ספר

‫פתח לבר מכ״ק אלמור‪.‬שליט״א ‪vi .................................‬‬
‫לקו טי א מ רי ט‪:‬‬
‫!;סכמות ‪ 4 ..............................................................................‬־ג‬
‫הקדמת המלקט ‪6 ...................................................................‬־‪8‬‬
‫חלק ראשון ספר של בינונים ‪ ..........................................‬ה־עה‬
‫חלק שני! חינוך קטן — שער היחוד והאמונה ‪ 150 ..........‬־צ‬
‫חלק שלישי¡ אגרת התשובה ‪202-180 ......................................‬‬
‫אגרת הקודש ‪ ........................................... ; .................‬קב־קנג‬
‫קונטרס אחרת ‪ .........................................................‬קנג־קסג‬
‫•י«■•‬
‫הו ספ ה ‪:‬‬
‫מורה שיעור ‪ .........................................................‬קסד־‪334‬‬
‫מפתחות ‪ ......................................................................‬קסח‬
‫פתח דגר מכ״ק אלמו״ר שליט״א ‪ ..........................‬ק ס ט ־‪338‬‬
‫פאקסימיליא — שער התניא לפוס הראשון ‪ ..................‬ק ע‬
‫פאקסימיליא — כתב יל התניא מכלורא קמא ‪340 .............‬‬
‫מפתח ענינים ‪ ......................................................‬קעא־קסה‬
‫מפתח שמות ספרים ואנשים ‪374-370 ...............................‬‬
‫לוח התיקון ‪ .........................................................‬קפח־קצא‬
‫הערות ותיקונים ‪382 ..................................................‬־קצט‬
‫כתבי יל ולפוסי התניא (רשימה קצרה) ‪ 398 ....................‬־רד‬
‫הערות ‪ .....................................................................‬רד־‪408‬‬
‫ראשי פרקים מחוללות רבנו הזקן ‪ 408 .............................‬־רה‬
‫פאקסימיליא — כתב יל התניא מהלורא קמא ‪412-410 . . .‬‬
‫‪T AN Y A‬‬
‫‪Published & Copyrighted 1956‬‬
‫‪"KEHOT" Publication Society‬‬
‫‪770 Eastern Parkway‬‬
‫»‬
‫‪Brooklyn 13, N. Y.‬‬
‫‪Tel. : HYacinth 3-9250-1‬‬
‫‪Printed in U. S. A.‬‬
‫‪Prmud ky Saphrograph Co., 194 Elizafccth Strut, Nil* Volk 13, N. Y.‬‬
‫פתח‬
‫בזה הגנו מו״ל את הספר‬
‫לרבנו הזקן‪,‬‬
‫דבר‬
‫לקוטי אמרים — תניא‬
‫אשר‬
‫בפוטוגרפיא מהתניא דפוס ווילנא שנת תרצ״ז‪.‬‬
‫על פי בקשת רבים‪ ,‬הדפסנו בהוצאה זו — בסוף הספר —‬
‫את ה״מורה שיעור״ — שיעורי לימוד התניא כפי שנחלק׳ על‬
‫ידי כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע‪ ,‬״לימי השנה‪,‬‬
‫מראש השנה לחסידות י״ט כסלו עד י״ט כסלו הבא עלינו ועל‬
‫כל ישראל אחינו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות״‪.‬‬
‫כן באו בהוספה לבסוף‪ :‬א) מפתח ענינים‪ .‬ב) מפתח שמות ספרים‬
‫ואנשים‪ .‬ג) לוח התיקון‪ .‬ד) הערות ותיקונים‪ .‬ה) כתבי יד ודפוסי‬
‫התניא (רשימה קצרה) — ערוכים על ידי הח״מ‪ .‬ו) פאקסימיליא שלן‬
‫‪ )1‬השער דהוצאה הראשונה של התניא‪ )2 .‬עמוד מכתב יד התניא‬
‫מהדורא קמא אשר קרוב לודאי שזהו גוף כתי״ק דבנו הזקן«‪.‬‬
‫מנחפ מענדל כן חנה שניאורפאהן‬
‫ערב שבת קדש עשרים במנחם אב ה׳תשי׳׳ג‪.‬‬
‫ב ת ק לין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬
‫^ *) ראה מכתב כ׳׳ק מו׳׳ ח אדמו״ר אודו ת זה — בספר קי צורי ם ו הערו ת‬
‫‪ ,‬ס פ ר לקו טי אמרים‪ .‬בספר זה באו ג׳׳ ב‪ :‬א) קיצורים ל תני א חלק רא שון ׳ הג הו ת‬
‫‪ 5‬ל ה תני א‪ ,‬המאמר «להבין הקו שיא הנזכר ת בתחלת ספר ה תני א׳׳‪ ,‬ר שימות‬
‫הערות ובי אורי ם בפרקים א — כג של ה תני א‪ ,‬הידועים בשם ‪.‬ו מ שבי עין או תו״‪.‬‬
‫»ונפ ש ה שנית״ — כל הנ׳׳ל לכ׳׳ ק אד מו׳׳ר הצמח צדק נ׳׳ ע‪ .‬ב) הערות מכ׳׳ק‬
‫אדמו״ר מהור ש״ב נ״ע על ה תני א‪ .‬ג) מכתב אודו ת התניא ור שימה ע׳׳ד‬
‫העתקת התניא מכ׳׳ק מו׳׳ ח אד מו׳׳ר‪ .‬ד) פאקסימיליא מכתב יד התניא ובי או ר‬
‫או מ תו מכ״ק מו׳׳ ח אד מו׳׳ר‪ .‬ה) פאקסימיליא משער התניא דפוס הרא שון‪.‬‬
‫קובץ‬
‫שלשלת האור‬
‫היכל‬
‫שלישי‬
‫שער‬
‫ראשון‬
‫ספר‬
‫לקוטי אמרים‬
‫ח ל ק ר א שון‬
‫תקרא בשס‬
‫םפר של גינוני ם‬
‫מלוקט טעי ספרים ומגוי סופרים קדושי עלק נ״ע מיוסד ע!*‬
‫פסיק כי קךוב אליך הדבר מאוד כפיך ובלבבך לעשותו* לבאר‬
‫היטב איך וצא הךוב מאד בדרך ארובה וקצרה בעזח׳׳י ‪.‬‬
‫ונתוסף מ אג ר ת ה ת שו ב ה פאדסו״ר נ״ע בדרך אחכד‪ .‬וקצרה‬
‫מלל כל עייני התשובה גס אגרת הקודש אשד כתב בכתב‬
‫יח הקדושה ולשונו הטהור‪.‬‬
‫נ ל אלח חו ב ת יחדיו חטים טלטעלון עיר וקדיש טששיא נחית‬
‫הוא ניהו ב״ק אדמו״ר הגדול הגאון האלקי אור עולם‬
‫קדוש ■־ה' מכובד‬
‫ותפארתו־ן ^־ ־‬
‫ישראל '"“’ י'‬
‫מר ־ «יי ׳•‬
‫הדור •«‬
‫מופת ״י״‬
‫מרנא ורבנא שני או ר ז ל מן נבג״ם ♦‬
‫וערוי*‬
‫ימח ויהב התוצאה החדשה להםתקנת‬
‫מיו! נטרן נמנואר סעל״ד‬
‫יוצא לאור על ידי מערכת‬
‫או צ ר‬
‫‪ 770‬איסטעת פארקוויי‬
‫ה ח סי די ם ״‬
‫בתקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬
‫ש נ ת‪ ,‬ב ק ד ו ש י ש ר אל יגילו לפ״ק‬
‫‪2‬‬
‫מודעה רבה‬
‫על אודות התוצאה החדשה וח&תוקנת שנעשתה בידיעת והסכמת‬
‫ד‪.‬־נניפ שר‪-‬כ״א נכדי אז־סו״ר נעל‪ 1‬ד■*׳'* נ״ ע זי׳?ע‪.‬‬
‫בגין דא צריך לאודועי כרכים‪ .‬אשר עלינו להודות לה׳ ני‬
‫נכי עלינו חסדו עד כה שזכינו כעזר השי״ת להגיה אח‬
‫האגה״ת והאנה״ק• על צד היותר נעלה עד מקום שידו של‬
‫אד□ מגעת בעיק נמרץ ע׳׳י השתדלות עצומה וזריזות יתירה‬
‫כחיפוש אתר חיפוש בכת״י ישנים הנמצאים אצל ‪.‬הרבנים‬
‫הקדושים שליט׳׳א נכדי אדמו״ר בעל הצ׳יצ ז״ל נ״ע שיש‬
‫לסמוך עליהם ‪ .‬ונוסף ע׳'ז שגס אח״כ ביגיעה עצומה ומתינות‬
‫נתלה הונף והוברר רבות פעמים לברר וללבן כל דבד עד‬
‫שבאנו לעומק השוה והמישור לעמוד על דעת חכמים ‪ .‬ובאיזה‬
‫מקומן זכינו לגוף בתי׳׳ק הנמצאים ת״י הרבנים הנ״ל ואור ה׳‬
‫האיר עינינו להגיה מתוכם נם מעט מן המעט מן השגיאות‬
‫הנמצאים בהלק״א ושעד היחוד והאמונה שבדפוס סלאוויט*‬
‫נתקנו כעת בעזה׳׳י מלבד אשר בשער היחוד והאמונה הוספנו‬
‫את ההשלמה מפרק ז׳ ‪ .‬ועל הטוב זו תורה יזכר לטוב החסיד‬
‫המפורסם מו׳־ה מ שה וויילעך ז״ל טקריסלאווא אשר יגע וטרח‬
‫ומצא הרבה להגיה את האגה״ק וקיבץ על יד על יד ׳רבות‬
‫ההשמטות מהאגה״ק‪ .‬וכ״ז היה לנו לעינים למלאכת ההג״ה‬
‫אשי ממנו לקחנו הרבה ‪ .‬וזכות גדול לו בזה ‪ .‬ואנחנו תפלה‬
‫אשר פועל ידינו ירצה ה׳ לשמחת לבב כל הצמאים והתאבים‬
‫לדבר ה׳ המה דכרי כ"ק אדמו׳׳ר זצוקללה״ה ג״ע זי״ע ‪ .‬ויספו‬
‫ענוים בה׳ שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו אכי׳יר‪.‬‬
‫ו ה ת ב ה עלי להודיע כי זכות ההדפסה של זה הספר התניא‬
‫תוצאה חד שה ומתוקנת עם כל התיקונים וההוםפות‬
‫שכו ‪ ,‬מסיתי להמדפיסים ה אל מנ ה והאחים ראם לקנין עולם ‪.‬‬
‫ומכלעדם וזולתם אסור לשום אדם להדפיס את הספד התניא‬
‫הזה שעם התיקונים וההוספות הג״ל ק בתבנית זה והן בתבנית‬
‫אחר ‪ .‬וע׳יז באתי עה׳יח יומא׳ דחנוכה תר׳יס לפ״ק‪ ,‬פה ווילנא‪.‬‬
‫גאם אשר ב״ר מאיר דיל שרב מניקאלאייעב ‪.‬‬
‫מודעה רבה‬
‫ב‬
‫אנחנו הח״ם המדפיסים האלמנה והאחים ראם‬
‫מכרנו את זכות הדפסת ספר התניא תוצא ה' חד שה‬
‫ומתוקנת דשנת חמשת אלפים ושש מאות וששים לברה״ע‬
‫הלקוחה בידנו מאת ד׳ אשר ב׳׳ר מאיד גראצמאן שו״כ‬
‫מניקאלאייעב הבא בכח הרבנים הקדושים שליט״א נכדי‬
‫אדמו״ד כעל הצ’ צ זציל נבנ״ם זי״ע ‪ ,‬את הזכות הזאת‬
‫מכרנו עתה לכ״ק אדמו״ד הר״ר שלום דובער שליט׳׳»‬
‫מליובאורטש ע״י בא כחו ר׳ אנשיל אראנאוויטש שי׳ מפה‬
‫ווילנא לטובת המוסד תומ בי־ת מימים) ומעתה אין אנו‬
‫רשאים להדפיס את ספר התניא‪ ,‬לא אנחנו ולא באי כחנו‪,‬‬
‫או גם מנייא דילן עד סוף העולם ‪ ,‬ונוסף להזכות מכרנו‬
‫לכיק אדמו״ר שליט״א מליובאוויטש הנ״ל ע״י בא כחו הנ״ל‬
‫את המאטריצין והפלאטין השייכים להדפסת התניא הנ״ל‬
‫(שמעתה הוא נחשב להונו ורכושו של המוסד הנ״ל)‬
‫והחובה עלינו לתת מקום לכל הנ״ל בבית דפוסנו כל אימת‬
‫שירצה ר׳ אנשיל הנ״ל הבא בכח אדמו״ר שליט׳׳א‪ ,‬וב״ז נעשת‬
‫בקנא׳׳ס וככל תוקף דין תורה ודינא דמלכותא וע״ז באנו‬
‫עוז׳׳ח יום ד' כ״ה לחדש תמוז תרם״ט פה ווילנא‬
‫נאום‬
‫האלמנה והאחים ראם‬
‫*‬
‫הסכ מ ת‬
‫הדג דחסיד הנמורפם א־׳* אלד‪ •,‬חוב החםיד תאורשם אי« אלהי‬
‫קרו׳■ יאפד לו סוהר׳׳י משולט קרר■ יאשי■ לו ‪0‬חוד*ר יהודא ליב‬
‫הכהן ‪:‬‬
‫זוסיל מאניפאלי ‪:‬‬
‫הנה נראומי את הנמנים של הרנ האי חכמת אלם מאיר מגי ה א ק ניאותי‬
‫ידי קדש המחבר הרב הגאון‬
‫גאון איש אלקים קליש ומהול‬
‫איש אלקים קדוש ומהור משיל ועניו‬
‫אשל מכנל עלה משתדו יושנ ש מ‬
‫מחכמוט אצל אדונינו מורינו ורבינו‬
‫גאק עולם ודלה מים מבאר מים‬
‫חיים ונפ ת ישמח ישראל נהגלות לנלי‬
‫יולשו הממוני להניא לניס הלפוס ללמד‬
‫לעס ה׳ ללכי קלש כאשל נל אחל יחזה‬
‫נפנימיות לנ דו והמפורסם אין צלין לאיה‬
‫לק מחשש קלקול הלנל שלא יגלום‬
‫היזק למדפיסים נאתי לימן תוקף ואזהרה‬
‫לנל ירים איש את י ח ורגלו ללפיס ע ל‬
‫משך ממש שנים מיום ללממה ושומע‬
‫ללנלי אלה עוא פליו נלנ ת מונ הנ׳׳י‬
‫המדנל זאת לנ טל החולה היום יום ג׳‬
‫פרשה תנא תקנ’*ו לפ׳׳ין ‪.‬‬
‫■‬
‫‪,‬‬
‫יהודא ליב הכהן •‬
‫אספקלדא המאירה ימוב אשל פשה ואשל‬
‫הפליא ה׳ מסלו ונתן נל ט המהול לעשות‬
‫את כל אלה להלאות פם ה׳ ללכיו הק׳ ‪.‬‬
‫זרצוט היה שלא להתלות את הנמנים‬
‫ההם לגימ הדפוס מחמס שאין ז ל ט נק־ ‪.‬‬
‫לק מתמת המפשמות הקונמלסיס ההם‬
‫‪ 5‬קרנ נל ישלאל נהעתקימ לנות מי ד‬
‫סופלים משונים ומחמת דנוי העתקות‬
‫מוטת ל ט המ׳׳ס נמאל ‪ .‬והונלח‬
‫להניא הקונשלסיס ההם לנית הלפוס ‪.‬‬
‫והפיל ה' את לוח השותפים ה״ה הלנני‬
‫המופלג הותיק מוהל״ל שלום שכנא‬
‫במהול״ל נח וה״ה הרגני המופלג הותיק‬
‫מהול״ל מרדכי נמהור״ר שמואל הלוי‬
‫להניא הקונפלסים הסם לנית הלפוס‬
‫נסלאווימא ולפעלא מנא אמרתי יישל‬
‫«‪/‬ילא אך פלו נלנם מנון מ ס ט‪0 3‬ן‬
‫הדפוסים אשל ל ט שלרנן להזיק ולקלקל‬
‫המאושרים אי לזאת גמלט נלניט ליתן הסכמה לנל ילים איש אמ ילו ואת‬
‫יגלו לגרום להמדפיסיס הנ"ל שום היזק חס ושלום נהשגת גטל נשום אופן ‪.‬‬
‫זאסול לשום אדם לדפוס הספר הנ״ל נלמי ידיפת המדפיסים מייל פד משך חמש‬
‫שנים לצופים מיום ללממה ושומע ל דנ ד אלה ינא פליו נלנ ת פונ הנ״ד הדולש‬
‫‪#‬את לנ טל המולה היום יוס ג׳ שנכפל ט כי מונ פ׳ תנא שנת פתחינו לפ״ת •‬
‫יק־!! משולם זוסיל מאניפאלי ‪.‬‬
‫הסכמת‬
‫ג‬
‫חרבנים ש׳י בני הגאון המחבר דל נ! ע‪.‬‬
‫היו ת שד‪1‬סכם »*ליט ליתן רשות והרסנא להעלות על סבבעי‬
‫הדפוס לזכרץ לבנ׳׳י כתוב דבדי יושר ואמת דברי אלקיה‬
‫ח׳ים של א״א טו״ד ז׳׳ל כתובים בכתב ידו הקדושה בעצמו ולשונו‬
‫הקדוש שבל דבריו כגחלי אש בוערות ילהיבו הלבבות לקרבן‬
‫לאביהן שבשמים‪ .‬ובשם אגרת הקדש נקראו שרובם היו אגרת‬
‫שלוח מאת כ״ק להורות לעם ה׳ הדרך ילט בה והמעשה אשר‬
‫*עשק ומחמת שבכמה מקומות הציב לו ציונים בם׳ לקוטי אטדים‬
‫שלו וד״ת עניים במקום או־*־ ועשירים בס״א ומה גם בשביל דכר‬
‫שנתחדש בו קונטרס אחרון על איזה פרקים אשר כתב בעת חיברו‬
‫הס׳ לק״א פלפול ועיק עמוק על מאמרי זדו־ וע׳׳ח ופע״ח שנראים‬
‫כסותרים זא״ז וברוח מבינתו סישבם כל דיבור על אופניו שכתב‬
‫בלק׳׳א ראו ראינו שראוי ונכון לחברם עם ספר לקוטי אסריס‬
‫ואנה״ת של כ״ק א״א מו״ר ז׳׳ל ‪ .‬אי אאת באנו להטיל גודא רבה‬
‫וגזרת נח״ש דרבנן דלית לד‪ .‬אסוותא שלא ירים איש את ידי‬
‫להדפיס כתבניתם או זה בלא זה משך חמשה שנים מיום דלמטה‬
‫ברם בנק דא צריך לאודועי שבעו׳׳ה ספו תמו כתבי יח הקדושה‬
‫בעצמו אשר היו בדקחק גחל לא חסר ולא יתר אות א׳ ולא נשאר‬
‫כ״א זה המעט מהרבה אשר נלקטו אחד לאחד מהעתקות המפוזרים‬
‫אצל התלמידים ואם המצא תמצא אמה טעות שגיאות טי יבין‬
‫ימצא הטעות דמונה מטעות סופר והכוונה תהיה ברורה ‪:‬‬
‫נאום ח ב ב ע ר בא״א מו״ד הגאון החסיד קחש ישראל‬
‫סרנא ורבנא שני או ר זל מן ז׳׳ל נבג׳׳ט ‪.‬‬
‫ונאום חייס א ב ר ר ¿ בא׳׳א מו״ר דגאון החסיד מרנא‬
‫ורבנא שני או ר ז ל ק זצ׳׳ל נבג״ס‪.‬‬
‫תאום מ ש ה בא׳׳א מו׳׳ר הגאק החסיד‬
‫זל ‪ p‬ז׳׳ל נבנ״ס‪.‬‬
‫שני או ר‬
‫דהיא אגרת השלוחי» לכללות אנ שי שלומינו יצ״ו ן‬
‫אליכם אישים אקרא שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה׳ וישמע‬
‫אליכם אלקים למגדול ועד קטן כל אנ״ש דטדינתיגו‬
‫וסמוכות שלד! איש על מקומו יבוא לשלום וחייס עד העולם‬
‫נס׳יו אכי״ד‪:‬‬
‫הנ ה מודעת זאת כי מתלא בפומי דאינשי בכל אנ״ש לאמר כי‬
‫אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים‬
‫שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השנת ותפיסת שכלו‬
‫באשר הוא שם ואס שכלי ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו‬
‫בעבודת ה׳ כקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנת‬
‫בספרים אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש וכר מן דין‬
‫הנה ספרי היראה הבנויים ע״פ שכל אנושי כוודאי אינן שרן‬
‫לכל נפש כי אין כל השבלים והדעות שוות ואץ שכל אדם‬
‫זח מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו וכמו שאח״ל‬
‫גבי כרכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל שאין‬
‫דעותיהם דומות זו לזו וכו' וכמיש הרמב״ן ז״ל במלחמות שס‬
‫בפירוש הספרי גבי יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול‬
‫להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד וכו׳‪ .‬אלא אפילו בספרי‬
‫היראה אשר יסודותס כהררי קודש מדרשי חז״ל אשר רוח ה׳‬
‫דבר בם ומלתו על לשונם ואורייתא וקב״ה כולא חד וכל‬
‫ששים רבוא כללות ישראל ופרטיהם עד ניצוץ קל שבקלים‬
‫ופחותי הערך שבעמינו ב״י כולהו מתקשראן באורייתא‬
‫ואורייתא היא המקשרת איתן להקב״ה כנודע בזה״ק הרי זה‬
‫דרך כללות לכללות ישראל ואף שניתנה התורה לידרש בכלל‬
‫ופרט ופרטי פרטות לכל נפש פרטית מישראל המושרשת בה‬
‫הרי אין כל אדם זוכה להיות מכיר מקומו הפרטי שבתורה ‪:‬‬
‫יהנה אף בהלכות איסור והיתר הנגלות לנו ולבנינו מצאנו ראינו‬
‫מחלוקת תנאים ואמוראים ק הקצה אל הקצה ממש ואלו‬
‫ואלו דברי אלהים חיים לשון רכיש על שם מקור החיים‬
‫לנשמות ישראל הנחלקות דרך כלל לשלשה קוין ימין ושמאל‬
‫ואמצע‬
‫הקדמה‬
‫ד‬
‫ואמצע שהס חסד ונטרה וכו' ונשמות ששרשן ממדת חמל•‬
‫הנהגתן נם כן להטות כלפי הפד להקל כו׳ כנודע וכ״ש וק״ו‬
‫בהנסתיות לה׳ אלהינו דאינון דתלו ורתמו דכמוהא ולכא דכל‬
‫חד וחד לפום שיעורא דיליה לפום מה דמשער בליביה כמ״ש‬
‫בזה״ק על פסוק נודע בשערים בעלה ונו׳ ‪:‬‬
‫אך ביודעיי ומכיריי קאמינא הם כל אחד ואחד מאנ״ש‬
‫שבטרינותיני וסמוכות שלה אשר היה הדבור של תבה‬
‫מצוי כינינו וגילו לפני כל תעלומות לבם ומוחם בעבודת ה׳‬
‫התלויה בלב אליהם תטוף מלתי ולשוני עט סופר בקונטריסים‬
‫אלו הנקראים כשם לקוטי אמרים מלוקטים מפי «פריט וטפי‬
‫סופי־ים קדושי עליון נשמתם עדן המפורסמים אצלינו וקצת‬
‫מהם נרמזין לחכימין באגרות הקדש מרבותינו שבאה״ק‬
‫תובכ״א ‪ .‬וקצתה שמעתי מפיהם הקדוש בהיותם פה עמנו‬
‫דכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל‬
‫אנ״ש דמדינתינו תמיד כל אחד לפי ערכו לשית עצות כנפשם‬
‫בעבודת ה׳ להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לבל אחד‬
‫ואחד על שאלתו בפרטות וגס השכחה מצויה על כן רשמתי‬
‫כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות להיות לכל אחד‬
‫יא' יזכרח בין עיניו ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות‬
‫כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו‬
‫כעבודת ה׳ ונכון יהיה לבו בטוח בה׳ גומד בעדינו ‪ :‬וטי‬
‫שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש‬
‫שיחתו לפני דגדולים שבעירו והם יבוננוהו ואליהם בקשתי‬
‫שלא לשום יד לפה להתנהג בענוה ושפלות של שקד ח״ז‬
‫יכגודע עונש המר על מונע בד וגודל השכר ממאמר רז׳׳ל‬
‫ע*פ מאיר עיני שניהם ה׳ כי יאיר ה׳ פניו אליהם אור פני‬
‫מלך תי ט‪ .‬ומתה חיים יזכנו ויתעו לימים אשר לא ילמדו‬
‫עוד איש את רעהו וגו׳ כי מלס ידעו אותי זני׳ כי מלאי‪.‬‬
‫הארץ דעה את ה׳ וגו׳ אכי׳׳ר ‪:‬‬
‫ו הנ ה אחד שנתפשטו הקונגריסים הגיל בקרב כל אנ״ש הנ״ל י‬
‫בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשיגים הנה ע׳׳י‬
‫ריבוי‬
‫הקדמה‬
‫‪8‬‬
‫ריבוי ההעתקות שונות רכו נמו רבו הט"ם כמאוד מאוד‬
‫ולזאת נדבה רוחם של אנשים אפרתים הנקובים הנ״ל מע״‪7‬‬
‫לטרוח בגופם ומאודם להביא את קונטריסים הרל לבית הדפום‬
‫מנוקים מכל סיגי וט״ם ומוגהים היטב ואמינא לפעלא טבא‬
‫יישר חילא ולהיות כי מקרא מלא דבר הכתוב ארור מסיג‬
‫גמל רעהו וארור בו קללה בו נידר ח״ו וכו׳ ע״ב כיהודה‬
‫ועוד לקרא קאתינא למשדי גודא רבא על נל המדפיסים‬
‫שלא להדפיס קוגטריסים הג״ל לא על ידי עצמן ולא על ידי‬
‫גירא דילהון בלתי רשות הנקובים הג״ל משך חמש שנים‬
‫מיום כלות הדפוס ולשומעים יונעם ותבא ברבת טוב נה‬
‫דברי המלהט ליקוטי אמרים הנ״ל ‪:‬‬
‫אמרים ה‬
‫ליקוטי ספר של בינוני ם‬
‫פרק א תניא [בספ״ג דנדה] מ שביעים אותו‬
‫תהי עדיק ואל תהי רשע ו א פ׳י כל‬
‫העולם בולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע‬
‫וצריך להבין דהא תנן [אבות פ״ב] ואל תהי רשע בפני‬
‫עצמך וגם אם י היה ב עיניו כרשע ירע לבבו וי הי ה עצב‬
‫ולא יוכל לעב׳ו ׳ה בשמחהובטוב לבב ואם לאירע לבבו‬
‫כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חיו ‪ .‬אך ה ענין כי הנה‬
‫מצינו בגמרא ׳ה חלוקו ת‪ .‬צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע‬
‫וטוב לו רשע ורע לו ו בינוני‪ .‬ופיר שו בגמרא צדיק ובזב לו‬
‫צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא‬
‫מהימנא ׳פ משפטים פ׳י צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף‬
‫לטוב ו כ׳ו ובגמרא ספ״ט דברכות צדיקים יצ״ט שופטן כ׳ו‬
‫רשעים יצה״ר שופטן בינוני ם זה וז ה שופטן ו כ׳ו אמר רבה‬
‫כגון אנא בינוני א"ל אביי לא שביק מר חיי לכל בריה‬
‫ו כ׳ו ול הבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב‬
‫[ב״בפ״א] רבש״ע בראת צדי ק׳י בראת ר שע׳י כ׳ווהא‬
‫צדיקורשע לא קאמר ‪ .‬וגם להבין מהות מדרגת ה בינוני‬
‫שבודאי אינו מחצה זכיו ת ומחצה עונו ת שא״כ איך טעה‬
‫רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונוד ע דלא פסיק פומיה‬
‫מגירסא עד שאפ׳י מלאך המות לא היה יכול ל שלוט בו‬
‫ו איך היה יכול לטעות במחצה עונו ת ח״ו ‪ .‬ועוד שהרי‬
‫בשעה שעושה עונו ת נקרא רשע גמור [ואם אח״כ עשה‬
‫ת שובה נק‪-‬א צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל‬
‫של דברי סופרים מקרי רשע כד איתא בפ״ב דיבמות‬
‫ובפ״ק דנדה ו אפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נ ׳ק‬
‫ש‬
‫רשע [בפ״ו ד שבועו׳]וכ״ש וק״ו במבטל איזו מ׳יע שאפ ׳‬
‫לי לק״מה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ו אינו עוסק‬
‫שעליו דר שו ח ל כי דבר ׳ה בזד‪ .‬ו ג ׳ו הכרת תכרת ו ג ׳ו‬
‫ופ שיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא״כ ע״ב‬
‫ה בינוני אין בו אפ׳י עון ביטול תורה ומש״ה טעה רבה‬
‫בעצמו לומר שהוא בינוני *‬
‫הגהה‬
‫והא דאמר׳י בעלמא דמחצ׳‬
‫ליא כל‬
‫על מחצה מקרי ב עוני ורוב (וט״« נזו הי ח״ג ׳ו ר ׳‬
‫זכיו ת מלד צדיה הוא עח ««»«ח עונותיו וכ׳ו היא «אלת‬
‫רב המנונא *‪ 1‬אלי ת אכל לפי ת «ונ ת‬
‫ז״‬
‫״‬
‫הטי שאל ל ענין שבר ועונ ש‬
‫לפי שנדון אחר ת בו ומקרי כט׳׳« בי״ט ‪6‬ר«ר‪ ,‬טשנושים דלעיל‬
‫ושבעים פנים לתורה)!‬
‫צדיק בדינו מאחר שזוכה‬
‫בדין אבל לענק אמיתת‬
‫שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות‬
‫צדיקים ו בינוני ם ארז״ל צדיקים יצ״ט שופטן שנ ׳א ולבי‬
‫חלל ב קי בי שק לויצה״ר כי הרגו בתענית אבל כל מי‬
‫שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיו תיו מרובים על‪ .‬עונו תיו‬
‫אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן ארז׳׳ל במדרש‬
‫ראה הקב״ה בצדיקים שהס מועטים עמד ו שתלן בבל‬
‫דור ודור וכר וכמ״ש וצדיקי סוד עולם ‪ :‬אך ביאור ה ענין‬
‫עד פי מ״ש הרח״ו דל בשער הקדו שה [ובע״ח שער ׳ג‬
‫פ״ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע י ש שחי‬
‫נ שמות דכתיב ונ שמות אני ע שי תי שהן שתי נפ שות‬
‫נפש אחת מצד הקליפה וסטרא ארדא והיא המתלב שת‬
‫בדם האדם להחיות הגוףוכדכ תיב כי נפ ש הבשר בדם‬
‫היא ו מפנה כאות כל דמדות רעות מארבע יסודו ת רעים‬
‫שבה ד היינו כעס וג אוה מיסוד האש שנגבה למעלה ‪.‬‬
‫ותאות התענוגים מי סד המים כי הטיס מצמיחים בל‬
‫מיגי תעטג ‪ .‬והוללו ת וליצנו ת והתפארות ודברים בטלים‬
‫מיקוד‬
‫מיסוד דרוח ‪ .‬ועצלות ועצבות מיסוד העפר ‪ .‬וג ם מרות‬
‫טובות שבטבע כל ישראל כתולדותם בטי רחמנות וג״ח‬
‫באות ממנה כי בישראל נפ ש זו דקליפה היא מקלי ׳פ‬
‫נוג ה שיש בה ג״ב טוב והיא מסיד עץ הרעת טוב ורע ‪:‬‬
‫משא"כ נפ שות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות‬
‫טמאות שאין בהן טוב כלל כמ״ש בע״ח שער מ״ט פיג וכל‬
‫מיבו דעבדין האומות עובדי גלולי ם לגרמייהו עב ‪p‬‬
‫ובד איתא בגמרא ע״פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה‬
‫וחסד שאומות עובדי גלולי ם עו שין אינן אלא לה תייהר ט׳‪:‬‬
‫פ ל ס ב ונ פ ש ה שנית בי שראל היא חלק אלוה‬
‫ממעל ממש במ״ש ויפח באפיו‬
‫נ שמת חיים ואתה נפחת בי ובמ״ש בזוהר מאן דנפח‬
‫מתוכיח נפח פ׳י מתוכיות־ ו מפני מיו תו שתוכיות ופני מיו ת‬
‫החיות שבאדם מו ציא בנפיחתו בכח ‪ :‬כך עד״ט נ שמות‬
‫ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בני ם‬
‫אתם ל ׳ה אלהיכם פ׳י כמו שהבן נמ שך ממוח האב בך‬
‫כביכול נ שמת כל אי ש ישראל נמ שכה ממח שבתו‬
‫וחכמתו י ׳ת דאיהו חכים ולא בהבמה יד ע א אלא הוא‬
‫הגהה ‪.‬‬
‫וחכמתו ׳א וכט״ ש הרמב״ם*‬
‫»‪ .‬י ‪ .-‬״ _ ״ _ ״‬
‫^‬
‫^ י הו א י ־‬
‫‪ 10‬ו ל ב ר ז ה אין ב י ב ו ל ת‬
‫האדם ל הבינו על בוריו כ׳ו‬
‫כדכתיב ‪ I T H‬אלוה תמצא‬
‫מ ח < ט מ ת‪,‬‬
‫כי ל א‬
‫ו כ תי ב‬
‫‪...‬‬
‫‪,‬‬
‫__ __ __‬
‫ש בו ת‬
‫^‬
‫^‪ *1‬י ^ יי ^‬
‫רבבות מיני חלוקי מדרגות‬
‫בנ שמ׳ו גבוה על גבו ה ל אין‬
‫קץ‬
‫והודו לו חבט‪ -‬ה ק בל הכ ס׳ ‪ r‬ב פיי ס‬
‫מהרט״ק וגם לפי קבל ת האר״י ז"ל‬
‫יציבא מילתא בסוד התלב שות אור א״ס‬
‫ב״ה‬
‫על ידי‬
‫צשצוטיש רבים בכלים‬
‫דחב״ד דאצ לו׳ אך לא למעלה מהאצ־לו׳‬
‫וכ ט״׳־ נ מ ״ א שא׳ים כ״ה סיי מ ם‬
‫' ומתנ שא רו מ מו ת אין קין למעלה מעלה‬
‫ממהות וב חי' חכ״ד עד שמהות וב ת־׳‬
‫חכ״ל• נח שבת כע שייה גו פניי ת אצלו‬
‫י ת׳‬
‫כט״ש‬
‫כולם‬
‫ב חכ מי‪,‬‬
‫ע ש•» ן‬
‫קץ כמו גודל מעלת נ שמות האבות ומיעה ר בינו‬
‫ע״ה על נ שמות דו רו תינו אלה דעקבי מ שי ׳ח שהם‬
‫ב ח'י עקביים ממש לגבי המוח והראש ובן בכל חר‬
‫ודור יש רא שי‪ .‬אלפי ישראל שנ שמותיהם הם ב ח׳י‬
‫ראש ומוח לגבי נ שמות ההמון וע״ה וכן נפ שות לגבי‬
‫נפ שות כי כל נפ ש כלולה מנפ ש רוח ונ שמה מכל‬
‫מקום שרש כל הנפ ש רוח ונ שמה כולם מראש כל‬
‫המדריגות עד סוף כל דתק המלוב ש בטף עטי ה א ח‬
‫וקל שברבים נמ שך ממוח העליון שתיא חכמה עילאה‬
‫כביכול כמשל הבן הנמ שך ממוח האב שאפ׳י צפרני‬
‫ת ליו נ ת הוו מטפה זו ממש ע׳׳י שהייתה תשעה חד שים‬
‫בבטן האס וירדה ממדתה למדרגה לה שתנות ול ה ת הו׳ו‬
‫ממנה צפרנים ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחד ת בי תד‬
‫נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשק שהיתה טפת‬
‫מוח האב וגם עכ שיו בבן יניק ת הצפרנים וחיותם נמ שכת‬
‫מהמוח שבראש כד איתא בג ׳ט [נדה שם] לובן שממנו‬
‫גיד ם ועצמות וצפרנים [וכמ״ ש ב ע׳׳ח שער החשמל‬
‫בסוד לבו שים של אדם הרא שון בגן עדן שהיו צפרנים‬
‫טב ח׳י מוח תבונה] וככה ממש כביבול בשרש כל תפ ש‬
‫תח ונ שמה של כללותישראל למעלה בירידתו ממדרגה‬
‫למדרגה על י די השתלשלות העולמות אבי׳׳ע מחכמתו‬
‫י ׳ת כדכתיב כולם בחכמה ע שית נ ת הוו מ מנו נפ ש תח‬
‫ונ שמה של עמי הארץ ופרעתי הערך ועם כל זה עודנ ה‬
‫קשורות ו מיו חדו ת בי תד נפלא ועצום במהותן ועצמותן‬
‫דרא שון שהיא המשכת חכמה עילאה כי יני ק ת ו ת׳ו נפ ש‬
‫רוח ונ שמה של עמי ה א ח תא מנפ ש חח ונ שמה של‬
‫הצדי ‪p‬ם והחכמים רא שי בני ישראל שבדורם ‪ :‬ובזה‬
‫יו בן‬
‫לקוטי אמרים‬
‫ז‬
‫דבן מאמר רול על פסוק ולדבקה ט שכל הדבק בתיך!‬
‫מעדה עליו הכתוב באלו נדבק ב שכינה ממש בי ע״י‬
‫ד ביקה בתלמידי חכמים ק שורות נפ ש רוח ונ שמה של‬
‫עמי הארץ ומיוחדו ת במהותן הרא שון ושרשם שבחכמה‬
‫עילאה שהוא י ׳ת וחכמתו ׳א והו א המדע כ'ו [והפו שעים‬
‫ומורדים בתלמידי חכמים יני ק ת נפ ש רוח ונ שמה שלהם‬
‫מב ת' אתריים של נפ ש חח ונ שמת ת׳ ח] ומ״ש בזהר‬
‫ובזהר חדש שהעיקר תלד שיקדש עצמו בשעת תשמיש‬
‫דווקא מ שאיב בני ע מ'י הארץ ׳ט היינו משום שאץ‬
‫לך נפ ש רוח ונ שמה שאין לה לבו ש מנפ ש דעצמות‬
‫אביו ואמו וכל המצות שעושה הבל ע״י אותו הלבו ש‬
‫כ׳ו ו א פ׳י השפע שנותנים לו ק השמים הכל ע׳׳י‬
‫לט ש זה ואם יקד ש את עצמו ימ שיך לט ש קדו ש‬
‫לנ שמת בנו ו אפילו היא נ שפה גדולה צריכה לקידו ש‬
‫אביו כ׳ו אבל הנ שמה עצמה הנה לפעמים נ שמת‬
‫אדם גבו ה לאי( קץ בא להיו ת בנו של אדם נבז ה‬
‫ו שפל ׳ט כ מ׳ ש האר״י ז״ל בל זה ב לי ^‪ ,‬תורה‬
‫פ׳ וירא ובטעמי מצות ׳פ ברא שית ‪:‬‬
‫פי ס ג ו הנ ה כל ב ח׳י ומדרגה משלש אלו נפ ש‬
‫רוח ונ שמה כלולה מעשר ב ׳ת‬
‫כנגד עשר ספירות עליונו ת שנשתלשלו מהן הנחלכך!‬
‫לשתים שהן שלש אמות ו שבע כפולו ת פ׳י חכמה‬
‫בינ ה ודעת ו שבעת י מי הבנק חסד גבורה תפארת‬
‫ט׳ וכך בנפ ש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדו ת ‪.‬‬
‫השכל טלל חכמה בינ ה ודעת ‪ .‬והמדות הן אהבת ׳ה‬
‫ופחדו מראתו ולפארו ׳ט וחב״ד נקראו אמות ו מקד‬
‫למדות כי המדות הן תולדות חב״ד ‪ :‬וביאור הענק כי‬
‫הגה‬
‫הנה השכל שבנפש המ שכ 'ל שהוא המ שפיל כל דבר‬
‫נקרא בישם חכמה כ״ח מ״ה וכ שמוציא כ ת אל הפועל‬
‫שמתבונן ב שכלו לדבק דבר לאשורו ולעמרן מתוך איזה‬
‫דבר חכמה המו שכל ב שבלו נק־א בעה ו הן הם אב ואם‬
‫ה מולדו ת אהבת ׳ה ויראתו ופחת כי השכל שבנפש‬
‫המשכלת ב שמתבונן ומע מיק מאד בנחל ת ׳ה איך‬
‫תא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובולא קמיה‬
‫כלא ה שיב נולדה ונתעוררה מדת יראת החממות במו ת‬
‫ומח שבתו לירא ולהתבושש מגחלתו י ׳ת שאק לה‬
‫סוף ותכלית ופחד ׳ה בלבו ו שוב יתלהב לבו באהבה‬
‫עזה כרשפי אש בח שיקה וחפיצה ותשוקת ונפ ש שקקה‬
‫לגדולת אין סוף ב״ה והיא כלות הנפ ש כדכתיב נכספה‬
‫וגם בלתה נפי שי וגר וכתיב צמאה נפי שי לאלהים וג׳ו‬
‫וכ תיב צמאה לן‪ 4‬נפ שי ו ׳ט והצמאון תא מיסוד האש‬
‫שבנפש האלהית וכמ״ ש הטבעיים ו כ׳ ה בע״ח שיסוד‬
‫האש תא בלב ומקור המים והליחות מהמוח ובמ״ ש‬
‫בע״ח שער ׳נ שהיא ב ח׳י חכמה שנרךא מים שבנפש‬
‫האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי תראה והאהבה‬
‫ו תולדו תיהן כני ש במקם ארד ‪ .‬והדעת תא מל שון‬
‫והאדם ידע את תה והוא לי שן התקשרות והתחברות‬
‫שמקשר דעתו בקשר אפרן וחזק מאוד ויתקע מח שבתו‬
‫בחוזק בגחלת אק סיף ב״ה ו אינו מסיח דעתו בי אף מ­‬
‫שהוא דבם ונ בון בגדולת א״ס ב״ההנה אם לא יקשר‬
‫דעתו ויתקע מחשבתו בתזקובהתמדה לא יו ל ד בנפ שו‬
‫יראהואהבה א מיתית כי אם ד מיונו ת שא ועל בן הדעת‬
‫תא קיוםהמדוח ו תו תן והוא מלל חסד וגבורה פ׳י אהבה‬
‫וענפיה וד אה ו ענ פי ה‪:‬‬
‫ו עד‬
‫פ ר ק ד ו ע ת״ י ש לבל נפ ש אלהית שליטה לבו שים‬
‫שהם מחשבה דבור ומעשה של‬
‫תרי׳יג מצות התורה שכשהאדם מ ‪p‬ים במעשה בל‬
‫מצות מע שיות ובדבור הוא עוסק בפירו ש כל תרי׳יג‬
‫מצות והלכותיהן ובמח שבה הוא מ שיג בל מה שאפשר‬
‫לו לה שיג בפרדס התורה דדי כללות תרי״ג אברי נפ שו‬
‫מלוב שים בתרי״ג מצות התורה ובפרטות ב ח׳י ח ב׳ד‬
‫שבנפשו מלוב שות בהשגת התורה שהוא מ שיג בפרדס‬
‫כפי יכול ת ה שגתו ושרש נפ שו למעלה ‪ .‬והמדות שהן‬
‫ידאה ואהבה וענפי הן ו תולדו תיהן מלוב שות בקיום‬
‫המצות במעשה ובדמר שהוא חיית שכנגד בולן בי‬
‫האהבה היא שרש בל ר מ׳׳ח מ׳ ע ו מכנ ה הן נמ שכות‬
‫ובלעדה אין להן קיום א מיתי כי המקיימן באמת הוא‬
‫האוהב את שם ׳ה וחפץ לדבקה בו באמת ו אי אפשר‬
‫לדבקה ם באמת כי אם בקיום רמ״ח פקורין שהם‪.‬‬
‫רמ״ח אבק דמלכא כביכול במ״ש במקום אחר והיראה‬
‫היא שדש לשס״ה לא תעשה בי ירא למרוד במלך‬
‫מלכי המלכים הק ב׳׳ה ‪ .‬או יראה פני מי ת מזו שמתבושש‬
‫מגתלתו למרות עיני בבו ת ולע שות הרע ב עיניו כל‬
‫תועבת ׳ה אשר שנא דום הקליפותוסטרא >^רא א ש־‬
‫יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם ם תא בשס״ה מצות‬
‫לא תעשה ‪ .‬והנה שלשה לבו שם אלו מהתורה ומצותיה‬
‫אף שנקראים לבו שים לנפ ש חח ונ שמה עם כל ז ה‬
‫גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפ ש חח‬
‫ונ שמה עצמן ב מ׳ ש בזהר דאורייתא וק ב׳יה כולא חד‬
‫פ׳י דאודי תא תא חכמתו ורצונו של הקב״ה והקב״ה‬
‫בכבות ובעצמו כולא חד כי הוא היודע ו ת א המדע‬
‫ט׳‬
‫ם כמ״ש לעיר בשם הרמב״ם ‪ .‬ואף דהק ב׳׳ה גלדא‬
‫ו ׳‬
‫אין סוף ולגחל תו אין חקר ולי ת מחשבה תפיסא ביה‬
‫כלל ו כן ברצונו וחכמתו בדכתיב אק חקר ל תבונ תו‬
‫וכ ת׳י דחקר אלוה תמצא וכ תיב כי לא מח שבותי‬
‫מח שבותיכם הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא‬
‫נ חל תו של הק ב׳׳ה שם אתה מוצא עטחטתו וצמצם‬
‫הקב׳׳ד! רצוט וחכמתו ב תרי׳׳ג מצות התורה ובהלכו תיהן‬
‫ובצחפי או חז ת ת׳נ ך ודר שו תיהן שבאגחת ומדר שי‬
‫חבמיט ז״ל בכדי שכל הנ שמה או חח ונפ ש שבגוף‬
‫האדם תוכל לה שיגן בדעתה ול קיי מן כל מה שאפשר‬
‫ל קיים מהן במעשה דבור ומח שבה וע״י ז ה תתלבש‬
‫בכל ד ‪ x‬ב חיטתיה בשלשה לבו שים אלו ‪ .‬ולכן‬
‫נמ שלה התורה למים מה מים יורדי ם ממקום גבוה‬
‫למקם נ מוך כך התורה דד ה ממקום כבודה שהיא‬
‫ד צונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקוד שא ברץ* ת א‬
‫כולא חד ולי ת מחשבה תפיסא ביה כלל ‪ .‬ומשם נסעה‬
‫דדרה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות‬
‫העולמות עד שנתלבשה כדברים ג ש מיים ו ענייני עולם‬
‫הזה שהן חב מצות התורה ככולם והלכו תיהן ובצרופי‬
‫אותיו ת ג שמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה‬
‫ספרים שבתורה נביאי ם וכתובים כדי שתהא כל‬
‫מחשבה תפיסא בהן ו אפ׳י ברד ד פד ומע שה שלמטה‬
‫במדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלב שת בהן ומאחר‬
‫שהתורה ומצותיה מלבי שים כל עשר ב ח׳י הנפ ש וכל‬
‫ה רי׳׳ג אבריה מראשה ועד רגלה הדי כולה צרורה‬
‫בצדוד חתים את ׳ה ממש ואור ׳ה ממש מקיפה‬
‫ומלבי שה מראשה ועד רגלה כ מ׳ ש צורי אחסה בו‬
‫וכ תיב‬
‫ליקוטי אמרים‬
‫ט‬
‫וכ תיב כצנה רצון תעפדגו שהוא רצונו וחכמתו יתברך‬
‫המלוב שים בתורתו ומצותיה ‪ .‬ולכן אמרו יפה שעה‬
‫אחת בת שובה ומע שים טובים בעולם הזה מכל חיי‬
‫עולם הבא כי עולם הבא תא שנהנק מזיו ה שכינה‬
‫שהוא תענוג הה שגה ו אי אפשר לשום נברא אפ׳י‬
‫מהעליוני ם לה שיג כי אם איזו הארה מאור ׳ה ול ק‬
‫נ קי א בשם זיו ה שכינה אבל הקבי׳ה בכבודו ובעצמו‬
‫לית מחשבה תפיסא ביה כלל בי אם באיטר תפיסא‬
‫ומתלב שת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן *)‬
‫ומתלב שת בהקב״ה ממש דאורייתא וקב״ה כולא חד ‪.‬‬
‫ואף שהתורה נתלב שה בדברים תחתונים ג ש מיים הרי זה‬
‫כמחבק את המלך ד מ שאק הפרש במעלת התקרבותו‬
‫!דביק תו במלך בין מחבקו כ שד‪,‬יא לבו ש לבו ש אחד בין‬
‫שהוא לבו ש כמה לבו שים מאחר שנוף המלך בתוכם ‪.‬‬
‫ובן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלוב שת תוך‬
‫מלבו שיו כמ״ש וי מינו תחבקני שהיא התורה שנתנה‬
‫‪ .‬מימק שהיא ב ח׳י חסד ומים ‪:‬‬
‫פ ר ק ה ו ל תו ס פ ת ביאור ב א‪ -‬הי טב ל שון תפיסא‬
‫שאמר אלידד לית מחשבה‬
‫תפיסא בך כו‪ . ,‬הנה בל שבל ב שמ שבל ומ שיג‬
‫ב שכלו איזה מו שכל הרי השכל תופס את המו שכל‬
‫ומקיפו ב שבלו והמו שכל נתפס ומוקף ומלוב ש בתוך‬
‫השכל שה שיגו וה שכילו וג ס השכל מלוב ש‬
‫במו שכל בשעה שמ שיגו ו תופסו ב שכלו ד ט‬
‫כשאדם מבק ומ שיג אי«־ הלכה במ שנה או בגמרא‬
‫לאשורה על בוריה דרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם‬
‫שכלו מלוב ש בה באותה שעה ‪ .‬ו הנ ה הלבה זו היא‬
‫חכמתו‬
‫*) «״י ליתא י‪ ™,,‬כק•‬
‫חכמתו ורצונו של הקב״ה שעלה ברצונו שכ שיטעון‬
‫ראובן כך וכך דרך משל ו שמעון כך וכך י הי ה הפסק‬
‫ביניה ם בך ובך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר תה‬
‫לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מ^ם‬
‫מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב״ה שאם‬
‫יטעון זה כך וז ה כך י הי ה הפסק כך הרי כשאדם יודע‬
‫ומ שיג ב שבלו פסק זה כהלכה הערוכה במ שנה או‬
‫גמדא או פוסקים הרי זה מ שיג ותופס ומקיף ב שבלו‬
‫רצונו וחכמתו של הקב״ה דלית מחשבה תפיסא ביה‬
‫ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות‬
‫הערוטת ל פנינו וגם שבלו מלוב ש בהם והוא י חוד‬
‫נפלא ש אין ידוד כמוהו ולא כערבו נמצא בלל בג שמיות‬
‫להיות לאחדים ומיוחדי ם ממש מכל צד ופנ ה ‪ .‬וזא ת‬
‫מעלה יהרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות‬
‫ידיע ת ההורה וה שגתה על כל המצות מע שיות ו א פ׳י‬
‫על מצות התלויות בדטר ו אפ׳י על מצות תלמוד‬
‫תורה שבדטר כי ע״י כל המצות שבדבור ומע שה‬
‫הק ב׳׳ה מלבי ש את הנפ ש ומקיפה אור ׳ה מראשה‬
‫ועד תלה ‪ .‬ובידיע ת התורה מלבד שהשכל מלוב ש‬
‫בחכמת ׳ה הנה גם חכמת ׳ה בקו־ט מה שהשכל‬
‫מ שיג ותופס ומקיף ב שבלו מ ה‪ .‬שאפשר לו לדפוס‬
‫ולה שיג מידיעת התורה איש בפי שבלו ובח יריעת!־‬
‫וה שגתי בפרד״ם ‪ .‬ולפי שבידיעת התורה התורה‬
‫מלוב שת בנפ ש האדם ו שבא ומוקפת בתוכם לכן‬
‫נקראת בשם לדפ ו מזון הנפ ש כ* כמו שהלחם הג שמי‬
‫זן את הטף כ שמכניסו בחוט ו קי ט ממש ונהפך שם‬
‫להיות רם ובשר כבשרו ו אזי י הי ה י ת קיי ם בך בידיע ת‬
‫התורה‬
‫התורה וה שגתה בנפ ש האדם שלומדת היטב ב עיון‬
‫שכלו עד שנתפסת ב שכלו ומתאחדת עמו ו היו לאחרים‬
‫נע שה מזק לנפ ש וחיי ם בקרבה מחיי ה חיים אק סוף ברוך‬
‫הוא המלוב ש בחכמתו ותורתו שבקרבה וז׳ ש ותורתך‬
‫בתוך מעי וכמ ש כע״ח שער מ״ד פ״ג *שלבוש־ הנ שמות‬
‫בנן עק הן המצות והתורה היא ה מזון לנ שמות שעסקו‬
‫בעולם הזה בתורה לשמה וב מ׳ ש בזהר דקהל דף‬
‫די ול שמה היינו בדי לקשר נפ שו ל ׳ה ע׳׳י ה שגת‬
‫התורה איש כפי שכלו במ״ש בפרל׳ח [ו ה מזון הי 'א‬
‫ב ח'י אור פני מי והלבו שים ב ח׳י מקיפים ולבן אמת‬
‫ח׳ ל שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות לפי שהמצות‬
‫הן לבו שים לבד והתורה היא מזון וגם לבו ש לנפ ש‬
‫המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולי מודה ובל שבן‬
‫ב שמוציא בפיו בדבור שהבל הדבור נע שה ב ח׳י אוד‬
‫מקיף כמ״ש בפרע״ח] ‪:‬‬
‫פ ר ק ו!ז ע ה ז ה לעומת זה עשה אלהים כי כמו‬
‫שנפש האלהית בלולה מעשר‬
‫ספיתת קדו שות ומתלב שת בשלשה לבו שים קדו שים‬
‫כך תפ ש דסטדא אחרא מקליפות נוג ה המלוב שח‬
‫בדם האדם כלולה מעשר כתתן דמסאבותא שהן•‬
‫שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודו ת רעים הנ ל‬
‫ו שכל ד שלדן תחלק לשלש שהן חכמה בינ ה‪,‬וד ע ת‬
‫מקיר המתת כי המדות הן לפי ערך השכל כי הקטן‬
‫מ שק ואוהב דברים קטנים־ פחותי הערך לפי ששכלו‬
‫קטן וקצר ל ה שיג דברים יקרים ז ה ר מה ם‪ .‬ו בן מתכעס‬
‫ומתקצף מרביים קטנים ו כן בהתפארות ושאר מדות‬
‫ועשר ב ח׳י אלו הטמאות כשאחס מחשב בהן אר‬
‫מדבר‬
‫מדבר או עו שה חרי מח שבתו שבמוח־ וד מ הו שבפיו‬
‫ובח המע שי שבידו ושאר איבריו נקראים לבו שי‬
‫טסאבו לעשר ב ח׳י אלו הטמאות שמתלבשות בהן‬
‫בשעת מעשה ' או דבור או מתעבה ו הן הם כל‬
‫המע שים אשר נע שים תחת השמש אשר הבל הבל‬
‫ורעות תח וב מ׳י ש בזהר בשלח שהן תכירו רתחא‬
‫כ׳ו וכן כל הרמתם וכל המח שבות אשר לא ל ׳ה המה‬
‫ולרצונו ולעמד תו שזהו פ׳י לשק סטרא אחרא פ׳י צד‬
‫אחר שאינו צד הקדו שה וצד הקדושה אינו אלא השראה‬
‫והמ שכה מקדו שתו של הקב״ה ואק הק ב׳׳ה שורה‬
‫אלא על דבר שבטל אצלו י ת ׳ב בק בפועל ממש‬
‫כמלאכים עליוני ם בק בכח ככל איש ישראל למטה‬
‫שבכחו להיות בטל ממש לגבי הקהה במסירת נפ שו‬
‫על קדושת ׳ה י ולבן אמרו רז״ל שאפ׳י אחד שיושב‬
‫ועוסק בתורה שכינה שרדה כ׳ו וכל בי עשרה‬
‫שכינתא שריא לעולם אבל בל מה שאינו בטל אצא‬
‫י ׳ת אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו אינו מקבל תו ת‬
‫מקדו שתו של הקב״ה מבח׳י פני מי ת הקדו שה ומהותה‬
‫ועצמותה בכבודה ובעצמה אלא מב ת' אמתים‬
‫שיורדים ממדרגה למדרגה דבמת מודגו ת בהשתלשלות‬
‫העולמות דרך עלה ועלול וצמצומיס רבים עד שנתמעט‬
‫בל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שימל‬
‫להתצמצם ולהתלב ש בב ח׳י גלו ת חוך אותו דבר‬
‫הנפרד להחיותו ולקיי מו מאק לי ש שלא יחזור‬
‫להיות אק ואפס בבתחלה מקורס שנברא ולבן‬
‫נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וס טי א אחרא‬
‫ולכן כל מעשה עוה״ז ק שים ורעים והר שעים גוברים‬
‫מ‬
‫ט בנו ש בע־ה שעד פוב סוף פ*ד* אלא שהקליגות‬
‫הגהה‬
‫הן נחלכ־ןת לשתי מדרגות‬
‫ב תינו עשר ‪ 0‬םי'‬
‫עם היות‬
‫י למטה מו המרתה‬
‫הת חתונה היא שלש קלי פו׳ דעשיה דקדישה ו כ ס ״״ נ ע'׳ ״ שער‬
‫ס״ג ובתוך עשר ספי׳ דעשיה אלו הו‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫‪___ . .‬‬
‫הטמאות ורעות לגמרי ו איז עשר«׳י דיצירה וב״יכן עשי‬
‫בי « ם‬
‫טו ב‬
‫כלל‬
‫במרכבת יחזקאל‬
‫ס ע ר ה ו ע » ג דו ל‬
‫ו נ ל ך א ו דבריאה וגתובן עשר ‪00‬׳׳ דאצילוו¿‬
‫שבתוכן אור א״ס ב״ה ונשצא אוד‬
‫ו מ ה ן א'׳ס נ׳׳ה סלא בל הארץ הלזו‬
‫י התחתונה על ידי התלבשותו נ ע שי‬
‫״‬
‫תח‬
‫נעפעות ונמ שכות נפ שת ספ׳י דארבע עילמית אבי׳׳ע ב ם׳׳״‬
‫כ ל או מו ת עו ביי ג לו לי מו קיו □‬
‫נע״ח שער ס״ז פ״ב ונספר גלגולי*‬
‫פרק ׳נ ‪:‬‬
‫טפם ונפ שות כל בעלי חיים‬
‫הטמאים ואסורים באכילה‬
‫וקיום טפם וקלם וחיו ת כל מאכלות אסורות‬
‫מהצומח כמו ערלה וכלאי הכרם כ׳ו וכ מ׳ ש בע״ת‬
‫שער טיט פץ ובן קיום ו חז ת בל המעשר דבור‬
‫ומחשבה יעל כל ? ‪9‬״ה לא תעשה וענפי הן כפרש‬
‫שם סוף פ״ ה‪:‬‬
‫פ ר ק ז א ך נפ ש ה חיוני ת הבהמית שבישראל‬
‫שמצר הקליפה המלוב שת ברם‬
‫האיס כנ ל ונפ שות בהמות וחיו ת ועופו ת ודגי ם טהורים‬
‫ומותרים באכילה קיו ם וחיו ת בל החמס וכל הצומח‬
‫המות־ באכילה ובן קיום ו היו ת בל המעשה דבור‬
‫ומחשבה ב ענייני עוה״ז שאין בהם צד איסור לא שרש‬
‫לא ענף משס״ה מצות לא תעשה וענפי הן דאורייתא‬
‫ודרבנן דק שאינן לשם שמים אלא רצון הנוף וחפצו‬
‫יחאוחו ו אפ׳י הוא צורך דגוף ו קיו מו ו חיו תו ממיט אלא‬
‫שכוונתו אינה לשם שמים בדי לעבוד את ׳ה בגופו לא‬
‫עדיפי‬
‫עדיפי מעשה דבור ומח שבות אלו מנפ ש ה חיוני ת‬
‫הבהמית בעצמה והבל באשר לבל נ שפע ונמ שך‬
‫ממדרגה ה שנית שבקליפות וממרא אדרא שהיא קליפה‬
‫ר ביעית הנקראת קליפת נוג ה שבעולם הזה הנקרא‬
‫עולם הע שיה תבו בכולו דע רק מעט טוב מעורב‬
‫בתוכה [ שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית‬
‫שבישראל כמ״ש לעיל] חדא ב ח׳י ממוצעת בק שלש‬
‫קליפות הטמאות לגמרי ובק ב ח׳י ומדרגת הקדו שה‬
‫ולבן פעמים שהיא נבללת בשלש קליפות הטמאות‬
‫[ב מ׳ ש ב ע׳׳ח שער מ״ט ריש פיד בשם הזדר] ופעמים‬
‫שהיא נכללת ועולה בב ח׳י ומרתת הקדו שה ד היינו‬
‫כ שהניב המעורב בה נתברר מדרע וגובר ועולה‬
‫ונכלל בקדו שה בגון ד״מ האובל בשרא שמינא דתורא‬
‫ו שותה ק מבושם לדרחיב דעתו ל ׳ה ולתורתו בדאמר‬
‫רבא חסרא ותהא ב׳ו או ב שביל בדי ל ‪p‬ים מצות ענג‬
‫שבת וי״ט אזי נתברר חיו ת הבשר ו ה ק שדדה נ שפע‬
‫מקליפת נוג ה ועולה ל ׳ה כעולה ובקרבן‪ .‬ובן האומד‬
‫מילתא דבריתחא לפקח דעתו ול שמח לבו ל ׳ה‬
‫ולתורתו ועבוד תו שצריכים להיות בשמחה ובמו‬
‫שעשה רבא ל תלמידיו שאמר לפניהם מילתא‬
‫דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן ‪ .‬אך מי שהוא בזוללי‬
‫בשר וסובאי ק למלאת תאות גו פו ונפ שו הבהמית‬
‫שהוא ב ח׳י יסוד המים מארבע יסודו ת דרעים שבה‬
‫שממנו מרת התאוה הנה ע׳׳י זה יורד תו ת הבשר ו ה ק‬
‫שבקרבו ונבלל לפי שעה ברע גמור שבשלש קליפות‬
‫‪ ,‬הטמאות וגו פו נע שה להן לבו ש ומרבבה לפי שעה עז­‬
‫' אשר י שוב האדם מחזור לעמדת ׳ה ולתורתו כי לפי‬
‫שדדה‬
‫־שהיה בשר הירד ח כשר לכך יכולי ם לחזור ולעלות‬
‫עמו בשים* לעבודת ׳ה שזהו ל שון היתר ומותר כלומר‬
‫שאינו קשור ואסור ב די החיצונים שלא יוכל לחזור‬
‫ולעלות ל ה' רק שהר שימו מ מנו נשאר בגוף ועל כן‬
‫צריך‪ .‬הגוף לחיבוט הקבר כ מ׳ ש לקק מה שאק כן‬
‫במאכלות אסורות וביאו ת אסורות שהן משלש קליפות‬
‫הטמאות לגמרי הם אסורים וקשורים בידי החיצונים‬
‫לעולם ואק עולים משם עד כי יבא יומם דבולע המות‬
‫לנצח בט״ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ או עד‬
‫שמרשה ת שובה גדולה כל כך שזדונו ת נע שו לו כזכיו ת‬
‫ממיש שודא ת שובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה‬
‫רבה וח שיקה ונפ ש שוקקה לדבקה בו י ׳ת וצמאה נפ שו‬
‫ל ׳ה כארץ עפה וציה להיות כי עד הנה היתה נפ שו‬
‫בארץ ציה וצלמות היא הסטרא אחרא ורחוקה מאור‬
‫פני ׳ה בתכלית ולזאת צמאה נפ שו ביתר עז מצמאון‬
‫נפ שות הצדיקים במאטחם ׳ז ל במקום שבעלי ת שובה‬
‫עומדים כ׳ו ועל ת שובה מאהבה רבה זו אמדו שזדונות‬
‫נע שו לו כזכיו ת הואיל ועל י די זה בא לאהבה רבה מ­‬
‫אבל ת שובה שלא מאהבה זו אף שהיא ת שובה‬
‫נכונ ה ו ׳ה יסלח לו מכל מקום לא נע שו לו כזכיו ת ואץ‬
‫עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות‬
‫לנצח ‪ .‬אך החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה‬
‫אף שירדה ונבללה בשלש קליפות הטמאות הרי זו עולה‬
‫משם בת שובה נ בונ ה ובכוונ ה עצומה בכךאת שטע‬
‫שעל המטה כנודע מהא ר׳׳י ׳ז ל ומרומז בגמרא כל‬
‫הקורא קריאת שמע על מטתו כאא אוחז חרב של‬
‫׳־ ש תי פיו ת כ׳ו להרוג גופו ת החיצוני ם שנעשו לבו ש‬
‫לחיות‬
‫לחיות שבטפות ועולה החיות מהם בידוע לי״ ח‪.‬‬
‫ולבן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בבלל ביאות‬
‫אסורות אף שחמור מהן וגדול עונו בב ח׳י הגדלות‬
‫ורבד הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד‬
‫בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות רק‬
‫שבביאות אסורות מוסיף בח וחיו ת בקליפה טמאה‬
‫בזהו־ עד שאינו י מל להעלות משם החיות בת שבה*‬
‫דגר‪,‬״ה‬
‫אא״כ יע שה ת שובה‬
‫מ א ה ב ה ר ב ה כ ל כן * ע ד‬
‫ש ז ד ו נ ו ת נ ע ? ן ל ן נ ז כ ין ת‬
‫״׳‬
‫ין מ‬
‫י ר *‪-‬‬
‫” י‬
‫‪1‬‬
‫שלא לבל‬
‫א ז הו מ ע ד ת‬
‫( ט מי שנקלטה ביסוד ו מ קנ א‬
‫דקליפה דמקבלת וקולטת החיות‬
‫־¡הקדמה ‪0‬שא״כ בזרע לבטלהשאין‬
‫שס בחי׳ ״קבא דקליפה רק «כחותיה‬
‫וחיילותיה מלבישים לח־וח שנטפו ת‬
‫כידוע לי"ח) ‪:‬‬
‫לתקק זה שבא על הערוה‬
‫ו הוליד ממזר שאז גם אם יע שה ת שובה גוז ל ה‬
‫כל בך אי אפשר לו להעלות החיות לקדו שה‬
‫מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלב שה ■בטף‬
‫בשר וד ם‪:‬‬
‫פ ר ק ח מןו ד זאת במאכלות אסורות שלבך‬
‫נקראים בשם איסור מפני שאף‬
‫מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד‬
‫׳ה בכח אכילה ההיא וג ם פעל וע שה כן וקרא והתפלל‬
‫בבח אבילה ההיא אק ד תו ת שבה עולה ומתלב שת‬
‫בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה‬
‫בי ד הס״א משלש קליפות הטמאות ו אפ׳י תא איסוד‬
‫דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כ׳ו‬
‫ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים‬
‫דו א שד משדק נובראק שהואיצר הרע של אומות ערג‬
‫שנפ שותיהם‬
‫שנפ שותיהם משלש קליפות הטמאות מ שאיב היצה״ר‬
‫ובח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא‬
‫שד מ שויין י הוד אין לפי שיבול לחזור לקדו שה כדלעיל ‪.‬‬
‫אך מ״מ רץדם שחזר לקדו שה הוא ם"א וקליפה וג ם‬
‫אחייב הר שימו ממנו נישאר דבוק בגוף להיות כי מבל‬
‫מאכל ומשקה נע שה תיכף דם וב ש־ מבשרו ולבן‬
‫צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטרדו מטומאתו‬
‫*שקיבל בהנאת עלם הזה ו ת ענוגיו מטומאת קליפת‬
‫נוג ה ושדק י הוד אין אא״ב מי שלא נ הנ ה מעוה״ז כל‬
‫י מיו ברבינו הקדו ש‪ .‬ועל דברים בטלים בהיתר כגון‪,‬‬
‫ע׳ ה שאינו יבול ללמוד צריך למדד נפ שו מטומאה‬
‫זו דקליפה זו ע׳יי גלגולה בכף הקלע בט״ש בזהר ׳פ‬
‫בשלח דף נ׳י ט‪ .‬אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנו ת‬
‫ול שון הרע וביוצא בהם *שהן משליש קליפות הטמאות‬
‫לגמרי אק כף הקלע [לבדו] מיעיל לטהר ולהעביר‬
‫טומאתו מהנפ ש רק צריכה לירד לגיהנם ‪ .‬ו כן מי‬
‫•שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אק‬
‫כף הקלע לבדו מועיל לנפ שו למרקה ואכבה רק‬
‫עונש*ם חמורים שמעני שים על ביטול תודה בפרטות‬
‫מלבד עונ ש הכלא לבל ביטול מי׳ע מחמת עצאת‬
‫בגיהנם של שלג כמבואר במ״א וכן העוסק בחכמות■‬
‫אומות עובדי גלולים בבלל דברים בטלים יחשב לענק עק‬
‫ביטול תורה במ״ש בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה‬
‫טומאתה של חכמת האומות עובדי גאאם על טומאת‬
‫דברים בטאם שאינו מלבי ש‪.‬ומטמא רק המדות מיסוד‬
‫הרוח הקדוש שבנפ שו האלהית בטומאת קליפת נוג ה‬
‫שבדברים בטאם הבאים מיסוד דרוח הרע שבקליפה‬
‫זו‬
‫זו בנפ שו הבהמית כדלעיל ולא ב ח׳י ח ב׳ד שבנפ שו מאחר‬
‫•שהם דבדי שטות ובו ת ת שגם ה שוטים ו ע׳ היבולי ם לדבר‬
‫כן‪ .‬מ ש א״כ בחכמת האומות עו בד ג אלי ס רעא מלבי ש‬
‫ומטמא ב ח׳י חב״ד שבנפ שו האלהית בטומאת קליפת‬
‫נוג ה שבחכמות אלו שנפלו ♦שטה בשבירת הכל׳י טב ח׳י‬
‫אחודיס שלחנ מה דקדו שה כיד ע ליודעי חן אלאא״ב‬
‫עו שה אותן לךדום לחתוך בהן ד היינו כד להתפרנס‬
‫מהן בריוח לעטר ׳ה או • שיודע למשתמש בהן לעטרת‬
‫׳ה או לתורת וז הו טעמו של הרמב״ם ורמב״ן ז״ל‬
‫וסיעתן שעסקו ב הן‪:‬‬
‫פ ר ׳ק ט ו הנ ה מקים משבן נפ ש הבהמית שמקליפת‬
‫נוג ה בבל אישישראל הוא בלב בחלל‬
‫שמאלי שהוא מלא דם וכ תיב כי הדם הוא הנפ ש ולבן‬
‫כל התאות והתפארות וכעס ודו מי הן הן בלב ומחלב‬
‫הן מתפ שטות בכל הגוף וג ם עולה למוח שבראש‬
‫לחשב ולהרהר בהן ולהתחכם בהן כמו שהדם מקורו‬
‫בלב ומחלב מתפשט לכל האברים וג ם עולה להמוה‬
‫שבראש ‪ .‬אך מקים משבן נפ ש האלהית רזא ב מוחין‬
‫שבראש ומישס מתפשטת לבל האברים וג ם בלב בחלל‬
‫הי מני שאין ט דם ובמ״ש לב חכם לי מינו והי א אהבת‬
‫׳ה כחשפי שלהבת מתלהבת בלב מ שבילים ה ט‪,‬בינים‬
‫ומ תבונני ם בדעתם אשר במוחם בדברים המעוררים‬
‫את האהב ה‪ .‬וכן שמחת לבב בתפארת ׳ה והדר ג אונו‬
‫כאשר עיגי הרכם אשר בראשו בטח דבמ ת ונינ חו‬
‫מסתכלים ביקרא דמלכא ותפארת ג חל תו עד אין הלר‬
‫ו אין סוף ותכלית כמבואר במר^ם ארד ו כן שאר מדות‬
‫קדו שות שבלב הי! מתבד שבמו חין ‪ .‬אך הגה כ תיב‬
‫ולאוס‬
‫ולאום מלאום יאמץ כי הגוף נקרא עיר קטנה וכ מו‬
‫ש שני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד תצה‬
‫לכב שה ולמלוך עליה ד היינו ל הנ היג יו שביה כרצונו‬
‫ו שיהיו כתם למ שמעתו בכל אשר יגזו ר עליה ם‪ .‬כך‬
‫שתי הנפ שות האלהית ו ה חיוני ת הבהמית שמהקליפה‬
‫נלחמות זו עם זו על הנוף וכל אבדו שהאלהית חפצה‬
‫ורצונה שתהא היא לבדה המו שלת עליו ו מנ היג תו וכל‬
‫האברים י היו מ־ים למשמעתה ובטלים אצלה לג מד‬
‫ומרכבה אליה וי היו לבו ש לעשר ב חינו תי ה ו ׳ג לבו שיה‬
‫ה׳נ ל שיתלב שו טלם באבד הגוף וי הי ה הגוף כולו‬
‫מלא מהם לבדם ולא יעטר זר בחובם תיו ד היינו תלת‬
‫מו חין שבראש י היו ממולאים מח ב׳ד שבנפש האלהית‬
‫שהיא חכמת ׳ה ו בינ תו לה תבונן בגדול תו אשר עד‬
‫אק חקר ואק סוף ול הוליד מהן על י ח הדעת היראה‬
‫במו ת ופחד ׳ה בלט ואהבת ׳ה כאש מערה בלבו‬
‫כרשפי שלהבת להיו ת נכספה וג ם כלתה נפ שו בח שיקת‬
‫וחפיצה לדבקה ט בא״ס ב״ה בבל לב ונפ ש ומאד‬
‫מעומקא דלבא שבחלל הי מני שיהיה ת ט רצוף אהבה‬
‫מלא וגדו ש עד שתתפשט גם לחלל ה שמאלי לאבפיא‬
‫לכדא י סד המים הרעים שבה שהיא התאוה שמקליפת‬
‫נוג ה ל שנותה ולהפכה מ תעניגי עולם הזה לאהבת ׳ה‬
‫כ מ׳ ש בבל לבבך ב שני יצ ריך ו היינו ‪ .‬שיעלה רבא‬
‫יגי ע למדרגת אהבה רבה וחיבה יתרה ממדרגת‬
‫אהבה ;מה כר שפי אש ו ת א הנקראת בכתוב אהבה‬
‫ב תענוגי ם להתענג על ׳ה מעק עולם הבא ו ה ענג הוא‬
‫כמוח חכמה ו שבל המתענג בה שכלת ׳ה וי ד ע ת כפי‬
‫ה שגת שכלו וחבמת והוא ב ח׳י המים וזרע אור זוז ע‬
‫שבקדושת‬
‫שבקדושת נפ ש האלהית המהפבח לטוב את בחי״‬
‫המים שבנפש הבהמית שמהם באו תאית ת ענוגי‬
‫עוה״ז מתחלה וב מ׳ ש בע״ח שער ׳נ פרק ׳ג בשם הזהר‬
‫שהרע נהפך להיות טוב גמור בטו יצר מוב ממש‬
‫בהסיר הבגדים הצואים מ מנו שהם ת ענוגי עו ה׳׳ז שהוא‬
‫מלוב ש בדם ו כן שאר בל המדות שבלב שהן ענפי‬
‫היראה והאהבה י היו ל ׳ה לבדו ובל בח הדבור שבפה‬
‫והמחישבה שבמוח י היו ממולאים מן לבו שי המח שבה‬
‫והדבור של נפ ש האלהית לבדה שהן מחשבת ׳ה‬
‫ותורתו להיות שיחר! כל היום לא פסיק פומיה מגירסא‬
‫וכח המע שי‪ ,‬שבי ׳ח ושאר רמ״ח אבריו י הי ה במעשה‬
‫המצות לבד שהוא לבו ש ה שלי שי של נפיש האלהית‬
‫אך נפ ש הבהמית שמהקליפה רצונה להפך ממש‬
‫לטובת האדם שיתגבר עליה ינ צ חנ ה כמישל הזונ ה‬
‫שבזה״ק ‪:‬‬
‫פ ר ק י ת ע ה כשהאדם מגביר נפ שו האלהית‬
‫ונלד ם כל כך עם הבהמית עד‬
‫שמגרש ומבער דרע שבה מחלל ה שמאלי כ מ׳ ש‬
‫ובערת דרע מקרבך ו אין דרע נהפך לטוב ממש נקרא‬
‫צדק שאינו גמור וצדיק ורע לו ד היינו שיש בו ע דיין‬
‫מעט מזער רע בחלל ה שמאלי אלא שכפוף ובמל לטוב‬
‫מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגר שד‪ 1‬ויל ך לו כולו‬
‫לגמרי אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל דרע שבו‬
‫היה נהפך לטוב ממש ‪ .‬וביאור הענק כי דג ה צדיק גמור‬
‫שנהפך דרע שלו לטוב ולכן נקרא צדיק ו טוב לו הוא‬
‫ע״י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע ד היינו למאוס‬
‫מאד ב תענוגי עוה״ז להתענג בם ב תענוגו ת בני אדם‬
‫למלאת‬
‫למלאת תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ׳ה מ עי‬
‫היותם נמ שכים ונ שפעים מהקליפה וס״א ובל מה‬
‫שהוא מהס״א הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית ה שנאה‬
‫מהמת גודל אהבתו ל ׳ה וקדו שתו באהבה רבה‬
‫בתענוגים וחיבה יתרה הנ״ל כי הם זה לעומת זה‬
‫כדכתיב תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני‬
‫ודע לבבי ו ג ׳ו וכפי ערך גודל האהבה ל ׳ה כך ערך גודל‬
‫ה שנאה לס״א והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא‬
‫הפך האהבה ממש כמו ה שנאה ‪ .‬וצדיק שאינו נמור‬
‫תא שאינו שונא הס״א בתכלית ה שנאה ולכן אינו‬
‫מואס ג״ב ברע בתכלית ובל שאין ה שנאה והמיאוס‬
‫בתכלית ע״ב נשאר איזה שמץ אהבה ו ת ענוג לשם‬
‫ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל ולכן לא‬
‫נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין‬
‫בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא ח שיב‬
‫ולבן נקרא צדיק ורע כפוף ובטל לו‪ .‬ועל בן גם אהבתו‬
‫ל ׳ה אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור ‪ .‬ודג ה‬
‫מדרגה זו מתחלקת לרבבות מד תו ת בענין ב ח׳י מיעוט‬
‫הרע דעשאו* מאחת מארבע יסודו ת הרעים ו ב ענין‬
‫בי טולו במיעוטו בש שים עד״ט או באלף ורבבה וכיוצ א‬
‫עד״ט ו הן הם ב ח׳י צדיקים הרבים שבכל הדורות‬
‫כד איתא בג ׳ט דתמניסר אלפי צדיקי קיי טי ק מ׳י הקב״ה‬
‫אך על מעלת צדיק ג מד תא שאמר ר שב׳׳י ראיתי בני‬
‫עליהוהם מועטים כ׳ו שלכן נקראים בני עליה שמהפבק‬
‫הרע ומעלים או חו לקדו שה כד איתא בודד בהקדמה‬
‫שכשרצה רבי חיי א לעלות להיכל ד ש בן יו ח אי שמע‬
‫קלא נפי ק ואמר מאן מגנון די ח שוכא מהפכן לנהורא‬
‫וטעמי!‬
‫וטעמין מדירו לפיתקא עד לא יי תון הכא ו כ׳ו ‪ :‬ו עוד‬
‫נקראים בני עליה מפני שגם עבודתם בבח׳י וע שה טוב‬
‫בקיום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה‬
‫ער רום המעלות ולא כ ד לדבקה ם י ׳ת בלבד לתות‬
‫צמאון נפשם הצמאה ל ׳ה כ מ׳ ש תי כל צמא לכו למים‬
‫וב מ׳ ש במ״א אלא כדפיר שו בתירןני ם איז הו חסד‬
‫המתחסד עם קונו עם קן דלי ה לייחדא קב״ה ו שכינ ת׳י‬
‫בתרחונים וכמ״ ש ברע׳י מהימנא ׳פ תצא כברא‬
‫דאשתדל בתר אבר ו אימיה דרחים לון יתיר מגרמיה‬
‫דנפ שיה ו תחיה ונ ש מ ת׳י כ׳ו ומסר גרמיה למיתה עליי הו‬
‫למיפרק לון ׳ט ובמ״ ש במ״א ‪[ .‬ו שניהם עולים בקנה‬
‫אחד כי ע״י הביתד ם שמברדם מנוג ה מעלים מיין‬
‫נו ק בין ונע ש׳י י תד ם עליוני ם להוריד מיין ד בודן שהם‬
‫הם מי מי החסדים שבכל מצוה ומצוח מרמ״ח מצות‬
‫עשה שכולן הן ב ח׳י חסדים ומיק דבורין ד היינו המשכת י‬
‫קדושת אלהותו יתברך מלמעלה לממה להתלבש‬
‫בתחתונים כ ׳מ ש במ״א] ‪:‬‬
‫פ ר ק י א וז ה לעומת זה רשע ו טוב לו לעומת צדק‬
‫ו חג לו ד היינו שהטוב שבנפ שו האלה׳י‬
‫שבמות ובחלל הי מני שבלבו כפוף ובטל לגבי דדע‬
‫מהקליפה שבחלל ה שמאלי וז ה מתחלק גם כן לרבבות‬
‫מדרגות חלוקות ב ענין כמות ו איכו ת הביטול וכפיפת‬
‫הטוב לרע ח״ו י ש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט‬
‫מזער ואף גם זאת אינו בתמיהת ולא תדר לפרכןם ‪.‬‬
‫קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר דרע על הטוב‬
‫וכוב ש את העיר קטנה תא הגוף אך לא בולו אלא‬
‫מקצתו לבד שיהיה ם־ למ שמעתו וגע שה לו מרכבה‬
‫ולבוש‬
‫ולבו ש להתלבש בו ׳א משלשה לבו שיה הנ״ל ד היינו‬
‫או במעשה לבד לע שות עביתת קלות ולא המותח‬
‫ח״ו או בדיבור לבד לדבר אבק ל שון הרע ולי צנו ת‬
‫ובהאי גוונ א או במחשבה לבד הרהורי עבירה הק שים‬
‫מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לע שותה אלא‬
‫ב ענין זיווג זכר ונקיבה בעלם שעובר על אזהרת‬
‫התורה ונ שמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ביוש כ׳ו‬
‫או שהיא שעת הכושר לעסוק בתרה ו ת א מפנה לבו‬
‫לבטלה כד תנן באבות תיעור בלילה 'ט ומפנה לבו כו‬
‫שבאחת מכל אלה וכיוצ א בהן נקרא רשע בעת ההיא‬
‫שהרע שבנפ שו טבו־ ם ומתלב ש בגופו ומחטיאו‬
‫ומטמאו ואח״ב טבר ם הטוב שבנפ שו האלה׳י ומתחרט‬
‫ומבקש מ חילה וסליחה מ ׳ה ו ׳ה יסלח לו אם שב‬
‫בת שובה דראויה על פי עצת חכ מינו ז״ל בשלשה‬
‫חלוקי כפרה שהיה ׳ר ישמעאל דורש 'ט כ ׳מ ש ב מ׳׳א ‪.‬‬
‫וי ש מי שדרע טבר מ יותר ומתלב ש׳י ט כל שלשה‬
‫לבו שים של דרע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר‬
‫ובעתים כרובים יותר אך בינ תיי ם מתחרט ובאים לו‬
‫דרהורי ת שובה מב ׳ת הטוב שבנפ שו שמתגבר קצת‬
‫בינ תיי ם אלא שאין לו ה תגביו ת כל כך לנצח את דרע‬
‫לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מורה ועוזב ועל זה אמרו י‬
‫דדל רשעים מלאים רדטות שהם רוב דרשעים שיש‬
‫ב ח׳י טוב בנפשם עדיין ‪ .‬אך מי שאינו מ תודט לעולם‬
‫ו אין באים לו הרהורי ח שובה כלל נקרא רשע ורע לו‬
‫שהרע שבנפ שו תא לבדו נשאר ב רן ט כי נבר כל כך‬
‫על הטוב עד שנסתלק מקיבו ועומד בבח׳י מקיף עליו‬
‫מלמעלה ולכן ארז״ל כל בי עשרה שכינתא שריא ן‬
‫ו ה בינוני‬
‫פ ר ק י ב ו ה בינוני תא שלעולם אין דדע גובר‬
‫כל כך לכבו ש את העיר ק ט׳נ‬
‫ש לבו שי נפ ש‬
‫להתלב ש בנוף להחטיאו ד היינו שישל ׳‬
‫הבהמית שהם מחשבה דבור ומע שה שמצד הקלי ׳פ‬
‫אין גוברים בו על ׳נפ ש האלהית להתלב ש בגוף במוח‬
‫ובפה ובשאר ד מ׳ ח אברים להחטיאם ולטמאם חיו‬
‫רק שלשה לבו שי נפ ש האלהית הם לבדם מתלב שים‬
‫בגוף שהם מחשבה דבור ומע שה של תרי״ג מצות‬
‫התורה ולא עבר עבירה מי מיו ולא יעמר לעולם ולא‬
‫נקרא עליו שם רשע אפ׳י שעה אחת ו ת ע אחד כל י מיו‬
‫אך מתת ועצמות נפ ש האלהית שהן עשר בחינו תיה‬
‫לא להן לבדן המלוכה והממ שלה בעיר קטנה כי אם‬
‫בע תים מזו מני ם כמו בשעת קריאת שמע ותפלה שהיא‬
‫שעת מו תן דגדלו ת למעלה וג ם למטה היא שעת‬
‫הכו שר לכל אדם שאז מקשר ח ב׳׳ד שלו ל ׳ה להע מיק‬
‫דעתו בגדול ת א״ס ב״ה ולעורר את האהבה כר שפי‬
‫אש בחלל הי מני שבלבו לדבקה בו בקיום התורה‬
‫ומצו תיה מאהבה שזהו ענין המבואר בקריאת שמע‬
‫דאורייתא וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן‬
‫הן הכנה לקיום הק״ש כ ׳מ ש במ״א ו אז דדע שבחלל‬
‫ה שמאלי כפוף ובטל לטוב המתפשט בחלל הי מני‬
‫מחב״ד שבמוח חטקו שדים בגדול ת א״ס ב״ ה‪ .‬אבל‬
‫ארד התפלה בהסתלקות ה מו תן דגדלו ת א״ם ב׳ ה דדי‬
‫דדע תזר וני עו ר בחלל ה שמאלי ומתאוה תאוה לתאות‬
‫עוה״ז ו ת ענוגיו ‪ .‬רק מפני שלא לו לבת משפט המלוכה ‪.‬‬
‫והממ שלה בעיר אינו יכול להו ציא תאותו מכח אל‬
‫הפועל להתלבש באברי הגוף במעשה דבור ומח שבה‬
‫טמש‬
‫צזמש להע מיק מח שבתו ב תענוגי עוה״ו איך למלאת‬
‫תאות לבו בי המוח שליט על הלב [במ״ש בד ע ׳פ‬
‫פינתם] בתולדתו וטבע יצירתו שבך נוצר האדם‬
‫בתולדתו שכל אדם יכול ברצונו שבמות להתאפק‬
‫ולמ שול בתח תאותו שבלט שלא למלאת מ שאלות‬
‫ל ט במעשה דטר ומח שבה ולהסיח דעתו לגמרי‬
‫מתאות לבו אל ההפך לגמרי ובפרט אל צד הקדו שה‬
‫כדכתיב וראיתי שיש י תרון לחכמה מן הסבלות כי תרון‬
‫האור מן החו שך פ׳י ככו שהאור י ש לו י תרון ו שליטה‬
‫וממ שלה על החו שד שמעט אוד ג שמי דוחה חרבה מן‬
‫החשך שנדחה מ מנו מאלץ ומ מילא בך נדחה מ מילא‬
‫סבלות דרבה של הקליפה ו ס׳ א שבחלל ה שמאלי‬
‫[כמאמר דדל אלא אם כן נכנ ס ט תח שטות ו בו]‬
‫מפגי החכמה שבנפש האלהית שבמוח אשד רצונה‬
‫למ שול לבדה בעיר ולהתלב ש בשלשה לבו שיה הנ״ל‬
‫בכל הגוף כולו בנ״ל שהם מחשבה דבור ומע שה תרי״ג‬
‫מצות התורה ברל ואעפ״ב אינו נקרא צדיק בלל מפני‬
‫שיתרון הזה אשר לאור נפ ש האלהית על החו שך וסכלות‬
‫של הקליפה הנדחה מ מילא אינו אלא בשלשה לבו ש'י‬
‫הג״ל ולא במהותה ועצמותה על מהותה ועצמותה של‬
‫הקליפה כי מהותה ועצמותה של נפ ש הבהמית‬
‫שמהקליפה שבחלל ה שמאלי לא נדחה כלל ממר^מו‬
‫ב בינוני ארד התפלה ש אין רשפי אש אהבת ׳ה‬
‫בהתגלות ל ט בחלל הי מני כי אם חובו רצוף אהבה‬
‫מסותרת שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית‬
‫כ ׳מ ש לקמן ו אזי י טל להיות סבלות הכסיל דרע‬
‫בה תגל׳ו ל ט בחלל ה שמאלי להתאות תאוה לבל ענייני‬
‫ג שמיות‬
‫ג שמיות עו ה׳׳ז בין בהיתר בין באיסור ח׳יו כאלו לא‬
‫התפלל כלל אלא שבדבר איסור אינו עולה בדעתו‬
‫לע שות האיסור בפועל ממש ה״ו אלא הרהורי עבירה‬
‫הק שים מעבירה יכולי ם לפעול לעלות למורו ולכלכלו‬
‫מתורה ועבורה ובמאח״ל ׳ג עבירות אין אדם ני צול מהן‬
‫בכל יו ם הרהור עבירה ו עיון תפלה כ׳ו רק שלזה מועיל‬
‫הר שימו במוחין ויראת ׳ה ואהבהו המסותרת בחלל‬
‫הי מני להתגבר ול שלוט על דרע הזה המתאוה תאוה‬
‫שלא להיות לו שליטה וממ שלה בעיר להוציא תאותו‬
‫מכח אל הפועל להתלבש באברי הגוף ו א פ׳י במוח‬
‫לבדו לדרדר ברע אין לו שליטה וממ שלה לדרדר ח״ו‬
‫ברצונו שבמות שיקבל ברצון חץ דרהור זה דרע‬
‫העולה מאליו מהלב למוח כנ״ל אלא מיד בעליי תו לשם‬
‫דוחהו ב שתי ידי ם ומסיח דעתו מיד שנזכר שהוא‬
‫דרהור רע ו אינו מקבלו ברצון אפ׳י לדרדר בו ברצון‬
‫וב״ש להעלותו על הדעת לע שותו ח״ו או אפ׳י לדבר‬
‫בו כי המדרדר ברצון נ ׳ק רשע באותה שעה ו ה בינוני‬
‫אינו רשע אפ׳י שיעה אחת לעול ם‪ .‬ו כן בדברים‬
‫שבין אדם לחבירו מיד שעולה לו מהלב למוח איזו‬
‫טינ א ו שנאה ח״ו או איזו קנאה או כעס או קפידא‬
‫ודו מי הן אינו מקבלן כלל ב מו ת וברצונו ואדרבה המוח‬
‫ישליט ומו של במח שבלבו לע שות ההפך ממש‬
‫להתנהג עם חבירו במדת חסד וחיבה יחרה מודעת לו‬
‫לסבול מ מנו עד קצה האחרון ולא לכעוס ח׳יו וג ם שלא‬
‫לשלם לו כפעלו חיץ אלא אדרבה לגמול ל חייבי ם‪.‬‬
‫מוט ת כ ׳מ ש בזדר ללמוד מיוסף עם אחיו ‪:‬‬
‫ובז ה‬
‫פ ר ק י ג ו בז ה יו בן ל שון מאמ ח׳׳ל גינוני ם ז ה וז ה‬
‫שופטן [ פ׳י יצר טוב רצד דרע]‬
‫דכתיב כי יע מוד לימק אבק להו שיע מ שופטי נפ שו‬
‫ולא אמרו זה וז ה מו שלים הז כי כ שיש איזו שליטה‬
‫וממ שלה ליצר דרע בעיר קטנה אפ׳י לפי שעה קלה‬
‫נקרא רשע באותה שעה אלא היצה״ר אינו רק עד״ט‬
‫כמו שופט ו דיין האומר דעתו במשפט ואעפ״ב יכול‬
‫להיות שלא י הי ה פסק הלכה כך למעשה מפני שיש‬
‫עוד שופט ו דיין החולק עליו וצרך להכריע ביניה ם‬
‫והלכה כדברי המכריע כך היצה״ר אומר דעתו בחלל‬
‫ה שמאלי שבלב ומחלב עולה למוח לדרדר בו ו מיד‬
‫חולק עליו ה שופט ה שני שהוא הנפ ש האלהית שבמוח‬
‫המתפשט בחלל הי מני שבלב מקום משבן היצר טוב‬
‫והלכה כדברי המכריע הוא הקב״ה העוזרו להיצר טוב‬
‫כמאמר רז״ל אלמלא הק ב׳׳ה עוזרו אין יכול לו והעזר‬
‫היא ההארה שמאיר אור ׳ה על נפ ש האלהית להיות‬
‫לה יתרון ו שליטת על סכלות הכסיל ויצ ה׳׳ר כיתרון‬
‫האור ק החו שך בנ״ל ‪ .‬אך מאח־ שדרע שבחלל‬
‫ה שמאלי ב בינוני הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה‬
‫לכל ת ענוגי עוה״ז ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא‬
‫נדחה ממקומו כלל רק ש אין לו שליטה וממ שלה‬
‫להתפשט באברי הגוף מפני הקב״ה העומד לי מין אביון‬
‫ועוזר ומאיר לנפ ש האלהית לכן נקרא כרשע במארדל‬
‫אפילו כל העולם טלו אומרים לך צדק אתה היה‬
‫בעיניך כרשע ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו‬
‫ל בינוני ולא להא מין להעולם שאומרים שירע שט‬
‫נתבטל לג ט הטוב שזו מדרגת צדיק אלא י הי ה ב עיניו‬
‫באא מהו ת ועצמו ת של דרע הוא בתקפו ובגבור ת‬
‫בחלל ה שמאלי ב תולד ת ולא חלף והלך מ מנו מאומה‬
‫ואדרבה נתחזק יורר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה‬
‫באבילה ו שתיה ושאר ענייני עוה״ז ואף מי שבתורת‬
‫׳ה חפצו וי הג ה ב ה'יו מ ם וליל ה לשמה אין זו תכהה כלל‬
‫שנדחה דרע ממקומו אלא יכול להיות שמהות ועצ מו ת‬
‫הוא בתקפו ובגבור ת במלחמו בחלל ה שמאלי רק‬
‫שלבו שיו שהם מחשבה דבור ומע שה של נפ ש‬
‫הבהמית אינן מתלב שים במוח והפה ו הדי ם ושאר‬
‫אברי הגוף מפני ׳ה שנתן שליטה וממ שלה למוח על‬
‫ה לי ולבן נפ ש האלהית שבמוח מו שלת בעיר קטנה‬
‫ש לבו שיה‬
‫אברי הטף טלם שיהיו לבו ש ומרכבה ל של ׳‬
‫שיתלב שו בהם שהם מחשבה דטר ומע שה של חרי״ג‬
‫מצות התרה אבל מהותה ועצמותה של נפ ש האלהית‬
‫אין לה שליטה וממ שלה על מתתה ועצמותה של נפ ש‬
‫הבהמית ב בינוני כי אם בשעה שאהבת ׳ה תא‬
‫בהתגלות ל ט בעתים מזו מני ם כ מו בשעת התפלה‬
‫וביוצא בה ואף גם זאת הפעם אינ ה רק שליטת וממ שלה‬
‫לבד בדכתיב ולאום מלאום יאמץ כ שזה קם זה נופל‬
‫וכ שזה קם כ'ו שנפש האלהית מתאמצת ומתגברת על‬
‫נפ ש הבהמית במקור הגבורות שהיא בינ ה לה תבונן‬
‫בגדולת ׳ה א״ם ב״ה ול הוליד אהבה עזה ל ׳ה כרשפי‬
‫אש בהלל הי מני שבלט ו אז א ‪a‬בפיא ס׳ א שבחלל‬
‫ה שמאלי אבל לא נתבטל לגמרי ב בינוני אלא בצדיק‬
‫שנאמר בו ולבי חלל בקךבי והוא מואס ברע ו שונאו‬
‫בתכלית ה שנאה״!המיאוס או שלא בתכלית ה שנאה‬
‫בנ״ל ‪ .‬אבל ב בינוני תא ד״מ באדם שישן שיטל‬
‫לחזור וליעוד מ שנחו כך הרע ב בינוני הוא בי שן בחלל‬
‫ה שמאלי בשעת ק׳ ש ותפלה שלבו בוער באהבת ׳ה‬
‫ואח״כ יכול להיו ת תזר וני עו ר ‪ .‬ולכן היה רבה מהדק‬
‫עצמו ב בינוני אף דלא פסיק פומיה מגירסא ובתורת ׳ה‬
‫חפצו יומם ולילה בהפיצה וח שיקה ות שוקה ונפ ש‬
‫שוקקה ל ׳ה באהבה רבה כבשעת ק״ש ותפלה ונד מ ה‬
‫ב עיניו כ בינוני המתפלל כל היום ובמאמר רז״ל הלואי‬
‫שיתפלל אדם בל היום בולו *‪ .‬ודג ה מדת אהבה זו‬
‫האמורה ב בינוני ם בשעת התפלה ליי התגברות הנפ ש‬
‫האלהית ב׳ו הנה לגבי מרתת הצדיקים עובדי ׳ה באמת‬
‫לאמיתו אין כ ח׳י אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת‬
‫כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכ תיב‬
‫שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה ל שון שרך ואעפ״ב‬
‫לגבי מדרגת ה בינוני ם נק־את עבודה תמה באמת‬
‫לאמיתו שלהם אי ש איש בפי מדרגתו במדרגת‬
‫הבינוני ם ו ה ריני קןרא באהבתם שבתפלתם ג״ב שפת‬
‫אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית לחזור‬
‫ולעות־ ב ח׳י אהבה זו לעולם בהתגברותה משעת‬
‫התפלה מדי יו ם ביום ע׳׳י הכנה הראויה לבל נפ ש כפי‬
‫ערכה ומדרג ׳ת בי הנה מדת אמת היא מדתו של יעקב‬
‫הניר א בריח ה תיכון המבריח מן הקצה אל הקצה פרום‬
‫המעלות ומדרגות עד סוף כל ד רנין ובכל מעלה ומדרגה‬
‫מבריח תוך נל^רה האמצעית שהיא נקודת ו ב ה׳י מדת‬
‫אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואק לה‬
‫שיעור למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ו מד תו ת‬
‫שלמטה דט כ אין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן‬
‫[כידוע לי״ח שבח׳י ראש ו מו חין של מד תו ת תחתונות‬
‫הן‬
‫הן למטה מב ׳ת עקביים ו ת לי מד תו ת עליונו ת מהן‬
‫וכמאמר דרל תלי החיות כנגד בו לן]‪:‬‬
‫פ ר ס י ד ו הנ ה מדת ה בינוני היא מדת כל אדם‬
‫ואדריה כל אדם ימ שוך שכל‬
‫אדם י מל להיו ת בינוני בכל עת ובכל שעה כי ה בינוני‬
‫אינו מואס ברע שזרע דבר המסור ללב ולא כל הע תים‬
‫שוות אלא סור מרע וע שה טוב ד היינו בפועל ממש‬
‫במעשה דבור ומח שבה שבהם הבחירה והיכול ת‬
‫ודרי שות נ תונ ה לכל אדם לע שות ולדבר ולח שוב גם‬
‫מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש כי גם בשעה‬
‫שהלב תמד ומתאוה איזו תאוה ג ש מיית בהיתר או‬
‫באיסור ח״ו יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי‬
‫באמרו ללבו אינני חצה להיו ת רשע אפ׳י שעה אחת‬
‫כי אינני חצה להיות מובדל ונפרד ח׳׳ו מ ׳ה אחד בישום‬
‫אופן כדכתיב עונו תיכ ם מבדילים ו ג׳ו רק אני חצה‬
‫לדבקה מ נפ שי רוחי ונ שמתי בהתלב שן בשלישה‬
‫לבו שיו י ׳ת שהם מעשה דבור ומח שבה ב ׳ה ותורתו‬
‫ומצו תיו מאהבה מסותרת שבלבי ל ׳ה כמו בלב כלל׳ו‬
‫ישראל שנקןאו אוהבי שמך ו א פ׳י קל ישבקלים י פ ל‬
‫למסור נפ שו על קדו שת ׳ה ולא נופל אנכי מ מנו‬
‫בודאי אלא שנכנס בו חח שטות ונד מה לו שבעב ׳ד‬
‫זו עודנו בי הדו ת ו אין נ שמתו מובדלת מאלהי ישראל‬
‫וגם שוכח אהבתו ל ׳ה המסותרת בלבו אבל אני אינני‬
‫רוצה להיות שוטה כמוד! לכפור ה א מ ת‪ .‬משא״כ‬
‫בדבר המסור ללב ד היינו שיהא דרע מאוס ממש בלב‬
‫ו שנאוי בתכלית שנאה או א פ׳י שלא בתכלית שנאה‬
‫הנה זה אי אפ ש־ שיהיה באמת לאמיתו אלא ע׳׳י גודל‬
‫ותוקף‬
‫ליקוטי אמרים‬
‫כ‬
‫ו הונ ף האהבה ל ׳ה בב ח׳י אהבה בתענוגי ם להתענג‬
‫על ׳ה מעין עוה״ב ‪ .‬ועל זה אמרו רז״ל עולמך תראה‬
‫ב חיך כ׳וואק בל אדם זובה לזה בי ז ר\ נעק קבול שבר‬
‫וכדכתיב עבודת מתנה אתן את כהונתכם ו ג ׳ו כ מ׳ ש‬
‫ב מ׳ א‪ .‬ולכן א מי איוב בראת צדיקים ו כ׳ו וכדאיתא‬
‫בתיקונים שייש בנ שמות ישראל כמה מיני מדרגות‬
‫ו ב חי׳‪ .‬חסידים ג מדי ם המתגברים על יצרם מאת‬
‫ם צדיקים כ׳ו ע׳ ש ‪:‬‬
‫תורה נביאי ם ׳‬
‫ל בז ה יו בן כפל ל שון ה שבועה תהי צדיק ואל תהי‬
‫רשע דלב ™‪ ,‬תמוה כי מארד שמשביעים‬
‫אותו תהי צדיק למה צתכים לה שביעו עוד שלא י הי ה‬
‫ר שע‪ .‬אלא משלם שאין כל ארם זוכ ה להיו ת צדיק‬
‫ו אין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך להתענג על ׳ה‬
‫באמת ו שיהיה הרע מאוס ממש באמת‪ .‬ולכן מ שביעים‬
‫שנית אל תהי דשע עכ״פ שבזה משפט הבחירה‬
‫והרעות נ תונ ה לכל אדם למ שול ברוח תאור! שבלבו‬
‫ולכט ש יצרו שלא יהיה דשע אפ׳יישעה אחת כל י מיו‬
‫בין בבח׳י פור מרע בין בבח׳י וע שה טוב ו אין טוב אלא‬
‫הורה ד היינו תלמוד הורה שכנגד כולן ‪ .‬אך אעפ״כ‬
‫צריך לקבוע לו עתים גם כן ל שית עצות בנפ שו להיו ת‬
‫מואס ברע כגון בעצת חכ מינו רל אשה חמת מלאה‬
‫צואה כ׳ו ‪ .‬וכהאי גוונ א ‪ .‬ו כן כל מיני מטעמים ומעדני ם‬
‫נע שים כך המת מלא כר ‪ .‬ו כן כל תענוגי עו ה׳יז הרכם‬
‫חאה הנולד מהן שסופן לרר^ב ולהיו ת רמה וא שפה‬
‫וההפך להתענג ול שמוח ב ה׳ע״י ה תבוננו ת בגדולת א״ס‬
‫ב״ה כפי יכול תו אף שיודע בנפ שו שלא יגי ע למדרגה‬
‫זו באמת לאמיתו כי אם בד מיונו ת אעפ״ב הוא יע שה‬
‫את‬
‫את שלו לקיים את ה שבועו‪ .-‬שמשביעים ההי צדיק‬
‫ו ׳ה יע שה הטיב ב עיגיו‪ .‬ו עוד שההרגל על בלדבר‬
‫שלטון ונע שה טבע שני ‪ .‬וכ שירגיל למאס את דרע‬
‫יהיה נמאס קצת באמת וכ שירגיל לשמח נפ שו ב ׳ה ע׳׳י‬
‫ה תבוננו ת בגדולת ׳ה דרי באתערותא דלתתא‬
‫אתערותא דלעילא וכולי האי ו אולי יערה עליו הה‬
‫ממרום דזכה לב ח׳י רוח משרש איזה צדיק שתתעבר‬
‫בו לעבוד ׳ה בשמחה אמיתית כדכתיב שמח־ צדי ‪p‬ם‬
‫ב ׳ה וחת ‪p‬ים בו באמת ה שבועה שמ שבחים‬
‫תהי צדק ‪:‬‬
‫פ ר ק טו ו בז ה יו בן מ׳ ש ושבתם וראיתם בין‬
‫צדק לרשע בין עובד אלהים‬
‫לאשר לא עבדו שההפרש בק עובד אלהים לצדק‬
‫הוא שעובד הוא לי שון הוה שהוא באמצע העטרה‬
‫*שהיא המלחמה עם היצה״ר להתגבר עליו ולגר שו‬
‫מהדר קטנה שלא יתלב ש באבד הגוף שהוא באמת‬
‫עבודה ועמל גדול להלחם ט תמיד ו היינו ה בינוני‪.‬‬
‫אבל הצדיק נק־א עבד ׳ה בשם התואר כטו שם חכם‬
‫או מלך שכבר נע שה חכם או מלך כך ז ה כבר עבד‬
‫וג מד לגי די עבודת המלחמה עם דרע עד ט דגר שהו‬
‫דלך לו ול ט הלל בקרבו ‪ .‬ו ב בינוני י ש ג״כ שתי מד תו ת‬
‫עובד אלהים ואשר לא עבדו ואעפ״ב אינו רשע כי לא‬
‫עבר מי מיו שום עבירה קלה ונ ם ‪p‬ים כל המצות‬
‫שאפשר לו לקיימן ותלמוד הורה כגגד כולם ולא פסיק‬
‫פומיה מגדסא אלא שאינו עו שה שום מלחמה עם היצר‬
‫לנצחו ע׳׳י אור ׳ה המאיר על נפ ש האלהית שבמוח‬
‫ה שליט על הלב ב׳נ ל מפגי ש אין יצרו עומד לגג ה כלל‬
‫לבטא כתורתו ועבוד תו ואץ צריך ללחום עמו כלל‬
‫בנק שהוא מתמיד בלמות בטב;? מתולדתו על י די‬
‫תגבורת המרה שחורה ו בן אץ א מלחמה מתאות‬
‫נ שים מפני שהוא מ צונן בטבעו ו בן בשאר ת ענוגי עוהץ‬
‫תא מ ת סי הרגש הנאה בטבע ולבן אץ צריך לה תבונן‬
‫כל כך בגדולת ׳ה ל תאר מבינ תו רוח דעת ירא ת ׳ה‬
‫במות להשמר שלא לעבור על מצות ל׳ ת ואהבת ׳ה‬
‫בלבו לדבקה בו בקיום המצות ות״ת בנגד מלן אלא‬
‫די לו באהבה מסותרת אשר בלב כללות י שראל‪.‬‬
‫שנקראו אוהבי שמו ולבן אינו נלךא עובד כלל בי‬
‫אהבה זו המסותרת אינה פעולתו ועבוד תו כלל אלא היא‬
‫ירו שתנו מאבו תינו לבלל ישראל וב מ׳ ש לקמן ‪ .‬ו בן‬
‫אף מי שאינו מתמיד בלמודו בטבעו רק שהרגיל עצמו‬
‫ללמוד בהתמדה נ תלה ונע שה ההרגל לו טבע שני די‬
‫א באהבה מסותרת זואא״ב רוצה ללמוד יו תרמרגילו תוי־‬
‫ובזה יו בן מ׳י ש בגמרא דעובד אלהים תינו מי ש שונה‬
‫פרקו מאה פעמים ואחר ולא עבדו היינו מי שישונה‬
‫פרקו מאה פעמים לבד ו היינו משום שבימיהם תה‬
‫הרגילות ל שנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם‬
‫בגמרא מישל מ שוק של חמתם שנשברים לעשר פרסי‬
‫בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שתא יותר‬
‫מרגילותם ‪ .‬ולבן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על‬
‫הרגילות שתרגל מנעוריו שקילה כנגד כולן ועולה על‬
‫גבי הן ביתר שאת ויתר עז ל תו ת נקרא עובד אלהים‬
‫מפני שבת ל שגות טבע הרגילות צריך לעורר את‬
‫האהבה ל ׳ה ע׳׳י שמתבונן בגדולת ׳ה ב מו ת ל שלוט‬
‫על הטבע שבחלל ה שמאא המלא דם הנפ ש הבהמית‬
‫שמהסאפת‬
‫שמהקליפה שממנה הוא הטבע וזו היא עבורה תמר‬
‫ל בינוני ‪ .‬או לעורר את האהבה המסותרת שבלבו‬
‫למ שול על ידה על הטבע שבחלל ה שמאלי שזו נקרא‬
‫ג״ב עטרה להלחם עם הטבע והיצר ע״י שמעורר‬
‫האהבה המסותרת בלבו משא״ב כ ש אין לו מלחמה‬
‫בלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראת עבודתו בלל ‪:‬‬
‫פ ר ק טז וז ה כלל גדול בעבודת ׳ה ל בינוני ם העירך‬
‫הוא למ שול ול שלוט על הטבע‬
‫שבחלל ה שמאלי ע״י אור ׳ה המאיר לנפ ש האלהית‬
‫שבמות ל שלוט על הלב ב שמתבוגן במו ת בגדולת‬
‫א״ס ב״ה להוליד מבינ תו רוח דעת ויראת ׳ה במוחו‬
‫להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ו אפילו איסור קל של‬
‫דבריר□ ח״ו ואהבת ׳ה בלבו בחלל הי מני בח שיקה‬
‫והפיצה לדבקה בו בקיום המעות דאורייתא ודרבנן‬
‫ות״ת שכנגד ט לן‪ .‬דתר על כן צדך לידע כלל גדול‬
‫בעבורה לבינוני ם שנם אם אין יד שבלו ו ה ח בינ תו‬
‫משגת ל תליד אהבת ׳ה בה תגל׳ו ל ט שיהיה לבו בוער‬
‫כר שפי אש וחפץ בחפיצה וח שיקה ות שוקה מורג שת‬
‫בלב לרבקה ט רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות‬
‫לט* ד חייט שהלב מבין‬
‫שבמות ץ‬
‫בי ׳נ‬
‫ברוח חי מ ה ו‬
‫(ו ה סי ב ת לז ה הי א משני היו ת‬
‫‪,‬‬
‫_‬
‫״‬
‫‪.. .‬‬
‫^^ל^ ה מוחין של*ו ונ ר׳׳נ ש א טב חי' עיכור‬
‫גדולת א ^‬
‫קמיה כלא ח שיב ממש ו ר ע ^ ס תו ך ה תבונ ה ולא מנ חי' ליוה‬
‫והת^ת כידוע לי״ר)«‬
‫אשר על כן יאחה לו י ת ׳ב‬
‫שתכלה אליו נפ ש כל חי‬
‫לידבק ולהבלל באורו ‪ .‬וגם נפ שו ו ת ת אשר ברךט‬
‫כך יאתה להן להיו ת כלות אליו בח שיקה וחפיצה‬
‫לצאת‬
‫לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבע״ב חיו ת‬
‫הנה בתוך־ תו ף וצרורות בו כאלמנות תו ת ולי ת‬
‫מהשבה דל הון תפיסא ביה כלל בי אם כאשר תפיסא‬
‫ומתלב שת בתורה וב מצו ת׳י במשל המחבק את המלך‬
‫ו עי ל‪ .‬ו אי לזאת יאתה להן לחבקו בבל לב ונפ ש ומאד‬
‫ד היינו קיום התרי״ג מצות במעשה ובדבור ובמח שבה‬
‫שהיא ה שנת וידיע ת התורה בנ״ל הנה כ שמעמיק‬
‫בענין זה בתעלומות תבונו ת לבו ו מו חו ו פיו ולבו שוין‬
‫שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ו מו חו‬
‫ד היינו להיו ת בתורת ׳ה חפצו וי הג ה בה יומם ואלה‬
‫בפיו ו כן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה‬
‫שנגמר בתבונת לבו ו מו ת דדי תבונה זו מתלבשת‬
‫במעשה דבור ומח שבת התורה ומצותיה להיו ת להם‬
‫ב חי׳ מו חין ו חיו ת וגד פין לפרחא לעילא כאלו עסק בדם‬
‫בד תלו ור תמו ממש אעד בהתגלות לבו [בחפיצה‬
‫וח שקה ות שוקה מות שת בלבו ונפ שו הצמאה ל ׳ה‬
‫מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ״ל] תאיל ו תבונה‬
‫זו שבמוחו ותעלומות לבו היא ה מ‪,‬ביאתו לעסוק בהם‬
‫ילולי שהיה מ תבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל‬
‫אלא בצרכי גו פו לבד [וגם אם תא מתמיד בלמודו‪.‬‬
‫בטבעו אעפ״כ אוהב את גו פו יותר בטבעו] וז ה רמזו‬
‫רז״ל באמרם מחשבה טובה הק ב׳׳ה מצרפה למעשה‬
‫ו ת ה ליה למימר מעלה עליו הכתוב כאלו ע שא ה‪.‬‬
‫אלא הענין כי ד תלו ורתמו שבהתגלות לבו הם‬
‫המתלב שים במעשה המצלת להחיותם לפרחא לעילא‬
‫כי הלב תא ג״כ תמרי כשאר אברים שהם כלי‬
‫המעשה אלא שתא פני מי ו חיו ת להם ולכן יכול‬
‫להתלבש‬
‫להתלבש ברט להיות להם גד פין להעלו ת ם‪ .‬אך‬
‫הדחילו ור תמו שבתבונות מו חו ותעלומות לבו הנ״ל‬
‫גבהו דרכיהם למעלה מעלה טב ח׳י המעשה ו אי אפשר‬
‫להם להתלבש בב ח׳י מעשה המצות להיו ת להם ב ח׳י‬
‫מו חין ו חיו ת להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב״ה‬
‫מצרפן ומחברן לב ח׳י המעיטה ו הן נרךאות בשם מחשבה‬
‫טובה כי אינן דחילוורהימו ממש בהתנאת לבו כי אם‬
‫בתבונת מו ת ותעלומות‬
‫!ובם'ש בזוהר וע״וז י״גינד‬
‫!ייכ־־׳׳ש‬
‫צירוף‪ .‬זו־״‬
‫ותבונה‬
‫אך ‪ ,‬ו‬
‫לבו כנ״ל* !‬
‫מ צ ר ף ד! ץ‪ -‬ח ‪ ^ 5‬ל ה ע ל ו ת‬
‫ועסק‬
‫ה מ צו ת‬
‫מע שה‬
‫^ י ךו‬
‫ה ת ו ר ה הנ עי מי ם‬
‫מ ח ש ב ה ט ן ב ה ן ע״ ^ ן‪ .‬ף‬
‫אותיות ב״ן ונ״ת ע ק דחילו‬
‫ורחיטו ולפעטיס התבונה יורדת‬
‫להיות טוחין בנוק׳ דזעיר אנפ־ן שק‬
‫אותיות התורה והמצות והמשכיל‬
‫יב'!^*‬
‫עולם הבריאה מקום עאי ת‬
‫התורה והמצות הנע שים ע׳׳י ד חילו ור ת מו שכליים אשר‬
‫ב ה תנ ׳א לבו ממש אבל בל א׳׳ה נ מי עולים לעולם היצי ׳ר‬
‫ע״י ד תלו ור ת מו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל‬
‫כתולדותם כפרש לקמן באריכות ‪:‬‬
‫פרק יז ובזה יו בן מ׳י ש כי קרוב אלך הדבר מאד‬
‫בפך ובלבבך לע שותו דלכאורה‬
‫תא בלבבך נג ד החו ש שלנו [והתורה היא נצחית]‬
‫שאין קרוב מאד הדבר להפך לבו מתאוות עוד‪,‬ץ‬
‫לאהבת ׳ה באמת ובכו ש בגמרא אטו יראה מילתא‬
‫זוטרתי תא וכל שכן אהבה ‪ .‬וג ס אי דו רול דצדי ‪p‬ם‬
‫דוקא לבם ברשותם ‪ .‬אלא דלע שותו ד ל האהבה‬
‫המביאה אדי ע שיית המצות בלבד שהיא רעותא‬
‫דלבא שבתעאמות לב גם כי אינ ה בהתגלות לבו‬
‫כר שפי‬
‫כרשפי אש ודבר זה ק־וב מאד ונקל לכל אדם א ש­‬
‫יש לו כוח בקדקדו כי כו חו בר שותו ד טל לה תבונן בו‬
‫ככל אשר יחפוץ וכ שי תבונן בו בגדולת א״ס ב״ה‬
‫ממילא יו ליד במוחו על כל פני ם האהבה ל ׳ה לדבקה‬
‫בו בקיום מצו תיוותורתו וז ה כל האדם כי היום לעשותם‬
‫כתיב שהיום תא עולם המעשה דוקא ולמחר כ׳ו כ מ׳ ש‬
‫ב מ׳׳א ‪ .‬ו ה מ ח שליט בטבעו ו תולד תו על חלל ה שמאלי‬
‫שבלב ועל פיו ועל כל האברים שהם כלי המעשה‬
‫אם לא מי שהוא רשע באמת בטארז״ל שהרשעים‬
‫הם ברשות לבם ו אין לבם ברשותם כלל וז ה עונ ש על‬
‫גודל ועוצם עונ ם ולא דברה חורה במתים אלו שב תיהם‬
‫קיד ם מתים כי באמת אי אפשר לרשעים להתחיל‬
‫לעבוד ׳ה בלי שיע שו ת שובה על העבר תחלה לשבר‬
‫הקליטו׳ שהם מסך מבדיל ומ חיצה של ברזל המפסקת‬
‫בינם לאביהם שבשמים ע״י שבירת לבו ונדיד ת נפ שו‬
‫על חטאיו כ מ׳ ש בזהר על פסוק זכרו אלהים תחנ שברה‬
‫לב נשבר ו גו ש ע׳׳י לב נשבר נ שברה רוח דממאה‬
‫דס״א [ע״ש ׳פ פינח ש ד ד ט ו ׳פ ויקרא ׳ד ׳ח ו ׳ר ׳ה ע״א‬
‫ו ב פי׳ הרמ״ז שם] ו הי א ב ר׳ו ח שובה תתאה להעלות‬
‫ה׳ תתאה להקימה מנפילתה שנפלה אל ה חי צונ׳י שתא‬
‫סוד גלו ת ה שכינה כ מ א ח׳ל גלו לאתם שכינה עמרם‬
‫ד היינו כשהאדם עו שה מעשה אתם מדיד וממ שיך‬
‫לשם ב ח׳י וני צו ץ אלתת המחיה את נ ד׳נ שלו‬
‫המלוב שים בו בנפ ש הבהמית מהקליפה שבלבו‬
‫שבולל ה שמאלי המולכת בו בעודו רשע ומו שלת‬
‫בער קטנה שלו ונ ר׳׳ג כבו ש׳י בגולה אצלה וכ שנ שבר‬
‫לבו בקרבו ונ שברה רוח הטומאה וס״א ויחפרהו כר‬
‫חיא‬
‫היא קמה ‪ .‬מנפיל תה ונ ם נצבה צמ״ש בט״א‪:‬‬
‫פרק יח ולתוספת ביאור באר היטב מלת מאד‬
‫שבפסוק בי קרוב אליך הדבר‬
‫מאד ו ג׳ו צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה‬
‫בידיעת ׳ה ו אין לו לב להבין בגדולת א״ם ב״ה להוליד‬
‫ממנה דחילו ורחימו אפ׳י במוחו ו תבונ תו לבד אעפ״ב‬
‫רךוב אליו הדבר מאד לשמור ולע שות כל מצות‬
‫התורה ות״ת כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא‬
‫דלבא באמת לאמיתו בדחילו ורחימו שהיא אהבה‬
‫מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירו שה לנו‬
‫מאבו תינו רק שצריך להקד׳י ולבאר תחלה באר היטב‬
‫שרש אהבה זו ו עניינ ה ואיך היא ירו שה לנו ואיך נכלל‬
‫בה גם דחילו ‪ .‬ו ה ענין בי האבות הן הן המרכבה ועל‬
‫כן ז כו להמ שיך נרע לבניהם אחריהם עד עולם מעשר‬
‫ספירות דקדו שה שבארבע עולמות אבי״ע לכל אחד‬
‫ואחד כפי מדרגתו וכפי מע שיו ועל בל פני ם אפ׳י לקל‬
‫שבקלים ופו שעי ישראל נמ שך בזיווג ם נפ ש דנפ ש‬
‫דמלכות דע שיה שהיא מדתה התחתונה שבקדושת‬
‫הע שיה ואעפ״כ מאחר שהיא מעשר ספיתת קדו שות‬
‫היא כלולה מכולן גם מחכמה דע ש׳י שבתוכה מלוב שת‬
‫חכמה דמלכות דאצילות שבתוכה חכמה דאצילות‬
‫שבה מאיר אור א״ס ב״ה ממש כדכתיב ׳ה בחכמה‬
‫יסד אדן וכולם בחכמה ע שית ונמצא כי אין סוף ב״י‪.‬‬
‫מלוב ש בב ח׳י חכמה שבנפש האדם י היה מי שיהיה‬
‫מישראל ו ב ח׳י החכמה שבה עם אור א״ס ב״ה המלוב ש‬
‫בה מתפשטת בבל ב ח׳י הנפ ש כולה להחיותה טבח׳י‬
‫ראשה עד ב ח׳י רגלה כדכתיב החכמה תחיה בעליה‬
‫ולפעמים‬
‫[ולפעמים ממ שיכים פו שעי ישראל נ שמות גבוהו ת‬
‫מאד שהיו בעמקי הקליפות כמ״ש בספר גלגולי ם] ‪:‬‬
‫הנה החכמה היא מנ ך השכל וההבנה והי א למעלה‬
‫מהבעה שהוא הבנת השכל וה שגתו והחכמה היא‬
‫למעלה מההבנה והה שגה והי א מקד להן וז הו ל שון‬
‫חכמה כ״ח מ״ה שהוא מה שאינו מו שג ו מובן ו אינו‬
‫נתפס בה שגה עדיין ולכן מתלבש בה אור א״ס ב׳ ה‬
‫דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו‬
‫הנ שים וע מי הארץ הם מאמינים ב ׳ה שהאמונה היא‬
‫למעלה מן הדעת והה ש ׳ג כי פתי י א מין לבל דבר וערום‬
‫י בין ו ג׳ו ולג בי הק ב׳׳ה שהוא למעלה מן השכלוהדעת‬
‫ולי ת מחשבה תפיסא ביה כלל הבל בפ תיים אצלו י ׳ת‬
‫כדכתיב ו אני בער ולא אדע בהמות היי תי עמך ו אני‬
‫ת מד עמך ו ג ׳ו כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני‬
‫תמיד עמך ולכן אפ׳י קל שבקלים ופו שעי ישראל‬
‫מוסרים נפשם על קדו שת ׳ה על דרוב וסובלים עיטים‬
‫ק שים שלא לכפור ב ׳ה אחד ואף אס הם בורים וע מי‬
‫הארץ ואץ יודעי ם ג דו ל ת ה׳‪ .‬וג ם במעט שיודעים אץ‬
‫מ ת בוננ׳י כלל ואץ מוכד׳י נפשם מחמת דעת ו ה תבוננו ת‬
‫ב ׳ה כלל ‪ .‬אלא בלי שום דעת ו ה תבוננו ת רק כאלו‬
‫הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור ב ׳ה אחד בלי שום‬
‫טעם וטענה ו מענה כלל ו היינו משום ש ׳ה אחד מאיר‬
‫ומחיה כל הנפ ש ע״י התלב שותו בב ח׳י הבמה שבה‬
‫שהיא למעלה מן הדעת וה שכל המו שג ו מובן !‬
‫פרק יט ולתוספת ביאור צריך לב אי היטב מ׳ ש‬
‫נר ׳ה נ שמת אדם פ׳י שישראל‬
‫הנךוי ם אדם נשמתם היא למשל באור הנר שמתנענע‬
‫תמיד‬
‫ח מד למעלה בטבעו מפגי שאור האש חפץ בטבע‬
‫ליפרד מהפ תילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש‬
‫הכללי שתחת גלגל הירח כ מ׳ ש בעית ואף ש ע׳׳י זה‬
‫יכבה ולא יאיר כלום למטת וג ם למעלה בשרשו‬
‫יתבטל אות במציאות בשרשו אעפ״כ בכך הוא חפץ‬
‫בטבעו ‪ .‬כך נ שמת האדם ו כן ב ח׳י רוח ונפ ש חפצה‬
‫וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן דגוף ולידבק בשרשה‬
‫ומקרה ב ׳ה חיי ה חיים ב״ה הגם שתהיה אין ואפס‬
‫ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה‬
‫ממתחה ועצמותה הרא שון אעפ״ב זה רצונה וחפצה‬
‫בטבעה וטבע זה דצא שם המו שאל לכל דבר שאינו‬
‫בב ח׳י טעם ודעת וג ם כאן הכוונ ה שרצק וחפץ ז ה‬
‫בנפ ש איט בבח׳י טעם ודעת ו שכל מו שג ו מו בן אלא‬
‫למעלה מהדעת ו שכל המו שג וה מובן והי א בחי־ חכמה‬
‫שבנפש שבה אור א״ס ב״ה ‪ .‬וזרע כלל בכל סטרא‬
‫דקדו שה שאיט אלא מה שנמשך מחכמה שנ ׳ק קד ש‬
‫העליון הבטל במציאות באור א״ס ב׳ ה המלוב ש בו‬
‫ו איט דבר בפני עצמו בנ״ל ולכן נקרא כיח מ״ה ורוא‬
‫הפך ממש טבח׳י הקליפה וס״א שממנה נפ שות אומות‬
‫העולם דעבדק לגר מיידו ואמרין הב הב ו הלעי טני להיו ת‬
‫יש ודבר בפני עצמו כנ׳ ל הפך ב ח׳י החכמה ולכן‬
‫נקראים מתים כי החכמה תחיה וכ תיב י מו חו ולא‬
‫בחכמה ‪ .‬וכן הרשעים ופו שעי ישראל קדם שבאו‬
‫לידי נסיח לקדש השם כי ב ח׳י החכמה שבנפש‬
‫האלהית עם ניצו ץ אלהות מאור א״ס ב״ה המלוב ש‬
‫בה דט בב ח׳י גלו ת בגופם בנפ ש ד״בהגזת מצד‬
‫הקליפה שבחלל ה שמאלי שבלב המולכת ומו שלת‬
‫»ופ ס‬
‫בנופ ש בסוד נלו ה ה ש כינ ה כנ ל‪ .‬ולכן ביראת אהבה‬
‫זו בנפ ש האלהית שרצונה וחפצה לדבק ב ׳ה רדי ה חיים‬
‫ברוך תא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת‬
‫ומכוסה בלבו ש שק דקליפה בפו שעי ישראל וממנה‬
‫נכנ ס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר ח ל אק אדם‬
‫תטא כ׳ו אלא שגלות הזה לב ׳ת חכמה אינו אלא לב ׳ת‬
‫המתפשטת ממנה בנפ ש כולה להחיותה אבל שריש‬
‫ועיקר של ב ח׳י חכמה שבנפש האלהית תא ב מו תן‬
‫ו אינ ה מתלבשת בלבו ש שק דקליפה שבלב בחלל‬
‫השמאלי בבח׳י גלו ת ממ ש‪ .‬רק שהיא בב ח׳י שינה‬
‫ברשעים ו אינ ה פועלת פעולתה בהם כל ז מן שעסוקים‬
‫בדעתם ובינ ת ם בתאות העולם ‪ .‬אך כשבאים ל די‬
‫נס־ון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונג ע ה עד‬
‫הנפ ש לב ׳ת חכמה שבה אזי תא ניעורה מ שנתה‬
‫ופועלת פעולתה בכח ׳ה המלוב ש ב ה‪ .‬וכ מ׳י ש ויקץ‬
‫כי שן ׳ה לעמוד בנ סיון ב א מונ ת ׳ה בלי שום טעם ורעת‬
‫ושבל מו שג לו להתגבר על הקליפות ו תאוו ת עוה״ז‬
‫בהיתר ובאיסור שתרגל בהם ולמאוס בהם ולבתר לו‬
‫ה׳ להלד^ ולגורלו למסור לו נפ שו על קדו שת שמז ואף‬
‫כי הקליפות גברו עליו כל י מיו ולא יכול להם כמארז״ל‬
‫שהרשעים הם ברשות לבם מ״מ כשבא לידי נ ס ק‬
‫בדבר אמונה ב ׳ה אחד שיסודתה בהרד רןד ש היא‬
‫ב ח׳י הכמה שבנפש האלהית שבה מלוב ש אוי איס‬
‫ב׳יה הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים ו היו כלא תו‬
‫ממש לפני ׳ה כדכתיב כל הגוי ם כאין נג דו ו ג׳ו וכ תיב בי‬
‫הנה אויביך ׳ה כי ת ה אויביך י אבדו יתפרדו ו ׳ט וכ תיב‬
‫כהמס דונג מפני**ש יאבדו ו ג׳ו וכ תיב הדם בדונג נ מסו ‪.‬‬
‫ותה‬
‫והנה אור ׳ה א״ס ב׳ ה המלוב ש בהבמה שבנפש ג תל‬
‫ועצום כ ת כל בך לגרש ולד ת ת חש״א והקליפות שלא‬
‫יובלו יג עו אפ׳י בלבו שיו שדם מחשבה דבור ומע שה‬
‫של אמונת ׳ה אחד ד היינו לעמוד בגסיק למסור נפ שו‬
‫אפ׳י שלא לע שת רק איזה מע שה לבד נגד אמונת‬
‫׳ה אחד בטן לה שתחות לעבודה זרד‪ .‬אף שאינו מאמין‬
‫בה כלל בלבו ו בן שלא לדבר תועה חץ על אחדות ׳ה‬
‫אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ׳ה וז ה‬
‫נרךא דחילו הנכלל ברחיכז שהיא אהבה הטבעית‬
‫שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה‬
‫בטבעה לדבק בשרשה ומקד ר‪ .‬אור א״ס ב״ה שמפני‬
‫אהבה זו ורצון זה היא יראה וטפחדת בטבעה כנגו ע‬
‫בקצה טומאת ע״ז חץ שהיא נגד אמונת ׳ה אחד אפילו‬
‫בלבו שיה החיצוני ם שרם דבור או מעשה בלי אמונה‬
‫בלב כלל ‪:‬‬
‫פ ר ק כ ו ד ע ה מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת‬
‫ע׳׳ז שהם שני דברות הרא שנים‬
‫אגני ולא י הי ה לך דם כללות כל התורה טלה ‪ .‬כי דבור‬
‫אנכי טלל כל רמ״ח מצות עשה ‪ .‬ולא י הי ה לך טלל‬
‫בל שס״ה מצות ל״ת ולכן שמענו אנכי ולא י הי ה לך‬
‫לבד כפי הגבורה כמארז׳יל מפני שרם כללות התורה‬
‫ט ל ה‪ .‬ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה‬
‫בקצרה ענין ומהות אחדור! של הקב״ה שנירא י חיד‬
‫ו מיו חד וכל מאמינים שהוא לבת הוא כמו שהיה קודם‬
‫שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכ מ׳י ש אתה‬
‫תא ; ד שלא נברא העולם אתה הוא מ שנברא כ׳ו פ׳י‬
‫תא כמ ש בלי שם שנוי כדכתיב אני ׳ה לא שניתי כי‬
‫עוה״ז‬
‫עוה״ז ו כן כל העולמות העליוני ם אינן פועלים שום שנד‬
‫באחדותו י ׳ת בהבראם מאין לי ש שכמו שהיה דו א‬
‫לבדו הוא י חיד ו מיו חד קדם הבראם בן דו א לבת ח א‬
‫י חיד ו מיו חד את־ שבראם משום דכולא קמיה כלא‬
‫ה שיב וב אין ואפס ממש כי התהוות כל העול מי עליוני ם‬
