מבוא לפסיכולוגיה

‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫פסיכולוגיה היא מדע העוסק בהבנת נפש האדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רמה תיאורטית‪ -‬התעסקות בשאלות גדולות ומופשטות (מהו טבע האדם?)‪.‬‬
‫רמה מחקרית‪ -‬כיוון שמדובר במדע‪ ,‬יש צורך ורצון להוכיח או להפריך תיאוריות‪.‬‬
‫רמה יישומית‪ -‬לעזור לאנשים לשפר התנהגות מסוימת‪ -‬טיפול‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה מקורה בפילוסופיה‪ ,‬ולא תמיד היא נתפסה כמדע‪.‬‬
‫הפילוסוף הראשון שהתחיל להתעסק בפן הפסיכולוגי היה דקארט‪ ,‬שתבע את המושג‪" -‬אני חושב‪-‬‬
‫משמע‪ -‬אני קיים"‪.‬‬
‫הוא ראה את הגוף והנפש כ‪ 2-‬ישויות נפרדות‪ -‬הגוף הוא ישות חומרית בעלת מימדים פיזיקאליים‪,‬‬
‫וניתן לצפות עליו בלי בעיה‪.‬‬
‫הנפש‪ ,‬מאידך‪ ,‬היא ישות מופשטת‪ ,‬שלא נכנעת לחוקים פיזיקאליים‪.‬‬
‫מכאן ניתן להבין כי רק האדם עצמו יכול להבין ולראות את הנפש של עצמו בתהליך שנקרא‬
‫אינטרוספקציה‪.‬‬
‫מכאן ניתן להניח שהנפש אינה ניתנת לחקירה אובייקטיבית‪.‬‬
‫זרמים בפסיכולוגיה‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‪ -‬מתעסקת בחקר המוח ומערכת העצבים‪.‬‬
‫המחקר הביולוגי מתחלק לשני תחומים‪:‬‬
‫‪ o‬מהו הבסיס הפיזיולוגי לתהליכים פסיכולוגיים?‬
‫‪ o‬חקר הגנטיקה של ההתנהגות‪.‬‬
‫על מנת להבין התנהגויות של אנשים יש לבדוק פיזית מה קורה בגוף(במוח)‪.‬‬
‫ההתנהגות האנושית מבוססת על תהליכים כימיים וחשמליים‪.‬‬
‫ההבדל בין חיות ובני אדם הוא כמותי ולא איכותי‪ ,‬ולכן ייעשה מחקר על בעלי חיים‪ ,‬אך‬
‫קיימים גם מחקרים שנעשים על אנשים (פגועי ראש וכו')‪.‬‬
‫הטיפול ע"פ גישה זו ייעשה ע"י תרופות וסמים‪ ,‬וכן ע"י התערבות כירורגית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם‪/‬תיאוריית הלמידה)‪ -‬בני האדם נולדים כלוח חלק‪.‬‬
‫הסביבה היא היחידה שמשפיעה וקובעת את התנהגות האדם(ובהקצנה‪ -‬אין משמעות‬
‫לגנטיקה) על בסיס של עונשים ותגמולים‪.‬‬
‫אופי האדם הוא בר שינוי‪.‬‬
‫האדם ולא מתעסקת בתהליכים פנימיים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הגישה מתעסקת אך ורק בהתנהגות הנצפית של‬
‫התהליכים הפנימיים הוגדרו כ"קופסא שחורה"‪.‬‬
‫המחקר נעשה ברובו על בעלי חיים‪ ,‬אך קיימים מחקרים גם על בני אדם‪.‬‬
‫ברמה היישומית‪ -‬הטיפול מניח כי "בעיות נפשיות" הן בעיות התנהגויות‪ ,‬התנהגויות שהן‬
‫שגויות‪.‬‬
‫ניתן ללמד את האדם את ההתנהגות הנכונה‪.‬‬
‫הגישה הביהביוריסטית צמחה מתוך ביקורת על גישת האינטרוספקציהומתוך רצון לקרב‬
‫את הפסיכולוגיה לתחום המדעים המדויקים‪.‬‬
‫מכיוון שלא ניתן למדוד את הנפש‪ -‬נמדוד את ההתנהגות הגלויה לעין‪ ,‬ובאמצעותה יוסקו‬
‫מסקנות על תופעות התנהגותיות‪.‬‬
‫גישה זו מניחה כי גירוי מסוים יוביל אצל כל בני האדם לאותה תגובה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכואנליזה (פרויד)‪ -‬גישה זו טוענת שבני אדם הם כמו חיות‪ -‬נולדים עם דחפים ויצרים‪.‬‬
‫החברה מבייתת את האדם והופכת אותו מ"פרא" ל"תרבות"‪.‬‬
‫השלבים המוקדמים של החיים (הילדות) הם בעלי השפעה משמעותית על איך יהיה האדם‬
‫בבגרותו‪.‬‬
‫מודעים‬
‫‪.‬‬
‫חלק גדול המדברים המשמעותיים שקורים אצל האדם הם לא‬
‫לא קיים מחקר פסיכואנליטי‪ ,‬מפני שהמושגים התיאורטיים אינם ברי מדידה‪ ,‬ומפני שהגישה‬
‫מבוססת על פרשנות‪.‬‬
‫ברמה היישומית‪ -‬הטיפול הפסיכואנליטי (מה שרואים בטלוויזיה)‪.‬‬
‫‪ 2‬טכניקות לטיפול פסיכואנליטי‪ :‬פירוש חלומות ואסוציאציות חופשיות‪.‬‬
‫הרעיון העומד בבסיס הטכניקות הוא שבעזרתן ניתן להגיע למשמעויות הלא מודעות של‬
‫המטופל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ -‬המוח האנושי פועל כמו מחשב‪.‬‬
‫חיים‬
‫‪.‬‬
‫בני אדם עסוקים כל הזמן בעיבוד מידע ובניסיון להבין ולארגן את הסביבה בה הם‬
‫הזרם מתעסק באופן שבו המידע מעובד ומאוחסן‪.‬‬
‫המחקר עוסק בניסיון להבין תהליכים של עיבוד מידע (למשל תהליכי זיכרון)‪.‬‬
‫רציונאליים‬
‫‪,‬‬
‫ברמה היישומית‪ -‬טיפול קוגניטיבי ‪ ,‬המבוסס על ההנחה כי בני האדם הם‬
‫והתנהגותם היא תוצר של המידע אותו הם מעבדים‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה הקוגניטיבית צמחה מתוך התנגדות לגישה הביהביוריסטית(וטענה שהגישה‬
‫הביהביוריסטית מטפלת אך ורק בסימפטום עצמו‪.‬‬
‫בגישה זו מתעניין החוקר ב"קופסא השחורה" וטוען שבאמצעות הבנת התהליכים‬
‫הקוגניטיביים ניתן להשיג אינפורמציה בעלת ערך פסיכולוגי‪ -‬ניתן להבין את נפש האדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגיה הומניסטית‪/‬פנומנולוגית‪ -‬מבוססת על הפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליזם)‪.‬‬
‫ע"פ גישה זו יש להתייחס לחוויה הסובייקטיבית של הפרט‪ -‬כל פרט הוא שונה ומיוחד וחווה‬
‫את העולם בצורה ייחודית‪ ,‬ואין טעם לעשות הכללות‪.‬‬
‫בני האדם הם טובים בבסיסם‪ -‬נולדים עם הפוטנציאל לצמיחה ולביטוי עצמי ייחודי‪.‬‬
‫הסביבה יכולה לעכב ולהגביל את הפרט‪ ,‬ולא לתת מספיק תמיכה בשביל למצות את‬
‫הפוטנציאל‪.‬‬
‫לא קיים מחקר בגישה זו‪ ,‬מתוך התפיסה שכל אדם הוא יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫ברמה היישומית‪ -‬טיפול הומניסטי‪ -‬בעיות הנפש נובעות מכך שלא נותנים לפרט לממש את‬
‫עצמו ולהגשים את הפוטנציאל שבו‪.‬‬
‫באמצעות הטיפול האדם יגלה את ה"אני" האמתי שבו‪ ,‬לא זה שמוכתב ע"י רצונות החברה‬
‫לא‬
‫והנורמות החברתיות‪ ,‬ואז עומדת בפני האדם הברירה האם ללכת בכיוון הזה או ‪.‬‬
‫במסגרת הטיפול על המטפל להעניק את התמיכה והכוח למטופל על מנת שיגלה מה טוב ‪.‬לו‬
‫הפסיכולוג אינו נותן משמעויות ופרשנויות‪ ,‬ואינו מתיימר לדעת מה טוב למטופל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ -‬עוסקת באופן בו בני האדם משתנים לאורך השנים‪.‬‬
‫רוב המחקר עוסק בילדים‪ ,‬אשר נבדקים בנוגע ליכולות שונות (אינטליגנציות והתפתחותיות)‬
‫בגילאים שונים‪.‬‬
‫ורגשותיהם כשם שהם‬
‫‪,‬‬
‫ההנחה היא שבני אדם משתנים במהלך חייהם גם בתכונותיהם‬
‫משתנים בצורה פיזית‪.‬‬
‫ברמה היישומית‪ -‬המחקרים מובילים לאבחונים‪ ,‬ומותאמות שיטות טיפול לילדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.‬‬
‫הפרט‬
‫פסיכולוגיה חברתית‪ -‬עוסקת באופן שבו החברה משפיעה על‬
‫רוב הגישות הפסיכולוגיות לא מספיק מחשיבות את האדם כתוצר של התרבות והחברה בה‬
‫הוא חי‪.‬‬
‫ע"פ גישה זו‪ ,‬האדם מושפע בהתנהגותו‪ ,‬מחשבותיו ורגשותיו מהחברה‪.‬‬
‫המחקרים עוסקים בעיקר בנושאים של קונפורמיות‪ ,‬דעות קדומות‪ ,‬גזענות וכו'‪.‬‬
‫ברמה היישומית‪ -‬אין ממש טיפול חברתי‪ ,‬אך טיפול קבוצתי (דינאמיקה קבוצתית‪/‬טיפול‬
‫זוגי‪/‬משפחתי) מבוססים על גישה זו‪.‬‬
‫המחקר הפסיכולוגי‬
‫הפסיכולוגיה מתבססת על שיטות מחקר מתחום המדעים‪ ,‬והיא מתבססת על השיטה המדעית של‬
‫"איך צריך לעשות מחקר"‪.‬‬
‫‪ .1‬שאלה‪ -‬מה הנושא שמעניין את החוקר? מה החוקר רוצה לחקור?‬
‫‪ .2‬השערה‪/‬ניבוי תשובה‪.‬‬
‫בתחוםתופעה מסוימים‪ ,‬והיא‬
‫‪/‬‬
‫ההשערה מגיעה משאלה מסוימת המעניינת את החוקר‬
‫למעשה התשובה לשאלה‪.‬‬
‫אישי או לנסח השערה מתוך‬
‫‪,‬‬
‫את ההשערה ניתן לנסח על בסיס התבוננות בסביבה וניסיון‬
‫תיאוריה קיימת‪.‬‬
‫בשנייה‬
‫‪.‬‬
‫תיאוריה= מערכת של הנחות לגבי תופעה מסוימת שקשורות אחת‬
‫‪ .3‬ניסוי‪ -‬צריך להיות בצורה כזו‪ ,‬שהוא מאושש או מפריך את ההשערה‪.‬‬
‫ניסוי טוב עומד בשני קריטריונים‪-‬‬
‫א‪ .‬מסוגל לתמוך את שתי ההשערות (מנוגדות אחת לשנייה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהימנות ויכולת שחזור‪ -‬אם הניסוי יבוצע שוב ע"י חוקר אחר באותם תנאים‪-‬‬
‫התוצאות יהיו זהות‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה והחוקר טעה יש לשנות את‪ 2‬או את ‪. 3‬‬
‫שיטות לבחינת השערות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתוח מקרה‪ -‬בוחרים מקרה ספציפי ומנתחים אותו (יבוצע בד"כ בפסיכולוגיה קלינית)‪.‬‬
‫היתרון‪ -‬הניתוח מאוד מעמיק וניתן ללמוד ממנו על מקרים אחרים‪.‬‬
‫החיסרון‪ -‬נתון לפרשנות‪ ,‬ובודק מקרה ספציפי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסוים‬
‫‪.‬‬
‫סקירת ספרות‪ -‬סיכום מלומד של הספרות המחקרית שקיימת בנושא‬
‫ניתן לבצע ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬סקירה נרטיבית‪ -‬בשיטה זו החוקר מתאר מחקרים שנעשו בעבר ודן בעוצמת‬
‫העדויות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטה‪-‬אנליזה‪ -‬בשיטה זו החוקר משתמש בשיטות סטטיסטיות לשילוב אמצעים של‬
‫מסוימת‬
‫‪.‬‬
‫המחקרים הקודמים ולהסקת מסקנות לגבי תופעה‬
