– הרב פדיה נגר "י מבוא לקבלת האר

‫מבוא לקבלת האר"י – הרב פדיה נגר‬
‫(הקטע המסומן באפור הוא הקטע הנלמד בשיעור)‬
‫עיגולים ויושר‪:‬‬
‫עץ חיים שער א ענף ב‬
‫בענין א"ס ב"ה‪ .‬איך היה התחלת אצילות העולמות הנאצלים ממנו וגם חקירה גדולה ומחלוקת עצום‬
‫נחלקו בו כל המקובלים כולם כי יש מי שכתב כי הי"ס הם כסדר י' מדריגות זו אח"ז וזו למטה מזו‪ .‬ויש‬
‫מי שכתב כי סדר עמידתן דרך קוים ימין ושמאל ואמצע והם ג"ס חח"ן זו ע"ג זו בקו ימין וג"ס בג"ה זו‬
‫ע"ג זו בקו שמאל וד"ס כתי"ם זו ע" ג זו בקו האמצעי ורבים יחכמו ויאמרו כי הם בצורת גלגלים עגולים‬
‫זה תוך זה וזה מקיף וסובב לזה‪ .‬והנה מי שיסתכל בדברי רשב"י בס' הזוהר והתיקונים וכן בספר‬
‫הבהיר (לר' נחוניא בן הקנה) ימצא בדבריהם מאמרים שונים ומחולפים נוטים לכאן ולכאן והמקובלים‬
‫האחרונים (נבוכו בזה) נלאו יותר לחקור ולא יכלו כי קושיא גדולה וחזקה הולכת ומסערת עליהם‬
‫באמרם מאחר שהא"ס שוה בכל בחי' השוואה גמורה לא יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור כי כל‬
‫הכינונים האלו מורים הם היות קצבה וגבול ותחום ומדה באור א"ס העליון ח"ו וכן נודע שאור א"ס‬
‫נוקב ועובר בעובי כל ספי' וספי' ומלגאו כל ספי' וספי' ואסחר לון מלבר לכל ספי' וספי' כנזכר בספר‬
‫הזוהר פ' בהר בר"מ דק"ט וז"ל אנת נשמה לנשמה כו' ובפ' פנחס דרכ"ה ורכ"ו וכן בהקדמת‬
‫התיקונים ד"ד וז"ל ולעילא על כלא עלת על כל העלות לית אלהא עליה ולא תחותיה ולא לד' סטרי‬
‫עלמא והוא ממלא כל עלמין ואסחר לון מכל סטרא כו'‪ .‬וא"כ מאחר שכל הי"ס קרובות בהשוואה אל‬
‫הא"ס וכולם מקבלים ממנו אור בעצמו א"כ מה הפרש בין זה לזה ובמה תתעלה כל ספי' מחברתה‬
‫כיון שמדרגות כולם שוים כנ"ל (מבו"ש ש"א ח"א פ"ד)‪ .‬והנה האמת הוא שאלו ואלו דברי אלהים חיים‬
‫וכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת אמנם ההפרש שבין ב' הסברות הנ"ל אם הם כסדרן י'‬
‫מדרגות זו למעלה מזו אם הם בדרך קוים‪ .‬זה הענין יתבאר לקמן בעז"ה בענין עולם הנקודים איך‬
‫קודם תיקונם היו כסדרן זה למעלה מזה אבל אחר התיקון היו כסברא האחרת והיו בציור ג' קוים‬
‫כנ"ל‪ .‬ואמנם ההפרש שיש בין ב' הסברות אם הם בדרך קוים או בעגולים זה תוך זה נבאר בעז"ה‬
‫בענף זה ושים לבך בדברים שיתבארו עתה ומהם תשכיל כל מוצא דבר כי ב' הסברות נכוחות‬
‫ואמיתיים כי ב' בחי' היו בענין הי"ס א' הוא בחי' היותם עגולים בציור י' עגולים זה תוך זה וגם היה‬
‫בהם בחי' אחרת והוא היותם י"ס ביושר דרך ג' קוים כמראה אדם בעל ראש וזרועות ושוקיים וגוף‬
‫ורגלים כמו שאכתוב היטב כולו בענפים בעז"ה לקמן וזהו ביאורם‪:‬‬
‫דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום‬
‫מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא ולא היה לו בחי' ראש‬
‫ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשוואה א' והוא הנק' אור א"ס‪ .‬וכאשר עלה ברצונו‬
‫הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת‬
‫היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא' בחקירה הראשונה‪ .‬והנה אז צמצם את עצמו‬
‫א"ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש (אמר מאיר בערכינו אמר הרב זה וק"ל) וצמצם‬
‫האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני‬
‫מנקודה אמצעית ממש כזה <ציור> והנה הצמצום הזה היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית‬
‫ריקנית ההוא באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה ולא היה בתמונת‬
‫מרובע בעל זויות נצבת לפי שגם א"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשוואה א' מכל צדדים והסיבה היתה‬
‫לפי שכיון שאור הא"ס שוה בהשוואה גמורה הוכרח גם כן שיצמצם עצמו בהשוואה א' מכל הצדדים‬
‫ולא שיצמצם עצמו מצד א' יותר משאר הצדדים‪ .‬ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ"כ שוה כמו‬
‫תמונת העיגול משא"כ בתמונת מרובע בעל זויות נצבת בולטות וכן תמונת המשולש וכיוצא בשאר‬
‫התמונות וע"כ מוכרח הוא להיות צמצום הא"ס בבחי' עיגול והסיבה הוא בעבור שהוא שוה בכל‬
‫מידותיו כנ"ל‪ .‬גם בפ' בא דמ"ב איתא מנא בעיגולא דאיהו י' ועיין בפ' פקודי דרנ"ח דקאמר כי היכלות‬
‫ומה שבהם הם עיגולים‪ .‬עוד יש סיבה אחרת והוא בעבור הנאצלים אשר עתיד להאצילם אחר כך‬
‫בתוך המקום החלל ההוא הריק ופנוי כנ"ל‪ .‬והענין הוא כי בהיות הנאצלים בתמונת העגולים הנה אזי‬
‫יהיו כולם קרובים ודבוקים בא"ס הסובב אותם בהשוואה א' גמורה והאור והשפע הצריך להם יקבלום‬
‫מן א"ס מכל צדדיהם בשיקול א' משא"כ אם היו הנאצלים בבחי' מרובע או משולש וכיוצא בשאר‬
‫תמונות כי אז היה בהם זויות בולטות קרובות אל הא"ס יותר משאר צדדיהם ולא היה מקבלים אור‬
‫א"ס בהשוואה אחת‪ .‬ובסוף ענף ג' יתבאר טעם למה הוצרך ענין הצמצום הזה ומה ענינו‪:‬‬
‫(מ"ב ענין הצמצום הזה הוא לגלות שורש הדינין כדי לתת מדת הדין אח"כ בעולמות וכח ההוא נקרא‬
‫בוצינא דקרדינותא כמו חטי קרדינותא)‪:‬‬
‫והנה אחר הצמצום הנ"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני באמצע אור הא"ס ממש כנ"ל‬
‫הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם הנאצלים והנבראים ויצורים והנעשים ואז המשיך מן אור א"ס‬
‫קו א' ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא כזה‪ .‬וראש העליון‬
‫של הקו נמשך מן הא"ס עצמו ונוגע בו‪ .‬אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו אינו נוגע באור א"ס ודרך‬
‫הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס למטה‪ .‬ובמקום החלל ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות‬
‫כולם וקו זה כעין צנור דק א' אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון של א"ס אל העולמות אשר‬
‫במקום האויר והחלל ההוא‪ .‬ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף‬
‫בספירות הנ"ל‪ .‬אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור א"ס מצד העליון וסופו אינו נמשך למטה‬
‫עד מקום אור הא"ס הסובב תחת העולמות ואינו דבוק בו לכן אז יצדק בו ראש וסוף כי אם דרך ב'‬
‫הקצוות היה מקבל שפע הא"ס היו ב' הקצוות בחי' ראשים שוים זה לזה ולא היה אז בחי' מעלה‬
‫ומטה‪ .‬וכן אם היה הא"ס נמשך מכל סביבות צדדי המקום החלל ההוא לא היה לא מעלה ולא מטה לא‬
‫פנים ולא אחור לא מזרח ולא מערב וצפון ודרום אך בהיות אור א"ס נמשך דרך קו א' וצינור דק בלבד‬
‫יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור מזרח ומערב וכמ"ש בע"ה בענף זה בכלל דברינו‪:‬‬
‫והנה בהיות אור הא"ס נמשך בבחי' קו ישר תוך החלל הנ"ל לא נמשך ונתפשט תכף עד למטה‪ .‬אמנם‬