‫ותחתונים מאין לי ש וחיותם וקיומם המקיימם שלא‬
‫יחזרו להיו ת אין ואפס ב שהיה אינו אלא דבר ׳ה ורוח‬
‫פיו י ׳ת המלוב ש בד ם‪ .‬ולמ של כמו בנפ ש האדם‬
‫כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש אפ׳י‬
‫לגבי כללות נפ שו המדברת שהוא ב ח׳י לבו ש האמצעי‬
‫שלה שהוא בח הדבור שלה שיכול לדבר דבו ר׳י ל אין‬
‫קץ ותכלית ובי ש לגבי ב ח׳י לבו ש הפני מי שלה שהוא‬
‫המחשבה שממנה נמ שכו הדבורים והי א חיותם וא״צ‬
‫לומר לגבי מהות ועצמות דנפ ש שהן עשר בחינו תיה‬
‫הנ״ל חב״ד ׳ט שמהן נ פ שנו אותיות מחשבה זו‬
‫המלוב שות בדבור זה כשמדבר כי המח שבה היא ג״כ‬
‫ב ח׳י או תיו ת כמו הדבור רק שהן רוחניו ת ודקות יותר‬
‫אכל עשר ב ה׳י ח ב׳׳ד ב׳ו הן שרש ומרך המח שבה‬
‫ו אין בדם ב ח׳י אותיות עדיין קדם שמתלב שת בלבו ש‬
‫המחשבה ‪ .‬למשל כ שנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו‬
‫של ארם קרם שעולה מהלב אל המוח לחשבולהרהר‬
‫בה אין בה ב ח׳י אותיות עדיין רק חפץ פ שוט וח שיקה‬
‫בלב אל הדבר ד מ א הנחמד אצלו וכי ש קדם שנפלה‬
‫התאוה והחמדה בלט לאותו דבר רק היתה בכח‬
‫הנמר! ו שכלו וידי ע תו שד‪,‬יה גודע אצלו אותו דבר‬
‫שהוא נחמד •ונעי ם ו טוב דפה לה שיגו ולדב ק ט כגון‬
‫ללמוד איזו דבמה או לאכול איזו מאבל ערב רק‬
‫לאחרי ׳ « ב ר נפלה ה תמוה והתאוה כלבו בכח חכמתי‬
‫ו שבלו וידי ע תו ואדרב חזרה ועלתה מהלב לפוח לחשב‬
‫ולדרדר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל לה שיג‬
‫המאכל או למידת החכמה בפועל דרי בכאן נולד ה‬
‫ב ח׳י או תיו ת במורו שהן אותיות בל שן עם ועם‬
‫המדברים והמהודרי ם בדם כל ענייני העול ם‪:‬‬
‫פ ר ק כ א ו הנ ה מדת הקב״ה שלא במזיח ב שד ודם‬
‫שהאדם כשמדבר דבור דרי הבל‬
‫הדבור שבפיו רזא מורג ש ונראה דבר בפני עצמו‬
‫מובדל מ ^ שו שהן עשר ב ח׳ו הנפ ש עצמה אבל‬
‫הקב״ה אין דבורו מובדל מ מנו י ׳ת תו כי אין דבר דרן‬
‫מכנו ולי ת א תי פנוי מינ׳י ולכן אק דבורו י ת׳‪.‬‬
‫בדבורינו מיו [כמו ש אין מח שבתו במח שבתינו‬
‫כדכתיב כי לא מח שבותי מח שבותיכם וכ תיב כן ג ב ת‬
‫דרכי מדרכיכם וגו׳] ולא נקרא דבורו י ׳ת בשם דבור‬
‫רק עד״מ כמו שדבור התחתון שבאדם תא מגלה‬
‫ל שומעים מה שהיה צפק ונעלם במח שבתו כך למעלה‬
‫ב א׳׳ם ב״היצי ‪ a s‬האוד והחיו ת מ מנו י ׳ת מההעלם אל‬
‫הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נ ׳ק בשם דבור ו הן‬
‫הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ו כן שאר כל‬
‫התורה נביאי ם וכתובים שה שיגו הנביאי ם במראה‬
‫נבואתם ‪ .‬ודרי דבורו ומח שבו־! כביכול מיוחדות עמו‬
‫בתכלית תרווד ד״מ כמו דבורו ומח שבתו של אדם‬
‫בעודן בכח חכמו*! ו שכלו או בת שוקה וחמדה שבלבו‬
‫קורם שעלתה מהלב למוח לדרדר בה בב ח׳י אותיו ת‬
‫שאז היו אותיו ת המחשבה והרבה־ הזה הנמ שכות‬
‫מחמרה ות שוקה זו בכח בלב ו מיו חדו ת שם בתכלית‬
‫היחוד‬
‫הי תד בשר שן שהן החכמה דשבל שבמוח וחמדה‬
‫ות שקה שבל ב‪ .‬וככה ממש ד״מ מיוחדו ת דבורו‬
‫ומח שבתו של הקב״ה בתכלית היחוד במהותו ועצמותו‬
‫י ׳ת גם אחר שיצא דבורו י ׳ת אל הפועל בבריאות‬
‫העולמות כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמ׳ו‬
‫ו אין שום שינוי בלל ל פניו י ׳ת אלא אל הברואים‬
‫המקבלים חיותם מכ ח׳י דבורו י ׳ת בב ח׳י יציא תו כבר‬
‫אל הפועל בבריאת העולמות שמתלבש ברס‬
‫להחיותם ע״י ה שתל של׳ו מעלה לעלול ויריד ת המדרג׳ו‬
‫בצמצומים רבים ו שוני ם עד שיוכלו הברואים לקבל‬
‫חיותם והתהוותם מ מנו ולא יתבטלו במציאות וכל‬
‫הצמצומים הם ב ח׳י הסחר פנים להס תיר ולהעלים‬
‫האור והחיו ת הנמ שך מדבורו י ׳ת שלא יתגלה בב ח׳י‬
‫גי לוי רב שלא יו בלו התחתונים לקבל ולכן ג״ב נדמה‬
‫להם אור ו חיו ת הדבור של מקם ב״ה המלוב ש בהם‬
‫כאלו הוא דבר מובדל ממהותו ועצמותו י ׳ת רק שנמשך‬
‫ממנו י ׳ת כמו דמר של אדם מנפ שו ‪ .‬אך לגבי הקב״ה‬
‫אין שום צמצום והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו‬
‫ובח שכה כאורה כדכתיב נם חשך לא יח שיך ממך‬
‫ו ג ׳ו משום ש אין הצמצומים והלבו ש׳י רבר נפרד ממנו־‬
‫י ׳ת ח״ו אלא כהדין קמצא דלבו ש׳י מיני ה ובי ה במ״ים‬
‫כי ׳ה הוא האלהים וכמ״ ש במ״א ולכן קמיה כולא‬
‫כלא ת שיב ממש ‪:‬‬
‫פ ר ק כ ב ר ק שהתורה דברה כל שון ב׳ א ונקרא‬
‫׳ בתורה דבורו של מר ׳^ ב״ה בשם‬
‫דמר ממש כדבורו של אדם לפי שבאמת כך הוא‬
‫יד ך ירידת והמ שכת החיות לתחתונים בצמצומים‬
‫רבים‬
‫רבים ועצומים מיני ם ממיני ם שונים להבראות מהם‬
‫ברואים רבים מיני ם ממיני ם שונים וב״ב גברו ועצמי‬
‫הצמצומים והסתר פני ם העליוני ם עד שיוכלו להתהוות‬
‫ולהבראות גם דברים טמאים וקליפות וס״א ולקבל‬
‫היותם וקיומם מדבר ׳ה ורוח פיו י ׳ת בהסתר פנים‬
‫ויריד ת המדרגות ולכן נקרא אלהים אחרים מפני‬
‫שיניקתם וחיותם אינה מב ת׳י פני ם אלא טב ח׳י אחוריים‬
‫דקדו שה ו פ׳י את ריים כאדם הנו תן דבר ל שונאו שלא‬
‫ברצונו שמ שליכו לו כלאת* כתפו כי מחזיר פניו מ מנו‬
‫מ שנאתו אי תו כך למעלה ב ח׳י פני ם הוא פני מי ת‬
‫הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ ׳ה לה שפיע‬
‫היו ת לבל הקרוב אליו מספדא דקדו שה אבל הס״א‬
‫והטומאה היא תועבת ׳ה אשר שנא ו אינו מ שפיע לה‬
‫חיו ת מפנימי ת הרצון וחפצו הא מיתי איטר חפץ בה ח״ו‬
‫כ״א במאן ד שדי בתר כתפוי ל שונאו שלא ברצונו‬
‫רק כדי להעני ש את דר שעים ולי תן שבר טוב לצדי ק׳י‬
‫ד אנ פיין ל ׳סיא וז ה נקרא ב ח׳י את ריים דרצון העליון‬
‫ביה ‪ .‬ו הנ ה רצון העליון בב ח׳י פני ם הוא מקור ה חיים‬
‫המחיה את בל העולמות ולפי שאינו שורה כלל על‬
‫הס״א וגס ב הי' אתריים של רצון העליון אינו מלוב ש‬
‫בתיבה ממש אלא מקיף עליה מלמעלה לכך היא מקום‬
‫המיתה והטומאה ׳ה י שמרנו בי מעט מזער אור וחיו ת‬
‫שיונקת ומקבלת לתוכה מב ׳ת אחו ריים דקדו שה‬
‫שלמעלה דדא בב ח׳י גלו ת ממש בתוכה בסוד גלו ת‬
‫ה שכינה הנ״ל ולכן נקי־א בשם אלהים אדרים שהיא‬
‫ע״ז ממש וכפירה באחרוהו של ממ״ה הקב״ה כי מאחר‬
‫שאור ו חיו ת דקדו שה הוא בב ח׳י גלו ת בתוכה אינה‬
‫ב טילה‬
‫ב טילה כלל לגבי קדו שת הקליה ואדרבה מגביה עצמה‬
‫כנ שר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר יאור לי ו אני‬
‫ע שיתני ולכן אמרו ח״ל שגסות הרוח שקלה בע״ז‬
‫ממש כי עינ ך ושרש ע״ז הוא מה שנחשב לדבר‬
‫בפני עצמו נפרד מקדו שתו של מקום ולא כפירה ב ׳ה‬
‫לגמרי בדאיתא בג ׳מ דקרו ליה אלהא דאלהיא אלא‬
‫שגם הם מח שיבים עצמם לי ש ודבר בפני עצמו ובזה‬
‫מפחדים את עצמם מקדו שתו של מקום ב״י‪ .‬מארד‪.‬‬
‫שאין בטלים לו י ׳ת כי אין קרושה עליונ ה שירה אלא‬
‫על מה שבטל לו י ׳ת כנ״ל ולבן נ ק־ א׳י טורי דפתרא‬
‫בזה״ק והרי זו כפירה באחדותו הא מיתית דכולא קמיה‬
‫כלא ח שיב ובטל באמת לו י ׳ת ולרצונו המחיה את‬
‫כולם ו מ תה אותם מאין לי ש תמיד ‪:‬‬
‫פ ר ק כג ו ע ם כל דנ״ל יו בן ויבואר היטב בתוס ׳פ‬
‫ביאור מה שאמרו בזהר ד אוריי ׳ת‬
‫וקב״ה מלא חד ו ב תי קונ׳י פיר שו דרמ״ח פי קודין אינון‬
‫דמ״ח אב רין דמלכא לפי שהמצות הן פני מיו ת רצון‬
‫העליון וחפצו הא מיתי המלוב ש בכל העול מ׳ו ה ע ליונ׳י‬
‫ו תוד‪1‬ונ׳י לדמותם בי בל חיותם ושפעם תלוי במע שה‬
‫המצות של ה ת ח תונ׳י בנודע ‪ .‬ונמצא שמעשה המצו 'ת‬
‫ו קו טן תא לבו ש הפני מי לפנימי ת רצון העליון‬
‫שממעשה זה נמ שך אור ו חיו ת רצון העליון להתלב ש‬
‫בעולמות ולכן נקר ׳א אברי דמלכא ד״מ כמו שאברי‬
‫גיף האדם הם לבו ש לנפ שו ובטלים לגמרי אליה מבל‬
‫וכל כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפ שוט י רו או‬
‫רגלו הן נ שמעות לרצונו תכף ו מיד בלי שום צווי‬
‫ואסירה להן ובלי שום ש הייה כלל אלא כרגע ממש‬
‫בשעלה ברצונו ‪ .‬כך ד״מ החיות של מעשה המצ ות‬
‫וקיומן היא בטל לגמרי לגבי רצון העליון המל ובש בו‬
‫וגעשה לו ממש כגוף ל נשמה ‪ .‬וכן הלב וש החיצון‬
‫של נפש האלה ית שבאדם המקיים ועושה המצ וה‬
‫שה וא כח ובחי׳ המעשה שלה הוא מתלבש בחיות‬
‫של מעשה המצ וה ונעשה ג״ב כגוף לגשמה לרצון‬
‫העליון ובטל אליו לגמרי ועל כן גם אברי גוף האדם‬
‫המקיימים המצ וה שכח ובחי׳ המעשה של נפש האלה ית‬
‫מל ובש בדם בשעת מעשה וקיום המצ וה הם נעשו‬
‫מרכבה ממש לרצון העליון כגון היד המחלקת צדקה‬
‫לעניים או ע ושה מצוה אחרת ‪ .‬ורגלים המהלכ ות לדבר‬
‫מצוה וק הפה ולשון יםמדברי ׳ דברי תורה והמוח‬
‫שמהרהר ב דת דש ובגחלת ה׳ ב״ה ‪ .‬וזהו שארז״ל‬
‫האב ות הן הן המרכבה שכל אבר יהם בולם היו‬
‫קדושים ומובדלים מענייני עוה״ז ולא געשו מרכבה‬
‫רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם ‪ :‬אך המחשבה‬
‫וההחדר ב דת שבמ וח ובח הדבור ב דת שבפה‬
‫שהס לבושי׳ הפנימים של נפש האלה ית וב״ש נפש‬
‫האלה ית עצמה המל ובשת בהם בולם מיוחדים ממש‬
‫ביחיד גמור ברצון העליון ולא מרבבה לבד כי רצון‬
‫העליון הוא הוא הדבר הלבה עצמה שמהרהר ומדבר‬
‫בה שכל ההלכ ות הן פרט* המשב ות פנימיות רצון‬
‫העליון עצמו שכך עלה ברצונו ית׳ שדבר זה מוחו־‬
‫או כשר או פטיר או זנאי או להפך ובן כל צרופי‬
‫אותיות תנ״ך הן המשכת רצונו וחכמתו המיוחדו׳ בא״ס‬
‫ב׳יה בתכל ית היתיר שה וא היודע והוא המדע כו׳ וז״ש‬
‫דאורייתא וקב״ה כולא חד ולא אברין דמלכא לתר‬
‫כפיעדין‬
‫בפקורין ‪ .‬ומאדר שרצח העליון המיוהד בא״ס ב״ה‬
‫בתבל ית ה יתד תא בגילוי לגמרי ולא בהסתר פנים‬
‫בלל ובלל ב נפש האלה ית ולבושיה הפנימים שהם‬
‫מחשבתה ודבורה בא ותה שעה שהאדם עיסק בדברי‬
‫תורה הרי גס ה נפש ולבושיה אלו מ י וחדם ממש בא״ס‬
‫ב״ה בא ותה שעה בתכל ית ה יתד ב יתד דבורו‬
‫ומחשבה! של הקב ׳ ׳ה במהותו ועצמותו כנ״ל כי אין‬
‫שוס דבר נפרד כי אם בהסתר פנים בנ״ל ולא עוד אלא‬
‫ש יתדם הוא ביתר שאת ויתר עז מ יתד אור א״ס ב״ה‬
‫בעולמות עליונים מאחר *שרצון העליון הוא בגילוי‬
‫ממש ב נפש ולבושיה העוסקים בתורה שהר י הוא הוא‬
‫הת ורה עצמה ובל העולמות העליונים מקבל ים ת ותם‬
‫מאור וחיות ה נמשך מהת ורה שה יא רצונו וחכמתו‬
‫ית׳ כדכת יב כולם בחכמה עש ית וא״ב החכמה שה יא‬
‫הת ורה למעלה מכולם והיא היא רצונו ית׳ הנק ׳ ס ובב‬
‫כל עלמין שה יא בחי׳ מה שאינו יבול להתלבש בת וך‬
‫עלמין רק מח יה ומאיר למעלה בבחי ׳ מקיף והיא ה יא‬
‫המתלבשת ב נפש ולבושיה בבחי ׳ גילר ממש‬
‫כשעוסקים בד״ת ואע׳׳ג דאיהו לא חד כו׳ [ומשו׳ הבי‬
‫יכול לסבול מש ום דלא חזי משא״כ בעליונים]‪ .‬ובזה‬
‫יובן למה גדלה מאד מעלת העסק בתורה יותר מכל‬
‫דמצ ות ואפי׳ מתפלה שה יא יתד עולמות עליונים‬
‫[והא דמי שאין תורתו אומנתו צדך להפסיק היינו‬
‫מאת־ דמפס יק ומבטל בלא״ה] ‪ .‬ומזה יוכל המשכ יל‬
‫להמשך עליו יראה גדולה בעסקו בת ורה כשיתבונן‬
‫איך שנפש ו ולבושיה שבמ ות ובפיו דט מיוחד ׳ ממיש‬
‫בתכל ית ה יחד ברצון העליון ואור א״ס ב״ה ממש‬
‫המת גלה‬
‫המתגלה בהם מה שכל העולמות עליונים ותחתונים‬
‫כלא חשב י קמ יה וכאין ואפס ממים עד שאינו מתלבש‬
‫בת וכם ממש אלא סובב כל עלמין בבת ׳ מקף‬
‫להחיות ׳ עירן חיותם רק איזו הארה מתלבשת בת וכם‬
‫מה שיכולים לסבול שלא יתבטלו במצ יאות לגמרי ‪.‬‬
‫וז״ש ויצונו ה׳ את כל החוקים האלה ל יראה את ה׳‬
‫וגו׳ [ועל יראה גדולה זו אמרו אם אין חכמה אין יראה‬
‫והתורה נקראת אצלה תרעא לדרתא כמ״ש במ״א]‬
‫אלא דלאו כל מ וחא סביל דא יראה כזו ‪ .‬אך ש מאן‬
‫דלא סביל מוחו כלל יראה זו לא מינה ולא מקצתה‬
‫מפני פחיתות ערך נפשו בשרשה ומקרה במדרג ות‬
‫תדחונים דעשר ספירות דעש יה אק יראה זו מעכבת‬
‫מ למעשה כמ״ש לקמן ‪:‬‬
‫פ ר ק כ ד לזה לע ומת זה הן שס״ה מצ ות לא תעשה‬
‫דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר‬
‫שה ן נגד רצונו וחכמתו ית׳ והפכם ממים הם נפרדים‬
‫מ יתרו ואחדותו ית׳ בתכל ית הפירור ממש כמו הס״א‬
‫והקליפה ה נק ע״ז ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים‬
‫של רצון העליון כנ״ל ‪ .‬וכן ג׳ לבושי ה נפש שמקל יפת‬
‫נוגה שב ישראל ש וט מחשבה דבור ומעשה המל ובש‪,‬׳‬
‫בשס ׳יה ל׳׳ת דאורייתא ודרבנן וכן מד ות ה נפש עצמה‬
‫המל ובשת בלבוש יה כולם מיוחדים ממש בס״א וקליפ׳‬
‫זו הנק׳ ע״ז ולא עוד אלא שבטל ים וטפלים אליה וגרועים‬
‫ופחותים ממ נה מאד כי היא אינה מל ובשת בגוף תמר י‬
‫רודעת את רט נה ואינה מ ורדת ט לפעול פע ולתה‬
‫במשלחת מלאכ י רעים שלה שלא בשל יחת ו של‬
‫מקם ב׳׳ה ח״ו וכמאמר בלעם לא אובל לעמד את פי‬
‫ד‪.‬‬
‫ה׳ וגו׳ ואף שנק־א ע״ז הא קרו ליה אלהא דאלה יא‬
‫ואינם יכולי' לעבור כלל על רצונו ית׳ כי יודעי׳ ומשיגים‬
‫שה וא חיותם וקיומם שיונקים מכחי ׳ אחוריים דאתריי ׳‬
‫של דצק העליון ב״ה המקיף עליהם אלא שיניקתם‬
‫וחיותם שבת וכם היא בבחי ׳ גלות בתוכם להחש יב‬
‫עצמן אלה ות והרי זו כפירה באחדותו אבל מ״מ אינן‬
‫כופרים וכחשו בה ׳ לגמרי ולומר לא הוא אלא דקרו ליה‬
‫אלהא דאל ולא דהיינו חיותם וקיומם ה נמשך ויורד‬
‫עליהם מרצונו ית׳ ולבן אינן עוברין רצונו ית׳ לעולם ‪.‬‬
‫וא׳׳כ האדם העובר על רצונו ית׳ ד‪1‬א גרוע ופחת הרבה‬
‫מאד מהס״א וקליפה הנקראת ע״ז ואלהים אחרים ותא‬
‫בתכלי ׳ הפירור מ יתרו ואתמח ו של הקב״ה יותר ממ נה‬
‫וכאלו כופר באחדותו יותר ממ נה רדו ‪ .‬וכמ״ש בע׳יח‬
‫שער מ״ב סוף פ ׳ד שהרע שבעו׳׳הז החומרי ת א שמר י‬
‫הקליפות הגסות כו׳ ותא תכל ית הבירור וכו׳ ולכן כל‬
‫מעשת ערהז קש ים ורעים והרשעים גוברים בו וכו׳ ‪:‬‬
‫ולבן אמרו ח יל על פסוק כי תשטה אשת ו אין אדם‬
‫עובר עבירה וכו׳ דאפי׳ אשת המ נאפת שדעתה קלה‬
‫ה יתה מ ושלת ברוח תא ותה לולי רוח שט ות שבה‬
‫המכסה ומסתיר ומעלי׳ את האהבה מס ותרת שב נפשה‬
‫האלה ית לדבקה באמ ונת ה׳ ויחודו ואחדותו ולא ליפרד‬
‫ח"ו מאחדותו אפי׳ נוטלים את נפשה ממ נה לעבור ע״ז‬
‫ח״ו ואפי׳ בהשתח ואה לבדה בלי שום אמונה בלב כלל‬
‫וב״ש לכב וש היצר ותאות הניאוף שהם יסודם קלים‬
‫ממ יתה ה׳ ישמרנו וההפרש שאצלה בק איסור ניאוף‬
‫לאיסור השתח ואה לע׳׳ז הוא ג״ב הח שט ות דקליפה‬
‫המלבשת לנפש האלה ית עד בחי׳ חבטה שבה ולא עד‬
‫נכלל נטני אוד ה ' המל ובש בועמד ‪ .‬ברל ‪ .‬אבל‬
‫נאמת לאמיתו אפי׳ עב ירה קלה ה ד הע וברה עובר‬
‫על דצק העליון ב״ה וד‪1‬א בתבל ית דפירוד מ יהוה‬
‫ואחדותו ית׳ יותר טש׳׳א וקליפה הנקרא ׳ אלהים אחרי׳‬
‫וע׳׳ז ממש ויוחר מבל הדברים הנשפע ים ממ נה בע׳׳הז‬
‫שהם בהמ ות טמא ות וה ות ועופות טמא ים ושקצים‬
‫ורמשים ובמאמר יתוש קדמך פי׳ דאף יחוש שמע ים‬
‫ואינו מוציא שה יא קליפ׳ היותר תחת ונה ורחוקה מבחי '‬
‫הקד ושת המשפעת בתכל ית הדח וק ק ודמת לא יש‬
‫הח וטא בהשתלשל ות ו ידדת החיות מרצון העליון ב׳׳ה‬
‫וכ״ש שאר בעלי ה ים הטמא ים ואפי׳ חיות רעות‬
‫שבולם אינם משנ ים תפקדם ופכץדתו ית׳ שמרה החם‬
‫ואע׳׳ג דא ית לא חזי בו׳ ‪ .‬ובמ״ש ומוראכם וחתכם יהיה‬
‫על כל ת ת הארץ ובפי׳ ח׳׳ל שאין חיה רעה מ וש ‪,‬ת‬
‫באדם אא״ב נדמה לה כבהמה ‪ .‬והצדיקים שאץ צלם‬
‫אלהים מסתלק מעל פניהם כל ת ות רעות אתבפק‬
‫קמ י ית במ״ש בזהר גבי דניאל בטב אריות‪ .‬ואיב‬
‫הח וטא ועובר רצונו ית׳ אפי׳ בעב ירה קלה בשעת‬
‫מעשה רעא בתכל ית דריחוק מקד ושה העליונה שה יא‬
‫יתדו ואחוזתו ית׳ יותר מ נל בעלי חיים הטמאי ׳ ושקצי '‬
‫ורמשים המושפע ים מס״א וקליפת ע״ז ומה שפיקוח‬
‫נפש דוחה שאר עב ידת וגם יעבור ואל יהרג היינו כפי׳‬
‫חז״ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כ ד ש ישכור‬
‫שבת ות הרבה ולא משו ׳ קלות העב יהת וממרן [תדע‬
‫שהד שבת חמורה ושכולה בעץ לענק שח יטת כומר‬
‫לדבר אחד ני״ד סי׳ ב׳ מ שאיב במומר לגילף עריות‬
‫ואפי׳ הגי פ ימה נפש החה שבת ולא ג׳׳ע אלא דגדרה‬
‫הכת וג‬
‫הכה וב תא ] אלא שלאח־ מעשה החטא אם היא‬
‫מעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמ ים שאק‬
‫נפשו האלה ית מתה לגמרי ונכרתת משרשר ‪ .‬באלה ים‬
‫חיים רק שנפגם קצת דביקותה ואחיזתה בשרש ־‬
‫חטך‪.‬‬
‫בחטא זה* הרי גם נפשו‬
‫י׳‬
‫בח‬
‫קי‬
‫?‬
‫י‬
‫יי‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ל‬
‫(י‬
‫החיוני׳ הבהמ ית המלובש '‬
‫בנ פ ש ו ב שי ש ה כ ע ליוני ם כ ך הם חלולוי‬
‫ב ג ו פ‪1‬‬
‫ל בן‬
‫ו עו לי ם‬
‫מ ה ס״ א‬
‫ו מ ת ר ך בי ם‬
‫ג ו פ‪1‬‬
‫חוז רי ם‬
‫ו ק ל י פ ה ‪11‬‬
‫ל ק דו ש ת‬
‫ב חי׳‬
‫ב עו ה׳׳ז‬
‫ה טי רו ק‬
‫ו ה עונ ש‬
‫בגי הנ ם אן‬
‫לכל עון ו ח ש א עונ ש מיו ח ד‬
‫ל מ ר ק ו ל ה ע בי ר‬
‫ה לכ לו ך‬
‫ו ה פג ם וכן‬
‫יי״ •יו “ יז‬
‫האלהית הטלובשת בהם ="" נ'‬
‫י‬
‫"׳־‬
‫הסאט‪-‬נה בה׳ אחד ונם‬
‫בשעת החטא ה יתה באמ נה אתו ית׳ רק שה יתה‬
‫בבחי׳ גלות ממש תוך נפש הבהמ ית מס״א המחט־אה‬
‫את הגוף ומוריהתו עמה בעמק י שא ול למטה מטת תחת‬
‫ט ומאת הס׳יא וקליפת ע׳׳ז ה׳ ישמרנו ואין לך גלות גדול‬
‫מזה מאיגרא רמה כו׳ ובמש ׳ ׳ל דש יש ומקיר נפשו בל‬
‫בית ישראל הוא מחכמה ע ילאה והוא ית׳ וחכמתו אחד‬
‫וכו׳ והוא כמשל האוחז בראש ו של מלך ומורידו למטת‬
‫וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון‬
‫גדול מזה אפי׳ ע ושה כן לפי שעה שהקל יפ ות וס״א‬
‫נקראים קיא צואה כנודע ‪:‬‬
‫פ ר ק כ ה וזהו שכת וב בי כךוב אליך הדבר מאד‬
‫וגו׳ שבכל עת ובכל שעה בירו של‬
‫אדם וברשותו היא להעבי ׳ רוח שט ות והשכחה מקרבו‬
‫ולזמר ולעורר אהבת ו לה ׳ אחד המס ותרת בוראי‬
‫בלבבו בלי ש ום ספק ‪ .‬וז״ש ובלבבך ונכלל בה גם‬
‫דחילו דהיינו שלא ליפרד בש ום אופן מ יתר ו ואחדותו‬
‫יתברך‬
‫יתברך אפי׳ במס ירת נפש ממש בלי שום מעם ושפל מ ושג‬
‫אלא בטבע אלהי וב׳׳ש בשב ירת התאוות הקלה מיסורי‬
‫מ יתה שקרוב אליו הדבר יותר לבב וש היצר הן בבת ׳‬
‫סור מרע אפי׳ מעב ירה קלה של דברי סופרים שלא‬
‫לעבור על רצונו ית׳ מאדר שנפרד בה מ יתת ואחדותו‬
‫כמז בע״ז ממש בשעת מעשה והרי גם בע׳׳ז יכול‬
‫לעש ות תש ובה ארוב ‪ .‬ואף שהא ומר אחטא ואשוב‬
‫אין מספיקין בו׳ היינו שאין מחזיקים יח לת ות לו שעת‬
‫המש ־ לעש ות תש בה אבל אם דחק השעה ועשה‬
‫תשבה אין לך דבר שע ומד בפני דתשבר ‪ . .‬ואעפ׳־ב‬
‫כל א יש ישראל מוכן ומזומן למסור נפש על קד ושת‬
‫ה׳ שלא להשתה ות לע״ז אפי׳ לפי שעה ולעשות‬
‫תש בה אח״כ והיינו מפני אור ה׳ המל ובש בנפשם‬
‫כג״ל שאינו בבחי ׳ זק ושעה כלל אלא למעלה מהזמן‬
‫ושליט ומושל על ז כנודע ‪ .‬והן בבחי ׳ ועשה מוב‬
‫להתגבר כארי בגבורה ואומץ הלב נגד היצר המבביו*‬
‫את טפו ומפיל עליו עצלה מבתי ׳ יסוד העפר שב נפש‬
‫הבהמ ית מלהטר יח טפו בזריזות בכל מיני טורח ועבוד׳‬
‫משא בעב ודת ה׳ ש יש בה טורח ועמל בטן לעמול‬
‫בתרה בעזן ובפה לא פסיק פומיה מגירסא ובמאח״ל‬
‫לעולם ישם אדם עצמו על דברי תורה כשר לעול‬
‫וכחמור למשאוי וכן לתפלה בט נה בכל כת ממש וכן‬
‫בעב ודת ה׳ שה וא בדבר שבממ ו ן כמו עב ודת הצדקה‬
‫וכיוצא באלו ממלחמ ות היצר ותחבולותיו לקרר נפים‬
‫האדם שלא להפקיר ממונו ובריאות טפו שלעמ וד נגה‬
‫ולכבש כךוב מאד אל האדם כש יש ים אל לבו שלנצח‬
‫היצר בכל זה מחר מזה ולעש ות הפכו טמש קל‬
‫מאד‬
‫מאר מיסורי מ יתה ה׳ ישמרנו יסורי מ יתה ה׳ ישמרנו‬
‫היה מקבל באהבה וברצון שלא ליפת־ מיחודו ואחוזתו‬
‫ית׳ אפי׳ לפי שעה להשתח ות לע״ז חץ וב״ש ש יש לו‬
‫לקבל באהבה וברצון כרי לרבקה בו לעולם וער דהיינו‬
‫כש יעשה רצונו ית׳ בעב ורה זו יתגלה בה פנימית יצק‬
‫העליון בבחי ׳ פנים וגילי רב ולא בהסתר כלל ובשאק‬
‫שם הסחר פנים ברצון העלק אד אק דבר נפרד כלל‬
‫יכלל להיות יש ודבר בפני עצמו ולזאת תהיינה נפשו‬
‫האלה ית והחיונית ולבושיהן בולן מיותרות בתכל ית‬
‫היתיר ברצון העל יק ואור א״ס ב״י‪ ,‬כדל ‪ .‬יחוד זה‬
‫למעלה הוא נצחי לעולם ועד כי הוא ית׳ ורצונו למעלה‬
‫מהזמן וכן גילי רצונו שבדבורו שה יא הת ורה הוא נצחי‬
‫וכמ׳׳ש ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים מזימים‬
‫כי ולא יחליף ולא ימיר דחו לעולמיםבו׳ ‪ .‬אלא שלמטה‬
‫הוא תוד! הזמן ובאותה שעה לבדה שע וסק בה בחור ׳‬
‫או במצ וה כי אח״ב אם עוסק בדבר את־ נפרד מהיחוד‬
‫העליון למטה ‪ .‬והיינו כשע וסק בדברים בטל ים לגמרי‬
‫שאץ בהם צורך כלל לעבורת ה׳ ואעפ״ב כשחוזר ושב‬
‫לעבודת ה׳ אח״כ להורה ולתפלה ומבקש מח ילה מה ׳‬
‫על שה יה אפשר לו לעסוק אז בתורה ולא עסק ה׳ יסלח‬
‫לו כמארז״ל עבר על מצ ות עשה ושב לא זז משם עד‬
‫שבוחלין לו‪ .‬ולזה תקנו ברבת סלח לנו שלש פעמ ים‬
‫בכל ?ם על עון ביטול הורה שאין אדם ניצול ממנו בכל‬
‫יום וכמו התמ יר שח יה מכפר על מצ ות עשה ‪ .‬ואץ‬
‫זה אחטא ואשוב אא״כ שבשעת החטא ממש ת א‬
‫סומך על התש ובה ולכך תטא כמ ׳ ׳ש במ״א ‪ :‬ובזה‬
‫זבן למה צוה משת רבינו ע ׳ה במש נה תורה לחד‬
‫ש נכ נס‪,‬‬
‫שנכנסו לארץ לקרות ק״ש פעמ ים בכל יום לקבל על ז‬
‫מלבות שמ ים במס ירת נפש והלא הבט יח לדם פחדכם‬
‫ומוראכם יתן ה׳ ונו׳ אלא מש ום שקיום הת ודה ומצותיה‬
‫תלוי בזהשיזכור תמ יד ענין מס ירת נפשו לה ׳ על יחדו‬
‫ש יה יה קבוע בלבו חמ ד ממש יומם ולילה לא ימיש‬
‫מזכרונו כי בזה יוכל לעמוד נגד יצרו לנצחו תמ יד בכל‬
‫עת ובכל שעה כנ״ל ‪:‬‬
‫פ ר ק כ ו ב ר ם בגון דא צריך לאודעי כלל נחל‬
‫כי כמו שנצת־ן לנצח דבר‬
‫נשמ י כגון שני אגשים המתאבק ים זה עם זה להפיל‬
‫זה את זה ‪ .‬הנה אם האחד דעא בעצלות וכבדות ינוצח‬
‫בקל ויפול גס אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש‬
‫בנצחון היצר אי אפש־ לנצחו בעצלות וכבדות‬
‫הנמשכ ות מעצב ות וטמטום הלב כאבן כ״א בזריזות‬
‫ה נמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד‬
‫דאנה ועצב בעולם ‪ .‬וכוש בכל עצב יהיה מותר פי׳‬
‫שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשין זה‬
‫משמע שהעצב מצד עצמו אין ם מעלה רק שיגיע רבא‬
‫ממנו איזה יחרק והיינו השמחה האמ ית ית בה ׳ אלה ז‬
‫הבאה ארד העצב האמיתי לעת ים מזומנים על עונותיו‬
‫במר נפשו ולב נשבר שע׳׳י זה נשברה רוח הט ומאה‬
‫מ וא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמ ים‬
‫כמ ׳ ׳ש בזהר ע״פ רוח נשברה לב נשבר וגו׳ ואד יקוים‬
‫בו רישיה דכךא השמיעני שש ן ושמחה וגו׳ הש יבה‬
‫לי ששון ישעך וחח נדבה וגו׳ וזהו טעם הפשט לתיקון‬
‫האר״י דל לומר מזמור זה אחר תיקון חצ ות קודם‬
‫הלימוד כח ללמוד בשמחה אמ יח יח בה ׳ הבאה אחר‬
‫העצב‬
‫העצב ש יש לשטחה זו יתרון ביתרק האור הבא מן‬
‫החשך דוקא במ ׳ ש בזהר על פסוק וראיתי ש יש יחוזק‬
‫לחכמה ק הסכל ות כיתרון האור כו׳ ע״ש ודל ומקרא‬
‫מלא דבר הכת וב חחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהך‬
‫בשטחה וגו׳ ונודע לכל פי׳ האר״י ז״ל על פסוק זה‪:‬‬
‫וה נה עצה היעוצה למרר לבו מכל עצב ונדנוד‬
‫דאגה ממילי דעלמא ואפי׳ בני חיי ומזוני‬
‫מ ודעת ז ‪ as‬לכל מאמר רז׳׳ל כשס שמברך על הט ובה‬
‫כו׳ ופירשו בגט ׳ לקבולי בשמחה כמו שמחת הט ובה‬
‫הנגלית ונראית כי גם זו לט ובה רק שא ינה נגלית‬
‫ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי ׳ שלמעלה‬
‫מעלמא דאתגלייא שתא רה משם הד״ה ב״ה ועלמא‬
‫דאתבס יא הוא י״ה וז״ש אשר י הגבר אשר תיפ־נו י״ה‬
‫וגו׳ ולכן ארז׳׳ל כי השטח ים ביסורים על יהם הכת וב‬
‫אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא‬
‫מאהבת ו רךבת ה׳ יותר מכל חיי העוה׳׳ז כדכת יב כי‬
‫מוב חסדך מחיים וגו׳ וקרבת ה׳ היא ביתר שאת‬
‫ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכס יא כי שם חביון עוזו‬
‫ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו‬
‫לעתיד לבא שה יא יציאת חטה מנרתקה שה יא מכ וסה‬
‫בו בעוה״ז ולעתיד תתגלה מבסויה דהיינו שא ז יתגלה‬
‫עלמא דאתכס יא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל‬
‫החוסים בו בעוה״ז ומסתופפים בצלו צל החכמה שה וא‬
‫בחי׳ צל ולא אורה וטובה נראית ודל ‪ :‬אך העצב ות‬
‫ממילי דשמ יא צ יץ לש ית עצות בנפשו לפטר ממ נה‬
‫אין צריך לומר בשעת עב ורה שצר יך לעבוד ה׳‬
‫בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי ש ודא בעל עסקים‬
‫ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה מטילי דשמ יא‬
‫בשעת עסקיו בידוע שה וא תחב ולת היצר כדי להפילו‬
‫אח״ב בתאוות דרו כנודע שאל״ב מאין באה לו עצבות‬
‫אמיתית מחמת אהבת ה׳ או יראתו באמצע עסקיו‪.‬‬
‫והנה בין שנפלה לו העצב ות בשעת עבודה בת״ת או‬
‫בתפלה ובין ש נפלה לו שלא בשעת עבודה ז‪ ax‬ישים‬
‫אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמית ית אפי׳‬
‫לדאגת עונות חמורים ח״ו ‪ .‬רק לזאת צריך קביעות‬
‫עתים ושעת הכ וש י בישוב הדעת להתבונן בגדול׳ ה׳‬
‫אשר חטא לו בדי שע׳׳י זה יהיה לבו נשבר באמת‬
‫במרירות אמית ית וכמבואר עת זו במ״א ושס נתבאר‬
‫ג״ב כי מיד אח־ ש נשבר לבו בעת ים קבועים ההם אזי‬
‫יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה של ימה כי ה׳‬
‫העביר חטאת ו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמ ית ית‬
‫בה ׳ הבאה ארד העצב כג״ל‪:‬‬
‫פ ר ק כ ז לאם העצב ות אינה מדאגת עונות אלא‬
‫מהרהורים רעים ותאוות רעות‬
‫שנופלות במחשבת ו ‪ .‬הנה אם נופלות לו שלא‬
‫בשעת העב ודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך א ח‬
‫וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמ וח בחלקי שאף‬
‫שנופלות לו במחשבת ו הוא מס יח דעתו מהן לקיים‬
‫מה ש נאמר ולא תתורו אהד לבבכם ואחרי עיניכם‬
‫אשר אתם זוגים אחר יהם ‪ .‬ואק הכת וב מדבר בצדיקי׳‬
‫לקראם זונים ח״ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו‬
‫הרהורי ניאוף במחשבת ו בין בה יתר בו׳ ובשמס יח‬
‫דעתו מקיים לאו זה ואמרו ח״ל ישב ולא עבר עב ירה‬
‫נותנים לו שבר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמ וח‬
‫בקיום‬
‫בקיום הלאו כמו בקיום מצ ות עשת ממש ואדרבה‬
‫העצב ות היא מגסות התת שאינו מביר מנ־ןמו ועל כן‬
‫ירע לבבו על שאיגו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי‬
‫אין נופלים להם הרהורי שט ות כאלו כי אילו היה מביר‬
‫מנץמו שה וא רתק מאר ממדרגת צדיק והלואי היה‬
‫בינוני ולא רשע כל ימיו אפי׳ שעה אחת דרי זאת היא‬
‫מדת הבינונים ועבודתם לכמש היצר וההרהור הע ולה‬
‫מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולרתת ו בשת י‬
‫ידים כנ׳׳ל ובכל דח יה ודחיה שמדחד־ן ממחשבת ו‬
‫אתכפ יא כדא לתתא ובאתערותא דלתתא אתער ותא‬
‫דלעלא ואתכפיא ס״א דלעילא המגב יה עצמה בנשר‬
‫לקיים מ״ש אם תגב יה כנשר וגר משם אורידך נאם‬
‫ה׳ וכמו שהפל יג בזהר פ׳ תר ומה [דף קכח] בגודל נחת‬
‫תח לפנ? ית׳ כד אתכפ יא ס״א לתתא דאסתלק יקרא‬
‫דקב״ה לעילא על כולא יתיר משבח ׳ אחרא ואסתלק־ת ׳‬
‫דא יתיר מכולא וכו׳ ‪ .‬ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא‬
‫ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי‬
‫אולי לבך נברא וזאת עבודתו לאבפ יא לס״א חמ יד ‪.‬‬
‫יעל זה אמר איוב בראת רשע ים ולא שיהיו רשע ים‬
‫כאמת חץ אלא שיגיע אל יהם כמעשה הרשע ים‬
‫במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמ יד‬
‫להס יח דעתם מהם כ ד לאבפי ׳ לס״א ולא יוכלו לבטלה‬
‫מכל וכל כי זה נעשה ע׳׳י צדיקים ‪ .‬ושני מיני נחת תח‬
‫לפגז ית׳ למעלה ‪ .‬א׳ מביטול הס״א לגמרי ואתהפכא‬
‫מטרידו למחקא ומחשובא לנהורא ע׳׳י ה צ ד י ^‬
‫והשנית כד אתכפ יא הס׳׳א בע ודה בתקפה וגבורתה‬
‫ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה׳ באתעתתא‬
‫דלתתא‬
‫דלתתא עיי הבינונים ‪ .‬ודש הכת וב ועשר‪ .‬לי מטעמ ים‬
‫כאשד אהבת י מטעמ ים לשון רבים שני מיני נדח רוח‬
‫והוא מאמר השכ ינה לבניה כללות ישראל כדפי׳‬
‫בתיקונים ‪ .‬וכמד שבמטעמ ים גשמיים ד״מ יש שני‬
‫מיני מעדנים אחד ממאכל ים ערבים ומחוקים‪ .‬והשני‬
‫מדברים רדיפ־ם או המוצי׳ רק שהם מתובלים דמהדקני׳‬
‫ה יטב עד ש נעש מעדנים להש יב ה נפש ‪ .‬ודש הכתו ׳‬
‫כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה פי׳ ש יש יב‬
‫מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתבפ יא‬
‫ס״א ואסתלק יקרא דקב״ה לעילא ‪ .‬ולא עוד אלא אפי׳‬
‫בדברים המותרים לגמרי בל מה שהאדם זובח יצרו‬
‫אפי׳ שעה קלה ומתכוין לאבפיא לס״א שבחלל‬
‫השמאל י בגון שחפץ לאכול ומאר י סעודתו עד לאחר‬
‫שעה או פחות ועוסק בתורה בא ותה שעה ‪ .‬כדא יתא‬
‫בגמ ׳ שעה רביעית מאכל כל ארם שעה שש ית מאכל‬
‫ת״ח ‪ .‬והיו מרעיבים עצמם שת י שע ות לכוונה זו אף‬
‫שגם את* הסע ודה היו לומדים בל היום ‪ .‬וכן אם‬
‫בולם פיו מלדבר דברים שלב ו מתא וה מאד לדברם‬
‫מענייני העולם ובן בהרהורי מחשבת ו אפי׳ במעט‬
‫מזעיר דאתכפ יא ס״א לתתא אסתלק ירןא דקב״ה‬
‫וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קזעשה‬
‫עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעטרת ו‬
‫ית׳ ‪ .‬ודש ר ול אדם מקדש עצמי מעט למטה מקדשין‬
‫אוהו הרבה מלמעלה לבר מה שמקיים מצות עשה‬
‫של תורה והתקדשתם וט ׳ כשמקדש עצמו במותר לו‬
‫ופי׳ והתקדשתם שת עש עצמכם קדושים כלומר אף‬
‫שבאמת אינו קמש ומובדל מס״א כי היא בתקפה‬
‫ובגטרתה‬
‫ועב ודתה כת ולדתה בחלל השמאל י רק שכ ובש יצרו‬
‫ומקדש עצמ י ‪ .‬והייתם קדושים כלומד סרפו להיות‬
‫קד וש ומובדל באמת מהס״א ע״י שמקדש ים אותו‬
‫הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו‬
‫מעט מעט ‪:‬‬
‫פ ר ס כ ח ואפ יל ו אם נופלים לו הרהורי תאוות‬
‫ושאר מהשב ות זרות בשעת‬
‫העב ודה בתורה או בתפלה בכוונה אל ישית לב אליהן‬
‫אלא יסיח דעתו מהן כרגע ‪ .‬וגם אל יהי ש וטה לעסוק‬
‫בהעלאת המד ות של המחשבה זרה בנודע כי לא‬
‫נאמרו דבדים ההם אלא לצדיקים שאין נופלים ל וט‬
‫מחשב ות זרות שלהם כ״א משל א יד ים ‪ .‬אבל מי‬
‫שנופל לו משל ו מכחי ' דרע שבלב ו בקלל השמאל י‬
‫איך יעלהו למעלה והיא עצמו מק! שר למטה ‪ :‬אך‬
‫אעפ״ב אל יפול לבו בק־־בו להיות מזה עצב נבזה‬
‫בשעת העב ודה שצר יך להיות בשמחה רבה אלא‬
‫אדרבה יתחזק יותר ויוסיף אומץ בכל כחו בכוונת‬
‫התפלה כחדוד ׳ ושמחה יתירה בשימו אל לבו כי נפילת‬
‫המחשבה זרה היא מהקל יפה שבחלל השמאל י הע ושה‬
‫מלחמה בבינוני עם נפש אלה ית שב ו ‪ .‬ונודע דרך‬
‫הנלחמים ובן הנאבקים יחד כשאחד מתגבר אד השנ י ‪,‬‬
‫מתאמץ להתגבר לב בכל מאמצ י כחו‪ .‬ולכן כש נפש‬
‫האלה ית מתאמצת ומתגברת להתפלל אזי גם הקל יפה‬
‫מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשב ׳ זדה שלח‬
‫ולא כטע ות העולם שטועים להוכיח מנפילת המחשבה‬
‫זרה מכלל שאין תפלתם כלום שאילו תתפלל כראוי‬
‫ונכון לא היו נופלים לו מחשב ות זרות ‪ .‬והאמת ה יה‬
‫בדבריהש‬
‫בדבר יהם אם ה יתה נפש אחת לבדה ה יא המתפללת‬
‫והיא המחשבת ומהרהרת המחשב ות זתת ‪ .‬אבל‬
‫באמת לאמיתו הן שת י נפש ות הגלחמו ׳ זו עם זו במ ות‬
‫של אדם כל אחת חפצה ורצונה למשל בו ולהיות‬
‫המ וח ממולא מכ נה לבדה ‪ .‬וכל הרהורי תורה ויראת‬
‫שמ ים מ נפש האלה ית ובל מילי דעלמא מ נפש הבהמ ית‬
‫רק שהאלה ית מל ובשת בה ‪ .‬והוא כמשל אדם‬
‫המתפלל בכוונ׳ ועומד לנגדו ערג רשע ומש יח ומדבר‬
‫עמו כרי לבלבלו ש זאת עצתו בודאי שלא להש יב לו‬
‫מט וב ועד רע ולעשות עצמו כחרש לא ישמע ולקיים‬
‫מה שבת ו אל תען כסיל באולתו פן תש ה לו גם אתה‬
‫כך אל ישב מא ומה ושס טע נה ומענה נגד המחשבה‬
‫זרה כי המתאבק עם מנוול מתנוול ג״כ רק יעשה עצמו‬
‫כלא יודע ולא ש מ ע ההרחורי׳ שנפלו לו יסדם מדעת ו‬
‫יוסיף אומץ בכח מונחו ואם יקשה לו להסירם מדעת ו‬
‫מפני שטורדים דעתו מאד בחזקך‪ ,‬אזי ישפיל נפש‬
‫לה ׳ רתחנן לו ית׳ במחשבת ו לרחם עליו ברחמיו‬
‫המרובים כרחם אב על בנים הנמשכ ים ממוחו וככה‬
‫ירחם ה׳ על נפש ה נמשכת מאת ית׳ להצ ילה ממ ים‬
‫הזדונים ולמענו יעשה כי חלק ה׳ ממש עמו ‪:‬‬
‫פ ר ק כ ם א ך עוד אחת צריך לשת עצות בנפש ׳‬
‫הבינונים אשר לפעמים ועתים‬
‫רבים יש להם טמט ום הלב ש נעשה כאבן ולא יבול‬
‫לפתוח למ בשם אופן לעבודה שבלב זו הפלה ‪.‬‬
‫וגם לפעמ ים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו‬
‫במ ותר לו מפני כבד ות שבלב ו וזאת היא עצה היעוצה‬
‫בזהר הקד וש דאמר רב מת יבתא בגן עדן אעא דלא‬
‫סליק‬
‫סליק ביה נהורא מבטש י ן ליה ט ׳ ‪ .‬גופא דלא סליק‬
‫ביה נהורא ד נשמתא מבטש י ן ליה כו׳ פי׳ נהורא‬
‫ד נשמתא שאור ה נשמה והשפל אינו מאיר כל כך‬
‫למש ול על ח־מריות שבגוף ‪ .‬ואף שמבין ומתבונן‬
‫בשבלו בגדולת ה׳ אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך‬
‫שיוכל למש ול על חוידיו׳ הלב מחמת חומריותן וגסותן‬
‫והסיבה היא גסות הקל יפה שמגב יה עצמה על אוד■‬
‫קד ושת נפש האלה ית ומס‪,‬תרת ומחש יבה אורה ‪ .‬ולזאת‬
‫צריך לבטשה ולהשפ ילה לעפר דהיינו לקבוע עתים‬
‫להשפ יל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ככת וב ולב‬
‫נשבר רוח נשברה היא הס׳׳א שה יא היא האדם עצמו‬
‫בבינונים ש נפש החיונית המח יה הגוף היא בתקפה‬
‫בת ולדתה בלבו נמצא היא היא האדם עצמו ‪ .‬ועל‬
‫נפש האלה ית שב ו נאמר נשמה ש נתת בי טה ורה היא‬
‫ש נתת בי דייקא מכלל שהאדם עצמו איננו ה נשמה‬
‫הטה ורה כי אם בצדיקים שבהם היא להפך ש נשמה‬
‫הטה ורה שה יא נפש האלה ית הוא האדם וגופם נקרא‬
‫בשר אדם ‪ .‬ובמאמר הלל הזקן לתלמידיו כשה יה הולך‪.‬‬
‫לאכול היה אומר שה וא הולך לגמול חסד עם העל ובה‬
‫ועניה היא גופו כי כמו זר נחשב אצלו ולכן אטר שה וא‬
‫גומל חסד עמו במה שמאכ ילו בי הוא עצמו אינו רק‬
‫נפש האלה ית לבד כי היא לברה מח יה גופו ובעדו‬
‫שהרע שה יה ב נפש החיונית המל ובשת ברמו ובשת‬
‫נתהפך לטוב ונבלל בקד ושת נפש האלה ית ממש‬
‫כצדיקים ‪ .‬אבל בבינוני מארר שמה ותה ועצמותה של‬
‫נפש החיונית הבהמ ית שמס״א המל ובשת בדמו‬
‫ח א רחק מה ׳ בתכל ית ה דחק שהד כח המתא וה‬
‫שבנפש ו הבהמ ית ימל ג״כ להתאוות לרבד ׳ האסורים‬
‫שהם נגד רצונו ית׳ אף שאינו מתא וה לעש ותם בפועל‬
‫ממים ח״ו רק שאינם מאוסים אצלו באמת בבצדק ים‬
‫במש יל [פ׳ יב] ‪ .‬ובזה ח א גרוע ומשוקץ ומתועב יותר‬
‫מבעלי חיים הטמא ים ושקצים ורמשים כנ״ל וכמ״ש‬
‫ואנכי ת ולעת ולא א יש וגו׳ [וגם כשמתגברת בו נפשו‬
‫האלה ית לעורר האהבה לה׳ בשעת התפלה אינה באמת‬
‫לאמיתו לגט־י מארד שחלפת ועוברת ארד התפלה‬
‫כנ״ל ספי״ג] ובפרט כשיזכור ט ומאת נפשו בחטאת‬
‫נעודם והפגם שעשה בעליוני׳ ושם הוא למעלה מהזמן‬
‫וכאלו פגם ונטמא ה זם רדו ממש ואף שכבר עשה‬
‫תש ובה נכונה הרי עיקר התש ובה בלב והלב יש בו‬
‫בחי׳ ומדרגות רבות ודבל לפי מה שה וא אדם ולפי הזמן‬
‫והמקום כידוע ליודעים ולכן עכש ו בשעה זו שר ואה‬
‫בעצמו דלא סליק ביה נהורא ד נשמתא מכלל שהיום‬
‫לא נתקבלה תשובתו ועונותיו מבדילים או שרוצים‬
‫להעלותו לתש ובה ע ילאה יותר מע ומקא דלבא יותר‬
‫ולכן אמר דוד וחטאתי נגד תמ יד ‪ .‬וגם מי שה וא נע‬
‫מחטא ות נעורים החמודים ישים אל לבו לקיים מאמר‬
‫זה״ק להיות ממאר י דחשב נא דהיינו לעשו ׳ חשבון עם‬
‫נפשו מכל המחשב ות והדב ודם והמעש ים שחלפ ו‬
‫ועברו מיום היותו עד היום הזה אם היו טלם מצד‬
‫הקד ושה או מצד הט ומאה דל דהיינו כל המחשטת‬
‫והר יטדם והמעש ים אשר לא לה ׳ המה ולרצונו‬
‫ולעבודתו ש זח פי׳ לשק ס״א כנ׳׳ל [בפ׳ו] ומודעת זאת‬
‫כי כל עת שהאדם מחשב מחשטת קרושות נעשה‬
‫מרבבה‬
‫מרכבה בעת זו להיכלות הקד ושה שמה ן מ ושפעות‬
‫מהשב ות הללו וכן להפך נעשה מרכבה טמאה בעת‬
‫זו להיכלות הט ומאה שמה ן מושפע ות כל מחשב ות‬
‫רעות וכן ברבור ומעשה ‪ .‬עוד ישים אל לבו תב‬
‫חלומותיו שהם הבל ורעות רוח מש ום שאין נפשו‬
‫עולה למעלה ובכוש מי יעלה ברר ה׳ נקי כפים וגו׳‬
‫ואינון סטרין בישין אתיין ומתדבקן ביה ומגרעין ליה‬
‫בחלמא מילין דעלמא ובו׳ ולזמנין דחייבן ביה ואחזיאו‬
‫ליה מילי שכך וצעדין ליה בחלמ יה כו׳ כמ ׳ש מרר‬
‫ויקרא [ד כ׳׳ה ע״א וע״ב] ע״ש באריכות ‪ .‬והנה כל מה‬
‫’שיאריך בעניינים אלו במחשבת ו וגם בעיונו בספרים‬
‫להיות לבו נשבר בקרבו ונבזה בעיניו נמאס ככתוב‬
‫בתכל ית המיאוס ולמאס חייו ממש הת בזה ממאס‬
‫ומבזה הס״א ומשפ ילה לעפר ומותרה מ גחלחה וגסות‬
‫רוחה וגבהותה שמגב יה אח עצמה על אור קד ושת‬
‫נפש האלה ית להחש יך אורה ‪ .‬וגם דע ים עליה בקול‬
‫רעש ורוגז להשפ ילה כמאמר ח׳׳ל לעולם יתיז אדם‬
‫יצ״ט על יצ׳׳דר ש נאמר רגזו וגו׳ דהיינו לרגוז על נפש‬
‫הבהמ ית שה יא יצרו דרע בקול רעש ותט במחשבת ו‬
‫לומר לו אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו׳‬
‫ככל השמ ות שקראו לו חכמינו זיל באמת עד מת י‬
‫תסת יר לפני אור א״ס ב׳יה הממלא כל עלמין היה ת ה‬
‫ויהיה בש וה גם במקום זה שאני עליו כמו שה יה‬
‫אור א״ס ב״ה לבדו קודם שנברא העולם בלי ש ום‬
‫שינוי כמ ׳ש אני ה׳ לא שניתי כי ת א למעלה מהזמן‬
‫וכו׳ ואתה מנוול ובו׳ מכח יש האמת הנראה לעינים‬
‫דכולא קמ יה כלא ממש באמת בבת ׳ ראייה תש י ית ‪.‬‬
‫וועד‪.‬‬
‫והנה על יד זה יועיל לנפשו האלה ית להאיר עיניה‬
‫באמת יתד אור אק סוף בראייה ח וש ית ולא בחי׳‬
‫שמ יעה והבנה לבדה כמ״ש במ״א שזהו שרש כל‬
‫העב ודה והטעם לפי שבאמת אין ש ם ממש ות כלל‬
‫בס׳׳א שלכן נמשלה לחשך שאין בו שום ממש ות‬
‫כלל וממילא נדחה מפגי האור וכך הס׳׳א אף שש בה‬
‫חיות דרבה להחיות כל בעלי ה ים הטמא ים ונפשות‬
‫אומות עט״ם וגם נפש הבהמ ית שב ישראל בנ״ל מ״מ‬
‫הד כל חיותה אעה מצד עצמה חץ אלא מצד הקד ושה‬
‫בנ׳׳ל ולכן היא בטלה לגמד מפני הקד ושה כביטול‬
‫החשך מפני האור הגשמ י רק שלגבי קד ושת נפש‬
‫האלה ית שבאדם נתן לה הקב״ה רש ות ו יטלת ל יגב יה‬
‫עצמה כנגדה בד שהאדם יתעורר להתגבר עליה‬
‫להשפ ילה ע׳׳י שפל ות ונמיכת ד ת ונבזה בעיניו נמאס‬
‫ובאתערותא דלתתא אתער ותא דלעילא לקיים מ ׳ש‬
‫משם אורידך נאם ה׳ דהיינו שמס ירה מממשלתה‬
‫יכלתה ומסלק ממ נה הכח ורשת שנתן לה לדגב יה‬
‫עצמה נגד אור קד ושת נפש האלה ית ואד ממ ילא‬
‫בט ילה ונדחית כביטיל החשך מפני אור הגשמ י ‪ .‬וכמו‬
‫שמצינו דבר זה מפ ורש בתורה גבי מרגלים שמתחלה‬
‫אמרו כי חזק תא ממגו אל תכך ממגו כו׳ שלא האמינו‬
‫ב יטלת ה ׳ואח״ב חזרו ואמרו הננו ועלינו וגר ומאין‬
‫חדה ובאה להם האמונה ב יטלת ה׳ ה ד לא דראה‬
‫להם משרע ׳ ׳ה ש ום אות ומופת על זה בנתיים רק‬
‫שאמ ׳ להם אך שקצף ה׳ עליהם ונשבע שלא להב יאם‬
‫אל ה א ח ומה תע יל זה להם אם לא היו מאמינים‬
‫ביכולת ה׳ ח׳ץ לכב וש ל׳׳א מלכי ׳ ומפני זה לא רצו כלל‬
‫ליכנס‬
‫ליכנס לארץ אלא ודאי מפני ש ישראל עצמן הם‬
‫מאמינים בגי מאמינים רק שהס ׳ ׳א המל ובשת בגופם‬
‫הגביה עצמה על אור קד ושת נפשם האלה ית בגסות‬
‫רוחה וגבהות ׳ בח וצפה בלי טעם ודעת ולכן מ ד שקצף‬
‫ה׳ על יהם והרעים בקול רעש ורוגז ;ד מת י לעה־*‪,‬‬
‫הרעה הזא ‪ a‬וגו׳ במדבר הזה יפלו פגריכם וגו׳ אני ה׳‬
‫דברת י אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת‬
‫וט׳ וכששמע ו דברים קש ים אלו נכנע ונשבר לבם‬
‫בקרבם כדכת יב ויתאבלו העם מאד וממילא נפלה‬
‫הס״א מממשלתה וגבהותה וגסות תחה רשראל עצמן‬
‫הם מאמינים ומזה יכול ללמוד כל אדם שטפל ים לו‬
‫במחשבת ו סטירות על אמונה כי הם דברי רוח הס׳׳א‬
‫לבדה המגב יה עצמה על נפשו אבל ישראל עצמן הם‬
‫מאמינים ט ׳ וגם הס״א ;עמה אין לה ספ יקת כלל‬
‫באמונה רק שניתן לה רש ות לבלבל האדם בדברי‬
‫שקר ומרמה להרבות שכרו בפיתוי‪1‬־ הזונה לבן המלך‬
‫בש נך ומרמה ברש ות המלך במ״ש בזה״ק ‪:‬‬
‫פ ר מ ל ע וד זאת ישים אל לט לקיים מאמר ח״ל‬
‫והוי שפל רוח בפני כל האדם ‪ .‬והר‬
‫'‬
‫באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש אפי׳ בפני קל‬
‫שבקל ים ‪ .‬והיינו ע״פ מארז״ל אל חדק את חבירך עד‬
‫שתג יע לטעמ ו ‪ .‬כי מעמ ו טרם א לחטוא להיות‬
‫פרנסתו לילך בש וק כל היום ולהיות מיושבי קרטת‬
‫ועיניו תא ות כל התאוות והעין תאה והלב חומד רצת‬
‫בוער כתנור טעדה מאופה כמ ׳ש בה ושע הוא טעד‬
‫כאש להבה וגו‪ . ,‬משא״כ מי שה ולך בשק מעט ו ת ב‬
‫העם יושב בביתו ונם אם הולך כל היום בשק יכול‬
‫להיות שאינו מח־מם ב״ב בטבע ו כי אין היצר ש וה‬
‫בבל נפש יש שיצרו ם ׳ במ״ש במ״א ‪ .‬והנה באמת‬
‫גם מי שה וא מתמם מאד בטבע ו ופרנסתו היא להיות‬
‫מיושבי קרנות בל היום אין לו שום התנצלות על‬
‫חטאיו ומינך רשע גמיר על אשר אין פחד אלהי ׳ לנגד‬
‫עיניו ‪ .‬כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו‬
‫שבלב ו מפני פחד ה׳ הרואה כל מעשיו כמש״ל כי‬
‫המ וח של יט על הלב בתולדתו ‪ .‬והנה באמת שת יא‬
‫מלחמה גדולה ועצומ׳ לשבור היצר הבוער באש להבה‬
‫מפני פחד ה׳ ובמו נסיון ממש ‪ .‬והלכך צריך בל אדם‬
‫לפי מה שת יא מקומו ומדרגתו בעב ודת ה׳ לשקול‬
‫ולבחון בעצמ י אם הוא עובד ה׳ בערך ובחי׳ מלחמה‬
‫עצומה כזו ונסיון כזה בבחי ׳ ועשה טוב כגון בעב ירת‬
‫התפלה בט ונה לשפוך נפשו לפני ה׳ בבל כה ממש‬
‫עד מיצוי ה נפש ולהלחם עם גופו ונפש הבהמ ית שב ו‬
‫המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולבתתם‬
‫כעפר ערם התפלה שת י ית וערבית מדי יום ביום וגם‬
‫בשעת התפלה לייגע ;עמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר‬
‫כמ ׳ש לקמ‪,‬ן באריכות ‪ .‬וכל שלא הגיע לידי מדה זו‬
‫להלחם עם גופו מלחמה עצומה בזו עדיין לא הגיע‬
‫לבת ׳ וערך מלחמת היצר הבוער באש להבה להיות‬
‫נכנע ונשבר מפני פחד ה׳ ‪ .‬ובן בענק ברמת המק וכל‬
‫ברכת הנהנין והמצות בכונה ואצל כונת המצ ות‬
‫לשק ‪ .‬ובן בענק עסק לימוד הת ורה ללמוד הרבה‬
‫יותר מחפצו ורצונו לפי טבע ו ורגילות ע׳׳י מלחמה‬
‫עצומה עם טפו ‪ .‬בי הלומד מעט יותר מטבע ו הוז‬
‫מלחמה קטנה ואק לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר‬
‫הב וער‬
‫הבוער כאש דמקרי רשע גמור אם אינו מנצח יצרו‬
‫להיות נכנע ונשבר מפני ה׳ ‪ .‬ומה לי בחי׳ סור כדע‬
‫ומה לי בחי׳ ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקר וש‬
‫יחיד ומיוחד ב ׳ ׳ה‪ .‬וכן בשאר מצ ות ובפרט בדבר‬
‫שבממון כמו עבודת הצדקה וכה׳׳ג ‪ .‬ואפי׳ בבת ׳ סור‬
‫כדע יכול כל א יש משכ יל למצוא מפש ו שאינו מ­‬
‫לנכרי מדרע בכל מכל כל במרןם שצרך למלחמה‬
‫עצומה כערך הרל ואפי׳ פרדת מ ! ך הנ״ל כגון להפסיק‬
‫באמצע ש יחה נאה או סיפור בע ית חבירו ואפי׳ עא י‬
‫קטן וקל מאד אף שה וא אמת ואפי׳ כדי לנקות עצמו‬
‫כנודע מהא דאר יש לאביו רבינו הקד וש לאו אנא‬
‫כתבי ׳ אלא יהודא חייטא כתב יה וא״ל כלן• מלה ׳ר [ע״ש‬
‫בגט ׳ רפ׳׳י דב״ב] ‪ .‬וכה׳׳ג כמה מילי דש נ ית טובא‬
‫ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שה וא מדאוריית׳‬
‫כמ״ש קדושים תהיו וגו׳ והתקדשתם וגו׳ ‪ .‬וגם ד׳׳ס‬
‫חמ ידם מ דת וכו ‪ .‬אלא שבל אלו וכיוצא בהן הן‬
‫מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כה יתר מחמת‬
‫שעבר ושנה וכו׳ ‪ .‬אבל באמת אם היא יודע ספר‬
‫ומחזיק בת ורת ה׳ וק־בת אלקי׳ יחפץ גדול עונו מנשוא‬
‫ואשמר! נדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלרם‬
‫ומתגבר על יצרו בערך ובחי׳ מלחמה ‪.‬עצומה הנ״ל‬
‫מאשמת קל שבקל ים מיושבי קרנות דרחוקים מה ׳‬
‫ותורתו ואין אשמתם גדלה כ״כ במה שאינם כובש*ם‬
‫יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה׳ המבק ומביט אל‬
‫כל מעש יהם כאשמת כל דגךב הקרב אל ה׳ ואל תורתו‬
‫ועבודתו וכמשאח״ל גבי אחר ש ידע בכב וד וכו׳ ולכן‬
‫אח׳׳ל על ע ׳השזדונות נעשו לדם כשגגות ‪:‬‬
‫פרק לא‬
‫פ ר ק ל א וה נה אף אם מ ואר ך הרבה להעמק‬
‫בענייני׳ הלל כשעה ושתי׳ להיות‬
‫בנמ יכת תח ולב נשבר יבא ל ית עצב ות נתלה לא‬
‫יהוש ואף שעצב ות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד‬
‫הקד ושה כי בצד הקד ושה כת יב עלז וחדוה במקומו‬
‫ואין השכ ינה ש ורה אלא מת יך שמחה וכן לדבר הלכה‬
‫וכר אלא שאם העצב ות היא ממילי דשמ יא היא טבחי ׳‬
‫טוב שבנוגה [ולכן כתב האר״י ז״ל שאפי ׳ דאגת העונות‬
‫אינה ראויה כ׳׳א בשעת ה ודר ולא בשעת התפלה‬
‫ותת שצ׳׳ל בשמתה שמצד הקד ושה דווקא] אעפ״כ‬
‫הרי כך היא המרה לאכפ יא לס״א במינה ודוגמתה ‪.‬‬
‫כמארז״ל מיניה וביה אבא לשדי ׳ ביה נרגא ופגע בו‬
‫כיוצא בו ‪ .‬וע״ז נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון‬
‫היא השמתה הבאה אח־ העצב כדלקמן ‪ .‬אך באמת‬
‫אק לב נשבר ומרירות ה נפש על דחקה מאור פני ה׳‬
‫והתלבש ותה בס״א נקראים בשם עצבות כלל בלשון‬
‫הק ודש בי עצב ות היא שלב ו מט ומטם כאבן ואק ת ות‬
‫בלבו אכל מרירות ולב נשבר אדרבה הרי יש חיות‬
‫בלבו להתפעל ולהתמרפד רק שה יא חיות טבחי ׳‬
‫גבורות קדושות והשמחה מכחי ׳ חםדם כי הלב כלול‬
‫משת יה ן ‪ .‬והנה לעת ים צדך לעורר בוץ׳ גב ותת‬
‫הקדושות כדי להמת יק הדינים שהם בחי׳ נפש הבהמי ׳‬
‫ויצה׳יר כשש ולט ת ז על האדם כי אין הדנ ים נמחקין‬
‫אלא בשרש ן ולכן אד ול לעולם ירגיז אדם יצ׳׳הט והיינו‬
‫בכל עת שר ואה ב נפש שצר יך לכך אך שעת הב וש־‬
‫שה יא שעה המ יוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם ה יא‬
‫גשעה שה וא עצב בלא ׳ה ממילי דעלמא או כך בלי‬
‫שס‬
‫שום סבה אזי היא שעת המשר להפך העצב להיות‬
‫ממת דתשב נא הרל ולקיים מארז׳׳ל לעולם יתה וט ׳‬
‫בנ״ל ובזה יפטר מהעצב ות שממ יל י דעלמא ואחייב יבא‬
‫לד י שמהר ‪ .‬אמיתית דהיינו ש זאת ישיב אל לט לנחמו‬
‫בכפליים אחר הדברי ׳ והאמת האלה הלל לאטד ללט‬
‫אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה ׳ בתכל ית‬
‫ומשוקץ ומתועב כ ו אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף‬
‫עם נפש החיונית ש ט אבל מ״מ יש בקרבי חלק ה׳‬
‫ממש שישנו אפי׳ בקל שבקל ים שה יא נפש האלה ית‬
‫עם נעוץ אלקות ממש המל ובש בה להחיותה רק שה יא‬
‫בבחי׳ גלות וא״כ אדרבה כל מה שאני בתבלי ׳ הריחוק‬
‫מה ׳ והתיעוב ושיקוץ הרי נפש האלה ית שב י על ות‬
‫גחל יותר והרחמנות ;ל יה גמלה מאד ולזה אש ים כל‬
‫מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להש יבה‬
‫אל ב ית אב יה בנעורי׳ קדם ש נתלבשה בגופי שה יתה‬
‫נכללת באורו ית׳ ומיוחדת עמו בתכל ית וגם עתה כן‬
‫תהא כלולה ומיוחדת ט ית׳ בשאש ים כל מגמת י בתור׳‬
‫ומצות להלב יש בהן כל עשר בחינותיה ט ל ובפרט‬
‫במצ ות תפלה לצעוק אל ה׳ בצר לה מגלותה בגופי‬
‫המש וקץ להוציאה ממסגר ולדבקה ט ית׳ וזו היא בחי׳‬
‫תש ובה ומעשים בזבים שה ן מעש ים טובים שע ושה‬
‫כח להש יב חלק ה׳ למקורא ושרשא דכל עלמין‪.‬‬
‫וזאת תה יה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת‬
‫ת פש בצאתה מהגוף המת ועב ושבה אל ב ית אביה‬
‫כנעוריה בשעת הת והה והעמדה וכמארז׳׳ל להיות בל‬
‫ימיו בתש ובה ואין לך שמחה גחלה בצאת מהגלות‬
‫והשב יח כמשל בן טלך שה יה בשב יה וטוחן בב ית‬
‫האסורים‬
‫האסורים ומנוול באשפה רצא לחפש י אל ב ית אבץ‬
‫המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעוט וכמ׳׳ש‬
‫מדר דנק־א משכא דחויא כי מה ותה ועצמותה של‬
‫ת פש הבהמ ית לא נהפך לכזב ליבלל בקד ושה מ״מ‬
‫תייר נפשו בעיניו לשמ וח בשמחתה יותר מהנוף‬
‫תב זה שלא לערבב ולבלבל שמחת ה נפש בעצמ ן‬
‫ת וף ‪ .‬וועד‪ .‬בחי׳ זו היא בחי׳ יציאת מצרים ש נאמר‬
‫בה כי ברח העם דלכאור ׳ הוא תמ וה למה ה יתה כזאת‬
‫וכי אילו אמרו לפרעה לשלדם חפש י לעולם לא היה‬
‫מוכרח לשלחם אלא מפני שדרע שב נפש ות ישראל‬
‫עדיין היה בתקפו בחלל השמאל י כי לא פסקה זוהמתם‬
‫עד מתן תורה רק מגמתם וחפצם ה יתה לצאת נפשם‬
‫האלה ית כגלות הס״א היא ט ומאת מצרים ולדבקה ט‬
‫ית׳ וכדכתיב ה׳ עוזי ומעוד ומגוסי ביום צרה וגו׳ משגב י‬
‫ומנוסי וגו׳ והוא מנוס לי וגו׳ ולכן לעת יד כש יעמר ה׳‬
‫חח הט ומאה ק הארץ כת יב ובמנוסה לא תלבק כי‬
‫הולך לפניכם ה׳ וט׳ ‪ .‬ולהיות בחי׳ תש ובה זו ביתו־‬
‫שאת ויחר עז מע ומקא דלבא וגם שמחת ה נפש תה יה‬
‫בה וספת אורה ושמחה באיטר ישיב אל לט דעח‬
‫ותבונה לנחמו מעצטנ ו ויטנו לאמר כנ״ל הן אמת ט ׳‬
‫אך אני לא עשיתי את עצמ י ‪ .‬ולמה עשה ה׳ כזאת‬
‫להוריד חלק מא ות ית׳ הממלא וסובב כל עלמין וטלא‬
‫קמי׳ כלא חש יב והלבישו במשכא דחויא ומפה®־וחה‬
‫אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעל ות לה ׳ כל‬
‫נפש הרדוגית הבהמ ית שמקל־פת נוגה וכל לטש יה‬
‫הן בחי׳ מחשבה דטר ומעשה שלה ע״י התלבש ות ן‬
‫במעשה דמד ומחשבת הת ורה [וכמ״ש לקטן ענק‬
‫העלאה‬
‫העלאה זו באריכות א ך שה יא תכל ית בר יאת העולם]‬
‫וא״כ איפוא זאת אעשה וזאת תה יה כל מגמת י כל ימ י‬
‫חלדי לכל בק ת י תח י ונפשי וכמ׳׳ש אליך ה׳ נפשי‬
‫אשא דהיינו לקשר מחשבת י ודמרי במחשבת ו‬
‫ורבות ית׳ והן הן גופי הלכ ות הערום ׳ לפנינו וכן מעשה‬
‫במעשה המצ ות שלכ ן נקראת התורה מש יבת נפש פי׳‬
‫למערה ושרשה וע״ז נאט ׳ פקודי ה׳ ישרים משמת לב ‪:‬‬
‫פרק לב ורעה ע׳׳י קיום הדברי ׳ הנ״ל להיות נופו‬
‫נבזה ונמאס בעיניו רק שמחת ו‬
‫תה יה שמחת ה נפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא‬
‫לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מ ישראל‬
‫למגדול ועד קטן ‪ .‬כי מארדשגופו נמאס ומתועב אצלו‬
‫ותפש וירוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרש ן ומקק‬
‫באלק ׳ חיים‪ .‬בשגם שכולן מתא ימות ואב א׳ לכולנה‬
‫ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד ש ורש נפשם‬
‫בה ׳ אחד רקשהגופים מתלע ׳ ‪ .‬ולבן העושי ׳ גופם עיקר‬
‫ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואתה אמית ית‬
‫ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה ‪ .‬ודש הלל ה זק על‬
‫קיום מצוה זו זהו כל הת ורה מלה ואידך פירושא ת א‬
‫מ ׳ ‪ .‬כי יסוד ושורש כל התורה ת א להגביה ולהעלו׳‬
‫ת בש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל‬
‫עלמין וגם להמשך אור א״ס ב״ה בכנסת ישראל כמ״ש‬
‫לקק דהיינו במקר נשמ ות כל ישראל למהוי אחד‬
‫באחד הקא ולא כש יש פירוד ח ז בנשמ ות דקב׳׳ה לא‬
‫שר יא באתר פגים וכמ״ש ברכנו אבינו מלנו כאחד‬
‫באור פ נך וכמ״ש במ״א באר ימת ‪ :‬וט״ש בגט ׳ שמ י‬
‫שר ואה בחב ית שחטא מצוה לש נאת ו וגם לומר לרמ‬
‫ש ישנאהו‬
‫ש ישנאוד ‪ .‬היינו• בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים‬
‫עמ יתך עם שאתך בת ורה‬
‫בו מצות הוכח תוכיח‬
‫ובמצות ואעפ״ב לא שב מחטא ו כמ ׳ ׳ש בס ׳ ודדים‬
‫אבל מי שאינו חבירו ואינו מערב אצלו ת ה ע״ז אטר‬
‫הלל הזקן הוי מתלמידיו של אדק אוהב של ום וכו׳‬
‫אוהב את הבריות ומרךבן לת ורה ‪ .‬לומר שאף‬
‫הרחוקים מת ורת ה׳ ועבודתו ולכן נקראי׳ בשם בריות‬
‫בעלמא צריך למשכ ן בחבל י עבותו׳ אהבה ובולי האי‬
‫ואולי יוכל לקרבן לתורה ועמדת ה׳ והן לא לא הפסד‬
‫שבר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אלץ והוביהם‬
‫ולא ש מ מעונותיהם שמצ וה לשנא ותם מצוה לאהבם‬
‫ג״כ ושתיהן הן אמת ש נאה מצד דרע שבהם ואהבה‬
‫מצד בחי ׳הטוב הגנוז שבהם♦טהוא ניצוץ אלקות שבת וכם‬
‫המח יה נפשם האלק ית וגם לעורר רחמים בלמ עליה‬
‫כי היא בבחי ׳ גלות בת וך דרע מס׳יא הגובר עליה‬
‫ברשעי ׳ ודרחמגות מבטלת הש נאה ומעוררת האהבה‬
‫כנודע מט״ש ליעקב אשר פדה את אברהם [ולא אטר‬
‫דה ׳ ׳עה תכל ית ש נאה שנאת ים וגו׳ אלא על המינים‬
‫והאפיקורסים שאין להם חלק באלה י ישראל כדא יתא‬
‫בגמרא ר ׳פ ט״ז דשבת] ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫פ ר ס ל ג ?{וך זאת תה יה שמחת ת פש האמיתי ׳‬
‫ובפרט בשר ואה בנפשו בעת ים‬
‫מזומנים שצר יך לזבבה ולהאירה בשמחת לבב אזי‬
‫עמ יק מחשבת ו דצייר בשבל ו ובינתו ענין יתדו ית׳‬
‫האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים‬
‫ואפי׳ מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו ית׳ ובולא קמ יה‬
‫בלא היטיב ממש והוא לבה הוא בעליונים ותחתונים‬
‫ממיט‬
‫ממש במו שה יה לבת קודם ששת ימי־ בראש ית וגם‬
‫במקום הזה שנברא ם עולם הזה השמ ים והארץ וכל‬
‫צבאם היה היא לבדו ממלא המקם הזה וש עתה בן‬
‫תא לבדו בלי שום שינוי כלל מפני שבל הנבראים‬
‫בטלים אצלו במציאות ממש כביטיל אותיות הדבור‬
‫והמחשבה במקורן ושרשן הוא מה ות ת פש ועצמותה‬
‫שה ן עשר בחינותיה חכמה בינה ורעת כו׳ שאין בהם‬
‫בהי׳ אותיות ;דיין קרס שמתלבש ית בלב וש המחשבה‬
‫[במ״ש בפ׳ כ׳ וב״א באריכות ע״ש] והמ״ש ג״כ במ״א‬
‫משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקר ו‬
‫הוא גוף כדור השמש שברקע שגם שם מאיר ומתפשט‬
‫ודאי דוו ואורו וביתר שאת מהתפשט ות ו והארתו‬
‫בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקהרו‬
‫וכאילו אינו במציאות כלל ‪ :‬וככה ממש ת ך משל‬
‫הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מק ות שה וא‬
‫אור א״ם ב ה ובמש״ש באריכו׳ ‪ .‬והנה בשיעמיק בזה‬
‫דרבה ישמח לבו ותגל נפש אף גילת ורנן בכל לב‬
‫ונפש ומאד באמונה זו בי רבה היא בי היא קרבת אלהים‬
‫ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל‬
‫העולמות עליונים ותחתוני׳ להיות לו דדה זו בתחתוני ׳‬
‫כמ״ש לקק באדטת ‪ .‬והנה במה גדולה שמחת‬
‫הדיוט ושפל אגשים בהתקרבותו למלך ביש־ ורם‬
‫המתאכס ן ודר אתו עמו בביתו וק״ו לאין קץ לקרבת‬
‫ודירת ממ״ה הקב״ה וכדכתיב כי מי תא זה אש ־ ;דב‬
‫לבו לגשת אלי נאם ה׳ ‪ :‬ועל זה תיקנו ליתן שבח‬
‫והודיה לשמו ית׳ בכל בכך ולומר אשרינו מה טיב‬
‫חלקנו וכו׳ ומה יפה יחשתנו כלומר כמו שהאדם שש‬
‫ושמת‬
‫ושמח בירושה ש נפלה לו הון עתק שלא עמל בו כן‬
‫ויותר מבן לאין קץ יש לגו לשכ וח על ירושתנו‬
‫שהנחילנו אבותינו הוא יתד ה׳ האמיתי אשר אפי׳‬
‫בארץ מתחת אין עוד מלבדו וזו היא דדח ו בתחתונים‬
‫ודש ח״ל תרי׳יג מצ ות ניתנו ל ישראל בא חבקוק‬
‫והעמידן על אחת ש נאמר וצדיק באמונתו יחיה כלומר‬
‫כאלו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה בי ע׳׳י‬
‫האמונה לבדה יבא לע וס כל התרי״ג מצות דהיינו‬
‫כש יה יה לבו שש ושמח באמונתו ב יתד ה׳ בתכל ית‬
‫השמחה באלו לא ה יתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא‬
‫לבדה תכל ית בריאת* ובריאת כל העולמות הרי‪ .‬בכח‬
‫וחיות נפש בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה‬
‫מעלה על כל המונעים קיום כל התרי״ג מצ ות מב ית‬
‫ומתץ ‪ .‬וזהו שאמר באמונתו יחיה יחיה דייקא כתחיית‬
‫המת ים ד וך משל כך תח יה נפשו ‪ .‬בשמחה רבה זו‬
‫והיא שמחה כפולה ומכופלת כי מלבד שמחת‬
‫ה נפש המשכלת בקרבת ה׳ ודירתו אתו עמו ‪ .‬עור זאת‬
‫ישמח בכפליים בשמחת ה׳ וגודל נחת רוח לפנז ית׳‬
‫באמונה זו ראתכפ יא ס״א ממש ואתהפך חש וכא‬
‫ל נתרא ש ודא חשך דקליפות שבע״הז החומרי‬
‫המחש יכ ים ומכסים על א ות ית' עד עת קץ כמ״ש קץ‬
‫שם לחשך [דהיינו קץ הימין שיעביר תח הט ומאה מן‬
‫הארץ ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדיו ובמ״ש לקמן]‬
‫ובפרט בארצות ער׳ג שגיירם טמא ומלא קליפות וס״א‬
‫ואץ שמחה לפניו ית׳ כאורה ושמחה ביתרון אור הבא‬
‫ק החשך דייקא ‪ .‬ודש ישמח ישראל בעושיו פי׳ שכל‬
‫מי שתא מזרע ישראל יש לו לשמ וח בשמחת ה׳ אשר‬
‫שש ושמח בדירתו בתחתוני ׳ שהם בחי׳ עש יה גשמיית‬
‫ממש ‪ .‬וז״ש בעושיו לשון רבים שה וא עו״הז הגשמ י‬
‫המלא קליפות וס׳׳א שנק ׳ רש ות הרבים וטורי דפתרא‬
‫ואתהפכן לנהורא ונעשים רש ות היחיד ל יתה ית׳‬
‫באמונה זו ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫פ ר ק ל ד וה נה מ ודעת זאת שהאב ות הן הן‬
‫המרכבה שבל ימיהם לעולם‬
‫לא הפס יע אפי׳ שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם‬
‫לרבון העולמים בביטול הנ׳׳ל ליתרו ית׳ ואחריהם כל‬
‫הנביאים כל אחד לפי מדרגת נשמת ו והשגתו ומרתת‬
‫משרע״ה היא העולה על כולנה שאמר ו עליו שכ ינה‬
‫מדברת מת וך גרונו של משה ומעין זה זכו ישראל‬
‫במעמד הר סיני רק שלא יבלו לסבול כמאמר ח״ל‬
‫שיעל בל דיבור פרחה נשמת ן כו׳ שה וא ענין ביטול‬
‫במציאות הנ״ל לבן מ ד אמר להם לעש ות לו משב ן‬
‫ובו קדישי הקדש ים להשראת שבינתו שה וא גילוי‬
‫יתדו ית׳ כמ ׳ש לקמן ומשרדב בהמ״ק אין להקב״ה‬
‫בעולמו משב ן ומכון לשבת ו תא יתרו ית׳ אלא ארבע‬
‫אמ ות של הלבה שה וא רצונו ית׳ וחכמתו המל ובש ים‬
‫בהלכות הערוכות לפנינו ולכן ארד שיעמיק האדם‬
‫מחשבת ו בענין ביט־ל הנ״ל כפי יכלתו זאת ישיב אל‬
‫לבו כי מהיות קטן שבל י ושרש נשמת י מהב יל להיות‬
‫מרכבה ומשכן ליתרו ית׳ באמת לאמיתו מאחר דלית‬
‫מחשבה דילי תפ יסא ומשגת ם ית׳ כלל וכלל ש ום‬
‫הש גה בעולם ולא שמץ מנהו מהש גת האבו ׳ והנביאים‬
‫אי לזאת אעשה לו משכ ן ומכון לשבת ו ת א העסק‬
‫בת״ת כפי הפנאי של י בקביעות עתים ביום ובלילה‬
‫כרת‬
‫כדת הניתנה לכל אחד ואחד בהלכ ות תלמ וד ‪ .‬תורה‬
‫וכמאמר דדל אפי׳ פרק אחד שחר ית ט ׳ ובזה ישמח‬
‫לט ר גל דתן ה ודאה על חלכץ בשמחה ובטוב לבב על‬
‫ש זבה להיות אושפזיבן ל גטרה פעמ ים בבל יום בפי‬
‫העת והפנאי שלו כמסת ידו איטר הרחיב ה׳ לו ‪ :‬ואם‬
‫ירחיב ה׳ לו עור אזי טהור ידם יוסיף אומץ ומחשבה‬
‫ט ובה בר וגם שאר היום טל ו שע וסק במשא ומתן‬
‫יהיה טבק לשבת ו ית׳ בנתינת הצדקה שיתן מיגיעו‬
‫שה יא ממדותיו של הקב״ה מה הוא רחום וכו׳ ובמ׳׳ש‬
‫בתיקונים חסד דדועא ימינא ואףשאינו נותן אלא ח ומש‬
‫ד ד הח ומש מעלה עפו כל הארבע יחת לה ׳ להיות‬
‫מבק לשבת ו ית׳ כנודע מאמר ח״ל שמצ ות צדקה‬
‫ש‪ 5‬ןלה כנגד כל הקרבנו ׳ וברךבנות היה כל החי עולה‬
‫לה׳ ע׳׳י בהמה אחת ובל הצ ומח ע׳׳י עשרון סלת אחד‬
‫בלול בשק ט ׳ ומלבד זה דרי בשעת הת ורה והתפלה‬
‫עולה לה ׳ כל מה שאבל ושתה ונהנה מארבע ה יהת‬
‫לבריאות גוט כמ ׳ ׳ש לקמן ‪ .‬והנה בכל פרטי מיני‬
‫שמה ות ה נפש הנ״ל אק מהן מניעה להיות נבזה בעיניו‬
‫נמאס ולב נשבר ורוח נמוכה בשעת השמחה ממש‬
‫מא וד הי היותו נבזה בעיניו וט ׳ הוא מצד הגוף ונפש‬
‫הבהמ ית והיותו בשמחה הוא מצד נפש האלה ית וניצוץ‬
‫אלדות המל ובש בה להחיותה ב נל [בפ׳ ל׳׳א] וכה׳׳ג‬
‫א יתא בזדר בכ יה תק יעא בלבא י מסטרא דא והחה‬
‫‪ ,‬תק יעא בלבא י מסטרא דא ‪:‬‬
‫פרל ן ל ה ודעה לת וספת ביאור ת יבת לעש יתו‬
‫וש להבק מעט מזעיר תכל ית‬
‫בדאת הבינונים רדדת נשמות יהם לעו״הז להתלבש‬
‫בנפש‬
‫בנפש הבהמ ית שמהקל יפה וס״א מארד שלא יובא‬
‫■לשלחה כל ימיהם ולרדותה מטעמה מחלל השמאל י‬
‫שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המ וח כי מדיזתה‬
‫ועצמותה של נפש הבהמ ית שמהקל יפה היא בתקפה‬
‫ובנבודתה אצלם כת ולדתה רק שלב וש יה אינם‬
‫מתלבש ים בטפם כנ״ל וא״ב למה זה ירדו נשמותיהם‬
‫לעו״הז ליגע לריק ח״ו להלרם בל ימיהם עם היצר ולא‬
‫יכלו לו ותהי ז ‪ as‬נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה‬
‫ולשמח לבם בה ׳ השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם‬
‫והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ׳ בלק] על פסוק‬
‫החכם עיניו בראשו וכי באן אתרעינוי דבר נש כו׳ אלא‬
‫לרא הבי הוא וראי דתנן לא ד ך בר נש בגילוי׳ דדשא‬
‫ארבע אמ ות מאי טעמא דשב ינתא שר יא על דשד ‪,‬‬
‫וכל חכם עינוהי ומילר ברישיה אינק בהה וא דשר יא‬
‫וע ימא על דשד ‪ ,‬וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא‬
‫דאדליק על דש יה אצטריך למשחא בנק דגופא דבע‬
‫איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח‬
‫ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו‬
‫אצטדך למשחא ואינון עובדאן טבא ן וע״ד החכם עיניו‬
‫בראשו עכ׳יל ‪ .‬וועד‪ ,‬ביאור משל זה שהמש יל ^ ד‬
‫השכ ינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפת ילה בלי‬
‫שמ ן וכך אק השכ ינה שורה על נוף האדם ש נמשל‬
‫לפתילה אלא ע׳יי מעש ים טובים דווקא ולא ד לו‬
‫בנשמת ו שה יא חלק אלוה ממעל להיות היא כשק‬
‫לפתיל ׳ מבואר ומובן לכל משכ יל כי הנה נשמת האדם‬
‫אפי׳ ת א צדיק גמד עובד ה׳ ביראה ואהבה בתענוגי׳‬
‫אעפ׳׳ב אינה בט ילה במציאות לגמד ל יבטל וליכלל‬
‫באור‬
‫באור ה׳ ממש להיות לאחדם ומיוחדים ביחוד גמור רק‬
‫הוא דבר בפני עצפו ירא ה׳ ואוהבו ‪ .‬משא ׳ ׳ב המצ ות‬
‫ומעשים טובים שה ן רצונו ית׳ ורצונו ית׳ הוא מער‬
‫הודים לכל העולמות והברואים שיורד אליהם על יד‬
‫צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון ב״ה‬
‫וידדת המדת ות עד שיובלו להתהוות ולהבראות יש‬
‫מאק ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות בנ״ל‬
‫משא״ב המצ ות שה ן פנימית רצונו ית׳ ואק שם הסחו*‬
‫פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל‬
‫אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו ית׳ והיו לאחדם ממש‬
‫ביחוד גמור‪ .‬והנה ענק השראת השכ ינה הוא גילוי‬
‫אלהותו ית׳ ואור א״ס ב׳׳ה באיזה דבר והיינו לומר‬
‫שאותו דבר נבלל באור ה ׳ ובטל לו במציאות לגמרי‬
‫שאז הואשש ורה ומתגלה מ ה׳ אחד אבל כל מה שלא‬
‫בטל אליו במציאות לגמד אק אור ה׳ שורה ומתגלה‬
‫בו ואף צדק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית‬
‫מהשבה תפ יסא ביה בלל באמת כי אמ יתת ה׳ אלהים‬
‫אמת תא יתדו ואחוזתו שתא לבת הוא ואפס בלעת‬
‫ממש ‪ .‬וא״ב זה הא והב שתא יש ולא אפס לית מחשבה‬
‫דל יה תפ יסא ביה כלל ואק איר ה׳ שורה ומתגלה בו‬
‫אלא ע׳׳י קיום המצ ות שה ן רצונו וחכמתו ית׳ ממש‬
‫הגהה‬
‫בלי שום הסתר פנים*‬
‫והנה כשהאדם עוסק (ונאשר שמעתי מטורי ע׳׳ה פי׳‬
‫בתורה אזי נשמת ו שה יא וטעם לפיש בע״ח שאור »«״ס‬
‫יואלהי ת » ם‬
‫לבת יה הפנ־ט־ם לבדם‬
‫שהם כח הדבור ומחשבה‬
‫נכללות‬
‫ב״ח אינו מתייחד אפי׳ נעמיס‬
‫תחלה בספי הנסה והיינו משום‬
‫שא״ם נ״״ הוא אחד האמת‬
‫«תא‬
‫נ כ ל ל ו ת ב א ו ר ה ׳ א ״ ס ב " ף)‬
‫«זהוא לבדי הוא ואין זולתו וזז היא‬
‫מייגת י־חכסה יט׳)*‬
‫ומיוחדות בו ב יתד גמור‬
‫והיא השראת השכ ינה על‬
‫נפשו האלה ית במאח״ל שאפי ׳ אחד ש י ושב ועוסק‬
‫בתורה שכ ינה עמו ‪ .‬אך כדי להמש יך איר והארת‬
‫השנ ינה גם על גופו ונפשו הבהמ ית שה יא החיונית‬
‫המל ובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעש יות‬
‫הנעשים ע״י הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעמיר ‪.‬‬
‫זו נבלל באור ה׳ ורצונו ומיוחד בו ביחור גמור והוא‬
‫לכ וש השל יש י של נפש האלה ית ואזי גם כח נפש‬
‫החיונית שבגופו ממש שמקל יפת נוגה נתהפך מרע‬
‫לטוב ונכלל ממש בקד ושה כנפש האלה ית ממש‬
‫מארד שה וא הוא הפועל ועושה מעשה המצ וה‬
‫שבלעד ו לא ה יתה נפש האלה ית פועלת בגוף כלל כי‬
‫היא רוחניית והגוף גשמ י ותמרי והממוצע ביניהם‬
‫היא נפש החיונית הבהמ ית המל ובשת בדם האדם‬
‫שבלב ו וכל הגוף ואף שמה ותה ועצמותה של נפש‬
‫הבהמ ית שבלב ו שה ן מתת יה דרעים עדיין לא נכללו‬
‫בקד ושה מ״מ מארד דאתכפין לקד ושה ובע״כ עונין‬
‫אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצ וה ע׳׳י התגברות‬
‫נפשו האלה ית שבמ וח ששל יט על הלב והן בשעה זו‬
‫בבחי׳ גלות ושינה ברל ולכך אין זו מניעה מהשראת‬
‫השכ ינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש‬
‫החיונית המל ובש בעשיית המצ וה הוא נכלל ממש‬
‫באור ה׳ ומיוחד בו ב יתד נמור וע׳׳י זה ממש יך הארה‬
‫לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמ י‬
‫בבחי ׳ מקיף מלמעלה מראש ועד תל יו וז״ש ושכינחא‬
‫שר יא‬
‫שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכ ינתא‬
‫שר יא ‪ .‬והנה כל בחי׳ המש נת אור השכ ינה שה יא‬
‫בחי׳ גילוי איר א״ם ביה אינו נ ירא שינוי דוו בו ית׳‬
‫ולא ריבוי כדא יתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא‬
‫לרבן גמליאל אמריתו בל בי עשרה שכ ינתא שר יא‬
‫כמה שכ ינתא אית לכו והש יב לו משל מאור השמש‬
‫הנכנס בחלונות רבים כ ו והמשכ יל יבין ‪:‬‬
‫פ ר ק ל ו וה נה מ ודעת זאת מארז״ל שתכל ית‬
‫בר יאת עולם הזה היא שנתא וה‬
‫הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים ‪ .‬והנה לא שייך‬
‫לפניו ית׳ בהי׳ מעלה ומטה בי הוא ית׳ ממלא בל עלמין‬
‫בש וה ‪ .‬אלא ביאור הענין כי קידם שנברא העולם‬
‫היה הוא לברו ית׳ יחיד ומיוחד וממלא כל המדץם הזה‬
‫ש נרא בו העולם ונם עתה כן הוא לפניו ית׳ רק‬
‫שהשינוי הוא אל המקבל ים היותו ואורו ית׳ שמקבל ים‬
‫ע״י לבושים רבים המנס ים ומסתירים אורו ית׳ כדכת יב‬
‫ני לא יראני האדם והי וכדפי׳ רז״ל שאפי ׳ מלאכ ים הנק׳‬
‫חיות אין רואין נו׳ וזהי ענין השתלשל ות העולמות‬
‫דדרהם ממדרגה למדרג ׳ ע״י ריבוי הלבושי ׳ המסתירים‬
‫האור והחיות שמטנ ו ית׳ עד שנברא עו״הז הגשמ י‬
‫והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון‬
‫לממה ממנו בענין הסתר אורו ית׳ וחשך כפול ומכופל‬
‫עד שה וא מלא קליפות וס״א שה ן נגד ה׳ ממש לומ׳ אני‬
‫ואפסי עוד ‪ .‬והנה תכל ית השתלשל ו ׳ העולמו ׳ וירידתם‬
‫ממדרגה למדרגה אינו בשב יל עולמות העליוני׳ הואיל‬
‫ולהם ידדה מאיר פניו ית׳ אלא התכל ית הוא עו׳הז‬
‫התחתון שבך עלה ברצונו ית׳ להיות נחת רוח לפניו‬
‫יתברך‬
‫ית׳ כד אתכפ יא ס״א ואתהפך חש וכא לנהורא שיאיד‬
‫אור ה׳ אין סוף ב׳׳ה במ ‪p‬ם החשך והס׳׳א של כל‬
‫עו׳׳הז כולו ביתר שאת דתר עז ויתרון אה־ מן החשך‬
‫מה^־ת ו בעולמות עליונים שמא ד שם ע׳׳י לבושים‬
‫ורוכזו־ פנים המסתירים ומעלימים אור א״ס ב״ה שלא‬
‫יבטלו במצ יא ות ‪ .‬ולזה נתן הקב״ה ל ישראל את‬
‫הת ודה שנרך ׳ עוז וכח ובמארז״ל שהקב״ה נותן כח‬
‫בצדי ‪p‬ם לקבל ש נרם לעת יד לבא שלא יתבטלו‬
‫במציאות ממש באור ה׳ הנגלה לעת יד בלי ש ם לב וש‬
‫כדכת יב ולא יכנף עוד מדין־ [פי׳ שלא יתכסה ממך‬
‫בכנף ולבוש] והז עיניך רואות את מוריך וכתיב כי‬
‫עין בעין יראו וגו׳ וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור‬
‫יומם וגו׳ בי ה׳ יהיה לך לאור עולם וגו׳ ‪ .‬ונודע ש ימות‬
‫המש יח ובפרט כשיחיו המת ים הם תכל ית ושלימות‬
‫בריאות עולם הזה שלכך נברא מתח ילתו *‬
‫הגהה‬
‫וגם כבר ה יה לעולמים‬
‫מעין זה בשעת מתן תורה (יקבן‪1‬ת ״‪3‬י‬
‫כדכתי ׳ אתה הראת לדעת ” ״״ י צ ״ י& ך‬
‫‪1‬‬
‫כי ה׳ דדא האלה ים אק‬
‫עת* מלבד ו הראת ממש ברא יה חושיית כדכת יב וכל‬
‫העם תא ים את ה ג ןאת רואים את משמ ע ופי׳ ח״ל‬
‫מ גבל ים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כ ו ‪.‬‬
‫וכן לארבע תח ות ולמעלה ולמטה וכדפי׳ בת י^ם‬
‫דלית אחר דלא מליל מיניה עמהון כו׳ והיינו מפני גילוי‬
‫רצונו ית׳ בעשרת הדבר ות שוק כללות הת ורה שה יא‬
‫פנימית רצונו ית׳ וחכמתו ואק שם הסחר פניס בלל‬
‫כמ״ש כי באור פניך נתת לנו ה ודת חיים ולכן הץ‬
‫בטלים‬
‫בטלים במצ יאות ממש במארז ׳ל שעל כל דב ור‬
‫פרחה נשמת ן כר אלא שהחז ירה הקב״ה להן בטל‬
‫שעת יד להחיות בו את המת ים והוא טל חורה שנקרא‬
‫עוז במארז״ל כל העוסק ב וצרה טל הורה מת יח־ ט ׳‬
‫רק שאח״ב גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת‬
‫קץ הימין שא ז יזדכך גשמיות הגוף והעולם דובלו לקבל‬
‫גילוי אור ה׳ שיאיר ל ישראל ע׳׳י הת ורה שנקר ׳ עוז‬
‫ומיתרון ההארה ליש־־אל ע יה חשך האומות גם כן‬
‫כדכת יב והלמ גוים לאורך וגו׳ וכתיב ב ית יעקב למ‬
‫ונלכה באור ה׳ וכתיב ונגלה במד ה׳ ודאו כל בש­‬
‫יחדו וגו׳ וכתיב למא בנקרת הצ ודם ובסעיפי הסלעי ׳‬
‫מפני פחד ה׳ והדר גאונו וגו׳ וכמ״ש והופע בהדר נאק‬
‫‪ .‬עוזך על כל יושבי חבל ארצך וגו׳ ‪:‬‬
‫פ ר ק ל ז וה גה תכל ית השל ימ ות הזה של ימות‬
‫המש יח ותחיית המת ים שה וא‬
‫נילר אוד א״ם ב׳׳ה בעו׳׳הז הגשמ י תלוי במעשינו‬
‫ועבודתנו כל זק מיעך הגלות כי דמדם שכר המצ וה‬
‫היא המצ וה בעצמה כי בעש י יתה ממש יך האדם גילוי‬
‫אור א״ס ב׳׳ה מלמעלה למטה להתלבש בגשמ יות‬
‫עוה׳׳ז בדבר שהיד‪ ,‬תחלה חחת ממשלת קליפת‬
‫נוגה ומקבל ח זתה ממ נה שרט כל דברים הטהורים‬
‫ומותרי׳ ש נעש ית בהם המצ וה מעש י ית כגון קלף‬
‫התפילק ומזוזה וספר חורה וכמאמר ח״ל לא ה וכשר‬
‫למלאכת שט ים אלא מהחרם ומותרים בפ יך ‪ .‬ובן‬
‫יגהה‬
‫אחרוג שאינו ערלה *‬
‫ק^י«ת‬
‫ומעות הצדקה שאינן גל (שהער^־‪ ,‬היא‬
‫ומוצא בהם ועכשיו משאות לגמרי «אין להם עליי!‬
‫ל׳זילס‬
‫שמס י ים‬
‫ש מ סיי ם‬
‫בהם‬
‫מ צי ח‬
‫ך*‬
‫לעולים כ ‪ 0‬״ « נ ע״וז וכן כי• נ מו ח‬
‫י־"" ‪3‬׳‪03‬י" ח”י)‬
‫ורצונו הרי החיות שבהם‬
‫עולה ומתבטל ונבלל באור‬
‫א״ס ב׳׳ד‪ .‬שה וא רצונו ית׳ המל ובש בהם מאחר שאין‬
‫שם בחי׳ הסתר פגים כלל להסת יר אוחו ית׳ וכן בח‬
‫נפש החיונית הבהמ ית שבאבר י נוף האדם המע ים‬
‫המצ וה הוא מתלבש ג״כ בעש יה זו ועולה מהקל יפה‬
‫ונכלל בקד ושת המצ וה שה יא רצונו ית׳ ובטל באור‬
‫א״ס ב״ה וגם במצ ות תלמ וד חורה וק׳׳ש ותפלה וכיוצא‬
‫בהן אף שאינן בעש יה גשמ ית ממש שתחת ממשלת‬
‫קליפת נוגה מ״מ הא ע ימא לן דהרהור לאו כדבור דמי‬
‫ואינו יוצא יד תבת ו עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן‬
‫דעק ימת שפתיו ת י מעשה כי אי אפשר לנפש האלה ית‬
‫לבטא בשפת י ים ופה ולשון ושיניים הגשמיים כי אם‬
‫ע׳׳י נפש החיונית הבהמ ית המל ובשת באבד הגוף‬
‫ממש וכל מה שמדבר בכח גחל יותר דדא מכניס‬
‫ומלב יש יותר בחות מ נפש החיונית בדבור ים אלו וז׳יש‬
‫הכת וב כל עצמותי תאמר נה וגו׳ ודש ח׳׳ל אם ערובה‬
‫בכל רמ״ח א יבדם משתמרת ואם לאו אינה משתמרת‬
‫כי השכחה היא מקל יפת הגוף ונפש החיונית הבהמ ית‬
‫שה ן מקל יפת נוגה הנכללת לפעמים בקד ושה ודדנו‬
‫כשמת יש כחן ומכניס כל כחן בקד ושת הת ורה או‬
‫התפלה ‪:‬‬
‫זאת ועוד אחרת שכח נפש החיונית המתלבשת‬
‫באותיות הדבור בת״ת או תפלה וכיוצא בהן‬
‫או מצות מעש י ות הרי כל ניתלו וחיותו מהדם שה וא‬
‫מקל יפת נוגה׳ ממש ש ק כל אוכלין ומשע ן שאבל‬
‫וש זה‬
‫ושתה וגעשו דם שהיו תתת ממשלתה דברץ חיותם‬
‫ממ נה ועתה היא מתהפכת כרע לטוב ונכללת בקודש ׳‬
‫ע׳׳יכח נפש החזנ ית הגדל ממ נה ש נתלבש באותיות‬
‫אלו או בעש יה זו אשר הן הן פנימיות רצונו ית׳ בלי‬
‫שום הסתר פנים וחיותן נכלל ג״כבא ורא״ס ב׳׳ד‪ .‬שה וא‬
‫רצונו ית׳ ובחיותן נבלל ועולה ג״כ כח נפש החיונית‬
‫ח ך זה תעלה ג״ב כללות קליפת נוגה שה יא כללות‬
‫החיות של עו׳הז הגשמ י והתמר י כאשר כל ה נשמה‬
‫ונפש האלה ית שבכל ישראל המתחלקת בפרט ות‬
‫לשש ים רבוא תע ים כל נפש פרט ית כל חרי״ג מצ ות‬
‫הת ורה שס ׳ה ל׳׳ח להפרד שס״ה גד ים של דם נפש‬
‫החיונית שבטף שלא ייגע דקבלו חיות בעב ירה זו‬
‫מאחת משלש קליפות הטמא ות לגמרי שמה ן נשפע ים‬
‫שס״ה לא תעשה דאוריית׳ וענפיהן שה ן מדרבנן ושוב‬
‫לא תובל נפש החיונית לעלות אל ה׳ אם נטמאה‬
‫בט ומא ‪ a‬השלש קליפות הטמא ות שאין להן עליה‬
‫לעולם כ״א ביטול והעברה לגמרי כמ״ש ואת רוח‬
‫הט ומאה אעביר ק הארץ ורמ ׳ח מצות עשה להמש יך‬
‫אור א״ם ב ׳ה למטה להעל ות לו ולקשר ולייחד בו‬
‫כללות ת פש החיונית שברמ״ח אברי הגוף ב יתד גמור‬
‫להיות לאחדים ממש כמו שעלה ברצונו ית׳ להיות לו‬
‫דירה בתחתונים והם לו למרכבה במו האב ות ‪ .‬ומאת־‬
‫שבלל ות נפש החיונית שבכלל ות ישראל תה יה מרכבה‬
‫קד ושה לה ׳ אד גם כללות החיות של עו״הז שה יא‬
‫קליפת נוגה עכשיו תצא אז מט ומאת ׳ וחלאתה ותעלה‬
‫לקד ושה להיות מרכבה לה ׳ בהתגל ות כבד ו וראו כל‬
‫בשר יחדיו ויופיע על יהם בהדר גאון עוזו וימלא כבוד‬
‫ה‬
‫ה׳ את כל הארץ ישראל ידאי־ עין בעין כבמת ן חורה‬
‫דכת יב אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלה ים אין עוד‬
‫מלבד ועל יד זה יתבלעו יתבטל ו לגמרי כל השלש‬
‫קליפות הטמא ות כי יניקתן וחיותן מהקד ושה עכשיו‬
‫היא ע׳׳י קליפת נוגה הממ וצעת ביניהן ונמצא כי כל‬
‫תכל ית של ימות המש יח ותחיית המת ים שה וא גילי‬
‫כבודו ואלהותו ית׳ ולהעביר תח הט ומאה ק הארץ‬
‫תלוי בהמשכת אלדות!־ ואור א״ס ב״ה לנפש החיונית‬
‫שבכלל ות ישראל בכל רמ׳׳ח אבדה ע׳׳י קיומה כל‬
‫דמ׳׳ח מצ ות עשה ולהעביר תח הט ומאה ממ נה‬
‫בשמירת ׳ כל שס ׳ה מצות ל״ת שלא יינ ‪ p‬ממ נה שס״ה‬
‫ג ידה כי כללות יש־־אל שרט שש ים רבוא נשמ ות‬
‫פרטיות וע כללות החיות של כללות העולם כי‬
‫בשב ילם נברא וכל פרט מהם הוא כולל ושייך לו‬
‫החיות של חלק אחד משישים רבוא מכלל ות העולם‬
‫התל י בנפשו החיונית להעלותו לה ׳ בעלייתה דהיינו‬
‫במה שמשתמש מערהז לצורך גופו ונפשי החיונית‬
‫לעב ודת ה׳ כגון אכ ילה דשתיה ודמ יהם ודרה וכלכל י‬
‫תשמ ישיו אלא ששש ים רבוא נשמ ות פרטיות אלו הן‬
‫שרשי ׳ וכל שרש מתחלק לשש ים רבוא ניצוצות שבל‬
‫ניצוץ הוא נשמה ארח וכן ב נפש ודוח בכל עולם‬
‫מארבע עולמות אצילי בדאה יצירה עש יה וכל ניצוץ‬
‫לא ירד לעו׳׳הז אף שה יא ידדה גדולה ובחי׳ גלות‬
‫ממש כי גם ש יתה צדיק גמור עובד ה׳ ביראה ואהבה‬
‫רבה בתענוגים לא יגיע למעל ות דב י^ י בה ׳ בדחילו‬
‫ורתמו בטרם ידדתו לעו״הז הח ומד לא מינה ולא‬
‫מקצתה ואץ ' ערך ודמיון ביניהם כלל כנודע לכל משכל‬
‫שהגוף‬
‫שהגוף א יט יכל לסבול ב י אלא ד ידחו לעולם הזד‪.‬‬
‫להתלבש בטף ונפש החיונית הוא כדי לתקנם בלבד‬
‫ולהפרידם מהרע של שלש קליפות הטמא ות על ידי‬
‫שמ ירת שסייד‪ .‬לא תעשה וענפיהן ולהעלות נפשו‬
‫החיונית עם חלקה השייך לה מכלל ות עו׳׳הז ולקשרם‬
‫ולייחדם באור א״ס ב״ה אשר ימשיך בדט ע״י קיוטו‬
‫כל דמ״ח מצ ות עשה בנפשו החיוני׳ שה יא היא המק יש‬
‫כל מצ ות מעש י ות ברל וכמוש [בע׳׳ח שער כ״ו] כי‬
‫ה נשמה עצמה אינה צריבה תירןןכלל כ י ולא הוצרכה‬
‫להתלבש בעו״הז וכו׳ רק להמש יך אור לתקנם כ י והוא‬
‫ממש דוגמת סוד גלות השכ ינה לברר ניצוצין וכו׳ ‪.‬‬
‫ובזה יובן מה שהפליגו ח״ל במאד מאד במעלת‬
‫הצדקה ואמרו ששק ולה כנגד בל המצ ות ובבל תלמ וד‬
‫ירושלמי היא נק׳ בשם מצ וה סתם כי כך היה הרגל‬
‫הלשון לקתא צדקה בשם מצוה סתם מפני שה יא‬
‫עיק־ המצ ות מעש ות ועולה על מל נה שכולן הן רק‬
‫להעלות נפש החיונית לה ׳ שה יא היא המק י ימת אותן‬
‫ומתלבשת בהן ליבלל באור א״ס ביד‪ .‬המל ובש בהן‬
‫ואין לך מצוה ש נפש דמונ ית מתלבשת בה כל כך‬
‫כבמצ ות הצדקה שבבל המצ ות אין מתלבש בהן רק‬
‫כח א׳ מ נפש החיונית בשעת מעשה המצ וה לבד אבל‬
‫בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו דרי כל כח נפשו‬
‫החיונית מל ובש בעש י ית מלאכת ו או עסק אחר ש נשתכר‬
‫בו מע ות אלו וכשנותנן לצדקה דרי כל נפשו החיונית‬
‫עולה לה׳ וגם מי שאינו נהנת מיגיעו מ״מ הואיל‬
‫ובמעות אלו ה יה יכול לקנות חיי נפשו התענ ית דרי‬
‫נותן חיי' נפשו לה ׳ ‪ .‬ולכן אמהו ח יל שמקרבת את‬
‫הגאולה‬
‫הגאולה לפי שבצדק ׳ אתת מעלה הרבה מ נפש החיונית‬
‫מה שלא היד‪ .‬ימל להעל ות ממ נה כל כך כחות ובחי׳‬
‫בכמה מצות מעש י ות א וד ות ‪ .‬ומ׳׳ש ח׳׳ל שת״תב נגד‬
‫בולם היינו מפני שת״ת היא בדבור ומחשבה שהם‬
‫לבושים הפנימי׳ של נפש החיונית וגם מתת ן ועצמותן‬
‫של בחי׳ חב׳־ד מקל יפת נוגה שב נפש החיונית נכללות‬
‫בקד ושה ממש כשע וסק בתורה בעיון ושבל ואף‬
‫שמתת ן ועצמותן של המד ות חג״ת כו׳ לא יבלו להם‬
‫הבינונים להפכם לקד ושה היינו מש ום שהרע חזק‬
‫יותר במד ות מבחב ׳ד מפני יניקתן שם מהקד ושה יותר‬
‫כידוע לי״ח ‪ :‬זאת ועוד ארדת והיא העולה על כולנה‬
‫במעלת עסק ת״ת על כל המצו ׳ ע״פ מ׳׳ש לעיל בשם‬
‫התיעגי ׳ דרמ ׳ח פ יעדק הן רמ ׳ח אברי׳ דמלכא וכמו‬
‫באדם התחתון ד״מ אין ערוך ודמיון כלל בין החיות‬
‫שברמ״ח איבריו לגבי דחיות שבמ ות ן שתא השכל‬
‫המתחלק לג׳ בחי׳ חב ׳ד ככה ממש ר ׳מ להבדיל‬
‫ברבב ות הבדל ות לאין קץ בהארת אור א״ס י ב״ה‬
‫המתלבש ות במצ ות מעש יות לגבי הארת אור א״ס‬
‫שבבת ׳ חב״ד שבחכמת הת ורה א יש א יש כפי שבלו‬
‫והשגתו ‪ .‬ואף שאינו מש יג אלא בגשמ יות הרי הת ורה‬
‫נמשלה למים שיורדים מטעם גבוה כו׳ כמ״ש לעיל‬
‫ואעפ״ב ארז׳׳ל לא המדרש עינך אלא המעשה והיום‬
‫לעש ותם כת יב ומבטלין ת״ת לקיום מצוה מעש י ית‬
‫כשא״א לעש ותה ע׳׳י אדדיט מש ום כי זה כל האדם‬
‫ותכלית בריאתו וירידתו לעו״הז להיות לו ית׳ דירה‬
‫בתחתונים דוקא לאהפבא חש וכא ל נתרא דמלא‬
‫כבוד ה׳ את כל הארץ הגשמ ית דייקא וראו כל בשר‬
‫יחדיו‬
‫יחדיו כנ׳׳ל משא״ב כשאפשר לעש ותה ע״י אדרים אין‬
‫כבטלין ת״ת אף שבל הת ורה אינה אלא פירוש המצ ות‬
‫מעש י ות והיינו מש ום שה יא בחי׳ חב״ד של א׳׳ס ב׳׳ה‬
‫ובעסקו בה ממש יך עליו אור א״ס ב״ה ביתר שאת‬
‫והארה גדולה לאין קץ מהאח־ ‪ ,‬והמשכה ע׳׳י פקורין‬
‫שהן אברי׳ דמלכא ודש רב ששת חדאי נפשאי לך‬
‫קראי לך תנאי כמ״ש במ׳׳א באריכות‪ :‬והגה המשכה‬
‫והארה זו שהאדם ממש יך ומאיר מהארת אור אים ב יה‬
‫על נפשו ועל נפשות כל ישראל היא השכינ ׳ כנסת ישראל‬
‫מקיר כל נשמ ות ישראל כמ ׳ש לקמן ע׳׳י עסק הה ורה‬
‫נק־>™ בלשון קריאה קורא בתורה פי׳ שע׳׳י עסק‬
‫ההורה קירא להקב״ה לבוא אליו כב יטל כאדם הקורא‬
‫לחב ית ש יבא אליו ובבן קטן הקורא לאביו לבא אליו‬
‫להיות עכו בצוות׳ חדא ולא ליפרד ממגו וליש»־ יחידי‬
‫ה״ו וז״ש קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר קרא וה ו‬
‫באמת ואין אמת אלא תורה דהיינו שק ורא להקב״ד!‬
‫ע׳׳י הת ורה דוקא לאפוקי מי שר ןרא אותו שלא על ידי‬
‫עסק הת ורה אלא צועק כך אבא אבא ובמו שק ובל עליו‬
‫תב יא ואין קירא בשמך כו׳ ובמ״ש במ״א ‪ .‬ומזה יתבונן‬
‫המשכ יל להמש יך עליו יראה גדולה בשעת עסק‬
‫הה ורה ב נמ ול [פ׳ ב״ג] ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫פ ר ק ל ח וה נה עם כל הנ״ל יובן ה יטב פסק ההלכה‬
‫הערוכה בתלמ וד ופוסקי׳ דהו־הוד‬
‫לאו בדבור דמי ואס כ ןא ק״ש במחשבת ו ובלבו לבד‬
‫בבל בח כוונתו לא יצא יח תבת ו וצריך לחזור ולקרות‬
‫ובן בברכת המזון דא וד יתא ובשאר ברבות הרבנן‬
‫ו בתפל ׳*ואם דוציא בשפתיו ולא כק לבו יצא יד תבת ו‬
‫בדעבד‬
‫בד יעבד ואין צריך לחזור לבד כפסוק ראשון של ק״ש‬
‫וברבה דאש נה של תפלת שכ ונה עשרה ובראי׳‬
‫[ברפ״ב דברכות] ע״ב מצ ות כוונה מבאן ואילך מצות‬
‫קריאה וכר ‪ .‬והיינו מש ום שה נשמה אינה צריכה‬
‫היען לעצמה במצ ות רק להמשך אור לתק ן ‪.‬נפש‬
‫החיונית והגוףע׳׳י אותיות הדבור שה נפש מדברת בה ׳‬
‫מוצאות הפה וכן במצ ות מעש יות שה נפש ע ושה‬
‫בשאי־ אברי הגוף ‪ :‬אך אעפ״ב אמרו תפלה או שאר‬
‫ברכה בלא כוונה הן בנוף בלא נשכה פי׳ כי כמ ושכל‬
‫הברואים שבעו״הז ש יש להם נוף ונשכה שהם נפש‬
‫כל חי ורוח בל בש ־ א יש ונשמת כל אשר רוח חיים‬
‫באפיו מכל בעלי חיים וה׳ מח יה את טלם ומהוה אותם‬
‫מאין ל יש תמ יד באור וחיות שמשפ יע בהם שגם‬
‫הגוף החומרי ואפי׳ אבנים ועפר הדומם ממש יש ט‬
‫אייר וחיות מכנו ית׳ שלא יחזור להיות אין ואפס כשה יה‬
‫ואעפ׳יב אין ערך ודמיון בלל בין בחי׳ אור וחיו׳ המא יר‬
‫בגוף לגבי בחי׳ אור וחיות המא יר ב נשמה שה יא נפש‬
‫כל ח• ואף שבשנ יהם אור אחד ש וה בבחי ׳ הטת י‬
‫פנים ולבושי׳ שוים שהא ור מסתתר וכתעלם ומתלבש‬
‫בו כי שניהם הם מעו״הז שנבללוהו מסתתר בש וה‬
‫האור והחיות שמר וח פיו ית׳ בבחי ׳ הסתר פנים וירידת‬
‫המדרגות בהשתלשל ות העולמות מכרתה למדרגה‬
‫בצכצוכים רבים ועצומים עד ש נתלבש בקל יפת‬
‫נוגה להחיות כללות עו״הז הח־מיי דהיינו כל דברים‬
‫הכותיים והטהורים שבע ולם הזה וממנה ועל ידה‬
‫משפע ים דברים הטמא ים כי היא בהי׳ ממ וצעת כנ׳׳ל‬
‫אעפ ׳ב ההארה שה יא המשכת החיות אש י ה׳ מאיר‬
‫ומחיה‬
‫ומחיה ודך לב וש זה אינה ש וה בכולן בבחי ׳ צמצום‬
‫והתפשט ות בי בגוף הגשמ י והדומם ממש כאבנים‬
‫ועפר ההארה היא בבחי ׳ צמצום גמל אשר אין במודע‬
‫ודחיותשב ו מעטת כל כך עד שאין בו אפי׳ כח הצ ומח‬
‫ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך ‪ .‬ודרך‬
‫כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר‬
‫כנגד ד׳ אותיות שם הוי״ה ב״ה שממנ ו מושפעים‬
‫וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת הח? ׳ שבד ומם‬
‫וצומח לההארה והמשכת החיות המלובש ׳ בחי ומדבר‬
‫אף שבכולן אור אחד ש ה בבחי ׳ הסתר פנים ומל ובש‬
‫בלטש אחד בטל ן שה וא לב וש נוגה בך אין ערך‬
‫ודמיון כלל בק הארת והמשכת אור א״ס ב״ה שה וא‬
‫פנימיות רצונו ית׳ בלי הסתר פנים ולטש כלל המא ירה‬
‫ומלובשת במצ ות מעש יות ממש ‪ .‬ובן במצ ות התלויות‬
‫בדבור וביטוי שפת ים בלי ט ונה שה וא נחשב כמעשה‬
‫ממש כנ״ל ל גט ההארה והמשכת אור א״ס ב״ה‬
‫המא ירה ומל ובשת בט ו נת המצ ות מעש י ות שהאדם‬
‫מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו ית׳ ע׳׳י קיום רצונו‬
‫שה וא ורצונו אחד וכן בט ו נת התפלה וק׳יש וברכותיה‬
‫ושאר ברכות שבט ונת ו בהן מדבק מחשבת ו ושכלו‬
‫ט ית׳ ולא שדב יקת המחשבה ושכל האדם ט ית׳‬
‫היא מצד עצמה למעלה מרב יע ׳ קיום המצ ות מעשיו ׳‬
‫בפועל ממים כמ ׳יש לקמן אלא מפני שזהו ג״ב רצונו ית׳‬
‫לרבקה בשכל ומחשבה וטונת המצ ות מעשיו ׳ ובכווג׳‬
‫ק״ש ותפלה ושאר ברטת והארת רצון העליון הזה‬
‫המא ירה ומל ובשת בט ונה זו היא גדולה לאק קץ‬
‫למעלה מעלה מהארת דצק העליון המא ירה ומל ובשת‬
‫בקיום‬
‫בקיום המצ ות עצמן במעשה ובדבור בלי ט ונה כגודל‬
‫מעלת אור ה נשמה על הגוף שה וא כלי ומלטש‬
‫ה נשמה כמו גוף המצ וה עצמה שה וא כלי ומלטש‬
‫לכוונתה ואף שבשת יה ן במצ וה ובט ונתה מל ובש‬
‫רצון אחד פש וט בתכל ית הפש יט ות בלי שום שינוי‬
‫וריבר דדו ומיוחד במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית‬
‫היחור אף על פי כן ההארה אינה ש וה בבח ינת‬
‫ועה׳ה‬
‫והתפשט ות*‬
‫צמצום‬
‫דמצוין‬
‫ונחלקת גם כן לארבע (וכ ט״ * בע׳׳וז שכוונת‬
‫מ ד ר ג ו ת כי ג ו ף ה מ צ ו ת ותלמוד תודח היא במדרגת אוי‬
‫עצמן ממש הן ב׳ מדרגות וגוף המצות הן מדרגות ונ חי'‬
‫כליים שהם נחי׳ *מצום *ע״י‬
‫ש ק מצ ות מעש י ות‬
‫צמצום האור נתהוו הכלים כידוע‬
‫‪,!,‬״״‪, ,‬‬
‫ומצות התלויות בדטר‬
‫ומחשבה כמו תלמ וד תרה‬
‫וק ׳ש ותפלה וברמת המזון ושאר ברכות ‪ .‬וכוונת המצ ות‬
‫לדבקה ט ית׳ שה יא כ נשמה לגוף נחלקת נ״כ לשת י‬
‫מדת ות כמו שת י מדת ות ה נשמה שה ן בגוף דתמר י‬
‫שה ן חי ומדבר ‪ .‬כי מי שדעת ו יפה לדעת את ה׳‬
‫ולהתבונן בגדולתו ית׳ ולהוליד מבינתו יראה ע ילאה‬
‫במוחו ואהבת ה׳ בחלל הימני שבלט להיות נפשו‬
‫צמאה לה ׳ לדבקה ט ע״י קיום התורה והמצות שה ן‬
‫המש נת והארת אור א״ם ב״ה על נפשו לדבקה ט‬
‫ובכוונה זו הוא לומד ומקיים המצ ות ובן בט ונה זו‬
‫מתפלל ומברך הרי ט ונה זו על ד״מ כמו נשמת‬
‫המדבר שה וא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי‬
‫שדעת ו קצרה לדע ולהתבונן ב גחלת א״ם ב״ה‬
‫להוליד האהבה מבינתו בהתגל ות לט ובן היראו־!‬
‫במוחו‬
‫במ ות ופחד ה׳ בלבו רק שזוכר ומעורר את האהבה‬
‫הטבע ית המס ותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר‬
‫הלב אל הגילוי במ וח עכ״פ שיהיה רצונו ♦מבמות‬
‫ותעלומות לבו מסכ ים ומתרצה בריצוי גמור באמת‬
‫לאמיתו למסו ׳ נפשו בפועל ממש על יתר ה׳ בדי לדבק ׳‬
‫בו נפשו האלה ית ולבושיה ולכללן ב יתדו וארוחתו‬
‫שתא רצון העליון המל ובש בת״ת ובקיום המצ וה‬
‫כנ״ל וגם ה יראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למ־ור‬
‫בו ח״ו ובכוונה זו תא סור מרע ועושה טוב ולומד‬
‫ומתפלל ומברך בפירוש המל ות לבדו בלא דחילו‬
‫ו יתמו בהתגל ות לבו ומ ות הרי כוונה זו עד״מ כמו‬
‫נשמת החי שאינו בעל שכל ובתרה ובל מדותיו‬
‫שהן יראתו מדבר ים המזיקים אותו ואהבתו לדברים‬
‫הנאהב ים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו‬
‫וכך הן על ד ט ה יראה והאהבה הטבע יות המס ותוזת‬
‫בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו ובמו טבע‬
‫בנפשותינו בנז״ל ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫פ ר ק ל ט ומפ נ י זה ג״כ נרןאים המלאכ ים בשם‬
‫חיות ובהמות כדכתי ׳ ופני אריה‬
‫אל הימין וגו׳ ופני שור מהשמאל וגו׳ לפי שאינם‬
‫בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבע ית להם‬
‫כמ״ש בר״מ פ׳ פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם‬
‫כי מדור נשמ ות הצדיקים ת א בעולם הבר יאה ומתר‬
‫רגה״ח‬
‫המלאכי ׳ בעולם היצירה *‬
‫יי‬
‫שי־יגי ד ‪0‬‬
‫נ ־ ׳ “ הו א ־‬
‫מ אי רו ת‬
‫ת צי ר ח‬
‫(והיינו בסתם מלאכים אבל יש‬
‫טלאכים עליונים בעולם הבריאה‬
‫שעבודתם בדחילו ורחיסו שכליים‬
‫ו י י‪ ,‬י ד ל‬
‫שם מדותיו של א״ס ב״ה‬
‫שני מיני‬
‫ב עו ל ם‬
‫כש״ש‬
‫בריס‬
‫שס שיש‬
‫חיות‬
‫ל בי ?‬
‫ףףאך^‬
‫שה?‬
‫א ה ב ת ן ן פ ח ךן‬
‫ןכמ״ ש‬
‫^ ״‬
‫חיו״‬
‫טבעיים‬
‫הקדש‬
‫וכט״ש בע׳יח) ‪:‬‬
‫ושכליים‬
‫[בתיקונים וע״ח] דש ית‬
‫ספידין מקננק ביצירה ולבן זאת היא עב ודת המלאב ים‬
‫תמ יד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד ובו׳‬
‫והיינו כל מח נה גבריאל שמהשמאל ועבודת מח נה‬
‫מ יכאל היא האהבה כו׳ ‪ .‬אבל בעולם הבר יאה מאירות‬
‫שם חכמת ו ובינתו ורעתו של א״ס ב״ה שה ן מער‬
‫המד ות ואם ושרש להן ובדאיתא בתקונים דא ימא‬
‫ע ילאה מקגנא בתלת ספ יח בכרמיא שה וא עולם‬
‫הבר יאה ולכן תא מדור נשמ ות הצדיקים עובדי ה׳‬
‫בדתל ו ו יתמ ו הנמשכ ות מן הבינה ודעת דגדולת א״ס‬
‫ב׳׳ה שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ ׳ל ומרעותא‬
‫דלבא נעשה לב וש ל נשמה בעולם הבר יאה שה וא‬
‫גן עדן העליון כדלקמן וכמ״ש בזהר יקהל אך‬
‫היינו ד יקא נשמ ות ממש שה ן בחי׳ מוחק דגדלות‬
‫א״ס ב׳׳ה אבל בחי׳ הרוח של הצדיקים ובן שאר כל‬
‫נשמ ות ישראל שעבר ו את ה׳ ברחילו ורתמו המסותרות‬
‫בלב כללו׳ ישראל אק עולות לשם רק בשבת ור׳׳ח לבד‬
‫דרך העמ וד שמג ׳ ׳ע התחתון לג׳׳ע העליק שה וא עולם‬
‫הבר יאה הנקרא רע העליון להתענג על ה׳ וליהנות‬
‫מזיו השכ ינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא‬
‫במה שמשב יל ומבק יורע ומשיג בשכל ו ובינתו מה‬
‫שאפשר לו להבין ולהשיג מאור א״ס ב״ה ע׳׳י חכמת ו‬
‫ובינתו ית׳ המאירות שם בעולם הבר יאה ומה שזוכות‬
‫נשמ ות אלו■ לעלות למעלה מהמלאכ ים אף שעבת‬
‫בדתל ו ורתמו טבעיים לבד היינו מפני שע׳׳י דחילו‬
‫ורתם‬
‫ורחימו שלהם אתכפ יא ס׳׳א המל ובשת בגופם בק‬
‫בבחי׳ סור מרע לכב וש התאוות ולשבוק ובק בבחי ׳‬
‫ועשה ט יב כנ״ל והם ה ז בעלי בחירה לבחור ברע חץ‬
‫ובחרו בטוב לאכפיא לס״א לאסתלקא יק־א דקב״ה‬
‫ט ׳ כיתרון האור ט ׳ כנ״ל והנה כל זה הוא במדור‬
‫הגשמ ות ומעם עמדת ן אך חורתן ועבודתן נכללות‬
‫ממש בי״ס שה ן בחי׳ אלה ות ואור א״ם מתייהד בהן‬
‫בתכל ית היחוד והיינו בי״ס דבר יאה ע׳׳י דחילו ורחימו‬
‫שכליים ובי״ס דיצירה ע׳׳י דחילו ודרומו טבעיי׳ ובתוכן‬
‫מל ובשות י׳׳ס דאצי׳ ומיוחדות בהן בתכל ית וי״ס דאצי׳‬
‫מיוחדות בתכל ית במאצילן א״ס ב״ה משא״כ ה נשמ ו‬
‫אינן נכללות באלה ות די״ס אלא עומדות בה יכלות‬
‫ומהדק דבר יאה או יצירה ונחנק מזיו השכ ינה הוא‬
‫אור א״ס ב׳׳ה המיוחד בי״ס דבר יאה או הצי ׳ והוא זז‬
‫הורתן ועבודתן ממש [ע׳ זהר ויקהל דדי] כי שכר מצוה‬
‫היא מצוה עצמה ‪ :‬ועולם האצילות ש ודא למעלה‬
‫מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי הבמד!‬
