: הסקה מותנית ? שיטה סמויה להערכת אישיות

‫הסקה מותנית‪:‬‬
‫שיטה סמויה להערכת אישיות?‬
‫יעל גוטליב‪-‬ליטוין‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫סול פיין‪ ,‬חברת מידות ואוניברסיטת חיפה‬
‫כנס אפ"י‬
‫‪8.2.2012‬‬
‫רקע ‪ -‬זיוף במבחני מיון‬
‫‪ ‬זיוף משמעותו‪ ,‬היכולת של נבחנים לתמרן את תשובותיהם במבחן‬
‫כדי להעלות את ציוניהם הסופיים )‪.(Alliger & Dwight, 2000‬‬
‫‪ ‬הספרות מצביעה על כך שזיוף במבחנים נפוץ למדי )מעל כ ‪30%‬‬
‫מהמועמדים( ומשפיע על החלטות המיון בפועל ) ‪Griffith et al.,‬‬
‫‪.(2005‬‬
‫‪ ‬תופעה זו נוגעת כמעט בכל מבחן דיווח עצמי לא‪-‬קוגניטיבי‪ ,‬אך‬
‫בולטת במיוחד במבחנים "גלויים" )‪.(explicit tests‬‬
‫‪ ‬קיימים מספר אמצעים לזיהוי זיוף במבחנים )למשל‪ ,‬השימוש‬
‫ב"סולמות שקר" וזמני תגובה(‪ ,‬אך יעילותם של רובם מוטלת בספק‬
‫)‪.(Dilchert et al., 2006‬‬
‫‪ ‬האם מבחנים "סמויים" מהווים פתרון אפשרי?‬
‫‪1‬‬
‫רקע ‪ -‬מבחני ‪CR‬‬
‫‪" ‬הסקה מותנית" )‪ (CR, conditional reasoning‬הינה מדידה סמויה‬
‫של תכונות אישיות חבויות )‪.(James, 1998‬‬
‫‪ ‬השיטה מבוססת על ההנחה שאנשים נוטים להאמין שהתנהגותם‬
‫מוצדקת ורציונאלית‪ ,‬גם כאשר אינה נאותה ) ‪James & Mazerolle,‬‬
‫‪.(2002‬‬
‫‪ ‬מנגנוני הצדקה )‪ - (justifications mechanisms, JM‬האופנים בהם‬
‫מצדיק האדם את התנהגותו‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם למטרתם להפחית זיוף‪ ,‬למבחנים אלו רגישות נמוכה לזיוף‬
‫)‪. (Lebreton et al., 2007) (d = 0.13‬‬
‫‪2‬‬
‫רקע ‪ -‬מבחני ‪CR‬‬
‫‪ ‬מבחני ‪ CR‬כוללים פריטים הדורשים כביכול יכולת הסקה לוגית‪ ,‬כך‬
‫שלמראית עין‪ ,‬המבחנים אינם מתייחסים לאפיונים אישיותיים כלשהם‪.‬‬
‫‪ ‬תיאור של סיטואציות‪/‬עובדות‪ .‬הנבחן מתבקש לבחור את ההסבר הטוב‬
‫ביותר מתוך כארבעה מסיחים שניתנים לו‪.‬‬
‫‪ ‬כל פריט כולל שני מסיחים הגיוניים במידה שווה‪.‬‬
‫‪ ‬כל פריט כולל שני המסיחים נוספים שאינם הגיוניים כלל )אמורים‬
‫להידחות בקלות על ידי הנבחן(‪.‬‬
‫‪ ‬ההתלבטות העיקרית של הנבחן היא בין המסיח שתואם את מנגנון‬
‫ההצדקה לבין המסיח שמתנגד לו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫רקע ‪ -‬מבחני ‪CR‬‬
‫פריט לדוגמה משאלון אגרסיביות )‪(James, 2005‬‬
‫האמרה 'עין תחת עין' משמעותה‪ ,‬שכאשר מישהו פוגע בך‪ ,‬תפגע‬
‫בו בחזרה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מכים אותך‪ ,‬אתה צריך להכות בחזרה‪ .‬אם‬
‫שורפים את ביתך‪ -‬תשרוף את הבית של מי ששרף את ביתך‪.‬‬
‫מהי הבעיה הגדולה ביותר באמרה 'עין תחת עין'?‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬
‫)א( האמרה אומרת לאנשים 'להפנות את הלחי השנייה'‪.‬‬
‫)ב( האמרה לא מציעה דרך ליישב את הקונפליקט בדרך חברית‪.‬‬
‫)ג( ניתן לפעול על פי אמרה זו רק בזמן מסוים בשנה‪.‬‬
‫)ד( אנשים צריכים לחכות עד שהם יותקפו לפני שיוכלו לתקוף‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רקע ‪ -‬מבחני יושרה‬
