קיזוז הפסדים לימודיה 2014

‫מיסים א' אור לוי‬
‫קיזוז הפסדים‬
‫סדר עבודה‪:‬‬
‫‪.1‬בניית טבלה‪ -‬הטבלה נדרשת להכיל את הנתונים המופיעים בשאלה לכל שנה בנפרד‪ .‬מומלץ לסדר‬
‫את הנתונים בצורה ממוינת כלומר לפי קטגוריות‪ :‬הפסדים מועברים‪ ,‬הפסדים שוטפים‪,‬‬
‫והכנסות)מומלץ לעשות הפרדה בסדר בין ישראל לבין חו"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬קביעת סדר קיזוז ההפסדים בהתאם לסדר כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הפסדים מועברים בהתאם לסדר של הפסדים רגילים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפסד הון מניירות ערך‪)92-‬א'()‪.(4‬‬
‫ג‪ .‬הפסד הון חו"ל‪-‬סעיף ‪)92‬א'()‪.(3‬‬
‫ד‪ .‬הפסד הון ישראל‪-‬סעיף ‪)92‬א'()‪.(1‬‬
‫ה‪ .‬הפסדים פאסיביים חו"ל‪-‬סעיף ‪.(1) 29‬‬
‫ו‪ .‬הפסדים מעסק חו"ל‪-‬סעיף ‪:(2)29‬‬
‫‪ .1‬עסק שאינו נשלט‪(1-‬הפסד שוטף‪ :‬סעיף ‪)(2)29‬א'‪-‬ג'(‬
‫‪(2‬הפסד מועבר‪ :‬סעיף‪)(2)29‬ד'(‪.‬‬
‫‪ .2‬עסק נשלט‪)(2)29-‬א'‪-‬ג'‪,‬ה'(כאשר נגיע לשלב שמעבירים הפסידם מעסק נשלט לישראל‬
‫יש לעצור ולהמשיך הלאה ע"פ הסדר ולחזור אליו בסוף‪.‬‬
‫ז‪ .‬הפסדים ספציפיים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הכנסות מראש‪-‬סעיף ‪)8‬ב'(‪.‬‬
‫הפסד משכירות‪ -‬סעיף ‪)28‬ח'(‪.‬‬
‫פחת בישראל‪-‬סעיף ‪.22‬‬
‫ח‪ .‬הפסד שוטף מעסק בישראל‪-‬סעיף ‪)28‬א'(‪.‬‬
‫ט‪ .‬המשך קיזוז הפסד מעסק נשלט לאחר קיזוזו בחו"ל‪.‬‬
‫מס' הסעיף‬
‫מקור ההפסד‬
‫מקום יצירת ההפסד שוטף\מועבר‬
‫לוי‬
‫הפסדאור‬
‫מיסים א'‬
‫בישראל‬
‫סעיף ‪28‬‬
‫‪)28‬א(‬
‫‪)28‬ב'(‬
‫עסק\משלח יד‬
‫עסק\משלח יד‬
‫ישראל‬
‫ישראל‬
‫שוטף‬
‫מועבר‬
‫‪)28‬ג'(‬
‫עסק\משלח יד‬
‫ישראל‬
‫שוטף‪/‬מועבר‬
‫‪)28‬ח'(‬
‫השכרת בניין‬
‫ישראל‬
‫שוטף\מועבר‬
‫‪22‬‬
‫הפסד פחת‬
‫ישראל‬
‫‪)(1)29‬א'(‬
‫הפסד פאסיבי‬
‫חו"ל‬
‫שוטף‬
‫‪)(1)29‬ב'(‬
‫הפסד פאסיבי‬
‫חו"ל‬
‫מועבר‬
‫‪)(2)29‬א'(‬
‫עסק\משלח יד‬
‫חו"ל‬
‫שוטף‬
‫‪)(2)29‬ב'(‬
‫‪)(2)29‬ג'(‬
‫עסק\משלח יד‬
‫עסק\משלח יד‪-‬‬
‫נשלט‬
‫עסק\משלח יד‬
‫חו"ל‬
‫חו"ל‬
‫שוטף‬
‫שוטף‬
‫חו"ל‬
‫מועבר‬
‫‪)(2)29‬ה'(‬
‫עסק‪/‬משלח יד‪-‬‬
‫נשלט‬
‫חו"ל‬
‫שוטף‬
‫‪)92‬א'()‪(1‬‬
‫הפסד הון‬
‫ישראל‪/‬חו"ל‬
‫שוטף‬
‫‪)92‬א'()‪(3‬‬
‫הפסד הון‬
‫חו"ל‬
‫שוטף‬
‫‪)92‬א'()‪(4‬‬
‫הפסד הון מנייר‬
‫ערך‬
‫ישראל‪/‬חו"ל‬
‫שוטף‬
‫‪)92‬ב'(‬
‫הפסד הון מועבר‬
‫ישראל‪/‬חו"ל‬
‫מועבר‬
‫מקורות הכנסה לקיזוז ההפסד‬
‫כנגד כל מקור הכנסה הן בישראל והן בחו"ל‬
