קיצור הלכות מוקצה
Transcription
קיצור הלכות מוקצה
בס"ד ,סדר "שמור את יו השבת לקדשו" ה'תשנ"ט סוכ משיעוריו של הרב יוס -צבי רימו בהלכות מוקצה - "eàéáÈÄ é øNÂ Æ à úàÅ eðéëÄ äÀ Å å éOÄ OÄ äÇ íÉåiaÇ äÈéäÀ "È å קיצור הלכות מוקצה טע איסור הטלטול2 ............................................................................... די המוקצה 2 ............................................................................................ סוגי המוקצה 2 .......................................................................................... סוגי הטלטול 3 ....................................................................................................... נגיעה במוקצה 3 ........................................................................................ טלטול מ הצד 3 ........................................................................................ טלטול בגופו 4 ........................................................................................... טלטול לאחר שהמוקצה בידו4 ................................................................. מוקצה מחמת גופו 5 .............................................................................................. קליפות ועצמות 5 ...................................................................................... טלטול המפה 5................................................................................... מוקצה מחמת מיאוס 5 ............................................................................. בשר חי 6 ................................................................................................... טלטול בע"ח 6 ........................................................................................... שברי כלי 7 .............................................................................................. גמרו בידי אד 7 ....................................................................................... כלי שמלאכתו לאיסור 8 ......................................................................................... יסוד הדי 8 ................................................................................................ טלטול כלי שמלאכתו לאיסור 8.......................................................... אופי המוקצה 8................................................................................... כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר 9 .............................................................. כלי המשמשי לאיסור 9 ........................................................................ חפצי שוני10 ........................................................................................ תפילי 10............................................................................................ רובה 10.............................................................................................. אגרטל ועצי' 10................................................................................. מוקצה מחמת חסרו כיס 11................................................................................... בסיס לדבר האסור12.............................................................................................. הפיכת משטח לבסיס 12 ........................................................................... נרות שבת 13...................................................................................... משטח שאינו בסיס 14 .............................................................................. סיכו כללי ( הלכות מוקצה 15............................................................................... הגמרא בביצה )ב (:מביאה בש רבה לימוד מהכתוב "והיה ביו השביעי והכינו את אשר יביאו", שאסור לו לאד לטלטל או לאכול בשבת דברי שלא הוכנו מערב(שבת" :והכינו את אשר יביאו - חול מכי לשבת ואי יו טוב מכי לשבת" .רש"י )ביצה ב (:הבי מגמרא זו שאכילת מוקצה אסורה סוכ ע"י יצחק ברט ויאיר עוג 2 קיצור הלכות מוקצה מדאורייתא ,א .רוב הראשוני חלקו עליו ,וכתבו שאיסור האכילה הוא רק דרבנ .1נראה שג רש"י מודה שאיסור טלטול מוקצה הוא רק דרבנ .להל נדו באיסור טלטול מוקצה ( היקפו ,יסודו ועקרונותיו. טע איסור הטלטול כאמור לעיל ,הראשוני נחלקו ביסוד די אכילת מוקצה ,א .כול מסכימי שאיסור טלטול מוקצה הוא דרבנ בלבד .