חוברת סטטיסטיקה 2011 MA

‫‪0‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫רגרסיות וניתוחי שונות‬
‫באמצעות ‪SPSS‬‬
‫מהדורת תשע"א ©‬
‫‪1‬‬
‫ב "ה‬
‫מבוא‬
‫החוברת שלפנינו מקיפה את עיקר החומר הנלמד כיום במסגרת לימודי מ‪.‬א‪.‬‬
‫באוניברסיטאות‪ .‬החוברת ערוכה כך שניתן ללמוד ממנה את החומר ללא רקע מוקדם‬
‫בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר‪ .‬כמו כן החומר הקשור בתוכנת ‪ SPSS‬הסטטיסטית ניתנת‬
‫במלואה גם ללא ידע קודם‪.‬‬
‫החומר בחוברת כולל מתאם ורגרסיה לסוגיה‪ ,‬ניתוחי שונות חד ודו כיווניים עם‬
‫אינטראקציה וניתוחי ‪ . POST-HOC‬הוא בנוי בשיטה של מחקר ‪ -‬דוגמה בנושא מסוים‪ ,‬אותו‬
‫חוקרים בכל מיני כיוונים תוך שימוש במירב הכלים הסטטיסטיים האפשריים והסבירים‪.‬‬
‫התלמיד למעשה עוקב ומשתתף בפועל בתהליך המחקר ומעבד את הנתונים שהוא בעצמו אסף‪,‬‬
‫כאשר החוברת מדריכה אותו איך לעשות זאת‪ ,‬ואיך לעקוב ולהבין את החומר‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪2‬‬
‫תרגיל לימודי מסכם בסטטיסטיקה ל‪MA-‬‬
‫תרגיל המחקר שלפנינו מהווה בסיס ללימוד החומר בסטטיסטיקה ל‪ . M.A.-‬ביצוע התרגיל מלווה‬
‫בהסברים ובהנחיות שמאפשרים למתרגל ללמוד היטב את החומר‪ .‬תוכנת ‪ SPSS‬מלווה את ביצוע‬
‫המחקר‪ .‬רכישת הידע הסטטיסטי מתבצעת על ידי ניתוח והבנת הפלטים הכרוכים במחקר‪.‬‬
‫לצורך ביצוע תרגיל זה עליך לפעול לפי ההנחיות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לאסוף נתונים של כ‪ 60-‬נבדקים‪.‬‬
‫‪ .2‬להשתמש בשאלון מיומנויות קריאה המצורף בסולם ליקרט מ‪ 1-‬עד ‪ .5‬התשובה עליהם היא‬
‫בין ‪ 1-‬לא מסכים כלל‪ ,‬ו‪ 5 -‬מסכים מאוד‪.‬‬
‫‪ 4 .3‬שאלות הם במשמעות הפוכה‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לאסוף נתוני רקע באמצעות "שאלון פרטים אישיים" שיכלול‪:‬‬
‫א‪ .‬שני משתנים קטיגוראליים )בדידים‪-‬עם ‪ 3‬ערכים לאחד מהם( גיל הנבדקים ומין‬
‫הנבדקים‪ ,‬מספרי הנבדקים צריכים לשאוף להיות שווים בכל תא ניסויי‪ ,‬בהתאם לדוגמה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫סטודנטים‬
‫תיכון‬
‫יסודי‬
‫גיל‬
‫מגדר‬
‫בנים‬
‫בנות‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=10‬‬
‫ס"ה במקרה זה ‪ 60‬נבדקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארבעה ציונים רציפים כמו‪ :‬ציון הישגים בעברית‪ ,‬הבעה‪ ,‬לשון ואנגלית‬
‫ג‪ .‬שנות השכלת אב ושנות השכלת אם‪ ,‬מגמת לימוד מגזר בית הספר‪ .‬המשתנים יופיעו‬
‫בשאלון פרטים אישיים ‪ -‬נלווה לשאלון )צמוד אליו(‪.‬‬
‫‪ .5‬הנתונים שאספתם יוקלדו לקובץ ‪ SPSS‬שייקרא )‪.(TARG.SAV‬‬
‫מפתח הנתונים יכלול את המשתנים הבאים‪:‬‬
‫‪ ID‬מספר סידורי‬
‫‪ AGE‬גיל הנבדק בשנים‬
‫‪ HEB‬ציונים בעברית‬
‫‪ ENG‬ציונים באנגלית‬
‫‪ MAT‬ציונים במתימטיקה‬
‫‪ GENDER‬מיגדר‪ :‬זכר )‪ (1‬נקבה )‪(2‬‬
‫‪ EDUAV‬שנות השכלת האב‬
‫‪ EDUEM‬שנות השכלת האם‬
‫‪ MGM‬מגמת לימוד הומני ‪ /‬ריאלי‬
‫‪ SCHTYPE‬מגזר בית ספר‪ .1 :‬ממלכתי ‪ .2‬ממ"ד‬
‫‪3‬‬
‫העבודה תוגש מודפס‪.‬‬
‫להלן סעיפי העבודה‬
‫מבוא‬
‫)מבוא קצר המסביר מה המטרה‪ ,‬מה העבודה בודקת ומהי שאלת המחקר(‬
‫שיטת המחקר‬
‫‪ .1‬תיאור הליך ביצוע המחקר )איך העברת את השאלונים‪ ,‬איפה‪,‬‬
‫אנונימיות‪ ,‬קשיים וכו'(‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאור כללי ביותר של אוכלוסיית המחקר‪ .‬אופי האוכלוסיה‬
‫מכאן עוברים לתוצאות ניתוח המחשב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫קידוד הנתונים בקובץ אקסל‬
‫כניסה ל‪ SPSS-‬ופתיחת ‪DATA‬‬
‫‪5‬‬
‫העתקת קובץ האקסל לתוך ‪) SPSS‬יש להגדיר את הקובץ כאקסל ב‪SPSS-‬‬
‫פתיחת אקסל‬
‫‪6‬‬
‫שמירה ומתן שם ‪DATATAR‬‬
7
‫יציאה‬
analyze > descriptive statistic > descriptive ‫חישוב שכיחויות לבדיקת תקינות הנתונים‬
‫‪8‬‬
‫לוח שכיחויות )תוצאה(‬
‫לא שומרים‬
‫עד כאן הכנת הקובץ‬
‫‪9‬‬
‫‪ .1‬פקודת ‪ recode‬לאחר הכנסת‬
‫נתונים‬
‫‪Transform – recode – into same variable‬‬
‫שמירה בשם קובץ חדש שבו מופיעה המלה ‪ rev‬מלשון היפוך‬
10
‫ פקודת מהימנות‬.2
Analyze scale reliability analysis
11
12
RELIABILITY /VARIABLES=q1 q2 q3 q4 q5 q6 q7 q8 q9 q10 q11 q12 q13 q14
q15 q16 q17 q18 q19 q20 q21 q22 q23 q24 q25 q26 q27 q28 q29 q30 /SCALE('all')
ALL /MODEL=ALPHA /SUMMARY=TOTAL.
Reliability
[DataSet1] I:\Documents\courses\Statistics\‫\סטטיסטיקה מא אורות תשעא‬datata.sav
Scale: all
Case Processing Summary
N
Cases
Valid 78
a
Excluded 3
Total 81
%
96.3
3.7
100.0
a. Listwise deletion based on all variables in the
procedure.
13
Reliability Statistics
Cronbach's
Alpha
.898
N of Items
30
Item-Total Statistics
Scale Mean if
Item Deleted
q1
q2
q3
q4
q5
q6
q7
q8
q9
q10
q11
q12
q13
q14
q15
q16
q17
q18
q19
q20
q21
q22
q23
q24
q25
q26
q27
q28
q29
q30
80.44
80.54
80.44
80.29
80.69
80.51
80.36
80.59
80.64
80.76
80.68
80.76
80.58
80.51
80.09
80.54
80.62
80.85
80.65
80.78
80.82
80.29
80.19
80.71
80.64
80.54
81.00
80.46
80.67
80.78
Scale Variance if Corrected ItemItem Deleted
Total Correlation
403.626
406.434
394.743
402.912
402.060
400.850
389.584
392.998
398.129
407.200
400.844
405.849
403.754
396.850
401.667
399.265
394.577
402.521
396.047
404.718
398.045
399.146
394.313
402.626
400.882
396.563
399.506
398.979
397.524
398.562
.495
.296
.569
.369
.359
.433
.561
.545
.474
.298
.428
.305
.343
.475
.393
.457
.551
.431
.581
.399
.522
.433
.509
.500
.495
.478
.462
.482
.516
.486
Cronbach's
Alpha if Item
Deleted
.894
.898
.893
.896
.897
.895
.893
.893
.894
.898
.895
.898
.897
.894
.896
.895
.893
.895
.893
.896
.894
.895
.894
.894
.894
.894
.895
.894
.894
.894
Syntax
RELIABILITY
/VARIABLES=q1,q3,q4,q7,q10,q14,q17,q19,q22,q23,q25,q26,q29
/FORMAT=NOLABELS
/SCALE(ALPHA)=ALL/MODEL=ALPHA.
RELIABILITY
/VARIABLES=q8,q11,q13,q16,q18,q21,q27,q30
/FORMAT=NOLABELS
/SCALE(ALPHA)=ALL/MODEL=ALPHA.
RELIABILITY
/VARIABLES=q2,q5,q6,q9,q12,q15,q20,q24,q28
/FORMAT=NOLABELS
/SCALE(ALPHA)=ALL/MODEL=ALPHA/SUMMARY=TOTAL .
RELIABILITY
/VARIABLES=q1 to q30
/FORMAT=NOLABELS
/SCALE(ALPHA)=ALL/MODEL=ALPHA/SUMMARY=TOTAL .
EXECUTE.
14
‫ ומהימנות‬recode ‫ לאחר שביצענו פקודת‬compute ‫ פקודת‬.3
transform -
compute
COMPUTE readstra = mean
(q1,q3,q4,q7,q10,q14,q17,q19,q22,q23,q25,q26,q29) .
COMPUTE problem = mean (q8,q11,q13,q16,q18,q21,q27,q30) .
COMPUTE helpread = mean (q2,q5,q6,q9,q12,q15,q20,q24,q28) .
compute totstra = mean (q1 to q30).
EXECUTE.