‫‪ ‬מבחני יושרה גלויים בשימוש נרחב בארץ בעולם בתהליכי מיון עובדים‬
‫)‪.(Sackett & Wanek, 1996‬‬
‫‪ ‬פריטיהם של מבחני יושרה כוללים על פי רוב שאלות ישירות הנוגעות‬
‫בעמדות כלפי התנהגויות לא נאותות בעבודה )‪.(CWB‬‬
‫‪ ‬למבחני יושרה גלויים תוקף לניבוי התנהגויות לא נאותות בעבודה ) = ‪r‬‬
‫‪ ,(Van Iddekinge, in press ;0.30‬אך הרגישות הגבוהה לזיוף עשויה‬
‫לפגוע בתועלתם בפועל )‪.(Alliger & Dwight, 2000 ;d=0.90‬‬
‫‪ ‬מטרת המחקר היא למדוד יושרה באמצאות שיטת ה‪ ,CR -‬תוך שמירה‬
‫על תוקף הניבוי וצמצום יכולתם של נבחנים לזייף בו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שיטה ‪ -‬פיתוח המבחן‬
‫‪6‬‬
‫מנגנוני הצדקה‬
‫‪ ‬בשלב הראשון של פיתוח מבחן ‪ ,CR‬זוהו ‪ 12‬סוגים שונים של ‪) JM‬מתוך‬
‫‪ 3‬גורמים עיקריים ו‪ 6 -‬גורמים משניים( עבור התנהגויות לא נאותות‬
‫בעבודה באמצעות ראיונות עם ‪ 8‬מומחי תוכן ומדגם של ‪ 108‬סטודנטים‬
‫)‪.(Fine, Rigbi, & Gottlieb, 2010‬‬
‫שיטה ‪ -‬פיתוח המבחן‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫הכחשה )‪ :(Denial‬סירוב של הפרט להודות בעוול שנגרם כתוצאה‬
‫מפעולותיו; נובעת מההפחתה מהערך ומהחומרה של התנהגויות לא‬
‫נאותות מסוימות )"אף אחד לא נפגע"( או בתפיסה שהתנהגויות לא‬
‫נאותות מסוימות הינן נורמטיביות ולכן מוצדקות )"כולם עושים את זה"(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיוות )‪ :(Distortion‬הסקת מסקנות של הפרט על בסיס עיוות תפיסתי‬
‫של סיטואציות‪ .‬נובעת מהתפיסה שניצול הזדמנויות להרוויח ו‪/‬או‬
‫ליהנות מהתנהגויות לא נאותות מסוימות מוצדק )"רק רצינו ליהנות‪("...‬‬
‫או התפיסה היא שיש מצבים בהם זכותו של הפרט להתנהג בצורה לא‬
‫נאותה )"זה במקום הבונוס שלא קיבלתי"(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השלכה )‪ :(Projection‬סירוב של הפרט לקחת אחריות על פעולותיו‪,‬‬
‫תוך כדי האשמת גורמים חיצוניים‪ .‬נובעת מהתפיסה שהאחר אשם‬
‫ומוצדק לנקום בו )"זה מה שקורה שכך אתה מתייחס לאנשים"( או‬
‫ממצבי מצוקה מסוימים עשויים להצדיק התנהגות לא נאותה )"לא‬
‫הייתה לי ברירה אחרת"(‪.‬‬
‫שיטה ‪ -‬תיקוף המבחן‬
‫‪ ‬בשלב השני של בניית המבחן‪ ,‬פותחו מעל ‪ 40‬פריטי ‪ CR‬על מנת‬
‫למדוד את ה‪.JMs -‬‬
‫‪ ‬חלק מהפריטים עודכנו לאחר משוב המומחים ו‪pretest -‬‬
‫מדגם‬
‫‪ ‬במחקר השתתפו מדגם "נוחות" של ‪ 152‬סטודנטים וסטודנטיות‬
‫לתואר ראשון במגוון תחומי הלימוד‪.‬‬
‫‪ ‬מתוכם ‪ 55‬גברים )‪ (36.2%‬ו‪ 97 -‬נשים )‪.(63.8%‬‬
‫‪ ‬הגיל הממוצע היה ‪.(SD = 3.1) 24.9‬‬
‫‪ ‬ממוצע שנות ההשכלה עמד על ‪.(SD = 2.1) 13.8‬‬
‫‪ ‬לכל משתתף לפחות שנתיים ניסיון עבודה בפועל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שיטה ‪ -‬תיקוף המבחן‬
‫‪9‬‬
‫כלים‬
‫‪ ‬יושרה בשיטת הסקה מותנית‪ :‬מבחן היושרה שפותח לצורך המחקר על פי‬
‫שיטת הסקה מותנית‪ .‬כולל ‪ 18‬פריטים רבי ברירה‪ ,‬כאשר כל פריט כולל‬