טע האיסור הוא ( כפי שכותבת הגמרא בשבת )קכד ( (:גזירה משו הוצאה מרשות לרשות .הראב"ד )הל' שבת סו -פכ"ד( מסביר שלחשש זה קיי מקור כבר בתנ" :.בספר נחמיה )י"ג, יד(כא( מסופר שבפתח העיר היה מתרחש מקח וממכר ,ותו .כדי הקנייה היו האנשי מטלטלי חפצי לשוק ,ומטלטלי מרשות לרשות ( עד שגזר נחמיה לסגור את שערי ירושלי ,כדי ש"לא יבוא משא ביו השבת". הרמב" )ש( מביא לאיסור הטלטול שלושה טעמי ,שאינ מופיעי בגמרא :שמא יטלטל אד חפצי מפינה לפינה במש .כל השבת ,וכ .יבטל את מצות "למע ינוח"; שמא יעבור אד על איסור בכלי המשמש לאיסור שהוא מטלטל; וכ מסביר הרמב" שאיסור הטלטול יוצר היכר ַלשבת ג בבתיה של אנשי המצויי בבטלה ,וממילא לא עושי מלאכה ,בכל ימי השבוע. המגיד(משנה כותב שג לדעת הרמב" טעמו של איסור טלטול המוקצה הוא משו הוצאה, אלא שלדעתו ישנ טעמי נוספי ,במצבי בה הטע המקורי אינו שיי.. די המוקצה הגמרא מזכירה במקומות רבי מחלוקת בי רבי יהודה ורבי שמעו בעניי מוקצה :לדעת ר' יהודה יש איסור מוקצה ,ואילו לדעת ר' שמעו אי איסור כזה )שבת יט ;:מד ;.קנו ;.קנז ;.חולי טו ;:ביצה כח ;.ועוד(. להלכה נפסק בגמרא כר' שמעו ,שאי איסור מוקצה בשבת ( פרט למקרי בודדי :במוקצה מחמת איסור כותבת הגמרא במפורש )שבת קנז (.שאי הלכה כר' שמעו ,וכ מוב ממנה במקומות שוני שר' שמעו מודה לר' יהודה באיסורי מוקצה מחמת גופו )שבת מה ;.מו ;.קכח (.ומוקצה מחמת חסרו כיס )שבת קנז ,(.וכ שדברי שהיו מחוברי לקרקע בי השמשות מוקצי בשבת. הראשוני נחלקו הא יש איסור מוקצה ביו"ט :הרמב" פסק ביו"ט כר' יהודה ,וכ פסק השו"ע )תצ"ה ,ב( .הרמ"א פוסק להקל כשיטת ר' שמעו ג ביו"ט ( פרט לנולד ,בו ג הוא מחמיר כר' יהודה. סוגי המוקצה לפני שנבאר את דיניו של כל אחד מסוגי המוקצה ,נפרט בקצרה את סוגי המוקצה המרכזיי: סוג המוקצה החמור ביותר הוא מוקצה מחמת גופו ( חפ' שאינו ראוי לכלו בגלל עצ מהותו, ולא רק בגלל שימושו )ריטב"א שבת קכג .(.דוגמאות למוקצה מסוג זה ה אבני ( שאינ משמשי ככלי ואי אוכלי אות ,בעלי חיי ובשר חי. 1 ראשוני אלו הבינו את הלימוד מהפסוק כמכוו להכנה משבת ליו"ט ,הכנה דממילא )שנעשית בידי שמיי( ,או הסברי שוני אחרי. הרב י.צ .רימו 3 מוקצה מחמת איסור הוא חפ' שאי אפשר להשתמש בו בשבת ,שכ השימוש בו גור בהכרח לעשיית מעשה אסור .כ ,.לדוגמא ,שמ שבנר הוא מוקצה מחמת איסור ,שכ אי אפשר להשתמש בו מבלי לעבור על איסור כיבוי .ג סמרטוט רצפה רטוב מאוד הוא מוקצה מחמת איסור ,שכ אחיזה בו גורמת בהכרח לסחיטתו. סוג מוקצה נוס -הוא מוקצה מחמת חסרו כיס ( כלי שמקפידי שלא לעשות בו שימוש חריג. דוגמאות למוקצה מחמת חסרו כיס ה עט או פמוטי יקרי ,שאי משתמשי בה לשימושי חריגי. כלי המשמש למלאכת איסור ,כמו מספריי ,עט ומקלדת ,מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, ואסור ג הוא בטלטול. מוקצה מחמת מצוה הוא חפ' שהוקצה למצוה ,ואסור ליהנות ממנו ביו חול .דוגמא מובהקת לסוג מוקצה זה ה הדסי בסוכות ( בחול המועד אסור ליהנות מריח ,שכ ה מוקצי למצוות ,ולכ בשבת חול(המועד )וכ ביו"ט( אסור ג לטלטל אות. סוג מיוחד של מוקצה הוא בסיס לדבר האסור ( משטח שבי השמשות היה מונח עליו מוקצה. במקרה כזה מקבל הבסיס את ש המוקצה שעליו למש .כל השבת ,ג א המוקצה הוסר ממנו בשבת עצמה. סוגי הטלטול נגיעה במוקצה הירושלמי בשבת )פ"ד ה"ב( כותב ששמואל מתיר לכסות ביצה ע כלי ביו טוב בביצה ג ,(:למרות שהביצה מוקצית ,ומוסי" ( -ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה של ביצה" .הרמב" )הל' שבת כ"ה ,כג( פוסק להלכה שמותר לכסות ביצה ע כלי ,והראב"ד במקו מוסי" -ובלבד שלא יגע בביצה". )וכ מביא הבבלי המגיד(משנה על אתר מתקשה בדעת הראב"ד ,וכותב שלא מצאנו בשו מקו שאסור לגעת במוקצה מבלי לטלטלו ( ולכ מסביר שכוונת הראב"ד היא שכיוו שאי אפשר לגעת בביצה בלי לטלטלה ,בשל צורתה המעוגלת ( אסור לגעת בה כלל .תרומת(הדש תיר' בצורה שונה :אסור אפילו לגעת במוקצה כאשר הנגיעה נעשית בשביל המוקצה ,ולכ כשכופי כלי על ביצה כדי לשמור עליה ( אסור אפילו לגעת בה. להלכה פסקו המג"א והט"ז )ש"י ,ו( כדעת תרומת(הדש ,שאסור לגעת במוקצה לצורכו ,א .הגר"א פסק כמגיד(משנה .המשנה(ברורה )ש"י ,כב( פוסק כגר"א ,שמותר לאד לגעת במוקצה א הוא נזהר שלא לטלטלו. טלטול מ הצד אד המטלטל מוקצה בעזרת כלי אחר מבלי לגעת במוקצה נקרא "מטלטל מ הצד" .לא ברור הא טלטול כזה נקרא טלטול או לא :מסוגיה אחת )שבת מג ,(:העוסקת בטלטול מת ,משמע שטלטול מ הצד הוא טלטול ,ואילו מסוגיה אחרת )שבת קכג ,(.הדנה בפגה )=תאנה שלא בשלה( הטמונה בתב, משמע שטלטול כזה אינו נחשב טלטול. 4 קיצור הלכות מוקצה להלכה נחלקו הראשוני כיצד לפסוק ,והשו"ע )שי"א ,ח( פסק כתוס' ,שמותר לטלטל מ הצד מוקצה לצור .דבר המותר בלבד .לכ מותר לטלטל מוקצה מ הצד לצור .מקומו ,א .אסור לטלטלו כ .כדי לשמור עליו )"מחמה לצל"( .