‫‪15‬‬
‫‪ .4‬פקודת שכיחויות ו‪ crosstabs-‬על המשתנים הבדידים‬
‫תיאור המשתנים הדמוגרפיים הבדידים על פי שכיחויות‪.‬‬
‫‪Analyze – descriptive – Frequencies‬‬
16
:‫הדפסת פלט התוצאות‬
Frequencies
‫\סטטיסטיקה\סטטיסטיקה מא אורות תשסח‬:\data tar.sav
Statistics
age
81
gradegr
81
group
81
gender
81
Valid
0
0
0
0
Missing
Cumulative
Percent
Valid Percent
Percent
Frequency
50.6
50.6
50.6
41
male
100.0
49.4
49.4
40
female
100.0
100.0
81
Total
N
Frequency Table
gender
Valid
group
Cumulative
Percent
Valid Percent
Percent
Frequency
18.5
18.5
18.5
15
reali
38.3
19.8
19.8
16
humanities
75.3
37.0
37.0
30
regular
100.0
24.7
24.7
20
adhd
100.0
100.0
81
Total
Valid
gradegr
Cumulative
Percent
Valid Percent
Percent
Frequency
33.3
33.3
33.3
27
1.00
67.9
34.6
34.6
28
2.00
100.0
32.1
32.1
26
3.00
100.0
100.0
81
Total
Valid
age
Cumulative
Percent
Valid Percent
Percent
Frequency
38.3
38.3
38.3
31
old
100.0
61.7
61.7
50
young
100.0
100.0
81
Total
Valid
‫תיאור הרקע הדמוגרפי של אוכלוסיית המחקר‬
49.4% ‫ בנות‬40-‫ ו‬50.6% ‫ בנים שהם‬41 ‫ במדגם‬.1
24.7% adhd ‫ בעלי הפרעות‬,37% -‫ רגילים‬,19.8% -‫ הומניים‬,18.5% ‫ במדגם ריאליים‬.2
‫( תלמידים‬32%) 26 ‫ והטובים‬,‫( תלמידים בינוניים‬34.6%) 28 ,‫( תלמידים חלשים‬33%) 27 ‫ במדגם‬.3
‫( תלמידים צעירים‬61.7%) 50-‫( ו‬38.3%) ‫ תלמידים בוגרים‬31 ‫ במדגם‬.4
17
crosstabs ‫פקודת‬
‫ משתני המחקר ומערך המחקר‬.3
Analyze descreptive statistics crosstabs
18
Crosstabs
Case Processing Summary
Cases
Missing
N
Percent
0
.0%
Valid
N
AGE * GRADEGR
81
Percent
100.0%
Total
N
Percent
100.0%
81
AGE * GRADEGR Crosstabulation
1.00
AGE
old
young
Total
Count
% within AGE
% within GRADEGR
Count
% within AGE
% within GRADEGR
Count
% within AGE
% within GRADEGR
3
9.7%
11.1%
24
48.0%
88.9%
27
33.3%
100.0%
GRADEGR
2.00
16
51.6%
57.1%
12
24.0%
42.9%
28
34.6%
100.0%
3.00
Total
12
38.7%
46.2%
14
28.0%
53.8%
26
32.1%
100.0%
31
100.0%
38.3%
50
100.0%
61.7%
81
100.0%
100.0%
‫ אילו משתנים שימשו כתלויים כבלתי תלויים‬.‫א‬
(‫ ערכים‬3 ‫ חזקים )בדיד‬,‫ בינוניים‬,‫ חלשים‬:‫ רמת התלמידים‬:1 ‫משתנה בלתי תלוי‬
(‫ שני ערכים‬2 ‫( )בדיד‬16) ‫ בוגרים‬,(14) ‫ צעירים‬:‫ גיל התלמידים‬:2
(5-‫ ל‬1 ‫רמת השימוש באסטרטגיות )רציף בין‬
:‫משתנה תלוי‬
?‫ מהו מערך המחקר‬.‫ב‬
‫גבוהה‬
N=12
N=14
‫בינונית‬
N=16
N=12
‫נמוכה‬
N=3
N=24
‫רמה‬
‫גיל‬
14
16
‫‪19‬‬
‫‪ .5‬פקודת ממוצעים‬
‫‪ .4‬תיאור המשתנים הרציפים על פי ממוצע סטיית תקן וטווח בטבלה של‬
‫משתנים רציפים‬
‫‪Analyze - descriptive statistics descriptive‬‬
‫‪20‬‬
‫הדפסת פלט התוצאות‪:‬‬
‫‪Descriptives‬‬
‫‪Descriptive Statistics‬‬
‫‪Std.‬‬
‫‪Deviation‬‬
‫‪9.3858‬‬
‫‪.8062‬‬
‫‪.8702‬‬
‫‪.7484‬‬
‫‪.6847‬‬
‫‪Maximum‬‬
‫‪96.00‬‬
‫‪4.31‬‬
‫‪4.63‬‬
‫‪4.44‬‬
‫‪4.20‬‬
‫‪Mean‬‬
‫‪79.8642‬‬
‫‪2.9057‬‬
‫‪2.6713‬‬
‫‪2.7668‬‬
‫‪2.8009‬‬
‫‪Minimum‬‬
‫‪55.00‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪N‬‬
‫‪GRADE‬‬
‫‪READSTRA‬‬
‫‪PROBLEM‬‬
‫‪HELPREAD‬‬
‫‪TOTSTRA‬‬
‫)‪Valid N (listwise‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫הכתיבה‬
‫טבלת תיאור משתנים רציפים‬
‫שם המשתנה‬
‫ציונים‬
‫בעברית‬
‫ציונים‬
‫באנגלית‬
‫גיל‬
‫שם‬
‫המשתנה‬
‫במחשב‬
‫‪GRADE‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית טווח‬
‫ממשי‬
‫תקן‬
‫טווח‬
‫הסולם‬
‫‪79.86‬‬
‫‪55-96‬‬
‫‪0-100‬‬
‫‪9.38‬‬
‫‪0-100‬‬
‫‪0-50‬‬
‫טבלת תיאור הגורמים בשאלון האסטרטגיה‬
‫הגורם‬
‫בשאלון‬
‫אסטרטגיה‬
‫ספציפית‬
‫אסטרטגיה‬
‫לפתרון‬
‫בעיות‬
‫אסטרטגיית‬
‫בקשת עזרה‬
‫אסטרטגיה‬
‫כללית‬
‫מספרי השאלות‬
‫המקוריות‬
‫‪1,3,4,7,10,‬‬
‫‪14,17,19,22‬‬
‫‪23,25,26,29‬‬
‫‪8,11,13,16,‬‬
‫‪18,21,27,30‬‬
‫‪2,5,6,9,12,‬‬
‫‪15,20,24,28‬‬
‫מתן דוגמת פריט לכל גורם‬
‫‪1-30‬‬
‫אלפא‬
‫מספרי‬
‫השאלות‬
‫הפוכות‬
‫ממוצע סטיית טווח‬
‫תקן‬
‫ממשי‬
‫טווח‬
‫הסולם‬
‫‪.83 1‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪1.08-4.31‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪.79 18,27,30‬‬
‫‪2.67‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪1.00-4.63‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪2.76‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪1.22-4.44‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪.89 1,18,27‬‬
‫‪2.80‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪1.10-4.20‬‬
‫‪1-5‬‬
‫‪---‬‬‫‪,30‬‬
‫‪21‬‬
‫תוצאות‬
‫)בניתוח התוצאות יופיעו הסעיפים הבאים(‬
‫‪ .6‬מתאם‬
‫מהי שאלת המחקר ?‬
‫צירוף פלט חישוב מתאם‬
‫כתיבת תוצאות המתאם‬
‫‪ .7‬רגרסיה‬
‫מהי שאלת המחקר ?‬
‫צירוף פלט חישוב רגרסיה‬
‫כתיבת תוצאות הרגרסיה‬
‫‪ .8‬מבחן ‪ T‬למדגמים בלתי תלויים‬
‫מהי שאלת המחקר ?‬
‫צירוף פלט תוצאות מבחן ‪ T‬למדגמים בלתי תלויים‬
‫דיווח על תוצאות מבחן ‪ T‬בלתי תלוי‬
‫דיווח תרשים מהאקסל על הציונים ‪.‬‬
‫דיווח תרשים מהאקסל על האסטרטגיות‪.‬‬
‫‪ .9‬דיווח על תוצאות מבחן ‪ T‬למדגמים תלויים‬
‫מהי שאלת המחקר ?‬
‫צירוף פלט תוצאות מבחן ‪ T‬למדגמים תלויים‬
‫דיווח על תוצאות‬
‫דיווח על תרשים אקסל‪.‬‬
‫‪ .10‬דווח כיצד משתנה הציונים חולק ל‪ 3-‬קבוצות מי היו השלישונים‬
‫מהי שאלת המחקר ?‬
‫גבול עליון של שלישון תחתון‬
‫גבול עליון של שלישון שני‪.‬‬
‫‪ .11‬ניתוח שונות חד כיווני‬
‫מהי שאלת המחקר ?‬
‫פלט תוצאות ניתוח שונות‬
‫דיווח על ניתוח שונות‬
‫הצגה גרפית של ממוצעים לפי אקסל‪.‬‬
‫‪ .12‬ניתוח שונות דו כיווני‬
‫מהן שאלות המחקר ?‬
‫פלט תוצאות ניתוח שונות‬
‫דיווח על ניתוח שונות‬
‫הצגה גרפית של ממוצעים לפי אקסל‪.‬‬
22
‫ מתאם‬.5
Analyze CorrelateBivariate
23
24
‫פלט מחשב‬
Correlations
Descriptive Statistics
GRADE
READSTRA
PROBLEM
HELPREAD
TOTSTRA
Mean
79.8642
2.9057
2.6713
2.7668
2.8009
Std. Deviation
9.3858
.8062
.8702
.7484
.6847
N
81
81
81
81
81
Correlations
GRADE
READSTRA
PROBLEM
HELPREAD
TOTSTRA
Pearson Correlation
Sig. (2-tailed)
N
Pearson Correlation
Sig. (2-tailed)
N
Pearson Correlation
Sig. (2-tailed)
N
Pearson Correlation
Sig. (2-tailed)
N
Pearson Correlation
Sig. (2-tailed)
N
GRADE
READSTRA PROBLEM HELPREAD TOTSTRA
1.000
.489**
.394**
.417**
.518**
.
.000
.000
.000
.000
81
81
81
81
81
.489**
1.000
.631**
.590**
.916**
.000
.
.000
.000
.000
81
81
81
81
81
.394**
.631**
1.000
.466**
.812**
.000
.000
.
.000
.000
81
81
81
81
81
.417**
.590**
.466**
1.000
.787**
.000
.000
.000
.
.000
81
81
81
81
81
.518**
.916**
.812**
.787**
1.000
.000
.000
.000
.000
.