‫‪‬‬
‫תצפית‪ -‬ביצוע הסתכלות על האובייקטים הנבחרים ובחינת התנהגויות מסוימות‪.‬‬
‫היתרון‪ -‬נותן לדברים לקרות בצורה טבעית‪.‬‬
‫החיסרון‪ -‬עצם נוכחותו של חוקר בתצפית עלולה להטות את ההתנהגות של הנבדקים‬
‫(אפקט הרצייה החברתית)‪ ,‬ובנוסף התצפית יכולה לזכות בפרשנות סובייקטיבית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סקר‪/‬ראיון‪ -‬שאילת אנשים שאלות עליהן החוקר רוצה לקבל תשובה‪.‬‬
‫ניתן לשאול שאלות פתוחות או סגורות‪.‬‬
‫היתרון‪ -‬בחירת השאלות נתונה בידי החוקר‪ .‬אמצעי ישיר‪.‬‬
‫החיסרון‪ -‬היענות נמוכה של אנשים‪ ,‬מהימנות השאלון מוטלת בספק‪ ,‬שונות גדולה בין‬
‫תשובות‪.‬‬
‫*שאלונים ומבחנים פסיכולוגיים‪ -‬כלים שפותחו ונבדקו כיעילים למדידת משתנים‬
‫פסיכולוגיים (שאלון ‪ , 300‬מבחן רורשאך)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר מתאמי‪ -‬בודק קשר (מתאם) בין ‪ 2‬משתנים‪.‬‬
‫נשתמש בשיטה זו כאשר אנו רוצים לבדוק משתנים שאינם ברי תפעול‪ -‬משתני ייחוס‪.‬‬
‫במצב זה נשתמש ב"מקדם מתאם"‪ -‬אומדן לרמת הקשר בין ‪ 2‬המשתנים‪.‬‬
‫מה אלא על קשר בין המשתנים (יש להם‬
‫למעשה לא בודקים מי מהמשתנים משפיע על ‪,‬‬
‫השתנות משותפת‪ ,‬כאשר משתנה האחד משתנה גם השני)‬
‫מקדם מתאם מיוצג ע"י ‪ r‬והוא יכול לקבל ערכים שבין ‪ -1‬ל‪.+ 1-‬‬
‫‪ -r=0‬אין קשר בין המשתנים‪.‬‬
‫ככל שערך ה‪ r-‬מתקרב יותר ל‪ -/+ 1-‬הקשר חזק יותר‪.‬‬
‫‪ -r=+1‬קשר מוחלט בין המשתנים‪.‬‬
‫מתאם חיובי‪ -‬ככל שציון במשתנה אחד עולה‪ ,‬עולה גם הציון במשתנה השני‪.‬‬
‫‪ -r=-1‬קשר מוחלט בין המשתנים‪.‬‬
‫מתאם שלילי‪ -‬ככל שציון במשתנה אחד עולה‪ ,‬יורד הציון במשתנה השני‪.‬‬
‫לא ניתן להסיק מסקנות סיבתיות ממחק כזה מ‪ 2-‬סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬בעיית הכיווניות‪ -‬לא ניתן לקבוע מה משפיע על מה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעיית המשתנה השלישי‪ -‬משתנה שמשפיע על ‪ 2‬המשתנים הנמדדים ומביא‬
‫להשתנות המשותפת שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניסוי‪ -‬מאפשר הסקת מסקנות סיבתיות‪.‬‬
‫הנסיין שולט בכל המשתנים הרלוונטיים בעיניו לשאלת המחקר (משתנים בלתי תלויים)‪.‬‬
‫ישנם משתנים שהם קטגוריאליים (מין למשל) וישנם משתנים שהם רציפים‪.‬‬
‫א‪ .‬משתנה תלוי‪ -‬נמדד‪ ,‬מוסבר‪ ,‬תוצאה משוערת‪.‬‬
‫ב‪ .‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬מתופעל‪ ,‬מסביר‪ ,‬סיבה משוערת‪.‬‬
‫שונים‬
‫‪.‬‬
‫הנסיין מבצע מניפולציה על הנבדקים על מנת לבדוק את השפעתם של משתנים‬
‫שונים‬
‫‪.‬‬
‫‪ o‬קבוצת ניסוי‪ -‬קבוצות שבהן המשתנה הבלתי תלוי מתופעל ומקבל ערכים‬
‫‪ o‬קבוצת ביקורת‪ -‬קבוצה שבה המשתנה הבלתי תלוי לא מתופעל‪.‬‬
‫היא מהווה רמת בסיס‪ ,‬ובקבוצה זו החוקר יכול למדוד את המשתנה התלוי ללא‬
‫השפעת המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬
‫קבוצת הביקורת היא הקבוצה שמשווים אליה את קבוצת הניסוי‪.‬‬
‫סטטיסטיים‬
‫‪.‬‬
‫את הנתונים המתקבלים מהמחקר הפסיכולוגי נעבד באמצעות כלים‬
‫בשלב הראשון משתמשים בסטטיסטיקה תיאורית‪ -‬תיאור הנתונים והתוצאות‪ ,‬ובשלב השני‬
‫משתמשים בסטטיסטיקה הסקתית‪ -‬בעזרתה נבדוק האם התוצאות שהתקבלו במדגם יהיו קיימות גם‬
‫בכל האוכלוסייה‪.‬‬
‫תפקיד העיבוד הסטטיסטי הוא בדיקה של הסתברות קבלת תוצאות זהו לאלה שהתקבלו באופן‬
‫מקרי‪.‬‬
‫נכונה‬
‫‪.‬‬
‫ככל שההסתברות הזו קטנה‪ ,‬כך ניתן להסיק שהשערת המחקר היא‬
‫ההסתברות המינימאלית אליה שואפים היא ‪. P>0.05‬‬
‫אתיקה ומוסר במחקר הפסיכולוגי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיכון מינימאלי של הנבדקים‪.‬‬
‫הסכמה מודעת של הנבדק להשתתף במחקר‪-‬אין לבצע מחקר על אדם ללא ידיעתו ללא‬
‫הסכמתו‪.‬‬
‫לנבדק מותר להפסיק את הניסוי בכל שלב‪.‬‬
‫זכות לפרטיות‪ -‬המידע והנתונים המופקים‪/‬נמסרים ע"י הנבדק ישמשו אך ורק לצרכי‬
‫המחקר‪ ,‬ולא ייעשה בהם כל שימוש אחר‪.‬‬
‫למידה‪ -‬ביהביוריזם‬
‫התפתח ברוסיה ע"י פיזיולוג בשם פאבלוב‪ ,‬שביסס את הפסיכולוגיה ההתנהגותית על מחקר שביצע‬
‫בכלבים‪.‬‬
‫התניה קלאסית ‪-Classical Conditioning‬‬
‫בני האדם (כמו בעלי החיים) נולדים עם רפלקסים‪.‬‬
‫למשל כשהאדם רעב ומוגש לו אוכל הפה מייצר רוק המסייע בתהליךהעיכול‪.‬‬
‫האוכל‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬מהווה גירוי בלתי מותנה (‪ -)Unconditioned Stimulus‬גירוי המעורר תגובה‬
‫רפלקסיבית (ייצור רוק)‪.‬‬
‫תגובה זו נקראת תגובה בלתי מותנית (‪.)Unconditioned Response‬‬
‫בניסוי של פאבלוב הוא השתמש בגירוי נייטרלי מותנה‪ -‬צלצול בפעמון‪ ,‬בזמן הגשת אוכל לכלב‪.‬‬
‫הכלב מייחס את הרעש למזון ויוצר תגובה מותנית (‪ -)Conditioned Response‬כך מתרחשת‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫כשהגירוי המותנה ימשיך‪ ,‬אך הגירוי הבלתי מותנה יפסיק‪ ,‬ובעקבותיו תופסק גם התגובה המותנית‪-‬‬
‫נוצרה הכחדה (‪.)Extinction‬‬
‫במידה והחוקר יחזור על התהליך‪ -‬הכלב יחזור לרייר מהר ויגיב בצורה טובה לצלצול הפעמון‪ ,‬מצב‬
‫זה מכונה החלמה ספונטנית (‪.)Spontaneous Recovery‬‬
‫במידה והחוקר יוסיף גירוי (למשל אור)‪ ,‬התגובה המותנית תתרחש גם לגביו‪ -‬זוהי התניה מסדר גבוה‬
‫(‪ -)Second Order Conditioning‬התניה המורכבת ממספר גירויים‪.‬‬
‫הכללה )‪ -(Generalization‬תגובה זהה לגירוי שונה‪ ,‬המתקשר לגירוי המותנה‪.‬‬
‫הבחנה (‪ -)Discrimination‬הבנה והבחנה בין שני הגירויים המותנים וקישור נכון לגירוי‬
‫הבלתי מותנה‪.‬‬
‫אחד החוקרים שהמשיכו בפיתוח הגישה היה ווטסון(‪ ,)Watson‬שהרחיב את המחקר גם לבני אדם‪.‬‬
‫הוא התעלם מהדעות הרווחות אז של תורת הגזע והמאפיינים המוצאיים של האדם‪.‬‬
‫הוא טען שהאדם נולד כלוח חלק והוא לומד מסביבתו‪.‬‬
‫הוא ביצע ניסויים בבני אדם‪ ,‬ובעיקר בתינוקות‪ ,‬כשהניסוי המפורסם שלו נקרא אלברט הקטן( ‪Little‬‬
‫‪.)Albert‬‬
‫לפחד‬
‫‪.‬‬
‫הנחת המוצא הייתה שילד בן שנה לא יודע שצריך‬
‫הוא הראה לילד הקטן עכבר לבן‪ ,‬ובתחילה הילד לא פחד ממנו‪ ,‬אך עם הזמן כאשר הוא הראה לילד‬
‫את העכבר הוא הוסיף רעש חזק שגרם לילד לבכות‪.‬‬
‫לעכבר‬
‫‪.‬‬
‫אחרי תקופה מסוימת הוא הראה לילד את העכבר ללא השמעת הרעשים והילד בכה בתגובה‬
‫העכבר וכך התפתח אצלו פחד מפני‬
‫‪,‬‬
‫הרעש הבהיל את התינוק והוא שילב את זה עם המראה של‬
‫עכברים‪.‬‬
‫שוויונית ושבעזרתה ניתן לעצב את דור העתיד‬
‫‪,‬‬
‫עמדות המחזקות את הגישה טוענות שמדובר בגישה‬
‫לפי ראות עינינו‪.‬‬
‫להחלטות‬
‫‪.‬‬
‫הביקורת על גישה זו טוענת שהיא מציירת את האדם כייצור פסיבי שלא מסוגל להגיע‬
‫התניה אופרנטית ‪( Operant Conditioning‬ת'ורנדייק ‪ , Thorndike‬ארה"ב‪ ,‬תחילת המאה ה‪-)20-‬‬
‫‪‬‬
‫חוק ההשפעה ‪ -Law of Effect‬כשפעולה מסוימת מביאה ל"מצב עניינים מספק" הסיכוי‬
‫שהפעולה תחזור על עצמה גדל‪.‬‬
‫כשאדם עושה פעולה מסוימת ובעקבותיה יש תוצאה חיובית‪ -‬חיזוק (‪ -)Reinforcement‬עולה‬
‫ההסתברות להופעה חוזרת של הפעולה(סקינר ‪.)Skinner‬‬
‫הכחדה‬
‫‪.‬‬
‫אם החיזוק מפסיק להופיע בעקבות הפעולה תתרחש‬
‫ההבדל בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית הוא שבהתניה קלאסית מדובר על תופעות‬
‫רפלקסיביות‪ ,‬בעוד שהתניה אופרנטית מדברת על פעולה שמישהו מבצע מהלמידה(הקשר בין‬
‫הפעולה לחיזוק)‪.‬‬
‫סקינר רצה לבדוק איזה קשרים יש בין מתן חיזוקים לבין יעילות הלמידה ומהירות ההכחדה‪ ,‬הוא‬
‫עשה זאת באמצעות ניסוי ( חולדה בקופסא עם דוושה)‪.‬‬
‫‪: Schedule of Reinforcement‬‬
‫‪.1‬‬
‫חיזוק מתמשך ‪ –Continuous Reinforcement‬בכל פעם שהחיה עושה פעולה מסוימת היא‬
‫מקבלת חיזוק‪.‬‬
‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא מהירה יחסית וההכחדה מהירה גם כן‪.‬‬
‫יחס קבוע ‪ -Fixed Ratio‬ניתן חיזוק לחיה כל ‪ X‬פעמים שהיא מבצעת את הפעולה הרצויה‪.‬‬
‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא יותר איטית‪ ,‬וכך גם ההכחדה‪.‬‬
‫מערכת אינטרוול קבוע ‪ -Fixed Interval‬ניתן חיזוק לחיה פעם ב‪ X-‬זמן‪ ,‬במידה ובמשך הזמן‬
‫אחת‬
‫‪.‬‬
‫הזה החיה ביצעה את הפעולה הרצויה לפחות פעם‬
‫ההכחדה‬
‫‪.‬‬
‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא איטית וכך גם‬
‫מערכות משתנות ‪ -Variable Schedules‬ניתן לשנות מפעם לפעם את היחס בין מספר‬
‫הפעמים שהחיה מבצעת את הפעולה‪ ,‬או לשנות את האינטרוול‪.‬‬
‫החיה מבינה שיש קשר בין הפעולה לבין החיזוק‪ ,‬אך היא אינה יודעת מתי יגיע החיזוק‪.‬‬
‫ההכחדה‬
‫‪.‬‬
‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא האיטית ביותר וכך גם‬