‫ובינתו ודעתו של א״ס ב״ה מיוהדות שם ט בתכל ית‬
‫היחוד ב יתד עצום ונפלא ביתר שאת ויחר עז לאין קץ‬
‫כבעולם הבר יאה כי שם ירה להאיר בבחי ׳ צמצום‬
‫כ ד שיוכלו שכל ים נבראי׳ לקבל מהן חב ׳ד לידע ‪ax‬‬
‫ה׳ ולהבק ולהשיג איזו הש גה באור א״ס ב ׳ה כפי כח‬
‫שכל ים הנבראים שהם בעלי גטל ותכלית שלא‬
‫יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק‬
‫יחזה למ ‪p‬רם ושרשם שה וא בחי׳ אלה ות ממש ‪.‬‬
‫ורעה צמצום זה יהיא סבת ההארה שמא יהת שם‬
‫ה נ ד של א׳׳ס ב״י‪ .‬לנשמ ות אלו בעולם הבר יאה ‪.‬‬
‫משא ׳ ׳ב‬
‫משא ׳ ׳ב באצילות שא ינם בבחי ׳ צמצום כ״כ א״א‬
‫לשבל ים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא‬
‫דילהון תפ יסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקי׳ הנתל ים‬
‫שעב ודתם היא למעלה מעלה אפי׳ מכחי ׳ דחילו ורדדמו‬
‫הנמשכ ות מן הבינה ודעת בגמלת ו ית׳ במו שע ולם‬
‫האצילות ודא למעלה מעלה מכחי ׳ בינה ודעת לשכל‬
‫נברא אלא עב ודתם ה יתה בבחי׳ מרכבה ממש לא׳׳ס‬
‫ב׳׳ה וליבטל אליו במציאות ולהבלל בא ות ית׳ הם‬
‫וכל אש־ להם ע׳׳י קעם התורה והמצות ע ׳ד שאמת‬
‫האב ות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם ה יתה‬
‫זאת עבודתם ‪ .‬אך מי ששרש נשמת ו קטן מהכ יל‬
‫עב ודה תמה זו ליבטל וליכלל בא ות ית׳ בעבודתו‬
‫בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה‬
‫וכמו בתפלת שמ ונה עשרה שה יא באצילות ובפרט‬
‫בהשתחוואו ׳ שבה שבל השתח ו ואה היא בבחי ׳ אצילות‬
‫[כמ׳׳ש בפרע״ח בקבל ׳ שבת] כי היא ;עק ביטול בא ות‬
‫ית' להיות חש ב קמ יה כלא ממש אד ג״ב עיק־ קביעות‬
‫נשמת ו הוא בעולם הבר יאה [רק לפרעם בעת רצון‬
‫תעלה נשמת ו לאצילות בבחי ׳ מ״נ כידוע לי׳׳ח] ‪:‬‬
‫והנה שבר מצוה מצוה פי׳ שמשברה נדע מה ותה‬
‫ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שרט צדיע ׳ הנתל ים‬
‫שהם בבחי ׳ מרבבה רק תגלו ׳ לנו שאחר ידט כל אדם‬
‫ימשיך לדע נאמנה מה ות ומדרגת עב ודת ה׳ בדחילו‬
‫ורחימו בהתגל ות לבו תמשב ות ק הבינה ודעת‬
‫בגדולת א״ס ב״ה מק ומה בי״ס דבריאה ועבורה‬
‫בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בי״ס דיצירה אבל‬
‫עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו אפי׳ במ ות בבחי ׳‬
‫גילוי דהיינו לעורר האהבה המבע ית המס ותרת בלב‬
‫להוציאה מההעלס והסתר הלב אל הגילוי אפי׳ במוחו‬
‫ותעלומות לבו עכ״פ רק היא נשארת מש וחרת בלב‬
‫כת ולדתה במו שה יתה עדם העבודה הרי עבורה זו‬
‫נשארת למטה בעולם הפירוד תק ׳ חיצוניות העולמות‬
‫ואק בה כח לעלות וליכלל ב יתדו ית׳ שה ן עש־ ספי׳‬
‫הקדושות ובמ׳יש בתיענים דבלא דחילו ורתמו לא‬
‫פרחא לעילא ולא יבלא לסלקא ולמיקם קדם ה׳ ‪ .‬והמ ו‬
‫אפי׳ אם אינו עוסק שלא לשמה ממים לשם אתו פניה‬
‫ח״ו אלא כמ״ש ותהי יראתם אותי מצות אנשי׳ מל ומדה‬
‫פי׳ מחמת דרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו‬
‫אביו ורבו לירא את ה׳ ולעבדו ואינו עוסק לשמה‬
‫ממש בי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דתל ו‬
‫ורתמו הטבעיים עכ״פ להוציאן מהסתר הלב אל‬
‫ת ילד במ וח ותעלומות לבו עכ״פ כי כט שאק אדם‬
‫ע ושה דבר בשב יל חבירו למלאת רצונו אא״ב אוהבו‬
‫או דא ממנו כך אי אפשר לעש ות לשמ ו ית׳ באמת‬
‫למלאת רצונו לבד בלי זכרק והתע ורתת אהבת ו‬
‫ויראתו בלל במה ו ומחשבת ו ותעלומות לבו עכ״פ‬
‫ונם אהבה לבדה אינה נק׳ בשם עבורה בלי דאה‬
‫תתאה לפחות שה יא מס ותרת בלב בל ישראל כמ ׳ ש‬
‫לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממים לשום איזו פניה‬
‫לכבוד עצמו כגק להיות ת״ח וכהאי טונא אזי א ותה‬
‫פניה שמצד הקליפה ת וגה מתלבשת בתורתו וההורה‬
‫היא בבחי ׳ גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשד‬
‫יעשה תש ובה שמב יאה רפואה לעולם שבש וב ו אל ה׳‬
‫גם תורתו שבה עמו ולבן אמ־ז ח״ל לעולם יעסיק‬
‫אדם‬
‫אדם ובו׳ שמת וך שלא לשמה בא לשמה בודאי‬
‫שבודאי סופו לעש ות תש ובה בגלגול זה או בגלגול‬
‫אחר כי לא דח ממנו גדה אך כשע ושה סתם לא לשמה‬
‫ולא שלא לשמה אק הדבר תלד בתש ובה אלא מיד‬
‫שהחו־ ולומד דבר זה לשמה הח גם מה שלמד‪ .‬בסתם‬
‫מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרתא לעילא מאחר שלא‬
‫נתלבש בו עדיין שום קליפה ת וגה ולכן לעולם יעסוק‬
‫אדם ט ׳ ובן הענק בתפלה שלא בט ונה כמ ׳ ׳ש בזהר ‪:‬‬
‫פ ר ס מ א ך כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה‬
‫לשמה אק לימודו עולה אפי׳ בי״ס‬
‫המאירות בעולם היצירה והעש יה כי הספירות הן בחי׳‬
‫אלה ות ובהן מתלבש ומתייחד אור א״ס ב״ה ממש ובלא‬
‫דחילו ורחימו לא יבלא לסלקא ולמיקם קדם ה׳ כמ״ש‬
‫בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדוחן שה ן‬
‫חיצוניות העולמות שבה ן ע ומדם המלאכ ים וכמ ׳ש‬
‫הרח״ו ז׳ל בשער הנטא ׳ פ״ב שמהת ורה שלא בכוונה‬
‫נבראים מלאכ ים בעולם היצירה ומתמצות בלי כוונה‬
‫נבראים מלאכ ים בעולם העש ייה וכל המלאכ ים‬
‫הם בעלי חומר וצורה אבל תודי‪ .‬שלא לשמה‬
‫ממש כגק להיות ת ׳ח ובה׳׳ג אינה עולה כלל למעלה‬
‫אפי׳ להיכלו׳ ומדור המלאכ ים דקד ושת אלא נשארת‬
‫הגה"ה ^‬
‫לממה בעד ׳הז הגשמ י א ״_‬
‫ז ‪ £‬׳‪2‬‬
‫ש ד א מדור ד ק *™ * ^‬
‫ובמ״ש בזהר על פסוק מה ריי» ם‪6‬ז *»י¡* יבקע* יקיעיז‬
‫יתרון לאדם בבל עמלו כו׳ ואתער מה ואתער אי סב טב‬
‫שיעמול תחת השמש כי׳ ע״״ יח* ק״ח ע״א «‪1‬יז‬
‫ך אן ריי ת א‬
‫ך א פי לן‬
‫'‬
‫דאורייתא‬
‫אתעביד‬
‫מיניה‬
‫וסליק‬
‫לא‬
‫אי עבד ע י ן‬
‫ן ץ׳ ^‬
‫א ש רי‬
‫י ק רי ץ;‬
‫מי ע ב א‬
‫ב ן׳‬
‫^‬
‫ופליק כו׳ ו ו׳ קס״ח ע״ב קלח‬
‫מ לי ת א בקעין רקיעין‬
‫דאורייתא‬
‫ני)ז‬
‫ותלמידו ב ית פי׳ שלא‬
‫נשאר לפטה בערהו ‪ .‬ואף דאורייתא וקב׳׳ה בולא חר‬
‫שה וא ורצונו אחד הרי קב״ה איהו ממלא כל עלמין‬
‫בש וה ואעפ׳׳ב אין העולמות שוים במעלתם והשינוי‬
‫הוא מהמקבל ים בב ׳ בהו׳ הא ׳ שהעליונים מקבל ים‬
‫הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית‬
‫שמקבל ים בלי לבושים ומסכים רבים ב״כ בבתרחונים‬
‫וערהז רעא עולם השפל בב ׳ בחי׳ כי ההארה שב ו‬
‫מצ ומצמת מאד עד קצה הארדון ולכן הוא תמר י וגשמי‬
‫וגם זאת היא בלבושים ומסבים רבים עד שנתלבש!־‪.‬‬
‫בקל יפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבערה ז‬
‫ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן‬
‫בשמדברת דברי תודה ותפלה בלא כוונה אף שה ן‬
‫אותיות קדושות ואק קליפת נוגה שב נפש החיונית‬
‫מסך מבדיל כלל להסת יר ולכסות על קדושתו ית׳‬
‫המל ובשת בהן כמו שה יא מסתרת ומכסה על קדושתו‬
‫ית׳ שב נפש החיונית כשמדברת דברים בטלי ׳ ושבנפש‬
‫החיונית שבשאר בעלי ודים הטהורים דאף דלית אחר‬
‫פנוי מיני׳ מ״מ איהו סתימו דכל סת ימק ונק׳ אל מסתתר‬
‫וגם ההארה והתפשט ות החיות ממנו ית׳ מסתתרת‬
‫בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד ש נתלבשה‬
‫ונסתחרה בלב וש נוגה משא״ב באותיות הקר יע ות‬
‫של רבד תודה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת‬
‫לטוב ונכללת בקד ושה זו כלל מ״מ ההארה שבה ן‬
‫)מקר ושת ו ית׳ היא כבוד ׳ צמצום ער קצה הארת¡‬
‫מאחר‬
‫מארד ש יק ול והדבור הוא גשמ י אבל בתפלה בכוונה‬
‫וחודה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות‬
‫הדבור הואיל והיא מקוד ושרש להן שמחמתה‬
‫ובסיבתו; הוא מרב י אותיות אלו לכן היא מעלה אותן‬
‫עד מק ומה בי״ס דיצירה או דבר יאה לפי מה ‪.‬שהיא‬
‫הכוונה בדחילו דרחימו שכליים או טבעיים כו׳ בנ״ל‬
‫ושם מאד ומתגלה אור א״ס ב״ה שה וא רצון העליון‬
‫ב׳׳ה המל ובש באותיות התורה של ומד ובנימוק או‬
‫בתפלה ובכוונתה או במצ וה ובכוונתה בהארה נתלה‬
‫לאק קץ מה שלא יכול להאיד ולהתגלות כלל‬
‫בעוד הא וח זת והמצוה בערהו דגשמ י לא מינה‬
‫ולא מקצתה עד עח קץ הימין ש יתעלה העולם‬
‫הנריי־‬
‫מגשמיותו ונגלה ׳ ־בט ך ה׳‬
‫י וושט מאיר מ תג ל ה ג׳׳ב היחוד‬
‫‪,‬‬
‫העליון הנעשה ככל נ מו ח ות׳־ת‬
‫^ כלל באריכות‬
‫ובזה יוב| היטב הא‬
‫ח״תלו ורחיכו נקראי׳‬
‫שהוא ירעו מ ת חיו ית' מ נ ב לו ת‬
‫זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים‬
‫?ליי ^ ייין העליין »׳׳ם ב״״‬
‫גדפין ד״מ כ ך ^‬
‫»‬
‫^‬
‫יעופף [וכמ״ש ת ז ״ יל‬
‫פי״א] עשיית המזנות או עסק התורה‬
‫בשער ה יתר ים‬
‫שהכנפ ים בעוף הן זתעות שבהן מלוב« ריי! העלית א׳׳ם‬
‫ג״ח אך עיקר היחוד תא למעלה‬
‫האדס‬
‫מעלי‪ .‬בעולם הא*ילות *שס הוא מרעת ועימות מדותיו ית' מיוחדו'‬
‫במא ‪1‬ילן א״ם ג״ד‪ .‬ושם הוא מהות ועצמות ר«ון העלי ק א״ם‬
‫ב׳׳ה והארתן לבד היא מאירה בבי״ע בבל עולם מהן ל»י מעלתו‬
‫ואף שנםש האדם העוסק בחורה ונמוד‪ .‬זו אינה מ מילו ת מ״ם‬
‫הרי דיין העליון המלובש בכמוה זז ו ת א הוא עצמו הדבר הלכה‬
‫והתורת שעוסק בה הוא אלהות ואור א״ס חמאג‪-‬ל ג״ה שתא‬
‫ו מונו אחד וניזונו ית׳ האייל מדותיו המיוחדות בו ית׳ וע״י‬
‫גילוי‬
‫האדס כ י ובתירץנים פי׳‬
‫שהעוסק ים בת ורה ומצות‬
‫בדחילו ורתמו נקראים‬
‫בנים ואם לאו נק׳ אפרוחים‬
‫דלא יכלין לפרחא *‬
‫כי כמו שכנפי העוף‬
‫העוף‬
‫עינך‬
‫אינם‬
‫ואין חיותו תלוי בהם‬
‫כלל בדחק ניטלו אגפיה‬
‫כשרה והדרך הוא ראש ו‬
‫וכל גופו והננפיי׳ אינם‬
‫רק משמש ים לראשו וטפו‬
‫לפרחא בהון וכך ד ט‬
‫הת ורה ומצות הן עינך‬
‫ה יתד העליון ע׳׳י גילוי‬
‫רצון העליון המתגלה על‬
‫ידהן והדחילו ורחימו הם‬
‫מעלים אותן למרום‬
‫ש יתגלה בו הרצון אור אק‬
‫סוף ברך הוא וה יתד‬
‫שה ן יצירה ובדאה *‬
‫והנה אף דדחילו ורחימו‬
‫הם ג״ב מתרי׳׳ג מצ ות‬
‫אעפ״ב נקראק גדפק להיות‬
‫כי תכל ית האהבה היא‬
‫העב ודה מאהבה ואהבה‬
‫בלי עב ודה היא אהבה‬
‫בתענוגים‬
‫גילוי רצינו המתגלח ע״י עסק‬
‫תורת ומצוח זו הן נבללות וו »ו‬
‫ונטתקות ועבודות בחסרים בעת‬
‫ר»ן זו) ו‬
‫הגהה‬
‫(ובתיקק ט״ח דעופא הוז« מט״ט‬
‫רישא דיליה י' וגופא וא״ו ותדין‬
‫גדפין וי יי כו׳ והיינו עולס‬
‫היצירה שנקרא טט״ט ובז הן‬
‫ורישא‬
‫שבמשנה‬
‫הלכות‬
‫גופי‬
‫דיליח הן המוחין ובחי׳ חב״ד‬
‫וסודן‬
‫ההלכות‬
‫פנימיות‬
‫שהן‬
‫דחילו‬
‫גופין‬
‫ותרץ‬
‫וטעמיהן‬
‫ורחיטו הן וי עילאה שהיא וחיסו‬
‫ווי תתאה היא יראה תתאה עול‬
‫מלכות שטים ופחד ה' נפחד‬
‫המלך ד״ט שהיא יראה חיצונית‬
‫ונגלית משא״ג יראת עילאה ירא‬
‫בושת היא מהנסתרות לה' אלהיט‬
‫והיא בחכמת עילאה יו״ד של שם‬
‫הוי״ה ב״ה כט״ש בר"ט)ו‬
‫הגהה‬
‫(או אפ־לו בעשיה ני״ס דקדושד‪,‬‬
‫מקום מצות מעשיות וכן שקרא‬
‫אבל במשנה מתגלה היחוד ואור‬
‫אין פון* ברוך הוא ביצירד‪.‬‬
‫ובתלמוד בבריא׳ דהיינו שבלימוד‬
‫מקרא מתפשט היחוד ואור א״ס‬
‫ב״ח מאצילו' עד העשיה ובמשנה‬
‫עו היצירה לבדה ובתלמוד עד‬
‫הבריאה לבוד‪ ,‬ני כולן באצילות‬
‫אבל‬
‫בתענוגים להתענג‬
‫^‬
‫^ ןקבלת‬
‫ה׳ אבל קבלת אינה מתפשטת כלל‬
‫^‬
‫םא‪,‬יל‪,‬״ לכי׳׳ע כ ט׳״ גפרע״ח) ו‬
‫והיום לעשות ׳ בתי׳ ולמדד‬
‫לקבל שברם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין‬
‫עוה״ב אלא עדיין נפשו ש וקקה וצמאה לה ׳ וכלתה אליו‬
‫כל היום ואינו מרוה צמאונו במי הת ורהשלפניו הרי זה‬
‫כמי שע ומד בנהר וצועק מים מים לשת ות כמו שקבל‬
‫עליו הנביא הר כל צמא לכו למים ‪ .‬כי לפי פשט ו‬
‫אינו מובן רמי שה וא צמא ומתאווה ללמוד פש יטא‬
‫שלמ וד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמ ׳ש‬
‫במ״א באר יכות‪:‬‬
‫פ ר ס מ א ב ר ם צריך להיות לזכרון חמ יד דאשת‬
‫העב ודה ועיקרה ושרשה ‪ .‬והוא‬
‫‪1‬‬
‫כי אף שה יראה היא שרש לסור מרע והאהבה ל ועשה‬
‫טוב ‪ .‬אעפ״ב לא ד לעודר האהבה לבדה ל ועשה טוב‬
‫ולפחת צריך לעורר תחלה הדאה הטבע ית המס ותרת‬
‫בלב בל ישראל שלא למרוד בממ ׳ ׳ה הקב״ה כנ״ל‬
‫שתהא בהתגל ות לבו או מודד עכ״פ דהיינו להתבונן‬
‫במחשבת ו עכ״פ גדולת א״ס ב״ה ומלכותו אשר היא‬
‫מלכ ות כל עולמים עליונים ותחתונים ואיהו ממלא כל‬
‫עלמין וסובב כל עלמין וכמ״ש הלא את השמ ים ואת‬
‫הארץ אני מלא ומניח העליונים רחחחונים ומייחד‬
‫מלכותו על עמו יש־אל בכלל ועליו בפרט כי חייב‬
‫אדם לוט־ בשבילי נברא העולם והוא גם הוא מקבל‬
‫עליו מלכותו להיות מלך עליו ולעבדו ולעשות רצונו‬
‫בכל מיני עב ודת עבד ‪ .‬והנה ה׳ נצב עליו ומלא כל‬
‫׳הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו‬
‫כראוי‬
‫כראוי ‪ .‬ועל כן צריך לעבוד לפניו בא ימה וביראה‬
‫כעומד לפני המלך ויעמיק במחשבה זו ויאריך בה כפי‬
‫יטלת הש גת מ ות ומחשבת ו וכפי הפנאי של ו לפגי‬
‫עסק הת ורה או המצ וה כמו לפני לב ישת טל ית ותפילין‬
‫וגם יתבונן אץ שא ור אק סוף ב״ה הס ובב כל עלמין‬
‫וממלא כל עלמין ת א דצק העליון הוא מל ובש באותיו׳‬
‫וחכמת הה ורה או בציצית ותפילין אלו ובקריאתו או‬
‫בלב ישתו ת א ממש יך אורו ית׳ עליו דהיינו על חלק‬
‫אלוה ממעל שבת וך גוט ליילל וליבטל באורז יתטך‬
‫ודרך פרט בתפל ין ל יבטל וליכלל בחי׳ דבמת ו ובינתו‬
‫שבנפש ו האלה ית בבחי ׳ חבטת ו ובינתו של א״ס ב׳׳ד‪.‬‬
‫המל ובש ות דדך פרט בפ ׳ קדש והיה כי יביאך דהיינו‬
‫שלא להשתמש בחכמת ו ובינתו שב נפש בלתי ' לה ׳‬
‫לבדו וכן ליבטל ולכלול בחי׳ הרעת שבנפש ו הכולל‬
‫ת״ג שה ן יראה ואהבה שבלט בבחי ׳ דעת העליון‬
‫דבולל ח ת המל ובש בפ׳ שמע ותה אם שמ וע ודת ו‬
‫כמ ׳יש בש ׳ ׳ע לשעבד הלב והמוח ט ׳ ובעטיפת ציצית‬
‫יברן במ״ש בזהר להמש יך עליו מלטת ו ית׳ אשר היא‬
‫מלכות כל עולמים וט ׳ לייחדה עלינו ע׳׳י מצוה זו ותא‬
‫™ לא‬
‫כענין ש ם תש ים עליך מלך ואד אף אם בכל ז>‬
‫תפול עליו א ימה ופחד בהתגל ות לט מ״ט מאחר‬
‫שמקבל עלץ מלטת שפ ים וממשך עליו יראהו ית׳‬
‫בהתגל ות מחשבת ו ורצונו שבמ ות וקבלה זו היא‬
‫אמיתית בלי ש ום ספק שהר י היא טבע נפשת כל‬
‫ישראל שלא למרור במלך הקד וש ית׳ הרי התודה‬
‫של ומד או המצ וה שע ושה מחמת קבלה זו ומחמת‬
‫המשכת הדאה שבמ ות נקראות בשם עטרה של ימה‬
‫ככל עב ודת העבד לאדונו ומלכו משא״ב אם לומד‬
‫ומעים המצ וה באהבה לבדה כדי לדבקה בו על ידי‬
‫תורתו ומצותיו אינה נקראת בשם עבודת העבד‬
‫והתורה אמרה ועבדתם את ה׳ אלהיכם וגו׳ ואותו‬
‫תעבודו ונו׳ ובמ״ש מדר [פ׳ בהר] כהא י תורא‬
‫דיהבק עליה עול בקדמ יתא בגק לאפקא מיניה מב‬
‫לעלמא כו׳ הבי נמי אצטריך לבע לקבלאעל יה עול‬
‫מלב ות שמ ים בקדמ יתא כו׳ ואי האי לא אשתכח גביה‬
‫לאשר יא ביה קדוש ׳ כו׳ [ ובדט שס ד׳ קי״א ע״ב] שכל‬
‫אדם צ״ל בשת י בחי׳ ומדרגות והן בחי׳ עבד ובחי׳ בן‬
‫ואף ד יש בן שה וא ג״כ עבד דרי אי אפש י לבא‬
‫למדרגה זו בלי קר ימת ה יראה ע ילאה כידוע ליודעים‪:‬‬
‫והנה אף טי שגם במוחו ובמחשבת ו אינו מרגיש שום‬
‫דאה ובושה מפני פחיתות ערך נפש מסער תצבה‬
‫ממדרגות תחתונו ׳ די״ם דעש יה אעפ״ב מארד שמתכוין‬
‫בעבודתו כח לעבוד את המלך הח זו עבודה גמורה‬
‫כי היראה והעבודה נחשב ות לשת י מצ ות במנק חר יע‬
‫ואינן מעכבות‪ .‬זו את זו‪ .‬ועוד שבאמת מקיים גם מצות‬
‫דאה במה שממש יך הדאה במחשבת ו כי מטעה ורגע‬
‫זו עכ״פ מדא שמ ים עליו עכ״פ כמורא בש ־ ורם הח וט‬
‫לפחות שאינו מלך המב יט עלץ שנמנע בעב ות מלעש ות‬
‫דבר שאינו דגון בעיניו שזו נק׳ דאה כמו שאמר‬
‫רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו יהי דצק ש יהא כורא‬
‫שמ ים עליכם כמורא בשר ודם כו׳ תדעו כשאדם עובר‬
‫עבדה אומר שלא דאני אדם כו׳ רק שראה זו נקראת‬
‫דאה תתאה ודאת חטא שקדמת לחכמתו ודאה‬
‫ע ילאה ת א דא ב ושת כו׳ דא ית דאה ואית דאה כו׳‬
‫אבל בלי ידאה כלל לא פרחא לעילא באהבה לברה‬
‫כמו שהע וף אינו יכול לפרוח בכנף אחד דמדל ו ורחימו‬
‫הן חרק נ יפק [מ וש בתיענים] ובן ה יראה לבדה היא‬
‫כנף אחד ולא פרחא בה לעילא אף שנק ׳ עב ודת עבד‬
‫וצריך להיות ג״כברו ׳בן לעורר האהבה הטבע ית עכ״פ‬
‫המט־חרת בלבו שתהא בהתגל ות מוח* עכ״פ לזמר‬
‫אהבת ו לה ׳ אחד במחשבת ו וברצונו לדבקה בו ית׳‬
‫וזאת תה יה כוונתו בעסק הת ורה או המצ וה הזו לדבקה‬
‫בו נפשו האלה ית והחיונית ולבושיהן כנ״ל ‪ .‬אך אמנם‬
‫אמרו ח׳׳ל לעולם אל יתרא אדם עצמו ק הכלל לבן‬
‫יתכוין ליחד ולדבקה בו ית׳ מקור נפשו האלה ית ומער‬
‫נפשות כל ישראל שה וא מח פץ ית׳ ר גע בשס‬
‫שכ ינה על שם שש וכ נת ומתלבשת תוך כל עלמין‬
‫להחיותן ולע יק והיא היא המשפעת בו כח הדבור‬
‫הזה שמדבר בדברי תודה או כח המעשה הזה לעש ות‬
‫מצוה זו ו יתד זה דוא ע״י המשכת אור א״ם ב״ה לממה‬
‫ע׳׳י עסק הת ורה והמצות שה וא מל ובש בהן ויתכוין‬
‫להמש יך א ומ ית׳ על מער נפשו ונפשות כל יש יא ל‬
‫לייחדן וכמ׳׳ש לקמן פי׳ יתד זה באריכות ע ׳ש ‪ .‬וזהו‬
‫פי׳ לשם יתד קב״ה ושכינתיה בשם כל ישראל *‬
‫הגהה‬
‫ואף שלה יות מ זנה זו‬
‫אמיתית בלבו ש יה יה לבו (וגם על ידי זח יתטתקו גם כן‬
‫בחסדים ממילא‬
‫חפץ באמת יתד העלית מבורות‬
‫הז!־‪ .‬צריך להיות בל^ בהתכללות המדות ויחודם על ידי‬
‫גילוי ר«ון ומדיח ב׳׳ה דמרגלה‬
‫׳ ‪ ,‬ש‬
‫למעלת באתערותא דלתתא הוא‬
‫‪7‬‬
‫אהבה‬
‫ל ע שו ת‬
‫נחת‬
‫מח‬
‫ל פג ל‬
‫לבי* ולא למ ות נפש‬
‫הצ^ה‬
‫גילויו‬
‫והמצוה‬
‫בעסק‬
‫למטה‬
‫«הן דגונו ית'‬
‫?*־׳יא‬
‫התורה‬
‫וכט׳׳«‬
‫ה צ מ א ה ל ה׳ א ל א כ ב ר א‬
‫ד א ש ת ד ל ב ח ר א ב ף ן א מ י׳‬
‫^‬
‫באדרא‬
‫‪00‬כת‬
‫דתורה‬
‫שר‪ 1‬א‬
‫יבא ובטשנת חסידים‬
‫א״א פ״ד «״ריע ‪mm‬‬
‫נמשכות טחיוורתא דא׳׳א‬
‫מקוי‬
‫העליון‬
‫י »ן‬
‫‪ WTI‬לון יתיי־‬
‫החסדים)»‬
‫ונפשיי* ב י [כנ יש לעיל‬
‫בשם רעיא מה ימנא] ‪ .‬מ״מ‬
‫יש לכל אדם להרגיל עצמו בכוונה זו כי אף שא ינה‬
‫באמת לאמיתו לגמרי בלם ש יתפח בזה בכל לבו‬
‫מ״מ מעט מזער חפץ לבו בזה באמת מפגי אהבה‬
‫הטבע ית שבלב כל ישראל לעש ות בל מה שה וא‬
‫רצון העליון ב״ה יתד זה הוא רצונו האמ ית י והיינו יתד‬
‫העליון שבאצ יל ות ה נעשה באתער ותא דלתתא ע׳׳י‬
‫ידוד נפש האלה ית והתבללותה באור ה׳ המל ובש‬
‫בתורה ומצות שע וסקת בהן והיו לאחרי ׳ ממש כמש״ל‬
‫כי עי״ז מת יחד ים ג״כ מ ‪p‬ר הת ורה והמצות שה וא‬
‫הקב״ה עם מקור נפשו האלה ית הנקרא בשם שכ ינה‬
‫שה ן בחי׳ ממלא כל עלמין ובחי׳ סובב כל עלמין כמ ׳יש‬
‫בכדא באריכות ‪ .‬אבל יחוד נפשו והתבלל ותה באוד‬
‫ה׳ להיות לאחד ים בזה חפץ כל אדם מ יש‪-‬אל באמת‬
‫לאמיתו לגמרי בכל לב ובכל נפש מאהבה הטבע ית‬
‫המס ותרת בלב כל ישראל לדבקה בה ׳ ולא ליפרד‬
‫ולהיות נכרת ונבדל ח״ו מ יה ות ואחוזתו ית׳ בשם אופן‬
‫אפי׳ במס ירת נפש ממש ועסק הת ורה ומצות והתפלה‬
‫הוא ג״ב ענק מס ירת נפש ממש כמו בצאתה מן הגוף‬
‫במלאת שב דם ש נה שא ינה מהרהרת בצרכי הגוף‬
‫אלא מחשבתה מ יוחדת ומל ובשת באותיות הת ורה‬
‫והתפלה שה ן דבר ה׳ ומחשבת ו ית׳ והז לאחד ים ממש‬
‫שזרן כל עסק ד נשמ ות ברע כדא יתא בגמרא ובזהר‬
‫אלא‬
‫אלא ששם ‪.‬מתע נג ים בהש גתם ודתכללותם באור ה׳‬
‫וזרז שתקנו בהחלת ברכות השת ־ עדם דתפלה אלהי‬
‫נשמה וכו׳ ואתה נפחתהבו׳ ואתה עת יד ל יטלה ממני‬
‫כר כלוט׳ מארר שאתה נפדתה בי ואתה עת יד ל יטלה‬
‫ממני לכן מעתה אני מוסרה ומהדרו־‪ .‬לך לייחדה‬
‫באחד ותך וכמ׳׳ש אלך ה׳ נפשי אשא והיינו על ידי‬
‫דתקשר ות מחשבת י במחשבתך ודיבורי בדיבורך‬
‫באותיות הת ורה והתפלה ובפרט באמ ירה לה ׳ לנכח‬
‫ככו ברוך אתה וכה״ג והנה בהכ נה זו של מס ירת נפשו‬
‫לה ׳ יתחיל ברכות השחר ברוך אתה כו׳ וכן בהכ נה‬
‫זו יתחיל ללכוד שיעור קבוע מיד ארד התפלה וכן‬
‫באמצע ה זם עדם ש יתח יל ללמוד צריכה הבנה זו‬
‫לפחות כנודע שע יקר הדב נה לשמה לעכב הוא בתחל ׳‬
‫הלימוד בבינונים ובמו בגט וס״ת שצריכים לשמה‬
‫לעכב ודיו ש יאמר בתחלת דבת יבה דדיני כ ותב לשם‬
‫קד ושת ס״ת או לשמ ו ולשמה כו׳ ובשלומד שע ות‬
‫דרבה רצופות יש לו להתבונן בהב נה זו הנ״ל בכל‬
‫שעה ושעה עכ״פ כי בכל שעה ושעה היא המשכה‬
‫אדרת מעולמות עליונים להחיות החרתונ ים והמשכת‬
‫החיות שבשעה שלפנ יה ת זרח למערה [בסוד רצוא‬
‫ושוב שבס ׳ יצירה] עם כל דת ורה ומעש ים טובים של‬
‫דתחתונ ים כי בכל שעה ש ל ט צירוף אחד מי״ב צירופי‬
‫שם דר׳׳ה ב״ה בי״ב שע ות היום וצירופי שם אדנ׳׳י‬
‫בל ילה כנודע‪ .‬והנה כל כוונתו במס ירת נפש לה ׳‬
‫ע״י הת ורה והתפלה להעל ות ניצוץ אלה ות שבת וכה‬
‫למקורו תהא רק כדי לעשת נחת חח לפניו ית׳ כמשל‬
‫שמחת המלך בב וא אליו בנו יתדו בצאת ו מן השב יה‬
‫ובית‬
‫ובית האסורים בנ״ל‪ .‬והנה כוונה זו היא אמ ית ית באמת‬
‫לאמיתו לגמרי בכל נפש מ ישראל בבל עת ובבל שעה‬
‫מאהבה הטבע ית שה יא יחשה לגו מאבותינו ‪ .‬רק‬
‫שצר יך לקבוע עת ים להתבונן בגדולת ה׳ להש יג דחילו‬
‫ורתמו שכליים וכולי האי ואולי וכו׳ כנ״ל ‪:‬‬
‫פ ר ק מ ב וה נה במ ׳יש לעיל בענק יראה תתאה‬
‫יובן ה יטב מ״ש בגמ ׳ על פסוק‬
‫ועתה ישראל מה ה׳ אלה יך ש ואל מעמך כי אם ליראה‬
‫את ה׳ אלה יך אטו יראה מ ילתא זוטרתי היא אק לגבי‬
‫משיה מ ילתא זוטרתי היא ובו׳ דלכאורה אינו מובן‬
‫התירוץ דהא שא ל מעמך בת יב ‪ .‬אלא הענק רעא בי‬
‫כל נפש ונפש מב ית ישראל יש בה מבת ׳ משרע״ה‬
‫בי הוא משבעה רועים הממש יכ ים חיות ואלהות לכלל ו‬
‫נשמ ות ישראל שלכ ן נקראים בשם רועים ומשרע״ה‬
‫תא כללו׳ כולם ונלךא רעיא מה ימנא דתינו *שממש יך‬
‫בהי׳ הדעת לכללות ישראל לידע את ה ׳ כל אהד כפי‬
‫הש גת נשמת ו ושרשה למעלה ויניקתו־‪ ,‬משרש נשמת‬
‫משרע״ה המ ושרשת בדעת העליון שבי׳יס דאצילות‬
‫המיוחדות במאצילן ב״ה שה וא ורעהו אחד והוא המדע‬
‫בו׳ ‪ .‬ועוד זאת יתר על כן בכל דור ודור יורדין ניצוצין‬
‫מ נשמת משרע״ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמ י‬
‫הדור עיני העדה ללמד דעת את העם ולידע גמלת ה׳‬
‫ולעבדו בלב ונפש כי העב ודה שבלב היא לפי הדעת‬
‫כמ ׳יש דע את אלה י אב יך ועבדהו בלב שלם ונפיש‬
‫הפ יצה ולעתיד הוא אומר ולא ילמדו א יש את רעת‬
‫לאמר דעו את ה ׳ כי כולם דע ו אותי וט׳ אך עקר‬
‫הדעת ¿ינה הידיעה לבדה 'שידעו גחלת ה׳ מפי‬
‫סופרים‬
‫סופרים ומפי ‪.‬ספרים אלא העיקר הוא להעמ יק דעת ו‬
‫בגדולת ה׳ ולתקוע מחשבת ו בה ׳ בת זק ואומץ הלב‬
‫והמוח עד שתהא מחשבת ו מעשרת בה ׳ בקשר‬
‫אמ יץ וחזק כמו שה יא מק ושרת בדבר גשמ י שר ואה‬
‫בעיני בשר ומעמיק בו מחשבת ו כנודע שדעת הוא‬
‫אעון דתקשר ות כמו והאדם ידע וגו׳ וכח זה ומדה זו‬
‫לקשר דעתו בה ׳ יש בכל נפש מב ית ישראל ביניקתו־‪,‬‬
‫מ נשמת משרע״ה רק מאחר ש נתלבשה ת פש בטף‬
‫צריכה ליגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת ‪.‬‬
‫האחת היא יגיעת בשו־ לבטש את הגוף ולהכניעו שלא‬
‫יחשיך על אור ה נפש במש״ל בשם הזהר דגופא דלא‬
‫סליק ב יה נהורא ד נשמתא מבטש י ן ליה והיינו על ידי‬
‫הרהורי תש ובה מע ומק הלב כמ ׳ ׳ש שם ‪ .‬והשנ ית‬
‫היא יגיעת ה נפש שלא תכבד על יה העב ודה ליגע‬
‫מחשבתה להעמ יק ולדתבונן בגדולת ה ׳ שעה גדולה‬
‫רצופה כי שיעור שעה זו אינו ש וה בכל נפש יש נפש‬
‫זכה בטבעה שמ יד שמתכ ו נ נת בגדולת ה׳ יגיע אל יה‬
‫ה יראה ופחד ה׳ כמ ׳ ׳ש בש ׳ ׳ע א׳׳ח סימן א׳ כשיתבונן‬
‫האדם שהמלך הגדול ממ״ה הקב״ה אשר מלא כל‬
‫הארץ כבודו עומד עליך ורואה במעש י ו מיד יגיע אליו‬
‫ה יראה וט ׳ רש נפש שפלה בטבעה ותולדתה ממקור‬
‫תצבה ממדת ות תחתונות די״ס דעש יה ולא תוכל‬
‫למצוא במחשבתה האלתת כ׳׳א בעש י ובחזקה‬
‫ובפרט אם ה וטמאה בחטאת נעורי׳ שהעוונות מבדל ים‬
‫כר [כמ ׳ ׳ש בס יח סי׳ ל׳׳ה] ומ״ט בעש י ובחזק׳ שתתח זק‬
‫מאד מחשבת ו בא ומץ ויגיעה רבה ועומק גוזל להעמ יק‬
‫בגדולת ה ׳ שעה נחלה טדא י תגיע אלמי עכ״פ תראה‬
‫תתאה‬
‫תתאה הנ׳׳ל ובמשארז ׳ ׳ל יגעתי ומצאתי תאמין וכדכתי ׳‬
‫אם תבקש נה ככסף וכמטמונים תחפש נה אז תבין‬
‫יראי‪ .‬ה׳ פי׳ כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון‬
‫בתחת י ות הארץ שתפר אחריו ביגיעה עצ ומה כך צריך‬
‫לחפור ביגיעה עצ ומה לגלות אוצר של יר‪ ax‬שט ים‬
‫הצפק ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מ ישראל שה יא‬
‫בהי׳ ומדרגה שלמעלה מהזמן והיא ה יראה הטבע ית‬
‫המס ותרת הלל רק שבד י שתבא לידי מעשה בבת '‬
‫יראת חטא להיות סור מרע במעשה דבור ומחשבה‬
‫צריך לגלותה ממצפוני בינת הלב שלמעלה מהזמן‬
‫להב יאה לבתי ׳ מחשבה ממש שבמ וח להעמ יק בה‬
‫מחשבת ו משך זמן מה ממש ;ד שתצא פע ולתה‬
‫מה נח אל הפועל ממש דהיינו להיות סור מרע ועשה‬
‫טוב במחשבה דבור ומעשה מפני ה׳ הצופה ומביט‬
‫ומאזין ומקש יב ומבין אל כל מעשר ן ובוחן כליותיו‬
‫ולבו ובמאמר דדל המתבל בשלשה דברים כו׳ עק‬
‫רואה ואוק ש ומעת בו׳ וגם כי אין לו רמות הנוף הרי‬
‫אדרבה הבל גלוי וידוע לפניו ביתו־ שאת לאק קץ‬
‫מראיית העין ושמ יעת האזן עד״ט רק ת א עד״ט כמז‬
‫אדם היודע ומרגיש בעצמ ו כל מה ש נעשה ונפעל‬
‫באחד מכל דמ׳׳ח איבריו כם* קוד או תם ואפי׳ תם‬
‫שבצפרני רגליו עד״ט אם נכוה באור וכן מה ותם‬
‫ועצבותם ובל מה שמתפעל בהם יורע ומרגיש במ ות‬
‫ובעין ידיעה זו עד״ט יודע הקב ׳ ׳ה כל הנפעל בכל‬
‫הנבראים עליונים ותחתונים להיות כולם מושפעי ׳ ממנו!‬
‫ית' כמ״ש כי ממך הבל ודש וגם בל היצור לא נכחד‬
‫מטך ובמ״ש הרמב״ם [והסכימו לזה חכמ י הקבלה‬
‫כט״ש‬
‫מקבל ים ובו׳ •וזהו ענין ההשתח ו וא ות שבתפלת י״ח‬
‫אחר קבלת עול מלב ות שמ יס בדבור בק״ש לחזור‬
‫ולקבל בפועל ממש במעשה וט ׳ במ ׳ ׳ש במ״א ‪:‬‬
‫פ ר ק מ ג וה נה על יראה תתאה זו שה יא לקיום‬
‫מצותיו ית׳ בבחי ׳ סור מרע ועשה‬
‫טוב אמרו אם אין יראה אין חבטה ויש בה בחי׳ קטנות‬
‫ובחי׳ גדלות דהיינו בש נמשבת בחי׳ יראה זו‬
‫מההתבוננות בגדולת ה׳ דאיהו ממלא בל עלמין‬
‫ומהארץ לרקע מהלך ת״ק ש נה וט ׳ ובק רקע לרקע‬
‫ט ׳ תל י החיות כנגד טל ן וט ׳ ובן השתלשל ות בל‬
‫העולמות למעלה מעלה עד רום המעל ות אעפ״ב נקרא‬
‫יראה זו יראה חיצונית ותתאה מארד ש נמשכת‬
‫מהע ולמ ות שהם לטש ים של המלך הקב ׳ ׳ה איטר‬
‫מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להח יותם ולק ימם‬
‫להיות יש מאין וט ׳ רק שה יא השער והפתח לקיום‬
‫הת ורה והמצות ‪ .‬אך ה יראה ע ילאה ירא בשת דראה‬
‫פנימית שה יא נמשכת מפנימית האלה ות שבת וך‬
‫העולמות על יה אמרו אס אין חכמה אק יראה דחכמה‬
‫היא כ״ח מ׳יה והחכמה מאין תמצא ואיזהו דבם דר ואה‬
‫את ת ולד פי׳ שר ואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאק‬
‫ל יש בדבר ה׳ ורוח פיו ית׳ כמ״ש וברוח פיו כל צבאם‬
‫ואי לזאת דרי השמ ים והארץ וכל צבאם בטל ים‬
‫במצ יאות ממש בדבר ה׳ וחח פיו וכלא ממש חשיבי‬
‫ואק ואפס ממש כביט־ל אור ודו השמש בגוף השמש‬
‫עצמה ואל יוציא אדם עצמו מהכלל ש גם טפו ונפשו‬
‫ורוחו ונשמתו בטל ים במצ יאות בדבר ה׳ ודטרו ית׳‬
‫מיוחד במחשבת ו ט ׳ וכלל [פ׳ כ׳ וכ״א] ב^־ יטת ב דט‬
‫מ נפש‬
‫מ נפש האדם שדב ור אחד מרטה ומחשבת ו בלא‬
‫ממש בו׳ וזש״ה הן יראת ה ׳ היא הבמה ‪ .‬אך אי‬
‫אפשר להש יג ליראה וחכמה זו אלא בקיום הת ורה‬
‫והמצות ע׳׳י יראה תתאה החיצונית ודש אם אין ידאה‬
‫אץ חכמה ‪ .‬והנה באהבה יש ג״ב שת י מדרגות אהבה‬
‫רבה ואהבת עולם ‪ .‬אהבה רבה היא אהבה בתענוגי׳‬
‫והיא שלהבת הע ולה מאל יה ובאה מלמעלה בבחי ׳‬
‫מת נה למי שה וא שלם ב יראה כנודע על מאמר רז׳ל‬
‫ודכו של א יש לחזר את־ אשה שאהבה נקראת א יש‬
‫וזכר כמ ׳ ׳ש זכר חסרו ואיטה יראת ה׳ כנודע ובלי‬
‫קד ימת ה יראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו כי‬
‫אהבה זו תא מבת ׳ אצילות דל ית תמ ן קיצוץ ופיתוי ח״ו‬
‫אך אהבת עולם תא הבאה מדתב ונה ודעת ב גתלת‬
‫ה׳ א״ס ב״ה הממלא בל עלמין וסובב כל עלמין וכולא‬
‫קמ יה בלא ממש חש יב ובביטול דבור אחד ב נפש‬
‫המטבל ׳ בעודו במחשבתה או בחמדת הלב ברל אשר‬
‫ע׳׳י התבוננו ׳ זו ממ ילא תתפשט מדת האהבה שב נפש‬
‫מלב וש יה דהיינו שלא תתלבש ביטים דבר הנאה‬
‫ותענוג גשמ י או רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ בלל‬
‫שום דבר בעולם בלת י ה ׳ לבדו מרך החיים של כל‬
‫התענוגים שכ ולם בטילים במצ יאות ובלא ממש קמ יה‬
‫חשיבי ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם ח״ו במו שאין‬
‫ערוך לאין ואפס המ וחלט לגבי חיים נצחיים וכמ״ש‬
‫מי לי בשמ ים ועמך לא הפצת י בארץ כלה שאר י‬
‫ולבבי צור לבבי וגו׳ וכמ ׳ ׳ש לקטן וגם מי שאין מדת‬
‫אהבה שב נפש מל ובשת כלל בש ום תענוג גשמ י או‬
‫רוחני יכול להלה יב נפיש־ כרשפ י אש ושלהבת עזה‬
‫ולהב הע ולה השמ ימה ע״י התבוננו׳ ה נל כמ ׳ ׳ש לקמן‬
‫והנה בחי׳ אהבה זו פעמ ים שק ודמת ליראה כפי בוץ׳‬
‫הדעת המולידה כנודע [שהדעת כולל חסד ים וגבורות‬
‫שהם אהבה ויראה ופעמים שהחסר ים להדמים לירד‬
‫ולהתגלות] ולבן אפשר לרשע ובעל עבירות ש יעשה‬
‫תש ובה מאהבה הנולדה בלבו בזכרו את ה׳ אלהיו וניט‬
‫ה יראה ג״ב כלולה בה ממ ילא רק שה יא בבחי ׳ קטנות‬
‫והעלם דהיינו יראת דטא למרוד בו ח״ו והאהבה היא‬
‫בהתגל ות לבו ומ ות אך זהו דרך מקרה והוראת שעה‬
‫בהש גחה פרט ית מ ‪ as‬ה׳ לצורך שעה במעשה דדא‬
‫בן דורדייא ״ אבל סהר העב ודה הקב ועה ותלויה‬
‫בבח ירת האדם צדך להקד ים תחלה ק ום התורה‬
‫והמצות ע״י יראה תתאה בבחי ׳ קטנות עכ״פ בסור‬
‫מרע ועשה טוב להאיר נפשו האלה ית באור הת ורה‬
‫ומצותיה ואח״ב יאיר על יה אור האהבה [כי ואהבת‬
‫בגימטריא ב׳׳פ אור כידוע לי״ח] ‪:‬‬
‫פ ר ס מ ד וה נה כל מדרגת אהבה מב ׳ מדת ות‬
‫אלו אהבה רבה ואהבת עולם‬
‫נחלקת לכמה בחי׳ ומדרגות לאין קץ כל חד לפום‬
‫שיעורא דיליה במ״ש בז״הק ע״פ גורע בשער ים בעלה‬
‫דא קב״ה דאיהו את ידע ואתדבק לכל חד לפום מה‬
‫דמשער בלב יה ום ׳ ולכן נקראי׳ דחילו ורתמו‪.‬דגס‪,‬תרות‬
‫לה ׳ אלהינו ותורה ומצות הן דגגלות לנו ולבנינו לעש ות‬
‫כו׳♦ כי ת ורה אחת ומשפט אחד לטלנו בקיום כל‬
‫התורה ומצות בבחי ׳ מעשה משא״ב בדתל ו ורתמו‬
‫שהם לפי הדעת את ה׳ שבמ וח ולב כנ״ל • אך אחת‬
‫היא אהבה הכל ולה מכל בחי׳ ומדת ות אהבה רבה‬
‫ואהבת‬
‫ואהבת עולם והיא ש וה לכל נפש מ ישראל וירושה‬
‫לגו מאבותינו* והיינו מ ׳ ׳ש הזהר ע״פ נפשי אויתיך‬
‫בלילה וגו׳ ד ירתם לקב״ה רחימותא ד נפשא ורוחא כמה‬
‫דאתדבק ו אילין בגופא וגופא רחים לון וכו׳ • וז״ש נפשי‬
‫אויתיך בלומר מפני שאתה ה׳ נפש וחיי האמ ית ים‬
‫לכךאויתיך פי׳׳שאני מתא וה ותאב לך באדם המתא וה‬
‫לחיי נפשו וכשותא חלש ומעונה מתא וה ותאב‬
‫שתש ב נפש אליו וכן כשתא תלך לישן מתא וה‬
‫וחפץ שתש ב נפש אליו כשע ור משת ו כך אני‬
‫מתא וה ותאב לאור א״ם ב״ה חיי החיים האמיתיים‬
‫להמשכ ו בקרבי ע׳׳י עסק דת ורה בהקיצי משנת י‬
‫בל ילה דאורייתא וקב׳׳ה בולא חד • כמ ׳ ׳ש הזרד שם‬
‫דבעי בר נש מרה ימותא דקב ׳ ׳ה למיקם בבל לילא‬
‫לאשתדלא בפולחניה עד צפרא ט ׳♦ ואהבה רבה‬
‫וגדולה מזו והיא מס ותרת ג״ב בכל נפש מ ישראל‬
‫בירושה מאבותינו היא מ״ש בר׳יימ כברא דאשתדל‬
‫בתר אבוי ואימיה דרחים לק יתיר מגרמ יה ו נפשה‬
‫ותח יה ט ׳ כי הלא אב אחד לכולנו* ואף בי מי תא‬
‫זה ואיזהו אשר ערב לט לגשת להש יג אפי׳ חלק אחד‬
‫מגי אלף ממדרגת אהבת רעיא מה ימנא* מ״מ דדי‬
‫אפס קצרן ושמץ מ נת מרב ט וט ואות מאיר לכללות‬
‫ישראל בבל דור ודור במ״ש בתיקונים דאתפשט ות יה‬
‫בבל דרא ורדא לאנדדא לון וט ׳ רק שהארה זד היא‬
‫בבחי ׳ הסתר והעלם גדול ב נפשת כל בית ישראל‬
‫ולתצ יא אהבה זו המס ותרת מההעלם וההסתר אל‬
‫ד גלד להיות בדתגל ות לט ומ ות לא נפלאת ולא‬
‫רתקה תא אלא כךוב הדבר מאד בפיך ובלבבך‬
‫דהיינו‬
‫דתינו להיות ת ל על לשונו וקלו לעורר כוונת לבו‬
‫ומוחו להעמ יק מחשבת ו בחיי החיים א״ס ב״ה כי הוא‬
‫אבינו ממש האמ ית י ומקר ודנו לע ות* אליו האהבה‬
‫כאהבת הבן אל האב♦ ובש ית יל עצמו כן תמ יד הרי‬
‫ההרגל געשה טבע • ואף אם נדמה א לכאורה שה וא‬
‫כח דמיוני לא יחוש מארד שה וא אמת לאמיתו מצד‬
‫עצמו בבחי ׳ אהבה מס ותרת רק שת ועלת יציאתה אל‬
‫הגילוי כת להב יאה ל ית מעשה שה וא עסק הת ורה‬
‫והמצות של ומד ומק ים ע׳׳י זה כת לעשת נחת רוח‬
‫לפניו ית׳ כבן העובד את אביו ״ ועל זה אמחו מחשבה‬
‫ט ובה הקב ׳ ׳ה מצרפה למעשה להיות נדפק לפרחא‬
‫כ נל* והנחת תח דדא כמשל שמחת המלך מבנו‬
‫שבא אליו בצאת ו מב ית האסורים כ נל או להיות לו‬
‫תרה בתחתונים כ נל ודגה גם לבת ׳ נפש אויתיך‬
‫ה נל קרוב הדבר מאד להוציאה מההעלם אל הגילוי‬
‫ע׳׳י ההחגל תמ יד בפ ז ולבו ש י ן • אך אם אינו יכול‬
‫להוציאה אל הגלוי בלבו אעפ״ב יכול לעסוק בח ורה‬
‫ומצות לשמ ן ע״י ציור ענק אהבה זו במחשבה שבמ וח ו‬
‫ומחשבה ט ובה הקב״ה מצרפה כו׳ ‪ :‬והגה ב ׳ בחי׳‬
‫אהב ות אלו אף שה ן ירושת לנו מאבותינו וכמו טבע‬
‫בנפשת ינו וכן ה יראה דבל ולה בהן שה יא לירא‬
‫מליפרד ח״ו ממקר חיינו ואבינו האמ ית י ב״ה אעפ״ב‬
‫אינן נקראות בשם דחילו ורחימו טבעיים אלא בשה ן‬
‫במוחו ומחשבת ו לבד ותעלומות לבו ואז מקמ ן בי״ס‬
‫דיצירה ולשם הן מעל ות עמה ן הת ורה והמצות הבא ות‬
‫מחמת ן ובסיבתן ״ אבל כשה ן בהתגל ות לבו נק׳ רעותא‬
‫דלבא בזוהר ומקק בי״ם דבתאה ולשם הן מעל ות‬
‫עמהן‬
‫עמהן הת ורה והמצות הבא ות מחמת ן* מפנישיציאת!‬
‫מההעלם והסתר הלב אל בחי׳ גילוי היא עיי הדעת‬
‫ותקיעת המחשבה בח זק והתבוננות עצ ומה מע ומקא‬
‫דלבא יתיר ותדיר בא״ם ב״ה איך תא חיינו ממש‬
‫ואבינו האמית י ב יה ומודעת זאת מ״ש בתיקונים כי‬
‫בעולם הבר יאה מקננא תמ ן א ימא ע ילאה שה יא‬
‫ההתכוננות באור א״ס ת י החיים ב״ה ובמאמר אליהו‬
‫בינה לבא ובה הלב מבין ‪ .‬ולא עוד אלא שב ׳ בחי׳‬
‫אהב ות אלו הנ״ל הן כלולות מן בת ׳ אהבה רבה ונחלה‬
‫ומעולה מדתל ו ורתמ ו שכליים אש י האהבה נק׳ לעיל‬
‫בשס אהבת עולם רק שאעפ״ב צריך לנדוח בשבל ו‬
‫להשיג ולהגיע גם לבת ׳ אהבת עולם הנ׳׳ל הבאה‬
‫מהתב ונה ודעת ב גחלת ה׳ כ ד להגדל מד ורת אש‬
‫האהבה ברשפ י אש ושלהבת עזה ולהב הע ולה‬
‫השמ ימה עד שמ ים רבים לא יוכלו לכמת וכו׳ וגדרות‬
‫לא ישטפ וה ובו׳ בי יש יחרק ומעלה לבת ׳ אהבה‬
‫כרשפי אש ושלהבת עזה וכו׳ הבאה מהתב ונה ורעת‬
‫בגדולת א״ס ב״ה על שת י בת ׳ אהבה הנ״ל כאש"‬
‫אינן כרשפ י אש ושלהבת כו׳ ביתרון ומעלת הזהב‬
‫על דכסף וט ׳ כמ״ש לקמן וגם כי זה כל האדם‬
‫ותכליתו למען דעת כבוד ה׳ דכך תפארח גדולתו‬
‫א יש א יש כפי אש* יוכל שאת במ״ש ב דט פ׳ בא בגין‬
‫דש״מ ודע ו ן ליה וט ׳ ובנודע ‪:‬‬
‫פ י ק מ ה ע ו ד יש דרך ישר לפני א יש לעסוק‬
‫בתורה ומצות לשק ע׳׳י מדה ו‬
‫של יעקב אע״ה שדרא מדת הרחמי ׳ לעוחר במחשבת ו‬
‫החלה רחמ ים רבים לפני ה׳ על ניצוץ אלתת המתה‬
‫נפשו‬
‫נפשו אש־ ירד ממקורו חיי החיים א״ם ב״ה הממלא‬
‫בל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמ יח כלא חש יב‬
‫ונתלבש במשכא דחויא ה ידוק מאור פני המלך‬
‫בתכל ית ההרחק כי העו״הז הוא תכל ית הקליפו הגסות‬
‫כו׳ ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודבורו ומחשבותיו‬
‫מיום היותו אשר לא טובים המה ומלך אסור ברהט ים‬
‫בדחיטי מ וחא כי יעקב חבל נחלתו ‪ .‬וכמשל המ ושך‬
‫בהבל וכו׳ והוא סוד גלות השכ ינה ‪ .‬וע׳׳ז נאמר וישוב‬
‫אל ה׳ ודחמה ו לעורר רחמ ים רבים על שם ה׳ השוכן‬
‫אתנו כדכת יב השוכן אתם בתוך ט ומאתם* וזש׳׳ה‬
‫וישק יעקב לרחל וישא את על ו ויבך ‪ .‬כי רחל היא‬
‫כנסת ישראל מקור כל ה נשמ ות♦ ויעקב במדת ו‬
‫העליונה שה יא מדת הרחמ ים שבאצ ילות הוא המעות־‬
‫רחמים רבים עליה • וישא את על ו למעלה למקד‬
‫דדחמ ים העליונים הנק ׳ אב הרחמ ים ומקורם* ויבך‬
‫לעורר ולהמש יך משם רחמ ים רבים על כל ה נשמ ות‬
‫ועל מער כ נסת ישראל להעלותן מגלותן ולייחדן‬
‫ב יתד העליון אור א״ס ב״ה בבחי ׳ נש יען שה יא‬
‫אהרבעת רוחא ברוחא כמ״ש ישקני מ נש יעת פירן‬
‫דהיינו התקשר ות דבור האדם בדבר ה׳ זו הלכה וכן‬
‫מהשבה במחשבה ומעשה במעשה שה וא מעשה‬
‫המצ ות* ובפרט מעשה הצדקה וחסד י דחסד דרועא‬
‫ימינא והוא בחי׳ חיבוק ממש במ״ש וימינו תתבקני♦‬
‫ועסק התרה בדבור וכהשבת הע יק הן בחי׳ נש יען‬
‫ממש* והנד‪ ,‬ע״י זה יכול לבוא לבתי ׳ אהבה רבה‬
‫בהתגל ות לבו כדכת יב ליעקב אשר פדה את אברהם‬
‫כמ״ש בט״א ‪:‬‬
‫פרק מו‬
‫פ ר ס מ ו ד ש דק־ יש־ לפני א יש ש ה לכל נפש‬
‫וק־זב הדבר מאד מאד לעורר‬
‫ולהאיר אור האהבה התק ועה ומסותרת בלבו להיות‬
‫מא ירה בתורף אורה כאש בוערה בהתגל ות לבו וטח ו‬
‫למסור נפש לה ׳ וגופו ומא ות בכל לב ובכל נפש ומאד‬
‫מע ומקא דלבא באמת לאמיתו ובפרט בשעת ק יש‬
‫וברכותיה כ ט שתבאר« והוא כאשר ישים אל לבו‬
‫מ״ש דבתו ׳ כמ ים הפנים לפנים בן לב האדם אל האדם‬
‫פי׳ כ ט שכדטת וצורת דפנים שהאדם מראה במ ים כן‬
‫נראו־! א שם במ ים א ותה צורה עצמה ככה ממש לב‬
‫האדם תאמ ן באהבת ו לא יש אחר דדי האהבה זו‬
‫מעוררת ארבה בלב חב ית אל ז נ״כ להיות אורבים‬
‫נאמנים זה לזה בפרט בשר ואה א יבת חב ית אליו•‬
‫והגה זהו מבע תח ו ג במדת כל אדם אף אם שנ יהם‬
‫•טרם במעלה ועל אחת כמה וכמה אם מלך גתל ודב‬
‫מראה א יבת ו תת ל ה והעצומה לא יש הדיוט ונבזה‬
‫ושפל אנש ים ומנוול הטטל באשפה ויורד אליו ממקו ׳‬
‫כבורו עם כל שריו יחדיו ומק יט ומר יט מאשפה ו‬
‫ומכניסו להיכלו היכל המלך חדר לפנים מחה־ מקום‬
‫שאין כל עבד ושר נכנס לשם ומתייחד ע ט שם ב יחד‬
‫וקירוב אמיתי וחיבוק ונ ישק ואתרבק־ת תחא ברוחא‬
‫בכל לב ונפש עאב׳׳ו שתתע ורר מטלא האהבה כפולה‬
‫ומכופלת בלב ההדיוט ושפל א גשם הזה אל נפש המלך‬
‫בהתקשר ות ת פש ממש מלב ונפש מע ומקא דלבא‬
‫לאין קץ* ואף אם לבו בלב האב ן המס ימס והיה לטס‬
‫ותשתפך נפש כטם בכל ות ת פש ממש לאדבת‬
‫המלך ‪ :‬והנה ככל הדברים האלה וכבל החזיון הזוז‬
‫וגדול יתר כאד בכפלי כפליים לאין קץ עשה לנו‬
‫אלהינו כי לגדולתו אין הל ן וא ית ממלא כל עלמין וסובב‬
‫כל עלמין וגודע מז״הק והאר״י ז״ל ריבוי הה יכלות‬
‫והעולמות עד אין מספר ובכל עולם והיכל ריבוא‬
‫רבבות מלאכ ים לאין קץ ותכלית״ וכמ ׳ש בגט ׳ כת יב‬
‫ה יש מספר לגדודיו וכתיב אלף אלפין ישמשוניה וריט‬
‫רבבן קדמ ות ט ׳ ומשני אלף אלפין וט ׳ מספר גרוד‬
‫אהד אבל לגדודיו אין מספר וטלם קס יה כלא ממש‬
‫השיבי ובטלים במצ יאות ממש כביטול דבור א׳ ממש‬
‫לגבי מדעת ה נפש המדברת ועצמותה כעוד שה יה‬
‫דיבורה עדיק במהשבתה או ברצון וחמרת הלב בנ״ל‬
‫באריכות‪ :‬וטלם שואלים איה מקום כטד ו ועונים‬
‫מלא כל הארץ כבודו הם ישראל עמו״ כי הניח הקב״ה‬
‫את העליונים ואר‪ .‬התחתונים ולא בת־ בטלם כי אם‬
‫ב ישראל עמו ותצ יאס ממצר ים ערות הארץ מקום‬
‫הזוהמא והט ומאה לא ע״י מלאך ולא ע״י כר אלא הקב״ה‬
‫בכבודו ובעצמו ירד לשם במ״ש וארד להצילו וגו׳ בדי‬
‫לקרבם אליו בקירוב ו יתד אמיתי בהתקשר ות ה נפש‬
‫ממש בבת ׳ נש־קין פה לפה לדבר דבר ה׳ זו הלכה‬
‫ואתדבקת רוחא ברוחא היא הש גת הת ודה וידיעת‬
‫רצונו וחכמתו דטלא חד ממש • וגם בבחי ׳ תב וק תא‬
‫קיום המצ ות מעש י ות ברכ יה אכר ים דרמ״ח פיקדין הן‬
‫רמ׳יח אברק דמלכא כנדל י ודרך כלל נחלקין לשלש‬
‫בת ׳ ימין ושמאל ואמצע שה ן חסד דין רחמים תרץ‬
‫דרועין וגופא וט ׳ • ודש א ^ קדשנו במצותיו כאדם‬
‫המקדש אשת להיות מיוחדת עמו ב יתד גמהר כמ״ש‬
‫ורבק באשת ו ותו לבש־ אחד* ככה ממש ויחר על כן‬
‫לאין קץ הוא יתד נפש האלה ית הע וסקת ב וצרה ומצות‬
‫י ונפש החיונית ולבושיהן הנ״ל באור א׳׳ס ב׳׳ה ״ ולכן‬
‫המש יל שלמה ע׳׳ה בש יר השד ים יתד זה ל יתד‬
‫חתן וכלה בדב יקה הש יקה וחפיצה בחיבוק ונישוק ‪.‬‬
‫וז׳׳ש אשד קדשנו במצותיו שהעלנו למעלת ע דש‬
‫העליון ב״ה שה יא קתשת ו של הקב״ה בכבודו ובעצמו‬
‫וקדושה היא לשון הבדלה מה שהקב ׳ ׳ה תא מ ובדל‬
‫מהע ולמ ות והיא בחי׳ סובב כל עלמין מה שאינו יכול‬
‫להתלבש בהן ‪ .‬כי ע״י יתד ה נפש והתכלל ותה באור‬
‫א״סב״ה הרי היא במעלת ומדרגת קד ושת א״ס ב״ה‬
‫ממש מארד שמת י יחדת ומתכללת בו ית׳ והיו לאחד ים‬
‫ממש ‪ .‬ודש והייתם לי קדושים בי קד וש אני ה׳ ואבדיל‬
‫אתכם מן העמ ים להיות לי ואומר ועש יתם את כל‬
‫מצותי והייתם קדושים לאלה יכם אני ה׳ אלה יכם וגו׳‬
‫פי׳ כי ע׳׳י קיום המצ ות הריני אלוה שלכם כמו אלה י‬
‫אברהם אלה י יצחק וכו׳ שנקרא כן מפני שהאב ות היו‬
‫בחי׳ מרכבה לו ית׳ ובטלים ונכללים באורו♦ וכבה‬
‫הוא בכל נפש מ ישראל בשעת עסק הת ורה והמצות‬
‫ולבן חייבו דדל לעם ולעמוד מפגי כל עוסק במצ וה‬
‫אף אם ת א בור ועם הארץ והיינו מפני ה׳ השוכן‬
‫ומתלבש בנפש־ בשעה זו רק שאין נפשו מר גשת‬
‫מפני מסך התמר הגופני שלא מדבך ומחש יך עיני‬
‫ה נפש מרא ית מרא ות אלה ים כמו האב ות וכיוצא בהן‬
‫שראו עולמם בחייהם ‪ .‬ודש אסף ברוח הקדש בעד‬
‫כל כ נסת ישראל שבג ולה ואני בער ולא אדע בהמ ות‬
‫הייתי עמך ‪.‬ואני תמ יד עמך♦ כלום־ שאע״פ שאנ י‬
‫כבהמה בהיותי עמך ולא אדע ולא ארג יש ב נפש יתז־‬
‫זה‬
‫זה שתפ ול על יה א ימתה ופחד תחלה ואדיב אהבה‬
‫רבה בתענוגים או כרשפ י אש כמדת הצר יכן שנזדבך‬
‫חומרם ובנודע שדעת ת א לשון הרגישה ב נפש ותא‬
‫כולל חסד וגבורה ‪ .‬אעפ״ב אני תמ יד עמך כי אין‬
‫החומר מונע יתר ת פש באור א״ס ב יה הממלא בל‬
‫עלמק ובמ״ש גם תש ך לא יחשיך ממך • ובזה יובן‬
‫תמר עונש איסיר מלאכה בשבת ות וחמץ בפסח‬
‫הש וה לכל נפש לפי שאף ב נפש בור ועם הארץ גמור‬
‫מאיר אור קחשת שבת ר׳יט ונידון בנפשו בכרת‬
‫וסקילה על חילול קד ושה זו ‪ .‬וגם משה ו חמץ או‬
‫טלטול מ וקצה פוגם בקד ושה שעל נפשו במו בקד ושת‬
‫נפש הצדיק כ* תורה אדת לכולנו • [ומ׳יש בהמ ות‬
‫לשון רבים לרמז כי לפניו ית׳ גם בחי׳ דעת העליון‬
‫הבולל דדג נדמה בבהמ ות ועשייה גופנית לגבי אור‬
‫א״ס כמ ׳יש בולם בהבמה עש ית ונק׳ בהמה רבה במ״ש‬
‫במ׳יא ‪ .‬והוא שס ב״ן בגימ׳ בהמ יה שלפני האצילות] ‪:‬‬
‫פ ר ק מ ז וה נה בכל דור ודור ובל יום ויום חייב‬
‫אדם לראות עצמו כאילו ת א יצא‬
‫היום ממצר ים ‪ .‬והיא יציאת נפש האלה ית ממאסר‬
‫ת וף משכא דחויא ליבלל ב יתד אור א״ס ב״ה ע״י עסק‬
‫הת ורה והמצות בכלל ובפרט בקבלת מלכ ות ‪.‬שמ ים‬
‫בק״ש שבה מקבל וממש יך עליו יתירו ית׳ בפירוש‬
‫באמרו ה׳ אלהינו ה ׳ אחד ‪ .‬וכמש״ל כי אלהינו ת א‬
‫כמו אלה י אברהם וט ׳ לפי שה יה בטל ונכלל ב יתד‬
‫אור א׳׳ס ב״ה רק שאברהם זבה לזה במעש יו והילוכו‬
‫בקדש ממדרגה למדרגה ‪ .‬כמ״ש רסע אברם הלוך‬
‫לנסוע וט׳ ‪ :‬אבל אנחנו יחשה ומתנה היא לנו שנת ן‬
‫לנו את תורתו והלב יש בה רצונו וחכמתו ית׳ המיוחדים‬
‫־במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית ה יתד והרי זה כאלו נתן‬
‫לנו אח עצמו כב יטל ‪ .‬כב וש בז׳׳הק ע״פ רקחו לי‬
‫תח ימה [דלי כלומר אותי והל׳׳ל ותרומה אלא מש ום‬
‫דטלא הר עייש ה יטב]‪ :‬ו וש ותתן לנו ה* אלהינו‬
‫באהבה ט ׳ כי באור פניך נחת לנו ה׳ אלהינו ט ׳ ולזה‬
‫אק מונע לנו מדב ירןת ה נפש ב יתרו ואות ית׳ אלא דרצון‬
‫שאם אק האדם רוצה כלל ח״ו לדבקה ט ט ׳ ‪ .‬אבל‬
‫מיד שר וצה ומקבל וממשך עליו אלהותו ית׳ ואומר ה׳‬
‫אלהינו ה׳ אחד דרי ממ ילא נכללת נפשו כיחודו ית׳ הרוח‬
‫אייתי תח ואמשך תח והיא בחי׳ יציאת מצחם ולכן‬
‫תקנו פ׳ יציאת מצר ים בשעת ק״ש דווקא ‪ .‬אף שה יא‬
‫מצוה בפני עצמה ולא ממצ ות ק״ש כדא יתא בגמרא‬
‫ופוסקים אלא מפני שה ן דבר אחד טמש ‪ .‬וכן בסוף פ׳‬
‫יציאת מצרים מסיים ג״כ אני ה׳ אלה יכם והיינו גם‬
‫כן כמש״ל ‪:‬‬
‫פ ר ק מ ח וה נה כאשר יתבונן המשכ יל בגדולת‬
‫א״ס ב״ה כי כשמ ו כן ת א א״ס‬
‫ואין קץ ותכלית כלל לאור וחיות המתפשט ממנו ית׳‬
‫ברצונו הפש יט ומיוחד במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית‬
‫ה יתד ואילו ה יתה השתלשל ות העולמות מאור א״ס ב״ה‬
‫בלי צמצומי ׳ רק כס וד המדדגור מטרתה למדתה‬
‫בדרך עלה ועלול לאודההעוה ׳יז נברא כלל כמו שה וא‬
‫עתה בבחי ׳ נטל ותכלית מהארץ לרקיע מהלך ת״ק‬
‫ש נה וכן בין כל רקיע לרקיע וכן עובי כל רקיע ורקיע‬
‫ואפי׳ ערהב וג׳׳ע העליון מדור גשמ ית הצדיקי׳ הגדולים‬
‫והנשמר עצמן ואצ״ל המלאכי ׳ הן בבחי ׳ נטל ותכל ית כי‬
‫יש‬
‫יש גבול להשגת ן באור א״ס ב״ה המא יר ‪ .‬עליהן‬
‫בהתלבש ות חב״ד כו׳ ‪ .‬ולכן יש גבול להנאתן שנהנין‬
‫מזיו השכ ינה ומתענגין באור ה׳ כי אין יכולין לקבל‬
‫הנאה ותענוג בבחי ' א״ס ממש שלא יתבטלו ממציאותן‬
‫ויחזרו למקורן ‪ .‬והנה פרטיות הצמצומ ים איך ומה אין‬
‫באן מקים ביאורם ‪ .‬אך דרך כלל הן הם בחי׳ הסחר‬
‫והעלם המשכת האיר והחיות שלא יאיר ויומשך‬
‫לתחתונים בבחי ׳ גילוי להתלבש ולהשפ יע בהן‬
‫ולהחיותם להיות יש מאין‪ .‬כי אם מעט מזער אור‬
‫וחיות בכרי שיהיו בבחי ׳ גבול ותכל ית שה יא הארה‬
‫מ ועטת מאד וממש כלא חשיב י לגבי בחי׳ הארה בלי‬
‫גבול ותכלית ואין ביניהם ערך ויחס כלל כנודע פי׳‬
‫מלת ערך במספר ים שאחר במספר יש לו ערך לגבי‬
‫מספ!* אלף אלפים שה וא חלק אחד מני אלף אלפ ים‬
‫אבל לגבי דבר שתא בבחי ׳ בלי גבול ומספר בלל אין‬
‫כנגדו ש ום ערך במספר ים שאפי ׳ אלף אלפי אלפים‬
‫וריבוא דבב ית אינן אפי ' כערך מספר אחד לגבי אלף‬
‫אלפי אלפים ורבוא רבב ות אלא כלא ממש חש יב י ‪.‬‬
‫וככה ממש היא בחי׳ ההארה מ ועטת זו המתלבשת‬
‫בעולמות עליונים ותחתונים להשפ יע בהם להח יותם‬
‫לגבי ערך אור הגנוז ונעלם שה וא בבחי ׳ א״ס ואינו‬
‫מתלבש ומשפ יע בע ולמ ות בבחי ׳ גילוי להח יותם אלא‬
‫מקיף על יהם מלמעלה ונקרא ס ובב כל עלמין ‪ .‬ואין‬
‫הפי׳ סובב ומקיף מלמעלה בבחי ׳ מעם ח׳ז כי לא‬
‫שייך כלל בחי׳ מקום ברוחניות ‪ ,‬אלא ר״ל סובב ומקיף‬
‫מלמעלה לענין בחי׳ גילוי השפעה כי ההשפעה שה וא‬
‫בבחי ׳ גילוי בעולמ י נק־את בשם הלבשה שמתלבשת‬
‫בעולמות‬
‫‪,‬בעולמות כי הם מלב יש ים ומשיגים ההשפעה שמקבל ים‬
‫משא״ב ההשפעה שא ינה בבת ׳ גילוי אלא בהסתר‬
‫והעלם ואין העולמות משיגים א ותה אינה נקח™‬
‫מתלבשת אלא מקפת וסובבת הלכך מאחר שהע ולמ ות‬
‫הם בבחי ׳ גמל ותכלית נמצא שאין השפעת אור א״ס‬
‫מתלבש ומתגלה בהם בבחי ׳ גילוי רק מעט מזער‬
‫הארה מ ועטת מצ ומצמת מאד מאד והיא רק בדי‬
‫להחיותם בבחי ׳ גבול ותכלית ‪ .‬אבל עירך האור בלי‬
‫צמצום כ״כ נק׳ מ ‪p‬ף וסובב מארד שאין השפעת ו‬
‫מתגל ית בח ובם מארד שהם בבחי ׳ גבול ותכלית ‪.‬‬
‫והמשל בזה הנה הארץ הלזו הגשמ יות אף שמלא כל‬
‫הארץ כב ות ‪ .‬והיינו אור א״ס ב״ה בט״ש הלא את‬
‫השמ ים ואת הארץ אני מלא נאם ה׳ ‪ .‬אעפ״ב אק‬
‫מתלבש בת וכה בבת ׳ גילוי ההשפעה רק ת ות מעט‬
‫מזער בחי׳ דומם וצומח לבד ובל אור א״ס ב׳׳ה נק׳ סובב‬
‫עליה אף שה וא בה וכה ממש ‪ .‬מארד שאין השפעת ו‬
‫מתגל ית בה יותר רק משפ יע בה בבת ׳ הסתר והעלם‬
‫וכל השפעה שבבת ׳ הסתר נקרא מקיף מלמעלה כי‬
‫עלמא דאתכסי ׳ הוא למעלה במדרגה מעלמ ׳ דאתגל יא‬
‫ולקרב אל השכל יותר ת א בדרך משל ‪ .‬כמו האדם‬
‫שמצייר בדעת ו איזה דבר שראה או שר ואה ת ה אף‬
‫שכל גוף עצם הדבר הה וא וגבו ותוכו ותוך תוכו כולו‬
‫מצוייר בדעת ו ומחשבת ו מפני שראת מל ו או שרואוד‬
‫הנה נקראת דעתו מקפת הדבר הה וא מל ו ‪ .‬והדבר‬
‫הרעא מוקף בדעת ו ומחשבת ו רק שאינו מוקף בפועל‬
‫ממש רק בדמק מחשבת האדם ודעתו ‪ .‬אבל הקב״ה‬
‫דכת יב ב יה כי לא מחשמת י מחשב ות יכם מ ׳ הרי‬
‫מחשבת ו‬
‫מחשבת ו ודעתו שיודע כל דגברא ים מקפת בל נברא‬
‫ונברא מראש ו ועד תחת יתו ותוכו ותוך חובו הבל‬
‫בפועל ממש ‪ .‬למשל כדור הארץ הלזו דרי ידיעתו ית׳‬
‫מקפת בל עובי כדור הארץ ובל אשר בתוכו ותוך חובו‬
‫עד תחת יתו הכל בפועל ממש שדר י ידיעה זו היא‬
‫חיות כל עובי כדור הארץ מל ו והתהוותו מאין ל יש‬
‫רק שלא היה מתה וה כמ ות שה וא עתה בעל נמל‬
‫ותכלית וחיות מ ועטת מאד כח בחי׳ חמם וצומח ‪ .‬אם‬
‫לא ע׳׳י צמצומים רבים ועצומים שצמצמ ו האור והחיות‬
‫ש נתלבש בכדור הארץ להחיותו ולקיימו בבחי ׳ גבול‬
‫ותכלית ובברד דומם וצומח בלבד אך ידיעתו ית׳‬
‫המ יוחדת במהותו ועצמותו ‪ .‬כי הוא המדע והוא היודע‬
‫והוא ה יחע ובידיעת עצמו כביבול יודע כל רגבראים‬
‫ולא בידיעה שח וץ ממנו כידיעת האדם ‪ .‬כי מלם‬
‫נמצאים מאמ יחח ו ית׳‪ .‬ודבר זה אין ממ לת האדם‬
‫תהה‬
‫להשיגו על מח ו וכו׳ *‬
‫היי י^ך ‪ .‬י מאה י שה יא (בט״* הרמב״ם * ח»»‬
‫א״ ‪0‬איני‪ .‬נקיא ׳ בשם עמו חבמי דקבלה בט״״‬
‫מתלבשת בבח י הארץ בםרר״ם מהרמ״ק ז״<* וכ״ה לפי‬
‫™׳‬
‫שה וא בעל נמל ותכל ית קבלת האר״י ז״ל בסוד י*‬
‫אלא מקפ ת‬
‫״‬
‫^‬
‫ו ה ת ו י ת אורית‬
‫נבלים נט•״*‬
‫ט" י)!‬
‫ש יד יעה זו מללת כל עבד‬
‫ותוכו בפועל ממש ומהווה אותו עי״ז מאץ ל יש וכמ״ש‬
‫בט יא ‪:‬‬
‫פ ר ק מ ט ודצה אף בי פרמי בחי ׳ ההסתר וההעלם‬
‫אור א״ם ב״ה בהשתלשל ות‬
‫העולמות עד ש נברא עו׳׳הז דגשמ י עצמו מספר ומינים‬
‫ממינים‬
‫ממינים שינים בידוע למועטים מעץ הרדים‪ :‬אך דדך‬
‫י כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים ‪.‬‬
‫לשלשה מיני עולמות כלליים‪ .‬ובכל כלל יש רבוא‬
‫רבב ות פרטיים‪ .‬והם שלשת עולמות בי׳׳ע‪ .‬כי עולם‬
‫האצילו ׳ הוא אלה ות ממש ‪ .‬וכד לברוא עולם הבריא ׳‬
‫שה ן גשמ ות ומלאכים עליונים איטר עב ודתם לה׳‬
‫בבחי ׳ חב״ד המתלבש ים בדם ודט משיגים ומקבלים‬
‫מהם היה תחלה צמצום עצום כנ״ל‪ .‬וכן מבדאה‬
‫ליצירה‪ .‬כי אור מעט מזער המתלבש בעולם הבריא ׳‬
‫ערק הוא בבחי ׳ א״ס לגבי עולם היצירה ‪ .‬ואי אפשר‬
‫להתלבש בו אלא ע״י צמצום והעלם ובן מיצירה לעש יה‬
‫[וכמ׳׳ש במ ׳ ׳א ביאור שלשה צמצומים אלו באד נ ות‬
‫לק־ב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומ ים הוא‬
‫בד לברוא גוף האדם התמר י ולאבפייא לס״א ולהיות‬
‫יתרון האור ק הח ושך בהעל ות האדם את נפשו האלה ית‬
‫והחיונית ולבושיה ונל כתת דגוף מל ן לה ׳ לבת כנ״ל‬
‫בא דמת ‪ .‬כי זה תכל ית השתלשל ות העולמות ‪ .‬והנה‬
‫כמ ים הפנים לפנים במו שהקב ׳ ׳ה כביכול הגיח וסילק‬
‫לצד אחד דרך משל את א וד הגדול הבלת י תכל ית‬
‫וגנזו והסתירו בג ׳ מיגי צמצומים *שונים ‪ .‬והכל בשב יל‬
‫אהבת האחם התחתו ן להעלותו לה ׳ ‪ .‬בי אהבה ד וחקת‬
‫הבשר ‪ .‬עאכ״ו בנפל י כפליים לאין קץ בי ראוי לאדם‬
‫ג״ב להניח ולעזוב כל אש־ לו מ נפש ועד בשר‬
‫ולהפקיר הבל בשב יל לדבקה בו יח׳ בדב יקה חשקה‬
‫והפיצה ולא יהיה ש ם מיגע מב ית ומבחוץ לא גוף ולא‬
‫נפש ולא ממון ולא אשה ובנים ‪ .‬ובזה יובן טוב טעם‬
‫ודעת לתק נת חכמ ים שתקנ ו ברכות ק׳׳ש שת ים לפניה‬
‫ט ׳ דלכאורה אין להם שייכות בלל עם רךאת שמע‬
‫כמ ׳ ׳ש דדשב״א ושאר פוסקי׳ ‪ .‬ולמה קראו אותן ברבות‬
‫ק״ש ולמה תקנו אותן לפניה דווקא ‪ .‬אלא מש וםשע יכ ן‬
‫ק׳יש לקיים בכל לבבך בו׳ בשנ י יצריך ט ׳ דהיינו לעמוד‬
‫נגד בל מונע מאהבת ה ׳‪ .‬ולבבך הן האשד ‪ ,‬וילדיה‪.‬‬
‫שלבט של אדם קש ורה בהן בטבע ו ‪ .‬במשאח״ל ע״פ‬
‫הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים ‪.‬‬
‫ונפשך ומאדך כמשמע ו חיי ומזוני להפקיד הכל בשב יל‬
‫אהבת ה׳ ‪ .‬ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לבך‬
‫סידרו תחלה ברטת יוצר אור‪ .‬ושם גאמר ונשנה‬
‫באר יטת ענין וסדר המלאכ ים העומדים ברום עולם‬
‫להודיע גדולתו של הקנ יה איך שב ולם בטל ים לאורו‬
‫ית׳ ומשמיעים נ ידאה ט ׳ ומקדישים ט ׳ ואומרים ב יראה‬
‫קתש כו׳ כלומר שה וא מ ובדל מהן ואינו מתלבש בהן‬
‫בבחי ׳ גלד אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל‬
‫למעלי ‪ ,‬ישראל למטה כ נל ‪ .‬וכן האופנים וחיות‬
‫הק ודש ברעש גדול וט ׳ ברוך כטד ה ׳ ממרץמו לפי‬
‫שאץ יודעים ומשיגים מקומו ובמ״ש בי הוא לבת‬
‫מרום וקרוש ‪ .‬ואח״ב ברבה שנ יה אהבת עולם אהבתנו‬
‫ה׳ אלהינו ‪ .‬כלומ־ שהנ יח בל צבא מעלה הקדוש ים‬
‫והשרה שכינתו עלינו להיות נק‪-‬א אלהינו‪ .‬כמו‪ .‬אלה י‬
‫אברהםט ׳כ נל ‪ .‬והיינו בי אהבה ד וחקת הבשר ולכן‬
‫נקרא אהבת עולם שה יא בחי׳ צמצום א ות הגדול‬
‫הבלת י תכל ית להתלבש בבחי ׳ גטל הנר ןא עולם‬
‫בעטר אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליבלל‬
‫כיחודו ואחדותו ית׳ ‪ .‬וז׳׳ש חמלה גדולה ית ירה פי׳‬
‫יתירה על קרבת אלה ים שבכל צבא מעלה ‪ .‬ובנו בחרת‬
‫מבל עם ולשק ת א הטף החומרי ה נדמה בחומריותו‬
‫לגופי אומות העולם ‪ .‬קרבתנ ו וכו׳ להודות וכר ופי׳‬
‫תראה יתבאר בכדא ‪ .‬וליחדך כר ליבלל ב יתדו ית׳ כלל‬
‫והנה כאשר ישים המשכ יל אלה הדבר ים אל ע ומקא‬
‫דלבא ומוחא אד ממ ילא כמ ים הפנים לפנים תתלהט‬
‫נפשו ותתלבש ברוח נדבה להתנדב להניח ולעזוב‬
‫בל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו ית׳ וליבלל באורו‬
‫בדב יקה חש יקה ובר בבחי ׳ נשיקין ואתדב ‪p‬ת רוחא‬
‫ברוחא כנ״ל ‪ .‬אך אך היא בחי׳ אתדבק ות תהא ברוחא‬
‫לזה אט־ והיו הדבר ים האלה בר על לבבך ודברת בם‬
‫ט ׳ ובמ׳׳ש בע״ח ש יתר הנשיקין ע ירך תא יתד חב״ד‬
‫בחב״ד והוא עיק הת ורה והפה תא מוצא הרוח וגילויו‬
‫בבחי ׳ גילוי והיינו בחי׳ הדטר בד״ת ‪ .‬כי על מוצא פי‬
‫ה׳ יחיה האדם ומ״מ לא יצא ידי תבה ו בהרהור ועיון‬
‫לבדו עד שיוציא בשפת יו כדי להמש יך אור א״ס ב״ה‬
‫למטה עד נפש החיונית הש וכנת בדם האדם המתה וה‬
‫מד ומם צ ומח חי כדי להעל ות כולן לה ׳ עם כל העולם‬
‫טל ו ולכללן ב יתד ו ואורו ית׳ אשר יאיר לארץ‬
‫ולדרים בבחי ׳ גילוי ונגלה כטד ה׳ וראו כל בשר וט‬
‫שזהו תכל ית השתלשל ות כל העולמות להיות כטד ה׳‬
‫מלא כל הארץ הלזו הקא בבחי ׳ גילי לאהפכא חש וכא‬
‫לנהורא וטרידא למ יתקא כנ׳׳ל באריכות ‪ .‬וזהו תכל ית‬
‫כוונת האדם בעבודתו להמש יך אור אין סוף ברוך‬
‫תא למטה רק שצר יך תחלה העלאת מק למסור לו‬
‫נפשו ומא ות כנ״ל ‪:‬‬
‫פ ר ה נ ורעה כל בחי׳ ומח־גות אהבה הנ״ל הן‬
‫מסט־א דמ ינא ובחי׳ כדק א יש‬
‫חסד‬
‫חסד ונק׳ בסף הקדש ים מלשון נכסוף נכספת לב ית‬
‫אב יך ‪ .‬אך יש עוד בחי׳ אהבה הע ולה על מל גה‬
‫במעלת הזהב על הכסף והיא אהבה כרשפ י אש טבחי ׳‬
‫גמר ות עליונות דבינה ע ילאה דהיינו שע״י התבוננות‬
‫בגדולת א״ס ב״ה דמלא קמ יה בלא ממש חש יב‬
‫התלהט ותתלהב ה נפש לירך הפאר ׳ גדולתו ולאסתבל ׳‬
‫ביקרא דמלכא ברשפ י אש שלהבת עזה העולה למעל ׳‬
‫וליפה־ מהפת ילה והעצים שנאה זת בהן והיינו על ידי‬
‫הגבורת יסיר האש אלהי שב נפש האלה ית ומזה באה‬
‫לידי צמאו! ובמ״ש צמאה לך נפישי ואח״ב לבחי׳ תלת‬
‫אהבה ואה״ב באה לידי כלות ה נפש ממש כמ ׳יש גם‬
‫כלתה נפשי והנה מבאן יצא ש ורש הלוים למטה‬
‫[ולעתיד שהע ולם יתעלה יהיו הם הכהנים ובמ״ש‬
‫האר״י ז״ל ע״פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהיו‬
‫בחגים לעתיד] ועבודת הלוים ה יתה להרים קיל רינה‬
‫והודה בש ירה וזמרה בניגון ונעימה בבחי ׳ רצוא ושוב‬
‫שה יא בדד׳ אהבה עזה זו בשלהבת היוצא מן הבזק‬
‫בדא יתא בגמ ׳ [פ״ב דחגיגה] ואי אפשר לבאר ענין זה‬
‫ה יטב במכתב רק בל א יש נלבב ונבון המשכ יל על דבר‬
‫ומעמיק לקיטי־ דעהו ותבונתו בה ׳ ימצא טוב ואוד הגנוז‬
‫בנפיש המשכלת כל הד לפום שיעורא דיליה [יש‬
‫מתפעל מ ׳ ויש מתפעל כו] אדרי קד ימת יראת תטא‬
‫להיות סיר מדע בתכל ית שלא להיות עונותיכם‬
‫מבדילים מ ׳ דדו ‪ .‬והנה סח־ העב ודה בעסק הת ורה‬
‫והמצות ה נמשכת מכחי ׳ אהבה עזה זו היא בבחי ׳ ש וב‬
‫לבד כמ״ש בספר יצירה ואם רץ לבך ש וב לאהד פי׳‬
‫ואם ‪ p‬לבך היא הש וקת ה נפש ישבלב בהלל הימני‬
‫כשמת גברת‬
‫בשמת גברת ומתלהבת ומתלהטת במאד מאד עד‬
‫כלות ה נפש ממש להשתפך אל חיק אב יה ת י החיים‬
‫ב״ה ולצאת ממאס־־ה בגוף הגופני וגשמי לדבקה בו ית׳‬
‫אזי זאת ישיב אל לבו מארז״ל כי ע״ב אתה חי בגוף‬
‫הזה להחיותו בדי להמשך דדם עליוני׳ מחיי החיים ב״ה‬
‫למטה ע׳׳י ת ורת חיים להיות דרה בתחתוני ׳ לאחוזתו‬
‫ית׳ בבחי ׳ גלד כמש״ל וכמ ׳ ׳ש בח זק למתיי יאריך‬
‫באחד פי׳ שה יחד הנעלם יהיה בבחי ׳ עלמא דאתגל יא‬
‫ודש לכה ר וד וט ׳ ובזה יובן מארז״ל ע״ב אתה חי וע״ב‬
‫וט ׳ ואלא א ך יהיה רצונו ובמ״ש במ״א בא דמת על‬
‫מש נה זו ע״ב אתה חי בעדת חיי החיים ב״ה ‪:‬‬
‫פ ר ק נא תעד ‪ ,‬לת וספת ביאור לשק הינוקא‬
‫דלעיל צריך לבאר תחלה להבין‬
‫קצת ענק השראת השכ ינה שה יתה ש ורה בב ית‬
‫ק״ק וכן כל מעם השראת השכ ינה מה עניינו הלא‬
‫מלא בל הארץ ככ וח ולית אתר פנוי מיניה ‪ .‬אך הענק‬
‫בדכת יב ומבשר י אחזה אלוה שכמ ו ש נשמת האדם‬
‫היא ממלאה כל רמ ׳ח אברי הטף מראש ועד ■רגלו‬
‫ואעפ״ב עייר משכ נה והש יאתה היא במ וח ומהמוח‬
‫מתפשטת לבל האבר ים וכל אבר מקבל ממ נה חיות‬
‫וכח דראוי לו לפי מזגו ותכונתו העין לרא ות והאזן‬
‫לשמ וע והפה לדבר ודרגלים להלוך כנראה בחש‬
‫שבמ וח הרג יש כל הנפעל ברמ״ח אברים וכל ה ע דת‬
‫אותם ‪ .‬והנה אק שיטי קבלת הכר זת והחיות שבאבד‬
‫הגוף ק תשמר ‪ ,‬מצד עצמה ומה ותה שה יה מה ותה‬
‫ועצמותה מתחלק לרמ״ח חלקי ׳ ש נ ים מתלבש ׳ ברמ״ח‬
‫מקומי ׳ כפי‪.‬ציור חלקי מעמ ו ׳ אברי ת וף שלפ י זה נמצא‬
‫עצמ ותה‬
‫עצמ ותה ומהותה מצוייר בציור גשמ י ודמות ותבנית‬
‫כתבנ ית הגוף ח״ו אלא טלה עצם אחד חת י פש וט‬
‫ומופשט מבל }יור גשמ י וטבחי ׳ וגדר מרץם ומדה וגבול‬
‫גשמ י מצד מתתה ועצמות ׳ ולא שייך במתת ׳ ועצמותה‬
‫לומר שה יא במוחין שבראש יותר מברגל ים מאחר‬
‫שמה ותה ועצמותה אינה בג וד ובחי׳ מקום וגבול גשמ י‬
‫רק שתרי״ג מיני כתת ות ות כלולים בה במה ותה‬
‫ועצמותה לצאת אל הפועל והגילוי מההעלם להחיות‬
‫רמ׳׳ח אברין ושש״ה גידין שבגוף ע״י התלבש ותם ב נפש‬
‫החיונית ש יש לה ג״כ רמ״ח ושס״ה כתת וחיות הללו ‪.‬‬
‫והנה על המש נת כל התרי״ג מיני כתת וחיות מהעלם‬
‫ה נשמה אל הגוף להחיותו עליה אמרו שע יקר משב נה‬
‫והש יאתה של המש נה זו וגילוי זה ת א כולו במוחין‬
‫שבראש ולכן הם מקבל ים תחלה הכח והחיות הראוי‬
‫להס לפי מזגם ותכונתם שה ן חב״ד ובח המחשבה וכל‬
‫השייך למוחין ולא זו בלבד אלא גם כללות כל המשב ות‬
‫החיות לשאר האבר ים ג״ב בלולה ומל ובשת במ ות ן‬
‫שבראש ושם ת א עיקרה וש־־שה של המשב ׳ זו בבחי ׳‬
‫גילוי האור ודתו ׳ של כל תשט ׳ כולה ומשם מתפשטת‬
‫הארה לשאר כל האבר ים ומקבל כל א׳ כח וחיו׳ הראוי‬
‫לו כפי מזגו ותטנת ו כח דרא יה מתגלה בעין וכח‬
‫השמ יעה באוזן ונו׳ ‪ .‬וכל הכח ות מתפשט ים מהמ וח‬
‫כנודע כי שם תא עינך משב ן ה נשמה טלה בבת ׳ גילר‬
‫שנגל ית שם כללו ׳ החיות המתפשט ממ נה ‪ .‬רק כחותיה‬
‫של כללות החיות מאירים ומתפשט ים משם לכל אברי‬
‫הגוף כדמיון האור המתפשט ומאיר מהשמש לחדרי‬
‫חדרים [ואפילו הלב מקבל מהמ וח ולכן המ וח של יט‬
‫וככה‬
‫עליו בתולדתו ברל] ‪:‬‬
‫ו כ כה מ מ ש ע ד ״מ איס ב׳׳ה ממלא כל עלמין‬
‫להחיותם ובכל עולם יש‬
‫ברואים לאין קץ ותכלית רמא רבב ות מיני מדרגות‬
‫מלאכ ים ונשמות מ ׳ וכן ריבוי העולמות אק לו קץ וגבול‬
‫גמה על גמה מ ׳ ‪ .‬והנה מהותו ועצמותו של א״ם ב״ה‬
‫ש וה בעליונים ותחתונים במשל ה נשמה הנ״ל וכמ ׳ש‬
‫בתא נ ים דאיהו סתימו דכל סת ימק פי׳ דאפי ׳ כעלמין‬
‫סת ימק דלע ילא הוא סת ום ונעלם בת וכם כמו שה וא‬
‫סתום ונעלם בתחתוני ׳ כי ל ית מחשבה תפ יסא ב יה כלל‬
‫אפי׳ בעולמות עליונים‪ .‬ונמצא במו שמצוי שם בך‬
‫נמצא בתחתונים ממש ‪ .‬וההבדל שבק עולמו׳ עליונים‬
‫וחרחונים הוא מצד המשכת החיות אש י א״ס ב״ה‬
‫ממש יך ומאד בבחי ׳ נילר מההעלם [שזה אחד מהמעמ י ׳‬
‫שההשפעה והמשמח החיות מבונה בשם אור עד״מ]‬
‫להחיות העולמות והברואים שבהם שהעולמו ׳ העליוני׳‬
‫מקבל ים בבחי ׳ גילוי קצת יותר מהתחתוני ׳ וכל הברואי ׳‬
‫שבהם מקבל ים כל א׳ כפי כחו ותמנת ו שה יא תמ נת‬
‫ובחי׳ המשכה הפרט ית אשר א״ס ב״ה ממשך ומאיר‬
‫לו‪ .‬והתחתונים אפי׳ הרוחניים אינם מקבל ים בבחי ׳‬
‫גילוי ב״ב רק בלמש ים רבים אשר א״ס ב׳׳ה מלב יש‬
‫בהם החיות והאור אשר ממש יך ומאיר לדם להחיותם‬
‫וב״כ עצמו וגברו הלמש ים אשר א״ס ב״ה מלב יש‬
‫ומסתיר בהם האור והחיות עד אשר ברא מ עוה׳׳ז‬
‫החומרי והגשמי ממש ומדמהו ומחיית־ בחיות ואוד‬
‫אשר ממש יך ומאד לו אור המל ובש וממסה ומוסתר‬
‫בת וך הלמש ים הרב ים והעצומים המעל ימ ים ומפתדי ׳‬
‫האור והחיות עד שאק נראה ונגלה ש ום אור וחיות רק‬
‫דברים‬
‫דברים חומריים וגשמיים ונראים מת ים אך בת וכם יש‬
‫אור וחיות המה וה א ותם מאין ל יש תמ יד שלא יחדו‬
‫להיות אין ואפס כשה? ואוד זה הוא מא״ס כ׳׳ה רק‬
‫ש נתלבש בלבוש ים רבים וכמ ׳ ׳ש בע׳׳ח שא ור וחיות‬
‫כדור הארץ התמר י הנראה לעיני בשר ה וא ממלכ ות‬
‫דמלמת דעש יה ובתוכה מלכ ות דצ ידה*) וכר עד‬
‫שבת וך מל ן י״ם דאצילות המיוחדות במאצילן א״ס ב״ה ‪:‬‬
‫פ ר ק נב וכמ ו ש מש מת האדם עירך גילר כללות‬
‫החיות רזא במ וחק וכל האבדם‬
‫מקבל ים אור ובח לבד המא יר להם ממער גלד החיות‬
‫שבמ ות ן ככה ממש עד״מ עירך נילף כללות המשבח‬
‫החיות להחיות העולמות והברואים שבהם הוא מל ובש‬
‫ונבלל ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו ית׳ הנק ׳ בשם‬
‫מוחק והן הן המל ובש ים בה ורה ומצותיה וגלוי כלל ות‬
‫המש נה זו הוא מער החיות אשר העולמות מקבלי ׳ כל‬
‫א' בפרט ות רק הארה מתפשטת ומאירה ממקור זה‬
‫בדמיון אור המתפשט מהשמש עד ׳מ ובתת אברי הגוף‬
‫מהמ וח ה נל ומקור זה הוא הנקרא עלמא דאתגל יא‬
‫ומנדונית׳ ואימא תתאה ושכינה מלש ן ושכנתי בח ובם‬
‫על שם שמק ור זה רעא ראש ית התגל ות אור א״ס אשר‬
‫ממש יך ומאיר לעולמות בבחי ׳ גילר וממקד זה נמשך‬
‫לכל א׳ האור וחיות פרטי הראוי לו ושוכן ומתלבש‬
‫בח ובם להחיותם ולבן נרךא אם הבנים עד״מ וננסת‬
‫ישראל שממכך זה נאצלו נשמ ות דאצי ׳ ונבראו‬
‫נשמ ות דבר יאה ומ ׳ וכולן אינן רק מהתפשט ות החיות‬
‫והאור מהמקד הזה הנק ׳ שכ ינה כהתפשט ות האור‬
‫מהשמש‬
‫*)[ כ מו סי ם הקורטים הי' כתוב ‪,‬מלכות דמלכות דעשיה״ וניל‬
‫רז״ל ״מלכות דיצירה“ וכ״ה נאגה״ק סי' נ״ה המתחיל להני[ אשרי בינה‬
‫גתי״ק] ‪.‬‬
‫‪ ,‬אמר נמצא לפגינז‬
‫מהשמש אבל השכ ינה עצמה שה יא ראש ית הגלוי‬
‫ועיקת־ מה שא״ס ב״ה מא יר לעולמות בבחי ׳ גל י והיא‬
‫מקד כל המש נ ות החיות שבכל העולמות [שבל החיו׳‬
‫שבהם אינו רק אור המתפשט ממ נה כאור המתפשט‬
‫מהשמש ] א׳׳א לעולמות לסבול לקבל אוד שכ ינתה‬
‫שתשכ ו ן ותתלבש בת וכם ממש בלא לב וש המעל ים‬
‫ומסתיר אוחד‪ .‬מהם שלא יתבטלו במצ יאות לגמרי‬
‫במקדם כביטול אור השמש במק™ בטף השמש‬
‫שאין נראה שם אור זה רק עצם טף השמש בלבד ‪.‬‬
‫ומהו הלב וש שיוכל להסת ירה ולהלב ישה ולא יתבטל‬
‫במצ יאות בא ורה ת א רצוט ית׳ וחכמתו וכו׳ המל ובש ים‬
‫בת ורה ומצותיה הנגלית לט ולבנינו דאורייתא מחכמה‬
‫נפקת ה יא ח נטה דלאה דלע ילא לעילא מעלמא‬
‫דאתגל יא דא ית חכ ים ולא בחכמה יריעה וט ׳ וכמש״ל‬
‫שאור א״ס ב״ה מל ובש ומיוחד בחכמה ע ילאה והוא‬
‫ית׳ וחכמת ו»™ד רק ש ירדה בסתר המדרג ות ממדר יגה‬
‫למדריגה בהשתלשל ות העולמות עד שנתלבש!־־‪,‬‬
‫בדבר ים גשמיים שה ן הרי״ג מצ ות הת ורה ‪ .‬ובירידתד‪,‬‬
‫בהשתלשל ו ׳ מעולם לעולם נם הש נ י נה ירדה ונתלבשה‬
‫בה בכל עולם ועולם החו ה יכל ק׳׳ק שבכל עולם‬
‫ועולם וכמ״ש בזהר וע״ח שהשכ י נה שה יא מלטת‬
‫דאצילות [שה יא בחי׳ נילף אור א״ס ב״ה וחיות שמא יר‬
‫לעולמות ולכן היא נקרא ‪ a‬דבר ה׳ ורוח פץ כב יטל‬
‫עד״ט כמו שבאדם הדב יר ת א מגלה ג ‪0‬שבת ו‬
‫הסת ומה ונעלמה להש ימע ים] היא מתלבשת בה יכל‬
‫ק״ק דבר■ אה שה יא חב׳׳ד דבר יאה ובהתלבש־ת ן‬
‫במלטת דבר יאה נבראו ה נשמ ות והמלאכי ׳ שבבר יאה‬
‫וגב‬
‫וגם משם נמשך התלמ וד שלפנינו וכמשל בשם‬
‫התקונ ים שבע ולם הבר יאה מאירות ומשפיעות שם‬
‫חבטת ו ובינו־! ודעתו של א״ס ב׳׳ה בברד ׳ צמצום עצום‬
‫בכדי שיוכלו הגשמ ות והמלאכ ים שהם בעלי גבול‬
‫ותכלית לקבל השפעה מבת ׳ חב״ד אלו ולכן נמשך‬
‫משם התלמ וד שה וא ג״ב בחי׳ חב׳׳ד שהתלמ וד הוא‬
‫טעמ י ההלכ ות על בודין והטעמ ים הם בחי׳ חב׳׳ד‬
‫וההלכות עצמן הן ממדותיו של א׳׳ם ב׳׳ד‪ .‬שה ן חשד ח‬
‫רחמים כ י שמה ן נמשך הה יתר והאיסור והכשר והפסול‬
‫והחיוב והפטור כמ ׳ ׳ש בתי^ני ׳ ‪ .‬ובהתלבש ות מלמת‬
‫דאצי ׳ במלטת דבר יאה מתלבשת בה יכל ק״ק דיצי׳‬
‫שה וא חב׳׳ד דצ ידה ובהתלבש ות ן במלטת דיצירה‬
‫נוצרו דר ותח והמלאכ ים שב יצ ירה וגם משם ה יא‬
‫המש נה שלפנינו שה יא הלכ ות פטורות ה נמשכ ות ג״כ‬
‫מחב״ד של א״ם ב״ה רק שבחי ׳ חב׳׳ד שהם טעמ י‬
‫ההלכ ות הם מל ובש ים וגנוזי׳ בטפ י ההלכ ות ל א בבחי ׳‬
‫גילר וגופי ההלבו ׳ שה ן בבחי ׳ גילד הן הן הארת מדותיו‬
‫על א״ס ב׳׳ה בבחי ׳ גלוי כמש ׳ ׳ל בשם התיבני ׳ דש ית‬
‫ספירן מקננק ביצירה שה ן דרך כללשגי כךן ימין ושמאל‬
‫להקל מסטרא דחסד דהיינו להת יר שיוכל לעלות אל‬
‫ה׳ או להחמ יר ט ׳ והכל ע״פ חכמה ע ילאה דאצי ׳ ובינה‬
‫ודעת כלולות בה ומיוחדות בא׳׳ס ב״ה כי בת וך כולן‬
‫מל ובש ות חב יר דאצילות שא ור א״ס ב״ה מיוחד בהן‬
‫בתכל ית ה יתד ובן בדרך זה ירדה השכ ינה ונתלבשה‬
‫בה יכל ק״ק דעש יה וכל עולם מג׳ עולמות אלו‬
‫מתחלק לרבטת מדריגות הנקראות גם כן עולמות‬
‫פרטים ומלטת דאצילו ׳ מל ובשת בטלטת‬
‫של‬
‫הגד‪,‬״י‪,‬‬
‫^ ־ ‪ -5‬׳?¡‬
‫* של כל עולם פרטי‬
‫'יידדח ומחלב׳™ ‪12‬־'?ל‬
‫־י‬
‫ק״ק שה וא חב ׳ר ש נעלם‬
‫שלפטה מפנו במדרגה ‪ .‬ודעה מהשכ ינה המל ובשת‬
‫נה ינל ק״ק של נל עולם ועולם גללי או פרטי‬
‫נמשך ומתפשט ממ נה אוד וחיות ל נל העולם והברואים‬
‫שב ו נשמ ות ומלאכים וט ׳ בי טלם נבראו בעשהו־‪.‬‬
‫מאמר ות שבמעשה בראש ית שהם דבר ה׳ הנקרא‬
‫טעם שכ ינה ‪:‬‬
‫פ ר ק נג וה נה כשה יה ב ית ראשון קיים ש ט ה יה‬
‫הארון והלוחות בב ית ק״ק היתד‪.‬‬
‫השכ ינה *שהיא מלב ות דאצילות שה יא בחי׳ גילוי אור‬
‫א״ם ב״ה שורד‪ .‬שם ומל ובשת בעש ית הדבר ות ביתו־‬
‫שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בה יכלות‬
‫ק״ק שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדב ו זת הן‬
‫כללות הת ורה טלה דנפקא מגו חכמה ע ילאה דלע ילא‬
‫לדלא מעלמא דאתגל יא וכדי לחקקן בל ותת אבנים‬
‫גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשל ות‬
‫העולמות עד עוה״ז הגשמ י כי עוה״ז הגשמ י מתנהג‬
‫בהתלבש ות הטבע הגשמ י והאח ות מעשה אלה ים המה‬
‫והמכתב מכתב אלה ים תא למעלה מהטבע של עוה״ז‬
‫הגשמ י ה נשפע מהארת השכ ינה שבה יכל ק״ק דעש יה‬
‫שממ נה נמשך אור וחיות לעולם העש יה שגם עוה״ז‬
‫בכללו אלא בת ׳ חכמה ע ילאה דאצילות שה יא כללות‬
‫הת ורה שבי ׳ הדבר ות נתלבשה במלכ ות דאצי׳ ודבריא ׳‬
‫לבק והן‪ .‬לבדן המיוחדות באור א״ס שבתוכ ן הן‬
‫הנקראות בשם שכ ינה הש ירה בק״ק דב ית ראשון ע״י‬
‫התלבש ותה‬
‫התלבש ותה בי׳ הדבר ות החכןקות בל ותת ש נאח ז‬
‫בנס ומעשה אלה ים ח ים(ה וא עלמא דאתבס יא המקנן‬
‫בעולם הבר יאה כנודע לי״ח] ובבית שני שלא ה יה‬
‫בו הארק והלוחות אט־ז׳׳ל שלא ה יתה שכ ינה ש ורה‬
‫בו‪ .‬פי׳ מדרגת שכ ינה שה יתה ש ורה בב ית ראשון‬
‫שלא כדרך השתלשל ות העולמות אלא בב ית שני‬
‫ה יתה ש ודה כדרך השתלשל ות והתלבש ות מלכ ות‬
‫דאצי׳ במלכ ות דבר יאה ורבתא ׳ במלכו ׳ חצ ירה וחצי׳‬
‫בהיכל ק״ק דעשי ׳ וק״ק דעשי ׳ ה יה מתלבש בק׳׳ק‬
‫שבבהמ״ק שלמטה ושרתה בו השכ ינה מלכ ות חצ ירה‬
‫המל ובשת בקי׳ק דעש יה ‪ .‬ולכן לא ה יה רשא י ש ם‬
‫אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביה״ב ומשחרב ב ית‬
‫המקדש אין לו להקב ׳יה בעולמו אלא ד״א של הלכה‬
‫בלבד ואפילו אחד ש י ושב ועוסק בת ורה שב ינה עבו‬
‫כדאית ׳ בברכו ׳ פ״ק פי׳ שכ ינה עמו בת־ך השתלשל ות‬
‫והתלבש־ת מלכ ות דאצילות במלכ ות דבר יאה דצ ידה‬
‫ועשיה כי תח״ג מצ ות הת ורה תב ן בטל ן ק מצ ות‬
‫מעש י ות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו ת״ת ובהמ׳׳ז‬
‫וק׳׳ש ותפלה הא קיימא לן דת־הור לאו כדבור דמי‬
‫ואינו יוצא יח חובתו בהרחד וכוונה לבד עד שיוציא‬
‫בשפתיו וקי׳׳ל דעק ימת שפתיו הר מעשה ותח״ג‬
‫מצ ות הת ורה עם שבע מצ ות דרבנן בגימטריא כת׳׳ר‬
‫שה וא רצון העל יק ב׳׳ה המל ובש בחכמת ו יתברך‬
‫המיוחדות באור א״ם ב׳׳ה בתכל ית היחוד וה׳‬
‫בחכמה יסד ארץ ה יא ת ורה ש נעל פה דנפקא‬
‫מחכמה ע ילאה במ״ש בזהר דאבא יסד ברתא ‪.‬‬
‫ודש הינוקא דנהורא ע ילאה דאדל יק על רישיה היא‬
‫שכ ינתא‬
‫שכ ינתא אצטר יך למשתא פי׳ להתלבש בחכמה ועק ׳‬
‫־ שמ ן משחת קדש כמ ׳ ׳ש מדר ואינון עובדן טבין הן‬
‫תרי׳׳ג מצ ות ה נמשכ ות מחכמת ו ית׳ כ ד לאחוז אור‬
‫השכ ינה בפת ילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת‬
‫פת ילה עד״ט כי כמו שבנר הגשמ י האור מאיר ע׳׳י‬
‫בליון ושריפת הפת ילה ה נהפכת לאש כך אור השכ ינה‬
‫ש ורה על נפש האלה ית על יד בלק נפש הבהמ ית‬
‫והתהפמתה מחשבא לנהורא ומטרידו למתקא בצד ‪p‬ם‬
‫או לפחות ע׳׳י בלק לבוש יה שה ן מחשבה דבור ומעשה‬
‫והתהפמת ן מחשך הקליפות לאור ה׳ איס ב״ה המל ובש‬
‫ומיוחד במחשבה דמר ומעשה תד ׳ ׳ג מצ ות הת ורה‬
‫במנונים כי ע׳׳י התהפכ ות נפש הבהמ ית הבאה מקליפ ׳‬
‫נוגה מחש ובא לנהורא וכו נעשה בחי׳ העלאת מ׳׳ן‬
‫להמש יך אוד השכ ינה היא בחי׳ גילוי אורא״ס ב״ה על‬
‫נפש האלה ית שבמוחין שבראש ו ובזה יובן ה יטב מ ׳ ׳ש‬
‫כי ה׳ אלה יך אש אוכלה הוא ובנרש במ״א ן‬
‫נשלם חלק ראשון בעדה ית׳ רת׳‬
‫‪150‬‬
‫ליקוטי אמרים חדק שני‬
‫הנקרא בשם תנ וך קטן‬
‫מלוקט מפי פפייס ומעי סופרים קדושי עליון נ״ע‬
‫מיוסד על פרשת ראשונה של קריאת שטע ‪:‬‬
‫לנער על פי דיבו' גם בי יזקין לא‬
‫יסור טמנה ועה מדכתיב על פי דר ט‬
‫משמע שאינה דרך האטת לאמיתי‬
‫זא"כ מאי מעליותא שגט כ• יזקין‬
‫לא ימר מ מנ ה‪ .‬אך הנה מודעת‬
‫זאת ני שרשי עבודת ה' ויסודותיה‬
‫הן דחילו ורחיטו היראה שרש ויסוד‬
‫לסור מיע והאהבה לועשה טוב וקיום‬
‫נ ל ט״ע דאוריית׳ ודרבנן כמו שיתב׳‬
‫נ ס קו ק (ומצות החינוך היא ג״ב‬
‫בס״ע כמ׳׳ש בא״ח סימן שט״ג) ז‬
‫ודגה באהבה נתיב בס״פ עקב אשר‬
‫אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבת‬
‫את ה׳ וגו׳ יצריך להבין איך שייך‬
‫לשון עשייה גבי אהבה שבלב אך‬
‫הענק הוא דיש שני טיני אהבת ה׳‬
‫האחת היא כלות הנפש בטבעה אל‬
‫נוראה כאשד תתגבר נפש השכלית‬
‫על דחומר ותשפילהו ותכניעהז תחתיה‬
‫אזי תתלהב וחתלהט בשלהבת העולת‬
‫מאליה ותגל ותשמח בה׳ עושה‬
‫ותתענג על ה׳ תענוג גפלא זד‪,‬זוכים‬
‫למעלת אמכה רבה זו הם הנקראים‬
‫צדיקים בדכתיב שטחו צדיקים בה׳‬
‫אך לא כל ארם זוכה לזה ני לזה‬
‫צריך זיכוך החיטי במאד מאד וגם‬
‫תורה ומעשים טובים הרבה לזכות‬
‫לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת דוח‬
‫ונפש נט׳׳ש בי״ח שער האהבה‪.‬‬
‫והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל‬
‫להגיע אליה נשיתבונן היטב בעומקא‬
‫דלבא בדברים המעוררים את האהבה‬
‫לה׳ בלב כל ישראל‪ ,‬הן דרך כלל‬
‫כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם‬
‫אוהב את נפשו וחייו ‪ ,‬כן יאהב את‬
‫ה' נאשר יתבונן וישים אל ל ט כי‬
‫וי הוא נפשו האמיתית וחייו ממש‬
‫כמ״ש בזהר ע״פ נפשי אויתיך וגו׳‪.‬‬
‫והן דרך פיט שכשיבץ דשביל‬
‫בגדולתו של מט״ח הקנ׳׳ה דרך פרטית‬
‫כאשר יוכל שאת כשכלו ומה שלמעלה‬
‫משכלו ואח״כ יתבונן באהבת וו׳‬
‫דגדולה ונפלאה אלינו לירד לשצייס‬
‫עדות דארץ להוציא נשמותינו מטר‬
‫הברזל שהוא הס״א ד״ל לקרבנו אליו‬
‫ולדבקנו נ שפו ממש והוא ושמו אחד‬
‫דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות‬
‫והטומאה‬
‫ומגמאח לתכלית הקדושת וגדולתו‬
‫לת׳ שאין לד‪ ,‬ק׳ן ותכלית אזי כט־ס‬
‫הפנים אל פנים תתעורר האהבה נלב‬
‫כל משכיל ומתכונן בענן« ה בעומקא‬
‫דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה‬
‫ולינק‪ ■•:‬בו כלב ונפש במו שיתנאר‬
‫נסקומה נאריכות‪ ,‬והנח ענין אהנה‬
‫זז רצה מ־ע״ה ליטע בלב כל ישראל‬
‫בפרשה ועתה ישראל וגו׳ בפסוק ק‬
‫לד¡׳ אלהיך השמים וגו׳ רק באנותיך‬
‫השק וגו׳ ומלתם וגו' בשבעים נפש‬
‫וגו' ואהבת וגו׳ ‪ .‬ולכן סיים דבריו על‬
‫אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם‬
‫לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב‬
‫ע׳׳י הבינה והדעת נדביים המעוררים‬
‫את הארבה וע״ז צוה כבר תחלה והיו‬
‫הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום‬
‫על לנבך כדי שעי״ז תנ א לאהבה‬
‫את ה׳ כדאיתא בספרי ע"פ זת ‪.‬‬
‫והנה על אהבה זו השנית שייך לשק‬
‫מצוה ממי דהיינו לשים לבו ורעתו‬
‫ברברים המעוררים את האהבה אבל‬
‫באהבה ראשונ׳ שהיא שלהבת דעולה‬
‫מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל‬
‫זלא עוד אלא שהיא מת¡ שכרן של‬
‫צדיקים לטעום טעין עו׳׳הב בע״הז‬
‫שעליה נאט־ עבודת מתגר‪ .‬אתן את‬
‫כהונתכם כטו שיתב׳ במקומה אך הנת‬
‫ידוע ליודעים טעמא דקרא מאי דכתיב‬
‫כי שנע יפול צדיק וקם ובפרט שהאדם‬
‫נקרא מהלך ולא עומד וצריך לילך‬
‫ממדרגה למדו‪-‬ר‪ .‬ולא לעמוד במדרגה‬
‫אחת לעולם ובין מדרגה למדרגה טרם‬
‫שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא‬
‫בבחי׳ נפילה משדרג׳ הראשונ׳ אך ני‬
‫יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת‬
‫נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה‬
‫ולא לגבי שאר כל אדם ח״ו שאעפ״ב‬
‫דוא למעלה מכל האדס בעבודתו כי‬
‫נשאר נ ה נחי' רשימו מסדריגתו‬
‫הראשונה אך עיקרה מאהנח שנתחנך‬
‫והורגל נ ה מנעוריו נטוים שיגיע‬
‫למדרגת צדיק וז״ש גם ני יזקין וגו׳ ‪.‬‬
‫ודגה ראשית הדברים המעוררים האהבה‬
‫זהיראה ויסוד; היא האמונה ךט־‪1‬רוז‬
‫ונאמנה ני חו ח ואהדותז •חברן• זית׳«‬
‫לחבק מעט מזער ס״ש בזהר דשמע ישראל כו׳ הוא יהודא עילאה‬
‫ובשכמל'״ו הוא יהודא תתאה ‪:‬‬
‫פ ר ס א ד ד ע ת היום והשב ות אל לבבך כי ה׳ הוא‬
‫האלה ים בשט ים ממעל ועל ה א ח‬
‫מתחת אין עוד ‪ .‬וצריך לחבק וכי תעלה על דעתך ש יש‬
‫אלה ים נשרה במ ים מתחת לארץ שצר יך להזהיר כ״כ‬
‫והשב ות אל לבבך ‪ .‬דגה כת יב לעולם ה׳ דברך נצב‬
‫בשמ ים ופי׳ הבעש״ט ז״ל כי דברך שאמרת יהי ר ‪p‬ע‬
‫בתוך המ ים ונו׳ תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות‬
‫לעולם בת וך רקיע השמ ים ומלובשות בתוך כל הרקיעים‬
‫לעולם להח יותם כדכת יב ודבר אלהינו י ‪p‬ם לעולם‬
‫ודבריו חיים ונךמים לעד כו׳ כי אילו היו האותיות‬
‫מסתל ‪ p‬ת כתע ח׳ז ומזוזת למ ‪ p‬ק היו כל הישמיט‬
‫אין ואפס ממש והז כלא ה ז כלל וכמו קדם מאטד‬
‫יהי ר ‪p‬ע ט ׳ ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות‬
‫עליונים ותחתונים ואפי׳ ארץ הלזו הגשמ ית ובחי׳ דומם‬
‫ממש אילו היו מסתל ‪ p‬ת ממ נה כרגע ח׳׳ו האותיות‬
‫מעשרה מאמר ות שבה ן נבראת הארץ בששת ימי‬
‫בראש ית ה יתה ת זרח לאין ואפס ממש כמו לפני ששת‬
‫ימי בראש ית ממש וז״ש האר״י ז׳ל שגם בד ומם ממש‬
‫כמו אבנים ועפר ומים יש בחי׳ נפש וחיות רוחנית‬
‫דהיינו בחי׳ התלבש ות אותיות הדבור מעשרה מאמרו ׳‬
‫המח יות ומהוות את הד ומם להיות יש מאין ואפס‬
‫שלפנ י ששת ימי בראש ית ואף שלא הוזכר שם אבן‬
‫בעשרה מאמר ות שבת ורה אעפ ׳ ׳ב נמשך חוות לאבן‬
‫ע׳׳י צירופים וחילופי אותיר המתגלגל ות ברל״א שער ים‬
‫פנים ואחור כמ״ש בס ׳ יצירה עד שמשתלשל מעשרה‬
‫מאמר ות‬
‫מאמר ות ונמשך מהן צירוף שם אבן והוא חיות־ של‬
‫• האב ן ובן בבל הנבראים שבע ולם השט ות שנקרא ים‬
‫בהם בלשון הקדש הן הן אותיות הדבור המשתלשלר‬
‫ממדרגה למדרגה מעשרה מאמתת שבת ורה ע׳׳י‬
‫חילופים ותמ ותת האותיות ברל׳יא שער ים עד שמג יעות‬
‫ומתלבש ות בא ות נברא להח י ות לפי שאץ פרטי‬
‫הנבראים יבולים לקבל חיותם מעשרה מאמר ות עצמן‬
‫שבת ורה שהח י ות ה נמשך מהן עצמן גתל מאד מבת ׳‬
‫הנבראים פרטיים ואין כח בהם לקבל החיות אלא ע״י‬
‫שיורד החיות ומשתלשל ממדרגה למחחגה פח יתה‬
‫ממ נה ע״י חילופים ותמ ותת האותיות וגימטריאות‬
‫שה ן חשבון הא ות ות עד שיוכל להתצמצם ולהתלבש‬
‫ולהתהוות ממנו נברא פרטי וזה שמ ו אשר קרא ו לו‬
‫בלה׳׳ק ת א בלי לחיות המצ ומצם באותיות שם זה‬
‫ש נשתלשל מעשרה מאמר ות שבח ורה ש יש בהם כה‬
‫וחיות לכתא יש מאין ולהח יות לעולם דאורייתא‬
‫וקב״ה כולא חד ‪:‬‬
‫פ ר ק ב ודעה מכא ן תש ובת המינים וגלד ש ירש‬
‫טע ותם הכופרים בהש גחה פרט ית‬
‫ובאותו׳ ומופתי הת ורה שטועי ׳ בדמיונם הכוזב שמדמ י ן‬
‫מעשה ה׳ ע ושהשמי ׳ וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו כי‬
‫כאשר יצא לצורף כלי ש וב אק הכל י צריך ל יד הצורף‬
‫בי אףשידיו מסולקות הימנו והולך לו בש וק הכל י קיים‬
‫בתב נ ית וצלמו ממש כאשר יצא מ יד הצורף כך‬
‫מדמין הסכל ים האלו מעשה שמ ים וארץ אך טח מרא ות‬
‫עיניהם ההבדל הגדול שבץ מעשה אנוש ותחבולותיו‬
‫שה וא יש מישי רק שמש נה הצ ורה והתמונה מתמ ו נת‬
‫חת יכת‬
‫דת יבת כסף לתמ ונת כלי למעשה שמ ים וארץ שת א‬
‫יש מאין והיא פלא גדול יותר מק־ יעת ים סוף עד״מ‬
‫שהוליך ה׳ את הים ברוח קדים עזה כל הל ילה ויבקעו‬
‫המ ים ונצבו כמו נד וכתמה ואילו הפס יק ה׳ את הרוח‬
‫כרגע היו המ ים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם‬
‫ולא קמו בתמה בלי ספק אף שהטבע הזה במ ים גם בן‬
‫נברא ומחודש יש מאין שתר י תמת אבנים נצבת‬
‫מעצמה בלי תח רק שטבע המ ים אינו כן וב׳׳ש וק״ו‬
‫בבר יאת יש מאין שה יא למעלה מהטבע והפלא ופלא‬
‫יותר מקר יעת ים סוף עאנ״ו שבהסתלקד כח הב ורא מן‬
‫הנברא ח״ו ישוב הנברא לאין ואפס ממש אלא צריך‬
‫להיות בח הפועל בנפעל תמ יד להחיותו ולקיימו והן הן‬
‫בחי׳ אותיות הדבור מעשרה מאמר ות שבהם נבראו‬
‫וע״ז נאמר ואתה מח יה את כולם אל תכך מח יה אלא‬
‫מה וה דהיינו יש מאין ואתה הן בחי׳ האותיות מאל״ף‬
‫ועד תי״ו והודא ה יא ה׳ מוצאות הפה מכ^ר האותיות‬
‫ואף שאין לו דמ ות הגוף הרי מקרא מלא דבר הכת וב‬
‫וידבר ה ׳ ויאמר ה׳ והיא בת ׳ התגל ות הכ״ב אותיות‬
‫עליונות לנביאי׳ ומתלבש ות בשכלם והשגתם במראה‬
‫הנב ואה וגם במחשבתם ודב ורם כמ״ש רוח ה׳ דבר בי‬
‫ומלתו על לשוני וכמ׳׳ש האר״י ז״ל [בשער תב ואה]‬
‫ובעין זה היא התלבש ות האותיות בברואים כדכת יב‬
‫בדבר ה׳ שמ ים נעשו וברוח פץ כל צבאם רק שה יא‬
‫ע׳׳י השתלשל ות רמת ועצומות עד ש י ורדת לעש יה‬
‫גופנית משא״ב הש גת תב יאי ׳ ה יא באצילו׳ המתלבשת‬
‫בעולם הבר יאה ‪:‬‬
‫ותה‬
‫יפרק ג וה נה ארדי הדברי ׳ והאמת האלה בל משב יל‬
‫על דבר יבק לאשורי א ך שכל נברא‬
‫רש הוא באמת נחשב לאק ואפס ממש לגבי כח הפועל‬
‫ותה פ ז שבנפעל המה וה אותו תמ יד ומוציאו מאק ממש‬
‫ל יש ומה שבל נברא ונפעל נראה לנו ל יש וממשו ׳ זהו‬
‫מחמת שאק אנו משיגים ותאים בעיני בשר את כח ה׳‬
‫ורוח פיו שב נברא אבל אילו ניתנה רש ות לעק לראות‬
‫ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא הש ופע בו‬
‫ממ וצא פי ה׳ ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא ותמרו‬
‫וממש ו נראה כלל לעינינו כי תא בטל במצ יאות ממש‬
‫לגבי החיות והרוחניות שב ו מאחד שמבלעד י הרוחניו׳‬
‫ה יה אק ואפס ממש כמו רודם ששת ימי בראשי ׳ ממש‬
‫והרוחניות הש ופע עליו ממ וצא פי ה ׳ ורוח פיו ת א לבדו‬
‫המוציאו תמיד ' מאפס ואק ל יש ומהוה אותו א׳׳ב אפס‬
‫בלעדו באמת והמשל לזה תא אור השמש המא יר‬
‫לארץ ולדרים שה וא דו ואור המתפשט מגוף השמש‬
‫ונראה לעק בל מאיר על הארץ ובחלל העולם והנה זה‬
‫פש וט שא ור ודו הזה ישנו ג״ב בגוף וחומר כחר השמש‬
‫עצמו שבשמ ים שאם מתפשט ומאיר למרתק כ״כ‬
‫כ״ש שיובל להאיר במקומו ממש רק ששם במרקמו‬
‫ממש נחשב הזיו הזה לאין ואפס ממש כי בטל‬
‫ממש במצ יאות לגבי גוף כדור השמש שת א‬
‫מקור האור והדו הזה שה זץ והאור הזה אינו רק‬
‫הארה מא ירה מגוף ועצם כדור השמש רק בחלל‬
‫העולם חחת כל השמ ים ועל הארץ שאק כאן גוף‬
‫כדור השמש• במצ יאות נראה כאן האור והת הזה‬
‫ל יש ממש לעין כל ונופל עליו כאן שם יש באמת‬
‫משא״ב‬
‫משא ׳ ׳ב כשה וא במקורו בגוף השמש אק נופל עליו שם‬
‫יש כלל רק שס אין ואפס כי באמת תא שם לאק ואפס‬
‫ממש שאין מאיר שם רק מקורו לבדו שה וא גוף‬
‫השמש המא יר ואפס בלעדו וכדברים האלה ממש‬
‫בדמ ותם כצלמם דם כל הברואים לגבי שפע האלה י‬
‫מרוח פיו הש ופע על יהם ומתה אורם והוא מקורם והם‬
‫עצמם אינם רק כמו אור וזיו מתפשט מן השפע ותת‬
‫ה׳ הש ופע ומתלבש בת וכם ומוציאם מאק ל יש ולבן‬
‫הם בטל ים במצ יאות לגבי מקןרם כמו אור השמש‬
‫שבטל במצ יאות ונחשב לאין ואפס ממש ואינו נקרא‬
‫בשם יש כלל כשה וא במקורו רק תחת השמ ים שאין‬
‫שם מקורו כך כל הברואי ׳אין נופל על יהם שם יש כלל‬
‫אלא לעיני בשר שלנו שאין אנו רואים ומשיגים בלל‬
‫את המקד שה וא רוח ה׳ המה וה א ותם ‪ .‬ולכן נראה‬
‫לעינינו גשמ יות הנברא ים ותמרם וממשם שהם יש‬
‫גמור כמושנרא ׳ אור השמש יש גמור כשאינו במלןרו‬
‫רק שב זה אין המשל ד ומה ל נמשל לגמרי לכאורה‬
‫שבמשל אין המקור במצ יאות כלל בחלל העולם ועל‬
‫הארץ ש נראה שם אורו ל יש גמור משא״ב כל הבדוא י‬
‫הם במקדם המ יד רק שאין המער נראה לעיני ביער‬
‫ולמה אינן בטל ים במצ יאות למקורם אך להבין זה‬
‫צריך להקד ים‪:‬‬
‫פ ר ק ד כ י הנה כת יב בי שמש ומגן ה׳ אלה ים‬
‫פי׳ מגן תא נרתק לשמש להגן שיוכלו‬
‫הבריות לסבלו במאח״ל לעת יד לבא הקב״ה מוציא‬
‫המה מ נרתקה רשע ים נדונין בה כו׳ ובמו שהגרתק‬
‫מגין בעד השמש בך שם אלה ים מגין לשם ה דה ב׳׳ה‬
‫דשס‬
‫דשם הוי״ה פ יר וש שמה וה את הכל מאק ל יש‬
‫והידד משמשת על הפע ולה שה יא בלשון הת־‪ .‬וחמד‬
‫כדפרש״י ע״פ ככה יעשה איוב כל הימים והיינו החיות‬
‫ה נשפע בכל ת ע ממש בכל הברואים ממ וצא פי ה '‬
‫ורות ומהוה אותם מאק ל יש בכל רגע כי לא די להם‬
‫במה שנבראו בששת ימי בראש ית להיות קיימים־ בזה‬
‫כמ״ש לעיל ‪ .‬והנה בסד ור שבחיו של הקב״ה כת יב‬
‫ה גמל הגבור ט ׳ ופי׳ דגדול היא מרת חסד והתפשט ות‬
‫החיות בבל העולמות וברואיסלאק קץ ותכלית להיות‬
‫ברואים מאק ל יש וקיימים בחסד תם ונקראת גדולה כי‬
‫באה מגחלת ו של הקב ׳ ׳ה בכבודו ובעצמו בי גחל ה ׳‬
‫ולגחלת ו אק ח ך ולכן משפ יע ג״ב חיות והתהוות מאק‬
‫ל יש לעולמית ובחא ים אק קץ שטבע הט וב להט יב‬
‫ותה כמ שמדה זו היא שבח ו של הקב ׳ ׳ה לבדושאין‬
‫ב יטלת ש ם נברא לברוא יש מאק ולהחיותו וגם מדה‬
‫זו היא למעלה מהשכלת בל הברואים והשגתם שאק‬
‫בח בשכל ש ס נברא להשכ יל ולהשיג מדר‪ .‬זו דכלתה‬
‫לברוא יש מאק ולהחיותו כי הבר יאה יש מאק הוא דבר‬
‫שלמעלה משכל תברא ים בי היא ממדת גדולתו של‬
‫הקב״ה והקב׳׳ה ומדותיו אחד ות פשט כדא יתא בדהק‬
‫דאיהו וגרמוהי חד וכשם שאין ב יטלת ש ס שכל‬
‫נברא להש יג טרא ו כך אינו יטל להש ג מדותיו וכמו‬
‫שאין ב יטלת ש ום שכל נברא להש ג מדת גחלת ו‬
‫שה יא ה יטלת לברוא יש מאק ולהחיותו כדכת יב עולם‬
‫חסד יבנה כך ממש אק ביכלתו להש ג מדת גבורתי‬
‫של הקב ׳ ׳ה שה יא מדת הצמצ ום ומניעת התפשט ות‬
‫החיות‬
‫החיות מגחלת ו מלירד ולהתגלות על הנבראים‬
‫להחיותם ולקיימם בגילוי כ״א בהסתר פנים שהח י ות‬
‫מסתתר בגוף הנברא ובאילו גוף הנברא היא דבר‬
‫בפני עצמו ואינו התפשט ות החיות והחוחניות‬
‫כהתפשט ות הזיו והאור מהשמ ים אלא הוא דבר בפני‬
‫עצמו ואף שבאמת אינו דבר בפני עצמו אלא כמו‬
‫התפשט ות האור מהשמש מבל מרןם הן הן גבורותיו‬
‫של הקד וש ברוך הוא אשר כל יבול לצמצם החיות‬
‫והרוחניות ה נשפע מרוח פיו ולהסתירו שלא יבטל טף‬
‫הנברא במצ יאות וזה אין בשכל ש ום גברא להש יג‬
‫מה ות הצמצו ׳ וההסתר ושיהיה אעפ״ב טף תברא נברא‬
‫מאק ל יש במו שאין יבולת בשכל ש ום נברא להש יג‬
‫מה ות הבר יאה מאין ל יש ‪[ .‬והנה בחי׳ הצמצום‬
‫והסתר החיות נקרא בשם כלים והחיות עצמו נק־א‬
‫בשם אור שכמ ו שהכל י מכסה על מה שבת וכ ו כך‬
‫בחי׳ הצמצום מכסה ומסתיר האור והחיות הש ופע‬
‫והבלים ק הן האותיות ששרש ן ה׳ אותיות מנצפ״ך‬
‫שה ן ה׳ גב והת המחלכ ןת ומפרידות ההבל והר^ל‬
‫בה ׳ מוצאות הפה להתהוות כ״ב אותיות ושרש הה ׳‬
‫גבורות הוא בוצינא דק־חנ יתא שה יא גבורה ע ילאה‬
‫דעת יק יומין ושרש החסד ים הוא ג״כ חסד דעת יק יומין‬
‫כידוע לי״ח‪:‬‬
‫פ ר ס ה וה נה על זה אמדו דדל בתחלה עלה‬
‫במחשבה לברוא את העולם‬
‫במד״הד ראה שאין העולם מתקיים שתף בו מדת‬
‫רחמ ים דחייבו התגל ות אלה ות על ידי צח ‪p‬ם‬
‫ואותות‬
‫ואותות ומופתים שבת ורה ‪ .‬והנה על זה אכדו‬
‫בזהר דלע ילא בסטרא דקד ושה ע ילאה א ית ימינא‬
‫ואית שמאלא דהיינו חסד וגבורה פי׳ דשת יה ן הן‬
‫מד ות אלה ות למעלה משכל הנבראים והשגתם‬
‫דאיהו וגרמוהי חד בעולם האצילות ואף הש גת‬
‫משה רבינו עליו השל ום בנבואתו לא היתה■ בעולם‬
‫האצילות אלא על ידי התלבש ות ו בעולם הבר יאה‬
‫ואף גם ז‪ ax‬לא בשת י מד ות אלו הרג אלא על ידי‬
‫התלבש ות ן במד ות שלמטה מהן במדרגה שה ן מד ות‬
‫נצח הוד ימד [כמ״ש בשער הנבואה] רק שמת ן‬
‫שכרם של צדיקים בגן עדן הוא הש גת התפשט ות‬
‫החיות ואוד תמש ך משת י מד ות אלו הרג והוא‬
‫מזק נשמ ות הצדיקים שעסק ו בח ורה לשמה בעו׳׳הז‬
‫כי מהתפשט ות שת י מד ות אלו נמתח רקיע על‬
‫הנשמ ות שבג ן עדן ורקיע זה נרךא רזא דאורייתא‬
‫ובו סוד כ״ב אותיות הת ורה תה ו נה משת י מד ות‬
‫אלו כדכת יב מימינו אש דח למו ומרקיע זה נוטף‬
‫טל למזון ה נשמ ות דהיינו ידעת סוד ב״ב אותיות‬
‫התורה כי הרקיע הזה ת א סוד הדעת והתורה היא‬
‫מק תשפ ות ברע והמצות ק לבושים כמב ואר‬
‫כל זה [מדר דקהל דף ר״ט ור״י ובע״ח שער מ׳׳ד‬
‫פרק ג׳] ן‬
‫פ ר ק ו וה נה שם אלה ים ת א שם מדת ת מ ר ה‬
‫והצמצום ולכן ת א גם כן‬
‫בגימטריא הטבע לפי שמסת יר האור שלמעלה‬
‫המה וה ומחיה העולם ונראה כאילו העולם עומד‬
‫ומתנהג‬
‫ומתנהג בדרך הטבע ושם אלה ים זה הוא מגן ונרתק‬
‫לשם הוי״ר‪ .‬להעל ים האור והחיות ה נמשך משם‬
‫הוי״ה ומהוה מאין ל יש שלא יתגלה לנבראים‬
‫ויבטלו במצ יאות וחרי בחי׳ גבורה זו וצמצום הזה‬
‫הוא גם כן בחי׳ חסר שהע ולם יבנה ם וזו היא‬
‫בח‪,‬׳ גבורה הבל ולה בחסד ותה מהתבלל ות המד ות‬
‫זו בזו נראה לעץ דאיהו וגרמוהי חד שה ן מדזתיו‬
‫בי מאחר שה ן ב יתר גמור עמו לבן ק מתייחדות‬
‫זו בזו וכלולות זו מזו כמאמר אליהו ואנת הוא‬
‫דקש יר לק ומיחד לון וכו׳ ובר מינך לית יתרא‬
‫בעילאי כו׳ ורש והשב ות אל לבבך כי ה ׳ הוא‬
‫האלה ים פירוש שש נ י שמ ות אלו הם אחד ממש‬
‫שגם שם אלה ים המצמצם ומעלים האור הוא בחי׳‬
‫חסד כמו שם הוי״ה משם שמדותיו של הקר וש‬
‫ברוך ת א מת יחד ות עמו ב יתד גמור והוא‬
‫ושמו אחד שמדותיו הן שמותיו ואם בן ממ ילא‬
‫תדע שבשמ ים ממעל ועל הארץ מתחת אק עוד‬
‫פי׳ שגם הארץ החומר ית שנרא ית יש גמוד לעין‬
‫כל היא אק ואפס ממש לגבי הקר וש ברוך ת א‬
‫כי שם אלה ים אינו מעל ים ומצמצם אלא לתחתונים‬
‫ולא לגבי הקב״ר‪ .‬מאחר שה וא ושמו אלה ים אחד‬
‫ולכן נם הארץ ומתחת לארץ הן אק ואפס ממש‬
‫לגבי הקב״ה ואינן נקראות בשס כלל אפילו בשם‬
‫עוד שת א לשון מפל כמאמר ח״ל יתדה ועוד‬
‫לקרא וכגוף שת א טפל ל נשמה ות ות שבת וכ ו‬
‫[ודש אחללה ה ׳ בת י א זמרה לאלה י בע וד‬
‫שהחיים‬
‫שהחיים נמשכ ים משם הוי׳׳ה והעור שה וא הגוף‬
‫הטפל משם אלהים] לפי שה נשמה אינה מה וה‬
‫הגוף מאק ל יש אבל הקב״ה המה וה את הכל‬
‫מאק ל יש הבל בטל במצ יאות אצלו במו אור‬
‫השמש בשמש ‪ .‬ולבן הוצרך הכת וב להזהיר‬
‫ודעת היום והשב ות אל לבבך וגו׳ שלא תעלה‬
‫על דעתך שהשמ ים ובל צבאם והארץ ומלואה‬