81
81
81
81
81
**. Correlation is significant at the 0.01 level (2-tailed).
‫‪25‬‬
‫מתאם פירסון )קורלציה(‬
‫דרגות המתאם‪) :‬בערכים מוחלטים כי עוצמת המתאם זהה בין אם המתאם חיובי או שלילי(‬
‫מ |‪ |.00‬עד |‪ |.15‬אין מתאם קרוב ל‪.0-‬‬
‫מ |‪ |.16‬עד |‪ |.30‬מתאם נמוך‪.‬‬
‫מ |‪ |.31‬עד |‪ |.50‬מתאם בינוני נמוך‪.‬‬
‫מ |‪ |.51‬עד |‪ |.70‬מתאם בינוני גבוה‪.‬‬
‫מ |‪ |.71‬עד |‪ |.85‬מתאם גבוה‪.‬‬
‫מ |‪ |.86‬עד |‪ |1.00‬מתאם גבוה מאוד‪ -‬מלא‪.‬‬
‫כתיבת תוצאות‬
‫מטריצת מתאמים‬
‫על מנת לבדוק את עוצמת הקשר בין ציוני התלמידים לבין אסטרטגיות הקריאה השונות‪ ,‬חושבו‬
‫מתאמים ביניהם‪ .‬מטריצת המתאמים וסטטיסטיקה תיאורית מוצגת בלוח ‪.1‬‬
‫לוח ‪:1‬‬
‫מתאמים בין ציוני השגים לבין אסטרטגיות בהבנת הנקרא )‪(N=81‬‬
‫‪ 1‬ציונים ‪2‬‬
‫ציונים‬
‫אסטרטגית‬
‫קריאה‬
‫אסטרטגית‬
‫פתרון בעיות‬
‫אסטרטגית‬
‫בקשה לעזרה‬
‫אסטרטגיה‬
‫כללית‬
‫‪3‬‬
‫‪ 5‬כללי‬
‫‪4‬‬
‫‪--‬‬‫**‪.48‬‬
‫‪---‬‬
‫**‪.39‬‬
‫**‪.63‬‬
‫‪---‬‬
‫**‪.41‬‬
‫**‪.59‬‬
‫**‪.46‬‬
‫‪---‬‬
‫**‪.51‬‬
‫**‪.91‬‬
‫**‪.81‬‬
‫**‪.78‬‬
‫‪---‬‬
‫ממוצעים‬
‫וסטיות תקן‬
‫‪79.86‬‬
‫)‪(9.38‬‬
‫‪2.90‬‬
‫)‪(.80‬‬
‫‪2.67‬‬
‫)‪(.87‬‬
‫‪2.76‬‬
‫)‪(.74‬‬
‫‪2.80‬‬
‫)‪(.68‬‬
‫**‪p<.05* p<.01‬‬
‫עיון בטבלת המתאמים מראה כ‪:‬‬
‫נמצא מתאם מובהק חיובי בינוני של ‪ r=.51, p<.01‬ו‪ r=.48, p<.01 -‬בין אסטרטגיות קריאה‬
‫כללית וספציפיות לבין הישגים בלימודים כלומר‪ :‬ההישגים קשורים למדת המיומנות בהבנת‬
‫הנקרא שיש לתלמידים‪ ,‬אם כי בצורה חלקית‪.‬‬
‫קשר בינוני נמוך נמצא בין אסטרטגיות פתרון בעיות ובקשת עזרה לבין הישגים ) ‪r=.39, p<.01‬‬
‫ו‪ r=.41, p<.01-‬בהתאמה(‪ .‬כלומר‪ :‬הישגים קשורים במידה בינונית לאסטרטגיות פתרון בעיות‬
‫ובקשת עזרה‪.‬‬
‫ראה לוח ‪. 1‬‬
26
‫ רגרסיה ליניארית‬.5
Analyze Regression Linear
:‫פקודות‬
27
‫פלט המחשב‬
Regression
a
Variables Entered/Removed
Model
1
Variables
Entered
Variables
Removed
READSTRA
.
Stepwis
e
(Criter
ia:
Probabi
lity-of
-F-to-e
nter <=
.200,
Probabi
lity-of
-F-to-r
emove
>=
.250).
.
Stepwis
e
(Criter
ia:
Probabi
lity-of
-F-to-e
nter <=
.200,
Probabi
lity-of
-F-to-r
emove
>=
.250).
2
HELPREAD
Method
a. Dependent Variable: GRADE
Model Summary
Model
1
2
R
R Square
.489a
.239
b
.514
.264
Adjusted R
Square
.229
.246
Std. Error
of the
Estimate
8.2399
8.1522
a. Predictors: (Constant), READSTRA
b. Predictors: (Constant), READSTRA, HELPREAD
Change Statistics
R Square
Change
.239
.026
F Change
24.798
2.710
df1
df2
1
1
79
78
28
ANOVA c
Model
1
2
Regression
Sum of
Squares
1683.669
Residual
Total
df
1
Mean Square
1683.669
5363.837
79
67.897
7047.506
80
Regression
1863.739
2
931.870
Residual
5183.767
78
66.459
Total
7047.506
80
F
24.798
Sig.
.000
a
14.022
.000
b
a. Predictors: (Constant), READSTRA
b. Predictors: (Constant), READSTRA, HELPREAD
c. Dependent Variable: GRADE
Coefficientsa
Model
1
2
(Constant)
READSTRA
(Constant)
READSTRA
HELPREAD
Unstandardized
Coefficients
B
Std. Error
63.329
3.444
5.690
1.143
60.411
3.841
4.331
1.400
2.483
1.508
Standar
dized
Coeffic
ients
Beta
.489
.372
.198
t
18.386
4.980
15.726
3.093
1.646
Sig.
.000
.000
.000
.003
.104
a. Dependent Variable: GRADE
Excluded Variablesc
Model
1
2
PROBLEM
HELPREAD
PROBLEM
Beta In
.142a
.198a
.114b
t
1.128
1.646
.901
Sig.
.263
.104
.370
Partial
Correlation
.127
.183
.102
Collinear
ity
Statistic
s
Tolerance
.602
.652
.589
a. Predictors in the Model: (Constant), READSTRA
b. Predictors in the Model: (Constant), READSTRA, HELPREAD
c. Dependent Variable: GRADE
‫‪29‬‬
‫כתיבת תוצאות‬
‫רגרסיה מרובה לפי צעדים‬
‫על מנת לנבא הישגי התלמידים על פי האסטרטגיות השונות חושבה רגרסיה מרובה לפי צעדים‪3 .‬‬
‫סוגי האסטרטגיות שימשו כמנבאים‪ .‬התקבל כי רק אסטרטגיות קריאה ספציפיות מנבאות‬
‫השגים באופן מובהק‪ .‬ראה בלוח ‪.2‬‬
‫לוח ‪:2‬‬
‫רגרסיה מרובה בצעדים לניבוי השגי תלמידים על פי מדת מיומנותם בשימוש בכל‬
‫אחד משלושת אסטרטגיות קריאה‬
‫מנבאים‪:‬‬
‫אסטרטגיות להבנת‬
‫הנקרא‬
‫צעד ‪:1‬‬
‫צעד ‪:2‬‬
‫צעד ‪:3‬‬
‫אסטרטגיות‬
‫ספציפיות‬
‫אסטרטגית‬
‫בקשה לעזרה‬
‫אסטרטגית‬
‫לפתרון בעיות‬
‫מנובא‪ :‬ציוני הבנת הנקרא‬
‫‪B‬‬
‫‪Βeta‬‬
‫‪∆ R2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪p‬‬
‫‪4.331‬‬
‫‪.372‬‬
‫‪.239‬‬
‫‪**3.093‬‬
‫‪.003‬‬
‫‪2.483‬‬
‫‪.198‬‬
‫‪.026‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪1.646‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪---‬‬
‫‪.104‬‬
‫‪ a=60.411‬קבוע‬
‫‪R2=.264‬‬
‫***‪p<.05* p<.01** p<.001‬‬
‫נוסחת הניבוי לניבוי ציונים על פי ‪ 3‬סוגי האסטרטגיות‪:‬‬
‫=אסטרטגית בקשת עזרה *‪ + 2.483‬אסטרטגיות ספציפיות*‪=60.411+4.331‬השגים‬
‫‪) =60.411+4.331*x1+2.483*x2‬מנובא( ‪Y‬‬
‫ניתוח רגרסיה מרובה לפי צעדים מצביע על העובדה ששני אסטרטגיות משפיעות על הישגים‪,‬‬
‫כאשר אסטרטגית הקריאה הספציפית מנבאת הישגים בלימודים ב‪ ,23.9%-‬ואילו אסטרטגיה‬
‫בקשת עזרה תורמת רק ‪ 2.6%‬נוספים ‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬יש לשים דגש בהוראת אסטרטגיות על אסטרטגיות ספציפיות ומעט על אסטרטגיית‬
‫בקשה לעזרה‪ .‬אסטרטגיית פתרון בעיות אינה תורמת כלל להישגים‪.‬‬
‫‪ .6‬מבחן ‪ T‬למדגמים בלתי תלויים‬
30
Analyze Compare Means Independent Sample T Test..
31
T-Test
Group Statistics
GRADE
READSTRA
PROBLEM
HELPREAD
TOTSTRA
AGEGR
14.00
16.00
14.00
16.00
14.00
16.00
14.00
16.00
14.00
16.00
N
50
31
50
31
50
31
50
31
50
31
Mean
77.8400
83.1290
2.7277
3.1929
2.8875
2.3226
2.6822
2.9032
2.7567
2.8722
Std.
Deviation
10.4048
6.3442
.8450
.6550
.9173
.6644
.8294
.5821
.7985
.4475
Std. Error
Mean
1.4715
1.1395
.1195
.1176
.1297
.1193
.1173
.1046
.1129
8.038E-02
Independent Samples Test
Levene's Test for
Equality of
Variances
F
GRADE
Equal variances
assumed
10.057
Sig.
.002
Equal variances
not assumed
READSTRA
Equal variances
assumed
Equal variances
assumed
Equal variances
assumed
Equal variances
assumed
Equal variances
not assumed
Mean
Difference
Std. Error
Difference
-2.548
79
.013
-5.2890
2.0755
-9.4203
-1.1578
-2.842
78.992
.006
-5.2890
1.8611
-8.9934
-1.5847
-2.615
79
.011
-.4652
.1779
-.8194
-.1111
-2.774
74.977
.007
-.4652
.1677
-.7993
-.1312
6.838
.011
2.976
79
.004
.5649
.1898
.1871
.9427
3.205
76.980
.002
.5649
.1763
.2139
.9159
5.170
.026
-1.297
79
.198
-.2210
.1704
-.5601
.1181
-1.407
77.689
.164
-.2210
.1571
-.5338
9.2E-02
-.736
79
.464
-.1155
.1570
-.4280
.1969
-.833
78.371
.407
-.1155
.1386
-.3915
.1604
Equal variances
not assumed
TOTSTRA
Sig.
