סמים בקרב אסירים בישראל: שימוש, התמכרות וטיפול

‫סמים בקרב אסירים‬
‫בישראל‪ :‬שימוש‪,‬‬
‫התמכרות וטיפול‬
‫[דרור ולק‪ ,1‬קתרין בן צבי‪ ,2‬פבל ספיבק‪ ,3‬ענת קון ]‬
‫‪5 4‬‬
‫בבתי הכלא בישראל כלואים אסירים רבים בעלי רקע של שימוש בסמים והתמכרות להם‪ .‬כדי לעמוד‬
‫על היקף התופעה ומאפייניה נעשה מדי כמה שנים סקר על ידי שירות בתי הסוהר‪ .‬לשאלון הסקר‬
‫שנעשה ב‪ 2012-‬ענו באופן וולונטרי ‪ 5,452‬אסירים ב‪ 27-‬בתי סוהר‪ ,‬שהם ‪ 52%‬מכלל האסירים‬
‫הפליליים תושבי ישראל‪ ,‬שפוטים ועצורים‪ ,‬שהיו כלואים באותה עת במתקני שב"ס‪ .‬מאפייני הרקע‬
‫של המשיבים לשאלון ושל כלל האסירים היו דומים‪ .‬השאלונים הופקו בשלוש שפות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית‬
‫ורוסית‪ .‬מן הסקר עלה ששיעור המכורים היה ‪ ,36.2%‬ו‪ 15.6%-‬נוספים היו צרכני סמים שאינם‬
‫מכורים‪ .‬אסירים בעלי השכלה יסודית נמצאו מכורים בשיעור של יותר מפי שניים מאסירים בעלי‬
‫השכלה תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪ .‬בקבוצת הגיל ‪ 49-40‬נמצאו מכורים בשיעור הגבוה ביותר מבין קבוצות‬
‫הגיל‪ .‬אסירים לא‪-‬נשואים נמצאו מכורים יותר מנשואים‪ .‬סוגי הסמים השכיחים היו סמים מבוססי‬
‫קנביס‪ ,‬אקסטזי וקוקאין לסוגיו‪ 9.5% .‬מהאסירים דיווחו על שימוש בסמים בבית הסוהר‪11.8% .‬‬
‫מהאסירים התנסו בהם לראשונה בכלא‪ .‬שכיחות השימוש בסמים וההתמכרות להם בקרב האסירות‬
‫דומה לשכיחות השימוש בקרב האסירים‪ ,‬אך השפעתם של רמת ההשכלה והמצב המשפחתי בולטת‬
‫אצלן יותר‪ .‬כ‪ 60-‬אחוזים מהמכורים הביעו רצון לקבל טיפול גמילה‪ .‬בפועל‪ ,‬כאלף אסירים מקבלים‬
‫טיפול גמילה מדי שנה באמצעות מחלקות ופרויקטים עם מאפיינים של קהילה טיפולית‪ .‬בהשוואה‬
‫לסקרים שנעשו ב‪ 2000-‬וב‪ ,2007-‬שיעור המכורים נמוך ב‪ 40-‬אחוזים‪ .‬כן ירדו שיעור המשתמשים‬
‫בסמים בבית הסוהר ושיעור האסירים שהתנסו בסמים לראשונה בכלא‪ .‬ירידה זו משקפת העמקת‬
‫הפעילות לאיתור סמים ולסיכול החדרתם‪ ,‬הפרדה קפדנית בין מכורים ללא‪-‬מכורים והרחבת פעילות‬
‫ההסברה והטיפול‪ .‬הקשר השלילי בין השכלה להתמכרות מדגיש את חשיבותן של רכישת השכלה‬
‫ורכישת הכשרה מקצועית במאסר‪ ,‬לא רק כמפתח לחזרה מוצלחת לקהילה‪ ,‬אלא גם בבלימה של‬
‫השימוש בסמים וההתמכרות להם‪.‬‬
‫‪1‬גונדר‪-‬משנה דרור ולק ‪ -‬ראש מחלקת מחקר ואסטרטגיה במנהל תכנון בשירות בתי הסוהר‪ ,‬בעל תואר שלישי בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫‪2‬רב‪-‬כלאי קתרין בן צבי ‪ -‬קצינה במחלקת מחקר ואסטרטגיה במנהל תכנון בשירות בתי הסוהר‪ ,‬בעלת תואר שני בקרימינולוגיה‪.‬‬
‫‪3‬סגן‪-‬גונדר פבל ספיבק ‪ -‬ראש ענף נרקולוגיה במערך הרפואה בשירות בתי הסוהר‪ ,‬בעל תואר שלישי ברפואה‪.‬‬
‫‪4‬סגן‪-‬גונדר ענת קון ‪ -‬ראש ענף אבחון ומיון בחטיבת כליאה‪ ,‬לשעבר רכזת ארצית לטיפול בהתמכרויות בחטיבת תקון בשירות בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫‪5‬רוב תודות לקציני החינוך האגפיים‪ ,‬למנהלי האגפים ולנרקולוגים על הפצת השאלונים בבתי הסוהר‪ .‬תודה לרב‪-‬כלאי תומר כרמל‬
‫ממחלקת מחקר ואסטרטגיה על הייעוץ בניתוחים הסטטיסטיים‪ .‬הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול סייעה במימון הסקר‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫מבוא‬
‫על פי דוח הסמים העולמי של ארגון האומות המאוחדות‪,‬‬
‫היקף השימוש העולמי בסמים לא‪-‬חוקיים בקרב בגירים‬
‫התייצב בחמש השנים האחרונות ועומד על ‪3.4%‬‬
‫עד ‪ 6.6%‬מהאוכלוסייה (‪13%-10% .)UNODC, 2012‬‬
‫מכלל המשתמשים מוגדרים "משתמשים בעייתיים"‪,‬‬
‫קרי מכורים או בעלי הפרעות הקשורות לסמים‪.‬‬
‫אחד מתוך מאה מקרי מוות בקרב מבוגרים מיוחס‬
‫לשימוש בסמים לא‪-‬חוקיים‪ .‬בישראל התייצב בשנים‬
‫האחרונות שיעור המשתמשים בסם לא‪-‬חוקי כלשהו‪,‬‬
‫ובסקר האחרון עמד שיעורם על ‪ 611.4%‬מהאוכלוסייה‬
‫הבוגרת (בר המבורגר‪ ,‬אזרחי‪ ,‬רוזינר וניראל‪.)2009 ,‬‬
‫ככלל‪ ,‬יש קשר חזק בין צריכת סמים‪ ,‬עבריינות‬
‫וכליאה‪ :‬הצורך בסם מוביל את המשתמש להשיגו‬
‫באמצעות פעילות לא‪-‬חוקית‪ ,‬וכך הוא נחשף יותר‬
‫למשתמשים ולמכורים בבית הסוהר‪ .‬במדינות רבות‬
‫בעולם נרשמה בעשורים האחרונים ירידה מתמדת‬
‫בהיקף הפשיעה‪ ,‬ואילו היקף השימוש בסמים בקרב‬
‫עבריינים ואסירים גדל ונעשה בעיה מרכזית של רשויות‬
‫האכיפה‪ ,‬של מערכי הבריאות ושל החברה בכלל‬
‫(‪.)Springer, McNeece, & Mayfield Arnold, 2009‬‬
‫שימוש בסמים והתמכרות להם‬
‫בקרב אסירים‬
‫מחקר מקיף‪ ,‬שסיכם עשר שנות ניטור נתונים באירופה‪,‬‬
‫לימד כי אין באירופה פרוטוקול מוסכם של איסוף‬
‫מידע על שימוש בסמים בכלא (‪Carpentier, Royuela,‬‬
‫‪ .)Noor, & Hedrich, 2012‬המרכז האירופי לניטור‬
‫סמים והתמכרות לסמים‪ ,‬ה‪European( EMCDDA-‬‬
‫‪,)Monitoring Centre for Drugs and Drug Addiction‬‬
‫אוסף בשיטתיות נתונים על שכיחות השימוש בסמים‬
‫במערכות הכליאה במדינות אירופה‪ ,‬ואולם יש שוני‬
‫רב בין המדינות בהגדרות של השימוש וההתמכרות‪,‬‬
‫בשיטות איסוף הנתונים‪ ,‬בהיקף הסקר ובמידה שהוא‬
‫מייצג את אוכלוסיית האסירים‪ .‬ברוב מדינות אירופה‬
‫נאספים הנתונים במחקרי רוחב (‪)cross-sectional‬‬
‫ברמה הארצית‪ ,‬ומעטים מהם נעשו יותר מפעם‬
‫אחת‪ .‬הנתונים נאספים בחתכי אוכלוסיות ובמדגמים‬
‫בכפוף למגוון הגדרות‪ :‬יש שנאסף מידע על אודות‬
‫השימוש בזמן המאסר ויש שהמידע נוגע לשימוש‬
‫בסמים לפני המאסר‪ .‬ברוב המקרים נמדד השימוש‬
‫בסמים באמצעות דיווח עצמי בשאלונים או בריאיון‬
‫קליני‪ ,‬אך רק במקצת המקרים נעשה שימוש בתקנים‬
‫מקובלים כגון ‪.)Carpentier et al., 2012( DSM-IV‬‬
‫גם היקף המדגם ואסטרטגיית הדגימה שונים מאוד‬
‫ממדינה למדינה‪ .‬במקרים מעטים נסקרת כל אוכלוסיית‬
‫האסירים בכל בתי הכלא במדינה‪ ,‬במקרים אחרים‬
‫נלקח מדגם מתוך כלל האסירים בכל בתי הכלא‪,‬‬
‫ובאחרים נעשה מדגם בשני שלבים‪ :‬תחילה דוגמים‬
‫כמה בתי כלא‪ ,‬ולאחר מכן דוגמים כמה אסירים בכל‬
‫אחד מבתי הכלא שנדגמו‪ .‬רמת הייצוגיות של הסקרים‬
‫אף היא נושא מורכב‪ .‬מוסדות הענישה שנדגמים לא‬
‫בהכרח מייצגים נאמנה את מערכת הכליאה בכללה‪.‬‬
‫כמו כן במקצת המחקרים מובאים בחשבון רק אסירים‬
‫שפוטים‪ ,‬ובאחרים כלולים גם עצורים‪ .‬אף שרוב‬
‫המחקרים כוללים את אוכלוסיית האסירות‪ ,‬על פי‬
‫רוב המידע המדווח לא מציג את ההבדלים המגדריים‬
‫(‪.)Carpentier et al., 2012‬‬
‫הנתונים מאירופה מלמדים על הבדלים ניכרים בין‬
‫מדינות היבשת מבחינת שיעור השימוש בסמים בקרב‬
‫אסירים‪ .‬על פי נתוני ‪ ,2004-1999‬שיעור האסירים‬
‫שאי‪-‬פעם השתמשו בסמים גבוה לעומת שיעור‬
‫המשתמשים באוכלוסייה הכללית‪ .‬בין ‪ 8%‬ל‪73%-‬‬
‫מהאסירים נמצאו מכורים או משתמשים קבועים‬
‫טרם כליאתם‪ ,‬ו‪ 8%-‬עד ‪ 51%‬מהאסירים השתמשו‬
‫בסמים בכלא‪ .‬מקצת המשתמשים בכלא (‪ 10%‬עד‬
‫‪ )42%‬דיווחו על שימוש קבוע בכלא‪ ,‬ואחרים דיווחו‬
‫על שימוש מזדמן‪ .‬המשתמשים המזדמנים השתמשו‬
‫לרוב בקנביס (‪ .)EMCDDA, 2006‬דוח משנת ‪2012‬‬
‫מלמד על נתונים דומים (‪ .)EMCDDA, 2012a‬כך‬
‫לדוגמה ‪ 22%‬מהאסירים בסקוטלנד דיווחו על‬
‫שימוש בסמים בחודש האחרון בכלא ו‪ 45%-‬דיווחו כי‬
‫‪6‬ייתכן שהשיעור הגבוה יחסית בישראל נובע מההבדלים בקבוצות הגיל לדגימה‪ .‬בישראל נדגמו בני ‪ 40-18‬וברוב המדינות‬
‫נדגמו בני ‪.65-15‬‬
‫‪80‬‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫השתמשו אי‪-‬פעם בסמים בכלא (‪.)EMCDDA, 2012b‬‬
‫בסקר שנעשה בפורטוגל דיווחו ‪ 12%‬מהאסירים‬
‫על שימוש בסמים בחודש האחרון (‪Carpentier et‬‬
‫‪ .)al., 2012‬במחקר שנעשה בצרפת (‪Lukasiewicz‬‬
‫‪ )et al., 2007‬נדגמו ‪ 998‬אסירים מ‪ 23-‬בתי כלא‪.‬‬
‫התברר‪ ,‬כי יותר משליש מהאסירים היו מכורים או‬
‫השתמשו לרעה בסמים או באלכוהול בשנה שקדמה‬
‫למחקר‪ .‬במחקר זה התברר‪ ,‬כי קנביס הוא החומר‬
‫השכיח ביותר ולאחריו אלכוהול‪.‬‬
‫שכיחות השימוש בסמים בקרב אסירים גבוהה משכיחות‬
‫השימוש באוכלוסייה הכללית גם בארצות הברית‪,‬‬
‫בקנדה ובאוסטרליה‪ .‬בקנדה‪ ,‬שבה נהוגה שיטת אבחון‬
‫דומה לזו הנהוגה באירופה‪ ,‬כ‪ 70%-‬מהאסירים אובחנו‬
‫משתמשים לרעה בחומר ממכר (ובכלל זה שימוש‬
‫לרעה באלכוהול)‪ .‬בארצות הברית ‪ 65%‬מהאסירים‬
‫מתאימים להגדרות ‪ DSM-IV‬הנוגעות לשימוש לרעה‬