‫א‪ .‬הכנסה מעסק‪/‬משלח יד)עסק=עסק‬
‫אקראי אך לא עסקת אקראי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווח הון שבעסק‪/‬במשלח יד‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההכנסה ממשכורת בהתאם לסעיף‬
‫‪ (2)2‬בהינתן שלושה תנאים‬
‫מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬לנישום אין הכנסה מעסק או‬
‫משלח יד בשנת הקיזוז‬
‫‪ .2‬הנישום חדל לעסוק בעסק או‬
‫במשלח היד שאת ההפסד ממנו‬
‫הוא מבקש לקזז‬
‫‪ .3‬מקורו של ההפסד אינו מחברת‬
‫בת‪ ,‬חברה משפחתית או חברה‬
‫שקופה‪.‬‬
‫הנישום יכול להחליט שלא לקזז הפסדים‬
‫אלו כנגד‪:‬‬
‫יחיד‪ -‬רווח הון אינפלציוני ריבית או דיבידנד‬
‫ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.25%‬‬
‫נישום אחר‪ -‬כנגד רווח הון אינפלציוני‬
‫ששיעור המס עליו הינו ‪10%‬‬
‫כנגד הכנסות מאותו בניין בהתאם ל‪)28‬י'(‬
‫ניתן לקיזוז גם כנגד רווח הון או שבח‬
‫מאותו בניין‬
‫סעיף ‪ 22‬הפסד מפחת‬
‫שוטף\מועבר‬
‫כנגד הכנסתו מאותו מקור פיזי)מקור פיזי‬
‫פס"ד אמינוף(‪.‬‬
‫סעיף ‪ 29‬הפסד חו"ל‬
‫‪)(2)29‬ד'(‬
‫כנגד הכנסה פאסיבית מחו"ל‪.‬‬
‫הפסד שמקורו בפחת יותר בקיזוז גם כנגד‬
‫רווח הון במכירת אותו בניין‪.‬‬
‫כנגד הכנסה פאסיבית מחו"ל‪.‬‬
‫הפסד מדמי שכירות שמקורו בפחת יותר‬
‫בקיזוז גם כנגד רווח הון במכירת אותו‬
‫בניין‪.‬‬
‫כנגד הכנסתו החייבת מעסק‪/‬משלח יד‬
‫בחו"ל לרבות רווח הון בעסק‪/‬משלח יד‪.‬‬
‫כנגד הכנסה פאסיבית מחוץ לישראל‪.‬‬
‫עסק נשלט‪ -‬יקוזז כנגד כל הכנסה בישראל‪.‬‬
‫כנגד הכנסתו מעסק‪/‬משלח יד מחוץ‬
‫לישראל‪ ,‬לרבות רווח הון מעסק‪/‬משלח יד‬
‫מחוץ לישראל‪.‬‬
‫כנגד רווח הוא מעסק או משלח יד בישראל‪.‬‬
‫סעיף ‪ 92‬הפסד הון‬
‫תחילה כנגד רווח הון ריאלי ולאחר מכן‬
‫כנגד רווח הון אינפלציוני חייב ביחס של‬
‫‪1:3.5‬‬
‫תחילה כנגד רווח הון מחו"ל ורק לאח"כ‬
‫כנגד רווח הון בישראל לפי ‪)92‬א'()‪-(1‬כנגד‬
‫רווח הון ריאלי ולאחר מכן כנגד רווח הון‬
‫אינפלציוני חייב ביחס של ‪1:3.5‬‬
‫חריג‪ -‬כנגד סעיפים ‪1‬או ‪ 3‬ובנוסף ישנה‬
‫אפשרות גם קיזוז כנגד‪(1 :‬הכנסה מריבית‬
‫או דיבי' ששולמו בשל אותו ניי"ע‪ (2.‬כנגד‬
‫הכנסה מריבית או דיבי' בשל ניי"ע אחר אך‬
‫ששיעור המס החל עליהם לא יעלה על‬
‫‪.25%‬‬
‫כנגד רווח הון ע"פ ‪)92‬א'(‪.‬‬
‫סעיף ‪)8‬ב'( סעיף שמקורו בהכנסות מראש מקוזז כנגד כל סוג של הכנסה‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫הערות לגבי הפסדי הון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫כאשר מדובר בהפסד שוטף עדיף להתחיל מהפסדים ממכירת ניי"ע‪)92-‬א'()‪ (4‬ורק‬