(2-tailed)
df
.141
Equal variances
not assumed
HELPREAD
t
95% Confidence
Interval of the
Difference
Lower
Upper
2.206
Equal variances
not assumed
PROBLEM
t-test for Equality of Means
12.167
.001
‫‪32‬‬
‫מבחן ‪ T‬למדגמים בלתי תלויים‬
‫נבדקה ההשערה כי יימצאו הבדלים בין שתי קבוצות גיל ביחס להישגים ולאסטרטגיות קריאה‬
‫שונות‪ ,‬וחושבו מבחני ‪ T‬לצורך זה‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪ ,1‬ותרשים ‪ 1‬ו‪.2-‬‬
‫לוח ‪1‬‬
‫ממוצעים סטיות תקן ומבחן ‪ T‬לבדיקת הבדלים בממוצעי הציונים ואסטרטגיות‬
‫קריאה )משתנים תלויים( בין שתי קבוצת גיל )‪ 14‬ו‪) (16-‬משתנה בלתי תלוי(‬
‫)‪(df=79‬‬
‫משתנ‬
‫ה בלתי‬
‫תלוי‬
‫המדד‬
‫משתנה תלוי‬
‫גיל‬
‫‪N‬‬
‫‪M‬‬
‫גודל‬
‫מדגם‬
‫ממוצע‬
‫‪SD‬‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫ציון בעברית‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪50‬‬
‫‪31‬‬
‫‪83.12‬‬
‫אסטרטגיית‬
‫קריאה‬
‫ספציפית‬
‫אסטרטגיית‬
‫פתרון בעיות‬
‫‪14‬‬
‫‪50‬‬
‫‪2.72‬‬
‫‪.84‬‬
‫‪16‬‬
‫‪31‬‬
‫‪3.19‬‬
‫‪.65‬‬
‫אסטרטגיית‬
‫בקשת עזרה‬
‫אסטרטגיית‬
‫קריאה‬
‫כללית‬
‫***‪p<.001‬‬
‫‪77.84‬‬
‫מבחן ‪t‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪6.34‬‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫**‪-2.84‬‬
‫‪79‬‬
‫)‪Sig. (2-tailed‬‬
‫‪p‬‬
‫**‪-2.61‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.006‬‬
‫‪.007‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪50‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪2.32‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪.66‬‬
‫**‪3.20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.002‬‬
‫‪14‬‬
‫‪50‬‬
‫‪2.68‬‬
‫‪.82‬‬
‫‪-1.40‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪31‬‬
‫‪50‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪.79‬‬
‫‪-.83‬‬
‫‪16‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2.87‬‬
‫‪.44‬‬
‫;‪**p<.01‬‬
‫לא מובהק‬
‫‪18‬‬
‫‪.40‬‬
‫לא מובהק‬
‫;*‪p<.05‬‬
‫לוח ‪ 1‬מצביע על ההבדלים מובהקים הבאים בין שתי קבוצות הגיל ‪ 14 :‬ו‪16-‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ציונים‪ :‬בני ה‪ 16-‬קיבלו ציונים גבוהים יותר )‪ (M=83.12‬באופן מובהק בהשוואה‬
‫לבני ה‪ .(p<.05) (M=77.84) 14-‬בני ה‪ 16-‬טובים יותר בהישגים‪.‬‬
‫באסטרטגיות ספציפיות בני ה‪ 16-‬שולטים יותר )‪ (M=3.19‬טובים יותר בהשוואה‬
‫לבני ה‪ (M=2.72) 14-‬באופן מובהק‪.(p<.05) .‬‬
‫באסטרטגיות של פתרון בעיות בני ה‪ 14-‬משתמשים יותר )‪ (M=2.88‬מבני ה‪16-‬‬
‫)‪ (M=2.32‬באופן מובהק )‪.(P>.01‬‬
‫לא נמצא הבדל מובהק בבקשה לעזרה ובשמוש באסטרטגיות באופן כללי‪.‬‬
‫להלן תרשימים ‪ 1‬ו‪. 2-‬‬
‫‪33‬‬
‫רמת ציוני התלמידים‬
‫‪84‬‬
‫‪82‬‬
‫‪80‬‬
‫‪78‬‬
‫‪76‬‬
‫‪74‬‬
‫ילדים‬
‫מתבגרים‬
‫גיל‬
‫תרשים ‪ :1‬ציוני התלמידים‬
‫ממוצעי שימוש באסטרטגיות קריאה שונות‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫בני ‪14‬‬
‫‪1.5‬‬
‫בני ‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫אסטרטגיה‬
‫כללית‬
‫אסטרטגיה‬
‫אסטרטגית‬
‫בקשת עזרה לפתרון בעיות‬
‫תרשים ‪ :2‬רמת שימוש באסטרטגיות‬
‫אסטרטגיה‬
‫ספציפית‬
34
‫ למדגמים תלויים ומזווגים‬T ‫ מבחן‬.7
Analyze Compare Means Paired Sample T Test..
35
T-Test
Paired Samples Statistics
Pair
1
Pair
2
Pair
3
READSTRA
PROBLEM
PROBLEM
HELPREAD
READSTRA
HELPREAD
Mean
2.9057
2.6713
2.6713
2.7668
2.9057
2.7668
N
81
81
81
81
81
81
Std. Deviation
.8062
.8702
.8702
.7484
.8062
.7484
Std. Error
Mean
8.958E-02
9.669E-02
9.669E-02
8.315E-02
8.958E-02
8.315E-02
Paired Samples Correlations
N
Pair 1
Pair 2
Pair 3
READSTRA & PROBLEM
PROBLEM & HELPREAD
READSTRA &
HELPREAD
81
81
Correlation
.631
.466
Sig.
.000
.000
81
.590
.000
Paired Samples Test
Paired Differences
Pair 1
Pair 2
Pair 3
Mean
READSTRA - PROBLEM
.2344
PROBLEM - HELPREAD -9.55E-02
READSTRA - HELPREAD
.1389
Std. Deviation
.7225
.8430
.7059
Std. Error
Mean
8.027E-02
9.367E-02
7.843E-02
95% Confidence
Interval of the
Difference
Lower
Upper
7.470E-02
.3942
-.2819 9.090E-02
-1.71E-02
.2950
t
2.921
-1.020
1.772
df
80
80
80
Sig. (2-tailed)
.005
.311
.080
‫‪36‬‬
‫טבלת מבחן ‪ T‬תלוי מזווג‬
‫בוצע מבחן ‪ T‬למדגמים תלויים לבדיקת הבדלים ברמת השימוש באסטרטגית ספציפית לעומת‬
‫אסטרטגיה של פתרון בעיות בכל המדגם‪ .‬התוצאות מוצגות בלוח ‪ 2‬ובתרשים ‪.3‬‬
‫לוח ‪1‬‬
‫מבחן ‪ T‬לבדיקת הבדלים בממוצעי השימוש באסטרטגיה ספציפית לעומת‬
‫איסטרטגיה של פתרון בעיות‬
‫גודל‬
‫מדגם‬
‫אסטרטגיה ספציפית‬
‫אסטרטגיה לפתרון בעיות‬
‫אסטרטגיה לפתרון בעיות‬
‫אסטרטגיה לבקשת עזרה‬
‫ממוצע‬
‫‪.80‬‬
‫‪.87‬‬
‫**‪2.92‬‬
‫‪80‬‬
‫‪.005‬‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪T‬‬
‫‪df‬‬
‫‪Sig–p‬‬
‫‪80‬‬
‫‪.311‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪2.67‬‬
‫גודל‬
‫מדגם‬
‫ממוצע‬
‫‪81‬‬
‫‪2.67‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪2.67‬‬
‫‪.74‬‬
‫ממוצע‬
‫אסטרטגיה ספציפית‬
‫אסטרטגיה לבקשת עזרה‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪T‬‬
‫‪df‬‬
‫‪Sig –p‬‬
‫גודל‬
‫מדגם‬
‫‪81‬‬
‫‪2.90‬‬
‫‪2.76‬‬
‫סטיית‬
‫תקן‬
‫‪.80‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪-1.02‬‬
‫‪T‬‬
‫‪df‬‬
‫‪Sig –p‬‬
‫‪1.77‬‬
‫‪80‬‬
‫‪.08‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בשימוש בין אסטרטגיה ספציפית לאסטרטגיה לפתרון בעיות‪.‬‬
‫קיים שימוש רב יותר באופן מובהק באסטרטגיה ספציפית )‪ (M=2.90‬בהשוואה לשימוש באסטרטגיה‬
‫לפתרון בעיות )‪ (M=2.67‬בכל המדגם‪ .‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בשימוש באסטרטגיות לבקשת‬
‫עזרה לפתרון בעיות ובין אסטרטגיה של בקשת עזרה‪.‬‬
‫ממוצעי שימוש באסטרטגיות קריאה שונות‬
‫אסטרטגית‬
‫בקשת עזרה‬
‫אסטרטגיה‬
‫לפתרון בעיות‬
‫אסטרטגיה‬
‫ספציפית‬
‫אסטרטגיות‬
‫תרשים ‪ :3‬הבדלים בממוצעי אסטרטגיות קריאה‬
‫ממוצעים‬
‫‪2.95‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.85‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.55‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ .9‬שכיחויות‬
38
Frequencies
Statistics
GRADE
N
Percentiles
Valid
Missing
33
66
81
0
75.0600
85.0000
39
GRADE
Valid
55.00
60.00
62.00
65.00
67.00
68.00
70.00
71.00
72.00
73.00
74.00
75.00
76.00
77.00
78.00
79.00
80.00
81.00
82.00
83.00
84.00
85.00
86.00
87.00
88.00
89.00
90.00
91.00
92.00
93.00
95.00
96.00
Total
Frequency
1
2
3
1
1
1
5
1
2
2
2
6
4
2
2
3
5
1
2
1
2
6
1
2
6
2
5
2
5
1
1
1
81
Percent
1.2
2.5
3.7
1.2
1.2
1.2
6.2
1.2
2.5
2.5
2.5
7.4
4.9
2.5
2.5
3.7
6.2
1.2
2.5
1.2
2.5
7.4
1.2
2.5
7.4
2.5
6.2
2.5
6.2
1.2
1.2
1.2
100.0
Valid Percent
1.2
2.5
3.7
1.2
1.2
1.2
6.2
1.2
2.5
2.5
2.5
7.4
4.9
2.5
2.5
3.7
6.2
1.2
2.5
1.2
2.5
7.4
1.2
2.5
7.4
2.5
6.2
2.5
6.2
1.2
1.2
1.2
100.0
Cumulative
Percent
1.2
3.7
7.4
8.6
9.9
11.1
17.3
18.5
21.0
23.5
25.9
33.3
38.3
40.7
43.2
46.9
53.1
54.3
56.8
58.0
60.5
67.9
69.1
71.6
79.0
81.5
87.7
90.1
96.3
97.5
98.8
100.0
40
Transform – recode – into different variable
41
‫‪42‬‬
‫‪ .9‬ניתוח שונות חד כיווני‬
43
44
Univariate Analysis of Variance
Between-Subjects Factors
N
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
27
28
26
Descriptive Statistics
Dependent Variable: TOTSTRA
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
Total
Mean
2.3259
2.8869
3.2015
2.8009
Std. Deviation
.6802
.4952
.5793
.6847
N
27
28
26
81
45
Tests of Between-Subjects Effects
Dependent Variable: TOTSTRA
Source
Corrected Model
Intercept
GRADEGR
Error
Total
Corrected Total
Type III Sum
of Squares
10.470a
636.619
10.470
27.039
672.948
37.509
df
2
1
2
78
81
80
Mean Square
5.235
636.619
5.235
.347
F
15.101
1836.470
15.101
Sig.