‫בחומר ממכר או להתמכרות לו‪ .‬באוסטרליה דיווחו‬
‫‪ 66%‬מהאסירים הנכנסים לכלא על שימוש בסמים‬
‫ב‪ 12-‬החודשים טרם כניסתם לכלא ( ‪EMCDDA,‬‬
‫‪ .)2012a‬במחקר השוואתי נבדקה שכיחות השימוש‬
‫בסמים ובאלכוהול בשני בתי כלא בבריטניה (אחד‬
‫מהם כלא לנוער) ובבית כלא במינסוטה שבארצות‬
‫הברית (‪ .)Jones & Hoffmann, 2006‬הממצאים‬
‫מלמדים ששיעור ההתמכרות לסמים בקרב האסירים‬
‫הבוגרים בלבד עומד על ‪ 23%‬בארצות הברית לעומת‬
‫‪ 11%‬באנגליה‪ .‬ב‪ 2002-‬נעשה סקר על מדגם מייצג של‬
‫אסירים בבתי כלא מקומיים (‪ )jails‬בארצות הברית‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 6,982‬אסירים ואסירות מ‪ 417-‬בתי‬
‫כלא‪ .‬התברר כי ‪ 53.5%‬מהאסירים אופיינו משתמשים‬
‫בסמים או מכורים להם (‪ 35.8%‬מכורים) לעומת ‪3.0%‬‬
‫מהאוכלוסייה הכללית (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬
‫‪ .)2005‬ב‪ 2004-‬נעשה מחקר על מדגם מייצג של‬
‫אסירים בבתי כלא מדינתיים ובבתי כלא פדרליים‪.‬‬
‫בסקר נכללו ‪ 312‬בתי סוהר ורואיינו יותר מ‪18,000-‬‬
‫אסירים‪ .‬הממצאים הנוגעים לבתי הסוהר המדינתיים‬
‫היו דומים מאוד לאלו שעלו בסקר של בתי הכלא‬
‫המקומיים‪ .‬לעומת זאת בבתי הסוהר הפדרליים נמצאו‬
‫שיעורים נמוכים יותר של שימוש בסמים והתמכרות‬
‫(‪.)Bureau of Justice Statistics, 2006‬‬
‫פייזל‪ ,‬ביינס ודול (‪ )Fazel, Bains, & Doll, 2006‬הציגו‬
‫את שכיחות השימוש בסמים וההתמכרות להם בקרב‬
‫אסירים עם כניסתם למאסר‪ .‬הם איתרו ‪ 13‬מחקרים‬
‫(תשעה מארצות הברית והשאר מאירלנד‪ ,‬מאנגליה‬
‫ומניו‪-‬זילנד) שכללו ‪ 7,563‬אסירים ושעמדו בקריטריונים‬
‫מחמירים של איכות שיטת הדגימה והמדד להתמכרות‬
‫ולשימוש לרעה בסמים‪ .‬הממצאים לימדו על הטרוגניות‬
‫ניכרת בין המחקרים‪ ,‬שלמעשה סיכלה את האפשרות‬
‫הטכנית לשלב את המחקרים למחקר‪-‬על‪ .‬כך למשל‬
‫נמצא ששיעור המכורים והמשתמשים בסמים בקרב‬
‫אסירים היה בין ‪ 10.0%‬ל‪ ,48.0%-‬ובקרב אסירות בין‬
‫‪ 30.3%‬ל‪.60.4%-‬‬
‫שימוש בסמים והתמכרות להם‬
‫בקרב אסירים בישראל‬
‫בעשור הקודם נעשו בשב"ס שני סקרים‪ ,‬ב‪2000-‬‬
‫וב‪ ,2007-‬על אודות ההיקף והאופי של השימוש‬
‫בסמים ובאלכוהול בקרב האסירים הפליליים בבתי‬
‫הסוהר בישראל‪ .‬בסקר משנת ‪ 2000‬השתתפו ‪1,612‬‬
‫אסירים‪ ,‬והוא לימד כי ‪ 58%‬מהאסירים היו מכורים‬
‫לסמים‪ 15% ,‬השתמשו בסמים במאסר ו‪23%-‬‬
‫התחילו להשתמש בסמים במהלך המאסר (ספיבק‪,‬‬
‫‪ .)2000‬בשנת ‪ 2007‬בוצע סקר נוסף בהשתתפות‬
‫‪ 3,351‬אסירים‪ ,‬וממנו הסתמנה מגמת ירידה בצריכת‬
‫סמים ובהתמכרות להם‪ .‬נמצא כי ‪ 47%‬מהאסירים‬
‫היו מכורים לסמים‪ 11% ,‬השתמשו בסמים במאסר‬
‫ו‪ 14%-‬התחילו להשתמש בסמים במהלך המאסר‬
‫(ספיבק וקון‪.)2008 ,‬‬
‫משתני רקע‬
‫בסעיף זה נציג ממצאים על אודות שימוש בסמים‬
‫והתמכרות להם על פי משתני רקע והתנהגויות‬
‫ייחודיות המדווחים באופן שכיח בסקרי סמים‬
‫הנוגעים לאסירים‪.‬‬
‫השכלה‪ :‬נתונים שנאספו בקרב אסירים ממדינות‬
‫באירופה‪ ,‬שנכנסו למסגרת טיפולית בכלא‪ ,‬מלמדים‬
‫שבאופן כללי אסירים אלו משתייכים למעמד חברתי‬
‫נמוך‪ :‬לרובם השכלה נמוכה ורבים סובלים מאבטלה‬
‫וממגורים לא יציבים (‪ .)EMCDDA, 2012a‬במחקר‬
‫‪81‬‬
‫שנעשה בצרפת (‪ )Lukasiewicz et al., 2007‬התברר‬
‫שההשכלה של ‪ 50.4%‬מהאסירים שאובחנו מכורים‬
‫לסמים או משתמשים ב‪ 12-‬החודשים שקדמו למחקר‬
‫היתה נמוכה מהשכלה תיכונית (לעומת ‪ 45.8%‬בכלל‬
‫המדגם)‪ 47.1% .‬היו בעלי השכלה תיכונית (לעומת‬
‫‪ 46.9%‬בכלל המדגם)‪ ,‬ול‪ 2.5%-‬היתה השכלה‬
‫אוניברסיטאית (לעומת ‪ 7.3%‬בכלל המדגם)‪ .‬ניתוח של‬
‫מאפייני ההשכלה של אסירים בכל מערכות הכליאה‬
‫בארצות הברית (‪)Bureau of Justice Statistics, 2003‬‬
‫רומז אף הוא על חשיבות מאפיין ההשכלה בפשיעה‬
‫בכלל ובעבריינות סמים בפרט‪ .‬נמצא שקרוב למחצית‬
‫מעברייני הסמים (סחר או שימוש) לא סיימו בית‬
‫ספר תיכון (לעומת ‪ 4.7%‬באוכלוסייה הכללית)‪ ,‬זאת‬
‫לעומת בוגרי תיכון ששיעורם בקרב עברייני הסמים‬
‫דומה לשיעורם באוכלוסייה (כ‪.)30%-‬‬
‫גיל‪ :‬בסקר אמריקני על בתי כלא מדינתיים ובתי‬
‫כלא פדרליים הוצגו נתונים על משתמשים בסמים‬
‫ומכורים (‪ .)Bureau of Justice Statistics, 2006‬הסקר‬
‫מלמד‪ ,‬כי שיא השימוש או ההתמכרות היו בקרב‬
‫קבוצת הצעירים עד גיל ‪ ,)59.8%( 24‬וקיימת ירידה‬
‫מתמדת ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר‪ ,‬עד לשיעור‬
‫של ‪ 18.3%‬בקרב בני ‪ 55‬ויותר‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬במחקר הצרפתי הנזכר לעיל‬
‫(‪ )Lukasiewicz et al., 2007‬נמצא ש‪ 25.5%-‬מהאסירים‬
‫שאובחנו מכורים לסמים או משתמשים ב‪ 12-‬החודשים‬
‫שקדמו למחקר היו נשואים (לעומת ‪ 36.0%‬בכלל‬
‫המדגם) ו‪ 62.2%-‬היו רווקים (לעומת ‪ 41.2%‬בכלל‬
‫המדגם)‪ .‬בסקר שנעשה בקרב מדגם מייצג של יותר‬
‫מארבעים אלף אמריקנים נמצא שהסיכוי של גרושים‬
‫ואלמנים להתמכר לסמים במשך החיים גדול פי ‪1.9‬‬
‫מהסיכוי של נשואים‪ .‬ב‪ 12-‬החודשים שקדמו לסקר‬
‫הגיע הפער לפי ‪Compton, Thomas, Stinson, &( 3.6‬‬
‫‪ .)Grant, 2007‬בסקר זה‪ ,‬וכן בסקרי בריאות אחרים‬
‫(למשל ‪ ,)Verbrugge, 1979‬נשמר המדרג‪ :‬בעלי‬
‫הבריאות הטובה ביותר הם נשואים‪ ,‬לאחריהם רווקים‪,‬‬
‫ובעלי הבריאות הגרועה ביותר הם גרושים ואלמנים‪.‬‬
‫מגדר‪ :‬בסקר האמריקני על בתי כלא מדינתיים ובתי‬
‫כלא פדרליים נמצא שנשים היו מכורות לסמים יותר‬
‫מגברים (‪ 60.2%‬לעומת ‪ ,)53.0%‬ואילו באוכלוסייה‬
‫‪82‬‬
‫הכללית המגמה היתה הפוכה‪ :‬גברים השתמשו‬
‫בסמים והיו מכורים להם בהיקף כפול מנשים‬
‫(‪ .)Bureau of Justice Statistics, 2006‬בסקר שבדק‬
‫אסירים שפוטים בוויילס שבאנגליה נמצא שיעור גבוה‬
‫מעט של נשים מכורות לעומת גברים מכורים‪34% :‬‬
‫ו‪ 32%-‬בהתאמה‪ .‬בקרב עצורים היו ההבדלים גדולים‬
‫יותר‪ 47% :‬ו‪ 40%-‬בהתאמה (& ‪Singleton, Farrell,‬‬
‫‪.)Meltzer, 2003‬‬
‫סוגי סמים‪ :‬מהסקר האמריקני על בתי כלא מדינתיים‬
‫ובתי כלא פדרליים עלה שסוגי הסמים הנפוצים בשימוש‬
‫על ידי אסירים בבתי הכלא המדינתיים הם מריחואנה‬
‫או חשיש (‪ ,)77.6%‬לאחריהם קוקאין וקראק (‪,)46.8%‬‬
‫סמי הזיה (‪ ,)32.9%‬סמים ממריצים (‪ )28.6%‬ואופיאטים‬
‫וסמים מרגיעים (כ‪Bureau of Justice Statistics,( )20%-‬‬
‫‪ .)2006‬הנתונים נגעו לשימוש אי‪-‬פעם‪ .‬באנגליה וויילס‬
‫האופיאטים הם סוג הסם השכיח ביותר לאחר הקנביס‬
‫והם תופסים את מקומו של הקוקאין (מצוטט ב‪Prison-‬‬
‫‪.)Reform Trust, 2013‬‬
‫תחילת השימוש בסמים‪ :‬בסקירה של נתונים‬
‫ומחקרים על בתי כלא ואסירים באנגליה וויילס צוין‪,‬‬
‫כי ‪ 19%‬מתוך האסירים שדיווחו על שימוש בהרואין‬
‫אי‪-‬פעם השתמשו בסם הזה בפעם הראשונה בכלא‪.‬‬
‫משמעות הממצא היא שכ‪ 8%-‬מכלל האסירים במדגם‬
‫התחילו להשתמש בהרואין בכלא (מצוטט ב‪Prison-‬‬
‫‪ .)Reform Trust, 2013‬בסקר מקיף שנעשה בוויילס‬
‫רואיינו כ‪ 3,000-‬אסירים מ‪ 131-‬מתקני כליאה‪26.4% .‬‬
‫מהמשתמשים אי‪-‬פעם בהרואין החלו להשתמש בסם‬
‫זה בכלא‪ 9.3% ,‬מהמשתמשים אי‪-‬פעם בקוקאין או‬
‫בקראק החלו להשתמש בסמים אלו בכלא‪ ,‬ו‪6.4%-‬‬
‫מהמשתמשים אי‪-‬פעם במריחואנה החלו להשתמש‬
‫בסם זה בכלא (‪.)Boys et al., 2002‬‬
‫טיפול גמילה מסמים בכלא‬
‫כשני שלישים מהאסירים שאופיינו מכורים או‬
‫משתמשים לרעה בסמים ובאלכוהול בסקר‬
‫האמריקני על בתי כלא מדינתיים ובתי כלא פדרליים‬
‫השתתפו אי‪-‬פעם בחייהם בטיפול גמילה‪47% .‬‬
‫השתתפו בתוכנית בפיקוח של מערכות אכיפת‬
‫החוק‪ ,‬ו‪ 19%-‬מהאסירים השתתפו בתוכנית גמילה‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫במהלך שהותם בכלא (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬
‫‪ .)2006‬הדוח האירופי מציין‪ ,‬כי פרופיל המטופלים‬
‫בכלא היה דומה למדי לפרופיל המטופלים בקהילה‬
‫( ‪.)EMCDDA, 2012a‬‬
‫שב"ס מטפל במכורים לסמים ועוסק במניעה‬
‫ובהסברה‪ ,‬ומתבסס על הנחת היסוד שכליאה היא‬
‫הזדמנות לפעול לשינוי דפוסי ההתנהגות‪ .‬שב"ס‬
‫מפעיל שתי תוכניות טיפול פסיכו‪-‬סוציאליות לגמילה‪,‬‬
‫מחלקה ופרויקט‪ ,‬זאת מלבד מתן תחליפי סם‬
‫לאסירים שאינם מתאימים לטיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪.‬‬
‫בשתי התוכניות עוברים המכורים תהליך טיפולי‬
