמית בכמות במשקל‬
‫‪717‬‬
‫של כ‪ 7.1 -‬גר'‬
‫‪717‬‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת סמים של ‪ 774‬גרם הרואין‬
‫פסיקת בימ"ש מחוזי‪ :‬החזקת הרואין (במשקל ‪ 55‬גרם ומנת סם נוספת) ונהיגה‬
‫‪782‬‬
‫בשכרות‬
‫חומרת העונש‪ :‬החזקת סם שלא לצריכה עצמית ביחס ל‪ 62 -‬כדורי אקסטזי ע"י‬
‫‪787‬‬
‫צעירה (ושלוש עבירות הפרת הוראה חוקית)‬
‫‪780‬‬
‫דוגמא לפסיקה צבאית בנושא שימוש בסם קנאביס של חיילת‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת סמים (הרואין וקנבוס) בכמויות ענקיות ‪781‬‬
‫‪781‬‬
‫גידול ייצור‪ ,‬הכנה והפקה של סם מסוכן‬
‫‪9‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪784‬‬
‫ייצור סם‬
‫דוגמא לפסיקה‪ :‬נאשם גידל ‪ 746‬שתילי קנבוס בחצר ביתו‪ ,‬והחזיק קנביס במשקל‬
‫‪784‬‬
‫ברוטו של ‪ 0.5‬ק"ג ‪ 1 -‬חודשי מאסר בעבודות שירות‬
‫דוגמא לפסיקה צבאית בנושא גידול ‪ 052‬שתילי קנאביס‪ ,‬החזקת קנאביס במשקל‬
‫‪785‬‬
‫‪ 67.7‬גרם‪ ,‬שימוש בסם מסוכן‪.‬‬
‫‪786‬‬
‫החזקת חצרים‬
‫‪781‬‬
‫כלים להכנת סם או לצריכתו‬
‫‪781‬‬
‫החזקת ‪ 50‬ג' הירואין ומשקל אלקטרוני‬
‫‪788‬‬
‫עבירת סחר בסמים‪ ,‬יצוא ויבוא‬
‫‪788‬‬
‫סחר בסמים‬
‫החמרה בעונש של קטינים שהבריחו כ‪ 45 -‬ק"ג קנאבוס ממצרים כדוגמא לרמת‬
‫‪787‬‬
‫הענישה בגין העבירות שנסקרו‪:‬‬
‫פסיקת בתי המשפט בעבירת יבוא סמים –יבוא ‪ 0‬ק"ג הרואין‪ 08 ,‬ק"ג חשיש‬
‫‪772‬‬
‫במקרה בוחן‪:‬‬
‫דוגמא להכרעת דין המתבססת על עדות לפי סעיף ‪72‬א‪ .‬לפקודת הראיות ומסדר‬
‫‪777‬‬
‫תמונות וכן‪ ,‬המחשה של רמת ענישה‪ :‬הספקה של ‪ 072‬גרם קוקאין‪.‬‬
‫דוגמא לפסיקה‪ :‬חומרת העונש בעבירת יבוא סמים מאקוודור מסוג קוקאין‪,‬‬
‫‪771‬‬
‫בכמות העולה על ‪ 7722‬גרם‪.‬‬
‫דוגמא לרמת ענישה‪ :‬הרשעה בעבירות סמים מגוונות‪ :‬סחר בסמים‪ ,‬החזקת סם‬
‫‪776‬‬
‫לשימוש עצמי והדחת קטינה לסמים מסוכנים‬
‫דוגמא לרמת ענישה‪ :‬שלוש עבירות סחר בסמים‪ ,‬נימוקים לדחיית בקשת רשות‬
‫‪776‬‬
‫ערעור על העונש‬
‫‪778‬‬
‫הספקת סם‬
‫‪777‬‬
‫הדחת קטינים לשימוש בסמים‬
‫‪022‬‬
‫שימוש בסמים בקרב הנוער‬
‫‪022‬‬
‫עבירת ההדחה לשימוש בסם‬
‫‪027‬‬
‫הצעת החוק‬
‫‪027‬‬
‫עבירת ההדחה‬
‫‪025‬‬
‫פסיקה בעניין הזרקתם של סמים‬
‫פסיקת בתי המשפט בענייןמעצרים‪ :‬המקרה דן במעצר עד תום ההליכים בעבירות‬
‫‪026‬‬
‫של הדחת קטינים לסמים וסחר בסמים‬
‫‪021‬‬
‫עבירות תיווך‪ ,‬נסיון‪ ,‬שידול וסיוע‬
‫‪021‬‬
‫עבירת התיווך‬
‫העבירות והחלק הספציפי‪ -‬המונה את העבירות הפליליות בחוק העונשין‪072 .‬‬
‫‪076‬‬
‫שותפות לעבירה‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫דרכי ענישה‬
‫‪01‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ענישה (פנולוגיה) סנקציות ודרכי טיפול בעבירות על פקודת הסמים המסוכנים‬
‫שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.‬‬
‫‪002‬‬
‫דרכי ענישה‬
‫ענישה (פנולוגיה) סנקציות ודרכי טיפול בעבירות על פקודת הסמים המסוכנים‬
‫‪002‬‬
‫‪017‬‬
‫הארכה נוספת של תקופת התנאי‬
‫‪011‬‬
‫סנקציות נגד עברייני סמים‪:‬‬
‫‪011‬‬
‫שלילת רשיון‬
‫‪011‬‬
‫רשיון נהיגה ורשיון רכב‬
‫‪011‬‬
‫פסילת חובה‬
‫‪015‬‬
‫רשיון לעסק או למקצוע‬
‫‪015‬‬
‫המחשת הענישה בפסיקת בית המשפט‪ :‬שלילת רשיון נהיגה למונית‬
‫‪011‬‬
‫סנקצית הגבלת יציאה מהארץ (שלילת דרכון)‪:‬‬
‫פסיקה‪ :‬עכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון יחד עם חלופת מעצר של מעצר בית‬
‫‪018‬‬
‫‪017‬‬
‫חילוט סמים‬
‫‪017‬‬
‫חילוט רכוש במסגרת דיון פלילי בתיק בענין סמים מסוכנים‬
‫‪042‬‬
‫הרכוש שהוא בר‪-‬חילוט‬
‫הליכים מקבילים‪ :‬חילוט לפי סעיף ‪16‬א לפקודת הסמים ולפי סעיפים ‪10,14,17‬‬
‫‪047‬‬
‫לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)‪:‬‬
‫‪040‬‬
‫נטל השכנוע‬
‫‪041‬‬
‫הכרזה על נאשם כ"סוחר סמים" וחילוט רכוש במסגרת זאת‬
‫‪041‬‬
‫הכרזה על "סוחר סמים"‪,‬‬
‫הצהרת התביעה בגוף כתב האשום על בקשתה לחלט רכוש אם יוכרז "סוחר‬
‫‪044‬‬
‫סמים"‬
‫‪045‬‬
‫הודעה על החלטת חילוט ומועד להגשת טענות‬
‫‪046‬‬
‫סעדים זמניים לפני הרשעה‬
‫פסיקה מנחה בסעדים זמניים‪ :‬הנסיבות והכללים לתפיסת רכב בטרם הכרעת דין‬
‫‪046‬‬
‫‪048‬‬
‫עיכוב נכס לזמן ממושך‬
‫‪048‬‬
‫מהו גובה הערבות מספיק?‬
‫‪048‬‬
‫האם "בן זוג" כולל ידוע בציבור?‬
‫‪048‬‬
‫גילוי של רכוש לאחר הגשת כתב האשום‬
‫‪048‬‬
‫תפיסת רכוש בשלב הגשת כתב האישום‬
‫‪047‬‬
‫דוגמא לפסיקה בנושא‪ :‬חילוט רכב בו נתפס הסם ומכשיר פלאפון‬
‫ביטול תפיסת רכב שנתפסו בו סמים כאשר הרכב רשום על שם גרושתו של‬
‫‪047‬‬
‫הנאשם‬
‫‪00‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תפיסת רכב ששימש להובלת סמים כשהרכב אינו שייך לחשוד בביצוע עבירות‬
‫‪052‬‬
‫הסמים טרם הכרעת הדין‬
‫פסיקה‪ :‬סיפוק "אמצעי מחיה ומגורים סבירים" למשפחות עברייני הסמים‪,‬‬
‫‪057‬‬
‫המהווה תנאי לחילוט רכוש לפי סעיף ‪16‬ג(ב)‬
‫פסיקה‪ :‬הדרך הראויה לפגיעה כלכלית בסוחרי סמים היא בנסיבות הרלבנטיות‬
‫‪050‬‬
‫חילוט ולא קנס‬
‫דוגמא לפסיקה‪ :‬מתי ניתן לחלט כספים מחשבון בנק של קרובי הנאשם בעבירות‬
‫‪054‬‬
‫סמים ככספים שהושגו ע"י העבירות?‬
‫‪051‬‬
‫סדרי דין לענין חילוט רכוש‬
‫‪051‬‬
‫סדר הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי‬
‫‪058‬‬
‫למי יש להודיע על הבקשה?‬
‫‪057‬‬
‫חילוט רכוש בהליך אזרחי לפי סע' ‪16‬ב לפקודה‬
‫‪057‬‬
‫פרוצדורת העברת הדיון להליך אזרחי‬
‫‪067‬‬
‫חוק איסור הלבנת הון והוראות החילוט בפקודה‬
‫‪061‬‬
‫הגנת השכרות‬
‫‪061‬‬
‫"שכרות חלקית" ו‪" -‬שכרות מוחלטת"‬
‫‪065‬‬
‫פסק דין צאלח‬
‫‪067‬‬
‫שער שלישי‪ :‬פקודת הסמים‪ ,‬דיני ראיות וסדרי דין‬
‫‪067‬‬
‫מבוא‬
‫‪012‬‬
‫פקודת הראיות‬
‫הכלל הפוסל עדות שמיעה‬
‫‪017‬‬
‫תוספות ראיתיות‬
‫‪017‬‬
‫סיוע מהו?‬
‫‪010‬‬
‫חיזוק מהו?‬
‫‪010‬‬
‫דבר מה נוסף מהו?‬
‫‪010‬‬
‫הנמקה‬
‫חזקות‬
‫חזקה שבעובדה‬
‫חזקה שבחוק‬
‫חזקה חלוטה‬
‫חזקות מיוחדות בדיני סמים‬
‫‪016‬‬
‫חזקת הידיעה בדיני הראיות‬
‫‪011‬‬
‫כמות מקסימאלית הנחשבת החזקה עצמית‬
‫‪017‬‬
‫עדות עד מומחה על בדיקה מדגמית שנעשתה בסם‬
‫שרשרת הסם‬
‫חילוט‬
‫ראיות מדעיות ועדויות מומחים‬
‫‪084‬‬
‫סדרי דין‬
‫‪01‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הגשת כתב אישום וניהול תיקי סמים‬
‫חלוקת הטיפול בין התביעות לפרקליטות‬
‫מדור תביעות‬
‫פרקליטות‬
‫סנגוריה‬
‫‪081‬‬
‫עבירות חוץ‬
‫‪087‬‬
‫מעצר ימים‬
‫מעצר שלא על פי צו שופט‬
‫מעצר על פי צו שופט‬
‫מעצר עד תום ההליכים‬
‫פסקי דין בנושא מעצר עד תום ההליכים‬
‫‪076‬‬
‫מעצר בית בעבירות קנאביס‬
‫‪071‬‬
‫מעצר עד תום ההליכים בגין החזקת קנאביס‬
‫‪071‬‬
‫ביטול מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים‬
‫שחרור באין הכרעת דין‬
‫פסיקה בעניין הארכת מעצר מעבר לתשעת החודשים‬
‫בקשה להארכת מעצר בעבירות של החזקת סמים‬
‫השפעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על סדר הדין הפלילי‬
‫חיפוש בגוף‬
‫‪172‬‬
‫חיפוש חיצוני על פי החוק‬
‫‪177‬‬
‫חיפוש פנימי על פי החוק‬
‫תורת פרי העץ המורעל‬
‫דוקטרינת הפסילה הפסיקתית‬
‫חיפוש בגוף של חשוד עקרונות‬
‫חיפוש חיצוני על פני מעטפת העור‬
‫חיפוש פנימי‬
‫סירוב לחיפוש פנימי‬
‫שיקולי בית המשפט להתיר חיפוש פנימי‬
‫טביעות אצבע לצורך זיהוי‬
‫מה קורה במצב בו התבצעה פעולה שאינה נכנסת בגדר חיפוש פנימי או חיצוני?‬
‫עזרי חקירה‬
‫מסדר זיהוי‬
‫בדיקת דנ"א‬
‫טביעות אצבע‬
‫שער רביעי ‪ :‬הסמים "המותרים" ומשפט משווה‪ :‬הולנד‪ ,‬ניו – זילנד‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫‪171‬‬
‫בריטניה וארה"ב‬
‫‪171‬‬
‫רקע משפטי‬
‫‪01‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הפסיקה הישראלית‬
‫הרשעה ללא צורך בהוכחה שמדובר בסם אסור‬
‫פקודת הסמים המסוכנים הישראלית‬
‫הליכי החקיקה להוספת חומרים אסורים‬
‫"סם" שאינו סם ‪ -‬הנסיון הבלתי צליח‬
‫דוגמא מהרואין וקנביס‬
‫היסטוריה חקיקתית‪ :‬הגדרות בפקודת הסמים הנוכחית והמנדטורית‬
‫הגדרות מנדטוריות של אופיום‬
‫המשפט הקנדי‬
‫המשפט ההולנדי‬
‫המשפט הניו‪-‬זילנדי‬
‫המשפט האנגלי‬
‫המשפט האמריקני‬
‫היסטוריה משפטית בארה"ב‪:‬‬
‫חוק החומרים האנלוגיים האמריקני‬
‫החוק הכללי‪ANTI DRUGS ABUSE ACT OF 1986 :‬‬
‫המשפט האמריקני בהשוואה לאנגלי והישראלי‬
‫הדין הרצוי בישראל בנושא הסמים ה"מותרים"‬
‫המשפט הישראלי‪ :‬הגדרה כללית לסם סינטתי – דין מצוי ורצוי‬
‫האם חוק ישראלי כזה יעמוד בביקורת בג"צ (השאלה החוקתית)‪:‬‬
‫עמדה לגבי השאלה החוקתית‬
‫תשובה לשאלה למחקר‬
‫סיכום סוגיית הסמים "המותרים"‬
‫שער חמישי‪ :‬דה‪-‬קרימנליזציה של "סמים קלים" בישראל‬
‫פתח דבר‬
‫היחס הציבורי ללגאליזציה או דה קרימנליזציה‬
‫המצב בישראל‬
‫שימוש בסמים קלים בחו"ל‬
‫יחס רשויות התביעה לשימוש בסמים קלים‬
‫הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין בגירים‬
‫אי הרשעה מהי?‬
‫קטינים ושימוש בסמים קלים‬
‫ההבחנה בין לגליזציה לדה‪ -‬קרימנליזציה‬
‫לגליזציה‬
‫דה קרימנליזציה‬
‫רצדיביזם‪ -‬חזרה למעגל הפשיעה‬
‫דעת המחבר לגבי לגאליזציה או דה‪-‬קרימנליזציה‬
‫‪04‬‬
‫‪177‬‬
‫‪102‬‬
‫‪107‬‬
‫‪107‬‬
‫‪100‬‬
‫‪104‬‬
‫‪105‬‬
‫‪105‬‬
‫‪101‬‬
‫‪108‬‬
‫‪107‬‬
‫‪107‬‬
‫‪117‬‬
‫‪117‬‬
‫‪111‬‬
‫‪115‬‬
‫‪115‬‬
‫‪116‬‬
‫‪116‬‬
‫‪117‬‬
‫‪141‬‬
‫‪141‬‬
‫‪144‬‬
‫‪141‬‬
‫‪141‬‬
‫‪148‬‬
‫‪147‬‬
‫‪156‬‬
‫‪156‬‬
‫‪156‬‬
‫‪151‬‬
‫‪158‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דעת הקהל בנושא הלגליזציה‬
‫נתוני פתיחת תיקים על עבירות סמים בשנים ‪0272-0277‬‬
‫כמות צורכי סמים קלים בישראל‬
‫יחס רשויות המדינה לשימוש בסמים‬
‫בין אלכוהול לסמים‬
‫לא חוקי? צורכים יותר‬
‫סמים "קלים" ונהיגה‬
‫סמים "קלים" וההלכה‬
‫סמים קלים וכלכלה‬
‫סמים פופולאריים בתרבות הפופולארית‬
‫מודלים בעולם‬
‫הולנד‬
‫אנגליה‬
‫גרמניה‬
‫פורטוגל‬
‫בלגיה‬
‫ספרד‬
‫ארה"ב‬
‫כשלון מדיניות המלחמה בסמים בעולם ‪ -‬ממצאי דוח הוועדה הבינלאומית‬
‫למדיניות סמים‬
‫נייר עמדה‪ :‬הצעת חוק דה קרימנליזציה של סמים קלים בישראל‬
‫הרציונאל לתיקון החוק‬
‫הגדרות‬
‫שימוש עצמי בסם קל‬
‫סנקציות מנהליות‬
‫קיצור תקופת ההתיישנות בגין ביצוע עבירה מנהלית של שימוש בסם‬
‫שיקום מכורים הן לפי חוק זה והן על פי פקודת הסמים‬
‫הבהרות והסברים להצעת החוק‬
‫סייג הנהיגה‬
‫בית המשפט מנהלי‪ ,‬שלום או מחוזי?‬
‫מה לגבי אלו שהורשעו בעבר?‬
‫עמדת הסנגוריה הציבורית בעניין דה‪ -‬קרימנליזציה‬
‫עמדת התביעה‬
‫עמדת עלה ירוק בניגוד לנייר העמדה המוצע בפרק זה‬
‫סיכום הספר‬
‫נספחים‬
‫נספח א'‬
‫פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג ‪7711 -‬‬
‫‪05‬‬
‫‪157‬‬
‫‪162‬‬
‫‪164‬‬
‫‪165‬‬
‫‪166‬‬
‫‪161‬‬
‫‪187‬‬
‫‪180‬‬
‫‪180‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪424‬‬
‫נספח ב'‬
‫פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪ ,-7711‬תוספת ראשונה (הגדרת‬
‫‪424‬‬
‫אופיום קנביס וכד' ‪ -‬סמים "טבעיים")‬
‫‪426‬‬
‫נספח ג'‬
‫פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪ ,-7711‬תוספת ראשונה סימן ב'‬
‫‪426‬‬
‫(הגדרת אקסטזי ‪ -‬סם "סינטתי")‬
‫‪428‬‬
‫נספח סמים וספורט‬
‫‪404‬‬
‫שלמי תודה‬
‫‪06‬‬
‫סמים‬
‫הקדמה מאת עו"ד יצחק חושן‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪1‬‬
‫הספר "סמים" ימלא מקום חשוב במדף הספרים הישראלי וישכון אחר כבוד‬
‫בכוננית הספרים המקצועית של משפטנים‪ ,‬שופטים‪ ,‬עובדי קהילה‪ ,‬עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬מטפלים‪ ,‬רשויות האכיפה ולמעשה כל אדם סקרן שמבין ששימוש‬
‫בחומרים פסיכואקטביים ובסמים הינו תופעה חברתית ותרבותית בעלת השפעה‬
‫עצומה על החיים המודרניים‪.‬‬
‫ספר זה סוקר את סוגי הסמים האסורים בעולם ובישראל‪ ,‬המצב המשפטי השורר‪,‬‬
‫תופעת ההתמכרות לסם‪ ,‬עבודת המשטרה ורשויות האכיפה‪ ,‬דרכי טיפול וגמילה‬
‫ופסיקה משפטית עיקרית בנושא‪.‬‬
‫כמשפטן בתחום המדיקו‪-‬לגאלי‪ ,‬שעוסק רבות בקשר שבין עולם המדע לעולם‬
‫המשפט‪ ,‬מצאתי שהספר מעמיק‪ ,‬מתבסס על מיטב המחקרים העדכניים בתחום‬
‫ומאיר נקודות אפלות שטרם זכו לעינו השוזפת של המשפט הישראלי‪.‬‬
‫עו"ד אייל ליאני‪ ,‬שלמען גילוי נאות‪ ,‬אציין שהינו ידידי האישי‪ ,‬ניחן בכושר‬
‫אבחנה ובראיה סוציו‪-‬משפטית רחבה‪ ,‬ואי לכך אני ממליץ על הספר בכל לב‪.‬‬
‫יצחק חושן‪ ,‬עו"ד‬
‫‪07‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פרולוג מאת המחבר‬
‫בכתב העת הספרותי "עמדה" פורסם מכתם (קטע פרוזה קצר) שלי בשם "אושר"‪:‬‬
‫"תחושה טובה הנגרמת על ידי מעבר של נוירוטרנסמיטר בשם‬
‫סרוטונין בסינפסות המח‪".‬‬
‫‪2‬‬
‫למעשה נוטלים סם כדי לשחזר תחושה סינטתית או אמיתית של אושר‪ .‬כל ענין‬
‫הסמים הוא "המרדף אחרי האושר"‪.‬‬
‫חיי שלמים ואני מאושר בדרך כלל‪ .‬אני מזדהה עם כאלו שצריכים "חיזוקים"‬
‫בדמות סמים קלים‪ ,‬אך ממליץ לנסות לקבל חיזוקים אלו בדרכים לגיטימיות‪.‬‬
‫בספר ישנו דיון מענין במספר נושאים‪ .‬אחד מהם הוא שאלת הלגאליזציה של‬
‫סמים בכלל וסמים קלים בפרט‪ .‬באופן כללי ניסיתי להיות אובייקטיבי לגבי שאלת‬
‫הלגאליזציה‪ .‬התעמקתי בטקסטים של "עלה ירוק" ושל הרשות למלחמה בסמים‬
‫וניסיתי ליצור סינתיזה בין קשת הדעות‪ ,‬תוך נקיטת עמדה מתונה ולא מתלהמת‪.‬‬
‫יש לציין שאני בעד ביטול הפליליות של השימוש בגראס ובחשיש בנסיבות‬
‫מסוימות‪ .‬סבורני שיש להפכן לעבירות מנהליות גרידא בשלב הראשון‪ .‬אחר כך יש‬
‫להתירם כליל‪ ,‬וזאת לכשהציבור בישראל יתבגר ויוכל לעכל נורמות אירופיות‬
‫מתקדמות אלו‪ .‬לדעתי אין פסול בנטילת גראס וחשיש טבעיים שלא בפעילות‬
‫אחראית (משימה צבאית‪ ,‬נהיגה‪ ,‬עבודה עם ילדים וכד')‪ .‬הדבר שקול‪ ,‬בשינויים‬
‫כאלו ואחרים‪ ,‬לצריכת אלכוהול‪ .‬באופן אישי אינני בעד שימוש בסמים סינתטיים‪,‬‬
‫אך איני סבור שמי שבוחר בכך באופן רצוני צריך להיחשב כעבריין‪.‬‬
‫רבים אמרו לי שאין זה ראוי לכתוב ספר מוביל על סמים מבלי להתנסות ממש‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אם‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬אהפוך לחולה סופני ואקבל על כך אישור מרופא‪ ,‬אולי אנסה‬
‫להשתמש בקנאביס לשם הפגת כאביי! (לפני שעו"ד יצחק חושן וכבוד נשיא בית‬
‫המשפט המחוזי בת"א‪ ,‬כבוד השופט אורי גורן ינתקו אותי מהמכשירים‪ )...‬ואז‬
‫אולי אכתוב את ספר "הסמים" המושלם‪...‬‬
‫לכם מוגשת מהדורה "מהוגנת" יותר‪.‬‬
‫עו"ד אייל ד‪ .‬ליאני‬
‫‪09‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬מבוא‬
‫הסמים הינם תופעה חברתית ותרבותית בעלת השפעה עצומה על החיים‬
‫המודרניים‪.‬‬
‫ספר זה ינסה לסקור את סוגי הסמים האסורים ו"המותרים" בעולם ובישראל‪,‬‬
‫המצב המשפטי השורר‪ ,‬תופעת ההתמכרות לסם‪ ,‬עבודת המשטרה ורשויות‬
‫האכיפה‪ ,‬דרכי טיפול וגמילה ופסיקה משפטית עיקרית בנושא‪.‬‬
‫הספר ינסה‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬לתת תשובה מהימנה לאדם מן הישוב הצורך סמים‬
‫"קלים" לשימוש עצמי בנסיבות חברתיות ומעוניין לדעת מה יקרה אם ייתפס‪.‬‬
‫שאלה זו מטרידה אנשים רבים בישראל ולא לחינם קמה תנועת "עלה ירוק"‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬מדובר בספר משפטי עדכני ומקצועי‪ .‬הספר נועד לשימוש השופטים‪,‬‬
‫המשפטנים‪ ,‬אנשי המשטרה‪ ,‬שרות בתי הסוהר ורשויות האכיפה‪ ,‬למטפלים‬
‫ולרשויות הרווחה‪ ,‬לסטודנטים‪ ,‬ולכל אדם סקרן באשר הוא‪ .‬הניתוח בספר יחשוף‬
‫את התחכום הרב של ההתפתחות המעבדתית של הסמים והניסיון לדה‪-‬לגיטימציה‬
‫של סמים אלו ע"י רשויות האכיפה‪ .‬כאשר היצרנים במעבדות הפיראטיות תמיד‬
‫מקדימים במעט את רשויות האכיפה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מבנה הספר‬
‫שער ראשון‪ :‬תופעת השימוש והסחר בסמים‪ :‬נועד לתת רקע כללי לתופעת הסמים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬ניתנת לקורא סקירה של סמים ואלכוהול בראי ההיסטוריה והסבר על סוגי‬
‫הסמים למיניהם‪ ,‬זאת כדי ליצור את האבחנה הברורה בין סמים מעוצבים‬
‫(סינתטיים‪ ,‬שלא על בסיס צמחי‪ ,‬סמים המיוצרים במעבדות כימיות) לשאר סוגי‬
‫הסמים‪ .‬דגש רב ניתן לסם האקסטזי שבספר זה ישמש כמקרה‪-‬מבחן ("טסט‬
‫קייס")‪ .‬הוא מסמל את הסם המעוצב הנפוץ ביותר וכן את אחד המסוכנים שבהם‪.‬‬
‫העבודה עצמה תתרכז בנגזרות של אקסטזי וחבריו‪ ,‬ותהיה סקירה רחבה של‬
‫חומרים פסיכואקטיביים חוקיים ומסוכנים בישראל‪ ,‬חומרים נדיפים‪ ,‬תוספים‬
‫וחומרים מסוכנים נוספים‪ .‬סקירה זו בעצם באה ללמד על היקף החומרים‬
‫"המותרים"‪ ,‬על הגיוון הרב של המוצרים ועל השימוש היצירתי של היצרנים‬
‫בחומרים לגיטימיים כמו חומרי הרדמה וטרינריים וכד'‪ .‬סקירה זו מלמדת כמה‬
‫התופעה קשה לאכיפה ומכינה את התשתית העובדתית למסקנה שיש לאמץ מודל‬
‫לוחמני כדוגמת המודל האמריקני‪.‬‬
‫שער שני‪ :‬משפט מהותי של דיני הסמים‪ :‬במדינת ישראל ישנה חקיקה ענפה בנושא‬
‫הסמים‪" .‬שולחן העבודה" הוא פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג –‬
‫‪ ,7711‬המונה וקובעת מהם הסמים האסורים בשימוש ואת רמת‪-‬הענישה לגבי‬
‫עבירות הסמים העיקריות‪ .‬בשער זה יפורטו חוקים נוספים הנוגעים לסמים‪ :‬חוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪ ,7711‬סעיף ‪72‬ב' לחוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח ‪ ,7768 -‬סעיף‬
‫‪ )10(047‬לפקודת העיריות‪ ,‬חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬תש"ך – ‪ ,7762‬חוק‬
‫הפיקוח על מוסדות למשתמשים בסמים‪ ,‬התשנ"ג – ‪ ,7771‬ותקנות הפיקוח על‬
‫מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהייה של מטופלים במוסד‬
‫משולב) [תשנ"ד] ‪ ,7774‬פקודת מטכ"ל צה"ל‪ ,‬תקנות השיפוט הצבאי ‪ -‬בדיקות‬
‫לגילוי‪ ,‬החזקה או שימוש בסמים מסוכנים‪ ,‬תשל"ג ‪ )7781( -‬ועוד‪ .‬כמו כן יפורטו‬
‫האמנות הבינ"ל אשר ישראל חתמה ואשררה המתייחסות לעניין המלחמה בסמים‪.‬‬
‫כמו כן תהיה סקירה של דרכי ענישה מיוחדות בעבירות סמים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דיון נוסף ייוחד להגנת השכרות ולרלבנטיות שלה בדיני סמים‪ .‬הגנה זו כמעט ואינה‬
‫נטענת בתיקי סמים ע"י סנגורים‪ .‬שכרות איננה רק במצב‪-‬תודעה תחת השפעת‬
‫אלכוהול אלא גם במצב‪-‬תודעה תחת השפעת סמים‪.‬‬
‫שער שלישי‪ :‬פקודת הסמים‪ ,‬דיני ראיות וסדרי דין‪ :‬שער זה חולש על דיני הראיות‬
‫וסדרי הדין בכל הנוגע לדיני הסמים בישראל‪ .‬כך‪ ,‬אתייחס בפרק זה לחזקות‬
‫הנוגעות לדיני הסמים‪ ,‬אותן קובע החוק וקובעת הפסיקה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אדון בחזקת‬
‫הידיעה שקובע סעיף ‪ )0(17‬לדיני הראיות‪ ,‬קרי כי הנאשם היה מודע כי הסם שעליו‬
‫הוגש כתב האישום הינו סם מסוכן‪ ,‬לחזקה זו ניתן לתת שתי פרשנויות שונות‪,‬‬
‫אליהם אדון בפרק זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנתח כללים בדיני הראיות ותוספות ראיתיות ואף‬
‫דיון מיוחד יוקדש לראיות מדעיות ועדויות מומחים בביהמ"ש‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬אסקור‬
‫את סדרי הדין המיוחדים בסמים‪ ,‬תוך דוגמאות מן החקיקה והפסיקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אדון‬
‫בנושא עבירות חוץ‪ ,‬קרי עבירות שנעברו מחוץ לישראל על ידי אזרח ישראלי‬
‫והענישה במקרה זה‪ ,‬תוך שמת דגש על עבירות הסמים השונות‪,‬צ כאשר האבחנה‬
‫תהיה בין עבירות סמים "קלים" ובין עבירות חמורות יותר‪ .‬אקדיש דיון לנושא‬
‫הודיה של נאשם‪ ,‬תוך שימת לב לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית‪ ,‬הקיימת בישראל‬
‫וכמובן לפסק הדין המנחה בנושא זה שהינו פס"ד יששכרוב וכן‪ ,‬התייחסות‬
‫לדוקטרינת פרי העץ המורעל‪ ,‬הקיימת בארצות הברית בנושא זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אתמקד‬
‫בנושא המעצרים והחיפושים‪ :‬מעצר ימים‪ ,‬מעצר עד תום ההליכים‪ ,‬חיפושים‬
‫פנימיים וחיצוניים ואף פירוט בעניין עזרי חקירה וקבילותם בבית המשפט‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שער רביעי ‪ :‬הסמים "המותרים" ומשפט משווה‪ :‬הולנד‪ ,‬ניו ‪ -‬זילנד‪ ,‬קנדה‪ ,‬בריטניה‬
‫וארה"ב תהא סקירה של הפסיקה הישראלית ודרכי האכיפה של חומרים שהינם‬
‫מותרים בשל העובדה שלא נכנסו לפקודת הסמים המסוכנים הישראלית‪ .‬יבחנו‬
‫הליכי החקיקה להוספת חומרים אסורים‪ .‬תבחן סוגיית "סם" שאינו סם ‪ -‬הנסיון‬
‫הבלתי צליח לעבור עבירה בחומר שאיננו סם‪ .‬למשל אדם שיזריק לעצמו טיפקס‬
‫לא עבר עבירת סמים‪ ,‬אולם מבחינתו זהו סם‪ .‬תובא דוגמא מהרואין וקנביס‬
‫וההגדרות הכלליות שלהם‪ .‬השער יכלול סקירת ההיסטוריה החקיקתית‪ :‬הגדרות‬
‫בפקודת הסמים המסוכנים הנוכחית והמנדטורית‪ .‬משפט משווה לענין סמים‬
‫"מותרים" כאמור מסקנתו של ספר זה היא כי המפתח לפתרון הבעיה של סמים‬
‫"מותרים" יהיה האפקטיבי ביותר ע"י אימוץ מודל החוק האמריקני‪ .‬בשער זה‬
‫ישנה סקירה של המשפט הקנדי‪ ,‬המשפט ההולנדי (בצורה לאקונית בשל קושי‬
‫הבנת השפה)‪ ,‬המשפט האנגלי ולבסוף המשפט האמריקני תוך הצגת המודל‬
‫הרצוי של חוק החומרים האנלוגיים‪ .‬תהא סקירה של היסטוריה משפטית בארה"ב‪.‬‬
‫יבחן החוק הכללי‪ .Anti Drugs Abuse Act of 1986 :‬תוצג טבלת ענישה‬
‫בקטגוריות ‪( 7-0‬הרואין‪ ,‬אופיום וכד' כולל קנבוס קוקאין ואמפיטמינים)‪ .‬יבחן‬
‫המשפט האמריקני בהשוואה לאנגלי והישראלי ולבסוף יוצג הדין הרצוי בישראל‬
‫בנושא הסמים ה"מותרים" ויבחן האם דין רצוי זה יעמוד בביקורת בג"צ (השאלה‬
‫החוקתית)‪ .‬פרק זה סוקר האם במשפט הישראלי כדאי לאמץ את המודל האנגלי‬
‫של נוסחה כללית לסם סינטטי‪ ,‬או שמא את המודל האמריקני‪ .‬בספר זה תובע‬
‫הדעה‪ ,‬שאכן הדין המוצע יעמוד במבחן החוקתיות והמודל הרצוי הוא המודל‬
‫האמריקאי‪ ,‬שבאיזון האינטרסים ידע לכופף עקרונות חוקתיים של זכויות אדם‬
‫למען המאבק בתופעת השימוש בחומרים קשים לאכיפה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שער חמישי ‪ :‬דה קרימנליזציה של סמים "קלים"‬
‫בשער זה נדון בדה קרימנליזציה או אי הפללה של סמים קלים בישראל‪ ,‬כאשר‬
‫הכוונה בהגדרת המילה סמים קלים‪ ,‬הינה לסם מסוכן מסוג קנאביס על כל‬
‫נגזרותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדון בפרק זה בנושא הלגאליזציה של סמים קלים‪ ,‬כאשר כבר פה‬
‫אציין כי אני מהתומחים בדה קרימנליזציה‪ ,‬בניגוד ללגאליזציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחן‬
‫בנושא זה את המצב המשפטי הקיים כיום בישראל‪ ,‬כולל יחס רשויות אכיפת החוק‬
‫והיועץ המשפטי לממשלה וכן‪ ,‬נבחן את המצב המשפטי הקיים במדינות שונות‬
‫בעולם‪ .‬בסופו של שער זה אציע הצעת חוק לדה‪-‬קרימנליזציה של סמים קלים‬
‫בישראל‪ ,‬לאחר בחינת השיקולים ואכלול בהצעת החוק את הרציונאל לדה‪-‬‬
‫קרימנליזציה ואת מהות החוק מבחינתי שהינה הפיכת העבירות של אחזקה‬
‫ושימוש בסמים קלים מעבירות פליליות לעבירות מנהליות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬שער ראשון‪ :‬הסמים בישראל ובעולם בעבר ובימינו‬
‫מבוא‬
‫שימוש בסמים‪ ,‬יצורם וכן הסחר בהם הינם תופעה חברתית כלל עולמית המתרחבת‬
‫ומחמירה תדיר‪ .‬במאה העשרים ואחת הפכו הסמים לתופעה כה נרחבת עד כי‬
‫העניין הציבורי בהם אינו סב רק סביב הלגאליות שלהם‪ ,‬תופעותיהם הגופניות ו‪/‬או‬
‫הנפשית‪ ,‬אלא גם על השפעותיהם על ז'אנרים שלמים של מוסיקה‪ ,‬אמנות‪,‬‬
‫פילוסופיה ותחומים רבים נוספים‪ .‬עד לפני ‪ 02‬שנה הוכרה התופעה ע"י עובדים‬
‫סוציאליים כ"מכה של השכבות הנמוכות ושכבות השוליים"‪ ,‬ואילו היום מצויה‬
‫התופעה בכל רובדי החברה ללא קשר למין‪ ,‬גיל‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬מעמד כלכלי ומוצא‬
‫עדתי‪ .‬מקומם של סמים לא שמור יותר לאוואנגרד ולמחתרת אלא נחלת הזרם‬
‫התרבותי המרכזי‪ .‬מנוע החיפוש ‪ Google‬מדגיש את רוחבה של התופעה‪ -‬חיפוש‬
‫המילה "סמים" מניב מעל לשלוש מיליון תוצאות ואילו חיפוש מקביל בשפה‬
‫האנגלית (‪ )drugs‬מניב קרוב ל‪ 522-‬מיליון תוצאות‪ .‬מגמה זו מלמדת על הקשרם‬
‫התרבותי הנרחב של סמים ולכן אני צופה כי חומרים הנחשבים כיום ל"סמים‬
‫קלים" ימצאו את דרכם ללגאליזציה ויהוו בכך פתרון לאנשים מהוגנים מן היישוב‬
‫שיבקשו להשתמש בהם מבלי להיחשב "עבריינים"‪.‬‬
‫סמים בראי היסטוריה‬
‫השימוש בחומרים כימיים לשינוי מצבים תודעתיים ידוע למין האנושי עוד מקדמת‬
‫דנן‪ .‬רוב החומרים המוכרים לנו היום תחת המילה הגדולה "סמים"‪ ,‬נמצאים‬
‫בשימושים רפואיים ודתיים אלפי שנים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כבר לפני ‪ 4222‬שנים כיכב האופיום בספרי הרפואה של יוון ורומא העתיקות ואילו‬
‫החומר הפעיל בסם‪ ,‬מורפיום‪ ,‬זכה בשמו בעקבות מורפיוס‪ ,‬אל החלומות היווני‪.‬‬
‫מהממלכות העתיקות הגיע המורפיום להודו‪ ,‬שם השתרש בטקסים דתיים ולפני‬
‫‪ 722‬שנים הגיע בשיטת מרוץ השליחים גם לסין שם שימש בעיקר לצרכים‬
‫רפואיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רק במאה ה‪ 78-‬חרגו הסינים משימושיו ה"רפואיים" של‬
‫האופיום ופנו לשימוש בו למטרות הנאה‪ ,‬אך ההיצע לא היה רחב‪ .‬הבריטים‪ ,‬שזיהו‬
‫את פוטנציאל הייצוא לסין חיפשו סחורה בה יתעניינו הסינים‪ ,‬ומצאו את האופיום‬
‫כעונה על דרישה זו ותוך חמש שנים הוכפלה כמות האופיום המיובאת לסין על ידי‬
‫הבריטים פי חמישה‪ .‬שיעור ההתמכרות הרחב לאופיום בסין הביא להתפרצות‬
‫"מלחמות האופיום" כאשר בשנת ‪ 7817‬ניסתה ממשלת סין להכריח את הבריטים‬
‫להעביר לידיה את כל הסם הנמצא ברשותם‪ .‬כורח זה הביא למתיחות אלימה בין‬
‫שני העמים‪ ,‬מתיחות שהפכה למלחמה כאשר שלחו הבריטים ספינות קרב לחופי‬
‫סין‪ .‬מלחמה זו עומדת בראש ההתנגדות הסינית למערב‪ ,‬הנמשכת במובנים‬
‫מסוימים‪ ,‬עד היום‪ .‬עם פיתוח המורפין נדחק האופיום [הרואין] למעמדו כסם‬
‫רחוב‪ ,‬אך גם במעמד זה לא הייתה ירידה בשימוש בסם‪ .‬עד שנת ‪ 7775‬דרום מזרח‬
‫אסיה לבדה‪ ,‬ייצרה ‪ 0522‬טון אופיום ליצוא‪ -‬מדי שנה‪.‬‬
‫הקוקאין גם הוא מילא פונקציות תפקודיות רבות בממלכות דרום אמריקה‬
‫העתיקות‪ ,‬ביניהן ממלכת האינקה‪ .‬עלי הקוקה שימשו בטקסי דת מגוונים וכן‬
‫להרדמה בעת ניתוחים‪ .‬כיוון ששכנו ממלכות אלו במקומות גבוהים‪ ,‬שימשו עלי‬
‫הקוקה בעזרה בתפקוד רגיל ובהורדת תחושת הקור (על כן עד ימינו אנו שימוש‬
‫אישי בעלי קוקה הינו חוקי במקומות גבוהים אלו)‪ .‬בסוף המאה ה‪ 77-‬הגיע‬
‫הקוקאין לאירופה ולארצות הברית בהן נעשו בו שימושים רפואיים ואף זיגמונד‬
‫פרויד‪ ,‬אבי הפסיכואנליזה‪ ,‬תמך בסגולותיו הרפואיות של הקוקאין‪.‬‬
‫החומרים המוכרים לנו היום כמעוררי הזיה‪ ,‬בעיקר קקטוס הפיוטה ופטריית‬
‫המסקלין‪ ,‬נמצאו בשימוש על ידי שבטים אינדיאניים כבר בשנת ‪ 8222‬לפנה"ס‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫האלכוהול‪ ,‬הסם הנפוץ ביותר‪ ,‬אף הגיע לספרי הקודש של שלושת הדתות‬
‫המרכזיות‪ .‬בקוראן משמשים יין והימורים ככליו של השטן להצתת שנאה וטינה‬
‫בתוך העם וכן ככלי להרחקת האל מוחמד מעמו‪ .‬שתיית אלכוהול בשני הזרמים‬
‫המרכזיים באסלאם‪ ,‬הסונה והשיעה‪ ,‬היא "חראם"‪ -‬איסור מוחלט‪ .‬גם בנצרות‬
‫נחשבת שתייה מרובה של אלכוהול למגונה‪ ,‬אך היין מהווה חלק בלתי נפרד‬
‫מטקסי הדת‪ .‬את יין המיסה (זה העובר טרנספורמציה והופך לדמו של ישו במהלך‬
‫הטקס) יש לייצר במיוחד עבור הטקס ולא ניתן להשתמש בו שימוש אחר‪ ,‬ואכן‬
‫מצאו מנזרים רבים את פרנסתם בייצור ומכירה של משקאות חריפים‪ .‬בכתבים‬
‫היהודיים נחלק האלכוהול לשני סוגים‪" -‬יין" המתאר את השפעתו ופעילותו‬
‫החיוביות של המשקה ("יין ישמח לבב אנוש")‪ ,‬ו"שכר" בהיבטו השלילי של‬
‫שכרות ואובדן דרך וחושים‪ .‬נזכיר שלוט ונוח‪ ,‬דמויות חיוביות ביותר במרחב‬
‫התנכ"י‪ ,‬התבזו שניהם בעקבות הניצול המיני על ידי ילדיהם בעקבות שתייה‬
‫מרובה של שכר‪.‬‬
‫אין פלא אם כן כי בשנת ‪ 0270‬אנו מוצאים את עצמנו דנים באותן השאלות בהן דן‬
‫העולם העתיק‪ ,‬אך בהרחבה משמעותית‪ ,‬שכן ‪ 0222‬שנות התפתחות ומאה שנות‬
‫טכנולוגיה הפכו אט אט את השכר והיין למגוון רחב ביותר של חומרים‬
‫פסיכואקטיביים‪.‬‬
‫סמים בישראל‬
‫ישראל כאמור‪ ,‬כלל אינה חפה מנגע הסמים ומושפעת ישירות מהליכים קשורים‬
‫בעולם בכלל ובאירופה בפרט‪ .‬בדו"ח‪ 3‬מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת‬
‫שהוגש בשנת ‪ 0224‬לוועדה למאבק בנגע הסמים דווח גידול בהיצע ובביקוש‪,‬‬
‫גידול מתמשך בייבוא סמים‪ ,‬חדירת סמים לשכבות נרחבות באוכלוסייה וכן זמינות‬
‫ונגישות למגוון רחב של סמים‪ ,‬ביניהם חשיש ומריחואנה‪ ,‬אקסטזי‪ ,‬הרואין‪,‬‬
‫קוקאין‪ ,‬ל‪.‬ס‪.‬ד ומגוון רחב ביותר של "סמי פיצוציות" שטרם הוגדרו כמסוכנים על‬
‫ידי פקודת הסמים המסוכנים‪.‬‬
‫ע"פ הדו"ח‪ ,‬מדי שנה מיובאים לישראל מעל ‪ 722‬טון מריחואנה‪ 72 ,‬טון חשיש‪5 ,‬‬
‫טון הרואין‪ 5 ,‬טון קוקאין‪ ,‬מאות אלפי ריבועי ‪ L.S.D‬ויותר מ‪ 02-‬מיליון טבליות‬
‫של אקסטזי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הסמים מיובאים לישראל ממדינות רבות כאשר ישנה הפרדה בין מדינות מעבר לבין‬
‫מדינות מקור‪ .‬מדינות מקור הינן המדינות בהן מיוצר הסם ואילו מדינות מעבר הינן‬
‫תחנות מעבר בין ארץ יצור הסם לבין ארץ היעד‪ .‬ירדן הינה מדינת מעבר מרכזית‬
‫להרואין ולבנון הינה מדינת מעבר הן להרואין והן לקוקאין אך גם מדינת מקור‬
‫לחשיש‪ .‬מדינות מערב אירופה הינן מדינות מעבר ומקור לאקסטזי‪ ,‬ל‪.‬ס‪.‬ד ולקוקאין‬
‫ודרום אמריקה (בעיקר קולומביה ופרו) הינו מדינות מקור ומעבר מרכזיות‬
‫לקוקאין‪.‬‬
‫חשיפה לסמים‬
‫מהדו"ח עולה כי שיעור החשיפה לסמים בעשור האחרון עלה גם הוא באופן‬
‫משמעותי‪ ,‬זאת בניגוד לשני העשורים הקודמים בהם הייתה החשיפה יציבה‪ .‬שיעור‬
‫הנשאלים המכירים לפחות ארבעה אנשים המשתמשים בסמים‪ ,‬למשל‪ ,‬עלה מ‪4%-‬‬
‫ל‪ 17% .77%-‬מהנשאלים דיווחו כי "הוצע" להם להשתמש בסמים‪ ,‬זאת לעומת‬
‫‪ 78%‬בעשור הקודם‪ 15% .‬מהנשאלים דיווחו כי נכחו במקום בו התרחשה צריכת‬
‫סמים‪ ,‬לעומת ‪ 05%‬בעבר‪.‬‬
‫נתון מטריד נוסף הינו שיעור הנשאלים המוכנים להתנסות בסמים בהמשך‪ .‬בשנת‬
‫‪ 7770‬עמד נתון זה על ‪ ,0%‬ואילו כעת עומד נתון זה על ‪ 72%‬בנכונות להתנסות‬
‫במריחואנה (כלפיה היחס סלחני יותר) ועל ‪ 6%‬בכל הנוגע לשאר הסמים‪.‬‬
‫סקר דומה שנערך על ידי הרשות למלחמה בסמים בשנת ‪ 0221‬הראה כי ‪ 18%‬מכלל‬
‫הסטודנטים שנשאלו (כ‪ 1222-‬משישה מוסדות שונים להשכלה גבוהה) השתמש‬
‫בחשיש בשנה האחרונה ו‪ 7%-‬דיווחו על שימוש בסמים קשים‪.‬‬
‫עוד מראה הדו"ח עלייה חדה בהיקף ובתדירות השימוש בסמים‪ ,‬זאת כאשר‬
‫העלייה הגדולה ביותר נרשמה עבור שכבות הגיל הצעירות (‪71% ;)02-07‬‬
‫מהנשאלים דיווחו על שימוש כלשהו בסמים ו‪ 71%-‬מתוכם דיווחו על שימוש‬
‫חוזר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים בקרב בני נוער‬
‫נתונים סטטיסטיים מראים כי ישנה עליה בשימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני‬
‫נוער בגילאים של ‪ 75-78‬כאשר נתון זה נמצא בקשר ישיר עם העלייה ברמת‬
‫הפשיעה בקרב אוכלוסיה זו‪ .‬פשיעת הסמים נחשבת בעולם כולו לאיום אסטרטגי‬
‫בשל היותה מתמשכת ורחבת היקף וכן כיוון שהינה פוגעת בתחומי החיים‬
‫המרכזיים ביותר הן עבור הפרט והן עבור הציבור‪ ,‬ביניהם פגיעה בביטחון האישי‬
‫וכן פגיעה כלכלית‪ ,‬ביטחונית וחברתית‪.‬‬
‫הצטברות הידע אודות הנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו‬
‫אקטיביים והשימוש לרעה באלכוהול ובסמים בקרב בני נוער‪ ,‬העלו את הצורך‬
‫להגברת האכיפה‪ .‬הגישה החופשית לאינטרנט‪ ,‬בו שוחים בני הנוער של ימינו‬
‫כדגים בים‪ ,‬מאפשרת גם היא גישה אינסופית לחומר אינסופי‪ .‬ניתן בקלות למצוא‬
‫צילומי ווידיאו של אנשים בכלל ונוער בפרט תחת השפעה של סמים שונים ואף‬
‫הוראות מדויקות להפליא ליצירת סמים פסיכואקטיביים בנוחיותו הביתית של כל‬
‫אדם ומחומרים תמימים לכאורה המצויים בכל בית ובית‪ .‬אוכלוסיה צעירה זו היא‬
‫גם אותה האוכלוסייה הנוטה ליפול במקסם השווא של סמי הפיצוציות למיניהם‪,‬‬
‫הסמים ה"חוקיים" כביכול הזמינים באינספור פיצוציות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫השימוש בסמים ובאלכוהול רווח באוכלוסיית הצעירים בממדים עולים ומעוררי‬
‫דאגה‪ .‬הדבר נכון עבור תלמידי בתי ספר תיכוניים וחמור אף יותר בקרב בני הנוער‬
‫שאינם חלק ממסגרת חינוכית כלשהיא‪ .‬הדאגה המרבית עם זאת‪ ,‬אינה נעוצה‬
‫בשימוש בסמים ובאלכוהול‪ ,‬אלא בצורך המתמיד של בני הנוער להתנסות‪ ,‬לחוות‪,‬‬
‫להתבגר ולמרוד ומכאן שגם להגזים‪.‬‬
‫היום‪ ,‬יותר מאשר בכל זמן אחר‪ ,‬תכניות חינוכיות וטיפוליות הינו כורח המציאות‬
‫עבור אוכלוסיית הנוער‪ .‬משרד החינוך אכן נלחם בתופעה‪ ,‬אך במידה שאינה‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מספקת‪ .‬ישנם אלו החושבים כי התעסקות רחבה בנושא תגרום אפקט של‬
‫"מים גנובים ימתקו" וכי רצוי להוריד את עניין הסמים והשימוש בהם מסדר היום‪,‬‬
‫אך לדידי אין גישה זו נכונה‪ ,‬בייחוד לא בקרב בני נוער‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים בצה"ל‬
‫הנורמה הכללית לגבי יחסה של הרשות הצבאית השופטת לעבירות סמים מבוטאת‬
‫בערעור ביה"ד ע‪ 11/22/‬באומרה כי "אין דומה עישון סם ע"י חייל לעישון סם ע"י‬
‫אזרח‪ .‬הסיכון הפוטנציאלי העלול לנבוע משימוש בסם ע"י חייל‪ ,‬חמור בד"כ מזה‬
‫הנובע‪ ,‬משימוש דומה אצל אזרח"‪ .‬אמנם מדובר לרוב בחיילים בסוף שנות‬
‫העשרים לחייהם‪ ,‬אך מידת הריסון המצופה ע"י הרשויות ממי האמון על בטחון‬
‫המדינה‪ ,‬גבוהה יותר מהמצופה מאזרח מן השורה‪.‬‬
‫עבירות סמים במסגרת הצבאית הינן נושא לו ניתן דגש רב וטיפול רחב במיוחד‬
‫באכיפה‪ ,‬מניעה וענישה‪ .‬המערכת הצבאית מחמירה ביותר‪ ,‬בעיקר בהשוואה‬
‫למערכת האזרחית‪ .‬במערכת האזרחית ישנם אינספור מקרים של שימוש בסמים‬
‫קלים העוברים ללא העמדה לדין ואילו במערכת הצבאית כל שימוש בסם ואחזקתו‬
‫מוגדרים כעבירת סמים‪ ,‬בין אם בוצעה במהלך שהותו של החייל בבסיס או בבית‪.‬‬
‫כמו כן אין חשיבות לסוג הסם ולכמות‪ .‬עבירות סמים אלו כרוכות תמיד ברישום‬
‫פלילי וצה"ל תמיד חותר לעונש מאסר בפועל‪ .‬את פעולות צה"ל בעניין מנחה‬
‫החשיבה לפיה אין שימוש בסמים עולה בקנה אחד עם ערכי המערכת ועם‬
‫האחריות הכבדה המוטלת על כתפיו של כל חייל וחייל‪.‬‬
‫חייל שעבר עבירת סמים במהלך שירותו הסדיר או במהלך שירות מילואים פעיל‪,‬‬
‫יכול לעמוד לדין בבית משפט אזרחי או בבית דין צבאי אך צה"ל תמיד יעדיף‬
‫לשפוט לשמור תביעות אלו המסגרת הצבאית‪ .‬נציין כי קביעת סמכות השיפוט‬
‫אינה מושפעת מנסיבות העבירה‪ ,‬דהיינו אם התרחשה באזרחות‪ ,‬או עם תום‬
‫הפעילות הצבאית‪.‬‬
‫ישנן מספר פעולות המבוצעות כמעט אוטומטית עם היוודע עניין העבירה‪ -‬בראש‬
‫ובראשונה נפתחת חקירת מצ"ח והחייל מאבד את רישיון הנהיגה הצבאי‪ ,‬במידה‬
‫ויש לו אחד‪ .‬חייל החשוד בעבירת סמים במהלך שירותו יימצא במעצר במהלך‬
‫החקירה ובנסיבות מחמירות גם עד תום ההליכים‪ .‬סיווגו הביטחוני יורד ודרגתו גם‬
‫היא תורד לדרגת טוראי‪ .‬בין יתר ההשלכות האפשריות שחרור מצה"ל‪ ,‬מאסר על‬
‫תנאי או בפועל ושלילת רישיון נהיגה אזרחי וצבאי כאחד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫על אף הסנקציות הכבדות וההשלכות המרובות‪ ,‬נראה כי אין גורמי ההרתעה‬
‫מספקים‪ .‬חדשות לבקרים מתפרסמות בעיתונות הישראלית כתבות על חיילים‬
‫בדרגים גבוהים יותר או גבוהים פחות המואשמים בעבירות סמים בחומרות שונות‪.‬‬
‫בסוף אוקטובר ‪ 0277‬פורסם‪ 4‬מקרהו של קצין בדרגת רב סרן שנעצר בחשד לניהול‬
‫רשת להברחת סמים מגבול מצרים לישראל‪ .‬מלבד הקצין נעצרו אז גם שניים‬
‫מפקודיו בחשד לגניבת ‪ 752-022‬ק"ג חשיש ו‪ 05-‬ק"ג הרואין‪ ,‬תמורתם קיבלה‬
‫הקבוצה קרוב ל‪ 0.5-‬מיליון שקלים‪ .‬וזהו רק מקרה אחד מיני רבים שמצא דרכו‬
‫לעיתונות‪.‬‬
‫ע"פ דוח הפרקליטות הצבאית‪ 5‬לשנת ‪ ,0272‬הייתה עליה של ‪ 4%‬בעבירות הסמים‬
‫במסגרת הצבאית‪ ,‬בשנת ‪ 0227‬נפתחו ‪ 176‬תיקים ו‪ 145-‬נפתחו בשנת ‪ .0272‬בסך‬
‫הכל היוו עבירות הסמים ‪ 72.11%‬מכלל העבירות ב‪.0272-‬‬
‫סמים בין כתלי הכלא ובית המעצר‬
‫בבג"צ ‪ - 155/17‬קטלן נ' שירות בתי הסוהר‪ 6‬פותח השופט (כתוארו אז) אהרון‬
‫ברק בתיאור מאלף של המציאות הקיימת אז בבית המעצר ברמלה‪:‬‬
‫"כמויות ניכרות של סמים מסוכנים זרמו לבית המעצר ברמלה‪ .‬נתיב הסמים אל בית‬
‫המעצר נשתכלל‪ ,‬והמובילים החשובים ביותר הם העצורים עצמם‪ .‬יום יום יוצאים‬
‫מבית המעצר כמאה עצורים החוזרים אליו לפנות ערב לאחר חקירה במשטרה או‬
‫דיון בבית‪-‬משפט‪ .‬את הסם המסוכן מקבלים כנראה העצורים במסדרונות בית‪-‬‬
‫המשפט או בתחנות המשטרה‪ ,‬שעה שהם ממתינים לידידים או לספקים‪ .‬העצור‬
‫מלווה אמנם על‪-‬ידי שוטר‪ ,‬אך די ברגע אחד של היסח הדעת כדי שיצליח לקבל‬
‫את הסם‪ ,‬לתחוב אותו תחת לשונו ולבלוע אותו‪ .‬את חבילת הסם מקבל העצור‬
‫כשהיא עטופה באופן שהיא לא נפתחת בשעת הבליעה‪ ,‬ונשארת שלמה בגופו‪.‬‬
‫בשובו לבית המעצר מפריש העצור את הסם עם יציאתו הרגילה‪ ,‬והסם עומד‬
‫לרשותו‪ ,‬אם לשימושו העצמי ואם כמכשיר לצבירת כוח ועמדה‪ .‬לדעת שירות בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬רוכש לו העצור בעזרת הסם משרתים‪ ,‬או מועמדים למשכב זכר‪ ,‬סביב הסם‬
‫נוצרת מערכת של תלות הדדית‪ ,‬וצפויה התפרצות אלימה בכל פעם שאחד הצדדים‬
‫מפר את 'הכללים'‪".‬‬
‫‪10‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דברים אלו מלמדים על המציאות שהייתה קיימת בבית המעצר בשנת ‪ .7717‬מאז‬
‫שוכללו דרכי חיפוש הסם‪ ,‬הוקם אגף נ"ס (נקיים מסמים)‪ ,‬בדיקות שתן ואיתור‬
‫סמים מבוצעות תכופות ובהפתעה ועדיין ישנן כמויות אדירות של סם בבתי הכלא‬
‫ובבתי המעצר‪.‬‬
‫סמים בספורט‬
‫כמו משחקי הספורט והתחרותיות הגלומה בהם‪ ,‬כך גם השימוש בסמים לשיפור‬
‫הביצועים הינו תופעה ישנה נושנה‪ .‬כבו בימי יוון העתיקה ישנן עדויות לשימוש‬
‫בשיקויים שונים לשיפור ביצועים ספורטאיים‪ ,‬שיקויים אלו אמנם כללו לעיתים‬
‫אבקה המופקת מטחינת פרסות חמור ומי ורדים‪ ,‬אך הכוונה ברורה‪ .‬עדות ראשונה‬
‫מהעת החדשה מגיעה מסוף המאה ה‪ 77-‬בה השתמשו רוכבי אופניים בקוקאין‬
‫ובסטריכנין לשיפור ביצועים וכן להפחתת כאבים ועייפות‪ .‬באולימפיאדת סנט‬
‫לואיס (‪ ,)7724‬רץ המרתון האמריקאי‪ ,‬תומאס היקס‪ ,‬חש עייפות במהלך ריצתו‬
‫וקיבל ממאמנו שילוב מעניין של סטריכנין וברנדי‪ .‬היקס אמנם זכה במדליית זהב‬
‫באותו מקצה‪ ,‬אך התמוטט מיד לאחר תום הריצה‪.‬‬
‫בשנות האלפיים לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדברים על סמים בענף הספורט‪ ,‬מדובר לרוב‬
‫בסטרואידים אנאבוליים‪ .‬אלו פותחו בשנות ה‪ 12-‬של המאה ה‪ 02-‬על בסיס‬
‫ההורמון הגברי טסטוסטרון‪ .‬סטרואידים אלו מעודדים חלוקת תאים וגידול מואץ‬
‫של מספר סוגי רקמות‪ ,‬שרירים ועצמות בעיקר‪ .‬השימוש בהם מאיץ את ספיחת‬
‫החלבונים בגוף‪ ,‬מעלה את מסת השריר‪ ,‬הכוח הפיזי והתיאבון‪ .‬בין התופעות‬
‫השליליות ניתן למצוא עלייה בכולסטרול ה"רע" (‪ )LDL‬וירידה בכולסטרול‬
‫ה"טוב" (‪ ,)HDL‬חטטת‪ ,‬עלייה בלחץ דם‪ ,‬נזק רעלתי לכבד‪ ,‬שינויים במבנה החדר‬
‫השמאלי בלב ותוקפנות מוגברת‪.‬‬
‫התגברות נגע השימוש בחומרים אלה ואחרים הובילה להחלטה כי יש לאסור‬
‫שימוש בחומרים משפרי הישגים ואכן‪ ,‬בשלהי שנות ה‪ 62-‬החליט הוועד האולימפי‬
‫הבין‪-‬לאומי על שורה של פעולות במטרה למגר את התופעה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ספטמבר ‪ .7788‬על המסלול האולימפי בסיאול‪ ,‬נערך עימות בריצת ‪ 722‬מטרים‪,‬‬
‫בין שיאן העולם בן ג'ונסון לאלוף האולימפי מלוס‪-‬אנג'לס ‪ -‬קרל לואיס‪ .‬בסיומה‬
‫של הריצה קובע בן ג'ונסון שיא עולם מדהים ‪ 7.17 -‬שניות‪ ,‬ודוחק את לואיס‬
‫ההמום למקום השני עם ‪ 7.70‬שניות‪ 04 .‬שעות מאוחר יותר מוכה הקהילייה‬
‫האולימפית בתדהמה‪ .‬בבדיקות הסימום שנערכו לאצנים מנצחי ריצת מאה המטרים‬
‫מתגלים בדגימת השתן של בן ג'ונסון מטבוליטים של סטרואיד אנאבולי בשם‬
‫סטאנוזלול‪.‬‬
‫ג'ונסון מגורש בבושת פנים מסיאול‪ ,‬מדליית הזהב נשללת ממנו ואיתה גם שיא‬
‫העולם שקבע‪.‬‬
‫באותה שנה יצא יו"ר הוועד האולימפי הבין‪-‬לאומי דאז‪ ,‬חואן אנטוניו סמאראנש‪,‬‬
‫בהצעה לדלל את רשימת התרופות והחומרים האסורים לשימוש כיוון שהייתה‪,‬‬
‫לדעתו‪" ,‬מנופחת" מדי‪ .‬הצעה זו לא התקבלה ועשור לאחר מכן הוקמה הסוכנות‬
‫העולמית נגד סמים בספורט המעדכנת ומרחיבה את רשימת התרופות והחומרים‬
‫האסורים מדי שנה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מושגי יסוד‬
‫בטרם נמיין את סוגי הסמים ונדון בהשפעות‪ ,‬בשימושים ובסכנות הספציפיים עבור‬
‫כל סם וסם‪ ,‬ראוי יהיה למתוח כמה קווים לנושא הכללי‪.7‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬
‫מערכת העצבים המרכזית הינה הזירה העיקרית בה נותנים הסמים את אותותיהם‪.‬‬
‫מערכת זו בנויה מאינספור תאי עצב המעבירים מידע זה לזה באמצעות תהליכים‬
‫ביוכימיים; נקודות המפגש בין התאים‪ ,‬בהן מתבצעת העברת המידע‪ ,‬נקראות‬
‫סינפסות‪ .‬המידע מועבר על ידי מולקולות מורכבות הנקראות מוליכים עצביים‪ ,‬או‬
‫נוירוטרנסמיטורים‪.‬‬
‫הסמים הפסיכואקטיביים משפיעים על מוליכים עצביים אלו‪ ,‬על ייצורם‪ ,‬תהליך‬
‫שחרורם וספיגתם ועל ידי כך גם משפיעים על המידע המגיע‪ ,‬או לחילופין‪ -‬לא‬
‫מגיע‪ ,‬לתאי העצב‪.‬‬
‫התפשטות הסם בגוף‬
‫ללא קשר ישיר לצורת החדרת הסם לגוף‪ ,‬מגיע הסם למוח באמצעות מחזור הדם‪.‬‬
‫חלק מהסם המוחדר יגיע למוח וחלק ייספג באיברים אחרים‪ ,‬ביניהם הכבד‬
‫האחראי על פירוק הסם וסילוקו מהגוף‪.‬‬
‫מערכות גופניות רבות לוקחות חלק בצריכת הסמים‪ .‬סמים רבים נצרכים דרך‬
‫מערכת עיכול‪ ,‬דרך בליעה ישירה של הסם ככדור או נוזל או לאחר תהליך בישול‬
‫כלשהו המפיק מאכל (לרוב מאפה) 'מתובל'‪ .‬מערכת הנשימה הינה מערכת מרכזי‬
‫בצריכת סמים שכן עישון או שאיפה הן צורות הצריכה המקובלות והנפוצות ביותר‪.‬‬
‫למערכת הדם חלק נכבד ביותר בצריכה שכן היא העיקרית על הבאת הסם למוח‪,‬‬
‫אך גם הזרקה היא צורת צריכה מקובלת כיוון שחדירת הסם הינה ישירה וכך הזמן‬
‫הלוקח לסם להגיע למוח הינו שניות ספורות בלבד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סבילות‬
‫סבילות היא תופעה של תגובה חלשה יותר לסם בעקבות שימוש חוזר בו‪ ,‬דהינו‪,‬‬
‫אותו חומר באותה כמות יגרום להשפעה חלשה יותר בשימוש חוזר‪.‬‬
‫בעת שימוש בסמים אופיאטיים (עליהם נדבר בהרחבה בהמשך) מתפתחת סבילות‬
‫חזקה ביותר‪ ,‬כזו שבעצם אינה יודעת גבולות‪ .‬משתמשים עשויים להגיע לדרישה‬
‫של מינון גבוה פי עשרה מהמנה הראשונה שנצרכה‪ ,‬וזאת תוך חודש מתחילת‬
‫השימוש הקבוע‪ .‬בניסוי שנערך על עכברי מעבדה נמצא כי עכברים אלו ילחצו עד‬
‫מוות על דוושה כדי לקבל את מנת האופיאט‪ .‬למען ההשוואה‪ ,‬גם המכורים‬
‫לאלכוהול ולסיגריות‪ ,‬מפתחים סבילות כלפי השניים‪ ,‬אך סבילות זו איננה ללא‬
‫גבולות‪.‬‬
‫ישנם שני סוגי סבילות‪ :‬סבילות מטבולית וסבילות תאית‪ .‬סבילות מטבולית נוצרת‬
‫כאשר כל שימוש חוזר בסם גורם לייצור מוגדל של האנזימים המפרקים אותו וכך‬
‫מורגשת פחות השפעתו הפסיכואקטיבית של הסם‪ .‬סבילות תאית לעומת זאת‪,‬‬
‫מתפתחת משינויים במוח ובתאי העצב עצמם‪ .‬בניגוד לסבילות המטבולית שלרוב‬
‫אינה קיצונית‪ ,‬ההסתגלות המוחית היא‪-‬היא האחראית לרמת הסבילות הגבוהה‬
‫המתפתחת כלפי מורפין‪ ,‬הרואין ושאר סמים אופיאטיים‪ .‬תאי העצב מסתגלים לסם‬
‫וככל שנמשכת החשיפה לחומר כך פוחתת רגישותם של תאי העצב‪ .‬שימוש יחיד‬
‫וראשוני במנת הרואין מספיק להתפתחותה של סבילות תאית כך שכבר בשימוש‬
‫השני אותה מנה בדיוק תגרור השפעה נמוכה יותר‪.‬‬
‫כבר לאחר שבועיים‪-‬שלושה של שימוש רצוף בסמים אופיאטיים נוצרת הסתגלות‬
‫ותלות כללית של רקמות הגוף לסם‪ .‬הפסקת שימוש פתאומית תגרור‪ ,‬כבר לאחר‬
‫זמן קצר זה‪ ,‬תסמונת גמילה (‪ .)Withdrawal‬תסמונת הגמילה מתבטאת בכאבים‬
‫עזים בשרירים ובעצמות‪ ,‬תחושות קור לצד הזעה ומגוון הפרעות עיכול‪ .‬משתמשים‬
‫רבים מגיעים למצב בו הם ממשיכים להשתמש בסם לאחר שאיבדו כל תחושות‬
‫אופוריה והנאה ממנו‪ ,‬כתוצאה מהתפתחות הסבילות‪ ,‬אך ורק על מנת להימנע‬
‫מכאבי תסמונת הגמילה‪ .‬תסמיני הגמילה קשים עד כי כך כי מכורים מסוימים‬
‫מעדיפים למות ולא לסבול את כאבי הגמילה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תלות והתמכרות‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬כמות צורכי הסמים‪ ,‬בין אם בישראל ובין אם בעולם כולו‪,‬‬
‫גדלה מדי שנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן לומר כי כל המשתמשים בסמים‪ -‬מכורים לסמים‪.‬‬
‫מה אם כן מבדיל בין שימוש ובין התמכרות?‬
‫ההבחנה המקובלת כיום היא זו המופיעה במהדורה הרביעית ל‪ ,DSM8-‬ספר‬
‫האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי‪ ,‬שיצא בשנת ‪ .7774‬על פי מיון ה‪,DSM-‬‬
‫מחולקות ההפרעות הקשורות לשימוש לרעה בסמים לשתי קבוצות‪ -‬הפרעות‬
‫שימוש בסמים והפרעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסמים‪.‬‬
‫הפרעות השימוש‬
‫על מנת לאבחן שימוש לא מסתגל בחומרים פסיכואקטיביים‪ ,‬חייבים הקריטריונים‬
‫הבאים להימצא שנה שקדמה לבדיקה‪:‬‬
‫‪ ‬שימוש לרעה‪ -‬שימוש חוזר ונשנה בחומרים פסיכואקטיביים הגורם לפגיעה‬
‫משמעותית בתפקוד הבאה לידי ביטוי באחת או יותר מהנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫שימוש חוזר ונשנה בחומרים פסיכואקטיביים הגורם לכשל במילוי חובות האדם‬
‫בעבודה‪ ,‬בלימודים ו‪/‬או במשפחה‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫שימוש חוזר ונשנה בחומרים פסיכואקטיביים בנסיבות בהן עצם השימוש עלול‬
‫לסכן את האדם או את זולתו (נהיגה תחת השפעה‪ ,‬ביצוע בדיקות או ניתוח תחת‬
‫השפעת חומר פסיכו אקטיבי‪ ,‬הפעלת ציוד מכני ועוד)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הסתבכויות חוזרות ונשנות עם החוק כתוצאה מהשימוש בסם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫סמים‬
‫‪.4‬‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המשך השימוש בסם למרות הבעיות המשפחתיות‪ ,‬החברתיות והכלכליות הנגרמות‬
‫כתוצאה מהשימוש‪.‬‬
‫‪ ‬תלות בסם‪ -‬ע"פ ה‪ ,DSM-‬שלושה לפחות משבעת הקריטריונים הבאים צריכים‬
‫להתקיים ע"מ לאבחן התמכרות‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫סבילות‬
‫‪.0‬‬
‫תסמונת גמילה (מתוארת בהמשך)‬
‫‪.1‬‬
‫נטילת סם בכמות גדולה מכוונתו המקורית של המשתמש‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫רצון ושאיפה קיימים אך לא מצליחים לשליטה בדפוס השימוש‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫השקעת זמן בדפוסי השימוש‪ -‬חלק ניכר מזמנו של האדם מושקע בהשגת סם או‬
‫בעצם היותו חתחת השפעת הסם‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫פגיעה בתפקודים משפחתיים‪ ,‬מקצועיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‬
‫‪.1‬‬
‫המשך שימוש כפייתי על אף המודעות לפגיעות הנ"ל‬
‫‪ ‬הפרעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם‪:‬‬
‫קבוצה אבחונית זו כוללת את התופעות הבאות‪ :‬הרעלה המאופיינת על ידי הפרעות‬
‫בתפיסה‪ ,‬בערנות‪ ,‬בהתנהגות הפסיכומוטורית‪ ,‬בקשב‪ ,‬בחשיבה‪ ,‬בשיפוט‪,‬‬
‫בהתנהגות בינאישית‪ ,‬הזיות‪ ,‬שכחה‪ ,‬דיכאונות ומאניות לסירוגין‪ ,‬ניסיונות‬
‫התאבדות‪ ,‬התקפי חרדה ופאניקה‪ ,‬הפרעות שינה והפרעות בתפקוד המיני‪.‬‬
‫ישנה גישה נוספת למיון התופעה שגובשה על ידי ה‪ ,WHO-‬ארגון הבריאות‬
‫העולמי‪ .‬גישה זו מבחינה בין בני אדם המגלים תלות בסם (‪ )dependence‬לבין‬
‫אלו המכורים אליו (‪.)addiction‬‬
‫התלות בסם מתבטאת בתלות גופנית לצד תלות נפשית‪ .‬תלות גופנית הינה מצב בו‬
‫הסתגל הגוף לנוכחות הסם ומתקשה לתפקד ללא נוכחותו במערכת‪ .‬הסבילות עליה‬
‫דיברנו קודם הינה גם חלק מתופעות התלות‪ ,‬אך הביטוי הקשה ביותר לתלות זו‬
‫היא המופיעה בעת הפסקה פתאומית בצריכת הסם‪ .‬תופעות הלוואי הגופניות‬
‫נקראות "תסמונת גמילה" (‪ . )withdrawal‬עוצמתה של התסמונת תלויה בסם‬
‫המדובר וכן בהיקף השימוש בו‪ ,‬אך כולן כוללות כאבים‪ ,‬הקאות‪ ,‬התכווצויות‬
‫שרירים‪ ,‬עוויתות ולעיתים אף עילפון או מוות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התלות הנפשית מתבטאת בהתפתחות דפוסי התנהגות כפייתיים הנגרמים משימוש‬
‫חוזר ונשנה בסם ונובעת מהרצון הכפייתי לחזק את עצמת החוויה הדועכת‬
‫ולהפחית את תחושת החרדה מהחשש שמא לא יהיה די סם‪ .‬ככל שתתחזק תחושת‬
‫החרדה‪ ,‬כך יקדים המכור את השימוש במנה הבאה באופן ה"מונע" את מצב‬
‫החרדה‪.‬‬
‫התמכרות לסם הינה שלב מתקדם בהתפתחות התלות‪ ,‬מצב של הרעלה כרונית‬
‫המאופיין בדרך כלל בצורך נפשי כפייתי לשימוש ולהגדלת המינון כאשר מניעת‬
‫החומר מן המכור תביא לתסמונת גמילה‪.‬‬
‫כיום קיימת ההסכמה לפיה ההתמכרות הינה תוצר של כוחות תרבותיים‪-‬חברתיים‪,‬‬
‫נפשיים‪ ,‬התנהגותיים וביולוגיים‪ .‬מחקרים עדכניים גורסים כי לכוחות הביולוגיים‬
‫וההתנהגותיים תורמים תרומה משמעותית יותר להתמכרות מאשר כוחות תרבותיים‬
‫ונפשיים‪.‬‬
‫השפעת ההתמכרות על הסביבה הקרובה‬
‫מצב של התמכרות משפיע על מצבו הנפשי של המשתמש‪ ,‬על יכולתו להסתגל‬
‫לתנאים המשתנים של חיי היום‪-‬יום ועל תפקודו האישי‪ ,‬המשפחתי והחברתי‬
‫כאחד‪ .‬הסמים הופכים להיות המרכיב המרכזי והיחיד וכל חייו נהיים מלכודת של‬
‫חיים המשועבדים לחומר כימי‪ .‬המניע המרכזי מאחורי כל פעולה הוא השגת‬
‫אספקת סם סדירה‪ ,‬בכל תנאי ובכל אמצעי‪.‬‬
‫כאשר ישנו מכור במשפחה‪ ,‬ההתמכרות משפיעה על כל פרט ופרט במשפחה וכן‬
‫על המשפחה כמכלול‪ .‬מוקד הדינאמיקה של המשפחה כולה הופך להיות החומר‬
‫הכימי המזין את המכור שבה‪ .‬משפחה כזו חסרה מוקד של יציבות פיזית ורגשית‪,‬‬
‫זאת לצד התרבות בעיות בריאותיות ולרוב גם בעיות כלכליות הנובעות מפליטת‬
‫מכור ממסגרתו המקצועית‪ .‬דיכאון‪ ,‬אלימות במשפחה והסתבכות עם החוק הם‬
‫הנתיב הטבעי בו מצעיד המכור את משפחתו‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי ‪ 62%‬מהנישואין בהם היה אחד מבני הזוג מכור לסמים נסתיימו‬
‫בגירושים‪ .‬ילדים למשפחות אלו סובלים רבות מפיגור חינוכי‪ ,‬מהזנחה נפשית‬
‫ופיזית והינם‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬קורבנות לאלימות‪ .‬רבים מילדים אלו ימשיכו לקיים‬
‫את מעגל הסמים והאלימות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כאשר אחד ההורים במשפחה מכור לסמים מוגדרת המשפחה בספרות המדעית‬
‫והטיפולית כ"משפחה חולה"‪ .‬בהמשך לתפיסה זו מוגדרים בני זוגם של המכורים‬
‫כ"שותפי‪-‬תלות" של המכור‪.‬‬
‫על פי ההערכה‪ ,‬בישראל ישנם כ‪ 702-‬אלף ילדים להורים המכורים לאלכוהול וכ‪-‬‬
‫‪ 52‬אלף ילדים להורים המכורים לסמים‪ .‬ילדים אלו אינם זוכים לילדות מלווה‬
‫בחום‪ ,‬בשייכות‪ ,‬יציבות ועקביות‪ ,‬אין להם מודל הזדהות הורי חיובי ואינם חוו‬
‫תהליכי חיברות בריאים‪ .‬ילדים אלו מוגדרים כאוכלוסיית בסיכון לפיתוח בעיות‬
‫רגשיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬קוגניטיביות והתנהגותיות בגיל הבגרות‪ ,‬וכן הם נחשבים‬
‫לצפויים יותר לפיתוח תלות בחומרים פסיכואקטיביים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"סמים" מה הם?‬
‫תחת המילה הגדולה "סמים" מוכל מגוון רב של חומרים פסיכואקטיביים‪.‬‬
‫כחומרים פסיכואקטיביים מוגדרים אלו בעלי היכולת להשפיע על תהליכים טבעיים‬
‫במוח‪ ,‬כאשר השפעות מוחיות אלו גוררות עמן שינויים פיזיולוגיים‪ ,‬רגשיים‪,‬‬
‫מחשבתיים ופסיכולוגיים‪.‬‬
‫כל הסמים הפסיכואקטיביים פועלים על מערכת העצבים בדרכים שונות ומגוונות‪,‬‬
‫אך כולן קשורות לפעילותם של מוליכים עצביים במערכת‪ .‬המוליכים העצביים הם‬
‫אלו המעבירים אותות עצביים בין תאי עצב על ידי הולכה של אותות כימיים‪ .‬מעבר‬
‫מידע זה בין התאים הינו חיוני לתפקודם התקין הן של הגוף והמוח האנושיים‪.‬‬
‫למען שמירה על מעבר מידע תקין‪ ,‬על המוח לייצר את הכימיקלים הנכונים‪ ,‬במקום‬
‫הנכון וגם במינון הנכון‪ .‬השפעתם הפסיכואקטיבית של הסמים נובעת משיבוש‬
‫תהליכים תקינים אלו‪.‬‬
‫מיון הסמים‬
‫הקבוצות הראשוניות על פיהן נהוג לחלק את סוגי הסמים הן סמים מדכאים‪ ,‬סמים‬
‫ממריצים וסמים הזיוניים‪:‬‬
‫ממריצים‬
‫מדכאים‬
‫מרגיעים‪/‬מרדימים נוגדי דיכאון משככי‬
‫קוקאין‬
‫הזיוניים‬
‫מוקסימול‬
‫כאבים‬
‫נרקוטיים‬
‫אלכוהול‬
‫מפריטילין‬
‫קודאין‬
‫אמפטמינים‬
‫דימנהידרינט‬
‫ברביטורטים‬
‫מורטאזפין‬
‫הרואין‬
‫מתילפנדייט‬
‫דיפנהידרמין‬
‫בנזודיאזפינים‬
‫טראזידין‬
‫אופיום‬
‫קאתינון‬
‫אטרופין‬
‫מורפין‬
‫אפדרין‬
‫חומצה‬
‫אוקסיקודון‬
‫פסבדואפדרין‬
‫איביטנית‬
‫הידרוקודון‬
‫מתאדון‬
‫פנטיניל‬
‫‪41‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫זוהי החלוקה הראשית והראשונית ולכן לא כל הסמים העלי הפוטנציאל לשימוש‬
‫לרעה נמצאים בטבלה הנ"ל‪ .‬ישנן גם חלוקות שניוניות ושלישוניות הממקמות‬
‫סמים "בין משפחתיים" בהתאם להשפעותיהם‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חלוקה שניונית‪:‬‬
‫ממריצים הזיוניים‬
‫מדכאים הזיוניים‬
‫(פסיכדליים בעלי‬
‫(דיסוציאטיביים‬
‫תכונות ממריצות)‬
‫בעלי תכונות‬
‫ממריצים מדכאים‬
‫מרגיעות)‬
‫מסקלין‬
‫נייטרוס‬
‫ניקוטין‬
‫‪DOM‬‬
‫קטאמין‬
‫מוסקרין‬
‫‪LSD‬‬
‫טילטאמין‬
‫פסילוסיבין‬
‫‪DXM‬‬
‫‪AMT‬‬
‫‪PCP‬‬
‫‪DMT‬‬
‫איבוגאין‬
‫ואם עדיין לא מצאנו את כל אשר חיפשנו‪ ,‬אזי ישנה גם חלקה שלישונית‪:‬‬
‫ממריצים‬
‫הזיוניים ממריצים הזיוניים מדכאים‬
‫אנטיפסיכוטיים‬
‫‪ THC‬על כל תוצריו‪-‬‬
‫‪MDEA‬‬
‫מריחואנה‪ ,‬חשיש‪ ,‬ג'ראס‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪MDMA‬‬
‫‪MDA‬‬
‫בכל אחת מן הקבוצות הנ"ל נמצא הן סמים "טבעיים"‪ ,‬המופקים לרוב מסוגים‬
‫שונים של צמחים‪ ,‬והן סמים "מעוצבים" המופקים על ידי סינתזה של תרכובות‬
‫כימיות שונות (סינתזה זו מבוצעת בתנאי מעבדה‪ ,‬חוקית או פיראטית)‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התעורר דיון ציבורי ער בנוגע לסכנות האורבות‪ ,‬או לא אורבות‪,‬‬
‫בשימוש בסמים "טבעיים"‪ ,9‬אך כל החוקרים מאוחדים בדעתם בנוגע להיותם של‬
‫הסמים המעוצבים מסוכנים פי כמה וכמה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תעשיית הסמים העולמית בעשור האחרון‬
‫בלעדיות נגע הסמים אינו שמור לחברה הישראלית‪ ,‬אלא מהווה מוקד מאבק בכל‬
‫מדינה ברחבי העולם‪ .‬סקר כלל עולמי שנערך בשנת ‪ 0221‬הראה כי מספר משתמשי‬
‫הסמים ברחבי העולם עומד על ‪ 710-052‬מיליון אנשים‪ .‬נכון לאוקטובר ‪,0277‬‬
‫העריך האו"ם את אוכלוסיית העולם ב‪ 1-‬מיליארד אנשים‪ ,‬מכאן שכ‪1%-‬‬
‫מאוכלוסיית העולם צורכת סמים וזהו שיעור צריכה בלתי מבוטל‪.‬‬
‫שוק הסמים העולמי הנו שוק דינאמי המשתנה תדיר בהתאם לביקוש ולהיצע‪,‬‬
‫אכיפה משתנה‪ ,‬חילופי שלטון ואתם חילופי מדיניות וכן שינויים תרבותיים‪,‬‬
‫כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫ניסיונות אין ספור נעשו בשנים האחרונות על מנת לנסות ולמגר את תופעת הייצור‬
‫והגידול במרכזים החשובים‪ .‬המערכה אותה פתחה ממשלת קולומביה נגד מגדלי‬
‫הקוקה כללה השמדה ושריפה של שטחי גידול ומתקפות צבאיות על המגדלים‪.‬‬
‫במקסיקו מתנהלת בימים אלו ממש מלחמת חורמה כנגד ארגוני הפשע המשנעים‬
‫את הסמים המקומיים לארה"ב ואלו באפגניסטן הוצא צו דתי על ידי הטאליבן‬
‫האוסר את גידול הפרג‪.‬‬
‫עוד מתאפיין העשור האחרון בהאצת פיתוחם של סמים סינטטיים ושל תחליפי סם‬
‫המיוצרים במעבדות פיראטיות ברחבי העולם כולו ומופצים באותה פריסה רחבה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים מדכאים‬
‫סמים אופיאטיים‬
‫קבוצת הסמים האופיאטיים הינה כנראה הקבוצה המסוכנת ביותר במשפחת הסמים‬
‫המדכאים בפעולתם את מערכת העצבים המרכזית (מכאן גם שמם)‪ .‬עקב השפעתם‬
‫הנרחבת על אברי הגוף דרך מערכת העצבים מנוצלות תכונותיהם של האופיאטיים‬
‫לשיכוך כאב‪ ,‬הרפיית שרירים‪ ,‬הקהיית חושים ועוד‪ .‬בשימוש מופרז יכולים סמים‬
‫אלו להביא לדיכוי מערכת הנשימה עד לעצירת נשימה מוחלטת ומוות‪.‬‬
‫מקורם של חומרים אלה הוא באופיום (מהמילה היוונית אופוס‪ ,‬שפירושה תמצית)‬
‫שהינו חומר בצבע חום כהה עד שחור‪ ,‬המיוצר מההפרשה החלבית של צמח הפרג‬
‫לאחר שהיא עוברת תהליכי יבוש‪ .‬בתוך האופיום מצויים מלמעלה מ‪05 -‬‬
‫אלקלואידים (תרכובת ארוגנית על בסיס חנקני) הכוללים מורפין‪ ,‬קודאין ותבאין‬
‫(חומר הדומה למורפין אך רעיל ממנו בהרבה)‪.‬‬
‫קצת היסטוריה‬
‫עדויות לשימוש בחומרים אופיאטיים נמצאו כבר מהתקופות הקדומות ביותר‬
‫להיסטוריה האנושית‪ .‬מקורן של העדויות הקדומות ביותר הוא מהתקופה‬
‫השומרית‪ ,‬המצרית העתיקה וכן מסין בהן תועדו החומרים האופיאטיים כתרופות‪,‬‬
‫רעלים וחומרים מעוררי הנאה‪.‬‬
‫צורת הצריכה היחידה בתקופות ההן הייתה הבליעה‪ ,‬דרכה יש להמתין כחצי שעה‬
‫להגעת החומר הפעיל למוח‪ .‬כמו כן טעמם המר של החומרים וריכוזו הנמוך של‬
‫החומר הפעיל צמצמו שלושתם את פוטנציאל ההתמכרות לחומרים האופיאטיים‪.‬‬
‫בעקבות הגעת המקטרת מצפון אמריקה לאירופה ולאסיה ועמה גילוי שיטת‬
‫העישון‪ ,‬החל שימוש נרחב הרבה יותר באופיום שכן טעמו בעישון משופר יותר‬
‫וזמן ההמתנה לקבלת התוצאה הרצויה הינו קצר ביותר כיוון שבעישון מגיע החומר‬
‫הפעיל למוח בשניות ספורות בלבד‪ .‬למען ההבהרה‪ ,‬כבר ב‪ 7722-‬הייתה כ‪05%-‬‬
‫מאוכלוסיית סין מכורה לעישון אופיום‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בסוף המאה ה‪ 77-‬החלו חוקרים בזיקוק האופיום שהביא לגרסאות מרוכזות יותר‬
‫של אותו חומר‪ .‬ראשון זוקק המורפין‪ ,‬לאחריו הקודאין ובסופו של דבר גם‬
‫ההרואין שהיו כולם חזקים פי כמה וכמה מהאופיום‪ .‬המצאת המחט התת‪-‬עורית ב‪-‬‬
‫‪ 7848‬אפשרה לראשונה הזרקה תוך‪-‬ורידית של החומרים האלו‪ .‬זיקוק החומרים וכן‬
‫המצאת המחט היו מחד גיסא אחראיים למתן טיפול רפואי טוב ומהיר יותר‬
‫בחיילים פצועים‪ ,‬אך מאידך גיסא‪ ,‬תרמו רבות לפוטנציאל השימוש לרעה בחומרים‬
‫וכן לשיעור ההתמכרות‪ ,‬שנקרא בזמנו "מחלת החייל"‪.‬‬
‫הסמים האופיאטיים והמוח האנושי‬
‫כדי שנוכל להבין את מנגנון פעולתם של הסמים האופיאטיים יש להתעכב מעט על‬
‫מנגנוני התגובות אותם מייצרים אלו במוח‪.‬‬
‫חקר המוח הינו תחום מדע חדש יחסית שהואץ עקב המצאת המיקרוסקופ‬
‫האלקטרוני בשנת ‪ ,7750‬המצאה שאפשרה לראות את מבנה מערכת העצבים‬
‫המרכזית‪ .‬מערכת זו מורכבת מתאים בדידים הבנויים משני מרכיבים‪ :‬תא עצב‬
‫המרווח שבין תאי העצב‪ .‬תא העצב עצמו בנוי מגוף תא‬
‫(נוירון) וסינפסה‪ ,‬אזור ִ‬
‫ומשני סוגי שלוחות‪ :‬אקסונים המעבירים דחפים מן התא ודנדריטים המעבירים‬
‫דחפים אל התא‪.‬‬
‫תפקידו העיקרי של תא העצב הוא בהעברת מידע באמצעות גל חשמלי מהדנדריט‬
‫אל גרעין התא‪ ,‬משם לאקסון וממנו אל הדנדריט של התא הבא‪ .‬בשנות ה‪12-‬‬
‫הוכיח החוקר אוטו לוי‪ ,‬כי המסר הבין‪-‬תאי מועבר באמצעות חומר כימי המופרש‬
‫מהתא‪ .‬לוי הוכיח כי קצוות האקסון שלפני הסינפסה מתרחבים לצורת כפתורים‬
‫בתוכם מצויות שלפוחיות המכילות נוירוטרסמיטורים ("מסרן‪-‬עצב"‪ ,‬ע"פ‬
‫האקדמיה ללשון)‪ ,‬שהינם חומרים כימיים האחראים להעברת המסר במרווח הבין‪-‬‬
‫תאי‪.‬‬
‫המסר המועבר יכול להיות אחד משני סוגים‪" :‬העבר את המסר" או "עכב את‬
‫המסר"‪ ,‬בהתאם לכך יש מסרני‪-‬עצב מעכבים (מדכאים) ומסרני‪-‬עצב מעוררים‪ .‬תאי‬
‫המוח מבצעים את תפקידם בהתאם למסר שהם מקבלים או מעבירים וגם מחולקים‬
‫במוח לפי אזורים של מסרים מעכבים או מעוררים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫החומר שנתגלה בניסוי של אוטו לוי היה הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין המשתחרר‬
‫מקצה תא העצב אל השריר ומעצבב אותו‪ .‬השימוש בסמים אופיאטיים גורם לדיכוי‬
‫פעולתו של המנגנון המפריש וכתוצאה מכך‪ -‬להשפעה המדכאת של הסמים‬
‫האופיאטיים‪ .‬על השפעת האופיאטים על שיבוש מנגנונים נוספים במערכת העצבים‬
‫נדון בפרוט בהמשך‪.‬‬
‫אנדורפינים טבעיים‬
‫התגלית כי הזרקת מורפין אכן משככת כאבים‪ ,‬כפי שדיווחו חיילים פצועים לאחר‬
‫קבלת הזריקה‪ ,‬הביאה מדענים להאמין כי ישנם במוח קולטנים ייעודיים למורפין‪.‬‬
‫ואומנם‪ ,‬בשנת ‪ ,7711‬התגלו קולטני האופיאטיים במוח‪ ,‬אך גם במערכת העיכול‪,‬‬
‫בשליה (כאשר מדובר בנשים בהריון) ובאברים נוספים‪ .‬גילוי זה גרם למדענים‬
‫לשאול את עצמם לשם מה‪ ,‬בעצם‪ ,‬צריך המוח קולטנים לחומרים שאינם קיימים‬
‫בתוכו‪ ,‬והתשובה לא אחרה להגיע‪ .‬בשנת ‪ 7715‬התגלו‪ ,‬על ידי המדען הסקוטי הנס‬
‫קוסטרליץ‪ ,‬האנדורפינים (מורפינים פנימיים)‪.‬‬
‫האנדורפינים החשובים שהתגלו היו אנקפלינים‪ ,‬בטה‪-‬אנדורפינים ודינורפינים‪,‬‬
‫כולם נוירוטרסמיטורים מסוג פפטידים (שרשראות של חומצות אמיניות)‪ .‬כאשר‬
‫סוג נוסף של נוירוטרסמיטורים (מסוג האצטילכולין הנ"ל) הם מולקולות קטנות‬
‫יותר הכוללות גם דופמין‪ ,‬סרוטונין‪ ,‬גלוטמט ו‪ GABA -‬הממלאים תפקיד מרכזי‬
‫במנגנוני ההתמכרות לסמים אחרים כמו קוקאין‪ ,‬אקסטזי ועוד‪.‬‬
‫הוכחה נוספת לקיומם של אופיואידים טבעיים בגוף נמצאה בעקבות השפעתם של‬
‫אנטאגוניסטים‪ -‬החומרים החוסמים את הקולטן בתא העצב‪ .‬חומרים מסוג זה הם‬
‫הנלוקסון והנלטרקסון הנקשרים לקולטן האופיאט וחוסמים את השפעתו‪ .‬אלו‬
‫משמשים תרופות בגמילה מסמים אופיאטיים כיוון שחוסמים את תחושת ההנאה‬
‫הנגרמת על ידם‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הכאב המענג‪ -‬מלכודת המוות של האופיאטים‬
‫קיים קשר פסיכולוגי ופסיכואנליטי מובהק בין כאב והנאה‪ .‬בעשורים הראשונים‬
‫למאה ה‪ 02-‬פיתח אבי הפסיכואנליזה‪ ,‬זיגמונד פרויד‪ ,‬את מונח 'עקרון העונג'‬
‫(‪ )The Pleasure Principle‬שנטבע קודם לכן על ידי גוסטב פכנר‪ .‬עקרון‬
‫העונג‪ ,‬עליו אחראי האיד‪ ,‬מניע את האדם להגיע להנאה מקסימלית לצד כאב‬
‫מינימאלי‪ .‬תינוקות למשל‪ ,‬מונעים על ידי עקרון העונג בלבד שכן אין להם את‬
‫היכולת לדחות סיפוקים‪ ,‬אך במהלך החיים לעקרון זה מצטרף עקרון המציאות‪-‬‬
‫המנחה את האדם לעבר סיפוקים גדולים ומאוחרים יותר למענם יהיה עליו לדחות‬
‫סיפוקים מידיים‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר טיפל פרויד בחיילים בעלי‬
‫תסמונות דחק פוסט‪-‬טראומטיות‪ ,‬כשל עקרון העונג ביכולתו לבאר סיוטים חוזרים‬
‫ונשנים מהם סובלים החיילים‪ .‬אם אכן עקרון העונג הוא המנגנון הפסיכולוגי‬
‫העיקרי בנפש האדם‪ ,‬מדוע אינו חוסם את הופעת הסיוטים החוזרים? בעקבות‬
‫שאלה זו פיתח פרויד תיאורית מתקדמת יותר תחת השם "מעבר לעקרון העונג"‪.10‬‬
‫בתיאוריה זו גרס פרויד כי ישנו מנגנון נוסף המנחה את נפש האדם‪ ,‬והוא מנגנון‬
‫החזרה הכפייתית (‪ .)the compulsion to repeat‬מנגנון זה מחזיר את האדם‬
‫שוב ושוב לסיטואציה הטראומתית‪ ,‬אך ורק בשביל שיוכל 'להתעורר' ממנה‬
‫ולהשתחרר מהכאב‪.‬‬
‫המערכת האנדורפינית‪ ,‬האחראית לדיכוי הכאב כשם שהינה אחראית על יצירת‬
‫תחושת ההנאה‪ ,‬הינה המקבילה הנוירוכימית לתיאוריה של פרויד‪.‬‬
‫האנדורפינים משתחררים באופן טבעי אל הסינפסה כדי לחסום הגעת אותות כאב‬
‫אל תאי עצב‪ .‬באופן דומה משחררים תאי עצב אנדורפינים טבעיים‪ ,‬המבקרים‬
‫ומווסתים את פעולתם של תאי עצב המשחררים דופמין‪ ,‬נוירוטרנסמיטור המעורר‬
‫את מרכז ההנאה‪/‬תגמול במערכת הלימבית שבמוח‪ ,‬האחראית על מרב רגשות‪,‬‬
‫כולל ההנאה‪.‬‬
‫לשיבוש מנגנוני הויסות הטבעיים של האנדורפינים‪ ,‬הנגרם על ידי החדרת סמים‬
‫אופיאטיים לגוף‪ ,‬יש שני היבטים‪ :‬היבט חיובי הטמון בחסימת מסרים של כאב עז‬
‫בשימוש רפואי‪ ,‬והיבט שלילי ומסוכן‪ ,‬העלול לבוא לידי ביטוי בעיקר בשימוש‬
‫לרעה‪ ,‬והינו דיכוי מערכת הבקרה הטבעית וגירוי מלאכותי חזק של מרכז התגמול‬
‫במוח‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קשר פרדוקסלי זה הקיים בביוכימיה של המוח בין כאב ומניעתו‪ ,‬לבין הנאה‪,‬‬
‫אחראי גם הוא (בנוסף לגורמים שכבר הזכרנו למעלה) למשיכה הגדולה לשימוש‬
‫לרעה באופיאטים‪ ,‬ובמיוחד בהרואין‪.‬‬
‫את הדואליות שבין הכאב להנאה ניתן לייחס גם להתנהגותם של המכורים לסמים‬
‫אופיאטיים‪ .‬בתחילת השימוש הם צורכים הרואין לשם ההנאה‪ ,‬ואילו בהמשך‪,‬‬
‫לאחר היווצרות ההתמכרות‪ ,‬עיקר הצריכה נעוצה בהקלה על הכאב הגופני והנפשי‬
‫של תסמונת הגמילה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מנת יתר‬
‫מצב של "מנת יתר" קורה כאשר מגיע אל המוח ריכוז גבוה במיוחד של סם הפוגע‬
‫בחילוף החומרים הכימיים במוח‪ .‬ריכוז גבוה משמעותו שימוש בכמות סם גדולה‬
‫מן הרגיל‪ ,‬או שימוש חוזר לאחר תקופת גמילה‪ ,‬כאשר פגה כבר פעולתו של מנגנון‬
‫הסבילות‪ .‬בעצם מדובר בהרעלה חמורה היכולה לגרום גם למוות‪.‬‬
‫השיבושים הנוצרים במנגנוני הפיקוח של המוח חמורים כל כך עד שיכולים לגרום‬
‫לקריסה מוחלטת של מערכת העצבים‪ .‬רוב מיתות מנת היתר נגרמות בסופו של דבר‬
‫עקב בצקת ריאות כתוצאה מהתמלאותן בנוזלים עקב זרימה לא תקינה והתעכבות‬
‫דם בריאות‪.‬‬
‫הסבילות הגבוהה המתפתחת כלפי הסמים האופיאטיים הינה מתכון כמעט בטוח‬
‫למנת יתר שכן עם הזמן נצרכות כמויות גדולות יותר ויותר של סם מבלי להרגיש‬
‫עלייה מקבילה בהשפעה‪ .‬סיבה נוספת העלולה להביא למצב זה היא חוסר‬
‫האחידות בריכוז החומר הפעיל בסמים הנרכשים באופן בלתי חוקי‪ .‬בסמים‬
‫הנרכשים ברחוב יכול הריכוז לנוע על כל הסקאלה שבין ‪ 2‬ל‪ 72-‬אחוז‪ .‬מכור שגופו‬
‫רגיל‪ ,‬ומצפה‪ ,‬לריכוז של ‪ 5%‬חומר פעיל במנה‪ ,‬ומקבל במקום זאת מנה בריכוז של‬
‫‪ ,12%‬צפוי לתוצאה פטאלית‪.‬‬
‫ערבוב הסם עם תוספים כגון אבקת סוכר‪ ,‬אבקת חלב‪ ,‬אקמול או קפאין משפיע גם‬
‫הוא על פעילותו‪ .‬קפאין למשל‪ ,‬מגביר את עוצמת ההשפעה של ההרואין בעוד‬
‫אקמול מקטין את ההשפעה‪ .‬תוספים אלו‪ ,‬הנפוצים מאוד בסמי רחוב‪ ,‬מסוכנים הן‬
‫בגלל השפעותיהם על חווית השימוש והן בגלל הסיכון הזיהומי הטמון בהם‪.‬‬
‫מחלות זיהומיות‬
‫סכנה נוספת הטמונה בשימוש בסמים אופיאטיים‪ ,‬ובהזרקת הרואין בעיקר‪ ,‬הינה‬
‫סכנת המחלות הזיהומיות כאשר המסוכנות ביותר הינן סוגי הצהבת למיניהם‪,‬‬
‫צהבת ‪ C‬בעיקר שכן אין נגדה חיסון‪ ,‬ונגיף ה‪( HIV-‬איידס)‪ .‬מחלות זיהומיות אלו‬
‫נפוצות הרבה יותר בקרב מזריקי ההרואין ביחס לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מדינות רבות בעולם מנסות כיום להילחם בסכנות בריאותיות אלו המשפיעות לא‬
‫רק על המכורים‪ ,‬אלא על כלל האוכלוסייה‪ .‬תכניות מניעה במטרת "הפחתת נזק"‬
‫(‪ )Harm reduction‬מונהגות במדינות רבות ועיקרן עידוד אוכלוסיות של‬
‫מכורים להרואין להיכנס לתכניות החזקת מתדון או תרופות אופיאטיות אחרות ע"מ‬
‫לסייע להם בהפסקת הזרקת הרואין‪.‬‬
‫ישנם מכורים‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שאינם מסוגלים להיגמל מהזרקת הרואין‪ ,‬עבורם פותחו‬
‫תכניות חלוקת מחטים סטריליות ובמספר מדינות אף הוקמו "חדרי הזרקה" בהם‬
‫יכולים המכורים להזריק את ההרואין במחטים סטריליות המחולקות במקום‪ .‬יוזמה‬
‫זו קמה לראשונה בהולנד של שנות ה‪ 12-‬למאה הקודמת והתפתחה רבות מאז‪.‬‬
‫בתום שנת ‪ 0272‬ניתן למצוא מרכזים אלו גם בשוויץ‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫נורווגיה וקנדה‪ .‬מעבר לסביבת שימוש נקייה וסטרילית‪ ,‬יכולים מכורים הפוקדים‬
‫את המקום לאכול ארוחה חמה‪ ,‬להיוועץ בצוותים מקצועיים (רפואיים ו‪/‬או‬
‫פסיכולוגיים) וכן להרחיב את ידיעותיהם בכל הנוגע למין בטוח ולשימוש בטוח‬
‫בסמים‪.‬‬
‫ה"מפלצות האופיאטיות"‪ -‬הרואין‪ ,‬מורפין וקודאין‬
‫כפי שראינו‪ ,‬הסמים האופיאטיים הם חומרים בעלי השפעה עצומה על מערכות‬
‫הגוף‪ ,‬תכונה המנוצלת לטובה בשימושים רפואיים‪ ,‬אך כאשר תכונות אלו מנוצלות‬
‫לרעה‪ ,‬כמו בהתמכרות להרואין‪ ,‬התוצאות הן הרסניות ביותר‪ .‬בנוסף להתמכרות‪,‬‬
‫שהסיכוי להיגמל ממנה הוא מצומצם‪ ,‬התוצאות אינן מסתכמות רק בנזקים גופניים‬
‫ונפשיים למכור עצמו אלא גם לסביבתו הישירה של המכור‪ ,‬למשפחתו בעיקר‪.‬‬
‫הסביבה הקרובה תסבול בריאותית‪ ,‬נפשית‪ ,‬כלכלית וחברתית‪ ,‬פגיעה המתמשכת‬
‫גם במקרים בהם המכור נגמל‪.11‬‬
‫כשם ששימוש בסמים אופיאטיים משפיע על כל מערכות הגוף‪ ,‬כך גם סובלות כל‬
‫המערכות מתסמונת הגמילה‪:‬‬
‫המערכת‬
‫‪12‬‬
‫שימוש בסמים אופיאטיים תסמונת הגמילה מהם‬
‫נשימה‬
‫דיכוי נשימה‬
‫נשימה מוגברת‪ ,‬חרחורים‬
‫כאב‬
‫דיכוי תחושות כאב‬
‫רגישות יתר לכאב‬
‫לב‬
‫האצת קצב‪ ,‬ירידה בלחץ קצב מוגבר‪ ,‬עלייה בלחץ‬
‫‪51‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דם‬
‫דם‪.‬‬
‫חום גוף‬
‫עלייה בחום‬
‫ירידה בחום‬
‫מערכת העיכול‬
‫עצירות‬
‫שלשול‬
‫התנהגות כללית‬
‫מצב רוח מרומם‪ ,‬רגיעה‪ ,‬מצב רוח ירוד‪ ,‬חרדות‬
‫מוגברות‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬נדודי‬
‫ישנוניות‬
‫שינה‬
‫‪50‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מורפין‬
‫המורפין משתייך למשפחת האופיאטיים והינו סם פסיכואקטיבי ממכר ביותר‬
‫הנכלל בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן מאושר לשימוש במסגרת רפואית בלבד‪,‬‬
‫בה מהווה משכך כאבים חזק‪.‬‬
‫השפעות פיזיות‬
‫המורפין נחשב לסם הממכר ביותר והינו הסם אליו מתפתחת הסבילות הגבוהה‬
‫ביותר במהירות הגבוהה ביותר‪ .‬בעת השימוש‪" ,‬מתיישב" הסם בתעלות ה‪-‬‬
‫‪ cAMP‬במוח‪ ,‬האחריות על עברת מסרים בין תאים (ביניהן כאב) ומובילות‬
‫למערכת העצבים המרכזית‪ .‬כאשר מתיישב המורפין בתוך תעלות אלו הוא מונע‬
‫מעבר של כאב ולכן אין כאב זה מורגש בעת השימוש‪ .‬כאשר מבחין הגוף האנושי‬
‫בהיעדרו של כאב‪ ,‬הוא מייצר עוד ועוד תעלות ‪ cAMP‬על מנת לשוב ולחוש את‬
‫הכאב‪ ,‬אך בעת שימוש בסם יחסמו גם אלו על ידיו‪ .‬יצורן של תעלות אלו הוא‬
‫הסיבה לסבילות הגבוהה המתפתחת כלפי הסם שכן בעת כל שימוש יהיה על‬
‫המשתמש "להתאים" את כמות הסם לכמות התעלות‪.‬‬
‫מעבר להשפעתו של המורפין על מערכות הכאב בגוף‪ ,‬משפיע המורפין גם על‬
‫מערכות נוספות‪ .‬המורפין גורם לירידה משמעותית בהפרשות הקיבה‪ ,‬הלבלב‬
‫והמרה וכן לירידה בתנועתיות המעיים המביאים לעצירות חמורה‪ .‬עוד גורם הסם‬
‫להרחבה של כלי הדם הפריפריים המביאים אלו לירידה חמורה בלחץ הדם‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תופעות לוואי‬
‫תופעות הלוואי הצפויות בעת שימוש במורפין זהות בעצם לתופעות הלוואי‬
‫הצפויות לכלל האופיאטיים‪ .‬תופעות אלו כוללות דיכוי נשימתי‪ ,‬הפסקת נשימה‪,‬‬
‫עצירת פעולת הלב‪ ,‬עצירות‪ ,‬טשטוש‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬בחילה‪ ,‬הקאה‪ ,‬הזעה‪ ,‬אופוריה‬
‫ודיספוריה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מורפין בישראל‬
‫שלא כמו סמים רבים אחרים‪ ,‬נראה כי לא הגיע המורפין למעמד של סם רחוב‬
‫מוביל בישראל ואף אינו מופיע בסטטיסטיקות משטרתיות‪ .‬ייתכן כי ניתן לרוכשו‬
‫ברחוב‪ ,‬אך לא נעשו בדיקות אימות לכך במסגרת התחקיר לספר זה‪.‬‬
‫מהספרות הרפואית עולה כי בבואו של רופא לרשום אופיאטיות לשיכוך כאב‪,‬‬
‫דווקא החולה יהיה הראשון להתנגד‪ .‬ד"ר אילון אייזנברג‪ ,‬מנהל היחידה לשיכוך‬
‫כאב במרכז הרפואי רמב"ם ויו"ר האגודה הישראלית לכאב‪ ,‬מסביר‪" :‬הדעה‬
‫הרווחת בקרב רוב הרופאים והציבור היא ששימוש בתרופות אופיאטיות מוביל‬
‫בהכרח להתמכרות‪ .‬הסטיגמה מושרשת כל כך‪ ,‬עד שרופאי הכאב נאלצים ליזום‬
‫ימי עיון לרופאי הקהילה ולהסביר להם מתי השימוש נכון‪ ,‬מהי יעילותו וכדומה"‪.13‬‬
‫לדבריו‪ ,‬להשרשת הסטיגמה לא אחראים רק הדעה הקדומה וחוסר ההתמצאות‪.‬‬
‫"גם חוקי השימוש באופיאטים‪ ,‬לפי תקנות משרד הבריאות‪ ,‬הם דרקוניים‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬התרופות האלה נכנסות להגדרת 'תקנות הסמים המסוכנים'‪ ,‬ועל הרופא‬
‫חלה הגבלת מינון‪ ,‬למעט בחולים אונקולוגיים ובחולים שמקבלים את החומר‬
‫בעירוי במהלך אשפוז‪ .‬זה הרי אבסורד מאין כמוהו"‪ ,‬מלין ד"ר אייזנברג‪" ,‬שחולה‬
‫שעבר פריצת דיסק ושוכב בביתו אפוף כאבים יצטרך להגיע לרופא בכוחות עצמו‬
‫כל עשרה ימים לצורך חידוש המרשם או העלאת המינון‪ ,‬דבר שדורש את אישור‬
‫הרוקח המחוזי"‪.‬‬
‫ד"ר ריטה לקר‪ ,‬מנהלת היחידה לכאב במרכז הרפואי בילינסון‪ ,‬מסבירה‪" :‬מי‬
‫שנוטלים את האופיאטים השונים הם חולים שסובלים מכאב כרוני בגב או חולי‬
‫סוכרת שנגרם נזק לכלי הדם שלהם‪ .‬מצד אחד"‪ ,‬היא מתקוממת‪" ,‬עומדת לפנינו‬
‫אופציה טיפולית מצוינת שמחזירה את החולה למעגל העבודה‪ .‬מצד שני‪ ,‬הסטיגמה‬
‫כל כך מושרשת‪ ,‬שרוב הרופאים פוחדים מפני השימוש בתרופות וגוזרים על‬
‫החולה‪' :‬תלמד לחיות עם זה'‪ .‬מקוממת אותי העובדה שהחרדה מפני השימוש‬
‫בתרופות האלה עמוקה כל כך‪ ,‬שרופאים מניחים לחולים לסבול‪ ,‬העיקר שלא‬
‫יתמכרו"‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫במחקר שנערך בארה"ב נשאלו רופאים‪ ,‬רוקחים וחולים מהו הפחד הדומיננטי‬
‫שלהם בטיפול‪ .‬יותר מ‪ 82%-‬מהנשאלים הודו שהחשש העיקרי הוא מפני‬
‫התמכרות לתרופות‪" .‬ולכן"‪ ,‬מסבירה ד"ר לקר‪" ,‬לפני שאני ממליצה על טיפול‬
‫באופיאטים‪ ,‬אני מסבירה לחולה במה מדובר ומבהירה לו שהתמכרות היא כמעט‬
‫בלתי אפשרית‪ .‬החולה‪ ,‬כמו גם רופאים לא מעטים‪ ,‬מפתח אנטי‪ ,‬חושש שיהפוך‬
‫לנרקומן‪ .‬וכך אני מוצאת את עצמי מציעה את הטיפול הכי טוב‪ ,‬אבל צריכה לשכנע‬
‫ולעקור דעות קדומות מוצקות"‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הרואין‬
‫ההרואין הטהור הינו אבקה לבנה המסונתזת ממורפין‪ ,‬על כן מדובר בסם אופיאודי‬
‫חצי‪-‬סינטטי‪ .‬שמו של הסם ניתן לו על ידי חברת התרופות "באייר" משמעות של‬
‫'טיפול הרואי'‪ ,‬מהמילה הגרמנית ‪ .Heroisch‬בין השנים ‪ 7878-7727‬שווק‬
‫ההרואין בתור התחליף הלא ממכר של המורפין וכן כתרופת שיעול לילדים‪ ,‬זאת‬
‫עד שהתברר כי חומר זה ממכר אפילו יותר מהמורפין‪ .‬בשנת ‪ 7704‬חוקק בארה"ב‬
‫"חוק ההרואין" שאסר על ייצור הרואין ועל החזקתו ושורה של אמנות בינלאומיות‬
‫עוקבות הוציאה סם זה מהחוק במרבית העולם‪.‬‬
‫כיתר האופיאטיים‪ ,‬גם ההרואין הינו משכך כאבים בראש ובראשונה‪ .‬עוד גורם הסם‬
‫לתחושת חמימות‪ ,‬התעלות חושית‪ ,‬שחרור מלחצים‪ ,‬סיפוק‪ ,‬אופוריה ותחושה‬
‫כללית טובה ביותר‪.‬‬
‫בין תופעות הלוואי של ההרואין ניתן למצוא בחילות והקאות‪ ,‬עצירות‪ ,‬גירוד וכן‬
‫ירידה משמעותית בקצב הנשימה העלולה לסכן חיים‪.‬‬
‫ההרואין ידוע כסם בעל השפעה מהירה ביותר על הגוף‪ ,‬המגיע למוח בתוך שניות‬
‫ספורות בלבד‪ .‬על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים‬
‫‪14‬‬
‫ההרואין גורם להתמכרות‬
‫פיסית ונפשית המלווה את האדם לאורך כל חייו‪ ,‬גם לאחר הגמילה הפיסית‪.‬‬
‫הגמילה הפיזית מהרואין מתבטאת בהקאות‪ ,‬בחילות‪ ,‬כאבי ראש ברעידות‪,‬‬
‫בהתכווצויות שרירים‪ ,‬רעד לא רצוני‪ ,‬הפרשות מרובות‪" ,‬עור ברווז"‪ ,‬התרחבות‬
‫האישונים‪ ,‬שינה טרופה המלווה לעתים בעוויתות‪ ,‬ובהתקפי פאניקה וחרדה‬
‫הנמשכים עד ‪ 10‬שעות‪ .‬החלמה מלאה מהתמכרות להרואין נמשכת חודשים‬
‫ולעיתים שנים כאשר על המכור להמשיך ולראות את עצמו כ"מכור נקי" עד סוף‬
‫חייו של מנת שלא יתפתה ויחזור להשתמש לאחר שמאמין כי נגמל‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫גידול וייצור‬
‫יצור ההרואין מתרחש בשלושה אזורים עיקריים בעולם‪ :‬בדרום מערב אסיה‬
‫(אפגניסטן)‪ ,‬בדרום מזרח אסיה (מיאנמר) ובאמריקה הלטינית (קולומביה‬
‫ומקסיקו)‪ .15‬אפגניסטן משמשת‪ ,‬מאז שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬כמדינת‬
‫גידול וייצור מרכזית לאופיום ולקנאביס‪ .‬לשם ההמחשה‪ ,‬אם בשנת ‪ 0222‬יצרה‬
‫אפגניסטן מעל ‪ %12‬מתצרוכת האופיום העולמית‪ ,‬בתום עשור של עלייה בייצור‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,0228‬יצרה אפגניסטן ‪ %71‬מסך כל תצרוכת האופיום העולמית‪ .‬מאפגניסטן‬
‫הסמים מוברחים לכל רחבי העולם‪ ,‬בדגש על שווקים במערב אסיה ובאירופה‪.‬‬
‫מאז השתלטות ארגון הטאליבן על רוב שטחה של אפגניסטן בשנת ‪ ,7776‬ניכרת‬
‫מעורבות הארגון בגידול‪ ,‬בייצור ובהברחה של סמים משטח המדינה‪ .‬קיימות‬
‫הערכות‪ ,‬לפיהן עשו הטאליבן וארגון אלקאעדה שימוש ברווחי הסמים‪ ,‬למימון‬
‫פעילות טרור‪ .‬כך למשל‪ ,‬על פי הערכת האו"ם בשנת ‪ ,0221‬הרוויחו מורדי‬
‫הטאליבן כמאה מיליון דולרים מדמי חסות אשר גבו מחקלאים ומבלדרים שפעלו‬
‫באזורים הנמצאים בשליטתם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0222‬הוציא הטאליבן‪ ,‬בניסיון לזכות בהכרה בינלאומית ובתמיכה כספית‪,‬‬
‫צו הלכה דתי‪ ,‬האוסר על גידול אופיום‪ .‬האיסור הביא לכך שבשנת ‪,0227‬‬
‫הצטמצמו גידולי האופיום ב‪ %75-‬לעומת נתוני שנת ‪ .0222‬הצלחה זו לא ארכה‬
‫זמן רב‪ ,‬שכן עם פלישת ארה"ב לאפגניסטן אחרי אירועי ‪ 77‬בספטמבר נרשמה‬
‫באפגניסטן עלייה חדה בייצור האופיום ואף הגיעה לשיא בשנים ‪.0226-1‬‬
‫נראה‪ ,‬כי אחד הגורמים לירידה הוא שינוי גישת ההתמודדות עם בעיית האופיום‬
‫בימי ממשלו הנוכחי של הנשיא האמריקאי אובמה‪ ,‬ביחס לאופן ההתמודדות‬
‫שהיה נהוג בימי ממשל בוש לפניו‪ .‬בעוד השיטה הקודמת שאפה לחיסול גידולי‬
‫הפרג‪ ,‬הייתה מאוד לא פופולארית והובילה חקלאים רבים באפגניסטן‪ ,‬ישירות‪,‬‬
‫לזרועות הטאליבן‪ ,‬הגישה החדשה שואפת להפנות תקציבים לשכנוע חקלאים‬
‫לאמץ גידולים אחרים‪ .‬במסגרת מדיניות זו‪ ,‬ממשל אובמה החל לחלק לחקלאים‬
‫זרעים בחינם (בעלות של כ‪ 122-‬מיליון דולרים)‪ ,‬במטרה להניא אותם מגידול‬
‫האופיום‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫למרות האמור‪ ,‬מקורות באו"ם מעריכים‪ ,‬כי הירידה היא‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬תוצר של‬
‫הידרדרות שוק הסם עקב כמויות שיא בשווקים‪ ,‬אשר הורידו את מחירי הסם לשפל‬
‫חסר תקדים‪.‬‬
‫הרואין בישראל‬
‫רוב ההרואין הנצרך בישראל מיובא לארץ מפקיסטן ואפגניסטן דרך גבולות ירדן‬
‫ולבנון‪ .‬ההרואין מוחלף תמורת חשיש מצרי (מטבע עובר לסוחר) או נקנה תמורת‬
‫כסף‪ .‬אחד השמות הנפוצים להרואין בארץ הוא 'קוק פרסי'‪ ,‬על אף שאין שום קשר‬
‫בין הרואין לקוקאין‪.‬‬
‫הברחות ההרואין לישראל מתבצעות לאורך גבולותיה היבשתיים של המדינה‪,‬‬
‫באמצעות בלדרים וכן באמצעות כלי רכב‪ ,‬גם דרך המעברים הרשמיים‪ .‬עד שנת‬
‫‪ 0226‬אופיין שוק ההרואין בישראל ברמה נמוכה של תפיסות‪ .‬החל משנת ‪0221‬‬
‫ועד היום‪ ,‬מאותרת מגמת עלייה מתמשכת בתפיסות‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 0228‬נרשמה‬
‫אף תפיסת שיא של הרואין‪ ,‬במסגרתה נתפסו כ‪ 18-‬ק"ג הרואין‪ ,‬בגבול ירדן‪.‬‬
‫העלייה בהיקף התפיסות בישראל נובעת ממדיניות משטרת ישראל‪ ,‬הגורסת אכיפה‬
‫ממוקדת בתחום‪ ,‬ומפעילות אכיפה של יחידות משטרה חדשות אשר הוקמו פועל‬
‫יוצא של מדיניות זו‪ .‬יחידות אלו פרוסות לאורך הגבולות‪ ,‬למניעת החדרת סמים‬
‫דרך גבולותיה היבשתיים של ישראל‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪59‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קודאין‬
‫מאז תחילת המאה הקודמת נפוץ השימוש הרפואי בקודאין‪ .‬זהו משכך כאבים‬
‫ממשפחת המורפין‪ ,‬אך קל ממנו בהרבה‪.‬‬
‫כיום ישנן תרופות רבות הנחשבות לתרופות יומיומיות המכילות קודאין‪ ,‬ביניהן‬
‫ה'קודאקמול'‪' ,‬קודיסל'‪' ,‬רוקל'‪' ,‬רוקסט' ורבות אחרות‪ .‬רוב רובם של הסירופים‬
‫נוגדי השיעול מכילים קודאין אף הם והינם בעצם צורת השיווק הראשונה של‬
‫התכשיר‪.‬‬
‫תרופות אלו כאמור‪ ,‬זמינות בבתי המרקחת ורבות מהן ניתנות למכירה ללא מרשם‪.‬‬
‫מינון הקודאין ברוב התרופות הללו הינו מינורי יחסית‪ ,‬אך יש לציין כי הסיבה‬
‫היחידה שבגללה יעיל הקודאין לטיפול בכאבים בינוניים‪ ,‬היא עצם התפרקותו‬
‫בכבד‪ ,‬למורפין‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אלכוהול‬
‫האלכוהול אמנם אינו משתייך למשפחת הסמים האופיאטיים‪ ,‬אך כמוהם‪ ,‬משתייך‬
‫לקבוצת הסמים המדכאים‪ .‬החומר הפעיל במשקאות אותם אנו מכנים בקלות כה‬
‫רבה "אלכוהוליים" הוא האתנול (‪ )Ethanol‬שהינו סם פסיכואקטיבי מדכא‪,‬‬
‫מרגיע ומרדים לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫זמינותו של האלכוהול וכן התפיסה הרווחת לגביו ברוב התרבויות נוטות לעיתים‬
‫להשכיח מלב השותים את היותו של האלכוהול הסם הנפוץ ביותר ובין המסוכנים‬
‫שביניהם‪.‬‬
‫המבדיל משקאות המכילים אלכוהול משאר המשקאות הוא שהם משכרים‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫גורמים לשינויים במצב רוחו והתנהגותו של השותה‪ .‬שתיית אלכוהול גורמת‬
‫לעלייה במצב רוח‪ ,‬להשתחררות מלחצים נפשיים‪ ,‬להרגשת קלילות‪ ,‬קלות ראש‬
‫וערפול חושים‪ ,‬לעלייה בביטחון העצמי‪ ,‬לשחרור ולירידה בעכבות ולהרגשה‬
‫כללית נינוחה של רצון לשמוח ולחגוג‪.‬‬
‫שתייה רבה עלולה להביא את האדם לידי השתטּות והתנהגות פרועה; שתייה‬
‫מוגזמת עלולה לגרום לאיבוד שליטה עצמית ושיקול הדעת‪ ,‬לאיבוד שיווי המשקל‬
‫ולהרגשה פיזית ונפשית רעה‪ ,‬אשר מתבטאת בסחרחורות‪ ,‬בכאבי ראש‪ ,‬בבחילות‬
‫ובהקאות ‪ -‬ובעקבות כל אלה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬גם בדיכאון‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ברוב‬
‫המקרים שבהם אדם שיכור מקיא‪ ,‬הרגשתו משתפרת מיד לאחר מכן‪ ,‬מאחר‬
‫שבהקאה נפלטים מהגוף עודפי האלכוהול‪ .‬אם אדם הולך לישון בעודו שיכור‪,‬‬
‫עלולה ההרגשה הרעה להופיע או להתחזק לכשיתעורר‪ .‬תופעה זו נקראת חמרמורת‬
‫(הנגאובר)‪.‬‬
‫נזקי האלכוהול‬
‫לצד אופייה החגיגי‪ ,‬לשתיית משקאות חריפים חסרונות לא מבוטלים בתחום‬
‫החברתי‪ ,‬הנפשי והבריאותי‪ .‬שתיית משקאות חריפים במינון נמוך אינה מזיקה‪ ,‬אך‬
‫שתייה מופרזת עלולה לגרום לנזקים רבים‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נזקים נפשיים‪ :‬האלכוהול מאפשר להשיג הנאה מהירה או אמצעי הגנה יעיל מפני‬
‫מצבי מתח‪ ,‬תסכול וחרדה‪ .‬תוך כדי השפעת האתנול יהפוך דימויו העצמי של‬
‫השותה לחיובי‪ ,‬אלא שלאחר כמה שעות עלולה להגיע חמרמורת ההתפכחות‪ ,‬עמה‬
‫חזרתו של הדימוי העצמי הנמוך ושאר הבעיות הקיומיות‪ ,‬לא רק שיחזרו אלו‪ ,‬אלא‬
‫אף יעשו זאת ביתר שאת‪ .‬הכאב והתסכול המחודשים מחזקים את הצורך במשקה‬
‫וחוזר חלילה‪ .‬כך קורה ששתיית אלכוהול‪ ,‬שנועדה להגן מפני מתח‪ ,‬חרדה‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחון ותחושות אשם‪ ,‬גורמת ומחזקת אותם עד שנוצרת מעין מחזוריות של‬
‫תחושות רעות הגורמות לשתיית אלכוהול אשר גורמת לתחושות רעות וחוזר‬
‫חלילה‪ ,‬עד הפיכתו של הצורך היומיומי לאלכוהוליסט‪.‬‬
‫נטייה נוספת של האלכוהול היא להקצין את מצב הרוח בו היה נתון האדם לפני‬
‫ששתה‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬נטייה זו עשויה להיות מזיקה אם אדם שותה כאשר הוא‬
‫נתון במצב רוח רע‪.‬‬
‫נזקים בריאותיים‪ :‬האלכוהול גורם להתרחבות העורקים ולשרשרת תגובות כימיות‪,‬‬
‫בהפיכתו לחומצות שומן המכסות את פני סיבי העצב‪ ,‬חוסמות את קצותיהם‬
‫ומעכבות הפרשת נוירוטרנסמיטרים לתוך ומתוך הסינפסות בין תאי העצב‪ .‬חומצות‬
‫השומן גורמות נזק בעיקר לקליפת המוח‪ ,‬המייחדת את האדם משאר בעלי החיים‪.‬‬
‫האלכוהול פוגע בסינפסות הקשורות לזיכרון‪ ,‬לדיבור ולמצב הרוח‪.‬‬
‫השפעת האלכוהול עלולה להיות מסוכנת במיוחד אם הוא נצרך בעת מזג אוויר קר‪.‬‬
‫שתיית משקאות חריפים אמנם גורמת בתחילה להרגשת חמימות‪ ,‬אך אין זו אלא‬
‫אשליה מסוכנת‪ ,‬שכן‪ ,‬התרחבות העורקים‪ ,‬הנגרמת כתוצאה מצריכת האלכוהול‪,‬‬
‫מגדילה את פני השטח דרכם נפלט חום מהגוף‪ ,‬ובכך למעשה מקררת את הגוף‪.‬‬
‫מדי חורף מתים מקור בארצות מזרח אירופה‪ ,‬בהן שתיית האלכוהול מקובלת‬
‫במיוחד אך החורף הוא קר במיוחד‪ ,‬אנשים שהשתכרו יתר על המידה במזג האוויר‬
‫הקר‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשנת ‪ 70% 0226‬ממקרי המוות היו קשורים באלכוהול‪ .‬תופעה זו‬
‫נפוצה במיוחד בקרב חסרי בית אלכוהוליסטים‪ ,‬כיוון שהם שותים בחוץ ועל כן‬
‫חשופים יותר לפגעי מזג האוויר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בטווח הארוך פוגעת שתיית אלכוהול גם בכבד וגורמת להשמנה‪ .‬הפגיעה‬
‫מתרחשת בעטיה של שתייה מוגזמת‪ ,‬בשל עומס יתר הנוצר על הכבד‪ ,‬אשר‬
‫תפקידו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסלק את האלכוהול מהגוף‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אלכוהול הוא טרטוגן‪ ,‬חומר העלול לפגוע בהיפתחות העובר‪ .‬צריכת אלכוהול‬
‫במהלך היריון פוגעת בהתפתחות המוח והיא הגורם הנפוץ ביותר לפיגור שכלי‬
‫בעולם המערבי‪.‬‬
‫בשל הנזק הבריאותי‪ ,‬אופיים הממכר‪ ,‬ובעיקר בשל השפעותיהם השליליות לעתים‬
‫של משקאות חריפים על התנהגות האדם‪ ,‬רבים רואים בשתיית משקאות חריפים‪,‬‬
‫ובמיוחד בהשתכרות מוגזמת‪ ,‬תופעה פסולה ומגונה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים הזיוניים‬
‫סמים הזיוניים הם חומרים הגורמים לשינויים בתודעה ובהכרה של המשתמשים‬
‫בהם ומעוררים הזיות‪ .‬ידועים צמחים רבים ברחבי העולם‪ ,‬ביניהם פטריות‬
‫וקקטוסים‪ ,‬שאכילתם או השימוש בהם בכל דרך אחרת משפיעים על התפיסה‬
‫והתחושה ולעיתים קרובות גורמים לשינויים ועיוותים בתהליכים פסיכולוגיים‬
‫חשובים אלו‪.‬‬
‫חווית השימוש‪ ,‬המסע ההזייתי‪ ,‬נקרא בעגה "טריפ"‪ .‬אדם הצורך סמים הזיוניים‬
‫יכול לחוות טריפ רע או טריפ טוב‪ ,‬כאשר "איכות" הטריפ אינה נובעת רק מאיכות‬
‫הסם ו‪/‬או מינון החומר הפעיל בו‪ ,‬אלא תלויה גם במצבו הנפשי של המשתמש‪,‬‬
‫במחשבותיו ובהווייתו הכללית‪ .‬טריפ טוב ירגיש כחשיפת סודות העולם‪ ,‬מסוגלות‬
‫אדירה‪ ,‬העמקת התובנה הפנימית והרחבת אופקים‪ .‬טריפ רע לעומת זאת‪ ,‬הינו‬
‫חוויה טראומטית ביותר הנמשכת עד ‪ 04‬שעות כאשר התחושה המרכזית היא‬
‫תחושה קשה של בהלה‪ ,‬פאניקה ופחד‪ .‬החוויות ההזיוניות בטריפים אלו מלוות‬
‫בהתקפי אימה‪ ,‬מחשבות רדיפה ובתחושות של אובדן ומוות כאשר חלק מהתגובות‬
‫הפסיכוטיות הנובעות משימוש בסמים הזיוניים מחייבות אשפוז‪.‬‬
‫קאנביס ומריחואנה‬
‫העדויות הכי מוקדמות לחקלאות ועישון קאנביס מוערכות להיות כ‪ 72,222-‬שנה‬
‫לפני תחילת הספירה הנוצרית‪ ,‬תקופה המכונה תקופת האבן החדשה‪ .‬אין הסכמה‬
‫חד משמעית לגבי המקור הראשוני ממנו קאנביס התפרס הלאה‪ ,‬אך רוב ההערכות‬
‫הן סביב יבשת אסיה‪ ,‬כגון צפון מערב הודו או צפון סין‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שרידים מגוונים של צמח הקאנביס מצביעים על כך שהשימושים בו כללו יצירת‬
‫בגדים‪ ,‬כלי נשק‪ ,‬רשתות דיג‪ ,‬בנוסף לשימושים כחומר מרפא וסם משכר‪.‬‬
‫הסיבים של בד עשוי קאנביס איכותי הם חזקים ולכן שימשו למפרשי ספינות‬
‫ובגדים עממיים‪ ,‬בסין העתיקה קאנביס שימש ליצירת קשתות שהיו עמידות יותר‬
‫מאשר קשתות במבוק‪.‬‬
‫קאנביס רפואי התחיל את הקריירה שלו בסין כתרופה לעצירות‪ ,‬מחלות מפרקים‪,‬‬
‫מלריה מחלות נפש ובעיות זיכרון‪ ,‬בהודו שימש קאנביס להקלת לחצים‪ ,‬כל סוגי‬
‫הכאבים כולל כאבי אוזניים וכאבי לידה‪.‬‬
‫קאנביס שימש להכנת מאכלים ומשקאות בשל ערכו התזונתי הגבוה ובנוסף‪ ,‬ייחסו‬
‫לו גם יכולות של שיפור הריכוז‪ ,‬מה שהביא אותו לשימוש בהקשרים דתיים‪ .‬ברוב‬
‫המוחלט של תרבויות המזרח בתקופה העתיקה קאנביס ליווה עיון בכתבי קודש‪,‬‬
‫במצרים הוא שימש למדיטציה בעת עבודת האלים ובשבטים רבים באפריקה‬
‫הייתה מקובלת מסורת עישון מקטרת השלום בה עישנו קאנביס על מנת להיפרד‬
‫מהמתים‪ ,‬לקבל אורחים‪ ,‬חתימת חוזים ועוד‪.‬‬
‫קאנביס הגיע לאירופה עם מרקו פולו במאה ה‪ ,71-‬אך רק במאה ה‪ 71-‬החל‬
‫השימוש המסיבי בצמח‪ ,‬חקלאות קאנביס תפסה תנופה עם השימוש הגדל של‬
‫קאנביס לתעשיות ההלבשה‪ ,‬טווית מפרשי ספינות‪ ,‬הפקת שמנים ומוצרי מזון‪.‬‬
‫באותה תקופה החל עישון קאנביס להתפשט כחומר משכר וסם מרפא‪ .‬במאה ה‬
‫‪ 78‬בארצות הברית‪ ,‬לאחר התפשטות צמח הקאנביס ברחבי העולם‪ ,‬רופאים‬
‫המליצו על קנביס רפואי לטיפול בבריחת שתן‪ ,‬מחלות מין ודלקות עור‪ .‬באנגליה‬
‫החלו לטפל עם קאנביס רפואי בדלקות פרקים ולהקל על תסמיני בחילה ואי נוחות‬
‫של טטנוס‪ ,‬כלבת וכולרה‪.‬‬
‫בין המאה ה‪ 71-‬למאה ה‪ 77-‬קאנביס היווה אמצעי תשלום מקובל בדרום אמריקה‪,‬‬
‫מה שמעיד על חשיבותה הרבה של חקלאות צמח הקנביס‪.‬‬
‫מדוע אם כן‪ ,‬יצא הקאנביס אל מחוץ לחוק‪?16‬‬
‫‪65‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הסיפור מתחיל ככל הנראה כאשר המהפכה התעשייתית‪ ,‬שהביאה איתה פיתוחים‬
‫טכנולוגיים לייעול של מגוון ענפי הייצור והחקלאות‪ ,‬פסחה על חקלאות צמח‬
‫הקאנביס‪ .‬מכאן החל הקאנביס‪ ,‬בתור ענף חקלאות‪ ,‬לאבד את התנופה ופיתוחם‬
‫של חומרים סינטטיים אחרים המתחרים בשלל מוצרי הקאנביס תפס תאוצה‪.‬‬
‫תאגידי ענק אמריקאיים שעסקו בפיתוחי כימיקלים אלו הבינו בסוף המאה ה‪77-‬‬
‫כי אם יפותחו הכלים לקציר אוטומטי של קאנביס הוא יהווה מתחרה רציני מאוד‬
‫למוצריהן‪ ,‬כיוון שמדובר בחומר גלם זול יותר‪ ,‬עיבודו צורך הרבה פחות אנרגיה‬
‫ולא מייצר פסולת רעילה ושאר תופעות לוואי‪ .‬מכאן ברור האינטרס הכלכלי‬
‫שבסילוק מוחלט של קאנביס ומוצריו מהשוק האמריקאי‪ ,‬מה שהוביל למסע‬
‫הכפשות והפחדות נרחב כנגד צמח הקאנביס‪.‬‬
‫בעיתונות האמריקאית לא דובר יותר על התועלת‪ ,‬אלא רק על נזקי עישון גראס‪,‬‬
‫הודבק לו הכינוי מריחואנה כחלק מיצירת דימוי שלילי באמצעות שיוכו לתרבות‬
‫המקסיקנית‪ .‬המאבק בעישון קאנביס קיבל צביון גזעני בארצות הברית של רדיפת‬
‫בני מיעוטים‪ ,‬כאשר ליבוי פחד ההמונים מפני "שחורים" ו"מקסיקנים" שימש‬
‫ליצירת פחד והיסטריה כללית בדעת הקהל האמריקאית כלפי מריחואנה‪.‬‬
‫ב‪ 7774-‬החלו בארצות הברית לחוקק חוקים המגבילים את שימושי צמח הקאנביס‬
‫עד לאיסור הסופי לצרכים לא רפואיים ב‪ .7711-‬לאחר מכן החלו חקיקות דומות‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫מעמדו של קאנביס כיום הוא שנוי במחלוקת‪ ,‬ברוב המדינות קאנביס אינו חוקי‪ ,‬אך‬
‫ב‪ 52-‬השנים האחרונות התפתחו תנועות הקוראות ללגליזציה של קאנביס במדינות‬
‫המערביות‪ .‬בשנים האחרונות החקיקה כנגד קאנביס הופכת לפחות נוקשה וכבר יש‬
‫מדינות בהן השימוש האישי מותר‪ .‬קאנביס רפואי צובר פופולאריות בישראל‬
‫ובעולם ומחקרים רבים מאששים את השפעותיו החיובית של קאנביס על גוף‬
‫האדם‪.‬‬
‫הקאנביס הפך כבר מזמן ל"מותג"‪ .‬התרבות השלמה הסובבת את החומר כוללת‬
‫אופנה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬בד המופק מהצמח‪ ,‬הסם‪ -‬כמובן‪ ,‬ועוד מוצרים רבים ומגוונים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קאנביס‪ ,‬חשיש ומריחואנה הם הסמים הנפוצים ביותר‪ ,‬להוציא אלכוהול‪ ,‬קפאין‬
‫וניקוטין‪ ,‬ומכונים בצדק‪ ,‬או שלא‪ ,‬סמים "קלים"‪.‬‬
‫רוב המשתמשים בסמים אלו הם מתבגרים ובוגרים צעירים‪ ,‬בני מעמדות בינוניים‬
‫וגבוהים וזו גם הסיבה למחקר הענף בנושא השפעות הסם‪.‬‬
‫קאנביס קל יחסית לגידול כיוון שניתן לגדלו בעציץ וכלל דרישת הצמח מסתכמת‬
‫במים ושמש‪ .‬החומר הפעיל נמצא בעלה ובתפרחת ואלו מיובשים בשמש או‬
‫במיקרוגל‪ .‬ישנה שיטת ייבוש נוספת‪ ,‬אם כי מפוקפקת‪ ,‬של ריסוס העלים והתפרחת‬
‫בחומר נוגד תיקנים‪ .‬סמים אלו נצרכים בעישון‪ ,‬באכילה ואף בשתיה‪ .‬את זרעי‬
‫הקאנביס‪ ,‬נציין‪ ,‬לא מעשנים‪ ,‬ייתכן כי הם גורמים לאימפוטנציה‪ ,‬וייתכן כי ישנה‬
‫סברה כי הם גורמים לאימפוטנציה‪.‬‬
‫החומר הפעיל מופק מצמח ה"קאנביס סאטיבה" ומכונה ‪( THC‬טטרה הידריס‬
‫קאנאביליס)‪ .‬מחקרים מדעיים העלו כי ה‪ THC-‬מתמוסס ברקמות השומן בגוף‪,‬‬
‫"מתמקם" ברקמות התאים ונשאר שם זמן רב גם לאחר צריכת הסם‪.‬‬
‫השפעות הקאנביס והמריחואנה‬
‫רבים מן המשתמשים בסם לראשונה מדווחים על השפעה חלשה ביותר ולעיתים‬
‫אף חוסר השפעה כלל‪ .‬אחת השאלות הנפוצות ביותר היא איך ייתכן כי סם‬
‫פסיכואקטיבי אינו משפיע על המשתמש בו? התבהר כי חווית ההנאה וההתעלות‬
‫המלווה את השימוש בסם תלויה רבות במכלול גורמים חיצוניים‪ ,‬ביניהם ציפיות‬
‫המשתמש‪ ,‬רגישות המשתמש לשינויים במערכת העצבים המרכזית והכמות‬
‫הנלקחת‪.‬‬
‫בספרות הסוקרת את השימוש בקאנביס לסוגיו‪ ,‬מצוין כי שימוש בכמויות גדולות‬
‫של מריחואנה או חשיש או שימוש תכוף בהם גורם לתופעות הדומות לתופעות ה‪-‬‬
‫‪( L.S.D‬עליו נרחיב בהמשך)‪ .‬לא ניתן להתעלם מטענה זו שכן היא מככבת‬
‫בספרות הרפואית והפסיכולוגית‪ ,‬עם זאת‪ ,‬בתחקיר שנערך במהלך כתיבת הספר‬
‫לא נמצאו עדויות להשפעות הזיוניות בעקבות שימוש בקאנביס‪.‬‬
‫נזק גופני‬
‫‪67‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ישנה הנחה רווחת לפיה אין סכנה של פגיעה גופנית בעקבות השימוש בחשיש‬
‫ובמריחואנה‪ .‬הנחה זו מתבססת על העובדה כי מיליוני אנשים ברחבי העולם כולו‬
‫צורכים סמים אלו מבלי הוכחות כלשהן לפגיעה גופנית‪ .‬בשנים האחרונות נערכים‬
‫מחקרים מקיפים ורבים ביותר ברחבי העולם כולו המנסים להתמודד עם שאלה זו‪.‬‬
‫עד כה הצליחו החוקרים להגיע לשלושה ממצאים‪ -‬לשימוש בקאנביס יש השפעה‬
‫שלילית על הפרשת ההורמון הזכרי‪ ,‬אולם השפעה זו זמנית והפיכה ועד כה לא‬
‫דווח על ירידה בפוריות בעקבות השימוש בסם‪ .‬ממצא נוסף משתייך דווקא למין‬
‫השני‪ ,‬בו נצפתה ירידה של הפרשת ההורמונים הנקביים ‪ LH‬ו‪ ,FSH-‬אמנם שני‬
‫ההורמונים חשובים לתהליך הביוץ‪ ,‬הירידה שנצפתה לא צופה בעיות מסוג זה‪.‬‬
‫הממצא השלישי וכנראה החשוב ביותר‪ ,‬הוא השפעת ה‪ THC-‬על המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬בחלק מהמשתמשים נראה דיכוי של המערכת ואילו בחלק אחר נראה כי‬
‫הסם מעודד את המערכת‪ .‬השפעה זו תלויה באופן בו מפרק גוף ספציפי את הסם‬
‫המוחדר לתוכו‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬נכון לימים אלו‪ ,‬לא ידוע על נזקים גופניים‬
‫משמעותיים העלולים להתפתח עקב השימוש במוצרי קאנביס‪.‬‬
‫עוד חשוב לציין כי ניסויים רבים שנעשו על חיות מעבדה הריוניות הוכיחו כי‬
‫שימוש בקאנביס בכלל ובמהלך ההריון בפרט‪ ,‬אינו מביא לשום נזק גנטי לעובר‪.17‬‬
‫‪68‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קאנביס רפואי‬
‫חלוצי הקאנביס הרפואי במדינת ישראל הם דורית ושלמה כהן‪ ,‬מהמושב ביריה‬
‫שבגליל‪ .‬חייהם של המורה לביולוגיה וקבלן הבניין המצליח השתנו ללא היכר עם‬
‫חזרת בנם מביקור בלוס אנג'לס‪ ,‬שם סעד חבר שחלה בסרטן‪ .‬בשלביה בקשים של‬
‫המחלה חזה בנם בפלאים שעורר הקאנביס הרפואי על חברו‪ .‬עם חזרתו לארץ נסע‬
‫ישר לאמסטרדם‪ ,‬שם למד את אמנות הגידול באיכות רפואית‪ .‬לאחר מכן חזר‬
‫ארצה וגידל בסתר‪ .‬את היבול גלגל בסיגריות וחילק לחולים הקשים בהוספיס בית‬
‫החולים תל השומר‪ .‬הוריו נרתמו למאבק ולהשגת האישורים ובשנת ‪ 0221‬נרשם‬
‫ציון הדרך המשמעותי בתולדות צריכת הקאנביס בישראל‪ -‬משרד הבריאות אישר‬
‫לבריאים לגדל קאנביס באיכות רפואית לצורך חלוקה לחולים‪ .‬משפחת כהן‬
‫התחילה עם חמישים שתילים וחולה אחד‪ ,‬וסיימו עם ‪ 1222‬אלפי שתילים שחולקו‬
‫ל‪ 1222-‬חולים‪.‬‬
‫היום הקאנביס הרפואי הינו תרופה לגיטימית גם בישראל כאשר יותר ויותר‬
‫רופאים מומחים ממליצים עליו לטיפול בכאב של יותר ויותר מחלות‪ .18‬לצד זה‪,‬‬
‫ישנם רופאים רבים שאינם מכירים ביכולתו של הקאנביס הרפואי לעזור‪ ,‬ולעיתים‬
‫אף לא מיידעים את החולים בנוגע לאופציה זו הקיימת עבורם‪ .‬ע"פ 'העמותה‬
‫הישראלית לקידום קאנביס רפואי'‪ ,‬ישנם בישראל כ‪ 022,222-‬חולים הזקוקים‬
‫לתרופת הקאנביס‪ ,‬אך בפועל רק ‪ 4522‬חולים זוכים לקבלה‪.‬‬
‫הקאנביס הרפואי הוכח כמועיל במגוון רב ביותר של מחלות‪ ,‬מצבים ומכאובים‪,‬‬
‫ביניהם אסתמה‪ ,‬כאבי גב‪ ,‬מחלת הקרוהן‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬דלקות וכאבי פרקים‪,‬‬
‫פריצות דיסק‪ ,‬עוויתות שרירים‪ ,‬מיגרנות‪ ,‬דלקת חוליות‪ ,‬צהבת ‪ ,C‬תסמונת המעי‬