.000
.000
.000
Eta Squared
.279
.959
.279
a. R Squared = .279 (Adjusted R Squared = .261)
Post Hoc Tests
GRADEGR
Homogeneous Subsets
TOTSTRA
a,b,c
Duncan
Subset
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
Sig.
N
27
28
26
1
2.3259
1.000
2
2.8869
3.2015
.053
Means for groups in homogeneous subsets are
displayed.
Based on Type III Sum of Squares
The error term is Mean Square(Error) = .347.
a. Uses Harmonic Mean Sample Size = 26.975.
b.
The group sizes are unequal. The harmonic
mean of the group sizes is used. Type I
error levels are not guaranteed.
c.
Alpha = .05.
Profile Plots
‫‪46‬‬
‫‪Estimated Marginal Means of TOTSTRA‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪Estimated Marginal Means‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪GRADEGR‬‬
‫כתיבת התוצאות‬
‫ניתוח שונות חד כיווני חושב לבדיקת הבדלים בשימוש באסטרטגיה להבנת הנקרא בין בעלי‬
‫הישגים שונים‪ .‬נתקבלו הבדלים מובהקים בין הקבוצות‬
‫‪. F(2,78)=15.10***,p<.001;eta2=.27‬‬
‫הממצאים מוצגים בלוח ובתרשים ‪.1‬‬
‫לוח ‪:1‬‬
‫הבדלים בממוצע שימוש באסטרטגיות בשלוש רמות הישגים בלשון‬
‫רמות בהשגים‬
‫‪) M‬ממוצע(‬
‫‪SD‬‬
‫נמוכים בלשון‬
‫בינוניים בלשון‬
‫גבוהים בלשון‬
‫‪2.32 a‬‬
‫‪2.88 b‬‬
‫‪3.20 b‬‬
‫)סטית תקן(‬
‫‪.68‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪N‬‬
‫גודל מדגם‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪26‬‬
‫***‪P<.001‬‬
‫ממוצעים המסומנים באותיות שונות נבדלים זה מזה באופן מובהק‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫)‪df (2,78‬‬
‫**‪15.10‬‬
‫אטא‪.27=2‬‬
‫‪47‬‬
‫תרשים ‪ :1‬רמת השימוש באסטרטגיה ברמות‬
‫הישגים שונות‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫ממוצע שימוש‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫גבוהים בלשון‬
‫בינוניים בלשון‬
‫נמוכים בלשון‬
‫רמת הישגים‬
‫עיון בלוח ובתרשים ‪ 1‬מעלה כי נמצאו הבדלים מובהקים בין הנמוכים בלשון )‪ (M=2.32‬לבין‬
‫הבינוניים והגבוהים בלשון )‪ (M=3.20 ,M=2.88‬באסטרטגיות בהבנת הנקרא‪ .‬לא נמצאו‬
‫הבדלים מובהקים בין בינוניים וגבוהים‪ .‬רק הנמוכים הם יוצאי דופן בשימוש מועט‬
‫באסטרטגיות להבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ .11‬ניתוח שונות דו‪-‬כיווני )‪( ANOVA‬‬
49
50
Univariate Analysis of Variance
Between-Subjects Factors
Value Label
GRADEGR
AGE
1.00
2.00
3.00
1.00
2.00
N
27
28
26
31
50
old
young
Descriptive Statistics
Dependent Variable: TOTSTRA
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
Total
AGE
old
young
Total
old
young
Total
old
young
Total
old
young
Total
Mean
3.0333
2.2375
2.3259
2.7312
3.0944
2.8869
3.0198
3.3571
3.2015
2.8722
2.7567
2.8009
Std.
Deviation
.6888
.6390
.6802
.3330
.6070
.4952
.4990
.6148
.5793
.4475
.7985
.6847
N
3
24
27
16
12
28
12
14
26
31
50
81
Tests of Between-Subjects Effects
Dependent Variable: TOTSTRA
Type III
Sum of
Source
Squares
Corrected Model
13.799a
Intercept
451.932
GRADEGR
2.513
AGE
1.34E-02
GRADEGR * AGE
2.923
Error
23.710
Total
672.948
Corrected Total
37.509
df
5
1
2
1
2
75
81
80
Mean Square
F
2.760
8.729
451.932 1429.541
1.257
3.975
1.345E-02
.043
1.461
4.622
.316
a. R Squared = .368 (Adjusted R Squared = .326)
Sig.
.000
.000
.023
.837
.013
Eta Squared
.368
.950
.096
.001
.110
‫‪51‬‬
‫‪Profile Plots‬‬
‫‪Estimated Marginal Means of TOTSTRA‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪AGE‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪old‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪young‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪Estimated Marginal Means‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪GRADEGR‬‬
‫כתיבת תוצאות‬
‫תוצאות‬
‫רמת השימוש באסטרטגיות להבנת הנקרא נותחה בניתוח שונות דו‪-‬כיווני )‪ (ANOVA‬במערך‬
‫של ‪ : 3X2‬גיל הנבדק ‪ 3 X‬רמות הישגים‪ .‬תוצאות הניתוח הצביעו על הבדלים מובהקים‬
‫במשתנה "רמת השגים בלשון" ‪) .F(2,75)=3.975, p<.05‬עוצמה‪ :‬אטא ברבוע= ‪. (.096‬‬
‫גורם הגיל לא נמצא מובהק ‪) F(1,75)=.043, p>.05‬עוצמה‪ :‬אטא ברבוע =‪.(.001‬‬
‫האינטראקציה בין רמת הציונים לגיל הנבדק נמצאה מובהקת ‪.F(2,75)=4.622, p<.01‬‬
‫)עוצמה‪ :‬אטא ברבוע=‪ 11% .(.11‬מההבדלים בשימוש באסטרטגיות ניתן לזקוף לאינטראקציה‬
‫שבין הגיל לרמת ידע לשון‪.‬‬
‫לוח ‪1‬‬
‫ממוצעים סטיות תקן ומבחני ‪ F‬של רמת השימוש באסטרטגיה כללית לקריאה‬
‫בחלוקה לפי גיל ו‪ 3-‬רמות השגים בעברית‬
‫רמת ההשגים בעברית‬
‫גיל‬
‫מתבגרים‬
‫‪N=31‬‬
‫צעירים ‪N=50‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪N‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫‪N‬‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫‪N=27‬‬
‫‪N=28‬‬
‫‪N=26‬‬
‫‪a 3.03‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪3‬‬
‫‪a 2.23‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪24‬‬
‫‪a 2.73‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪16‬‬
‫‪b 3.09‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪12‬‬
‫‪a 3.01‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪12‬‬
‫‪b 3.35‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪14‬‬
‫‪F (simple‬‬
‫)‪main effect‬‬
‫=)‪F(2,28‬‬
‫‪1.72‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫=)‪F(2,47‬‬
‫**‪16.49‬‬
‫‪*p<.05; **p<.01‬‬
‫ממוצעים בעלי אותיות שונות נבדלים זה מזה באופן מובהק ברמה של ‪p<.05‬‬
‫על פי ניתוח דנקן נמצא כי ממוצעי השימוש באסטרטגיה עולים עם ההישגים בלשון באופן‬
‫מובהק ‪ 3.2, 2.88, 2.32) p<.05‬בהתאמה(‪.‬‬
‫משתנה כללי "גיל הנבדקים"‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין צעירים למתבגרים ברמת‬
‫השימוש באסטרטגיות להבנת הנקרא )‪.(p>.05‬‬
‫‪52‬‬
‫ניתוח ‪ simple main effect‬ומבחני דנקן הראו כי‪:‬‬
‫בקבוצת הצעירים בעלי ציון נמוך בהישגים משתמשים מעט מאוד באסטרטגיות‪ ,‬בהשוואה‬
‫לבעלי רמה בינונית יותר וגבוהה )‪ .(p<.05‬אין הבדל בין בינונית לגבוהה בשימוש אצל הצעירים‪.‬‬
‫ראו לוח ותרשים ‪.1‬‬
‫בקבוצת המתבגרים אין הבדל בשימוש באסטרטגיות בין שלוש רמות ידע בעברית )‪.(p>.05‬‬
‫ראו לוח ותרשים ‪.1‬‬
‫תרשים ‪ :1‬גרף אינטראקציה בין רמת‬
‫ההשגים לבין גיל הנבדקים ביחס לשימוש‬
‫באסטרטגיה כללית להבנת הנקרא‬
‫‪3.5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ממוצעים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫נמוכה‬
‫רמת ההשגים בעברית‬
‫מתבגרים‬
‫צעירים‬
‫מבחני ‪ T‬שבוצעו בכל רמה בנפרד הצביעו על הבדלים בין צעירים למתבגרים בקרב בעלי‬
‫ההישגים הנמוכים והבינוניים‪ (T=(25)2.02*) ) .‬אצל הנמוכים‪ (T(26)=-2.03* ,‬אצל‬
‫הבינוניים(‪ .‬נמצא כי צעירים בינוניים משתמשים יותר באסטרטגיות ממתבגרים בינוניים‬
‫)‪ M=3.09‬לעומת ‪ .(M=2.73‬אולם אצל החלשים המצב הפוך‪ :‬צעירים חלשים משתמשים‬
‫פחות באסטרטגיות מאשר מתבגרים חלשים ) ‪ M=2.23‬בהשוואה ל‪.(p<.05) . (M=3.03-‬‬
‫ברמת הישגים גבוהה בלבד לא נמצאו הבדלים בין צעירים למתבגרים‪. (p>.05) .‬‬
‫____________________________________________________________‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2‬‬
‫צעירים‬
‫מתבגרים‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
53
Data Split file
54
T-Test
GRADEGR = 1.00
Group Statisticsa
TOTSTRA
AGE
old
young
N
Mean
3.0333
2.2375
3
24
Std.