‫אינטנסיבי בעל מאפיינים של קהילה טיפולית‪,‬‬
‫אלא שבמחלקות יש גם ִתקנון עשיר של כוח אדם‬
‫ומבנה נפרד ומותאם‪ .‬צוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬הכולל עובד‬
‫סוציאלי‪ ,‬קצין חינוך‪ ,‬רופא נרקולוג ומדריך נגמלים‪,‬‬
‫מפעיל את שתי התוכניות‪.‬‬
‫בשב"ס פועלות תשע מחלקות טיפוליות לגמילה‬
‫מסמים המתוקננות ל‪ 306-‬אסירים‪ ,‬ומופעלים עשרה‬
‫פרויקטים המתוקננים ל‪ 170-‬אסירים‪ .‬המחלקות‬
‫פועלות במרכז טיפולי ארצי בכלא "חרמון" בצפון‬
‫הארץ ובארבעה בתי סוהר נוספים‪ .‬בכלא "חרמון"‬
‫פועלות חמש מחלקות והטיפול נעשה על פי‬
‫התפיסה של רצף טיפולי‪ ,‬החל בתהליך הקליטה‬
‫והמיון‪ ,‬דרך המחלקה הטיפולית וכלה באגף בוגרים‬
‫ושיקום‪ ,‬שם רוכש המטופל כלים לחזרה הדרגתית‬
‫לקהילה‪ .‬אסירים המעוניינים להיגמל אבל אינם‬
‫עומדים בקריטריונים של השתלבות במחלקה‪,‬‬
‫יכולים להשתתף בפרויקט המופעל בעשרה בתי‬
‫סוהר‪ .‬במהלך ‪ 2012‬טופלו במחלקות ‪ 701‬אסירים‪,‬‬
‫ובפרויקטים השתתפו ‪ 323‬אסירים‪.‬‬
‫במאמר זה נציג מקצת מממצאיו של סקר סמים‬
‫ואלכוהול שנעשה בשירות בתי הסוהר בשנת‬
‫‪ .2012‬המאמר יתמקד בממצאים הנוגעים לשימוש‬
‫בסמים ולהתמכרות להם‪ ,‬וכן לטיפולי הגמילה‪,‬‬
‫תוך התייחסות לממצאים מסקרים קודמים שנעשו‬
‫בשנים ‪ 2000‬ו‪.2007-‬‬
‫שיטה‬
‫אוכלוסייה‬
‫שאלוני הסקר הופצו ב‪ 27-‬בתי סוהר מתוך ‪ 30‬בתי‬
‫סוהר בשב"ס‪ .‬לשאלונים השיבו באופן וולונטרי ‪5,452‬‬
‫אסירים‪ ,‬שהם ‪ 52%‬מכלל אוכלוסיית האסירים הפליליים‬
‫(שפוטים ועצורים) תושבי ישראל‪ ,‬שהיו כלואים בבתי‬
‫הכלא של שב"ס באותה עת (להלן אוכלוסיית היעד)‪.‬‬
‫אסירים ביטחוניים ומסתננים מאפריקה המוחזקים‬
‫במשמורת שב"ס לא נכללו בסקר‪ .‬השאלונים התקבלו‬
‫באוקטובר ‪.2012‬‬
‫ייצוגיות אוכלוסיית היעד‪ :‬כדי להימנע מפגיעה‬
‫אפשרית בפרטיות הנבדקים מיעטנו בשאלות הנוגעות‬
‫למאפיינים אישיים של המשיבים לסקר‪ ,‬ולכן קשה לבסס‬
‫ייצוגיות בשיטה הקלסית‪ .‬השוואה בכמה מאפיינים‬
‫בין המדגם לאוכלוסיית היעד מלמדת‪ ,‬כי המשיבים‬
‫על הסקר משקפים נאמנה את אוכלוסיית היעד‪:‬‬
‫התפלגות המעמד המשפטי במדגם ובאוכלוסיית‬
‫היעד דומה מאוד‪ :‬שיעור השפוטים והעצורים הוא‬
‫‪ 70.5%‬ו‪ 29.5%-‬לעומת ‪ 71.2%‬ו‪ 28.8%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫ממוצע הגיל במדגם ובאוכלוסיית היעד כמעט זהה‪:‬‬
‫‪ 35.3‬שנים ו‪ 35.1-‬שנים בהתאמה‪ .‬התפלגות המעמד‬
‫המשפחתי במדגם ובאוכלוסיית היעד דומה למדי‪:‬‬
‫רווקים ‪ 44.8% -‬לעומת ‪ ;52.5%‬נשואים ‪36.9% -‬‬
‫לעומת ‪ ;32.5%‬גרושים‪/‬פרודים ‪ 16.3% -‬לעומת‬
‫‪ ;13.8%‬ואלמנים ‪ 2.0% -‬לעומת ‪ ,1.2%‬הכול בהתאמה‪.‬‬
‫כלים‬
‫בשאלון הסקר היו ‪ 45‬שאלות שהתחלקו לארבעה‬
‫שאלונים‪ :‬שאלון התמכרות לאלכוהול; שאלון התמכרות‬
‫לסמים; שאלון להערכה עצמית של רמת ההתמכרות;‬
‫שאלון פרטים אישיים‪ .‬השאלון תורגם לערבית ולרוסית‪,‬‬
‫והשאלונים המתורגמים תורגמו שוב לעברית (תרגום‬
‫כפול)‪ .‬בעקבות התרגום החוזר שופרו התרגומים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬במאמר הנוכחי נציג ניתוחים הנוגעים לשאלון‬
‫הסמים בלבד‪.‬‬
‫א‪ .‬שאלון התמכרות לסמים‪ :‬כדי לקבוע את דפוסי‬
‫השימוש בסמים בקרב האסירים נעשה שימוש‬
‫בשאלון שבו ‪ 13‬שאלות‪ .‬בסקרים הקודמים שנעשו‬
‫‪83‬‬
‫בשב"ס (שנים ‪ 2000‬ו‪ )2007-‬נעשה שימוש בגרסה‬
‫קצרה יותר של השאלון‪ ,‬שבה ‪ 10‬שאלות מתוך ‪13‬‬
‫שבשאלון הנוכחי‪ .‬שיעור המכורים לפי הגרסה החדשה‬
‫של השאלון עמד על ‪ ,36.2%‬ולפי הגרסה הישנה‬
‫ ‪ .33.9%‬הפער הקטן יחסית בין שיטות המדידה‬‫והמתאם הגבוה ביניהן (‪ )r=0.91‬מאפשרים לבחור‬
‫באחת מהשיטות‪ ,‬ולפיכך בדוח הזה נעשה שימוש‬
‫רק במדד המבוסס על הגרסה החדשה של השאלון‪.‬‬
‫לתריסר השאלות הראשונות מענה דיכוטומי (כן‪/‬‬
‫לא)‪ ,‬ובשאלה האחרונה על אודות תדירות השימוש‬
‫בסוגי סמים יש ארבע אפשרויות (בחודש האחרון‪,‬‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬אי‪-‬פעם‪ ,‬אף פעם לא)‪ 7‬לגבי עשרה‬
‫סוגי סמים (ראו נספח)‪ .‬ניתוח מהימנות פנימית של‬
‫פריטי השאלון הניב ‪ .α=0.94‬על פי הניקוד בשאלון‬
‫זה סווגו המשיבים לשלוש קטגוריות‪:‬‬
‫(‪ )1‬מעולם לא צרך סמים‪ :‬משיבים בקטגוריה‬
‫זו הם מי שלא הוגדרו צרכנים או מכורים‪ .‬משיבים‬
‫אלו ענו בשלילה על תריסר השאלות‪ ,‬ובנוסף ענו‬
‫בכל הסעיפים הנוגעים לתדירות השימוש בסוגי‬
‫הסמים למיניהם שהם אף פעם לא השתמשו‪.‬‬
‫(‪ )2‬צרכן סמים שאינו מכור‪ :‬משיבים בקטגוריה‬
‫זו הם מי שענו בחיוב על שאלה אחת לפחות‬
‫מהשאלות הנוגעות לשימוש בסמים או להתנסות‬
‫בהם ‪ -‬שאלות ‪ - 6 ,3 ,2 ,1‬או מי שסימן בשאלה ‪13‬‬
‫את התשובות "בחודש האחרון"‪" ,‬בשנה האחרונה"‬
‫או "אי‪-‬פעם" באחד הסעיפים לפחות‪.‬‬
‫(‪ )3‬מכור לסמים‪ :‬משיבים בקטגוריה זו הם מי‬
‫שענו בחיוב על אחת לפחות מהשאלות האלה‪:‬‬
‫‪ .12 ,11 ,10 ,9 ,8 ,5 ,4‬קריטריון זה להתמכרות‬
‫מחמיר אף יותר מזה של ‪American( DSM-IV‬‬
‫‪ .)Psychiatric Association - APA, 1994‬על פי‬
‫‪ ,DSM-IV‬מכור ייחשב מי שסובל משלושה מתוך‬
‫ארבעת התסמינים האלה או מכולם‪ :‬סבילות לסם‬
‫(הצורך להגדיל את כמות הסם כדי להשיג אותו‬
‫אפקט); "קריז"; אי‪-‬שליטה בכמות הסם הנצרכת;‬
‫וכישלון בהפחתת השימוש בו‪ .‬בשאלון הסקר כללנו‬
‫את תסמיני הסבילות וה"קריז"‪ ,‬והוספנו שאלות על‬
‫ניסיונות גמילה ושימוש בתחליפי סם‪ .‬די היה בפריט‬
‫אחד מבין השבעה כדי לאפיין את האסיר כמכור‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלון פרטים אישיים‪ :‬שאלות הנוגעות למאפייני‬
‫המשיב‪ :‬מצבו המשפטי (עצור או שפוט)‪ ,‬גילו‪ ,‬מספר‬
‫שנות הלימודים ומצבו המשפחתי‪ .‬פרטים אישיים‬
‫נוספים לא נשאלו ביודעין‪ ,‬כדי לא לפגוע בפרטיות‬
‫המשיבים ולבסס את אמונם על אודות אנונימיות‬
‫השאלון‪.‬‬
‫הליך‬
‫להעברת הסקר קדם פיילוט ביולי ‪ ,2012‬שבו הועבר‬
‫השאלון בשני אגפים בשני בתי סוהר‪ .‬בספטמבר‬
‫‪ 2012‬התקיימו הדרכות על מבנה השאלון ועל הליך‬
‫הביצוע של הסקר לצוותים שהופקדו על העברת‬
‫השאלון‪ .‬אלה היו קציני החינוך האגפיים‪ ,‬מנהלי‬
‫האגפים והנרקולוגים‪ .‬הצוותים הונחו לפרסם את‬
‫דבר הסקר באגפים באמצעות כרזה שנתלתה על‬
‫לוח המודעות ובשיחות עם האסירים‪ .‬שאלוני הסקר‬
‫מולאו באוקטובר ‪ .2012‬הצוותים חילקו לאסירים‬
‫את שאלוני הסקר במועדון האגף בקבוצות של לא‬
‫יותר מ‪ 15-‬אסירים‪ .‬לאסירים הוסבר‪ ,‬כי מילוי הסקר‬
‫יסייע לפתח תחומי טיפול באסירים מכורים בשב"ס‪,‬‬
‫והודגש בפניהם כי השאלונים אנונימיים ולא יתאפשר‬
‫לזהות פרטים אישיים של האסירים המשתתפים‪ .‬בכל‬
‫שלב יכלו האסירים לחדול ממילוי השאלון‪ ,‬ומכאן‬
‫שהמענה לסקר היה וולונטרי לחלוטין‪ .‬בתום המילוי‬
‫הכניס מנהל האגף את השאלונים למעטפה סגורה‬
‫עם טופס שסיכם את היקף המילוי‪ֶ ,‬והעבירה ליחידת‬
‫המחקר של שב"ס‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫התפלגות קטגוריות ההתמכרות לסמים נותחה לפי‬
‫המאפיינים האלה של האסירים‪ :‬מעמד משפטי‪ ,‬רמת‬
‫השכלה‪ ,‬קבוצת גיל ומצב משפחתי‪ .‬לשם פשטות‬
‫ההשוואה נערכו המבחנים הסטטיסטיים רק בין שתי‬
‫‪7‬הדיווח על תדירות השימוש בסוגי הסמים למיניהם נוגע גם לזמן מחוץ לכלא‪ ,‬ולכן אי‪-‬אפשר להסיק ממנו על היקף השימוש‬
‫במהלך המאסר‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫הקטגוריות "מכור" ו"לא מכור"‪ .‬קטגוריית הביניים‬
‫"צרכן סמים שאינו מכור" נכללה בקטגוריה "לא מכור"‪.‬‬
‫ההשוואה נעשתה באמצעות מבחן ‪( χ2‬חי בריבוע)‪,‬‬
‫והבדל מובהק נחשב כאשר ‪ .p<0.05‬עוצמת ההבדלים‬
‫נמדדה באמצעות הסטטיסטי ‪( r‬מתאם פירסון)‪ ,‬וגודל‬
‫האפקט מדווח כך‪ :‬פחות מ‪ - 0.1-‬מזערי‪ ,‬מ‪- 0.1-‬‬
‫נמוך‪ ,‬מ‪ - 0.3-‬בינוני‪ ,‬מ‪ - 0.5-‬גבוה (‪.)Cohen, 1992‬‬
‫ממצאים‬
‫בלוח ‪ 1‬מופיעה התפלגות של קטגוריות ההתמכרות‬
‫לסמים‪ .‬שיעור האסירים המכורים לסמים היה ‪.36.2%‬‬
‫לוח ‪ :1‬התפלגות של קטגוריות‬
‫ההתמכרות לסמים‬
‫מעולם לא צרך סמים‬
‫צרכן סמים שאינו מכור‬
‫מכור לסמים‬
‫סה"כ*‬
‫מספר‬
‫אסירים‬
‫‪2,476‬‬
‫‪805‬‬
‫‪1,859‬‬
‫‪5,140‬‬
‫אחוז‬
‫‪48.2‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪36.2‬‬
‫‪100.0‬‬
‫*‪ 312‬מהמשיבים לשאלונים לא ענו על פריטי שאלון שאפשרו‬