‫לאחר מכן נעבור להפסדי הון רגילים‪ ,‬וזאת מכיוון שכאשר הפסד הון ממכירת נייר ערך‬
‫הינו הפסד שוטף קיימים יותר מקורות שניתן לקזז כנגדם‪.‬‬
‫הפסד ממכירת נייר ערך מועבר מאבד את תנאיו והופך להפסד הון רגיל‪.‬‬
‫עיקרון העל בפתרון שאלת הפסדים‬
‫השאלה המנחה בבואנו לבחון כיצד לבצע את הקיזוז היא באיזה הפסד מדובר? נחלץ את‬
‫הנתונים המילוליים מהשאלה ו"נלביש" אותך על הסעיף הנכון בפקודה‪ .‬רק לאחר שעשינו זאת‬
‫ויש לנו תשובה לשאלה "באיזה הפסד מדובר")מקום ההפסד סוג ההפסד ומה הסעיף המתיר‬
‫את קיזוזו(‪-‬נדע מול איזה הכנסה ניתן לבצע את הקיזוז בהתאם להוראות הפקודה‪.‬‬
‫סדר הפעולות בזמן הבחינה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫כפי שלמדנו ותרגלנו‪ ,‬קודם כל נבנה שלוש טבלאות)חו"ל‪ ,‬ישראל‪ ,‬מועבר‪-‬במידה ויש(‪.‬ונכניס‬
‫אליהם את כל הנתונים)מזכיר לכם כי הפסדים עדיף להדגיש במרקר על מנת שלא תשכחו‬
‫לטפל בהם(‪.‬‬
‫לאחר שסדרנו את כל הנתונים בטבלה אנו עוצרים ונזכרים בסדר הקיזוז כפי שלמדנו)מצ"ב‬
‫מערך השיעור וסדר הקיזוז למי שאין(‪.‬‬
‫לאחר שבחרנו בסוג ההפסד הנכון‪ ,‬נחפש אותו באבלה שבנינו)לצורך העניין‪ -‬הפסד מועבר‪,‬‬
‫במידה ואין הפסד הון חו"ל(‪.‬‬
‫כעת נשאל את השאלה החשובה ביותר "מול איזה הכנסות מותר לקזז הפסד זה?"‬
‫התשובה נמצאת אצלכם בפקודה‪ .‬ומבצעים את הקיזוז‪.‬‬
‫כעת אם נותר הפסד‪ ,‬נחפש הכנסות נוספות שהן ברות קיזוז מול אותו הפסד)שוב נחפש‬
‫רווח הון מחו"ל‪ ,‬במידה ואין רווח הון מישראל( על מנת ל"חסל" את ההפסד‪ .‬רק כאשר הבנו‬
‫שאין עוד הכנסות ברות קיזוז מול אותו סוג הפסד נכתוב עליו בטבלה בגדול "הפסד מועבר"‬
‫ורז אז נעבור להפסד הבא‪.‬‬
‫זהו זה ככה עושים מהפסד להפסד עד שכל עד שכל ההפסדים התאפסו והועברו לשנים‬
‫הבאות או שאינם ברי קיזוז כלל‪.‬‬
‫נקודות נוספות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דגש חשוב‪ :‬לא עוברים לסעיף הבא עד שבודקים שכל ההפסדים במסגרת הסעיף עליו‬
‫אנחנו עובדים קוזזו או שאין מול מה לקזזם עוד‪.‬‬
‫אם בשאלה יש יותר משנה אחת לקיזוז)וסביר להניח שכך יהיה( לא לשכוח כי ההפסדים‬
‫המועברים שיש לנו בתום השנה הראשונה יהיו ההפסדים הראשונים שמהם נתחיל את‬
‫הקיזוז בשנה החדשה‪.‬‬
‫ההכנסות שיוותרו הן ההכנסה החייבת של הנישום‪ .‬לשים לב כי במידה ושאלו בנדרש‬