Deviation
.6888
.6390
Std. Error
Mean
.3977
.1304
a. GRADEGR = 1.00
a
Independent Samples Test
Levene's Test for
Equality of
Variances
F
TOTSTRA Equal variances
assumed
Sig.
.002
t-test for Equality of Means
t
.965
Equal variances
not assumed
df
Sig.
(2-tailed)
Mean
Difference
Std. Error
Difference
95% Confidence
Interval of the
Difference
Lower
Upper
2.021
25
.054
.7958
.3938
-2.E-02
1.6070
1.902
2.451
.174
.7958
.4185
-.7219
2.3135
a. GRADEGR = 1.00
GRADEGR = 2.00
Group Statisticsa
TOTSTRA
AGE
old
young
N
Mean
2.7312
3.0944
16
12
Std.
Deviation
.3330
.6070
Std. Error
Mean
8.325E-02
.1752
a. GRADEGR = 2.00
a
Independent Samples Test
Levene's Test for
Equality of
Variances
F
TOTSTRA Equal variances
assumed
3.924
Sig.
.058
Equal variances
not assumed
t-test for Equality of Means
t
df
Sig.
(2-tailed)
Mean
Difference
Std. Error
Difference
-2.028
26
.053
-.3632
.1791
-.7313
4.9E-03
-1.872
15.931
.080
-.3632
.1940
-.7746
4.8E-02
a. GRADEGR = 2.00
GRADEGR = 3.00
Group Statisticsa
TOTSTRA
AGE
old
young
a. GRADEGR = 3.00
N
12
14
Mean
3.0198
3.3571
95% Confidence
Interval of the
Difference
Lower
Upper
Std.
Deviation
.4990
.6148
Std. Error
Mean
.1441
.1643
55
a
Independent Samples Test
Levene's Test for
Equality of
Variances
F
TOTSTRA Equal variances
assumed
Equal variances
not assumed
a. GRADEGR = 3.00
.333
Sig.
.569
t-test for Equality of Means
t
df
Sig.
(2-tailed)
Mean
Difference
Std. Error
Difference
95% Confidence
Interval of the
Difference
Lower
Upper
-1.518
24
.142
-.3373
.2222
-.7958
.1212
-1.544
23.945
.136
-.3373
.2185
-.7884
.1137
56
57
58
Univariate Analysis of Variance
AGE = old
a
Between-Subjects Factors
N
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
3
16
12
a. AGE = old
b
Tests of Between-Subjects Effects
Dependent Variable: TOTSTRA
Type III
Sum of
Source
Squares
Corrected Model
.657a
Intercept
161.042
GRADEGR
.657
Error
5.351
Total
261.743
Corrected Total
6.009
df
2
1
2
28
31
30
Mean Square
.329
161.042
.329
.191
F
1.720
842.633
1.720
a. R Squared = .109 (Adjusted R Squared = .046)
b. AGE = old
Post Hoc Tests
GRADEGR
Homogeneous Subsets
TOTSTRAd
Duncana,b,c
GRADEGR
2.00
3.00
1.00
Sig.
N
16
12
3
Subset
1
2.7312
3.0198
3.0333
.258
Means for groups in homogeneous subsets are
displayed.
Based on Type III Sum of Squares
The error term is Mean Square(Error) = .191.
a. Uses Harmonic Mean Sample Size = 6.261.
b. The group sizes are unequal. The harmonic
mean of the group sizes is used. Type I
error levels are not guaranteed.
c. Alpha = .05.
d. AGE = old
AGE = young
Sig.
.198
.000
.198
59
a
Between-Subjects Factors
N
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
24
12
14
a. AGE = young
b
Tests of Between-Subjects Effects
Dependent Variable: TOTSTRA
Type III
Sum of
Source
Squares
Corrected Model
12.886a
Intercept
384.365
GRADEGR
12.886
Error
18.359
Total
411.206
Corrected Total
31.245
df
2
1
2
47
50
49
Mean Square
6.443
384.365
6.443
.391
F
16.494
983.991
16.494
a. R Squared = .412 (Adjusted R Squared = .387)
b. AGE = young
Post Hoc Tests
GRADEGR
Homogeneous Subsets
TOTSTRAd
Duncana,b,c
GRADEGR
1.00
2.00
3.00
Sig.
N
24
12
14
Subset
1
2
2.2375
3.0944
3.3571
1.000
.251
Means for groups in homogeneous subsets are
displayed.
Based on Type III Sum of Squares
The error term is Mean Square(Error) = .391.
a. Uses Harmonic Mean Sample Size = 15.273.
b. The group sizes are unequal. The harmonic
mean of the group sizes is used. Type I
error levels are not guaranteed.
c. Alpha = .05.
d. AGE = young
Sig.
.000
.000
.000
‫‪60‬‬
‫טבלה מסכמת למערכי מחקר‬
‫המערך‬
‫מב"ת‬
‫מ"ת‬
‫סוג הניתוח‬
‫הערות‬
‫א מערך‬
‫מתאמי‬
‫לא ניסויי‬
‫בדיד‬
‫בדיד‬
‫מבחן חי‬
‫ברבוע‬
‫אין‬
‫חשיבות‬
‫מיהו ‪X‬‬
‫ומיהו‬
‫‪Y‬‬
‫רציף‬
‫רציף‬
‫מתאם‬
‫קורלציה‬
‫אין‬
‫חשיבות‬
‫רציף‬
‫רגרסיה‬
‫ליניארית‬
‫יש‬
‫חשיבות‬
‫רציף‬
‫מבחן ‪ t‬בלתי יש‬
‫חשיבות‬
‫תלוי‬
‫רציף‬
‫מבחן ‪ t‬תלוי‬
‫יש‬
‫חשיבות‬
‫רציף‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫ניתוח שונות‬
‫חד‪-‬כיווני‬
‫‪ANOVA‬‬
‫יש‬
‫חשיבות‬
‫ד‪ 2‬מערך בדיד ‪ 1‬שני‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫רציפים‬
‫השוואתי‪ -‬יותר‬
‫ניתוח שונות‬
‫מ‪2-‬‬
‫סיבתי‬
‫חד‪-‬כיווני‬
‫ערכים‬
‫(‬
‫אפשר‬
‫)‬
‫‪MANOVA‬‬
‫ניסויי‬
‫עם מדידות‬
‫חוזרות‬
‫יש‬
‫חשיבות‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫ניתוח שונות‬
‫דו‪-‬כיווני‬
‫‪ANOVA‬‬
‫יש‬
‫חשיבות‬
‫ב‪ 1‬מערך‬
‫מתאמי‬
‫לא ניסויי‬
‫ב‪ 2‬מערך רציף‬
‫סיבתי לא‬
‫ניסויי‬
‫ג‪ 1‬מערך בדיד‬
‫השוואתי‪) -‬שני‬
‫סיבתי לא ערכים‬
‫בלבד(‬
‫ניסויי‬
‫ג‪ 2‬מערך‬
‫השוואתי‪-‬‬
‫סיבתי‬
‫)אפשר(‬
‫ניסויי‬
‫בדיד‬
‫ד‪ 1‬מערך בדיד‬
‫השוואתי‪ -‬יותר‬
‫סיבתי לא מ‪2-‬‬
‫ערכים‬
‫ניסויי‬
‫רציף‬
‫ד‪ 3‬מערך שני‬
‫השוואתי‪ -‬בדידים אחד‬
‫סיבתי לא‬
‫ניסויי‬
‫שאלת‬
‫המחקר‬
‫באיזה מיד‬
‫קיים קשר‬
‫בין עישון‬
‫למחלה ?‬
‫עישון=כן‪/‬לא‬
‫מחלה=כן‪/‬לא‬
‫באיזו מידה‬
‫קיים קשר‬
‫בין ‪ X‬ל‪? Y -‬‬
‫באיזו מידה‬
‫‪ X‬משפיע על‬
‫‪?Y‬‬
‫באיזו מידה‬
‫קיים הבדל‬
‫בין בנים‬
‫לבנות‬
‫בהישגים‬
‫במתימטיקה?‬
‫באיזו מידה‬
‫קיים הבדל‬
‫בין לימוד‬
‫גמרא‬
‫בהעמקה לפני‬
‫התערבות‬
‫ולאחריו ?‬
‫באיזו מידה‬
‫קיים הבדל‬
‫בין שיטות‬
‫הוראה‬
‫פרונטלית‪,‬‬
‫יחידנית‬
‫וקבוצתית‬
‫ביחס‬
‫להישגים‬
‫במתימטיקה?‬
‫באיזה מידה‬
‫חלה‬
‫ההתקדמות‬
‫בהישגים‬
‫בשיטות‬
‫ההוראה‬
‫השונות ?‬
‫באיזה מידה‬
‫ההתקדמות‬
‫בהישגים‬
‫בעקבות‬
‫שיטות‬
‫הוראה שונות‬
‫שונה בין‬
‫בנים לבנות?‬
‫סטט'‬
‫ממוצעים סטט'‬
‫הסקית‬
‫תיאורי‬
‫שכיחויות מבחן‬
‫אין‬
‫חי‬
‫ממוצעים‬
‫ברבוע‬
‫מקדם‬
‫יש‬
‫ממוצעים המתאם‬
‫מבחן‬
‫‪Z‬‬
‫נוסחת‬
‫יש‬
‫ממוצעים הקו‬
‫הישר‬
‫מבחן ‪t‬‬
‫יש‬
‫ממוצעים‬
‫ממוצעים‬
‫מבחן ‪t‬‬
‫יש‬
‫ממוצעים‬
‫ממוצעים‬
‫מבחן ‪t‬‬
‫יש‬
‫ממוצעים‬
‫ממוצעים‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫יש‬
‫ממוצעים‬
‫ממוצעים‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫יש‬
‫ממוצעים‬
‫ממוצעים‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫‪61‬‬