‫ארבעה מסיחים‪ ,‬המיועדים לבחון הצדקות שונות להתנהגויות לא נאותות‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫‪ ‬מבחן יושרה גלוי קלאסי‪ :‬ה‪ (EII) Employee Integrity Index -‬שפותח על ידי‬
‫‪ .(1987) Ryan & Sackett‬כולל ‪ 61‬פריטים המתייחסים בעיקר לעמדות בנושא‬
‫גניבה‪.‬‬
‫‪ ‬התנהגות לא נאותה‪) :‬א( שאלון דיווח עצמי שפותח ע"י ‪Robinson & Bennett‬‬
‫)‪ (2000‬כולל ‪ 19‬הודאות של מגוון התנהגויות לא נאותות; )ב( שאלון דיווח‬
‫חיצוני )‪ (Fine, 2009‬ע"י תשאול הממונים‪/‬הקולגות של המשתתפים )‪(N=65‬‬
‫אודות התנהגותם במקום עבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת שכלית‪ :‬הרמה השכלית של המשתתפים נמדדה על סמך הציון שלהם‬
‫במבחן הפסיכומטרי‪ ,‬כפי שדווח על ידם‪.‬‬
‫שיטה ‪ -‬תיקוף המבחן‬
‫‪10‬‬
‫הליך‬
‫‪ ‬תוקף המבנה של מבחן נבדק בעיקר כקשר חיובי בינו לבין מבחן יושרה‬
‫גלוי )מבחן ה‪ (EII -‬וקשר לא משמעותי בינו לבין יכולת שכלית )ציון‬
‫הפסיכומטרי(‪.‬‬
‫‪ ‬תוקף הקריטריון נבדק באמצעות יכולת המבחן לנבא התנהגויות לא‬
‫נאותות )דיווחים עצמיים וחיצוניים( באופן מובהק‪.‬‬
‫‪ ‬הרגישות לזיוף נבדק במערך תוך‪-‬נבדקי‪ ,‬כהבדלים בין הציונים‬
‫שהתקבלו בתנאי בו המשתתפים התבקשו להשיב למבחן באופן כנה‬
‫לבין הציונים שהתקבלו בתנאי בו אותם המשתתפים הונחו לזייף )ע"מ‬
‫להעלות את ציונם(‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬מהימנות פנימית‪ :‬מבחן ה‪ ;α = .70 :CR-‬הקריטריונים‪α > .85 :‬‬
‫‪ ‬ניתוח גורמים‪ :‬לא תאם את מנגנוני ההצדקה‪ ,‬אלא עפ"י סוגי‬
‫ה"עבירות"‬
‫‪ ‬תוקף מתכנס‪ (p< .01) r = .40 :‬אל מול מבחן יושרה גלוי )‪(EII‬‬
‫‪ ‬תוקף מבחין‪ (p> .05) r = -.11 :‬אל מול יכולת שכלית‬
‫‪ ‬תוקף קריטריון‪ :‬דיווחים עצמיים )‪ (r = -.28 ; p< .01‬ודיווחים חיצוניים ) ‪r‬‬
‫‪.(= -.27; p< .05‬‬
‫‪ ‬זיוף‪ :‬גודל אפקט בין מצב הזיוף לבין מצב הכנות עמד על ‪.d=0.58‬‬
‫אולם‪ ,‬במצב זיוף‪ ,‬המבחן איבד את תוקף המבנה והניבוי שלו‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪12‬‬
‫‪ ‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬מנגנוני ההצדקה מהווים בסיס למעורבות‬
‫בהתנהגויות לא נאותות‪.‬‬
‫‪ ‬המבחן שפותח בעל יכולת למדוד יושרה ולנבא התנהגויות לא נאותות‬
‫כמצופה‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנוני ההצדקה לא באו לידי ביטוי בתשובותיהם של הנבחנים כמצופה‪,‬‬
‫אלא המעשים שתוארו )בדומה למבחני ‪.(SJT‬‬
‫‪ ‬המבחן נמצא קל יותר לזיוף מהמצופה )אך קשה יותר ממבחנים גלויים(‪.‬‬
‫‪ ‬במשוב לאחר מכן‪ ,‬מרבית המשתתפים זיהו את מטרת המבחן כמודד‬
‫תכונת אישיות ולא כמדד להסקה לוגית כתוכנן‪ .‬על כן‪ ,‬יש צורך לבדוק‬
‫את "שקיפות" הפריטים‪.‬‬
‫‪ ‬חוסר התקפות במצב זיוף מטיל ספק לגבי המבחן כתחליף למבחנים‬
‫גלויים )אולם‪ ,‬לא נבדק התוקף של המבחן הגלוי במצב "זיוף"(‪.‬‬
‫‪ ‬יש להמשיך לחקור תועלתם האפשרית של מבחנים סמויים כגון ה‪.CR -‬‬
‫ההקשבה!‬
‫תודה רבה על ההקשבה!‬
‫‪[email protected]‬‬