‫הם דבר נפרד בפני עצמו והקדוש ברוך הוא‬
‫ממלא בל העולם בהתלבש ות תשמר ! בגוף‬
‫ומשפ יע בח הצ ומח בארץ וכח התנ ועה בגלגלים‬
‫ומניעם ומנהיגם כרצונו כמו שה נשמה מנ יעה את‬
‫הגוף ומנהיגתו ברצונה ‪ .‬אך באמת אק המשל‬
‫ד ומה ל נמשל כלל כי ה גשמה ותגוף הם באמת נפרדי׳‬
‫זה מ זה בש־־שם כי אק התה ו ות שרש הגוף ועצמותו‬
‫כ נשמת ו אלא מטפ ות אביו ואמו וגם אחרי כן אק‬
‫גדולו מ נשמת ו לבדה אלא על יד אכ ילת ושתיית‬
‫אמו כל תשעה חרש־ם ואוד כך על ד י אכילתו‬
‫ושתייתו בעצמו מה שאק כן השמ ים והארץ שכל‬
‫עצמ ותם ומהותם נתה וה מאק ואפס המ וחלט רק‬
‫בדבר ה׳ ורוח פ ז ית׳ וגם עדק נצב דבר ה׳‬
‫לעולם ושופע בהם תמ יר בבל ת ע ומהוה‬
‫א ותם תמ ד מאק ל יש בהתה ו ות האור מהשמש‬
‫בתוך טף כהר השמש עצמו דרך משל ואם כן הם‬
‫בטל ים באמת במצ יאות לגמרי לגבי דבר ה׳ והח‬
‫פיו ית׳ המיזחדים במהותו ועצמותו ית׳ כמו ש יתבאר‬
‫לקמן כביטול אור השמש בשמש רק שה ן הן‬
‫גבורותיו‬
‫גבורותיו במדת הגבורה והצמצום להסת יר ולהעלים‬
‫החיות הש ופע בהם שיהיו נראים השמ ים והארץ‬
‫ובל צבאם כאילו דם דבר בפני עצמו אך אץ‬
‫הצמצ ום וההסתר אלא לתחתונים אבל לגבי הקד ים‬
‫בתך הוא כולא קמ יה כלא ממש חשיב י כאור‬
‫השט ים בשט ים ואין מדת הגבורה מסתרת חס ושלום‬
‫לפניו יתברך כי איננה דבר בפני עצמו אלא ה׳‬
‫תא האלה ים ‪:‬‬
‫פ ר ק ז וב זה יובן מ״ש בזהר הקד וש דפסוק‬
‫שמע ישראל תא יתרא ע ילאה‬
‫וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יתרא‬
‫תתאה בי ועד הוא אחד בחלופי אתוון כי ‪ .‬ת ה‬
‫ס יבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסת יר והעלים‬
‫הקד וש בתך תא את החיות של העולם כדי ש יה יה‬
‫העולם נראה דבר נפרד בפני עצמו ת ה תא ידוע‬
‫לכל כי תכל ית בר יאת העולם ת א בשב יל‬
‫התגל ות מלב ות יתברך דאין מלך בלא עס פי׳ עם‬
‫מלשון עוממות שהם דברים נפרדים וזרים ורתקים‬
‫ממעלת המלך בי אילו אפילו היו לו בנים רבים‬
‫מאד לא שייך שם מל ובה על יהם וכן אפילו על‬
‫שר ים לבדם רק ברוב עם דווקא הדרת מלך ושם‬
‫המ ורה על מדת מלכותו יתברך תא שם אדנות‬
‫כי תא אדון כל הארץ ונמצא כי מדה זו ושם‬
‫זה הן המתק ומקיימין העולם לת ות עולם כמ ות‬
‫שה וא עכשיו יש גמור ודבר נפרד בפני עצפו‬
‫ואינו בטל במצ יאות ממש כי בהסתלל^ת מדה‬
‫זו‬
‫זו ושם זה ח״ו ה יה העולם ח־זר לטקווז ברבר ה‬
‫ודוח פיו ית׳ ובטל שם במצ יאות ממש ולא ה יה‬
‫שם עולם עליו כלל תעה גדד ובחי׳ שם עולם‬
‫נופל על בחי׳ מקום ובחי׳ זק הקא בחי׳ מעם‬
‫הוא מרח ומערב צפון דחם מעלה ומטה‪ .‬בחי׳‬
‫זק עבר ה וה ועתיד ‪ .‬והנה כל בחי׳ אלו אק‬
‫להן שייכות בטחת הקדושות העליונות כי אם‬
‫במדת מלכותו ית׳ לבדה שייך לומר שה וא ית׳‬
‫מלך למעלה עד אין קץ ולמטה עד אק תכל ית‬
‫ובן לד ׳ סטרין וכן בבחי ׳ זמן ה ׳ מלך ה׳ מלך ה׳‬
‫ימלוך ונמצא שח יות הטעם ובן חיות ה זק‬
‫והתהוותם מאק ל יש וקיומם כל זמן קיומם הוא‬
‫ממדת מלכותו ית׳ ושם אדנות ב׳׳ה ולפי שמדת‬
‫מלטת ו ית׳ מיוחדת במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית‬
‫היחור כמו ש יתבאר הלכך גם בחי׳ המק ים‬
‫והזק בטילים במצ יאות ממש לגבי מהותו ועצמותו‬
‫ית׳ כביטול אור השמש בשמש וזהו ש ילוב שם‬
‫אדנות בשס ה דה כי שם ה דה מורה שה וא‬
‫למעלה ק ה זק שה וא ה יה הוה דה יה ברגע א׳‬
‫כמ‪ 7‬ש [בר״ט פרשת פנחס] ובן למעלה מבתי ׳ מקם‬
‫כי הוא מה וה תמ יד את כל בחי׳ המק ים ט א‬
‫מלמעלה עד למטה רלד׳ סטיין ‪ .‬והנה אף על פי‬
‫שה וא ית׳ למעלה מהטעם והזק אף על פי כן‬
‫הוא נמצא גם למטה במקום וזק דהיינו‬
‫שמת י יחד במדת מלטת ו שממ נה נמשך תתה ו וה‬
‫המק ום והזק וזהו יחורא תתאה [שילוב ה דה‬
‫באדנות‬
‫באדנות ב״ה]־ דהיינו שמה ות ו ועצמותו יתברך‬
‫הנק־א בשם אק סוף ברוך הוא מלא את כל הארץ‬
‫ממש בזמן ומקום כי בשמ ים ממעל ובארץ ולר׳‬
‫סטרין הכל מלא מאור א״ס ב״ה בש וה ממש כי‬
‫כך הוא בארץ מתרת במו בשמ ים ממעל ממש‬
‫כי דבל תא בחי׳ מקים הבטל במצ יאות באור‬
‫אין סוף ברוך תא המתלבש בו על ידי מרת‬
‫מלטת ו המ יוחדת ט ית׳ רק שמדת מלטת ו היא‬
‫מדת הצמצ ום וההסתר להסת יר אור אין שיף ב״ה‬
‫שלא יבטלו הזמן והמכןם ממצ יאותם לגמרי ולא‬
‫יהיה ש ום בחי׳ זמן ומקום במצ יאות אפילו‬
‫לתרחונים ‪ .‬והגה במ״ש יובן מ״ש אני ה׳‬
‫לא שניתי פי׳ שאין ש ום שינוי כלל כמו שהיד»‬
‫לבדו קדם בר יאת העולם בך תא לבדו אחר‬
‫שגברא וז׳יש אתה ת א עד שלא נברא העולם‬
‫אחה ד\א ט ׳ בלי ש ום שינוי בעצמותו ולא‬
‫בדעתו כי כידיעת עצמו יודע כל הנברא ים שהבל‬
‫ממנו ובטל במצ יאות אצלו ובנרש הרמב״ם ויל‬
‫שה וא היודע והוא הידוע ורעא הד יעה עצמה דבל‬
‫אחד והבר זה אץ כח בפה לאמרו ולא באזן‬
‫לשמע ו ולא בלב האדם להכירו על טריו כי‬
‫הקב״ה מהותו ועצמותו ודעתו דבל אחד ממש‬
‫מבל צד ופינה בכל דרך יתד ואין דעתו דבר‬
‫נוסף על מתת ו ועצמותו כמו שה וא ב נפש האדם‬
‫שדעתה דבר נוסף על מתתה ומורכב בה שהח‬
‫כשהאדם לומד רודע איזה דבר כבר היתד‪ .‬ט‬
‫נפשו‬
‫!פשו המשכלת בטרם שלמר ודע וארד שלמד‬
‫וידע ניתוספה ידעה זו בנפשו וכן מידי יום ביום‬
‫ימים ירבוז ודוב שנים יודעו חכמה דאק זו אחד ות‬
‫פשטה אלא מ ורכבת אבל הקב ׳ ׳ה הוא אחר ות‬
‫פש וט בלי ש ום הרכבה וצר דבו י כלל ואם כן ע״ב‬
‫מהותו ועצמותו ודעתו הבל דבר אחד ממש בלי‬
‫שם הרכבה ולפיכך כשם שא י אפשר לש ום נברא‬
‫בעולם להש יג מה ות המרא ועצמותו כך אי אפשר‬
‫להש־ג מה ות דעת ו רק להאמין באמ ונה שה יא‬
‫למעלה מהשכל ומהשגה שהקב״ה יחיד ומיוחד הוא‬
‫ורעתו הכל אחר ממש ובידיעת עצמו מכיר רודע‬
‫כל הנמצא ים עליונים ותחתונים עד שלש ול קטן‬
‫שב יס ועד יתוש קטן ש יה יה בטבור הארץ אין רבר‬
‫נעלם ממגו ואין ידיעה זו מוסיפה בו דבו י והרכבה‬
‫כלל מאת־ שא ינה רק ידעת עצמו ועצמותו ודעתו‬
‫הכל אחד ולפי ש זה קשה מאד לצייר בשכלנ ו ע״ב‬
‫אטד הנב יא כי גבהו שמ ים מארץ בן גבהו ׳דרכי‬
‫מדרכ יכם ומחשבות י ממחשב ות יכם וכתיב הת ך‬
‫אלוה תמצא וגו׳ וכתיב העיני בשר לך אם כראות‬
‫אנוש תראה שהאדם רואה ר ודע כל הדבר ים ב ידעה‬
‫שח וץ ממנו והקב״ה ב ידעה עצמו עכ״ל [ע׳׳ש בה ׳‬
‫יסוד הת ורה והסכימו עמו חכמ י הקבלה כמב ואר‬
‫בפרדס מהרמ״ק ז׳׳ל] ‪:‬‬
‫וה נה מכא ן יש להבץ שגגת מקצת חכמ ים בעיניהם‬
‫ה׳ יכפר בעדם ששג ו וטעו בעיונם בכתב י‬
‫האריז״ל והבינו ענק הצמצ ום הממכר שם כפשוטו‬
‫שהקמה סילק עצמו ומולחו רדו מעוה״ז רק שמשג יח‬
‫מלמעלה‬
‫מלמעלה בהש גחה פרט ית על כל היצורים ‪ .‬טלם‬
‫אשר בשמ ים ממעל ועל הארץ מתחת והנה מלבד‬
‫שא״א כלל לומר ענין הצמצ ום כפשוטו שר‪1‬א ממקר י‬
‫הגוף על הקב״ה הנבדל מהם רב וא רבב ות הבדל ות‬
‫עד אין קץ אף גם זאת לא בדעת ידברו מאחר‬
‫שהם מאמינים בני מאמינים שהקב״ה יודע כל‬
‫היצורים שבעוה״ז השפל ומשגיח על יהם וע״ב אין‬
‫ידיעתו א ותם מוסיפה ט ריבר וחד וש מפני שיודע‬
‫הכל בידיעת עצמו דרי בב יטל מהותו ועצמותו‬
‫ורעתו הכל א׳ ודש בתע נ ים תיען נ״ז דלית אחר‬
‫פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאי¡ ובר״מ פ׳ פנחס‬
‫איהו תפ יס בטלא ולית מאן דתפ יס ב יה ט ׳ אידע‬
‫סוכ״ע ט ׳ ולית מאן תפ יק מרשותי ׳ לבר א ית‬
‫ממב ׳ ׳ע ט ׳ אידע מקשר ומיחד זינא לזיניה דלא‬
‫ותתא ולית קורבא בד ׳ יסורין אלא בקב״ה בד אידן‬
‫בינייהו עכ׳׳ל ‪ .‬ור״ל לית מאן דתפ יס בי׳ שאין •מי‬
‫שיתפוס בהש גת שבל ו מכל שבל ים העליונים במהותו‬
‫ועצמותו של הקב ׳ ׳ה כמ״ש בתקונים סת ימא דכל‬
‫סתימין ולית מחשבה תפ יסא בך כלל וגם בתחתונים‬
‫אע׳׳ג דאירע ממב״ע א יט כ נשמת האדם תוך טפו‬
‫שה יא נתפסת תוך הטף עד שמתפעלת ומקבלת‬
‫שינויים משינוי הטף וצערו מהבא ות או כךר ות או‬
‫חמ ימות האש וכיוצא משא״ב בהקב״ה שאינו מקבל‬
‫ש ום שיטי משינויי עוה׳׳ז מעץ לחורף ומיום ללילה‬
‫בדכת יב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר‬
‫לפי שאינו נתפס כלל תוך העולמות אע״ג דממלא‬
‫לון וזהו ג״ב ענק סוכ״ע פי׳ ד״מ כשאדם מתבונן‬
‫באיזה‬
‫באיזה דבר חכמה בשכל ו או דבר גשמ י במחשבת ו‬
‫אד שכל ו ומחשבת ו מקיפים על הדבר הה וא המצויר‬
‫במחשבת ו או בשבל ו אך אק מקיפים על הדבר התא‬
‫ממש בפועל ממש ‪ .‬אבל הקב ׳ ׳ה דכת יב ביה בי לא‬
‫מחשב ות י מחשב ות יכם וגו׳ מחשבת ו דדעת ו שיודע‬
‫כל הנברא ים מקפת כל נברא ונברא בפ׳׳ט שהר י‬
‫היא ה יא חיותו והתהוותו מאק ל יש בפועל ממש ‪.‬‬
‫וממלא כל עלמק היא בחי׳ החיות המתלבשת חוך‬
‫עצם הנברא שה יא מצ ומצמת בתוכו בצמצום רב‬
‫כפי ערך מה ות הנברא שה וא בעל גבול ותכלית‬
‫בכמותו ואיכותו דהיינו מעלת ו וחשיבותו בגון השמש‬
‫שגופו יש לו גבול ותכלית בכמותו שה וא כמו קכח‬
‫פעמ ים כגודל כדור הא־ץ ואיכותו ומעלתו ת א א ות‬
‫ג״כ יש לו גבול עד כמה יוכל להא יר כי לא יאיר‬
‫לבלת י תכל ית מארד שה וא נברא וכן כל הנבראים‬
‫הם בעלי גבול ותכל ית כי מהארץ לרקיע מהלך ת״ק‬
‫ש נה כו׳ ‪ .‬וא״ב החיות המל ובשת בהם היא בבת ׳‬
‫צמצום רב ועצום כי צרכה תחלה להתצמצם‬
‫צמצומים רב ים ועצומים עד ש יחתה מכחה ואודה‬
‫עצם הנבראים במ ות שהם בעלי גבול ותכלית כי‬
‫מל^ר החיות תא רוח פיו של הקב״ה המתלבש‬
‫בעשרה מאמר ות שבת ורה והח פיו ית׳ ה יה יכול‬
‫להתפשט לאין קץ ותכלית ולברוא עולמות אק‬
‫קץ ותכלית לבמ ותם ואיכותם ולהחיותם עדי עד ולא‬
‫הי׳ נברא עוה״ז כלל (שבמ ו שהקב״ה נק־א א׳׳ם ק­‬
‫בל מדותיו ופעולות? דאיהו וגרמוהי חד היינו החיות‬
‫ממש כת ממד ות? שה ן חסד ורחמים ושאר מדותיו‬
‫הקד וש ות‬
‫הקרושות ע׳׳י החלבש ות ן שמתלבש ות ברוח פיו‬
‫בי ודא אט־ ויהי ועולם ע׳׳י הסד יבנה בדבר ה׳‬
‫ורוח פיו ה נעשה כלי ולמש לחסד זה בהד ן קמצא‬
‫דלבוש יה מיניה וביה) אלא שצמצם הקב ׳ ׳ה האור‬
‫והחיות שיוכל להתפשט מרוח פיו והלבישו תוך‬
‫צירופי אותיות של עש יה מאמר ות וצירופי צירופיהן‬
‫בחילופי ותמורות האותיות עצמן ובחשבונן ומספרן‬
‫שכל חילוף ותמורה מרה על ירידת האור והחיות‬
‫ממדתה למדתה דהיינו שיוכל לברוא ולהחיות‬
‫ברואים שמדרג ות א ימתם ומעלתם ה יא פתתה‬
‫ממ ית ות איכות ומעלת הברואים הנברא ים מאותיות‬
‫ותיבות עצמן שבעשרה מאמר ות שבה ן מתלבש‬
‫הקב״ה בכבודו ובעצמו שה ן מדותיו והחשבון מ ורה‬
‫על מיעוט השר והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שלא‬
‫נשאר ממנו אלא בחי׳ אחרונה שה וא בחי׳ החשבו ן‬
‫ומספר כמה מיני כח ות ומדרגות בלולות באור וחיות‬
‫הזה המל ובש בצירוף זה של ת יבה זו (ואחר כל‬
‫הצמצומי ׳ האלה וכיוצא בהן כאשר גזרה דבמת ו ית׳‬
‫תא שהי ׳ יכול האור והחיות להתלבש נם בתחתוני ׳‬
‫במו אבנים ועפר הד ומם כי אבן ד״מ שמה מורה‬
‫בי ש ישה משם הע ולה בק במספרו ועוד אלף נוספת‬
‫משם ארד (לישעם) [נר׳ דצ״ל לטעם] הידוע ליוצרה‪.‬‬
‫וועד‪ .‬שם בק בעצמ ו ת א בעולמות עליונים מאד‬
‫רק שע׳׳י צמצומי ׳ רבים ועצומים ממדרגה למדתה‬
‫יח־ ממנו ת ות מ ועט במאד מאד עד שיוכל‬
‫להתלבש באב ן וזו ה יא נפש הד ומם המחי ׳ ומהוה‬
‫אוחו מאין ל יש בכל ת ע ובמש ׳ ׳ל וזו ה יא בח י‬
‫מטב״ע‬
‫ממכ ׳ ׳ע משא יב בחי׳ סיכ׳׳ע) וכל כח ומדרגה יכול‬
‫לברזא ברואים כפי בחי׳ מדרגה זו גם כן לאין קץ‬
‫ותכלית בכמ ותם ואיכותם להחיות עדי עד מאחר‬
‫שה וא כח ה׳ המתפשט ונאצל מרוח פיו ואין מעצור‬
‫כ י י אך שלא יהי׳ איכותם במעלה גדולה כ״כ‬
‫כאיכות ומעלת ברואים שיובלו להברא ות טבחי ׳ כח‬
‫ומדריגת האותיות עצמן ן‬
‫פ ר ק ח וה נה מייש הרמב״ם ז״ל שהקב״ה מתוהו‬
‫ועצםה ז ודעתו דבל אחד ממש‬
‫אחד ות פש וטה ולא מ ורכבת כלל כן הענין ממש‬
‫בכל מדותיו של הקב״ה ובכל שמותיו הקדוש ים‬
‫והכינויים שכינו לו תב יא ים וחז׳׳ל כגון ת ק ורחום‬
‫והסיד וכזצא בהן וכן מה ש נר ןא ח נם דכת יב‬
‫וגם הוא ח נם וגו׳ ונן רצונו ני רוצה ה׳ את יראז‬
‫וחפץ חסד הוא ורוצה נתש ו נתם של רשע ים ואינו‬
‫חפץ במ יתתם וברשעתם ומתר עינים מרא ות ברע‬
‫אק רצונו וחכמתו ומדת חסדו ורחמנוחו ושאר‬
‫מתח ז מוסיפים בו ריבוי והרכבה ח״ו במהותו ועצמותו‬
‫אלא עצמותו ומהותו ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו‬
‫ומדת חסת וגבורתו ורחמנותו ותפארתו דבל ולה‬
‫מחסדו וגבורתו וכן שאר מדותיו הקד ושת הכל‬
‫אחד ות פשטה ממש שה יא היא עצמותו ומהוחו‬
‫וכמ׳׳ש הרמב״ם ול שדבר זה אק כח בפה לאפת‬
‫ולא באזן לשמע ו ולא בלב האדם לדבירו על בוריו‬
‫כי האדם מצייר בשכל ו כל המ ושכל ות שר וצה‬
‫להשכ יל ‪.‬ולהבק דבל כמ ות שהם בו בטן שר וצה‬
‫לצייר בשכל ו מה ות הרצון או מה ות חכמה או בינה‬
‫או‬
‫או דעת או מה ות מדת חסד ודדמים וכיוצא בהן‬
‫הוא מצייר כולן כמ ות שה ן בו אבל באמת הקד וש‬
‫ב״ה הוא רם ונשא וקדוש שמ ו בלומר שה וא קד וש‬
‫ומובדל ריבוא רבב ות עד אין קץ ותכלית מדרגות‬
‫הבדל ות למעלה מעלה מערך וסוג ומין כל התשבח ות‬
‫והמעלות שיוכלו הנבראים להש יג ולצייר בשכלם‬
‫כי המעלה ומדתה הראש ונה אצל הנבראים היא‬
‫ה יבמה שלכ ן נרךאת ראש ית כי באמת היא ראש ית‬
‫ומער כל החיות בנבראים כי מהחכמה נמשכ ות‬
‫בינה ודעת ומהן נמשכ ות בל המד ות שב נפש‬
‫המשכלת כמו אהבה וחסד ורחמים וכיוצא בהן‬
‫וכנראה בתש שהקט ן שאין בו דעת ת א בכעס‬
‫המ יד ואכזרי וגם אהבת ו ה יא לדברים קטנים שאין‬
‫ראוי לאהבם מפני שאין בו דעת לאה וב דברים‬
‫הראויים לאהבם שהאהבה כפי הדעת ומהמד ות‬
‫שב נפש נמשכ ות בה ת יפת ואותיות המחשבה‬
‫שה נפש מדשבת בדבר שא והבת או א ך לפעול‬
‫החסד ורחמים וכן בשאר מחת ובכל מחשבה‬
‫שבע ולם מל ובשת בה איזו מדה המב יאה לחש וב‬
‫מחשבה זו ומדה זו היא חיותה של מחשבה זו‬
‫ומאות ות המחשבה נמשכ ות אותיות הדבור ‪.‬והן‬
‫חיותן מכש והדבור מב יא לידי מעשה הצדקה וחסד‬
‫כגון המלך שמצ וה לעבח ו ליתן וגם כשהאדם ע ושה‬
‫בעצמו איזה דבר הרי כח ת פש וחיותה המתלבש‬
‫בעש יה זו הוא כאין ממש לגבי כח ה נפש וחיותה‬
‫המתלבש בדבור האדם ובערך ומשל הגוף ל נשמה‬
‫וכן ע וץ א ות ות הדבור לאותיות המחשבה וכן ערך‬
‫אותיות‬
‫אותיות המחשבה למה ות המדה המלוובשת בה‬
‫ומחיה א ותה וכן ערך מה ות וחיות המדה לגבי‬
‫החכמה ובינה ודעת שבללותן הוא השכל שמטנ ו‬
‫נמשכה מדה זו ובל זה ב נפש האדם ונפש כל‬
‫הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים שבכ ולם‬
‫החכמה¡ היא ראש ית ומקור החיות ‪■ :‬‬
‫פ ר ס ט א ב ל לגבי הקר וש בתך הוא מדרגת‬
‫החכמה שה יא תחלת מחשבה‬
‫ודאש יתה היא סוף מעשה אצלו דהיינו ש נחשבת‬
‫באילו היא בחי׳ ומדרגת עשייה לגבי הקד וש ב׳׳ה‬
‫כדכת יב כולם בחכמה עש ית והיינו לופד שבערך‬
‫החיות שבעש יה טפנ ית וגשמיית לערך חיות החכמה‬
‫שה יא ראש ית ומקוד החיות באדם ובל הבחיאים‬
‫גשמיים שה וא כאק לגבי חיות שבאות יות הדבור‬
‫שה וא כאין לגבי החיות שבאות יות המחשבה שד יא‬
‫כאין לגבי חיות ומעלת המד ות שמה ן נמשכה‬
‫מהשבה זו שה וא באין לגבי חיות ומעלת ומרתת‬
‫החכמה בינה ודעת מלך המד ות בן ממש ערך‬
‫מדרגת ומעלת החכמה שח יא דאשת ומקור החיות‬
‫שבכל העולמות לגבי הקד וש ב״ה בכבודו ובעצמו‬
‫המר ומם והמת נשא דב וא רבב ות מדת ות רוממות‬
‫יותר מרוממות מרתת החכמה על בחי׳ היות שבעש י יה‬
‫שה יא רוממות חמש מר יטת לבד שה ן מדרגות בחי׳‬
‫עשייה ודבור ומחשבה וממת ושכל אבל הקד וש ב״ה‬
‫רב ומת נשא ממדרגת החבטה רבב ות מדת ות כאלו‬
‫ע י אין קץ רק מפני שאק בנבראים כח להש יג רק‬
‫ההשתלשל ות ממדרגת חכמה שה יא ראש יתם למרתת‬
‫עש יה‬
‫עש ה השפלה• לכך אנו אומרים שלגב י הקד וש ב׳׳ה‬
‫נחשבת מרתת החכמה כמדרגת עש יה ממשי דהיינו‬
‫לומר שה וא רם ונשא ונעלה עילוי רב מאד מאד‬
‫ממדרגת החכמה ולא שייך כלל לייחס אצלו ש ום‬
‫ענין המת י יחס לחכמה אפילו בדרך מעלה ועילוי‬
‫רב כגון אמר עליו שא״א לש ום נברא עליונים‬
‫ותרחונים להש יג חכמת ו או מהותו כי ענין ההש גה‬
‫מתייחס ונופל על דבר חכמה ושכל לומר שאפשר‬
‫להש יט או אי אפשר להשיגו מפגי עומק המ ושג‬
‫אבל הקר וש בתך תא שה וא למעלה מן השכל‬
‫והחכמה לא שייך בלל לומר בו שא י אפשר להשיגו‬
‫מפני ע ומק המ ושג כי אינו בבחי ׳ הש גה כלל והאומד‬
‫עא ו שא י אפשר להשיגו הוא באוט־ על איזו חכמה‬
‫רמה ועמוקה שא י אפשר למששת בד ים מפני עומק‬
‫המ ושג שבל הש ומע יצחק לו לפי ש תש המ יש וש‬
‫א יט מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמ ית ה נתפסת‬
‫בירים וככה ממש נחשבת לגבי הקג״ה מרתת‬
‫השכל וההשגה כעש י יה גשמ ית ממש ואפ יא הש גת‬
‫שכל ים שבע ולמ ות עליונים ואפילו מדרגת חכמה‬
‫ע ילאה המח יה את כולם כדכת יב טלם בחכמה‬
‫עש ית ‪ .‬ומה שהקד וש ברוך ת א נקרא חכם בכת וב‬
‫וגם חרל כינו לו מרתת ומעלת החכמה היינו מש ום‬
‫שה וא מער החכמה שממנ ו ית׳ נמשך ונאצל מתת‬
‫מרתת חכמה ע ילאה שבע ולם האצילות וכן רחום‬
‫וחסד על שם ש ודא מער דרחמ ים והחסדים וכן‬
‫שאר המד ות שכולן נמשכ ו ונאצלו מטנו יתברך‬
‫ידרך ועק ההמשכה והאצילות איך ומה ד וע‬
‫למשכ יל יס‬
‫למשכ יל ים * והגה אין לנו‬
‫עסק בנסחת ׳ אך מגל ות‬
‫לנו להאמין אמונה של ימה‬
‫דאיהו וגדמוהי חד דהיינו‬
‫מדותיו של הקד וש ב״ה‬
‫ורצונו וחכמתו ובינתו ורעתו‬
‫עם מהותוועצמותו המר ומם‬
‫לבדו רוממות אין קץ מבדד ׳‬
‫חכמה ושבל והשגה ולבן‬
‫גם יתרו שמת י יחד עם‬
‫מדותיו שהאצ יל מאת ו ית׳‬
‫ג״ב אינו בבחי ׳ הש גה‬
‫להש יג איך מתייחד בהן‬
‫ולבן נק־או מתח ז של‬
‫הקד וש ב׳׳ה שה ן הספ יתה בזה״ק חא דמה ימנותא‬
‫שה יא האמ ונה שלמעלה מן השכל ‪:‬‬
‫פרק י אך מבל מרןס הואיל ודברה תורה כלשון‬
‫בני אדם לשכך אה האק מה שה יא‬
‫‪1‬‬
‫יכולה לשמ וע לכך ניתן רש ות לחכמ י האמת לדבר‬
‫בספ יתה בדרך משל וקראו אותן א ותת כרי שעל ידי‬
‫המשל הזה זבן לנו קצת ענין ה יחד של הקד וש ב׳׳ה‬
‫ומדותיו שה וא בת ך משלבעין יחוד אור השמש שבת וך‬
‫גוף כתר השמש עם גוף השמש שנקרא מאור כמ ׳ ׳ש‬
‫את המאחר ת ת ל וגו׳ והדו והניצוץ המתפשט ומאיר טמנו‬
‫נקרא איר כמ־ ׳ש ויקרא אלה ים לאור יום ובשהאור ת א‬
‫במקורו בגוף השמש ה יא מיוחד עמו בתכל ית ה יתר בי‬
‫אק‬
‫הגה״ח‬
‫(סח* הצמצום באור א״ם ב״ח וצמצום‬
‫איק וסוד דדיקנא שסוד כל הצמצומים‬
‫לצמצם האור שיתלבש בבחי׳ כלים די״ס‬
‫והנה אחר שנתלבש אוי א׳׳פ בבחי׳‬
‫כלי ‪ 6‬רחב"ר אז שיץ לוטי נרש הרמב״ם‬
‫הוא היודע והוא המדע והוא הידוע‬
‫ובידיעת עצמו ונו׳ לפי שבח*׳ כלים‬
‫דאצילות נעשים נשטה וחיות לבי״ע‬
‫ולכל אשי נהם אבל בלי צמצום‬
‫והלבשה הנ״ל לא ״'יך נלל לוטי הוא‬
‫היודע והוא המדע ונו׳ ני אינו ננ חי׳‬
‫וגדר דעח ומדע נלל ח"ו אלא למעלת‬
‫מעלת עילוי דב עד אין קץ אפי׳ טבחי׳‬
‫ונדד חכמת עד שבחי׳ ועמה נחשבת‬
‫אצלו יח׳ נבחי׳ עשיה גשמית)»‬
‫אק שם רק עצם אחד שה וא גוף המא וד המא יר כי הזיו‬
‫והאור שם עצם אחד ממש עם גוף המאור המא יר ואין לו‬
‫ש ום מציאות כלל בפני עצמו וכדברים האלה ממים מוזר‬
‫מזה הן מדותיו של הקב״ה ורצונו וחכמתו בעולם‬
‫האצילות עם מהותו ועצמותו כביכול המתלבש בח ובם‬
‫ומתייחד עמהם בתכל ית ה יתד מאחר ש נמשכ ו ונאצלו‬
‫מאת ו ית׳ ע״ד משל בדרך התפשט ות האור מהשמש‬
‫אך לא ממש בדרך זה רק בדרך רתקה ונפלאה‬
‫מהשגתינו כי גביע דרכיו מדרכינו ומ״מ לשכך האק‬
‫נשמע ונתבונן ממשל אור השמש המיוחד ובטל במקורו‬
‫ואינו עולה בשם כלל בפ״ע רק שם המקור לבמ בך בל‬
‫מדותיו של הקד וש ב׳׳ה ורצונו וחכמתו אינן עולות‬
‫ונקראות בשמ ות אלו כלל אלא לגבי הנבראים עליונים‬
‫ותחתונים שהווייתם ות וחם והנהגתם שהקב״ה מה וה‬
‫ומחיה אותם ומנהיגם תא ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו‬
‫המתלבשת במדותיו הקדושות בדא יתא במדרש בעשרה‬
‫דברים נברא העולם בח נטה בתבונה ובדעת וכו׳ דכת יב‬
‫ה ׳ בחכמה יסד ארץ מנן שמ ים בתבונה בדעת ו תה ומ ות‬
‫נבקעו וגו׳ ובמאפד אל ית דאפ יקת עשרתיקונין וקרינן‬
‫לת ן עשר ספ יק לאנהגא בת ן עלמין סתימין דלא‬
‫אתגליין ועלמין דאתגליין ובהק אתבס יאת ט ׳ ע דש ביום‬
‫ראש ן מששת ימי בראש ית נגלית מדת החסד ‪.‬כל ולה‬
‫מבל מדותיו הקד ושת ורצונו וחכמתו ובינתו ורעתו‬
‫מל ובש ן בה וברא בה את האור במאמר יהי אור שה יא‬
‫בחי׳ התפשט ות והמשכת האור לעולם מלמעלה‬
‫והתפשטות ו בעולם מסוף העולם עד סופו שה יא בת ׳‬
‫מדת‬
‫מדת חסד רק מפני שכל ולה גם ממדת גבודה לכן לא‬
‫היה החנ י כאור של מעלה ממש וגם נתלבש בע׳׳הז‬
‫שה וא בבחי ׳ גבול ותכלית שה וא מהלך ת״קש נה מהאד ן‬
‫לרקיע וממזרח למערב וכן ביום שני נגלית מדת גבורה‬
‫כלולה משאר מד ות ורצונו כו׳ וברא בה הרקיע במאמר‬
‫יהו רקיע בתוך המ ים יה י מבדל בין מים למים שה יא‬
‫בחו׳ צמצום וגבורות להעל ים מים העליונים הרוחניים‬
‫ממ ים התחתונים ועל יד זה נתגשמו התחתונים בהבדלם‬
‫מהעליונים ומדת חסד כלולה בה כי עולם חשד יבנה‬
‫שהכל כ ד שתראה ה יבשה ואדם עליה לעבוד ה׳ וכן‬
‫מל ן וז״ש אליהו בת יענ ים שם לאח זאה אץ אתנדדג‬
‫עלמא בצדק ומשפט כו׳ צדק איהו ‪ p‬משפט אידן‬
‫דחמי פו׳ בולא לאח זאה אץ אתנהיג עלמא אבל לאו‬
‫דא ית לך צדק ידעא דאיהו ד ן ולא משפט ידעא דאיהו‬
‫רחמי ולאו מכל אינק מד ות כלל ‪:‬‬
‫פ ר ק יא וה נה גם עשרה מאמר ות ג״ב נקראו בשם‬
‫מאמרו ׳ לגבי דגבראי ׳ בלבד כי כמו‬
‫שהמד ות שב נשמת האדם כשבא ות להתגלו ׳ במעשה‬
‫הן בא ות מל ובש ות באותיות המחשבה כגון מדת חסד‬
‫ורחמים שב נשמה א׳׳א לבא לידי התגל ות בפועל ממש‬
‫כ״אע׳׳י שמחשב בדעת ו ומהרהר מעשה הצדקה וחסד‬
‫לעש ותה בפ״מ כי א״א לעש ות בלי מחשבה ואם מצ וה‬
‫לאחדם לעש ות כמו המלך אזי מתלבשת מדת החסד‬
‫וגם אותיות המתעבה באותיות הדבור [וכן כשמדבר‬
‫דבד חסד ורחמים לרעהו] בךעד״מ מדותיו של הקב״ה‬
‫כשבא ות לבתי ׳ הת נאת פעולתן בתחתוני ׳ נקרא גילד זד‪.‬‬
‫והמשכת‬
‫והמשכת פע ולה זו בשם מאמר וצירוף אותיו׳ שהר י א״א‬
‫שתה יה ש ום פע ולה נמשכת ממדות יו הקד וש ות בלי‬
‫צירופים תקרא ו ׳ בשם אותיות בט ן לבר יאת הא ור ממדת‬
‫החסד נמשך ממ נה המשכת פע ולה וכח לפע ול ולברוא‬
‫בו את הא ור והמשכת כח זה וחיות זו נקראת בשס‬
‫מאמר ואותיות יהי אור כי אףשאינן כאות יות מחשבה‬
‫שלנ ו ח״ו מ״מ הס ענין המרה על התהוו ׳ הא ור מאין‬
‫ל יש שלכ ן נברא הא ור מתמשכת בח זה ולא נבראו‬
‫ממנו דבר ים את י ים שנברא ו ג״כ ממדת חסד כמ ו מ ים‬
‫וכיוצא בהם מפני ש נתלבש בהם כתת בבחי ׳ צירופים‬
‫אחר ים המ ודם על התה ו ות המ ים וכיוצא ונמצא כי כל‬
‫ת ות וכתת ה נמשכ ות ממדות יו הקד וש ות לתחת ונ ים‬
‫לבראם מאק ל יש ולהחיות ׳ ולקיימם נקראו ׳ בשס אותיר‬
‫הקד וש ות שה ן בחי ׳ המשכת הת ות מרצונו וחכמת ו‬
‫ומדותיו להתה ו ות ע ולמ ות ולהח יותם והס שני מיני‬
‫ע ולמ ות עלמין סתימין דלא אתנל יק הם המתה ו ים ות ים‬
‫וקיימים מ כתת והמשב ות נעלמ ות כמ ו אותיר המחשבה‬
‫ש מש מ ת האדם עד ׳מ ועלמק דאתנל יק נבראו וחיים‬
‫מהתגל ות שנתגל ו כתת והמשב ות ה נעלמ ות הנקרא ות‬
‫בשם אותיר המחשב ׳ וכשה ן בבת ׳ התגל ות להתר עלמין‬
‫דאתגל יק נקרא ות בשם מאמר ות ודבר ה׳ ורוח פ ז כמ ו‬
‫אותיות הדב ור באדם עד״ט שה ן מגל ות לש ומע ים מה‬
‫שה יה צפון וסתום בלב ו אבל באמת בת ׳ אותיות הדב ור‬
‫של מעלה ה יא למעלה מעלה ממדרג ות ומה ות חכמה‬
‫ושכל הנבראי ׳ שה ד במאמר ואותיר נעשה אדם בצלמינו‬
‫וגו׳ נברא האדם בעל חכמה ושכל או אפי ׳ בהבל העליון‬
‫לבד כדכתי ׳ ויפח באפיו נשמת חיים וא״ב הדב ור והבל‬
‫העליון ה וא מק ור החכמה והשכל שב נשמת אדם‬
‫הראש ן הכ וללת כל נשמ ות הצד יק ים שהם גחל ים‬
‫ממלאכ י השרת והיינו לפי שא ות י ות חב ורו ית׳ הן בחי ׳‬
‫המשכרת כח ות וחיות ממדותיו ית׳ המ י וחד ות במה ות ו‬
‫ועצמותו בתכל ית ה יחד ש ודא למעלה מעלה לאין קץ‬
‫ממדר גת חכמה שב נברא ים ולא נקראו בשם אותיות‬
‫לגבי הנברא ים אלא לגבי מחת י ו ית׳ בכבודן ובעצמן‬
‫והנה הן כ״ב מיני המשכרת ח ות וכחות שונים זה מ זה‬
‫שבה ן נבראו כל הע ולמ ות עליונים ותחתונים וכל‬
‫הברוא ים שבת וכם שכך עלה ברצונו וחכמת ו ית׳ לבר וא‬
‫הע ולם בב״ב מיני המשכרת ש גרת חקא לא פת ית ולא‬
‫יותר והן הן כ״ב ארתיות הקב וע ות בפה ולשון כדתנ ן‬
‫בס ׳ יצירה [ותמונתן בכתב ה יא מ ורה על ציור ההמשכה‬
‫בכ וש לקמן] ש גם אותיות הדב ור והמחשבה שב נפש‬
‫האדם הן המשב ות מהשכל והמרו ׳ שב נפש ממה ות ן‬
‫ועצמותן כמ ׳ ׳ש במ״א ‪:‬‬
‫פ ר ק יב ר ק שהבר וא ים מתחלק ים למיניהם בכלל ות‬
‫ובפרט ות ע״י שנויי הצירופים וחילופים‬
‫ותמורית כנ׳׳ל כי כל א ית ה יא המשכת חיות ובח מיוחד‬
‫פרטי ובשנצטרפ ו אותיות דרבה לה יות ת יבה אזי מלבד‬
‫חברי מיני כח ות וחיות ה נמשכ ים כפי מספר הא ות י ות‬
‫שבת יבה ערד זאת הערלה על טל נה המשכת כחעל יק‬
‫וחיית כלל ית הטלל ׳ ושק ולה כנגד כל מיני דבחו ׳ והחירת‬
‫פרט יות של האות יות ועולה על גביהן והיא מחברת ן‬
‫ומצרפתן‪ .‬יחד להשפ יע כח וח ות לע ולם ה נברא‬
‫בת יבה‬
‫יגהה‬
‫בת יבה זו לכללו ולפרטיו *‬
‫(ולפי שכל אות ואות מכ״ב »וחיית‬
‫בבר? ד״ט בחיבו ׳‬
‫התורה היא הטשנת חיות ונחשיוחד‬
‫ו‬
‫יהי רקיע‪ "131‬שנברא ו בוי] פרטישאינו נמעך באות אחרת לכך‬
‫ז׳ רקיעים ובל צבא השמ י□ גסחטונתן נכתב נל אותהיא נתמונה‬
‫אשר בהם במאמר ח״ל מיוחדת פרטית הטורה על «יור‬
‫רחיים ההמשכה והתגלות האור והחיו׳ והנח‬
‫שהמ ים‬
‫הנגלה ונמשך נאות זו איך וזא נמשך‪,‬‬
‫״ י _ ״״_ ‪.‬״_‬
‫] ונתגלח ממדותיו של הקב׳׳ה ור*ונו‬
‫^ ^ ‪.‬‬
‫ע ומד ות‬
‫וחכמתו וכו׳‬
‫‪) :‬לצדיקים ובו׳ זבול שב ו‬
‫ירושלים ובה ׳ימק ומזבח‬
‫וכו׳ מכון שב ו אוצרות של ג ואוצרות ברד ובו׳ שבלל וה‬
‫הרקיעים נבראו וחיים וקיימים בכלל ות ת יב ות אלו‬
‫שבמאמר יהי ר ‪p‬ע וכו׳ ופרטי הברוא ים שבז ׳ רקיעים‬
‫גברא כל פרט מהם וחי וקיים מא יזה צירוף אותיות‬
‫מת יב ות אלו או חילופיהן ותמ יתת יהן שה ן כפי בחי ׳‬
‫חיות ה נברא הפרט י הה וא כי כל שינוי צירוף ה וא‬
‫הרכבת ואריגה הכ ות ׳ והחיות בשינוי שכל א ות‬
‫הק ודמת בצירוף ה יא הג וברת והיא הע ירך בבר יאה‬
‫זו והשאר טפ יל ות אל יה ונכללות בא ורה ועי״ז נבראת‬
‫בר יה חדשה וכן בחילופי אותיות או תמורותיהן‬
‫נברא ות בר יאות חדש ו ׳ פחותי המעלה בערך הנברא ים‬
‫מהא ות י ות עצמ ן כי הן ד ט ד וגמת אוד המא יר בל ילה‬
‫ב א ח ק ה ירח ואור ה דח ת א מהשמש ונמצא אור‬
‫שעל הארץ ה וא אוד הא ור של השמש וככה ממש‬
‫ד״ט האות יות שבמאמר ות הן כלל ות המשכת הח יות‬
‫והאור והכח ממתחין־ של הקב ׳ ׳ה לבר וא העולמו ׳‬
‫מאץ ל יש ולהחיותן ולקיימן ב״ז משך רצונו ית׳‬
‫ומכלל ות‬
‫ומכלל ות המשכה והארה גדולה הזו הא יר ה ׳ והמשך‬
‫ממ נה ת ולד ות יה כיוצא בה וענפיה שה ן ח ולד ות‬
‫והמשכת הא ור מהא ות י ות והן הן חילופי אותיות‬
‫ותמורותיהן וברא בה ן ברואים פרט ים שבכל עולם‬
‫וכן הא יר ה ׳ עור והמשך והוריד הארה דהארהדהארה‬
‫מהאר ות האותיו ׳ וכן המש יך עזי וחד יד עד למטה‬
‫מטה בבחי ׳ השתלשל ות עד ש נברא הד ומם ממש‬
‫כאבנ ים ועפר ושמותיהן אב ן ועפר הם חילופים דחילופים‬
‫ט ׳ ותמורות דחמ ור ות כו׳ בנ״ל ;‬
‫נשלם חלק שני‬
‫בעדה יתברך ויתעלה‬
‫פ ר ס א ת נ יא בס וף יומא שלשה חל וע כפרה‬
‫הם וחש ובה עם כל אחר ‪ .‬עבר‬
‫על מ׳׳ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על‬
‫מל ׳ ׳ת ושב תש ובה ת ולה רוה״ב מכפר ‪( .‬פי׳ דאע״ג‬
‫דלענין קיום מ״ע גדולה שד וחה אח ל׳׳ת ‪ .‬היינו מש ום‬
‫שע׳׳י קיהם מ יע ממש יך אור ושפע בע ולמ ות עליונים‬
‫מהארת אור א״ס ב״ה (כמ ׳ש ב זח־ דרמ ׳ ׳ח פקד י]‬
‫אינק רמ ׳ ׳ח אברק דמלכא) וגם על נפש ו האלק ית במ ׳ ׳ש‬
‫אשר קדשנ ו במצותיו ‪ .‬אבל לענק תש ובה אף שמ וחלק‬
‫לו הע ו נש על שמרד במלכ ות ו ית ' ולא עשה מאמר‬
‫המלך ‪ .‬מ״מ הא ור נעדר וכו׳ וכמאח ׳ ׳ל ע״פ מע וות לא‬
‫יובל לתק ן זה שב יטל ק ׳ש של ערב ית או וט ׳ ‪ .‬דאף‬
‫שנ זהר מעתה לקר ות ק ׳יש של ערב ית ושחר ית לע ולם‬
‫אק תש ובת ו מ ועלת לחק מה שב יטל פ׳׳א ‪ .‬והעובר‬
‫על מל״ת ע״י ש נדבק הרע בנפש ו ע ושה פגם למעלה‬
‫בשרשה ומער תצבה (בלטש י ׳ די״ס דעשי ׳ כמ״ש‬
‫בת״ז לטש י ן תק י נת לון דמנייהו פרחין נשמתק לבינ‬
‫וט ׳) לכך אין כפרה לנפש ו ולא למעלה עד יוה״ב‬
‫כמ״ש וכפר על הקדש מט ומא ות בנ׳׳י ומפשע יהם וט ׳‬
‫לפני ה ׳ תטהח ו לפני ה ׳ דייקא ולכן אין ללמ וד מכא ן‬
‫ש ום רץלא ח״ו בכרע ובפרט בת״ת ‪ .‬ואדרבה ארז׳׳ל‬
‫ויתר הקב ׳ ׳ה על ע״ז וט ׳ אף שה ן כר יתות ומ יתות‬
‫ב׳׳ד ולא ויחר על ביטול ת״ח) ‪ .‬עבר על כר יתות‬
‫ומיתות ב׳׳ד תש ובה וזה״ב תולין ויסורין ממרקין(פי ׳‬
‫גומרין הכפרה והוא מלש ו ן מר יקה ושט יפה לצחצח‬
‫ה נפש ‪ .‬כי כפרה ה יא אעון ע נ ות שמק נח לכל וך‬
‫החטא ) ש נאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם ‪.‬‬
‫עכ״ל הבר י יתא ‪ :‬והנד‪ .‬מצ ות התש ובה ק הת ורה‬
‫ה יא ערבת החטא בלבד (בדאי ׳ בגט ׳ פ׳׳ג דסנההרין‬
‫וברוט סטי ׳ ל״ד לענין עדות) דהיינו ש יגמור בלב ו‬
‫בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למר וד במלכ ות ו‬
‫ית׳ ולא יעבור עוד מצ ות המלך ח״ו הן במ ׳ ׳ע הן‬
‫במל״ת ‪ .‬הד ן עיק־ פי׳ לשק תש ובה לש וב יאל ה ׳‬
‫בכל לבו ובכל נפש ו לעבד ו ולשמ יר כל מצותיו‬
‫כמ ׳ש יעזוב רשע דרבו וא יש און מחשב ות י ו וישוב‬
‫אל ה ׳ וכו׳ ‪ .‬ובפ ׳ נצבים כת יב ושבת עד ה ׳ אלק יך‬
‫ושמעת בעל ו ום ׳ בבל לבבך ובו׳ ש ובה ישראל עד‬
‫ה׳ אלקך וכו׳ הש יבנו ה ׳ אל יך ום ׳ ‪ .‬ולא כדעת‬
‫ההמון שהתש ובה ה יא התע נ ית ‪ .‬ואפי׳ מי שעבר על‬
‫כר יתות ומיתות ב ד ש גמר כפרת ו ה יא ע״י יסורים ‪.‬‬
‫היינו שהקב״ה מב יא עליו יסורים ( ובמ״ש ופקדתי‬
‫בשבט ום ׳ ופקדת י דייקא) והיינו כשתש ובת ו רצויה‬
‫לפניו ית׳ בש וב ו אל ה ׳ בכל לם ונפשו מאהבה אזי‬
‫באתער ותא דלתתא ובמים הפנ ים ום אתער ותא‬
‫דלע ילא לעורר האהבה וחסד ה ׳ למרק עונו ביסורים‬
‫בעוה״ז וכמ ׳יש כי את אשר יאהבה ׳ יוכיח ום ׳ ‪ .‬ולכן‬
‫לא הזכירו הרמב״ם והסט״ג ש ום תע נ ית כלל במצ ות‬
‫התש ובה אף בכר ית ות ומיתות ב״ד ‪ .‬רק הודוי‬
‫ובקשת מח ילה במ״ש בח ורה והח ות את חטאתם‬
‫ום ׳ ‪ .‬ומ״ש ביואל ש וב ו עת בכל לבבכם בצ ום ובבכי‬
‫ם היינו לבטל הגזרה שנג זרה למרק עון הד וד ע״י‬
‫יסדי ׳ בארבה ‪ .‬וזהו הטעם בכל תענ יות שמתע גק על‬
‫כל צרה שלא תבא על הצמר וכמ ׳ ׳ש במ גלת אסתר ‪.‬‬
‫ומ׳׳ש בספר י המ וט־ ובראשם ספר הר וקח וס׳ הס יתם‬
‫הרבה‬
‫הרבה תענ יות וםיגופים לע ובר על כר יתות ומ יתות‬
‫בד וכ ן למוציא זרע לבטלה שח י יב מ יתה ב יד שמ ים‬
‫כמ ׳ ׳ש בת ורה גבי ער ואונן ודגו בחייבי כר יתות לענק‬
‫זה‪ ,‬היינו כ ד לינצל מע ו נש יסוד ׳ של מעלה וזו‪.‬‬
‫וגם כ ד לזרז ולמרד גמר כפרח נפש ו ‪ .‬וגם אולי אינו‬
‫שב אל ה ׳ בכל לבו ונפשו מאהבה ב״א מ יראה ‪:‬‬
‫פ ר ס ב א ך כל זה לענין כפרה ומח ילת העק‬
‫ש נמחל לו ל גמד מה שעבר על‬
‫״‬
‫מצ ות המלך כשעשה תש ובה של ימה ואק מ זכדק‬
‫לו דבר וחצי דבר ביום ה ח לענש ו ע״ז ח״ו בע וה״ב‬
‫ונפטר ל גמד ‪ p‬ה ח בע וה״ב ‪ .‬אמ נם שיהי ׳ לרצון‬
‫לפני ה ׳ ומרוצה וחביב לפניו ית׳ בקדם החטא לה יות‬
‫נחת רוח ליונו מעב ודת ו ‪ .‬ה יה צר יך להב יא קרבן‬
‫ע ולה אפי׳ על מ״ע קלה שאין בה כרת ומ יתת ב ד‬
‫במ ו שדרש ו ח״ל בת״ב ע״פ ונרצה לו ובדא יתא בגט ׳‬
‫פ״ק דזבחים דע ולה מכפרת על מ״ע והיא חת ן לאחר‬
‫שעשה תש ובה ונמחל לו הע ו נש ‪ .‬ובאדם שסרח‬
‫במלך ופייסו ע׳׳י פרקליטין ומחל לו ‪ .‬אעפ״ב ש ולח‬
‫דורון ומנחה לפניו ש יתרצה לו לרא ות פני המלך‬
‫(ולשון מכפרת וכן מ ׳ ׳ש בת ורה ונרצה לו לכפר עליו‬
‫אק זו כפרת נפש אלא לכפר לפני ה ׳ לה יות נחת‬
‫רוח לקונו כדאי ׳ שם בגט ׳ ובמ״ש תמ ים יהי׳ לרצח) ‪.‬‬
‫ועכשיו שא ין לנו כךבן להפ יק רצון מה ׳ התע נ ית ה וא‬
‫בטל ום ק־ב ן כמ ׳ ׳ש בגמרא ש יהא מ יעוט חלב י ודמי‬
‫ש נתמעט כאל ו הקרבת י לפניך וכר ‪ .‬ולכן מצינו‬
‫בכמה תנא ים ואטדא י ׳ שעל דבר קל ה? מתענ ים‬
‫הקנ יות הרבה מאד כמ ו ראב ׳ ׳ע שרץ מה ד שתהא‬
‫פרה‬
‫פרד‪ .‬יוצאה ברצ ועה שבין קרניה בשבת וחכמ ים‬
‫אוסרי׳ ופ״א יצאה כן פרת ו של שכ נת ו ולא מ יחה‬
‫בה והושהרו שיניו מפני הצ ומ ות על שלא ע יס דברי‬
‫חביריו‪ .‬וכן ר׳ יה ושע שאמר בושני מדבר יכם ב״ש‬
‫והושחרו שיניו מפני הצ ומת ‪ .‬ורב הונא פעם ארח‬
‫נתהפכה לו רצ ועה *׳טל תפילין והתע נה מ ׳ צ ומת ‪.‬‬
‫וכהנה רב ות ‪ .‬ועל יסוד זה ל ימד האריז״ל לתלמידיו‬
‫עפ״י חכמת האמת מספר הצ ומ ות לכמה עונות‬
‫וחטא ים אף שאק בהן כרת ולא מ יתה בד י שמ ים‬
‫כמ על דבעם קרא תעניות ובו׳ ‪ .‬ואפי׳ על איסור‬
‫דרבנן כ מ סתם יינם יתענה ע׳׳ג תעניות ובו׳ וכן על‬
‫ביטול מ׳׳ע דרבנן במ ו חפלה יתענה ס״א תעניות ובו׳‬
‫ודרך כלל סוד התע נ ית ה יא סגולה נפלאה להתגל ות‬
‫רצון העליון ב׳׳ה ב מ הקרב ן שנא ׳ בו דח נ יחח לה ׳ ‪.‬‬
‫וכמ״ש בישעי ׳ הל זה תק יא צום דום רצק לה ׳ מכלל‬
‫שהצ ום ה נרצה ה וא יום רצון ‪:‬‬
‫פ ר ק ג וה נה ח כמ המ וסר האחרונ ים נחלקו ב מ‬
‫שחטא חטא א׳ פעמ ים רב ות ‪ .‬ד יש‬
‫אומרים שצר יך להתענ ות מספר הצ ומת לאותו חטא‬
‫פעמ ים רב ות כפי המספר אשר חטא ‪ .‬בנק המצ יא‬
‫זרע לבטלה שמספר הצ ומת המפ ורש בתק ונ י תש ובה‬
‫מהאריז״ל הן פ״ד תעניות ואם חטא בזה עשר או‬
‫עשר ים פעמם עד״ט צריך להתע נ ות עשר או עשר ים‬
‫פעמ ים פ׳יד ובן לע ולם ‪ .‬ח מ א דקרבן חטאת שח י יב‬
‫להב יא על בל פעם ופעם ‪ .‬דש מדמ ין ענק זה לקרבן‬
‫ע ולה הבאה על מ״ע דאפי ׳ עבר על כמה מ״ע‬
‫מתכפר בע ולה אחת כדאי ׳ בגט ׳ פ״ק דזבחים ‪ .‬והכרעה‬
‫המק ובלת‬
‫המרץבלת ב זה להתע נ ות ג״פ כפי מספר הצ ומ ות‬
‫דחטא זה ‪ .‬דהיינו רלב צ ומות על ה וצא ות שדל וכן‬
‫בשא י־ חטא ים ועונות‪ .‬והטעם ה וא עפ״י מ״ש בזוה״ק‬
‫ם״פ נח כק דחב ב״נ קמ י עדב״ה זמנא הדא עבד‬
‫רש ימו כו׳ זמנא תל יתאה אתפשט הה וא נהמא מסטרא‬
‫רא לסט־א דא כו׳‪ .‬לכך צרך מספר הצ ומ ות נ״כ‬
‫לפ וכו׳ ‪ .‬אכן כל זה באדם חזק ובריא שא ין ר יבר‬
‫הצ ומ ות מזיק לו כלל לבר יאות גופו וכמו בדורות‬
‫הראש ונ ים ‪ .‬אבל מי שריבוי הצ ופ ות מדק לו שאפשר‬
‫שיוכל לבא ל יד וצלי או מ יח־ש ח׳יו במו בדורותינו‬
‫אלה ‪ .‬אסור לו לדדב ות בתענ יות אפי ׳ על כר יתות‬
‫ומיתות ב״ד ומכ ׳ ׳ש על מ״ע ומל ׳ ׳ת שאין בה ן ברת ‪.‬‬
‫אלא כפי אשר ישער בנפש ו שב ודא י לא יזיק לו כלל ‪.‬‬
‫כי אפי ׳ בחמת דראש ונ ים בימי תנא ים ואמוראים לא‬
‫היו מתענין בכה יג אלא הבר יא ים דמצ ו לצע וד נפשייהו‬
‫ודלא מע י לצע וד נפש יה ומתע נה ג ירא תטא בגמ ׳‬
‫פיק דתענ ית ‪ .‬ואפי׳ מתע נה על עב ירות שבד ו כדפרש י‬
‫שם וכדא יתא בגט ׳ פ״ק דזבחים שאין לך אדם מ ישראל‬
‫שאינו מח־ייב עשה וכו׳‪ .‬ומכ ׳ ׳ש מי שה וא בעל‬
‫ת ורה שתטא ונענש בכפל י ים כי מחמת חל יש ות‬
‫התע נ ית לא יוכל לעס וק בה כראוי ‪ .‬אלא מא י הקנתי ׳‬
‫כדכת יב וחטאך בצדקה נדוק ‪ .‬ובמ ׳יש הפוסק ים ליתן‬
‫בעד כל יום תע נ ית של תש ב ה ערך ח״י לפ ובו׳‬
‫והעשר יוסיף לפי לטר ו וט ׳ כמ ׳יש המ ׳ ׳א הלכ ות תענ ית ‪:‬‬
‫ומ ״מ כל בעל נפש החפץ ק־בת ה ׳ לתקן נפש‬
‫להשבה אל ה ׳ בתש ובה מע ולה מן המ וברד ‪.‬‬
‫יתמיד על עצמ ו להשל ים עכ״פ פעם א ׳ כל ימי ת יו‬
‫מספר‬
‫מספר דמ וט ות לכל עק ועון מעונות החמ ור ים שח י יבק‬
‫על יהם מ יתה עכ״פ ואפי׳ ב יד שמ ים בלבד כגון‬
‫לה וצא ות רל פ״ר צומות פ״א בימי חייו ‪ .‬דכ ול לדחותן‬
‫לימים הקצר ים בהדף ו יתענה בעשר תענ יות עד״מ‬
‫בחורף א ׳ או פח ית ויגמור מספר הפ ׳ ׳ד צ ומ ות בט '‬
‫שנ ים או יותר בפי בת (ונם יכול לאכ ול מעט כג׳‬
‫שע ות לפני נ״ה ואעפ״ב נחשב לתענ ית אם הת נה‬
‫כן) ולתשל ום רנ״ב צ ומות בנ״ל יתענה עוד ד׳ פעמ ים‬
‫פ ׳ד ;ד אח־ חצ ות היום בלבד דמ יחשב נ״ב תענ ית‬
‫ב ירושלמי ‪ .‬וב׳ חצא י יום נחשב ים לו ליום א ׳ לענין‬
‫זה ‪ .‬וכן לשאר עונות ביוצא בהן אשר כל לב יורע‬
‫מרח נפש ו וחפץ בהצדקה ‪:‬‬
‫אכ ן מספר הצ ומ ות העודפי ׳ על רנ״ב ובה״ג שת יה‬
‫צריך להתע נ ות לתש לדעת המחמ יד ׳ להתע נ ות‬
‫מספר הצ ומ ות שעל בל חטא וחטא בפי מספר הפעמ ים‬
‫שחטא כנ׳׳ל ‪ .‬יפדה כולן בצדקה ערך ח׳׳י ג״פ בעד‬
‫כל יום‪ .‬וכן ש» ־ כל תענ יות שצר יך להתענ ות ׳ על‬
‫עב ידת שא ין בה ן מ יתה ואפי׳ על ביטול מ׳׳ע דאודי ׳‬
‫ודרבנן ות״ת כנגד כולם בפי המספר המפ ורש בתיקוני‬
‫התש ובה מהאר״ י רל ( ות נם נזכרים במש נת חסידים‬
‫במס ׳ התש ובה ) הכל באשר לבל יפדה בצדקה בנ״ל‬
‫אי לא מצ י לצעורי נפשי ׳ כנ׳׳ל ‪ .‬ואף ש יעלה לסך‬
‫מסויים אק לתש מש ום אל יבזבז יותר מתמש ‪.‬‬
‫דלא מרך בזבוז בכ ו ונ מארד שע ושה לפד ות נפש ו‬
‫מתענ י ות וסיגופים‪ .‬ולא גרעא מרפ ואת הגוף ושאר‬
‫צרכיו ‪ .‬ולפי שמספר הצ ומ ות ד״מוזברי׳ בתע נ י תש ב ה‬
‫הנ״ל רב ו במאד מאד לכן נהגו עכש יו כל החרד ים‬
‫לדבר ה ׳ להרב ות מאד מאד בצדקה ‪ .‬מחמת חל יש ות‬
‫הדור דלא מצ ו לצעורי נפשם בולי הא י( וכב וש במ״א‬
‫ע״פ חסד י ה ׳ כי לא תמנו) ‪5‬‬
‫פ ר ק ד וא ולם כל הנ״ל ה וא ל נמר הכפרה ומירוק‬
‫ת פש לה ׳ ארד התש ובה במ״ש‬
‫לע יל מהגט ׳ פ״ק דזבח ים דע ולה דורון ה יא לאחר‬
‫שר יצה הפרקל יט וכו׳ ‪ .‬אמ נם התחלת מצ ות החש ובה‬
‫ועקרה לש וב עד ה ׳ באמת ובלב שלם ‪ .‬ההכרח‬
‫לבאר ה יטב בהרחבת הב יא ור ‪ .‬בהקד ים מ״ש בזוה״ק‬
‫בב יאור מלת תש ובה ע״ד הס וד ‪ .‬תש וב ה ׳ ‪ .‬ה ׳‬
‫תתאה תש ובה תתאה ‪ .‬ה ׳ ע ילאה תש ובה ע ילאה ‪.‬‬
‫ונם מ״ש בזוה״ק בקצת מק ומ ות שא ין תש ובה מ ועלת‬
‫לפוגם בריחו ומוציא ז״ל ‪ .‬והוא דבר תמ וה מאד שא י ן‬
‫לך דבר ע ומד בפני התש ובה ואפי׳ ע׳׳ז וג׳׳ע וכו׳ ‪.‬‬
‫ופי׳ ב דח שכ ו נת ה זהר שאק מ ועלת תש ובה תתאה‬
‫ב״א תש ובה ע ילאה וט ׳ ‪ .‬ה נה לחבק זאת מעט מזעיר‬
‫צריך להקר ים מה שמב ואר מהכת וב ומדבר י ח יל ענין‬
‫הברח ומ יתה בידי שמ ים כשעבר עב ירה שחייבי ׳ עלי׳‬
‫כרת הי׳ מת ממש עדם חמש ים ש נה ‪ .‬ובמ יתה ב יד‬
‫שמ ים מת ממש ע דם שש ים ש נה בחננ יה בן עזור‬
‫תב יא בירמי ׳(ולפעמ י ׳ גם במ יתה ב יד שמ ים נפרעין‬
‫לאלתר כמ ו שמצ ינ ו בער ואונן) והרי נמצא ו בכל ח ד‬
‫כמה וכמה חייבי כר יתות ומיתות והאריכו ימיהם‬
‫(ושניהם) [ושנותיהם] בנע ימ ים ‪ .‬אך הענין יובן עפ״י‬
‫מ ׳ ׳ש כי חלק ה ׳ עמ ו וכו׳ חלק משם הר ׳ ב״ה כדכת יב‬
‫רפח באפיו נשמת ד ים ומאן ד נפח מח וט נפח וכו׳ ‪.‬‬
‫ואף שא י ן לו רמ ות הגוף וט ׳ חץ ‪ .‬אך דברה ח ורה‬
‫כלשון בנ״א ‪ .‬כי כמ ו ש יש הפרש והבדל גדול באדם‬
‫התחת ו ן עד ׳מ בין ההבל ש י וצא מפץ בד ימה להבל‬
‫היוצא ע״י נפ יחה ‪ .‬שב י וצא בד יב ות מל ובש בו כח‬
‫וחיות מעט מזעיר ותא בחי ׳ חיצוניות מ נפש הח יה‬
‫שבקרב ו ‪ .‬אבל בעצא בכח ת ופח דמת וכ ו נפח מל ובש‬
‫בו כח וחיות פנימי׳ מבדד ׳ ת פש הח יה ובו׳ ‪ .‬כבה‬
‫ממש עד״מ המבד יל הבדל ות לאין קץ ‪ .‬יש הפרש‬
‫עצום מאד למעלה בין כל צבא השמ ים ואפי׳ המלאכ י ׳‬
‫ש נברא ו מאין ל יש וחיים וקיימי׳ מכחי ׳ חיצוניות הח יות‬
‫והשפע שמשפ יע איים בי׳ה להחמת הע ולמ ות ובחי׳‬
‫זו נקראת בשם הח פץ עד ׳מ במ ׳ ׳ש וברוח פיו כל‬
‫צבאם והיא בחי ׳ חיות המל ובשת באות יות שבעשרה‬
‫מאמר ות (שה ן בחי ׳ כל ים והמשטח ובו׳ כמ ׳ ׳ש בלק ׳א‬
‫ח״ב פי״א) ‪ .‬ובק נשמת האדם ש נמשכה תחלה מבדד ׳‬
‫פנימי׳ הח יות והשפע שמשפ יע א״ס ב״ה כמ ׳ ׳ש רפח‬
‫וכו' ואורב ירדה בסתר המדר גה ג׳׳ב ע׳׳י ברד ׳ האות יות‬
‫שבמאמר נעשה אדם ובר בדי להתלבש בנוף עוה״ז‬
‫התחת ו ן ‪ .‬ולכן נלךאו המלאכ י ׳ בשם אלק ים בכת וב‬
‫וכמ ׳ ׳ש כי ה ׳ אלק יכם אלק י האלקי ׳ כו׳ תה ו לאלק י‬
‫האלקי ׳ כר דבא ו בני האלקי ׳ להת י יצב ט ׳ ‪ .‬לפי ש נ יקח‬
‫ח יותם ה יא מבחיי חיצוניות שה יא בחי ׳ האות יות לבד‬
‫ושם אלק ים ת א בחי ׳ חיצוניות לגבי שם ת י ׳ ב״ה ‪.‬‬
‫אבל נשמת האדם שה יא מבתי ׳ פנימי׳ הח יות ה יא‬
‫חלק שם תי ׳ ב׳׳ה ‪ .‬כי שם ת י ׳ מ ורה על פנימי׳ הח יות‬
‫שה יא למעלה מעלה מבוז ׳ האות יות ‪ .‬וביאור הע נק‬
‫כנודע ממאמר אל ית א נח ת א דאפ יקת עש ־ תיקונין‬
‫וקרינן לת ן עש* ספ יק לא נהגא בת ן עלמין סתימין‬
‫וכר‬
‫וכו׳ ‪ .‬א נת חכ ים ולא בחכמה ידיעא א נת מבק ולא‬
‫בב ינה ידיעא וכו׳ ‪ .‬וכל הי׳ ספ ירות נכלל ות ונרמזות‬
‫בשם הוי׳ ב״ה ‪ .‬כי ה ירד שה יא בחי ׳ נקורה לבד‬
‫מרמ זת לחכמת ו ית׳ שה יא בבחי ׳ העלם והסתר עדם‬
‫שבאה לבתי ׳ התפשט ות וגילוי ההש גה וההב נה ( והעץ‬
‫שעל ה י וד רומז לבת ׳ רצון העליון ב״ה שלמעלה‬
‫מעלה ממדר גת בחי ׳ חכמה ע ילאה כנודע) ‪ .‬ואחר‬
‫שבאה לבתי ' התפשט ות וגילוי ההש גה וההב נה לעלמ י ן‬
‫סתימין נכללת ונרמזת בא ות דרא ש יש לה בחי ׳‬
‫התפשט ות לר וחב המ ורה ומרמז על הרחבת הב יאור‬
‫וההב נה וגם לא ורך הכ ורה על בת ׳ ההמשכה וההשפעה‬
‫מלמעלה למטה לעלמין סת ימץ ‪ .‬ואח״ב 'כש נמשכה‬
‫הכשבה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין ‪.‬‬
‫וככו האדם שר וצה לגל ות ח נכת ו לאחר ים ע׳יי דב ור ו‬
‫ער ים ‪ .‬נכללת ונרמזת המשכה זו באות יות רה ‪ .‬כי‬
‫הוי״ו כ ורה על ההמשכה מלמעלה למטה ‪ .‬וגם‬
‫המשבר ‪ .‬זו ה יא ע׳יי מדת חסד ו וטובו ושאר מדותיו‬
‫הקד וש ות הנכלל ות בדרך כלל במספר שש שבפס וק‬
‫לך ה ׳ ה נתלה ונו׳ עד לך ה ׳ הממלכה וכו׳ ולא עד‬
‫בבלל ‪ .‬כי מדת מלכ ות ו ית׳ נק׳ בשם דבר ה ׳ כט ׳ ׳ש‬
‫באשר דבר מלך שלטח ונכללת ונרמזת בא ות דדא‬
‫אחר ונה של שםהוי׳ ‪ .‬כי פנימי ' ומער התב ור ה וא ההבל‬
‫הע ולה מן הלב ומתחלק לה ׳ מ וצא ות הפר ‪ .‬אחה״ע‬
‫מהגרון וט ׳ ‪ .‬וגם הברת הה יא ה יא בחי ׳ הבל לבד‬
‫כמ״ש אתא קל ילא דל ית בה מששא ‪ .‬ואף שאץ לו‬
‫דמ ות הגוף ח״ו ‪ .‬אך דברה ת ורה בלשון בני אדם ‪.‬‬
‫בש גם ש גם דבר ה ׳ כ״ב אותיות המתחלק ות לה '‬
‫חלע‬
‫חלע המ וצא ות ובהן נברא כל היצור ( ובכ וש בלק ׳ ׳א‬
‫ח״ב פי׳׳א ביאור ענין אותיות אלו) ‪ .‬וככה ממש עד ים‬
‫המבד יל הבדל ות לאין קץ ב נשמת האדם שה יא בחי ׳‬
‫נפש האלקי ׳ דמת וכ יח נפח יש בה בחי ׳ שכל ה נעלם‬
‫הפד ומ ז בא ות ירד שכב וד לצאת אל הגילוי להבין‬
‫ולהשכ יל כאמתת ו ית׳ ובגדולתו וכו׳ כל חד וחד לפום‬
‫ש יע ורא דילי׳ לפי תחב שכל ו ובינתו‪ .‬וכפי אשר‬
‫מעמ יק שכל ו ופדח יב דעת ו ובינתו להתבונן בגדולתו‬
‫ית׳ אד מר ומ זת בינתו בא ות ה״א ש יש לה תחב וגם‬
‫אורך המ ורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו‬
‫והתבוננותו בגד ולת ה ׳ אהבה ויראה ותולדותיהן‬
‫במוחו ותעל ומ ות לבו ואדרב בבחי ׳ התגל ות לב ו ‪.‬‬
‫ומזה נמשכה עב ודה האמ ית ית בעסק הת ודה והמצ ות‬
‫בקול ודבור או מעשה הן אותיות וא״ו ה״א וכו׳ ‪ .‬וגם‬
‫ההתב וננ ות לחבק ולהשכ יל כאמתת ו וגדולתו ית׳‬
‫נמשכה ג״כ מהת ורה דאורייתא מחכמה נפקא ה יא‬
‫בחי ׳ ירד של שם הוי׳ וכו׳ ‪:‬‬
‫פ ר ס ה וה נה המשכת וירידת ת פש האלקי ׳‬
‫לעוה״ז להתלבש בגוף האדם‬
‫י‬
‫נמשכה מבתי ׳ פנימי׳ ומקור הדיבור ה וא הבל העל יק‬
‫המר ומז בא ות ה״א תתאה כנ״ל ובג וש ויפח באפיו‬
‫נשמת חיים דה י האדם ל נפש ח יה ומאן ד נפח ובו ‪.‬‬
‫ודש כי חלק ה ׳ עמ ו יעקב חבל נחלת ו פי׳ כמ ו חבל‬
‫עד״ט ש ראש א׳ קש ור למעלה וקצהו למטה ‪ .‬כי ת ה‬
‫פשט הכת וב כ וש רפח ת א להמחות לנו כמ ו שעד ׳ט‬
‫כשהאדם ניפח לאיזה מק ום אם יש אמה דבר תצץ‬
‫ומפס יק בינתיים אין הבל ת ופח ע ולה ומגיע כלל‬
‫לאותו מכ ןם ככה ממש אס יש דבר תצץ ומפסיל!‬
‫בק גוף האדם לבת ׳ הבל העליון‪ .‬אך באמת אין‬
‫ש ם דבר גשמ י ותת י ח יצץ לפניו ית‪ ,‬כי הלא את‬
‫השמ ים ואת הארץ אני מלא ומלא כל הארץ כבודו‬
‫ולית אתר פנוי מיני׳ בשמ ים ממעל ועל הארץ מחתת‬
‫אין עוד ואיהו ממלא בל עלמין וכר אלא כמ ׳ ׳ש בישעי ׳‬
‫כי אס עוונותיכם ה ז מבדל ים ביניכם לבין אל ‪p‬כס ‪.‬‬
‫והטעם לפי שהם נגד חמין העליון ב״ה המת ׳ את‬
‫הכל כמ ׳ ׳ש כל אש י חפץ ה ׳ עשה בשמ ים ובארץ‬
‫( ובמש ׳ל שה וא מ ‪p‬ר השפעת שס הוי׳ ונרמז בקוצו‬
‫של ידר) ‪ .‬וזהו ענין הכרת ‪ .‬ש נכרת ונפסק חבל‬
‫ההמשכה משם הוי׳ ב׳׳ה ש נמשכה מה״א תתאה‬
‫בנ ׳ל ‪ .‬וכמ ׳ ׳ש בפ ׳ אט ד ונכרתה ת פש הה יא מלפנ י‬
‫אני ה ׳ ‪ .‬מלפנ י ד יקא ‪ .‬ובשאר עב ירות שאין בה ן כרת‬
‫עכ״פ הן פוגמין ה נפש כנודע ‪ .‬ופגם ‪,‘ .‬וא מלש ו ן‬
‫פג ימת הסבק והוא עד״מ מחבל עב שזור מתר יע חבל ים‬
‫ד ‪p‬ם ככה חבל ההמשכה הנ״ל כלול מתרי״ג מצ ות‬
‫וכשע ובר חיץ על אחת מ ת ה נפסק חבל הדק וכו׳ ‪.‬‬
‫אך גם בת יב ברת ומ יתה נשאר עדיין בו דדש ימ ו‬
‫מ נפש ו האל ‪p‬׳ ועי״ז יבול לת ות עד נ׳ או ס׳ ש נה‬
‫ולא לחר (ומ ׳ ׳ש בשם האריז״ל ש נכ נסה בו בחי ׳‬
‫המ ‪p‬ף וכו אינו ענק לחיי גשמ י ות הגוף ומיית ער נ׳‬
‫ש נה או בזמן ה זה כדלקמ ן) ‪:‬‬
‫פ ר ק ו א מ נ ם זת בזמן שת ו ישראל כמ דתה‬
‫עליונה כשה יתה השבעה ש ורה‬
‫״‬
‫ב ישראל בבהמ״ק ‪ .‬ואז לא ה ז מקבל ים ת ות לגופם‬
‫רק ע׳׳י נפש האל ‪ p‬לבדה מכחי ׳ פנימי׳ השפע‬
‫שמשפ יע‬
‫שמשפ יע א״ס נ״הע׳׳י שש הדי ב״ה כנ״ל ‪ .‬אך לאחר‬
‫שירדו ממדד גתם וגרמו במעש יהם סוד גל ות השכ י נה‬
‫כמ ׳ ׳ש ובפשע יכם ש ולחה אמכם דהיינו ש ירדה השפעת‬
‫בחי ׳ ה׳־א תתאה הנ״ל ו נשתלשלה ממדתו* ‪ .‬למדרגה‬
‫למטה מטה עד ש נתלבשר ‪ .‬השפעתה בייס ת ו גה‬
‫המשפ יע ות שפע וחיות ע׳׳י המ זל ות וכל צבא השמ ים‬
‫והשר ים שעל יהם לכל הח י הגשמ י שבעוה״ז וגם לכל‬
‫הצ ומח כמארז״ל אין לך כל עשב מלמטה שא י ן לו‬
‫מזל וכו׳ ‪ .‬ואד יכול גם הח וטא ופושעי ישראל לקבל‬
‫חיות לטפס ו נפשם הבהמ י ות כמ י שאר בע ׳ ׳ח ממש‬
‫כמ״ש נמשל כבהמ ות נדמו ‪ .‬ואדרבה ב יתר שאת‬
‫ויתר עז עפ׳׳י המב ואר מזוה״ק פ׳ פקודי שכל שפע‬
‫וחיות ה נשפעת לאדם התחת ו ן בשעה ורגע שע ושה‬
‫דדע בעיני ה ׳ במעשה או בדיבור או בהרהור י עב ירה‬
‫וכר הכל נשפע לו מה יכל ות הסט״א המב ואר ים שס‬
‫כזוה׳יק ‪ .‬והאדם ה וא בעל בח ירה אם לקבל השפעת ו‬
‫מה יכל ות הסט״א או מה יכל ות הקר ושה שמהם נשפע ות‬
‫כל מחשב ות ט וב ות וקדושות וכר ‪ .‬כי זה לערז עשה‬
‫האלקי ׳ וכו׳ ‪ .‬והיבלות הסט ׳ ׳א מקבל ים ויונ ‪p‬ס ח יותם‬
‫מהתלבש ות והשתלשל ות השפע ד״ס ת ו גה הבל ולה‬
‫מכחי ׳ טו״ר ה יא בת ׳ עה״ד וט ׳ כנודע לי״ח ‪ .‬והנה‬
‫יעקב חבל נחלת ו בת יב ‪ .‬עד״ט במ ו החבל שראש ו‬
‫א׳ למעלה וראש ו השנ י למטה אם ימש וך אדם בראש ו‬
‫השנ י ינענע דמשך ארדיו גם ראש ו הראש ו ן כמה‬
‫שאפשר לו להמשך ‪ .‬וכבה ממש בשרש נשמת האדם‬
‫ומקוח־ז מכחי ׳ ה׳׳א תתאה הנ״ל ה וא ממש יך ומ ודד‬
‫השפעתה ע׳׳י מעש י ו הרע ים ומחשבות י ו עד ת וך‬
‫ה יכל ות‬
‫ה יבלות הסט״א כביכול שמשם מקבל מחשב ות י ו‬
‫ומעשיו ‪ .‬ומפני שה וא הויא הממש יך להם ההשפעה‬
‫לבן ת א נוטל חלק בראש ודל ‪ .‬וזהו שאמת רו ׳ל‬
‫אק ב ידנו לא משל ות הרשע ים וט ׳ ב ידנו ד וקא‬
‫בל ומר בזמן הגל ות אחר החורבן ‪ .‬וזוהי בחי ׳ גלות‬
‫השכ י נה בב יטל להשפ יע לה יכל ות הסט״א אשר‬
‫ש נאה נפש ו ית׳ ‪ .‬וכשהאדם ע ושה תש ובה נמ נה אזי‬
‫מסלק מהם ההשפעה שהמש יך במעש י ו ומחשב ות י ו ‪.‬‬
‫בי בתש ובת ו מחזיר השפעת השכ י נה לטעמה ‪ .‬וזהו‬
‫תש וב ה׳׳א תתאה מבת ׳ גלות וכט״ש ושב ה ׳ אלק יך‬
‫את שטת ן־ כל ומר עם שט ר ך ובמאמר ח ׳ ׳ל והש יב‬
‫‪ .‬לא נאמד וכר ‪:‬‬
‫פרק ז ואולם דרך האמת וה ישר לבת ׳ תש ובה‬
‫תתאה ה״א תתאה הנ״ל דם ב ׳‬
‫דבר ים דרך כלל ‪ .‬הא ׳ ת א לעורר רחמ ים העליונים‬
‫ממער הרחמ ים על נשמת ו ונפשו האלקי ׳ ש נפלה‬
‫מא יגרא רמה ת י החיים ב׳׳ה לב ירא עמ יקתא הן‬
‫ה יבל ות הט ומאה והסט״א ‪ .‬ועל מערה במער החיים‬
‫ת א שם תי ׳ ב״ה ובמ ׳ש וישוב אל תי ׳ וירחמהו ‪.‬‬
‫פי׳ לעורר רחמ ים על השפעת שם תי ׳ ב״י‪ ,‬שנשתלשל ו־ ‪,‬‬
‫וירדה ת וך תכל ות ר&ט ׳ ׳א הטמא ים להח י ותם ע׳׳י‬
‫מעשה אנ וש ותחבולותיו ומחשב ות י ו הרע ות וכמ ׳ש‬
‫מק ־ אס ור ברהט ים ברה יט י מ וחא וט ׳ ה יא בחי ׳‬
‫גלות השכ י נה בנ״ל ‪ .‬וזמן המס וגל לזה ת א בתיקון‬
‫חצ ות כט ׳ש בסידור בהערה עש״ב ‪ .‬ח ׳ש שם נפלה‬
‫עטרת ראש ינו אוי נא לגו כי חטאנ ו ‪ .‬ולבן נקרא‬
‫הקדב״ד ‪ .‬מלך על וב בפרע ה יבל ות במ ׳ש הרמ״ק רל‬
‫כי‬
‫כי אין לך עלבון גדול מ זה ‪ .‬ובפרט כאשר יתבונן‬
‫המאכ יל בגד ולת א״ס ב׳׳ה ממב״ע וסכ״ע כל א ׳ וא׳‬
‫לפי ש יעור שכל ו וחמת ו יתמרמר ע״ז מאד מאד ן‬
‫והב ׳ לכמש ולהכניע הקל יפה וסט״א אשר כל ח י ותה‬
‫ה יא רק בת ׳ נסות והגבהה במ״ש אם תגב יה ב נשר‬
‫וט ׳ ‪ .‬והב יט וש וההכ נעה עד עפר ממ ים זוהי מ יחתה‬
‫וביטולה ‪ .‬והיינו ע׳׳י לב נשבר ונדכה ולהיות נמה‬
‫בעיניו נמאס וכו׳ ‪ .‬ובמ ׳ ׳ש בזווי‪,‬״ק ע״פ זבחי אלקי ׳‬
‫רוח נשברה לב נשבר ונדכה ובו׳ ‪ .‬כי כל כךבן מן‬
‫הבהמה ה וא לשם הוי׳ ה יא מרת הרחמ ים ‪ .‬אבל‬
‫לשם אלקים ה יא מדת הדק אין מקריבין קרבן בהמה‬
‫כ״א לשבר ולהעב יר רוח הט ומאה והסט״א וזהו ח ח‬
‫נשברה י והא יך נשברה תח הסט״א ‪ .‬כשהלב נשבר‬
‫ונדכה וכו׳ ‪ .‬והא יך נשבר הלב ונדכה ‪ .‬ה נה מעט‬
‫מזעיר ה וא ע״י סיגופים ותעניות בדורותינו אלה שאין‬
‫לנו כח להתע נ ות הרבה כדוד המלך כמאמר דדל‬
‫ע״פ ולבי חלל בקרב י שהרג ו בתע נ ית ‪ .‬אך ע יקר‬
‫הכ נעת הלב להיות נשבר ונרבה והעברת רוח הט ומאה‬
‫יסט ׳ ׳א ה וא לה יות ממאר י דח ושב נא בע ומק הדעת‬
‫להעמ יק דעת ו ובינתו שעה אחת בכל יום או ל ילה‬
‫לפני תיקון חצ ות להתבונן במד ‪ .‬שפעל ועשה בחטא י ו‬
‫כחי ׳ גלות השכ י נה בלל וגם [גרם] לע ‪p‬ר נשמת ו‬
‫ונפשו האלק י‪ ,‬מחיי החיים ב״ה והוחדר‪ .‬למק ום הט ומאה‬
‫והמות הן ה יכל ות הספדא ־ונעשית בכחו ׳ מרכבה‬
‫אד יהם לקבל מהם שפע וחיות להשפ יע לגופו בג יל ‪.‬‬
‫ההו שאמר ו רדל רשע ים בח י יהם קרויים מת ים כל ומר‬
‫שח ו יהס נמשכ ים ממק ום המ וח והט ומאה (וכן ט״ש •‬
‫לא‬
‫לא המת ים יהללו ט ׳ אינו כלועג לרש ח״ו אלא‬
‫הט ו נה על הרשע ים שבח י יהם ק־ויים מת ים שמבלבל ים‬
‫א ותם במחשב ות זרות בע ודם ברשעם ואינם חפיצים‬
‫בתש ובה בגורע) ‪ .‬ואף מי שלא עבר על עון ברת וגם‬
‫לא על עון מ יתה בירי שמ יס שה וא ה וצאת דל ובה״ג‬
‫אלא שאר עבירות קל ות י אעפ ׳ב מאחר שה ן פוגמים‬
‫ב נשמה ונפש האלק ית ובמשל פג ימת ופס יקת חבל ים‬
‫דקים כנ״ל ‪ .‬הרי בריבוי החטא ים יבול לה יות פגם‬
‫כמו בלא ו אחד ש יש בו כרת או מ יתה ‪ .‬ואפי׳ בכפ ילת‬
‫חטא אחד פעמ ים רמת מאד ‪ .‬כמ ו שהמש יל הנב יא‬
‫החטא ים לענן המאפ יל אור השמש כמ״ש מח ית י כעב‬
‫פשע יך הם עב ירות חמ ור ות [המבד יל ים] בין פנימית‬
‫השפעת שס הוי׳ ב״ה ל נפש האלק ית ‪ .‬כהבדלת ענן‬
‫עב וחש וך המבד יל בין השמש לארץ ולדרים על יה‬
‫עד״ט ‪ .‬וכענן חטאת יך הן עב ירות קל ות שאדם דש‬
‫בעקביו המבד יל ים כהבדלת ענן קל וקל וש עד״ט ‪.‬‬
‫והנה כמ ו שבמשל ה זה אם מש ים אדם נגד אור‬
‫השמש בחלון מח יצ ות קל ות וקל יעות להב מאד הן‬
‫מאפ יל ות כמ ו מח יצה אחת עבה ויותר‪ .‬וכבה ממש‬
‫ה וא ב נמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו ומכ״ש‬
‫המפ ורסמ ות מדבר י רז״ל שה ן ממש בע״ז וג״ע וש״ד ‪.‬‬
‫כמ ו העלמת עין מן הצדקה במ ׳ש השמר לך פן יהי׳‬
‫דבר עם לבבך בל יעל בו׳ ובליעל ה יא עע״א וכו׳ ‪.‬‬
‫והמספר בגנות חבירו ה יא לה״ר השק ולה כעץ וג״ע‬
‫וש״ד וכל הטעם כאל ו עע״ז ובן מי ש יש בו גסות‬
‫הר וח ‪ .‬וכהנה רמת בגברא ‪ .‬ות״ת כנגד מל ן כמאח״ל‬
‫דחר הקב ׳ ׳ה על ע״ז וכו ‪ .‬ולבן ס ידה בק״ש שעל‬
‫המטה‬
‫המטה לקבל עליו ד׳ מ ית ות ב״ד וט ׳ ‪ .‬מלבד שעפ״ י‬
‫י הס וד כל הפוגם בא ות יו״ד של שם ודי׳ כאילו נתחייב‬
‫סק ילה והפוגם בא ות הייא באילו נתחייב שד יפה ובא ות‬
‫ומ כאילו נתחייב הרג ובא ות ה״א אחר ונה באילו‬
‫נתחייב ת ק ‪ .‬והמבטל ק״ש פיגם בא ות ירד ותפילק‬
‫בא ות ה״א וציצית בא ות רץ ותפלה בא ות ה״א וט ׳ ‪.‬‬
‫ומזה יטל המשכ יל ללמ וד לשאר עונות וחטאי ׳ וביטול‬
‫ח ורה כנגד ט ק ‪:‬‬
‫פ ר ק ח יה נה ארד י העמקת הדעת בכל הנ׳׳ל יוכל‬
‫לבקש באמת מע ומקא דלבא כרוב‬
‫רחמ יך מהה פשע י וט ׳ ‪ .‬כי אזי תקבע בלט באמת‬
‫גודל דרחמ נ ות על בחי ׳ אלעת שב נפש ו ושלמעלה‬
‫בנ״ל ‪ .‬ובזה יעורר רחמ ים העליונים מי״ג מדה ׳יר‬
‫תמשב ות מרצון העל יק ב״ה תרמ ז בעצ ו של יו״ד‬
‫שלמעלה מעלה מבתי ׳ ההשפעה תש פ עת מאות יות‬
‫שס הוי׳ ‪ .‬ולכן הי״ג מד ות דרחמ ים מנק ים כל הפגמ ים‬
‫וכמ״ש ג ושא עון ופשע ונקה ‪ .‬ושוב אין יניקה‬
‫להחיצונים והסט״א מהשפעת ה״א תתאה בנ״ל (ובזה‬
‫תש וב ה״א תתאה למק ומה להת י יחד ביה״ו וד״ל)‪.‬‬
‫וכן ממש למטה ב נפש האלק ית שבאדם ש וב אק‬
‫עונותיכם מבדל ים וכמ ׳ש ונקה מ נקה ה וא לשב ים‬
‫לרתץ ולגעת נפשם מלטש ים הצוא ים הם החיצונים‬
‫כמ״ש בגט ׳ מלפפת ו וט ׳ ‪ ,‬ומאחר ש דח עברה‬
‫ותטהרם אזי ת ובל נפשם לש ב עד הר ׳ ב׳׳ה ממש‬
‫ולעלות מעלה מעלה למערה ולדבקה ט ית׳ ב יתד‬
‫נפלא ‪ .‬כמ ו שה יתה מ י וחדת ט ית׳ בתכל ית ה יחד‬
‫בטרם ש נפחה בר וח פץ ית׳ לירד למטה ולהתלבש‬
‫בגוף‬
‫»» י‬
‫אצרת התשובה‬
‫בגוף האדם (וכמו עד״מ באדם ת ופח בר וח פיו בטרם‬
‫ש יוצא התח מפיו ה וא מיוחד בנפש ו) וזו ה יא תש ובה‬
‫של ימה ‪ .‬והנה בת ׳ יתד זה ותש ובה זו ה יא בחי ׳‬
‫תש ובה עילאי‪ .‬שלאחר תש ובה תתאה ובמ״ש בזוה״ק‬
‫ב דמ פ׳ נשא דתש ובה ע ילאה ה יא דתעסק באודי ׳‬
‫בדחילו ורתמ ו דקדב״ה וכו׳ דאיהו בן י׳ד‪ .‬ב ינה וכו׳‬
‫( ומעלת בעל י חש ובה על צדק ים גמ ודם ב זה ה יא‬
‫כמ״ש בזוה״ק פ׳ חיי שרה דאינון משכ י על י ית ב יע ותא‬
‫דלבא יתיר ובח ילא פגי לאתקרבא למלכא ובו ׳)‪:‬‬
‫פ ר ק ם וב יא ור הענק כמ״שב ז וה״ק ותיק־ני׳ בכמה‬
‫מק ימ ות ‪ .‬דבעה איהי תש ובה‬
‫ע ילאה והאם תבצת על האפתתם וט ׳ ‪ .‬דהייני שע״ י‬
‫שמתב ונ ן ב גתלת ה ׳ בהעמקת הדעת ומוליד מר וח‬
‫בינתו דר י שכל י ים ובט וב טעם ודעת כענק שנא ׳‬
‫לאהבה את ה ׳ אלק יך מש ים כי ת א ת יך וט ׳ ולא‬
‫ד לו באהבה טבע ית המס ותרת לבד וט ׳ ‪ .‬וכן ב יראה‬
‫ופחד או טש י ‪ .‬וט ׳ כנודע ‪ .‬אזי נכךאת האם תבצת‬
‫על האפר ות ׳ וט ׳ ‪ .‬והנה עיקר האהבה ה יא אתרבקת‬
‫תחא בר וחא כמ״ש ישקני כ נש יקת פיהו וט ׳ כנודע ‪.‬‬
‫ועץ נאמר ובכל נפשך שהם הם כל חלק י ה נפש שכל‬
‫ומתת ולטש יהם מחשבה ד ט י ומעשה לרבקה מל ן‬
‫ט ית׳ דהיינו המד ות במדותיו ית׳ מה ת א רתם וט ׳ ‪.‬‬
‫והשכל בשבל ו וחכמת ו ית׳ ת א עיון הת ורה דאורייתא‬
‫מחכמה נפקא ‪ .‬וכן המחשבה במחשבת ו ית׳ והדטר‬
‫בדבר ה ׳ זו הלכה וכמ ׳יש ואש ים דבד בפך ודברי‬
‫אשר שמת י בפ יך ‪ .‬והמעשה ת א מעשה הצדקה‬
‫להח י ות רוח שפל ים כמ ׳ ׳ש כי ששת ימים עשה ה ׳‬
‫וט׳‬
‫וכר כנודע במ״א ‪ .‬וזו ה יא אחדבק ז ז דד וחא בר וחא‬
‫י כתכל ית הדב יק ות וה ותר כשה יא מחטת אהבה וכו ‪.‬‬
‫ולפי שפ גם הבר ית בה וצאת ז׳׳ל ואצ׳׳ל בער יות או‬
‫שאר א יס וד ב יאה דאורייתא או דרבנן (כי חמורים‬
‫ד ים וט ׳) פוגם כמ וחלק תירצנו ה וא דתעסק בא וד יתא‬
‫דמחכמה נפקא ‪ .‬ודש בת נא דב י אליהו אדם עבר‬
‫עב ירה ונתחייב ט יחה למכץם מה יעשה דח יה אם ה יה‬
‫רגיל לקר ות דף אחד יקרא ב ׳ דפ ים לש נ ות פרק‬
‫א׳ ישנה ב ׳ פרק ים וכו ‪ .‬והיינו כמ יעל חבל ה נפסק‬
‫וחוזר מ ןשת שבמק ום הקשר ה וא כפול ומכ ופל ‪.‬‬
‫וככה ת א בחבל נחלת ו וכו ‪ .‬וזש״ה בחסד ואמת‬
‫יטפו* עק וט ׳ ואק אמת אלא ת ורה וט ׳ ‪ .‬ועון ב ית‬
‫על י ב זבח ומנחה ה וא דאינו מתכפר אבל מתכפר‬
‫בת ורה וגמ׳׳ח כדאי ׳ בספ ׳ ׳ק ד דה ‪:‬‬
‫פ ר ק י וה נה הש ובה ע ילאה זו דאתדבק ותא דר וחא‬
‫בר וחא ע׳׳י ח ורה וגמלת ‪ .‬ה יא בבחי ׳‬
‫המשכה מלמעלה למטה להיות דבר ה ׳ ממש בפ ז‬
‫וכפרש ואשם דברי בפ יך ‪ .‬דט יט תחבקנ י בגב ות‬
‫החסד דד ועא ימינא וט ׳ ‪ .‬אבל אדם התחת ו ן צר יך‬
‫ל ילך ממחר גה למדרגה ממטה למעלה ה יא בחי ׳‬
‫תש ב ה ע ילאה ואתרבקת ר וחא בר וחא בט ו נת הלב‬
‫בתפלה ובפרט בק ׳ש וברכות יה ‪ .‬כדי אמר ואהבת‬
‫ט ׳ בכל לבבך ובכל נפשך וט ׳ באמת לאמ ית ו ‪ .‬ובן‬
‫וחיו הדבר ים האלה וכו ודברת בם וכו׳ לה יות דבר‬
‫ה ׳ בפיו באמת ואק אמת וט ׳ ‪ .‬וכן לקיים כל המצ ות‬
‫כמ ׳ ׳ש אשר ‪ .‬קדשט במצותיו כמו הרי את מק דשת לי‬
‫הלא בחי ׳ קדש העל יק לשק פר ישת והבדלה שא יט‬
‫יכול להתלבש ת וך עלמין מש ום דכ ולא קמ יה כלא‬
‫חש יב אלא בבחי ׳ ס יבב ב׳׳ע ה וא דצק העליון ב׳׳ה וכו׳‬
‫כמ״ש בלק״א פמ״ו ‪ .‬וגם א וד התפלה אומרים אל יך‬
‫ה׳ נפש י אשא דהיינו לאתדבקא ר וחא בר וחא כל היום‬
‫וכו ׳‪ .‬ובל זה ע׳׳י ההתב וננ ות בגד ולת א״ם ב׳׳ה‬
‫בהעמקת הדעת בשת ים לפניה ובפסו ‪ p‬ד זמרה כנודע ‪.‬‬
‫ומאחר שהתפלה ה יא בת ׳ תש ב ה ע ילאה צרך להקר ים‬
‫לפניה בחי ׳ תש ב ה תתאה ‪ .‬וז״ש ח ׳יל במש נה אין‬
‫עומדין להתפלל אלא מת וך כ ובד ראש ופרש ׳ ׳‪ ,‬הכ נעה‬
‫והיא בחי ׳ חש ב ה תתאה לעורר רחמ ים בנ״ל וכדיליף‬
‫התם בגמ ׳ מקרא דכת יב והיא מרת נפש ‪ .‬אכן‬
‫בבר י יתא שם ת ׳ר אין ע ומרק להתפלל אלא כת וך‬
‫שמחה ‪ .‬ועכשיו בדור יתום ה זה שאין הכל יכולין‬
‫להפ וך לבם כרגע מן הקצה ‪ .‬אזי עצה ה יעוצה להקד ים‬
‫בחי׳ תש ובה תתאה בתק ו ן חצ ות בג ׳? ‪ .‬ומי שא ׳ ׳א‬
‫לו בכל ל ילה עכ״פ לא יפחות מפעם א ׳ בשב וע לפני‬
‫יום השבת מ ד ע ליודעים שהשבת ה יא בחי ׳ תש ב ה‬
‫ע ילאה ושב״ת אותיות תש״ב א נ וש כי בשבת ה יא‬
‫עליות הע ולמ ות למק ורם כו׳ ובפרט תפל ות השבת‬
‫ודל ‪( .‬ובזה יובן מ״ש ש ב ה אלי כי גאלת יך פי׳ כי‬
‫מא וד שמח ית י כעב פשע יך ה יא העברת הסט״א‬
‫וגאלתיך מן החיצונים בהתע ורר ות רחמ ים עליונים‬
‫באתעתתא דלתתא בתש ובה תתאה בנ״ל אזי ש ב ה‬
‫אלי בתש בה ע ילאה) ‪:‬‬
‫פ ר ק יא ואמ נם להיות בלב ו ההכ נעה ה יא בת ׳‬
‫תש ב ה תתאה בנ״ל וגם השמחה‬
‫בה ׳ שת יה ן ב יחד ‪ .‬כבר מ ילתא אמ ורה בלק״א ם״פ‬
‫ליד‬
‫אגרת התשובה‬
‫ק‬
‫ל׳׳ד ‪ .‬כמ״ש בזוה״ק חד וה תק יעא בלבא י מסטרא דא‬
‫ובו׳ ובצירוף עוד האמ ו נה והבטחון להיות נבון לבו בט וח‬
‫בה ׳ כי דפק חסד ד יא וחנק ורדום ורב לסל וח ת יכף‬
‫ומיד שמבקש מחלה וסל יחה מאת ו ית׳ (בתב רחמ יך‬
‫מחה פשע י כבסנ י טרדנ י ובל עוונות‪ ,‬מחה וט ׳) בל י‬
‫ש ם ספק וס״ס בע ולם ‪ .‬ובמו שאנ ו מברבק בכל‬
‫תפלת י׳ח ת יכף שמבקש ים סלח לנו בו׳ בתך אתה ה ׳‬
‫חנון המרבה לסל וח ודדי ספק ברטת להקל מיעים‬
‫חשש ברבה לבטלה אלא אין כאן ש ום ספק כלל‬
‫מאת־ שבקש נ ו סלח לגו מחל לנו ‪ .‬ואילו לא היינו‬
‫חוזרים ותטא ים היינו נגאלין מ יד כמו שאנ ו מברכין‬
‫בא׳׳י גואל ישראל ‪ .‬ודרי אפי ׳ במדת ב״ו כן שצרך‬
‫האדם למ ודל ת יכף ומיד שמבקש ים ממנ ו מח ילה ולא‬
‫יהא אבזרי מלמ ודל ואפי׳ בק וטע יד חב ית בדאי ׳‬
‫בגם ׳ בספ״ח דב״ק ‪ .‬ואם ב יקש ממנ ו ג״פ ולא מחל‬
‫לו ש ב א״צ לבקש ממגו ‪ .‬והגבעונים ש ב קש דוד‬
‫המלך ע׳׳ה מהם מח ילה בעד שא ול שהמ ית■‬
‫הגבעונים ולא רצו למ ודל גזר דור על יהם שלא יבאו‬
‫בקהל ה ׳ שהם רחמנ ים וט ׳ בדאי ׳ בפ״ח ד יבמ ות ‪.‬‬
‫ובמדת הקדב ׳ ׳ה עאבץ לאין קץ‪ .‬ומה שמשבח ים ומברכ ים‬
‫את ה ׳ ת ק המרבה לסל וח המרבה דייקא וכמ ׳ש‬
‫בעזרא ורב לסל וח ‪ .‬דהיינו שבמדת בץ אם יחטא א יש‬
‫לא יש וב יקש ממנ ו מה ילה ומחל א ואח״ב חזר לסורו‬
‫קשה מאד שמח ול א ש נ ית ומכ ׳ש בשל יש ית ורביעית‪.‬‬
‫אבל במדת הקב״ה אק הפרש בק פעם א׳ לאלף‬
‫פעמ ים כי ‪ .‬המח ילה ה יא ממדת דרחמ ים ומד ותץ‬
‫הקד ושת אינן בבחי ׳ נטל ותבאת אלא בבחי ׳ א״ס‬
‫במ״ש‬
‫כמ״ש כי לא בלו רחמיו ‪ .‬ולגבי בחי ׳ א׳׳ס אין הפרש‬
‫כלל בק מספר קטן לגדול דטלא קמי ׳ כלא ממש‬
‫חש יב ומש וה קטן וגדול וט ׳ ‪ .‬ולכן מעב יר אשמות ינ ו‬
‫בכל ש נה ושנה וכל החטא י ׳ שמת ו וד ים בעל דטא מד י‬
‫ש נה אף שח זר ועבר על יהם חוזר ומת ורה על יהם‬
‫ביוה״ב בש נה הבאה וכן לע ולם ‪ .‬ובכל ש נה ושנה‬
‫לאו דוקא אלא במ ו כן בכל יום ויום ג״פ מברכי ׳ בא׳יי‬
‫חטין המרבה לסל וח וכמאח״ל הפלה בנגד המ ירק‬
‫תקנ וה ‪ .‬ותמ יד של שח ־ הי׳ מכפר על עבד ות הל ילה‬
‫ותמ יד של בק הערב י ים על של יום וכן מ ד יום ביום‬
‫לעולם ‪ .‬אלא ש יוה״ב מכפר על עב ירות חכ ור ות ‪.‬‬
‫והתמ יד שרצא ק־בן ע ולה מכפר על מ׳יע בלבד ‪ .‬וכן‬
‫התפלה ב זק ה זה עם דתש ובה כנ״ל ‪ .‬ואין זה אחטא‬
‫ואש וב ‪ .‬כי היינו מקא שבשעת ההטא ה יה יטל ל כמש‬
‫יצרו אלא שס ומך ב לט על התש ובה ולכן הואיל‬
‫והתש ובה ג ורמת לו לחט וא אק מספיקין וט ׳ ‪ .‬ואף‬
‫גם זאת אין מספיקין דייקא ‪ .‬אבל אם דרוק ונתחזק‬
‫ונתגבר על יצרו ועשה תש ובה מקבלק תש יבה ו ‪ .‬אבל‬
‫אגו שמבקש ים בבל יום סלח לנו אגו מקדמ י ן לבקש‬
‫והחזירנו בתש ובה של ימה לפניך דהיינו שלא נש וב‬
‫עוד לכסלה וכן ביוה״ב מבקש ים יהי רצון מלפנ יך‬
‫שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין במארז״ל הבא‬
‫לטהר מסייעק אוחו הבא ד יקא מ ד שבא ואי אאת‬
‫גם הסאחה והמח ילה ה יא מ יד ‪ .‬ומ״ש וחטאת י נגד‬
‫תמ יד אק המבוזן לה יות חמ יד עצב נבזה חץ דהא‬
‫כת יב בחד ׳ השמ יענ י שש ו ן ושמחה וט ׳ ורוח נדבה‬
‫תסמכנ י וט* ומש ום שצ ׳ ׳ל כל ימיו בתש ובה ע ילאה‬
‫שה יא‬
‫שה יא בשמחה רבה כנ״ל אלא נגדי דייקא כמ ו ואחה‬
‫חת יצב מנגד מנגד סב יב לאהל מ ועד יחנו ופרש׳׳י מרחוק ‪.‬‬
‫והמכוון רק לבלת י תם לבב ו ולהיות שפל ת ח בפני‬
‫כל האדם בש יה יה לזכרון בק עיניו שחטא נגד ה ׳ ‪.‬‬
‫ואחרבה לענין השמחה יועיל זברק החטא ב יתר שאת‬
‫בכד לקבל בשמחה בל המא ורע ות המתר גשת ובא ות‬
‫בק מן השמ ים בק ע׳׳י הבר יות בדב ור או במעשה‬
‫(וזו עצה ט ובה לה נצל מכעס ובל מיני קפדא ובו׳)‬
‫וכמארז״ל הנעלב ים ואינן ע ולבק שמע י ׳ חרפתם ואק‬
‫משב י ׳ עוש ים מאהבה ושמחי ׳ ביסוד ׳ ובו׳ וכל‬
‫המעב יר על מדותיו מעבירי ׳ לו על כל פשע יו ‪:‬‬
‫פ ר ק יב ו ט עם השמחה ב יס וד דגוף לפי שה יא‬
‫ט ובה גדלה ועצ ומה ל נפש‬
‫התטאת למרקה בעה׳׳ז ולהצ ילה מהמ ידק בגיהנם‬
‫(בפרט בדתת י נ ו אלה שא ין ב יכולת להתע נ ות כפי‬
‫מספר כל הצ ומ ות שבת יע נ י תש ב ה מהארץ דל‬
‫הצ דטת למ ידק ה נפש להצ ילה ממ יתק בגיהנם)‬
‫ובכ וש הרמב ׳ ׳ן דל בהקדמה לפי׳ איוב שאפי ׳ יסורים‬
‫של א זב ע׳ ש נה אק להן ערך כלל ל יסד ועפש‬
‫שעה אחת בג יהנם כי אש א ׳ משש ים וכר ‪ .‬אלא לפי‬
‫שעוה״ז חסד יבנה וביסודן קלין בעוה״ז ניצול מדיני׳‬
‫קשם של עוה ׳ ׳ב כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ‬
‫טפח לפי הילוך גלגל השמש ברק יע אלפ ים מילין‬
‫וכר ‪ .‬דתר על כן לאק קץ ת א ב נמשל בבחי ׳‬
‫השתלשל ות הע ולמ ות מר ום הטעאת עד עוה״ז‬
‫דגשמ י ‪ .‬וכנודע ממ״ש בזוה״ק מענין עליות ע ולמת‬
‫העליוני׳‬
‫העליוני׳ באתער ותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן‬
‫יוגה או חור ע״ג המ זבח או ק ומץ כ נחה ‪ .‬וכן ה וא‬
‫בכל המצ ות מעש י ות כנודע מהאריז״ל ‪ .‬ודש ח ׳ ׳ל‬
‫ע״פ והתקדשתם והייתם קד וש ים אדם מקרש עצמ ו‬
‫מעט מלמטה מקדש י ן אותו דרבה מלמעלה וכו׳‬
‫(ובמ ׳ ׳ש לע יל בענק אשר קדשנ ו במצותיו וכו׳ בחי ׳‬
‫סוב׳׳ע וכו׳) ובכה ממש ה וא בענין שבר ועונש‬
‫כמאח״ל שכר מצ וה מצ וה וכו׳ וכמ ׳ ׳ש במ״א ‪ .‬ודעת‬
‫לגבון נקל ומשכ יל על דבר ימצא ט וב ן‬
‫א פ ותח י ן בברכה לברך ולהורות לה ׳ כי‬
‫ט וב ‪ .‬שמ ועה ט ובה שמעה‬
‫ותחי נפש י ‪ .‬אק ט וב אלא ת ורה ‪ .‬ת ורת ה ׳ תמ ימה ‪.‬‬
‫זו השלמת כל הש״ס טל ו בר וב עיירות ומגינים‬
‫מא נ ׳ש ‪ .‬תראה על העבר ובקשה על העת יד ‪ .‬כה‬
‫יתן ובה יוסיף ה ׳ לאמץ לבם בגטר ים מד י ש נה‬
‫בש נה בגב ורה של ת ורה ‪ .‬ולה ודע לבני אדם גב ורתה‬
‫של ת ורה שבע״פ וכחה עוז ‪ ,‬פי׳ שלמה המלך ע׳׳ה‬
‫חגרה בעוז מתנ יה כר ‪ .‬מתג ים הם דבר המעמ יד‬
‫כל הגוף עם הראש ה נצב ועומד על יהם ‪ .‬ודט‬
‫המוליכים ומביאים אותו למתיז חפצו ‪ .‬וכמו שה וא‬
‫בגשמ י ות הגוף כך ת א בבחי ׳ רוחניות ה נפש‬
‫האלה ית האמ ו נה האמ ית ית בה ׳ אחד א״ס ב״ה דאירע‬
‫ממכ ׳ ׳ע וסוב׳׳ע ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אק‬
‫קץ ולמטה עד אין תכל ית וכן לד סטרין בבחי ׳ א׳׳ס‬
‫ממש ‪ .‬וכן בבת ׳ ש נה ונפש כנודע ‪ .‬ת ה אמ ונה זו‬
‫נק׳ בשם בחי ׳ מתנ ים דבר המעמ יד ומקיים את הראש‬
‫ת א השכל המתב ונ ן ומעמ יק דעת ב גתלת א״סי ב״ה‬
‫בבחי ׳ ע ולם ש נה נפש ‪ .‬וברוב חסד ו ונפלאותיו עמנו‬
‫להיות עם קרובו ולדבקה ט ממ ים כנודע ממאמר‬
‫יפה שעה אחת בתש ובה ומע״ט בעוה״ז מכל ת י‬
‫עוה״ב שת א רק זיו והארה מבתי ׳ הנק ׳ שב י נה הש וכ ן‬
‫ט ׳ ונברא ב ירד א ׳ משמ י ית׳ ט ׳ אבל תש ובה‬
‫ומעש ים ט־בים מק־בין ישראל לאב יהם שבשמ ים‬
‫ממש למה ות ו ועצמותו כב יטל בת ׳ א״ס ממש ובמ״ש‬
‫הודו על ארץ ושמ ים דרס קק לעמ ו כר אקב׳׳ו כר‬
‫וכמים דפנ ים ט ׳ להגליד מתמ נה זו דררשכל י ים או‬
‫טבע י ים‬
‫מבד ים להיות ' בחו ׳ צעק לבם אל ה ׳ או בחי ׳ רשפ י‬
‫אש ושלהבת ע זה בבחי ׳ רצוא ואחייב בבחי ׳ ש וב‬
‫לה יות פחר ה ׳ ב לט וליבוש מגדולתו כו׳ והוא בחי ׳‬
‫שמאל ד וחה כט ׳ ׳ש בב ית דרא העם דגועו דעמד ו‬
‫מרתק ט ׳ והן בחי ׳ הזרועות והגוף שב נפש ‪:‬‬
‫א ך מי ה וא הנותן כח ועוז לברו ׳ מתנ ים להעמ יד‬
‫ולקיים הראש והזרועות ה וא עסק ולימוד ח למת‬
‫בח ודה שבע ׳ ׳פ שה יא בחי ׳ גלוי רצון העליון דאורייתא‬
‫מחכמה ה יא דגפכךז אבל מקדה ושרשה ה וא למעלה‬
‫מעלה מבת ׳ חכמה והוא ה נקרא בשם רצון העליון‬
‫ב׳׳ה ובמ ׳ ׳ש כצ נה רצון תעטרנ ו כעטרה שה יא על‬
‫המ ות ן שבראש ובנודע ממ ׳ ׳ש ע״פ אשת ח ל עטרת‬
‫בעלה ‪ .‬וכל הש ו נה ה לטת בכל יוס כ ו ‪ .‬וזהו חגרה‬
‫בעוז מת נ יה אק עח אלא ח ורה שה יא נותנת בח ועוז‬
‫לבת ׳ מהנ ים החגורים ומל ובש ים בה לחזק ולאמץ‬
‫זרועותיה הן דדד שכל י ים או טבד ים כל חד לפום‬
‫ש יע ורא דיליה (ועל העמדת וקיום בח ינת הראש‬
‫שב נפש ה וא השכל המתב ונ ן כ ו אמר מעמה כי‬
‫ש ב סרדה ט ׳ ומבואר במ״א) ‪ :‬אך עת חמ ן החק וק‬
‫ואימוץ הזרועות והראש ה יא שעת תפלת השחר‬
‫שה יא שעת רחמ ים ועת דצק העליון למעלה ‪ .‬ולזאת‬
‫א ותה אבקש ממבקש י ה ׳ יבינו דשב יל ו יחדיו ולהיות‬
‫לזכרין בין ד נ יהם כל מה שכתבת י אל יהם אשתקד‬
‫בכלל ‪ .‬ובפרט מע נק מ וגת התפלה מע ומקא דלבא‬
‫יום יום דדש ו ן ה ׳ בכל לבם ובכל נפשם ו נפשם‬
‫השתפך כמ ים נוכח פני ה ׳ ובמארז ׳ ׳ל בספר י עד‬
‫מיצוי ה נפש ט ׳ ‪:‬‬
‫ועתה‬
‫י‬
‫ו ע ת ה הפעם הנני יוסיף ש נ ית ידי בת וספת ביאור‬
‫ובקשה כפ ולה שמ וחה ופר ושה לפני כל‬
‫אנש י של ומ ים הקרוב ים והרח־קים לקיים על יהם שכל‬
‫ימי הח ול לא ידח־ לפני הת יבה הבעל י עסק ים שאין‬
‫להם פנאי הב ‪ .‬רק א ותם ש יש להם פנאי או‬
‫המלמד ים או הסט וכ ים על שלח ן אב יהם ש יטל ים‬
‫להאר יך בתפלת השחר עדך שעה ומחצה לפח ות‬
‫כל ימות ה ו זל מהם יהיה היורד לפני הת יבה ע ׳ע‬
‫הגודל או ע״פ ריצוי הר וב ‪ .‬והוא יאסוף אליו בסב יב‬
‫א כל הסמ וכ ים על שלח ן אב יהם או מלמד ים שיובלו‬
‫להאר יך כמוהו בבל יש נה נא ונא ‪:‬‬
‫א ך בשבת ות וימים טוב ים ש גם כל בעא עסק זס‬
‫יש להם פנאי ושעת הכ ושר להאר יך בתפא זם‬
‫בבחינת לבם ונפשם לה‪ . ,‬ואדרבה על יהם מ וטל‬
‫ב יתר שאת ויחר עז כט ו שכת וב בשלח ן ערוך א ורח‬
‫חיים וכט־ שכת וב בת ורת משה ששת ימים תעב ור‬
‫כו׳ רוס השב יע י שבת לה ׳ אלה יך דייקא כ וא לה ׳ ‪.‬‬
‫ולזאת גס הם ידחו לפני הח יבה בשבת ר ום מ וב‬
‫על פי הגורל או בריצוי הר וב במ״ש אשתקד ‪:‬‬
‫וכ גמ דא צריך לאודועי שבדעת י אי׳׳ה לשאח לכל‬
‫המנינים טר גאם במחר אדע ולהודיע כל מ י‬
‫שאפשר א וכל מ י ש יש א פנאי להאר יך ולעיין‬
‫בתפלה ומתעצל יחי׳ נדון בריחוק מק ום אד ות נדחה‬
‫בשת י ד ים בבואו לפה לשמ וע דא״ח ומכלל לא ו‬
‫אתה ש ט ע הן ולשמע ים יונעם ותבא על יהם ברכת‬
‫ט יב ואץ פ זב אלא ח ורה וט ׳ ‪:‬‬
‫מד‬
‫»»‬
‫אג ר ת ה ק ד ש‬
‫אחר ביאתו מפ״ב ‪.‬‬
‫ב ק ט נת י מכל החסד ים ומכל כ ו ‪ .‬פי׳‬
‫שבבל חסד וחסד שהקד וש ב׳׳ה‬
‫ע ושת לארם צדך לרדות שפל רוח במאד ‪ .‬כי חסד‬
‫דר יעא ימינא ‪ .‬וימינו תחבקנ י ‪ .‬שה יא בחי ׳ קרבת‬
‫אלה ים ממש ב יתר שאת מלפנ ים ‪ .‬וכל הקח וג אל‬
‫ה ׳ כ יתר שאת והגבה למעלה מעלה ‪ .‬צריך לה יות‬
‫יותר שפל רוח למטה מטה כמ״ש מרח וק ה ׳ נראה‬
‫לי ‪ .‬ובנודע דכ ולא קמי ׳ דווקא כלא חש יב ‪ .‬וא״ב‬
‫בל שה וא קמי ׳ יותר ה וא יותר כלא ואין ואפס וזו‬
‫כחי ׳ ימין שבקד ושה וחסד לאברהם שאמר אנכי‬
‫עפר ואפר ‪ .‬וזו ה יא ג״כ מדת ו של יעקב ‪ .‬ובזאת‬
‫הת נצל על יראתו מפני עש ו ולא ד לו בהבטחת ו‬
‫ותה אנכי עמך כו ׳‪ .‬מפני היות קטן יעקב במאד‬
‫מאד בעיניו מחמת ריבוי החסד ים כי במקל י כו ׳‪.‬‬
‫ואינו ראוי וכראי כלל לה נצל ט ׳ ‪ .‬ובטארז״ל שמא‬
‫יגרוס החטא ש נדמה בעיניו שחטא ‪ .‬משא״ב בזלע״ו‬
‫ה וא ישמעאל חסד דקל יפה ‪ .‬כל שהחסד גחל‬
‫ה וא ה ולך וגדל בג ובה וגסות הר וח ורוחב לט ‪.‬‬
‫ולזאת באת י מן המודיעים מ ודעה רבה לכלל ות‬
‫א לש על דט י החסד ים אשר ת ד ל ה ׳ לעש ות עמנו‬
‫לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמ ו ושאר ית ישראל‬
‫שמש ים עצמ ו כש יד ים ומותרות ממש שאק ם ש ום‬
‫צורך ‪ .‬לבלת י רוס לבבם מאח יהם כר ולא להרח יב‬
‫על יהם פה או לשר וק על יהם ח״ו ‪ .‬הס מלהזכ יר‬
‫בא זהרה נוראה רק להשפ יל חרט ולבם במדת אמת‬
‫ל יעקב מפני כל אדם בנמ יכ ות ח ח ומענה רך מש יב‬
‫ח ימה‬
‫ח ימה ‪ .‬ורוח נכאה בו׳ ‪ .‬ובולי הא י ואולי יתן ה ׳ בלב‬
‫‪ .‬אח יהם כמ ים הפנים וגו׳ ‪:‬‬
‫ג וילבש צדקה כשריון וכובע יש ועה בראש ו ‪.‬‬
‫ודרשו ח ׳ל מה שרק זה כל קל יפה‬
‫וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פר וטה‬
‫ופרוטה מצטרפת לחשב ו ן גדול ‪ .‬פי׳ שהשר י ו ן עשו י‬
‫קשקש ים על נקבים והם מגינים שלא יכנס חץ בנקב ים ‪.‬‬
‫וככה ה וא מעשה הצדקה ‪:‬‬
‫וביאור הע נק כי גד ולה צדקה מכל המצ ות שמה ן‬
‫נעשי ׳ לבושי ׳ לה נשמה הנמשב י ׳ מא ור א״ס‬
‫ב״ה מברו ׳ ס ובב כל עלמק (כמב ואר הפי ׳ ממב״ע וסובב‬
‫כ״ע בלק ׳ ׳א ע״ש) באתער ותא דלתתא ה יא מצ ות ה ׳‬
‫ורצון העליון ב ׳ ׳ה‪ .‬ועיק־ המשכה זו מא ור א״ס ב ׳ ׳ה‬
‫ה וא לב וש ואחר מק יף לי״ס דאבי ׳ ׳ע המשתלשל ות מע ילה‬
‫לע ילה וממדרגה למדרגה כו׳ הנק־א ות בשם ממלא כ׳׳ע‪.‬‬
‫פי׳ כי אור א׳׳ס ב׳׳ה מתלבש ומאיר בתק־ כל השתלשל ו ׳‬
‫הע״ס דאבי ׳ ׳ע והוא המאצ יל הע״ס דאצ יל ות המשתלשל ו ׳‬
‫לבי׳׳ע ע״י צמצ ום עצ ום המב ואר בע״ח ונקרא אור פנימי ‪,‬‬
‫יע׳׳י קלם המצ ות נמשך את־ מק יף הנ״ל ומאיר תוך־ הע״ס‬
‫דאב י״ע ומת י יחד עם הא ור פנימי ונקרא יחד קוב״ה‬
‫ושכינתי ׳ במ ׳ ׳ש במ׳׳א‪ .‬ומהארה דהארה מא וד מק יף הנ ׳ל‬
‫ע׳׳י צמצ ום רב נעשה לםש לברו ׳ נר׳׳ן של האדם בג״ע‬
‫התחת ו ן והעליק שיוכלו ליהנות ולהש יג איזה הש גה‬
‫והארה מא ור א״ס ב׳׳ה כמ״ש במ יא ‪ .‬וזה שא פת ח ׳ל שכר‬
‫מצ וה בהא י עלמא ל יכא ‪ .‬כי בעוה״ז הגשמ י ובעל גבול‬
‫וצמצום רב ועצום מאד מאד א׳׳א להתלבש ש ום הארה‬
‫מא וד א״ס ב״ה כ״א ע״י י״ס הנקרא ים גופא בזוה״ק ‪ .‬חסד‬
‫וד ועא‬
‫דה ועא ימינא כו׳‪ .‬לפי שכמ ו שאין עתך לו להגוף הגשמ י‬
‫לגבי ה נשמה כך אין ער וך כלל לי״ס דאצ יל ות לגבי‬
‫המאצ יל העל יק א״ס ב׳׳ה ‪ .‬כי אפי ׳ ח׳׳ע שה יא ראש ית ן‬
‫ה יא בבחי ׳ עש יה גופנית לגבי א׳׳ס ב ׳ ׳ה כמ״ש‬
‫בלק״א ‪ .‬ואי ל זאת במעשה הצדקה וגמ׳׳ת שאדם‬
‫א וכל מפירותיהן בעוה״ז יש נקב ים עד״מ בלב וש‬
‫העל יק המק יף על גופא דם הכל ים רי״ס ‪ .‬להא יר‬
‫מהם ולהשפ יע אור ושפע מחסד דתעא ימינא אורך‬
‫ימים בעוה״ו הגשמ י וע ושר וכבוד מדר ועא שמאלא ‪.‬‬
‫וכן בתפארת ‪ .‬והוד והדד וחדוה וכו׳ ‪ :‬אך כדי שלא‬
‫ינקו החיצונים למעלה מא וד ושפע המשתלשל דורד‬
‫למטה מטה עד עוה״ז הגשמ י ‪ .‬וכן למטה להגין על‬
‫האדם ולשמר ו ולהצילו מכל דבר רע בגשמ י ות‬
‫וברוחניות ‪ .‬ל זאת חוזר ומא יר אור המק יף דסותם‬
‫ה נקב עד״מ ‪ .‬כי ה וא טבחי ׳ א׳׳ס וסובב כ׳׳ע ברל ‪.‬‬
‫וזרע שאמת רז׳׳ל מצטרפת לחשב ו ן גחל דייקא כי‬
‫גדול ה ׳ ומה ולל מאד בלי סוף ותכל ית וגבול [חץ] ‪:‬‬
‫אך מי ה וא הגורם ל יד ות הא ור והשפע לעוה״ז‬
‫הגשמ י מי׳׳ס הנכךא ים גופא ת א ה יתד הנ׳׳ל שה יא‬
‫ת וספת הארה והשפעה מבדד ׳ אור א״ס המאצ יל‬
‫העליון ב״ה ב יתר שאת על ההארה וההשפעה‬
‫שבתח ילת האצ יל ות ו ההשתלשלו ת וכו׳ ‪ .‬ודאשת‬
‫ת וספת ההארה וההשפעה ה יא לראשה ה יס הה‬
‫ת א וכובע יש ועה בראש יש ועה ת א מלש ן רשע‬
‫ה אל הבל ואל מ נחת ו ‪ .‬ותא ירידת הא וד והשפע‬
‫דש ׳ ׳ע גהודן שב ז וה״ק ‪ .‬וכמ״ש יאר ד? פניו אל יך ‪.‬‬
‫יאר פניו אתנ ו סלה ‪ .‬אתנ ו ת א עייי מעשה הצדקה ‪.‬‬
‫חה‬
‫וזה ה וא זורע צרעת מצמ יח ישועות ‪ .‬וככה יאר ה ׳ פניו‬
‫אל יהם צדקתם ע ומדת לעד וערנם חר ום ב יש ועת‬
‫מצמ יח קק יש ועה צמח צדקה מהכ ובע יש ועה הלל ‪.‬‬
‫כ נפש תדרש נ ו ‪:‬‬
‫ד א ץ ישראל נגאלין אלא בצדקה שנא ׳ ושב יה‬
‫בצדקה ‪ .‬בת יב צדק לפניו יהלך וה ואל‬
‫ילך‪ .‬אך הענק עפ׳׳י מ ׳ ׳ש לך אמר לבי ב עש פני פי׳ ב קש‬
‫פנימית הלב כי הנר‪ ,‬בלהב יסוד האש האלק ית שבלב‬
‫(נ״א ה נה בהלב [יסור האש האלק ית שבלב]) יש ב׳ בחי׳‪.‬‬
‫בחי׳ חיצוניות ובחי׳ פנימיות ‪ .‬חיצוני׳ הלב ה יא התלהב ות‬
‫המתלהבת מבדד ׳ הב ינה והדעת בגד ולת ה ׳ א׳׳ס ב״ה‬
‫(להתבוננן) [להתבונן] בגדולתו ולהוליד מתב ו נה זו אהבה‬
‫עזה כרשפ י אש וכו‪ .,‬ופנימי׳ הלב ה יא ה נערהשבפנ ימ י ות‬
‫הלב ועומקא דל יבא שה יא למעלה מעלה מכחי ׳ הדעת‬
‫והתב ונה ש יוכל האדם להתבונן בלב ו בגד ולת ה׳‪ .‬וכמ״ש‬
‫ממעמק י י קראת יך ה ׳ מע ומקא דאבא ( ועד״ט כמ ו במ יא‬
‫דעלמא לפעמ ים יש ענק גתל מאד מאד שבל ‪.‬ת ות‬
‫האדם תלוי בו ונוגע עד נעדת פנימיות הלב ועד‬
‫בכלל וגורם א לפעמ ים לעש ות מעש ים ולדבר דבר ים‬
‫שלא בדעת כלל) וזלע״ז ככה ת א ממש בעב ודה‬
‫שבלב ‪ .‬והיינו לפי שבת ׳ נקודת פנימית הלב ת א‬
‫למעלה מבת ׳ הדעת המתפשט ומתלבש במד ות‬
‫שנולדו מחב״ד בנודע ‪ .‬רק ת א בחי ׳ הארת חכמה‬
‫עליונה שלמעלה מהמ נה והדעת ובה מל ובש וגנוז‬
‫אור ה ׳ ממש במ״ש ה ׳ בהבמה כו׳ והיא ת א ברד‬
‫ניצוץ אלעת שבכל נפש מ ישראל ‪ .‬ומה שאין כל אדם‬
‫יזוכה למדרגה זו לעב ורה שבלב מע ומקא דלבא בבחי ׳‬
‫פנימיות‬
‫פנימיות היינו 'לפי שבח י נה זו ה יא אצלו בבחי ׳ גלוח‬
‫ושב יה והיא בח ינת גלות השכ י נה ממש בי ה יא ה יא‬
‫בח ינת ניצוץ אלה ות שב נפש ו האלה ית וסבת הגל ות‬
‫הוא מאמר דדל גלו לבבל שב ינה עכהם דהיינו כפני‬
‫שהלב יש בח ינת פניכית נקודת לבב ו בזה לע ומת זד‪.‬‬
‫דהיינו בלב וש ים צואים דמילי דעלכא ותא ות עוה״ז‬
‫הנקרא בשס בבל והיא בח ינת ערלה המכסה על הבר ית‬
‫ונקודה הפנ ימ ית שבלב ועל זה נאמר ומלתם את‬
‫ערלת לבבכם ‪ .‬והנה במ ילה יש שני בחינות מ ילה‬
‫ופריעה שה ן ערלה גסה וקליפה דקה וכן בערלת הלב‬
‫יש ג״כ תא ות גס ות ודקות מ ילה ופריעה ומל ולא פרע‬
‫כאל ו לא מל מפני שס וף סוף עדיין נרץדת פנימית הלב‬
‫ה יא כב וסה בלב וש שק דק בבח ינת גלות ושב יה ‪ .‬והנה‬
‫על מ ילת הערלה ממש בתי ׳ ומלתם את ערלת לבבכם‬
‫אתם בעצמכם אך להס יר הקל יפה הדקה זהו דבר הקשה‬
‫על האדם וע״ז נא׳ בב יאת המש יח ומל ה ׳ אלה יך אח‬
‫לבבך בו׳ לאהבה את ה ׳ אלה יך בכל לבבך ובבל נפשך‬
‫למע ן חייך כל ומר למע ן כי ה ׳ לבדו ת א בל חייך ממש ‪.‬‬
‫שלכ ן אהבה זו ה יא מע ומקא דלבא מנק ודה פנימית‬
‫ממ יש כג״ל ולמעלה מבח י נת הדעת ולכן מש יח בא‬
‫בה יסח הדעת לכלל ות ישראל והיא גילוי בח ינת נקודה‬
‫פנימית הכלל ית ויציאת השכ י נה הכלל ית כהגל ות‬
‫והשב יח לעד ולעולמי עולמ ים וכן כל ניצוץ פרטי‬
‫מהשכ י נה שב נפש בל אחד מ ישראל יוצאת מרגל ות‬
‫והשב יח לפי שעה בחיי שעה זו תפלה ועב ודה שבלב‬
‫מע ומקא דלבא מבח י נת נקודה הפנ ימ ית הנגל ית‬
‫מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתש וקה עזה‬
‫בבח ינת‬
‫בבח ינת למע ן חייך והוא גם בן בבחי ׳ ה יסח דעת‬
‫י האדם כי בח ינה זו ה יא למעלה מדעת האדם והתבוננותו‬
‫בגד ולת ה ׳ רק ה יא בח ינת מת נה נתונה מאת ה ׳ ק‬
‫השט ים מהארת בת ׳ פנים העליונים במ״ש יאר ה ׳ פניו‬
‫אל יך ובמ״ש ומל ה ׳ אלקך ט ׳ ‪ ,‬אך מ ודעת זאת כי‬
‫אתער ותא דלע ילא ה יא באתעתתא דלתתא ד וקא‬
‫בבח ינת העלאת מ״נ כמשאר ז״ל אין טפה יורדת‬
‫מלמעלה ט ׳ ‪ .‬ולכן צר יך האדם לעש ות בעצמ ו תחלת‬
‫מ ילה זו לחסד ערלת הלב וקליפה ה גסה ודקה‬
‫המלב יש ות ומכס ות על בח ינת נ ‪p‬רת פנימית הלב‬
‫שת יא בח ינת אהבת ה ׳ בח ינת למק חייך שה יא‬
‫בגל ות בתא ו ות עוה״ז שהם ג״ב בבחי ׳ למע ן חייך‬
‫כזלע״ז בג״ל והיינו ע״י נת ינת הצדקה לה ׳ מממונו‬
‫ש ודא חיותו ובפרט מי שמזונותיו מצ ומצמ ים ודח יקא‬
‫ל יה שעתא ט ובא שנותן מח יץ ממש ובפרט ות אם‬
‫נהנה מיגיע בפיו שא״א שלא עסק בהם פעמ ים רב ות‬
‫בבחי ׳ נק ירת פנימית הלב מע ומקא דלבא כמ נהג‬
‫הע ולם בעסק יהם בט יט ובה״ג והרי עתה הפעם‬
‫כשמפ זד מיגיעו ונותן לה ׳ בשמחה ובטוב לבב ה נה‬
‫ב זה פ ודה נפש ו משחת דהיינו כת נת נק ירת פנימית‬
‫לבב ו שה יתה בבחי ׳ גלות ושב יה בת וך הקל יפה גסה‬
‫או דקה כמ״ש מבל מ יטמר נצור לבך משמר פי׳ ב ית‬
‫האס ור ים ועתה נפדה מהחיצונים בצדקה זו וזה גם כן‬
‫לש ן פר יעה ענין פר יעת ה וב שנתח י יב ו נשתעבד‬
‫לחיצונים שמשל ו ט על נקדת פנימיות לבם וזרד‬
‫ושב יה בצדקה ‪ .‬וזהו צדק לפנץ יהלך לפניו ת א מלשק‬
‫פנימיות ויהלך ת א מלש ו ן תלבה שמ ול יך את פנימית‬
‫הלב לה ׳ וארד כך יש ים לדרך ה ׳ פעמיו כמ וש והלכת‬
‫בדרכיו אהר י ה ׳ אלה יכם תלכ ו בבל מעשה המצ ות‬
‫ות׳ית כנגד מל ן שכול ן עולין לה ׳ על יד־ פנימית הלב‬
‫ב יתר שאת ומעלה מעלה מעלייתן לה ׳ ע׳׳י חיצונית‬
‫הלב הנולד מהתב ו נה והדעת לבק בלי הארת פנים‬
‫מלמעלה אלא בבח י נת הסתר פנים כי אק הפנ ים‬
‫העליונים מאד ים לכמה אלא באתער ותא דלתתא‬
‫במעשה הצדקה ה נקרא של ום ‪ .‬ודש פדה בשל ום נפש י‬
‫נפש י דייקא ‪ .‬וזין ג״כ הטעם ש נקרא הצדקה של ום‬
‫לפי ש נעשת של ום בק ישראל לאב יהם שבשמ ים‬
‫כמאח״ל דהיינו על ד י פדיון נפשותיהן הם חלק ה ׳‬
‫ממ יש מידי החיצונים ובפרט צדקת א׳׳י שה יא י צדקת‬
‫ה ׳ ממש כמ ׳ ׳ש תמ יד עיני ה ׳ אלהך בה והיו עיני‬
‫ולבי שם כל הימים והיא שעמדה לנו לפד ות רד נפשנו‬
‫מ ימת הח ושב ים לדח ות פעמינו ותעמ וד לנו לעד לש ום‬
‫נפשנו בחיים אמ ית ים מחיי הרדם לאור בא ור הרדים‬
‫אשר יאר ה ׳ פניו אתנו סלה אב יד ‪:‬‬
‫ה ו יעש דוד שם ופי׳ בזוה״ק מש ום ש נאמר‬
‫דה י דוד ע ושה משפט וצדקה לבל‬
‫עמ ו ט ׳ בכה ר״ש ואמר מא ן עב יד שמא קד ישא בכל‬
‫עמא מא ן דדרב צדקה למסכנ י כו׳ ‪ .‬ויובן בהקדם‬
‫מאמ י ח ׳ל ע״פ כי ב יה ה ׳ צור עולמ ים בה ׳ נברא‬
‫עוה״ז ב ד ד נברא ע וה״ב ‪ .‬פי׳ שהתע נ וג שמתע נג ים‬
‫נשמ ות הצד יק ים ונחנק מד ו השכ י נה המא יר ברע‬
‫עליון ותרחק ה וא שמתע נג ים בהש גתם והשכלתם‬
‫שמשכ יל ים וזרע ים ומשג ים איזה הש גה בא ור וחיות‬
‫הש ופע שם מא״ס ב״ה בבח י נת נילף ל נשמתם ותת‬
‫ב ינתם‬
‫בעתם לחבק ולהש יג איזה הש גה כאדא לפי מדרגת ו‬
‫ולפי מעש י ו ולכן נק״א ע ולם הבא בשם בינה בזוה״ק‬
‫והשפעה זו נמשכת מבתי ׳ ח׳׳ע שה וא מק ור ההשכלה‬
‫וההשגה ה נקרא בשם בינה והוא קרט־ת השכל קדם‬
‫שבא לכלל גילוי הש גה והבנה רק ערק ה וא בבחי ׳‬
‫העלם והסתר רק שמעט מזעיר שם זעיר שם ש ופע‬
‫ו נמשך משם לבח ינת בינה להבין ולהש יג שכל ה נעלם‬
‫ילק נלךא בשם גלודה בה יכלא בזוה״ק חו ה יא תמ ו נת‬
‫יו״ד של שם הוי׳ ב יה ונקרא עק אשר עליו נאמר עין‬
‫לא ראתה ט ׳ ונק־א אבא יסד ברתא ‪ .‬פי׳ כי ה נה‬
‫התה ו ות אותיות הדב ור היוצאות מה ׳ מ וצא ות הפה‬
‫אינן דבר מ ושכל ולא מ וטבע בטבע מ וצא ות הלל ו‬
‫להוציא מבטא הא ות י ות ע״י ההבל והקול המכה בהן‬
‫עפ״י ד וך הטבע ולא על פי ד וך השכל כגון השפת ים‬
‫עד״מ שא ות י ות בומ״פ יוצאות מה ן אק הטבע ולא‬
‫השכל נותן ל יצ יאת מבטא ארבע חלק י שינויי ביטוי‬
‫אותיות אלו על פי שינויי ת נ ועת השפת ים שמת נ וע נע ות‬
‫כהבל אחד וקול ^חד הפ וגע בה ן בש וה ואדרבה‬
‫שע י התנ וע ות שבשפת ים ה וא לפי שינוי ביטוי‬
‫האות יות שברצ ו ן ה נפש לבטא בשפת ים כרצונה ל ומר‬
‫א ות ב ׳ או ו׳ או מ ׳ או פ ׳ ולא לה יפך ש יה יה רצון‬
‫ה נפש וכונתה ל עשתשינוי תנועות השפת ים כמ ו שה ן‬
‫מת נע נע ות עתה בביטויי ד אותיות אלו ‪ .‬וכנראה בח וש‬
‫שא ין ה נפש מתכ ו ונת ויודעת לברן כלל שינוי תנועות‬
‫השפת ים בשנוייזם אלו חח ו־ נראה כן בביטוי הנקודות‬
‫שכשה נפש רצונה להוצ יא מפ יה נק ודת קמץ אזי ממ ילא‬
‫נ וצצ ים השפת ים ובפתח נפתח ים השפת ים ולאשרצון‬
‫תפש‬
‫ה נפש לקפ וץ ולא לפת וח כלל וכלל ואין להאר יך‬
‫בדבר הפש וט ומובן ומ ושכל לכל משכ יל שמבטא‬
‫האות יות והנקודות ה וא למעלה מהשכל המ ושג ומובן‬
‫אלא משכל ה נעלם וקדמ ות השכל שב נפש המדברת‬
‫ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמב י ן הכל ‪:‬‬
‫א ך האות יות הן בבח ינת תמר וצורה ה נקרא פנימית‬
‫וחיצונית כי הגם שמקור ן ת א מקדמ ות השכל‬
‫ורצון ה נפש זו ה יא בח ינת צ ורתשינוי המבטא שבכ״ב‬
‫אותיות אבל בח ינת התמר וגוף התהוות ן ותא בחי ׳‬
‫חיצוניותן ה וא ההבל היוצא מהלב שממ נ ו מתה וה‬
‫‪ 5‬ןל פש ט היוצא מהגרון וארוב נחלק לכ״ב הבר ות‬
‫וביטוי כ״ב אותיות בה ׳ מ וצא ות הידועות א וד יע‬
‫מה נח ן גיכ״ק מהה יך בו׳ ומבטא ההבל דדא א ות ה ׳‬
‫אתא קל ילא כו׳ ותא מק ור הח ומר וגוף הא ות י ות טרם‬
‫התחלק ות ן לכ״ב ולכן אח״ל שעוה״ז נברא בה ׳ ‪:‬‬
‫וה נה הגם שה יא ה ׳ תתאה ה׳ אחר ונה שבשם הוי׳‬
‫ורז״ל דרש ו זה על פס וק כי ב יה היינו לפי‬
‫שמקדר ‪ ,‬וראש יתה לבא לבת ׳ גילוי מהעלם ה ירד ה וא‬
‫מ ושפע ו נמשך מבח י נת ה ׳ ע ילאה ש יש לה התפשט ות‬
‫אורך ורוחב לתחת על בח ינת בינה שה יא התפשט ות‬
‫השכל תעלם בבחי ׳ גילוי והשגה בהרחבת הדעת‬
‫והשפעתה מסת י ימת בלב ובמ ׳יש בתיכונים דב ינה לבא‬
‫ובה הלב מבין ומישט יוצא ההבל מק יר נילף טף‬
‫האות יות הדב ור המתגל ות בה ׳ מ וצא ות מהעלם ה ירד‬
‫ותכונת ה ׳ תתאה בכת יבתה גם בן בהתפשט ות אורך‬
‫ורוחב מ ורה על התפשט ות בחי ׳ מלכ ות ו יתברך מלכ ות‬
‫כל עולמ ים למעלה ולמטה ולד סטרין המתפשט ות‬
‫וגטשטת‬
‫ונמשכ ות מאות יות דבר ה ׳ במ״ש בקהלת באשר דם­‬
‫׳ מלך שלט ו ן במ״ש במ״א ‪[ .‬ולהבין מעט מזעיר ענין‬
‫ומה ות אותיות הדב ור באלה ות שאין לו דמ ות הגוף‬
‫ולא ה נפש ח״ו כבר נתבאר בדרך אר וכה וקצרה‬
‫(בלק״א ח״ב פי״א וי״ב ע״ש)] ‪:‬‬
‫א ך ביאור הענין למה אמד ו רז ׳ל שעוה״ז דוקא נברא‬
‫בה ׳ ‪ .‬ה נה ידוע לכל חכמ י לב כי ריבוי הע ולמ ות‬
‫וההיכלות איטר אין להם מספר במ״ש ה יש מספר‬
‫לגדודיו ובכל ה יכל וגדוד אלף אלפין ורבוא רבב ן‬
‫מלאכ ים ובן נרנח״י מדרג ות לאין קץ ובבל עולם‬
‫והיכלות מריבוי ה יכלות שבאצ י ׳ בר יאה יצירה ה נה‬
‫בל ריבויים אלו ריבוי אחר הבו י עד אין קץ ממש‬
‫הכל נמשך ו נשפע מריבוי צירופי ב״ב אותיות דבר‬
‫ה׳ המתחלעת ג״כ לצירופים רבים עד אין קץ ותכל ית‬
‫ממש כמ״ש בספר יצירה שבעה אבנ ים בונות חמשת‬
‫אלפ ים וארבע ים בת ים מכא ן ואילך צא וחש וב מה‬
‫שאין הפה יבול לדבר כו׳ והגם ש יש במעל ות ומדריגות‬
‫המלאכ ים ונשמ ות כמה וכמה מיני מעל ות ומדרג ות‬
‫חל ועת לאק קץ גטה על גבור‪ .‬הגר‪ .‬הכל נמשך לפי‬
‫חילופי הצירופים והתמורות בא״ת ב״ש ט ׳ ( ובכ וש‬
‫בפי״ב) אך דדך כלל ה נה טלם בעל י חכמה ודעת‬
‫ויודעים את טראם מפני היות חיותם מפנימיות האות יות‬
‫ה נמשכ ות מכחי ׳ דדע ובנ״ל ‪ .‬אך הע ולם ה זה השפל‬
‫עם הח יות שבח וט קט ן מהכ יל ולסטל אור ות ות‬
‫מכת נת צ ורת האות יות ופנימיותן להא יר ולהשפ יע ט‬
‫בלי לטש והסתר כמ ו שמא יר ות ומשפ יע ות ל נשמ ות‬
‫ומלאכ ים רק ההארה וההשפעה באה ונשפע לעוה״ז‬
‫מבח י נת‬
‫מבח ינת תמר וגוף האות יות וחיצוניותם שה וא בח ינת‬
‫ההבל המתחלק ל ו הבל ים שבקהלת שעל יהם הע ולם‬
‫ע ומד במ״ש בזוה״ק ותא מ וצא פי ה ׳ המתלבש בע ולם‬
‫ה זה ונל צבאיו להח י ותם ובתוכו מל ובש־[ כת נת‬
‫צ ורת אותיות הדב ור והמחשבה ממחת י ו הקד ושת‬
‫ורצונו וחכמת ו וכר המ י וחד ות בא״ם ב׳׳ה בתכל ית‬
‫( ורש הא־׳׳י ז״לשבח י נת חיצוניות הבל ים דמל ׳ דאצ ילות‬
‫המרומזות בה ׳ של שם תי ׳ ב׳׳ה הם ירדו ונעשו נשמה‬
‫לע ולם העש יה) ונ״כ בתרונ ים שה ירד דדא באצי ׳ כר‬
‫וה׳ תתאה מק נ נת ב עש ה ‪:‬‬
‫וה נה באדם התחת ו ן למשל מי שה וא ה נם גחל‬
‫להשכל נפלא ות ח נטה ומצמצם •שנל ו‬
‫ומחשבת ו בא ות אחד מדנורו ה נה זה ת א צמצ ום‬
‫עצום וירידה גמלה לחכמת ו ה נפלאה כבה ממש עד״מ‬
‫דתר מ זה לאין קץ הי׳ צמצ ום גחל עצ ום ורב כאשר‬
‫בדבר ה ׳ שמ ים נעש ו בשמת ימ״ב וברוח פיו בל צבאם‬
‫ה יא א ות ה ׳ של שם ת י ׳ ב׳׳ה אתא קל ילא ב נ וש‬
‫בהבראם בה ׳ בראם ה יא מ ‪p‬ר הם ׳ מאמר ות ש נמשכ ו‬
‫ממאמר ראשון בראשת דנמ י מאמר ת א ה יא בח ינת‬
‫חכמה ה נק־את דאשת אך אז ה יתה המשכה ודימי‪.‬‬
‫זו גלי אתדל״ת נלל כי אדם אץ לענת־ ט ׳ רק בי‬
‫חפץ חשד ת א ועולם חסד יבנה מהו בהבראם בא נרהם‬
‫כי חסד לאברהם ט ׳ ‪ .‬אך אחר בר יאת האדם לעבדה‬
‫ט ׳ אד כל אתדל ׳ ׳ע לעורר מדת חסד על יח ת א‬
‫באתדל״ת בצדקה וחשד ששרא ל ע וש ן בע ולם הזד‪.‬‬
‫לכן אמר ו ודל כל הא ומר אץ לו אלא ח ורה בלי גמ״ח‬
‫אפ יא ת ורה אין א אלא לעס וק בח ות ; ובגמ ׳ ׳ח כי‬
‫ה נה‬
‫ה נה הגם דאורייתא מחכמה נפקת ובאורייתא פתק ים‬
‫■עלמא ובאינון דלעא ן בה כי בדב ורם ממש יכ ים האר ות‬
‫והשפע ות (<־״ והשרא ות) ח׳יע מק ד הת ודה לבח ינת‬
‫אותיות הדב ור ש מ ק נברא הע ולם במארז ׳ ׳ל א זה בניך‬
‫אלא ב ו נך הרי המשכה זו ה יא בח ינת ד ירה גדולה‬
‫ולזה צריך לעורר חשד עליון ה נמשך במ ים ממק ום‬
‫גב וה למקם נמוך באתדל ׳ ׳ת בצדקה וחסד התאר ‪.‬‬
‫שממש יכ י ׳ חיים וחסד להח י ות חח *שפלים ונדכאים ‪.‬‬
‫ורש אל יתהלל חבם בחכמת ו כו׳ ב״א ב זאת יתהלל‬
‫ט ׳ כי אני ה ׳ ע ושה חסד מ ׳ כי החסד ה וא הממש יך‬
‫ידי החכמה למטה וא״ל הרי נקראת חכמת ו לבת בלי‬
‫המשכת חיים ממ נה ח״ו ‪ .‬ובזה יובן מ ׳יש האר ידל‬
‫ש יש ב׳ טיני נשמ ות ב ישראל נשמ ות ת׳׳ח הע וסק ים‬
‫כת ורה כל ימיהם ונשמ ות בעל י מצ ות הע וסק ים בצדקה‬