‫לקבוע את קטגוריית ההתמכרות לסמים‪.‬‬
‫מעמד משפטי‬
‫בלוח ‪ 2‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬
‫המעמד המשפטי של האסיר‪ .‬שיעור המכורים בקרב‬
‫העצורים היה גבוה משיעור המכורים בקרב השפוטים‪.‬‬
‫במבחן ‪ χ2‬נמצא הבדל זה מובהק סטטיסטית וגודל‬
‫האפקט מזערי‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות‬
‫לסמים לפי מעמד משפטי (באחוזים)*‬
‫מעולם לא צרך סמים‬
‫צרכן סמים שאינו מכור‬
‫מכור לסמים‬
‫רמת השכלה‬
‫בלוח ‪ 3‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬
‫רמת ההשכלה של האסיר‪ .‬שיעור המכורים הגבוה‬
‫ביותר היה בקרב אסירים בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‪,‬‬
‫והשיעור הנמוך ביותר היה בקרב אסירים בעלי השכלה‬
‫על‪-‬תיכונית‪ .‬במבחן ‪ χ2‬נמצאו ההבדלים בין רמות‬
‫ההשכלה מובהקים סטטיסטית‪ ,‬וגודל האפקט קטן‬
‫בהשוואה בין כל רמות ההשכלה‪.‬‬
‫לוח ‪ :3‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות‬
‫לסמים לפי רמת השכלה (באחוזים)*‬
‫מעולם לא צרך סמים‬
‫יסודית‪ /‬תיכונית על‪-‬‬
‫חט"ב ‪ n=3,240‬תיכונית‬
‫‪n=499‬‬
‫‪n=972‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪41.7‬‬
‫צרכן סמים שאינו מכור ‪10.9‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪47.4‬‬
‫‪34.3‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫מכור לסמים‬
‫*נתוני השכלה התקבלו מ‪ 86%-‬מהאסירים שענו על השאלון‪.‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫בלוח ‪ 4‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬
‫גיל האסיר‪ .‬שיעור המכורים הגבוה ביותר היה בקרב‬
‫אסירים בני ‪ ,49-40‬והשיעור הנמוך ביותר בקרב‬
‫האסירים בני ‪ .60+‬במבחן ‪ χ2‬נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫סטטיסטית ובגודל אפקט קטן בין קבוצת הגיל ‪60+‬‬
‫לבין שאר קבוצות הגיל (מלבד קבוצת הצעירים ביותר)‬
‫והבדלים מובהקים סטטיסטית ובגודל אפקט מזערי‬
‫בין קבוצת הגיל ‪ 29-18‬לבין קבוצת הגיל ‪.49-40‬‬
‫שפוט‬
‫עצור‬
‫‪n=2,868 n=1,199‬‬
‫‪50.6‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪34.3‬‬
‫‪38.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫*נתוני מעמד משפטי התקבלו מ‪ 75%-‬מהאסירים שענו על‬
‫השאלון‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫לוח ‪ :4‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות לסמים לפי קבוצת גיל (באחוזים)*‬
‫‪39-30‬‬
‫‪n=1,337‬‬
‫‪49-40‬‬
‫‪n=948‬‬
‫‪59-50‬‬
‫‪n=474‬‬
‫‪60+‬‬
‫‪n=190‬‬
‫‪29-18‬‬
‫פחות מ‪18-‬‬
‫‪n=1,808‬‬
‫‪n=43‬‬
‫מעולם לא צרך סמים‬
‫‪39.1‬‬
‫‪47.7‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪53.3‬‬
‫‪68.6‬‬
‫צרכן סמים שאינו מכור‬
‫‪34.1‬‬
‫‪18.4‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪14.0‬‬
‫מכור לסמים‬
‫‪26.8‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‪36.8‬‬
‫‪40.9‬‬
‫‪37.1‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫* נתוני גיל התקבלו מ‪ 88%-‬מהאסירים שענו על השאלון‪.‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫בלוח ‪ 5‬מופיעה התפלגות ההתמכרות לסמים לפי‬
‫המצב המשפחתי של המשיבים‪ .‬שיעור המכורים‬
‫הגבוה ביותר היה בקרב אסירים גרושים או פרודים‪,‬‬
‫והשיעור הנמוך ביותר נמצא בקרב אסירים נשואים‪.‬‬
‫במבחן ‪ χ2‬נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית‬
‫ובגודל אפקט קטן בין אסירים נשואים לגרושים‪/‬‬
‫פרודים‪ .‬הבדלים מובהקים סטטיסטית ובגודל‬
‫אפקט מזערי נמצאו בין אסירים רווקים לנשואים‬
‫ולגרושים‪/‬פרודים‪.‬‬
‫סוגי סמים‬
‫האסירים נשאלו אם השתמשו בסוגי סמים למיניהם ובאיזו‬
‫תדירות‪ .‬תדירות השימוש נחלקה לארבע אפשרויות‪:‬‬
‫בחודש האחרון‪ ,‬בשנה האחרונה‪ ,‬אי‪-‬פעם ואף פעם לא‪.‬‬
‫כיוון שהדיווח בשאלון כולל שימוש בכלא ומחוצה לו ואינו‬
‫מבדיל ביניהם‪ ,‬הוא עשוי להביא לידי פרשנות מוטעית‬
‫על אודות השימוש בסמים בכלא‪ .‬לפיכך העדפנו לדווח‬
‫על שכיחות השימוש אי‪-‬פעם‪ .‬בלוח ‪ 6‬מצוינת שכיחות‬
‫השימוש בסוגי סמים למיניהם אי‪-‬פעם לכלל האסירים‬
‫ולאסירים המכורים ולצרכנים‪ .‬סוגי הסמים מוצגים בלוח‬
‫לפי סדר יורד של שכיחות השימוש בקרב כלל האסירים‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי אסיר היה יכול לסמן כמה סוגי סמים‪.‬‬
‫לוח ‪ :5‬התפלגות של קטגוריות ההתמכרות לסמים לפי מצב משפחתי (באחוזים)*‬
‫רווק‬
‫‪n=2,098‬‬
‫נשוי‬
‫‪n=1,730‬‬
‫גרוש‪/‬פרוד‬
‫‪n=765‬‬
‫אלמן‬
‫‪n=93‬‬
‫מעולם לא צרך סמים‬
‫‪44.0‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪50.5‬‬
‫צרכן סמים שאינו מכור‬
‫‪17.7‬‬
‫‪12.7‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪15.4‬‬
‫מכור לסמים‬
‫‪38.3‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪42.7‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫* נתוני מצב משפחתי התקבלו מ‪ 86%-‬מהאסירים שענו על השאלון‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫לוח ‪ :6‬אחוז השימוש בסוגי סמים בקרב כלל האסירים ובקרב המכורים וצרכני הסמים‬
‫שימוש אי‪-‬פעם על ידי‬
‫כלל האסירים‬
‫שימוש אי‪-‬פעם על ידי‬
‫מכורים וצרכנים‬
‫סוג סם‬
‫‪.1‬‬
‫מריחואנה‪/‬גראס או חשיש‬
‫‪44.2‬‬
‫‪92.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫אקסטזי‬
‫‪30.9‬‬
‫‪66.3‬‬
‫‪.3‬‬
‫קראק‪ ,‬קוקאין (קריסטל)‬
‫‪28.8‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪" ,LSD‬בולים"‪ ,‬פטריות‪ ,‬קקטוס‬
‫‪24.8‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪.5‬‬
‫אופיום‪ ,‬הרואין (קוק פרסי)‬
‫‪23.1‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪.6‬‬
‫כדורי הרגעה (וליום‪ ,‬היפנודורם‪ ,‬קלונקס)‬
‫‪22.9‬‬
‫‪49.8‬‬
‫‪.7‬‬
‫סמי מרץ‪ :‬אמפטמינים‪ ,‬ספידים‬
‫‪20.6‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪.8‬‬
‫אדולן‪ ,‬מתדון‪ ,‬סובוטקס‬
‫‪17.2‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫גז צחוק‪ ,‬גז מזגנים‪ ,‬דבקים‪ ,‬מדללים‬
‫‪15.6‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪ ,PCP .10‬קטמין‪,‬‬
‫‪GHB‬‬
‫הלוח מלמד שסוגי הסמים השכיחים שבהם השתמשו‬
‫הן כלל האסירים הן המכורים והצרכנים היו סמים‬
‫מבוססי קנביס וכן אקסטזי וקוקאין לסוגיו‪78.4% .‬‬
‫מהמכורים ומהצרכנים השתמשו אי‪-‬פעם בשני‬
‫סוגים של סמים או יותר‪ ,‬ו‪ 9.6%-‬השתמשו אי‪-‬פעם‬
‫בכל עשרת סוגי הסמים שהופיעו בשאלון‪ .‬ניתוח‬
‫הפרופילים של סוגי הסמים לימד על צירופים‬
‫מגוונים של סמים‪ ,‬בלי שהיה אפשר להציע צירוף‬
‫ששכיחותו בולטת‪.‬‬
‫היו מובהקים סטטיסטית בגודל אפקט מזערי‪ .‬לא‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המשיבים‬
‫לפי קבוצות הגיל מלבד הבדלים בין קבוצת הגיל ‪60+‬‬
‫(‪ )4.5%‬לבין קבוצת הצעירים ביותר (‪ )14.3%‬וקבוצת‬
‫הגיל ‪ .)10.1%( 29-18‬גודל האפקט של הבדלים‬
‫אלו היה קטן ומזערי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬אסירים נשואים‬
‫משתמשים בסמים בכלא (‪ )6.0%‬פחות מאסירים‬
‫רווקים (‪ ,)10.3%‬מגרושים (‪ )9.2%‬או מאלמנים‬
‫(‪ .)12.2%‬ההבדלים בין הנשואים לקבוצות האחרות‬
‫נמצאו מובהקים סטטיסטית עם גודל אפקט מזערי‪.‬‬
‫‪ 9.5%‬מהאסירים (‪ 25.0%‬מן המכורים) דיווחו שהם‬
‫משתמשים בסמים בכלא‪ .‬עצורים השתמשו בהם‬
‫באופן מובהק סטטיסטית יותר משפוטים עם גודל‬
‫אפקט מזערי (‪ 11.0%‬לעומת ‪ 7.2%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫יותר אסירים בעלי השכלה נמוכה השתמשו בסמים‬
‫בכלא לעומת אסירים אחרים (‪ 8.0% ,11.4%‬ו‪4.5%-‬‬
‫לבעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‪ ,‬תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪,‬‬
‫בהתאמה)‪ .‬ההבדלים בין בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‬
‫לעל‪-‬תיכונית היו מובהקים סטטיסטית עם גודל‬
‫אפקט קטן‪ ,‬וההבדלים בין בעלי השכלה יסודית‪/‬‬
‫חט"ב לתיכונית ובין השכלה תיכונית לעל‪-‬תיכונית‬
‫שימוש ראשון בסמים בכלא‬
‫שימוש בסמים במאסר‬
‫‪ 11.8%‬מכלל האסירים דיווחו‪ ,‬כי הפעם הראשונה‬
‫שהם השתמשו בסמים היתה בכלא‪ .‬המשמעות‬
‫היא שקרוב לרבע (‪ )22.8%‬מאלו שדיווחו שאי‪-‬פעם‬