באופ עקרוני ג הרמה מ הצד מותרת ,א .עדי -לטלטל את המוקצה מבלי להרימו. לאור האמור ,המשנה ברורה פוסק שמותר לגרו -קליפות מהשולח בעזרת סכי ( שכ מותר לטלטל מוקצה מ הצד לצור .מקומו .החזו(איש חולק עליו ,א .הגרש"ז אוירבא) .מנחת שלמה י"ד ,ב( הסביר שהחזו(איש אוסר לדחו -קליפות רק בעזרת כלי שרגילי לדחו -איתו ,כמו סכי ,שכ לדעתו רק טלטול בעזרת כלי שלא רגילי לטלטל בעזרתו נחשב טלטול מ הצד. השו"ע )ש"ט ,א( פוסק שאסור להרי ילד המחזיק בידו מוקצה ,למרות שהרמת המוקצה נעשית מ הצד .הגרש"ז מסביר )שש"כ כ"ט ,צט( ,לשיטתו ,שטלטול כזה אסור כי רגילי לטלטל ילד כשבידיו חפצי. נחלקו הפוסקי הא מותר לטלטל מוקצה מ הצד כדי להשתמש בו שימוש מותר )טלטול נר בעזרת חפ' אחר למקו חשו ,.למשל( .שו"ע הרב )רע"ז ,ו( פסק לאסור ,ואילו הפרי(מגדי והבית( מאיר מתירי .השש"כ )כ' ,הערה קסח( מביא בש הגרש"ז שיש להחמיר ,א .יש ג למקל על מי לסמו.. טלטול בגופו טלטול מוקצה באיבר שאי רגילי לטלטל בו בימות החול נקרא "טלטול בגופו" .המשנה כותבת שאסור לנענע את הקש שעל גבי המיטה בידו ,אלא רק בגופו .הר" מסביר שטלטול מ הצד ובגופו שווי ,וטלטול הקש הוא לצור .המיטה ( ולכ מותר .הרא"ש חולק עליו ,וכותב שטלטול בגופו מותר אפילו לצור .המוקצה עצמו. )שבת קמא(. להלכה פסק השו"ע )ש"א ,ח( כרא"ש ,ובעקבותיו פסק כ .א -המשנ"ב .החזו(איש )ס"ק יג( טע שלא הבינו נכו את הרא"ש ,ולאמיתו של דבר ג לדעתו טלטול בגופו מותר רק לצור .דבר המותר. השש"כ )כ"ב ,לא( פסק כמשנ"ב ,שמותר לאד לטלטל מוקצה בגופו אפילו לצור .המוקצה עצמו. טלטול לאחר שהמוקצה בידו התוס' )ביצה ג (:כותבי שאד שלקח בידו בהיתר כלי שמלאכתו לאיסור ( מותר לו להניחו היכ שהוא רוצה .המג"א הבי שכ .הדי בכל מוקצה שהגיע לידיו ,שמותר להניחו בכל מקו שהוא רוצה. הגר"א חולק עליו ,ולדעתו רק כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לאחר שהגיע לידו ,א .מוקצי אחרי אסור לטלטל אפילו א ה הגיעו לידו בהיתר .כ ,.למשל ,אד שלקח פרי ונשארו בידו גרעיני ( ה מוקצי מחמת גופ א .הגיעו לידו בהיתר ,ולכ דינ תלוי במחלוקת דלעיל. להלכה פסק המשנה(ברורה כגר"א ,כפי שמסביר הבאור(הלכה )רס"ו ,יב( ,שרק כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לכל מקו לאחר שהגיע לידו בהיתר ( פרט לסכי של מילה ,שהוא מוקצה מחמת חסרו כיס ,ובכ"ז התירו לטלטלו לאחר המילה לכל מקו .לכ למעשה במקרה שהזכרנו ,של אד שאכל פרי ונותרו בידיו הקליפות ,יש להבדיל בי שני מקרי :א הקליפות לא מאוסות לחלוטי ונית להשתמש בה קצת )למשל ,קליפות גרעיני ע מלח( ( ה כלל אינ מוקצות ,ומותר לטלטל ממש בידי; א .א הקליפות מוקצות ( אסור לטלטל בידו .אפשר להניח את הקליפות בתו .שקית ולטלטל טלטול מ הצד )המותר ,כאמור ,לצור .מקומ( ,א .ייתכ שעדי -לשי באותה שקית ג גרעי אחד של )שאינו מוקצה( ,כדי שהקליפות יתבטלו כלפיו. הרב י.צ .רימו 5 מוקצה מחמת גופו מוקצה מחמת גופו הוא דבר שאינו ראוי לכלו ( אינו כלי או אוכל. דוגמאות מובהקות לחפצי המוקצי מחמת גופ ה אבני וחול. קליפות ועצמות המשנה )שבת קמג (.מביאה מחלוקת בי בית(שמאי ובית(הלל בשאלה כיצד מותר לסלק קליפות ועצמות שנותרו על השולח לאחר הארוחה .לדעת בית(הלל )לפי גרסת הגמרא( מותר לטלטל כרגיל, ואילו בית(שמאי סבורי שאסור לטלטל ,וצרי" .לסלק את הטבלה )=המפה( כולה ולנערה" )=טלטול מ הצד( .רש"י מסביר שהמחלוקת היא בעניי טלטול עצמות שאינ ראויות אפילו למאכל כלב ,א. תוס' הבינו שהמחלוקת עוסקת בעצמות הראויות למאכל כלב ,ואינ ראויות רק למאכל אד. להלכה נפסק ,כמוב ,כבית(הלל ( שמותר לטלטל את העצמות בצורה רגילה. להלכה פסק השו"ע כתוס' ,שא העצמות ראויות למאכל בהמה ( מותר להעביר מעל השולח )כדעת בית(הלל( ,ואילו א ה אינ ראויות לכלו ( מותר רק לסלק את הטבלה כולה ולנערה .השו"ע מוסי) -שכ"ח ,כט( שג עצמות הראויות למאכל בהמה מותר לטלטל רק א הבהמה מצויה באותו מקו .בהתא לכ .פוסק הרמ"א שבכל מקו מותר לטלטל עצמות שניתקו מהבשר ,שכ ה ראויות למאכל כלב ,וכלבי מצויי בכל מקו .2לפי"ז עולה שאסור לטלטל קליפות ביצי ,למשל ,שכ חיות לא נוהגות לאכול אות. טלטול המפה השו"ע והמשנ"ב )ש"ח ,קטו( פוסקי שא כל העצמי המונחי על המפה ה מוקצי מחמת גופ ( צרי .לנער את המפה במקומה ,א .א מונחי עליה ג עצמי אחרי ( מותר לטלטל את המפה למקו אחר ולנערה באותו מקו .מותר ג להניח על המפה עצ של היתר )פת או כל דבר הראוי לאכילה( ,ואז לטלטל את המפה למקו אחר. אפילו א אי על המפה עצמי שאינ מוקצי ( יש מקו להתיר את טלטול המפה לפח כשלא נעי לשבת ליד השולח )מדי גר -של רעי ,כפי שנסביר להל( .כמוב ,אפשר לגרו -את המוקצה מהמפה לתו .צלחת בעזרת סכי וכד' ,ולטלטל את הצלחת כשבתוכה הקליפות לפח )מדי טלטול מ הצד(. מוקצה מחמת מיאוס ר' שמעו ,שכדעתו נפסק ,כאמור ,להלכה ,סבור שחפצי מאוסי אינ מוקצי ,אלא א כ ה מאוסי מאוד )כמו אשפה או צואה( ( שכ אז ה מוקצי מחמת גופ .