‫היה מתפשט לאט לאט ר"ל כי בתחלה התחיל קו האור להתפשט שם ותכף בתחלת התפשטותו‬
‫בסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב והעגול הזה היה בלתי דבוק עם אור הא"ס‬
‫הסובב עליו מכל צדדיו שאם יתדבק בו יחזור הדבר לכמות שהיה ויהיה מתבטל באור א"ס ולא‬
‫יתראה כחו כלל ויהיה הכל אור א"ס לבד כבראשונה לכן העיגול הזה סמוך אל עיגול הא"ס ובלתי‬
‫מתדבק בו‪ .‬וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל הוא ע"י הקו ההוא‬
‫הנ"ל אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן א"ס ומשפיע בעיגול ההוא והא"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו‬
‫כי גם הוא בבחי' עגול סביב עליו ורחוק ממנו כנ"ל כי הוא מוכרח שהארה א"ס בנאצלים תהיה דרך קו‬
‫ההוא לבד‪ .‬כי אם היה האור נמשך להם דרך גם מכל סביבותיהם היו הנאצלים בבחינת המאציל עצמו‬
‫בלתי גבול וקצבה ולא עוד אלא אפי' גם הקו ההוא דק מאד ולא בהתרחבות גדול כדי שיהיה האור‬
‫הנמשך אל הנאצלים במדה וקצבה אשר לסיבה זו נקרא הנאצלים י' מדות וי"ס להורות שיש להם‬
‫מדה וקצבה ומספר קצוב משא"כ בא"ס וכמ"ש בס"ה פ' פנחס פקודא תליסר דא ק"ש כו' אבל דלא‬
‫אית ליה מדה ולא שם ידיע כגוונא דספירן כו'‪ .‬דכל ספי' אית לה שם ידיע ומדה וגבול ותחום ובהיות‬
‫הקו דק ימשיך להם שפע כדי צרכם בלבד בערך היותם נאצלים ולא יותר מדאי בערך היותם‬
‫מאצילים‪ .‬והנה העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס הוא הנקרא כתר דא"ק ואחר כך נתפשט‬
‫עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עגול ב' תוך עיגול הא' וזה נק' עיגול החכמה דא"ק‪.‬‬
‫עוד מתפשט יותר למטה וחזר להתעגל ונעשה עיגול ג' תוך העיגול הב' ונק' עיגול בינה דא"ק ועד"ז‬
‫היה הולך ומתפשט ומתעגל עד עגול י' הנק' עיגול מלכות דא"ק הרי נתבאר ענין הי"ס שנאצלו בסוד י'‬
‫עיגולים זה תוך זה וכ"ז הוא בחי' עשר ספירות הכוללות דרך סתם כל בחי' העולמות כולם‪ .‬אמנם‬
‫מבואר ופשוט הוא שכמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלף אלפים ורבוא רבואות וכולם כא'‬
‫הם תוך המקום החלל הנ"ל ואין דבר חוצה לו‪ .‬והנה כל עולם ועולם יש בו י"ס פרטית וכל ספי' וספי'‬
‫פרטית שבכל עולם ועולם כלול מי' ספי' פרטי פרטית וכולם הם בצורת עיגולים זה תוך זה וזה לפנים‬
‫מזה עד אין קץ ומספר וכולם כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ד תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים‪.‬‬
‫והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה המתפשט מן הא"ס ועובר ויורד ונמשך‬
‫מעיגול אל עיגול עד סיום תכלית כולם כנ"ל ודרך הקו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל א' וא' מהם‬
‫והרי נתבאר בחי' העיגולים של הי"ס‪:‬‬
‫ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא הוא בחי' אור היושר כדמיון ג' קוים כצורת אדם העליון‪ .‬והנה‬
‫דרך הקו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ"ל גם הקו ההוא‬
‫מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום כל‬
‫העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי"ס בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה כלול מרמ"ח אברים‬
‫מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כלול מי"ס בכללות וכל ספי' וספי' מהם נפרטת לי"ס עד‬
‫אין קץ ע"ד הנ"ל בענין הי"ס שהם בדרך העיגולים‪ .‬והנה בחי' זאת הב' נקרא צלם אלהים ועליה רמז‬
‫הכתוב באומרו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וכמעט כל ס' הזוהר והתיקונים רוב‬
‫דבריהם כולם מתעסקים בבחי' ב' הזאת בלבד כמ"ש היטב במ"א והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ"ל‬
‫כי יש ב' בחי' דרך עיגולים ודרך קוים ושתיהם כא' טובים דברי אלהים חיים‪ .‬ובזה יתישבו לך כמה‬
‫מאמרים הנראים כחלוקים זה עם זה בענין סדר ומצב הי"ס‪.‬‬
‫גם יתבאר לך החקירה הנ"ל איך יהיה ראש וסוף מעלה ומטה בענין הי"ס והנה הוא מבואר בכל ב'‬
‫בחי' אלו‪ .‬הא' בחי' הי" ס בציור עגולים זה תוך זה וזו פשוט הוא שעיגול הסובב על כולם שהוא גלגל‬
‫הכתר הנה הוא דבוק עם הא"ס יותר מכולם ולכן משובח‪ .‬אמנם גלגל הב' הנקרא חכמה יש הפסק‬
‫בינו ובין הא"ס‪ .‬והוא גלגל הכתר לכן מעלתו למטה ממעלת הכתר‪ .‬וכן גלגל הבינה הוא רחוק מן‬
‫הא"ס שיעור ב' עיגולים ומעלתו למטה ממעלת החכמה ועד"ז כל עיגול ועיגול מכל העולמות כולם‬
‫אשר בתוך החלל כל הקרוב אל אור א"ס יותר מחבירו הוא עליון מאד ומשובח מחבירו עד שנמצא כי‬
‫העוה" ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תיכונה תוך כל העיגולים כולם בתוך כל המקום החלל‬
‫ואויר הפנוי הנ"ל וגם הוא מרוחק מן הא"ס הרחקה גמורה יותר מכל העולמות כולם וע"כ הוא כ"כ‬
‫גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו נקודה אמצעית בתוך כל העיגולים והבן זה היטב‪ .‬ועוד יש‬
‫סיבה ב' היא קרובה אל הנ"ל כי הנה נתבאר איך הקו הנמשך מן הא"ס היה מתפשט ואח"כ מתעגל‬
‫ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום תכלית כל העיגולים ועיגול המתהוה ראשון במקום ראשית הקו‬
‫הנה הוא מעולה ומשובח מכל העיגולים אשר תחתיו כי הנה הוא נמשך מראש הקו‪ .‬ועוד כי הנה הוא‬
‫מקבל הארה בהיותו במקום גבוה יותר מכולם‪ .‬וזה העיגול העליון שבכולם יהיה נק' מעלה והעיגול‬
‫היותר פנימי הוא אמצעי ותיכון שבכולם אשר הוא תחתון שבכולם אשר הוא מקבל האור מתחתית‬
‫הקו ההוא יהיה נק' מטה‪ .‬ובענף ג' בענין יו"ד עיגולים דעולם הנקודים יתבאר איך גם בחי' י"ס של‬
‫העיגולים יש בהם בחי' קוים ממש עם היותם עיגולים מלבד בחי' הי"ס של היושר הנעשה בציור‬
‫מראה אדם ע"ש ושם תכלית דרוש העיגולים ושם יתבאר לך איך גם בי"ס העיגולים יצדק בהם ימין‬
‫ושמאל ואמצע עם היותן כדמיון עיגולים זה תוך זה‪ .‬והנה גם בבחי' ב' של יושר שהוא בציור אדם‬
‫יצדק שם מעלה ומטה פנים ואחור כי פשוט הוא שהקרוב אל ראשית הקו יהיה ראש ושלמטה ממנו‬
‫יהיה גוף ושלמטה ממנו יהיה רגלים וכיוצא בשאר פרטי פרטות‪ .‬ובענף ג' יתבאר ג"כ בענין יו"ד‬
‫עיגולים דא"ק ע"ש‪.‬‬
‫והנה ענין זה שנתבאר בענף זה איך כל העולמות הם בבחי' עיגולים זה תוך זה כגלדי בצלים והוא‬
‫בחי' א' נרמז בזוהר בהרבה מקומות ובפרט בפרשת ויקרא ד"ט ויו"ד איך אפילו הרקיעים והארצות‬
‫כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ש וכן בפרשת בראשית די"ט וז"ל כולא אצטריך קוב"ה למברי עלמא בהו‬
‫ולאתתקנא עלמא בהו וכלא מוחא לגאו וכמה קליפין חפיין למוחא וכל עלמא כגוונא כו' כולא איהו דא‬