‫הרגיז‪ ,‬מחלת כתף מסובבת‪ ,‬דלקת בין רקמתית של שלפוחית השתן‪ ,‬בצקת‪,‬‬
‫אפילפסיה‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬גלאוקומה‪ ,‬דאבת השרירים והרשימה עוד ארוכה‪ .‬מעבר‬
‫לכאבים פיזיים אלו‪ ,‬הוכח כי הקאנביס הרפואי תורם גם למגוון מצבים נפשיים‬
‫ביניהם דיכאון‪ ,‬חרדות‪ ,‬נדודי שינה‪ ,‬תסמונת פוסט טראומטית (‪ ) PTSD‬ועוד‪.‬‬
‫הבנה מעמיקה יותר על השפעותיה החיוביות של המריחואנה הרפואית ניתן לקבל‬
‫מהסרטוט הבא‪:‬‬
‫‪69‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קאנביס בהשוואה לסמים אחרים‬
‫דו"ח ממשלתי צרפתי מ‪ 7778-‬שהוגש על ידי שר הבריאות ברנאר קושנר דרג סמים‬
‫לפי רעילות עצבית וסכנת התמכרות‪ .‬הוא מיקם את הרואין‪ ,‬קוקאין והאלכוהול‬
‫בקטגוריות הקטלניות והממכרות ביותר; בנזודיאזפינים‪ ,‬הלוצינוגנים וטבק‬
‫בקטגוריה הבינונית‪ ,‬וקנאביס בקטגוריה האחרונה‪.‬‬
‫הדו"ח קבע ש"התמכרות לקנאביס לא קשורה לרעילות עצבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬תוצאות‬
‫קודמות המראות שינויים אנטומיים במוח אצל משתמשים כרוניים בקאנביס‪,‬‬
‫שנמדדו על ידי טומוגרפיה ממוחשבת‪ ,‬הופרכו על ידי טכניקות דימות תהודה‬
‫מגנטית מודרניות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬פגימה מורפולוגית בהיפוקמפוס (לו חלק חשוב‬
‫בזיכרון והריכוז) אצל חולדות להן ניתנו מנות גבוהות במיוחד של ‪ THC‬לא‬
‫נמצאה‪ ".‬שר הבריאות סיכם וקבע ש"עובדות מדעיות מראות ששום רעילות עצבית‬
‫לא נגרמת על ידי קנאביס‪ ,‬בניגוד לאלכוהול וקוקאין‪".19‬‬
‫לפי המועצה המייעצת בענייני שימוש בסמים‪ ,‬גוף בריטי ממשלתי‪ ,‬שימוש‬
‫בקאנביס פחות מסוכן משימוש בטבק ובאלכוהול‪ ,‬מבחינה חברתית‪ ,‬בריאותית‪,‬‬
‫והתמכרותית‪.20‬‬
‫‪71‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חשיש‬
‫חשיש הוא תכשיר נוסף של הקאנביס‪ .‬החוק בישראל‪ ,‬בדומה למדינות רבות‬
‫בעולם‪ ,‬מגדיר את החשיש כ"סם מסוכן" האסור בשימוש‪ ,‬והוא כלול בפקודת‬
‫הסמים המסוכנים‪ ,‬ממש כמו המריחואנה; עם זאת יש להבדיל בין החשיש‪ ,‬אשר‬
‫מופק מן השמן של צמח הקאנביס‪ ,‬לבין המריחואנה‪ ,‬המופקת מפרחי הצמח‪.‬‬
‫חשיש מורכב מטריכומים (שיערות קטנות העשויות בלוטות ומכילות את שרף‬
‫הצמח המופיע על העלים וגבעולים של הצמח) הנאספים בעיקר מפרחיה של‬
‫הנקבה הפורחת והבוגרת של צמח הקאנביס‪ .‬זנים מסוימים של קאנביס מגודלים‬
‫במיוחד בשל היכולת שלהם לייצר כמות גדולה של טריכומים ונקראים בשל כך‪,‬‬
‫"צמחי חשיש"‪.‬‬
‫החשיש הוא מוצק‪ ,‬ברמות קשיות וגמישות שונות‪ ,‬ומתרכך תחת חום‪ .‬צבעו נע בין‬
‫חום אדמדם לשחור‪ .‬הוא יכול גם להיות זהוב או ירקרק אם הוא מכיל חלקי צמח‬
‫מיותרים‪ .‬בין צרכני החשיש בישראל נהוג לעשן אותו לרוב במקטרות מים‬
‫(באנגים)‪ ,‬במקטרות או בג'וינטים‪ .‬שיטת צריכה נוספת הינה באידוי‪ ,‬על ידי מכשיר‬
‫ייעודי כדוגמת מכשיר אידוי וולקאנו‪ .‬יש גם הנוהגים ללעוס ולאכול חשיש‪ ,‬או‬
‫להמיס אותו בחמאה ולבשל איתו‪.‬‬
‫קצת היסטוריה‪...‬‬
‫מקובל להאמין שמקורו של החשיש הוא במרכז אסיה‪ ,‬בין האזורים הראשונים‬
‫שנפוץ בהם צמח הקאנביס‪ ,‬שככל הנראה נולד בהרי ההימלאיה‪ .‬בהמשך התפשט‬
‫ייצור החשיש לארצות צפון אפריקה (בעיקר מרוקו)‪ ,‬מזרח התיכון (בעיקר לבנון)‪,‬‬
‫ואז לדרום מזרח אסיה (בעיקר הודו ופקיסטן)‪.‬‬
‫במאה ה‪ 02-‬עלתה הפופולאריות של השימוש בחשיש ושאר תכשירי קאנביס‬
‫בצפון אמריקה‪ ,‬בעיקר בשנות ה‪ 62-‬כחלק מתופעת דור ילדי הפרחים‪ .‬לקראת סוף‬
‫המאה ה‪ 02-‬ירדה הפופולאריות של החשיש בארצות הברית והוא הפך קשה יותר‬
‫ליבוא‪ ,‬הפצה והשגה‪ ,‬וכיום נפוץ בה יותר שימוש במריחואנה שמקורה על פי רוב‬
‫במדינות אמריקה הלטינית‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מסורתית‪ ,‬הפקת חשיש מתרכזת ברצועת שטח הנמתחת מצפון אפריקה להודו‪.‬‬
‫חשיש מיוצר לרוב בשטחים בעלי תנאי אקלים מדבריים‪ ,‬והפקתו נדירה מאוד‬
‫בארצות טרופיות‪ .‬שימוש בחשיש נפוץ באירופה הרבה יותר מאשר בארצות‬
‫הברית‪ ,‬וזאת בשל קרבתה של אירופה לנתיבי התחבורה והסחר של האזורים בהם‬
‫מתרכז ייצור החשיש‪.‬‬
‫חשיש מיוצר מהטריכומים וכן מתערובת של פרח הקנאביס וחלקי עלים‪ .‬מאגרי‬
‫השרף של הטריכומים (המכונים לעיתים קרובות‪ ,‬אך בטעות "אבקנים") מופרדים‬
‫מהצמח בשיטות ניפוי שונות ‪" -‬הפרדת מי קרח" (קירור הפרחים במי קרח עד‬
‫שהשרף בטריכומים הופך לשביר)‪ ,‬או "מיצוי כימי"‪ .‬אצבע חשיש מיוצרת על ידי‬
‫גלגול פרחים מפותחים בין האצבעות‪ ,‬תהליך עתיר עבודה הנותן כדורים של שרף‪,‬‬
‫כשאלה נלחצים לתוך גושים של חשיש‪ ,‬שמאוחסנים ומובלים בקלות ללא‬
‫התרכבות של ה‪ THC-‬בעקבות חמצון‪ .‬מנקודה זו חתיכות נשברות לחתיכות‬
‫קטנות יותר‪ ,‬מחוממות‪ ,‬ונצרכות בדרכים שונות‪.‬‬
‫במרוקו‪ ,‬כ‪ 822,222-‬מתוך ‪ 10‬מיליון תושבי המדינה מעורבים בגידול וייצור‬
‫קנאביס הנמכר בעיקר באירופה‪ ,‬באלג'יריה‪ ,‬בתוניסיה ובישראל‪.‬‬
‫"גארדה"‪ ,‬או "חשיש בלונדיני"‪ ,‬המגיעים גם הם לרוב ממרוקו‪ ,‬מאפגניסטן‬
‫ומהולנד‪ ,‬נוטה ליצור השפעה שהיא הן קוגניטיבית והן גופנית ("בודי היי")‪ ,‬תלוי‬
‫בזן הקאנביס ממנו הופק‪ .‬ישנו גם חשיש בגוונים ירקרקים או אדמדמים‪ .‬צבע ירוק‬
‫מהווה לעתים עדות לכך שהחשיש אינו טהור ודולל עם עלים מאיכות נמוכה‪ ,‬או‬
‫מכיל כמויות גבוהות של כלורופיל‪ .‬בחשיש טהור לא אמורים להימצא חומרים‬
‫קושרים‪ ,‬שכן אין צורך בהם על מנת להדביק את הטריכומים‪ .‬השרף יעוצב בקלות‬
‫למטילים ללא צורך בתוספים כימיים‪.‬‬
‫שמן חשיש‬
‫שמן חשיש הוא שמן תמציתי הנע בין צמיג מאוד לנזיל‪ ,‬הממוצה מצמח הקאנביס‪.‬‬
‫את השמן מעשנים לרוב על ידי להבים‪ ,‬או מאדים המעוצבים במיוחד‪ ,‬או‬
‫שמושחים בו חומר אחר לעישון ומעשנים אותו‪ .‬שמן חשיש חזק משמעותית‬
‫מהקאנביס עצמו‪ ,‬בשל הטוהר הקיצוני שלו וניקיונו מחומר צמח‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שמן חשיש מיוצר על ידי הפרדת שרף הקאנביס מחומר הצמח‪ ,‬על ידי אחד ממספר‬
‫ממסים תעשייתיים‪ ,‬כמו בוטאן‪ ,‬הקסאן‪ ,‬אתאנול‪ ,‬כוהל מפוגל‪ ,‬ושלל שילובים של‬
‫כימיקלים אלו‪ .‬בחירת הממס נעשית בהתבסס על יכולתו להתאדות לחלוטין ללא‬
‫השארת שארית‪ ,‬וכמו כן על יכולת החומר להתמוסס בו‪.‬‬
‫השמן הטהור והחזק ביותר נעשה אך ורק מהפרחים והעלים של נקבת הקאנביס‬
‫המכילים טריכומים‪ .‬אלו מונחים בתוך תעלה ונשטפים על ידי ממסים כדי להפריד‬
‫את השרף מחומר הצמח‪ .‬לאחר מכן מטהרים את תערובת הממס על ידי סינון‬
‫ואידוי הממס‪ .‬התוצאה תהיה בצק בצבעים הנעים מענבר לירוק כהה‪ .‬הבצק יהיה‬
‫נזיל ושקוף למחצה לאחר סינון‪ ,‬או עבה מאוד ועכור לפני‪.‬‬
‫הממס הנפוץ ביותר בהכנת שמן חשיש הוא בוטאן טהור (נמצא במכלים למילוי‬
‫מצתים)‪ ,‬בו משתמשים בגזיות ניידות ומצתים‪ .‬בשל נקודת הרתיחה הנמוכה‬
‫והדליקות הגבוהה במיוחד של בוטאן‪ ,‬ההתעסקות בהכנה כזו מסוכנת ביותר‪ .‬ממס‬
‫נפוץ אחר בהכנת שמן חשיש הוא כוהל איזופרופילי שמחליף את הבוטאן‪ ,‬בעיקר‬
‫משום שהעבודה איתו קלה יותר והוא פחות מסוכן‪.‬‬
‫חשיש לא טהור‪ -‬צורות פחות איכותיות של חשיש מכילות לרוב מדללים ומזהמים‪.‬‬
‫צורות כאלה יכולות להיות קשות מאוד או רכות מאוד‪ ,‬ולרוב נושאות פוטנציה‬
‫נמוכה (אם בכלל)‪ ,‬טעם חזק‪ ,‬סכנת רעילות ולפעמים הרגשה שמנונית למגע‪.‬‬
‫המדללים של חשיש נעים בין חומר צמח לא פעיל למוצרים כמו סבון‪ ,‬וזלין‪ ,‬דונג‪,‬‬
‫משחת נעליים‪ ,‬צואת חיות‪ ,‬טרפנטין‪ ,‬חינה‪ ,‬קפה טחון‪ ,‬אבקת חלב‪ ,‬שרף אורן‪,‬‬
‫ברביטורטים וקטמין (עליהם נרחיב בהמשך)‪ ,‬אספירין‪ ,‬דבקים וצבעים‪ ,‬וכמו כן‬
‫ממיסים מסרטנים כמו טולואן ובנזן‪ .‬המדללים הנ"ל מוספים כדי להעלות בצורה‬
‫מוגזמת את השווי של כמויות קטנות של חשיש (שבדרך כלל אף הוא מאיכות‬
‫נמוכה מאוד)‪.‬‬
‫האיכות הנמוכה גורמת לאדם לעשן יותר על מנת להגיע להשפעה הרצויה‪ .‬העלייה‬
‫בכמות הנצרכת‪ ,‬ביחד עם נוכחות המזהמים‪ ,‬עלולה לגרום לנזקים בריאותיים‬
‫משמעותיים‪ .‬ההשפעות הללו משתנות בהתאם למזהמים שהחשיש דולל בהם‪.‬‬
‫ייצורו של החשיש מחוץ לחוק בידי גורמים פליליים‪ ,‬בהיעדר פיקוח‪ ,‬מאפשר ואף‬
‫מעודד המסתו ומהילתו בחומרים שעשויים להיות רעילים‪ ,‬ומגדיל משמעותית את‬
‫הסכנה הבריאותית הטמונה בצריכתו‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השפעות‬
‫בצד ההשפעות העשויות להיגרם כתוצאת חומרים מוספים מתהליך עיבוד החשיש‪,‬‬
‫לחומר עצמו‪ ,‬כתכשיר ממשפחת הקנאביס‪ ,‬יש מגוון השפעות פיזיולוגיות‬
‫ונפשיות‪ ,‬בחלקן מזיקות‪.‬‬
‫השפעות מיידיות של צריכת חשיש כוללות שינוי מהותי במצב הרוח‪ ,‬בדרכי‬
‫החשיבה ובהכרה (תחושת "היי")‪ ,‬עיוות של תחושת הזמן‪ ,‬שינויים בהתנהגות‬
‫החברתית (דברנות‪ ,‬צחוק מוגבר)‪ ,‬שינויים בתפיסה החושית ותחושת התעלות‬
‫רוחנית‪ .‬יש גם הטוענים ליצירתיות מוגברת‪ .‬לתחושות אלה מתווספות תופעות‬
‫לוואי הכוללות הפרעות בקצב החשיבה‪ ,‬פגיעה בזיכרון לטווח קצר‪ ,‬ירידה‬
‫בקואורדינציה‪ ,‬אדמומיות בעיניים‪ ,‬תחושת יובש המתבטאת בעיקר בפה ובלוע‪,‬‬
‫ולעתים גם תחושת פרנויה או חרדה‪.‬‬
‫‪LSD‬‬
‫ה‪ LSD-‬הוא סם פסיכדלי‪ ,‬חצי מלאכותי‪ ,‬ממשפחת הארגולין‪ .‬סם זה אינו ממכר‬
‫וידוע בעיקר בשל השפעתו הפסיכולוגית‪ ,‬השפעה הכוללת תהליכי מחשבה‬
‫מוגברים‪ ,‬הזיות‪ ,‬סינסתזיה (מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים)‪ ,‬תחושה של חוסר‬
‫זמן‪ ,‬מוות אגו‪ ,‬וחוויות רוחניות נוספות‪.‬‬
‫קצת היסטוריה‪...‬‬
‫ה‪ LSD-‬סונתז לראשונה בשנת ‪ 7718‬על ידי הכימאי השווייצרי ד"ר אלברט‬
‫הופמן במעבדות סנדוז (‪ )Sandoz‬בבזל שבשווייץ‪ ,‬כחלק מתוכנית מחקר גדולה‬
‫שחיפשה נגזרים רפואיים שימושיים לאלקלואידים של פטריית הארגוט‪ .‬מאפייניו‬
‫הפסיכדליים של ה‪ LSD-‬נתגלו ‪ 5‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬כאשר הופמן עצמו‪ ,‬בטעות‬
‫ספג כמות לא ידועה של החומר דרך עור אצבעותיו‪ .‬הופמן היה גם הראשון ליטול‬
‫את הסם אוראלית‪ ,‬כאשר בצריכה ראשונה זו צרך ‪ 052‬מיקרוגרם ממנו (למען‬
‫ההשוואה‪ ,‬המנה הממוצעת אותה נוטלים כיום היא של ‪ 722‬מיקרוגרם)‪ .‬בהתבסס‬
‫על מינוני אלקלואידי ארגוט אחרים‪ ,‬שיער הופמן שזו תהיה מנת הסף‪ ,‬וגילה‬
‫שההשפעה חזקה אפילו יותר ממה ציפה‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בשנת ‪ 7741‬הציגו במעבדות סנדוז את ה‪ LSD-‬כתרופה פסיכיאטרית‪ .‬החל משנת‬
‫‪ 7752‬החלה בסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית תוכנית מחקר ניסויית‬
‫שכללה נתינת ‪ LSD‬לעובדי ה‪ CIA-‬ולאנשי צבא‪ ,‬רופאים‪ ,‬סוכני ממשלה‪ ,‬זונות‪,‬‬
‫מטופלים חולי נפש‪ ,‬ולציבור הרחב‪ ,‬כדי ללמוד את תגובותיהם‪ ,‬בדרך כלל ללא‬
‫ידיעתם של הנבדקים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,7761‬ארגון המזון והתרופות האמריקני (‪ )FDA‬סיווג את ה‪LSD-‬‬
‫כתרופה חדשה תחת חקירה‪ ,‬כלומר תחת הגבלות חדשות על השימוש הרפואי‬
‫והמדעי בה‪ .‬מספר דמויות תרבות מרכזיות‪ ,‬כולל אלדוס האקסלי ("עולם חדש‬
‫מופלא")‪ ,‬טימותי לירי‪ ,‬וגם אל האברד‪ ,‬החלו להטיף לשימוש ב‪ LSD-‬שהפך‬
‫במהרה לחלק מרכזי בתרבות הנגד של שנות השישים‪ ,‬ובמאבק נגד מלחמת‬
‫וייטנאם‪.‬‬
‫בשיא המלחמה הקרה‪ ,‬ב ‪ 04-‬באוקטובר ‪ ,7768‬כחלק ממדיניות ממשלת ארצות‬
‫הברית למיגור תרבות הנגד‪ ,‬נעשתה החזקת ‪ LSD‬לבלתי חוקית בארצות הברית‪.‬‬
‫האישור האחרון של ה‪ FDA-‬למחקר על בני האדם‪ ,‬לשימוש ב‪ LSD-‬אצל חולי‬
‫סרטן גוססים‪ ,‬הסתיים בשנת ‪ .7782‬שימוש פסיכיאטרי חוקי ומוסדר של ‪LSD‬‬
‫המשיך בשווייץ עד ‪ .7771‬כיום‪ ,‬מתחדש המחקר הרפואי ברחבי כל העולם‪.‬‬
‫השפעה פיזית‬
‫‪ LSD‬גורם להתרחבות אישונים‪ ,‬הפחתת תיאבון ולערנות‪ .‬תגובות פיזיות אחרות‬
‫משתנות מאוד‪ ,‬הן אינן ספציפיות ואינדיבידואליות לכל משתמש ומשתמש‪ .‬חלק‬
‫מתגובות אלו עשויות להתעורר בהתאם להשפעתו הפסיכולוגיות של הסם‪ ,‬ביניהן‬
‫צמרמורות‪ ,‬עלייה בקצב הלב‪ ,‬הידוק לסתות‪ ,‬הזעה‪ ,‬ייצור רוק מוגבר‪ ,‬נדודי שינה‪,‬‬
‫רפלקסים מוגברים‪ ,‬חוסר תחושה‪ ,‬רעידות‪ ,‬חולשה‪ ,‬בחילות‪ ,‬היפותרמיה או‬
‫היפרתרמיה (ירידת או עליית חום הגוף)‪ ,‬ועליה ברמת הסוכר בדם‪.‬‬
‫הסם הוכר כאינו ממכר על ידי הקהילה הרפואית שכן יצירת עמידות מהירה לסם‬
‫מונעת שימוש יום יומי‪ ,‬וישנה עמידות צולבת בין ‪ ,LSD‬מסקלין ופסילוסיבין‬
‫(עליהם נרחיב בהמשך)‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השפעה פסיכולוגית‬
‫ההשפעה הפסיכולוגית של ה‪( LSD-‬הנקראת בעגה "טריפ") מתחילה בדרך כלל‬
‫‪ 12‬עד ‪ 72‬דקות מזמן הנטילה‪ ,‬נמשכת בית ‪ 6‬ל‪ 74-‬שעות ומשתנה מאוד מאדם‬
‫לאדם‪ .‬שינויים אלו תלויים בגורמים רבים‪ ,‬ביניהם התנסויות קודמות‪ ,‬מצב נפשי‪,‬‬
‫סביבת השימוש והמינון‪ .‬ההשפעות משתנות מטריפ אחד למשנהו‪ ,‬ואף משתנות‬
‫במהלך הטריפ עצמו‪ ,‬עם עבור זמן‪.‬‬
‫לטריפ ‪ LSD‬יכולות להיות תופעות פסיכו‪-‬אמוציאונליות לטווח ארוך; חלק‬
‫מהמשתמשים מציינים את חוויית ה‪ LSD-‬כחוויה שגרמה לשינויים משמעותיים‬
‫באישיות שלהם ובנקודת מבטם על החיים‪.‬‬
‫ההשפעות השונות מתקבלות בהתאם למה שהוגדר על ידי הפסיכולוג טימותי‬
‫לירי כ‪ :Set and Setting -‬כאשר ה‪ Set-‬הוא מצב הרוח הכללי של‬
‫המשתמש ‪ ,‬וה‪ Setting-‬היא הסביבה הפיזית והחברתית בה חווים את השפעות‬
‫הסם‪ .‬המחבר קן קיזי אמר פעם‪ ,‬ש‪ LSD-‬שינה את חייו לנצח כאשר ההשפעה‬
‫הפסיכולוגית העצמתית שלו הייתה ההשראה לרומן "קן הקוקיה"‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חלק מההשפעות הפסיכולוגיות עשויות לכלול חוויה של צבעים בוהקים‪ ,‬חפצים‬
‫זוהרים ומשטחים שנעים כמו גלים או נראים כאילו "נושמים"‪ ,‬מאחורי עיניים‬
‫סגורות נראות תבניות ססגוניות‪ ,‬עיוות תחושת הזמן (זמן נראה נמתח‪ ,‬חוזר על‬
‫עצמו‪ ,‬משנה קצב או עוצר)‪ ,‬תבניות גיאומטריות זוחלות מכסות את הקירות‬
‫ופריטים סובבים‪ ,‬חפצים משתנים לחפצים אחרים (מקלות לנחשים‪ ,‬למשל)‪,‬‬
‫תחושה של מחשבות המתפתלות לתוך עצמן‪ ,‬אובדן תחושת זהות‪ ,‬מוות אגו ועוד‪.‬‬
‫האופייניים ביותר לסם זה הם עיוותים חזותיים ושמיעתיים כאשר רבים‬
‫מהאפקטים החזותיים דומים לפוספנים הנראים לאחר הפעלת לחץ על רשתית‬
‫העין‪ .‬אפקטים שמיעתיים עשויים לכלול עיוותי קול דמוי הד‪ ,‬העצמת היכולת‬
‫להבחין בין גירויים שמיעתיים מגבילים והתגברות כללית של החוויה המוזיקלית‪.‬‬
‫מינונים גבוהים יותר גורמים לשינויים עזים ויסודיים של התפיסה החושית‬
‫כמו סינסתזיה (עירוב חוש אחד בחוש אחר‪ ,‬למשל לריח יש צליל‪ ,‬לרגשות יש‬
‫טעם‪ ,‬ובעיקר קול‪ ,‬מוזיקה וצלילים סביבתיים שונים נראים כמו צבעים וצורות‬
‫שמופיעות‪ ,‬עולות ומסתובבות סביב‪ ,‬ואז מתפוגגות כאשר גירוי השמע מסתיים)‪,‬‬
‫חווית ממדים מרחביים או ממדי זמן נוספים‪ ,‬ולפעמים דיסוציאציה זמנית‪.‬‬
‫משתמשים בדרך כלל מדווחים שהעולם הדומם נראה מונפש בצורה בלתי‬
‫מוסברת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אובייקטים נייחים בשלושה ממדים יכולים להראות כאילו נעים‬
‫באופן יחסי למימד מרחבי נוסף אחד או יותר‪.‬‬
‫משתמשים רבים חווים הבדלה בינם לבין "העולם החיצוני"‪ ,‬הבדלה המאפשרת‬
‫למשתמש לצפות בעצמו מהצד ומעין "לצאת מהבועה" בה חיי כל חייו‪ .‬חלק‬
‫מהמשתמשים מספרים כי מצב זה‪ ,‬הנקרא תודעה מורחבת‪ ,‬מאפשר להם לתהות‬
‫על טיבה ואופייה של אישיותם‪.‬‬
‫הפסיכיאטר סידני כהן‪ ,‬כתב בספרו "המעבר שבתוכנו‪ :‬סיפורו של ה‪"LSD-‬‬
‫(‪ )7764‬כי "ההשפעה [של ה‪ ]LSD-‬על הדעת‪ ...‬היא כה פנטסטית‪ ,‬עד שרוב‬
‫הנסיינים מתעקשים כי מילים הן לא המדיום לתאר אותה"‪.‬‬
‫סכנות בריאותיות‬
‫‪77‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫החששות העיקריים לגבי שימוש ב‪ LSD-‬מתייחסים יותר לרפואה‬
‫פסיכיאטרית מאשר לסיכון של נזק פיזי לגוף או למוח‪ .‬ד"ר דוד ניקולס‪ ,‬חוקר‬
‫‪ LSD‬בכיר‪ ,‬יו"ר פרמקולוגיה באוניברסיטת פרדו‪ ,‬וראש אחת המעבדות‬
‫המובילות בעולם בחקר ‪ ,LSD‬ציין במאמרו משנת ‪ 0224‬הסוקר הלוצינוגנים‪ ,‬כי‬
‫"אין שום ראיה כי איזשהו הלוצינוגן‪ ,‬אפילו ההלוצינוגן החצי מלאכותי ומאוד‬
‫עוצמתי כמו ה‪ ,LSD-‬אי פעם גרם לנזק כלשהו לאיזשהו איבר בגוף האדם‪.‬‬
‫הלוצינוגנים לא גורמים לשינויים מסכני חיים בתפקוד הלב וכלי הדם‪ ,‬הכליות או‬
‫הכבד כיוון שאין להם זיקה לרצפטורים ולמטרות הביולוגיות האחראיות על‬
‫תפקוד חיוני בסיסי"‪ .‬לא תועד בבני אדם מוות כתוצאה מההשפעות‬
‫הפרמקולוגיות של ה‪.LSD-‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כמו כל הסמים הפסיכואקטיביים‪ LSD ,‬יכול לגרום לשינויים‬
‫קוגניטיביים ורגשיים המשפיעים על ההתנהגות‪ .‬שינויים בלתי צפויים בחשיבה‬
‫ובתפיסה הינם חלק בלתי נפרד מהשפעת הסם‪ ,‬במהלכם מפגין המשתמש כושר‬
‫שיפוט לקוי והתנהגות הזייתית העלולה להוביל לתאונות או למצבים מסוכנים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סמי הזיה עשויים לזרז תגובות פסיכוטיות או דיכאון אצל אנשים בעלי‬
‫נטייה למצבים פסיכיאטריים אלו‪ .‬אצל אנשים מסוימים‪ ,‬חרדה לטווח ארוך או‬
‫דיכאון עשויים לנבוע מחוויות לא נעימות או חזיונות מפחידים שהתרחשו במהלך‬
‫החוויה הפסיכדלית‪.‬‬
‫בעבר דווחו השפעות חיוביות של ‪ LSD‬על הבריאות‪ ,‬כולל שיפורים בתחום‬
‫בריאות הנפש; חיבור לרוחניות; תובנות על העולם ותובנות אישיות; טיפול‬
‫בכאבי ראש מקבצים; שימוש בהתגברות על התמכרות לסמים אחרים; הפחתת‬
‫השימוש בתרופות לשיכוך כאבים והפחתת רמות חרדה בקרב אנשים בעלי מחלות‬
‫סופניות‪ .‬למרות שמחקרים קליניים בקנה מידה קטן על ידי מעבדות מדעיות‬
‫לגיטימיות הציעו כי טענות אלו עשויות להיות ראויות לחקירה נוספת‪ ,‬מחקרים‬
‫קליניים רחבי היקף מצאו מתאם גבוה בין השפעות חיוביות ארוכות טווח לשימוש‬
‫בפסילוסיבין‪ ,‬ש‪ LSD-‬הוא הלוצינוגן סינטטי שלו‪.‬‬
‫מגמות שימוש‬
‫‪78‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מחקרים אפידמיולוגיים מארצות הברית הראו כי בין השנים ‪ 7770-7776‬הייתה‬
‫עלייה בשיעור המתבגרים שדיווחו כי השתמשו בסמים‪ ,‬ביניהם ‪ ,LSD‬בשנה‬
‫האחרונה ושיעורם עמד על ‪ .5-1%‬בשנתיים שלאחר מכן נרשמה מגמת ירידה‬
‫והחל משנת ‪ 0224‬ועד היום עומד השיעור על ‪ .0-4%‬דווחו על מגמת עלייה‬
‫בשימוש במספר סמים‪ ,‬כולל שימוש ב‪ ,LSD -‬בקרב מתבגרים‪ ,‬מ‪ 7770 -‬עד‬
‫‪ .)Monitoring the Future( ,7776‬לאחר מכן נרשמה מגמת ירידה בשימוש‬
‫כאשר בין ‪ 7777‬ל‪ 0222 -‬הצמצום בשימוש נאמד בין ‪ 8.7%‬ל‪( %.6.6 -‬שימוש‬
‫בשנה האחרונה ע"י תלמידים בכיתות י"ב)‪.‬‬
‫באירופה עדיין מדובר בסם נפוץ ביותר הסם עדיין נפוץ ביותר במדינות בעיקר‬
‫בבריטניה ובאירלנד‪ :.‬סקר ‪ ESPAD‬משנת ‪ 7777‬מראה שיעור של ‪ 5%‬שימוש אי‬
‫פעם בשימוש חד פעמי ומעלה בקרב תלמידי תיכון (סקר (‪ ESPAD '99‬זאת‬
‫למרות שחלה ירידה בשימוש יחסית ל‪ .7775 -‬בשנים האחרונות חלה עלייה של‬
‫‪ 5%‬בשימוש בחומר בצ'כיה (‪ ,)5%‬עלייה של ‪ 4%‬ברוסיה ובפולין (‪ ,)4%‬ועלייה‬
‫של ‪ 1%‬בלטביה‪ ,‬בסלובקיה ובהונגריה (‪.)1%‬‬
‫בישראל נמצאה נראית מגמה של יציבות יחסית בשימוש בסם בין השנים ‪ 7787‬ל‪-‬‬
‫בין ‪( 7770‬סקרים ע"י מכון פור"י)‪ .‬צוינה ירידה של ‪ 7.7%‬בקרב תלמידים בגילאי‬
‫‪ 70-78‬ב‪ 7787-‬וירידה נוספת של ‪ 2.1%‬ב‪ .7770-‬בקרב מבוגרים בגילאי ‪78-42‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נרשמה עלייה של ‪ 2.0%‬ב‪ 7787-‬ו‪ 2.5%-‬ב‪ ,7770-‬זאת למרות שלא‬
‫היה כל שינוי בשיעורי שימוש בסמים אחרים‪ .‬עם מגמת ירידה בקרב תלמידים‬
‫(גילאי ‪ 7.7% :)70-78‬ב‪ 7787 -‬ו‪ 2.1% -‬ב‪ , 7770 -‬ומגמת עלייה בקרב מבוגרים‬
‫(גילאי ‪ 2.0% )78-42‬ב‪ 7787 -‬ו‪ 2.5% -‬ב‪( 7770 -‬בעוד שבסמים אחרים כמעט‬
‫ולא היה שינוי)‪ .‬בסקר שנערך עבור הרשות ב‪ 7775 -‬נמצא כי ‪ 1.4%‬מהתלמידים‬
‫ו‪ 2.8%-‬מהמבוגרים השתמשו בל‪.‬ס‪.‬דב‪. LSD-‬ו‪ 2.8% -‬מהמבוגרים‪ .‬בסקר מ‪-‬‬
‫‪ 7778‬נמצאה ירידה קלה של ‪ 1%‬בשימוש בחומר בקרב תלמידים ו‪ 2.6%-‬בקרב‬
‫מבוגרים‪.‬‬
‫ל‪.‬ס‪.‬ד ומחלות נפש‬
‫‪79‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בזמן השפעת ה‪ LSD-‬יש החווים קשת של מחלות נפשיות‪ ,‬החל מאובססיה‬
‫(ייראו תסמינים של ‪ )OCD‬ועד שינויי מצב רוח מוטרפים‪ .‬לטריפ ‪ LSD‬יכולה‬
‫להיות השפעה ארוכה או קבועה‪ ,‬שלילית או חיובית על הרגש‪ .‬פרופ' באסטיאנס‬
‫מהאוניברסיטה הממלכתית בליידן שבהולנד‪ ,‬פיתח שיטה לטיפול בניצולי שואה‬
‫שלקו בתסמונת המחנות באמצעות טיפול ב‪ .LSD-‬בשיטה זו החזיר את האדם‬
‫הנמצא בטראנס של הזיות אל חוויותיו הנוראות וגורם לו למבט רטרוספקטיבי‬
‫מחודש‪ .‬שיטה זו שנויה במחלוקת שכן ההשפעות על האדם אינן ברורות דיין‪,‬‬
‫ולעיתים החוויה מחדש של הזוועות עלולה להביא את האדם למצב פסיכולוגי‬
‫קשה‪ .‬אחד האנשים המפורסמים שבהם טיפל‪ ,‬היה סופר השואה יחיאל די נור‪.‬‬
‫‪ LSD‬ופסיכוזה‬
‫מחקרים מצביעים על האפשרות כי ל‪ LSD -‬יש יכולת לעורר סימפטומים‬
‫פסיכוטיים אצל אנשים בעלי נטייה לפסיכוזה‪ .‬מאחר והפרעות פסיכוטיות או‬
‫סכיזופרניות מתבטאות בעיקר בקרב אנשים בשנות העשרה המאוחרות לחייהם‪ ,‬או‬
‫בתחילת שנות העשרים‪ ,‬באותו גיל שבו השימוש ב‪ LSD-‬הוא הנפוץ ביותר‪,‬‬
‫הבחנה זאת איננה ברורה לחלוטין‪ .‬אנשים עם היסטוריה משפחתית של‬
‫סכיזופרניה או התפרצות מוקדמת של מחלת נפש‪ ,‬עלולים להיות תחת סיכון גבוה‬
‫יותר כיוון ש‪ LSD-‬עלול להקדים בעיות פסיכולוגית עתידיות‪ .‬יחד עם זאת‬
‫חוקרים טוענים כי "למרבה המזל‪ ,‬סמים אלו נראים כי אינם מסוגלים לייצר מחלות‬
‫נפש מכלום אצל אותם אנשים בריאים מבחינה נפשית‪ ,‬מצד שני עלולים לזרז‬
‫מחלות כאלו אצל אנשים בעלי נטייה‪".‬‬
‫פלאשבקים‬
‫"פלאשבקים" מדווחים כתופעה פסיכולוגית שבה הפרט חווה אפיזודה של כמה‬
‫מההשפעות הסובייקטיבית של ה‪ LSD-‬זמן ארוך לאחר שהשפעת הסם פגה‪,‬‬
‫בדרך כלל בימים שלאחר מנה טיפוסית‪ .‬בכמה מקרים נדירים דווח על פלאשבקים‬
‫שנמשכו זמן רב יותר‪ ,‬אך בדרך כלל הם נמשכים זמן קצר‪ ,‬ומאוד מתונים‬
‫בהשוואה ל"טריפ" ה‪ LSD-‬עצמו‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פלאשבק יכול לשלב היבטים חיוביים ושליליים של טריפ ‪ ,LSD‬ובדרך כלל‬
‫נגרם‪/‬מוער על ידי שימוש בסמים אחרים כגון אלכוהול או קאנביס‪ ,‬אך גם על ידי‬
‫מתח נפשי ועייפות‪ .‬פלאשבקים הינם קשים למחקר וכבר לא מוכרים רשמית‬
‫כתסמונת פסיכיאטרית אמיתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬השימוש במונח בשפה המדוברת נמשך‪,‬‬
‫ובדרך כלל מתייחס לכל חוויה ללא סמים המזכירה השפעה של סם פסיכדלי‪ ,‬עם‬
‫הקונוטציה הטיפוסית כי האפיזודה של החוויה היא למשך זמן קצר‪ .‬כל ניסיון‬
‫להסבר התופעה חייב לשקף מספר תצפיות‪ :‬הראשונה‪ ,‬מעל ‪ 12%‬מן המשתמשים‬
‫ב‪ LSD-‬טוענים כי מעולם לא חוו "פלאשבק"; השנייה‪ ,‬התופעה נראית כי קשורה‬
‫לשימוש ב‪ ,LSD-‬אם כי קשר סיבתי לא בוסס; והשלישית‪ ,‬שיעור גבוה יותר של‬
‫חולים פסיכיאטריים דיווחו כי חוו פלאשבק מאשר משתמשים אחרים‪.‬‬
‫תרבות ה‪LSD-‬‬
‫בתחילת דרכו‪ ,‬נערכו ב‪ LSD-‬ניסויים כסם טיפולי עבור מצבים רפואיים שונים‪,‬‬
‫כולל מחלות נפש‪ .‬אחת המטופלות ב‪ LSD-‬בישראל (טרם צאתו של הסם מחוץ‬
‫לחוק) הייתה המשוררת יונה וולך‪ ,‬שתארה את המסעות שחוותה בעקבות נטילת‬
‫הסם בשנת ‪ 7765‬בשירתה‪ ,‬בין השאר בשיר "אם תצא למסע אל‪ .‬אס‪ .‬די‪".‬‬
‫בסמוך לכך החלו לצרוך את ה‪ LSD-‬בחוגים מסוימים בשעות הפנאי‪ ,‬בעיקר‬
‫בחוגים רפואיים‪ .‬כאשר כמה פסיכיאטרים ורופאים הגיעו להכרות עם ה‪LSD-‬‬
‫בעבודתם‪ ,‬החלו להשתמש בו בעצמם‪ ,‬ושיתפו בו את חברחהם ושותפיהם‬
‫לעבודה‪ .‬בין הראשונים לעשות זאת היה הפסיכיאטר הבריטי האמפרי אוסמונד‪,‬‬
‫שהיה הראשון שנתן את הסם למחבר אלדוס האקסלי שטבע את המושג‬
‫"פסיכדלי" כדי לתאר את השפעותיו‪.‬‬
‫תת‪-‬התרבות הפסיכדלית הופכת לזרם מרכזי‬
‫‪80‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫היסטוריון ה‪ LSD-‬ג'יי סטיבנס‪ ,‬מחבר הספר "הסתערות על גן עדן‪LSD :‬‬
‫והחלום האמריקאי"‪ ,‬אמר כי בימים הראשונים של השימוש למטרות פנאי‪,‬‬
‫המשתמשים ב‪( LSD-‬שהיו באותה תקופה בעיקר אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע‬
‫רפואיים) התחלקו לשתי קבוצות‪ -‬הקבוצה הראשונה‪ ,‬שמרנית בעיקרה‪( ,‬האקסלי‬
‫ביניהם) שהרגישה כי ה‪ LSD-‬היה חזק מדי ומסוכן מכדי לאפשר לו הכירות‬
‫מיידת ונרחבת עם הציבור‪ ,‬וכי השימוש בו צריך להיות מוגבל לחברי ה'אליטה'‬
‫של החברה ‪ -‬אמנים‪ ,‬סופרים ומדענים‪ .‬הקבוצה השנייה וקיצונית יותר‪ ,‬מאופיינת‬
‫על ידי אלפרד האברד וטימותי לירי‪ ,‬הרגישה כי ל‪ LSD-‬הכוח לחולל מהפכה‬
‫ברחבי החברה וכי ה‪ LSD-‬צריך להתפשט בתפוצה רחבה ככל האפשר ולהיות‬
‫זמין לכל‪ .‬במהלך שנות השישים‪" ,‬הקבוצה השנייה"‪ ,‬זו המורכבת ממשתמשים‬
‫מכלל החברה‪ ,‬התפתחה והתרחבה לתת‪-‬תרבות ששיבחה את הסמליות המיסטית‬
‫והדתית שעוררו האפקטים החזקים של ה‪ ,LSD-‬ודגלה בשימוש בו כאמצעי‬
‫להגברת מודעות‪ .‬דמויות מזוהות עם תת התרבות הינן מובילות בתחומן‪,‬‬
‫ביניהם ד"ר‬
‫טימותי‬
‫לירי ונגני רוק‬
‫פסיכדלי כמו גרייטפול‬
‫דד‪ ,‬ג'ימי‬
‫הנדריקס‪ ,‬ג'פרסון איירפליין והביטלס שבמהרה יצרו פרסום רב שעורר התעניינות‬
‫נוספת בסם‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,7765‬מעבדות סנדוז הפסיקו את משלוחי ה‪ LSD-‬לארצות הברית‪ ,‬על אף‬
‫שאלו היו עדיין חוקיים למטרות מחקר ושימוש פסיכיאטרי‪ ,‬לאחר בקשה‬
‫הממשלה אשר החלה לדאוג מהשפעות הסם‪.‬‬
‫מסקאלין‬
‫מסקאלין הוא סם הזיוני שהתחרה‪ ,‬בשנות ה‪ ,12-‬ב‪ LSD-‬על מידת הפופולאריות‬
‫והקבלה הציבורית‪ .‬במשך אלפי שנים השתמשו האינדיאנים בקקטוס הפיוטה‬
‫בהקשרים דתיים וזאת מבלי כל דיווח על השפעות שליליות‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המסקלין מסונתז (כמסקלין גופרתי) או נסחט מקקטוס הפיוטה ( ‪Lophophora‬‬
‫‪ ,)williamsii‬מהקקטוס ‪ ,Echinopsis pachanoi‬או מ‪Echinopsis -‬‬
‫‪ .peruviana‬החומר מצוי במספר מינים נוספים במשפחת הצבריים‪ .‬השימוש‬
‫בסחיטה מפיאוטה בטקסיים דתיים אינדיאנים התפרסם מאז יצירת הקשרים‬
‫הראשונים עם האירופאים‪ ,‬במיוחד בקרב ההויצ'ולס במקסיקו‪ .‬החומר בודד וזוהה‬
‫לראשונה ב‪ 7871-‬על ידי ארתור הפטר הגרמני וסונתז לראשונה ב‪.7777-‬‬
‫המינון האפקטיבי לאדם הוא ‪ 022-422‬מיליגרם‪ ,‬ומנה כזו יכולה להשפיע למשך‬
‫של עד ‪ 70‬שעות‪ .‬החומר אינו ממכר פיזי‪ .‬בארצות הברית הפך המסקלין לסם בלתי‬
‫חוקי ב‪ .7712-‬ב‪ 7717-‬נאסר החומר באופן בינלאומי על ידי האמנה לחומרים‬
‫פסיכוטרופיים‪ .‬לרוב חווים המשתמשים בסם הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים‬
‫במצב ההכרה‪ .‬השפעות נוספות שהסם עשוי לגרום כוללות בין היתר‪ :‬תחושת‬
‫אופוריה‪ ,‬התרחבות אישונים‪ ,‬השפעות חום וקור‪ ,‬שינויים בלחץ הדם‪ ,‬סחרחורת‪,‬‬
‫הקאה‪ ,‬טכיקרדיה (קצב לב מהיר)‪ ,‬שלשול‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬חרדות והפרעות חוזרות‬
‫לטווח ארוך (‪.)HPPD‬‬
‫על פי סעיף ‪ 7‬לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג ‪" ,7711 -‬סם‬
‫מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה‪ .‬התוספת הראשונה‬
‫מפרטת כי המסקאלין (‪ )Mescalinum‬נכלל בהגדרה זו‪ .‬החוק מטיל עונשים‬
‫כבדים על ייצור‪ ,‬החזקה ושימוש‪ ,‬מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם‬
‫מסוכן‪ .‬העונש המרבי על ייצור‪ ,‬החזקה‪ ,‬שימוש העברה או סחר הוא ‪ 02‬שנות‬
‫מאסר‪ ,‬והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא ‪ 05‬שנות מאסר‪.‬‬
‫פסילוסיבין‬
‫הפסילוסיבין הוא כימיקל אורגני מעורר הזיות הנמצא בפטריות הפסילוסיבין‪.‬‬
‫פסילוציבין הוא תרכובת טבעית המצויה במינונים שונים במספר זנים ממין‬
‫הפסלוסיב והפניאולוס (‪ .)Panaeolus‬הנבגים של הפטריות האלו אינם מכילים‬
‫פסילוציבין או פסילוצין‪ .‬כיפת הפטרייה נוטה להכיל יותר חומר פסיכואקטיבי‬
‫מהגבעול כאשר העצמה משתנה במידה רבה מאוד בין הזנים וישנו שוני אפילו‬
‫בדגימות מזנים שונים שנמצאים באותה המשפחה‪ .‬פטריות צעירות וקטנות הן‬
‫בעלות אלקלואידים רבים יותר וטעם מתון יותר מפטריות בוגרות וגדולות‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התפטיר בפטרייה בוגרת מכיל פסילוסיבין‪ ,‬בעוד שהתפטיר בפטרייה צעירה לא‬
‫מכיל כמות אלקלואידים שניתנת להערכה‪ .‬מינים רבים של פטריות המכילות‬
‫פסילוסיבין מכילים גם כמויות קטנות של אלקלואידים הדומים לפסילוסיבין כמו‬
‫ביוסיסטין (‪ )beaocystin‬ונורביוסיסטין (‪ .)norbeaocystin‬ברוב הזנים של‬
‫הפטריות המכילות פסילוסיבין יופיע סימן חבלה כחול במידה ויפגעו‪ ,‬בעקבות‬
‫חמצון התרכובת הפנולית‪.‬‬
‫ברפואה‬
‫לא נמצאו שימושים רפואיים בפסילוסיבין‪ ,‬אך הוא נחקר כטיפול ניסיוני במספר‬
‫הפרעות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,7767‬טימותי לירי וריצ'רד אלפרט‪ ,‬שערכו את פרויקט הפסילוסיבין של‬
‫הרווארד (‪ ,)Harvard psilocybin project‬ערכו מספר ניסויים בנוגע‬
‫לשימוש בפסילוסיבין בטיפול בהפרעות אישיות ושימושים נוספים בייעוץ‬
‫פסיכולוגי‪.‬‬
‫מחקר פיילוט שהובל על ידי פרנסיסקו מורנו‪ ,‬חקר את האפקט של פסילוסיבין על‬
‫תשעה מטופלים שסבלו מהפרעה טורדנית‪-‬כפייתית (‪ .)OCD‬המחקר גילה כי‬
‫אמנם ניתן לתת לסובלים מההפרעה פסילוסיבין ללא חשש‪ ,‬אך עקב תכנון המחקר‬
‫הלקוי לא הייתה אפשרות לקבוע אם השפיע או לא השפיע הפסילוסיבין בהקלת‬
‫הסימפטומים של ההפרעה‪.‬‬
‫שני מחקרים נוכחיים חוקרים את האפשרות שפסילוסיבין יכול להקל על הסבל‬
‫הפסיכולוגי המלווה למחלת הסרטן‪ .‬המחקר הראשון‪ ,‬בניהולו של צ'ארלס גרוב‪,‬‬
‫כולל שנים‪-‬עשר חולים בסרטן סופני המקבלים הלוצינוגן או פלצבו בשני מקצים‬
‫נפרדים‪ .‬במחקר השני‪ ,‬בניהולו של רונלד גריפית' באוניברסיטת ג'ונס הופקינס‪,‬‬
‫ניתן פסילוסיבין בשתי הזדמנויות לאנשים "עם אבחנה של סרטן או שבעבר‬
‫אובחנו כחולים ויש להם חרדות או דיכאון בעקבות המחלה"‪ .‬צוות החוקרים‬
‫מג'ונס הופקינס פרסמו לאחרונה קווי יסוד להובלת מחקר רפואי עם פסילוסיבין‬
‫והלוצינוגנים אחרים בבני אדם‪.‬‬
‫השפעות‬
‫‪84‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השפעות הפסילוסיבין מגוונות מאוד ותלויות‪ ,‬כמו יתר החומרים ההזיוניים‪ ,‬במצב‬
‫הרוח הנוכחי של האדם ובאווירה הסובבת אותו‪ .‬תחילה ירגיש האדם תחושת‬
‫נמנום‪ ,‬בלבול‪ ,‬ואופוריה‪ ,‬או לפעמים דיכדוך‪ .‬במנות קטנות‪ ,‬יתרחשו אפקטים‬
‫הלוצינוגנים‪ ,‬כולל העצמה של צבעים‪ ,‬הנפשה של צורות גיאומטריות‪ ,‬הזיות‬
‫בעיניים עצומות‪ ,‬המשתמש יחווה צורות גיאומטריות צבעוניות והמשכיות‬
‫דמיונית עשירה‪.‬‬
‫במנות גדולות יותר‪ ,‬האפקטים ההלוצינוגנים יתחזקו והאדם יהיה חברתי פחות‬
‫ויותר מכונס בעצמו‪ .‬הזיות בעיניים פתוחות נפוצות יותר‪ ,‬ויהיו מאוד מפורטות‪,‬‬
‫אך יתבלבלו עם המציאות לעתים רחוקות בלבד‪ ,‬בניגוד להשפעת ה‪ LSD-‬למשל‪.‬‬
‫בקרב משתמשי פסילוסיבין דווחו גם עיוותים בתחושת הזמן‪.‬‬
‫משתמשים החווים חוויה נעימה יהיו נלהבים‪ ,‬ירגישו תחושה של חיבור לאחרים‪,‬‬
‫לטבע‪ ,‬וליקום‪ ,‬ותחושות ורגשות מוגברים אחרים‪ .‬חוויות קשות או טריפים רעים‬
‫סיקרו ממספר סיבות‪ ,‬ביניהן התנסות בפסילוציבין במצב פיזי או נפשי לא טוב‪ ,‬או‬
‫בסביבה שאינה תומכת ולא מתאימה (‪ .)set and setting‬טריפים שליליים‬
‫שכאלו עלולים לגרום לחרדות ובעיות פסיכולוגיות רדומות עלולות להתעורר‬
‫בעקבות חוויה זו‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עוד במחקרו של רונלד גריפית' בשנת ‪ ,0226‬נערך ניסוי בו העריכו את מעמדה של‬
‫החוויה רוחנית מול ההשפעות של חווית הפסילוסיבין; דיווח זה פורסם בעיתון‬
‫"פסיכופרמקולוג'י" (‪ )psychopharmacology‬וסיפר על מחקר בו השתתפו‬
‫‪ 16‬מתנדבים שלא התנסו בעבר בהלוצינוגנים‪ .‬המתנדבים קיבלו פסילוסיבין‬
‫וריטלין בשני מקצים נפרדים‪ ,‬כאשר מקצה הריטלין שימש כפלצבו ולצורכי בקרה‬
‫בלבד‪ .‬בשני המקצים לא ידעו האנשים אם קיבלו פסילוסיבין או את הריטלין‪.‬‬
‫דירוג החוויה הרוחנית נמדד על ידי שאלון על החוויה המיסטית‪ .‬כ‪67%-‬‬
‫מהמתנדבים דיווחו על "חוויה מיסטית לחלוטין" אחרי מקצה הפסילוסיבין‬
‫שלהם‪ ,‬בעוד ש‪ 71%-‬בלבד דיווח על חוויה כזאת אחרי מקצה הריטלין‪ .‬חודשיים‬
‫לאחר ההתנסות בפסילוסיבין‪ ,‬דיווחו ‪ 17%‬מהמשתתפים על עליה מתונה עד‬
‫גבוהה בתחושת הסיפוק שהם חווים מהחיים‪ .‬כ‪ 16%-‬מהמשתתפים דיווחו על‬
‫חוויה חזקה עד חזקה מאוד של דיספוריה (ההפך מאופוריה) בנקודות מסוימות‬
‫במקצה הפסילוסיבין (לעומת מקצה הריטלין בו לא דווחו חוויות דומות)‪ ,‬כאשר‬
‫שליש מהם חוו דיספוריה במהלך כל המקצה‪ .‬אפקטים שליליים אלו דווחו רק‬
‫לצורכי שליטתם של החוקרים ולא הייתה להם כל השפעה לטווח ארוך על‬
‫המתנדבים‪.‬‬
‫בבדיקה מאוחרת יותר‪ 74 ,‬חודשים אחרי ההתנסות בפסילוסיבין‪ ,‬נראה‬
‫שהמשתתפים המשיכו לייחס משמעות אישית עמוקה לחוויה‪ .‬צוות החוקרים‬
‫הזהיר כי שימוש בהלוצינוגנים שלא תחת פיקוח עלול להביא לחרדה וטריפ רע‬
‫שיובילו‪ ,‬בתורם‪ ,‬לפגיעה במשתמש‪.‬‬
‫‪PCP‬‬
‫‪( PCP‬או בשמו המדעי פאנציקלידין)‪ ,‬ידוע יותר תחת כינויו "אבק מלאכים"‬
‫(‪ )Angel Dust‬הינו סם דיסוציאטיבי והזיוני‪ .‬סם זה גורם לתחושת ניתוק‬
‫מהסביבה‪ ,‬לחוסר רגישות לכאב‪ ,‬בלבול‪ ,‬אובדן עכבות וקואורדינציה נמוכה מאוד‬
‫ההופכת את מירב הפעולות המוטוריות לבלתי אפשריות‪ .‬בשל תופעות הלוואי‬
‫שלו‪ ,‬ה‪ PCP-‬אינו מתאים לשימוש רפואי בבני‪-‬אדם‪ .‬בארצות הברית נכלל הסם‬
‫ב‪ ,Schedule II-‬ובישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים כסם סימן ב'‪.‬‬
‫קצת היסטוריה‪...‬‬
‫‪86‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ה‪ PCP-‬נוסה לראשונה אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כסם מרדים בניתוחים‪,‬‬
‫אך בגלל תופעות הלוואי הוא נדחה משימוש רפואי עד שנות החמישים‪ ,‬עת נוסה‬
‫מחדש בבני אדם תחת השם "סרניל" (‪ ,)Sernyl‬הנגזר מהמילה ‪-serenity‬‬
‫רוגע‪ .‬עד מהרה נדחה הסם בשנית‪ ,‬שוב בשל תופעות הלוואי‪ .‬לאחר מכן נעשה‬
‫ניסיון למוכרו כסם הרדמה וטרינרי בשם סרנילן‪ ,‬אך גם בניסיון זה נדחה הסם‪.‬‬
‫בשנות השבעים הוכנס החומר לרשימת החומרים המסוכנים האמריקנית בשל זמן‬
‫מחצית חיים ארוך בגוף האדם‪ ,‬ובשל תופעות הלוואי שלו‪ .‬ה‪ PCP-‬נספג ברקמות‬
‫שומניות ומפורק במטבוליזם לחומרים אחרים הנקראים ‪PCHP, PPC‬‬
‫ו‪ .PCAA‬כאשר הסם נצרך על ידי עישון‪ ,‬הוא מתפרק בחלקו לחומרים ‪PC‬‬
‫ופיפרידין‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים מעוררים‬
‫סמים מעוררים הינם חומרים המגבירים את קצב פעילותה של מערכת העצבים‬
‫המרכזית ומזרזים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬את דפוסי ההתנהגות המוטורית‪ .‬חומרים רבים הנפוצים‬
‫בשימוש יום‪-‬יומי‪ ,‬בין אם במסגרות רפואיות או ביתיות‪ ,‬הינם בעלי תכונות‬
‫מעוררות‪ ,‬ביניהם קפאין ושלל תרופות שונות לטיפול בדיכאון‪ ,‬מצבי עייפות‪,‬‬
‫אכילת יתר ובאופן פרדוקסאלי‪ -‬לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫כתוצרה מהשפעותיהם המעוררות של חומרים אלו‪ ,‬השימוש הנפוץ ביותר בהם‬
‫הינו שימוש לא רפואי שנועד לשמור על ערנותו של המשתמש‪ .‬חומרים אלו‬
‫נמצאים בשימוש רחב בקרב סטודנטים‪ ,‬בעיקר בתקופת הבחינות ובקרב אמנים‬
‫ובעלי מקצוע אחרים הנאלצים לתפקד בשעות בלתי מקובלות ומדרבנים עצמם‬
‫לפעולה באמצעות חומרים מעוררים‪.‬‬
‫מלבד הקפאין (עליו נדון בקצרה בהמשך)‪ ,‬מצויות כיום שתי קבוצות עיקריות של‬
‫סמים מעוררים‪ .‬הקבוצה הראשונה כוללת את הסמים המבוססים על אמפטמינים‬
‫ואילו הקבוצה השנייה שמורה עבור החומרים המצויים בטבע‪.‬‬
‫אמפטמינים‬
‫אמפטמין (המכונה גם "ספיד") הוא סם פסיכואקטיבי ממריץ וסינתטי המשמש‬
‫כמדכא תיאבון בבקרת משקל גוף‪ ,‬ולטיפול בנרקולפסיה (נרדמות) ובהפרעת קשב‬
‫ריכוז והיפראקטיביות (‪.)ADHD‬‬
‫האמפטמין שכיח גם בתור סם רחוב‪ ,‬בייחוד בתערובות עם סמים אחרים‪.‬‬
‫אמפטמין ניתן להסניף (בצורתו האבקתית)‪ ,‬לבלוע כגלולה‪ ,‬לעשן או להזריק‪.‬‬
‫כאשר האמפטמין נלקח כגלולה‪ ,‬האפקט של הסם הוא מתון יותר ונמשך יותר זמן‬
‫מאשר בצורות הצריכה האחרות‪ .‬לעתים נלקח אמפטמין גם כדי להגביר את‬
‫התופעות השונות של סמים אחרים‪ .‬ספורטאים משתמשים באמפטמין להגברת‬
‫הישגיהם‪ ,‬ולכן נחשב כסם אסור בספורט‪ .‬שימוש כרוני באמפטמין עלול לגרום‬
‫לתלות פסיכולוגית חמורה‪ ,‬לתשישות ולתת‪-‬תזונה עד כדי אפיסת כוחות ומוות‪.‬‬
‫קצת היסטוריה‪...‬‬
‫‪88‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הסם הינו תמצית שהופקה מהצמח האפדרה ושימשה ברחבי אירופה למטרות‬
‫רפואיות‪ .‬בעקבות הביקוש הרב החלו לסנתז את החומר הפעיל באפדרה‪ ,‬האפדרין‬
‫(שמשמש עדיין כתרופה מקובלת)‪ ,‬אך האמפטמין עצמו סונתז לראשונה ב‪7881-‬‬
‫בברלין על ידי הכימאי הרומני לזר אדליאנו‪.‬‬
‫השימוש בחומר מביא את המשתמש לאופוריה ממושכת‪ ,‬תחושת מרץ ומוביל‬
‫לאנורקסיה כתוצאה מהשפעתו מדכאת התיאבון‪ .‬בזכות השפעות אלה החליטו‬
‫להשתמש בו ככדור מרץ הניתן לחיילים לפני משימות‪ ,‬אך כמה חודשים לאחר‬
‫מכן גילו שהחיילים שקיבלו את הכדור אכן הראו מרץ רב יותר כל עוד לקחו את‬
‫הכדור‪ ,‬אך כאשר הפסיקו לקבל אותו‪ ,‬נכנסו למצב שהוגדר כ"דאון" ‪ -‬דיכאון‬
‫קשה‪ ,‬ועייפות מתמשכת‪ .‬כך בעצם התגלו השפעותיו ההרסניות של האמפטמין‪-‬‬
‫פגיעתו הישירה בנוירונים ועם הפגיעה‪ -‬סיכוי לפסיכוזה ממושכת ואף מוות‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬נכנס האמפטמין לפקודת הסמים של ארצות הברית ( ‪Controlled‬‬
‫‪ ,)substance act‬במערכה השנייה‪ ,‬השמורה לחומרים בעלי פוטנציאל‬
‫התמכרות גבוה להם יש שימוש רפואי‪ ,‬או אז החל החומר להימכר בצורה בלתי‬
‫חוקית תחת השם "ספיד"‪ .‬הספיד הנמכר ברחוב כיום הינו מהול ומכיל כ‪ 5%-‬של‬
‫החומר הפעיל‪ ,‬האמפטמין‪ ,‬בעוד שאר ‪ 75%‬הינם רעלנים הפוגעים בגוף ובמוח‬
‫וחומרים נוספים אשר עיקר פעולתם נעוצה בפירוק ממברנת התא‪ ,‬ביניהם אצטון‬
‫ומלח‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫על אף שניסיון "צבאי‪-‬אמפטמיני" זה התרחש לפני עשרות בשנים‪ ,‬נראה כי‬
‫התופעה טרם מוגרה כליל‪ .‬בשנת ‪ 0221‬הואשמו‪ 21‬שני טייסי אף‪ 76-‬אמריקנים‬
‫בהריגת ארבעה חיילים קנדים בשוגג‪ .‬החיילים הקנדים ביצעו אימוני ירי באזור‬
‫אפגניסטן ואילו הטייסים‪ ,‬שחשבו כי הקנדים יורים עליהם‪ ,‬הטילו על אלו פצצה‬
‫מונחית לייזר‪ .‬בשימוע טרם משפטם אמר עורך דינם של השניים כי בכוונתו‬
‫להוכיח כי חייל האוויר האמריקני מפעיל לחץ מתמשך על טייסיו ליטול את כדורי‬
‫המרץ "דקסמפיטרמין"‪ ,‬שהינם בעצם‪ -‬אמפטמינים‪ .‬לדברי של הפרקליט סם זה‬
‫עשוי לפגוע בשיקול הדעת של החיילים ואינו מומלץ לאלו המפעילים ציוד כבד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בחייל האוויר האמריקני‪ ,‬חיילים שאינם נוטלים הכדור אינם מורשים‬
‫לצאת למשימות כלל‪ .‬דוברת חייל האוויר דאז‪ ,‬ג'ניפר פראו‪ ,‬אמרה כי כדורים אלו‬
‫הם "כלי לשליטה בעייפות" החיילים וניתנים לטייסים על מנת שישמרו על ערנות‬
‫במהלך פעולות ממושכות‪ .‬פראו הוסיפה כי הכדורים נבדקו בצורה יסודית ונמצא‬
‫כי אינם פוגעים בתפקוד‪ .‬למקרה הספציפי הנ"ל‪ ,‬סירבה פראו להתייחס‪.‬‬
‫במסגרת הרפואית נמכר כיום האמפטמין תרופת המרשם אדרל (‪.)Adderall‬‬
‫האמפיטמין במוח‬
‫האמפטמין מתחיל את פעולתו במוח כחצי שעה לאחר נטילתו והשפעתו נמשכת‬
‫בין שעתיים לארבע שעות‪ .‬האמפטמין גורם להצפת המוח במוליך העצבי דופמין‪,‬‬
‫על ידי הבאת הנוירונים לשחרור קופסיות דופמין אל הסינפסה‪ .‬כמו כן נוצרת‬
‫חסימה חלקית של מנגנון השאיבה מחדש‪ ,‬שתפקידו לנקות את הסינפסה‬
‫מהדופמין לאחר שחרורו‪ .‬הצפת המוח בדופמין היא הגורמת להרגשה הטובה‬
‫ולתחושת האופוריה ואילו חסימת מנגנון השאיבה היא הסיבה להרגשת הדיכאון‬
‫הממושכת המגיעה לאחר השימוש בסם‪ -‬האמפטמין מכלה את מאגרי הדופמין‬
‫במוח ומביא לרמות נמוכות ביותר של דופמין לאחר התפוגגות הסם‪.‬‬
‫האמפטמין בגוף‬
‫‪91‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫האמפטמין מעלה את פעילותה של מערכת העצבים הסימפטטית‪ ,‬ובכך מביא‬
‫לעלייה בלחץ הדם‪ ,‬להרחבת האישונים ולהזעה מרובה‪ .‬חלק מהאנשים‬
‫המשתמשים בסם זה צורכים אותו למטרות הרזייה שכן דיכוי התיאבון הוא בין‬
‫השפעותיו המרכזיות של הסם‪ .‬שימוש ממושך בסם יכול להביא לרעידות‬
‫המזכירות את מחלת הפרקינסון ולשלל בעיות מוטוריות נוספות‪ .‬כמו כן גורם‬
‫האמפטמין לסדקים בעור ולהרס מסיבי של שרירי השלד הנגרם על ידי הרעלנים‬
‫המעורבבים בסם‪ .‬הרס תאי השריר גורם במקרים רבים לתופעת המיוגלובינאוריה‪-‬‬
‫זליגת מיוגלובין (חלבון שריר) לשתן והפיכתו אדום בשל כך‪.‬‬
‫קוקאין‬
‫הקוקאין הינו תרכובת אורגנית על בסיס חנקני (אלקלואיד)‪ ,‬המופקת מעלי צמח‬
‫הקוקה‪ ,‬הגדל בעיקר בדרום אמריקה‪ .‬עלי הקוקה נקטפים ומושרים בחומר אתרי‬
‫(למשל טינר) העלים מיובשים לאחר ההשריה ומהם ניתן להכין את האבקה‬
‫הגבישית הלבנה המוכרת לנו כקוקאין‪.‬‬
‫השפעות הקוקאין כוללות המרצת מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬דיכוי התיאבון‬
‫ותחושת אופוריה ומרץ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬גורם הקוקאין אפקט של הרדמה מקומית‬
‫ואכן זה היה שימושו טרם גילויו כסם ממכר‪.‬‬
‫בשל היותו חומר רעיל וסם ממכר‪ ,‬כל ייצור‪ ,‬הפצה‪ ,‬אחזקה ושימוש בקוקאין הינם‬
‫אסור כמעט בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫גידול והברחה‬
‫דרום אמריקה היוותה מאז ומעולם את המקור הבלעדי לקוקאין הנצרך ברחבי‬
‫העולם‪ .‬פוטנציאל הייצור של מדינות דרום אמריקה‪ ,‬קולומביה‪ ,‬פרו ובוליביה‬
‫בעיקר‪ ,‬נאמד בכ‪ 722-‬טונות בשנה‪.‬‬
‫נתיבי ההברחה של הקוקאין יוצאים ממדינות המקור דרך מדינות מעבר בדרום‬
‫אמריקה (ביניהן ארגנטינה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬וונצואלה‪ ,‬פנמה‪ ,‬מקסיקו ואקוודור) ומשם‬
‫לארצות הברית‪ ,‬אירופה‪ ,‬מזרח אסיה והמזרח התיכון‪ .‬נתיבי הברחה אלו עוברים‬
‫דרך הים‪ ,‬האוויר וכן היבשה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מקסיקו הינה מדינת מעבר עיקרית של קוקאין‪ .‬ע"פ דו"ח האו"ם‪ 12% ,‬מהקוקאין‬
‫בעולם מועבר ממדינת המקור למקסיקו ומשם ליתר מדינות היעד‪ .‬כבר בשנת‬
‫‪ 0226‬החל נשיא מקסיקו להלחם בשחיתות ובסחר בסמים והורה להסגיר לארצות‬
‫ברית מספר חסר תקדים של סוחרי סמים מארבעת קרטלי הסמים בגדולים במדינה‪.‬‬
‫ממוצע תפיסת הקוקאין השנתית עמד על כ‪ 01-‬טונות ואילו פעילות זו של נשיא‬
‫מקסיקו שעיקרה בצמצום כוחם של הקרטלים‪ ,‬הביאה לתפיסת שיא של ‪ 48‬טונות‬
‫קוקאין בשנה‪.‬‬
‫פנמה‪ ,‬בזכות מיקומה הגיאוגרפי‪ ,‬הינה מדינת המעבר העיקרית למשלוחי קוקאין‬
‫לארצות הברית ולאירופה‪ .‬לפנמה ארבע דרכי גישה עיקריות‪ :‬הכביש המהיר "פאן‬
‫אמריקן"‪ ,‬שדה התעופה הבינלאומי‪ ,‬רצועות חוף באוקיינוסים האטלנטי והשקט‬
‫וכן מספר של שדות תעופה קטנים ובלתי מבוקרים‪ .‬בשנים האחרונות עומד ממוצע‬
‫תפיסות הקוקאין השנתי על ‪ 52‬טונות כיוון שממשלת פנמה פועלת בעניין זה‬
‫בשיתוף פעולה מלא עם שלטונות ארצות הברית‪.‬‬
‫גם מדינות אפריקה משמשות כמדינות מעבר בדרכו של הקוקאין לאירופה‪ .‬בעשור‬
‫האחרון הפכה אפריקה לנתיב הברחה אטרקטיבי במיוחד‪ ,‬כאשר ‪ 00%‬מכלל‬
‫הקוקאין המגיע לאירופה‪ ,‬עובר באפריקה‪ .‬ההערכה היא כי מתוך שיעור זה רק ‪0%‬‬
‫בלבד נתפסים‪.‬‬
‫ניגריה וסנגל‪ ,‬מוכות האבטלה‪ ,‬השחיתות והעוני‪ ,‬הנמצאות לאורך נתיבי הסחר‬
‫העיקריים ולהן גבולות מדיניים פרוצים ונגישות לשווקי הסמים בעולם כולו‪ ,‬הם‬
‫הגורמים שסיפקו תמריץ לארגונים פליליים להצליח בתחום סחר הסמים במדינות‬
‫אלו‪.‬‬
‫המשברים הכלכליים הן באירופה והן בארצות הברית שהביאו לעליית ערכו של‬
‫היורו אל מול ערכו של הדולר גרמו לסוחרי הסמים בדרום אמריקה להגדיל את‬
‫השימוש שהם עושים באזורים אלו של מערב אפריקה‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דרום אפריקה‪ ,‬בשל יכולתה להילחם בסוחרי הסמים‪ ,‬נמצאת במצב טוב יותר‬
‫מבחינה זו משאר מדינות אפריקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המדינה ניצבת בפני בעיות קשות‬
‫בתחומי הפשיעה‪ ,‬האלימות וההגירה הרחבה למדינה‪ ,‬זאת לצד גבולות פרוצים‪,‬‬
‫תחבורה מפותחת‪ ,‬נתיבי אוויר ישירים עם ארצות הברית ואירופה ומערכות‬
‫תקשורת מפותחות ומודרניות‪ -‬הופכים את המדינה למדינת מעבר לערב רב של‬
‫סחורות‪ ,‬כולל סמים‪ .‬מערכת המשפט במדינה הינה עמוסה תמידית ונמצאת על סף‬
‫קריסה בהתמודדותה עם פשעי הרחוב‪ ,‬על כן נוחה ביותר עבור קבוצות פשע‬
‫מאורגן מרחבי העולם כולו‪.‬‬
‫קוקאין בישראל‬
‫הקוקאין חדר לשוק הסמים הישראלי בשנות ה‪ 82-‬למאה הקודמת עם תפיסת‬
‫הקוקאין הראשונה שנרשמה בשנת ‪ ;7785‬מאז גבר השימוש בו והתפשט‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות גוברת זמינותו של הקוקאין והשתלבותו בין סמי הרחוב הינה מבוססת‬
‫וגוברת גם היא‪.‬‬
‫הקוקאין מיובא לישראל דרך אירופה וירדן‪ ,‬וככל הנראה גם דרך אפריקה‪.‬‬
‫ההברחות עצמן נעשות בדרכים ה"רגילות"‪ -‬מעטפות וחבילות דואר‪ ,‬בלדרים‬
‫הנושאים את הסם על ובתוך גופם ובאמצעות מכולות ומשלוחי סחורה‪ .‬דרכי‬
‫הסלקת הסם מגוונות ביותר וכוללות ספיגת הקוקאין בבגדים או הבאתו בצורתו‬
‫הנוזלית בבקבוקי יין פקוקים‪.‬‬
‫רמת תפיסות הקוקאין בישראל נמוכה יחסית ומאופיינת בעיקר בעליות וירידות‬
‫כאשר שנת ‪ 0225‬הייתה הבולטת ביותר כאשר בנוסף נתפסה מכולה בנמל חיפה‬
‫שהכילה ‪ 702‬ק"ג קוקאין‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השפעות פיזיולוגיות‬
‫הקוקאין חודר למחזור הדם בהתאם לצורת צריכתו‪ -‬דרך הנחיריים כאשר נצרך‬
‫בהרחה‪ ,‬דרך הריאות כאשר נצרך בעישון או באופן ישיר כאשר מדובר בהזרקה‪.‬‬
‫הקוקאין הוא סם ממכר ביותר‪ ,‬אף בעקבות שימוש ראשוני ויחיד‪ .‬השפעתו קצרת‬
‫הטווח וכן תהליך התפוגגות הסם ממחזור הדם מביאים לדכאון ורצון עז להתרומם‬
‫שוב וכך מגיע המשתמש לתלות גופנית ונפשית מהירה ביותר שילוב הקוקאין עם‬
‫סמים אחרים‪ ,‬הרואין וכדורי שינה או הרגעה במיוחד‪ ,‬הינו שילוב קטלני ביותר‪.‬‬
‫הקוקאין במוח‬
‫דופאמין ונוראפינפרין הם רק שניים מהכימיקלים המיוצרים באופן טבעי במוח‬
‫במצבים של שמחה‪ ,‬התרגשות והתעלות‪ .‬שימוש בקוקאין גם הוא משחרר‬
‫כימיקלים אלו‪ ,‬ואף יוצר מעין שכבת מגן המונעת מהם להיספג חזרה במוח ועל‬
‫ידי כך נשארים אלו פעילים למשך זמן ארוך יותר מהנורמאלי‪ ,‬כך נוצרת תחושת‬
‫ה‪ high-‬בקרב המשתמשים‪ .‬לאחר התפוגגות הסם מהמוח‪ ,‬נפגעת יכולתו‬
‫הטבעית של המוח לייצור כימיקלים אלו‪ ,‬פגיעה המביאה את המשתמש למצב של‬
‫דכאון ואף חרדה קשה‪ .‬בשלב זה מרגיש המתשמש כי הוא חייב לצרוך עוד סם‬
‫בשביל "לחזור לעצמו"‪ ,‬ותחושה זו הינה לרוב כפייתית‪ .‬זוהי התמכרות‪.‬‬
‫הקוקאין בלב ובמחזור הדם‬
‫‪94‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הקוקאין ממריץ את מחזור הדם לרמות גבוהות ומסוכנות‪ ,‬העלולות לגרום‬
‫להתפוצצות נימי דם במוח ולשטפי דם מוחיים העלולים לגרום לנזקים בלתי‬
‫הפיכים‪ .‬אחד התסמינים הנפוצים לשימוש בקוקאין הוא דימום ריריות האף עקב‬
‫התפוצצות נימי הדם בהן‪ .‬רובנו וודאי מכירים את הסצנה מפורסמת מסרטו של‬
‫טרנטינו‪" ,‬ספרות זולה"‪ ,‬בה אומה תורמן מדממת מאפה (הזרקת האדרנלין‬
‫הדרמטית‪ ,‬כפי שהופיעעה בסרט‪ ,‬אינה מומלצת)‪ .‬קוקאין עלול לגרום גם‬
‫להתכווצויות בסרעפת‪ ,‬קשיי נשימה ואף הפסקת נשימה‪..‬‬
‫הגברת קצב הלב לרמות שהגוף אינו מורגל בהן גורם לאי‪-‬סדירות בפעולת הלב‪,‬‬
‫כאבים בחזה ואף להתקפי לב‪.‬‬
‫הקוקאין בריאות‬
‫הקוקאין גורם לחסימת כלי דם ריאתיים ופוגע משמעותית ביכולת הריאות לספק‬
‫את כמות החמצן הנדרשת לדם‪ .‬עישון והרחת קוקאין גורמים לגירוי כללי במערכת‬
‫הנשימה שיכול להביא לזיהומים חמורים ולדלקות ריאות חוזרות ונשנות‪ .‬לעיתים‬
‫נוצרת בצקת ריאות חמורה להשפעה המשפיעה גם על הלב‪ .‬בעיות נשימה קשות‬
‫הן מנת חלקם של משתמשים קבועים‪ .‬ניתן לראות כי רבים מהם "מושכים" באפם‬
‫באופן תדיר‪ ,‬כיוון שאפם נוזל באופן קבוע‪ .‬משיכות אלה גורמות לדימומים‬
‫ולשאיבת דם אל תוך הסינוסים והריאות‪ .‬משתמשים קבועים עלולים אף לאבד את‬
‫מחיצת אפם כתוצאה משימוש עקבי בסם‪.‬‬
‫מערכת החיסון‬
‫מערכת החיסון מונעת מחלות והינה האחראית הבלעדית על הלחימה הגורמים‬
‫המזהמים את גופינו‪ .‬הקוקאין מפעיל לחץ עצום על מערכת החיסון של המשתמש‪,‬‬
‫לחץ המונע את פעילותה הסדירה של המערכת ומחליש את עמידות הגוף‪ .‬דלקת‬
‫קרום המוח וכן מחלת הצהבת הינן מחלות נפוצות בקרב משתמשי הקוקאין‪.‬‬
‫נשים בהריון‬
‫נשים המשתמשות בקוקאין במהלך חודשי ההיריון לוקחות סיכון מוגבר להפלת‬
‫העובר‪ .‬תינוקות רבים שנולדו לנשים שהשתמשו בקוקאין בזמן ההיריון‪ ,‬נולדו עם‬
‫מומים שונים ורבים מהם נולדו לתוך תסמונת גמילה‪ .‬תינוקות אלה סובלים‬
‫מבעיות כליות וריאות לא מפותחות וגם אם ישרדו את ימיהם הראשונים‪ ,‬רבים‬
‫צפויים לפתח מחלות כרוניות בהמשך חייהם‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נזקים נוספים‬
‫קשה עד בלתי‪-‬אפשרי לדעת את טוהר החומר הנמכר ברחוב‪ .‬פעמים רבות הסם‬
‫מעורבב באחוז גבוה של חומרים אחרים היכולים להיות קטלניים בפני עצמם‪ ,‬כך‬
‫שמינונו של הסם הנקי במנה יכולה לנוע בטווח שבין ‪ 02%‬ל‪ 72%-‬כאשר בדיקת‬
‫מעבדה הינה האפשרות היחידה לוודאות‪.‬‬
‫חומר תערובת נפוץ לקוקאין הינו פארצטמול ( ‪ .)Paracetamol‬בעבר היה‬
‫חומר תערובת נוסף לקוקאין שהוא החומר בשימוש של רופאי שנים בעיקר בשם‬
‫בנזוקאין‪.‬‬
‫קראק‬
‫קראק הינו נגזרת מסוכנת וממכרת ביותר של הקוקאין המוכרת גם בשמות‬
‫"פריבייס"‪" ,‬בסט" ו"רוק"‪.‬‬
‫קראק מתקבל על ידי פעולה הנקראת‪ ,‬בשפת הרחוב‪" ,‬בישול"‪ .‬פעולת הבישול‪,‬‬
‫בה מחומם קוקאין חומצי עם תמיסה בסיסית (סודה לשתיה או אמוניה) הופכת את‬
‫הקוקאין החומצי לצורת הבסיס החופשי שלו‪ .‬את בסיסו החופשי של החומר‪,‬‬
‫המתגבש לגושים‪ ,‬ניתן לעשן מבלי לפגוע בתרכובתו הכימית‪ .‬ההשפעה המתקבלת‬
‫הינה חזקה אך קצרת טווח פי כמה‪ ,‬לעומת צריכתו בהסנפה‪ .‬הקראק גורם‬
‫לאופוריה קצרה וחזקה ומיד אחריה להשפעה ההפוכה‪ -‬דיכאון עמוק‪ ,‬עצבנות‬
‫והשתוקקות למנת סם נוספת‪ .‬אנשים שמשתמשים בו‪ ,‬לעיתים קרובות אינם‬
‫אוכלים ואינם ישנים כראוי‪ .‬הם יכולים לחוות עליה חדה בקצב פעימות הלב‪,‬‬
‫התכווצויות שרירים ועוויתות‪ .‬הסם יכול לגרום לאנשים להרגיש פרנויה‪ ,‬חשדנות‬
‫מוגזמת‪ ,‬תחושה קיצונית של אי‪-‬אמון‪ ,‬ערעור כושר השיפוט‪ ,‬כעס‪ ,‬עוינות וחרדה‪-‬‬
‫אפילו כשאינם מסוממים‪.‬‬
‫ללא קשר לכמות הסם או לתדירות שבה לוקחים אותו‪ ,‬מגדיל הקראק את הסיכוי‬
‫להתקף לב‪ ,‬לשבץ‪ ,‬לפרכוסים או לכשל נשימתי‪ .‬כל אחד מאלה עלול לגרום למוות‬
‫פתאומי‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עישון קראק גורם לשורה של סיכונים בריאותיים נוספים‪ .‬לעתים קרובות קראק‬
‫מעורבב עם חומרים אחרים שיוצרים אדים רעילים כששורפים אותם‪ .‬מכיוון שעשן‬
‫הקראק אינו משפיע לאורך זמן‪ ,‬המקטרות המשמשות לעישון קראק בדרך‪-‬כלל‬
‫מאוד קצרות‪ .‬זה גורם לעתים קרובות ל‪"-‬שפתי קראק"‪ ,‬שפתיים סדוקות ומלאות‬
‫כוויות‪ ,‬כתוצאה מהצמדה של מקטרת חמה מאוד לשפתיים‪.‬‬
‫המושג קראק מתייחס לצליל הביקוע "קראק" הנשמע כאשר מפרקים את הגושים‪.‬‬
‫סם זה הינו חומר נחות ומסוכן ביותר וכמעט ואינו נמצא בשימוש בישראל‪.‬‬
‫ריטלין‬
‫ריטלין הוא שמה המסחרי של תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז‪,‬‬
‫והיפראקטיביות‪ .‬התרופה דומה לאמפטמין‪ ,‬והחומר הפעיל בה הוא מתילפנידייט‬
‫(‪ .)0NO77H74C‬התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית וחיצונית נראית‬
‫השפעתה כמרגיעה‪ ,‬אך בעצם תרופה זו הינה מעוררת ברמה המוחית‪.‬‬
‫הריטלין הינה תרופה פופולארית ביותר‪ ,‬וככזו קלה הייתה דרכה לשימוש לרעה‬
‫כסם פסיכו אקטיבי לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫בעבר שימשה התרופה בעיקר כטיפול לילדים שאובחנו כהיפראקטיבים‪ ,‬אך כיום‬
‫היא נמצאת בשימוש נרחב כתרופה לילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬עם או בלי תסמינים של היפראקטיביות‪.‬‬
‫מנגנון הפעולה‬
‫הריטלין מעלה באופן משמעותי את רמות הדופמין באונה המצחית ( ‪frontal‬‬
‫‪ )lobe‬והרמה המוגבהת מאפשרת לאנשים עם הפרעות קשב שליטה עצמית‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬שיפור יכולות קשב ולעיתים אף משפרת את מצב רוחם למשך זמן‬
‫נטילת התרופה‪ .‬לעתים אנשים עם הפרעת קשב מסגלים לעצמם התנהגות‬
‫היפראקטיבית (פעלתנות‪-‬יתר) המעלה גם היא את רמות הדופמין במוח ועל ידי כך‬
‫מפחיתה את ההשפעות השליליות של ההפרעה‪ .‬כאשר אנשים אלו נוטלים ריטלין‪,‬‬
‫רמות הדופמין במוחם עולות ולכן הצורך שלהם להתנהג בפעלתנות‪-‬יתר יורד‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התרופה הוכחה כמועילה לכ‪ 15%-‬מהאנשים המאובחנים כסובלים מהפרעות‬
‫קשב‪ .‬משך השפעת התרופה הוא ארבע שעות‪ ,‬אך קיימות גם גרסאות בשחרור‬
‫מושהה שהשפעתן נמשכת זמן רב יותר (טבליות ‪ 5/72‬מ"ג להשפעה של ‪ 4‬שעות‬
‫או טבליות של ‪ 02‬מ"ג בשחרור מושהה לפעולה של ‪ 8‬שעות)‪.‬‬
‫מתילפנידייט‪ ,‬החומר הפעיל בריטלין‪ ,‬מוגדר בישראל כסם אסור עפ"י פקודת‬
‫הסמים המסוכנים‪ .‬מסיבה זו ישנם כללים נוקשים ביותר על אספקת המרשמים על‬
‫ידי הרופאים וכן על אספקת התרופה עצמה על ידי הרוקח (במעמד מסירת מרשם‬
‫בלבד)‪ .‬כל מכירה של התרופה בבית מרקחת מחויבת ברישום מדויק של מספר‬
‫הכדורים שנמכרו‪ ,‬פרטי הרוקח המוכר‪ ,‬פרטי הקונה‪ ,‬הרופא‪ ,‬המטופל ומספר‬
‫פרטים נוספים‪ .‬מידע זה נרשם בפנקס הסמים של בית המרקחת ומועבר לאחר מכן‬
‫למאגר מידע באגף הרוקחות של משרד הבריאות‪.‬‬
‫תופעות לוואי אפשריות בתקופת ההסתגלות הראשונית‬
‫ריטלין עלולה לגרום לחרדות‪ ,‬או להעלות את רמת חרדתיות קיימת אצל מטופלים‬
‫הנוטים מראש לחרדות‪ .‬כמו כן עלולה תרופת הריטלין לגרום להזיות ולשינוי‬
‫תודעתי בקרב אחוז מינורי באוכלוסיה‪ .‬לרוב אנשים עם יכולות סינסתזיה גבוהות‬
‫יחוו הזיות אלו באופן תדיר יותר מאחרים‪.‬‬
‫בין תופעות הלוואי הגופניות לנטילת ריטלין ניתן למצוא עלייה בקצב הלב‪,‬‬
‫בחילות‪ ,‬כאבי ראש וסחרחורות‪ ,‬אמנם אלו לרוב נעלמות או נחלשות לאחר תקופת‬
‫הסתגלות של כמה שבועות‪.‬‬
‫תופעות לוואי קבועות‬
‫הנוטלים ריטלין יפתחו קשיי שינה עקב ריכוז גבוה מדי‪ ,‬תחושות של אי שקט‬
‫ועצבנות‪ ,‬דכדוך העלול להמשך עד לכמה שעות בתום השפעתו של החומר הפעיל‬
‫וכן איבוד תאבון‪ .‬תופעות הלוואי אלו קרוב לוודאי כי יחזרו על עצמן בכל מקרה‬
‫של נטילת התרופה‪ ,‬גם בקרב משתמשים קבועים בה‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תופעות ארוכות טווח‬
‫תוצאות השימוש בריטלין בילדים נחקרות כבר למעלה מ‪ 42-‬שנה ועד כה לא‬
‫נמצאו הוכחות לקיומן של תופעות לוואי ארוכות טווח עקב השימוש בתרופה‪ .‬יש‬
‫לציין כי מחקרים מסוימים וראשוניים הדגימו שינוי בביטוי גנים מסוימים במוח‬
‫בשימוש כרוני בריטלין‪ ,‬בדומה למצב הנראה בשימוש בקוקאין ובסמים ממריצים‬
‫אחרים‪ ,‬אולם ההשלכות הקליניות הנובעות ממחקרים אלו אינן ברורות‪ .‬ישנו צורך‬
‫במחקרים נוספים לאישוש הטענה והתרופה עדיין נחשבת יעילה ובטוחה‪.‬‬
‫שימושים נוספים‬
‫לריטלין מספר שימושים נוספים‪ .‬הוא נצרך (בבליעה או על ידי ריסוק והסנפה)‬
‫למטרות הנאה כסם "מעורר"‪ ,‬בעיקר בקרב משתמשי קוקאין‪ ,‬ספידים ו‪MDMA-‬‬
‫(אקסטזי)‪ .‬בשל השפעותיו מדחיקות הרעב נעשה בו שימוש גם כ"תרופה‬
‫להרזיה"‪ .‬כמו כן ידוע על שימוש ללא מרשם בריטלין בקרב סטודנטים למטרות‬
‫של שיפור הריכוז בזמן הלמידה‪.‬‬
‫סמים מעוצבים‬
‫סמים "מעוצבים" הם סמים הנוצרים מתהליך "סינתוז"‪ ,‬דהיינו סינתזה של מספר‬
‫חומרים קיימים‪ .‬הקבוצה הידועה בשם 'סמים מעוצבים' כוללת סמים הבאים‬
‫ממקורות שונים כאשר חלקם תוצאה של פיתוח פרמקולוגי מקורי וחדשני במטרה‬
‫ברורה לאפשר חוויה פסיכואקטיבית לנוטל אותם‪ ,‬ובחלקם האחר הם חומרים‬
‫המצויים בשוק ואילו השפעתם הפסיכואקטיבית התגלתה במקרה‪ .‬המשותף לכל‬
‫הסמים הללו הוא שכולם מהווים תרכובות‪ ,‬שמטרתן לחקות השפעות‬
‫פסיכואקטיביות של סמים הנמצאים תחת פיקוח החוק‪ .‬או‪ ,‬כפי שפרופ' מאיר‬
‫טייכמן‪ 22‬מגדירם‪" :‬כל תרכובת כימית חדשה שתחקה את השפעתו של סם קיים‬
‫תתקבל בברכה ע"י משתמשים מאחר ואפשר להשתמש בה‪ ,‬ולו באופן זמני בלי‬
‫להסתכן בעבירה על החוק‪".‬‬
‫אקסטזי‬
‫האקסטזי הינו סם סינתטי מעורר שישמש בספר זה כ"טסט‪-‬קייס" לשאר הסמים‬
‫הסינתטיים המעוצבים‪ .‬מאחר וזה הסם הנפוץ ביותר ובעל ההשפעות ההרסניות‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫האקסטזי הינו סם מעוצב המוכר מזה שמונים שנים ברפואה המערבית‪ .‬מדובר‬
‫בסם מסונתז לחלוטין‪ ,‬ללא כל בסיס צמחי‪ ,‬בעל השפעות פסיכואקטיביות קשות‪.‬‬
‫שמו של הסם הוא שמה הכימי של התרכובת הוא )‪ -MDMA (3,4‬מתילן די‬
‫אוקסי מתאמפטמין) ו"אקסטזי" הינו שמו הנפוץ ברחוב‪.‬‬
‫חלק מהתוספות האפשריות לטבליות סם האקסטזי הן שמן ספארול‪ ,‬אספירין‬
‫וקפאין (שהם‪ ,‬כידוע‪ ,‬בין החומרים המותרים) וכן החומרים המסוכנים ‪ DXM‬ו‪-‬‬
‫‪ PMA‬המשתייכים למשפחת החומרים האסורים על פי חוק‪.‬‬
‫לראשונה יוצר האקסטזי ע"י חברת הכימיקלים הגרמנית "‪ "Merck‬כתוצר לוואי‬
‫בניסיונם למצוא חומר לעצירת דימום או‪ ,‬חומר לטיפול בדיכאון ‪ .‬ב‪ 7774 -‬רשמה‬
‫החברה פטנט על הכימיקל‪ ,‬אולם כשם שלא ציינה לאיזה צורך‪ ,‬לא נעשה בו שום‬
‫שימוש מסחרי‪.‬‬
‫במשך כ‪ 12-‬שנה היה ה‪ MDMA -‬כאבן שאין לה הופכין ונדמה היה כי נשכח‪,‬‬
‫זאת עד שנת ‪ 7751‬בה בדקה ממשלת ארה"ב אם ניתן לעשות בסם זה שימוש של‬
‫נשק כימי‪ ,‬על רקע המלחמה הקרה עם רוסיה‪ .‬למורת רוחה של ארצות הברית‪,‬‬
‫הראו ניסיונות על חיות מעבדה כי אין החומר רעיל דיו לשמש כנשק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7718‬התגלה ה‪ MDMA-‬מחדש על ידי קבוצת מדענים בקליפורניה‪,‬‬
‫שניסו לטפל בחולים פסיכיאטריים בעזרת החומר‪ .‬הניסוי צלח ובראשית שנות ה‪-‬‬
‫‪ ,82‬כאשר החומר עודנו חוקי למהדרין‪ ,‬נעשה בו שימוש לטיפול בנפגעי טראומה‪.‬‬
‫במהרה יצא ה‪ MDMA-‬את דלתות הקליניקות ולשוק החופשי‪ ,‬והורכב באופן‬
‫פיראטי ע"י כימאים במעבדות ביתיות בטקסס‪ .‬הוא נמכר בצורת טבליות קטנות‬
‫בברים אופנתיים ובשנת ‪ 7784‬כבר חדר האקסטזי לקולג'ים בארה"ב‪.‬‬
‫ה‪( DEA-‬הרשות הפדראלית למאבק בסמים) שהייתה אז עסוקה במלחמתה‬
‫בקראק‪ ,‬הופתעה מהתפשטותו הרחבה של הכדור החדש‪ .‬עד מהרה התעשתה‬
‫הרשות וכבר ביולי ‪ 7785‬הוכרז האקסטזי כלא חוקי על פי הקטגוריה המחמירה‬
‫ביותר‪ .‬נאסר כל שימוש‪ ,‬ייצור‪ ,‬סחר ואף ניסוי בסם זה ללא פיקוח‪ .‬מארה"ב‬
‫התפשט האקסטזי לבריטניה ומשם לאירופה‪ ,‬לישראל‪ ,‬לאוסטרליה ולהודו‪.‬‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫משטרת ישראל נתקלה בסם לראשונה ב‪ 7788 -‬ופנתה ישירות למשרד הבריאות‬
‫ולרשות למלחמה בסמים‪ .‬במאי ‪ ,7777‬לאחר בחינה של מידע שנאסף בעולם‬
‫בהסתמך על ההחלטה בארה"ב‪ ,‬הוכנס הסם לפקודת הסמים המסוכנים גם‬
‫בישראל‪.‬‬
‫האקסטזי זכה לתהודה רבה באינטרנט‪ ,‬ניתן בקלות למצוא אתרים המפרטים‬
‫חוויות אותן מומלץ לחוות תחת השפעת הסם‪ ,‬או אתרים המספקים הוראות להכנת‬
‫החומר בתנאים ביתיים‪.‬‬
‫השפעת הסם‬
‫אקסטזי משפיע על המוליך העצבי סרטונין המשוחרר על ידי תאי העצב במוח‬
‫ונושא מידע בין עצבי‪ ,‬הסרטונין הוא מוקד השפעתו המרכזי של סם ה‪.MDMA-‬‬
‫הסרטונין שולט על מצבי הרוח‪ ,‬הכאב‪ ,‬השינה‪ ,‬התיאבון והרגשות‪ .‬כמו כן‬
‫לסרטונין השפעה רבה על חיוניותו ומצב רוחו הכללי של האדם‪.‬‬
‫האקסטזי ממריץ את שחרור הסרוטונין‪ .‬תחושת "האקסטזי הנגאובר"‪ ,‬המתרחשת‬
‫לאחר התפוגגות הסם ממערכות המוח‪ ,‬המתבטאת בעייפות מוגברת‪ ,‬עצבנות‪,‬‬
‫וערפול מחשבתי‪ ,‬מתרחשת בעקבות הירידה החדה בכמות הסרטונין‪ .‬כיוון‬
‫שהסרטונין חולק תהליכים חיוניים רבים הן בגופנו הן בנפשנו‪ ,‬ביניהם אכילה‪,‬‬
‫שתייה‪ ,‬זיכרון חרדה ודיכאון‪ ,‬ניכר כי נזקי הצורכים אותו קשים ביותר‪.‬‬
‫בשנות השמונים החלו מדענים רבים במחקרים על אקסטזי‪ .‬מחקרים אלו הראו‬
‫שאקסטזי גורם לפגיעה ניכרת בשלוחות העצבים (‪ )neuronal fibers‬של‬
‫תאים המייצרים את הנוירוטרנסמיטר סרוטונין‪ .‬תחילה נערכו ניסויים במעבדות‬
‫בחיות קטנות (חולדות ועכברים) והיה ספק אם תהיינה התוצאות ישימות בבני‬
‫אדם‪ .‬ניסויים מאוחרים יותר בקופים הוכיחו נזקים בשלוחות העצבים והצביעו על‬
‫פגיעה בלתי הפיכה בגוף התא‪ .‬החוקרים סימן טוב וטאובר ממכון ויצמן‪ ,‬עשו‬
‫שימוש בתאים סרוטונרגיים במטרה לבחון את המערכות הביוכימיות‬
‫והמולקולאריות המשתתפות בתמותת תאים בעקבות השימוש בסם האקסטזי‪.‬‬
‫‪010‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סימן‪-‬טוב וטאובר מצאו כי האקסטזי גורם לאפופטוזיס‪ -‬תמותה מתוכננת של‬
‫התאים המאופיינת בשינוי במחזור החיים של התאים (‪ )Cell cycle‬ובשחרור‬
‫האנזים הציטופלסמתי "דדק" אל מחוץ לתאים‪.‬‬
‫בקבוצה נוספת של ניסויים השתמשו החוקרים בתרביות תאי עצב שהוכנו ממוח‬
‫עכברים מוטנטיים החסרים את הגן סרטונין טרנספורטר‪ .‬התברר שבחיות אלו‬
‫הסרוטונין אמנם נקלט‪ ,‬אך במידה פחותה ועל ידי טרנספורטרים אחרים‪.‬‬
‫עוד חיפשו סימן טוב וטאובר‪ ,‬אילו מערכות משתתפות בהעברת תגובת האקסטזי‬
‫אל תוך התאים ובהפעלת גנים שונים‪ .‬התברר כי האקסטזי מגביר מערכות‬
‫מסוימות במח ולממצא זה עשויה להיות חשיבות בעתיד אם יעשה מאמץ לשכלל‬
‫את פעולת הסם ואת השפעתו על המח ע"י שינוי מולקולארי של הסם‪.‬‬
‫ממצאי המחקרים הם כי חשיפה ממושכת של תא לאקסטזי תביא לתוצאה סופית‬
‫של מוות מתוכנת כמו בכרוניקה ידועה מראש (‪.)Programmed cell death‬‬
‫עוד הוכיח המחקר שהסם גורם לשינויים בביטוי גנים מסוימים‪ ,‬ואם יתברר בעתיד‬
‫ששינוי בביטוי גן מסוים הכרחי לפעילותו הרעלנית של הסם‪ ,‬מן הראוי יהיה‬
‫לבדוק אם חסימת אותו גן תמנע תמותת תאים‪ ,‬או לפחות תעכב אותה‪.‬‬
‫החוקרים אינם יודעים אילו מן השינויים המולקולאריים הנובעים מטיפול‬
‫באקסטזי קשורים לפעילותו הרעלנית ואילו קשורים להשפעות הפסיכו‪-‬‬
‫התנהגותיות של הסם‪ .‬ברור גם שהממצאים שהתגלו בד בבד עם השימוש‬
‫בתרביות תאים אינם בהכרח זהים לתהליכים המורכבים יותר המתרחשים בחיות‬
‫(‪ )in vivo‬או בבני אדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ע"פ החוקרים‪ ,‬יש להניח שאפיון גנים‬
‫ומסלולים ביו כימיים חדשים המוגברים בעקבות שימוש באקסטזי והוכחת‬
‫פעילותם בחיות מעבדה יסללו את הדרך להבנה מעמיקה יותר של אופן פעולת‬
‫הסם ולפתוח אמצעים מתקדמים להפחתת השימוש בו‪.‬‬
‫יוצא אפוא שהמדע טרם הבין לגמרי את השפעות האקסטזי אבל הידע שהצטבר‬
‫עד כה מוביל למסקנה שמדובר בחומר פסיכואקטיבי קשה מאוד‪ .‬במאה העשרים‬
‫ואחת עם ההתפתחות המבוטאת בין היתר בפרויקט הגנום האנושי‪ ,‬יש לקוות‬
‫שיבודד הגן הספציפי‪.‬‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פוסט מורטום‬
‫נתיחות שלאחר המוות במשתמשים כבדים וכן במיתות עקב צריכת יתר של‬
‫אקסטזי‪ ,‬מעלות ממצאים חד משמעיים בנוגע לגורלם של תאי העצב במוח‬
‫האחראיים על ייצור הסרוטונין‪ -‬מרביתם לא ישרדו שימוש ממושך באקסטזי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין לא הוכח שלאובדן התאים יש אפקט שלילי על בריאות המוח‪.‬‬
‫ממצאים חדשים הועלו בעקבות נתיחת גופתו של צעיר קנדי (‪ )06‬שצרך אקסטזי‬
‫באופן קבוע ומת ממנת יתר של סמים שונים‪ .‬הצעיר צרך אקסטזי פעם בחודש מאז‬
‫היה בן ‪ 71‬ואילו בשנים האחרונות לחייו צרך את הסם על בסיס כמעט יומי כאשר‬
‫בסופי שבוע הגיעה צריכתו לכדי ‪ 6-8‬כדורים ביום‪ .‬רמת הסרוטונין במוחו של‬
‫אותו צעיר הראתה שיעור הנמוך ב‪ 52-82% -‬מרמת הסרוטונין במוחם של‬
‫פציינטים אחרים‪.‬‬
‫ד"ר סטיפן קיש‪ ,‬מהמרכז להתמכרויות ובריאות נפשית בטורונטו‪ ,‬קבע כי אמנם‬
‫קשה לקבוע מסקנות ממקרה יחיד‪ ,‬אולם הממצאים הם משמעותיים‪" :‬זהו המחקר‬
‫הראשון המראה כיצד הסם הזה מחסל את רמת הסארטונין"‬
‫‪23‬‬
‫עם זאת אין החוקרים יכולים לקבוע באופן וודאי את סדר האירועים‪ -‬האם רמת‬
‫הסרוטונין הנמוכה נגרמת עקב צריכת אקסטזי‪ ,‬או שמא אלו בעלי רמת הסרוטונין‬
‫הנמוכה הינם צרכניו הראשוניים של הסם? מחקרים שנעשו על חיות מעבדה‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מראים כי האפשרות הראשונה היא הנכונה‪.‬‬
‫"אנחנו פשוט לא יודעים מה ההשפעה של שימוש ארוך טווח באקסטזי על איבוד‬
‫תאי העצב‪ .‬יתכן שההשפעה היא שולית‪ ,‬אמר ד"ר פיליפ רבסון‪ ,‬חוקר בכיר‬
‫במחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬
‫בספרות הרפואית דווחו ‪ 81‬מקרי מוות בעקבות שימוש באקסטזי אך בעצם‬
‫השכיחות האמיתית גבוהה הרבה יותר שכן לא כל רופא הנתקל במיתה מסוג זה‬
‫מפרסם דוח רפואי בנידון‪ .‬בין השנים ‪ 7775-1‬היו ‪ 70‬מקרי מוות מאקסטזי כאשר‬
‫רק שישה מהם מצאו דרכם לספרות‪ .‬בשנת ‪ 0227‬קרו ‪ 71‬מקרי מוות רלוונטיים‬
‫באונטריו שבקנדה ואף אחד מהם לא מצא דרכו לספרות‪ .‬ישראל אינה שונה‬
‫ממדינות אלו ועל כן לא ניתן להסיק על מימדיה האמיתיים של התופעה‪.‬‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫באוקטובר ‪ 0227‬נודע בישראל מותה של נטע פרנקל‪ ,‬בת ‪ ,00‬כתוצאה מנטילת‬
‫שלושה כדורי אקסטזי במסיבה המונית בחוף ניצנים‪ .25‬אותו לילה הייתה הפעם‬
‫הראשונה בחייה בה נטלה נטע כדור אחד של אקסטזי‪ ,‬ולא חשה כל השפעה‪ .‬תוך‬
‫זמן קצר לקחה נטע שני כדורים נוספים‪ ,‬החלה להרגיש חום רב (השפעה ידועה)‬
‫ונכנסה למי הים על מנת לקרר את עצמה‪ .‬שם התמוטטה והובהלה לבית החולים‬
‫ברזילי אליו הגיעה במצב של מוות מוחי‪ .‬האבחנה הראשונית בחדר המיון הייתה‬
‫של הרעלת מים שכן תחושת הצמא שגורם הנגרמת בעקבות השימוש באקסטזי‬
‫מטעה וגורמת למשתמשים רבים לשתות מים בכמויות מסוכנות‪.‬‬
‫תוספים וחומרים מסוכנים‬
‫רוב הסמים הנצרכים כסמים (למטרות הנאה) ונרכשים כסמים (בפינות‬
‫רחוב)‪ -‬מקורם אינו ידוע‪ .‬כל מעבדה פיראטית לייצור כל סוג סם שהוא‪,‬‬
‫"מנפחת" את המוצר הסופי על ידי תוספים כאלו ואחרים‪ .‬כבר כתבנו כי‬
‫מנת קוקאין‪ ,‬למשל‪ ,‬יכולה להכיל ‪ 5%‬חומר פעיל‪ ,‬אז מה אם כך נמצא‬
‫בשאר ‪ ?09%‬החומרים בהם משתמשים למילוי הטבליות או הנוזלים‬
‫הפסיכואקטיביים המגיעים בסופו של דבר לצרכן הקצה‪ ,‬הינם רעלנים‬
‫מסוכנים ביותר‪.‬‬
‫‪DXM‬‬
‫ה‪ ,DXM-‬או בשמו המלא‪ ,Dextromethorphan -‬הינו החומר הפעיל‬
‫בתרופות מרשם נוגדות שיעול רבות‪ .‬כמו כן נעשה שימוש בחומר הפעיל במשככי‬
‫כאבים ובתרופות פסיכולוגיות‪ .‬בצורתו גולמית החומר הוא אבקה לבנה‪ ,‬ובשנים‬
‫הראשונות לשימוש הרפואי בו‪ -‬שווק כטבליות‪ .‬עם הזמן ולאחר הבנת השימוש‬
‫הפוטנציאלי לרעה‪ ,‬הוסבו הטבליות לסירופ במינון נמוך בהרבה‪.‬‬
‫ה‪ DXM-‬הינו נגזרת של מורפין ופעמים רבות נמצא כתוסף בכדורי האקסטזי‪.‬‬
‫מלבד השפעתו כמדכא שיעול‪ ,‬יגרום מינון גבוה של ה‪ DXM-‬להזיות‪ .‬כיוון‬
‫שמדובר בחומר המונע הזעה‪ ,‬עלולה להיגרם מכת חום‪.‬‬
‫‪014‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כמו בסמים הזיוניים אחרים‪ ,‬גם אפקט ה‪ DXM-‬הינו סובייקטיבי ותלוי רבות‬
‫ממצבו הנפשי של המשתמש‪ .‬ההשפעות מתחילות מתחושת אופוריה והזיות‬
‫ועלולות לגרום ניתוק מהמציאות‪ .‬שימוש מוגבר בחומר יביא לנזק מוחי וליקוי‬
‫הכרתי‪.‬‬
‫‪PMA‬‬
‫שמו הכימי של החומר הוא מטאוקסיאמפטמין‪ 4‬שהינו נגזרת של אמפטמין‪ .‬הסם‬
‫ידוע בשמות רבים ומגוונים‪ ,‬ביניהם "מוות"‪" ,‬ד"ר מוות"‪" ,‬אבקת תרנגולות"‬
‫ו"תרנגולת צהובה"‪.‬‬
‫למרות שמדובר בנגזרת סרטוגנית של האמפטמין‪ ,‬אין השפעתם זהה‪ .‬סם זה אינו‬
‫ממריץ ואינו מביא לתחושת אופוריה אלא פועל בדומה לנוגדי דיכאון עם מעט‬
‫השפעות הזיוניות ופעמים רבות נמצא החומר בטבליות אקסטזי‪.‬‬
‫השפעתו של ה‪ PMA-‬חזקה יותר מאקסטזי והוא גורם להזיות ולהתחממות הגוף‬
‫במידה רבה יותר מהאקסטזי הנקי‪ 26‬ומכאן גם גורם הסכנה שבו‪ ,‬שכן במקרים‬
‫קיצוניים יכולה התחממות הגוף להביא למוות‪.‬‬
‫מעבר להשפעתו הנעימה של החומר הוא גורם לשינויים בתודעה‪ ,‬מרחיב את‬
‫האישונים ומביא לתזוזות לא רצוניות של העין‪.‬‬
‫‪4MTA‬‬
‫סם סינטתי זה הוא נגזרת נוספת של אמפטמין‬
‫‪27‬‬
‫הידוע גם בשמות נוספים‬
‫”‪“MK‬ו‪. ”S-5” -‬‬
‫חומר זה משווק בטבליות כאשר השפעתו חזקה יותר מאקסטזי ולכן משמש‬
‫פעמים רבות כתוסף לסם זה‪ ,‬משך השפעת הסם גם היא ארוכה ממשך השפעת‬
‫האקסטזי ואורכת מעל ל‪ 70-‬שעות‪.‬‬
‫חווית השימוש יכולה להתבטא בשלווה ורוגע‪ ,‬אולם ישנן תופעות לואי של‬
‫בחילות‪ ,‬גלגולי עיניים‪ ,‬צמא‪ ,‬רעידות בגוף‪ ,‬אובדן זכרון‪ ,‬שיבוש הורמון ההשתנה‪,‬‬
‫עלפון ואף התקפי לב‪.‬‬
‫‪( GHB‬המכונה בטעות ‪)GBL‬‬
‫כינויו הכימי של סם ה‪ GHB-‬הוא ‪Gamma hydroxybutyrate‬‬
‫‪015‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ובזכות התקשורת‪ ,‬נפוץ הסם בעיקר תחת השם המפוקפק "סם האונס"‪ .‬רבים‬
‫נוטים לבלבל בין ה‪ GBH-‬ל‪ ,GBL-‬אך בעצם ה‪ GBL-‬הינו מן המרכיבים ב‪-‬‬
‫‪.GHB‬‬
‫גם הכינוי "סם האונס" אינו בהכרח כינוי מדוייק שכן השפעת ה‪ GHB-‬דומה‬
‫להרבה סמים אחרים ולאו דווקא מעוררת מינית‪ ,‬אך מינון מספק ינטרל את‬
‫המשתמש לרמה בה כפייה מינית תהה משימה פשוטה ביותר‪.‬‬
‫ה‪ GHB-‬הינו חומר מרדים המדכא את מערכת העצבים המרכזית וידוע בשמות‬
‫רבים‪ ,‬ביניהם ”‪" ,“G‬נוזל ‪ "X‬ו"פנטזיה"‪ .‬החומר מגיע בצורת טבליות או נוזל‬
‫לשימוש בשאיפה ולא בשתיה‪.‬‬
‫ברפואה משמש ה‪ GHB-‬כחומר עבור הסובלים מבעיות שינה וכן בעזרה בגמילה‬
‫מאלכוהול‪.‬‬
‫במסגרת שימוש לרעה משמש החומר לצורך דיכוי תיאבון וכתחליף לסטרואידים‬
‫אנאבוליים לבניית שרירים‪.‬‬
‫השפעת הסם יכולה להתבטא בשלווה וברוגע אולם ישנן תופעות לוואי רבות‪,‬‬
‫ביניהן בחילה‪ ,‬שינה מרובה‪ ,‬צמא‪ ,‬רעידות‪ ,‬אובדן זיכרון‪ ,‬שיבוש הורמון ההשתנה‪,‬‬
‫התקפי לב ואף מוות במקרים קיצוניים‪.‬‬
‫בביקורי באי קופנגן שבתאילנד בשנת ‪ ,0227‬נתקלתי בשימוש לרעה בסם דומה‪.‬‬
‫אני ושותפתי לטיול‪ ,‬עו"ד דנה בר‪-‬יקר (אז רק סיימה לימודיה בפקולטה למשפטים‬
‫באונ' ת"א) סעדנו יחד עם תרמילאית מקסימה‪ ,‬רופאה צעירה ונאה מדרום‪-‬‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫קשה היה להתעלם מחביבות היתר בה התייחס אליה המלצר המקומי‪ .‬היא הזמינה‬
‫פסטה וקיבלה את המנה לפני כולם‪ ,‬המלצר חייך אליה ברוחב לב ושאל אם המנה‬
‫ערבה לחיכה‪ .‬בתום הסעודה הלכנו לחוף הים‪ ,‬שם נערכה מסיבת ה"פול מון"‬
‫(‪ )Full Moon‬המסורתית‪.‬‬
‫‪016‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫רקדנו ונהנינו מהמסיבה כאשר התיירת פתחה בריצת אמוק לכיוון הים בעודה‬
‫מצחקקת ומתפשטת מבגדיה‪ .‬בזווית עיני צדתי את המלצר המקומי ניגש אליה‬
‫ומתחיל לנשק אותה ומיד חשדתי כי "תיבל" את המנה שלה‪ .‬חילצתי אותה מידי‬
‫המקומי הלהוט והובלתי אותה לבונגאלו בו היא נחה ולאחר כמה שעות של‬
‫התנהגות מוזרה וחסרת גבולות‪ ,‬חזרה לעצמה התיירת‪ .‬כרופאה‪ ,‬היא הבינה מיד‬
‫שהייתה תחת השפעה של חומר פסיכואקטיבי‪ .‬בבירור מאוחר יותר עם המקומיים‬
‫נודע לנו שישנה פטריה הגורמת לחוסר עכבות מיניות ושהשימוש בה רחב באיזור‪.‬‬
‫לצערי לא יכולתי לקחת דגימה מהחומר אך נהיר כי מדובר בזן טבעי של חומר‬
‫הדומה ל"סם האונס" בו עסקינן‪.‬‬
‫עו"ד ששי גז ניהל לאחרונה תיק מעניין‪ .‬מרשו‪ ,‬חיים פנחס‪ ,‬נעצר בחדרו במלון‬
‫שרתון ת"א‪ ,‬כאשר ברשותו ‪ 71‬בקבוקונים בהם חומר שקוף נוזלי הנחשד כסם‬
‫מסוג ‪ .GHB‬כשבוע לאחר מעצר החשוד נשלח החומר לזיהוי במעבדה‪ ,‬לצורך‬
‫בירור טיבו‪ .‬תוצאות בדיקת המעבדה הראו כי אין מדובר בסם ה‪ GHB-‬אם כי‬
‫בחומר אחר‪ ,‬בשם ‪ .GBL‬עו"ד ששי גז ניסה לשכנע את ביהמ"ש‪ ,‬שאין דין "סם‬
‫האונס" כדין הסם שנתפס אצל מרשו‪.‬‬
‫‪GBL‬‬
‫‪ GBL‬הינו חומר נפוץ הנמצא בתעשיית ההדברה‪ ,‬קוטלי המזיקים‪ ,‬וכן בתעשיית‬
‫הצבע כמתאם רמת חומציות בעת צביעתם של חומרים דוגמת צמר וסיבים‬
‫פולימריים‪ .‬כמו כן משמש ‪ GBL‬כמתווך בייצור של ויטמינים ורקיחת תרופות‪.‬‬
‫עוד נמצא ה‪ GBL-‬בחומרי ניקוי שונים המיועדים בעיקר להסרת כתובות גרפיטי‬
‫ודיו על ידי לאיכול פני שטח מתכתיים ופלסטיים‪ .‬החומר מצוי בלקה לציפורניים‬
‫ובחומרי ציפוי שונים המבוססים על תרכובות אורגניות וכימיות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬התייחסות ל‪ GBL-‬כסם מסוכן אינה מעוגנת בחוק‪.‬‬
‫קטמין‬
‫הקטמין הוא סם הרדמה סינטטי הנמצא בשימוש בעיקר במרפאות וטרינריות שם‬
‫מאלחשים בעזרתו יונקים רבים‪ ,‬החל החתולים וכלבים וכלה בסוסים וחמורים‪,‬‬
‫תלוי מינון‪ .‬משום מה אין הסם משפיע על משפחת הפריים‪.‬‬
‫‪017‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לראשונה סונתז הקטמין במעבדות יצרנית התרופות ‪ Parke-Davis‬בשנת ‪7750‬‬
‫בניסיון למצוא סם הרדמה חילופי לפאנציקלידין (בעצם ה‪ PCP -‬עליו ידובר‬
‫בהמשך)‪ .‬במהלך מלחמת וויטנאם נוסה הסם על חיילים אמריקנים אך לרוב נמנעו‬
‫צוותי הרפואה מלהשתמש בו מכיוון שגרם לחוויות חוץ‪-‬גופיות לא נעימות בקרב‬
‫המטופלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אותן חוויות חוץ‪-‬גופיות הן אלו האחראיות לשימוש בחומר‬
‫כסם פסיכדלי ומעורר הזיות‪.‬‬
‫הקטמין פועל כחוסם קולטנים המעוררים גלוטמט ואספריט ומייצרים אנרגיה‪,‬‬
‫מכאן השימוש בו כסם הרדמה‪ .‬עד היום נמצא הקטמין בשימוש רפואי לצורכי‬
‫הרדמה כאשר לא ידועה ההיסטוריה הרפואית של המטופל (כפי שקורה רבות‬
‫בתאונות דרכים) כיוון שהסם מדכא נשימה הרבה פחות מסמי הרדמה אחרים‪.‬‬
‫במינונים נמוכים‪ ,‬אלו המשמשים להרדמה ואלחוש‪ ,‬תופעות הלוואי‬
‫הפסיכיאטריות פחותות אך עדיין יש צטרך לשלב את הקטמין עם חומרים אופי‬
‫אטיים לביטול כוללני של ההזיות‪ .‬כיום חוקרים את תועלות הקטמין בטיפול בכאב‬
‫עבור אלכוהוליסטים ומכורי הרואין‪.‬‬
‫כסם‪ ,‬ידוע הקטמין בשמות רבים ביניהם ‪Kit Kat ,Vitamin K ,Special K‬‬
‫ורבים נוספים‪.‬‬
‫אפקט השימוש בקטמין דומה ליתר סמי ההרדמה הדיסוציאטיביים‪ -‬התופעות‬
‫ההזיוניות נגזרות מירידת כמויות הגירוי החושי הנובעת מהמינון‪ .‬המשתמש‬
‫מתנתק מתחושת ה"עצמי" (מצב הנקרא ‪ )K-Hole‬וכמו כן מתחושת המציאות‪.‬‬
‫במינונים גבוהים ניתן להגיע למצב של חוסר מודעת מוחלט לגבי זהותו‬
‫האינדיווידואלית של המשתמש ואיבוד תפיסת המציאות‪.‬‬
‫ההזיות מוארות כעמוקות וקשות לתיאור ומלוות לעיתים בזעם ובתחושה מופרזת‬
‫של חוסן פיזי‪ .‬חלק מהמשתמשים ישכחו את חווית השימוש‪ ,‬כשם ששוכחים‬
‫חלום‪ ,‬ההתעוררות עם זאת‪ ,‬הינה איטית והדרגתית‪ .‬ההשפעות ההזיוניות נגמרות‬
‫לרוב בתוך שעה אך הפגיעה בחשיבה שקולה וכן בקואורדינציה ימשכו עד ‪04‬‬
‫שעות‪ .‬לרוב לא יוכל המשתמש לזוז וישכב סטטי למשך כל תקופת ההשפעה‪.‬‬
‫החוויה יכולה להתבטא בשלווה ורוגע‪ ,‬אולם ישנן תופעות לוואי רבות‪ ,‬ביניהן‬
‫התקפים אפילפטיים העלולים במקרים קיצוניים להביא למוות‪.‬‬
‫‪018‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪Pcp‬‬
‫לסם ה‪ PCP-‬מכנים משותפים רבים עם סם הקטמין שכן היה זה עוד ניסיון מבית‬
‫‪ Parke-Davis‬ליצור מאלחש ומרדים דיססוצאטיבי שאינו נרקוטי‪ .‬בשנת ‪7751‬‬
‫נוסה הסם ךראשונה על ‪ 64‬בני אדם בדטרויט‪ ,‬שם נתגלו לראשונה תופעות לוואי‬
‫מדאיגות ביניהן מאניה‪ ,‬הזיות ואי התמצאות‪ 6 .‬שנים לאחר מכן רושמת החברה‬
‫פטנט על החומר תחת השם ‪( Sernyl‬מ‪ -serenity-‬רוגע) ובשנת ‪ ,7765‬שנתיים‬
‫בלבד לאחר רישום הפטנט מופסק השימוש הרפואי בבני אדם עקב תופעות‬
‫הלוואי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7761‬מתחיל החומר להופיע כסם וזוכה בשמות רבים כאשר הנפוץ שבהם‬
‫הוא "אבק מלאכים" (‪ .)Angel Dust‬בסן‪-‬פרנסיסקו זכה החומר לכינוי ‪,PCP‬‬
‫ראשי תיבות של ‪.PeaCe Pills‬‬
‫ה‪ PCP-‬משווק כאבקה‪ ,‬גלולה‪ ,‬כמוסה או נוזל‪ .‬ניתן לצרוך אותו בבליעה‪,‬‬
‫בשאיפה‪ ,‬בעישון או בהזרקה‪ .‬מרבית המשתמשים מעשנים את החומר כשהוא‬
‫מוספג בסיגריות טבק או בג'וינטים (סיגריות מגולגלות) המכילים מריחואנה‪.‬‬
‫החומר נספג ברקמות השומניות בגוף (בדומה ל‪ ) THC -‬ובמוח ולכן הוא‬
‫משתחרר לאט לזרם הדם ונשאר בגוף זמן ממושך (בדומה לחשיש ומריחואנה) –‬
‫עד כמה שבועות ואף לתקופות ממושכות יותר‪.‬‬
‫החומר דומה בהרכבו הכימי לקטמין אך השפעתו על מערכת העצבים המרכזית‬
‫היא אינטנסיבית פי עשר והרבה יותר מקיפה‪ ,‬החומר גורם להתנתקות האדם‬
‫מהסביבה וגם מעצמו‪.‬‬
‫‪019‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עד היום לא ברור לחלוטין מנגנון ההשפעה של החומר אך ידוע שהוא משפיע על‬
‫מרבית הנוירוטרנסמיטרים במערכת העצבים המרכזית‪ :‬דופמין‪ ,‬סרוטונין‪,‬‬
‫גלוטמט‪ ,‬נוראפינפרין ואופיואידים‪ .‬נגרמת רמה גבוהה של עירור הכוללת הגברת‬
‫קצב הלב ולחץ הדם‪ .‬פעולת העירור מתבטאת גם במצב רוח זעפני (עד כדי‬
‫אלימות)‪ ,‬הגברת החרדה ותחושת הפאניקה‪ .‬במקביל נוצרים נוקשות בשרירים‪,‬‬
‫הרחבת האישונים‪ ,‬חוסר התמצאות‪ ,‬בלבול ושיכחון‪.‬‬
‫מורגשת עלייה במצב הרוח‪ ,‬התנתקות‪ ,‬הזיות‪ ,‬ופסיכוזה (במינונים גבוהים של‬
‫שימוש)‪ .‬רמות גבוהות של דופמין מעורבות גם במצבי סכיזופרניה‪ ,‬בעוויתות‬
‫ופרכוסים ובפגיעה בקואורדינציה ובתנועתיות‪.‬‬
‫חסימת הנוירוטרסמיטר ‪ GABA‬על ידי ה‪ PCP -‬גורמת לאי תחושה של כאב‪ .‬גם‬
‫אלכוהול ובנזודיאזפינים פועלים באופן דומה ולכן מסוכן ביותר לצרוך ‪PCP‬‬
‫ביחד עם אלכוהול או חומרים מעכבי פעולה אחרים של מערכת העצבים המרכזית‬
‫(דפרזנטים) כאשר הסכנה בערבוב הינה סכנת מוות‪.‬‬
‫ה‪ PCP -‬מעלה את רמת האנדורפינים במוח (אופיאטים טבעיים)‪ ,‬ולכן גורם‬
‫להנאה ולטשטוש של כאב – גם בכך כרוכה סכנה למנת יתר עקב שימוש במינונים‬
‫גבוהים או בשילובי חומרים בעלי השפעה דומה‪.‬‬
‫בשימוש ממושך ב‪ PCP -‬נרשמה ירידה בזרימת הדם למוח הקדמי וכן בהולכת‬
‫הדופמין במוח הקדמי‪ ,‬תמונה שנצפתה גם במצבי סכיזופרניה‪ .‬מכיוון שניסויים‬
‫בבני אדם נאסרו לפני כמה עשורים לא מצוי ידע מספיק מדויק לגבי השפעות‬
‫ארוכות טווח של החומר‪ .‬מתוך ניסויים בבעלי חיים ומתיאורים של משתמשים‬
‫בנסיבות של בילוי נרשמו פגיעות בתפקודים קוגניטיביים‪ ,‬בזיכרון‪ ,‬בחשיבה‪,‬‬
‫בריכוז ובכושר הלמידה‪ .‬פגיעות בתפקודים קוגניטיביים עשויות להימשך חודשים‬
‫רבים ואף להישאר תמיד‪.‬‬
‫‪001‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דווחו פלשבקים‪ ,‬חרדה מתמשכת‪ ,‬דיכאון קשה‪ ,‬תלות והתמכרות‪ ,‬תחושה של‬
‫חוסר התמצאות ושיגעון‪ ,‬וכן חוסר יכולת להתמודד עם החיים ועם לחצים‬
‫נורמאליים‪ .‬בהשוואה לסמי הזיה אחרים נרשמו בשימוש ב‪ PCP-‬כמות גבוהה פי‬
‫חמש של "מסעות רעים" (‪ .)Bad trips‬באינטרנט מדווחות חוויות קשות‬
‫וממושכות מאד של משתמשים בחומר‪ ,‬ובהם דיווחים על משתמשים שלא חזרו‬
‫למצב הנפשי הנורמאלי שלהם‪ .‬המשתמשים מדווחים כי זהו הסם בעל ההשפעה‬
‫החזקה והקשה ביותר ואפילו הם אינם ממליצים לחבריהם לצרוך אותו‪.‬‬
‫בעיתונות האמריקנית דווח על מקרה של סוכנת סמויה שצרכה ‪ PCP‬בשתייה‬
‫(מישהו ערבב לה את החומר במשקה משום שחשש שהיא סוכנת) והתברר‬
‫שהחומר מעולם לא עזב את גופה‪ :‬לאחר כמה שנים היא ילדה שני ילדים ונמצאו‬
‫כמויות זעירות של ‪ PCP‬במערכות גופם‪ .‬כמו כן היא חוותה התקפי פלשבק‪,‬‬
‫פאניקה‪ ,‬צווחות ופאראנויה‪ .‬בגיל חמש חווה בנה הבכור את הפלשבק הראשון‬
‫שלו שהתבטא בחרדה‪ ,‬בתוקפנות ובכאבי ראש‪ ,‬ובאותה שנה קרה הדבר גם לבנה‬
‫השני בן השלוש (‪.)PCP Pharmacology‬‬
‫סמי פיצוציות‬
‫החנויות הקטנות שפעם קראנו להם קיוסקים וכל שיכולנו לקנות בהם היו דברי‬
‫מתיקה ושאר מוצרים תמימים‪ ,‬עברו הסבה מקצועית‪ .‬שמם החדש הוא 'פיצוציות'‪,‬‬
‫ועל אף שעדיין ניתן לרכוש בהם חטיפי שוקולד וקולה‪ ,‬קשה כיום להגדיר את‬
‫מרכולתם כתמימה‪.‬‬
‫פיצוציות אלו‪ ,‬הנמצאות בפינת כל רחוב ורחוב ובכל עיר ועיר‪ ,‬מוכרות תחליפי‬
‫סמים 'חוקיים' כאשר לחלקם השפעות פסיכואקטיביות הדומות להשפעתם של‬
‫סמים בלתי חוקיים‪ ,‬ולפעמים אף חזקות יותר‪ .‬בנוסף מוכרות פיצוציות אלו כלי‬
‫עישון ולעיתים אף מידע המכוון את הקונה לעבר סוחר סמים לא חוקיים‪.28‬‬
‫החומרים החוקיים הללו משווקים תחת שמות המבטיחים למשתמש חוויה נהדרת‬
‫ושפע של טוב‪ ,‬ביניהם "חגיגת"‪" ,‬מבסוטון"‪" ,‬מיסטר נייס גאי" ועוד‪ ,‬כאשר‬
‫תוצאתם בפועל הינה מסוכנת ביותר‪.‬‬
‫‪000‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עיקר סכנתם של סמי הפיצוציות היא במסווה ה"חוקיות" שבו הם נמכרים‪ .‬בני‬
‫נוער‪ ,‬המהווים את מירב צרכני הסמים הללו‪ ,‬מתפתים לשימוש בחומרים מבלי‬
‫להיות מודעים לסכנות ולהשפעות האפשריות בעקבות השימוש‪ .‬חומרים אלו‬
‫מופצים בקפסולות בצבעים שונים ושמותיהם מתחלפים תדיר ע"פ רצון היצרן‪.‬‬
‫אולם ברגע הוספת החומר לפקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬לרוב יורד זה מהמדף‪ ,‬אך‬
‫לא יעבור זמן רב טרם יופיע חומר חדש במקומו‪.‬‬
‫במהלך כתיבת פרק זה‪ ,‬שקלתי לסקור כאן את סמי הפיצוציות הקיימים‪ ,‬אך נראה‬
‫כי משימה זו היא אינה אפשרית‪ .‬תחליפי הסם החוקיים הללו הם בעצם נגזרות‬
‫כימיות של סמים בלתי חוקיים; נגזרות כימיות אינן‪ ,‬כרגע‪ ,‬חלק מפקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪ ,‬ועל כן נתפסים כחוקיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מערכות האכיפה מזהות נגזרות אלו‬
‫וממהרות להכניסן לפקודה‪ ,‬כל פעם מחדש‪ .‬על כן‪ ,‬מה שהיה חוקי אתמול‪ ,‬כבר‬
‫אינו חוקי היום‪ ,‬אך זהו עניין של זמן בלבד עד ליצירת הסם החוקי החדש‪ .‬להלן‬
‫סקירה קצרה של החומרים שהתחילו את סאגת סמי הפיצוציות; מטרת סקירה זו‬
‫היא ללמד על היקף החומרים "המותרים"‪ ,‬על הגיוון הרב של המוצרים ועל‬
‫שימושם היצירתי של היצרנים בחומרים לגיטימיים דוגמת חומרי הרדמה‬
‫וטירנריים וכד'‪ .‬סקירה זו מלמדת מדוע‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הגעתי למסקנה שיש‬
‫לאמץ מודל אכיפה לוחמני דוגמת המודל האמריקני‪.‬‬
‫באזז‬
‫‪001‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫באוגוסט ‪ 7777‬החלה הפצתו המסחרית של חומר לעישון הנקרא באאז‪ .‬הבאזז‬
‫שווק בקיוסקים ובפיצוציות ברחבי הארץ כחומר חוקי בעל השפעות‬
‫פסיכואקטיביות‪ ,‬הדומות להשפעות המריחואנה‪ .‬החומר נמכר בשקית עטופה‬
‫בקרטון ועליה גזיר בצורת עלה קאנביס‪ .‬החומר הורכב מתערובת של צמחים‬
‫שונים כגון צפורני החתול‪ ,‬חסה פראית‪ ,‬דמיאנה ופסיפלורה וכן‪ ,‬חומר סודי אחד‪-‬‬
‫אור ואהבה‪ .‬לטענת המשווקים‪ ,‬התערובת הצמחית אינה מכילה חומרים האסורים‬
‫עפ"י חוק‪ ,‬אולם בהכירם את השפעות החומר‪ ,‬הדומות להשפעות המריחואנה‪ ,‬לוו‬
‫השקיות במספר הזהרות‪ .‬המשתמשים הוזהרו שלא לנהוג לאחר השימוש שכן‬
‫פוגע החומר בשיקול הדעת ובערנות‪ ,‬כמו כן נכלל איסור שימוש עבור נשים הרות‬
‫ולסובלים מלחץ דם גבוה‪ ,‬איסור שימוש מתחת לגיל ‪ 07‬וכן איסור שימוש מפורש‬
‫לצד תרופות ואלכוהול‪.‬‬
‫שישה מוצגים של החומר נבדקו במעבדה האנליטית במז"פ‪ ,‬ולא נמצא שהכילו‬
‫סם מסוכן או חומר פסיכוטרופי אחר אך בכל זאת הועבר החומר למשרד הבריאות‬
‫לבדיקות נוספות‪ .‬בבדיקות אלו לא נמצאו ראיות ל"חומר סודי" וכנראה שהפרסום‬
‫אודותיו היה גימיק תקשורתי‪.‬‬
‫ה‪" -‬לוס אנג'לס טיימס" הצביע על חברה בקליפורניה כמי שמוכרת את החומר‬
‫ואילו חברת "אור ואהבה בע"מ" הייתה יבואנית ה"באזז" לארץ‪ .‬מנכ"ל החברה‬
‫נעצר בנמל התעופה בחשד לסחר ולייבוא סמים‪ ,‬אך שוחרר לאחר חקירתו בה טען‬
‫כי מציע אלטרנטיבה חוקית למעשני המריחואנה הרבים בישראל‪.‬‬
‫עדות להפצת החומר כתחליף חוקי למריחואנה ניתן היה למצוא באתר האינטרנט‬
‫של "באאז"‪ .‬האתר סיפק מידע על המטרה‪ -‬מציאת תחליף סם "חוקי" ועל הדרכים‬
‫ליישום הרעיון‪ .‬באתר נכתב במפורט כיצד הופץ הבאאז בארץ‪:‬‬
‫‪001‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"הרעיון להקמת "אור ואהבה" … צץ ממש במקרה‪ :‬לפני מספר שנים אורי‬
‫(היבואן) קרא בעיתון‪ ,‬על צעיר אמריקני בשם שון שייאן‪ ,‬המייצר תחליפים‬
‫חוקיים לאקסטזי מצמחים‪ .‬אורי נדלק על הרעיון‪ ,‬ויצר קשר עם מנכ"ל חברה‪,‬‬
‫בנג'מין ברייט‪ ,‬שהתלהב מאוד מההצעה לייצר מוצרים עבור ארץ קודש‪ ...‬כשבוע‬
‫ימים לאחר תחילת מכירת ה"באזז" בחנוית‪ ,‬החלה ההיסטריה‪ :‬הביקוש לחומר‬
‫החדש היה אדיר… אפילו החברה האמריקנית שייצרה את חומר עבור "אור‬
‫ואהבה" לא הבינה מה קורה בישראל והפעילה רכבת אווירית מיוחדת מארה"ב‬
‫לכאן‪ .‬אורי הספיק להופיע כמעט בכל אמצעי התקשורת‪ ,‬ואפילו זכה לכתבה‬
‫מיוחדת בלוס‪-‬אנג'לס טיימס שעסקה ב " במהפכת הסמים החוקיים בישראל"‪.‬‬
‫…‪.‬המהפכה החלה ואם נצליח לגרום ליותר אנשים לוותר על הסמים המסוכנים‬
‫ולעבור לצד החוקי‪ ,‬הבטוח והנכון של המתרס‪ -‬בזה ייצא שכרנו‪" .‬‬
‫קטע זה‪ ,‬שכאמור פורסם באופן גלוי באינטרנט‪ ,‬מצביע על מגמת אנשי עסקים‬
‫המבקשים לרשום רווח מהיר ובטוח ע"י ניצול פרצה בחוק לייצור "סם חוקי"‪.‬‬
‫עניין אחר שיש לתת עליו את הדעת הוא אימוץ של אידיאולוגיה "מהפכנית"‬
‫שמטרתה לגרום ליותר אנשים לוותר על הסמים המסוכנים ולעבור לצד החוקי‪,‬‬
‫כביכול של צריכת חומרים "מותרים"‪.‬‬
‫הבאאז כאמור‪ ,‬הינו חומר גבולי שכן לא התגלו בו חומרים אסורים ולכן גם המודל‬
‫עליו אצביע בספר לא יאסור אותו בהכרח‪ ,‬אלא אם כן יוכח כי גורם להשפעה‬
‫פסיכואקטיבית שלילית על המח‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהו הביסוס למודל המוצע שאינו קשור‬
‫להגדרתו הכימית של הסם (כפי שמבוצע במודל האנגלי) אלא להשפעתו‬
‫הפסיכואקטיבית הסובייקטיבית‪.‬‬
‫אקסטה‪XTA -‬‬
‫בנובמבר ‪ 7777‬החלו להופיע לראשונה מודעות המפרסמות את דבר קיומו של‬
‫התחליף החוקי החדש לאקסטזי‪ ,‬המכונה "אקסטה"‪ .‬באותו חודש‪ ,‬בפעילות של‬
‫פקחי הנוער ויס"מ שפלה‪ ,‬עוכב תושב הרצלייה‪ ,‬החשוד בהפצת טבליות אלו‪.‬‬
‫ברשותו לא נתפס החומר עצמו אך נתפסו מבחנות ומסמכים המעודדים בני נוער‬
‫לרכוש את החומר החדש‪.‬‬
‫‪004‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המעבדה האנליטית לא מצאה בחומר מרכיב פעיל למעט קפאין‪ .‬הטבליות היו‬
‫שונות בהרכבן זו מזו והכילו קפאין ואגוז קולה‪ ,‬פאוליניה קופנה‪ ,‬ג'ינסנג וג'ינסנג‬
‫סיבירי‪.‬‬
‫חברת בריאוטק בע"מ שיווקה אז את החומר לבתי המרקחת במבחנת פלסטיק‬
‫סגורה בפקק‪ ,‬ובתוכה שתי כמוסות המכילות אבקה‪ .‬היצרן הגדיר את התכשיר‬
‫כ'תוסף תזונה'‪ ,‬ולכן לא זקוק היה לרישיון ממשרד הבריאות‪ .‬הוראות היצרן‬
‫המליצו נטילת שתי הכמוסות גם יחד כיוון שאחת בלבד לא תשפיע‪ ,‬כמו כן הומלץ‬
‫לא לקחת יותר משתיים ביום‪.‬‬
‫האקספלור‬
‫האקספלור הוא כדור נוסף שהיה מוכר בתחילת האלף כתחליף חוקי לאקסטזי‬
‫שאושר תחילה לשימוש כתוסף מזון‪ ,‬זאת עד לבדיקות משרד הבריאות שגילו‪ ,‬בין‬
‫יתר מרכיביו‪ ,‬את האפדרין האסור לשימוש ובחודש מאי לשנת ‪ 0222‬בוטלו‬
‫רישיונות היבוא לחומר זה‪ .‬מאז ניתן היה לייבא את האקספלור רק באישור אגף‬
‫הרוקחות במשרד הבריאות‪.‬‬
‫יבואן האקספלור לארץ סיפר כי התחליף שווק ביותר מ‪ 7022 -‬חנויות ובין ‪ 52‬ל‪-‬‬
‫‪ 62‬אלף יחידות נמכרו ממנו טרם הוכרז כבלתי חוקי‪.‬‬
‫בכתבה בשם "האקספלור מת ‪ -‬יחי האקסטזי" של פורטל וואלה! מיום רביעי‪17 ,‬‬
‫במאי ‪ ,72:74 ,0222‬נמסר כי ניסיון לפלח את קהל הקונים מעלה כי את הבאזז‬
‫קונים בעיקר בני נוער ומתבגרים צעירים‪ ,‬ואת האקספלור קונים בני ה‪ 02-‬פלוס‬
‫ואפילו מבוגרים יותר‪.‬‬
‫אף אחד מבעלי הפיצוציות לא הסכים להגיד אם הוא עצמו ניסה משהו‬
‫מהתחליפים‪ ,‬למרות הלייבל החוקי‪ .‬אחד מהם העיר בספק חיוך ספק רצינות‪" ,‬היה‬
‫ברור שמתישהו מישהו יבין שהאקספלור סבבה מדי בשביל להיות חופשי"‪.‬‬
‫לשאלה האם ימשיכו למכור אותו‪ ,‬למרות הגדרתו החדשה‪ ,‬הם העדיפו לא לענות‪,‬‬
‫אבל בהחלט לא פסלו את האפשרות שהמוצר ימשיך להימכר למרות החלטת‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫בבית הקברות לסמי הפיצוציות ניתן למצוא את החגיגת הידוע לשמצה‪" ,‬חלום‬
‫מתוק"‪" ,‬תותי פרוטי"‪" ,Blue Love ,‬הלהיט של אילנית"‪ ,‬ספיישל ‪" ,A‬חגיגת‬
‫קיץ"‪" ,‬שרי"‪" ,‬ליקוויד"‪" ,‬חלום לבן"‪" ,‬קוק" והרשימה נמשכת ונמשכת‪ .‬כל‬
‫‪005‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הסמים החוקיים הללו מכילים נגזרות כאלו ואחרות של חומרים פסיכואקטיביים‬
‫בלתי חוקיים‪ ,‬בשינוי של מולקולה אחת לכאן או לשם‪.‬‬
‫טרם הוכנס החגיגת לפקודת הסמים המסוכנים במאי ‪ ,0227‬אושפזו שני צעירים‬
‫עקב השימוש בו‪ .‬האחת‪ ,‬בת ‪ 02‬מבאר שבע‪ ,‬אושפזה בעקבות לחץ דם גבוה‬
‫וקריש דם במוחה ונותרה משותקת על צידו השמאלי של גופה‪ .‬השני‪ ,‬בן ‪76‬‬
‫מנתניה שנפגע קשה בשריר הלב עקב צריכת הסם‪ .‬בשנת ‪ 0272‬אושפזו כ‪02-‬‬
‫צעירים בעקבות שימוש ב"מבסוטון" וב"נייס גאי"‪ .‬העובדה המעניינת יותר‪ ,‬היא‬
‫זו שדווחה על ידי ד"ר ידידה בנטור‪ ,‬מנהל המכון הארצי למידע בהרעלות בבית‬
‫החולים רמב"ם‪ .‬בנטור סיפר כי דווקא הדיווחים בתקשורת אודות הסכנה הכרוכה‬
‫בשימוש בסמי הפיצוציות‪ ,‬הם שהעלו את פופולאריות הצריכה‪ 42%" .‬מהמקרים‬
‫שהגיעו לחדרי המיון בעקבות שימוש בחגיגת היו בשבועיים שלאחר הפרסום"‪.29‬‬
‫מלבד הסמים החוקיים‪ ,‬מחזיקות הפיצוציות סחורות קשורות נוספות‪ ,‬ביניהן מגוון‬
‫רחב ביותר של כלי עישון‪ .‬חוקית‪ ,‬ניתן לומר כי אין הדבר מהווה בעיה שכן לא‬
‫ניתן לתבוע את המוכר אלא אם כן הוכח כי בפועל נעשה שימוש של ממש באותם‬
‫כלים למען צריכת סמים‪ ,‬והוכחה מסוג זה הינה בעייתית ודורשת משאבים רבים‬
‫שכן יש למצוא שרידי סם על הכלי או עדות מפורשת בנושא‪.‬‬
‫הבאנג הינו כלי לעישון קאנביס אותו ניתן לרכוש בפיצוציות‪ .‬זהו כלי קיבול‬
‫הדומה לבקבוק ובמרכז גופו נעוצה מבחנה‪ .‬הכלי ממולא במים המשמשים‬
‫כפילטר‪ ,‬והסם מונח ומודלק בפי המבחנה‪ .‬העישון מתבצע דרך צוואר הבקבוק‪.‬‬
‫מקור המילה באנג בשפת ההינדי‪ ,‬ומשמעה צמח הקאנביס בצורתו הגולמית‪.‬‬
‫באנג‬
‫‪006‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הצ'ילום הינו כלי עישון בצורת חרוט שמקורו בטקסים הודיים‪ .‬ניתן לייצרו‬
‫ממגוון חומרים ביניהם עץ‪ ,‬קרמיקה ועוד‪ .‬החומר מונח ונשרף בקצה אחד של‬
‫החרוט בעוד פעולת העישון מתבצעת דרך קצהו השני‪ .‬גם כלי זה ניתן לרכוש‬
‫בפיצוציות רבות‪.‬‬
‫צ'ילום‬
‫המאדה (‪ )Vaporizer‬הינו כלי המשמש לצריכת הסמים מריחואנה וחשיש‪ .‬הסם‬
‫מושם אל תוך כלי קיבול יעודי המחומם (לרוב חשמלית) לטמפרטורה של כ‪072-‬‬
‫מעלות צלסיוס‪ .‬אדי הסם נשאבים אל תוך המכשיר שם עוברים פילטור מימי‪,‬‬
‫בדומה לתהליך המתרחש בבאנג‪ .‬המים אמנם מצננים את האדים‪ ,‬אך למעשה‬
‫תפקידם ביצירת הבדלי הלחצים בין האוויר שבצינור לאוויר מחוצה לו‪ .‬מאחר‬
‫וטמפרטורת הבעירה של הקנביס הינה בסביבות ה‪ 042-‬צלזיוס‪ ,‬לא מתרחשת‬
‫בעירה‪ ,‬ולא משתחרר עשן‪ .‬דבר זה מונע את תופעות הלוואי של שאיפת עשן וכן‬
‫את הנזקים לטווח קצר וארוך הכרוכים בפעולה זו‪ ,‬ומשאיר את המשתמש חשוף‬
‫לסכנות ה‪ THC-‬וקבוצות כימיות הקשורות אליו בלבד‪ .‬למיטב ידיעתי לא ניתן‬
‫לרוכשו בפיצוציות‪.‬‬
‫סמים נדיפים ומסיסים (‪)Inhalants‬‬
‫חומרים אלו הינם גזים או נוזלים הנחלקים לממיסים אורגניים‪ ,‬מאלחשים‬
‫וניטריטים נדיפים‪ ,‬הנצרכים בשאיפה וגורמים להשפעות פסיכואקטיביות‪.‬‬
‫האינהלנטים מתחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות‪:‬‬
‫‪007‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ממסים‪ :‬הכוללים מדללי צבע‪ ,‬נוזלי ניקוי יבש‪ ,‬בנזין‪ ,‬נוזלי תיקון הדפסה (דוגמת‬
‫טיפקס) ודבקים‪ .‬גזים‪ :‬בוטאן (גז בישול)‪ ,‬גז מקררים‪ ,‬גז מזגנים‪ ,‬תחמוצת החנקן‬
‫(גז צחוק) ואחרים‪ .‬ניטריטים‪ :‬חומרים נדיפים‪ ,‬הכוללים בוטיל‪ ,‬אמיל ניטריט‪,‬‬
‫הנמכרים לעיתים כנוזלי ניקוי לוידאו‪ ,‬נוזלי ניקוי עור‪ ,‬ונוזלים ריחניים אחרים‪.‬‬
‫כל המסיסים גורמים להשפעה קצרת טווח‪ ,‬הדומה לחומרי הרדמה‪ .‬הם מאיטים‬
‫את תפקודי המוח ותפקודי הגוף‪ ,‬ובשאיפה עמוקה גורמים להרעלה שהשפעתה‬
‫עלולה להימשך דקות ספורות‪ ,‬עד שעות ארוכות‪ .‬השאיפה הראשונית גורמת‬
‫לעירור קל‪ ,‬אולם שאיפות נוספות גורמות לאובדן שליטה‪ ,‬תחושת אופוריה‪,‬‬
‫הזיות‪ ,‬וגם איבוד הכרה‪.‬‬
‫דיווחים רבים בספרות‪ ,‬מתארים הפרעות פסיכיאטריות קשות בעקבות שימוש‬
‫באינהלנטים‪ ,‬ובהם פגיעה בכושר השיפוט‪ ,‬בלבול‪ ,‬פחד‪ ,‬היפראקטיביות‪ ,‬חרדות‪,‬‬
‫הזיות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬אלימות והתנהגות אגרסיבית‪ .‬שאיפת האינהלנטים פוגמת לא רק‬
‫באדם עצמו‪ ,‬אלא גם בסביבתו‪ :‬שימוש באינהלנטים מגביר את הסכנה למעורבות‬
‫בתאונות דרכים‪ ,‬נפילות‪ ,‬שריפות‪ ,‬כמו גם התאבדויות ומעורבות במעשים‬
‫פליליים‪.‬‬
‫בקטגוריית הממיסים האורגניים נמצא את הדבקים למיניהם ומסירי הצבע‬
‫המכילים אצטון‪ ,‬טיפקס‪ ,‬בנזין‪ ,‬סולר ועוד‪ .‬קטגוריית המאלחשים מיועדת בעיקרה‬
‫לגז הצחוק המוכר לנו מקליניקות רופאי השיניים ואילו הניטריטים הנדיפים‬
‫מתייחסים למשל לאמפולות המכונות "פופרס" המשפיעות על המשתמש בעת‬
‫שבירתן‪.‬‬
‫לכל החומרים הללו השפעות פסיכואקטיביות‪ ,‬למרות שאינם אסורים בחוק‪.‬‬
‫חומרים אלו הם בבחינת סמים "מותרים" שעברו "שינוי יעוד"‪ -‬מייעודם הישן‬
‫והחוקי‪ -‬לייעודם הנרקוטי החדש‪ .‬ניתן למצוא חומרים אלו בקלות יחסית בשוק‬
‫החופשי‪.‬‬
‫לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים "קיימים כיום יותר מ‪ 7,222 -‬מוצרים העלולים‬
‫לשמש כחומרים מסממים"‪ .‬שאיפה ממושכת של חומרים אלו עלולה לגרום‬
‫‪008‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לנזקים פיזיולוגיים ונוירולוגיים‪ .‬האדים הרעילים נשאפים למערכת הנשימה‪,‬‬
‫חודרים למחזור הדם ולמוח‪ ,‬וגורמים להאטה כללית בתפקוד הגוף‪ .‬המשתמש חש‬
‫חוסר התמצאות במרחב‪ ,‬וחוסר שליטה עצמית הכוללת הפרעות בראייה‪ .‬שאיפת‬
‫החומרים המסיסים גורמת נזק בלתי הפיך לרקמות המוח ולמערכת העצבים‪ ,‬דבר‬
‫היכול להוביל לנכות פיזית ונפשית‪.‬‬
‫פריאון (גז מזגנים)‬
‫פריאון )‪ (CClF2‬הינו גז ששימש בעבר בעיקר למזגני אוויר‪ ,‬מקררים ותרסיסים‬
‫למיניהם‪ .‬משום השפעתו המזיקה לשכבת האוזון‪ ,‬נאסר השימוש בגז הפריאון‬
‫במדינות מפותחות והשימוש בו מופחת בהדרגה גם במדינות מתפתחות‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות פשט בישראל ובעולם השימוש בפריאון כסם הזייתי‪ .‬כאשר שואפים‬
‫פריאון בכמויות סבירות מתקבלת השפעה הכוללת הזיות‪ ,‬איבוד שליטה על הגוף‪,‬‬
‫רפיון שרירים‪ ,‬צחוק בלתי נשלט (בדומה לגז צחוק) ואיבוד תחושת המרחב‪.‬‬
‫ההשפעה קצרה ביותר ואורכת בין מספר שניות לחצי דקה‪ .‬השימוש בפריאון נפוץ‬
‫בעיקר בקרב בני נוער (כיוון שקל להשיגו) כאשר רבים מתו או נפצעו בעקבות‬
‫השימוש בו‪ ,‬בדרך כלל כתוצאה מקפיצה או נפילה‪.‬‬
‫גז צחוק‬
‫גז הצחוק‪ ,Nitrus Oxid ,‬הינו גז בטוח למדי ונפוץ במרפאות שיניים‪ ,‬שם הוא‬
‫ניתן תחת פיקוח רפואי ביחד עם חמצן‪ .‬לעומת זאת כיום‪ ,‬נפוץ שימוש של גז‬
‫הצחוק במסיבות ריקודים המוניות ובמועדונים‪ .‬שם תמורת עשרות שקלים בודדים‬
‫ה"קלאבר" רוכש שאיפה מגז צחוק טהור ללא חמצן‪ ,‬דבר מסוכן מאוד‪ .‬נערה דקת‬