‫"מה חבות המס‪ "...‬את תצטרכו להכפיל את ההכנסה החייבת הזו בשיעור מס רלוונטי‪.‬‬
‫לא לשכוח שגם בשנה הזו)השנייה( צריך לציין הפסדים מועברים לשנים הבאות‪.‬‬
‫נקודת המוצא בקיזוז הפסדים היא שהפסד פלוני לא ניתן לקיזוז אלא אם נאמר אחרת‬
‫בפקודה‪.‬‬
‫ניתן לקזז רק הפסד בר קיזוז המוזכר בפקודה‪ .‬כל הפסד שאינו מוזכר בפקודה‪ ,‬אינו‬
‫ניתן לקיזוז‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫דבר נוסף‪ -‬בהפסדים עובדים מאוד מסודר ולכן חשוב שנקודת המבט שלכם תהיה צרה‬
‫וממוקדת‪ .‬ישנו סיכוי גדול שבשלב כלשהוא במהלך השאלה )בעיקר בהתחלה ובאמצע( תמצאו‬
‫את עצמכם מבולבלים ואפילו ב"בלק אאוט" ופתאום כל הנתונים יראו מבולבלים והסדר הנכון‬
‫יברח‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫עוצרים ושואלים את עצמנו "באיזה הפסד מדובר?" הולכים לסעיף בפקודה שמטפל‬
‫בסוג ההפסד הזה ואז בודקים איזה הכנסות ניתן לקזז ממנו‪.‬‬
‫הכלל המנחה הוא "לחשוב בקטן"‪ ,‬הכוונה היא להיכנס לראש של ההפסד שעליו אתם עובדים‬
‫ולחשוב רק עליו‪ ,‬ועל ההכנסות שמותר לקזז ממנו‪ .‬ולהתקדם הלאה עד שמטפלים בכל‬
‫ההפסדים‪.‬‬
‫•‬
‫פתרון שאלה ממבחן‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫•‬
‫ניתן לקזז רק הפסד בר קיזוז המוזכר בפקודה‪ .‬כל הפסד שאינו מוזכר בפקודה‪ ,‬אינו‬
‫ניתן לקיזוז‪.‬‬
‫סעיף ‪)28‬א'(‪-‬קיזוז הפסד שוטף‬
‫הסעיף מאפשר לקזז הפסד שוטף הנוצר בשנת המס מעסק או ממשלח יד כנגד הכנסה מכל‬
‫מקור‪ .‬לנישום קיימת אפשרות לקזז את ההפסד ממקור ההכנסה בעל שיעור המס הגבוה ביותר‬
‫ובכך לרדת בסולם החבות במס‪ .‬סעיף ‪)28‬א'( מאפשר לקזז את ההפסדים כנגד כל מקור‪ ,‬לכן‬
‫הקיזוז המומלץ ביותר הוא כנגד ההכנסה החייבת בעלת שיעור המס הגבוה ביותר‪.‬‬
‫סעיף ‪)28‬ב'(‪ -‬קיזוז הפסד מועבר כנגד הכנסה‪/‬רווח הון‪ /‬שבח מעסק‪/‬משלח יד או הכנסת‬
‫משכורת‬
‫הסעיף קובע כי במצב בו לא ניתן לקזז את ההפסד הקבוע בסעיף ‪)28‬א'(‪ -‬הפסד שוטף‪ ,‬ניתן להעביר‬
‫את ההפסד לשנים הבאות‪ ,‬ללא הגבלת זמן לקיזוז כנגד מקורות ההכנסה הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנסה מעסק או ממשלח יד‪ -‬ניתן לקזז הפסד מעסק‪/‬משלח יד כנגד כל מקור‪ .‬כלומר אין הגבלה‬
‫לקיזוז מאותו העסק‪/‬משלח יד‪.‬‬
‫‪ .2‬רווח הון או שבח בעסק או בשלח יד‪ -‬שבח הינו רווח הנוצר ממכירת מקרקעין בישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנסה ממשכורת מכוח סעיף ‪ -(2)2‬בהתקיים שלושה תנאים מצטברים‪:‬‬