‫‪‬‬
‫החיזוק הוא גירוי שמעלה הסתברות של התנהגות‪.‬‬
‫‪ o‬ישנם חיזוקים חיוביים (משהו שהאדם אוהב‪/‬עושה לו טוב) וישנם גירויים שליליים‬
‫( הבנה שלא יבוא עונש בצד התנהגות מסוימת)‪.‬‬
‫עונש תמיד מוריד הסתברות של התנהגות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪‬‬
‫יישומים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית באים לידי ביטוי בעיצוב התנהגות (אילוף בעלי חיים)‪-‬‬
‫רוצים ללמד את האדם התנהגות מורכבת מסוימת‪-‬נותנים לו חיזוק חיובי על התנהגויות קרובות לזו‬
‫שרוצים ללמד‪.‬‬
‫יישום נוסף בא לידי ביטוי בשיטה שנקראת "כלכלת אסימונים" (‪ ,)Token Economy‬לפיה מתפתחת‬
‫מערכת תגמול המאפשרת למשתתפים לצבור אסימונים(הון סמלי) המאפשר להם לקבל חיזוק‬
‫במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫עוסקת בהתפתחות האדם לאורך תקופת חייו‪.‬‬
‫היא חוקרת את השינויים ההתנהגותיים באדם‪ -‬התפתחות קוגניטיבית‪ ,‬פיזיולוגית‪ ,‬רגשית וחברתית‪.‬‬
‫קונפליקטים מרכזיים בגישה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סביבה‪ ‬תורשה‬
‫אקטיבי‪ ‬פסיבי‬
‫המשכיות‪ ‬חוסר המשכיות‬
‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה (‪-) Piaget‬‬
‫התעניין באופן שבו יכולות הילדים באות לידי ביטוי בפתרון בעיות‪.‬‬
‫פיאז' ה טען שהתפתחות קוגניטיבית היא תוצאה של בשלות המערכתהמנטאלית‪ ,‬גיל ואינטראקציה‬
‫עם הסביבה‪.‬‬
‫ילדים (ובני אדם בכלל) הם אקטיביים והם פועלים כמו "מדענים חוקרים"‪ -‬מנסים לגלות את העולם‪,‬‬
‫מעלים השערות ובוחנים אותן‪.‬‬
‫פיאז' ה טען שהאדם יוצר לעצמו סכמה (ייצוג כללי ומופשט) להרבה מקרים‪ -‬בכל פעם שאדם נתקל‬
‫במידע חדש הוא מנסה להטמיע אותו לתוך סכמה‪. Assimilation-‬‬
‫במידה והמידע החדש אינו מתאים לסכמה‪ ,‬על האדם למצוא או ליצור סכמה חדשה‪-‬‬
‫‪ , Accommodation‬שיתאים למידע החדש‪.‬‬
‫ככל שבני האדם גדלים‪ ,‬החשיבה נהיית יותר מורכבת ונצבר יותר ידע‪ -‬כתוצאה מכך הסכמות‬
‫משתנות כל הזמן‪ ,‬והולכות ונהיות גם הן מורכבות ועשירות יותר‪.‬‬
‫ישנם ‪ 4‬שלבים של התפתחות קוגניטיבית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫שלב סנסורי‪-‬מוטורי‪ -‬גיל ‪. 0-2‬‬
‫השלב בו הילד לומד לשלוט בגופו‪.‬‬
‫על הילד ללמוד את ההקשר בין תנועותיו לבין התוצאה בסביבה‪.‬‬
‫בשלב זה מגלים קביעות אובייקט (‪ -)Object Permanent‬הבנה שגם אם אובייקט אינו נמצא‬
‫בטווח הראייה הוא עדיין ממשיך להתקיים‪ -‬זוהי מיומנות נרכשת‪.‬‬
‫שלב קדם אופרציונאלי ‪ -Pre-Operational‬גיל ‪. 2-5‬‬
‫המושג מתייחס ליכולת לעשות פעולות מנטאליות (הבנה של יש‪/‬אין‪ ,‬חיבור‪/‬חיסור)‪.‬‬
‫בגיל זה נרכשת השפה‪ -‬יכולת המאפשרת לילד לעשות דברים בחשיבה שלו(הבנת‬
‫משמעותם של סמלים)‪.‬‬
‫בשלב זה ילדים נעדרים את יכולת השימור (שימור של כמות‪/‬גודל‪ -‬הניסוי עם המים בכוס‬
‫צרה וארוכה ואח"כ בכוס נמוכה)‪ ,‬הם מסוגלים להבין רק פרמטר אחד‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של גיל זה הוא אגוצנטריות‪ -‬ילדים לא מסוגל להבין נקודת ראות אחרת מזו‬
‫שלהם‪.‬‬
‫אופרציות קונקרטיות ‪ -Concrete Operational‬גיל ‪. 6-12‬‬
‫בשלב זה יש שימור כמות‪.‬‬
‫מקצועות‬
‫‪.‬‬
‫הילדים נכנסים למסגרת בית הספר ולומדים הרבה‬
‫עם זאת‪ ,‬החשיבה היא מאוד קונקרטית ומוחשית‪ -‬הם אינם מסוגלים לעשות או להבין‬
‫פעולות מופשטות‪.‬‬
‫שלב אופרציות פורמאליות ‪ -Formal Operation‬גיל ההתבגרות (‪.)12-16‬‬
‫ההתפתחות אינה נעצרת בגיל זה‪ ,‬אך השינויים יהיו קטנים יותר‪.‬‬
‫זהו הגיל בו מתחילים לחשוב במונחים מופשטים‪ ,‬וניתן לחשוב על מצבים היפותטיים‪.‬‬
‫פיאז' ה התעניין לא רק בהתפתחות החשיבה‪ ,‬אלא גם בהתפתחות מוסרית‪ -‬כיצד משתנה היחס של‬
‫ילדים לחוקים של התנהגות ולהבנה והפנמה של מותר ואסור?‬
‫קוהלברג ‪ Kohlberg‬הגדיר ‪ 3‬רמות של התפתחות מוסרית‪ ,‬שכל אחת מהן מתפצלת ל‪: 2-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫אוריינטציה לעונש‪ -‬הנימוק ל"למה צריך להתנהג בסדר?" הוא‪" -‬כדי לא לקבל עונש"‪.‬‬
‫מאפיין ילדים עד גיל ‪. 10‬‬
‫אוריינטציה לפרס‪ -‬צריך להתנהג טוב כי בצד התנהגות טובה יש תגמול‪.‬‬
‫אוריינטציית "ילד טוב"‪ -‬נטייה להיות קונפורמיים בשביל להתקבל ע"י החברה‪.‬‬
‫אוריינטציה לסמכות‪ -‬צריך להתנהג כמו שצריך עקב הימצאותו של גורםבעל סמכות‪ ,‬שקבע‬
‫כי כך יש להתנהג‪ -‬מי שיתנהג בצורה אחרת יקבל עונש‪.‬‬
‫אוריינטציית חוזה חברתי‪ -‬הבנה שהחוקים של החברה נקבעים ע"י החברה ומתאימים‬
‫לחברה‪.‬‬
‫החוק‬
‫‪.‬‬
‫האדם מתנהג כראוי מתוך הבנה כי הוא חלק מהחברה והוא מבין ומכבד את‬
‫אוריינטציית עקרונות אתיים‪ -‬השיפוט של האדם מבוסס על עקרונות מוסריים (אוניברסאליים‬
‫בד"כ)‪ ,‬והאדם פועל ע"פ מצפונו‪.‬‬
‫ע"פ התיאוריה הזו‪ ,‬רק ‪ 10%‬מהאנשים מגיעים לחשיבה מוסרית ברמה ה‪. 6-‬‬
‫מנשים‬
‫‪.‬‬
‫על פי מחקרים גברים מגיעים לרמות חשיבה גבוהות יותר‬
‫החוקרת גיליגן ‪ Gilligan‬טוענת שממצא זה מקורו בג'נדר‪ -‬נשים רגישות יותר לרגשות ולגורמים בין‬
‫אישיים‪.‬‬
‫טמפרמנט‪-‬‬
‫כבר בשבועות הראשונים לאחר שהתינוק נולד‪ -‬ניתן להבחין בשוני בין תינוקות (לא רק מבחינת‬
‫המראה שלהם)‪ -‬תגובותיהם לסביבה‪ ,‬רמת הפעילות שלהם וכו'‪.‬‬
‫האישיות האינדיבידואלית קיימת כבר מגיל מאוד צעיר‪.‬‬
‫משתמשים במנוח "טמפרמנט" (מזג) להסברת ההבדלים האישיותיים האלה‪.‬‬
‫המחקר בתחום הטמפרמנט מאוד רחב ופעיל‪-‬חוקרים מנסים להגדיר‪ ,‬לזהות ולמדוד הבדלים‬
‫בטמפרמנט‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין לא ברור האם הטמפרמנט בילדות המוקדמת משתקףבאישיות המאוחרת של האדם‪.‬‬
‫ממחקרים שנעשו גילו שהסביבה אינה הגורם הבלעדי לטמפרמנט‪ -‬הבדלים בין סוגי טמפרמנט‬
‫ניתנים לזיהוי מהרגע הראשון (מבלי השפעת הסביבה)‪ ,‬ובנוסף הסביבה היא לא היחידה שמשפיעה‬
‫על הילד‪ ,‬הילד עצמו משפיע גם הוא על הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תומאס וצ'ס (המחקר הראשון על טמפרמנט של ילדים בשנות ה‪-)50-‬‬
‫הם לקחו קבוצה של ‪ 140‬תינוקות‪ ,‬ודירגו את התינוקות ע"פ ‪ 9‬תכונות שונות‪.‬‬
‫על סמך התכונות האלה הם הגדירו‪ 3‬סוגי טמפרמנט‪:‬‬
‫‪ o‬תינוקות קלים‪ -‬אליה השתייכו ‪ 40%‬מהתינוקות במדגם‪.‬‬
‫היו אלה תינוקות שמחים‪ ,‬בעלי דפוסי אכילה ושינה מווסתים והם הסתגלו בקלות‬
‫לסיטואציות חדשות‪.‬‬
‫‪ o‬תינוקות קשים‪ -‬אליה השתייכו ‪ 10%‬מהתינוקות במדגם‪.‬‬
‫תינוקות אלה היו עצבניים‪ ,‬בעלי דפוסי אכילה ושינה לא מווסתים‪ ,‬והם הגיבו‬
‫בעצמה ושליליות לסיטואציות חדשות‪.‬‬
‫‪ o‬תינוקות איטיים‪ -‬אליה השתייכו ‪ 15%‬מהתינוקות במדגם‪.‬‬
‫תינוקות אלה לא היו מאוד פעילים והסתגלו לסיטואציות חדשות בצורה מתונה‪.‬‬
‫‪ 35% o‬מהתינוקות לא שויכו לאחת הקטגוריות‪.‬‬
‫שנים‬
‫‪.‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לבדוק האם הטמפרמנט הוא עקבי ונשמר לאורך‬
‫במשך השנים הילדים האלה נחקרו שוב ושוב‪-‬‬
‫התוצאות שהתקבלו תומכות באופן חלקי בהשערה שהמזג נשאר עקבי‪-‬‬
‫המאוחרת‬
‫‪.‬‬
‫רק בשנים הראשונות לחיים נמצא קשר בין ציוני הטמפרמנט להתנהגות‬
‫ל"תינוקות קשים" היו יותר בעיות בביה"ס מאשר ל"תינוקות הקלים"‪.‬‬
‫בהמשך החיים היה קשר נוסף‪ ,‬אך המתאמים היו חלשים‪.‬‬
‫מכאן ניתן להסיק שהטמפרמנט הוא פונקציה של אינטראקציה בין המאפיינים המולדים של‬
‫הילד לבין הסביבה‪.‬‬
‫התפתחות רגשית – תיאוריית ההתקשרות ‪-Attachment‬‬
‫הרקע מבוסס על מחקרים מתחום שנקרא אתולוגיה (‪ -)Ethology‬חקר בע"ח בסביבתם הטבעית‪.‬‬
‫החוקרים טוענים שישנן חיות שנולדות עם תבניות התנהגות קבועות מראש כחלק ממנגנוני‬
‫ההישרדות שלהן‪.‬‬
‫החוקר לורנז (‪ )Lorenz‬חקר את המושג הטבעה ‪ -Imprinting‬אצל אווזים למשל‪ ,‬הדמות הראשונה‬
‫שהם רואים זזה מזוהית על ידם כאמא שלהם‪.‬‬
‫הנטייה מתבצעת כ‪ 17-‬שעות לאחר הלידה‪.‬‬
‫ישנו שלב מסוים שבו ישנה מוכנות לקלוט‪/‬ללמוד משהו ספציפי‪ ,‬ואם לא לומדים אותו בזמן הזה‪,‬‬
‫בשלב אחר זה יהיה מאוחר מדי‪.‬‬
‫‪ Harlow&Harlow‬בדקו את תפקיד האם בטיפול בתינוק‪ -‬האם תפקידה הוא רק לספק צרכים ודברים‬
‫חומריים‪ ,‬או שיש לה תפקיד נוסף?‬
‫הילד אלא גם בסיפוק‬
‫‪,‬‬
‫הם מצאו שתפקידה של האם אינו רק בסיפוק צרכיו הבסיסיים והחומריים של‬
‫תחושת הביטחון שהיא משרה על צאצאיה‪.‬‬
‫הלידה‬
‫‪.‬‬
‫הוא לקח גורים של קופים והפריד אותם מאימם לאחר‬
‫הוא חילק את הגורים ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כשכל אחת מהקבוצות גדלה עם "אם מלאכותית"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצה ‪ -1‬האם המלאכותית הייתה עשויה מחוטי מתכת‪.‬‬