‫גזרה וגבר שמן יקבלו את אותו מינון של גז צחוק במסיבה כזאת‪ ,‬למרות שלפי‬
‫מסת גופם אינם שווים ויש לכך השלכה מסוכנת‪.‬‬
‫‪009‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כנגד מוכרי גז הצחוק כמעט ולא מוגשים כתבי אישום‪ .‬התביעה איננה יכולה‬
‫להאשים סוחרי גז צחוק במועדונים‪ ,‬למשל עפ"י פק' הסמים‪ ,‬כיוון שאיננו סם‬
‫מסוכן‪ .‬פתרון יצירתי נמצא ע"י התביעה בתיק בביהמ"ש השלום בראשל"צ‪ 30‬שם‬
‫הואשם נאשם בטיפול רשלני בתרופה לפי סע' ‪ )8(118‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז –‬
‫‪ ,7711‬עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר‪ ,‬בגין מכירת גז צחוק מחוץ למועדון‬
‫ריקודים‪ .‬בלוני הגז נתפסו כמוצגים‪ .‬שם לא היה צורך בכך אך ההליך הראוי הוא‬
‫לשלוח בלוני גז כאלו לבדיקה במעבדה על מנת לקבוע שההרכב הכימי של הגז‬
‫הוא אכן גז צחוק‪ ,‬ממש כמו הבדיקה של סמים במעבדה האנליטית של מז"פ‪.‬‬
‫הפופרס‬
‫הפופרס הוא סם פופולארי מאוד ממשפחת הסמים הנדיפים‪ ,‬הוא נמצא בשימוש‬
‫כבר שנים רבות ונפוץ בעיקר בקרב הומוסקסואלים ברחבי העולם‪ ,‬כמו גם‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הפופרס מכיל נגזרות של כימיקלים ממשפחת הניטריטים‪ ,‬כאשר הנפוצים שבם הם‬
‫הבוטיל‪-‬ניטריט ואיזובוטיל‪-‬ניטריט‪ ,‬החל את דרכו כתרופה לטיפול בבעיות לב‬
‫וכלי דם אך במהרה הוסט לשימוש לרעה‪ .‬במדינות שונות בעולם מדובר בסם‬
‫בלתי חוקי‪ ,‬אך ניתן להחזיקו ולמוכרו למטרות אחרות‪ ,‬ביניהם ניקוי ראשי וידיאו‬
‫ומוצרים אחרים‪.‬‬
‫כמו מרבית הסמים הנדיפים‪ ,‬גם הפופרס משווק לרוב כנוזל בבקבוקונים אטומים‬
‫או באמפולות כאשר השימוש הוא באמצעות שבירת האמפולה או פתיחת‬
‫הבקבוקון ושאיפת האדים דרך האף‪ .‬בפתיחת הבקבוק נציין‪ ,‬נשמע קול ניפוץ‪,‬‬
‫ומכאן שמו שם הסם‪.‬‬
‫השפעתו היא מיידית‪ -‬לחץ הדם יורד והדופק עולה בשניות וכך מתחילה תחושת‬
‫הסחרור עקב הקטנת נפח הדם המוזרם למוח‪ .‬המשתמשים מדווחים על התגברות‬
‫הדחף המיני‪ ,‬לעיתים על להופעת זקפה‪ .‬בין תופעות הלוואי עלול המשתמש‬
‫לחוות כאבי ראש חולפים‪ ,‬בחילות ותחושות כהות וטשטוש‪.‬‬
‫השפעות על השרירים‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הפופרס גורם להתרחבות של השרירים‪ ,‬ומשפיע בין היתר על השרירים העוטפים‬
‫את כלי הדם‪ .‬הרפיית שרירי כלי הדם מובילה לעליה בדופק‪ ,‬ובעקבותיה גם לעליה‬
‫בכמות החמצן שבדם – דבר הגורם לתחושת "היי" מוגברת‪ .‬הרפיית השרירים‬
‫משפיעה גם על שרירי פי הטבעת‪ ,‬ולכן משמשת בעת קיום יחסי מין אנאליים‪.‬‬
‫מחקרים שונים שנערכו בעולם הראו ששימוש בפופרס עלול להסב לנזקים‬
‫פיזיולוגיים‪ ,‬ובהם נזקים במערכת הנשימה ונזקים נוירולוגיים‪ .‬בישראל‪ ,‬הפופרס‬
‫נחשב לחוקי ומותר בשימוש כתחליף סם‪ ,‬אך קיימת כוונה של חקיקה מצד‬
‫משטרת ישראל‪ ,‬במטרה להפוך גם את הפופרס לסם בלתי‪-‬חוקי ולאסור את‬
‫החזקתו‪ ,‬הפצתו ומכירתו‪.‬‬
‫טיפקס ודבקים‬
‫התופעה של שימוש בדבקים ובטיפקס אופיינית בעיקר לנוער ותלמידי בית ספר‬
‫הנמצאים תדיר בקרבת חומרים אלו‪ .‬הסכנה בחומרים אלו היא מראיתם החיצונית‬
‫התמימה והקושי במעקב אחר ההתמכרות להם‪ .‬הורים שילדיהם קונים טיפקס‬
‫בחנות הפופ השכונתית‪ ,‬או דבק בכל פיצוציה או חנות כלי בנין‪ ,‬יתקשו לשער‬
‫שהחומרים יכולים לשמש כסם לכל דבר‪.‬‬
‫צמחים בעלי השפעה על התודעה‬
‫צמחים הנמצאים בשימוש בישראל‪:‬‬
‫צמח הדטורה‬
‫‪010‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫צמח הדטורה (הנקרא גם ‪ Jimson Weed‬או ‪ )Thornapple‬המשתייך‬
‫למשפחת הסולניים‪ ,‬הינו צמח בר רעיל המכיל רעלנים מקבוצת האטרופין בכל‬
‫חלקיו‪ .‬אזכור ראשון לשימוש בצמח מתוארך לשנת ‪ 7616‬כאשר חיילים‬
‫בווירג'יניה שתו מחליטת הצמח‪ .‬כמו ברוב הסמים ההזיוניים‪ ,‬גם השפעות צמח‬
‫הדטורה אינן תלויות רק בסוג הצמח ובמינון אלא גם במצבו האישי והסביבתי של‬
‫המשתמש‪ .‬ההשפעות הצפויות ע"פ הרשות למלחמה בסמים כוללות עליה בדופק‪,‬‬
‫יבוש הריריות‪ ,‬גרון יבש ועוויתות‪ .‬בעקבות תחושת ההתעוררות יכולים להופיע‬
‫צחוק ודיבור בלתי נשלטים‪ ,‬שכחה ופעולות חסרות שחר החוזרות על עצמן‪.‬‬
‫תופעה צפויה נוספת הינה הזיות צבעוניות‪ ,‬לעיתים בעלות אופי מיני‪.‬‬
‫ניתן לצרוך את צמח הדטורה במגוון דרכים‪ ,‬ביניהן חליטת הזרעים לכדי תה‪,‬‬
‫אכילתם או טחינתם לכדי אבקה הניתנת לעישון‪ .‬ישנן גם עדויות להסנפת אבק‬
‫הזרעים וכן להפיכתם למשחה‪.‬‬
‫סכנת הרעלה‬
‫כל חלקי הצמח כוללים אלקלואידים רעילים מקבוצת האלקלואידים הטרויאניים‪,‬‬
‫בעיקר היאוסציאמין‪ ,‬סקופולאמין ואטרופין‪ .‬חומרים אלו משפיעים הן על מערכת‬
‫העצבים המרכזית והן על הפריפרית כאשר ההרעלה עצמה נוצרת מהאטת מערכות‬
‫הלב והריאות‪.‬‬
‫החומר הפעיל ביותר בצמח הוא היאוסציאמין הדומה בפעילותו לאטרופין ובעל‬
‫השפעה חזקה כמעט פי שניים על שרירי העיניים (דווח על מקרים של התרחבות‬
‫האישונים כבר לאחר מגע עם עלים טריים של הצמח)‪ ,‬השפעה חזקה (פי שלוש)‬
‫על הקולטנים הכולינרגיים של הלב והשפעה חזקה פי עשר על הקולטנים‬
‫הכולינרגיים של המעיים‪.‬‬
‫מרכזי הפיקוח על מחלות ורעלים בארה"ב מדווחים כי ‪ 87%‬מכל השימושים‬
‫הנעשים בדטורה מסתיימים בהרעלה‪.‬‬
‫קיקיון מצוי‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מקורו של צמח רעיל זה הינו באפריקה‪ ,‬אך הוא התפשט ברחבי העולם כולו עקב‬
‫השימוש בו על ידי האדם‪ ,‬כיום גדל פרא גם ברחבי הארץ‪ .‬ישנן עדויות מלפני כ‪-‬‬
‫‪ 1222‬שנה ממצרים הקדומה‪ ,‬לפיהן רקחו מצמח זה מרקחות לטיפול במיחושי‬
‫בטן ולפגיעות של טפילים‪ ,‬בזכות רעילותו הגבוהה של החומר הפעיל בצמח‪ -‬רעל‬
‫הריצין‪ .‬זמינותו של הצמח כמו גם עובדת היותו חיצוני לפקודת הסמים‪ ,‬מביא בני‬
‫נוער רבים לצריכתו‪ ,‬הנעשית על ידי עישון העלים‪.‬‬
‫סכנת הרעלה‬
‫החומר הפעיל בצמח‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינו ריצין‪ .‬רעילותו של הריצין גבוהה פי ‪6222‬‬
‫מרעילות הציאניד ופי ‪ 0222‬מרעילות ארסו של נחש קוברה‪ .‬תגובת גוף האדם‬
‫לרעל היא באיבוד יכולתם של תאי הדם האדומים לשכפל את עצמם והם נצמדים‬
‫זה לזה במקום‪ .‬במקביל נוצר תהליך הריסה וקריסה של התאים עצמם‪ .‬סימני‬
‫ההרעלה המידיים הם כאבי בטן‪ ,‬שלשולים והקאות המלווים בדימומים‪,‬‬
‫התייבשות חמורה ועוויתות גוף‪ .‬אין כל תרופה או נוגדן לטיפול בהרעלת ריצין וזו‬
‫נחשבת קטלנית‪.‬‬
‫במהלך המלחמה הקרה יצרה ברית המועצות קליעי פלטינה זעירים שהכילו את‬
‫הרעל וכן נשק הסוואה מחוכם‪ -‬מטרייה מיוחדת ליריית הקליעים‪ .‬מתנגד המשטר‬
‫הבולגרי‪ ,‬גאורגי מרקוב‪ ,‬מצא את מותו בדרך זו בדיוק‪.‬‬
‫צמח השיכרון‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השיכרון הינו צמח בר רעיל נוסף ממשפחת הסולניים ומכיל גם הוא אלקלואידים‬
‫בכמויות שונות‪ ,‬ומשם רעילותו‪ .‬בימי קדם נהגו לעשנו בכמויות מזעריות לשיכוך‬
‫כאבי שיניים וכן לפיתוח משככי כאבים שונים‪.‬‬
‫שמו של הצמח מרמז על "סגולותיו"‪ ,‬אך ההרפתקנים המבקשים ליהנות מהן סבלו‬
‫כאבים אכזריים ויסורים קשים וניצלו ממוות אך בקושי‪ .‬די בכמות קטנה‪ ,‬בין אם‬
‫בעישון או בשתיית חליטה‪ ,‬בכדי לפגוע פגיעה פטאלית במערכת העצבים‪.‬‬
‫בין סימני ההרעלה ניתן למצוא דופק מהיר‪ ,‬עור יבש וחם‪ ,‬יובש בפה ובגרון‪,‬‬
‫אישונים מורחבים והזיות‪.‬‬
‫שרביטן מצוי (אפדרה)‬
‫זהו צמח מטפס המכיל את החומר הרפואי הנקרא אפדרין‪ ,‬חומר מוצא בתהליך‬
‫ייצורו של האמפטימין‪ .‬ישנן תרופות רבות הכוללות אפדרין אותן ניתן לרכוש‬
‫בבתי מרקחת ללא מרשם‪ ,‬ביניהן טיפות אף וסינופד שכן החומר פועל כמרחיב‬
‫סימפונות‪.‬‬
‫ה"אקסטזי הצמחי" (‪ )Herbal Extasy‬הוא תערובת צמחית של חומרים‬
‫חוקיים‪ ,‬כאשר האפדרה הוא המרכזי שבהם‪ ,‬המכונה גם ‪ ultimate Xforia‬ו‪-‬‬
‫‪ .cloud9‬המשווקים מבטיחים אנרגיה מוגברת‪ ,‬הזיות פנימיות‪ ,‬רגישות מינית‬
‫ומודעות קוסמית‪.‬‬
‫בעקבות מידע שהגיע למנהלת התרופות האמריקאית (‪ )FDA‬בדבר הסיכונים‬
‫החמורים בנטילת חומרים המכילים אפדרה‪ ,‬אסרה ארה"ב בשנת ‪ 7776‬הפצת‬
‫אקסטאזי צמחי‪ 31‬המכיל אפדרה‪.‬‬
‫מסקלין‬
‫‪014‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מסקלין הוא החומר הפעיל בקקטוס הפיאוטה ובמספר מינים נוספים ממשפחת‬
‫הצבריים‪ .‬השימוש בסחיטה מפיאוטה בטקסיים דתיים אינדיאנים התפרסם מאז‬
‫יצירת הקשרים הראשונים עם האירופאים‪ ,‬במיוחד בקרב ההויצ'ולס במקסיקו‪.‬‬
‫החומר בודד וזוהה לראשונה ב‪ 7871-‬על ידי ארתור הפטר הגרמני וסונתז‬
‫לראשונה ב‪ .7777-‬על אף שהחומר כשלעצמו אינו ממכר פיזית‪ ,‬הסבילות‬
‫המתפתחת כלפיו הינה גבוהה‪ .‬המינון האפקטיבי לאדם הוא ‪ 022-422‬מיליגרם‪,‬‬
‫ומנה כזו יכולה להשפיע למשך של עד ‪ 70‬שעות‪ .‬החומר אינו ממכר פיזי‪ .‬לרוב‬
‫חווים המשתמשים בסם הזיות חזותיות ושינויים קיצוניים במצב ההכרה‪ .‬השפעות‬
‫צפויות נוספות הן תחושת אופוריה‪ ,‬תחושות חום וקור עזות‪ ,‬התרחבות אישונים‪,‬‬
‫שינויים בלחץ דם‪ ,‬קצב לב מהיר‪ ,‬הקאות‪ ,‬שלשולים וכן פרעות חרדה חוזרות‬
‫(‪.)HPPD‬‬
‫המסקלין כלול בפקודת הסמים המסוכנים וכל שימוש בו אינו חוקים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד‬
‫לאחרונה לא דווח על הפקתו וצריכתו בישראל‪ .‬כתבות שפורסמו בעיתונות ב‪01-‬‬
‫לאפריל ‪ ,0272‬דיווחו על אישפוזם של שני צעירים תושבי תל אביב בעקבות הפקה‬
‫עצמית של מסקלין מקקטוס שטענו כי מצאו בגינה בשכונתם‪ .‬השניים טופלו‬
‫ושוחררו במצב טוב ואילו משרד הבריאות פתח בבדיקות קקטוסים ישראליים‬
‫ולהגברת הפיקוח על יבוא קקטוסים‪.‬‬
‫פטריות הזיה‬
‫פסילוסיבין‬
‫‪015‬‬
‫סמים‬
‫שימוש‬
‫בפטריות‬
‫הזיוניות‬
‫הוא‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אינו‬
‫תופעה‬
‫חדשה‬
‫כלל‬
‫וישנן‬
‫ראיות ארכאולוגיות לשימוש בפטריות בזמנים עתיקים‪ .‬מספר ציורי סלע מ"טסילי‬
‫אן אג'ר" (אתר פרה‪-‬היסטורי בצפון אפריקה המזוהה עם התרבות הקאפיסיאנית)‬
‫הוגדרו על ידי הסופר ג'ורג'יו סמוריני כמתארים את השימוש השמאני בפטריות‪,‬‬
‫כנראה פטריות פסילוסיבין‪ .‬לזנים הלוצינוגניים של פסילוסיב יש היסטוריה של‬
‫שימוש בקרב הילידים של מסואמריקה לצורכי טקסים דתיים‪ ,‬חיזוי העתיד וריפוי‪,‬‬
‫מהתקופה הפרה‪-‬קולומביאנית ועד היום‪ .‬תרביות האינקה והמאיה לא נשארו‬
‫חייבות ופסלי וציורי פטריות עיטרו גם את מקדשיהם‪ .‬לאחר כיבוש ספרד למשל‪,‬‬
‫מיהרו קתולים מסיונרים להפסיק את השימוש בפטריות כיוון שהאמינו כי‬
‫האצטקים השתמשו בהן לתקשר עם שדים‪ .‬בשנת ‪ 7755‬היו לנטינה ור‪ .‬גורדון‬
‫ואסון למערביים הראשונים שלקחו חלק פעיל בטקס פטריה אמיתי‪ .‬הואסונים עשו‬
‫הרבה כדי לפרסם את שגילו ואפילו פרסמו כתבה על ההתנסות שלהם במגזין‬
‫‪Life‬בשנת ‪ .7756‬ב‪ 7751-‬הגדיר רוג'ר היים את הפטריה ההלוצינוגנית שהביאו‬
‫הואסונים ממקסיקו כפסילוסיב וב‪ 7758-‬הגדיר אלברט הופמן לראשונה את‬
‫הפסילוסיבין והפסילוסין כמרכיבים הפעילים בפטריות האלה‪.‬‬
‫בארץ ידועים סיפורים רבים על מטיילים במזרח הרחוק שנטרפה עליהם דעתם‬
‫בעקבות שימוש בפטריות הזיה ואלו הן לא אגדות אורבאניות‪ .‬פטריות מסוימות‬
‫מכילות חומר הזייתי חזק העשוי לעורר מחלות נפש רדומות ולהחמיר מצבים‬
‫פסיכוטיים‪.‬‬
‫‪016‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנם ניסויים המראים ממצאים שונים‪ .‬בשנת ‪ ,0226‬בניסוי שנערך‬
‫באוניברסיטת הופקינס שבבולטימור ארה"ב‪ ,‬ניתן פסילוסיבין ל‪ 16-‬נסיינים‪ .‬לא‬
‫רק כי דיווחו על חוויה מיסטית ורוחנית עמוקה‪ ,‬אלא במשאל חוזר שנערך שנה‬
‫לאחר הניסוי העידו רובם כי החוויה הגבירה את תחושתם החיובית הכללית וכן‬
‫את תחושת הסיפוק מחייהם‪.‬‬
‫ע"פ ראש צוות המחקר‪ ,‬ד"ר רונלד גריפיתס‪ ,‬מדובר בממצא מדהים שכן רק‬
‫לעיתים נדירות עדים במחקרים פסיכולוגיים לדיווחים חיוביים בצורה כה עקבית‬
‫לאחר אירוע בודד במעבדה (פורסם בפורטל וואלה! ב‪.)21.21.0228-‬‬
‫תבורית הזית‬
‫צבעה של הפטריה כתום חזק‪-‬צהוב והיא זוהרת בחושך‪ .‬שולי כובעה שקועים או‬
‫מקופלים מעט פנימה‪ .‬יש הרואים בצורתה מעין משפך‪ .‬פטרייה זו גדלה ליד עצי‬
‫אלון‪ ,‬זית ואיקליפטוס ומכילה מוסקרין ‪ -‬רעל חזק המשפיע על מערכת העצבים‬
‫הפריפרית‪ .‬חומר זה אינו מופיע בפקודת הסמים המסוכנים והפטרייה אכן יובאה‬
‫לארץ‪ .‬בישראל גדלים מינים שונים של פטריות רעל בטבע‪ .‬בני נוער המפיקים‬
‫מהצמחים חומר נרקוטי מסתכנים בבריאותם שכן אבחון ראוי של יכול להתבצע‬
‫על ידי ביולוג מיומן בלבד‪.‬‬
‫סמי שינה‬
‫כאשר בסמי שינה עסקינן‪ ,‬מדובר לרוב בברביטורים ובמשפחת הבנזודיאזפין‪.‬‬
‫‪017‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לראשונה התגלו הברביטורים בגרמניה בשנת ‪ 7864‬אך רק בשנת ‪ 7721‬התגלתה‬
‫יעילותם בהרדמת כלבים‪ .‬בעקבות הגילוי הוחל שיווק תרופות ההרגעה תחת השם‬
‫וורונל (‪ )Veronal‬וזאת מפני שהמקום הרגוע ביותר אותו הכיר המדען המגלה‪,‬‬
‫הוא וורונה שבאיטליה‪ .‬רק בשנות ה‪ ,52-‬קרוב ל‪ 52-‬מיום השקת המוצר‪ ,‬התגלו‬
‫ההפרעות ההתנהגותיות ופוטנציאל ההתמכרות וכן השימוש לרעה בתרופות אלו‪.‬‬
‫בעקבות גילוי תופעות הלוואי הוחלף השימוש הרחב בברביטורטים בתרופות‬
‫ממשפחת הבנזוזיאזפין הממכרת פחות‪.‬‬
‫כיום מדובר בתרופות מרשם לטיפול בנדודי שינה (אינסומניה) ובהפרעות חרדה‪.‬‬
‫השפעתן של רוב התרופות ממשפחת הבנזודיאזפין דומה‪ -‬הן מפחיתות חרדה‪,‬‬
‫מרגיעות‪ ,‬מרדימות‪ ,‬מרפות שרירים ונוגדות פרכוסים ועוויתות (לטיפול‬
‫באפילפסיה)‪.‬‬
‫חומרים אלו אסורים ללא מרשם רפואי וככאלה נחשבים לסמים "מותרים"; אינם‬
‫מיוצרים במעבדות פיראטיות אלא מושגים באופן חוקי (מרשם) או בלתי חוקי‬
‫מבתי המרקחת‪ ,‬מכאן שהגדרתם כסם נגזרת מהשימוש הפרטני לרעה‪.‬‬
‫לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים‪ ,‬פעילותם של סמים אלו "מתבטאת בדיכוי‬
‫והאטה של פעילות מערכות הגוף כתוצאה מהשפעתם על מערכת העצבים‬
‫המרכזית"‪ .‬צריכה במינונים גבוהים עלולה להביא להגברת התלות בסמי שינה‬
‫בקצב מהיר כאשר סימנים ראשונים להרעלה מופיעים תוך שבועות ספורים בלבד‪.‬‬
‫הסבילות כלפי סמי השינה נוצרת במהירות רבה וכך נאלץ המשתמש להגדיל את‬
‫כמויות הסם הדרושות לו כדי להשיג את ההשפעה שאליה הוא התרגל‪.‬‬
‫אדם הצורך סמי שינה חשוף להפרעות בחשיבה ועלול ליטול מנת סם נוספת‬
‫בהיסח הדעת‪.‬‬
‫נטילת שתי מנות סם ויותר מגדילה את רמת הריכוז של הסם בדם ועלולה לגרום‬
‫למצב של מנת יתר היכול להסתיים במוות‪ .32‬השפעת סמי שינה והרגעה על האטת‬
‫הפעילות הגופנית מוכפלת עם צריכת אלכוהול כך ששילוב הדברים הינו קטלני‪.‬‬
‫‪018‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הצורך בהרגעה ושינה מספק לגיטימציה "רפואית" כביכול‪ ,‬המנוצלת ע"י‬
‫המתמכרים להסוואת התמכרותם בפני מכריהם ובפני עצמם‪ .‬התפרסמו מקרים‬
‫רבים של אמנים ידועים שהתמכרו לתרופות אלו כאשר חלוצת המתמכרים הייתה‬
‫מרלין מונרו‪ .‬בשנת ‪ 0225‬הראפר אמינם (‪ )Eminem‬אושפז לצורך גמילה מסמי‬
‫שינה ואילו בשנת ‪ 0228‬מת השחקן הית' לדג'ר בחדר מלון בו שהה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מערבוב לא מוצלח של תרופות שינה והרגעה‪.‬‬
‫‪019‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התמכרות‬
‫הגדרות ההתמכרות‬
‫התמכרות לסמים היא "הרעלה" כרונית של האדם כתוצאה משמוש חוזר ונשנה‬
‫בסם‪ .‬בשנת ‪ 7751‬הכיר ארגון הבריאות העולמי בכך שתפיסה‪ ,‬או הגדרה זאת‬
‫בעייתית ובלתי מספקת ומינה וועדת מומחים שקבעה אז‪:‬‬
‫"התמכרות לסמים היא מצב של שכרון‪/‬תרעלה חוזרת או כרונית הנובעת מצריכה‬
‫חוזרת ונשנית של סם טבעי או סינתטי"‪ .‬מאפייניה כוללים‪:‬‬
‫‪ ‬תשוקה או צורך חזק ומשתלט לחזור ולהשיג את הסם ולצרוך אותו‬
‫‪ ‬נטייה להגדיל את המנה‬
‫‪ ‬היזקקות נפשית וגופנית לאפקט של הסם‬
‫‪ ‬נזקים חמורים לפרט ולחברה‪.‬‬
‫ב‪ 7764-‬שונתה ההגדרה למושג הכוללני "תלות בסמים" כאשר זו כוללת תלות‬
‫נפשית ו‪/‬או גופנית‪ .‬תלות נפשית הוגדרה כתחושת סיפוק מהסם‪ ,‬ודחף לשימוש‬
‫חוזר או מתמיד בסם על מנת להשיג הנאה או להימנע מאי‪-‬נוחות‬
‫(‪ ,)Discomfort‬כשכמעט כל סם עשוי לגרום לכך‪.‬‬
‫בשנת‪ 0227-‬קבעו גופים אקדמאיים‪ 33‬הגדרה משותפת לצורכי שימוש בסמים‬
‫אופיאטיים‪ ,‬לפיה התמכרות היא בראש וראשונה מחלה כרונית‪ ,‬נוורוביולוגית‪,‬‬
‫שגורמים גנטיים‪ ,‬פסיכוסוציאליים‪ ,‬וסביבתיים משפיעים על התפתחותה והיבטיה‪.‬‬
‫מחלה זו מאופיינת על ידי התנהגויות שכוללות אחד או יותר מהדברים הבאים‪:‬‬
‫פגיעה בשליטה על צריכת החומר‪ ,‬שימוש כפייתי הנמשך למרות נזקים שהוא‬
‫גורם‪ ,‬תשוקה וסבילות‪.‬‬
‫תלות גופנית היא מצב מסתגל המתבטא בסינדרום גמילה לסם מסוג מסוים ועשויה‬
‫להופיע כתוצאה של הפסקה או הפחתה פתאומית של רמת הסם בדם‪.‬‬
‫המדריך לאבחון ומיון של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (‪ )DSM‬נחשב‬
‫לאחד המקורות מוסמכים ביותר בתחום‪ .‬במדריך זה אפשר למצוא פרק שלם‬
‫מוקדש ל"הפרעות הקשורות בחמרים"‪ .‬למעשה‪ ,‬מבחין המדריך בשלשה סוגי‬
‫הפרעות התנהגות‪ :‬תרעלה חריפה‪ ,‬שימוש לרעה‪ ,‬ותלות (או התמכרות)‪.‬‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תרעלה‬
‫תרעלה אקוטית היא מצב שנמשך זמן קצר יחסית והוא מוכר בציבור בעיקר‬
‫כקשור בשימוש באלכהול‪ ,‬אז הוא נקרא "שיכרון"‪ .‬כשמדובר באלכהול‪ ,‬מתבטא‬
‫השכרון בפגיעה בשליטה העצמית של האדם ובתיאום תנועות‪ ,‬ליקויי דיבור‪,‬‬
‫ופגיעה בשיווי המשקל‪ ,‬ועשוי להגיע לאיבוד ההכרה‪ .‬כשמדובר בחמרים אחרים‬
‫יהיו הסימפטומים שונים‪ ,‬בהתאם לחומר שמדובר בו‪ .‬כלומר‪ ,‬זוהי הרעלה‬
‫שפוגעת במשתמש ובהתנהגותו‪ ,‬אך היא נמשכת זמן קצר‪ ,‬ואפשר לחזור אחר כך‬
‫להתנהגות ולאורח חיים נורמאליים‬
‫שימוש לרעה‬
‫שימוש לרעה אינו מאפיין מצב רגעי הנמשך פרק זמן קצר בלבד‪ ,‬אלא אורח חיים‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬מדובר כאן בדפוס התנהגות‪ ,‬ולא‪ ,‬או לא רק‪ ,‬במצב פיזיולוגי‪.‬‬
‫"שימוש לרעה" (‪ )Abuse‬הוא מצב המוגדר לפחות בשתי צורות שונות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫ארגונים רבים (כגון‪ :‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬מקומות עבודה‪ ,‬ואפילו מדינות) רואים כל שימוש‬
‫שהוא‪ ,‬בכל אחד מתוך רשימה של חמרים אסורים‪ ,‬שימוש לרעה‪ .‬זוהי הגדרה‬
‫אדמיניסטרטיבית ואין בכוונתה לומר שבהכרח נגרם ל"משתמש" נזק חמור‪ ,‬או‬
‫נזק כלשהו בכלל‪ ,‬אלא שיהיה זה נכון מבחינת הארגון והמערכת החברתית שהוא‬
‫שולט בה להתייחס אל המשתמש כאילו נפגע‪ ,‬או כאילו הוא חשוף לסכנת פגיעה‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫ההגדרה הנפשית‪ ,‬או הרפואית‪ ,‬שמוצגת על ידי המדריך האמריקאי מתבססת‬
‫במידה רבה על התנהגות האדם ועל היחסים בינו לבין סביבתו‪ .‬לפי הגדרה זאת‪,‬‬
‫אדם ייחשב משתמש לרעה בחמר אם בשנה מסוימת (‪ 70‬חודשים רצופים כלשהם)‬
‫ניכרת בו אחת‪ ,‬או יותר מהתופעות הבאות‪:‬‬
‫שימוש חוזר ונשנה בחומר‪ ,‬שכתוצאה ממנו נפגעת יכולתו של האדם למלא חלק‬
‫מתפקידיו המשמעותיים (בבית‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬או בבית הספר)‪.‬‬
‫שימוש חוזר ונשנה בחומר בנסיבות בהן הדבר מסוכן (למשל‪ :‬נהיגה תחת השפעת‬
‫חומר משכר)‪.‬‬
‫חיכוכים חוזר ונשנים עם מערכת אכיפת החוק כתוצאה מהשימוש בחומר‪.‬‬
‫שימוש מתמשך בחומר למרות בעיות חברתיות ובין ‪-‬אישיות חוזרות ונשנות‬
‫הנובעות מכך‪.‬‬
‫‪010‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התמכרות‬
‫תלות‪ ,‬או התמכרות לחומר‪ ,‬היא מצב מורכב בעל מאפיינים פיזיולוגיים‪ ,‬נפשיים‬
‫והתנהגותיים כאחד‪ .‬להבדיל משימוש לרעה‪ ,‬הקריטריונים לקיומה של תלות כזאת‬
‫מתמקדים בדפוסי התנהגותו של המכור‪ .‬האספקט הקריטי ביותר במצב‬
‫ההתמכרות הוא הפגיעה במצבו של המכור עצמו (ולא בהכרח ביחסים בינו לבין‬
‫אחרים)‪ .‬התלות נובעת בעיקר מתכונותיו הפרמקולוגיות של הסם‪ ,‬וגם משתנה‬
‫בהתאם אליהן‪.‬‬
‫התמכרות‪ ,‬באשר היא‪ ,‬קשורה קשר ישיר להפעלת מערכת החיזוק במוח‪ .‬זוהי‬
‫מערכת מסלולים עצביים המייצרים תחושה של עונג‪ ,‬בתגובה לגירויים חיצוניים‬
‫הנתפסים כגירויים חיוביים ורצויים‪ .‬הפעלת מערכת החיזוק מהווה סוג מסוים של‬
‫למידה מוחית‪ ,‬שבעקבותיה גדלה באדם המוטיבציה לחזור על ההתנהגות‬
‫שהובילה להפעלת המערכת‪.‬‬
‫במצב תקין‪ ,‬מהווה מערכת החיזוק מנגנון עצבי חיוני‪ ,‬שמטרתו היא ככל הנראה‬
‫לעודד התנהגויות שמקדמות את מטרותיו של בעל החיים‪ ,‬במקרה שלנו‪ -‬האדם‪.‬‬
‫בצורה פשטנית‪ ,‬ניתן להסתכל על התמכרות כמעין הפעלת יתר של מערכת‬
‫החיזוק‪ ,‬כך שגירוי מסוים (למשל צריכת קוקאין או יחסי מין) מחזק בצורה‬
‫מוגזמת את מערכת החיזוק‪ ,‬וההתנהגות שמוכוונת להשגתו "משתלטת" על‬
‫הפעילות המוחית‪ .‬במצב עניינים זה‪ ,‬ההתנהגות חוזרת על עצמה בצורה‬
‫קומפולסיבית וללא התחשבות בהשלכותיה השליליות‪.‬‬
‫לרוב כאשר אנו שומעים את המילה התמכרות‪ ,‬אנו מניחים כי מדובר בסיגריות‪,‬‬
‫סמים או אלכוהול‪ ,‬אך אין זה נכון‪ .‬בני אדם מתמכרים לאוכל‪ ,‬ליחסי מין‪ ,‬לקניות‪,‬‬
‫לצפייה בטלוויזיה‪ ,‬למשחקי מחשב ועוד‪ .‬אמנם הסכנות בהתמכרויות השונות‬
‫הינן‪ -‬שונות‪ ,‬אך הרס מתמשך לאיכות החיים הינו מנת חלקו של כל מכור ומכור‪.‬‬
‫ההבדל הבסיסי בין התמכרות לסמים פסיכואקטיביים לבין התמכרויות אחרות הוא‬
‫שסמים מביאים להפעלתה של מערכת החיזוק באופן פיזי‪ -‬החומר הפסיכואקטיבי‬
‫חודר את מחסום הדם‪-‬מוח ומשפיע ישירות על פעילותם של מעגלים עצביים בתוך‬
‫המוח‪ .‬בהתמכרויות אחרות לעומת זאת‪ ,‬המערכת המוחית מופעלת בתהליך טבעי‬
‫בתגובה לגירויים שנתפסים כחיוביים‪ ,‬ללא התערבות של חומרים 'זרים' החודרים‬
‫לתוך המוח‪.‬‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בפועל מתבטאת ההתמכרות באיבוד שליטה מוחלט בכל הנוגע למושא‬
‫ההתמכרות‪ ,‬מתוך אמונה מלאה כי דפוס ההתנהגות ההתמכרותי‪ ,‬באשר יהיה‪,‬‬
‫מטיב עם מצבו הנתון של המכור‪ ,‬גם אם רציונאלית הוא מודע לכך שההפך הוא‬
‫הנכון‪.‬‬
‫התמכרות הינה הפרעה מוחית כרונית‪ ,‬אך ניתנת לטיפול‪ .34‬חוסר השליטה אותו‬
‫מפגין המכור בנוגע למושא התמכרותו הוא בעצם תרגום מעשי של הצורך אותו‬
‫פיתח מוחו של המכור בהתנהגות ההתמכרותית‪ .‬במידת מה‪ ,‬ניתן להשוות תחושה‬
‫זו עם תחושת רעב‪ -‬כאשר קיבתנו ריקה‪ ,‬מתרגם המוח את צורכה באוכל לתחושה‬
‫לה אנו קוראים "רעב"‪ ,‬עם התעוררותה של תחושה זו‪ ,‬יודעים אנו כי עלינו לאכול‪.‬‬
‫עוד אנו יודעים כי אם לא נאכל זמן ארוך דיו‪ ,‬לא נשרוד‪.‬‬
‫מוחותיהם של מכורים הוטעו על ידי ההתמכרות בצורה כזו שהיעדר הסם מפורש‬
‫על ידי המוח לא רק כתחושה של רעב‪ ,‬אלא כתחושה של גוויעה ברעב‪ .‬השימוש‬
‫בסם הופך עבור המכור לפעולה שאינה רק חיונית להמשך תפקודו‪ ,‬אלא לכזו‬
‫שאינו יכול לשרוד בלעדיה‪.‬‬
‫איך נוצרת התמכרות?‬
‫האדם הוא חיה סתגלנית‪ .‬ככזו‪ ,‬אנו מסוגלים להפגין יכולת התרגלות מנטאלית‬
‫כלפי כל מצב כמעט‪ ,‬וגם גופינו‪ -‬מסתגל לו לצד הנפש‪.‬‬
‫במונחי התמכרות‪ ,‬התרגלות זו נקראת סבילות והיא מתפתחת בעקבות שימוש‬
‫ממושך בסמים הגורם לאדם להתרגל להשפעותיהם הפסיכואקטיביות‪ .‬עם‬
‫התפתחות הסבילות‪ ,‬נהיה המשתמש רגיש פחות ופחות לפעולתם של הסמים ואינו‬
‫מושפע מהם כפי שהושפע בעבר‪ .‬כיוון שמינון החומר ה"רגיל" אינו מספק‪,‬‬
‫מעלים המשתמשים את המינון לעיתים עד בלי די על מנת להשיג את אותה‬
‫ההשפעה‪.‬‬
‫לסבילות שתי צורות‪ -‬סבילות תאית וסבילות מטבולית‪ .‬סבילות מטבולית וסבילות‬
‫תאית‪.‬‬
‫סבילות מטבולית נוצרת כאשר כל שימוש חוזר בסם גורם לייצור מוגדל של‬
‫האנזימים המפרקים אותו וכך מורגשת פחות השפעתו הפסיכואקטיבית של הסם‪.‬‬
‫סבילות תאית לעומת זאת‪ ,‬מתפתחת משינויים במוח ובתאי העצב עצמם‪.‬‬
‫‪011‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בניגוד לסבילות המטבולית שלרוב אינה קיצונית‪ ,‬ההסתגלות המוחית היא‪-‬היא‬
‫האחראית לרמת הסבילות הגבוהה המתפתחת כלפי הסמים האופיאטיים למשל‪.‬‬
‫תאי העצב מסתגלים לסם וככל שנמשכת החשיפה לחומר כך פוחתת רגישותם של‬
‫תאי העצב‪ .‬שימוש יחיד וראשוני במנת הרואין מספיק להתפתחותה של סבילות‬
‫תאית כך שכבר בשימוש השני אותה מנה בדיוק תביא להשפעה נמוכה יותר‪.‬‬
‫ישנם אספקטים נוספים מעבר לפעולתם של החומרים הכימיים במוח המעודדים‬
‫התמכרות‪.‬‬
‫גורמים פיזיולוגים‬
‫מדענים החוקרים את המוח האנושי טוענים כי ישנם אנשים בעלי נטייה קדם‪-‬‬
‫גנטית להתמכרות‪ ,‬אבל מאחר וההתמכרות קשורה לפעולות המוח הבסיסיות כמו‬
‫הזיכרון‪ ,‬התגמול‪ ,‬קבלת החלטות וכו'‪ ,‬כל אחד ואחד יכול להפוך למכור אם‬
‫ייחשף במידה מספקת לחומר או לפעולה שגורמים לו הנאה מרובה מאוד‪ .‬גם‬
‫התמכרויות שאינן כימיות‪ ,‬ביניהן הימורים‪ ,‬סקס‪ ,‬קניות ועוד‪ ,‬יכולות להפוך‬
‫להרגל שימצא את דרכו להתמכרות‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי המבדיל בין מי שיהפוך למכור לבין מי שלא‪ ,‬היא היכולת‬
‫האנליטית של המוח להעריך מראש את הנזק שייגרם ולוותר על ההנאה‪ ,‬ע"י‬
‫הימנעות מהפעילות המזיקה‪ .‬תהליך זה מבוצע ע"י הפעלת מעגל טבעי של בלמים‬
‫במוח הנקרא ‪ .gaba‬בקרב מכורים מעגל הטבעי זה כנראה פגום והמוח מתקשה‬
‫לבלום את הדחפים ולהתגבר על הכמיהה למושא ההתמכרות‪.‬‬
‫במצבי מתח‪ ,‬מתמקד בהם המוח והאונה הקדמית‪ ,‬האחראית על שיקול הדעת‪,‬‬
‫אינה פועלת כמיטבה ואילו פעילות ירודה זו גורמת לאדם לפעול ביתר‬
‫אימפולסיביות‪ .‬בקרב מכורים אימפולסיביות זו ככניעה לדחף להשתמש בסם‪.‬‬
‫גורמים פסיכולוגיים‬
‫‪014‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ההתמכרות הפסיכולוגית היא ניסיון להקל על מציאות בלתי נסבלת וקשה‬
‫להתמודדות‪ .‬זוהי דרך בלתי מסתגלת להפיג סבל רגשי ולהפחית תחושות לחץ‪,‬‬
‫חרדה‪ ,‬כעס ודיכאון‪.‬‬
‫התמכרות לסמים ולאלכוהול היא דרך של התמודדות ע"י "ריפוי עצמי"‪ .‬בזכות‬
‫תכונותיהם הפרמקולוגיות החומרים הללו‪ ,‬מצליחים החומרים להקל על כאב רגשי‬
‫מתמשך ותחושת לחץ מחד‪ ,‬ומאידך משמשים גם כדרך להענשה ושאיפה להרס‬
‫עצמי‪ .‬שימוש בסמים ואלכוהול עוזר להתגבר על עכבות ועל איסורים פנימיים‬
‫ומוסריים וכן על חוסר בטחון עצמי ביצירת קשר עם הזולת‪.‬‬
‫גורמים סוציולוגיים‬
‫לחץ חברתי‪ ,‬הרצון להשתייך וזמינות החומר הממכר‪ ,‬הם אלמנטים סוציולוגיים‬
‫מרכזיים המשפיעים על התפתחותה של ההתמכרות‪ .‬בהשפעת חברים‪ ,‬לכל אדם‬
‫באשר הוא‪ ,‬אך בעיקר לבני נוער‪ ,‬יש נטייה להתנסות בחומרים ובמעשים שעלולים‬
‫להוביל אותם בהדרגה למצב של התמכרות‪.‬‬
‫זמינות החומר או ההתנהגות הממכרת והלגיטימציה החברתית הקשורה בהם‪ ,‬גם‬
‫הם בעלי השפעה מכרעת לשאלה אם אדם יפתח התמכרות‪ .‬כך למשל‪ ,‬עד לפני‬
‫שנים לא רבות הייתה ההתמכרות לסמים תופעה הנפוצה בעיקר בשכבות‬
‫האוכלוסייה הדלות והעברייניות יותר‪ .‬בשנים האחרונות התרבו סוגי הסמים‪ ,‬הם‬
‫הפכו ליותר זמינים ונגישים‪ ,‬וחלקם אף זוכים ללגיטימציה בציבור‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫תופעת ההתמכרות לסמים כיום‪ ,‬קיימת בשכיחות גבוהה יחסית ובכל שכבות‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫חווייתו של המכור‬
‫השאלה "אם כל‪-‬כך טוב‪ ,‬אז למה כל‪-‬כך רע?" נשאלת בנוגע לסמים כבר שנים‬
‫רבות ונראה כי ניסוח זה הינו הטוב והמדויק ביותר לתיאור תופעת ההתמכרות‪.‬‬
‫התחבטתי רבות בצורת ההגשה של תת פרק זה‪ ,‬החשוב כל כך כאשר בסמים‬
‫עסקינן‪ .‬הרי כל קורא וקורא מכיר את המילה הזו‪" ,‬התמכרות"‪ ,‬אך סטטיסטית ניכר‬
‫כי רובינו לא נוכל להזדהות עם המילה‪ .‬אזי חיפשתי נושא מקביל מבחינה תמטית‪,‬‬
‫כזה איתו יהיה לקוראים קל להזדהות‪ .‬למשל‪ -‬אהבה‪.‬‬
‫‪015‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫את המונח "אהבה רעה"‪" ,‬אהבה לא בריאה" או אובססיבית‪ ,‬כולנו מכירים‪ .‬בין‬
‫אם מעולם המושגים הפרטי שלנו ובין אם מעולמם של חברינו הקרובים‪ .‬ואם‬
‫התמזל מזלנו ולא פגשנו אחת כזו‪ ,‬בוודאי קראנו את "רומיאו ויוליה"‪ ,‬שהינם‬
‫וזאת בלי ספק‪ ,‬הביטוי המדויק ביותר לאהבה הרסנית שכזו‪ .‬אנשים הכלואים‬
‫באהבה מסוג זה מודעים לאי יכולתם להמשיך לחיות באותה מסגרת‪ ,‬אך בעת‬
‫ובעונה אחת‪ -‬לא יכולים לדמיין לעצמם חיים ללא מושא אהבתם‪ .‬הכמיהה לאהוב‬
‫חוצה את גבול התשוקה והרצון הבריא והופכת לאובססיה של ממש‪ .‬אוהבים כאלו‬
‫יעבירו ימים כלילות בהמתנה לאהובם‪ ,‬לא ידעו אושר גדול יותר מאשר השהייה‬
‫במחיצתו ואף לא ידעו אושר כלל‪ ,‬ללא אהובם‪ ,‬העומד ללא עוררין במרכז עולמם‬
‫המנטאלי‪ .‬בפירמידת סדר העדיפויות‪ ,‬יעמוד האהוב על קצה קיצה וכל תחום אחר‪,‬‬
‫במיוחד כזה העלול לפגוע בטבעה ההרסני של מערכת יחסים זו‪ -‬ידחף מטה ואף‬
‫ימחק כליל‪ .‬חברים‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬מסורות וערכים יהפכו בלתי רלוונטיים בעליל‬
‫אם יבואו חוצץ בין האוהב למושא אהבתו‪ .‬כאשר ינסו חברים ובני משפחה לשכנע‬
‫את המאוהב כי עליו לוותר על האובססיה הזו למען טובתו שלו‪ ,‬לא רק שיהפכו‬
‫לאויבים מידיים‪ ,‬אלא על ידי העלאת המחשבה על וויתור ושחרור האובססיה‪,‬‬
‫יביאו את המאוהב לפחד מוות של ממש מהחיים ללא מושא אהבתם‪ ,‬כשם‬
‫שהתרחש בחייהם הדמיוניים של רומיאו ויוליה‪ -‬העדיפו השניים למות מאשר‬
‫לחיות חיים זה ללא זו‪.‬‬
‫מחקרים אמנם לא הראו כי מכורים רואים בהתמכרותם כמושא אהבתם‪ ,‬אך ניתוח‬
‫ואנאליזה של התנהגות התמכרותית העלו דמיון רב להתנהגות במסגרתה הכובלת‬
‫של אהבה אובססיבית‪ .‬נקודת ההשקה הגדולה ביותר בין השתיים‪ ,‬היא‬
‫הטוטאליות בה מוכן המכור ו‪/‬או המאוהב לשנות כל היבט בחייו ואף באופיו‪ ,‬על‬
‫מנת להתאים את עצמו למושא אהבתו או את חייו לסם‪.‬‬
‫הבנת הקשר ההדוק בצורה יוצאת הדופן אותו מפתח המכור עם מושא התמכרותו‪,‬‬
‫בין אם אדם או סם‪ ,‬ותחושת האובדן העמוקה אותה יחוש לעצם המחשבה גרידא‬
‫על חיים ללא הביטחון‪ ,‬השקט‪ ,‬הנחמה והשלווה אותם מספק הסם למכור‪ ,‬הינם‬
‫הבסיס להבנת מצבו‪.‬‬
‫‪016‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התנהגות התמכרותית יכולה להתבטא המגוון רחב של צורות‪ -‬עישון‪ ,‬שתייה‪,‬‬
‫שימוש בסמים‪ ,‬אכילה כפייתית ובעצם כל התנהגות שעיקר מטרתה בשינוי דרמטי‬
‫למצבו הרגשי והנהנתני של האדם‪ ,‬ברגע נתון‪.‬‬
‫כל התנהגות הינה קשה לשינוי‪ ,‬במיוחד כאשר האדם רגיל אליה זה מכבר ועל‬
‫אחת כמה וכמה‪ ,‬אם הוא מאמין כי דפוס התנהגות זה משפר את מצבו‪ .‬על מנת‬
‫שניתן יהיה לשנות דפוסי התנהגות אלו‪ ,‬יש לספק למכור תגמולים מענגים ומידיים‬
‫תמורת גמילתו מדפוס ההתנהגות הבעייתי או לחילופין‪ ,‬לאפשר לו "לשלם את‬
‫המחיר" תמורת הישנותה של ההתנהגות‪ ,‬אך על מחיר זה להיות גבוה‪ .‬כאשר‬
‫בסמים עסקינן‪ ,‬יהיה קשה מאוד להוכיח למכור שכאבי הגמילה אותם הוא חווה‬
‫כרגע יטיבו עמו בסופו של דבר‪.‬‬
‫השפעת המכור על סביבתו הקרובה‬
‫‪35‬‬
‫הביטוי "נפגעי סמים" אינו מכוון רק לאותו אדם שמשתמש והתמכר לסמים‪ ,‬אלא‬
‫לכל מי שנפגע כתוצאה מהשימוש שלו בסמים‪ .‬החברה כולה נפגעת מכל מכור‬
‫ומכור במגוון אספקטים כלכליים ובטיחותיים‪ ,‬אך לא בפגיעה זו נדון כאן‪ .‬הפגיעה‬
‫המשמעותית ביותר‪ ,‬היא הפגיעה בתא הביתי והמשפחתי של המכור‪ ,‬לא רק כיוון‬
‫שמדובר בהרס שיטתי של זוגו או זוגתו של המכור‪ ,‬אלא כיוון שמדובר בעיקר‬
‫בהתוויית עתידם של הילדים הנוכחים בבית‪.‬‬
‫המשפחה המכורה‬
‫בקהילות הטיפוליות נקראות משפחותיהם של המכורים "משפחות מכורות"‪ ,‬לא‬
‫מכיוון שכל בני הבית מכורים‪ ,‬אלא מכיוון שחיי המשפחה כולה מושפעים‬
‫מהמכור‪ .‬ביטוי זה משקף את מציאות החיים של המשפחה המאבדת את יכולתה‬
‫לשלוט במהלך החיים התקין שלה במקביל לאיבוד השליטה של המכור במהלך‬
‫החיים הפרטי שלו‪ .‬המשפחה כולה מתארגנת סביב המכור וצרכיו וסביב‬
‫ההתנהגויות הקיצוניות והבלתי צפויות שלו‪ ,‬המושפעות מהסמים או האלכוהול‬
‫שצרך‪ ,‬או מחסרונם והקריז שיבוא בעקבות חסרון זה‪.‬‬
‫‪017‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התפקוד המשפחתי והיחסים המשפחתיים הופכים תלויים בסם ובהשפעותיו על בן‬
‫המשפחה המכור ולכן מתפתחת אצל כל המשפחה סוג של תלות בסם‪ .‬עם הזמן‬
‫המשפחה מסתגלת ומתארגנת כך שתוכל להתמודד עם ההתמכרות שבתוכה‪ ,‬אבל‬
‫באופן אבסורדי‪ ,‬דווקא בגלל ההסתגלות הזו‪ ,‬היא הופכת בסופו של דבר למערכת‬
‫התומכת‪ ,‬משמרת ומזינה את ההתמכרות‪.‬‬
‫למרות תפקידה המרכזי והמשמעותי של ההתמכרות במשפחה‪ ,‬היא בד"כ נשמרת‬
‫כסוד כיוון שעצם ההכרה בקיומה תדגיש את החולשה‪ ,‬חוסר האונים‪ ,‬הבושה‬
‫והאשמה על כך שההתמכרות הפכה להיות חזקה מהם והם אינם מצליחים‬
‫להתגבר עליה‪ .‬עם הזמן עוברות המשפחות המכורות תהליך של התגברות‬
‫הסובלנות כלפי התנהגותו של המכור המהווה פעמים רבות ריסוק טוטאלי של‬
‫מערכות האמון והערכים‪ .‬משפחות אלו מתמודדות עם שקרים רבים‪ ,‬התעללות‪,‬‬
‫הזנחת הילדים‪ ,‬אלימות‪ ,‬חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד‪ .‬בכל‬
‫פעם נחצים עוד "קוים אדומים" שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליהם‪ -‬ממש‬
‫בדומה לתהליך ההידרדרות שעובר המכור בעצמו‪.‬‬
‫בני הזוג של המכורים וילדיהם המרגישים שהם מאבדים שליטה ויציבות בחייהם‪,‬‬
‫מפתחים לעיתים קרובות מחלות פסיכוסומאטיות או נפשיות שונות וגם‬
‫התמכרויות מקבילות‪ ,‬ביניהן התמכרות לתרופות‪ ,‬בעיות אכילה‪ ,‬הימורים‪,‬‬
‫התמכרות לעבודה וכמובן‪ -‬גדלים סיכוייהם להגיע להתמכרות לסמים ואלכוהול‪.‬‬
‫היחסים בין בני הזוג מאופיינים ב"תלות שיתופית"‪ .‬כיוון שחייו של בן הזוג‬
‫הופכים יותר ויותר מושפעים ע"י המכור והסם שלו‪ ,‬הרי שנאבדת זהותו העצמית‬
‫ויכולתו לביטוי עצמי והתפתחות אישית‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬מקבל בן הזוג פיצוי‪ :‬הוא הופך להיות האחראי הבלעדי להמשך תפקודה‬
‫של המשפחה ולכן מתמלא תחושה של ייעוד ומרכזיות שיוצרת בו אשליה של‬
‫כוח‪.‬‬
‫ילדי המכורים ועתידם‬
‫‪018‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מדי שנה נולדים בישראל כ‪ 752-‬תינוקות לאמהות שהשתמשו בזמן ההיריון‬
‫בהרואין וקוקאין‪ .‬תינוקות אלו סובלים מיד עם לידתם מתסמונת גמילה (קריז)‬
‫חזקה וקשה שמתבטאת בהזעת יתר‪ ,‬בכי בלתי פוסק‪ ,‬התכווצויות בשרירים‪ ,‬איבוד‬
‫נוזלים‪ ,‬רגישות לאור ולמגע והרשימה נמשכת‪ .‬ברוב המקרים מתגברים התינוקות‬
‫על התסמונת תוך כמה ימים‪ ,‬אך הנזקים הנוירולוגיים והפיזיולוגיים כנראה‬
‫שיישארו אתם לאורך כל חייהם‪.‬‬
‫גם אם לא חוו "קריז"‪ ,‬תינוקות שנחשפו ברחם אימם לסמים ולאלכוהול‪ ,‬הם‬
‫תינוקות בסיכון גבוה ללידה מוקדמת‪ ,‬מומים מולדים‪ ,‬פיגור בגדילה‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬נזק‬
‫מוחי קל המתבטא במגוון של בעיות‪ ,‬ביניהן הפרעת קשב וריכוז‪ ,‬היפראקטיביות‪,‬‬
‫הפרעות במוטוריקה וקואורדינציה‪ ,‬אינטליגנציה נמוכה והפרעות בזיכרון‪.‬‬
‫מחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל מצביעים על כך שאצל ילדים שגדלו בהמשך חייהם‬
‫בסביבה מטפחת ומפתחת‪ -‬בעיקר ילדים שניתנו לאימוץ‪ ,‬פחתו עם השנים הן סוג‬
‫והן חומרת הבעיות הללו‪ ,‬ואילו אצל ילדים שהמשיכו את חייהם בסביבה‬
‫שהזניחה אותם ולא הייתה מסוגלת להתמודד עם קשייהם המיוחדים‪ ,‬הבעיות‬
‫החמירו ואף נוספו עליהן בעיות וקשיים אחרים‪.‬‬
‫מחקרים מצאו שאצל ילדים להורים מכורים לסמים ולאלכוהול יש אחוזים גבוהים‬
‫יחסית הסובלים מ ‪ .ADHD -‬ידוע שהפרעה זו נגרמת גם כתוצאה מגורמים‬
‫גנטיים ו‪/‬או תורשתיים וגם מגורמים סביבתיים כאשר מצוקה נפשית מתמשכת‬
‫היא הבולטת שבין אלו‪.‬‬
‫ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי ‪ 5‬מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח‬
‫התמכרות בעצמם‪ .‬גם בשל קיומם של אותם גורמים גנטיים ותורשתיים‪ ,‬וגם‬
‫בהתחשב בתהליכים התפתחותיים של חיקוי ולמידה של דרכי התמודדות‬
‫במשפחה‪ ,‬הזדהות עם ההורה המכור והסביבה שמציעה הרבה יותר נגישות‬
‫ולגיטימציה לחומרים ממכרים‪.‬‬
‫חייה של המשפחה המכורה‬
‫משפחות נורמטיביות מתארגנות לרוב בהתאם לצרכי הילדים‪ ,‬וגם עוברות את‬
‫שלבי ההתפתחות שלהן בהתאם לשלבי התפתחותם של הילדים‪.‬‬
‫‪019‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המשפחה המכורה אינה פועלת כך‪ ,‬אלא מתארגנת בעיקר בהתאם למכור וצרכיו‪.‬‬
‫המכור הוא אינו אדם עקבי‪ .‬פעם הוא נקי‪ ,‬ופעם מועד‪ .‬פעם במצב רוח חיובי‪,‬‬
‫ופעם בשלילי‪ .‬פעם לוקח סם שעושה אותו רדום ופעם ממריץ‪ .‬סף התסכול של‬
‫המכור הוא נמוך מאוד ולכן הסיכוי להתפרצויות אלימות תלוי תמידית באוויר‬
‫ומקיים אווירה מתמדת של פחד‪.‬‬
‫ילדיהם של משפחות מכורות נזנחים‪ .‬צרכיהם מוזנחים‪ ,‬הם אינם מקבלים‬
‫התייחסות חינוכית עקבית ולהוריהם אין די זמן על מנת להציב להם גבולות‬
‫ברורים‪ .‬מאידך‪ ,‬ישנם מעברים חדים בין אדישות מוחלטת וחוסר פיקוח לבין‬
‫ענישת יתר‪ ,‬לרוב על לא עוול בכפם‪ .‬לעיתים קרובות הם נופלים קורבן לאלימות‬
‫פיזית‪ ,‬מינית ונפשית מהוריהם או מאחרים הנמצאים בקרבת המשפחה או בתוכה‪,‬‬
‫ומנצלים לרעה את חוסר היכולת של ההורים להגן על ילדיהם ואת הצימאון של‬
‫הילדים לדאגה ותשומת לב‪.‬‬
‫בעקבות חיי היום יום בקרב המשפחה המכורה‪ ,‬מפתחים הילדים פחד מאלימות‬
‫וחרדת נטישה שכן מותו של ההורה המכור הינו איום המרחף תדיר מעל ראשם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הם מתמודדים עם תסכול וחוסר אונים עקב אי יכולתם לשנות את המצב‬
‫וכן בושה ובדידות רגשית כתוצאה מהקוד המשפחתי של ההכחשה וההסתרה‪.‬‬
‫בתוך הבלבול‪ ,‬חוסר האונים וחוסר השליטה שהינם מנת חלקה של המשפחה‬
‫המכורה‪ ,‬הילד לומד שלא לבטוח‪ ,‬לא להרגיש ולא לספר‪.‬‬
‫הילד מאבד אמון בהוריו ובמבוגרים בכלל כיוון שלאו אינם אוטוריטה עבורו‪ ,‬עוגן‬
‫הביטחון והיציבות אותו הם אמורים לספק‪ -‬אינו מסופק ואף הופך למערבולת‬
‫המערערת ומטלטלת את חיי הילד בהתאם לצורכיהם האישיים ותלותם בסם‪.‬‬
‫כיוון שלרגשותיו של הילד אין כל תוקף או משמעות‪ ,‬לומד הילד לא להרגיש‪.‬‬
‫הוריו עסוקים בעצמם ואינם פנויים לראות‪ ,‬להבין ולהתייחס לצרכיו ולרגשותיו‪,‬‬
‫וממילא אינם מסוגלים לעשות את השינוי הנדרש כדי להקל עליו מבחינה רגשית‪.‬‬
‫הקוד המשפחתי המוביל את המשפחה המכורה הוא הרצון להסתיר את סיפורה‬
‫הטראגי‪ .‬אזי אם יספר הילד על המתרחש בביתו‪ ,‬יבגוד הוא בהוריו‪ .‬ידיעה זו‪ ,‬לצד‬
‫איבוד האמון ביכולתם של מבוגרים לעזור לו לשפר את מצבו הרגשי יביאו את‬
‫הילד להסתגרות בתוך עצמו‪.‬‬
‫היפוך תפקידים‬
‫‪041‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫למרות שהם רק ילדים‪ ,‬איבוד השליטה של ההורים מגייס אצלם צורך פנימי להציל‬
‫את המשפחה ולעתים קרובות מוצא את עצמו הילד מחליף את הוריו מבחינת‬
‫התפקידים המשפחתיים‪ .‬הילד ההורי מתנהג כפי שמצפים ממנו ואינו מוסיף‬
‫טרדות להוריו‪ .‬בנוסף הוא לוקח על עצמו תחומי אחריות ביתיים שאינם אמורים‬
‫להיות באחריותו‪ ,‬למשל טיפול באחיו קטנים‪ ,‬הכנת אוכל‪ ,‬ושאר אספקטים בניהול‬
‫הבית‪ .‬ואם אין בכך די‪ ,‬על הילד ההורי לדאוג גם להוריו‪ .‬לעיתים הילד הוא זה‬
‫הלוקח את ההורה לטיפול גמילה או לטיפול רפואי‪ ,‬מפשר בין הוריו כשהם רבים‬
‫ואפילו מגן על משפחתו בגופו מפני התפרצות אלימה של ההורה המכור‪ .‬לילדים‬
‫הללו פוטנציאל הישרדות גבוה מאד‪ ,‬אבל לעתים גם הם נשברים ועוברים לתפקיד‬
‫האחר האופייני גם הוא לילדי מכורים‪ -‬תפקיד השעיר לעזאזל‪.‬‬
‫מטרתו של תפקיד זה היא להפנות את הבעיות המשפחתיות לכיוון אחר‪ .‬לקיחת‬
‫תפקיד זה מתבטאת בהתנהגות מופרעת ואלימה‪ ,‬בשימוש מוקדם בסמים‬
‫ואלכוהול‪ ,‬פיתוח של הפרעה כלשהיא‪ ,‬מעורבות במעשים עבריינים ועוד‪ .‬תפקיד‬
‫זה הוא פונקציונאלי למשפחה המכורה משום שהוא מעביר את מוקד תשומת הלב‬
‫מהבעיה המוכרת‪ ,‬ההורה המכור‪ ,‬לבעיה חדשה‪ .‬כך יוצאת המשפחה ממצב של‬
‫ייאוש‪ ,‬תקיעות וחוסר אונים למצב של התגייסות והתמודדות חדשה‪.‬‬
‫בשני המקרים אנחנו רואים שהילדים‪ ,‬באופן בלתי מודע‪ ,‬מוכנים להקריב את‬
‫ילדותם‪ ,‬צרכיהם והתפתחותם התקינה לצורך הצלת המשפחה‪.‬‬
‫דינאמיקה משפחתית כזו‪ ,‬הסוחפת את הילדים להקריב את עצמם כדי למצוא‬
‫פתרונות לאי היציבות המשפחתית‪ ,‬גורמת נזקים חמורים להתפתחותם הנפשית‬
‫ולצמיחתם האישית של הילדים‪.‬‬
‫‪040‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סבים וסבתות וקרובי משפחה אחרים מתגייסים לעתים קרובות ועוזרים להורים‬
‫המתקשים לגדל את ילדיהם בעצמם‪ .‬התמיכה המוענקת על ידי המשפחה‬
‫המורחבת הינה בעלת תפקיד משמעותי ביותר בשמירה על בריאותם וביטחונם של‬
‫הילדים בזמנים קשים‪ .‬לעתים קרובות הסבים או הדודים הם העוגן היציבות‬
‫והביטחון היחידי בחייהם של אותם ילדים‪ .‬הצרה המתעוררת עם התערבותה של‬
‫המשפחה המורחבת היא בכך שלרוב אינה מסוגלת להתמיד בגידול הילד כתוצאה‬
‫מחייהם וממשפחותיהם שלהם וילדי המכורים בעקבות כך‪ ,‬נחשפים שוב לנטישה‬
‫וחוסר יציבות‪.‬‬
‫במחקר של הרשות למלחמה בסמים שפורסם לאחרונה‪ ,‬מצוטטים מתבגרים שהם‬
‫ילדים להורים מכורים לסמים ואלכוהול‪ ,‬המתארים את החוויה הסובייקטיבית‬
‫שלהם כילדים שגדלים בסביבה משפחתית מכורה‪ .‬הניסוחים לא תוקנו ולא שונו‬
‫למען שמירה על אוטנתיות תוכנם‪.‬‬
‫"תביני מה זה בתור ילד קטן לחזור הביתה ולא לראות את אמא וגם אם כבר רואים‬
‫אותה אז היא מסטולית‪ .‬יושבת‪ .‬על הספה לא רואה בעיניים‪ .‬ורואים דברים‪:‬‬
‫פילטרים של סיגריות‪ ,‬ניירות כסף‪ ,‬קוק פרסי‪ .‬ידעתי הכל‪ ,‬הייתי בעצם אחד מהם‬
‫חוץ מהשימוש‪ .‬כשאבא היה יוצא מבית סוהר הייתי יושב בחדר עם שניהם מסתכל‬
‫עליהם ורואה אותם מעשנים והעשן נכנס לי לאף ואני כאילו כרגיל צוחק איתם‪,‬‬
‫מדבר איתם‪ .‬הייתי אחד מהם ‪ -‬יודע הכל‪ :‬סמים‪ ,‬כלא‪ ,‬סוהר‪ ,‬ומשטרה מניאקים ‪-‬‬
‫שונא אותם"‪.‬‬
‫"לילה אחד קמתי והרגשתי שמשהו לא בסדר והלכתי במסדרון שבבית ויש שם‬
‫שירותים‪ .‬ראיתי את אמא שלי מזריקה‪ .‬פעם ראשונה בחיים‪ .‬כי כל הזמן היא אמרה‬
‫לי‪ -‬אני לא מזריקה! ואני בתור ילד אמרתי לה‪ :‬אל תזריקי‪ ,‬זה מסוכן בגלל מנת‬
‫יתר‪ ..‬וראיתי אותה‪ ,‬זרוקה עם מזרק צמוד ליד‪ ,‬שכובה לא זזה‪ .‬שלוש שעות לא‬
‫זזתי מהמקום עד שהתעוררה ורק הסתכלתי עליה"‬
‫‪041‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"הייתי אוהב אותו אבל הוא עשה הרבה רע לאמא‪ .‬בעקרון הוא היה מרביץ רק לה‪,‬‬
‫כאילו לנו האחים פחות‪ ,‬הוא היה הולך למי שמחזיק את הכסף וזאת הייתה בד"כ‬
‫אמא‪ .‬אם היא לא הייתה נותנת לו הייתה מקבלת פה כאפה שם כאפה‪ ,‬לפעמים‬
‫נותנת חזרה"‬
‫"לאבא היו מצבי רוח שונים‪ .‬לפעמים כעס לפעמים אהבה‪ .‬היו בבית קללות‪ ,‬מכות‬
‫ואז פתאום אהבה הכי גדולה שיש‪ .‬הוא כאילו היה נותן הכל‪ ,‬ותומך ואז ברגע אחד‬
‫היה מרביץ וצועק‪ .‬לפעמים היה מרביץ לאמא אבל בחיים לא לפנינו"‪.‬‬
‫"יכול להיות שהייתה לי אובססיה רצינית כאילו על המשקל‪ .‬פתאום התחלתי‬
‫לרזות‪ .‬היום אני מבינה שחשבתי שככה אוכל למשוך תשומת לב של ההורים שלי‪.‬‬
‫באמת משכתי הרבה תשומת לב מהם אבל הם כעסו עלי‪ .‬כעסו נורא‪ ,‬כאילו‬
‫הוצאתי אותם מהריכוז של עצמם‪ .‬כשהתחלתי להיות בולמית אבא שלי אמר שאם‬
‫אני רוצה כאילו לא לאכול ולמות זה בסדר מבחינתו‪ ,‬רק שאני לא אקיא כי זה‬
‫חזירות לאכול ולהקיא וחוץ מזה שאני כ"כ שמנה שלא יזיק לי לא לאכול איזה‬
‫עשר שנים‪".‬‬
‫"הוא היה משפיל אותי‪ .‬כל הזמן עשיתי מה שהם אומרים ‪ -‬הייתי הולך לבי"ס וזה‪,‬‬
‫אבל כשהייתי חוזר הוא היה אומר לי שאני לא אגיע לשום מקום‪ ,‬שאני אפס‪ .‬הוא‬
‫אף פעם לא שאל אותי מה הבעיה‪ ,‬מה חסר לי"‬
‫"הייתה המון ריקנות‪ .‬כל הזמן היינו כאילו ביחד‪ ,‬אבל בפנים כולם לבד‪ .‬יש לאבא‬
‫את הרגעים שהוא יכול לשבת עם חברים ולשתות‪ ,‬באותו רגע הוא לא יראה אף‬
‫אחד‪ .‬זה הזמן שלו ולא מעניין אותו אף אחד"‪.‬‬
‫"היא הייתה אומרת לי‪ :‬אני עוד מעט חוזרת‪ ,‬ואני הייתי אומרת לה‪ :‬את הולכת‬
‫ואני לא אראה אותך עכשיו שבוע‪-‬עשרה ימים‪ ..‬הייתי תמיד מחכה לה וכשהייתה‬
‫חוזרת הייתי שואלת את עצמי מתי שוב תלך‪ .‬מה שהרגיע אותי זה שהיא תמיד‬
‫חזרה‪".‬‬
‫‪041‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"יעני יש לנו הכל‪ ,‬כאילו לא חסר כלום‪ .‬כאילו ככה הראיתי לחברים את זה‪ ,‬ותמיד‬
‫הייתי מביא אותם בשעות הכי נכונות‪ -‬בבוקר‪ ,‬או ממש בלילה כשכולם ישנים"‪.‬‬
‫"היינו מתביישים להביא חברים ומקווים שאבא לא יבוא‪ .‬אז הייתי נבוך ולא הייתי‬
‫מביא חברים הביתה‪ .‬היום כשאבא נקי‪ ,‬כל הזמן הבית מלא חברים"‬
‫"אני את עצמי עוד לא בניתי‪ ,‬את החיים שלי‪ .‬אני כ"כ פגוע מהעולם וגם מעצמי‪...‬‬
‫היום אני יכול להסתכל לעצמי בראי‪ .‬יש קושי‪ ,‬יש מה להמשיך‪ ,‬יש על מה לחפור‬
‫ למה וכמה"‬‫"אני אספר לילדים שלי כדי שידעו על החיים שלו (אבא שלה) ואיך היו החיים שלי‬
‫איתו וכל מה שקרה לי‪ .‬שזה מצב קשה‪ ,‬שלא כל אחד יכול לעזור במצב הזה‪ ,‬ואני‬
‫הייתי אמיצה למרות הכול"‬
‫ישנן פעילויות קבוצתיות לילדי מכורים המתקיימות במסגרת שירותי הרווחה‪,‬‬
‫ופעילויות הכיף וההעשרה שבצידן הן חשובות וחיוניות עבור הילדים האלו‪.‬‬
‫מטרת פעילויות אלו היא להבהיר לילדים כי הם אינם לבד‪ ,‬כי אינם אחראים למצב‬
‫בשום צורה או דרך וכי חשיפת רגשות היא חיונית לחיים בריאים‪.‬‬
‫לעיתים נדירות בלבד זוכים הילדים להשתתף בפעילויות המוציאות אותם משגרת‬
‫יום העצובה‪ ,‬ועל כן עולם התוכן שלהם הינו דל ומצומצם וכישרונותיהם נותרים‬
‫חבויים‪.‬‬
‫‪044‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫גמילה‬
‫תהליך ההתמכרות ותהליך הגמילה הינם תהליכים שניתן לראותם כמקבילים‬
‫במובנים רבים‪ .‬במהלך תהליך ההתמכרות מחפש האדם הסובל פתרונות מהירים‬
‫וזמינים למצוקתו‪ ,‬כאשר פתרונות אלו מהווים בעצם את הסימפטום לבעיה וכלל‬
‫לא את פתרונה‪ .‬אדם הסובל ממתח קיצוני במקום עבודתו למשל‪ ,‬ומוצא פורקן‬
‫למתח זה בצריכה של סמים‪ ,‬יבין בסופו של דבר כי לא רק שלא היוו הסמים פתרון‬
‫לבעייתו‪ ,‬אלא שכעת הוא גם מכור לסמים‪ ,‬התמכרות המביאה עמה התחייבויות‬
‫כלכליות‪ ,‬בעיות בריאותיות‪ ,‬חברתיות ועוד‪ .‬על מנת שתהליך גמילה יוכתר‬
‫כמוצלח‪ ,‬יש לוודא כי כל חזיתות ההתמכרות ימצאו את פתרונן‪.‬‬
‫כשם שהתמכרות הינה תהליך פסיכולוגי המלווה בתהליכים פיזיים‪ ,‬כך גם הגמילה‬
‫הינה תהליך פסיכולוגי המלווה בתהליך פיזי‪ .‬כמעט כל תכניות הגמילה מחולקות‬
‫לשניים‪ -‬הגמילה הגופנית והגמילה הפסיכולוגית‪.‬‬
‫‪045‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לרוב המכורים נראה כי הגמילה הפיזית היא‪-‬היא השלב הבעייתי ביותר בתהליך‬
‫הגמילה‪ .‬ניקוי הגוף מרעלי הסמים (‪ )detoxification‬הוא תהליך המושפע‬
‫רבות מסוג הסם ממנו נגמלים‪ ,‬אך כך או אחרת התהליך הוא תהליך קשה מאוד‪.‬‬
‫תסמונת הגמילה‪ ,‬הנגרמת במהלך עזיבת הסם את הגוף‪ ,‬כוללת כאבי ראש קשים‪,‬‬
‫כאבי עצמות ושרירים‪ ,‬עוויתות כלל גופניות‪ ,‬הקאות ובחילות לצד שלשולים‬
‫ועצירות לסירוגין‪ ,‬הזעה כבדה‪ ,‬נדודי שינה וחלומות בלהה‪ ,‬חרדות‪ ,‬פרכוסים‬
‫והרשימה נמשכת‪ .‬מכורים רבים הסובלים יום יום מהתמכרותם‪ ,‬מעדיפים להמשיך‬
‫ולהזין אותה רק בכדי לא לעבור את תסמונת הגמילה‪ .‬עוד חשוב לציין כי בהיעדר‬
‫תמיכה רפואית נכונה‪ ,‬יכולה תסמונת גמילה קשה להיגמר במוות‪ .‬ישנם סמים‪,‬‬
‫שלמרות הייסורים הקשים הכרוכים בגמילה הפיסית מהם‪ ,‬לא נשקפת סכנה לחיי‬
‫האדם מהגמילה עצמה‪ .‬בין סמים אלו נמצאים האופיאטיים למיניהם והתרופות‬
‫הממריצות‪ .‬בסמים אחרים‪ ,‬ביניהם הסמים המדכאים‪ ,‬האלכוהול ותרופות השינה‪,‬‬
‫קיימת סכנה ממשית לחיי האדם‪ ,‬אם לא ייעשה תהליך הגמילה באמצעות מתן‬
‫תרופות הרגעה ה"מחליפות" את הסם מבחינה פרמקולוגית ומאפשרות גמילה‬
‫פיסית איטית‪ ,‬ללא סכנה לאדם‪ .‬בעת תהליך הטיפול‪ ,‬נעשה גם שימוש בתרופות‬
‫להרגעה ולהפחתת כאבים‪ .‬השימוש בתרופות במקרה זה זמני בלבד‪ ,‬וכאשר‬
‫מתחילות תופעות הגמילה להיעלם‪ ,‬מופסק השימוש בהן באופן הדרגתי‪.‬‬
‫ד"ר אנדרה וייסמן‪ ,‬רופא ישראלי המנהל כיום את מרכז ה‪ANR-‬‬
‫(‪ )Accelerated Neuroregulation‬בבית החולים ברזילי‪ ,‬פיתח שיטה‬
‫לגמילה פיזית היעילה ב‪ 722%-‬מן המקרים‪ .36‬טיפול זה הוא טיפול מזורז לגמילה‬
‫מסמים אופיאטיים הנעשה תחת הרדמה כללית‪ .‬בעודו תחת הרדמה מלאה‪ ,‬מוזרק‬
‫למטופל חומר המזרז את הופעת תסמיני הגמילה מהאופיאטיים‪ ,‬כך שהמטופל‬
‫עובר את תסמונת הגמילה תחת הרדמה ואינו מרגיש את כאביה‪.‬‬
‫‪046‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לאחר ההרדמה נותר המטופל בבית החולים למעקב קצר ובסופו משוחרר לביתו‪.‬‬
‫למשך תקופת זמן משתנה על המטופל להמשיך ולקחת כדורים החוסמים את‬
‫קולטני האופיאטיים במוח‪ .‬כדורים אלו מונעים ממוחו לשדר לו כי הוא מעוניין‬
‫בעוד סם‪ .‬שיטה זו כאמור הוכחה יעילה ב‪ 722%-‬מן המקרים‪ ,‬אך טרם הוכנסה‬
‫לסל הבריאות ועלותה‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬כמעט אסטרונומית‪ ,‬במיוחד כאשר מושוות‬
‫לעלותו האפסית של המתדון‪ .‬לדידו של ד"ר וייסמן‪ ,‬ממשלה המחלקת מתדון‬
‫למכוריה בעצם אומרת 'התייאשתי מכם ואיני יודעת מה לעשות אתכם‪ .‬קחו סם‬
‫ואל תפריעו לחברה'‪.‬‬
‫ד"ר וייסמן גם הוא קורא להתמכרות מחלה‪ ,‬אך לא מחלה כרונית‪ .‬מחלה כרונית‪,‬‬
‫להגדרתו של וייסמן‪ ,‬הינה מחלה בה אין הרופאים יודעים איך לטפל‪ ,‬ואין זה‬
‫המצב עם ההתמכרות לסמים אופיאטיים‪ .‬מכור בקריז‪ ,‬שיכנס לחדר המיון ויבקש‬
‫טיפול‪ ,‬יתבקש להתפנות או יפונה על ידי המשטרה דקות ספורות לאחר מכן‪,‬‬
‫לתחנת המתדון הקרובה כאשר בעצם‪ ,‬ניתן לטפל בו‪ -‬בו במקום‪ ,‬בקלות וביעילות‪.‬‬
‫אחת הסיבות לאי הסכמת משרד הבריאות להכנסת הטיפול לסל‪ ,‬היא שאלת ה"מה‬
‫קורה לאחר מכן"‪ .‬בעוד משרד הבריאות ונציגיו מתעקשים כי לא ייתכן שטיפול‬
‫אחד פותר כמיהה של שנים ומבטיח כי לא תחזור‪ ,‬הפסיכולוגית מירי אידליסט‪,‬‬
‫שעבדה במרפאתו של ד"ר וייסמן ועם מטופליו‪ ,‬ציינה כי "חד משמעית אין כמיהה‬
‫לסם לאחר טיפול זה‪ ,‬עובדה שהדהימה אותי כאשת מקצוע"‪.‬‬
‫כולי תקווה שעד פרסום ספר זה יהיה שינוי גם במעמדו של טיפול זה‪.‬‬
‫למרות כל האמור לעיל‪ ,‬ניקוי הגוף מרעלי הסמים הוא דווקא הצעד הפשוט יותר‬
‫בתהליך‪ .‬הצעד הבא אחריו‪ ,‬החיים ללא הסמים לצד הכמיהה התמידית אליהם‪ ,‬הם‬
‫הקשים יותר‪ .‬מסיבה זו יאמר כל מכור כי הוא מכור לכל חייו‪ ,‬גם אם נגמל לפני‬
‫שנים רבות‪ .‬ביום בו ישכח כי מכור הוא‪ -‬זה יהיה היום בו ייפול חזרה לסם‪.‬‬
‫הגמילה הפיזית כאמור‪ ,‬היא החלק הקל‪ .‬הקשה של הלחם הוא בלי ספק השמירה‬
‫על הניקיון‪ .‬ישנם עשרות מרכזי גמילה פרושים ברחבי ארץ ישראל‪ ,‬חלקם באשפוז‬
‫מלא‪ ,‬חלקם פתוחים יותר או פחות‪ ,‬מתמחים בסוגים שונים של טיפולים‬
‫ומבטיחים בעצם שלכל אחד ואחד ימצא מכון גמילה שמתאים לו‪.‬‬
‫תכניות הגמילה הנפשית הקיימות בשוק הן רבות ומגוונות‪ ,‬אך רובן הינן נגזרות‬
‫של תכנית הגמילה הממוסדת הראשונה‪ -‬תכנית שנים‪-‬עשר הצעדים‪.‬‬
‫‪047‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תכנית שנים‪-‬עשר הצעדים‬
‫תכנית שנים‪-‬עשר הצעדים היא תכנית גמילה כוללנית המטפלת בכל התנהגות‬
‫התמכרותית שהיא‪ ,‬בין אם לסמים‪ ,‬לקניות‪ ,‬לאוכל‪ ,‬ליחסי מין‪.‬‬
‫הוגי התכנית‪ ,‬שראשיתה בשנות ה‪ 12-‬למאה הקודמת באוהיו שבארצות הברית‪,‬‬
‫היו בעצמם שני אלכוהוליסטים שמאסו שמאסו בתפיסת החברה את מצב ומצב‬
‫דומיהם והחליטו לשנות‪ .‬מריבוי הקבוצות הפועלות בארץ (מעל ‪ 022‬פגישות‬
‫שבועיות בתל אביב בלבד)‪ ,‬וברחבי העולם‪ ,‬אני מרגיש נוח לקבוע כי מדובר‬
‫כנראה בשיטת הגמילה הנפשית הטובה ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור העובדה כי מדובר‬
‫בקבוצות תמיכה ועזרה עצמית אנונימיות‪ ,‬לא ניתן לקבוע זאת סטטיסטית‪.‬‬
‫ביל ווילסון וד"ר בוב סמית'‪ ,‬הוגי התכנית‪ ,‬הגדירו מחדש את ההתמכרות כ"מחלת‬
‫ההתמכרות"‪ .‬לדידם‪ ,‬ברגע בו נתפס מצב זה כמחלה השווה בערכה בעצם לסרטן‬
‫נניח‪ ,‬מורדות מן המכור תחושות האשמה והתיעוב העצמי‪ ,‬המהוות לרוב את‬
‫הסיבה ההתחלתית להתמכרותו‪ .‬הבדל סמנטי נוסף הוא‪ ,‬בהגדרה 'מחלה'‪ -‬מצב‬
‫סימפטומטי ממנו ניתן להחלים‪ ,‬אם כי‪ ,‬קובעים השניים‪ -‬המחלה היא מחלה‬
‫חשוכת מרפא‪ ,‬כך על מנת שלעולם לא יאבד המכור את השליטה במצבו‪.‬‬
‫נקודת המוצא של התכנית היא שלכל מכור ישנו 'חור שחור' כלשהו בנשמתו‪,‬‬
‫אותו הוא מנסה למלא בעזרת התנהגותו ההתמכרותית‪ .‬המילים 'חור שחור' הן‬
‫מילים בעייתיות שלא אומרות הרבה לרובנו‪ ,‬אך כל מכור ומכור יודע מהו החור‬
‫השחור שבנפשו‪ .‬כיוון שהתכנית היא תכנית רוחנית‪ ,‬היא שונה משאר תכניות‬
‫הגמילה אך עדיין תוקפת את שלושת מרכיבי ההתמכרות‪ -‬המרכיב הפיזי (הפסקת‬
‫הצריכה)‪ ,‬המרכיב הרגשי (הסיבות הדוחפות את המכור לעבר התמכרותו)‬
‫והמרכיב הרוחני‪ -‬הכרת החור השחור בנפשו של המכור ומילויו מחדש‪ .‬היחידים‬
‫המורשים לטפל ולהדריך קבוצות במסגרת תכניות ‪ 70‬הצעדים הם מכורים לשעבר‪,‬‬
‫כיוון שהם מכירים את המצב בעצם‪ ,‬יודעים שלא להתנשא מעל המכורים וכן‪-‬‬
‫מכירים את שלל המניפולציות אותן מכורים בדרך כלל מפעילים להטעיית‬
‫הסובבים אותם‪ ,‬ואף את עצמם‪ .‬כל אלו לא יעבדו על המכור לשעבר‪.‬‬
‫‪048‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הבנת הצעדים הינה דרך נוספת להבנת ההתמכרות‪ .‬נסקור בקצרה את עיקרי‬
‫התכנית וצעדיה‪ ,‬בשביל לספק את המידע המינימאלי הדרוש‪ .‬כנראה שכל תכנית‬
‫גמילה נפשית יעילה תכלול את העקרונות הבאים‪ .‬דליה פלג‪ ,‬מומחית להתמכרויות‬
‫ומטפלת בשיטת שמים‪-‬עשר הצעדים הבהירה אותם עבורי‪.‬‬
‫צעד ראשון‬
‫הצעד הראשון בתכנית הוא כנראה החשוב ביותר להצלחתה‪ .‬מהותו של צעד זה‬
‫היה בהכרת המכור כי הפך חסר אונים אל מול התמכרותו ובעקבות כך איבד‬
‫שליטה על חייו‪ .‬מושג חוסר האונים הוא המרכזי לצעד זה‪ ,‬ולא כוח רצון‪ ,‬כפי‬
‫שנהוג לחשוב‪ .‬רוב המכורים מראים כמויות אדירות של רצון‪ ,‬אך בגלל‬
‫התמכרותם אינם מצליחים למצוא את הכוח‪ .‬זניחת הניסיון הזה כליל‪ ,‬וההודאה כי‬
‫אבד עליו הכלח‪ ,‬היא הצעד הראשון לפתרון הבעיה‪ .‬ההקבלה לכך היא בריון‬
‫המרביץ לילד קטן‪ ,‬רצונו של הילד אל מול הבריון אינו רלוונטי כיוון שהבריון‬
‫תמיד ינצח‪ ,‬על כן יש לברוח‪ -‬הימנעות מוחלטת מהסם‪.‬‬
‫צעד שני‬
‫מהותו של הצעד השני היא ההכרה כי רק כוח גדול יכול להחזיר את המכור‬
‫לשפיות דעתו‪.‬‬
‫שפיות בשפה ההתמכרותית אינה מקבילה לשפיות במובנה הפסיכולוגי‪ .‬לשפיות‬
‫בה אנו עוסקים יש שני פרמטרים‪ -‬הראשון הוא אמונתו המלאה של המכור כי ניתן‬
‫לחזור על אותן הפעולות ולצפות לתוצאות שונות בעקבות הפעולה‪ .‬אנשים שאינם‬
‫מכורים יכולים לחזות בתוצאות ההרסניות למעשיהם ולחדול מהם‪ ,‬אך מכורים‬
‫מספרים לעצמם כי הפעם זה יהיה אחרת‪" .‬אני יכול להשתמש רק עוד פעם אחת‬
‫וזה יהיה בסדר‪ ,‬לא אתמכר שוב"‪.‬‬
‫‪049‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ההיבט השני לאי שפיות זו היא האמונה כי חומ חיצוני יכול לתקן פגם פנימי‪.‬‬
‫מכורים רבים מצאו את דרכם להתמכרות מרגשות של חוסר בטחון‪ ,‬חוסר אמונה‬
‫בעצמי ומצאו כי הסמים גורמים להם לחוש אחרת‪ .‬אך הרי אין זו האמת‪ .‬מהותו‬
‫של הצעד השני היא בהחזרת השפיות על ידי אותו משהו חיצוני‪ ,‬רק שהפעם‬
‫מדובר במטפל או הקבוצה‪ ,‬כוחות חיצוניים שיפעלו על המכור ויחצצו בין רצונו‬
‫להשתמש לבין מימושו של רצון זה‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬הופכת הקבוצה להתמכרותו‬
‫החדשה של המכור‪ ,‬אך הפעם‪ ,‬במקום שתהרוס אותו ההתמכרות‪ ,‬זו "תתקן" אותו‪,‬‬
‫תשיבו למוטב‪.‬‬
‫צעד שלישי‬
‫מכנה משותף למכורים רבים היא האמונה כי הם הטובים ביותר‪ ,‬או לחילופין‪,‬‬
‫הגרועים ביותר‪ ,‬וכך בכל אספקט של חייהם‪ .‬טוטאליות מחשבתית זו היא בעצם‬
‫התכונה המאפשרת את ההתמכרות מלכתחילה‪ .‬מהותו של התעד השלישי היא‬
‫ההכרה בכוח עליון כאשר כוח עליון זה יכול להתבטא במגוון רחב של צורות‪ ,‬ולא‬
‫בהכרח בצורת האלוהים‪ .‬זהו צעד המלמד ענווה ובסופו מתיישר המכור עם‬
‫החברה סביבו; הכוח העליון ממקם אותו בדיוק על קו האמצע עם כל השאר‪ ,‬לטוב‬
‫ולרע‪.‬‬
‫צעד רביעי‬
‫מהותו של הצעד הרביעי היא בעשיית חשבון נפש על חייו של המכור‪ .‬לאחר‬
‫שויתר על יכולתו לשלוט במצבו הוא והכיר בכוח גדול כיחיד היכול לשלוט על‬
‫התמכרותו‪ ,‬מוכן הוא כעת לחשוב על חייו מחדש‪ .‬צעד ארבע מבוצע בכתיבה‪ ,‬הן‬
‫בשביל שהמסקנות תשארנה וגם כהכרה נוספת באמת‪ -‬ברגע בו חייו של המכור‬
‫פרושים על דף לפניו‪ ,‬אין הוא יכול להתכחש יותר לאמיתות אלו‪.‬‬
‫צעד זה כרוך במחשבה רבה‪ ,‬בכאבים רבים המסתתרים בעברו של המכור ועל כן‬
‫גם לוקח זמן רב‪ .‬החלמה מהתמכרות לרוב אינה נוגעת בעבר‪ ,‬אלא מתמקדת כמעט‬
‫לחלוטין בעתיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬על מנת שיוכל המכור לפתוח דף חדש בחייו‪ ,‬חייב הוא‬
‫לעשות בדק בית‪ .‬מאין ספירת מלאי שתבהיר עבורו את השתלשלות הדברים‪ ,‬את‬
‫אשר הביאו למצב בו הוא נתון כיום‪ .‬אספקט נוסף לצעד זה הוא וידוי סודות‪,‬‬
‫שימת סוף להסתרה שאפיינה את חייו של המכור‪.‬‬
‫צעד חמישי‬
‫‪051‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בעוד הצעד הרביעי נעשה ומבוצע בין המכור לבין עצמו‪ ,‬בינו לבין הכוח הגדול‬
‫שבחר בו להניעו‪ ,‬הצעד החמישי הוא ב'מסירת הצעד הרביעי'‪ .‬מדובר בווידוי‬
‫כלפי חוץ על כל עוונותיו של המכור‪ ,‬כל סודותיו‪ ,‬פחדיו וסיבותיו‪ .‬מטרת חלוקת‬
‫המידע הזו היא להטמיע במכור כי הוא אינו לבד בעברו‪ ,‬ואכן ב‪ 77%-‬מהמקרים‬
‫בוחר המכור בחבר קבוצה או במטפל כיעד לצעד חמישי‪ .‬היותו של המכור לבד‬
‫בהתמכרותו‪ ,‬ובודד בהוויתו‪ ,‬היא לרוב גורם מכריע בהתמכרות עצמה ומטרתו של‬
‫צעד זה היא לבטל את ההרגשה הזו בדיוק‪ .‬במהלך ההתמכרות‪ ,‬המכור מתקיים‬
‫בסודיות מוחלטת‪ ,‬בעולם המתקיים עבורו בלבד ובשלב זה ננטש העולם הישן‪,‬‬
‫עולם הלבד הסוד ומוחלף בעולם של אמון ותמיכה‪.‬‬
‫צעד שישי‬
‫צעד זה גם הוא המשך ישיר לשני קודמיו‪ .‬צעדים ארבע וחמש‪ ,‬בעצם מותירים את‬
‫המכור עם רשימה של פגעי האופי שלו‪ .‬בצעד השישי מתבקש המכור להיות נכון‬
‫לוותר על פגמי האופי שעלו בצעדים הקודמים‪ .‬הנכונות הזו היא מקום רוחני עמוק‬
‫בו מודה המכור שפשוט‪ ,‬בהיעד מילה אחרת‪ -‬נמאס לו מהפגמים הללו וממה‬
‫שהביאו עמם לחייו‪ ,‬הוא לא רוצה אותם יותר‪ .‬אין לדעת מה יהיה בהמשך‪ ,‬מה‬
‫יחליף את קווי האופי עליהם יוותר‪ ,‬אך אין זה משנה‪ .‬העיק הוא בוויתור על אלו‬
‫שהוכיחו עצמם כרעים לו לאורך חייו עד כה‪.‬‬
‫צעד שביעי‬
‫בצעד השביעי חוזרים המכור לתחושת חוסר האונים אל מול פגעי אופיו ומתפלל‬
‫לכוח הגדול שייקח ממנו את הפגמים האלו‪ .‬כן חוזר צעד זה לאנאלוגיית מחלת‬
‫הסרטן עליה דיברנו קודם‪ ,‬צעד זה הוא בעצם הרופא המוציא את הגידול הפוגעני‬
‫מאופיו של המכור‪.‬‬
‫צעד שמיני‬
‫צעד זה הוא המכור ביותר מתכניות טלוויזיה‪ ,‬קומדיות ודרמות רבות‪ .‬מהותו של‬
‫הצעד היא בעריכת רשימת האנשים בהם פגע המכור לאורך חייו‪ ,‬אך בעיקר‬
‫בתקופת התמכרותו‪ .‬בין תועלות הצעד הזה היא ההבנה כי פגיעה היא חלק בלתי‬
‫נפרד מתקשורת בינאישית וכי לא ניתן באמת להימנע ממנה‪ .‬הבנה זו מקדמת את‬
‫המכור אל עבר המחילה העצמית‪.‬‬
‫צעד תשיעי‬
‫‪050‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫צעד זה הוא הוצאתו לפועל של הצעד השמיני‪ .‬בצעד זה על המכור לעשות‬
‫חושבים עמוקים אל מול הצעד השמיני ולהחליט על מה מכפר המכור‪ ,‬ועל מה‬
‫מתוודה מתוך הבנה כי לא על הכל יש להתנצל ולכפר‪.‬‬
‫הצעד התשיעי מסמל את תום תהליך ההתנקות לקראת ההחלמה המלאה‪ .‬שלושת‬
‫הצעדים הבאים הינם צעדים המבוצעים על בסיס יומ‪-‬יומי ויבוצעו בעצם למשך‬
‫שארית חייו של המכור‪.‬‬
‫צעד עשירי‬
‫חשבון נפש יומ‪-‬יומי‪ .‬מטרתו למנוע מן המכור הישנות תחושות העבר שהביאו‬
‫ראשונית להתמכרותו‪ .‬חשבון נפש זה כולל למידה תמידית‪ ,‬אסירות תודה תמידית‬
‫ותמורות נוספות השומרות על שיווי משקלו של המכור‪ .‬ובעצם‪ -‬על שיווי משקלו‬
‫של כל אדם באשר הוא‪.‬‬
‫צעד אחד‪-‬עשר‬
‫צעד זה הוא צעד של תפילה והרהורים‪ .‬המכור נזכר בכוח העליון בו מצא נחמה‬
‫בצעדים המוקדמים יותר ובצעד זה הוא פונה אליו שוב ומנסה לברר מה רצונו‬
‫ממנו‪.‬‬
‫צעד שנים‪-‬עשר‬
‫צעד זה הוא הסיכום להתעלות הרוחנית‪ ,‬לשיפור ולהחלמה אליה הגיע המכור‬
‫בעקבות הצעדים הקודמים‪ .‬צעד זה הוא המשכיות הבשורה‪ -‬המכור חייב להמשיך‬
‫ולעזור לאלו שעוד סובלים‪ .‬מעגל זה של קבלה ונתינה מותיר את המכור במצב‬
‫תמידי של עשייה‪ ,‬עשייה בזכותה לעולם לא ישכח מאיפה הוא הגיע ולעולם יזכור‬
‫לאן הוא הולך‪.‬‬
‫‪051‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬שער שני ‪ :‬המשפט המהותי של דיני הסמים‬
‫הבסיס החוקי‬
‫במדינת ישראל ישנה חקיקה עניפה בנושא הסמים‪" .‬שולחן העבודה" הוא פקודת‬
‫הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג – ‪ ,7711‬המונה וקובעת מהם הסמים‬
‫האסורים בשימוש ואת רמת הענישה לגבי עבירות הסמים העיקריות‪ .‬לפי עקרון‬
‫החוקיות כל חומר שלא הוגדר בפקודת הסמים המסוכנים כאסור הוא מותר!‬
‫עקרון החוקיות‪ ,‬המהווה אבן‪-‬יסוד במשפט הפלילי‪ ,‬קובע כי הגדרת התנהגות‬
‫כעבירה והעונש בגין התנהגות זו חייבים להיות מוגדרים בחוק‪ .‬בלעדי כך‪ ,‬לא‬
‫תיתכן ענישה‪ .‬לענייננו‪ ,‬המשמעות היא כי חומר שלא נאסר מפורשות (בשמו)‬
‫בפקודת הסמים‪ ,‬מותר לשימוש‪.‬‬
‫פקודת הסמים המסוכנים הישראלית‬
‫נפתח בבחינת הביסוס החוקי לעבירות הסמים וההגבלות על שימושם בישראל‪:‬‬
‫פקודת הסמים‪ .‬הפקודה מתבססת על החוק האנגלי עליו נוספו ברבות השנים‬
‫תיקונים טלאים‪-‬טלאים‪ .‬תחילתה בפקודה משנת ‪ ,7705‬אחר כך אומץ נוסח ב‪-‬‬
‫‪ 7716‬ולבסוף אומץ נוסח חדש ב‪.7711 -‬‬
‫‪051‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השינויים בקודפיקציה של הנוסח החדש ב ‪7711‬‬
‫ב‪ ,7711-‬כאשר המחוקק הישראלי מצא לנכון לקבץ ולאגד את הוראות החוק‬
‫השונות הנוגעות לשימוש בסמים וההגבלות עליו (קודיפיקציה)‪ ,‬נוספו הוראות‬
‫חיקוק רבות על דבר החיקוק המנדטורי הראשוני משנת ‪ .7705‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הפרג‬
‫הוסף כסם מסוכן; נקבעה עבירת הדחת קטינים – עקרונית היה עונש מאסר חובה‪,‬‬
‫אולם סעיף ‪ 14‬כה' יותר מאוחר שינה זאת‪ .‬ישנה הצעת חוק מס' ‪ 0126‬מ‪-‬‬
‫‪ ,21.72.74‬לקבוע עונש מאסר חובה על עבירות סמים‪ ,‬אולם ההצעה לא התקבלה‪.‬‬
‫הצעות דומות הוגשו עוד מספר פעמים‪ ,‬האחרונה בהן בשנת ‪ 0226‬על‪-‬ידי ח"כ‬
‫יצחק אהרונוביץ‪ .‬תיקון נוסף לפקודה נעשה ב‪ .7787 -‬בתיקון הגדילו את העונש‬
‫ל‪ 05 -‬שנות מאסר בגין הדחת קטין‪ .‬ניתנו סמכויות לשוטרים לחפש סמים ללא צו‪.‬‬
‫חוקקה האופציה לחלט רכוש‪ ,‬לשלול רשיון נהיגה או רשיון מקצוע (רופא‪ ,‬רוקח‪,‬‬
‫מוביל וכדומה)‪ .‬זה המקום להעיר בדבר אופיין החריג של סמכויות מסדר גודל זה‬
‫שכן אין באפשרות המשטרה לבצע חיפושים בדירתו או רכושו של אדם אלא לפי‬
‫האופן במוגדר בפקודת פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש]‬
‫תשכ"ט" ( ‪(- 1969‬פקודת החיפוש) לאור ההגנה הניתנת בשיטת המשפט‬
‫הישראלית על זכותו של אדם לפרטיות וזכותו שלא להיות מוטרד‪.‬‬
‫חוקים נוספים הנוגעים לסמים‪:‬‬
‫* חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪ 7711‬קוד הענישה לגבי עבירות פליליות‪ ,‬כולל‬
‫עבירות סמים‪ .‬חלקו הכללי של חוק העונשין מנחה גם לעניין פרשנות עבירות‬
‫הסמים‪.‬‬
‫* סעיף ‪(72‬ב) לחוק רישוי עסקים‪ ,‬תשכ"ח – ‪ .7768‬הרלוונטיות של הוראת חוק זו‬
‫באה לידי ביטוי בסמכותו של סמכות שר הבריאות לאסור שימוש בשם (מותג)‬
‫לבית עסק בשם שיש בו משום עידוד או הכשר לשימוש בסם מסוכן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫עסק שיקרא "הרואין לווריד" שמו יפסל‪ .‬יש לציין שהוראת חוק זו אינה נאכפת‬
‫בפועל וישנם עסקים ששמם פסול לפי הוראה זו‪ .‬טרם הגיע לפסיקה דיון‬
‫בפרקטיקה של סעיף זה‪ ..‬אין עדות ליישומו של סעיף זה בפועל‪.‬‬
‫‪054‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫* סעיף ‪ )10(047‬לפקודת העיריות ‪ -‬חובת העירייה להקמת שירותים לטיפול נפגעי‬
‫סמים ומניעה‪.‬‬
‫‪" .)10(047‬לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען‬
‫הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם‪ ,‬לאחר התייעצות עם המשרדים‬
‫הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית למלחמה בסמים‪".‬‬
‫* סעיף ‪ )1(0‬לחוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬תש"ך ‪ :7762 -‬האפשרות להכריז על‬
‫ילד שנולד עם תסמונת גמילה כקטין נזקק וככזה הינו ּבר אימוץ‪.‬‬
‫* חוק הפיקוח על מוסדות למשתמשים בסמים‪ ,‬התשנ"ג – ‪ 7771‬ותקנות הפיקוח‬
‫על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במוסד‬
‫משולב)‪ ,‬התשנ"ד‪ ,7774 -‬מסדירים את חובת הרישוי של מוסדות העוסקים‬
‫בטיפול במכורים לסמים ואת התנאים לניהול מוסדות כאלו‪.‬‬
‫* פקודת מטכ"ל צה"ל – הוראות ספיציפיות לחיילים שעברו עבירות סמים‪.‬‬
‫* חוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪ -7755 -‬מפנה לפקודת הסמים וקובע עונשם של‬
‫חיילים המחזיקים‪ ,‬סוחרים ומשתמשים בסמים (כהגדרתם בפקודה)‪ .‬וכן‪ ,‬החוק‬
‫קובע את נהלי הבדיקה והחיפוש אחר סמים בצה"ל‪.‬‬
‫* תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים)‬
‫התשמ"ג‪ -7781-‬התקנות מפרטות את סמכויות הגורמים הצבאיים השונים בבואם‬
‫לאכוף את האיסור על אחזקה‪ ,‬שימוש וסחר בסמים כהגדרתם בפקודה ובחוק‬
‫השיפוט הצבאי‪ ,‬לעיל‪.‬‬
‫אמנות בינ"ל‬
‫שאלת הטיפול בבעית הסמים העסיקה את הקהילה הבינלאומית עוד טרם הוקדם‬
‫חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם)‪ .‬למעשה‪ ,‬כבר ב‪ 7770-‬נחתמה האמנה‬
‫הראשונה אשר ניסתה להתמודד עם השימוש והסחר באופיום‪-‬‬
‫‪International‬‬
‫‪ .)7770( Opium Convention‬עם הקמת חבר הלאומים‪ ,‬הוקמה וועדה שמטרתה הייתה התמודדות עם‬
‫הסחר בסמים מסוכנים‪-‬‬
‫‪Advisory Committee on Traffic in Opium and Other‬‬
‫‪ Dangerous Drugs‬ואכן אותה וועדה ניסחה שורה של אמנות בנושא‪:‬‬
‫‪055‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪Agreement Concerning the Suppression of the Manufacture of Internal Trade‬‬
‫‪in and Use of, Prepared Opium (1925); International Opium Convention,‬‬
‫‪(1925); Protocol to the International Opium Convention (1925); Convention‬‬
‫‪for Limiting the Manufacture and Regulating the Distribution of Narcotic‬‬
‫‪Drugs (1931); Agreement Concerning the Suppression of Opium-Smoking‬‬
‫‪(1931); Convention for the Suppression of the Illicit Traffic in Dangerous‬‬
‫‪Drugs (1936).‬‬
‫עם השנים‪ ,‬פותחו והתגלו סמים חדשים וכתוצאה הקהילה הבינלאומית ניסתה‬
‫להתמודד גם עימם כל‪-‬ידי כינונן של אמנות בינלאומיות שונות‪ .‬גם ישראל חתמה‬
‫ואשררה מספר אמנות בינלאומיות של ארגון האומות המאוחדות המתייחסות‬
‫לענין המלחמה בסמים‪:‬‬
‫* אמנה יחידה בדבר סמים מסוכנים (‪- )7767‬‬
‫‪ .SINGLE CONVENTION ON NARCOTIC DRUGS‬אמנה זו‬
‫נכנסה לתוקף ב‪ ,28.28.7715-‬חתומות עליה ‪ 784‬מדינות‪ .‬ביניהן‪ ,‬ישראל אשר‬
‫הצטרפה לאמנה בשנת ‪ 7714‬ואימצה את תוכנה בלא כל הסתייגות (להבדיל‬
‫ממדינות כגון בריטניה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ויאטנם וכד')‪.‬‬
‫* הפרוטוקול המתקן את האמנה היחידה בדבר סמים מסוכנים (‪)7710‬‬
‫* אמנה בדבר חומרים פסיכוטרופיים (‪)7717‬‬
‫‪on Psychotropic Substances of 1971‬‬
‫‪ .Convention‬האמנה נחתמה ב‪07.20.7717-‬‬
‫ונכנסה לתוקף בשנת ‪ .7716‬כיום חתונות על האמנה מעל ‪ 712‬מדינות‪ .‬אמנה זו‬
‫היא תולדה של מגבלותיה של האמנה משנת ‪ .7767‬איסוריה של זו האחרונה היו‬
‫מוגבלים בעיקר לקנאביס‪ ,‬קוקה ואופיום ולכן לא סיפקו מענה הולם למרבית‬
‫הסמים אשר היו נפוצים בשימוש בשנות השישים והשבעים‪ * .‬אמנת האו"ם נגד‬
‫סחר בסמים מסוכנים וחומרים פסיכוטרופיים (‪-)7788‬‬
‫‪United Nations Convention Against Illicit Traffic‬‬
‫‪in Narcotic Drugs and Psychotropic Substances‬‬
‫‪056‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אמנה זו נועדה לספק מנגנוני אכיפה נוספים על‪-‬מנת להלחם בשימוש והסחר‬
‫בסמים‪ ,‬מטרות אותן החלו לבסס כבעלות חשיבות בינלאומית שתי האמנות אשר‬
‫נסקרו לעיל‪ .‬האמנה נכנסה לתוקף ב‪ 77.77.7772-‬וחתמו עליה ‪ 781‬מדינות וביניהן‬
‫ישראל‪ ,‬אשר הוסיפה לחתימתה גם הסתייגות מפני סעיפים ‪ 0-1‬לאמנה‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 78.6.0220‬האמנה אושררה על‪-‬ידי ישראל ונקלטתה לחקיקה הישראלית‪-‬הפנימית‬
‫באופן זה‪.‬‬
‫‪057‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עבירות הסמים‬
‫יסודות העבירה‬
‫מהו היסוד הנפשי הדרוש לעבירות הסמים? התשובה הינה חד משמעית‪ :‬מחשבה‬
‫פלילית‪ .‬אמנם הדבר לא נאמר במפורש בסעיפי הפקודה ואין כלל זכר למונח יסוד‬
‫נפשי‪ ,‬אולם ביהמ"ש פירש את העבירות כעבירות של מחשבה פלילית‪ .‬כלל‬
‫האצבע במשפט הפלילי הישראלי הוא כי "עבירות שותקות" כלומר‪ ,‬כאלו שלא‬
‫מציינות מפורשות מהו היסוד הנפשי הנדרש להןם הן עבירות הדורשות יסוד נפשי‬
‫מסוג מחשבה פלילית‪ .‬בפסק‪-‬דין מטוסיאן‪ 37‬נקבע‪ ,‬למשל‪ ,‬שעבירת החזקת סמים‬
‫הינה עבירה שלמחשבה פלילית וכך גם לפי השופט בדימוס יעקוב קדמי בספרו‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫לדעתי‪ ,‬לא ניתן לבצע עבירת סמים ברשלנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עבירת הסמים אינה עבירה‬
‫המשתייכת לעבירות האחריות הקפידה‪ .‬משמעותה של אחריות קפידה היא כי אדם‬
‫יכול לעבור את העבירה גם אם לא התכוון לתוצאות מעשהו או מחדלו‪ ,‬לא ידע ולא‬
‫ראה מראש מה תהיינה התוצאות‪ ,‬ואפילו לא התרשל באי ראייתן‪ .‬למעשה‪ ,‬כל‬
‫שנדרש בעבירות מסוג זה הוא התקיימות היסוד העובדתי של העבירה‪ .‬היות ומדובר‬
‫ב"גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה"‪ ,‬המחוקק ייחד את האחריות הקפידה‬
‫לעבירותמוגבלות בחוק‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫כמו כן‪ ,‬דעת המלומדים השונים והפסיקה תומכת‬
‫בעמדתי זו בעניין דרישת יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית להרשעה בעבירות‬
‫הסמים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪058‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עבירות הסמים השונות‬
‫הגדרת העבירה הפלילית והגדרות עבירות הסמים – פקודת הסמים המסוכנים‬
‫כרשימה סגורה של סוגי הסמים ושל סוגי העבירות‪.‬‬
‫דגש יושם על העבירה הנפוצה ביותר עבירת החזקה ושימוש לפי סע' ‪ 1‬לפקודת‬
‫הסמים‪ ,‬מהי החזקה עצמית של קנבוס ושל הרואין‪ ,‬עבירת סחר בסמים‪ ,‬עבירת‬
‫הדחת קטין לסם וכד'‪.‬‬
‫‪059‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עבירת החזקת סם ושימוש בסם‬
‫לפי סעיף ‪ 1‬לפקודת הסמים המסוכנים – "לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש‬
‫בו‪ ,‬אלא במידה שהותר הדבר בפקודה או בתקנות לפיה‪ ,‬או ברשיון מיוחד"‪.‬‬
‫החזקה שלא לשימוש עצמי‬
‫פקודת הסמים קובעת שאדם המחזיק בסם במשקל הגבוה מכמות מסויימת‬
‫שנקבעה בתוספת לפקודה‪ -‬לא עושה שימוש עצמי בסם בלבד‪ .‬הסנקציה בצידה‬
‫של עבירה זו‪ ,‬לפי סע' ‪( 1‬ג) לפקודה‪ ,‬הינה מאסר של עשרים שנים מקסימום(!) או‬
‫קנס פי עשרים וחמישה מגובה הקנס הקבוע בחוק העונשין‪ 41,‬כלומר ‪ 05‬פעמים‬
‫‪ 006,222‬שקלים חדשים (= ‪ 5,652,222‬ש"ח)‪.‬‬
‫כפי שנזכר בשער הראשון בספר זה‪ ,‬בשנת ‪ 0226‬ניהל עו"ד ששי גז תיק שעורר‬
‫תשומת לב תקשורתית רבה לאור עניינו‪ 42.‬מרשו‪ ,‬חיים פנחס‪ ,‬נעצר בחדרו במלון‬
‫שרתון בת"א‪ ,‬ובו ‪ 71‬בקבוקונים בהם חומר שקוף נוזלי הנחשד כסם מסוג ‪GHB‬‬
‫המכונה‪ ,‬בעגת הרחוב גם כ"סם האונס"‪ .‬כמות זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬רבה מידי מכדי להחשב‬
‫לכזו המיועדת לשימוש עצמי‪ .‬כשבוע לאחר מעצרו‪ ,‬נשלח החומר לשם זיהויו‬
‫במעבדה לצורך בירור טיבו‪ .‬מבירור תוצאות בדיקת המעבדה עלה כי אין המדובר‬
‫בסם ‪ GHB‬כי אם בחומר אחר ושונה בתכלית‪ ,‬בשם ‪ .GBL‬עו"ד גז ניסה לשכנע‬
‫את ביהמ"ש שאין דינם של שני הסמים זהה בעיקר נוכח העובדה ש ‪ GBL‬אינו‬
‫מנוי כלל בפקודת הסמים המסוכנים‪ .‬במידה ואכן היה נחשב כסם הרי נחשב‬
‫כהחזקה "מסחרית" שלא לשימוש עצמי‪.‬‬
‫‪061‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫החזקה לשימוש עצמי‬
‫בסיפא של סע' ‪( 1‬ג) נקבע שאם החזיק האדם בסם או השתמש בו לצריכתו‬
‫העצמית בלבד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים או קנס עד גובה ‪ 006,222‬ש"ח (ראו‬
‫ההסבר לכך בעמוד ‪X‬לספר זה)‬
‫רבים שואלים מה הדין של אדם ללא עבר פלילי שנתפס לראשונה עם סם בכמות‬
‫לשמוש עצמי‪ .‬התשובה על כך מורכבת מאוד‪ .‬חשיבות גדולה ניתנת לשאלה מי‬
‫השוטר שגילה את הענין ומה יחסו הכללי לסוגיה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לכל מחוז משטרתי‬
‫מדיניות טיפול פנימית שונה‪ .‬אם הממ"ז (מפקד מחוז משטרה) של אותו מחוז נתן‬
‫הנחיות מחמירות אזי יביאו לדין גם ענין שייחשב פעוט‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬במחוז‬
‫ת"א ישנה מגמה להעמיד לדין פלילי כל החזקת סם ולו בכמות מזערית‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬במידה ואדם נתפס ע"י שוטר כדאי שישתף פעולה‪ ,‬יענה לענין ויפגין‬
‫נורמטיביות ככל הניתן‪ .‬שוטר אמון על הסדר הציבורי‪ .‬יחסו לנרקומן מועד שונה‬
‫לחלוטין מאשר יחסו לאדם מן הישוב שמעד באופן חד פעמי‪ .‬לענין חיפוש ומעצר‬
‫ראה בפרקים העוסקים בכך ספיציפית‪.‬‬
‫ביטוי למורכבות זו ניתן ללמוד מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫ההנחיות מאפשרות למשטרה לפעול בשקול דעת רחב יחסית במסגרתו תוכל‬
‫המשטרה להתחשב בשאלת גילו של מי שנתפס עם הסם ועוד‪.‬‬
‫יחס רשויות התביעה לשימוש בסמים קלים‬
‫כתובע פלילי לשעבר בתביעות ת"א של המשטרה אוכל לומר שהתביעה הכללית‬
‫(פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית) מתייחסת לעבירות בסמים "קלים"‬
‫כעבירות חמורות‪ .‬אין הנחיה רשמית לגנוז תיקים נגד נאשמים בשימוש בסמים‬
‫קלים‪ ,‬וכעקרון גם אדם "נורמטיבי לחלוטין" ללא עבר פלילי שנתפס עם‬
‫מריחואנה לשימושו העצמי יכול למצוא עצמו כנאשם שהרשעה פלילית עשויה‬
‫להיזקף לחובתו‪ .‬בין רשויות התביעה השונות ישנם ניואנסים של הנחיות פנימיות‬
‫לגבי הדחיפות של הגשת כתבי אישום בתיקים אלו אולם המגמה הכללית היא‬
‫שמדובר בעבירות פליליות שראוי להלחם בהן‪.‬‬
‫‪060‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫על מנת להמחיש סיטואציה משפטית אמיתית מהעשור האחרון אציג תיק אשר‬
‫ייצגתי לאחרונה‪ .44‬בעל מרפאת השיניים בה אני מטופל אישית הוא מה שמכונה‬
‫בעגה המשפטית "אדם מן הישוב"‪ .‬ואכן‪ ,‬אין ספק כי מדבר באדם שכזה‪ .‬כלל לא‬
‫הייתי מודע לכך שהוא מעשן גראס‪ .‬הרופא נתפס בידי המשפטרה כשברשותו‬
‫גראס וחשיש אשר הוחזקו בבית העסק הרשום על שמו (מדובר בעסק מכובד ודי‬
‫ידוע‪ ,‬לא אציינו בשמו על‪-‬מנת שלא לפגוע בפרטיותו של הלקוח=‪ .‬בעקבות טיפ‬
‫מאדם כלשהו בלשים לבית‪-‬העסק‪ .‬יש לציין כי מדובר היה באדם ללא עבר פלילי‪,‬‬
‫באותה עת היה נשוי מזה ‪ 02‬שנה לתרפיסטית וסופרת להם שלושה ילדים‪ .‬כשלוש‬
‫שנים לפני אותה פשיטה משטרתית‪ ,‬עבר הרופא ארוע לב‪ ,‬והיה נתון בלחצים‬
‫מהם ניסה להשתחרר על‪-‬ידי עישון גראס‪ .‬בעקבות ה"הלשנה"‪ ,‬נערך חיפוש‬
‫בעסק‪ .‬השוטרים חיפשו קריסטל ועדויות ל"קיוסק" סמים (כך אמר המודיע‬
‫המשטרתי‪ .)...‬באמתחתו של הרופא נמצאו ‪ 16‬גרם גראס ו‪" 0-‬בופים" של חשיש‬
‫(שלא זכר כלל שברשותו והבלשים מצאו ה"מציעא" המוסלקת‪ )...‬למזלו הרב‪,‬‬
‫התובע מתביעות משטרת ת"א‪ ,‬הגיש כתב אשום רק על החזקה עצמית‪.‬‬
‫הנאשם אינו שותה אלכוהול היות ושימוש באלכוהול גורם לו למגרנות‪ ,‬מרשי‬
‫החל בעישון הגראס רק לאחר ארוע הלב (כשנתיים)‪ .‬הוא חסר מנוח וסובל מ‪-‬‬
‫‪ ,ADHD‬אך אינו יכול לקחת רטאלין כי הוא פוגע בתפקוד הלב (אמפיתמין)‪.‬‬
‫כאשר שוחחנו‪ ,‬הוא גולל את סיפור ההשפלה‪ :‬ארבעה שוטרים נכנסו‪ ,‬ללא‬
‫התראה‪ ,‬לעסק המכובד‪ .‬בעת זו נכחו במקום‪ :‬מזכירתו‪ ,‬קולגות ולקוחות רבים‪.‬‬
‫החיפוש היה כדין‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך עצם כניסת השוטרים הייתה משפילה ובודאי‬
‫שהחיפוש בעסק‪ .‬ההשפלה האישית המשיכה בחקירה במשטרה תחת אזהרה‪,‬‬
‫הטבלת האצבעות בדיו שחורה ומכתימה ("תרתי משמע") כחשוד בפלילים‪.‬‬
‫והבושה בפני האשה עת נערך גם חיפוש בבית‪ .‬בדיון ההקראה בביהמ"ש השלום‬
‫בת"א גובש הסדר טיעון דיוני לפיו הנאשם נשלח לתסקיר שירות המבחן‪ .‬שירות‬
‫המבחן המליץ על אי הרשעה (כלומר שהמרשם הפלילי שלו ישאר נקי) ועבודות‬
‫שירות למען הציבור לפי הסדר טיעון‪ .‬האם השופט יקבל ההמלצה? (נדע רק אחרי‬
‫שספר זה יצא לאור)‪.‬‬
‫‪061‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דרכי החזקה‬
‫לפי סע' ‪ 8‬לענין אישום בשל החזקת סם מסוכן‪ ,‬אין נפקא מינה אם הסם המסוכן‬
‫נמצא ברשותו של הנאשם‪ ,‬או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם‪ ,‬או אם‬
‫הסם של הנאשם נמצא ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אדם אחר‪ ,‬או‬
‫אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של‬
‫שום אדם‪.‬‬
‫מודעות לכך שהסם ברשות המחזיק‬
‫כאמור‪ ,‬החזקת סם הינה עבירה של מחשבה פלילית‪ 45‬גרידא‪ .‬כדי לבסס הרשעה‬
‫בעבירה זאת יש להוכיח כי נתקיימו בנאשם שני המרכיבים של העבירה‪ :‬ראשית‪,‬‬
‫המעשה הפלילי שהוא ההחזקה בסם; ושנית‪ ,‬המחשבה הפלילית שהיא הידיעה על‬
‫החזקת הסם‪ .‬ענין זה נקבע מפורשות בפרשות מטוסיאן‪ ,‬הוכשטט ומיכאלשוילי‪:46‬‬
‫השופט זמיר בפרשת מיכאלשוילי מנתח את יסוד ההחזקה וקובע כי מבחינה‬
‫עיונית יש מקום לשאלה אם קיים צורך בידיעה גם לגבי המרכיב הראשון של‬
‫העבירה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לגבי המעשה הפלילי‪ .‬כיוון שהמעשה הפלילי בעבירה של‬
‫החזקת סם הוא השליטה‪ ,‬אפשר לטעון כי אין לאדם שליטה בחפץ כלשהו אם אין‬
‫הוא יודע כלל שהחפץ נמצא בהחזקתו‪ .‬השאלה אם אמנם כך הוא הדין טרם‬
‫הוכרעה בצורה חד‪-‬משמעית על ידי הפסיקה‪ .47‬נראה כי השאלה נותרה פתוחה‬
‫משום שמבחינה מעשית אין צורך להכריע בה‪ .‬לעניין התוצאה די בכך שהוכחה‬
‫ידיעה של המחזיק בסם‪ ,‬ואין הבדל בדבר אם מייחסים את הידיעה גם מרכיב של‬
‫המעשה הפלילי או רק למרכיב של המחשבה הפלילית‪ .‬לא ראיתי צורך להכריע‬
‫בשאלה זאת במקרה זה‪ .‬על התביעה להוכיח‪ ,‬אם כן‪ ,‬ראשית‪ ,‬את עצם ההחזקה‬
‫(הפוססיה) בסם‪ .‬לצורך ההוכחה‪ ,‬כפי שנפסק‪ ,‬די בכך שחפץ מצוי בידיו של אדם‬
‫או במקום הנמצא בשליטתו כדי שתיווצר חזקה (פרזומפציה) שבעובדה כי החפץ‬
‫מצוי בהחזקה של אותו אדם‪ .‬חזקה זאת‪ ,‬המתבססת על נסיון החיים והשכל הישר‪,‬‬
‫ניתנת‪ ,‬כמובן‪ ,‬לסתירה על ידי הנאשם‪ .‬כדי לסתור אותה די בספק סביר‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫בספק סביר אם החזקה תופסת בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון‪ .‬ראו לדוגמא‪,‬‬
‫ע"פ ‪ 770/87‬כיאל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מה (‪.) 457 ,465‬‬
‫‪061‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הסתירה של חזקה שבעובדה תלויה בעוצמת החזקה בנסיבות המקרה הנדון‪ .‬יש‬
‫נסיבות בהן נודעת לחזקה עוצמה רבה ויש נסיבות בהן אין לחזקה אלא עוצמה‬
‫חלשה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬עשוי להיות שוני בעוצמת החזקה לגבי מכונית בה נמצא סם‪ ,‬בין‬
‫מקרה בו הסם נמצא על מושב מכונית פרטית‪ ,‬שלא נמצא בה אלא הנהג בלבד‪,‬‬
‫לבין מקרה בו נמצא סם בכליו של נוסע במונית המלאה נוסעים שנזדמנו באקראי‪.‬‬
‫ככל שעוצמת החזקה רבה יותר‪ ,‬כך דרושות ראיות חזקות יותר כדי לסתור את‬
‫החזקה‪ ,‬כלומר‪ ,‬כדי לעורר ספק סביר לגבי תחולת החזקה בנסיבות של המקרה‬
‫הנדון‪.‬‬
‫למעשה דיון זה הוא דיון בדיני עונשין פר‪-‬אקסלנס‪ .‬מאחר ומושג ההחזקה מרכזי‬
‫בדיני סמים נאוורר את המחברות שלכם בדין פלילי מהותי‪.‬‬
‫אחד מפסקי הדין היפים בנושא משמעותה של החזקה הוא ע"פ ‪ 052/84‬הוכשטט‬
‫נ' מדינת ישראל‪ ,‬שנדון בפני השופטים בן‪-‬פורת‪ ,‬ברק וחלימה‪ .‬הסניגור היה יורם‬
‫שפטל ובשם המדינה עמדה רחל סוכר‪.‬‬
‫פרשת הוכשטט‬
‫המערער הורשע בהחזקת סם מסוכן‪ ,48‬עבירה לפי סעיף ‪ 1‬לפקודת הסמים זאת‬
‫לאחר שחברו (שהיה גם מעבידו) שלח על שמו של המערער ולפי כתובתו אך בלא‬
‫ידיעתו חבילה מחו"ל‪ ,‬שהכילה סמים‪ .‬אותו חבר גם אחז בידיו שטר המטען של‬
‫החבילה והוציאה מהמכס‪ ,‬לאחר שזייף את חתימתו של המערער על ייפוי הכוח‪.‬‬
‫למערער נודע על החבילה מפי חברו‪ ,‬לאחר שזו הגיעה ארצה ולפני שהוצאה‬
‫מהמכס‪ .‬הוא כעס על חברו שסיבכו בפרשה‪ ,‬אך לא גילה את דבר קיומה‬
‫למשטרה‪ .‬המערער גם הניח‪ ,‬כי החבילה תשוחרר מהמכס בלא התערבותו על‪-‬ידי‬
‫התחזות או זיוף חתימתו על גבי ייפוי‪-‬כוח‪ .‬החבילה שוחררה על‪-‬ידי החבר‬
‫מהמכס בזמן שהמערער שהה בחו"ל‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬אין להרשיעו בנסיבות אלה‬
‫בהחזקת הסם‪ ,‬שכן לא הייתה לו שליטה בו‪ .‬בית המשפט העליון פסק בענין זה‪:‬‬
‫‪49‬‬
‫א‪ )7( .‬בהתנהגות המערער נתקיימו רכיבי האקטוס ריאוס של החזקת סם מסוכן‪.‬‬
‫משהגיעה חבילת הסמים המסוכנים למכס הישראלי על שמו של המערער‪ ,‬היה‬
‫הוא (או לפחות גם הוא) "בעל השליטה" בה‪ .‬רק הוא יכול היה לתת ייפוי‪-‬כוח‪,‬‬
‫‪064‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שאיפשר לאחר לשחררה‪ ,‬ובמקרה כזה היה המכס משחרר את החבילה למיופה‬
‫הכוח באמצעות מייפה הכוח‪.‬‬
‫(‪ )0‬יש מקום לקביעה‪ ,‬כי עצם יכולתו של המערער למנוע מאחרים את שחרור‬
‫החבילה די בה כדי להפכו ל"בעל השליטה" בה‪ .‬מאחר ששטר המטען נשלח על‬
‫שמו של המערער‪ ,‬היה שיתוף פעולה מצדו חיוני לשם השחרור‪.‬‬
‫(‪ )1‬יכולתו של המחזיק בשטר המטען לזייף את חתימת המערער או להתחזות‬
‫כמערער אינם הופכים אותו לבעל שליטה יחיד בחבילה‪ ,‬שכן אין אלה פעולות‬
‫המבוצעות על‪-‬פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל‪.‬‬
‫(‪ )4‬חרף המודעות לתוכן המטען המונח על שמו במכס וחרף היותו "בעל‬
‫השליטה" בחבילה‪ ,‬לא היה דבק במערער כל אשם‪ ,‬אילו סירב לשתף פעולה‪.‬‬
‫סירובו היה מפגין את התנערותו מהמעשה שבוצע על‪-‬ידי חברו‪.‬‬
‫(‪ )5‬נסיעתו של המערער לחו"ל נועדה לשמש "אור ירוק" לחברו להשלים את‬
‫שחרור החבילה‪ ,‬כל עוד המערער נמצא במרחקים‪ .‬ההנחה‪ ,‬כי החבילה תשוחרר‬
‫בתקופת היעדרו מן הארץ‪ ,‬הייתה בהסתברות כה גבוהה עד שגבלה בוודאות‪ .‬אין‬
‫זה משנה‪ ,‬אם המערער לא ידע כיצד יבוצע הדבר ‪ -‬אם בדרך של התחזות כמערער‬
‫או בדרך זיוף חתימתו על פני ייפוי‪-‬כוח‪ .‬מבחינה משפטית התנהגות כזאת היא‬
‫בגדר מתן הרשאה מכללא לחבר או לאיש מטעמו לשחרר את החבילה באחת‬
‫הדרכים הללו‪.‬‬
‫(‪ )6‬בכך נתקיים אצל המערער גם היסוד הנפשי‪ ,‬הנדרש להרשעה בהחזקת הסם‪.‬‬
‫הוא ידע על תוכנה המסוכן של החבילה וכן ש"המפתח" בלעדיו אין החבילה בת‪-‬‬
‫השגה מצוי בכיסו‪ .‬הוא גם הבין‪ ,‬שאם יעלים עין מהמתרחש‪ ,‬ישלוף חברו או‬
‫מישהו מטעמו את המפתח מכיסו וישתלט על החומר המסוכן‪ .‬בכך טמון היסוד‬
‫הנפשי הנדרש‪.‬‬
‫ב‪.‬לפי השופט חלימה‪ )7( :‬בזמן הרלוואנטי עמדו למערער שתי אפשרויות‪ ,‬שבכל‬
‫אחת מהן ניתן למצוא ביטוי לשליטתו בחבילה‪ .‬האחת ‪ -‬לתת לחברו ייפוי‪-‬כוח‬
‫כללי‪ ,‬שתוקפו לגבי החבילה אינו יכול להיות מוטל בספק‪ .‬האחרת ‪ -‬למנוע מחברו‬
‫להוציא את החבילה מהמכס על‪-‬ידי מסירת הודעה מתאימה למשטרה‪.‬‬
‫‪065‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(‪ )0‬המערער עצם עיניו מהמתרחש ונתן לחברו לעשות בחבילה ככל העולה על‬
‫רוחו מתוך ידיעה מראש‪ ,‬שחתימתו תזויף במטרה להוציא בדרך זו את החבילה‬
‫מהמכס‪ .‬התנהגות כזו מלמדת על כוונה לא טהורה מצדו בכל הנוגע לנושא הנדון‪.‬‬
‫ג‪ .‬לדעתי פס"ד זה מוטעה‪ .‬ראשית‪ ,‬אני מוצא כי דעת הרוב ספק הדין הרחיק לכת‬
‫בפירושה את מונח ה"החזקה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬לטעמי‪ ,‬וכך גם לפי מלומדים נוספים בתחום‪,‬‬
‫דווקט דעת המיעוט אשר נכתבה על‪-‬ידי השופט (כתוארו דאז) אהרון ברק היא‪-‬היא‬
‫המשקפת את ההלכה לעניין פרשנות ה"החזקה" מדובר בפסק‪-‬דין מבריק של ברק‬
‫הסוקר את ההסטוריה של ההחזקה‪ .‬וכך בקצרה מנתח ברק את פסק‪-‬הדין‬
‫(‪ )7‬הביטוי "החזקה" מהווה דוגמה מייצגת לביטוי "מעומעם בעל רקמה פתוחה"‪.‬‬
‫ביטויים "בעלי רקמה פתוחה" הם כאלו שתוכנם המ‬
‫שפטי ופרשנותם המשפטית המדוייקת אינה ברורה או חד‪-‬משמעית‪ .‬מצב זה‪,‬‬
‫מאפשר "ליצוק תוכן" פרשני למשמעות הביטוי ולפרשו ברגים שונות‪ 50.‬התיאור‬
‫הלשוני של ה"החזקה" אינו נותן קריטריון ברור באשר למה שנכלל בה ובאשר‬
‫למה שאינו נכלל בה‪.‬‬
‫(‪ )0‬כל ניסיון ליתן ל"החזקה" משמעות כוללת נידון מראש לכישלון‪ .‬הבחינה של‬
‫המושג אינה צריכה להתרכז בניסיון למצוא לו נוסחה כללית אלא צריכה לבחון‬
‫אותו בתחומי המשפט הפלילי‪ ,‬שבו מופיע המושג בהקשרים שונים‪.‬‬
‫(‪ )1‬הגדרת ה"החזקה" בסעיף ‪ 8‬לפקודת הסמים המסוכנים ‪ ,‬משלימה את הגדרת‬
‫ההחזקה בסעיף ‪ 7‬לחוק העונשין ומיתוספת עליה‪.‬‬
‫(‪ )4‬במרכז הגדרתה של ה"החזקה" עומד עקרון השליטה‪ ,‬המורכב ביסודו משני‬
‫יסודות‪ :‬הנפשי והפיסי‪.‬‬
‫(‪ )5‬היסוד הנפשי בשליטה עניינו מידת המודעות או הרצון לשלוט או להחזיק‬
‫בנכס‪ ,‬שבמסגרתו נבחנת‪ ,‬למשל‪ ,‬השאלה‪ ,‬אם נחוצה "שליטה מדעת" או שניתן‬
‫לגבש שליטה למעשה ושלא מדעת‪.‬‬
‫(‪ )6‬מבחינתו של היסוד הפיסי‪ ,‬חפץ נמצא בשליטתו של אדם‪ ,‬כאשר החפץ נמצא‬
‫בידיו‪ .‬אך מושג השליטה אינו מוגבל לקירבה פיסית בלבד‪ .‬אדם יכול לשלוט‬
‫בחפץ המצוי בידיו של אחר או המצוי בכל מקום שהוא‪.‬‬
‫‪066‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(‪ )1‬לעניין העביר של החזקת סם מסוכן‪ ,‬מושג השליטה משמעותו‪ ,‬כי לאדם‬
‫היכולת‪ ,‬על‪-‬פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל‪ ,‬להגיע לעשייה פיסית בחפץ‪ ,‬או‬
‫שבידו היכולת לקבוע את גורלו של החפץ‪ .‬תנאי הוא‪ ,‬כי יכולת זו על כל היבטיה‬
‫תהיה בלעדית לאותו אדם או לו ולאחרים הפועלים עמו בצוותא‪ .‬אותה יכולת יכול‬
‫שתשתרע על פני זמן ניכר ויכול תשתרע על פרק זמן קצר ביותר‪.‬‬
‫(‪ )8‬היכולת לעשייה פיסית פוטנציאלית בחפץ יכול שתהא משני סוגים‪ :‬הסוג‬
‫האחד הוא היכולת להגיע‪ ,‬על‪-‬פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל‪ ,‬לקרבה פיסית‬
‫ולעשייה פיסית בחפץ; הסוג האחר הוא היכולת לקבוע את גורלו הפיסי של‬
‫החפץ‪ ,‬להורות היכן יימצא ומהיכן יוצא‪ ,‬גם אם אין הדבר כרוך בקרבה פיסית‬
‫אליו מטעם בעל השליטה‪.‬‬
‫(‪ )7‬השליטה בחפץ נקבעת על‪-‬פי המציאות הלכה למעשה ולא על‪-‬פי הזכות‬
‫המשפטית באותו חפץ‪ .‬גזלן עשוי לשלוט בחפץ ואילו בעליו עשוי שלא לשלוט‬
‫בו‪.‬‬
‫(‪ )72‬על‪-‬פי חוק הגדרת "החזקה" בחוק העונשין עשוי אדם להיחשב כמחזיק‪ ,‬גם‬
‫אם אינו בעל שליטה‪ .‬החזקה זו היא פיקטיבית ומיוחסת‪ .‬תנאי להפעלת ההגדרה‬
‫הוא‪ ,‬כי לפחות אחד מבני החבורה יהא מחזיק בהחזקה "אמיתית" בחפץ‪ .‬שאר בני‬
‫החבורה‪ ,‬שאינם מקימים בעצמם תנאי זה‪ ,‬ייחשבו כמחזיקים‪ ,‬אם ההחזקה‬
‫האמיתית היא בידיעתם ובהסכמתם‪:‬‬
‫(‪" )77‬הסכמה" בהקשר זה עניינה הידברות מוקדמת או עסק משותף או כיוצא בזה‬
‫בין בני החבורה‪ ,‬אשר במהלכה נעשית החזקתו (הממשית) של האחד להחזקתו‬
‫(הקונסטרוקטיבית) של האחר‪ .‬מידת האינטנסיביות של הקשר המוקדם עשויה‬
‫להשתנות‪ ,‬אך לא די רק בביטוי מנטאלי של הסכמה‪.‬‬
‫(לדעתי‪ ,‬כפי שמשתקף בפסק‪-‬דינו של ברק‪ ,‬במקרה דנן לא הייתה למערער שליטה‬
‫על החבילה ולכל היותר הייתה לו זכות משפטית עליה‪ .‬ידיעתו על הסם בחבילה‪,‬‬
‫בהעדר יכולת לעשייה פיסית בחפץ‪ ,‬אין בה כשלעצמה כדי לבסס שליטה‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫אין בכוחה לבסס החזקה ממשית‪ .‬למערער גם לא הייתה החזקה קונסטרוקטיבית‬
‫בחבילה‪ ,‬הגם שידע על הסם המסוכן‪ ,‬שכן לא הייתה לו הסכמה להחזקת הסם‪,‬‬
‫המחייבת הידברות או הבנה מוקדמות‪.‬‬
‫‪067‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫רואים אנו אם כן שגישת המחוקק והפסיקה היא להרחיב את מונח ההחזקה‪ .‬רכיב‬
‫ההסכמה לא הוכח בפס"ד הוכשטט‪ .‬זו דוגמא קיצונית עד כמה נתמתחה ההחזקה‬
‫הקונסטרוקטיבית ע"י ביהמ"ש‪.‬‬
‫פסיקה שאימצה קביעות בענין החזקה קונסטרוקטיבית‪ :‬פס"ד פדלון‬
‫בע"פ ‪ - 552/77‬יוסף פדלון נ' מדינת ישראל‪ 51‬אומצו הקביעות של ההחזקה‬
‫הקונסטרוקטיבית על‪-‬בסיס דעת המיעוט של השופט ברק בפס"ד הוכשטט‪ 52.‬ה‪-‬‬
‫"הסכמה" הנדרשת להחזקת סם מצאה ביטויה בפגישות בין שני המערערים‪,‬‬
‫בפגישתם עם אדם שלישי (המחזיק ממש בסם) בקשר לסם‪ ,‬בנסיעות רבות בענין‬
‫הסמים‪ .‬במהלך פגישות ומעשים אלה הופכת החזקתו (הממשית) של האדם‬
‫השלישי להחזקתם (הקונסטרוקטיבית) של המערערים‪ :‬המערערים יחד עם האדם‬
‫השלישי הפכו ל"חבורה אחת" שפעלה למטרה מוסכמת אחת‪ .‬הווה אומר‪ ,‬באופן‬
‫זה המערערים לא רק ידעו כי אם הסכימו ביניהם להחזקת הסמים במשותף עם‬
‫האדם השלישי‪.‬‬
‫פסיקה‪ :‬דיותן של ראיות נסיבתיות שהמערער החזיק בסמים שנזרקו על‪-‬ידי נוסע–‬
‫זיכוי‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 1574/77‬סלימאן אבו רקייק נ' מדינת ישראל‪ :53‬הערעור מעלה את השאלה‪,‬‬
‫אם במקרה הנדון יש לפני בית המשפט ראיות נסיבתיות מספיקות כדי לבסס את‬
‫המסקנה‪ ,‬כי המערער החזיק בסמים שנזרקו‪ ,‬בעת חניה בתחנת דלק‪ ,‬על‪-‬ידי נוסע‬
‫שזהותו לא הובררה‪ ,‬שישב לצדו ברכבו‪.‬‬
‫בית המשפט העליון פסק כי ההסכמה הדרושה להחזקה הקונסטרוקטיבית‪,‬‬
‫כהגדרתה בסעיף ‪14‬כד‪ .‬לחוק העונשין‪ ,‬לא די שתהיה הסכמה במובן אי התנגדות‬
‫להחזקה בידי האחר או האחרים‪ .‬היא צריכה להיות "בעצה אחת עמם"‪.‬‬
‫"הסכמה" בהקשר זה‪ ,‬עניינה הידברות מוקדמת או עסק משותף‪ ,‬או כיוצא בזה בין‬
‫השניים‪ ,‬אשר במהלכה נעשית החזקתו (הממשית) של האחד‪ ,‬להחזקתו‬
‫(הקונסטרוקטיבית) של האחר‪ .‬יש לבחון לכן‪ ,‬אם העובדות שהוכחו‪ ,‬בנסיבות‬
‫המקרה‪ ,‬נותנות מקום למסקנה חד משמעית‪ ,‬שהמערער ידע והסכים להחזקת הסם‬
‫בידי הנוסע‪.‬‬
‫‪068‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נקבע כי היעדרו של הסבר מפיו של נאשם ואף שקריו עשויים לחזק את האמון‬
‫בעדי התביעה‪ .‬אך‪ ,‬אין בכוחם להשלים את החסר בפרשת ההוכחות של התביעה‪,‬‬
‫אם אין אלה מצביעות על אשמה לכאורה‪ .‬לכן‪ ,‬באותו מקרה זוכה הנאשם‪.‬‬
‫לפי פרשנות שלא התקבלה על‪-‬ידי מרבית הפסיקה לסעיף ‪14‬כד‪ .‬סיפא לחוק‬
‫העונשין‪" ,‬‬
‫ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם‬
‫ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם‬
‫כאחד;‬
‫"‪ .‬על בית המשפט להכריע‪ ,‬אם המערער והאחר היו "בני חבורה" ואם החזקתו‬
‫הפיסית של הסם על‪-‬ידי האחר הייתה בידיעתו ובהסכמתו של המערער‪.‬‬
‫לעתים די בראיות המובאות על‪-‬ידי התביעה כדי להוות ראיות לכאורה להוכחת‬
‫האלמנטים של העבירה ואז עובר אל המערער הנטל הטאקטי להביא ראיות או‬
‫להמציא הסברים‪ ,‬שיהיה בהם לסתור את המסקנה לכאורה העולה מראיות‬
‫התביעה או להטיל בה ספק‪.‬‬
‫החזקה לשימוש עצמי בבית ספר על‪-‬ידי מי שאינו תלמיד בית הספר‬
‫סעיף ‪(1‬ד) לפקודת הסמים קובע כי‪:‬‬
‫"על אף הוראות סעיף ‪(1‬ג) סיפה‪ ,‬מי‪ ,‬שלצריכתו‬
‫העצמית‪ ,‬מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית‬
‫ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר‪ ,‬דינו ‪-‬‬
‫מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו‬
‫לו שש עשרה שנים‪".‬‬
‫מהי כמות הסם לחישוב (ברוטו‪ /‬נטו)‬
‫‪069‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בע"פ ‪ 7161/72‬זיאנטי מוחמד אלהוזייל נ' מדינת ישראל‪ – 54‬המערער הורשע‬
‫בעבירה לפי סעיף ‪(1‬א) ו‪(1 -‬ג) לפקודת הסמים בגין החזקה ושימוש‪ .‬כמות הסם‬
‫שהייתה ברשותו הייתה קטנה לפי המוגדר בפקודה עצמה‪ 2.10 :‬גרם הרואין‪ .‬עפ"י‬
‫התוספת השניה לפקודת הסמים החזקה מסחרית הינה מעל ‪ 2.1‬ג'‪ .‬המשמעות‬
‫המעשית של דבר חקיקה זה לענייננו היא כי הסמים שהיו ברשותו הוחזקו שלא‬
‫למטרת צריכה עצמי‪.‬ה עצמית‪ .‬ואכן‪ ,‬בית‪-‬המשפט הרשיע אותו על החזקה שלא‬
‫לצריכה עצמית‪ .‬בית המשפט סמך את החלטתו על סעיף ‪ )1(17‬לפקודה הקובע כי‬
‫אם נתפס אדם עם כמות סמים העולה על זו המנויה בתוספת‪ ,‬חזקה כי כמות סמים‬
‫זו לא שימשה את האדם לצריכה עצמית‪ .‬כמובן כי ביכולתו של אותו אדם לסתור‬
‫את החזקה ולהוכיח כי כמות הסמים שנתפסה ברשותו‪ ,‬על אף שעולה על הכמות‬
‫"המוקצבת" על‪-‬פי חוק לצריכה עצמית‪ ,‬אכן הייתה למטרות שימוש אישי‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫המשמעות הפרקטית של ההכרעה האם הכמות שימשה או לא שימשה לצריכה‬
‫עצמית הוא בענישה‪ :‬שלוש שנות מאסר (מקסימום) באם ההרשעה בעוון החזקה‬
‫לצריכה עצמית; לבין שנות מאסר באם ההכרעה היא כי הכמות לא שימשה‬
‫לצריכה עצמית‪.‬‬
‫ניתן לשער כמעט בוודאות כי זו הייתה הסיבה שהנחתה את עורך‪-‬דינו של הנאשם‬
‫לטעון טענה מעניינת במיוחד בבית המשפט (בשתי הערכאות בהן התברר העניין‪-‬‬
‫הן במחוזי והן בבית‪-‬המשפט העליון)‪ .‬הסנגור טען כי המשטרה לא בדקה איזה‬
‫חלק מהסם שנתפס ברשות הנאשם אכן היה הרואין‪ .‬כלומר‪ ,‬כמות ה‪ 2.10-‬גרם‬
‫הייתה תערובת כלשהי ואין לדעת שכמות אבקת ההרואין מתוכה עלתה על ‪2.1‬‬
‫גרם‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪071‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בית‪-‬המשפט דחה את טענתו‪ " :‬אין לקבל טענה זו של הסניגוריה‪ .‬כבר פסקנו [‪]...‬‬
‫כי משמחזיק אדם תערובת של סם מסוכן טהור ביחד עם חמרים אחרים‪ ,‬הרי ניתן‬
‫להרשיעו בהחזקת הכמות הכוללת‪ ,‬כמות הברוטו‪ ,‬של החומר שנתפס ברשותו‬
‫ולראות בכמות בשלמותה משום "סם מסוכן" על פי הפקודה" כלומר‪ ,‬למרות‬
‫היותה של טענת הסנגור יצירתית מבחינה משפטית ואולי אף מדוייקת מבחינה‬
‫מספרית‪ ,‬בית‪-‬המשפט מוצא לנכון להרשיע על סמך המשקל הכולל של הסם אשר‬
‫נתפס ברשותו של אדם ומבלי לדקדק במשקלו של כל רכיב בתרכובת הסמים‪.‬‬
‫ניתן‪ ,‬אולי‪ ,‬להבין את הרציונאל שהנחה את בית‪-‬המשפט העליון בקובעו כך שכן‪,‬‬
‫בחינתו של כל מקרה ומקרה לגופו מטילה עומסים ניכרים על המערכת‬
‫המשטרתית ועשויה לפתוח פתח להלכה בעייתית מאוד לפיה בכל מקרה של‬
‫תפיסת סם ברשות אדם יש ראשית לוודא כי כל אחד מרכיבי תערובת הסמים עובר‬
‫את הכמות האסורה על‪-‬פי חוק להחזקה עצמית‪.‬‬
‫באותה מידה יכולה להעלות הטענה כי התרכובת שנתפסה מורכבת מחומרים‬
‫נרקוטיים וחומרים שאינם נרקוטיים‪ .‬ההגנה תוכל לטעון‪ ,‬באמצעות מומחה או‬
‫כימאי שיטען כי בשל ערבוב החומרים הללו האחד בשני‪ ,‬התוספים הנרקוטיים‬
‫שינו את תכונותיהם הכימיות נוכח התגובה הכימית‪ .‬ולכן‪ ,‬כעת הם למעשה‪,‬‬
‫חומרים כימיים שונים בתכלית ואינם עוד סמים "באופיים"‪ 57.‬במידה שהמומחה‬
‫יאמר שהחומר ברוטו איבד את אופיו כסם‪ ,‬הדבר עשוי לסייע להביא לזיכויו של‬
‫הנאשם מעבירת סמים‪ .‬טענה זו כמעט ולא נטענה אף פעם (ראו בהמשך פס"ד‬