‫מושגים וסיכום חומר בסטטיסטיקה ל‪M.A.-‬‬
‫• שאלת מחקר‬
‫• קשר‪ ,‬השפעה )ניבוי‪,‬חיזוי(‪ ,‬הבדל‬
‫• מערך מחקר של )‪(4X3X2‬‬
‫• סדר זמנים‬
‫• סוגי משתנים‪ :‬בדיד‪ ,‬רציף ; בלתי תלוי‪ ,‬תלוי‪ ,‬מפוקח ; משתנה דמי )דיכוטומי(‪.‬‬
‫• סולם שמי‪ ,‬דירוגי‪ ,‬ריווחי ‪ ,‬יחס‬
‫• מבחן חי בריבוע‬
‫• מתאם פירסון‬
‫• מטריצת מתאמים‬
‫• רגרסיה פשוטה‬
‫• רגרסיה מרובה רגרסיה לפי צעדים )מחשב‪ ,‬חוקר(‬
‫• מבחן ‪ - T‬מקרה פרטי של ניתוח שונות חד‪-‬כיווני )למב"ת יש רק שני ערכים(‪.‬‬
‫• ‪ ANOVA‬חד‪-‬כיווני‪.‬‬
‫• ‪ ANOVA‬דו‪-‬כיווני עם אינטראקציה‪.‬‬
‫• ‪ MANOVA‬מדידות חוזרות )יותר ממשתנה תלוי אחד(‬
‫מתאם ‪:‬‬
‫• שונות משותפת‬
‫• רגרסיה פשוטה )מבוססת על המתאם(‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שוני מוסבר אחוז‬
‫=‪ R2‬יחס שוני מוסבר ‪100*R2‬‬
‫=‪ 1-R2‬יחס שוני לא מוסבר )‪ 100*(1-R2‬שוני לא מוסבר אחוז‬
‫‪ SSB‬שוני מוסבר או סכום ריבועים מוסבר= ‪SSB=SST*R2‬‬
‫‪ SSE‬שוני לא מוסבר או סכום ריבועים לא מוסבר= )‪SSE=SST*(1-R2‬‬
‫‪ SST‬שוני כללי או סכום ריבועים כללי=‬
‫‪R2=SSB/SST‬‬
‫‪SST=SSB+SSE‬‬
‫‪)Y=a+b*X‬ממוצעים(‬
‫‪b=R*Sy/Sx‬‬
‫‪a=Y-b*X‬‬
‫‪ B‬הוא השיפוע בנוסחת הרגרסיה‪ .‬הוא עונה על השאלה בכמה משתנה ‪ Y‬כאשר ‪X‬‬
‫משתנה ביחידה ‪1‬‬
‫‪ A‬הוא נקודת החתך של קו הרגרסיה עם ציר ‪ .Y‬הוא עונה על השאלה מהו גובה ‪Y‬‬
‫בנקודה ש‪ X-‬שווה ל‪0-‬‬
‫• דרגת חופש = מספר התצפיות שעליו מבוסס ניתוח סטטיסטי )כמו‪ :‬חישוב ממוצע‪,‬‬
‫שונות וכד'( פחות מספר ההגבלות המוטלות עליהן לפי מספר המדדים המחושבים‪.‬‬
‫מקדמים )‪(Coefficients‬‬
‫• מקדם ‪ B‬מציין בכמה משתנה ‪ Y‬כאשר ‪ X‬משתנה ביחידה אחת‬
‫• מקדם ‪ β‬הוא ‪ B‬סטנדרטי‪ .‬כל הנתונים של ‪ X‬ושל ‪ Y‬הפכו לציוני תקן כך שכל ה‪β -‬‬
‫נמצאים על אותה סקלה וניתנים להשוואה ביניהם‪.‬‬
‫• ניתן להשוות בין השיפועים במצב זה‪ .‬הדבר יעיל במיוחד ברגרסיה מרובה שאז ניתן‬
‫להשוות השפעת מדדים בעחלי סולם שונה על המשתנה התלוי‪.‬‬
‫• ‪ B‬יכול להיות גדול מ‪ β .1-‬לא‪ ,‬כי הוא מבוסס על ציוני תקן שסטיית התקן שלהם‬
‫לעולם לא גדולה מ‪.1-‬‬
‫• ‪ A‬בנוסחת הרגרסיה הוא גובה ‪ Y‬בנקודה ש‪ X-‬שווה ל‪. 0-‬‬
‫• כאשר הנתונים הם בציוני תקן ‪ A=0‬כי נקודת ההתחלה זהה לשני המשתנים‪.‬‬
‫• ברגרסיה פשוטה ‪ β‬תמיד שווה למתאם‪.‬‬
‫• שגיאת תקן היא סטיית תקן שנשארה לאחר שהמשתנה הבלתי תלוי הסביר חלק‬
‫מהשונות של המשתנה התלוי‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫הסקה סטטיסטית ‪ -‬האם מה שמצאנו במדגם נכון ומייצג גם האוכלוסייה )או‬
‫באוכלוסיית השערת האפס או באוכלוסיית המחקר(‪.‬‬
‫• בבדיקת השערות מגדירים שתי אפשרויות בלבד‪:‬‬
‫• השערת אפס ‪ H0‬פירושה המדגם לא נבדל מהאוכלוסייה המקורית הרגילה ואיננו‬
‫יוצא דופן‪.‬‬
‫• השערת המחקר ‪ H1‬פירושה המדגם שלפנינו )שעבר טיפול כלשהו( יוצא דופן ביחס‬
‫לאוכלוסייה המקורית הרגילה ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת טובה‬
‫יותר או פחות )כי הוא עבר טיפול(‪.‬‬
‫• ערך )שטח( ‪ (sig) P‬הוא שטח מחושב בקצה ההתפלגות והוא מייצג את איזור )‪(H1‬‬
‫שבו אמורים לדחות את השערת ‪ 0‬ולקבל את השערת המחקר‪ .‬ערך ‪ P‬מייצג את‬
‫הסיכוי )להשערת המחקר‪ (H1 -‬שמה שנמצא במדגם לא מייצג את האוכלוסייה‬
‫המקורית אלא אוכלוסיית מחקר אחרת‪.‬‬
‫ככל שערך )שטח( ‪ P‬קטן יותר‪ ,‬קטן הסיכוי לייצג את אוכלוסיית השערת ה‪ (H0) 0-‬ועולה‬
‫הסיכוי שמה שהוכחנו במחקר‪ -‬במדגם ניתן להכליל לאוכלוסיית מחקר דומה‪ ,‬ובכך לאשר‬
‫את השערת המחקר‪.‬‬
‫ככל שערך )שטח( ‪ P‬גדל‪ ,‬כן יורד הסיכוי שהמדגם מייצג את אוכלוסיית המחקר ולמעשה‬
‫הוא מייצג את אוכלוסיית המקור )‪ , (H0‬שלא קרה כלום במחקר‪.‬‬
‫• רמת מובהקות = מגדירים קו גבול של שטח בזנב התפלגות של אוכלוסיית המקור ‪H0‬‬
‫של *‪ P=.05‬או **‪ P=.01‬או ***‪ 5%) P=.001‬או ‪ 1%‬או ‪.(0.1%‬‬
‫מעבר לקו הגבול של השטח בזנב ההתפלגות קיימת מובהקות )‪ (Sig‬שפירושה שאכן מה‬
‫שנמצא במחקר במדגם מייצג בהסתברות גבוהה מצב דומה באוכלוסיה הנחקרת‪.‬‬
‫המחשב קובע לנו אם הממצאים מובהקים או לא ‪:‬‬
‫אם ‪ P<.05* SIG‬או **‪ P<.01‬או ***‪ P<.001‬פירושו של דבר כי קיימת‬
‫הסתברות נמוכה )פחות מ‪ (5%-‬שממוצע המדגם שייך לאוכלוסיית ‪) H0‬הסתברות גבוהה‬
‫שהוא שייך לאוכלוסיית המחקר )‪ .((H1‬ועל כן קובעים כי מה שנמצא במדגם נכון גם‬
‫בהסתברות גבוהה גם באוכלוסייה הנחקרת‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫• ברגרסיה‪ :‬אם קיימים ניבויים במדגם הם מובהקים וקיימים גם קיימים באוכלוסייה‪.‬‬
‫• במבחני ‪ T‬ובניתוחי שונות‪ :‬אם קיימים הבדלים בין ממוצעים במדגם הרי הבדלים אלו‬
‫הם מובהקים וקיימים גם באוכלוסייה‪.‬‬
‫)הסיכוי לטעות אלפא בדחיית ‪ H0‬כאשר בעצם היה צורך לקבלה ולא לדחותה‪ ,‬סיכוי זה‬
‫קטן מ‪.(5%-‬‬
‫אם ‪ P>.05* SIG‬פירוש הדבר שקיימת הסתברות גבוהה )יותר מ‪ (5%-‬שממוצע‬
‫המדגם שייך לאוכלוסיית המקור ‪) H0‬והסתברות נמוכה שהוא שייך לאוכלוסיית המחקר‬
‫)‪ .((H1‬ועל כן קובעים שהמדגם לא מייצג‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫• ברגרסיה‪ :‬הניבויים במדגם לא קיימים באוכלוסייה‪,‬‬
‫• ובמבחני ‪ T‬ובניתוח שונות‪ :‬ההבדל בין ממוצעים במדגם או במדגמים הם מקריים ולא‬
‫אמיתיים ולא קיימים באוכלוסייה הנחקרת‪ .‬המדגם מייצג את האוכלוסייה המקורית‬
‫שלא אירע דבר בעקבות הניסוי‪.‬‬
‫• אם המחשב מראה לנו ‪ P=.02‬נדחה השערת ‪ 0‬ברמה של ‪ P<.05‬אך לא נדחה השערת ‪0‬‬
‫ברמה של ‪ P<.01‬ובודאי שלא נדחה ברמה של ‪. P<.001‬‬
‫• השערות המחקר במחשב הן דו‪-‬צדדיות‪.‬‬
‫• השערת מחקר דו‪-‬צדדית מחמירה יותר‪ -‬הסיכוי לדחות השערת ‪ 0‬נמוכה יותר‬
‫מהשערה חד‪-‬צדדית‪ ,‬ולכן אם השערתנו היא כיוונית מותר לחלק את ערך ‪ (sig) P‬ב‪,2-‬‬
‫כדי להגדיל סיכוי לדחות השערת ‪. 0‬‬
‫• השערה דו‪-‬צדדית דומה יותר לשאלת מחקר‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס‬
‫לאוכלוסייה המקורית הרגילה ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת‪.‬‬
‫בעקבות הטיפול הניסויי(‪.‬‬
‫• השערה חד‪-‬צדדית דומה יותר להשערת מחקר כיוונית‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס‬
‫לאוכלוסייה המקורית הרגילה ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה טובה יותר‬
‫או פחות‪ ,‬בעקבות הטיפול הניסויי(‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫הבדל בין רגרסיה לניתוח שונות‬
‫• שאלת המחקר ברגרסיה היא ניבוי‪ .‬בניתוח שונות שאלת המחקר היא על הבדל בין‬
‫ממוצעים‪.‬‬