‫קבוצה ‪ -2‬האם המלאכותית הייתה עטופה במגבת רכה ונעימה‪.‬‬
‫‪ 2‬האימהות סיפקו מזון לגורים בצורה זהה‪.‬‬
‫החוקרים מצאו כי הגורים נמשכו יותר ל"אמא מגבת"‪ ,‬ומכאן ניתן להסיק כי התקשרות הגורים לאימם‬
‫אינה תלויה רק באוכל‪ ,‬המגע הרך של "אמא מגבת" העניק לגורים תחושה של בטחון‪.‬‬
‫הגורים‬
‫‪.‬‬
‫‪ Harlow‬טען שמגע רך ומזון אינם מספיקים להתפתחות תקינה של‬
‫הגורים שגדלו עם אמהות מלאכותיות במשך‪ 6‬חודשים‪ ,‬והיו מבודדים מבחינת אינטראקציה חברתית‬
‫הראו בשלבים מאוחרים יותר של הבגרות התנהגויות מוזרות(לא שיחקו עם חבריהם‪ ,‬הגיבו בפחד‬
‫או בקיפאון וסיגלו התנהגויות מיניות חריגות)‪.‬‬
‫חריגה‬
‫‪.‬‬
‫קופים שגדלו עם אם מלאכותית‪ ,‬אך לא היו מבודדים מבחינה חברתית לא הגיבו בצורה‬
‫לאימומטפל ראשוני משרתת גם את הפונקציה‬
‫‪/‬‬
‫המסקנה העולה מכך היא שההתקשרות של התינוק‬
‫של אינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫הרעיונות הללו‪ ,‬שמקורם באתולוגיה עניינו במיוחד חוקר בשם בולבי (‪ )Bowlby‬והוא חקר את‬
‫התפתחותם הרגשית של בני אדם‪.‬‬
‫הקשר הרגשי שנוצר עם האמא בשלבים הראשוניים של החיים הוא משמעותי מאוד וקובע במידה‬
‫רבה את יכולתו של האדם בבגרותו ליצור קשרים רגשיים‪.‬‬
‫התינוק נקשר לדמות המטפלת בו‪ ,‬וההתקשרות באה לידי ביטוי בתחושת הביטחון וההרגעה‬
‫שמעניקה הדמות המטפלת לתינוק‪.‬‬
‫התינוק עצמו יפנה גם באופן טבעי לאותה דמות מטפלת‪ ,‬והוא יהיה הכי פחות מפוחד כשהדמות‬
‫המטפלת תהיה לידו‪.‬‬
‫הקשר הרגשי הזה מהווה בסיס לקשרים רגשיים שייבנו בהמשך החיים(לטענת בולבי)‪.‬‬
‫היחס וההתנהגות של האם‪ /‬דמות מטפלת היא זו שתקבע אם הילד יהיה פתוח‪ ,‬בעל בטחון עצמי‬
‫ונותן אמון באחרים‪.‬‬
‫פותח הליך סטנדרטי למדידת התקשרות אצל ילדים‪ ,‬שפותח ע"י הפסיכולוגית ‪ Ainsworth‬והוא נקרא‬
‫‪: Strange Situation‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫שלב ראשון‪ -‬מכניסים את האמא והילד לתוך חדר‪.‬‬
‫שלב שני‪ -‬נכנס אדם נוסף (זר) לתוך החדר‪.‬‬
‫הוא מתחיל לדבר עם האם‪ ,‬ולאחר זמן מה מנסה לקיים אינטראקציה עם הילד‪.‬‬
‫שלב שלישי‪ -‬ההורה עוזב את החדר והילד והזר נשאריםלבד‪.‬‬
‫אם הילד נלחץ ובוכה הזר מנסה להרגיעו‪.‬‬
‫החדר‬
‫‪.‬‬
‫שלב רביעי‪ -‬ההורה נכנס ומרגיע את הילד והזר עוזב את‬
‫שלב חמישי‪ -‬ההורה עוזב שוב את החדר‪.‬‬
‫שלב שישי‪ -‬הזר נכנס ומנסה להרגיע את הילד‪.‬‬
‫החדר‬
‫‪.‬‬
‫שלב שביעי‪ -‬ההורה נכנס ומרגיע את הילד והזר עוזב את‬
‫החוקרים מתעניינים בשלבים ‪ 4‬ו‪( 7-‬כאשר ההורה חוזר)‪ ,‬והם מכונים בפי הפסיכולוגיה "האיחוד"‪.‬‬
‫מבחינים בסוגים שונים של התקשרויות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התקשרות בטוחה‪ -‬האם מצליחה להרגיע את התינוק‪.‬‬
‫התקשרות לא בטוחה‪ -‬מתחלקת ל‪ 2-‬מצבים‪-‬‬
‫‪ o‬התקשרות לא בטוחה אמביוולנטית‪ -‬תינוק שזוחל לעבר אימו כשהיא חוזרת‪ ,‬אך‬
‫כשהיא מרימה אותו הוא דוחף אותה ממנו‪.‬‬
‫תינוקות שקשה להרגיע אותם‪.‬‬
‫‪ o‬התקשרות לא בטוחה מסוג הימנעות‪ -‬תינוק שלא זוחל חזרה לאימו‪ ,‬ולעיתים אף‬
‫מגדיל במכוון את המרחק ממנה‪.‬‬
‫התינוק לא מראה מצוקה כשהאם עוזבת‪.‬‬
‫במחקרים מאוחרים יותר נוספה קטגוריה נוספת‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫התקשרות לא מאורגנת‪ -‬התינוק מראה התנהגויות מוזרות שקשה להסביר‪.‬‬
‫התינוקות לא מכוונים ונראה כי אין רגש‪ ,‬הילדים מראים סימני פחד ודיכאון‪.‬‬
‫ילדים הנמנים עם הקטגוריה הזאת הם לרוב ילדים שעברו התעללות מסוימת או‬
‫שהוריהם לוקים בנפשם‪.‬‬
‫הילד ושהאם היא אינה הקובעת‬
‫‪,‬‬
‫ביקורת על המחקר טוענת שהוא מתעלם מהטמפרמנט המולד של‬
‫הבלעדית של אופיו של התינוק‪ ,‬וכן שיש תינוקות שההתקשרות שלהם היא כה חזקה עד שהם לא‬
‫ילחצו כשאמם תצא‪.‬‬
‫התפתחות פסיכו סקסואלית (פרויד)‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סתמי ‪ -Id‬מתפתח עד גיל שנתיים‪.‬‬
‫אחראי על היצרים‪ ,‬דחפים ואינסטינקטים‪.‬‬
‫דורש סיפוק מיידי ונמנע מכאב‪.‬‬
‫אני ‪ -Ego‬מתחיל להתפתח מגיל שנתיים‪.‬‬
‫עיקרון המציאות‪ -‬הבנה של "מי אני?" והבנה שהאדם נפרד מסביבתו‪.‬‬
‫אני עליון ‪ -Super Ego‬גיל ‪. 5-6‬‬
‫מצפון‪ ,‬מוסר‪ ,‬הפנמה של חוקי החברה‪ -‬נרכש‪.‬‬
‫תפקידו של האגו הוא לפשר בין האיד לסופר אגו‪.‬‬
‫ישנם ‪ 5‬שלבים בתיאוריה הפסיכו סקסואלית‪.‬‬
‫מסוימים‬
‫‪.‬‬
‫בכל שלב הילד מתמודד עם משהו בסיסי אחר ואמור ללמוד דברים‬
‫הבא אך עלול‬
‫‪,‬‬
‫בכל שלב עלולות להיווצר בעיות‪ -‬במידה ויש כאלה האדם עובר לשלב ההתפתחותי‬
‫להיווצר קיבעון ( משהו בהתנהגות נשאר קבוע בשלב קודם) או שתיווצר רגרסיה (נסיגה לשלב קודם)‪.‬‬
‫השוני בכל שלב הוא באנרגיה הליבידינאלית‪ ,‬שמתרכזת סביב איזור אחר בגוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השלב האוראלי‪ -‬גיל ‪. 0-2‬‬
‫האנרגיה מתרכזת סביב הפה‪ -‬התקשורת היא אך ורק באמצעות הפה (קולות‪ ,‬בכי וכו'‪,)...‬‬
‫האוכל מסופק באמצעות יניקה‪.‬‬
‫התינוק רוצה סיפוק מיידי לצרכיו‪ ,‬והאם היא המקור המיידי לסיפוק הצרכים (מזון‪ ,‬ביטחון‪,‬‬
‫חום ואהבה)‪.‬‬
‫‪ o‬קיבעון אוראלי‪ -‬כסיסת ציפורניים‪ ,‬עישון‪ ,‬הפרעות אכילה‪.‬‬
‫השלב האנאלי‪ -‬גיל ‪. 2-4‬‬
‫הילד מתחיל להיות עצמאי (הדיבור מתפתח‪ ,‬רצון לעשות דברים לבד)‪.‬‬
‫בצרכים‬
‫‪.‬‬
‫אחד הדברים המרכזיים שהילד לומד הוא שליטה‬
‫האנרגיה הליבידינאלית מתרכזת סביב פי הטבעת‪.‬‬
‫באמצעות שליטה בצרכיו‪ ,‬הילד מבין שיש לו גם שליטה בהוריו (בחירה האם לשמח או‬
‫להרגיז את הוריו)‪.‬‬
‫על ההורים לעודד את הילד לעצמאות‪ ,‬אך ללמד אותו את החוקים‪.‬‬
‫‪ o‬קיבעון אנאלי בא לידי ביטוי מצד אחד בקמצנות‪ ,‬אדם עצור‪ -‬במידה וההורים היו‬
‫נוקשים ומענישים‪ ,‬ומצד שני בפזרנות‪ ,‬חוסר אינטימיות ואי ידיעת גבולות‪ -‬במידה‬
‫וההורים נתנו עצמאות מוחלטת לילד ולא הציבו גבולות‪.‬‬
‫השלב הפאלי‪ -‬גיל ‪. 4-6‬‬
‫האנרגיה הליבידינאלית מרוכזת סביב איבר המין הזכרי‪.‬‬
‫זהו הגיל שבו מתחילים להבדיל בין בנים ובנות‪ ,‬וצצות שאלות כמו‪" :‬איך באתי לעולם?"‬
‫העניין הוא סביב הגילוי שלבנים יש פין ולבנות אין‪.‬‬
‫הבן רוצה להיות עם אמא שלו ותופס את אביו כמתחרה שיש לסלק‪-‬תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫על הילד ללמוד שהדבר הוא אסור ובלתי אפשרי (התפתחות הסופר אגו)‪ -‬והעונש שהוא‬
‫יקבל על מעשה כזה הוא סירוס (הכוונה היא שייקחו לו את הפין)‪ ,‬אבל אם הוא יחקה את‬
‫התנהגות אביו אז כשהוא יהיה גדול בעצמו הוא יוכל להיות עם אישה שהיא כמו אמו‪.‬‬
‫הבנות נמשכות לאביהן ורוצות להיפטר מאמן (תסביך אלקטרה)‪.‬‬
‫על בנות לא ניתן לאיים ב"סירוס" מפני שהן כבר "מסורסות"‪.‬‬
‫פרויד טוען שנשים לא מתגברות לעולם על שלב זה‪ ,‬ולכן הסופר אגו של נשים חלש יותר‬
‫מזה של גברים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ o‬קיבעון בשלב זה אצל גברים יכול לבוא לידי ביטוי בפחד וחרדה בהקשרי מין‬
‫ואישיות נרקיסיסטית‪.‬‬
‫אצל בנות יופיעו רגשי נחיתות וקנאת פין‪.‬‬
‫שלב החביון‪ -‬גיל ‪. 6-12‬‬
‫חדשיםכניסה למסגרת‬
‫(‬
‫בשלב זה העולם החברתי מתרחב והילד צריך ללמוד הרבה דברים‬
‫בית הספר)‪.‬‬
‫האנרגיה הליבידינאלית רדומה‪.‬‬
‫השלב הגניטאלי‪ -‬גיל ‪ 12‬עד סוף גיל ההתבגרות‪.‬‬
‫מתחילה ההבשלה המינית האמיתית‪ -‬שינויים פיזיולוגיים ‪.‬‬
‫האדם מחפש זוגיות (גם כדי לספק את יצר המין וגם כדי למצוא אהבה)‪.‬‬
‫בשלב זה הבעיות קשורות לבעיות בשלבים מוקדמים יותר‪.‬‬
‫תיאוריית ההתפתחות הפסיכו‪-‬חברתית של אריקסון‬
‫חי‬
‫אריקסון טען שהאדם‪ ,‬כייצור חברתי‪ ,‬מושפע גם מתהליכים חברתיים ומהחברה בה הוא ‪.‬‬
‫האדם‬
‫‪.‬‬
‫בניגוד לפרויד‪ ,‬טען שהמין אינו הדבר היחיד המעצב את התפתחות‬
‫בדומה לפרויד‪ ,‬גם אריקסון האמין שההתפתחות נעשית בשלבים‪ ,‬ומה שמניע אותה הם היחסים‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫השלבים ההתפתחותיים הם קבועים‪ -‬לא ניתן לדלג על שלב ולא ניתן לחזור לאחור‪.‬‬
‫ההתפתחות נמשכת כל תקופת החיים‪.‬‬
‫אריקסון ביטל את המונח קיבעון (פיקסציה)‪ -‬בכל שלב ישנו משבר שהאדם צריך לעבור‪ ,‬וכל משבר‬
‫שנפתר "מזכה" את האדם במעלה חיובית‪.‬‬
‫אם המשבר אינו נפתר האדם "זוכה" במעלה שלילית‪.‬‬
‫התיאוריה מחלקת את החיים ל‪ 8-‬תקופות‪:‬‬
‫‪ .1‬שלב אוראלי‪ -‬סנסורי‪ -‬גיל ‪. 0-1‬‬
‫המשבר הוא אמון מול חשדנות‪.‬‬
‫השלב מקביל לשלב האוראלי של פרויד‪ -‬התינוק מרגיש ולומד את הסביבה באמצעות הפה‪.‬‬