‫יהודאי)‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 4778/75‬מדינת ישראל נ' מיגל אוקטביו גומז‪-‬קרדוזו‪ :58‬בתקנות הסמים נאמר‬
‫שחומר ייחשב כסם מסוכן‪ ,‬אם הוא מכיל לפחות ‪ 2.7%‬מהסם‪ .‬בעניין קרדוזו‪ ,‬טען‬
‫סנגורו של הנאשם כי לא הוכח שחומר הנדון הכיל קוקאין בשיעור הנדרש בחוק‪-‬‬
‫מעל ‪ .2.7%‬בת המשפט דחה את טענות הנאשם בקביעה מעניינת משל עצמו‪:‬‬
‫" קיימת חזקה‪-‬שבעובדה ‪ -‬חזקה שהיא ילידת השכל הישר ומציאות החיים ‪ -‬כי‬
‫הסם שיובא מקולומביה‪ ,‬באמצעי מתוחכם של המסה בבקבוקי משקה חריף‪ ,‬היה‬
‫בריכוז שעשה אותו ראוי למסחר‪".‬‬
‫‪070‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫יש המוצאים פסיקה זו שגויה‪ .‬לפי דעות אלו‪ ,‬היה על המשטרה לבצע בדיקת מז"פ‬
‫של החומר שנתפס ברשותו של הנאשם‪ .‬ומדוע? שהרי תוצאתו הסופית של פסק‪-‬‬
‫הדין הייתה הרשעת הנאשם וגזר‪-‬דין של ‪ 77‬ו‪ 72-‬שנות מאסר‪ 59.‬זאת‪ ,‬מבלי שבית‪-‬‬
‫המשפט חקר‪ ,‬בדק ומצא כי אין אכן‪ ,‬באופן וודאי ומוחלט‪ ,‬החומר שנתפס ברשות‬
‫הנאשם החיל מעל ל‪ 2.7%-‬מהקוקאין‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬אם החומר ברוטו שומר על תכונות הסם הנקי שבו‪ ,‬נראה אותו כולו כסם‬
‫מהו "תכשיר"? פס"ד יהודאי‪:60‬‬
‫בע"פ ‪ - 181/81 ,177‬מדינת ישראל נ' דרור יהודאי נדונה השאלה מהו תכשיר?‬
‫עובדות המקרה שם לענייננו‪ :‬נתפסה במזוודה אבקה במשקל ‪ 116.4‬גרם‪ .‬בדיקה‬
‫מעבדתית העלתה כי מדובר בתערובת הרואין וחומר נוסף (ככל הנראה פרוקאין)‪,‬‬
‫כשאחוז ההרואין באבקה הוערך כנע סביב ‪ 41‬אחוז‪ .‬בית‪-‬המשפט קמא (השופט‬
‫שטרוזמן בביהמ"ש המחוזי) הרשיע את המערערים בייבוא ‪ 041‬גרם הרואין בלבד‪,‬‬
‫בקבלו את טענת הסנגוריה כי אין לראות את החומר כולו כ"תכשיר" הנזכר בפריט‬
‫‪ 720‬לתוספת הראשונה לפקודה‪.‬‬
‫"סם מסוכן" מוגדר בסעיף ‪ 7‬לפקודה כ"חומר המפורט בתוספת הראשונה"‪ .‬פריט‬
‫‪ 40‬בחלק ב' סימן א' לתוספת זו הוא ה"הרואין"‪ ,‬והמחלוקת שבין הצדדים ניטשה‬
‫באשר לפרשנותו של פריט ‪ ,720‬הבא לאחר רשימת הסמים הספציפיים‪ .‬עניינו של‬
‫פריט זה הוא‪" :‬התכשירים המכילים את החומרים המפורטים בסימן זה‪ ,‬לרבות‬
‫תכשירי המלחים‪ ,‬האסטרים‪ ,‬האתרים והאיזומרים של סמים אלה‪ ,‬אם לא מועטו‬
‫במפורש"‪ .‬בהסתמכו על הגדרת "תכשיר" שבמילון אבן‪-‬שושן כ"מוצר כימי‬
‫שהוכן במעבדה לשם ניסוי או לשימוש מיוחד"‪ ,‬גרס בית‪-‬המשפט‬
‫קמא כי "ההרואין באבקה הוא תערובת ולא תכשיר ולכן‪ ,‬אשמת הנאשמים‬
‫מתייחסת ל‪ 041-‬גרם הרואין"‪.‬‬
‫‪071‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לטענת בא כוחה של המדינה לא היה מקום להיזקק להגדרה המילונית שכן‪,‬‬
‫"תכשיר" מוגדר בתקנה ‪ 7‬לתקנות הסמים המסוכנים תש"ם‪ 7717 -‬כ‪"-‬תרכובת‪,‬‬
‫ריכוז‪ ,‬מיזוג או תערובת של סם מסוכן"‪ .‬מכאן שיש לראות באבקה כולה‬
‫"תכשיר"‪ .‬כנגד‪ ,‬דבקו באי כחם של המערערים במסקנת בית המשפט קמא כשהם‬
‫מביאים טעם נוסף לחיזוקה מתוך התוספת השניה לפקודה‪ .‬בתוספת זו מוגדר‬
‫"סם" ‪" -‬לרבות כל תכשיר‪ ,‬תרכובת‪ ,‬תערובת או תמיסה המכילים סם‪,"...‬‬
‫ומהגדרה זו יש ללמוד לטענתם על הבחנה שהבחין המחוקק בין "תכשיר"‬
‫ו"תערובת"‪.‬‬
‫משעומדים אנו בפני שתי הגדרות לאותו מונח‪ ,‬האחת שבחקיקת משנה (קרי‪:‬‬
‫תקנות הסמים) והשניה שבחקיקה ראשית (קרי‪ :‬התוספת השניה לפקודה)‪ ,‬שומה‬
‫עלינו להעדיף את המתבקש מהאחרונה‪ .‬היות וקיים מדרג נורמטיבי בין הוראות‬
‫החוק השונות בישראל (ובעולם)‪ ,‬לפיו חקיקה ראשית גוברת על תקנה‪ .‬מה עוד כי‬
‫התקנות אינן נוגעות בהיבט הפלילי המהותי שבנושא הסמים‪ ,‬אלא בקביעת נהלים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫בערעור‪ ,‬השופט גולדברג (בדעת רוב) סבר כי אין בכחה של ההגדרה המילונית‬
‫כדי להכריע במחלוקת הפרשנית‪ ,‬שכן "מלותיו של החוק אינן מבצרים‪ ,‬שיש‬
‫לכבשם בעזרת מילונים"‪ .‬לדעת השופט גולדברג המטרה הראשונית של הפקודה‪,‬‬
‫היא לאסור שימוש בסם מסוכן שלא בהיתר‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬נמנו בתוספת הראשונה‬
‫לא רק סמים‪ ,‬אלא גם מוצרי סם‪ .‬ובהגדרת סם נכללו מלחי הסמים שפורטו‬
‫ותכשירים המכילים סמים ולכן‪ ,‬משזוהה החומר כולו עם הסם עצמו‪ ,‬הרי לפנינו‬
‫תכשיר שתכונותיו כתכונות אבי החומר‪ ,‬ומאחר שחומר שכזה‪ ,‬כפי שהוא‪ ,‬ראוי‬
‫לצריכה כצריכת המרכיב הדומיננטי‪ ,‬יש לראות את המוצר המוגמר כאותו סם‬
‫עצמו‪.‬‬
‫‪071‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫משנוצר תכשיר כזה‪ ,‬שניתן לעשות בו שימוש מיידי כסם ולזהות אותו כסם‬
‫המסוכן‪ ,‬שעל בסיסו הוא הוכן‪ ,‬הרי שהפרדתו לגורמיו של החומר כולו‪ ,‬לעניין‬
‫ההרשעה‪ ,‬תהא הפרדה מלאכותית שאינה מתיישבת עם יעודה של הפקודה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם החומר ברוטו שומר על תכונות הסם הנקי שבו‪ ,‬נראה אותו כולו כסם‪.‬‬
‫לפי המומחה של מז"פ החומר הכיל ‪ 41%‬הרואין (באפשרות סטיית טעות של כ‪-‬‬
‫‪ .)72%‬ואולם‪ ,‬לפי המומחה‪ ,‬החומר כולו אכן שמר על תכונותיו‬
‫"ההרואיניות"ולכן‪ ,‬כל הכמות היא סם! נוכח חוות דעת זו‪ ,‬השופט גולדברג הפך‬
‫את החלטת שטורזמן מבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השופט בך נתן הוסיף חיזוק נוסף לטענת שטרוזמן‪ .‬בתוספת‬
‫הראשונה היו שני פריטים‪ :‬אחד שמדבר על הרואין והפריט הנוסף‪ ,‬שנמחק – אמר‬
‫שכל מרכיבי התוספת הראשונה – הנם המרכיבים וכל תכשיריהם – משמע – לא‬
‫התכוונו לחומר "פרופר"‪ ,‬אלא גם לנספחים‪.‬‬
‫לפי השופט בך‪ ,‬במקרה שיש סתירה בין התקנות לבין החוק – תגבר התקנה‪ .‬כיצד‬
‫בך מגיע למסקנה‬
‫? התקנות בסיפא של הסעיף הראשון – לפי מה שנאמר בהן‪ ,‬משלימות את החוק‪.‬‬
‫בסעיפים ‪(1‬א) ו‪ – 71 -‬הפקודה עצמה נותנת ייחוס ומעמד שווה גם לפקודה וגם‬
‫לתקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתוספת השניה – בעמוד ‪" – 717‬בתוספת זו" – נאמר‪ ,‬שהתקנות‬
‫אינן כלליות‪ ,‬אלא ספציפיות לתוספת זו‪ .‬אם הספציפי והכללי מתנגשים‪ ,‬הספציפי‬
‫גובר על הכללי‪ .‬לכן‪ ,‬יש לנו הוראה ספציפית‪ ,‬שמתייחסת לתקנות והתוספת‬
‫מתייחסת לתקנות‪.‬‬
‫השופטת בן‪-‬פורת (בדעת מיעוט) – הציעה‪ ,‬שכאשר לא ברור ההרכב של הסם‪ ,‬אין‬
‫ללכת לפי הגדרות התכשיר‪/‬התערובת וכיו"ב בהוראות החוק השונות‪ .‬לטעמי‪,‬‬
‫פסק דינה מעט סתום אולם הבסיס שהשופטת בן פורת קובעת כמדד הוא חומרת‬
‫העבירה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההלכה היום היא כי אם החומר "ברוטו" שומר על תכונות הסם הנקי שבו‪,‬‬
‫יראו אותו כולו כסם‪ .‬המדובר בהלכה חשובה מאוד אולם‪ ,‬מעניין כי מאז שנפסקה‬
‫הההלכה כמעט ולא נעשה בה שימוש על‪-‬ידי סנגורים‪.‬‬
‫‪074‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נזק תקשורתי בפרסום על שימוש בסמים‬
‫פרסום בתקשורת שפלוני נוטל סמים יכול להמיט עליו אסון החמור מכתב‬
‫האישום עצמו‪ .‬כפי שכבר נזגר בספר זה בהקשרים שונים‪ ,‬בשנת ‪ 0226‬עו"ד ששי‬
‫גז יצג את חיים פנחס שנעצר בחדרו במלון שרתון בת"א‪ ,‬ובו ‪ 71‬בקבוקונים בהם‬
‫חומר שקוף נוזלי הנחשד כסם מסוג ‪ GHB‬המכונה ‪,‬כאמור‪ ,‬בעגת הרחוב גם‬
‫כ"סם האונס"‪ .‬עו"ד ששי גז ניסה לשכנע את ביהמ"ש שאין דין "סם האונס" כדין‬
‫הסם שנתפס אצל מרשו‪ ,‬שאינו מנוי כלל בפקודת הסמים המסוכנים‪ .‬אולם הנזק‬
‫התקשורתי כבר נגרם‪ .‬נודע ברבים שחיים פנחס עשה שימוש ב‪"-‬סם אונס" כדי‬
‫לבצע זממו בנערות תמימות‪.‬‬
‫עו"ד ששי גז טען כי הלכה למעשה הנזק הנגרם לפנחס הינו כפול ומכופל‪ :‬לא זו‬
‫בלבד כי דבק בו רבב של שימוש בסמים כי אם גם יוחסה לו התנהגות נפשעת של‬
‫פיתוי ואינוס באמצעות אותו סם‪.‬‬
‫עו"ד גז תיאר בפני את האירועים כך‪" :‬הפרשה תפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי‬
‫בעת הרלוונטית‪ ,‬והציגה את מרשי כמפתה סדרתי ונפשע אשר נוהג לצרוך את‬
‫הסם האמור ולפתות באמצעותו את קורבנותיו‪ .‬אולם העובדה היא כי אותה המולה‬
‫תקשורתית סביב הגילוי "המרעיש"‪ ,‬התחוללה עוד בטרם הוברר טיב החומר‬
‫לאשורו‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הן התקשורת והן הציבור הרחב כבר פסק את דינו של מרשי ‪,‬‬
‫חרץ את עונשו‪ -‬וכל זאת כשהסם איננו‪".‬‬
‫ואלו הדברים שאמר עו"ד גז בעת הדיון בתיק בבית המשפט"יודגש כי הנזק שנגרם‬
‫למרשי הינו נזק בסדר גודל עצום‪ ,‬אשר יש בו כדי לפגוע בעסקיו וחשוב מכך‪-‬‬
‫בשמו הטוב ובהגינותו האישית‪ .‬אשר על כן‪ ,‬לכל הפחות יש מקום לסגור את התיק‬
‫ובכך לאפשר לו לנסות ולחזור לשגרת חייו חרף אותם נזקים‪".‬‬
‫‪075‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫רמת ענישה מחמירה בעבירת החזקת סמים של ‪ 86‬ג' הרואין‬
‫בע"פ ‪ - 7087/27‬מדינת ישראל נגד חליל חלף‪ 61‬הערעור על קלות העונש נתקבל‪.‬‬
‫המשיב‪ ,‬חליל חלף ואדם נוסף שהיה קטין בשעתו (יליד ‪ ,)7781‬נמצאו‬
‫כשברשותםארבע שקיות ניילון אשר הכילו כ ‪ 86 -‬גרם הרואין‪ ,‬כשהסם מחולק ל‪-‬‬
‫‪ 17‬מנות‪ .‬בבית‪-‬המשפט המחוזי המשיב נדון ל‪ 78 -‬חודשי מאסר בפועל‪70 ,‬‬
‫חודשי מאסר על תנאי וכן הופעל‪ ,‬במצטבר‪ ,‬עונש מאסר על תנאי של ‪ 78‬חודשים‪.‬‬
‫למשיב עבר פלילי גם בעבירות לפי פקודת הסמים והוא נשא בעונש מאסר ממש‪,‬‬
‫ממנו שוחרר יום אחד בלבד לפני תאריך ביצוע העבירה נשוא הדיון‪ .‬למרות גילו‬
‫הצעיר‪ ,‬צבר המשיב מספר לא מבוטל של הרשעות‪ .‬בבית‪-‬המשפט העליון נקבע כי‬
‫"בנסיבות אלה‪ ,‬ולנוכח מדיניות הענישה המקובלת להחמיר בעונשם של עברייני‬
‫סמים בכלל‪ ,‬ואלה הנותנים ידם להפצת הנגע בפרט‪ ,‬אין מנוס מהמסקנה שהעונש‬
‫נוטה לקולא במידה מופרזת‪ .‬לפיכך הועמד המאסר בפועל על שלוש שנים וחצי‪.‬‬
‫יתר חלקיו של גזר הדין יישארו על כנם‪".‬‬
‫רמת ענישה בעבירת החזקת קוקאין בכמות של ‪ 1‬גרם –‬
‫אי הרשעה ועבודות שירות לציבור‬
‫ת‪.‬פ‪( .‬שלום ב"ש) ‪ 0477/77‬מדינת ישראל נ' פוגל‪ 62‬הנאשם הודה בהחזקה ‪ 1‬גרם‬
‫קוקאין שלא להחזקה עצמית‪ .‬להלן עובדות האירועים בקצרה‪ :‬על‪-‬פניו‪ ,‬מדובר‬
‫היה באדם נורמטיבי‪ ,‬סטודנט בחייו‪ ,‬אשר שירת בצה"ל‪ ,‬ללא הרשעות קודמות‪.‬‬
‫לאור נסיבות אלו‪ ,‬תסקיר שירות מבחן המליץ על אי הרשעה ועבודות שירות‬
‫לציבור‪ ,‬התביעה התנגדה להמלצה זו‪ .‬בית‪-‬המשפט קיבל את התסקיר ופסק כי‬
‫הכרעתו היא אי הרשעה ו‪ 022 -‬שעות עבודות שירות לציבור‪.‬‬
‫‪076‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקה לשימוש עצמי‪ :‬ביטול הפעלת מאסר על תנאי‬
‫בעקבות תסקיר משלים חיובי בערכאת הערעור (אישור רשות ערעור פלילי)‬
‫רע"פ ‪ - 675/27‬שלמה נתן נ' מדינת ישראל‪ 63‬בקשת רשות ערעור על‬
‫פסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי‪ :‬המבקש הורשע בבית משפט השלום‪ ,‬על יסוד‬
‫הודייתו‪ ,‬בהחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית‪ .‬נגד המבקש היה תלוי ועומד‬
‫עונש מאסר על תנאי לתקופה של ‪ 78‬חודשים מהליך קודם‪ ,‬שהיה בר הפעלה‬
‫במקרה הנדון‪.‬‬
‫הסניגור טען כי המבקש נגמל מן ההתמכרות לסמים‪ ,‬או קרוב להיגמל‪ .‬בתגובה‬
‫הצהירה באת‪-‬כוח התביעה שאם יימצא ממש בהצהרה זו‪ ,‬תסכים להארכת תקופת‬
‫התנאי‪ .‬על רקע זה הופנה המבקש לשירות המבחן אשר בדק את נסיבותיו ובסופו‬
‫של דבר החליט להימנע מהמלצה טיפולית‪ .‬בין היתר הוברר כי המבקש ניסה‬
‫להיגמל מסמים מסוכנים‪ ,‬אלא שכל נסיונותיו לא הצליחו‪ .‬על רקע זה גזר בית‬
‫משפט השלום על המבקש ‪ 78‬חודשי מאסר בפועל‪ ,‬הפעיל נגדו בחופף ‪ 78‬חודשי‬
‫מאסר על תנאי וכן גזר עליו ‪ 72‬חודשי מאסר על תנאי בגין העבירה של החזקת‬
‫סם‪ .‬ערעור לפני בית המשפט המחוזי נדחה‪ .‬הבקשה למתן רשות ערעור לבית‬
‫משפט העליון נתקבלה ונדונה כערעור‪ .‬לקראת הדיון בביהמ"ש העליון‪ ,‬הגיש‬
‫שירות המבחן תסקיר משלים ממנו עולה כי חל מפנה חיובי בדרכו של המבקש וכי‬
‫הוא מצוי בשלבי הסיום של הטיפול במוסד לגמילה ולכן המליץ שירות המבחן‬
‫להימנע ממאסרו של המבקש‪.‬‬
‫בנסיבות המיוחדות של המקרה‪ ,‬הסכימה המדינה שתינתן רשות ערעור ושהערעור‬
‫יתקבל גזר‪-‬דינו של בית משפט השלום בוטל‪ ,‬תקופת התנאי בגין עונש המאסר‬
‫המותנה הוארכה לתקופה של שנתיים מיום מתן פסה"ד והוטל צו פיקוח שירות‬
‫המבחן לתקופה של ‪ 78‬חודשים‪.‬‬
‫‪077‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת הרואין שלא לצריכה עצמית בכמות של ‪77‬‬
‫מנות‪ ,‬במשקל של ‪ 11.07‬גר'‪ :‬מאסר למשך ‪ 6‬חודשים‪ ,‬קנס ‪ 1222‬ש"ח‬
‫ת"פ (רמלה) ‪ - 7057/27‬מדינת ישראל נ' מקדאד ודיע‪ 64‬ע"י השופטת ל' פרנקל‪,‬‬
‫מביהמ"ש השלום ברמלה‪ :‬הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של החזקת סם‬
‫מסוכן‪ ,‬שלא לצריכה עצמית‪ ,‬סם מסוג הרואין‪ 77 ,‬מנות‪ ,‬במשקל של ‪ 11.07‬גר'‬
‫נטו‪ .‬ב"כ המדינה עתר להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל וכן מאסר מותנה‬
‫ולהורות על פסילת רשיונו‪ .‬לנאשם הרשעות קודמות שכולן בביצוע עבירות על‬
‫פקודת הסמים המסוכנים‪ .‬ב"כ הנאשם עתרה שלא למצות את הדין עם הנאשם‪.‬‬
‫טענה‪ ,‬כי הנאשם סיים לא מזמן לרצות ‪ 07‬חדשי מאסר‪ ,‬כי עבר את העבירות נשוא‬
‫גיליון ההרשעות הקודמות בשל היותו מכור לסמים וכי הנאשם שינה אורח חייו‪.‬‬
‫על פי טעוני ב"כ הנאשם‪ ,‬הנאשם נגמל משימוש בסם‪ ,‬והחליט לפתוח דף חדש‬
‫בחייו‪ .‬הנאשם עומד להינשא‪ ,‬הוא גר אצל הוריו ומחפש עבודה‪.‬‬
‫עונש‪ :‬מאסר למשך ‪ 6‬חודשים‪ .‬מאסר על תנאי למשך ‪ 70‬חודשים‪ ,‬למשך ‪ 1‬שנים‬
‫לבל יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬או נסיון‪ .‬קנס כספי בסך של ‪1222‬‬
‫‪.₪‬‬
‫‪078‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת הרואין שלא לצריכה עצמית בכמות במשקל‬
‫של כ‪ 7.1 -‬גר'‬
‫ת"פ (אשדוד) ‪ - 7071/27‬מדינת ישראל נ' קרסנוסציוקוב יבגני‪ 65‬השופט ח' חדש‪:‬‬
‫הנאשם הורשע עפ"י הודאתו‪ ,‬בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית‪,‬‬
‫בסם מסוג הירואין‪ ,‬במשקל ‪ 7.1427‬גרם נטו שהיה מחולק לשתי אריזות ובכל‬
‫אריזה‪ 6-1 :‬אריזות קטנות‪ .‬השופט קבע כי יש להחמיר בענישתם של סוחרי סמים‬
‫ומי שמחזיקים סם מסוג זה ‪ -‬הקרוי "המוות הלבן" ‪ -‬שלא לצריכה עצמית‪ .‬נסיבות‪:‬‬
‫בעל עבר פלילי מכביד בעבירות שונות‪ ,‬ריצה לא מכבר ‪ 78‬חודשי מאסר‪.‬‬
‫בתיק היה הסדר טיעון לפיו עתרו הצדדים לקבלת תסקיר לעונש‪ .‬התסקיר מציין כי‬
‫הנאשם לא פנה מיוזמתו לתהליך גמילה מסמים‪ ,‬על כן אין שירות שירות המבחן‬
‫בא בהמלצה טיפולית בעניינו‪ .‬עונש‪ 72 :‬חדשי מאסר בפועל‪ ,‬הפעלת עונש המאסר‬
‫בין ‪ 72‬החדשים התלוי ועומד כנגד הנאשם שיחפוף במחציתו את העונש המאסר‬
‫בפועל‪ ,‬כך שבסה"כ ירצה הנאשם ‪ 75‬חדשי מאסר בפועל‪ ,‬מאסר על תנאי של ‪75‬‬
‫חדשים ל‪ 1 -‬שנים והתנאי הוא שבמשך ‪ 1‬שנים מיום שחרורו מן הכלא לא יעבור‬
‫הנאשם עבירה על פקודת הסמים למעט החזקת סם לשמוש עצמי‪ .‬מאסר ע"ת של‬
‫‪ 6‬חדשים ל‪ 1 -‬שנים והתנאי הוא שבמשך ‪ 1‬שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה‬
‫של החזקת סם לשמוש עצמי‪ .‬בנסיבותיו של הנאשם נמנע ביהמ"ש מהטלת קנס‬
‫כספי‪.‬‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת סמים של ‪ 774‬גרם הרואין‬
‫ת"פ (תל‪-‬אביב‪-‬יפו) ‪ - 17/71‬מדינת ישראל נ' סמי אבו‪-‬חג'ג'‬
‫‪66‬‬
‫ע"י שופט‬
‫ביהמ"ש המחוזי בת"א‪ ,‬השופט משאלי ‪ :‬הנאשם הורשע לאחר דיון בעבירה של‬
‫החזקת סם מסוכן מסוג הירואין‪ ,‬במשקל של ‪ 774‬גרם‪.‬‬
‫נסיבות‪ :‬גיל צעיר‪ ,‬אין לנאשם הרשעות קודמות‪ ,‬אולם בינתיים הורשע הנאשם‬
‫בתיק דומה של החזקת סמים ונגזר עליו עונש של ‪ 6‬חודשי מאסר על תנאי למשך‬
‫שנתיים‪ .‬על פי האמור בתסקיר שירות המבחן‪ ,‬מדובר בבחור שאינו לוקח אחריות‬
‫לגבי העבירות שהוא מבצע ומייחס את מעשיו והסתבכותו עם החוק לסביבה‬
‫הבעייתית בה גדל (הנאשם גדל במשפחה בה העיסוק בסמים היה נפוץ)‪.‬‬
‫‪079‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עונש‪ :‬שנת מאסר אחת לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי‬
‫ שהנאשם לא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬למעט עבירה של‬‫החזקה לצריכה עצמית‪.‬‬
‫פסיקת בימ"ש מחוזי‪ :‬החזקת הרואין (במשקל ‪ 55‬גרם ומנת סם נוספת) ונהיגה‬
‫בשכרות‬
‫ת"פ (ירושלים) ‪ - 7771/22‬מדינת ישראל נ' סלים בן מרואן כאמלה‪ 67‬ע"י בית‬
‫המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬השופט ס' נשיא יעקב צמח‪ :‬הנאשם הורשע בהחזקת‬
‫סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית ובנהיגה בשכרות‪ .‬הנאשם הסתיר‬
‫במוניתו‪ ,‬במקום מחבוא בה‪ ,‬חבילת הרואין במשקל ‪ 55‬גרם וכן מנת סם מסוג‬
‫הרואין‪ .‬הנאשם נהג במוניתו זו לאחר שהשתמש בהרואין ותוך שהיה תחת‬
‫השפעת הרואין‪ .‬נסיבות אישיות‪ :‬הנאשם כבן ‪ 10‬שנים‪ .‬נשוי ואב לארבעה‪ .‬תסקיר‬
‫המליץ על העמדתו במבחן טהור לתקופה של שנה וחצי‪ ,‬כדי שימשיך במסגרת‬
‫המבחן בטיפול בקהילה הטיפולית‪ .‬ביהמ"ש קבע כי‪":‬אין צורך להכביר מלים על‬
‫הסכנה האיומה הנשקפת לציבור ולבריאותו מהחזקת כמות גדולה זו של הרואין‪.‬‬
‫כבר נאמר שזה 'סם המוות'‪ ,‬המביא חורבן והרס לפרט ולכלל‪ ,‬וכי כל עיסוק בו‬
‫מחייב הכבדת יד בית המשפט בענישה‪ ".‬הנאשם גם נהג במונית תוך שימוש בסם‬
‫מסוכן‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדון הנאשם‪:‬‬
‫א‪ .‬לארבע שנות מאסר‪ ,‬מחציתן בפועל בניכוי ימי מעצרו‪ ,‬ומחציתן על תנאי ‪-‬‬
‫שהנאשם לא יעבור בתוך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה על פקודת‬
‫הסמים המסוכנים שאינה שימוש בסם או החזקה בו לצריכתו העצמית בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתשלום קנס בסך ‪ 02,222‬ש"ח או ‪ 02‬חודשים תמורתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשלילת רשיון נהיגה לרכב פרטי ולמונית למשך חמש שנים מיום מתן פסה"ד‪,‬‬
‫בניכוי התקופה שבה יהיה הנאשם במאסר‪.‬‬
‫‪081‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חומרת העונש‪ :‬החזקת סם שלא לצריכה עצמית ביחס ל‪ 62 -‬כדורי אקסטזי ע"י‬
‫צעירה (ושלוש עבירות הפרת הוראה חוקית)‬
‫רע"פ ‪ - 725/78‬קרול סויסה נ' מדינת ישראל‪ 68‬ע"י השופט א' גולדברג‪ :‬זוהי‬
‫בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬אשר קיבל‬
‫את ערעור המדינה והחמיר בדינה של המבקשת‪ .‬המבקשת הורשעה על פי הודאתה‬
‫בבית משפט השלום בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ביחס ל‪62 -‬‬
‫כדורי אקסטזי שהחזיקה ברשותה בשני מועדים שונים‪ .‬על פי העובדות המתוארות‬
‫בכתב האישום רכשה המבקשת כמות של ‪ 62‬כדורי אקסטזי מתוך מטרה למכרם‬
‫לאחר‪ .‬כן הורשעה המבקשת‪ ,‬גם כן על פי הודאתה‪ ,‬בתיק נוסף שביקשה לצרפו‬
‫בשלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית (הפרת "מעצר בית")‪ .‬בהתחשבו‬
‫בנסיבותיה האישיות של המבקשת‪ ,‬לרבות גילה הצעיר ובדגש על עברה הנקי‬
‫(בשל שגגה לא הוצגה הרשעתה היחידה בעבירה שאינה עבירת סמים) ובמעצר‬
‫הבית הארוך בו שהתה טרם ההרשעה‪ ,‬גזר עליה בית משפט השלום קנס בסך‬
‫‪ 1,222‬ש"ח וכן מאסר על תנאי של שבעה חודשים‪ ,‬אם תעבור עבירה על פי פקודת‬
‫הסמים המסוכנים (למעט החזקת סם לשימוש עצמי)‪ ,‬ומאסר על תנאי של שלושה‬
‫חודשים‪ ,‬אם תעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית‪ .‬ביהמ"ש המחוזי קבע "כי מן‬
‫הראוי הוא כי קול יצא מבית המשפט לפיו כל מי שנותן ידו להפצת סמים מסוכנים‬
‫בכמות מסחרית ‪ -‬אחת דתו להישלח לבית הסוהר‪ .‬על בני הנוער לדעת כי במידה‬
‫והם יהיו שותפים לרשת ההפצה של סמים מסוכנים‪ ,‬הרי גילם הצעיר ועברם הנקי‬
‫לא יהווה מחסום בפני הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל"‪ .‬לאור זאת החמיר בית‬
‫המשפט המחוזי (ביהמ"ש העליון השאיר העונש על כנו) בדינה של המבקשת ודן‬
‫אותה למאסר בפועל של שבעה חודשים‪ ,‬בנוסף לקנס ולמאסר על על תנאי שגזר‬
‫עליה בית משפט השלום‪.‬‬
‫‪080‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לפסיקה צבאית בנושא שימוש בסם קנאביס של חיילת‬
‫ע‪ - 17/27/‬התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט לירון סקורניק‪ :69‬המשיבה הורשעה‬
‫עפ"י הודאתה‪ ,‬בעבירה של שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס בשתי הזדמנויות‬
‫שונות‪ ,‬בנסיבות אזרחיות ובצוותא חדא עם אזרחים‪.‬‬
‫בגין העבירה דנן נדונה בבי"ד קמא המשיבה לעונש של ריתוק לבסיסה למשך‬
‫שבועיים וארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים‪ ,‬שיופעל באם תחזור על‬
‫ביצוע עבירות של שימוש בסמים‪ .‬התביעה הצבאית הפנתה ערעורה כנגד קולת‬
‫העונש‪ ,‬שכן ראוי להשית על המשיבה‪ ,‬תחת עונש הריתוק שטרם בוצע בחלקו‬
‫הגדול‪ ,‬עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של כליאה ממשית; להורידה לדרגת‬
‫טוראי ולקבוע שעונש התנאי‪ ,‬שהושת עליה בבית הדין קמא‪ ,‬יופעל באם תעבור‬
‫המשיבה כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים וכי משך התנאי יוארך לתקופה‬
‫של שלוש שנים‪ .‬המשיבה משרתת כמש"קית ביחידתה‪ .‬התביעה הדגישה בפנינו כי‬
‫מדובר בחיילת בעלת נתונים גבוהים‪ ,‬המשרתת ביחידה איכותית ובתפקיד רב‪-‬‬
‫חשיבות‪ ,‬חיילת בודדה‪ ,‬שאביה נטשה בטרם נולדה ואימה נפטרה בהיותה בת‬
‫תשע‪ .‬המשיבה אומצה במשפחה אומנת עד הגיעה לגיל ‪ ,78‬שאז עברה לגור לבדה‬
‫בדירת אימה המנוחה‪ .‬המשיבה התחרטה והפנימה את חומרת המעשים שעשתה‪.‬‬
‫אולם ביה"ד הצבאי קבע שמדובר בעבירות חמורות ביותר לפיכך‪ ,‬נקבע שתחת‬
‫עונש הריתוק שנקבע בבית הדין קמא‪ ,‬תרצה המשיבה מאסר בפועל‪ .‬נוכח היבטי‬
‫הקולא ונקודות הזכות הרבות שצברה המשיבה – ‪ 05‬ימי מאסר‪ ,‬עונש המאסר‬
‫ירוצה בעבודה צבאית (עונש מקביל למאסר בעבודות שירות)‪ ,‬ארבעה חודשי‬
‫מאסר על תנאי לשלוש שנים‪ ,‬שהמשיבה לא תעבור כל עבירה המנויה בפקודת‬
‫הסמים המסוכנים‪ .‬נקבע כי אינה ראויה לשאת דרגה פיקודית והיא מורדת לדרגת‬
‫טוראי‪.‬‬
‫‪081‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לרמת ענישה בעבירת החזקת סמים (הרואין וקנבוס) בכמויות ענקיות‬
‫ע"פ ‪ - 457/75‬עלי אבו‪-‬רמדאן ואח' נ' מדינת ישראל‪ 70‬בבית המשפט המחוזי‬
‫הואשמו והורשעו שני מערערים בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה‬
‫עצמית‪ ,‬שכן נתפסו המערערים במוסך השייך להם‪ ,‬כשהם מחזיקים ‪ 8.220‬ק"ג‬
‫הרואין ו‪ 7.4471 -‬ק"ג חשיש‪ .‬בגין עבירות אלה הטיל בית המשפט המחוזי על‬
‫המערער ‪ 7‬שמונה שנות מאסר‪ ,‬כאשר לתקופה זו מצטבר עונש של ‪ 4‬שנות מאסר‬
‫דהיינו בסך הכל ‪ 70‬שנות מאסר‪ .‬על מערער ‪ 0‬הטיל בית המשפט המחוזי גם כן‬
‫עונש של שמונה שנות מאסר‪ .‬ביהמ"ש העליון קבע כי בהתחשב בעובדה‬
‫שהעבירות מתייחסות לסם מסוכן קטלני מסוג הירואין בכמות כה גדולה‪ ,‬אשר לו‬
‫הגיע אל קהל היעד די היה בו לגרום נזק חמור לאלפים רבים‪ ,‬אין מקום להתערבות‬
‫במידת העונש לטובת המערערים‪( .‬הערעור נדחה)‪.‬‬
‫גידול ייצור‪ ,‬הכנה והפקה של סם מסוכן‬
‫לפי סע' ‪ 6‬לא יגדל אדם סם מסוכן‪ ,‬לא ייצר אותו‪ ,‬לא יפיק אותו‪ ,‬לא יכין אותו ולא‬
‫ימצה אותו מחומר אחר‪ ,‬אלא ברשיון ממשרד הבריאות‪ .‬העובר על הוראות סעיף‬
‫זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס הקבוע בחוק‬
‫העונשין (‪ 115,2222‬ש"ח)‪.‬‬
‫בגדר זה נכלל גם גידול של עציץ מריחואנה לשימוש ביתי‪ ,‬תופעה שהפכה‬
‫ל"טרנד" בתל אביב בעיקר‪ .‬במקרים כגון אלו המשטרה נוטה להחמיר ולהגיש‬
‫כתב אישום לפי סע' ‪ 6‬לפקודת הסמים‪ ,‬גם אם מדובר באדם ללא עבר פלילי‪.‬‬
‫"אופיום" מוגדר כ‪:‬‬
‫"מיץ מוקרש מאליו שנתקבל מהלקטיו של צמח הפרג בין בצורתו‬
‫המקורית של המיץ ובין מעורב בחמרים אחרים‪ ,‬תהא אשר תהא‬
‫כמות המורפין שבו; לרבות פסולת וכל מה שמשתייר אחרי עישון‬
‫אופיום"‬
‫וכך גם ה"קנבוס" ‪-‬מוגדר כ‪-‬‬
‫"כל צמח מהסוג קנבוס (‪ )Cannabis‬וכל חלק ממנו‪ ,‬לרבות‬
‫שרשיו"‪.‬‬
‫‪081‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כלומר שבפקודת הסמים המסוכנים ישנה הגדרה צמחית כללית‪ .‬הגידול הוא של‬
‫כל הצמח האסור‪.‬‬
‫הפסיקה העדכנית בדיני סמים קובעת שצמח הסם מכיל את כל החלק הצמחי כולל‬
‫השורשים‪ ,‬העלים וכו' אף אם הם לא מכילים ולו שמץ של חומר פסיכואקטיבי‪.‬‬
‫ייצור סם‬
‫לפי סע' ‪ 6‬לפקודת הסמים המסוכנים גידול והכנת סם דינם כדין ייצור סם‪ .‬מדובר‬
‫בכפיפה אחת שאינה ראויה‪ .‬לית מאן דפליג שעזות המצח בעבירה של ייצור סם‬
‫(אם במעבדה כימית ואם באופן ביתי) גבוהה מגידול סם והכנתו‪ .‬גידול סם הינה‬
‫עבירה חמורה‪ ,‬אולם יש לה אופי חקלאי מסויים כאשר העבירה היא בעצם הגידול‪,‬‬
‫גם אם מדובר ביבול בוסר או בגידול שלא הוכח שלצורך שימוש בסם‪ .‬ייצור סם‬
‫מאידך מצריך בדרך כלל שימוש באמצעים וידע מתוחכמים וראוי היה להפריד‬
‫עבירה זו ולהעניק לה עונש שונה (עקרון הדיפרנצציה בענישה)‪.‬‬
‫דוגמא לפסיקה‪ :‬נאשם גידל ‪ 746‬שתילי קנבוס בחצר ביתו‪ ,‬והחזיק קנביס במשקל‬
‫ברוטו של ‪ 0.5‬ק"ג ‪ 1 -‬חודשי מאסר בעבודות שירות‬
‫ע"פ (ירושלים) ‪ - 0287/27‬ישראל גרוס נ' מדינת ישראל‪ :71‬המערער‪ ,‬יליד ‪,7757‬‬
‫הורשע על פי הודאתו שגידל ‪ 746‬שתילי קנבוס בחצר ביתו והחזיק בביתו‬
‫בחצריו‪,‬קנביס במשקל ברוטו של ‪ 0.5‬ק"ג‪ ,‬ממנו נהג לספק לעצמו ולזוגתו את‬
‫הסם‪ ,‬ללא תמורה‪ .‬נסיבות אישיות‪ :‬הפסיק להשתמש בסם‪ ,‬עובד‪ ,‬מצפה לילד‪,‬‬
‫שירת שירות צבאי מלא בחיל הים‪ ,‬למערער שתי הרשעות קודמות‪ ,‬האחת מלפני‬
‫‪ 07‬שנה והשניה מלפני ‪ 74‬שנה‪ .‬לטענתו זרע זרעים בשטח של ‪ 7.5‬מ'‪ 1.5 X‬מ'‪,‬‬
‫ואכן נבטו כ‪ 746 -‬שתילים‪ ,‬אולם ‪ 62%‬מהם (השתילים הזכריים) אינם שמישים‪,‬‬
‫פרט להפרייה‪ ,‬ועל כן נוהגים לדלל אותם בהמשך‪ ,‬אולם השתילים נתפסו קודם‬
‫שהספיק לדללם‪ .‬כן הסביר המערער כי גם בשתילים הנקביים ניתן לעשות שימוש‬
‫רק בתפרחת‪ ,‬אשר בה מצוי הסם‪ ,‬כך שהכמות הכוללת של הסם בשתילים‪ ,‬היא‬
‫פחותה בהרבה‪ .‬שרות המבחן המליץ לגזור שרות לתועלת הציבור בהיקף של ‪152‬‬
‫שעות ועל העמדתו במבחן למשך ‪ 6‬חודשים וכן מאסר על תנאי‪ .‬נוכח האמור‪,‬‬
‫החליט בית המשפט קמא לגזור על המערער ‪ 6‬חודשי מאסר בעבודות שרות וכן‬
‫‪084‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מאסר על תנאי של ‪ 1‬חודשים למשך ‪ 1‬שנים‪ ,‬שלא יעבור על פקודת הסמים‪ ,‬למעט‬
‫שימוש עצמי וכן גזר צו מבחן לשנה‪.‬‬
‫ערכאת הערעור מצאה לקבל את הערעור וגזרה על המערער ‪ 1‬חודשי מאסר‬
‫בעבודות שירות‪ ,‬במקום ‪ 6‬חודשים שנגזרו עליו‪.‬‬
‫דוגמא לפסיקה צבאית בנושא גידול ‪ 052‬שתילי קנאביס‪ ,‬החזקת קנאביס במשקל‬
‫‪ 67.7‬גרם‪ ,‬שימוש בסם מסוכן‪.‬‬
‫ע‪ - 771/27‬רב"ט ינון שליט נ' התובע הצבאי הראשי‪ : 72‬ערעור שנדחה על פסק‬
‫הדין של בית הדין המחוזי מטכ"ל‪ ,‬שהרשיע את המערער בעבירות ייצור סם‪,‬‬
‫החזקת סם שלא לצריכה עצמית‪ ,‬שימוש בסם מסוכן‪ .‬העונש‪( :‬א) ‪ 1.5‬חודשי‬
‫מאסר‪ ,‬לריצוי בפועל‪ 1.5 ,‬חודשים על תנאי‪ ,‬לתקופה של שלוש שנים; (ב) הורדה‬
‫לדרגת טוראי; (ג) התליית רשיון הנהיגה למשך ‪ 77‬חודשים מיום שחרורו של‬
‫המערער מהמאסר‪ .‬הנאשם שימש כפקיד והוכר ע"י צה"ל כספורטאי פעיל‪.‬‬
‫בעקבות ידיעה מודיעינית הגיעה המשטרה לדירתו בקיבוץ (שם הוא שוהה‪ ,‬בגלל‬
‫נסיבות משפחתיות קשות )‪ ,‬והשוטר מצא את המערער כשהוא מעשן סם מסוכן‬
‫מסוג קנאביס‪ .‬באדניה שמחוץ לדלת דירתו‪ ,‬נמצאו ‪ 052‬שתילי קנאביס‪ ,‬אותם קיבל‬
‫מידידתו הקטינה וגידל במשך חודשיים כשהוא מטפל בהם ולצורך שימוש עתידי‬
‫בסם שיופק מהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא בדירה סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל ‪ 67.7‬גרם‪.‬‬
‫נסיבות לקולא‪ :‬שילובו במסגרת הקיבוצית כאדם מועיל ותורם‪ ,‬זכויותיו הרבות‬
‫כספורטאי מצטיין‪ ,‬שייצג את ישראל‪ ,‬במסגרת נבחרתה‪ ,‬באליפויות שונות‪,‬‬
‫באירופה ובעולם‪.‬‬
‫‪085‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫החזקת חצרים‬
‫לפי הפק' המחזיק בית או נכס או חצר (ובאופן כללי "חצרים") לא ירשה להשתמש‬
‫בהם לשם הכנת סם מסוכן‪ ,‬שימוש בו‪ ,‬מכירתו או עשיית עיסקה אחרת בו‪.‬‬
‫הפקודה נוקטת לשון כללית וקובעת בס"ק ב' "לא יהיה לאדם ענין בניהול חצרים‬
‫המשמשים למטרה כאמור בסעיף קטן א'‪" .‬‬
‫הפקודה אף מרחיקה לכת וקובעת בס"ק ג'‪ " :‬לא יהיה אדם נוהג לבקר במקום‬
‫שנועד לשימוש בסמים מסוכנים"‪.‬‬
‫הסנקציה על העובר על הוראות אלו הינו מאסר לעשרים שנים או קנס פי עשרים‬
‫וחמישה מן הקנס האמור בחוק העונשין‪.‬‬
‫‪086‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כלים להכנת סם או לצריכתו‬
‫לפי סע' ‪ 72‬לפקודת הסמים לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם‬
‫מסוכן או לצריכתו‪ ,‬שלא בהיתר והסנקציה היא מאסר עשרים שנה או קנס פי‬
‫עשרים וחמישה מן הקנס הקבוע בחוק העונשין‪ .‬אם היו הכלים לשימוש לצריכה‬
‫עצמית בלבד‪ ,‬דינו מאסר שלוש שנים או קנס הקבוע בחוק העונשין‪.‬‬
‫הכוונה היא לאיסור שימוש בכלי הכנת סם‪ :‬כגון מבחנות‪ ,‬כפות‪ ,‬מבערים וכד'‬
‫בכלל זה גם מאזני משקל שלא משמשות לייצור ממש אבל בהחלט משמשות ככלי‬
‫עזר לייצור (ולשימוש) לצורך שקילת הסם הטהור והרכיבים ה"מדללים"‪.‬‬
‫כלי עישון‪ :‬למשל מקטרות ו"באנגים" (כלי קיבול עם קש ומים לעישון במנגנון‬
‫פרימיטבי הדומה לאפקט של נרגילה)‪.‬‬
‫בקיוסקים וב"פיצוציות" נמכרים כלי עישון‪ .‬בדרך כלל לא יוגש כתב אישום נגד‬
‫מוכרי הכלים (באנגים) או הקונים אלא אם יוכח שאכן שימשו בפועל לעישון‪.‬‬
‫למשל אם נמצאו שרידי סם על הכלים עצמם או שישנה עדות של אדם (עד או‬
‫הנאשם עצמו) שעישן בכלי סם מסוכן‪.‬‬
‫החזקת ‪ 50‬ג' הירואין ומשקל אלקטרוני‬
‫בש"פ ‪ - 782/22‬מדינת ישראל נגד כרים זידאן (טרם פורסם)‪ :73‬ערר שנתקבל על‬
‫שחרור בערובה‪.‬‬
‫המשיב נעצר יחד עם אדם אחר במונית בה נתפס הירואין במשקל של ‪ 50‬גרם‬
‫ומשקל אלקטרוני המשמש להכנת סמים לצריכה‪ .‬בבימ"ש קמא נקבע כי מעצר בית‬
‫ב"בית החסד" יכול להיות חלופת מעצר נאותה לגבי אישומים מסויימים‪ ,‬אך לא‬
‫לגבי סמים‪.‬‬
‫‪087‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עבירת סחר בסמים‪ ,‬יצוא ויבוא‬
‫סחר בסמים‬
‫חומרתה של עבירה מתבטאת אמנם בעונש הקבוע לה בחוק העונשין והחקיקה‬
‫הנלווית לו‪ .‬אולם‪ ,‬לא הענישה מכתיבה את חומרתן העולה של העבירות כי אם‬
‫הערך המוגן עליו נועדו העבירות בחקיקה הפלילית להגן‪ .‬חומרת העונש בגין‬
‫עבירה מסויימת לעולם נקבעת לפי חשיבות הערך המוגן עליו נועדה להגן הנורמה‬
‫הפלילית ומידת האשם של הנאשם בעבירה‪ .‬בחינה של פקודת הסמים מלמדת כי‬
‫עבירות הסחר בסמים והדחת קטינים לסם הם העבירות החמורות ביותר בפקודה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לא מפתיע כי אכן המשטרה משקיעה את עיקרי מאציה ומשאביה בתחום‬
‫אכיפת איסור הסחר בסמים‪ .‬לצערינו‪ ,‬קיימות רשתות של סוחרי סמים ישראליים‬
‫וזרים הפזורות ברחבי העולם אשר מייבאות סמים אלו לישראל ולמקומות אחרים‬
‫בעולם‪ .‬בראש פירמידת הסוחרים עומדים ראשי הקרטל בעיקר מדרום אמריקה‪,‬‬
‫כאשר הסוחרים הישראליים עוסקים בעיקר בשינוע הסמים בין הארצות‪.‬‬
‫ראשי הקרטל‬
‫מפיצים‪:‬‬
‫שינוע‪:‬‬
‫סוחרים ישראלים‬
‫ישראלים אלו מאופיינים בדרך‪-‬כלל בכך שהם בעלי נתינויות זרות‪ ,‬אותן הם‬
‫מנצלים לשם שינוע הסמים דרך הגבולות הבינ"ל‪ .‬שתי דוגמאות כמעט‬
‫פרדיגמטיות למסחר על‪-‬ידי ישראלים בשיטה המתוארת הן קורקבן‪ ,‬שהה שנים‬
‫בבריסל והפעיל רשת שהבריחה כמויות של סמים לישראל; סוחר ידוע נוסף הוא‬
‫אליאס כהן שמקום "מושבו" היה בקולומביה‪.‬‬
‫‪088‬‬
‫‪74‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סעיף ‪ 71‬לפקודה קובע כי‪" :‬לא ייצא אדם סם מסוכן‪ ,‬לא ייבא אותו‪ ,‬לא יקל על‬
‫ייצואו או ייבואו‪ ,‬לא יסחר בו‪ ,‬לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום‬
‫דרך‪ ,‬בין בתמורה ובין שלא בתמורה‪ ,‬אלא אם הותר הדבר בפקודה או בתקנות‬
‫לפיה או ברשיון מאת מנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמו"‪ .‬סעיף ‪ 74‬עוסק‬
‫בתיווך של סמים וקובע כי "לא יתווך אדם ‪ -‬בין בתמורה ובין שלא בתמורה ‪-‬‬
‫בפעולה אסורה לפי סעיף ‪ ."71‬כלומר גם אדם המתפקד "רק" כמתווך‪-‬‬
‫‪ middleman‬בפעולות של יבוא‪ ,‬יצוא‪,‬סחר של סמים עובר עבירה לפי סעיף ‪71‬‬
‫לפקודה‪ .‬וטענה כי "לא אני הייתי הסוחר"‪ ,‬למשל‪ -‬לא תישמע!‬
‫לפי סעיף ‪ 75‬לא יוביל אדם סם מסוכן דרך ישראל (ביבשה‪ ,‬באוויר או במים‪ ,‬רק‬
‫לשם הובלה לארץ אחרת‪ ,‬באותו רכב או ברכב אחר‪ ,‬אף אם לא הונחת ולא הוטען‬
‫בישראל)‪ ,‬אלא מארץ שמותר לייצאו ממנה ואל ארץ אחרת שמותר לייבאו אליה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫במידה ובא הסם מארץ שהיא מהמדינות החתומות על אמנת הסמים הנרקוטיים‪- 76‬‬
‫תנאי נוסף הוא שיהא היתר מיוחד ובר‪-‬תוקף המסדיר יצוא או "היתר‪ -‬הטיה"‪ ,‬כפי‬
‫שנקבע בפקודה‪ .77‬הסנקציה המוטלת‪ ,‬מכוח הפקודה‪ ,‬על העובר על איסור סחר‬
‫יצוא ויבוא של סם הוא מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס‬
‫הקבוע בחוק העונשין‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫החמרה בעונש של קטינים שהבריחו כ‪ 45 -‬ק"ג קנאבוס ממצרים כדוגמא לרמת‬
‫הענישה בגין העבירות שנסקרו‪:‬‬
‫ע"פ‪ - 8724/22 .‬מדינת ישראל נגד פלונים‪ 79‬אשר נדון בפני השופטים מצא‪,‬‬
‫שטרסברג‪-‬כהן‪ ,‬א‪ .‬לוי‪ .‬היה ערעור על קולת העונש שנתקבל‪ .‬עובדות המקרה‬
‫הצריכות לעניין‪ :‬שני המשיבים‪ ,‬קטינים בני שבט בדואי היושב במדבר סיני‪ ,‬חצו‬
‫ברגל את הגבול שבין מצרים לישראל‪ .‬ברשותם נתפסו שלשה שקים שהכילו סם‬
‫קנאבוס במשקל כולל של כ‪ 45 -‬ק"ג‪ .‬השניים הורשעו בכניסה שלא כדין לישראל‬
‫ובייבוא סם מסוכן‪ .‬לאחר שקיבל תסקירי קצין מבחן לנוער‪ ,‬גזר ביהמ"ש בערכאה‬
‫הראשונה עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל על הנאשם הראשון (המשיב‬
‫בערעור) ושלושה חודשים על הנאשם השני (המשיב השני בערעור)‪ ,‬בתוספת‬
‫עונשי מאסר על תנאי‪ .‬ביהמ"ש העליון קבע כי גזירת עונשי מאסר בפועל‪,‬‬
‫‪089‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לארבעה ולשלשה חודשים‪ ,‬אינה נותנת ביטוי מספק לצרכי ההרתעה‪ .‬הרתעת‬
‫הציבור מהווה שיקול מרכזי בענישת מבצעיהן של עבירות מסוג זה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הועמד עונשם של המשיבים על שנה וחצי מאסר בפועל‪.‬‬
‫פסיקת בתי המשפט בעבירת יבוא סמים –יבוא ‪ 0‬ק"ג הרואין‪ 08 ,‬ק"ג חשיש‬
‫במקרה בוחן‪:‬‬
‫‪80‬‬
‫ע‪.‬פ‪ 4011/78,718/77 .‬סלמאן נבואני וסלמאן חביש נגד מדינת ישראל‪ 81‬פסק‪-‬הדין‬
‫(שני ערעורים שדיונם אוחד) היוו בעיקרם ערעור על חומרת העונש שנגזר על‬
‫השנייה בבית‪-‬המשפט המחוזי; הערעורים נדחו בעיקרם‪ .‬חביש קשר עם סוחר‬
‫סמים לבנוני שהלה ייבא עבורו מלבנון לישראל ‪ 0‬ק"ג הרואין ו ‪ 08 -‬ק"ג חשיש‪.‬‬
‫המערער נבואני שותף על ידי חביש בעיסקה‪ .‬בדצמבר ‪ '71‬הגיעו שני המערערים‪,‬‬
‫בשעות היום לקניון בקרית שמונה עם רכב פרטי (בו נהג נבואני ללא רשיון נהיגה‬
‫תקף)‪ .‬בקניון סיפק סוחר הסמים למערערים את הסמים‪ .‬המערערים הורשעו עפ"י‬
‫הודאותיהם וביהמ"ש גזר על נבואני עשר שנים מאסר בפועל ו ‪ 1 -‬שנים מאסר על‬
‫תנאי בנוסף‪ ,‬נפסל לעשר שנים מלהחזיק רישיון נהיגה‪ .‬כן‪ ,‬הופעל מאסר חופף על‬
‫תנאי לתקופה של שישה חודשים‪ .‬חביש נדון ל ‪ 71 -‬שנים מאסר בפועל ול‪1 -‬‬
‫שנות מאסר על‪-‬תנאי והופעל נגדו במצטבר מאסר על תנאי לתקופה של ‪ 1‬שנים‪.‬‬
‫הערעורים על חומרת העונש נדחו‪ ,‬למעט בעניין אחד בו התקבל הערעור‪:‬‬
‫בהפעלת המאסר על תנאי נגד חביש‪.‬‬
‫נבחן את החלטתו של בית‪-‬המשפט העליון‪ -‬לא רק כי העבירות בהן הורשעו‬
‫המערערים חמורות מאוד‪ ,‬אלא גם לנבואני היו הרשעות קודמות‪ ,‬לרבות בעבירות‬
‫סמים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬לא נראה כי אכן התערבות בגזר דינו של בית‪-‬המשפט‬
‫המחוזי אשר גזר ‪ 72‬שנות מאסר אינה מוצדקת‪.‬‬
‫ההבחנה שביצע בית‪-‬המשפט בדיון בעונשם של שני המערערים בנפרד‪ ,‬כמו גם‬
‫החלטתו של בית‪-‬המשפט להחמיר עם חביש‪ ,‬בדין הייתה‪ :‬אין להתעלם מכך כי‬
‫יוזם ה"מהלך" (עסקת הסמים) היה חביש‪ .‬הוא היה זה אשר בא במגע עם סוחר‬
‫הסמים הלבנוני‪ ,‬והוא אשר סיכם עם הסוחר הלבנוני ו את העיסקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חביש‬
‫עבר את העבירה כשהוא אסיר ברשיון‪ ,‬לאחר שנוכתה לו תקופת שליש ממאסר‬
‫‪091‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קודם של ‪ 70‬שנים בגין עבירת סמים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬בדין החמיר ביהמ"ש בעונשו‬
‫של חביש‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כיוון שבשל העבירות בהן הורשע חביש הופקע שחרורו ברשיון והוטל‬
‫עליו להשלים תקופה של למעלה מארבע שנות מאסר‪ ,‬הסכימה הפרקליטות שחלק‬
‫מתקופת שלוש השנים שהופעלו יהיה חופף‪ .‬לפיכך‪ ,‬רק שנה אחת הופעלה‬
‫במצטבר ושנתיים חפפו את העונש החדש‪ .‬בחשבון הפשוט עונש המאסר בפועל‬
‫שנגזר עליו עמד על ‪ 74‬שנות מאסר בפועל‪.‬‬
‫(בפני השופטים‪ :‬אור‪ ,‬ריבלין‪ ,‬פרוקצ'יה)‪.‬‬
‫דוגמא להכרעת דין המתבססת על עדות לפי סעיף ‪72‬א‪ .‬לפקודת הראיות ומסדר‬
‫תמונות וכן‪ ,‬המחשה של רמת ענישה‪ :‬הספקה של ‪ 072‬גרם קוקאין‪.‬‬
‫ע"פ ‪7204/77‬חג'בי נפתלי נ' מדינת ישראל‪.82‬סיפור המקרה בקצרה‪ :‬המערער‬
‫הורשע בעבירות הספקת סמים של כ‪ 072 -‬גרם סם מסוכן מסוג קוקאין והחזקת‬
‫סם‪.‬‬
‫הראיות העיקריות‪ ,‬עליהן נתבססה הרשעת המערער‪ ,‬היו‪:‬ראשית‪ ,‬מסדר זיהוי לפי‬
‫תצלומים; ושנית‪ ,‬הגירסה אותה מסרה קונה של הסם מהסוחר אליו סיפק המערער‬
‫את הסם‪ .‬גרסתה נתקבלה כראייה מכוח סעיף ‪72‬א‪ .‬לפקודת הראיות ויוחס לה‬
‫משקל ראייתי רב‪ .‬סעיף ‪72‬א דורש במקרים אלו תוספת ראייתית מסוג חיזוק‪.‬‬
‫החיזוק לגרסתה נמצא‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בשיחות הטלפון להן האזינה המשטרה (במסגרת‬
‫האזנת הסתר לשיחותיו של הסוחר אליו סופק הסם על‪-‬ידי המערער)‪ .‬סניגורו של‬
‫המערער‪ ,‬עו"ד ששי גז‪ ,‬טען טענות שונות‪:‬ראשית‪ ,‬כי מסדר הזיהוי בו הצביעה‬
‫העדה (רוכשת הסמים) על תצלומו של המערער‪ ,‬לקה בפגמים השוללים ממנו כל‬
‫ערך ראייתי‪ .‬לדעת הסניגור‪ ,‬היה על בית המשפט להניח‪ ,‬כי בעת חקירת העדה‪,‬‬
‫סמוך לאחר מעצרה‪ ,‬הציג החוקר בפניה את תעודת הזהות של המערער‪ ,‬לרבות‬
‫התצלום שבתוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬העדה נחשפה בעבר (או כך הניח עו"ד גז) לדמותו של‬
‫המערער ולכן‪ ,‬לא היה זיהויו על‪-‬ידה במסדר‪ ,‬אמין‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הסניגור טען שהליך עריכת מסדר הזיהוי נפגם בשל התנהלות החוקר שהיה‬
‫אמון על עריכתו של המסדר‪ .‬לטענת עו"ד גז‪ ,‬החוקר השמיע החוקר לעדה את שם‬
‫האיש אותו היא מתבקשת לזהות וכרך‪ ,‬באוזניה‪ ,‬את שמו וכינויו‪.‬‬
‫‪090‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ייאמר מיד‪ ,‬כי השופטת האמינה להסברו של החוקר‪ ,‬שאת שם המערער (אף‬
‫שרשם בדו"ח) לא השמיע באוזני העדה ואילו את הכינוי "תולי" שמע מפיה‪ .‬מכל‬
‫מקום ברור‪ ,‬שאף לו הזכיר החוקר באוזני העדה את הכינוי "תולי"‪ ,‬לא היה בכך‬
‫כדי לחדש לעדה דבר‪ ,‬שהלוא עוד במסדר הזיהוי הראשון‪ ,‬שנערך לה ביום‬
‫‪ ,6.7.87‬השתמשה‪ ,‬אינג'אם עצמה‪ ,‬בכינוי זה‪ .‬כן ברור שהמסדר‪ ,‬כפי שנערך‪,‬‬
‫העמיד במבחן אמיתי ‪ -‬כראוי ‪ -‬את יכולתה של אינג'אם לזהות את המערער‪ .‬אף‬
‫העדה‪ ,‬שכאמור ניסתה ככל יכולתה לסייע למערער‪ ,‬אישרה בעדותה‪ ,‬כי החוקר לא‬
‫כיוון אותה לתצלום כלשהו‪ ,‬אלא הניח בפניה את כל התצלומים‪ ,‬ומשהתבוננה‬
‫בהם ‪ -‬הצביעה על תצלומו של המערער‪.‬‬
‫לאחר‪ ,‬הסניגור השיג על עצם עריכתו של מסדר זיהוי באמצעות תצלומים‪ .‬טענתו‬
‫הייתה כי בנסיבות המקרה היתה אפשרות סבירה לקיים מסדר זיהוי חי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫עצם עריכתו של מסדר תצלומים‪ ,‬מקום שניתן וראוי היה לקיים מסדר חי‪ ,‬איננו‬
‫שולל מן המסדר שנערך את ערכו הראייתי‪ .‬משקלו הראייתי של מסדר הזיהוי יקבע‬
‫בהתחשב במכלול הנסיבות שבהן נערך‪ 83.‬דיני הראיות בעולם ובישראל‪ ,‬נחלקים‬
‫לכללים העוסקים בקבילותן של ראיות (כלומר‪ ,‬אילו ראיות מתקבלות למשפט)‬
‫ושקילותן של ראיות (מה המשקל הראייתי שיינתן לכל ראייה)‪ .‬בטענה המתוארת‬
‫ניסה עו"ד גז לטעון כנגד קבילותה של הראייה בעוד בית‪-‬המשפט קבע כי הראייה‬
‫קבילה אך‪ ,‬המשקל שיינתן לה במהלך הדיון המשפטי יקבע כתלות בצבר הראיות‬
‫הנוספות אשר תוגשנה בעניין זה‪.‬טענותיו הנוספות של הסניגור הופנו כנגד‬
‫המשקל‪ ,‬שייחס ביהמ"ש לגירסה אותה מסרה הקונה של הסם ולהסתמכות עליה‬
‫כראיה מרשיעה‪.‬‬
‫כל הטענות האמורות נדחו על‪-‬ידי ביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫כעת ננתח את השיקולים שהובילו לענישתו של המערער‪ :‬לחובת המערער עמדה‬
‫הרשעה קודמת בעבירת סחר בסם מסוכן‪ .‬את העבירה אשר נידונה במשפט הנסקר‬
‫עתה‪ ,‬זה ביצע בעוד עונש מאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬שהושת עליו בגין עבירתו הקודמת‪,‬‬
‫תלוי ועומד נגדו‪.‬‬
‫המערער זכה להקלה בעונשו על יסוד השוואת חלקו בעשייה הפלילית לחלקיהם‬
‫של סוחר הסם והקונה של הסם אותו סיפק לסוחר‪ .‬ביהמ"ש העליון השאיר על כנו‬
‫‪091‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫את העונש של עשרים ושניים חודשי מאסר בפועל ושנתייםמאסר על‪-‬תנאי בגין תיק‬
‫זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הופעלה כנגדו שנת מאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬מחציתה בחופף ומחציתה במצטבר‬
‫לעונש המאסר שהושת עליו‪. .‬‬
‫כאמור‪ ,‬הערעור נסב על שתיים‪ -‬הכרעת הדין וחומרת העונש‪ .‬בשתי העילות‬
‫הערעור נדחה וסיומו‪ .‬עונשו של המערער עמד על ‪ 08‬חודשי מאסר בפועל‪.‬‬
‫דוגמא לפסיקה‪ :‬חומרת העונש בעבירת יבוא סמים מאקוודור מסוג קוקאין‪ ,‬בכמות‬
‫העולה על ‪ 7722‬גרם‪.‬‬
‫ע"פ ‪517/27‬איגור טריפולסקי נ' מדינת ישראל‪ .84‬המערער הורשע על סמך הודייתו‬
‫ביבוא מאקוודור לישראל של סם מסוכן מסוג קוקאין‪ ,‬בכמות העולה על ‪7722‬‬
‫גרם‪ .‬בית המשפט המחוזי גזר על המערער חמש שנות מאסר לריצוי בפועל‬
‫ושנתיים מאסר על תנאי‪.‬‬
‫מבחינת הנסיבות ועברו של הנאשם‪,‬לא הייתה לחובת המערער כל מעורבות פלילית‬
‫ידועה קודמת והוא קיבל על עצמו את השליחות העבריינית על‪-‬פי הצעתו של אדם‬
‫אחר‪ .‬הוא עשה כן‪ ,‬לאחר ששקל בדבר‪ ,‬מתוך רצון "לקבל כסף מהיר" ותוך ידיעת‬
‫הסיכונים‪.‬‬
‫סניגורו‪ ,‬עו"ד מורשתי‪ ,‬טען לאפליה בענישה‪ .‬לטענתו של עורך‪-‬הדין הנאשם‬
‫הופלה ביחס למי שהציע לו מלכתחילה את ביצוע השליחות העבריינית‪ .‬וכן‪,‬‬
‫ביחס לאדם שכפי הנראה היה היוזם של העבירות‪ .‬ההפליה מצאה ביטויה בכך כי‬
‫בית‪-‬המשפט פטר את השניים במשפטיהפ בעונשים קלים יותר‪ .‬היינו‪ ,‬נגזרו עליהם‬
‫פחות שנות מאסר‪.‬‬
‫בית המשפט העליון שנדרש לטענות אלו מצא כי בנסיבות אותו עדיין אין הצדקה‬
‫להתערב ולשנות את העונש אשר נגזר על הנאשם המערער ביית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬למרות ההבדלים בין עונשו לענישה שנזגרה על שותפיו לעבירה‪.‬‬
‫‪091‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חומרת העונש בעבירות סמים מגוונות‪ :‬ארבע עבירות של סחר בסמים מסוכנים‪,‬‬
‫שתי עבירות של אחזקת סמים מסוכנים‪ ,‬וכן עבירות של אחזקת כלים המשמשים‬
‫להכנת סם‪ .‬אי הפחתת סכום קנס של ‪ 52,222‬ש"ח‬
‫ע"פ ‪ ,1760/74‬מדינת ישראל נ' מישל ישראל‬
‫‪85‬‬
‫וב‪ -‬ע"א ‪ 7121/75‬מישל ישראל נ'‬
‫מדינת ישראל‪:‬‬
‫הערעורים נסובים על העונש שנגזר על הנאשם‪ .‬המערער הורשע בבית המשפט‬
‫המחוזי במסגרת הסדר טיעון‪ ,‬בארבע עבירות של סחר בסמים מסוכנים‪ ,‬בשתי‬
‫עבירות של אחזקת סמים מסוכנים וכן‪ ,‬בעבירות של אחזקת כלים המשמשים‬
‫להכנת סם ושל תקיפה‪.‬‬
‫העונש שנגזר על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט‪ :‬ארבע וחצי שנות מאסר בפועל‪ ,‬שלוש שנים‬
‫מאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬וכן קנס בסך ‪ 52,222‬ש"ח או עשרה חודשי מאסר תמורתם‪ .‬על‬
‫ענישה זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬ערער הנאשם לבית‪-‬המשפט העליון‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט אשרר את העונש האמור וקבע כי נגד המערער יופעל במצטבר‪ ,‬עונש‬
‫מאסר‪-‬על‪-‬תנאי למשך חמישה‪-‬עשר חודשים‪ ,‬שהוטל עליו בתיק קודם‪ .‬מעונש‬
‫המאסר נוכתה תקופת המעצר (‪ 76‬חודשים‪ ,‬לערך)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בית‪-‬המשפט העליון קבע כי בית‪-‬המשפט המחוזי טעה בהפעילו את‬
‫חמישה‪-‬עשר חודשי המאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬שהיו תלויים נגד המערער בחופף לעונש‬
‫המאסר וכי מן הראוי היה להפעילם במצטבר‪ .‬נקבע כי אין מקום לבטל את הקנס‬
‫שהוטל עליו בגין עבירות הסחר בסמים‪ .‬עבירות אלו‪ ,‬מטיבען‪ ,‬נושאות בצידן רווח‬
‫כספי ניכר לסוחרים‪ .‬ההגיון לפסיקה זו טמון בשיקולי ההרתעה‪ ,‬דרך אחת להרתיע‬
‫את העבריינים מלעסוק בסחר נפשע זה היא לשלול מהם את הרווח הצומח להם‬
‫מביצוען של עבירות אלו‪.‬‬
‫המחשת רמת הענישה בעבירות בהן הרשעה בקשירת קשר להחזקת סם מסוכן שלא‬
‫לצריכה עצמית החזקתו של הסם המסוכן ונסיון להחזקתו‪ ,‬בקשר להחזקת ‪ 76.5‬ק"ג‬
‫הירואין‪ ,‬שהוחלף ע"י המשטרה בחומר דמי – הטלת ‪ 78‬שנות מאסר ו – ‪ 75‬שנות‬
‫מאסר‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 1578/75 ,1482 ,1415‬צ'רלי בן שטרית נ' מדינת ישראל‪:‬‬
‫‪094‬‬
‫‪86‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המערערים בן שטרית וגרבי הורשעו בעבירות של קשירת קשר להחזקת סם מסוכן‬
‫שלא לצריכה עצמית‪ ,‬החזקתו של הסם המסוכן ונסיון להחזקתו‪ ,‬הכל בקשר‬
‫להחזקת ‪ 76.5‬ק"ג הירואין ‪ -‬שהוחלפו על‪-‬ידי המשטרה תוך כדי המעקב אחר‬
‫השניים ב"חומר דמי" ‪ -‬במחפורת שנחפרה בפרדס‪ .‬בשל הרשעתם בעבירות אלו‬
‫נדונו השניים לעונשים הבאים‪ :‬בן שטרית ‪ -‬לשמונה עשרה שנות מאסר ו‪-‬‬
‫‪ 452,222‬ש"ח קנס ; וגרבי ‪ -‬לחמש עשרה שנות מאסר ו‪ 022,222-‬ש"ח קנס‪ .‬נאשם‬
‫נוסף‪ ,‬דהן‪ ,‬הורשע בעבירה של קשירת קשר ונסיון להחזקת סם מסוכן שלא‬
‫לצריכה עצמית‪ ,‬בקשר לקבלת כמות בלתי ידועה של "חומר" ש"נחזה" להיות סם‬
‫מסוכן ונמסר לו בתור שכזה על‪-‬ידי בן שטרית וגרבי וכן בעבירות של נהיגה ללא‬
‫רשיון וללא ביטוח‪ ,‬שעבר במהלך קבלת החומר האמור‪ .‬בשל הרשעתו בעבירות‬
‫האמורות‪ ,‬נדון דהן לחמש שנים מאסר‪ ,‬מתוכן שנתיים על‪-‬תנאי וכן הופעלה‬
‫לחובתו שנת מאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬שריצויה חופף לעונש המאסר שנגזר עליו‪ .‬הערערור‬
‫על חומרת העונש נדחה‪.‬‬
‫השופט קדמי קבע כי בית המשפט המחוזי נתפס לכלל טעות‪ ,‬בסוברו כי "דרך‬
‫המלך" לפגיעה בכיסם של סוחרי הסמים הינה ‪ -‬בנסיבות העניין ‪ -‬בהטלת קנס‬
‫בשיעור זהה לסכומי הכסף שנמצאו ברשותם‪ .‬נקבע כי דין הקנסות שהוטלו על‬
‫המערערים להתבטל והדיון בבקשת החילוט הוחזר לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫(ר' לעניין חילוט ולא קנס סקירה בפרק החילוט בספר זה)‪.‬‬
‫‪095‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לרמת ענישה‪ :‬הרשעה בעבירות סמים מגוונות‪ :‬סחר בסמים‪ ,‬החזקת סם‬
‫לשימוש עצמי והדחת קטינה לסמים מסוכנים‬
‫ע‪.‬פ‪ - 1727/77 .‬מרדכי ליברטי נגד מדינת ישראל‪ :87‬הערעור נדחה‪ .‬המערער‬
‫הורשע בשלוש עבירות של סחר בסמים‪ ,‬החזקת סם לשימוש עצמי והדחת קטינה‬
‫לסמים מסוכנים‪ .‬המערער כפר בכל האשמות שיוחסו לו‪ ,‬אולם במשפטו בחר‬
‫בזכות השתיקה‪ .‬הכרעתו של ביהמ"ש המחוזי בעבירה של הדחת הקטינה‬
‫התבססה על עדות קטינה אחרת (להלן‪ :‬העדה)‪ ,‬בעדותה נתן ביהמ"ש אמון מלא‪.‬‬
‫הקטינה‪ ,‬שעל פי כתב האישום הודחה על ידי המערער‪ ,‬סירבה להעיד כעדת הגנה‬
‫והודעתה במשטרה הוגשה בהסכמה‪ ,‬תוך הסתייגות המדינה מתוכנה‪ .‬ביהמ"ש דן‬
‫את המערער לשנתיים מאסר בפועל ולשנתיים על תנאי‪.‬‬
‫דוגמא לרמת ענישה‪ :‬שלוש עבירות סחר בסמים‪ ,‬נימוקים לדחיית בקשת רשות‬
‫ערעור על העונש‬
‫רע"פ ‪ - 5801/77‬רפי נעים נ' מדינת ישראל‪ 88‬בפני השופט ת' אור‪ :‬לא נתקבלה‬
‫בקשת הסניגור לרשות ערעור‪ .‬המערער הורשע על ידי בית משפט השלום‪ ,‬על פי‬
‫הודאתו‪ ,‬בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן‪ .‬לאחר קבלת תסקיר הטיל עליו בית‬
‫משפט השלום מאסר על תנאי לתקופה של ‪ 78‬חודשים בתנאים אותם קבע‪ .‬כן‬
‫הורה על חילוט התחייבות בסך ‪ 1,522‬ש"ח‪ ,‬שהוטלה על המבקש בתיק קודם‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נקבע שהמבקש יעמוד לפיקוח קצין מבחן לתקופה של שנה‪ .‬המדינה הגישה‬
‫ערעור על קולת העונש לבית המשפט המחוזי‪ .‬ערעורה התקבל‪ ,‬והוטל על‬
‫המבקש‪ ,‬בנוסף לעונש שהוטל עליו בבית משפט השלום‪ ,‬מאסר בפועל לתקופה‬
‫של שנה אחת‪ .‬טעמיה העיקריים של הבקשה הם‪ ,‬שטעה בית המשפט המחוזי‬
‫כשלא נעתר לבקשת המבקש לקבל תסקיר קצין מבחן משלים ביחס למבקש; וכן‬
‫על כך שקבע בפסק דינו‪ ,‬שבגין עבירות סמים‪ ,‬כמו אלה שעבר המבקש‪ ,‬יש להטיל‬
‫עונשי מאסר בפועל‪ .‬ביהמ"ש העליון קבע כי אין הצדקה למתן רשות ערעור‬
‫לערכאת ערעור שניה‪ ,‬כשנושא הערעור הוא גובה העונש‪ .‬המקרה הנדון אינו נמנה‬
‫על החריגים המצדיקים סטיה מהכלל האמור‪ .‬בית המשפט המחוזי לא היה חייב‬
‫לקבל תסקיר משלים של קצין המבחן כבקשת המבקש‪ .‬בלאו הכי הייתה בתיק‬
‫‪096‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חוות דעתה של העובדת הסוציאלית במחלקה לטיפול בנפגעי סמים באגף הרווחה‬
‫בעיריה‪ .‬בית המשפט המחוזי קבע שיש להטיל עונשי מאסר על סוחרי סמים‪ ,‬וזו‬
‫אכן מדיניות הענישה הראויה‪.‬‬
‫‪097‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הספקת סם‬
‫סע' ‪ 71‬כולל גם את איסור לספק הסם‪" .‬לא יספקנו בשום דרך" – הספקה פירושה‬
‫העברת סם ממחזיק הסם למקבל הסם‪ .‬למשל‪ ,‬ראובן נוטל סוליית חשיש‬
‫מהמחבוא בביתו של שמעון (ולדוגמא שלנו נניח ונחדד כי לפלוני שליטה מלאה‬
‫בביתו)‪ .‬ראובן נותן את אותה סוליית חשיש ליששכר‪ .‬מה יהיה עונשו של ראובן‬
‫במקרה זה? ראובן אמנם לא סחר בסם אך הוא סיפק אותו ליששכר‪ .‬מבחינת חוק‬
‫העונשין אין הבחנה בין השתיים בענישה‪ -‬הענישה זהה לעבירת סחר והינה מאסר‬
‫עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס הקבוע בחוק העונשין‪.‬‬
‫נמחיש מקרה של אספקה סם שאינה סחר במקרה שאכן התעורר במציאות‪:‬‬
‫בעקבות מידע מודיעני שוטר מוסווה התקשר לפלאפון של פלוני וביקש ממנו‬
‫להיפגש כדי לקנות ממנו סם‪ .‬פלוני החליט לשלוח לפגישה עם השוטר אדם אחר‬
‫ולא להגיע בכבודו ובעצמו‪ .‬כיצד? הוא שלח את מי שלעתיד יהיה הנאשם בעניין‬
‫זה‪ ,‬תמורת סכום כספי‪ .‬הנאשם בפגישה הצביע לשוטר המוסווה על מקום מחבוא‬
‫של הסם‪ .‬השוטר לקח את הסם בעצמו מהמחבוא ונתן לנאשם תמורה‪ -‬תשלום‬
‫מקובל עבור כמות כזו של סמים‪ .‬האם מדובר בסחר בסמים? לא‪ .‬זו עבירה של‬
‫אספקת סם‪ ,‬כאשר הנאשם לא סוחר בסם (כיוון שהסם לא שלו) והוא הספק של‬
‫הסם גרידא‪ .‬העובדה שלא נגע בסם כלל אלא רק הצביע עליו לא שוללת את היסוד‬
‫העובדתי שבהספקה‪ .‬מקרה זה מחדד את ההבחנה שבין עבירת התיווך‪ ,‬עבירת‬
‫הסחר ועבירת האספקה‪ -‬נמחיש‪ :‬לא ניתן לייחס לנאשם תיווך כיוון שלא שימש כ‪-‬‬
‫‪ middleman‬בלבד‪ ,‬אלא סיפק הסם תמורת כסף‪ .‬ואין המדובר בסחר בסם‬
‫מאחר ומדובר בסם השייך לפלוני אשר רקם את העסקה‪.‬‬
‫‪098‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המחשת האמור מהפסיקה של הטריבונאליים הצבאיים‪ -‬סחר בסם אקסטזי (‪472‬‬
‫טבליות ‪ M.D.M.A‬תמורת ‪ 74,222‬ש"ח)‪ ,‬מכירת קנאביס (‪ 152‬גרם נטו תמורת‬
‫‪ 0,222‬ש"ח‪ ,‬ו‪ 44 -‬גרם תמורת ‪ 022‬ש"ח)‪ ,‬שש הזדמנויות של שימוש בסם מסוכן‬
‫והחזקתו‪.‬‬
‫ע‪ - 57/27 /‬התובע הצבאי הראשי נ' טור' ניר דואני‪ : 89‬ערעור שנתקבל על קולת‬
‫העונש בפסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי‪ .‬ניר הורשע בבית הדין הצבאי‬
‫המחוזי בשלוש עבירות‪ ,‬שעניינן מסחר בסם מסוכן‪ ,‬בשימוש בסם מסוכן ובהחזקת‬
‫סם מסוכן‪ .‬המדובר בשלושה מועדים שונים‪ ,‬שבהם מכר המשיב לסוכן של מצ"ח‬
‫סם מסוכן‪ .‬באחד האירועים דובר במכירת ‪ 472‬טבליות ‪ M.D.M.A‬תמורת‬
‫‪ ,₪ 74,222‬באירועים האחרים דובר במכירת קנאביס‪ 152 :‬גרם נטו תמורת ‪0,222‬‬
‫‪ ₪‬ו‪ 44 -‬גרם תמורת ‪ 022‬ש"ח‪ .‬לצד האמור‪ ,‬הורשע ניר בשש הזדמנויות של‬
‫שימוש בסם מסוכן וכן ובהחזקתו‪.‬‬
‫ההרשעה הייתה במסגרת "הסדר טיעון"‪ .‬בית הדין כיבד את ההסכמה בין הצדדים‬
‫והשית על המשיב עשרים ושבעה (‪ )01‬חודשי מאסר בפועל מיום המעצר‪ ,‬וחמש‬
‫שנות מאסר על‪-‬תנאי לעניין עבירות ש"אין עניינן צריכה עצמית של סם"; תשעה‬
‫חודשי מאסר מותנים לעניין עבירות‪ ,‬שמהותן שימוש או אחזקת סם "לצריכה‬
‫עצמית"; והופעלה התחייבות להימנע מעבירה על סך ‪ 1,222‬ש"ח מתיק בית משפט‬
‫לנוער‪ .‬כן‪ ,‬נקבע על‪-‬ידי בית דין הצבאי בערכאה המחוזית ש"רשיונו של הנאשם‬
‫יפסל לתקופה של עשרה (‪ )72‬חודשים בפועל לפסילה מקבל או מהחזיק רשיון‬
‫נהיגה אזרחי וצבאי‪,‬‬
‫ותקופה זו תחל מיום גמר ריצוי עונש המאסר בפועל על‪-‬ידי המשיב (נסיבה בפריט‬
‫זה נתקבלה כתוצאה מהערעור)‪ ,‬לתקופה של ארבעה עשר (‪ )74‬חודשים על תנאי‪,‬‬
‫למשך שנתיים (‪ ,)0‬שלא יעבור עבירות על פקודת הסמים המסוכנים"‪.‬‬
‫הדחת קטינים לשימוש בסמים‬
‫‪099‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שימוש בסמים בקרב הנוער‬
‫הממצאים מצביעים על עליה בתופעת השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער‬
‫בגילאים ‪ .78-75‬וכן‪ ,‬על עליה ברמת הפשיעה בקרב אוכלוסיה זו‪.‬‬
‫השימוש בסמים ובאלכוהול רווח באוכלוסיית הצעירים בממדים מעוררי דאגה‪.‬‬
‫הדבר נכון לגבי תלמידי בי"ס תיכוניים וחמור אף יותר בקרב בני נוער‪ ,‬שאינם‬
‫נימנים עם אוכלוסייה זו‪ .‬הדאגה המירבית אינה מצטמצמת לשימוש באלכוהול‬
‫ובסמים אלא מהסיכון הגבוה למעבר לשימוש לרעה בהם‪ .‬מחקרים רבים במדעי‬
‫החברה ובמדעי ההתנהגות מנסים למצוא הסברים לתופעה שלילית זו‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫כפי שציין ובצדק‪ ,‬חבר הכנסת יצחק יצחקי‪ ,‬אין ספק כי חברה בריאה ומשוחררת‬
‫מתופעות של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים‪ ,‬חייבת להשקיע את מירב‬
‫המשאבים בתחום החינוך‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫את המשאבים יש להשקיע בהפעלת תוכניות חינוך המבקשות למנוע שימוש‬
‫בחומרים אלו וכן‪ ,‬בתוכניות טיפול שתמגרנה את הנגע בחוגי הנוער‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫הצטברות הידע אודות הנזקים‪ ,‬שנגרמים כתוצאה משימוש בחומרים‬
‫פסיכואקטיבים‪ ,‬בנוסף בשימוש לרעה באלכוהול ובסמים בקרב בני נוער‪ ,‬הגבירו‬
‫הצורך להגביר האכיפה‪ .‬נראה שדווקא אוכלוסייה צעירה נוטה ליפול למקסם‬
‫השווא של סמים "חוקיים"‪ ,‬כביכול‪ ,‬כדוגמת ה"באאז" (ראו דיון בהמשך) וסמים‬
‫נוספים כדוגמתם המעוצבים ומשווקים ע"י ה"דילרים" כ"סמים חוקיים"‪.‬‬
‫כיצד ניתן להסביר את פגיעותם הפוטנציאלית של בני‪-‬הנוער דווקא? לטעמי‪,‬‬
‫הגישה הנרחבת לרשת האינטרנט מהווה גורם אפשרי לכך‪ .‬בני‪-‬הנוער מצויים‬
‫היטב ברזי הגלישה באינטרנט שם המידע אודות ייצור סמים אפילו באופן בייתי‬
‫זמינה בלחיצת כפתור‪ .‬בדומה‪ ,‬קיים פירוט ברשת אודות ה חומרים "תמימים"‬
‫שעשויים להביא את המשתמש לחויה פסיכואקטיבית‪ .‬ואף ניתן למצוא שלל‬
‫מתכונים לשילובם של סמים במאכלים בייתים‪" -‬הבראוניז" למיניהם‪ ,‬למשל‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫עבירת ההדחה לשימוש בסם‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪93‬‬
‫הצעת החוק‬
‫עבירת ההדחה הוגדרה ב‪ 7768 -‬בהצעת חוק מפורטת‪ 94‬שבאה להסדיר נושא שלא‬
‫היה בפקודת הסמים המנדטורית‪ .‬השינוי הבולט ביותר נוגע לענישה בגין עבירה‬
‫זו‪ -‬העונש שנקבע הוא ‪ 05‬שנות מאסר בפועל‪.‬לדעת משפטנים רבים‪ ,‬פקודת‬
‫הסמים המסוכנים אימצה רף ענישה גבוה יחסית לעבירות פליליות אחרות‪ .‬רף‬
‫ענישה גבוה זה הוסבר על רקע אימוץ של הנוסח המנדטורי שהיה אנאכרונוסטי‪.‬‬
‫עבירת הדחת קטין נחקקה והוגדרה בסוף שנות ה‪ 62-‬עם חקיקתם של חוקים‬
‫מודרניים נוספים המותאמים למציאות המשתנה‪ .‬למשל‪ ,‬חוק המקרקעין (‪.)7767‬‬
‫‪95‬‬
‫סיבה נוספת שהובילה לשינוי בחקיקה הייתה המתנתו של המחוקק להגדרת המונח‬
‫"קטין" בדבר חקיקה נפרד‪ .‬ואכן כך היה בשנת ‪ 7760‬בחוק הכשרות המשפטית‬
‫והאפוטרופסות‪ 96.‬רק לאחר שהגדרה זו נחרטה עלי חוק פעל המחוקק לתיקון‬
‫פקודת הסמים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נאמר כי הגדרת עבירת ההדחה לשימוש בסם מהווה חקיקה מודרנית‬
‫שקובעת רף ענישה חמור יחסית‪.‬‬
‫עבירת ההדחה‬
‫לעניין ההדחה פקודת הסמים המסוכנים ייחדה לכך סימן נפרד – סימן ג'‪ .‬לפי‬
‫סעיף ‪ 07‬לפקודה הסנקציה בגין הדחת קטין לסמים מסוכנים הינה מאסר עשרים‬
‫וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע בחוק העונשין‪ .‬הדחת קטין‬
‫מוגדרת כאחד מן הארועים שלהלן (ההדגשה אינה במקור)‪:‬‬
‫"(‪ )7‬נותן לקטין סם מסוכן‪.‬‬
‫(‪ )0‬אחראי לקטין המניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו‪ .‬אחראי לקטין הינו‬
‫הורה‪ ,‬לרבות הורה חורג‪ ,‬מאמץ‪ ,‬אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או‬
‫בהשגחתו‪.‬‬
‫(‪ )1‬משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו‪".‬‬
‫"הדחה"‬
‫‪110‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"הדחה" לפי לשון פקודת הסמים הינה מושג רחב מאוד‪ .‬אין לתת לו המשמעות‬
‫של שידול‪ ,‬היות ואין הכוונה דווקא להשפעה על אדם ע"י לחץ מנטלי‪ ,‬אלא די‬
‫בכך שאדם יעביר לקטין סיגריית חשיש שיעשן עימו בכדי שפעולת העברת‬
‫סיגריות אלו תחשב בגדר "הדחה"‪.‬‬
‫מיהו ה‪"-‬מדיח"? כל אדם‪ ,‬כולל קטינים אחרים‪ .‬ואולם‪ ,‬הפסיקה הקלה עם קטינים‬
‫שהדיחו את חבריהם הקטינים לסם‪ .‬עבירה זו הוגדרה מלכתחילה כדי למנוע מצב‬
‫שבו בגיר משפיע על קטין ומנצל את מרותו על הנער‪ .‬עבירת ההדחה באופן‬
‫תאורטי יכולה להתבצע למשל ע"י כך שקטין בן ‪ 75‬ישפיע על קטין אחר הגדול‬
‫ממנו (למשל‪ ,‬בן ‪ )71‬וזו עדיין תיחשב להדחת קטין לסם‪ 97.‬כעת נפנה לנתח את‬
‫יסודות העבירה‪.‬‬
‫מתן הסם‬
‫יסוד עובדתי‪ :‬המדיח "נותן" הסם לקטין‪ .‬באנאלוגיה לעבירת ההספקה קיים יסוד‬
‫עובדתי של נתינה אקטיבית‪ .‬עפ"י גישת השופט קדמי‪ 98‬כל עוד לא המודח לא‬
‫קיבל לידיו את הסם באופן "מודע" הרי שאין נתינה אלא נסיון להדחה‪.‬‬
‫נמחיש‪ :‬א' מגולל סיגריה ובה מריחואנה‪ ,‬מעשן ממנה וזורק אותה לעבר קטין‬
‫היושב מולו‪ .‬הסיגריה כמעט בהישג ידו של הקטין אך‪ ,‬הוא אינו מתאמץ לשלוח‬
‫יד אליה‪ .‬האם מדובר בהדחה? זהו נסיון להדחה בלבד למרות שמתקיים יסוד‬
‫המסירה במלואו אולם‪ ,‬לא מתמלא יסוד הקבלה‪.‬‬
‫אם נקביל את האירוע לענף משפטי אחר ונשווה את הסיטואציה לדיני החוזים‪ ,‬הרי‬
‫שמדובר בהצעה שלא היה לה קיבול (מלשון "לקבל") ולכן‪ ,‬לא נכרת חוזה‪99.‬דרך‬
‫אחרת לבחון סיטואציה זו במשקפיים "חוזיות" היא לומר כי לא הייתה גמירות‬
‫דעת מספקת מצד הנער השני לקבל את ההצעה ולכן‪ ,‬לא השתכללה הסיטואציה‬
‫לכדי חוזה‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫לעומת השופט קדמי והניתוח המוצע לעיל‪ ,‬ישנםמלומדים הגורסים כי די במסירה‬
‫כדי להיכלל בהגדרת "נתינת" סם גם ללא קבלה כמו בעבירת האספקה‪.‬‬
‫אילו התנהגויות תחשבנה כ‪"-‬נתינה"?‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ .7‬הזרקת סם לקטין‪ -‬כך נקבע מפורשות בפסיקה למשל‪ ,‬בעניין סרג'יי‬
‫וולדמיר ברודין נ' מדינת ישראל‪)101‬‬
‫‪ .0‬עישון בצוותא כאשר היוזמה באה מצד המדיח‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫‪ .1‬העברת סיגריה או כלי עישון אחר מהמדיח למודח‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪ .4‬הוראה ולימוד של המדיח כיצד משתמשים בסם באופן "חי"‪ .‬הכוונה היא‬
‫שהמדיח אפילו מבלי לגעת בעצמו בסם נותן הוראות לקטין ומשגיח עליו כיצד‬
‫משתמש בסם‪ .‬אולם הסבר כללי שלא כולל הדגמה או ללא סם ממש בעת‬
‫ההסבר לא יחשב דחה אלא אם כן הופעל לחץ מנטלי רב על המודח שכדאי לו‬
‫להשתמש בסם‪.‬‬
‫‪ .5‬מסירה לקטין כמתווך שימסור הסם לאחר‪ . 105104.‬כלומר‪ ,‬גם אם הסם ניתן‬
‫לקטין בלא כל מטרה שהקטין יעשה בו שימוש‪ ,‬די בכך שהסם ניתן לקטין‬
‫"פיסית"‪ .‬כפי שהוסבר על‪-‬ידי השופט קדמי בספרו‪" :‬האיסור מכוון למנוע נתינת סם‬
‫מסוכן לקטין‪ ,‬על ידי החמרת העונש הצפוי בשל מעשה כזה בהשוואה לאספקת סם לבגיר; אין‬
‫נפקא מינה באיזו דרך ובאיזו צורה ניתן הסם‪ ,‬אם ניתן בתמורה או שלא בתמורה ולאיזו מטרה‬
‫ניתן "‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫‪ .6‬גם מסירה ללא תמורה תחשב כהדחה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נדרש כי הקטין ישלם על‬
‫הסם שנמסר לו בכסף או שווה כסף או כל תמורה אחרת‪.‬‬
‫ידיעת הקטין על החומר כסם מסוכן‬
‫לפי סעיף ‪ 01‬לפקודת הסמים‪ ,‬לעניין דרך ביצוע הדחת הקטין לסמים אין נפקא‬
‫‪107‬‬
‫מינה ‪-‬‬
‫(‪ )7‬אם הקטין ידע שהוא משתמש בסם מסוכן או לא ידע על כך;‬
‫(‪ )0‬לעניין שידול קטין לסמים‪ -‬אין משנה לעבירת ההדחה אם הנאשם פנה אל‬
‫הקטין או הקטין אליו‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חזקות‬
‫סעיף ‪ 04‬לפקודת הסמים קובע כי‪" :‬חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף‬
‫‪ 07‬אם עשה אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן;‬
‫(‪ )0‬הזמין קטין למקום שבו רגילים להשתמש בסמים מסוכנים;‬
‫(‪ )1‬הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;‬
‫(‪ )4‬הפנה קטין למקום כאמור בפיסקאות (‪ )0‬או (‪ )1‬או עיכב אותו במקום כאמור‪".‬‬
‫המשמעות המעשית של הקביעה בסעיף ‪ 04‬היא כי אדם אשר העביר לקטין‬
‫"באנג"‪ -‬חזקה עליו שהוא ביצע את העבירה המנויה בסעיף ‪ 07‬לפקודה‪ ,‬וזו‪,‬‬
‫כאמור‪ -‬הדחת קטין לסמים מסוכנים‪ -‬החלופה בסעיף ‪ .)7(04‬בדומה‪ ,‬מספיק כי‬
‫אדם יזמין קטין ל"מאורת סמים"‪ ,‬מקום בו אנשים נוהגים להזריק קוקאין‪,‬‬
‫"מסיבה" נאמר‪ -‬חזקה עליו כי הוא הדיח את אותו קטין לשימוש בסמים מסוכנים‪-‬‬
‫לפי החלופה בסעיף ‪ .)0(04‬וכן הלאה‪.‬‬
‫מאסר חובה‬
‫סעיף ‪ 05‬לפקודת הסמים מציין כי "מי שהורשע בעבירה לפי סעיף ‪ 07‬או בנסיון‬
‫לעבירה או בשידול לעבירה‪ ,‬יוטל עליו עונש מאסר‪ ,‬אם כעונש יחיד ואם בצירוף‬
‫לעונש אחר‪ ,‬אך לא יוטל עליו מאסר על תנאי בלבד ולא יינתן עליו צו‪-‬מבחן‪".‬‬
‫פטור לטיפול רפואי‬
‫בסעיף ‪ 00‬נקבע סייג ש‪"-‬סעיף ‪ 07‬לא יחול על מי שעשה את המעשה לשם טיפול‬
‫רפואי‪ ,‬בהיותו רופא או רופא שיניים‪ ,‬או לפי הוראת רופא כזה או בנסיבות חוקיות‬
‫אחרות‪ ".‬וההגיון לכך כמובן ברור שאחרת יווצר תמריץ שלילי למתן טיפול רפואי‬
‫נחוץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬דיני הנזיקין מעוררים תופעה שזכתה לכינוי "רפואה מתגוננת" בשל‬
‫חששות הרופאים מתביעות רשלנות רפואית לאורה הם מבכרים שיטות טיפול שהן‬
‫אולי פחות "ריסקיות" (ומועדות לתביעה) אך לא בהכרח אפקטיביות יותר כלפי‬
‫‪114‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫החולה‪ .‬בהתחשב באלו ברור ההגיון של פקודת הסמים המנסה הימנע מיצירת‬
‫חשש נוסף שסנקציה פלילית בצידו‪.‬‬
‫פסיקה בעניין הזרקתם של סמים‬
‫עניין סרג'יי וולדמיר ברודין נ' מדינת ישראל‪:108‬‬
‫סרגיי הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של הדחת קטין לסמים‬
‫מסוכנים לפי סעיף ‪(07‬א)(‪ )7‬לפקודת הסמים המסוכנים (בתשע עשרה עבירות)‪,‬‬
‫בהחזקה ובשימוש בסם מסוכן לפי סעיפים ‪(1‬א)ו‪(-‬ג) לפקודה‪ ,‬עשיית עיסקה‬
‫לאספקת סם מסוכן לפי סעיפים ‪71‬ו‪77-‬א' לפקודה‪ ,‬ובהחזקת כלים להכנת סם לפי‬
‫סעיף ‪ 72‬סיפא לפקודה‪.‬‬
‫חומרת המעשים שנדונה בתיק טמונה בכך שהמערער הזריק סם לשורה של קטינים‬
‫במספר הזדמנויות לא מועט‪ .‬בבית משפט המחוזי‪ ,‬עלתה השאלה המשפטית האם‬
‫יש לראות בהזרקה של סם משום מתן סם כאמור בסעיף ‪(07‬א)(‪ )7‬לפקודת הסמים‪,‬‬
‫המדברת על מי ש"נותן לקטין סם מסוכן"‪.‬‬
‫בית המשפט העליון ענה על השאלה בחיוב‪.‬בראייתו של המותב השיפוטי אכן יש‬
‫בהזרקה משום נתינה‪ .‬המונח המשפטי האמור ("נתינה") מתאר מעשה המתבטא‬
‫בהעברת חפץ מהאחד לשני‪ ,‬והעברת סם בצורה כלשהי מאדם לרעהו‪ .‬זאת‪ ,‬בין על‬
‫ידי מסירה פיזית כפשוטה ובין על ידי הזרקה‪ .‬מטעמים אלו‪ ,‬מצא בית המשפט‬
‫העליון כי "הזרקה" היא בגדר "נתינה" וחוסה תחת הוראות סעיף ‪(07‬א)(‪.)7‬‬
‫בית משפט המחוזי גזר על המערער חמש שנות מאסר החל מיום מעצרו וכן‪ ,‬מאסר‬
‫על תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים‪ .‬בניגורו של הנאשם ביקש כי גזר הדין‬
‫יוקל בעונש בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער‪ ,‬היותו עולה חדש‪ .‬לעניין‬
‫בקשה זו פסק בית המשפט העליון כי‪:‬‬
‫"אין כל מקום להקלה וכי חסד עשה בית המשפט המחוזי‬
‫עם המערער בכך שגזר לו חמש שנות מאסר בלבד על‬
‫מעשיו החמורים של הזרקת סם מסוכן מסוג הירואין‬
‫לקטינים‪ ,‬מעשים שאין להגדירם אלא כמעשי נבלה שיש‬
‫בהם משום סיכון חיי אדם"‪.‬‬
‫הערעור נדחה‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פסיקת בתי המשפט בענייןמעצרים‪ 109:‬המקרה דן במעצר עד תום ההליכים בעבירות‬
‫של הדחת קטינים לסמים וסחר בסמים‬
‫רפאל אלבז נגד מדינת ישראל‪ 110:‬באותו עניין דובר על ערר שמהותו דיון ב מעצר‬
‫עד תום ההליכים‪ .‬ואלו הם פרטי האירוע העובדתי והמשפטי לעניין זה‪ :‬אלבז‬
‫הועמד לדין‪ ,‬בבית המשפט העליון במיגוון עבירות סמים‪ :‬ארבע עבירות של‬
‫הדחת קטין לשימוש בסמים; ארבע עבירות של הספקת סמים; ניסיון להדחת קטין‬
‫לשימוש בסמים; סחר בסמים; ושתי עבירות של שימוש בסמים‪ .‬בבית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬השופט חשין קבע כי אין ספק שהוכחה עילה למעצרו של אלבז עד תום‬
‫ההליכים ‪ -‬והרי העבירה בה הוא מואשם מעלה חזקת מסוכנות (כהוראת סעיף ‪07‬‬
‫לחוק סדר הדין הפלילי)‪ .‬וכן‪ ,‬ספיציפית מסוכנותו של העורר בלטה‪ .‬שירות המבחן‬
‫המליץ‪ ,‬אמנם‪ ,‬כי בית המשפט יורה על חלופת מעצר לאלבז לאחר "התלבטות"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬תסקיר המעצר לקה בחסר‪ ,‬ולו משום שלא הייתה בו התמודדות של ממש‪,‬‬
‫לא עם סוג האישומים שאלבז הועמד בגינם לדין‪ ,‬ולא עם עברו הפלילי‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עבירות תיווך‪ ,‬נסיון‪ ,‬שידול וסיוע‬
‫עבירת התיווך‬
‫זוהי עבירה מיוחדת מאוד בספר החוקים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬עבירה של תיווך תיחשב‬
‫סיוע לעבירה העיקרית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אדם "שיתווך" בין פורץ לדירה (נניח ימליץ לו‬
‫על מיקום או יראה לו את הבית או לוחות הזמנים של בעליו)‪ ,‬שבעליה בחו"ל‬
‫יחשב מסייע לפורץ הדירה או משדל לעבירה‪ .‬להבדיל‪ ,‬פקודת הסמים מייחדת‬
‫לעבירת התיוון עבירה נפרדת המנויה בסעיף ‪.74‬‬
‫סעיף זה הוסף בתיקון מספר ‪ 1‬לפקודה (‪.111‬‬
‫בנוסחּה המקורי של פקודת הסמים לא הופיעה עבירת התיווך‪ .‬לשונה של הצעת‬
‫החוק הייתה ‪":‬מוצע לאסור את התיווך לכשעצמו בין שהוא נעשה בתמורה ובין‬
‫שהוא נעשה שלא בתמורה"‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫המתווך הינו ‪ ,middleman‬לפי הלכת הוכשטט ומוישאשווילי (וראו את הדיון‬
‫המורחב בהלכות אלו לעיל) אם הסם היה בחזקתו הקונסרוקטיבית אזי מדובר ב‪-‬‬
‫"מחזיק" ולא ב‪"-‬מתווך"‪ .‬טענה זו זוכה לחיזוק ואשרור בפסק‪-‬הדין בעניין בר‪-‬און‬
‫המאזכר את הלכת אפנג'ר‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫הלכת אפנג'ר קבעה שעבירת תיווך כמעט תמיד מקפלת בתוכה גם סיוע מסויים‬
‫לאחד הצדדים או לשניהם גם יחד‪ .‬אולם‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬לא יואשם אדם גם בעבירת‬
‫הסיוע וגם בעבירת התיווך‪ ,‬אלא אם הדבר נכתב במפורש בכתב האישום!‬
‫‪117‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ניסיון לביצוע עבירה‪ ,‬תיווך ושאלות שנותרו פתוחות‪:‬תיקון משמעותי לחוק‬
‫העונשין הישראלי בוצע ביוזמת מומחים שונים מתחום דיני העונשין והמשפט‬
‫הפלילי בראשם פרופ' ש"ז פלר‪ .‬התיקון מכונה בעגה המקצועית של העוסקים‬
‫בתחום "תיקון ‪( "17‬וראו התייחסות קודמת של ספר זה לחשיבות התיקון‬
‫והמשמעותו בתחום עבירות הסמים)‪ .‬העמודים בפרק ירחיבו עוד על נפקויות‬
‫התיקון על עבירות הסמים ויציגו מספר שאלות מהותיות בתחום‪.‬‬
‫הניסיון‪:‬‬
‫תיקון ‪ 17‬לחוק העונשין היווה "מהפך" של ממש ברמת הענישה בגין עבירת‬
‫הנסיון‪.‬‬
‫לפני תיקון ‪ -17‬העונש בגין עבירת הניסיון היה מחצית מעונש העבירה המושלמת‪.‬‬
‫הסיבה לכך נבעה משיקולי תועלת (עונש מלא יהווה תמריץ שלילי לאי חרטה‬
‫והשארת העבירה בגדר הניסיון בלבד)‪ ,‬גמול ומתן ההזדמנות לחרטה‪.‬‬
‫לאחר התיקון‪ -‬עונש הניסיון הושווה לעונש העבירה המושלמת (סעיף ‪14‬ד לחוק‬
‫העונשין קובע כי כל דין שחל על העבירה המושלמת יחול גם על עבירת‬
‫הניסיון)‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫יש לסייג ולהעיר כי בפועל‪ -‬לבית המשפט שיקול דעת נרחב בקביעת העונש‪-‬‬
‫נראה כי בפועל יושפע העונש ממידת הקרבה להשלמתה של העבירה‪ ,‬אופי‬
‫הניסיון ועוד‪.‬‬
‫בכך‪ -‬מדגיש התיקון את ההיבט הסובייקטיבי של העבירה‪ -‬מסוכנות העונש ולא‬
‫מסוכנות המעשה‪ .‬זאת להבדיל משיטת המשפט האנגלו‪-‬אמריקאית שמשימה את‬
‫הדגש על התוצאה דה‪-‬פקטו‪.‬‬
‫פרופ' גור אריה‪ ,‬מיוזמי תיקון ‪ 17‬מדגישה את השיקול החינוכי לתיקון‪ :‬הערכה‬
‫מחדש של חומרת הניסיונות לעבירה‪ .‬שהרי בפועל יש לנסות ולחנך את הציבור גם‬
‫לא "לנסות" לעבור עבירות ולתקוף את הערכים החברתיים המוגנים‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כאמור‪ ,‬אחד מיוזמיו המרכזיים של התיקון היה פרופ' פלר‪ ,‬לדידו‪ ,‬אדם שניסה‬
‫לעבור העבירה יענש בדיוק כמו שיענש אדם אשר ביצע את העבירה המושלמת‪.‬‬
‫ההסבר לכך טמון בתיאורית "תקיפת הערך המוגן"‪.‬‬
‫הרציונאל טמון בזהות ב‪( "mens rea" -‬היסוד הנפשי) של מבצע העבירה‬
‫המושלמת והמנסה לבצע את העבירה‪ .‬שניהם קיבלו החלטה לעבור על ערך‬
‫חברתי מוגן ולכן‪ ,‬אין להשאיר "ליד המזל" את ההחלטה הסופית אלא להעניש את‬
‫שניהם באותה מידה‪ .‬הווה אומר‪ ,‬העובדה כי ה"מנסה" לא צלח בשל שינוי כלשהו‬
‫בנסיבות או בשל התרחשות כלשהי אינה אמורה לפטור אותו מאשמה או להקל על‬
‫עונשו‪ .‬שכן‪ ,‬אלמלא אותו אירוע הרי שהיה משלים את העבירה ומבצעה‪ ּ.‬לפני‬
‫התיקון (תיקון ‪ 17‬האמור) עונשו של המנסה לעבור עבירה היה רק מחצית העונש‬
‫מזה של מבצע העבירה המושלמת‪.‬‬
‫מידת ההתנהגות‪ -‬ההבחנה בין ההכנה לניסיון‬
‫|‪----------| ------------------------------ |~~~~~~~| ------------------------‬‬
‫‪|----------‬‬‫שלב ההכנה‬
‫מתחם הניסיון‬
‫(לא עניש ככלל)‬
‫(עניש)‬
‫השלמת עבירה‬
‫(עניש)‬
‫החוק (חוק העונשין) מגדיר את הניסיון על דרך השלילה‪" -‬מעשה שאין בו הכנה‬
‫בלבד" (פגיעה בעיקרון החוקיות)‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫מדוע מעשי הכנה אינם ענישים?‬
‫היעדר הסיכון לערך המוגן‪ -‬שיקול זה מוסדר על‪-‬סמך תיאורית המתקפה של פרופ'‬
‫דאף (‪ 116,ּ)ּDuff‬לפיה הפגיעה בערך החברתי המוגן מתחילה גם בטרם נגרם‬
‫נזק לאובייקט הקונקרטי‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מדובר במעשי הכנה טרם החלה אף‬
‫התקיפה "המופשטת" של הערך המוגן לפיה פרופ' דאף מצדיק את הענישה על‬
‫עבירת הניסיון‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"חציית הקו" בין ההכנה לניסיון‪ -‬מעידה על קבלת החלטה מגובשת יותר‪ -‬יסוד‬
‫נפשי אשר מצדיק הענשה פלילית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לסייג כי ישנם חריגים לכלל זה כלומר‪ ,‬מעשי הכנה המהווים עבירה‬
‫עצמאית בחוק העונשין‪ :‬סעיף ‪ -471‬הכנת עבירה בחומרים מסוכנים;‬
‫‪117‬‬
‫‪ -477‬קשירת קשר לפשע או עוון;‪ 118‬סעיף ‪ -410‬הכנת מתכת לזיוף מטבעות‪.‬‬
‫סעיף‬
‫‪119‬‬
‫בטרם נחזור לענייננו נסכם את הנקודה בקצרה‪ -‬חוק העונשין קובע כי עונשו של‬
‫המנסה לבצע עבירה זהה לעונשו של מבצע העבירה המושלמת‪ .‬ואולם‪ ,‬מעשי‬
‫הכנה לקראת ביצוע עבירה‪ -‬אינם ענישים‪.‬‬
‫ננסה לעשות "ניסוי מחשבתי" קל‪ :‬אם נעשה צילום רנטגן של מחשבתו של מבצע‬
‫העבירה והמנסה לבצע את העבירה‪ ,‬מה נראה? נראה שמי שניסה‪ ,‬למשל‪ ,‬להדיח‬
‫קטין לסם היתה לו כל הכוונה להדיח הקטין אלא בשל נסיבות חיצוניות לא עלה‬
‫הדבר בידו‪ .‬אולם‪ ,‬כוונתו הייתה שלמה וסופית וכפי שאמרנו‪ -‬רק יד המקרה או יד‬
‫המזל היא שמנעה זאת ממנו‪.‬‬
‫ניתן לתהות האם חרף העובדה כי קיימת עבירת תיווך ספציפית בפקודת הסמים‬
‫המסוכנים ניתן להחיל את הוראות החלק הכללי של חוק העונשין הדנות בעבירות‬
‫נגזרות גם על עבירה זו‪ .‬כלומר‪ -‬האם יכולה להיות עבירת "תיווך לתיווך" או עבירת‬
‫"ניסיון לתיווך"?‬
‫עם שאלה דומה מתמודדים מלומדים שונים מתחום המשפט הפלילי גם לעניין‬
‫העבירות המנויות בחוק העונשין‪.‬‬
‫נמחיש‪ :‬סעיף ‪ 05‬לחוק העונשין מגדיר את עבירת הניסיון אותה ניתן להחיל על כל‬
‫אחת מבין העבירות המנויות בחוק העונשין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬למרות שאין עבירת "ניסיון‬
‫לגניבה" ניתן "להלביש" את סעיף ‪ 05‬על עבירת הגניבה ולהעמיד אדם לדין פלילי‬
‫בעוון ניסיון לגנוב‪ .‬אולם‪ ,‬שאלה מעניינת בדיני העונשין עולה כאשר כבר קיימת‬
‫בחוק העונשין "עבירת ניסיון ספציפית"‪ -‬האם ניתן "להלביש" עליה את סעיף‬
‫‪?05‬‬
‫‪120‬‬
‫כפי שצוין בספר זה‪ ,‬בעקבות תיקון ‪ 17‬לחוק העונשין‪ ,‬מבנה חוק העונשין בישראל‬
‫כיום מורכב משניים‪ :‬החלק הכללי המגדיר את אושיות הדין הפלילי בישראל וחל‬
‫‪101‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לעניין כלל העבירות והחלק הספציפי‪ -‬המונה את העבירות הפליליות בחוק‬
‫העונשין‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫בחלק הספציפי של חוק העונשין פזורות עבירות נסיון עצמאיות המוגדרות‬
‫כעבירות ספציפיות‪ ,‬וקיומן אינו נגזר מקיומה של עבירה מושלמת יחד עם הלבשת‬
‫דוקטרינת הנסיון שבסעיף ‪.05‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫סעיף ‪(107‬א)(‪" )0‬מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע‪ ,‬בסכין או בנשק מסוכן או‬
‫פוגעני אחר"‬
‫סעיף ‪(074‬א) "המבקש או המתנה שוחד‪ ,‬אף שלא נענה‪ ,‬כמוהו כלוקח שוחד‪".‬‬
‫סעיף ‪" 421‬התוקף אדם לשם שוד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים;"‬
‫הרציונאל לקיומן‪ -‬בטרם התיקון‪ ,‬כאשר עונש הניסיון היה מחצית מעונש העבירה‬
‫המושלמת‪ -‬היו עבירות שבהן רצה המחוקק להחמיר ולתת להן עונש גבוה יותר‬
‫מהעונש המופחת‪.‬‬
‫‪ ‬האם ניתן לגזור ניסיון מעבירה מושלמת חרף קיום עבירת ניסיון ספציפית?‬
‫התשובה המקובלת היא שלילית‪ :‬ככלל‪ -‬דין מיוחד (קיים) גובר על כללי‬
‫(בחלק הכללי)‪.‬‬
‫וכמו כך כלל גם לכך ישנו חריג‪ :‬בהתקיים עבירות ניסיון ספציפיות‪ ,‬ניתן לגזור‬
‫מהעבירה המושלמת לפי הדוקטרינה רק כשלא מתקיימים כל התנאים‬
‫שבעבירה הספציפית‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר אחד מיסודות העבירה הספציפית לא‬
‫התקיים במקרה הממשי ניתן יהיה לפנות לעבירה "המושלמת המקורית"‬
‫ולגזור ממנה עבירת ניסיון באמצעות סעיף ‪ 05‬לחוק‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬נסיון לשוד‪ :‬העבירה הספציפית (סעיף ‪ 421‬לחוק העונשין) מתנה‬
‫נסיון לשוד בתקיפת הקורבן‪ .‬אם פלוני ניסה לשדוד את אלמוני אבל לא תקף‬
‫אותו‪ ,‬ניתן יהיה לפנות לעבירת השוד המושלמת (סעיף ‪ 420‬לחוק העונשין)‬
‫ודרך סעיף ‪ 05‬לחוק העונשין להרשיע בניסיון לשוד‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בעיה אחת עשויה להיות כי אדם יהיה מואשם בניסיון לשוד לפי סעיף ‪421‬‬
‫לחוק ולחילופין ניסיון לשוד לפי סעיף ‪ 05 + 420‬לחוק‪ -‬אותה התנהגות‪ ,‬אותה‬
‫עבירה‪ ,‬שתי אפשרויות‪ .‬אולם‪ ,‬הבעיה היא בעיקר לכאורית ונראה כי בפועל‬
‫התביעה לא נוהגת כך‪.‬‬
‫בעיה נוספת הנוגעת לעבירות הניסיון הספציפיות נוגעת לשאלה האם ניתן‬
‫להחיל עליהן את החלק הכללי של דיני הניסיון? כלומר‪ -‬האם ניתן להרשיע ב‪-‬‬
‫"ניסיון לניסיון"?‬
‫למרות שנראה כי יש בכך יצירת אבסורד שהרי "ניסיון לניסיון" הוא בעצם‬
‫"הכנה" וזו‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינה ענישה‪ .‬ואולם‪ ,‬הרשעתו של אדם ב"ניסיון לניסיון"‬
‫הוכרה ונעשתה בפסיקה‪ ,‬פסק‪-‬דין קובקוב‪ :‬ניסיון ל"ניסיון לרצח"‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫ונחזור לענייננו‪ -‬עבירות הסמים‪ .‬הרי ששאלה תיאורטית מעניינת זו בהחלט נכונה‬
‫גם לענייננו‪ -‬האם ניתן להחיל את החלק הכללי על העבירות הספציפיות המנויות‬
‫בפקודת הסמים המסוכנים? נראה כי שאלה זו עדיין נותרה פתוחה‪.‬‬
‫"סם" שאינו סם ‪ -‬הנסיון הבלתי צליח‪:‬‬
‫מה קורה במצב בו אדם ניסה לעבור עבירה לפי סעיף ‪ 71‬לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים (סחר בסמים‪ ,‬יבוא סמים וכד') אך בפועל‪ ,‬החומר בו הוא מנסה לסחור‬
‫או אותו הוא מייבא‪ -‬אינו סם מסוכן כלל? במצב זה תחול הלכת הנסיון הבלתי‬
‫צליח‪.123‬‬
‫נבהיר בקצרה מהו הניסיון "הבלתי צליח"‪:‬‬
‫בתיאורית דיני העונשין מכירים בשני סוגים של נסיונות‪ -‬הניסיון הצליח והניסיון‬
‫הבלתי‪-‬צליח‪.‬‬
‫ניסיון צליח‪ -‬מצב שבו השלמת העבירה יכולה הייתה להצליח אך נכשלה‪:‬‬
‫‪ o‬פלוני נכשל בביצוע העבירה בשל ביצוע כושל‪.‬‬
‫‪ o‬פלוני נכשל בביצוע העבירה היות והוא התחרט ברגע האחרון‪.‬‬
‫‪ o‬פלוני נכשל בביצוע העבירה משום שביצועּה סוכל על‪-‬ידי גורם חיצוני‬
‫‪101‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נסיון בלתי צליח‪ -‬מצב בו הביצוע נועד לכישלון מראש מחמת חוסר אפשרות‬
‫אובייקטיבית להשלמת העבירה‪ .‬מכונה גם ‪ .Impossibility‬למשל‪:‬‬
‫‪ o‬חוסר צליחות עובדתית‪ -‬היעדר נסיבה הקיימת בעבירה‪.‬‬
‫‪ o‬חוסר צליחות עובדתית‪ -‬היעדר נסיבה שאינה קיימת בעבירה‪ -‬אמצעים לא‬
‫מתאימים‪ ,‬מידה לא נכונה‪ .‬למשל‪ ,‬אישה רוצה להרוג את בעלה ועושה שימוש‬
‫במנת מים שהיא טועה לחשוב לאציטון‪ .‬במקרה זה לא מתקיימת הנסיבה‬
‫הנדרשת להרגו היות וסוכר לא יכול להרוג‪ .‬האישה טעתה במצב הדברים‬
‫הקיים‪.‬‬
‫דוגמא לכך הייתה בפסיקה‪ -‬פסק דין גרציאנו‪ :‬המערער הורשע בבית‪-‬המשפט‬
‫המחוזי בהחזקת סם מסוכן‪ .‬אנשי המשטרה שחשדו כי חבילה שנשלחה מחו"ל‬
‫למענו של חברו של הנאשם מכילה סמים‪ ,‬פתוחה‪ ,‬גילו בתוכה שתי שקיות‬
‫המכילות סמים‪ ,‬והחליפו התכולה (למעט קמצוץ סם שהותירו בשקית נפרדת)‬
‫בחומר הדומה לסם‪.‬‬
‫לאחר מכן החזירו החבילה למקומה והיא הגיעה לנמען‪ .‬המערער נתפס מאוחר‬
‫יותר בביתו של הנמען כשלידו השקיות האמורות‪ .‬המערער הכחיש כל קשר‬
‫לסם שיובא‪ .‬לטענתו לא היה מקום להרשיעו בהחזקת סם‪ ,‬ואף לא בניסיון‬
‫לעבור אותה עבירה שכן‪ ,‬בנסיבות המקרה‪ ,‬בהעדר סם לא יכול היה לבצע‬
‫עבירה זו כלל‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט הרשיע את גרציאנו וכך כתב השופט גולדברג‪:‬‬
‫‪124‬‬
‫"הרעיון המונח בקביעת הניסיון בעבירה פלילית‬
‫שנענשים בגינה הוא ‪" -‬שמי שגיבש כוונה לבצע‬
‫עבירה והוא ניגש לבצע זממו‪ ,‬להוציא כוונתו מן‬
‫הכוח אל הועל ומתחיל בביצוע העבירה‪ ,‬אך איננו‬
‫משלים את הביצוע‪ ,‬מוכיח בכך בעליל שהוא‬
‫מסוכן לציבור ולפיכך טעון טיפול עונשי מחנך‬
‫ומרתיע‪ .‬בהעדר טיפול כזה‪ ,‬ממשיך להתקיים‬
‫במנסה ‪,‬פוטנציאל עברייני'‪ ,‬כאשר תכליתו של‬
‫‪101‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫טיפול עונשי ל‪,‬נטרל' פוטנציאל זה‪ ,‬והציבור‬
‫נחשף לסכנה של הישנות התנהגות עבריינית‪ ,‬תוך‬
‫הפקת לקחי הכישלון ויישומם על‪-‬ידי העבריין על‬
‫מנת להבטיח השלמה של יעד עברייני"‪.‬‬
‫תכלית זו יפה היא הן לניסיון הצליח והן לניסיון‬
‫הכשל העניש‪ ,‬שגם בו מתקיים במנסה "פוטנציאל‬
‫עברייני" "‪.‬‬
‫‪ o‬חוסר צליחות משפטית‪ -‬כאשר מדובר במצב בו בוטל החוק האוסר על‬
‫הביצוע‪ :‬ביצוע מעשה שבעבר היה אסור בחוק העונשין אך בעת ביצועו בוטל‬
‫האיסור‪ .‬למשל‪ ,‬אדם מסתיר סחורה במכס‪ ,‬שהאיסור על העברתה בוטל‪ -‬זהו‬
‫המקרה היחיד של חוסר צליחות משפטית‪ .‬העושה סבור שהוא מבצע דבר‬
‫אסור‪ ,‬אך בפועל אין כל איסור (מעין "עבירה מדומה")‪.‬‬
‫מומחי המשפט הפלילי התלבטו‪ ,‬בעת תיקונו של חוק העונשין (תיקון ‪ ,)17‬האם‬
‫ניסיונות בלתי‪-‬צליחים צריכים להיות ענישים‪.‬‬
‫שתי תפיסות שונות חולשות בשיטות המשפט המערבי‪:‬‬
‫‪ ‬התפישה האובייקטיבית‪ -‬האחריות בגין המעשה אינה מוטלת בשל‬
‫מסוכנות העושה‪ ,‬אלא הסכנה הטמונה במעשה עצמו‪ :‬האם הרכיב‬
‫ההתנהגותי עצמו מסוכן? לכן‪ -‬הגדרת המעשה עצמו צריך להיות מאופיין‬
‫בנזק אובייקטיבי‪ ,‬אנטי‪-‬חברתיות מינימאלית‪( .‬המשפט האנגלי)‪.‬‬
‫‪ ‬התפישה הסובייקטיבית‪ -‬האחריות בגין ניסיון מוטלת בגין מסוכנותו של‬
‫העושה‪ ,‬הנובעת מנחישותו לבצעה (‪ Model Penal Code‬והמשפט‬
‫הקונטיננטאלי)‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪ 06‬בחוק העונשין‪ ,‬המשפט הישראלי בוחר בגישה הסובייקטיבית‪-‬‬
‫ומטיל אחריות פלילית גם על הניסיון הבלתי‪-‬צליח‪ .‬וכפי שניתן לראות בפסיקת בית‬
‫המשפט העליון בעניין גרציאנו שהובא לעיל‪ ,‬טענת "טעות במצב דברים" (סעיף‬
‫‪104‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪14‬יח לחוק העונשין) אינה יכולה לשמש את המנסה לעניין סיווג ניסיונו‪ -‬היא‬
‫פועלת נגדו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל הוחלט גם בפסק‪-‬דין אמיר‪..": 125‬נענה להצעה של… אשר פעלו כסוחרי‬
‫המשטרה והשיג להם חומר שנחזה כחשיש וקיבל תמורתו … התברר אחר‪-‬כך‬
‫שהחומר לא היה חשיש כי אם זעתר‪. .‬הרשיע את המערער בניסיון לסחור‪."..‬‬
‫לעומת נסיון בלתי צליח‪ ,‬הדין שותק במקרה בו הייתה כוונה לסחור בחשיש (או‬
‫כל חומר אחר) "חוקי"‪ ,‬כלומר כאשר ידע הנאשם כי החומר חוקי לפי פקודת‬
‫הסמים המסוכנים ובכל זאת ייצרו או סחר בו או צרך אותו לשימושו העצמי‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שותפות לעבירה‬
‫פרט לדרך ה"קלאסית" בה ניתן לבצע עבירה‪ ,‬דהיינו‪ :‬פלוני לבדו מבצע מעשה‬
‫המהווה עבירה על החוק‪ ,‬קיימות עבירות בהן לפלוני יש שותפים לעבירה‪ .‬חוק‬
‫העונשין מתייחס למצבים אלו והם מחולקים ל‪:‬שידול לדבר עבירה‪ ,‬סיוע לביצוע‬
‫עבירה וביצוע עבירה בצוותא‪.‬‬
‫ההתייחסות לשותפות לעבירה מופיעה בחלק הכללי לחוק העונשין אשר תוקן‬
‫בתיקון ‪ 17‬לחוק‪.‬‬
‫סיוע ושידול‪:‬‬
‫סיוע ושידול הן סיטואציות בהן יישאו אנשים באחריות פלילית (מלאה או חלקית)‬
‫בגין עבירה מושלמת שבוצעה‪ ,‬הגם שלא ביצעוה בעצמם במלואה‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫דיני השותפות מוגדרים בסעיפים ‪14 – 07‬ד לחוק העונשין ונחלקים לארבעה‪:‬‬
‫תרומה ישירה‪ ,‬תרומה עקיפה‪ ,‬מעשים שתרומתם ראשית‪ ,‬ומעשים שתרומתם‬
‫משנית‪.‬‬
‫שותפות ישירה‪:‬ביצוע בצוותא (סעיף ‪(07‬ב) לחוק העונשין) וביצוע באמצעות אחר‬
‫(סעיף ‪(07‬ג)‪ ,‬סעיך ‪(07‬ד) לחוק העונשין)‪.‬‬
‫שותפות עקיפה‪ :‬שידול (תרומה עקיפה ראשית) וסיוע (תרומה עקיפה משנית)‪.‬‬
‫בטרם אעבור לדון בעבירות הסיוע והשידול לעומקן‪ ,‬אקדים מספר מילים אודות‬
‫הרציונאלים להטלת אחריות פלילית על שותפים לעבירה‪.‬‬
‫הרי‪ ,‬פשיטא‪ ,‬לא ניתן לומר כי מי ששידל את פלוני לביצוע עבירה ביצע את‬
‫העבירה פיסית והרי כלל בסיסי הוא בדיני העונשין כי בלעדי התקיימות שני‬
‫יסודות העבירה (העובדתי והנפשי) לא ניתן יהיה להרשיע בפלילים‪ ,‬אזי‪ -‬כיצד‬
‫ניתן להרשיע את מי שנעדר את אחד מיסודות העבירה? השיקולים הם שניים‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הראשון‪ ,‬שיקול תועלתני‪:‬‬
‫מתבסס על תיאורית ה"סיכון המוגבר" לפי כאשר מדובר בעבירה המתבצעת על‪-‬‬
‫ידי רבים (להבדיל מעבירה המובצעת על‪-‬ידי אדם אחד בלבד) קיים סיכון מוגבר‬
‫לערכים המוגנים‪ .‬זאת‪ ,‬לאור מספר מאפיינים‪.‬‬
‫מאפיין השליטה‪ :‬שליטתו של המבצע הבודד על העבירה‪ -‬אבסולוטית‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫בידיו של המבצע הבודד האפשרות להתחרט ולסגת בכל רגע נתון מביצוע‬
‫העבירה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בריבוי משתתפים השליטה תלויה בדינאמיקה החברתית‪-‬‬
‫שאלות של לחץ חברתי בעלות משנה תוקף בעניינים אלו‪.‬‬
‫היעדר שליטה מלאה מגדיל הסיכון לחברה והסיכוי למעשים בלתי‪-‬צפויים כגון‬
‫עבירות נוספות או ביצוע עבירות שונות מהתכנון המקורי או אף ביצוע עבירות‬
‫תוך כדי ביצוע העבירה המתוכננת‪.‬‬
‫מאפיין מידת האנרגיה העבריינית‪ -‬כאשר מדובר בביצוע על‪-‬ידי עבריין יחדי‬
‫האנרגיה העבריינית היא נמוכה יחסית‪ .‬כל מה שמניע את המבצע היחיד הוא הוא‬
‫עצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדובר במספר משתתפים ישנה אנרגיה עבריינית גובהה‬
‫משמעותית שכן‪ ,‬ביצוע משותף יוצר מחויבות מצד השותפים לתכנית העבריינית‬
‫("לחץ חברתי")‪ ,‬קושי להתחרט‪ ,‬יותר רעיונות "עבריינים" מועלים והצעות בדבר‬
‫כיוונים עברייניים נוספים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬שיקולי גמול ואשם‪:‬‬
‫קשה להסתפק בשיקולי תועלת כרציונאל מספק לענישה פלילית ולכן‪ ,‬נכנסים‬
‫לתמונה גם רציונאלים ושיקולים המצדיקים ענישה פלילית מטעמים של מידת‬
‫האשמה של הפרט והגמול על מידה זו ומעשיו‪:‬‬
‫‪ .7‬רציונאל סיבתי‪ :‬תרומתו הסיבתית של השותף‪ -‬אילולא מעשהו‪ ,‬העבירה לא‬
‫הייתה מתבצעת‪ .‬למעשה‪ ,‬השותף לעבירה מהווה "תנאי שאין בלתו"‪ ,‬למרות‬
‫שלכאורה לא הוא ביצע את העבירה הרי שבלעדיו לא הייתה עבירה‪.‬‬
‫‪ .0‬רציונאל יצירת סיכון‪ :‬השותף תרם בהתנהגותו לסיכוי שתבוצע עבירה‪ .‬בדומה‬
‫לתחומים מעולם הכלכלה‪ ,‬גם בענף הפלילי ישנה חשיבות רבה לשיח‬
‫הסיכונים והסיכויים‪ .‬במקרה זה הסיכון נגרם במישרין על‪-‬ידי מבצע העבירה‬
‫‪107‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אולם‪ ,‬סיכויי הצלחת יצירת הסיכון גדלו משמעותית בשל מעורבתו של האדם‬
‫הנוסף‪ -‬המסייע או המשדל‪.‬‬
‫‪ .1‬רציונאל הזדהות עם הפגיעה בערך המוגן‪ :‬נכונות הפגיעה בערך המוגן‪ ,‬גם ללא‬
‫תרומה סיבתית או הגברת ההסתברות לעבירה מצדיקה ענישה (עקרון‬
‫האשמה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי החוק דורש התנהגות מינימאלית‪ -‬לא‬
‫מענישים בגין מחשבות‪.‬‬
‫שאלה נוספת ונפרדת לעניין זה היא מידת אחריות השותפים לעבירה ולפי‬
‫מה תקבע‪ .‬קיימות שתי גישות מרכזיות לאופייה הנגזר של אחריות השותפים‪.‬‬
‫הגישה הראשונה‪ -‬אחריות השותפים נגזרת מהמבצע העיקרי‪ :‬כאשר המבצע‬
‫העיקרי של העבירה אשם‪ ,‬אחריות השותפים נגזרת ממנו (משום שסייעו או‬
‫שידלו את המבצע העיקרי לעבור עבירה)‪ .‬אולם‪ ,‬ניתן להקשות על אלו‬
‫המחזיקים בגישה זו ולשאול מה קורה כאשר המבצע העיקרי חסין מפני‬
‫אחריות פלילית? ייתכנו מצבים בהם יווצר אבסורד‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬אם‬
‫נדבוק בגישה זו‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר המבצע העיקרי של העבירה הוא דיפלומט‬
‫הנהנה מחסינות דיפלומטית שלא מאפשרת את העמדתו לדין פלילי או קטין‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יכול להיות מצב בו מבצע העבירה העיקרי לא יעמוד לדין כלל‪ ,‬במידה‬
‫ואחריות שותפיו נגזרת ממנו‪ -‬האם ייתכן שמי ששידל דיפלומט אך אינו‬
‫דיפלומט בעצמו‪ -‬יזכה לאותה הגנה כמו הדיפלומט? הרי נוצר מצב כי כל מה‬
‫ש"עבריין חכם" צריך לעשות כדי לצאת פטור הוא לשדל את מי שלא יכול‬
‫לעמוד לדין לבצע עבירה‪ -‬וגם הוא יצא פטור בלא כלום‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לאבסורד כזה עשויה להיות כאשר למבצע העיקרי של העבירה‬
‫תעמוד הגנת הכורח (סייג הכורח)‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במקרה בו מבצע העבירה הוכח‬
‫באיומי אקדח לעבור עבירה‪ -‬הוא לא יישא באחריות פלילית‪ .‬במידה והאחריות‬
‫הפלילית של המשדל (מי שכיוון לראשו את האקדח) תגזר מאחריותו של‬
‫מבצע העבירה‪ -‬הרי שגם מי שבאיומי אקדח והצמדת אקדח לרקתו של אדם‬
‫יוביל לביצוע עבירה‪ -‬לא יעמוד לדין פלילי‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בין התומכים בגישת האחריות הנגזרת מצוי פרופ' פלר‪ .‬פלר מסביר את הצדקת‬
‫התייחסות זו באופן הבא‪ :‬יש לראות את השותפים לעבירה ואת מבצע העבירה‬
‫כאילו הם אחד‪" -‬תמנון בעל זרועות ארוכות" ולגביהם יחול עקרון "אחדות‬
‫העבירה"‪ .‬במצב כזה אם מבצע העבירה ביצע רצח בכוונת תחילה‪ ,‬הרי שגם מי‬
‫שסייע לו יורשע באותה עבירה‪ ,‬גם אם היסוד הנפשי של המסייע הוא רק‬
‫פזיזות‪.‬‬
‫הגישה השנייה‪ :‬אחריות השותפים נגזרת מהעבירה שבוצעה‪ :‬מידת אשמתו של‬
‫כל אחד מהשותפים נפרדת ועצמאית מיזו של המבצע העיקרי ונגזרת מהעבירה‬
‫עצמה ולא מהמבצע העיקרי‪ .‬בין תומכי הגישה נמצא השופט (בדימ') אנגלרד‪.‬‬
‫אם נחזור לדוגמת הרצח לעיל אזי שלפי גישה זו‪ -‬המבצע העיקרי בעל היסוד‬
‫הנפשי של כוונה יואשם ברצח בכוונה תחילה אך המסייע לרצח‪ ,‬בעל היסוד‬
‫הנפשי של פזיזות יואשם בסיוע להריגה (שהרי אין לו את היסוד הנפשי הנדרש‬
‫להרשיעו ברצח)‪.‬‬
‫בהינתן רקע תיאורטי זה לעבירות השידול והסיוע ננסה להבין מה תהיה המשמעות‬
‫המעשית של סיוע ושידול בעבירות הסמים‪:‬‬
‫מי ששידל אחר להדיח קטין לא הדיח בעצמו את הקטין לשימוש בסם אלא "רק"‬
‫שכנע אחר לבצע את המעשה פיזית‪ .‬כך‪ ,‬גם לעניין הסיוע‪ -‬מי סייע לפלוני להכין‬
‫מזרק של הרואין‪ ,‬ופלוני הוא זה שהדיח את הקטין יואשם בסיוע בלבד‪ .‬אך‪ ,‬דינו‬
‫שונה מדינו של המשדל‪ .‬במקרה הראשון (סיוע) העונש יהיה מחצית מעונשו של‬
‫מבצע העבירה המושלמת ואילו במקרה של שידול העונש יהיה זהה‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דרכי ענישה‬
‫ענישה (פנולוגיה) סנקציות ודרכי טיפול בעבירות על פקודת הסמים המסוכנים‬
‫מדע תורת הענישה‪ ,‬הפנולוגיה (‪)Penology‬‬
‫‪127‬‬
‫רחב מאוד‪.‬‬
‫עבירות הסמים מקבלות יחס עונשי מיוחד מאחר ותופעת הסמים רחבה ומיגורה‬
‫יכול לפתור בעיות פליליות עתידיות‪ .‬עבריין רכוש שנתפס בגניבה הענישה תנסה‬
‫למנוע ממנו באופן נקודתי שלא לגנוב יותר‪ .‬עבריין שצורך סמים עלול לחזור‬
‫למעגל הפשע אם לא יענש בהתאם או יקבל טיפול‪.‬‬
‫בטרם אעבור לדון בפירוט בדרכי הענישה השונות בעבירות הסמים אקדים מספר‬
‫מילים אודות תורות הענישה והרקע להתפתחותם על‪-‬מנת להבהיר את הרציונאל‬
‫לגיוון דרכי הענישה על עבירות הסמים וכן‪ ,‬לספק הסבר‪-‬מה לחומרת הענישה‬
‫בגין עבירות מסויימות‪.‬‬
‫בפרקים הקודמים הוסברו שני השיקולים המרכזיים המצדיקים ענישה בחברות‬
‫המודרניות‪ -‬שיקולי האשם והגמול וגן השיקול החינוכי‪ .‬על מנת שלא להכביד יתר‬
‫על המידה על קוראי הספר אקדיש את העמודים הבאים לדיון בתיאוריות‬
‫וההתפתחויות המרכזיות החולשות על מדע הפנולוגיה‪.‬‬
‫רקע הסטוריה להתפתחות הענישה בעולם‪:‬‬
‫גם בלא רכישת מומחיות רבה בתורת הענישה והמדע המורכב הזה‪ ,‬האינטואיציה‬
‫של כל אחד ואחד מאיתנו אומרת לנו שהחוק הפלילי והעונש הפלילי חיוניים‬
‫לקיום השלמות של החברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסקירה ההסטורית מראה שלא תמיד כך היה‬
‫הדבר‪.‬‬
‫מיין – ניסה לבדוק מה היה המצב של הפנולוגיה בחברות קדומות‪ ,‬הוא הניח‬
‫שהתהליך היה הדרגתי‪ .‬הוא הניח שבהתחלה היו שבטים קטנים ללא חוק‪ ,‬לאט‬
‫לאט גדל השבט ואז מונה לו גם ראש שבט שהיה אמון על המצאת ושמירת‬
‫החוקים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לאחר שהשבט הלך וגדל עד אשר נהיה לעם נולד צורך למצוא "אחראים חדשים‬
‫לחוקים" אלו היו בדמות קבוצת שכתבה את החוקים והייתה אחראית על אכיפתם‬
‫ויישומם‪ .‬שיטה זו מכונה "אוליגרכיה משפטית"‪.‬‬
‫ספר החוקים הוא תולדה של הבעת חוסר אמון מצד העם בעניין האובייקטיביות‬
‫של החוקים ונכונותם‪ ,‬העם דורש לראות ספר חוקים במו עיניו‪ ,‬שכן עד אז הם לא‬
‫הועלו עלי ספר‪ -‬וכך "נולד" ספר החוקים‪.‬‬
‫מחקרים אנטרופולוגיים שונים מראים כי ככללבכל קבוצה שיבטית‪ ,‬ולו הקטנה‬
‫ביותר תמיד היו חוקים וכך גם היום בקבוצות שנותרו לחיות במתווה שבטי ברחבי‬
‫העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לרוב השבטים שנבחנו במחקרים האנתרופולוגיים לא היו‬
‫מוסדות אכיפה (לרבות מקבילה כלשהי למשטרה של ימינו) ובפועל‪ ,‬ענישה‪ -‬כפי‬
‫שקיימת בעולם המודרני של ימינו‪ -‬לא התקיימה‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬גם היעדר מוסדות אכיפה וענישה הקבוצות והעמים צייתו לחוקים‪-‬‬
‫מדוע?‬
‫אחד ההסברים שהוצעו לתופעה היה התנהגות מכאנית של העם‪ -‬צייתו בלי‬
‫לשאול שאלות היות וכך היה ברור שיש לעשות‪ .‬יש המסבירים כך גם את ציותו‬
‫של העם הגרמני לשלטון הרייך בעת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫אולם‪ ,‬הניסיון‬
‫להסביר כך את הממצאים של המחקרים לא עלה יפה‪.‬‬
‫מלינובסקי (‪ -)Bronisław Kasper Malinowski‬מחשובי האנתרופולוגים‬
‫של המאה ה‪ ,02-‬הגיע למסקנה שנחשבה לפורצת גבולות בשעתו‪ -‬אין טעם לחפש‬
‫מערכת אכיפה מערבית בשבט שאינו חי בחברה המערבית‪ .‬לכן‪ ,‬על החפצים‬
‫במציאת מערכת ענישה בחברות אלו‪ -‬צריכים להתגורר שם בעצמם ולהבין‬
‫הכצעקתה‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫מלינובסקי שכן פעל כעצתו הלך בדק ומצא כי המנגנון לטיפול בסכסוכים בין בני‬
‫אדם היה פשוט‪ :‬שיח ודיון שהתקיים בין חברי השבטים‪ .‬את סוגי השיח ניתן‬
‫לאפיין במספר קטגוריות סל‪ :‬ניהול משא‪-‬ומתן בין מצבע העבירה לבין קורבן‬
‫העבירה; דיון שהונחה על‪-‬ידי צד שלישי שהיווה במין בורר‪ .‬אולם‪ ,‬הוא לא היה‬
‫‪110‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"מכריע בדין" כי אם מספק ייעוץ כאשר ההחלטה הסופית הייתה נותרת בין‬
‫הצדדים עצמם; מינוי צד בלתי‪-‬מעורב שאכן היה מכריע בסכסוך לאחר שהיה‬
‫שומע את מבצע העבירה והסבריו וקורבנו‪ .‬אותו 'בורר' היה נבחר על‪-‬ידי הצדדים‬
‫ומוסכם על‪-‬ידם בטרם תחילת ההליך‪ .‬כיום‪ ,‬הליכים אלו קיימים בצורה דומה גם‬
‫בחרה המערבית ומכונים "הליכים אלטרנטיביים"‪ -‬גישור ובוררות‪.‬‬
‫המעניין באמת הוא מקומם של "הכללים" בהליכים אלו או ליתר דיוק העדרו‪.‬‬
‫ספרי החוקים לא היו מחייבים אלא לשם פירושו והבהרתו של החוק רק בהליכים‬
‫בהם היה מעורב צד שלישי הוא היה עושה שימוש בספר החוקים‪ .‬הסנקציה‬
‫והפתרון לסיומו של סכסוך היו לרבו בדמות מתן פיצוי מצד העובר על החוק‬
‫לנפגע ממעשיו‪ .‬בחברות מסוימות הונהגו שיטות ברוטאליות יותר של אלימות‬
‫שבוצעה על‪-‬ידי הקורבן ומשפחתו כלפי העבריין ומשפחתו‪ .‬מרבית ההליכים‬
‫הללו היו מתנהלים באופן פומבי ושאר חברי הקבוצה או השבט היו נוטלים בהם‬
‫חלק‪ .‬הטיקסיות הייתה בעלת תפקיד סמלי‪ -‬השבת המצב לקדמותו והשבת הסדר‬
‫לכלל השבט והחברה‪ .‬מי שלא שיתף פעולה עם המנגנונים הללו נודה או הוחרם‬