‫• ברגרסיה המשתנים התלויים והבלתי תלויים הם רציפים‪ .‬בניתוח שונות המשתנה‬
‫התלוי רציף הבלתי תלוי בדיד‪.‬‬
‫• ברגרסיה מתעסקים רק עם המשתנים אך לא עם ערכיהם )שהם רציפים(‪ .‬בניתוח‬
‫שונות בודקים את ערכי המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬
‫• הפיכת רגרסיה לניתוח שונות כרוכה באיבוד אינפורמציה מצד אחד‪ ,‬אך בהצגת‬
‫התוצאה באמצעות ממוצעים בצורה בולטת יותר )דוגמת גיל ושכיחות תאונות(‪.‬‬
‫• בבדיקת השערות ומובהקות במבחני ‪ T‬ובניתוחי שונות ההסקה הסטטיסטית‬
‫מתייחסת להבדלים בין ממוצעים‪ .‬ואילו ברגרסיות ההסקה הסטטיסטית מתייחסת‬
‫לשאלה אם הניבוי מובהק וניתן ללמוד מניבוי במידגם לניבוי באוכלוסייה‪.‬‬
‫• בניתוח שונות בודקים האם השונות בין הקבוצות גבוהה יותר מהשונות שבתוך כל‬
‫קבוצה )שהיא שונות שגיאה לא מוסברת המייצגת הבדלים אינדיבידואליים(‪.‬‬
‫• עוצמה )אטא( מייצגת את היחס בין השוני המוסבר של המשתנה לשונות הכללית‪.‬‬
‫‪ , SSB/SST‬זהה ברגרסיה ל‪ R -‬בריבוע ‪ -‬יחס השוני המוסבר‪.‬‬
‫ניתוחי ‪ - POST-HOC‬דנקן תוקי ושאפה ‪ 3 -‬בדיקות למציאת מקור ההבדלים בין‬
‫ממוצעים‪.‬‬
‫• הם בודקים בשיטות שונות כמה מובהקות ניתן להקצות לכל זוגות הממוצעים שיש‬
‫לבדוק הבדלים ביניהם באמצעות מבחני ‪.T‬‬
‫• מספר האפשרויות להשוואות זוגיות הוא ‪. n(n-1)/2‬‬
‫• אם יש ‪ 10‬זוגות של השוואות והמובהקות התקבלה ‪ . P<.01‬רק ‪ 5‬זוגות של השוואות‬
‫מקסימום יוכלו להיות מובהקות כי ‪ 5‬כפול ‪ .01‬נותן ‪ . p<=.05‬מעבר לזה זה חורג‬
‫ממובהקות הכוללת של ‪.05‬‬
‫• למבחן ‪ T‬יש שיטות חישוב‪ :‬פעם כאשר השונויות שוות ופעם שונויות שונות זו מזו באופן‬
‫מובהק‪) .‬כתוב בפלט(‬
‫• ניתוח שונות דו‪-‬כיווני ‪:‬‬
‫• ‪ MAIN-EFFECT‬משתנה ראשי שנבדקת מובהקותו במודל ניתוח שונות דו‪-‬כווני‪.‬‬
‫משתנה ראשי הוא אחד מתוך שני המשתנים בניתוח השונות הדו‪-‬כיווני‪.‬‬
‫• אינטראקציה בודקת באם יש אופי הבדלים שונה בין הערכים של המשתנה הראשון‬
‫כאשר הם נבדקים בחלוקה לפי הערכים של המשתנה השני‪.‬‬
‫• ניתן לשרטט את גרף האינטראקציה בשתי צורות מכיוון שפעם אחת משתנה בלתי‬
‫תלוי אחד יכול להיות על ציר ה‪ X-‬ומשתנה שני מופיע כקווים נפרדים בגרף‪ ,‬ופעם‬
‫שניה להיפך‪.‬‬
‫• ‪ SIMPLE MAIN-EFFECT‬הוא אמצעי לבדיקת מקור ההבדלים אם‬
‫האינטראקציה בניתוח שונות נמצאה מובהקת‪.‬‬
‫• ניתוח ‪ MANOVA‬הוא ניתוח שבו יש יותר ממשתנה תלוי אחד )אפילו כאשר זה חד‪-‬‬
‫כיווני כלומר‪ :‬משתנה בלתי תלוי אחד(‪.‬‬
‫• משתנה מפוקח )‪ (covariate‬עובד על עקרון של רגרסיה המקזז השפעת משתנה‬
‫שאיננו מופיע בהשערת המחקר אך הוא חשוד כמשפיע מרכזי‪.‬‬
‫• אם המשתנה המפוקח הוא משתנה רציף או משתנה דמי הוא פועל כרגרסיה בתוך‬
‫מודל ניתוח השונות ומקזז את השונות המוסברת על ידו‪ ,‬כך שניתוח השונות מטפל רק‬
‫בחלק השונות שנותר לאחר הניכוי‪.‬‬
‫• אם המשתנה המפוקח הוא משתנה נומינלי בדיד עם יותר משני ערכים‪ ,‬ניתן לטפל בו‬
‫באמצעים מתודולוגיים )לבחור רק קבוצה אחת(‪ ,‬או על ידי הכנסתו למודל ניתוח‬
‫שונות ללא אינטראקציה )נקרא משתנה בלוק(‪.‬‬
‫• בודקים הבדלים בכל אחד מערכי המשתנה המפוקח בנפרד‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫שאלון בנושא מיומנות הקריאה‬
‫לפניך היגדים המציינים את הפעולות שאנשים עושים בזמן שהם קוראים טקסטים של חומר‬
‫אקדמי או לימודי כמו ספרי לימוד‪ .‬לכל היגד ‪ 5‬מספרים המציינים ‪ = 5 :‬רוב הפעמים אני‬
‫עושה זאת‪ ,‬ו‪ =1 -‬כמעט אף פעם איני עושה זאת‪.‬‬
‫לאחר קריאת כל היגד‪ ,‬הקף בעיגול את המספר המתאים לך ביותר באותו היגד על פי הסולם‬
‫הנתון‪ .‬אין תשובה נכונה או לא נכונה להיגדים בשאלון‪.‬‬
‫גיל‪ ._____:‬כיתה‪ ._____________:‬מגמה‪._____________:‬‬
‫ממוצע ציונך‪.____:‬‬
‫‪1‬‬
‫לעולם‬
‫לא‬
‫‪1‬‬
‫אני קורא ללא מטרה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אני עורך רשימות במהלך הקריאה שמסייעות לי להבין‬
‫את מה שאני קורא‪.‬‬
‫אני חושב על מה שאני יודע על הנושא‪ ,‬בכדי לסייע לי‬
‫להבין את מה שאני קורא‪.‬‬
‫אני עורך סריקה מוקדמת של הטקסט‪ ,‬כדי לראות במה‬
‫מדובר‪ ,‬לפני שאני קורא אותו‪.‬‬
‫כאשר הטקסט הופך להיות קשה‪ ,‬אני קורא אותו בקול‬
‫בכדי לסייע לי להבין את מה אני קורא‪.‬‬
‫אני מסכם את מה שאני קורא‪ ,‬בכדי לשקף את מידע‬
‫חשוב שבטקסט‪.‬‬
‫אני תוהה באם תוכן הטקסט תואם למטרות הקריאה‬
‫שלי‪.‬‬
‫אני קורא לאט ובזהירות כדי להיות בטוח שאני מבין מה‬
‫שאני קורא‪.‬‬
‫אני דן עם אחרים על מה שקראתי‪ ,‬כדי לבדוק אם הבנתי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תחילה אני מרפרף על הטקסט‪ ,‬תוך זיהוי מאפיינים שלו‬
‫כמו אורך וארגון‪.‬‬
‫אני מנסה לחזור למסלול הקריאה‪ ,‬כאשר אני יוצא‬
‫מהריכוז‪.‬‬
‫אני מותח קו מתחת למלים או מקיף בעיגול מידע‬
‫בטקסט‪ ,‬שיסייעו לי לזכור אותו‪.‬‬
‫אני מתאים את קצב הקריאה שלי על פי מה שאני קורא‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫אני מחליט מה לקרוא בעיון ולעומק‪ ,‬וממה להתעלם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אני משתמש בחומרי עזר כמו מילונים שמסייעים לי‬
‫להבין את מה שאני קורא‪.‬‬
‫כאשר הטקסט נעשה קשה‪ ,‬אני משקיע תשומת לב רבה‬
‫יותר‪ ,‬למה שאני קורא‪.‬‬
‫אני משתמש בטבלאות‪ ,‬בתרשימים ותמונות שבטקסט‪,‬‬
‫בכדי לשפר את הבנתי‪.‬‬
‫אני קורא בשטף וללא עצירה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫אני נעזר ברמזי טקסט המסייעים לי להבנה טובה יותר‬
‫של מה שאני קורא‪.‬‬
‫אני משחזר ומנסח רעיונות במילים שלי‪ ,‬להבנה טובה‬
‫יותר של מה שאני קורא‪.‬‬
‫אני מנסה להמחיש בתמונה או לדמיין ויזואלית את‬
‫המידע‪ ,‬בכדי לזכור טוב יותר מה שקראתי‪.‬‬
‫אני נעזר )בסימנים טיפוגרפיים( באותיות מודגשות או‬
‫באותיות נטויות כדי לזהות מידע חשוב ומרכזי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫תמיד‬
‫‪65‬‬
‫‪23‬‬
‫אני מנתח באופן ביקורתי ומעריך את המידע המוצג‬
‫בטקסט‪.‬‬
‫את הטקסט אני קורא קדימה ואחורה‪ ,‬בכדי לזהות‬
‫קשרים בין הרעיונות השונים שבו‪.‬‬
‫אני בודק אם הבנתי‪ ,‬כאשר אני נתקל במידע סותר‬
‫‪26‬‬
‫אני מנסה לשער על מה מדבר הטקסט‪ ,‬במהלך הקריאה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫כשהטקסט נעשה קשה‪ ,‬אני עובר הלאה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫אני שואל את עצמי שאלות שהייתי רוצה לקבל עליהן‬
‫תשובות בטקסט‪.‬‬
‫אני בודק אם ההשערות שלי לגבי הטקסט הם נכונות או‬
‫שגויות )אומתו או הופרכו(‬
‫אני מדלג על מילים או ביטויים שאינם ידועים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