‫השתמשו בסמים (‪ )51.8%‬התנסו בהם בפעם‬
‫הראשונה בכלא‪ .‬לא נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫סטטיסטית בין עצורים לשפוטים ובין קבוצות הגיל‪.‬‬
‫יותר אסירים בעלי השכלה נמוכה השתמשו בסמים‬
‫בכלא מאסירים אחרים (‪ 9.4% ,16.3%‬ו‪6.9%-‬‬
‫לבעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב‪ ,‬תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪,‬‬
‫בהתאמה)‪ .‬הבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית‬
‫‪87‬‬
‫עם גודל אפקט קטן בין בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‬
‫ליסודית‪/‬חט"ב ותיכונית‪ ,‬ועם גודל אפקט מזערי בין‬
‫בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב לתיכונית‪ .‬לא נמצאו‬
‫הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקטגוריות של‬
‫המעמד המשפחתי‪ ,‬מלבד הבדל בגודל אפקט מזערי‬
‫בין רווקים (‪ )12.1%‬לנשואים (‪.)9.1%‬‬
‫טיפול גמילה מסמים‬
‫‪ 69.4%‬מהמכורים שהשיבו לסקר השתתפו אי‪-‬‬
‫פעם בטיפול גמילה בקהילה או בבית הסוהר‪.‬‬
‫‪ 18.3%‬השתתפו בתוכנית בקהילה בלבד‪23.6% ,‬‬
‫השתתפו בתוכנית בכלא בלבד‪ ,‬ו‪ 27.5%-‬השתתפו‬
‫בתוכניות הן בקהילה הן בכלא‪ 61.7% .‬מהאסירים‬
‫המכורים מעוניינים בטיפול גמילה מסמים‪ .‬נמצאו‬
‫הבדלים מובהקים סטטיסטית ובגודל אפקט מזערי‬
‫בין עצורים (‪ )66.4%‬לשפוטים (‪ .)59.5%‬שיעורי‬
‫המעוניינים בטיפול היו ‪ 71.6%‬בקרב בעלי השכלה‬
‫יסודית‪/‬חט"ב‪ 59.6% ,‬בקרב בעלי השכלה תיכונית‬
‫ו‪ 53.9%-‬בקרב בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‪ .‬הבדלים‬
‫מובהקים סטטיסטית עם גודל אפקט קטן נמצאו בין‬
‫בעלי השכלה יסודית‪/‬חט"ב לבין האחרים‪ .‬לא נמצאו‬
‫הבדלים של ממש בין המשיבים לפי מצב משפחתי‬
‫או גיל‪ ,‬מלבד בין קבוצת הגיל ‪ )67.3%( 49-40‬לבין‬
‫קבוצת הגיל ‪ ,)46.7%( 60+‬שההבדל ביניהן נמצא‬
‫מובהק סטטיסטית ובגודל אפקט קטן‪.‬‬
‫אוכלוסיות מיוחדות‬
‫האוכלוסיות המיוחדות בקרב האסירים הפליליים‬
‫בשב"ס הן נערים ונשים‪ .‬שיעור המענה של הנערים‬
‫בבית הסוהר "אופק" היה כ‪ 20%-‬ונמוך גם במספרים‬
‫מוחלטים‪ ,‬ולכן ניתוח הנתונים של אוכלוסייה זו לא‬
‫התאפשר‪ .‬שיעור המענה בבית הסוהר היחיד לנשים‬
‫"נווה תרצה" תאם את שיעור המענה של כלל אוכלוסיית‬
‫היעד ועמד על ‪ 43%‬מכלל האסירות בבית הסוהר‪.‬‬
‫‪ 44.6%‬מהאסירות מעולם לא צרכו סמים‪ 18.1% ,‬היו‬
‫צרכניות שאינן מכורות ו‪ 37.3%-‬היו מכורות לסמים‪.‬‬
‫שיעורים אלה דומים מאוד לאלה שנמצאו בקרב כלל‬
‫האסירים שהשתתפו בסקר‪.‬‬
‫מעמד משפטי‪ 43.5% :‬מהאסירות העצורות ו‪33.3%-‬‬
‫‪88‬‬
‫מהשפוטות היו מכורות לסמים‪ .‬ההבדל גדול יותר‬
‫מההבדל בקרב הגברים (ראו לוח ‪.)2‬‬
‫רמת השכלה‪ 45.5% :‬מבעלות השכלה יסודית‪/‬‬
‫חט"ב‪ 46.3% ,‬מבעלות השכלה תיכונית ו‪5.9%-‬‬
‫מבעלות השכלה על‪-‬תיכונית (אסירה אחת) היו‬
‫מכורות לסמים‪ .‬הבדל זה בין רמות ההשכלה בולט‬
‫אף יותר מזה שבקרב הגברים (ראו לוח ‪.)3‬‬
‫קבוצת גיל‪ :‬בשל מיעוט האסירות שהשיבו לשאלונים‬
‫השתמשנו בשתי קבוצות גיל בלבד‪ :‬בנות ‪ 29-18‬ובנות‬
‫‪ 42.2% .59-30‬מבנות ‪ 29-18‬ו‪ 32.4%-‬מבנות ‪59-30‬‬
‫היו מכורות לסמים‪ .‬נראה ששיא ההתמכרות אצל‬
‫הנשים הוא בגיל צעיר יותר לעומת הגברים (ראו לוח ‪.)4‬‬
‫מצב משפחתי‪ 15.8% :‬מבין הנשואות ו‪43.8%-‬‬
‫מבין הלא‪-‬נשואות היו מכורות לסמים‪ .‬הבדל זה‬
‫בין הקבוצות בולט הרבה יותר משבקרב הגברים‬
‫(ראו לוח ‪.)5‬‬
‫‪ 6.0%‬מהאסירות (‪ 16.7%‬מן המכורות) דיווחו שהן‬
‫משתמשות בסמים בבית הסוהר‪ 3.7% .‬מהאסירות‬
‫(שהן ‪ 6.7%‬מאלו שדיווחו שאי‪-‬פעם השתמשו בסמים)‬
‫התנסו בהם בפעם הראשונה בכלא‪ 80.0% .‬מהאסירות‬
‫המכורות מעוניינות בטיפול גמילה‪ .‬ממצאים אלו‬
‫מעידים על היקף מצומצם יותר של התנהגויות‬
‫הקשורות לשימוש בסמים בכלא בקרב האסירות לעומת‬
‫האסירים ועל מוטיבציה גבוהה יותר לטיפול גמילה‪.‬‬
‫ניתוח רב‪-‬משתני להערכת‬
‫התנהגויות סיכון‬
‫הערכת ההסתברות להתנהגויות הסיכון ‪ -‬ובכלל‬
‫זה התמכרות‪ ,‬שימוש בסמים בכלא ושימוש בסמים‬
‫בפעם הראשונה בכלא‪ ,‬על פי מאפייני הרקע מעמד‬
‫משפטי‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬קבוצת גיל ומצב משפחתי‪,‬‬
‫חושבה באמצעות ניתוחי רגרסיה לוגיסטית‪ .‬לצורך‬
‫פשטות הניתוח הפכנו את כל המשתנים המנבאים‬
‫לדיכוטומיים‪ :‬רמת השכלה יסודית‪/‬חט"ב לעומת‬
‫השכלה תיכונית ועל‪-‬תיכונית‪ ,‬נשוי לעומת לא‪-‬נשוי‬
‫(רווק‪ ,‬גרוש‪/‬פרוד ואלמן)‪ ,‬בן ‪ 49-40‬לעומת שאר‬
‫קבוצות הגיל‪ .‬ההתאמה של שלושת המודלים לנתונים‬
‫על פי מבחן ‪ Hosmer and Lemeshow‬נמצאה טובה‬
‫(‪ .)p>0.05‬תוצאות הניתוחים מופיעות בלוח ‪.7‬‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫לוח ‪ :7‬יחס הסיכויים (‪ )Odd Ratio‬של אסיר להיות מכור לסמים‪ ,‬להשתמש בסמים בכלא‬
‫ולהשתמש בסמים בפעם הראשונה בכלא על פי מאפייני רקע‬
‫מכור לסמים‬
‫משתמש בסמים‬
‫בכלא‬
‫השתמש בפעם‬
‫הראשונה בכלא‬
‫מאפיין‬
‫עצור (לעומת שפוט)‬
‫‪*1.19‬‬
‫‪***1.69‬‬
‫‪*1.26‬‬
‫השכלה יסודית (לעומת השכלה גבוהה יותר)‬
‫‪***1.94‬‬
‫‪***1.69‬‬
‫‪***2.15‬‬
‫בן ‪( 49-40‬לעומת שאר קבוצות הגיל)‬
‫‪***1.49‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪1.24‬‬
‫לא נשוי (לעומת נשוי)‬
‫‪***1.72‬‬
‫‪***2.05‬‬
‫‪***1.64‬‬
‫‪***p<0.05‬‬
‫כדי להמחיש את המשמעות של הניתוחים הרב‪-‬‬
‫משתניים חישבנו את הסיכויים להתנהגות סיכון אצל‬
‫אסיר עם המאפיינים האלה‪ :‬עצור‪ ,‬בעל השכלה יסודית‪/‬‬
‫חט"ב‪ ,‬לא נשוי ובן ‪ .49-40‬נמצא שההסתברות של‬
‫אסיר כזה להיות מכור גבוהה פי ‪ 5.9‬מזו של אסיר‬
‫ללא המאפיינים האלה‪ .‬ההסתברות שהוא ישתמש‬
‫בסמים בכלא גבוהה פי ‪ 7.3‬מההסתברות של אסיר‬
‫ללא המאפיינים האלה‪ ,‬וההסתברות שלו להשתמש‬
‫בסמים בפעם הראשונה בכלא גבוהה פי ‪ 5.5‬מזו‬
‫של אסיר ללא המאפיינים האלה‪ .‬ניכר שלגורמים‬
‫השכלה ומצב משפחתי השפעה חזקה ועקיבה על‬
‫כל התנהגויות הסיכון שנבדקו‪.‬‬
‫השוואה לסקרים קודמים‬
‫מאז שנת ‪ 2000‬נעשו שלושה סקרים להערכת היקף‬
‫השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב האסירים בשב"ס‪:‬‬
‫‪*p<0.001‬‬
‫ב‪ ,2000-‬ב‪ 2007-‬והסקר הנוכחי ב‪ .2012-‬הסקרים‬
‫האלו‪ ,‬שנעשו במתכונת דומה‪ ,‬מאפשרים לבדוק‬
‫מגמות בדפוסי השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב‬
‫האסירים‪ .‬הסקר הנוכחי מכסה נתח גדול יותר של‬
‫אסירים לעומת הסקרים הקודמים ‪ -‬יותר ממחצית‬
‫מאוכלוסיית היעד לעומת שליש בערך ‪ -‬כנראה בשל‬
‫היערכות והסברה טובות יותר לפני הסקר והדרכה‬
‫במהלכו‪ .‬לפיכך רב הסיכוי שהוא מייצג את המציאות‬
‫טוב יותר מהסקרים הקודמים‪ .‬בלוח ‪ 8‬מרוכזים נתונים‬
‫המאפשרים להשוות בין הסקרים‪ .‬שיעור המכורים‬
‫לסמים פחת עם השנים בארבעים אחוזים בערך‪,‬‬
‫שיעור המשתמשים בסמים במהלך המאסר קטן‬
‫בשליש‪ ,‬ושיעור האסירים שהתחילו להשתמש בסמים‬
‫במאסר ירד כמעט בחצי‪ .‬בקרב הנשים נרשמו יציבות‬
‫בשיעור המכורות לסמים לעומת הסקר הקודם וירידה‬
‫דרמטית לעומת סקר ‪.2000‬‬
‫לוח ‪ :8‬השוואת משתנים בין שלושת הסקרים‬
‫סקר ‪2000‬‬
‫סקר ‪2007‬‬
‫סקר ‪2012‬‬
‫משתנה‬
‫מספר משיבים‬
‫‪1,612‬‬
‫‪3,351‬‬
‫‪5,452‬‬
‫שיעור משיבים‬
‫‪32.4%‬‬
‫‪35.3%‬‬
‫‪52.0%‬‬
‫מכורים לסמים‬
‫‪57.9%‬‬
‫‪47.2%‬‬
‫‪36.2%‬‬
‫משתמשים במהלך המאסר‬
‫‪14.8%‬‬
‫‪11.0%‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫התחילו להשתמש בסמים במהלך המאסר‬
‫‪23.0%‬‬
‫‪14.0%‬‬
‫‪11.8%‬‬
‫נשים מכורות לסמים‬
‫‪61.0%‬‬
‫‪36.4%‬‬
‫‪37.3%‬‬
‫‪89‬‬
‫דיון‬
‫לסקר הנוכחי נענו יותר ממחצית האסירים הפליליים‬
‫תושבי ישראל שהוגדרו אוכלוסיית היעד‪ .‬בשעת מילוי‬
‫הסקר ואיסוף הנתונים נשמרה בקפדנות זכותם‬
‫של האסירים לא לענות על הסקר ולפרוש‪ .‬לפיכך‬
‫שיעור המשיבים (‪ )52%‬מרשים למדי ודומה לאחוז‬
‫המשיבים שנצפה באוכלוסייה הכללית ‪ 62% -‬בסקר‬
‫הסמים האחרון (בר המבורגר ואחרים‪ .)2009 ,‬שיעור‬
‫המשיבים הגבוה יחסית וכן הדמיון הרב בהתפלגות‬
‫של מאפייני הרקע מגבירים את הביטחון שהעונים‬
‫לסקר מייצגים את אוכלוסיית היעד ברמה המניחה‬
‫את הדעת‪.‬‬
‫מגמות לאורך הסקרים‬
‫כשליש מהאסירים נמצאו בסקר האחרון מכורים‬