‫משבטו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬בהליכים אלו האכיפה התבצעה על‪-‬ידי החברה עצמה ולא על‪-‬ידי קבוצה‬
‫"המורמת מהעם" ואמונה עליו‪.‬‬
‫נראה כי בפועל בחברות רבות לאורך מאות בשנים דווקא ההתדיינות החברתית‬
‫היוותה פתרון ומנגנון יעיל לפתרון סכסוכים‪ ,‬גם כאלו שהיום היו מקבלים "צביון‬
‫פלילי" בחברה המודרנית‪.‬‬
‫החברה התערבה רק כאשר הרגישה נפגעת בעצמה מעצם העבירה (בגידה‪ ,‬הפרת‬
‫טאבו‪ ,‬חילול קודש) ובמקרים בהם הושג בין הצדדים הסדר ולא כובד על‪-‬ידי‬
‫העבריין‪ .‬במקרים בהם שאר החברה התערבה היו מקרים בהם חששו מנקמתם של‬
‫האלים‪ .‬בני השבטים האמינו שאם אחד מחברי השט פגע באחד מהאלים הוא‬
‫מטמא את כלל החברה ויש לסלקו מאדמת השבט בטרם יענישו אותו האלים‬
‫ויפגעו בכלל אדמות השבט‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עמי העולם המערבי‬
‫בשבטים הגרמנים והסקסונים (אנגלים)‪ ,‬נהוג היה לפעול בדרך של נקמת דם‬
‫כסנקציה על עבירות נגד אחר‪ .‬ואולם‪ ,‬אליה וקוץ בה‪ -‬בשל נקמות דם אלו הלך‬
‫ופחת מספרם של הציידים בשבטים ונולד צורך למצוא סנקציות חלופיות שלא‬
‫יחלישו את השבטים כלפי חוץ‪ .‬התחליף היה בדמות פיצויים‪ .‬נקבעו "תעריפים"‬
‫של פיצויים ביחס לחומרת הפגיעה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬כדי לוודא שהפיצויים משולמים‬
‫החלו להיווצר קבוצות של ערבים לכך שמבצע העבירה ישלם את הפיצויי‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫התהליך הפך מפרטי‪ -‬בין שני צדדים לפומבי‪ .‬כל צד היה מגיע עם משפחתו‬
‫וקבוצת הערבים שלו להליך וכך נוצר מצב יחסית פומבי כאשר ה"צופים" הפכו‬
‫למעין חבר מושבעים בהליך כשה"שופט" היה הברון‪ ,‬הדוכס או הלורד במקום‪.‬‬
‫האחרון היה קובע את שיעור הפיצויים לפי התעריף שנקבע בכללים‪.‬‬
‫בעקבות הכיבוש הנורמני באנגליה השתנה המבנה החברתי של אנגליה‪ :‬השיטות‬
‫שתוארו לעיל הוחלפו בשיטה הפאודלית‪ .‬עם הזמן‪ ,‬מקומה של הכנסיה הלך והפך‬
‫דומיננטי יותר ויותר‪ .‬הדבר גרם באופן בלתי נמנע‪ ,‬כמעט‪ ,‬לדחיקת מקומו של‬
‫המלך ממרכזו כ"מכתיב החוק"‪ .‬כתוצאה‪ ,‬המלכים החלו ליצור מערכות חוק‬
‫נפרדות מהמודל הכנסייתי‪ .‬למרות שיש לציין שכן נעזרו במודל האחרון על‪-‬מנת‬
‫לבנות את שיטת החקיקה שלהם‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬החקיקה הפלילית באנגליה החלה‬
‫מתאפיינת באלמנטים דתיים ובצדקות מוסריות לאיסורים שונים‪.‬‬
‫התוצאה הייתה כי היו מספר אפיקים חקיקתיים שחלשו על המצב באנגליה‪ :‬לעניין‬
‫הנזיקי‪ -‬שיטת הפיצויי ניתן בגין עלוות נזיקיות כנהוג "בשבטים"‪ -‬החקיקה‬
‫האזרחית‪ .‬בעוד שהאפיק הפלילי "רץ במקביל" ונקבע לפי חוקי המלך‪ .‬האחרון‬
‫בחן את הכוונה הפלילית של העבריין‪.‬‬
‫היות ובחינת היסוד הנפשי של מבצע העבירה חייבה בחינת מחשבותיו "כליות‬
‫ולבב" הפנייה לדת הייתה כמעט בלתי נמנעת‪ .‬הנחת המוצא של הדין הדתי‪-‬‬
‫הכנסייתי הייתה כי מחשבות רעות דינן כחטא‪ .‬היות ולא ניתן לכפר על חטאים אלו‬
‫בפיצוי שכן הם אינם "בין אדם לחברו" בלבד אלא "בין אדם למקום" (במונחי‬
‫היהדות) הרי שהיה על החוטא למצוא כפרה למעשיו באמצעות סבל פיזי ונפשי‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כתוצאה‪ :‬אם בדין השבטי‪ ,‬בעבר‪ ,‬העונש בגין הריגת אדם היה פיצוי כספי או‬
‫סנקציה חברתי בדמות חרם הרי שבדין המתואר באנגליה‪ -‬העונש היה מיתה‪.‬‬
‫השלכה נוספת לדין המלוכני המושפע מין הדין הכנסייתי הייתה התערבות‬
‫המלוכה בסכסוכים שבין אדם לחברו‪ -‬המשפט האזרחי של ימינו‪ .‬המלך באנגליה‬
‫היה נציגה של הכנסייה ונציגו של החוק והפך הלכה למעשה לבורר ושופט יחידי‬
‫בתביעות אזרחיות‪ .‬עם הזמן‪ ,‬נוצר מצב כי במקום שלפלוני יפמצה את אלמוני‪,‬‬
‫הפיצויים הוזרמו ישירות לקופת המלך היות ועם הזמן‪ ,‬התפישה הייתה כי כאשר‬
‫פלוני פגע באלמוני או גזל ממנו דבר מה‪ -‬הרי שהוא כזל במישרין ו\או בעקיפין מן‬
‫המלך בכבודו ובעצמו‪.‬‬
‫יש לסייג כי היות ובאנגליה הפאודלית הישובים הרחוקים ממרכזי הערים היו לרוב‬
‫מנותקים ממנה‪ ,‬שיטות הפיצויים "השבטיות" מצאו ביטוי ומקום בישובי הספר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היות ומדובר במעבר חד משיטת הפיצוי שחלשה על דוקטרינת הענישה‬
‫לשיטת הענישה הפלילית בשם המלך‪ -‬היו אזרחים שהעדיפו לשמר את השיטות‬
‫הקודמות‪.‬‬
‫אם נסכם את המגמות‪ :‬בתחילה דובר בשיטות של "עין תחת עין" בתקופת‬
‫הציידים ולאחר‪ ,‬מעבר לשיטת הפיצויי השבטית ולבסוף‪ -‬החוק הפלילי‪-‬מלוכני‪-‬‬
‫כנסייתי בתקופה הפאודלית‪.‬‬
‫היבטים למטרות הענישה‬
‫בחינת שטחית יחסית של מרבית שיטות המשפט הפלילי ברחבי העולם תגלה‬
‫רבות במשותף לשיטות אלו לעניין הנסיבות‪ ,‬המעשים (לרבות מחדלים) ברי‬
‫הענישה בפלילי‪ .‬ואולם‪ ,‬מרבית השיטות לא מגדירות עלי חוק (פלילי) ת המטרות‬
‫בגינן יענישו‪.‬‬
‫זאת משום שהמטרות ודירוגן ב‪"-‬סדר העדיפויות" בקודקס משקפים את הצרכנים‬
‫המשתנים של כל חברה וחברה‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לכאורה‪ ,‬ניתן היה לסבור כי הגדרת מטרות הענישה בחקיקה שחור על דבי לבן‬
‫תפעל דווקט להגברת הוודאות המשפטית ויישומו של עקרון החוקיות‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫זאת‬
‫ועוד‪ ,‬בדרך זו‪ ,‬הפילוסופיה החברתית והאידואולגיה המשותפת לחברה תמצא‬
‫ביטוי בחוק הכתוב‪ .‬יש הסוברים כי הגדרת מטרות הענישה בחוק עצמו תכבול את‬
‫ידיו של השופט ואת שיקול דעתו‪ .‬אני סבור‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי עדיין יוותר בידי‬
‫השופט מקום לשקול דעת ובחינת פרטנית של כל מקרה לגופו‪ .‬המטרות ישמשו‬
‫רק ככלי להכוונת שיקול דעתו‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫מרבית החוקרים בתחום תורת הענישה מסווגים את מטרות הענישה לפי "מידת‬
‫התועלתניות" שלהן‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫א‪ .‬מטרות ענישה שמאופיינות ב"תועלתנות חלקית"‪:‬‬
‫‪ .7‬פיוס וטיהור‬
‫‪ .0‬כפרה‬
‫הפיוס והטיהור אלו מטרות ענישה שניתן לשייך לתקופה השבטית בציר הזמן של‬
‫הסקירה ההסטורית דלעיל‪ .‬היינו‪ ,‬מטרות אלו תפסו מקום מרכזי בעיתות בהן‬
‫האמינו אנשי השבט כי חטאים יביאו עליהם את חמתם של האלים‪ .‬ולכן‪ ,‬היו‬
‫טרודים בענישתו של החוטא והרחקתו מאדמתם‪ .‬כלומר‪ :‬מטרות הענישה באותה‬
‫עת היו טינור אדמת השבט ופיוס האלים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גם באירופה של המאות החמישה‪-‬עדר עד השבע‪-‬עשר נהוג היה להעניש‬
‫את הפרט במטרה לטהרו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הועלו על המוקד נשים בעוון ביצוע מעשי‬
‫כישוף‪ -‬המטרה הייתה לטהר את נשמתן‪ .‬וכן את החברה בה גרו שכן‪ ,‬נוכחותן‬
‫הציבה את כלל החברה הנוצרית בסכנה‪.‬‬
‫לפי גישה זו מטרת הענישה היא להביא את העבריין החוטא לידי כפרה וחרטה ע"י‬
‫סבל משמעותי‪ ,‬מוחשי וגם סימלי‪ .‬העונש אשר מעצם הגדרתו כרוך בסבל וכאב‪,‬‬
‫הוא האמצעי לכפרה‪ .‬הצער הכאב וחוסר הנוחות יגרמו לאדם להתחרט על מעשיו‪.‬‬
‫‪.‬המשותף בין אלו הוא שבאותה מידה הן באות למנוע אסון ממשמש ובא‬
‫מהחברה‪ .‬יש למטרות האלו מטרה ברורה‪ ,‬לכן הם עונשים תועלתיים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התועלתנות של הטיהור והכפרה באה לידי ביטוי סובייקטיבי‪ .‬הווה אומר‪ :‬הן‬
‫תועלתניות רק אם האדם מאמין בתועלת שלהן‪ ,‬מאמין במטרה וכך יש תועלת‬
‫בענישה מסוג זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרות ענישה תועלתיות "פר אקסלנס"‪:‬‬
‫‪ .7‬הפיצוי וההשבה‪ :‬מהמטרות העתיקות ביותר של הענישה‪ :‬השבת הנזק היה‬
‫מקובל שבוטלה העבירה‪ ,‬בכך שהמצב חזר לקדמותו‪ .‬ואילו בפיצוי נכלל גם‬
‫מרכיב עונשי‪.‬‬
‫קיימים שלושה היבטים עליהם ניתן לדבר כאשר אנו מדברים על האלמנטים של‬
‫הפיצויי‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬הההיבט הריגשי‪ :‬משים את הקורבן במרכז‪ ,‬ונועד להתמודד עם תחושת‬
‫הנקם שחש הקורבן‪ .‬פיצוי ערכי אשר משקיט את תחושת הפגיעה שחש ולכן גם‬
‫מפחית את הצורך בנקמה‪ .‬כלומר‪ ,‬האלמנט הרגשי הוא בהרגעת תחושות הנקם‬
‫בקרב הקורבן‪.‬‬
‫השני‪ ,‬היבט ישיר‪ :‬המיקוד הוא בעבריין‪ .‬המטרה היא העמדת העבריין בעמדה‬
‫ממנה יבין את השלכות מעשיו והסבל והטראומה שמעשיום אלו הסבו לאחרים‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬הביטוי "אני מתנצל" גדולה משמעותו עבור הקורבן מאשר כל פיצוי‬
‫מוניטארי אחר‪.‬באופן זה ניכרת גם השפעה חינוכית על העבריין וזו האחרונה‬
‫שובה להמשך היחסים בין הפוגע לנפגע‪.‬‬
‫השלישי‪ ,‬פיצוי יצירתי‪ :‬היבט זה של פיצוי מתמקד בחברה‪ ,‬הוא נועד לאפשר‬
‫לעבריין להבין את מהות מעשיו והנזק שהם גורמים לחברה‪ ,‬ולהציע לו אפשרות‬
‫לשלם את חובו לחברה בצורה חיובית ובונה‪ ,‬המטרה של סוג ענישה זה אינו‬
‫להכביד על העבריין או לגרום לו סבל‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬לעזור לו לבנות את האני‬
‫החיובי שלו מתוך הבנה של חומרת מעשיו ורצונו לתקן את חייו ע"י עזרה לזולתו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬שירות לציבור‪ ,‬עבודות שירות וכו'‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מטרות ענישה שאינן תועלתיות כלל‪:‬‬
‫‪ .1‬הנקם‬
‫‪ .2‬התגמול‬
‫מטרות תועלתיות‪:‬‬
‫‪ .7‬פיצוי וההשבה‪ -‬מהעבריין לקורבן העבירה‪.‬‬
‫‪ .0‬הרתעה האינדוודואלית‪ -‬הרתעת העבריין עצמו‪.‬‬
‫‪.1‬הרתעת הכלל‪ -‬כלל הציבור‪.‬‬
‫‪.4‬טיפול ושיקום העבריין‪.‬‬
‫‪.5‬מניעה‪ ,‬הגבלה או הרחקה של העבריין מהחברה‪.‬‬
‫מטרת ההרתעה‬
‫פה אנו מתקלים במעין דילמה מוסרית לא פשוטה‪ :‬האם יש להעניש את העבריין‬
‫עונש חומר יותר משום שהעבירה בה חטא היא "מכת מדינה"? או שיש להענישו‬
‫כגמולו בהתעלם מהכלל? במידה ונבחר באופציה הראשונה‪ ,‬הרינ ברור שמטרתנו‬
‫היא להרתיע‪.‬‬
‫אפלטון כתב על ההרתעה שהיא נועדה "להמעיט את המעשים הרעים" בחברה‪.‬‬
‫"למען יראו ויראו"‪ -‬אנשים יראו מה חריף עונשו של העבריין וימעיטו בעבירות‬
‫מסוג זה‪.‬‬
‫תומאס הובס טען כי "מטרת הענישה אינה נקם אלא הטלת אימה"‪ .‬כלומר‪ ,‬הסיבה‬
‫שאנו מחמירים אולי בעונשו של העבריין אינה מונעת מרגש נקמה קמאי כלשהו‬
‫אלא במטרה להטיל מורא ואימה על שאר הציבור ומטרתם של אלו‪ -‬למנוע‬
‫הישנותן של עבירות אלו בציבור הרחב‪.‬‬
‫בנת'אם עליו הרחבנו בפרק זה‪ ,‬טען כי ההתרעה היא‪-‬היא המטרה של הענישה‬
‫והיא היחידה אותה ניתן להצדיק מבחינה מוסרית בכלל‪.‬‬
‫עד כה הדיון בהרתעה היה דיון כללי למדי‪ .‬אולם‪ ,‬בתורת הענישה נהוג להבחין בין‬
‫התרעת הפרט להרתעת הכלל‪ .‬הראשונה‪ ,‬מכוונת לעבריין עצמו ונועדה "ללמדו‬
‫‪117‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לקח" על מנת שהוא עצמו יורתע מביצוע העבירות האלו בעתיד‪ .‬הרתעת הכלל‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מכוונת לציבור כולו ונועדו להרתיע את הציבור "למעו יראו ויראו"‪.‬‬
‫החסרון בהצדקות הענישה בהרתעה הוא ההוכחה האמפירית של היעילות של‬
‫הענישה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין כל בטחון כי העונש אכן הרתיע‪ .‬לא ברור שענישה חריפה‬
‫מספיק תמנע ביצוע עבירות בעתיד ובמידה ואכן תופסקנה העבירות על‪-‬ידי אותו‬
‫עבריין‪ -‬אין וודאות כי ישנו קשר סיבתי בין ההרתעה שעמדה מאחורי הענישה‬
‫לבין הפסקת המעשים בפועל‪ .‬יתכנו גורמים נוספים לכך‪.‬‬
‫תיקון‪ ,‬טיפול ושיקום‬
‫מאז ראשית ימי מחקר הפנולוגיה‪ ,‬ניסו שיטות משפט שונות "לתקן" את דרכם‬
‫הרעה של העבריינים‪ .‬באגליה‪ ,‬הולנד וגרמניה היו "בתי תיקון"‪.‬‬
‫בניו‪-‬יורק הוקם בית מאסר ייחודי לעבריינים צעירים יחסית שמטרתו המוצהרת‬
‫היתה להעניש בד בבד עם לימוד והכשרת האסורים‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה להחזירם‬
‫לחברה כאזרחים ופרטים טובים יותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 7875‬הוקמה באנגליה ועדת גלדסטון‪ .‬זו הייתה וועדה ממשלתית שהובילה‬
‫להוספת "תיקון העבריין" לרשימת מטרות הענישה יחד עם ההרתעה‪.‬‬
‫הרציונאל היה "להוציא מבית המאסר אנשים מוסריים וטובים יותר"‪.‬‬
‫בעקבות המלצות הוועדה‪ ,‬בשנת ‪ 7728‬הוקם באנגליה המוסד הראשון להענשה‬
‫ותיקון של עבריינים צעירים‪" -‬בורסטל"‪ .‬מאותה שנה הוקמה מוסדות רבים שזו‬
‫הייתה מטרתם‪ -‬תיקון העבריין‪.‬‬
‫במרוצת הדורות דורמים דתיים שונים נהגו להשקיף על העבריינים כעל אנשים‬
‫"שאיבדו את דרכם"‪ -‬אנשים מוכי גורל שזקוקים ליד מכוונת‪ .‬מסכנים ואומללים‬
‫שזקוקים לנחייה‪ -‬כאלו שלא בחרו לפשוע אלא ליקוי מוסרי כלשהו הוא שהביאם‬
‫למצב זה‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ואולם‪ ,‬יש לסייג כי "תורות התיקון" השונות לא החליפו את הדוקטרינה המרכזית‬
‫שגרסה כי העבריין אחראי למעשיו ועליו לשאת באחריות עליהם אלא רק באו‬
‫להוסיף על אסכולות אלו‪.‬‬
‫פוזיטיביזם ופסיכואנליזה‬
‫תורות ודוקטרינות הפוזיטיביזם והפסיכואנליזה היוו את ההשפעות המרכזיות לכך‬
‫כי הטיפול והשיקום הפכו למטרות ענישה שעמדו בפני עצמן להבדיל מ"תוספות"‬
‫לתורות ומטרות הענישה המרכזיות‪.‬‬
‫הפוזיטיביסטים (לומברוזו‪ ,‬פרי וגארופלו) גרסו שהפושע הוא פושע מסיבות‬
‫ביולוגיות או סביבתיות‪ .‬למעשה‪ ,‬המלומד גארופאלו שהיה ממוביל האסכולות‬
‫הפוזיטיביסטיות הוא שטבע את המונח "קרימינולוגיה" לראשונה‪.‬‬
‫טענתם המרכזית והחזקה ביותר של הפוזיטיביסטים הייתה שפושע הופך לכזה‬
‫מסיבות מולדות‪ .‬החוקר לומברוזו מצא כ‪ 02 -‬תכונות אופי המאפיינות עבריינים‪.‬‬
‫טענתו הייתה כי אם פרט נולד עם אלו‪ -‬סופו שיהיה עבריין‪ .‬רעיון זה עמד בסתירה‬
‫מוחלטת לדוקטרינה הקלאסית של הענישה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הפוזיטיביסטים לא טענו כי ביכולתם להסביר את התנהגותו של האדם‬
‫אלא טענתם הייתה צנועה יותר‪ -‬הטענה הייתה כי למעט בחירתו המודעת‬
‫והמושכלת של אדם לעבור עבירה‪ ,‬ישנם גורמים נוספים סביבתיים ומולדים‬
‫שמשפיעים על כך כי הוא עובר עבירות‪.‬‬
‫בין אם מסכימים עימם או חולקים על דעתם‪ ,‬לא ניתן לשלא להעניק למלומדים‬
‫הפוזיטיביסטים מקום מרכזי בבמה היות והם שהפכו את "הקרמינולוגיה" למדע‬
‫ואת חקר העבריינים והענישה לחקר מדעי‪ .‬באופן זה‪ ,‬הם השפיעו רבות על הדרך‬
‫בה התייחסו שיטות המשפט והמדינות השונות לעבריינים ומוסדות הענישה‪.‬‬
‫פרויד ופסיכו‪-‬אנליטיקה‪:‬‬
‫כידוע‪ ,‬טענתו המרכזית של פרויד הייתה שכלל בעייתינו בחיים ולמעשה כלל חיינו‬
‫מתנהלים על‪-‬סמך שני מאפיינים עיקריים‪ -‬תוקפנות ומין‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫על‪-‬בסיס הנחה זו‪" ,‬העבריינות" לפי פרויד היא לא אלא ביטוי חיצוני לבעיות‬
‫נפשיות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בניגוד לפוזיטיביסטים הדרמינסטיים בגישתם‪ ,‬פרויד גרס כי האדם אינו‬
‫"פטליסטי"‪ -‬העבריינות היא ברת‪-‬שינוי היות והאדם הוא בר שינוי‪ .‬פרויד הציע‬
‫דרכי טיפול לקונפליקטים הנפשיים הפנימיים שלנו הן למודע והן לתת המודע בה‬
‫נמצאים מרבית היצרים התוקפניים והעברייניים‪.‬‬
‫הפסיכו‪-‬אנליטיקה של פרויד בעניין העבריינות והתוקפנות עסקה רבות בתיעול‬
‫הכעס של העבריין כלפי מי שאינו מושא הכעס האמיתי שלו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לפי פרויד ניתן לתעל את הרגשות הללו בדרכים אחרות‪ .‬כלומר‪ ,‬פרויד היה‬
‫מחסידי מטרת התיקון לענישה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬התוצר של הפסיכו‪-‬אנליטיקה בשילוב עם האסכולה הפוזיטיביסטית‬
‫הובילה ליצירת המודל הרפואי לטיפול בעבריינים‪ -‬פסיכיאטריים‪ ,‬פסיכולוגים‬
‫ושיטות מרפא שונות‪.‬‬
‫הביטוי שהמודל הרפואי מצא בעניין הענישה היה בלימוד קורות העבריין ולפי‬
‫אלו ניסיון להבין מה תהיה הענישה המתאימה ביותר‪ -‬דיאגנוזה רפואית‪-‬עונשית‪.‬‬
‫פרוגנוזה (סיכויי ההחלמה‪ ,‬בעצם אם הטיפול הצליח אז לא תהיה חזרה לפשע)‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הענישה בגין עבירות סמים‪:‬‬
‫עבירות הסמים מקבלות יחס עונשי מיוחד מאחר ותופעת הסמים רחבה ומיגורה‬
‫עשוי לסייע בפתרון סוגיות פליליות עתידיות‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫עבריין רכוש שנתפס בגניבה‬
‫הענישה תנסה למנוע ממנו באופן נקודתי שלא לגנוב יותר‪ .‬עבריין שצורך סמים‬
‫עלול לחזור למעגל הפשע אם לא יענש בהתאם או יקבל טיפול‪.‬‬
‫נוכח התיאוריות ומטרות הענישה אשר נזכרו בהרחבה בפרק זה‪ ,‬אעבור להצגת‬
‫שיטות הענישה השונות הנוגעות לעברייני הסמים‪:‬‬
‫צו מבחן לטיפול בקהילה למורשע במשפט פלילי‬
‫סימן ז' לחוק העונשין מסמיך את בית‪-‬המשפט ליתן צו טיפולי למשתמשים‬
‫בסמים‪ .‬כך לפי סעיף ‪ 80‬לחוק‪:‬‬
‫"אם הורשע אדם בכל עבירה פלילית‪[ ..‬לרבות בעבירות שאינן עבירות סמים!]‬
‫ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים רשאי בית המשפט להטיל‬
‫עליו בצו ‪ -‬מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה‪ ,‬בתקופה ובהתאם‬
‫לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את‬
‫הנאשם‪ ,‬אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו‪".‬‬
‫לפי סעיף ‪ 81‬לחוק התנאים לצו מבחן עם טיפול הם‪:‬‬
‫"(‪ )7‬הנידון הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו;‬
‫(‪ )0‬מצבו של הנידון מצדיק טיפול והנידון מתאים לטיפול;‬
‫(‪ )1‬נעשו סידורים שיאפשרו לנידון לקבל את הטיפול על פי תכנית מפורטת‬
‫בתסקיר קצין מבחן לענין סוג הטיפול‪ ,‬מהותו ומשכו‪".‬‬
‫הארכה נוספת של תקופת התנאי‬
‫לפי סעיף ‪ 85‬לחוק העונשין‪ ,‬על אף הוראות סעיף ‪(56‬ב) (לגבי הארכת מאסר על‬
‫תנאי)‪" :‬רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים‪ ,‬או‬
‫שסיים טיפול כאמור‪ ,‬להשתמש בסמכותו לפי סעיף ‪ 56‬ולהאריך מאסר על תנאי‬
‫יותר מפעם אחת‪ ,‬אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי‬
‫משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם‪ ,‬כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק‬
‫‪110‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חמור‪ ,‬וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי‪ .‬אולם בטרם יחליט על‬
‫הארכה נוספת של תקופת התנאי‪ ,‬יבקש בית המשפט תסקיר של קצין מבחן על‬
‫הנאשם‪ ,‬על מצב התקדמותו בטיפול‪ ,‬וכן‪ ,‬אם הוא מקבל טיפול במוסד‪ ,‬על המוסד‬
‫שבו הוא מטופל‪".‬‬
‫נראה כי הללו מגשימות את המודלים הרפואיים הנובעים מהגישות הפסיכו‪-‬‬
‫אנליטיות והפוזיטיביסטיות לתורות הענישה אשר תוארו לעיל‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סנקציות נגד עברייני סמים‪:‬‬
‫שלילת רשיון‬
‫לפי סעיף ‪11‬א לחוק העונשין ניתן לשלול כל רשיון במסגרת דיון משפטי בעבירת‬
‫סמים בהתקיים תנאים מסוימים‪.‬‬
‫רשיון נהיגה ורשיון רכב‬
‫בית המשפט שקבע כי אדם עבר עבירה (והורשע בדין או רק נקבע שעבר העבירה‬
‫ללא הרשעה) על פקודת הסמים רשאי בנוסף לכל עונש אחר ובנוסף לסמכותו לפי‬
‫סעיף ‪ 41‬לפקודת התעבורה "להגביל רשיון רכב והחזקת רשיון רכב‪".‬‬
‫לגבי אדם שהוסמך לנהוג ברכב ‪ :‬לשלול את רשיון הנהיגה שלו ואת זכותו‬
‫להחזיק ברשיון רכב למקסימום חמש שנים‪ ,‬אולם אם סבר בית המשפט שמטעמי‬
‫הגנת הציבור ראוי שהפסילה תהיה לתקפה ארוכה יותר מחמש שנים רשאי לעשות‬
‫כן‪.‬‬
‫לגבי אדם שלא מוסמך לנהוג ברכב ‪ :‬לשלול את זכותו לקבל רשיון נהיגה (כלומר‬
‫הזכות לקבל רשיון נהיגה לאחר שעמד במבחן תאוריה ומבחן נהיגה ‪ -‬טסט)‬
‫ולהחזיק רשיון רכב לחמש שנים (או יותר מחמש שנים מטעמי הגנת הציבור‪,‬‬
‫כאמור)‪.‬‬
‫פסילת חובה‬
‫לפי סעיף ‪11‬א(א‪ )7‬לפקודה‪ :‬בית‪-‬המשפט חייב‪ ,‬כעיקרון‪ ,‬לפסול את הרישיון‬
‫לתקופה של שנתיים מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה נדון אשר מתקיימים בו‬
‫התנאים הבאים (התנאים מצטברים)‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬בית המשפט קבע כי הנדון עבר עבירה (עם הרשעה או בלעדיה) של‬
‫החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף ‪(1‬ג) סיפא לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬בעברו של אותו נדון קיימת כבר קביעה (המלווה בהרשעה או שלא) שביצע‬
‫עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לבית‪-‬המשפט יש את שיקול הדעת (בנסיבות מיוחדות שיפורטו בגזר הדין)‬
‫להימנע מפסילה או להסתפק בפסילה קצרה משנתיים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫יש להעיר כי פעמים רבות התביעה לא מבקשת כלל פסילה כאמור‪ ,‬ובית המשפט‬
‫המרשיע אדם בהחזקה שלא לצריכה עצמית‪ ,‬אינו מנמק מדוע לא פסל את אותו‬
‫אדם מלהחזיק רשיון נהיגה‪ .‬זאת‪ ,‬גם כאשר בעברו של אות אדם כבר קיימת עבירת‬
‫סמים‪.‬‬
‫דוגמא לפסיקה צבאית בנושא פסילת רשיון נהיגה‬
‫התובע הצבאי הראשי נ' טור' ניר דואני‪ : 134‬ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי‬
‫המחוזי בעניין קולת העונש‪ .‬דואני הורשע בבית הדין הצבאי המחוזי בשלוש‬
‫עבירות‪ ,‬שעניינן מסחר בסם מסוכן‪ ,‬בשימוש בסם מסוכן ובהחזקת סם מסוכן‪.‬‬
‫עו"ד ציון אמיר שייצג את דואני‪ ,‬לא חלק שעל פסילת הרשיון לחול על הרשיון‬
‫האזרחי והצבאי כאחת‪ .‬אולם‪ ,‬הסתייג משתי עתירותיה העיקריות של התביעה‪.‬‬
‫בעת הצגת ההסדר בבית‪-‬הדין המחוזי נאמר כך‪" :‬עונש של פסילת רשיון נהיגה‬
‫צבאי ואזרחי‪ ,‬לשיקול דעת בית הדין"‪ .‬על אמירה זו חזרה התביעה בטיעוניה‬
‫בדבר מידת העונש‪" :‬הוסכם שתהיה פסילת רשיון לשיקול דעת‪ ,‬אנחנו מבקשים‬
‫שהיא תהיה ארוכה ביותר"‪ .‬מנגד‪ ,‬עו"ד אמיר ראה עצמו חופשי לטעון במסגרת‬
‫הטיעונים לעונש "אני חושב שהפסילה צריכה להיות קצרה ככל האפשר‪ ".‬הטלת‬
‫תקופת פסילת רשיון נהיגה באורח חופף לתקופת המאסר בפועל אינה בעלת‬
‫משמעות מעשית‪ .‬ערכאת הערעור קבעה שיש להורות כי פסילת הרשיונות תהא‬
‫מיום תום המאסר בפועל‪.‬‬
‫מדובר היה בשלושה מועדים שונים‪ ,‬שבהם מכר דואני לסוכן של מצ"ח‪ ,‬סם‬
‫מסוכן‪ .‬באחד האירועים דובר במכירת ‪ 472‬טבליות ‪ M.D.M.A‬תמורת ‪74,222‬‬
‫ש"ח; באירועים האחרים דובר במכירת קנאביס‪ 152 :‬גרם נטו תמורת ‪ 0,222‬ש"ח‪,‬‬
‫ו‪ 44 -‬גרם תמורת ‪ 022‬ש"ח‪ .‬לצד האמור‪ ,‬דואני הורשע בשש הזדמנויות של‬
‫שימוש בסם מסוכן‪ ,‬ובהחזקתו‪.‬‬
‫ההרשעה הייתה במסגרת "הסדר טיעון"‪ .‬בית הדין כיבד את ההסכמה בין הצדדים‬
‫והשית על המשיב עשרים ושבעה (‪ )01‬חודשי מאסר בפועל מיום המעצר; חמש‬
‫שנים מאסר על‪-‬תנאי לעניין עבירות ש"אין עניינן צריכה עצמית של סם"; תשעה‬
‫חודשי מאסר מותנים לעניין עבירות‪ ,‬שמהותן שימוש או אחזקת סם "לצריכה‬
‫‪114‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עצמית"; והופעלה התחייבות להימנע מעבירה על סך ‪ 1,222‬ש"ח מתיק בית משפט‬
‫לנוער‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בערכאה הראשונה נקבע ש"רשיונו של הנאשם יפסל לתקופה של עשרה‬
‫(‪ )72‬חודשים בפועל לפסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה אזרחי וצבאי‪ ,‬ותקופה‬
‫זו תחל מיום גמר ריצוי עונש המאסר בפועל על‪-‬ידי המשיב (נסיבה בפריט זה‬
‫נתקבלה כתוצאה מהערעור)‪ ,‬לתקופה של ארבעה עשר (‪ )74‬חודשים על תנאי‪,‬‬
‫למשך שנתיים (‪ ,)0‬שלא יעבור עבירות על פקודת הסמים המסוכנים"‪.‬‬
‫רשיון לעסק או למקצוע‬
‫לפי סעיף ‪11‬א(ב) לפקודה לבית המשפט הסמכות לשלול כל סוג של רשיון (למעט‬
‫רשיון נהיגה ורכב – המוסדר בהסדר ספיציפי המנוי בפקודה) בנוסף לכל עונש‬
‫אחר וזאת כאשר מתקיימים התנאים הבאים (תנאים מצטברים)‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬נדרש כי בית המשפט יקבע שהנאשם‪ ,‬עבר עבירה (עם הרשעה או‬
‫בלעדיה) על פקודת הסמים (ולו העבירה הפעוטה ביותר!)‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬כי בית המשפט נוכח שהעבירה בוצעה בקשר לרשיון או לעסק באחד‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫"אגב עיסוק במקצוע בעסק או אגב השימוש ברשיון"‪ .‬לדוגמא‪ :‬בעל רשיון למונית‬
‫המספק סם ללקוחותיו הנוסעים במונית‪.‬‬
‫"נתאפשר או הוקל עקב הפעלת המקצוע או העסק או עקב השימוש ברשיון"‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬פסיכולוג קליני המטפל בנפגעי טראומה באקסטזי ללא אישור‪ .‬ברור‬
‫שבמקרה זה‪ ,‬הפסיכולוג משתמש בסמכותו המקצועית לקידום פעילות לא חוקית‪.‬‬
‫"העבירה נעברה במקום העיסוק או המקצוע או במקום השימוש ברשיון"‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬עוסק מורשה בעל קיוסק המשדל קטינים הבאים לקנות בקיוסק להתנסות‬
‫בסמים‪.‬‬
‫המחשת הענישה בפסיקת בית המשפט‪ :‬שלילת רשיון נהיגה למונית‬
‫שלילת רשיון נהיגה למונית שוללת‪ ,‬למעשה‪ ,‬את משלח ידו של הנאשם למהלך‬
‫הפסילה‪ .‬בפסק‪-‬הדין שמובא להלן נשלל רשיון נהיגה גם למונית ללא שימוש‬
‫‪115‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בסעיף הספיציפי לשלילת רשיון מקצוע‪ .‬אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬למרות כי הנורמות על‬
‫סמכן בוצעה השלילה שונות‪ -‬מדובר בתוצאה זהה‪.‬‬
‫מדינת ישראל נ' סלים בן מרואן כאמלה‬
‫‪135‬‬
‫(בית המשפט המחוזי בירושלים)‪:‬‬
‫כאמלה הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית ובנהיגה‬
‫בשכרות‪ .‬הנאשם הסתיר במוניתו‪ ,‬במקום מחבוא בה‪ ,‬חבילת הרואין במשקל ‪55‬‬
‫גרם‪ ,‬וכן מנת סם מסוג הרואין‪ .‬הנאשם נהג במוניתו זו לאחר שהשתמש בהרואין‬
‫ותוך שהיה תחת השפעת הרואין‪ .‬בית המשפט קבע כך (ההדגשות הוספו)‪:‬‬
‫"הנאשם גם נהג במונית תוך שימוש בסם מסוכן‪ .‬אין צורך‬
‫להכביר מלים בענין הסכנה החמורה הנשקפת לציבור‬
‫מנהיגה בשכרות בסם מסוכן‪ ,‬ויש להרתיע מפניה גם על ידי‬
‫שלילת רשיון‪ ,‬כמצוות סעיף ‪11‬א לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪ .7711 -‬לפיכך‪ ,‬נדון‬
‫הנאשם בנוסף לשנתיים מאסר בפועל ולתשלום קנס בסך‬
‫‪ 02,222‬ש"ח לשלילת רשיון נהיגה לרכב פרטי ולמונית‬
‫למשך חמש שנים מיום מתן פסק‪-‬הדין‪ ,‬בניכוי התקופה‬
‫שבה יהיה הנאשם במאסר‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סנקצית הגבלת יציאה מהארץ (שלילת דרכון)‪:‬‬
‫לפי סעיף ‪11‬ב‪ ,‬בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על פקודת הסמים‪ ,‬ונוכח‬
‫שהעבירה נתאפשרה עקב שימוש בדרכון ישראלי רשאי בנוסף לכל עונש אחר‪:‬‬
‫‪ .7‬לפסול מהחזקת דרכון לתקופה מסויימת שתקבע ע"י בית המשפט‪.‬‬
‫‪ .0‬להורות על תפיסת הדרכון‪.‬‬
‫תשומת הלב כי בניגוד לסנקציות הקודמות שנמנו לעיל‪ ,‬בהגבלת יציאתו של אדם‬
‫מהארץ נדרשת הרשעה ולא תספיק קביעה שהנאשם ביצע העבירה ללא הרשעה!‬
‫זאת משום שבניגוד לסנקציות הקודמות שנדונו שאמנם מגבילות במידת מה את‬
‫חופש התנועה או העיסוק (במקרים מסוימים כמו בדוגמא לעיל בנושא נהג‬
‫המונית) אולם‪ ,‬הגבלת יציאה מהארץ הינה הגבלה משמעותית יותר על חופש‬
‫התנועה של הפרט‪.‬‬
‫יש להעיר‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי סעיף זה מתייחד בהתרכזו בסנקציה "טכנית" כביכול של‬
‫שלילת הדרכון הישראלי‪ .‬אין הוא מדבר על עיכוב יציאה מהארץ באופן מהותי!‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעל אזרחות כפולה יכול לצאת מהארץ עם דרכונו הזר למרות שנלקח‬
‫ממנו דרכונו הישראלי על‪-‬פי סעיף ‪11‬ב על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט!‬
‫‪117‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פסיקה‪ :‬עכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון יחד עם חלופת מעצר של מעצר בית‬
‫פסק‪-‬דין דוד מימון נ' מדינת ישראל‪ 136:‬פסק‪-‬הדין היה הליך של ערר על מעצר עד‬
‫תום ההליכים‪ .‬בבית משפט השלום הואשם מימון בעבירות סמים בשני אישומים‪:‬‬
‫כי מכר ‪ 022‬כדורי סם מסוכן מסוג ‪ MDMA‬ושנית‪ ,‬כי החזיק ‪ 2.17‬גרם קוקאין‪.‬‬
‫בית המשפט העליון ניתח את האישומים באופן מקל יחסית‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא התייחס‬
‫לאישום כאל שתי עבירות סמים המתייחסות לאותו יום‪ .‬שנית‪ ,‬קבע בית המשפט‬
‫העליון כי למרות שדובר בסמים קשים‪ ,‬הכמויות בהן אינן גדולות במיוחד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בית המשפט העליון התייחס לנתונים ה"חיוביים" של מימון שהובאו בתסקיר‬
‫המעצר‪ .‬לפיכך שוחרר מימון בתנאי מעצר בית וערבויות גבוהות‪ :‬הפקדה כספית‬
‫בסכום של ‪ ,72,222‬ערבות עצמית בסך ‪ ,52,222‬ערבות צד ג' של שתי ערבות ‪ -‬כל‬
‫אחת בסך ‪ .05,222‬וכן‪ ,‬הוטל על מימון עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון‬
‫ופיקוח שירות המבחן‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חילוט סמים‬
‫מטרת החילוט היא לפגוע בתשתית הכלכלית של עברייני הסמים‪ .‬חילוט פירושו‬
‫החרמת נכס פרטי לטובת המדינה‪ .‬נהוג להכתיר הליך זה בבחינת עשיית "צדק‬
‫פואטי" ‪ :‬הנכסים של עברייני הסמים מוחרמים ומחולטים לטובת רשות האכיפה‬
‫אשר מוסיפה את הכספים הללו לתקציבה ומשתמשת למעשה בכספי העבריינים‬
‫על מנת להלחם בעבריינות הסמים למשטרה ולשאר הרשויות‪.‬‬
‫בפסק דין מדינת ישראל נ' צ'ארלי בן שטרית‪ 137‬קבע השופט קדמי כך (ההדגשות‬
‫הוספו)‪:‬‬
‫"חילוט אינו עונש ותכליתו אינה 'עונשית' אלא 'הוצאת בלעו של גזלן מפיו"‪.‬‬
‫בפסק‪-‬דין האני גביש נ' מדינת ישראל קבע השופט חשין כך (הדגשות הוספו)‪:‬‬
‫‪138‬‬
‫"מלחמה כבדה לנו בסוחרי המוות הלבן‪ ,‬והיא כמלחמת ישראל בעמלק‪ :‬מלחמה‬
‫עדי חורמה היא‪ .‬אדם שביקש לרכוש שלושה ק"ג הירואין ‪ -‬כמות המחזיקה אלפים‬
‫אלפים של מנות סם‪-‬המוות ‪ -‬לסוחר ייחשב‪ ,‬סוחר בגופותיהם ובנפשותיהם של‬
‫אחרים‪ .‬אך נסיבות יוצאות מגדר הרגיל יניעו בית משפט‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לסטות מהוראת‬
‫החילוט הקבועה בסעיף ‪16‬א לפקודת הסמים המסוכנים‪".‬‬
‫במשטרה ישנה יחידה באגף המודיעין בראשה עומד קצין חילוט ארצי‪ ,‬האחראי‬
‫על החילוט לפי פקודת הסמים‪ .‬קציני החילוט המחוזיים עובדים בד בבד עם‬
‫הפרקליטים ופועלים לאיתור נכסים בקשר לתיקים פליליים של עברייני הסמים‪.‬‬
‫חילוט רכוש במסגרת דיון פלילי בתיק בענין סמים מסוכנים‬
‫לפי סעיף ‪16‬א לפקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬אם בית המשפט הרשיע בעבירה לפי‬
‫פקודת הסמים שעונשה ‪ 02‬שנה ומעלה (קרי‪" :‬עסקת סמים")‪ ,‬בית המשפט מוסמך‬
‫לחלט "רכוש"‪.‬‬
‫"רכוש" לפי סעיף ‪ 7‬לפקודת הסמים הוא‪" :‬מקרקעין‪ ,‬מטלטלין‪ ,‬כספים וזכויות‬
‫לרבות רכוש שהוא תמורה של רכוש כאמור וכל רכוש שצמח או בא כתמורה‬
‫מרווחי רכוש כאמור"‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמכות החילוט הורחבה לא רק כלפי המושג "עסקת סמים" אלא גם ביחס סעיף‬
‫‪16‬א(א) באופן שיכלל בו גם רכוש שמקורו בביצועה של עבירה אחרת של עסקת‬
‫סמים הקשורה לעבירה נושא ההרשעה וזאת גם אם הנאשם לא הורשע בה‪.‬‬
‫ודוק‪ :‬במידה והורשע אדם בעבירה של עסקת סמים לשון החוק היא "יצווה בית‬
‫המשפט‪ ,‬זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט‪ ,‬כי בנוסף לכל‬
‫עונש יחולט לאוצר המדינה…"‬
‫כלומר‪ ,‬ברירת המחדל הינה חילוט רכוש של סוחר סמים‪.‬‬
‫החוק הרחיב מאוד את המושג "ביצוע העבירה" והכליל גם ביצוע כל עבירה‬
‫אחרת של עסקת סמים‪ ,‬אף אם לא הורשע בה הנידון‪ ,‬ובלבד שהיא קשורה לעבירה‬
‫שבה הוא הורשע‪.‬‬
‫הרכוש שהוא בר‪-‬חילוט‬
‫(‪ )7‬רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד‬
‫לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה‪ .‬למשל‪ :‬מכונית מסחרית ששימשה להסעת‬
‫הסוחר לקונה ולהובלת הסם‪.‬‬
‫(‪ )0‬רכוש שהושג‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע‬
‫העבירה‪ ,‬או שיועד לכך‪.‬‬
‫למשל‪ :‬תכשיטים שניתנו לסוחר סם כגמול על ידי הקונה הם בני‪-‬חילוט‪.‬‬
‫רכוש שאינו בר עיקול‪ :‬לפי סעיף ‪ 16‬ג(ג)‪ :‬בית המשפט לא יצווה על חילוטם של‬
‫מטלטלים שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף ‪ 00‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪-‬‬
‫‪ .7761‬כלומר לא ניתן לחלט רכוש שאינו בר עיקול‪ .‬לדוגמא‪ :‬תשמישי קדושה‪.‬‬
‫כמובן שצריך להבחן לפי עקרון המידתיות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫למשל יש להפעיל שקול דעת האם לחלט לנגר את ארגז כלי העבודה שלו כי בכך‬
‫נמנע ממנו פרנסתו (למרות שהורשע בעסקת סמים)‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הליכים מקבילים‪ :‬חילוט לפי סעיף ‪16‬א לפקודת הסמים ולפי סעיפים ‪10,14,17‬‬
‫לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)‪:‬‬
‫הדיון העקרוני החל בבית המשפט המחוזי בת"א בפסק‪-‬דין‪ ,‬ריברה וחג'בי נ'‬
‫מ"י‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫החלטה בה קבע השופט מודריק שלפי ההסדר בפקודת סדר הדין הפלילי‬
‫(מעצר וחיפוש)‪ ,‬ניתן לחלט כספים שבאו מעבירת סמים גם לאחר שנסתיימו‬
‫ההליכים במשפט (וזאת שלא לפי ההסדר בפקודת הסמים)‪ .‬השופט מודריק קבע‬
‫בהחלטתו כי תיקוני סעיף ‪16‬א והבאים אחריו לפקודת הסמים המסוכנים יצרו‬
‫הסדר מיוחד בענין חילוט כסף שנתפס המוציא את סעיף ‪ 17‬לפקודת סדר הדין‬
‫הפלילי (מעצר וחיפוש)‪.‬‬
‫הסניגור‪ ,‬עו"ד יורם הלוי‪ ,‬ערער על כך לבית משפט העליון והוטל עיכוב ביצוע‬
‫על ההחלטה‪ .‬הסניגור טען לכך שההסדר בפקודת הסמים הינו ‪lex specialis‬‬
‫ולכן‪ ,‬דוחה את ההסדר בפקודת סדר הדין הפלילי‪ 140.‬הערעור נדון באופן עקרוני‬
‫בלבד בבית המשפט העליון אשר השיב את הדיון לערכאת בית המשפט המחוזי‬
‫על מנת להמשיך ולדון בתיק‪.‬‬
‫בדיון בבית המשפט העליון בגלגולו השני של פסק‪-‬הדין מדינת ישראל נ'‬
‫ריברה‪,‬‬
‫‪141‬‬
‫נהפכה החלטת המחוזי ונקבע כי‪:‬‬
‫"כי חצרותיהן של שני סעיפים אלה שונות זו מזו ויכול‬
‫שיחול בנסיבות מקרה ספציפי אחד משני הסעיפים כשם‬
‫שיכול שנסיבותיו של מקרה ספציפי תבואנה בגדרם של‬
‫שני הסעיפים‪".‬‬
‫בית המשפט העליון בחן קבע כי לא מצא דבר בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬
‫שיש בו כדי להוציא מתחולתו סעיף ‪ 17‬הנ"ל עבירות של סמים‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בגלגולו השלישי של התיק‪ ,‬התבקש בית המשפט העליון לאשר הליך של דיון‬
‫נוסף‪ -‬חוזה ריברה ואח' נ' מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫בית המשפט דחה את העתירה לדיון‬
‫נוסף בעניין היחס שבין הוראות החילוט בפקודת הסמים המסוכנים לבין הוראות‬
‫החילוט שבפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)‪ .‬נשיא בית המשפט העליון‪,‬‬
‫אהרון ברק‪ ,‬אשר דחה את הבקשה לדיון נוסף קבע כי ההלכה שנקבעה בפסק‪-‬דינו‬
‫של העליון היא ההלכה המחייבת‪.‬‬
‫נטל השכנוע‬
‫לפי פסק דין נוסף בעניינו של ריברה‬
‫‪143‬‬
‫נקבע כי נטל השכנוע הרובץ על התביעה‬
‫בחילוט על פי פקודת סדר הדין הפלילי (חיפוש ומעצר) הינו להוכיח כי הרכוש‬
‫מקורו בעבירה ואילו על הנאשם הנטל לעורר ספק‪ .‬אם נאשם טוען שהרוויח מעסק‬
‫מסויים עליו להביא את נתוני העסק מהם לדבריו הרויח‪ .‬כן‪ ,‬נקבע שבחילוט של‬
‫רכוש משותף לכמה עבריינים "אין בית המשפט מבחין בין חלקו של כל אחד‬
‫מהמבצעים משל היה מדובר בחלוקת נכס בין בעליו המשותפים"‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הכרזה על נאשם כ"סוחר סמים" וחילוט רכוש במסגרת זאת‬
‫הכרזה על "סוחר סמים"‪,‬‬
‫על פי לשון סעיך ‪16‬א לפקודת הסמים המסוכנים‪ :‬בית המשפט שהרשיע אדם‬
‫בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים‬
‫או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור‪ ,‬יקבע בהכרעת הדין‪ ,‬על פי בקשת‬
‫תובע‪ ,‬שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן ‪ -‬יצווה בגזר הדין‪ ,‬כי בנוסף לכל‬
‫עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים‪,‬‬
‫אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט‪.‬‬
‫לא יצווה בית המשפט על חילוט כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון וכן אם‬
‫הוא ידוע לבעל הרכוש‪ ,‬למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען‬
‫לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע את טענותיהם‪.‬‬
‫טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש וראה בית המשפט‪ ,‬מטעמים שיירשמו‪ ,‬כי‬
‫בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי‪ ,‬רשאי הוא לקבוע‬
‫שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי‪".‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי סעיף ‪16‬א (ב) בסמכות בית המשפט לקבוע בהכרעת הדין לפי בקשת‬
‫המדינה שהנאשם הוא "סוחר סמים"‪ .‬בית המשפט מוסמך לעשות כן אם הנאשם‬
‫הורשע על ידו ב"עסקת סמים" וגם הפיק ממנה או מעסקת סמים אחרת רווח (או‬
‫שאמור היה להפיק רווח)‪.‬‬
‫להכרזה זו משמעויות מסוימות ואחת מהן היא הסמכות לקבוע בגזר הדין כי‬
‫בנוסף לכל עונש יחולט לטובת המדינה כל "רכוש" של הנדון שהושג ב"עבירה‬
‫של עסקת סמים"‪.‬‬
‫חזקת הרכוש‪ :‬סעיף ‪ )6(17‬מרחיב את המונח "רכוש" לגבי נאשם שהוכרז כ"סוחר‬
‫סמים"‪ .‬רכושו הוא כל רכוש השייך לו לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם ‪ .07‬כמו‬
‫כן‪ ,‬רכוש של אדם אחר ש"סוחר הסמים" המוכרז מימן את רכישתו או העבירו לו‬
‫ללא תמורה‪ .‬וכן‪ ,‬כל רכוש שבהחזקתו או בחשבונו‪.‬‬
‫על "סוחר הסמים" המוכרז להוכיח שהרכוש אינו נכלל בחזקה (אדם אחר שטוען‬
‫שהרכוש שלו יכול להפריך חזקה זו גם הוא אבל הנטל כאמור מועבר על המבקש‬
‫לפי העקרון המשפט העברי‪" :‬המוציא מחברו עליו הראיה")‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לסיכום‪ ,‬לפי סעיף ‪16‬א (ב) בסמכות בית המשפט לקבוע בהכרעת הדין לפ בקשת‬
‫המדינה שהנאשם הוא "סוחר סמים"‪ .‬בימ"ש מוסמך לעשות כן אם הנאשם הורשע‬
‫על ידו ב"עסקת סמים" וגם הפיק ממנה או מעסקת סמים אחרת רווח (או שאמור‬
‫היה להפיק רווח)‪ .‬להכרזה זו משמעויות מסוימות ואחת מהן היא הסמכות לקבוע‬
‫בגזר הדין כי בנוסף לכל עונש יחולט לטובת המדינה כל "רכוש" של הנדון שהושג‬
‫ב"עבירה של עסקת סמים"‪.‬‬
‫הצהרת התביעה בגוף כתב האשום על בקשתה לחלט רכוש אם יוכרז "סוחר סמים"‬
‫לפי סעיף ‪16‬א(ה) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה ופירוט הרכוש שאת‬
‫חילוטו מבקשים יצויינו בכתב האישום‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מה קורה אם בשל מחדל התביעה לא ציינה בכתב האשום את‬
‫בקשתה לחלט רכוש‪ ,‬למרות שהיה ידוע לה עליו מראש? במקרה כגון זה‪ ,‬בית‬
‫המשפט הטיל הוצאות על המדינה על סך ‪ 1522‬שקלים‪ 144.‬התביעה טענה במקרה‬
‫זה לכך שהחילוט התבקש לפי סעיף ‪ 17‬לפקודת סדר הדין הפלילי‪ ,‬שהינו הליך‬
‫מקביל ולכן אין צורך לציין את ההצהרה בגוף כתב האשום‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שהחילוט בפקודת הסמים איננו ‪( lex specialis‬וראו לעניין זה‬
‫את הערת השוליים והטקסט בה בעניין ריברה בפרק זה) וקיימים הליכים מקבילים‬
‫לחילוט לפי סעיפים ‪ 10,14‬ו‪ 17 -‬לפקודת סדר הדין הפלילי‪ .‬הלכה חשובה זו‬
‫נקבעה בענין ריברה והובאה לעיל‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫‪144‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הודעה על החלטת חילוט ומועד להגשת טענות‬
‫על פי תקנה ‪ 1‬לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)‪,‬‬
‫‪146‬‬
‫אם‬
‫"הורשע הנידון כאמור בסעיף ‪16‬א(א) לפקודה או קבע בית המשפט בהכרעת הדין‬
‫שהנידון הוא סוחר סמים‪ ,‬תומצא הודעה על כך מטעם בית המשפט למי שטוען‬
‫לזכות ברכוש והוא יוזמן להשמיע את טענותיו במועד ובמקום שנקבעו לבירור‬
‫הבקשה לחילוט הרכוש"‪.‬‬
‫לענין זה ישנו טופס ‪ 0‬או ‪ 1‬לתוספת לתקנות הסמים המסוכנים‪ .‬לפי ס"ק ב'‪" ,‬נדון‬
‫וטוען לזכות ברכוש יגישו לבית המשפט ולתובע‪ ,‬לא יאוחר מעשרה ימים לפני‬
‫המועד שנקבע לדיון בבקשת החילוט תצהיר ובו יפרטו את טענותיהם לגבי‬
‫הרכוש‪ .‬לתצהיר יצורפו כל המסמכים התומכים בטענותיהם‪ ,‬לרבות נסחי רישום‪,‬‬
‫מסמכים המעידים על דרך רכישתו של הרכוש ועל התשלום בעדו‪ ,‬וכן לענין‬
‫הפרכת החזקה לפי סעיף‪(17‬ב) (‪ )6‬לפקודה ‪-‬פרטי הזיהוי של בעל הרכוש"‪.‬‬
‫לפי ס"ק ג' "אם ביקשו הנידון או הטוען לזכות ברכוש מבית המשפט לקבוע מועד‬
‫אחר להשמיע את טענותיהם‪ ,‬ינמקו את בקשתם ויצרפו תצהיר לאימות נימוקיהם‪,‬‬
‫הבקשה תוגש לבית המשפט לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד שנקבע לדיון‬
‫בבקשת החילוט‪ ,‬בית המשפט יחליט בבקשה לפי תקנת משנה זו בטרם הגיע‬
‫המועד שנקבע לדיון בבקשת החילוט‪ .‬אולם‪ ,‬לפי ס"ק ד' "על אף האמור בתקנת‬
‫משנה ג'‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬מטעמים מיוחדים שירשמו‪ ,‬לקבוע מועד אחר לדיון‬
‫בבקשת החילוט אף אם הבקשה לשינוי המועד לא הוגשה בהתאם לתקנת משנה‬
‫ג'"‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סעדים זמניים לפני הרשעה‬
‫פסיקה מנחה בסעדים זמניים‪ :‬הנסיבות והכללים לתפיסת רכב בטרם הכרעת דין‬
‫שושנה חג'ג נ' מדינת ישראל‪ 147‬המקרה הגיע לבית המשפט העליון כהליך של ערר‬
‫על החלטת בית המשפט המחוזי‪ .‬האחרון הורה כי אין לשחרר כלי רכב תפוסים‬
‫והם ישארו בהחזקת המדינה‪ .‬באותו עניין‪ ,‬כלי הרכב נתפסו ועוקלו במסגרת‬
‫הליכים פליליים נגד העומדים לדין בעבירה של יבוא וסחר בסם מסוכן שיובא‬
‫מדרום אמריקה בכמויות גדולות ביותר‪ .‬הנאשמים טענו כי אמו של אחד מהם‬
‫ואחיו של נאשם אחר הם בעלי כלי הרכב‪ ,‬ואילו נגדם נטען כי כלי הרכב הם‬
‫בבעלותם‪.‬‬
‫הנאשמים טענו כי אין לנקוט בצעד הקיצוני של תפיסת כלי הרכב והשבתתם ויש‬
‫לאפשר שחרורם כנגד ערבויות ובטחונות הולמים‪ ,‬באשר הם בחזקת חפים מפשע‪,‬‬
‫משפטם עלול להמשך זמן רב; לא ברור אם בסופו של דבר יורשעו‪ ,‬וגם אם‬
‫יורשעו לא ברור שיהיה מקום לחלט את כלי הרכב‪ ,‬כאשר אין טענה ששימשו‬
‫לביצוע העבירות‪.‬‬
‫לעומתם נטען כי אין מקום להתערב ולשנות את החלטת בית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫לטענת הפרקליטות‪ ,‬כלי הרכב הם בבעלות הנאשמים‪ ,‬המנסים לפזר ערפל באשר‬
‫לבעלותם כדי להערים קשיים על חילוטם‪ .‬התביעה ביקשה לקבוע בהכרעת הדין‬
‫שהנאשמים הם סוחרי סמים ומשיעשה כן‪ ,‬יצווה בית המשפט לחלט לאוצר‬
‫המדינה כל רכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים‪ ,‬אלא אם כן סבר שלא לעשות‬
‫כן מנימוקים מיוחדים שיפרט‪.‬‬
‫על פי הטענה‪ ,‬לאור הראיות הלכאוריות ולאור מהות העבירות‪ ,‬יהיה מקום לצוות‬
‫על חילוט כאמור ולפיכך‪ ,‬יש להבטיח כבר בשלב ההליך המשפטי את אפשרות‬
‫החילוט בעתיד‪ .‬זאת‪ ,‬על‪-‬ידי השארת כלי הרכב בידי המשטרה‪ 148.‬העליון קבע כי‬
‫ההליך אינו מתאים לבדיקת נושא הבעלות בכלי הרכב‪ ,‬לגופו‪ .‬העליון התרשם כי‬
‫הנאשמים אכן ניסו לזרות חול בעיניי בית המשפט‪ ,‬כדי להרחיק את כלי הרכב‬
‫מסכנת חילוט בעתיד‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫‪146‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בית המשפט העליון פנה לנתח את הוראת סעיף ‪ 16‬ו(א) על מנת לענות על השאלה‬
‫האם כדי להבטיח חילוט עתידי של כרב יש להורות על תפיסתו הפיזית והעברתו‬
‫לחזקת המשפטרה כבר בשלב ההליך המשפטי‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי תפיסה בפועל של הרכוש היא האמצעי הדרסטי ביותר‬
‫להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד‪ .‬היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין‬
‫ובטרם נחרץ דינו‪ ,‬את השימוש בכלי הרכב בעצמו או באמצעות אחרים למשך‬
‫תקופה ארוכה‪ ,‬וזאת‪ ,‬כאמצעי בטחון‪ .‬אין דין אחד לתפיסה בפועל בשלב זה‬
‫להבטחת חילוט עתידי אפשרי ולחילוט לאחר הרשעה‪.‬‬
‫משמורשע הנאשם וכלי הרכב מחולט‪ ,‬נמכר הרכוש המחולט והכסף בא תחתיו‬
‫ונשאר בידי המדינה‪.‬‬
‫השופטת שטרסברג קבעה שאינה מקלה ראש בחשיבות האלמנט העונשי‬
‫שבחילוט רכוש ששימש לביצוע העבירה או שנרכש מכספי עבירות‪" .‬לא בכדי‬
‫נקבע בסעיף ‪ 16‬ו (א) כי הצו הזמני שבית המשפט רשאי לתת בעניין זה הוא‬
‫"למתן ערבויות‪ ,‬צווי מניעה‪ ,‬צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו‬
‫את האפשרות של מימוש החילוט"‪ .‬לא בהכרח יש לנקוט בדרכים הנ"ל לפי סדרן‪,‬‬
‫אולם בסדר הבאתן יש אינדיקציה למידתיות שאותה ראה המחוקק לנגד עיניו‪.‬‬
‫הפגיעה ברכושו של אדם על‪-‬ידי נטילתו ממנו‪ ,‬על מנת להבטיח אפשרות חילוט‬
‫בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון‬
‫ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית‪ .‬כך יש לעשות בהשראת חוק‬
‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עיקרון המידתיות המקובל‬
‫עלינו‪".‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי באותו מקרה‪ ,‬נראה כי שלא נשקלו החלופות‬
‫האפשריות ואכן היה לשקול אותן‪ .‬לכן‪ ,‬המקרה הוחזר לבית המשפט המחוזי‬
‫לדיון‪ .‬הערעור התקבל‪ ,‬אפוא‪ ,‬ההחלטה לתפיסה התבטלה! והתיק הוחזר לערכאה‬
‫הראשונה לשקילת חלופות‪.‬‬
‫נקבע כי עד למתן החלטה על ידי בית המשפט המחוזי‪ ,‬ישארו כלי הרכב בידי‬
‫המשטרה‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עיכוב נכס לזמן ממושך‬
‫בפסק‪-‬דין נורה אלחמידי‪ 150‬נקבע כי מן הראוי שעיכוב נכס לזמן ממושך לא יעשה‬
‫בהעדר תשתית מספקת ומוצדקת ועפ"י איזון אינטרסים ראוי‪.‬‬
‫מהו גובה הערבות מספיק?‬
‫לפי פסק‪-‬דין סמי אל פקיר‬
‫‪151‬‬
‫ערבות של ‪ 022,222‬ש"ח מרכב שערכו ‪152,222‬‬
‫ש"ח הינה ערבות מספקת בשיעורה‪ .‬בפסק‪-‬הדין נקבע כי כוונת המבקש (אבי‬
‫הנאשם בתיק זה) למכור את הרכב מהווה עילה לדחיית בקשתו לקבלת הרכב‬
‫לחזקתו‪.‬‬
‫האם "בן זוג" כולל ידוע בציבור?‬
‫לפי פסק‪-‬דין יפית וידאל‬
‫‪153‬‬
‫‪152‬‬
‫נקבע באוביטר שאכן נחשבת בת זוג כאשה נשואה‬
‫אולם לא הייתה הכרעה בשאלה גופה‪.‬‬
‫גילוי של רכוש לאחר הגשת כתב האשום‬
‫לפי סעיף ‪16‬א(ה) סיפא‪" -‬אם נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים‪ ,‬רשאי‬
‫תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד לגזר הדין‪".‬‬
‫לפי סעיף ‪16‬א(ו) "הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לטוען לזכות‬
‫ברכוש‪ ,‬אם הוא ידוע"‪.‬‬
‫תפיסת רכוש בשלב הגשת כתב האישום‬
‫לפי סעיף ‪ 16‬ו(א) לפקודת הסמים ברגע שמוגש כתב אישום רשאי בית המשפט‪,‬‬
‫על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו‬
‫מבקשים‪ ,‬לתת צו זמני בדבר‪ .‬הצו יכול לכלול מתן ערבויות מטעם הנאשם‪ ,‬או‬
‫אדם אחר המחזיק ברכוש‪ ,‬צוי מניעה‪ ,‬צוי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים‬
‫שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט‪.‬‬
‫נקבע כי אין צורך בחתימת פרקליט מחוז בעצמו דווקא‪ ,‬הסמכה לפי סע' ‪040‬‬
‫לחסד"פ מספיקה‪ ,‬כך שפרקליט בכיר בעל מינוי כדין יכול לחתום על בקשה כזו‬
‫בשם פרקליטת המחוז‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לפסיקה בנושא‪ :‬חילוט רכב בו נתפס הסם ומכשיר פלאפון‬
‫פסק‪-‬דין מרדכי ליברטי נ' מדינת ישראל‪:‬‬
‫‪154‬‬
‫הערעור נדחה‪ .‬המערער הורשע‬
‫בשלוש עבירות של סחר בסמים‪ ,‬החזקת סם לשימוש עצמי והדחת קטינה לסמים‬
‫מסוכנים‪.‬‬
‫בית המשפט דן את ליברטי לארבע שנות מאסר‪ ,‬מתוכן שנתיים לריצוי בפועל‬
‫והיתרה על תנאי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי מכונית המערער ומכשיר הטלפון הנייד ששימשו‬
‫את המערער לביצוע הסחר בסמים ואשר נתפסו על ידי המשטרה‪ ,‬יחולטו‪.‬‬
‫ליברטי טען נגד הרשעתו בעבירה של הדחת קטין ונגד חילוט המכונית‪ .‬הערעור‬
‫נדחה‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי העליון ביושבו כערכאת ערעור לא מתערב בממצא עובדתי‬
‫שנקבע על ידי הערכאה הראשונה‪ .‬המערער טען כי העדה אשר הובילה להרשעתו‬
‫הייתה מעורבת בעבירות סמים בעצמה וכן‪ ,‬וכי הופעל עליה לחץ כבד להפליל את‬
‫המערער‪.‬‬
‫אשר לחילוט המכונית – נקבע כי המכונית שחולטה שימשה באופן פעיל לו‬
‫ולחבריו הסוחרים‪ ,‬כאמצעי לביצוע העבירות‪.‬‬
‫ביטול תפיסת רכב שנתפסו בו סמים כאשר הרכב רשום על שם גרושתו של הנאשם‬
‫פסק דין אסנת רבין נ' מדינת‬
‫ישראל‪155:‬‬
‫הליך של ערר ואלו עובדותיו‪ -‬בעלה‬
‫לשעבר של רבין נאשם ביחד עם נאשמים נוספים בעבירות של סחר בסמים‪ .‬לטענת‬
‫התביעה‪ ,‬העבירות נעברו באמצעות רכב הרשום על שמה של רבין ובהקשר‬
‫העבירות לטובתן נעשה בו שימוש‪ ,‬הרכב נתפס על ידי המשטרה‪.‬‬
‫רבין הגישה בקשה לקבלת הרכב התפוס ובית המשפט קבע כי מדובר ברכב‬
‫המעורב לכאורה בעבירות סמים ודי בכך כדי להצדיק את המשך החזקתו בידי‬
‫המשטרה עד תום ההליכים המשפטיים‪.‬‬
‫רבין טענה כי החוק וההלכה הפסוקה מדגישים את הצורך להגן על בעל נכס‬
‫שנתפס על ידי המשטרה מפגיעה לא ראוייה בקניינו וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשלב שבו‬
‫מעורבותו של הרכב ושל בעל הרכב בארועים הקשורים בעבירה טרם התבררה‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫העליון קבע ששלילת רכוש תפוס מבעליו בשלב הביניים שמתחילת הליך הפלילי‬
‫ועד לסיומו הנו צעד דרסטי שראוי למנעו במידת האפשר‪ .‬הגישה הרווחת היא כי‬
‫כאשר עומדת זכות הקניין כזכות יסוד מחד‪ ,‬ומצד שני ניתן לעשות שימוש‬
‫באמצעים חלופיים שונים על מנת להבטיח את מימוש תכלית החילוט בעתיד‪-‬‬
‫ראוי לנקוט אמצעים אלה ככל הניתן כחלופות לתפיסה והחזקה של רכוש בטרם‬
‫הרשעה‪.‬‬
‫וכך כתב בית המשפט העליון‪:‬‬
‫"בענייננו‪ ,‬אין חולק כי הבעלים הרשום על הרכב הינה‬
‫גרושתו של הנאשם‪ .‬יש לשחרר את הרכב ולהעבירו לידי‬
‫העוררת לתקופת הביניים עד להכרעה בגורלו‪ ,‬וכל זאת‬
‫בכפוף למתן ערבויות מתאימות אשר יבטיחו את היכולת‬
‫לחלטו בבוא העת אם וכאשר הדבר יידרש‪".‬‬
‫תפיסת רכב ששימש להובלת סמים כשהרכב אינו שייך לחשוד בביצוע עבירות‬
‫הסמים טרם הכרעת הדין‬
‫פסק‪-‬דין סעידה עאזם נ' מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫ואלו עובדות המקרה הצריכות לעניין‪:‬‬
‫רכב פרטי נתפס לאחר שעלה חשד כי שימש להובלתו של סם מסוכן‪ .‬נגד מי‬
‫שנחשד בביצוע עבירות הסם הוגש כתב אישום אשר התלוותה אליו עתירה להכריז‬
‫על הנאשם סוחר סמים‪ ,‬ובעקבות כך להורות גם על חילוטו של הרכב‪ .‬עזאם‬
‫שטענה לבעלות ברכב‪ ,‬פנתה לבית המשפט בבקשה כי יורה להחזיר את הרכב‬
‫לידיה‪.‬‬
‫סעיף ‪()6(17‬ב) לפקודת הסמים‪ ,‬קובע חזקה לפיה "כל רכוש שנמצא בחזקתו או‬
‫בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם הוכיח כי הרכוש הוא של‬
‫זולתו‪."...‬‬
‫חזקה זו תקפה לגבי החשוד ולפיכך‪ ,‬הנטל להוכיח כי הרכב שבו הובל הסם אינו‬
‫שלו‪ -‬עליו‪ .‬השלב בו ידון הדבר הוא במסגרת הדיון בבקשת החילוט‪ ,‬בה צריכות‬
‫להישמע גם השגותיו של מי שטוען לזכות ברכב‪ .‬אולם‪ ,‬נקבע כי על מנת לאפשר‬
‫לעוררת לעשות שימוש ברכב גם בתקופה אשר תחלוף עד ההכרעה בבקשת‬
‫‪151‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫החילוט‪ ,‬יוחזר הרכב לידיה ובלבד שתפקיד בקופת בית המשפט‪ ,‬במזומן או‬
‫בערבות בנקאית‪ ,‬סכום של ‪ 04,222‬ש"ח‪ ,‬הוא שוויו של רכב הנדון‪.‬‬
‫פסיקה‪ :‬סיפוק "אמצעי מחיה ומגורים סבירים" למשפחות עברייני הסמים‪ ,‬המהווה‬
‫תנאי לחילוט רכוש לפי סעיף ‪16‬ג(ב)‬
‫עלי אלקדיים נ' מדינת ישראל‪ ,‬ואלו עובדות המקרה‪:‬‬
‫‪157‬‬
‫המערערים הורשעו (לפי הודאתם) בעבירות סמים חמורות‪ .‬מדובר בעברייני סמים‬
‫שסחרו בסמים בכמויות אדירות‪ ..‬בית המשפט המחוזי בגזר דינו נתן צו לחילוט‬
‫כלי רכבו הפרטי של כל אחד מהם‪ .‬דובר בכלי רכב שערכם הכספי ניכר‪ ,‬האחד‬
‫שוויו כ‪ 522,222 -‬ש"ח והאחר שוויו כ‪ 122,222 -‬ש"ח‪ .‬בית המשפט יצא מהנחה‬
‫שנשות המערערים אינן מקבלות הכנסות מהסמים‪.‬‬
‫בערעורם קבלו המערערים על כך שהמחוזי לא נתן דעתו על הוראת סעיף ‪16‬ג(ב)‬
‫לפקודת הסמים המסוכנים‪ .‬הסעיף קובע סייג לחילוט רכוש הנערך לפי סעיפים‬
‫‪16‬א ו‪16 -‬ב לפקודה והוא סיפוק "אמצעי מחיה ומגורים סבירים" למשפחות‬
‫המערערים‪ ,‬המהווה תנאי לחילוט כלי הרכב לפי סעיף ‪16‬ג(ב)‪.‬‬
‫העליון קבע שיש לבני משפחות המערערים מגורים סבירים ואמצעי מחייה סבירים‬
‫ושלמערערים סכומי כסף נכבדים מעיסקות הסמים שלהם‪" .‬אם הם נמנעים‬
‫מלתמוך כספית בבני משפחתם‪ ,‬או אם הסכומים המסופקים על ידם לבני‬
‫משפחותיהם למחייתם הינם נמוכים‪ ,‬אין זאת משום העדר אמצעים‪ ,‬אלא בשל‬
‫שיקולים פנים משפחתיים באשר לניצול משאבי המשפחה‪ .‬הימנעות מחילוט כלי‬
‫הרכב לא תשנה לכאורה מצב זה‪".‬‬
‫הוער כי אין זה מתקבל על הדעת‪ ,‬שהמערערים יבנו לעצמם וילות וינהגו במכוניות‬
‫מפוארות ויחזיקו בידם כספים רבים אותם הרוויחו בעיסקאות סמים ובד בבד‬
‫תישמע מפיהם הטענה שאין לבני משפחתם אמצעים סבירים למחייתם‪ .‬השופט‬
‫אור קובע חד משמעית שצריך להיות קשר סיבתי בין החילוט לבין איפשור אמצעי‬
‫המחיה‪ .‬כלומר שהחילוט לא יגרום לפגיעה קשה במחיית המשפחה‪.‬‬
‫על מי נטל ההוכחה לגבי תנאי המחיה בתנאים סבירים? לפי השופט אור נטל‬
‫ההוכחה הוא על התביעה‪ .‬השופט אור לומד זאת מהסדר שלילי שכן בסעיפים‬
‫קודמים נקבע במפורש שהנטל על הנפגע מהחילוט ואילו כאן לא נאמר‪ .‬ביקורתנו‬
‫‪150‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫על כך היא שקשה ללמוד הסדר שלילי בפלילים‪ .‬נכון הוא שהיתה כאן פרשנות‬
‫לקולא לטובת הנאשם וזהו טעם פרשני נכון בפלילים אולם הסדר שלילי ושתיקת‬
‫המחוקק איננה טעם ראוי‪.‬‬
‫פסיקה‪ :‬הדרך הראויה לפגיעה כלכלית בסוחרי סמים היא בנסיבות הרלבנטיות‬
‫חילוט ולא קנס‬
‫צ'רלי בן שטרית נ' מדינת ישראל‪:158‬‬
‫ערעור המדינה בעניין החילוט התקבל‪ :‬השופט קדמי קבע כי בית המשפט המחוזי‬
‫נתפס לכלל טעות‪ ,‬בסוברו כי "דרך המלך" לפגיעה בכיסם של סוחרי הסמים הינה‬
‫ בנסיבות העניין ‪ -‬בהטלת קנס בשיעור זהה לסכומי הכסף שנמצאו ברשותם‪.‬‬‫מן הדין היה לקיים דיון "עצמאי" בבקשת החילוט שהגישה המדינה‪ ,‬כנדרש‬
‫בפקודה ובתקנות‪ .‬אכן‪ ,‬ה"דרך" של הטלת הקנסות שהוטלו על המערערים קלה‬
‫ופשוטה מ"דרך" החילוט שביקשה המדינה‪ .‬אולם‪ ,‬אין המדובר בדרכים חלופיות‬
‫ומשביקשה המדינה "חילוט" ולא "קנס"‪ ,‬מן הדין היה לילך בדרך זו‪ ,‬על אף שהיא‬
‫כרוכה בקיומו של הליך נוסף "עצמאי"‪ ,‬שאין לדעת מראש את תוצאותיו‪.‬‬
‫נקבע כי דין הקנסות שהוטלו על המערערים להתבטל והדיון בבקשת החילוט‬
‫הוחזר לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫ביקורת על פסק הדין‪ :‬פסק הדין של בית המשפט המחוזי (מאת השופט סטרשנוב)‬
‫שגה בענין מהותי בכך שלא נוצרה דיפרנצציה מתחייבת בין מושג "החילוט"‬
‫למושג העונשי "קנס"‪.‬‬
‫גם לאחר שהוחזר התיק מבית המשפט העליון למחוזי לא הוטל קנס על הנאשם‬
‫בסופו של דבר בגין העבירה גופה כעונש אלא הקנס שביטא מלכתחילה את גובה‬
‫הרכוש שנועד לחילוט בוטל וחולט רכוש‪ .‬יוצא איפוא שהנאשם לא נקנס כלל בגין‬
‫העבירה גופה בשעה שראוי היה שבנוסף לעונש המאסר יענש באופן כלכלי על ידי‬
‫קנס שאינו קשור כלל לחילוט‪ .‬קנס הינו עונש על פי עקרונות פנולוגיים של גמול‪,‬‬
‫הרתעה ועוד (ראו לעניין זה את המבוא לפרק בנושא תורות הענישה השונות)‪.‬‬
‫חילוט הינו הליך לא עונשי שמטרתו פגיעה בתשתית הכלכלית של עברייני הסמים‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫צו חילוט לא נפגם בשל אי הזמנתו לדיון של הבנק בעל השעבוד (הנסיבות‪ :‬חילוט‬
‫מכונית שנתפסה בתוכה סמים)‬
‫האני גביש נ' מדינת ישראל‪:‬‬
‫‪159‬‬
‫פסק הדין היה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ובקשה להגשת ראיות‬
‫נוספות בערעור‪ .‬במסגרת עסקת טיעון הושת על המערער עונש מאסר וכן‪ ,‬ניתן צו‬
‫חילוט על מכוניתו לפי סעיף ‪16‬א(א) לפקודת הסמים המסוכנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הושת‬
‫עליו קנס בסך ‪ 72,222‬ש"ח‪.‬‬
‫הערעור נסב על חילוט על המכונית ועל הקנס‪ .‬לענין החילוט נטען שלא נתמלאו‬
‫הוראותיו הפורמליות של הדין לפי סעיף ‪16‬א‪ ,‬שלגופו של עניין לא היה מקום‬
‫ליתן את צו החילוט ושצו החילוט נפגם בכך שלדיון לא הוזמן הבנק‪ ,‬בעל‬
‫השעבוד על המכונית‪ ,‬כמצוות פסקה (ג) לסעיף‪.‬‬
‫המשנה לנשיא לוין קבע כי גם אם לא נתמלאו הוראותיו הפורמליות של הדין‪ ,‬לא‬
‫נגרם למערער עקב כך עיוות דין‪ .‬נקבע כי השופט בבית המשפט המחוזי בנצרת‬
‫אמור היה להזמין לדיון בצו החילוט גם את בעל השעבוד והדבר ככל הנראה לא‬
‫נעשה‪.‬‬
‫בית המשפט העליון הדגיש כי הרכב חולט על פי סעיף ‪16‬א לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪ .‬לפי ס"ק(א) "יצווה בית המשפט ‪ -‬זולת אם סבר שלא לעשות כן‬
‫מנימוקים מיוחדים שיפרט ‪ -‬כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש‬
‫ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה"‪ .‬בית המשפט המחוזי לא‬
‫מצא נימוקים מיוחדים כאלה ולכן‪ ,‬ציווה על חילוט המכונית‪.‬‬
‫השופט טל (בדעת מיעוט) מצא כי בנסיבות אלו היה מקום להצדיק הימנעות‬
‫מחילוט המכונית‪ ,‬ששימשה לפרנסת המערער ובני ביתו‪.‬‬
‫השופט חשין הצטרף לדעתו של לוין‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוחלט (פה אחד) לדחות את‬
‫הערעור לענין הקנס‪ ,‬ולדחות (בדעת רוב) את הערעור לגבי חלוט המכונית‪.‬‬
‫נקבע כי בנסיבות המקרה (ולכך הסכימה גם המדינה) ניתנה הודעה לבעל‬
‫השיעבוד‪ -‬הבנק‪ ,‬כאמור‪ ,‬על צו החילוט ואם הבנק יפנה תוך ‪ 12‬ימים לבית‬
‫המשפט ידון ענין החילוט שוב‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫סמים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בענין אלי מלול‬
‫‪160‬‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נקבע כי אי זימון טוען לזכות יגרום לביטול‬
‫החילוט‪ .‬יש לאבחן פסקי הדין לנסיבותיהם השונות‪ .‬לטעמי‪ ,‬ההלכה המחייבת היא‬
‫זו שנקבעה בפסק דין הראשון שהובא בפרק זה‪ -‬פסק דין האני גביש‪.‬‬
‫דוגמא לפסיקה‪ :‬מתי ניתן לחלט כספים מחשבון בנק של קרובי הנאשם בעבירות‬
‫סמים ככספים שהושגו ע"י העבירות? חילוט רכב ‪ BMW‬בעין ולא חילוט‬
‫הערבות שוות הערך‬
‫מדינת ישראל נ' מישל בן רימונד ישראל‪ 161‬אלו שני ערעורים שאוחדו אשר נסובו‬
‫על העונש שנגזר על הנאשם‪ .‬ישראל הורשע בבית המשפט המחוזי במסגרת הסדר‬
‫טיעון‪ ,‬בארבע עבירות של סחר בסמים מסוכנים‪ ,‬בשתי עבירות של אחזקת סמים‬
‫מסוכנים ובעבירות של אחזקת כלים המשמשים להכנת סם ושל תקיפה‪.‬‬
‫בית המשפט העליון אישר את הענישה של מאסר בפועל ממושך וכן קנס בסך‬
‫‪ 52,222‬ש"ח‪.‬‬
‫הערעור האזרחי נסוב על החלטת בית המשפט לחלט חלק מרכושו ומכספיו של‬
‫אותו נאשם‪ ,‬מן הטעם ששימשו לו לביצוע העבירות בהן הורשע‪ ,‬או נצמחו מעצם‬
‫ביצוען‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כהגדרת מונח זה בסעיף ‪16‬א(ב) לפקודת הסמים נוהלו נגדו ונגד בני‬
‫משפחתו (הוריו‪ ,‬אחותו וגיסו) הליכי חילוט בבית המשפט המחוזי ביחס לרכוש‪,‬‬
‫ששימש‪ ,‬כך נטען‪ ,‬כאמצעי לביצוע העבירות‪ ,‬או שהושג כתוצאה מהעבירות‬
‫וכשכר להן‪.‬‬
‫ההליכים נידונו בהליך אזרחי‪ ,‬ולא פלילי‪ ,‬כאמור בסעיף ‪16‬א(ד) לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪ ,‬וזאת משום שבני משפחתו של ישראל טענו לזכויות ברכוש שנתבקש‬
‫חילוטו‪.‬‬
‫המחוזי הורה במסגרת הליכים אלה על חילוט רכב "ב‪.‬מ‪.‬וו‪ ,".‬אשר שימש כאמצעי‬
‫לביצוע הפשעים נושאי ההרשעה‪ .‬הרכב נתפס על ידי המדינה‪ ,‬והוחזר לשימושו‬
‫של ישראל לבקשתו‪ ,‬עד לקבלת החלטה סופית בבקשת החילוט (וכנגד ערבות‬
‫בנקאית כערכו של הרכב)‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המחוזי הורה בפסק דינו על מימוש הערבות הבנקאית תחת חילוטו למעשה של‬
‫הרכב‪ .‬ועל חילוט כספים בסכום של ‪ 701,472.60‬ש"ח מחשבון הרשום על שם‬
‫הורי המערער‪ .‬המחוזי ראה בכספים ככספיו של ישראל שהושגו אגב עסקאות‬
‫סמים אותן ביצע‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחוזי הורה על חילוט סכום נוסף של ‪ 62,222‬ש"ח‬
‫מחשבון (על שם) הורי המערער‪ .‬הערעור האזרחי מורכב בעיקרו משני ראשים‪.‬‬
‫האחד נוגע לחילוט רכב הב‪.‬מ‪.‬וו‪ .‬והאחר לחילוטם של הכספים מחשבונות הבנק‬
‫הרשומים על שם הורי המערער‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כך (הדגשות הוספו)‪:‬‬
‫"א) באשר לחילוט רכב הב‪.‬מ‪.‬וו‪ ,‬נקבע כי בדין הורה בית‬
‫המשפט קמא על חילוטה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מימוש הערבות הבנקאית שהופקדה כאמור כנגד‬
‫החזרתה המותנית של המכונית למערער‪ ,‬אינה מחייבת‬
‫המציאות‪ .‬במידה שרכב הב‪.‬מ‪.‬וו לא הועבר לצד ג'‪ ,‬לא‬
‫פורק ולא ניזוק‪ ,‬כי אז יוכלו המערערים להשיבו למדינה‬
‫ולבקש את ביטול הערבות הבנקאית שהמציאו כנגדו‪.‬‬
‫ב) באשר לחילוט הכספים מחשבונות הבנק הרשומים על‬
‫שם הורי המערער‪ :‬מהאופי העונשי של החילוט נגזרת‬
‫רמת ההוכחה הנדרשת לצורך החילוט ‪ -‬שהיא רמת‬
‫ההוכחה הרגילה הנדרשת במשפט פלילי (מעל לספק‬
‫סביר)‪ ,‬ואשר מוטלת על כתפי התביעה המבקשת את‬
‫החילוט‪ .‬עם זאת‪ ,‬קובע סעיף ‪ )6(17‬לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים נסיבות בהן נהפך הנטל ועובר לכתפי‬
‫הנתבעים‪ .‬בענייננו אומנם הוכרז המערער כסוחר סמים‪,‬‬
‫ובכך נפתחה לכאורה הדרך ליישום סעיף ‪ )6(17‬האמור‪,‬‬
‫אלא שלא הוכח שהמערער העביר להוריו את כל הכספים‬
‫שבחשבונם האמור‪ ,‬או חלק מוגדר מהם ובוודאי לא הוכח‬
‫שעשה כן ללא תמורה‪ .‬מעיון בראיות לרבות האזנות סתר‬
‫שנערכו לשיחות בין המערער לבין בני משפחתו‪ ,‬ובין בני‬
‫משפחתו לבין אנשים אחרים‪ ,‬אומנם עולה חשד מסויים‬
‫‪155‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לשיתוף פעולה בין המערער לבין בני משפחתו וכן חשד‬
‫למעבר כספים ביניהם‪ .‬אלא שבחשד האמור אין די‪,‬‬
‫בייחוד לאור הראיות שהציגו הורי המערער על מקורות‬
‫הכנסה חוקיים שהיו להם בשנים הרלוונטיות לבקשת‬
‫החילוט‪ .‬כך למשל‪ ,‬המציאו ההורים מסמכים לבית‬
‫המשפט בדבר פיצויי פיטורין בסכומים ניכרים (‪07,222‬‬
‫ש"ח‪ 6222 ,‬ש"ח‪ ,‬ו‪ 72,222-‬ש"ח) אותם קיבלה האם‬
‫ממקומות עבודה שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬דווח על ירושה‬
‫שנתקבלה‪ ,‬הוגשו ראיות בנוגע להלוואה שנטל האב‪,‬‬
‫לדמי הבראה שקיבל ועוד‪ .‬מהאמור לעיל עולה‪ ,‬כי לא‬
‫נסתייע בידי התביעה לבסס את החזקה הקבועה בפקודת‬
‫הסמים המסוכנים‪ ,‬וכי נתפס בית משפט קמא לטעות‬
‫משסבר שיש להחיל את החזקה הנדונה על רכושם זה של‬
‫ההורים‪ .‬בוטל החילוט שהוטל על רכושם של ההורים‪,‬‬
‫היינו על סכום הכסף בשיעור של ‪ 701,472.60‬ש"ח ובוטל‬
‫החילוט בשיעור ‪ 004,777.81‬ש"ח‪ ,‬השייך למעשה‬
‫למערער‪.‬בוטל החילוט החלופי מחשבונן של האחות והאם‬
‫ע"ס ‪ ,₪ 62,222‬זאת‪ ,‬מהטעם‪ ,‬שסעיף ‪16‬ז לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪ ,‬אשר מסדיר את דין החילוט החלופי‪ ,‬קובע‪ ,‬כי‬
‫מקום שהוברח רכוש‪ ,‬שאמור היה להיות מחולט‪ ,‬רשאי‬
‫בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר ושווה ערך של‬
‫הנידון‪ ,‬תחת הרכוש שהוברח כאמור‪ ,‬כלומר‪ ,‬רכושו של‬
‫הנידון נאמר‪ ,‬לא רכושו של אחר‪".‬‬
‫‪156‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סדרי דין לענין חילוט רכוש‬
‫בראשית שנות ה‪ 72 -‬חוקקו תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט‬
‫רכוש)‪ ,‬התש"ן ‪( 7772 -‬להלן‪" :‬תקנות החילוט")‪.‬‬
‫לפי תקנה ‪ 0‬הוסדרה הפרוצדורה לבקשה לצו חילוט פלילי אשר צריכה לכלול את‬
‫פרטי הזיהוי של הרכוש המיועד לחילוט בציון סוגו‪ ,‬כמותו‪ ,‬מיקומו וכל פרט אחר‬
‫שנדרש לזיהויו‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬לרבות פרטי רישום של כל רכוש הטעון רישום בפנקם‬
‫המתנהל על פי דין וכן פרטי הזיהוי של מי שטוען לזכות ברכוש‪ .‬ישנה הפרדה בין‬
‫חילוט פלילי לחילוט אזרחי‪ :‬לענין חילוט פלילי לפי סעיף ‪16‬א(א) לפקודה – יש‬
‫לציין בבקשה את העילה שבשלה מבקשים את החילוט‪ .‬לענין חילוט פלילי לפי‬
‫סעיף ‪16‬א(ב) לפקודה ‪ -‬יש לציין בבקשה את העילה שבשלה מתקיימת חזקה‬
‫כאמור בסעיף ‪ )17)6‬לפקודה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שגם בקשה לתיקון כתב האישום כאמור בסעיף ‪16‬א(ה) לפקודה‬
‫תציין את כל הפרטים האמורים לעיל‪.‬‬
‫סדר הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי‬
‫לפי תקנה ‪ 4‬לתקנות החילוט הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי יתקיים בטרם יביא‬
‫התובע ראיות לקביעת העונש כאמור בסעיף ‪ 781‬לחוק סדר הדין הפלילי‪.‬‬
‫בדיון בבקשה‪ ,‬תנמק תחילה התביעה את בקשתה לחילוט הרכוש; אחריה ישמיע‬
‫הנידון את טענותיו ויביא את ראיותיו ואחריו יעשה כן כל מי שטוען לזכות‬
‫ברכוש; אחריהם יטען התובע ויביא את ראיותיו לסתור את טענותיהם של הנידון‬
‫ושל הטוען לזכות ברכוש; ברשות בית המשפט רשאים הנידון והטוען לזכות‬
‫ברכוש להגיב לטענות התביעה ולעדיה‪.‬‬
‫לפי ס"ק ג' החלטת בית המשפט בבקשה לצו חילוט פלילי תיכלל בגזר הדין‪ ,‬אלא‬
‫אם כן החליט בית המשפט להעביר את הדיון להליך אזרחי כאמור בסעיף ‪16‬א(ד)‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫למי יש להודיע על הבקשה?‬
‫הודעה על בקשה למתן צו חילוט פלילי או על תיקון כתב אישום כאמור בתקנת‬
‫משנה תומצא בידי התובע לכל מי שטוען לזכות ברכוש‪ ,‬להודעה יצורף כתב‬
‫האישום או נוסחו המתוקן‪( .‬ישנו טופס לדוגמא‪ ,‬טופס ‪ 7‬בתוספת לתקנות‬
‫החילוט)‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חילוט רכוש בהליך אזרחי לפי סע' ‪63‬ב לפקודה‬
‫מדובר בהליך שלא הופעל מעולם הלכה למעשה במדינת ישראל‪ .‬כוונתו הקלת‬
‫הפרוצדורה המשפטית כאשר ישנו צד ג' המבקש לדון בבעלות ברכוש המבוקש‪.‬‬
‫החילוט האזרחי היא דוקטרינה שנשאבה מהמשפט האמריקני‪ .‬לאחרונה בוצעו‬
‫תיקונים בחוקי החילוט האזרחי בארה"ב לאור ביקורת ציבורית על הפעלה‬
‫מאסיבית מדי של החילוט האזרחי והוסף יסוד המזכיר אצלנו את יסוד‬
‫ה"מידתיות" בהפעלת שקול הדעת בחילוט רכוש‪.‬‬
‫סייגים‪ :‬בית המשפט לא יחלט רכוש בהליך פלילי או אזרחי אם‪:‬‬
‫‪ " .7‬הוכיח הטוען לזכות בו שהרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא‬
‫בהסכמתו או כי רכש זכותו ברכוש בתום לב"‪.‬‬
‫‪.0‬לפי סעיף ‪16‬ג(א) "בית המשפט לא יחלט רכוש אלא אם נוכח שלבעל הרכוש‬
‫שיחולט (כולל הנדון) ולבני המשפחה הגרים עימו יהיו אמצעי מחיה סבירים‬
‫ומקום מגורים סביר"‪.‬‬
‫ניהול הרכוש המחולט‪ :‬החלטת בית המשפט על חילוט פלילי או אזרחי של רכוש‬
‫מקנה לאפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש המחולט‪ ,‬אשר יפקיד זאת בקרן‬
‫מיוחדת‪.‬‬
‫לפי עקרון "הצדק הפואטי" כספי הקרן יושקעו במאבקן של הרשויות בנגע הסמים‬
‫(ראו הרחבה בעניין זה בראשיתו של הפרק הנוכחי)‪.‬‬
‫בכך תושג מטרה כפולה‪ :‬ראשית‪ ,‬פגיעה בתשתית הכלכלית של עברייני הסמים;‬
‫ושנית‪ ,‬העצמת היכולת של רשויות האכיפה להילחם בנגע הסמים‪.‬‬
‫פרוצדורת העברת הדיון להליך אזרחי‬
‫לפי תקנה ‪(5‬א)תקנות הסמים המסוכנים‪" -‬אם קבע בית המשפט שהמשך הדיון‬
‫בבקשה לצו חילוט לפי תקנה ‪ 0‬יהיה בהליך אזרחי‪ ,‬תומצא הודעה על כך מטעם‬
‫בית המשפט לנידון ולטוען לזכות ברכוש אלא אם כן הדבר הודע להם בשעת‬
‫הדיון; המשך הדיון יהיה בפני אותו שופט או מותב שהרשיע את הנידון‪ ,‬ויראו את‬
‫כתב האישום בבקשה לצו חילוט אזרחי ואת הנידון וכל אחד מהטוענים לזכות‬
‫‪159‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ברכוש ‪ -‬כמשיבים; בית המשפט יהיה רשאי להמשיך לדון בבקשה מן השלב אליו‬
‫הגיע בהליך הפלילי‪ .‬הודעה לפי תקנה זו תהיה לפי טופס ‪ 4‬בתוספת לתקנות‬
‫החילוט‪".‬‬
‫לפי ס"ק ב' אם הועבר הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי להליך אזרחי‪ ,‬יחולו על‬
‫המשך הדיון הוראות תקנות אלה המתייחסות לצו חילוט אזרחי‪ ,‬והצו ייחשב כצו‬
‫חילוט אזרחי לכל ענין‪ ,‬לרבות הערעור עליו וביטולו‪.‬‬
‫בקשה לצו חילוט אזרחי‬
‫לפי תקנה ‪ -8‬בקשה לצו חילוט אזרחי תהיה בדרך המרצה‪.‬‬
‫מושג ההמרצה נדמה כי פס מן העולם‪ .‬אולם‪ ,‬הוא נמצא בתקנות החילוט עדיין‪.‬‬
‫הפרשנות הראויה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬היא של הגשת "בקשה בכתב" לפי תקנות סדר הדין‬
‫האזרחי‪ ,‬למרות שלא תוקנה הפקודה יחד עם תיקוני סדר הדין האזרחי השונים‪.‬‬
‫הבקשה בכתב (ה"המרצה" לפי לשון החוק) תכלול את הפרטים המפורטים בתקנה‬
‫בציין הקשר שבין הרכוש לעבירה כאמור בסעיף ‪16‬ב(א)(‪ )7‬עד (‪ )1‬לפקודה‪.‬‬
‫לפי תקנה ‪(8‬ב) הבקשה תוגש לבית המשפט המחוזי‪ ,‬שבאיזור שיפוטו מצוי אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫"(‪ )7‬מקום מגוריו של המשיב;‬
‫(‪ )0‬המקום שבו מצויים המקרקעין‪ ,‬אם הבקשה מתייחסת גם למקרקעין‪:‬‬
‫(‪ )1‬מקום תפיסת הרכוש נושא הבקשה‪ ,‬אם לא נכללים בה מקרקעין‪.‬‬
‫לפי תקנה ‪(8‬ג) באין מקום שיפוט מתאים לפי תקנת משנה (ב) יחול האמור בתקנה‬
‫‪ 6‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד ‪.7784 -‬‬
‫(ד) היו משיבים אחדים‪ ,‬יכול שתוגש הבקשה לכל בית משפט מחוזי שבו ניתן‬
‫להגישה נגד אחד המשיבים‪ ,‬אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת‪.‬‬
‫(ה) הבקשה תוגש לבית המשפט בצירוף מספר עותקים מספיק לשם המצאתה‬
‫למשיבים ותפורסם בשני עתונים יומיים‪".‬‬
‫הודעה על בקשה לצו חילוט בהליך אזרחי‬
‫‪161‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לפי תקנה ‪ 7‬הודעה על בקשה כאמור בתקנה ‪ 8‬תומצא למשיבים מטעם בית‬
‫המשפט ותהיה ערוכה לפי טופס ‪ 6‬בתוספת‪ .‬בית המשפט או רשם שהוא שופט‬
‫רשאי להתיר המצאת כתב בי‪-‬דין או מסמך אל מחוץ לתחום המדינה‪ ,‬ויחולו על‬
‫המצאתו הוראות סימן ה' לפרק ל"ב בחלק ה' לתקנות סדר הדין האזרחי‪ .‬המשיב‬
‫בבקשה יגיש תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת הודעה לפי תקנה זו תצהיר ובו‬
‫יפרט את טענותיו‪ :‬לתצהיר יצורפו כל המסמכים התומכים בטענות המשיב‪ ,‬לרבות‬
‫נסחי רישום ומסמכים המעידים על דרך רכישתו של הרכוש ועל התשלום בעדו‪.‬‬
‫חוק איסור הלבנת הון והוראות החילוט בפקודה‬
‫חוק איסור הלבנת הון‪ 162‬כולל הוראות חילוט דומות אך שונות מהוראות שנתגבשו‬
‫בדיני חילוט הסמים‪.‬‬
‫בחוק זה הדגש הוא הון "נגוע" כתוצאה מהלבנת ההון ולכן סעד החילוט הוא‬
‫מרכזי ועיק רי בשעה שהליך החילוט בפקודת הסים נלווה להליך הפלילי ולעונש‬
‫מאסר וקנס‪.‬‬
‫מדובר בחוק שטרם נבחן במבחן חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ 163.‬למשל‪ ,‬לפי‬
‫סעיף ‪(7‬ב) לחוק איסור הלבנת הון‪ ,‬אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה‬
‫חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה‪ ,‬אם שווי‬
‫הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית‪,‬‬
‫קרי‪ 82 ,‬אלף שקלים או יותר או אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי‬
‫אשרת עולה לפי חוק השבות‪ 164‬אזי‪ ,‬הסכום עומד על ‪ 7,222,222‬שקלים חדשים או‬
‫יותר‪ .‬לטעמי‪ ,‬יש לבחון הוראה זו לאור פסקת ההגבלה והמידתיות‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫חילוט רכוש בהליך פלילי לפי חוק איסור הלבנת הון‬
‫לפי סעיף ‪ 07‬לחוק איסור הלבנת הון אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים ‪( 1‬איסור‬
‫הלבנת הון) או ‪( 4‬עשיית פעולות ברכוש אסור) "יצווה בית המשפט‪ ,‬זולת אם סבר‬
‫שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט‪ ,‬כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך‬
‫רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא ‪-‬‬
‫(‪ )7‬רכוש שנעברה בו העבירה‪ ,‬וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה‪ ,‬שאיפשר את‬
‫ביצועה או שיועד לכך;‬
‫‪160‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(‪ )0‬רכוש שהושג‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע‬
‫העבירה‪ ,‬או שיועד לכך‪.‬‬
‫(ב) לענין סעיף זה‪" ,‬רכושו של הנידון" ‪ -‬כל רכוש שנמצא בחזקתו‪ ,‬בשליטתו או‬
‫בחשבונו‪".‬‬
‫‪161‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הגנת השכרות‬
‫ההגנות בפלילים הן טענות הגנה השוללות פליליות של מעשה‪ .‬ההגנות העיקריות‬
‫הן ‪ :‬הגנה עצמית‪ ,‬צורך‪ ,‬כורח‪ ,‬צידוק‪ ,‬טעות במצב משפטי‪ ,‬זוטי דברים‪ ,‬הגנה מן‬
‫הצדק‪ ,‬טעות במצב דברים‪ .‬בהקשר לסמים טענת הגנת השכרות‪ ,‬הינה רלבנטית‪,‬‬
‫ועליה נדון בהרחבה‪ .‬אם כי נציין שבפרקטיקה טענה של הגנת השכרות היא די‬
‫נדירה‪.‬‬
‫סעיף ‪14‬ט לחוק העונשין‪ ,‬הגנת השכרות קובע (הדגשות הוספו)‪:‬‬
‫"(א)‪ .‬לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה‬
‫שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת‬
‫ומדעת‪ ,‬רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה היא של‬
‫התנהגות‪ ,‬או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה‪ ,‬רואים אותו כמי שעבר‬
‫אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות‪ ,‬או בכוונה אם היא מותנית גם‬
‫בתוצאה‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬בסעיף זה‪" ,‬מצב של שכרות" ‪ -‬מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי‪,‬‬
‫סם מסוכן או גורם מסמם אחר‪ ,‬ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש‪ ,‬בשעת‬
‫המעשה‪ ,‬להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו‪ ,‬או להימנע מעשיית‬
‫המעשה‪.‬‬
‫(ה)‪ .‬סעיפים קטנים (א)‪( ,‬ב) ו‪(-‬ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור‬
‫בסעיף קטן (ד)‪ ,‬אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬לפרט מפרטי‬
‫העבירה"‬
‫הגנת השכרות כוללת מספר מצבים‪ ,‬כגון שכרות שנבעה מחומר אלכוהולי‪ ,‬סם‬
‫מסוכן או גורם מסמם אחר‪.‬‬
‫"שכרות חלקית" ו‪" -‬שכרות מוחלטת"‬
‫‪161‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בחוק ישנה הגדרה המבחינה בין שכרות מלאה וחלקית‪ .‬מדובר בהבחנה תאורטית‬
‫שלמעשה בשני המקרים ההגנה פורשת כנפיה‪:‬‬
‫ס"ק (ד) מגדיר מהי שכרות וקובע‪" :‬בסעיף זה‪" ,‬מצב של שכרות" ‪ -‬מצב שבו‬
‫נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי‪ ,‬סם מסוכן או גורם מסמם אחר‪ ,‬ועקב כך‬
‫הוא היה חסר יכולת של ממש‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬להבין את אשר עשה או את הפסול‬
‫שבמעשהו‪ ,‬או להימנע מעשיית המעשה"‬
‫ס"ק (ה) מכיל גם שכרות חלקית בהגדרת השכרות וקובע‪" :‬סעיפים קטנים (א)‪( ,‬ב)‬
‫ו‪(-‬ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד)‪ ,‬אך עקב שכרות‬
‫חלקית לא היה מודע‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬לפרט מפרטי העבירה"‬
‫"שכרות מלאה"‪ :‬ממש כמו בסיפור המקראי של לוט‪ ,‬שהשתכר מאלכוהול על‪-‬ידי‬
‫בנותיו‪ ,‬יוצאות בשרו‪ ,‬עד כי לא היה מודע לעבירה המוסרית של משכב אב עם‬
‫בנותיו‪.‬‬
‫שכור בשכרות מלאה הינו אם כן "שכור כלוט"‪ .‬מצב אשר בו השיכור (המבוסם‬
‫מאלכוהול או סמים) אינו מסוגל להבין את הטיב הפיזי‪ ,‬את המשמעות הערכית‬
‫של מעשיו והוא עשה את המעשה בלא שהיתה לו אפשרות לשלוט במעשיו‪.‬‬
‫מהשוואת החקיקה נראה כי שכרות מלאה דומה להגנת העדר שפיות‪ ,‬בסעיף ‪14‬ח‪.‬‬
‫השוני הוא בכך שלא כמו במצב של העדר שפיות‪ ,‬שכרות מלאה אינה מהווה פטור‬
‫מוחלט ורק קובעת הסדר של הפחתת היסוד הנפשי‪.‬‬
‫עמד על כך קדמי בספרו‪:‬‬
‫‪166‬‬
‫"המבחן המהותי שקובע החוק לשלילת האחריות הפלילית‬
‫של שיכור "מוחלט" מתחייב מהוראותיו של ס"ק (ד)‪ ,‬והוא‬
‫זהה למבחן הקבוע בחוק בדבר שלילת אחריותם הפלילית‬
‫של חולי הנפש והמפגרים"‬
‫"שכרות חלקית"‪ :‬השפעה חלקית של החומר המשכר על יכולת האדם להבין את‬
‫טיב מעשיו ומשמעותם‪ ,‬מבחינת יכולתם להצמיח עבירה פלילית‪.‬‬
‫"למעשה ‪ -‬על‪-‬פי הלשון הכתובה ‪ -‬דין "שכרות חלקית"‬
‫כדין "שכרות מוחלטת"‪ ,‬שהרי גם זו מביאה לשלילת‬
‫‪164‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫האחריות הפלילית לביצוע העבירה‪ .‬ברם‪ ,‬עיונית נבדלות‬
‫השתיים אחת מרעותה‪" :‬השכרות המוחלטת" ‪ -‬משמשת‬
‫בסיס לשלילה כוללת ומקיפה של האחריות הפלילית‪ ,‬בשל‬
‫אי הבנת מהות המעשה או הפסול שבו או מחמת דחף‪-‬‬
‫לאו‪-‬בר‪-‬כיבוש‪ :‬ואילו ה"שכרות החלקית" ‪ -‬משמשת‬
‫בסיס לשלילת האחריות הפלילית בשל "אי מודעות" לפרט‬
‫מפרטי העבירה בלבד"‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לצורך הדיון בשכרות אין נפקא מינה אם עסקינן בשכרות חלקית או‬
‫בשכרות מלאה‪.‬‬
‫פסק דין צאלח‬
‫‪168‬‬
‫בפסק הדין נדונה הגנת השכרות בהרחבה‪ .‬תיקון ‪ 17‬לחוק העונשין טרם נכנס‬
‫לתוקפו בעת מתן פסק הדין בבית המשפט בערכאה הראשונה‪ .‬אולם‪ ,‬על פי סעיף‬
‫‪(5‬א) לחוק העונשין‪ ,‬צאלח זכאי ליהנות מהגנת השכרות בניסוחה החדש‪ ,‬אם‬
‫נתקיימו תנאיה‪.‬‬
‫לטענת סניגורו של צאלח (שהועלתה לראשונה בערעור)‪:‬‬
‫"היה זה מן הדין לשקול לפטור את המערער מאחריות‬
‫פלילית בשל שכרותו בזמן המעשה שהוכחה‪ ,‬ושיסודה‬
‫בשימוש בסמים מסוכנים‪ .‬למצער‪ ,‬מצב השכרות בו היה‬
‫נתון הצדיק ומצדיק לפחות זיכוי המערער מרצח‬
‫והרשעתו בהריגה בלבד‪ ,‬משום שהשכרות הקהתה את‬
‫שכלו ורצונו‪ ,‬את יכולת ההתאפקות שלו ואת קור הרוח‬
‫שלו‪ ,‬ובכך ניטלה ולמעשה ביטלה את יכולתו לגבי 'כוונה‬
‫תחילה'‪ ,‬ובמיוחד את יסוד ה 'החלטה להמית' שהוא תנאי‬
‫לקיומה"‪.‬‬
‫לטענת התביעה‪" :‬במקרה הנדון אין מתקיימים שני התנאים האמורים לתחולת‬
‫ההגנה‪ :‬לא כי בשעת המעשה היה המערער חסר יכולת של ממש להבין את אשר‬
‫עשה‪ ,‬את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשייתו‪ ,‬ולא כי נכנס למצב זה שלא‬
‫מהתנהגותו הנשלטת"‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ו‪" -‬גם אם נצא מן ההנחה כי בשעת המעשה היה המערער תחת השפעת סמים‪ ,‬הרי‬
‫שבמקרה שלפנינו אין בחומר הראיות דבר המצביע או למצער‪ ,‬אף מעורר ספק‪ ,‬כי‬
‫השימוש בסם היה 'שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו'"‪.‬‬
‫מסעיף ‪14‬ט לחוק העונשין עולה כי אם המערער מצוי במצב שכרות "בהתנהגותו‬
‫הנשלטת ומדעת"‪ ,‬הרי שכל עוד לא נכנס למצב זה "כדי לעבור בו את העבירה"‬
‫(כלשון סעיף ‪14‬ט(ג)) עדיין עומדת לו ההקלה שבסעיף ‪14‬ט(ב) לחוק‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬אין להרשיעו בעבירה הדורשת כוונה כלפי התוצאה‪ ,‬אלא בעבירה בה‬
‫היסוד החפצי כלפי התוצאה האסורה הינה של אדישות בלבד‪ .‬משמע‪ ,‬כי יש‬
‫להמיר את ההרשעה לעבירת הריגה‪.‬‬
‫הסניגור הפנה את תשומת הלב לקביעתו של בית המשפט בערכאה הראשונה לפיה‬
‫"יומיים לפני האירוע ובשעת האירוע עצמו היה הנאשם שרוי במצב של דיכאון‬
‫קשה ותחת השפעה של סמים או תחליפי סמים"‪ .‬אולם‪ ,‬העליון קבע כי‪ ,‬כדי שיזכה‬
‫נאשם בהגנה בשל היותו ב"מצב של שכרות" עקב נטילת סם‪ ,‬צריך שיתקיים קשר‬
‫סיבתי בין השפעת הסם לבין היותו "חסר יכולת של ממש‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬להבין‬
‫את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו‪ ,‬או להימנע מעשיית המעשה" (כאמור‬
‫בסעיף ‪14‬ט(ד))‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שאף אם היה צאלח תחת השפעת סמים בעת האירוע אין בכך כדי להכניסו‬
‫לגדר הגנת השכרות‪ .‬בוודאי בלי שהוכח כי נטילת הסמים שללה ממנו שלילה של‬
‫ממש את יכולתו להבין את מעשהו או את הפסול שבו‪ ,‬או להימנע מעשותו‪.‬‬
‫"במקרים בהם לא היה בשכרות כדי להשפיע כאמור על‬
‫הכרת האדם את מה שעשה‪ ,‬אין לשכרות כל השלכה על‬
‫עצם פליליותו של המעשה"‬
‫‪169‬‬
‫סעיף ‪14‬כב(ב) לחוק העונשין קובע כי‪:‬‬
‫"התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית‪ ,‬והספק לא הוסר יחול‬
‫הסייג"‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬כי די בקיומו של ספק סביר בדבר תחולת הסייג כדי להביא להחלתו‪.‬‬
‫הנטל להוכחת אי התקיימותו של הסייג היא‪ ,‬על כן‪ ,‬על התביעה (בשונה למצב‬
‫שהיה טרם חקיקתו של תיקון ‪ 17‬לחוק העונשין)‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בפסק‪-‬דין צאלח נקבע כי בעניין שם הרימה התביעה את הנטל לשכנע מעל לכל‬
‫ספק סביר כי המערער לא היה ב"מצב של שכרות"‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪14‬ט(ד)‪,‬‬
‫ולפיכך אין הוא יכול להבנות מהגנת שכרות‪.‬‬
‫בא כוח המערער הפנה לסעיף ‪14‬ט(ה) לחוק‪ ,‬המחיל את הגנת השכרות גם על‬
‫"שכרות חלקית"‪ ,‬שבעטיה לא היה הנאשם "מודע‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬לפרט מפרטי‬
‫העבירה"‪ .‬אולם ביהמ"ש העליון לא קיבל טענה זו בעוד שנאשם "רגיל" אשר‬
‫איננו "מודע‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬לפרט מפרטי העבירה"‪ ,‬לא יורשע בעבירה הדורשת‬
‫מחשבה פלילית‪ ,‬הרי שלפי סעיף זה ניתן לראות נאשם שחוסר המודעות שלו‬
‫לאותם פרטים נובעת "עקב שכרות חלקית" שנגרמה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת‪,‬‬
‫כבעל מודעות להם‪ .‬ואם הוא נכנס למצב השכרות החלקית "כדי לעבור בו את‬
‫העבירה"‪ ,‬ניתן לייחס לו כוונה לגרום לתוצאה האסורה‪ .‬סעיף ‪14‬ט(ה) אינו מסייג‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬את האחריות הפלילית בשכרות חלקית‪ ,‬כי אם מרחיבה פרט למקרה בו‬
‫נגרמה השכרות שלא ב"התנהגותו הנשלטת [של הנאשם] או שלא מדעתו"‪.‬‬
‫כניסה למצב של שכרות שלא מרצון‬
‫בחיקוק נקבע‪" :‬לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות‬
‫שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו”‪.‬‬
‫סעיף קטן א'‬
‫‪170‬‬
‫מקנה פטור מוחלט מאחריות לאדם שעבר עבריה בשעה שהוא‬
‫שיכור בפייה של אדם אחר‪ ,‬מבלי שהייתה לו אלטרנטיבה להימנע מלהיכנס למצב‬
‫של שכרות‪ ,‬או שלא היה מודע לכך שנכנס למצב‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אדם שם לחבר במשקה סם משכר‪ ,‬האדם שתה המשקה בתמימות נכנס‬
‫למצב פסיכוטי ותקף תקיפה חבלנית אדם שלישי‪.‬‬
‫אחריות מופחתת בעבירות רצח תחת השפעה של סמים של הרוצח‬
‫עד לתיקון מספר ‪ 17‬לחוק העונשין‪ ,‬היה דינו של אדם שהורשע ברצח מאסר עולם‬
‫"ועונש זה בלבד" (סעיף ‪(122‬א) לחוק העונשין)‪ .‬בתיקון מספר ‪ 44‬לחוק‪ ,‬הוסף‬
‫סעיף ‪122‬א‪ ,‬אשר סעיף קטן (א) שבו קובע‪:‬‬
‫"עונש מופחת על אף האמור בסעיף ‪ ,122‬ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו‪ ,‬אם‬
‫נעברה העבירה באחד מאלה‪:‬‬
‫‪167‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(א) במצב שבו‪ ,‬בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי‪,‬‬
‫הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת‪ ,‬אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש‬
‫כאמור בסעיף ‪14‬ח ‪-‬‬
‫(‪ )7‬להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או (‪ )0‬להימנע מעשיית‬
‫המעשה"‪.‬‬
‫ניתן לטעון גם לרצח תחת השפעה כבדה של סמים שהביאה להפרעה נפשית‬
‫חמורה כגורם המביא לאחריות מופחתת‪ .‬טענה כזו אינה פשוטה ויש צורך להוכיח‬
‫שהסמים גרמו להפרעה נפשית חמורה (ר' פס"ד צאלח הנ"ל‪.)171‬‬
‫‪168‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬שער שלישי‪ :‬פקודת הסמים‪ ,‬דיני ראיות וסדרי דין‬
‫מבוא‬
‫פקודת הסמים מפרטת את סוגי הסמים האסורים לשימוש על פי דין‪ ,‬אך אינה‬
‫כוללת בתוכה את דיני הראיות וסדר הדין הפלילי‪ ,‬שהינם חוקים נפרדים החולשים‬
‫בין היתר גם על פקודת הראיות‪ .‬הפקודה מגדירה בסעיף ‪ 7‬סם מסוכן מהו? סם‬
‫מסוכן הינו חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו‪ ,‬וכן כל‬
‫תכשיר‪ ,‬תרכובת‪ ,‬תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם‪.‬‬
‫פקודת הסמים מיוחדת בכך שבשונה מרוב הסנקציות העונשיות‪ ,‬הכתובות בחוק‬
‫העונשין‪ ,‬הפקודה גוררת אחריה סנקציות נוספות שאינן מצויות בחוקים אחרים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬שלילת רישיון נהיגה‪ ,‬חילוט של כלי רכב‪ ,‬שלילת דרכון ועוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫פקודת הסמים מחילה הוראותיה (בסעיף ‪ 18‬לפקודה) גם על מי שעבר על הוראות‬
‫החוק מחוץ לישראל וכן על אזרח זר שעבר על החוק בישראל וזאת מכוח האמנה‬
‫הבינלאומית‪ :‬האמנה היחידה על סמים נרקוטיים מיום ‪ .12/1/7767‬דוגמא למצב‬
‫זה הינו פס"ד בעניינו של זאב רוזנשטיין‪ 172‬אשר הודה והורשע בייצוא וייבוא של‬
‫כמויות גדולות של סמים והוסגר על בסיס האמנה והפקודה‪.‬‬
‫ייחוד נוסף של פקודת הסמים‪ ,‬בניגוד לרוב החוקים האחרים‪ ,‬הינה כי המחוקק‬
‫בחר להעניש את עובר העבירה על עבירה שבין אדם לחברו או בין אדם לעצמו‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬מדובר על עבירות שלאו דווקא פוגעות בזולת‪ .‬בדרך כלל בעבירות‬
‫סמים‪ ,‬המשתמש פוגע בעצמו גרידא‪.‬‬
‫בניגוד לאיסור הגורף המצוין לעיל‪ ,‬הפקודה גם מתירה באופן חלקי את השימוש‬
‫בסמים במקרים מסוימים ולשימוש רפואי בלבד‪.‬כך למשל‪ ,‬קובע סעיף ‪ 00‬כי סעיף‬
‫‪ 07‬המדבר על הדחת קטין לסמים מסוכנים וקובע מאסר של עשרים וחמש שנים‪,‬‬
‫לא יחול על מי שעשה את המעשה לשם טיפול רפואי‪ ,‬בהיותו רופא או רופא‬
‫שיניים או לפי הוראת רופא או רופא שיניים או בנסיבות חוקיות אחרות‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫סעיף זה מהווה סייג לחוק‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פקודת הראיות‬
‫פקודת הראיות קובעת כי כל ראיה שמגישים לבית המשפט צריכה להיות קבילה‪.‬‬
‫דיני הראיות קובעים איזו ראיה הינה קבילה בבית המשפט ואיזו ראיה אינה קבילה‬
‫ולכן הצדדים‪ ,‬משני צדי המתרס‪ ,‬אינם יכולים להשתמש בראיה הזו‪ ,‬למרות‬
‫חשיבותה‪ .‬הדוגמא הקלאסית לראיה שאינה קבילה בבית המשפט‪ ,‬אך במידה‬
‫והייתה קבילה יכולה הייתה לסייע לצדדים הינה בדיקת הפוליגרף‪ .‬בשלב זה אציין‬
‫כי ראיה נסיבתית הינה ראיה אשר ניתן ללמוד ממנה על הקשר של הנאשם לביצוע‬
‫העבירה‪ .‬לדוגמא אדם הואשם ברצח בת זוגו והשכנה אומרת כי ראתה את הנאשם‬
‫באותה שעה עם אקדח בידו‪ .‬דהבר יהווה ראיה נסיבתית חזקה כנגד הנאשם‪ .‬ראיה‬
‫זו קבילה בבית המשפט ויתרה מכך‪ ,‬ניתן להרשיע אדם על סמך ראיות נסיבתיות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לחשיבות דיני הראיות‪ ,‬ניתן ללמוד מפסק דין אנגלי שניתן בשנות‬
‫התשעים ‪ .173‎R v. Kearley‬בפסק הדין זה ביקשה התביעה להרשיע את הנאשם‬
‫בעבירה של סחר בסמים וניסתה לבסס הרשעתה על העובדה כי בזמן החיפוש‬
‫בדירתו של הנאשם‪ ,‬מספר אנשים טלפנו ובאו לדירה בבקשה לשוחח עם הנאשם‪,‬‬
‫שלא היה באותה העת בדירה‪ ,‬על מנת לקנות ממנו סמים‪.‬‬
‫התביעה ביקשה להעיד את השוטרים ולהסיק מעדותם על מעשיו וכוונותיו של‬
‫הנאשם וזאת למרות העובדה כי המטלפנים והמבקרים שביקשו לקנות סמים‪ ,‬לא‬
‫הובאו כעדים למשפט‪.‬‬
‫בית הלורדים פסק ברוב דעות כי מדובר בעדות שמיעה‪( 174‬עדות השוטרים) ועל‬
‫כן‪ ,‬הראיה אינה קבילה‪.‬‬
‫הכלל הפוסל עדות מפי השמועה‬
‫עדות מפי השמועה הינה אמירה‪ ,‬המובאת לבית המשפט‪ ,‬ושאינה נאמרה על ידי‬
‫מוסר העדות‪ .‬עדות מסוג זה איננה קבילה בבית המשפט מאחר ועד המעיד בבית‬
‫המשפט על עובדות שהוא קלט בחושיו שלו‪ ,‬מאחר ואם עד מוסר עדות של דברים‬
‫ששמע מאחר‪ ,‬למעשה אין הוא יכול לערוב לאמיתותם של הדברים‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חשוב לציין כי עדות מפי השמועה פסולה כראיה אך ורק לאמיתות תוכנה‪ ,‬ואין‬
‫היא פסולה כראיה לגבי עצם מסירת הפרטים לעד‪ .175‬חשוב לציין כי פקודת‬
‫הראיות מונה שורה של חריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה (סעיפים ‪ 7‬ו‪72-‬‬
‫לפקודה)‪.‬‬
‫תוספות ראיתיות‬
‫לעיתים ראיה תהיה קבילה בבית המשפט‪ ,‬רק במידה ויהיה לה תוספת ראייתית‪,‬‬
‫אשר תחזק את הראיה המונחת בפני בית המשפט‪ .‬המשפט הישראלי מבחין בין‬
‫כמה סוגים של תוספות ראייתיות‪ :‬תוספת ראייתית מסוג חיזוק‪ ,‬סיוע ודבר מה‬
‫נוסף‪.‬‬
‫סיוע מהו?‬
‫סיוע הינה התוספת הראייתית החזקה ביותר בדיני הראיות‪ .‬דרישת הסיוע קובעת כי‬
‫אין מרשיעים בעבירה על פי עדות יחידה‪ ,‬אלא אם מופיעה לצידה תוספת ראייתית‬
‫מסוג סיוע‪ ,‬המצביעה על אשמתו של הנאשם‪ .‬לסיוע ישנם שני מאפיינים מרכזיים‪:‬‬
‫ראיה עצמאית וראיה מסבכת‪ .‬קרי‪ ,‬הסיוע דורש קיומה של ראיה מסבכת נוספת‬
‫לצד העדות הטעונה סיוע‪.‬‬
‫סיוע נדרש במקרים הבאים‪:‬‬
‫עדותו של עד מדינה לפי סעיף ‪54‬א(א) לפק"ר‪.‬‬
‫אמרת ילד‪ /‬אמרת לקוי בנפשו או בשכלו‪ ,‬אשר נגבתה בפני חוקר הילדים‪/‬חוקר‬
‫מיוחד לפי חוק הגנת ילדים‪/‬חוק אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫הרשעה בעבירה של המרדה לפי סעיף ‪(715‬ב) לחוק העונשין‪.‬‬
‫הרשעה בעבירה של עדות שקר‪ .‬הלכה זו נקלטה מהמשפט המקובל בפסק דין‬
‫פיפרלינג ופסקי דין אלבזיז ומרקוס אישרו כי ההלכה עומדת בעינה‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חיזוק מהו?‬
‫דרישת החיזוק‪ ,‬בדומה לדרישת הדבר מה נוסף‪ ,‬הינה תוספת ראייתית מאמתת‬
‫וזאת בניגוד לדרישת הסיוע‪ ,‬אשר הינה תוספת ראייתית מסבכת‪.‬‬
‫חיזוק נדרש במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .7‬עדותו של שותף לפי סעיף ‪54‬א לפק"ר‪.‬‬
‫‪ .0‬עדות ילד בן פחות מ‪( 70-‬אינו בר אחריות פלילית) – סעיף לפק"ר‪/‬עד‬
‫עם מוגבלות שכלית שלא הוזהר לפי סעיף ‪(78‬ב) לחוק‪.‬‬
‫‪ .1‬אמרת עד לפי סעיף ‪72‬א לפק"ר‪.‬‬
‫דבר מה נוסף מהו?‬
‫תוספת ראייתית זו הינה תוספת מאמתת והינה חיצונית להודיית הנאשם ולא‬
‫שאובה מההודיה עצמה‪.‬‬
‫דרישה זו אינה מופיעה בפקודה ומדובר ביצירה של הפסיקה הישראלית‪" .‬דבר מה‬
‫נוסף" נחוץ כתוספת ראייתי‪ ,‬אך ורק בהודאה שניתנה מחוץ לכותלי ביהמ"ש‪.‬‬
‫הנמקה‬
‫הנמקה אומנם אינה בגדר תוספת ראייתית‪ ,‬אך הינה מחייבת את בית המשפט לנמק‬
‫החלטתו להסתפק בעדות כבסיס יחיד להרשעה‪ .‬חובת ההנמקה קיימת למשל‬
‫במצב בו בית המשפט מרשיע נאשם בעבירות מין‪ ,‬בהתבסס על עדותו היחידה של‬
‫נפגע העבירה‪.‬‬
‫חזקות‬
‫‪171‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ישנם שלושה סוגים של חזקות‪ ,‬האבחנה בין שלושת סוגי החזקות הוא בכוחן‬
‫הראייתי‪ ,‬או במילים אחרות במשקלן‪:‬‬
‫חזקה שבעובדה‬
‫ישנן קביעות עובדתיות מסוימות‪ ,‬אשר נקבעו בפסיקה פעמים רבות ועל כן‪ ,‬סביר‬
‫להניח כי הן נכונות‪ .‬על פי בית המשפט קביעות אלו הן בגדר חזקה עובדתית‪.‬‬
‫משקלה של חזקה שבעובדה זהה לראיה נסיבתית‪ ,‬כלומר החזקה מעבירה לצד‬
‫השני את נטל הבאת הראיות‪.‬‬
‫בניגוד למשפט אזרחי‪ ,‬במשפט הפלילי מספיק ספק סביר על מנת שהחזקה לא‬
‫תחול‪ .‬באזרחי מספיק שהחזקה לא תטה את מאזן ההסתברויות‪.‬‬
‫דוגמאות לחזקה שבעובדה‪" :‬חזקת סמיכות ההחזקה"‪ -‬חזקה זו גורסת בעובדה‬
‫כי אם נמצא אצל אדם רכוש גנוב‪ ,‬סמוך למועד גנבתו‪ ,‬סביר להניח שהמחזיק‬
‫מעורב בגניבה‪ .‬דוגמא נוספת הינה "חזקת המודעות"‪ -‬למשל מצב בו נמצא‬
‫במכונית של נאשם סמים והוא טען שהרכב אינו שלא וכך גם הסמים‪ .‬יסוד החזקה‬
‫אומנם התקיים‪ ,‬אך לא ניתן להרשיע אדם בעבירת סמים אם לא קיים יסוד נפשי‪,‬‬
‫קרי מודעות‪ .‬בית המשפט קבע במקרה זה כי מספיק שחפץ נמצא בשליטתו של‬
‫אדם‪ ,‬כדי ליצור חזקה שבעובדה כי הוא יודע שהוא מחזיק באותו החפץ‪.‬‬
‫חזקה שבחוק‬
‫מדובר על חזקה הקבועה בהוראת חקיקה‪ .‬ברוב דברי החקיקה במשפט הישראלי‪,‬‬
‫כתוב אם החזקה ניתנת לסתירה ("זולת תוכיח היפוכו של דבר")‪ .‬חזקה שבחוק‪,‬‬
‫אשר ניתנת לסתירה מעבירה את נטל השכנוע לכתפיו של הצד שכנגד‪ .‬מידת‬
‫ההוכחה אשר צריך לעמוד בה‪ ,‬הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי‪ ,‬הינה מידת‬
‫ההוכחה האזרחית של מאזן ההסתברויות‪.‬‬
‫חזקה חלוטה‬
‫חזקה זו אינה ניתנת לסתירה ולכן אם יש לה תחולה היא מוכיחה את הרכיב באופן‬
‫סופי (למשל‪ :‬ס' ‪51‬ב לפקודת הראיות‪ -‬חזקת ידיעת הדין)‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חזקות מיוחדות בעבירות סמים‬
‫כמצוין מעלה‪ ,‬סעיף ‪ 07‬לפקודה קובע כי אסור להדיח קטין לסמים והעושה זאת‬
‫דינו עשרים וחמש שנה‪ ,‬קרי העונש החמור ביותר בפקודת הסמים‪ .‬סעיף ‪04‬‬
‫לאותו החוק קובע חזקה על אדם שעבר אץ אחת העבירות המצוינות בסעיף ‪ 07‬אם‬
‫עשה אחת מאלו‪:‬‬
‫‪ .7‬נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי בנועד לשימוש בסם מסוכן‪.‬‬
‫‪ .0‬הזמין קטין למקום שבו רגילים להשתמש בסמים‪.‬‬
‫‪ .1‬הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו‪.‬‬
‫‪ .4‬הפנה קטין למקום כאמור בפסקאות ‪ 0‬או ‪ 1‬או עיכב אותו במקום כאמור‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לפי סע' ‪ 17‬לפקודה ישנן חזקות מיוחדות בדיני סמים על עבירה לפי הפקודה או‬
‫תקנות לפיה ‪-‬‬
‫(‪" )7‬הטוען שבידו תעודה‪ ,‬רישיון‪ ,‬היתר‪ ,‬רשומה או מסמך לעניין הפקודה עליו‬
‫הראיה"‬
‫דוגמא לכך הינה כימאי הטוען שקנה סם לצרכי מחקר ולא לצרכי סחר בסם‪.‬‬
‫במצב דברים זה‪ ,‬נטל ההוכחה כי יש בידיו רישיון לצורכי מחקר מוטל יהיה עליו‬
‫ולא על התביעה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בפסק דין מדינת ישראל נ' קורח אסף שמחה‬
‫‪176‬‬
‫הנאשם נתפס עם כמעט‬
‫‪ 422‬גרם קנאביס והודה בשימוש עצמי‪ ,‬אך טען כי זה לצורך הקלה בכאבים‬
‫שנגרמו לו עקב תאונה‪ .‬אך‪ ,‬בית המשפט לא קיבל את הטענה‪ ,‬מאחר והנאשם לא‬
‫הציג אישור רפואי‪ ,‬כפי שנדרש ממנו לאור החזקה המצוינת לעיל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפסק‬
‫דין זה טען הנאשם גם לחזקה המפורטת בסעיף ‪ )1(17‬וטענה זו התקבלה בבית‬
‫המשפט‪ ,‬פירוט לחזקה המפורטת בסעיף קטן (‪ )1‬ניתן למצוא בהמשך הדברים‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חזקת הידיעה בדיני הראיות‬
‫(‪ )0‬לפי סעיף ‪ )0(17‬לפקודה הסמים ‪:‬‬
‫"היה המשפט על עבירה לגבי סם‪ ,‬חזקה על הנאשם שידע כי הסם הוא מסוכן‪,‬‬
‫והטוען להגנתו שלא ידע על כך‪ -‬עליו הראיה"‬
‫‪177‬‬
‫בדברי ההסבר להצעת החוק‪ ,‬מביא המחוקק את כוונתו באשר לחזקה זו‪:‬‬
‫"אחת הטענות שהמחזיקים בסמים מסוכנים טוענים להגנתם היא שלא ידעו שהם‬
‫מחזיקים בסם מסוכן‪ ,‬אלא חשבו שזו תרופה‪.‬‬
‫בנסיבות של העבריינות בסמים‪ ,‬קשה מאוד לתביעה לסתור טענה זו של‬
‫הנאשם…מוצע לקבוע את ידיעת הנאשם בטיבו של הסם כחזקה נגדו‪ ,‬אולם הוא‬
‫יוכל לסתור אותה…"‬
‫‪178‬‬
‫הקשיים האמורים נעוצים בעיקרם בשימוש במונח "סם" ולא במונח "חומר"‪ ,‬כך‬
‫שהחזקה יכולה להתפרש כך‪:‬‬
‫גרסא א'‪ :‬הגישה המצמצמת קובעת כי תנאי מוקדם לשימוש בחזקה הוא שהנאשם‬
‫ידע שמדובר בסם (למשל חשב שזה אופיום רפואי) ורק אחר כך גילה שזה סם‬
‫מסוכן (נרקוטי)‪ .‬לא ניתן ליישם את החזקה האמורה אם הנאשם ידע שמדובר‬
‫בחומר שהוא סם מסוכן‪.179‬‬
‫גרסא ב'‪ :‬הגישה המרחיבה קובעת כי די בכך שהנאשם ידע שזה חומר מסוכן ולאו‬
‫דווקא סם נרקוטי‪.‬‬
‫דוגמא מהפסיקה להבהרה‪ :‬בפס"ד מדינת ישראל נ' סיבוני גלעד‪ 180‬נתפסו ברכבו‬
‫של הנאשם שני שקים המכילים כשבע עשר ק"ג קנאביס‪ .‬הנאשם לא הכחיש כי‬
‫הסמים נמצאו ברכב‪ ,‬אך טען לחוסר מודעות מוחלט בעניין קיומו של הסם ברכבו‪.‬‬
‫טענה זו אינה יכולה להיכנס בגדר החזקה המצוינת בסעיף ‪ .)0(17‬בית המשפט‬
‫קבע לעניין זה כי חזקה זו "גם על פי הפרשנות המרחיבה שניתנה לה‪ ,‬נוגעת אך‬
‫ורק לעניין הוכחת הידיעה בדבר היות החומר המוחזק "סם מסוכן" ואין היא‬
‫מתייחסת לידיעה הבסיסית בדבר עצם היות ה"חומר" בשליטתו של המחזיק"‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כמות מקסימאלית הנחשבת החזקה עצמית‬