לפעמי מותר לטלטל ג דברי מאוסי מאוד ,כאשר לא נעי לשהות ליד )א אכ מתכווני לעשות כ ,(.מדי גר -של רעי )=כלי של צואה( ,שהגמרא קובעת שמותר לטלטלו כאשר הוא מפריע לנמצאי לידו .לכ מותר לפנות 2 לכאורה ייתכ שמותר לטלטל רק עצמות הראויות למאכל כלב שמותר להאכילו בשבת )שמזונותיו עלי ,(.א. המשנ"ב פוסק )שכ"ד ,לא( שמותר להאכיל ג כלבי ללא בעלי ,שכ מזונותיה מועטי ו"איכא קצת מצוה בהאכלת" .לכ ברור שמותר לטלטל כל עצ הראויה למאכל כלב כלשהו. 6 קיצור הלכות מוקצה פח אשפה א הוא מלא אשפה ומפריע לנוכחי בבית )בגלל הריח הלא נעי או כי אי אפשר להניח אשפה נוספת באותו מקו(. הגמרא בביצה )לו (:מבררת הא אפשר לעשות גר -של רעי לכתחילה ( הא מותר לשהות בכוונה ליד המוקצה כדי לטלטלו ( ומסיקה שאכ מותר לעשות כ ..תוס' ש מגבילי את ההיתר למקו הפסד בלבד ,וכ .אכ נפסק בשו"ע )ש"ח ,לו(לז( ,שמותר לשהות בכוונה ליד גר -של רעי כדי לטלטלו רק במקו הפסד. בשר חי הגמרא בשבת )קכה (.כותבת שמותר לטלטל בשר חי כי הוא ראוי לאומצה .3המג"א הבי שמותר לטלטל רק בשר ר ,.שכ רק בשר כזה אפשר לאכול חי ,א .הט"ז חולק עליו .המשנה(ברורה פוסק )ש"ח ,קכה( שבשעת הדחק אפשר לסמו .על הט"ז ,ולטלטל אפילו בשר חי קשה .הרבה פוסקי )ברית(עול מוקצה ג' ,ג( כתבו שבזמננו ,כשאי רגילי לאכול בשר חי ,יש להחמיר ,א .יש ג הרבה אחרוני )ילקוט יוס (-שהקלו. בעניי דג חי כותבת הגמרא שמותר לטלטל דג חי מלוח ,שכ אפשר לאוכלו על ידי הדחק ,א. אסור לטלטל דג חי טפל .התוס' ש מביאי שתי אפשרויות בהבנת מעמדו של דג טפל שאינו מלוח, שאסור לטלטלו :או שהוא אינו ראוי אפילו לכלבי ,או שהוא עומד לאכילת בני אד )לאחר בישולו( ,ולכ אסור לטלטלו א -על פי שהוא ראוי לאכילת כלבי )שכ הוא אינו עומד לאכילת כלבי( .לפי ההסבר השני בשר חי דומה לדג טפל ,שכ כלב יכול לאוכלו א .הוא עומד לאכילת אד לאחר בישולו .לכ לפי ההסבר הראשו של התוס' מותר לטלטל בשר חי ואילו לפי ההסבר השני ( אסור. להלכה ( הט"ז פוסק להקל ,ומתיר לטלטל כל מאכל הראוי לאכילת כלב ,ואילו המג"א מחמיר ( וכ .פסק המשנה(ברורה .אחרוני רבי )שבט(הלוי ג' ,כט( כתבו שבשעת הדחק אפשר להקל על פי הט"ז, ולטלטל כל מאכל הראוי לאכילת כלב. למעשה ,כאשר צרי .לטלטל בשר קפוא המצוי במקרר כדי להגיע למאכלי שמאחוריו המקרר התקלקל וצרי .להעביר את כל המוצרי שבו למקרר אחר( ( נית להקל ,על פי הט"ז באחד משני המקומות :לטלטל ג בשר קפוא קשה ,שכ הוא ראוי לאומצה; או לחילופי ( אפילו א נחמיר שבשר קשה אינו ראוי לאומצה ( לטלטלו ,שכ הוא ראוי לאכילת כלב )למרות שהוא עומד לאכילת אד(. אמנ ,עדי -לטלטל את הבשר החי באמצעות חפ' אחר )בטלטול מ הצד( .לכתחילה ,כמוב ,טוב לסדר את המאכלי המונחי במקרר כ .שלא יהיה צור .להזיז בשר חי כלל. )במיוחד א טלטול בעלי חיי הגמרא בשבת )קכח (:כותבת שאסור לטלטל בעלי חיי בשבת ,וכ .פסק השו"ע )ש"ח ,לח; מ( .תוס' ש )ד"ה "הכא"( הביאו את דעת הר"י פורת שמותר לטלטל בעל חיי שרגילי לשחק בו ,כמו אפרוח ,א .חלקו בעצמ על שיטה זו .בהגה"ה על הרא"ש הסביר שטעמ הוא ,שלכאורה לפי 3 רק בשר מבושל צרי .הכשרה ,ולכ אפילו א לא הכשירו את הבשר הוא ראוי לאומצה. הרב י.צ .רימו 7 המתירי מותר לטלטל כל אב ,שכ רגילי לשחק באבני ,וברור שההלכה אינה כ ..המשנ"ב פסק כתוס' ,שבעלי חיי ה מוקצי מחמת גופ. לכאורה ,בע"ח שכל מטרת היא למשחק בלבד ( בעלי חיי ביתיי ( אינ צריכי להיות מוקצי ,וכ .פסק בשו"ת מהר"ח אור(זרוע )סי' פ"א( ,שמותר לטלטל תוכי שבכלוב ,שכ ה מיועדי למשחק .לדעת הרא"ש אסור לטלטל תוכי כאלו )מובא ש בסי' פ"ב( ,שכ יש גזירה כללית על טלטול בעלי חיי ,וכ .הבי הגרי"ד בדעת ראשוני נוספי. להלכה פסקו רוב הפוסקי להחמיר ,שלא לטלטל כלל בעלי חיי בשבת ,וכ .ראוי לנהוג ( א כי אי למחות במטלטל ,שכ יש לו על מי לסמו) .שו"ת הלכות(קטנות סי' מ"ה ,שו"ת מלמד(להועיל( .4ודאי שנית להקל ולהתיר לעיוורי ולנכי להיעזר בכלבי סיוע. שברי כלי הגמרא בשבת )קכד (:כותבת שמותר לטלטל את שבריו של כלי שנשבר בשבת ,א נית עדיי לעשות בשברי מלאכה ,שכ לא פקעה מה תורת כלי )משנ"ב ש"ח ,כב( .תוס' )שבת קכב :ע"פ הגמרא ש( מסבירי שג א אי אפשר לעשות בשברי מלאכה ( א שבר אחד ראוי עדיי לשימושו המקורי של הכלי )כמו ,למשל ,כוס שנשברה לה הידית( ( מותר לטלטל את כל השברי ,שכ ה "ראויי אגב אביה" .לכ נראה שמותר לטלטל כפתור שנפל מחולצה ,שהרי החולצה ראויה ללבישה ג בלי הכפתור )עיי שש"כ ט"ו ,סח .ויש חולקי(. חכמי גזרו )שבת קלח (:שלא לטלטל את רגלה של כירה שרגלה נשברה ,שכ תיקו הכירה הוא פשוט ,ויש לחוש שמא יבוא לתק אותה תיקו אסור .לכ יש להיזהר שלא לטלטל בורג של משקפיי שנפל ,כאשר תיקונ פשוט )בעזרת סיכת ראש וכד'( ( שמא יתק אות .במקרי כאלו נית לטלטל את הבורג בטלטול בגופו. מוקצה שנשבר בשבת ממשי .