‫א‪ .‬לנישום אין הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנישום חדל לעסוק בעסק או במשלח היד שאת ההפסד ממנו הוא מבקש לקזז‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקורו של ההפסד אינו מחברת בית‪ ,‬חברה משפחתית או חברה שקופה‪.‬‬
‫ניתן לראות כי סעיף זה בניגוד לסעיף ‪)28‬א'( מגביל את המקורות שמהן ניתן לקזז‪ .‬להלן ריכוז‬
‫המקורות שמהן הסעיף מאפשר לקזז את ההפסדים‪:‬‬
‫סעיף ‪)28‬ב'(‬
‫הכנסה מעסק‪/‬משלח‬
‫יד‬
‫רווח הון‪/‬שבח‬
‫בעסק‪/‬משלח יד‬
‫הכנסת משכורת‪ -‬סעיף‬
‫‪(2)2‬‬
‫לנישום אין הכנסה‬
‫מעסק או ממשלח יד‬
‫בשנת הקיזוז‪.‬‬
‫הנישום חדל לעסוק‬
‫בעסק או במשלח היד‬
‫שאת ההפסד ממנו‬
‫הוא מבקש לקזז‪.‬‬
‫מקורו של ההפסד אינו‬
‫מחברת בית‪ ,‬חברה‬
‫משפחתית או חברה‬
‫שקופה‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫סעיף ‪)28‬ג'(‪ -‬הכנסות שבגינם ניתן לא לקזז הפסדים‬
‫הסעיף מאפשר לנישום למרות קיומם של סעיפים סעיף ‪)28‬א'( ו‪)28 -‬ב'( לבקש שלא לקזז את‬
‫ההפסד כנגד רווח הון אינפלציוני )שיעור המס עליו הינו ‪ .(10%‬לגבי יחיד‪ ,‬קיימת אפשרות שלא לקזז‬
‫כנגד רווח הון אינפלציוני‪,‬ריבית או דיבידנד ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.25%‬‬
‫סעיף ‪)28‬ח'(‪ -‬קיזוז הפסד בגין הכנסת שכירות בניין‬
‫הסעיף קובע שהפסד שהיה לאדם מהשכרת בניין‪ ,‬ניתן לקזזו כנגד הכנסתו מאותו בניין בשנים‬
‫הבאות‪.‬‬
‫** יש לשים לב כי אילו השכרת הבניין מגיעה לכדי עסק‪ ,‬יש לפעול בהתאם לסעיפים ‪)28‬א'( ו‪-‬‬
‫‪)28‬ב'( ולא בהתאם לסעיף זה‪.‬‬
‫סעיף ‪)28‬י'(‪ -‬קיזוז הפסד מהשכרה‬
‫הסעיף קובע כי ניתן לקזז הפסד מהשכרה כנגד רווח הון ושבח הנוצרים ממכירת אותו מבנה‪ .‬יש‬
‫לשים לב כי הסעיף דן בהפסדים מהשכרה פאסיבית‪ ,‬שכן על הפסדים מהשכרה שמגיעים לכדי עסק‬
‫חלים סעיפים ‪)28‬א'( ו‪)28 -‬ב'(‪.‬‬
‫סעיף ‪)8‬ב'(‬
‫סעיף ‪)8‬ב'( סיפא קובע כי גם נישום המדווח על בסיס מצטבר‪ ,‬ידווח לצרכי מס על הכנסות מראש‬
‫מהשכרה מכוח סעיפים ‪ (6)2‬או ‪ (7)2‬על בסיס מזומן‪.‬‬
‫הסעיף קובע כי לאור העובדה שההכנסות מדווחות לצרכי מס מראש‪ ,‬קיימות הוצאות שמוצאות‬
‫בייצור אותה הכנסה בשנים מאוחרות יותר שאין מה לקזז כנגדם‪ ,‬שכן סעיף ‪)28‬ח'( מאפשר לקזז‬
‫הפסד מהשכרה של בניין רק כנגד הכנסות מאותו בניין )ההכנסות דווח מראש(‪ .‬לכן סעיף ‪)8‬ב'(‬