‫לגו מן דא ודא לגו מן דא כו' והרי מוכרח איך כל העולמות זה סובב לזה וזה סובב לזה‪ .‬ואע"פ שמשם‬
‫נראה להיפך שהיותר פנימית הוא מוח והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו עכ"ז אם תפקח עיני‬
‫שכל ך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו אנחנו שוכני ארץ התחתונה אשר היותר קרוב אלינו‬
‫הוא הנק' קליפה הסובבת בערכינו אל המוח אשר לפנים ממנו והוא גלגל הסובב עליו ואח"כ עוד גלגל‬
‫אחר היותר פנימי ממנו בערכנו והוא המוח אל הגלגל האחר וכן עד"ז עד אשר נמצא כי הא"ס לפנים‬
‫מכל הנאצלים והוא מוח פנימי לכולם וכל הנאצלים קליפין ולבושין אליו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא‬
‫החיצון שבכולם ונק' קליפה על כולם‪ .‬האמנם בבחי' העולמות בעצמם אינו כך אלא הפנימי שבכולם‬
‫הוא הקליפה והסובב על כולם הוא המוח‪ .‬גם במאמר זה יובן הבחי' הב' הנק' ציור אדם ביושר שכולל‬
‫כמה עולמות כנז' בס"ה פ' תולדות דף קל"ד וכמה דב"נ איהו אתפלג לכמה שייפין וכולהו קיימין דרגין‬
‫על דרגין מתתקנין אילין על אילין וכולהו חד גופא ה"נ עלמא ובענף ד' נבאר איך כל הבחי' מצטיירין‬
‫בציור אדם והם דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עתיק לגו מן א"א וא"א לגו מן אבא ואמא ואו"א לגו וכו'‬
‫ע"ס כל המדרגות ושם יובן היטב כפי [נ"א בחי'] היותן דא לגו מן דא דא מוחא ודא קליפה ע"ש היטב‬
‫הרי נתבאר ענין ב' בחי' שיש בי"ס א' בחי' עיגולים וא' בחי' יושר כמראה אדם‪:‬‬
‫שער ההקדמות ‪ -‬דרושי אדם קדמון‪[ :‬ט' ע"א]‬
‫ונבאר עתה ענין אצילות עולם‪ ,‬הנקרא אדם קדמון לכל קדומים‪,‬‬
‫וזה עניינו בקצור גדול‪ ,‬ובדרך רמז והעלם גמור‪ .‬אדם קדמון הנפש וכלי מקיף‪ ,‬אח"כ ביושר‪ ,‬עד מקיף נפש דעתיק‪ ,‬זה צמצום א'‪ ,‬אזן חטם‬
‫פה ביושר‪ .‬נקודים בנפש מקיף‪ ,‬ורוח ביושר‪ ,‬מקיפים לנה"י דא"ק‪ ,‬בין מקיף דיושר אל הכלי‪ .‬והטעם‪ ,‬לפי שאין אור היוצא מטבורו של אדם‬
‫קדמון הסתום נמשך ביושר‪ ,‬אלא מסבב ומקיף‪ ,‬ואחר עורי נקפו זאת‪ ,‬גם לפי שאור העינים‪ ,‬יוצא ומתפשט לצדדים ג"כ‪ ,‬וגם בתחלת יציאת‬
‫הנקודין‪ ,‬צמצם פעם שנית אור חציו התחתון‪ ,‬ועלה בחצי העליון‪ ,‬ואז ג"כ הושם שם מחיצה ופרסא באמצע גופו‪ ,‬והצמצום והפרסא הוצרכו‬
‫שניהם לצורך האצילות והבריאה ואז היה האור בדוחק גדול‪ ,‬ונשאר שרשו בפנים‪ ,‬ויצא הארתו בחוזק דרך עיני א"ק‪ ,‬ונודע שהעינים הם‬
‫נו"ה‪:‬‬
‫ואז גרמו שיזדווגו ע"ב ס"ג דא"ק‪ ,‬ונמשך אור חדש שם‪ ,‬והיה גם הוא בדוחק גדול‪ ,‬וירד בחוזק דרך הפרסא הנז' למטה‪ ,‬ושם יצא גם הוא‬
‫דרך נקבי העור‪ ,‬בסוד ואחר עורי נקפו זאת‪ ,‬ולכן נעשה מקיף בסבוב על נה"י דא"ק‪ .‬אור זה שיורד ע"י הזווג הנז'‪ ,‬הוא עליון בבחי' א'‪,‬‬
‫ותחתון בבחינה אחרת‪ ,‬זה מגולה‪ ,‬וזה מכוסה‪ .‬האור החדש יצא דרך פנים‪ ,‬דרך פי הטבור‪ ,‬ופי היסוד‪ .‬גם יצא דרך אחור‪ ,‬מן האחור‪ .‬והכל‬
‫בשוה‪ ,‬כל האורות והכלים הם עיקרם לצד פניו‪ ,‬אלא שנתפשטו גם לאחוריו‪ .‬ונשאר א"ק מלובש באמצעם‪:‬‬
‫בצמצום (לקמן בד"ה ונבאר וכו') הב'‪ ,‬ירדו החיצוניות של צד פנים ואחור מנה"י דא"ק‪ ,‬והם בריאה יצירה‪ ,‬וירדו במקום המקיף של יושר‪,‬‬
‫אשר תחת הרגלים‪ ,‬ולא בכלו‪ ,‬ואז המקיף הזה עלה במקום חצוניות הנז'‪ ,‬ובהיותו יורד צד האחור‪ ,‬הוחשך חצוניותו יותר‪ ,‬ואז חצוניות‬
‫האחור ירד עוד עד עשיה‪ .‬וזהו טעם ד' אל הנז"ל‪ ,‬למה הנקודין היו בבחי' מקיפין ולא ישרים‪ ,‬והוא כדי להעלותם‪ .‬כיצד‪ ,‬הנה המקיף הזה‬
‫של הנקודין‪ ,‬ירד ונכנס בין מקום תחת הרגלים אל הבריאה וכו'‪ ,‬וגירש אותם‪ ,‬ולא מצאו מקום‪ ,‬ואז עלו למעלה באחור אלו הנקודים‬
‫המקיפים‪ ,‬והיו שם כנגד מקומם הראשון‪ ,‬ולמטה נשאר חלל‪ ,‬ונקרא מקום בי"ע‪ .‬והמקום גדול מן כל העולם‪ ,‬ולכן הכלים של הנקודין‪ ,‬אעפ"י‬
‫שנתקנו לבחי' כלים דעולם אצילות כנודע‪ ,‬הם גרועים מן המקום‪:‬‬
‫ודע‪ ,‬כי הנקודין תחלה יצאו בבחי' מקיפים והם בחי' נפש שלהם‪ ,‬ואז נשברו‪ .‬ואח"כ נתוסף ויצאו בחי' היושר שלהם‪ ,‬והוא בחי' הרוח‪ ,‬ואז‬
‫נתקנו‪ .‬כיצד‪ ,‬עת"י יצא בבחי' י' אורות דנפש‪ ,‬עם הכלים שלהם בחי' מקיפים‪ ,‬ואח"כ יצאו י' אורות רוח‪ ,‬עם הכלים שלהם ביושר‪ .‬וזה‬
‫מקומם‪ ,‬ג' ראשונות עמדו למעלה‪ ,‬עם י' המקיפים הנקראים נפש‪ .‬וז' תחתונות‪ ,‬נתלבשו למטה במקום א"א‪ .‬והג' ראשונות הנז' הם כך‪ ,‬כתר‬
‫אור פנימי אל הנפש המקיף‪ .‬חכמה אור פנימי לז' תחתונות דרוח שלו ביושר‪ .‬בינה‪ ,‬אור מקיף לשבעה תחתונות דיושר שלו‪ ,‬ומקיף עליהם‬
‫ומפסיק ביניהם‪ ,‬ובין פנימיות א"א המלביש עליהם‪ .‬ועל ד"ז הוא בא"א‪ ,‬ובאו"א‪:‬‬
‫וזה סדר יציאתם‪ ,‬תחלה יצא הנפש דמקיף דעתיק יומין‪ ,‬ואח"כ נפש המקיף דא"א‪ ,‬ואח"כ רוח היושר דעתיק‪ ,‬ואח"כ רוח דיושר דא"א‪ .‬ולפי‬
‫שיצא נפש מקיף דא"א‪ ,‬טרם צאת רוח יושר דעתיק יומין‪ ,‬והפסיק בין נפש ורוח דעתיק‪ ,‬לכן נתמעט אור יושר רוח דעתיק יומין‪ ,‬ולא נתפשט‬
‫עד הרגלים של נפש המקיף דעתיק עצמו‪ ,‬רק עד נפש מקיף דא"א‪ .‬מה שאין כן בא"א‪ ,‬שיצא יושר רוח שלו תכף אחר מקיף נפש שלו עצמו‪,‬‬
‫ולא הפסיק בנתים יציאת מקיף נפש או"א כדי להשוותם‪ ,‬ולכן היה כח ביושר רוח שלו‪ ,‬להתפשט עד מקיף נפש שלו עצמו‪:‬‬
‫אח"כ יצאו מקיפי נפש או"א‪ ,‬ואז חצי עליון עגולת מקיפי אבא‪ ,‬עליון ממקיפי אימא כלו‪ .‬וחצי תחתון עגולת מקיף אבא‪ ,‬הוא תחתון מכל‬
‫מקיפי אימא‪ .‬ושני חצאי עגולת מקיפי אימא‪ ,‬עומדים באמצע עגולת מקיפי אבא‪ .‬ובבחי' זו היו או"א שוים במעלתם‪ ,‬בבחי' המקיפים‪ .‬אח"כ‬
‫יצאו יושר רוח דאו"א‪ ,‬ושניהם נתפשטו שעור התפשטות אימא בעתיק יומין‪ .‬ומסתיימין בשוה יחד‪ .‬ושלשה ראשונות יושר דאבא‪ ,‬עומדים‬
‫למעלה עם המקיפין דאבא‪ ,‬בגג העגולה שלהם בצד ימין‪ .‬וג' ראשונות יושר דאימא‪ ,‬בצד שמאל‪ ,‬כנגד מקיפי אבא ג"כ‪ .‬ושבעה תחתונות‬
‫יושר דאבא‪ ,‬ושבעה תחתונות יושר אימא‪ ,‬עומדים למטה‪ ,‬עד גג מקיפי אימא‪ ,‬אלו מימין ואלו משמאל‪ ,‬וארכם למטה שעור הנז'‪ ,‬והרי כי גם‬
‫ביושר שוים במעלתם‪:‬‬
‫וזה סדר ירידת שפע עליון בבחי' המקיפים‪ ,‬הכתר הנק' א"א‪ ,‬בבחי' מקיף הנפש‪ ,‬יש חלון אחד בצד ימינו‪ ,‬ומשם עובר האור עד אבא‪ .‬וחלון‬
‫אחד בשמאלו‪ ,‬ומשם עובר האור דרך מעבר באבא‪ ,‬ויורד אל אימא‪ .‬וכן עד"ז במקיפי נפש אבא‪ ,‬יש חלון אחד בימינו‪ ,‬ונוקב ועובר באימא‬
‫דרך מעבר בלבד‪ ,‬ויורד האור עד ספירה הנקראת חסד‪ .‬וכן יש חלון במקיפי אימא בצד שמאלה‪ ,‬ויורד האור עד ספירת גבורה‪ .‬והרי נתבאר‬
‫ענין הקוים שיש מן אריך לאו"א‪ ,‬זה מימין וזה משמאל‪ ,‬עם היותם בבחי' מקיפים דנפש‪ ,‬ועומדים זב"ז‪ ,‬וזה מוקף מזה ע"כ‪:‬‬