להיות מוקצה ג לאחר שבירתו ,ולכ א נשבר חפ' מוקצה ( אסור לאסו -את שבריו ,אלא בטלטול מ הצד או בטלטול בגופו בלבד .אמנ ,ישנ מקרי בה התירו את טלטול השברי ,כאשר ה עלולי לגרו לנזק. גמרו בידי אד השו"ע פוסק שדבר שהיה מוקצה בי השמשות ( נשאר מוקצה כל השבת )ש"י ,ז; רע"ט ,א( .חפ' שהוא מוקצה בערב שבת ,א .האד שולט עליו ויכול להכשירו לאכילה במהל .השבת ( נקרא "גמרו בידי אד" ,ואינו מוקצה ,ש"כיו שבידו של האד לתקנ ( אינו מסיח דעתו מה" )ביצה כז .(.לכ ,חלה קפואה ,שאפשר להוציאה מהמקפיא ולהפשירה ( אינה מוקצה .5לדעת רוב האחרוני )מנחת(יצחק ח"א פ"א; מנחת(שלמה י'; שבט(הלוי ח"א ס"ב; ח"ג ל"ג( ג כביסה רטובה שוודאי תתייבש בשבת אינה מוקצה ,מאותה סיבה .אמנ ,המשנ"ב )ש"ח ,סג( פסק שכביסה שהיתה רטובה בי השמשות נשארת מוקצה במהל .כל השבת ,א .ייתכ שפסק זה מכ2ו למזג האוויר בעיר מגוריו של החפ'(חיי ,ראדי ,ש ייתכ 4 השש"כ )כ"ז ,כז( פסק שיש מקו להחמיר שג אקווריו הוא מוקצה ,שכ הוא בסיס לדגי שבתוכו ,א .במקו אחר )י"ח הערה סב( מוב ממנו שאקווריו אינו מוקצה. 5 הצי'(אליעזר פוסק שמותר ג להשתמש בה ללח משנה. 8 קיצור הלכות מוקצה שכביסה רטובה לא תתייבש במהל .השבת )וכ .כתבו האחרוני הנ"ל( .ג לדעת המשנ"ב מותר לטלטל כביסה שעברה סחיטה במכונת כביסה ,א היא ודאי תהיה ראויה ללבישה בשבת ,שכ בטלטולה בי השמשות אי עוברי על איסור סחיטה )שו"ת אז(נדברו(. כלי שמלאכתו לאיסור כלי שמלאכתו לאיסור הוא כלי המשמש לעשיית מלאכה אסורה ,אפילו א המלאכה אסורה רק מדרבנ )ביאור(הלכה(. יסוד הדי טלטול כלי שמלאכתו לאיסור הגמרא )שבת קכג (:מספרת שבראשונה גזרו חכמי שלא לטלטל את כל הכלי ,פרט למינימו ההכרחי ,שכ הע היה פרו' באיסור העברה מרשות לרשות .לאחר שהתרגלו האנשי שלא להעביר מרשות לרשות ( התירו ,וחזרו והתירו ( עד שלבסו -התירו ג טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצור. גופו או מקומו ,אבל לא "מחמה לצל" )=לצור .שמירה על המוקצה עצמו(. רע"א )ש"ו ,מג"א טו( מחדש שנתינת מתנה נחשבת כצור .גופו ,ולכ מותר לתת כלי שמלאכתו לאיסור כמתנה בשבת.6 כאשר יש לאד אפשרות להשתמש ה בכלי שמלאכתו לאיסור בצורה מותרת וה בכלי שמלאכתו להיתר ( המשנ"ב )שי"ח ,יב( כותב שעדי -להשתמש בכלי שמלאכתו להיתר .הלכה זו נתונה במחלוקת אחרוני )עיי שש"כ כ' ,טו( ,והשש"כ מנסח להלכה ש"א יש לו כלי של היתר ( עדי -להשתמש בו" )כ' ,ח( .הגרמ"פ מסביר שכוונת המשנ"ב היא רק למקרי בה אי צרי .לטרוח הרבה כדי למצוא כלי שמלאכתו להיתר ,א .א אי לאד כלי שמלאכתו להיתר )או אפילו א הוא צרי .לבקש משכ( ( יכול הוא להשתמש בצורה מותרת בכלי שמלאכתו לאיסור. אופי המוקצה הראשוני התלבטו מדוע כלי שמלאכתו לאיסור הוא מוקצה ג לדעת ר' שמעו ,למרות שלשיטתו אי מוקצה .הר" ועוד ראשוני )על פי באור(הגר"א( סבורי שכלי שמלאכתו לאיסור אינו מוקצה ,אלא שיי .לגזירה אחרת ( "גזירת כלי" .הרי"ד ור' שמשו )הובא בשו"ת ספר(הישר א'( כתבו שכלי שמלאכתו לאיסור הוא מוקצה ,וכיוו שלהלכה אי מוקצה ( ה פוסקי שכלי שמלאכתו לאיסור מותר בטלטול .מהרשב"א )שו"ת ח"א ,תר"ו( משמע שכלי שמלאכתו לאיסור הוא אכ מוקצה ,אלא שזהו סוג מוקצה שר' שמעו מודה בו )או שאי פוסקי בו כר' שמעו(. להלכה נפסק בשו"ע )ש"ח ,ג( שאסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת .קיימות מספר נפקא( מינות להלכה א כלי שמלאכתו לאיסור הוא מוקצה או רק חלק מגזירת כלי )כדעת הר"(: א .במוקצה יש די "מיגו דאיתקצאי בי השמשות ( איתקצאי לכולי יומא" השמשות ( הוא מוקצה כל השבת( ,א .א הכלי עצמו אינו מוקצה ,וזוהי רק גזירה על האד שלא יטלטל )כדי שלא יעבור על האיסור( ( מסתבר שא הכלי נשבר בשבת ואינו משמש עוד )כיוו שהמוקצה הוקצה בי 6 א אי בעיה של נתינת מתנה ( כשהנות מקנה את המתנה למקבל מערב שבת וכד'. הרב י.צ .רימו 9 לאיסור ( הוא מותר בטלטול .להלכה נחלקו האחרוני בדינו של כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר :לדעת האליהו(רבה )יד( השברי נשארי כלי שמלאכת לאיסור ואסור לטלטל, ואילו הפרי(מגדי )משבצות(זהב טז( סבור שהשברי הופכי לכלי שמלאכת להיתר.7 ב. מוקצה רגיל הופ .את המשטח עליו הוא מונח לבסיס דבר האסור ,ואסור לטלטל את הבסיס ג א המוקצה הורד ממנו במהל .השבת .הפרי(מגדי )הקדמה לסי' ש"ח( מסתפק הא יש די בסיס לדבר האסור בכלי שמלאכתו לאיסור ,ולהלכה נחלקו בכ .האחרוני :ערו(.השולח )ש"י ,ט( פוסק שג כלי שמלאכתו לאיסור עושה בסיס ,א .הגרש"ז אוירבא) .מאורי(אש פ"ד עמ' לו( והגרי"ש אלישיב )מובא בפתיחת ספר שלמי יהודה ,הערה כ( פסקו שכלי שמלאכתו לאיסור אינו עושה בסיס. כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר כאשר כלי אחד משמש ה לאיסור וה להיתר ( פסק הפרי(מגדי שמעמדו נקבע על פי רוב שימושו :א רוב שימושו הוא לאיסור ( הוא הופ .