‫לפי סע' ‪ ":)1( 17‬מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השנייה בכמות העולה על‬
‫הכמות המפורטת לצידו ‪ -‬חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו‬
‫הראיה לסתור"‬
‫חזקה זו למעשה קובעת קביעה גורפת מהי כמות הסם‪ ,‬שכאשר אדם מהישוב‬
‫יחזיק בה‪ ,‬תהווה סם שאינו לשימוש עצמי‪.‬‬
‫המצב הוא כזה שאם אדם החזיק ‪ 74.7‬גרם חשיש‪ ,‬העבירה תיתפס כאחזקה עצמית‬
‫גרידא‪ ,‬אך אם החזיק ‪ 75.7‬גרם‪ ,‬העבירה כבר תכנס תחת ההגדרה "שימוש שאינו‬
‫לצריכה עצמית"‪ ,‬כאשר הכמות בכללותה אינה לשימוש עצמי ולא רק ‪ 2.7‬גרמים‬
‫העודפים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי ישנו הבדל ענישתי עצום בין עבירה של שימוש עצמי ובין עברית‬
‫הסחר‪ :‬החזקה לשימוש עצמי דינה ‪ 1‬שנות מאסר (והיא מוגדרת כעבירת עוון)‪,‬‬
‫בעוד החזקה שלא לשימוש עצמי דינה ‪ 02‬שנות מאסר (והיא מוגדרת כבר כעבירת‬
‫פשע)‪.‬‬
‫דוגמא מהפרקטיקה‪ :‬נאשמת נרקומנית "כבדה" הידועה היטב למשטרה ולרשויות‬
‫התייצבה להקראה‪ ,‬בתיק החזקה שלא לשימוש עצמי (כ‪ 42 -‬גרם קנאביס)‪ .‬טענתה‬
‫הייתה כי מאחר וסוחר הסמים שלה נמצא בתחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬היא קונה‬
‫ממנו כמות גדולה יותר‪ ,‬מכיוון שהיא מפחדת להיות במקומות המנויים בשל‬
‫החשש מפיגועים‪.‬‬
‫למרות שעל פניו מדובר בטענה הגיונית‪ ,‬בית המשפט אינו קיבל את טענתה‪ ,‬מאחר‬
‫ולפי הסעיף היה עליה לסתור את החזקה על ידי הבאת ראיות‪ ,‬דבר שהיא אינה‬
‫עשתה‪.‬‬
‫דוגמא מהפסיקה‪ :‬בפס"ד מדינת ישראל נ' קורח אסף שמחה‪ 181‬נתפס הנאשם עם‬
‫כמעט ‪ 422‬גרם של קנאביס‪ ,‬המהווה פי ‪ 05.1‬מהכמות הנחשבת לצריכה עצמית‬
‫על פי פקודת הסמים (המתירה עד ‪ 75‬גרם קנאביס לשימוש עצמי)‪ .‬הנאשם טען כי‬
‫הוא משתמש בסם לשימוש עצמי גרידא‪ ":‬כל החומר שנתפס בביתי לשימוש עצמי‬
‫בלבד אופן מציאתו מוכיחה על כך שזה רק לשימוש עצמי לא מוסתר ולא בשקיות‬
‫‪177‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫למכירה‪ "...‬בית המשפט קיבל את טענת הנאשם‪ ,‬זיכה אותו מעבירה של החזקת‬
‫סם שלא לצריכה עצמית והרשיע אותו בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי‪.‬‬
‫כמות מקסימאלית הנחשבת החזקה עצמית בסמים הנפוצים‬
‫‪182‬‬
‫קנבוס‬
‫‪ 75‬גרם‬
‫שרף של קנבוס‬
‫‪ 75‬גרם‬
‫אופיום‬
‫‪ 0‬גרם‬
‫לס"ד‬
‫‪ 1‬יחידות כלשהן כפי שהן מופיעות בסחר‬
‫קוקאין‬
‫‪ 2.1‬גרם‬
‫הרואין‬
‫‪ 2.1‬גרם‬
‫מתאדון‬
‫‪ 2.75‬גרם נטו‬
‫מורפין‬
‫משרת אופיום‬
‫פתידין‬
‫אמפטאמין‬
‫‪ 2.1‬גרם נטו‬
‫‪ 2.1‬גרם תכולת מורפין נטו‬
‫‪ 7‬גרם נטו‬
‫‪ 2.0‬גרם נטו‬
‫דכאמפטאמין ‪ 2.0‬גרם נטו‬
‫מתאמפטאמין‬
‫‪ 2.0‬גרם נטו‬
‫‪178‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עדות עד מומחה על בדיקה מדגמית שנעשתה בסם‬
‫(‪" )4‬עדות עד מומחה בהתאם לתקנות שהתקין שר המשפטים על בדיקה מדגמית‬
‫שנעשתה בסם‪ ,‬תהיה ראיה לעניין סוג הסם‪ ,‬משקלו‪ ,‬כמותו וצורתו‪ ,‬כל עוד לא‬
‫הוכח היפוכה"‬
‫סעיף זה הינו תולדה של פרקטיקה על פיה לעיתים תופסים כמויות אדירות של סם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם תופסים אוניה ועליה שקים של סמים‪ ,‬אין אפשרות לבדוק את כל‬
‫תחולתה‪ .‬על כן‪ ,‬כדי להקל על הבודקים‪ ,‬על בתי המשפט ועל התביעה‪ ,‬הסעיף‬
‫כולל עדות של עד מומחה כראיה לעניין סוג הסם‪ ,‬משקלו וכמותו וזאת כל עוד לא‬
‫הוכח אחרת‪ .‬על כן‪ ,‬הסנגור אינו יכול לטעון כי הכמות הנקובה בתעודת עובד‬
‫ציבור‪ ,‬מומחה המעבדה האנליטית במטה הארצי‪ ,‬אינה הכמות בפועל וזאת אף אם‬
‫המעבדה עשתה בדיקה מדגמית בלבד‪ .‬במידה וירצה הסנגור‪ ,‬הוא רשאי לקחת את‬
‫הסם למעבדה פרטית‪ ,‬על מנת להוכיח אחרת‪ .‬הרציונאל העומד מאחורי חזקה זאת‬
‫הינו יעלות ההליך‪.‬‬
‫(‪" )5‬הושמד סם מסוכן כאמור בסעיף ‪(16‬א)‪ ,‬תהיה תעודה שניתנה בהתאם לתקנות‬
‫שהתקין שר המשפטים על סוג הסם‪ ,‬משקלו‪ ,‬כמותו וצורתו והחתומה בידי שני‬
‫עדים‪ ,‬ראיה לעניין הסם שהושמד‪ ,‬כל עוד לא הוכח היפוכה"‬
‫דוגמא לחזקה המצוינת לעיל הינה כי בתום משפט סמים בבית משפט השלום‬
‫הורשע נאשם‪ ,‬נגזר דינו וכנהוג הוצא צו להשמדת הסמים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הוגש ערעור‬
‫למחוזי ולעליון ובסופו של דבר נקבע משפט חוזר‪ .‬במשפט החוזר‪ ,‬מבקשים‬
‫לבדוק את הסם וכל שנותר ממנו הינה תעודה שהושמד חתומה ע"י איש המוצגים‬
‫של התחנה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם זוהי ראיה שאכן היה סם? התשובה הינה שלא‪ ,‬מאחר ויש‬
‫צורך בשני אנשים שיהיו חתומים על התעודה כעדים‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סעיף ‪ )6( 17‬הכרזה על אדם כ"סוחר סמים"‬
‫במידה ובית המשפט הגדיר‪ ,‬לפי סעיף ‪16‬א(ב)‪ ,‬אדם כסוחר סמים‪ ,‬כל רכושו של‬
‫אותו אדם וכן‪ ,‬רכוש בן זוגו וילדיו‪ ,‬שטרם מלאו להם ‪ 07‬שנה‪ ,‬ייראה כרכוש של‬
‫אותו "סוחר" שהושג תוך עבירת הסחר‪ .‬כך גם כל רכוש אחר שהועבר אליו‬
‫בשמונה השנים האחרונות‪.‬‬
‫אלא אם כן הוכיח כי‪:‬‬
‫א) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים‪.‬‬
‫ב) הרכוש הגיע לידיו לא מאוחר משמונה השנים שקדמו ליום הגשת כתב‬
‫האישום‪.‬‬
‫ג) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכושו‪ ,‬אלא אם‬
‫הוכיח שהרכוש של אחר‪.‬‬
‫הנטל על אותו אדם‪ ,‬שבית המשפט הגדיר כ"סוחר הסמים"‪ ,‬להוכיח שהרכוש אינו‬
‫נכלל בחזקה‪ .‬במידה ואדם אחר טוען שהרכוש שלו‪ ,‬הוא רשאי להפריך חזקה זו‪,‬‬
‫אך הנטל כאמור מועבר על המבקש וזאת לפי העיקרון במשפט העברי‪":‬המוציא‬
‫מחברו עליו הראיה"‪.‬‬
‫שרשרת הסם‬
‫במצב בו המשטרה עוצרת אדם בשל שימוש או אחזקה‪ ,‬השוטר תופס את הסם‬
‫ושולח אותו לבדיקה‪ .‬במצב זה המעבדה צריכה לוודא כי החומר שנתפס אכן‬
‫מהווה סם (על פי פקודת הסמים המסוכנים)‪ ,‬מהו משקלו ומה רכיביו של אותו סם‪.‬‬
‫הסם למעשה עובר שרשרת של אנשים‪ .‬חייב להיות קשר משפטי ברור בין הסם‬
‫שנתפס לסם שהגיעה למעבדה‪ ,‬באם לא יהיה קשר כאמור למעשה שרשרת הסם‬
‫תנתק‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬הסנגור יוכל לטעון כי הסם לא שייך ללקוח שלו‪ .‬לאור‬
‫האמור לעיל‪ ,‬יצאה פקודה משטרתית אשר על פיה שוטר התופס מוצג או חומר‬
‫כלשהו יכתוב את מספר האירוע או במילים אחרות את הפ"א (פרטי אירוע)‪ ,‬את‬
‫התאריך וממי נתפס החומר‪ .‬כאשר מגיע החומר לתחנת המשטרה‪ ,‬מקבל החומר‪,‬‬
‫יכתוב על השקית כי קיבלה לידיו‪ .‬חשוב לציין כי במקרים בהם חסרה חוליה‬
‫בשרשרת‪ ,‬הדבר יכול להביא לידי זיכוי הנאשם בעבירה של סחר בסמים‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫יש לציין כי הסם מושמד רק בתום ההליך המשפטי‪ .‬לאחר שהוגש לשופטים‬
‫כראיה‪ ,‬החומר‪ ,‬שבשלב הזה הופך להיות מוצג‪ ,‬עובר לתביעה שתשמור אותו עד‬
‫לתום ההליך‪ ,‬אז הוא יושמד‪.‬‬
‫חילוט‬
‫מה זה חילוט? הפקעה‪ ,‬החרמה או עיקול של רכוש או כסף‪.‬‬
‫ראשית כל יש לציין כי סעיף ‪16‬א(ה) לפקודה קובע שבעבירות סמים על התביעה‬
‫לכלול בכתב האישום את בקשתה לחלט רכוש שמותר לחלטו לפי פקודת הסמים‬
‫וכן את פירוט הרכוש אשר מבקשים לחלטו‪.‬‬
‫ישנה אבחנה בין חילוט אזרחי ופלילי‪.‬‬
‫‪ .I‬חילוט פלילי‪ -‬בעיקרו הוא חילוט שנעשה לאחר סיום הדיון‪ ,‬לאחר שאדם‬
‫הוכרז סוחר סמים‪ .‬סעיף ‪(16‬א) רבתי מדבר על חילוט רכוש בהליך פלילי‪,‬‬
‫כאשר מדובר על רכוש שהושג באותה עבירה או בעבירה אחרת שביצע‬
‫הנאשם והיא נלווית לעבירה זו‪ .‬סעיף ‪(16‬ב) לחוק קובע כי אדם שהורשע‬
‫בעבירה אחרת‪ ,‬אך יש בידו רכוש שהושג בעבירת סמים‪ .‬במידה ובית‬
‫המשפט קבע כי נעשתה עסקת סמים וקבע כי מדובר בסוחר סמים‪ ,‬ניתן‬
‫לחלט את רכושו‪.‬‬
‫‪ .II‬חילוט אזרחי‪ -‬המדינה רשאית להגיע לאדם אשר היא חושדת כי הוא סוחר‬
‫סמים‪ ,‬להפתיעו ולנסות לשים יד על רכושו‪ .‬ס' ‪ 16‬לחוק חולש על נושא‬
‫חילוט חפצים בהליך אזרחי‪ .‬לעיתים נוצר מצב בו תופסים סם‪ ,‬אך לא את‬
‫האדם שבבעלותו הסם או שהשתמש בו‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬אמנם לא תהיה‬
‫הרשעה‪ ,‬אבל בהחלט יחולט הסם‪.‬‬
‫בפס"ד שושן נ' מדינת ישראל‪ 183‬הורשעו הנאשמים בהברחת כמויות אדירות של‬
‫קוקאין מפרו להולנד‪ .‬בית המשפט קבע כי הם סוחרי סמים והורה על חילוט‬
‫רכושם‪ .‬הנאשמים טענו כי הרכוש הושג ממכירה של ג'ינסים מזויפים ולא ממכירת‬
‫הסם‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מצא‪ ,‬שופט בית המשפט העליון קבע‪" :‬גם אם נכונה גירסתו‪ ,‬כי הרוויח כספים גם‬
‫ממקורות אחרים‪ ,‬אך אין בידו להוכיח מה רכש ברווחי הסמים ומה רכש ברווחים‬
‫שהפיק ממקורות אחרים‪ ,‬מן הדין לראות את כל הרכוש המצוי ברשותו כרכוש‬
‫שהושג ברווחי הסמים"‪.‬‬
‫פסק דין ליאור מטיס נ' מדינת ישראל‪ 184‬בקשת התביעה להכריז על הנאשם כ"סוחר‬
‫סמים" הגיעה לאחר הכרעת הדין‪ ,‬אך לפני גזר הדין‪ .‬בית המשפט קיבל את בקשת‬
‫התביעה והכריז כי הנאשם הינו סוחר סמים‪ .‬השופטת ברלינר קבעה כי ההכרזה כי‬
‫אדם הינו סוחר סמים‪ ,‬אינה חלק אינטגרלי מהכרעת הדין ועל כן‪ ,‬אין פגם שהיא‬
‫תעשה בשלב זה של המשפט‪ .‬בית המשפט קבע כי הנאשם לא עמד בנטל המוטל‬
‫עליו להוכיח כי הרכוש‪ ,‬בכללותו או לכל הפחות חלקו‪ ,‬הושג בדרכים כשרות‬
‫שאינן תוצאה של החזקת סם ומכירתו‪ .‬יש לציין כי בפסק דין זה‪ ,‬הנאשם הודה‬
‫באחזקה שלא לצריכה עצמית‪ ,‬אך לא בסחר (למרות שדובר בסם מחולק לשקיות)‬
‫ובכל זאת‪ ,‬בית המשפט קבע כי הוא סוחר סמים‪ ,‬בהגדרה על פי קביעת החוק‪ ,‬כפי‬
‫שהוגדר קודם לכן‪.‬‬
‫ראיות מדעיות ועדויות מומחים בביהמ"ש‬
‫בבג"צ ‪ 01/86‬רב"ט רן לוברטובסקי ואח' נ ג ד בית הדין הצבאי לערעורים ואח'‬
‫‪185‬‬
‫העותרים הועמדו לדין‪ ,‬בבית דין צבאי מחוזי‪ ,‬בגין עבירה של שימוש בסם מסוכן‬
‫לפי סעיף ‪(1‬א) לפקודת הסמים‪ .‬לשם הוכחת העבירה‪ ,‬הביאה התביעה בפני בית‬
‫הדין תוצאות בדיקות של דגימות שתן‪ ,‬שכל עותר נתן מרצונו‪ ,‬ונערכו על ידי‬
‫המעבדה הצבאית‪ .‬המעבדה קבעה כי נמצאו עקבות חשיש אצל כל העותרים‪.‬‬
‫העותרים הורשעו וערערו על כך בפני בית הדין הצבאי לערעורים‪ .‬בית הדין דחה‬
‫את הערעור והנאשמים עתרו לבג"ץ‪.‬‬
‫בבג"ץ נותחה טיבה ואמינותה של בדיקת המעבדה‪ ,‬שהינה פרי שילובן של שתי‬
‫שיטות בדיקה ידועות ומקובלות‪ .‬המסקנה הייתה כי אמינות הבדיקה הינה בשיעור‬
‫של ‪ 18677.8-722%‬ועל כן‪ ,‬יש בה הוכחה לקיומו של חשיש בגופם‪ .‬על כן‪ ,‬בידי‬
‫התביעה לבסס את המעשה הפלילי על ממצאים אלו ללא צורך ב"תקופת הרצה"‬
‫לבחינת השיטה החדשה או בכל הוכחה נוספת או אחרת‪ .‬עוד קבע בג"ץ כי כאשר‬
‫‪181‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נמצא בגופו של אדם חומר אסור‪ ,‬ניתן להסיק כי חומר זה חדר לגופו בידיעתו‪,‬‬
‫אלא אם כן הוכח אחרת‪ .‬על כן‪ ,‬נדחתה העתירה‪.‬‬
‫כפי שראינו בפס"ד למעלה‪ ,‬על מנת שבית המשפט יקבל ראייה וייתן לה משקל‬
‫מהותי בבחינת שיקוליו‪ ,‬יש צורך כי הבדיקה תהיה אמינה‪ .‬צורך זה הינו הכרחי‬
‫וחיוני‪ .‬כך למשל הייתה התדיינות בעניין מכשיר "הינשוף"‪ ,‬הבוחן את כמות‬
‫האלכוהול בדמו של הנהג‪ .‬לפני תיאור פס"ד אציין כי הינשוף נקבע כמכשיר אמין‬
‫ותוצאותיו קבילות בבית המשפט‪ .‬בפס"ד מדינת ישראל נ' עוזרי‪ 187‬טענו מומחים‬
‫בפני בית המשפט טענות שונות בעניין חוסר אמינותו של מכשיר הינשוף‪ .‬כך טענו‬
‫כי המכשיר הנ"ל מעולם לא עבר בדיקה במדינת ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬לבקשת מדינת‬
‫ישראל עבר המכשיר שינויים בארץ ועל כן הוא שונה מהדגם המקורי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הוכח בבית המשפט כי המכשיר משתנה על פי תנאי מזג האוויר והלחות וגורמים‬
‫אלו לא נלקחו בחשבון‪ .‬על כן‪ ,‬קבע בית המשפט כי יש להעלות את מרווח‬
‫הביטחון ובכך נגד פחות אנשים יוגש כתב אישום‪ .‬עם זאת‪ ,‬פסיקה זו ניתנה על ידי‬
‫בית המשפט לתעבורה ואינה מהווה הלכה מחייבת‪.‬‬
‫בניגוד לינשוף‪ ,‬מכשיר הנשיפון למשל נקבע כלא קביל בבית המשפט ומשמש את‬
‫השוטרים שלא אינדיקציה גרידא‪.‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציין כי לאחרונה יצא מכשיר חדש אשר מזהה נהגים תחת‬
‫השפעת סמים‪ .‬המכשיר נקרא "רפיד סטאר" והוא מיובא מגרמניה לישראל ומאתר‬
‫סמים בדמם של הנהגים‪ .‬המכשיר כבר עובד באירופה דרך קבע‪ .‬ביכולתו של‬
‫המכשיר‪ ,‬לא רק לזהות כי הנהג צרך סם מסוים‪ ,‬אלא אף לזהות באיזה סם מדובר‪.‬‬
‫בימים אלו‪ ,‬השימוש במכשיר לא עוגן על פי החוק ובשלב זה‪ ,‬תוצאות הבדיקות‬
‫שלו אינן קבילות‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סדרי דין‬
‫סדר הדין הפלילי חל על כל הליך פלילי‪ ,‬אלא אם נקבעו בחוק סדרי דין שונים‪.‬‬
‫למשל סד"פ יחול בבית הדין לתעבורה‪ ,‬בבתי דין צבאיים וכן במשפטים פליליים‬
‫בשטחים‪ .‬לגבי סמים חלים בדרך כללי סדרי הדין הרגילים‪ ,‬למעט כמה יוצאי דופן‪,‬‬
‫למשל חיפוש ומעצר‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק סדר הדין הפלילי (להלן‪ :‬חסד"פ) משמש שסתום‪ ,‬כאשר ישנה‬
‫לאקונה או חסר באותו החוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬קובע אם כן כי במידה ואין הוראה בחיקוק‪ ,‬ינהג בית המשפט כראות עיניו‪,‬‬
‫על פי השכל הישר וניסיונו של השופט‪ .‬יש לציין כי כמעט ולא נעשה שימוש‬
‫בסעיף זה‪ ,‬מאחר וכמעט ואין לאקונות או חוסרים בחוק סדר הדין הפלילי‪ ,‬וזאת‬
‫לאור התיקונים הרבים שנעשו בו ברבות השנים‪ .‬עוד נציין כי בהסכמת הצדדים‬
‫ניתן לסטות מסדר הדין הפלילי‪ ,‬גם בפרקטיקה‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫‪188‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הגשת כתבי אישום וניהול תיקי סמים‬
‫חלוקת הטיפול בין התביעה לפרקליטות ‪ -‬סעיף ‪ 62‬לחוק סדר דין פלילי קובע כי‬
‫עם סיומה של החקירה תעביר המשטרה את חומר החקירה לטיפולה של התביעה‬
‫על פי החלוקה הבאה‪ :‬ככלל בעבירות מסוג פשע וכן בעבירות עוון חמורות יועבר‬
‫חומר החקירה לפרקליט מחוז‪ .‬בעבירות פשע מסוימות שחומרתן פחותה יועבר‬
‫חומר החקירה לראש יחידת התביעות במשטרה לטיפולו של עו"ד תובע משטרתי‪.‬‬
‫למשל בסעיף זה נכנסות עבירות סמים שעונשן אינו עולה על שבע שנים‪.‬‬
‫יש לציין כי פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים בעבירת פשע או‬
‫עוון שהיא בתחום טיפול של התביעות‪ ,‬יועבר לפרקליט וההפך‪.‬‬
‫סעיף ‪ 57‬לחוק בתי המשפט קובע כי בעבירות סמים שעונשן מאסר לתקופה‬
‫העולה על שבע שנים רשאי פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להורות על‬
‫העמדת הנאשם לדין בבית משפט השלום ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה‬
‫העולה על שבע שנים‪.‬‬
‫מדור תביעות של המשטרה‪ -‬סעיף ‪ 62‬ז לחוק סדר דין פלילי קובע כי תובע‬
‫משטרתי או שוטר שהסמיך היועמ"ש לא ייצג את המדינה בהליך בעליון‪ ,‬לא ייצג‬
‫את המדינה בהליך במחוזי‪ ,‬למעט בקשות לעיון חוזר‪ ,‬בקשות בענייני חיפושים וכן‬
‫עררים על החלטות של השלום‪.‬‬
‫מחלקת התביעות במשטרה עוסקת ברוב תיקי הסמים‪ .‬בחלוקה גסה התביעה‬
‫המשטרתית עוסקת בעוונות ובחטאים בביהמ"ש השלום‪ ,‬בעוד הפרקליטות עוסקת‬
‫בעבירות הפשע‪ .‬עם זאת‪ ,‬פרקליט מחוז יכול להסמיך את התביעות לדון בבימ"ש‬
‫שלום‪ ,‬בעבירות שבסמכות בית המשפט המחוזי וזאת בתנאי שלא יוטל על הנאשם‬
‫עונש רב יותר מתקרת השלום‪ .‬כך למשל‪ ,‬הדחת קטין לסם הינה עבירה שעונשה‬
‫עומד על ‪ 05‬שנים בפועל‪ .‬זהו תיק שבאופן רגיל ילך לבית המשפט המחוזי‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬פעמים רבות פרקליט מחוז או עורך דין ממונה מהפרקליטות יעביר תיקים‬
‫מסוג זה למדור התביעות והם יטפלו בתיק בבית משפט שלום‪ .‬שוטר שאיננו עורך‬
‫‪185‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דין יכול להיות תובע על ידי מינוי מיוחד וישיר של מפכ"ל המשטרה וכן‪ ,‬תובע‬
‫ממדור התביעות יכול להופיע במחוזי בתנאי שזה עו"ד או קצין משטרה בבשי"ם‬
‫ועררים‪ ,‬ובמעצר חיפוש ושחרור‪.‬‬
‫במחוזי‪ ,‬עבירות הסמים אינן מגיעות להרכב פשע חמור‪ ,‬אלא נדונות על ידי דן‬
‫יחיד‪.‬‬
‫הפרקליטות‪ -‬כפי שצוין לעיל ועל פי חלוקה גסה‪ ,‬הפרקליטות עוסקת בתיקים‬
‫בעבירות פשע ובענייננו‪ ,‬עבירות סמים חמורות‪ .‬כגון‪ :‬רשת הפצה‪ ,‬פשע סמים‬
‫מאורגן‪ ,‬סחר בכמויות גדולות ועוד‪.‬‬
‫סנגוריה‪ -‬עורך דין רשאי לשמש כסנגור ציבורי‪ ,‬לאחר שקיבל ייפוי כוח מהעצור‬
‫או הנאשם לייצגו‪ .‬ייפוי הוכח יכול להיות בכתב או בע"פ‪ ,‬בעת הדיון או לאו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬יכול העורך דין להתמנות כסנגור של הנאשם על ידי מינוי של בית המשפט‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עבירות חוץ‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק העונשין קובע תנאים להעמדה לדין על עבירות חוץ‪:‬‬
‫אישור היועמ"ש‬
‫עניין לציבור‬
‫האדם לא נשפט על העבירה בחו"ל‬
‫האדם לא נשא את עונשו על העבירה בחו"ל‬
‫בנוסף‪ ,‬קובעת פקודת הסמים בסעיף ‪ 18‬כי בכל עבירות הסמים שנעברו כעבירות‬
‫חוץ יהיה לבית משפט ישראלי הסמכות לדון בו‪.‬‬
‫עבירות הסמים נחשבות חמורות מאוד ולכן המדינה נוקטת "פטרנליזם" מסוים‬
‫בנושא זה‪ .‬אם ישראלי עובר מחוץ לישראל‪ ,‬עבירה שאם היה עוברה בישראל‪ ,‬היא‬
‫הייתה פעולה אסורה‪ ,‬ניתן לדון אותו על כך בארץ וזאת רק במידה והוא לא עמד‬
‫לדין על מעשה העבירה במדינה בה נעברה העבירה‪ .‬דוגמא מעט קיצונית למצב‬
‫דברים זה‪ :‬קונסטנטין הינו נוצרי בעל אזרחות רומנית‪ ,‬הגיע לישראל‪ ,‬עבד בה‬
‫וברבות השנים זכה למעמד של תושב‪ .‬באחת מחופשותיו‪ ,‬נסע לאמסטרדם‪ ,‬הזמין‬
‫ב"קופי שופ" מריחואנה ועישן את הסם‪ .‬מיותר לציין שהוא לא נתן על כך את הדין‬
‫בהולנד‪ .‬כאשר שב לישראל‪ ,‬המתין לו כתב אישום בגין החזקת סם‪.‬‬
‫דוגמא קיצונית זאת‪ ,‬אפשרית על פי החוק היבש‪ ,‬אך זאת באופן תיאורטי בלבד‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬מדינת ישראל אינה מגישה כתבי אישום על עבירות חוץ של שימוש‬
‫ואחזקה והדבר קורה רק בעבירות סמים חמורות ביותר‪ .‬דוגמא לכך הינה פס"ד‬
‫רוזנשטיין‪ ,189‬אשר כפי שצוין קודם לכן הודה והורשע בייצוא וייבוא של כמויות‬
‫גדולות של סמים והוסגר על בסיס האמנה והפקודה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 18‬בפקודת הסמים הוא זה הקובע הוראות לעניין עבירות חוץ‪ .‬סעיף זה‬
‫ק ובע כי אזרח או תושב ישראל העובר מחוץ לישראל עבירת סמים ובאותה מדינה‬
‫המעשה האסור גם נחשב כעבירה‪ ,‬רואים את אותו האדם כאילו עבר את העבירה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נקבע בפקודה כי מי שאיננו אזרח או תושב ישראל‪ ,‬קרי אזרח חוץ והוא‬
‫עובר עבירת סמים בשטח ישראל‪ ,‬ניתן לשפוט אותו בגין אותה עבירה בישראל‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בכל נושא ההסגרה עוסק חוק ההסגרה וקובע בסעיף ‪ 7‬לחוק כי‪ ":‬לא יוסגר אדם‬
‫הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת אלא לפי חוק זה"‪.‬‬
‫במידה ומוגש כתב אישום על עבירת חוץ טריטוריאלית (סעיף ‪7‬ב לחוה"ע‪18 ,‬‬
‫לפק' הסמים)‪ ,‬החוק מחייב את אישור היועמ"ש להגשת כתב אישום כאמור וזאת‬
‫בהתקיים שני תנאים מצטברים‪ .7:‬אישור היועמ"ש יהיה בכתב‪ .0 .‬האישור יהיה‬
‫מראש (ולא בדיעבד)‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מעצר ימים‬
‫מעצר ימים הינו מעצר לפני הגשת כתב אישום והוא יכול להיות על פי צו שופט או‬
‫לאו‪.‬‬
‫מעצר שלא על פי צו שופט‬
‫סעיף ‪ 01‬לחוק המעצרים קובע כי שוטר מוסמך לעצור אדם ללא צו אם התקיימו‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .7‬יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר‪.‬‬
‫‪ .0‬התקיימה עילת מעצר‪.‬‬
‫עבירה חמורה הינה עילת מעצר‪ .‬חסד"פ קובע כי אם נאשם הואשם בעבירה‬
‫חמורה‪ ,‬אשר נקבעה בחוק ככזו הנכנסת בגדר חזקת המסוכנות‪ ,‬אזי קמה עילת‬
‫מעצר‪ .‬עבירות סמים מסוכנים נחשבות כעבירות מסוכנות המקימות את חזקת‬
‫המסוכנות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 07‬לחוק המעצרים קובע כי אדם שנעצר יובא בפני שופט בהקדם האפשרי‬
‫ולכל היותר תוך ‪ 04‬שעות‪ .‬חשוב לציין כי אם החשוד הינו קטין שטרם מלאו לו‬
‫‪ 74‬שנים‪ ,‬שי להביאו בפני שופט תוך ‪ 70‬שעות‪.‬‬
‫על הרשות החוקרת להסביר לעצור את זכויותיו לעניין זה נפסק בפס"ד לין נ'‬
‫מ"י‪ 190‬כי על הרשות להסביר לחשוד כבר בתחילת החקירה הן על זכות ההיוועצות‬
‫והן על אפשרות מינוי סנגור ציבורי‪.‬‬
‫בהקשר זה חשוב לציין כי לפי סעיף ‪ 14‬לחוק המעצרים לבקשת העצור שי לאפשר‬
‫לו להפגש עם עורך דין ללא דיחוי‪ .‬בפס"ד שי נ' מ"י‪ 191‬נקבע כי גם אם החשוד‬
‫אינו בבחינת "עצור" יש לאפשר את הפגישה עם סנגורו ללא דיחוי‪.‬‬
‫מעצר על פי צו שופט‬
‫סעיף ‪( 75‬א) לחוק המעצרים קובע כי השוטר יגיש בקשת מעצר בכתב שתתמך‬
‫בהצהרתו שלאחר אזהרה או בתצהיר‪ .‬אז יכריע שופט השלום (לבית משפט שלום‬
‫‪189‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הסמכות לדון בבקשות מעצר( אם על מעצר האדם או שחרורו‪ .‬סעיף ‪ 71‬לחוק‬
‫קובע כי שופט לא יצווה על מעצר טרם הגשת כתב אישום אלא אם‪:‬‬
‫‪ .7‬קיים חשד סביר לביצוע העבירה‪.‬‬
‫‪ .0‬עילת מעצר‪.‬‬
‫‪ .1‬לאחר בחינת חלופת מעצר‪.‬‬
‫כפי שהוזכר קודם לכן‪ ,‬על פי סעיף ‪(75‬ו) לחוק המעצרים בהחלטתו בבקשת מעצר‬
‫רשאי בית המשפט להסתמך על ראיות שאינן קבילות במשפט למשל פוליגרף‪.‬‬
‫סעיף ‪ 71‬לחוק קובע כי תקופת המעצר תהיה ל‪ 75-‬ימים וכי בית המשפט רשאי‬
‫להאריך תקופה זו ב‪ 75-‬ימים נוספים‪ ,‬אך סך כל התקופות מוגבל ל‪ 12 -‬ימים‪.‬‬
‫במידה ורוצים להאריך את תקופת המעצר מעבר לכך יש צורך באישור היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫מעצר עד תום ההליכים‬
‫סעיף ‪ 07‬לחוק המעצרים קובע כי בית המשפט רשאי לצוות על מעצרו של נאשם‬
‫עד תום ההליכים בהתקיים בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .7‬ראיות לכאורה להוכחת האשמה‬
‫‪ .0‬עילת מעצר‬
‫‪ .1‬חלופת מעצר‬
‫‪ .4‬ייצוג על ידי סנגור‬
‫עילת המעצר כוללת בתוכה את חזקת המסוכנות‪ ,‬כלומר ישנן עבירות מסוימות‪,‬‬
‫אשר עצם עבירת העבירה מהווה חזקת מסוכנות‪ .‬כך למשל‪ :‬עבירות ביטחון‪,‬‬
‫עבירות אלימות חמורה עם שימוש בנשק קר או חם‪ ,‬עבירות שדינן מאסר עולם‪,‬‬
‫אלימות במשפחה וכן‪ ,‬עבירות סמים שאינן "שימוש"‪ .‬למרות האמור לעיל‪,‬‬
‫הנאשם יכול לסתור את חזקת המסוכנות‪ .‬למשל‪ ,‬במצב דברים בו המשטרה נמנעת‬
‫מלעצור סוחר סמים‪ ,‬ולאחר מספר חודשים היא עוצרת אותו‪ .‬הנאשם יוכל לטעון‬
‫כי הימנעות מהמעצר אז‪ ,‬שוללת את חזקת המסוכנות‪ .‬כתגובה לטענה זו תוכל‬
‫לטעון התביעה כי השיהוי אינו שולל מסוכנות‪ ,‬למשל מאחר והוא נבע על מנת‬
‫למנוע חשיפתו של סוכן סמוי‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לחזקת המסוכנות והפרכתה ניתן ללמוד מפסק דין זרח יוגב נגד מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫בפס"ד זה נתקבל ערר על מעצר עד תום ההליכים‪ .‬מעשה שהיה כך‬
‫היה‪ ,‬בשני מועדים העורר מכר סמים לסוכנת משטרתית סמויה‪ .‬פעם אחת‪1 ,‬‬
‫טבליות ‪ MDMA‬ובשנייה‪ 01 ,‬גרמים של קנאביס‪ .‬בחיפוש שנערך בביתו של‬
‫העורר‪ ,‬נמצאו ‪ 7186‬גרם קנאביס‪ 72 ,‬טבליות ‪ ,MDMA‬משקל אלקטרוני‬
‫ומסננות‪.‬‬
‫העורר הודה כי סחר בסמים ועל כן‪ ,‬הגיע בית המשפט למסקנה בדבר מסוכנתו‬
‫וקיומה של עילת מעצר‪.‬‬
‫תסקיר שירות המבחן תמך בחלופת מעצר‪ ,‬מאחר ומדובר באדם צעיר‪ ,‬ללא עבר‬
‫פלילי‪ .‬בית המשפט העליון קיבל את המלצת שירות המבחן בנוגע לגמילה מסמים‬
‫על מנת‪ ,‬להוציאו ממעגל העבריינות‪ .‬על כן‪ ,‬למרות חזקת המסוכנות‪ ,‬נוצרו‬
‫במקרה דנן נסיבות שיש בהן כדי למזער את המסוכנות‪ ,‬מבלי להחזיק את העורר‬
‫במעצר‪ .‬על כן‪ ,‬נקבעה חלופה של מעצר בית בכל שעות היממה‪ ,‬ערבויות‪ ,‬צו‬
‫עיכוב יציאה מהארץ ופיקוח שירות מבחן‪.‬‬
‫‪190‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בפס"ד מדינת ישראל נ' רוני אטיאס‪ 193‬הוגש כנגד המשיב ושלושה נאשמים נוספים‬
‫כתב אישום בגין עבירות של ייצור‪ ,‬הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנאביס וכן‪,‬‬
‫החזקתו שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לביצוע עבירה‪ .‬עם כתב האישום‬
‫הוגשה בקשה למעצר הנאשמים עד תום ההליכים‪ .‬בית המשפט המחוזי קבע כי‬
‫קיימת תשתית ראייתית לקיומה של בעירת קשירת הקשר ‪ ,‬אך לא לביסוס עבירות‬
‫הייצור ‪ ,‬ההכנה וההפקה וכן ההחזקה של סם ‪ .‬שירות המבחן המליץ לשחרר את‬
‫המשיב לחלופת מעצר בית מלא בפיקוח אשתו ואמו ‪ .‬בית המשפט המחוזי אימץ‬
‫המלצה זאת והורה על שחרורו ‪ .‬לעומתו‪ ,‬בית המשפט העליון קבע כי ראיות לכאורה‬
‫לאשמת המשיב בנושא הסמים ומעבר לנושא הקשר ‪ .‬כך קבע בית המשפט ‪ ":‬בנסיבות ‪,‬‬
‫ולא בלי התלבטות ‪ ,‬איני רואה מקום לשלול מכל וכל חלופה ‪ ,‬בעיקר נוכח האמור‬
‫בענ יין עוצמת הראיות ‪ ....‬אכן בית משפט זה קבע לא אחת ‪ ,‬כי כאשר עסקינן בעבירות‬
‫סמים ‪ ,‬שלגביהן חלה חזקה סטטוטורית מכוח סעיף ‪ ( 07‬א )( ‪ () 7‬ג )( ‪ ) 1‬ל חוק המעצרים ‪,‬‬
‫גדל החשש שאין בכוחו של מעצר בית להפיג את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם ‪ ,‬עם‬
‫זאת אין זה כלל הרמטי ‪ ,‬והוא תלוי נסיבות ‪ ,‬כמובן גם בהתחשב בגישת המחוקק ‪,‬‬
‫שלפיה על מעצר מאחורי סורג ובריח יוחלט בהיעדר חלופה העשויה להפחית‬
‫סיכון "‪.‬‬
‫פסקי דין בנושא מעצר עד תום ההליכים המשפטיים‬
‫בפס"ד גמל עבד אל חכים נ' מדינת ישראל קבע השופט חשין כי‪" :‬הלכה מאז‪-‬‬
‫ומכבר היא‪ ,‬כי העוסקים בסמים ייעצרו עד תום ההליכים‪ ,‬וכי בהעדר נסיבות חריגות‬
‫ויוצאות‪-‬דופן לא יורה בית‪-‬משפט על חלופת מעצר‪ .‬טעם הדבר הוא‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫שסחר בסמים יכול שייעשה גם ממקום של חלופת‪-‬מעצר‪ ,‬והחשש כי ימשיך ויהיה‬
‫סחר בסמים הינו חשש‪-‬של‪-‬ממש‪".‬‬
‫‪194‬‬
‫בפס"ד גמל עבד אל חכים נ' מדינת ישראל‬
‫‪195‬‬
‫העורר הועמד לדין בעבירות של‬
‫החזקה שלא לשימוש עצמי וסחר‪ .‬בית משפט השלום הורה על מעצרו עד תום‬
‫ההליכים‪ ,‬וערריו למחוזי ולעליון נדחו‪ .‬כבוד השופט חשין אומר בפסק הדין‬
‫כי‪":‬הלכה מאז ומכבר היא כי העוסקים בסמים ייעצרו עד תום ההליכים‪ ,‬וכי בהעדר‬
‫נסיבות חריגות ויוצאות דופן לא יורה בית‪-‬משפט על חלופת מעצר"‪ .‬הרציונאל‬
‫‪191‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫להלכה זו נובע מהחשש כי הסחר בסמים יעשה ממקום בו יישב הנאשם בחלופת‬
‫המעצר‪ .‬יש לציין כי במקרה דנן‪ ,‬דובר על כמות זעירה של סמים (‪ 4‬גרם הרואין)‪.‬‬
‫אך‪ ,‬יש לעורר הרשעות קודמות רבות מהשנים האחרונות‪.‬‬
‫בפס"ד שי רואה נגד מדינת ישראל‪ 196‬העורר ואדם נוסף נסעו ברכב בו נהג העורר‪.‬‬
‫במהלך הנסיעה‪ ,‬עצר העורר את הרכב והוציא מתא המטען חבילה עטופה בנייר‬
‫עיתון‪ .‬השניים המשיכו לנסוע עד למקום בו הנוסע יצא מהמכונית עם החבילה‬
‫בידו‪ .‬כשהבחין הנוסע בשוטרים נמלט לדירתו וזרק את החבילה מהחלון‪ .‬בחבילה‪,‬‬
‫המגולגלת בנייר עיתון‪ ,‬היו למעלה מאלף כדורים של ‪ .MDMA‬נגד השניים‬
‫הוגש כתב אישום והם נעצרו עד תום ההליכים‪ .‬העורר טען להגנתו כי אין ראיות‬
‫הקושרות אותו לחבילה שזרק הנוסע מהחלון‪ .‬לפי דו"ח השוטר‪ ,‬לכאורה החבילה‬
‫שהושלכה מהחלון היא אותה החבילה שעמה יצא מהרכב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המלטות הנוסע מהשוטרים‪ ,‬כאשר ירד מהרכב בהחלט מחזקת את החשד‬
‫כי החבילה שעמה ירד מהרכב היא אותה החבילה שזרק מהחלון‪ .‬לאור האמור‬
‫לעיל וכן בשל הסיבה שהנוסע לא סיפק סיבה טובה לנסיעתו עם העורר‪ ,‬הדבר‬
‫מהווה ראיה נסיבתית סבירה כי גם העורר נטל חלק בהחזקת הסם‪.‬‬
‫באשר לשאלת המעצר קבעה כבוד השופטת בייניש‪" :‬הסיכון הנובע מעבירות‬
‫הסמים וממבצעיהם מחייב בדרך כלל מעצרם עד תום ההליכים‪ .‬נדרשות נסיבות‬
‫אישיות יוצאות דופן על מנת לבסס קיומה של חלופה למעצר"‪ .‬בעניין הנדון לא היו‬
‫נסיבות כאלה והערר נדחה‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בפס"ד דוד מימון נגד מדינת ישראל‪ 197‬נתקבל ערר על מעצר עד תום ההליכים‪.‬‬
‫העורר הואשם בבית משפט שלום כי מכר ‪ 022‬כדורים והחזיק פחות מגרם של‬
‫קוקאין‪ .‬בית משפט השלום קבע כי ישנן ראיות לכאורה הקושרות את העורר‬
‫לעבירות המיוחסות לו‪ ,‬וכן כי קיימת עילת מעצר נגדו‪ .‬בית המשפט הורה על‬
‫הגשת תסקיר‪ .‬התסקיר היה חיובי ואף הוצעה על ידי שירות המבחן חלופת מעצר‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את המלצת שירות המבחן וקבע כי יש לעצור את העורר עד תום‬
‫ההליכים‪ .‬העניין הגיע למחוזי אשר קבע כי ישנה תשתית של ראיות לכאורה ולכן‬
‫אין לשחררו‪ .‬שופטת ביהמ"ש העליון פרוקצ'יה קבעה כי לעורר מיוחסות עבירות‬
‫סחר בסמים והחזקת סמים‪ ,‬אשר מעלות חשש למסוכנות וכפועל יוצא מכך קיימת‬
‫עילת מעצר כנגדו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט קובע בחינת אפשרות של חלופת מעצר‬
‫לאור נסיבות המקרה‪ :‬מדובר בבחור צעיר ובאירוע נקודתי וחריג‪ .‬על כן בנסיבות‬
‫אלה‪ ,‬עשוי שחרורו לשרת תכלית שיקומית חשובה‪ .‬על כן‪ ,‬העורר שוחרר למעצר‬
‫בית וכן נקבע כי יפקיד ערבויות גבוהות‪ ,‬עיכוב יציאה מן הארץ ופיקוח של שירות‬
‫מבחן‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫סמים‬
‫בפס"ד חסן גמיל נ' מדינת ישראל‬
‫‪198‬‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הוגש כתב אישום המייחס לנאשם שלושה‬
‫אישומים של סחר בסם מסוכן מסוג הרואין בכמויות קטנות‪ .‬בית משפט שלום‬
‫קבע כי יש מקום למעצר‪ ,‬ללא חלופת מעצר‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלה בדיון רצונו להליך‬
‫גמילה ואף החלו הליכים לשם כך‪ ,‬אך בית המשפט קבע כי יש לעצרו עד תום‬
‫ההליכים‪ .‬הוגש ערר ובית המשפט המחוזי הותיר את ההחלטה על כנה‪ .‬עניין זה‬
‫הגיע לבית המשפט העליון‪ ,‬אשר גם הוא הותיר את החלטת בית משפט שלום על‬
‫כנה‪.‬‬
‫בערר בעליון‪ ,‬התמקד הסנגור בנושא טיפול וגמילה‪ .‬מתסקיר שירות המבחן עלה‬
‫כי המשפחה נחלצה לעזרתו של העורר ואף הייתה מוכנה לממן את הליך הגמילה‪,‬‬
‫כמו כן החלו הליכי קליטה במכון גמילה‪.‬‬
‫בית המשפט אומנם קבע כי העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים‪ ,‬אך קבע גם כי‬
‫תינתן לעורר האפשרות להשלים את כל הבדיקות הנדרשות לצורך בירור התאמתו‬
‫להיקלט במכון גמילה‪ .‬בית המשפט העליון החזיר את התיק לשלום וקבע כי‬
‫במידה ומכון הגמילה יקלוט את העורר‪ ,‬יוגש תסקיר מבחן משלים ואז בית משפט‬
‫שלום יכריע בעניין‪.‬‬
‫‪195‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מעצר בית בעבירות קנאביס‬
‫בפס"ד בני אופנר נ' מדינת ישראל‪199‬העורר ואחיו הואשמו בעבירות של סחר‬
‫בכמויות קטנות של קנאביס בכמה הזדמנויות החזקה של ‪ 762‬גרם קנאביס שלא‬
‫לצריכה עצמית‪ .‬בית משפט שלום קבע לשחרר את אחיו של העורר ואדם נוסף‬
‫בפרשה ואת העורר קבע בית המשפט יש לעצור עד תום ההליכים‪ .‬העורר הגיש‬
‫לבית המשפט המחוזי ערר וזה נדחה‪ .‬ערר נוסף שהגיש העורר לעליון‪ ,‬התקבל‪.‬‬
‫עיקר טענותיו הינה כי הופלה לרעה לעומת שותפיו‪ ,‬שכן‪ ,‬בניגוד אליו‪ ,‬הם שוחררו‬
‫ממעצרם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬טען העורר לאכיפה סלקטיבית‪ .‬בנסיבות דנן‪ ,‬לא מצא‬
‫בית המשפט העליון טעמים שהצדיקו הפלייה בין העורר לבין סוחר הסמים‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון גם נתן דעתו לסוג הסם‪ ,‬באומרו‪" :‬שהסם נשוא העבירות הוא סם‬
‫מסוג קאנבוס‪ ,‬שהוא מן הסמים הפחות מסוכנים"‪.‬‬
‫בסופו של עניין‪ ,‬קיבל בית המשפט את הערר‪ ,‬ושיחרר את העורר בתנאים מעצר‬
‫בית‪ ,‬ערבויות וצו עיכוב יציאה מהארץ‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מעצר עד תום ההליכים בגין החזקת קנאביס‬
‫בפס"ד נועם צור נ' מדינת ישראל‬
‫‪200‬‬
‫העורר הועמד לדין באישום של החזקת סם‬
‫קנאביס שלא לצריכה אישית (למעלה מ‪ 72-‬ק"ג)‪ .‬בית משפט השלום הורה על‬
‫מעצר עד תום ההליכים ועררים שהוגשו על כך לבית המשפט המחוזי והעליון‬
‫נדחו‪.‬‬
‫העורר נתפס יחד עם אחר ומחקירתו של הנאשם האחר‪ ,‬עולה כי העורר הוא זה‬
‫שהיה דומיננטי ברכישת הסמים‪ .‬שירות המבחן העביר תסקיר חיובי על העורר ובו‬
‫כתב כי יש לבחון את נכונותו להשתלב במערך טיפולי‪ .‬בית המשפט לא קיבל את‬
‫התסקיר וכאמור הורה על מעצרו עד תום ההליכים‪.‬‬
‫חשוב לצין כי מצב זה של מעצר עד תום ההליכים בעבירות של סמים "קלים" הינו‬
‫מצב חריג מאד ובדרך כלל בית המשפט יעצור נאשם עד תום ההליכים רק‬
‫בעבירות חמורות יותר כגון עבירות סחר בסמים‪.‬‬
‫ביטול מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים‬
‫בפס"ד קבלו נגד מדינת ישראל‪ 201‬נסע העורר ברכב כאשר אחר נהג בו‪ .‬בחיפוש‬
‫שנערך ברכב‪ ,‬נמצאה שקית עם מעט פחות מ‪ 52 -‬גרם קוקאין‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי הורה על מעצר עד תום ההליכים‪ ,‬על כן הוגש הערר‪ .‬העורר טען כי ישן כל‬
‫הנסיעה ולכן לא היה מודע לעובדת הימצאות הסם ברכב‪ .‬בית המשפט העליון‬
‫קיבל את הערר וקבע כי קיימות ראיות לכאורה‪ ,‬העשויות להצביע על אשמת‬
‫העורר‪ .‬על כן‪ ,‬קמה חזקת המסוכנות‪ .‬עוד קבע בית המשפט כי בדרך כלל בית‬
‫המשפט אינו משחרר עבריני סמים לחלופת מעצר‪ .‬אך מסייג דבריו ואומר כי יש‬
‫לבחון כל מקרה לגופו‪ .‬בית המשפט העליון קיבל אתה ערעור וקבע כי יש לשחרר‬
‫את העורר בתנאי מעצר בית‪ ,‬ערבויות ועיכוב יציאה מהארץ‪.‬‬
‫‪197‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שחרור באין הכרעת דין‬
‫סעיף ‪ 67‬לחוק המעצרים קובע כי כאשר נאשם בגיר היה במעצר לאחר הגשת כתב‬
‫האישום במשך תשעה חודשים ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין‪,‬‬
‫הוא ישוחרר מהמעצר‪ .‬עם זאת‪ ,‬סעיף ‪ 60‬לאותו החוק קובע כי שופט עליון ראשי‬
‫לצוות על הארכת מעצרו לתקופה של ‪ 72‬יום בכל פעם‪ .‬חשוב לציין בהקשר זה כי‬
‫אם מדובר בקטין‪ ,‬אזי ניתן יהיה להאריך את מעצרו ב‪ 45 -‬ימים בכל פעם וזאת על‬
‫פי סעיף ‪72‬יג לחוק הנוער‪.‬‬
‫פסיקה בעניין הארכת מעצר מעבר לתשעת החודשים בעבירות סמים‬
‫בפס"ד מדינת ישראל נגד עבדאללה אבו קישק ואח'‪ 202‬המשיבים הואשמו כי ניהלו‬
‫תחנת סמים בלוד‪ .‬פעילותם נחשפה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעקבות פעילותו של סוכן‬
‫משטרתי סמוי‪ .‬לאחר שחלפו תשעת חודשי המעצר הראשונים והתיק היה רחוק‬
‫מסיום ביקשה התביעה את הארכת מעצרם על פי סעיף ‪ 60‬לחוק סדר דין פלילי‬
‫ובקשה זו התקבלה‪ .‬השיהוי שנוצר בתיק נבע בכך ששמיעת הראיות החלה‬
‫באיחור (חצי שנה לאחר הגשת כתב האישום)‪.‬‬
‫למרות השיהוי האמור‪ ,‬קבע בית המשפט העליון כי מאחר ומדובר בעבירות סמים‬
‫חמורות אין מנוס מהארכת המעצר‪.‬‬
‫בקשה להארכת מעצר בעבירות של החזקת סמים‬
‫בדומה לפסק הדין המצוין לעיל‪ ,‬גם בפס"ד מדינת ישראל נגד גדליהו חוטה‬
‫‪203‬‬
‫נתקבלה בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעת החודשים הקבועים‬
‫בחוק וזאת לפי סעיף ‪ 60‬לחסד"פ‪ .‬המשיב הואשם בעבירות החזקה של למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 722‬ק"ג קנאביס וכן‪ ,‬כמויות נוספות של סמים מסוג קוקאין ו‪ .MDMA -‬כמו כן‪,‬‬
‫מאחר והתנגד למעצרו הואשם בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות‪.‬‬
‫‪198‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בית המשפט המחוזי הורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהסכמת‬
‫המשיב הוארך מעצרו פעמיים ב‪ 72-‬ימים מכיוון שבאותה תקופה ריצה מאסר בגין‬
‫עבירות אחרות‪ .‬לקראת סוף פרשת ההגנה‪ ,‬ביקשה המדינה הארכה שלישית ל‪72 -‬‬
‫יום‪ .‬בית המשפט‪ ,‬לאחר שכלול הנסיבות‪ ,‬קיבל את בקשת המדינה באופן מחלקי‬
‫והאריך את מעצרו ב‪ 12 -‬ימים נוספים‪.‬‬
‫בפס"ד מדינת ישראל נגד עופר שושן ושלמה סוסן‪ 204‬מדובר על תיק הברחת סמים‪.‬‬
‫בפסק דין זה נתקבלה בקשה עשירית להארכת מעצר‪ ,‬מעבר לתשעת החודשים‬
‫הקבועים בחוק וזאת לאחר הרשעת הנאשמים וכאשר גזר הדין כבר בפתח‪.‬‬
‫המשיבים עמדו לדין על קשירת קשר להברחת סמים מדרום אמריקה להולנד‪,‬‬
‫כאשר מדובר בכמויות עצומות של כחצי טון קוקאין‪ .‬כמובן שמצב דברים זה הינו‬
‫חריג ביותר‪ ,‬אך חומר הראיות במקרה דנן כלל אלפי מסמכים‪ ,‬ומספר ניכר של עדי‬
‫תביעה‪ ,‬מן הארץ ומחו"ל והתיק היה מורכב במיוחד‪ .‬בית המשפט קבע בעניין זה‪:‬‬
‫"המחוקק קבע כלל לפיו נאשם העומד לדין‪ ,‬והוא נתון במעצר‪ ,‬ישוחרר ממעצרו‬
‫כעבור תשעה חודשים‪ .‬אולם‪ ,‬גם לכלל זה יש חריגים וניתנה לבית המשפט העליון‬
‫סמכות שבשיקול דעת לצוות על הארכת המעצר‪ .‬דומה שבעניין זה לא היה מנוס‬
‫מהארכות מעצר רבות ואין חולק על כך שמשפטם של המשיבים מיוחד במינו‬
‫ונפרשה בו יריעה רחבה מאוד של עדויות מן הארץ ומהעולם "‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בפס"ד מדינת ישראל נ' חסן זייתון ‪205‬מדובר בעבירה של החזקת סם מסוג הרואין‬
‫שלא לצריכה עצמית‪ .‬המשיב נעצר עד תום ההליכים‪.‬לאחר תשעה חודשים‪,‬‬
‫ביקשה התביעה הארכת מעצר‪ .‬בית המשפט קיבל בקשתה באופן חלקי והאריך את‬
‫המעצר ב‪ 62 -‬ימים‪ ,‬תוך הנחייה להחיש את שמיעת המשפט‪ .‬משחלפו שישים‬
‫הימים‪ ,‬ביקשה המדינה הארכה נוספת‪ .‬בית המשפט קבע כי העבירות המיוחסות‬
‫למשיב הינן עבירות חמורות וכפועל יוצא מכך קיימת מסוכנות‪ .‬עם זאת המשיך‬
‫וקבע כי‪" :‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בחמורות שבעבירות נעה נקודת האיזון מהאינטרס‬
‫הציבורי בהותרתו של הנאשם במעצר בשל מסוכנותו‪ ,‬לעבר חירותו של הנאשם‬
‫ככל שחולף הזמן והמשפט טרם מסתיים‪ .‬כך בוודאי כאשר העיכוב‬
‫בהליך נעוץ במחדליה של התביעה"‪ .‬על כן‪ ,‬האריך בית המשפט את מעצרו‬
‫בארבעים וחמישה ימים בלבד‪.‬‬
‫בפס"ד מדינת ישראל נ' אבו גנאם נקבע לעניין הארכת מעצר כי ככל‬
‫שתקופת המעצר הולכת ומתארכת משתנה נקודת האיזון בין השיקולים השונים‬
‫שעל בית המשפט לשקול‪ ,‬וגובר זכותו של הנאשם לחרות‪ ,‬זכות אשר‬
‫נתמכת בחזקת החפות‪ .‬כמו כן נקבע כי עוצמת השיקולים להצדקת הארכת‬
‫המעצר גוברת עם כל הארכה נוספת‪ ,‬במיוחד במצב דברים בו אין הערכת זמן‬
‫לסיום המשפט וברור כי יהיה צורך בהארכות נשנות‪.206‬‬
‫לאור ההלכה המצוינת לעיל‪ ,‬חשוב להדגיש כי מצב הפסיקה המתואר למעלה‪ ,‬עם‬
‫דגש על הפסיקה בה הוגשה בקשה עשירית להארכת מעצר‪ ,‬אינו תקין והארכות‬
‫חוזרות ונשנות של המעצר‪ ,‬אינן הולכות יד ביד עם רצון המחוקק ועם חזקת‬
‫החפות‪ ,‬הקובעת הנחה על פיה אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לספק‬
‫סביר‪ .‬סעיף ‪ 60‬לחסד"פ מתיר לשופט עליון להאריך מעצרו של חשוד בעבירות‬
‫סמים או בכלל‪ ,‬אך יש לבחון כל מקרה לגופו וכן להתייחס לכללי המידתיות‪.‬‬
‫בהקשר זה אציין כי אלא אם כן מדובר בנסיבות קיצוניות המצדיקות זאת‪ ,‬הארכה‬
‫עשירית של מעצר אינה מידתית וזאת מכיוון שמצב זה של הארכות מעצר חוזרות‬
‫ונשנות עלול להביא לפגיעה משמעותית בזכותו הבסיסית של הנאשם לניהול‬
‫הליך פלילי הוגן ופגיעה בכבודו על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השפעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על סדר הדין הפלילי‬
‫ההליך הפלילי פוגע בערכי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעצם אופיו ומהותו‪.‬‬
‫במסגרת החלת חוק היסוד על הוראות סדר הדין הפלילי (וכן בעת פסיקתו בכלל)‪,‬‬
‫קבע ביהמ"ש בהדרגה כי ישנן זכויות יסוד רבות שאינן מנויות במפורש בחוק יסוד‬
‫כבוד‬
‫‪207‬‬
‫האדם וחירותו‪ ,‬אך הן נובעות ממנו‪ ,‬ולכן ניתן וראוי לאכוף גם אותן‪.‬‬
‫למשל הזכות לחירות‪ ,‬קבועה בסעיף ‪ 5‬לחוק היסוד‪":‬אין נוטלים ואין מגבילים את‬
‫חירותו של אדם במאסר‪ ,‬במעצר‪ ,‬בהסגרה או בכל דרך אחרת"‪ .‬פגיעה כזאת‪,‬‬
‫מתאפשר רק על פי תנאיה של פסקת ההגבלה‪ ,‬קרי בחוק ההולם את ערכיה של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה‪ ,‬ובמדיה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק‬
‫כאמור מכוח הסכמה מפורשת בו‪ .‬כפי שצוין קודם לכן‪ ,‬לכל נאשם גם עומדת‬
‫חזקת החפות‪ ,‬אותה ירשנו מהמשפט הפלילי המנדטורי‪ 208.‬עם זאת מיותר לציין כי‬
‫זכות זו אינה עומדת לבדה במשפט הפלילי ומנגד עומד ביטחון הציבור וצורכי‬
‫הכלל‪ .‬תפקיד השופט בנקודה זו הינה לאזן בין שתי הזכויות המתנגשות‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חיפוש בגוף‬
‫לפני שאנו דנים בחיפושים השונים שבחוק סדר הדין הפלילי ומשמעותם‪ .‬נגדיר‬
‫תחילה את האבחנה בין חיפוש חיצוני וחיפוש פנימי‪ ,‬כפי שקובע חוק סדר דין‬
‫פלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬חיפוש בגוף החשוד)‪.‬‬
‫"חיפוש חיצוני" הינו אחד מאלו‬
‫‪ .7‬בחינה חזותית של גופו העירום של אדם‪ ,‬לרבות צילומו‪.‬‬
‫‪ .0‬לקיחת טביעה של כל חלק מהגוף‪.‬‬
‫‪ .1‬לקיחת חומר שמתחת לציפורניים‪.‬‬
‫‪ .4‬גזירת ציפורניים‪.‬‬
‫‪ .5‬לקיחת חומר מתוך הנחיריים‬
‫‪ .6‬לקיחת שיער‪ ,‬לרבות שורשיו‪.‬‬
‫‪ .1‬לקיחת חומר מעל הגוף‬
‫‪ .8‬בדיקה על העור‪.‬‬
‫‪ .7‬מתן בדיקת שתן‬
‫‪ .72‬מתן דגימת רוק‪.‬‬
‫‪ .77‬מתן דגימה של אוויר באמצעות בדיקת נשיפה‬
‫‪ .70‬לקיחת תאים מחלקה הפנימי של הלחי‪.‬‬
‫"חיפוש פנימי" הינו אחד מאלו‬
‫‪ .7‬בדיקת דם‬
‫‪ .0‬הדמיית פנים הגוף באמצעות מכשיר גלים על קוליים‬
‫‪ .1‬שיקוף פנים הגוף באמצעות מכשיר רנטגן‬
‫‪ .4‬הדמיית פנים הגוף באמצעות סורק מסוג כלשו‪.‬‬
‫‪ .5‬בדיקה גניקולוגית לרבות לקיחת חומר‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) התשנ"ו ‪7776 -‬‬
‫מסדיר את נושא החיפושים בחקיקה הישראלית‪.‬‬
‫עד ‪ 70.5.71‬לא היה הסדר חקיקתי בנושא זה וההנחיות היו מכוח הפסיקה בלבד‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬דנו פסקי הדין קטלן‪ 209‬וועקנין‪ ,‬אשר יפורטו בהמשך‪ ,‬בסוגיות החיפוש‪.‬‬
‫עד חקיקת החוק‪ ,‬ההסדר הקבוע בפסיקה היה כי המשטרה מוגבלת בחיפוש בגוף‬
‫למעטפת החיצונית של העור‪ .‬במידה והמשטרה מבקשת מעבר לכך‪ ,‬עליה לקבל‬
‫היתר מבית המשפט‪.‬‬
‫בבג"צ קטלן נ' שירות בתי הסוהר‪ 210‬המסקנה היתה‪ ,‬שלשון החוק "בגופו" כוונתה‬
‫על פני הגוף ולא בתוך הגוף‪ .‬השופט אהרון ברק קבע כי הנוהל שהותקן ולפיו ניתן‬
‫לבצע בעצור חוקן ללא הסכמתו אינו כדין‪ ,‬מכיוון שאם התכוון המחוקק לפגוע‬
‫בזכויות אדם‪ ,‬הוא היה עושה זאת באופן מפורש בחוק‪.‬וכך קבע השופט‬
‫ברק‪":‬ההכרעה אליה הגענו לא הייתה קלה‪ ,‬שכן שני אינטרסים חשובים מתנגשים‬
‫בעניינינו ללא אפשרות של פשרה‪ .‬האחד‪ ,‬הוא האינטרס של כל אדם ‪ -‬לרבות עצור‬
‫ואסיר ‪ -‬לשלמות גופו ולכבודו כאדם; האחר‪ ,‬האינטרסים של האסירים ושל המדינה‬
‫לניהול תקין של בית הסוהר‪ ,‬ולשחרור בתי הסוהר מנגע הסמים המסוכנים‪".‬‬
‫חוק הגנת הפרטיות‪ -‬בחוק הפרטיות קיים סעיף הקובע כי‪ ,‬ראיה אשר הושגה‬
‫בניגוד לחוק‪ ,‬תפסל‪ .‬על כן‪ ,‬עולה השאלה‪ ,‬האם פעולה חודרנית של השקיית חשוד‬
‫במי מלח (ד"נ ועקנין) או פרוצדורה רפואית של חוקן (פס"ד קטלן שצוין לעיל)‬
‫פוגעת בחוק הגנת הפרטיות?‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בדיון נוסף בית הדין הצבאי לערעורים ואח' נ' משה ועקנין‬
‫‪211‬‬
‫העותר הכחיש‪,‬‬
‫במהלך חקירתו‪ ,‬כי הוא מחזיק סמים בבטנו‪ .‬בתגובה להכחשה האמורה‪ ,‬הציעו לו‬
‫השוטרים לשתות מי מלח‪ ,‬מעשה שיביא לידי הקאה וכך יוכל להוכיח את חפותו‪.‬‬
‫העותר הסכים לשתיית מי המלח‪ ,‬הקיא וכתוצאה מפעולת ההקאה‪ ,‬יצאה מקרבו‬
‫חבילה דמוית גולה‪ .‬לאור ההתנסות הלא נעימה‪ ,‬סירב החשוד לשתות שוב ממי‬
‫המלח‪ ,‬אך היה עשה זאת על מנת להוכיח לחוקריו כי אין יותר כלום בקרבו‪.‬‬
‫כששתה עוד פעם‪ ,‬פלט את המים ומהתנהגותו זו ניתן היה ללמוד בבירור כי אינו‬
‫רוצה לשתות עוד‪ .‬בית המשפט קבע כי בשלב זה‪ ,‬החשוד כבר הושקה על ידי‬
‫שוטריו בכוח‪ ,‬על ידי כך שהם החזיקו את פיו פתוח ומורם ולא אפשרו לו לפלוט‬
‫את המים החוצה אלא לבלעם בלבד‪ .‬כתוצאה משתייה זו נפלטו שתי חבילות‬
‫נוספות של סמים‪.‬‬
‫התביעה הצבאית הגישה את שלוש החבילות אותן הקיא העותר כראיות במשפט‪,‬‬
‫וכן הגישה בדיקה מעבדתית שהעלתה כי כל החבילות הכילו סמים מסוכנים‪.‬‬
‫סנגורו של העותר התנגד להגשת החבילות כראיה וזאת על סמך סעיף ‪ 10‬לחוק‬
‫הגנת הפרטיות‪ .‬לטענתו‪ ,‬יש לראות במעשה החוקרים משום "הטרדה" ולכן‬
‫המעשה מהווה פגיעה בפרטיות‪ .‬מקביעה זו מתבקשת מסקנה נוספת‪ ,‬מאחר‬
‫והראיות התגלו כתוצאה מפגיעה בלתי חוקית בעותר ובפרטיותו‪ ,‬הראיות אינן‬
‫קבילות כראיה בבית המשפט‪ .‬בסופו של עניין קבע בית המשפט כי בנסיבות‬
‫המקרה דנן מדובר בראיה פסולה מכוח חוק הגנת הפרטיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא מדובר‬
‫בהלכה מחייבת‪ ,‬מאחר והחלטה זו התהפכה בדיון הנוסף‪ .‬אז בית המשפט קיבל‬
‫את הראיה‪ ,‬למרות שסבר כי המשטרה נהגה שלא כדין‪.‬‬
‫בפס"ד אבו‪-‬מידג'ם ואח' נ‪ .‬מדינת ישראל‪ 212‬קבע השופט לנדוי כי אמצעים פסולים‬
‫שנקטה המשטרה‪ ,‬על מנת להשיג ראיה כשרה‪ ,‬אינם פוסלים את עצם הראיה‪.‬‬
‫השופט המכובד מסביר את דבריו‪ ,‬בכך שמדינת ישראל אינה אימצה את תורת‬
‫"פרי העץ המורעל"‪ ,‬המקובלת במשפט האמריקאי‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫תורת פרי העץ המורעל מהי?‬
‫על פי דוקטרינה זו ראיה שהושגה בדרך פסולה‪ ,‬אינה כשרה כראיה‪ .‬תורה זו‬
‫נועדה בעיקרה להרתיע חוקרים מעשיית שימוש עתידי באמצעי חקירה בלתי‬
‫כשרים‪ ,‬ע"י פסילת מכלול הראיות שאותרו עקב אי החוקיות האמורה‪ .‬בישראל לא‬
‫התקבלה דוקטרינה זאת והכלל הנהוג הוא כי יש להפריד בין הדרך בה התקבלה‬
‫ההודאה או הראיה האחרת ובין כשרותה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬שאלת קבילותה של ההודאה במדינת ישראל‪ ,‬תקבע על פי מבחן "חופשית‬
‫ומרצון"‪ ,‬קרי שההודאה ניתנה באופן מחופשי וברצון (למשל‪ ,‬שלא ניתנה מתוך‬
‫כפייה של השוטרים או מתוך אמצעי אלימות)‪ .‬מבחן זה ידע התפתחויות בפסיקה‪,‬‬
‫כאשר ההלכה העיקרית בנושא הינה הלכת יששכרוב‪.‬‬
‫הודיית נאשם‬
‫סעיף ‪ 70‬לפקודת הראיות קובע כי קבילותה של עדות על הודיית נאשם כי בער‬
‫בעירה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .7‬התובע הביא עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה‪.‬‬
‫‪ .0‬ההודיה הייתה חופשית ומרצון‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫סמים‬
‫דוקטרינת הפסילה הפסיקתית‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪213‬‬
‫דוקטרינת הפסילה הפסיקתית נקלטה למשפט הישראלי בפס"ד יששכרוב‪ ,214‬והיא‬
‫קובעת‪ ,‬כי ראיה שהושגה שלא כדין תיפסל‪ ,‬אם קבלתה במשפט תיצור פגיעה‬
‫מהותית בזכות להליך הוגן שלא ע"פ גדריה של פיסקת ההגבלה‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי‬
‫דוקטרינה זו אינה מגבילה עצמה להודאות נאשם‪ ,‬ותחולתה היא כללית ‪ -‬על כל‬
‫סוגי הראיות בהליך הפלילי אשר הושגו שלא כדין ע"י רשויות אכיפת החוק‪.‬‬
‫דוקטרינת הפסילה‪ ,‬כפי שנקבעה בפס"ד יששכרוב‪ ,‬למעשה קובעת כי ראיה‬
‫שהושגה שלא כדין תפסל‪ ,‬רק אם נוכח בית המשפט כי קבלתה במשפט תצור‬
‫פגיעה משמעותית‪ ,‬שלא לתכלית ראויה ובמידה שעולה על הנדרש בזכות להליך‬
‫פלילי הוגן‪.‬‬
‫יש לציין כי הודאת נאשם יכולה להימצא קבילה לפי סעיף ‪ ,70‬אך להיפסל‬
‫במסגרת הדוקטרינה וההפך‪.‬‬
‫בפס"'ד אסף שי נ' מ"י‪ 215‬נקבע כי הימנעות חוקר מלהזהיר את הנחקר בדבר זכותו‬
‫להיוועץ בעו"ד אינה תפסול את קבילותה של ההודאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אי הפסקת‬
‫החקירה על מנת לאפשר לנחקר להיוועץ עם עורך דין‪ ,‬במידה וביקש זאת‪ ,‬עשויה‬
‫בנסיבות מסוימות להפעיל את דוקטרינת הפסילה‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פס"ד יששכרוב‬
‫החייל רפאל יששכרוב נתפס עם חבילה של סם מסוג קנאביס ונחקר במשטרה‬
‫הצבאית‪ .‬במהלך החקירה‪ ,‬החוקר הזהיר אותו ומיד לאחר מכן‪ ,‬יששכרוב הודה‪.‬‬
‫בתום החקירה‪ ,‬החוקר אמר ליששכרוב כי הוא עצור וכי יש לו זכות להיוועץ‬
‫בעו"ד‪ .‬על רקע חקירה זו הוגש כתב אישום על החזקה ושימוש בסם מסוכן‪.‬‬
‫במהלך משפטו של יששכרוב‪ ,‬טען סנגורו כי ההודאה בלתי קבילה מאחר ונגבתה‬
‫תוך הפרת חובת יידוע הנאשם בדבר הזכות להיוועצות בעורך דין‪ .‬דעת הרוב בבית‬
‫הדין הצבאי המחוזי קיבלה את טענת פסלות ההודאה‪ ,‬התביעה ערערה לבית הדין‬
‫הצבאי לערעורים והוא קיבל את הערעור פה אחד‪ .‬לאור חשיבות השאלות הנדונות‬
‫הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט העליון‪ .‬הטענה שהועלתה הייתה שנוכח‬
‫חשיבותה ומעמדה של הזכות להיוועץ בעורך דין‪ ,‬יש להורות על פסילת הודאה‬
‫שנגבתה תוך פגיעה בזכות היסוד הזו‪ .‬התיק נדון בהרכב של תשעה שופטים‪,‬‬
‫כשהסוגיה שנדונה התרחבה לשאלה האם יש לאמץ דוקטרינה כללית של‬
‫התעלמות מראיות שהתקבלו שלא כדין?‬
‫בית המשפט‪ ,‬מפי השופטת (כתוארה דאז) בייניש‪ ,‬קבע כי בהשראת חוקי היסוד‬
‫נדרשת בחינה מחודשת לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין‪ ,‬והתאמתה‬
‫למציאות החדשה‪ ,‬שלאחר חקיקת חוקי היסוד‪ .‬נדרש איזון בין הלחימה בפשיעה‬
‫להגנה על זכויות הנאשם‪ .‬בית המשפט אימץ דוקטרינת פסילה יחסית של ראיות‬
‫שהושגו שלא כדין‪ ,‬שתנאיה הם‪:‬‬
‫א‪ .‬הראיה הושגה שלא כדין‬
‫ב‪ .‬קבלת הראיה תפגע משמעותית בזכות הנאשם להליך הוגן‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ביהמ"ש השאיר לעצמו שיקול דעת לפסול ראיה‪ ,‬אם נוכח כי הושגה שלא‬
‫כדין וקבלתה תגרום לפגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן‪.‬‬
‫בסופו של עניין בית המשפט פסל את הראיה וקבע כי אינה קבילה‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חיפוש בגופו של חשוד ‪ -‬עקרונות‬
‫לפי סעיף ‪ 0‬לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬חיפוש בגוף החשוד)‪ ,‬אין‬
‫עורכים חיפוש בגופו של חשוד‪ ,‬אלא לפי חוק זה‪ .‬לפני שחוקק החוק‪ ,‬הסמכות‬
‫לחיפוש הייתה לכל סוג עבירה (חטא‪ ,‬עוון ופשע)‪ .‬החוק החדש ערך אבחנה בין‬
‫סוגי עבירות‪ ,‬כך שסמכות החיפוש לפי סעיף ההגדרות מוגבלת לעבירה מסוג עוון‬
‫ופשע‪ .‬בעבירה מסוג חטא אין סמכות לערוך חיפוש חיצוני או פנימי על פי חוק זה‪.‬‬
‫את החיפוש הפנימי ניתן לבצע רק בעבירה מסוג פשע ולא בעבירה מסוג עוון‬
‫‪216‬‬
‫כך שבעבירת החזקה לשימוש עצמי באופן גורף לא ניתן לערוך חיפוש פנימי‪.‬‬
‫בניגוד לחיפוש פנימי‪ ,‬חיפוש חיצוני ניתן לעשות‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬גם בעבירה‬
‫מסוג עוון‪ .‬החוק דורש כח החיפוש יעשה בהסכמת החשוד‪.217‬‬
‫‪118‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סעיף ‪0‬ד'‬
‫"חיפוש בגופו של חשוד יערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד‬
‫האדם ועל פרטיותו ובמידה מועטה ככל האפשר של פגיעה אי נוחות או כאב"‪.‬‬
‫בפס"ד מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה‪ 218‬קבע המשנה לנשיא דאז‪ ,‬מנחם אלון‪ ,‬כי‬
‫מציאת חבילה של סם בין ישבניו של הנאשם הינו חיפוש חיצוני‪ ,‬מאחר ומדובר‬
‫ב"חומר זר שבצבץ מבין ישבניו ונטילתו על ידי עורכי החיפוש אין בה משום ניתוק‬
‫מגופו של המשיב‪"...‬‬
‫חיפוש זה מותר הוא על פי הוראת המחוקק‪ ,‬כאשר קיים יסוד סביר לחשד‬
‫שהמשיב מסתיר סם על גופו‪ ,‬גם כאשר לא ניתנה הסכמתו של המשיב לכך‪ ,‬ומקל‬
‫וחומר כשהסכים לעריכת החיפוש על גופו‪.‬‬
‫סעיף ‪1‬ה'‬
‫דן בחיפוש חיצוני‪ ,‬אך זה כולל גם בחינה חזותית של גופו העירום של אדם ונקבע‬
‫"אין לערוך בפרהסיה חיפוש חיצוני אלא במצב בו יש סכנה קרובה לוודאי לשלום‬
‫הציבור‪.‬‬
‫עוד לפני חקיקת החוק המצוין לעיל‪ ,‬קבע הנשיא דאז אלון בפס"ד גוואטה כי גם‬
‫כאשר מדובר בחיפוש חיצוני ולאחת כמה וכמה כאשר מדובר בהפשטת אדם‬
‫ממלבושיו וחיפוש בחלקים מוצנעים בגופו‪ ,‬השכל הישר מחייב כי הדבר יעשה כך‬
‫שלא ייפגע בכבודו ובצנעתו‪ ,‬אלא במידה מועטת ככל האפשר‪.‬‬
‫סעיף ‪[ 0‬ה]‬
‫חיפוש בגופו של חשוד יערך בידי בן מינו של החשוד‪ .‬לפני כניסת חוק זה‪ ,‬הסעיף‬
‫שטיפל בעניין היה בפקודת הסד"פ (מעצר וחיפוש)‪ .‬הסעיף קבע כי‪" :‬אין עורכים‬
‫חיפוש בגוף אישה אלא על ידי אישה"‪ .‬סעיף זה התבטל ובא במקומו סעיף ‪[0‬ה]‬
‫המצוין לעיל‪ ,‬שנתן גם לגברים את הפריבילגיה‪ .‬הרציונאל של סעיף זה הינו‬
‫שמירה על צנעת הפרט והזכות לכבוד‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סייגים לסעיף ‪( 0‬ה)‬
‫סעיף ‪[ 0‬ה] [‪" ]7‬בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש חשש‬
‫לשלום הציבור‪"...‬‬
‫דוגמא למצב בו עלול להיות חשש לשלום הציבור‪ ,‬הוא אם שוטר עצר מחבלת‬
‫ברחוב ויש לו חשד סביר להנחי כי היא נושאת מטען חבלה על גופה‪ .‬לא ייתכן‬
‫שהשוטר ימתין ששוטרת תגיע למקום‪,‬‬
‫על מנת לבצע את החיפוש‪ .‬על כן‪ ,‬בנסיבות כגון זה אין מקום לדחות את החיפוש‪.‬‬
‫סעיף ‪[ 0‬ה] [‪ : ]0‬סייג נוסף לסעיף שצוין דלמעלה הינו אם החיפוש נערך בידי בעל‬
‫מקצוע רפואי‪ ,‬אין הכרח כי החיפוש יתבצע על ידי אותו מין של החשוד‪ .‬במידה‬
‫והחשוד ביקש כי החיפוש ייערך על ידי בן מינו ויש אפשרות כזאת‪ ,‬ייעתרו‬
‫לבקשת החשוד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי אין צורך להקפיד על מין המחפש בעת לקיחת טביעת אצבע‬
‫מחשוד‪.‬‬
‫חיפוש חיצוני – "על פני מעטפת העור"‬
‫ישנן פעולות בהן ניתן לחלוק אם ראוי להגדירן כחיפוש חיצוני גרידא‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫החלופה השנים עשר בחיפוש חיצוני‪" :‬לקיחת תאים מחלקה הפנימי של הלחי"‪.‬‬
‫ספק אם ניתן להגדיר חיפוש זה כחיצוני שכן לא נעצר במעטפת החיצונית של‬
‫העור ונראה כי נכון האמור לעיל‪ ,‬גם בעניין מתן דגימת רוק‪.‬‬
‫חיפוש חיצוני‬
‫סעיף ‪[ 1‬א] קובע כי אם היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת‬
‫ראיה‪ ,‬הוא רשאי לערוך בו חיפוש חיצוני וזאת בתנאי שהחשוד מסכים לחיפוש‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סעיף קטן ב לאותו החוק‪ ,‬מסייג את סעיף א וקובע כי השוטר רשאי לערוך חיפוש‬
‫גם בלא הסכמתו של החשוד תוך שימוש בכוח סביר וזאת רק לאחר שקיבל אישור‬
‫לכך‪ .‬סעיף ג לאותו חוק קובע כי במידה וזה מצב הדברים‪ ,‬יש להביא את החשוד‬
‫בפני קצין משטרה לצורך קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש‪ .‬בעניין זה מוטלת‬
‫חובה גם על קצין המשטרה‪ ,‬לפי סעיף ‪[ 1‬ד] ‪ :‬ייתן הזדמנות לחשוד להשמיע טעמי‬
‫סירובו וכן‪ ,‬יסביר לו כי אפשר לבצע בכוח את החיפוש‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬חשוד בעבירת סמים והמשטרה רוצה לערוך חיפוש חיצוני ‪ -‬למשל‪ ,‬רוצים‬
‫לבדוק אם הוא מסתיר על גופו סמים ולצורך כך מבקשים להפשיטו‪ .‬השוטר‬
‫מסביר לו כי החיפוש ישמור על כבודו ואם הוא מסכים לחיפוש‪ .‬אם הסכים יכול‬
‫השוטר לערוך את החיפוש תוך שמירה על כללי החיפוש‪ .‬במידה והחשוד לא‬
‫מסכים‪ ,‬על השוטר לפנות לקצין ולבקש רשות‪ .‬הקצין צריך לתת לחשוד לאמור‬
‫דברו ולפרט את טעמי סירובו‪ .‬למעשה‪ ,‬לחשוד יש פעמיים זכות שימוע‪ :‬פעם אחת‬
‫בפני השוטר‪ .‬פעם אחת בפני הקצין‪ .‬אם הקצין סבור כי נכון לעשות חיפוש‪ ,‬עליו‬
‫להסביר לחשוד שני דברים‪ :‬א‪ .‬כי ניתן לעשות את החיפוש בניגוד לדעת החשוד‬
‫בכוח סביר‪ .‬ב‪ .‬אם החשוד מסרב‪ -‬תהיה משמעות משפטית לסירוב‪ ,‬כאמור בסעיף‬
‫‪ 77‬לחוק‪ ,‬קרי תוספת ראייתית של חיזוק לתביעה‪.‬‬
‫דוגמא לתוספת ראייתית מסוג חיזוק הינה סעיף ‪72‬א לפקודת הראיות‪ ,‬אשר קובע‬
‫כי ניתן להרשיע אדם על סמך דברים שאמר עד במשטרה‪ ,‬גם אם אותו עד לא חזר‬
‫על דבריו בבית המפשט או אף אם הכחיש את דבריו במשטרה או שתק‪.‬‬
‫חיפוש פנימי‬
‫חיפוש פנימי ניתן לבצע‪ ,‬אך ורק בעבירה מסוג פשע‪ .‬סעיף ‪(4‬א) לחוק קובע כי אין‬
‫סמכות לבצע חיפוש מסוג זה בעבירת עוון‪ .‬בנוסף‪ ,‬עיקרון מנחה הוא כי ראשית‬
‫כל יש לבקש רשות מהחשוד לבצע חיפוש‪.‬‬
‫סייג לעניין האמור לעיל‪ ,‬מופיע בסעיף ‪(4‬ב) לאותו החוק‪ ,‬אשר קובע כי ניתן‬
‫לערוך חיפוש פנימי מסוג בדיקת דם בלבד גם בעבירה מסוג עוון‪ .‬למשל‪ ,‬אדם‬
‫החשוד בהחזקת סם לצריכה עצמית (עבירה מסוג עוון)‪ ,‬ניתן יהיה לבקש ממנו‬
‫ליטול את דמו‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סירוב לחיפוש פנימי‬
‫לפי סעיף ‪( 4‬ג) במידה והחשוד מסרב לעריכת החיפוש הפנימי‪ ,‬מביאים אותו בפני‬
‫קצין משטרה וזה מסביר לו את מטרת החיפוש הפנימי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסביר לו הקצין כי‬
‫הוא רשאי שלא להסכים לחיפוש‪ .‬עם זאת‪ ,‬יסביר הקצין לחשוד כי במנידה ויסרב‬
‫לחיפוש‪ ,‬סירובו יכול לשמש חיזוק לראיות התביעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יסביר הקצין לחשוד‬
‫כי במידה והוא לא יסכים לחיפוש ולאחר שיקבל אישור מרופא כי אין מגבלה‬
‫רפואית לחיפוש הפנימי‪ ,‬רשאי הקצין לפנות לבית המשפט ולבקש אישור לערוך‬
‫חיפוש על גוף החשוד בניגוד לרצונו‪ .‬חשוב לציין כי במידה והחיפוש יערך בסופו‬
‫של עניין‪ ,‬פנימי או חיצוני‪ ,‬בניגוד לרצון החשוד‪ ,‬הסירוב המקדמי לא יעמוד לרעתו‬
‫מבחינה ראייתית ולא ישמש חיזוק לראיות התביעה‪ ,‬במילים אחרות במצב דברים‬
‫זה סעיף ‪ 77‬לא יחול‪ .‬במידה והאפוטרופוס של החשוד הוא זה שסירב לחיפוש‪,‬‬
‫במצב דברים זה הדבר לא ישמש חיזוק לראיות התביעה וזאת לפי סעיף ‪( 77‬ב) (‪.)7‬‬
‫לפי סעיף ‪( 4‬ד) אם החשוד סירב לראות רופא‪ ,‬לא ניתן לכפות עליו להיבדק על ידי‬
‫רופא‪ ,‬אך קצין המשטרה יסביר לו את המשמעות המשפטית של סירובו‪.‬‬
‫סעיף ‪( 4‬ו) לחוק קובע כי לא יערך חיפוש פנימי מסוג של בדיקה גניקולוגית‪ ,‬אלא‬
‫לפי צו בהמ"ש‪ .‬המחוקק סבר כי מדובר בחדירה לפרטיות יתר על המדיה ולכן‬
‫קבע כי חובה שחיפוש מסוג זה יאושר על ידי בית המשפט‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי‬
‫סעיף ‪(4‬ז) קובע כי פגישת חשוד עם רופא לא תהא בנוכחות שוטר‪ ,‬אלא אם יש‬
‫סברה כי החשוד יברח‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שקולי ביהמ"ש להתיר חיפוש פנימי ‪" -‬חלופת חיפוש"‬
‫במקביל לנושא חלופת המעצר‪ ,‬ניתן לאמץ המונח "חלופת חיפוש"‪ .‬סעיף ‪ 8‬קובע‬
‫כי על בית המשפט לבחון אם אין אפשרות אחרת למציאת הראייה‪ .‬במידה ואכן יש‬
‫אופציה מקלה יותר עם החשוד‪ ,‬בית המשפט אינו יורה על חיפוש פנימי‪ .‬דיון‬
‫בבקשה מסוג זה תהיה בדלתיים סגורות‪ .‬במידה ובית המשפט מתיר חיפוש‪,‬‬
‫בניגוד להסכמת החשוד‪ ,‬תוקפו לא יעלה על שלושה ימים‪ .‬במידה והמשטרה אינה‬
‫מספיקה לערוך את החיפוש בפרק זמן זה‪ ,‬עליה לשוב לבית המשפט בבקשה‬
‫להאריך את התקופה‪.‬‬
‫חשוד בעבירת רצח‪ ,‬לפי סעיף ‪ 122‬לחוק העונשין‪ ,‬או לפי פקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪ ,‬שהעונש יותר מ‪ 72 -‬שנים‪ ,‬אשר סירב לחיפוש והחיפוש אינו נערך‬
‫בסופו של עניין‪ ,‬למעשה עבר עבירה שעונשה עד שנתיים מאסר וזאת לפי סעיף‬
‫‪.70‬‬
‫נראה כי הרציונאל שעמד בראשו של המחוקק בעניין סעיף זה‪ ,‬היה החשיבות‬
‫הרבה של השגת הראייה‪ ,‬על ידי המשטרה‪ ,‬בעבירות חמורות במיוחד‪.‬‬
‫טביעות אצבע לצורך זיהוי‬
‫טביעת אצבע שנלקחה מהחשוד למטרת זיהוי ולא למטרת הוכחת העבירה‪ ,‬אינה‬
‫נחשבת בגדר חיפוש וזאת על פי סעיף ‪ 71‬לחוק החיפוש‪.‬‬
‫מה קורה במצב בו התבצעה פעולה אשר אינה נכנסת בגדר חיפוש פנימי או חיצוני?‬
‫דוגמא למצב זה הינה בדיקת שתן לאיתור סמים‪ .‬החוק אינו מגדיר האם חיפוש‬
‫מסוג זה הינו חיפוש פנימי או שמא חיפוש חיצוני הוא‪ .‬נראה מכוח ההיגיון כי‬
‫מדובר בחיפוש חיצוני‪ ,‬מאחר ומדובר במתן דגימה ולא בדיקה פולשנית‪.‬‬
‫מאחר והחוק הגדיר את שני סוגי החיפושים כרשימה סגורה‪ ,‬קיימת בעייתיות‬
‫בעניין זה בחוק‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עזרי חקירה‬
‫את פרק זה התחלנו מהסבר מהם דיני הראיות‪ ,‬כחלק מההסבר נגענו בנושא‬
‫הפוליגרף (מכונת אמת) במשפט הישראלי וציינתי כי הפוליגרף אינו ראיה קבילה‬
‫במשפט וזאת על פי פסק דין חמו נ' מדינת ישראל‪ ,219‬עם זאת בדיני המעצרים ניתן‬
‫להשתמש בעזר זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך החקירה עצמה‪ ,‬רשאים השוטרים להשתמש‬
‫בפוליגרף על מנת לקבל קנה מידה בעניין החשוד היושב מולם או לעיתים אף‬
‫בעניין קורבן העבירה‪.‬‬
‫פוליגרף הינו אמצעי אחד‪ ,‬להלן נפרט אמצעים אחרים אשר מסייעים לגורמי‬
‫אכיפת החוק‪.‬‬
‫מסדר זיהוי‬
‫ישנם שני סוגים של מסדרי זיהוי‪ ,‬האחד הינו מסדר זיהוי פורמאלי שהינו מסדר‬
‫זיהוי בו מתייצבים לעיני העד אנשים‪ ,‬בשר ודם‪ .‬מסדר הזיהוי השני‪ ,‬הינו מסדר‬
‫זיהוי על פי תמונות‪.‬‬
‫‪ .7‬מסדר זיהוי חי‪ -‬ראשית‪ ,‬חשוב לציין שפס"ד כהן נ' מ"י‪ 220‬קבע כי זיהוי‬
‫במסדר כזה יכול להוות ראיה יחידה להרשעת הנאשם‪ .‬שנית‪ ,‬במסדר זיהוי‬
‫חי יהיו שמונה ניצבים דומים בחזותם לחשוד‪ ,‬כאשר לחשוד תהיה הזכות‬
‫לבחור היכן הוא רוצה לעמוד בשורת הניצבים‪ .‬ע"פ פס"ד קאסם נ' מ"י‬
‫‪221‬‬
‫יש צורך בנוכחות סנגור במסדר הזיהוי ובמידה ולא ניתן לממש את נוכחות‬
‫הסנגור‪ ,‬רצוי שיהיה נוכח עורך דין מהסנגוריה הציבורית‪ .‬אי נוכחות של‬
‫עורך דין יכול לפגום במשקל הראייתי של המסדר‪.‬‬
‫‪ .0‬מסדר זיהוי בתמונות‪ -‬פס"ד אוחיון נ' מדינת ישראל קבע כי במידה‬
‫והעדיפו מסדר זה על פני המסדר זיהוי החי‪ ,‬הדבר עלול להוות פגיעה‬
‫במשקל הראייה‪ ,‬אך בכל מקרה לא יהווה פגיעה בקבילותה של הראייה‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בדיקת דנ"א‬
‫ראיית הדנ"א הינה ראייה נסיבתית מדעית‪ .‬כיום ניתן להרשיע אדם על סמך ראיית‬
‫דנ"א כראייה יחידה וזאת בעקבות פס"ד אבו‪-‬חמאד‪.222‬‬
‫הדנ"א נמצא למעשה בכל תא מתאי האדם ולכן ניתן להפיק אותו בקלות (למשל‬
‫אם מוצאים בזירת האירוע שערה‪ ,‬רוק‪ ,‬בדל סיגריה‪ ,‬ציפורן וכד'‪)..‬‬
‫כיצד מפיקים ראיית דנ"א? זיהוי הדנ"א שהגיע מהזירה‪ ,‬זיהוי הדנ"א שנלקח‬
‫מהחשוד וקביעת הזהות ביניהם וכן‪ ,‬שלילה סטטיסטית של האפשרות שלשני‬
‫אנשים שונים יהיה פרופיל גנטי זהה‪.‬‬
‫‪223‬‬
‫בדיקת הדנ"א שינתה את פני המשפט הפלילי בעולם כולו‪ ,‬בעיקר מבחינת‬
‫הרשעות שווא‪ ,‬קרי בדיקה זו יכולה למנוע הרשעות של אנשים חפים מפשע על‬
‫ידי הוכחת חפותם‪ .‬כמובן‪ ,‬שהבדיקה אינה משמשת רק לצורך זה ושימוש בה יכול‬
‫להביא להרשעות של עבריינים שאולי ללא הבדיקה לא ניתן היה להרשיעם‪.‬‬
‫פרוייקט החפות בארה"ב מאגד קבוצה של אזרחים‪ ,‬אשר נלחמים על חפותם של‬
‫אזרחים אשר‪ ,‬על פי טענתם‪ ,‬הורשעו על לא עוול בכפם‪ ,‬אחת הדרכים המרכזיות‬
‫להוכיח את החפותם של אותם אנשים‪ ,‬הינה על ידי בדיקת דנ"א‪ .‬יש לציין כי‬
‫"חזקת החפות" נגזרת מזכותו של חששוד או נאשם לניהול הליך פלילי הוגן‪ .‬גם‬
‫בישראל פועלת קבוצה דומה‪ ,224‬אשר שמה לה למטרה להפחית את מעמד‬
‫ההודאה בישראל מ"מלכת הראיות"‪ ,‬קרי הודאה המביאה באופן אוטומטי‬
‫להרשעה לבחינת הודאה של כל חשוד ונאשם וזאת מתוך חשש להביא להרשעות‬
‫שווא של אנשים חפים מפשע‪.‬‬
‫מדוע אנשים מודים על לא עוול בכפם? אנשים רבים מודים למרות שלא ביצעו את‬
‫מעשה העבירה‪:‬‬
‫לחצים פיזיים או נפשיים שמפעילים החוקרים בעת החקירה‬
‫בעיות נפשיות של הנחקר‬
‫‪105‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נחקרים בלעי מוגבלויות (למשל נחקר עם פיגור לעיתים מודה במעשה העבירה‬
‫מתוך חוסר הבנה למצבו)‬
‫נחקרים קטינים‬
‫אלו מספר דוגמאות בלבד לסיבות המגוונות בשלן אנשים עלולים להודות בפשע‬
‫שלא ביצעו‪ ,‬על כן לבדיקת הדנ"א חשיבות רבה במשפט הפלילי בעיקר ובעניין‬
‫משפטים חזורים בפרט‪.‬‬
‫טביעות אצבע‬
‫בפס"ד אביטל נ' מדינת ישראל ‪ 225‬נקבע כי‪":‬הלכה היא כי משקלה של ראיה‬
‫נסיבתית‪ ,‬כגון טביעת אצבע‪ ,‬אינו נופל מכוחה של ראיה ישירה ובלבד שניתן‬
‫להסיק ממנה ע"פ מבחני ההגיון וניסיון החיים‪ ,‬מסקנה הגיונית אחת ויחידה לפיה‬
‫לא נותר ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם"‪.‬‬
‫עוד נקבע בפס"ד ההבחנה בין טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייח וטביעת אצבע‬
‫שנמצאה על חפץ נייד‪ .‬כאשר מדובר על טביעת אצבע שנמצאה על חלפץ נייח‬
‫ניתן להגיד בוודאות כי הנאשם היה במקום‪ ,‬זאת לעומת טביעת אצבע שנמצאה על‬
‫חפץ נייד‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬אין מניעה כי טביעת אצבע תהיה ראייה יחידה להרשעה בפלילים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬במידה ולנאשם ישנו הסבר סביר להמצאות טביעת האצבע שלו במקום‬
‫ביצוע העבירה‪ ,‬יכול ובית המשפט יזכה אותו מחמת הספק‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪‬שער רביעי ‪ :‬הסמים "המותרים" ומשפט משווה‪ :‬הולנד‪ ,‬ניו – זילנד‪,‬‬
‫קנדה‪ ,‬בריטניה וארה"ב‬
‫כאמור יצרני הסמים מפתחים במעבדות חומרים פסיכואקטיביים ע"י תהליך פשוט‬
‫וכך מנפיקים חומרים נרקוטיים "מותרים" וזאת ע"י שינויים קלים במבנה הכימי‬
‫של המולקולה באופן שנוצרים חומרים שונים‪ ,‬בעלי השפעה דומה על המשתמש‪.‬‬
‫יכולת זו מנוצלת לרעה ע"י יצרני האקסטזי למשל‪.‬‬
‫במאמר "סמים 'מותרים' חומרים פסיכואקטיביים שטרם נאסרו ע"י פקודת הסמים‬
‫המסוכנים" שהתפרסם בכתב העת רפואה ומשפט במאי ‪ 0220‬ניתן לראות סקירה‬
‫ממצה של נושא זה‪.226‬‬
‫ניתן להמחיש את הבעיה ע"י הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫משתנה ‪ (justice) J‬יבטא את המוטיבציה של מערכת החוק להזדרז ולחוקק‬
‫חוק סמים סינטתי שיאסור סמים עתידיים ו‪/‬או קיימים בעלי מבנה כימי דומה לסם‬
‫המוכר והאסור‪.‬‬
‫משתנה )‪ D (Dealer‬יבטא את המוטיבציה של יצרני הסמים להשקיע בשינוי‬
‫איזומרים ובייצור סמים "חוקיים" (כאשר הם "צוחקים כל הדרך אל הבנק")‪.‬‬
‫משתנה )‪ A (Academy‬יבטא את המוטיבציה של האקדמיה ואנשי המחקר‬
‫המדעי (כימאים וגנטיקאים) למצוא פתרון לדילמה זו‪.‬‬
‫בינתיים גוברים היצרנים על מערכת החוק‪ .‬יתכן ודווקא מאמץ אקדמי שישלב‬
‫מחקר בתחום הכימיה האורגנית יוכל להביא לבניית נוסחה כללית שתכלול סמים‬
‫עתידיים‪.‬‬
‫המצב כיום‪.D>J :‬‬
‫המצב הרצוי‪:‬‬
‫‪A D  J‬‬
‫‪.‬‬
‫רקע משפטי‬
‫‪107‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בפרקליטות מחוז ת"א התגבשה הצעת חוק מפורטת בנושא נוסחה כללית לסמים‬
‫סינטתיים‪ .227‬הצעת החוק אושרה ע"י פרקליטת המחוז‪ ,‬הגב' מרים רוזנטל‬
‫ופרקליטת המדינה‪ ,‬גב' עדנה ארבל‪.‬‬
‫על מנת להדגים שמדובר בבעיה פרקטית חמורה אביא כמה דוגמאות של תיקים‬
‫פליליים שעוסקים בבעיה שבמרכז שער זה‪:‬‬
‫פרשת בן שוהם ‪ :7‬ב‪ 7771 -‬הוגש כתב אישום נגד יצחק בן שוהם שנעצר בעת‬
‫שעסק במכירת כדורי אקסטזי‪ ,‬מסוג שנאסר כחודש קודם לכן‪.MDEA ,‬‬
‫הסנגורית של הנאשם עתרה לבג"צ להורות על ביטול כתב האשום בטענה‪ ,‬שיש‬
‫לקבוע דחיית תחילה של הודעות הסמים המוסיפות סמים לפקודה‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫לציבור להתוודע לאיסור‪ .‬בג"צ החזיר את הדיון לביהמ"ש השלום לתקיפה עקיפה‬
‫כטענה מקדמית‪.‬‬
‫בסוף ‪ 7771‬ניתנה החלטה ע"י השופט חנן אפרתי (החלטה מיום ‪- 05.70.71‬לא‬
‫פורסם) שקיבל את עמדת הפרקליטות לפיה אין פגם חוקתי בכך‪ ,‬שהודעות הסמים‬
‫המוסיפות סמים לפקודה נכנסות לתוקף ביום פרסומן‪ .‬הנימוק המרכזי לכך היה‬
‫שאין כל הצדקה לתת אורכה לסוחרי הסמים להשלים את הפצת הסמים שברשותם‬
‫במסווה של שמירת עקרון החוקיות‪.‬‬
‫פרשת בן שוהם ‪ :0‬בינתיים הסתבר שבעוד הדיון בעניינו של בן שוהם היה תלוי‬
‫ועומד בבג"צ‪ ,‬נפתח תיק נוסף נגד אותו בן שוהם‪ ,‬הפעם בחשד לסחר באקסטזי‬
‫מסוג חדש ‪ ,MBDB‬שהוסף לפקודת הסמים רק לפני כשלוש שנים‪ .228‬החומר‬
‫היה "חוקי" בישראל למעלה משנתיים!‪ .‬מטחנות הצדק טוחנות לאט! הליכי‬
‫החקיקה מסורבלים וגורמים לכך שבפרקליטות נגנזו כמה תיקים כאלו מחוסר‬
‫אשמה!‬
‫‪108‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פרשת חומי זינגר‪ :‬ביום ‪ 77.70.75‬נערך חיפוש בדירתו של חומי זינגר‪ ,‬רכז‬
‫מודיעין לשעבר בימ"ר ת"א‪ ,‬שסרח וחצה את הקוים מהמשטרה לחיים עבריניים‪,‬‬
‫שעפ"י החשד עבר הסבה מקצועית לסחר בסמים‪ .‬בחיפוש נמצאו ‪ 52 :‬כדורי‬
‫‪ 52 ,MDMA‬כדורי ‪ MDEA‬ו‪ 172 -‬כדורי ‪( .MBDB‬בחקירה משטרתית‬
‫נתגלה קשר בין זינגר לבין בן שוהם וזינגר הודה בכך)‪ .‬לא ניתן היה להעמיד את בן‬
‫שוהם לדין על כדורי ה‪ MBDB -‬מאחר והללו לא נאסרו בחוק אז‪ ,‬כאמור!‬
‫אמצעי להתמודדות עם הבעיה (שלא ננקט במקרה זה) הוא להאשים את היבואן‬
‫של הסמים "המותרים" ביבוא בלתי חוקי של תרופה (ללא רשיון ממשרד הבריאות)‬
‫כעבירה על פקודת הרוקחות‪ .229‬כמובן שאין זה אמצעי מרתיע מספיק ואינו שקול‬
‫להרשעה בסחר בסמים לפי פקודת הסמים המסוכנים‪.‬‬
‫הפסיקה הישראלית‬
‫עוד בשנת ‪ 7771‬בפרשת לוגסי ורז היה נסיון של נאשם להיתלות בהגדרה של סם‬
‫האקסטזי בפקודה כעילה להתחמקות מאישום עפ"י פקודת הסמים המסוכנים‬
‫אולם נסיון זה לא צלח בשל סיבות טכניות וסמנטיות כפי שיפורט‪:‬‬
‫ע"פ ‪ 0661/75 ,0650/75‬יצחק רז ויוסף לוגסי נ' מ"י‪ :230‬זהו ערעור על פסק דינו‬
‫של בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו (כבוד השופט סטרשנוב)‪ ,‬לפיו הורשעו‬
‫שני המערערים בעבירות הבאות‪ :‬קשירת קשר לביצוע פשע‪ ,‬עבירה על סעיף‬
‫‪ )7(477‬לחוק העונשין תשל"ז ‪ ;7711 -‬יבוא סם מסוכן‪ ,‬עבירה על סעיף ‪71‬‬
‫לפקודת הסמים המסוכנים‪.‬‬
‫(‪ )7‬לטענת ב"כ של רז‪ ,‬בתקופה הרלוונטית לאישום בהחזקת ‪ 522‬כדורי אקסטזי‪,‬‬
‫לא נכללו עדיין כדורים אלה בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים; והם‬
‫הוספו לרשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הנ"ל רק ביום ‪.07.72.71‬‬
‫(‪ )0‬תגובת התביעה לטענת זו היתה כי השם "אקסטזי" הוא כינוי מסחרי לכדורי‬
‫"אמ‪.‬די‪.‬אם‪.‬אי‪ ;".‬וכי החומר "אמ‪.‬די‪.‬אם‪.‬אי"‪ .‬צוין‪ ,‬בתקופה הרלבנטית לאישום‪,‬‬
‫במפורש כ"סם מסוכן" בפרט ‪71‬ב שבתוספת הראשונה לפקודה‪ ,‬כשם נרדף‬
‫ל"טנאמפטאמין"‪ ,‬לו יוחד הפרט האמור‪ .‬התיקון מיום ‪ - 07.72.71‬אליו התייחס‬
‫הסניגור ‪ -‬מחק את השם "טנאמפטמין" ורשם במקומו את השם "אם‪.‬די‪.‬אם‪.‬אי"‬
‫שעד כה היה רשום שם כשם "נרדף" בלבד‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הרכבם הכימי של שני החומרים הנ"ל ‪" -‬אמ‪.‬די‪.‬אמ‪.‬אי‪ ".‬ו"טנאמפטמין" ‪ -‬הינו‬
‫"זהה" מן ההיבט של הסמים המסוכנים; באופן שהתיקון האמור‪ ,‬לא שינה‬
‫מהותית את טיבו של החומר שנקבע כ"סם מסוכן" אלא רק את "שמו המסחרי"‪.‬‬
‫ה"טנאמפטמין" וה"אם‪.‬די‪.‬אמ‪.‬אי‪ ".‬הינם‪ ,‬בהקשר הנדון כאן‪ ,‬אותו "חומר"; לפי‬
‫ביהמ"ש העליון בפס"ד זה "חומר" זה הינו הגורם ההופך את כדורי האקסטזי‬
‫ל"סם מסוכן"‪.‬‬
‫כדורי האקסטזי היוו‪ ,‬איפוא‪" ,‬סם מסוכן" במועד הרלבנטי לאישום‪ ,‬מכוח הרכבם‬
‫הכימי והתיקון שאליו מתייחס הסניגור לא שינה דבר בענין זה‪.‬‬
‫הרשעה ללא צורך בהוכחה שמדובר בסם אסור‬
‫יש לזכור שלפעמים נאשם אינו מודע כלל לכך שמדובר בחומר "מותר" ומודה‬
‫בכך ששסחר בסם מסוכן‪ .‬לעיתים הנאשם מודע בהכרה מלאה לכך שמדובר‬
‫בחומר מסוכן באיצטלה חוקית ומודה בכל זאת בסחר "סמים" מבחינתו (כך קרה‬
‫בפרשת בן שוהם ‪ )0‬לפיכך נשאלת השאלה האם ניתן להרשיעו בגין כך על סמך‬
‫הודאה בעשיית מעשה שעל פניו הוא חוקי?‬
‫לפי הפסיק ה אין מניעה מלהרשיע נאשם בסחר ובשימוש בסם מסוכן כגון חשיש‬
‫קוקאין או הרואין גם אם לא נתפס סם כזה ולא נמסר לבדיקת מעבדה‪ .‬ראיות‬
‫לעיסוק בסם יכולות לבוא מעדויות של מעורבים המכירים את הסם וטיבו ואף‬
‫מהודאת הנאשם בחקירתו‪.231‬‬
‫ביהמ"ש העליון קבע כי‪:232‬‬
‫"הטלת חובה על התביעה להוכיח את טיבו של הסם בבדיקת מעבדה‬
‫דווקא ‪" :‬תסכל את מטרת החקיקה ותמנע הרשעתם של העבריינים‬
‫בהחזקת סם מסוכן או בשימוש בו רק משום שהם הצליחו להסתיר‬
‫את הסם‪ ,‬להשמידו או לכלותו ע"י שימוש"‬
‫השאלה‪ :‬כיצד נגרום לדה‪-‬לגיטמציה של סמים סינתטיים בעלי תרכובות כימיות‬
‫חדשות שאינן מוכרות בפקודת הסמים המסוכנים?‬
‫פתרונות מוצעים‪:‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫א‪ .‬אימוץ נוסחה כללית לסמים סינטתיים אשר תצפה פני עתיד בדומה לנהוג‬
‫באנגליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אימוץ חוק חומרים אנלוגיים בדומה לנהוג בארה"ב‪.233‬‬
‫לגבי כל חוק אופציונלי כזה נשאל האם יהיה‪:‬‬
‫‪ .7‬יעיל?‬
‫‪ .0‬חוקתי?‬
‫‪1‬‬
‫ראלי במציאות המשפטית של מדינת ישראל ?‬
‫פקודת הסמים המסוכנים הישראלית‬
‫על מנת לבחון את השאלות הללו‪ ,‬נבחן ראשית את הבסיס החוקי ‪ :‬פקודת‬
‫הסמים‪ .‬הפקודה מתבססת על החוק האנגלי עם תיקונים רבים שנעשו טלאים‪-‬‬
‫טלאים‪.‬‬
‫תחילתה בפקודה משנת ‪( 7705‬אומץ הנוסח מ‪ 7716 -‬ולבסוף אומץ נוסח חדש ב‪-‬‬
‫‪ .)7711‬הפתיח ל‪ 234 Dangerous Drugs Ordiance-‬קבע ‪:‬‬
‫‪“an ordiance to provide for the control‬‬
‫‪of the manufacture, importion ….of‬‬
‫"‪certain dangerous drugs‬‬
‫עיננו רואות אם כן שהפקודה התכוונה לאסור באופן ספיציפי סמים מסוכנים‪.‬‬
‫אולם בבואנו לפרש את תכלית החקיקה עלינו לנתחה באופק פרשני בן‪-‬זמננו‬
‫‪235‬‬
‫עלינו לבחון את המציאות בת זמננו של סמים מעוצבים במעבדות במהירות ובקצב‬
‫התפתחות שקשה לעקוב אחריו‪ .‬ברור שיכולות הייצור והסינתוז בשנת ‪ 7705‬אינן‬
‫אותן יכולות שיש במאה העשרים ואחת ויש לתת פתרון מעשי לכך‪.‬‬
‫הליכי החקיקה להוספת חומרים אסורים‬
‫מכח סעיף ‪ 47‬לפקודת הסמים המסוכנים מוסמך שר הבריאות‪ ,‬באישור ועדת‬
‫הכנסת למאבק בסמים‪ ,236‬להוסיף סמים אסורים לתוספת לפקודה‪ .‬מסתבר כי‬
‫בפרקטיקה היוזמה להוספת סמים לפקודה יוצאת בדרך כלל מראש מדור כימיה‬
‫וביולוגיה במז"פ משטרת ישראל‪ ,‬שכן למעבדות מז"פ מגיעים החומרים‬
‫הפסיכואקטיביים החדשים לדיאגנוזה‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כאמור הליכי החקיקה מסורבלים מאוד‪ .‬ראש מדור כימיה וביולוגיה במז"פ‪ ,‬הוא‬
‫האחראי בפועל לחקיקה בנושא אך לעיתים ידיו כבולות כפי שנראה בהמשך‬
‫הספר‪.‬‬
‫ב‪ 7.5.77 -‬הוסף לפקודת הסמים המסוכנים ה‪ .MDMA-‬זהו סוג האקסטזי‬
‫הראשון שהוכנס לפקודה מכיוון שהוא זה שהופיע לראשונה בשוק הסמים בארץ‪.‬‬
‫במאי ‪ 7771‬פנה ד"ר שמואל ציטרין‪ ,‬רמ"ד כימיה וביולוגיה במז"פ דאז‪ ,‬לראש‬
‫אגף הרוקחות במשרד הבריאות להוסיף לפקודה מספר סוגי אקסטזי נוספים‬
‫שהופיעו בשוק הסמים בארץ‪ .‬ראש אגף הרוקחות פנתה לעו"ד היבנר מלשכת‬
‫היועמ"ש למשרד הבריאות ולאחר קבלת אישורה של עליזה רוזן‪ ,‬ממונה על‬
‫חקיקת משנה במשרד המשפטים‪ ,‬הועבר התיקון לחוק המוצע (להוספת ‪ 4‬סוגי‬
‫אקסטזי נוספים)‪.‬‬
‫עיננו רואות שמדובר בהליך מסורבל‪ ,‬כך למשל הליך החקיקה להוספת ‪MDEA‬‬
‫ארך כשנה וחצי מאז שרמ"ד ביולוגיה וכימיה פנה להוספתו לפקודת הסמים‬
‫המסוכנים‪.‬‬
‫המחשבה הפלילית פקודת הסמים המסוכנים קובעת את העבירות הפרטיקולריות‬
‫העונשיות‪ .‬ההלכה הפסוקה קבעה כי אין מרשיעים אדם בהחזקת סם מסוכן אלא‬
‫אם כן "ידע" שהוא מחזיק בסם מסוכן‪ .237‬מכאן נגזרה הגישה הכללית לפיה ‪:‬‬
‫עבירת סם הנה עבירה של מחשבה פלילית כמשמעותה בסעיף ‪(02‬א) לחוק‬
‫העונשין‪.238‬‬
‫"סם" שאינו סם ‪ -‬הנסיון הבלתי צליח‬
‫אדם שניסה לעבור עבירה לפי סע' ‪ 71‬לפקודת הסמים המסוכנים (סחר יבוא וכד')‬
‫ומתברר כי החומר איננו סם מסוכן ‪ -‬תחול הלכת הנסיון הבלתי צליח‪ .239‬כך למשל‬
‫הוחלט בע"פ ‪: 240 861/11‬‬
‫"‪..‬נענה להצעה של… אשר פעלו כסוחרי המשטרה והשיג להם חומר שנחזה‬
‫כחשיש וקיבל תמורתו … התברר אח"כ שהחומר לא היה חשיש כי אם‬
‫זעתר‪ ...‬הרשיע את המערער בניסיון לסחור‪"...‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לעומת נסיון בלתי צליח‪ ,‬הדין שותק במקרה בו הייתה כוונה לסחור בחשיש (או‬
‫כל חומר אחר) "חוקי"‪ ,‬כלומר כאשר ידע הנאשם כי החומר אמנם חוקי לפי‬
‫פקודת הסמים המסוכנים אולם הנו מהותית שווה ערך לסמים המפורטים בפקודת‬
‫הסמים המסוכנים ובכל זאת ייצרו או סחר בו או צרך אותו לשימושו העצמי‪.‬‬
‫חזקת הידיעה בדיני הראיות‬
‫לפי סעיף ‪ )0(17‬לפק' הסמים ‪:‬‬
‫"היה המשפט על עבירה לגבי סם‪ ,‬חזקה על הנאשם שידע כי הסם‬
‫הוא מסוכן‪ ,‬והטוען להגנתו שלא ידע על כך‪ -‬עליו הראיה"‬
‫‪241‬‬
‫הצעת החוק אינה זורה אור רב יותר על לשון החזקה "הבעייתית" הנ"ל‪:‬‬
‫"אחת הטענות שהמחזיקים בסמים מסוכנים‪ ...‬טוענים להגנתם היא‬
‫שלא ידעו שהם מחזיקים בסם מסוכן‪ ,‬אלא חשבו שזו תרופה …‬
‫בנסיבות של העבריינות בסמים קשה מאוד לתביעה לסתור טענה זו‬
‫של הנאשם…מוצע לקבוע את ידיעת הנאשם בטיבו של הסם כחזקה‬
‫נגדו‪ ,‬אולם הוא יוכל לסתור אותה…"‬
‫‪242‬‬
‫הקשיים האמורים נעוצים בעיקרם בשימוש במונח "סם" ולא במונח "חומר"‪ ,‬כך‬
‫שהחזקה יכולה להתפרש כך‪:‬‬
‫גירסא א' ‪ :‬תנאי מוקדם לעשיית שימוש בחזקה הוא שהנאשם ידע שמדובר בסם‬
‫ורק אח"כ שזה סם מסוכן‪ .‬לא ניתן ליישם החזקה אם הנאשם ידע שמדובר בחומר‬
‫שהוא סם מסוכן (גישה מצמצמת)‪.243‬‬
‫גירסא ב'‪ :‬די בכך שהנאשם ידע שזה חומר מסוכן ולאו דווקא סם נרקוטי (גישה‬
‫מרחיבה)‪ .‬לדעת קדמי זו גישת המחוקק‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נאשם שיטען לטעות בכך שלא מדובר בחומר שהינו סם מסוכן לא יהנה כנראה‬
‫מהגנת טעות במצב דברים לפי סע' ‪14‬כב(ב) לחוק העונשין וזאת לאור החזקה‬
‫המוזכרת‪.‬‬
‫חזקה זו מבטאת את גישתו המחמירה של המחוקק לגבי נאשמים בעבירות סמים‬
‫תוך חריגה מכללי הדיון הפלילי המקלים עם הנאשם במקרה של ספק‪.‬‬
‫מכאן מוסברת המגמה להרשיע אדם שהחזיק‪/‬ייצר‪/‬סחר בחומרים הדומים‬
‫בהרכבם לסמים מסוכנים‪.‬‬
‫דוגמא מהרואין וקנביס‬
‫למעשה ישנה הגדרה של סם טבעי עם נוסחא כללית בפקודת הסמים‪ .244‬למשל‬
‫"אופיום" מוגדר כ‪:‬‬
‫"מיץ מוקרש מאליו שנתקבל מהלקטיו של צמח הפרג בין בצורתו‬
‫המקורית של המיץ ובין מעורב בחמרים אחרים‪ ,‬תהא אשר תהא‬
‫כמות המורפין שבו; לרבות פסולת וכל מה שמשתייר אחרי עישון‬
‫אופיום"‬
‫וכך גם ה"קנבוס" ‪-‬מוגדר כ‪-‬‬
‫"כל צמח מהסוג קנבוס (‪ )Cannabis‬וכל חלק ממנו‪ ,‬לרבות‬
‫שרשיו"‪.‬‬
‫כלומר שבפקודת הסמים המסוכנים ישנה הגדרה כללית כאשר לסם ישנו בסיס‬
‫צמחי מסוים‪ .‬כאשר מדובר בסם סינטתי לחלוטין ישנו קושי בהגדרת המרכיב‬
‫הבסיסי שכן הוא הרבה יותר היולי ומשתנה‪ .‬בכל מקרה השלטת נוסחה כללית‬
‫איננה בגדר מהפכה וניצנים לה אנו רואים כבר בפקודה עצמה כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫הפסיקה העדכנית בדיני סמים קובעת שצמח הסם מכיל את כל החלק הצמחי כולל‬
‫השורשים‪ ,‬העלים וכו' אף אם הם לא מכילים ולו שמץ של חומר פסיכואקטיבי‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫היסטוריה חקיקתית‪ :‬הגדרות בפקודת הסמים הנוכחית והמנדטורית‬
‫גם ההגדרה לסם בסעיף ‪ 7‬לפקודת הסמים המסוכנים הנוכחית היא הגדרה כוללנית‬
‫הקובעת שסם הינו חומר שהוגדר בפקודה או "כל מלח שלו וכן כל תכשיר‪,‬‬
‫תרכובת‪ ,‬תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם"‪ .‬ניסוח כללי זה עדיין‬
‫מדבר על חומר שבבסיס שלו יש סם מסוכן‪ .‬כמובן שחומר דומה אך לא זהה לו‬
‫נכנס להגדרה זו‪ .‬אך ניתן לראות שהמגמה הכללית היא אכן לנסות לכלול כמה‬
‫שיותר סמים‪.‬‬
‫עדות למגמה זאת ניתן למצוא באופן היסטורי כבר בנוסח של פקודת הסמים‬
‫המסוכנים מס' ‪ 71‬לשנת ‪ .2457716‬אמנם בהגדרה בסע' ‪(0‬א) לפקודה ישנה דבקות‬
‫בשיטה ה"שמית" (המפרטת את שמות הסמים החדשים מזמן לזמן)‪:‬‬
‫"סמי רפואה מסוכנים" פירושם הסמים המפורטים בתוספת לפקודה זו ואותם‬
‫סמים אחרים שהנציב העליון יכריז עליהם מזמן לזמן כעל סמים מסוכנים במודעה‬
‫שתפורסם בעתון הרשמי‪".‬‬
‫אולם ההגדרות של הסמים הספיציפיים היו כלליים כבר ב‪ 7716 -‬אולי יותר מן‬
‫הנוסח החדש של הפקודה ב‪! 7711 -‬‬
‫הגדרות מנדטוריות של אופיום‬
‫כך למשל בסע' ‪(0‬ב) מיד לאחר ההגדרה המצויינת לעיל של סם בכלל מוגדר‬
‫"אופיום חי" ;‬
‫"פירושו המיץ הנקרש מאליו המתקבל מתרמילי הפרג המרדים…‬
‫שטיפלו בו טיפול ידיים בלבד במידה הדרושה לצרכי אריזה והובלה‬
‫אחת היא מה שעור המורפין שבו‪".‬‬
‫הגדרה מאלפת זו מלמדת באמת על דרכי ההכנה של האופיום והפיכתו לסוליות‬
‫במלאכת יד של מילול החומר (המיץ הנקרש)‪.‬‬
‫אופיום רפואי מוגדר בס"ק ד' פירושו אופיום‬
‫אופיום חי מובחן מאופיום "מוכן" שמוגדר בס"ק ג'‬
‫"אופיום שהוכן לצרכי עישון לרבות הפסולת וכל השיירים האחרים‬
‫שנותרו לאחר שעישנו את האופיום‪".‬‬
‫‪115‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫זוהי הגדרה שיורית תרתי משמע ! ומכלילה גם שיירים מהעישון‪.‬‬
‫אופיום "רפואי" מוגדר כ‪:‬‬
‫"אופיום חי אשר נעשו בו הפרוצסים הדרושים כדי להכשירו לשימוש‬
‫רפואי לפי הדרישות שבספר הרפואות הבריטי או הצרפתי‪ ,‬בין שהוא‬
‫בצורת אבקה ובין שהוא מהודק לגרעינים או בצורה אחרת או שהוא‬
‫מעורב בחומרים סתמיים (נייטרליים)"‬
‫גם כאן מדובר בהגדרה כוללנית דווקא למורפיום חוקי לצרכי רפואה כאשר כתוב‬
‫שהוא יכול להעשות גם "בצורה אחרת" – כאן יש פתח רחב מאוד המזכיר את‬
‫המגמה של החוק האמריקאי כפי שיוסבר בשער הבא של המשפט המשווה‪.‬‬
‫ס"ק ה' לסע' ‪ 0‬להגדרות בפקודה המנדטורית מגדיר עלי קוקא כעלים שניתן‬
‫למצות מהם קקואין "בין במישרין ובין ע"י טרנספורמציה כימית" – רמז לכך‬
‫שכבר ב ‪ 7716‬השתמשו בטרנספורמציות כימיות לייצור הקקואין שהבסיס שלו‬
‫צמחי לחלוטין‪.‬‬
‫בס"ק ו' מוגדר "קנבוס הודי" כראשי הצמח הנקבי שעוד לא מיצו ממנו את השרף‬
‫"אחת היא מה שם יקרא לראשים הללו"‪ .‬הגדרה מהותית ללא קשר לשם (וזה‬
‫פשט) אולם מפליא לראות את פירוט הייצור וההכנה של סוגי הסמים בהגדרה‬
‫המנדטורית‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬נקודה זאת נאמר רק שפקודת הסמים המסוכנים מ ‪ 7716‬כבר צפתה את‬
‫ההתפתחות הכימית וניסתה לתת הגדרות כוללניות‪ .‬יתכן שהידע הרב שטמון‬
‫בהגדרות נבע מכך שמערכת המשפט של האימפריה הבריטית ששלטה בחלקים‬
‫של העולם השלישי דוגמת הודו‪ ,‬נתקלה בייצור הסמים עוד בארצות המוצא‬
‫וניסתה לאכוף את האיסור להשתמש בסם בכל דרך תוך הבנת תהליכי הייצור‬
‫וההכנה‪ .‬גם הפקודה הנוכחית משתמשת בהגדרות כוללניות מתוחכמות יותר‬
‫והמגמה הכללית לאורך ציר הזמן היא לכיוון של כוללניות בהגדרת הסם‪ .‬לכן ספר‬
‫זה המנסה להציע אימוץ של נוסחה כללית יותר (נוסח החוק האמריקני) עולה‬
‫בקנה אחד עם המגמה הכללית של מכמני הפקודה הישראלית והמנדטורית‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫משפט משווה לענין סמים "מותרים" וענישה‬
‫בשער זה תהיה סקירה של הדין הקנדי‪ ,‬ההולנדי‪ ,‬הניו‪-‬זילנדי האנגלי והאמריקני‬
‫המציגים פתרונות שונים לסוגיית מאבק יצרני הסמים בחוקי הסמים‪ .‬הרעיון‬
‫הבסיסי הינו הרחבת הגדרתו של הסם האסור באופן שלא ידובר בסם הספיציפי‬
‫הנקוב בשמו‪ ,‬בלבד‪ .‬דרך זו אמנם מכסה מחד סוגי סמים שאף טרם יוצרו כלל‪ ,‬אך‬
‫היא גם מעוררת מאידך שאלות חוקתיות בתחום חירות הפרט ובהירות נוסח החוק‬
‫הפלילי‪.246‬‬
‫שינוי חקיקתי כזה טרם יצא אל הפועל‪ .‬עו"ד מנחם בלום מהפרקליטות סבר בנייר‬
‫העמדה שהכין בענין‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהמודל הטוב ביותר הוא מודל החוק האנגלי ואילו‬
‫אנוכי‪ ,‬במלוא הצניעות‪ ,‬סובר שהמודל הטוב הוא המודל האמריקני כפי שאנסה‬
‫להוכיח בשער זה‪ .‬עניין זה הובע במחקר שכתבתי בפקולטה למשפטים ובמחלקה‬
‫לכימיה באונ' ת"א‪.‬‬
‫המשפט הקנדי‬
‫המשפט הקנדי הושפע מן המשפט האנגלי ולא מן האמריקני בכל הנוגע למבנה‬
‫חוקי הסמים‪ .‬בקנדה כידוע ישנה חוקה הכוללת עקרונות של זכויות אדם רחבות‪.‬‬
‫ישנו מתח בין עקרונות של זכויות אדם הנובעים מן החוקה לבין חוקי הסמים‬
‫הקשוחים‪ .‬החוקרת פטריציה אריקסון סקרה את מדיניות הסמים בקנדה במתח‬
‫שבין המדיניות המוצהרת לבין חוקי הסמים‪.247‬‬
‫בקנדה ישנו חוק סמים כללי הנקרא ‪ ,248Narcotic Control Act‬המחוקק‬
‫הקנדי ב‪and drugs act, R.S.C 1985 -‬‬
‫‪249Food‬‬
‫בדומה לישראלי‬
‫ולהולנדי נוהג להוסיף סמים אסורים לחוק בנקיבת שמם הכימי המדוייק‪.‬‬
‫עיון בחוק מעלה כי מופיעים בו חלק מסוגי האקסטזי בציון שמם‪ .‬בנוסח החוק‬
‫המובא ע"י‬
‫‪250‬‬
‫‪ Martin‬עולה כי נוספו לרשימת החומרים האסורים סוגי‬
‫אקסטזי נוספים הפעם תוך החלת האיסור גם על האיזומרים של אותם חומרים‪.‬‬
‫איזומר‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינו חומר בעל תרכובת זהה אך מבנה כימי מרחבי שונה‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫השוואה למשפט הישראלי‪ :‬פקודת הסמים הישראלית‬
‫‪251‬‬
‫מחילה את האיסור על‬
‫האיזומרים האופטיים של סוגי האקסטזי‪.252‬‬
‫כאשר מדובר באיזומרים בניגוד לאיזומרים אופטיים בלבד קיימת אפשרות שהם‬
‫יהיו שונים לחלוטין מבחינת תכונותיהם הכימיות‪ .‬איסור הכולל את האיזומרים של‬
‫החומר האסור עשוי לפגוע בחירותו של האזרח לייצר ולעשות שימוש בחומרים‬
‫שונים שאין הצדקה לאסרם‪ .‬מסיבה זו נמנע החוק הישראלי מלהחיל את איסוריו‬
‫על האיזומרים של החומרים הנקובים בו‪.‬‬
‫אילו ציין החוק הישראלי כסם מסוכן את ה‪ MDEA -‬כולל האיזומרים שלו כפי‬
‫שעושה החוק הקנדי הרי שהאיסור היה חל גם על ה‪ MBDB -‬בלא צורך בתיקון‬
‫חקיקתי‪.‬‬
‫המשפט ההולנדי‬
‫כידוע בהולנד ישנן הקלות בכל הקשור לסמים "קלים"‪ .253‬בניגוד לנהוג לחשוב‬
‫החוק ההולנדי דומה מאוד לחוקים אירופיים אחרים ביחס לסמים "קלים"‪ .‬השוני‬
‫הוא במדיניות האכיפה‪ .‬החוק הפלילי ההולנדי ‪ 7777‬כפי שתוקן ב‪ 2547716 -‬אוסר‬
‫יבוא סחר ושימוש בסמים אולם מבחין בין סם קל לקשה‪ .‬אין אכיפה כלפי מכירת‬
‫מריחואנה וחשיש ב‪ coffee shops-‬לצורך אישי‪ .‬אין אכיפה כלפי קניה של‬
‫פחות מ ‪ 12 -‬גרם של חשיש או מריחואנה (בארץ כמות מעל ‪ 75‬ג' כבר נחשבת‬
‫כמות שלא לשימוש עצמי)‪ .‬העונש של החזקת חשיש או מריחואנה בכמות של עד‬
‫‪ 12‬ג'‪ 255‬הינה חודש מאסר בפועל או קנס‪ ,‬על החזקת כמות העולה על ‪ 12‬ג' עד‬
‫שנתיים מאסר או קנס‪ -‬כלומר שעל החזקת סמים "קלים" אין חובת מאסר כלל‬
‫אלא ישנה אופציה לתשלום קנס‪ .‬כאמור ממילא חוק זה משמש אות מתה כיוון‬
‫שהמשטרה לא אוכפת אותו‪ ,‬פעמים רבות גם כאשר לא נמכר ב‪.coffeshops-‬‬
‫הענישה על החזקת סמים קשים הינה עד ‪ 4‬שנות מאסר וגם קנס‪ ,‬ועל סחר בסמים‬
‫עד ‪ 8‬שנות מאסר ו‪/‬או קנס‪ .‬משטרת ישראל החל מ‪ 7788 -‬מחזיקה קצין קישור‬
‫באמסטרדם על מנת לסכל נסיונות הברחה וסחר של סם לישראל‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫כפי שנאמר‪ ,‬בהולנד ישנן הקלות בכל הקשור לסמים "קלים"‪ 256‬אולם בכל הנוגע‬
‫לאקסטזי ודומיו החוק אוסר אותם בתכלית האיסור‪ .‬למרות זאת הולנד הפכה‬
‫למרכז של ייצור אקסטזי וסמים סינטתיים הודות לתדמית של מדיניות ממשלתית‬
‫בלתי מתערבת‪ .‬באמסטרדם ישנן מעבדות רבות לייצור אקסטזי ומתרכזות שם‬
‫רשתות רבות לסחר בינ"ל בסמים‪.‬‬
‫המחוקק הההולנדי‪ ,‬כאמור‪ ,‬בדומה לישראלי ולקנדי נוהג להוסיף סמים אסורים‬
‫לחוק בנקיבת שמם הכימי המדוייק‪.‬‬
‫המשפט הניו‪-‬זילנדי‬
‫ניו זילנד כמדינה המושפעת מן המשפט האנגלי נוהגת בשיטה הקלאסית‪.‬‬
‫בדומה למשפט הישראלי הקנדי וההולנדי שיטת החקיקה היא של הוספת סמים‬
‫אסורים לחוק בנקיבת שמם הכימי המדוייק‪ .‬ההשפעות הקשות של האקסטזי הגיעו‬
‫גם לחלק זה של העולם ופוגעים בתושבי ארץ הקיווי‪ .‬כתוצאה מכך ניו זילנד‬
‫הפכה את האקסטזי לסם אסור בדרגה הגבוהה ביותר בדומה למרבית מדינות‬
‫העולם‪.257‬‬
‫המשפט האנגלי‬
‫החקיקה האנגלית מסועפת לאורך ההסטוריה של בריטניה כשליטת העולם ועד‬
‫היום‪ .258‬ב‪ 7767 -‬חוקק בבריטניה ה‪ Pharmacy Act -‬אשר פיקח גם על סמים‬
‫ולא רק על תרופות‪ Poison and Pharmacy Act .‬מ‪ 7728 -‬החמיר את‬
‫הפיקוח על הקוקה וחייב רישום של התרופות שסיפקו רוקחים וכן רישום על‬
‫תוויות הבקבוקים‪ .‬ב‪ 7776 -‬הותקנו תקנות שהפכו את החזקת אופיום וקוקאין‬
‫ללא מרשם כעבירות פליליות‪.‬‬
‫ה‪ Dangerous Drugs Act 1920-‬היה קודקס מרכז של חוקי הסמים וחוקק‬
‫בעקבות הבנות העולם בחוזה ורסאי‪ .‬ב‪ 7705 -‬החיל החוק גם איזור על קנבוס‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 7710‬הוספו סמים לא טבעיים להגדרת הסמים האסורים מגמה מתמשכת בעקבות‬
‫‪119‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אמנת האו"ם מ‪ 7760 -‬שלבסוף הביאה לחקיקת ‪Misuse of Drugs Act‬‬
‫‪ Prevention of 1962‬אשר קבע חובת רישום ופיקוח על אמפיתמינים‪. 259‬‬
‫על רקע פריחת הסמים הפסיכאדלייים בשנות ה‪ 62 -‬הפרועות כאשר הביטל'ס‬
‫ואלילי תרבות אחרים קובעים נורמות לגבי שימוש בסמים‪,‬‬
‫נחקק ה‪-‬‬
‫‪ Dangerous Drugs Act 1967‬אשר אסר לשימוש את ה‪ LSD-‬והזיוניים‬
‫והורחבו סמכויות רשויות האכיפה בנוגע למעצר וחיפוש של חשודים בעבירות‬
‫סמים (כפי שמתבטא בפקודת הסמים הישראלית)‪.‬‬
‫המשפט האנגלי הוטרד מהאפשרות שחומרים נרקוטיים נחשבים מותרים‪ .‬החוקר‬
‫ה' קיטינג תהה האם ישנה קונספירציה לאספקה של כדורי ‪ MDMA‬במסווה של‬
‫גלולות ויטמינים‪.260‬‬
‫ב –‪ 7712‬התקבל החוק לשימוש לרעה בסמים כקודקס מכליל של החקיקה‬
‫הקודמת ואף הכנסת סמים סינטתיים חדשים לחוק כאסורים‪ .‬בחוק זה נקבע כי‬
‫לרשות המבצעת סמכות לאסור חומרים חדשים ללא צורך בחקיקה ראשית של‬
‫הרשות המחוקקת‪( .‬כך הדבר גם בישראל)‪ .‬הסמים חולקו לשלוש קבוצות ‪:‬‬
‫‪ .7‬כל הסמים המסוכנים החמורים (שהוכרו ע"י אמנת האו"ם ‪ : )7767‬הרואין‪,‬‬
‫קוקאין‪ ,‬אופיום וכד' למעט קנבוס‪ – .‬ענישת עבירות סמים על קבוצה זו ‪:‬‬
‫מאסר ‪ 1‬שנים על החזקה ו‪ 74 -‬שנה מקסימום על סחר‪.‬‬
‫‪ .0‬קנבוס (חשיש ומריחואנה)‪ –.‬ענישת עבירות סמים על קבוצה זו ‪ 5 :‬שנים‬
‫מקסימום‪.‬‬
‫‪ .1‬סמים פחות חמורים‪ :‬משככי כאבים ודומיהם‪ – .‬ענישת עבירות סמים על‬
‫קבוצה זו ‪ :‬שנתיים מקסימום‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המשפט האמריקני‬
‫ארה"ב מתמודדת עם נגע הסמים בעזרתו של משפט יצירתי וחדשני‪ .‬המשפט‬
‫האמריקני אוכף את חוקי הסמים הן במישור הפדרלי והן במישור המדינתי‪.‬‬
‫המלומד אברהם אברמובסקי עסק בהיבטים השונים של אכיפת איסור השימוש‬
‫באקסטזי במשפט המדינתי והפדרלי‪.261‬‬
‫היסטוריה משפטית בארה"ב‪:‬‬
‫ה‪ Pure Food and Drug Act -‬משנת ‪ 7726‬אשר קבע כללי סימון‬
‫לגבי תרופות כולל האופיום‪ .262‬וכבר שלוש שנים אחר כך חוקק חוק מיוחד שהפך‬
‫לעבירה פלילית יבוא ושימוש באופיום למטרות לבר רפואיות‪ .‬ב‪ 7774 -‬חוקק‬
‫‪ Harrison Act‬אשר הגביר הפיקוח והרישום של ייבוא סמים (בין היתר גם‬
‫לצרכי גביית מס)‪ .‬ב‪ 7701 -‬חוקק חוק פדראלי אחיד שכלל האיסור בקוקאין‬
‫האופיום וכד' למעט קנבוס‪ .‬המטרה הייתה שיהיה חוק אחיד ואכן מדינות ארה"ב‬
‫אימצו את החוק וקבעו מדיניות מדינתית לגבי השימוש בקנבוס‪.‬‬
‫ב"תקופת היובש" בשנות ה‪ 12 -‬של המאה הקודמת‪ ,‬גדל השימוש במריחואנה‪ .‬אז‬
‫מרבית מדינות ארה"ב (למעט שתיים) אסרו השימוש בו‪ 263.‬ב –‪ 7740‬נחקק "חוק‬
‫הפיקוח על האופיום" אשר אסר גידול אופיום בארה"ב‪.‬‬
‫ה‪Comprehenssive Drug Abuse Prevention and control -‬‬
‫‪ 264Act‬משנת ‪ 7712‬מיין הסמים לחמש קטגוריות‪:‬‬
‫כל הסמים המסוכנים החמורים שלא למטרות רפואיות ‪ :‬הרואין‪ ,‬אופיום וכד' כולל‬
‫קנבוס‪ – .‬ענישת עבירות סמים על קבוצה זו ‪ :‬מאסר ‪ 75‬שנים וקנס ‪ 05‬אלף דולר‬
‫להרשעה בעבירה ראשונה ומאסר ‪ 12‬שנה וקנס ‪ 12‬אלף דולר להרשעה שניה‬
‫ואילך‪.‬‬
‫אותה ענישה לגבי סמים קשים שיכול להיות להם אספקט רפואי אמפיטמנים‪,‬‬
‫קוקאין וכד'‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ברביטורטים (סמי שינה והרגעה) וסמים דומים הגורמים תלות נמוכה יחסית‪:‬‬
‫ענישת עבירות סמים על קבוצה זו ‪ :‬מאסר ‪ 5‬שנות מאסר וקנס ‪ 75‬אלף דולר‬
‫להרשעה בעבירה ראשונה ומאסר ‪ 72‬שנה וקנס ‪ 12‬אלף דולר להרשעה שניה‬
‫ואילך‪.‬‬
‫ברביטורטים משככי כאבים וסמים דומים בעלי השפעה של טווח ארוך‪ :‬ענישת‬
‫עבירות סמים על קבוצה זו‪ :‬מאסר ‪ 1‬שנות מאסר וקנס ‪ 72‬אלף דולר להרשעה‬
‫בעבירה ראשונה ומאסר ‪ 6‬שנה וקנס ‪ 02‬אלף דולר להרשעה שניה ואילך‪.‬‬
‫סמים שאינם ממכרים כמעט כמו קודאין וסירופ נגד שיעול‪ :‬ענישת עבירות סמים‬
‫על קבוצה זו‪ :‬מאסר שנת מאסר וקנס ‪ 5‬אלף דולר להרשעה בעבירה ראשונה‬
‫ומאסר שנתיים וקנס ‪ 72‬אלף דולר להרשעה שניה ואילך‪.‬‬
‫מערכת המשפט האמריקנית הוטרדה מכך שעקב הצורך לנקוב בשמם הכימי‬
‫המדוייק של הסמים האסורים היא מוצאת עצמה לפחות צעד אחד מאחורי יצרני‬
‫הסמים‪ ,‬המבצעים שינויים קלים במולקולות של סמים אסורים ומייצרים סמים‬
‫חדשים שטרם נאסרו‪.‬‬
‫החקיקה האמריקנית‪ :‬ה‪Comprehenssive Drug Abuse Prevention -‬‬
‫‪ 265and control Act‬החיל את האיסור על ‪ MDA‬שהינו כאמור חומר המוצא‬
‫לכל סוגי האקסטזי מסוג ‪ MDA‬כדי לעקוף את האיסור שבחוק‪ .‬בשנת ‪7785‬‬
‫הוציא ה‪ "Administor" -‬של ה "‪( "DEA‬הרשות למאבק בסמים‬
‫האמריקנית)‪ 266‬צו חירום שהוסיף את ה‪ MDMA -‬לרשימת החומרים האסורים‪.‬‬
‫בעקבות אותו איסור החל להופיע בארה"ב סוג אקסטזי חדש ה‪.267 MDEA -‬‬
‫עיון בספרות המשפטית האמריקנית מעלה כי גם דרכו של אותו צו שהחיל את‬
‫האיסור על ה‪ MDMA -‬לא עלתה יפה‪ .‬מסתבר שאותו ראש רשות אמריקנית‬
‫למאבק בסמים התיימר לאסור את השימוש בסם עפ"י הסמכה של ה‪-‬‬
‫"‪ ,"attorney general‬הסמכה שלא בוצעה כדין‪ .‬עקב תקלה פרוצודרלית זו‬
‫זוכו נאשמים מעבירות של החזקה וסחר ב‪.MDMA -‬‬
‫‪111‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המאבק הכושל ביצרני האקסטזי היווה ככל הנראה את "הקש ששבר את גב הגמל"‬
‫מבחינת המחוקק האמריקאי והביא לחקיקתו בשנת ‪ 7786‬של חוק החומרים‬
‫האנלוגיים‪.‬‬
‫חוק החומרים האנלוגיים האמריקני‬
‫במסגרת החוק הכללי‪:‬‬
‫‪268‬‬
‫‪ Anti Drugs Abuse Act of 1986‬כלל‬
‫המחוקק האמריקני את פרק ‪ E‬שהוא‪:‬‬
‫‪Controlled Substance‬‬
‫‪Analogue Enforcement Act of 1986, 21U.S.C 813‬‬
‫חוק זה קובע כי חומר שהינו אנלוגי לסם אסור (הנכלל בתוספת הראשונה והשניה‬
‫לחוק) יחשב כסם אסור בעצמו‪.‬‬
‫הגדרתו של חומר אנלוגי מופיעה בקוד האמריקני ‪: 269USCA‬‬
‫‪(32)(A) Except as provided in subparagraph (B), the term‬‬
‫—‪"controlled substance analogue" means a substance‬‬
‫‪the chemical structure of which is substantially similar to the‬‬
‫;‪chemical structure of a controlled substance in schedule I or II‬‬
‫‪111‬‬
‫ ליאני‬.‫ד‬.‫ א‬/
‫סמים‬
(ii) which has a stimulant, depressant, or hallucinogenic effect on
the central nervous system that is substantially similar to or
greater than the stimulant, depressant, or hallucinogenic effect on
the central nervous system of a controlled substance in schedule I
or II; or
(iii) with respect to a particular person, which such person
represents or intends to have a stimulant, depressant, or
hallucinogenic effect on the central nervous system that is
substantially similar to or greater than the stimulant, depressant,
or hallucinogenic effect on the central nervous system of a
controlled substance in schedule I or II.(B) Such term does not
include-(i) a controlled substance.
Section 813 provides "A controlled substance analogue shall, to
the extent intended for human consumption, be treated, for the
purposes of any
Federal law as a controlled substance in schedule I."