‫אריקסון טוען שהפה הופך למרכז תחושתי ורגשי‪.‬‬
‫באימו שהיא מקור סיפוק הצרים‬
‫‪,‬‬
‫הדילמה במרכז השלב היא סביב האמון שנותן התינוק‬
‫הקיומיים שלו‪.‬‬
‫אם האם מספקת את צרכי התינוק בצורה טובה‪ ,‬הוא לומד לתת בה אמון וזוכה במעלה של‬
‫"תקווה"‪.‬‬
‫אך כשצרכיו אינם מסופקים‪ ,‬הוא מפתח חשדנות בסיסית‪ ,‬שעלולה להביא להפרעות במהלך‬
‫חייו‪.‬‬
‫אריקסון טוען שסכיזופרניה נובעת מקונפליקט לא פתור בשלב הזה‪.‬‬
‫‪ .2‬שלב שרירי‪ -‬אנאלי‪ -‬גיל ‪. 1-3‬‬
‫המשבר הוא אוטונומיה מול בושה‪.‬‬
‫השלב מקביל לשלב האנאלי של פרויד‪.‬‬
‫התינוק גדל ומפתח יכולות מוטוריות‪ ,‬שליטה בגופו ושליטה על סוגרים‪.‬‬
‫מצד ההורים מתחיל החינוך לניקיון והיגיינה אישית (גמילה מחיתולים וכו')‪.‬‬
‫אם החינוך של ההורים הוא תומך‪ ,‬אך מציב גבולות‪ -‬הילד מפתח אוטונומיה‪ -‬שליטה בצרכים‬
‫וגם בסביבה שלו (ריצוי ההורים‪/‬הרגזת ההורים) וזוכה במעלה של "כוח רצון"‪.‬‬
‫וספק‬
‫‪.‬‬
‫התוצאה הלא רצויה במקרה של חינוך נוקשה תביא אצל הילד לרגשות של בושה‬
‫‪ .3‬שלב לוקומוטורי‪-‬גניטאלי‪ -‬גיל ‪. 3-6‬‬
‫המשבר הוא יוזמה מול אשמה‪.‬‬
‫השלב מקביל לשלב הפאלי של פרויד‪.‬‬
‫אשמה‬
‫‪.‬‬
‫בעקבות תסביך אדיפוס מתפתחים אצל הילד רגשות‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫אם הילד מצליח לפתור את תסביך אדיפוס בצורה טובה‪-‬מזדהה עם ההורה בן אותו מין הוא‬
‫מגבש לעצמו זהות מינית וזוכה במעלה "מטרה" (יכולת הצבת מטרות ויעדים ולפעול‬
‫להשגתם)‪.‬‬
‫אריקסון מדגיש את הצד החברתי של ההתפתחות‪-‬הילד מבין שהוא לא במרכז המשפחה‪,‬‬
‫ושקיימת הירארכיה משפחתית‪.‬‬
‫הילד מתפקד כחוקר המגלה את העולם‪.‬‬
‫הילד‬
‫‪.‬‬
‫הורים המאפשרים את חקר העולם מחזקים את היוזמה אצל‬
‫הורים חרדים מאוד‪ ,‬המחנכים את הילד בצורה נוקשה עלולים לגרום לאובדן היוזמה וליצור‬
‫אצל הילד תחושה של אשמה‪.‬‬
‫שלב החביון‪ -‬גיל ‪. 6-12‬‬
‫המשבר הוא יצרנות מול נחיתות‪.‬‬
‫השלב מקביל לשלב החביון של פרויד‪.‬‬
‫למשפחה‬
‫‪.‬‬
‫זהו שלב של למידה והתנסויות חברתיות מחוץ‬
‫הילד מבין את החשיבות של עבודה יצרנית‪ ,‬ומבין את דרישות החברה ליצרנות מצידו‪.‬‬
‫הפתרון החיובי של המשבר‪ -‬הילד מרגיש פרודוקטיבי‪ ,‬מצליח לייצר את התוצאות הרצויות‬
‫ולרצות את החברה‪ ,‬או ע"י עמידה במטרות אותן הציב לעצמו‪ ,‬וזוכה במעלה של "יכולת"‪.‬‬
‫נחיתות‬
‫‪.‬‬
‫אם הילד לא יצליח לעמוד בדרישות הוא יפתח תחושה של‬
‫שלב ההתבגרות‪ -‬גיל ‪. 12-18‬‬
‫המשבר הוא זהות מול בלבול תפקידים‪.‬‬
‫בשלב זה התיאוריה של אריקסון נפרדת מהתיאוריה של פרויד‪.‬‬
‫זהו שלב מסכם ל‪ 4-‬השלבים הקודמים‪ ,‬ועל הילד לסכם ולגבש את כל המידע שצבר‬
‫לו‬
‫בשלבים הקודמים על מנת שיוכל לגבש לעצמו את האישיות והמיניות שרצויים ‪.‬‬
‫בשלב זה החברה נותנת לילד "פסק זמן" ומאפשרת לו להתנסות בתפקידים שונים‪.‬‬
‫פתרון חיובי של המשבר מזכה במעלה "נאמנות"‪ -‬האישיות והזהות העצמית נשארות‬
‫עקביות במסגרות חברתיות שונות ובסיטואציות שונות‪.‬‬
‫כשלון בפתרון הקונפליקט מביא לבלבול תפקידים‪ -‬חוסר יכולת לגבש זהות‪ ,‬התחמקות‬
‫ממחויבות וממסגרות חברתיות‪.‬‬
‫אנשים אלה נשארים בד"כ "ילדותיים" כל חייהם (מחליפים עבודות‪ ,‬בני זוג‪ ,‬משנים את‬
‫עצמם)‪.‬‬
‫שלב הבגרות המוקדמת‪ -‬גיל ‪. 18-35‬‬
‫המשבר הוא אינטימיות מול בדידות‪.‬‬
‫שונים והוא מתבקש להגיע להחלטות חשובות‬
‫‪,‬‬
‫השלב מתחיל כשהילד נכנס למעגלי חברה‬
‫בנוגע לחייו‪ -‬בחירת מקצוע‪ ,‬בחירת בן זוג וכו'‪.‬‬
‫הדבר יכול ליצור קונפליקט בין הצורך להיות אינדיבידואל לבין הרצון לאינטימיות וקרבה של‬
‫זוגיות‪.‬‬
‫אנשים שלא פתרו את הקונפליקט של השלב הקודם‪ ,‬לא יצליחו לפתור גם את המשבר‬
‫לחיים‬
‫‪.‬‬
‫בשלב הזה‪ ,‬מפני שבלבול תפקידים גורם להם לסוג של פחד מכניסה של בן זוג‬
‫אלה שפותרים את הקונפליקט זוכים במעלה של "אהבה"‪ ,‬אשר מחזקת את הכישורים‬
‫שנרכשו בשלבים הקודמים‪.‬‬
‫כשלון בפתרון הקונפליקט מביא לבדידות וחוסר יכולת להתמיד ביחסים זוגיים לאורך זמן‪.‬‬
‫שלב הבגרות‪ -‬גיל ‪. 35-50‬‬
‫המשבר הוא פוריות מול קיפאון‪.‬‬
‫המיקוד בשלב זב הוא הולדת ילדים ודאגה לעתיד‪.‬‬
‫הקונפליקט נוצר בעקבות הצורך לעסוק בעצמי ובצרכים ורצונות אישיים‪ ,‬לעומת ויתור עליהם‬
‫ודאגה לילדים במקום הראשון‪.‬‬
‫התוצאה החיובית מתבטאת בפוריות וביכולת האדם לייצר המשכיות והמעלה בה זוכה‬
‫האדם היא "דאגה"‪ -‬יכולת לקחת אחריות על כל תחומי חייו של האדם‪ ,‬וכן על ילדיו‪.‬‬
‫כלשון בפתרון הקונפליקט מביא את האדם לחוסר עניין במסגרת המשפחתית ובטיפוח‬
‫הילדים (משבר אמצע החיים)‪.‬‬
‫‪ .9‬שלב הבגרות המאוחרת‪ -‬גיל ‪ 50‬עד המוות‪.‬‬
‫המשבר הוא בין אחדות האני למול ייאוש‪.‬‬
‫שלב שבו האדם עושה חשבון נפש‪ ,‬מסתכל אחורה על חייו ובוחן את הצלחותיו וכישלונותיו ‪.‬‬
‫אם האדם מרוצה ממה שהשיג הוא מגיעלאחדות האני ומקבל בהשלמה ובסיפוק את פועלו‪-‬‬
‫מרגיש שחייו היו בעלי ערך‪ ,‬והוא מסוגל להתמודד עם המוות המתקרב‪.‬‬
‫הפתרון המוצלח של הקונפליקט מזכה את האדם במעלה של"תבונה"‪ -‬יכולת להרגיש שלם‪.‬‬
‫מהמוות‬
‫‪.‬‬
‫במקרה של כשלון בפתרון הקונפליקט האדם חווה תחושה של החמצה ומפחד‬
‫חישה ‪Sensation‬‬
‫חישה ותפיסה הם תחומים השייכים לפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪.‬‬
‫בודקים כיצד המוח קולט גירויים חיצוניים ומפרש אותם‪.‬‬
‫חישה מכוונת לדברים הבסיסיים ביותר‪ ,‬בעוד שבתפיסה מדברים על דברים מורכבים יותר‪.‬‬
‫במוח‬
‫‪.‬‬
‫ברמה הביולוגית‪ -‬החישה מתרחשת באיברי החוש והתפיסה מתרחשת‬
‫כל אחד מחושי האדם בנוי על מנת לקלוט סוג גירוי מסוים ובטווחים מסוימים‪.‬‬
‫הם בין היתר‪ ,‬רגישות לגירוי‪.‬‬
‫הדברים הנחקרים בקשר לחישה ‪,‬‬
‫סף אבסולוטי ‪ -Absolute Threshold‬העצמה המינימאלית של גירוי הנחוצה לקליטתו‪.‬‬
‫עצמת הגירוי שבה יש קליטה ב‪ 50%-‬מהפעמים היא הסף האבסולוטי‪.‬‬
‫סף זה אינו קבוע‪ -‬ישנם הבדלים בין בני אדם‪ ,‬וגם אצל אותו אדם הוא עשוי להשתנות בהתאם‬
‫למשתנים שונים‪ ,‬חיצוניים ופנימיים‪.‬‬
‫לכל חוש יש סף אבסולוטי משלו‪.‬‬
‫תחום נוסף שנחקר הוא יכולת ההבחנה בין שני גירויים‪.‬‬
‫סף מבחין ‪ -Just Noticeable Difference‬ההבדל המינימאלי בו האדם מבחין בין שני גירויים‪.‬‬
‫ככל שההבדל בין הגירויים גדול יותר‪ ,‬כך עולה ההסתברות שהפרט יבחין בין שני הגירויים‪.‬‬
‫הסף המבחין לא נותן ערך מסוים‪ ,‬אלא נותן פרופורציה (יחס)‪ -‬חוק וובר‪-‬פכנר ‪. Weber-Fechner‬‬
‫תגובה והוא משמש כאינדוקציה לתפיסה (האם גירוי‬
‫‪,‬‬
‫תחום נוסף שנמדד בהקשר של חישה הוא זמן‬
‫נקלט או לא)‪.‬‬
‫ההפרדה בין חישה לתפיסה היא מלאכותית‪ ,‬ולמעשה מדובר ב‪ 2-‬רמות של אותו תהליך‪.‬‬
‫בעיית הקידוד‪-‬‬
‫‪ 3‬סוגים של הבחנה בין גירויים‪:‬‬
‫‪ .1‬הבחנה בין החושים השונים‪.‬‬
‫‪ .2‬הבחנה בין גירויים שונים באותו החוש‪.‬‬
‫‪ .3‬עוצמות גירוי שונות של אותו גירוי בחוש מסוים‪.‬‬
‫המערכת צריכה לקדד את הגירויים בצורה מסוימת‪.‬‬
‫קידוד עוצמה‪ -‬כמה פעמים נוירון ירה פוטנציאל פעולה ברגע נתון?‬
‫קצב ירי איטי מתפרש כגירוי חלש‪ ,‬וקצב מהיר כגירוי חזק‪.‬‬
‫קידוד איכותי‪ -‬סוג הנוירונים שמופעלים‪.‬‬
‫דפוס פעולה שונה של נוירונים‪ -‬בגירוי מסוים הנוירון יגיב בעוצמה חלשה ולגירוי אחר בעוצמה חזקה‪.‬‬
‫במוח‬
‫‪.‬‬
‫קידוד מבחין‪ -‬המידע מכל חוש מגיע במסלולים נפרדים ולאיזורים ספציפיים‬
‫צליל= גל קול (תנודות של האוויר)‪ ,‬שמתרחש באופן סדיר‪.‬‬
‫מבחינים במספר פרמטרים של צליל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גובה ‪ -Pitch‬בא לידי ביטוי בתדירות של גל הקול‪.‬‬
‫ככל שהתדירות יותר גבוהה‪ ,‬הצליל נשמע גבוה יותר‪.‬‬
‫נמדד בהרץ ‪. Hz‬‬
‫עצמה‪ -‬באה לידי ביטוי בהפרש בין שיא הגל לשפל הגל‪.‬‬
‫ככל שההפרש גדול יותר הצליל חזק יותר‪ ,‬ולהיפך‪ -‬ככל שההפרש קטן יותר הצליל חלש‬
‫יותר‪.‬‬
‫נמדד בדציבלים ‪. dB‬‬
‫גוון ‪ -Timber‬מאפשר הבחנה בין צלילים שונים (צליל של חצוצרה לצליל של חליל‪ ,‬קולות של‬
‫אנשים שונים)‪.‬‬
‫בא לידי ביטוי בצלילים עיליים ‪. Harmonics/Overtones‬‬
‫התדר‬
‫‪.‬‬
‫כל הקולות הטבעיים מורכבים מתדר בסיס וממכפלות של אותו‬
‫ההבדל בין הקולות הוא בעצמה היחסית שלהם‪.‬‬
‫הבדיקות של חישה הן לגבי חישה מודעת‪.‬‬
‫חוקרים רוצים לדעת האם תיתכן קליטה תת‪-‬סיפית ‪( Subliminal Perception‬מתחת לערך הסף)‪-‬‬
‫הכוונה היא שאדם לא הבחין בגירוי‪ ,‬אך הגירוי משפיע על התנהגות האדם (המקרה בו הושתלה‬
‫במהלך סרט קולנוע תמונה של קוקה קולה שהופיע למשך זמןקצר מכדי שהאדם יוכל לחוש בו‪ -‬אך‬
‫בהפסקה כמות גדולה מצופי הסרט הלכו וקנו את המשקה)‪.‬‬