‫קובע הקלה לפיה יש לקזז את ההוצאות בשנים המאוחרות בהתאם לשלבים כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬קיזוז כנגד הכנסה מכל מקור באותה שנת מס שבה מוצאת ההוצאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אילו נותר עודף מההפסד‪ ,‬יש לתקן לאחור ולקזז כנגד ההכנסות משכירות שדווחו מראש‪.‬‬
‫ג‪ .‬אילו עדיין נותרת יתרת הפסד‪ ,‬יתרה זו מועברת לשנים הבאות ושומרת על אופייה כהפסד‬
‫מהשכרה מכוח סעיף ‪ (6)2‬או ‪.(7)2‬‬
‫סעיף ‪ -22‬זקיפת פחת משנה לשנה‬
‫סעיף ‪ 22‬קובע כי ניתן לקזז הפסד מפחת שמקור הכנסתו אינו מעסק‪ ,‬כנגד הכנסות מאותו מקור‬
‫בשנים הבאות‪.‬‬
‫ללא סעיף ‪ 22‬לא ניתן לקזז את ההפסד מפחת‪ .‬סעיף ‪ 22‬מקל ומאפשר לקזז הפסד מפחת כנגד‬
‫אותו מקור‪.‬‬
‫פס"ד אמינוף דן בכוונה של "אותו מקור"‪ .‬בהתאם לפס"ד זה הכוונה היא לאותו מקור פיזי )אותה‬
‫מכונה( ולא לאותו מקור משפטי )כל מקור ‪.((6)2‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫סעיף ‪ -29‬קיזוז הפסדים פירותיים שנוצרו בחו"ל‬
‫סעיף ‪ -(1)29‬קיזוז הפסד שנוצר מהכנסה פאסיבית‬
‫הכנסה פאסיבית‪ -‬מוגדרת בחוק כמקורות ההכנסה הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנסה מריבית‬
‫‪ .2‬הכנסה מהפרשי הצמדה כולל הפרשי שער‬
‫‪ .3‬הכנסה מדיבידנד‬
‫‪ .4‬הכנסה מדמי שכירות‬
‫‪ .5‬הכנסה מתמלוגים‬
‫יש לשים לב שלא מדובר בהכנסה מעסק או ממשלח יד‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לקזז הפסד משכר דירה שנמצא‬
‫בצרפת כנגד הכנסות ריבית שנוצרו מפיקדון בבנק בבלגיה‪.‬כללים אלה הם בניגוד לכללים שנקבעו‬
‫בישראל‪.‬‬
‫שלבים לקיזוז הפסד פאסיבי‬
‫א‪.‬‬
‫יקוזזו הפסדים שנובעים מ"הכנסה פאסיבית" בחו"ל‪ ,‬כנגד הכנסה פאסיבית שהופקה בחו"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתרת ההפסדים שלא קוזזה תועבר לשנים הבאות ותקוזז רק כנגד ההכנסה הפאסיבית שנוצרה‬
‫בחו"ל‪.‬‬
‫הקלה ‪ -‬דמי שכירות מחו"ל‬
‫ניתן לקזז הפסד מדמי שכירות של בניין בחו"ל שנובע מהוצאות פחת‪ ,‬גם כנגד רווח הון במכירת‬
‫אותו בניין‪ .‬נדגיש כי גם במקרה זה הנישום רשאי לקזז את ההפסדים כנגד הכנסות בשיעור מס‬
‫הגובה ביותר וכך להמשיך הלאה‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(2)29‬הפסד מעסק‪/‬משלח יד שנוצר בחו"ל )לא עסק נשלט(‬
‫סדר הקיזוז‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הפסד מעסק‪ /‬משלח יד בחו"ל יקוזז תחילה כנגד הכנסה מעסק ‪ /‬ממשלח יד בחו"ל באותה שנה‪,‬‬