‫ועתה ארחיב יותר בביאור הקצור הנרמז למעלה‪ ,‬ואח"כ אחזור פעם שלישית‪ ,‬לפרט ולבאר הענין‬
‫הזה בפרטות גדול‪ ,‬וכדי להבין מה שנכתוב עתה‪ ,‬צריך שתסתכל במה שיתבאר בפעם השלישית‬
‫הנז'‪ ,‬כי שם נתבאר הקדמת דרוש א"ק לכל קדומים באורך‪:‬‬
‫הנה מי שיסתכל בספר הזוהר והתקונין‪ ,‬יראה מאמרים סותרים זא"ז‪ ,‬בענין הספירות‪ ,‬אם מציאות אופן מעמדם זו על גבי זו‪ .‬או אם הם‬
‫בציור קוים שלשה‪ ,‬ימין‪ ,‬ושמאל‪ ,‬ואמצע כמראה אדם‪ .‬או אם הם זב"ז‪ .‬ומוקפים זמ"ז‪ .‬וכל המקובלים האחרונים‪ ,‬נלאו בישוב ענין סתירה זו‪,‬‬
‫ובפרט מחמת קושיא גדולה‪ ,‬שיש בענין הי' ספירות‪ .‬והיא זאת‪ ,‬כי מאחר שהא"ס שוה בכל חלקיו‪ .‬ואין בו מעלה ומטה פנים ואחור ח"ו‪ ,‬וכל‬
‫אורו בהשואה גמורה‪ ,‬א"כ איך הי' ספירות ישתנו מעלתם‪ ,‬להיותם זו גבוה מזו‪ ,‬כיון שכלם מקבלות אור הא"ס בשווי‪ ,‬וקרובות אליו בהשואה‬
‫אחת כנזכר בפרשת פינחס בר"מ וז"ל‪ ,‬דא"ס איהו בין כל ספירה וספירה‪ ,‬ולגו מן כל ספירה וספירה‪ ,‬וא"כ במה תתעלה כל ספירה וספירה‬
‫מחברתה‪ .‬ולכן הט אזנך‪ ,‬ושמע תוכן דבר אמת‪ ,‬דע‪ ,‬כי הא"ס קודם שהאציל הספירה היה אור פשוט‪ ,‬וממלא כל המקומות‪ ,‬ואין מקום פנוי‬
‫וחלל וריקם ממנו כלל‪ ,‬וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים‪ ,‬צמצם עצמו בנקודה אמצעית שבו‪ ,‬ועשה שם מקום‬
‫חלל ופנוי‪ ,‬מבלי אור‪:‬‬
‫ומקום הזה‪ ,‬מוכרח הוא‪ ,‬שיהיה עגול בהשואה אחת‪ ,‬לפי שמכל צדי כדור עגולת הכדור של המקום ההוא‪ ,‬נתצמצם האור‪ ,‬ונתרחק בהשואה‬
‫אחת‪ .‬משא"כ אם היה המקום מרובע‪ ,‬כי היה צריך שבזוית המרובע‪ ,‬יהיה הצמצום וההתרחקות יותר גדול משאר הבחינות נמצא שמוכרח‬
‫הוא שיהיה מקום החלל ההוא עגול לגמרי‪ ,‬והרי זה נקרא צמצום הראשון‪ ,‬והיה בא"ס עצמו‪.‬‬
‫ואחר שנעשה בחי' המקום‪ ,‬עלה בדעתו להאציל בתוכו הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים‪ ,‬ועולם הזה השפל‪ ,‬הוא וכל מה שבו‪ .‬ואין‬
‫שום בריאה חוץ מן המקום הזה כלל ועיקר‪ ,‬כי כל העולמות כלם הם במקום הזה‪ ,‬אלא שהמעולה מחבירו מקיף את חבירו‪ ,‬עד שנמצא כי‬
‫הארץ החומריית הזו‪ ,‬היא נקודת המרכז האמצעי של כל המקום הזה כלו‪ ,‬ודי בזה‪:‬‬
‫והנה התחיל להתפשט קו אחד מן אור א"ס אל תוך חלל המקום ההוא‪ ,‬ודרך הקו הזה ירד האור ונתפשט תוך החלל הזה‪ ,‬בשתי בחי'‪,‬‬
‫אחת‪ ,‬בבחי' עגולים זה בתוך זה‪ .‬ואחת‪ ,‬בבחינת קו יושר ביושר ממעלה למטה‪ ,‬כמו שיתבאר בע"ה למטה‪ .‬ואמנם הבחי' האחת היא‪ ,‬כי‬
‫בהיות האור מתפשט תוך המקום הזה בבחינת עגולים‪ ,‬מוכרח הוא שישאר הפסק מעט בינן לבין הא"ס עצמו‪ ,‬שאם יתדבקו יחד יחזור‬
‫הדבר לכמות שהיה בתחלה‪ ,‬ויהיה הכל בחי' א"ס‪ .‬גם מוכרח הוא‪ ,‬שהאור הנז' יתפשט במקום ההוא דרך עגול‪ ,‬כדי שהנאצלים ההם יהיו‬
‫מתחברים אל הא"ס בהשואה אחת מכל צדדיהם‪ .‬וכבר נתבאר כי אין ההשואה נכונה‪ .‬כמו בענין העגולה‪ .‬ונמצא כי תחלה נמשך קו דק‬
‫מהא"ס תוך המקום ההוא‪ ,‬ותכף התחיל להתפשט בבחינת עגול אחד בתוך עגול הא"ס עצמו‪ ,‬האמנם לא נתחבר עמו‪ ,‬אמנם נשאר הפסק‬
‫בינו לבין הא"ס הסובב עליו‪ .‬והעגול הזה הראשון‪ ,‬הוא עליון משאר העגולים‪ ,‬ונקרא כתר‪ .‬ואח"כ נתפשט עוד הקו הנז'‪ ,‬ונתעגל עגול שני‬
‫תוך העגול הראשון‪ ,‬וגם הוא מרוחק ומופסק מעט מהעגול ההוא‪ ,‬ויש אויר פנוי ביניהם‪ ,‬ועגול השני הזה נקרא חכמה‪ .‬ועל דר"ז נתפשטו‬
‫עגולים רבים זה בתוך זה לאין קץ ומספר‪ ,‬וכמו שיתבאר‪ .‬ונמצא כי ע"י כן‪ ,‬יהיה יתרון לספירה זו על חברתה‪ ,‬כי העגול הראשון העליון‬
‫מכלם הסובב לכלם‪ ,‬הוא מתדבק עם הא"ס ונכלל בתוכו‪ ,‬יותר מהעגולים האחרים‪ .‬ונמצא כי עגול הכתר‪ ,‬קרוב אל העגול דא"ס‪ ,‬יותר מעגול‬
‫החכמה‪ ,‬ולכן מעלת הכתר גדולה מן החכמה‪ .‬ועל ד"ז בכל שאר העגולים‪ ,‬עד שנמצא כי עגול הפנימי מכלם‪ ,‬היושב באמצע נקודת מרכז כל‬
‫העגולים הוא הגרוע במעלה‪ ,‬כי הוא מרוחק מהא"ס יותר מכלם‪ ,‬כי כלם מפסיקים בינו לבין הא"ס‪:‬‬
‫עוד יש בחי' שנית דיושר כנזכר לעיל‪ ,‬אשר בסיבתה ג"כ ישתנה מעלת הספירות זו על זו‪ ,‬והיא עם מה שביארנו לעיל‪ ,‬כי בהכרח הוא שאור‬
‫הא"ס המתפשט במקום ההוא‪ ,‬לא ימשך אלא מצד אחד‪ ,‬דרך קו יושר דק בלבד כחוט השערה‪ ,‬ועי"כ נקראים נאצלים‪ ,‬והם טפלים אל‬
‫המאציל‪ .‬ואלו היה האור מתפשט מכל הצדדים‪ ,‬או שהיה הקו הנז' רחב מאד‪ ,‬היה האור נמשך בחוזק וברבוי‪ ,‬והיו הנאצלים בערך המאציל‬
‫עצמו‪ ,‬והדבר מבואר‪ .‬ונמצא כפי זה‪ ,‬כי הספירה הנאצלת בהתחלת התפשטות הקו ההוא‪ ,‬היא עליונה על כל אשר תחתיה‪ .‬ועד"ז‬
‫מתפשטים מדרגה אחר מדרגה דרך מדרגות הקו ההוא עד סופו‪ ,‬ועי"כ יהיה אל הספירות עלוי מקום ממש‪ ,‬זו על חבירתה‪ ,‬כי בהיותה‬
‫למעלה בהתחלת הקו יהיה אורה נשפע מקרוב אל הא"ס יותר מזולתה‪:‬‬
‫ונחזור לבאר ענין שני בחי' הנזכרים לעיל‪ ,‬של עגולים‪ .‬ושל קו יושר‪ .‬הנה ראשית כל הנאצלים‪ ,‬היה‬
‫בחי' אצילות אדם קדמון לכל קדומים‪ ,‬והוא כלול מי' ספירות ובתחלה נאצלו בו י' ספירות‪ ,‬בבחי' י'‬
‫עגולים זה בתוך זה‪ ,‬והם סובבות תוך החלל ההוא הנזכר לעיל‪ ,‬אבל אינם‪ ,‬ממלאים כל החלל כלו‪ ,‬כי‬
‫גם הם הניחו מקום חלל ופנוי באמצע עגוליהם‪ ,‬לצורך כל הנאצלים והנבראים וכו'‪ ,‬כמבואר אצלינו‬
‫לקמן בפעם השלישית בע"ה‪ ,‬והוא לצורך מקום בחי' עולם הנקודים‪ ,‬וממנו ואילך‪ .‬וכל אותם העגולים‪,‬‬
‫נאצלו תוך עגולים אלו של אדם קדמון‪ .‬אח"כ חזר להתאצל באדם קדמון הזה בחינה השנית אשר בו‪,‬‬
‫והם י' ספירות דרך קו ישר‪ ,‬ממעלה למטה‪ ,‬כדמות אדם‪ ,‬עם ראש וגוף‪ ,‬וזרועות ושוקים‪ ,‬ונתפשטו‬
‫באמצע העגולים הנזכרים‪ ,‬מלמעלה למטה‪ ,‬מבריח מן הקצה העליון לקצה התחתון‪ .‬וראשו מתחיל מן‬
‫הקו והצנור הנזכר לעיל‪ ,‬אשר דרך בו נמשך אור הא"ס אל כל הנאצלים שבתוך המקום החלל הזה‬
‫כנז'‪ ,‬ונמשך ביושר עד למטה‪ .‬ומבריח כדמיון עמוד אחד ישר‪ ,‬תוך כל העגולים הנזכרים‪ ,‬וכולל גם‬
‫הוא י' ספירות‪:‬‬
‫ונמצא כי יש באדם קדמון הזה עשר עגולים זו לפנים מזו‪ ,‬והם בחינת עשר ספירות‪ ,‬ויצדק בהם מעלה‬
‫ומטה‪ ,‬כי העגול הראשון הסובב לכלם גבוה מן השני וכו'‪ ,‬כנז' לעיל בשתי אופנים‪ .‬גם יש בו י' ספירות‬
‫אחרות בדרך ישר‪ ,‬והוא בציור קוים שלשה‪ ,‬ימין שמאל ואמצע‪ .‬ודע כי בחינת העגולים‪ ,‬יש בה בחינת‬
‫עגולים באור פנימי‪ ,‬וגם מקיף עליהם בחינת אור מקיף‪ ,‬גם הוא בדרך עגול‪ .‬וענין זה הוא בכל עגול‬
‫ועגול מעשרה עגולים הנזכרים‪ ,‬באופן שאלו העשר ספירות דבחינת עגולים‪ ,‬הם כפולים‪ ,‬י' פנימים‪,‬‬