‫בדעתם‬
‫‪.‬‬
‫המחקרים שבדקו את הנושא חלוקים‬
‫תפיסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התפיסה קשורה לקשב‪ -‬כאשר האדם קשוב למשהו‪ ,‬הוא תופש אותו בצורה מהירה ויעילה‬
‫יותר‪.‬‬
‫סינון‪ -‬תהליך שמתרחש כל הזמן ובו האדם מבחין ביןמה חשוב ומה לא חשוב‪.‬‬
‫הוא מתעלם מגירויים מסוימים בסביבה ומתייחס לגירויים אחרים רצויים‪.‬‬
‫שימוש בסכמות‪ -‬אינטגרציה של מה שהאדם תופש ברגע נתון לתוך סכמות(ייצוגים) של ידע‬
‫קודם‪.‬‬
‫התפיסה כוללת בו זמנית תהליכים של "מלמטה למעלה" ‪ Bottom Up‬ושל "מלמעלה למטה"‬
‫‪. Top Down‬‬
‫[ למשל רצף של צלילים והגיות שהאדם מפרש כמילה שהוא מכיר(מתוך הידע הקודם שלו)]‬
‫רפלקס האוריינטציה‪ -‬הפניית הקשב באופן אוטומטי לגירוי מפתיע‪.‬‬
‫יש לרפלקס זה מרכיב הישרדותי (אזעקה‪ ,‬מצב סכנה)‪.‬‬
‫הביטואציה‪ -‬התרגלות‪.‬‬
‫במידה והגירוי המפתיע יחזור על עצמו שוב ושוב‪ ,‬האדם לא ייבהל יותר‪ ,‬יתרגל אליו‪ ,‬וילמד לא‬
‫להפנות את הקשב שלו אליו‪.‬‬
‫אוטומטי‬
‫‪:‬‬
‫ישנם גירויים אחרים שהם נלמדים והם מפנים את הקשב של האדם באופן‬
‫עצמם‬
‫‪.‬‬
‫אפקט מסיבת הקוקטייל‪ -‬מצב בו יש הרבה אנשים שמדברים בינם לבין‬
‫הפרט מצליח להקשיב רק לאדם שמדבר מולו ומחליש באופן מודע את קולות האנשים האחרים‬
‫(למרות שאין שוני אובייקטיבי בעוצמת הקולות)‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במידה ואדם אחר בחדר יאמר את שמו של האדם‪-‬הוא יסב את הקשב שלו‪.‬‬
‫אפקט סטרופ‪ -‬תגובה נלמדת ומורכבת מקשה על ביצוע מטלה פשוטה(ירוק אדום כחול ורוד)‬
‫אחת הגישות שמתעסקות באופן בו אנו תופסים גירויים נקראת גשטאלט ‪. Gestalt‬‬
‫ע"פ גישה זו לאדם נטיות מולדות לתפוס תבניות בצורה מסוימת‪.‬‬
‫כשהפרט תופש משהו‪ ,‬המערכת הקוגניטיבית לא סתם מחברת בין המרכיבים‪ ,‬אלא יוצרת מחיבור‬
‫זה משהו חדש‪ -‬השלם גדול מסכום חלקיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יחס דמות רקע‪ -‬מערכת התפיסה‪ ,‬באופן אוטומטי‪ ,‬מחלקת גירוי ויזואלי לדמות ורקע‪.‬‬
‫מאחור‬
‫‪.‬‬
‫הדמות נוטה להיתפש כנמצאת מקדימה והרקע‬
‫‪ -Ambiguous Figures o‬תמונות שאפשר לראות בהן דברים שונים‪.‬‬
‫בתמונה הוא יכול באופן רצוני‬
‫‪,‬‬
‫ברגע שהאדם יודע שיש דברים שונים שניתן לראות‬
‫לראות כל אחד ואחד מהם‪ ,‬אך לא ניתן לראות את שניהם בו זמנית‪.‬‬
‫דמיון ‪ -Similarity‬האדם נוטה לתפוס דברים דומים כשייכים לאותו אובייקט‪.‬‬
‫שלמות‬
‫‪.‬‬
‫סגירה‪ -‬האדם נוטה להשלים חלקים חסרים כדי לתפוס צורות‬
‫אובייקט‬
‫‪.‬‬
‫קרבה‪ -‬האדם נוטה לתפוס עצמים הקרובים אחד לשני כחלק מאותו‬
‫המשכיות‪ -‬האדם נוטה לקשור ולחבר בין מרכיבים‪ ,‬כך שהם יצרו דפוס המשכי‪.‬‬
‫אחת הדרכים לבחון את תפישת האדם היא באמצעות אשליות אופטיות‪ -‬המוח משלים דברים שלא‬
‫באמת נמצאים בתמונה‪.‬‬
‫האשליות האופטיות עוזרות להדגים את ההטיות התפישתיות שהמוח עושה באופן טבעי‪.‬‬
‫תפישת עומק‪ -‬ראיית האדם היא ראייה דו‪-‬עינית ‪. Binocular‬‬
‫על מנת לראות אובייקט שנמצא רחוק מאיתנו נמקד את העיניים בו‪ ,‬מה שייצור זווית חדה ולהיפך‪.‬‬
‫בתמונה דו מימדית האדם תופש את המרחב(תלת מימד) באמצעות רמזים חד עיניים ‪: Monocular‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יותר‬
‫‪.‬‬
‫הגבהה‪ -‬מה שנמצא גבוה יותר על שדה הראייה נתפש כרחוק‬
‫פרטים‪ -‬ככל שהאדם רואה יותר פרטים סימן שהוא יותר קרוב‪.‬‬
‫מיקום יחסי‪ -‬מה שמוסתר הוא רחוק יותר‪.‬‬
‫הצללה‪ -‬מה שנמצא בצל נתפס כרחוק יותר‪.‬‬
‫פרספקטיבה קווית‪ -‬בציור קווים מקבילים נוטים להתאחד במרחק‪.‬‬
‫זהות מגדרית ותיוג מיני‬
‫נקבה ולא בהכרח תלוי בנתונים‬
‫‪,‬‬
‫זהות מגדרית= הכרה ברורה של כל אדם את עצמו כזכר או‬
‫ביולוגיים ‪.‬‬
‫תיוג מיני= כל ההתנהגויות והמאפיינים הנרכשים‪ ,‬שהתרבות תופשת אותם כ"הולמים את המין"‪.‬‬
‫השאלה הנשאלת היא האם הזהות המגדרית והתיוג המיני הן תוצר שלהשפעות הסביבה‪ ,‬או תוצר‬
‫של התפתחות טבעית‪.‬‬
‫‪ 4‬תיאוריות מרכזיות מבקשות להסביר את התיוג המיני‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ -‬בגיל ‪ , 3‬השלב הפאלי‪ -‬מתחילה התעניינות באיבר המין‬
‫ומתפתח תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫התנהגותו‬
‫‪.‬‬
‫בפתרון התקין של תסביך אדיפוס הילד מזדהה עם אביו ומחקה את‬
‫פרויד טוען שכך הילד רוכש תיוג מיני‪ -‬חיקוי ההתנהגויות ה"גבריות" המקובלות המשתקפות‬
‫בהתנהגות אביו‪.‬‬
‫בעייתיות מסוימת בשלב הפאלי ובעיקר סביב קונפליקט אדיפאלי יובילו לחוסר קבלת התיוג‬
‫המיני והתנהגות לא כפי "שמצופה" מאותו מין‪.‬‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪ -‬את רוב התנהגויות האדם נלמדות מהחברה‪.‬‬
‫האדם מחקה את החברה‪.‬‬
‫החיקוי לא חייב להיות ישיר‪ ,‬אלא גם עקיף‪.‬‬
‫החיקוי יהיה של דמויות משמעותיות עבור האדם‪ ,‬והוא יחקה התנהגות מסוימת יותר עם‬
‫היא מחוזקת (מביאה לתגמולים)‪.‬‬
‫תיוג מיני ע"פ הגישה הזו‪ ,‬מוסבר ע"י חיקוי הסביבה וקבלת חיזוקים על התנהגות "הולמת"‬
‫לאותו המין‪ ,‬וקבלת עונשים על התנהגות "בלתי הולמת" לאותו המין‪.‬‬
‫המיני‬
‫‪.‬‬
‫תיאוריית התפתחות קוגניטיבית‪ -‬הזהות המגדרית משחקת תפקיד חשוב בתיוג‬
‫בשלבים מוקדמים התיוג המיני הוא סביבתי (מוגדר ע"י הסביבה)‪ ,‬מפני שהשיפוט של ילדים‬
‫אינו מפותח דיו בשביל לקבוע האם הם בן או בת‪.‬‬
‫הם מגדירים את הזהות שלהם ע"פ התיוג המיני (אני בת כי אני לובשת שמלה וכו')‪.‬‬
‫ההתנהגות המותאמת למין אינה תוצר של עונש או תגמול‪ ,‬אלא תוצר של רצון הילד‬
‫להתאים לתיוג המיני ( בגלל שאני בן אני רוצה להתנהג כמו בן)‪.‬‬
‫בגיל צעיר הילד נעדר את יכול ה"שימור" ולכן אין לו עקביות מגדרית (אם ילד ילבש שמלה‬
‫הוא יגיד "עכשיו אני בת")‪.‬‬
‫רק לאחר שהילד רוכש את יכולת השימור (כחלק מהתפתחות תקינה) תתפתח אצל הילד‬
‫עקביות מגדרית ובעקבותיה שימור של הזהות המינית‪.‬‬
‫תיאוריית הסכמה המגדרית‪ -‬ע"פ תיאוריה זו‪ ,‬מפני שכל העולם מחולק לזכר ונקבה‪ ,‬האדם‬
‫מסתכל על העולם מבעד לעדשה של מגדר‪.‬‬
‫אלה‬
‫‪.‬‬
‫מהרגע שהילד נולד הוא מוכרח להגדיר את עצמו במונחים‬
‫אם ננסה לצמצם את ההבדלים בין המינים‪-‬הרי שהעיסוק בכך רק יעצים וידגיש הבדלים‬
‫אלה‪.‬‬
‫התיוג המיני מוכתב ונוצר מתוך סכמה‪.‬‬
‫מצבי תודעה‬
‫קיימים מצבים שונים המשפיעים על האופן בו האדם תופש‪ ,‬חושב ומבין דברים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות‪ -‬הדברים אליהם האדם מודע ברגע נתון‪.‬‬
‫טרום מודע‪ -‬דברים שאינם במודע ברגע נתון‪ ,‬אך ניתנים להעלאה למודע בקלות‪.‬‬
‫‪ o‬דיסוציאציה‪ -‬ניתוק בין המודעות לבין פעולה מסוימת‬
‫לא מודע‪ -‬דברים שלא נמצאים במודע ולא יכולים להגיע למודע (דחפים אלימים‪ ,‬טאבואים‬
‫חברתיים ומוסריים)‪.‬‬
‫שינה‪-‬‬
‫האדם מבלה ‪ 1/3‬מחייו בשינה‪.‬‬
‫בעוד שברור ששינה היא צורך קיומי‪ ,‬ישנן סוגיות ותהיות לגבי‪ -‬מה קורה בשינה שהגוף זקוק לה?‬
‫בזמן השינה הגוף נח‪ ,‬אך הבעיה עם הסבר זה היא שניתן לנוחמבלי לישון (אך זה כידוע לא מספק)‪,‬‬
‫ודווקא בזמן שינה מבחינים בפעילות מוחית אחרת‪/‬מוגברת של המוח‪.‬‬
‫בגוף ישנן ‪ 2‬מערכות שאחת מהן אחראית על עירנות והשנייה על שינה‪ ,‬והן פועלות בצורה מחזורית‬
‫ומאוזנת‪.‬‬
‫רצוף‬
‫‪.‬‬
‫רוב האנשים המבוגרים ישנים פעם אחת ביממה למשך מספר שעות‬
‫לעומ תם תינוקות וילדים קטנים ישנים כמה פעמים ביממה‪ ,‬ולפרקי זמן קצרים יותר‪.‬‬
‫מרבית האנשים לא ישנים מספיק שעות בחיי היומיום‪.‬‬
‫מחקרים מראים שהאדם זקוק ל‪ 7-8-‬שעות שינה בלילה‪ ,‬ובמציאות דבר זה אינו קורה‪ ,‬מה שמוביל‬
‫ל"סחיבת עייפות"‪.‬‬
‫לחוסר שינה ישנן השפעות שליליות רבות‪ ,‬וישנה שכיחות רבה של בעיות שינה בקרבהאוכלוסייה‪.‬‬
‫את הפעילות המוחית המתרחשת במוח מודדים באמצעות‪( EEG‬רישום פעילות חשמלית במוח)‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של גלי מוח הפועלים בזמן העירות‪:‬‬
‫‪ .1‬גלי אלפא‪ -‬אופייניים למצב של רגיעה‪.‬‬
‫גלים בתדר נמוך בעצמה גבוהה והם סינכרונים‪.‬‬
‫‪ .2‬גלי ביטא‪ -‬אופייניים למצב של עירנות‪.‬‬
‫גלים בתדר גבוה בעצמה נמוכה והם אינם סינכרונים‪.‬‬
‫‪ ‬גל סינכרוני= הרבה נוירונים "יורים" יחד‪.‬‬
‫במצב של שינה ניתן לראות שגלי המוח נעשים יותר ויותר איטיים‪ ,‬סינכרונים‪ ,‬וכך גם השינה נעשית‬
‫יותר ויותר עמוקה‪.‬‬
‫מדובר על ‪ 4‬שלבים‪ ,‬כשכל שלב מתאפיין בסוג גל מסוים‪ ,‬שנעשה איטי יותר וסינכרוני יותר‪.‬‬
‫מרגע ההירדמות מחזור ‪ 4‬בשלבים נע בזמן של ‪ 60-70‬דקות‪.‬‬
‫לאחר פרק הזמן הזה נעשה שינוי פתאומי בפעילות החשמלית במוח‪-‬מופיעים גלים מהירים וחלשים‬