לכלי שמלאכתו לאיסור ,ואילו א רוב שימושו להיתר ( הוא מותר בטלטול .הביאור(הלכה )ש"ח ,ג( חולק על הפרי(מגדי ,ולדעתו ג כלי שרוב שימושו לאיסור אינו כלי שמלאכתו לאיסור א עיקר שימושו אינו לאיסור .רק כאשר רוב ועיקר תשמישו של הכלי ה לאיסור ( הכלי הוא כלי שמלאכתו לאיסור. משמעות הקריטריו הכפול שמזכיר הביאור(הלכה היא שאפילו א רוב תשמישו של הכלי הוא לאיסור ,א .מגמתו המוצהרת היא להיתר ( הכלי אינו כלי שמלאכתו לאיסור .לכ אולר שנקנה כדי לחתו .בעזרתו אוכל בטיולי ,א .רוב תשמישו הוא לחתיכת חבלי ( לפי הביאור(הלכה דינו ככלי שמלאכתו להיתר ,ואילו לדעת הפרי(מגדי דינו ככלי שמלאכתו לאיסור )שו"ת אז(נדברו ח"ט ,כ"ב; וכ כתב הגרי"ש אלישיב ש(. כלי המשמשי לאיסור כלי שאי עושי בו פעולה אסורה א .הוא משמש לעשיית מלאכה ( כמו סיר שמבשלי בו ונייר שכותבי עליו ( נחשב ג הוא לכלי שמלאכתו לאיסור )משנ"ב ש"ח ,כ(. כלי שיש צור .בעשיית איסור כדי להפעילו ( כמו מאוורר ושעו חשמלי ( האגרות(משה פוסק שדינו ככלי מלאכתו לאיסור ,א .הגרש"ז )מובא בשלמי(יהודה ב' ,ט( חולק עליו ,וסבור שדינו ככלי )ח"ג ,מ"ט( שמלאכתו להיתר. כלי המשמש לצור .פעולה אסורה ( כמו ספר טלפוני ואבקת כביסה ( הגרש"ז )שש"כ ח"ג כ' ,נה( מוכיח שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור. פוסקי דורנו נוטי לפסוק שדלת של מכונית אינה מוקצה כלל ,למרות שהמכונית היא כלי שמלאכתו לאיסור )גרש"ז ,שש"כ ח"ג; ועיי שש"כ כ' ,הערה עז(. 7 הביאור(הלכה מביא את הפרי(מגדי ,ומשמע שהוא פוסק כ.. 10 קיצור הלכות מוקצה חפצי שוני תפילי לכאורה ,תפילי אינ כלי שמלאכתו לאיסור ,שכ אי איסור להניח בשבת )א כי אי חובה לעשות זאת( .ע זאת ,מהשו"ע משמע שתפילי ה אכ כלי שמלאכתו לאיסור ,שכ לדעתו )ע"פ הזוהר( אסור להניח בשבת )סי' ל"ז( .מהרמ"א משמע שתפילי ה כלי שמלאכתו להיתר )כ .הבינו המג"א והט"ז ש"ח ,ד(. להלכה פסקו המג"א והט"ז שתפילי ה כלי שמלאכתו לאיסור ,א .המשנ"ב מיקל ,ופוסק שבמקו הדחק אפשר להקל ולטלטל ג כדי לשמור עליה )"מחמה לצל"( .יש שכתבו שהתפילי ה מוקצה מחמת חסרו כיס )ברית(עול ,כלי שמלאכתו לאיסור ,אות יא( ,א .הגרש"ז )שש"כ כ' ,יד( סבור שתפילי אינ מוקצה מחמת חסרו כיס ,שכ אפשר להניח ג דר .מלבוש )ולא לש מצוה(. למעשה יש להימנע לכתחילה מטלטול התפילי בשבת .א אד שכח להוציא את התפילי מהטלית ( אפשר להוציא ,וכמוב שעדי -לעשות זאת בטלטול מ הצד )או להחזיק בעזרת אחורי ידיו ולמשו .החוצה את הטלית(. רובה נחלקו הפוסקי הא רובה הוא כלי שמלאכתו לאיסור או להיתר .לדעת הרב אלישיב הרובה הוא לי שמלאכתו לאיסור )שלמי(יהודה ד' ,טו( ,א .ישנה ג סברה לומר שהרובה הוא כלי שמלאכתו להיתר ,כיוו שרוב מלאכתו היא להיתר ( להרתעה ( ורק מיעוט מלאכתו לירייה )וכ משמע בשש"כ כ' ,הערה כח( .להלכה נראה שאנשי בתפקיד )חיילי ,שוטרי ,שומרי( רשאי ליטול אית את הרובה בלי חשש ,ואינ צריכי לבחו כל רגע א טלטולו הוא לצור ,.א .יש להימנע מלטלטל את הרובה ללא צור .בטחוני.8 אגרטל ועצי' נחלקו הפוסקי בדינו של עצי' :חלק מהפוסקי סבורי שעצי' הוא מוקצה מחמת גופו ,שכ העפר הוא מוקצה מחמת גופו והעצי' הוא בסיס לו ( ולכ דינו זהה )כלכלת(שבת ד' ,מלאכת זורע(; פוסקי אחרי קובעי שעצי' ע העפר שבתוכו הוא כלי שמלאכתו לאיסור ,שכ הוא מהווה יחידה אחת שמטרתה לגדל את הצמח )שביתת(השבת ,מלאכת קוצר ,אות ה'(; ויש ג שכתבו שעצי' אינו מוקצה כלל )ברית( עול מלאכת קוצר אות ו'( .מסברה נראה שעצי' הינו כלי שמלאכתו לאיסור ,ולכ יש להיזהר שלא לטלטלו אלא לצור .גופו או מקומו .לכ ,א יש צור .לטלטל עצי' כדי לשמור עליו ( יש לעשות זאת בטלטול בגופו בלבד. פרחי תלושי אינ מוקצה ,ולכ אגרטל אינו מוקצה כלל .מותר ג להוציא את הפרחי מהמי )שש"כ כ"ו ,כו( ,א .אסור להכניס אליה ( פרט לענפי שלא נפתחי ,שמותר ג להכניס למי בשבת )רמ"א של"ו ,יא(. 8 ייתכ שרובה הוא ג מוקצה מחמת חסרו כיס ,ואכמ"ל. הרב י.צ .רימו 11 מוקצה מחמת חסרון כיס מוקצה מחמת חסרו כיס הוא כלי שמקפידי שלא לעשות בו תשמיש שונה מתשמישו המיועד. הגמרא )שבת קנז (:כותבת שג ר' שמעו מודה במוקצה מחמת חסרו כיס .רש"י )קכג (:מסביר שמוקצה מחמת חסרו כיס הוא כלי שהאד מקפיד עליו ( "לא חזו למלאכה אחרת" ( ומייחד לו מקו .האחרוני הסתפקו הא כוונתו היא להצרי .את שני התנאי ( הקפדה ומקו קבוע ( או הקפדה בלבד. הבית(מאיר )מובא בשער(הציו ש"י ,יט( מבי ששני התנאי הכרחיי ( רק כלי שמקפידי עליו ומייחדי לו מקו הוא מוקצה מחמת חסרו כיס ( ולכ פוסק שארנק שמקפידי שלא לעשות בו תשמיש חריג אינו מוקצה מחמת חסרו כיס ,שכ אי לו מקו קבוע .השו"ע )ש"ח ,א( פוסק שכל כלי שמקפידי שלא לעשות בו תשמיש אחר הוא מוקצה מחמת חסרו כיס ,וכ .הסכימו א -המג"א והמשנ"ב ,שאי צרי .את שני התנאי. הראשוני התקשו מדוע גביע של קידוש אינו מוקצה מחמת חסרו כיס ,למרות שמקפידי שלא לעשות בו שימוש חריג .