‫" לחומרים‬substantially similar" ‫הדרישה הכפולה שידובר בחומר שהינו‬
‫ זאת‬.‫ הכרחית‬,‫שבתוספת הן מבחינה כימית והן מבחינת השפעתו של המשתמש‬
‫ אין כאן הגדרה‬,‫מכיוון שבניגוד לחקיקה הישראלית הקנדית או אף האנגלית‬
.‫מדוייקת של החומרים האסורים‬
‫ הינו חומר אנלוגי ל‬MDMA ‫הפסיקה האמריקנית אישרה בסדרת פסקי דין כי‬
‫ נאסר במפורש בעצמו בחוק מאוחר‬MDMA ‫ (למרות שכמובן שבינתיים‬MDA
.‫ מסכם את ההלכה בנוגע לכך‬U.S v. Carlson ‫) כאשר פסה"ד‬01.1.88 -‫יותר ב‬
114
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הפסיקה קבעה גם כי חומרים אנלוגיים לאמפטמין ומתאמפטמין הינם אסורים לפי‬
‫החוק האנלוגי וכי הסיבה לכך היא שהמחוקק אינו יכול לערוך טבלה של כל‬
‫החומרים האסורים לאור היצריתיות של הכימאים החובבים‪.270‬‬
‫החוק הכללי‪Anti Drugs Abuse Act of 1986 271 :‬‬
‫חוק האיסור לשימוש לרעה בסמים עידכן את רשימת הסמים האסורים והחמיר את‬
‫הענישה‪ .‬חוק האיסור לשימוש לרעה בסמים מ – ‪ 7788‬פנה לכיוון חקיקה רחב‬
‫יותר וכך נקבעה מדיניות של מתן סיוע כספי למדינות בהן מיוצר קוקאין למען‬
‫הגדלת האכיפה נגד גידול וייצור הסם ולייזום של גידולים חליפיים‪ .‬כמו כן נקבעה‬
‫הענקת סיוע צבאי למדינות דרום אמריקה שיהיו מוכנות להפעיל כוחות נגד‬
‫הקרטלים של ברוני הסמים‪ .‬עדות מאלפת לכך ניתן לראות בסרט "טראפיק"‬
‫בכיכובו של מייקל דאגלס כראש ה‪ DEA -‬האמריקני‪.‬‬
‫המשפט האמריקני בהשוואה לאנגלי והישראלי‬
‫חוק החומרים האנלוגיים הינו חוק מרחיב מאוד שמצליח יותר מהחוק האנגלי‬
‫והישראלי לאסור חומרים פסיכואקטיביים‪ .‬דוגמא מאלפת לכך היא העובדה‬
‫שבפס"ד בעניין גראנברי‬
‫‪272‬‬
‫אושר כי ‪ N hydroxy MDA‬הינו אנאלוגי ל‬
‫‪.MDA‬‬
‫באנגליה הנוסחה הכללית לא הצליחה לגרום לחומר זה להיות אסור ("בכל גדר‬
‫ישנה פרצה" כאמור) והמחוקק האנגלי נאלץ להוסיף חומר זה‪ .‬בישראל כמובן‬
‫שחומר זה לא נאסר ספיציפית או כללית והוסף ספיציפית לפקודת הסמים רק‬
‫באוקטובר ‪.7771‬‬
‫‪115‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הדין הרצוי בישראל בנושא הסמים ה"מותרים"‬
‫המשפט הישראלי‪ :‬הגדרה כללית לסם סינטתי – דין מצוי ורצוי‬
‫סעיף ‪ 74‬לסימן ב' לתוספת הראשונה לפקודה קובע ‪:273‬‬
‫"האיזומרים האופטיים‪ ,‬הסטראואיזומרים‪ ,‬האסטרים והאתרים של כל אחד‬
‫מהחומרים המפורטים בסימן זה‪ ,‬אם לא מועטו במפורש‪".‬‬
‫אם כן אנו רואים שהמחוקק ניסה להכליל גם סוגים שונים של איזומרים של‬
‫הסמים שנאסרו‪ .‬הבעיה היא שיצרני הסמים למדו לעקוף גם איסור זה ע"י כך‬
‫שמייצרים סם שאינו איזומר של הסם האסור אלא בעל מבנה מולקולרי שונה (ולא‬
‫רק מבנה מרחבי שונה) במקצת ואשר איננו נחשב סם מסוכן‪.‬‬
‫אנו רואים אם כן שאיזומרים שונים למשל איזומרים תאומים (המסודרים בתמונת‬
‫ראי מרחבית) כבר נאסרו בסע' ‪ 74‬לתוספת לפקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬לכן הצעת‬
‫החוק אינה כה מהפכנית אלא רק צעד נוסף בשרשרת ההתפתחות החקיקתית‪.274‬‬
‫בניית נוסחה כללית בנוסח הבריטי‪ :‬אחד הפתרונות המוצעים הוא בניית נוסחה‬
‫כימית כללית‪ ,‬צופה פני עתיד שתחליף את נקיבת שמות הסמים באופן פרטני‬
‫בפקודת הסמים ותכיל בחובה גם חומרים עתידיים שטרם באו לעולם‪ .‬כמובן‬
‫שאסור לה להיות מרחיבה מצרכים שבשימוש יומיומי שאינם סמים‪.‬‬
‫מציאתה של נוסחה כללית כזאת הינה ענין מסובך מאוד‪.‬‬
‫ל אחר ששאלה זו הטרידה את מנוחתי לילות רבים כיתתי רגליי למחלקה לכימיה‬
‫באוניברסיטת תל אביב ובמשך תקופה מסויימת במהלך לימודיי לתואר השני‬
‫ניסיתי ללמוד כימיה אורגנית‪ ,‬ובעיקר כימיה של חומרים פסיכואקטיביים‪.‬‬
‫התייעצתי עם הכימאית והמידענית גב' יהודית לוינגר מהמחלקה לכימיה (ר'‬
‫תרשים בנושא בהמשך) וחיפשתי בסי‪.‬די רום ‪ Chemical abstract‬אפשרות‬
‫לבחון בניית נוסחה כזו‪ .‬מאגר מידע זה מדמה במרחב מבנה של חומרים כימיים‪.‬‬
‫כמו כן התייעצתי עם ד"ר לכימיה בשם יהודה אורבך אשר בחן את האפשרות‬
‫לבנית נוסחה כזו באופן תאורטי והשיבני שמדובר בענין סבוך‪.275‬‬
‫‪116‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אחד הגורמים שיכול לעסוק בבניית נוסחה כזו הוא מז"פ שיש לו את המעבדות‬
‫והמדענים המוכשרים לכך‪ .‬עבודה כזו יכולה להתבצע באקדמיה (ראה לעיל דיון‬
‫בכך שלעניות דעתי לאקדמיה ישנה עדיפות על פני מז"פ בבניית נוסחה כללית)‪.‬‬
‫בנוסחה הכימית הבנויה בתרשים בעמוד הבא אותו בנתה עבורי גב' יהודית לוינגר‬
‫מהמחלקה לכימיה‪ ,‬יש משום ליכוד של כל ההרכבים הכימיים הידועים כיום של‬
‫אקסטזי בנוסחה אחת‪ .‬אין סקיצה זו מהווה כלל ועיקר נוסחה כללית לסמים‬
‫סינטתיים‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לסיכום השאלה בדבר פרקטיות נוסחה כללית‪ :‬לאור הבדיקה שערכתי הגעתי‬
‫למסקנה שחקיקת נוסחה כזו תהיה סבוכה ולא פרקטית וכל שנשאר הוא לבחון את‬
‫הפתרון של חוק חומרים אנאלוגיים‪ .‬כמובן שנוסחה כזו עדיפה מבחינה חוקתית‬
‫ומבחינת בהירות החוק הפלילית וכולי תקוה שתמצא הדרך לבניית נוסחה כזו‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫האם חוק ישראלי כזה יעמוד בביקורת בג"צ (השאלה החוקתית)‪:‬‬
‫‪ .7‬האם חוק כדוגמת האנגלי או האמריקני לא ינגוד את חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬
‫וחירותו ממנו עשוי להיגזר עקרון "חופש הצריכה"?‬
‫‪ .0‬האם חוק כזה לא ינגוד את עקרון בהירות החוק הפלילי?‬
‫‪276‬‬
‫‪ .1‬האם חוק כזה אסור מבחינת זה שאוסר חומרים עתידיים שטרם באו‬
‫לעולם?‬
‫‪277‬‬
‫"חופש הצריכה"‬
‫ניתן ואף לגיטימי לטעון כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כולל את הזכות לצרוך‬
‫מצרך שהוא תרכובת כימית שאינה מוגדרת כסם מסוכן‪.‬‬
‫"חופש הצריכה" נלמד מסע' ‪ 7‬לחוק היסוד הקובע‪:‬‬
‫"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם‪,‬‬
‫בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין‪ ,‬והן יכובדו ברוח העקרונות‬
‫שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪".‬‬
‫מעצם היותו של אדם בן חורין נגזר שהוא חופשי לצרוך כל דבר שלא נאסר בחוק‪,‬‬
‫כלומר שהיות האדם בן חורין מקנה לו את "חופש הצריכה"‪ .‬דבר זה נלמד גם‬
‫מרוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪ .‬על כך אומר השופט ד' לוין‬
‫בע"א ‪ 6807/71‬בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי‪( 278‬להלן ‪ :‬פס"ד‬
‫בענין חוק גל) בעמ' ‪:452‬‬
‫"חוקי היסוד אשר נחקקו במרוצת השנים והניצבים על רמה חוקתית‪ ,‬המהווים‬
‫פרקים ונדבכים בהיכל חוקת ישראל שבוא תבוא‪ ,‬יתד ופינה להם במגילת‬
‫העצמאות…"‬
‫‪119‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫חוקיות אימוץ נוסחה הכימית הכללית או חוק חומרים אנלוגיים‪:‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו ("פסקת ההגבלה") קובע‪:‬‬
‫"פגיעה בזכויות‬
‫אין פוגעים בזכויות שלפי חוק‪-‬יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה‪ ,‬ובמידה שאינה עולה על‬
‫הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו‪".‬‬
‫סעיף ‪ 8‬מגביל חקיקה הפוגעת בזכות המוגנת בחוק היסוד‪ .‬זהו "שריון מהותי"‬
‫ולכן בחוק ה"אקסטזי" המוצע יש לבחון את תקפות פיסקת ההגבלה‪ :‬חוק זה יהיה‬
‫חוק ההולם את ערכי מדינת ישראל‪ ,‬שהינה מדינת חוק הנלחמת בנגע בסמים‪ ,‬ללא‬
‫כל ספק נועד ל"תכלית ראויה" (מניעת שימוש בסמים נרקוטיים)‪ ,‬הגבלת המידתיות‬
‫בעייתית יותר‪ ,‬אולם מאחר ומדובר בנוסחה כימית שעדיין מוגבלת ואינה מרחיבה‬
‫מצרכים שבשימוש יומיומי שאינו סמים‪ .‬אם תהיה הסמכה מפורשת בחוק לגבי‬
‫הפגיעה בחוק היסוד ‪ -‬בכלל תהיה סגירה הרמטית של "חוקתיות" החקיקה‬
‫האמורה‪.‬‬
‫המסקנה האמורה מתחזקת לאור האמור בסעיף ‪ 72‬של חוק היסוד (שמירת דינים)‪:‬‬
‫" אין בחוק‪-‬יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב‬
‫תחילתו של חוק‪-‬היסוד‪".‬‬
‫משמע‪ ,‬חוק היסוד יכול שיפגע בתוקפו של דין שהוחק אחרי תחילתו של חוק‬
‫היסוד‪ .‬ההוראה שבסעיף ‪ 72‬שבה ומשמיעה כי חוק היסוד הוא בעל עדיפות‬
‫נורמאטיבית‪ ,‬מאחר שהוא יכול לפגוע בתוקפו של חוק‪ .‬אולם במקרה שלנו‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬לא תהיה פגיעה כזו‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מתוך פיסקת "שמירת הדינים" (סעיף ‪ ) 72‬עולה לקח נוסף‪ :‬תחולתו של חוק היסוד‬
‫היא מיידית וחוק היסוד הוא בעל משמעות אופרטיבית לאלתר‪.‬‬
‫כידוע ביהמ"ש העליון עסק בשאלה של פסילת חוק הנוגד את חוק יסוד כבוד‬
‫האדם וחירותו בענין גל‪ .‬שם עמדה לביקורת בג"צ חקיקה הנוגדת את חופש הקנין‬
‫(סע' ‪ 1‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו)‪ .‬נשאלה השאלה האם חקיקה הפוגעת‬
‫בקנין על מנת להסדיר חובות של קיבוצים ומושבים עומדת בפסקת ההגבלה?‬
‫אליבא דשופט חשין בענין גל סעיף ‪ 77‬לחוק היסוד הינו כלי שבו ניתן לבטל‬
‫חקיקה ראשית של הכנסת‪.‬‬
‫על‪-‬פי הוראותיו של סעיף ‪: 77‬‬
‫" כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק‪-‬יסוד זה‪".‬‬
‫כל רשויות השלטון‪ ,‬לרבות הרשות המחוקקת‪ ,‬חייבות לכבד את הזכויות שלפי‬
‫חוק זה‪ .‬כיבוד הזכויות כולל גם את ההימנעות מן הפגיעה בהן‪ ,‬אלא במידה‬
‫שהותרה לפי סעיף ‪ 8‬לחוק היסוד‪ .‬וכך פוסק השופט חשין‪:‬‬
‫" הוראת סעיף ‪ 77‬לחוק היסוד לא נבראה מעיקרה אלא לכבודה של‬
‫הכנסת…הוראת סעיף ‪ 77‬נועדה להודיע באורח חגיגי ומחייב כי חוק‬
‫היסוד פורס עצמו מפורשות על הרשות המחוקקת אף היא‪ ,‬והוא‬
‫שלטון החוק ברשות‬
‫המחוקקת‪ .‬משקבע סעיף ‪ 8‬לחוק היסוד‪ ,‬כי אין ניתן לפגוע בזכויות‬
‫יסוד שלפי חוק היסוד אלא בחוק המקיים תנאים אלה ואלה‪ ,‬הוראת‬
‫סעיף ‪ 77‬לחוק היסוד נדרשת היא כמו מאליה להשלמת הקביעה‬
‫המהותית שבסעיף‪".‬‬
‫(עמ' ‪ 550‬לפסה"ד)‬
‫‪140‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לפי הנשיא ברק בענין גל פיסקת ההגבלה ‪ -‬המכפיפה את המחוקק לחובה לכבד‬
‫את זכויות האדם המובטחות בחוק‪-‬יסוד‪ :‬חופש העיסוק ובחוק‪-‬יסוד‪:‬כבוד האדם‬
‫וחירותו ‪ -‬משריינת מהותית את הוראות חוקי היסוד בפני פגיעה בחקיקה רגילה‪.‬‬
‫בפרשת גל מניח הנשיא ברק את התשתית לביטול חקיקה ראשית של הכנסת ע"י‬
‫ביהמ"ש ככח הנגזר מחוקי היסוד החדשים‪ .‬אולם בבג"צ גל עצמו חקיקה לא‬
‫נפסלה מאחר ובית המשפט העליון לא רצה לשים עצמו כ"רביזור עליון של סדרי‬
‫הכלכלה והמשק"‪.‬‬
‫התשתית שהכין הנשיא ברק בבג"צ גל לא עמדה ריקם‪ .‬בבג"צ ‪ 7175/71‬לשכת‬
‫מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר‪( 279‬להלן‪ :‬בג"צ הברוקורים) נפסלה הוראה‬
‫מסויימת בחוק מכח חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪.‬‬
‫חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות‪ ,‬התשנ"ה –‪7775‬‬
‫נכנס לתוקפו ב‪ .72.8.7775 -‬החוק לא חוסה תחת המטריה של פסקת שמירת‬
‫הדינים (סעיף ‪ 72‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬חופש העיסוק )‪ .‬בבג"צ הברוקרים נטען כי מספר‬
‫הוראות שבו סותרות את הוראותיו של חוק‪-‬יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬ודינן להתבטל‪.‬‬
‫העותרים בבג"צ טענו שהם נדרשים לקבל רשיון לניהול תיקי השקעות ולקיים את‬
‫דרישות חוק תיקי השקעות‪ .‬טענתם היתה‪ ,‬כי ההסדרים הבאים בחוק תיקי‬
‫השקעות‪ ,‬נוגדים את חוק‪-‬יסוד‪ :‬חופש העיסוק ‪( :‬א) חיוב מנהלי תיקים לפעול אך‬
‫ורק באמצעות חברה; (ב) התניית הפעולה באמצעות חברה בקיומו של הון עצמי‬
‫ניכר; (ג) הטלת איסור על מנהלי תיקי השקעות לנהל תיקי השקעות של עצמם‪ ,‬או‬
‫של בני משפחתם; (ד) חיוב המבקשים לעסוק בניהול תיקי השקעות לעמוד‬
‫בבחינות רישוי רבות וקשות‪ ,‬תוך שלילת האפשרות להכין עצמם כראוי לבחינות‬
‫אלה; (ה) היעדר הוראות מעבר לפיהן הסדרי הרישוי ותנאיו לא יוחלו על מי‬
‫שניהלו תיקי השקעות בטרם נכנס החוק לתוקפו‪ ,‬תוך שלילת זכותם של אלה‬
‫להמשיך ולעסוק במקצועם‪ .‬לטענת העותרים‪ ,‬הסדרים אלה אף שהם לתכלית‬
‫ראויה‪ ,‬פוגעים בחופש העיסוק מעבר למידה הדרושה‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בג" צ בחן את ההוראות וקבע שמרביתן חוקתיות אולם הוא הצהיר כי הוראות‬
‫המעבר הקבועות בסעיף ‪ 48‬לחוק תיקי השקעות אינן מידתיות ולכן בטלות‪.280‬‬
‫כתוצאה מכך התבטלה חובת הבחינות של עוסקים ותיקים (למעט בחינה‬
‫באתיקה)‪.281‬‬
‫וכדברי השופטת דורנר בפסק הדין בעמ' ‪:151‬‬
‫"הטעם שביסוד הוראת המעבר המחילה את חובת העמידה בבחינות רישוי על‬
‫עוסקים ותיקים‪ ,‬שהוא הרצון לבחון את ידיעותיהם המקצועיות ולהעמיקן‪ ,‬אינו‬
‫מצדיק את הפגיעה הקשה שהוראה זו גורמת לחופש העיסוק שלהם‪".‬‬
‫עמדה לגבי השאלה החוקתית‬
‫לית מאן דפליג‪ ,‬שיש לאבחן את חוק ישראלי שיאסור חומרים פסיכואקטיביים‬
‫(כגון נגזרות האקסטזי) מהוראת החוק שנפסלה בפרשת הברוקרים‪ :‬המידתיות‬
‫שבהטלת בחינות קשות על בעל מקצוע ותיק על מנת שיוכל להמשיך במקצועו‬
‫אינה משתוה למידתיות של הרכבת נוסחא כימית כללית לאקסטזי‪ ,‬שלכל היותר‬
‫תגרום לאיסור שימוש בחומר שאיננו נרקוטי שנכלל בנוסחה הכללית‪ .‬אולם אדם‬
‫שירצה להשתמש בחומר למטרות לגטימיות ממילא יוכל להנות ממהגנות‬
‫שבפקודת הסמים (לרפואה‪ ,‬מחקר‪ ,‬תעשיה וכד')‪.282‬‬
‫אבחנה נוספת שיש לאבחן את החוק הרצוי בענין הסמים "המותרים" מהוראת‬
‫החוק שנפסלה בפרשת הברוקרים‪ :‬שבמקרה הסמים "המותרים" לא מדובר בחוק‬
‫יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬שהוא חוק בעל פסקת נוקשות ‪ ,283‬אלא בחוק יסוד כבוד‬
‫האדם וחירותו שכולל פסקת הגבלה של "שריון מהותי"‪.‬‬
‫מסקנתי איפוא היא שחוק עתידי שיקבע נוסחה כללית לסמים אסורים או חוק‬
‫חומרים אנאלוגיים יעמוד בביקורת בג"צ לאור התקדימים של פרשת גל ופרשת‬
‫הברוקרים‪.‬‬
‫תשובה לשאלה למחקר‬
‫האם אימוץ נוסחה כללית לסמים סינטתיים ( כשמקרה האקסטזי משמש כ‪test -‬‬
‫‪ )case‬הינו ‪:‬‬
‫‪ .7‬יעיל? הוכח ממדינות העולם שפתרון כזה אכן יעיל‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ .0‬חוקתי? ספר זה מוכיח שניתן לעגן נוסחה כללית לסמים סינטתיים בעוגן‬
‫חוקתי‪ .‬אך ימים יגידו אם יעמוד בבקורת בג"צ (אם בכלל יגיע למישור משפטי‬
‫פרקטי‪ ,‬כאמור)‪.‬‬
‫‪ .1‬ראלי במציאות המשפטית של מדינת ישראל ? מדיניות האכיפה בסמים במדינת‬
‫ישראל הינה נוקשה יחסית אולם החקיקה בנושא סובלת מקפאון‪-‬מה ומשמרנות‪.‬‬
‫לכן חקיקה כזו יכולה להמשך זמן רב‪.‬‬
‫האם חוק סמים אנאלוגי עדיף? לדעתי כן‪ ,‬הוא יגרום באופן פרקטי לכך שיאסרו‬
‫סמים סינטתיים בלי תלות בנוסחה כללית שיעילותה טרם הוכחה‪ .‬אני צופה שחוק‬
‫כזה יזכה להתנגדות של גופים לזכויות אדם ואף של ארגונים כגון "עלה ירוק"‪.‬‬
‫סיכום סוגיית הסמים "המותרים"‬
‫המצב המשפטי במדינת ישראל מאפשר ליצרני סמים להוציא לשוק חומרים‬
‫"פסיכואקטיביים מותרים"‪ .‬אמנם תופעה זו בארץ אינה במימדים גדולים כמו‬
‫בארה"ב ובאירופה אולם לית מאן דפליג שלבעיה זו יש למצוא פתרון משפטי לפני‬
‫שתתפשט למימדים מדאיגים‪.‬‬
‫בספר זה הוצגו שני מודלים כפתרונות ‪ :‬החוק האנגלי והחוק האמריקני‪.‬‬
‫שני המודלים עדיפים כמובן על המצב הקיים! להלן טבלת השוואה מסכמת‬
‫בנדון‪:‬‬
‫מודל החוק‬
‫יתרונות‬
‫חסרונות‬
‫‪144‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מה מכ הא פוג לא הא‬
‫ווה יל מר ע מכ נגל‬
‫פגי את יקנ פח יל י‬
‫עה כל י ות את‬
‫‪145‬‬
‫קש הח‬
‫בב כל‬
‫ה ומ‬
‫הירהח‬
‫בע רים‬
‫ות ומ‬
‫קרובש‬
‫הח רים‬
‫ן וק‪,‬‬
‫וק בש‬
‫בה אש‬
‫הפ וק‬
‫ירו ר‬
‫ליל ("ב‬
‫ת אנ‬
‫י כל‬
‫הח לוג‬
‫וב גד‬
‫וק יים‬
‫עק ר‬
‫הפ לח‬
‫רון תמ‬
‫ליל ומ‬
‫"ח צא‬
‫י רים‬
‫ופ פר‬
‫וב הא‬
‫ש צה‬
‫חו סור‬
‫הצ ")‬
‫פש ים‬
‫ריכ חק‬
‫הצ בר‬
‫ה" יק‬
‫ריכ שי‬
‫ת‬
‫ה‪ .‬מה‬
‫נוס‬
‫‪.‬‬
‫חה‬
‫פר‬
‫כל‬
‫קט‬
‫לי‬
‫י‬
‫ת‬
‫מב‬
‫תה‬
‫חינ‬
‫יה‬
‫סב‬
‫וכ‬
‫ה‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ה‬
‫חק‬
‫יק‬
‫תי‬
‫ת‪.‬‬
‫לעניות דעתי מודל החוק האמריקני של חומרים אנאלוגיים הינו המודל הטוב‬
‫ביותר בטיפול בנגע הסמים ה"חוקיים" ולכן כדאי לנסות ולאמץ אותו גם בישראל‪.‬‬
‫כפי שהראיתי‪ ,‬חקיקת נוסחה כללית בנוסח האנגלי אינה פרקטית וקשה לביצוע‪.‬‬
‫לאור חומרת התופעה הנני ממליץ על דין רצוי של חקיקת חוק חומרים אנלוגיים‬
‫ישראלי (בדרך של תיקון פקודת הסמים המסוכנים)‪.‬‬
‫מי יתן ובכך מדינת ישראל תעשה צעד נוסף וחשוב במלחמה בנגע הקשה של‬
‫חומרים פסיכואקטיביים כימיים "מותרים" כגון חבריו של האקסטזי וחומרים‬
‫רבים אחרים‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬שער חמישי‪ :‬דה‪-‬קרימנליזציה של "סמים קלים" בישראל‬
‫פתח דבר‬
‫שמו המקורי של שער זה הינו לגאליזציה של סמים קלים בישראל‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לאחר דיון מעמיק בהוצאה ולאור התיקון לחוק המוצע בסוף פרק זה‬
‫הוחלט לשנות את השם‪.‬‬
‫לגאליזציה הינו התרת האסור ואילו דה קרימנליזציה הינה אי הפללה‪.‬‬
‫נעמוד על האבחנה בין השניים‪ ,‬בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫אז למה הוחלט בסופו של עניין להתמקד בדה‪-‬קרימנליזציה? מעבר לכך‪,‬‬
‫שאיני מאמין כי יש להתיר קליל שימוש בסמים בישראל‪ ,‬נראה כי עצם‬
‫המושג או המילה "ליגאליזציה"‪ ,‬בהקשר של סמים כמובן‪ ,‬גורמת לבהלה‬
‫ציבורית של ממש‪ ,‬הנובעת משני צדי המתרס‪ .‬מן הצד האחד‪ ,‬הבהלה‬
‫נובעת מאלו המתנגדים לסמים וחוששים כי עצם התרתם תביא לתוצאות‬
‫שליליות ואף לפגיעה בציבור ואילו מן הצד השני מגיעה הבהלה‪ ,‬מאלו‬
‫הצורכים קנאביס על מוצריו השונים וחוששים‪ ,‬בשל הפליליות של‬
‫המעשה בימים אלו‪ ,‬להשתייך לאותה קבוצה התומכת בלגאליזציה‬
‫ומשתייכת לפליטי שנות השישים‪ ,‬ילדי הפרחים לשעבר‪ .‬סטיגמה‬
‫שכמובן שאין לה בסיס לאור הנתונים של כמות צורכי הסמים בישראל‪,‬‬
‫שגם הם יופיעו בשער זה‪.‬‬
‫בחוק כיום‪ ,‬הקבוע בפקודת הסמים‪ ,‬אין שום אבחנה בין דרגות הסמים‬
‫השונים‪ ,‬כנהוג במדינות אחרות‪ .‬כך נוצר המצב האבסורדי‪ ,‬בו עבירות‬
‫סמים הכוללות מריחואנה וחשיש (המכונים באופן לא רשמי "סמים‬
‫קלים" וכך יכונו בפרק זה)‪ ,‬הן עבירות חמורות כמו עבירות על הרואין‬
‫ואקסטזי‪ .‬עם זאת‪ ,‬אבחנה כזאת באופן חלקי ביותר בין כותלי בית‬
‫המשפט ובצורה מבוססת יותר ברשויות התביעה‪ ,‬העובדות על פי הנחיות‬
‫היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫היחס הציבורי ללגאליזציה או דה קרימנליזציה‬
‫מובילי מאבק התמיכה להתרת סמים קלים בישראל‪ ,‬נתפסים בעיני רבים מהציבור‬
‫כקבוצת "מסטולים"‪ ,‬אשר מטרתם היחידה הינה התרת זכויותיהם הפרטיות‬
‫לצריכת קנאביס באופן חופשי‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬למעשה מעולם לא נתפס קולם של הטוענים ללגאליזציה‬
‫ככאלו הנאבקים מאבק פוליטי אמיתי‪ .‬דוגמא לאמור‪ ,‬הינה התפיסה הציבורית של‬
‫מפלגת "עלה ירוק"‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המפלגה אומנם מעולם לא עברה את אחוז החסימה‪ ,‬אך בבחירות ה‪ 76 -‬וה‪71-‬‬
‫לכנסת זכתה לתמיכה רבה והייתה קרובה יותר מתמיד לנטוע ידיה בפוליטיקה‬
‫הארץ ישראלית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעמדה הפוליטי של המפלגה בקרב הציבור מעולם לא‬
‫התקבע ואנשים רבים תפסו את המפלגה כלא רצינית ואף אנרכיסטית‪ .‬רבים טענו‬
‫כי בזבוז יהיה לתרום את קולם למפלגה שמטרתה המרכזית הינו התרת סם‬
‫הקנאביס‪ ,‬כאשר בפועל הם לא הבינו כי דווקא האיסור הגורף הוא זה הפוגע‬
‫באוכלוסיה‪ ,‬הן בשל הרשעת אנשים נורמטיביים והכנסתם למעגל הפשיעה‪ ,‬הן‬
‫בשל שלשול כסף רב לארוגני הפשיעה‪ ,‬כסף שיכול להגיע לידי המדינה ואף‬
‫לתרום לשיקום נפגעי סמים ולמלחמה בסמים קשים‪ ,‬ובעיקר בשל העובדה כי‬
‫האיסור הגורף של הסם‪ ,‬גורם לתפוצה רחבה הרבה יותר שלו‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫צעירים‪.‬‬
‫לעומת המציאות התפיסתית המתוארת לעיל‪ ,‬בגרמניה למשל‪ ,‬מפלגת‬
‫הירוקים מובילה שיח ציבורי רחב בנושא הלגאליזציה של סמים קלים‬
‫ומובילה דיונים בתקשורת ובממשלה ולמרות זאת‪ ,‬הציבור אינו רואה בה‬
‫כמפלגה המטיפה לאנרכיזם‪ .‬בפרק זה ננסה להמחיש ולהדגיש כי‬
‫לגאליזציה בכלל ודה‪-‬קרימנליזציה בפרט בפירוש אינם קריאה לעידוד‬
‫השימוש בסמים‪ ,‬אלא חשיבה רציונאלית והבנה כנה כי המצב הנוכחי‪,‬‬
‫הכולל איסור גורף‪ ,‬פשוט אינו עובד‪.‬‬
‫המצב בישראל‬
‫לפי פקודת הסמים המסוכנים‪( 284‬להלן‪":‬הפקודה") אין אבחנה בין סמים קלים‬
‫לקשים ורף הענישה לעבירה של שימוש עצמי בחשיש או מריחואנה לצריכה‬
‫עצמית (עד ‪ 75‬גרם) דינה עד שלוש שנות מאסר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתוספת השנייה‬
‫לפקודה‪ ,‬ישנה אבחנה‪ ,‬מבחינה כמותית‪ ,‬בין הסמים השונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬צריכה‬
‫עצמית של הרואין היא עד ‪ 2.1‬גרם‪ ,‬כאשר צריכה עצמית של קנאביס היא עד ‪75‬‬
‫גרם‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫למרות העובדה כי אין אבחנה רשמית בחוק‪ ,‬בתי המשפט בהחלט מבחינים בין‬
‫סמים קשים וקלים לעניין רף הענישה‪ ,‬כך למשל בבש"פ ‪ - 5118/77‬בני אופנר נ'‬
‫מדינת ישראל‪ 285‬שניתן ע"י השופטת דורנר‪ ,‬ביהמ"ש העליון התחשב גם בעובדה‬
‫"שהסם נשוא העבירות הוא סם מסוג קאנבוס‪ ,‬שהוא מן הסמים הפחות מסוכנים"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הפסיקה נמנעת מהגדרת סמים מסוימים כסמים קלים ומתייחסת לסמים‬
‫אלו בכובד ראש‪ .‬כך קבע בית המשפט העליון‪ ,‬בפס"ד טולדנו‪" :‬סם מסוכן הוא סם‬
‫מסוכן גם אם אינו מן הסמים הקשים"‪.286‬‬
‫בפס"ד סינואני‪ 287‬נתפסה אצל המשיב כמות של כ‪ 4 -‬ק"ג קנאביס‪ ,‬כאשר הסם היה‬
‫מחולק לשקיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתפסו בביתו של המשיב מאזניים אלקטרוניות‪ ,‬שקיות‬
‫ניילון ומספריים‪ .‬באישום נוסף הורשע בכך שסיפק קנאביס במספר הזדמנויות‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע ‪:‬‬
‫"על‪-‬פי השקפתנו הנתמכת‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהלכות של בית המשפט העליון‪ ,‬כאשר‬
‫מדובר בקילוגרמים של סם‪ ,‬גם אם המדובר בסם "קל"‪ ,‬לא תיתכן ענישה שאין‬
‫בה מאסר בפועל‪ ,‬שירוצה במתקן כליאה ולא בעבודות שירות…אנו מעמידים‬
‫את תקופת המאסר בפועל שעל המשיב לרצות על ‪ 75‬חודשים‪".‬‬
‫על כן‪ ,‬ניתן לראות כי צרכני מריחואנה רבים מגיעים לכותלי בית המשפט ויתרה‬
‫מכך מורשעים בדין‪ ,‬לעיתים אף בעונש מאסר ממושך‪.‬‬
‫שימוש בסמים קלים בחו"ל‬
‫ישראלים רבים בוחרים לטייל במקומות שונים בעולם ולהשתמש בסמים‪ .‬בהקשר‬
‫זה חשוב לציין כי סעיף ‪( 18‬א) לפקודת הסמים המסוכנים קובע לעניין עבירות‬
‫חוץ כי אזרח ישראלי או תושב ישראל העושים מחוץ לישראל מעשה‪ ,‬שאילו‬
‫נעשה בישראל היה עבירה לפי הפקודה‪ ,‬רואים אותם כאילו עברו עבירה בישראל‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫על כן‪ ,‬למעשה כל אותם ישראלים היוצאים לחופשה באמסטרדם לדוגמא‪ ,‬יושבים‬
‫ב"קופי שופ" ומשתמשים בסמים קלים בצורה חוקית לכאורה‪ ,‬עוברים על החוק‬
‫הישראלי ואף עלולים לעמוד לדין בגין כך‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי בעניין שימוש‬
‫עצמי מדובר באות מתה בפקודת הסמים וסעיף זה משמש את רשויות התביעה‬
‫לעניין עבירות סחר גרידא‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫יחס רשויות התביעה לשימוש בסמים קלים‬
‫כתובע פלילי לשעבר בתביעות תל‪-‬אביב של המשטרה אוכל לומר שהתביעה‬
‫הכללית (פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית) מתייחסת לעבירות סמים קלים‬
‫כעבירות חמורות‪ .‬אומנם אין הנחיה רשמית לגנוז תיקים נגד נאשמים בשימוש‬
‫בסמים קלים‪ ,‬אך היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה כי אין למצות את הדין‬
‫עם "אדם נורמטיבי"‪ ,‬המוגדר כמי שאין לו תיקים פליליים מעבר לנושא הנדון‪,‬‬
‫שנתפס בפעם הראשונה עם כמות קטנה של מריחואנה או חשיש לשימוש עצמי‪.‬‬
‫הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין בגירים‬
‫‪288‬‬
‫בשנת ‪ 7774‬התמנתה מטעם ועדת הכנסת למלחמה בנגע בסמים צוות מומחים‬
‫לבחינת אפשרות הלגאליזציה של תוצרי הקנאביס‪ .‬רוב חברי הצוות היו בדעה שאי‬
‫טעם לתת תוקף חוקי לסמים האלו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה קבע מדיניות מקלה בנושא הסמים הקלים ועל‬
‫פיה משיקולים של עניין ציבורי אין מקום למצות את הדין עם אדם נורמטיבי‪,‬‬
‫בתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה‪ ,‬כאשר מדובר במריחואנה או חשיש לשימוש‬
‫עצמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬העובדה שמדובר בכתב אישום ראשון בעבירה של אחזקה או‬
‫שימוש עצמי ב"סמים קלים" אין בה כשלעצמה כדי למנוע הגשת כתב אישום או‬
‫פתיחה של חקירה‪.‬‬
‫לדעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אילו היה מדובר במדיניות אחרת של אי חקירה‬
‫וסגירת תיקים כאלו מחוסר עניין לציבור‪ ,‬הדבר היה עלול לפגוע קשות בגורם‬
‫ההתרעה ולגרום להתפשטות הצריכה של סמים‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬אציין כי הדבר לאו דווקא נכון‪ ,‬כך דווקא בהולנד מכל מדינות המערב‬
‫נרשמה בקרב האוכלוסיה המקומית ירידה משמעותית בצורכי המריחואנה‬
‫בעשרים וחמש השנים האחרונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחקרים רבים קובעים כי הרתעה‬
‫ענישתית גרידא אינה אפקטיבית ואינה משפיעה על הפעילות העבריינית‪ .‬נושאים‬
‫אלו יפורטו בהרחבה בהמשך (ראה פרקים‪ :‬לא חוקי? צורכים יותר וכן‪ ,‬רצידביזם‬
‫חזרה למעגל הפשיעה)‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הנחיית היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אם כן‪ ,‬קובעת כי בתפיסת סם ראשונה אצל אדם‬
‫נעדר תיקים פליליים‪ ,‬כאשר ברור כי מדובר בשימוש עצמי ראשוני‪ ,‬ניתן לסגור את‬
‫התיק‪ ,‬תוך מתן אזהרה‪ .‬הדבר יחול בתנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫‪ .7‬הודאת חשוד‬
‫‪ .0‬הגשת בקשה מאת החשוד לסגירת התיק‪ ,‬הכוללת התחייבות לא להמשיך‬
‫ולהשתמש בסמים‪.‬‬
‫‪ .1‬העדר ריושמים פליליים בעבירות סמים או עבירות רלוונטיות אחרות (כגון‬
‫עבירות רכוש או אלימות)‪.‬‬
‫‪ .4‬העדר נסיבות מחמירות (דוגמאות לנסיבות מחמירות‪ :‬שימוש בסמים יחד‬
‫עם קטין או שימוש על ידי בעל תפקיד האחראי לשלום אחרים)‬
‫במידה וכבר הוגש כתב אישום וכאשר מדובר באדם נורמטיבי‪ ,‬ללא עבר פלילי‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה מציע פתרון המקל עם הנאשם גם במצב דברים זה‪ :‬אם‬
‫כתב האישום כולל רק סעיף של שימוש או אחזקה לצריכה עצמי ואינו כולל‬
‫עבירה נוספת ואם אין לנאשם רקע עברייני‪ ,‬תשקול התביעה אם להציע לבית‪-‬‬
‫המשפט או לקבל את בקשת הנאשם וסנגוריו כי יוטל על הנאשם אמצעי ענישה‬
‫וטיפול ‪ -‬ללא הרשעה‪ .‬מצב דברים זה נקרא בשפה המשפטית אי הרשעה‪.‬‬
‫אי הרשעה מהי?‬
‫לאחר שאדם בוחר להודות בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום‪ ,‬מגיע שלב הכרעת‬
‫הדין‪ ,‬שבו על בית המשפט להחליט אם להרשיעו‪ ,‬שזהו הכלל או לא להרשיעו‪,‬‬
‫כלומר סיום התיק הפלילי בדרך של אי הרשעה‪ ,‬שזהו אם כן‪ ,‬החריג לכלל‪.‬‬
‫בתי המשפט בוחרים להשתמש בדרך של אי הרשעה בנסיבות חריגות בהן עצם‬
‫ההרשעה תפגע בנאשם יותר משאי הרשעתו תפגע בציבור ובאפקט ההתרעה‪.‬‬
‫פסק הדין המנחה בנושא זה הוא בפס"ד תמר כתב נגד מ"י‪ ,289‬בו נקבע כי‪:‬‬
‫"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים‪ :‬ראשית על ההרשעה‬
‫לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות‬
‫‪151‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה‬
‫האחרים‪"...‬‬
‫כוונת בית המשפט‪ ,‬באומרו "פגיעה חמורה בשיקום הנאשם"‪ ,‬היא למשל במצב‬
‫דברים בו הנאשם הינו בעל מקצוע‪ ,‬שהרשעתו בדין‪ ,‬תפגע בפרנסתו (רואה חשבון‬
‫לדוגמא)‪.‬‬
‫החלטת בית המשפט בדבר אי הרשעה‪ ,‬תינתן רק לאחר שיתקבל תסקיר מטעם‬
‫שירות המבחן ואחרי הפעלת שיקול דעת בכל הנוגע לעניין‪.‬‬
‫מכלול ההוראות המקלות המצוינות לעיל‪ ,‬למעשה מוציאות אנשים רבים ממעגל‬
‫העבריינות‪ .‬אותם אנשים נמנעים מהכתם המוטל על נאשם בשל הרשעתו‬
‫בפלילים‪.‬‬
‫קטינים ושימוש בסמים קלים‬
‫המשטרה נוהגת באופן מיוחד בקטינים המעורבים בעבירות סמים‪ .‬כפי שראינו‬
‫קודם לכן בעניין בגירים‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה קבע גם הנחיות מקלות בעניין‬
‫קטינים‪ ,‬שעיקרן הימנעות מפתיחת תיק פלילי נגד קטינים החשודים בעבירות של‬
‫שימוש עצמי והחזקת סמים‪ .‬מטרת ההנחיות הללו הינה להכניס כמה שפחות‬
‫קטינים למעגל העבריינות ולמרות העבירה נשוא כתב האישום‪ ,‬להעניק לקטין‬
‫הזדמנות לחיים נורמטיביים‪ .‬הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות כי במידה‬
‫והקטין השתמש בסם באופן לא קבוע ומזדמן ואינו בין יוזמי השימוש‪ ,‬לא ייפתח‬
‫נגדו תיק פלילי‪ ,‬חומר החקירה ייגנז והתיק יומלץ לסגירה ולאי‪-‬תביעה (בנימוק‬
‫שאין בו עניין לציבור) וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הקטין היה מעורב בשימוש בסמים (חשיש או מריחואנה) ובהחזקתם באופן‬
‫מזדמן ולא קבוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקטין לא יזם את השימוש בסמים ולא סייע ביצירת רקע לשימוש בהם (כגון‬
‫ארגון מסיבות סמים וכד')‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקטין לא עסק בשכנוע‪ ,‬שידול‪ ,‬הדחה או פיתוי אחרים לעסוק או להשתמש‬
‫בסמים‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ד‪ .‬הקטין לא עסק בחלוקה‪ ,‬מיון‪ ,‬הפצה או סחר בסמים‪.‬‬
‫ה‪ .‬הקטין הביע את נכונותו לקבל טיפול מתאים‪.‬‬
‫ו‪ .‬הקטין גילה לחוקר את מקורות הסמים‪.‬‬
‫ז‪ .‬הסמים שבהם השתמש הקטין הם חשיש או מריחואנה בלבד‪.‬‬
‫ראש מחלק הנוער או קצין הנוער המרחבי‪ ,‬שטיפל בקטין‪ ,‬ידווח בכתב על‬
‫מעורבותו של התלמיד בסמים לגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪ )7‬מנהל בית‪-‬הספר‬
‫‪ )0‬המפקח המחוזי של משרד החינוך והתרבות האחראי לנושא הסמים במרחבו‪.‬‬
‫יש לשים לב כי על מעורבות בעבירות סמים של קטין‪ ,‬שאינו תלמיד‪ ,‬ידווח לקצין‬
‫המבחן‪.‬‬
‫עינינו רואות שהיחס של רשות האכיפה היא מניעתית‪ ,‬תוך כדי אבחנה בין נוער‬
‫שמשתמש בסמים "קלים" באופן מזדמן לבין נוער המשתמש בסוגי סמים אחרים‬
‫מפקודת הסמים או נוער המשתמש בסמים קלים באופן יוזם או קבוע‪ .‬במקרים‬
‫מסויימים לא יפתח כלל תיק פלילי זאת כדי שלא להותיר אות קין על קטין שעשוי‬
‫שלא לחזור לשימוש מזדמן בסם‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ההבחנה בין לגליזציה לדה‪ -‬קרימנליזציה‬
‫לגליזציה‬
‫לגליזציה היא הסרת איסור או חקיקת חוק המתיר פעולה שהייתה לא חוקית בעבר‪.‬‬
‫דוגמא לכך‪ ,‬היא שינוי החקיקה בעניין איסור משכב זכר שבעבר היה בלתי חוקי‬
‫(ירושה שקיבלנו מהמנדט הבריטי) והחוק שונה כך שהיום מדובר במעשה חוקי‬
‫ולגיטימי‪.‬‬
‫דה קרימנליזציה‬
‫דה קרימנליזציה הינה אי הפללה ומטרתה להפסיק את הקרימנליזציה של אנשים‬
‫המשתמשים בסמים‪ ,‬אך אינם פוגעים בציבור‪ .‬המצדדים במודל זה אינם דוגלים‬
‫בהפיכת התופעה של שימוש בסמים לתופעה נורמטיבית‪ ,‬אך מתמקדים בהליכים‬
‫טיפוליים ושיקומיים‪ .‬חשוב לציין כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן מהוות‬
‫דה קרימנליזציה‪ ,‬אלא הינן הנחיות מקלות לטיפול בעבירות אחזקה ושימוש של‬
‫סמים קלים‪.‬‬
‫הצעת החוק המוצעת בסופו של פרק נכנסת תחת ההגדרה דה‪ -‬קרימניליזציה‪,‬‬
‫מאחר ומדובר בשינוי החוק כך שיהיה עבירה מנהלית (סנקציה מנהלית)‪ ,‬בניגוד‬
‫לעבירה פלילית וכן הפנית המכורים להליך טיפולי שיקומי‪.‬‬
‫נראה כי בשני המקרים‪ ,‬הן בהליך של ליגאליזציה והן בהליך של דה‪-‬‬
‫קרימנליזציה‪ ,‬הצעד הראשוני יהיה להוריד מפקודת הסמים את הקנאביס‪ .‬כאשר‬
‫ההבדל הוא בין להסירו לחלוטין (לגאליזציה) לבין להסירו מהפקודה‪ ,‬אך לחוקק‬
‫במקום הוראת חוק מתאימה יותר לסוג העבירה ולהלך הרוח הארצי והעולמי ביחס‬
‫לעבירות של אחזקה ושימוש עצמי‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫רצדיביזם‪ -‬חזרה למעגל הפשיעה‬
‫רצידיביזם הינה תופעה בה חוזר העבריין על מעשי הפשע שביצע‪ .‬בעקבות‬
‫שיעורי הרצידיביזם הגבוהים בקרב אסירים‪ ,‬עולה פעמים רבות השאלה האם‬
‫ענישה מסוג זה יעילה? מטרת הענישה‪ ,‬בגין עבירות פליליות‪ ,‬הינה כפולה הן‬
‫ענישה על המעשה השלילי שעשה הנאשם והן שיקום ומניעת עבריינות חוזרת‪.‬‬
‫שעור הרצידיביזם בישראל היום הוא ‪ 60%‬ובעולם כולו ‪ .10%‬תהליכים של טיפול‬
‫ושיקום הם הפתרון לרצידיביזם‪ ,‬כמו כן המניעות מהכנסת גורמים בלתי עבריינים‬
‫למעגל העבריינות‪ ,‬המוליד רצידיביזם‪.‬‬
‫ההמנעות האמורה יכולה להתבצע ואף כדאי שתתבצע על ידי דה‪-‬קרימינליזציה‬
‫וזאת בייחוד לאור העובדה כי ‪ 52%‬מהאסירים שכלואים כיום במדינת ישראל‬
‫‪290‬‬
‫כלואים בגין עבירות סמים ורכוש (עבירת הרכוש כעבירה נלוות)‪.291‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬מגדירה מערכת המשפט שבמדינת ויקטוריה‪ ,‬אשר באוסטרליה‪ ,‬חמש‬
‫מטרות להליך הפלילי נגד עבריינים‪:‬‬
‫‪ .7‬ענישה‬
‫‪ .0‬הוקעה‬
‫‪ .1‬שיקום‬
‫‪ .4‬הגנה על הקהילה‬
‫‪ .5‬הרתעה‬
‫המועצה לייעוץ משפטי באוסטרליה פרסמה לאחרונה מחקר‪ ,‬הבוחן את אפקט‬
‫ההרתעה של מערכת המשפט והענישה‪ ,‬אלו מסקנות המחקר‪:‬‬
‫‪292‬‬
‫‪ .7‬אפקט ההרתעה של כליאה הוא מוגבל‪.‬‬
‫‪ .0‬החמרת הענישה או הארכת תקופות המאסר אינן מוסיפות להרתעה‪.‬‬
‫‪ .1‬כליאה אינה משפיעה כלל על מניעת הישנות העבירה אצל אסירים‬
‫משוחררים‪ .‬הסבר אפשרי לכך‪ ,‬הוא כי הם מפתחים בכלא אישיות פלילית‪,‬‬
‫מתחברים לגורמים עבריינים ואף מנתקים או מנותקים מקשרים משפחתיים‬
‫וחברתיים מחוץ לכותלי הכלא‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בשל מסקנות עיקריות אלו‪ ,‬יש לשקול בזהירות אם לשלוח למאסר כל פושע ובגין‬
‫כל עבירה ועל רשויות התביעה או בית המשפט‪ ,‬בהתאמה לנסיבות‪ ,‬לבחון היטב‬
‫את אפקט ההרתעה של הכליאה ביחס לכל מקרה לגופו‪.‬‬
‫דעת המחבר לגבי לגאליזציה או דה‪-‬קרימנליזציה‬
‫יש לציין שאני בעד ביטול הפליליות של השימוש בגראס ובחשיש בנסיבות‬
‫מסויימות‪ .‬סבורני שיש להפכן לעבירות מנהליות גרידא בשלב הראשון‪ .‬לדעתי‬
‫אין פסול בנטילת גראס וחשיש טבעיים שלא בפעילות אחראית (משימה צבאית‪,‬‬
‫נהיגה‪ ,‬עבודה עם ילדים וכד') הדבר שקול‪ ,‬בשינויים כאלו ואחרים‪ ,‬לצריכת‬
‫אלכוהול‪ .‬באופן אישי אינני בעד שימוש בסמים סינטתיים‪ ,‬אך איני סבור שמי‬
‫שבוחר בכך באופן רצוני צריך להיחשב כעבריין‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דעת הקהל בנושא הלגליזציה‬
‫מסקר שנערך עבור הרשות למלחמה‬
‫בסמים‪:293‬‬
‫עלה כי ‪ 17‬אחוזים מהנשאלים‬
‫סברו כי אין לבטל את האיסור על שימוש חופשי בסמים‪ ,‬כולל סמים שנחשבים‬
‫קלים כחשיש ומריחואנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬טענו ‪ 51‬אחוזים מבני הנוער הנשאלים וכן ‪65 -‬‬
‫אחוזים מהמבוגרים כי שימוש בסמים כמריחואנה הוא עניינו של הפרט‪ .‬כ‪81 -‬‬
‫אחוזים טענו כי יסרבו לנסות סמים מסוג מריחואנה ואקסטזי‪ .‬רוב הנשאלים אמרו‬
‫כי לדעתם גם שימוש חד פעמי במריחואנה או אקסטזי פוגע ביכולת התפקוד‪ .‬כ‪-‬‬
‫‪ 82‬אחוזים מהנשאלים טענו כי אקסטזי גורם למוח נזק בלתי הפיך‪.‬‬
‫תנועת עלה ירוק‪ 294‬מסרה בתגובה כי היא מאמינה שנתוני הסקר אינם קרובים כלל‬
‫למציאות וכי "הרשות למלחמה בסמים ממשיכה להתעלם ולהתלהם‪ ,‬כשהיא‬
‫מסרבת להכיר בכשלונם החרוץ של מאבקה ומסריה"‪ .‬התנועה הוסיפה כי "העובדה‬
‫המעניינת ביותר בסקר תמוה זה‪ ,‬היא כי למעלה ממחצית הנשאלים סבורים כי‬
‫עישון מריחואנה הוא ענינו האישי של האדם הבוגר שמחליט לעשות כך"‪.‬‬
‫מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים‪ ,‬שלמה גל‪ ,‬התבטא באופן מפתיע ביותר‬
‫באוקטובר ‪ 0222‬כי‪":‬אם מדינת ישראל תקבע כי שימוש במריחואנה הוא דבר‬
‫חוקי‪ ,‬והדבר יעוגן בתהליך חקיקה‪ ,‬אנחנו נתמוך בו מסיבות פרקטיות‪ ,‬למרות שאנו‬
‫חושבים שסמים זה עדיין דבר רע"‬
‫‪.295‬‬
‫וכן הציע לשקול הפיכת עבירות אלו לעבירות מנהליות ולא פליליות‪ .‬הדבר עורר‬
‫פולמוס רב בישראל אך כמובן שלא בוצע שינוי חקיקתי כלשהו בקשר לכך‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נתוני פתיחת תיקים על עבירות סמים בשנים ‪0272-0277‬‬
‫‪296‬‬
‫שימוש‬
‫החזקה‬
‫סחר‬
‫‪0272‬‬
‫‪00,407‬‬
‫‪6,021‬‬
‫‪5,114‬‬
‫‪( 0277‬עד ‪17‬‬
‫‪71,716‬‬
‫‪1,208‬‬
‫‪0,700‬‬
‫במאי)‬
‫מנתונים אלו ניתן לשים לב כי רוב עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים הן עבירות‬
‫שימוש ואחזקה‪ ,‬ורק מיעוטן הן עבירות סחר‪ .‬מרבית התיקים הנפתחים בעבירות‬
‫סמים הם נגד משתמשים בסמים‪ ,‬ולא נגד סוחרי סמים‪ .‬על כן‪ ,‬יש לתת את הדעת‬
‫על סדר העדיפויות של גורמי האכיפה‪.‬‬
‫כמות צורכי "סמים קלים" בישראל‬
‫על פי דו"ח רשמי של "הרשות למלחמה בסמים בישראל"‪ ,‬כמות הבגירים שצרכו‬
‫קנאביס לפחות פעם אחת בשנת ‪ 0227‬בישראל היא כ‪ 7.5%-‬מאזרחי ישראל‪,‬‬
‫כלומר כ‪ 122,222-‬בגירים‪ .‬צרכני הקנאביס בחברה הישראלית משתייכים לכל‬
‫שכבות האוכלוסיה ומזוהים עם כל גווני הקשת החברתית‪ .‬על כן‪ ,‬כאשר אנו‬
‫מסתכלים על נתון זה‪ ,‬יש לקחת בחשבון כי כל עוד עישון קנאביס יהיה בלתי חוקי‬
‫וכתוצאה מכך בלתי לגיטימי‪ ,‬יהיו רבים שלא יהיו מוכנים להצהיר בגלוי על‬
‫השימוש בחומרים אלו‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬חוסר הרצון להיחשף מביא להטייה הנעה בין ‪ 5%‬ל‪ 72%-‬כלפי מעלה‪ ,‬קרי‬
‫בישראל קיימים מעל מיליון צרכני קנאביס בגירים‪.‬‬
‫במערכת לשיתוף הציבור שפיתחה ועדת טרכטנברג‪ ,‬ביקשו חברי הועדה לשמוע‬
‫את הצעות הציבור ורצונותיו‪ .‬ההצעה שהגיעה למקום הראשון הייתה להוציא את‬
‫הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫יחס רשויות המדינה לשימוש בסמים קלים‬
‫מכתבה שפורסמה ביום ‪ 4.4.0277‬במוסף ‪ 04‬שעות של ידיעות אחרונות‪ ,‬עולה כי‬
‫רשויות המדינה אינן פוסלות מועמדים לתפקידים רק בשל התנסותם בסמים קלים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מפכ"ל המשטרה לשעבר‪ ,‬רב ניצב שלמה אהרונישקי וראש השב"כ לשעבר‪,‬‬
‫כרמי גילון‪ ,‬שברו את הטאבו בנושא הסמים הקלים ופתחו את האופציה לתפקידים‬
‫הנחשקים‪ ,‬גם בפני אלו שניסו סמים בעברם‪ .‬לדברי גילון‪":‬השב"כ מגלה‬
‫התרככות קלה ויפתח את שעריו גם בפני אלו שחטאו והתנסו בסמים קלים"‪.‬‬
‫בגישה דומה נוקט גם מפכ"ל המשטרה אהרונישקי באומרו כי‪":‬אנחנו לא יכולים‬
‫להתעלם מהעובדה שהשימוש בסמים קלים הוא תופעה נרחבת‪ .‬לכן כשניגשים‬
‫לגייס מועמדים לשירות‪ ,‬שהודו בהתנסות בסמים קלים יש לבחון כל מקרה‬
‫לגופו"‪.‬‬
‫בפס"ד מ"י נ' פלוני הוגש כתב אישום בגין החזקת סמים קלים מסוג קנאביס‪.‬‬
‫שופט השלום קבע כי מדובר בזוטי דברים‪ .‬פסק דין זה משקף את המדיניות‬
‫המקלה של בתי המשפט כלפי צרכני הקנאביס‪.297‬‬
‫יש לציין כי בשנים האחרונות גם בצה"ל נוקטים מדיניות דומה‪ ,‬באשר לחיילים‬
‫שניסו סמים קלים בעברם‪ ,‬אך כל עוד ההתנסות אינה קרתה במסגרת השירות‬
‫הצבאי‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‪ ,‬בתחקירים הביטחוניים שמעביר צה"ל‪ ,‬חיילים רבים‪.‬‬
‫בעבר אם חייל היה מודה בשימוש בסם‪ ,‬הוא לא היה עובר את התחקירה הביטחוני‬
‫ולא יכול היה להתקבל לתפקיד הרצוי‪ .‬כיום‪ ,‬הדבר כבר אינו כך ובוחנים כל מקרה‬
‫לגופו‪ ,‬כאשר עצם השימוש החד פעמי אינו מהווה סיבה לפסילת המועמד‪ .‬חשוב‬
‫לציין בהקשר זה שהדבר אינו כך‪ ,‬כאשר מדובר על משתמשים קבועים בקנאביס‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי בית המשפט העליון קבע בפסק דין ברטלה נגד הפצ"ר‪ 298‬כי‬
‫סמים וצבא לא הולכים ביחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬באותו פסק דין מתח בית המשפט העליון‬
‫ביקורת על מדיניות הרישום הפלילי בנוגע לעבירות אלו‪ ":‬התלבטתי לא מעט אם‬
‫אין במדיניותו החדשה של הפצ"ר פגיעה במידה העולה על הנדרש‪ ,‬וכי על אף‬
‫האינטרס של המערכת הצבאית להתמודד עם תופעת הסמים‪ ...‬יש מקום להקטין‬
‫עוד יותר את השלכותיו של הרישום הפלילי בשל הרשעה המתייחסת לשימוש חד‪-‬‬
‫פעמי בסם "קל"‪ .‬אולם בסופו של דבר באתי לכלל דעה כי מדיניותו של הפצ"ר‬
‫עדיין נמצאת במתחם המותר‪ ,‬אם כי בגבולו העליון‪ .‬מסקנה זו מחייבת שקילת‬
‫הנושא מחדש‪ ,‬והתאמה ראויה יותר בין ההרשעה והשלכותיו של הרישום הפלילי"‪.‬‬
‫נראה כי רשויות המדינה נאלצו להבין שכיום יותר יותר צעירים מתנסים בסמים‬
‫קלים ועל כן‪ ,‬חבל יהיה לפסול מועמד רק בשל סיבה זו‪ ,‬כאשר יתר נתוניו‬
‫מתאימים ליחידה‪ .‬דבר זה הינו ראוי ומקדם את הליכי הדה‪ -‬קרימנליזציה הבלתי‬
‫רשמיים במדינת ישראל‪ ,‬המונעים מאנשים נורמטיביים להכנס למעגל הפשיעה‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בין אלכוהול לסמים‬
‫מחקר חדש של צוות חוקרים מבריטניה‪ ,‬אשר התפרסם בכתב העת הרפואי‬
‫החשוב "לנסט" מגלה כי צריכת אלכוהול מסוכנת הרבה יותר מצריכת‬
‫סמים קשים‪ ,‬בהם הרואין וקוקאין‪.‬‬
‫החוקרים מציינים כי שתייה מופרזת של אלכוהול גורמת נזק כמעט לכל מערכות‬
‫הגוף‪ ,‬מעלה את שיעורי התמותה‪ ,‬ומשפיעה לא רק על שותי האלכוהול‪ ,‬אלא גם‬
‫על סביבתם‪ .‬עוד הם מציינים כי שיעור המעורבות של משקאות משכרים במעשי‬
‫פשע גבוה בהרבה משל סמים אחרים‪ .‬ממצאי המחקר מוכיחים כי סמים קלים‬
‫מסוכנים הרבה פחות מאלכוהול‪ ,‬ועל כן החוקרים מציעים לשקול מחדש את‬
‫מדיניות האכיפה והחקיקה בעניין‪.299‬‬
‫כיום‪ ,‬ברור לכל כי הקנאביס על כל סוגיו‪ ,‬הינו סם קל בהשוואה להרואין וקוקאין‪.‬‬
‫מחקר זה מוכיח כי אלכוהול‪ ,‬סם החוקי בכל רחבי העולם‪ ,‬הינו סם מסוכן יותר‬
‫מקוקאין או הרואין‪ .‬על כן‪ ,‬אלכוהול גם מסוכן יותר מסמים קלים‪.‬‬
‫לא חוקי? צורכים יותר‬
‫"כדי לגרום לאדם לחשוק במשהו‪ ,‬כל מה שיש לעשות הוא להקשות על‬
‫זמינותו"‪/‬מארק טווין בספרו האקלברי פין‪.‬‬
‫ניתן ללמוד מדפי ההיסטוריה שבתקופות בהן מוצר היה בלתי חוקי‪ ,‬צריכת המוצר‬
‫בקרב האוכלוסיה עלתה פלאים‪ .‬כך קרה עם הקפה במאה ה‪ 76 -‬במצרים‪ ,‬עם‬
‫הטבק תחת שלטונו של הצאר הרוסי במאה ה‪ 71 -‬ואף עם האופיום בארה"ב החל‬
‫מ‪.3007815 -‬‬
‫‪161‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫עד היום אנחנו עוד לוגמים בברים שונים ברחבי העולם את המשקה הידוע "לונג‬
‫איילנד אייס תה"‪ ,‬משקה שנולד כתוצאה מתקופת היובש בארה"ב (‪ ,)7777‬בה‬
‫נאלצו צורכי האלכוהול להסתיר את המשקה‪ ,‬בשל היותו בלתי חוקי‪ .‬תקופה זו‬
‫הינה התקופה המהותית ביותר לנושא זה‪ .‬האיסור על האלכוהול הביא לעלייה‬
‫תלולה בשיעורי האלכוהוליזם ולשגשוג ארגוני הפשע כתוצאה מכך‪ .‬רק בשנת‬
‫‪ 7711‬עם ביטול האיסור חלה רגיעה ופחת הביקוש למשקאות משכרים‪ .‬ההשוואה‬
‫לסמים קלים היא בלתי נמנעת‪ ,‬כיום יותר ויותר אנשים בעולם צורכים מריחואנה‬
‫ורואים את השימוש בה כלגיטימי‪.‬‬
‫מכל מדינות המערב‪ ,‬נרשמה דווקא בקרב האוכלוסיה המקומית בהולנד ירידה‬
‫משמעותית בצורכי המריחואנה בעשרים וחמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫ד"ר יאן פרומברג‪ ,‬מנהל הרשות הלאומית לאלכוהול וסמים בהולנד שלח לארץ‬
‫אגרת בשנת ‪ 7774‬ובה כתב‪" :‬מדיניות הסמים בהולנד הוכחה כהצלחה‪ ...‬מספר‬
‫המכורים לסמים קשים ירד בשליש‪"..‬‬
‫‪301‬‬
‫סמים "קלים" ונהיגה‬
‫לאחרונה מצאו חוקרים מבית החולים הרטפורד בקונטיקט‪ ,‬ובית הספר לרפואה‬
‫באוניברסיטת איווה‪ ,‬ארה"ב‪ ,302‬כי לא ניתן לקשר בין עישון סמים "קלים" לבין‬
‫יכולות מוטוריות‪ .‬המסקנה האמורה הגיעה כתוצאה מכך שבמחקר מרבית הנהגים‬
‫האטו את מהירות נסיעתם לאחר עישון הסם‪.‬‬
‫מחקר זה מפתיע במיוחד לאור המחקרים הקודמים בנושא‪ ,‬אשר קבעו כי‬
‫מריחואנה עלולה לפגוע ביכולת הנהיגה‪ .‬מבין המחקרים הקודמים לזה המצוין‬
‫לעיל‪ ,‬החשוב ביותר הינו מחקר שבוצע על ידי משרד התחבורה האמריקני‪ ,‬אשר‬
‫קובע כי מריחואנה עלולה לפגום ביכולות המוטוריות‪ ,‬אך לא באופן דרמטי‪.‬‬
‫לעומת מחקר זה‪ ,‬ישנם מחקרים רבים אשר קובעים כי השימוש במריחואנה דווקא‬
‫מסוכן בעת נהיגה‪ .‬כך למשל‪ ,‬קבע מחקר של הרשות למלחמה בסמים בשיתוף עם‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬מחקר זה קובע נתון מדאיג על פיו ‪ 40%‬מהנוטלים סמים‬
‫קלים לפני נהיגה יעברו תאונת דרכים‪ ,‬עם זאת יש לציין כי המחקר נעשה בהיקף‬
‫קטן מאד וכלל ‪ 74‬משתתפים בלבד‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בסופו של שער זה ישנה הצעת חוק המציעה להפוך את השימוש העצמי לעבירה‬
‫מנהלית‪ ,‬במקום עבירה פלילית‪.‬‬
‫לאור התוצאות הבלתי אחידות של המחקרים שצוינו לעיל‪ ,‬בהצעת החוק‪ ,‬בחרנו‬
‫להכניס סייג‪ ,‬המותיר שימוש עצמי תוך נהיגה‪ ,‬כעבירה פלילית וכן‪ ,‬בהסתמך על‬
‫סעיף ‪ 64‬לפקודת התעבורה אשר קובע כי שיכור הינו גם מי שנמצא בגופו סם‬
‫מסוכן‪ .‬במצב דברים זה בו נהיגה תוך שימוש בסם מסוכן תהיה עבירה פלילית‪,‬‬
‫הדבר יהיה שווה ערך לנהיגה עם אלכוהול כיום‪ ,‬ואף יעלה את המודעות‬
‫הציבורית‪ ,‬שלא לנהוג אחרי שימוש בסמים‪ ,‬דבר שאינו קיים היום באזהרות‬
‫לציבור או בפרסומות של עמותות כגון "אור ירוק"‪ ,‬מאחר ומדובר במעשה פלילי‬
‫שבכל מקרה אסור לעשותו‪ ,‬דבר שגורם לעמותות כגון אלו לצאת מנקודת הנחה‬
‫בה אין טעם להזהיר מפני עישון ונהיגה‪.‬‬
‫השוואה כזו בין קנאביס לאלכוהול עשה בית המשפט לתעבורה בעניינו של‬
‫התסריטאי רן שריג‪ .‬כפי שצוין קודם לכן‪ ,‬במהלך תוכנית הריאליטי "מחוברים"‬
‫הצטלם שריג לטלוויזיה מעשן מריחואנה בעודו נוהג‪ .‬בית המשפט לתעבורה שלל‬
‫את רישיון הנהיגה שלו לשנתיים וזאת לאחר שהואשם בנהיגה בשכרות וזאת על‬
‫פי סעיף ‪ 64‬לפקודת התעבורה שצוין קודם לכן‪ .‬המחלוקת המשפטית עמדה על‬
‫העובדה כי לשריג יש אישור רפואי לצריכת קנאביס ועל כן‪ ,‬עלתה השאלה האם‬
‫ניתן להרשיעו בנהיגה בשכרות? בסופו של עניין בית המשפט קבע כי המחוקק לא‬
‫עשה הבחנה בין מי שצורך סם מסוכן באישור רפואי ובין מי צורך סם מסוכן‬
‫לצרכים אחרים ומשלא נקבע הסדר אחר לבעלי אישור רפואי כאמור‪ ,‬אז איסור‬
‫הנהיגה תחת השפעת סמים אסור גם עליו‪.‬‬
‫סמים "קלים" וההלכה‬
‫‪303‬‬
‫ויאמר אלוהים‪ ,‬הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ‪.‬‬
‫הקאנביס הוא "עשב זורע זרע" ומכאן כשר ע"פ תורה‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים קלים וכלכלה‬
‫על פי הערכות מוסד האו"ם לבעיות הפשיעה והסמים כמאתיים מיליון איש בעולם‬
‫צורכים סמים לא חוקיים‪ .‬בכך משלשלות מדינות העולם לכיסם של ארגוני‬
‫הפשיעה כ‪ 065 -‬מיליארד יורו בשנה‪.‬‬
‫בישראל בלבד מוערכת כיום ההוצאה הממשלתית למעצרם‪ ,‬שפיטתם וכליאתם‬
‫של עברייני הקנאביס בכ‪ 615-‬מיליוני שקלים בשנה‪.304‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬איתן נאדלמן‪ ,‬מרצה בכיר למדעי המדינה באוניברסיטת פרינסטון‪,‬‬
‫אמר כבר בשנת ‪ 7787‬בראיון ללוס אנגלס טיימס כי‪" :‬אילו היו הסמים משווקים‬
‫במסגרת חוקית בפיקוחם של השלטונות‪ ,‬היו זורמים לקופות המדינות מדי שנה‬
‫עשרות מיליארדי דולרים‪ .‬במקום זאת מזרים אוצר המדינה סכומים כאלו למלחמה‬
‫העקרה בפשע המאורגן"‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬למשטרת ישראל אין מספיק משאבים וכוח אדם הן לביטחון והן‬
‫לאכיפה עבריינית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ישנה התעסקות רבה בנושא הסמים הקלים וכן‬
‫הרשעות המגיעות כתוצאה מכך‪ .‬נראה כי הדבר מהווה בזבוז יקר של משאבים הן‬
‫מבחינת כוח אדם והן מבחינה כלכלית‪ .‬המאבק בסמים הקלים מביא לכדי מצב בו‬
‫המשטרה מוסטת ממלחמתה בפשע האמיתי‪ .‬ההדחקה הזו היא שאמורה להעסיקנו‬
‫ולהדאיגנו בתור אזרחי המדינה‪ ,‬דאגה אמיתית וכנה יותר מצרכני מריחואנה‬
‫העושים זאת בין ארבע אמות ביתיהם‪.‬‬
‫דוגמא להתעסקות המשטרה בזוטות ניתן למצוא בכתבה שפורסמה בספירלה‬
‫אונליין (המגזין של מכללת ספיר)‪305 .‬כתבה זו מסקרת את תלונותיהם של‬
‫סטודנטים רבים בנגב שסובלים מ"הצקות" המשטרה בעניין סמים קלים‪.‬‬
‫הסטודנטים מתלוננים כי ישנם חיפושים רבים באזור‪ ,‬בעיקר בקרב סטודנטים‬
‫וללא יסוד לחשד סביר‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סמים פופולאריים בתרבות הפופולארית‬
‫ככל שהפופולאריות של הסמים עולה בדיונים הציבוריים‪ ,‬כך עולה גם מספר‬
‫התוכניות‪ ,‬בהם מככבים הסמים הקלים‪.‬‬
‫זה התחיל בשנת ‪ 0224‬בתוכניתה של דנה מודן "אהבה זה כואב"‪ ,‬בה הודגש פרק‬
‫שלם לנושא‪ .‬התופעה המשיכה‪ ,‬בסדרת הסמים האולטמטיבית "העשב של השכן"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בתוכנית "תרגיע"‪ ,‬ניצל לארי דיויד את ההזדמנות ודיבר ארוכות על‬
‫מריחואנה רפואית‪ .‬תוכנית נוספת שלא מביישת צרכני סמים‪ ,‬היא "מופע שנות‬
‫השבעים"‪ ,‬בה כמעט בכל פרק יושבים שחקני הסדרה במעגל ומעשנים סמים‬
‫להנאתם‪ .‬לכל הסדרות הללו‪ ,‬מצטרפת גם הסדרה "פמליה"‪ ,‬בה כל חברי הפמליה‬
‫מעשנים באופן קבוע‪ .‬כמובן שגם התוכניות הישראלות לא נשארות חייבות וכך‬
‫ניתן לראות בתוכנית "מחוברים" את רן שריג נוהג עם סיגריה מגולגלת בידו‬
‫ובתוכנית המצליחה "עספור" את גיבורי הסדרה באופן כמעט קבוע עם ג'וינט‬
‫בידיהם‪.‬‬
‫מספרם הרב של תוכניות בנושא סמים והלגיטימציה שמקבלים הצופים בעקבות‬
‫זאת‪ ,‬מבהירה באופן חד וברור כי הסמים הקלים הפכו למקובלים בעולם כולו וכי‬
‫יותר ויותר אנשים צורכים קנאביס‪ ,‬על אף האיסורים הגטפרים‪ ,‬הקיימים כיום‬
‫בחוק‪.‬‬
‫מודלים בעולם‬
‫‪306‬‬
‫הולנד‪ -‬בניגוד לחשיבה המקובלת‪ ,‬החוק ההולנדי אינו מודל ייחודי בעולם‬
‫והחקיקה בעניין סמים "קלים" דומה מאוד לחוקים אירופיים אחרים‪ ,‬כאשר השוני‬
‫המהותי ביותר הוא בנושא מדיניות האכיפה‪.‬‬
‫החוק הפלילי ההולנדי – ‪ ,7777‬כפי שתוקן ב‪ ,3077716 -‬אומנם אוסר יבוא סחר‬
‫ושימוש בסמים‪ ,‬אולם מבחין בין סם קל לקשה‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מכירת סמים ב"קופישופס" מהווה למעשה עבירה על החוק‪ ,‬אך אין אכיפה כאשר‬
‫מכירת הקנאביס מתבצעת בתחומי ה"קופישופ" לשימוש עצמי וזאת מתוך כוונה‬
‫לאפשר שימוש מבוקר בסמים קלים‪ .‬מכאן‪ ,‬שלמעשה המודל ההולנדי אינו מודל‬
‫של "לגאליזציה"‪ ,‬אלא סוג של "דה‪-‬קרימנליזציה"‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב לציין כי‬
‫הכניסה ל"קופישופס" הינה מגיל ‪ 78‬ומעלה‪ ,‬קרי המודל אינו חל על קטינים כלל‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬על פי החוק ההולנדי רשאית המשטרה לאכוף כל מכירה‪ ,‬ייצור או אחזקה‬
‫של ‪ 75‬גרם ומעלה‪ ,‬אך בפועל אין אכיפה כלפי קניה של פחות מ‪ 12-‬גרם של סמים‬
‫קלים (בארץ שימוש עצמי הוא עד ‪ 75‬גרם בלבד)‪ .‬העונש על החזקת סמים קלים‬
‫בכמות של עד ‪ 12‬ג'‪ 308‬הינה חודש מאסר בפועל או קנס‪ .‬על החזקת כמות העולה‬
‫על ‪ 12‬ג' עד שנתיים מאסר או קנס‪ .‬כלומר‪ ,‬על החזקת סמים "קלים" אין חובת‬
‫מאסר כלל אלא ישנה אופציה לתשלום קנס גרידא‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ממילא חוק זה משמש כבר שנים רבות אות מתה וזאת בשל אי אכיפתו‪,‬‬
‫פעמים רבות גם כאשר נמכר מחוץ לקופישופס‪.‬‬
‫הענישה על החזקת סמים קשים הינה עד ‪ 4‬שנות מאסר וגם קנס‪ ,‬ועל סחר בסמים‬
‫עד ‪ 8‬שנות מאסר ו‪/‬או קנס‪.‬‬
‫החל מ‪ 7788 -‬מחזיקה משטרת ישראל‪ ,‬קצין קישור באמסטרדם‪ ,‬על מנת לסכל‬
‫נסיונות הברחה וסחר בסם לישראל‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בית המשפט העליון בהולנד קבע באפריל ‪ 0277‬כי כל אדם פרטי‬
‫במדינה רשאי לגדל עד חמישה צמחי קנאביס לשימושו האישי וזאת ללא קשר‬
‫לכמות היבול שהם מניבים (מבחינה כמותית)‪.‬‬
‫אנגליה‪ -‬החוק האנגלי מסווג את הסמים לשלוש דרגות מסוכנות (‪(ּA,B,C‬‬
‫כאשר הקנאביס מדורג כדרגת ‪ ,C‬יחד עם סמי הרגעה וסטרואידים‪ .‬החוק אוסר‬
‫החזקה של סמים‪ ,‬אך אינו מגדיר שימוש עצמי כעבירה‪ .‬על‪ -‬פי רוב‪ ,‬כאשר אדם‬
‫בגיר נתפס מחזיק בקנביס הוא לא ייעצר אלא יוזהר‪ ,‬והסם שבחזקתו יוחרם‪ .‬אדם‬
‫ייעצר רק כאשר מדובר במקרה חמור יותר‪ ,‬כגון‪ :‬עבירה חוזרת‪ ,‬עבירה אשר‬
‫בוצעה בסביבת קטינים או עבירה הכרוחה באיום על הסדר הציבורי‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫גרמניה‪ -‬החוק הגרמני קובע כי הענישה בגין עבירות הנוגעות לסמים "קלים" הוא‬
‫מאסר שאינו עולה על חמש שנים או קנס‪ .‬החוק מאפשר גם אי מתן עונש‪ ,‬אם‬
‫העבריין נשלח לטיפול‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק אינו מגדיר צריכה של סם ללא היתר‬
‫כעבירה‪ ,‬אולם החזקתו היא כן עבירה‪ .‬למרות האמור לעיל‪ ,‬השתרש נוהג שלא‬
‫להעמיד לדין אדם בגין החזקה של סם‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬בכמות קטנה לשימוש‬
‫עצמי‪ .‬בשנת ‪ 7774‬פסק בית‪-‬המשפט לחוקה כי יש להימנע מהגשת כתב אישום‪,‬‬
‫במקרים שאינם חמורים‪ ,‬בהם הוחזק סם מסוג קנביס בכמות קטנה לשימוש עצמי‬
‫(על‪-‬פי רוב כמות קטנה של סם היא כמות שאינה עולה על ‪ 72‬גרם)‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לציין כי הפרשנות של מדינות המחוז של גרמניה להוראה זו אינה אחידה‪.‬‬
‫פורטוגל‪ -‬בשנת ‪ 0227‬יושמה בפורטוגל מדיניות של דה‪-‬קרימניליזציה בנוגע‬
‫לשימוש ואחזקה של סמים‪ ,‬ובתוך כך שימת דגש על טיפול במכורים‪ .‬בחוק החדש‬
‫החזקה של סם ושימוש בו אינם עוד בגדר עבירה פלילית‪ ,‬אלא בגדר עבירה‬
‫מנהלית‪ .‬החוק אינו מבחין בין סמים "קלים" ל"קשים" ואינו מביא בחשבון את‬
‫מקום השימוש (מקום ציבורי או פרטי)‪ .‬ההחזקה לא הפכה לחוקית והסנקציות‬
‫הפליליות נותרו בעינן בכל הקשור לעבירות החמורות יותר‪ ,‬כגון גידול וסחר‪.‬‬
‫על פי החוק‪ ,‬סם הנתפס ברשותו של אדם‪ ,‬יש להחרים ולהעביר את עניינו לדיון‬
‫בפני וועדת מומחים‪ .‬הוועדה תעריך את מצבו של האדם ואת מידת התמכרותו‬
‫וזאת למען שיקומו‪ .‬בין סמכויות הוועדה‪ :‬מתן קנס‪ ,‬אזהרה‪ ,‬שירות בקהילה‪,‬‬
‫שלילת רישיון מקצועי‪ ,‬איסור הימצאות במקומות מסוימים והפניה לטיפול‬
‫בסמים‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬כי אין ביכולת הוועדה את הסמכות להכריח אדם לקבל‬
‫טיפול‪.‬‬
‫בלגיה‪ -‬על פי החקיקה בבלגיה ועל פי הנחיות התביעה שנכנסו לתוקפן בשנת‬
‫‪ ,0221‬החזקת קנביס עד כמות של ‪ 1‬גרם לשימוש עצמי וללא נסיבות מחמירות ‪-‬‬
‫עונשה קנס‪ .‬על פי הנחיות התביעה מ‪ 0225 -‬יש להעמיד לדין אדם רק כאשר‬
‫ההחזקה היא בגדר הפרעה לציבור או מתקיימות נסיבות מחמירות אחרות‪ .‬אין‬
‫להעמיד לדין בגין גידול או החזקה לשימוש עצמי‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ספרד‪ -‬חוק משנת ‪ 7770‬מטיל סנקציות מנהליות על מי שמחזיק סם ומשתמש בו‬
‫במקום ציבורי‪ .‬שימוש בסם והחזקה לשימוש עצמי אינם בגדר עבירה פלילית‬
‫וקנס הוא הסנקציה המקובלת‪ .‬אם אדם מראה סימני התמכרות‪ ,‬יש להעדיף טיפול‬
‫על פני הטלת סנקציות‪ .‬לעניין סחר העונש תלוי בסוג הסם‪ ,‬ככל שהסם מסוכן יותר‬
‫לבריאות‪ ,‬הענישה עליו תהיה חמורה יותר‪.‬‬
‫ארה"ב‪ -‬החקיקה בארה"ב מתחלקת לחקיקה פדראלית ומדינתית‪ .‬מבחינה‬
‫פדראלית‪ ,‬ארה"ב לא הצטרפה למדינות המצוינות מעלה ומקיימת מדיניות אכיפה‬
‫קשוחה‪ .309‬על פי הסיווג בחוק הפדראלי‪ ,‬מריחואנה נמצאת בקבוצת סיכון‬
‫הראשונה בין הסמים המסוכנים ביותר ומתנהל דיון ציבורי ממושך על העברתה‬
‫לקבוצה השנייה (המסווגת את הסמים המסוכנים פחות)‪.‬‬
‫ניתן למצוא ברשת אינספור אתרים אמריקניים הקוראים להתרת הסמים הקלים‬
‫בארה"ב‪ 310,‬עד כי המונח "‪ "legalize‬קיבל קונטציה בהקשר זה ממש כמו מושגי‬
‫ה"בעד" וה"נגד" בהקשר לסוגית ההפלות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנן כמה מדינות בהן התחיל‪ ,‬בחקיקה המדינתית‪ ,‬תהליך דה‪-‬‬
‫קרימנליזציה של החזקה לשימוש עצמי‪.‬‬
‫הענישה בקליפורניה למשל‪ ,‬מקילה בכל הנוגע להחזקה של סמים קלים‪ .‬העונש‬
‫בגין אחזקה של מריחואנה בכמות של עד ‪ 08.5‬גרם (אונקיה)‪ ,‬הוא קנס שלא יעלה‬
‫על ‪ 722‬דולר (כך גם החוק במדינת קולורדו וכן‪ ,‬במדינת ניו יורק – עד ‪ 05‬גרם)‪.‬‬
‫מדינות נוספות שנקבע בהן קנס ולא עונש מאסר על אחזקת סמים קלים בכמויות‬
‫קטנות‪ :‬מיניסוטה‪ ,‬מיסיספי‪ ,‬נברסקה ואוהיו‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫קמפיין אנטי סמים במדינת ג'ורג'יה ארה"ב‬
‫כשלון מדיניות המלחמה בסמים בעולם ‪ -‬ממצאי דוח הוועדה הבינלאומית‬
‫למדיניות סמים‬
‫‪311‬‬
‫הוועדה הבינלאומית למדיניות סמים באו"ם‪ ,‬קבעה כי המלחמה העולמית בסמים‬
‫נכשלה‪".‬רצוי שממשלות ישימו קץ לתיוג כעבריינים‪ ,‬דחיקה לשוליים והטלת‬
‫סטיגמה‪ ,‬במשתמשי סמים שלא מזיקים לסביבתם"‪.‬‬
‫בין חברי הוועדה היו אישים עולמיים שונים‪ ,‬ביניהם מזכ"ל האו"ם לשעבר‪ ,‬קופי‬
‫אנאן‪ ,‬וכן מנהיגים לשעבר של מדינות הנמצאות בחזית המאבק העולמי לסמים‪.‬‬
‫הוועדה קבעה‪ ,‬כי הטיפול בסמים רק על ידי ענישה הביא למצב בו שוק הסמים‬
‫העולמי‪ ,‬הנשלט ברובו על ידי פשע מאורגן‪ ,‬רק הלך וצמח‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קבעו בוועדה כי יוזמות של דה‪-‬קרימנליזציה‪ ,‬שנוסו בעבר במדינות שונות‬
‫בעולם‪ ,‬לא הביאו לעלייה במספר משתמשי הסמים‪.‬‬
‫כפועל יוצא ממצאי הוועדה האמורה‪ ,‬התכנסה כנסת ישראל ביום ‪ 71.6.0277‬לדון‬
‫בנושא הסמים הקלים בישראל‪ .312‬את הדיון יזם יו"ר הוועדה ‪,‬ח"כ טאלב א‪-‬סאנע‪.‬‬
‫ישיבת הכנסת אומנם לא הסתיימה עם מסקנות חד משמעיות‪ ,‬אך הוסכם כי יש‬
‫לחקור את מדיניות הסמים בישראל בצורה מעמיקה יותר‪.‬‬
‫עצם כינוס הוועדה מהווה קדמה בתחום הסמים הקלים בישראל‪.‬‬
‫בפתח הדיון הביע מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים‪ ,‬יאיר גלר‪ ,‬התנגדות נחרצת‬
‫ללגאליזציה של סמים קלים‪ ,‬וקרא להשקיע יותר בחינוך ובמניעה‪ .‬לטענתו‪,‬‬
‫ובניגוד למסקנות דו"ח וועדת האו"ם‪ ,‬הלגליזציה שהתבצעה במספר מדינות‬
‫בעולם כשלה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יו"ר סיעת מר"צ‪ ,‬ח"כ אילן גלאון‪ ,‬דיבר בישיבה על תהליך של דה‪-‬‬
‫קרימנליזציה‪ ,‬תוך אימוץ ממצאי דו"ח האו"ם‪ ,‬בעניין הסטיגמה הנלוות למשתמשי‬
‫סמים קלים ותיוגם כעבריינים‪ .‬לדבריו של ח"כ גלאון‪" :‬צריך לזה אומץ לב כי‬
‫המצב הסטיגמאטי הוא בלתי רגיל"‪.‬‬
‫ח"כ עינת וילף (העצמאות) טענה כי יש להקים וועדה שתבחן את מדיניות הסמים‬
‫במדינת ישראל ותעביר את הקו מבחינת מה חוקי ומה לאו‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מייסד תנועת עלה ירוק‪ ,‬בועז וכטל‪ ,‬אמר בישיבה כי‪ ":‬לגבי הנזק של חוקי הסמים‬
‫במדינת ישראל‪ .‬הנזק העיקרי נובע מאיסורו המוחלט בחוק ומעורבות צרכני‬
‫הקנאביס בשוק השחור הנשלט על ידי עבריינים וטרוריסטים" ובהמשך דבריו‪":‬‬
‫מטבק ואלכוהול מתים כל שנה בישראל אבל אף אחד לא מת מקנאביס‪".‬‬
‫מהישיבה המצוינת לעיל וכן ממצאי דו"ח האו"ם ניתן לראות כי לעולם בכללותו‬
‫וכן למדינת ישראל‪ ,‬מחלחלת אט אט ההבנה כי צרכני קנאביס אינם עבריינם ועל‬
‫כן‪ ,‬יש להקל עמם את הדין‪ .‬להלן הצעת החוק‪:‬‬
‫‪171‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נייר עמדה ‪ :‬הצעת חוק דה‪-‬קרימנליזציה של סמים‬
‫קלים בישראל‬
‫בפקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬התשל"ג‪ ,7711-‬יתוקנו החיקוקים האוסרים שימוש‬
‫עצמי ואחזקה של קנאביס וחשיש‪.‬‬
‫הרציונאל לתיקון החוק‬
‫בשל אופיה המיוחד של עבירת השימוש בסם‪ ,‬לעיתים צפון בעצם ההרשעה‬
‫ובעונש המאסר נזק חמור שאינו עומד ביחס נאות לחומרת העבירה‪ .‬כיום‪ ,‬צרכני‬
‫קנאביס מוגדרים לפי מערכת המשפט וכן לפי גורמי אכיפת החוק כעבריינים לכל‬
‫דבר ועניין‪.‬‬
‫תיקים רבים של אחזקה ושימוש עצמי‪ ,‬נפתחים בישראל בכל שנה‪ ,‬אך רק אחוז‬
‫קטן מהם מגיעים לפתחו של בית המשפט‪ .‬דבר הגורם לבזבוז משאבי גורמי‬
‫אכיפת החוק‪ ,‬הן מבחינה כלכלית והן מבחינת כוח אדם וכן‪ ,‬מכניס אנשים רבים‬
‫למעגל העבריינות‪.‬‬
‫הצעה זו באה לחסוך כספי מדינה יקרים‪ ,‬כספים אשר ניתן להקצות אותם למלחמה‬
‫במאבק בסחר בסמים וכן למנוע מצרכני הקנאביס את אותו אות קין הכרוח‬
‫בהרשעה פלילית ומרחף מעל לראשיהם‪ ,‬כל עוד החוק נותר כזה המגדיר שימוש‬
‫עצמי‪ ,‬בסמים קלים‪ ,‬כעבירה פלילית‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הגדרות‬
‫"סם קל"‪ -‬קנאביס או חשיש על פי הגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים‪.‬‬
‫"אדם"‪ -‬בגיר שמלאו לו ‪ 07‬שנים‪.‬‬
‫"פקודת הסמים"‪ -‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪7711-‬‬
‫"בית המשפט"‪ -‬בית המשפט על פי נייר עמדה זה יהיה בית משפט שלום‪.‬‬
‫"וועדה מומחית"‪ -‬כל אדם שייתפס צורך קנאביס‪ ,‬יגיע לפני הוועדה המומחית‪.‬‬
‫הוועדה תכלול שלושה חברים‪ :‬פסיכולוג‪ ,‬מומחה להתמכרויות ומשפטן‪ .‬בידי‬
‫הוועדה יהיו הסמכויות המפורטות בנייר עמדה זה‪.‬‬
‫"נסיבות מחמירות" לפי נייר עמדה זה‪-‬‬
‫‪ .7‬נטילת הסם במקום ציבורי‪.‬‬
‫‪ .0‬נטילת הסם בסביבת ילדים או נוער‪.‬‬
‫‪ .1‬נטילת הסם בצוותא עם קטין‪.‬‬
‫‪ .4‬הדחת קטין לשימוש בסם‪.‬‬
‫‪ .5‬אחזקה של למעלה מ‪ 75 -‬גרם‪.‬‬
‫"פעולה אחראית" על פי חוק זה‪-‬‬
‫‪ .7‬אדם המועסק בתפקיד ביטחוני על כל סוגיו‪ ,‬לרבות תפקידים ביטחוניים‬
‫בצבא‪ :‬חייל סדיר‪ ,‬קבע‪ ,‬מילואים‪ ,‬אנשי אבטחה‪ ,‬אנשי שירות הביטחון‬
‫הכללי והמוסד או כל תפקיד ביטחוני אחר‪.‬‬
‫‪ .0‬אדם העובד בתפקיד הדורש נהיגה בכל סוגי הרכבים‪ :‬נהגי אוטובוס‪ ,‬נהגי‬
‫מוניות‪ ,‬נהג אישים או כל תפקיד נהיגה אחר‪.‬‬
‫‪ .1‬אדם העוסק בתפקיד חינוכי‪ ,‬הכולל עבודה עם ילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬בעלי‬
‫מוגבלויות‪ ,‬קשישים או כל אוכלוסיה מוחלשת אחרת‪.‬‬
‫‪ .4‬אדם בגיר‪ ,‬המפקח כאפוטרופוס או במשמרת זמנית על קטין או בעל‬
‫מוגבלויות פיזיות או נפשיות או קשיש או בעל כל מוגבלות אחרת‪.‬‬
‫‪ .5‬המטפל באדם אחר‪ :‬רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬אנשי סיעוד או כל תפקיד‬
‫טיפולי אחר‪.‬‬
‫‪ .6‬העוסק בעבודה הכוללת הרמת משא כבד ונשיאתם‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שימוש עצמי ב"סם קל"‬
‫‪ .7‬עבירות האחזקה והשימוש לצריכה עצמית בקנאביס ובחשיש יהפכו‬
‫מעבירות פליליות לעבירה מנהלית‪ .‬המשמעות היא שבגין הרשעה בהן לא‬
‫יהיה רישום פלילי‪ ,‬לא תיפגע זכאות לתעודת יושר‪ ,‬והתיחסות הדין‬
‫להרשעה כזו תהא כמו הרשעה על‪-‬פי פקודת התעבורה או בחלקו הלא‬
‫פלילי של "דיני תכנון ובניה"‪.‬‬
‫‪ .0‬שימוש בסם‪ ,‬לפי המוצע בנייר עמדה זה‪ ,‬ייחשב עבירה מנהלית‪ ,‬בנסיבות‬
‫שאינן נסיבות מחמירות‪ .‬במידה ונסיבות המקרה אכן היו נסיבות מחמירות‪,‬‬
‫מבצע העבירה יעמוד לדין פלילי על פי פקודת הסמים המסוכנים ועונשו‬
‫יקבע על פי פקודה זו בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬תפס שוטר‪ ,‬אדם הצורך קנאביס או חשיש שלא בנסיבות מחמירות‪ ,‬וזו‬
‫הפעם הראשונה בה נתפס אותו אדם‪ ,‬ייתן השוטר אזהרה בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬תפס שוטר‪ ,‬אדם הצורך קנאביס או חשיש‪ ,‬שלא בנסיבות מחמירות וזו‬
‫אינה הפעם הראשונה בה נתפס אותו אדם‪ ,‬יפעיל השוטר אחת מן‬
‫הסנקציות המנהליות העומדות לפניו ויפורטו בהמשך‪.‬‬
‫‪ .5‬תפס שוטר אדם הצורך קנאביס או חשיש‪ ,‬בנסיבות מחמירות‪ ,‬הדבר יהווה‬
‫עבירה פלילית לפי פקודת הסמים‪.‬‬
‫‪ .6‬בכל מקרה בו תפס שוטר‪ ,‬אדם הצורך קנאביס או חשיש‪ ,‬יחרים השוטר את‬
‫הסם‪.‬‬
‫‪ .1‬השוטר יעביר את האדם‪ ,‬שנתפס צורך קנאביס או חשיש‪ ,‬בפני וועדת‬
‫מומחים‪ ,‬אשר תבחן את מצבו‪ ,‬מידת התמכרותו ודרכים לשיקום וטיפול‪.‬‬
‫‪ .8‬הסמכויות המוגדרות בפרק זה למשטרה‪ ,‬הינן הסמכויות היחידות שבידיהם‬
‫ויתר הסמכויות יהיו בידי הוועדה המומחית‪ ,‬כפי שיפורטו להלן‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סנקציות מנהליות‬
‫‪ .7‬אזהרה‪.‬‬
‫‪ .0‬קנס עד ‪ 0,222‬שקלים או ארבעה ימי מאסר במקומו‪.‬‬
‫‪ .1‬התליית רישיון מקצועי‪.‬‬
‫‪ .4‬התליית רישיון הנהיגה‪.‬‬
‫‪ .5‬הפניה לשיקום וטיפול בסמים‪ ,‬כאשר בידי הוועדה אין את הסמכות‬
‫להכריח אדם לקבל טיפול‪.‬‬
‫‪ .6‬הסנקציות המנהליות המוגדרות לעיל יהיו בידי הוועדה המומחית בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬סעיפים ‪ 7-0‬יהיו בידי הוועדה המומחית וכן בידי משטרת ישראל‪.‬‬
‫‪ .8‬לא יהיה כפילות עונשית על‪-‬פי תיקון זה‪.‬‬
‫קיצור תקופת ההתיישנות בגין ביצוע עבירה מנהלית של שימוש בסם‬
‫עד כה עבירת שימוש ואחזקה של סם הקנאביס או החשיש‪ ,‬היתה מוגדרת כעבירת‬
‫חטא‪ .‬אנו רוצים לשנות הגדרה זו ולמעשה להפוך את העבירה לעבירת עוון (אשר‬
‫העונש בגינה הוא קנס בלבד)‪ .‬על כן‪ ,‬יש לשנות בהתאמה גם את תקופת‬
‫ההתיישנות בגין העונש על עבירה זו‪ .‬משך התיישנותה של עבירה מסוג חטא הינו‬
‫‪ 72‬שנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעבירת עוון משך ההתיישנות הינו ‪ 1‬שנים בלבד‪ .‬נראה כי‬
‫אופציה זו מתאימה יותר לרוח החקיקה החדשה ולאור הרציונאל של הצעת חוק‬
‫זו‪.‬‬
‫שיקום מכורים הן לפי חוק זה והן על פי פקודת הסמים‬
‫תיקון החוק המוצע לעיל‪ ,‬אינו יכול לבוא לבדו והוא מחייב הליכים של שיקום‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬ראוי יהיה אם הכסף שיכנס לקופת המדינה‪ ,‬לאור החיסכון שיביא עמו שינוי‬
‫החוק ובגין הקנסות שיתקבלו מהציבור על מעשי העבירה המנהלית‪ ,‬יופנו‬
‫להליכים של שיקום‪ ,‬גמילה ולחימה בעבירות הסחר בסמים‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הבהרות והסברים להצעת החוק‬
‫סייג הנהיגה‬
‫בפרק זה צוין כי ישנם מחקרים הקובעים כי מריחואנה אינה פוגעת ביכולות‬
‫המוטוריות של הנהג‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע בחרנו להכניס להצעת החוק‪ ,‬סייג הכולל‬
‫נהיגה? מאחר וישנם מחקרים סותרים בנושא זה ומאחר ומדובר בסכנה מוחשית‬
‫שעלולה להביא לכדי פגיעה בחיי בני אדם‪ ,‬העדפנו למען הסר ספק להכניס סייג‬
‫זה‪.‬‬
‫בית המשפט מנהלי‪ ,‬שלום או מחוזי?‬
‫מאחר ועל פי הצעת חוק זו לא מדובר בעבירה פלילית‪ ,‬אלא בעבירה מנהלית‪,‬‬
‫ההגיון הוא כי בית המשפט הרלוונטי יהיה בית המשפט לעניינים מנהליים‪ ,‬הלוא‬
‫הוא "בג"ץ קטן"‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעניות דעתנו‪ ,‬בית המשפט לעניינים מנהליים אינו‬
‫המתאים לדיון בסוגיות אלו‪ ,‬מאחר ובבית משפט זה יושבים שופטים מחוזיים ולא‬
‫ייתכן ששופטים מחוזיים ידונו בעבירות סמים‪ ,‬אשר כיום דנים בהם‪ ,‬באופן כמעט‬
‫גורף‪ ,‬שופטי שלום‪ .‬על כן‪ ,‬נראה כי ראוי שבית המשפט המטפל בסוג עבירות אלו‬
‫כיום‪ ,‬יהיה אותו הבית משפט גם לאחר תיקון החוק וכך למעשה כל עבירות‬
‫השימוש ואחזקה של קנאביס‪ ,‬ידונו באותו בית משפט – הן אם מדובר בעבירה‬
‫מנהלית (החוק המוצע) והן אם מדובר בעבירה פלילית (כאשר יהיו נסיבות‬
‫מחמירות)‪.‬‬
‫בנסיבות אלו ולאור החוק המוצע למעשה עבירות "רגילות" של שימוש ואחזקה‬
‫לא יהיו עבירות פליליות וכל צרכני הקנאביס יצאו ממעגל העבריינות והכתם יוסר‬
‫מהם באופן מיידי‪ .‬לגבי עבירות חמורות יותר‪ ,‬כגוןן נסיבות מחמירות המצוינות‬
‫בהצעת חוק זו או לחלופין עבירות סמים קשות יותר‪ ,‬כגון גידול או סחר ישארו‬
‫במתכונת הנוכחית ויהוו עבירות פליליות‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מה לגבי אלו שהורשעו בעבר?‬
‫חוק זה אינו חל רטרואקטיבית ואלו אשר הורשעו בעבר‪ ,‬הרשעתם תעמוד בעינה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬ההתיישנות בגין עבירות אלו תתקצר באופן‬
‫רטרואקטיבי‪ ,‬כך שגם אלו שהורשעו בעבר בעבירות סמים שאין בהם נסיבות‬
‫מחמירות יקטפו את פירות החוק החדש‪.‬‬
‫עמדת הסנגוריה הציבורית בעניין דה‪ -‬קרימנליזציה‬
‫בשנת ‪ 0226‬עלתה בכנסת הצעת חוק שמטרתה איסור שימוש בכלי העישון‬
‫"באנג"‪ .‬הצעת החוק לא עברה את שלושת הקריאות בכנסת וירדה בסופו של עניין‬
‫מפרק היום הציבורי‪ .‬עם זאת‪ ,‬סקירתה חשובה לעניין עמדת הסנגוריה בנוגע‬
‫למשתמשים בסמים קלים‪.‬‬
‫הצעת החוק האוסרת שימוש בכלי עישון "באנג"‪ ,‬למעשה נועדה להגביר את‬
‫האכיפה כנגד שימוש עצמי בסמים מסוג קאנביס‪ .‬המנגנון לאכיפה המוגברת‬
‫המוצע בחוק הוא קביעת חזקת ייעוד‪ ,‬שתחול על כל המחזיק באנג (שהוא הכלי‬
‫היחיד המפורט בתוספת השנייה)‪.‬‬
‫הבאנג הוא כלי עישון דמוי נרגילה שבו עובר העשן הנשאף דרך מים‪ .‬המים‬
‫משמשים לסינון וניקוי כימיקאלים מסיסים המצויים בעשן‪ ,‬ומבטלים חלק‬
‫מהשפעותיו השליליות על הגוף‪ .‬מזה כעשור נמכרים באנגים בקיוסקים שונים‬
‫ברחבי הארץ ובעיקר במרכז הארץ‪ .‬הבאנג משמש כיום לעישון טבק‪ ,‬עישון סמים‬
‫מסוג מריחואנה וחשיש ואף ככלי נוי‪.313‬‬
‫יש לציין כי ההצעה המצוינת לעיל‪ ,‬הינה אבסורדית מבחינת אכיפתית‪ ,‬מאחר‬
‫שהיא אומנם אוסרת את השימוש בבאנג‪ ,‬אך למעשה משאירה בפני צרכני‬
‫הקנאביס את האופציה לצריכה עצמית בכלי עישון אחרים‪ ,‬כגון מקטרת‪ ,‬נרגילה‬
‫או צ'ילום‪.‬‬
‫הסנגוריה הציבורית‪ ,‬אשר יצאה כנגד הצעת החוק‪ ,‬קראה לרשויות אכיפת החוק‬
‫לגלות סובלנות כלפי משתמשי המריחואנה ובד בבד להחמיר את המאבק ביצרני‪,‬‬
‫יבואני וסוחרי הסמים‪.‬‬
‫בין יתר טענותיה‪ ,‬ביקשה הסנגוריה להתמקד ב"פרדוקס האכיפה"‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פרדוקס האכיפה הינה תופעה העולה מהספרות המקצועית ולפיה מאמצי האכיפה‬
‫גורמים פעמים רבות לנזק חברתי שהוא גדול יותר מהתועלת העולה מפעולות‬
‫האכיפה‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שככל שהתגובה החברתית תקיפה יותר כך הנזקים‬
‫הנגרמים בשל פעולות האכיפה רחבים יותר‪.‬‬
‫ד"ר חגית לנדאו‪ ,‬סגנית הסנגורית הציבורית הראשית דאז‪ ,‬העבירה חוות דעת‬
‫בנושא לוועדת החוקה של הכנסת‪" :‬פרדוקס האכיפה הוא בעל עוצמה רבה יותר‬
‫ככל שמדובר בשימוש בסמים שהנזק שהם גורמים למשתמש קטן יחסית ואשר‬
‫אופי השימוש בהם אינו תדיר ומסתיים‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬עם תחילת ההתמסדות‬
‫המקצועית והמשפחתית של האדם‪ .‬שימוש בסמים מסוג זה לא פוגע בהתפתחות‬
‫המקצועית והחברתית של המשתמש – והפגיעה‪ ,‬אם מתרחשת‪ ,‬היא תוצאה של‬
‫התגובה החברתית הפורמלית"‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬בהמשך דבריה‪" :‬התגובה החברתית ולא השימוש בסם‪ ,‬היא שיוצרת פגיעה‬
‫באנשים‪ ,‬ביכולתם להתפתח מקצועית וכלכלית ולהשתלב בחברה באופן‬
‫נורמטיבי‪."314‬‬
‫עוד טוענת הסנגוריה בפנתייה לוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת כי ההכרה‬
‫בנזקים המשניים הנגרמים בשל המלחמה בנגע הסמים הביאה מדינות רבות‬
‫במערב אירופה לבחור במדיניות אכיפה מושכלת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אף בישראל בחר‬
‫היועץ המשפטי לממשלה להקל עעם עבירות השימוש העצמי וזאת על ידי‬
‫ההנחיות שפירטו בהרחבה בתחילתו של פרק זה‪.‬‬
‫בעאניין זה‪ ,‬התבטא עו"ד טל ענר‪ ,‬נציג הסנגוריה הציבורית הארצית בישיבת‬
‫הכנסת מיום ‪.71.6.0277‬‬
‫‪315‬‬
‫לדברי עו"ד טל ענר‪ ,‬עמדת הסנגוריה הציבורית הינה כי כבר היום ישנה מדיניות‬
‫מסוימת וחלקית של דה‪-‬קרימנליזציה‪ .‬המצב מתבטא בכך שמשטרת ישראל‬
‫פותחת עשרות אלפי תיקים בשנה ובופעל מעמידים לדין כעשרה אחוז מהם‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬מסיק ענר כי מדובר בסוג של דה‪ -‬קרימנליזציה‪ ,‬אבל בלי להנות מהיתרונותיה‪,‬‬
‫שהינם חיסכון מהותי בזמן של גורמי אכיפת החוק והמערכת השיפוטית וכן‪,‬‬
‫משאבים מבחינת כוח אדם ומבחינה כלכלית‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬ניתן לראות כי אומנם המדינה דוגלת במדיניות של הרתעה‪ ,‬אך‬
‫בפועל הרתעה כזו אינה קיימת‪ .‬המצב "ברחוב" הוא כזה שצרכני הסמים מודעים‬
‫לכך שסוגרים את רוב תיקי הסמים הקלים מחוסר עניין לציבור ועל כן‪ ,‬אינם‬
‫נרתעים לעבור עבירה חוזרת‪ .‬על כן‪ ,‬נשאלת שהאלה מדוע לא ניתן להמנע מכל‬
‫הבירוקרטיה הכרוחה בחקירות‪ ,‬פתיחת תיקים והעברתם לתביעות המשטרתיות או‬
‫לפרקליטות ובספו של עניין‪ ,‬סגירה של רבים מהם‪.‬‬
‫עמדת התביעה‬
‫(תביעה משטרתית או פרקליטות‪ -‬אייל כותב‪)...‬‬
‫עמדת עלה ירוק בניגוד לנייר העמדה המוצע בפרק זה‬
‫ראשית‪ ,‬חשוב להבהיר את האבחנה בין המצע של מפלגת "עלה ירוק" לבין נייר‬
‫העמדה המוצע בפרק זה‪.‬‬
‫נייר העמדה המצוין לעיל‪ ,‬מציע דה‪-‬קרימנליזציה של סמים קלים‪ ,‬בעוד מפלגת‬
‫"עלה ירוק" דוגלת בלגאליזציה מלאה של שימוש בקנאביס בישראל‪ .‬אבחנה זו‬
‫הינה מהותית‪ ,‬הן מבחינה תפיסתית חברתית והן לאור העובדה כי אפילו במדינות‬
‫אירופה הליבראליות‪ ,‬לא קיימת לגאליזציה מלאה‪ ,‬אלא דה‪ -‬קרימנליזציה‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫מצעה של עלה ירוק לכנסת ה‪ 76-‬כלל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את האמונה כי על המדינה‬
‫להתערב מעט ככל האפשר באורחות חייו של האזרח‪ ,‬כל עוד אין הוא פוגע‬
‫באחרים או בסביבה‪.‬‬
‫על פי מצע המפלגה אין שום סיבה הגיונית‪ ,‬בריאותית או חברתית‪ ,‬ששימוש‬
‫בקנביס יהיה בלתי חוקי‪ ,‬וכפועל יוצא מכך שיותר ממיליון אזרחים שומרי חוק‬
‫יוגדרו כעבריינים‪ .‬על כן‪ ,‬דורשת המפלגה לגאליזציה מלאה של שימוש בסם‬
‫הקנאביס לצריכה עצמית ועל כן‪ ,‬מבקשת להוציא את הקנאביס מרשימת הסמים‬
‫המסוכנים‪.‬‬
‫על‪-‬פי מפלגת עלה ירוק‪ ,‬לגליזציה של הקנביס תתרום בצורה חד משמעית‬
‫לכלכלת ישראל‪ .‬על פיהם‪ ,‬ההערכות הנמוכות ביותר קובעות כי שוק המריחואנה‬
‫‪181‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הישראלי מגלגל כשמונים מיליון שקל בשנה‪ .‬על כן‪ ,‬מע"מ לבדו‪ ,‬לו יוטל על‬
‫מריחואנה‪ ,‬יכול להכניס לקופת המדינה כ ‪‎15-‬מיליון שקל בשנה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כאשר יבוטל האיסור החוקי על השימוש בצמח ניתן יהיה לגדל אותו‬
‫לצרכים תעשייתיים ולייצר ממנו מוצרי ביגוד והנעלה ידידותיים לסביבה‪ ,‬נייר‬
‫נטול עץ‪ ,‬חומרי בנייה‪ ,‬דלק טבעי ועוד‪ .‬לטענת המפלגה‪ ,‬ישנה כיום בעולם דרישה‬
‫הולכת וגוברת למוצרים המבוססים על צמח הקנאביס וזאת בשל יתרונותיו הרבים‬
‫צרכן ולאקולוגיה‪.316‬‬
‫סיכום הספר‬
‫אייל כותב‪....‬‬
‫נספחים‬
‫נספח א' ‪ :‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪-7711-‬‬
‫נספח ב'‪ :‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪-7711-‬‬
‫תוספת ראשונה (הגדרת אופיום קנביס וכד' ‪ -‬סמים "טבעיים")‬
‫נספח ג'‪ :‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪-7711-‬‬
‫תוספת ראשונה סימן ב' (הגדרת אקסטזי ‪ -‬סם "סינטתי")‬
‫נספח ד'‪ :‬פסיקה אמריקנית מרכזית בנושא חוק החומרים האנלוגיים ‪.S v. :‬‬
‫)‪Carlson 87 F.3d 440, 443 (1996‬‬
‫‪U‬‬
‫נספח ה'‪ :‬כיצד חומר הבאאז הובא לארץ ומה היתה המטרה האידיולוגית הנלווית‬
‫לכך‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נספח א'‬
‫פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג ‪3096 -‬‬
‫פרק א'‪ :‬פרשנות‬
‫‪ .7‬הגדרות (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫בפקודה זו ‪-‬‬
‫"אמנה" ‪ -‬האמנה היחידה על סמים נרקוטיים שנחתמה בניו‪-‬יורק ביום ‪ 12‬במרס‬
‫‪;7767‬‬
‫"במעבר" ‪ -‬מובא לישראל ביבשה‪ ,‬באוויר או במים‪ ,‬רק לשם הובלה לארץ אחרת‬
‫באותו רכב או ברכב אחר‪ ,‬אף אם לא הונחת ולא הוטען בישראל;‬
‫"המרה" ‪ -‬שינויו של סם בתהליך כימי‪ ,‬למעט הפיכת אלקלואידים למלחיהם;‬
‫"היתר הטיה" ‪ -‬היתר שניתן מאת רשות מוסמכת של ארץ‪ ,‬להטות סם מסוכן‪,‬‬
‫הנמצא‬
‫בה במעבר‪ ,‬לארץ שאינה היעד הסופי הרשום בהיתר היצוא;‬
‫"היתר יבוא" ‪ -‬היתר לפי סעיף ‪ 0‬שניתן מאת רשות מוסמכת‪ ,‬המתיר יבואו של סם‬
‫מסוכן;‬
‫"היתר יצוא" ‪ -‬היתר לפי סעיף ‪ 1‬שניתן ליצואו של סם מסוכן מאת רשות מוסמכת‬
‫של הארץ שממנה הסם מיוצא;‬
‫"יבוא" ‪ -‬שלא במעבר;‬
‫"ייצור" ‪ -‬לרבות תהליך של זיקוק ולרבות הפיכת אלקלואידים למלחיהם;‬
‫"יצוא" ‪ -‬שלא במעבר;‬
‫"מנהל" ‪ -‬המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהמנהל הסמיכו לענין‬
‫הנדון;‬
‫"סם מסוכן" ‪ -‬חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו‪ ,‬וכן כל‬
‫תכשיר‪ ,‬תרכובת‪ ,‬תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם;‬
‫"עבירה של עסקת סמים" ‪ -‬עבירה לפי פקודה זו שעונשה מאסר עשרים שנים או‬
‫יותר;‬
‫‪181‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫"רופא" ‪ -‬רופא מורשה כמשמעותו בסעיף ‪ 0‬לפקודת הרופאים (נוסח חדש)‪,‬‬
‫תשל"ז ‪-‬‬
‫‪;7716‬‬
‫"רופא שיניים" ‪ -‬כמשמעותו בפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש)‪ ,‬תשל"ט ‪-‬‬
‫‪;7717‬‬
‫"רופא וטרינרי" ‪ -‬כמשמעותו בפקודת הרופאים הוטרינריים;‬
‫"רוקח" ‪ -‬רוקח בעל רשיון כמשמעותו בפקודת הרוקחים;‬
‫"רכב" ‪ -‬כלי‪-‬רכב‪ ,‬כלי‪-‬שיט‪ ,‬כלי‪-‬טיס‪ ,‬רכבת וכל אמצעי הובלה אחר שאפשר‬
‫להביא‬
‫בו טובין לישראל או להוציאם ממנה;‬
‫"רכוש" ‪ -‬מקרקעין‪ ,‬מטלטלין‪ ,‬כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורה של רכוש‬
‫כאמור וכל רכוש שצמח או בא כתמורה מרווחי רכוש כאמור‪.‬‬
‫פרק ב'‪ :‬היתרים‬
‫‪ .0‬פרטי היתר יבוא‬
‫היתר יבוא יכלול ‪-‬‬
‫(‪ )7‬פרטים מלאים על הסם וכמותו;‬
‫(‪ )0‬השם והמען של האדם שמותר לו לייבא את הסם;‬
‫(‪ )1‬השם והמען של האדם שממנו יושג סם;‬
‫(‪ )4‬פרק הזמן שבו יבוצע היבוא‪.‬‬
‫‪ .1‬פרטי היתר יצוא‬
‫היתר יצוא יכלול ‪-‬‬
‫(‪ )7‬פרטים מלאים על הסם וכמותו;‬
‫(‪ )0‬השם והמען של המייצא;‬
‫(‪ )1‬השם והמען של האדם שאליו יישלח הסם;‬
‫(‪ )4‬שם הארץ שאליה ייוצא הסם;‬
‫(‪ )5‬פרק הזמן שבו יבוצע היצוא‪.‬‬
‫‪ .4‬פרטי היתר הטיה‬
‫‪181‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫היתר הטיה יכלול את כל הפרטים שיש לציינם בהיתר‪-‬יצוא ואת שם הארץ שממנה‬
‫יוצא המשגור מתחילה‪.‬‬
‫‪ .5‬הרשות המוסמכת בישראל‬
‫המנהל מוסמך לתת היתרי יבוא‪ ,‬יצוא או הטיה של סם מסוכן שמותר לייבאו‪,‬‬
‫לייצאו‬
‫או להטותו‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬עבירות‬
‫סימן א'‪ :‬ייצור‪ ,‬החזקה ושימוש‬
‫‪ .6‬ייצור‪ ,‬הכנה והפקה (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫לא יגדל אדם סם מסוכן‪ ,‬לא ייצר אותו‪ ,‬לא יפיק אותו‪ ,‬לא יכין אותו ולא ימצה‬
‫אותו מחומר אחר‪ ,‬אלא ברשיון מאת המנהל‪ .‬העובר על הוראות סעיף זה‪ ,‬דינו ‪-‬‬
‫מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪)4‬‬
‫לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪.1977 -‬‬
‫‪ .1‬החזקה ושימוש (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬תשנ"ה)‬
‫(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו‪ ,‬אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו‬
‫או בתקנות לפיה‪ ,‬או ברשיון מאת המנהל‪.‬‬
‫(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר‬
‫שהותר לפי פקודה זו‪.‬‬
‫(ג) העובר על הוראות סעיף זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים‬
‫וחמישה מן הקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪ ,7711 -‬ואם‬
‫החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים או‬
‫קנס כאמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז ‪.7711 -‬‬
‫(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג) סיפה‪ ,‬מי‪ ,‬שלצריכתו העצמית‪ ,‬מחזיק בסם או‬
‫משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר‪ ,‬דינו‬
‫ מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו לו שש עשרה שנים‪.‬‬‫‪ .8‬דרכי החזקה‬
‫לענין אישום בשל החזקת סם מסוכן‪ ,‬אין נפקא מינה אם הסם המסוכן נמצא‬
‫ברשותו‬
‫‪184‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫של הנאשם‪ ,‬או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם‪ ,‬או אם הסם של הנאשם‬
‫נמצא‬
‫ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אדם אחר‪ ,‬או אם הסם נמצא במקום‬
‫שאינו‬
‫ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של שום אדם‪.‬‬
‫‪ .7‬חצרים (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫(א) המחזיק חצרים לא ירשה להשתמש בהם לשם הכנת סם מסוכן‪ ,‬שימוש בו‪,‬‬
‫מכירתו‬
‫או עשיית עיסקה אחרת בו‪ ,‬שלא בהיתר‪.‬‬
‫(ב) לא יהיה לאדם ענין בניהול חצרים המשמשים למטרה כאמור בסעיף קטן (א)‪.‬‬
‫(ג) לא יהיה אדם נוהג לבקר במקום שנועד לשימוש בסמים מסוכנים‪.‬‬
‫(ד) העובר על הוראות סעיף זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים‬
‫וחמישה מן הקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪ ,7711 -‬ואם‬
‫עבר‬
‫אליהן אגב החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכתו העצמית בלבד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר‬
‫שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז ‪.7711 -‬‬
‫‪ .72‬כלים (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו‪ ,‬שלא‬
‫בהיתר;‬
‫העובר על הוראות סעיף זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה‬
‫מן‬
‫הקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪ ,7711 -‬ואם היו הכלים‬
‫לשימוש‬
‫בצריכתו העצמית בלבד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף ‪(67‬א)(‪)4‬‬
‫לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪7711. -‬‬
‫‪ .77‬החזקה מותרת (תיקון‪ :‬תשל"ט)‬
‫לענין פקודה זו‪ ,‬החזקת סם כמפורט בחלק ב' לתוספת מותרת באחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬המחזיק הוא רוקח והסם מוחזק בחצריו שיש לו רשיון עליהם;‬
‫(‪ )0‬המחזיק הוא רופא‪ ,‬רופא שיניים או רופא וטרינרי‪ ,‬ולפי חיקוק הדן ברופאים‪,‬‬
‫‪185‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ברופאי שיניים או ברופאים וטרינריים מותר לו להחזיק סם כאמור;‬
‫(‪ )1‬המחזיק מוכיח שהוא השיג את הסם שבהחזקתו מרוקח‪ ,‬ושהסם נופק לפי‬
‫הוראות פקודת הרוקחים‪ ,‬או שהושג מרופא או מרופא וטרינרי הרשאים לפי הדין‬
‫לספק סמים‬
‫או תרופות;‬
‫(‪ )4‬הדבר הורשה בתקנות לפי פקודה זו‪.‬‬
‫‪ .70‬שימוש מותר‬
‫השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש מאת רוקח‪,‬‬
‫רופא‬
‫או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף ‪ )77(1‬או סופק על פי רשיון‪.‬‬
‫סימן ב'‪ :‬מסחר ומעבר‬
‫‪ .71‬יצוא‪ ,‬יבוא‪ ,‬מסחר והספקה‬
‫לא ייצא אדם סם מסוכן‪ ,‬לא ייבא אותו‪ ,‬לא יקל על ייצואו או ייבואו‪ ,‬לא יסחר‬
‫בו‪ ,‬לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך‪ ,‬בין בתמורה ובין שלא‬
‫בתמורה‪ ,‬אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל‪.‬‬
‫‪ .74‬תיווך‬
‫לא יתווך אדם ‪ -‬בין בתמורה ובין שלא בתמורה ‪ -‬בפעולה אסורה לפי סעיף ‪71.‬‬
‫‪ .75‬הובלה במעבר‬
‫לא יוביל אדם סם מסוכן במעבר דרך ישראל אלא מארץ שמותר לייצאו ממנה ואל‬
‫ארץ‬
‫אחרת שמותר לייבאו אליה; בא הסם מארץ שהיא מבעלות האמנה ‪ -‬תנאי נוסף‬
‫הוא‬
‫שיהא עם הסם היתר‪-‬יצוא או היתר‪ -‬הטיה בר‪-‬תוקף‪.‬‬
‫‪ .76‬הטיה‬
‫(א) סם מסוכן שהובא לישראל במעבר‪ ,‬לא יגרום אדם להטייתו למקום‪ -‬יעוד‬
‫שאינו‬
‫המקום שאליו נשגר מתחילה‪ ,‬אלא על פי היתר‪-‬הטיה‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(ב) סם במעבר‪ ,‬שיש עמו היתר‪-‬יצוא או היתר‪-‬הטיה מאת רשות מוסמכת של ארץ‪-‬‬
‫חוץ‪,‬‬
‫יראו את ארץ היעוד לפי האמור בהיתר כארץ אשר אליה נשגר הסם מתחילה‪.‬‬
‫‪ .71‬טלטול סם במעבר‬
‫(א) לא ירחיק אדם סם מסוכן מהרכב שבו הובא לישראל במעבר‪ ,‬ולא יטלטל אדם‬
‫סם‬
‫מסוכן בישראל לאחר שהורחק כאמור‪ ,‬אלא לפי רשיון‪ -‬הרחקה מאת מנהל אגף‬
‫המכס והבלו‪.‬‬
‫(ב) נתינתו וסירובו של רשיון‪-‬הרחקה כאמור מסורים לשיקול‪-‬דעתו המוחלט של‬
‫מנהל‬
‫אגף המכס והבלו‪.‬‬
‫‪ .78‬פגיעה בסם במעבר‬
‫סם מסוכן שבמעבר‪ ,‬לא יתננו אדם לתהליך העשוי לשנותו שינוי מהותי ולא יפתח‬
‫ולא ישבור‪ ,‬במזיד‪ ,‬אריזה המכילה אותו‪ ,‬אלא לפי הוראות המנהל ובדרך שהורה‪.‬‬
‫‪ .77‬סייג‬
‫הוראות סעיפים ‪ 75‬עד ‪ 78‬לא יחולו על ‪-‬‬
‫(‪ )7‬סם מסוכן במעבר בדואר;‬
‫(‪ )0‬סם מסוכן במעבר בכלי טיס העובר בשמי ישראל ואינו נוחת בה;‬
‫(‪ )1‬כמות של סם מסוכן היכולה להיות‪ ,‬בתום‪-‬לב ובסבירות‪ ,‬חלק מן המלאי‬
‫הרפואי‬
‫של כלי‪-‬שיט או כלי‪-‬טיס‪.‬‬
‫‪77‬א‪ .‬עונשין (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫העובר על הוראות סימן זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה‬
‫מן‬
‫הקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪7711. -‬‬
‫‪ .02‬בקורת סמים מסוכנים במעבר‬
‫בכפוף לסייג כאמור בסעיף ‪ ,77‬רשאי מנהל אגף המכס והבלו‪ ,‬או פקיד שהוא‬
‫הסמיך‪,‬‬
‫‪187‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לדרוש שיוצג היתר היצוא או היתר ההטיה הנוגע למשגור של סם מסוכן המובל‬
‫במעבר‬
‫בישראל‪ ,‬ורשאי הוא לנקוט פעולה נוספת לגבי המשגור כפי שנקבע בתקנות‪.‬‬
‫סימן ג'‪ :‬הדחת קטינים‬
‫‪ .07‬הדחת קטין לסמים מסוכנים (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫(א) העושה אחת מאלה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים‬
‫וחמישה‬
‫מהקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪:7711 -‬‬
‫(‪ )7‬נותן לקטין סם מסוכן;‬
‫(‪ )0‬בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;‬
‫(‪ )1‬משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו‪.‬‬
‫(ב) לענין סעיף זה‪",‬אחראי לקטין" ‪ -‬הורה‪ ,‬לרבות הורה חורג‪ ,‬מאמץ‪,‬‬
‫אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו‪.‬‬
‫‪ .00‬סייג (תיקון‪ :‬תשל"ט)‬
‫סעיף ‪ 07‬לא יחול על מי שעשה את המעשה לשם טיפול רפואי‪ ,‬בהיותו רופא או‬
‫רופא‬
‫שיניים‪ ,‬או לפי הוראת רופא או רופא שיניים‪ ,‬או בנסיבות חוקיות אחרות‪.‬‬
‫‪ .01‬דרכי ביצוע‬
‫לענין מעשה לפי סעיף ‪ 07‬אין נפקא מינה ‪-‬‬
‫(‪ )7‬אם הקטין ידע שהוא משתמש בסם מסוכן או לא ידע על כך;‬
‫(‪ )0‬פרט לגבי פיסקה (‪ ,)1‬אם הנאשם פנה אל הקטין או הקטין אליו‪.‬‬
‫‪ .04‬חזקות‬
‫חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף ‪ 07‬אם עשה אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן;‬
‫(‪ )0‬הזמין קטין למקום שבו רגילים להשתמש בסמים מסוכנים;‬
‫(‪ )1‬הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;‬
‫(‪ )4‬הפנה קטין למקום כאמור בפיסקאות (‪ )0‬או (‪ )1‬או עיכב אותו במקום כאמור‪.‬‬
‫‪ .05‬מאסר חובה‬
‫‪188‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מי שהורשע בעבירה לפי סעיף ‪ 07‬או בנסיון לעבירה כאמור או בשידול לעבירה‬
‫כאמור‪ ,‬יוטל עליו עונש מאסר‪ ,‬אם כעונש יחיד ואם בצירוף לעונש אחר‪ ,‬אך לא‬
‫יוטל עליו מאסר על תנאי בלבד ולא יינתן עליו צו‪-‬מבחן‪.‬‬
‫פרק ד'‪ :‬בקורת‬
‫‪ .06‬כניסה ובקורת‬
‫בכל עת סבירה רשאי המנהל להיכנס לחצריו של אדם שמותר לו‪ ,‬לפי סעיף ‪,)77(7‬‬
‫(‪ )0‬או (‪ ,)4‬להחזיק סמים מסוכנים‪ ,‬כדי לבדוק את מלאי הסמים המסוכנים‬
‫שבהחזקתו ואת הרשומות והפנקסים של עיסקאות בסמים מסוכנים שעליו לקיים‬
‫לפי‬
‫תקנות שעל פי פקודה זו; ורשאי הוא לדרוש מאותו אדם להציג לבדיקה את כל‬
‫המסמכים‪ ,‬החשבונות וההיתרים הנוגעים לעיסקאותיו בסמים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ .01‬הפרעה לכניסה ולבקורת (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫לא יסרב אדם ליתן למנהל כניסה לחצרים כאמור בסעיף ‪ ,06‬לא יפריע ולא יעכב‬
‫בעצמו או על ידי אחר כניסת המנהל כאמור‪ ,‬ולא יימנע מהציג‪ ,‬לפי הדרישה‪ ,‬את‬
‫כל‬
‫מלאי הסמים המסוכנים שבהחזקתו או בשליטתו‪ ,‬את הרשומות והפנקסים שעליו‬
‫לקיימם ומסמכים אחרים שדרש המנהל הנוגעים לעיסקאותיו בסמים מסוכנים‪.‬‬
‫העובר על הוראות סעיף זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף‬
‫‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪7711. -‬‬
‫‪ .08‬חיפוש (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬תשנ"ו)‬
‫(א) סמכויות שוטר לפי סעיף ‪ 05‬לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח‬
‫חדש)‪ ,‬תשכ"ט‪ ,7767-‬יהיו נתונות לו גם לענין עוונות לפי פקודה זו‪.‬‬
‫(ב) מבלי לפגוע בסמכות הכללית הניתנת לשוטר לערוך חיפוש‪ ,‬רשאי שוטר‬
‫לערוך‬
‫חיפוש בלא צו חיפוש‪:‬‬
‫(‪ )7‬בכל רכב ‪ -‬אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו;‬
‫(‪ )0‬על גופו של אדם כאמור בסעיף ‪ 00‬לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)‬
‫‪189‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(נוסח חדש)‪ ,‬התשכ"ט‪ ,7767-‬אף אם לא עצר אותו‪ ,‬אם יש לו יסוד סביר להניח‬
‫שאותו אדם נושא עמו שלא כדין סם מסוכן;‬
‫(‪ )1‬על גופו של אדם כאמור בסעיף ‪ 00‬לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)‬
‫(נוסח חדש)‪ ,‬התשכ"ט‪ ,7767-‬אגב כניסתו לשדה תעופה‪ ,‬למנחת‪ ,‬למתקן תעופתי‪,‬‬
‫לנמל‪ ,‬לתחנת גבול או לנקודת כניסה לארץ או יציאה ממנה‪ ,‬בעת שהייתו שם וכן‬
‫בעת שהייתו בכלי טיס או שיט ‪ -‬אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו;‬
‫(‪ )4‬במטען ובטובין אחרים לפני הכנסתם לשדה תעופה‪ ,‬למנחת‪ ,‬למתקן תעופתי‪,‬‬
‫לנמל‪ ,‬לתחנת גבול או לנקודת כניסה לארץ או יציאה ממנה‪ ,‬לפני העלאתם לכלי‬
‫טיס‬
‫או שיט‪ ,‬אחרי הורדתם או בעת הימצאם שם ‪ -‬אם החיפוש דרוש לצורך קיום‬
‫הוראות‬
‫פקודה זו;‬
‫(‪ )5‬על גופו של אדם כאמור בסעיף ‪ 00‬לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)‬
‫(נוסח חדש)‪ ,‬התשכ"ט ‪ ,7767 -‬אגב כניסתו למקום שבו נתונים עצירים במשמורת‬
‫המשטרה ‪ -‬אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו‪.‬‬
‫(ג) (בוטל)‬
‫(ד) לענין חיפושים לפי סעיפים קטנים (ב) (‪ )1‬עד (‪ )5‬ו‪(-‬ג)‪ ,‬תהיה לשוטר‬
‫ולסוהר הסמכות הנתונה בסעיף ‪(7‬ג) לחוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)‪,‬‬
‫התשל"ז ‪ ,7711 -‬לגבי מי שמסרב לחיפוש‪.‬‬
‫(ה) לפני תחילת חיפוש לפי סעיף זה באדם או ברכב‪ ,‬יודיע המחפש לאותו אדם או‬
‫למי שנמצא ברכב באותה עת את מטרת החיפוש; החיפוש ייעשה ללא שיהוי‬
‫מיותר;‬
‫חיפוש אצל אשה לא ייעשה אלא בידי אשה‪.‬‬
‫(ו) נעשה חיפוש לפי סעיף זה‪ ,‬תיערך רשימת הדברים שנתפשו; הרשימה תיחתם‬
‫בידי המחפש ובידי מי שהחיפוש נערך בכליו או בגופו; נערך החיפוש ברכב‪,‬‬
‫במטען או‬
‫בטובין‪ ,‬תיחתם הרשימה בידי מי שמחזיק בהם בזמן החיפוש; העתק הרשימה‬
‫החתומה כאמור יימסר למי שחתם עליה לפי דרישתו‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫פרק ה'‪ :‬שפיטה ועונשין‬
‫‪( .07‬בוטל) (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫‪( .12‬בוטל) (תיקון‪ :‬תשמ"ה)‬
‫‪ .17‬חזקות (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‪1‬‬
‫במשפט נגד אדם על עבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה ‪-‬‬
‫(‪ )7‬הטוען שבידו תעודה‪ ,‬רשיון‪ ,‬היתר‪ ,‬רשומה או מסמך לענין פקודה זו ‪ -‬עליו‬
‫הראיה;‬
‫(‪ )0‬היה המשפט על עבירה לגבי סם‪ ,‬חזקה על הנאשם שידע כי הסם הוא מסוכן‪,‬‬
‫והטוען להגנתו שלא ידע על כך ‪ -‬עליו הראיה;‬
‫(‪ )1‬מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות‬
‫המפורטת‬
‫לצידו ‪ -‬חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור;‬
‫(‪ )4‬עדות עד מומחה בהתאם לתקנות שהתקין שר המשפטים על בדיקה מדגמית‬
‫שנעשתה‬
‫בסם‪ ,‬תהיה ראיה לענין סוג הסם‪ ,‬משקלו‪ ,‬כמותו וצורתו‪ ,‬כל עוד לא הוכח‬
‫היפוכה;‬
‫(‪ )5‬הושמד סם מסוכן כאמור בסעיף ‪(16‬א)‪ ,‬תהיה תעודה שניתנה בהתאם לתקנות‬
‫שהתקין שר המשפטים על סוג הסם‪ ,‬משקלו‪ ,‬כמותו וצורתו והחתומה בידי שני‬
‫עדים‪,‬‬
‫ראיה לענין הסם שהושמד‪ ,‬כל עוד לא הוכח היפוכה;‬
‫(‪ )6‬קבע בית המשפט לפי סעיף ‪16‬א(ב) שנידון הוא סוחר סמים ‪-‬‬
‫(א) כל רכוש של אדם כאמור‪ ,‬ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם‬
‫עשרים ואחת שנים‪ ,‬וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו‬
‫לאותו אדם ללא תמורה‪ ,‬ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים‪,‬‬
‫אלא‬
‫אם כן הוכיח הנידון אחד מאלה‪:‬‬
‫א) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;‬
‫ב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת‬
‫כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון;‬
‫‪190‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ג) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן‬
‫הוכיח שהרכוש הוא של זולתו‪ ,‬שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה (א)‪.‬‬
‫‪ .10‬קנס לפי שווי או טובת הנאה (תיקון‪ :‬תשל"ט)‬
‫בית המשפט רשאי להטיל על מי שהורשע בעבירה לפי פקודה זו‪ ,‬למעט בעבירה‬
‫שנעברה לצריכתו העצמית של הנאשם‪ ,‬קנס פי חמישה משווי הסם שבו נעברה‬
‫העבירה או משווי טובת ההנאה שהושגה בעבירה‪ ,‬או את הקנס שנקבע במפורש‬
‫לעבירה‪ ,‬הכל לפי הסכום הגדול יותר‪.‬‬
‫‪ .11‬עבירה על תקנות‬
‫(א) העובר על תקנה שהותקנה על פי פקודה זו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים או קנס‬
‫כאמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל”ז ‪.7711 -‬‬
‫(ב) (בוטל)‬
‫‪ .14‬מנהלי חברה‬
‫הורשעה חברה בעבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה‪ ,‬יאשמו באותה עבירה‬
‫היושב‪-‬ראש‪ ,‬כל מנהל וכל פקיד העוסק בניהולה‪ ,‬זולת אם הוכיח שהעבירה‬
‫נעברה‬
‫שלא בידיעתו או הסכמתו‪.‬‬
‫‪ .15‬חילוט חובה‬
‫הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה‪ ,‬יצווה בית המשפט על חילוטם‬
‫של הסמים המסוכנים‪ ,‬המקטרות והכלים האחרים שלגביהם נעברה העבירה‪ ,‬והם‬
‫יושמדו‬
‫או ייעשה בהם בדרך אחרת‪ ,‬הכל כפי שייראה לבית המשפט‪.‬‬
‫‪ .16‬חילוט רשות (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫(א) הגיעו לידי המשטרה סמים מסוכנים או כלים שנועדו לשימוש בהם‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט‪ ,‬לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור בסעיף ‪ ,)17(5‬לצוות על חילוטם וכן על‬
‫השמדתם בכל עת גם אם לא הורשע אדם לגביהם‪ ,‬ובלבד שאם הוגש כתב אישום‪,‬‬
‫לא יורה בית המשפט על השמדת הסמים אלא לאחר שהעתק תעודה לפי סעיף‬
‫‪ )17(5‬נמסר לנאשם או לסניגורו וניתנה להם הזדמנות לעשות בהם או לגביהם את‬
‫הפעולות הנדרשות לפי דעתם כדי לסתור את ראיות התביעה לענינם‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬לא יורה בית המשפט על השמדת סמים‬
‫מסוכנים או כלים שנועדו לשימוש בהם אם מתנהלת חקירה נגד חשוד וטרם הוגש‬
‫כתב אישום‪.‬‬
‫‪16‬א‪ .‬חילוט רכוש בהליך פלילי (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫(א) הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים‪ ,‬יצווה בית המשפט‪ ,‬זולת אם סבר שלא‬
‫לעשות‬
‫כן מנימוקים מיוחדים שיפרט‪ ,‬כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש‬
‫שהוא ‪-‬‬
‫(‪ )7‬רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד‬
‫לשמש‬
‫כדי לאפשר את ביצוע העבירה;‬
‫(‪ )0‬רכוש שהושג‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע‬
‫העבירה‪,‬‬
‫או שיועד לכך‪.‬‬
‫לענין פסקאות (‪ )7‬ו‪- )0(-‬‬
‫"ביצוע העבירה" ‪ -‬לרבות ביצוע כל עבירה אחרת של עסקת סמים‪ ,‬אף אם לא‬
‫הורשע‬
‫בה הנידון‪ ,‬ובלבד שהיא קשורה לעבירה שבה הוא הורשע‪.‬‬
‫(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק‬
‫רווח‬
‫מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור‪ ,‬יקבע‬
‫בהכרעת‬
‫הדין‪ ,‬על פי בקשת תובע‪ ,‬שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן ‪ -‬יצווה בגזר הדין‪,‬‬
‫כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של‬
‫עסקת סמים‪ ,‬אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט‪.‬‬
‫(ג) לא יצווה בית המשפט על חילוט כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון וכן‬
‫אם הם ידועים לבעל הרכוש‪ ,‬למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי‬
‫שטוען‬
‫לזכות ברכוש (להלן ‪-‬הטוען לזכות ברכוש)‪ ,‬הזדמנות להשמיע את טענותיהם‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(ד) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ג)‪ ,‬וראה בית‬
‫המשפט‪,‬‬
‫מטעמים שיירשמו‪ ,‬כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך‬
‫הפלילי‪,‬‬
‫רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כן‪ ,‬יחולו‬
‫בהליך האזרחי הוראות סעיף ‪.)17(6‬‬
‫(ה) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים‪,‬‬
‫יצויינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים‪ ,‬רשאי תובע לתקן‬
‫את‬
‫כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד לגזר הדין‪.‬‬
‫(ו) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לטוען לזכות ברכוש‪ ,‬אם הוא ידוע‪.‬‬
‫‪16‬ב‪ .‬חילוט רכוש בהליך אזרחי (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫(א) נוכח בית משפט מחוזי‪ ,‬על פי בקשה של פרקליט מחוז‪ ,‬כי רכוש ‪-‬‬
‫(‪ )7‬שימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי סעיפים ‪ 6‬או ‪ 71‬או כדי לאפשר ביצוע‬
‫עבירה‬
‫כאמור;‬
‫(‪ )0‬הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה של עסקת סמים או כדי לאפשר‬
‫ביצוע‬
‫עבירה כאמור; או‬
‫(‪ )1‬הושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה של עסקת סמים‪ ,‬או כתוצאה מביצוע‬
‫עבירה כאמור ‪ -‬רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם‬
‫בעבירה על פי הפקודה (להלן ‪-‬חילוט אזרחי)‪.‬‬
‫(ב) בקשת פרקליט המחוז תפרט את הרכוש שאת חילוטו מבקשים והודעה עליה‬
‫תימסר‬
‫למי שטוען לזכות ברכוש‪ ,‬אם הוא ידוע‪.‬‬
‫(ג) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש‪ ,‬אם הוא ידוע; קבע בית המשפט‬
‫כאמור בסעיף ‪16‬א(ד)‪ ,‬יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה‪.‬‬
‫(ד) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על‬
‫החלטה‬
‫‪194‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בענין אזרחי‪.‬‬
‫‪16‬ג‪ .‬סייגים לחילוט רכוש (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים ‪16‬א או ‪16‬ב‪ ,‬אם הוכיח מי‬
‫שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו‪ ,‬או‬
‫שרכש‬
‫את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג‬
‫בעבירה‪.‬‬
‫(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים ‪16‬א ו‪16-‬ב אלא אם כן‬
‫נוכח‬
‫שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים‬
‫ומקום‬
‫מגורים סביר‪.‬‬
‫(ג) בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מטלטלים שאינם ניתנים לעיקול לפי‬
‫סעיף‬
‫‪ 00‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪7761.-‬‬
‫‪16‬ד‪ .‬ביטול חילוט (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫(א) מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיפים ‪16‬א או ‪16‬ב (להלן בסעיף זה ‪-‬‬
‫המבקש)‪ ,‬ולא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו החילוט‪ ,‬רשאי לבקש מאת‬
‫בית‬
‫המשפט שציווה על החילוט ‪ -‬לבטל את הצו‪.‬‬
‫(ב) בקשה לביטול צו חילוט תהיה תוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או תוך מועד‬
‫מאוחר יותר שיקבע בית המשפט‪ ,‬אם ראה שמן הצדק לעשות כן‪.‬‬
‫(ג) ביטל בית המשפט את צו החילוט ‪ -‬יצווה על החזרת הרכוש למבקש או תשלום‬
‫תמורתו מאוצר המדינה אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש‬
‫לקבל את‬
‫תמורתו; ציוה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש ‪ -‬יקבע בצו את סכום‬
‫התשלום‬
‫בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו‬
‫‪195‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התשלום‪ ,‬לפי הגבוה שבהם; צו התשלום יינתן לא יאוחר מששה חדשים מיום‬
‫שהחליט‬
‫בית המשפט לבטל את צו החילוט‪.‬‬
‫(ד) ביטל בית המשפט את צו החילוט‪ ,‬רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש‬
‫ברכוש‬
‫בשל התקופה שהרכוש נלקח מהמבקש‪ ,‬וכן על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת‬
‫שנגרם‬
‫לרכוש באותה תקופה‪.‬‬
‫(ה) צו להחזרת רכוש או צו התשלום יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים‬
‫ימים‬
‫מיום נתינתם‪.‬‬
‫‪16‬ה‪ .‬ערעור (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫ערעור של מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיף ‪16‬א וערעור על החלטת בית‬
‫המשפט לפי סעיף ‪16‬ד יהיו בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי‪ ,‬ואולם אם‬
‫ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין‪ ,‬רשאי בית המשפט שלערעור‬
‫לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש‪.‬‬
‫‪16‬ו‪ .‬סעדים לחילוט רכוש (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫(א) הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬על פי‬
‫בקשה‬
‫חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים‪ ,‬לתת צו‬
‫זמני‬
‫בדבר ‪ -‬מתן ערבויות מטעם הנאשם‪ ,‬או אדם אחר המחזיק ברכוש‪ ,‬צוי מניעה‪ ,‬צוי‬
‫עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט‪,‬‬
‫לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש‬
‫(להלן‬
‫בסעיף זה ‪-‬צו זמני); לענין זה‪" ,‬בית המשפט" ‪ -‬בית המשפט המחוזי שלפניו‬
‫הוגשו כתב האישום או התובענה‪ ,‬לפי הענין‪.‬‬
‫(ב) בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬בטרם הוגש‬
‫כתב‬
‫‪196‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אישום‪ ,‬על‪-‬פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר כי יש יסוד סביר‬
‫להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו‬
‫פעולות‬
‫שימנעו את מימוש החילוט; תקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה יפקע אם לא הוגש‬
‫כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן‪.‬‬
‫(ג) בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיפים קטנים (א) ו‪(-‬ב) גם במעמד‬
‫צד‬
‫אחד‪ ,‬אם סבר שיש חשש לעשיה מיידית ברכוש‪ ,‬שתכשיל את חילוטו; תקפו של‬
‫צו‬
‫זמני‪ ,‬שניתן במעמד צד אחד‪ ,‬לא יעלה על עשרה ימים‪ ,‬והבקשה תישמע במעמד‬
‫הצדדים‬
‫בהקדם האפשרי ותוך תקופת תקפו של הצו; בית המשפט רשאי‪ ,‬מנימוקים‬
‫שיירשמו‪,‬‬
‫להאריך את תקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופה נוספת שלא תעלה‬
‫על‬
‫עשרה ימים‪.‬‬
‫(ד) על החלטת בית המשפט לפי סעף זה ניתן לערער לפני בית המשפט העליון‬
‫שידון‬
‫בערעור בשופט אחד; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום שהודעה ההחלטה‬
‫למערער‪.‬‬
‫(ה) ציווה בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב)‪ ,‬ולא חולט הרכוש‪,‬‬
‫רשאי‬
‫בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה‪.‬‬
‫‪16‬ז‪ .‬חילוט רכוש אחר (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫הורה בית המשפט על חילוט רכוש‪ ,‬כאמור בסעיפים ‪16‬א או ‪16‬ב והרכוש לא‬
‫אותר או שהועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל‬
‫של הנידון או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי‪ ,‬וכן לפי בקשת‬
‫הנידון ‪ -‬רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של הנידון‪ ,‬השווה בערכו‬
‫לרכוש שעל חילוטו‬
‫‪197‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הורה; לענין סעיף זה‪",‬הנידון" ‪ -‬לרבות מי שנגד רכושו ניתן צו חילוט לפי סעיף‬
‫‪16‬ב‪.‬‬
‫‪16‬ח‪ .‬ניהול הרכוש המחולט והשימוש בו (תיקון‪ :‬תשמ"ט‪ ,‬תש"ס)‬
‫(א) החלטת בית המשפט על חילוט לפי פקודה זו תהיה אסמכתא בידי‬
‫האפוטרופוס‬
‫הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט‪ ,‬או תמורתו‪ ,‬יועבר‬
‫לאפוטרופוס‬
‫הכללי ויופקד על‪-‬ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לענין זה‪.‬‬
‫(ב) שר המשפטים‪ ,‬והשר הממונה על חוק הרשות למלחמה בסמים‪ ,‬התשמ"ח‪-‬‬
‫‪,7788‬‬
‫ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬יקבעו בתקנות את דרכי הנהלת‬
‫הקרן‬
‫שהוקמה לפי סעיף קטן (א)‪ ,‬את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם‬
‫למטרות אלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬תשלום הוצאות הליכי החילוט והעשיה בנכסים;‬
‫(‪ )0‬ביצוע תפקידי הרשות למלחמה בסמים לפי חוק הרשות למלחמה בסמים‪,‬‬
‫התשמ"ח‪;7788-‬‬
‫(‪ )1‬תשלומים על מידע‪ ,‬עזרה באכיפת הפקודה או גילוי רכוש בר‪-‬חילוט‪.‬‬
‫(‪ )4‬תשלומים לפי סעיף ‪16‬ד(ג) ו‪(-‬ד)‪.‬‬
‫(‪ )5‬ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי פקודה זו ולפי חוק איסור הלבנת הון‪,‬‬
‫התש"ס‪ ,0222-‬לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים;‬
‫(‪ )6‬ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון‪ ,‬התש"ס‪,0222-‬‬
‫וכן‬
‫מימון מאגר המידע לפי החוק האמור‪.‬‬
‫‪16‬ט‪ .‬תקנות לענין חילוט (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫שר המשפטים‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬יקבע בתקנות‬
‫הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי‪ ,‬הליכים‬
‫לשמיעת‬
‫‪198‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫התנגדויות לחילוט‪ ,‬בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש‪ ,‬ערעור‪ ,‬לרבות מועדי‬
‫ערעור‪,‬‬
‫וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט‪ ,‬לניהול הנכסים ולמתן הודעות לבעלי ענין‬
‫ברכוש‪ ,‬ולרבות כל ענין אחר הדרוש לביצוע הוראות פקודה זו לענין חילוט‪.‬‬
‫‪16‬י‪ .‬שימוש בקנסות (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫קנס שהטיל בית המשפט לפי פקודה זו יופקד בקרן שהוקמה לפי סעיף ‪16‬ח(א)‪.‬‬
‫‪ .11‬סגירת חצרים‬
‫הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים ‪ 1 ,7‬או ‪ ,72‬והעבירה נעברה בחצרים המשמשים‬
‫בית‪-‬קפה או למכירת משקאות משכרים או בחצרים אחרים שהציבור רשאי להיכנס‬
‫אליהם‪ ,‬ונוכח בית המשפט כי לפני כן נעברה באותם חצרים עבירה לפי פקודה זו‪,‬‬
‫רשאי הוא‪ ,‬בנוסף על כל עונש אחר‪ ,‬לצוות על סגירת החצרים בפני הציבור דרך‬
‫קבע‬
‫או לתקופה שיורה ע ליה‪.‬‬
‫‪11‬א‪ .‬שלילת רשיון (תיקון‪ :‬תשמ"ט‪ ,‬תשנ"ב)‬
‫(א) הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו או קבע בית משפט כי אדם עבר עבירה‬
‫כאמור ולא הרשיעו‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬בנוסף על כל עונש אחר‪ ,‬ובנוסף לסמכותו‬
‫לפי סעיף ‪ 41‬לפקודת התעבורה (נוסח חדש)‪ ,‬לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק‬
‫רשיון נהיגה או מלהחזיק רשיון רכב לתקופה שלא תעלה על חמש שנים‪ ,‬ורשאי‬
‫הוא‪ ,‬אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור‪ ,‬לפסול אותו כאמור‬
‫לתקופה ארוכה יותר‪.‬‬
‫(א‪ )7‬הורשע אדם בעבירה לפי סעיף ‪(1‬ג) סיפה‪ ,‬או קבע בית המשפט כי האדם עבר‬
‫עבירה כאמור ולא הרשיעו‪ ,‬ואותו אדם הורשע לפני כן בעבירה כאמור או שנקבע‬
‫לגביו לפני כן כי עבר עבירה כאמור‪ ,‬יפסול אותו בית המשפט מלקבל או מלהחזיק‬
‫רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים; אולם רשאי בית‪-‬המשפט‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‬
‫שיפרט בפסק הדין‪ ,‬שלא לפסול אותו כאמור או להורות על פסילה לתקופה קצרה‬
‫יותר‪.‬‬
‫(א‪ )0‬פסל בית‪-‬המשפט אדם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה‪ ,‬ואותו אדם נדון גם‬
‫לעונש מאסר‪ ,‬רשאי בית‪-‬המשפט לקבוע כי הפסילה תיכנס לתוקף ביום גמר ריצוי‬
‫עונש המאסר‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(ב) הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו או קבע בית משפט כי אדם עבר עבירה‬
‫כאמור ולא הרשיעו‪ ,‬ואותו אדם הוא בעל רשיון מקצוע או עסק או רשיון אחר‪,‬‬
‫ובית המשפט נוכח כי העבירה נעברה אגב עיסוק במקצוע או בעסק או שימוש‬
‫ברשיון‪ ,‬או שביצועה נתאפשר או הוקל עקב הפעלת המקצוע או העסק או‬
‫השימוש ברשיון‪ ,‬או שהעבירה נעברה במקום המקצוע או העסק ‪ -‬רשאי בית‬
‫המשפט‪ ,‬בנוסף לכל עונש אחר‪ ,‬לצוות על שלילת הרשיון לתקופה שיקבע‪ ,‬אם‬
‫הוא סבור שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור‪.‬‬
‫‪11‬ב‪ .‬שלילת דרכון (תיקון‪ :‬תשמ"ט)‬
‫הורשע אדם לפי פקודה זו ונוכח בית המשפט כי ביצוע העבירה נתאפשר עקב‬
‫שימוש‬
‫בדרכון ישראלי‪ ,‬רשאי הוא בנוסף לכל עונש אחר לפסלו מהחזיק בדרכון לתקופה‬
‫שיקבע‪ ,‬ולהורות על תפישת דרכונו‪.‬‬
‫‪ .18‬עבירות חוץ‬
‫(א) אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה שאילו נעשה‬
‫בישראל היה עבירה לפי פקודה זו ‪ -‬רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל‪.‬‬
‫(ב) מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה שאילו‬
‫נעשה בישראל היה עבירה לפי הוראות סעיף ‪ 6‬או סימן ב' של פרק ג'‪ ,‬או עבירה‬
‫של‬
‫החזקת סם מסוכן לפי סעיף ‪ - 1‬רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל‪.‬‬
‫(ג) לא יועמד אדם לדין מכוח האמור בסעיף קטן (ב) אם המעשה נעשה במקום‬
‫הנתון‬
‫לשיפוטה של מדינת‪-‬חוץ‪ ,‬אלא אם המעשה אסור גם על פי החוק החל במקום‬
‫המעשה‪.‬‬
‫(ד) כתב‪-‬אישום לפי סעיף זה לא יוגש אלא מטעם היועץ המשפטי לממשלה או‬
‫בהסכמתו בכתב‪.‬‬
‫(ה) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה נגד אדם על מעשה שהורשע או זוכה עליו‬
‫מחוץ לישראל‪.‬‬
‫פרק ו'‪ :‬תקנות וצווים‬
‫‪ .17‬תקנות (תיקון‪ :‬תשל"ט‪ ,‬תשמ"ט)‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שר הבריאות רשאי בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק‬
‫ומשפט של הכנסת להתקין תקנות לביצוע פקודה זו‪ ,‬ובלי לגרוע מכלליות הסמכות‬
‫האמורה רשאי הוא ‪-‬‬
‫(‪ )7‬לקבוע את נהלי היבוא‪ ,‬היצוא והמעבר של סמים מסוכנים וטפסי ההיתרים‬
‫והתעודות שיש להשיגם ולהשתמש בהם בקשר לכך;‬
‫(‪ )0‬להורות שכל מי שמותר לו להחזיק סמים מסוכנים יקיים רשומות מתאימות‬
‫בדבר‬
‫קנייתם והעשייה בהם;‬
‫(‪ )1‬להסדיר את ההספקה והחלוקה של סמים מסוכנים;‬
‫(‪ )4‬להסדיר מתן מרשמים לסמים מסוכנים מאת רופאים‪ ,‬רופאי שיניים ורופאים‬
‫וטרינריים והטיפול במרשמים אלה‪.‬‬
‫(‪ )5‬לקבוע הוראות בדבר בקורת ופיקוח על סמים מסוכנים שבידי רשויות המדינה‬
‫ומוסדותיה‪.‬‬
‫‪ .42‬החלת הפקודה על סמים מסויימים‬
‫שר הבריאות רשאי להחיל בצו את הוראות פקודה זו‪ ,‬בשינויים שיפורשו בצו‪ ,‬על‬
‫סמים אלה ועל מלחיהם‪:‬‬
‫(‪ )7‬מתילמורפין‪ ,‬הידוע‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בשם קודאין;‬
‫(‪ )0‬אתילמורפין‪ ,‬הידוע‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בשם דיונין‪.‬‬
‫‪ .47‬שינוי התוספת (תיקון‪ :‬תשל"ט)‬
‫שר הבריאות רשאי‪ ,‬באישור ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת ובהודעה‬
‫ברשומות‪ ,‬לשנות את התוספות‪ ,‬ל הוסיף עליהן או לגרוע מהן‪ ,‬ולהתנות בהן‬
‫תנאים‪.‬‬
‫‪ .40‬תחילה‬
‫תחילתו של נוסח זה תשעים יום לאחר פרסומו‪.317‬‬
‫‪410‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הערה‪ :‬פורסמה הודעה (י"פ תשנ"ה‪ .)7672 ,‬לפי סעיף ‪ 7‬לפקודה על הסמכת‬
‫הרוקחים המחוזיים של משרד הבריאות‪ ,‬כל אחד במחוזו‪ ,‬למלא את תפקידי‬
‫המנהל לענין סעיפים ‪ 6 ,1 ,71 ,06‬ו‪ 01-‬לפקודה‪.‬‬
‫תוספת ראשונה (פירוט החומרים האסורים לפי רשימה שמית – ר' בספר חוקים‪,‬‬
‫דמ"י נ"ח ‪ 01‬תשל"ג עמ' ‪)506‬‬
‫תוספת שניה (כמות מקסימאלית הנחשבת החזקה עצמית)‬
‫(סעיפים ‪ )1(17‬ו‪)47 -‬‬
‫בתוספת זו ‪-‬‬
‫"גרם נטו" ‪ -‬משקל הסם המסוכן נטו מתוך כלל משקל התכשיר‪ ,‬התרכובות‪,‬‬
‫התערובת או התמיסה;‬
‫"קנבוס"‪" ,‬שרף של קנבוס" ו"אופיום" ‪ -‬כמשמעותם בתוספת הראשונה‪.‬‬
‫הפרט בתוספת הראשונה‬
‫הסם המסוכן הכמות‬
‫חלק א' ‪ -‬סימן א'‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫קנבוס‬
‫‪ 75‬גרם‬
‫שרף של קנבוס ‪ 75‬גרם‬
‫אופיום‬
‫‪ 0‬גרם‬
‫סימן ב'‬
‫‪7‬‬
‫לס"ד‬
‫‪ 1‬יח' כלשהן כפי שהן מופיעות בסחר‬
‫חלק ב' ‪ -‬סימן א'‬
‫‪77‬‬
‫קוקאין‬
‫‪ 2.1‬גרם‬
‫‪40‬‬
‫הרואין‬
‫‪ 2.1‬גרם‬
‫‪55‬‬
‫מתאדון‬
‫‪ 2.75‬גרם נטו‬
‫‪61‬‬
‫מורפין‬
‫‪14‬‬
‫משרת אופיום‬
‫‪80‬‬
‫פתידין‬
‫‪ 2.1‬גרם נטו‬
‫‪ 2.1‬גרם תכולת מורפין נטו‬
‫‪ 7‬גרם נטו‬
‫סימן ב'‬
‫‪7‬‬
‫אמפטאמין‬
‫‪ 2.0‬גרם נטו‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דכאמפטאמין ‪ 2.0‬גרם נטו‬
‫מתאמפטאמין‬
‫‪ 2.0‬גרם נטו‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נספח ב'‬
‫פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪ ,-3096‬תוספת ראשונה‬
‫(הגדרת אופיום קנביס וכד' ‪ -‬סמים "טבעיים")‬
‫תוספת ראשונה (סעיפים ‪ 77 ,7‬ו‪)47-‬‬
‫תנאים‪:‬‬
‫(א) לענין הסמים המפורטים בסימן ב' של חלק א' ובסימנים ב'‬
‫ו‪-‬ג' לחלק ב'‪ ,‬תהא משמעות "האמנה"‪ ,‬במקום משמעותה לפי סעיף ‪ 7‬לפקודה‪,‬‬
‫האמנה בדבר חמרים פסיכוטרופיים שנחתמה בוינה ביום ‪ 07‬בפברואר ‪.7717‬‬
‫(ב) על הסמים שבסימנים ג' ו‪-‬ד' של חלק ב' לא יחולו הוראות‬
‫בפקודה לעניין היתרי יבוא ויצוא; לעניין זה יהיה די בהצהרת יצואן‬
‫או יבואן הכוללת את הפרטים הדרושים בהיתרי יצוא או יבוא‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫בתוספת זו ‪-‬‬
‫"אופיום" ‪ -‬מיץ מוקרש מאליו שנתקבל מהלקטיו של צמח הפרג בין בצורתו‬
‫המקורית של המיץ ובין מעורב בחמרים אחרים‪ ,‬תהא אשר תהא כמות המורפין‬
‫שבו; לרבות פסולת וכל מה שמשתייר אחרי עישון אופיום;‬
‫"אופיום רפואי" ‪ -‬אופיום שעבר את התהליכים הדרושים כדי להתאימו לשימוש‬
‫רפואי בין בצורת אבקה או גרגירים או בצורה אחרת ובין במעורב בחמרים‬
‫נויטראליים;‬
‫"עלי קוקה" ‪ -‬עלי אחד הצמחים מסוג אריתרוקסילום (‪Erythroxylum‬‬
‫) שאפשר להפיק מהם קוקאין במישרין או בתהליך כימי;‬
‫"קנבוס" ‪ -‬כל צמח מהסוג קנבוס (‪ )Cannabis‬וכל חלק ממנו‪ ,‬לרבות‬
‫שרשיו‪.‬‬
‫חלק א'‬
‫סימן א'‬
‫‪ .7‬קנבוס‬
‫‪ .0‬שרף של קנבוס (יש הצעה לתקן פרט זה בפקודה) ידוע גם בשם‪ :‬חשיש‬
‫‪ .1‬עלי קוקה‬
‫‪414‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ .4‬אופיום‬
‫‪ .5‬כל צמח ממין הפרג המרדים‪ ,‬וכל חלק ממנו‪ ,‬לרבות שרשיו אך‬
‫למעט הזרעים‬
‫‪ .6‬כל צמח ממין פרג החפים‪ ,‬וכל חלק ממנו‪ ,‬לרבות שרשיו אך למעט הזרעים‪.‬‬
‫השמות וההגדרות של הסמים הנזכרים לעיל‪:‬‬
‫‪Cannabis .7‬‬
‫‪ Cannabis Resina .0‬או ‪syn: ashish‬‬
‫‪Cocae Folia .1‬‬
‫‪Opium .4‬‬
‫‪Papaver Somniferum .5‬‬
‫‪Papaver Bracteatum .6‬‬
‫‪415‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נספח ג'‬
‫פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪ ,-3096‬תוספת ראשונה‬
‫סימן ב' (הגדרת אקסטזי ‪ -‬סם "סינטתי")‬
‫‪71‬א‪ .‬טס"פ‬
‫‪71‬ב‪ .‬אמ‪.‬די‪.‬אמ‪.‬איי‪.‬‬
‫‪71‬ג‪ .‬אמ‪.‬די‪.‬איי‪.‬‬
‫‪71‬ד‪ - N .‬אתיל אמ‪.‬די‪.‬איי‪.‬‬
‫‪71‬ה‪ - N .‬הידרוקסי אמ‪.‬די‪.‬איי‪.‬‬
‫‪71‬ו‪ .‬אמ‪.‬אמ‪.‬די‪.‬איי‪.‬‬
‫‪71‬ז‪ .‬אמ‪.‬בי‪.‬די‪.‬בי‪.‬‬
‫‪ .74‬האיזומרים האופטיים‪ ,‬הסטראואיזומרים‪ ,‬האסטרים והאתרים של כל אחד‬
‫מהחומרים המפורטים בסימן זה‪ ,‬אם לא מועטו במפורש‪.‬‬
‫ההגדרות הכימיות של הסמים הנזכרים לעיל (לפי הסדר‪):‬‬
‫‪TCP‬‬
‫‪)thienyl) cyclohexyl] piperidine 0( 7[ 7‬‬
‫‪MDMA‬‬
‫‪N, a dimethyl, 34 (methylenedioxy) phenethylamine‬‬
‫‪416‬‬
‫ ליאני‬.‫ד‬.‫ א‬/
‫סמים‬
MDA
a - methyl -, 34 - (methylenedioxy) phenethylamine
N - ethyl MDA
N - ethyl - a - methyl -, 34 - (methylenedioxy)
phenetylamine
N - hydroxy MDA
N - [a - methyl -, 34 - (methylenedioxy) phenethyl]
hydroxylamine
MMDA
methoxy - a -, 45 - (methylenedioxy) phenethylamine - 0
MBDB
N - methyl - a - ethyl - (methylenedioxy) phenethylamine
417
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫נספח סמים וספורט‬
‫האגף‬
‫לרפואת‬
‫ספורט‬
‫ע"ש‬
‫ולמחקר‬
‫ריבשטיין‬
‫‪-‬‬
‫מכון‬
‫וינגייט‬
‫מזכיר הועדה למניעת סמים בספורט שליד הועד האולימפי הישראלי‬
‫לפני שנסקור את קבוצות החומרים האסורים (על‪-‬פי חוקת הוועד האולימפי‬
‫הבי"ל)‪ ,‬חשוב להגדיר את השימושים שהמונח "סימום בספורט" מתייחס אליהם‪:‬‬
‫‪ .7‬שימוש בחומרים השייכים לקבוצות התרופות האסורות‪ .‬החומרים הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים ממריצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים משככי כאב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים אנאבוליים (כולל סטרואידים אנאבוליים אנדרוגניים ובתא‪0-‬‬
‫אגוניסט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים משתנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הורמונים פפטידים וגליקופרוטאינים‪.‬‬
‫‪ .0‬שימוש בשיטות אסורות‪ .‬ואלה הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סימום דם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התערבות פיזית‪ ,‬כימית ופרמקולוגית‪.‬‬
‫‪ .1‬קבוצות של חומרים בהתאם להגבלות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אלכוהול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מריחואנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרדמה מקומית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קורטיקוסטרואידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסמי בתא‪.‬‬
‫‪ .7‬קבוצות החומרים האסורים‬
‫א‪ .‬חומרים ממריצים‬
‫‪418‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫זוהי קבוצת חומרים‪ ,‬בעיקר אמפטמינים‪ ,‬בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה‪ .‬חומרים‬
‫אלה נלקחים בעיקר בסמוך לתחרות‪ ,‬וזאת כדי להגביר את היכולת התחרותית‪.‬‬
‫לשימוש באמפטמינים סימנים מחשידים‪ :‬אי‪-‬שקט פסיכומוטורי‪ ,‬הפרעות בשינה‪,‬‬
‫אופוריה‪ ,‬פעילות‪-‬יתר‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬שטף דיבור עד מצבים פסיכוטיים‪,‬‬
‫חשדנות‪ ,‬פראנויה או מצבי דיכאון‪.‬‬
‫שימוש במינונים גבוהים כרוך בסיכונים של שינויים בלחץ הדם והפרעות בפעולות‬
‫הלב‪ ,‬ובמקרים קיצוניים גם התכווצויות והפרעות נשימתיות‪ .‬שימוש כרוני עלול‬
‫לגרום לנזק לכלי דם במוח ולפסיכוזה‪.‬‬
‫להלן דוגמאות לחומרים מקבוצת הממריצים‪:‬‬
‫‪Amineptine, Amiphenazole, Amphetamines, Bromantan,‬‬
‫‪Carphedon‬‬
‫‪,Caffeine*,‬‬
‫‪Ephedrines**,‬‬
‫‪Cocaine,‬‬
‫‪,Fencamfamine, Mesocarb, Pentylentetrazol, Pipradol‬‬
‫‪ ***Sallbutalmol***, Terbutaline‬ועוד‪.‬‬
‫* באשר לקפאין‪ :‬ההגדרה לגבי ממצא חיובי תלויה בריכוזו בשתן‪ :‬הריכוז לא‬
‫יעלה על ‪ 70‬מיקרוגרם למיליליטר‪.‬‬
‫** באשר לאפדרין וחומרים נוספים (כגון קאטין ומתילאפדרין)‪ :‬הגדרה חיובית‬
‫היא ‪ 5‬מיקרוגרם ויותר במ"ל שתן‪.‬‬
‫*** חומרים הניתנים באמצעות משאף מאושרים לשימוש בתנאי שהספורטאי‬
‫הפקיד מראש בידי הרשות הרפואית הרלוונטית אישור רפואי על מהות הטיפול‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומרים משככי כאב‬
‫החומרים האסורים בשימוש והנכללים בקבוצה זו הם‪:‬‬
‫‪Methadone,‬‬
‫‪(Heroin),‬‬
‫‪Diamorphine‬‬
‫‪ Pethidine ,Morphine, Pentazocine‬ועוד‪.‬‬
‫‪419‬‬
‫‪Dextromoramide,‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ג‪ .‬חומרים אנאבוליים‬
‫קבוצ ה זו כוללת את הסטרואידים האנאבוליים האנדרוגניים ואת קבוצת הבתא‪0-‬‬
‫אגוניסט‪.‬‬
‫הסטרואידים הם קבוצה של חומרים טבעיים או סינתטיים‪ ,‬הדומים במבנה הכימי‬
‫שלהם להורמון המין הזכרי ‪ -‬הטסטוסטרון‪ .‬לכל הסטרואידים‪ ,‬הכוללים כ‪722-‬‬
‫סוגים שונים‪ ,‬שני סוגי פעילות‪ :‬אנדרוגני‪ ,‬הגורם להתפתחות של תכונות זכריות‪,‬‬
‫ואנאבולי‪ ,‬המגרה בנייה של רקמת שריר‪ .‬שימוש מתמשך או מחזורי בסטרואידים‬
‫אנאבוליים מגביר את היכולת להתאמן קשה יותר‪ ,‬תורם לתהליך מהיר יותר של‬
‫התאוששות ובנייה מחדש וגורם לעלייה במסה ובכוח השריר‪.‬‬
‫ספורטאים מקצוענים נוטלים סטרואידים אנאבוליים בעיקר בתקופות האימונים‬
‫שלפני עונת התחרויות‪ .‬מפאת האיסור שהוטל על מוסדות הספורט והנהגת בדיקות‬
‫לגילוי השימוש בחומרים אלה‪ ,‬הספורטאים מקפידים להפסיק להשתמש בהם כמה‬
‫שבועות לפני התחרות‪ .‬פרק‪-‬זמן זה מאפשר לגוף "להתנקות" משרידי התרופה‪,‬‬
‫וכך הספורטאי לא ייתפס בבדיקות הסימום‪ .‬כיום נהוגות טכניקות נוספות להעלמת‬
‫עדויות‪ .‬נעמוד עליהן בהמשך‪.‬‬
‫השימוש בסטרואידים כרוך בתופעות לוואי‪ ,‬בחלקן חמורות‪ ,‬ולכן נטילתם שלא‬
‫בהתאם להתוויה וללא פיקוח רפואי הולם הוא אסור ומסוכן‪ .‬שימוש מתמשך‬
‫ומחזורי בסטרואידים במינונים גבוהים עלול לגרום‪ ,‬לנשים ולגברים‪ ,‬לפגיעות‬
‫גופניות חמורות‪ :‬פגיעה בתפקודי כבד הגורמת לצהבת‪ ,‬אי‪-‬ספיקת כבד‪ ,‬דימומים‬
‫בכבד ובמקרים חמורים ‪ -‬גידולים סרטניים בכבד‪ .‬כמו כן ‪ -‬נזק ללב ולעורקים‬
‫הכליליים‪ ,‬עלייה ברמת השומנים בדם‪ ,‬עלייה בלחץ הדם‪ ,‬פצעי אקנה וגם בעיות‬
‫התנהגותיות המשפיעות על תפקוד קוגניטיבי ו‪/‬או אקטיבי‪ ,‬כולל סכנה של‬
‫אפיזודות פסיכוטיות‪ ,‬פראנויה או מניה דיפרסיה‪.‬‬
‫תופעות לוואי השכיחות בקרב גברים בלבד הן כמות זרע נמוכה‪ ,‬סטריליות‪,‬‬
‫התקשות והקטנה של האשכים‪ ,‬אין‪-‬אונות וגדילת השדיים‪ .‬חלק משינויים אלה הם‬
‫הפיכים‪ ,‬אך עלולים להימשך זמן רב‪ .‬תופעות לוואי הייחודיות לנשים כוללות‬
‫‪401‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אובדן המחזור החודשי‪ ,‬הפרעות בביוץ‪ ,‬שינויים באיברי המין‪ ,‬התקרחות‪ ,‬צמיחת‬
‫שיער בפנים ושינויים בקול‪ .‬חלק משינויים אלה אינם הפיכים‪.‬‬
‫דוגמאות לחומרים הנכללים בקבוצת הסטרואידים האנאבוליים‪-‬אנדרוגניים‪:‬‬
‫‪Dehydroepiandrosterone‬‬
‫‪Clostebol,‬‬
‫‪Androstenedione,‬‬
‫‪Metandienone, Nandrolone, ,(DHEA), Fluoxymesterone‬‬
‫‪ *Oxandrolone, Stanozolol, Testosterone‬ועוד‪.‬‬
‫*יחס הגדול מ‪ 6-‬ל‪ 7-‬בין ריכוז הטסטוסטרון (‪ )T‬לריכוז קאפיטסטוסטרון (‪)E‬‬
‫מעיד על מקרה חיובי‪ .‬אם מוכח כי היחס הגבוה נובע ממצב פיזיולוגי נתון או‬
‫קשור למחלה כלשהי (כגון הפרשת ריכוז נמוך של אפיטסטוסטרון‪ ,‬גידול המשפיע‬
‫על ייצור אנדרוגנים‪ ,‬חסר אנזימטי)‪ ,‬אזי הספורטאי מזוכה מאשמה‪.‬‬
‫דוגמאות לחומרים מקבוצת הבתא‪ 0-‬אגוניסט (שימוש סיסטמי בחומרים אלה‬
‫עלול לגרום לאפקט אנאבולי חזק)‪:‬‬
‫‪Clenbuterol, Fenoterol,‬‬
‫‪ Salbutamol, Salmeterol, Terbutaline‬ועוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬חומרים משתנים‬
‫ספורטאים משתמשים בחומרים משתנים כדי להפחית במהירות במשקל גופם לפני‬
‫תחרות (בענפי קרב למשל‪ ,‬שבהם מתחרים לפי קבוצות משקל)‪ .‬חומרים אלה‬
‫משמשים גם למיסוך ולטשטוש עקבות של שימוש בחומרים אסורים אחרים‬
‫(באמצעות הגדלת נפח השתן והקטנת ריכוזם היחסי של המטבוליטים שנוצרו‬
‫בגופו של הספורטאי כתוצאה משימוש בחומרים אסורים)‪.‬‬
‫החומרים הכלולים בקבוצה זו‪:‬‬
‫‪Acetazolamide, Bumetanide, Chlorthalidone, Ethacrynic‬‬
‫‪Furosemide‬‬
‫‪,Acid,‬‬
‫‪Mannitol,‬‬
‫‪Hydrochlorothiazide,‬‬
‫‪ Mersalyl, Spironolactone, Triamterene‬ועוד‪.‬‬
‫‪400‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ה‪ .‬הורמונים פפטידים וגליקופרוטאינים‪ .‬קבוצה זו כוללת את החומרים הבאים‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪Chorionic‬‬
‫‪Gonadotrophin‬‬
‫(‪)hCG - human Chorionic Gonadotrophin‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪Corticotrophin - ACTH‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪( Growth hormone - Somatotrophin, hGH‬הורמון‬
‫גדילה)‪:‬‬
‫השימוש בהורמון הגדילה בקרב ספורטאים נובע מהרצון להגדיל את ממדי‬
‫הגוף ולהקטין את המסה השומנית‪ ,‬מבלי להסתכן בהיתפסות במבדקי‬
‫הסימום‪ .‬גם היום‪ ,‬למרות ההתפתחות הטכנולוגית ושכלול אמצעי הבדיקה‪,‬‬
‫לא ניתן לאתר ספורטאי שהשתמש בהורמון הגדילה בתקופה שקדמה למבדק‬
‫הסימום‪.‬‬
‫כבר בשנות ה‪ 12-‬נצפה כי מתן הורמון גדילה לבעלי חיים גרם להגדלת המסה‬
‫השרירית‪ ,‬לירידה באחוז השומן ולהאצת הגדילה הגופנית‪ .‬בשנות ה‪ 52-‬למדו‬
‫המדענים כי הורמון הגדילה אינו מהווה גורם בלעדי לאפקט הגדילה‪ ,‬אלא‬
‫מעודד יצירת גורמי גדילה הידועים בשם סומטומדינים‪.‬‬
‫להורמון הגדילה הנלקח במינון‪-‬יתר ישנן תופעות לוואי‪ .‬הבולטת ביותר היא‬
‫אקרומגליה (ענקות)‪ ,‬המתבטאת בגידול‪-‬יתר של איברים‪ ,‬עצמות ורקמות‬
‫חיבור‪ .‬תופעות נוספות הן התארכות של אצבעות הידיים והרגליים‪ ,‬סכרת‪,‬‬
‫מחלות לב ובלוטת התריס‪ ,‬הפרעות במחזור החודשי‪ ,‬ירידה בתשוקה המינית‬
‫וירידה בתוחלת החיים‪.‬‬
‫כיום מיוצר ההורמון בטכניקות של הנדסה גנטית ומחירו‪ ,‬בהשוואה לעבר‪,‬‬
‫ירד באופן משמעותי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪( EPO - Erythropoitin‬אריתרופויטין)‬
‫‪401‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אריתרופויטין הוא הורמון המיוצר בכליה ותפקידו להגביר ייצורם של תאי דם‬
‫אדומים (‪.)RBC‬‬
‫תאי הדם האדומים מכילים את חלבון ההמוגלובין שאחראי להובלת החמצן‬
‫בדם העורקי אל הרקמות הפעילות‪.‬‬
‫הגברת היכולת של נשיאת חמצן באמצעות העלאת ריכוז ההמוגלובין בדם‬
‫מאפשרת הגברת המטבוליזם האירובי ועמו שיפור בביצועי סבולתן למשל ‪-‬‬
‫בריצות למרחקים ארוכים‪ ,‬ברכיבה על אופניים‪ ,‬בביאתלון ובטריאתלון‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בעקבות מקרי מוות רבים של רוכבי אופניים‪ ,‬הוצע כי בנוסף לבדיקות‬
‫השתן המקובלות (שבמרבית במקרים אינן מסוגלות לאתר ספורטאים‬
‫שהזריקו לגופם אריתרופויטין)‪ ,‬תבוצענה בדיקות דם לספורטאים בענף‬
‫הרכיבה‪.‬‬
‫התאחדות האופניים הבין‪-‬לאומית קבעה כי ספורטאי שריכוז ההמטוקריט‬
‫בדמו יעלה על ‪ 52‬אחוז לא יורשה ליטול חלק בתחרויות שבהן נעשים מבדקי‬
‫סימום‪.‬‬
‫‪ .0‬שיטות אסורות‬
‫א‪ .‬סימום דם‬
‫סימום דם מוגדר כעירוי של דם‪ ,‬תאי דם אדומים או תוצרי דם אחרים לספורטאי‬
‫באמצעות עירוי‪ .‬שיטה זו מבוצעת בדרך כלל על‪-‬ידי הקזת דמו של הספורטאי‬
‫בתקופת אימונים והחדרת העירוי בסמוך לתחרות נתונה‪ .‬בטכניקה זו ניתן להעלות‬
‫את ריכוז ההמוגלובין ולשפר את היכולת הגופנית בביצועי סבולת‪ .‬היום פחת‬
‫השימוש בשיטה זו‪ ,‬עקב המעבר לשימוש באריתרופויטין‪.‬‬
‫ב‪ .‬התערבות פיזית‪ ,‬כימית ופרמקולוגית‬
‫הכוונה לשימוש בשיטות ו‪/‬או בחומרים הפוגמים או המנסים לפגום באמינותה‬
‫ובתוקפה של דגימת השתן שנלקחה במבדק הסימום‪ .‬בקטיגוריה זו כלולים‪:‬‬
‫שימוש בקטטר‪ ,‬החלפת דגימת השתן‪ ,‬חבלה בדגימה‪ ,‬דיכוי של יצירת שתן בכליה‬
‫‪401‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫(כמו השימוש ב‪ )Probenecid-‬ושימוש בחומרים המשנים את ריכוז‬
‫הטסטוסטרון ביחס לאפיטסטוסטרון* או ברומנטן‪.‬‬
‫* ריכוז אפיטסטוסטרון של יותר מ‪ 022-‬ננוגרם למ"ל שתן עשוי להיחשב‬
‫כהתערבות חיצונית‪.‬‬
‫‪ .1‬קבוצת חומרים בהתאם להגבלות‬
‫א‪ .‬אלכוהול‬
‫על‪-‬פי הסכם בין התאחדויות הספורט הבין‪-‬לאומיות והרשויות האחראיות‪ ,‬ניתן‬
‫לבצע אנליזה לאיתור אתנול בשתן שנלקח בדגימת סימום‪ .‬תוצאה חיובית עלולה‬
‫להוביל לנקיטת עונשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מריחואנה‬
‫על‪-‬פי ההסכם עם הגופים שלעיל ניתן לבצע אנליזה לאיתור קאנאבינואידים‬
‫(חומר המופיע גם בחשיש)‪ .‬תוצאה חיובית עלולה להוביל לנקיטת עונשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרדמה מקומית‬
‫הזרקה של חומרי הרדמה מקומית מותרת בתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ,Bupivacaine, Lidocain, Mepivacaine, Procain‬וכו'‬
‫מותרים בשימוש‪ ,‬אולם קוקאין אסור‪ .‬חומרים הגורמים להיצרות של כלי הדם‬
‫(ואזוקונסטריקציה)‪ ,‬כמו אדרנלין‪ ,‬מותרים בשימוש יחד עם חומרי הרדמה‬
‫מקומית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בהזרקה מקומית או תוך‪-‬מיפרקית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רק במתן הצדקה רפואית‪.‬‬
‫על‪-‬פי הסכם בין התאחדויות הספורט הבין‪-‬לאומיות והרשויות האחראיות‪ ,‬יש‬
‫ליידע בכתב את הסמכות הרפואית באירוע נתון באשר לשימוש בכל אחד מקבוצת‬
‫החומרים של הרדמה מקומית שהוזכרו לעיל‪ ,‬למעט במקרה של טיפול שיניים‪.‬‬
‫בהודעה בכתב יש לכלול את האבחון‪ ,‬המינון ותדירות הטיפול‪ .‬הודעה זו צריכה‬
‫‪404‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫להימסר לפני תחילת התחרויות‪ ,‬או מיד לאחר הזריקה שניתנה לספורטאי‪ ,‬אם הוא‬
‫נזקק לה במהלך התחרות עצמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬קורטיקוסטרואידים‬
‫השימוש בקורטיקוסטרואידים אסור למעט במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בשימוש חיצוני (בפה‪ ,‬על גבי העור‪ ,‬בטיפות‪-‬אף או עיניים ובאזור פי‬
‫הטבעת)‪ ,‬אולם לא בהחדרה לפי הטבעת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשימוש במשאף‬
‫‪‬‬
‫בזריקה מקומית‪.‬‬
‫הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי הבין‪-‬לאומי מחייבת דיווח על ספורטאים‬
‫הצורכים קורטיקוסטרואידים במשאף לטיפול באסתמה במהלך תחרויות‪ .‬כל רופא‬
‫המעוניין לאשר שימוש בקורטיקוסטרואידים באמצעות משאף או בזריקה מקומית‬
‫או תוך‪-‬מיפרקית חייב לצייד את הספורטאי במכתב שיוגש לרשות הרפואית‬
‫הרלוונטית לפני תחילת התחרויות‪.‬‬
‫ה‪ .‬חוסמי בתא‬
‫קבוצת חומרים זו‪ ,‬הגורמת להורדה של קצב פעימות הלב‪ ,‬נפוצה בעיקר בקרב‬
‫ספורטאים המשתתפים בענפים המחייבים ריכוז ושקט כגון קליעה למטרה‪ .‬להלן‬
‫כמה דוגמאות של חומרים מקבוצה זו‪:‬‬
‫‪Acebotolol, Alprenolol,‬‬
‫‪Propranolol, ,Atenolol, Metoprotolol, Nadolol, Oxprenolol‬‬
‫‪ Sotalol‬ועוד‪.‬‬
‫חשוב לציין כי קבוצת חומרים זו אינה נבדקת באופן שגרתי בכל דגימות השתן‬
‫הנשלחות למעבדות המורשות‪ ,‬אלא על‪-‬פי סוג הספורט הרלוונטי לשימוש‬
‫בחומרים אלה‪.‬‬
‫‪405‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫סיכום תקנות הוועד האולימפי הבין‪-‬לאומי‬
‫באשר לשימוש בתרופות המצריכות אישור רפואי‬
‫* ‪ Terbutaline, Salbutamol, Salmeterol‬כל שאר החומרים הבתא‪-‬‬
‫אגוניסטיים אסורים בשימוש‪.‬‬
‫** למעט קוקאין שאסור בשימוש‪.‬‬
‫*** על‪-‬פי הסיכום עם כמה התאחדויות ספורט בין‪-‬לאומיות‪ ,‬יש צורך באישור‬
‫בכתב‪.‬‬
‫מבדק הסימום התקף כיום נעשה באמצעות דגימת השתן שנתן הספורטאי‪ ,‬בפיקוח‬
‫צוות בודקים‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬על‪-‬פי חוקת הענף‪ ,‬נלקחות בנוסף לדגימות השתן‬
‫גם דגימות דם במטרה לנסות ולאתר טכניקות רמייה נוספות (כמו "סימום דם")‪.‬‬
‫בין ההתאחדויות שכללו הליך זה בתהליך הדיגום ניתן לציין את התאחדות‬
‫האופניים‪ ,‬שבדיקת הדם משמשת עבורה לסינון מתחרים החשודים בשימוש‬
‫באריתרופויטין‪ ,‬וזאת באמצעות מדידת ריכוז ההמטוקריט‪ :‬ריכוז של יותר מ‪52%-‬‬
‫פוסל את הספורטאי מלהשתתף בתחרות‪ .‬אפשר לציין גם את הוועד האולימפי‪,‬‬
‫המבצע בדיקות מסוג זה בענפים מסוימים במישחקי החורף האולימפיים (כגון‬
‫ריצת סקי‪ ,‬ביאתלון)‪.‬‬
‫‪406‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫מבדקי הסימום מבוצעים היום גם בזמן תחרויות‪ ,‬ובחלק מענפי הספורט ‪ -‬שלא‬
‫בזמן תחרויות (‪:)Out of Competition Testing‬‬
‫‪‬‬
‫בזמן תחרויות‪ :‬מבדקי הסימום מבוצעים על‪-‬פי נוהל קבוע מראש באשר‬
‫למספר המבדקים ושיטת הדיגום (לדוגמה‪ :‬שלושת המקומות הראשונים בכל‬
‫מקצוען הגרלה מראשן או החלטה שכל שבירת שיא תחייב בדיקה וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שלא בזמן תחרויות‪ :‬מבדקי סימום אלה מבוססים על אלמנט ההפתעה‪,‬‬
‫וההתראה על ביצועם ניתנת בזמן קצר ביותר (מהתראה מיידית ועד ‪ 48‬שעות‬
‫מרגע קבלת ההתראה על הזימון לבדיקה)‪ .‬התאחדויות שהנהיגו שיטה זו‬
‫מצליחות רק חלקית להגביר את הפיקוח על הספורטאים במהלך העונה כולה‬
‫ולא רק בתחרויות שאליהן מגיע הספורטאי "נקי" בדרך כלל‪.‬‬
‫הספורטאים שנבחרו לבצע מבדקי סימום צריכים לקבל הודעה בכתב בדבר‬
‫היבחרם למתן דגימה‪ .‬על ההודעה להינתן בסיום התחרות במקצוע שבו התחרה‬
‫הספורטאי‪ .‬אם הוא מסרב לחתום על טופס הזימון‪ ,‬או אם לא הגיע לתחנת‬
‫הדגימה בתוך שעה‪ ,‬ייחשב הדבר כסירוב לבצע את מבדק הסימום‪.‬‬
‫לאחר שקיבל את הזימון‪ ,‬על הספורטאי להגיע לתחנת הדגימה מהר ככל האפשר‪.‬‬
‫בפרק הזמן שבין מסירת ההודעה להגעה לתחנה ילווה אותו דייל של צוות‬
‫הדגימה‪ .‬על הנבדק להישאר בתחנה עד לסיום כל הליכי הדגימה‪ .‬הוא ימלא את‬
‫חובתו בביצוע הדגימה רק לאחר שהטיל את כמות השתן הדרושה‪ ,‬ללא תלות‬
‫בפרק הזמן שיידרש לכך‪.‬‬
‫הוא יתבקש להטיל לפחות ‪ 15‬מ"ל של שתן לכלי איסוף שיבחר מתוך מבחר כלים‬
‫(נקיים ואטומים בניילון) המוצבים לפניו‪ .‬איסוף הדגימה ייעשה בנוכחות איש‬
‫צוות מוסמך ובן‪-‬מינו של הספורטאי‪.‬‬
‫על הספורטאי לבחור ערכת בדיקה אטומה‪ ,‬המכילה שני מארזים ובתוכם שני‬
‫בקבוקונים מסומנים‪ :‬בקבוקון הדגימה הראשית המסומן באות "‪ ”A‬ובמספר קוד‪,‬‬
‫ואחר באות "‪ ”B‬ומספר קוד הזהה לזה שבבקבוקון "‪ .”A‬בנוכחות הספורטאי‬
‫תחולק הדגימה לשני הבקבוקונים שנבחרו‪ .‬הבקבוקונים והמארזים (הנושאים קוד‬
‫‪407‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫זהה) ייאטמו בנוכחות הספורטאי‪ .‬עליו לוודא כי הקוד שעל שניהם יהיה זהה לזה‬
‫המופיע בטופס הדגימה‪ .‬דגימות השתן תישלחנה‪ ,‬באמצעות חברת משלוחים בין‪-‬‬
‫לאומית‪ ,‬לאחת מ‪ 05-‬המעבדות המאושרות על‪-‬ידי הוועד האולימפי הבי"ל‪ .‬אם‬
‫התגלה חומר אסור בשימוש בבקבוקון "‪ ,"A‬הדבר ייחשב כדגימה חיובית‬
‫והספורטאי יושעה לאלתר‪ .‬ההשעיה על כל משמעויותיה תבוטל רק אם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בקבוקון "‪ "B‬לא אושש את ממצאי בקבוקון "‪."A‬‬
‫‪‬‬
‫הוכחה חפותו של הספורטאי בהליך שימוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הספורטאי לא הושעה על‪-‬ידי ההתאחדות הבין‪-‬לאומית הענפית‪ ,‬או‬
‫שהשעייתו בוטלה‪.‬‬
‫כפי שכתבתי בתחילת המאמר‪ ,‬הודעתו של יו"ר הוועד האולימפי הבי"ל‪ ,‬חואן‬
‫אנטוניו סמאראנש‪ ,‬ש"יש לשקול לאפשר שימוש בסמים ממריצים לא מזיקים"‪,‬‬
‫הוא תחילתו של קמפיין להתרת השימוש בשורה ארוכה של סמים שהיו אסורים‬
‫בשימוש עד היום‪ .‬ההיסטוריה מלמדת שכאשר סמאראנש "זורק" הערות לאוויר‬
‫כדאי לשים לב אליהן‪ .‬להזכירכם‪ ,‬הוא אמר פעם משהו בעניין "פיצוי על מאמץ‬
‫והחזר הוצאות לספורטאים"‪ .‬כעבור שנים אחדות הפכה החובבנות האולימפית‬
‫להיסטוריה‪...‬‬
‫השאלה היא מה פתאום מוכן סמאראנש להתיר שימוש בסמים‪ .‬נראה כי לקובעי‬
‫המדיניות ישנה היום בעיה רצינית‪ .‬שהרי כל חוק צריך לעמוד בשני תנאים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬צריך שיהיה לו בסיס מוסרי‪ ,‬ושנית‪ ,‬עליו להיות בר‪-‬אכיפה‪ ,‬שאם לא כן‬
‫הוא הופך לכלי ענישה מקרי‪ .‬במציאות שנוצרה היום כמעט שלא ניתן לאכוף את‬
‫חוקי הסמים באמצעות בדיקות רפואיות‪ .‬דבר אחד משותף לכל שערוריות הסמים‬
‫המרכזיות של השנים האחרונות‪ :‬הסמים לא התגלו בבדיקות שתן ודם‪ ,‬אלא‬
‫בפשיטות של רשויות ממשלתיות‪ .‬סיפור הסימום השיטתי של ספורטאי מזרח‬
‫גרמניה נחשף בוועדות חקירה‪ .‬בסידני תפס המכס האוסטרלי שחיינית סינית עם‬
‫תרמוס ובו אמפולות של הורמון גדילה‪ .‬באיטליה נתפסו שחקני כדורגל בכירים‬
‫‪408‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בעקבות הלשנות‪ .‬בטור‪-‬דה‪-‬פראנס האחרון פשטה המשטרה מדי לילה על מגורי‬
‫הרוכבים‪.‬‬
‫רוח רעה משתלטת על הספורט הבין‪-‬לאומי‪ :‬הפחדות‪ ,‬הלשנות ופשיטות של‬
‫המשטרה‪ .‬סמאראנש מודע לכך שהמצב אינו יכול להימשך כך‪ .‬מי שיוצר חוק‬
‫חייב גם לאכוף אותו‪ ,‬ואי אפשר לצפות ממטות משטרה במדינות העולם לאכוף‬
‫את חוקי הסמים בספורט‪ .‬ספורטאים הם בעלי זכויות ככל אדם‪ .‬לגיטימי לדרוש‬
‫מספורטאי להיבדק על‪-‬ידי איש צוות של ועדת הסמים באתר תחרות או אימון‪ ,‬אך‬
‫אין זה לגיטימי שסמל משטרה צרפתי יעיר ספורטאי באמצע הלילה רק כיוון‬
‫שהוא רוכב אופניים‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי גם הבסיס המוסרי של חוקי הסמים מוצק היום פחות מבעבר‪.‬‬
‫במקרים רבים התרופות החדשות של היום פחות מסוכנות מאלה שהיו בעבר‪.‬‬
‫סמאראנש דיבר על סמים ממריצים‪ ,‬אבל ביום שבו יוכח כי סטרואידים אנאבוליים‬
‫מסוג מסוים אינם גורמים לנזקים‪ ,‬לא תהיה ברירה אלא לאפשר את השימוש גם‬
‫בהם‪ .‬השאלה אם הסטרואידים הגיעו כבר לרמה כזו שאינם גורמים לנזק היא‬
‫מסובכת מדעית‪ .‬ייתכן שבנטילה מבוקרת ובמקביל לביצוע בדיקות רפואיות‪,‬‬
‫בשימוש לא רצוף בהם ובנטילתם במינונים נמוכים תוך שימוש במערך של‬
‫תוספים תזונתיים ‪ -‬כל התנאים הללו יסללו‪ ,‬אולי‪ ,‬את הדרך לאישור השימוש‬
‫בסטרואידים אנאבוליים‪.‬‬
‫מתוך "החינוך הגופני והספורט"‪ ,‬כרך נ"ג ‪ ,4‬סיון‪-‬תמוז תשנ"ח‪ ,‬יוני ‪7778‬‬
‫בהוצאת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט‬
‫‪409‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא לכתב אישום אמיתי‬
‫(גרסה לא רשמית‪ ,‬שונו הפרטים האמיתיים)‬
‫ת‪.‬פ‪20/ .‬‬
‫בבית המשפט השלום בראשל"צ‬
‫המאשימה ‪ :‬מדינת ישראל‬
‫ נגד ‪-‬‬‫הנאשם‪ .7 :‬עשן בן אברהם פאנן‬
‫יליד ‪ 7765‬ת"ז ‪7014561‬‬
‫כתובת‪ :‬סמטת סאטלה אלמונית ‪ , 5‬חולון‬
‫‪ .0‬כיף בן דודה סאטלן‬
‫יליד ‪ 7712‬ת"ז ‪781654107‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' קריז ‪ 67‬גבעתיים‬
‫כתב אישום‬
‫א‪ .‬העובדות‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אישום ראשון ‪:‬‬
‫‪ .7‬ביום ‪ 0.0.25‬בשעה ‪ 22:25‬בדירת הנאשם ‪ 7‬בסמטת סאטלה אלמונית ‪, 5‬‬
‫חולון (להלן‪ :‬הדירה) החזיקו הנאשמים צוותא חדא ב‪ 74.56-‬גרם סם מסוכן‬
‫מסוג קנביס‪,‬‬
‫‪ .0‬הנאשמים החזיקו הסם בתוך מגירה נעולה בסלון הדירה‪ ,‬כאשר בכיסו של‬
‫הנאשם ‪ 0‬נתפס מפתח לפתיחת המגירה האמורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים‬
‫‪ .7‬החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית – עבירה על סע' ‪(1‬א)ג' סיפא לפקודת‬
‫הסמים המסכנים‪ ,‬התשל"ג – ‪.7711‬‬
‫עדי התביעה‬
‫‪ 7014 .7‬רב‪-‬שוטר חושחש הבלש‪ ,‬תחנת משטרת איילון (בילוש)‬
‫‪ 7816 .0‬רס"ר חנקן ירקוני‪ ,‬חוות דעת המעבדה האנליטית‪ ,‬מטה ארצי‪ ,‬שיח‬
‫ג'ארח‪ ,‬ירושליים‬
‫‪410‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 4107 .1‬מפקח משה גביה‪ ,‬תחנת משטרת איילון (חולון) (חקירות)‬
‫_________________‬
‫פקד אייל ליאני‪,‬‬
‫תובע מכח‬
‫מפכ"ל‬
‫יום שלישי‪ ,‬דצמבר ‪ , 0274 ,01‬א' טבת‪ ,‬תשע"ה‬
‫‪411‬‬
‫עו"ד‬
‫מינוי‬
‫המשטרה‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫דוגמא (לא רשמית)‬
‫ משטרת ישראל ‪-‬‬‫יומן תיק‬
‫יומן תיק‬
‫תרשומת תובע‪:‬‬
‫‪ ‬החלטתי להכין כתב אשום‪ .‬עדים לארוע שוטרים שתפסו את‬
‫הנאשמים בכפם ("על חם")‪ ,‬בביתו של חשוד ‪ .7‬בעקבות הלשנה הגיעו‬
‫למקום ביום ‪ 0.0.25‬בשעה ‪ . 22:25‬באו לדירת הנאשם ‪ 7‬בסמטת‬
‫סאטלה אלמונית ‪ ,5‬חולון ‪ .‬שם החזיקו הנאשמים צוותא חדא ב‪-‬‬
‫‪ 74.56‬גרם סם מסוכן מסוג קנביס‪ ,‬כאשר בכיסו של חשוד ‪ 0‬מפתח‬
‫שנבדק ע"י הבלש ואכן פתח המגירה! (זכ"ד בנושא)‪.‬‬
‫‪ ‬הנאשמים החזיקו הסם בתוך מגירה נעולה בסלון הדירה‪ .‬ישנו‬
‫צילום של הזירה‪ ,‬צלום המוצג מכיסו של הנאשם ‪ 0‬של מפתח‬
‫לפתיחת המגירה האמורה‪.‬‬
‫‪ ‬החשודים מודים‪ .‬הכמות למזלם מתחת ל ‪ 75-‬ג' לכן הוגש על‬
‫החזקה עצמית‪.‬‬
‫פקד אייל ליאני ‪,‬עו"ד‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫שלמי תודה‬
‫‪ ‬תודה לחבריי המשפטנים מהתביעה ומהסנגוריה‪ ,‬שאיתגרו אותי‬
‫אינטלקטואלית ובראש ובראשונה‪ ,‬לפקד שמוליק מלמד‪ ,‬חברי לספסל‬
‫הפקולטה למשפטים ומפקדי בתביעה הפלילית‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לפרופ' שלמה גיורא שהם‪ ,‬זוכה פרס ישראל‪ ,‬המנחה שלי בתואר‬
‫השני בפקולטה למשפטים באונ' ת"א‪ .‬כתב מעל ‪ 12‬ספרים שתורגמו‬
‫לשפות רבות‪ .‬הירצה בטובי האוניברסיטאות כולל בסורבון (לימד שם ‪5‬‬
‫שנים תאולוגיה) ואבי הקרימנולוגיה בישראל‪ .‬תמוה בעיניי מדוע לא הוזמן‬
‫עדיין להלך על השטיח האדום בשטוקהולם לקבל את הפרס ע"ש אלפרד‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לאנשי הוצאת "ליאני‪-‬ביתן" ולתאגיד שיתוף ‪ Sharing‬על‬
‫העריכה וההגהות של מילות ספר זה‪ .‬ברכות לסמנכ"ל התוכן יואב א'‪,‬‬
‫מנהלת הפרוייקטים אולגה מנטין‪ ,‬אשת היח"צ הילה צ'נסקי‪ .‬במסגרת זו‬
‫מגיעה הערכה רבה לעורכת המשפטית של ספר זה‪ ,‬עו"ד נילי שטיירמן‪-‬חן‪,‬‬
‫שהייתה עוזרת מחקר שלי עת שימשתי מרצה למשפטים לתלמידי תואר‬
‫שני במנהל עסקים ‪.Executive Mba‬‬
‫‪ ‬תודה ל‪ state of mind -‬של בית המשפט בתל אביב‪ ,‬שבהשראתו‬
‫ובמשכנו נכתבו קטעים רבים של ספר זה‪ .‬ברכות למאמני השופט בדימוס‬
‫נתן עמית‪ ,‬יו"ר הרכב פשעים חמורים בביהמ"ש המחוזי בת"א לשעבר‪,‬‬
‫שלימדני מהי כתיבת פסק דין שנהפכה בו כל אבן ובלתי ניתן לערעור‪.‬‬
‫תודה לשופטת דבורה עטר שנטעה בי אמונה ביכולותיי‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לעו"ד צחי חושן שנתן לי השראה מדיקו‪-‬לגאלית ונאות לשמש כאחד‬
‫ממייסדי עמותה ציבורית "שיתוף" לצדק חברתי ויצירתיות הנלחמת‬
‫לצמצום מוסד הסדר הטיעון‪ ,‬ומגישה בג"צים עקרוניים במקרים של עוול‬
‫חברתי ולקונות משפטיות‪.‬‬
‫‪ ‬תודה מיוחדת לפרופ' שלמה גיורא שוהם‪ ,‬זוכה פרס ישראל למשפט‬
‫שהנחה אותי בתואר השני בפקולטה למשפטים באונ' ת"א‪.‬‬
‫‪414‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬תודה לעו"ד ששי גז שנתן כתף תומכת וידע רב ושיתף אותי בכתבי‬
‫טענותיו בתיק של מרשו‪ ,‬שהוחשד בהחזקת "סם האונס"‪ .‬עו"ד ששי גז‬
‫האיר עיניי באבחנות בין סם ‪ GHB‬ו‪.GBL -‬‬
‫‪ ‬תודה למו"ל הותיק‪ ,‬אשר ביתן‪ ,‬שייסד עם חבריו את זמורה ביתן מודן‬
‫בשנות ה ‪ .12-‬שהגה את הרעיון להקמת הוצאת הספרים "ליאני‪-‬ביתן"‪,‬‬
‫עמותה צבורית ומשמשת כהוצאת אחות להוצאה הותיקה "ביתן"‪.‬‬
‫בצניעותו הרבה הציע את השם "ליאני‪-‬ביתן" למרות בכירותו הידועה‬
‫בעולם המולו"ת‪.‬‬
‫‪ ‬ברכות לפרופ' סם רקובר‪ ,‬המח' לפסיכולוגיה אונ' חיפה‪ .‬חן חן לסופר‬
‫וליינן יוסף סוכרי‪ ,‬שחשף אותי לעולמו של חברו‪ ,‬השחקן ז'ראר דפרדייה‪.‬‬
‫ברכות לשר החינוך לשעבר יוסי שריד‪ ,‬שחלק עימי תאוריה חברתית‪ .‬תודה‬
‫לרופאה‪-‬סופרת‪-‬מלכת היופי ‪ ,7711‬ד"ר לימור שריר‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לאנשי הבמה שנתנו לי השראה‪ :‬גילי שושן‪ ,‬עינת ויצמן‪ ,‬דודי לוי‪ ,‬דן‬
‫תורן ‪ ,‬הסופרת ליאת קורן‪ ,‬עומר ברנע‪ ,‬מאור כהן‪ ,‬שרית סאבו‪ ,‬אמנון‬
‫פישר‪ ,‬גיל קופטש‪ ,‬הבמאי ארי ליסקר‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לסוכן הספרותי אריק קנלר (הקייטן של אתגר קרת)‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לחבורה הספרותית "עמדה"‪ .‬ראשית ליו"ר חבר הנאמנים של‬
‫הוצאתי‪ ,‬הסופר רן יגיל (מבקר ספרות בכיר "מעריב") ‪ .‬תודה עצומה לבלש‬
‫התרבות המבריק אלי אשד‪ ,‬ליחזקאל רחמים‪/‬נפשי‪ ,‬אורי וייס‪ ,‬אריק א'‪,‬‬
‫ד"ר עמוס אדלהייט (שבבלגיה)‪ ,‬וכל השאר כמובן‪.‬‬
‫‪ ‬תודה ליורם וכל בני משפחת שריג מ"דפוס חבצלת"‪ .‬תודה לעו"ד גולדין‪-‬‬
‫שריג‪ .‬ישר כח לבת כתתו של יורם מהרצליה המנהלת כיום את בית‬
‫אריאלה‪ .‬חן חן לאיש מעבדת הדפוס שמוליק‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לסניגורים‪ :‬עו"ד אביגדור פלדמן‪ ,‬ציון אמיר‪ ,‬מנחם רובינשטין‪ ,‬משה‬
‫שרמן‪ ,‬גבי לסקי‪ ,‬קבלר בנצי‪ ,‬רן אלון‪ ,‬בני שטיינברג‪ ,‬בר‪-‬עוז‪ ,‬אמיר‬
‫מורשתי‪ ,‬רונן רוזנבלום‪ ,‬אהרונוב‪ ,‬אלון קוצר‪ ,‬גבי אלקיים‪ ,‬עדי הדר‪,‬‬
‫אלפסה‪ ,‬דקה‪ ,‬דרחי‪ ,‬טלי גוטליב‪ ,‬שרון קינן‪ ,‬ליאור כהנא‪ ,‬משרד רוט‪-‬‬
‫מורשתי‪ ,‬עו"ד שרמן‪.‬‬
‫‪415‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ ‬תודה למשפטנים ‪ :‬ד"ר נמרוד קולזלובסקי‪ ,‬עו"ד דור חזקיה‪ ,‬עמוס חכמון‪,‬‬
‫אלי הלם‪ ,‬דוד לביא‪ ,‬דניאלה גז‪ ,‬אליוביץ‪ ,‬שרה בלילשי‪ ,‬ענת גינזבורג‪ ,‬אילן‬
‫אורלי‪ ,‬רבקה לוין‪ ,‬ניסים עזרן‪ .‬תודה לאנשי הפרקליטות הצבאית ביהודה‬
‫בה אני משרת במילואים‪.‬‬
‫‪ ‬תודה למנהל המוסיקלי של לייבל הדיסקים של תאגיד המדיה שלנו‪,‬‬
‫"פריצת דיסק"‪ ,‬ניר הרמן‪ .‬תודה ליוצר דן תורן ואשתו ליאת קורן‪ .‬תודה‬
‫לדודי לוי ואימו רותי לוי‪-‬רוסו‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לאנציקלופדיה האינטרנטית ויקיפדיה‪ .‬תודה לאנשי הרשות למלחמה‬
‫בסמים בירושלים ולעורכי אתר האינטרנט שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬תודה לאנשי הקהילה היהודית בצרפת‪ :‬דודי ז'אק ליאני‪ ,‬נשיא קק"ל ליון‪,‬‬
‫תא"ל (מיל') יגאל כנפי‪ ,‬ארגון הבונדס‪.‬‬
‫‪ ‬וכמובן תודה עצומה להוריי‪ ,‬שמעון ומרים‪,‬לאחי ליאור ואשתו אירית‪,‬‬
‫לאחותי חגית ולאחייניותיי נועה ושני‪.‬‬
‫‪ ‬אזכיר את סבי הסופר הדגול אליהו טולדנו ז"ל שמקורו מהעיר טולדו‬
‫שבספרד‪ .‬הסבא טולדאנו היה איש רוח אדיר וסופר עברי נשכח‪ .‬הוא עלה‬
‫בתמימות ציונית דתית בשנות ה‪ .52 -‬כאן חטף די‪.‬די‪.‬טי‪ .‬הסוכנות סרבה‬
‫לשכנו בירושלים‪ .‬העביר ימיו בסיזיפיות בכור האטומי בו עבד כמוביל‬
‫אורניום מועשר‪ .‬הוא חתם תמיד ס"ט (ספרדי טהור‪ ,‬או כפי שנשיא המדינה‬
‫פרופ' יצחק נבון פירש‪" :‬סופו טוב")‪ .‬ספריו לא זכו לפרסום‪ .‬הוא חי‬
‫גלמוד ובחוסר כל בדימונה‪ .‬הוא חלה בכור האטומי בסרטן‪ .‬נפטר‬
‫באנונימיות בגיל ‪ .55‬כתביו נתרמו לישיבה ברובע ב' באשדוד‪ .‬הישיבה‬
‫עברה ממשכנה ומאז אבדו עקבות כתביו‪.‬‬
‫‪ ‬יזכר לטובה סבי‪ ,‬דוד ליאני ז"ל (‪ )7881-7774‬שנפטר בגיל ‪ 721‬וחי חיים‬
‫טובים מוקף בניניו ובבני ניניו‪ .‬הוא ציווה לי את מורשתו‪ :‬הסתפקות‬
‫במועט‪ ,‬חוסר פחד ואמונה באדם‪.‬‬
‫‪416‬‬
‫סמים‬
‫ ליאני‬.‫ד‬.‫ א‬/
 Eyal David Liany
DRUGS
Tel: 972-52-2343911 +972-3-5774684
[email protected]
Eyal David Liany, lawyer, former Tel Aviv District prosecutor.