‫יותר ( הדומים באופיים לאלה של מצב עירות)‪ ,‬ויש אובדן של מתח שרירי (הרפיה)‪ ,‬וניכרות תנועות‬
‫עיניים (‪.)Rapid Eye Movement‬‬
‫חלק זה של השינה נקרא שנת‪ REM‬והוא אורך כ‪ 30-‬דקות‪.‬‬
‫פרק הזמן של שנת ה‪ REM-‬הוא פרק הזמן בו האדם חולם‪.‬‬
‫פעמים אך ככל שהאדם ישן יותר שעות‬
‫‪,‬‬
‫במשך שנת הלילה מעגל השינה הזה מתרחש מספר‬
‫ולקראת הבוקר‪ -‬פרקי השינה העמוקה הולכים ומתקצרים ופרקי שנת ה‪ REM-‬הולכים ומתארכים‪.‬‬
‫חלומות‪-‬‬
‫‪‬‬
‫פרויד‪ -‬אצל בני האדם ישנם דברים מודחקים(דברים מפחידים ומאיימים‪ ,‬או דברים שאסור‬
‫לחשוב אותם וכו')‪.‬‬
‫דברים אלה אינם נגישים כלל למודע‪.‬‬
‫החוצה‬
‫‪.‬‬
‫הדחפים המודחקים האלה מחפשים דרך ומקום לפרוץ‬
‫רדום‬
‫‪,‬‬
‫בלילה המנגנון האחראי לשמור שדחפים אלה לא יעברו למודע נמצא גם הוא במצב‬
‫והתכנים המודחקים מצליחים לעלות למודע בצורה סמלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ -Cartwright‬המטרה של חלומות היא לפתור בעיות‪ ,‬או לבצע עיבוד לדברים שמטרידים את‬
‫האדם‪.‬‬
‫בזמן החלימה האדם ממשיך לעסוק בבעיותיו‪ ,‬והחלום מאפשר לעשות ויסות רגשי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המוח פועל כל הזמן ומעבד מידע‪.‬‬
‫בזמן השינה כל התהליכים ממשיכים‪ ,‬אבל האדם לא מודע לכך (האדם נמצא כמו במצב‬
‫‪.)Offline‬‬
‫מדי פעם המודעות קולטת הבזקים של תהליכי המוח‪.‬‬
‫חלום‬
‫‪.‬‬
‫האדם מתעורר בבוקר ונזכר בהבזקים האלה וטוען שהם‬
‫החלומות‪ ,‬ע"פ גישה זו‪ ,‬הם תמונות אקראיות שלאדם יש צורך לחבר אותם לכדי סיפור‬
‫ולהלביש עליהן משמעויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עצמו והגוף צריך להיות במצב של‬
‫‪,‬‬
‫בזמן החלימה המוח עסוק בתהליכי תחזוקה ופיתוח של‬
‫התחזוקה‬
‫‪.‬‬
‫שינה על מנת שהאנרגיה תתרכז בתהליכי‬
‫אחד החיזוקים לטענה זו היא שתינוקות חולמים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בזמן שהאדם ער נדרשת ממנו לרוב חשיבה רציונאלית‪.‬‬
‫אך קיים באדם גם צד אחר‪ -‬רגשי‪ ,‬יצירתי‪.‬‬
‫האדם זקוק למידה מסוימת של איזון בין שני צדדים אלה‪ ,‬והחלומות הם הביטוי של הצד‬
‫היצירתי‪.‬‬
‫הפרעות שינה‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חסך‪ -‬רוב האנשים לא ישנים מספיק‪.‬‬
‫חסך בשינה מתאפיין בבעיות ריכוז‪ ,‬מצב רוח עצבני‪ ,‬ובמשך היום יש "נפילות" של אנרגיה‪.‬‬
‫נדודי שינה ‪ -Insomnia‬חוסר יכולת לישון‪.‬‬
‫נדודי שינה יכולים להיות מצב אובייקטיבי‪ ,‬שהאדם ממש לא מצליח לישון‪ ,‬או מתחושה‬
‫סובייקטיבית שהאדם מרגיש שהוא לא ישן‪ ,‬או מתעורר הרבה פעמים במהלך הלילה‪.‬‬
‫אנשים מבוגרים נוטים לסבול יותר מהתופעה‪ ,‬והדבר קשור ככל הנראה בהידרדרות‬
‫והיחלשות של מנגנונים פיזיולוגיים‪ ,‬וכן נשים פגיעות יותר מגברים‪.‬‬
‫בתרופה ויש צורך להגדיל‬
‫‪,‬‬
‫הטיפול לרוב תרופתי‪ ,‬אך הבעיה בכך היא שהאדם מפתח תלות‬
‫את מינונה עם הזמן‪.‬‬
‫רדמת ‪ -Narcolepsy‬הפרעה בעלת מרכיב גנטי‪.‬‬
‫אנשים שיש להם התקפי שינה קצרים ופתאומיים‪.‬‬
‫התופעה מופיעה בד"כ אצל צעירים‪ ,‬וקיים טיפול תרופתי‪.‬‬
‫סהרוריות ‪ -Somnambulism‬שכיח בעיקר בקרב ילדים ונוטה לחלוף עם הזמן‪.‬‬
‫עושה‬
‫‪.‬‬
‫במצב זה קיימת הלימה בין מה שהילד חולם לבין מה שהוא‬
‫סמים‬
‫סמים פסיכואקטיביים משפיעים על המוח בדרכים ספציפיות וחלקם משנים אתהתודעה‪ -‬משנים את‬
‫האופן בו האדם חש‪ ,‬חושב‪ ,‬מתנהג וכו'‪.‬‬
‫בכל התרבויות ולאורך ההיסטוריה בני האדם חיפשו דרכים "להתמסטל"‪ -‬לשנות את החשיבה‬
‫וההרגשה‪ ,‬בין אם לשם הנאה‪ ,‬פולחן‪ ,‬יציאה לקרב וכו'‪.‬‬
‫וחזקה ולחלקם השפעה איטית וחלשה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לחלק מהסמים השפעה מהירה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדכאים ‪ -Sedatives Depressants‬מדכאים את מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫סמי הרגעה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬מדללי צבע ודבק‪.‬‬
‫‪ o‬אלכוהול‪ -‬קיים בהרבה תרבויות ומופק באמצעים שונים (שמרים‪ ,‬חיטה וכו')‪.‬‬
‫האלכוהול שנמצא במשקאות חריפים נקרא‪ , Ethanol‬המורכב ממולקולות קטנות‬
‫הנספגות במהירות בגוף ומתפשט באופן שווה בגוף‪ ,‬אך את ההשפעה מרגישים‬
‫בעיקר בראש‪.‬‬
‫האדם‬
‫‪.‬‬
‫מידת האלכוהול בדם היא אינדיקציה לגבי מצב השכרות של‬
‫בכמויות קטנות אלכוהול גורם לקלות ראש‪ ,‬הסרת עכבות‪ ,‬וככל שהכמות עולה‬
‫האפקט מתגבר ומשפיע על שאר חלקי הגוף‪ -‬האטה מוטורית והאטה בזמן תגובה‪,‬‬
‫דיבור כבד וכו'‪.‬‬
‫והירדמות‬
‫‪,‬‬
‫ישנם אנשים שרמה גבוהה של אלכוהול גורמת להם לתחושה של עייפות‬
‫ומנגד יש אנשים שכמות גדולה של אלכוהול גורמת להם להיותעירניים ואגרסיביים‪.‬‬
‫השפעת האלכוהול תלויה בגורמים נוספים כמו משקל‪ ,‬האם נצרך על בטן ריקה או‬
‫לא ועוד‪.‬‬
‫צריכת אלכוהול לאורך זמן עלולה לגרום לנזקים‪ -‬אצל נשים בהיריון יש סכנה לעובר‬
‫(יכול להיוולד עם פיגור ‪ ,‬פג)‪ ,‬יכול לגרום לדיכאון‪ ,‬לחץ דם בעיות כבד וכו'‪.‬‬
‫אדם שצורך אלכוהול בכמות גדולה עלול לפתח תלות (התמכרות)‪.‬‬
‫אופיאטים ‪ -Opiates‬מופקים מצמח הפרג‪ .‬סמים שמתיישבים על רצפטורים של אנדורפינים‬
‫בגוף‪ ,‬גורמים לתחושה נפשית טובה ומשככי כאבים‪.‬‬
‫אופיום‪ ,‬הרואין‪ ,‬מורפין‪ ,‬מתאדון‪.‬‬
‫‪ o‬הרואין‪ -‬ניתן לצרוך באמצעות הזרקה‪/‬הסנפה‪/‬עישון‪.‬‬
‫בהתחלה יוצר ‪ -Rush‬זרם חם ונעים‪ ,‬גורם לאנשים לשכוח את צרותיהם‪ -‬תחושה‬
‫של נינוחות ורגיעה וירידה בחרדה‪.‬‬
‫הרואין לא פוגע ביכולות מוטוריות ואינטליגנציה ‪ ,‬ולעיתים רחוקות גורם לתוקפנות‪.‬‬
‫ממשיך‬
‫‪.‬‬
‫תלות פיזית נוצרת במהרה וכך גם סבילות שהולך וגדלה ככל שהשימוש‬
‫סימפטומי הגמילה נעשים קשים יותר ויותר‪ ,‬מה שמגדיל את המוטיבציה לצרוך שוב‬
‫את הסם‪.‬‬
‫מכורים להרואין מתים בגיל צעיר יחסית (‪ 40‬בממוצע)‪.‬‬
‫הסמים האופיאטים מתיישבים על רצפטורים אופיאטיים (במקום אנדורפינים)‬
‫ומשפיעים על הגוף‪.‬‬
‫ניתן לטפל ב‪ 2-‬דרכים במכורים להרואין‪-‬‬
‫‪ ‬שימוש באגוניסט אחר‪ -‬מתאדון‪ ,‬סם פחות מסוכן ופחות ממכר‪,‬‬
‫שהסימפטומים שלו דומים לאלה של הרואין‪ ,‬אך מתונים יותר‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש באנטגוניסט‪ -‬חומרים החוסמים את הרצפטורים מבלי להפעיל‬
‫אותם‪.‬‬
‫מעוררים ‪ -Stimulants‬מעלים עוררות ע"י הגברה של כמות נוירוטרנסמיטרים מסוימים‪.‬‬
‫כדורי מרץ‪ ,‬קוקאין‪ ,‬ניקוטין‪ ,‬קפאין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ o‬קוקאין‪ -‬מופק מצמח הקוקה וניתן לצרוך באמצעות הזרקה‪/‬הסנפה‪/‬עישון (קראק)‪.‬‬
‫מעלה עוררות ומגביר את הביטחון העצמי‪.‬‬
‫סם ממכר מאוד‪ ,‬והגמילה ממנו קשה (אך פחות דרמטית מגמילה מהרואין)‪.‬‬
‫בתום השפעת הסם מופיעות תחושות של דיכאון וייאוש‪.‬‬
‫שימוש ממושך יכול להביא להזיות‪.‬‬
‫‪ o‬אמפטמינים‪ -‬השפעתם המיידית היא עלייה בעוררות‪ ,‬ירידה בעייפות ובשעמום‪.‬‬
‫מעלים את היכולת לבצע פעילות מאומצת‪.‬‬
‫אחרי שתם האפקט המעורר יש עייפות כבדה מאוד המלווה בתחושת דיכאון‪.‬‬
‫בכמויות גדולות עלול לגרום לעצבנות‪ ,‬בלבול‪ ,‬בעיות בקצב הלב ועלייה בלחץ הדם‪.‬‬
‫לאורך זמן יכול לגרום לסימפטומים שדומים לסכיזופרניה‪ -‬פרנויה‪ ,‬הזיות ואלימות‪.‬‬
‫הזייתיים‪ -Hallucinogens -‬סמים הגורמים להזיות‪.‬‬
‫‪ , LSD‬פטריות הזיה‪.‬‬
‫משנים תפישה חיצונית ופנימית‪.‬‬
‫ישנם סמים שמיוצרים מחומרים טבעיים (פטריות הזיה) וישנם שמופקים במעבדה (‪-)LSD‬‬
‫נלקח דרך הפה‪.‬‬
‫גורם להזיות גם אם נצרך בכמויות קטנות‪.‬‬
‫לאחר שימוש ב‪ LSD-‬עלולים להופיע פלאשבאקים מחוויות קודמות‪.‬‬
‫הקנביס‬
‫‪.‬‬
‫קנביס‪ -‬מריחואנה וחשיש‪ -‬מופקים מעלים ופרחים יבשים של צמח‬
‫ניתן לבלוע‪/‬לעשן‪.‬‬
‫יוצר תחושה טובה‪. High -‬‬
‫בכמויות גדולות ולאורך זמן עלול ליצור סימפטומים כמו של סמים הזייתיים‪.‬‬
‫שימוש ממושך וסדיר יכול להביא לעיוותים בתחושת הזמן ומרחב‪ ,‬בלבול וחרדה‪ ,‬הזיות‬
‫ועיוותים בתפיסת גוף‪.‬‬
‫יכול לגרום לעייפות פיזית ונפשית‪.‬‬
‫וחרדה‬
‫‪.‬‬
‫שליש מהאנשים המשתמשים במריחואנה מראים סימנים של דיכאון‬
‫מפריע לקואורדינציה מוטורית‪ ,‬מטלות מורכבות ומשפיע על הזיכרון‪ -‬הזיכרון לטווח קצר‬
‫נהיה רגיש יותר ומפריע ללמידה ( פגיעה במעבר מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך)‪.‬‬
‫הפרעת אישיות דיסוציאטיבית ‪ /‬אישיות מרובה‬
‫הפרעה אשר מתייחסת למצב בו יש מספר אישיויות‪ ,‬הנבחנות ושונות זו מזו‪ ,‬באדם אחד‪ ,‬והם‬
‫מתחלפות בשליטה בהתנהגות‪.‬‬