‫לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫יתרת ההפסד שלא קוזזה בשלב הראשון תקוזז כנגד יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל באותה‬
‫שנה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫יתרה ההפסד שלא קוזזה לאחר השלב שני‪ ,‬תקוזז כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד בחו"ל‬
‫לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד בחו"ל בשנים הבאות‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫עסק נשלט‬
‫סעיפים ‪)(2)29‬ג'(‪)(2)29 -‬ה'( קובעים דין מיוחד להפסד שנוצר בעסק שהשליטה והניהול עליו‬
‫מתבצעים מישראל‪.‬‬
‫להלן שלבי הקיזוז‪:‬‬
‫א‪ .‬קיזוז כנגד הכנסה מעסק ‪ /‬ממשלח יד בחו"ל באותה שנה‪ ,‬לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתרת ההפסד שלא קוזזה בשלב הראשון תקוזז כנגד יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל באותה שנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לנישום קיימת אופציה לקזז את יתרת ההפסד כנגד הכנסות חייבות שהופקה בישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬נותרה יתרת הפסד‪ ,‬תקוזז יתרת ההפסד בשנים הבאות כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד‬
‫בחו"ל לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬
‫ה‪ .‬נותרה יתרת הפסד‪ ,‬תקוזז אם הנישום בוחר בכך כנגד הכנסה חייבת מעסק או ממשלח יד‬
‫בישראל‪ ,‬לרבות רווח הון או שבח בעסק או במשלח היד בישראל‪.‬‬
‫סעיף ‪-92‬הפסד הון‬
‫הכלל המנחה‪ :‬הפסד הון ניתן לקיזוז רק כנגד ריווח הון!)למעט הפסד מניירות ערך אשר‬
‫לגביו ישנה הוראה ספציפית אשר תפורט בהמשך(‪.‬‬
‫בניגוד להפסדים פירותיים הפסדי הון הם הפסדים "בינלאומיים" כלומר הפסד הון מישראל‬
‫ניתן לקיזוז גם כנגד רווח הון מחו"ל להיפך הפסד הון מחו"ל ניתן לקיזוז כנגד רווח הון‬
‫מישראל‪ .‬השוני היחיד הוא קדימות הקיזוז ‪)92‬א'()‪-(3‬יפורט בהמשך‪.‬‬
‫סעיף ‪)92‬א'()‪(1‬‬
‫הפסד הון שוטף מקוזז כנגד רווח הון מכל סוג הן בחו"ל והן בישראל‪ ,‬הן עסקי והן רגיל‪ .‬נדגיש כי‬
‫הפסד הון יותר בקיזוז במידה ואילו היה ריווח הוא היה חייב במס‪ .‬כך שלדוגמא אילו שיעור המס‬
‫בחו"ל גבוה משיעור המס בישראל רווח ההון לא יהיה חייב במס ולכן הפסד ההון לא יותר בקיזוז‪.‬‬
‫שלבי הקיזוז‪:‬‬
‫•‬
‫קיזוז כנגד ריווח הון ריאלי‪.‬‬
‫•‬
‫יתרת ההפסד תקוזז כנגד הסכום האינפלציוני החייב ביחס של ‪ 1:3.5‬של הסכום האינפלציוני‬
‫החייב‪.‬‬
‫•‬