מדברי הפוסקי עולה ,שישנ שני מסלולי בה יכול חפ' להפו .למוקצה מחמת חסרו כיס )שו"ע הרב והשש"כ ,וכ משמע ברא"ה ביצה יא(: א .כלי שמלאכתו לאיסור שמקפידי שלא לעשות בו שימוש חריג הוא מוקצה מחמת חסרו כיס, ואסור לטלטלו א -לצור .גופו או מקומו .האבני(נזר מסביר שכלי שעיקר תשמישו לאיסור ומקפידי שלא לעשות בו שימוש חריג ( אינו נחשב ככלי בשבת כלל ,ולכ אסור לטלטלו.9 אחרוני אחרי הסבירו שאד מסיח את דעתו מכלי כזה ,ולכ הוא מוקצה בשבת. ב. כלי שמקפידי שלא להזיז אותו שמא יתקלקל הוא מוקצה מחמת חסרו כיס ,אפילו א מלאכתו אינה לאיסור )משנ"ב ש"ח ,ח( .בהתא להסברו של האבני(נזר לעיל ,נית להסביר שכיוו שנמנעי מלהזיז את החפ' ( הוא בטל מתורת טלטול בשבת. יש לציי שהגדרתו של כלי כמוקצה מחמת חסרו כיס הוא סובייקטיבית )משנ"ב ש"ח ,ו( ,ומשתנה בי אנשי שוני לפי צורת השימוש שלה בחפ' .לכ ,עבור אד שמקפיד שלא לעשות שימוש חריג בנייר כתיבה ( הנייר הוא מוקצה מחמת חסרו כיס .10כ .ג עט ,בי זול ובי יקר ,שנזהרי שלא לעשות בו שימוש חריג ,או בול דואר לא מוחת ( 11ה מוקצי מחמת חסרו כיס .האור(שמח )הל' שבת כ"ה ,ט( כותב שמאכלי אינ יכולי להפו .למוקצי מחמת חסרו כיס ,כי "כל אשר לאיש ית בעד נפשו" ,וא לא יהיה לו מה לאכול ( ודאי יאכל ג מאכלי השווי ממו רב. המשנ"ב והחזו"א נחלקו הא כלי שאי מטלטלי אותו בגלל שיש לו מקו קבוע ,ולא בגלל חשש שמא יתקלקל ,הוא מוקצה .המשנ"ב )ח( פוסק שכלי כזה אינו מוקצה כלל ,וכ .פסק ג הגרמ"פ, א .החזו"א )מ"ג ,יז; מ"א ,טז( חולק עליה ,וכותב שהוא מוקצה מחמת חסרו כיס ( שכ האד מייחד לו 9 כנראה ההיתר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצור .מקומו נובע מההיתר לטלטלו לצור .גופו ,ולכ כשאי מטלטלי אותו לצור .גופו אסור ג לטלטלו לצור .מקומו. 10כפי שצוי לעיל ,נייר כתיבה הוא כלי שמלאכתו לאיסור ,שכ עושי בו איסור )כמו קדירה שמבשלי בה(. 11בול נחשב ככלי ,שכ כל דבר המשמש לדבר אחר ,ולא לעצמו בלבד ,נחשב כלי. 12 קיצור הלכות מוקצה מקו .לכ ,לדעת המשנ"ב תמונה לא יקרה שיש לה מקו קבוע על הקיר ,וכ שעו קיר לא יקר ( אינ מוקצי ,ואילו לדעת החזו"א ה מוקצי. בסיס לדבר האסור משטח שעליו מונח מוקצה מערב שבת הוא בסיס לדבר האסור ,ואסור לטלטלו א -א המוקצה הוסר ממנו במהל .השבת. הגמרא בשבת )מו(:מז (.כותבת שאסור לטלטל בשבת כלי שמדליקי בו נר ,שכ הוא בסיס לדבר האסור ,וג ר' שמעו מודה בכ ..רש"י ש מסביר שהמשטח מתבטל למוקצה שעליו ,והאיסור חל א -עליו .הרמב" והרמב" הסבירו שהבסיס הוא מוקצה מחמת איסור ,שכ אי אפשר לטלטל אותו בלי לטלטל את המוקצה. הפיכת משטח לבסיס כדי שמשטח שעליו מונח מוקצה יהפו .לבסיס לדבר האסור ,צריכי להתקיי שבעה תנאי: א .המוקצה היה על הבסיס כל בי השמשות ( מהשקיעה ועד 18דקות לאחריה )משנ"ב ש"ט ,יט( .ג לאד שקיבל את השבת מוקד ,הזמ הקובע א המשטח הוא בסיס הוא זמ בי השמשות )שש"כ כ'(. ב. המוקצה הונח על הבסיס מתו .כוונה שהוא יישאר ש .הגמרא )שבת קמה (:כותבת שאב שעל החבית הופכת את החבית לבסיס רק א הניחוה עליה בכוונה תחילה .מוקצה שהונח על משטח בסתמא ,ללא כוונה מיוחדת ( א הניחוהו בימות החול הוא נחשב כחפ' שנשכח במקומו ,והמשטח אינו הופ .לבסיס; א .א החפ' הונח במקומו בערב שבת ( לדעת תרומת( הדש הוא נחשב כחפ' שהונח בכוונה ,ולדעת הבית(יוס -ג במקרה זה הוא נחשב כחפ' שנשכח .מהמשנ"ב )ש"ט ,יח( נראה שהוא פוסק כבית(יוס ,-שהמשטח אינו בסיס ג א המוקצה הונח עליו ללא כוונה מיוחדת בערב שבת .לכ ,אד ששכח בערב שבת ארנק במכנסי השבת ( המכנסיי אינ הופכי לבסיס ,ומותרי בטלטול לאחר שינערו מה את המוקצה )לעניי הניעור ( עיי בהמש.(. א אד הניח את המוקצה על משטח ,והתכוו שהמוקצה יישאר עליו רק חלק מהשבת ( השו"ע )ש"ט ,ד( מביא מחלוקת ראשוני בשאלה א המשטח הופ .לבסיס :לדעת רש"י המשטח אכ הופ .לבסיס ,ואילו לדעת ר"ת המשטח מותר בטלטול .המשנ"ב פוסק שבמקו פסידא אפשר להקל ,ולטלטל ג משטחי שהונח עליה מוקצה מתו .כוונה להשאירו ש חלק מהשבת. ג. המוקצה הונח על הבסיס על ידי בעליו של הבסיס ,ולא הונח שלא בהסכמת הבעלי" .אי אד יכול לאסור בסיס של חברו" ,ולכ אד שהניח מוקצה על משטח שאינו שיי .לו ( אינו אוסרו בטלטול )רמ"א ש"ט ,ד(. ד. רק מוקצה שיש לו חשיבות הופ .את המשטח עליו הוא מונח לבסיס .מוקצה שאי לו חשיבות ( כמו ,לדוגמא ,כמה פרוטות המונחות במגירה ( אינו הופ .את המשטח שתחתיו לבסיס )משנ"ב ש"י ,לא(. הרב י.צ .רימו ה. 13 המוקצה מונח על עיקר הבסיס ,ולא על החלק הטפל שלו .השו"ע פוסק שא המוקצה מונח על חלקו הטפל של המשטח ( אי צור .אפילו לנער אותו ,ומותר לטלטל את המשטח ,שכ המוקצה טפל לו .יש שחלקו על השו"ע )המג"א ברמב"( ,א .בשער(הציו )ש"י ,כז( כתב שרע"א הוכיח מתוס' ומהמהרש"א כדבריו .המשנ"ב )ל( פסק כ ,.והוסי" -ויש מחמירי". לכ ,מעיקר הדי ,א אד שכח ארנק בכיס המכנסיי ( אי הוא צרי .