‫ונמ״ח ‪ .‬דלכא ורה הר י גם ח״ח צריכים לעס וק בגמ״ה‬
‫כמאח ׳ ׳ל שאפ יל ו ת ורה אק לו אלא שהת ׳ ׳ח שת ורת ן‬
‫עיקר ורוב ימיהם בה ומיעוט ימ יהם בגמ״ח ה נה פע ולת‬
‫אתער ותם דלתתא לעורר חסד עליון להמש יך ולהוריד‬
‫אוא״ס המל ובש בחכ״ע מק ד ח ורת ה ׳ שבפ יהם ת א‬
‫רק לע ולם ה נשמ ות שבבר יאה ע׳׳י עסק התלמ וד‬
‫ולמלאכ ים שב יצ ירה ע׳׳י לימוד המש נה יען היות ת ות‬
‫ה נשמ ות והמלאכ ים נשפע ות מצירופי א וח זת הד יבור‬
‫ה יא ח ורה שבע״פ ומקד הא ות י ות ת א מח״ע בנ״ל אך‬
‫להמשך ולתרין־ הארה וח זת מכת נת הבל העל יה‬
‫ה ׳ תתאה לע ולם ה זה השפל שת א צמצ ום גדול ב יתר‬
‫עז לא די באתעדל״ת של ת״ח הע וסק ים מ יעוט ימיהם‬
‫כצדקה וגמ״ח אלא על יד אתע ו זחא דבעל י מצ ות‬
‫העוסק ים‬
‫העוסק ים ת ב ימיהם בצדקה וגט״ח (וכמ״ש בלק״א‬
‫בח״א פלד ) ולכן נקראו חטב י א וד יתא וד‪,‬ן בחינות‬
‫ומדת ות נו״ה להיותן ממש יכ ין אור הת ורה למטה‬
‫לעולם העש יה ‪ .‬ובזה יובן למה נק־א הצדקה בשם‬
‫מעשה כמ״ש והיה מעשה הצדקתשל ום ע"ש שפע ולתה‬
‫להמש יך אור ה ׳ לע ולם העש יה ‪ .‬חת דקדוק לשון זוה״ק‬
‫מאן דעב יד שמא קד ישא דעב יד דייקא כי באתער ותא‬
‫דלתתא בצדקה וחשד תתאה מע ורר חסד עליון להמש יך‬
‫אור א״ס מבח י נת חבטה ע ילאה יו״ד של שש לה ׳ של‬
‫שם בח ינת הדב ור ורוח פיו יתברך כדי להשפ יע לעולם‬
‫העש י ׳ ועדט להבד יל הבדל ות אין קץ כטו שאדם‬
‫אינו מדבר אלא לאחר ים (ולא בשה וא בינו לבין‬
‫עצמו) ואז מצמצם שכל ו ומחשבת ו ברב ות אל יהם‬
‫והמשכ יל ים יבינו ‪:‬‬
‫ו ז ורע צדקה שכר אמת (במשל י י״א)‪ .‬פי׳‬
‫ששכר זדעת הצדקה ה יא מדת אמת‬
‫וכתיב תת ן אטת ל יעקב ושבחא דעב״ה מסדר נביא‬
‫כד כמ״ש בזוה״ק פירוש שהקב״ה הוא הנותן מרת‬
‫אמת ל יעקב וצריך לחבק וכי אין אמת ב יעקב ורו עד‬
‫שהקב״ה יתן לו מלמעלה ‪:‬‬
‫א ך ה נה מ ודעת זאת דמדת יעקב ה יא מדת רחמנ ות‬
‫ועב ודת ה׳ במדת רחמנ ות ה יא הבאה מהתע ורר ות‬
‫רחמ ים רב ים בלב האדם עלניצוץ אלק ותשב נפש ו הרח וקה‬
‫מא ור פני ה ׳ באשר ה ולך בחשך הבל י עולם והתעוררות‬
‫רחמנ ות זו ה יא באה מהתב ו נה והדעת בגד ולת ה׳‬
‫איך שאפ יל ו הע ולמ ות העליונים למעלה מעלה עד אין‬
‫קץ כלא ממש חש יב י קמ יה כי בל שפעם וחיותם אינו‬
‫רק‬
‫יק מד ו והארה מא ות אחד משמ ו יתברך כמאמר כ ירד‬
‫נב יא עוה״ב ט ׳ ‪ .‬והנד‪ .‬בזיו והארה זו שה וא התפשט ות‬
‫הודות משמ ו יתברך להח י ות עליונים ותחתונים ה וא‬
‫ש יש הבדל והפרש בין עליונים לתחתונ ים שע ולם ה זה‬
‫נברא בה ׳ וכו׳ וכן כל שינויי הפרט ים שבכל ע ולם‬
‫ועולם ה וא לפישינויי צירופי הא ות י ות ובןשינויי הזמנים‬
‫בעבר ה וה ועת יד ושינויי בל הער ות בחילופי הזמנים‬
‫ה נל משינויי צירופי האות יות שה ן הן המשכת הח י ות‬
‫ממדותיו ית ׳יש (כמ״ש בלק״א ח״ב פי״א) אבל לגבי‬
‫מה ות ו ועצמותו יתברך כת יב אני ה ׳ לא שנ יתי בין‬
‫בבח י נת שינויי ההשתלשל ות מד ום המעל ות עד למטה‬
‫מטה שבמ ו שה וא יתב וך מצוי בעליונים בך ה וא ממש‬
‫בש וה בתחת ו נ ים( וכמ״ש בלק״א ח״א פלא ) ובין בבח י נת‬
‫שינויי הזמן שבמ ו שה יה ה וא לבד ו ה וא יחיד ומיוחד‬
‫לפני ששת ימי בראשה כך ה וא עתה אחר הבר יאה‬
‫והיינו מש ם שהבל באין ואפש ממש לגבי מה ות ו‬
‫ועצמותו ובמו א ות אחד מדבורו של אדם או אפילו‬
‫ממחשבת ו לגבי כלל ות מה ות ה נפש השכל ית ועצמ ותה‬
‫עד ׳ימ לשכך את האזן ובאמת אין ערוך אל יך כת יב‬
‫ובמ״ש במ״א (בלק״א ח״ב פ״ט) ע״ש ‪ .‬וזהו שא ומר ים‬
‫המלך המר ומם לבת מא ז פירוש כמ ו שמא ז עדם‬
‫הבר יאה ה יה ה וא לבד ו ה וא כך עתה ה וא מר ומם‬
‫כו׳ ומת נשא מ ימ ות ע ולם פי׳ שה וא רם ונשא למעלה‬
‫מעלה מבח י נת זמן ה נקרא בשש ימות ע ולם והיינו לפי‬
‫שח י ות כל ימות ע ולם ה וא רק מבח י נת המלך כו׳‬
‫וכמ״ש במ״א ‪ .‬ואי ל זאת הרחמ נ ות גד ולה מאד מאד‬
‫על הניצוץ הש וכ ן בגוף החש ך והאפל משכא דחדא‬
‫העל ול לקבל ט ומאה ולהחגאל בכל התא ו ות ד ל לולי‬
‫שהקב ׳ ׳ה מנן לו ונותן לו עוז ותעצ ומ ות ללח ום עם‬
‫הגוף ותאותיו ולנצחן ורש אדק עוזנו ט ׳ מגן ישענו‬
‫כו׳ ‪ .‬ודגה מ ודעת זאת ד יש ב ׳ מיני דרר הראש ו נ ות‬
‫הן הנולדות מהתב ו נה והדעת ב גחלת ה ׳ ובדבר ים‬
‫המב יאק ל יד אהבת ה ׳ ויראהו והאחרונות הן הבא ות‬
‫אחר בך מלמעלה בבחי ׳ מת נה ובמ ׳ ׳ש במ״א ע״פ‬
‫עב ודת מת נה את ן את כה ו נתכם שה יא מדת אהבה‬
‫וכן ת א ג״כ ב יראה ‪ .‬והנה ודאי אק ערוך כלל בק‬
‫הראש נ ות שה ן ת ולד ות השכל ה נברא ל גט האדד ונ ות‬
‫שה ן מהב ורא ית ׳ש ‪ .‬ולכן הן הן הגל ןא ות בשם אמת‬
‫כי תתט ־ של הקב״ה אמת שה וא אמת האמ ית י וכל‬
‫האמת שב נברא ים בלא הש יב י קמ יה אך איזה הדרך‬
‫ש זכה האדם לאמת ה ׳ ה נה ה וא על ידש יעורר דדמ ים‬
‫רב ים לפני ה ׳ על הניצוץ שב נפש שה יא מדח ו של‬
‫יעקב מבר יח מהקצה אל הקצה דהיינו מר ום המעל ות‬
‫עד למטה מטה להמש יך אמת ה ׳ לע ולם השפל ה זה‬
‫החש ך וכמ״ש כי אשב בחשך ה ׳ א ורל י וזהו כי גבר‬
‫עלינו חשד ו כו׳ ‪ .‬אך התע וד ות ר ד לפני ה ׳צ׳׳ל ג״כ‬
‫באמת וגם בשה וא באמת של ו איך יוכל על יד אמת‬
‫של ו לעורר רחמ ים עליונים מאמת ה ׳ ‪ .‬אך העצה לזה‬
‫ה יא מדת הצדקה שה יא מדת הרחמ ים על מא ן דל ית‬
‫ל יה מגרמ יה להח י ות חח שפל ים מ ׳ ובאתעדל ׳ ית‬
‫אתעדל ׳ ׳ע ה ׳ מע ורר ישנים ומקיץ נרדמ ים הם בת ׳‬
‫רחמ ים רב ים וחשדים עליונים הנעלמ ים לצאת מההעלם‬
‫אל הג ילר והארה רבה לאור בא ור הח יים אמת ה ׳‬
‫לע ולם( וזה) [וזת] לשון זריעה ה נאמר בצדקה להצמ יח‬
‫אמת‬
‫אטה העליון אמת ה ׳ ובפרט בצדקה וחשד ש ל אמת‬
‫■שעוש ים עם אה״ק ת ובב״א לקיים טייש אמת מארץ‬
‫תצמח על יד זריעת הצדקה בה וחסד ורד הנאספ ים‬
‫ונלקטים לח ובה הם מע ורדם ג׳׳ב חסד ים עליונים הצפונים‬
‫ונעלמים («״א בה) במ ׳ ׳ש אשר צפ נת ט ׳ לב ועה‬
‫ולהק ימה ורש בצדקה תכונני‪*.‬‬
‫ז אשרינו מה מ וב חלקנו ומה נעים גדלנ ו‬
‫כו׳ ה ׳ מ גת חלק י וכוסי וגו ‪ .‬חבל ים‬
‫נפלו לי וגו׳ ‪ .‬לחבק לשון חלקנו וגורלנו צדך לבאר‬
‫ה יטב לשק השג ור במאח״ל אץ לו חלק באלה י‬
‫ישראל כי הגם רלבאגרה לא ש י יך לשק חלק כלל‬
‫באלק ות יתברך שאינו מתחלק לחלק ים ח ׳ז‪ .‬אך הע נק‬
‫כמ״ש ב יעקב דקרא לו אל אלה י ישראל פ י וזש כי‬
‫ה נה באמת הק נ״ה כשמ ו כן ה וא כי אף דאיהו ממכ ׳ ׳ע‬
‫עליונים ותחתונים מח פ המעל ות עד מתחת לארץ‬
‫הא ו הח ומר ית במ ״ש הלא את השמ ים ואת הארץ‬
‫אני מלא אני ממש דהיינו מה ות ו ועצמותו כב יטל ולא‬
‫בב ות לבד אעפ״ב ה וא קד וש ומובדל מעליונים ותחתונים‬
‫ואינו נתפס כלל בת וכם רדו כתפ יסת נשמת האדם‬
‫בגופו עד״ט במ״ש במ ׳ ׳א באר יכ ות ‪ ,‬ולזאת לא היו‬
‫יכולים לקבל ח י ותם ממה ות ו ועצמותו לבר ז כב יכול‬
‫רק התפש נ זת הח י ות אשר הקב״ה מח יה עליונים‬
‫ותחתונים ה וא עד״מ במ ו הארה מא ירה משמ ו יתברך‬
‫שה וא ושט ו אחד ובט״ש בי נשגב שמ ו לבה רק דוו‬
‫והודו על ארץ ושמ ים מ ו ‪ .‬והארה זו מתלבשת ממש‬
‫בעליונים ותחתונ ים להח י ותם ו נתפסת בת וכם על יד‬
‫ממ וצע ים רב ים וצמצומ ים רב ים ועצומים בהשתלשל ות‬
‫המדרג ות‬
‫המדרג ות דרך עלה ועלול וכו׳ ‪ .‬והנד‪ .‬הארה «ו אף‬
‫שלמעלה ה יא מא ירה ומתפשטת בבחי ׳ בלי גבול‬
‫ותכל ית להח י ות ע ולמ ות נעלמ ים לאין קץ ותכל ית‬
‫כמ״ש באדרא רבא אעפ״ב ברדתה למטהע׳׳י צמצ ומ ים‬
‫רבים להח י ות הנברא ים והיצורים והנעש ים ה יא נחלקת‬
‫חקך כלל למספר תרי׳׳ג כנגד חר י ג מצ ות הת ורה שה ן‬
‫הן תרי׳׳ג מיגי הט עמת הארה ד מא ור א״ס ב״ה להא יר‬
‫ל נשמת האדם הבל ולה פרט יה אבר ים ושס״ה גד ים‬
‫אשר בעמדה ה וא ע יקר תכל ית ירידת והמשכת‬
‫הארה זו למטה לבל הנברא ים והיצורים ומעש ים‬
‫שתכל ית מל ן ה וא האדם כנודע ‪:‬‬
‫וה נה מספר זה ה וא בדרך כלל ‪ .‬אבל בדרך פרט‬
‫ה נה כל מצ וה ומצוה מתחלקת לפרט ים רב ים‬
‫לאין קץ ותכל ית והן הן גופי ה ל פת פרט יות שבכל‬
‫מצ וה שאץ להם מספר במ ׳ ׳ש שש ים המה מלכ ות‬
‫הן ס ׳ מסכת ות מ ׳ ועלמ ות אין מספר הן ההלכ ות‬
‫כו׳ שה ן המשכת דצק העל יק כו׳ וכן ה וא ממש‬
‫ב נשמת האדם כי הגה כל ה גשמ ות שבע ולם היו‬
‫כלולות באדה ׳ד ודרך כלל ה יתה נשמת ו נחלקת‬
‫למספר תד״ג רמ״ח אבדם ושס״ה ג ידם אך דרך‬
‫פרט נחלקת לניצוצות אק מספר שה ן נשמ ות כל‬
‫ישראל מ ימ ות האב ות והשבט ים עד ב יאת־ המש יח‬
‫ועד בכלל שיקוים אז מ ׳ ׳ש והיה מספר בר י כתל‬
‫ה ים אשר לא ימד ולא יספר מר וב ‪ .‬והנה ש ופדה‬
‫דעקב מעין ש פ ד ה דאדה ׳ד שת יק ן חטא אדה״ד‬
‫וה יתה נשמת ו ג״כ כל ולה מכל ה גשמ ות שב ישראל‬
‫מע ולם ועד ע ולם והיה מרכבה לתדר ‪ .‬שלמעלה שנק ׳‬
‫בשם‬
‫בשם אדם כט״ש ועל דמ ות הכסא דמ ות כמראה‬
‫אדם וט ׳ וכמ ׳ ׳ש וזאת לפנים ב ישראל כו׳ אק זאת‬
‫אלא ת ורה ט ׳ שה יתה כל ולה ומל ובשת מש מ ת‬
‫יש־אל סבא הכל ולה מכל ה נשמ ות וזהו ויקרא לו‬
‫א ל אלקי ישראל ‪ .‬אל לשק המשכת ההארה מא ור‬
‫א״ס ב״ה מההעלם אל הג ילד להא יר בבחי ׳ גילוי‬
‫משמת ו וכמ״ש אל ה ׳ דאר לנו ואודיו בל ישרי לב‬
‫העוסק ים בת ורה ובמצ ות מא יר אור ה ׳ א״ס ב״ה‬
‫בבח ינת גילוי ב נשמתם וזמן נילף זד״ ב יתר שאת‬
‫ויתר עז ההארה בכ וחם ולבם ה וא בשעת התפלה‬
‫במ״ש בט״א ‪ .‬והנה אף שנ ילף זה ע׳׳י עסק התרה‬
‫והמצ ות ה וא ש וה לכל נפש מ ישראל בדרך כלל כי‬
‫ת ורה אדה ומשפט א ׳ לטלנ ו אעפ״ב בדרך פרט אק‬
‫כל ה נפש ות או דר ומת והנשמ ות ש ו ות בענין זה לפי‬
‫עת מ ק גלגולם וטאם בעוה״ז וכמאח ׳ ׳ל אב וך במא י‬
‫הוי והד טפ י א״ל בצ יצית ט ׳ וכן אק כל הדורות‬
‫ש וק כי כש שאבר י האדם כל אבר ייט לו פע ולה‬
‫פרט ית ומיוחדת העין לרא ות והאזן לשמ וע כך בבל‬
‫מצ וה מא יר אור פרט י ומיוחד מא ור א״ס ב״ה ואף‬
‫שבל נפש מ ישראל צר יכה לב וא בגלגול לע יס כל‬
‫חרי׳׳ג מצ ות ט יט לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות‬
‫וזריזות יתירה ב יתר שאת ויחר עז כפ ולה ומכ ופלת‬
‫למעלה מעלה מזהירות שאר המצ ות ‪ .‬וזהו שאמר‬
‫בטא י הוי זהיר טפ י טפ י דייקא ‪ .‬והנה יתרון הא ור ה זה‬
‫הפרט י ל נשמ ות פרט יות אינו בבח י נת טעם ודעת מ ושג‬
‫אלא למעלה מבח י נת הדעת שכך עלה במחשבה לפניו‬
‫• יתברך ודוגמתו למטה ה וא בח ינת הגורל ממש ‪:‬‬
‫זורע‬
‫ח ז ורע צד נץת מצמ יח ישועות ת ה בדש‬
‫לשון זריעה במצ ות הצדקה ובמ ׳ ׳ש‬
‫בפס וק זרעו לכם לצדקה בו׳ ‪ .‬יובן ע״פ מה שאח ״ל‬
‫ד א יהיב פחמה לעני והדר מצל י דכת יב אני בצדק‬
‫אח זה פ נך פי׳ כי נילף אלקח ו יתברך המת גלה‬
‫במחשבת ו של אדם וכונתו בתפלת ו כל חד לפום‬
‫ש יע ורא דיליה דצא בת ורת צדקה וחסד ה ׳ מע ולם‬
‫ועד ע ולם על יראיו כו׳ כל ומר שא ור ה ׳ א״ס ב״ה‬
‫המא יר למעלה בע ולמ ות עליונים בהארה רבה בבחי ׳‬
‫גילוי רב ועצום עד שבאמת הן בטלין במצ יא ות‬
‫ובלא ממש חש יב י קמ יה ונכללין בא ות ית׳ והן הן‬
‫הה יכל ות עם המלאכ ים וה נשמ ות שבה ן המב ואר ים‬
‫בזוה״ק בשמ ותם למק ומ ותם בסדר התפלה שסדר ו לנו‬
‫אנש י כנה״ג ת ה משס מא יר הא ור כי מ וב לע ולם‬
‫השפל ה זה על יראי ה ׳ וחושב י שמ ו החפצ ים לעבה‬
‫בעב ודה שבלב זו חפלה ובמ״ש וה׳ יגיה חשכ י והנה‬
‫ירידת הארה זו למטה לעוה״ז נקראת בשם חסד ה ׳‬
‫המכ ונה בשם מ ים היורדים ממקם גב וה למק ום‬
‫נמוך כו׳ ‪:‬‬
‫וה נה מ ודעת זאת ש יש למעלה גם כן מדת ת מ ר ה‬
‫והצמצ ום לצמצם ולהסת יר אורו יתברך לבל‬
‫יתגלה לתחת ונ ים אך הבל תלד באתעדל״ת שאם‬
‫האדם מת נה ג בחש יד ות להשפ יע חלם וחשד כר בך‬
‫מע ות* למעלה כמשאח ׳ ׳ל במדה שארם מ ודד בה‬
‫מודדין לו אלא דלכא ורה זו א ינה מן המדה כ׳׳א‬
‫להשפ יע לו ת י הע וה״ב לבד כנגד מה שה וא משפ יע‬
‫ת י עוה״ז אבל לא להשפ יע לו ־חיי הארת אור ה ׳‬
‫רא‬
‫[’״* א״ס ב׳׳ה] ממש ש יא יר ויגיה הש מ בעמדה‬
‫שבלב זו תפלה שה וא בח ינת ומרתת תש ובה ע ילאה‬
‫בנודע שהר י ה יא למעלה מעלה מבל חיי עוה״ב‬
‫כטשאח״ל יפה שעה אחת בתש ובה ומע״ט מ ׳ ובמ״ש‬
‫במ״א באר יטת דעוה״ב אינו אלא ת והארה וט ׳ ‪:‬‬
‫א ך הענין ה וא עד*מ כמ ו שזורעין זרעים ^ נוטעין‬
‫גרעין שהשט לת הצ ומחת מה זרע והאילן ופיחתיו‬
‫מהגרעין אינן מה ות ן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל‬
‫כי מה ותם ועצמ ותם כלה ונרקב בארץ וכח הצ ומח‬
‫שבארץ עצמה [נ״א עצמו] ה וא המוצ יא והמגדל‬
‫השט לת והאילן ופירותיו דק שאינו מצ יא ומגלה‬
‫כחו לחוץ מהכח אל הפ ועל כי אם על יר־ הזרע‬
‫והגרעין שנרקב ין בארץ וכלה כל ט ע בכח הצ ומח‬
‫שבארץ ונתאחדו והיו לאחד ים וע׳׳י זה מוציא כח‬
‫הצ ומח את כחו אל הפ ועל ומשפ יע ת ות לגדל שמ לת‬
‫כעין הזרע אבל בד יבר הרבה מאד בשמ לת אחת‬
‫וכן פירות הרבה על אילן א׳ וגם מהות ן ועצמותן של‬
‫הפ יתת מע ולה בע ילר רב ועצום למעלה מעלה‬
‫ממה ות ו ועצמותו של הגרעין דנט וע וכן כה״ג בפ ירות‬
‫הארץ הגדל ים מזרעונין בעין גרעיגק כמ ו קש וא ים‬
‫וכה״ג ודבל ת א מפני שע יקר ושרש ת ות הפ יתת‬
‫נשפע מכח הצ ומח שבארץ דב ולל ת ות כל הפד ות ‪.‬‬
‫והגרעינק הזרועים בארץ אינן אלא כעץ אתער ותא‬
‫דלתתא ה נקראת בשם העלאת מ״נ בכתב י האריז״ל ‪:‬‬
‫ו כ כה ממש ער ׳מ בל מעשה הצדקה שעוש ין ישראל‬
‫ע ולה למעלה בכת נת העלאת מע לש ורש‬
‫נשמות יהן למעלה תקרא בשס בל י וא ימא תתאה‬
‫בלשון‬
‫בלשון ה זהר ושכ ינה בלשון הגמרא הכל ולה מ נל‬
‫מדותיו של הקב״ה ומיוחדת בהן בתכל ית וראש יתן‬
‫ה יא מדת החסד וע׳׳י העלאה זו מתע ורר חסד ה ׳ ממש‬
‫שה וא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה ל נשמ ות‬
‫ישראל בבחי ׳ גילוי רב ועצום בשעת התפלה עכ״פ‬
‫ני אף שלגד ולת ו אין חקר עד דכ ולא קמ יה כלא תש יב י‬
‫חדי במר ום שאתה מ וצא גדולתו שם אתה מ וצא‬
‫ענותנותו כמ ים שיורדין כו ׳‪ .‬וז״ש זרח בחשך אור‬
‫לישרים חנון ורחום וצדק דע״י שהאדם דגון ורתם‬
‫וצדיק צדק ית אהב טרם לאור ה ׳ ש יזרח ל נשמת ו‬
‫המל ובשת בגופו הע ומד בחשך שה וא משכא דהויא‬
‫וזה נקרא בשם יש ועה כד אתהפכא חש וכא לנהורא‬
‫וזהו מצמ יח ישועות ש יש ועה זו צ ומחת מזר יעת הצדקה‬
‫שזורעין בארץ העל יונה ארץ חפץ ה יא השכ י נה וכנ׳׳י‬
‫ש נקראת כן ע״ש שמתלבשת בתחת ונ ים להח י ותם‬
‫נמ ׳יש מל נ ותך מל נ ות כל עולמים ובפרט מן הפרט‬
‫נשזורעין באה ׳יק דתחת ו נה המנ ו ונת כנגדה ממש‬
‫שה זר יעה נקלטת ת יבף ומיד בארץ העליונה גלי ש ום‬
‫מנ יעה וע יטב נע ולם מאת ־ שאין ש ום ד נר תצץ‬
‫ומפס יק כלל בק ארצ ות החיים כי זה שער השמ ים‬
‫משא״ב בח ול ודל ‪:‬‬
‫ט אהוביי את י ורעיי אשר כנפש י באת י‬
‫נמזניר ומעורר ישנים בתרדמת‬
‫הבל י הבל ים ולפ ‪ p‬ח עיני העורים יביטו לרא ות להיות‬
‫כל ישעם וחפצם ומגמתם לכל בהם חיי תחם במק ור‬
‫מ ים חיים ת י החיים נל ימי ת יהם מ נפש ועד בשר‬
‫דהיינו נל מילי דעלמא ועסקי פר נסה לא יהיה נאל ו‬
‫דעבדין‬
‫יעניין לנרכויהו ולא יהיה ניח ישראל בעוע•; חנק‬
‫׳ומפרנסין ומקרין ל נש יך! ובניית* מאהבה כי מי כעמך‬
‫ישראל גוי אחד בארץ כת יב דהיינו ש גם בעניני ארץ‬
‫לא יפרידו [נ"א יפרדו] מאחד האמת ח״ו להע יד עד ות‬
‫של ן ח״ו בק״ש ערב ומכך בעינים סגורות ה ׳ >^ד‬
‫כד ר ותת ובשמ ים ממעל ובארץ מתחת ובפקוח דג י‬
‫העורים התע יף עיניך בו ואינם ת ו אך ב זאת יאות לגו‬
‫להיות [<"« בהיות] כל עסקינו במילי דעלמא לא‬
‫לגרמייהו כי אס להח י ות נפש ות חלקי אלק ות ולמלא ות‬
‫מחס ור יהם בחסד ח נם שב זה אנו מדמ ין הצ ורה ליוצרה‬
‫ה ' אחד אשר חסד אל כל היום חסד של אמת‬
‫להחיות הע ולם ומלואו בכל ת ע ורגע רק שאשת ו‬
‫ימיו של אדם רןדמין לכל על פי הת ורה ‪ .‬ע״ב אהוביי‬
‫אחיי ש ימ נא לבבכם לאלה הדבר ים הנאמר ים בקצרה‬
‫מא י (ואי״ה פא״פ אדבר בם באר וכה) א יך היות כל‬
‫עירך עב ודת ה ׳ בעת ים הלל ו בעקב ות מש יחא ה יא‬
‫עב ודת הצדקה במ״ש ח ׳ ׳ל אין ישראל נגאלין אלא‬
‫בצדקה ולא ארז״ל ת ׳ ׳ת שק ול כנגד נמ ׳ ׳ח אלא ב ימ יהם‬
‫שידו! ה יה ע ירך העב ודה אצלם וע״ב היו חכמ ים גדולים‬
‫תנא ים ואמרא יב ‪ .‬משא יב בעקב ות מש יחא ש נפלה‬
‫ס וכת ח ד עד בת ׳ רגלים ועקביים שה יא בחי ׳ עש יה‬
‫^ י יד לרבקה בה באמת ולהפכא חש וכא לנה ורא‬
‫חלה [‪"5‬א דיליה] כ״א בבת ׳ עש יה ג״ב שה יא מעשה‬
‫הצדקה כידוע למשכ יל ים שבת ׳ עש יה באלק ות ה יא‬
‫כהי ' השפעת והמשכת הח יות למטה מטה למא ן‬
‫דל ית ל יה מגרמ יה כל ום וכל הז ובח את יצרו ב זה‬
‫יפותח ידו ולבבו אחכפ יא ס״א ומהפך חש וכא לאוד‬
‫השרת‬
‫השי ׳ ׳ת הש וכ ן עלינו בבחי ׳ עש יה בעקב ות מש יחא‬
‫ויזכה לרא ות עין בעין בש וב ה ׳ צק כו׳ ‪:‬‬
‫י א ד ש וחיים פתח דבר י יעיר אק ש ומעת‬
‫ת וכחת חיים אשר הוכ יח ה ׳ חיים‬
‫ע״י נביאו ואמר חסד י ה ׳ כי לא תמנ ו וע ׳ והל״ל כי‬
‫לא תמ ו כמ ׳ש כי לא תמ ו חסדך וגו׳ ‪ .‬ויובן עפ׳׳י‬
‫מ״ש בזוה״ק א ית חסד ואית חסד א ית חסר ע ולם כו׳‬
‫ואית חסד ע ילאה דה וא רב חסד כו׳ ‪ ,‬כי ה נה מ ודעת‬
‫זאת הת ורה נקראת עוז שה וא לשון גב ורה וכמו שאמר ו‬
‫חרל תר־י״ג מצ ות נאמרו למשה מסיני מפ י הגב ורה‬
‫וכדכת יב מימינו אש דת למ ו פי׳ שהת ורה מערה‬
‫ושרשה ה וא רק חס ד ה ׳ המכונ ים בשם ימין דהיינו‬
‫המשכת בחי ׳ אלה ות ו ית׳ והארה מא ור א״ס ב״ה‬
‫אל הע ולמ ות עליונים ותחתונים ע׳׳י האדם הממש יך‬
‫הא ור על עצמ ו בקיום דמ וח מ״ע שה ן רמ״ח אבדם‬
‫דמלכא ‪ .‬פי׳ רמ״ח בל ים ולבוש ים להארה [ני ׳»״ל‬
‫לההארה] מא ור א״ס ב״ה המל ובש בה ן (ומאור זה‬
‫י ומשך לו דרר בכל מצ וה כנודע) רק שהמש כה זו‬
‫נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב ׳ ׳ה המכ ו נה‬
‫בשם אש שה יא בחי ׳ צמצ ום הא ור והחיות ה נמשכ ות‬
‫מא ור אק סוף ב״ה כ ד שת וכל להתלבש ‪ .‬במעשה‬
‫המצ ות שרובן בטל ן הם בדבר ים חומריים כצ יצ ית‬
‫ותפילין ורךבנות וצדקה ואף מצ ות שה ן ברוחניות‬
‫האדם כמ ו יראה ואהבה אעפ״ב הן בבחי ׳ נטל ומדה‬
‫ולא בבחי ׳ א״ס כלל כי אהבה רבה לה ׳ בלי קץ‬
‫ו נטל ומדה אין האדם יטל לס ובלה ב לט ולהיות ע יס‬
‫בגופו אפילו ת ע וכמאח ׳ ׳ל שבשעת מ״ת שה יתה‬
‫התגל ות‬
‫התגל ות אלה ות ו ית׳ ואא״ם ב׳׳ה בבחי ׳ דיבור והתגל ות‬
‫פרחה נשמת ן ט ׳ ‪:‬‬
‫וה נה לפי שהמצ ות ניתנו לנו ע׳׳י התלבש ות במדת‬
‫גבורה וצמצום ההארה ט ׳ לבן רוב המצ ות‬
‫יש להן ש יעור מצ ומצם כמ ו א ודך הצ יצ ית י״ב גודלין‬
‫מזהנפילין אצבע ים על אצבע ים ומרובעות ד וקא והלולב‬
‫ד ט והס וכה ז׳׳ט והש ופר טפח והמכבה מ ׳ סאה וכן‬
‫כק־בנות יש לה ן ש יעור מצ ומצם לזמן כמ ו כבש ים‬
‫נני ש נה ואילים בני שת ים ופריס ט ׳ וכן במעשה‬
‫הצ יקה ונמ״ח בממונו אף שה וא מהעמ וד ים שהע ולם‬
‫ע ומד על יהם וכדכת יב ע ולם חסד יבנה אפ״ה יש לה‬
‫שיעוד קצ וב ח ומש למצ ות מן המ יבחר ומעשר למדה‬
‫בינונית ט ׳ וזה נק׳ חשד ע ולם פי׳ חסד אל כל היום‬
‫המתלבש כע ולמ ות עליונים ותחתונים ע׳׳י אתער ותא‬
‫ילחתא ה יא מצ ות הצדקה וחסד שע וש ים בני אדם‬
‫זיז עם זה ולפי שהע ולם ה וא בבחי ׳ גבול ומדה מהארץ‬
‫לרק יע ת״ק ש נה ובן מרק יע לרק יע ט ׳ וש ית‬
‫*לפ י שנ י הוי עלמא ט ׳ לנן ניתן ש יעוד ומרה נם‬
‫כן דמצ ות הצדקה והחסד שבת ורה נמ ו לשאר מצ ות‬
‫הת ורה אך היינו ר וקא לש ומר הת‪ 1‬דה ולא סר ממ נה‬
‫סין ושמאל אפילו במלא נ ימא אבל מ י שהעב יד‬
‫עליי הדרך הזו מאחר שהע וה דרט לתת מגרע ות‬
‫יכקד^ העליון ש גרע עדט בחי ׳ המשכת ו מה שה יה‬
‫ט י להמש יך מבת ׳ אלה ות ו והאוזן הא וד מא ור א״ס‬
‫*¿י׳ אילו ה יה ש וכד החוזרת ומקיימה כהלכתה הר י‬
‫מעוות זה לא יוכל לתק ן נ׳׳א בהמשכת הא ור העליון‬
‫אלמעלה מהע ולמ ות ואינו מתלבש בה ן הנק ׳ חשד‬
‫ע ילאה ורב חפר לפי שמא יר ומתפשט בבחי ׳ א׳׳ם בל י‬
‫נבול ומדה מאת ־ שאיננו מצ ומצם ת וך הע ולמ ות‬
‫אלא בבחי ׳ מק יף עליהן מלמעלה מר יש כל דת י ן עד‬
‫סוף וכו׳ וכשהאדם ממש יכ ו למטה במעש י ו ואתעדל״ת‬
‫אזי אור עליון זה מא יר ומתפשט ת וך הע ולמ ות ומתקן‬
‫כל מע ו ות וכל מגרע ות שניתנו בקדש העליון ומהרש‬
‫א וק וטובן ב יתר שאת ויתר עז בבחי ׳ אור חדש ממש‬
‫לכ ן ‪.‬אמר ו במק ום שבע״ת עומדין וכו׳ ‪ .‬והנה עירן‬
‫התש ובה ה וא בלב כי על ידי החרמה מע ומקא דלבא‬
‫מע ורר ע ומק אור העליון ה זה אך כדי להמש יכ ו‬
‫להא יר בע ולמ ות עליונים ותחתונים צריך אתעדל״ת‬
‫ממש בבחי ׳ מעשה דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי‬
‫גבול ומדה דבמ ו שהאדם משפ יע רב חסד פי׳ ח״ס‬
‫דל ית דהיינו לדל ואביון דל ית ליה מגרמי ׳ כלום ואינו‬
‫נותן גמל ומדה לנתינתו והשפעת ו ‪ .‬כך הקב״ה משפ יע‬
‫אורו וטובו בבחי ׳ חסד ע ילאה הנק ׳ רב חסד המא יר‬
‫׳בבחי ׳ א״ס בלי גבול ומדה ת וך הע ולמ ות עליונים‬
‫ותחתונים שכ ולם הם בבחי ׳ דלי׳ית אצלו יתברך דל ית‬
‫להון מגרמיהון כלום וכולא קמ יה כלא חש יב י ועי״ז‬
‫נתקנו בל הפגמ ים שפ גם האדם בעונותיו למעלה‬
‫בע ולמ ות עליונים ותחתונים ‪ .‬וז״ש עשה צדקה ומשפט‬
‫נברר לה ׳ מ זבח לפי שהקרב נ ות הן בבחי ׳ ש יעור‬
‫ומדה וגבול‪ .‬משא״ב בצדקה ש יוכל לפזר בלי גבול‬
‫לתקן עונותיו ‪ .‬ומ״ש המב זב ז אל יבזבז יותר מת ־מש‬
‫היינו ד וקא במ י שלא חטא או שתק ן חטא יו בסיגופים‬
‫ותעניות כראוי לתק ן כל הפגמ ים למעלה ‪ .‬אבל מי‬
‫שצר יך לתק ן נפש ו עדיין פש יטא דלא גרעה רפ ואת‬
‫ה נפש‬
‫ה נפש מרפ ואת הנוף שאין כסף נחשב וכל אשר לא יש‬
‫יתן בעד נפש ו כת יב ‪ .‬והנה מדת חסד זו בלי גמל‬
‫ומדה נקראת על שמ ו של הקב״ה חסד י ה ׳ כדכת יב‬
‫וחסד ה ׳ מע ולם ועד ;זלט כו׳ כי הגם שבל ישראל‬
‫הם רחמנ ים וגומלי חסד ים ברם יש נבול ומדה לרחמ י‬
‫האדם ‪ .‬אבל הקב״ה נק׳ א״ס ב״ה ולמדותיו אין סוף‬
‫כדכת יב כי לא כלו רחם‪,‬ז וט ׳ ‪ .‬ודש הנב יא אחר‬
‫החורבן והגלות חס ד ה ׳ כי לא תמנ ו וגו׳ ‪ .‬פי׳ לפי‬
‫שלא תמנ ו שאין אנו תמ ימ ים ושלמ ים בלי ש ום חטא‬
‫ופגם ב נפש ובעולמות עליונים ע״ב צריכין אנו להת נהג‬
‫בחסד הי שהם בלי נטל ותכל ית כדי לעורר עלינו‬
‫רחמ ים וחסד ע ילאה שה וא רב חסד ורחמים בלי‬
‫גבול ותכל ית כמ״ש כי לא כלו רחמיו וגו׳‪ .‬וזהו‬
‫שארז ׳ ׳ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה ש יעש ו גם‬
‫אם יהיו פטורים מד נא כי אין בן דוד בא ט ׳ ן‬
‫יא להשכילך* בינה בי לא זו הדרך ישבק‬
‫אור ה ׳ להיות חפץ בחיי‬
‫בשר ים ובני ומזוני בי עץ ארז״ל בטל רצונך ט ׳ דהיינו‬
‫שיהי ׳ רצונו בטל במצ יא ות ולא יהיה לו ש ום רצון כלל‬
‫בעניני ע ולם ה זה טלם הנבלל ים בבני חיי ומזוני‬
‫ובמארז״ל שע״ב אתה חי ן‬
‫וביאור הענין ה וא רק אמ ונה אמ ית ית ביוצר בראש ית‬
‫דהיינו שהבר יאה יש מאין הנק ׳ ראש ית‬
‫הבמה והיא חכמת ו שא י נה מ ושגת לש ום נברא‬
‫הבר יאה ה זאת ה יא בכל עת ותע שמתה ו ים כל‬
‫הברוא ים יש מאין מחכמת ו ית׳ המח יה את הכל‬
‫וכשיתבונן האדם בע ומק הבנת ו ויצייר בדעת ו הווייתו‬
‫מאץ‬
‫מאין בכל רגע ורגע ממש הא יך יעלה על דעת ו כי‬
‫רע לו או ש ום יסורים מבנ י חיי ומזוני או שאר י‬
‫יסורין בע ולם הרי האון שה יא חכמת ו יתברך ה וא‬
‫מקור החיים והטוב והעונג ותא העד ן שלמעלה מע וה״ב‬
‫רק מפני שאינו מ ושג לבן נדמה לו רע או יסורים‬
‫אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והבל ט וב רק‬
‫שאינו מ ושג לגודלו ודב טובו וזהי עינך האמ ו נה‬
‫שבשב ילה נברא האדם להאמ ין דל ית אחר פנוי מיני׳‬
‫ובאור פני מלך ת ים וע״ב עוז וחדוה בטק־כ ו הואיל‬
‫ותא רק ט וב כל ת ום וע״כ ראש ית הבל ש ישמח‬
‫האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמ ונת ו בה ׳‬
‫המח יה ומט יב עמ ו בכל רגע ומי שמתעצב ומתאונן‬
‫מראה בעצמ ו ש יש לו מעט רע יסורין וחסר לו איזה‬
‫ט ובה והרי זה בכופר ח״ו וע״ב הרחיקו מדת העצב ות‬
‫במאד חכמ י האמת ‪ .‬אבל המאמ י ן לא יתש מש ום‬
‫יסרח בע ולם ובכל עניני הע ולם ק ולאו שוין אצל ו‬
‫בהש ו ואה אמ ית ית ומי שא ין שוין לו מראה בעצמ ו‬
‫שת א מערב רב דלגרמייד! עבדין וא והב א״ע לצאת‬
‫מתחת יד ה ׳ ולת ות בחיי עו״ג בשב יל אהבת ו א׳׳ע‬
‫וע״כ דדא חפץ בחיי בשר ים ובגי ומזוני כי זה ט וב לו‬
‫וטח לו שלא גברא כי ע יקר בר יאת האדם בעוה״ז‬
‫ת א בשב יל לנסותו בנס י וטת אלו ולרעת אתי אשר‬
‫בלבב ו אם יפנה לבב ו אחר י אלה ים אחר ים שהם‬
‫תא ו ות הגוף המשתלשל ים מס״א ובהם ת א חפץ או‬
‫אס חפצ ו ורצונו לחיות חיים אמ ית ים המשתלשל ים‬
‫מ א ל ע ‪ 0‬ת י□ א ף ^ אי ^י י‪£‬־ל (*״ע ‪ .‬ובאיזה נת״י ליחא תיבות‬
‫אלי [אן! «איט יכול] וגנופחא אחרת « אנו כך ‪ .‬״או א ם ח פ צו‬
‫ורצונו‬
‫ורצונו אף שאינו ימל לחיות חיי אמ ית ים כו״ ‪.‬‬
‫' ולפי נוסחא זו נראה שתיבות [אן*‬
‫שאינו‬
‫יכול]‬
‫הוא‬
‫מ א מי מוסגר) ‪,‬‬
‫ויאמין שבאמת ה וא חי בהם וכל צרכיו וכל עניניו‬
‫משתלשל ים באמת בפרט י פרטיותיהם שלא פס״א‬
‫כי מה ׳ מצעד י גבר מננו ואין מלה מ ' ואם בן הכל‬
‫ט וב בתכל ית רק שאינו מ ושג ובאמונה זו באמת‬
‫נעשה הכל טוב גם בגלוי שבאמ נה זו שמאמ י ן‬
‫שדרע ת דמה בגלוי כל חיותו הוא מט וב העליון‬
‫שה יא חכמת ו יתברך שא י נה מ ושגת והיא העד ן‬
‫שלמעלה מע וה״ב הרי באמ נה זו נכלל ומתעלה‬
‫באמת הרע המד ומה בט וב העליון תג וז ‪:‬‬
‫יב והיה מעשה הצדקה של ום ועבודת הצדקה‬
‫השקט ובטח עד עולם‪ .‬לחבק ההפרש‬
‫שבק מעשה לעב ודה ובין של ום להשקט ובטח מ ׳ ע״פ‬
‫מה שארז״ל ע״פ ע ושה של ום במרומיו כי מ יכאל ש­‬
‫של מ ים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זה את זה‬
‫כל ומר שמ יכאל שר של חסד הנק ׳ בשם מ ים היורדים‬
‫ממקם גמה למקם נמך והוא בחי ׳ ההשפעה‬
‫והתפשט ות הח יות מע ולמת עליונים לתחתונ ים ובחי׳‬
‫אש שטבעה לעל ות למעלה ה יא בחי ׳ ת מ ר ה‬
‫והסתלקת השפעת החיים ממטה למעלה שלא‬
‫להשפ יע רק בצמצ ום עצום ורב והן מד ות נגדעת‬
‫והפכיות זו לזו והיינו בשה ן בבחי ׳ מר ות לבד ן ‪ .‬אך‬
‫הקב״ה ע ושה של ום ביניהם דהיינו עיי גלוי שמת גלה‬
‫בה ן הארה רבה והשפעה עצ ומה מאד מא ור א״ם‬
‫ב״ה אשר כש מ כן ת א שאינו בכחי ׳ מדה ח״ו אלא‬
‫למעלה מעלת עד אץ קץ אפילו מכחי ׳ חב״ד מס יר‬
‫המד ות‬
‫המד ות ואזי המד ות נגדיות של מ יכאל וגבריאל‬
‫נכלל ות במקורן ושרש ן והיו לאחד ים ממש ובטל ים‬
‫באורו יתברך המא יר להם בבחי ׳ גילוי ואזי מתמזג ים‬
‫ומתמתק ים הגבורות בחסר ים ע״י בחי ׳ ממ וצעת קו‬
‫המכר יע ומטה כלפי חסד ה יא מדת הרחמ ים הנק ׳‬
‫בשם תפארת בדבר י חכמ י האמת לפי שת יא כל ולה‬
‫מב ׳ גוונין לובן ואודם המרמ ז ים לח־״ג ולבן סתס שם‬
‫הוי׳ ב׳׳ה שבכל הת ודה מ ורה על מדת התפארת‬
‫כמ״ש מ ו ידק לפי שכא ן ה וא בחי ׳ גילוי אור א״ם‬
‫ב״י! הארה רבה ב יתר שאת משאר מדותיו הקד וש ות‬
‫יתברך ‪ .‬והנה אתער ותא דלע ילא לעורר גילוי הארה‬
‫רבה והשפעה עצ ומה הנ״ל מא ור א״ס ב״ה לעש ית‬
‫של ום הנ״ל ה יא באתער ותא דלתתא במעשה הצדקה‬
‫והשפעת חיים חן וחסד ורחמים למא ן דל ית ליה‬
‫מגרמי ׳ כלום ולהחיות רוח שפל ים כו׳ ‪ .‬ומ ודעת זאת‬
‫מה שאמר ו רז׳׳ל על הע וסק בת ורה לשמה מש ים‬
‫של ום בפמל יא של מעלה ובפמל יא של מטה ‪ .‬פמל יא‬
‫של מעלה הם השר ים והמד ות הנ״ל שה ן הה יכל ות‬
‫עליונים בע ולם הבר יאה שבזוה״ק ופמליא של מטה‬
‫הן הה יכל ות התחת ונ ים ובפרט עוה״ז השפל המע ורב‬
‫ט וב ורע מחטא אדם הראש ו ן והרע ש ולט על הט יב‬
‫במ״ש אש ־ שלט האדם באדם כר ולאום מלא ום‬
‫יאמץ וכנראה ב תש באדם התחת ו ן הגקךא בשם‬
‫עולם קטן שלפעמ ים הט וב גובר ולפעמ ים לה יפך דדו‬
‫ואין של ום בע ולם ער עת קץ ש יתברר הט וב מהרע‬
‫ל ידבק בשרש ו ומקורו מ י ור דחיים ב״ה ואזי יתפררו‬
‫כל פועלי און ורוח הט ומאה יעבור מן הארץ כש יתברר‬
‫מתוכו‬
‫מתוכו בחי׳ הטוב המחייהו ובירור זה יהיה ג״כ ע׳׳י‬
‫'גילוי אלקותו למטה בהארה רבה והשפעה עצומה‬
‫כמ׳׳ש כי מלאה הארץ דעה את ה׳ ונגלה כבוד ה׳‬
‫כו' וזהו בכללות העולם לעתיד אך באדם התחתון‬
‫בכל עת מצוא זו תפלה או שאר עתים מזומנים‬
‫לרתבורד עם ענו ב״א לפי מעשיו זוכה למעין ביתר‬
‫זה ע״י עסק התורה לשמה וכן ע׳׳י הצדקה כמ׳׳ש‬
‫ר״א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק‬
‫אחזה פניך היא ״בחי׳ גילוי הארה והשפעת הדעת‬
‫והתבונה להתבונן בגדלת ה׳ ולהוליד מזה דרר‬
‫שכליים כנודע ועי׳׳ז נברר הטוב לה׳ ונפרד הרע‬
‫כמ׳ש מצרף לכסף ובור לזהב ואיש לפי מהללו ‪ .‬פי׳‬
‫לפי הילולו את ה׳ בעומק הדעת להוליד ידיר ככה‬
‫נברר הטוב ונפרד הרע כבירור ופירוד הסיגים מכסף‬
‫וזהב במצרף וכור ‪ .‬ודגה מודעת זאת שישראל‬
‫בטבעם הם רחמנים וגומ׳׳ח מפני היות נפשותיהם‬
‫נמשכות ממדותיו ית׳ אשר החמד גובר בהן על מדת‬
‫הדין והגבורה והצמצום ובט״ש גבר חסת על יריאיו‬
‫שלכן נקראת הנשמה בת כהן כמ׳יש בזוה״ק ‪ .‬ודגה‬
‫הצדקה הנמשכת מבת׳ זו נק׳ בשם מעשה הצדקה‬
‫כי שם מעשה נופל ; ל דבר שבבר ׳נעשה או שנעשה‬
‫תמיד ממילא והיא דבר ההווה ותיל תמיד ואף באן‬
‫הרי מדת החסד והרחמנות הוטבעה בנפשות כל בית‬
‫ישראל מכבר מעת בריאותן והשתלשלותן ממדותיו‬
‫ית׳ כמ׳׳ש ויפח באפיו מ׳ ואתה נפחת בי ומאן דנפח‬
‫כו׳ וגם בכל יום ויום בטובו מחדש מעשה בראשית‬
‫וחדשים לבקרים בו׳‪ .‬אך לשון עבודה אינו נופל‬
‫אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד‬
‫טבע נפשו רק שמבטל טבעו ורצונו מפני רצון‬
‫העליון ב׳׳ה כגון לייגע עצמו בתורה ובתפלה עד‬
‫מיצוי הנפש כ ו‪ .‬ואף באן במצות הצדקה ליתן‬
‫הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו ובמ״ש רז״ל ע״פ‬
‫נתן תתן אפילו מאה פעמים ובו׳ ‪ .‬ח״ש והיה מעשה‬
‫הצדקה שגם הצדקה דגפן בשש מעשה ולא בשם‬
‫עבודה אעפ״כ באתעדל״ת אתערותא דלעילא מעורר‬
‫גילוי אור א״ס ב״ה בהארה רבה והשפעה עצומה‬
‫ונעשה שלום במרומיו וגם בפמליא של מטה רק‬
‫שבעוה״ז השפל לא יתגלה השלום והבירור ופירוד‬
‫דדע מהטוב עד עת קץ ולא בזק הגלות כנ״ל רק‬
‫בעולם קטן דדא האדם בבל עת מצוא זו חפלה‬
‫כט״ש בצדק אחזה פניך בנ״ל אך ארד התפלה יוכל‬
‫להיות הרע חוזר וניעור בקל ולהתערב בטוב כאשר‬
‫יתהלך בחשכת עוה״ז‪ .‬אך הצדק־‪ ,‬בבחי׳ עבודה‬
‫הנה מאשר יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד בהיותו‬
‫מבטל טבעו ורצונו הגופני מפני רצון העליון ב״ה‬
‫ואתכפיא ס״א ואזי אסתלק יקרא דקוב׳ה כו׳ וביתרון‬
‫האור מן החשך הקא בנודע ‪ .‬אי לזאת אין דדע‬
‫יכול להיות עוד חזר וניעור בקלות ב״ב מאליו רק‬
‫אם האדם יעורדנו וימשיכנו ע׳׳ע חץ ‪ .‬וז״ש השקט‬
‫ובטח עד עולם ‪ .‬השקט הוא מלשון שוקט על שמריו‬
‫דהיינו שהשמרים נפרדם לגמרי מן היין ונופלין למטה‬
‫לגמרי והיין למעלה זך וצלול בתכלית‪ .‬ועד״ז דדא‬
‫בעבודת הצדקה השמרים הן בחי׳ תעהבת רע‬
‫שבנפשו נברר ונפרד מעט מעט עד שנופל למטה‬
‫למקרו‬
‫למקוחו ושרשו ובמ׳׳ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם ‪:‬‬
‫יג מ ה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו‪, ,‬‬
‫הנה בכלל עובדי ה׳ יש ב׳ בחי׳‬
‫ומדרגות חלורןת מצד שורש נשמתם למעלה מבתי׳‬
‫ימין ושמאל דהיינו שבת׳ שמאל היא מדת הצמצום‬
‫וההסתר בעטרת ה׳ במ׳־ש והצנע לכת ט׳ במסתרים‬
‫תבכה ט׳ כל העוסק בתורה בסתר ט׳‪ .‬והנה ממדה‬
‫«ו נמשכה ג״ב ב ת׳ הצמצום והגבול בעבודת ה׳ כמו‬
‫בצדקה להיות נדח בהשג יד והמבזבז אל יבזבז‬
‫יותר מתמ ש ובה״ג בת״ת ושארי מצות די לו שיוצא‬
‫י׳׳ח מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפי׳ לקבוע עתים‬
‫כו׳‪ .‬אך ב ת׳ ימין היא מדת החסד וההתפשטות‬
‫בעטרת ה׳ בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל‬
‫כמ״ש ואתהלבה ברחבה ט׳ וממנה נמשך ג״כ מ״ש‬
‫ח״ל זתק מרה בתלמידים ט׳ («יע ‪ .‬ונראת שג״ל קייס או‬
‫בחי׳ ייו כי>) וגם בלי צמצום וגטל כלל ואין מעצור‬
‫לרוח נדבתו בק בצדקה ובק בת׳׳ת ושארי מצות ולא‬
‫די א לצאת י׳׳ח בלבד אלא עד בלי די ט׳ ן‬
‫ו הנ ה כל איש ישראל צ׳׳ל כלול מב׳ ב ת׳ אלו ואק‬
‫לך דבר שאין א מקום ולבן מצינו כמה‬
‫דברים בקולי ב״ש ומחומרי ב״ה ללמדנו שאף ב׳׳ש‬
‫ששרש נשמתם מבת׳ שמאל העליק ולכן היו תק‬
‫להחמיר תמיד בבל איסורי התוהה‪ .‬וב׳׳ה שהע מבת׳‬
‫ימין העליק היו מלמדין זטת להקל ולהתד איסורי‬
‫ב ש שיהיו מותרים מאיסורם תכלו לעלות למעלה‬
‫אעפ״ב בכמה דברים היו ב׳ש מקילק מפני התבללות‬
‫ש־ש נשמתם שהוא באל גם מימין וכן שרש נשמת‬
‫ב״ה‬
‫ב״ה כלול גם‪.‬משמאל בידוע דרך ומדות קדש העליון‬
‫דלית חמן קיצוץ ופירוד ח״ו וכל המתת כלולות זו‬
‫מזו ‪ .‬ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע לי״ח וכדכתיב‬
‫באברהם שהוא מדת החסד והאהבה עתה ידעתי כי‬
‫ירא אלהים אתה ע׳׳י שלבש מדת הגבורה ויעעד‬
‫את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו׳ ‪ .‬ומה שאמר‬
‫הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש‬
‫וההבדל הזה הוא בבחי׳ גילוי והעלם שבמדת יצחק‬
‫הפחד הוא בבחי׳ גילוי והאהבה מסותרת בבת׳‬
‫העלם והסתר וההיפך במדת א״א ע׳׳ה וזהו שאמר‬
‫דהע״ה מה רב טובך וגו׳ כלומר שמדת הטוב והחסד‬
‫איטר היא בבחינת העלם והסחר אצל כל מי ששורש‬
‫נשמתו מכחי׳ שמאל הנק׳ בשם יראיך כמדת ב״ש ‪.‬‬
‫הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון אעפ״ב הוא רב וגדול‬
‫מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחי׳ ימין‬
‫ושתיהן הן מבת׳ גילר בלי גבול ומדה ושיעור ‪ .‬ורש‬
‫מה רב טובך בלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר‬
‫צפנת ליראיך ובק אש־ פעלת לתמים בך שהם בעלי‬
‫הבטחון שמבת׳ ימץ וחסדם וטובם הוא ג״ב בבחי׳‬
‫גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום‬
‫והסתר כלל‪( .‬ומ׳׳ש ליראיך ולא ביראיך היינו משום‬
‫שכל מה שתא בבחינת העלם בכל גשמה דגה בת׳‬
‫זו אינה מלובשת תוך הגוף במות ולבו אלא הוא‬
‫בבחינת מעף מלמעלה ומשם היא מאירה למות ולבו‬
‫לעתים הצריכים להתעוררות בחי׳ זו שתתעורר ותאיר‬
‫למות ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממ ש)‪.‬‬
‫ואמר ע״ב אש־ רב טוב לבית ישראל הצפון ודגלי‬
‫הוא‬
‫הוא בבחי׳ בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת‬
‫בגוף לכן גם אתה ה׳ תתנהג עמהם במדת חסדך‬
‫הגדול בלי גבול ותכלית ת ק׳ רב חסד ‪ .‬דאית חסד‬
‫ואית חסד‪ .‬אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו‬
‫מדה״ד חץ למעט ולצמצם חסדו וטובו‪ .‬אבל חסד‬
‫עליון ת ק׳ רב רמד אין כנגדו מרה״ד למעט ולצמצם‬
‫תב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית כי ת א‬
‫נמשך מבתי׳ סוביע וטמירא דכל טמירק הגק׳ כתר‬
‫עלק וו ש תסתירם בסתר פנץ וגו׳ תצפנם בסוכה וגו׳ ‪:‬‬
‫י ד ל ^ו ר ר את האהבה הישנה וחבת אה״ק‬
‫להיות בוערת כרשפי אש מקרב‪.‬‬
‫איש ולב עמוק כאלו היום ממש נתן ה׳ החו עלינו‬
‫רוח נדבה בהתנדב עם למלאות ידם לה׳ ביד מלאה‬
‫ורחבה בריבוי ארד דבוי מדי שנה בשנה תלך ועולה‬
‫למעלה ראש כמדת קדש העליון המאיר לאה״ק‬
‫המתחדש ומתרבה תמיד כדכתיב חמיד עיני ה׳‬
‫אלהיך בה מרשית השנה ועד אודית שנה דהאי‬
‫ועד אודית כו׳ אינו מובן לכאורה שהד באחרית‬
‫שנה זו מתחלת שנה שניה וא״ב הליל לעולם ועד‪:‬‬
‫א ך הענק יובן ע״פ מ״ש ה׳ בהבמה יסד ארץ‬
‫שיסוד הארץ העליונה היא בחי׳ מטלא כ׳׳ע‬
‫והתחתונה היא ארץ חפץ המכוונת כנגדה ממש ונק׳‬
‫על שמה ארץ החיים הנה ת א נמשך מהמשבת‬
‫והארת חכמה עילאה מקיר החיים העליונים כדכתיב‬
‫החכמה תחיה בעליה וכו והארה והמשכה זו היא‬
‫מתחדשת באור חדש ממש בכל שנה רטנה כי ת א‬
‫יתברך וחכמתו אחד בתכלית היתר ונק׳ בשם אוא״ם‬
‫ב׳׳ה‬
‫ב״ה שאק סוף ואק קץ למעלת וגדולת האור והחיות‬
‫תמ שך ממנו יתברך ומחכמתו בעילוי ארד עילוי‬
‫עד אק קץ ותכלית לרום המעלות למעלה מעלה‬
‫ובכל שנה ושגה יורד ומאיר מחכמה עילאה אור‬
‫חרש ומתרש שלא היה מאיר עדיין מעולם לארץ‬
‫העליונה כי אור כל שנה ושנה מסתלק לשרשו בכל‬
‫עדה כשהחדש מתכסה בו ואדרב ע׳׳י תקיעת שופר‬
‫והתפלות נמשך אור חדש עליק מבתי׳ עליונה יותר‬
‫שבמדרגת חכמה עילאה להאיר לארץ עליונה ולדרים‬
‫עליה הם כל העולמות העליונים והתחתונים המקבלים‬
‫היותם ממנה דהיינו מן האור א״ס ב״ה וחכמתו‬
‫המלובש בה כדכתיב בי עמך מקור חיים באורך‬
‫נראה אור דהיינו אור המאיר מחכמה עילאה מכך‬
‫החיים (וכנודע לי״ח שבכל ד ה היא תסיח־‪ .‬ומקבלת‬
‫מוחין חדשים עליונים יותר בו׳) ובפרטי פרטיות כן‬
‫ת א בכל יום רום נמשכין מוחק עליונים יותר בכל‬
‫תפלת ה שוד ואינן מותן הראשונים שנסתלקו אחר‬
‫התפלה רק גבוהין יותר ודרך כלל בכללות העולם‬
‫בשית אלפי שנק כן הוא בכל ד ה ו ד ה‪ .‬וו ש תמיד‬
‫דני ה׳ אלהיך בה שהעינים הם כינוים להמשכת‬
‫והארת אור החכמה שלכן נקראו חכמים עיני העדה‬
‫ואוירא דא״י מחכים והארה והמשכה זו אף שהיא‬
‫תמידית אעפ״ב אינה בבחי׳ ומדתה אחת לברה מימי‬
‫עולם אלא שבכל שנה ושנה ת א אור חרש עלק‬
‫כי האור שנתחדש והאיר בר״ה זה ת א מסתלק‬
‫בעדה הבאה לשרשו ‪ .‬וז״ש מרשית השגה ועד‬
‫אחרית שנה לבדד‪ .‬ולק כתיב מרשית חסר א׳ חמז‬
‫‪.‬על המתלעת האור שמסתלק בליל ר״ח עד אחר‬
‫התקיעות שיורד אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר‬
‫עדיין מימי עולם אור עליון כזה והוא‪ .‬מתלבש‬
‫ומסתתר בארץ החיים שלמעלה ושלמטה להחיות‬
‫את כל העולמות כל משך שנה זו אך ניאץ‬
‫מההסחר הזה תלוי במעשה התחתונים וזכותס‬
‫ותשובתם בעשי״ת ודיל ‪:‬‬
‫טו ל ה בין משל ומליצה דברי חכמים‬
‫וחירותם בענין הספידות מודעת‬
‫זאת בארץ מפי קדושי עליון נ״ע ‪.‬לקרב קצת אל‬
‫השכל מאי דכתיב ומבשרי אחזה אלוה שהכוונה‬
‫היא להבק קצת אלהותו יתברך מנפש המלובשת‬
‫בבשר האדם וע״פ מארז׳׳ל ע״פ ברכי נפשי וט׳ מה‬
‫הקב״ה ט׳ אף הגשמה כר וע״פ מאמר הזרד ע״פ‬
‫ויפח באפיו נשמת חיים מאן דנפח מתוכי׳ נפח ואפי׳‬
‫נפש רעישה היא באה מזיווג זו״נ דעשיה והמוחין‬
‫שלהם שהם בחי׳ חיה ונשמה חו״ג שהן הן אחוריים‬
‫דכלים ח ת דאצילות שתם אלהות ממש שבתוכם‬
‫מאד אור א״ס ב״ה המלובש ועוז בחכמה דאצי׳‬
‫דאיהו וגרמוהי חד באצילות וע״ב ש בנשמת האדם‬
‫מאד אור א״ס ב״ה מלובש וגנח באור החכמה שבה‬
‫להחיות את האדם ומהנה זבל האדם להבק קצת‬
‫בספיתת העליונות שכולן מאירות בנשמתו הכלולה‬
‫מהן ‪ .‬אך צריך להקדים מה ששמעתי ממורי ע״ה‬
‫ע״פ ואנכי עפר ואפר שאט־ אברהם אבינו ע״ד‪ ,‬על‬
‫הארת נשמתו המאירה בטפו מאור חסד עליון והיא‬
‫מדתו מדת אהבה רבה (<׳*• שבה דד׳) שהיה אוהב‬
‫אח‬
‫‪ as‬הקניה אהבה גדולה ועליונה ב״כ עד שנעשה‬
‫מרבבה להקב״ה וסד״א שבחי׳ חסד ואהבה שלמעלה‬
‫בספירות העליונות היא מעין וסוג מהות מדת אהבה‬
‫רבה של א״א ע״ה רק שהיא גדולה ונפלאה ממנה‬
‫למעלה מעלה עד אין קץ ותכלית בנודע ממדות‬
‫העליונות שאין להם [נ״א קץ] סוף ותכלית מצד עצמן‬
‫כי אור איס ב״ה מאיר ומלובש בתוכם ממש ואיהו‬
‫וגרמוהי ח ד‪ .‬משא״ב בנשמת האדם המלובשת‬
‫בחימר שיש למדותיה קץ וגבול‪ .‬אבל מ״ט סדיא‬
‫שטרותיה הן מעין וסוג מדות העליונית ולוא ואנכי‬
‫עפר ואפר דכמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של‬
‫העץ תשרף שהיה מורכב מד יסודות ארמ׳יע וג׳‬
‫יסודות אמ״ר חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהוה‬
‫מהרכבתן כנודע ויסוד הד שהיה בעץ שהוא העפר‬
‫שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר‬
‫קיים והוא האפר ו ת ה כל מתת העץ וממשו וחומרו‬
‫וצורתו באורך וחחב ועובי שהיה נראה לעין כ־^דם‬
‫שנש־ף עיכךו היה מיסוד העפר שבו רק שאמיר‬
‫כלולים בו כי העפר הוא תמרי יותר מכולן ויש לו‬
‫אורך ורוחב ועובי טשא״כ באש ורוח וגם המים הם‬
‫מעט מזעיר בעץ וכל ארכו ורחבו ועוביו הכל היה‬
‫ק העפר והכל שב אל העפר שהוא האפר תשאר‬
‫אחרי שנפרדו ממנו אט׳יר והנה כמו שהאפר אין לו‬
‫דמיון וערך אל מהות העץ הגחל באורך ורוחב‬
‫ועובי קודם שנשרף לא בכמותו ולא באיכותו אף‬
‫שתא [תא] כ ת תו ועצמותו וממנו נתהוה כך עד״ט‬
‫אמי אאע׳׳ה על מרת מדת החסד והאהבה המאירה‬
‫בז‬
‫בו ומלובשת בגופו דאף שהיא [היא] מדת האהבה‬
‫וחסד העליון שבאצילות המאיר בנשמתו שהיתה‬
‫מרכבה עליונה אעפ״ב ברדתה למטה להתלבש‬
‫בגופו ע׳יי השתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה‬
‫על ידי צמצומים רבים אין דמק וערך מתת אור‬
‫האהבה המאיר בו אל מתת אור אהבה וחסד עלק‬
‫שבאצילות אלא כערך ודמק מהות העפר שנעשה‬
‫אפר אל מתחו ואיכותו כ שתה עץ נחמד למראה‬
‫וטוב למאכל עד״ט ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות‬
‫רק שדברה תורה כלשון בני אדם במשל ומליצה‪:‬‬
‫ו הנ ה כללות הי״ס שבנשמת האדם נודע לבל [בדרך‬
‫כלל ‪ .‬ננ״י<|יתא] שהמדות נחלקת בדרך כלל‬
‫לז' מדות ובל פרטי המדות שבאדם באות מאחת‬
‫מז׳ מרות אלו שהן שרש בל המדות וכללותן שהן‬
‫מדת החסד להשפיע בלי גבול ומדת תבורר‪ ,‬לצמצם‬
‫מלהשפיע כ״כ או שלא להשפיע [<״* כל עינך] כלל‬
‫ומדת הרחמים לרחם על טי ששייך לשון רחמנות‬
‫עליו והיא מדה ממוצעת בץ גבורה לחסד שהיא‬
‫להשפיע לכל גם למי שלא שייך לשון רחמנות עלץ‬
‫כלל מפני שאינו ח©־ כלום ואינו שהוי בצער כלל‬
‫ולפי שהיא מדה ממוצעת נקרא ‪ a‬תפארת כמו בגדי‬
‫תפארת עד״מ שהוא בגד צבוע בגוונים דרבה מעורבי*‬
‫[בו »׳׳י ‪‘5‬יי'*] בדרך שתא תפארת ונוי ‪ .‬משא״ב בגד‬
‫הצבוע בנ ק אחד לא שיך בו לשק תפארת ואח״ב‬
‫בבוא ההשפעה ליד מעשה דהיינו בשעת ההשפעה‬
‫ממש צריך להתיעץ אך להשפיע בדוך ש־ובל‬
‫המקבל לקבל ההשפעה כגון שרוצה להשפיע דבר‬
‫חכמה‬
‫הבמה ללמדה לבנו אס יאמרנה לו כולה כמו שודא‬
‫בשכלו לא יוכל הבן להבין ולקבל רק שצריך לסדר‬
‫לו בסדר וענין אחר דבר דבור על »־פניו מעט מעט‬
‫ובחינת עצה זו נק־־את נצח והוד שהן כליות יועצות‬
‫וגם [ג״א והן] תרין ביעין המבשלים הזרע שהיא‬
‫הטפה הנמשכת מהמוח דהיינו דבר חכמה ושכל‬
‫הנמשך משכל האב שלא יומשך כמו שהוא שכל‬
‫דק מאד במוחו ושבלו רק ישתנה קצת מדקות שבלו‬
‫ויתהווה שכל שאינו דק כ״ב כ ד שיובל הבן לקבל‬
‫במוחו והבנתו והוא ממש עד״ט בטפה היורדת מהמוח‬
‫שהיא דקה מאד !‘מאד) ונעשית גסה וחומרית ממש‬
‫בכליות ותרין ביעין וגם נרה נקרא שחקים ורחיים‬
‫ששוחקים מן לצדיקים כמו הטוחן [חטים] ברחיים‬
‫עד״מ שמפרר הרומים לחלקים דקים מאד כך צדך‬
‫האב להקטין השכל ודבר חכמה שרוצה להשפיע‬
‫לבנו ולחלקם לחלקים רבים ולומר לו מעט מעט‬
‫במועצות ודעת וגם בכלל בחינת נצח הוא לנצח‬
‫ולעמוד נגד כל מונע ההשפעה והלימוד מבנו מבית‬
‫ומח־ץי מבית היינו להתחזק נגד מדת הגבורה‬
‫והצמצום שבאב עצמו שהיא מעוררת דנים ברצונו‬
‫על‬
‫מו‬
‫ל ו ע ־ י ר אינו ך אןי‬
‫ל כ ך ;ן ףיין ( נ נ ״י‬
‫נרשם‪ .‬ו ט י )‬
‫ובחי׳ יסוד היא עד״מ ההתקשרות שמקשר האב‬
‫שכלו בשכל בנו בשעת למודו עמו באהבה ורצון‬
‫שרוצה שיבין בנו ובלעד זה גם אם היה הבן שומע‬
‫דבודם אלו עצמם מפי אביו [שמדבר בעת ולומד‬
‫ל ע צ מ ן ‪ ,‬בכי״ק אדמו׳׳ר בעלי *"* ניע (בדרוש ני ידעתיו סעי׳ י״ג‬
‫שהועתק שם לשו! זה) ^יח*‬
‫חינות אלי] לא היה מבק ב"כ כמו‬
‫עכשיו‬
‫עכשיו שאביו מקש* שבלו אליו ומדבר עמו פא״פ‬
‫באהבה וחשק שחושק מאד שיבין בנו וכל מה‬
‫שהחשק והתענוג נ ה ל כך ההשפעה והלימוד נ תל‬
‫שהבן יובל לקבל יותר והאב משפיע יוחד כי ע״י‬
‫החשק והתענוג מתרבה ומתגדל שכלו בהרחבת‬
‫הדעת להשפיע וללמד לבנו (וכמו עדיט בגשמיות‬
‫ממש רבר הזרע הוא מהב החשק והתענוג ועי׳׳ז‬
‫ממשיך הרבה מהמוח ולכן המשילו חכמי האמת‬
‫לזיווג גשמי כמו שית׳) ‪ .‬והנה מדות אלו הן בחי׳‬
‫חיצוניות שבנפש ובתוכן מלובשות מדוח פנימיות‬
‫שהן בחי׳ אהר׳׳ר ט׳ דהיינו עד״ט באב המשפיע‬
‫לבנו מחמת אהבתו ומונע השפעתו מפחדו דדאתו‬
‫שלא יבא ליה מכשול רדו ‪ .‬ומער ושרש מדות אלו‬
‫הפנימיות והחיצוניות הוא מחב״ד שבנפשו בי לפי‬
‫שכל האדם כך הן מדותיו בנראה בחוש שהקטן‬
‫שהתב׳׳ד שלו הן בבחי׳ קטנות כך כל מדותיו הן‬
‫בדברים קטני העקך וגם בגדולים לפי שכלו יהולל‬
‫איש כי לפי ה ב חכמתו בך הוא הב אהבתו וחסרו‬
‫וכן שאר כל מדותיו פנימיות וחיצוניות מ ‪ p p‬הוא‬
‫מחב׳׳ד שבו והעיקר הוא הדעת שבו הנמשך מכחי'‬
‫החו״ב שבו כנראה בת ש כי לפי שינוי דעות בני‬
‫אדם זה מזה כך הוא שינוי מדותיהם ‪ .‬והנה כ׳^ הוא‬
‫רק עד׳ט לבד כי בץ הוא בנפש השכלית התחתונה‬
‫שבאדם הבאה מקליפת נוגה אך באמת לאמיתו‬
‫בנפש העליונה האלהית שהיא חלק אלוד‪ .‬ממעל כל‬
‫דמהת פנימיות וחיצוניות הן לה׳ לבה כי מחמת‬
‫אהבת ה׳ ומחוב הפע• לדבקה בו הוא חפץ חשד בדי‬
‫לדבוק‬
‫לדבוק במדותיו כמארז״ל ע״פ ולדבקה בו הדבק‬
‫במדותיו ובן במדת הגבורה להפרע מן הרשעים‬
‫ולענשם בעונשי התורה וכן להתגבר על יצרו ולקדש‬
‫א׳׳ע במותר לו ולעשות גרר וסייג לתורה מפני פחד‬
‫ה׳ יראתו פן יבא לידי חטא ח״ו וכן לפאר את ה׳‬
‫ותורתו בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו בכל בחי׳‬
‫נפשו דהיינו בהתבוננות שכלו ומחשבתו גם בדיבורו‬
‫וכן לעמוד בנצחון נגד כל מונע מעבודת ה׳ ומלדבקה‬
‫בו ונגד כל מונע מלהיות כבור ה׳ מלא את כל הארץ‬
‫כמלחמות ה׳ אשר נלחם דהעד‪ .‬וכן להשתחוות‬
‫ולהודות לה׳ אשר מחיה ומהוה את הבל והכל בטל‬
‫במציאות אצלו וכולא קמיה כלא חשיב וכאק ואפס‬
‫ממש ואף שאין אנו משיגים איך הוא הכל אפס‬
‫ממים קמיה אעפי״ב מודים אנ תו בהוראה אמיתית‬
‫שכן ד‪1‬א באמת לאמיתו ובכלל זה ג״כ להודות לה׳‬
‫על כל הטובות אשר גמלנו ולא להיות כפוי טובה‬
‫ח׳יו ובכלל זה להודות על כל שבחיו ומדותיו ופעולותיו‬
‫באצי׳ ובריאות עליונים ותחתונים שהם משובחים עד‬
‫אין תכלית [נ״י* חלן] ונאים וראוים אליו ית׳ וית׳ ותא‬
‫מלשון הוד והדר וכן במדת צדיק יסוד עולם להיות‬
‫נפשו קשורה בה׳ חיי החיים ולדבקה בו בדביקה‬
‫וחשיקה בחשק ותענוג נפלא ובמדת מל׳ לקבל עליו‬
‫עול מלכותו ועבודתו כעבודת כל עבד לאדונו באימה‬
‫וביראה ומקור ושורש כל המדות הן מחב״ד דהיינו‬
‫החכמה היא מלןר השכל המשיג את ה׳ וחכמתו‬
‫וגדולתו ומדותיו הקדושות שמנהיג ומחיה בהן בל‬
‫העולמות עליונים ותחתונים ובינה היא ההתבוננות‬
‫בהשגה‬
‫כהשגה זו באורך ורוחב ועומק בינתו להבין דבר‬
‫מתוך דבר ולהוליד מהשגה זו תולדותיה שהן כרות‬
‫אהוי״ר ושארי מדות הנולדות בנפש האלהית המשכלת‬
‫ומתבוננת בגדולת ה׳ כי לגדולתו אין חכך ויש בחי'‬
‫גדולת ה׳ שע״י התבוננות הנפש האלהית בה תפול‬
‫עליה אימתה ופחד שהיא יראה תתאה שהיא בחינת‬
‫מלמת ויש בחי׳ גדולת ה׳ שמפנה באה יראה עילאה‬
‫יראה בושת ויש בחינה שמפנה באה אהבה רבה‬
‫ויש בחינה שממנה באה אהבה זוטא וכן בפדות‬
‫החיצוניות שהן חסד כו׳ ובכולן צריך להיות מלובש‬
‫כהן בחינת הרעת שהוא בחינת התקשרות הנפש‬
‫הקשורה ותקיעה בהשגה זו שמשגת איזה ענין מגדולת‬
‫ה׳ שממנה נולדה בה איזה מדה מהמדות כי בהיסח‬
‫הדעת כרגע מהשגה זו מסתלקת ג״כ המדה הנולדה‬
‫ממנה מהגילוי בנפש אל ההעלם להיות בה בכח‬
‫ולא בפועל ולכן נרןיא הזיווג בלשון דעת מפני שהוא‬
‫לשון ״התקשרות וזהו בחי׳ דעת תחתון [נ״א הדעת‬
‫התחתון] המתפשט במדות ומתלבש בהן להחיותן‬
‫ולקיימן ויש בחינת דעת העליון שהוא בחינת‬
‫התקשרות וחיבור מלך השכל המשיג עומק המושג‬
‫שהוא כנקודה ובברק המבריק על שכלו שיתפשט‬
‫למטה רבא עומק המושג לידי הבנה בהרחבת הביאור‬
‫כאורך ותחב שהיא כתנת בינה הנק׳ דתבות הנהר‬
‫כמו שיתבאר במלחמו‪:‬‬
‫טז אהוביי‬
‫לאנשי ק׳ וכו׳‬
‫אחיי ורעיי איטר כנפשי ת ה לא‬
‫נעלם ממגי צוק העתים אשר‬
‫נתדלדלה‬
‫נתדלדלה הפרנסה ובפרט הידועים לי ממחניכם אשר‬
‫מטה ידם בלי שום מ שק ומשענה וממש לווים‬
‫ואוכלים ה׳ דחם עליהם ירחיב להם בצר בכךוב ועם‬
‫כל זה לא טוב הם עושים לנפשם לפי הנשמע אשד‬
‫קפצו ד ם הפתוחה מעודם עד היום הזה ליתן ביד‬
‫מלאה ועק יפה לכל הצטרכות ההכרחיים ל ד מחמוד‬
‫האביונים נעים אשר עיניהם נשואות אלינו ואם אנו‬
‫לא ‪.‬נרחם עליהם ‪ rn‬מי ירחם עליהם ו ת אתך עמך‬
‫כתיב ולא אמרו חייך עדמין אלא כ שבד אחד קיתון‬
‫של מים ובו׳ שהוא דבר השוה לשניים בשוה לשתות‬
‫להשיב נפשם בצמא ‪ .‬אבל אס העני צריך לחם לפי‬
‫הטף ועצים וכסות בקרה וכה״ג כל דברים אלו עדמין‬
‫לבל מלבושי כבוד וזבח משפחה בשר ודגים וכל‬
‫בטעמים של האדם וכב״ב ולא שייך בזה חייך קודמין‬
‫מאדר שאינן תי נפש ממש כמו של העני שוה‬
‫בשוה ממש בדאיתא בנדדם רף פ׳ ‪ .‬ו ת ה זהו עפ׳׳י‬
‫שורת הדק ג מד ‪ .‬אבל באמת גם אם ת א ענין דלא‬
‫שייך כ״ב ה״ט דאר לכל ארם שלא לדקדק להעמיד‬
‫על הדן רק לדתק תיו וליכנס לפני ולפנים משורת‬
‫הרק ולדאוג לעצמו ממארז׳׳ל שכל המדקדק בכך סוף‬
‫בא לידי כך ח״ו וגם בי כולנו צריכים לרחמי שמים‬
‫בבל עת באתערותא דלתתא דוקא בכל עת ובכל‬
‫שעה לעורר רחמינו על הצריכים לרחמים וכל המאמץ‬
‫לבם וכובש רחמיו יהיה מאיזה טעם שיהיה טרם בך‬
‫למעלה לכמש וכו׳ ח״ו ומה גם כי אדם אין צדיק‬
‫בארץ אשר יעשה טוב המיד ולא יחטא והצדקה‬
‫מכפרת ומגינה מן הפורענות ובו׳ ולזאת היא רפואת‬
‫ועוף ונפש ממש אשר עור בעד עור וכל אשר לאיש‬
‫יתן בעד נפשו בשגם אנו מאמינים בני מאמינים כי‬
‫הצדקה אינה רק הלואה להקב״ה כדכתיב מלוה דז‬
‫ודנן דל וגמולו ישלם לו בכפליים בעולם הזה דשכר‬
‫כל המצות ליכא בעוה׳׳ז לבד מצדקה לפי שהוא טוב‬
‫לבריות כדאיתא בקדושין ס״פ קמא וגם יש לת ש‬
‫לעונש ולו כשחבריו נמנים לדבר מצוה והוא לא‬
‫נמנה עמהם כנודע ממאח׳׳ל ולשומעים יונעם ותבוא‬
‫עליהם ברכת טוב בכל מילי דמיטב הטיבה ה׳ לטובים‬
‫משרים כנפשם ונפש הדרש מכל לב ונפש ‪:‬‬
‫ה נו ך ט דבאתערותא דלתתא שהאדם מעורר‬
‫בלבו מדת החסד ורחמנות על כל‬
‫הצריכים לרחמים אתעוזתא דלעילא לעורר עליו‬
‫רחמים רבים ממ ‪p‬ר הרחמים להשפיע לו הפיחת‬
‫כעיה"ז יה י ח לעוה״ב‪ .‬פי׳ הפדות היא השפעה‬
‫מ שפעת ממקור דרחמים וחיי הרדים ב״ה ונמשכת‬
‫למטה מטה בבחינת השתלשלות העולמות מלמעלה‬
‫למטה כו׳ עד שמתלבשת בעוה׳׳ז הגשמי בבני רד‬
‫ומזוני כו׳ והקרן הוא כבוש רחבה מצותך מאד והל״ל‬
‫מצותיך לשק רבים (וגם לשון רחבה אינו מובן) אלא‬
‫מצותך דייקא היא מצות הצדקה שהיא מצות ה׳ ממש‬
‫מה שהקב״ה בכבות ובעצמו עושה תמיד להחיות‬
‫העולמות ויעשה לעתיד ביתר שאת ועז וכמ״ש ושמרו‬
‫דק־ ה׳ לעשות צדקה ם׳ כמו דרך שהולכים בה‬
‫מעיר לעיר עד״מ ‪ .‬כך הצדקה היא בחי׳ גילוי והארת‬
‫אור א״ס ב׳׳ה סובב כל עלמין שיאיר ויתגלה עד עוה׳׳ז‬
‫באתערותא דלתתא בתורת צדקה וחסד חנם לעתיד‬
‫בתחיית‬
‫בתחיית המתים ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבחינת‬
‫גילוי(האה־׳) [ההארה] ברע התחתון והעליון שרדי‬
‫כל נשמות הצדיקים והתנאים והנביאים שהם עתה‬
‫ברע העליון ברום המעלות יתלבשו בגופותיהם לעתיד‬
‫דקומו בזמן התחייה ליהנות מזיו השכינה לפי‬
‫שההארה והגילוי שברע היא בחינת ממלא כל עלמין‬
‫שהוא בחינת השתלשלות ממדרגה למדרגה ע״י‬
‫צמצומים עצומים ובמארז״ל בירד נברא עוה״ב והיא‬
‫בחינת הבמה עילאה הנקראת עדן העליון המשתלשלת‬
‫ומתלבשת בכל העולמות כמ״ש כולם בחכמה עשית‬
‫כו׳ והחכמה תחי׳ כו׳ וברע היא בבחינת גילוי ההשגה‬
‫לכל חד לפום שיעורא דילי׳ כנודע שעונג הנשמות‬
‫ברע הוא מהשגת סודות התורה שעסק בעוה׳׳ז בנגלה‬
‫כדאיתא בזוה״ק פ׳ שלח ובגט׳ בעובדא דרבה מ­‬
‫נחמני ‪ .‬אבל גילוי ההארה שבתחה״ט יהי׳ מבחינת‬
‫סיבב כל עלמין שאינה בבחינת צמצום ושיעור וגבול‬
‫אלא בלי גבול ותכלית כמ״ש בלק״א פמ״ח ביאור‬
‫ענין סוכ״ע שאינו כמשמעו כמו עיגול ח״ו אלא שאינו‬
‫בבחי׳ התלבשות ו מ׳ וע״ש היטב ‪ .‬וזהו שאח״ל‬
‫ועטרותיהם בראשיהם ונ תין מ׳ עטרה היא בחינת‬
‫מקיף וסובב ונקרא כתר מלשון מתרת והוא בחי׳‬
‫ממוצע המחבר הארת המאציל א״ס ב״ה להנאצלים‬
‫ולעתיד יאיר ויתגלה בעוה״ז לכל הצדיקים שיקימו‬
‫בתחייה (ועמך מלם צדיקים מ׳) ‪ .‬וזה שארז״ל עתידים‬
‫צדקים שיאמרו לפניהם קדוש כי קדוש הוא ברו׳‬
‫מובדל שאינו בגדר השגה ודעת כי חוא למעלה‬
‫מעלה לבחינת החכמה ורעת שברע כי החכמה‬
‫מאץ‬
‫מאק תמצא כתיב הוא בחינת כחר עליון ד‪1‬רךא אין‬
‫כזוה״ק והשפעתו והארתו בבחינת גילוי הוא דוקא‬
‫כשהנשמה תתלבש בגוף זך וצח ארד התחי׳ כי נעוץ‬
‫תחלתן בסופן דוקא וסוף מעשה במחשבה תחלה ט׳‬
‫כנודע‪ .‬אך א״א להגיע למדרגה זו עד שיהא בג״ע‬
‫תחלה להשיג בחינת חכמה עילאה (ט׳) [״שי *״<י כל‬
‫חד] כפום שיעורא דיליה וטל תודה מחייהו והקיצות‬
‫היא תשיחך ט׳ ו ד ל‪ .‬וזול רחבה מצותך מאד היא‬
‫מצות הצדקה שהיא כלי ושטח רחב מאד להתלבש‬
‫בה הארת אור א״ס ב״ה(וכמ״ש לטשו צדקה) אשר‬
‫יאיר לעתיד בבחינת בלי גטל ותכלית בחסד חגם‬
‫באתערותא דלתתא זו הנק׳ דרך ה׳ וזהר לשון מאד‬
‫שהוא בליגטל ותכלית‪ .‬אבל לכל תבלה ראיתי קץ‬
‫תכלה היא מלשון כלות תפ ש שברע שהיא בבחי׳‬
‫קץ ותכלית וצמצום ברל ולכל תכלה ת א לפי שיש‬
‫כמה וכמה מעלות ומדתות רע זה למעלה מזה עד‬
‫רום המעלות במ׳׳ש בלקוטי הש״ס מהאריז״ל בפי׳‬
‫מארז״ל ת׳ח אק לדם מנוחה ט׳ שעולים תמיד‬
‫ממדרגה למדרגה בהשגת התודה שאין לה סוף ט׳‬
‫עד ארד התחי׳ שיתה להם מנוחה ט׳ ן‬
‫יח כתיב מה יפיח ומה נעמח אהבה בתענוגים ‪.‬‬
‫ת ה ב׳ מיני אהבות הן הא׳ אהבה‬
‫בתענוגים דהיינו שמתענג על ה׳ עונג נפלא בשמחה‬
‫רבה ועצומה שמחת תפ ש ובלותה בטעמה בי טוב‬
‫ה׳ ונעים נדמות עריבות עד להפליא מעין עוה״ב‬
‫ממש ‪ .‬שנתק ט׳ וע״ז כתיב שמחו צדקים בה׳ ולא‬
‫כל אדם זוכה לזה וזו ת א בחינת כ ת א ברעותא‬
‫דלבא‬
‫דלבא שמחלק וע״ז נאמר עבודת מתנה וגו׳ והזר‬
‫הקרב וגו׳ כי אין דרך להשיגה ע״י יגיעת בשר כמו‬
‫הדאה ששואלין עליה יגעת ביראה ואוי לבשר שלא‬
‫נתייגע ביראה כמ׳ש בר״ה וכתיב ביראה אם תבקשנה‬
‫ככסף וט׳ מלמד שצריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש‬
‫אחר אוצרות‪ .‬אבל אהבה רבה זו [אהבה בתענוגים]‬
‫נופלת לאדם מאליה מלמעלה בלי שיכין ויכוון לה‬
‫אך ורק את־ שנתייגע ביראת הרוממות והגיע לתכלית‬
‫מה שזבל להשיג ממנה לפי בחינת נשמתו אזי מגדלא‬
‫באה האהבה בתענוגים מלמעלה לשכון ולהתייחד‬
‫עם היראה בי דרכו של איש לחזר כו׳ כמ״ש בלק׳׳א ‪.‬‬
‫והשנית היא אהבה ותאוה שהנפש מתאוה ואוהבת‬
‫וחפיצה לדבקה בה׳ לצרור בצרור החיים וכךבת אלהים‬
‫טוב לה מאד ובו תחפוץ ורע לה מאד להתרחק ממנו‬
‫ית׳ ח״ו להיות מחיצה של ברזל מהחיצונים מפסקת‬
‫ח׳יו ואהבה זו היא מוסתרת בלב כלל ישראל אפילו‬
‫ברשעים וממנה באה להס החרטה אך מפני שהיא‬
‫מוסתרת ונעלמה בבחינת גלות בטף הרי הקליפה‬
‫יכולה לשלוט עליה וזהו רוח שטות המחטיא לאדם‬
‫וע״ב עבודת האדם ל ^ היא להתחזק ולהתגבר על‬
‫הקליפה בכל מכל כל דהיינו מתחלה לגרשה ‪.‬מהגוף‬
‫¡לגמרי ממחשבה דו״מ שבמוח ולשון ורמ׳יח אברים‬
‫ואריב יובלג״ב להתרא ממסגר אסיד בתתק יד דהיינו‬
‫!להיות חזק ואמיץ לבו בגבורים להיות האהבה‬
‫המסותרת נגלית בגילוי רב בכל כחות חלקי הנפש‬
‫שבטף דחייט העירך בשכל ובמחשבה שבמוח שהשכל‬
‫יחשב מתבונן תמיד כפי שכלו והשכלתו בבורא‬
‫יתברך‬
‫יתברך א ך שהוא חיי החיים בכלל ורוי נשמתו בפרט‬
‫וע״כ יכסוף ויתאוה להיות דטק ט וקתב אליו טפף‬
‫טבעי כבן הטסף להיות תמיד אצל אבץ וכמו אש‬
‫העולה למעלה תמיד בטבעה למקורה וכל מה שיתמיד‬
‫לחשוב בשכלו טסף זה ככה יתגבר דתפשט טסף‬
‫זה גם בפע ובכל אבריו לעסוק בתורה ומצות לדבקה‬
‫כהם בה׳ ממש דאורייתא וקוב״ה כולא חד ועל טסף‬
‫זד‪ .‬שבגילד רב כתיב צמאה נפשי וגו׳ כאדם הצמא‬
‫למים ואק לו תענוג עדיק כלל וגם על טסף זה‬
‫ואהבה זו המוסתרת בנו אנו מעתירים לה׳ להיות‬
‫בעדנו להוציאה ממסגר ושיהיה הלב מלא ממנה‬
‫לבדה ולא תכנס צרתה בביתה שהיא תאות עוה׳׳ז‬
‫רק שתהיה היא עקרת הבית למשול בצרתה ולגרשה‬
‫החוצה ממחדו׳׳ט עכ״פ הגם שלא יוכל לשלחה לגמרי‬
‫מלבו עכ״פ תהיה היא מוסתרת בבחי׳ גלות ועבדות‬
‫לעקרת הבית גברתה להשתמש בה לדברים הכרחים‬
‫לה לבד כאכילה ושתיה כדכתיב בכל חרכיך דעהו ‪:‬‬
‫י ט עו ט ה אור כשלמה וגר ‪ .‬הנה בלנןטי‬
‫תדר‪ .‬של הארירל פ׳ כי תשא‬
‫ופ׳ ויקרא כתב כי השגת מרע״ה לא היתה בבחינת‬
‫פנימות החכמה עילאה הנכךא אבא דאצי׳ וכ״ש‬
‫בספירת הכתר שלמעלה ממנה הנקרא א׳׳א כ״א‬
‫בבחי׳ אחוריים דחכמה המלובשת בבינה המתלבשת‬
‫בד ספירות תחתונות שנק׳ דא סוד התורה ומתפשטת‬
‫עד סוף ד׳ ספיתת התחתונות שהן גהי׳׳ט ושם היתה‬
‫השגת נבואתו בבחי׳ פנימיות דהיינו מכחי׳ פנימיות‬
‫דנהי׳׳ס ‪ .‬אגל למעלה מנחמן לא היתה לו שם השגה‬
‫בפנימיית‬
‫בפנימיות כ״א בבחי׳ אתריים דחנטה הטלובשת‬
‫בבינה המלובש־¿ ומתפשטת תוך פנימיות תתרט‬
‫בסוד נובלות דבמה שלמעלה תורה שהיא בבת׳ ז״א‬
‫ובדכתיב וראית את אתרי ופני לא יראו ע״ש ובשער‬
‫תבואה פיא‪ .‬ולכאורה יש להפליא דרי נאכר ולא‬
‫קם נביא עוד בישראל במשה ואיך השיג האריז״ל‬
‫יותר ממנו ודרש כמה דרושים בבחי׳ פנימיות אפילו‬
‫בספירות ומדרגות רבות שלמעלה מהחכמה וכתר‬
‫דאצילות ‪ .‬אך הענק ת א פשוט ומבן לכל שיש הפרש‬
‫גדול בק השגת חכמי האמת כרשב״י והאדיז׳׳ל שהיא‬
‫השגת חכמה ודעת ובק השגת מדע״ה ושאר תביאים‬
‫בנבואה המכונה בכתוב בשש ראיה ממש ודאית »ת‬
‫א ת ה ואראה את ה׳ וירא אליו ה׳ ואף שזת דרך‬
‫משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממ ש‪ .‬מ״ם תמ של‬
‫צ׳׳ל חמה למשל וכתרגום דרא אליו ה׳ ואתגליא ליה‬
‫וכו׳ שתא בחי׳ התגלות שנגלה אליו הנעלם ביה‬
‫בבת׳ התגלות משאיב בהשגת חכמי האמת שלא‬
‫נגלה אליהם תי׳ תעלם ב״ה בבת׳ התגלות רק‬
‫שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [ג״א בנעלם]‬
‫ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא ש־כול‬
‫להשיג כחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו‬
‫לירד למטר‪ .‬בבוץ׳ התגלות לנביאים במראה נבואתם‬
‫כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות‬
‫התחתונות שהן נהי״ט שהן הן היורדות תמיד ומתגלות‬
‫מהמשפיע להמקבל בבחי׳ מותן ותות בידוע לי״ח‬
‫שהנהי״ט של העליון מתלבשים בתרחון להחיותו שהן‬
‫הן כלי ההשפעה ותררת החיות מהעליון לתחתון בבל‬
‫העולמות‬
‫העולמות והמדרגות ולכן ג״ב הן הן המתגלות לנביאים‬
‫ככחי׳ התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא‬
‫כחי׳ הבנת האלהות מאור [־״» ואור] א״ם ב״ה ובתוכה‬
‫מלובשים אתריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה‬
‫מהשכל וההכנה באלתת ב״ה כי שם חכמה מזרה‬
‫על מל^ר השכל וההבנה ולכן אמת בזהר דאורייתא‬
‫מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה‬
‫מהשכל וההבנה ‪ .‬וגם באיזהו מקומן שנתגלה‬
‫ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם‬
‫המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו‬
‫מלובש פנימיות ותעלומות דבמה שלמעלה מהשכל‬
‫וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב״ה‬
‫לנביאים הכתובים בתנ״ך הן דבד תוכחה והן סיפורי‬
‫מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלתת שלמעלה‬
‫מהשכל וההבנה כנראה בירט מענין הנ ך והכתיב‬
‫כי הלך הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב היא‬
‫למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה‬
‫לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש‬
‫וכן הענין באותיות גדולות שבתנ׳ך שתן מעלמא‬
‫עילאה ומאירות משס בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות ‪.‬‬
‫והנה בת׳ חכמת אלתת ב״ה המלובשת בתרי״ג‬
‫מצות התורה נק׳ בשס בחינת אתרי׳ דחכמה כי כל‬
‫אתריים שבספירות הן מדרגות החיצונות והתחתונות‬
‫במעלה שבספירה זו מה שיוכלו לירד ולהתפשט‬
‫למטה להתלבש בברואים להחיותם ובחי׳ דפנים היא‬
‫הספירה עצמה המיוחדת במאצילה א״ס ב״ה בתכלית‬
‫היתד בטן ד ט ספירת חכמה שהיא מיוחדת במאצילה‬
‫א׳׳ס‬
‫א״ס ב״ה כתכלית היתד כי הקכ״ה וחכמתו אחר‬
‫(במ״ש לעיל) ומה שמאיר ומתפשט כחכמתו ית׳‬
‫למטה בתחתונים שהס בעלי גבול ותכלית ומתלבש‬
‫בהם נק׳ אתריים ונק׳ ג״כ בחי׳ עשיה שבאצי׳ פי׳‬
‫עד״מ כמו שבאדם התחתון שיש בנשמתו ה׳ מדרגות‬
‫זו למטה מזו שהן בחי׳ השכל והמדות ומחשבה‬
‫ודבור ומעשה והמעשה היא התחתונה שבכולם‬
‫שהחיות המתפשט מהנשמה ומלובש בכח המעשה‬
‫ת א כאין לגבי החיות המתפשט ממנה ומלובש בבח‬
‫הדבור שתא כאין לגבי החיות המתפשט מכנה‬
‫ומלובש במחשבה ומרות ושבל כן עד״ז ממש היא‬
‫ב ת׳ חכמתו ית׳ מה שיוכל להתפשט ממנה(להשפיע)‬
‫[להתלבש] בתחתונים כולם הס כאין לגבי בחינת‬
‫פנים המיוחד במאציל ב׳׳ה דכולא קמיה כלא חשיב‬
‫וההשפעה לכל הנבראים כולם שהם בעלי גבול‬
‫ותכלית נחשבת ידדה וצמצום כביכול לגבי המאציל‬
‫א׳׳ס ביה עד״מ כמו שנחשבת ידדה וצמצום לשכל‬
‫האדם המשכיל המצומצם באיזה עשיה גשמיות‬
‫־תמ־ית ממש ולכן משה רבינו ע״ה שהשיג עד‬
‫*חודים דחכמה זכה שתנתן ע׳׳י התורה שהיא נובלות‬
‫חכמה שלמעלה פי׳ מה שנובל ממנה ויורד‪ .‬לפטה‬
‫מתלבש בתורה גשמיות שלנו שעיקרה ותכליתה ת א‬
‫קיום המצות ל״ת ועשה בפועל ומעשה ממש כמאמר‬
‫היום לעשותם וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה והלומד‬
‫שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליית וכו׳ וכל אדם‬
‫מוכרח להתגלגל עד שיקיים כל התרי׳׳ג מצות בפועל‬
‫ממש כנודע מהאדז״ל ן‬
‫האותיות‬
‫ה או תיו ת הנגלות לנו הן במעשה דבור ומחשבה‪.‬‬
‫דמעשר‪ .‬הן תמונת האותיות שבכתב‬
‫אשורי שבס״ת ‪ .‬ואותיות הדבור נחקקת בהבל וקול‬
‫המתחלק לכ״ב חל ‪p‬ם שונים זה מזה בצורתן ‪ .‬שהיא‬
‫הברת ומבטא הב׳׳ב אותיות בכל לשון ‪ .‬כי אין הפרש‬
‫בק לה״ק ובין שאר לשונות במהות הברת האותיות‬
‫כ״א בצירופן ‪ .‬ואותיות המחשבה הן ג״כ בכל לשון‬
‫שאדם מחשב חיבות ואותיות הלשון שהן כ״ב לבד ‪.‬‬
‫דק שבמחשבה יש בה ג׳ מיני בחי׳ אותיות ‪ .‬שהרי‬
‫כשרואה בס׳ת תמונת האותיות הן מצטייחת במחשבתו‬
‫חה נק־א בחינת עשי׳ שבמחשבה ‪ .‬וכן כאשר שומע‬
‫אותיות הדבור הן נרשמות במחשבתו ומהרהר בהן‬
‫וזה נק־א בחינת דבור שבמת׳ ובחי׳ יצירה ‪ .‬ואותיות‬
‫המחשבה לבדה בלי הרהור אותיות הדבור נק׳ מח׳‬
‫שבמחשבה ‪ .‬בחי׳ בריאה ‪ .‬והנה אותיות הדבור ממש‬
‫הן מתהוות ומקבלות חיותן מאותיות אלו עצמן‬
‫שבטח׳ ‪ .‬ואף שלפעמים מדבר אדם ומהרהר בדבר‬
‫אחר‪ .‬הרי אינו יבול לדבר ב״א אותן דבורים וציתפים‬
‫שכבר דברם והיו במחשבתו פעמים רבות מאד ונשאר‬
‫בדיבורים וצירופים אלו הרשימו מהמחשבה שנכנסה‬
‫בהם פעמים רבות ‪ .‬וזהו בחי׳ אתריים וחיצוניות נה׳׳י‬
‫מפרצוף העליון שנכנס בתחתק להיות לו בחי׳ מוחק‬
‫ותות כנודע ‪:‬‬
‫כ אי הו וחיוהי חד א דן וגרמוהי חד בהק‬
‫(פי׳ ע׳׳ס דאצילות חיות הן האורות‬
‫וגרמוהי הן הכלים שטלן אלקות משא״ב בבי׳׳ע ט׳) ‪.‬‬
‫וצריך להבק תטב איך הא״ס חד עם גרמות הן■‬
‫הכלים‬
‫הכלים הרי‪ .‬הבלים הן בבחי׳ גבול ותכלית כמ״ש‬
‫בע״ח‪ .‬אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא‬
‫יש מאין כטו הא״ס ולא בבחי׳ השתלשלות עילה‬
‫ועלול לבד ומ״ש הי־מ״ק ענין השתלשלות עילה‬
‫ועלול וב״ה בזוה״ק פ׳ בראשית היינו בהשתלשלות‬
‫הספירות בספירות עצמן (בבחי הכלים) שנק־אות‬
‫בלי מה בס׳׳י שאינן בבחי׳ יש ומהות מושג ובמו‬
‫הא״ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ובמ״ש ופני לא‬
‫יראו ונבואת משה רבינו ע׳יה והשגתו היתה מפרק‬
‫עליון דנצח מיא ובהשתלשלות העלול הוא מקף‬
‫מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש‬
‫כמ״ש בפרדס מהרמ״ק ואף גם צמצומים רבים מאד‬
‫לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות‬
‫הרוחניות משבלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא‬
‫להיות תח הבהמה מפני שור כמ״ש במ״א וע׳ש ויש‬
‫מאין נקרא בריאה בלה״ק והגם שהיש תברא הוא‬
‫ג״ב כלא חשיב קמיה דהיינו שבטל במציאות לגבי‬
‫הבח והאור השופע בו מהכלים די״ס דאבי״ע שהע‬
‫אור א״ס ב׳׳ה מאיר בהם ובזיו השמש בשמש כמ״ש‬
‫בלק׳׳א ח״ב‪ .‬היינו קמיה דוקא שהיא ידיעתו ית׳‬
‫מלמעלה למטה ‪ .‬אבל בידיעה שטמטה למעלה היש‬
‫תברא דדא דבר נפרד לגמה בידיעה והשגה זו‬
‫שטמטה כי הבח השופע ט אינו מושג כלל ובלל‬
‫וגם אין עתך זה לזה כלל וכלל לא מיניה ולא‬
‫מקצתיה מהערך שמהעלול אל העילה שהעלול יודע‬
‫ומשיג איזה השגה בעילתו ובטל אצלו ע״י ידעה‬
‫והשגה זו וגם במהותם ועצמותפאין הפרש גדול כ״כ‬
‫ית‬
‫רק שזה עילה וזה עלול ולא מיניה ולא מקצתיה‬
‫מההפרש שבק מהות היש הנברא למהות הכח והאור‬
‫השופע בו להוותו מאק ליש ולכן נקרא יש מאק דוקא‬
‫והנה ראשית היש הנברא ותחילתו הן הכלים די״ס‬
‫דבי׳׳ע וגם האורות נפש רוח ונבראו מכחי׳ הנשמה‬
‫די״ס דבי׳׳ע שהוא אלקות והן הלפיד כלים דמל׳‬
‫דאצילות ובן באצילות מחיצוניות הבלים די׳ים ראצי׳‬
‫שהן אלקות נבראו ההיכלות דאצילות שמתלבש בהן‬
‫בחי׳ העיגולים די״ם וגם גופות המלאכים דאצי׳ שהן‬
‫בחי׳ יש וכמ״ש ובמלאכיו ישים תהלה ‪ .‬שאינן בבחי׳‬
‫ביטול לגמרי כעלול לגבי עילתו אך נשמות המלאכים‬
‫שיצאו מזיווג משיקין וכן נשמת האדם שיצאו מזיווג‬
‫דזיג דאצי׳ ‪p‬דם שירדו לבי״ע אינן בכלל יש ודבר‬
‫נפרד בפ׳׳ע אלא הן מעין בחי׳ אלקות בצמצום עצום‬
‫וכעין הכלים די״ם דאצי׳ שהן בבחי׳ גמל ע׳׳י צמצום‬
‫אור הא״ם הוא ה ק המלובש בנר״ג שלהם וכמו‬
‫צמצום הראשון להיות חלל וכו׳ (ואף גם לאחר‬
‫שירדו הנר׳׳נ דאצי׳ לעולם הזה לצדיקים הראשונים‬
‫אפשר שלא נשתנה מהותן להיות דבר נפרד מאלקית‬
‫ולכן היו מסתלקות כשרצו לחטוא בטרם יחטאו וקרוב‬
‫לומר שגם האלפים ורבבות עלמין דיהבא בגולגלתא‬
‫דא״א ורא אינן עלמין ממש כעק ההיכלות דאצי׳‬
‫ובחינת יש אלא כעק נשמות המלאכים שיצאו מזיווג‬
‫הנשיקק מקראו עלמין לגבי בחו׳ הגולגלחא !דיקנא)‬
‫אך אינן אלקה ממש לברוא יש מאק מארד שבבר‬
‫יצאו ונפרדו מהכלים די״ס שבהן מלובש הקו מאור‬
‫א׳׳ס שהאור ת א כעין המאור ת א מתתו ועצמותו‬
‫של המאציל ב״ה שמציאותו הוא מעצמותו ואינו‬
‫עלול מאיזה עילה שקדמה לו חייו ולבן תא לבדו‬
‫בכת ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש‬
‫בלי שום עילה וסיבה אחרת קדמת ליש הזה וכדי‬
‫שיהיה היש הזה הנברא בכח הא״סבעל גבול ומדה‬
‫נתלבש אור א״ס בכלים די ס דאצילות ומתייחד בתוכן‬
‫בתכלית היתר עד דאית וגרמוהי חד לברוא בהן‬
‫ועל י ק ברואים בעלי גבול ותכלית ובפרט ע״י‬
‫התלבשותן בבי׳׳ע ‪ .‬אמנם מודעת זאת שעיקר התהוות‬
‫היש ודבר נפרד לגמרי ת א ממל׳ דאצילות שנעשה‬
‫עתיק דבריאה כי אין מלך בלא עם וכר וגם דבוי‬
‫הנבראים והתחלקותן שנבראו בכח הא״ס יחיד ומיוחד‬
‫בתכלית הוא ע׳׳י דבוי האותיות היוצאין ממל׳ פי ה׳‬
‫וברוח פיו כל צבאם וה׳ מוצאות הפה הן מה״ג דנוק׳‬
‫ולזאת נק־את עלמא דאתגליא כי בה נגלה כח אור‬
‫אין סוף לברוא יש מאין שלא ע״י עילה ועלול אבל‬
‫ט׳ ספירות דראשונות נאצלו בהשתלשלות עילה ועלול‬
‫ואור הא״ס תא מלובש בחכמה לבדה ‪ .‬וז׳יש נעוץ‬
‫תחלתן בסופן כי כתר תא ממוצע בין המאציל‬
‫לנאצלים ויש בו בחי׳ הארדונה של הא״ס ולכן נרךא‬
‫כתר מלכות כי אין כחר אלא למלך וגם כי בחי׳‬
‫אחרונה דא״ס היא מל׳ דאין סוף ולכן גם המל׳ דאצי׳‬
‫נקרא כתר ממטה למעלה ומה גם כי בריאת הנשמות‬
‫ממנה להיות יש ודבר נפרד בפ׳׳ע בעולם הבריאה‬
‫ונקרא בשם לירה כקריעת י ס דבעתיקא תליא‬
‫וגם כל גידול הנשמות בל ז׳ חדשים מזיווג של‬
‫שמיני עצרת עד שביעי של פסק ת א כמו גידול זרג‬
‫בבטן »‬
‫כבק אימא עילאה שהוא ע׳׳י אורות עליונים מאימא‬
‫עילאה ומלמעלה למעלה עד אין סוף המתלבש בה‬
‫כל ט׳ או ז׳ ירחי לידה ‪ .‬ובכה דיא בבריאת נשמות‬
‫ומלאכים לעולם הבריאה ו ש כל עיקר ושרש הטיפה‬
‫שמקבלת ומתעברת מדא הוא ממוחין דארא ובכל‬
‫זיווג נמשכת לארא מא״א וע׳׳י ומלמעלה למעלה עד‬
‫אין סוף רק שהכל בהעלם במותן עד לידת הנוע‬
‫הנשמות והמלאכים וההיכלות לעולם הבריאה‪ .‬נמצא‬
‫שזת נילף אור א״ס ממש ע״י העיבור והלידה ‪ .‬ובזה‬
‫יובן היות המצות במל׳ ה׳ של שם תי׳ והתורה בדא‬
‫יא״ו של שם הוי׳ ‪ .‬הגם שלמעלה בא׳׳א המצות הן‬
‫בגולגלתא בלבנונית ת א האורחא דבפלנותא דשערי‬
‫דמתפלגא לחרי״ג אורחין דאורייתא שברא ושרש‬
‫התורה דנפקא מרדע ת א במרס דא״א ותינו החכמה‬
‫דטעמי המצות אלא שתא כתתם המתהפך ונעוץ‬
‫תחלתן בסופן ת א כח הא״ס ב׳׳ה לברוא יש מאץ‬
‫ילא ע׳׳י עילה ועלול שיתה העלול סוק* מעילתו‬
‫ובטל במציאות רק י תה היש דבר נפרד מאלקות‬
‫בכדי שיהיה המאציל ב׳׳ה מלך על בל הנפרדים ע״י‬
‫שיקיימו מצותיו שיצוה עליהם וסוף מעשה במחשבה‬
‫תחלה ולבן אמרו בירושלמי ולית ליה לד ש שמפסיק‬
‫ללולב וכו׳ וכל הלומד שלא לעשית טח לו שנתהפכה‬
‫שלייתו ע״פ ו ט׳ בי השליא נוצרה תחלה מהטיפת‬
‫והיא לבדה היתה עקר תלד עד מ׳ יום שהתחילה‬
‫צורת תלד ‪ .‬וככה המצות הן עיקר התורה ושרשה‬
‫הגם‪.‬שהמצוה ת א טפנית והתורה היא חכמה רק‬
‫שזה בחיצוניות וזה בפנימיות וכדלקמן ‪ .‬והנה במרב‬
‫מזיווג‬
‫מזוג זין'ד בי״ ע נבראו מאין ליש כל הנבראים‬
‫והנוצרים והנעשים ע׳׳י אור הנשמה שבתוכן שהיא‬
‫אלקית מהכלים די״ם דמל׳ דאצי׳ וגם בתוכה הארת‬
‫ה ק דאור א״ם המלובש באצי׳ עד הפרטא והארת‬
‫הקו■ שהיה מאיר בכלים די״ס דמל׳ בקע הפרטא‬
‫עמהם ומאיר ברם בבי״ע כמו באצילות ממש וכן‬
‫גס דגן בעצמו המלובש בסיום וסוף נה׳׳י דא״ק שהוא‬
‫פוף רגלי היושר שלו המסתיימים במל׳ דעשיה הנה‬
‫הארת ה ק מאירה משם ומתלבשת באור הגשמה‬
‫ךי״ס דבי״ע שהוא אלקות וה^־ה דהארה מתלבשת‬
‫בנפש רוח די ס דבי״ע ואף גם בכל הכלים שלהם‬
‫והארה דהארה דהארה דדא בכל הנבראים ונוצרים‬
‫ונעשים כמ״ש הימ*ם וכל אשר בהם ואתה מהיה‬
‫את כולם ובל זאת בבחינת התפשטות החיות להחיותם‬
‫אמנם מציאותו ומהותו של אור הא״ס אינו בגדר מקם‬
‫כלל וסובב כל עלמין בשוה ואת השמים ואת הארץ‬
‫אני מלא בהשוואה אדת ולית אתר פנוי מיניה אף‬
‫בארץ הלזו הגשמית רק שהוא בבת׳ מקיף וסובב‬
‫ובמ״ש הפי׳ בלק״א ולא התפשטות והתלבשות החיות‬
‫להחיותם ולהוותם מאין ליש כ״א ע״י הארה דהארה‬
‫דהארה וכו׳ מהק כנ״ל וגם מאור אים הסובב ומקיף‬
‫לארבע עולמות אבי״ע בשוה מאיר אל הק הפנימי‬
‫דרך הכלים די״ם דבי״ע ובהארתו תוך הכלים נותן‬
‫בהם כח ועוז לברוא יש מאין ומאת־ שהבריאה היא‬
‫ע׳׳י הכלים לזאת הם הנבראים בבחינת רבוי והתחלקת‬
‫וגבול'ותכלית ובפרט ע׳׳י האותיות כנ״ל‪ .‬ועוד זאת‬
‫יהד על כן על כל הנ׳ל הארה דר‪,‬ארה דהאח־‪ ,‬וכל‬
‫הרל היא מראה כחה רבלתה ביסוד העפר הגשמי‬
‫כגילוי עצום ביתר עז מיסודות העליונים ממנו וגם‬
‫מצבא השמים שאין בכרם ויכלתם להוציא יש מאין‬
‫תמיד כיסוד העפר המצמיח תמיד יש מאק הס עשנים‬
‫ואילנות (והמזל המכה ואומר גדל היינו לאחר שבבר‬
‫צמח העשב ואינו אומר לו לצמוח מאין ליש אלא‬
‫מקוטן לגודל ולשאת פרי כל מין ומין בפרטי פרטיות‪.‬‬
‫אבל בטרם יצמח למי יאמר כל מזל ומזל לכל עשב‬
‫ועשב בפרטי פרטיות) מהכח הצומח שבו שהוא אין‬
‫ורוחני והם גשמיים ואין זאת אלא משום דתלי א׳׳ק‬
‫מסתיימים בתחתית עשי׳ ותחת רגליו מאד אור א׳׳ם‬
‫כ״ה הסיבב בל עלמין בלי הפסק רב ביניהם רק‬
‫עיגולי א״ק לבדו וגם הרן מאור א״ס המסתיים בסיום‬
‫רגלי א״ק מאיר ממטה למעלה בבחי׳ אור החר כמו‬
‫שהמלובש בא״א וארא וזו ג דאצי׳ מאיר באור חוזר‬
‫ממל׳ דאצי׳ ומל׳ דאצי׳ היא בחי׳ כחר ממטה למעלה‬
‫ונעוץ תחלתן בסופן ‪ .‬וככה הוא בסיום הכן דאור‬
‫א״ס המסתיים בסיום העשר דרגלי א״ק מאיר ממטה‬
‫למעלה לבת׳ אור מ שטה דמל׳ דמל׳ דעשיה שהוא‬
‫אלקות טמש מחיצוניות הכלים דמל׳ דאצי׳ ‪ .‬ולפמ׳יש‬
‫בס׳ הגלגולים פ״ב הובא בלק״א מתלבשת תחלה‬
‫הארה זו של הלן דאור א״ס באור האצי׳ שבעשיה‬
‫וממגד‪ .‬לבריאה יצירה שבעשיה ומהן לבתי׳ אור‬
‫מ שמה דמל׳ דמל׳ דעשיה ועי׳׳ז יש כח ועוז בסיום‬
‫הכלי דמל׳ דמל׳ דעשיה שביסוד העפר והוא מאמר‬
‫תדשא הארץ וכר להיות פועל בקרב הארץ חמיד‬
‫לעולם ועד (בחו׳ אק סוף ולא בלבד בשיטת ימי‬
‫בראשית‬
‫בראשית כמאמר ישרצו המים ומאמר תוצא הארץ‬
‫נפש חיה מהבמה דמל׳ דמל׳ דעשיה שבז׳ ימי‬
‫בראשית האיר בעולם הזה הארה מאור אין סוף‬
‫בחסד ת ם בלי העלאת מיין נוקבץ כלל) להצמיח‬
‫עשבים ואילנות ופיחת מאין ליש תמיד מ ד שנה‬
‫בשנה שהוא מעץ בחי׳ א״ס שאם יתעים עוה״ז ריבר‬
‫רבבות שנים יצמית ט ד שנה בשנה אלא שיש מהן‬
‫ע׳׳י העלאת מ״נ והם הזרועים והנטועים ואעפ״כ הם‬
‫במו יש מאין שהגרעין הנטוע אץ לו ערך כלל לגבי‬
‫הפרי וגם נגד כל האילן עם הענפים והעלין וכן‬
‫במיני זרעונים וד ע ת וגם במיני תבואה להתדמות‬
‫מאות גרעינץ מגרעין א׳ ת א כמו יש מאין ומכ׳׳ש‬
‫הקשין והשבלים ו ת ה הפירות שע׳׳י העלאת מ״ג‬
‫תא הזריעה והנטיעה הם משובתם מאר מאד‬
‫מהעולים מאליהן מכח הצומח לבדו שבארץ ומזה‬
‫נשכיל המשבות אוחת עליונים באבי״ע (שהוא‬
‫תכלית בריאת האדם) כמ״ש במ״א ‪ .‬ומזה יובן היטב‬
‫בענץ סדר מדרגות דצח״ט שהן בת׳ עפר מים אש‬
‫חח שאף שהחי הוא למעלה מהצומח והמדבר‬
‫למעלה מהת אעפ״ב ה ת ניזון ו ת מהצומח והמדבר‬
‫מקבל תותו משניהם וגם חכמה ודעת שאין התינוק‬
‫יודע לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן כו׳‬
‫ועדיין לא אכילנא בישרא דתורא כו׳ כי ת א בחי׳‬
‫אור תזר ממטה למעלה מתחתית העשיה שמתגלית‬
‫שם ביתר עז הארה דהאחד‪ .‬בר מאור א״ס הסובב‬
‫כ׳׳ע ומחקו אור א״ס שבסיום תלי היושר דא״ק בבת׳‬
‫אור תזר כנ״ל ‪ .‬תבן היטב בזה טוב טעם ודעת‬
‫מח‬
‫מה שמלאכים עליונים שבמרכבה פני שחד ופני נש*‬
‫נהנים מאד וניזונים ומסתפקים מרוח הבהמה והעוף‬
‫העולה עליהם מהקרבנות שע׳׳ג המזבח ובדקדוק ל שן‬
‫הזוה״ק ואתהניין מיסידא ועיקרא דילהון ‪ .‬וארדי‬
‫הדברים והאמת האלה דעת לנבון נקל להבק ע׳׳י‬
‫כל הנ״ל גודל מעלת המצות מעשות אשר הן תכלית‬
‫ירידת הנשמות לעוה״ז הגשמי במ״ש היום לעשותם‬
‫ויפה שעה א׳ בתשבה ומעשם טובים בעוה״ז מכל‬
‫חיי עוה״ב י ע ״ נ « « ז מכ־ה״ק ‪:‬‬
‫כא אד״ש כמשפט לאוהבי שמו אל‬
‫המתנדבים בעם לעשות צדקת‬
‫ה׳ עם ארצו הקדושה לתת מדי שנה בשנה תק‬
‫הקצוב מעות אדיק חוב״ב אליהם חטוף מלתי ותזל‬
‫־בסל אםדחי־ילזת־ ־לזריזים ולחזק ידים רפות במתן‬
‫דמים מעות א״י מרי שבת בשבתו ולפתת מדי חדש‬
‫בחרש מערכו הקצוב לערך שנה וכל כסף הקדשים‬
‫אשר עלה על לב איש להתנדב בלי נדר לפרנסת‬
‫אחינו עשבי אה״ק מדי שנה ב שנה‪ .‬כי הנה מלבד‬
‫הידוע לכל גודל מעלת הזריזות בכל המצות הנאמד‬
‫ונשנה בדברי רז׳ל לעולם יקרים אדם לדבר מצוה‬
‫כו׳ וזריזותי׳ דאברהם אבינו ע׳׳ה היא העומדת לעד‬
‫לנו ולבנינו עד עולם כי העקרה עצמה אינה נחשבה‬
‫ב״כ לנסיון גחל לערך מעלת א׳׳א ע״ה בשגם כי‬
‫ה׳ דיבר בו קח נא את בנך כו׳ והרי כמה וכמה‬
‫קדושם שמסרו נפשם על קחשת ה׳ גם כי לא‬
‫■ דיבר ה׳ יבם רק שא׳׳א ע׳׳ה עשה זאת בזריזות נפלאה‬
‫להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות‬
‫;חת‬
‫נחת רוח ליוצרו וממנו למהו דרל לקיום כל המצות‬
‫בכלל ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה המגינה‬
‫ומצלה בפירותיה בעוה״ז מכל מיני פורעניות המתרגשות‬
‫כדכתיב וצדקה תציל ממות וכ״ש משאר מיגי יסורים‬
‫הקלים ממות ב״ש שטוב לגו גם בעוה״ז להקדימה‬
‫כל מה דאפשר שהרי אדם נידק בכל יום ן‬
‫א ך גם זאת מצאנו ראינו בעבודת הצדקה מעלה‬
‫פרטיות גדולה ונפלאה אק ערוך אליה להיות‬
‫מעשה הצדקה נעשית בפעמים רבות וכל המרבה‬
‫ה״ז משובח ולא בפעם א׳ ובבת אחת גם כי הסך‬
‫הבולל אהד ת א במ״ש הרמב״ם ז״ל בפירוש המשנה‬
‫ששנו חכמים ז״ל והבל לפי רוב המעשה‪:‬‬
‫ו הנ ה מלבד כי הרמב״ם ז״ל ביאר היטב טעכע‬
‫ונימוקו כדי לזכך הנפש ע״י רבוי המעשה‬
‫הנה מקרא מלא דיבר הכתוב פעולת צדקה לחיים‬
‫דהיינו שפעולתה וסגולתה להמשיך חיים עליונים‬
‫מחיי החיים א״ס ב׳׳ה לארץ החיים היא שכינת עוזינו‬
‫מלם והיא סוכת דוד‬
‫שעליה נאמר ואתה מחיה‬
‫הנופלת עד עפר וכמארז״ל גלו לאדום שנינה עמהם‬
‫מ׳ כי באתערותא דלתתא להחיות רוח שפלים דלית‬
‫ליה מגרמיה כלום אתערותא דלעילא ובפרט בהתנדב‬
‫עם להחיות יושבי ארץ החיים ממש ור״ל‪ .‬וכל משכיל‬
‫על דבר גדול ונפלא כזה ימצא טוב טעם ורעת כמה‬
‫גדולים דברי חכמים דל שאמרו הכל לפי רוב המעשה‬
‫דהיינו מעשה הצדקה תע שה בפעמים רמת להמשיך‬
‫חיים עליונים ליחד יתד עליק פעמים ר מ ת‪ .‬והיינו‬
‫נמי כעק מ״ש הרמב״ם לזכך תפ ש בנודע מזוה״ק‬
‫דשכינה‬
‫דשכינה נקראת נפש כי היא חיינו ונפשנו וכתיב כי‬
‫שחה לעפר נפשנו ‪ .‬ולבן אח״ל גדולה צדקה שמק־בת‬
‫את הגאולה להקימה מעפר מעט מעט עד בי‬
‫יבא שילה‪:‬‬
‫כב אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת‬
‫תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה‬
‫זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה מאת‬
‫מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באת־‬
‫מבל ספרי חכמי ישראל דראשונים והאחרונים להיות‬
‫מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות בדת מד‪ .‬לעשות‬
‫בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל‬
‫הראשונים כתנאים ואמוראים אשר בל רז לא אנס‬
‫להו ונודרין להון שבילין דרקיע כ״א לנביאים ממש‬
‫איטר היו לפנים בישראל בשמואל הרואה אשר הלך‬
‫אליו שאול לדרוש ה׳ על דבר האתונות שנאבדו‬
‫לאביו כי באמת בל עניני אדם לבד מדברי הורה‬
‫וי״ש אינם מושגים רק בנבואה ולא לחכמים לרם‬
‫במארז״ל הבל בידי שמים תץ מיראת שמים ושבעה‬
‫דברים מכוסים כו׳ אין אדם יודע במה משתכר כו׳‬
‫ומלבות בית רוד מתי תחזור כו׳ הנה הושוו זה לזה‬
‫ומ״ש בישעיה יועץ וחכם ודשים וכן משארז״ל ונתין‬
‫ממנו עצה ותושיה היינו בד ת תקרא חושיה כמאח׳׳ל‬
‫יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו׳ שסוד‬
‫העיבור קרר עצה וסוד בלשון תורה בדאיתא בסנהדרין‬
‫דף פ״ז ע׳'ש בפרש״י ‪:‬‬
‫א ך האמת אגד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת‬
‫השורה והנה היא כסית עינים שלא לראות‬
‫האטת‬
‫האמת טיוב אהבתם לחיי הגוף לש״ש לעבוד בו את‬
‫ה׳ ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את‬
‫ה׳ וע׳׳ב היטב רדה להם בצער הגוף ח״ו ה׳ ירחם‬
‫ואק יכולין לקבל כלל עד שמעבירם על דעתם לכתת‬
‫רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרתק ולא שעו‬
‫אל ה׳ לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל‬
‫תוכחתו באהבה כי ‪ ax‬אשר יאהב דד וכו ‪:‬‬
‫ו כ מו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו שאין לבן‬
‫חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או‬
‫אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד‬
‫רק לתות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים‬
‫לסבול הבאותיו באהבה לשב לו כל הימים ‪ .‬והנה‬
‫למעלה בחי׳ פנים ת א הרצון והחשק אשר אבינו‬
‫שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש‬
‫וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה ע׳׳י תורת חיים‬
‫שהיא רצונו ית׳ אשר נתן לנו כמ״ש כי באור פניך‬
‫נתת לנו תורת חיים כו׳ לעשות בה רצונו וע׳׳ז נאמר‬
‫באור פני מלך חיים ורצונו כו׳ ‪ .‬משא״ב ל ע ת משפיע‬
‫חיי גופם שלא ברצון וחשיקה והפיצה לכך נק׳ אלהים‬
‫אחרים שיונקים טבחי׳ אתרים וכך הוא באדם •הרצין‬
‫והחשק ת א בחי׳ פנים ואם אינו מקבל באהבה‬
‫ורצון כאלו הופך עורף ואתר ח׳׳ו‪ .‬ועצה היעוצה‬
‫לקבל באהבה ת א עצת ה׳ בפי חרל לפשפש במעשיו‬
‫וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעק‬
‫נודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלן‬
‫גדול ונורא דרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יתדו‬
‫מדוב אהבתו נמ״ש אם רחץ ה׳ צואת בנות ציון כו‬
‫ברוח‬
‫ברוח משפט כר ובמים הפגים אל פנים תתעורר‬
‫האהבה בלב כל משכיל ומבין יכך מהות אהבת ה׳‬
‫אל התחתונים אשר היא קרה וטובה מכל חיי העולמים‬
‫טלם כמ״ש מה יקר חסדך ו ט׳ בי טיב חסדך מחיים‬
‫ט׳ כי החסד שהוא ב ת׳ אהבה הוא חיי החיים‬
‫שבבל העולמות כמ׳׳ש מכלכל וד ם בחסד ואז נם‬
‫ה׳ יתן הטוב ויאר פניו אליו בבת׳ אהבה מגולה‬
‫אשד היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה‬
‫ויתמתקו הגבותת בשרשן רחבטלו הדינין נ ס ?‪:‬‬
‫אהוביי אחיי ורעיי מגודל ט־־דתי אשר הקיפו עלי‬
‫יחד וסטני במים כל היום וכל הלילה הממ­‬
‫לא יחשו ‪ .‬לא אוכל משא לאמר עם הספר בל אשד‬
‫בלבבי ‪ .‬אך בקצרה באתי במזכיר ומחזיר על‬
‫ח־אשונות בכלל ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד‬
‫על העטרה זו חפלה בקול רם להתחזק מאד בכל‬
‫עוז ותעצומות נגד בל מונע מבית ומתץ בד‪ .‬חזקה‬
‫כמשמעו שודא דצק ידיאיו אשר למעלה מן החכמה‬
‫והתבונה א שי נתן ה׳ בהמה לדעת לעשות את כל‬
‫אשר צוה ה׳ בהשכל ודעת ‪ .‬רק דצק פשוט ורוח‬
‫נדיבה בכל איש אשר ידבנו ל ט לעטר עטרה‬
‫המה לעשות נ׳׳ר ליוצרו‪ .‬ו ע ת כי עם קשה עוקף‬
‫הוא וסלחת ‪ .‬כי הסליחה היא ג׳׳ב למעלה מן החכ׳‪.‬‬
‫כי שאלו לחכמה ט׳ ומשה רבינו ע״ה ביקש מדה‬
‫כנגד מדה וד׳׳ל‪ .‬ועוד זאת אדחש ממעל׳ שלא‬
‫להשליך דברי אחריכם אשד ערכתי שיח להיות כל‬
‫איש ישרי והולך בתומו כאשר עשה האלקי‪ ,‬את‬
‫האדם ישר ולא לבקש חשטנות רבים מעלילות‬
‫מצעדי‬
‫מצערי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו ‪ .‬כי זו מלאכת‬
‫שמים היא ולא מלאכת ב״ו ‪ .‬ולהאמין באטנה‬
‫שלימה במצות חדל והוי שפל הח בפני כל אדם‬
‫בכלל כי יציבא מלתא וחקק פתגמא שכ״א מתוקן‬
‫מחבירו ‪ .‬וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים‪.‬‬
‫כמו שאיש א׳ מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע‬
‫בלב בי ממנו תוצאות חיים ‪ .‬א״ב אנחנו היות כולנו‬
‫כאיש א׳ ממש ודבק העבודה בלב ומכלל הן כו ‪.‬‬
‫וע״ב נאמר ולעבדו שכם אחד דוקא‪ .‬וע׳׳ב אהוביי‬
‫יהדיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקע אהבת‬
‫רעהו בלבו ‪ .‬ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם‬
‫כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה‬
‫■מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עץ יממש ‪ .‬כי‬
‫גדולה לה״ר כנגד ע״ז ורע וש״ד ‪ .‬ואם בדבור בך‬
‫כו׳ וכיד נודע לכל חכם לב יתרון הכש־ המח׳ על‬
‫הדבור הן לטוב והן למוטב ‪ .‬וה׳ הטוב המברך את‬
‫עמו בשלום ישים עליכם שלום ותים עד העולם בנפש‬
‫או״נ מליג ‪:‬‬
‫כ ג בגזי ר ת עי ‪ p‬פתגמא ומאמר קדישין‬
‫חכמי המשנה ליה ששנו‬
‫במשנתם עשיה שיושבין ועוסקין בתורה שבינה‬
‫שתיה ביניהם כי זה כל האדם ואף גם זאת היתה‬
‫כל יהדתו בעוה״ לצורך עליה זו אשר אק עליה‬
‫למעלה הימנה כי שכינת עוזו איטר בגבהי מרומים‬
‫והשמים ושמי השמים לא יבלבלו אימתה‪ .‬תשכק‬
‫ותתגדל בתוך בני ישראל כמ״ש כי אני ה׳ שובן‬
‫בתוך ברי ע׳׳י עסס התורה והמצות בעשרה דוקא‬
‫כמ׳׳ש‬
‫במ״ש ח״ל אתיא תוך תוך בו׳ וע״ז נאם״ בקרבך‬
‫קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה ומשום‬
‫הבי נמי אצטריך להו לרול למילף מקרא מנין‬
‫שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ט׳ ואף גם זאת‬
‫לא מצאו לו סמך מן הטרדא אלא לקביעת שכר‬
‫בלבד ליחיד לפי ערט לפי [נ״א ולפי] ערך המרובים‬
‫אבל לענק השראת קדושת הקב״ה אין לו ערך‬
‫אליהם כלל וההפרש שבין השראה לקביעות שכר‬
‫מובן למביני מדע‪ .‬כי קביעת שכר הוא שמאיר ה׳‬
‫לנפש תדרשנו באור תורתו שהוא מעטת לטשו ממש‬
‫ולכן נקראת התורה אור שנאמר עוטר• אור בש‪ 1:‬מה‬
‫והנפש היא בעלת נ ט ל ותכלית בכל כחותיה לכן‬
‫גם אור ה׳ המאיר בה הוא נטלי מצומצם ומתלבש‬
‫בתוכה וע׳׳כ יתפעל לב מבקשי ה׳ בשעת התפלה‬
‫וכיוצא בה כי בו ישמח לבם רגיל אף גילת ורנן‬
‫ותתענג נפשם בנועם ה׳ [ל׳* על ה׳] ואות בהגלותו‬
‫ממעטה לטשו שהיא התודה ויצא כברק חצו וזו‬
‫היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה‬
‫ב ה‪ .‬אבל ההשראה היא הארה עצומה מאור ה׳‬
‫המאיר בה בלי גבול ותכלית ואינו יטל להתלבש‬
‫בנפש נטלית כ״א מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד‬
‫רגלה כמו שאמרו חז״ל אכל בי עשרה שכינתא‬
‫שייא כלומד עליהם מלמעלה במ״ש ויהי נועם ה׳‬
‫עלינו ומעשה ידינו טננה עלינו כלוט* ט נועם ה׳‬
‫אשי הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות‬
‫דאורייתא' וקוב׳׳ה טלא׳ חד יתבונן וישרה עלינו‬
‫מלמעלה להיותו בלי נ טל ותכלית ואינו מתלבש‬
‫בנפשנו‬
‫בנפשנו ושכלנו וע״כ אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות‬
‫והעריבות מנועם ה׳ ודו השכינה בלי גבול ותכלית‬
‫אשר מתטנק ושורה עלינו במעשה ידנו בתורה‬
‫ומצות ברבים דוקא‪ .‬וע״ז ארז״ל שכר מצוה בהאי‬
‫עלמא ליכא כי אי אפשר לעולם להשיט כי אם‬
‫בהתפשטות תפ ש מהגוף ואף גם זאת על דרך‬
‫החסד כמ׳׳ש ולך ה׳ חםד כי אתה תשלם לאיש‬
‫כמעשהו ובמו שארז׳׳ל שהקב״ה נותן כח בצדיקם‬
‫כו׳‪ .‬משא״ב במלאכים כמו ששמעתי ט־בותי כי‬
‫אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל‬
‫ביחד אף שאינם מדברים בדברי חורה תפול עלץ‬
‫אימתה ‪ -‬ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא‬
‫עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי וע׳׳ב רע‬
‫בדני המעשה אשר נעשה תחת השמש בכלל ובפרט‬
‫בק ארד ורעיי הנגשים אל ה׳ הגשה זו תפלה וארד‬
‫התפלה או לפניה נעשה מושב לצים ד ל כמו שארז״ל‬
‫שנים שיושבק ואק ביניהם ד ת ט׳ ואם נעשה מושב‬
‫לצ*ם בעשרה דשבינתא שדא עלייהו אין לך עלטנא‬
‫וקלנא דשבינתא גד ל מזה רחמנא ליצלן ואם אמרו‬
‫רז״ל על העובר עבירה בסחר שדוחק תלי השכינה‬
‫חץ העובר עבירה ברבים דוחק כל שיעוד ע מ ה של‬
‫יוצר בראשית כביכול במ״ש רז׳׳ל אק אני והוא ו ט׳‬
‫אלא שמלך אסור ברהטים ט׳ ‪ .‬אבל ווי למאן דרחקן‬
‫לשבינתא כד יוקם לה קדשא ב״ה רימא לה התנערי‬
‫מעפר קומי וגו׳ ועל תלת מילין מתעכבי ישראל‬
‫בגלותא על דרחקן לשבינתא ועל ד ע ב ח קלנא‬
‫בשכינתא ו ט׳ כמ׳׳ש בזוה״ק‪ .‬על כן אודביי אחיי‬
‫ורעיי‬
‫ו ת ך אל נא תרעו הרעה הנחלה הזאת ותנו כבוד‬
‫לה׳ אלהיכם בטרם יחשך דהיינו בק מנחה למעריב‬
‫כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא‬
‫אנדה שבס׳ ע׳׳י שחב פדות התורה עודן בה ומכפרת‬
‫עונותיו של אדם כמבואר בבהאהדל ומגלות שבה‬
‫הן חרכי ה׳ שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו‬
‫בטילי דשמיא ובמילי דעלמא וכידוע לכל חכמי לב‬
‫וגם ללמוד מעט בשו״ע או״ח הלכות הצריכות לכל‬
‫ארם ועץ אוידל כל השונה הלכות בכל יום כר שהן‬
‫הלבות בחחת ופסועת הלכה למעשה כמבואר‬
‫בפרש׳׳י דל שם ובשבת קדש בעלות המנחה יעסקו‬
‫בהל׳ שבת כי הלכתא רבתא לשבתא ובקל ימל‬
‫האדם ליכשל בה ח״ו אפילו באיסור כרת ומעלה‬
‫^ מ חן ידיעה ושגגת תלמוד עולה זדון חץ ואצ׳ל‬