‫ביאור לגבי היחס ‪ -1:3.5‬בעקבות שיעורי המס הנמוכים על ריווח הון אינפלציוני הפקודה‬
‫מאפשרת איזון באמצעות יחס שווי של ‪ . 1:3.5‬כל ‪ ₪ 1‬של הפסד הוני שווה ערך ל‪ ₪ 3.5‬של‬
‫ריווח הון אינפלציוני‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפסד הון של )‪ ( ₪ 10,000‬ורווח הון אינפלציוני של ‪₪ 35,000‬‬
‫נחלק ‪ ₪ 35,000‬ב ‪ ₪ 10,000 =3.5‬וזהו יהיה סכום ההפסד שנצטרך על מנת לקזז את כל‬
‫‪ 35,000‬ש"ח האינפלציוני‪.‬‬
‫סעיף ‪)92‬א'()‪ (3‬סדר קיזוז הפסד הון שוטף‪ +‬מועבר‬
‫‪ .1‬הפסד הון שמקורו בחו"ל‪-‬מקוזז תחילה מרווח הון בחו"ל ראשית ריאלי ולאח"כ אינפלציוני ואת‬
‫היתרה ניתן לקזז כנגד רווח הון בישראל‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫‪ .2‬הפסד הון שמקורו בישראל‪ -‬מקוזז כנגד כל הון הן בישראל והן בחו"ל ללא חשיבות לסדר‪.‬את‬
‫סדר הקיזוז נקבע בהתאם לשיעורי המס‪.‬‬
‫סעיף ‪)92‬א'()‪ (4‬הפסד הון ממכירת ניירות ערך‬
‫ראשית כל מדובר בהפסד הון לכל דבר כלומר הכללים שלעיל תופסים לגביו!!!‬
‫בנוסף לכללים החלים על הפסדי הון רגילים על סעיף זה חל חריג אשר מיטיב עם הנישום‪ ,‬בתנאי‬
‫שמדובר בהפסד הון שוטף ממכירת ניירות ערך ואלו הן שתי האופציות הנוספות שניתן לקזז כנגדם‪:‬‬
‫א‪ .‬ריבית או דיבידנד ששולמו בגין אותו נייר ערך‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריבית או דיבידנד בגין ניירות ערך אחרים‪ ,‬ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.25%‬‬
‫•‬
‫כאשר הפסד הון ממכירת נייר ערך הינו מועבר הוא מאבד את תנאיו והופך להפסד‬
‫רגיל‪.‬‬
‫•‬
‫יש לשים לב כי שיעור המס צריך להיות נתון בשאלה במידה ואין נוכל "להניח" ולרוץ על‬
‫אחוז שהנחנו‪.‬‬
‫•‬
‫לשים לב כי לאחר תיקון החקיקה המס על דיבידנד לבעל מניות מהותי הינו ‪-30%‬פינה‬
‫פוטנציאלית לשאלה במבחן‪.‬‬
‫סעיף ‪)92‬ב'( הפסד הון מועבר‬
‫אותם הכללים בדיוק אין צמצום היקף בהיקף הקיזוז כמו שיש בפירותיים מעסק)נזכיר שוב גם‬
‫בפירותי פאסיבי מחו"ל אין צמצום היקף קיזוז ראו ‪)(1)29‬ב'((‪ .‬אין רלוונטיות למקום יצירת ההפסד‬
‫פרט לנושא קדימות הקיזוז‪.‬‬
‫•‬
‫הפסד הון מועבר ניירות ערך כבר לא מוגדר כהפסד מנייר ערך אלא כהפסד הון לכל‬
‫דבר‪.‬‬
‫•‬
‫הפסד הון שלא ניתן לקזזו בשנת מס מסוימת מועבר לשנים הבאות לקיזוז בהתאם‬
‫לאותם התנאים ללא מגבלת זמן‬
‫•‬
‫הפסדים מועברים הינם לרוב מצומצמים יותר באפשרויות הקיזוז שלהם ביחס להפסדים‬
‫השוטפים‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