Writing a research at La Sorbonne University, Paris, (Droits) Law
Faculty, concerning "Drug Law". Born in Israel. LLb (bachelor)
from Bar Ilan Univ. (Cum laude) LLm (Master) from Tel Aviv
Univ.
Dealing with various occupations:

General manager and owner of media corporation
Sharing ™ The company includes:

"Disc Breakthrough" – Disc Label (music)

"Liany-Bitan" Books Publishing House

"Creation" – Artists Representation

“Meidale" Public Relations Office
Juristic writing (Drugs and psychoactive materials,
o
next book deals with non profit organizations law)

"Creation Enterprises" In the name of late David Liany

@ co. (1887-1994) non profit association

Poetic writing: Roman "The Biker", "Fragments", poems,
Bi-Polar Bless - Publishing House of his own "Liany-Bitan".

Painting: 3 exhibitions,
"Zunami / 2005" with Rina
Shaham)

Composing and playing acoustic guitar. "David Liany
Eclectic Project " at CD label of his own part of Sharing
N.P.O ™
www.liany. Org.
417
‫ ליאני‬.‫ד‬.‫ א‬/

‫סמים‬
Personal coach (www.realovercoming.com).
418
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪419‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 1‬משפטן מומחה בעל שם בתחום המדיקו‪-‬לגאלי‪ ,‬מייסד העמותה להמתת חסד בישראל‪ ,‬מחבר הספר "המתת חסד"‪ .‬בין‬
‫הצלחותיו ‪ :‬חשיפת "מגה גלופלקס" כפלאצבו‪ ,‬תקדימים בתחום הנזיקין‪ ,‬מומחה בתחום ‪.Law&Med‬‬
‫‪ 2‬ראה אור לראשונה ב"מכתמים" א‪.‬ד‪ .‬ליאני (הוצאת "ביתן" ת"א‪ ,0226 ,‬עורך‪ :‬אשר ביתן (ממקימי "זמורה‪ ,‬ביתן‪,‬‬
‫מודן"‪ ,‬עמ' ‪.)76‬‬
‫‪ 3‬דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה למאבק בנגע הסמים ב‪ 06-‬לדצמבר‪.0224 ,‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01069.pdf‬‬
‫‪ 4‬אבי אשכנזי ואחיקם משה דוד‪ ,‬מעריב‪.01.72.0277 ,‬‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/297/950.html‬‬
‫‪5‬‬
‫דו"ח הפעילות לשנת העבודה ‪ ,0272‬הפרקליטות הצבאית‪.‬‬
‫‪http://www.mag.idf.il/sip_storage/FILES/7/967.pdf‬‬
‫‪ 6‬בג"צ ‪ 155/17‬אריה בן בנימין קטלן נ' שירות בתי הסוהר‪ ,‬פ"ד לד(‪074 ,)1‬‬
‫‪" 7‬האדם והסם"‪ ,‬מאיר טייכמן ונטע פלג‪-‬אורן‪ .‬ירושלים‪.7777 .‬‬
‫‪American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental 8‬‬
‫‪Disorders. 4th ed. 1994. Washington, D.C.: American Psychiatric Association, 2000.‬‬
‫‪Print.‬‬
‫‪ 9‬לענין זה יש לציין את פעילותה של תנועת "עלה ירוק" שאף רצה כרשימה לכנסת ומפיצה את הרעיון של לגאליזציה‬
‫של סמים קלים‪ .‬כמו כן ר' מאמר של ניצב (בדימ') גל‪ ,‬מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים‪ ,‬בקשר לדה‪-‬קרימינאליזציה‬
‫חלקית של מריחואנה וחשיש שהתפרסמה ב‪-‬סמים דגש (כתב עת הרשות למלחמה בסמים) גליון יוני ‪.0227‬‬
‫‪ 10‬פרויד‪ ,‬ז‪" .)7702( .‬מעבר לעקרון העונג"‪ ,‬מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות (‪ ,)7768‬דביר‪ ,‬עמ' ‪.75-711‬‬
‫‪ 11‬מתוך האתר הרשמי של הרשות למלחמה בסמים‪ ,‬מידענית‪ :‬יפה צוברי‬
‫‪ 12‬י‪ .‬ברג אם כל כך טוב אז למה כל כך רע? כמעט ‪ ,7776 ,0222‬עמ' ‪.0-7‬‬
‫‪" 13‬למה רופאים חוששים לתת מורפיום"‪ ,‬אריאלה איילון‪ ,26.27.0225 ,‬פורטל ‪.Ynet‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3138333,00.html‬‬
‫‪ http://www.antidrugs.org.il 14‬בפרק הסמים והשפעותיהם‪.‬‬
‫‪" 15‬שוק הסמים העולמי בעשור של תנודת"‪ ,‬מאת רב פקד אורית נחמני ומפקח אושרת אור‪-‬אל‪.‬‬
‫‪http://www.police.gov.il/mehozot/agafAHM/Documents/asorltnodot.pdf‬‬
‫‪ 16‬מתוך ‪http://www.medical-cannabis.co.il/866-‬‬
‫‪%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%A6%D7%9E%D7%97-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%A1‬‬‫‪%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94‬‬‫‪%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99/‬‬
‫‪ 17‬משרד הבריאות‪ ,‬החינוך והרווחה האמריקני‬
‫‪ 18‬מתוך אתר "תיקון עולם"‪http://www.tikun- .‬‬
‫‪olam.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%‬‬
‫‪9C%D7%9C%D7%992.html‬‬
‫‪INSERM-CNRS report, directed by Pr. Bernard Roques and commissioned by 7778 19‬‬
‫‪Health Secretary of State Bernard Kouchner‬‬
‫‪UK government report, House of Commons Science and Technology Committee, 20‬‬
‫‪2006-07-18, Retrieved on 2006-08-29‬‬
‫‪ 21‬מערכת וואלה!‪http://news.walla.co.il/?w=/15/330593 .20.27.0221 ,‬‬
‫‪ 22‬מ' טייכמן‪ ,‬נ' פלג‪-‬אורן האדם והסם (י‪-‬ם‪)7777 ,‬‬
‫‪ 23‬התפרסם באתר האינטרנט ‪ www.antidrugs.org.il :‬אתר הרשות למלחמה בסמים‪.‬‬
‫‪ 25‬הארץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪7‬א‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 26‬ח‪ .‬בוני "סמי מועדונים" סמים דגש (כתב עת הרשות למלחמה בסמים) גליון יוני ‪ ,0227‬עמ' ‪ .6‬המאמר מרכז נתונים‬
‫שנלקחו ממשטרת ישראל אגף המודיעין‪ -‬חולית מחקר סמים וגורמים נוספים‪.‬‬
‫‪ 27‬ח‪ .‬בוני "סמי מועדונים" סמים דגש (כתב עת הרשות למלחמה בסמים) גליון יוני ‪ ,0227‬עמ' ‪1‬‬
‫‪ 28‬אתר הרשות למלחמה בסמים‪,‬‬
‫‪http://www.antidrugs.org.il/template/default.asp?maincat=3&catId=47&pageId=1‬‬
‫‪137‬‬
‫‪ 29‬פורטל ‪ ,Ynet‬מיטל יסעור בית‪-‬אור‪07.21.0221 ,‬‬
‫‪ 30‬ת‪.‬פ‪( .‬ראשל"צ) ‪ 7617/27‬מדינת ישראל נ' ברוך חדד‪ ,‬בפני כב' ס"נ השופטת ברודי‪ ,‬במסגרת צירוף תיקים‪ ,‬הואשם‬
‫ע"י התובע עו"ד אייל ליאני בטיפול רשלני בתרופה לפי סע' ‪ )8(118‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪ 7711‬עבירה שדינה עד‬
‫שלוש שנות מאסר‪.‬‬
‫‪ 31‬י' שטיינברגר "חומרים פסיכואקטיביים חוקיים ומסוכנים"‪ ,‬סמים דגש (כתב עת הרשות למלחמה בסמים) אפריל‬
‫‪ ,0222‬עמ' ‪71‬‬
‫‪ http://www.antidrugs.org.il 32‬בפרק הסמים והשפעותיהם – סמי שינה‬
‫‪the American Academy of Pain Medicine, the American Pain Society, and the 33‬‬
‫‪American Society of Addiction Medicine‬‬
‫‪Dr. Nora Volkow, director of the National Institute of Drug Abuse. 34‬‬
‫‪http://www.hbo.com/addiction/understanding_addiction/18_what_is_addiction.h‬‬
‫‪tml‬‬
‫‪ 35‬רונית שריג אקרט‪" ,‬סמים‪ -‬לגדול במשפחה מכורה‪ -‬עולמם של ילדים מכורים"‬
‫‪36‬‬
‫ישיבת‬
‫הוועדה‬
‫למאבק‬
‫בנגע‬
‫הסמים‪,‬‬
‫פרוטוקול‬
‫מס'‬
‫‪,25‬‬
‫‪54057255771‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/samim/2004 -05-17.html‬‬
‫‪ 37‬ע"פ ‪ 677/82‬מטוסיאן נ' מדינת ישראל לה(‪.)7787( 85 )4‬‬
‫‪ 38‬יעקוב קדמי על פקודת הסמים המסוכנים ‪( 47‬דיונון ‪.)7771‬‬
‫‪ 39‬סע' ‪ 02‬לחוק העונשין התשל"ז ‪7711 -‬‬
‫‪ 40‬פנחס יחזקאלי ואורית שלו‪ ,‬שימוש בסמים ופשיעה אחרת‪ -‬הקשר והשלכותיו‪ ,‬פלילים ג ‪ ;)7770( 777‬ת"פ (י ‪ -‬ם)‬
‫‪ 711/84‬מדינת ישראל נ' מיכאל בן מסעוד עזרן (טרם פורסם‪ ;)7784 ,‬ע"פ ‪ 608/71‬יעקוב ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (טרם‬
‫פורסם‪.)7778 ,‬‬
‫‪ 41‬סעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪ .7711‬תיקון משנת ‪ 0272‬הגדיל את סכום הקנס מ‪ 752,222-‬ש"ח‬
‫העובר על הוראות סעיף זה‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן‬
‫ל‪ 006,222-‬ש"ח‪(" :‬ג)‬
‫הקנס האמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ .7711-‬ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד‪,‬‬
‫דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף ‪(67‬א)(‪ )4‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪".7711-‬‬
‫‪ 42‬בהקשר זה ראו למשל את הכתבה שפורסמה באתר ‪ -Ynet‬אבי כהן "המשטרה‪ :‬יש ראיות נגד בעליו של מועדון‬
‫הדום" (‪ ;http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3235412,00.html -)20.24.0226‬אתר ‪nrg‬‬
‫של עיתון "מעריב"‪ -‬הדס שפר "בעלי הדום נתפס עם סם אונס" (‪-)12.21.0226‬‬
‫‪.http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/067/515.html‬‬
‫‪ 43‬הנחיות היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מדיניות התביעה ‪ -‬סמים ‪:‬אחזקה ושימוש לצריכה עצמית‪ ,‬הנחיה מס' ‪4.7725‬‬
‫(עדכון אחרון‪.)74.27.0221 :‬‬
‫‪ 8‬ת‪.‬פ‪( 0870/26 .‬ת"א) מדינת ישראל נ' ט' – השופט ציון קאפח‪ ,‬תובעים‪ :‬י' בלבן‪ ,‬נעמה ניר‪ ,‬צ' סבג ‪ ,‬סניגור‪ :‬עו"ד‬
‫אייל ליאני‬
‫‪ 45‬וזאת לפי סע' ‪ 77‬לחוק העונשין‪ .‬החזקת סם לא צוינה כעבירה שיש בה אחריות מוחלטת (קפידה) או עבירה של‬
‫רשלנות ולכן ברירת המחדל היא שמדובר בעבירה של מחשבה פלילית‪ .‬באופן כללי הפקודה עוסקת בעבירות מחשבה‬
‫פלילית‪ ,‬דבר הגיוני הוא כי לא יתכן להטיל אחריות פלילית על אדם בעבירת סמים אם לא ביצעה מתוך מחשבה‬
‫פלילית!‬
‫‪ 46‬ע"פ ‪ 4661/71‬בנימין מיכאלשווילי נ' מדינת ישראל פ"ד מט ‪;070 7‬‬
‫ע"פ ‪ 677/82‬מטוסיאן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה(‪;4) 85‬‬
‫‪410‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ע"פ ‪ 052/84‬הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ(‪7) 871‬‬
‫‪ .47‬י' קדמי‪ ,‬על הדין בפלילים (‪ ,)7771‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪ ;07-08‬י' קדמי‪ ,‬פקודת הסמים המסוכנים (דיונון‪ ,)7771 ,‬עמ' ‪;7-77‬‬
‫ע"פ ‪ 052/84‬דן הוכשטט נ' מדינת ישראל (‪ ;7786‬ע"פ ‪ 1080/28‬עיסאם אבו עמרה נ' מדינת ישראל (‪ ;)0272‬פ (ב"ש)‬
‫‪ 4141/25‬מדינת ישראל נ' גנח נתנאל (‪ ;)0221‬פ (נצרת) ‪ 222727/21‬מדינת ישראל נ' משה בן ליאון דיצי (‪.)0224‬‬
‫‪ 48‬ע"פ ‪ 052/84‬דן הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ ‪871 7‬‬
‫‪ 49‬תמצית פסיקת העליון נלקחה מתמצית של מערכת פד"י‪ ,‬פ"ד מ‪ 7‬עמ' ‪871-874‬‬
‫‪ 50‬יש לציין כי ביטויים אלו אינם אופייניים לענף המשפט הפלילי בלבד‪ .‬לשם המחשה‪ ,‬אפילו הביטוי "ענייני משפחה"‬
‫הוא כזה הגורר אחריו התיידנויות משפטיות רבות בשאלת היקף סמכותו של בית‪-‬המשפט לענייני‪-‬משפחה‪ ,‬הערכאה‬
‫המוסמכת לדון‪ ,‬כאמור‪ ,‬ב"ענייני משפחה"‪ .‬בפסק‪-‬הדין בעניין ‪ 7612/25‬הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נ' קרן תורה‬
‫ועבודה (טרם פורסם‪ )0272 ,‬שם לעניין שאלת ה"רקמה הפתוחה" ציינה השופטת ארבל‪:‬‬
‫""אכן‪ ,‬הביטוי "נוגעות" הוא כללי‪ ,‬ואין לו תוכן חד‪-‬משמעי‪ .‬הוא בעל "רקמה פתוחה"‪ .‬כמוהו רבים הם הביטויים‬
‫בלשוננו‪ ,‬המורכבת ממלים המהוות סימנים או סמלים‪ ,‬הנעדרים משמעות פנימית עצמית‪ .‬כאשר לשון זו נקלטת‬
‫במחשבתנו‪ ,‬אין היא מעלה דימוי אחד ויחיד‪ ,‬המשותף לכל המשתמשים בלשון‪ .‬מעצם מהותה זו של הלשון שתיאורים‬
‫אלה מעלים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מספר דימויים‪ .‬אין דימוי שהוא תמיד‪ ,‬ובכל הנסיבות‪ ,‬הדומינאנטי אשר בלעדיו‪-‬אין‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך מתקבלים מספר מובנים ללשון החוק‪...‬‬
‫יש לו לביטוי זה משמעויות לשוניות שונות‪ .‬אין הן בלתי מוגבלות‪ ,‬אך הן מרובות‪" .‬הנגיעה" יכולה להיות קלה או‬
‫חמורה‪ ,‬קרובה או רחוקה‪ ,‬רפויה או ניכרת‪ .‬באיזו אפשרות מכל אלה נבחר ? כולן לגיטימיות מבחינת הלשון‪ ,‬אך הפרשן‬
‫אינו בלשן‪"...‬‬
‫‪ 51‬ע"פ ‪ - 552/77‬יוסף פדלון ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,404 ,)7(77‬עמ' ‪.401‬‬
‫‪ 52‬ע"פ ‪ 052/84‬דן הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ ‪871 7‬‬
‫‪ 53‬ע"פ ‪ 1574/77‬סלימאן אבו רקייק נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"די מו (‪ ,706 )5‬תקציר מערכת פדאור‬
‫‪ 54‬בע"פ ‪ 7161/72‬אל‪-‬הוזייל נ' מ"י‪ ,‬פ"ד מה (‪484 ,487 )0‬‬
‫‪ 55‬לשונו המדוייקת של סעיף ‪ )1(17‬היא‪ " :‬מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות‬
‫המפורטת לצידו ‪ -‬חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור‪".‬‬
‫‪ 56‬וכך בפסק‪-‬הדין‪ " :‬טענתו המשפטית של הסניגור המלומד היא‪ ,‬שלא היה מקום ליישם במקרה זה את החזקה על‪-‬פי‬
‫סעיף ‪ )1(17‬לפקודה‪ .‬עו"ד קאזיס הסתמך על העובדה‪ ,‬שהמומחית מטעם המשטרה העידה‪ ,‬כי במעבדת המשטרה לא‬
‫נערכה בדיקה בכדי לברר איזה חלק מהאבקה החשודה שנתפסה בדירת המערער היווה כמות נטו של סם ההירואין‪.‬‬
‫לגירסת הסניגור‪ ,‬מתעוררת החזקה רק אם עולה בידי התביעה להוכיח שהנאשם החזיק ברשותו כמות של ‪ 2.1‬גרם נטו‬
‫לפחות של סם ההירואין‪ .‬משדבר זה לא הוכח‪ ,‬הרי מן הדין להנות את הנאשם מספק זה ולהסתפק בהרשעתו בעבירה‬
‫הקלה יותר‪ ,‬על‪-‬פי הסיפא של סעיף ‪(1‬ג) לפקודה"‪.‬‬
‫‪ 57‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ערבוב הרואין עם אבקת סוכר‪ ,‬קפאין‪ ,‬ואבקת חלב‪ -‬מחזק את השפעתו ואילו עירובו עם התרופה‬
‫"אקמול"‪ -‬מחלישה את השפעתו‪.‬‬
‫‪ 58‬ע"פ ‪ 4778/75‬גומז קרדוזו‪ ,‬פ"ד נא (‪165 ,)1‬‬
‫‪ 59‬בערכאה הראשונה גזר הדין עמד על ‪ 6‬ו‪ 1-‬שנים לנאשמים ולאחר שערעורה של המדינה על קלות העונש התקבל‪,‬‬
‫העונש שונה ל‪ 77-‬ו‪ 72-‬שנים בהתאמה‪.‬‬
‫‪ 60‬ע"פ ‪ ,177 ,181/81‬מדינת ישראל נ' יהודאי ואח'‪ ,‬פ"ד לט (‪771 ,)4‬‬
‫‪ 61‬ע"פ ‪ 7087/27‬מדינת ישראל נ' חליל חלף‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,7661 ,)0(0227‬מאגר התקצירים של סביר‬
‫‪ 62‬ת‪.‬פ‪( .‬שלום ב"ש) ‪ 0477/77‬מ"י נ' פוגל (טרם פורסם) פורסם בתק – פלילי‪ ,‬סקירה משפטית של "הסניגור"‬
‫‪ 63‬רע"פ ‪ 675/27‬שלמה נתן נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪7258 ,)0(0227‬‬
‫‪ 64‬ת"פ (רמלה) ‪ 7057/27‬מדינת ישראל נ' מקדאד ודיע‪ ,‬תק‪-‬של ‪186 ,)1(0227‬‬
‫‪ 65‬ת"פ (אשדוד) ‪ 7071/27‬מדינת ישראל נ' קרסנוסציוקוב יבגני‪ ,‬תק‪-‬של ‪.7288 ,)0(0227‬‬
‫‪ 66‬ת"פ (תל‪-‬אביב‪-‬יפו) ‪ 17/71‬מדינת ישראל נ' סמי אבו‪-‬חג'ג'‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.6672 ,)1(78‬‬
‫‪ 67‬ת"פ (ירושלים) ‪ 7771/22‬מדינת ישראל נ' סלים בן מרואן כאמלה‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.4511 ,)0(0227‬‬
‫‪ 68‬רע"פ ‪ 725/78‬קרול סויסה נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.175 ,)7(78‬‬
‫‪ 69‬ע‪ 17/27/‬התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט לירון סקורניק‪ ,‬תק‪-‬צב ‪.17 ,)0(0227‬‬
‫‪ 70‬ע"פ ‪ 457/75‬עלי אבו‪-‬רמדאן ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נ(‪ ,115 ,)1‬עמ' ‪.111-118‬‬
‫‪ 71‬ע"פ (ירושלים) ‪ 0287/27‬ישראל גרוס נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.4104 ,)0(0227‬‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 72‬ע‪ 771/27‬רב"ט ינון שליט נ' התובע הצבאי הראשי‪ ,‬תק‪-‬צב ‪5 ,)1(0227‬‬
‫‪ 73‬בש"פ ‪ 782/22‬מדינת ישראל נגד כרים זידאן‪ ,‬פורסם במאגר סביר ‪ -‬כרך נ"ה‪,‬חוברת ‪7‬‬
‫‪ 74‬ראו למשל‪ ,‬את הכתבה שפורסמה באתר האינטרנט של עיתון 'מעריב'‪ :nrg ,‬אסף גור‪ ,‬עמי בן‪-‬דוד ויואב פרומר‪,‬‬
‫"זרועו הארוכה של הדוד סם" (‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART/819/728.html :)71.77.0224‬‬
‫‪ 75‬לשונו המדוייקת של סעיף ‪ 75‬לפקודת הסמים היא‪ " :‬לא יוביל אדם סם מסוכן במעבר דרך ישראל אלא מארץ שמותר‬
‫לייצאו ממנה ואל ארץ אחרת שמותר לייבאו אליה; בא הסם מארץ שהיא מבעלות האמנה ‪ -‬תנאי נוסף הוא שיהא עם‬
‫הסם היתר‪-‬יצוא או היתר‪-‬הטיה בר‪-‬תוקף"‪.‬‬
‫‪ 76‬ראו עוד לעניין האמנה בספר זה בפרק הסוקר את האופן בו המשפט הבינלאומי מטפל בעבירות הסמים‪.‬‬
‫‪" 77‬היתר הטיה" ‪ -‬היתר שניתן מאת רשות מוסמכת של ארץ‪ ,‬להטות סם מסוכן‪ ,‬הנמצא בה במעבר‪ ,‬לארץ שאינה היעד‬
‫הסופי הרשום בהיתר היצוא; ‪ -‬סעיף ‪ 7‬לפקודת הסמים‬
‫‪ 78‬לעניין זה ראו את סעיף ‪77‬א‪ .‬לפקודת הסמים וכן‪ ,‬ראו בספר זה בפרק הקודם את ההסבר המעשי לחישוב שיעור‬
‫הקנס‪.‬‬
‫‪ 79‬ע‪.‬פ‪ 8724/22 .‬מדינת ישראל נגד פלונים‪ ,‬מאגר סביר‬
‫‪ 80‬ברי כי זו אינה הפסיקה היחידה ברוח זו‪ .‬ראו גם‪ ,‬למשל את ע"פ‪ 2541/96 , 1674/96‬עדנה קנטו ועופר‬
‫בן שימול נ' מדינת ישראל נ(‪ ,)7776( 100 )1‬שם נדון ערעור דומה על חומרת העונש שנגזר על הנאשמים בבית‪-‬‬
‫המשפט המחוזי‪ .‬השניים ערערו לעליון בבקשה להקל בעונשם בשל עברם הנקי והנסיבות האישיות אשר הניעו‬
‫אותם לבצע את העבירה‪ .‬בית‪-‬המשפט דחה את ערעורם וקבע‪ " :‬בעברה הנקי של המערערת ‪ ,7‬בדחף שהניעה‬
‫לקבל על עצמה את השליחות העבריינית‪ ,‬ואף במצוקת ילדותה ונערותה ובקשייה האישיים‪ ,‬אין כדי להצדיק‬
‫חריגה מרחיקת לכת ממדיניות הענישה המקובלת בסוג העבירות דנן‪.‬‬
‫כבר היו דברים מעולם שנשים צעירות שפותו או התפתו לבצע עבירות של יבוא סמים מסוכנים‪ ,‬על רקע מצוקה‬
‫קשה או קיום קשרים אישיים עם עבריינים‪ ,‬נתנו את הדין על מעשיהן בחומרה רבה‪"...‬‬
‫"‪ ...‬בענישת עבירות חמורות הקשורות בהפצת סמים מסוכנים יש ליתן משקל בכורה לשיקולים הציבוריים‬
‫ומשקל יחסית קטן לנסיבותיו האישיות של העבריין‪".‬‬
‫‪ 81‬ע"פ ‪ - 4011/78 ,718/77‬סלמאן נבואני נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,7677 ,)0(0222‬מאגר סביר‬
‫‪ 82‬ע"פ ‪ 7204/77‬חג'בי נפתלי נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪0187 ,)0(70‬‬
‫‪ 83‬צוטט בע"פ ‪ 675/17‬מורילשווילי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לד(‪ ;788‬וע"פ ‪ 402/87‬כהן ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לו(‪07‬‬
‫‪ 84‬ע"פ ‪ 517/27‬איגור טריפולסקי נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.711 ,)0(0227‬‬
‫‪ 85‬ע"פ ‪ 1760/74‬מדינת ישראל נ' מישל בן רימונד ישראל‪ ,‬פ"ד נ(‪.065 ,)1‬‬
‫‪ 86‬ע"פ ‪ 1578/75 ,1482 ,1415‬צ'רלי בן שטרית נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נב(‪ ,185 ,)0‬עמ' ‪.171-174‬‬
‫‪87‬ע‪.‬פ‪ 1727/77 .‬מרדכי ליברטי נגד מדינת ישראל‪ ,‬מאגר סביר כרך נ"ד‪,‬חוברת ‪ ,05‬עמוד ‪175‬‬
‫‪ 88‬רע"פ ‪ 5801/77‬רפי נעים נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.871 ,)1(77‬‬
‫‪ 89‬ע‪ 57/27 /‬התובע הצבאי הראשי נ' טור' ניר דואני‪ ,‬תק‪-‬צב ‪.15 ,)0(0227‬‬
‫‪ 90‬ראו למשל את מחקרה של הכנסת "שימוש בסמים בקרב נוער עולה"‪ ,‬מרכז המחקר והמידע (אוגוסא ‪ .)0228‬זמין ב‪-‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02106.pdf‬‬
‫‪ 91‬יצחק יצחקי סמים וקטינים ‪( 06‬הוצאת פפירוס‪ ,‬אונ' ת"א‪.)7781 ,‬‬
‫‪ 92‬ראו למשל את מחקרו של פרח שרוף " פעילות פנאי ספורטיבית בקרב בני‪ -‬נוער – גורמת למניעת שימוש לרעה‬
‫בסמים" (‪ )0222‬זמין ב‪-‬‬
‫_‪http://www.antidrugs.gov.il/download/files/microsoft_word‬‬‫‪_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A3‬‬‫‪%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A‬‬
‫‪6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98.pdf‬‬
‫‪ 93‬ע"פ ‪ 052/84‬דן הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מ ‪.)7785( 871 7‬‬
‫‪ 94‬ס"ח ‪ 505‬תשכ"ח‪57 ,‬‬
‫‪ 95‬חוק המקרקעין‪ ,‬התשכ"ט‪.7767 -‬‬
‫‪ 96‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪.7760 -‬‬
‫‪ 97‬ראו למשל את כתבתו של אלי לוי "קטינים פעלו כבלדרי סמים"‪:)77.21.0226( nrg ,‬‬
‫‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/447/532.html‬‬
‫‪411‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 98‬קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (הדין בראי הפסיקה) (דיונון ‪786 )7771‬‬
‫‪ 99‬סעיף ‪ 7‬לחוק החוזים (חלק כללי)‪ ,‬התשל"ג‪ 7711-‬קובע כי "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול"‪ .‬היינו‪ ,‬שני היסודות‬
‫נדרשים לשם כריתתו של חוזה‪ -‬הצעת הצעה וקבלתה על‪-‬ידי הצד השני‪.‬‬
‫‪ 100‬סעיף ‪ 5‬לחוק החוזים קובע כי‪ " :‬הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע‬
‫להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה" כלומר‪ ,‬על מנת לקבל הצעה נדרש כי האדם שמקבל אותה יביע רצון מלא‬
‫לעשות בדיוק זאת ולא יהיה מדובר בהתנהגות ספק‪-‬רצונית‪.‬‬
‫‪ 101‬ע"פ ‪ 1220/71‬סרג'יי וולדמיר ברודין נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪025 ,)1(74‬‬
‫‪ 102‬ראו למשל‪ ,‬ת"פ (טבריה) ‪ 5561/27‬מדינת ישראל נ' ניקיה סרגונוב (‪ .)0227‬באותו עניין הנאשם הציע לקטינים‬
‫נוספים לעשן עימו סמים והללו עישנו יחד עימו‪.‬‬
‫‪ 103‬ראו למשל ת"פ (נצרת) ‪ - 71745-21-27‬מדינת ישראל נ 'עדן דהן (‪ .)0227‬באותו עניין המשיב הציע למספר קטינים‬
‫לעשן עימו והעביר ביניהם "באנג"‪ .‬שתי ההתנהגויות נמצאו על‪-‬ידי בית המשפט ככאלו העולות כדי "נתינה"‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫‪ 105‬ראו למשל‪ ,‬ע"פ ‪ 15/87‬יצחק חסן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם‪ .)0227 ,‬באותו עניין דהן הורשע למרות שהסם לא‬
‫היה מיועד לקטין עצמו כי אם ניתן לו במטרה שיעביר אותו לאחר‪.‬‬
‫‪ 106‬יעקוב קדמי על פקודת הסמים המסוכנים ‪ -‬הדין בראי הפסיקה ‪(747‬דיונון‪ ,‬תשמ"ט)‪ .‬ואכן‪ ,‬בעניין דהן שהוזכר‬
‫בדוגמא זו בית‪-‬המשפט הרשיע את דהן בהתבסס על נימוקיו של קדמי‪.‬‬
‫‪ 107‬סעיף ‪ 01‬לפקודת הסמים דן בדרכי הביצוע להדחת קטין לסמים וזו לשונו‪:‬‬
‫" דרכי ביצוע‬
‫לענין מעשה לפי סעיף ‪ 07‬אין נפקא מינה ‪-‬‬
‫‪.01‬‬
‫(‪ )7‬אם הקטין ידע שהוא משתמש בסם מסוכן או לא ידע על כך;‬
‫(‪ )0‬פרט לגבי פיסקה (‪ ,)1‬אם הנאשם פנה אל הקטין או הקטין אליו‪".‬‬
‫‪ 108‬ע"פ ‪ 1220/71‬סרג'יי וולדמיר ברודין נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪025 ,)1(74‬‬
‫‪ 109‬ר' פסיקה נוספת בפרק על מעצר עד תום ההליכים‬
‫‪ 110‬בש"פ ‪ 1547/22‬רפאל אלבז נגד מדינת ישראל‪ ,‬מאגר סביר‬
‫‪ 111‬בתחילה סע' ‪(4‬ב) לפקודה וכיום סע' ‪ 74‬כאמור)‪ ,‬ס"ח ‪ 602‬תשל"א ‪7717‬‬
‫‪ 112‬ע"ח ‪ 871‬תש‪:‬ל‪062 ,‬‬
‫‪113‬ר' ע"פ ‪ 107/81‬פ"ד מה(‪( 180 )7‬ע"פ ‪ 162/82‬פ"ד לה(‪010 )7‬‬
‫‪ 114‬וזו לשונו של סעיף ‪14‬ד לחוק העונשין‪:‬‬
‫" מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת‪ ,‬כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על‬
‫נסיון‪ ,‬שידול‪ ,‬נסיון לשידול או סיוע‪ ,‬לאותה עבירה‪".‬‬
‫‪ 115‬וזו לשונו של סעיף ‪ 05‬לחוק העונשין‪:‬‬
‫" אדם מנסה לעבור עבירה אם‪ ,‬במטרה לבצעה‪ ,‬עשה מעשה‬
‫שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה‪".‬‬
‫‪R A Duff, CRIMINAL ATTEMPTS.Oxford: Clarendon Press, 1996 116‬‬
‫‪ 117‬סעיף ‪ 471‬קובע‪ " :‬העושה‪ ,‬או מחזיק ביודעין‪ ,‬חומר נפץ‪ ,‬או מכונה‪ ,‬מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים‪,‬‬
‫בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪".‬‬
‫‪ 118‬סעיף ‪ 477‬קובע‪( " :‬א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון‪ ,‬או לעשות במקום שמחוץ‬
‫לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום‪ ,‬דינו‬
‫–‬
‫(‪ )7‬אם העבירה היא פשע ‪ -‬מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה‪ ,‬הכל‬
‫לפי העונש הקל יותר;‬
‫(‪ )0‬אם העבירה היא עוון ‪ -‬מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה‪ ,‬הכל לפי‬
‫העונש הקל יותר‪.‬‬
‫(ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם‬
‫קידום מטרתו‪ ,‬רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'‪".‬‬
‫‪ 119‬סעיף ‪ 410‬קובע‪" :‬המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה‪ ,‬בכוונה שתיטבע למטבע‬
‫מעולה מזוייפת‪ ,‬או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע‪ ,‬דינו ‪-‬‬
‫מאסר שבע שנים‪".‬‬
‫‪414‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 120‬סעיף ‪14‬ד קובע כאמור (ההדגשות הוספו)‪" :‬מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת‪ ,‬כל דין החל על‬
‫הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון‪ ,‬שידול‪ ,‬נסיון לשידול או סיוע‪ ,‬לאותה עבירה‪".‬‬
‫‪ 121‬נחזור ונדגיש כי חוק העונשין לא ממצה את כלל העבירות הפליליות במשפט הישראלי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עבירות הסמים‬
‫הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין ועצם היותן מנויות בדבר חקיקה נפרד‪ -‬פקודת הסמים המסוגנים סביבה נסוב מרבית‬
‫הספר‪ ,‬אינו מעלה או מוריד ממידת פליליותן של עבירות אלו‪ .‬נכון הדבר‪ ,‬גם לעניין דיני התעבורה ועבירות התעבורה‬
‫אש גם הן עבירות פליליות במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 122‬להרחבה ראו ‪ 7577/27‬קובקוב נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נו(‪.)0220 ( 681 )0‬‬
‫‪ 123‬שם‪ ,‬שם ‪715‬‬
‫‪ 124‬ע"פ ‪ 615/85‬גרציאנו נ 'מ"י פ"ד מ(‪.161 )1‬‬
‫‪ 125‬אמיר נ' מ"י (דף לפרקליט ‪ )0222‬כמצוטט שם (לא פורסם)‪.‬‬
‫‪ 126‬זה המקום להעיר כי דיני השותפות לא חלים על עבירות מסוג חטא‪.‬‬
‫‪ 127‬שלא לבלבל עם ‪ Phenology‬התחום העוסק בחקר מחקר המחזוריות בטבע‪.‬‬
‫‪ 128‬ראו והשוו לספרה של חנה ארנדט "הבנאליות של הרוע"‪.‬‬
‫‪Bronisław Kasper Malinowski Crime and Custom in Savage Society (1926) 129‬‬
‫‪ 130‬וזוהי הגדרתו המדוייקת של עקרון החוקיות‪ :‬אין עבירה ואין עונש בלא חוק‪ ,‬שעמד בתוקף בזמן הביצוע ובמקום‬
‫הביצוע‪ .‬מההגדרה נגזרות שלוש נפקויות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ .7‬הגדרת התנהגות כעבירה וקביעת העונש חייבים להיות מוגדרים בחוק‪.‬‬
‫‪ .0‬החוק המגדיר את ההתנהגות וקובע את העונש חייב להיות בתוקף בזמן ביצוע העבירה (לא ניתן להחילו‬
‫רטרואקטיבית)‪.‬‬
‫‪ .1‬החוק הנ"ל חייב לחול על מקום ביצוע העבירה‪ -‬דיני עושנין חלים בטריטוריה של המדינה‪.‬‬
‫להלן נרחיב בקצרה על נפקויות אלו בחלוקתן לשלושה מימדים‪:‬‬
‫מימד ראשון – מימד החוק‪:‬עיקרון החוקיות בתחום הפלילי קבוע בחלק המקדמי המהווה מעין נורמת העל לחוק‬
‫העונשין‪ .‬וכך קובע סעיף ‪ 7‬לחוק‪" :‬אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו"‪" .‬החוק"= חוק‬
‫העונשין‪ -‬החקיקה הראשית; "על פיו"= חקיקת המשנה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 0‬לחוק העונשין מרחיב ומוסיף על האמור בסעיף ‪ 7‬לחוק‪:‬‬
‫הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק‪ ,‬כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן;‬
‫(א)‬
‫ואולם‪ ,‬עונש מאסר שנקבע בתקנה‪ ,‬תקופתו לא תעלה על ששה חודשים‪ ,‬ואם נקבע עונש קנס ‪ -‬לא יעלה שיעורו על‬
‫הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום‪.‬‬
‫(ב) תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת‪.‬‬
‫מטרות הסעיף‪:‬‬
‫‪ .7‬במסגרת מתן הסמכות למחוקק המשני להתקין תקנות בנושא מסויים‪ ,‬ניתנת לו גם הסמכות לקבוע עבירות‬
‫ועונשים לנושא בתחום אחריותו לצורך אכיפה‪.‬‬
‫‪ .0‬הגבלה ‪ -‬הסעיף בא להגביל את היקפה של חקיקת המשנה (הגבלה בהיקף העונש)‪ ,‬מתוך שאיפה כי נושאים‬
‫משמעותיים כ"כ – יוגדרו הללו בחקיקה ראשית‪.‬‬
‫‪ .1‬מתנה את חקיקת המשנה באישור הכנסת‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬האם עיקרון החוקיות מתבטא כל אימת שקובעים מגבלה בחוק (עיקרון פורמלי)‪ ,‬או שצריכות להיגזר גם‬
‫מגבלות על האופן שבו עבירה מוגדרת בחוק (עיקרון תוכני)?‬
‫מענה על השאלה ניתן למצוא בפסק‪-‬דין אש"ד משנת ‪ :7754‬פסק‪-‬הדין עסק בסעיף ‪ 778‬לחוק‪ ":‬העושה משה העלול‬
‫להביא לתקלה ציבורית‪ ,‬דינו מאסר ‪ 1‬שנים"‪ .‬להלן נציג את דעות המותב שישב לדין באותו עניין‪:‬‬
‫חשין (האב)‪ :‬העבירה ללא גבולות מוגדרים‪ ,‬כוללנית מידי‪.‬‬
‫זילברג‪ :‬זוהי "עבירת סל" שכוללת למעשה כל עבירה אחרת שלא ניתנה לה הגדרה מפורשת‪.‬‬
‫‪415‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אלו שתי גישות דומות שמביעות חשש מכך שהעבירה אינה מוגדרת במדויק ולכן ניתנת לפרשנות נרחבת מידי (יכולה‬
‫להכיל כמעט כל מעשה)‪.‬‬
‫שני השופטים מדגישים כי ישנה פגיעה בעיקרון החוקיות כי בעצם‪ ,‬קביעת העבירה נעשית ע"י הרשות השופטת ולא על‪-‬‬
‫ידי המחוקק‪ .‬מבחינה פורמלית העבירה בחוק לא פוגעת בעיקרון החוקיות (שהרי היא כתובה בחוק)‪ ,‬אולם היא פוגעת‬
‫בו באופן מהותי‪ .‬בחוק אין גבולות מוגדרים לעבירה ולכן בית המשפט נאלץ לקבוע עבירות נוספות‪ .‬הבעיתיות נובעת‬
‫מההנחה שהאחריות הפלילית הינה החמורה ביותר ומשקפת קונפליקט בין האדם לחברה‪ .‬בחברה דמוקרטית שבה‬
‫הסמכות ניתנת לריבון‪ ,‬ראוי שהוא יקבע את העבירות (מה מותר ומה אסור)‪.‬‬
‫חשין‪:‬‬
‫הנוסח העמום של העבירה פוגע בחופש הפעולה של הפרט בכך שפוגע בכלל "אין עונשין אלא אם כן מזהירין"‪ .‬כדי‬
‫שענישה תהיה הוגנת על הציבור להיות מודע להשלכות מעשיו (מה מותר ומה אסור)‪ .‬זאת על מנת שתתאפשר לו‬
‫הבחירה (אוטונומיה) אם לבצע את העבירה שיתכן ותגזור עליו עונש או לפעול בגבולות החוק‪ .‬אם העונש אינו ידוע –‬
‫נשללת חירות הבחירה מהפרט‪.‬‬
‫במקרה שבו אדם נשפט על מעשה שלא קבוע בחוק נוצרת פגיעה בוודאות הפרט משום שלא ידע כיצד לנהוג‪ .‬הרי לפרט‬
‫(אמור להיות) מותר לעשות הכל למעט מה שאסור ע"פ חוק‪.‬‬
‫פגיעה במימד תחולת הזמן של עקרון החוקיות‪ -‬המעשה לא היה מוגדר כעבירה בזמן הביצוע (האדם לא יכל לבחור‬
‫לפשוע)‪ ,‬אלא הוגדר כעבירה‪ ,‬בפעולה בדיעבד ע"י ביהמ"ש‪.‬‬
‫זילברג‪:‬‬
‫"אין עונשין מן הדין"‪ -‬אין היקש בדיני עונשין‪ .‬במשפט הפלילי‪ ,‬להבדיל מהמשפט הפרטי אין לקונה‪ ,‬מכיוון שאם לא‬
‫נעברה עבירה המוגדרת במפורש ע"פ החוק‪ ,‬היא מותרת‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ניתן להשליך מעבירה דומה לגבי עבירה אחרת‬
‫באף מקרה‪ .‬זוהי מהות חוק העונשין ולפעמים השופט נאלץ לנהוג בחוסר היגיון ולזכות אדם שביצע עוול‪ .‬גם במקרה‬
‫שבו המחוקק שכח לציין מהי העבירה או לא לקח בחשבון התפתחות טכנולוגית‪ ,‬עדיין אין לבצע היקש‪.‬‬
‫למשל‪ -‬היה מקרה שבו אדם גנב חשמל משכנו‪ .‬לא הייתה קיימת עבירה על גניבת חשמל ולא ניתן היה להקיש מגניבה‬
‫רגילה על המקרה‪ .‬לכן‪ ,‬הנאשם זוכה‪.‬‬
‫תקלה ציבורית הינה עבירת סל ולכן בית המשפט יאלץ למלא את הלאקונה ולסתור את הכלל "אין עונשין מן הדין"‪.‬‬
‫חשיבות השמירה על הכלל "אין עונשין מן הדין" היא הגנה על ערך השוויון‪ .‬באם הגדרת העבירה (הגדרת ההתנהגות‬
‫הפסולה) תושאר בידי השופט – היא ניתנת למעשה להכרעה סובייקטיבית בידי אדם ספציפי‪ .‬מכאן שזהות השופט‬
‫משמעותית במיוחד ודינו של הפושע יחרץ על פי זהות השופט‪ .‬זוהי סמכות השמורה למחוקק ולחוק בלבד שכן שהחוק‬
‫"עיוור" באבחנה בין אנשים וחל על כולם בצורה שווה‪.‬‬
‫מסקנת בית המשפט‪ :‬עבירת סל פלילית לא מתאימה לעיקרון החוקיות ולכן ראוי לבטל את עבירת התקנה לציבור (אינה‬
‫מוגדרת באופן ברור)‪ .‬אם לא לבטלה‪ ,‬אזי ראוי לפרשה בצמצום‪.‬‬
‫המחשת דיון בית המשפט בעקרון החוקיות בפסיקה נוספת‪ -‬פסק דין שבס משנת ‪ 0221‬שדן בעבירת "הפרת אמונים"‬
‫על‪-‬ידי עובד ציבור‪ .‬נסקור את דעות השופטים שישבו לדין בפסק הדין‪:‬‬
‫השופטים חשין וברק‪ :‬עבירת הפרת האמונים היא 'בעלת רקמה פתוחה' וכן בעלת גבולות מעורפלים‪.‬‬
‫באש"ד נאמר כי יש לבטל את החוק אך אין אפשרות מעשית לכך ולכן יש לפרשו במצמום‪.‬‬
‫בשב"ס נאמר כי לא ראוי לבטל את החוק ויש לפרשו בצורה שאינה רחבה מדי אך לא צרה מדי‪ .‬ניתן אם כן לראות כי‬
‫בחלוף חמישים השנה חל צמצום‪ /‬כרסום מסוים בעקרון החוקיות (מקבלים את האפשרות של עבירת ריקמה פתוחה)‬
‫ושאינו עקרון ברור ומוחלט כבעבר‪.‬‬
‫ברק‪ -‬מציין שתי סיבות להתיר את החוק ולא לבטלו‪.‬‬
‫עבירת "הפרת אמונים" היא כלי חשוב למאבק בשחיתות הציבורית‪ .‬ביטולה יקשה על ההתמודדות עם השחיתות‪.‬‬
‫כדי להילחם בשחיתות הציבורית יש צורך בעבירה רחבה וגמישה‪ -‬העבירה תוכל לחול גם על מצבים שלא ניתן לצפותם‬
‫מראש (בשל שינויי המציאות)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬באי פסילת עבירה שאינה מוגדרת מראש בחוק‪ ,‬ברק פוגע בעיקרון החוקיות‪ ,‬שכן לא ניתן לדעת לפי החוק מה‬
‫אסור (ש סתירה של הכלל "אין עונשין קודם מזהירים"‪ ,‬שכן מענישים בדיעבד על עבירה שלא הוגדרה מראש)‪.‬‬
‫עולה שאלה – מי ראוי שיקבע מהי הפרת אמונים והאם יתכן שקביעה זו תיעשה ע"י בית המשפט בדיעבד?‬
‫חשין‪-‬‬
‫עבירה זו איננה בעייתית כמו עבירת תקלה לציבור מכיוון שהיא מצמצמת את ההגדרה רק לעובדי ציבור ורק לכאלו‬
‫שהבטיחו משהו (הפרת אמונים היא הפרת הסכם)‪.‬‬
‫לפי פרופ' גור אריה‪ ,‬יש בעיה עם דבריו של חשין‪ :‬אין כאן צימצום מהותי במובן של "עבירה פתוחה"‪ ,‬אלא רק צמצום‬
‫טכני של קבוצת היעד שלה‪ .‬בתוך המסגרת של עובדי הציבור היא עדיין "עבירה פתוחה")‪.‬‬
‫‪416‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫העבירה מעורפלת ויש להיזהר מאוד בעת שימוש בה ובמתן פרשנות לה‪ ,‬אך היא מעורפלת במידה סבירה ולאור‬
‫חשיבותה ככלי ללוחמה בשחיתות – מספיקה‪.‬‬
‫האם ראוי שהעבירה תסתור את עקרון החוקיות? שתי גישות‪:‬‬
‫לא‪ -‬עובד ציבור הוא אזרח מהמניין וראוי לדעת בדיוק מה הן העבירות המוגדרות בחוק‪.‬‬
‫כן‪ -‬עקרון החוקיות איננו עקרון מקדמי וקיימים עקרונות חשובים ממנו כמו המלחמה בשחיתות וכו'‪ ,‬אשר מאפשרים‬
‫להתגמש עם העקרון כך שעובדי הציבור ידרשו להתנהג בזהירות יתר‪.‬‬
‫פרופ' גור אריה‪ -‬בעייתי מאוד להשאיר לבית המשפט את האפשרות להחליט מה כוללת עבירת הפרת האמונים מכיוון‬
‫שאז ביהמ"ש יאלץ להחליט לגבי עובד ציבור ספציפי‪ .‬ההחלטות תמיד ישפטו בראיה פרטיקולארית ותיווצר‬
‫פוליטיזציה של המשפט‪ ,‬לפחות בראיית הציבור (שפיטה לפי עמדות פוליטיות וכו')‪.‬‬
‫התומכים בעקרון החוקיות יטענו שיש להתשמש באמצעים מוגדרים יותר למיגור פשיעת אנשי הציבור‪ .‬ניתן לזכות את‬
‫הנאשם המדובר ולחוקק חוק לאחר מכן בהתאם לשינויי המציאות‪.‬‬
‫מימד שני – תחולה בזמן (מימד הזמן)‬
‫החוק שמגדיר את ההתנהגות כעבירה וקובע עונש‪ ,‬חייב להיות תקף בזמן ביצוע המעשה‪.‬‬
‫‪ .7‬לא תתבצע ענישה רטרואקטיבית‪ -‬לא ייענש אדם על מעשה שהיה חוקי בשעת מעשה ורק לאחר ביצועו הוגדר כלא‬
‫חוקי‪.‬‬
‫סימוכין‪(1§ :‬א) לחוק העונשין ‪ -‬אין עונשין למפרע [תיקון‪ :‬תשנ"ד]‬
‫(א) חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו‪ ,‬לפי‬
‫המאוחר‪.‬‬
‫מהם השיקולים המרכזיים?‬
‫‪ ‬אין עונשין אם לא מזהירים‪ -‬לא ניתו להעמיד לדין אדם שלא ידע שהוא עובר עבירה‪.‬‬
‫‪ ‬חוק נועד לכוון התנהגות ואי אפשר לכוון התנהגות ע"י תחולה רטרואקטיבית‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בתחושת הביטחון וודאות הפרטים‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך לשמור על השוויון‪ :‬אחרת נותנים את אותו עונש לשני אנשים במצבים שונים‪ :‬אחד שעבר את העבירה‬
‫ביודעין (אחרי שנחקק חוק) ואחד שעבר את העבירה בשוגג (לפי שנחקק חוק)‬
‫‪ .0‬ניתן יהיה להטיל את העונש שנקבע בעת ביצוע העבירה בלבד‪ .‬לא תתבצע החמרה רטרואקטיבית בחומרת העבירה‬
‫או בענישה עליה‪.‬‬
‫סימוכין‪ :1§ :‬אין עונשין למפרע [תיקון‪ :‬תשנ"ד]‬
‫חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה‪ ,‬לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין‬
‫או לפני תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬המטרה היא לתת למבצע העבירה את היכולת להחליט האם הוא רוצה 'לקחת את הסיכון' ולבצע את העבירה‪.‬‬
‫יתכן ומבצע העבירה לא היה מבצע את העבירה במידה והיה יודע שהחברה תופסת את הפשע כחמור כל כך‪.‬‬
‫‪ .1‬לא ניתן להעמיד לדין על עבירה שבוטלה‪.‬‬
‫עפ"י עקרון החוקיות ‪ -‬גם ביטולו של חוק אינו חל רטרואקטיבית‪ .‬לכאורה השפיטה תתבצע על סמך המצב בעת ביצוע‬
‫העבירה (בזמן הביצוע העבירה הייתה קיימת ועושה המעשה היה מודע לכך שפועל בניגוד לחוק)‪ .‬אבל‪ ,‬הגישה הרווחת‬
‫כיום‪:‬‬
‫עם ביטול העבירה‪ ,‬מתבטלת גם האחריות הפלילית (החברתית) בגינה‪ ,‬ולכן כל ההליכים מופסקים‪.‬‬
‫סימוכין‪ 4§ :‬לחוק העונשין‪-‬‬
‫ביטול העבירה לאחר עשייתה [תיקון‪ :‬תשנ"ד]‬
‫נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה ‪ -‬תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם ‪ -‬יופסקו; ניתן‬
‫גזר‪-‬דין ‪ -‬יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה‪.‬‬
‫הסע' נובע מהגישה שאומרת שאחריות פלילית צריכה לשקף את ההשקפות הקיימות בחברה‪ ,‬ואין זה משנה מה הייתה‬
‫כוונת הנאשם בעבר‪ .‬אם החברה שינתה את השקפתה – זה יתבטא גם באחריות הפלילית‪.‬‬
‫‪417‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫הגישה העקרונית‪ :‬אין מענישים על עצם הפרת החוק‪ ,‬אלא רק על הפגיעה בערך המוגן‪ .‬החברה תגיב כל עוד הערך המוגן‬
‫ע"י איסור העבירה ראוי בעיני החברה‪ .‬הענשה על עבירה הפוגעת בערך מוגן היא עמדה מודרנית שהתפתחה ומתבטאת‬
‫במגילות זכויות אדם משנות ה‪ ,62-‬הרבה בשל הלקחים שהופקו מהמשטר הנאצי‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬קיימת גישה שונה‪ -‬יש הטוענים שקיים צורך להעמיד אדם לדין בשל עצם נכונותו להפר את החוק משום‬
‫שפוגע בערך הציות לחוק‪.‬‬
‫§‪ 5‬לחוק העונשין‪ ,‬הנוגע לחיקוק מקל‪ ,‬קובע הסדר שונה מזה הקבוע ב§‪ 4‬לחוק ביחס לביטול עבירה‪.‬‬
‫§‪ -5‬שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה [תיקון‪ :‬תשנ"ד]‬
‫(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק‪-‬דין חלוט לגביה‪ ,‬חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה‪ ,‬או בנוגע לעונש שנקבע‬
‫לה‪ ,‬יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" ‪ -‬לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה‪.‬‬
‫(ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש‪ ,‬שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה‬
‫שהוטל עליו ‪ -‬יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק‪ ,‬כאילו הוטל מלכתחילה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬אומר שאם בוטלה העבירה – הכל מתבטל רטרואקטיבית (הגדרת העבירה‪ ,‬האחריות הפלילית‪ ,‬העונש ואף‬
‫נמחק הרישום הפלילי)‪.‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לא מתייחס לביטול העבירה אלא לשינוי החוק לגבי ההגדרה‪ ,‬האחריות והעונש על העבירה‪ .‬במצב זה‪ ,‬יש‬
‫להבחין בין שני מצבים בהתאם לעיתוי בו החיקוק נכנס לתוקף‪:‬‬
‫‪ .4‬יש להעמיד אדם לדין במידה וביצע עבירה החקוקה בחוק זמני גם אם העבירה בוטלה‪.‬‬
‫כאשר מדובר בחוק זמני‪ ,‬ביטולו אינו מעיד על ביטול החשיבות החברתית בהגנה על הערך שלמענו הוא נחקק‪ .‬אמנם‬
‫העבירה בוטלה פורמאלית‪ ,‬אך הביטול לא נובע משינוי בהשקפות אלא משינוי בצרכים‪.‬‬
‫סימוכין‪ :‬סע' ‪ 6‬לחוק העונשין‪:‬‬
‫הוראות סעיפים ‪ 4‬ו‪ 5-‬לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה‬
‫מסוימת‪ ,‬או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן‪.‬‬
‫מימד שלישי – תחולה במקום‬
‫המימד השלישי של עקרון החוקיות קובע שהעבירה צריכה להיעשות בשטח המדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בנסיבות מסוימות ניתן‬
‫להחיל את העבירה גם אם בוצעה מחוץ לטריטוריה של המדינה‪.‬‬
‫העמדתו לדין של אייכמן‪:‬‬
‫על פניו יש פה סתירה של עקרון החוקיות‪:‬‬
‫תחולת הזמן‪ :‬המעשים נעשו לפני חיקוק החוק ב‪ 7752-‬ועוד לפני קודם המדינה‪.‬‬
‫תחולת המקום‪ :‬המעשים לא נעשו בשטח ישראל (לא הייתה קיימת בעת ביצועם) והמעשים אף היו חוקיים במקומות‬
‫שבהם בוצעו‪.‬‬
‫איך אפשר לפתור את העניין?‬
‫‪ .7‬פתרון קל‪ :‬בעניין הנאצים יש אפשרות להגבלות מיוחדות‪ ,‬על‪-‬חוקיות‪.‬‬
‫‪ .0‬פתרון חלק א' – פתרון של תחולת המקום‪ :‬הנאצים אמנם לא עברו עבירה ע"פ החוקים הגרמנים‪ ,‬אך הייתה עבירה‬
‫ע"פ הדין הפלילי הבינ"ל ("עבירות נגד משפט העמים")‪ .‬הדין הפליי הבינ"ל נועד להגן על ערכים החיוניים גם‬
‫לקיום האנושות‪ .‬כשיש עבירה נגד משפט העמים – היא גוברת על המשפט הפנימי‪ .‬גם אם בגרמניה מעשים‬
‫מסויימים היו מותרים בחוק‪ ,‬הם היוו עבירה של השמדת עם בעבירות נגד משפט העמים (דין פלילי בינ"ל)‪.‬‬
‫‪ .1‬פתרון חלק ב' – פתרון של תחולת הזמן‪ :‬מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה התפיסה שגם אם לא‬
‫מקימים בית דין‪ ,‬כל מדינה שהיא חברה בקהיליה הבינ"ל מתחייבת להחיל את דיני העונשין גם על עבירות נגד‬
‫משפט העמים‪ ,‬ולשפוט עבריינים שעברו על עבירות נגד משפט העמים‪ .‬המדינות השונות הפכו להיות נציגות של‬
‫משפט העמים‪ .‬זה נקרא "תחולה אוניברסלית" של דיני העונשין‪ .‬כיוון שישראל חברה בקהיליה הבינ"ל‪ ,‬היא יכולה‬
‫לשפוט עבריינים שעברו עבירות נגד משפט העמים‪ ,‬גם אם הם לא ישראלים‪ .‬מכוח זה‪ ,‬אפשר לומר שהחוק‬
‫לעשיית דין בנאצים הוא לא רטרואקטיבי‪ ,‬כי הוא לא מגן על ערכים ישראלים‪ ,‬אלא הוא חוק שמאמץ את משפט‬
‫העמים‪ .‬ב‪ 7748-‬הצטרפה ישראל לקהיליה הבינ"ל‪ .‬החוק הוא לא רטרואקטיבי כי הדינים של משפט העמים היו‬
‫בתוקף בזמן העבירה‪.‬‬
‫‪ 131‬יש לציין כי השנת ‪ 0226‬הוצעה הצעת חוק "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה‪ ,‬התשס"ו‪ – "0226 -‬מציעה‬
‫להנחות את שקול דעתו של בית המשפט בענישה במקום לקבוע עונשי חובה ומינימום (עונשי מקסימום עדיין‬
‫יקבעו ע"י המחוקק)‪.‬‬
‫העיקרון המנחה (עקרון העל)‪ :‬הלימות‪ .‬העונש חייב להלום את חומרת העבירה‪.‬‬
‫‪418‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫בכדי ליישם את עקרון ההלימות‪ ,‬מציעה הצעת החוק מספר כלים‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדרת חומרת העבירה על‪-‬פי‬
‫‪ .7‬הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו‪.‬‬
‫‪ .0‬מידת אשמת הנאשם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרת עונש מוצא (ממוצע)‪:‬‬
‫בעתיד ‪ -‬באמצעות וועדה שתקום ותקבע עונשי ממוצעים לעבירות ולתת עבירות‪ .‬לדוג'‪ -‬לגניבה "רגילה" ינתנו ‪ 0‬שנות‬
‫מאסר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כיום – עד הקמת הוועדה‪ ,‬שופטים יקבעו עונש הולם כנקודת מוצא‪ ,‬עפ"י המדיניות הנהוגה (תקדימים‬
‫בפסיקה) והראויה (שק"ד השופט)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגדרת נסיבות מקלות ומחמירות‪:‬‬
‫‪ ‬קביעת מצבים (נסיבות) אשר ראוי להתחשב בהם בגזירת העונש לחומרה (עבירה חוזרת; כוונת זדון) או‬
‫לקולה (ביצוע עבירה תחת איום‪ ,‬התגרות בנאשם)‪.‬ככל שרשימת הנסיבות תתארך שקול דעת השופטים‬
‫יצטצמצם‪.‬‬
‫התהליך ששופט ידרש לעשות‪ ,‬על‪-‬פי הצעת החוק‪ ,‬בבואו לגזור עונש‪:‬‬
‫הגדרת מדויקת של חומרת העבירה עפ"י העובדות‪ ,‬בחינת עונש המוצא (ובהיעדרו המדיניות‬
‫הנהוגה‪/‬ראויה) ולאחר מכן שקילה והתייחסות לנסיבות המקרה (מקלות‪/‬מחמירות)‪.‬‬
‫תורות הצדקת הענישה המתבטאות בה"ח הבניית שיקול הדעת בענישה‪[ :‬אולי לשים את זה אחר‪-‬כך]‬
‫‪ .7‬תורת הגמול מתבטאת בעיקרון ההלימות‪ ,‬המנחה העיקרי המצויין בה"ח‪ .‬הצעת החוק שומרת על יחס הולם בין חומרת‬
‫העבירה לבין העונש‪ -‬השבה לכל אדם כגמולו ("שכר ועונש)‪ .‬הצעת החוק מתבססת על עונשי המוצא ועל ההלכה‬
‫הפסוקה כבסיס לקביעת קריטריונים חדשים להלימות על מנת לפתור את הקושי שהתעורר בעקבות ביטול עיקרון "עין‬
‫תחת עין"‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬קיימת בעיתיות בקביעת עונש המוצא‪ ,‬המתייחס למקרה ה"אמצע"‪ .‬בכל שיטת משפט נקבע מדרג עונשים‬
‫שונה‪ ,‬המבטא את הדגשים הערכיים של אותה חברה (זכויות הנאשם וכבוד האדם אל מול האינטרס החברתי)‪.‬‬
‫תורת השיקום – ניתן לשייך אותה כחלק מתורת הגמול ( אף שלכאורה מעט סותר אותה משום שנאשם מקבל פחות‬
‫מגמולו) בהיותה תורה דאונטולוגית (האדם במרכז‪ ,‬מהווה את המטרה עצמה ולא ניתן להקריבו למען ההכלל)‪ .‬לפי תורת‬
‫השיקום‪ ,‬נקל על עבריין כשיש יסוד להאמין שישתקם באמצעים שאינם עונשיים‪ .‬זהו ריכוך של תורת הגמול‪ .‬השיקום‬
‫נובע משיקולים דאונטולוגיים (האדם ישתקם למען עצמו) ולא משיקולים חברתיים (האדם ישתקם לטובת החברה)‪ .‬ניתן‬
‫להבין מכך שאדם בעל סיכוי שיקום‪ ,‬שאינו רוצה בכך‪ ,‬ייענש ולא ישוקם‪.‬‬
‫קיים קשר מסויים בין הגישה הדאונטולוגית לתורה התועלתנית‪ ,‬שכן עבריין שישתקם יוכל לתרום לחברה‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫מהלכים מסויימים לשיקום עבריינים לצורך התשלבותם בחברה עלולים להיות פסולים לפי תורת השיקום (דוג'‪ -‬סירוס‬
‫עברייני מין; גמילה בכוח)‪.‬‬
‫‪ .0‬הגישה התועלתנית מתבטאת באמצעות עקרון המסוכנות‪ .‬התורה התועלתנית מוכנה להקריב את הפרט למען הכלל‪ ,‬ולכן‬
‫נחמיר עם עבריין המועד לסכן את הציבור יותר מהעונש המגיע לו לפי תורת הגמול‪ .‬ההחמרה נעשית רק לפי אלמנט‬
‫ה"מועדות" (רצדיביזם) – עד כמה העבריין מועד לבצע עבירה דומה נוספת‪.‬‬
‫התורה התועלתנית מצדיקה את ההחמרה מסיבות ע"י מניעה פיזת והתרעה ספיציפית שיובילו לחברה מוגנת‪.‬‬
‫חשוב לציין כי הצעת החוק אינה משקפת גישה תועלתנית טהורה משום שאינה מאפשרת החמרה למען הרתעה כללית‪,‬‬
‫שהיא המקרה הקיצוני ביותר בגישה התועלתנית‪ ,‬אלא רק הרתעה ספציפית‪ .‬בגרסה המוקדמת לחוק דובר גם על החמרה‬
‫לצורך התרעה כללית‪ .‬היא הוצאה מה"ח עקב הביקורת והחשש שבמקרים קיצוניים ישמש נימוק זה לביטויי זעם של‬
‫הציבור‪ ,‬ובמקרה הקל יותר יהווה פגיעה בעקרון ההלימות‪.‬‬
‫‪ 132‬על מנת לסבר את אוזניהם של הקוראים שאינם בקיאים במקצוע תורת המשפט‪ ,‬נקדים מספר מילים על עקרון‬
‫התועלתנות המלומדים המרכזיים שגדלו בדוקטרינה תורת‪-‬משפטית זו של אתיקה נורמטיבית‪.‬‬
‫תועלתנות פירושה‪ ,‬שהמעשה הטוב הוא זה שיביא את האושר הרב ביותר למספר הרב ביותר של אנשים‪ .‬זוהי תורה‬
‫מוסרית הקובעת את ערכן של פעולות ומעשים ע"פ תוצאותיהם‪.‬‬
‫מושגי יסוד של תורה זו‪:‬‬
‫‪ .7‬אבחנה בין תועלתנות המעשה לבין תועלתנות הכלל‪.‬‬
‫א‪ .‬כאשר תועלת של מעשה היא חיובית במקרה ספציפי‪ ,‬זו תועלתנות המעשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר תועלת של מעשה היא חיובית ברוב המקרים‪ ,‬זו תועלתנות של הכלל‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬אני מבטיח לאדם לזרוק את כל כספו לים‪.‬‬
‫אם אני תועלתן של המעשה‪ -‬הרי שזריקת הכסף היא שלילית לאושר החברתי‪ ,‬ואזי המעשה הוא שלילי‬
‫‪419‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫אם אני תועלתן של הכלל‪ -‬קיום הבטחות היא לרוב טוב לאושר החברתי‪ ,‬ואזי המעשה הוא חיובי‪.‬‬
‫נציין אופציה חלופית שמבטלת את האבחנה הזו ע"י הגדרת המעשה כמערב ספציפי שלילי (הכלל יהיה‪ -‬האם הבטחה‬
‫לעשות מעשה רע מקדמת את האושר) ואזי המעשה יהיה בכל מקרה שלילי‪.‬‬
‫‪ .0‬אבחנה בין תורה נורמטיבית לבין תורה תיאורית‬
‫א‪ .‬תורה נורמטיבית‪ -‬כיצד בני אדם צריכים לפעול‬
‫ב‪ .‬תורה תיאורית‪ -‬מתארת איך בני אדם פועלים במציאות‬
‫אם מבחינה נורמטיבית‪ ,‬יש לפעול בדרך מסוימת ולעומת זאת‪ ,‬מבחינה תיאורית‪-‬בפועל‪ ,‬בני האדם אינם פועלים כך‪,‬‬
‫איך נשכנע את בני האדם?‬
‫אם עקרון התועלתנות אינו עקרון מוסרי בעיני החברה‪ -‬כיצד נוכל להופכו לעקרון נוהג?‬
‫‪ .1‬אבחנה בין תועלתנות אגואיסטית לתועלתנות אוניברסלית‬
‫א‪ .‬תפיסה אוניברסלית‪ -‬האם הפעולה תגדיל את האושר המצרפי של החברה כולה? (על איזו קבוצה‬
‫מדובר? האם התאשרות של קב' ‪ 7‬יכולה לבוא ע"ח השניה?)‬
‫ב‪ .‬תפיסה אגואיסטית‪ -‬האם הפעולה תגדיל את האושר של כל אדם לעצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬אבחנה בין הנאה הדוניסטית להנאה אידאלית‪.‬‬
‫אבחנה בין הנאות חושיות לבין הנאות רוחניות‪ .‬יש הסבורים כי אין הבדל בין הסוגים (הדוניסטים) ויש כאלה המאמינים‬
‫שמדובר בהיררכיה ברורה כאשר הרוחניות היא הראשונה (אידיאלים)‬
‫הדוג' מהשעור היא על ‪ 82%‬מאוכ' העיר שמעוניינת בבניית מגרש כדורגל חדש‪ ,‬לעומת ‪ 02%‬שתומכים בבניית אולם‬
‫קונצרטים חדש‪.‬‬
‫בין המלומדים המובילים של עקרון התועלתנות ניתן למצוא את ג'רמי בנת'אם‪ .‬ואלו עיקרי תורתו‪ :‬תורתו של בנת'הם‬
‫מחולל התפיסה של התועלתנות ‪7148-7810‬‬
‫הגישה התועלתנית משתנה אצל בנת'הם‪.‬‬
‫גישתו‪:‬‬
‫‪ .7‬תועלתנות של המעשה (כל מעשה ייבחן בעצמו)‬
‫‪ .0‬נורמטיביות‬
‫‪ .1‬אוניברסליות (טוב לחברה כולה ולא לאדם הפרטי)‬
‫‪ .4‬הדוניסטית (כל ההנאות שקולות ואין היררכיה)‬
‫יש שני אדונים שהטבע שם את האדם תחתם‪ -‬ההנאה והכאב‪ .‬מדובר במשפט נורמטיבי‪ -‬לשני "אדונים" אלו‪ ,‬יש רשות‬
‫לקבוע מה ראוי ומה צריך להעשות ואת הטוב והרע‪ -‬מה שגורם לי הנאה הוא מוסרי‪ ,‬ומה שגורם לי סבל הוא איננו‪.‬‬
‫זוהי תורת המוסר של בנת'הם והעיקרון המוביל הוא עקרון התועלתנות ולדידו‪ ,‬משפט הטבע אינו קיים‪.‬‬
‫‪ 133‬אמירה זו מבוססת במידת‪-‬מה על טיעון "המדרון החלקלק"‪ .‬הווה אומר‪ -‬נהוג לקשר בין עבירות הסמים השונות‬
‫לבין עבירות נוספות‪ .‬למשל‪ ,‬שימוש ממושך בסםפ עשוי להוביל לצריכת סמים מסוכנים מסוגים אחרים‪ ,‬לסחר בסמים;‬
‫לזנות‪ ,‬גניבות‪ ,‬שוד ואף רצח‪ -‬לשם מימון ההתמכרות ורכישת הסם‪.‬‬
‫תורות הלוגיקה בוחנות טיעונים מסוג "מדרון חלקלק" ונוהגות לראות בטיעונים אלו ככשלים לוגיים‪ .‬היות ואין וודאות‬
‫שאם אדם יבצע פעולה מסויימת בהכרח יוביל הדבר לפעולה אחרת‪ .‬אולם‪ ,‬ככל שהדבר נוגע לעבירות סמים אכן ישנו‬
‫ביסוס אמפירי לטענה כי מניעת עבירות סמים מונעת קיומן של עבירות אחרות‪ .‬היות ואכן עבירות רבות מבוצעות על‪-‬‬
‫ידי צרכני הסמים (בין אם משתמשים‪ ,‬סוחרים או מתווכים)‪ .‬לכן‪ ,‬לטעמי‪ ,‬במקרה זה הנחתי אינה מהווה כשל לוגי אם‬
‫כי‪ ,‬אני מודע לחולשתו התיאורטית של טיעון מסוג זה‪.‬‬
‫‪ 134‬ע‪ 57/27 /‬התובע הצבאי הראשי נ' טור' ניר דואני‪ ,‬תק‪-‬צב ‪.15 ,)0(0227‬‬
‫‪ 135‬ת"פ (ירושלים) ‪ 7771/22‬מדינת ישראל נ' סלים בן מרואן כאמלה‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.4511 ,)0(0227‬‬
‫‪ 136‬בש"פ ‪ 1442/27‬דוד מימון נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,7808 ,)1(0227‬עמ' ‪.7807‬‬
‫‪ 137‬ע"פ ‪ 1578/75 ,1482 ,1415‬צ'רלי בן שטרית נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נב(‪ ,185 ,)0‬עמ' ‪.477-470‬‬
‫‪ 138‬ע"פ ‪ ,1720/71‬ב"ש ‪ 0681/74‬האני גביש נ' מדינת ישראל‪ .‬תק‪-‬על ‪.771 ,)7(76‬‬
‫‪ 139‬ת‪.‬פ‪( .‬ת"א) ‪ 471/74‬ריברה וחג'בי נ' מ"י‬
‫‪441‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 140‬כפי שכבר צוין בספר כאשר נוצר מצב בו שתי נורמות (דברי חקיקה) מתנגשות כללי ברירת הדין הם כדלקמן‪ :‬דבר‬
‫החקיקה בעל המעמד הגבוה יותר ייגבר (חוק ייגבר על פקודה ופקודה על צו); כאשר הנורמות באותה דרגת היררכיה‬
‫נורמטיבית הנורמה הספציפית יותר תגבר‪ .‬דהיינו‪ ,‬זו שנותנת מענה מפורש לסיטואציה הנדונה‪ .‬וכן‪ ,‬הנורמה המאוחרת‬
‫בזמן גובר‪ -‬זו שנחקקה מאוחר יותר‪ .‬לכן‪ ,‬במקרה של פסק דין ריברה‪ ,‬טענתו של הסנגור הייתה כי נורמה ספציפית‬
‫גוברת על נורמה כללית ולכן‪ ,‬ההסדר החקיקתי אשר יחול על המצב ויקבע את הדין הוא לפי הנורמה הספציפית‪lex -‬‬
‫‪.specialis‬‬
‫‪ 141‬ע"פ ‪ 7016/71,7482/71‬מדינת ישראל נ' ריברה (טרם פורסם)‪.‬‬
‫‪ 142‬דנ"פ ‪ 4061/71‬חוזה ריברה ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪,40 ,)0(71‬‬
‫‪ 143‬ע"פ ‪.6740/71‬‬
‫‪ 144‬ת‪.‬פ‪( .‬שלום ראשל"צ) ‪ 7607/20‬מדינת ישראל נ' צחי אשר ואח'‪ ,‬ע"י השופטת גנות‬
‫‪ 145‬ע"פ ‪ 7016/71,7482/71‬מדינת ישראל נ' ריברה (לא פורסם)‬
‫‪ 146‬תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)‪ ,‬התש"ן – ‪.7772‬‬
‫‪ 147‬בש"פ ‪ 1175/71‬שושנה חג'ג נ' מדינת ישראל ו‪ 5 -‬אח'‪ ,‬פ"ד נב(‪74 ,)7‬‬
‫‪ 148‬זאת ועוד‪ ,‬רכב אחד נמכר‪ ,‬כשרובץ עליו עיקול או שיעבוד ולפיכך‪ ,‬קיים חשש של ממש למכירתם ולהעברתם של‬
‫כלי הרכב‪ ,‬באופן שלא ניתן יהיה לשים עליהם יד‪.‬‬
‫‪ 149‬לצורך הדיון בית המשפט מוכן היה להניח שכלי הרכב הם בבעלות הנאשמים‪ ,‬כטענת המדינה‪.‬‬
‫‪ 150‬בש"פ ‪ 6807/76‬נורה אלחמידי (טרם פורסם)‬
‫‪ 151‬ע"פ ‪ 5751/76‬סמי אל פקיר (טרם פורסם)‬
‫‪ 152‬שאלה זו‪ ,‬האם המילים "בן זוג" מכלילות גם בני זוג שהם ידועים בציבור או רק בני זוג נשואים היא שאלה מעניינת‬
‫אשר עולה בענפי משפט רבים ושונים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חוק יחסי ממון לא חל על ידועים בציבור אלא רק על בני זוג נשואים‪.‬‬
‫על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף‪ .‬חוק הירושה חל על ידועים בציבור והם יכולים לרשת אולם‪ ,‬רק בתנאי כי אין בן‬
‫זוג אחר בקשר נישואין למנוח ועוד‪ .‬בפסק‪-‬דין לינדורן נ' קרנית בית המשפט העליון קבע את ההלכה המחייבת לעניין‬
‫ידועים בציבור‪ .‬לפיה‪ ,‬על מנת שחוק יחול על ידועים בציבור (במילים "בן זוג") עליו לציין זאת במפורשות‪ .‬ואכן‪ ,‬גם‬
‫בשאלות עבירות הסמים עיננו הרואות כי בית המשפט נדרש לשאלה זו‪.‬‬
‫‪ 153‬ע"פ ‪ 4147/77‬יפית וידאל‬
‫‪154‬ע‪.‬פ‪ 1727/77 .‬מרדכי ליברטי נגד מדינת ישראל‪ ,‬מאגר סביר‪ ,‬כרך נ"ד‪,‬חוברת ‪ ,05‬עמוד ‪175‬‬
‫‪ 155‬בש"פ ‪ 1757/22‬אסנת רבין נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,7778 ,)0(0222‬מאגר סביר‬
‫‪ 156‬בש"פ ‪ 7405/27‬סעידה עאזם נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.775 ,)4(0227‬‬
‫‪ 157‬ע"פ ‪ 4740/77‬עלי אלקדיים ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נג(‪ ,070 ,)5‬עמ' ‪.075-076‬‬
‫‪ 158‬ע"פ ‪ 1578/75 ,1482 ,1415‬צ'רלי בן שטרית נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נב(‪ ,185 ,)0‬עמ' ‪.477-470‬‬
‫‪ 159‬ע"פ ‪ ,1720/71‬ב"ש ‪ 0681/74‬האני גביש נ' מדינת ישראל‪ .‬תק‪-‬על ‪.771 ,)7(76‬‬
‫‪ 160‬ע"פ ‪ 546/70‬בענין אלי מלול (לא פורסם)‬
‫‪ 161‬ע"פ ‪ 1760/74‬מדינת ישראל נ' מישל בן רימונד ישראל‪ ,‬פ"ד נ(‪.065 ,)1‬‬
‫‪ 162‬חוק איסור הלבנת הון‪ ,‬התש"ס ‪ ,0222 -‬ס"ח תש"ס‪ ,‬עמ' ‪071‬‬
‫‪ 163‬הכוונה ב"מבחן חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו" היא לומר כי חוק איסור הלבנת הון ויחסו לעקרונות היסוד‬
‫המעוגנים בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו טרם נדונו בעתירה חוקתית‪ .‬כידוע‪ ,‬מאז המהפכה החוקתית המיוחסת בעיקר‬
‫לפסק‪-‬דין בנק המזרחי משנת ‪ 7775‬בו הוכרו חוקי היסוד של מדינת ישראל כנורמות בעלות מעמד חוקתי וכחוקה‬
‫הבלתי‪-‬כתובה של מדינת ישראל‪ .‬מאז אותו פסק‪-‬דין ההתייחסות המקובלת במשפט החוקתי בישראל לנורמות הינה כי‬
‫במידה והן סותרות חוק יסוד‪ -‬הן נסוגות מפניו ודינן להתבטל‪ .‬הווה אומר‪ :‬שאלת סתירתו האפשרית של חוק איסור‬
‫הלבנת הון טרם נבחנה על‪-‬ידי בתי המשפט בישראל‪.‬‬
‫‪ 164‬חוק השבות‪ ,‬התש"י –‪7752‬‬
‫‪ 165‬הכוונה היא למבחני חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם חירותו‪ .‬כפי שנכתב בהערת השוליים הקומדת לזו‪ .‬כל נורמה במדינת‬
‫ישראל צריכה לעלות בקנה אחד עם חוקי היסוד של המדינה‪ .‬הבחינה האם הנורמה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד‪ :‬כבוד‬
‫האדם וחירותו נעשית לפי מבחני המידתיות הקבועים בפסקת ההגבלה של חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫השאלה הבסיסית לגבי זכויות יסוד‪ ,‬הינה האם המעשה השלטוני פוגע בזכויות יסוד‪ -‬התשובה לשאלה למעשה מוכתבת‬
‫מהגישה האידיאולוגית בה בוחרים‪.‬‬
‫אם התשובה בשלילה‪ ,‬נעבור לדיון במישור חיצוני לזכויות אדם‪ ,‬מעבר מהמישור החוקתי למישור המנהלי‪ :‬הביקורת‬
‫השיפוטית תהיה על יסוד מבחן סבירות שהינה פרוצדורלית במהותה‪ ,‬ופחות מהותית‪ .‬נטען כנגד ביהמ"ש שהרחיב את‬
‫עילת הסבירות כמעט לחוקתית‪ -‬כלומר הרחיב את הביקורת השיפוטית בתחום זה‪.‬‬
‫כאשר התשובה הינה חיובית‪ ,‬השאלה המתעוררת הינה האם הפגיעה היא כדין‪ -‬נדרש ליישום פסקת ההגבלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפגיעה צריכה להיות בחוק ‪ /‬לפי חוק‪.‬‬
‫‪440‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫ב‪ .‬תכלית ראויה‪ -‬בחינה אפריורית‪ -‬דרישה מקדימה של בחינה ברמת הפשטה גבוהה (לפני בירור עובדתי‬
‫קונקרטי)‪ ,‬הבודקת האם הפגיעה בזכויות יסוד בעלת פוטנציאל להיות לגיטימית‪.‬‬
‫‪ .7‬לפי הגישה התוצאתית (הגישה המקובלת)‪ ,‬תכלית ראויה היא מטרה חברתית חשובה‪ ,‬אינטרס ציבורי‬
‫חיוני (וידוא שהשיקול אינו שיקול זר)‪ .‬כשהיעד הוא הצלת חיים‪/‬ביטחון‪ ,‬תמיד ייתפש כמוצדק‪ .‬תפיסה‬
‫זו באה לידי ביטוי למשל בעניין הריסת בתים כאמצעי הרתעה‪ .‬הפסיקה כמעט רוקנה מתוכן את הדרישה‬
‫לתכלית ראויה‪ -‬ביהמ"ש עובר עליה בחטף‪ ,‬והבחינה נעשית רק בשלב המידתיות‪.‬‬
‫שאלה במחלוקת העולה בפסיקה‪ -‬האם חסכון כספי‪ /‬חיסכון במשאבים הוא מטרה ראויה?‬
‫‪ .0‬לפי הגישה הדאונטולוגית (הגישה החלופית)‪ ,‬ניתן לשלול גם תכליות ביטחוניות‪ ,‬ולפסול החלטות‬
‫א‪-‬פריורית‪ .‬יש מקרים בהם ביהמ"ש מכיר באיסור מוחלט המסיג את האינטרס הציבורי מפני זכויות‪-‬היסוד‬
‫של הפרט‪ .‬מתחשבים ב‪ 1-‬קריטריונים שהם עקרונות מוסריים חיצוניים‪ )7 :‬סף סיכון מזערי נדרש‪ ,‬הנשקף‬
‫מהפרט שבו פוגעים‪ )0 .‬איסור על ענישה קולקטיבית‪ )1 .‬אמצעים אסורים באופן מוחלט‪ .‬תפישה זו באה לידי‬
‫ביטוי בעניין סיכולים ממוקדים‪ -‬הריגת אדם אפריורית לגיטימית רק כשיש מידע שהאדם עתיד לבצע מעשה‬
‫טרור‪ .‬מטרות הרתעה‪/‬ענישה אינן מצדיקות זאת‪ -‬והן תיפסלנה אפריורית‪ .‬לא ברור שראוי שבחינת האמצעים‬
‫תיעשה בשלב בחינת התכלית‪.‬‬
‫המבחן ההסתברותי‪-‬סף סיכון הנשקף מאדם‪ -‬יש להוכיח שהסיכון הנשקף מאדם פלוני עולה על סף‬
‫מסויים‪ .‬אין בדיקה של תוחלת התועלת בשלב זה‪ ,‬ולא מתחשבים בהיקף הפגיעה‪ ,‬אלא רק בסיכוי‬
‫שהפגיעה תתממש‪ .‬רק לאחר תנאי הסף בוחנים שיקולי עלות‪-‬תועלת‪.‬‬
‫עקב ריקון מבחן התכלית הראויה מתוכן בשנים האחרונות‪ ,‬נראה שיש בחינה מועטה יותר של המבחן‬
‫ההסתברותי‪ ,‬ובמקומה בחינה אד‪-‬הוקית של כל מקרה ומקרה‪ .‬מידה שאינה עולה על הנדרש‪ -‬בחינה אד‪-‬‬
‫הוק‪ 1 .‬מבחני משנה‪:‬‬
‫‪ .7‬יעילות‪-‬‬
‫להראות שהפגיעה בזכויות היסוד באמת מקדמת את האינטרס הציבורי שהוכר כתכלית הראויה‪ -‬קיים קשר‬
‫רציונאלי‪ .‬זהו מבחן משלים לדרישת התכלית הראויה‪ ,‬שתפקידו לוודא את אמיתות התכלית‪ .‬מכאן‪ ,‬שגם זה מבחן‬
‫שביהמ"ש רוקן כמעט מתוכן‪ ,‬במידה ולא נבחן אם התכלית ראויה לקידום‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬ראוי יותר לבחון את הסיכוי לקידום התכלית הראויה‪ ,‬ולקבוע כי רק רמת הסתברות גבוהה להשגת היעד‬
‫מקיימת את הדרישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן היה להעלות דרישה שלא תהיה ‪ -under inclusive‬תחולת חסר‪ :‬אם‬
‫הפגיעה בזכות יסוד אינה חלה על כל ההיבטים עליהם היתה צריכה לחול להגשמת התכלית‪ ,‬יש מקום לחשד שזו‬
‫לא התכלית האמיתית‪.‬‬
‫‪ .0‬צורך‪-‬‬
‫בחינת חלופות‪ -‬האם אין חלופה פוגענית פחות בזכויות יסוד שיכולה להשיג את המטרה באופן דומה‪ .‬ניתן לבדוק‬
‫האם ‪ -over inclusive‬האם אין תחולת יתר של הפעולה השלטונית‪.‬‬
‫ביהמ"ש צמצם גם מבחן זה‪ ,‬כיוון שמקפיד על הדרישה להשגת המטרה באופן זהה‪ -‬החלופה צריכה להיות‬
‫אפקטיבית באותה המידה כמו הפעולה השלטונית המבוקשת‪.‬‬
‫‪ .1‬מידתיות במובן הצר‪-‬‬
‫יחס סביר בין התועלת לעלות‪ -‬בכמה התועלת עולה על העלות‪ .‬בחינה מאוד אד‪-‬הוקית ופרטנית‪ ,‬דבר המוביל‬
‫לחוסר יכולת כמעט מוחלט בניבוי התוצאה‪ .‬במשפט המשווה לא מקובל להשתמש במבחן זה בגלל הבעיה‬
‫בעיקרון החוקיות‪ ,‬בגלל חוסר הודאות שבו‪.‬‬
‫בחינת תועלת שולית מול עלות שולית‪ -‬מה היחס בין התועלת משימוש באמצעי המחמיר (המקורי) על‪-‬פני‬
‫האמצעי החלופי‪ ,‬לבין הנזק שבשימוש באמצעי המחמיר (המקורי) על‪-‬פני האמצעי החלופי‪.‬‬
‫בחינה אד‪-‬הוקית מחייבת בחינה ברמה הקונקרטית שיכולה להוות פגיעה בלגיטימיות החלטת ביהמ"ש ובנוסף מניח את‬
‫הפגיעה בזכויות 'על השולחן'‪ ,‬כמשהו שהוא אפשרי תוך בחינה פרטנית‪.‬‬
‫פסילה ברמה של התכלית הופכת את הפגיעה בזכויות למעין 'טאבו'‪ ,‬משהו שניתן לעשות רק במקרים חריגים במיוחד‪.‬‬
‫‪ 166‬קדמי על הדין בפלילים (דיונון) ע' ‪725‬‬
‫‪ 167‬קדמי על הדין בפלילים (דיונון) ע' ‪726‬‬
‫‪ 168‬ע"פ ‪ 1041/75‬צאלח דניאל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נב(‪ ,167 ,)7‬עמ' ‪184-185‬‬
‫‪ 169‬ש"ז פלר‪ ,‬יסודות בדיני עונשין (כרך ב'‪.)587 ,‬‬
‫‪ 170‬בעבר בסעיף ‪( 02‬א) (‪ )7‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,7711 -‬לפני תיקון ‪17‬‬
‫‪ 171‬ע"פ ‪ 1041/75‬צאלח דניאל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נב(‪167 ,)7‬‬
‫‪441‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 172‬ע"פ ‪ 4576/25‬רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (ניתן ביום ‪)12.77.25‬‬
‫‪R v. Kearley [1992] 2 All E.R. 345 (HL) 173‬‬
‫‪ 174‬יעקב קדמי על הראיות (דיונון‪ ,‬תשנ"ט – ‪ )7777‬פרק חמישי (על העדים) עמ' ‪ ,147-421‬א' הרנון דיני ראיות (כרך‬
‫ב'‪ ,‬תשמ"ה)‬
‫‪ 175‬דנ"פ ‪ 4172\77‬מ"י נ' חאג' יחיא‪ ,‬פ"ד מז(‪.667 )1‬‬
‫‪ 176‬ת"פ ‪ 7116/20‬מדינת ישראל נגד קורח אסף שמחה‪.‬‬
‫‪ 177‬הוסף‪ :‬ס"ח תשל"א ‪ ,72‬ה"ח ‪ 871‬תש"ל‪.062 ,‬‬
‫‪ 178‬הצ"ח ‪ 871‬תש"ל‪.065 ,‬‬
‫‪ 179‬קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (הדין בראי הפסיקה) (דיונון ‪077 )7771‬‬
‫‪ 180‬ת"פ ‪ 4878/24‬מדינת ישראל נ' סיבוני גלעד‬
‫‪ 181‬ת"פ ‪ 7116/20‬מדינת ישראל נגד קורח אסף שמחה‬
‫‪ 182‬הכמויות מפורטות בתוספת השנייה לפקודת הסמים‪.‬‬
‫‪ 183‬ע"פ ‪ 72754/27‬שושן נ' מ"י‪ ,‬דינים עליון‪ ,‬כרך ס"ה ‪457‬‬
‫‪ 184‬ע"פ ‪ 712/21‬ליאור מטיס נ' מדינת ישראל (מאגר נבו)‬
‫‪ 185‬בג"צ ‪ 01/86‬רב"ט רן לוברטובסקי נ' בית הדין הצבאי‪ ,‬פ"ד מ(‪ ,151 ,)1‬עמ' ‪.158-157‬‬
‫‪ 186‬ראה ע"פ ‪ 617/17‬אפללו נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד"י לד(‪ ,567 )1‬בעמ' ‪ ;517‬ע"פ ‪ 548/18‬שרון נ' לוי‪ ,‬פד"י לה(‪,116 )7‬‬
‫בעמ' ‪ ;141-145‬ע"פ ‪ 887/17‬חמו נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד"י לו(‪)475-474 ,417 )4‬‬
‫‪ 187‬ת"ת (י‪-‬ם) ‪ 77871/21‬מדינת ישראל נגד עוזרי‬
‫‪ 188‬ראה למשל ע"פ ‪ 071/15‬מלקי נ' מ"י‪ ,‬פ"ד ל(‪)7‬‬
‫‪ 189‬ע"פ ‪ 4576/25‬רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)‬
‫‪ 190‬ע"פ ‪ 8714/21‬לין נ' מדינת ישראל [לא פורסם]‬
‫‪ 191‬ע"פ ‪ 7756/25‬שי נ' מדינת ישראל‬
‫‪ 192‬בש"פ ‪ 1154/27‬זרח יוגב נ' מדינת ישראל‪( ,‬טרם פורסם)‪ ,‬תק‪-‬על ‪ .152 ,)0(0227‬מאגר סביר‬
‫‪ 193‬בש"פ ‪ 481245‬מדינת ישראל נ' רוני אטיאס‬
‫‪ 194‬בש"פ ‪ 5411/78‬גמל עבד אל חכים נ' מדינת ישראל‪ ,‬לא פורסם‬
‫‪ 195‬בש"פ ‪ 5411/78‬גמל עבד אל חכים נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.172 ,)1(78‬‬
‫‪ 196‬בש"פ ‪ 5850/27‬שי רואה נגד מדינת ישראל‪ ,‬טרם פורסם‬
‫‪ 197‬בש"פ ‪ 1442/27‬דוד מימון נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,7808 ,)1(0227‬עמ' ‪.7807‬‬
‫‪ 198‬בש"פ ‪ 7815/27‬חסן גמיל נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.458 ,)4(0227‬‬
‫‪ 199‬בש"פ ‪ 5118/77‬בני אופנר נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.871 ,)1(77‬‬
‫‪ 200‬בש"פ ‪ 7775/22‬נועם צור נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.7727 ,)7(0222‬‬
‫‪ 201‬בש"פ ‪ 7750/22‬פנחס קבלו נגד מדינת ישראל‪ ,‬פורסם במאגר סביר ‪ -‬כרך נ"ד‪,‬חוברת ‪05‬‬
‫‪ 202‬בש"פ ‪ 4118/27‬מדינת ישראל נ' עבדאללה אבו קישק ו‪ 0 -‬אח'‪ ,‬תק‪-‬על ‪.724 ,)0(0227‬‬
‫‪ 203‬בבש"פ ‪ 1784/27‬מדינת ישראל נ' גדליהו חוטה (טרם פורסם)‬
‫‪ 204‬בש"פ ‪ 5461/27‬מדינת ישראל נ' עופר שושן ושלמה סוסן (טרם פורסם)‬
‫‪ 205‬בש"פ ‪ 7260/77‬מדינת ישראל נ' זיתון‪ ,‬על ידי השופטת עדנה ארבל‬
‫‪ 206‬בש"פ ‪ 1618/28‬מדינת ישראל נ' אבו גנאם (לא פורסם)‪.‬‬
‫‪ 208‬סעיף ‪ 77‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬תש"ח ‪7748-‬‬
‫‪ 209‬בג"צ ‪ 155/17‬אריה בן בנימין קטלן נ' שירות בתי הסוהר‪ ,‬פ"ד לד(‪074 ,)1‬‬
‫‪ 210‬בג"צ ‪ 155/17‬אריה בן בנימין קטלן נ' שירות בתי הסוהר‪ ,‬פ"ד לד(‪074 ,)1‬‬
‫‪ 211‬ד"נ ‪ 7/81‬בית הדין הצבאי לערעורים ואח' נ' משה ועקנין פ"ד מב(‪ ,811 ,)1‬עמ' ‪.847-840‬‬
‫‪ 212‬בע"פ ‪ 781/18 ,777/17‬אבו‪-‬מידג'ם ואח' נ' מדינת ישראל פד"י ל"ד‪511,‬‬
‫‪ 213‬ע"פ ‪ 5707/78‬רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי‬
‫‪ 214‬ע"פ ‪ 5707\78‬יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי‬
‫‪ 215‬ע"פ ‪ 7756\25‬אסף שי נ' מ"י‬
‫‪ 216‬סעיף ‪ 4‬לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬חיפוש בגופו של חשוד)‬
‫‪ 217‬סעיף ‪0‬ג לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬חיפוש בגופו של חשוד)‬
‫‪ 218‬בש"פ ‪ 0745/70‬מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה‪ ,‬פ"ד מו(‪ ,124 ,)5‬עמ' ‪171-174‬‬
‫‪441‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 219‬ע"פ ‪ 471/80‬חמו נ' מדינת ישראל‬
‫‪ 220‬ע"פ ‪ 402/87‬כהן נ' מדינת ישראל‬
‫‪ 221‬ע"פ ‪ 0782/20‬קאסם נ' מדינת ישראל‬
‫‪ 222‬ע"פ ‪ 7104/20‬אבו חמאד נ' מדינת ישראל‬
‫‪ 223‬הרשעה על סמך ראיית דנ"א בלבד‪ /‬מאמר מאת אביטל אברהם ושי אלמליח‬
‫‪http://www.hezkathaput.org/index.htm 224‬‬
‫‪ 225‬רע"פ ‪ 7450/27‬ציון אביטל נ' מדינת ישראל‬
‫‪ 226‬אייל ליאני "סמים 'מותרים' חומרים פסיכואקטיביים שטרם נאסרו ע"י פקודת הסמים המסוכנים" רפואה ומשפט‬
‫גליון ‪ ( 06‬מאי ‪.)0220‬‬
‫‪ 227‬ביוזמת עו"ד מנחם בלום ז"ל‪.‬‬
‫‪ 228‬סעיף ‪71‬ז לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג – ‪( 7711‬להלן פקודת הסמים)‪.‬‬
‫‪ 229‬זו מדיניות המשטרה עפ"י דב מיכאל‪ ,‬רכז הסמים במחלק הפשעים במרחב דן‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬ביום ‪.07.8.0227‬‬
‫‪ 230‬דינים עליון כרך מג עמ' ‪( 881‬טרם פורסם)‬
‫‪ 231‬י' קדמי "על פקודת הסמים המסוכנים"‪( ,‬דיונון‪ ,‬תשנ"ז – ‪ ,) 7771‬עמ' ‪58-61‬‬
‫‪ 232‬ע"פ ‪ 671/84‬מ"י נ' יגאל לוי דף לפרקליט ‪ ,062‬כמצוטט בספרו של קדמי‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 233‬דיון מפורט ר' בשער השלישי‪ :‬משפט משווה‪.‬‬
‫‪ 234‬ע"ר (עיתון רשמי) ‪( 7705‬תוספת א') עמ' ‪.047‬‬
‫‪ 235‬ר' א' ברק פרשנות במשפט (חלק ב') המציג תאוריות הרמנויטיות של מלומדים גרמנים כגאדמר‪.‬‬
‫‪ 236‬במאי ‪ 7778‬נפגשתי עם ח"כ (דאז) אלי בן מנחם יו"ר ועדת הכנסת למאבק בסמים אשר תמך בשינוי המצב הקיים‬
‫בפקודת הסמים המסוכנים‪ ,‬ע"י חקיקה רחבה יותר שתגביל סמים שלא נכנסים כיום לפקודה‪.‬‬
‫‪ 237‬ר' ההסתייגות לפי קדמי בקשר לכך שאין צורך תמיד בחומר עצמו כדי להוכיח אשמה בפלילים‪.‬‬
‫‪ 238‬קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (הדין בראי הפסיקה) (דיונון ‪711 )7771‬‬
‫‪ 239‬שם‪ ,‬שם ‪715‬‬
‫‪ 240‬אמיר נ' מ"י (דף לפרקליט ‪ )0222‬כמצוטט שם (לא פורסם)‪.‬‬
‫‪ 241‬הוסף‪ :‬ס"ח תשל"א ‪ ,72‬הצ"ח ‪ 871‬תש"ל‪.062 ,‬‬
‫‪ 242‬הצ"ח ‪ 871‬תש"ל‪.065 ,‬‬
‫‪ 243‬קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (הדין בראי הפסיקה) (דיונון ‪077 )7771‬‬
‫‪ 244‬ר' נספח ב' בסוף‪.‬‬
‫‪ 245‬ע"ר (עתון רשמי) ‪( 7716‬תוספת א') עמ' ‪.710‬‬
‫‪246‬חלק מהמקורות של המשפט הזר במאמר זה מבוססים על מקורות שנזכרו בנייר עמדה של עו"ד מנחם בלום ז"ל‪,‬‬
‫מפרקליטות מחוז ת"א‪ ,‬אשר הגה את הרעיון לשינוי חקיקתי בנושא‪.‬‬
‫‪Patricia G. Erickson "A persistent paradox: Drug law and policy in Canada." 247‬‬
‫)‪Canadian Journal of Criminology April 1999 v41 i2 p275(1‬‬
‫‪James C. Hathaway "Criminal law - Narcotic Control Act - certificates of analysis 248‬‬
‫‪in prosecutions." Canadian Bar Review, June 1980 58 n2 p390-394‬‬
‫‪Food and drugs act, R.S.C 1985, chap F-27 249‬‬
‫‪Martin’s Annual Criminal Code 1999 250‬‬
‫‪ 251‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג ‪ 7711 -‬תוספת ראשונה חלק א' סימן ב'‬
‫פריט ‪74‬‬
‫‪ 252‬איזומרים אופטיים הינם חומרים שהמבנה המולוקלרי שלהם מזכיר תמונת ראי של האיזומר המקורי‪.‬‬
‫‪H. Van Vliet "The uneasy decriminalization : a perspective on Dutch drug policy" 253‬‬
‫‪ Interpol, 1994, the quest review p. 2) 254‬כמצוטט בספרו של כספי סמים מסוכנים פיקוח אכיפה‬
‫ומשפט תמר‪ )7776 ,‬עמ' ‪727‬‬
‫‪ 255‬כספי סמים מסוכנים פיקוח אכיפה ומשפט ( תמר‪ )7776 ,‬עמ' ‪67‬‬
‫‪H. Van Vliet "The uneasy decriminalization : a perspective on Dutch drug policy" 256‬‬
‫‪Michael Webb "Learning the "A-B-C" with "E" (reclassifying ecstasy as a 257‬‬
‫‪controlled drug)(New Zealand) " New Zealand Law Journal, Dec 1998 p443‬‬‫‪445‬‬
‫‪444‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫) המאמר אותר במנוע חיפוש באינטרנט‪(LegalTrac :‬‬
‫‪ 258‬ד"ר י' כספי סמים מסוכנים‪,‬מדיניות פיקוח אכיפה ומשפט (תמר ‪ ,)7776‬עמ' ‪57‬‬
‫‪ 259‬ד"ר י' כספי סמים מסוכנים‪,‬מדיניות פיקוח אכיפה ומשפט (תמר ‪ ,)7776‬שם‬
‫‪260‬‬
‫‪Heather Keating "Conspiracy to offer to supply - vitamin pills? (United Kingdom).‬‬
‫‪Law Quarterly Review July 1994 110 p373-376‬‬
‫‪261‬‬
‫‪Abraham Abramovsky "Ecstacy prosecution: State or federal law better for‬‬
‫‪enforcement?" (comparing New York and U.S. drug laws) New York Law‬‬
‫‪Journal, Nov 29, 2000 v224 i103 p3 col 1.‬‬
‫‪ 262‬ד"ר י' כספי סמים מסוכנים‪,‬מדיניות פיקוח אכיפה ומשפט (תמר ‪ ,)7776‬עמ' ‪50‬‬
‫‪ 263‬ד"ר י' כספי סמים מסוכנים‪,‬מדיניות פיקוח אכיפה ומשפט (תמר ‪ ,)7776‬עמ' ‪55‬‬
‫‪264‬‬
‫‪Comprehenssive Drug Abuse Prevention and control Act of 1970, 21 U.S.C 812‬‬
‫‪pub. L.‬‬
‫‪NO. 01-513, 84 Stat 1236-1248‬‬
‫‪265‬‬
‫‪Comprehenssive Drug Abuse Prevention and control Act of 1970, 21 U.S.C 812‬‬
‫‪pub. L.‬‬
‫‪NO. 01-513, 84 Stat 1236-1248‬‬
‫‪ 266‬ה‪ DEA-‬הינה הרשות האמריקנית לאכיפת איסור השימוש בסמים‪ ,‬מדובר ברשות פדרלית עתירת תקציבים הנלחמת‬
‫בקרטלי הסמים בעולם‪.‬‬
‫‪“Eve and Extasy" 257 JMA 1615 (1987) 267‬‬
‫‪Anti Drugs Abuse Act of 1986 ,Pub.L.No 99-570, 100Stat.3207-13 268‬‬
‫‪21U.S.C.A 802 269‬בסעיף ‪( – 10‬הקוד מעודכן בספריית הפקולטה למשפטים באונ' ת"א עד שנת ‪ 7777‬ובחיפוש‬
‫במאגר החיפוש האינטרנטי ‪ Lexix:‬נכון ל‪ 76.8.0227 -‬מדובר אכן בעדכון האחרון בנוסח)‪.‬‬
‫‪F.3d 109 (1996) U.S v. Rubin 79 270‬‬
‫‪Anti Drugs Abuse Act of 1986 ,Pub.L.No 99-570, 100Stat.3207-13 271‬‬
‫‪F.2d 1006 (1990) U.S v. Granberry 916 272‬‬
‫‪ 273‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג ‪ – 7711 -‬תוספת ראשונה חלק א' סימן ב'‬
‫פריט ‪74‬‬
‫‪ 274‬בארה"ב ישנם חומרים בשם ציטרין ופנתאניל‪ ,‬שהם דמויי הרואין ונכללים בהגדרה של הרואין למרות שאינם בעלי‬
‫מבנה מולוקלרי דומה וזאת עפ"י חוק החומרים האנלוגיים‪.‬‬
‫‪ 275‬בהתייעצות שערכתי עם ד"ר יהודה אורבך‪ PHD ,‬בכימיה מאונ' ת"א‪ ,‬הציע לי שמבחינה פרקטית כדאי לשנות את‬
‫הנוסחה הכללית של פקודת הסמים המסוכנים כך שלפי התרשים בעמוד הבא תכיל משתנה ‪ R‬המכיל למעשה את כל‬
‫הפחמנים הקיימים והעתידיים‪ .‬בכל פעם יעדכנו את אותו משתנה ‪ R‬אם יזדקקו לכך‪.‬‬
‫‪ 276‬לנושאים ‪ 0,1‬לא אתייחס במסגרת זו‪.‬‬
‫‪ 277‬ישנה סוגייה מעניינת במשפט העברי על כך שלא ניתן לאסור "דבר שלא בא לעולם" כמו ריח התפוח‪.‬‬
‫‪ 278‬ע"א ‪ 6807/71‬בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי‪ ,‬פד"י מט ‪ 171 4‬עמ' ‪( .007‬להלן‪ :‬פס"ד בענין חוק‬
‫גל)‪.‬‬
‫‪ 279‬בג"צ ‪ 7175/71‬לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר‪ ,‬תקדין עליון‪ ,‬כרך ‪ ,)1( 71‬תשנ"ז‪/‬תשנ"ח ‪ ,7771‬עמ'‬
‫‪.104‬‬
‫‪ 280‬בגליון האחרון של "עורך הדין" עיתון של לשכת עורכי הדין‪ ,‬ישנו ראיון עם יו"ר הכנסת‪ ,‬דן תיכון‪ ,‬שחוק הברוקורים‬
‫היה פרי יוזמתו ומובאת התייחסותו לפסילת ההוראה האמורה ע"י בג"צ‪.‬‬
‫‪ 281‬הוראת הבטלות הושהתה עד ל‪ 7.7.78 -‬ובג"צ נתן פתח לכנסת לחוקק הוראת מעבר או הסדר ביניים‪.‬‬
‫‪ 282‬לפי פקודת הסמים המסוכנים החזקה מותרת מוגדרת בסעיף ‪ 77‬לפקודת הסמים כדלקמן‪:‬‬
‫"לענין פקודה זו‪ ,‬החזקת סם כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה מותרת באחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )7‬המחזיק הוא רוקח והסם מוחזק בחצריו שיש לו רשיון עליהם;‬
‫(‪ )0‬המחזיק הוא רופא‪ ,‬רופא שיניים או רופא וטרינרי‪ ,‬ולפי חיקוק‬
‫הדן ברופאים‪ ,‬ברופאי שיניים או ברופאים וטרינריים מותר לו‬
‫להחזיק סם כאמור;‬
‫(‪ )1‬המחזיק מוכיח שהוא השיג את הסם שבהחזקתו מרוקח ושהסם נופק‬
‫‪445‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫לפי הוראות פקודת הרוקחים‪ ,‬או שהושג מרופא או מרופא וטרינרי‬
‫הרשאים לפי הדין לספק סמים או תרופות;‬
‫(‪ )4‬הדבר הורשה בתקנות לפי פקודה זו‪.‬‬
‫שימוש מותר ‪.70‬השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש‬
‫מאת רוקח‪ ,‬רופא או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף ‪ )1(77‬או סופק‬
‫על פי רשיון‪".‬‬
‫‪ 283‬עיון בחוק האנגלי‪ ,‬הקנדי‪ ,‬ההולנדי והאמריקאי מלמד על פתרונות שונים לבעיה‪ .‬במשפט האמריקאי למשל‪ ,‬ישנו‬
‫"חוק החומרים האנאלוגיים"‪ ,‬החוק נתקל בביקורת דומה לזו שמוצגת כאן בהקשר לאנלוגיה שבין חוקי היסוד לחופש‬
‫הצריכה‪.‬‬
‫‪ 284‬פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ג‪7711-‬‬
‫‪ 285‬בש"פ ‪ 5118/77‬בני אופנר נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.871 ,)1(77‬‬
‫‪ 286‬בש"פ ‪ 440/76‬מדינת ישראל נ' טולדנו‪ ,‬לא פורסם‬
‫‪ 287‬ע"פ (תל‪-‬אביב‪-‬יפו) ‪ 12116/77‬מדינת ישראל נ' שמואל סינואני‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.7186 ,)1(77‬‬
‫‪ 288‬הנחיה מספר ‪)57.256( 4.7725‬‬
‫‪ 289‬ע"פ ‪ 0281/76‬תמר כתב נגד מדינת ישראל‬
‫‪ 290‬נתון זה משנת ‪0227‬‬
‫‪ 291‬מתוך מרכז מחקר ומידע של הכנסת "שימוש בסמים וטיפול בנפגעי סמים במערכת הכליאה"‪ /‬ד"ר גלעד נתן‪ ,‬מיום‬
‫‪77.5.0277‬‬
‫‪ 292‬המחקר ומסקנותיו מאת בט"פ עולמי‪ ,‬עדכונים בתחומי ביטחון הפנים מהעולם עלון רכז מידע‪ ,‬גיליון מספר ‪,08‬‬
‫אוגוסט ‪.0277‬‬
‫‪ 293‬מוטי גל‪ ,‬מערכת וואלה! ‪ 75‬נובמבר ‪www.walla.co.il ,0227‬‬
‫‪ 294‬מתוך אתר‪http://ale-yarok.org.i :‬‬
‫‪ 295‬גלי סימן‪-‬טוב‪ ,‬וואלה! ‪ 06‬אוקטובר ‪www.walla.co.il ,0222‬‬
‫‪ 296‬כל הנתונים בפרק זה לקוחים מתגובת משטרת ישראל על שאלות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 4 ,‬ביולי‬
‫‪0277‬‬
‫‪ 297‬ת‪.‬פ‪( 1124/20 .‬עכו) מדינת ישראל נ‪ .‬פלוני‬
‫‪ 298‬בג"ץ ‪ 5222/75‬ברטלה נגד מדינת ישראל‬
‫‪ 299‬כתבה שפורסמה ברשת ב של קול ישראל ביום ‪7.77.72‬‬
‫‪ 300‬מתוך אתר‪http://www.cannabook.net :‬‬
‫‪ 301‬מתוך אתר‪www.cannabook.net :‬‬
‫‪ 302‬פורסם ב‪ YNET -‬בתאריך ‪1.6.0272‬‬
‫‪ 303‬מתוך אתר‪http://www.medicannabis.net/halacha.html :‬‬
‫‪ 304‬מתוך אתר‪www.cannabook.net :‬‬
‫‪ 305‬מתוך אתר‪/http://www.spirala.org.il/2011/12/14290 :‬‬
‫‪ 306‬מתוך מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ .‬שימוש והחזקה בסם מסוג קנביס – סקירת המדיניות הנהוגה באירופה‪,‬‬
‫בארצות‪-‬הברית ובקנדה‪ .‬מאת‪ :‬רוזלין אטיס‪ ,‬מיום ‪01.8.0228‬‬
‫‪ Interpol, 1994, the quest review p. 2) 307‬כמצוטט בספרו של כספי סמים מסוכנים פיקוח אכיפה‬
‫ומשפט‪ ,‬תמר‪ )7776 ,‬עמ' ‪727‬‬
‫‪ 308‬ד"ר י' כספי סמים מסוכנים פיקוח אכיפה ומשפט ( תמר‪ )7776 ,‬עמ' ‪67‬‬
‫‪ 309‬ראה למשל‪:‬‬
‫‪Ed Rosenthal, Steve Kubby Why Marijuana Should Be Legal‬‬
‫)‪(Thunder Mouth Press NY 1996‬‬
‫‪ 310‬ראה למשל‪http://www.legalize.com :‬‬
‫‪ 311‬ניתן למצוא את דו"ח הוועדה בלינק הבא‪:‬‬
‫‪http://www.globalcommissionondrugs.org/Report‬‬
‫תחת הקישור‪.Global Commission on Drug Policy Report (English) :‬‬
‫‪ 312‬פרוטוקול מספר ‪ 56‬מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים מיום ‪71.6.0277‬‬
‫‪446‬‬
‫סמים‬
‫‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬ליאני‬
‫‪ 313‬מתוך עמדת הסניגוריה הציבורית להצעת חוק תיקון לפקודת הסמים המסוכנים (כלים להכנת סם מסוכן או‬
‫לצריכתו)‪ ,‬התשס"ו – ‪ ,0226‬כפי שהוגשה לועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪.‬‬
‫‪ 314‬ראו גם‪ :‬עיתון ידיעות אחרונות מיום ‪01.72.26‬‬
‫‪ 315‬ראה לעיל הערת שוליים ‪.06‬‬
‫‪ 316‬מתוך אתר הכנסת‪ ,‬הלינק הבא‪http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/lists/plat_2.htm :‬‬
‫‪ 317‬הערה‪ :‬פורסמה הודעה (י"פ תשנ"ה‪ .)7672 ,‬לפי סעיף ‪ 7‬לפקודה על הסמכת הרוקחים המחוזיים של משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬כל אחד במחוזו‪ ,‬למלא את תפקידי המנהל לענין סעיפים ‪ 6 ,1 ,71 ,06‬ו‪ 01-‬לפקודה‪.‬‬
‫‪447‬‬