‫באיסוה דברי סופרים שרבו כמו רבו למעלה ובפרט‬
‫באיסוה מוקצה דשכיחי טובא וחמורים ד״ס יותר‬
‫מד ת כמ׳׳ש רז״ל שבל העובר על דבה חכמים אפילו‬
‫באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קורם תפלת‬
‫ערבית וכה׳׳ג רדב מיתה כעובר על הטהרות שבתודה‬
‫וכל יחיד אל יפחש עצמו ק הצימר אפיא ללמוד‬
‫ענק אחר כ״א בדבר שהציבור עסוקין מ ואצ׳׳ל שלא‬
‫יצא החוצה אם לא יהי־ עשרה מבלעדו ועליו אני‬
‫קדא הפסוק ועוזבי ה׳ ^כלו מ׳ כמשארז׳׳ל על כל‬
‫דבר שבקדושה‪ .‬כי אין קדושה כקדושת התורה‬
‫דאורייתא ועביה מלא חד ‪ .‬ובל הפורש מן הצימר‬
‫ט׳ ושומע לי ישמן בטח ובימיו ובימינו תושע יהודה‬
‫דהשלים תשכון לבטח א ק בן יהי רצון ‪:‬‬
‫כד אהוביי»™יי אל נא תרעו ריעים האהובים‬
‫ליוצרם ושנואים ליצרם ואל יעשה‬
‫אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקים אשר ברד‬
‫בה מכל היום להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו שהיא‬
‫עת רצון לפניו להתגלות לבוא אל המקדש מעט‬
‫לפקד לשכינת כבות השוכן אתם בתוך טומאותם‬
‫ולהמצא לדורשיו ומבקשין ומייחליו והמספר בצרכיו‬
‫מדאה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי‬
‫כ מד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה לכסיל העליון‬
‫שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל בתבונה כו׳ כמ׳׳ש‬
‫הזרר והאריז׳׳ל דהיינו שאינו חפץ להתמנן ולראות‬
‫ביקר תפארת גחלתו של מלך מה״ט הקב״ה הנגלות‬
‫למעלה בשעה זו וגם למטה אל החפצים להביט אל‬
‫כבודו וגדלו המתעטף ומתלבש בתוך תימת התפלה‬
‫הסדורה בפי כל ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש‬
‫נשמתו כדכתיב לפי שכלו יהולל איש יהלל כתיב‬
‫ומלמתא וד ק ע כעין מלמתא דארעא שררך המלך‬
‫להיות חביון עוזו בהרד חדרים וכמה שומרים על‬
‫הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים‬
‫לראות עוזו וכ מ ת וכשעלה רצונו להתגלות לכל‬
‫והעביר קל בכל מלכותו להקהל ולעמוד לפניו‬
‫להראותם כ מד מל מ ת דרך תפארת גדולתו מי‬
‫שעומד לפנ? ואינו תשש לראיתו ומתעסק בצרבץ‬
‫כמה גרוע וסכל ופתי ת א ונמשל כבהמות נדמה‬
‫בעיני כל הבריות וגם ת א בדק המלך בהראותו‬
‫לפניו שאינו ספון בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט‬
‫אל כמרו ויפיו יותר מעסק צרכיו וגם ת א מתחייב‬
‫בנפשו‬
‫בנפ ש למלך על הראות קלונו ובדונו אח הכלך לעין‬
‫כל רואה ועיו נאמר וכסילים מרים קלון כלומר אף‬
‫שהוא כסיל לא יהי׳ מיים קלון שיהי׳ נראה הקלון‬
‫לעין כל ‪ .‬וע״כ קבעו חול בתפלה כאלו עומד לפני‬
‫המלך עכ״פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומר ט׳ לעין‬
‫כל רואה בעיני ביש־ אל מעשיו ודיבוריו אף שאין‬
‫לו מחשבה לכסיל יעיז הענין נתק כל החפלות‬
‫למתבונן בהם היטב ומי שאינו מראה כן מתחייב‬
‫בנפ ש ועליו אמרו בזהר הק׳ דאנהיג קלנא בתקנא‬
‫עילאה ואחזי פרורא ולית ליה חלקא באלהא דישראל‬
‫רל ע״ב שליחותייהו דרז׳׳ל קא עבידנא לגזור גזירה‬
‫שה לכל נפש שלא ל שח שחה בטלה משיתחיל‬
‫הש״ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בחרא שחרית‬
‫ערבית ומנחה ו ט׳ ‪ .‬והעובר עץ בזדון ישב על הא־ץ‬
‫רבקש מג׳ אגשם שיתירו ‪ 6‬נידר שלמעלה ושב‬
‫ורפא לו ולא חל עליו שם נידר למפרע כל עיקר‬
‫ט מתחלתו לא חל בייא על הכורדים והפושעים שאינם‬
‫חוששם בלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות‬
‫על העון פלילי הז ה‪ .‬וגם דוקא כשמדברים בזדון‬
‫בשאט נפש ולא על השבח או שנזרק מפץ כמה‬
‫חיטת בלא מתכוין שא״צ התרה בלל ובוחן לטח‬
‫וכליות אלקים צדיק‪ .‬הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלטתם‪:‬‬
‫כה להבץ אמרי בינה מ״ש בספר הנק׳‬
‫צוואת רב״ש הגס שבאמת‬
‫אינה צוואתו ולא ציוה כלל לפני פטירתו רק הם‬
‫לקטי אמרותיו הטהורות שלקטו לי\טי בתר לקוטי‬
‫ולא‬
‫ולא ירעו לבוק האמין על מתטנתו‪ .‬אך המכוון‬
‫הוא אמת לאמיתו ‪ .‬והוא בהקדים מארז״ל כל הכועס‬
‫כאילו עובד עברם ובו׳‪ .‬והטעם מובן ליודעי בינה‬
‫לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה‬
‫מאמין שמאת ה׳ היתה זאת לו לא היה בכעס כלל‬
‫ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו‬
‫או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שטים על‬
‫רוע בחירתו אעפי״ב על הניזק כבר נגזר ק השטים‬
‫והרבה שלוחים למקום ולא עוד אלא אפילו בשעה‬
‫זו ממש שמכרן או מקללו מתלבש בו כח ה׳ ורוח‬
‫פיו ית׳ המחייהו ומקיימו וכמ״ש כי ה׳ אטר לו קלל‬
‫והיכן אמר לשמעי אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי‬
‫בלבו ו מדו ירדה מאת ה׳ ורוח פיו המחו׳ כל צבאם‬
‫החיה ח ת של שמעי בשעה שחבר דברים אלו לדוד‬
‫כי אילו נסתלק רוח פיו ית׳ ת ע אחד מרות של שמעי‬
‫לא יכול לדבר מאומה (וזהו כי ה׳ אם־ לו בעת התא‬
‫ממש קלל את דוד ומי יאמר לו וגו׳ וכנודע מ״ש‬
‫הבעש׳יט ז״ל ע״פ לעולם ה׳ דברך נצב בשמים שצירוף‬
‫אותיות שנבראו בהן השמים שתא מאמר יהי רקיע‬
‫ט׳ הן נצבות ועומדות מלובשות בשמים לעולם‬
‫להחיותם ולקיימם ולא בהפלוסופים שטפרים בהשגחה‬
‫פרטית ומדמין בדמיונם המזב את מעשה ה׳ עושה‬
‫שמים וארץ למעשה אנוש ותחטלותיו כי באשר יצא‬
‫לצורף כלי שוב אץ הכלי צריך לידי הצורף שאף‬
‫שידיו מסולקות הימנו ת א קיים מעצמו וטח מראות‬
‫עיניהם ההבדל הגדול שבץ מעשה אנוש ותחבולותיו‬
‫שתא ייש מיש רק שמשנה הצורה והתמונה למעשה‬
‫שמים‬
‫שטים וארץ שהוא יש מאין והוא פלא גדול יותר‬
‫מקריעת ים ©־ף עד ם אשר הוליך ה׳ ברוח קדם עזה‬
‫כל הלילה ויבקעו המים ואילו פסק הרוח כרגע היו‬
‫המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם ולא קמו‬
‫כתמה אף שטבע זה במים הוא ג״ב נברא ומתחם‬
‫יש מאין‪ .‬שהד תמת אבנים נצבת מעצמה בלי תח‬
‫רק שטבע הטיס אינו ק וכ״ש וק״ו בבריאת יש מאין‬
‫שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת‬
‫י״ס עאכ״ו שבהסתלקת ח״ו בח הבורא יש מאץ‬
‫מן הנברא ישוב הנברא לאין ואפס ממש אלא צ״ל‬
‫כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו ובחי׳ זה‬
‫הוא דבר ה׳ ורוח פע שבעשרה מאמרות שבהן‬
‫נברא העולם ואפילו ארץ הלזו הגשמית ובחי׳ חמם‬
‫שבה חיותן וקיומן ת א דבר ה׳ מי׳ מאמרות המלובש‬
‫בהן ומקיימן להיות דמס ויש מאין ולא יחזרו לאץ‬
‫ואפס ממש כשהיו ודש האריז״ל שגס בדומם כאבנים‬
‫ועפר ומיס יש בהם בחי' נפש וחיות ח תיי ת ‪ .‬והנה‬
‫נודע לי״ח כי דבר ה׳ נק׳ בשם שבינה בלשץ ח״ל‬
‫ואימא תתאה ומטרוניתא בלשון הזהר ובפרט בר״פ‬
‫וארא לפי ששוכן ומתלבש בנבראים להחיותם ובלשון‬
‫המקובלים נק בשם מלכות ע׳׳ש דבר מלך שלטון‬
‫כי המלך מנהיג מלכותו בדבוח ועוד טעמים אחרים‬
‫י תד ם לי׳יח ומודעת זאת כי יש בחי׳ ומדדגת מל׳‬
‫דאצילות ובחי׳ מל׳ דבריאה ובד ‪ .‬ופי׳ מל׳ דאצילות‬
‫הוא דבר ה׳ המחי׳ ומתה נ שמת הנחלות שהן‬
‫מבחיי אצילות כמו נשמת ארה׳׳ר שנא׳ בו רפח באפיו‬
‫מ׳ וכמו נשמות האבות ומביאים וביוצא בהן(שהע‬
‫מרכבה‬
‫מרבבה לה׳ ממש ובטלים ממש במציאות אליו‬
‫במארז״ל שבינה מדברת מתוך גרונו של משה ובן‬
‫בל הנביאים ובעלי רוה״ק היה קול ודמר העליון‬
‫מתלבש בעלם ודבורם ממש במ׳יש האריז׳יל) ומל׳‬
‫דבריאה הוא דבר ה׳ המחיה ומהוה הנשמות והמלאבי׳‬
‫שבעולם הבריאה שאין מעלתם כמעלת האצי׳ ו ט‪,‬‬
‫ומלבות דעשיה הוא דבר ה׳ המחיה ומהוה את עוה״ז‬
‫בכללו עד יסוד העפר והמים אשר מתחת לארץ‪.‬‬
‫(אלא שבמצות העו׳׳ג החיות תא על ידי התלבשות‬
‫שרים החיצוני׳ הממוני׳ על ע׳ אומות דהיינו שיורד‬
‫ניצוץ מדבר ה' הנקרא בשם מלטה דעשיה ומאיר‬
‫על השרים של מעלה בבחי׳ מקיף מלמעלה אך אינו‬
‫מתלבש בדם ממש אלא נמשך להם חיות כהארה‬
‫זו שמאיר עלידם מלמעלה בבחי׳ מקיף ומהשרים‬
‫נשפע תות לעו׳׳ג ולבהמות תות ועופות שבארצותיהם‬
‫ולארץ הגשמית ולשמים הגשמיים שהם הגלגלים‬
‫(אלא ששמים וארץ ובהמות וחיות ועופות טהורים‬
‫נשפעי׳ מקליפת נוגה והטמאים ונפשות העו״ג‬
‫משאר קליטת)‪ .‬והנה שמים וארץ וכל אשר בהם‬
‫בארצות ערג טלם כלא ממש תטיבי לגבי תערים‬
‫שדם חיותם וקיומם ‪ .‬והשרים בלא ממש חשיבי לגבי‬
‫התות הנמשך לרם מהניצוץ מדבר ה׳ המאיר עליהם‬
‫מלמעלה ואעפ״ב התות תמ שך לתוכם מהאור‪ ,‬זו‬
‫הוא בבחי׳ גלות בתוכם שלכן נרךאי׳ בשם אלקי׳‬
‫אחרים וקרו ליה אלהא דאלהיא שגם דם הן בחי׳‬
‫אלקות ולכן העו׳׳ג הנשפעים מהם הם עע׳יז ממש ער‬
‫עת קץ שיטלע המות והסט״א ואז אהפוך אל עמים‬
‫ט׳‬
‫כי לקח־א מלם בשם ה׳ ונקרא גם כן בשם גלות‬
‫השמנה מאת־ שחיות זה אשר בבחי׳ גלות בתוכם‬
‫הוא מהארה תמ שבת להם מהניצוץ מדבר ה׳ תקרא‬
‫בשם שבינה (וגלוח זה נמשך מחטא עה״ד ואילך והוא‬
‫כחי׳ אחוריים לבד דקדושה אך כשגלו ישראל לבין‬
‫האומות ואחיזת ישראל ושחטם הוא בבחי׳ פנים‬
‫העליונים הנה זו היא גלות שלימה ועץ ארז״ל גלו‬
‫לאדום שבינה עמהם)) ‪:‬‬
‫ו הנ ה אף כי ה׳ אחד ושמו אחד דהיינו ד מ ח וחח‬
‫פיו המכונה בזור״״ק בשם שמי הוא יחיד‬
‫ומיוחד אעפ״ב ההארה והמשכת החיות הנמשכת מדוח‬
‫פיו יתברך מתחלקת לד מדתות שונות שהן ד׳‬
‫עולמות אבי׳יע והשינוי הוא מחמת צמצומים ומסבים‬
‫(רבים) לצמצם האור והחיות ולהסתירו שלא יהא‬
‫מאיר ב״ב בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות‬
‫ובעולם חיצי׳ הוא ע׳׳י צמצומים ומסכים יותר ו מ'‬
‫אבל אין שום שינוי ח״ו בעצמות השנינה שוז־א דבר‬
‫ה׳ ורוח פיו וגם בבחי׳ ההארה והמיטבת החיות הנה‬
‫ההארה שבאצילות מקעת המסך ומתלבשת בבריאה‬
‫וכן מבריאה ליצירה ומיצידה לעשיה ולבן אור א״ס‬
‫ב״ה שבאצילות הוא גיכ בעשיה ובעוה״ז החומרי ע׳׳י‬
‫התלבשותו במלמת דבי״ע בממאר הבל בכתבי‬
‫האר״י ז״ל‪:‬‬
‫ו הנ ה נפש האדם דוע לכל שהיא כלולה מיס‬
‫חב׳ד ו מ׳ ואף שמלן מרוח פיו ית׳ כדכתיב‬
‫ויפח באפז מ׳ מ״ט דרך פיט חב״ד שבנפשו הן‬
‫דוגמא לחב׳׳ד שבי״ס המכונות מטם ארא ומדות‬
‫אהבה‬
‫אהבה דראה ובו שבנפ ש הן הגמא למדות שבי״ס‬
‫הנקראות בשם ז״א וכח הדבור שבנפש דוגמא לדמר‬
‫העליון הגקךא בשם מלמת ושנינה ולכן כשמדבר‬
‫ד ח מעורר דמר העליון ליחד השכינה ומשם הבי‬
‫קיי״ל בק׳׳ש ובהמ״ז וד ת לא יצא בהרהור בלא דמר ‪:‬‬
‫ו הנ ה זלעו׳׳ז יש עש־ה כתרי דמסאבוחא ומהן‬
‫‪ .‬נמ שטת נפשות העו׳׳ג ג״ב בלולות מעשר‬
‫ב ת׳ אלו ממש ומודעת זאת בארץ מ״ש בספר‬
‫הגלגולים ע״פ אשר שלט האדם באדם לרע לו‬
‫שהוא סוד גלות השכינה בתוך הקליפות להחיותם‬
‫ולהשלימם ממן הגלות אבל רעא לרע לו וט׳ ולבן‬
‫ה ע ת היו שולטין על ישראל להיות נפ שת העו׳׳ג‬
‫מהקליפות אשר השכינה מתלבשת בבחי׳ גלות‬
‫נתונם והנה אף ש ה צדך ביאור רדב א ך ומה‬
‫מ״מ האמת נן היא אלא שאעפ״ב אין הקליפות‬
‫והעו׳׳ג יונקים ומקבלים חיות אלא מהארה הנמשכת‬
‫להם טבחי׳ אחדים דקדושה במאן ד שד בתר‬
‫בחפי׳ ואף גם זאת ע׳׳י צמצומים ומסבים רבים‬
‫ועצומים עד שנתלבשה הארה זו ברומריות עולם‬
‫הזה ומשפעת לעו״ג עושר ונ טד וכל הענוגים‬
‫גשמיים ‪ .‬משא״נ ישראל יונקים מנחי׳ פנים העליונים‬
‫נמ״ש יאר ה׳ פנז אליך כל אחד ואחד לפי שרש‬
‫נשמתו עד חם המעלות ‪:‬‬
‫ו א ח ר הדברים והאמת האלה הגלוים דרועים לנל‬
‫נחזור לענין ראשן בענין הכעס שהוא בעובד‬
‫ע׳׳ז והיינו במילי דעלמא ני הבל ביד שמים חץ‬
‫מי״ש ולבן במילי דשמיא לאפרוש מאיסורא לא‬
‫שיך‬
‫שייך האי טעמא דאמרן וכמ״ש ויקצוף מיטה והיינו‬
‫משום כי ה׳ הלךה לפניו מצוה זו לאפרושי מאיס־רא‬
‫כ ד לזכותו‪:‬‬
‫א ך זהו כשיש בירו למחות בקצפו וכעסו על חכורו‬
‫אבל כשאין בדו למחות כגון ע מ המדבר‬
‫ומבלבלו בתפלתו א״כ מה זאת עשה ה׳ לו אין זאת‬
‫בייא כ ד שיתגבר ויתאמץ יותר בתפלתו בעומק הלב‬
‫ובכוונה גדולה כ״כ ; ד שלא ישמע דבורי העו׳׳ג זיך‬
‫שלמדרגה זו צדך התעוררות רבה ועצומה‪ .‬ועצה‬
‫היעוצה להתעוחרות זו היא מענין זה עצמו בשישים‬
‫אל לבו ויתבונן ענץ ידדת השבעה בביבול ותרד‬
‫פלאים להתלבש ניצוץ מהארתה אשר היא בבחי׳‬
‫גלוח בתוך הקליפות דרך כלל להחיותם ועתה הפעם‬
‫ניצוץ הארתה מתלבש בבת׳ גלות דרך פרט בדבור‬
‫עו׳ג זה המדבר דבדם המבלבלים עבודת ה׳ היא‬
‫כוונת התפלה ובמש׳יל בי זה לעומת זה ובו׳ ודבור‬
‫העליון מתלבש בדבוד התחתון ו ם׳ וזהו ממש אשר‬
‫שלט האדם באדם לרע לו דהיינו שעי״ז מתעורר‬
‫האדם להתפלל יותר בכוונה כעומקא דלבא עד שלא‬
‫ישמע ד מ דו ‪ .‬ומ״ש המלקט שיתה לא ד ע לבוץ‬
‫הלשון בדקדוק כי הבעש׳יט ז״ל ת ה אומר ד ת כליא‬
‫ולא בלה״ק ודל נתלבשה ותינו בבת׳ גלות מהו‬
‫ובפרט אס הוא ערג ם׳ ‪ .‬שאז ת א בחי׳ גלות ביותר‬
‫ואץ לחמוה אם ניצוץ ק הארת שבינה נקרא בשם‬
‫*טבעה דהא אשבחן שאפילו מלאך נברא נקרא בשם‬
‫ה׳ בפ׳ ריא לפי׳ הרמב״ן ובמ׳׳ש ותקרא שם ה׳‬
‫הדובר אליה ו ם׳ ובה"ג טובא וכמדומה לי שתפיסתם‬
‫אעה‬
‫אינה מצד דקדוק הלשון אלא מעירך ענק התלבשות‬
‫השכינה בקליפות שאין לדם אמונה במ״ש האריז״ל‬
‫בס׳ הגלגולים שאם ירצו לחלק בק קליפות הרוחניים‬
‫לעו״ג הגשמיים אין לך גשמי כעפר הארץ ואף על‬
‫פי כן מתלבשת בו מלכות דמלכות דעשיה ובתוכה‬
‫מלכות דיצירה כו׳ וכנ״ל ‪ .‬ואם משום טומאת נפשות‬
‫העו״ג הח נפשותיהם מזיווג זו״ן דקליפות הרוחניים‬
‫במ״ש בכהאריז״ל ‪ .‬נמצא שהחחגיים מקר טומאתם‬
‫אך באמת צריך ביאור רחב איך דדא התלבשות זו‬
‫אבל לא עלינו תלונתם כ״א על כהאריז״ל‪ .‬ואל‬
‫יחשדני שומע שאני בעיני שהבנתי דברי האריז״ל‬
‫להפשיטן מגשמיותן כי לא באתי רק לפרש דברי‬
‫הבעש״ט ז״ל ותלמידיו עפ׳׳י קבלת האריז״ל בשגם‬
‫שענק זה אינו מחכמת הקבלה ומהנסתרות לה׳‬
‫אלקינו כי אם מהנגלות לנו ולבנינו להאמין אמונה‬
‫שלימה במרךא מלא שדבר הכתוב הלא את השמים‬
‫ואת הארץ אני מלא נאם ה׳ שאק מרךא יוצא מידי‬
‫פשוטו וגם היא אמונה פשוטה בסתם כללות ישראל‬
‫ומסורה בידם מאבותיהם הקדושים שהלכו בתמימות‬
‫עם ה׳ בלי לרקד בשכל אנושי ענק האלקות אשר‬
‫הוא למעלה מהשכל עד אין קץ לידע איך הוא מלא‬
‫כל הארץ רק שחדשים מקרוב באו לחקור בחקירה‬
‫זו וא״א לקוב להם אל השכל אלא דוקא עפ״י‬
‫הקדמות לקוחות מבאריז״ל מופשטות מגשמיותן ובפי‬
‫ששמעתי מרבותי רע אך א״א לבאר זה היטב‬
‫במכתב כי אם מפה לאזן שומעת ליחיח סגולה‬
‫ולשדידיס‬
‫ולשרירים אשד ה׳ קדא כדכתיב ומבקשי הוי׳ יבינו‬
‫כל ומכלל הן אתר‪ .‬שומע כו׳ ‪.‬‬
‫הנ ה אתם ראיתם פי׳ מאטו־ אחד מספרים הדועים‬
‫לדוגמא ולאות כי נם בל המאמרים התמוהים‬
‫יש להם יפי׳ וביאור היטב לי״ח‪ .‬אך לא יכך מעלתם‬
‫אלי לבאר להם הבל במכתב בי היא מלאכה כבידה‬
‫ומרובה וא״א בשום אופן ‪ .‬רק אם תרצו שלת מכם‬
‫אחד ומיוחד שבעדה ‪ .‬ופא״פ אדבר בו אי״ה ‪ .‬וה׳ יו ד‬
‫עם פי בהטיפי ‪ .‬ויהיו לרצון אמרי פי ‪:‬‬
‫מ ב ד ט פ׳ נשא והמשכילים יזהירו בזת־‬
‫הרקיע בהאי הבורא דילך דאיהו‬
‫ספר הזהר מן זרדא דאימא עילאה תשובה באילין‬
‫לא צריך נסיק ובגין דעתידן ישראל למטעם מאילנא‬
‫דחיי דאיין האי ספר הזהר יפקק ביה ק גלותא‬
‫ברחמים ויתקיים בהון ה׳ בדד ינ תו ואין עטו אל‬
‫נס־ ואילנא רטוב ורע דאיהו איסוד והיתר טומאה‬
‫וטהרה לא ישלטו על ישראל יתיר דהא פרנסה‬
‫דלתן לא לתי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן‬
‫לא קשיא מספדא׳ דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה‬
‫דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ דלא‬
‫יתפרנסק ת״ח מע״ה אלא׳ מספדא דטוב דאכלין‬
‫טהרה כשר היתר ולא מערב רב דאכלין טימאה‬
‫פסול אסד בו׳ ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא‬
‫כי אינק חכמים ודמיין לשבתות וירט לית להק אלא‬
‫מה ריהבק להק אינון תלין בגוונא דיום השבת דלית‬
‫ליה אלא מוז דמתקנין ליה ביומא ד תל ובזמנא‬
‫דשלטא אילנא דחיי אחבפייא אילנא דטוב ודע ולא‬
‫יהא‬
‫יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבץ לתן ת״ח ואתבפיין‬
‫■תחותייהו באלו לא ועו בעלמא והבי איסור היתר‬
‫טומאה וטרדה לא אתעבר מע׳׳ה דמסטרייוד לית‬
‫בץ גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד‬
‫דאינק לא טעמי מאילנא דחיי וצריך לץ מתניתין‬
‫באיסור והיתר טומאה וטהרה ע״ב בד ט ‪:‬‬
‫ל הג ה המובן מהשקפה ראשונה לכאורה מלשון זה‬
‫המאמר לחסידי מדע שלימור איסור והיתר‬
‫וסדר טרדות ת א מאילנא דטוב ורע מלבד שתא‬
‫פלא גדול מחמת עצמו וסותר פשטי הכתובים ומדרשי‬
‫רבותיט רל שבל התורה הנגלית לט ולבנינו נקרא‬
‫עץ חיים למחזיקים בה ולא ספר הזהר לבד ובפרט‬
‫♦שהיה גטז בימיהם וגם כל חכמת הקבלה תתה‬
‫נסתרה בימיהם ונעלמה מכל תלמידי חכמים ב׳׳א‬
‫ליחידי סגולה ואף גם זא ‪ a‬בהצנע לכת ולא ברבים‬
‫בדאיתא בגמרא וכמ״ש הארירל דדוקא בדורות אלו‬
‫האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החבטה ולא‬
‫בחרות דדאשונים וגם רשב״י אמר בזוה״ק שלא ניתן‬
‫רשות לגלות רק לו ולחבירו לבדם ואף גם זאת‬
‫פליאה נשגבה דלפי זה לא היה ליכוד איסור והיתר‬
‫וכ׳׳ש דיני ממונות דוחין מצות תפלה שנתקנה ע״פ‬
‫סורות הזרד ויתרים עליונים ליודעים כרשב׳י׳י וחביריו‬
‫וזה איט כדאיתא בגט׳ דד ש בן יוחאי וחביריו וכל‬
‫מי שתורתו אומנתו אין מפסיקין לתפלה ואפילו‬
‫כשעוסק בדיני ממונות כרב יהודה דכילוד תנויי‬
‫בנזיקין הר ואפ׳׳ה לא הוי מצלי אלא מתלתין יומין‬
‫לתלתין יומין כד מהדר תלמודא בדאי׳ בגט׳ ובירושלמי‬
‫פ״ק‬
‫פ״ק דברכות ס״ל לרשב׳* דאפי׳ לק׳׳ש אץ מפסיקין‬
‫כ״א ממקרא ולא ממשנה דעדיפי ממקרא לרשב׳׳י‬
‫ולא חילק בין סחר זרעים ומועד וקדשים טהרות‬
‫לנזיקין (וסוחר רעת עצמו בר״ט בכמה מקומות‬
‫דמשנה איהי שפחה ט׳ והמקרא שהוא תורת משד‪,‬‬
‫וראי עדפא מקבלה דאיהי מטרוניתא בדט שם‬
‫ותורה שבכתב ת א מלכא(דהיינו יסוד אבא המלובש‬
‫בי א כגו ש האריז״ל)) ‪ .‬וגם פלפול הקושיות ותירוצים‬
‫דמסטרא דרע ורוח הטומאה אשבחן ברשב׳׳י דעסק‬
‫בי׳ שבא גס בהיותו במערה ואדרבה בזבות צעד‬
‫המערה זכה לזה בדאיתא בגט׳ דאמר לד פנחס בן‬
‫יאיר אכל ק שי׳ ב״ד פירוק וא״ל אילו לא ראיתני‬
‫בכך ט׳ (וגם באמת ע״ב עיקר עסקיהם כמערה הי׳‬
‫תורת המשניות ת׳׳ר סדרי שהיה בימיהם עד רבינו‬
‫הקדוש דאילו ספר הזהר והתיקונים היה יכול לגמור‬
‫בב׳ וג׳ חדשים כי מדאי לא אמר דבר אחד ב׳‬
‫פעמים) גם אמהו רמתינו ז׳ל מיום שחרב ־בחנוק‬
‫אין לו להקב״ה אלא ר אמות של הלכה בלבד‪.‬‬
‫ועוד יש להפליא הפלא ופלא איך אפשר שלימות‬
‫המשיח לא יצטרכו לידע הלבות איסור והיתר וטומאה‬
‫וטהרה כי איך ישחטו הקרבנות וגם תלין אם לא‬
‫ידעו חלמת חרסה וחלדה ושהי׳ הפוסלים השחיטה‬
‫ופגימת הסכק ו ט יולד איש בטבעו שיהא שוחט בלי‬
‫שהי׳ ודרסה וגם הסבץ תהי׳ בריאה ועומדת בלי‬
‫פגימה לעולם ועוד הרבה הלבות חלב ודם ושאר‬
‫איסורין וגם טומאת המת י ת׳ צדיבק לידע כדכתיב‬
‫הנער בן מאה שנה ימות וגס טומאת יזלדת צדך‬
‫לידע כדכתיב הרה ויולדת יחדיו אם חלד אשה בכל‬
‫יום מביאה אחת אעפ״ב דן איסור טומאתה לא‬
‫ישתנה ואין להאריך בדבר הפשוט ומפורסם הפט‬
‫בכל הש״ס ומדרשים דפריך הלכתא למשיחא ואליהו‬
‫בא לפשוט כל הספירות ופרשה זו עתיד אלידן‬
‫לדורשה ט׳ ‪ :‬ועוד אינו מובן מ״ש דלא יתפרנסון‬
‫ת״ח מעמי האדן כו ולא מערב רב דאכלין פסול‬
‫טמא ואסור חיו שדד ת״ח שבזק בית שני לא הע‬
‫מתפרנסין מע״ה דאכלין פסול אסור ח״ו שהיה להם‬
‫ישרות וכרמים בע״ה ואפ׳׳ה היו עוסקין בלימוד איסור‬
‫והיתר וטומאה וטהרה כל הזוגות שחץ בימי בית‬
‫שני והעמידו תלמידם לאלפים ורבטת ולימוד הנסתר‬
‫בהסתר ט׳ ‪:‬‬
‫א ך באמת כשתדקדק בלשון ד ט דלעיל ואילנא‬
‫דטוב ורע דאיהו איסור והיתר כו ולא אמר‬
‫תורת איסור והיתר או הלכות או׳׳ה אלא ד ל דגוף‬
‫דבר האסור ודבר המותר ת א מאילנא רטוב ורע‬
‫שהוא קליפת נוגה כמ״ש בע׳׳ח‪ .‬וזהו לשון אסור‬
‫שהקליפה שורה עליו ואינו יטל לעלות למעלה בדבר‬
‫המותר דתינו שאינו קשור ואסור בקליפה ויוכל לעלות‬
‫ע׳׳י האדם האוכלו בכוונה לה׳ וגם בסתם כל אדם העובד‬
‫ה׳ שבכח האבילה ה תא לומד ומתפלל לה׳ ונמצא‬
‫שנעשה אותיות התורה והתפלה העולה לה׳ מכח הנברר‬
‫מהמאכל ההוא וזרין בחול אבל בשבת שיש עליה לקליפת‬
‫נוגה בעצמה עם החיצוניות שבכל העולמות לכן מצוה‬
‫לאכול כל תענוגים בשבת ולררטת בבשר ‪ p‬אף שבתל‬
‫נקרא זולל וסובא ‪ .‬משא״ב בדבר איסור שאינו יטל לעלות‬
‫לא בשבת ולא בחול גם כשמתפלל ולומד בכח ההוא אם‬
‫לא שאבל לפיעח נפש שהתירו וז״ל ונעשה היתר [גמור]‪.‬‬
‫אבל הלימוד בתורה אף הלכות איסור והיתר טומאה‬
‫ומדדה שהם המשניות וברייתות שבגמרא ופוסקים‬
‫המבארים ומבררים דבריהם להלכה למעשה‪ .‬הן הן‬
‫גיפי תורה שבע״פ שהיא ספי׳ מלבות דאצילות בדאי׳‬
‫בזוה״ק במקומות אק מספר ובריש תקונים מלכות‬
‫פה ותורה שבע״פ קרינן לה ובאצי׳ איהו וגרמוהי חד‬
‫בהון דהיינו שאור א״ס ב״ה מתייחד באצילות בתכלית‬
‫היחוד שהוא ורצונו וחכמתו המלובשים בדבורו שנקרא‬
‫מלכות הכל אהד ג‬
‫ומי׳ש הארז״ל שהמשניות הן במלכות דיצירה ר״ל‬
‫לבוש מלבות דיצירה שנתלבשה בה מלכות‬
‫דאצילות ומלבות דיצירה נקרא שפחה לגבי מלכות‬
‫דאצילות ומלכות דבריאה נקרא אמה ותדע ממ״ש‬
‫האריז׳ל רמק־א דהיינו תושב״ב הוא בעיטי׳ ודדי‬
‫מפורש בזהר ובכתבי הארז״ל מעטות אין מספר‬
‫שהיא תפארת שהוא ז״א דאצילות אלא שמתלבשת‬
‫בעשי׳ ובן הוא בהדיא בספר הכוונות שמקרא ומשנה‬
‫ותלמד וקבלה כולם באצילות אלא שמקרא מתלבש‬
‫עד עשיה ומשנה עד היצירה ותלמוד בבריאה‪ .‬והנה‬
‫כשהמלכות דאצי׳ מתלבשת בקליפת נוגה כדי לבוד‬
‫הניצוצות שנפלו בחטא אדה׳ד וגם דדפ״ח ניצוצין‬
‫שנפלו בשבירת הבלים אד גם המלבות דאצי׳ ננךא‬
‫בשם עץ הדעת מ ב ורע לגבי דא דאצילות שאינו‬
‫יורד שס ונרךא עץ חיים והנה התלבשות המלכות‬
‫בקליפת נוגה הוא סוד גלות השכינה אשד שלט‬
‫האדס‬
‫האדם בארס כו ודש ברע״ט ובזמנא דאילנא רטו״ו‬
‫שלטא כז׳ אימץ כו׳ דהיינו בז ק גלות השנינה‬
‫שמשפעת לחיצונים שהם בקליפת נוגה שהערב רב‬
‫יונ ‪p‬ם משם ימתמציתן ניזונין תלמידי חכמים בגלות‬
‫ואז עיפך עבודת האדם ועיקר עסק התורה והמצות‬
‫הוא לגרר הניצוצות כנודע מהאריז״ל לכן עינך ענק‬
‫הלימוד הוא נעיון ופלפול הלנה באיסור והיתר טומאה‬
‫ומהרה לנרד המותר והטהור מהאסור והטמא ע׳׳י‬
‫עיון ופלפול הלנה נ תנמה נינה ודעת מודע דאוריי׳‬
‫כחנמה נפקת ונחנמה דייקא אתנריח־ והיינו חנטה‬
‫עילאה דאצילות המלונשת נ מל ט ת דאצי׳ סוד תודה‬
‫שנע״פ (נסור אנ א יסד □־תא) המלונשת נ מל ט ת‬
‫דיצירה (וסוד) [סוד] המשניות וברייתות המלונשות‬
‫בקליפת נוגה שכנגד עולם היצירה ששם מתחיל בחי׳‬
‫הדעת [ל* דדע] שמוגה [נ״אוהברייתות המלובשות‬
‫בק״נ שבנגד עולם העשיה ששם מחרדל בחי׳ דדע‬
‫שמוגה] מודע מהאריז׳׳ל‪ .‬והמשניל יבין ענק פלא‬
‫גדול מזה מאד מה נעשה גשמים ממעל ע״י עיון‬
‫וניחר הלנה פסוקה מן הגמרא ופוסקים ראשונים‬
‫ואחרונים מה שהיה נהעלם דנר קדם העיק הלז‬
‫כי ע״י זה מעלה הלכה זו מהקליפות שהיו «¡לימים‬
‫ומנסים אותה שלא היתה ידועה כלל או שלא היתה‬
‫מו מ ת הימנ נטעמה שהטעם הוא סוד הספי׳ חנטה‬
‫עילאה שנפלו ממנה ניצוצי׳ בקליטת בשבה׳׳ב והם‬
‫שם בבחי׳ גלות שהקליטה שולטים עליהם ומעלימי׳‬
‫חכמת התורה מעליונים ותחתונים וויש בר״מ שהקושי׳‬
‫היא מסטרא הרע ‪ .‬והנה העליונים אין בהם כח לבהר‬
‫ולהעלות מהשביח־‪ .‬שבקליפה נוגה אלא התחתונים‬
‫לבד לפי שהס מלובשים בטף תמרי משכא הודא‬
‫מקליפת נוגה וחם מתישים כחה בשבירת התאוות‬
‫ואתבפיא ס׳׳א יתפרדו כל פועלי אק ‪ .‬ולבן באים‬
‫העליונים לשמוע תח שי וצרה מהתחתונים מה‬
‫שטחדשים ומגלים תעלומות ‪ .‬החכמה שהיו כבושים‬
‫בגולה עד עתה וכל איש ישראל יובל לגלות‬
‫תעלומות חכמה (לגלות) ולחדש שבל חרש הן‬
‫בהלכות הן באנחת הן בנגלה הן בנסתר כפי בחי׳‬
‫שרש נשמתו ומחוייב בדבר להשלים נשמתו בהעלאת‬
‫כל הניצוצות שנפלו לחלקה ולגודלה כנודע (וכל‬
‫דברי חודר‪ .‬ובפרט דבר הלבה היא ניצוץ מהשכינה‬
‫שהיא היא דבר ה׳ כדאיתא בגמרא דבר ה׳ זו הלכה‬
‫סוד מלבות דאצילות המלבשת לחכמה דאצילות‬
‫ומלובשים במלכות חצירה וירדו בקליפת נוגה‬
‫בשבירת הבלים)‪ .‬וו ש בגמרא בל העוסק בתודה‬
‫אמד הקב״ה מעלה אני עליו כאלו פדאני ואת בני‬
‫מבק האומות עו׳׳ג ‪ .‬אבל בצאת השכינה מקליפת נוגה‬
‫[נ״* מהקליפות] אחר שיושלם בירוד הניצוצות ויופרד הרע‬
‫מהטוב רתפרדו כל פועלי און ולא שלטא אילנא דטוב‬
‫ורע בצאת הטוב ממנה אד לא יהיה עסק התורה‬
‫והמצות לבהר בירורין ב׳׳א ליחד י תד ם עליונים יותר‬
‫להמשיך אותת עליונים יוחד מהאצילות כמ״ש האר״י‬
‫ז״ל והבל ע״י פנימיות התורה לעיס המצות בכוונות‬
‫עליוטת שמכוטת לאותת עליונים כו׳ כי שרש המצות‬
‫תא למעלה מעלה בא״ס ב״ה (מו ש דדל דמצות‬
‫בטילות לע״ל תי ט בחרדת המתים אבל לימות‬
‫המשיח‬
‫המשיח קודם תחה״ט אין בטלים) ולכן יהי׳ גם עקר‬
‫עסק התורה גם כן בפגימיות המצות וטעמיהם‬
‫הנסחרים ‪ .‬אבל דעגלות יהיו גלים וידועים לכל איש‬
‫ישראל בדיעה בתחלה בלי שכחה וא״צ לעסוק בהם‬
‫אלא לערב רב שלא יזט למטעם מאילנא דחיי שהוא‬
‫פנימיות התורה והמצוה וצריכים לעסוק [בתורה]‬
‫במשנה להתיש כח הס״א הדבוק בהם (ע״י עסק‬
‫התורה ‪» .‬״י ליי״) שלא תשלוט בהם להחטיא!]‬
‫כדכתיב והחוטא בן מאה שנה יקולל שיהיו חוטאים‬
‫מערב רב וגם למעשה יהיו צריכים לפרטי הלבות‬
‫אסור וטומאה יותר מישראל שלא יארע להם פסול‬
‫וטומאה ואסור כי לא יאונה כו׳ וגם אפשר קרוב‬
‫הדבר שידעו מפנימיות התורה כל גופי התורה‬
‫הנגלית במו אברהם אבינו ע״ה ולבן א״צ לעסוק‬
‫בהם כלל‪ .‬מה שאין כן בזק בית שני היו צריכים‬
‫לעסוק גם כי לא בשביל הלכה למעשה בלבד אלא‬
‫שזהו עיקר עבודה להתיש כח הס״א ולהעלות ניצוצי‬
‫הקדושה ע׳׳י התורה והעבודה כמ״ש במ״א‪ .‬ואחר‬
‫הדברים והאמת יובן היטב בתוס׳ ביאור הר״ט דלעיל‬
‫במה שאמר אילנא רטוב ורע ט׳ רל קליפת נוגה‬
‫שהוא עולם הזה העירך כמ״ש בע׳׳ח ורל‬
‫מד■‬
‫שכתב ‪rS‬׳‪ '2e‬אה״ק תיבב׳׳א לנחטם נכ חיי ם‬
‫‪ mnnS‬עג* פטירת הרב מ א ץ ר&‪1‬ור‪ 00‬א־«‬
‫אלקיס קדו׳» ג״י ע״ר ‪b‬׳׳‪ ¡t‬טוער׳׳י מנחם‬
‫אהוביי‬
‫פענדל ■‪V"i,‬‬
‫אחיי ורעיי אשר כנפשי ט׳ ה׳ עליהם יחלו‬
‫חיים עד העולם וצאצאיהם אתם זרע אמת‬
‫ברוכי‬
‫כרובי ה׳ המה מעתה וער עולם ‪ .‬אחד״ש כמשפט‬
‫לאוהבי שמו באתי לדבר על לב נדכאים הנאנחים‬
‫והנאנקים ולנחמם בכפליים לתושיה אשר שטעה אזני‬
‫ותבן לה על מארז״ל דשבק חיים לבל חי כי צדיק‬
‫באמונתו יחיה וביראת ה׳ לחיים וברשפי אש‪ .‬שלהבת‬
‫אהבתו מתים לבל בהן תי ה ת [נ"א ונשמתו] כל‬
‫ימי חלדו ויהי בהעלות ה׳ רות ונשמתו אליו יאסוף‬
‫ויעלה בעילי אדר עילוי ער תם המעלות שבק חיי‬
‫רות פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל פעולת‬
‫צדיק לחיים לבל ת היא נפש בל חי הקשורה בנפשו‬
‫בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט‬
‫לנצח אשר מי האיש החפץ חייס לרבקה בה׳ חיים‬
‫בעמיתו חיבק נפ ש והיתה צרורה בצרור החיים‬
‫את ה׳ בחיי תח אפינו אשר אמרנו בצלו נחיה בנוים‬
‫אשר שבק לנו בכל אחר ואחד בפי בחי׳ התקשרותו‬
‫באמת ואהבתו אהבת אמת המתרה מהךב איש‬
‫ולב עמוק בי במים הפנים ו מ׳ ורוח אייתי רוח‬
‫ואמשיך רוח ורות עוטרת בקרבינו ממש בי בראותו‬
‫לריו מעשה ידיו בקרבו יקדשו שמו יחבק־־ אשר‬
‫יתגדל דתקדש'כאשר נלך בירך ישרה אשר תרנו‬
‫מחימו ונלכה באורתתיו נפץ ‪ .‬וז׳׳ש בזוה״ק דצדיקא‬
‫דאתפטר אשתכח בכלת עלמין יתיר מבחיוהי דהיינו‬
‫שגם בזה העולם המעשה תוס לעשותם אשתבח‬
‫יתיר מ המעשה (גדול) [נדל] והולך גידולי גידולק‬
‫ק אור דוע לצדיק ב שיה אשר ברמ ה׳ המאיר‬
‫לארץ וחוצות וגם אנ תו אלה פה היום מלנו חיים‬
‫בדרכיו רוד הקדש יקרא ל ה‪ .‬זאח 'בעמדת ה׳‬
‫במילי‬
‫במילי דשמיא ‪ .‬ובמילי דעלמא בפירוש אתמר בזוה׳׳ק‬
‫דצדיקייא מגינין על עלמא ובמיחחהון יתיר מבחייהון‬
‫ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא אתעים‬
‫עלמא רגעא חדא ונל הקרוב רןזב אל משנן ה׳‬
‫בחייו קודם לברכה‪:‬‬
‫ביאיר על הג״ל ‪1‬‬
‫איתא בזוה״ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו‬
‫עלמין יתיר מבחיוהי כו‪ ,‬וצריך להבין תינח‬
‫בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל‬
‫בעוה״ז איך אשתכח יתיר‪ .‬ר״ל ע׳׳ד מה שקבלתי‬
‫על מאמר חרל דשבק חיים לכל חי כנודע שדד‬
‫הצדיק אינם חיים בשרים כ״א חיים רוחניים שהם אמונה‬
‫ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו י תה‬
‫וביראה כתיב ויראת ה׳ לחיים ובאהבה כתיב רודף‬
‫צדקה וחסד ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה‬
‫מתת אלו הם בכל עולם ועולם עד תם 'המעלות‬
‫הבל לפי ערך בחי׳ מעלות העולמות זע׳׳ז בדרך‬
‫עילה ועלול כנודע ‪ .‬והנה בהיות הצדיק ת על פני‬
‫האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש‬
‫שלהם בבחי׳ מקום גשמי שהיא בחי׳ נפש הקשרה‬
‫בגופו וכל תלמידו אינם מקבלים רק הארת מדות‬
‫אלו וזיון המאיר חוץ לבלי זה ע׳׳י דבוריו ומחשבותיו‬
‫הקדושים‪ .‬ולכן ארז׳׳ל שאין אדם עומד על דעת‬
‫ד ם וכו אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים ב ת׳‬
‫הנפש שנשארה בקבר מבדד התח שבג״ע שהן שלש‬
‫פדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק‬
‫מכחי*‬
‫מבה‪,‬׳ רוח־ שבג׳׳ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא‬
‫בבחי׳ פקוס גשמי כנודע מאח״ל על יעקב אבינו‬
‫ע״ה שנכנס עמו ג׳׳ע וב״ב בספר ע שיה מאמתת‬
‫שאדר ג׳׳ע מתפשט סביב בל אדם ונרשמים בארד‬
‫זה כל כתשבות? ודבודו הטובים בתורה ועבודת ה׳‬
‫(וכן להיפך ח״ו נרשמים באוד המתפשט מגיהנם‬
‫סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידו לקבל‬
‫חלקם מכחי׳ רוח רבם העצמיות שהס אמונתו ויראת•‬
‫ואהבתו אשד עבד בהם אח ה׳ ולא דוום בלבד‬
‫המאיר ודץ לכלי לפי־ שבחי׳ רוחו העצמית מתעלה‬
‫בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי׳ נשמתו שברע‬
‫העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה‬
‫אינו נעלך לגמרי מכל וכל מטעמו ומדרגתו הראשנה‬
‫גם לארד שנתעלה למעלה למעלה ובחי׳ זו הראשנה‬
‫שנשארה למטה בגן עדן התרחק בטעמו ומחרגתו‬
‫הראשנה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי‬
‫בחי׳ התקש־ותו וקרבתו אליו בחייו ובמוחו באהבה‬
‫רבה בי המשכת בל רוחניות אינה אלא ע״י אהבה‬
‫רבה כמ׳׳ש בזוה״ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך ה ח‬
‫מלעילא רק אם יכון לע‪-‬את אלהו בהכנה רבה‬
‫רגיעה עצומה לקבל שלש מהת הללו כרוך שהורהו‬
‫רבו ובמארדל יגעת ומצאת תאמין‪ .‬ו ת ה יש עוד‬
‫בחי׳ הארה לתלמידיו רק שאינה מתלבשת בתיך‬
‫טחם טמש כראשנה רק מאידה עליהם מלמעלה‬
‫והיא מעליית החו ונשמתו למעו* חוצבו דהיינו להקל‬
‫תפוחין קדשין ועי״ז געשה שם יחוד ע׳׳י העלאת‬
‫מע מבל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד נל ימי‬
‫חייד‬
‫חי? ונזרעו בהקל תפוחין קדישין אורות עליונים כאד‬
‫לעומת תחתונים אשר הם הורתו ועבודתו והארת‬
‫אותת עליונים אלו מאירה על כל תלמידו שנעשו‬
‫עובד ה׳ על י ד תורתו ועבודתו והארה זו שעליהם‬
‫מלמעלה מכנסת בלבם הרהורי תשובה ומעשים‬
‫טובים וכל המעשים טובים הנולדים מהאח־־‪ ,‬זו‬
‫שמאירה מאורות הזרועים בשדה הרל נקרא גידולי‬
‫גידולין והארה זו היא בהעלם והמחר גדול כמו שמש‬
‫המאיר לכוכבים מתחת לארץ כדאיתא בתיקונים‬
‫על משה רבינו ע״ה שאחר פטירת מתפשטת הארתו‬
‫בכל דרא ודרא לשישים רמא נשמות כמו שמש‬
‫המאיר מתחת לארץ לשישים רמא כוכבים ‪:‬‬
‫נ״ע‬
‫טו״וז‬
‫אב׳‪ ¥‬דק״ק‬
‫הדב מ א ק דמפורסם איש‬
‫סה שכתב למחותנו‬
‫אליקים קרוש ד‪ '.‬ניי ע׳׳ה פ"ה מו״ה לוי יצחק‬
‫בארריטשוב לנחמו על פטירת בגו הרי החסיר‬
‫מאיר ג׳׳ע ן‬
‫ל מ ה נסמכה פ׳ מרים לפ׳ פרה לומר לך מה פרה‬
‫מכפרת ובו׳ ‪ .‬וצריך להבין למה נסמכה דוקא‬
‫לפרה אדומה הנעשה חוץ לשלש מחנות אלא‬
‫דחטאת קדי׳ רחמנא [בנת"י יניסחא הנעשה בחוץ‪.‬‬
‫ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ^יתא בנת״י] ולא נסמכה לפ׳‬
‫חמאת הנעשה בפנים על גבי המזבח כפרה ממש‪.‬‬
‫אמנם נודע מזוה״ק והאריז״ל סוד הקדמות שעל גבי‬
‫המזבח הן בחי׳ העלאת מ״נ מנפש הבהמית שמונה‬
‫אל שרשן ומקורן הן בת׳ ד׳ תות שבמרכבה‬
‫הנושאות את הכסא פני שור ופני נשי וכו׳‪ .‬ועי׳ץ‬
‫נמשכים‬
‫נמשכים ויורדים מ״ד מכחי׳ ארם שעל הכסא מקהא‬
‫כשם מלכא וי א‪ .‬אבן בשריפת הפרה ארומה מ ה‬
‫ע״י השלכת עץ ארז ואזוב ובו׳ ונתינת מים חיים‬
‫אל האפר נקרא בשם קידוש מי חטאת במשנה והיא‬
‫בחי׳ קרש העליון ועקרא בשס טלא דבתלתא במ׳׳ש‬
‫בזוה״ק שהיא בחי׳ חכמה עילאה ומוחא סתימאה‬
‫יא״א ועלה איתמר בדוכתי טובא מזדרק בחכמה‬
‫אתברירו ואתהפכא חשוכא לנהורא דהיינו עולם‬
‫התיקון שנתברר ונתתקן ע״י מוחא סתימאה דא״א‬
‫מעולם התהו ושבירת הבלים שנפלו בבי׳ע וכו׳ כנודע‪.‬‬
‫ולזאת מטהרת טומא ‪ a‬המת אף שהוא אבי אבות ובו׳‬
‫ולמטה מטה מגונה ‪:‬‬
‫ו הנ ה מודעת זאת דאבא יונק ממזל השמיני כר והוא‬
‫תיקון ונוצר אותיות רצון והיא ג״ב עת רצון‬
‫המתגלה ומאיר בבחי׳ גילוי מלמעלה לפטה בעת‬
‫פטירת צדיקי עליון עובדי ה׳ באהבה במסירת נפשם‬
‫לה׳ בחייהם ערבית ושדדית בק׳יש שעי״ז היו מעלים‬
‫מ״ג לארא בק׳יש כידוע ‪( .‬ובן בת׳ית דמחבמה נפקא)‬
‫ועי׳׳ז היו נמשכים ויורדים בחי׳ מ׳יד מתיקון‪ ,‬ונוצר‬
‫חסר והס הס המאירים בבחי׳ גילוי בפנדרתם בנודע‬
‫שבל עמל האדס שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחי׳‬
‫העלם והסתר מתגלה ומאיר בבחי׳ גילוי מלמעלה‬
‫למטה בעת פטירתו והנה ע״י גילוי האית תיקון ונוצר‬
‫חסד בפטירתן מאיר חסד ה׳ מעולם עד עולם על‬
‫יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ לכפר על עון הדור‬
‫אף גם על הזדונות שהן מג׳ קליפות הטמאות שלמטה‬
‫מנוגה לפי שמזל דנוצר ממו״ס רא״א מקור הביתרים‬
‫ואחהפבא‬
‫ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם‬
‫התיקון‪ .‬משא״ב בקרבנות שע״ג המזבח שאינן‬
‫מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות נפש‬
‫הבהמית שמגונה כמ״ש בלעטי תורה פ׳ דקרא ולק‬
‫נסמכה לפ׳ פרה הקא מה פרה וט׳ ובילקוט פ׳ שמיני‬
‫הגי׳ מי חטאת וכו׳ ‪:‬‬
‫כט אשת חיל עטרת בעלה ט׳ ‪ .‬איתא בגט׳‬
‫פ׳׳ד דמגילה ודאשתמש בתגא‬
‫חלף ט׳ זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של‬
‫חורה ט׳ תנא דבי אליהו כל השוגה הלטת מובטח‬
‫לו ט׳ ‪ .‬וצריך להבין למה נקראו ההלכות בשס תגא‬
‫ובתרה של תורה וגם למה השונה הלטת הקא מובטח‬
‫לו ט׳ ולא שאר ד ת ‪ .‬ובן להבין מארז״ל בפי״א‬
‫דמנחות אפי׳ לא שנה ארם אלא פרק אחד שת־ית‬
‫ט׳ יצא י״ח ולמה אינו יוצא י״ח ביסאו־ ד ת ‪:‬‬
‫א ך מודעת זאת מ׳׳ש האריז״ל שכל אדם מישראל‬
‫צריך לבא בגלגולים רבים עד שיקיים כל תרי״ג‬
‫מצות התורה במחשבה ד ט ר ומעשה להשלים לטיט*‬
‫נפשו ולתקנם שלא יהא לטשא דחסרא ט׳ לבד‬
‫מצות התליות במלך שהוא מוציא כל ישראל כי הוא‬
‫כללות טלם ט׳ והטעם הוא כ ד להלביש כל חרי׳׳ג‬
‫בחי׳ ובחות שבנפשו אחת מהנה לא נעדרה ט׳ ‪.‬‬
‫וביאור ענק הברח וצורך לטשים אלו מטאר בזהר‬
‫ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה‬
‫שבאדם הן בחי׳ נבראים וא׳׳א לשום נברא להשיג‬
‫שום השגה בטדא ויוצר הבל א״ס ב׳׳ה וגם אחד‬
‫אשר האיר ה׳ מאורו ית׳ והאציל בבחי׳ השתלשלות‬
‫מדרגות‬
‫מדרגות רמת מחתה אדד מהתה בבחי׳ צמצומים‬
‫עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים לי״ח ונקראים‬
‫באד׳׳ר בשש שעתת ובדכתיב בתיאל ושעד רישיה‬
‫כעמי נקא כו׳ אעפ״ב לא יבלה הנפש או החח‬
‫ונשמה למסבל האור כי טוב ומחוק האח־ ובו׳ כמ׳׳ש‬
‫לחזות בנועם ה׳ לשין נעימות וערימת ומתיקות ותענוג‬
‫עצום לאין קץ בט׳׳ש אז תתענג על ה׳ והשביע‬
‫בצחצחות בו לשון צחה צמא במ״ש בזהר ואץ בכחה‬
‫לקבל הנעימות וערימה הצחצחות שלא תצא מנרתקה‬
‫ותתבטל ממציאתה בנר באמקה אס לא שמבת׳‬
‫אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה‬
‫מועטת ברוך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה‬
‫בצמצומים רכיס עד שיברא ממנה למש אחד נברא‬
‫מעץ מהות אור זה להלביש הנפש ח ח ונשמד‪ .‬ודרך‬
‫למש זד‪ .‬שהוא מעין אור זה תובל ליהנות מדו אוד‬
‫זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכמשל דרואה‬
‫בשמש ה ך עששית זכה ומאירה ומ׳ וכמוש דבא‬
‫משה בתוך הענן רעל מ׳ שנתלבש בענן ועלה וראה‬
‫חקך הענן וכד במ״ש בזח׳׳ב דר׳׳י ורב״ט‪ .‬והנה איד‬
‫זה הגנוז לצדיקים לע״ל הנק׳ בשם נועם ה׳ וצחצחות‬
‫להתענג על ה׳ וד מאות עלמין דבסופין דמתענגי‬
‫בהק צדיקיא כו כמ״ש ארבע מאוח שקל כסף כר‬
‫הנה יש מ מעלות ומדרגות רמת מאד גמה מעל‬
‫גמה אך הארד‪ .‬מועטת היורדת מדרגה אחר מדרגה‬
‫לברוא למ ש זה היא מבת׳ מדרגה האחרונה שבאיי‬
‫‪.‬זה ונקראת בשם מדתה החיצונה ואהודים ד ך משל‬
‫כמ״ש מדר ח־׳׳ח ע״ב (עיין בס׳ מק״מ) ודי ע״ב ומה‬
‫דאשתאר‬
‫דאשתאר כו׳ והנה במו שבנשמת האדם יש בה כח‬
‫התענוג שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו כמו‬
‫מהשכלת שכל חדש ובה״ג ובחי׳ חיצוניות ואחוריים‬
‫של כח ובחי׳ התענוג שבה היא בחי׳ כח הרצון שבה‬
‫שהוא רוצה מה שהוא רוצה דהיינו דבר שאינו צער‬
‫שהצער היפך תענוג ‪ .‬ובבה עד״מ באור א׳׳ם ב״ה ג״כ‬
‫כביבול הרצון העליון ב״ה היא בחי׳ חיצוניות ואחוריים‬
‫לבתי ענג העליון ונועם ה׳ וצחצחה ועלמין דכפופין‬
‫ת״ל הגם שהם מיוחדים בתכלית היתד שהוא ית׳‬
‫ורצונו אחד ולא כרצון האדם חייו לא מיניה ולא‬
‫מקצתיה ואין דמיון ביניהם כלל אעפ״ב דברה תורה‬
‫כלשון בנ״א לשכך האזן מה שיכולה לשמוע במשל‬
‫ומליצה מנשמת האדם הכלולה מכח התענוג והרצון‬
‫והחכמה והבינה וכו׳ וכנראה בחוש שכשאדם משכיל‬
‫איזה שבל הדש נפלא אזי באותה ת ע עכ״פ נולד‬
‫לו תענוג נפלא בשכלו מכלל שהתענוג הוא למעלה‬
‫מעלה מכחי׳ השכל והחכמה רק שמלובש בבחי׳‬
‫שכל וחכמה וכשהאדם מרגיש השכל וחכמה דהיינו‬
‫שמשיגה ומבינה היטב אזי מרגיש ג״כ בחי׳ התענוג‬
‫המלובש בחכמה ולבן נקראת בחי׳ בינה בשם עוה״ב‬
‫בזוה״ק שהיא בחי׳ התגלות החכמה עם התענוג‬
‫המלובש בה שמשיגים הצדיקים בג״ע ומשכילים‬
‫בפנימיות ההורה דאורייתא מחכמה נפקא ואורייתא‬
‫וקב״ה כולא חד ‪:‬‬
‫ו הנ ה רצון העליון ב״ה מכונה ונקרא בפי חכמי‬
‫האמת בשם בתר עליון ובו תר׳׳ך עמודי אור‬
‫וט׳ ‪ .‬פי׳ דרך משל כמו שיש עמודים בבית תמה‬
‫גדול‬
‫גדול נצבים בארץ וראשם מחובר בחקרה‪ .‬ככה ממש‬
‫עריס כתר עליון ב״ה הוא למעלה מכחי׳ מרתת‬
‫החכמה והוא מלשון כותרת שהוא מכתיר ומקיף על‬
‫המוחין שבראש שהם בחי׳ חביר ורצון זה נתלבש‬
‫בתרי״ג מצות התורה וז' מצות דרבנן שרובם ככולם‬
‫הן מצות מעשיות ונס התלויות ברבור הא קיי״ל‬
‫דעקימת שפתיו לדי מעשה וגם התלויות במחשבה‬
‫או בלב הרי המצוה ניתנה לאדם הגשמי שבעוה״ז‬
‫רוקא שהוא בעל בחירה להטות לבט לטוב וכר ‪.‬‬
‫משא׳יב הנשמה בלא גוף א״צ לצותה ע״ז ‪ .‬ונמצא‬
‫שהמצות הן עריס כמו העמודים נצבים מרום המעלות‬
‫הוא רצון העליון ב״ה עד הארץ הלזו החומרית והן‬
‫עדים כמו העמודים חלולין שמקיפין ומלבישין נשמת‬
‫האדם או רות או נפשו כשמקיים המצות ודרך‬
‫עטורים אלי עולין הנדן שלו ער רום המעלות לצרור‬
‫בצרור החיים אח ה׳‪ .‬פי׳ להיות צרודות ומלובשות‬
‫באור הכתר הוא דצק העליון ב״ה וע׳׳י לבוש זה יוכלו‬
‫לחזות בנועם ה׳ וצחצחות שלמעלה ממעלח הבתר‬
‫והן פנימיותו עד״ט (והגם שנתבאר במ״א שהמצות‬
‫הן פנימיות רצון העליון ב״ה הנה מודעת זאת לי״ח‬
‫ד טי בחי׳ ומדרגות שיש בכל בחי׳ ומדרגה ממדרגות‬
‫הקדושה כמה בחי׳ פנים לפנים ובמה בחו׳ אהודים‬
‫לאהודים לאין קץ וט׳)‪ .‬והנה ז׳ מצות דרבנן אינן‬
‫נחשבות מצות בפני עצמן שהד כבר נאמר לא תוסף‬
‫אלא הן יוצאות ונמשכות ממצות התורה ובלולות בהן‬
‫במספר תד״ג להלביש חד״ג בחי׳ וכחות שבנר״¡‬
‫האדם ‪ .‬וז״ש מוד‪,‬״ק פ׳ פקידי (דרכ״ט ע״ב) דאינון‬
‫עובדק טבין דעביד בר נש משכי מנהורא דדורא‬
‫עילאה למשא בו׳ וחמי כו בנועם ה׳ ובו‪ . ,‬והגם‬
‫דהתם מיירי ברע התחתון שהלבושים שם דט ממצות‬
‫מעשיות ממש אבל ברע העליון הלבושים הם מרעותא‬
‫ומונה דלבא באורייתא וצלותא כמ׳ש בזדר שם‬
‫(דד׳׳י) הרי המונה היא מונח עסק־ בחורה לשמה‬
‫מאהבת ה׳ ומצות ת״ת היא רב מכלל מצות מעשיות‬
‫דעקמת שפת? הוי מעשה והרהור לאו כדמר דמי‬
‫ואינו יוצא י׳׳ח בהרהור לבדו וכן בתפלה ומד‪ .‬גס כי‬
‫מעלת המונה על הדבור ומעשה אינה מצד עצמה‬
‫מ׳ אלא מצד הארת דצק העליון בו כמ׳ש בלק׳׳א‬
‫ח׳׳א פל׳׳ח באריכות ע׳׳ש ‪ .‬והנה מודעת זאת כי הגד‪,‬‬
‫רצון העליון ב״ה המלובש בחרי׳׳ג מצות שבתורה‬
‫שבכתב הוא מופלא וממסד‪ .‬טמיר וגעלם ואינו מתגלה‬
‫אלא בתורה שבע״פ במו מצות חפילק עד״ט שנאמר‬
‫בתושבע וקשרתם לאות על ד ך והיו לטוטפות בין‬
‫עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פיחם הכתוב‬
‫א ך ומה לקשור ומדן טוטפות והיכן הוא בק עיניך‬
‫ועל ידך עד שפירשה חורה שבע״פ שצריך לקשור‬
‫בית אחד על ה ד וד בתים על הראש ובתוכם ד‬
‫פרשיות והבתים יהיו מעור מעובד ומרובעים דוקא‬
‫ומקושרים ברצועות של עור שתיתת דוקא וכל שאר‬
‫פרטי הלכות עשיית התפילין שנאמרו בע״פ ועל ידך‬
‫היא הזרוע הקא ולא כף היד ובין עינך זה קדקיד‬
‫ולא המצח‪ .‬ובן בל מצות שבתודה בין מ׳׳ע בק מצות‬
‫ל״ת אינן גלדות וידועות ומפורשות אלא ע׳׳י חורה‬
‫שבע״פ כמצות ל״ת שנאמר בשבת לא תעשה מלאכה‬
‫ולא פי׳ מה היא מלאכה ובתורה שבע״פ נתפרש‬
‫שהן ל״ט מלאכות הידועות ולא טלטול אבנים וקווזת‬
‫וביוצא בהן הן כל המצות בק‬
‫כבידות‬
‫מ״ע בק מל״ת הן סתומות ולא מפולשות וגלויות‬
‫דרועות אלא ע״י חורה שבע׳׳פ ומשום הכי כתיב על‬
‫תושבע״פ אל תטוש תורת אמך כמ״ש בזהר משום‬
‫שעד״מ כמו שכל אברי תלד כלולים בטיפת האב‬
‫בהעלם נתל והאם מוציאתו לידי גילר בלידתה ולד‬
‫שלם ברמ׳׳ח אברים ושס׳׳ה נידם בכה ממש כל‬
‫רמ״ח מ״ע ושס״ה מל׳׳ת באים מההעלם אל הגילוי‬
‫בתשבע׳׳פ ורישי׳ מ ך א שמע בני מוסר אביך קאי‬
‫אתודה שבכתב תפקא מחכמה עילאה הנק׳ בשם‬
‫אב ‪ .‬ודש אשת ח ל עטרת בעלה כי התורה שבע״פ‬
‫הנק׳ אשת חיל המולידה ומעמדת חיילות דרבה‬
‫כמ״ש ועלמות אק מספר אל חקרי עלמות אלא עולמות‬
‫אלו הלכות דלית לון תשבנא במ״ש בתיקונים וכולן‬
‫הן בחי׳ גילוי רצון העליק ב׳׳ה תעלם בתושבע‬
‫ורצון העליון ב׳׳ה ת א למעלה מעלה ממעלת חכמה‬
‫עילאה וכמו כתר ועטרה שעל הט־חק שבראש לכן‬
‫נקראו ההלכות בשם תגא ובתרה של תרה והשונה‬
‫הלכות מובטח לו שהוא בן עוה״ב ע׳׳י התלבשות‬
‫‪.‬נר״נ שלו ברצון העליון ב׳׳ה כנ״ל‪ :‬׳‬
‫ל מ ד ע ת זאת מש^‪-‬ז׳ל כל התיל לבא‬
‫לבהכ״נ מוס א׳ לא בא הקב״ה‬
‫שואל עלז שנאמר מי בכס ידא ה׳ וכו׳ וכן בכל‬
‫המצות ■ובפרט מצות הצדקה ששקולה כנגד בל‬
‫המצות ת ם שהיא בלי נחר ח״ו אעפ״ב כל החיל‬
‫אשר‬
‫אשר נגע יראת ה׳ בלבם לא יאתה לנפשם האלקית‬
‫לתת מגרעות בקדש מאשר כבר הורגלו פדי שנה‬
‫להפריש ממאודם להחיות תח שפלים ונדכאים דלית‬
‫לתן מגרמיהון היא בת׳ סוכת חד הנופלת וכו׳ לעמם‬
‫ולרומם וט׳ למהוי אחר באחד ובו׳ והבל לפי תב‬
‫המעיטה ובו׳ ולפי ההשבון כמארז״ל כל פרוטה ופרוטה‬
‫מצטרפת לחשטן גדול וכו׳ על דוך מארז״ל אימתי‬
‫גתל הר׳ בשהוא בעיר אלהינו וט׳ היא בחי׳ ומקום‬
‫החשמן כמ׳׳ש עיניך ברכות בח שבון והממון כנודע‬
‫בי באתערותא דלתתא המשכת תים הן והסד במעשה‬
‫הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות אתערותא דלעילא‬
‫יאר הר׳ פניו ת א הארת והמשכת חן וחסד ויצק‬
‫עליון מתי החיים א״כ ב״ה אשר לגדולתו אין חנך והשגה‬
‫כלל אל בחי׳ מלמתך מלכות בל עולמים עלמא‬
‫דאתגליא המחיה כל הברואים שבכל ההיכלות עליונים‬
‫ותחתונים שהן בבחי׳ מספר והשבח כמ״ש אלף אלפים‬
‫ישמשגיהוזת חשבון גתל שע׳׳י רוב מעשה הצדקה‬
‫שלום‪ .‬בי פי׳ שלום הוא דבר המחבר ומתווך ב׳‬
‫קצוות הפכיים שהן קצה השמים לעילא בחי׳ ולגדולתו‬
‫אק חקר וקצה השמים לתתא המתלבש בבי׳׳ע בחי׳‬
‫נטל ומספר וד״ל‪:‬‬
‫לא נוך;{ בשערים מ״ש בתיקונים דשבינתא‬
‫איהי מרעא בגלותא כבי׳‪ .‬פי׳‬
‫עד׳ט כמו תלי הגוף המבדיל בין קדש וט׳ שסיבת‬
‫החולי והבריאות היא התפשטות והילך החיות מהלב‬
‫אל כל האברים המלובשת בדם תפיש היוצא מהלב‬
‫אל כל האברים וסיבב סובב תלך התח חיים והדם‬
‫הון‬
‫חוך תוך בל האברים והגידים המובלע‪,‬׳ בהם וחוזר אל‬
‫הלב ואס סיבוב והילוך הרוח חיים הלז הוא בהלכתו‬
‫תמידי כסדת המסודר לו מחיי החיים ב״ה אד האדס‬
‫בריא בתכלית כי בל האברים מקושרים יחד ומקבלים‬
‫חיותם דראוי להם מהלב ע״י סיבוב הלז אך אם יש‬
‫איזה קלקל באיזהו מקימן המונע ומעכב או ממעט‬
‫סיבוב והילוך הדם עם דרוח דדס המלובש בו אזי‬
‫נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר בל האברים‬
‫אל הלב ע׳׳י סיבוב הלז ואד נופל האדם למשכב‬
‫וחולי ה׳׳י ‪ .‬וככה ממש עד'מ הגה כל נשמות ישראל‬
‫נרךאים בחי׳ אברי דשכינתא הנקראת בשם לב במ״ש‬
‫וצור לבבי ו מו ש ושכנתי בחובם פי׳ כי לשן שכינה‬
‫הוא שאור הוי' שוכן בעולמות בי׳׳ע להחיותם והמשנת‬
‫חיות זו היא ע״י התלבשות תחלה בנשמות ישראל‬
‫לפי שכל הנבראים אין ערוך להם אל הבורא ית׳‬
‫דכולא קמי׳ בלא ממש חשיבין וא״א להם לקבל חיות‬
‫מאות ושפעו ית׳ להיות נבראים מאין ליש וחייס‬
‫וקימים ב׳׳א ע׳׳י משמות שעלו במחשבה וקדמו‬
‫לבריאות עולמות שע׳׳י בחי' הדבור במארז׳׳ל במי‬
‫נמלך הקב׳׳ה ובו׳ כנודע במ׳׳א‪ ,‬ונודע בשערים כי‬
‫כל המשכת החלות וההשפעה מעליונים לתחתונים‬
‫מהם הן כמ׳׳ש בס׳׳י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן‬
‫ובכתבי האריז׳׳ל מכונה בשם אור ישר ואור חוזר‬
‫ונט׳׳ש והחיות רצוא ו שנ אשר ע״ב ע״פ הדברים‬
‫והאטת האלה אשד א״א לבאר היטב במכתב נקראת‬
‫השכינה בשס לב והנשמות בשס אברים להוהות לנו‬
‫כי כאש־ כל הנשמות דבוקת ומקשרות יחד אזי‬
‫סיבוב‬
‫סיבוב והילוך התזת וההשפעה סובב סובב ונעוץ‬
‫סופן בתחלתן לקשר ולחבר כולן להוי׳ אחד ולדבקה‬
‫בו ית׳ וכפרש אתם נצבים היום כולכם לפני הוי׳‬
‫אלקיכם מלכם דייקא ולפני דייקא ראשיכם ט׳‬
‫מתיטב עציך כו׳‪ .‬ובזה יובן מארז׳׳ל כי ודרבן בית‬
‫שגי ונפילת ישראל בגלות והסתלקות השכינה ררידתה‬
‫לאדום בבחי׳ גלות כבי׳ הכל הי׳ בעה שנאת חנם ופירוד‬
‫לבבות ד ל ולכן נקראת חולה ער׳ט בכוש סומך נופלים‬
‫ורופא‪ ,‬חולים לשק רבים הם כל האברים וכי ‪:‬‬
‫לב ברך ה׳ תלם ופועל ד ם ירצה לרצון‬
‫להם לפני ה׳ חמיד כה יתן וכה‬
‫יוסיף ה׳ לאמץ לבם בגבודם ונדב על נדבות יקום‬
‫להיות נתל המעשה בכל עיר ומגין ותחשב לו לצדקה‬
‫ועל העושה נאמר צדקתו עומדת לעד עומדת לשק‬
‫'נקבה שמקבל התעוררות לבו הטהור מגדל המעשה‬
‫אעפי׳׳ב עומדת לעד ‪ .‬פי׳ שכל הצדקה והחסד‬
‫שישראל עושין בעוה״ז מנדבת לבם הטהור הן הנה‬
‫היות וקיימות בעוה׳׳ז הגשמי עד ז ק התרד׳ שאז‬
‫הוא ז ק גילוי אלנ־ןת ואור א״ס ב״ה מבתי׳ סובב כל‬
‫עלמין בעוה״ז ובמ״ש באיכות במכתב דאשתקד‬
‫וצריך להיות כלי ומכון להתלבש ם אור א׳׳ס בד‪,‬‬
‫כמו הג^ף לנשמה עד״ט במ״ש הלא כה דברי כאש‬
‫מה אש אינה מאדה בעוה״ז אלא כשנאהזת ומתלבשת‬
‫בפתילת כר כמ״ש במ׳׳א ‪ .‬והגוף והכלי לאדו יח׳‬
‫היא מדת הומר ונדבת הלב ליתן ולהשפיע חיות‬
‫למאן דלית ליה כר כט״ש בתקיניס ובמה נופק‬
‫תקינת לון ואתקדיאו בתיקונא דא חשד ה־ועא ימינא‬
‫וכל‬
‫וכל הגוף נכלל בימין וכך אטר הפייט לבושצדקה‪,‬‬
‫תהו שאח׳׳ל אין הצדקת משתלמת אלא לפי חשד‬
‫שבה שנאמר זרעו לכס לצדקה קצרו לפי חשד‬
‫שהקציר הוא גילוי הזריעה הטמונה בארץ וכך הוא‬
‫הצדקה והתשו* שישראל עושין בזק דגלות היא טמונה‬
‫ונעזרת עד זמן התחיה שיתלבש ויאיר אור א״ם ב׳׳ה‬
‫כעוה׳׳ז דגשמי ואיהו וגרמוהי חד הס בחי׳ הבלים‬
‫דע״ס דאצי׳ וכ״ש וק׳׳ו אזר א׳׳ס ב״ה הסובב בל עלמין‬
‫מלמעלה מעלה טבחי אצי׳ ולפיכך נקראת צדקה‬
‫לשון נקבה צדקתו עומדת לעד שמקבלת הארה‬
‫מאור א״ס סובב כל עלמין המתלבש בתוכה בעוה״ז‬
‫דגשמי מ ק התחיה‪ .‬אבל צדק לפנע יהלך הוא‬
‫לשק זכר היא מדת הועד המתעחתהת בלב האדם‬
‫מעצמו ע׳׳י התעוררות אהבת ה׳ בלךיאת שמע ולדבקה‬
‫בו ולממיר נפשו באחד ובבל מאדך כפשוטו ובר‬
‫ובאתעדותא דלתתא וכמים הפנים לפנש בן לב ארס‬
‫העליון בו׳ אתערותא דלעילא הוא המשכת אור איס‬
‫ב״ה הסוכ׳׳ע למטה מטה בעוה׳׳ז דגשמי בבחי׳ גלד‬
‫בזק התחיה כמבואר במכתב דאשתקד באדיבות ‪ .‬וזהו‬
‫לפניו יהלך שמוליך וממשיך פנים העליונים מלמעלה‬
‫מהאצי׳ עד עולם העשי׳ וגעת עת לקצו־ וכל פזב מהם לא‬
‫יבצר הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם כנפש תחרשנה‬
‫קונטרס אחרון על כמה פחקים‬
‫להבץ‬
‫עיק ב‪6‬ק״א ח״א פ״ם‬
‫איך העדא ב&עוז־י מעשיות שבתורה חוא‬
‫מקושר ברוע ע״פ מיש בכוונות וימץ ע״ב‬
‫כפו‬
‫כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון‬
‫למעלה כו׳ וכן י״ל בהרהור באותיות הכתובות ‪ .‬אבל‬
‫הדבור י״ל דבוקע וסליק לאצי׳ ממש או לבריאה‬
‫ברדר שכליים או ליצי׳ ברדר טבעיים ובמקרא סלק‬
‫מעוה״ז לי״ם דעשי׳ משום דבקע אוירין וכו׳ ‪ .‬משא״ב‬
‫בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו ובו׳ ‪ .‬ומ״ש‬
‫בזהר ה״ג דק׳׳ה דהרהור לא עביד מידי כו׳ והיינו‬
‫'אפי׳ לטב ע״ש ובדל״א ע״ב י״ל דהיינו לאתערא לעילא‬
‫שיומשך משם לתתא רק מהשבר! נשארה שם‬
‫ומוסיפה שם אור נחל בתוספת וריבוי האור באצי׳‬
‫ע״י מקיא ומצות מעשיות שבעשי׳ שעירן היחוד הוא‬
‫למעלה רק הפירות בעוה״ז ע׳׳י המשכת אור מעט‬
‫מזעיר למטה ע״י הדבור ומעשה משא״ב בדרהור‬
‫לא נמשך כלום ולכן לא יצא די חובתו מה שירדה‬
‫נשמתו לעוה״ז רק להמשיך אורות עליונים למטה‬
‫כמ״ש בע״ח שב? להמשיך אור אבל להעלות ממטה‬
‫למעלה ת א דוקא ע״י מחשבה טובה דבלא ח״ר‬
‫לא פרחא לעילא ובכוש בשער תבואה פ״ב והמחשבה‬
‫טובה כו׳ ומ׳׳ש דבקע רקיעין וכו׳ והיינו אפילו בלא‬
‫י דרר במבש״ב מדברים בטלים [ז״א דגם שם יש איזו‬
‫תאוה ‪» ,‬׳׳א ליתא תיבות»לי] דמדה טובה מרובה היינו‬
‫רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם‬
‫העליון וכש׳׳ב בגרץ אפי׳ באדם דעשיה שהן י״ס‬
‫אוחת וכלים וז״ש בתקונים דבלא דרר לא יבלא‬
‫לסלקא ולמיקם קדם ה׳ הקא ‪:‬‬
‫;זיין ע״ח שער הנקודות ש״ח פ״ו שאין החזרת פב״פ‬
‫ב״א ע״י מצות מעשיות דוקא ‪ .‬וטעם הדבר כי‬
‫ע״י מע״ט גורם זיווג העליון וכו׳ ‪ .‬ולהבין אמאי‬
‫מעשיות דוקא יובן ממ״ש בשער מ״ן ומ״ר כי צריר‬
‫החלה להעלות מ׳׳ן תוק׳ ח״א ומ׳׳ן דברק׳ הן בחי׳‬
‫עשיה במש״ש פ׳׳א ‪ .‬והנה המע״ט נק׳ כסוח וקיצוץ‬
‫הקוצים הנאחזים באח־דיים שהן בחי׳ עשיה כט׳׳ש‬
‫בשער ס״ז פ׳׳ה והיינו ע׳׳י העלאת הטוב הגנוז ברט‬
‫המלובש במצות מעשיות למקורו לקדושת האצי‬
‫שכבר הובררה‪ .‬ומ׳׳ש שס שאדד״׳זר תיקן ג״כ ע״י‬
‫תפלה היינו ע״י אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי‬
‫מעש־ כי הן מנפש החיונית שבגוף ורמו אשד שרשן‬
‫מנוגה ‪ .‬והנה הבירורים דעשי׳ עולק ליצי׳ ע״י שס ב״ן‬
‫ומיצי׳ לבריאה ולאצי׳ כמ׳יש בשער מ״ן דרוש י״א‬
‫סי׳ ז׳ ‪ .‬ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי‬
‫העלאת מ׳׳ן מהמלכים שמוגה א״א להמשיך טיפי׳‬
‫מלמעלה לזווג זו״ג כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע‬
‫למטה כמ׳יש בשער מק דרוש ב׳ ועיק זרד פ׳‪ .‬פקירי‬
‫ודמיך ע״ב דאית סדורא בו׳ לאסתכלא בו׳ והן כוונות‬
‫התפלה ויתרים עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא‬
‫כו׳ כי נר״ן שלהם עצמ! הן מק בםס*נ על התורה‬
‫‪,‬‬
‫ובנפילת אפים כנודע‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫להבין גרש בשער היתרם פ׳׳ב חרי ™ ‪ ? /‬צ !‬
‫בכוונה נביאים מלאכים בעולם היצירה ושם‬
‫דאתאבי ?‪™^[?.‬‬
‫הביא מהזהי פ' שלח דלית‬
‫קלא דאורייתא וצלותא רסלייו וב ^ כר׳ יר‪1‬ל'‬
‫התפלה נבראו מלאכים בעולם הבריאה‬
‫׳התורה ובלא כוונה נדתת למטה‬
‫י‬
‫דאי לאן‬
‫פ׳ פל^די ררמ״ד‪ ,‬ע״ב ^ רכ*יע תתאי‪ ,‬כי׳ ‪1‬‬
‫פסילאן בו וע״ש פ׳ ויקהל הדא ע״ב אי היא מלה‬
‫כדקא יאות כו׳‪ .‬אך ההפרש בין תרה לתפלה שלא‬
‫בטונה מובן מאליו כי לימוד התורה הוא מבק רודע‬
‫מה שלומד דבלא״ה לא מירך לימוד בלל רק שלומד‬
‫סתם בלא כוונה לשמה מאהבת ה׳ שבלבו בבחי׳‬
‫נילף רק מאהבה המסותרת הטבעית אך אינו לומד‬
‫שלא לשמה ממש להתגדל ט׳ דהא לא סליק לעילא‬
‫מן שמיטא במ״ש בפ׳ ר ת דרכ״ג ע״ב והיינו משום‬
‫שמחשבתו וטונתו הן מתלבשות באותיות ה ר טי‬
‫ואינן מניחות אותן לסלקא לעילא וה״ג בתפלה שלא‬
‫בטונה שמחשב מ״ז (אלא מפני שטונחו לשמים‬
‫לכך יש לה תיקק בקל לחזור ולעלות כשמתפלל‬
‫בטונה אפי׳ תפלה אתת מלוקטת מתפלות כל השנה‬
‫כמ״ש במק״ט פ׳ פקודי) ומ״ש בפ׳ פקדי ט רקיע‬
‫תתאה ובפ׳ ויקהל משמע דדוקא אי איהי מלה כדקא‬
‫יאות סלקין עמה עד ארדא דרקיע דלעילא כו ‪ .‬לק״מ‬
‫דרקיע תתאה מאינון רקיעי׳ דמדברי גו עלמא שבפ׳‬
‫פלןדי הן דמלפת דעשי׳ ודפ׳ ויקהל הן ח״א דעשי׳‬
‫כמ״ש בע״ח שער השמות פ״ג גבי ז״א דעשייה ע״ש ‪.‬‬
‫והא דמשמע לכאורה בפ׳ פקודי דגם תפלה פסולה‬
‫עולה עד היכל הראשק שממנו נדחית למטה והוא‬
‫בז״א דבריאה ‪ .‬לק״מ שהרי אפי׳ כל העוונות ממש‬
‫קלות וחמורות עולות לשם אפי׳ עד היכל הד׳ כמ״ש‬
‫דדנ״ב ע״א אלא ודאי שאק מהות העליות שוות ואק‬
‫ערוך ודמיק ביניהם אלא בשיתוף השם בלבד ורל ‪.‬‬
‫ובזה יובן ג״כ מש״ש דרמ״ז שבהיכל הב׳ [*«יי«יל‬
‫אזרק הממונה ‪ .‬יאילי «׳* קיימין הלטשים] ממונה על‬
‫הלבושים‬
‫הלבושים ומלבישים מ שטה ממעשה המצות אף‬
‫שהן בג׳׳ע התחתון דעשי׳ כמש״ש דר״י ‪ .‬וועד• תפלה‬
‫פסולה עדיפא מתורה שלא לשמה ממש שהיא תחת‬
‫השמש והתפלה היא ט רקיע כו׳ ‪ .‬אבל תורה סתם‬
‫שאינה שלא לשמה רק מאהבה מסותרת טבעי׳ לא‬
‫גרעא מהבל פיהן של תינוקת של בית רבן דסליק‬
‫לעילא מפני שהוא הבל שאין בו חטא וסליק לעילא‬
‫אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת דרצועה שביד‬
‫הסופר וע״ש דרנ״ה ע״ב שהמלאכים הם מעלים ההבל‬
‫של תינוקת שב״ר עד האצי׳ ‪:‬‬
‫להבין מ״ש בפע״ח דבזמן הזה עינך הבירור ע״י‬
‫התפלה דוקא אף שתלמוד תורה למעלה‬
‫מהתפלה ‪ .‬הענין הוא שע׳׳י חרט מוסיפק אור באצי׳‬
‫כו׳ ‪ .‬פי׳ אור א״ס ב״ה בבלים דאצי' ע״י ת״ת בפנימית‬
‫דהיינו המשנות המוחין ובקיום המצות בחיצונית הכלים‬
‫שהם בחי׳ נה״י שבי״ס ז״א שבאצי׳ רק שמתלבשים‬
‫׳בבי׳יע בתורה ומצות הגשמיים שבעוה״ז ‪ .‬אבל התפלה‬
‫היא המשכת אור א׳יס ביה לבי׳׳ע דוקא לא בדוך‬
‫התלבשות בלבד רק האור ממש לשנות מבראים‬
‫מבמות שהם שיתרפא החולה דרד משש משמים‬
‫לארץ ויולידה ויצמיחה ‪ .‬משאיב בהרמ שאין שיגר‬
‫בקלף התפילין ע״י מחתן בראש ובזרוע וגם במצות‬
‫שעשייתן הוא גמר מצותן השינוי הוא ע״י אדם ולא‬
‫בית שמים כבתפלה שהיא המשבח החיות מא״ס‬
‫ב״ה שהוא לכח כל יכול והלכך בדי להמשך אור‬
‫א״סב״ה למטה א״א בלי העלאת מין מלמטה דוקא‪.‬‬
‫משא״ב לת״ת שבאצי' המיוחדת בלא״ה במאציל ביה‬
‫והעלאת‬
‫והעלאת מ״ן במות ולבו של אדם היא בחי׳ דטפי‬
‫אש בלי גבול ונק׳ מאדך בדי לעורר בחי׳ א״ס והיינו‬
‫ע״י גבורות דס״ג שהן הן הרפ׳׳ח ניצוצין בו׳ ולבן נק׳‬
‫התפלה חיי שעה היא מלכות היורדת בבי׳׳ע ותורה‬
‫חיי עולם ת א ז״א כי רמ״ח פרודין הן מתחלקין בי׳‬
‫כלים דעיס ח״א ט׳‪ .‬ודגה במ״א בתב שרמ״ח מ׳׳ע‬
‫הן בה׳ חסדים ושס״ה ל״ת בה״ג וט׳ ובמ״א בתב שהן‬
‫תרי״ג ארחין נמשכין מחד ארחא ט׳ שתא לבנונית‬
‫וט׳ ‪ .‬אך הענין שכל המצות לתקן רמ״ח אברי ז״א‬
‫ע׳׳י המשכת אור א״ס ב״ה במוחין הבלולין בה״ח‬
‫וה״ג ומער המוחין הוא לבנונית ט׳ ת א הענג וחפין‬
‫העליון להמשיך האור למטה לרמ״ח אברין דדא‬
‫ומתחלקת ההמשכה לתרי״ג המשכות פרטיות לפי‬
‫בחי׳ ערך המצות בטן בצדקה וגמ׳יח נמשך אור א״ס‬
‫ב״ה לחיצוני׳ הכלי דחסד דדא ובקיום הדנין בחיצונות‬
‫גבורה וברחמים ‪ .‬בו׳ ודרך ומעבר ההמשכה ת א ע׳׳י‬
‫פנימי׳ הכלים ומותתיהן שהן דו״ר שכליים או טבעיים‬
‫שהן בחי׳ מוחין דקטנות וגדלות ולזה ביקש משה‬
‫רבינו ע״ה מאד לקיים המצות מעשיות התלויות בארץ‬
‫שהן תכלית ההשתלשלות להמשיך אור א״ס ב״ה‬
‫לברר הכלים דז״א דבי״ע שבהן הן הרפ״ח ניצוצין‬
‫ע׳׳י חו״מ מעשיות שבבי׳׳ע הקא ‪ .‬והנה לקיום מצוה‬
‫שא״א לעשות ע׳׳י ארדיט מבטלין ת״ת ואפי׳ מעשה‬
‫מרכבה וכש״ב תפלה שהיא בחי' מוחין ודוד שכליים‬
‫והטעם בלל‪ .‬ועוד זאת שבאמת מאד גדלה וגבהה‬
‫מעלת המצות מעשות וכן לימודם על מעלת המוחין‬
‫שהן דרר שכליים כי הגם דכתיב ולרבקה בו ע״י‬
‫מדותיו‬
‫מדותיו מ״ט איננו דבק אפי׳ במתת העליונות אלא‬
‫במציאותן ולא במהותן ובטוש ואנכי עפר ואפר וכש״ב‬
‫באור א״ס ב״ה דלית מחשבה תפיסא בי׳ באות‬
‫והתפשטות החיות ממנו ית׳ כ״א במציאותו שודא‬
‫שטחיה את כולם ולא במהותו אפי׳ לעליונים כמ׳יש‬
‫קדוש ק׳ ק׳ ה׳ צבאות בו׳ לבד עלולים הנאצלים‬
‫משיגים ב״א בעילתו כפי הסדר שבע״ח בהתלבשות‬
‫הפרצופים אבל לא בנבראים אפי׳ בנשמות דאצי׳‬
‫כט״ש בטשה רבינו ע״ה וראית את אתרי כו׳ ‪.‬‬
‫משא״ב מעשה המצות מעשה אלקים המה הנה בדרך‬
‫השתלשלות מבלים דאצי׳ לבי״ע ממתחן ועצמות‬
‫דתצוניותן כמו עד״ט אתרוג ומיניו הלביש בה‬
‫הקב׳יה ממהותן ועצמותן דחסרים [פנימית] [פנימים'‬
‫דז״א והיינו מבת׳ חיצוניותן בנודע בבל מצות מעשיור‬
‫משא״ב האדם אפי׳ יש לו נשמה דאצי׳ מאחר‬
‫שמלובשת בגוף לא יוכל למצוא בנפשו ולהשיג‬
‫מהותן ועצמותן של פנימית החסדם דז״א דאצי׳(כי‬
‫האצי׳ ת א בחי׳ חיה בכללות העולמות אבי״ע שהיא‬
‫בת׳ מקיף מלמעלה ואינה מתלבשת בכלי כלל)‬
‫כ״א מציאותן ע׳׳י דחילו ורתמו שכליים ‪ .‬ומ״ש וראית‬
‫את א ת ד ת א בדרך נבואה הקא ‪( .‬שתא התפשטות‬
‫הגשמיות כמ׳יש בר״ט פ׳ משפטים)‪ .‬והיינו הטעם‬
‫לפי שא״א לנברא להשיג כלום במהות האלעת שהוא‬
‫הבורא ובלי השגה אק זו הלבשת ותפיסא דרביעת‬
‫אמיתית ‪ .‬משא״ב האתרוג ער״ט תותו נמשכה‬
‫ונשתלשלה ממתת חיצונית דכלים דנוק׳ ח״א דאצי׳‬
‫שתא בת׳ אלקות כט״ש בע׳׳ח שכל הפיתת הן‬
‫באצי׳‬
‫באצי׳ בי למ״ד בלים דאצי׳ ירת לבי״ע (והן יו״ד‬
‫מאמרות שבהן נברא העולם) ע׳׳י התלבשות בנוק׳‬
‫דעשי׳ מהות במהות כי הבלים דאצי׳ נעשי נשמה‬
‫בעשי׳ שהיא בחי׳ אלקות ממש לפי שבאצי׳ אירע‬
‫ונרמוהי חד המאציל והנאצל וע״י התלבשות מהות‬
‫הנשמה במהות הבלים דנוק׳ דעשיה נתהוה האתרוג‬
‫נמצא כשתופס האתרוג ומנענעו כהלכתו ה״ז תופס‬
‫ממש תותר המלובש בו מטינן דאצי׳ המיוחדת באור‬
‫א״ס המאציל ב״ה ‪ .‬משא״ב בכוונתו אינו משיג ותופס‬
‫אף היודע הסוד ‪ .‬אלא מציאותה ולא מהותה אך‬
‫בלימוד הלבות אתרוג משיג ותופס האתרוג ממש‬
‫ומצותו כהלכה בבחי׳ דבור ומחשבה וכש״ב הלומד‬
‫הסוד אבל הקא סודות המצוה דלא גרע מלימוד‬
‫הלכותיה ואדרבה כו׳ אף שאינו משיג המהות ‪ .‬משא״ב‬
‫בסהר ההשתלשלות אף אם משיג המציאות לא‬
‫עדיף מצד עצמו בלימוד המצות שמשיג ותופס‬
‫המהות ומעלה עליו באילו עיס בפועל ממש כמ״ש‬
‫זאת התורה כו׳ אלא שידעת המציאות מההשתלשלות‬
‫היא ג״ב מצוה רבה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה‬
‫במ״ש דדעת היום כו׳ דע את אלקי אביך כו׳ ומביאה‬
‫ללב שלם מ׳ שהוא העיקר והשגת המציאות הוא‬
‫להפשיט מגשמיות כו׳ רק שזו היא מצוה ארח מתרי״ג‬
‫והאדם צריך לקיים בל תרי״ג לפי שהן השתלשלות‬
‫המהות החיצונית דכלים דאצי׳ לכך צריך להרבות‬
‫בלימור כל התרי״ג וקיומן בפועל ממש במחדו״ט‬
‫ש ק בי״ע לברד בירורין אשר שם‪ .‬ועוד זאת שבאמת‬
‫הביוזדן שבבי״ע מרפ׳׳ח ע׳׳י חורה ומצות במחשבה‬
‫דבת־‬
‫דבהר ומעשה גבוהין בשרשן מנר״ן שבאדם כי ק מס׳׳ג‬
‫שבפנימית א״ק ונ ח שבבר נתקנו ע״י מ״ה הוא יוצא‬
‫מהמצח הארה בעלמא ‪ .‬ווש לפני מלוך טלך כד‬
‫וה״ט שהאדם ת במזונות דצ״ח ומבדק במ׳׳ה שט‬
‫וחי בהם לפי שהם מס׳׳ג ‪ .‬ועוד זאת כמ׳ש ופני לא‬
‫ידאו שפנימית העליק אינו יטל לירד למטה רק‬
‫חיצוניותו ובחי׳ אתריים שהוא נובלות חכמה עילאה‬
‫ועוד זאת שהרי הדטר מדברי חכמה עילאה אינו‬
‫מוליד והטפה שנמשכה מהכלי דח׳׳ע יש בה כח‬
‫המוליד ומהווה יש מאק וגם המשכת דרע כלולה בה‬
‫והטעם מפני שבה נמשך מהותה ועצמותה דח׳׳ע ‪.‬‬
‫משא״ב ברטר ומחשבה ואפי׳ בהשכלת השכל באתו‬
‫חכמה הרי חכמה זו רק הארה מתפשטת ממהות‬
‫השכל שבנפש ועצמותו והארה זו היא רק לטש‬
‫למדעתו ועצמותו של השכל והשכל ת א הארה ולטש‬
‫למתת הנפש ‪ .‬משא״ב דטפה נמשך בה גם ממהות‬
‫הנפש ועצמותה המלובשת במוחין ולכן מולידה‬
‫בתמה לה ממש‪ .‬תוד ההפרש בק עטרת המלאכים‬
‫היוצאק מנשיקין להנשמות היוצאק מהכלים אך הכלים‬
‫דאצי׳ נעשו נשטה לבי״ע והלכך דתלו ורתמו שכליים‬
‫הן כמלאכים דגשיקק מהארת תצונית רחב׳׳ד בבי״ע‬
‫ודטעם משום דפנימית חב״ד ומתחו ועצט־תו של‬
‫אור פנימי אינו יטל להתגלות אלא ע׳׳י הארת הכלים‬
‫דוקא חיורדים למטת כטיפת האדע ממוחק וכמ״ש‬
‫ופני לא יראו‪ .‬ובר ק כל דן אפי׳ בנשמת דאצי׳‬
‫אף שתא מכלים דאצי׳ וכן בנפש רוח מבלים דיצי‬
‫ח ך] שכליי׳ שלהם מעודדים‬
‫עשי׳ הגה רחימו [אין‪,‬י‬
‫ג״כ בכלים דיצי׳ עשי׳ בחי׳ העלאה ממטה למעלה‬
‫באתערותא דלתתא וזרע בחי׳ המתלעת לבד ה׳ו ‪.‬‬
‫אבל בחי׳ המשכה מלמעלה למטה הוא ע״י מצות‬
‫מעשיות דוקא להמשיך אור בכלים ובחיצונית הבלים‬
‫הקא שחיצוניות העליון יורד למטה ופנימיות התחתון‬
‫עולה למעלה וז״ש מדר פ׳ פקודי הנ״ל דאית סדורא‬
‫כו׳ ושתיהן צורך כבוד‪ .‬העלאה והמשכה ע׳׳י העלאת‬
‫מ״ן מס״ג בבחי׳ עובדא וטלולא וזהו תכלית ההשתלשלו׳‬
‫להתגלות אור עליון למטה ולא לעלות התחתון למעלה‬
‫שזה אינו אלא לפי שעה ואף גם זאת דוקא עליות‬
‫הבלים לאורות עליונים היא מעלת השבת ויוה״ב ‪.‬‬
‫אבל לא עליות והסתלקות האורות חי‪ 1‬במ״ש בפע״ח‬
‫ונדן של האדם לגבי גופו בעוה״ז חשיבי כאורות לגבי‬
‫כלים וכן דו״ר שכליים לגבי מצות מעשיות דוקא‬
‫ולכן התפלל משרע״ה תפלות כמנין ואתחנן על קיום‬
‫מצות מעשיות דוקא וה״ה לדבור גשמי של הלכותיהן ‪.‬‬
‫אך להבין איך האתרוג שהוא מרפ״ח שלא נבררו‬
‫עדיין וכן קלף התפילין ימשיך אור בכלים חר׳ן דאצי׳‬
‫שכבר נבררו ונתקנו ע׳׳י שם מ״ה להיות בחי׳ אלקות‪.‬‬
‫הנה המשל לזה היא הזריעה והנטיעה‪ .‬שהגרעין מעורר‬
‫־בח הצומח שבארץ שהוא דבר ה׳ תדשא הארץ כו‬
‫עץ פרי כו׳ ע״י העלאת מ״ן לשרשו ככה מעוררי׳‬
‫הקלף והאתרוג עד רום המעלות שהוא שם ס״ג‬
‫שלפני השבירה שהוא מהות ועצמות אורות שבא״ק‬
‫ולא הארה בעלמא כמו שם מ״ה שממצחו ובן בלימוד‬
‫ועיק הלכותיהן מעורר בחי׳ חב׳׳ד שבע״ס דכלים חוץ‬
‫ועד רום המעלות ג״כ בתי׳ חב״ד שבס״ג דפנימית‬
‫א״ק‬
‫א׳יק היוצא דרך העינים כו׳ וכל דג״ל הוא במ׳׳ע‬
‫אבל לא בלימוד פרטי הלכות איסורי ל״ת לכאורה‬
‫ובפרט בדלא שכיחי כלל כמו פרטי הלנות פיגול‬
‫וכה״ג ‪ .‬אך עוד זאת השוה בכל כי כל דחילו ורחימו‬
‫שכליים של המלאכים הן בוץ׳ נבראים מאין ‪ .‬ליש‬
‫והן בחי׳ נפש רוח דבי׳׳ע‪ ,‬אבל פרטי ההלכות הן‬
‫המשנות רוע דהמאציל ב״ה המלובשת בגשמיות‬
‫והלבשה זו אינה בהלבשת ח׳׳ע ברו״ר שכליים דהתם‬
‫הלבוש■ הוא מעלים ומסתיר לגמרי בהסתר והעלם‬
‫הארץ החוכדיית לגבי ח״ע המלובשת בה במ״ש‬
‫כולם בחכמה עשית והיינו תצוניות רחיצוניות דבלים‬
‫דמל׳ דאצי׳ שבעשיה שהיא מסותרת לגמרי ברוח‬
‫נפש דעשיה וכן בבריאה היא מסותרת לגמרי ברוח‬
‫נפש שהם בחי׳ נבראים בהסתר והעלם הבורא‬
‫מהנברא ‪ .‬משא״כ ההלכות הרי הארת החכמה מאירה‬
‫בהן בגילוי ולבוש העשי׳ הוא דרך מעבר לבד כמו‬
‫ביום טוב שחסד ראצי׳ המלובש לגמרי בחסד דבריאה‬
‫מחיה עוה״ז דגשמי ע׳׳י מעבר חשד דיצי׳ ועשי׳ הגנן‬
‫ג״ב התלבשות שאל״כ לא הי׳ פועל בגשמיות עוה׳׳ז‬
‫ואף שגשמיות עוה״ז ודאי מסתיר לגמרי אפילו החסד‬
‫דעשיה מ״מ ההלכה עצמה אינה גשמיות ממש שהיא‬
‫בחי׳ רצון הנמשך מח״ע להקל או להחמיר רק שיורד‬
‫ומאיר בבחי׳ גילוי בגשמיות כמים היורדים ממקום‬
‫ג טה ט׳ והדבר הגשמי עצמו שבו מדברת ההלכה‬
‫באמת הוא מסתיר לגמרי כמו המחליף פרה בחמור‬
‫וכן בשר הפיגול או לא פיגול וכשר רק ההלכה‬
‫בעצמה עס הטעם ועגלה היא טבת׳ מלטת דבריאה‬
‫ויצי׳ דבחי׳ נשמה שהוא אלקות המחיה ומתה נפ‪£‬‬
‫תח דבי׳׳ע שהן דחילו ורחימו של המלאכים ותשמות‬
‫וחב״ד שלהם מאין ליש ולכן היא מרוה צמאונם קודם‬
‫שירדה לעוה״ז כמים היורדים כו׳ וגם ארד שירדה‬
‫לעשי׳ היא למעלה מעלה מכחי׳ חב״ד רעשי׳ אפי׳‬
‫דבחי׳ גשמה שהיא אלרןת והטעם משום דחב׳׳ד‬
‫רעשי׳ דבחי׳ נשמה הוא מרך החיות דחב״ד דנפש‬
‫רוח ותולדותיהן והתהוותן מאק ליש עם תולדותיהן‬
‫עד סוף העשיה היא הארץ וכל צבאה‪ .‬אכל חב״ד‬
‫דהלטת בטעמיהן שבמל׳ דבריאה ויצי׳ ענין החכמה‬
‫היא בתיקון פרצופי האצי׳ שבהן תלוק כל טעמי‬
‫המצות מ׳״ע בה׳ חשדם ומל״ת בה״ג ומשדה נטי‬
‫כשירדו להתלבש בנבראים הן במל׳ דבריאה רצי׳‬
‫דבחי׳ נשמה דוקא שר\א מכלים דאצי׳ ולא בבחי׳‬
‫נפש חח ‪ .‬ואף דחב״ד דבריאה יצירה דבחו׳ נשטה‬
‫שגבהה מאד מעלתן על בחי׳ מלכות דבריאה יצירה‬
‫דנשמר‪ .‬ואעפ״ב הן מקור לחב״ד דבריאה יצירה של‬
‫בחי׳ נפש רוח שהן המלאכים ‪ .‬לק׳׳ט דבאמת המלאכים‬
‫והנשמות אינן אלא מטפה תמ שכת טחב״ד תשמר‪.‬‬
‫ליסוד דא וניתן לגופן׳ ומשם יצאו בבחי׳ לידה כי אף‬
‫את׳׳ל שנבראו מהארת הכלים מוק׳ דאצי׳ דדי הם‬
‫היורדים ונעשים נשטה ‪ .‬אבל עצמות חב״ד דנשמר‪.‬‬
‫מתפשט ברק חרן ושם הם שיתא מדד מישנה וגמרא‬
‫וט״ש בע״ח (ושער היתרים) שע״י הטוגה נעשה‬
‫לברט נשמה מ ך התורה לט ש ה ח דרוח ע׳׳י משנה‬
‫דיצי׳ ותת דנשמר‪ .‬דבריאה ד י ת ט׳ י״ל דהיינו מקא‬
‫ע״י חורת האדס בעוה״ז העולה למעלה ‪ .‬אבל התלמוד‬
‫עצמו‬
‫עצמו שניתן בסיגי הוא בנשמה ולכן הוא מברר‬
‫הרוח ובן במשנה דיצי׳ ואף את׳׳ל שגם הניתן מסיני‬
‫הוא ברוח דבריאה יצירה הרי נודע שכל מלאך‬
‫שהוא שליח מלמעלה אזי נק׳ בשם ה׳ ממש השוכן‬
‫בקרבו משא״כ כשאינו שליח יש לו שש אחר כפי‬
‫עבודתו ואזי ערא קרוש ק׳ ק׳ ה׳ בו׳ כלוט־ ששם‬
‫ה׳ מובדל ממגו וכן הוא ממש בבחי׳ התלבשות‬
‫התלמוד בבחי׳ ח ח דבריאה והמשנה ברוח דיצי׳‬
‫הם שלוחי ה׳ דהיינו כלים דבוק׳ דאצי׳ החיצונים‬
‫בתלמוד והאמצעי׳ במשנה אשר המשנה והתלמוד‬
‫שבדם נמשכים מיסד אבא המקבל מח״ם דא׳׳א‬
‫שבו מלובש אור א׳ים ב״ה ונמצא שאור א״ס הוא‬
‫שס ה׳ שבן ברוח דבי׳׳ע במקרא ומשנה ותלמוד‬
‫וכשהאדם לומד ממשיך אור א׳׳ם ב״ה בעוה״ז להיות‬
‫נכלל ובטל באורו ית׳ כי זה כל האדם וזאת היתה‬
‫עבודת רשב״י וכל התנאים ואמוראים בנגלה להמשיך‬
‫אודו ית׳ ולבחר מחרי נוגה כל משך ז ק דגלות‬
‫דשלטא אילנא דמוד כמ״ש עת אשר שלט האדם‬
‫באדם כו בי זהו תכלית ההשתלשלות שירד העליון‬
‫למטה ויהיה לו דרה בתחתונים כ ד להעלותן למהר‬
‫אחד באחד ‪ .‬משא׳׳ב עמדת המלאכים דוד שכליים‬
‫אינה בבחי׳ המשכה כלל וכלל רק המתלעת כו ‪.‬‬
‫ובזה יובן מה שנבראים מלאכים מאין ליש ע״י עסק‬
‫התורה אפי׳ שלא בטוגה שהוא טד׳ חח בלבד‬
‫שאינה אלעת בלל אלא לפי שאעפ״ב שם ה׳ שובן‬
‫וכו וד ל‬
‫ולהבין פרטי החלטת דלא שביחי כלל ואפש־ שלא‬
‫היו מעולם במציאות מכש״ב שלא יהיו‬
‫לע׳ל כמו פרטי דיני פיגול וכה״ג ‪ .‬הנה מודעת זאת‬
‫שבל איטר שבעולם יש לו שרש ומער חיים בקליפות‬
‫שאל׳׳ב לא הי' יטל להיות במציאות בעולם בלתי‬
‫השפעה עליונה ‪ .‬ואפי׳ המסלסל בשערו וכה״ג מקבל‬
‫תוהו ברגע זו מהיכלות דקליפות כט׳׳ש בזהר ‪ .‬והלכך‬
‫גם פרטי האיסורים שלא באו לידי מעשה מעולם‬
‫בעוה״ז הגשמי מ״מ שרשי חיותם הן במציאות בפרט‬
‫בהיכלות הקליפות ‪ .‬וגם הפרטים שיוכל להיות שלא‬
‫היו ולא יהיו לעולם במציאות כגון טעות ושגגות‬
‫שטעה וקרא לתשיעי עשירי כו' ובה״ג דלא שייך‬
‫במזיד להיות קליפה שורה ע׳׳ז ‪ .‬ויוכל להיות דבה״ג‬
‫אינו במציאות בהיכלות הקליפות [י*״״״ טאדמו״ר נעל‬
‫«׳׳* י״<‘ <״ע ‪ .‬רל מ״ש ויוכל להיות אלמא דלא ברירא‬
‫לי׳ היינו משום שהשעות באות מנוגה א״כ י״ל דיש‬
‫להם שרש בהיכלות תוגה] ‪ .‬מ׳ימ עכ״פ ישנו במציאות‬
‫להבדיל בחב׳׳ע שנתפשטה בפרט זה למשרע״ה בסיני‬
‫[כמאמר מה] שכל תלמד ותיק עתיד לחדש כו׳ וכל‬
‫פרטי האבעיות דר׳ ירמי׳ וברכתו כו׳ פ״ד דחולין‪.‬‬
‫בי התפשטות חב״ע היא בבחי׳ א״ס המלובש בה‬
‫בפועל ממ ש‪ .‬וכל פרט הלכה הוא שער נמק־‬
‫מחב׳׳ע דיסד ברתא ומלובש בה וממנה נמשך‬
‫ומתלבש בבי׳׳ע ‪ .‬ונודע כי יניקת הקליפות מאחוריים‬
‫די״ס דקדושה ובפרט מלטשים די״ס דבי׳׳ע ובפרט‬
‫דיצי׳ עשיה המעורבים בקליפות כנודע שיניקתם‬
‫מבחו׳ הלבושים ‪ .‬וע׳׳י עסק ההלכות בדבור ומחשבה‬
‫מתפרטים‬
‫מתפרטיס ומתפרדים מהקדושה ‪ .‬כמ׳׳ש בתיענים‬
‫וריש לאפרשא [כו׳] והיינו כנודע ממה שאמרו על‬
‫שלא ברט בתורה תחלה כו׳ שהוא ליי המשכת‬
‫אוא״ם בת׳׳ע המלובשת בהן ‪ .‬ובחכמה אתברירו‬
‫באוא״ס שבה ‪ .‬והמשכה זו נעשה ל׳י דיוק העליק‬
‫של האדם העוסק ג״כ בהלטת אלו למעלה בש־שי‬
‫בנוק׳ ח׳׳א דבי״ע ‪ .‬ובזה יובן חיוב כל נר׳׳ן להשלים‬
‫בל התרי״ג במחדו״ט שהן פרטי ההלטת וצדיטת‬
‫לבא בגלגול להשלים התורה בפרדס כדי לברר כל‬
‫הביחדין הנוגעות להם מכל הרפ״ח שהיא רץמת אדם‬
‫שלמה‪ .‬תרי״ג בחינות כלליות ופרטיות‪ .‬אבל לע״ל‬
‫כשיושלם הבירור יהי׳ עסק התורה בבחי׳ עשה טוב‬
‫לבד‪ .‬להעלות הנדן מעלה מעלה עד א״ס וגם‬
‫בשס״ה ל׳׳ת בשרשן למעלה שהן גבורות קדושות‬
‫ולהמתיק בחסדים ברמ״ח מ׳׳ע ולכללן לחד‪ .‬ול׳ב‬
‫התודה טלה נצחית בבללה ובפרטה‪ .‬שגם פרטי‬
‫ההלטת דשס׳׳ה ל׳׳ת הן הן ענפים מהכללות דש‬
‫לטלם שרש למעלה בודג רקדזשה כמו השס״ה‬
‫ליית עצמן שהן למעלה בחי׳ ההם המחיה האברים‬
‫דכלים ח׳׳א‪:‬‬
‫ת ד ונמחית קרית להו כר‪ .‬הנה בזהר שבחא‬
‫דאורייתא ורננה ט׳ ולהבין מהו השבח להקב׳׳ה‬
‫בשזה אסור או מותר ועה הוא ל ך מה גדלו מעשיך‬
‫ה׳ מאר עמקו מ ח ש ט ת ך‪ .‬בי הנה נודע שכל‬
‫העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א׳‬
‫ד ט אס הקרבן כש־ נעשה יחוד עליון ועולים כל‬
‫העולמות לקבל תוחם ושפעם‪ .‬ואם שינה שקיבל‬
‫הדם‬
‫הדם בשמאלו ד ט או שלא בכד שדת כשר או‬
‫שהיתה חציצה אד נתבטלה עליות העולמות וחיותם‬
‫ושפעם מרד החיים א׳׳ס ב״ה וכן בתפילין כשרות‬
‫מתגלים מוחין עליונים חרג שדם מקור הרדם לכל‬
‫העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומםתלפךן המוחק ובדרג‬
‫בדקדוקי מצות ל״ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי‬
‫ה׳ שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים‬
‫כמציאות לגבי דקדוק א׳ מדקדו ‪ p‬תורה שהוא עומק‬
‫מחשבה עליונה וחכמתו ית׳ אשר בדקדוק קל עולים‬
‫כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח״ו‬
‫ומזה נתבונן גחלת עומק מחשבתו ית׳ שהוא בבחי׳‬
‫בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על‬
‫מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק‬
‫אחד ממנה שהוא נמשך ממקוח הוא עומק מחשבתו‬
‫ית׳ כמו שער האדם הנמשך ממות ע ד ט וכנודע‬
‫מהתיקונים והאדר ‪ .‬וזאת היתה שמחת דהע״ה שהיה‬
‫מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך‬
‫מה שהיה משתבח בתהלת התודה במעלתה זו ואמר‬
‫זמירות היו לי כו׳ נענש ע׳׳ז וא״ל הקב׳ה זמירות‬
‫ק־ית לוד משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות‬
‫בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא מבדד‪ ,‬אתריים‬
‫של עומק המחשבה בט׳ש במ׳׳א בשם האריז״ל על‬
‫מארז׳׳ל גובלות חכמה שלמעלה תורה‪ .‬אבל פנימית‬
‫שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי‬
‫באור א״ם ב״ה המלובש בה בתכלית היתד ולגבי‬
‫א׳׳ס ב״ה כל העולמות בלא ממש ואין ואפס ממש‬
‫כי אחה רעא עד שלא נברא העולם וכו׳ והלכך גש‬
‫לפנימיות‬
‫לפנימיות ההורה אין לישכת־‪ .‬כלל בתהלת חיות כל‬
‫העולמות מאדר דלא ממיש תטיבי ובבתי׳ פנימיותה‬
‫אינה שמחת לבב אגרם ושעשועיו אלא כביבול שמחת‬
‫לב 'שעשוע המלך חקב״ה שמשתעשע בר‪ .‬כי אלקים‬
‫הבין דרבה וידע מעמה ומעלתה בידיעת עצמו‬
‫כביכול אבל נעלמה מעיני בל חי במ״ש ופני לא‬
‫יראו דתינו בת׳ פנימיותה כמש״ש בשם האהז׳׳ל ‪.‬‬
‫וזש"ה ואהי׳ אצלו שעשועים אצלו רוקא ‪ .‬משחקת‬
‫לפניו לפניו דוקא דהיינו בבת׳ פנימיותה וע״ז אמר‬
‫ואהיה אצלו אמון אל תכך‪ ,‬אמון אלא אומן ט׳ ועל‬
‫בת׳ אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי‬
‫את בני אדם כי התורה ניתנה בבת׳ פנים ואתר‬
‫כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתבה פנים ואתר‬
‫ולפי שתפס דור בבחי׳ אתריים לכך נענש בשבחה‬
‫הבאה מן בת׳ אתריים ונעלם ממנו לפי שעה מ״ש‬
‫עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את‬
‫הכתפיים שהן בת' אתריים אל עבודת הקדש היא‬
‫ח״ע בבחי' פנים *״מישש נמשכו הלותת שבאוזן‬
‫כמ״ש כתובים מישני עבריהם ט׳ ובמ״ש בירושלמי‬
‫דשקלים *שלא היתה בהן בחי׳ פנים ואתר ע׳יש‪:‬‬
‫ו צ ד ק ה בנחל איתן(בעמוס ססי׳ ה׳) ‪ .‬פי׳ כמו שנחל‬
‫איתן ת א המשנה הנמשכת מבת׳ איתן‬
‫’שהיא בת׳ נקודה בהיכלא ותרין ריעין וט׳ ואותיות‬
‫איתן משמשות לעתיד פי׳ אנא עתיד לאתגליא כמ״ש‬
‫הנה ישכיל עבדי וגו׳ והיינו שיתגלה אז אור א״ס ב׳׳ה‬
‫ויתרו ית׳ תוך פנימיות נערת הלב ע׳׳י המשכת‬
‫נחל איתן ת א הארת הכמה עילאה שיאיר בפנימיות‬
‫הלב‬
‫^‬
‫קונטרס אתהן‬
‫הלב ליבטל כדדרו ית׳ בתכלית כעומקא דלבא ארדי‬
‫הסחת הערלה מתאוות הגשמיות ו ט׳‪ .‬והנה עתה‬
‫בגלוח החל הזה יש נ״ב עצה יעוצה להאיר קצת‬
‫אוד ה׳ מכחי׳ איתן לתוך נערה פנימיות הלב כעין‬
‫לעתיד והיינו ע׳׳י שמעורר על ניצוץ אלקות שבנפשו‬
‫בת׳ רחמים רבים העליונים כי כאמת בל זמן שאין‬
‫האדם זוכה שיתגלה אור ה׳ טבת׳ איתן בנערת פנימית‬
‫‪.‬לבבו ליבטל ביתדו ית׳ מעומקא דלבא עד כלות‬
‫הנפש ממש אד באמת יש רחמנות גדולה על הניצוץ‬
‫שבנפשו כי הניצוץ נמשך מבת׳ רגמה עילאה ממש‬
‫וכשאינו יבול להאיר מבחינתו לתוך פנימיות הלב‬
‫ששם טעם גילוי הארה זו ה״ז בברד׳ גלות ממש‬
‫וע״י רחמים רבים העליונים יוצא מהגלות והשכיר‪.‬‬
‫ומאיר לחוך נערה פנימיות הלב בת׳ אהבה רבה זו‬
‫בנודע מט׳׳ש ליעקב אשר פדה את אברהם ובט״ש‬
‫בלק״א פט״ה‪ .‬ומודעת זאת כי אתערותא דלעילא‬
‫באתעדל״ת הקא תליא מלתא דהיינו ע״י התעוררות‬
‫דחטים רבים בלב רחמנים ולח להשפיע למטה‬
‫השפעה גשמיות זהב וכסף וכו׳ ולכן פעולת הצדקה‬
‫היא פעולת נחל איתן ממש‪ .‬והנה מודעת זאח מ׳׳ש‬
‫כי עוד בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו‬
‫האלעת להאירה באור הרדים א״ס ב״ה ‪:‬‬
‫ה נ ה לא טובה השמועה שמעתי ותרגז בטני אשר‬
‫עם ה׳ מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ‬
‫בחיים ואדיבות ימים של כל אנ״ש שבמקדש מעט‬
‫הזה של אנ״ש במארז״ל שלשה דברים מאריכים ימיו‬
‫של אדם ואחד מדם המאריך בתפלתו‪ .‬ואף גם מי‬
‫שהשעה‬
‫שהשער‪ .‬רחוקה לו ביוחר וא״א לו בשס אגפן להמתין‬
‫; ד אוד עניית קדושה של חזרת הש״ץ הזד‪ .‬הלא טוב‬
‫טוב לו שלא לשפוע קרושה וברכו‪ .‬מלירד לחייהם‬
‫של החפצים בחיים ואונס חתמנא פטריה‪ .‬והש״ץ‬
‫מוציאו ידי תבתו אף שלא שמע באילו שמע שהוא‬
‫כעונה ממש וכדאיתא בגמ‪-‬א גבי עם שבשדות‬
‫דאניסי ויוצאים ידי תבת תפלת שמריע עצמה בחזרת‬
‫הש״ץ כאלו שמעו ממש ונם קדושה וביט בכלל ‪.‬‬
‫והבה זאת חקחנווז כן הוא אף גם ברורות הראשונים‬
‫של חכמי המשנה והגמרא שהיתה תורתם קבע ועיקר‬
‫עבודתם ולא תפלתם‪ .‬ומכש׳ע עתה הפעם בעקבות‬
‫משיחא שאין תורתינו קבע מצוק העתים‪ .‬ועיקר‬
‫העבודה בעקבות משיחא היא התפלה כמ״ש דרחץ‬
‫ז״ל בע׳׳ח ופע״ח ‪ .‬מכש״ב וקץ שראוי ונכון ליתן נפשינו‬
‫ממש עליה והיא תבה של תודה ממש למביני מדע‬
‫תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת בל חד לפום‬
‫שיעורא דיליה בסודר שבחו של מלץם ב״ה ׳בפסוקי‬
‫דזמרה ושתי ברכות שלפני ק״ש יוצר ואהבה לעורר‬
‫בהן האהבה המסותרת בלב כל ישראל לבא לבחי׳‬
‫גילוי בהתגלות הלב בשעת ק״ש עצמה שזאת היא‬
‫מצות האהבה שבפסוק ואהבת ט׳ בכל לבבך כו‬
‫הנמנית ראשונה בתרי׳׳ג מצות במ׳יש הרמב״ם ז״ל‬
‫שתיא מיסוד‪ ,‬התודה ושרשה ומקיר לכל דמ׳׳ח מ׳׳ע‬
‫כי על אהבה המסותרת בלב בל ישראל בתולדתם‬
‫וטבעם לא שייך ציור בלל ודעת לנבון נקל כי‬
‫כשהאהבה היא מסותרת היא עודנה בנפש האלקית‬
‫לכדה וכשבאה לבתי‪ ,‬גילוי לנפש החיונית אד היא‬
‫בהתגלות‬
‫בהתגלות הלב בחלל שכאלי כקום כשבן נפש‬
‫החיונית וזהו ענין בירור ניצוצות המזכר שם בע״ח‬
‫ופע״ח גבי תפלה שלכן היא עירך העבודה בעקבות‬
‫כשיהא לברר ניצוצות כו׳ שהוא בהי׳ אתהפכא או‬
‫אתכפי׳ של נפש החיונית לנפש האלקית כנודע‬
‫כי הדם הוא הנפש כו' והדם בהחדש בכל יוב‬
‫כאוכלין וכשקין וגם כתפעל ונתקן כמלבושים ודירה‬
‫כו ‪ .‬כשא׳יב בדורות הראשונים שהיו לשכות האלקית‬
‫גדולי הערך היה הבירור נעשה כרגע בק״ש לבד‬
‫וברכות שלפניה ופסד״ז בקצרה וט׳ ודל ‪:‬‬
‫הו כ ח תוכיח את עכיתך אפילו כאה פעמים ‪ .‬ולזאת‬
‫לא אובל להתאפק ולהחריש כלזעוק עוד בעל‬
‫ענות חלושה בכטותא כינייט ברחכין נפישין תטו‬
‫נא על נפשותיכם ‪ .‬והשכרו והזהרו כאד כאד על‬
‫התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה להתחיל‬
‫טלם יחד כאחד כלה בכלה ולא זה בבה וזה בכה‬
‫וזה דוכם וזה כשיח שיחה בטילה ה׳ ישכרנו ועירן‬
‫הסיבה וגרמא בנזקין הוא כהיורדים לפני התיבה‬
‫שהוא הפכן לכל הרוצה לפשוט תליו החוטף אפרתי‬
‫או כהכת שאין גם אהד רוצה ובו׳ ‪ .‬ואי לזאת זאת‬
‫העצה היעוצה ותקנה קבועה תק ולא יעבור׳ עור ח״ו‬
‫דהיינו לבחור אנשים קבועים דראוים לזה עפ״י הגורל‬
‫או בריצר רוב הבנק ‪ .‬דהיינו שכתפללים כלה בכלה‬
‫בדרך המיצוע בעל רם ולא כאריכים יותר כדאי ולא‬
‫מקצרים ותטפים ח״ו ‪ .‬ועליהם כוטל תבה לירד לפני‬
‫התיבה בל אחד ואחד ביוכו אשי יגיע לו ולאסוף‬
‫*ליו סביב סכוך כל המתפללים בעל קצת עכ״פ‬
‫ילא בלחש ולא חוטפים ח׳יו ובמבואר בתקנות ישנות‬
‫בכמה עיירות‪ .‬ועתה באתי לחדשן ולחזק! ו‪,‬אמנן‬
‫בל ימוטו עוד לעולם ח׳׳ן (בב׳׳* גוואלד גוואלד) עד‬
‫מתי יהיה זה לנו למוקש ולא די לנו בבל התוכחות‬
‫והצרות ישעבדו עלינו ה׳ ישמרנו וינחמנו בנפלים‬
‫לתושיה דטהר ל מי לעבדי בא“ ת*‬
‫הש‬
‫לבבכם כל המייחלים ליי'* גם ^הור‬
‫שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות עפ‬
‫הגורל או ברצון ‪ .‬ועיר שייש בה מנינים דרבה יגמרו‬
‫בכל מגין ומנין ‪ .‬ואס איזה מנין קטן מהכיל יציפו‬
‫אליהם אנשים מאיזה מגין גדול בבל ישונה חק ו׳ א‬
‫יעבור‪ .‬ובאו״א מהלומדים הנ״ל יגמור‪ £.‬מו~ »ג‬
‫שבוע דתמניא אפי׳ שבתהלים יי׳ט ’‬
‫הלישות הדור אין כח בבל אי‪ 1‬ואל'ד ‪2 2 1 .‬‬
‫כראוי לו ‪ .‬לזאת עצה היעוצה נמאריל נל ‪2 ^1‬‬
‫שבת כהלכתו מוחלין לן על בל עווטתיו• ‪2‬‬
‫דייקא‪ .‬לכן מוטל על בל אח י ואחד‬
‫‪]3,‬‬
‫בהלכתא רבתא לשבתא‪ .‬וגם יזדר מאד‬
‫שום שידה בטילה ח׳יו ‪ .‬בהיות מורע ת זאי‪ , 2.7 £‬״‬
‫בכל המצות יש פנימיי וח*צוניות וחיצ'ני ‪™ ¿ 2‬‬
‫הוא שביחי׳ מעיציה גשמייח כמו ששנת יי״‬
‫שמיש וארץ גשמיים♦ ו‪£‬נימית היעבת‬
‫בתפלת השבת ובת״ת לרבקה בי״'‬
‫לה׳ אלקיך וזו היא בחי׳ זכור י ונחי׳ ’ ‪2 . 1 -1‬״‪-‬‬
‫י? «ת‬
‫היא השביתה מדיבורים גשמיים ב ^‬
‫מאמרות שנבראו בהס שמים וארץ גשם ם נ זח‬
‫לעומת זה בו׳ ג‬
‫חלק ראשון! ספר של בינונים ‪ ... ....................‬ה־עד‪,‬‬
‫חלק שני‪ :‬חינוך קטן — שער היחוד והאמונה ‪ 150‬־צ‬
‫חלק שלישי! אגרת התשובה ‪ 180 ........................‬־‪202‬‬
‫אגרת הקדש ‪ ....................................................‬קב־קנג‬
‫קונטרס אחרון ‪ ..................................................‬קנג־קסג‬
‫מפתח מכל המאמרים שבאגה״ק‬
‫‪VK‬‬
‫‪a‬‬
‫‪£‬‬‫!‬
‫‪f‬‬
‫־‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ורעיי‬
‫אחיי‬
‫אועביי‬
‫א‬
‫קליר ‪M‬‬
‫כב‬
‫קב‬
‫‪M‬‬
‫אהוביי מ׳ מגודל טרדתי קלח א‬
‫ב קטנתי מכל החסדים•‪ ...‬קג כ‬
‫ג וילבש «דקה כ שריון‪ ....‬קר ‪ M‬כג בגזירת עירין ‪ .............‬קלח ב‬
‫ד אין ישראל נגאלין אלא קת א כד אהוביי אחיי ‪ ..............‬קלז כ‬
‫קלח א‬
‫ב ‪1‬דקח‬
‫כה‬
‫קי ב כי והמשכילים ‪ ....................‬קסב א‬
‫ה‬
‫ו זורע *דקח שכר אמת קט ב כז ניחום על פטירת הרט״ט קמה ג‬
‫ז אשרינו טה טוב חלקינו קיא א — ביאור על הנ׳׳ל ‪ ............‬קטו ב‬
‫ח זורע צדקת מצמיח ישועות קיב ב כח ניחום על פטירת ר״ט ברל"י קטז ג‬
‫קטוד כ‬
‫ט אהוביי אחיי ורעיי ‪ . . . .‬קיג ג כט‬
‫קיד ב ל כל הרגיל לבא לביהב״נ קנא ב‬
‫ו‬
‫קנא ב‬
‫יא להשכילך בינת ‪ ..............‬קטז א לא‬
‫קנב ב‬
‫יב ותי׳ מעשת הצדקה שלום קיז א לב‬
‫יג טה רב «ב ך ‪ ...............‬קיט א‬
‫קי נ ט ר ס א ח ר ק‬
‫הקויא סיפורי מעשיות קנג ‪M‬‬
‫יד לעורר אח האהבה הישנה קב א‬
‫ע׳ ע״ח «ער הנקודות — ג‬
‫טו להבין משל ומליצת ‪ . .. .‬קכא א‬
‫טז אהוביי אחיי ורעיי ‪ . .. .‬קכב א‬
‫להבין ט׳׳ש נשער היחודים קני ‪M‬‬
‫לחבק ט״׳» בפע״ח ‪ . .. .‬קנת א‬
‫יז נודע ינא תעדל״ ת •••• קנה א‬
‫פרטי ההלכות דלא שכיחי קנט ב‬
‫יח מת יפית ‪ .................‬קכו ‪M‬‬
‫רוד זמירות קרית להו קס ‪M‬‬
‫יט עומת אור כשלמה ‪ . .. .‬קכז א‬
‫וצדקה כנחל א־חן •••• קסא א‬
‫האותיות הנגלות לנו­ ­ ­­ קנט א‬
‫הנת לא «זבח השמועה קסא נ‬
‫קכט א‬
‫כ‬
‫הוכח תוכיח את עט־ חך קסב כ‬
‫קלג א‬
‫כא‬
‫ן‬
‫מור ה שי עור‬
‫ן‬
‫בלימודי יום יום‬
‫‪1‬‬
‫ה שוי ם‬
‫לכל‬
‫שי עו רי ם‬
‫נפ ש‬
‫ב תני א‬
‫כפי שנחלקו על ידי‬
‫כגוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו‬
‫יו ס ה י צ ח ס‬
‫זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע‬
‫ש נ י א ו ר ס א ה ן‬
‫מליובאוויט ש‬
‫יוצא לאוד על ידי מערכת‬
‫״ או צ ר‬
‫ה ח סי די ם ״‬
‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬
‫כרוקלין‪ .‬ג י‪.‬‬
‫שנת חמשת אלפים שבע מאות ושש עשרה לבריאה‬
‫^‪« ^ 8‬ו^ווןון < <ןןןןתוון««לוו‬
‫‪000‬‬
‫ב ״י‪.‬‬
‫‪ 8‬ייי'® ’ «יי‬
‫פתח דבר‬
‫ל ש ג ר‪.‬‬
‫‪ 3 0‬ת‬
‫« מ בי אי ם » ו נ ז ה ח לו ק ת ה ש עו רי ם ב תגי * — כ ח ל ק‬
‫פ ד‪ ,‬ש עו רי ם ה שוי ם ל כ ל נ פ ש — ל כ ל יו ם פי « ס מו ל) ע ד‬
‫י * ט כ ס לו ‪ :‬ח ל ק וו — ל שנ ה * שוס!־» ח ל ק ג — ל שנ ה‬
‫מעוכר ת ■ ה ש עו רי ם ה שוי ם ל כ ל נ פ ש ה ס ‪:‬‬
‫א)‬
‫זז‪ 1‬ס ‪ 0 1 0‬ר ש* ‪ : ,‬ב כ ל יו ם * ר ש ה » ח ת מ ה כי ר ה ש ל‬
‫ה ש בו ע ע ם פי ר ש‪-‬י‪ ,‬היינו ביו ם א׳ ע ד שני‪ .‬ביו ם‬
‫ב• ע ד ש לי שי ו כו׳‪ .‬כ א ש ר » ת ה ה ס ד ר ה נ מ ש כ ת מ שן‬
‫ב׳ או ג׳ ש בו עו ת ( מ שו ם ש ח ל חג ב ש־־ק) לו מ די ם‬
‫א ת ה שי עו רי ם ש ל חו מ ש ע ט סי ר ש‪-‬י ‪ 1‬ם ב פ שן‬
‫ה ש ב ת ה שני ו ה ש לי שי ב או תו ה ס ד ר כ מו ש ב ש בו ע‬
‫ב ש מ ח ת תו רד‪ .‬לו מ די ם פ ר ש ת ברכך‪,‬‬
‫ה ר א שון‪.‬‬
‫מ ה ש בו ע עד‬
‫או תו היו ם‬
‫של‬
‫החל מהפר שה‬
‫סיו ם ה ס ד ר ה ע ם פי ר ש ־י‪ .‬ב א ס רו ח ג ד ס כו ת לו מ די ם‬
‫מ ה ת ח ל ת ה ס ד ר ה ב ר א שי ת ע ד א ח ר פ ר ש ת ה ע ם‬
‫ש עו מ די ם בו ע ם פי ו ש •י‪.‬‬
‫ש‬
‫ת ח לי ם ‪ :‬ב כ ל מ ם א ח ר ת פי ל ת ש ח רי ת נ מ ו שנ ח ל‬
‫כ ל ה ת ה לי ם לי מי ה ח ד ש‪ .‬ה ח ל מיו ם שני ד ר׳׳ ח א לו‬
‫עד יו ם ה כ פו רי ם או מ רי ם נו ס ף ע ל הנ ‪ -‬ל של ש ה ק א •‪1‬‬
‫ת ה לי ם (ב׳ ד ר‪ -‬ח א לו ל ק א «‪—* -‬נ‪ .‬כ׳ א לו ל ק או ד — ו‬
‫ו כ ד ) ו ביו ם ה כ פו רי ם ש ל שי ם ו ש ש ה ק א «׳ ‪ :‬ס קו ד ם‬
‫כל ! ד רי ( ק טו־ ק כג * ‪ 0‬קוי ם ה שינ ה ( ק כ ד־ ק ל ב ^ ם‬
‫א ח ר מו ס ף ( ק לג־ ק מ א ^ ם א ח ר נ עי ל ה ( ק מ ב־ קנן•‬
‫‪.‬‬
‫ש שו ט ה‬
‫^‬
‫נ) תני א‪ :‬ש עו רי ל מו ד ה תני א נ ח ל קו לי מי ה שנ ה ע ־י‬
‫נ * ק א ד מו * ר מו ה ריי * * «ו קל ל ה *!־‪ .‬נ בג ־ מ זי * ע‬
‫ח לו ק ת‬
‫ה מו ר ף ל ר שי מ ת‬
‫ב מ כ ת בו‬
‫ו חז ל שונו‬
‫ה ש עו רי ם ‪:‬‬
‫• שי עו רי ל י מ ד ב ס פ ר לי קו סי א טיי ט — תני א כ פי‬
‫שנ ח ל ק לי מי ה שני ״ מ ר א ש ה שנ ה ל ח סי דו ת י * ‪ 0‬כ ס לו‬
‫ע ד י * ט כ ס לו ה ב א ע לינו ו ע ל כ ל י ש ר א ל א חינו ל סו ב ר‪.‬‬
‫ו ל ב ר כ ה בג ש מיו ת ו ב רו חניו ת *‪.‬‬
‫ה ש עו רי ם ה א ל ה ה ם חו ץ מ ה ש עו רי ם ד כ ל חי ו ח ד ל פו ם‬
‫שי עו ר א די לי׳‪.‬‬
‫מ ע ר כ ת • א מ ר ה ח סי די ם «‬
‫לשנה פשוטה‬
‫כסלו‬
‫ספ ר ל קו טי א ס רי ס הנ ס ר * ב ש ם‪ ...‬ו ה צ ר ה ב ע ה״׳י‬
‫ים‬
‫ה סכ מ ת א‪ 1‬ה ר ב‪ ...‬מ אני פ א לי‪ .‬ב) ה ר ב‪ ...‬ה כ הן‬
‫ה ס כ מו ת ה ר בני ם‪! ...‬״ל נ בג״׳ ס‪.‬‬
‫וז קד ס ת ה מ ל ק ט‪ ...‬־ ‪7‬־ כ על ה ו נ ו ‪/‬‬
‫נ‬
‫אד ביו ד עיי‪ ...‬א ס רי ס חנ״ ל‪.‬‬
‫כא‬
‫פרק א׳ תני א‪ *10* ...‬ל תו ר ה *‪.‬‬
‫נב‬
‫ו ה א ד א מ רינן‪ ...‬ל ה תיי ה ר כ ר‪.‬‬
‫בג‬
‫פרק ג׳ ונ פ ש‪ ...‬ב ר א שי ת‪.‬‬
‫כד‬
‫פ רק נ' ו הנ ח‪ *14*...‬ו פ ח דו‪.‬‬
‫כה‬
‫כי ה שכל‪ ...‬מ ג פ י ‪/‬‬
‫כו‬
‫פ רק ר׳ ו עו ד‪* ...‬ח־ ל א ת ע ש ה‪.‬‬
‫כז‬
‫ו הנ ה של ש ת‪ ...‬־‪ 16‬׳ ו מ ת ל ב ש ת ב הז‪.‬‬
‫כח‬
‫ב כי) ו מ א ח ר ש ה תו ר ה‪ ...‬ח סד ו סי ס‪.‬‬
‫פרק ח׳ ו ל תו ס פ ת‪ *18* ...‬צ ר ו שנה‪.‬‬
‫ל‬
‫•) כחר ש כ ס לי של כגז יו ט לו מ די ה ביו ם כ ם ג ם ה שי עו ר‬
‫של יו ם ל מי ד‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ו‬
‫*‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫שז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כר‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫וז א ת מ ע ל ה‪ ...‬ב פ ר ע״׳ ח)‪.‬‬
‫פרק ו׳ ו חנ ה‪ ...‬־‪20‬־ ש רי א ל עו ל ם‪.‬‬
‫א כ ל כל ס ח‪ ...‬סו ף פ״ ח‪.‬‬
‫פרק ז׳ אד נ פ ש‪22 • ...‬־ ו ב ד חי ר בנן‪.‬‬
‫א ר סי ש הו א‪* ...‬יב• לנ צ ח‪.‬‬
‫אך ה חיו ת‪ ...‬ב שר ו ד ס‪.‬‬
‫פ רק ח׳ וזגו ד‪• ...‬יג־ ה קדו ש‪.‬‬
‫ו על ד ב רי ם‪ ...‬ש עב קו ב חו‪.‬‬
‫פ רק ט׳ ו הנ ח‪ ...‬־‪26‬־ ש ב טו חיז‪.‬‬
‫א ד חנ ה כ תי ב‪ ...‬ש בזו ה״ ק‪.‬‬
‫פרק י׳ ו הנ ח‪ ...‬־סו* ש אינו נ סו ר‪.‬‬
‫ו חנ ה ס ד רנ ה‪ ...‬ב ס ״ א)‪.‬‬
‫פ רק י א וז ה‪ ...‬ש רי א‪.‬‬
‫פרק י ב ו ה בי נו ני‪ *32* ...‬ו ת ע נו גיו‪.‬‬
‫רק ס פני ש ל א‪• ...‬י ד ה תו ר ה כנ ״ ל‪.‬‬
‫ו א ע פ״ כ אי נו‪ ...‬־ ‪ *34‬ת פל ה כו ‪/‬‬
‫רק ש לז ה מו עי ל‪ ...‬ע ס א חיו‪.‬‬
‫פ רק י נ ו בז ה‪36* ...‬־ ע ני ני עו ח ״ז‪.‬‬
‫וא!« סי ש ב תו ר ת ה״‪• ...‬י ט־ כו לו‪.‬‬
‫ו הנ ה מ ד ת‪ ...‬כו לן)‪.‬‬
‫פ רק י ר ו הג ה‪ ...‬־כ־ כ ר ע״ ש‪.‬‬
‫ו בז ה יו בן‪ ...‬צ די ק‪.‬‬
‫פרק טו ו בז ה‪* ...‬כא־ מ ר גי לו תו‪.‬‬
‫ו בז ה יו בן ס״ ש‪ ...‬כלל‪.‬‬
‫פ רק טז וז ה‪• ...‬כב* ב ט ב עו‪.‬‬
‫וז ה ר מזו‪ ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬
‫פרק י ז ו בז ה יו בן‪ ...‬־כג־ כ לי ה מ ע ש ה‪.‬‬
‫א ס ל א סי ש הו א‪ ...‬ב ס׳׳ א‪.‬‬
‫פרק י ח ו ל תו ס פ ת‪ ...‬־כד־ ג ל גו לי ם)‪.‬‬