‫בד"כ לכל אישיות יש את המאפיינים המיוחדים שלה‪ -‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬שם‪ ,‬התנהגויות שכיחות‪.‬‬
‫ישנה אישיות מרכזית‪ ,‬והיא בד"כ אישיות יותר פסיבית ותלותית‪.‬‬
‫אישיויות אחרות יהיו בעלות תכונות מנוגדות לאישיות המרכזית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פעמים רבות האישיות המרכזית לא מודעת שיש אישיויות נוספות‪ ,‬והאדם מאופיין בתקופות‬
‫של אמנזיה (שכחה) בזמן שהאישיות נשלטת לא ע"י האישיות המרכזית‪.‬‬
‫האישיות‬
‫‪.‬‬
‫הפרעת האישיות משקפת את חוסר האינטגרציה בין המרכיבים השונים של‬
‫בילדותו והיא תוצר של הדחקת‬
‫‪,‬‬
‫בד"כ ההפרעה מתפתחת בתגובה לטראומה שהאדם חווה‬
‫אותו האירוע‪ -‬מנגנון הגנה‪.‬‬
‫האישיות החדשה שהתפתחה תהיה כזאת שמסוגלת להתמודד עם הטראומה(ולכן ברוב‬
‫המקרים היא יותר אגרסיבית)‪.‬‬
‫זהות מגדרית ותיוג מיני‬
‫נקבה ולא בהכרח תלוי בנתונים‬
‫‪,‬‬
‫זהות מגדרית= הכרה ברורה של כל אדם את עצמו כזכר או‬
‫ביולוגיים ‪.‬‬
‫תיוג מיני= כל ההתנהגויות והמאפיינים הנרכשים‪ ,‬שהתרבות תופשת אותם כ"הולמים את המין"‪.‬‬
‫השאלה הנשאלת היא האם הזהות המגדרית והתיוג המיני הן תוצר שלהשפעות הסביבה‪ ,‬או תוצר‬
‫של התפתחות טבעית‪.‬‬
‫‪ 4‬תיאוריות מרכזיות מבקשות להסביר את התיוג המיני‪:‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ -‬בגיל ‪ , 3‬השלב הפאלי‪ -‬מתחילה התעניינות באיבר המין‬
‫ומתפתח תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫התנהגותו‬
‫‪.‬‬
‫בפתרון התקין של תסביך אדיפוס הילד מזדהה עם אביו ומחקה את‬
‫פרויד טוען שכך הילד רוכש תיוג מיני‪ -‬חיקוי ההתנהגויות ה"גבריות" המקובלות המשתקפות‬
‫בהתנהגות אביו‪.‬‬
‫בעייתיות מסוימת בשלב הפאלי ובעיקר סביב קונפליקט אדיפאלי יובילו לחוסר קבלת התיוג‬
‫המיני והתנהגות לא כפי "שמצופה" מאותו מין‪.‬‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית‪ -‬את רוב התנהגויות האדם נלמדות מהחברה‪.‬‬
‫האדם מחקה את החברה‪.‬‬
‫החיקוי לא חייב להיות ישיר‪ ,‬אלא גם עקיף‪.‬‬
‫החיקוי יהיה של דמויות משמעותיות עבור האדם‪ ,‬והוא יחקה התנהגות מסוימת יותר עם‬
‫היא מחוזקת (מביאה לתגמולים)‪.‬‬
‫תיוג מיני ע"פ הגישה הזו‪ ,‬מוסבר ע"י חיקוי הסביבה וקבלת חיזוקים על התנהגות "הולמת"‬
‫לאותו המין‪ ,‬וקבלת עונשים על התנהגות "בלתי הולמת" לאותו המין‪.‬‬
‫המיני‬
‫‪.‬‬
‫תיאוריית התפתחות קוגניטיבית‪ -‬הזהות המגדרית משחקת תפקיד חשוב בתיוג‬
‫בשלבים מוקדמים התיוג המיני הוא סביבתי (מוגדר ע"י הסביבה)‪ ,‬מפני שהשיפוט של ילדים‬
‫אינו מפותח דיו בשביל לקבוע האם הם בן או בת‪.‬‬
‫הם מגדירים את הזהות שלהם ע"פ התיוג המיני (אני בת כי אני לובשת שמלה וכו')‪.‬‬
‫ההתנהגות המותאמת למין אינה תוצר של עונש או תגמול‪ ,‬אלא תוצר של רצון הילד‬
‫להתאים לתיוג המיני ( בגלל שאני בן אני רוצה להתנהג כמו בן)‪.‬‬
‫בגיל צעיר הילד נעדר את יכול ה"שימור" ולכן אין לו עקביות מגדרית (אם ילד ילבש שמלה‬
‫הוא יגיד "עכשיו אני בת")‪.‬‬
‫רק לאחר שהילד רוכש את יכולת השימור (כחלק מהתפתחות תקינה) תתפתח אצל הילד‬
‫עקביות מגדרית ובעקבותיה שימור של הזהות המינית‪.‬‬
‫תיאוריית הסכמה המגדרית‪ -‬ע"פ תיאוריה זו‪ ,‬מפני שכל העולם מחולק לזכר ונקבה‪ ,‬האדם‬
‫מסתכל על העולם מבעד לעדשה של מגדר‪.‬‬
‫אלה‬
‫‪.‬‬
‫מהרגע שהילד נולד הוא מוכרח להגדיר את עצמו במונחים‬
‫אם ננסה לצמצם את ההבדלים בין המינים‪-‬הרי שהעיסוק בכך רק יעצים וידגיש הבדלים‬
‫אלה‪.‬‬
‫התיוג המיני מוכתב ונוצר מתוך סכמה‪.‬‬
‫זיכרון‬
‫הראשון שחקר את הזיכרון היה ‪ Ebbinghaus‬בסוף המאה ה‪. 19-‬‬
‫הוא רצה לחקור את הזיכרון בצורתו "הנקייה"‪ -‬מבלי שיתקשר לחוויות או לידע קודם‪.‬‬
‫בשפה ובדק כמה זמן לוקח לו ללמוד את רשימת‬
‫‪,‬‬
‫הוא המציא הברות חסרות משמעות שלא קיימות‬
‫ההברות האלה בעל פה‪ ,‬ולאחר מכן בדק כמה זמן ייקח לו לשכוח אותן‪.‬‬
‫הוא פיתח את עקומת הלמידה והשכחה‪ ,‬לפיה יש דברים שנלמדים במהירות(ההברות הראשונות‬
‫למשל)‪ ,‬ויש דברים שנשכחים במהירות‪.‬‬
‫מסוים‬
‫‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬המקרים העקומה הראתה יציבות לאחר פרק זמן‬
‫‪ Barlett‬בדק את הזיכרון מכיוון מעט שונה‪ -‬הוא בדק את הזיכרון שיש לו חשיבות ומשמעות לאדם‪.‬‬
‫זיכרון שמתעורר כתוצאה מגירויים שונים‪.‬‬
‫הגירוי שהוא בחר הוא סיפור‪ -‬הוא נתן לאנשים סיפור לקרוא‪ ,‬ולאחר מכן הם נתבקשו לחזור על‬
‫הסיפור במרווחי זמן שונים (מיד בתום הקריאה‪ ,‬יום אחרי‪ ,‬שבוע אחרי וכו')‪.‬‬
‫הוא הבחין שכבר בניסיון הראשון (מיד בתום הקריאה) אנשים נטו לשנות מילים‪ ,‬חלק מהדברים‬
‫הושמטו‪ ,‬ודברים אחרים (שלא הופיעו בסיפור המקורי) נוספו (שינויים אלה נוספו על מנת שהסיפור‬
‫יהיה הגיוני יותר)‪.‬‬
‫‪ Barlett‬דיבר על סכמות זיכרון‪ -‬כשמשהו לא מתאים לסכמה מסוימת‪ ,‬האדם משנה אותו על מנת‬
‫שיתאים לסכמות אלה‪.‬‬
‫במחקרים מאוחרים יותר‪ ,‬שנעשו לאחר המהפכה הקוגניטיבית‪ ,‬נוטים לחלק את הזיכרון ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬זיכרון חושי‪ -‬אדם קולט את הגירויים על ידי החושים‪.‬‬
‫הגירוי נשאר "טבוע" בחושים לפרק זמן קצרצר‪.‬‬
‫המטרה היא ליצור השהיה קצרה שתאפשר התחלה של עיבוד מידע קוגניטיבי משמעותי‬
‫יותר‪.‬‬
‫אחד החוקרים הראשונים שבדקו את הזיכרון החושי היה‪. Sperling‬‬
‫בשלב הראשון כל הגירוי נמצא במלואו בזיכרון החושי‪ ,‬אך אם האדם לא מפנה את הקשב‬
‫אליו‪ ,‬הוא ייעלם‪.‬‬
‫אמת‬
‫‪.‬‬
‫‪ .2‬זיכרון לטווח קצר (זיכרון עבודה)‪ -‬הדברים שהאדם מעבד בזמן‬
‫מוגבל הן מבחינת כמות המידע שיכול להיות בו‪ ,‬והן מבחינת משך הזמן שהמידע נמצא בו‪.‬‬
‫‪ ‬זיהוי‪ -‬השוואה של המידע שמגיע לידע מהזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ ‬קידוד‪ -‬נעשה ברמה שטחית מאוד (לרוב ע"י שינון‪.)Rehearsing -‬‬
‫‪ ‬אחסון‪ -‬קיבולת הזיכרון לטווח קצר מוגבלת‪ ,‬ומדובר על ‪ )-+ 2( 7‬שיכולים להיות בו‬
‫זמנית מאוחסנים בזיכרון לטווח קצר‪.‬‬
‫‪ ‬שליפה‪ -‬סריקה על הפרטים שמאוחסנים בזיכרון לטווח קצר לפי הסדר בו אוחסנו‬
‫שכחה מזיכרון לטווח קצר‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התמוססות‪/‬דעיכה ‪ -Decay‬אם העיבוד לא ממשיך להתבצע‪ ,‬הזיכרון יימוג‪.‬‬
‫הפרעה‪/‬התערבות ‪ -Interference‬דברים חדשים שנכנסים לזיכרון דוחקים החוצה‬
‫דברים ישנים‪.‬‬
‫‪ .3‬זיכרון לטווח ארוך‪ -‬לא מוגבל לא מבחינת כמות המידע שיכול להכיל ולא מבחינת משך‬
‫הזמן‪.‬‬
‫א‪ .‬אקספליציטי ‪( Explicit‬מפורש)‪-‬‬
‫‪ o‬זיכרון אפיזודי‪ -‬דברים הוא חוויות שקרו לאדם‪.‬‬
‫‪ o‬זיכרון סמנטי‪ -‬מושגים‪ ,‬שפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אימפליציטי ‪ -Implicit‬רכישת מיומנות (למשל רכיבת אופניים)‪.‬‬
‫‪ ‬קידוד‪ -‬של המידע בזיכרון לטווח ארוך הוא עמוק יותר ומורכב‪.‬‬
‫אותם ולקשר אותם‬
‫‪,‬‬
‫על מנת שדברים ייכנסו בצורה טובה לזיכרון ארוך טווח יש לפתח‬
‫לדברים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬שליפה‪ -‬מושפעת מארגון המידע‪.‬‬
‫ככל שהמידע מאורגן טוב יותר‪ ,‬כך קל יותר לשלוף אותו‪.‬‬
‫מושפעת גם מהקונטקסט‪ -‬ככל שהקונטקסט של ההיזכרות דומה יותר לקונטקסט של‬
‫הלמידה‪ ,‬כך יהיה יותר קל לשלוף את המידע‪.‬‬
‫מושפעת גם ממצב רגשי‪ -‬אירועים שמעורב בהם רגש חזק‪ ,‬או משמעותיים לאדם‬
‫מבחינה רגשית יישלפו בקלות יותר‪.‬‬
‫יש לכך ‪ 2‬הסברים‪:‬‬
‫‪ o‬פיזיולוגי‪ -‬מערכות משותפות ללמידה ולרגש‪.‬‬
‫‪ o‬פסיכולוגי‪ -‬דברים משמעותיים יותר לאדם‪ ,‬גורמים לו לעבד אותם יותר‬
‫( חושבים עליו ומדברים עליו וכו')‪.‬‬
‫‪ -Flashbulb Memory‬אירוע משמעותי מהעבר שזוכרים בצורה ברורה‪.‬‬
‫שכחה מזיכרון לטווח ארוך‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהזיכרון‬
‫‪.‬‬
‫התמוססות‪/‬דעיכה‪ -‬דברים שלא נמצאים בשימוש נעלמים‬
‫הפרעה‪/‬התערבות‪ -‬מידע מסוים עלול להפריע למידע אחר‪:‬‬
‫‪ Proactive Interference o‬הפרעה קדימה‪ -‬מידע ישן מפריע לזכור מידע חדש‪.‬‬
‫‪ Retroactive Interference o‬הפרעה אחורה‪ -‬מידע חדש מפריע לזכור מידע ישן‪.‬‬
‫ככל שהמידע החדש והישן דומים יותר‪ ,‬כך ההפרעה תהיה גדולה יותר‪.‬‬
‫כישלון בשליפה‪ -‬המידע עדיין לא נעלם‪ ,‬אך האדם מתקשה לשלוף אותו (עקב קידוד‬
‫שנעשה בצורה לא טובה‪ ,‬או חוסר התאמה בין צורת הקידוד לאופן החיפוש)‪.‬‬
‫שחכה מכוונת‪ -‬מתקשר לגישה של פרויד‪.‬‬
‫מודע‬
‫‪.‬‬
‫דברים שהם טראומטיים או מאיימים על שלמות העצמי והנפש מודחקים ללא‬
‫האדם שוכח אותם ואינו יכול להיזכר בהם (על אף שהמידע קיים שם)‪.‬‬