‫לסמים‪ .‬על פי שלושת הסקרים שנעשו בין ‪2000‬‬
‫ל‪ ,2012-‬נתון זה מבטא ירידה מתמדת בשיעור‬
‫המכורים בקרב האסירים בישראל‪ .‬הממצא ששיעור‬
‫המכורים גבוה יותר בקרב עצורים לעומת שפוטים‪,‬‬
‫ועצם הדבר שמאז הסקר הקודם נוספו עצורים רבים‬
‫למערך הכליאה של שב"ס עקב העברתם מאחריות‬
‫משטרת ישראל‪ ,‬אף מעצימים את משמעות הירידה‬
‫בשיעור המכורים‪ .‬נתוני המחקרים האפידמיולוגיים‬
‫שנעשו בקרב האוכלוסייה הישראלית הכללית בשנים‬
‫‪ 2005 ,2001‬ו‪( 2009-‬בר המבורגר ואחרים‪ ;2009 ,‬בר‬
‫המבורגר‪ ,‬אזרחי‪ ,‬רוזינר‪ ,‬ושטיינברג‪ )2005 ,‬מעידים על‬
‫יציבות בהיקף המשתמשים בסמים‪ ,‬וכך הם מבליטים‬
‫את הממצא שבסקר הנוכחי אף יותר‪ .‬הניסיון לאתר‬
‫את השינוי בפרופיל האסירים דרך מאפייני העבירה‬
‫שבגינה הם כלואים צלח חלקית‪ .‬אמנם משנת‬
‫‪ 2000‬ועד ‪ 2012‬מסתמנת ירידה בשיעור האסירים‬
‫השפוטים בגין עבירות סמים (מ‪ 20%-‬מכלל האסירים‬
‫ל‪ )12%-‬ועבירות רכוש (מ‪ 19%-‬ל‪ )15%-‬המזוהות‬
‫עם התמכרות לסמים‪ ,‬אולם דומה ששינויים אלה‬
‫אינם יכולים להסביר במלואה את הירידה הדרמטית‬
‫בשיעור המכורים‪.‬‬
‫כעשרה אחוזים מהאסירים משתמשים בסמים בבית‬
‫הסוהר‪ .‬גם ממצא זה מבטא ירידה מתמדת על פי‬
‫הסקרים‪ .‬אמנם עדיין מדובר בהיקף לא מבוטל‪ ,‬אשר‬
‫‪90‬‬
‫בניפוח זהיר לגודל אוכלוסיית היעד מלמד על קרוב‬
‫לאלף משתמשים בקרב כלל אוכלוסיית האסירים‬
‫הפליליים‪ ,‬אולם לעומת נתונים של ארגוני כליאה‬
‫אחרים בעולם‪ ,‬היקף השימוש בסמים בשב"ס נמוך‬
‫יחסית‪ .‬כך למשל כרבע מהאסירים באנגליה וויילס‬
‫השתמשו בסמים בחודש האחרון שקדם למחקר‬
‫ו‪ 16%-‬השתמשו בשבוע האחרון (מצוטט ב‪Prison-‬‬
‫‪ .)Reform Trust, 2013‬אפשר שהשכיחות הנמוכה‬
‫יחסית בישראל קשורה לפעילות נמרצת ואפקטיבית‬
‫של שב"ס באיתור סמים בין החומות ובסיכול החדרתם‬
‫מן החוץ‪ .‬סקירת פעילותה של היחידה המרכזית‬
‫בשב"ס‪ ,‬יחידת "דרור"‪ ,‬האמונה על לחימה בפשיעת‬
‫אסירים‪ ,‬וכן סקירת הפעילות של היחידות המחוזיות‬
‫ושל יחידת "נחשון" המופקדת על ליווי אסירים לבתי‬
‫המשפט‪ ,‬מלמדות על גידול בהיקף הפעילות ובהיקף‬
‫תפיסות הסמים‪ .‬הקשחת התנאים ליציאת אסירים‬
‫לחופשה והתנייתה בניקיון מסמים ובהשתתפות‬
‫בתוכנית טיפול‪ ,‬האיצה את הירידה בהיקף החופשות‬
‫ותרמה אף היא לצמצום בזמינות הסמים‪ .‬פעילות‬
‫התקון הנרחבת שמתבטאת במגוון תוכניות גמילה‬
‫ובפעולות מניעה והסברה‪ ,‬תורמת את חלקה לשיעור‬
‫המתון של המשתמשים בסמים במאסר‪.‬‬
‫שלושת הסקרים מלמדים על ירידה חדה בשיעור‬
‫האסירים שהחלו להשתמש בסמים בכלא‪ .‬שיעורם‬
‫בסקר הנוכחי הוא ‪ ,11%‬פחות מרבע מהמכורים‬
‫ומהצרכנים שאינם מכורים‪ .‬אפשר שהסיבה לירידה‬
‫היא מדיניות של הפרדת אוכלוסיות ומדרוג אגפים‪,‬‬
‫שהשתכללה בשנים האחרונות‪ .‬לפי מדיניות זו‪,‬‬
‫לאסירים בכל אגף פרופיל הומוגני למדי מבחינת‬
‫רמת ההסתגלות שלהם לחיי הכלא ומבחינת מאפייני‬
‫ההתמכרות‪ .‬באופן זה מופנים אסירים חדשים לאגפים‬
‫המתאימים למאפייניהם‪ ,‬והם מועברים לאגפים‬
‫אחרים לפי ההתקדמות או הנסיגה בהתנהגותם‪.‬‬
‫במסגרת מדיניות זו נפתחו אגפי נ"ס (נקיים מסמים)‪,‬‬
‫שאליהם מגיעים אסירים לא מכורים שלא שהו קודם‬
‫לכן באגפים עם מכורים‪ .‬באופן כזה פוחתת מאוד‬
‫החשיפה של אסירים לא מכורים ולא משתמשים‬
‫לסמים‪ ,‬וקטן הסיכוי שהם יתחילו להשתמש בסמים‬
‫במהלך המאסר‪.‬‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫התמכרות וגורמי רקע‬
‫השכלת האסיר נמצאה גורם הרקע הבולט ביותר‬
‫הקשור להתמכרות לסמים‪ .‬ממצאים ממחקרים‬
‫שנעשו בקהילה מלמדים על מגמה דומה‪ ,‬גם אם לא‬
‫בעוצמה שנצפתה בסקר הנוכחי‪ .‬כך למשל בסקר נרחב‬
‫שנעשה בקרב מדגם מייצג של יותר מארבעים אלף‬
‫אמריקנים בקהילה‪ ,‬נמצא שהסיכוי להיות מכור לסמים‬
‫גדול בקרב בעלי השכלה יסודית פי ‪ 1.3‬מסיכוייהם‬
‫של בוגרי קולג' וגדול פי ‪ 1.1‬מסיכוייהם של בוגרי‬
‫תיכון (‪ .)Compton et al., 2007‬הבולטות של גורם‬
‫ההשכלה בהקשר של פשיעה ומאסר (‪MacKenzie,‬‬
‫‪ )2006, p. 70‬הוא השגריר הטוב ביותר של תוכניות‬
‫ההשכלה בכלא‪ .‬אכן‪ ,‬יש מחלוקת ארוכת שנים בין‬
‫מי שמעודדים את פיתוח ההשכלה בין כותלי בית‬
‫הסוהר לבין הממעטים בחשיבותה (‪Ubah & Robinson,‬‬
‫‪ .)2003‬המצדדים בה מסבירים שההשכלה שרוכש‬
‫האסיר מפתחת את השיפוט הערכי שלו ומאפשרת‬
‫לו לקבל החלטות רציונליות ומוסריות בכלא ומחוצה‬
‫לו (‪ .)Tootoonchi, 1993‬אחרים טוענים שההשכלה‬
‫וההכשרה המקצועית מספקות לאסיר המשוחרר‬
‫הזדמנות טובה יותר להשתלב בעבודה ובשוק הכלכלי‬
‫(‪ .)Vacca, 2004‬כך או כך‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬הקנה מערך‬
‫ההשכלה של שב"ס קורס השכלה ל‪ 2,400-‬אסירים‬
‫בקירוב וקורס הכשרה מקצועית ל‪ 1,800-‬אסירים‬
‫בקירוב‪ .‬הקשר השלילי בין השכלה להתמכרות ממצב‬
‫את ההשכלה וההכשרה המקצועית בבתי הסוהר‬
‫כמפתח ליציאתו של האסיר המשוחרר ממעגל‬
‫הפשיעה (דוידסקו וולק‪.)2011 ,‬‬
‫מאפיין רקע שבלט בקשר שלו להתמכרות לסמים‬
‫ולשימוש בהם הוא המצב המשפחתי של האסיר‪.‬‬
‫שיעור המכורים לסמים‪ ,‬שיעור המשתמשים בכלא‬
‫ושיעור המשתמשים בפעם הראשונה במאסר היה‬
‫גבוה יותר בקרב הלא‪-‬נשואים לעומת הנשואים‪ ,‬ומבין‬
‫הלא‪-‬נשואים הוא היה גבוה ביותר בקרב הגרושים‬
‫והפרודים‪ .‬אצל נשים בלט הפער הרבה יותר‪ .‬שיעור‬
‫המכורות לסמים בקרב הלא‪-‬נשואות היה גדול פי‬
‫שלושה לעומת הנשואות‪ .‬גם בקהילה נמצא למצב‬
‫המשפחתי אפקט דומה (למשל‪ ,‬בר המבורגר ואחרים‪,‬‬
‫‪ .)Compton et al., 2007 ;2009‬חשיבותו של המצב‬
‫המשפחתי מעלה את סוגיית המשקל של הנסיבות‬
‫החברתיות בתחלואה נפשית בכלל ובהתנהגות‬
‫התמכרותית בפרט‪ .‬מחקרים מראים‪ ,‬כי תמיכה‬
‫חברתית בכלל ונישואין בפרט עשויים להיות בלם‬
‫(‪ )buffer‬להוצאה לפועל של תחלואה נפשית (‪Cohen‬‬
‫‪ .)& Wills, 1985‬כך למשל נמצא במחקר‪-‬תאומים‬
‫שהבדלים גנטיים הסבירו ‪ 60%‬מהשונות באלכוהוליזם‬
‫בקרב הנבדקים הלא‪-‬נשואים ורק ‪ 31%‬מהשונות‬
‫בקרב הנבדקים הנשואים (‪Heath, Jardine, & Martin,‬‬
‫‪ .)1989‬כלומר הנישואין מיתנו את ביטוין של נטיות‬
‫גנטיות להתמכרות‪ .‬נוסף על כך נראה שהטראומה‬
‫הכרוכה פעמים רבות בפירוק התא המשפחתי עשויה‬
‫להחריף את התחלואה הנפשית ולהסביר את שכיחותה‬
‫הגבוהה של ההתמכרות בקרב הגרושים והפרודים‬
‫לעומת שכיחותה בקרב הרווקים‪.‬‬
‫הממצא ששיעור המכורים לסמים בקרב האסירים‬
‫כמעט שווה לשיעור האסירות המכורות חורג‬
‫מהממצא האמריקני (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬
‫‪ )2006‬ומהממצא הבריטי (‪,)Singleton et al., 2003‬‬
‫שעל פיהם שיעור האסירות המכורות לסמים או‬
‫לאלכוהול גבוה משיעור האסירים‪ .‬השיעור הגבוה‬
‫של התמכרויות בקרב אסירות בעולם משויך לרמת‬
‫התחלואה הפסיכיאטרית הגבוהה שלהן‪ .‬כך למשל‬
‫נמצא ששיעור הנשים בבתי כלא מקומיים בארצות‬
‫הברית (‪ )jails‬הלוקות בתחלואה פסיכיאטרית חמורה‬
‫הוא פי שניים משיעור הגברים (‪ 31.0%‬לעומת ‪,14.5%‬‬
‫‪Steadman, Osher, Clark Robbins, Case, & Samuels,‬‬
‫‪ .)2009‬אחוז האסירות מכלל האסירים בישראל הוא‬
‫מהנמוכים בעולם‪ 1.6% :‬לעומת ‪ 4.5%‬באנגליה ו‪9.0%-‬‬
‫בארצות הברית (‪International Centre for Prison‬‬
‫‪ )Studies‬ומבטא ככל הנראה תפיסה אידאולוגית‬
‫של מערכת המשפט ושל החברה בכללה‪ ,‬הרואה‬
‫בכליאת נשים מוצא אחרון‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הנשים‬
‫המגיעות לכלא הישראלי מאופיינות בשיעור גבוה של‬
‫תחלואה פסיכיאטרית (‪ 23.9%‬לעומת ‪ 6.5%‬בקרב‬
‫האסירים הגברים)‪ .‬דווקא משום כך מעניין ששיעור‬
‫ההתמכרות שלהן דומה לזה של האסירים הגברים‪,‬‬
‫והיקף ההתנהגויות הקשורות לשימוש בסמים‪ ,‬כגון‬
‫שימוש בסמים בכלא‪ ,‬אף נמוך משל הגברים‪ .‬נראה‬
‫‪91‬‬
‫שמקורות ההתמכרות של גברים אסירים ונשים‬
‫אסירות שונים אלה מאלה‪ ,‬וכך גם המאפיינים הנלווים‬
‫להם‪ .‬אצל נשים משמשת ההתמכרות לשיכוך כאבי‬
‫הטראומה וחוסר האונים הנלווה לה‪ .‬כך למשל נמצא‬
‫שהתמכרות של אסירות קשורה לבן זוג מכור‪ ,‬לאבחונן‬
‫כדיכאוניות ולרקע של התעללות בילדּות (& ‪Langan‬‬
‫‪ .)Pelissier, 2001‬גם ההדגשים בצרכים של אסירות‬
‫מכורות שונים מאלה של האסירים‪ .‬בולט אצלן‬
‫למשל הצורך בהדרכה הורית ובהכשרה מקצועית‬