‫שנ ס‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ט‬
‫יא‬
‫יכ‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫י־‬
‫ים‬
‫נ‬
‫נא‬
‫נב‬
‫נג‬
‫נד‬
‫נה‬
‫נו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫נט‬
‫<‬
‫הנ ה ה חנ ט ה‪ ...‬ו מו בז‪.‬‬
‫פ רס י ט ו ל תו ס פ ת‪48• ...‬־ א״ ם ב״ ה‪.‬‬
‫וז הו כלל‪ ; ...‬כ ה־ חו ט א כ ר‪.‬‬
‫אל א שג לו ת הז ה‪ ...‬כלל‪.‬‬
‫פרס כ ו הנ ה‪* ...‬כו* ה מלו ב ש ב ה ס‪.‬‬
‫ולמ של כ סו‪ ...‬ה עו ל ם‪.‬‬
‫פרק כ א ו הנ ה‪* ...‬כז* שבלב‪.‬‬
‫וככ ה ס ס ש‪ ...‬מ מ ש‪.‬‬
‫פרק כב ר ק‪ *54* ...‬ה ע ליון ב״ ה‪.‬‬
‫ו הנ ה ר צון ה ע ליון‪ ...‬ת מי ד‪.‬‬
‫פרק כג ו ע ס כ ל‪3®■ ...‬־ י מי ה ם‪.‬‬
‫א ד ה מ ח ש ב ה‪ , ...‬ע ט ־ ב ע ליוני ם)‪.‬‬
‫ו בז ה יו בן ל ס ה‪ ...‬ל ק מן‪.‬‬
‫פ רק כ ד וז ה‪ ...‬־ל־ בו ו כ ר‪.‬‬
‫ו ל כן א מ רו רז ״ ל‪60* ...‬־ ו ק לי פ ת ע ״ז‪.‬‬
‫ו ט ח ש פי קו ח נ פ ש‪ ...‬כנו ד ע‪.‬‬
‫סרס כח וז הו‪ •62• ...‬ע ליו כנו ד ע‪.‬‬
‫ו הן ב ב חי׳ וע שה סו ב‪• ...‬לב* ל עו ל מי ם כו­‬
‫אל א של מ ט ה הו א‪ ...‬כנ״ ל‪.‬‬
‫פרק כו ב ר ס‪ ...‬־לג* פ סו ק ז ה‪.‬‬
‫ו הנ ה עצ ה הי עו צ ה‪ • ...‬לג ע ר אי ת ו ד ״ ל‪.‬‬
‫אר ה ע צ בו ת‪ ...‬הע צב כנ ״ ל‪.‬‬
‫פר ה כז ו א ט ה ע צ בו ת‪* ...‬לד־ מ כו ל א ו כו׳‪.‬‬
‫ו ל כן *ל י פו ל‪ ...‬־‪ *68‬ל עי ל א‪.‬‬
‫ו ל א עו ד א ל א‪ ...‬מ ע ט מ ע ט‪.‬‬
‫פרק כח ו א פי לו‪ ...‬־לה* ז ר ה שלה‪.‬‬
‫ו ל א כ ט עו ת ה עו ל ם‪ ...‬מ מ ש' ע סו‪.‬‬
‫פרק כ ט א ר‪• ...‬לו* ב צ די קי ם‪.‬‬
‫א בל ב בי נוני‪72* ...‬־ נ ג די ת מי ד‪.‬‬
‫ג ם סי ש הו א נ קי‪ • ...‬ל ד ב א רי כו ת‪.‬‬
‫מו ר ה‬
‫י״‪,; 1‬״‪,‬״י ‪°‬י• קסה‬
‫ש י ‪ y‬ו ר‬
‫א ד ר‬
‫א‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪t‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫יא‬
‫יב‬
‫ינ‬
‫יד‬
‫סו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יה‬
‫יס‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כח‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כם‬
‫ו הנ ח כל מ ה ־ ‪ *74‬ג ל ח ■בורח‪.‬‬
‫י ה מ ע ס ל פי ש ב א מ ת‪ ...‬בגח״־ק‪.‬‬
‫פרק ל עו ד‪ ...‬־»‪7‬־ ב א רי כו ת‪.‬‬
‫זבל של א ה גי ע‪ ...‬ב שגגו ת‪.‬‬
‫®יק ל א ו חנ ה‪ ...‬־ט־ ד ע ל ס א‪.‬‬
‫ו א ח״ ב י ב א לי די ש פ ת ה‪* ...‬ם* דכל ע ל טיז‪.‬‬
‫וז א ת ת ה «' ע בו ד תו‪90 * ...‬י ל פני כ ם ה׳ ו נ ו ‪/‬‬
‫ו ל חיו ת ב חי׳ ת שו ב ה‪ ...‬מ ש מ חי לב‪.‬‬
‫מדק ל ב ו חנ ה‪ *»0 * ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬
‫ו ס״ ש ב נ ט' ש מי‪ ...‬ד ש ב ת)‪.‬‬
‫פד ס לג עו ד‪* ...‬טב* נ א ם ה׳‪.‬‬
‫ו על ז ה תי סנו‪ *84 * ...‬א תו ע מו‪.‬‬
‫עו ד ז א ח י ש ט ח‪ ...‬ב א מונ ה זו‪.‬‬
‫*דק ל ד זד‪,‬גד>‪ ...‬־ ‪85‬־ ה׳ לז‪.‬‬
‫ו א ם י ר חי ב ח׳ לו‪ ...‬מ ס ט ר א רא‪.‬‬
‫פרק לר ו הג ה‪* ...‬מד* עכ*ל‪.‬‬
‫ו חנ ה כי או ר ט של‪...‬־ • ‪ *88‬בי הו ד נ טו ר‪.‬‬
‫ו הג ת ענין ה ש ר א ת‪ ...‬״טח* ו כו' )‪.‬‬
‫ו הנ ה כ ש ה אד ם עו ס ק‪* ...‬טה* ו כ ל הגוז *‪.‬‬
‫ואו״ ש מ הו ת ה ו ע צ מו ת ה‪ ...‬י בין‪.‬‬
‫פי ס לו ו הנ ח‪* ...‬מו* מ ה א ר ״י ז ״ ל)‪.‬‬
‫ונ ס כ בד הי ‪ ../‬א ר צד ו ג ו ‪/‬‬
‫פרק לז‪ .‬ו הנ ח‪* ...‬מז־ ה ת פ ל ה‪.‬‬
‫! א ת ו עו ר א ח ר ת‪ •$4 * ,..‬כ מו ה א בו ת‪.‬‬
‫ו מ א ח ר ש כל לו ח נ פ ש‪ ...‬־מח* י צי ר ה ע שי‪/‬‬
‫ו כל ני צו ץ ל א י ר ד‪ ...‬־ ‪ •96‬ני צו צין ו כו ‪/‬‬
‫ו בז ה יו בן ט ח‪ ...‬־ מגד א ח רו ת‪.‬‬
‫ו ם״ ש דז ״ ל ש ת״ ת‪ • ...‬מנד כהר ש ל עי ל‪.‬‬
‫ו א עפ׳־ כ א דז ״ ל ל א‪ •*8 • ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬
‫ג י‬
‫א‬
‫*‬
‫*‬
‫ו‬
‫ח‬
‫‪D‬‬
‫יא‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫מז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫ים‬
‫ב‬
‫בא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כח‬
‫כו‬
‫כז‬
‫נח‬
‫‪.‬‬
‫בס‬
‫ל‬
‫»‬
‫'א‬
‫יב‬
‫ינ‬
‫יד‬
‫טו‬
‫מז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫ימ‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כר‬
‫כה‬
‫כ;‬
‫‪:‬ז‬
‫כה‬
‫כס‬
‫סיון‬
‫ס ן‬
‫ו הג ה ה מ שכח ו ה א ר ה זו‪98 * ...‬־ ( פ' כ״נ >‪.‬‬
‫פרק לח ו הנ ח‪* ...‬ג* כל חי‬
‫ו אי ש ב שני ח ס או ר‪ ...‬־‪ *100‬ו ח ת פ ש מו ת‪.‬‬
‫כי ב ג ו י ה ג ש מי‪ .‬״ ‪ or‬ג ו י ח ‪/ 1 0‬‬
‫ו ל * ש ד בי קו ת ה מ ח ש ב ה‪• ...‬גא* חי ו מ ד ב ר‪.‬‬
‫בי סי ש ד ע תו י פ ח‪ 1 0 ®• ...‬כנז ״ ל‪.‬‬
‫פרק ל ט ו מ פני‪* ...‬נג* וי ק ה ל‬
‫אד היי נו דו ק א‪ ...‬־ ‪ 10 4‬מ צו ה ע צ מ ה‬
‫ז *זל ם ה א צי לו ת ש הו א‪ i r ...‬לי ״׳וז!‪.‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ו הג ה ב חי׳ * ה ב ח‪ ' 124* ...‬לי־״ ה!‪.‬‬
‫פרק ס ד ז הנ ה‪ ' ...‬סג * *פ רא כ ר‪.‬‬
‫״ו ר ב ה ר ב ה וג דו ל ה‪ *126* ...‬גי ש ת מ ב *‬
‫ואו• ‪ du‬נ ר מוז‪ ' 126* ...‬מ צ ר פ ה כו ‪/‬‬
‫ו הנ ח ב׳ ב חי׳ א ה בו ת‪• ...‬סר* א ה ב ת עי ל ם‪.‬‬
‫רס שאעס״־כ » רי ר‪ ...‬״שד־ ו מ ו ד ‪. /‬‬
‫פ ר ס ט ה ®ור‪ ...‬־‪ *128‬טו מ א ת ם‪.‬‬
‫וז ש״ ח וי מ ס י ע ק ב‪128• ..‬־ ב ט׳׳ א‪..‬‬
‫פי ס טו וי ש די ד‪ ...‬״ מ ד ד» ‪ ? 0‬ך‪.‬‬
‫ו הג ה כ כי ה ד ב רי ם‪ ...‬׳‪130‬־ ו נו פ א ו כו ‪/‬‬
‫וז ״ ע א שר ה ר מנו‪ • ...‬ס ד ב חיי ה ם‪,‬‬
‫וז״׳״ש אסו* ב רו ח ה קד ש‪ *132■ ...‬ה א *י לו ת‪. 1‬‬
‫פר& מז ו דנ ח כב?‪ ...‬־ סז׳ בכד»״?‪.‬‬
‫‪ 5‬ד ה ‪ 0‬ח ז הנ ה ב א מ ר‪ ...‬־‪ *134‬וי חז רו ? ש סו רן‪.‬‬
‫ו הנ ה ס ר טיו ת ה*‪3‬י צו םי ם‪ ...‬״ סח׳ ו ת כ לי ת‪.‬‬
‫! ה ס עי בז ה‪ ...‬־‪» *130‬ו ע ל ט מ ש‪.‬‬
‫י מ׳ * ל נ י י ר ה א ר ץ ה לזו‪ ...‬־‪ *130‬כם*׳א‪#.‬‬
‫פרק ס ט ו הג ה אי‪0 ' ...‬ט* ו כני ס‪.‬‬
‫ו גז ה י ל בז מו ב‪* ...‬ע* י ת׳ כג״ ל‪.‬‬
‫ו הנ ה כא שר י שי ם ה מ ש כי ל‪ ...‬׳ע־ ו מ או דו כג״ ל‪.‬‬
‫פרס נ ו הנ ח כי‪ ..‬׳‪140‬־ ח״׳ו‪.‬‬
‫והגד‪ .‬סד ר ה ע כו ר ה‪ ...‬ת א ♦ ה חיי ם ב ״ ה‪.‬‬
‫פרס נ א ו הנ ה ל תו ס פ ת‪ ...‬־‪ *142‬ו חיו ת ח ל לו‪.‬‬
‫ו מ ח על ה ט שכ ת‪ *142* ...‬בנ ״ לן‪.‬‬
‫וכבח מ מ ש ע ד״ ט‪1+1'.. .‬־ א״ ס ב ״ ה‪.‬‬
‫פרס נ ב ! כ מז ש כנ ש מ ת‪ ,..‬־עג־ מ ה ש מ ש‪.‬‬
‫אבל ה ש כינ ה ע * ס ה‪ i r ...‬מ ו ת ה תו ר ה‪.‬‬
‫ו בי רי ר ת ה ב ה ש תל ש לו ת‪14»* ...‬־ ב פ״ ש ב תי קוני ם‪.‬‬
‫ו ב ה ת ל ב עז ת טל• ל א צי לו ת‪ n r ...‬ש כינ ת‪.‬‬
‫ו הנ ח ש כ ר מ צו ה‪ 1 0 6 * ...‬ק ר ם ח ‪/‬‬
‫ו ה י י נ ו א פי לו א ‪ ... 0‬־ ‪ 1 0 6‬ל ס מן‪.‬‬
‫ו כ ש עו ס ק ש ל א ל ש מ ת‪* ...‬נד* נ ז ה ר‪.‬‬
‫פ ר ק ם א ר‪ ...‬־ ‪ 1 0 8‬ל מ מ ה ב עו ח ״ז‪.‬‬
‫ו א י ד או ריי ת א ד קונ ״ ח‪ ...‬־גו ד הו א נ ש פי‪.‬‬
‫א ב ל ב ת פ ל ה כ כוו נ ה‪ ...‬־גו * ב פ ע ״ ח)‪.‬‬
‫ו ח ג ה ד א י ד ד חי לו‪ ...‬מו ־ ב א רי כו ת‪.‬‬
‫פי ק מ א כ ר ם‪ ...‬׳ ‪ 1 1 2‬ו ת פי לי ו‪.‬‬
‫ו נ ס י ת בו נן אי ד‪* ...‬נ ד ליו ד עי ם‪.‬‬
‫ו ה ג ה א י מ י‪ 1 1 4 * ...‬כ ג ״ ל‪.‬‬
‫א ר א מנ ם א מ דו‪* ...‬נו ד ח ח ס רי ס )‪.‬‬
‫ו א י ש ל היו ת כוו ג ה‪• ...‬נח* כ א רי כו ת‪.‬‬
‫א כ ל י חו ד נ מ שו‪ ...‬־ ‪ 1 1 6‬א ת ה ו כ ח ״ ג‪.‬‬
‫ו הנ ה ב ה כנ ה ו ו‪• ...‬נ ג ד כנ ״ ל‪.‬‬
‫פ ר ק ס ג ו הנ ח‪ ...‬־־ ‪ 1 1 8‬י ד ע ו נ ו ‪/‬‬
‫ו ב ח ז ה ו מ ד ת ז ו‪• ...‬ס* שו מ ע ת כו *‪.‬‬
‫ו ג ס נ י אין לו‪ ...‬־ ‪120‬־ כ נ ״ ל פ ״ ב‪.‬‬
‫ו ה ג ת כ ל א ד ם‪* ...‬סא• לי ״ ח )‪.‬‬
‫ו עו ד ז א ח יז כו ר‪ *122 * ..‬נ ס׳׳ ש ב מ ״ א‪.‬‬
‫פ ר ק ט ג ו הנ ח‪ • ...‬סג * א י ו ח ג מ ח‪.‬‬
‫ו הנ ה ב א ה ב ת י ע‪ U 4 * ...‬כ ס״ ש ל ק סז‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫•‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫«‬
‫יא‬
‫יג‬
‫יג‬
‫יד‬
‫סו‬
‫סז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫*‪C‬‬
‫כ‬
‫‪2‬א‬
‫י;‬
‫‪31‬‬
‫כד‬
‫בח‬
‫גו‬
‫גז‬
‫גח‬
‫ג»‬
‫ל‬
‫®יס נ ג ו תנ ח כ ש הי‪ ../‬׳‪148‬־ לי ״ ח‪. 1‬‬
‫ו ב בי ת שג «‪ 14 8 • ...‬י ס ד ב ר ת א‪.‬‬
‫ו! * * הי גו ק א‪ •n r ...‬ו כ ש״ ש ב טי א‪.‬‬
‫לי סו טי א ס רי ס‪ *i r ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬
‫וחנו« ע נין » הג ת ‪ n r ...ir‬שי ת ‪ ,‬־ ב מ קו מ ה‪.‬‬
‫א ד הנ ח י ו מ ‪ n r . . .‬י ח ב לו• ו י ח ‪/‬‬
‫שער תי חו ד ו ח א מונ ח‪ ...‬־ ‪ *1 0‬י סי ב ר א שי ה‬
‫ואו• של א הוז כ ר ש ‪ ' i r ... 0‬בו ל א ח ד‪.‬‬
‫פרק ב ו הג ה « א ז‪ 15 4 * ...‬ה ב רי או ת‬
‫פ ר ק ‪ 3‬ו ה כ ה א ח רי‪ *n r ...‬ב ל ע דו כ א מ ת‪.‬‬
‫ו ה מ ש ל לז ח חו א‪ .‬״ • ‪ *15‬ל ה ק רי *‬
‫פ ר ק ד ג י הנ ח‪ ...‬ת ס ־ ל ה סי ב‪.‬‬
‫ו הג ה כ טו ש ה ד ה ‪•© 16 8 r ...n‬ויו לי ש‪.‬‬
‫ו חג ה בח«״ הזנ ה עז פ‪ 1 5 F ...‬לי ״ ה‪.‬‬
‫פרק ה ו הנ ה ע ל‪ *r ...‬פ ר ס ג ‪. 1‬‬
‫פרק ו ו חג ה ש ם‪ ...‬־ ‪ *le o‬ה כלול ה ב ח סד‪.‬‬
‫ו הג ה ס ח ח כ ל לו ת ח מ רי ת‪ ...‬״פ«* השכח» ב שמ ש‪.‬‬
‫ו לגן הז צ ד ד ח ב תו ב‪ ...‬־‪ *162‬חו א ה אל קי ■‪.‬‬
‫פ רק ז ו בז ה יו בן‪* ...‬פב־ ע ליו כ י י‪.‬‬
‫ו חג ה ג ד ר ו ב חי‪• ../‬פב* ו?ד״ ס ט ריו‪.‬‬
‫ו הג ה אז* ע ל פי‪ 4r« 1 ...‬ל ת ח תוגי ם‪.‬‬
‫ו הנ ה נ מ ״ ש יו כן‪* ...‬פג* מ ה ר ס״ ק י ״ ל‪. 1‬‬
‫ו הנ ה‬
‫« א ז י ש ל ה בין‪ ...‬־®»‪ *1‬ד מ מ ל א לו ז‪.‬‬
‫וז הו ג׳י׳ב ע נין‪ ...‬־®ד• נ בו ל ו ת כ לי ת‪.‬‬
‫כי ©פו ר ה חיו ת‪ ...‬־פה* ע צ מו‪.‬‬
‫פ ר ק ח ו הנ ה מ ״ ש‪ ...‬־ ‪ *170‬ו ל ציי ר ב ש כ ל ם‪.‬‬
‫כי ה מ ל ח ו מ ד רי ג ה‪ ...‬־ * ד ו מ סו ר ת חיו ת‪.‬‬
‫סרק ם א כל ל ג בי‪ • ...‬פ ד אין ק ץ‪.‬‬
‫רס ס פני ש אין‪• ...‬פז* י דו * ל מ ש כי לי *‬
‫חנ ה ״ ח ( כו ר ה צ מ צו ם‪ ...‬־ פ ד ‪ ! 0‬ח שג ל‪.‬‬
‫‪330‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫סו‬
‫סז‬
‫יו‬
‫יח‬
‫ים‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כר‬
‫כח‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כס‬
‫פ וי ה שי עו ר‬
‫ת ס ו ז‬
‫אלול‬
‫א‬
‫פרק י אר ס כי ט קו ס‪ ...‬־‪ *174‬א ת כ כי א ת כ ר‪.‬‬
‫כ‬
‫ע ד״ ם ביו ם ר א שון ‪0* . .‬ח* ס דו ת כלל‪.‬‬
‫ג‬
‫פרק י א ו הנ ה נ ס‪ ...‬־‪170‬־ ו ס תו ם ב ל בו‪.‬‬
‫ד‬
‫א בל כ א מ ת ב חי׳ זנו תיו ת‪* ...‬פט* כ ס׳׳ ש ב ס׳׳ א‪.‬‬
‫פרק י ב רק ש ה ב רו אי ם‪ ...‬־‪ *178‬מ ה או תיו ת ע צ מן‪ .‬ה‬
‫ו‬
‫כי הז ד ״ ם דוג מ ת‪ *r ...‬י ת ב ר ך וי ת ע ל ה‪.‬‬
‫ז‬
‫אנ ר ה ה ת שו ב ה‪ ...‬־צא־ עכ״׳ל ה ב ריי ת א‪.‬‬
‫ח‬
‫ו הנ ה ס צו ת ה ת שו ב ה‪ ...‬־‪ *182‬כ ״ א מי ר א ה‪.‬‬
‫ס‬
‫פרק ב אך כל ז ה‪*• ...‬ב־ יו ס ר צון‪.‬‬
‫י‬
‫פ ר ק ג ו הנ ה ח כ מי ״‪ .‬־‪ *184‬ג״ ם ו כו ‪.,‬‬
‫יא‬
‫אכן כל ז ה‪184* ...‬־ ת עני ת‪.‬‬
‫ו מ ״ ם כל ב ע ל‪ *186* ...‬ל א ת סנו‪).‬‬
‫יב‬
‫יג‬
‫פרק ר ו או ל ם כ ל‪ *186* ...‬בנ עי מי ם‪.‬‬
‫אד ה עניו יו בן‪* ...‬צד* ה או תיו ת‪.‬‬
‫יד‬
‫סו‬
‫ו בי או ר ה עניו‪ ...‬־צה* * לו)‪.‬‬
‫וככ ה ט פ ש‪ ...‬־צח* ח וי׳ ו כו׳‪.‬‬
‫סז‬
‫פרק ח ו הג ה ה ס ש כ ת‪190 ...‬־ כ ד ל ק מן)‪.‬‬
‫יז‬
‫פרק ו א סנ ם‪• ...‬צו־ כנו ד ע לי ״ ח‪.‬‬
‫יח‬
‫ו הנ ה י ע ק ב ח ב ל‪ *192* ...‬נ א ס ר ו כו ‪/‬‬
‫יט‬
‫כ‬
‫פרק ו ו או ל ם ד ר ר‪* ...‬צז* ונ ד כ ה ו כו ‪/‬‬
‫כא‬
‫ו הי א ר נ שב ר ה ל ב‪ *1«4• ...‬כנו ד ע)‪.‬‬
‫כב‬
‫ואו• סי של א ע כ ר‪• ...‬צח* כו לן‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫כו‬
‫ו‬
‫פרק ח ו הנ ה א ח רי‪ ...‬־צח* ט ל פ פ תו‬
‫כג‬
‫ו מ א ח ר ש רו ח ע ב ר ה‪ ...‬־»‪ *19‬ל מלכ א ו כו׳ )‪.‬‬
‫כד‬
‫פרק ט ו בי או ר ה ע נין‪ ...‬־צם* ד ר״׳ ה‪.‬‬
‫כה‬
‫פרק י ו הנ ה‪ ...‬־‪198‬־ כנו ד ע‪.‬‬
‫כו‬
‫ו מ א ח ר ש ה תפל ה הי א‪ *198* ...‬עי ל א ה)‪.‬‬
‫כז‬
‫כח‬
‫פרק י * ו א מנ ם‪ .‬״ ־ק* ל אין ק ץ‪.‬‬
‫כט‬
‫ו ס ה ש מ ש ב חי ם ו ס ב ר כי ם‪200* ...‬־ חי א סי ר‪.‬‬
‫מנ ח ם‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫&‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫ינ‬
‫יד‬
‫מו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫ים‬
‫כ‬
‫בא‬
‫בב‬
‫בנ‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כ?‬
‫בח‬
‫בם‬
‫<‬
‫ל ענ ה‬
‫א ב‬
‫ו ט״ ש ו ח ט א תי ‪ ...‬־קא־ פ ש עיו‪.‬‬
‫פ רק י ב ו מ ע ם ה ש ט ח ה‪ *202 * ...‬י מ צ א טו ב‪.‬‬
‫א פו ת חין ב ב ר כ ה‪ *204* ...‬ש בנ פ ש‪.‬‬
‫א ד מי הו א חנו תן‪ *204* ...‬הנ פ ש כ ר‪.‬‬
‫ו ע ת ה הפ ע ם ה נני‪• ...‬קג־ תו ד ח ו כו ‪/‬‬
‫ב ק טנ תי ס כ ל‪ ...‬־קד־ ח פני ם ו ג ו ‪/‬‬
‫נ וי ל ב ש צ ד ק ה‪208* ...‬־ נ ח ״ו ]‪.‬‬
‫אד סי הו א הגו ר ם‪* ...‬קה* ת ד ר שנו‪.‬‬
‫ד איז י ש ר אל נ ג א לין‪• ...‬קה־ נפ ש מי ש ר א ל‪.‬‬
‫ו ס ח ש איו כל א ד ם‪■ ...‬קר א ל קיו כ ר‪.‬‬
‫אד מו ד ע ת ז א ת‪ ...‬־ ק ד ד שני׳ מי ר ק ה‪.‬‬
‫וז הו *דס ל פ ניו‪ ...‬־ ‪ *212‬א כי ״ ר‪.‬‬
‫ה וי ע ש דו ד ש ס‪ *214* ...‬ש ס ביו ה כי‪.‬‬
‫א ד ה או תיו ת הז‪214* ...‬־ נ ב ר א ב ה‪/‬‬
‫והנר‪ .‬הנ ם ש הי א‪• ...‬קח* « ד ש)]‪.‬‬
‫אד בי או ר ה ע נין‪21»• ...‬־ ב ע שי ה‪.‬‬
‫ו הנ ה ב אר ם ה ת ח תון‪ • ...‬קנד מ סנ ה ח ״ו‪.‬‬
‫ו כז ה יו בן ס״׳ ש‪ ...‬־‪218‬־ י בי נו‪.‬‬
‫ו זו ר ע צ ד ק ה‪ ...‬־‪ *220‬״ * ענו כו ‪/‬‬
‫ו הנ ה סו ד ע ת ז א ת‪ • ...‬קי א־ ת כו נני‪.‬‬
‫א ח רינו פ ת סו ב‪ *222• ...‬ו ע לו ל ו כו׳‪.‬‬
‫ו הנד‪ .‬זו‪ ...‬־‪ *222‬י ס פ ר ס רו ב‪.‬‬
‫ו הנ ה שו ט רי׳ די ע ק ב ״‪ .‬־ קי ב• כ ט׳׳ ש ב ס״ א‪.‬‬
‫ו הנ ה אוי ש גי לוי‪* ...‬קיב* ט פ ש‪.‬‬
‫ח ז‪ 1‬ר ע צ ד קו ת״‪ .‬־‪ *224‬נ מו ד כו ‪/‬‬
‫ו הנ ה מו ד ע ת‪• ...‬קינ * ו ה א ר ה ו כו ‪/‬‬
‫א ד ד ע ניו הו א‪* ...‬קיג־ ה א ריז ״ ל‪.‬‬
‫וככ ה ‪ r o o‬ע ד ״ ט‪ ...‬׳ »‪ *22‬ב חו״ ל ו ד ״ ל‪.‬‬
‫ש א הו ביי א חיי‪ • ...‬קיד־ ה תו ד ה‪.‬‬
‫ע״ ב א הו ביי א חיי *‪228‬־ *יון כו ‪/‬‬
‫‪ 0‬ש ו ט ד‪.‬‬
‫א‬
‫‬‫נ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ז‬
‫‪£‬‬
‫‪1‬‬
‫י א ר״ ש ו חיי ס‪• ...‬קטו* כ ר‪.‬‬
‫ו הנ ה ל שי ש ה ס צו ת‪• ...‬קטו* » ו ת ה תוו ה‪.‬‬
‫אד היינו דו ק א‪ *2ao * ...‬עו ס דיז ו כו ‪/‬‬
‫ו הג ה עי ק ר ה ח שו ב ה‪ ...‬־ ק ס ד נ פ׳זגו‪ .‬כ תי ב‪.‬‬
‫ז הנ ה ס ר ת ח ס ד‪* ...‬קסד ב » כ ר‪.‬‬
‫י א ל ה ש כי ל ך בי נ ה‪ ...‬־‪232‬׳ כל היו ם‪.‬‬
‫ו ע״ כ ר א שי ת ה כ ל‪• ...‬קיז* ה מ מ‪.‬‬
‫י ג ו הי׳ מ ע ש ה‪ ...‬־‪234‬־ ה ק רו שו ת י ת ב ר ר‪.‬‬
‫ו הג ה א ת ע רו ת א ד ל עי ל א‪ • ...‬קי ח• ב ט צ רו ו כו ר‪.‬‬
‫ו חנ ה ‪ 0‬ו ד ע ת ז א ת‪ ...‬־‪236‬־ פ ע מי ם ו כ ר‪.‬‬
‫וז״׳ ש ו הי׳ מ ע ש ה ה צ ד ק ה‪* ...‬קים־ כל ח ט א ת ם‪.‬‬
‫י נ ס ה רב סו ב ר‪• ...‬קים* די כ ו ‪/‬‬
‫ו הנ ח כל אי ש י ש ר א ל‪ *238* ...‬א״׳א ע״׳ח‪.‬‬
‫וז הו ש א ס ר ד ה ע״ ה‪* ...‬קכ* ב סו כ ה ו נ ר‪.‬‬
‫י ד ל עו ר ר א ת‪ *240* ...‬ר״ ה ו ר׳׳ ה‪.‬‬
‫וז״ ש ת סי ר עי ני‪• ...‬קכא* ו ד ״ ל‪.‬‬
‫סו ל ה בין ס של ו ס לי צ ה‪• ...‬קכא* ‪ 0‬חז‪.‬‬
‫אר צ רי ד ל ה ק די ם‪• ...‬קכב* ב מ של ו מ לי צ ה‪.‬‬
‫ו הנ ה כ ל לו ת הי ״ ס‪• ...‬קכג• ס דו תי ה ס‪.‬‬
‫ו הג ה כ ״ז וזו *‪ ...‬־ ‪ *246‬ב אי ס ה ו בי ר א ה‪.‬‬
‫ו ס קו ר ו שר ש כ ל‪• ...‬קכד* ג ס קו טו‪.‬‬
‫כז א הו ביי א חיי‪ ...‬׳‪ *248‬דן• פ ‪/‬‬
‫ו הנ ה ז הו ע פ ״י‪• ...‬קבה* ונ פ ש‪.‬‬
‫יז נו ד ע ד ב א ת ע רו ת א‪ *250* ...‬ו ע׳׳ ש הי ס ב‪.‬‬
‫וז הו ש א רז״ ? ו ע ט רו תי ה ם‪■ ...‬קכו* ו ד ״ ל‪.‬‬
‫וז הו רחב ה ס צו ת ד‪• ...‬קכו* מנו ח ה כ ו ‪/‬‬
‫י ח כ תי ב ס ה י פי ת‪ ...‬־‪252‬־ ב ל ק״ א‪.‬‬
‫ו ה שני ת רי א א ה ב ה‪ ...‬־קכז־ ד ע הו‪.‬‬
‫י ם עו ט ה או ר‪ *254 ...‬ד א צי לו ת‪.‬‬
‫תשרי‬
‫אר ה ענין הז א‪* ...‬קכה* ה או תיו ת‪.‬‬
‫ו הנ ה כ חי׳ ה כ ס ת‪ *25»* ...‬מ ה א ריז ״ ל‪.‬‬
‫ה או תיו ת הנג לו ת לנו‪• ...‬קכט* כגו ר ע‪.‬‬
‫נ אי הו ו חיו הי ה ד‪ ...‬־‪ *258‬ו ע״ ש‪.‬‬
‫וי ש ס אין נ ק ר א‪• ...‬קל* דו ק א‪.‬‬
‫ו הנ ה ר א שי ת הי ש‪* ...‬קל* עי ל תו‪.‬‬
‫אר נ ש מו ת ה ס ל א כי ם‪260* ...‬־ ב כי ״ ע‪.‬‬
‫א מנ ם סו ד ע ת‪• ...‬קלא* ו ה לי ד ה‪.‬‬
‫ו בז ה יו בן היו ת‪• ...‬קלא־ ו כ ד ל ק מן‪.‬‬
‫ו הנ ה ב מ ריב מזיוו ג‪ ...‬־‪262‬־ בנ ״ ל‪.‬‬
‫ו עו ד ז א ת י ת ר‪ *264* ...‬כ ס״ ש ב ס״ א‪.‬‬
‫ו מז ה יו בן הי ט ב‪* ...‬קלג* עו ה״ ב‪.‬‬
‫‪ :‬א אד״ ש כ ס ש פ ס‪ *269* ...‬ב בל יו ם‪.‬‬
‫אד נ ‪ 0‬ז א ת‪• ...‬קלד• י ב א שי ל ה‪.‬‬
‫כב א הו ביי א חיי‪• ...‬קלד* ב פי ר ש ״י‪.‬‬
‫אד ה א ס ת אני ד‪ ...‬־‪ *268‬ו א חו ר ח ״ו‪.‬‬
‫א הו ביי א חיי ו ר עיי‪* ...‬קלה* ו ד ״ ל‪.‬‬
‫ו ע צ ה הי עו צ ה ל ק בל‪* ...‬קלה* נ ס ״ו‪.‬‬
‫ו עו ר ז א ת א ד רו ש‪ ...‬־‪ *270‬ם ל ר׳נ‪.‬‬
‫כג בנזי ר ת עי רין‪• ...‬קלו♦ ל ס כיני שרע‪.‬‬
‫כי ק בי ע ת ש כ ר‪ ...‬־ ‪272‬־ לג מ רי ‪.‬‬
‫\ ע״ ב רע ב עיני‪ ...‬׳ ‪272‬־ גזו ה ״ ק‪.‬‬
‫על כז א הו ביי‪• ...‬קלז־ י חי ר צון‪.‬‬
‫כד א הו ביי א חיי‪• ...‬קלח* ב ל בו ת ם‪.‬‬
‫כה ל ה בין א ס רי‪ •276* ...‬לו ו ג ו ‪/‬‬
‫ו כנו ד ע ס׳׳ ש ה ב ע ש״ ט‪• ...‬קלם* רו חניי ת‪.‬‬
‫ז הנ ה נו ד ע לי ״ ח‪ ...‬־‪ *278‬ל א ר ץ‪.‬‬
‫( אל א ש ב א ר צו ת‪• ...‬קם־ ע מ ה ם)‪.‬‬
‫ו חנ ה אוי כי‪* ...‬קט* ה א ר ״י ז ״ ל‪.‬‬
‫ו הג ה ; פ ש ה א ד ם‪ ...‬־ ‪280‬־ ב ל א ד בו ר‪.‬‬
‫ו חג ה ז ל עו ־ו י ע‪ ...‬״‪ *380‬ה מ לו ת‪.‬‬
‫*>‬
‫ו א ח ר ה ד ב רי ם ו ה א פי!‪• ...‬קסא• ו כ ח ״ ג סי נ א‪.‬‬
‫נ‬
‫ו כ דו מ ה לי מ ת פי ס ת ם‪* ...‬קסב* א מ רי • י ‪.‬‬
‫<‬
‫כי כ רי ם ם' נ מ א‪• ...‬קסג* הלכ ה גי ב ר‪.‬‬
‫י‬
‫ו עי ר י מ ל ה פ לי א‪ ...‬־»‪28‬־ ב ה ס ת ר כ ר‪.‬‬
‫ח‬
‫אר ב א ס ח ב מ ת ד ק ד ק‪* ...‬קסד• הכל א ח ד‪.‬‬
‫י‬
‫י ט״׳ » ה א ריז ־ ל‪• ...‬קסד־ כ ב רי א ה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0 3‬ל ו‬
‫ו הנ ח כ מ ה הי כו ת ד א צי לו ת‪ © •288 • ...‬ח א ריו‪ -‬ל‬
‫ח‬
‫ו ה ס מ כי ל י בי ! ע ניז‪288• ...‬־ ס ס ס ר א ד ר *‬
‫‪0‬‬
‫ספ ר ל קו טי א מ רי ם הנ ק ר א ב מ ט‪ •..‬ו ק צ ר ה ב ע ח ״י‬
‫יס‬
‫ו הנ ה ה ע ליוני ם איז‪• ...‬ספה* עו ״ג‪.‬‬
‫י‬
‫© א ני פ א לי‪ ..‬ג ) ח ר ג ״‪ .‬ה כ הן‬
‫ה ס כ מ ת א) ח ר ב‪...‬‬
‫א כי ב צ א ת ה מ כינ ה‪ ...‬״‪ » •290‬״ ח ז ד ״ ל‪.‬‬
‫יא‬
‫ה ס כ מו ת ה ר בני ם‪« ...‬״ל נ בנ ״ ם‪.‬‬
‫ב‬
‫יב כ! א הו ביי א חיי ‪• . .‬קסו* נכ״־ו‪.‬‬
‫ה ק ד ס ת תסלק ©‪ - ...‬ע ל ה י ג ר‪.‬‬
‫כא‬
‫וו ״ ע בוו ה ״ ק ד צ די ק א‪ ...‬־‪ •392‬קו ד ם ל ב ר כ ה‪.‬‬
‫יג‬
‫אר בי ד עי‪ ...‬א ת ה' ו ג ר וו כי ״י‪.‬‬
‫כב‬
‫י י אי ת א בזו ה״ ק‪ *2)»• ...‬ו ע לו ל כ ני דן‪.‬‬
‫ו תנ ח א ח ר‪ ...‬א ס רי ס ה גי ל‪.‬‬
‫כג‬
‫טו ו הנ ח ב חיו ת ה צ די ק‪ • ...‬ק מ ל ח א ‪ 0‬י‪. 1‬‬
‫‪#‬רק א‪ .‬תני א‪ ...‬ו מ כ עי ס ■ני ם ל תו ר ה)‪.‬‬
‫כד‬
‫טז ו הנ ה י מ «וי‪294* ...‬־ כו כ בי ם‪.‬‬
‫כ ח ו רי א ר א ס רי גז‪ ...‬א ל א ל ה תיי ח ד נ ו ‪/‬‬
‫כח ל מ ה נ ס מ כ ה‪• ...‬קמח* מנו ג ח‪.‬‬
‫יז‬
‫פ רק ב‪ .‬ו ג ‪ 0‬מ ה מ גי ת‪ ...‬ונ מ ע ט * נ מו ח «׳ ב ר א מי ם‬
‫כו‬
‫*ח ו הנ ה ‪0‬ז ר ע ת ז א ת‪ « 6* ...‬־ ו כו ‪.,‬‬
‫פ רק ג‪ .‬ו חנ ה כל‪ *14* ...‬וי ר א תו ו פ ח דו‪.‬‬
‫בז‬
‫י ס כ ט א מ ת חי ל‪* ...‬קסס־ ו ר כ״ ס‪.‬‬
‫כי ה מ כ ל מ ב; « מ‪ ...‬וי ר א ה ז ע ג פי'‪.‬‬
‫כח‬
‫ז הנ ה או ר ז ה‪ *298* ...‬כו ל א ח ר‪.‬‬
‫כ‬
‫כ ס״) פרק ר‪ .‬ו עו ר י מ‪ ...‬ט צו ת ה חו רו ת‬
‫כ א ו הנ ה ר צון ה ע ליון ‪* ...‬קג* ה א ר ס‪.‬‬
‫ו ב פ ר סו ח ב חי‪* ../‬וד ל א ת ע מ ח‪.‬‬
‫ל‬
‫נ כ ו «״ מ בזו ה ״ ק פ׳‪ .‬״ *‪300‬־ *״ מ‪.‬‬
‫כג ו הנ ה טו חנ ת ז א ת‪* ...‬קנא* כנ״יל‪.‬‬
‫בחגרמ בסלי מל ‪ 03‬ייס לימרי* ג י « ‪01 »0‬‬
‫•)‬
‫כר ל מו ד ע ה ז א ת‪ ...‬־‪ *302‬ור״׳ל‪.‬‬
‫ה עי י ז ג ר « ל יץ ® י פ ר ר ‪.‬‬
‫כה ל א גו ר ע ב מ ע רי ם‪ *304* ...‬ה א ב רי ם ו בו׳‪.‬‬
‫לב בר ר ח׳ חי ל ם‪* ...‬קנג־ ח ד ר מנו‪.‬‬
‫נז‬
‫ל הני » אי ד ה קו ר א‪ ...‬־‪ *306‬דו ק א‪.‬‬
‫כז‬
‫עיין ע״ ח מן ר‪ ...‬־הנר* כגו ר ע‪.‬‬
‫נה‬
‫ו ה‪. .‬־ן מ ל מ ה ל בו מי ם‪ .‬־» ‪ 1‬ב מ ל מ ה ל בו מי׳ • לו‪.‬‬
‫א‬
‫נ ט ל ה כין ©״מ ב מ ע ר‪ ...‬־‪ *308‬י או ת כו*‪.‬‬
‫ג ס מ ל ח ח תו ר ה‪• ...‬ט־ ח פ לו ב מי ס ב תו ר תו‬
‫ו ל כו‬
‫ב‬
‫אד ח ח פ ר מ‪ ! ...‬קו די )‪.‬‬
‫י‬
‫ו ט עו תי‪/‬‬
‫•ילבן א ס רו י פ ח‪ ...‬ח ס ד ו סי ס‪.‬‬
‫נ‬
‫ב ח ר מי ח מי ו מ ל כ ם יי ס י־ ץ ם רי ם ב י ו ג‬
‫‪£‬‬
‫פ רק ח‪ .‬ו תו ס פו ת‪ ...‬כ ©״מ כ פ ע * ח)‪.‬‬
‫ד‬
‫‪ 6 3‬נ ‪ ™ °‬־ *'י ? < י ר ם ל מ ־ ר‪.‬‬
‫פ רק ו‪ .‬ו חנ ה ז ח‪’ ...‬׳‪ *20‬ח בי רו ד רו ח א כ ו ‪/‬‬
‫ח‬
‫ו כז כל ח ד בו רי ס ו כ ל‪ ...‬׳‪ *20‬ב ב ת חל ה מ קו ד ם מג ב ר א‪.‬‬
‫ו‬
‫כ‪0‬ל ו‬
‫ו ל כן נ ק ר א עול ם הז ה‪ ...‬מ ס טו ף פ ״ ה‪.‬‬
‫ז‬
‫פ רק ז‪ .‬א ד נ פ מ‪ ...‬־‪22‬־ ו ב ד חי רנ נו‪.‬‬
‫ח‬
‫ו ג ד מ ב ש' ‪ #‬קו די‪• ...‬קנה* ה א צי‪/‬‬
‫»‬
‫אר ‪ 0‬י מ הו א‪ ...‬״י ב• מי בו ל ע ה טו ח לנ צ ח‪.‬‬
‫כ‬
‫ל ה ביו ©״מ ב ס ע״ ח‪.‬״ • ‪ *310‬דז ״ א ב ר‪.‬‬
‫נ‬
‫א ד ה חיו ת מנ ט פו ת ‪ ..-‬נ גו ף ב מ ר ו ד ם‪.‬‬
‫י‬
‫ו חנ ה ב ©״א כ ת ב‪310* ...‬־ דו ק א‪.‬‬
‫נ‬
‫*א פ רק ה‪- .‬ו עו ד * *ו ¿״ מ ע ס קו ב חז‪.‬‬
‫ז הנ ה ל קיו ם מ צו ה ‪ • ...‬קג ד א חו רי כ ר‪.‬‬
‫ל‬
‫י ב פ רק ם‪ .‬ו חנ ה ©קום‪ *20 • ...‬פ ח ב״ ר מ כ סו חין‪.‬‬
‫©מא*ב ס ע מ ח ה מ צו ת ‪ *312 * ...‬מ מי ג ח ס חו ח‪.‬‬
‫ה‬
‫א ר הנ ח כ תי ב ול א ם‪• » .‬יד* א ה ב ה «ז ח כ ר מ פי » מ‪,‬‬
‫יג‬
‫© מ א־כ כ סד ר ה ה מ ת ל מ לז ת •‪ *312‬א מ ר מ ס‬
‫ז‬
‫• ד ו הי א הנ ק ר א ת ב כ תו ב‪ ...‬כ ס מ ל חזונ ה מ בזו ח ״ ק‪.‬‬
‫ו עו ד ז א ת מנ א פ ת ‪* ...‬קנז־ ל א י ר או‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫וו פ רק י‪ .‬ו הנ ח כ מ ח א ד ם‪ • ...‬ט ר ©סמ כ סו ה מנ א ת‪.‬‬
‫ו ב ר «‪ 1‬כל ריז‪ ...‬־‪ •314‬ה ל כו תי הן‪.‬‬
‫ח‬
‫‪ 11‬ו צ רי ק מ אי נ ו נ סו ר‪ *30• ...‬ל א יי תוו ה כ א ו כו ‪/‬‬
‫אר ל ה ביו אי ר‪ ...‬י קנ ח• ו כ ה ״ג‪.‬‬
‫ט‬
‫ו עו ד נ ק ר אין‪ ..‬כ הי • ב ס״ א ‪. 1‬‬
‫•ז‬
‫ז א ת‪31» ...‬־ א ל קו ת‪.‬‬
‫אר‬
‫י‬
‫י ח פ רק י א‪ .‬וז ה ל״?ז ‪ 0‬ת‪ ...‬מ כינ ח א מ רי א‪.‬‬
‫י א ו ח ס ע ס ס מו ט ד ח ב״יד‪31*■ ...‬־ ונ ט ר א‪.‬‬
‫י ם פ ר ק י ב‪ .‬ו ב י נ ו נ י ‪32• . . .‬־ א ח ד כל י פי ו ‪.‬‬
‫ו ‪ 0‬״ מ ב ע״ ח (ו מ ע ר‪• ...‬קנט* ו ד ״ ל‪.‬‬
‫יב‬
‫אף מ הז ה ז ע צ סו ת ״‪ .‬־ ‪ ■32‬עו ה ״ז ו ת ע נו גיו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ו ל ה בין ‪ #‬ר סי ה ה ל כו ת‪ ...‬־קם־ ד כ לי ם רז ״ א‬
‫יג‬
‫כ א רק ס פ ני מ ל א לו‪ ...‬ייז * ©צות ה תו ר ה כנ ״ ל‪.‬‬
‫רו ד ז מי רו ת‪320 ...‬י צ ר חו‪.‬‬
‫יי‬
‫כב ז א ע פ״ כ אי נ ו נ ק ר א‪ *34* ...‬ו עי « ת פ ל ח‪.‬‬
‫א ד ©ח מ חי ‪• ../‬קסא* ע ״ מ‪.‬‬
‫טז‬
‫כג ד ק מ לו ח ©ו עיל‪© ...‬יוסף עם א חיו‪.‬‬
‫&ז ו צד ק ת כנ ח ל אי תן‪ *»¿2• ...‬א״ ם נ * ח‬
‫כר פ רק י ג‪ .‬ו בז ה יו כו‪© ...‬ז ח ח מ ר כנ״ ל‪.‬‬
‫חג ה ל א טו ב ה‪ *324* ...‬ו ד ״ ל‪.‬‬
‫יז‬
‫כח אר ©אחר מ ה ר ע״‪ .‬ה חיו ת כנ ג ד כו לן ]‪.‬‬
‫י ה יזו ר ה הו כי ח‪• ...‬קסג• ז ח כ ו ‪/‬‬
‫פ רס י ד‪ .‬ו הנ ח ©דת‪ 138* ...‬לכפ״ור ה א ט ה‪.‬‬
‫נו‬
‫©מא״כ ב ד ב ר‪ ...‬צ די קי ם כ ר ע ״ מ‪.‬‬
‫‪:‬ז‬
‫גו ט •יו ם ט ו ב‬
‫כח ו כז ה יו כו‪ ...‬ח חי צ די ק‪.‬‬
‫כס • ר ק טו‪ .‬ו בז ה‪ ...‬־‪ *40‬ו ל כו ח‪ 7‬ל ב ק ר בו‪.‬‬
‫לשנה מעוברת‬
‫מבת‬
‫‪ 5‬שנה טובה‬
‫בליגוור הזזגזירווז ודרכי הוזגזיוייז‬
‫ת כ ת בו ו ת ח ת מו‬
‫פורי‪ .‬ע י ו ו י‬
‫‪9‬‬
‫»‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ך‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪f‬‬
‫ת‬
‫‪o‬‬
‫•‬
‫י*‬
‫יג‬
‫יג‬
‫יר‬
‫סו‬
‫‪10‬‬
‫י?‬
‫יח‬
‫יס‬
‫כ‬
‫כ*‬
‫נב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כח‬
‫ט‬
‫מ‬
‫נח‬
‫כ©‬
‫<‬
‫לינ ה מעוכרת‬
‫‪ r‬ם‬
‫אד ר‬
‫ה ר גייו תו‪.‬‬
‫ו נ נ י נ ו נ י י מ ״ ‪ n r‬יו ת ר‬
‫ו בז ה י ו ג ז‪« . ..‬נ ד ד תו נ י י ‪.‬‬
‫טי ק ‪ . 10‬וי ח כ «‪ ...‬י ‪ d p‬ז נ א רי נו ת‬
‫טרק י ז ‪ .‬ו נ ו ח י ו נ ו ‪• . ..‬כג* » ו ה י ד ו תו ר תו‪.‬‬
‫וז ח בי ה אד ם‪* ~ .‬כג* ו נ טי ‪ ,‬ח ר ס * *‪. 10‬‬
‫ו תי * נ חי ״ ת מונ ה ת ת א ח‪ ...‬כ ‪ 0‬״ מ נ ם ״ «‪.‬‬
‫ט רק י ‪ 0‬וי ת ד ‪ 00‬ח‪ ...‬נ י נ כיי‪.‬‬
‫ו ה ענין נ י ה א בו ת‪ - i r ...‬ג י נ ו י י ם ! ‪.‬‬
‫הנ ח ה ח כ מ ה חי *‪ ...‬ח ‪ 0‬ו ע נ ו סו בן‪.‬‬
‫טרק י ם נ ת ני * וי ת ו ‪ 0‬ט ת‪ ...‬נ י ב כיי‪.‬‬
‫טרק כ‪ .‬ו הנ ח םו ד ע ת‪ * n r 1 ...‬ט‪r o o 0‬‬
‫כי ה ת הוו ת נ י ה עוי סו ת‪ *i r ...‬ו ד קו ת יו ת ר‪.‬‬
‫* ני « מ ר נ ח י׳ חנ ״ ד כו ‪ ! ../‬נ י נ י מ עוי ם‪.‬‬
‫טרק כ *‪ .‬ו חג ה‪ ...‬־ ‪ *02‬ב מ ר א » נ בו א ת ם‪.‬‬
‫ו ה רי ד נו דז‪ ...‬כ ד וי א י ת נ סי ו נ ס עי או ת‪.‬‬
‫ו כי חוו ס עו םי ם ה‪ 1‬ו‪ ...‬ני * וי »י נ ‪.r o o‬‬
‫ט ר ק כ ג‪ .‬רק ‪jrnruw‬״ ם *ין י י * ת ‪ 0‬י ד‪.‬‬
‫ט רק נ ג‪ tu n .‬נ י ח נ ״י‪ *n r ...‬י ח ת י מ » ו י פ ו ת‬
‫’ ו י ג ז נ ק ר *׳ * ב רי‪ *w ...‬נ גו * י נ מ ‪ 0‬ח‪.‬‬
‫ו כז חי נ ו * ״‪« .‬ר כי י סי ח ם‪.‬‬
‫* ר ה ס ח מנ ח‪ *o r ...‬י ח ו ד נ טי קו דין‪.‬‬
‫ו ם * ח ר מ ר עו ? ! ״ ני מו‪ ...‬כי א ״ ח ]‪.‬‬
‫ו סוד! י ו כי ח ס מ כיי‪ ...‬נ ס ״ « י ק שו‪.‬‬
‫ט ר ק כ ר‪ .‬זו ח‪m » ...‬‬
‫ט רק כ ח‪ .‬וז חו מ כ תונ‪» * ...‬־ * ח״ ב‪.‬‬
‫ו או• מ ח או ס ר‪ ...‬־ » • ק י י ו כנו ד ע‪.‬‬
‫ו חז ב כ חי׳ ו מ ח ‪ . ..‬־ ‪ -»a‬ו נו ר ת ח * ר ק ח‪.‬‬
‫ו ניוזו א נ א י ו‪ .‬״ •יב* נ ״ ח כ נ ״י‪.‬‬
‫וי חו ד ו ח י מ ל ח‪■ . ..‬י ר כ ם ״ מ נ ס ״ *‪.‬‬
‫ו נ ז ה י ו נ ו י ס ח‪ ...‬ו נ כ י ״ מ ח כנ ״י‪.‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫יא*‬
‫יג‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫‪10‬‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫נה‬
‫כי‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫מ נ י‬
‫ו ט מ חרג ביחס׳׳ק‪ •®r ...‬ח׳ יו‪.‬‬
‫ואס יר מיב ד‪ ../‬־•‪8‬־ נ ‪ 0‬״ מ י ה מו‪.‬‬
‫והגת נ כי ‪#‬רסי‪ *sft' ...‬ס ‪0‬סרא ו א‪.‬‬
‫פרה י ר‪ .‬וחנה‪ ...‬־סד־‪.‬חורחט ועבידחס‪.‬‬
‫והו א נ ה ^די ט י מ ח‪ ...‬־סיל בראמו עכ״י‪.‬‬
‫והגה בי או ר‪ ...‬ו הס מכיל י בין‪.‬‬
‫‪#‬רק יו‪ .‬והגה‪ w ...‬וא שבי *וד‪.‬‬
‫ו הנה תכיי ח‪• ...‬מד י ב סיו במצי או ת‪.‬‬
‫ויז ה גחן חהב״ה‪* . .‬סו* סה אר־י «״י)‪.‬‬
‫ונ ם ככר הי'‪ *W ...‬מ חיי הו כי׳‪.‬‬
‫רק מאח״ב נ ר ם״ ארצך זנו׳‪.‬‬
‫שרמ י«‪ .‬וחנה הניי ח ‪ ..‬בעבירה ח׳׳ו)‪.‬‬
‫ו מי ת חצדסה‪ ...‬־‪ •ro‬או התמיה‪.‬‬
‫ז אח וקוד‪ ...‬־ ‪94‬־ הנ ע טי י ה חו סרי‪.‬‬
‫באמר בי הנמ סה‪ 1*4• ...‬כסי האבות‪.‬‬
‫וסאחר מ כייו ח‪ *no* ...‬הממוצעת ביני הן‪.‬‬
‫ונמצא כי בי‪ ...‬־סיד מס״ה גי די ה‪.‬‬
‫כי כייו ח י שי אי‪* ...‬מח• •צירה ע מי ה‪.‬‬
‫ו כי ני צו ץ‪ V «• ...‬ני צו צין ו כז׳‪.‬‬
‫ובז ה יו בן‪ [ ...‬פ כינ‪. 1‬‬
‫שיה לח‪ .‬ו הנ ח‪• ..,‬נ־ אכרי•הנו‪.«:‬‬
‫אר אעש״ב‪• ...‬נ• כי חי‪.‬‬
‫ואוי לזכ**ז;יהם‪ ...‬־‪ *100‬וחחפ׳עסוח‪.‬‬
‫■ ו מניו בו י ח׳‪.‬‬
‫ני בגו!« הג ה מי‪1w ...‬‬
‫וי א עד בי קו ח ה ט חינ ה‪• ...‬גא־ ה• י סי ב ר‬
‫•כי סי מ רע הו‪ ...‬בנ פ על חינו כנז״י‪.‬‬
‫סרה י ט‪ .‬ו מ פני‪104• ...‬־ הי א מצוה ע צייי‪.‬‬
‫ועולם האצילו ת‪w ...‬־ אייזו ח מסע‬
‫ורכה צמ*ל ‪ 2‬ז ה ‪ -‬־‪:‬ג* זאת עכודת‪.2‬‬
‫‪ 1‬י‪ 0‬ן‬
‫**‬
‫‪z‬‬
‫;‬
‫או ‪ 0‬י מ מ ר מ‪• ...‬נג־ גי ד ו ע ייי ח‪. 1‬‬
‫ו הנ ח מ כ ר סיו ח‪10•• ...‬־ קד ם ח‪/‬‬
‫ו חיי נ ו א טייו א ם‪ ...‬־®‪ *10‬כ ס״ מ י ק סז‪.‬‬
‫*‬
‫טרק נו‪ .‬נרם‪ ...‬העצב ננ״י‪.‬‬
‫ד‬
‫ונ מ « < ‪ « ]<0‬י « י ״ ס ו ו‪ ...‬־ נו ־ כ ם *׳• נ ו ח ו‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ן‬
‫ח‬
‫‪o‬‬
‫י‬
‫י*‬
‫יג‬
‫יג‬
‫יד‬
‫סו‬
‫‪1e‬‬
‫ין‬
‫יח‬
‫ים‬
‫ב‬
‫כא‬
‫נג‬
‫כג‬
‫נד‬
‫נח‬
‫נו‬
‫מ‬
‫נח‬
‫נס‬
‫י‬
‫ט רק כז‪ .‬ו א ם ח עןונו ת‪* ...‬יד* « ע ח סכ מו‪.‬‬
‫ו א ד רנ ח ה עזונו ח‪• ...‬י ר־ י די ם כ ניי‪.‬‬
‫ו ב כי ד חי׳ ו ד חי ‪• ../‬י ד־ « ״י « די קי ם‪.‬‬
‫ד מני סי נ י נ ח ת‪ ■«* ...‬ד ק כ״ ח י עיי *‪.‬‬
‫י ע יי * ה רנ ה‪.‬‬
‫וי * עו ר אי * ״‪.‬‬
‫ו ס ק ר ד ט ח ז ו נ ס מ כ ת‪ ...‬ס ע ס כועס‪.‬‬
‫טרק נ ח‪ .‬ו א פיין‪ ...‬ס ס מ ע סו‪.‬‬
‫טרק נ‪ .0‬א ד עו ד‪• ...‬י ר חו ס ריו חן דנ‪ 0‬ו תן‪.‬‬
‫ו ח פי נ ת חי א‪• ...‬י ר נ מ ר *ד ם‪.‬‬
‫ו נ ס א סי ה י י הז קז‪• ...‬י ר ה אד ם ע * םו‪.‬‬
‫ד א ״נ חו א‪ ...‬־גז‪ -‬ס טי ״ נ )‪.‬‬
‫דבטר ם נ מי ז נ ו ר‪ ...‬־‪ *72‬נ ג די ת סי ר‪.‬‬
‫ו נ ס סי מ הו א נ קי‪* ...‬יו* נ ד נ ו ד ו ס ע מ ח‪.‬‬
‫עו ד י מי ם אי י כו‪ ...‬כ ס ״ מ נז ה ״ ק‪.‬‬
‫טרק י ‪ .‬עו ד ז א ת‪ ...‬־»‪7‬־ כ ר נ ס ״ מ נ ס ״ *‪.‬‬
‫ד הנ ח נ * ‪ 0‬ת נ ‪ 0‬סי‪ ...‬־»ד* ה י נ נ ת די ד תו‪.‬‬
‫ד הנ ה נ א פ ת מ חי * ״‪ .‬־•ד* י ק ם! נ א רי נו ת‪.‬‬
‫ו כי מי * הני ע‪■ ...‬יס־ חזוד ק ח ו כ ח ״ג‪.‬‬
‫ו א טיי ו נ נ ח י' סו ר‪* ...‬יס־ מ ע כ ר ד מנ ח ז כ ר‪.‬‬
‫א נ י כ א ‪ 0‬ת א ‪ ... 0‬כ מנ נו ת‪.‬‬
‫טרק י א‪ .‬ו חנ ה אוי‪ 0 ...‬מ ‪ 0‬חי י ב‪.‬‬
‫מרק י נ ‪ .‬ו הנ ח‪ ...‬־ס א־ ו ע ד ק סז‪.‬‬
‫נ י ס א ח ר מ נו טו‪ .‬״ ־ ‪ •* 0‬נ ד נ ד י ב ר ח‪.‬‬
‫וז ״ מ ה י י חז‪ .‬קן‪■ ...‬סא* נ ס ״ א כ א רי כו ת‪.‬‬
‫ו ‪ 0‬״ מ נ נ ‪ 0‬ר א‪ ...‬־‪ *82‬נ ס׳ ח ר רי ם‪.‬‬
‫א נ י סי מ אי נו‪ ...‬־ ‪82‬־ א ה ב ת רי עי ¿‬
‫ונ ם ה ס קו רני ם א יי ו‪ ...‬נר* ו ד מ ג ת ]‪.‬‬
‫ט רק י ג ‪ .‬עו ד ו א ת ‪ ..‬נ * סו נ ח ו ו‬
‫טרק י ד‪ .‬ו הנ ח‪ ...‬־סג* ר ‪ 0‬״ מ י ק ם‪.:‬‬
‫ה‬
‫• ד ס ‪» .0‬ו ג י ! סו‪• ...‬נ ה־ « * < ב א רי כו ת‬
‫הג ה ה ‪ 1‬ו ע ס ס *יו‪ ...‬־‪110‬־ ו «ו וו )‪.‬‬
‫ו נ ז ח יי בו‪ ...‬־‪110‬־ נ ט *׳ • נו— ם)‪.‬‬
‫‪ r u‬נ « « * ח)‪.‬‬
‫נ י נ סו « נ ג •'‪ . ..‬ע ר‬
‫י הנ ה » ף ד ו ה יי ו‪ ...‬נ ס' * נ א ו י נ ו ח ‪.‬‬
‫• ו ס ס א‪ .‬נ י ט ‪• ...v a‬נו־ ז ב ז ו ז ז « ב ד‬
‫ו הנ ח ה' נ «נ‪ •112• ...‬ו ת פי לין‪.‬‬
‫ונ ם י ת נו נו‪ ...‬־‪ •112‬ו ו י נ ו ה טו ה נ ו' ‪,‬‬
‫ו ב ע טי פ ה *' !י ת‪• ...‬נ!• ? א דונו ו מי נ ו ‪,‬‬
‫‪» « 0‬ו *נ • פ לו שי‪• ...‬נו־ י י ו ר ן י ט‪.‬‬
‫ו הנ ח אי מי‪ ...‬־‪114‬־ ו י נ ו ע ‪ -‬ה ו נ נ “ י ‪.‬‬
‫א ד א ס נ ם א ס רו‪ .‬״ ־» ‪1 1‬־ נ י ו ו * ‪ n n‬ונ ח ״ ג‪.‬‬
‫ו הנ ח נ ה נ נ ה ‪ . u‬״ •»‪ •11‬ביי י ח נ נ ו ח ג‬
‫ו חנ ה נ י נוו נ תו‪ ...‬ו נ ו' ‪.V a‬‬
‫• ד ק פ נ‪ .‬ו הנ ח נ כ ד׳ • ״‪ 1 1 *• .‬ו ה א ד ם י ד « ונז *‪.‬‬
‫‪ 1‬נ ח ‪ n i‬ו פ ד ה זו‪118 • ...‬־ נ ם * « ‪jut‬‬
‫ו ה מני ח חי א < ‪• ... n » 'j‬ם־ י א‪ 1‬ו *ו ם « « נ י‘‪.‬‬
‫ו נ ט נ י איו י ו‪ 130■. ..‬נ נ *י • * ‪J‬‬
‫ו הנ ה נ < או ט‪• ...‬טא־ ני דו « י י ־ ו ז )‪.‬‬
‫ו «ו ו ו א ת י ו נ‪ 1‬ו ‪• . . .‬גא■ ח ט א ם! י די ו י נ ו׳ ‪.‬‬
‫ונ ם י ח י ‪ n i‬י ו ג ו ו ו‪ _ .‬נ ם * « נ ט * א‪.‬‬
‫• ו ק ט ג‪ .‬ו חג ה‪ ...‬־‪ -134‬נ ג ד׳׳ • י ק טו‪.‬‬
‫^ ‪ n‬וו‪ ...‬נ י ו ו « יי * ח )‪.‬‬
‫ו הנ ח נ חי׳‬
‫• ו ק טו‪ .‬ו הנ ה נ י ‪■ ...‬סנ־ » ו א נ ו׳ ‪.‬‬
‫!« ‪ ra ro‬ו נ ח ו נ ח י ה‪J 3& n n i ■or . ..‬‬
‫ו אי א ם נו ט ח י ו‪ - u r ...‬ט *ו « ה נ ו׳ ‪.‬‬
‫*ד ר‬
‫ר א שון‬
‫ז‬
‫‪r,‬‬
‫‪e‬‬
‫י‬
‫יא‬
‫ינ‬
‫ינ‬
‫•ו‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יו‬
‫•ח‬
‫יט‬
‫נ‬
‫נא‬
‫נב‬
‫נג‬
‫נו‬
‫נה‬
‫נו‬
‫נו‬
‫נח‬
‫גט‬
‫י‬
‫?וו ה‬
‫«‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫׳»‬
‫״ב‬
‫«‪1‬‬
‫יד‬
‫©ו‬
‫‪re‬‬
‫יז‬
‫יח‬
‫ים‬
‫‪3‬‬
‫ב*‬
‫‪33‬‬
‫כג‬
‫בד‬
‫כה‬
‫בו‬
‫כ‪1‬‬
‫כת‬
‫מי עו ד‬
‫איי ר‬
‫ו חנ ה כ' כ ח ♦'‪- ...‬מר* א ה ב ת עוי ם‪.‬‬
‫רס מ א ע מ״ ב‪ ...‬ו כו׳ ו בנו ד ע‪.‬‬
‫‪#‬י ה מ ה‪.« .‬יד י ס‪ ...‬כפר** כ ם־‪.* ,‬‬
‫וי מ רי ר‪• ...‬סה־ ח כי רו א י י ן‪.‬‬
‫ו חנ ה ו הי הי ה ¿‪ ..‬־סח* י א ה בוז ח סי ר‪.‬‬
‫ו חנ ה כ כי ה ד ב רי ם‪ ...‬׳‪130‬־ ב נ ״י ב א רי כו ת‪.‬‬
‫ו כול ם שי איי ם‪ ...‬־סו* ב או ר א״ ם ב״ ח‪.‬‬
‫וי כו ח ס שיי מי ס ה‪* ...‬סד עוי ס ם נ תיי ח ס‪.‬‬
‫וו״ ש א סי‪ .‬״ ה אזוייו ח !‪.‬‬
‫מרס ‪ .10‬ו חנ ה ב בי דו ר‪ ...‬ב ‪ 0‬מ ״י‪.‬‬
‫מרס ©ח‪ .‬ו הנ ח כ א מ ר‪ 1* 4• ...‬׳ וי חז רו י פ סי דו‪.‬‬
‫ו הג ה « ר פיו ת חוו ‪* 0‬ו ‪ 0‬י ם‪ *1a4* ...‬כי א פ ס ש ה שיני •‬
‫ו ככ ה ‪ 0‬ם ש חי א‪ • ...‬סוד ג ב וי ו ח ביי ח‪.‬‬
‫ו ח פ שי בז ח »גח••‪• .‬פח* ה א ר ס ו מ ת ו‪.‬‬
‫«‪ *1‬ויו ס ח גי ב ר‪.‬‬
‫א בי ה ס ב״וז‪...‬‬
‫אר י ד י ז ח ו י \ז ‪ ../‬ג ב ם״ « ב ם * *‪.‬‬
‫סרס ‪ .0 0‬ו הנ ח אי‪ *138* ...‬ב ש בי ? א הנ ת ‪n‬״‪.‬‬
‫י אי ר י ב א ה א ר ס ‪ .‬׳‪138‬־ פ רו ס ו ק דו ש‪.‬‬
‫ו א ח ״ג ב רכ ה שני'‪ *r ...‬כי חו דו י ח ‪ ,‬ב ג ״י‪.‬‬
‫ו הנ ח כאמי■ י שי ם— ‪ *r‬חי בו ר ב ר״ ת‪.‬‬
‫כי עי כי ©חוא‪ *r ...‬ו ס א דו כ ג ״י‪.‬‬
‫סרס נ‪ .‬ו תנ ח בי‪ ...‬־‪140‬־ פ ב דייי ס כו* ח ״ו‪.‬‬
‫ו הנ ח ס ד ר ה א בו ד ה‪ ...‬חיי ה חיי ה ב״ ח‪.‬‬
‫מרס נ א• ו הנ ח י תו ‪ 0‬ם ח‪ ...‬ב תוי ד תו כ נ ״י )‪.‬‬
‫כ כח ם ט ש ע ר ״ ס‪ ...‬־*ב* ב ת חנוני ם ‪.r o o‬‬
‫ו ה חני * ש כיו‪ n r ...‬י ח ם י ח חיו ת ם‪.‬‬
‫ו כ״ כ * * סו‪ ...‬א־ ם ב״ ח‪.‬‬
‫מרס ג ג‪ .‬ו כ פו‪ .‬״ ‪ o r‬ה או ר סוז מ ס ש‬
‫א כי ה מ כינ ה‪** ...‬נ* ה שס ש כי ב ד‪.‬‬
‫מיון‬
‫‪%‬‬
‫גמה‪,‬י הי גי ?‪a r ...‬־ ©*ות ח תו ר ה‪.‬‬
‫‪ 0 *0‬מ כינ ה‪.‬‬
‫וני רי ד ת ה כ ה מ תי׳ שיו ת‪...‬‬
‫סרק ‪ .y,‬ו הנ ח כ מ חי ה‪ .‬״ * ‪ *148‬כנז ר ע יי * וז|‪.‬‬
‫ו ב כי ת שגי‪ ...‬־‪ *148‬י ס ד ב ר ת א‪.‬‬
‫וו״ ש הינו ק א‪ ...‬ו כ פ״ ש ב ס״׳ א‪.‬‬
‫י סו טי א ס רי ס‪ .‬הנ ק ר א כ מ ם‪ ...‬ו א ח רו הו י ת'‬
‫שער הי חו ד ו ה א םונ ח‪ ...‬ו ק ב״ ח כי א ח ר‪.‬‬
‫פרס כ‪ .‬ו הנ ח‪ ...‬־‪ *164‬ה ‪ 0‬י ‪ 0‬א מו כז‪.‬‬
‫ו כי ש ו ס ״ו ב ב רי א ה‪ ...‬־ ‪ ' 164‬ב עוי ם ה ב רי א ה‬
‫• ר ס ג‪ .‬ו הנ ה‪ ...‬א״ ב א פ ס בי ע רז ב א פ ה‪.‬‬
‫ו ר׳ פ מי יו ה‪1se• ...‬־ ה ס אי ד ו א מ ם בי ע רו‪.‬‬
‫ו כ ד ב רי ם ה אי ה‪ ...‬־» ‪ *1 a‬צ די ו י ה ק די פ‪.‬‬
‫מדס ד‪ .‬כי הנ ה‪** ...‬כר ה מו ב ? ה טי ב‪.‬‬
‫ו הנ ה כ טו ש ס רח וו‪ ...‬׳‪158‬־ ס אין יי ש‬
‫(ו ה גי׳ ב חי׳‪ ...‬כי דו ע יי ״ ח‪.‬‬
‫סרס ה‪ .‬ויזנ ה עי‪ • ...‬ר ס נ‪. 1‬‬
‫<»‪1‬־ ה כיוי ה ג ח ‪ 0‬ר‪.‬‬
‫•י ס ו‪ .‬ו הנ ה‪...‬‬
‫ו הנ ח פ ה ת כייו ה‪♦ ,..‬סא* ה מ ‪ 0‬מ ב מ פ ש‪.‬‬
‫וי כו הו*ירר הג תו ב‪ ...‬חו א ה א ל קי ם‬
‫• ר ס ז‪ .‬ו בז ה‪ ...‬־«ב־ עיי ו ביי‪.‬‬
‫ו הנ ח ג ד ר ו ב חי׳‪* ...‬מב* וי ד ״ ‪ 00‬ריז‪.‬‬
‫וול״ה א ע מ ״י‪164* ...‬־ א מייו י ת ח תוני ם‬
‫ו הנ ר ב פ ״ מ מ בו‪• ...‬סג* פ ה ר פ״ ס ו׳*י >‪.‬‬
‫ו רנ ה ‪ 0‬כ אז‪ ...‬׳ ‪ 166‬־ ו ד ע תו ה בי אי‪.‬‬
‫וז ״ מ כ ח קוניי ם‪ ...‬־ ‪ 166‬־ ד פ פי א י ה •‬
‫וז הו נ״ כ ע ניז‪ ...‬־מד* ב סו עי פ ‪ 0‬מ‬
‫ו פ סי א כי עי סין‪ ...‬־®ד* נ כ וי ו ת ביי ח‬
‫כי כי קוד ה חיו ת‪r « 1 ...‬־ מ הז © דו חיו‪.‬‬
‫ו ה ח מ כון סו ר ח ע ל‪ ...‬ה או תיו ת ע*י©ז•‬
‫פי ס ח‪ .‬ו חנ ה‪ ...‬ו מ קו ר ה חיו ת‪.‬‬
‫י ש ג ה‬
‫מן ו נ ריז‬
‫מפז‬
‫י‬
‫ת‪0‬ג ו‬
‫®יס ‪ •0‬א בי ‪ • -‬מו׳ ער איו קיו‪.‬‬
‫רק ס מני‪ ...‬׳ ‪ *te‬י דו ע י פ מ נייי ם‪.‬‬
‫וזנ ח ת ( סו ר‪ ...‬טו ה מ בי‪.‬‬
‫מרס י‪ .‬אד•‪174* ..‬׳ ד ר כיו ס רו־כנו‪.‬‬
‫ו ס״ ס י ש כו‪ ...‬־‪ *174‬א תכ שי א ת כ ר‪.‬‬
‫עד״ פ כיו ס ד א מ לז‪ ...‬ס רו ת כיי‪.‬‬
‫*רס י א‪ .‬ו חג ה ג ם‪ *1 7 r ...‬ו ס חוג בי כו‪.‬‬
‫א בי כא ש ת‪ ...‬כ ס״ מ כ ס״ א‪.‬‬
‫*רס י ב‪ .‬ר ס״‪© *17&* .‬ה או תיו ת »‪.10‬‬
‫בי וזו ר״&י‪ ...‬ב ר ג‪.? '1‬‬
‫• ר ס א‪ .‬תני א נ סיי‪»* ...‬א* ע כ ״י ה ב ריי ת א‪.‬‬
‫ו הנ ח «וו ה‪ ...‬׳‪ 182‬׳ כ״ א שי ר אה‪.‬‬
‫הי ס ב• אר כי‪ ...‬יו ס יזוזו‪.‬‬
‫•רס נ‪ .‬ו חנ ה‪»* ...‬ג* נ ״ » •ז בו‪/‬‬
‫אבו כי ז ח‪ *184* ...‬חינו ת ת עני ת‪.‬‬
‫ו ‪ 0‬״ פ כי‪** ...‬וג׳ וחמץ ב חזוי ס ח‪.‬‬
‫א גז ‪ 0‬ג מ ר _ בי י א ‪»0 *011‬‬
‫מרס ד‪ .‬ד אוי ס‪ ' 186“ ...‬בג עי שי ס‪.‬‬
‫אר ה עניו *ובז‪ ...‬׳ «י׳ הח«׳ ו כי ‪/‬‬
‫כבה סם ש עי״ ש‪** ...‬ד* ‪ 0‬כ חי׳ ה או תיו ת‪.‬‬
‫ו בי או ר ה ענין‪ .‬״ ‪ w‬היי * ו ב ר‪.‬‬
‫מרס מ‪ .‬ו חנ ה‪ ...‬ב די ס סן)‪.‬‬
‫א פנ ם ו חו ״‪ n r .‬כנו ד ע יי ״ ח‪.‬‬
‫•רס‬
‫ז הנ ה י ע סב‪ ...‬נ א ‪ 0‬ר ו כ ר‪.‬‬
‫• ר ס ז‪ .‬ו אוי ם‪ ...‬־ «ד וגרב ה ז כ ר‪.‬‬
‫ו ה אי ר נ שבר‪ *1&4* ...‬ב ח מו ב ה כנו ד ע‬
‫ו או פי מי א ע כ ר‪ « ...‬נ ד בויו‪.‬‬
‫• ר ק ה‪ .‬ו חנ ה‪ ...‬י מי נ א ו כו׳‪. 1‬‬
‫מרס ‪ .0‬ו בי או ר‪ ...‬בס מ״ס ד ר׳׳ ה‪.‬‬
‫גו \ ‪& n‬‬
‫א ב‬
‫ה מו כ ה‪ 19« * .. .‬־‬
‫דז פ ר ה בנו ד ע‪.‬‬
‫סרק י‪ .‬ו הג ה‬
‫ומ אח ר מ ה ת מי ה‪ ...‬עיי א ח)‪.‬‬
‫מדק י א‪ .‬ו א מנ ם‪ < *r ...‬איו קץ‪.‬‬
‫ו ס ה מ ס מ ב חי ם‪.‬״ *‪209‬־ היי א סי ד‪.‬‬
‫ו מ ר מ \ ח ‪ » 0‬חי‪ ...‬עי כי מ מ עיו‪.‬‬
‫מדק •ב‪ .‬ו פ ע ס‪ ...‬י שי א סו ב‪.‬‬
‫א מז ה ה׳ ן‪ ...‬־‪20#‬־ והנון*• מ בנ מ מ‪.‬‬
‫אד טי הז א‪© *3M • ...‬יעוי הנ ש* כ ר‪.‬‬
‫ועהד‪ .‬הפע ם‪ ...‬אי א תי ר ה ו כ ר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ס מג תי ©פי‪ ...‬וז מני ם ו ג ר‪.‬‬
‫ג‪ .‬וי < ב מ‪ ...‬־ ‪« 6‬׳ ו ג בוי ‪ 1‬ה״ ‪. 0‬‬
‫אד ‪ 0‬י הז א‪ ...‬ה ד ר מנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין * מ ר אי‪* ...‬קד ו מ בי׳ » ר ס ה‪.‬‬
‫וז ה; «ודק‪ ...‬סי ח אב« ‪/!*,‬‬
‫ח‪ .‬וי ע ש רוד מ ם‪214* ...‬׳ מ ס בין ה כי‪.‬‬
‫אר ה או תיו ת‪ t v ...‬וי ״ ב ע״ מ >ו‪.‬‬
‫אר כי או ר ה עגיז‪ ...‬׳סח* סג ה «׳ ה״ ע ו כנ ״י‪.‬‬
‫א ד חעיל ם הז ה‪ ...‬־‪219‬־ ש קננ ה כ ע מי‪/‬‬
‫ו הנ ה ב א ר ם‪ ...‬־‪2x8‬־ י א ב ר ה ס בז‪/‬‬
‫אד א הר‪ ...‬ו ה ס מ בייי ס י בי נו‬
‫ו‪! .‬ו ד ע *רסח‪ *220* ...‬י ש ענו כ ר‪.‬‬
‫ו הנ ח ©ויעה‪ ...‬ה גונ ני‬
‫א מ רינו‪ ...‬׳‪232‬־ ו עי וי ו כו ‪/‬‬
‫ו הנ ה ה אי ה‪ ...‬־‪222‬־ י ס מ ר ס רי ב‪.‬‬
‫ו הנ ה מ ז מ ר י ן *קיב־ כש״׳ע כס״׳א‪.‬‬
‫ו חנ ה או״‪ ,..‬חגו רי ‪ 0‬ס׳‪. 8‬‬
‫ח‪ .‬זו ר ע «ד קו ת‪ ...‬ב חו ״י ו ד ‪-‬י‪.‬‬
‫‪ « .0‬הוניי‪ .‬״ ־סיד־ עי טי ה תו ר ה‪.‬‬
‫ע״ב אה <ביי א היי‪ .‬״ ח' י י ו ו ב ר‪.‬‬
‫י‪ .‬אד* מ ו חיי ם‪ ...‬ג מ ס ת ז נ ר‪.‬‬
‫מ יי ד‪.‬‬
‫שוןוו‬
‫ל עג ה‬
‫אלול‬
‫ו חנ ה י פי‪ ...‬־ ‪« •230‬ו ס דין וכז*‪.‬‬
‫וו‬
‫ו מנ ח «י ק ר‪■ ...‬קט*• נ ס עו כ חי ג‪.‬‬
‫ב‬
‫ו הנ ח ט ר ח חסד‪ « ..‬כ » כ ר‪.‬‬
‫נ‬
‫י א‪ .‬ל ה ע כי ל ר‪ ...‬ה ע ליון ח גנו !‪.‬‬
‫ד‬
‫י ב‪ .‬ו חי׳ מ ע ע ח‪ • ...‬קי ד ה רו ת ל ב דו‪.‬‬
‫ח‬
‫»ר ה ק ב״ ח‪ •234* ...‬ה ק רו מי ת י ת ‪/‬‬
‫ו‬
‫ו חנ ה א ת ע רו ת א‪* ...‬קיח* ה טו ב ח ט חיי חו‪.‬‬
‫ו‬
‫ו בי רו ר «ה י חי' ־קיח* ב מ צ ר ף ו כו ר‪.‬‬
‫ח‬
‫ו הנ ח מו ד ע ת ז א ת‪ ...‬־‪236‬־ « ט י ט ו כ ר‪.‬‬
‫ט‬
‫ח ״ ע ו הי׳ מ ע ה‪ ...‬כ? ח ס א ת ס‪.‬‬
‫י‬
‫י ג‪ .‬ס ה רב מו ב ר‪ ...‬ב סו כ ת ו ג ו ‪/‬‬
‫יא‬
‫י ד‪ .‬ל עו רי‪ ...‬־‪240‬־ ל מ עי ה ס עי ח‪.‬‬
‫יב‬
‫ו ב כ ל ענ ה ו ענ ה‪ ...‬ב ע עי ״ ת ו ד ״ ל‪.‬‬
‫יג‬
‫י ר טו‪ .‬ל ה ביז מ ע ל‪• ...‬קכא* ה כיוי ה ט חו‪.‬‬
‫סו א ר * רי ד ל ה ק רי ם‪• ...‬קכב* ב מ ע ל ו מיי צ ח‪.‬‬
‫ם« ו הנ ח כיי ו ת חי ״ ס‪• ...‬קכג* כ טו עי ת’ )‪.‬‬
‫י ו ו הנ ה ס רו ת א לו‪ • ...‬ק ב ד ע י נ ו י ס דו תי ח ם‪.‬‬
‫י ח ו הנ ח כ״׳ו חו א‪ ...‬עי ת ב א ר ב מ קו מו‪.‬‬
‫' ‪ 0‬־ טז‪ .‬א הו ביי‪248 • ...‬־ בנ ד רי ם ד ף ■‪/‬‬
‫ו הנ ח ו הו ע פ ״י‪ ...‬י ב מ ה ע‪.‬‬
‫כ‬
‫כ א יו‪ .‬נו ו ת ד ב א ת ע רו ת א‪ ...‬־ ‪0‬ס‪2‬־ ו ע ״ ע הי ט ב‪.‬‬
‫כ ב ת הו ע א רז ״ ל‪« ...‬ו ח ת כ י ‪/‬‬
‫כג י ח‪ .‬כ תי ב ס ה י פי ת‪ ...‬־‪252‬־ כ מ ״ ע ב ל ק״ א‪.‬‬
‫כ ר ו ע ני ת חי א א ה ב ה‪ ...‬ד ד כי ר ד ע חו‪.‬‬
‫כח י ט‪« .‬ו ט ח‪264* ...‬־ ו כ ת ר ד א צי לו ת‪.‬‬
‫א ד ה ע ניו חו א פ עו ט‪ • ...‬ק בוד ה או תיו ת‪.‬‬
‫כו‬
‫ו חנ ה ב חי׳ ח ב ט ת‪ •20•• ...‬ו ע כ ל‪.‬‬
‫כו‬
‫כ ח בו ע ד ״ז מ מ ע‪ •«»* ...‬מ ה א דיו ״ ל‪.‬‬
‫כ ס ה או תיו ת חננ לו ת‪ ...‬ו חיו ת כנו ד ע‪.‬‬
‫ו חנ ה ו ל עו ״ !‪ .‬״ ע ד רו ס ה מ ע לו ת‪.‬‬
‫וו‬
‫ו א ח ר ה ד ב רי ם‪• ...‬ק מא• ו כ ה ״ג טו ב א‪.‬‬
‫ג‬
‫ו כ מ דו מ ה לי‪* ...‬קמב־ א מ רי • י ‪.‬‬
‫נ‬
‫כו‪ .‬ב ר״ ס פ״ ג ?ז א‪284* ...‬־ ע״ כ ב ר״ ם‪.‬‬
‫ד‬
‫ו הנ ח ה סו בז‪ ...‬־ ק ס ד •»ל הלכ ת ב ל ב ד‪.‬‬
‫ח‬
‫ו עו ד י ע ל ה פ לי א‪ » .‬־‪288‬־ ב ה ס ת ר כ ו ‪/‬‬
‫ו‬
‫א ד ב א ס ח כ ע ת ד ק ד ק‪* ...‬קסד* ח בל א ת ד‪.‬‬
‫ו‬
‫ו ס ״ ע ח א ריז ״ ל‪ .‬״ ־‪ *288‬מ כ סי א ד ח ג‬
‫ח‬
‫ו הנ ח ה ע ליוני ם » ‪* .‬סמה* ת או מו ת עו ״ג‪.‬‬
‫ס‬
‫א בל ב צ א ת ח ^ י נ ח‪ ...‬כ ס ״ ע ב ע״ » ו ד ״ ל‪.‬‬
‫*‬
‫י א כו‪ .‬א הו ביי א חיי‪ • ...‬ק ס ד ב או ר חו תיו נ ס ״ז‪.‬‬
‫י ג ח ״ ע בוו ח ״ ק מו רי ק א‪ ...‬סו ד ם ל ב רכ ת‪.‬‬
‫י ! אי ת א בוו ח ״ ק‪ *2« • ...‬ו ע לו ל כנו ד ע‪.‬‬
‫• ד ו חנ ה ב חיו ת ה צ די ק‪* ...‬קמז* ו מ צ א ת ת א מין‪.‬‬
‫מיי ו תנ ח י ע עי ד‪ ...‬כו כ בי ם‪.‬‬
‫טז כ ח‪ .‬ל מ ח נ ס מ כ ה‪ ...‬מ ס ח מ גו נ ה‪.‬‬
‫*‪ 1‬ו חנ ה מו ד ע ת‪ ...‬מי ח מ א ת ו כ ו ‪/‬‬
‫י ת כ ט‪ .‬א ע ה חי ל‪• » .‬קסס* דר * י ו ר כ״ ט‪.‬‬
‫י ס ו חנ ה או ר ו ת‪ *288 • ...‬בו ל » ח ד‪.‬‬
‫ו חנ ח ר צון ח ע ליון‪• ...‬קן* ע כנ ר ״ו ת א ר ס‪.‬‬
‫פ‬
‫כ * וז ״ ע בוו ח ״ ק‪ ...‬־‪• 00‬־ ב א רי כו ת ע ״ ע‪.‬‬
‫כ ב ו חנ ח מו ד ע ת ו א ת‪ ...‬ב״ ח כנ ״ ל‪.‬‬
‫כג ל‪ .‬מו ד ע ת ז א ח‪...‬ו מ ס פ ר ו ד ״ ל‪.‬‬
‫כ ד ל א‪ .‬נו ד ע ב ע ע רי ס‪ ...‬ה א ב רי ם ו כו ‪/‬‬
‫כח ל כ‪ .‬בר ר ח׳ חי ל ם‪ ...‬כנ ם ע ת ד ר ענו‪.‬‬
‫ל ח ביז אי ד ה קו ר א‪ ...‬קד ם ח״ דו ק א‪.‬‬
‫כו‬
‫עיין ע ״ ח‪ ...‬א פי ם כנו ד ע‪.‬‬
‫כו‬
‫כ ח ל ה ביו ס ״ ע ב ע ע ר‪ ...‬־ ‪ •808‬פ׳ פ קו די )‪.‬‬
‫כ ס•) ו ס ״ ע ב פ׳ פ קו די‪* ...‬קנה* ב פ מז״ ע ד ר ״י‬
‫ו ד‪ ..‬ח ת פ ל ה‪ ...‬ע ד ה א צי׳ ‪:‬‬
‫ל‬
‫מ שרי‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫די‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫ינ‬
‫יד‬
‫סו‬
‫‪10‬‬
‫יו‬
‫יח‬
‫ים‬
‫נ‬
‫נא‬
‫גב‬
‫גג‬
‫כד‬
‫כח‬
‫כו‬
‫מ‬
‫כת‬
‫כס‬
‫י‬
‫יןו בוון‬
‫ח ‪ 9‬ז ן‬
‫כ‪ .‬אי הו ו חיו הי‪ ...‬־‪286‬־ בי ה ״ ק‪.‬‬
‫ו הג ם ע חי ע הנ ב ר א‪• ...‬קל* לנ כי עי ל תו‪.‬‬
‫א ר נ ע סו ת‪ ...‬־ ‪280‬־ ב בי ״ «‪.‬‬
‫א ‪ 0‬נ ‪ 0‬מו ד ע ת‪* ...‬קלא* ו ה לי ד ה ‪.‬‬
‫ו כו ח יו בן‪* ...‬קיא* ו כ ד ל ק מן‪.‬‬
‫ו חנ ה כ סו ״ כ‪ « ...‬ג ־ ל ה חיו ת ם‪.‬‬
‫א מנ ם מ צי או תו‪ ...‬־‪ *202‬כנ ״ ל‪.‬‬
‫ו עו ד ז א ח‪* ...‬קלב־ ד מ ל׳ ד א צי׳‪.‬‬
‫ו ל ם ס ״ ע ב ם׳ חנ לנו לי ם‪ •264* .‬כ ס ״ ע ב ם״ *‪.‬‬
‫ו טו ח יו בו הי ט ב‪ ...‬חיי עו ח״ ב‪.‬‬
‫כ א‪ .‬א ר ״ ע‪268• ...‬־ בכל יו ס‪.‬‬
‫א ר נ ם ו א ת‪ ...‬י ב א עי ל ה‪.‬‬
‫כ ב‪ .‬א הו ביי א חיי‪ ...‬ב פ ר * ״י‪.‬‬
‫א ר ה א מ ת א גי ר‪ ...‬י א ה ב ח׳ ו בי ‪/‬‬
‫ו כ מו א ב י ח סו‪ ...‬ה די נ ין ג ס ״ו‪.‬‬
‫א הו ביי א חיי‪ ...‬או ״ ג ס לו ״ג‪.‬‬
‫כנ‪ .‬בנוי ר ת‪■ ...‬קלד א לי ה ם כי ל‪.‬‬
‫ו ח ה פ ר ע ע בין ה ע ר א ה‪* ...‬קלד ע מי ה ב ח‪.‬‬
‫א בל ח ח ע ר א ח חי א‪ ...‬־‪272‬־ ס ס צי או תו ל ג מ רי‪.‬‬
‫ו ע ״ ב ר ! ב עיני‪ ...‬־ ‪ *272‬כ מ ״ ע בוו ה ״ ק‪.‬‬
‫ע״ ב * חו ביי א חיי‪ » .‬־ ק לד כ פ ר ע ״י ו ״ ל ע ם‪.‬‬
‫ו ב ע ב ת ק ד מ ב ע לו ת‪ ...‬כז י חי ד עון‪.‬‬
‫כ ד‪ .‬א הו ביי‪• » .‬קלת* ל עיו כ ל‪.‬‬
‫ו ע״ כ ק ב עו חז ״ ל‪ ...‬ב ל בו ת ם‪.‬‬
‫כ ח‪ .‬ל ה ב י ז ״‪ .‬ל ד ב ר מ או מ ה‪.‬‬
‫(וז תו כי ח ‪• ../‬קלס* ו חיו ת רו חניי ת‪.‬‬
‫ו חנ ה נ ו ח ו לי ״ ח‪278 * ...‬־ מ ת ח ת ל א ר ?‪.‬‬
‫( א ל א ע ב א ר צו ת‪ ...‬ע מ ה ם)‪.‬‬
‫ו תנ ח אוי כי‪ ...‬ה א ר ״י ו ״ ל‪.‬‬
‫ו הנ ח נ « ע‪ * « ...‬כ ל א י בו ר‪.‬‬
‫כסלו‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ד•‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫סו‬
‫סז‬
‫יו‬
‫יח‬
‫כו‪/‬‬
‫ל ה בי; כ ד ע ב פ ע ‪,‬׳‪.‬־‪...‬־‪ *310‬ד ע״ כ ד ד׳ א‬
‫ו הנ ה ב ס״ א כ ת ב‪ •310 * ...‬ע ב בי ״ ע רו ס »‬
‫ו הנ ה ל קיו ם מ צו ה ע א ~ א‪* ...‬קנו* א חו רי כו*‬
‫מ ע א ״ כ מ מ ע ה ה מ צו ת‪ ...‬־‪312‬־ היו ס ר ח סו ד‪.‬‬
‫א כ ל דו ק א סו דו ת‪ ...‬־ ‪« *312‬מזר ע ס‪.‬‬
‫ו עו ר ז א ת ע כ א ס ת‪■ ...‬קנד ל א י ר או‪.‬‬
‫ו כ ר מן מ בי דיו‪ *314* ...‬ה ל כו תי ה;‪.‬‬
‫אר ל ה בין‪• ...‬קנח־־־ ו כ ה ״ג‪.‬‬
‫א ד עו ד ו א ת‪* ...‬קנח* סוזנ ב ר א‪.‬‬
‫ס ע א ״ כ ה ה ל כו ת »‪ .‬־ ‪ •318‬א ל קו ת‪.‬‬
‫ו ה ט ע ם ס עו ס ד ח ב״ ד‪ ...‬־ ‪ *318‬ונ ט ר א‪.‬‬
‫ו ס ״ ע ב ע״ ח‪ ..‬עו כן ו כ ר ו ר ״ ל‪.‬‬
‫וי ה בין פ ר טי ה ה ל כו ת‪ ...‬ד כ לי ם דו ־ א‪.‬‬
‫דו ד ו מי דו ת‪ ...‬־‪ *320‬ב ע ת צ ר תי‪.‬‬
‫אד ס ה ע תי ‪ ../‬ו א חו ר ע ״ ע‪.‬‬
‫ו צד ק ה כנ ח ל אי תן‪ ...‬א״ ס ב״ ח‬
‫חנ ה ל א טו ב ה‪ ...‬ו כ ר ו ד ״ ל‬
‫הו כ ה תו כי ח‪ ? ...‬עו ס ת ו ה כ ר‪.‬‬
‫ג ו ‪ 19‬יו ם ט ו כ‬
‫<׳»נה טובה‬
‫גוי מו ד הגזוז דזוז ודרגי ה\ז‪ 0‬־ד\ח‬
‫תכתכד ותדותמי‬
‫*‪1‬‬
‫בהרמ‬
‫סי ח ־»ל ב ם יו ם לו מ די ם ביי ם‬
‫כס נם‬
‫מ פ ת חו ת‬
‫א) מ פ ת ח ענינים ב) מ פ ת ח ש מות ספרים ואנ שים‬
‫לספי התניא ‪.‬‬
‫ונ תו סף להם‬
‫ד) ה ערות ו תיקונים‬
‫ג) לוח ה תי קון‬
‫ה) כ ת בי יד ודפוסי ה תני א (ר שימה קצרה)‬
‫ו) ד ע רו ת ז) רא שי פרקים מ תול דו ת ר בנו הזקן‬
‫נערך על ידי‬
‫כ בו ד ק דו ש ת‬
‫אדטו׳׳ר מנחם טענדל שליט״א‬
‫ש נ י א ו ר פ א ה ן‬
‫מליובאוויטש‬
‫יוצא לאור על ידי מערכת‬
‫‪ .‬או צ ר ה ח סי די ם ״‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬
‫‪ 770‬איסטערך פאדקוויי‬
‫שנת ח מ ת *ל*יס *‪« »3‬ווו ‪ ** 1‬י«<־י¡ לגיי*ח‬
‫ממתח‬
‫מפתחות ‪ ..............................................................‬קסח‬
‫פתח דבר מכ״ק אדמו״ר שליט״א ‪ ........... ■...........‬ק ס ט ־‪338‬‬
‫פאקסימיליא — שער התניא דפום הראשון ‪ ..............‬קע‬
‫פאקסימיליא — כתב יד התניא מהדורא קמא ‪340 ........‬‬
‫'מפתח ענינים ‪ ...............................................‬קעא־קפה‬
‫מפתח שמות ספרים ואנשים ‪374-370 ...........................‬‬
‫לוח התיקון ‪ ..................................................‬קפח־קצא‬
‫הערות ותיקונים ‪382 .................. .........................‬־קצט‬
‫כתבי יד ודפוסי התניא (רשימה קצרה)‪398 ..................‬־רד‬
‫הערות ‪ ............................................................‬רד־‪408‬‬
‫ראשי פרקים מתולדות רבנו הזקן ‪408 ..........................‬־רה‬
‫פאקסימיליא — כתב יד התניא מהדורא קמא ‪412-410 ...‬‬
‫קסט‬
‫פתח דבר‬
‫גיכ"? אדכזו״ר •צדיט״א כהוצאה דשנת ה‪/‬תיצי״ד‬
‫בחוברת זו באו‪ :‬א} מפתח ענינים‪ .‬ב) מפתח שמות ספרים ואנשים‪.‬‬
‫ג) לוח התיקון‪ .‬ד) הערות ותיקונים‪ .‬ד‪ ).‬כתבי יד ודפוסי התניא‬
‫(רשימה קצרה)‪ .‬ו) העדות‪ .‬ז) ראשי פרקים מתולדות רבנו הזקן‪ .‬ח)‬
‫בראש החוברת — פאקסימיליא של ‪ ) 1 :‬השער דהוצאה הראשונה של‬
‫התניא‪ )2 .‬עמוד מכתב יד התניא מהדורא קמא‪ .‬אשר קרוב לודאי שזדו‬
‫גיף כתי״ק דבנו הזקן — ראה דשימת נ״׳ק מד׳ח אדמו״ד זצוקללה״ ה‬
‫נבג׳׳מ זי״ע אודות זה בספר קיצורים והעדות לספר לקוטי אמרים‪.‬‬
‫החוברת נערכה בקשר עם הדפסת התניא בפעם הראשונה בחצי‬
‫כדור הארץ התחתון‘ — בארצות הברית‪ .‬בברוקלין‪ ,‬ג‪ .‬י‪ .‬שנת‬
‫תשי ״ד‪.‬‬
‫הוצאה זו היא פוטוגרפיא מ״התוצאה החדשה והמתוקנת'‬
‫שנדפסה בווילנא תר״ס׳ עם התיקונים' שנעשו לאחר זה בהאמהות‬
‫ונכנסו בההוצאות שלאחרי׳‪.‬‬
‫לוח התיקון הבא בזה ערכתי על פי השוואה לההוצאות■ הראשו*‬
‫גייז׳ ילאלו שנדפסו בסמיכות מקום לרבנו י הזקן‪ ,‬אשר קרוב לודאי‬
‫שהיו שם כת׳״י התניא מוגהים‪ ,‬ואולי גם מגיהים שקבלו הוראות‬
‫מרבנו הזקן‪.‬‬
‫כן נכנסו בו התיקונים המיוחסים להג׳־צ‪ .‬וגם מה שתיקן הרה׳׳ח‬
‫י׳וו״יז וכו׳ הר״ד אשד ד׳ל שו׳׳ב גראצמאן׳ הוא שעסק בהגהת ודיו׳* ל‬
‫סול התניא הוצאת ווילנא תר׳׳ס‪ ,‬על גליון התניא שלו‪ .‬וכ״ק מו״ח‬
‫אדמו״ר אמר לי׳ אשר׳ בכלל‪ .‬יש לסמוך עליו בזה‪.‬‬
‫‪ ) 1‬ראה מכתב נ‪ -‬ק מו״ח אדמו‪-‬ר הגדפס בסק• קוגסרס מג זדשביעוה‬
‫ד׳׳תש״ח (קונסרס־ ‪1‬ח>‬
‫‪ )2‬דאד‪ .‬בפנים בהודאת ווילנא חר־׳ ס ותדס״ס‪.‬‬
‫ב״הערות ותיקונים״ באו תיקונים על פי השוואה להוצאות‬
‫אחרות‪ ,‬לבד הנ״ל‪ ,‬תיקונים במקום שנראה לי טעות המדפיס דמוכח׳‬
‫או על כל פנים קרוב לודאי‪.‬‬
‫בהוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס —‬
‫התניא — באמצע העמוד‪ ,‬ומסביב לו יבואו! מראה מקומות׳‬
‫פירוש קצר‪ ,‬ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת״י שלהם המפרשים‬
‫דברי התניא וכר —‬
‫יבואו ג״כ ציוני מקור תיקונים הנ״ל בפרטיות‪ .‬וזאת למודעי‬
‫כאן‪ ,‬אשר א) התיקון גר וגר במקום כר וכר* — באגדת התשובה —‬
‫הם ע*פ הוצאה הראשונה של אגה״ת מהדורא בתרא (שקלאב‪ .‬תקס״ו)‪.‬‬
‫ה התיקונים בנוגע להנקודות — הם ע״פ ציוני הרה״ח וכר הר״א‬
‫שו״ב גראצמאן‪ ,‬והכנסתים בסוג דתיקונים בדרך אפשר‪ ,‬כיון שלא‬
‫הייתי בטוח לגמרי אשר כולם שייכים אליו‪ .‬ג) תיקוני הביטוי ׳״עו״ג״‬
‫״כעוע״ג״ וכיו״ב הם ע״פ ציוני הנ״ל‪.‬‬
‫מנ ח ם שני או ר פ א הן‬
‫ג׳ כסלו ה׳תשי״ד‪ ,‬בר וקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬
‫‪ )3‬ע׳׳ם מש*כ בתשבי ערך גמר «נוד‪,‬גץ רז״ל‪ ,‬כשמביאין פסוק ואינם‬
‫משלימים אותו כותבין וגומר וכאשר מביאין מאמר מדבריהם ואינם משלימין‬
‫אותו כותבץ וכולי״ — וי״ל הטעם‪ ,‬ע״פ מרז״ל כל פסוקא דלא פסקי׳ משה‬
‫אנן לא פסקינן לי׳‪ ,‬ולכן אומר שיגמור‪ — .‬וכנראה שבמכתבים לא דייק בזה‬
‫דבנו הזקן‪ ,‬ולכן באגה׳׳ק נמצא בכ״מ »כר״ במקום «גר״‪.‬‬
‫חלק ראשון הנקרא בשם םפר‬
‫של בינונים‬
‫&י‪4‬׳ןם מ י מגריס ומפי כופרים קרועי‬
‫עליון ג*ן‬
‫מיוסי על פסוק כי‬
‫קמב אליך הרבי מאור בפיך‬
‫לע«יתי‬
‫ובלבבך‬
‫לב*ר היסב איך דוא קרוב‬
‫האי בדוך ארוכה וקצרה בעזה*‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫גרגס‬
‫בסלאוושא‬
‫ךן ךןךן‬
‫«‪ píbw‬אוייני «!ייחס הגדול ‪r&fia‬‬
‫הוינם ךןך«««««ךןס^ג‪:‬ז?י »*ייואדי‬
‫ספאיספי‬
‫יי‪6‬ליג‪?0‬י‬
‫נימע‪1‬י) ^ילא‬
‫•*ויק‪0‬ןו לדומיא‬
‫יי״ ש *‬
‫«*יו‬
‫‪3‬י קרע ג ל י ו «דנך מ *ו‬
‫לע^״זך ל*י?‬
‫«פין ו‪ 1‬ל «ו‬
‫& «‪; •*. 1‬‬
‫"י• ¿‬
‫‪ *<*9‬י•׳* י;«*‬
‫*”?‬
‫יחיי׳י ^ ^י׳י׳< יין^»יץ י<<י^ה׳ יג‪^^,‬עא<‪/‬‬
‫^<\‪^/‬ג‪*,‬ג!'*_‬
‫ייץ^י^ייי ‪3‬־ "‪*11‬‬
‫»*י ‪ 00‬י ^ ^י’ ^ י־‪,‬י ז• ולי^ ו^«?<י ןנ׳ז‬
‫ינ^י ׳ו י ך‬
‫^ ג ^ ג ג> ה '‬
‫ץ׳ ‪</‬יף ג‪1!'!./,‬י ‪<«0 0‬ה׳‬
‫' *' * *' ^ ‪ ¿ 0‬וי־»<*י ‪ 0‬ג;י ץ ?י ע!יי‪ -‬י־‪ ,‬י ‪ 0 , * ,‬י‪:‬י ^ «• ‪ 0‬ף‬
‫א»יז<‪ («0 41« ?/‬י ‪«00‬ה־ ו ‪3‬ייי‪» ,‬׳*‪.‬ע עיו‪1‬ר'* ‪0‬ן‬
‫‪ 5/‬׳ ז \ — ז‬
‫י‬
‫"י ‪ ,‬׳ !‬
‫»!נא ה«‪ 6‬י י י י ^ י ג״יזו ‪3‬י‪^? 0‬גיי^יינ! &'ן‬
‫וה‪1‬י^|^י^‪*$‬ז^> ׳<‪>¿ 0‬יר }ויוה‬
‫)‪ #‬ר‪0<.‬רמ>ע׳י‪ 9‬י־‪3‬־‪0‬ויק‬
‫־‘<‪ 7‬׳י<יי‪.‬ג\ד יי^ל^יע‬
‫‪ ^ 1‬י ■י! יל! ‪.‬י^י‪ ^ /‬כ*(‪£‬ף (עי«<ק ««‪ 0‬׳*חו׳‬
‫‪/ 00‬י }זי¿^; »*י‪?? /" ^ *1‬ע ‪ ¿'* 13* ? ,‬ו‬
‫י׳״'‪¥‬׳ ^ ^ *‪ ' 0‬ג׳‬
‫^‪^ 7<>:‬‬
‫‪ 3‬ג ‪< ^ '-‬יץ ‪? 1 } 0 3 >1‬ען‪1‬‬
‫ג שו ר ה ס' מ ת חל ת‬
‫שונ א‬
‫הס״*‬
‫כנ ר א ה‬
‫ימ‬
‫* פלינזת‬
‫כ אן‬
‫ה קול מו ס‬
‫ו בס׳ ה מ ג' * ד‪.‬נד ‪00‬‬
‫*י' ‪ :‬מ אינ ו «ו נ א‬
‫ו כו׳‪.‬‬
‫^‬
‫‪ ^ 091‬׳ » י ־ ? ^ *‬
‫‪>\ 3‬ייד־‪«)'0‬עע^י' ;‬
‫‪.‬‬
‫י*‪,<,‬ע<ד‪1‬ן ן ^ז ‪ /‬י ‪ -‬וי¿«ו‪ .‬ודוו חי‬
‫^ **ד ‪ 01^#‬מיץ י־‪*$/‬ר ‪*#‬׳ •‪ 110‬׳ ^‬
‫(‪7‬י ץ ‪^•«¿«¡^ 9,‬ן ?ן‪.‬ץ« ״י ^ץיקץג׳« ^‬
‫^ וי•«¿** «גי •לא‘׳׳זי• ׳ י י ‪ /‬י ^ י י ^ *‬
‫■»“■ '•*‬
‫•יי■‪«.‬י‪- ■,‬־'‬
‫‪ -£‬י‬
‫■‬
‫׳*־׳־'‬
‫־‪ . , ,‬וזי^ז׳ ' ־׳•*<'‘‪•'¥‬׳‬
‫י־»•«‪» . -?.‬‬
‫תמונת נ ת ב יד של ססר התניא מהד רא קמא מרבינו הגדול נ״;¡ זגוקללה־ה נבנ־ס זי' ע‪.‬‬
‫מפתח ענינים‬
‫קעז‬
‫‪ -‬על סדי ה א׳׳ג ‪-‬‬
‫מ טפי לקוטי אמרים (הניא)‬
‫אות הראשונה מציינת את החלק‪ .‬האותיות הכאות אחר זה‬
‫— הפרי‪ ,‬או הפימן (או הפיסקא בקו״א)‪.‬‬
‫ח״א ‪ :‬ס פר של סינוני ש‪ .‬ה ק ד מ ה ונ״ג פרקיש‪ .‬ח״ב ‪ :‬שער‬
‫«*'¡‪¡-‬זד ; ה א מונ ה‪ .‬ה ק ד מ ה וי׳׳כ פר קי ם‪ .‬ח״ג ‪ :‬אג ר ת ה ת שו ב ה‪.‬‬
‫י״ב פרקיש‪ .‬ח״ד ‪ :‬אכ ר ת הקד ש‪ ,‬ל״ב סיניניש‪ .‬ח״ה ‪ :‬קונ ט ר ס‬
‫א הרון ו אנ ה״ ק‪ ,‬ט׳ סי מני ם‪.‬‬
‫אב‪ ,‬חכמה ‪:‬‬
‫אג (אי״א‪ .‬חו׳׳ב) אח (ח‪.‬‬
‫אי״וז) איח (ח‪ .‬שבנפש‪ .‬ח‪.‬‬
‫שבאצי׳‪ .‬הח‪ .‬תחי׳ בעלי׳‪ .‬כח‬
‫מה) איט (ח‪ .‬שבנפש‪ .‬כח מה)‬
‫אלה (מדרי׳ הח‪ ).‬אמג (איזהו‬
‫ח‪ .‬הרואה כו׳) אנג(בח‪ .‬יסד‬
‫ארץ אבא בו׳) בח (ח‪ .‬נק׳‬
‫ראשית) בט (ח‪ .‬למע׳‪ .‬בח‪.‬‬
‫עשית) דה (א‪ .‬יסד ברתא‪.‬‬
‫נקדרה בהיכלא‪ .‬חו״ב י׳ ה׳)‬
‫דיד (עינים הארת הח‪ ,.‬בח‪.‬‬
‫יסד ארץ) דיט (אחיריים דח‪).‬‬
‫דכו (יסו״א המלובש בדא‪.‬‬
‫בח איתברירו) דכח (בח‪.‬‬
‫איתברירו‪ .‬א‪ .‬יונק ממזל דח׳)‬
‫רכט <או״א‪ .‬תושב״ב שבע״פ)‬
‫הה (בח‪ .‬איתברירו‪ .‬באוא״ס‬
‫שבה)‪ .‬ע״ע בן‪.‬‬
‫אכות‪ ,‬הא‪ .‬ה׳׳ה המרכבה ‪:‬‬
‫איח‪ .‬אנג‪ .‬אלד‪ .‬אלט‪ .‬אמו‪.‬‬
‫דכה‪.‬‬
‫אביי ‪ :‬אא‪.‬‬
‫א בן‪:‬‬
‫בא‪ .‬בז‪.‬‬
‫אברהפ ‪:‬‬
‫אלב‪ .‬אמה‪ .‬אמו‪ .‬אמז‪ .‬אמט‪.‬‬
‫דב‪ .‬דה‪ .‬דיג‪ .‬דטו‪ .‬דכא‪ .‬דכו‪.‬‬
‫הז‪.‬‬
‫אברים ‪:‬‬
‫אבג (מצות) אנא (מוח וא‪).‬‬
‫דלא (לב וא‪ .‬שכינה ונש״י)‪.‬‬
‫אדם ‪:‬‬
‫אהקדמה (אין דיעותיהם‬
‫שוות) איד (כ״א יכול להיות‬
‫ביגוני) אכז(מקדש עצמו מעט‬
‫כו׳} דיא (בריאתו בשביל‬
‫לנסותו) דיב (עולם קטן‪.‬‬
‫שינוים בו) דכה (אשר שלט‬
‫הא‪ .‬בא‪ .‬לרע לו)‪ .‬עיי״ע‬
‫מצות‪ ,‬תכלית‪.‬‬
‫א״ק ‪ :‬בט‪ .‬דך‪ .‬הד‪.‬‬
‫אדה״ר ‪:‬‬
‫אב‪ .‬ביא‪ .‬דז‪.‬‬
‫דכו‪ .‬הב‪.‬‬
‫דיב‪.‬‬
‫דכה‪.‬‬
‫אד׳ (•צב) ‪:‬‬
‫אהבה ‪:‬‬
‫בז‪.‬‬
‫אג‪ .‬אד (שרש למ״ע) אז‬
‫(תשיבה מאה״ר) אט (אה״ר‬
‫א־ב״ת) איג (א‪ ,‬שבבינוני)‬
‫איד (אהב״ת) אטו (אהמ״ס)‬
‫אטז (כנ״ל) איז (א‪ .‬דלעשותן)‬
‫איה (אהמ״ס) איט (פי׳ שם‬
‫א־מ״ס) אמ (תכלית הא‪.‬‬
‫א־ב״ת) אמא (בהי׳ בא‪).‬‬
‫אמג (בחי׳ בא‪ .‬אהוי״ר) אמד‬
‫(בחי׳ בא‪ ).‬אמו (א‪ .‬דכמים‬
‫הפגים לפנים) אמט(דוחקת‬
‫הבשר‪ .‬אה״ע) אן(בחי׳ בא‪).‬‬
‫בהקדמה(א‪ .‬דלעשותה‪ .‬בחי׳ ‪/‬‬
‫בא‪ ).‬גט (א‪ .‬למען חייך) דד‬
‫;כנ״ל) ד טו( א‪ .‬דלמע׳‪ ,‬דאבר ­‬
‫הם) דיה (אהב״ת אהמ״ס‪,‬‬
‫אהוי״ר) דכז (המשכת רוחנית‬
‫ע״י אה׳׳ר) הח (מצוה ראשו ­‬
‫נה‪ .‬שרש למ״ע‪ ,‬גילוי הא‪.‬‬
‫הוא בירור ניצוצות)‪ .‬עיי״ע‬
‫דו״ר‪ .‬ואהבת‪.‬‬
‫אהרן ‪:‬‬
‫מ‪.‬‬
‫אוד ‪:‬‬
‫א‪).‬‬
‫לכינוי‬
‫(טעם‬
‫אנא‬
‫בג (א‪ .‬השמש בשמש) בי‬
‫(כינוי לספירות‪ .‬בריאת הא‪).‬‬
‫ביב (א‪ .‬הירח) דג (או״פ‬
‫או״מ) דך (א‪ .‬חוזר) דכג‬
‫(תורה) דלא (או׳׳י או״ח)‪.‬‬
‫אוא״ס ‪:‬‬
‫או (מלא כל הארץ) איה‬
‫(מתלבש בחכ׳) אלה (כג״ל‪.‬‬
‫אחד האמת כו׳)‪.‬‬
‫או״ב ‪ :‬אלח‪ .‬בד‪ .‬דך‪ .‬הד‪.‬‬
‫אורחא ‪:‬‬
‫דך (דפלגותא דשערי׳‪ .‬תרי״ג‬
‫א‪ ).‬הד (כנ״ל)‪.‬‬
‫אייר‪ ,‬רוחב‪ :‬גד‪.‬‬
‫אותיות ‪:‬‬
‫אך (מקומם) אלג (כנ״ל) בא‬
‫(א‪ .‬השם הם המחיים) בב‬
‫(ע״ד הנ״ל) בד (התהות הא‪).‬‬
‫בז (א‪ .‬דעש״מ) ביא (כנ״ל‪.‬‬
‫למע׳‪ .‬כ״ב א‪ .‬תמונת הא‪).‬‬
‫ביב (צירופם‪ .‬תמונתם) גד‬
‫(חצוניות) דה (התהותן‪.‬חומר‬
‫וצורה הא‪ ).‬דיט (א‪ .‬גדולות‪.‬‬
‫א‪ .‬במדו׳׳מ) הז (א‪ .‬איתן)‪.‬‬
‫אלב‪.‬‬
‫‪♦ 11‬‬
‫אא‪ .‬אי‪ .‬אח‪ .‬איט‪ .‬אלג (ארץ‬
‫א‪ ).‬אלו (א‪ .‬לע״ל) דכה (א‪.‬‬
‫ארץ א‪.).‬‬
‫או צר של יד״ ש ‪ :‬אמב‪.‬‬
‫אותיות ‪:‬‬
‫ד׳ די (חס׳ דלית)‪.‬‬
‫ה‪,‬‬
‫איז (תתאר‪ ).‬גד (עילאה‪ ,‬ת־‬
‫תאה) גו (תתאה) דה (עיל ­‬
‫אה׳ תתאה)‪.‬‬
‫י׳ בד‪ .‬דה‪ .‬עיי״ע הוי׳‪.‬‬
‫אח‪ ,‬אחיה ‪ :‬אלב‪.‬‬
‫אחד‪,‬אחדות ‪:‬‬
‫אך (א‪ .‬של הקב״ה) אבא‬
‫(המשך) אלב (א‪ .‬כל ישראל)‬
‫אלג (של הקב״ד‪ ).‬בז (כנ״ל‬
‫א‪ .‬פשוטה‪ ,‬מורכבת) בח‬
‫(כנ״ל) דט (גוי א‪ .‬בארץ)‬
‫דכב (א‪ .‬כל ישראל; דלא‬
‫(כנ״ל)‪ .‬עיי״ע יחוד‪.‬‬
‫אחידייפ ‪:‬‬
‫אכב <פי׳ א‪ .‬אלקים אחרים)‬
‫דיש (א‪ .‬דספירות) דכב‬
‫(כג״ל אכב)‪ .‬עיי״ע פנים‬
‫אחור‪.‬‬
‫אחד — (אלישע א‪ :).‬אל‪.‬‬
‫איהו וגרמוהי ח ד‪:‬‬
‫בד‪ .‬בז‪ .‬בט‪ .‬דטו‪ .‬דד (א•‬
‫וח״ח אוג ״ח) רלב‪.‬‬
‫איו כ‪:‬‬
‫אא‪.‬‬
‫איד‪ .‬אכז‪ .‬בד‪ .‬גיב‪.‬‬
‫איזהו חכם כו׳ הנולד ‪:‬‬
‫אמג‪.‬‬
‫איזהו חפיר המתחסד עט קו­‬
‫נו‪ :‬אי‪.‬‬
‫אין ‪ :‬דיז(כתר)‪.‬‬
‫‪.‬איז מלך כלא עפ ‪ :‬בז‪.‬‬
‫אין עומדים להתפלל ‪ :‬גי‪.‬‬
‫איפור ו הי תד‪:‬‬
‫אז (סי׳ ל׳ אלו) דבי (כג״ל)‪.‬‬
‫איש‪ ,‬א ש ה‪:‬‬
‫אמג (אהיי״ח ריח (מ״ל)‪.‬‬
‫א י ת ן ‪ :‬הז‪.‬‬
‫אכילה ‪ :‬דכו(דחול‪ ,‬דשבת)‪.‬‬
‫א*ל (שפ) ‪ :‬דז‪.‬‬
‫אל תדין את חכרו כו׳ ‪:‬‬
‫אל‪.‬‬
‫אלקים ‪:‬‬
‫א‪ ,‬דאלקיא)‪.‬‬
‫אבג (א״א‪,‬‬
‫אבד (א‪ .‬דאלקיא)‪ .‬אמו (אל ­‬
‫כו׳)‪.‬‬
‫אברהם‬
‫קיכם א‪.‬‬
‫אמז (כג״ל) אמט (כג״ל) בו‬
‫(גבו׳‪ .‬הטבע‪ .‬ה׳א‪ .).‬גד‬
‫(מלאכים נק׳ א‪ .‬ה׳א‪ .).‬דיא‬
‫(א״א ־ תאות הגוף)‪ .‬דכד‬
‫(א״א) דכה (א״א‪ .‬א‪ .‬דאלקיא)‪.‬‬
‫אלו ו אלו ד א״דו‪ :‬אהקדמה‪.‬‬
‫אלי׳ ‪:‬‬
‫אא‪ .‬אה‪ .‬אמד‪ .‬בו׳ בי (ב״פ)‬
‫דכו‪.‬‬
‫אלמנות חיו ת‪ :‬אטז‪.‬‬
‫אלעזר כן דורדיא ‪ :‬אמג‪.‬‬
‫אלעזר‪ ,‬ראכ״ע‪ :‬גב‪.‬‬
‫אם אין חכ׳ אץ ירא׳ אפ כו׳ ‪:‬‬
‫אבג‪ .‬אמג‪.‬‬
‫אם רץ לכך שוכ לאחד ‪:‬‬
‫או•‬
‫אם תכקשנה ככסף גו׳ ‪:‬‬
‫אמב‪.‬‬
‫דכו‪.‬‬
‫י אמה ‪:‬‬
‫א מונ ה ‪:‬‬
‫איח‪ .‬איט‪ .‬אלג‪ .‬אמב‪ .‬דא‪.‬‬
‫דיא‪ .‬דכה‪.‬‬
‫אמות ‪:‬‬
‫אג (ג׳ א‪ .‬וז׳ כפולות)‪.‬‬
‫אמת ‪ :‬איג‪ .‬דו‪.‬‬
‫אני הוי׳ לא שניתי ‪:‬‬
‫אך‪ .‬בז‪ .‬דו‪.‬‬
‫אפ!ז‪ :‬אמו‪.‬‬
‫אע״ג דאיהו לא חזי כו׳ ‪:‬‬
‫אכג‪ .‬אכד‪.‬‬
‫אפיקורס ‪ :‬אלב‪.‬‬
‫אפר ‪ :‬דטו‪.‬‬
‫אפרוחיפ ‪ :‬אמ‪ .‬גט‪.‬‬
‫רוחא‬
‫ברוחא ‪:‬‬
‫עיי״ע נשיקין‪.‬‬
‫אתה ‪ :‬בב (א ־ ת ה)‪.‬‬
‫אתבפיא‪ ,‬אתהפכא ‪ :‬אכז‪.‬‬
‫אתעדל״ע‪ ,‬א תעדל״ת‪:‬‬
‫דה‪ .‬דו‪ .‬דיב‪ .‬דיז‪ .‬דכא‪.‬‬
‫דד‪.‬‬
‫דלב‪ .‬הז‪.‬‬
‫אתרוג ‪ :‬הד‪.‬‬
‫כבל ‪ :‬דד‪.‬‬
‫כגד ‪ :‬עיי״ע לבוש‪.‬‬
‫* ■ « » * » «ו •‬
‫! ■! ה »‬
‫אלט (מלאכים) אמו(ב‪ .‬הייתי‬
‫עמך‪ .‬ב‪ .‬רבה)‪.‬‬
‫כוצד״ק ‪ :‬בד‪.‬‬
‫ארור ‪:‬‬
‫בחירה ‪:‬‬
‫אהקדמה (א‪ .‬בו קללה כו׳)‪.‬‬
‫א"א ‪:‬‬
‫אמא‬
‫כתר‪.‬‬
‫אחעט״ב‪:‬‬
‫אתדבקות‬
‫דכט‪.‬‬
‫איד‪ .‬אלט (אינה במלאכים)‪.‬‬
‫כטול ‪:‬‬
‫(רצה״ע)‬
‫דך‪.‬‬
‫עיי׳׳ע‬
‫ארץ ‪:‬‬
‫אלג (א‪ .‬או״ה) אנג (בחכ׳‬
‫יסד א‪ ).‬דח (א‪ .‬החיים) דיד‬
‫(תמיד עיני ה״א גר‪ .‬א‪ .‬הח ­‬
‫יים‪ .‬בחכ׳ יסד א‪ ).‬דכה (א‪.‬‬
‫או״ה)‪ .‬עיי״ע צדקה‪.‬‬
‫איט‪:‬‬
‫איט‪ .‬דיב (א‪ .‬מים‪ .‬חו״ג)‬
‫דלב‪ .‬עיי׳׳ע יסודות‪.‬‬
‫אשרי מי שכא לכאן ותלמודו‬
‫כי דו‪ :‬אמ‪.‬‬
‫אכא (ב‪ .‬כל הבריאה)‬
‫(כנ״ל) בו (כנ״ל)‪.‬‬
‫בג‬
‫בטחון ‪:‬‬
‫גיא (ב‪ .‬בסליחה) דיג (בעלי‬
‫בטחון חוסים בימינך)‪.‬‬
‫בינה ‪:‬‬
‫איג (מקור הגבו׳) אמר (ב‪.‬‬
‫גח (בן י׳) גט‬
‫לבא)‬
‫(תשו״ע) דה (עוה״ב ‪ .‬ב‪.‬‬
‫לבא) דכט (עוה״ב)‪ .‬עיי״ע‬
‫חב״ד‪.‬‬
‫אב‪,‬‬
‫בינוני ‪:‬‬
‫אא‪ .‬איב‪ .‬איג‪ .‬איד‪ .‬אטו‬
‫(עובד ואשד לא עבדו) אם‪.‬‬
‫אכט‪ .‬אלה‪ .‬אלז‪ .‬אמא (הכנת‬
‫לשמה בב‪ ).‬אנג‪.‬‬
‫כ״ש‪ ,‬ב׳׳ה ‪:‬‬
‫גב (ב*ש) דיג (קולי ב״ש‬
‫חומרי ב״ה)‪.‬‬
‫כלעם ‪ :‬אכה‬
‫כמקום שכע׳׳ת כד׳ ‪ :‬אז‪.‬‬
‫כ״ן‪( ,‬שם) ‪ :‬אמי‪ .‬בז‪ .‬הב‪.‬‬
‫כז‪:‬‬
‫כרק ‪ :‬דטו‪.‬‬
‫כת ‪:‬‬
‫דיב (הנשמר׳ נק׳ בת כהן)‬
‫עיי״ע אב‪.‬‬
‫כתחלה עלה כמח׳ לכרוא כר׳‬
‫מדה״ר ‪ :‬בה‪.‬‬
‫גאולה ‪:‬‬
‫אלז (צדקה מקרבת הג‪ ).‬די‬
‫(אין נגאלין אלא בצדקה)‪.‬‬
‫נכורה ‪:‬‬
‫עיי״ע בינה‪ ,‬דין‪ ,‬חו״ג‪.‬‬
‫אב (נש״י‪ .‬המשכת הבן ממוח‬
‫האב) אי (כברא דאשתדל‬
‫בתר או״א) אמ (בן‪ ,‬אפרוח) גכעוני ם‪ :‬גיא‪.‬‬
‫אמא (בן‪ ,‬עבד) אמד (אהבתו‪.‬‬
‫גדול ‪:‬‬
‫לאב)‪.‬‬
‫בד (חסד) דג (חשבון ג‪.).‬‬
‫משיח‪.‬‬
‫עיי׳י׳ע‬
‫דכב‪.‬‬
‫די‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫כן דוד‬
‫כוך? ‪ :‬עיי״ע נפש‪.‬‬
‫אלא‪.‬‬
‫אכט‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫®לך‬
‫כז‬
‫גורל ‪ :‬ח‪.‬‬
‫כני עלי׳ ‪ :‬אי‪.‬‬
‫גזה׳׳כ ‪ :‬אבד‪.‬‬
‫כעלי עסקים ‪ :‬אכו‪ .‬דא‪.‬‬
‫גנז‪ :‬אמא‪.‬‬
‫כריאה ;‬
‫גידולי גידולין ‪ :‬דבז‪.‬‬
‫דך (יש מאין נקי ב‪ ).‬עיי״ע גיהגם ‪:‬‬
‫עולמות‪.‬‬
‫אח (ג‪ .‬של שלג) גיב (יסורי‬
‫אלב‪.‬‬
‫כ ריו ת‪:‬‬
‫עוה׳׳ז וג‪ ).‬דבז (אויר ג‪.).‬‬
‫כריח ה תיכון‪ :‬איג‪.‬‬
‫גילוי ראש ‪ :‬אלה‪.‬‬
‫כריחה ‪ :‬אלא‪.‬‬
‫גימטריאות ‪ :‬בא‪.‬‬
‫כרכה ‪:‬‬
‫אהקדמה (ב‪ .‬חכם הרזים) גלגול ‪ :‬אלט‪ .‬דז‪ .‬דיט‪ .‬דבט‪.‬‬
‫לי•* ‪7‬י! ♦•‬
‫י*‪17‬‬
‫אמא (ב‪ .‬השחר) אמט (ב‪.‬‬
‫איט (ג‪ .‬הירח) בו (גלגלים)‬
‫ק״ש) גיא (ספק ב‪ .‬להקל‪.‬‬
‫גיב (ג‪ .‬השמש) דכה (גלגלים)‬
‫סלח לנו‪. ,‬גואל ישראל‪ ,‬השי ­‬
‫גלגלתא ‪ :‬דך‪.‬‬
‫בנו)‪.‬‬
‫גלות ‪:‬‬
‫איז‪ .‬אלז‪ .‬אלט‪ .‬אמה‪ .‬גו‪.‬‬
‫דיה‪ .‬דכה (ג‪ .‬וג‪ .‬שלמד‪).‬‬
‫דד‪.‬‬
‫דכו‪ .‬הז‪.‬‬
‫גמליאל‪ ,‬ר׳'ג‪ :‬אלה‪.‬‬
‫ג״ע ‪:‬‬
‫אלט (געה״ע‪ .‬עמוד שבין‬
‫געה״ע וגעה״ת) אמא (עסק‬
‫הנשמות בג״ע) בה (ההשגה‬
‫בג״ע) דה (כנ״ל) דיז (ג״ע‬
‫ותחה״מ) דכז (געה״ע געה״ת‪.‬‬
‫אויר ג״ע) דבט (לבושים‬
‫בגעה״ע‪ ,‬בגעה״ת)‪ .‬עיי״ע‬
‫עדל‪.‬‬
‫גפה״ד ‪ :‬אכב (שקולה כע״ז)‪.‬‬
‫גשמי‪ ,‬רו חני‪:‬‬
‫דך (ג‪ .‬מרוחני הוא יש מאין)‪.‬‬
‫דבור ‪:‬‬
‫אח (דב״ט‪ .‬ד‪ .‬אסורים) אכא‬
‫(ד‪ .‬למטה‪ ,‬למע׳) אכה (דב״ט)‬
‫בב (למע׳) ביא (מחו״ד‬
‫למע׳) דה (אין התינוק יכול‬
‫לדבר אף שמבין הכל)‬
‫דכה (ד‪ .‬העליון‪ ,‬התחתון)‬
‫עיי״ע אב‪ ,‬מדודו״מ‪.‬‬
‫דבר שבקדושה אינו נעקר‬
‫לגמרי ממקומו ‪ :‬דבז‪.‬‬
‫ד״ ם‪ :‬אא‪ .‬דבג‪.‬‬
‫דוד ‪:‬‬
‫אלב‪ .‬גז‪ .‬גיא‪ .‬דה‪ .‬דט‪ .‬דיג‪.‬‬
‫דטו‪ .‬דכה‪ .‬הו‪.‬‬
‫דצח״ם ‪:‬‬
‫או (האסורים) אז (המותרים)‬
‫אלח (חלוק בחיות שבדצח״ם‪.‬‬
‫כנגד ד׳ אותיות שם ה׳‪.‬‬
‫דצח״ם בקיום תומ״צ) בא‬
‫(גם בדומם יש נפש) דך‬
‫(מ‪ .‬ניזון מדצ״ח) דכה‬
‫(גם בדומם יש נפש) הד‬
‫(אדם חי מדצ״ח)‪.‬‬
‫יו״ד ‪:‬‬
‫אטז (שבהתגלות‪ ,‬שבתבונות‬
‫כו׳‪ .‬שכלים‪ ,‬טבעים‪ .‬גדפיי)‬
‫איט (ד‪ .‬הנכלל בר‪ ).‬אלח‬
‫(כנ״ל‪ .‬טבעים‪ ,‬שכלים) אלט‬
‫(דמלאכים‪ ,‬טבעים‪ ,‬שכלים‪.‬‬
‫בלא דו״ר לא פרחא כו׳) אמ‬
‫(בלא דו״ר ל״פ כו׳‪ .‬גדפין)‬
‫אמד (טבעים‪ ,‬רעו״ד‪ .‬מקומם)‬
‫דו (מהתבוננות‪ ,‬במתנה) הא‬
‫(טבעים‪ ,‬שכלים‪ .‬בלא דו״ר‬
‫כו׳ קדם ה׳ דדקא> הד‬
‫(טבעים שכלים)‪.‬‬
‫דיוקן ‪ :‬הא‪ .‬הה‪.‬‬
‫דין‪:‬‬
‫אלא (אין הד‪ .‬נמתקים אלא‬
‫בשרשם) דכב (יתמתקו ה­‬
‫גבו׳ בשרשן)‪ .‬צייע בתחלה‪,‬‬
‫חו״ג‪.‬‬
‫דיקנא ‪ :‬בט‪ .‬דן ‪.‬‬
‫דני אל‪ :‬אכד‪.‬‬
‫ד ע ת‪:‬‬
‫אג‪ .‬אמב‪ .‬אמג‪ .‬אמו‪ .‬דטו‪.‬‬
‫דרך ‪:‬‬
‫ריז (צדקה)‪ .‬עיי״ע אורחא‪.‬‬
‫הכל‪:‬‬
‫אה (ה‪ .‬הדבור נעשה או״מ)‬
‫ביא (ה‪ .‬העליון) גד (ה‪.‬‬
‫הדיבור‪ ,‬נפיחה) גה (ה‪.‬‬
‫העליון) דה (ה‪ .‬הדבור‪ .‬ז׳‬
‫ה‪ ).‬הג (ה‪ .‬תשב׳׳ר)‪.‬‬
‫הוא המדע והוא כו׳‪:‬‬
‫אב‪ .‬אד‪ .‬אבג‪ .‬אמב‪ .‬אמזז‪.‬‬
‫בז‪ .‬בט‪ .‬עיי׳י׳ע ידיעה‪.‬‬
‫הוכחה ‪ :‬אלב‪.‬‬
‫היגא‪ ,‬ד׳ ה‪ : .‬גב‪.‬‬
‫הוצאת שז״ל ‪:‬‬
‫אז (שז׳׳ל וביאות אסורות)‬
‫אכט‪ .‬אמב‪ .‬גא‪ .‬גג‪ .‬גט‪.‬‬
‫הוראת שעה ‪ :‬אמג‪.‬‬
‫היכלות ‪:‬‬
‫אלט (ה‪ .‬וע״ס) אמ (כנ׳׳ל)‬
‫אנב (ה‪ .‬קה״ק) גו(ה‪ .‬הסט״א)‬
‫דיב (ה‪ .‬עליונים תחתו­‬
‫דה‪.‬‬
‫נים) דך (ה‪ .‬דאצילות) הא‬
‫(ה‪ .‬וגוף אדד‪,‬״ע> הג‪ .‬הה‬
‫(ה‪ .‬הקליפות)‪.‬‬
‫היסח הדעת ‪ :‬דד‪.‬‬
‫'היתד ‪ :‬עיי״יע או׳ה‪.‬‬
‫הלבשה ‪ :‬אמח (ה‪ ,‬מקיף)‪.‬‬
‫הליכה ‪:‬‬
‫בהקדמה (בין מדרי׳ למדרי׳‬
‫נפילה)‪.‬‬
‫הלכות ‪:‬‬
‫אה (חב׳ ורצה״ע) אבג(כנ״ל)‬
‫דכו(גודל בירוד הלכה) דבט‬
‫(תגא‪ .‬כל השונה ה‪ .‬כו׳)‬
‫הד (ה‪ .‬ודו״ד ה‪ .‬ונשמות)‬
‫הה (פרטי ה‪ .‬דלא שכיחי)‬
‫הלל ‪ :‬אכט‪ .‬אלב (ב״פ)‪.‬‬
‫המנונא‪ ,‬ר׳ ה‪:.‬אא‪.‬‬
‫הנסתרות גו׳ והנגלות גו׳ ‪:‬‬
‫אהקדמה (דו״ד ותורה) אמד‬
‫(דו־‪-‬יד ותומ״צ)‪.‬‬
‫הרגל ‪:‬‬
‫איד‪ .‬אטו‪ .‬אלט‪ .‬אמב‪ .‬אמד‪.‬‬
‫הרהור‪ ,‬הרהורים ‪:‬‬
‫איא (ה‪ .‬עבירה) איב (כנ׳׳ל)‬
‫אכז (ה‪ .‬שטות) אכח (ה‪.‬‬
‫תאות כו׳) אלז (לאו כדבור‬
‫דמי) אלח (כנ״ל) אנג (כנ״ל)‬
‫דכה (איגו יוצא בה‪ ).‬דבט‬
‫(כנ׳׳ל) הא (פעולת הה‪ ).‬הב‬
‫(ה‪ .‬לא עביד מידי)‪.‬‬
‫השגה ‪:‬‬
‫בט (מקומה) דיט (ה״ נבואה)‪.‬‬
‫השגחה פרטית ‪:‬‬
‫אמג‪ .‬בב‪ .‬בז‪ .‬דכה‪.‬‬
‫השפעה ‪:‬‬
‫דטו (אופן הה‪ ).‬דיט (יורדים‬
‫נהי׳׳ם)‪.‬‬
‫וישק יעקב גו׳ ויבך ‪ :‬אמה‪.‬‬
‫ונוצר ‪ :‬דכח (אותיות רצון)‪.‬‬
‫ועד ‪ :‬בז‪.‬‬
‫השקט ‪ :‬דיב‪.‬‬
‫השראה ‪:‬‬
‫דבג (ה‪ ,.‬קביעות שכר)‪.‬‬
‫השתחואה ‪:‬‬
‫אלט (ה‪ .‬שבשמו״ע)‬
‫(כנ״ל‪ .‬ה‪ .‬צבא השמים)‪.‬‬
‫אמב‬
‫התכוננות‪ ,‬עניני ה‪:.‬‬
‫אג‪ .‬איד‪ .‬אטז‪ .‬אבג‪ .‬אכה‪.‬‬
‫אכט‪ .‬אלא‪ .‬אלג‪ .‬אמא‪ .‬אמב‪.‬‬
‫‪,‬אמג‪ .‬אמו‪ .‬אמה‪ .‬בהקדמה‪.‬‬
‫גז‪ .‬גיא‪ .‬דו‪ .‬דיה‪ .‬דכה‪.‬‬
‫התהות ‪:‬‬
‫בא (ע״י האותיות‪ .‬צ״ל תמיד)‬
‫דכה (צ״ל תמיד)‪.‬‬
‫התכללות ‪ :‬עיי״ע יחוד‪.‬‬
‫התלכשות‪ ,‬מעכר ‪ :‬הד‪.‬‬
‫התקשרות ‪:‬‬
‫דטו (יסוד) דכז (ה‪ .‬להצדיק)‪.‬‬
‫עיי״ע דעת‪.‬‬
‫זהב‪ ,‬כס‪,‬ה ‪:‬‬
‫אמד (כמעלת הז‪ .‬על הכסף)‬
‫אן (כנ״ל)‪.‬‬
‫זהר‪ ,‬פ׳ הז‪:.‬‬
‫דכו (בי ‪ ,‬יפקון מן גלותא)‪.‬‬
‫זונה ‪:‬‬
‫אט (משל הז‪ ).‬אכז (ולא תתו ­‬
‫רו גו׳ זונים) אכט (משל‬
‫הז‪.).‬‬
‫זיו ‪ :‬אד‪ .‬עיי״ע שמש‪.‬‬
‫זיוג ‪:‬‬
‫דטו (טעם שהמשילו לז‪ ).‬דך‬
‫‪( .‬ז‪ .‬זו״ן) דכה (ז‪ .‬זו״ן דקלי ­‬
‫פות הרוחנים) הב (ז‪ .‬העליון‬
‫ע״י מע״ט)‪ .‬עיי״ע נשיקין‪.‬‬
‫זמן‪ ,‬מקום ‪ :‬בז (במל׳)‪.‬‬
‫ואהכת ‪:‬‬
‫זרח בחשך גו׳ ורחום וצדיק ‪:‬‬
‫אמג (בגימט׳ ב״פ אור)‪.‬‬
‫ואהכת לרעך כמוך ‪ :‬אלב‪.‬‬
‫דח‪.‬‬
‫זריזות ‪ :‬דכא‪.‬‬
‫ואני כעד גו׳ הייתי עמך ‪:‬‬
‫אמו‪.‬‬
‫ואנכי עפר ואפר‬
‫ואתה מחי׳ גו׳ א׳׳ת מחי׳‬
‫אלא מהוה ‪ :‬בב‪.‬‬
‫וידעת היום גו׳ אין עוד ‪:‬‬
‫‪ :‬דטו‪.‬‬
‫בא‪ .‬בו‪.‬‬
‫ויהי נועם גו׳ ידינו כוננ הו‪:‬‬
‫דכג‪.‬‬
‫זריעה ‪:‬‬
‫דו (ז‪ .‬צדקה שכר‬
‫דח (ז‪ .‬צדקות) הד‪.‬‬
‫חבוט הקבר ‪ :‬אז‪ .‬אח ‪.‬‬
‫חבוק ‪ :‬אד‪ .‬אמה‪ .‬אמו‪.‬‬
‫חביון עוזו‪ :‬אכו‪ .‬דכד‪.‬‬
‫חבל ‪ :‬גה‪ .‬גו‪.‬‬
‫חבקוק ‪ :‬אלג‪.‬‬
‫אמת)‬
‫ חגי ה בעוז גו׳ טעמה גו‪ : ,‬הנני׳ בן עזור‪:‬‬‫דא‪.‬‬
‫חו״ג‪*.‬‬
‫חוליי‪ :‬דלא‪.‬‬
‫אלא (גבו׳ דקדושה) אמ‬
‫חומר‪ ,‬צורה ‪:‬‬
‫(המתקת הג‪ .‬בח‪ ).‬אמא (בנ״ל)‬
‫בד (הגדול הגבור) בה (ימין‬
‫אמ (המלאכים הם בעלי‬
‫שמאל) בו (ג‪ .‬הכלולה בח‪}.‬‬
‫חו״צ) דה (דוו״צ האותיות)‪.‬‬
‫דב (ח‪ .‬דאברהם‪ ,‬דישמעאל)‬
‫חיש המישוש ‪ :‬בט‪.‬‬
‫דח (ח‪ .‬או ג‪ .‬כפי האתדל״ת)‬
‫חותם המתהפך ‪ :‬דך‪.‬‬
‫חטא ‪:‬‬
‫ואית ח‪.‬‬
‫די (אית ח‪.‬‬
‫חו״ג בתומ״צ‪ .‬חס׳ דלית‪.‬‬
‫עיי״ע עבירה‪ ,‬פגם׳ שגגה‪.‬‬
‫ח‪ .‬עולם‪ ,‬רב ח‪ .‬חסדי ה׳)‬
‫חי׳ ; דעז‪ .‬ד‪.‬ד‪,‬‬
‫חיו ת‪:‬‬
‫מיכאל‬
‫(מים אש‪,‬‬
‫דיב‬
‫גבריאל‪ .‬צישיז שלים גר׳‪.‬‬
‫אלט (ח‪ .‬טבעים‪ ,‬שכלים‪.‬‬
‫המתקת הג‪ .‬בח‪ ,‬ע׳׳י הת״ת‪.‬‬
‫מלאכים)‪.‬‬
‫הח‪ .‬גובר על הג‪ ).‬דיג(בנ ש ­‬
‫חייא‪ ,‬ר׳ ח‪ :.‬אי‪.‬‬
‫חייט ‪:‬‬
‫מות‪ .‬בעבודה‪ .‬אית ח‪ .‬ואית‬
‫ח‪.).‬‬
‫דטו (חייך קולטין כר) דבז‬
‫חשדי ה' כי לא ת מנו‪:‬‬
‫(שבק חל״ח‪ .‬חיי הצדיק‬
‫די‪.‬‬
‫אמינה ואהוי״ר) הד (ח‪ ,‬שעה׳‬
‫חפיר ‪ :‬אי‪.‬‬
‫עולם) עיי״ע מיתה‪.‬‬
‫בז•‬
‫בא‪.‬‬
‫חילופיש ו ת מו רו ת‪:‬‬
‫ה ק ל ת פו חין ק די שין‪ :‬דבז‪.‬‬
‫בהקדמה‪.‬‬
‫חינוך‪ ,‬מצות ח‪:.‬‬
‫השבין‪*.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫חכמה ‪ :‬עיי״ע‬
‫אכט (מארי דח‪ ).‬בז (מורה‬
‫חכ״ד ‪:‬‬
‫על מיעוט האור) גז (מארי‬
‫אב‪,‬‬
‫ציי״ע‬
‫דטי‪,‬‬
‫אג‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫דח‪ ).‬דל (מקום הח‪ .‬ח‪ .‬גדול)‪.‬‬
‫דעת‪ .‬מוחין‪.‬‬
‫ח שף‪:‬‬
‫חלום‪»:‬כט‪.‬‬
‫אכט (קליפות) דח (גוף‪ .‬יגי׳‬
‫חלק‪ :‬דז‪.‬‬
‫חשכי‪ .‬זרח בחשך גו׳)‪.‬‬
‫חמץ ‪ :‬אמו‪.‬‬
‫חשוכא לנהורא ומרירו למית־‬
‫• חנוך לנער ע׳׳ם גו׳ ‪:‬‬
‫קא ‪ :‬אי‪ .‬אכז‪ .‬אמט‪ .‬אנג‪.‬‬
‫בד;קדמד‪..‬‬
‫גד‪.‬‬
‫מבע ‪:‬‬
‫אטר‪ .‬איט‪ .‬אכב (ט‪ .‬אלקי) בד‬
‫(ט‪ .‬הטוב להיטיב) בר (אלק׳‬
‫בגימט׳ הט‪ .).‬עיי״ע אהבה‪,‬‬
‫הרגל‪.‬‬
‫אא רלה׳׳ד טי״ר) אט (רע‬
‫נהפך לט‪ ).‬אי‪ .‬איא‪ ,‬איד‬
‫(ט‪ .‬תירה) אכר (ט‪ .‬שאינה‬
‫נגלית) בד (טבע הט‪ .‬להי ­‬
‫טיב) דיא (אין רע יררד‬
‫מלמע׳‪ .‬ט‪ .‬שאינה נגלית) דיב‬
‫(תעררבת טר״ר ע״י חטא‬
‫אדה׳ר) דכב (ט‪ .‬שאינה‬
‫נגלית)‪.‬‬
‫גיירי דפרוד א ‪ :‬אכב‪ .‬אלג‪.‬‬
‫טי פ ה ‪ :‬אב‪ .‬דטל‪ .‬דכט‪ .‬הד‪.‬‬
‫טל ‪ :‬אלי‪ .‬בה‪ .‬דיז‪ .‬דכח‪.‬‬
‫ט מ טו ם אכט (ט‪ .‬הלב)‪.‬‬
‫ט מי ר א דבל מ מי רין ‪ :‬דיג‪.‬‬
‫דיט (ט‪ .‬מצות לא נתגלר)‬
‫דכו (ט‪ .‬הלכות)‪.‬‬
‫יגיעה ‪:‬‬
‫אל (י‪ .‬נפש וי‪ .‬בשר) אמ‬
‫<כנ״ל‪ 1‬דיה (י‪ .‬ביראה‪.).‬‬
‫י‪.‬״ י י י‪0‬י\ וד •‪.‬‬
‫אמב (י‪ .‬למע׳) אמה (כנ״ל)‬
‫י בז (כנ״ל) דך (מלמעלמ״ט‪,‬‬
‫מלמטלמ׳׳ע)‪ .‬עיי״ע דעת‪ ,‬הרא‬
‫היודע‪.‬‬
‫י־ה (שם) ‪ :‬אכר‪.‬‬
‫יהודא ‪:‬‬
‫אח (רבינו הקדיש) אל‬
‫(כנ״ל‪ .‬י‪ .‬חייטא) דכו (ר״י‪.‬‬
‫רבינו הקדוש)‪.‬‬
‫הוי׳ ‪:‬‬
‫אמ‪ .‬בד‪ .‬בו (ה׳ הוא האלק׳)‬
‫בז (שילוב ה׳ ואד׳) גד (ה‪/‬‬
‫אלק׳‪ .‬ה׳ וקוש״י‪ ,‬ע״ס‬
‫ורצה״ע‪ ,‬בנפש) גז (קרבן‬
‫לה׳‪ ,‬זבחי אלק׳‪ .‬כל הפוגם‬
‫באות יו״ד כו׳) דיב (סתם‬
‫ה׳ בת״ת)‪.‬‬
‫יהושע ‪:‬‬
‫אהקדמה (י‪ ).‬גב (ר׳ י׳‪.).‬‬
‫יוחנן‪ ,‬רי ב"ז ‪ :‬אמא‪ .‬אמב‪.‬‬
‫ין‪; 5‬‬
‫הד (ההארה ביו׳׳ט)‪ .‬עיי" ע‬
‫משיח‪.‬‬
‫יוסף ‪ :‬איב‪.‬‬
‫י חו ד ‪:‬‬
‫אה (שע״י ידיעת התורה)‬
‫אכג (כנ״ל) אכה (שע״י תו־‬
‫מ״צ‪ .‬למע׳ נצחי) אלה (שע״י‬
‫תומ״צ) אמ (י‪ .‬העליון‬
‫מקומו) אמא (י‪ .‬קובו״ש‪ .‬י‪.‬‬
‫נפשו‪ .‬לשם י‪ .‬כר‪ .‬י‪.‬‬
‫מקומו) אמו (י‪.‬‬
‫העליון‬
‫הנפש ע״י תומ״צ) בו (י‪.‬‬
‫המצות למע׳) בי (י‪ .‬הספירות‬
‫במהו׳׳ע) דג (י‪ .‬קובו״ש)‪.‬‬
‫עיי״ע אחד‪ ,‬זווג‪ .‬נשיקין‪.‬‬
‫יחז״ע יחי״ת ‪ :‬בז‪.‬‬
‫יצה׳׳ר ‪:‬‬
‫או (י‪ .‬לדברים האסירים‪,‬‬
‫לעולם‬
‫המותרים)‪ .‬עיי״ע‬
‫ירגיז‪.‬‬
‫יין‪:‬‬
‫גב (על סתם יינם ע״ג תע ­‬
‫ניות)‪.‬‬
‫ימין‪ ,‬שמאל ‪:‬‬
‫בה (למע׳) דיג (בעבודה) ד ­‬
‫לב (כל הגוף נכלל בימין)‪.‬‬
‫יניקא ‪ :‬אלה‪ .‬אנא‪ .‬אנג‪.‬‬
‫יכז דו ת‪ ,‬ד׳ י׳‪: ,‬‬
‫אא‪ .‬אג (האש‪ ,‬המים) אז‬
‫(המים) אח (הרוח) אט (המים)‬
‫איט (האש) אכה (העפר) דטו‬
‫(ד׳ י‪ ).‬דך (העפר)‪.‬‬
‫י סוריס ‪:‬‬
‫אכו(ה שמחים בי‪ .‬עליהם כו׳)‬
‫גא (י‪ .‬ממרקין) גיב (טעם‬
‫לשמחה בי‪ .‬י‪ .‬דעוה״ז‪ ,‬דגי־‬
‫הינם) דיא (אין רע יורד‬
‫מלמע׳) דכב (יפשפש במ ­‬
‫עשיו)‪.‬‬
‫יעקב ‪:‬‬
‫איג‪ .‬אלב‪ .‬אמה‪ .‬גה‪ .‬גו‪ .‬דב‪.‬‬
‫דז‪ .‬דכז‪ .‬הז‪.‬‬
‫דו‪.‬‬
‫יפה שעה‬
‫כעוה׳׳ז כר׳‪:‬‬
‫יצ חק ‪:‬‬
‫א׳‬
‫אד‪.‬‬
‫אמו‪ .‬דיג‪.‬‬
‫י צי " מ‪ :‬יאלא‪ .‬אמז‪.‬‬
‫כתומע״ט‬
‫יראה ‪:‬‬
‫אג (הרוממות) אד (שרש‬
‫מל׳׳ת) אכג (י‪ .‬גדולה בעסקו‬
‫בתורה‪ ,‬אם אין חכ׳ כו׳)‬
‫אמ (בחי׳ בי‪ ).‬אמא (כנ״ל)‬
‫אמב (אטו י‪ .‬מילתא זוטרתי‬
‫היא אין כו׳) אמג (יר״ע‬
‫יר״ת‪ .‬קטנות וגדלות בי‪.‬‬
‫אם אין י‪ .‬אין חכ׳ אם אין‬
‫חב׳ אין י‪ .‬אהוי״ר) דיח (י‪.‬‬
‫אהבה‪,‬‬
‫עיי״ע‬
‫הרוממות)‪.‬‬
‫דו״ר‪.‬‬
‫ירושה ‪ :‬אלג‪.‬‬
‫ירמי׳‪ ,‬ר׳ י׳ ‪ :‬הה‪.‬‬
‫י ש‪:‬‬
‫דך (ראשית היש‪ '.‬התהותו)‪.‬‬
‫יש מ אין‪:‬‬
‫בב (ימ״א צ״ל תמיד) בד‪.‬‬
‫דך‪ .‬דכה (צ״ל תמיד)‪ .‬עיי״ ע‬
‫בריאה‪.‬‬
‫ישועה ‪ :‬דג‪ .‬דח‪.‬‬
‫ישמעאל ‪:‬‬
‫איא (ר״י) דב (חסד דאברהם‪,‬‬
‫דישמעאל)‪.‬‬
‫ישראל ‪:‬‬
‫איט (קרוים אדם) אלז (עולם‬
‫וי‪ ).‬גו (חיותם בזמה״ב‪,‬‬
‫בזמה״ג)‪ .‬עיי״ע או״ה‪ ,‬נפש‪.‬‬
‫יתוש קדמך‪ :‬אבד‪.‬‬
‫בהן ‪:‬‬
‫אן (כ‪ .‬לוי) דיח (כ‪ .‬ברעו״ד)‪.‬‬
‫כו כ ב ‪:‬‬
‫דבז (שמש מאיר לס ״ר כ‪.).‬‬
‫כונה ‪:‬‬
‫אלח (מצוה וב‪ .‬ד׳ מדרי׳)‬
‫אמ (מצוה וב‪ ).‬אמא (כ‪ .‬עסק‬
‫התומ״צ) דכט (מעלת הב‪).‬‬
‫הג (כ‪ .‬התורה‪ ,‬התפלה)‪.‬‬
‫כח ‪:‬‬
‫בב‬
‫;הפועל‬
‫אלו (תורה)‬
‫בנפעל)‪.‬‬
‫כי גו׳ ביו״ ד נ ב ה ״ ע ה כ א‬
‫ב ה״ א נ ב ר א עוה״ז ‪ :‬דה‪.‬‬
‫כי קרוב אלץ־ גו׳ לע שותו‪:‬‬
‫איז‪ .‬איח‪ .‬אכה‪ .‬אלה (תיבת‬
‫לעשותו)‪.‬‬
‫כי שמש ומגן גו׳‪:‬‬
‫בד‪.‬‬
‫בל האומר אל״א תורה כו׳‪:‬‬
‫דה‪.‬‬
‫כל עצמותי גו׳ אש ערוכה‬
‫כו׳ ‪ :‬אלז‪.‬‬
‫כליות ‪ :‬דטו‪.‬‬
‫כליה ‪:‬‬
‫בד‪ .‬דך‪ .‬הד‪ .‬עיי״ע או״כ‪.‬‬
‫כמים הפנים גו׳ האדס ‪:‬‬
‫אמו‪ .‬אמט‪.‬‬
‫כנפים ‪ :‬אמ (דו״ר)‪.‬‬
‫כסא‪ ,‬כורסיא ‪:‬‬
‫אלט (עולם הבריאה)‪.‬‬
‫כפיל ‪ :‬דכד‪.‬‬
‫כסף‪ :‬עיי״ע זהב‪.‬‬
‫כעס ‪:‬‬
‫תעניות)‬
‫גב (קנ׳׳א‬
‫(כאלו עוע׳׳ז)‪.‬‬
‫כן! הקלע ‪ :‬אח‪.‬‬
‫כפרה ‪ :‬גא (ל׳ קינוח) גב‪.‬‬
‫כרת ‪ :‬אבד‪ .‬גד‪ .‬גה‪.‬‬
‫דכה‬
‫כשם שמברך על הטובה כו׳ ‪:‬‬
‫אכו‪.‬‬
‫בתפים‬
‫בתר ‪:‬‬
‫‪ :‬הו‪.‬‬
‫דיז‪ .‬דך‪ .‬דבט‪ .‬עיי״ע א״א‪.‬‬
‫לב‪ ,‬לב ו מו ח;‬
‫אג( ל ב ומוח) אט (ב׳ חללים)‬
‫איב (מ‪ .‬שליט על הל‪ ).‬אטז‪.‬‬
‫איז (מ‪ .‬שליט על הל‪.‬‬
‫ל‪ .‬ברשותם‪ ,‬הם ברשות ל‪ .‬ל‪.‬‬
‫נשבר) אכט (טמטום הל‪ .‬עי ­‬
‫קר התשובה בל‪ ).‬דד (חיצי׳‬
‫הל‪ .‬פני׳ הל‪ .‬לך אמר ל‪.‬‬
‫גר‪ .‬עומקא דלבא) דלא (לב‬
‫ואברים‪ ,‬שכינה ונש׳׳י) הז‬
‫(נקודת פני׳ הלב)‪.‬‬
‫לכוש ‪:‬‬
‫אב‬
‫(דאדה״ר‪,‬‬
‫דנר״ג)‬
‫אד‬
‫לה"“‪ *.‬בא‪ .‬דיט‪ .‬דך‪.‬‬
‫(מדו״ם ל‪ .‬הנפש) אה (ל‪.‬‬
‫לשש י חיד הוגהר״ש ב‪*,‬׳ ‪:‬‬
‫מזיו) או (ל‪ .‬נה״ב) אט (בג ­‬
‫אמא‪.‬‬
‫דים‪ .‬צואים) אי (כנ״ל) איט‬
‫ל שמה‪ ,‬שלא ל ש מ ה‪:‬‬
‫(ל‪ .‬שק) אמב (ל‪ .‬דלמע׳‪.‬‬
‫אה (ל‪ ).‬אלט (אופני של‪ .‬ל‪).‬‬
‫העולמות) אמג (כנ״ל) אנב‬
‫אמ (מקום חומ״צ ל‪ .‬או של‪.‬‬
‫(רצה״ע שבתומ״צ) דג(מצות‪.‬‬
‫ל‪ ).‬אמא (זמן ההכנה ל‪ ).‬בה‪.‬‬
‫שריון כובע‪ .‬נקבים בל‪.‬‬
‫דיב‪ .‬הג‪.‬‬
‫קשקשים) דכט (מצות‪ .‬נר״ג‬
‫זקוקים לל‪ .‬דגעה״ע דגע־ מ אור ‪ :‬דך‪.‬‬
‫ה״ת)‪.‬‬
‫מ דו ת ‪:‬‬
‫אא (מ‪ .‬רעות‪ ,‬טובות) אג‬
‫לי חו ת ‪ :‬אנג‪ .‬הו‪.‬‬
‫(מוחין ומ‪ .‬ז׳ מ‪ .‬וג׳ מוחין)‬
‫לוי ‪ :‬עיי״ע כהן‪.‬‬
‫או (כנ״ל) בה (מדוד׳ד‪,‬‬
‫לחט ‪ :‬אה (תורה)‪.‬‬
‫מדה׳׳ר) בו (יחור הני‪ .‬למע׳)‬
‫לידה ‪ :‬דך‪.‬‬
‫דיג (התכללותן) ר טו(בי׳ הנל‪.‬‬
‫לכל תגלה גו׳ מצותך מאד ‪:‬‬
‫בנה״א‪ ,‬השכלית‪ .‬מ‪ .‬חצוניות‪,‬‬
‫דיז‪.‬‬
‫פנימיות)‪ .‬עיי״ע חו״ג‪ .‬תפא ­‬
‫לעולה אל יוציא אד ם א״ע מ ­‬
‫הכלל ‪ :‬אמא‪.‬‬
‫רת‪.‬‬
‫מ״ה‪ ( ,‬שם) ‪ :‬הד‪.‬‬
‫דעולם ה׳ ד כ ר ך נ צ ב כ ש מי ם ‪:‬‬
‫מה ר ב טו ב ך גו׳ ‪ :‬י דיג‪.‬‬
‫דכה‪.‬‬
‫בא‪.‬‬
‫מ הו ת‪ ,‬מ צי או ת ‪ :‬הד‪.‬‬
‫לעולם יע&וק בו׳ כ א ל ש מה ‪:‬‬
‫מו ח ץ ‪:‬‬
‫אלט‪.‬‬
‫אב (מ‪ .‬תבונה) אג (מ‪ .‬ו ­‬
‫לעולם ירגיז אד ם יצ״נז על‬
‫מדות‪ .‬לב ומ‪ .‬חב״ד) או‬
‫יצה׳׳ד ‪ :‬אכט‪ .‬אלא‪.‬‬
‫(מ‪ .‬ומדות) איב (דגדלות‪.‬‬
‫לעולם י שים א ד ם עצ מו על‬
‫שליט על הלב) איז (שליט‬
‫ד׳׳ת כ שו ד כו׳ ‪ :‬אכה‪.‬‬
‫(כנ״ל)‬
‫אל‬
‫הלב)‬
‫על‬
‫לע״ל ‪:‬‬
‫אלט (נשמות הן מ‪ .‬דגדלות)‬
‫אלו (גילוי דלע״ל)‪ .‬עיי" ע‬
‫אנא (מ‪ .‬ואיברים‪ .‬שליט על‬
‫משיח‪ ,‬תומ׳׳צ‪ ,‬תחה׳׳מ‪.‬‬
‫הלה) בח (מ‪ .‬ומדות) דטו‬
‫<כנ״ל) דך (מו׳׳ס) דכח (כג״ל)‬
‫הד (מ‪ .‬דקטנות דגדלות)‪.‬‬
‫מופר ‪:‬‬
‫אהקדמה (שמיעת מ‪ .‬או קרי ­‬
‫אה בספרי מ‪.).‬‬
‫מוק צ ה ‪:‬‬
‫אמו‪ .‬דבג‪.‬‬
‫מרצה לצים ‪ :‬דבג‪.‬‬
‫מזון ‪:‬‬
‫אה (תורה) בה (מ‪ .‬לנשמה‬
‫בג״ע)‪.‬‬
‫מהיצה ‪ :‬איז (קליפות) דיה‪.‬‬
‫מחדו״ט ‪:‬‬
‫אד (לבושי הנפש) או (כנ״ל)‬
‫אך (מחו״ד) ביא (מחו״ד‬
‫למע׳) דיט (אותיות במחו״ד‪.‬‬
‫מחדו״ט שבמת׳‪ ,‬בי״ע ש ­‬
‫בטח׳)‪ .‬עיי״ע נפש‪.‬‬
‫מח״ז ‪:‬‬
‫אכח (העלאת מ•‬
‫בשעת התפלה דוקא‪,‬‬
‫•דח״ז‬
‫־זג‪.‬‬
‫מח׳ מוכה הקכ״ה ‪. ¿0‬ה‬
‫למעשה ‪ :‬אטז‪ .‬אמד‪.‬‬
‫מט״ט ‪:‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫מטעמים ‪ :‬אכז‪.‬‬
‫מטרוניתא ‪:‬‬
‫אנב‪ .‬דח‪ .‬דכה‪ .‬דכו‪.‬‬
‫מיאוס כדע ‪ :‬אי‪ .‬איג‬
‫איד‪.‬‬
‫מילה ‪:‬‬
‫דד (מילה פריעה ערלה ‪.‬‬
‫ומלתם גו׳‪ ,‬ומל ה״א גו׳)‪.‬‬
‫מים ‪:‬‬
‫אד (תורה) אי (מ״ן‪ ,‬מ״ד)‬
‫אנג (העלאת מ״ן) בי (מ״ע‬
‫מ״ת) דה (חסד) דח (חסד)‬
‫דיב (מ‪ .‬אש עושה שלום‬
‫במרומיו) דכז (מ״ן‪ ,‬מ״ד) הב‬
‫(מ״ן) הד (מ״ן)‪ .‬עיי״ע יסו ­‬
‫דות‪.‬‬
‫מיתה‪ ,‬מתים ‪:‬‬
‫איז ! יז<־ם קרואים מ‪ ).‬א ­‬
‫יט (סג ‪ .‬כו׳) גד (מ‪ .‬בידי‬
‫שמים) גז (רשעים) דכח (פ ­‬
‫רה אדומת מטהרת מטומאת‬
‫מת)‪.‬‬
‫מל אכי ם ‪:‬‬
‫או (מ‪ .‬וישראל) אלט (בחי׳‬
‫במ‪ .‬מדורם‪ .‬נק׳ בהמות וח ­‬
‫יות‪ .‬מ‪ .‬וצדיקים‪ .‬מיכאל וגב ­‬
‫ריאל) אמ (מקומם) אמה (ב־‬
‫ע״ג) אמט (מ‪ .‬ונשמות) גד‬
‫(כנ״ל‪ .‬נק׳ אלק׳) דיב (עושה‬
‫שלום כו׳ מיכאי‪ 1‬גבריאל‬
‫כו׳) דך (שכלים נבדלים‪.‬‬
‫נשמות וגופי הט‪ .‬ניזונים‬
‫מהקרבנות) דכג (מ‪ .‬הנמצא‬
‫במעמד י׳ מישראל כו׳) דכה‬
‫(נק׳ בשם ה׳) הג (נבראים‬
‫קעח‬
‫ע״י תורה כו׳ ביצירה ברי ­‬
‫אה כו׳) הד (מ‪ .‬ונשמות‪ .‬נק׳‬
‫ה״‪ .‬עבודתם רק הסתלקות)‬
‫עיי״ע מט׳יט‪.‬‬
‫מלוכ ה ‪:‬‬
‫בז‪ .‬דכד (מ‪ .‬דרקיע כעין‬
‫מ‪ .‬דארעא)‪.‬‬
‫מ ל ך ‪ :‬בז‪ .‬גז‪ .‬דבט‪.‬‬
‫מלכות ‪:‬‬
‫אטו (מוחין דנוקבא‪ ,‬דר׳א)‬
‫אנב (מל׳ דאצי׳ ב‪ .‬י‪.‬‬
‫ע‪ .‬נק׳ דבר ה׳‪ .‬מל׳ מל׳ כל‬
‫עולמים) בז (אד׳ שייכות‬
‫זמן ומקום) דה (חצו׳ הכלים‬
‫דמל׳ דאצי׳ נשמה לעשיי)‬
‫דך (ל׳ כלים דמל׳ דאצי׳ כו׳‪.‬‬
‫עיקר התהות היש ע״י המל׳‪.‬‬
‫עלדאת״ג‪ .‬מל׳ ושאר הספי ­‬
‫רות‪ .‬מל׳ וכתר‪ .‬מל׳ דא״ס)‬
‫דכה ;דבר מלך שלטון‪ .‬מל׳‬
‫דאצי׳ דבריאה כר) דכו (מל׳‬
‫פה תושבע״ס‪ .‬מל׳ דאצי ‪ .,‬ב‪.‬‬
‫י‪ .‬ע‪ .‬מטרוניתא‪ ,‬אמה‪ ,‬שפחה‪.‬‬
‫מל׳ ז׳׳א‪ ,‬עה״ד עה״ח‪ .‬מת ­‬
‫לבש בק״נ) דל (מקום החש ­‬
‫בון)‪.‬‬
‫מ מכ״ע ‪:‬‬
‫אמא‪ .‬אנא‪ .‬בז‪ .‬דג‪.‬‬
‫בד‪.‬‬
‫מנ צ פ ״ ף‪:‬‬
‫מש״נ ‪• :‬‬
‫איח (גם בקשב״ק) אכה (על‬
‫קדה״עו) אמא (מ‪ .‬עסק התו׳‬
‫ותפלה) הב (נר״ו נעשים נדן‬
‫ע״י מ‪.).‬‬
‫מפך ‪:‬‬
‫איז (קליפות)‪ .‬עיי‪ ,,‬צ מחיצה‪.‬‬
‫מפפרים ‪:‬‬
‫ג‪ .‬אג (ג׳ אמות) גג‪ .‬גיא‪.‬‬
‫עיי״ע שלשה‪.‬‬
‫ז‪ .‬אג (ז׳ כפולות‪ ,‬ימי הבנין)‪.‬‬
‫י‪ .‬אג (ע״ס‪ ,‬י׳ בחי׳ בנר״ן)‬
‫או (י׳ בחינות בנה״ב)‪ .‬בי‪.‬‬
‫דבג‪ .‬עיי״ע עשה״ה עעז״מ‪,‬‬
‫חי‪ .‬גג‪.‬‬
‫כב‪ .‬ביא‪.‬‬
‫ק‪ ,‬קא‪ .‬אטו‪.‬‬
‫רלא‪ .‬בא‪.‬‬
‫רמח‪ .‬אלז‪ .‬אנא‪.‬‬
‫שסה‪ .‬אלז‪ .‬אנא‪.‬‬
‫שע‪ .‬דג‪.‬‬
‫ת‪ .‬דבט (ת׳ עלמין דכסופין)‪.‬‬
‫תרי״ג‪ .‬אד‪ .‬אנא‪ .‬דז‪ .‬דכש‪.‬‬
‫תר״ך‪ .‬אנג‪ .‬רכט‪.‬‬
‫ס״ר‪ .‬אלז‪ .‬דבז‪ .‬עיי״ע או ­‬
‫תיות‪.‬‬
‫מעשה‪ ,‬עשי׳‪:‬‬
‫אלה (מעלת מצות מ‪).‬‬
‫בט (בחכ׳ עשית) דט (ע‪ .‬ו ­‬
‫אלק׳‪ ,‬צדקה) די(צדקה) דיב‬
‫(והי׳ מ‪ .‬הצדקה שלום גו׳‬
‫מ‪ .‬עבודה) דך (מעלת מצות‬
‫מ‪ ).‬הב (כנ״ל‪ ,‬מע״ט) הד‬
‫(מעלת מצות מ‪.).‬‬
‫מ צו ת ‪:‬‬
‫אטז (עלית מעשה הט‪ ).‬אבג‬
‫(ע״י המ‪ .‬תכלית היחוד) אלג‬
‫(תרי״ג מ‪ .‬כר והעמידן על‬
‫אחת) אלה (תכלית היחוד‬
‫משא״ב נשמות‪ .‬מעלת מ‪.‬‬
‫מעשיות) אלז( שכר מ‪ .‬מ‪ .‬ע״י‬
‫המ‪ .‬גילוי אוא״ס) אלח (מ‪.‬‬
‫וכונתה‪ .‬ד׳ מדרי׳) אלט‬
‫(שכר מ‪ .‬מ‪ ).‬אמ (מ‪ .‬וכונתה)‬
‫אמא (מחיורתא דא״א) אמו‬
‫(אקב״מ‪ .‬לקום מפגי מקיים‬
‫מ‪ ).‬גי (אקב״מ‪ ,‬הרי את‬
‫מקודשת) דג (שכר מ‪ .‬בה״ע‬
‫ליכא‪ .‬מ‪ .‬שאדם אוכל מפרו ­‬
‫תיהן בעוה״ז) דז (הגילוי‬
‫שע״י מ‪ .‬במאי היי זהיר‬
‫טפי‪ .‬כ״א מוכרח לקיים כל‬
‫המ‪ ).‬דטז (שכר צדקה גם‬
‫בעוה״ז) דיז (פירותיהן כו׳‬
‫והקרן כו׳‪ .‬לכל תכלה גו׳‬
‫מצותך ־ צדקה) דיט (טעמי‬
‫מ‪ .‬לא נתגלו‪ .‬כ״א מוכרח‬
‫לקיים כל המ‪ ).‬דך (מעלת מ‪.‬‬
‫מעשיות) דכו (בטלות לע״ל‬
‫לתחה״מ ולא לימוה״מ) דבט‬
‫(כ״א מוכרח לקיים כל המ‪.‬‬
‫לבושים‪ .‬תר״ך עמודי אור‪.‬‬
‫ז׳ מ‪ .‬דרבנן נכללות בתרי׳׳ג;‬
‫הב (פעולת מ‪ .‬מעשיות) הד‬
‫(מקום הפו‪ .‬ידיעת סדר ההש־‬
‫תל׳ ומ‪ ).‬הה (כ״א מוכרח‬
‫לקיים כל המ‪ .).‬עיי״ע לבוש‪,‬‬
‫שכר‪ ,‬תומ״צ‪.‬‬
‫מ״ע‪ ,‬מ ל ״ ת ‪:‬‬
‫אד‪ .‬אלז‪ .‬אנא‪ .‬גא‪.‬‬
‫מצרף לכס ף גו׳ מ ה ל לו‪:‬‬
‫דיב‪.‬‬
‫מקד ש ‪:‬‬
‫אנג (ב״ר‪ ,‬ב״ש‪ .‬משחרב‬
‫ביהמ״ק כו׳ ד״א של הלכה)‪.‬‬
‫מקיף ‪:‬‬
‫אמה (מ‪ .‬הלבשה)‪ .‬עיי״ע‬
‫סוכ״ע‪.‬‬
‫מ קר א כ ע שי׳ כו׳ קכל ה‬
‫כ א צי׳ ‪ :‬אמ‪ .‬אנב‪ .‬דכו‪.‬‬
‫מרגלי ם ‪ :‬אכט‪.‬‬
‫מרה ‪ :‬אטו (מ‪ .‬שחורה)‪.‬‬
‫מדים ‪:‬‬
‫דכח (למה נסמכה פ׳ מ‪ .‬כו׳)‪.‬‬
‫מ ר י ר ו ת ‪ :‬אלא‪.‬‬
‫מרככה ‪:‬‬
‫אכג (המקיים■ מצוה) אכט‬
‫(כנ׳׳ל‪ .‬מ‪ .‬טמאה בעשית‬
‫עבירה) אלד‪ .‬אלז (ע״י ה ­‬
‫מצות) אמי‪ .‬דז (יעקב מ‪.‬‬
‫לתורה שלמע׳) דטו(אברהם)‬
‫דכד (מ‪ .‬טמאה) עיי״ע אבות‪.‬‬
‫מ שביעין או תו ת הי כ ו׳ ‪:‬‬
‫אא‪ .‬איג‪ .‬איד‪.‬‬
‫גם ‪:‬‬
‫אלד (מדדי׳ מ‪ ).‬אמב (ישגו‬
‫בכא־׳יא‪ .‬נק׳ ר״מ‪ .‬כללות ז״ר‬
‫ניצ־צין בכל דירו אמד‬
‫<אתפ‪-‬טיתא בכדד״ד) בה‬
‫(השגתי) דיט (לקים השגתי)‬
‫י ר (כנ׳׳ל) דכה ;ויקצוף מ‪).‬‬
‫דכי ;אתפשטיתא כו׳) דכש‬
‫ריבא בתיך הענן) הד (ביקש‬
‫לקיים מצות מעשיות)‪.‬‬
‫משיה ‪:‬‬
‫אלו(ימוד‪-‬׳‪ ,‬מ) דד (בא בהיסח‬
‫הדעת‪ .‬ביאת מ‪ .‬בכלל‪ ,‬בכל‬
‫או״א) דכו (ימוה״מ לת״ח׳‬
‫לע״ה)‪ .‬עיי״ע בן דוד‪.‬‬
‫« ״ ת ‪ :‬אלד‪ .‬אלו‪.‬‬
‫“תנה ‪:‬‬
‫איד‪ .‬אמג‪ .‬אמז‪ .‬דד‪ .‬דו‪ .‬דיח‪.‬‬
‫מ תני ס ‪ :‬דא‪.‬‬
‫‪:‬כ־אה‪ ,‬נכיאיה ‪:‬‬
‫בב‪ .‬בה <נ‪ .‬דמעורע״ה) ריט‬
‫וחכם עדיף נע‪ ).‬דבב‪ .‬דבה‪.‬‬
‫י יל*‪.‬‬
‫;*דע בשעריש כעלה ג‪*.‬׳‪:‬‬
‫אהקדמה‪ .‬אמד‪.‬‬
‫נ יע ב ‪ :‬דבט‪.‬‬
‫;הל ‪ :‬הז (וצדקה בג‪ .‬איתן)‪.‬‬
‫‪5‬ל¡ ‪* * / ,‬‬
‫אכז (ב״ מיני נח״ר למעלה)‪.‬‬
‫;*דיי ‪ :‬דב ­‬
‫בב (דקרי״ם ובריאת יש מ ­‬
‫אין) דכה (כנ׳יל)‪.‬‬
‫נסיין ‪:‬‬
‫איט (בדבר אמונה) אל‪ .‬דיא‪.‬‬
‫נעיץ תחלתן כסוםן ‪:‬‬
‫דך‪.‬‬
‫דלא‬
‫(נתב׳׳ם‬
‫וסבת״ה)‪.‬‬
‫נפיחה ‪:‬‬
‫גד‪ .‬גה‪ .‬דיב‪ .‬דטו‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫הב‪.‬‬
‫נפילת אפיס‪:‬‬
‫נפש‪ ,‬נשמה‪:‬‬
‫אהקדמה (נ‪ .‬ותורה) אא (נ־‬
‫ה״ב דישראל‪ .‬ג‪ .‬דאו״ה) אב‬
‫(נה״א‪ .‬עלו במח׳‪ .‬מדרי׳ בג‪).‬‬
‫בחי׳)‬
‫(כלולה מיו״ד‬
‫אג‬
‫אד (הנ‪ .‬וג׳ לבושי׳) או (נ־‬
‫ה״ב‪ .‬נ‪ .‬דאו״ה‪ .‬בע״ח הטמאים‬
‫כו׳) או (נ‪ .‬דדצח״ם הטהורים)‬
‫אט (משכן נה״א נה״ב‪ .‬מלחמ ­‬
‫תם על הגוף) איבי(מהות הנ‪.‬‬
‫לבושי׳) איח (חכ׳ שבנ‪ ).‬אכג‬
‫(פעולת תומ״צ בג‪ .‬בלבושי׳)‬
‫אבד (פעולת העבירה בג‪ .‬ב­‬
‫לבושי׳‪ .‬גלות נה״א‪ .‬פגם ע״י‬
‫עברות) אכט (נה״א נה״ב ה ­‬
‫גיף) אלב (גוף נ‪ ).‬אלה (נ‪.‬‬
‫ותומ״צ‪ .‬נ‪ .‬גוף) אלז (פעולת‬
‫תומ״צ בגוף ונה״ב‪ .‬ירידת הנ‪.‬‬
‫צורך עלי׳‪ .‬א״צ תיקון לעצ ­‬
‫מה) אלח (א״צ תיקון לעצמה‪.‬‬
‫גוף נ‪ ).‬אלט (מקום עלית נ ר ״ג‬
‫נר״‪ :‬ות־מ״צ) אמא (טבע הג‪.‬‬
‫פחית־ת הג‪ .‬עסקם בג״ע) אמב‬
‫(בכל נ‪ .‬יש מבתי' מרע״ה‪ .‬גוף‬
‫ג‪ .‬בחי׳ בג‪ ).‬אמו (יחוד הנ‪.‬‬
‫ע״י תומ״צ) אמט (נ‪ .‬ומלא ­‬
‫כים) אנא (נ‪ .‬גיף) אנג (נה״ב‪.‬‬
‫פתילה) בא (גם בדומם יש נ‪).‬‬
‫ב־ (נ‪ .‬גוף‪ .‬אהללה גו׳ בעודי)‬
‫בה (כדר הכחות בנ‪ .‬חב״ד מ ­‬
‫דור‪ .‬מדי״מ) בט (כנ״ל) גד (נ‪.‬‬
‫ומיאכים‪ .‬חלק ה׳‪ .‬ה׳ שבנ‪ ).‬דא‬
‫(מתנים ראש זרועות גוף ש ­‬
‫בנ­) דה (נ‪ .‬ת״ח או בעלי מצ ­‬
‫ית‪ .‬אתעדל״ת שלהם) דיב (נ‪.‬‬
‫נק׳ בת כהן‪ .‬נמשכה ממדותיו‬
‫כו׳) דיג (נ‪ .‬מכחי׳ ימין‬
‫שמאל) דטו (ע״ס בנה״א׳ ה ­‬
‫שכלית‪ .‬חי׳ נשמה) דיז (תח־‬
‫ה״מ נ‪ .‬בגוף דוקא) דיט (ה׳‬
‫מדרי׳ בנ‪ .‬שכל מדות מדו״מ)‬
‫דך (נר״נ דאצי׳‪ ,‬דע״ס‪ .‬לידת‬
‫הנ‪ ).‬דכא (שכינה נק׳ נפש)‬
‫דכה (נ‪ .‬דאצי‪ /‬דבי״ע) דבז‬
‫(נר״ג דצדיק) דבט (הנ‪ .‬מוכ ­‬
‫רחת ללבושים ומצות) דלא‬
‫(נש״י אברי דשכינתא) הא‬
‫(ירידת הנ‪ .‬כדי להמשיך כו׳)‬
‫הב (נר״נ נעשים מ״ן על ידי‬
‫מס״נ) הד (נר״נ והבירורים‬
‫שע״י מדו״מ‪ .‬נ‪ .‬ומלאכים‪ .‬נ‪.‬‬
‫והלכות)‪.‬‬
‫נה״י ‪:‬‬
‫דיט (נהי״ם שבעליון מתלב ­‬
‫שים בתחתון)‪ .‬עיי״ע ספי׳‪.‬‬
‫‪:‬קודה ‪:‬‬
‫איג (נ‪ .‬האמצעית) דה (נ‪.‬‬
‫בהיכלא) דטו‪ .‬הז (נ‪ .‬בהיכלא)‪.‬‬
‫נ קו דו ת ‪ :‬דה­‬
‫נר ‪:‬‬
‫איט (יר ה׳ נשמת אדם) אלה‬
‫(אור שמן פתילה‪ ,‬אור השכל‬
‫מצות אדם)‪.‬‬
‫נשיקין ‪:‬‬
‫אמה‪ .‬אמו‪ .‬אמט‪ .‬דך‪ .‬הד‪.‬‬
‫פ״ג ( שם)‪:‬‬
‫פוכ״ע ‪:‬‬
‫הד‪.‬‬
‫אכג‪ .‬אמא‪ .‬אמו‪ .‬אמח‪ .‬בז‪ .‬דג‪.‬‬
‫דיז‪.‬‬
‫פוד ‪ :‬דכב‪.‬‬
‫פרכת דוד ‪ :‬דט‪ .‬דכא‪ .‬דל‪.‬‬
‫פט׳׳א ‪:‬‬
‫או (פי׳ ל‪ ,‬סט״א‪ .‬וצד הקדו ­‬
‫שה) איט (ס‪ .‬ס‪ .‬דקדו ­‬
‫שה)‪ .‬עיי״ע קליפות‪.‬‬
‫פפירית ‪:‬‬
‫אג (ע׳׳ס) או (דמסאבותא‪ .‬הת ­‬
‫לבשות ע״ס דאבי״ע זב״ז)‬
‫איח (ע״ס דאבי״ע) אלט (ס‪.‬‬
‫והיכלות) אנא (מל׳ דעש׳״‬
‫שבתוכה מל׳ כו׳) אנג (כנ״ל)‬
‫בט (נק׳ רזא דמהימנותא) בי‬
‫כינוס בשם אור‪ .‬יחודם במ־‬
‫קפ‬
‫יזו״ע) ג י (ע״ס נרמזות בשם‬
‫ה׳) דג (ע״ס‪ ,‬או״מ עליהם‪.‬‬