‫ועשרה מקיפים‪ .‬וכן בעשר ספירות דיושר כמראה אדם‪ ,‬יש בהם י"ס פנימיות‪ ,‬ועשר ספירות מקיפות‪,‬‬
‫וכל בחינות אלו יחד נקראים אדם קדמון לכל קדומים‪ .‬וכבר נתבאר‪ ,‬כי בחי' העגולים יצתה ראשונה‪,‬‬
‫ואח"כ נאצל בחי' היושר‪ .‬והטעם הוא‪ ,‬כי בחינת העגולים היא בחינת נפש של אדם קדמון הנזכר‪ ,‬ולכן‬
‫קדמה בתחלה‪ .‬ואח"כ נאצל הרוח של אדם קדמון‪ ,‬והוא בחי' היושר כמראה אדם‪:‬‬
‫ודע כי י"ס דעגולים שהם בחינת נפש כנזכר‪ ,‬יצאו בבחינת כלים שלהם‪ ,‬ובבחינת אור הנקרא נפש‪.‬‬
‫ובחינת האור הנקרא נפש‪ ,‬כלול משני אורות‪ ,‬והם‪ ,‬אור פנימי‪ ,‬ואור מקיף‪ .‬וכן בבחינת הכלים שלהם‪,‬‬
‫יש בהם פנימי וחצון‪ ,‬כנודע זה בכל הכלים של עולם האצילות‪ .‬וכן על ד"ז בבחינת הי' ספירות דיושר‪,‬‬
‫שהם בחינת רוח כנז' לעיל‪ ,‬יש בהם בחינת אורות הנקראים רוח‪ ,‬וכלול מאור פנימי ומאור מקיף‪ .‬וכן‬
‫יש בהם בחינת כלים‪ ,‬ויש בהם פנימי וחצון‪ .‬והנה בחי' הכלים האלו כבר נודע כי המוח הוא משכן‬
‫האור הנק' נשמה‪ .‬והלב משכן האור הנקרא רוח‪ .‬והכבד משכן האור הנקרא נפש‪ .‬ואין זה מקום ביאור‬
‫דרוש זה‪ .‬והרי נתבאר כמה בחי' יש באדם קדמון הנזכר‪:‬‬
‫ועל דרך זה הוא בעולם הנקודים‪ ,‬כמו שנבאר למטה‪ ,‬שהוא כולל עתיק ואריך ואו"א וז"א ונוקבא‪ .‬ובזה‬
‫יתבאר לך ענין המאמרים שבספר הזוהר‪ ,‬הנראים כסותרים זה את זה‪ ,‬וכלם דברי אלהים חיים‪ .‬אבל‬
‫צריך שתדע‪ ,‬כי רוב מה שמתעסקים בספר הזוהר‪ ,‬וכמעט כלו‪ ,‬אינו רק בענין הבחינה השנית‪ ,‬שהם‬
‫הי' ספירות שבדרך יושר כמראה אדם‪ ,‬בין בבחי' אדם קדמון הנז'‪ ,‬בין בעולם האצילות‪ ,‬הכולל עתיק‬
‫וא"א וכו'‪ .‬וכן בשלשה עולמות בי"ע‪ .‬ודע‪ ,‬כי בחינת היושר של אדם קדמון הזה‪ ,‬אינו מתפשט ונמשך‬
‫עד סוף כל העגולים שלו‪ ,‬כמו שמתחיל מראש העגולים‪ ,‬אבל סופו אינו מתפשט‪ ,‬רק עד התחלת‬
‫העגולים של עתיק יומין מצד מטה שלהם‪ ,‬ואינו נכנס באותם העגולים הסובבים מתחת רגלי יושר‬
‫דעתיק יומין‪ .‬אבל בחינת מחצית העליון של עגולי עתיק וזולתו‪ ,‬פשיטא שנמשך ומתפשט בתוכם‪ ,‬וזה‬
‫ציורו‪:‬‬
‫והנה כל אותם בחי' הנאצלים‪ ,‬שיתבארו לקמן בפעם השלישית‪ ,‬בענין ההארות היוצאות מתוך אזן‬
‫וחוטם ועין ופה ומצח של א"ק הנזכר‪ ,‬כלם הם יוצאים מבחי' היושר שלו‪ .‬ולא מבחי' העגולים שלו‪ ,‬כי‬
‫כל בחי' ההם אינם נמצאות אלא מבחי' היושר דא"ק‪ ,‬לפי שהוא בבחי' קוים כמראה אדם‪ .‬אבל דע‪ ,‬כי‬
‫ההארות שיצאו מן האזן והחוטם והפה של א"ק‪ ,‬כלם הם בבחינת יושר בלבד‪ .‬אבל ההארות היוצאות‬
‫מן העין ומן המצח של א"ק‪ ,‬והם הנקראים עולם הנקודים‪ ,‬ועולם הברודים הנקראים אצילות‪ ,‬אלו יש‬
‫בהם שני בחי' הנזכרים בכל חלק משניהם‪ ,‬והם בחי' עגולים נפש‪ ,‬ובחי' יושר רוח דמיון מה שיש‬
‫בא"ק כנזכר לעיל‪ .‬והכל נאצל מן היושר לבדו של אדם קדמון כנזכר‪:‬‬
‫ודע‪ ,‬כי עולם הנקודים הנז'‪ ,‬שהם אורות העין של א"ק‪ ,‬וגם אחר שנתקנו בעת התחברם עם האורות‬
‫היוצאים מן המצח דא"ק‪ ,‬שאז נקרא הכל ביחד עולם האצילות‪ ,‬הנה הם יוצאים ונמשכים בחצי תחתון‬
‫דת"ת ובנצח הוד יסוד דא"ק הנזכר‪ ,‬מבחינת היושר שלו‪ ,‬חוצה להם‪ .‬ובמקום ההוא יצאו תחלה‬
‫העגולים של הנקודים הנזכרים מאור העינים דא"ק‪ ,‬ונתפשטו בבחי' עגולים סביב א"ק‪ ,‬מחצי תפארת‬
‫שבו ולמטה מבחי' היושר שבו‪ ,‬והוא נשאר באמצעם‪ .‬וכבר נתבאר לעיל‪ ,‬כי יש בא"ק בחינת אור מקיף‬
‫ואור פנימי‪ ,‬וכלם בבחי' יושר‪ .‬והנה אלו העגולים של הנקודין מתעגלים סביב הכלים של א"ק‪ ,‬אשר‬
‫בתוכם עומד אור פנימי שלהם‪ .‬ונמצא כי העיגולים של הנקודות‪ ,‬מפסיקים בין אוה"מ של א"ק‪ ,‬ובין‬
‫הכלים שבו‪ ,‬אשר בתוכם אור הפנימי שלהם‪ .‬וכ"ז הוא בבחי' יושר של א"ק‪ ,‬מחצי תפארת שבו‬
‫ולמטה עד רגליו‪ .‬ונמצא כי עגולי הנקודין‪ ,‬מקיפים סביב הכלים דחצי תפארת ונצח הוד יסוד דיושר‬
‫דא"ק‪ ,‬אשר בתוכם הם אור פנימי שלהם‪ ,‬ואור מקיף דיושר דחצי תפארת ונצח הוד יסוד דא"ק‪ ,‬מקיף‬
‫על גבי העגולים של הנקודים‪:‬‬
‫ואח"כ בעת התיקון‪ ,‬נאצל גם היושר של עולם הנקודים‪ ,‬שהם אור המצח דא"ק כנודע‪ ,‬ונתפשט ביושר‬
‫תוך עגוליו שלו של עולם הנקודים עצמו מלמעלה למטה‪ ,‬על דרך שביארנו באופן התפשטות היושר‬
‫של א"ק בתוך העגולים שלו עצמו‪ .‬ודע כי גם היושר הזה של הנקודין‪ ,‬הוא מלביש ומקיף סביב א"ק‪,‬‬
‫ומחצי תפארת שבו ולמטה כנזכר לעיל‪ .‬אבל צריך שתדע‪ ,‬כי שני בחי' הנזכרים‪ ,‬שהם העגולים‬
‫והיושר דעולם הנקודים‪ ,‬אינם מקיפים סביב א"ק בהשואה אחת‪ ,‬אמנם עיקר הארתם היא בצד פנים‬
‫של א"ק דבחי' היושר שלו‪ ,‬ומן הארה זו מתפשטת קצת הארה אל צד אחור דא"ק‪ ,‬בין מבחי' העגולים‬
‫בין מבחי' היושר של הנקודים‪ ,‬ונמצאים חצי תחתון דתפארת והנצח הוד יסוד דיושר דא"ק‪ ,‬מתלבשים‬
‫ומוקפים מן הנקודים הנזכרים‪ ,‬משתי בחינותיהם שהם העגולים והיושר שבהם‪ ,‬אבל עיקר ההארה‬
‫ושרשה היא לצד פנים דא"ק כנזכר‪:‬‬
‫ועתה נבאר טעם‪ ,‬למה נשתנו הנקודים להיות בהם ג"כ בחי' עיגולים‪ ,‬מה שאין כן בהארות האזן והחוטם והפה‪ .‬אבל הענין הוא‪ ,‬כי אלו‬
‫הנקודין יצאו מאורות העינים של א"ק כנז'‪ ,‬ואמנם אין האור היוצא מן העין‪ ,‬דומה לשאר אורות היוצאים מנקבי האזן והחוטם והפה‪ ,‬לפי‬
‫שאף אם האדם יהפוך פניו לרוח אחד להסתכל שם‪ ,‬יוכל להניע עיניו ולהסתכל אל הצדדין‪ ,‬אף אם לא יניע ראשו וגופו כלל‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל‪,‬‬
‫האדם מצדד ראיית עיניו‪ ,‬והבהמה אינה מצדדת‪ .‬מה שאין כן בשאר נקבי ראשו‪ ,‬שהאור וההבל היוצא מאזניו‪ ,‬או מחוטמו או מפיו‪ ,‬יוצא‬
‫בקלוח ביושר‪ ,‬ולא לצדדין‪ .‬ולכן י' ספירות דנקודין‪ ,‬שהם אורות הנמשכים מעיני א"ק‪ ,‬יצאו בבחי' עגולים‪ ,‬ונתעגלו אל צדדיו והקיפוהו כנזכר‬
‫לעיל‪:‬‬
‫עוד טעם שני‪ ,‬והוא‪ ,‬כי אורות האזן והחוטם והפה‪ ,‬יצאו הם לבדם‪ ,‬והנה הם מקלחים ומתפשטים ביושר‪ ,‬אבל האורות הנקודים שיצאו מן‬
‫העין‪ ,‬נתחבר עמהם אור והבל היוצא מלמטה מחצי תפארת ונצח הוד יסוד שבו‪ ,‬מן האור החדש‪ ,‬כמו שיתבאר בפעם השלישית‪ ,‬שהרי לא‬
‫נאצלו הנקודין‪ ,‬עד אחר הצמצום והולדת אור חדש‪ ,‬כמו שיתבאר לקמן בע"ה‪ .‬והאור הפנימי אשר בתוכם של הכלים ההם‪ ,‬בוקע בהם ויוצא‬
‫לחוץ דרך נקבי העור‪ ,‬דרך גומות השערות‪ ,‬בסוד ואחר עורי נקפו זאת‪ ,‬כי האור הפנימי נוקף מאחורי העור אשר בצד הבשר ויוצא לחוץ‪,‬‬
‫ומקיף סביב רגלי א"ק‪ ,‬ולכן היו הנקודין עגולים‪ ,‬מה שאין כן אם היה הטבור פתוח‪ ,‬והיה האור יוצא דרך שם בלבד‪ ,‬כי אז היה מקלח ויוצא‬
‫ביושר בלבד‪:‬‬
‫עוד טעם שלישי‪ ,‬ובו יתבאר גם הטעם השני הנז'‪ ,‬והוא במה שיבאר לקמן בפעם השלישי‪ ,‬ענין הצמצום השני‪ ,‬אשר היה בא"ק הנז'‪ ,‬ועיין‬