‫(‪ .)McClellan, Farabee, & Crouch, 1997‬ואכן‪ ,‬בשנים‬
‫האחרונות הולכת וגוברת הקריאה להתאים מגדרית‬
‫את הטיפול באסירות בכלל ובאסירות מכורות בפרט‬
‫(‪ .)Pelissier & Jones, 2005‬נקודת המוצא של הטיפול‬
‫במכורים גברים היא התעמתות ישירה עם בעיית‬
‫ההתמכרות תוך שיקוף המחיר שהמכור משלם עליה‪,‬‬
‫אלא שגישה זו עלולה להיות הרסנית כשהיא מיושמת‬
‫בקרב נשים‪ .‬הטיפול בנשים מכורות צריך להתבסס‬
‫על העצמה והשבת השליטה על חייהן באמצעות‬
‫כישורי תקשורת והכשרה מקצועית‪ ,‬אשר למעשה‬
‫פועלים לכיול מחדש של המערכות החברתיות שלהן‬
‫(‪.)Wald, Harvey, & Hibbard, 1995‬‬
‫מדרג סוגי הסמים שצרכו האסירים בחייהם מזכיר‬
‫מאוד את המדרג שנמצא בסקר שנעשה בבתי כלא‬
‫מדינתיים בארצות הברית (‪Bureau of Justice Statistics,‬‬
‫‪ .)2006‬כמו שם גם בישראל‪ ,‬הסם השכיח באופן‬
‫בולט הוא הקנביס לתוצריו‪ ,‬ואחריו סמי הזיה וקוקאין‬
‫לסוגיו‪ .‬הממצא הבולט בסקר הנוכחי הוא שמלבד‬
‫הקנביס‪ ,‬המאופיין בהיקף רחב של שימוש בלבדי‪,‬‬
‫הרוב המכריע של האסירים המשתמשים והמכורים‬
‫אינו משתמש בסם מסוים אלא לוקח מכל הבא ליד‪.‬‬
‫עניין זה צריך לאותת לגורמי האכיפה לאתר מגוון רחב‬
‫של סמים‪ ,‬ולכוון את גורמי הטיפול לתפיסה רחבה‬
‫של תופעת ההתמכרות שאינה תלויה בסם ספציפי‪.‬‬
‫טיפול גמילה מסמים‬
‫בסקר נמצא שכ‪ 60-‬אחוזים מהאסירים המכורים‬
‫מעוניינים בטיפול גמילה‪ ,‬ומכאן שמכסת אלף‬
‫האסירים המקבלים טיפול מדי שנה עונה על כמחצית‬
‫מן הצורך (על פי ניפוח נתוני המדגם לאוכלוסיית‬
‫‪92‬‬
‫היעד‪ ,‬יש בשב"ס כ‪ 3,500-‬מכורים)‪ .‬חשוב לציין‬
‫שהבעת עניין של אסיר בטיפול אינה מעידה תמיד‬
‫על התאמה לטיפול‪ ,‬ולכן הערכה זו של הפער בין‬
‫הצרכים למענים בפועל היא הערכת‪-‬יתר‪ .‬גם כך‪,‬‬
‫הפער הטיפולי שנמצא בסקר הנוכחי קטן מהפער‬
‫שנמצא בוויילס שבאנגליה‪ ,‬שם כשני שלישים מהזקוקים‬
‫אינם מקבלים טיפול (מצוטט ב‪Prison Reform -‬‬
‫‪ ,)Trust, 2013‬ומהפער הקיים במערכת הכליאה‬
‫המדינתית בארצות הברית‪ ,‬שם כשלושה רבעים‬
‫מהזקוקים אינם מקבלים טיפול (‪Belenko & Peugh,‬‬
‫‪ .)2005‬רבים הקשיים לשלב מכורים בטיפול גמילה‪,‬‬
‫ובמסגרת כליאה הם אף רבים יותר‪ .‬כך למשל לא‬
‫בכל המקרים מתבססת הבחירה במשתתפי התוכנית‬
‫על שיקולים מקצועיים‪-‬טיפוליים בלבד‪ ,‬זאת בשל‬
‫התנאים הנוספים להצטרפות לתוכנית כגון יתרת‬
‫מאסר מינימלית ואישור של גורמי המודיעין‪ .‬גם‬
‫התגייסות האסירים לטיפול לא תמיד נובעת ממניעים‬
‫טהורים‪ ,‬אלא מהגמול הישיר ומהגמול העקיף שיזכו‬
‫להם עקב השתתפות בתוכנית (למשל‪ ,‬תנאי מחיה‬
‫משופרים והגדלת הסיכוי לשחרור מוקדם)‪ .‬באופן‬
‫בסיסי יותר‪ ,‬קשה לשלב את תוכנית הדגל של הטיפול‬
‫בהתמכרויות ‪ -‬הקהילה הטיפולית המבוססת על‬
‫תמיכת הקבוצה ותגמול וענישה בתוך הקבוצה ‪ -‬עם‬
‫מסגרת כליאה המחייבת מנגנונים פורמליים של‬
‫ענישה (‪ .)Farabee et al., 1999‬לא ייפלא ששילובן‬
‫של תוכניות גמילה במסגרת כופה עורר לאורך השנים‬
‫התנגדות מקצועית‪ ,‬אולם ממצאים משכנעים של‬
‫מחקרי הערכה מלמדים שתוכניות אלה אפקטיביות‬
‫בהפחתת רצידיביזם והנשירה מהן קטנה לעומת‬
‫תוכניות דומות בקהילה (למשל & ‪Wexler, Falkin,‬‬
‫‪ .)Lipton, 1990‬לפיכך נראה שחשוב לשלב מכורים‬
‫רבים ככל האפשר בתוכניות גמילה בכלא תוך מאמץ‬
‫לממש את מרב רכיביהן המקצועיים‪-‬טיפוליים‪.‬‬
‫מגבלות הסקר וסקרים בעתיד‬
‫דיווח עצמי על התנהגויות אסורות נתון מטבעו‬
‫לאפשרות של דיווח חסר‪ .‬הטיה מסוג זה עשויה‬
‫להיות חריפה יותר בקרב אוכלוסייה עבריינית‬
‫(‪ )Harrison, 1997‬ובתוך מסגרת כופה וטוטלית כגון‬
‫סמים בקרב אסירים בישראל‪ :‬שימוש‪ ,‬התמכרות וטיפול‬
‫בית סוהר‪ .‬הטיית המענה עשויה להיות בשתי רמות‪:‬‬
‫הימנעות סלקטיבית של אסירים מכורים ומשתמשים‬
‫מלהשתתף בסקר ומענה לא מהימן על השאלות‬
‫בשאלון בקרב אלה שבחרו למלאו‪ .‬בסקר זה עשינו‬
‫כל מאמץ להפיג את החששות של האסירים מפני‬
‫פגיעה באנונימיות שלהם‪ ,‬ולכן השאלון לא כלל‬
‫מספר זיהוי של האסיר‪ ,‬שהיה עשוי לאפשר למזג‬
‫את הנתונים עם נתוני מערכת עשירים‪ ,‬וכן נמנענו‬
‫מלכלול משתני רקע למיניהם‪ .‬לפיכך נותרנו עם שאלון‬
‫סקר דל יחסית במשתנים שהיו עשויים לשפוך אור‬
‫על הגורמים הקשורים להתמכרות לסמים ולשימוש‬
‫בהם‪ .‬זהירות זו שנקטנו הניבה סקר שמיטיב לסרטט‬
‫את המציאות של היקף השימוש וסוגי הסמים‪ ,‬אולם‬
‫הוא מוגבל למדי מבחינת ההבנה המעמיקה של גורמי‬
‫הרקע הקשורים לכך‪ .‬בהיעדר מגוון משתנים‪ ,‬אנו גם‬
‫מתקשים להבין במלואן את המגמות שזוהו בשלושת‬
‫הסקרים שנעשו משנת ‪ .2000‬מחקר מעמיק שבחן‬
‫את ההיסטוריה הרגשית‪ ,‬הפלילית וההתמכרותית‬
‫של האסיר ושל משפחת המוצא שלו‪ ,‬נעשה לאחרונה‬
‫בקרב מדגם אסירים בשב"ס‪ ,‬והוא עשוי להשלים את‬
‫התמונה החסרה שעלתה מהסקר הנוכחי (& ‪Chen‬‬
‫‪ .)Gueta, 2014‬ייתכן שבסקרים בעתיד כדאי לאתר‬
‫אסירים שיהיו מוכנים למלא שאלון מעמיק יותר ואף‬
‫להתראיין‪ ,‬וכך להעשיר את ההבנה של הממצאים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בעקבות חיזוק הקשר המחקרי עם הרשות‬
‫הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול‪ ,‬ודרכה עם‬
‫ארגון ‪ EMCDDA‬של האיחוד האירופי‪ ,‬כדאי לעשות‬
‫בסקרים הבאים התאמות שיאפשרו לבנות בסיס‬
‫נתונים כלל‪-‬אירופי עם פרוטוקול אחיד‪.‬‬
‫מקורות‬
‫בר המבורגר‪ ,‬ר'‪ ,‬אזרחי‪ ,‬י'‪ ,‬רוזינר‪ ,‬א' וניראל‪ ,‬ר' (‪.)2009‬‬
‫השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת‬
‫ישראל ‪ :2009‬מחקר אפידמיולוגי ‪ .VII‬ירושלים‪ :‬הרשות‬
‫הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול‪.‬‬
‫בר המבורגר‪ ,‬ר'‪ ,‬אזרחי‪ ,‬י'‪ ,‬רוזינר‪ ,‬א' ושטיינברג‪ ,‬ד'‬
‫(‪ .)2005‬השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב‬
‫תושבי מדינת ישראל ‪ :2005‬מחקר אפידמיולוגי ‪.VI‬‬
‫ירושלים‪ :‬הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול‪.‬‬
‫דוידסקו‪ ,‬ע' וולק‪ ,‬ד' (‪ .)2011‬תעסוקת אסירים‬
‫ככלי שיקומי‪ .‬יחידת המחקר‪ ,‬שירות בתי‪-‬הסוהר‪.‬‬
‫פרסום מס' ‪ .LR-01-2011‬אוחזר ב‪ 16-‬ביוני‪,2014 ,‬‬
‫‪http://www.shabas.gov.il/Items/08596/‬‬
‫מתוך‬
‫‪skiratsafrut2011.pdf‬‬
‫ספיבק‪ ,‬פ' (‪ .)2000‬סקר אנונימי להערכת היקף השימוש‬
‫בסמים ואלכוהול בקרב אסירים‪/‬עצורים בשב"ס‪ .‬רמלה‪:‬‬
‫שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫ספיבק‪ ,‬פ' וקון‪ ,‬ע' (‪ .)2008‬סקר אפידמיולוגי להערכת‬
‫היקף השימוש בסמים ואלכוהול בקרב עצורים‪/‬אסירים‬
‫פליליים בשב"ס‪ .‬רמלה‪ :‬שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫‪American Psychiatric Association - APA (1994).‬‬
‫‪Diagnostic and Statistical Manual of Mental‬‬
‫‪Disorders - DSM IV (4th ed.). Washington DC:‬‬
‫‪American Psychiatric Association.‬‬
‫‪Belenko, S., & Peugh, J. (2005). Estimating drug‬‬
‫‪treatment needs among state prison inmates.‬‬
‫‪Drug and Alcohol Dependence, 77, 269-281.‬‬
‫‪Boys, A., Farrell, M., Bebbington, P., Brugha,‬‬
‫‪T., Coid, J., Jenkins, R., Lewis, G., Marsden, J.,‬‬
‫‪Meltzer, H., Singleton, N., & Taylor, C. (2002).‬‬
‫‪Drug use and initiation in prison: Results from‬‬
‫‪a national prison survey in England and Wales.‬‬
‫‪Addiction, 97(12), 1551-1560.‬‬
‫‪Bureau of Justice Statistics (BJS). (2003).‬‬
‫‪Education and correctional populations. NCJ‬‬
‫‪195670. Retrieved June 16, 2014, from http://‬‬
‫‪www.bjs.gov/content/pub/pdf/ecp.pdf‬‬
‫‪Bureau of Justice Statistics (BJS). (2005). Drug use‬‬
‫‪and dependence, state and federal prisoners, 2004.‬‬
‫‪NCJ 213530. Retrieved June 16, 2014, from http://‬‬
‫‪www.bjs.gov/content/pub/pdf/dudsfp04.pdf‬‬
‫‪Bureau of Justice Statistics (BJS). (2006).‬‬
‫‪Substance dependence, abuse, and treatment of‬‬
‫‪jail inmates, 2002. NCJ 209588. Retrieved June‬‬
‫‪16, 2014, from http://www.bjs.gov/content/‬‬
‫‪pub/pdf/sdatji02.pdf‬‬
‫‪Carpentier, C., Royuela, L., Noor, A., & Hedrich,‬‬
‫‪D. (2012). Ten years of monitoring illicit drug‬‬
‫‪use in prison populations in Europe: Issues and‬‬