‫נק׳ גופא) דסו (בי׳ ע״ם‬
‫בנה״א‪ ,‬השכלית‪ .‬ע״ס מאירות‬
‫בנשמה) דיט (נהי״ם שבעליון‬
‫מתלבשים בתחתון‪ .‬אחוריים‬
‫ופגים דס‪ ).‬דך (עילה ועלול‪.‬‬
‫בלי מה‪ .‬או״כ הם‪ .‬ל׳ כלים‬
‫דמל׳ דאצי׳ כר‪ .‬עיגולים ד־‬
‫ע״ס‪ .‬נר״ג דע׳׳ס‪ .‬מל׳ ושאר‬
‫הס‪ .‬כתר מל׳) דכה (ע״ס‪.‬‬
‫בנפש‪ .‬י׳ כתרין דמסאבותא)‬
‫הד (כלים דאצי׳ כו׳)‪ .‬עיי" ע‬
‫הו״ג‪ ,‬מל׳׳ ת״ת‪.‬‬
‫בתימו דכל «תימין ‪:‬‬
‫אמ‪ .‬אנא‪ .‬בז‪.‬‬
‫מי• *‪•V‬‬
‫*‬
‫מ (ע‪ .‬ע‪ .‬עברות חמורות קלות)‬
‫דכס (ויבא משה בתוך העב!)•‬
‫‪“00‬‬
‫‪» 111‬‬
‫איג (ע‪ .‬תמה) אטו (עכד׳‬
‫עובד ואשר ל״ע‪ .‬ע‪ .‬תמה ע״י‬
‫מלחמה דוקא) אטז(אופן הע‪).‬‬
‫אלט (אופנים בע‪ ).‬אמא (כנ״ל‬
‫עבד‪ ,‬בן) אמב (ע‪ .‬לפי הדעת)‬
‫אמג(סדר הע‪ ).‬דד (ע‪ .‬שבלב)‬
‫דט (עיקר הע‪ .‬בזה״ז־צדקה)‪.‬‬
‫דיב (מעשה‪ ,‬ע‪ ),‬דיג (ימין‬
‫שמאל בע‪ ).‬הד (ע‪ .‬המלאכים‬
‫הסתלקות‪ ,‬ע‪ .‬נשמות גם המ'‬
‫הח (עיקר הע‪ .‬עתה־‬
‫שכה)‬
‫תפלה)‪.‬‬
‫ע״ז ‪ :‬איני‪ .‬אך‪ .‬אכר‪ .‬דכה‪.‬‬
‫עכירה ‪:‬‬
‫אבד (בתכלית הפירוד‪ .‬פגם הע‪.‬‬
‫עונשה) אלז (שס״ה ל״ת) גא‬
‫(פגם הע‪ ).‬גב (תקוני תשובה‬
‫לע‪ ).‬גג(וחטאתך בצדקה פרוק)‬
‫גה (עונווזיכס מבדילים גו‪),‬‬
‫גז (ענן עב‪ .‬ע‪ .‬השקולות כע״ז‬
‫ג״ע וש״ד) גט (פגם הברית)‬
‫די (תקון ע‪ .‬ע"י צדקה בלי‬
‫הגבלה) דכה (חטא עה״ד)‪.‬‬
‫עיי״ע שגגה‪.‬‬
‫עגולים‪ ,‬יושר‪ :‬דך‪.‬‬
‫עדן‪ :‬דה‪ .‬דיא‪ .‬ריז‪.‬‬
‫עוד‪ :‬בו (ל׳ טפל‪ .‬גיף)‪.‬‬
‫עוז ‪:‬‬
‫אלו (תורה) דא (תיעובע׳׳פ)‪.‬‬
‫די (תורה)‪.‬‬
‫>‬
‫**‬
‫אמא (עדכל״עי) ;*ביב (קבלת‬
‫עומ״ש בק״ש בשמי״ע)‪.‬‬
‫עולה‪ ,‬קרבן ע‪:.‬‬
‫גב‪ .‬גג‪ .‬גד‪.‬‬
‫עולש ‪:‬‬
‫או (עוה״ז מעשיו קשים כו׳)‬
‫איד ‪(.‬ע‪ .‬תראה בחייך) אטז‬
‫(בריאה יצירה) אך (אינם פו ­‬
‫עלים שינוי למע׳) אבג(חיותם‬
‫תלוי במעשה המצות‪ .‬יחיד‬
‫בע‪ .‬רנה״א ע״י תורה) אבד‬
‫(רע שבעוה״ז כר) אכו (על־‬
‫דאת״כ‪ ,‬דאת״ג) אלג (ביטול‬
‫הע‪ .‬עוה״ז מלא קליפות כר‪,‬‬
‫נק׳ רה״ר) אלה (ע‪ .‬ותומ״צ)‬
‫אלו (עוה״ז תכלית השתל׳ הע‪.‬‬
‫ימוה״מ ותהה״מ תכלית עוה״ז)‬
‫אלז (עלית הע‪ .‬ע״י תומ״צ‪.‬‬
‫ע‪ .‬וישראל) אלט (אבי״ע‪ .‬ע‪.‬‬
‫הפירוד) אמ (סיבת שינוי מע ­‬
‫לת הע‪ .‬עוה״ז‪ .‬ע‪ .‬היצירה)‬
‫אמג (ע‪ .‬לבושים לא״ס) אמח‬
‫(השתל׳ הע‪ .‬ע״י צמצומים)‬
‫אמט (אבי״ע‪ .‬תכלית השתל׳‬
‫הע‪ ).‬אנא (הבדל הע‪ .‬עוה׳׳ז)‬
‫אנב (עלדאת״ג‪ .‬אבי״ע) אנג‬
‫(עלדאת״כ) בא (התהות הע‪.‬‬
‫ע״י אותיות) בב (יש מאין)‬
‫בג (בטולו) בד (נראה ליש)‬
‫בז (תכלית ברה״ע‪ .‬גדר שם‬
‫ע‪ .‬ברה״ע מהמדות בהתלב־‬
‫שותן במל׳) ביא (עלדאת״כ‪,‬‬
‫דאת״ג) גד (כנ״ל) גיב (עו־‬
‫ה״ז חסד יבנה‪ ,‬עלית הע‪ .‬ע״י‬
‫הקרבנות) דה (ביו״ד נברא ער־‬
‫ה״ב‪ ,‬בה״א נברא עוה״ז‪ .‬עו־‬
‫ה״ב נק׳ בינה‪ .‬הצו׳ הכלים‬
‫דמל׳ דאצי׳ נשמה לע‪ .‬העשי׳)‬
‫דיב (עוה״ז מעורב טו׳׳ר) דיט‬
‫(בי׳׳ע שבמה׳) דך (אצי׳ בי״ע‪.‬‬
‫ע‪ .‬דיתבין בגלגלתא‪ .‬על־‬
‫דאת״ג) דכה (אבי״ע שיני ם‬
‫ע״י צמצומים) דבט (ת׳ ע‪,‬‬
‫דכסופין) הד (אצי׳ חי׳ דע‪.‬‬
‫כלים דאצי׳ בי״ע) הו (ע‪.‬‬
‫ותורה)‪.‬‬
‫עוף ‪ :‬אמ‪ .‬אמא‪.‬‬
‫עור — מ שכ א ד חוי א ‪:‬‬
‫אלא‪ .‬אמה‪ .‬אמז‪ .‬דו‪ .‬דח‪ .‬דכו‪.‬‬
‫עזר ‪ :‬איג (הק׳ עוזרו)‪.‬‬
‫ע ט ר ה ‪ :‬דיז‪.‬‬
‫עיכור ‪ :‬איד‪ .‬אטז‪.‬‬
‫עילה ועלול ‪ :‬אמח‪ .‬דך‪ .‬דבז‪.‬‬
‫עין‪ ,‬עיני ם ‪:‬‬
‫דיד (תמיד ע‪ .‬ה״א גר‪ .‬הארת‬
‫החכ׳‪ ,‬עיני העדה) הד (ע‪.‬‬
‫דא״ק)•‬
‫עיר ‪ :‬אט (הגוף ע‪ .‬קטנה)‪.‬‬
‫ע"כ א ת ה חי ‪ :‬אן‪ .‬דיא‪.‬‬
‫עלי ‪ :‬גט‪.‬‬
‫עלי׳ ‪:‬‬
‫אלט (ע‪ .‬דנר״נ) הג‪ .‬הד‪.‬‬
‫עליון‪ ,‬ת ח ת ו ן ‪:‬‬
‫דיט (נהי״ם שבע‪ .‬מתלבשים‬
‫בת‪ .).‬הד (פנימיות הע‪ .‬אינו‬
‫יורד למטה)‪.‬‬
‫בז (ל׳‪ .‬עוממות)‪.‬‬
‫עם ‪:‬‬
‫עם ה א ר ץ‪:‬‬
‫אב (ע״ה‪ ,‬ת״ח)‪ .‬אח‪ .‬אל‪ .‬אמו‪.‬‬
‫דכו‪.‬‬
‫עמוד ‪:‬‬
‫אלט (ע‪ .‬שבין גער‪,‬״ע וגעה״ת)‪.‬‬
‫דלט (תר״ו ע‪ .‬אור)‪.‬‬
‫עז‪:‬‬
‫אא (עה׳׳ד) אכט (אעא דלא‬
‫סליק כו׳)‪ .‬דטו (עץ הנשרף)‪.‬‬
‫דכה (חטא עה׳׳ד) דכו (עה״ח‬
‫עה׳׳ד)‪.‬‬
‫עצבות ‪:‬‬
‫אא‪ .‬אכו‪ .‬אכז‪ .‬אלא‪ .‬דיא‪.‬‬
‫עצה ‪ :‬דכב (סוד העיבור)‪.‬‬
‫עצלות ‪ :‬אא‪ .‬אח‪ .‬אכו‪.‬‬
‫עקבי דמשיחא ‪ :‬דט‪.‬‬
‫עקדה ‪ :‬דיג‪ .‬דכא‪.‬‬
‫עקימת שפתים הוי מעשה‪:‬‬
‫אלז‪ .‬אנג‪ .‬דכט‪ .‬הב‪.‬‬
‫ער ואונן‪ :‬גא‪ .‬גד‪.‬‬
‫ערב ר ב‪ :‬דיא‪ .‬דכו‪.‬‬
‫אמח (פי׳ מלת ערר)‪.‬‬
‫ערך ‪:‬‬
‫ערלה ‪ :‬אלז‪ .‬עיי״ע מילה‪.‬‬
‫דב‪.‬‬
‫עשו ‪:‬‬
‫ע שי׳ ‪ :‬עיי״ע מעשה‪ ,‬עולם‪.‬‬
‫עשן ‪ :‬דסו‪.‬‬
‫^»!‪ 1‬ד ‪:‬‬
‫אך (אנכי ולא יהי׳ לך) אלי‬
‫(עשה״ד־כללות התורה) אנג‬
‫(כנ״ל)‪.‬‬
‫עש"מ ‪:‬‬
‫אכא‪ .‬בא‪ .‬בי‪ .‬ביא‪ .‬דה‪ .‬דד‬
‫(תדשא)‪ .‬דכה‪ .‬הד‪.‬‬
‫ע ת ״י ‪ :‬בד (חו׳׳ג דעת״י)‪.‬‬
‫פגם ‪:‬‬
‫גה (ל׳ פגימה) גט (פ‪ .‬הב‬
‫רית) עיי״ע עבירה‪.‬‬
‫פמליא שלמעלה‪ ,‬מ ט ה‪:‬‬
‫דיב‪.‬‬
‫פנחם‪ ,‬רפב״י־‪:‬‬
‫דכו‪.‬‬
‫פנים‪ ,‬אחור‪:‬‬
‫אכב (פו״א למע׳) דיט (דספי־‬
‫רות) דכב (למע׳‪ ,‬באדם) דכט‬
‫(כנ״ל) הב (החזרת פב״פ ע״י‬
‫מצות מעשיות) הו (פנים וא ­‬
‫חור דתורה)‪ .‬עיי״ע אחוריים‪.‬‬
‫פקוח נ פ ש ‪ :‬אכה דכו‪.‬‬
‫פרה א דו מ ה‪ :‬דכח‪.‬‬
‫פרי‪ ,‬פי רו ת ‪ :‬דיו‪.‬‬
‫פ רי ע ה‪ :‬דה‬
‫פר ס א ‪ :‬דך‪.‬‬
‫פ ת י ‪ :‬איח‪.‬‬
‫פ תי ל ה ‪ :‬אלה‪ .‬אנג‪•.‬‬
‫צדיק‪:‬‬
‫אא (אמיתת עיס צ‪ ).‬אי (צד׳ג‬
‫צשא״ג‪ .‬צ‪ .‬וטוב לו‪ ,‬ורע לו‪.‬‬
‫י״ח אלפי‪ .‬בגי עלי׳) איד‪ .‬אטו‪.‬‬
‫איז (לבם ברשותם) אכד (צלם‬
‫אלק׳ ע״פ) אכז‪ .‬אכט‪ .‬אלה‬
‫(גם צד״ג יש מי שאוהב) אלז‬
‫(גם לנשמות צד״ג ירידה היא)‬
‫אלט (נר״ג דצ‪ .‬בחי׳ בצ‪).‬‬
‫בהקדמה (זוכים לאה״ר) דט (צ‪.‬‬
‫קודמין לצדקה‪ .‬צ‪ .‬א״י‪ ,‬חו״ל)‬
‫ריז(עטרותיהן בראשיהן ונהנין‬
‫כו‪ .,‬יאמרו לפניהם קדוש) ריח‬
‫(זוכים לאהב״ת) דך (צ‪ .‬הרא ­‬
‫שונים) דבז (חיי הצ‪ .‬אמונה‬
‫ואהוי״ר‪ .‬צ‪ .‬דאתפטר אשתכח‬
‫יתיר כו‪ ,‬התקשרות להצ‪ .‬שבק‬
‫חל״ח‪ .‬נר״נ דצ‪ .‬ב׳ הארות מ ­‬
‫הצ‪ .‬לתלמידיו) דכח (פטירת‬
‫הצ‪.).‬‬
‫צדק‬
‫צדקה ‪:‬‬
‫‪ :‬עיי״ע צדקה‪.‬‬
‫אלד (חומש‪ .‬שקולה כנגד כל‬
‫הקרבנות) אלז(כנגד כל המצ ­‬
‫ות‪ .‬מצוה סתם‪ .‬מקרבת הגאו ­‬
‫לה) גג (וחטאך בצ‪ .‬פרוק)‬
‫דג (שריון כובע‪ .‬צ‪ .‬ושאר‬
‫המצות) דד (צדק לפניו גר‬
‫פעמיו‪ .‬ושבי‪ ,‬בצ‪ .‬נק ‪ ,‬שלום‪.‬‬
‫צ‪ .‬א״י) דה (ע״י הצ‪ .‬המשכר‪,‬‬
‫בעולם העשי‪ . ,‬נק‪ ,‬מעשה‪ ,‬כל‬
‫האומר אל״א תר בלי גמ״ח‬
‫כו‪ ),‬דו (זורע צ‪ .‬שכר אמת)‬
‫דח (זורע צ‪ .‬מצמיח ישועות‬
‫יהיב פרוטה לעני והדר מצ ­‬
‫לי‪ .‬צ‪ .‬א״י) דט (צ‪ .‬עיקר ה ­‬
‫עבודה בזמה״ז) די (צ‪ .‬בגבול‪,‬‬
‫בל״ג‪ .‬עושה צ‪ .‬נבחר מזבח‪.‬‬
‫אין נגאלין אלא בצ‪ ).‬דיב‬
‫(והי׳ מעשה הצ‪ .‬גר עד עולם‪.‬‬
‫יהיב פרוטה והדר מצלי) דטז‬
‫(גודל הצ‪ ).‬דיז (ממשכת גם‬
‫בעוה״ז‪ .‬נק ‪ ,‬מצותך) דכא (לפי‬
‫רוב המעשה‪ .‬פעולת צ‪ .‬לחיים)‬
‫דל (חשבון גדול‪ .‬רוב מעשה‬
‫ד‪,‬צ‪ .‬שלום) דלב (צ‪ .‬עומדת ל ­‬
‫עד‪ ,‬צדק לפניו יהלך) הז (וצ‪.‬‬
‫כנחל איתן)‪.‬‬
‫צחצחית‪ :‬דכט‪.‬‬
‫ציצית ‪ :‬אמא‪.‬‬
‫צירופים ‪:‬‬
‫אמא‪ .‬בא‪ .‬בז‪ .‬ביא‪ .‬ביב‪ .‬דה‪.‬‬
‫דו‪ .‬דכה‪.‬‬
‫צל ‪ :‬אכו‪.‬‬
‫צמיחה ‪:‬‬
‫דה (כח הצומח‪ ,‬הגרעין מ״ן)‬
‫דך (כנ״ל‪ .‬בלא זריעה) הד‪.‬‬
‫צמצום ‪:‬‬
‫אכא (ענינו‪ .‬כהדין קמצא כר)‬
‫אלח‪ .‬אמח (הכרח ד‪,‬צ‪ .‬ענינו)‬
‫אמט (ג‪ ,‬צ‪ .‬כללים) בד (גבר‪.‬‬
‫כלים) בו (רק לתחתונים) בז‬
‫(טעם הצ‪ .‬הצ‪ .‬אינו כפשוט‪.:‬‬
‫כהדין קמצא כו‪ ),‬בט (סוד הצ‪.‬‬
‫כמה צ‪ ).‬דה (צ‪ .‬לברה״ע) דיג‬
‫(צ‪ .‬בעבודה) דך ‪(.‬צ‪ .‬הראשון)‪.‬‬
‫צער‪ :‬דבט‪.‬‬
‫צפרנים ‪ :‬אב‪ .‬אמב‪.‬‬
‫צרוד‪ ,‬צרור החיים ‪ :‬דבט‪.‬‬
‫קבלה ‪:‬‬
‫דכו (דוקא בדורותינו מותר‬
‫ומצוה לגלות)‪ .‬עיי״ע מקרא‬
‫בעשי ‪.,‬‬
‫קדושה ‪:‬‬
‫אכז (אדם מקדש עצמו מעט‬
‫כר‪ .‬והתקדשתם והייתם קדו ­‬
‫שים) אמו (ל׳ הבדלה‪ .‬אשר‬
‫קבמ״צ) גי (כנ״ל) גיב (אדם‬
‫מקדש עצמו מעט כר) דז‬
‫(הק‪ .‬ב״ה) דיז (בחי׳ מובדל)‬
‫דבג (אין דבר שבק‪ .‬פחות‬
‫מי ‪ ),‬דבז (דבר שבק‪ .‬אינו‬
‫נעקר ממקומו לגמרי)‪.‬‬
‫קדש‪:‬‬
‫איט (ק‪ .‬העליון־חב׳) אמו‬
‫(ק‪ .‬העליון) דכח (כנ״ל)‪.‬‬
‫קה׳׳ק ‪ :‬אנב‪ .‬אנג‪.‬‬
‫קדש עצמך ב מותי לך‪:‬‬
‫אז‪ .‬אכז‪ .‬אל‪.‬‬
‫קו‪ :‬דך‪.‬‬
‫קוצים‪ ,‬קיץ‪:‬‬
‫הב (מע״ט נק׳ קיצוץ הק‪ .‬כר)‪.‬‬
‫עיי׳׳ע הוי׳ (קוש״י)‪.‬‬
‫קושיא ‪ :‬דכו (מסטרא דרע)‪.‬‬
‫קטנתי גו׳‪ :‬דב‪.‬‬
‫קל שבקלים‪:‬‬
‫אהקדמה‪ .‬אב‪ .‬איד‪ .‬איח‪ .‬אל‪.‬‬
‫אלא‪.‬‬
‫קליפות ‪:‬‬
‫אא (נפש דק״נ‪ ,‬דגקה״ט) אד‬
‫(יניקתם משס״ה ל״ת) או (י׳‬
‫כתרין דמסאבותא‪ .‬פי׳ לשון‬
‫סט״א‪ .‬ג׳ קה״ט) אז (ק״נ) איב‬
‫(יתרון לחכ׳ גו׳) איז (מסך‬
‫מחיצה) אכב (אופן התהוותם‪.‬‬
‫נק׳ אלקים אחרים) אכד (נק׳‬
‫ע״ז‪ ,‬יתוש‪ .‬קיא צואה) אכט‬
‫(אין בהם ממש‪ .‬חשך‪ .‬רשות‬
‫להגביה עצמה נגד הקדושה)‬
‫אלא (מיני׳ ובי׳ אבא כו׳)‬
‫אלז (ק״נ וגקה״ט‪ .‬עלית ק״נ)‬
‫אמ (ק״נ) גו (כנ״ל) גז (ביטוש‬
‫הק‪ ).‬דב (חסד דק‪ ).‬דכה (יונ ­‬
‫קים מאחוריים‪ .‬י׳ כתרין ד־‬
‫מסאבותא‪ .‬גלות השכינה בק‪.‬‬
‫ק‪ .‬הרוחנים) דכו (ג״ק‪ .‬ק״נ‬
‫עולה בשבת) דכח (ק״נ ג״ק)‬
‫הה (יניקת הק‪.).‬‬
‫ק ן ‪ :‬אי‪.‬‬
‫קץ הי מין‪ :‬אלג‪ .‬אלו‪ .‬אמ‪.‬‬
‫ק צי ר ‪ :‬דלב‪.‬‬
‫ק ר בנו ת ‪:‬‬
‫אלד‪ .‬גב (תענית במקום ק‪).‬‬
‫גג (חטאת‪ ,‬עולה) גז (ק‪ .‬לה‪.‬‬
‫זבחי אלק׳) גיב (עלית העול ­‬
‫מות ע״י הק‪ ).‬דך (המלאכים‬
‫ניזונים מהק‪ ).‬דכח (סוד הק‪.‬‬
‫פרה אדומה)‪ .‬עיי״ע עולה‪,‬‬
‫תמיד‪.‬‬
‫קרי ו כ ת י ב ‪ :‬ד י ט‪.‬‬
‫קרי א ה ‪:‬‬
‫אלז (ק‪ .‬בתורה‪ .‬יקראוהו ב ­‬
‫אמת)‪.‬‬
‫ק״ש ‪:‬‬
‫איב (שעת מוחין דגדלות‪.‬‬
‫ברכות ק״ש) אכה (קבלת מ״ש‬
‫במס״נ) אלח‪ .‬אמז (קבל׳ מ״ש‪.‬‬
‫יצי״מ) אמט (ק״ש וברכותי׳)‬
‫בז (שמע ובשבמל״ו‪ ,‬יחו״ע י־‬
‫חו״ת)‪ .‬עיי״ע תפלה‪.‬‬
‫ק״ש שעהמ״ט ‪ :‬אז‪ .‬גז‪.‬‬
‫קרי״ס ‪ :‬בב‪ .‬דך‪ .‬דבה­‬
‫קשה עורף‪ :‬דכב‪.‬‬
‫קשר ‪ :‬גט‪.‬‬
‫ראיה ‪:‬‬
‫אכט (ר‪ .‬חושית) אלו (כנ״ל)‬
‫דיט (ר‪ ,.‬השגה)‪.‬‬
‫ראש השנה ‪ :‬דיד‪.‬‬
‫ראש חודש‪ :‬אלט‪.‬‬
‫ראשית‪ :‬בח (חכמה)‪.‬‬
‫רב מתיבתא בג״ע ‪ :‬אכט‪.‬‬
‫רכא ‪ :‬אז (ב׳ פעמים)‪.‬‬
‫רבה ‪ :‬אא‪ .‬איג‪.‬‬
‫רבוי‪:‬‬
‫דך (התהות הר‪ .‬ע״י האותיות‪,‬‬
‫הכלים)‪.‬‬
‫רוח ‪:‬‬
‫אמז (ד‪ .‬אייתי ר‪ .‬ואמשיך ר‪).‬‬
‫דכז (כנ״ל)‪.‬‬
‫•וח שמות‪:‬‬
‫איב‪ .‬איד‪ .‬איט‪ .‬אבד‪ .‬אכה‪.‬‬
‫דיח‪.‬‬
‫רו ע ה‪ ,‬רו עין‪ :‬אמב‪.‬‬
‫רזא ד מ הי מנו ת א ‪ :‬בט‪.‬‬
‫ר חו בו ת ה נ ה ר ‪ :‬דטו‪.‬‬
‫רחל ‪ :‬אמה‪.‬‬
‫רחמים ‪:‬‬
‫אלב‪ .‬אמה‪ .‬גז‪ .‬גח (יגמה״ר)‬
‫דו‪ .‬דטו‪ .‬הז‪.‬‬
‫ריחיים ‪ :‬דטו‪.‬‬
‫ר ע‪:‬‬
‫עיי״ע טו׳׳ר‪,‬‬
‫קליפות‪ ,‬רשע‪.‬‬
‫מיאוס‪,‬‬
‫עולם‪.‬‬
‫רעו״ד ‪:‬‬
‫איז‪ .‬אלט‪ .‬אמד‪ .‬דיח‪.‬‬
‫רפואה ‪:‬‬
‫אלט (תשובה מביאה ר‪ .‬לעו ­‬
‫לם) גג (צדקה) די (כנ״ל)‬
‫דטז (כנ״ל)‪.‬‬
‫רצו״ש ‪ :‬אמא‪ .‬אן‪.‬‬
‫רצון ‪:‬‬
‫אכב (פנים ואחור דרצה״ע)‬
‫אבג (רצה׳׳ע ־ הלכות) אלה‬
‫(פו״א דרצה״ע) אלח (חלוקי‬
‫הארת רצה״ע) אמ (מקומו‬
‫הארתו) דכח (אותיות ונוצר‪.‬‬
‫עת ר‪ .‬פטירת הצדיק) דכט‬
‫(תענוג ר‪ .‬שכל)‪.‬‬
‫רקיע ‪:‬‬
‫בה (סוד הדעת כו׳) בי (ברי ­‬
‫אתו‪ .‬ויהי מבדיל גו׳) ביב‪.‬‬
‫הא (היכלות כו׳) הג (ר‪ .‬דמל׳‬
‫או דז״א דעש ‪,‬׳)‪.‬‬
‫אלג‪.‬‬
‫ר ה״ר‪ ,‬רה"י ‪:‬‬
‫ר שע ‪:‬‬
‫אא‪ .‬איא (ר‪ .‬וטוב לו‪ ,‬ורע‬
‫לו‪ .‬טלאים חרטות) איב‪ .‬איג‬
‫(כרשע) איד (אל תהי ר‪ ).‬איז‬
‫(ברשות לבם‪ .‬קרוים מתים)‬
‫איט (נסיון בדבר אמונה) אכז‬
‫(בראת ר‪ .‬ר‪ .‬ליום רעה) גז‬
‫(בחייהם קרוים מתים) דיח‬
‫(חרטה בר‪ .‬מאהמ״ס)‪.‬‬
‫שאול ‪ :‬גיא‪.‬‬
‫ש ש׳׳ ש‪ :‬דך‪.‬‬
‫ש ב ה " כ‪ :‬אח‪ .‬דכו‪ .‬דכח‪.‬‬
‫ש כ ת‪:‬‬
‫גי‬
‫כע״ז)‬
‫(חמורה‬
‫אכד‬
‫(תשו״ע‪ .‬אותיות תשב) דבג‬
‫(הלימוד בש‪ ).‬דכו (אכילה‬
‫בחול בש‪ .‬ש‪ .‬חול‪ ,‬ת״ח ע״ה‪.‬‬
‫בש‪ .‬עלית ק״נ עם חצוניות‬
‫העולמות) הד (עליות בש‪.).‬‬
‫הט (השומר ש‪ .‬כהלכתו כר‬
‫שלא לשוח שיחה בטלה‪.‬‬
‫זכור ושמור‪ .‬חצר ופנימיות‬
‫דמצות ש‪.).‬‬
‫שגגה ‪ :‬דכח‪ .‬הה‪.‬‬
‫שד ‪ :‬אז (נוכראין‪ ,‬יהודאין)‪.‬‬
‫שופט ‪ :‬איג‪.‬‬
‫שחקים ‪ :‬דטו‪.‬‬
‫שילוה ‪ :‬בז (אד׳ והוי׳)‪.‬‬
‫שינה ‪:‬‬
‫איג‪ .‬איט‪ .‬דו (ישנים נרד ­‬
‫מים)‪.‬‬
‫ש כ ח ה ‪ :‬אלז‪ .‬דכו‪ .‬הו‪.‬‬
‫ש כינ ה ‪:‬‬
‫אד (זיו הש‪ ).‬או (אחד שיושב‬
‫כו׳ ש‪ .‬שרוי׳‪ .‬כל בי י׳ ש‪.‬‬
‫שריא) איא (כל בי י׳ ש‪.‬‬
‫שריא) איז (גלות הש‪ ).‬אלה‬
‫(ענין השראת הש‪ .‬ע״י מע״ט‪.‬‬
‫אחד שיושב כר‪ .‬אכל‪ .‬בי י׳ ש‪.‬‬
‫שריא‪ .‬כמה ש‪ .‬אית לכו) אלז‬
‫(ש‪ .‬מקור נש״י‪ .‬גלות הש‪).‬‬
‫אמא (ע״ש ששוכנת‪ .‬יחוד‬
‫קובהו״ש) אמה (גלות הש‪).‬‬
‫אנא (השראת הש‪ ).‬אנב (כג״ל‪.‬‬
‫בקה״ק) אנג (כנ״ל) גד (גלות‬
‫הש‪ ).‬דד (כנ״ל) דכא (נק׳‬
‫נפש) דכג (ש‪ .‬שרוי׳ בעשרה‪,‬‬
‫ביחיד קביעות שכר‪ .‬כל בי י׳‬
‫ש‪ .‬שריא‪ .‬קלנא דש‪ ).‬דכה‬
‫(דבר ה׳‪ ,‬מל׳‪ .‬ניצוץ מהש‪.‬‬
‫גלות הש‪ .‬בקליפות) דכו (ג ­‬
‫לות הש‪ ).‬דלא (ש‪ ..‬ונש״י־לב‬
‫דאברים‪ .‬ש‪ .‬איהי מרעא בג־‬
‫לדתא)‪.‬‬
‫שכל ‪:‬‬
‫אה (ש‪ .‬ומושכל) דה (קדמדת‬
‫הש‪ ).‬דך (שכלים נבדלים)‬
‫דבט (תענוג‪ ,‬ש‪ ).‬הד (ש‪.‬‬
‫והמשכת הטיפה)‪ .‬עיי״ע אב‪,‬‬
‫חב״ד‪ ,‬מוחין‪.‬‬
‫שכר‪ ,‬עונ ש‪:‬‬
‫אכד (בחי׳ בע‪ ).‬אלו (עיקר‬
‫הש‪ .‬באלף הז׳) אלז (ש‪ .‬מצוה‬
‫מצוה) אלט (כנ״ל) דג (ש‪.‬‬
‫מצוה בהאי עלמא ליכא) דיז‬
‫(פירותיהם כר והקרן כו׳) דכג‬
‫(קביעות ש״ השראת השכינה‪.‬‬
‫ש‪ .‬מצוה בה‪,‬״ע ליכא)‪.‬‬
‫שלוה ‪:‬‬
‫דד (צדקה) דיב (והי׳ מעשה‬
‫הצדקה ש‪ .‬גר עושה ש‪ .‬גו׳‬
‫מיכאל גבריאל כר‪ .‬אין ש‪.‬‬
‫עד עת קץ‪ .‬ש‪ .‬השקט) דל‬
‫(רוב מעשה הצדקה ש‪.).‬‬
‫שליא ‪ :‬דך‪.‬‬
‫שלמה — המלך‪:‬‬
‫אלה‪.‬‬
‫אמו‪ .‬דא‪.‬‬
‫שלשה חלוקי כפדה כו׳‪:‬‬
‫גא‪.‬‬
‫שלשה עכירות אין אדם ני­‬
‫צול מהם ככ״י‪ :‬איב‪.‬‬
‫שם ‪:‬‬
‫אא (המושאל) אטו (התו ­‬
‫אר) איט (המושאל) בא (השם‬
‫בלה״ק הוא המחי׳) דה (ויעש‬
‫דוד שם) הג (שיתוף השם)‪.‬‬
‫שמחה ‪:‬‬
‫אכו (תחת אשר לא גר) אלא‬
‫(ש‪ .‬שאחר המרירות) אלג‬
‫(ישמח ישראל בעושיו) גיא‬
‫(טעם לש‪ ).‬גיב (כג״ל) דיא‬
‫;כנ״ל)‪.‬‬
‫שמע"צ‪ :‬דך‪.‬‬
‫שמן ‪:‬‬
‫אלה (מע״ט) אנג (חב׳‪ .‬מע״ט)‪.‬‬
‫שמעון ‪:‬‬
‫אי (רשב״י) אל (ר״ש בן רבי)‬
‫דה (ר״ש) דיט (רשב״י) דכו‬
‫(רשב״י)‪.‬‬
‫שמעי‪ :‬דכה‪.‬‬
‫שמרים ‪ :‬דיב‪.‬‬
‫שמש ‪:‬‬
‫אכו (לע״ל מוציא חמה מ ­‬
‫נרתקה)‪ .‬אלג (זיו הש‪ .‬בש‪.).‬‬
‫אלה (אור הש‪ .‬בחלונות רבים)‬
‫בג (זיו הש‪ .‬בש‪ ).‬בד (כי ש‪.‬‬
‫ומגן ה״א) בז (קס״ז פעמים‬
‫ככדור הארץ) בי (זיו הש‪.‬‬
‫בש‪ ).‬דבז (ש‪ .‬מאיר לכוכבים)‪.‬‬
‫שנאה ‪:‬‬
‫אלב‪ .‬דלא (ש‪ .‬חנם)‪ .‬עיי״ע‬
‫אחד‬
‫שעה ‪:‬‬
‫אמא (בכל ש‪ .‬צירוף חדש)‪.‬‬
‫שער ‪ :‬אמג (יר״ת)‪.‬‬
‫שערות ‪ :‬דבט‪ .‬הה‪ .‬הו‪.‬‬
‫שפחה ‪ :‬דכו‪.‬‬
‫שפלות ‪:‬‬
‫אל (והוי שפל רוח בפני כ״א)‬
‫דכב (כנ״ל)‪.‬‬
‫שר ‪ :‬דכה (ע׳ ש‪.).‬‬
‫שדיון ‪ :‬דג (צדקה)‪.‬‬
‫ששת‪ ,‬ר׳ ש‪ :.‬אלז‪.‬‬
‫ת כו נ ה ‪ :‬אב‪ .‬אטז‪.‬‬
‫תו ר ה ‪:‬‬
‫אהקדמה (נשמות ות‪ ).‬אא (בי ­‬
‫טול ת״ת‪ .‬ע׳ פנים לת‪ ).‬אד‬
‫(אורייתא וק׳ כ״ח‪ .‬חסד ומים)‪.‬‬
‫אה (ת״ת כנגד כולן‪ .‬מעלת‬
‫ידיעת הת‪ .‬לחם מזון וגם‬
‫לבוש) אח (עונש ביטול ת״ת)‬
‫איז (הת‪ .‬נצחית) אכג (אוריי ­‬
‫תא וק׳ כ׳׳ח‪ .‬גדולה מכל ה ­‬
‫מצות וגם מתפלה) אכה (בי ­‬
‫טול ת‪ .‬בכ״י‪ .‬ברכת סלח לנו‬
‫ע״ז) אלא (משיבת נפש) אלב‬
‫(יסוד כל הת‪ ).‬אלד (משחרב‬
‫ביהמ״ק כו׳ ד״א של הלכה)‬
‫אלו (עוז וכח) אלז (ת״ת ב מ ד‬
‫כולם‪ .‬קורא בת‪ .‬יקראוהו בא ­‬
‫מת) אלט (גלות הת‪ ).‬אמ‬
‫(תלמודו בידו‪ .‬מקרא בעשי׳‬
‫כי׳ קבלה באצי׳) אנב (תלמיד‬
‫מבריאה משגה מיצירה) בה‬
‫(מימינו אש דת) גא (חומר‬
‫ת״ת) גט (תיקין לפגם הברית‪.‬‬
‫תשו״ע) גי (ת‪ .‬תפלה‪ ,‬מלמעי‬
‫למ״ט מלמטלמ״ע) דא (עוז‬
‫תישבע״פ‪ .‬מחב׳ נפקת אבל‬
‫מקורה כו׳) דה (כל האומר‬
‫אל״א ת‪ .‬בלי גמ״ח בו ‪ .,‬בוניך‪.‬‬
‫תמכי > דייתא) דז (יעקב‬
‫מרכבה לת‪ .‬שלמע׳) דט (ת״ת‬
‫שקול כנגד גמ״ח רק בימיהם‬
‫כו׳) די (מימינו אש דת‪ .‬מפי'‬
‫הגבורה) דיש (נחשל״ת‪ .‬מחכ׳‬
‫נפקת) דכב (תושי׳) דכג‬
‫(פנימית הת‪ .‬מכפרת עונותיו‬
‫של אדם) דכו (לימוד הלכות‬
‫או״ה‪ ,‬פנימית התורה‪ .‬עה״ד‪,‬‬
‫עה״ח‪ .‬ת‪ .‬ותנמיה‪ .‬מקרא משנה‬
‫קבלה מלכא שפחה מטרוניתא‪.‬‬
‫מקרא בעשי׳ כו׳ קבלה באצי׳‬
‫תושב״ב‪ ,‬שבע״ס‪ .‬גודל בירור‬
‫הלכה‪ ,‬ע״י תחתונים דוקא‪ .‬כל‬
‫העוסק בת‪ .‬כו׳ כאלו פדאני‬
‫כו׳) דבט (מעלת תושבע״פ‬
‫אהעט״ב‪ .‬מוסר אביך תורת‬
‫אמך‪ ,‬תושב״ב שבע״פ) הא‬
‫(התקשרות ע״י ת״ת) הג (ת‪.‬‬
‫בכונה‪ ,‬שלא בכונה‪ .‬תפלה בכ ­‬
‫ונה‪ ,‬שלא בכונה‪ .‬ת‪ .‬שלא לשמה‬
‫או סתם) הד (ת‪ .‬ודו״ר) הה‬
‫(הת‪ .‬נצחית) הו (זמירות היר‬
‫לי חקיך‪ .‬ת‪ .‬ועולמות‪ .‬פנים‬
‫ואחור דת‪ .‬ואהי׳ אצלו שעשו ­‬
‫עים גו׳)‪ .‬עיי״ע כינה‪ ,‬לשמה‪,‬‬
‫מקרא‪ ,‬תומ״צ‪.‬‬
‫תומ״צ ‪:‬‬
‫אד (מדו״מ דתומ״צ ונר״נ‪.‬‬
‫צמצום אוא״ס בהם) אה (מזון‪,‬‬
‫לבוש) אבג (איברים או כ״ח)‪.‬‬
‫אכה (קיומם תלוי בזכרון‬
‫מס״נ) אלז (ת״ת כנגד כולם‪,‬‬
‫לא המדרש עיקר כו׳) אלט‬
‫(תומ׳'צ ונשמות) אמא (עסק‬
‫בת‪ .‬־ מס״נ‪ ).‬בה (מזון‪ ,‬לבוש)‬
‫די (רובם בשיעור מצומצם‪.‬‬
‫שיעור ציצית תפילין לולב‬
‫סוכה שופר מקוה קרבנות צד ­‬
‫קה) דיג (ימין שמאל בקיום‬
‫התומ״צ)‪ .‬דך (בז״א‪ ,‬במל׳‪ ,‬ר׳‪,‬‬
‫דכו‬
‫ה׳‪ .‬מו״ס‪ ,‬גולגלתא)‬
‫(בזמה״ז עיקרם בירור ניצו ­‬
‫צות‪ ,‬לע״ל ליחד יחודים) הד‬
‫הה‬
‫(תורה‪ ,‬מצות‪ ,‬תפלה)‬
‫(בזמה״ז עיקרם סו״מ בירור‬
‫ניצוצות‪ .‬לע״ל עשה טוב לייחד‬
‫יחודים) עיי״ע כונה‪ ,‬מצות‪.‬‬
‫תרצי׳ ‪ :‬דכב (תורה)‪.‬‬
‫ת ח ה ״ מ ‪ :‬אלו‪ .‬דיז‪.‬‬
‫ת ש ב ״ ר ‪ :‬הג‪.‬‬
‫ת כ לי ת ‪:‬‬
‫אלג (ת‪ .‬הבריאה דידה בתחתו ­‬
‫נים) אלה (ת‪ .‬בריאת הבינו ­‬
‫נים) אלו (ת‪ .‬הבריאה דירה‬
‫בתחתונים) אמט (ת‪ .‬ההשתל׳‬
‫לאכפיא כר) בז (ת‪ .‬ברה״ע)‬
‫דז (ת‪ .‬הה שתל׳־האדם) הד‬
‫(ת‪ .‬ההשתל׳ המשכת העליון‬
‫ולא עלית התחתון)‪.‬‬
‫תלמיד ‪:‬‬
‫דבז (ב׳‬
‫לתלמידיו)‪.‬‬
‫הארות‬
‫מהצדיק‬
‫ת״ח ‪:‬‬
‫אב (ת״ח‪ ,‬ע״ה) אכז (שעה ר‬
‫מאכל ת״ח) דכו (ת״ח‪ ,‬ע״ה)‪.‬‬
‫תמיד‪ ,‬קרבן ה ת מיד‪:‬‬
‫גיא‪.‬‬
‫תמיד עיני ה״א גו׳ שנ ה‪:‬‬
‫דיד‪.‬‬
‫תמכי אורייתא ‪ :‬דה‪.‬‬
‫תענוג ‪ :‬דכט (ת‪.‬׳ רצון‪ ,‬שכל)‪.‬‬
‫תענית ‪ :‬גא‪ .‬גב‪ .‬גג‪ .‬גז‪ .‬הט‪.‬‬
‫תפארת ‪:‬‬
‫דיב (סתם שם הוי׳‪ .‬קו ה ­‬
‫מכריע‪ .‬כלול מאודם ולובן)‪.‬‬
‫עיי״ע ספירות‪.‬‬
‫תפילין‪ :‬אמא‪ .‬דכט‪.‬‬
‫תפיסא ‪ :‬אה (ל׳ ת‪ .‬כר)‪.‬‬
‫תפלה ‪:‬‬
‫איא (שעת מוחין דגדלות) אבג‬
‫(יחוד עולמות עליונים) אלח‬
‫(ת‪ .‬וכונתה) אלט (באצי׳‪.‬‬
‫השתחואות שבשמר׳ע) אמא‬
‫(אלקי נשמה כר) גב (על‬
‫ביטול ת‪ .‬ס״א תעניות) גי‬
‫(תורה‪ ,‬ת‪ ).‬גיא (סלח לנו כו׳‬
‫המרבה לסלוח‪ ,‬גואל ישראל‪,‬‬
‫השיבנו כו׳‪ .‬כנגד תמידין‬
‫תקנום) דא (עת רצה״ע) דז‬
‫(ומן הארת כר) דח (יהיב‬
‫פרוטה לעני והדר מצלי‪.‬‬
‫דיב (גילוי אלקות‪.‬‬
‫תשר׳ע)‬
‫בירור‪ .‬מצרף לכסף גר) דכב‬
‫(להתחזק נגד כל מונע) דכד‬
‫(שלא לשוח שיחה בטלה)‬
‫דכו‪ ,‬הג (ת‪ .‬בכונה‪ ,‬שלא בכ־‬
‫ונה‪ ,‬תורה בכונה‪ ,‬שלא בכונה)‬
‫הד (ת‪ .‬תורה‪ ,‬מצות) הח (עיקר‬
‫העבודה עתה ח‪ .‬בירור ניצו ­‬
‫צות דת‪ ).‬הט (הסדר בעוברים‬
‫לפני התיבה)‪.‬‬
‫תי קון ח צו ת ‪ :‬אכו‪ .‬גז‪ .‬גי‪.‬‬
‫ת רו מ ה ‪ :‬אמז (ויקחו לי ת‪.).‬‬
‫ת שו ב ה ‪:‬‬
‫אז (מאה׳׳ר‪ .‬זדונות כזכיות)‬
‫איז(תשו׳׳ת) אכה (אין לך דבר‬
‫העומד בפני הת‪ .‬אחטא וא ­‬
‫שוב) אכט (עיקר הת‪ .‬בלב)‬
‫אלא (כל ימיו בת‪ ).‬א מג(לפע ­‬
‫מים ברשע ת‪ .‬מאהבה) גא‬
‫(ענינה לשוב כר ולא תענית)‬
‫גג (ת‪ .‬מעולה) גד (תשוב ה׳‬
‫עילאה‪ ,‬תתאה‪ .‬תשו״ע תשו״ת)‬
‫גו (תשו״ת) גז (כנ״ל) גח‪.‬‬
‫(תשו׳׳ת תשו״ע‪ .‬מעלת בע״ת‬
‫על צד״ג) גט (תשו״ע תורה)‪.‬‬
‫גי (תשו״ע תפלה‪ ,‬שבת‪.‬‬
‫תשו״ת) גיא (אחטא ואשוב)‬
‫־ח (תשו״ע תפלה) די (עיקר‬
‫הת‪ .‬בלב)‪.‬‬
‫ת ש מי ש ‪ :‬אב (קדוש בשעת ת‪.).‬‬
‫אז‪.‬‬
‫■►*י ‪-----‬‬
‫מפתח שמות ספרים ואנשים‬
‫—‬
‫שאחד זמן המשנה —‬
‫שנזכרו בלקוטי אמרים‬
‫כהופפות איזה ביטויים אי רגילים‬
‫אי אפשר לבאר ענין זה‬
‫‪ :‬אן‪.‬‬
‫אמת — חכמי הא‪ .‬חכמת‬
‫הא‪:.‬‬
‫אמב (חכמי הא‪ ).‬בט (כנ״ל)‬
‫גב (חכמת הא‪ ).‬דיא (חכמי‬
‫הא‪ ).‬דיב (כנ״ל) דטו (כנ״ל)‬
‫דיט (כנ״ל) דכט (כנ״ל)‪ .‬עיי״ע‬
‫קבלה‪.‬‬
‫אפ ר תי‪ :‬הט‪.‬‬
‫בעזרת חיי החיים ב״ה ‪:‬‬
‫אן‪.‬‬
‫גואלד גואלי‬
‫גלגולים‪ ,‬ם׳ ג‪: .‬‬
‫‪ :‬הט‪.‬‬
‫או‪ .‬איח‪ .‬דך‪ .‬דכה (ב״פ)‪.‬‬
‫דעת לנכון נקל ‪ :‬גיב‪.‬‬
‫הבדלה‪ ,‬המבדיל ה‪:.‬‬
‫בז (הנבדל מהם ריבוא רבבות‬
‫ה‪ ).‬בח (ומובדל ריבוא רבבות‬
‫עד אין קץ ותכלית מדרי׳‬
‫ה‪ ).‬גד (עד״מ המ‪ .‬ה‪ .‬לאין‬
‫קץ) דה (להבדיל ה‪ .‬אין קץ)‬
‫ד טו(ל הבדיל באלפים ה‪ ).‬דלא‬
‫(ד‪,‬מ‪ .‬בין קדש כו׳)‪.‬‬
‫הכרעה המקובלת‬
‫המון ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫גג‪.‬‬
‫גא (לא כדעת ההמון)‪ .‬עיי״ע‬
‫עולם‪.‬‬
‫זהר ‪:‬‬
‫אא (ר״מ פ׳ משפטים‪ .‬זח״ג‬
‫רל״א) אה (ויקהל רי) או‬
‫(בשלח) אח (זח״ב נט) אי‬
‫(בהקדמה‪ .‬תצא) איב (פנחס)‬
‫‪.‬איז (פנחס‪ .‬ויקרא) אכז (זח״ב‬
‫קכח‪ ).‬אכט (זח״ג כה‪ ).‬אלה‬
‫(בלק) אלט (פנחס‪ .‬ויקהל‪,‬‬
‫ויקהל) אט (זח״ג לא‪ :‬קכא‪:‬‬
‫קה‪ .‬קסח‪ ):‬אמא (בהר‪ .‬זח״ג‬
‫קיא‪ .:‬אד״ר) אמד (ר״מ בא)‬
‫בה (זח״ב ר״ט ר״י) בז (ר״מ‬
‫פנחם — ב״פ) גג (ס״פ נח)‬
‫גו (פקודי) גח (ר״מ נשא‪ .‬חיי‬
‫שרה) דז (אד״ר) דיז (שלח)‬
‫דך (בראשית) דכה (וארא)‬
‫דכו (ר״מ נשא) דכט (אד׳׳ר‪.‬‬
‫זח״ב ר״י רכ״ט‪ .‬רח¡ רי‪ :‬זח״ב‬
‫רכט‪ :‬רי‪ ).‬הא (זח״ג קה‪ .‬לא‪):‬‬
‫הב (זח״ב רמ״ד‪ ):‬הג (שלח‪,‬‬
‫זח״ב רמה‪ :‬רא‪ :‬זח״א רכ״ג‪:‬‬
‫פקידי‪ .‬ויקהל‪ .‬זח׳׳ב רנ״ב‪ .‬רמז‪.‬‬
‫רי‪ .‬רנ״ה‪ ):‬הד (ר״מ משפטים‪.‬‬
‫פקודי) הו (אד״ר)‪.‬‬
‫ז הר ר׳'מ — כ לי ציון ‪:‬‬
‫אהקדמה‪ .‬אב‪ .‬אד‪ .‬אז‪ .‬אט‪ .‬אי‪.‬‬
‫איב‪ .‬אטז‪ .‬אכב‪ .‬אבג‪ .‬אבד‪ .‬אכו‪.‬‬
‫אכט‪ .‬אלא‪ .‬אלד‪ .‬אלט‪ .‬אמ‪.‬‬
‫אמא‪ .‬אמב‪ .‬אמד אמו‪ .‬אמז‪.‬‬
‫אן‪ .‬אנב‪ .‬אנג‪ .‬בהקדמה‪ .‬בא‪.‬‬
‫בד‪ .‬בה‪ .‬בז‪ .‬בט‪ .‬גא‪ .‬גד‪ .‬גז‪.‬‬
‫גט‪ .‬גיא‪ .‬גיב‪ .‬דג‪ .‬דה‪ .‬דו‪ .‬דח‪.‬‬
‫די‪ .‬דיב‪ .‬דטו‪ .‬דיח‪ .‬דיט‪ .‬דכא‪.‬‬
‫דכג‪ .‬דכד‪ .‬דכה‪ .‬דכו‪ .‬דכז‪ .‬דכח‪.‬‬
‫דכט‪ .‬הה‪ .‬הו‪ .‬עיי״ע לשון‪,‬‬
‫תיקונים‪.‬‬
‫ז הר חד ש ‪ :‬אב‪.‬‬
‫חייט‪ ,‬ר ח "ו‪:‬‬
‫אא‪ .‬אמ (ב״פ) הח‪ .‬עיי״ע ע״ח‪,‬‬
‫פרע״ח‪.‬‬
‫חיל אשר נגע יראת ה׳ כל­‬
‫כם ‪ :‬דל‪.‬‬
‫ח כ מי ם ‪:‬‬
‫בז (ח‪ .‬בעיניהם) דה (ידוע‬
‫לכל ח‪ .‬לב) דכב (ספרי חכמי‬
‫ישראל)‪ .‬עיי״ע אמת‪ ,‬טבעים׳‬
‫מוסר‪ .‬קבלה‪.‬‬
‫ח פי די ם‪ ,‬ס׳ ח‪ : .‬אמב‪ .‬גא‪.‬‬
‫חר די ם‪ ,‬ס׳ ח ‪ : .‬אלב‪.‬‬
‫ט ב עי ם ‪ :‬אג (וכמ״ש הט‪.).‬‬
‫טועמים מעץ ה חיי ם‪ :‬אמת‪.‬‬
‫טושו״ע ‪:‬‬
‫אח (הל׳ ת״ת) אבד (יו״ד סי׳‬
‫ב׳) אלד (הל׳ ת״ת> אמא‬
‫(בש״ע) אמב (ש״ע או״ח כרא)‬
‫בהקדמה (א״ח שמ׳׳ג) גא (ח״מ‬
‫ססי׳ ל״ד) גג (מ״א הל׳ תע ­‬
‫נית) דא (ש״ע א״ח) דבג‬
‫(כנ״ל)‪.‬‬
‫טע מ״צ‪ :‬אב‪.‬‬
‫יודא ועד לקרא‪:‬‬
‫אהקדמה‪ .‬בו‪.‬‬
‫הוי׳ ‪:‬‬
‫בז (ה׳‬
‫(ה״י)‪.‬‬
‫יכפר‬
‫בעדם)‬
‫דלא‬
‫יודעי חן‪:‬‬
‫אז‪ .‬אח‪ .‬איג‪ .‬אטז‪ .‬אלח‪ .‬אלט‪.‬‬
‫אמב‪ .‬אמג‪ .‬אנג‪ .‬בד‪ .‬גו‪ .‬דיג‪.‬‬
‫דיר‪ .‬ריט‪ .‬דכה (ג״פ) דבט‬
‫(ב״פ)‪.‬‬
‫יודעים ‪:‬‬
‫אכט (כידוע לי‪ ).‬אמא (כנ ׳׳ל)‬
‫בהקדמה (ידוע לי‪ ).‬דכו (לי‪.).‬‬
‫ילקוט ‪:‬‬
‫דכח (ילקוט פ׳ שמיני)‪.‬‬
‫יצחק‪ ,‬האריז״ל‪:‬‬
‫אב (ב״פ) אז‪ .‬אכו (ב״פ) אלא‪.‬‬
‫אמו‪ .‬אמח‪ .‬אן‪ .‬בא‪ .‬בב‪ .‬בז‬
‫(כתהאריז״ל) גב‪ .‬גג (ב״פ)‬
‫גה‪ .‬גי ב (ב״פ) דה (ב״פ) דח‬
‫(לקוטי‬
‫דיז‬
‫(כתהאריז״ל)‬
‫הש״ם מהא‪ ).‬דיט (לקו״ת של‬
‫הא‪ .‬ג״פ)‪ .‬דכג (כתד‪,‬״א‪ ).‬דכד‪.‬‬
‫דכה (כתה״א־ ד״ פ־ קבלת‬
‫ד״פ) דכו (כתה״א‪ .‬ז״פ)‬
‫הא‪.‬‬
‫דכח‪ .‬דבט‪ .‬דלא (כתה״א‪ ).‬הו‬
‫(ב״פ)‪ .‬עיי״ע לקו״ת‪.‬‬
‫יצירה‪ ,‬פ׳ י ‪: /‬‬
‫אמא‪ .‬אן‪ .‬בא‪ .‬בי‪ .‬דה‪ .‬דך‪ .‬דלא‪.‬‬
‫יראה‪ ,‬כפרי הי׳‪: .‬‬
‫אהקדמה‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעש״ט ‪:‬‬
‫בא‪ .‬דכה (ד״פ‪ .‬אמר תורה‬
‫בל״א ולא בלה״ק)‪ .‬עיי״ע צוו ­‬
‫את‪.‬‬
‫כונות‪ ,‬פ׳ הב‪ :.‬דכו‪ .‬הא‪.‬‬
‫ככל הדברים האלה וככל‬
‫החזיון הזה ‪ :‬אמו‪.‬‬
‫כפול ומכופל ‪:‬‬
‫אלג‪ .‬אלו‪ .‬אמב‪ .‬אמו (כפלי‬
‫כפלים) אמט (כנ״ל)‪.‬‬
‫כפלים ל תו שי׳‪ :‬אלה‪ .‬דכז‪.‬‬
‫לקו׳׳א־תניא ‪:‬‬
‫גד (ח״ב פי״א) גי (לקו״א‬
‫פמ״ו) גיא (ספל״ד) דג (בל־‬
‫ק״א־ב״פ)‪ .‬דה (לק״א ח״ב‪.‬‬
‫פי״א וי״ב‪ .‬לק״א ח״א פל״ד)‬
‫דו (לק״א ח״ב פי״א‪ .‬לק״א‬
‫ח״א פנ״א‪ .‬לק״א ח״ב פ״ט)‬
‫דיז(לק״א פמ״ח) דיח (בלק״א)‬
‫בלק״א‪.‬‬
‫(לק״א ח״ב‪.‬‬
‫דך‬
‫דכט (לק״א ח״א‬
‫בלק״א)‬
‫פל״ח) הז ;ייק״א פמ*ח)‪.‬‬
‫לקו״ת (להאדיז״ל)‪:‬‬
‫אב‪.‬‬
‫אלו‪ .‬דים‪ .‬דכח‪.‬‬
‫ל שון‪:‬‬
‫דה (דקדוק ל‪ .‬זוה״ק) דח‬
‫(כנ״ל) דך (כנ״ל) דכה (ל׳‬
‫הזהר‪ ,‬ל׳ המקובלים) דז (ל׳‬
‫השגור במארז״ל)‪.‬‬
‫מאמין ‪ :‬דיא (המ‪ .‬לא יחוש)‪.‬‬
‫מאמינים בני מ א מיני ם‪:‬‬
‫אכט‪ .‬אמב‪ .‬בז‪ .‬דמז‪.‬‬
‫מד ע‪:‬‬
‫דכג (מובן למביני מ‪ ).‬דכו‬
‫(המובן מהשקפה ראשונה כר‬
‫לחסרי מ‪ ).‬הח (מביני מ‪.).‬‬
‫מדרש‬
‫מודעת זאת כארץ ‪ :‬דכה‪.‬‬
‫מופר ‪:‬‬
‫; אא‪ .‬בי‪.‬‬
‫גא (ס׳ המ‪ ).‬גג (חכמי המ‪.).‬‬
‫מורי ע״ה־הה״מ‪:‬‬
‫אלה‪ .‬דטו‪ .‬עיי״ע רבותי‪.‬‬
‫מילתא אמורה‪ :‬גיא‪.‬‬
‫ט מ ״ ג‪ :‬גא‪.‬‬
‫מ ק״ מ‪ :‬דבט‪ .‬הג‪.‬‬
‫מקרא מלא דבר הכ תוב‪:‬‬
‫אכו‪ .‬בב‪ .‬דכא‪ .‬דכה‪.‬‬
‫רמ״ז ‪ :‬איז‪.‬‬
‫דמב״ם ‪:‬‬
‫אב‪ .‬אד‪ .‬אח‪ .‬אמב‪ .‬אמח‪ .‬בז‬
‫(הר‪ .‬הל׳ יסוה״ת) בח (ב״פ)‬
‫בט‪ .‬גא‪ .‬דכא (הר‪ .‬בפיה״ני־‬
‫ג״פ) הח‪.‬‬
‫דמכ״ן ‪:‬‬
‫אהקדמה (הר‪ .‬במלחמות) אח‪.‬‬
‫גיב (בהקדמה לפי׳ איוב)‬
‫דכה‪.‬‬
‫רמ״ק ‪:‬‬
‫אב (בפרדס מהר‪ ).‬אמב (הר‪.‬‬
‫בפרדס) אמת (בפרדס מהר‪).‬‬
‫בז (כנ״ל) גז‪ .‬דך (ומ״ש ה־‬
‫רמ״ק‪ .‬בפרדס מהרמ״ק)‪.‬‬
‫הא‪.‬‬
‫דג‪ .‬דך‪ .‬דכו (ב״פ)‬
‫הב‪ .‬הג‪ .‬הד‪ .‬הח‪ .‬עיי״ע טו ­‬
‫עמים‪.‬‬
‫עשרה מאמרות‪ ,‬ס ‪ ,‬ע׳'מ ‪:‬‬
‫דבז‪.‬‬
‫פייט‪ ,‬הפ‪:.‬‬
‫דלב (וכך אמר הפ‪ .‬לבושו‬
‫צדקה)‪.‬‬
‫פלוסופים ‪ :‬דכה‪.‬‬
‫פרדס‪ :‬עיי״ע רמ״ק‪.‬‬
‫פרע״ח ‪:‬‬
‫משביל ‪:‬‬
‫אה‪.‬‬
‫אמז (והמ‪ .‬יבין) אלה (כנ״ל)‬
‫בט (ידוע למשכילים) דה (וה ­‬
‫משכילים יבינו) דט (כידוע‬
‫למשכילים)‪.‬‬
‫מ" ח ‪ :‬אמא‪ .‬גג‪.‬‬
‫נודע כשערים ‪ :‬דלא‪.‬‬
‫פרקי‬
‫צוואת הריכ״ש‪ ,‬ס׳ צ‪ .‬הר‪: .‬‬
‫סידור — לאדה"ז ‪:‬‬
‫גז (בסי׳ בהערה לתקון חצות)‪.‬‬
‫סכלים‪ ,‬ה ס‪ :.‬בב‪.‬‬
‫ספרי ‪ :‬אהקדמה‪ .‬בהקדמה‪ .‬דא‪.‬‬
‫ספרים הידועים ‪ :‬דכה‪.‬‬
‫עולם‪:‬‬
‫אכח (ולא‬
‫עיי״ע המון‪.‬‬
‫כטעות‬
‫העולם)‪.‬‬
‫עץ חיים ‪:‬‬
‫אא (ב״פ) אב‪ .‬אג‪ .‬אה‪ .‬או‪.‬‬
‫(ד״פ) אז‪ .‬אט‪ .‬אמז‪ .‬איט‪ .‬אכד‪.‬‬
‫אלה‪ .‬אלז■ (ב״פ) אלח‪ .‬אלט‪.‬‬
‫(ב״פ) אמט‪ .‬אנא‪ .‬אנב‪ .‬בה‪.‬‬
‫אלט‪ .‬אמ‪ .‬הד‪ .‬הח‪.‬‬
‫היכלות ‪ :‬גז‪.‬‬
‫דכה (ס׳ הנק׳ צ‪ .‬הר‪.).‬‬
‫קבלה ‪:‬‬
‫אב (חכמי הק‪ .‬ק‪ .‬וזאריז׳׳ל)‬
‫אמב (חכמי הק‪ ).‬אמח (חכמי‬
‫הק‪ .‬ק‪ .‬האריז״ל) בז (חכמי‬
‫הק‪ ).‬דכה (ל׳ המקובלים‪ .‬ק‪.‬‬
‫האריו״ל‪ .‬חכמת הק‪ ).‬דכו‬
‫(חכמת הק‪ .).‬עיי״ע אמת‪.‬‬
‫קבלתי‪ ,‬מה שק‪ :.‬דבז‪.‬‬
‫קנה‪ ,‬ושניהם עולים בקנה‬
‫א חד‪ :‬אי‪.‬‬
‫ד"ח ‪ :‬בהקדמה‪ .‬גד‪ .‬דיח‪.‬‬
‫רבותי ‪:‬‬
‫דבג(ששמעתי מר‪ ).‬דכה (שש ­‬
‫מעתי מר‪ ).‬עיי״ע מורי‪.‬‬
‫רו ק ח ‪ :‬גא‪,‬‬
‫תורה ‪:‬‬
‫שג ל ‪:‬‬
‫אסח (ולקרב אל הש‪ ).‬אמט‬
‫(לקרב אל ש‪ .‬הדל) דטו (ולק ­‬
‫רב קצת אל הש‪.).‬‬
‫שלמה‪ ,‬ר שכ״א‪ :‬אמט‪.‬‬
‫שלמה‪ ,‬ר ש״י‪:‬‬
‫בד‪ .‬גג‪ .‬גי‪ .‬גיא‪ .‬דבב‪ .‬דבג‪.‬‬
‫שמעתי ‪ :‬אהקדמה‪ .‬אלה‪.‬‬
‫שער היחודים ‪ :‬אמ‪ .‬הג‪ .‬הד‪.‬‬
‫שער הנבואה ‪:‬‬
‫אמ‪ .‬בב‪ .‬בה‪ .‬דיט‪ .‬הא‪.‬‬
‫שער הקדו שה‪ .‬אא‪.‬‬
‫ש״ס — מקום‬
‫המס׳ ‪:‬‬
‫שנסמנה‬
‫אא (נדה‪ .‬אבות‪ .‬ברכות‪ .‬ב״ב‪.‬‬
‫יבמות‪ .‬נדה‪ .‬שבועות) אב‬
‫(נדה) איא (אבות) אל (ב״ב)‬
‫אלב (שבת) אלה (סנה׳) אלז‬
‫(תלמוד ירושלמי) אלח (בר ­‬
‫כות) אן(חגיגה) אנג(ברכות)‬
‫גא (יומא‪ .‬סנה׳) גב מבתים)‬
‫גג(זבחים‪ .‬תענית‪ .‬זבחים‪ .‬ירו ­‬
‫שלמי) גד (זבחים) גט (ר״ה)‬
‫גיא (ב״ק‪ .‬יבמות) דטז (נד ­‬
‫רים‪ .‬קדושין) דך (ירושלמי)‬
‫דכב (סנה׳) דכו (ירוש׳ פ״ק‬
‫דברכות) דכט (מגילה‪ .‬מנחות)‬
‫הה (חולין) הו (ירוש׳ שק ­‬
‫לים)‪.‬‬
‫אכה (במשנה ת‪ ).‬דא (כמ״ש‬
‫בת‪ .‬משה) דכו (ת‪ .‬משה)‪.‬‬
‫תנ״ך־מקום שנפמן ‪:‬‬
‫אל (הושע) אמו (שה״ש) בה ­‬
‫קדמה (עקב) גא (נצבים‪ .‬יואל‬
‫מג״א) גב (ישעי׳) גד (ירמי׳)‬
‫גה (ישעי ‪ .,‬אמור) גיא (עזרא)‬
‫דה (קהלת) דו (משלי) דכב‬
‫(ישעי׳) דכה (וירא) דבט‬
‫(דניאל) הו (זכרי ‪ ),‬הז(עמוס)‬
‫הט (תילים)‪.‬‬
‫ת"פ ‪ :‬גב‪.‬‬
‫תיקונים‪ ,‬ת״ז ‪:‬‬
‫אי‪ .‬איד‪ .‬אבג‪ .‬אכז‪ .‬אלד‪ .‬אלו‪.‬‬
‫‪ .‬אלז‪ .‬אלט (ב״פ) אמ (בתי׳‬
‫מ״ה‪ .‬ב״פ) אמא‪ .‬אמד (ב״פ)‪.‬‬
‫אנא‪ .‬אנב (ב״פ) בז (תי׳ נז׳)‪.‬‬
‫די‪ .‬גא (בת״ז) גט‪ .‬דה (ב״פ)‬
‫דכו (בריש תי׳) דבז‪ .‬רכט‪.‬‬
‫דלא‪ .‬דלב‪ .‬הא‪ .‬הה‪ .‬הו‪.‬‬
‫תדב״א ‪ :‬גט‪.‬‬
‫תנן‪ ,‬תניא ‪:‬‬
‫אא (תניא בספ״ג דנדה) ‪ .‬אמ‬
‫(כדתנן) בי (כדתנן בס׳ יצי ­‬
‫רה)‪.‬‬
‫תרגום ‪:‬‬
‫דיט (וכתרגום וירא גו׳)‪.‬‬
‫יף‬
‫?מוד‬
‫מודה המתח־‬
‫נדפס‬
‫*ריד להיות‬
‫לת בחיבת‬
‫א‬
‫ג‬
‫(‪1‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ד‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ח‬
‫יא‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫א‬
‫מאוד‬
‫מאד‬
‫היטב‬
‫ימצא‪ .‬בתניא הוצאת שקלאו תקע״ד!‬
‫אחר שורה‬
‫דיום יום ה­ כ־ב אייר תקע״ד ל‪9‬־ק‪.‬‬
‫זה‬
‫ומתעורר שכל‪.‬‬
‫שכל‬
‫ששים‬
‫כללות ישראל נשמות כללות ישראן‬
‫ופרטיהם ופרטי פר־‬
‫ופרטיהם‬
‫טיהם‬
‫שבמדיגותינו שבמדיגותיגו‬
‫שבמדינתיגו‬
‫מיום‬
‫ותבוא עליהם‬
‫ותבא‬
‫ומ״ש‬
‫מהר‬
‫מוהר‬
‫אליהו‬
‫פי׳‬
‫הפי׳‬
‫נשמות‬
‫וכדכתיב‬
‫דכתיב‬
‫משא*כ‬
‫עובדי גלולים העולם‬
‫מיבו‬
‫עובדי גלולים מיוחד‬
‫וחסד‬
‫עובדי גלולים העולם‬
‫נשמת‬
‫מהר‬
‫מוהר‬
‫מדל‬
‫בנשמר‬
‫על‬
‫בשוליו‬
‫•רק ד‬
‫ועוד‬
‫בשוליו‬
‫וכר‬
‫כד‬
‫עובדי גלולים העולם‬
‫כל‬
‫רובו ככולו ‪ . .‬בהוצאה הא'! רובו‬
‫עולם‬
‫בתוכה [שמיעה ככולו ‪ . .‬בתומ*גג‪ 1‬ד‬
‫ממנה‪ .‬ועדיין צ״ע‪.‬‬
‫לקמן ו מ החיות שבט־‬
‫לקמן מה‬
‫!ריד‬
‫פות זרע שיצאו ממגו‬
‫בתאוה בהמית שלא‬
‫קדש מ מו בשעת‬
‫תשמיש ‪ 09‬אשתו‬
‫טהורה מח••)‬
‫הוא‬
‫עו״ג‬
‫העולם‬
‫העויו הסו־ל‬
‫•) מיב דאיחי «בלוח ה מו ח ‪ 09‬ניזקן‪•!« .‬ל ‪ :‬בתינח‪.‬‬
‫••) מי‪ .‬מ טי מזות להחז‪-‬ו ס־« בו«מית■‬
‫לו ח‬
‫‪376‬‬
‫דף‬
‫עמיד‬
‫שורר‪ .‬דמתח­‬
‫לת בתיבת‬
‫יג‬
‫א‬
‫לגמרי‬
‫טו‬
‫מז‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫יז‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כג‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כט‬
‫לא‬
‫לב‬
‫*‬
‫לג‬
‫לה‬
‫לז‬
‫לח‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫בי‬
‫א‬
‫ב‬
‫כ‬
‫כ‬
‫אומרת‬
‫טומאתה‬
‫מ‬
‫לה׳‬
‫מלמעלה‬
‫בשוליו‬
‫בכל‬
‫בשוליו‬
‫במ״א‬
‫שבמווזי‬
‫דהיינו‬
‫מאבותינו‬
‫גשיליז‬
‫עוה׳־ז‬
‫כשמדבר‬
‫ללמוד‬
‫המאכל‬
‫וירידת‬
‫תחתונים‬
‫נקראים‬
‫בעבודת‬
‫פרק‬
‫ומעלה‬
‫ממילי‬
‫המתפלל‬
‫אומות‬
‫ברכת‬
‫ה תי קון‬
‫נופם‬
‫*דיך להיות‬
‫[לבדו]‬
‫לקמן בשורה המתחלת‬
‫כף איתא ‪.‬לבדו* בלא‬
‫חגאי מרובע‪ .‬וכנראה‬
‫הטעם‪ .‬כי בד‪,‬וגאה ה­‬
‫ראשונה נשמטה תיבה‬
‫זי רק כאן‪.‬‬
‫עובדי גלולים ואערלם‬
‫עובדי גלולים מיותר‬
‫עובדי גלולים מיותר‬
‫איט‬
‫אינה‬
‫כל‬
‫אכל‬
‫והבינוני‬
‫»יק יב‬
‫ומעשה תרי״ג ומעשה של תרי־ג‬
‫ובזה‬
‫«־ק יג‬
‫וכר‬
‫כד‬
‫שבמוחו לשלוט שבמוח ולשלוט‬
‫כשהאדם‬
‫כשאדם‬
‫ולבאר‬
‫להקדי׳‬
‫לבאר ולהקדי׳‬
‫ולפעמים‬
‫‪ 1‬ולפעמים‬
‫אינן‬
‫אינם‬
‫דבר‬
‫דבור‬
‫איזו מאכל‬
‫איזה מאכל‬
‫נולדה‬
‫נולדו ‪.‬‬
‫נקרא‬
‫נקראים‬
‫תחתיניב‬
‫תחתונות‬
‫נקראים‬
‫נקראות‬
‫שהוא‬
‫שהיא‬
‫לאודעי‬
‫לאודועי‬
‫איז‬
‫לאין•‬
‫לשטר‬
‫«‪1‬יסמר‬
‫עו״ג‬
‫עיל‬
‫העולם‬
‫עכי־ם‬
‫ברכת‬
‫ברכות‬
‫וף‬
‫זפוד‬
‫מב‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫מה‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫«‬
‫‪3‬‬
‫«‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫«‬
‫א‬
‫«‬
‫נ»‬
‫נד‬
‫נו‬
‫נם‬
‫סט‬
‫עא‬
‫ע‪3‬‬
‫עד‬
‫עה‬
‫זז‬
‫‪1‬ה‬
‫פח‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫»‬
‫א‬
‫«ורד‪ .‬הםתזד‬
‫לח בחינת‬
‫‪ 1‬ו‪1‬זס‬
‫‪1‬ייך להיות‬
‫ובריאת‬
‫ובריאות‬
‫ממש וזה‬
‫שהנחילונו‬
‫שהנחילנו‬
‫שהנחילנו‬
‫ובפרט בארגית ובפרט בחו״ל‬
‫ובפרס‬
‫שאייר ארץ‬
‫די• ג שאוירם‬
‫העמים‬
‫הנעשות‬
‫הנעשים‬
‫הנעשים‬
‫הרעים‬
‫הבהמית‬
‫הרעות‬
‫דשכיבת*‬
‫בבחי׳‬
‫ושכינת»‬
‫ית­‬
‫יתברך‬
‫בשוליו‬
‫להזס־ף‬
‫לבה‬
‫בשוליו‬
‫*י*‪1‬‬
‫להוסיף‬
‫בשוליו‬
‫‪:‬אכלל‬
‫ולכלול‬
‫לבדו‬
‫סופרים‬
‫בשוליו‬
‫כופרים‬
‫סידרו‬
‫ברכת‬
‫ברכות‬
‫שמהותה‬
‫אינה‬
‫אמו‬
‫שההשפעה והמשכות‬
‫והמשכת‬
‫שהוא •)‬
‫שהי»‬
‫ק״ק‬
‫וסיוחד‬
‫ומדשה ת רי׳׳ג ומדשה של תרי*!‬
‫בשוליו‬
‫והנה‬
‫פרק ג‬
‫בשוליו‬
‫*׳■ל‬
‫אותיות‬
‫של‬
‫ממדרגת‬
‫ממדרגות‬
‫בתחלתו‬
‫צ־ל ‪ :‬לקוטי »מרים חלק שלישי הנק•‬
‫ו » בשם‬
‫גג‬
‫‪1‬ד‬
‫‪3‬‬
‫י »‬
‫‪1‬ה‬
‫«‬
‫כפ״ש‬
‫אל‬
‫ושמעת‬
‫ה׳‬
‫כשבט‬
‫בעוה־ז‬
‫וכר‬
‫כר‬
‫מ״ש‬
‫וכ&״ש‬
‫האלקי'‬
‫אורך‬
‫ונו׳‬
‫וכו׳‬
‫ו כ ר‪..‬‬
‫ו כו׳‪..‬‬
‫וכו׳‬
‫וכר‬
‫וכר‬
‫כר‬
‫וכר‬
‫נר‬
‫כר ‪. .‬‬
‫המורה‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳ ‪ . .‬וגו׳‬
‫וכו׳‬
‫וגר ‪ . .‬וגו׳‬
‫וכר‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגו‬
‫גו׳‬
‫כו׳‬
‫גו׳ ‪ . .‬גו׳‬
‫ההמשכה המורה על ההמשכה‬
‫לו ח‬
‫‪378‬‬
‫יף‬
‫עמוד‬
‫צו‬
‫צז‬
‫א‬
‫א‬
‫נ‬
‫צח‬
‫א‬
‫ב‬
‫צט‬
‫א‬
‫ק‬
‫א‬
‫כ‬
‫קא‬
‫קב‬
‫קג‬
‫קיב‬
‫א‬
‫א‬
‫כ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫קיג‬
‫קיד‬
‫א‬
‫א‬
‫שורה רפתה־‬
‫לת בתיבת‬
‫ו חיו ת‬
‫ו כד‬
‫ב חי׳‬
‫לא‬
‫דבר‬
‫רח מיך‬
‫כמ״ ש‬
‫לאהבה‬
‫רוחא‬
‫ו כו׳‬
‫יכופ ר‬
‫כו׳‬
‫ו היו‬
‫ל״ד‬
‫כ תיב‬
‫ת ס מכני‬
‫וכמ ארז׳׳ל‬
‫חגרה‬
‫מחכמה‬
‫כל‬
‫ב שוליו‬
‫ב שוליו‬
‫שבלב‬
‫ד ע בדין‬
‫ו בניו‬
‫ה תי קון‬
‫נופם‬
‫הנ שמעת‬
‫וכו׳‬
‫וגם [גרם!‬
‫כו׳‬
‫כו׳‬
‫ו כד‬
‫כמ״ ש‬
‫וכו׳‬
‫וכו׳‬
‫וכו׳‬
‫וכו׳‬
‫כו׳ ‪ . .‬וכו׳‬
‫וכו׳ ‪ . .‬ו כו׳‬
‫בזוה׳׳ק‬
‫וכו׳‬
‫וכד‬
‫הנעלבי ם‬
‫הם דבר‬
‫הוא‬
‫וזו‬
‫זורע‬
‫נ״א‬
‫שהוא‬
‫כעוע׳׳ג‬
‫התורה‪ .‬ע״ב‬
‫‪1‬ריך להיות‬
‫הנ שפעו ת‬
‫וגו׳‬
‫וגר ם‬
‫וגר‬
‫לגד‬
‫וג ד‬
‫וסט׳־א כמ״ ש‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫וגד ‪ . .‬וגו׳‬
‫וגו׳ ‪ . .‬וג ד‬
‫בזה״ק‬
‫וגו׳‬
‫וגו׳‬
‫הנ ע ל בין‬
‫הם ב חי׳ דבר‬
‫היא‬
‫וזו הי א‬
‫ח זו ר ע‬
‫[נ״א‬
‫שהיא‬
‫ככל הגוי ם‬
‫התורה חוץ מצדיקי‬
‫שבדור שהן קו ד מין‬
‫ל בניו ו צדי קי ם שב א׳׳י‬
‫קוד מין ל צדי קי ם ש־‬
‫בוזו׳׳ל ל בד מזא ת שלא‬
‫הגי חו כ מו תן בחר׳ל‬
‫וז״ ל‪ .‬ע ״ ב׳‬
‫וף‬
‫עמור‬
‫מורה המתח­‬
‫לת בתיבת‬
‫‪0011‬‬
‫קטו‬
‫קטז‬
‫קכב‬
‫קכג‬
‫קכז‬
‫א‬
‫נ‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה צי ק ה‬
‫מתחת‬
‫בכליו ת‬
‫לדבוק‬
‫ב ב חי׳‬
‫ב פני מיו ת‬
‫נגלה‬
‫קל‬
‫א‬
‫לג‬
‫קלה‬
‫קלז‬
‫קלח‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫שיצאו‬
‫לומר‬
‫העולה‬
‫לא‬
‫ב שולי הט׳‬
‫אינה‬
‫שהוא‬
‫עו״ג‬
‫נקרא‬
‫לדבוק‬
‫המלוב שת‬
‫המלוב שת‬
‫אליהם הוי׳‬
‫הנעלם ב ״י‬
‫בבחי׳‬
‫נ שמת‬
‫די תב א‬
‫עליהם‬
‫קלם‬
‫א‬
‫כח‬
‫מ כ חי׳‬
‫כ‬
‫(אלא‬
‫נ שפע‬
‫נ שפ עי׳‬
‫בארצות‬
‫אלקות‬
‫נמ שכות‬
‫ולה שליטם‬
‫העו״ג‬
‫קמ‬
‫א‬
‫ב‬
‫והעו־ג‬
‫הזה‬
‫ו‪ .‬ע ו ח‬
‫*ויך להיות‬
‫שהיא‬
‫הגוי ם‬
‫נקראים‬
‫לידבק‬
‫המתלב שים‬
‫המלוב שים‬
‫הנר‪,‬ח הצ־צ‪ .‬עליו‪,‬ס•)‬
‫הוי׳‬
‫ב ב חי׳‬
‫נ שמות‬
‫די ת בין‬
‫‪ . .‬אליהם‬
‫אוכל מלם משא‬
‫איכל מ שא‬
‫כר אהוביי‬
‫‪8‬רר!‬
‫הגהת ה צ ־ צ ‪ :‬צוואתו‬
‫צוואתו ולא‬
‫כלל ולא‬
‫זו‬
‫זה‬
‫הגהת הצ־צ ‪ :‬באש־ו‬
‫ב אפיו‬
‫נ שמת חיים‬
‫שבארצות העי״ג שבחו־ל‬
‫לאומות‬
‫לעו׳׳ג‬
‫האומות‬
‫העו־ג‬
‫בחו״ל‬
‫בארצות עו־ג‬
‫הגוי ם‬
‫העו־ג‬
‫האומות‬
‫העו׳־ג‬
‫ולה שלימם בז מן ולה שלימם עתה בז מן‬
‫האומות שול טין דתה‬
‫העו׳־ג היו‬
‫על‬
‫שולטין על‬
‫והאומות‬
‫והעו־ג‬
‫לאימות‬
‫לעו*ג‬
‫ה חו ־ו‬
‫כן הוא נכת־י המעתיק (גוף כתי־ק ד‪ 1*1.‬איני)‪ .‬ואולי סדי‪ .‬ו‪1‬־ל ‪ :‬אליהם‪.‬‬
‫ונניימ־ב באגה־ק ל‪6‬ני זר¡ אליו‪.‬‬
‫לו ח‬
‫‪380‬‬
‫ה תי קון‬
‫נר‪00‬‬
‫צריך להיות‬
‫דף‬
‫עמוד‬
‫שויה המתח*‬
‫לת בתיבת‬
‫קמא‬
‫א‬
‫קמג‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫נכרי‬
‫עו״ג‬
‫אבל‬
‫הנכרי‬
‫העו״ג‬
‫ובכוונה‬
‫נכרי‬
‫עו״ג‬
‫עו״ג‬
‫נכרי‬
‫ובפרט‬
‫עו״ג‬
‫הנכרים‬
‫העו״ג‬
‫העו׳׳ג‬
‫י היו‬
‫אי סו רין‬
‫י הי׳‬
‫שהרי ‪ . .‬שדות הגהת חצ־צ ‪ :‬דהא ג ס‬
‫טמא‬
‫בזמן ב״ש לא היו‬
‫מתפרנסין מע״ה דאכ ­‬
‫לין פסול אסור ח*ו‬
‫שהרי ת׳־ח היו להס‬
‫שדות‬
‫מבין‬
‫עו*ג‬
‫העולם‬
‫כז מה‬
‫אה״ק תובב׳׳א ט״ס כי נכ תב לאנ״ ש‬
‫שבחו־ל‪.‬‬
‫והנה‬
‫כו׳ והוא תי קין הוא תי קון נוצר חסד‬
‫ונוצר או תיו ת‬
‫או תיו ת רצון‬
‫נוצר‬
‫רצון והיא ג' כ והיא עת‬
‫עת‬
‫דאשתאר‬
‫בסוף העמוד אשתאר‬
‫שהצער‬
‫ה תענוג‬
‫תענוג‬
‫חיו ת‬
‫וו‬
‫זה‬
‫לבריאו ת‬
‫לבריאו ת‬
‫לבריאת‬
‫מאור‬
‫הסובב‬
‫סובב‬
‫גבורה‬
‫וברחמים‪ .‬כו׳ ברחמי ם כר •)‬
‫היא‬
‫רבה‬
‫רמה‬
‫העולת‬
‫ע״י‬
‫העולה‬
‫וי ־ ל‬
‫ו ד״ ל!‬
‫וכו׳‬
‫די צי׳‬
‫ע שי׳‬
‫וע שי׳‬
‫מתפרסים‬
‫מתפרסים‬
‫מתפר שים‬
‫מחשבה‬
‫העליונה‬
‫עליונ ה‬
‫קמר‪.‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫קמח‬
‫א‬
‫קמט‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫קנב‬
‫קנג‬
‫קנה‬
‫קט‬
‫קנח‬
‫קנם‬
‫קס‬
‫א‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫•) בחומר זו »קן‪.‬‬
‫דף‬
‫עמוד‬
‫קסא‬
‫קסב‬
‫א‬
‫קסג‬
‫א‬
‫שורה המתח­‬
‫לת בתיבת‬
‫נדפס‬
‫וזש׳׳ד‪.‬‬
‫אצלו‬
‫וי חו דו‬
‫אור‬
‫ה שפעה‬
‫מ צו ת‬
‫שבוע‬
‫בהלכ תא‬
‫הוא‬
‫שע שועי ם‬
‫פני מיו ת‬
‫נ קו ד ה‬
‫ג ש מיו ת‬
‫כו׳ ‪ . .‬כי׳‬
‫א פי׳‬
‫רב תא‬
‫הוא‬
‫►*י‬
‫ז ריך להיות‬
‫א צלו כר‬
‫ש ע שו עי ם‬
‫פני מי ת‬
‫נ קו ד ת‬
‫ג ש מיי ת‬
‫גר ‪ . .‬גר‬
‫א פי‬
‫ר ב תי‬
‫הי א‬
‫הערות ותיקונים‬
‫(בדרן אפשר)‬
‫שורד‪ .‬המת­‬
‫‪1‬ד‪0‬ס‬
‫ר‪.‬ןרר כ דיו *«שר‬
‫חלת‬
‫מרנא‬
‫כבוד היגא‬
‫מרנא‬
‫החסיד מדג*‬
‫ונאום משה החסיד‬
‫ואורייתא‬
‫בזה״?‪ .‬הרי‬
‫בזה״ק הרי‬
‫הנהגתן‬
‫כנודע‪ .‬וכ־ש‬
‫כנודע יכ*ש‬
‫אצלינו‪ .‬וקצת‬
‫סופרים‬
‫אצלינו וק‪ 1‬ת‬
‫ואחד‬
‫מצויה על‬
‫מצויה‪ .‬על‬
‫שיחתו‬
‫יבוננהו ואליהם יבוננהו‪ .‬ואליהם‬
‫בד‪.‬וצאת שקלאוו תק־‬
‫הקונסרסים‬
‫שלא‬
‫ס׳׳ו‪ :‬הס׳ לק־א וס׳‬
‫הנ*ל‬
‫אגרת וותשובה‪.‬‬
‫דברי‬
‫לקוטי‬
‫ליקוטי‬
‫לקוטי — וכן בנל‬
‫ליקוטי‬
‫ליקוטי‬
‫שאר העמודים (וכמו‬
‫שנכתב בשער הספר)‪.‬‬
‫(ומ־ש‬
‫(ומ׳׳ש ‪ . .‬לתו* לכאורה החצע״ג ותי­‬
‫רה)‬
‫בת ‪.‬הגהה' — בהגהה‬
‫זו‪ .‬ובאותן הבאות לק*‬
‫מן — מיותרות‪ .‬פי­‬
‫ת שנדפסו ההגהות‬
‫מן מ ד ובאותיות‬
‫שומת‪ .‬ובכמה מקו­‬
‫מות בהוצאה זו עצ־‬
‫מד‪ .‬ההגהות הן בלא‬
‫חצע״ג ובדפוסים ה­‬
‫ראשונים כמה הג­‬
‫הות הן בלא חצע״ג‬
‫וגם בלא תיבת •הג­‬
‫הה*‪.‬‬
‫על‬
‫בשערי‬
‫בשער‬
‫היא‬
‫מארבע‬
‫מארבעה‬
‫מלובשים‬
‫התורה ובפרטות התורה‪ .‬ובפרטות‬
‫רמ״ח‬
‫אחר והיראה‬
‫אחר‪ .‬והיראה‬
‫מלכי‬
‫הקב״ה‪ .‬או‬
‫הקב״ה או‬
‫עמוד‬
‫דף‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫יא‬
‫‪3‬‬
‫יד‬
‫ב‬
‫טו‬
‫א‬
‫עורה המת­­‬
‫חלת‬
‫נופם‬
‫מיי• ניי ד א מ ר‬
‫ונשמד‪ -‬עם‬
‫ונשמה עם‬
‫אף‬
‫מחשבותיכם מחשבותיכם הנה מחשבותיכם‪ .‬הנה‬
‫ז״ל‪ .‬בכדי‬
‫ז״ל בכדי‬
‫חכמינו‬
‫וכתובים כדי‬
‫וכתובים‪ .‬כדי‬
‫סשרים‬
‫בהן‪ .‬ומאחר‬
‫בהן ומאחר‬
‫ממדריגת‬
‫והשכילו‪ .‬וגמ‬
‫והשכילו וגם‬
‫השכל‬
‫בשכלו‪ .‬ד״מ‬
‫בשכלו ד״מ‬
‫במושכל‬
‫בהם‪ .‬והוא‬
‫בהם והוא‬
‫הערוכות‬
‫ולימודה‪ .‬וכל‬
‫ולימודה וכל‬
‫המשכלת‬
‫מארבע‬
‫שבע‬
‫‪ .‬מארבעה‬
‫מחשבי‪ -‬והן‬
‫מחשבה והן‬
‫בשעת‬
‫שנברא‪ .‬ולכן‬
‫שגברא ו ל מ‬
‫להיות‬
‫שהוא‬
‫מארבע‬
‫מארבעה‬
‫לבדו‪ .‬וכל‬
‫לבדו וכל‬
‫היראה‬
‫מגירסא‪ .‬וכח‬
‫מגירסא וכח‬
‫ותורתו‬
‫האלהית‪ .‬אך‬
‫המ‪1‬ות‬
‫האלהית אד‬
‫בכתוב תהלים קלט‬
‫חקרני‬
‫כדכתיב‬
‫כג‪ :‬ח ק תי איל‪ .‬אבל‬
‫בכ׳׳ס בדא״ח לא הע­‬
‫תיקו השם כשהובא‬
‫הכתוב‪.‬‬
‫מארבעה‬
‫מארבע‬
‫הרע‬
‫מאחד‬
‫מאחת‬
‫המיוחסות‬
‫בהגהות‬
‫בר״ם‬
‫תאית‬
‫לו ע״! מציין לזח״ג‬
‫רכד סע״א‪ .‬וא״ב ‪1‬״ל‬
‫כאן! מהר‪.‬‬
‫בדפוסים הראשונים‬
‫ואדרבה‬
‫ודומיהן‬
‫* כאן ובעוד מקו­‬
‫מות בתניא ־ ואדר־‬
‫בא‪ .‬ובש׳־ס נמ‪1‬א הן‬
‫באל״ר והן בה״זג‬
‫דף‬
‫ז מוד‬
‫יט‬
‫ב‬
‫«ורד‪ ,‬המת־‬
‫חלת‬
‫שפת‬
‫א‬
‫•לרכה‬
‫אופן‬
‫כ‬
‫א‬
‫כא‬
‫א‬
‫פרקו‬
‫נה‬
‫א‬
‫כח‬
‫א‬
‫חוטא‬
‫כהמס‬
‫כנשר‬
‫נדפס‬
‫שקר ואעפ״כ‬
‫ומדרגת׳ כי‬
‫מבדילים‬
‫תורה‬
‫נביאים כר‬
‫צדיקים‬
‫מואס‬
‫חמת מלאה‬
‫ואחד‬
‫כר אלא‬
‫נמסו וזעה‬
‫יאור לי ואני‬
‫עשיתני‬
‫י) בד‪.‬ו‪*1‬ד‪ .‬זו ‪1‬תקן‪.‬‬
‫הזרד‪ .‬בדיד »‪«#‬ר‬
‫שקר‪ .‬ואעפ״כ‬
‫ומדרגת׳‪ .‬כי‬
‫היו מבדילים [כן הוא‬
‫באגה״ת פ׳׳ה מישעי׳‬
‫נם‪ .‬כ]‬
‫ע״פ‬
‫הוא‬
‫כנראה‬
‫גירסת הכסא מלך‬
‫בת״ז ־ בהקדמה א‪.‬‬
‫ב! מארי תורד‪ .‬נבי ­‬
‫אים חתים צדיקים‪.‬‬
‫חמת מלא ־‬
‫לקמן‬
‫וראה שכת קנב‪ .‬א‪.‬‬
‫וברש״י שם‪.‬‬
‫לקמן ואחת‪ .‬וראה ב׳‬
‫הגירסות בש״ס ועין‬
‫י ע קג ועייג״כ הל׳‬
‫ת*ת לאדה״ז פ*ב ס״כ‬
‫לקר׳ת ראה ביאור‬
‫לד״ד‪ .‬אחרי‪ .‬ס״ו‪.‬‬
‫כר‪ .‬אלא‬
‫נמסו‪ .‬והגה ♦‬
‫חבור שני כתובים !‬
‫יחזקאל כט‪ ,‬ם ושם‬
‫כט‪ ,‬ג ו מ הוא בקונ ­‬
‫טרס ומעין מאמר ג׳‬
‫פ״ב — בגכתי״ק‪ .‬ו ק‬
‫צריד לתקן בהנדפס‪.‬‬
‫— וצ״ע הטעם‪ .‬אבל‬
‫בסי׳ בהערה לחקת‬
‫יף‬
‫זמור‬
‫שורה ה‪0‬ת־‬
‫חלח‬
‫כס‬
‫ב‬
‫וז־ש‬
‫ל‬
‫א‬
‫לא‬
‫לב‬
‫לד‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫א‬
‫ג‬
‫ע‪ 1‬מ‪1‬‬
‫מסיתה‬
‫ורמשים‬
‫לעשות‬
‫העלית‬
‫איז‬
‫אותו‬
‫מה‬
‫עולה‬
‫לה‬
‫לז‬
‫א‬
‫לת‬
‫א‬
‫ליכנס‬
‫הם‬
‫כאש‬
‫ב‬
‫כ‬
‫המוח‬
‫וי‪1‬ה*ר‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ומנוסי‬
‫כנודע‬
‫ו‪,‬‬
‫לס‬
‫מ‬
‫מא‬
‫גוזס‬
‫ר«רד‪ .‬בדיד »■*ר‬
‫מו ת‪ .‬בלקו״ת ביאיר‬
‫לד׳־ה זאת חקת ס־ד‪,‬‬
‫שם שה׳ש עוד בי'‬
‫יונתי ס־ב! לי יאורי‬
‫ואני עשיתני‪.‬‬
‫במחמה הוו!‬
‫עשיתוני ‪.)11‬‬
‫ה׳ את‬
‫‪1‬־ע כי בכתוב(דברים‬
‫ו‪ .‬כד) הוא ! ה׳ לעשות‬
‫את‪.‬‬
‫באחדותו‪ .‬אבל‬
‫באחדותו אבל‬
‫ישמרנו וההפרש ישמרנו‪ .‬וההפרש‬
‫ע־ז‪ .‬ומה‬
‫ע״ז ומה‬
‫«‪-‬לו !ואף ‪ . .‬התשובה!‬
‫‪*1‬ל! [והיינו ‪ . .‬לעבודת ה׳]‬
‫כאיי‪ .‬כי‬
‫כאלו כי‬
‫מלמעלר‪ -‬לבד‬
‫מלמעלה לבד‬
‫ב או ל תו‬
‫«ו ל תו‬
‫בל׳ הכתוב‬
‫דילוג‬
‫ה׳ נקי‬
‫(תהלים כד‪ .‬ג־ד)‪.‬‬
‫לארץ‪ .‬אלא‬
‫לארץ אלא‬
‫מאמינים ומזה מאמינים‪ .‬ומזה‬
‫‪1‬״ע בתיבה זו‪ .‬כי‬
‫להבה וגו־‬
‫הוא ‪0‬וף פסוק‪.‬‬
‫לכאורה ג*ל היא‪.‬‬
‫שהיא‬
‫הדינים נמחקין לכאורה *'ל סיום‬
‫‪ , . .‬ולא בשרשן כולם שוה במ׳־ם או‬
‫בנו״ן‪.‬‬
‫והוא מנוס לי ג־ע מקומו‪.‬‬
‫מ הוא ג*כ לקמן‬
‫« ד ש ליעקב‬
‫ספס׳׳ה‪ .‬בקו״א ד״ה‬
‫ו ‪1‬דקה כנחל ובכ״מ‬
‫בדא־ח‪ .‬ועיץ לקו־ת‬
‫יף‬
‫ז מוד‬
‫פב‬
‫חלת‬
‫ודירת‬
‫ב‬
‫מו‬
‫שורד‪ .‬המת­‬
‫א‬
‫כאלו‬
‫כפ׳׳ש‬
‫יחדיו‬
‫עתך‬
‫מז‬
‫וכיוצא‬
‫שם‬
‫!דפס‬
‫הערה בדרו »ודור‬
‫ד״ה מה יפו ס״א‪ .‬אבל‬
‫בקרא (ישעי׳ כ״ט‪.‬‬
‫לבית יעקב‪.‬‬
‫כב) ‪:‬‬
‫ובכמה מדרז׳׳ל (סנה׳‬
‫יט‪ ,‬ג ועוד) מוכח‬
‫דהמונה ליעקב עצמו‪.‬‬
‫זה אשר ערב בקרא (ירמי׳ ל‪ ,‬כא)‬
‫זה ערב את לבו‬
‫לבו‬
‫אינם‬
‫אינה‬
‫ה׳‬
‫לנו‬
‫בשמו״ע ‪:‬‬
‫לנו תורת‬
‫אלקינו תורת ‪ .‬וראה‬
‫הערה לדף טו‪4) ,‬‬
‫בנקרת ‪. .‬ו הדר בקרא (ישעי׳ ב‪ ,‬כא)‬
‫בנקרות ‪ . .‬ומהדר‬
‫כ״ה בכל הדפוסים אף‬
‫וגר‬
‫שאינו פסוק‪ .‬אבל‬
‫ידוע אשר בכ״מ בזהר‬
‫ות״ז נמצא ״דכתיב׳*‪,‬‬
‫‪ .‬שנאמר' על הנמצא‬
‫בתפלות וברכות וראה‬
‫ג״כ תוד״ה נשים (בר ­‬
‫כות כ‪ ,‬א)‪ .‬ואולי ל מ‬
‫גם בזה גאמר וגו׳ ולא‬
‫וכר אף דאין שיז‬
‫בזה הטעם דכל פסוקי‬
‫דלא פסקי' משה כר‪.‬‬
‫בד‪ .&,‬ועכשיו‬
‫בהם ועכשיו‬
‫ית׳‪ .‬וכן‬
‫ית׳ ו מ‬
‫ה ע ד ז ת‬
‫עמוד‬
‫יף‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫בכל‬
‫זאת‬
‫המתלבשת‬
‫מח‬
‫א‬
‫מט‬
‫א‬
‫נ‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫בו‬
‫בו‬
‫מדרגות‬
‫בו‬
‫בדחילו‬
‫ובינתו‬
‫שמקבלים‬
‫הכוונה‬
‫כלל‬
‫נד‬
‫נה‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫נז‬
‫תעבודו‬
‫רבו‬
‫גח‬
‫נט‬
‫כ‬
‫א‬
‫נדפס‬
‫איברים‬
‫משתמרת‬
‫היא‬
‫מארבע‬
‫ברבבות‬
‫נא‬
‫נא‬
‫נב‬
‫ו ת י י¡ ו נ י ג‬
‫נשמה‬
‫חפיצי‪.‬‬
‫ביניהן ונמצא‬
‫מארבע‬
‫בהארת ‪. .‬‬
‫המתלבשות‬
‫בי‬
‫ית׳ ולא‬
‫מדרגות כי‬
‫סור‬
‫הנמשכות‬
‫הבריאה ומה‬
‫כבתחתונים‬
‫כו׳‬
‫ניטלו‬
‫וכמ׳׳ש בזהר‬
‫שיהא‬
‫ואתה נפחתה‬
‫ילמדו איש‬
‫קצד‬
‫הערה בדרך אפשר‬
‫בעירובין (נד׳ א)‪:‬‬
‫איברים שלך ןמשתמ־‬
‫רת‬
‫לכאורה ‪ :‬צ״ל ‪ :‬המת־‬
‫לבש‪ .‬כיון דקאי על‬
‫כח‪ ,‬וכדמסיים גידולו‬
‫וחיותו‬
‫ביניהן‪ .‬ונמצא‬
‫מארבעה‬
‫לכאורה צ״ל ‪ :‬בל׳‬
‫יחיד או בל׳ רבים‪.‬‬
‫בהם‬
‫ית׳‪ .‬ולא‬
‫מדרגות‪ .‬כי‬
‫סר‬
‫בספט״ז ובכ׳׳מ הוא‬
‫בל׳ זכר‪.‬‬
‫הבריאה‪ .‬ומד‪.‬‬
‫כהתחתונים‬
‫צ״ע מה מוסיף בז־‪.‬‬
‫במשנה (חולין נו׳ ב)‪:‬‬
‫דין‬
‫גפי׳‪,‬‬
‫נשתברו‬
‫דניטלו אגפי' בב״ח‬
‫וט״ז שו״ע יו״ד ר־׳ס‬
‫נג‪.‬‬
‫בשינוי ל׳ קצת‪.‬‬
‫בברכות כח׳ ב¡ שתהא‬
‫אתה נפחתה‬
‫בירמי׳ לא‪ .‬לג‪ :‬ילמדו‬
‫עוד איש‪ .‬וכ״ה ב ה ק־‪,‬‬
‫דמת התניא‪.‬‬
‫י‬
‫וף‬
‫דמוד‬
‫שורד‪ ,‬המת־‬
‫חלת‬
‫נדפס‬
‫ס‬
‫א‬
‫ב‬
‫מחשבתו‬
‫כמ׳׳ש‬
‫ממש‬
‫בפרד״ם‬
‫סא‬
‫א‬
‫המאמן‬
‫עליך‬
‫העולמות‬
‫וכר‬
‫וכר‬
‫נקרא‬
‫התורה‬
‫בשת‬
‫סג‬
‫א‬
‫בכל‬
‫לאנהרא לון‬
‫סד‬
‫סה‬
‫א‬
‫א‬
‫השמימה‬
‫מ״ש‬
‫וכו׳ ‪..‬וכו׳‬
‫אל האדם‬
‫ב‬
‫רבבן‬
‫דרועין‬
‫וסקילה‬
‫ולהחיותם‬
‫לגבי‬
‫מלמעלה‬
‫מתלבש‬
‫והמשל‬
‫כו׳‬
‫וכו׳‬
‫זו‪ .‬וגם‬
‫מאין‪ .‬כי‬
‫ערך‬
‫שהוא‬
‫מתלבש‬
‫הגשמיות‬
‫ב‬
‫״‬
‫סו‬
‫סז‬
‫ב‬
‫ב‬
‫סח‬
‫א‬
‫הערר‪ .‬כורך אפשר‬
‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬
‫בפרדס‪ .‬וכ״ה בהג׳׳ד‪.‬‬
‫בפ׳׳ב ובשהיחוה״א ס״ז‪.‬‬
‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬
‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬
‫בדפוס הא׳ ‪ :‬נקר׳‪.‬‬
‫בדפוס השני ‪ :‬נק׳‪.‬‬
‫ונ״ל דצ׳׳ל‪ :‬נקראת‬
‫חסר וא׳׳ו‪ .‬ע״פ ת*ז‬
‫(תי׳ ז׳‪ .‬כח׳)‪ .‬ובכ״ט‬
‫— מלא וא*ו (לעיל‬
‫פ״מ‪ ,‬מא ועוד)‪.‬‬
‫צ״ע מקומו בתיקונים‪.‬‬
‫וראה זח׳׳ג רטז‪ .‬ב‪.‬‬
‫רעג‪ ,‬א‪.‬‬
‫וגר ‪ . .‬וגר‪.‬‬
‫כ״ה גם בתו״א צ״ח‪,‬‬
‫ד ובכתוב (משלי כז‪.‬‬
‫לאדם‪ ,‬וכ״כ‬
‫יט) ‪:‬‬
‫בלקר־ת נשא (כט‪ .‬א)‬
‫שר‪*.‬ש (לא‪ .‬ד)‬
‫גו׳‬
‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬
‫זו וגם‬
‫מאין כי‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫שהיא‬
‫מתלבשת‬
‫הגשמית‬
‫יף‬
‫עמיד‬
‫סח‬
‫ב‬
‫סט‬
‫א‬
‫שורה המת־‬
‫חלת‬
‫מתגלית‬
‫דכתיב‬
‫המיוחדת‬
‫ולא‬
‫נמצאים‬
‫נדפס‬
‫משפיע‬
‫כו׳‬
‫ועצמותו‪ .‬כי‬
‫האדם‪ .‬כי‬
‫ית׳‪ .‬ודבר‬
‫הערה בייר אפשר‬
‫משפיעה‬
‫גו׳‬
‫ועצמותו כי־‬
‫האדם כי ■‬
‫ית׳ ודבר‬
‫בפרדס‬
‫בפרד״ס‬
‫בפרד׳׳ס‬
‫ההסתר וההעלם ההסתר והעלם‬
‫פרק‬
‫פרטים‬
‫רבבות‬
‫פרטיים‬
‫ולבושיהן‪ .‬וכ״ה בפרק‬
‫והחיונית‬
‫ולבושיה‬
‫מ׳׳א (נז‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫לצדדין (כי הסילוק‬
‫לצד אחד‬
‫לצד‬
‫הי׳ לכל הצדדין בש ­‬
‫וו‪.),‬‬
‫דוחקת את הבשר‬
‫אהבת‬
‫דוחקת הבשר‬
‫ומחוץ‬
‫וחפיצה‬
‫ומבחוץ‬
‫אולי מרבה גם אותן‬
‫כי׳‬
‫כו׳‬
‫דערבית‪.‬‬
‫להן‬
‫להם‬
‫כו׳‬
‫נמצא בש׳׳ס גם בשני‬
‫ק׳׳ש ולמה דווקא‬
‫ואוי׳׳ן‪.‬‬
‫קאי אמתניתין (בר ­‬
‫ק׳׳ש לקיים לבבך כר‬
‫כות ט‪ .‬ה) ולכן נו­‬
‫ולא גו׳‬
‫קדוש‬
‫אברהם‬
‫נקרא‬
‫לוה‬
‫ולדרים‬
‫מהן ‪..‬בהן‬
‫דוחקת הבשר‬
‫נקרא‬
‫בו׳ ‪ . .‬כו׳‬
‫ולדרים בבחי׳‬
‫מהם ‪..‬בה ם‬
‫דוחקת את הבשר‬
‫נקראת‬
‫גו׳ ‪ . .‬גו׳‬
‫ולדרים עלי׳ בבחי׳‬
‫עמוד‬
‫דף‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫נדפס‬
‫ולדרים‬
‫כ‬
‫עא‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫כ‬
‫עו‬
‫א‬
‫עג‬
‫עד‬
‫עה‬
‫•‬
‫ב‬
‫עח‬
‫ב‬
‫'פג‬
‫א‬
‫חסד‬
‫אהבה‬
‫שהיא‬
‫היא‬
‫לומר‬
‫הערה בדרך אפשר‬
‫וכו׳‬
‫״מלובשת‬
‫כל‬
‫נכספת‬
‫גם‬
‫היוצא‬
‫רגלו‬
‫שהיא‬
‫שהיא‬
‫דעש ‪,‬׳‪ .‬ולכן‬
‫שיתב׳‬
‫הפנים‬
‫ולדבקה‬
‫אל י פנים‬
‫שיתבאר‬
‫כהונתכם‬
‫שיתבאר‬
‫להבין‬
‫מסתלקת‬
‫ממש‬
‫ולמה‬
‫הבריות‬
‫כו׳‬
‫כרגע‬
‫כרגע‬
‫אינן‬
‫כמארז׳׳ל‬
‫שחוץ‬
‫עכ״ל‬
‫ק״ק‬
‫ואולי‬
‫וגו׳‬
‫על‬
‫דהכוונה‬
‫אפ״ל‬
‫מש״כ בפל׳׳ו ולא על‬
‫סיום הכתוב‪.‬‬
‫נכספתה‬
‫וגם‬
‫היוצאה‬
‫רגליו‬
‫שהוא‬
‫שהוא‬
‫דעש ‪. ,,‬־לכן‬
‫מכאן סמוכות לסיפור‬
‫חסידים שבתחלה סבר‬
‫רבנו הזקן לסדר שער‬
‫היחוד והאמונה קודם‬
‫לחלק הראשון‪.‬‬
‫לפנים‬
‫ראה לעיל בהערה לע׳‬
‫עה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ראה לעיל בהערה לע׳‬
‫עה‪ . ,‬ב‪.‬‬
‫גו׳‬
‫לרגע‬
‫לרגע‬
‫אינם‬
‫בנדרים ח‪ ,‬ב — בשי ­‬
‫נוי ל׳ קצת‪.‬‬
‫אפ״ל גם אם הוא בשי ­‬
‫נוי ל׳ קצת (מובא‬
‫בשם הרמ״א בד״מ)‪.‬‬
‫עמור‬
‫יף‬
‫פד‬
‫בריאים‬
‫פי‬
‫א‬
‫סח‬
‫א‬
‫צה‬
‫צז‬
‫ירד‬
‫שהוא‬
‫בולז‬
‫שמדרגת ‪ . .‬ממדריגת‬
‫שמדריגגת‬
‫‪ . .‬ממדריגות‬
‫מו ע ט‪ ..‬שיוכל מועטת ‪ . .‬שתוכל‬
‫חיות‬
‫החיות‬
‫בשינוי ל׳ מהנוסחא‬
‫בתיקונים‬
‫שהועתקה בסידור‪.‬‬
‫פרק‬
‫המלך‬
‫יוכל‬
‫בסוף יומא‬
‫וכו׳‬
‫ערבית או‬
‫באתערותא‬
‫וכו׳‬
‫וכו׳‬
‫בצום‬
‫ב‬
‫במקום‬
‫בגמרא‬
‫פו‪ ,‬א‪ .‬בשינוי ל׳ קצת‪.‬‬
‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬
‫בש״ס (ברכות כו‪ ,‬א)!‬
‫ערבית וק׳׳ש‬
‫כנראה קאי על הענין‬
‫(ראה פמ״ו) ולא על‬
‫הכתוב‪ .‬ולכן ל״כ וגו׳‪.‬‬
‫ביואל (ב‪ .‬יב)‪ :‬ובצום‪.‬‬
‫וראה ר״ח שער התשו ­‬
‫בה רפ״ד‪.‬‬
‫ברכות יז‪ ,‬א‪ .‬בשינוי‬
‫לשון‪.‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫ב עי‬
‫וכו׳‬
‫יכמ״ש‬
‫ג״פ‬
‫וכו׳‬
‫אלקיכם אלקי‬
‫ב‬
‫וכו׳‬
‫אנת חכים‪..‬‬
‫אנת מבין‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪ .‬בקול‬
‫פשעיך‬
‫בעקביו‬
‫פירושו‪ :‬גדולים פוליש‬
‫וגר‬
‫אלקיכם הוא אלקי‬
‫(דברים י‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫שבסידור‬
‫בנוסחא‬
‫אנת הוא חכים ‪. .‬‬
‫אנת הוא מבין‬
‫צ״ע למה מרמז‪.‬‬
‫לכאורה צ״ל‪ :‬המבדי ­‬
‫לו ת ואולי הוא ע״פ‬
‫גא‬
‫צב‬
‫צד‬
‫צד‬
‫שורה המת־‬
‫חלת‬
‫גדם‪0‬‬
‫הערה בדרך אםשר‬
‫וכו׳‬
‫המבדילים‬
‫המבדילים‬
‫יף‬
‫גח‬
‫צט‬
‫«פוד‬
‫א‬
‫א‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫באות‬
‫בתורה‬
‫דחסד‬
‫כמ״ש‬
‫א‬
‫בעזרא‬
‫ב‬
‫חנון‬
‫קג‬
‫קד‪.‬‬
‫כ‬
‫א‬
‫בחי׳‬
‫ממעמקים‬
‫קז‬
‫א‬
‫ב‬
‫פנימית‬
‫אינן‬
‫וביטוי‬
‫נד‪0‬ם‬
‫הערר‪ .‬בדרך אפשר‬
‫ל' הכתוב! עונותיכם‬
‫היו מבדילים‪.‬‬
‫צ״ע למה מרמז‪.‬‬
‫וכו׳‬
‫צע״ק שהוא ד׳ דפים‬
‫בסוף‬
‫לפני סוף הפרק‪.‬‬
‫צ״ע מד‪ .‬מוסיף‪.‬‬
‫וכו׳‬
‫כמי‬
‫סי׳‬
‫לכאורה‬
‫כמ״ש‬
‫שאומרים‪ ,‬אבל בהוצ ­‬
‫תקס״ו‬
‫את שקלאו‬
‫‪.‬כמה שכתוב״‪ .‬וראה‬
‫לעיל הערה לדף מו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דהיינו‬
‫היינו — ועד׳׳ז הוא‬
‫במהדו״ק‪.‬‬
‫תפלה ‪ . .‬תקנוה בש״ם (ברכות כו‪ .‬ב)‬
‫תפלות ‪ . .‬תקנום‬
‫אנכי‬
‫ואנכי‬
‫(ועד״מ ‪ . .‬כלל) לכאורה צ״ל• (ועד״מ‪..‬‬
‫וזלע״ז‪ . .‬מישר־ כלל‪ .‬וזלע״ז ‪ . .‬מי שר'‬
‫אל‬
‫אל) — בתניא ש^לאוי‬
‫אין חצע״ג‬
‫תקע״ד‬
‫כלל‪.‬‬
‫פנימית‬
‫באגה״ק זו לפעמים‬
‫חסר וא״ו ולפעמים —‬
‫מ״ו‪ .‬וצ״ע אם מדויק‬
‫הוא‪.‬‬
‫אינן‬
‫אינה‬
‫אחה״ע‬
‫לא ‪.‬אהח״ע״‪ ,‬וי״ל‬
‫עפמש״כ בזח״ב קכג‪-‬‬
‫א‪.‬‬
‫יף‬
‫עמוד‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫נדפס‬
‫קח‬
‫א‬
‫קם‬
‫ב‬
‫ממש‬
‫ומלאכים‬
‫ו זורע‬
‫שבעה‬
‫ונשפע‬
‫זורע‬
‫קיא‬
‫א‬
‫כ‬
‫ישראל‬
‫הים‬
‫כי‬
‫מרוב‬
‫קיד‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫לגרמייהו‬
‫לא‬
‫כדכתיב‬
‫אלקות‬
‫וגו׳‬
‫וכו׳‬
‫קיז‬
‫א‬
‫שבין‬
‫והסתלקות‬
‫באורו‬
‫קיח‬
‫ב‬
‫קיט‬
‫ב‬
‫נתן‬
‫ובסה‬
‫ב׳׳ה‬
‫מזו‬
‫זו‬
‫קכא‬
‫ב‬
‫קכב‬
‫א‬
‫וגרמוהי‬
‫בחומר‬
‫ומדת‬
‫להנייפיע‬
‫ולפי‬
‫קטז‬
‫ב‬
‫כבוא‬
‫כו׳‬
‫החיים‬
‫מתמזגים‬
‫מתקים‬
‫ובו­‬
‫על‬
‫דרך ומדות‬
‫הם‬
‫הוא‬
‫הערה בדרך ז«‪0‬שר‬
‫שבע‪ .‬וכדמסיים‪ :‬בונות‬
‫ונשפע׳‬
‫וזורע (כ״ה במשלי‬
‫יא‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫אינו בהושע ב‪ ,‬א‪— .‬‬
‫ראה בראשית טז‪ ,‬יו״ד‪.‬‬
‫אלקה‬
‫וכו׳‬
‫לקמן ״וגו׳׳׳‪ ,‬ושניהם‬
‫צ״ע כי הוא סוף פסוק‪.‬‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫החיות‬
‫ומת־■ מתמזגות ומתמתקות‬
‫לכאורה מיותר‪' .‬‬
‫בירמי׳ מחי‪ .‬יא‪ :‬אל‪.‬‬
‫הל׳ צע״ק‪.‬‬
‫הן‬
‫היא (וכדמסיים‪ :‬היא‬
‫מאירה)‪.‬‬
‫חד משא״כ‬
‫חד‪ .‬משא״ב‬
‫וגבול אבל‬
‫וגבול‪ .‬אבל‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫לשון‬
‫לכאורה מיותר‬
‫לשון‬
‫בגדי ‪ ..‬שהוא צע״ק‪ .‬בסו״ס חסל״א‬
‫(לעמברג תר״ך) נדפ ­‬
‫בגד‬
‫סה אגרת זו ושם !‬
‫בגדי ‪ . .‬בגדי׳‬
‫בשעת בד׳׳ד‪ .‬כי ידעתיו סי״ג‬
‫דהיינו‬
‫ה ע רו ת‬
‫‪394‬‬
‫עמוד‬
‫יף‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫א‬
‫יראה‬
‫קכה‬
‫ב‬
‫ב‬
‫מלאה‬
‫בתחייה‬
‫צדיקים‬
‫קכו‬
‫קכז‬
‫א‬
‫ב‬
‫היא‬
‫בפנימיות‬
‫צ״ל‬
‫וכו׳‬
‫קכח‬
‫ב‬
‫(כמ׳׳ש‬
‫קכם‬
‫א‬
‫ב‬
‫קלא‬
‫א ו‬
‫ב‬
‫קלב‬
‫א‬
‫קכד‬
‫*‬
‫(להתלבש)‬
‫האדם‬
‫ומתלבש‬
‫דמעשה‬
‫ומשיג‬
‫‪-‬‬
‫ללולב‬
‫דהאיו‪,‬‬
‫יתר‬
‫אבל‬
‫ו ת י ק ו ג י&‬
‫נדפס‬
‫הערה בדרך אפשר‬
‫(אור התורה צח‪ .‬ב)‪.‬‬
‫ההשפעה‬
‫תיבות אלו אינן‪.‬‬
‫יראה בושת‬
‫בח״א פ״מ בהגה״ה‬
‫ופמ׳־א ‪ :‬ירא בושת‪.‬‬
‫והוא ע״פ ת״ז‪.‬‬
‫ההכרחיות‬
‫ההכרחיים‬
‫וזה‬
‫וזהו‬
‫שיאמרו‬
‫כ׳׳ה בכ׳׳מ בדא״ח‪.‬‬
‫בב״ב (עה‪ .‬ב) ‪.‬שאו ­‬
‫מרים'‪.‬‬
‫צ״ע מה מרבה‪.‬‬
‫כו׳‬
‫כ״א‪ . .‬דנהי״מ צ״ע הכפל‪.‬‬
‫ואתגליא‬
‫ואתגלי‬
‫אליו הוי׳ הנעלם (וכמו‬
‫אליו הנעלם‬
‫שמסיים)‪.‬‬
‫כמ״ש לעיל‬
‫בהעתקה כת״י¡ כמ ־‬
‫ש״ל‪ .‬וצ״ע הכוונה‪.‬‬
‫הוא‬
‫הם‬
‫באיזו ‪ . .‬גשמית‬
‫באיזה ‪.‬‬
‫גשמיות‬
‫גשמיית‪.‬‬
‫גשמיות‬
‫תמונות‬
‫תמונת‬
‫אצלה‬
‫אצלו‬
‫שנהפכה‬
‫צ״ע מה מרבה‪.‬‬
‫צע״ק הל׳ והכוונה‪.‬‬
‫שנתהפכה‬
‫וכו׳‬
‫הנ״ל הארה ‪..‬‬
‫הנ״ל‬
‫אבל ‪ . .‬יאמר לכאורה תיבות אלו‬
‫מקומם לעיל אחרי‬
‫תיבת ״העשב״‪ .‬או‬
‫דף‬
‫דמוד‬
‫שורר‪ .‬המת­‬
‫חלת‬
‫כ‬
‫יודע‬
‫ועדיין‬
‫קלג‬
‫כ‬
‫פרטיות‬
‫הנה‬
‫קלד‪.‬‬
‫א‬
‫מנהג‬
‫דברים‬
‫ב‬
‫ייעץ‬
‫מרוב‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫אשר‬
‫וע״כ‬
‫בהל׳‬
‫לראות‬
‫ערבית‬
‫כ‬
‫קמ‬
‫ב‬
‫כאילו‬
‫ממש‬
‫קיי״ל‬
‫קמא‬
‫א‬
‫כ‬
‫ובפרט‬
‫כמ״ש‬
‫קמב‬
‫א‬
‫להפשיטן‬
‫ששמעתי‬
‫ספר‬
‫קלה‬
‫קלז‬
‫קלח‬
‫הדרה בדרך אפשר‬
‫לקמן אחרי תיבת ‪-‬פר‬
‫טיות״‪.‬‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫כו׳‬
‫ועדיין ‪ . .‬דתורא בשינוי ל׳ מאשר ב־‬
‫ש״ס ב״ק עב> א‪.‬‬
‫פרטית‬
‫פרטיות‬
‫ראה משלי יו״ד טז‪,‬‬
‫פעולת צדקה‬
‫יא‪ .‬יט‪ .‬וצע״ג‪.‬‬
‫לחייט‬
‫בג שמיותן גשמיית?‬
‫גשמיות‬
‫״כר״ מיותר (פסחים‬
‫כו׳ ומלכות‬
‫גד‪ .‬ב)‪.‬‬
‫מיותר‪.‬‬
‫כו׳‬
‫את צואת (ישעי׳ ד‪,‬‬
‫צואת‬
‫‪•0‬‬
‫בתוכחת‬
‫בתוכחה‬
‫לעבדו‬
‫ולעבדו‬
‫רבתי‬
‫רבתא‬
‫ברצונו‬
‫רצונו‬
‫ערבית ומנחה מנחה ערבית‪ .‬והעובר‬
‫וכו׳ והעובר‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫וכו׳‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫לו‬
‫דלא יצא‪ .‬בדפוס תק*‬
‫לא יצא‬
‫ע״ד‪ :‬דאינו יוצא‪.‬‬
‫כו׳ שאו‬
‫כו׳‪ .‬שאז‬
‫בכהאריז״ל נמצא‬
‫בכהאריז״ל‪.‬‬
‫נמצא‬
‫מגשמיותן‪ .‬כי‬
‫מגשמיותן כי‬
‫נ״ע‪ .‬אך‬
‫נ״ע אך‬
‫בזהר שתח״י‪ :‬זוהרא‬
‫זהרא ‪. .‬‬
‫‪ . .‬ברחמי ‪ . .‬שלטא‬
‫ברחמים ‪. .‬‬
‫ה ע דו ת‬
‫‪39 6‬‬
‫יד‬
‫קמג‬
‫קמד‬
‫קמר‪.‬‬
‫«מוד‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫ב‬
‫א‬
‫רבותינו‬
‫ולא‬
‫יאיר‬
‫כ‬
‫מתפרנסין‬
‫שנעשה‬
‫שנפלו‬
‫דיצירה‬
‫בשבירת‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫כ‬
‫קמו‬
‫נ‬
‫קמז‬
‫ב‬
‫להמשיך‬
‫עליונות‬
‫שזהו‬
‫הדברים‬
‫שהוא‬
‫וביראה‬
‫צדקה‬
‫האדמה‬
‫לפרה‬
‫ו ת י ק ו נ י&‬
‫נדפס‬
‫ישלטו ‪. .‬‬
‫אסור ‪ . .‬להון‬
‫‪ . .‬להון ‪. .‬‬
‫כאלו ‪ . .‬היתר‬
‫‪ . .‬טעמי‬
‫נקרא‬
‫טהרות לנזיקין‬
‫אילו לא‬
‫הערר‪ .‬בדרך אפשר‬
‫‪ . .‬איסור ‪ . .‬לון ‪. .‬‬
‫לון ‪ . .‬וכאלו ‪. .‬‬
‫והיתר ‪ . .‬טעמין‬
‫נקראת‪.‬‬
‫לטהרות ונזיקין‬
‫בשבת (לג‪ ,‬ב)‪ :‬שאל ­‬
‫מלא לא‪ ,‬אבל ע״ם‬
‫תוד״ה אלמלא (מגילה‬
‫כא‪ ,‬א) «לא״ מיותר‬
‫ע״פ גירסא זו‪( .‬וצ״ע‬
‫בעירובין ק‪ .‬ב)‪.‬‬
‫אסור‬
‫ואסור‬
‫שנעשה‬
‫שנעשו‬
‫נקרא‬
‫נקראת‬
‫צ״ל‪( :‬וברייתות ‪ . .‬שבנוגר‪[),‬‬
‫בגמרא‬
‫בברכות (ח‪ ,‬א) בשי ­‬
‫נוי הסדר‪.‬‬
‫מהאצילות‬
‫שלמעלה מר‪,‬אצילות‬
‫כו׳‬
‫לכאורה מיותר‪.‬‬
‫העבודה‬
‫ע מדה‬
‫והאמת‬
‫והאמת האלו‬
‫או‬
‫עוה״ז•‬
‫«עיקר‬
‫עולם הזה‬
‫העיקר‬
‫«עוה״ז בעיקר״‪ .‬וראה‬
‫ח״א פל׳׳ז‪.‬‬
‫ויראת‬
‫יראת‬
‫ושלשה‬
‫ושלש‬
‫ושלשה‬
‫ושלש‬
‫צ'ל‪( :‬הנעשה ‪ . .‬רחמנא)[‬
‫ה ע רו ת‬
‫שורה המת­‬
‫חלת‬
‫ע מיו‬
‫דף‬
‫קמת‬
‫א‬
‫ב‬
‫קמט‬
‫א‬
‫קנ‬
‫קנא‬
‫ב‬
‫ב‬
‫א‬
‫חסד‬
‫כללות‬
‫בחי‪,‬‬
‫בשמש‬
‫בהון‬
‫וכו׳‬
‫שבע״פ‬
‫תושבע״ם‬
‫ל‬
‫קנב‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫תוך‬
‫וצור‬
‫לבבות‬
‫וזהו‬
‫למעלה‬
‫כמ״ש‬
‫בחי׳‬
‫הפרצופים‬
‫כ‬
‫הגשמיות‬
‫מאמרות‬
‫קנג‬
‫קנד‬
‫קנה‬
‫קנו‬
‫אף‬
‫קנח‬
‫כ‬
‫לבוש‬
‫קס‬
‫א‬
‫ב‬
‫כ‬
‫הבירורין‬
‫א״ס‬
‫ומאיר‬
‫קסא‬
‫ו ת י ק‬
‫נוסס‬
‫עד‬
‫כו׳‬
‫כו׳‬
‫כו‪.,‬‬
‫כו׳‪.‬‬
‫וכו׳‬
‫תעשה מלאכה‬
‫אל‬
‫משארז״ל‬
‫יניפ‬
‫קצט‬
‫הערה בדרך אשער‬
‫ועד‬
‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬
‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬
‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬
‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬
‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬
‫תעשה כל מלאכה‬
‫ואל‬
‫ברכות (ו‪ ,‬ב) בשינוי‬
‫לשון‪.‬‬
‫ע״י הגידים ‪.‬‬
‫צור‬
‫ומ״ש‬
‫צדקה‬
‫כן‬
‫פ״ה‬
‫צ״ע הפי׳‪■.‬‬
‫לנבראים ‪ . .‬לנשמות‬
‫והגידים‬
‫וצור‬
‫כמ״ש‬
‫הצדקה‬
‫וכן‬
‫פ״ג‬
‫ערר‬
‫בנבראים ‪. .‬‬
‫בנשמות‬
‫והטעם הייני‬
‫והיינו הנזעם‬
‫העולם) ע״י ‪ ..‬העולם ע״י ‪. .‬במהות)‬
‫כי‬
‫במהות כי‬
‫הסוד אלא‬
‫הסוד‪ .‬אלא‬
‫מהותה‪ .‬אך‬
‫מהותה אך‬
‫דיצירה ע״י משנה‬
‫ע׳׳י משנה‬
‫דיצירה‬
‫הנוגעים‬
‫הנוגעות‬
‫השינוי צ״ע‪.‬‬
‫כלא ‪ . .‬דלא‬
‫נקודת‬
‫נקודה‬
‫‪398‬‬
‫רשימה קצרה‬
‫‪ ?r‬כתבי יד ספד התניא‪ ,‬וההוצאות שכדפופ•‬
‫א‪.‬‬
‫כתב יד ספר התניא מהדורא קמא‪ .‬ארבעה עמודים‪« .‬ה׳‬
‫מסני (דף טו ע״א שורה ב)‪ ...‬שמבררין״ (שם ע״ב שורה יג‪.‬‬
‫ובהוצאתנו שמברריש‪ .‬״הלב (יז ע״א שורה ב)‪ ...‬לחברו*‬
‫(שם ע״ב שורה ב‪ .‬בהוצאתנו לחבירו)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫— פאקסימיליא של כת״י זה וביאור אודותו נדפסו בקובץ‬
‫התמים (ווארשא‪ ,‬תרצ״ה) חוברת שני‪ /‬ובס׳ קיצורים והערות‬
‫לס׳ לקוטי אמרים (בתקלין׳ תש״ח)‪ — .‬עמוד א׳ נדפס בחוברת זו‪.‬‬
‫חסר בתחלתו (‪ ,)9‬מו דפים‪ . 16* ,‬״חיים(עו ע״ב שורה יג)‪ . . .‬בלבו‪:‬‬
‫(פח ע״ב שורה כד) איתא בר״מ (קמב ע״א שורה י א)‪...‬‬
‫והעבודה שבמקדש ‪ :‬חסר לפענ״ד״ (קמה ע״ב שורה יט‪ .‬תיבת‬
‫״שבמקדש״ אינה בנדפס) ״קיצור ליקוטי אמרים מלוקט מפי‬
‫סופרים ומפי ספרים להבין מעט מזעיר מ״ש כי קרוב אליך‬
‫הדבר מאד וגו׳ איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה ‪.‬וקצרה‬
‫בעזח״י‪ .‬תניא (בספ״ג דנדה) משביעים (ה ע״א שורה ב)‪...‬‬
‫ב״ה סליק בעזה״י״ (עא ע״א שורה יב)‪.‬‬
‫אח״ב בכת״י אחר וכנראה מאוחר‪ :‬נכתב בק׳ שקלאב‬
‫הבירה‪.‬‬
‫שינוים עיקרים מהתניא הנדפס ‪ :‬חלוק לנ״א פרקים‪.‬‬
‫חסרים כמה קטעים‪ ,‬כל פ״ל שבתניא הנדפס — אינו בכת״ ‪,‬‬
‫זה‪ ,‬בסוף פמ״ט קטע שאינו בנדפס‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫*‪ .16‬בתחלתו חסר‪ .‬דפים ב— ז‪» :‬בהם (עז ע״א שורה ד)‪...‬‬
‫בלבו‪( :‬פח ע״ב שורה כד) מאמר רז״ל אינו דומה שמיעה‬
‫לראיה (נדפס בס׳ בונה ירושלים סי׳ קי)‪ ...‬יכול כל אדם״‬
‫(קרוב לסוף המאמר שם)‪ — .‬הכותרת שעל העמודים — ״חנוך״‬
‫— חסרים כמה דפים מהכת״י ואח׳׳ב מתחיל דפים ו—לא‪:‬‬
‫״ועל זה (סז ע״א שורה כ ב)‪ ...‬הגשמיי‪ :‬סליק״ (עד ע״א שורה‬
‫כג‪ .‬בהוצאתנו‪ :‬הגשמי)‪ .‬אח״כ בא דף חלק‪ .‬דפים א— מז‪:‬‬
‫דרושים מרבנו הזקן‪ .‬דפים מח—מט חלק‪.‬‬
‫שינוים עיקרים מהתניא הנדפס‪ ,‬ועל דרך כת״י ב‪.‬‬
‫•) מסומנים בכוכב — אלו ‪ 3‬הו‪ 1‬אות אשר מ מ ו ז ל « ‪ n‬רו שמי משרים‬
‫אבל לא ראיתים‪* — .‬יוגי העמודי ם בתניא אשר ב אי מ תי זו ד‪.‬ם על סי הו מ ה‬
‫ווילנא — תרס״ס ואילך‪.‬‬
‫כל ההו*או ת הם ־‪ 8‬ו ב או תיו ת מרובעות‪.‬‬
‫מלכד או תן שנרשם כ הן אחרת‪.‬‬
‫א‪ .‬לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינוני ם‬
‫מ לו ק ט‪ ...‬בעזה׳׳ ‪.,‬‬
‫נדפס בסלאוויטא ‪. .‬בשנת כ׳י קרוב אל׳יד הדבר׳ מאוד‪.‬‬
‫ב פין ובלבבד לע ש׳ותו׳ לפ׳־ק‪( .‬בדף עג ע״ב) ליקוטי• אמרים‬
‫חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלו ק ט‪ ...‬מעבר לשער‬
‫הסכמת‬
‫״הסכמת הרב החסיד המפורסם ‪ . . .‬הקטן משילם זוסיל‬
‫מאניפאלי׳־״הסכמת הרב החסיד המפורסם ‪ . . .‬יהודא ליב‬
‫הכהן״‪.‬‬
‫המביאים לדפוס — חתנו של רבנו הזקן «הרבני המופלג‬
‫הותיק מוהרר שלום שכנא' — אביו של ה«*מח *דק‪ ,‬־‪.‬‬
‫ושותפו‪.‬‬
‫בסוף הספר לוח הטעות‪.‬‬
‫ההדפסה נשלמה «ביום שהוכפל בו כי טוב יום ג׳ ך ימים‬
‫לחדש כסליו שנת תקנ־ז לפ־ק על י די הפועל העוסק במלאכת‬
‫הקודש באמונה הפרעסין *יהו־ נאום אלעזר בהרב מוהר‪-‬ר *בי‬
‫הירש ז*ל*ל מק׳׳ק סלאוריסא‪:‬׳־‪ .‬פו דף‪.‬‬
‫נדפסו — טו אלף טופסים‪ .‬בשנת חקנ׳־ח — חמשה אלף‪.‬‬
‫בשנת תקנ״ט — עשרים אלף‪ .‬ומדי שנה מספר מסוים ‪.‬‬
‫‪ .3‬תניא והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . . .‬והוספנו בו נופך ‪. . .‬‬
‫מהות התשובה וענינה‪ .‬והוא חלק ש לי שי‪ ...‬חלק זה —‬
‫מהדורא קמא ואינו מחולק לפרקים‪.‬‬
‫בסופו — לוח הטעות‪ .‬דברי המתעסק‪.‬‬
‫הסכמות הראב׳׳ד דזאלקווי ושל אב‪-‬ד דקראקא (וחתומים‬
‫עמו עוד שנים)‪.‬‬
‫הובא לדפוס ע׳׳י יעקב ‪ . . .‬מבראד‪.‬‬
‫באותיות רש־י — לבד רוב ההגהות והקדמת ח״ב‪.‬‬
‫זאלקווי‪ ---------‬תקנ־ט‪ )2( .‬עד דף‪.‬‬
‫‪ )1‬רשימת נ־ק מו׳׳ח אדמו־ר נס׳ קיזוריס והזיות מי ל ל׳ קלס‪ .‬ויאה‬
‫שם «־ קיח ואילך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תניא והוא‪ ...‬זאלקווא תקס״ה‪ )59( .‬דף‪.‬‬
‫הקדמת המלקט והקדמת ח״ב — באותיות מרובעות‪.‬‬
‫הפנים — אותיות רש״י‪.‬‬
‫בסופו דברי המתעסק‪.‬‬
‫ד‪ .‬כנ״ל‬
‫‪ .‬ה‪ .‬כנ״ל‬
‫זאלקווא תקס״ה‪ .‬נח‪ )1( ,‬דף‪.‬‬
‫רק הקדמת ח״ב וההגהות — באותיות מרובעות‪.‬‬
‫זאלקווא תקס״ה‪ ,)2( .‬עג‪ ) 1( ,‬דף‪.‬‬
‫רק הקדמת ח״ב וההגהות — באותיות מרובעות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא‪ ...‬ועתה ניתוסף בו אגרת‬
‫התשובה ‪( . . .‬מהד״ת‪ .‬זו שבהוצאתנו) בשקלאב‪ .‬בדפוס ‪ . . .‬ברוך‪. . .‬‬
‫בשנת ני קר׳וב אליך הדבר מ׳אוד בפיך ר ב ל ב ב ך לעש׳ותו‬
‫לפ״ק (תקס״ו)‪.‬‬
‫הסכמות של א — בקיצור — והסכמת הרבנים בדי!‬
‫ב״ר יהודה מ״מ מק״ק שקלאוו‪ ,‬משד‪ .‬ב״ר ישראל מ״ץ דק״ק‬
‫קאופסט צבי הירש ב״ר יעקב מ״ץ דק״ק סמאלייאן‪.‬‬
‫בההודעה דאגה״ת ‪-‬האגרת הזאת ‪ . . .‬הנקראת במדינתינו‬
‫בשם תניא קטן ‪. . .‬״‬
‫בהקדמת המלקט אחר אכי״ר «ארור מסיג‪ ...‬שלא‬
‫להדפיס ה״ס לקו״א וס׳ אגרת התשובה עד‪...‬״‬
‫אחר הקדמת המלקט ‪.‬וגם אלה לחכמים‪( ...‬ע״ד הביטוי‬
‫עכומ״ז)‪ .‬לאחר ח״ב — לוח הטעות‪ ...‬לוח הטעות מאגרת‬
‫התשובה‪ .‬מעל״ד‪ :‬על ידי הפועל ‪ . .‬ועל ידי ‪ . .‬שער מיוחד‬
‫לאגרת התשובה ומעבר לו הסכמות הרבנים‪ ,‬וגם אלה לחכמים‬
‫‪ . .‬ארור מסיג ‪ . . .‬כ״ד המלקט לקוטי אמרים ואיגרת התשובה‬
‫הנ״ל‪ .‬מודעת זאת ‪( . . .‬ע״ד אגה״ת — מהמו״ל)‪.‬‬
‫אחרי אגה״ת — ד״ה הקל קול יעקב — הנדפס בהקדמת‬
‫הסידור‪ .‬אבל הניתרת — אגרת התשובה‪ .‬בסוסו ! על ידי המסדר‬
‫אותיות ‪ . .‬על ידי ‪ . .‬צה‪ .)1( .‬כ דף‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בנ״ל ‪ . . .‬בדפוס ‪. . .‬מרדני ‪ . . .‬לפני אגה״ת‪ :‬ליקוטי א מרים‪/‬‬
‫חלק שלישי‪/‬הנקרא בשם‪/‬איגרת התשובד‪/‬מודעת זאת‪— . ..‬‬
‫א בי בי א שער מיי חד ובלא ההסכמות‪.‬‬
‫הכיתרת שעל ד״ה הקל קיל — חתימה טל י די‬
‫שקלאוו תקס׳׳ו‪ .‬צ״ה‪ .) 1( .‬יח דף‪.‬‬
‫הו שמט‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫אגרת הקוד ש מאד מי״ר נ׳׳ ע ‪ . . .‬קוטרס (!) אחרון ‪ .. .‬ג״כ הספ׳‬
‫לקוטי אמרים עם אגרת הת שו׳ ‪ . . .‬שני אור זל מן נ בג׳׳ מ‬
‫לפרט צד׳ קי ת׳ ה׳ ע׳ שה ו מ שפ טיו עם י שראל‪. .‬‬
‫הסכמת הרבני ם שי־ בני הג און המחבר זי ל נ״ ע ‪ . .‬דוב בער‬
‫‪ . .‬חיים אברהם ‪ . .‬משה ‪. .‬‬
‫בהקדמת המלקט חסרות כמה שירות‪ ,‬ומסיימ ת — אכי״ר‪.‬‬
‫בע׳ שקידם לדף א ״ה שמטה מלוח הטעות׳׳‪.‬‬
‫באגר‪ ,‬י?! חסרים ‪ :‬סו׳׳ס א — הקטע ובג ץ דא‪ .‬סו״ס י ט —‬
‫הקטע אי תיו ת הנגלו ת‪ .‬סו״ס כב — הקטע א הוביי אחיי‪ .‬סו״ס‬
‫כד — הקטע והעיבר ע׳׳ז‪ .‬סריס כה — הקטע ואם מ שום טומאת‪.‬‬
‫בקו׳׳א ‪ :‬ד״ה ול הבין פ ר טי ההלכות‪.‬‬
‫שקלאוו תקע׳׳ד (‪ .)2‬צב (נדפס עט במקום צב) דף‪.‬‬
‫♦ט‪ .‬כנ״ל‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫*יא‪.‬‬
‫שקלאוו תקע״ד (‪ .)2‬נב‪ ,‬ח‪ .‬כח‪.‬‬
‫(‪)6‬‬
‫דף‪.‬‬
‫לקוטי אמרים ‪ . .‬ונ תו סף בו אגרת הח שיבה ‪ . .‬גם אגרת‬
‫הקד ש ‪ — . .‬ח מ׳׳ד תקע׳׳ד‪.‬‬
‫בר שיון הצענזור אשר באקדעמיא דווילנא‪ .)1( .‬לי‪ .‬מא— מד‪,‬‬
‫( ‪ .)4‬ו‪ ) 30( .‬דף‪.‬‬
‫לקוטי אמרים ‪ . .‬ב ר שיון הצענזור אשר באקדע מיא דווילנ א‪.‬‬
‫(‪ .)1‬נב‪ ,‬כח‪ ,‬ח‪ ,‬ו דף‪.‬‬
‫יב‪ .‬לקוטי אמרים‬
‫‪ . .‬או תיו ת הדפוס — כמי בהוצאה הקידמת‪.‬‬
‫ה> נב‪ .‬ח‪ .‬כח‪ )6 ( .‬דף‪.‬‬
‫'*יג‪.‬‬
‫תניא והוא כפר ל קי טי אמרים ‪ . .‬ק אניג סב רג ‪ . .‬ב שנת עבדו‬
‫את ה׳ ביראה וגי ‪ •‘,‬ברעדה לפ״ק‪.‬‬
‫‪ .‬עב דף‪.‬‬
‫יד‪ .‬תניא‬
‫והיא ספר לקו טי אמרים חלק‬
‫א׳‬
‫‪ . .‬חלק ד׳ והוא‬
‫אגרת הקודש עם קונטרס אחרון [בהוצאה זו בקאניגסברג‬
‫תקפ״ז ועוד מצאתי אגה״ק גרשם כחלק רביעי של התניא]‪.‬‬
‫הסדר באגה״ק וקו״א‪ :‬ברך ה׳‪ ,‬הנה לא‪ .‬הוכח‪ ,‬כל הקו״א‪.‬‬
‫דוד זמירות‪ ,‬וצדקה כנחל‪.‬‬
‫אלטונא תק״ף (‪ ,)1‬פ דף‪.‬‬
‫(‪ )92( ,)3( ,)84‬דף‪.‬‬
‫לקוטי אמרים (חסר השער)‪.‬‬
‫*טו‪.‬‬
‫♦טז‪ .‬תניא‬
‫והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . .‬והוספנו בו נופך ‪ . .‬מהות‬
‫התשובה וענינה והוא חלק שלישי‪.‬‬
‫‪ . . .‬חמו״ד (‪ ,)2‬סט‪ ,‬נ—גו — עו דף‪.‬‬
‫אגה״ת — מהדו״ק‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫תניא והוא ספר לקוטי אמרים ‪ — . .‬הסדר באגה״ק וקו״א —‬
‫כמו אלטונא‪ ,‬תק״ף‪.‬‬
‫קאניגסברג תקפ״ז‪ ,)2( .‬ע דף‪.‬‬
‫*יח‪.‬‬
‫תניא והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . .‬חמ״ד‪ .‬בשנת ועבדתם את‬
‫ה׳ בכל לבבכם‪.‬‬
‫ע״ב דף‪.‬‬
‫יט‪ .‬תניא‬
‫והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . .‬הסכמת אב״ד יאס‪ .‬באותיות‬
‫רש״י‪ .‬בהקדמת המלקט‪ .‬נשמטו כמה ענינים‪.‬‬
‫יאס‪ .‬תר״ג‪ )2( .‬צב דף‪.‬‬
‫יט‬
‫(ב)‪ .‬תניא והוא ספר ליקוטי אמרים חלק א ‪ . .‬חלק ד׳ והוא‬
‫אגרת הקודש עם קונטרס אחרון‪ .‬אלטונא‪ .‬תר״ו‪ ..‬עח דף‪— .‬‬
‫הטופס שראיתי — חסר בסופו‪ .‬וכנראה שנדפס מהגלופות של‬
‫הוצאת אלטונא תק״ף‪.‬‬
‫בהקדמת המלקט נשמטו כמה ענינים‪ ,‬ומסיימת אכי״ר‪.‬‬
‫הקדמת המלקט‪ ,‬הקדמת ח״ב וההגהית — באותיות רשי״י‪.‬‬
‫באגה׳׳‪-‬ק חסרים ‪ :‬סו״ס א — הקטע וכגון דא‪ .‬סו״ס יט —‬
‫הקטע אותיות הנגלות‪ .‬סו״ס כב — הקטע אהוביי אחיי‪ .‬סו״ו‬
‫כד — הקטע והעובר ע״ז‪ .‬סו״ס כה — הקטע ואם משום טומאת‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫תניא והוא כולל שלשה חלקים ‪ . .‬הובא לדפוס ע״י הרבני‬
‫מוהר״ר יעקב יהודה רייזליר בהמנוח מהור״ר אברהם רייזליר‬
‫לבוב חש׳׳ד‪ )60( .‬דף‪.‬‬
‫*כא‪ .‬תניא והוא ם׳ ל קו טי אמרים ‪ . .‬ק אניג ס ברג‪ ,‬ת רי״ב‪ .‬עב דף‪.‬‬
‫כב‪ .‬תניא ל קו טי אמרים ‪ . .‬לע מבערג ‪ .1856‬מב‪ .)14( .‬טז■ (‪ )9‬דף‪.‬‬
‫הקדמ ת המלקט — חסרה‪ .‬ח״ב עד פ׳׳ ט — ב או תיו ת ר ש־י‪,‬‬
‫וכן פי״ א—יב‪ ,‬פרקי א— ג דאגה״ת‪ ,‬ובי או ר דאגה״ק סכ״ז‪.‬‬
‫♦כג‪ .‬תניא ‪ . . .‬לע מבערג ‪ )62( . 1857‬דף‪.‬‬
‫כד‪ .‬תניא והוא כולל שלשה חלקים חלק ראשון ‪ . .‬וה שני ‪. .‬‬
‫וה שלי שי מהות הח שיבה וענינ ה מלוקט ‪ . .‬בעזה״י מהגאון‬
‫האלקי אכ־זקלריא המאירה הרב שנייאור זלמן בעהמ׳׳ח ארבע‬
‫ש׳׳ע ולכולם בשם יקרא ס׳ ליקוטי אמרים‪.‬‬
‫הובא לדפ־ם ע׳־י האברך מיהר״ר יעקב אריה רייזליר ‪.. .‬‬
‫אברהם רייזליר‪.‬‬
‫מעבר לשער — דברי המדפיס ‪ . . .‬י שכר בהרב המנוח‬
‫מ־הר״ר אברהם בק‪ .‬הקדמת המלקט — מסיימת אכי״ר‪.‬‬
‫ההגהות (לבד א' — בח׳יב פי״ב) — באותיו ת ר ש״י‪.‬‬
‫פרק א' מסיים — עץ הדעת טיב ורע‪.‬‬
‫שנת תרח״י לביב (‪ )60‬דף‪.‬‬
‫כ ה‪ .‬תניא יהוא כולל ארבעה חלקים ‪.‬י‪ .‬ולכולם בשס יקרא ספר‬
‫ליקוטי א סיי ם ‪ . .‬לעמבערג ‪ )98( . 1860‬דף‪.‬‬
‫אגה־ת — מהדוחק‪ .‬לאגוז•? שער בש״ע! אגרת הקודש ‪. .‬‬
‫גופה שעם ראשה בק*ק זול‪1‬באך ועתה ‪ . .‬בשנת כת־ר‪.‬‬
‫כו‪ .‬תני א ‪ . . .‬וויז‪ .‬חש־ד‪ .‬־‪ .4‬מד דף‪ .‬כל עמוד נ סיי בשני‬
‫הקדמת המלקט — המרד*‬
‫סירים‪.‬‬
‫׳י כז‪ .‬ל קו טי א מ רי ם הגיא והוא ספי לקוטי אמרים ‪ . .‬חמ״ד‪.‬‬
‫בשנת ובדבר הזה תאריכו ימים‪ .‬עס יף‪.‬‬
‫כז יבו‪ .‬תניא והיא ספר לקיטי אמרים ‪ . .‬חמ״ד‪ .‬ב שנת ובדבר הזה‬
‫תאריכו ימים‪ .‬עב דף‪.‬‬
‫(אולי הוא זה המסימן •כז‪ ,‬ואז צריך לתקן שם ״תניא‬
‫והיא ‪( . .‬בהשמטת תיבות לקוטי אסריס בתחלה))‪.‬‬
‫כח‪ .‬ליקוטי אמרים חל ק‪..‬ל ביב שנת תבי־ד‪ )2( .‬ע כח דף‪.‬‬
‫בהקדמת המלקט — נשמטו כמה ענינים‪.‬‬
‫כט‪ .‬כנ״ל‪ .‬בהשמטת מקים ושנת הדפיס‪.‬‬
‫ל‪ .‬תניא לקוטי אמרים ‪( . .‬לעמבערג) ‪ . 1864‬כסה פרקים —‬
‫באותיות רש■*‬
‫נב‪ .)9( .‬כד‪ )1( .‬ו ף‪.‬‬
‫הקדמת דמלקט — חסיד‪-‬‬
‫לא‪ .‬לקוטי אמרים חלק ‪ . .‬מלוקט ‪ . .‬בעזר‪,‬״י‪ .‬וניתיסף בו אגרת‬
‫התשובה ‪ . .‬גם אגרת ד‪,‬קידש ‪ . .‬ווילנא‪ ,‬תרל״ב‪ 146 .‬ע׳‪.‬‬
‫בהקדמת המלקט נשמטו כמה ענינים ומסיימת — אכי״ר‪.‬‬
‫אחר הקדמת המלקט ״אמר המחבר ‪( . .‬ע׳׳ד הביטוי עכומ״ז)‪.‬‬
‫הקדמת המלקט‪ ,‬הקדמת ח׳יב וההגהות — בא־תיות דעדי‪.‬‬
‫באגר‪,‬״ל! חסרים‪ .‬סו׳ ס א — הקטע ־כגץ דא‪ .‬סו״ס יט — הקטע‬
‫איתיות הנגלית‪ .‬סי״ס כב — הקטע אד‪•,‬ביי אחיי‪ .‬סי״ס כד —‬
‫הקטע והעובר ע״ז‪ .‬ס־׳׳ס כה — הקטע ואם משום טומאת‪.‬‬
‫בקו״א‪ :‬ד״ה ולהבין פרטי ההלכות‪.‬‬
‫בשולי השער אשר דהי ד‪,‬־צאה חדשה מהוצאת שנת ‪! 1813‬‬
‫לב‪ .‬לקוטי אמרים הנקרא בשם סמר של בינונים ‪ . .‬ווילנא ‪ . .‬ראם‪.‬‬
‫תרל־נ‪ . 1872 .‬בהקדמת המלקט — נשמטו נמר‪ .‬ענינים‪ .‬סד‪ .‬דף‪.‬‬
‫בשולי השער אשר זוהי היגאה חדשה ‪ 0‬הו‪1‬את שנת ‪! 1872‬‬
‫לג‪ .‬כנ״ל‪.‬‬
‫לד‪ .‬כנ״ל‪.‬‬
‫לה‪ .‬כנ״ל‪.‬‬
‫לו‪.‬‬
‫ווילנא תרל״ח‪.‬‬
‫ווילנא תר״ם‪.‬‬
‫ווילנא תרנ״ו‪.‬‬
‫לג—לה נדפסו מהו*את שגת ‪. 1872‬‬
‫לקוטי אמרים חלק ‪ . .‬בת‪.‬י‪1‬אה חדשה ומתוקנת ‪ . .‬ווילנא‬
‫בדפים ‪ . .‬ראם‪ .‬שגת בקדוש‪ -‬יש׳ראל׳ יגיל׳ו (תר׳׳ס)‪.)2( .‬‬
‫קסג דף‪.‬‬
‫‪ . .‬הוספנו את ההשלמה מפרק ז׳ (בשער היחוד והאמונה)‬
‫‪ . . .‬ההשמטות מהאגה״ק (הרשומות לעיל בהי‪ 1‬את שקלאב‬
‫תקע־י)‪ .‬תיבת פרק שנדפס בתחלת נ ל אגר ת‪ ...‬בטעות‪.‬‬
‫ההסכמות שבדפוס הראשון והסכמת בני המחבר (בהשמטת‬
‫התאריך שלה)‪.‬‬
‫אגה־ק מסומן‪ ,‬אבל לא הקו*»‪.‬‬
‫על העטיפה מודעה (בלד‪*,‬ק ובאידית) ! אל הקונה הדפים‬
‫יד‪ .‬כא‪ ,‬לג‪ .‬מג‪ .‬עו‪ .‬קמ‪ .‬קמג‪ .‬קנב יש להחליפם באחרים ולכן‬
‫הדפסנו מחדש את העלים האלו ‪. .‬‬
‫מאמהות הוצאה זו (או ע׳י פוטוגרפיא) נדפסו כל ההוצאות‬
‫שבאו אח״ז (פרט להוצאת תל אביב תש‪-‬ג) — אחדות מהן‬
‫בשינוים מועטים‪( .‬ראה הוצאה שלאחר זו)‪.‬‬
‫לז‪.‬‬
‫כנ״ל ווילנא תרס״ט (‪ ,)1‬קסג דף‪.‬‬
‫מודעה רבה ‪ . .‬מכרנו את זכות הדפסת ‪ . .‬תו ‪1‬אה חדשה‬
‫ומתוקנת ‪ . .‬לכ׳׳ק אדמו״ר הר״ר שלום דובער שליס׳׳א‬
‫מליובאוויטש ‪ . .‬לטובת המוסד תומכי תמימים ‪. .‬‬
‫תיבת פרק שבתחלת כל אגרת — הושמטה (ובטעות נשארה‬
‫בשולי העמודים קיב‪ ,‬א‪ .‬קלז‪ .‬א)‪.‬‬
‫עו‪ ,‬ב שורה יו״ד «תיקנו״ והוא מעות‪ :‬בשמים (במקום‬
‫במים)‪.‬‬
‫קלג‪ ,‬א שורה ג׳ נתקן‪ :‬אליהם — במקום עליהם‪.‬‬
‫קנ׳׳א‪ .‬א שורה ד׳ נשמטו התיבות [אולי ! ' ל לבד]‪.‬‬
‫כנ״ל‪ .‬ווילנא תרע״ב‪.‬‬
‫לח‪.‬‬
‫לט‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תרפ״ג‪.‬‬
‫מ‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תר״ץ‪.‬‬
‫מא‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תרצ״ז‪.‬‬
‫*מב‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תרצ׳׳ט‪.‬‬
‫מג‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא ת״ש‪.‬‬
‫מד‪ .‬בנ״ל‪ .‬מינקאטש תש״ג‪.‬‬
‫‪ . . .‬להו״ל מחדש ‪ . .‬בסוף הס׳ ‪ . .‬קונטרס ‪ . .‬מחיי‬
‫רבנו המחבר ‪ . .‬המלקט צבי אלימלך קאליש‪.‬‬
‫נתוספה הסכמה מאת רבני• מונקאמש‪.‬‬
‫(‪ ,) 1‬קסג דף (פוטוגרפיא מהוצאת ווילנא תר׳׳ס) קסד — קעו‬
‫קונטרס תולדות התניא ה״ה לקוטי ספורים מתולדות וחיי אדם‬
‫הגדול ‪. .‬‬
‫מה‪ .‬כנ״ל‪ .‬שנגהאי תש״ג‪ .‬בהוצאת ועד הדפסת דא״ח אצל ישיבת‬
‫תומכי תמימים דליובאוויטש שנגהאי‪.‬‬
‫פוטוגרפיא מהוצאת ווילנא תר״ס‪.‬‬
‫מו‪ .‬בנ״ל‪ .‬תל אביב תש׳׳ג‪ ,)1( .‬קסג דף‪.‬‬
‫מסודר בשורות ובעמודים ע*פ דפוס הנ״ל‪ .‬הסכמת הרב‬
‫‪ . .‬מאניפאלי והרב ‪ . .‬הכהן — נדפסו מתוך גלופה‪.‬‬
‫מז‪.‬‬
‫כנ״ל‪ .‬יו‪1‬א לאור ע־י מערכת או‪1‬ר החסידים תש־ז ברוקלין‬
‫ב י‪ .‬נדפס בסביבות מיונכען אשכנז‪ .)1( .‬קסג דף‪.‬‬
‫מח‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לקוטי אמרים ‪ . .‬יוד א לאור על ידי‬
‫החסידים‪ .‬ב ת קלין‪ ,‬תשי׳־ד‪.‬‬
‫בפוטער שיא מהוצאת ווילנא ‪ .‬בסיף הספר‪ :‬מורה שיעור‬
‫— שיעורי לימוד התניא כפי שנחלק לי מי השגה‪ .‬מפתח עניני ם‪.‬‬
‫מפתח שמות ספרים ואנשים‪ .‬לוח התיקון‪ .‬הערות ותיקונים‪.‬‬
‫כתבי יד ודפוסי התניא (רשימה קצרה)*פאקםימיליא של השער‬
‫דף‪.‬‬
‫ד הו » ה הראשונה‪ .‬של עמוד מכתב יד התניא‪ .‬־‪ ■8‬ר ג‬
‫מערכת‬
‫אמר‬
‫מט‪ .‬כנ*ל‪ .‬ונתקנו כמה מטעיית הדפיס שבד‪,‬־גאה שלפני זי‪.‬‬
‫נו״ן‪ .‬כנ״ל‪ .‬הוגאה מיקסנת בפירמס כיס‪ :‬׳‪ .16‬ונ ת־נו כמה מטעיות‬
‫הדפוס שבהו‪ 1‬אית מח—מט‪.‬־ ר טז דף‪.‬‬
‫גיא‪.‬‬
‫כנ״ל אות גרץ‪ .‬ונתקנו כמה מטעיות הדפום שבהוצאת אות‬
‫נו״ן‪ .‬כן באו בסוף הספר השמטות והוספות‪.‬‬
‫ב ת ק לין‪ ,‬ה׳ תשט״ו‪ .‬ריז דף‪.‬‬
‫נב‪.‬‬
‫כנ״ל‪ .‬אות מח — מט‪ .‬ונתקנו במה מטעיות הדפום שבהוצאות‬
‫אות מח — מט‪ .‬כן נכנסו — בפנים — התיקונים‪ ,‬ההשמטות‬
‫וההוספות של אות נא וניתוספו עוד מהנ״ל בהוצאה זו‪.‬‬
‫ק■ רן‬
‫ברוקלין‪ .‬ה׳תשט״ז‪.‬‬
‫ו מ ד פדל\ה מתולדות ד מו דלז?ן‬
‫ח ו ‪ 0 0‬ה ‪:‬‬
‫* א‪ .‬א ג ר ת‬
‫* ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הקודש‬
‫מ הר ב ‪ . .‬שני או ר ז ל מן ‪ . .‬זו ל ‪ 1‬ב אך ב שנ ת‬
‫יגיל יעקב׳ ישמח ישרא״ל (תקמ־ו — והוא סערת)‪ .‬לב דף‪.‬‬
‫כנ״ל‪ .‬זול‪1‬באך תקמ״ו (יהוא טעית)‪ .‬לב דף‪.‬‬
‫אגרת ה קו ד ש ‪ . .‬בעל ה מ חב ר ספר ד תני א ו לי קו טי ו!) א מ רי ם‬
‫‪ . .‬ה ש מ ט ה מ ספ ר תני א מ שער הי חו ד ו ה א מינ ה ‪ . .‬ת די‪-‬זז‬
‫לע מ בע רג‪ .‬הה שמטה הי א — שרקי י א— י ב מ שער הי חוה *א‪ )34(.‬דף‪.‬‬
‫‪------------ -----‬‬‫ה ע ר ו ת‬
‫• ס דספר ו « ‪ 0‬חלקיו‘‪:‬‬
‫בשם ל קו ם ‪ ,‬א מ רי ם — גקר* «־י המחבר — רננו הזקו‪ .‬ראי‪ .‬י קו ל ח‬
‫ד‪0.‬לקס‪* .‬ני ח ו ב עונ ה פ*ד‪ .‬יו־ד‪ .‬י»‪ .‬הקימת הסידור‪ .‬ר‪.‬ןרד‪ .‬לת״קון ח‪1‬וח‬
‫;בסידורא בכסה מקופות מג ר ת הקודש‪ .‬תיו‪.‬‬
‫בשס תני א‪ :‬כהסנסות ו הו מ ת מלקויי תקנ־ס (‪.‬ספר ל קוני »מדים »שר‬
‫י השם יקבנו תני א קדיש**‪• .‬לקו•« ומכונה בשם ספר תג ‪ ■)*»,‬ברוב המקומות‬
‫נס‪0‬ר תורה *יי‪ .‬מ או ר לד־ה ול* תשבית בלקי־ת‪ .‬בה מ מרי ס ש‪ 1‬ו פ‪ 0‬ו בס־‬
‫‪ :‬מ ה ירו שלים שכנראה נכתבו בימי רבנו הוקן‪.‬‬
‫בשס סשר של בינוני ם *ו בינוני ם ( נ ל הספר ולא רק חלקו הראשון)‪:‬‬
‫ביוב המקומות בלקו־ת‪.‬‬
‫בשם קונ ט ר סי ם ‪ :‬קוד‪ 0‬שנדסס‪ .‬ראה הערת כ־ק סו־ח *רסו־ר לש‪-‬חת‬
‫ ‪ 9‬בסלו תר‪*1‬ג »וח * ורשיסחו שבסוף ספר ?זי רי ם והערות הנ־ל‪ — .‬יכן‬‫» מ מהקדמת הטלקס ז‪ 1‬םו‪.‬‬
‫שער הי חיי ו ה א מונ ה ‪1‬קר* נ‪-‬כ ל קו״ א חי ב‪ .‬חינו ך ק טן‪ .‬ס ש־ב ח״ב‬
‫■י ביניני ם ח״ ב (לקו־ת ד*ה ראי ני ה־‪ .‬ועיו)‪ .‬תני א ח״ ב (תי־* בי»ור‬
‫לד‪-‬ד‪ .‬ד ח מו ה ס־נ‪ .‬וץוד^‬
‫אגרת התשובה נקיא ג־כ‪ ,‬לקו־א ח״ג‪ .‬סש״ב ח״ג (לקו־ת במור‬
‫לד־י‪ .‬לבבתיני סוס*ה ‪ 4‬תניא קטן (בהקדמת המו־ל בהוזאת שקלאב וזקס‪-‬ו‬
‫שכן «נקראת במדינתנו״)•‬
‫קונ ט ר ס א חרון נקרא ג־כ אנה־? — לקו־׳ת ד‪-‬ה ויקרא‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫השער במעם בבל ה הז או ת — אין ניכר בנוסח השער שער היחוד והאמונה!‬
‫וכנראה שנשתרבב מנוסח השער של הוזאה הראשונה‪ ,‬אשר אח*כ לא הוסיפו‬
‫בשער אלא מי‪ .‬שניתוסף על ההו‪1‬אות הקודמות‪.‬‬
‫לא נזכר‪ ,‬שם המחבר — בהודאות (שראיתי)‪ :‬תקנ׳־ו‪ .‬חקס״ד‪ -‬תקס־׳ו‪.‬‬
‫ת ק ־ ף ‪ .‬תקפ־ז‪.‬‬
‫בהקדמת המלקט ישנו גם הסיום «והנה אחר שנתפשטו״ _‬
‫ב הוז או ת ‪:‬‬
‫ת קנ״ז‪.‬‬
‫ת ק ס־ו‬
‫( ב קי *י ‪0‬‬
‫ת ר״ ם‬
‫ו אי ל ך‪.‬‬
‫בסוף ח״ב נדפס ״חסר'•) בר‪,‬וגאות! תקנ׳׳ז‪ .‬תקנ־ס‪ .‬תקס־ר‪ -‬תר־ך‪.‬‬
‫אגרת התשובה במהדורה קמא — בר‪.‬ו‪ 1‬אות‪ :‬תקנ־ס‪ .‬תקס״ד» תר״ך‪.‬‬
‫אג ר ת הקד ש מ סו מן — בהונאות ‪6 :‬ג‪ . 18‬תרכ־ב‪ .‬לעמבערג ח סוי ה‬
‫‪ •1864‬תץ חש*ד‪ .‬תר־ ס ואילך‪.‬‬
‫קונטרס אתרץ מסומן•*) — בהונאות ‪ :‬א‪ 8‬ז‪ .‬תרכ*נ‪ .‬לעפבערג חמו־ד‪.‬‬
‫‪ . 1864‬וזין וזש״ד‪.‬‬
‫כו׳‪ .‬בכ*ם — ובפרס באגה״ק — נ״ע פד‪ .‬סיבה בזד» וכםו שניינתי‬
‫ב‪-‬הערות ותיקונים*‪ .‬ואולי אפ״ל‪ ,‬עכ״פ בחלק מהנ־ל‪ ,‬אשר בהעתקה הקודמת‬
‫של האגרת הי׳ חסר במקום זה‪ ,‬או שמאיזה סיבר‪ .‬עשה כאן המעתיק השמסד«‬
‫ורמזה בתיבת ״כר‪ .-‬וסי שהשלים »ח״ב את החסר — לא שס לבו (או שלא‬
‫ידע) שמעתה תיבת כד — מיותרת‪ — .‬לדוגמא ראה (קלח‪ ,‬א שורה סו* אשר‬
‫הסיום והעובר ע*ז כד — נתוסף רק בהודאת תריס ואילך‪.‬‬
‫•) תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה־ג והרה״ח וכד וכד מוהר״ר אהרן‬
‫הלוי מסנזאראשעלי כותב בהקדמתו לספדו — שלו — שערי היחוד והאמונה!‬
‫שער היחוד והאמונה ‪ . .‬לא הספיק הזמן בידו להשלימו כסי כוונתו ו מו נו‬
‫הקדוש‪ — .‬בכל זה בהוזאת תקס״ו שנדפסה בשקלאב בסמיכות מקום רבנו‬
‫הזקן כבר הושמסה תיבת ״חסר״‪ - .‬מ הונ א ת תר*ך אין להוכיח‪ ,‬כי הרי גם‬
‫אגה״ת באה בה במהדו״ק‪ ,‬היינו שקודם תקס׳׳ו‪.‬‬
‫••) כנראה גם הנ״נ סימן את הקו״א‪ .‬ד״ה להבין איך הקורא — סימן‬
‫לג‪( — .‬ד*ד‪ .‬עיין ע*ח — נכלל בד*ה הנ״ל בהונאות שעד שנת תר׳׳ם) — ד״ה‬
‫להבין מ־ש בשער היחודים — סימן לד‪ .‬ד־ה להבץ כדש בפע״ח — סימן‬
‫לד» — (ד*ה להבין פרסי הלכות — נדפס רק מהונאת תר״ס ואילך) — ד*ד‪.‬‬
‫דוד זמירות — סימן לו‪ ,‬ואילך‪ — .‬דאד‪ .‬דרך מ ו ת ז ‪ ,‬שנדפס מגכי־ק (אלא‬
‫שנ״ע א‪ 0‬נם הם״ פ ד& פהנ״נ)‪ — ,‬דף מא ע״א‪ .‬הגהות הנ‪-‬נ לתניא פל״ז‬
‫(נדפסו בס׳ קמורים והערות ללקו״א>‬
‫‪------ )-4 •►*-----‬‬‫ראשי‬
‫פר קים‬
‫מתולדות‬
‫ו ב י נ ו הזקו •‬
‫כ״ק אדמו״ר מרנא ורבנא שניאור זלמן‪ ,‬נולד חי אלול‬
‫זק״ה‪ .‬בחג הבר מצוה — תארוהו גאוני הדור בשם רב תנא הוא‬
‫ופליג‪ .‬בשנת תק״ד — חתונתו‪ .‬עושה תעמולה גדולה —‬
‫בטרחתו ובממונו — בקרב היהודים להתעסק בעבודת האדמה‪.‬‬
‫•) עפ״י הנדפס כאן ג ר ז לתקן במבוא ל״היום יוס‪.-‬‬
‫תרכ״ד — הולך למעזריטש בפעם הראשונות תקכ״ז — מקבל‬
‫את המגידות דליאזנא‪ .‬תק״ל ־ ‪ -‬התחיל לסדר את השולחן עריך‪.‬‬
‫תקל״ב—יסד שיטת חסידות חב״ד‪ .‬מנהל תעמולה אשר היהודים‬
‫הגרים בגליל וויטעבסק יעתיקו מושבם מעבר לגבול — למדינת‬
‫רוסיא‪ .‬תקל״ג־תקל״ח — לסוד הישיבה בליאזנא‪ ,‬וידועה בשם‬
‫חדר ראשון‪ ,‬חדר ב‪ .‬חדר ג תקל״ד — נוסע עם הרה״ק הרמ״ט‬
‫אזילנא להתראות עם הגר״א‪ .‬הגר״א אינו מקבלם לראיון‪.‬‬
‫תקל״ז — מלווה את הרה״ק הרמ״ם — בנסיעתו לאה״ק ת״ו —‬
‫עד עיר מאהליב (שעל נהר דניעסטער)‪ .‬תקמ״ג — ויכוח הגדול‬
‫במינסק ומנצח בויכוחו‪ .‬תקנ״א — כתביו בנגלה ובנסתר‬
‫מתפשטים במרחב גדול‪ .‬תקנ״ד — מדפים את ספרו ״הלכות‬
‫ת״ת״‪ .‬תקנ״ז — מדפיס את ספר התניא‪ .‬תקנ״ט — א״ח של‬
‫סוכות נאסר‪ .‬בי״ט כסלו יצא לחירות‪ .‬תקס״א — א״ח של סוכות‬
‫נתבקש לפ״ב‪ .‬בי״א מנחם אב שנה זו בא מפעטערבורג לליאדי‬
‫— פלד מאהליב‪ .‬ערב שבת מברכין אלול תקע״ב עזב את ליאדי‪,‬‬
‫ומטולטל עם ב״ב והרבה מהחסידים עד בואו י״ב טבת תקע״ג‬
‫לכפר פי ענ ע־‪ -‬פ לו קורסק‪ .‬שם במוצש״ק אור ליום ראשון‬
‫כ״ד טבת נסתלק‪ ,‬ומ״כ בעיר האדיץ — פלך פאלטאווע‪.‬‬
‫ספריו••« א) הלכות ת״ת‪ .‬ב) ברכות הנהנין ונטילת ידים‪.‬‬
‫ג) תניא‪ .‬ד) סידור‪ .‬ה) שולחן ערוד• ‪ 0‬ביאורי הזהר‪.‬‬
‫ז) תורה אור‪ .‬ח) לקוטי תורה‪ .‬ט) בונה ירושלים‪.‬‬
‫••) ברשימה •זו‪ ,‬באו הספרים שנדפסו ולא שבכת״י‪.‬‬
‫‪ 1.‬׳‬
‫‪ 1‬י♦• ‪ : :‬״ ־ ‪ :‬י■ י‪-•-)■■ -‬י‬
‫י־י׳^ע׳״י*?‪*3‬‬
‫• >‪.‬ל'ג‪«',‬ז'«ל ה»די«‪0‬‬
‫נ ^ י ן ?•י■א‘ ^ז־ ?׳ ^ ^;ז זיף^‪.0 ^*1‬‬
‫^ ^ <‪ 1‬ור <׳‪ $‬נו*<«ר י » ?' י*(י*<‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫['‬
‫‪1‬‬
‫|‬
‫נ‪.,‬‬
‫|‬
‫‪1‬׳‬
‫ן‬
‫ה׳‬
‫‪<^ :^ 0^ 1‬ף)‪<^ 1‬ז<׳<הץ׳«יז‬
‫'יזיץ‬
‫‪6‬יה>• ¿א ר<י י׳”)׳ ^^יי‪^7‬ה־ג* ר?י‪» £‬יץי‪/‬א י‬
‫• *'‬
‫־ * י ־ •י י ‪ -‬י‬
‫ל‪#‬ו<׳‬
‫‪-‬י* ו*י «\<י‬
‫< ‪0‬ו‪ 1‬ג ; י ד « ה ‪ £‬ן׳' ^ < א ו׳‬
‫^ ^‪7‬‬
‫ץ«*««‪«/‬יי’ ‪/‬‬
‫‪70‬‬
‫׳יצ(ןץ?ה«־זי‪.‬‬
‫•*‪«•?? ?& »¿*** -‬ק‬
‫;‬
‫־"‬
‫ן י * ? ! « ‪ #‬י‪>5‬‬
‫טי‪,‬אי < ‪ ? rP¿c% J£^'\o‬ו ^‬
‫ן ‪ , -‬־‪,‬׳‪ 0‬י‪,,.‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫־‬
‫* ׳ ‪0/1‬‬
‫‪ < » ^ *1* \- ; - 2‬ז י י י « ׳ ‪ ^ ^ .‬׳ ץ ^‬
‫‪/‬׳ ^ י^ה• ^קנ‪-‬יעו^‘ ג^ח«^ ן‪■:^ ^10‬‬
‫‪ ^ ,1‬׳ י^‬
‫׳^‪>1‬‬
‫יג‪-‬י׳‪?¿ ^ ,‬י‪*7‬י*‬
‫‪7‬‬
‫•י‬
‫‪5‬‬
‫^ ״‪ ^ ,./,/,,‬ר ו ^ ^ ו י י ו ח י ף « י <‬
‫ן‪; .‬ן<‪*/ ;4 ^ ^♦0‬י׳^מץ^ ‪ ^ -‬״•‪.»£<! ^ 1/.^ 0‬‬
‫<ץ‪/‬ע‪>3‬ץמ ׳ץיזר«ן«י‪«-‬י׳י^‬
‫(■■‪!}¡¿^ .:‬‬
‫■‬
‫*נ«‪ /«-‬־‬
‫יו‪»• •*</-.‬׳;‪,.:‬־־ ‪ •■;.7‬־‬
‫תמונת כתב י ד דספר החביא מהדורא קמא מרבינו הגדול נ־ ע מו קלל ה״ ה נ בג־ ט זי*ע‪.‬‬
‫»‬
‫‪,‬‬
‫יי¿? <י׳ « ^׳ < ^ ץ ‪£‬י ת ע »נ ך ^ ‪ 3‬ר׳י * ^ ^ ץ ץ‬
‫■ ־‪ 1 :‬ל^*‪#‬י)■ * & *‪0‬י‪“•5‬׳*‬
‫‪1(^ :‬ו<‪^ (4^ * , . ^ 11^ ^ 0‬יז ^ ק ע׳‬
‫^י׳י ״^יי^ן־»! ג‪3‬ן^ך>‬
‫;‪* ;>.‬יעז*>‬
‫‪ ^ < 06‬ן‬
‫' ¿ןי׳י '«יע^ו* ^‪\3‬׳<‪7‬י׳«‪<0‬ד‬
‫‪ ,‬י ‪<^«-«**,}.‬ז‪0‬נ!י^ *'•^‪1‬־יץ‪>1‬ןד״‪/‬הי׳זגיף(¿¡■ גיו‬
‫נ>י‪#‬ור‪.‬י‪!1».‬י\׳יי^ ^׳‪?«.‬־«•*^ג׳^מ׳^ךי^‬
‫'׳*«י*י?*•‪/‬י‪(1«.‬גיך *ע׳ח^׳‬
‫י *&'א< י‬
‫^ ‪ .‬יו ע •‪#‬׳«׳‪.•■«'1‬׳)> יך <^י *•־^ו«(!*»מי«ק*>‬
‫מ^׳^ניא¡^ &נ*ו ‪$0‬‬
‫•;* • ^'‪^0‬‬
‫'<‪ £‬׳ «*־'מ ףי* ‪ 115«6‬מב« י׳‪^ )^(?,0‬ג»י‪£‬ן*ו«ן‬
‫|■ <*»<‬
‫־נ•׳;‬
‫* ^ ג י י * ‪ « * $‬י < ג מ • י י ! * « »; «ז ^ייןו ד ו «ץג><ד‬
‫י ^‪.‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫י‪&1)1‬ף‬
‫^‬
‫'י‪3‬ע ־*‬
‫^ ג׳*{^‪ 1‬״ ^ א‬
‫‪¿':5‬‬
‫^‪^ * 3‬‬
‫«‬
‫*‬
‫•‬
‫^י;‬
‫רד‬
‫*;‪ '.-‬י ‪^0‬י ‪3‬ה׳ * *‪ 5‬יז ^י ץ ^ ג׳‬
‫‪ •’,*...‬הגןיזנין ףי ‪ 10‬יז ^י ‪ 0‬ו ל‪11^ /‬‬
‫^לד >‬
‫‪..............‬‬
‫תמונת כתב י ד מספר ה תני א ס ר‪,‬ווו *‬
‫קסא מרבינו הג די ל נ־ ע ז‪1‬וקללה*יז‬
‫»״‬
‫|‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫ן יי*» ‪,‘ .- ,‬‬
‫‪<n,‬וי־׳ה«‪<)0J‬ד‪«>e‬יןי»פ‪»''!’eK,‬‬
‫‪ !,4‬י*‪1‬ז «י » < < * ^ו מי * י‬
‫י»י>«יג‪*0‬י‪««:‬יח^י^(‪0‬‬
‫?׳‬
‫‪•'* 17‬״ י¿ »•' מ! ^‪‘3‬ו ^׳ ^יי׳ ־יי‪-‬י ^גי ץג ^ןו ^‬
‫ן‪** ),‬מג&ייי‪/‬יי'‬
‫ץ‪ 1 1‬ג<׳^‬
‫[‬
‫י‪.,‬‬
‫ג>'‪< 6 /‬׳ » עי ? ל < ‪^ < £‬י ‪ % 4‬כ!י‬
‫יי^ »‪/‬גי־ *נץי‪ 1‬י ל י ־ » • « « ‪ #‬י**‪¿/‬י‬
‫ייץ^יל׳‬
‫*ויע‪/ ,‬כו^^ר•‬
‫‪1«0*/•!>• 1‬יג>)הז?ץי ‪ 0‬י*‬
‫יד«ל•^«׳• ן&< ‪9‬‬
‫•ב<׳^ה‪3‬וץ|^זו^>«()(?יי<ה;^‬
‫?י‪^¡,‬‬
‫^!;*י‪!/‬ו»|׳להיןן‪4‬ה‬
‫‪ ^ ! ,1,^ ,‬־׳ ן‬
‫!?ימ' י׳”‪ 3‬׳י ^׳ ^»‪*;4‬יי׳*'‪€‬׳י‪|«/‬מי‪/ 15‬י‪7‬וייימר׳‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ן‬
‫[‬
‫[‬
‫!‬
‫'‬
‫¿<ז *ליי־‪/‬י <ץן^«* ‪ 1‬י ^ ^ * י י ן ^ ^ « ׳ ^ ‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫|‬
‫^ יי׳«( ןנ»ימ^יה*<^‬
‫■ ‪" 1‬י י'*‬
‫!‪&.‬ן‬
‫י‬
‫‪1 /&«>.‬הר«די׳ מי ??¡¿ון« ‪^<1 0‬ן‪ 1‬ו ^ ץ ! י ^ ^‬
‫‪1‬׳ץ‪/ (1<3<%«1*7/\ ^»6‬ג׳^ר־ ?(ל‪'•5‬לידזי^ז^ זל‬
‫‪:‬‬
‫‪£‬‬
‫<‬
‫^י‪/«3‬‬
‫יגי׳( ^<י>*‪*3‬יי‪^? :‬‬
‫• י'•^ !׳‬
‫>;>‬
‫‪^•?» 9‬זן‬
‫‪,.‬‬
‫^ג׳ א‬
‫י *‪.‬‬
‫_•״‪.*•;; ’■'.‬‬
‫כתב יד ‪J‬ס ‪ c‬ר הת נ י* מהד ור* קסא מרב י נ ו ה גד ול נ־ ן מ וקללה ״ה נ נ ג ־ם ז י 'ע‬