‫שם הטעם‪ ,‬למה הוצרך הצמצום והפרסא‪ ,‬והוא‪ ,‬כי להאציל אלו הנקודים‪ ,‬הוצרך לצמצם האורות הפנימיים שמחצי תפארת שלו ולמטה‪,‬‬
‫והעלם למעלה בחציו העליון‪ ,‬ואז הניח חד פרסא ומסך‪ ,‬מבדיל בין חציו העליון לתחתון‪ ,‬והוא במקום הטבור‪ .‬ובהיות האורות הנזכרים‬
‫דחוקים מאד‪ ,‬עלו למעלה בחוזק‪ ,‬ויצאו דרך פתח עינים דא"ק לחוץ‪ ,‬ומשם נתפשטו ונמשכו למטה‪ ,‬מחצי תפארת שבו‪ ,‬ושם נתהוו הנקודים‬
‫הנזכרים‪ ,‬והרי זו בחינה אחת‪:‬‬
‫עוד יש בחינה אחרת‪ ,‬והיא‪ ,‬כי בעלות האורות הנזכרים ממטה למעלה‪ ,‬תוך פנימיות א"ק‪ ,‬נעשו בבחי' מ"ן‪ ,‬וגרם זווג‪ ,‬ואז נמשך אור חדש‪,‬‬
‫ויורד דרך פנימיות א"ק ממעלה למטה תוך פנימיות א"ק‪ ,‬ובקע הפרסא הנזכרת שבתוכו‪ ,‬וירד למטה‪ ,‬ואז בקע דרך נקבי העור כנזכר לעיל‬
‫לטעם השני‪ ,‬ומשם האיר אל הנקודים הנזכרים אשר שם‪ ,‬ונמצא כי הנקודין נעשו משני בחי' אורות‪ ,‬האחד הוא אור היוצא דרך העינים‬
‫כנזכר לעיל‪ .‬והשני‪ ,‬אור החדש היוצא דרך נקבי העור כנזכר‪ ,‬ולפי שזה האור החדש‪ ,‬יוצא דרך נקבי העור מכל סביבות א"ק‪ ,‬לכן היו הנקודין‬
‫עגולים‪ .‬והרי נתבאר הטעם השני הנזכר לעיל‪:‬‬
‫עוד היה ענין אחר‪ ,‬כי כיון שהאור הראשון הפנימי שהיה למטה מחצי התפארת‪ ,‬עלה למעלה במקום החזה‪ ,‬ושם נשאר עיקר שורשו‪ ,‬כדי‬
‫להוציא הארתו לחוץ‪ ,‬וכאשר ירד אור החדש‪ ,‬נמצאו יחד שם במקום ההוא שלשה אורות‪ ,‬אור פנימי של בחי' חצי העליון דתפארת‪ ,‬ואור‬
‫התחתון שעלה כנזכר‪ ,‬ואור החדש הנזכר‪ ,‬והיו שם דחוקים בתכלית‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שברדת אור החדש‪ ,‬בוקע הפרסא בחוזק לרדת למטה‪,‬‬
‫ולכן מחמת כח הבחי' הנז'‪ .‬כשחזר ובוקע לצאת דרך נקבי העור ולחוץ‪ ,‬להאיר אל הנקודים‪ ,‬הוא יוצא בחוזק גדול‪ ,‬ומכח המרוצה מתעגל‪,‬‬
‫ונעשה בחינת עגולים‪:‬‬
‫גם בזה יתבאר טעם השלישי הנזכר לעיל‪ ,‬כי האור התחתון שעלה למעלה‪ ,‬הנה היה שם דחוק ומצומצם מאד כנזכר‪ ,‬ובעלות עד מקום‬
‫העינים ויוצא דרך שם ולחוץ‪ ,‬יוצא בכח ובחוזק רב‪ ,‬וברדתו למטה אל מקום הנקודין‪ ,‬מתעגל לסבת מרוצתו כנזכר‪ ,‬גם בחי' האור החדש‬
‫הפנימי‪ ,‬כבר נתבאר שגם הוא יוצא בחוזק דרך נקבי העור מכל צידי א"ק מסביב לו‪ ,‬ובצאתו יוצא בבחינת צנורות דקים רבים‪ ,‬ולהיותם‬
‫יוצאים בחוזק‪ ,‬מתדבקים הצנורות ההם יחד‪ ,‬ומתעגלים‪ ,‬ונעשים עגולים‪ ,‬והצנורות היוצאים דרך פנים מתעגלים לצד האחור‪ ,‬וצנורות‬
‫היוצאים צד אחור מתעגלים לצד פנים‪ ,‬ומתחברים אלו עם אלו‪ ,‬ונעשים אורות בתמונת עגולים‪ .‬ולקמן יתבאר‪ ,‬איך יוצא ג"כ אור ממש מן‬
‫הטבור והיסוד ומן האחור וע"ש‪ .‬וכמו שביארנו למעלה‪ ,‬כי האור התחתון הפנימי שבנצח הוד יסוד דא"ק עלה למעלה דרך העינים‪ ,‬ובזה‬
‫תבין טעם למה אמרו בספר הזהר‪ ,‬כי העינים הם נצח והוד‪ .‬והדבר מבואר‪:‬‬
‫ונחזור אל מה שאמרנו בראשונה‪ ,‬כי יש בעולם הנקודים שתי בחי'‪ ,‬והם‪ ,‬עגולים‪ ,‬ויושר‪ .‬וכבר נתבאר‪,‬‬
‫כי לא היו כך מתחלתם‪ ,‬אמנם בראשונה נאצלו בחי' העגולים שלהם בלבד‪ ,‬שהם בחי' הנפש של‬
‫הנקודים‪ ,‬ולכן אירע בהם ענין שבירת הכלים שלהם‪ ,‬הנקראים בשם מיתת המלכים‪ ,‬כמו שיתבאר‬
‫במקומו בע"ה‪ .‬והסיבה בה‪ ,‬כי להיותם בבחי' נפש בלבד לא יכלו לקבל אור עליון‪ ,‬ונשברו ומתו‪ ,‬וזהו‬
‫סוד פסוק אשר עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי המאציל העליון‬
‫כשעשה את הא"ק‪ ,‬עשאו גם בבחי' יושר כנזכר לעיל‪ ,‬ולכן היה בו יכולת לקבל אור עליון ונתקיים‪.‬‬
‫אבל המה‪ ,‬שהם הנקודים‪ ,‬בקשו חשבונות רבים‪ ,‬להתעגל בבחי' עגולים בלבד בתחלה‪ ,‬כנזכר לעיל‬
‫באורך טעם התעגלותם‪ ,‬ולכן לא יכלו לסבול אור עליון‪ ,‬ולכן נשברו ומתו‪ .‬מה שא"כ בכל שאר‬
‫ההארות היוצאות מא"ק‪ ,‬דרך הפה והחוטם והאזן‪ ,‬כי כלם הם יושר בלבד‪:‬‬
‫והנה אחר שהנקודים הנזכרים נשברו ומתו לסיבה הנזכרת‪ ,‬אח"כ חזר לצאת בחי' הרוח שלהם‪ ,‬היא‬
‫בחי' יושר שלהם אשר כמראה אדם‪ .‬כי דמות אדם הוא בציור שלשה קוים ימין ושמאל ואמצע כנודע‪,‬‬
‫והוא זכר ונקבה‪ ,‬ואז החיה את העגולים אשר נשברו ומתו‪ ,‬ואז נתקנו גם הם‪ ,‬ומהם נעשו פרצופי‬
‫עולם האצילות‪ ,‬כמו שיתבאר במקומו‪:‬‬
‫גם בזה תבין‪ ,‬איך האדם הישר הזה‪ ,‬הוא הוי"ה דמלוי אלפין‪ ,‬העולה בגימטריא אדם‪ ,‬והוא נעשה‬
‫מאור היוצא מבחינת הארת המצח דא"ק‪ ,‬כמו שיתבאר במקומו‪ .‬והנה הוא ביושר‪ ,‬ולא בעגול כנזכר‪,‬‬
‫דאין דמות אדם אלא בבחי' יושר‪ .‬גם בזה יתבאר לך אין השם הזה דהוי"ה דמלוי אלפי"ן העולה‬
‫בגימטריא אדם‪ ,‬הוא בז"א דאצילות‪ ,‬וכן ביצירה‪ ,‬כי שניהם נקראים בחי' רוח כנודע‪ .‬וכן כאן הוי"ה זו‪,‬‬
‫היא בחי' הרוח של עולם הנקודין‪:‬‬
‫ודע כי אני מסופק בענין זה‪ ,‬איך שמעתי ממורי זלה"ה‪ ,‬אם הוא כי הוי"ה במלוי ס"ג‪ ,‬הם המלכים שמתו‪ ,‬שהם בחינה של העגולים כגזכר‪,‬‬
‫ואח"כ בא ויצא הוי"ה דמ"ה דאלפין‪ ,‬וממנו לבדו נעשה היושר של הנקודין‪ ,‬והוי"ה דס"ג נשארה לבדה לבחי' העגולים גם אחר התיקון‪,‬‬
‫והתחיה שלהם‪ .‬או אם הוא‪ ,‬כי אחר התיקון והתחיה‪ ,‬נתקנו העגולים והיושר שניהם מבחי' ס"ג‪ ,‬ושניהם ג"כ מבחי' מ"ה‪ ,‬ונתחברו עגולים‬
‫דס"ג עם עגולים דמ"ה‪ ,‬ובחי' יושר דס"ג עם יושר דמ"ה‪ .‬או אם הוא כי מהוי"ה דס"ג נעשו עגולים ויושר‪ ,‬ומהוי"ה דמ"ה נעשה יושר לבדו‪,‬‬
‫ואז נתחבר היושר דס"ג עם היושר דמ"ה‪ ,‬ומהם נעשו פרצופי האצילות דבחינת יושר‪ ,‬והם עתיק יומין וא"א וכו'‪ ,‬כמבואר אצלינו בדרוש‬
‫עתיק יומין‪ ,‬איך נתחברו בו ס"ג ומ"ה‪ ,‬ומן המ"ה נעשה בחי' הזכר דעתיק יומין‪ ,‬ומן הס"ג נעשת נוקבא דעתיק‪ ,‬ושניהם בחי' יושר וע"ש‪.‬‬
‫והדבר הזה אצלי בספק‪ ,‬איך שמעתי מפי מורי זלה"ה‪:‬‬
‫והנה נתבאר‪ ,‬כי האורות של עולם הנקודים שיצאו דרך העינים של אדם קדמון‪ ,‬והלבישוהו מחצי‬
‫תפארת שבו ולמטה מבחוץ עד סיום רגליו ממש בבחי' עגולים ונשברו‪ ,‬ואח"כ יצאו רוח דיושר שלהם‬
‫בקו ישר ונתקנו‪ ,‬ואז חזרו וקנו שם חדש‪ ,‬ונקרא עולם האצילות‪ ,‬מתוקן בחמש פרצופין כנודע‪:‬‬
‫וצריך שנבאר ג"כ מציאות שלשה עולמות האחרים‪ ,‬הנקראים בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ ,‬מה עניינם בתחלה דע כי קודם שנאצל עולם הנקודין‪,‬‬
‫והיה א"ק לבדו בשתי בחינותיו‪ ,‬עגולים‪ ,‬ויושר‪ .‬היה מקום חלל ופנוי וריקם‪ ,‬תחת רגלי היושר של זה הא"ק‪ ,‬עד מקום עגולים שלו מלמטה‪,‬‬
‫כנזכר לעיל כי רגלי היושר שלו‪ ,‬הם מגיעים עד מקום התחלת העגולים מצד מטה‪ ,‬מבחי' עתיק יומין של עולם האצילות אחר שנתקן‪ .‬והנה‬