‫‪challenges. The Howard Journal of Criminal‬‬
‫‪Justice, 51(1), 37-66.‬‬
‫‪93‬‬
Lukasiewicz, M., Falissard, B., Michel, L., Neveu,
X., Reynaud, M., & Gasquet, I. (2007). Prevalence
and factors associated with alcohol and drugrelated disorders in prison: A French national
study. Substance Abuse Treatment, Prevention,
and Policy, 2, 1-10.
MacKenzie, D. L. (2006). What works in corrections:
Reducing the criminal activities of offenders and
delinquents. Cambridge: Cambridge University Press.
McClellan, D. S., Farabee, D., & Crouch, B. M. (1997).
Early victimization, drug use, and criminality: A
comparison of male and female prisoners. Criminal
Justice and Behavior, 24, 455-476.
Pelissier, B., & Jones, N. (2005). A review of
gender differences among substance abusers.
Crime & Delinquency, 51, 343-372.
Prison Reform Trust (2013). Bromley briefings
prison factfile. Retrieved June 16, 2014, from
http://www.prisonreformtrust.org.uk/Portals/0/
Documents/Factfile%20autumn%202013.pdf
Singleton, N., Farrell, M., & Meltzer, H. (2003).
Substance misuse among prisoners in England
and Wales. International Review of Psychiatry,
15, 150-152.
Springer, D. W., McNeece, C. A., & Mayfield
Arnold, E. (2009). Substance abuse treatment for
criminal offenders. Washington DC: American
Psychological Association.
Steadman, H. J., Osher, F. C., Clark Robbins,
P., Case, B., & Samuels, S. (2009). Prevalence
of serious mental illness among jail inmates.
Psychiatric Services, 60, 761-765.
The European Monitoring Centre for Drugs and
Drug Addiction (EMCDDA). (2006). Studies of
drug users in prison. Retrieved June 16, 2014, from
http://stats06.emcdda.europa.eu/en/page019en.html
The European Monitoring Centre for Drugs and
Drug Addiction (EMCDDA). (2012a). Prisons and
drugs in Europe: The problem and responses.
Retrieved June 16, 2014, from http://www.emcdda.
europa.eu/attachements.cfm/att_191812_EN_
TDSI12002ENC.pdf
Chen, G., & Gueta, K. (2014). Gender differences
in childhood abuse and intergenerational
transmission of crime and drug addiction.
Manuscript submitted for publication.
Cohen, J. (1992). A power primer. Psychological
Bulletin, 112, 155-159.
Cohen, S., & Wills, T. A. (1985). Stress, social
support, and the buffering hypothesis. Psychological
Bulletin, 98, 310-357.
Compton, W. M., Thomas, Y. F., Stinson, F. S.,
& Grant, B. F. (2007). Prevalence, correlates,
disability, and comorbidity of DSM-IV drug abuse
and dependence in the United States. Archives of
General Psychiatry, 64, 566-576.
Farabee, D., Prendergast, M., Cartier, J., Wexler,
H., Knight, K., & Anglin, M. D. (1999). Barriers to
implementing effective correctional drug treatment
programs. The Prison Journal, 79, 150-162.
Fazel, S., Bains, P., & Doll, H. (2006). Substance
abuse and dependence in prisoners: A systematic
review. Addiction, 101, 181-191.
Harrison, L. (1997). The validity of self-reported drug
use in survey research: An overview and critique of
research methods. In L. Harrison & A. Hughes (Eds.),
The validity of self-reported drug use: Improving the
accuracy of survey estimates (pp. 17-36). Rockville,
MD: US Department of Health and Human Services.
NIDA Research Monograph 167.
Heath, A. C., Jardine, R., & Martin, N. G. (1989).
Interactive effects of genotype and social environment
on alcohol consumption in female twins. Journal
of Studies on Alcohol and Drugs, 50, 38-47.
International Centre for Prison Studies: World prison
brief. Retrieved June 16, 2014, from http://www.
prisonstudies.org/info/worldbrief/
Jones, G. Y., & Hoffmann, N. G. (2006). Alcohol
dependence: International policy implications for
prison populations. Substance Abuse Treatment,
Prevention, and Policy, 1, 33-38.
Langan, N. P., & Pelissier, B. M. M. (2001). Gender
differences among prisoners in drug treatment.
Journal of Substance Abuse, 13, 291-301.
94
‫ התמכרות וטיפול‬,‫ שימוש‬:‫סמים בקרב אסירים בישראל‬
Vacca, J. S. (2004), Educated prisoners are
less likely to return to prison. The Journal of
Correctional Education, 55, 297-305.
Verbrugge, L. M. (1979). Marital status and health.
Journal of Marriage and Family, 41, 267-285.
Wald, R., Harvey, S. M., & Hibbard, J. (1995). A
treatment model for women substance users.
Substance Use & Misuse, 30, 881-888.
Wexler, H. K., Falkin, G. P., & Lipton, D. S. (1990).
Outcome evaluation of a prison therapeutic
community for substance abuse treatment.
Criminal Justice and Behavior, 17(1), 71-92.
The European Monitoring Centre for Drugs
and Drug Addiction (EMCDDA). (2012b). Table
DUP-3. Prevalence of drug use within prison
among prisoners, 2000-2010. Retrieved June
16, 2014, from www.emcdda.europa.eu/
stats12/duptab3
Tootoonchi, A. (1993). College education in
prisons: The inmates perspectives. Federal
Probation, 34, 34-40.
Ubah, C. A., & Robinson, R. L. (2003). A
grounded look at the debate over prison-based
education: Optimistic theory versus pessimistic
worldview. The Prison Journal, 83, 115-129.
UNODC. (2012). World Drug Report 2012.
United Nations publication, Sales No. E.12.XI.1.
Retrieved June 16, 2014, from http://www.
unodc.org / documents / data-and-analysis /
WDR2012/WDR_2012_web_small.pdf
‫ התפלגות פריטי השאלון‬:‫נספח‬
‫אחוז‬
‫המשיבים‬
‫בחיוב‬
95
‫מספר נוסח השאלה‬
‫שאלה‬
42.6
?‫האם השתמשת בסמים בעבר‬
.1
11.8
?‫האם הפעם הראשונה שהשתמשת בסמים היתה בבית הסוהר‬
.2
25.9
?‫פעם היתה לך בדיקת שתן חיובית (מלוכלכת) לסם‬-‫האם אי‬
.3
23.9
?‫פעם "קריז" לאחר הפסקת השימוש בסמים‬-‫האם היה לך אי‬
.4
25.8
‫ האם אתה צורך (או צרכת) יותר חומר כדי להגיע‬,‫בהשוואה לתחילת השימוש‬
?‫לאותה השפעה‬
.5
9.5
?‫האם אתה משתמש בסמים כיום‬
.6
19.3
?‫האם אתה חושב שיש לך בעיית סמים‬
.7
17.0
?‫האם השתתפת בתוכניות גמילה מסמים מחוץ לשב"ס‬
.8
17.8
?‫האם השתתפת בתוכניות גמילה מסמים בשב"ס‬
.9
20.0
?‫פעם חזרת להשתמש בסמים לאחר גמילה‬-‫האם אי‬
.10
13.4
?‫ באנאלטרקסון או טופלת בהם‬,‫ בסובוטקס‬,‫ במתדון‬,‫האם השתמשת באדולן‬
.11
22.7
?‫האם אתה מעוניין בטיפול גמילה מסמים‬
.12
‫בחודש‬
‫האחרון‬
‫בשנה‬
‫האחרונה‬
‫אי‪-‬פעם‬
‫אף פעם לא‬
‫‪.13‬‬
‫האם השתמשת בסמים הבאים?‬
‫‪ .13.1‬מריחואנה‪/‬גראס או חשיש‬
‫‪4.4‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪55.8‬‬
‫‪ .13.2‬קראק‪ ,‬קוקאין (קריסטל)‬
‫‪2.9‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪71.2‬‬
‫‪ .13.3‬אופיום‪ ,‬הרואין (קוק פרסי)‬
‫‪2.7‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪76.9‬‬
‫‪ .13.4‬סמי מרץ‪ :‬אמפטמינים‪ ,‬ספידים‬
‫‪2.7‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪79.4‬‬
‫‪ .13.5‬אקסטזי‬
‫‪2.9‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪69.1‬‬
‫‪( LSD .13.6‬אל‪.‬אס‪.‬די)‪" ,‬בולים"‪ ,‬פטריות‪ ,‬קקטוס‬
‫‪2.6‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪75.2‬‬
‫‪ .13.7‬כדורי הרגעה (וליום‪ ,‬היפנודורם‪ ,‬קלונקס)‬
‫‪4.3‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪77.1‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪89.5‬‬
‫‪ .13.9‬אדולן‪ ,‬מתדון‪ ,‬סובוטקס‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪82.8‬‬
‫‪ .13.10‬גז צחוק‪ ,‬גז מזגנים‪ ,‬דבקים‪ ,‬מדללים‬
‫‪1.9‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪84.4‬‬
‫‪ ,PCP .13.8‬קטמין‪,‬‬
‫‪96‬‬
‫‪GHB‬‬