לנער את הארנק, שהרי הכיס טפל למכנסיי ,ומותר לטלטל את המכנסיי ( א כי כאשר אפשר לנער את הארנק ( עדי -לעשות כ ..כמוב שהכיס עצמו הוא בסיס לדבר האסור ,ולכ יש להיזהר שלא להזיזו בידיי )לא להכניס ידי לכיס( .כל האמור הוא רק בכיס של מכנסיי או מעיל ,כאשר הכיס נפרד לחלוטי מהמכנסיי ,אול כאשר המוקצה מונח על הבגד עצמו ,כמו לדוגמא בכיס של חולצה ( נחשבת החולצה כחלק מהכיס ,וכולה הופכת לבסיס לדבר האסור .בדומה לכ ,.אד ששכח מוקצה בתו .מגירה מתפרקת ( אסור לו לטלטל את השולח כולו ,שכ המגירה נחשבת ככלי עצמאי האסור בטלטול ,משו בסיס לדבר האסור ,והשולח כולו הוא בסיס לה ( ולכ אסור ג הוא בטלטול. ו. המוקצה לבדו מונח על הבסיס ,ולא ביחד ע חפ' מותר החשוב ממנו .ג א יש על המשטח היתר ואיסור ביחד ,א .האיסור חשוב כמו ההיתר או יותר ממנו ( המשטח הופ .לבסיס )משנ"ב לג( .חשיבות היחסית של החפצי נקבעת סובייקטיבית ,לכל אד לפי הרגשתו הפרטית )משנ"ב ש( .הגרמ"פ מחדש שחשיבות החפ' אינה נקבעת על פי ערכו הכספי ,אלא על פי מידת הצור. בו בשבת )ע"פ שבת קמא ;:ז ( (.וברור שלפי קריטריו זה חשיבות של חפצי שמותר להשתמש בה בשבת גדולה יותר מזו של חפצי מוקצי .לכ ארנק אינו הופ .את התיק שבתוכו הוא מונח לבסיס ,שכ בתיק מונחי חפצי רבי החשובי בשבת יותר מהארנק )מכל מקו ,עדי -להזיז את התיק בעזרת הרגל או לנער את ממנו את הארנק(. ז. ההיתר )הבסיס( משמש את האיסור ,ולא האיסור משמש את הבסיס שתחתיו .הגמרא כותבת שמותר להוציא צנו תלוש הטמו באדמה שמקצת עליו מגולי ,על ידי משיכת העלי, למרות שיש על הצנו מעט גרגירי חול מוקצי .בעל(המאור מסביר שהצנו אינו הופ .לבסיס לגרגירי החול שכ הגרגירי משמשי את הצנו )טומני אותו( ,וכאשר האיסור משמש את ההיתר ( ההיתר אינו הופ .לבסיס .להלכה פסק המשנ"ב )שי"א ,כט( כבעה"מ ,ולכ אב המונחת על דפי כדי שלא יעופו אינה הופכת את הדפי לבסיס .א א -אחד מהחפצי אינו משמש את חבירו )כמו ,למשל ,חפצי במגירה המונחי באקראי אחד על השני( ( המג"א קובע שהחפצי התחתוני אינ הופכי לבסיס ,ואילו המשנ"ב )ש"ט ,יח( כותב שיש אחרוני המחמירי ,ופוסק שנית להקל במקו הצור.. )שבת קכג(. א ההיתר אינו מונח מתחת לאיסור ,אלא מונח מעליו ומשמש אותו מחשב( ( הדבר נתו במחלוקת ראשוני .להלכה יש פוסקי שהתירו )שו"ת אז(נדברו( ,א .הגרש"ז אוירבא .והרב אלישיב אסרו )שלמי(יהודה א' ,א(ב; שש"כ( .לדעת ג אהיל של מנורה ואטב כביסה המחזיק בגד רטוב )א הבגד מוקצה( ה בסיסי לדבר האסור ,שכ ה משמשי את המוקצה ממעל לו. )כמו ,למשל ,כיסוי של נרות שבת הט"ז הקשה מדוע נרות שבת אינ הופכי את המפה שתחתיה לבסיס לדבר האסור ,ומדוע מותר לשחק בשולי המפה .המשנ"ב מתר' שהאד מניח את הנרות על המפה באקראי ,ושער(הציו )ש"ט ,כד( מוסי -שהמפה רק מכסה את השולח ,ולכ השולח ,ולא המפה ,הופ .לבסיס .נהוג להניח על 14 קיצור הלכות מוקצה השולח מערב שבת ג חלות ( ואז השולח הוא בסיס לדבר האסור והמותר ,ואי איסור לטלטלו )משנ"ב רע"ז ,יח( .ברור שא הפמוטות אינ יקרי ,ודינ רק ככלי שמלאכת לאיסור ,החלות יותר חשובות מהשלהבת .בפמוטות יקרי ,המוקצי מחמת חסרו כיס ,לכאורה לא יועילו החלות ,א .יש שכתבו שכיוו שלצור .הסעודה חשוב יותר שהחלות יהיו על השולח ( אי הוא נחשב בסיס )שו"ת באר(משה ח"ח ס"ז( .לפי פסק זה אפשר ג להניח על המגש שעליו מניחי את הפמוטות חפ' החשוב לשולח השבת )מלח וכד'( ,וכ .ג המגש אינו הופ .לבסיס. משטח שאינו בסיס ג כאשר המשטח שעליו מונח המוקצה לא הופ .לבסיס ,שכ הוא אינו מקיי אחד )או יותר( משבעת התנאי דלעיל ,ישנ מספר הגבלות על טלטולו: ♦ מותר לטלטל את המשטח לצורכו בלבד ,ולא לצור .המוקצה שעליו )משנ"ב ש"ט ,יד( .טלטול המשטח לצור .מקומו של המוקצה נתו במחלוקת ,המקבילה למחלוקת בעניי טלטול מוקצה מ הצד לצור .גופו ומקומו )עיי לעיל ,בנושא טלטול מ הצד(. ♦ עדי -לנער את המוקצה מהמשטח לפני שמטלטלי אותו )משנה שבת כב ;:שו"ע ש"ט ,ד( ,א .א אי אפשר לנער את המוקצה מחשש שהוא ייהרס ( מותר ג לטלטל את המשטח ע המוקצה עליו. כ .כותבת המשנה )שבת קמא" (:נוטל אד את בנו והאב בידו ,כלכלה והאב בתוכה" ,והגמרא מסבירה שמדובר בכלכלה מליאה בפירות רכי ,שעלולי להתקלקל א ינערו אות. הרב י.צ .רימו 15 סיכום כללי -הלכות מוקצה מהו שימושו של החפ'? כלי אחר מאכל הראוי לאכילה בשבת כן הא רוב ועיקר תשמישו של הכלי הוא לאיסור? לא הא מקפידי שלא לעשות בחפ' שימוש חריג? לא כן הא מקפידי שלא להזיז את החפ'? כן הא נית לעשות בחפ' שימוש חריג? כן מחלוקת :כלי שמלאכתו לאיסור /מוקצה מחמת חסרון כיס מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו הא במציאות מטלטלי את החפ'? לא לא כלי שמלאכתו לאיסור לא כן משנ"ב :כלי שמלאכתו להיתר. חזו"א :מוקצה מחמת חסרון כיס. מוקצה מחמת חסרון כיס כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו מוקצה מחמת גופו