‫עד שלא נאצל עולם הנקודין‪ ,‬היה הכל פנוי וריקם‪ ,‬והנה המקום ההוא‪ ,‬הוא מקום שלשה עולמות הנודעים‪ ,‬הנקראים‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪,‬‬
‫כמו שיתבאר והרי נתבאר מקומם‪:‬‬
‫ועתה נבאר העולמות הנז' עצמם מה הם‪ ,‬כי הנה שתי בחי' הם‪ ,‬האחת הוא העולם בעצמו‪ ,‬והשני הוא המקום שהעולם ההוא נברא בתוכו‪.‬‬
‫ודע כי המקום בעצמו‪ ,‬הוא יותר זך וגדול ומעולה מן העולם עצמו‪ ,‬כי לכן נקרא הקב"ה מקומו של עולם‪ .‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל‪ ,‬על ברוך‬
‫המקום שנתן תורה לישראל‪ ,‬והבן זה‪ .‬ולכן הכלים של הנקודים‪ ,‬אף אחר שנתקנו‪ ,‬והיו כלים שלמים ומתוקנים‪ ,‬ונקרא עולם האצילות‪ ,‬הנה‬
‫הם גרועים מערך המקום שלהם אשר הם יושבים בו‪ .‬נמצא כי הכלים הם הנקראים עולם‪ ,‬ולא האורות שבהם‪ ,‬והבן זה‪ ,‬ולכן הם גרועים‬
‫ממעלת המקום עצמו‪:‬‬
‫ונבאר ענין עולמות בי"ע עצמם‪ ,‬מה היתה בחינתם‪ .‬דע‪ ,‬כי אין דבר שאין בו פנימיות וחצוניות‪ ,‬אפילו בבחינת הכלים כנזכר לעיל‪ .‬ואמנם‬
‫מחצי תפארת ונה"י דאדם קדמון עד סיום רגליו‪ ,‬החיצוניות שלהם‪ ,‬נחלק לב' בחינות‪ ,‬והנה החצוניות שלהם מצד פנים‪ ,‬הוא הנקרא בריאה‪.‬‬
‫ושמצד אחור‪ ,‬נקרא יצירה‪ ,‬וכאשר עלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודין‪ ,‬כבר נתבאר למעלה‪ ,‬כי אדם קדמון צמצם עצמו שנית‪ ,‬והעלה‬
‫פנימיות האור שבו‪ ,‬מחצי תפארת שבו ולמטה‪ ,‬והעלהו למעלה‪ ,‬ואח"כ יצא האור ההוא דרך העינים‪ ,‬ונתפשט בחוץ‪ ,‬מחצי תפארת שבו‬
‫ולמטה‪ ,‬ונעשה עולם הנקודין‪ .‬ואמנם תכף בעת הצמצום‪ ,‬שהוא עליית האור למעלה‪ ,‬טרם צאתו מן העינים‪ ,‬ועדיין לא נעשו הנקודין‪ ,‬תכף‬
‫נחשכו שתי בחינות החיצוניות‪ ,‬כי האור הפנימי נסתלק למעלה‪ ,‬ולא יכלו לעמוד שם‪ ,‬וירדו למטה תחת רגלי היושר של א"ק במקום האור‬
‫המקיף‪ ,‬אשר תחת רגלי היושר של א"ק בלבד‪ ,‬ולא לקח שאר מקום כל אור המקיף‪ ,‬או יותר למטה ממנו‪ ,‬והאור המקיף דיושר אשר תחת‬
‫רגליו‪ ,‬עלה במקומם למעלה‪ ,‬סביב פנימיות נה"י דאדם קדמון והנה ברדת בריאה ויצירה למטה מרגליו‪ ,‬לא עמדו במקומם הראוי להם‪ ,‬וע"י‬
‫ירידתם זו‪ ,‬הוחשך בם חיצוניות צד האחור יותר ויותר‪ ,‬מחמת שנתרחק יותר מן האור העליון‪ ,‬ואז ירדה חצוניות של חצוניות האחור למטה‪,‬‬
‫למקום הנקרא עשיה‪ .‬והנה אח"כ יצא הארת אור עליון דרך העינים‪ ,‬והלביש מחצי תפארת אדם קדמון ולמטה‪ ,‬ונעשה עולם הנקודין‪ .‬והאור‬
‫העיקרי שהוא השרש‪ ,‬נשאר בפנים‪ .‬וכבר נתבאר‪ ,‬כי העגולים של הנקודים‪ ,‬הם היוצאים תחלה‪ ,‬ובהתעגלם סביב נה"י דאדם קדמון‪ ,‬גם‬
‫מסבבים תחת רגלי יושר שלו‪ ,‬והפסיקו בין תחת רגליו‪ ,‬אל החיצוניות‪ ,‬שהם בריאה ויצירה שירדו שם כנזכר‪ ,‬וגרשום משם‪ ,‬ולא מצאו מקום‪,‬‬
‫והעלו את שתי בחינות החצוניות האלו למקומם למעלה‪ ,‬באחור אלו הנקודים‪ ,‬כי עתה שהנקודים הפסיקו בין פנימיות כלים דנה"י דאדם‬
‫קדמון‪ ,‬אל זה החצוניות‪ ,‬כבר יכולים לעמוד שם‪ ,‬אעפ"י שהוחשכו‪ ,‬וכבר יש בהם כח לקבל האור הראוי להם‪ ,‬כמו שנתבאר בענין תיקון‬
‫הנקודים לקמן בע"ה‪ ,‬וחזרה הבריאה כנגד פנים‪ ,‬והיצירה כנגד אחור‪ ,‬ע"ד שהיה בתחלה‪ .‬ועם זה‪ ,‬נתבאר טעם רביעי‪ ,‬בענין היות הנקודים‬
‫יוצאים בדרך עגולים‪ ,‬כנזכר לעיל‪ ,‬והנה עתה חזר מקום בי"ע היותו פנוי וחלל כבתחילה‪:‬‬
‫ועתה נבאר ענין אחד‪ ,‬והוא‪ ,‬כי הנה בהיות הי' ספירות עגולים זו לפנים מזו אחר התיקון שלהם‪ ,‬א"כ‬
‫אין שום קבלת שפע והארה אל שום ספירה מהם‪ ,‬כי אם כל ספירה מקבלת מהספירה אשר עליה‬
‫בלבד‪ .‬והנה נודע‪ ,‬כי החסד מקבל מאבא‪ ,‬והגבורה מאימא‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬והביאור בזה הוא‪ ,‬כי גם‬
‫בהיות הי' ספירות בבחינת עגולים זה בתוך זה‪ .‬יש בהם כל הבחינות של קבלת השפע בי' ספירות‬
‫שבקו היושר‪ ,‬והוא‪ ,‬כי בעגול הכתר הנקרא א"א אחר התיקון‪ ,‬יש נקב אחד וחלון בצד ימין העגול‪,‬‬
‫ומשם יורד אור אריך אל עגול אבא‪ ,‬ומאיר אליו‪ .‬ועוד יש חלון שני בשמאל העיגול של אריך‪ ,‬ויוצא‬
‫האור עד צד שמאל דעגול אבא אשר בתוכו‪ ,‬ונוקבו‪ ,‬ונעשה בו חלון‪ ,‬ומשם נמשך האור עד עגול אימא‬
‫שבתוך עגול אבא ומאיר בו‪ .‬ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא‪ ,‬אינו לאבא עצמו‪ ,‬ואינו עובר‬
‫שם רק דרך מעבר בלבד‪ ,‬אבל עיקר הארה היא לאימא‪ .‬ונמצא‪ ,‬כי א"א מאיר לאו"א יחד‪ ,‬כמו שהוא‬
‫בענין היושר שלהם ממש‪ .‬ואף כי הם עגולים זו בתוך זו‪ ,‬יש להם קוים ישרים ימין ושמאל ואמצע‪,‬‬
‫בבחינת החלונות האלו שבהם‪ ,‬ומשם נמשך האור בי' ספירות דעגולים‪ ,‬דרך קוים ישרים ממש‪ ,‬בכל‬
‫הפרטים עצמם כלם‪ ,‬אשר בי' ספירות דקו ישר דרוח ממש‪ .‬וכן עד"ז בעגולי אבא‪ ,‬יש חלון א' בימין‬
‫עגולו‪ ,‬ונוקב ויורד ועובר דרך עגולי אימא‪ ,‬בבחינת מעבר לבד‪ ,‬ויורד ונכנס בעגולי החסד‪ ,‬ומאיר בו‬
‫הארה ממש‪ ,‬וכן יש חלון בשמאל עגולי אימא‪ ,‬ויורד בו האור ומאיר בעגולי הגבורה הארה גמורה‪,‬‬
‫ועד"ז בשאר העגולים עד עגול הפנימי שהוא נוקבא דז"א‪:‬‬
‫והנה נתבאר‪ ,‬כי הנקודים יצאו תחלה בבחי' עגולים‪ ,‬שהם נפש שלהם‪ ,‬ונשברו‪ .‬ואחר כך יצא גם‬
‫הרוח שלהם‪ ,‬שהיא בחי' קו יושר שלהם‪ ,‬ואז נתקנו‪ .‬ודע‪ ,‬כי כמו שנתבאר לקמן‪ ,‬שהי' ספירות של‬
‫הרוח‪ ,‬שהוא קו היושר‪ ,‬מתחלק לפרצופי‪ ,‬עתיק יומין‪ ,‬וא"א‪ ,‬ואו"א‪ ,‬וזעיר‪ ,‬ונוקביה‪ ,‬כן הי' ספירות של‬
‫העגולים‪ ,‬הנקראים נפש‪ ,‬מתחלקים לבחינת עתיק יומין וא"א וכו'‪ .‬ואמנם לא נתברר לי היטב מפי מורי‬
‫ז"ל‪ ,‬אם התחלקות הי' ספירות דעגולים‪ ,‬אל בחינת עתיק יומין וא"א וכו'‪ ,‬הוא דומה ממש בכל פרטיו‪,‬‬
‫אל התחלקות י' ספירות דיושר‪ ,‬אל בחינת עתיק יומין וכו'‪ ,‬רק זה לבד שמעתי מפיו דרך כללות‪ ,‬כי כל‬
‫בחינת עתיק וכו'‪ ,‬שיש בקו היושר‪ ,‬ישנם ג"כ בבחינת עגולים‪:‬‬
‫נמצא כפי זה‪ ,‬כי אעפ"י שנתבאר כי עולם הנקודין‪ ,‬יצא בבחי' י' עגולים‪ ,‬הנה הם כוללים עגולים רבים‪,‬‬
‫כי הנה עתיק יומין יש בו י' עגולים זה לפנים מזה‪ ,‬וא"א יש לו י' עגולים זה לפנים מזה‪ ,‬בתוך העגול‬
‫הפנימי העשירי של עתיק‪ .‬וכן עד"ז בעגולי או"א וכו'‪ .‬וכבר נתבאר‪ ,‬כי העגולים יצאו בבחי' כלים‬
‫דפנימיות וחיצוניות‪ ,‬ובבחי' אור פנימי ואור מקיף מבחי' נפש‪ ,‬וכן י' ספירות של קו היושר שיצאו בעת‬
‫התקון‪ ,‬יצאו על דרך זה הנזכר ממש‪ ,‬וכלים ואורות בחינת רוח של הנקודים‪ .‬והנה בתחלה יצאו‬
‫העגולים לבדם‪ ,‬ולכן נשברו ומתו‪:‬‬
‫וכאשר בא זמן התקון של העגולים‪ ,‬ע"י הרוח של קו היושר‪ ,‬שיצא ממצח א"ק‪ ,‬הנה זה סדר תקונם‬
‫והתפשטותם סביב א"ק‪ ,‬בחצי התחתון דתפארת שבו‪ ,‬בנה"י שבו‪ ,‬בשתי הבחי' הנזכרים‪ ,‬שנתלבשו‬
‫י' ספירות דיושר‪ ,‬תוך י' ספירות דעגולים דנקודין‪ .‬ושתי הבחינות הלבישו לאדם קדמון בחצי תפארת‬
‫ונה"י שבו כנזכר לעיל‪ .‬והנה בעת תיקונם‪ ,‬נתקנו בתחלה י' עגולי ע"י‪ ,‬בבחינת כלים ואורות הנקראים‬
‫נפש‪ ,‬ונתעגלו תוך העגול הפנימי העשירי של עגולי א"ק‪ .‬אח"כ נתקנו י' עגולי א"א‪ ,‬בבחינת כלים‬
‫ואורות של נפש‪ ,‬זה בתוך זה‪ ,‬ונתעגלו תוך עגול הפנימי העשירי של ע"י‪ .‬ואח"כ נתפשטו י' ספירות‬
‫דיושר של רוח דע"י‪ ,‬תוך עשר עגוליו עצמו‪ ,‬והלבישו את יושר א"ק‪ ,‬מתפארת ולמטה‪ .‬ואח"כ נתפשטו‬
‫י' ספירות דיושר רוה דא"א‪ ,‬ונתלבשו תוך י' עגולי עצמו‪ ,‬והלבישו על קו יושר דע"י‪ .‬ונודע כי אין כח‬
‫באריך להלביש כל י' ספירות דעתיק‪ ,‬אמנם י' ספירות דאריך מלבישים לז' תחתונות דעתיק בלבד‪.‬‬
‫ועד"ז בכל שאר הפרצופים‪:‬‬
‫וא"כ צריך לבאר סדר התפשטות קו יושר דעתיק‪ ,‬תוך עגוליו‪ ,‬והתלבשותו תוך יושר דאריך‪ .‬הנה נודע‪,‬‬
‫כי עגולי עתיק דבוקים יחד זה בתוך זה‪ ,‬כגלדי בצלים‪ ,‬ובתוך פנימיות העשירי שבהם‪ ,‬יש מקום פנוי‬
‫וחלל‪ ,‬שבתוכו נאצלים כל שאר הנאצלים והעולמות‪ .‬באופן שמחצית העליון של עובי העגולים הוא‬
‫למעלה מן המקום הפנוי הנזכר‪ ,‬והעובי התחתון שבתחתית העגולים הוא למטה מן המקום הפנוי‪.‬‬
‫והנה קו היושר של עתיק‪ ,‬מתחיל התפשטותו מתחלת עובי העגול העליון שבכל עגוליו‪ ,‬ונמשך עד כל‬
‫עובי העליון של י' עגוליו‪ ,‬ועוד מתפשט יותר במקום הפנוי הנזכר כלו‪ ,‬עד התחלת עובי העגול הפנימי‪,‬‬
‫שבי' עגולי אריך מצד מטה‪ .‬באופן שקו יושר שלו לא נתפשט עד עגולי עצמו שמצד מטה‪ .‬ואמנם קו‬
‫יושר דאריך‪ ,‬מתחיל אחר עובי י' עגולי עתיק שמצד מעלה‪ ,‬שהוא בהתחלת עובי י' עגולי עצמו מצד‬
‫מעלה‪ ,‬שהוא תוך עגולי עתיק‪ ,‬ונמשך עד עגוליו שמצד מטה בהתחלתם‪ ,‬באופן שרגלי יושר דעתיק‪,‬‬
‫ורגלי יושר דאריך‪ ,‬מסתיימים בשוה‪ .‬וכבר ידעת‪ ,‬כי עד מקום סיום קו יושר דאריך‪ ,‬שם מסתיים עולם‬
‫האצילות‪:‬‬
‫וטעם השינוי הנזכר הוא‪ ,‬לפי שקו היושר דעתיק‪ ,‬לא יצא תכף אחר תקון העגולים שלו‪ ,‬רק עד שיצאו‬
‫גם עגולי אריך כנזכר‪ ,‬ולכן לא היה בו כח להתפשט עד עגולי עצמו מצד מטה‪ ,‬אבל אריך שיצא קו‬
‫יושר שלו תכף אחר עגולי עצמו‪ ,‬היה יכולת בקו היושר שלו להתפשט עד עגוליו‪ .‬והנה מה שיצא‬
‫היושר דאריך‪ ,‬תכף אחר עגולי עצמו‪ ,‬ולא המתין לצאת עד שיצאו עגולי או"א‪ ,‬כדרך שיצאו עגוליו‬
‫קודם היושר דעתיק‪ ,‬הטעם הוא כדי להשוותם את או"א‪ ,‬ויהיו שוים יחד במעלתם כמו שיתבאר‪:‬‬
‫ונבאר איך מתלבש היושר תוך העגולים‪ ,‬דע‪ ,‬כי ג' ראשונות דקו יושר דעתיק‪ ,‬נתלבשו בעובי עשר‬
‫עגוליו שמצד מעלה‪ ,‬וז' דיושר שלו‪ ,‬נתלבשו בכל קומת י' ספירות דאריך דיושר‪ ,‬אשר הם מתחילים‬
‫סמוך תחת עגולי עתיק מצד מעלה‪ ,‬בהתחלת החלל שבהם‪ .‬והנה הכתר שביושר דעתיק‪ ,‬היה‬
‫בבחינת אור פנימי אל הנפש‪ ,‬שהם עגולי עצמו‪ .‬וחכמה דיושר‪ ,‬היה אור פנימי‪ ,‬אל ז' תחתונות דרוח‬
‫דיושר עצמו‪ .‬ובינה דיושר‪ ,‬היתה אור מקיף‪ ,‬אל הז' תחתונות דיושר עצמם‪ ,‬דבוק עליהם‪ .‬ואח"כ‬
‫הלביש הפנימיות דיושר דא"א‪ ,‬ע"ז המקיף עצמו הנזכר‪ ,‬על ז' תחתונות דיושר דעתיק‪ .‬והנה במקום‬
‫אחר כתבנו‪ ,‬כי אור מקיף דעתיק‪ ,‬הוא מקיף וסובב על כל פרצופי עולם האצילות‪ ,‬מבחי' אור פנימי‬
‫ואור מקיף‪ .‬והנלע"ד‪ ,‬כי כאן כתבנו בבחינת אור המקיף לז' תחתונות שבו‪ ,‬וזה הוא סובב בהתדבקות‬
‫על אור פנימי שבהם‪ .‬ושם מדבר‪ ,‬באור המקיף הגדול‪ ,‬המקיף על כל י' ספירות דיושר דעתיק‪ ,‬כי זה‬
‫מקיף על כל המקיפים שבכל עולם האצילות‪:‬‬
‫והנה כדרך שביארנו‪ ,‬וסדר התלבשות י' ספירות דיושר דעתיק‪ ,‬תוך העגולים שלו‪ ,‬כן עד"ז הוא בשאר‬
‫הפרצופים‪ ,‬דא"א ואו"א‪ ,‬כי הנה ג' ראשונות של יושר דאריך‪ ,‬נמשכו בשעור עובי י' עגוליו מצד מעלה‪.‬‬
‫וז' תחתונות‪ ,‬נתלבשו תוך יושר דאו"א וכו'‪ ,‬כנזכר בע"י‪:‬‬
‫ונחזור עתה‪ ,‬בענין יציאת עגולי או"א‪ ,‬כי הנה נתבאר לעיל‪ ,‬שעגולי אבא‪ ,‬מתעגלים תוך עגולי אריך‪,‬‬
‫ואח"כ נתעגלו עגולי אימא‪ ,‬תוך עגולי אבא‪ .‬וצריך לבאר‪ ,‬כי הנה נתבאר באדרת האזינו‪ ,‬כי או"א‬
‫כחדא שריין‪ ,‬והרי ביארנו‪ ,‬כי עגולי אימא הם תחתונים‪ ,‬בתוך עגולי אבא‪ .‬והענין‪ ,‬כי כשנעריך חצי‬
‫עגולת עגולי אבא מצד מעלה‪ ,‬הנה היא גבוה‪ ,‬מחצי העליון של עגולת עגולי אימא‪ ,‬האמנם מחצית‬
‫התחתון של עגולת עגולי אבא‪ ,‬הנה היא יותר למטה מעגולת עגולי אימא מצד מטה‪ .‬ובערך שתי בחי'‬
‫אלו‪ ,‬נשתוו או"א בבחינת העגולים‪ ,‬וכן נשתוו שניהם גם בבחינת היושר שלהם‪ ,‬כמו שיתבאר‪ ,‬כי הנה‬
‫כאשר בא אח"כ היושר של או"א‪ ,‬ונתפשטו תוך עגוליהם‪ ,‬על דרך שנתבאר בעתיק ובאריך‪ ,‬הנה כפי‬
‫השעור שנמשך סוף הקו היושר דאימא בעתיק יומין‪ ,‬כן ממש הוא שעור התפשטות סוף יושר דאבא‬
‫בעתיק‪ ,‬אע"פ שבחי' העגולים נתפשטו עגולי אבא יותר למטה מעגולי אימא‪ ,‬כי הרי הם סובבים‬
‫אותם‪:‬‬
‫ואמנם בבחי' מקום התחלת היושר של שניהם‪ ,‬כתבנו לעיל בקצור נמרץ‪ ,‬וז"ל‪ ,‬מימין אבא ומשמאלו‪,‬‬
‫השלשה עליונות של זה וזה‪ ,‬ושבעה תחתונות‪ ,‬על דרך זה באימא‪ ,‬ושכחתי פירושו‪ .‬ונראה לעניות‬
‫דעתי כן‪ ,‬כי השלשה ראשונות של אימא דיושר‪ ,‬אינם מתפשטים בעובי עגוליה מצד מעלה‪ ,‬כדרך‬
‫עתיק וא"א ואבא‪ ,‬לפי שא"כ תהיה קומתה קצרה מאבא‪ ,‬והרי נתבאר דכחדא שריין‪ ,‬ולכן נתפשטו‬
‫למעלה בעובי עגולי אבא גם הם‪ ,‬ונמצא‪ ,‬כי מצד ימין העובי העליון דעגולי אבא‪ ,‬נתפשטו שלשה‬
‫עליונות דיושר דאבא‪ ,‬בענין עתיק ואריך‪ .‬ומצד שמאל העובי הנזכר‪ ,‬נתפשטו שלש ראשונות דיושר‬
‫דאימא‪ .‬ועל דרך זה השבעה תחתונות דאבא‪ ,‬נתפשטו מימין עובי העליון דעגולי אימא‪ ,‬ונמשכו יותר‬
‫למטה‪ ,‬בשאר החלל שבתוך עגולי אימא‪ ,‬כנזכר שעור התפשטותו למטה‪ .‬ושבעה תחתונות דיושר‬
‫דאימא‪ ,‬נתפשטו מתחלת עובי עגוליה מצד שמאל עד למטה‪ .‬והרי כי גם בבחינת היושר‪ .‬היו או"א‬
‫שוים בקומתם‪ ,‬וכחדא שריין בכל שעור קומתם‪ ,‬הן בבחינת מקום התחלת קו יושר שלהם‪ ,‬הן בבחינת‬
‫סיום סוף היושר שלהם כנזכר‪ .‬וגם כבר נתבאר לעיל‪ ,‬איך אחר התקון‪ ,‬נתקנו העגולים‪ ,‬והיו בהם בחי'‬
‫קוים ישרים‪ ,‬ימין ושמאל ואמצע‪ ,‬על ידי החלונות אשר בהם‪ ,‬כי בהם נמשך השפע דרך יושר‪ ,‬בדרך‬
‫הקוים שיש בקו יושר‪ ,‬הנקרא רוח של העגולים‪ ,‬שעליו נאמר ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם‬
‫אלהים‪ ,‬צלם אדם ישר‪ ,‬ועל ידי כן היה תקון גמור בעגולים‪ ,‬לכשיוכלו לקבל האור‪ ,‬כמו קו ישר דרוח‪:‬‬