דוגמא לתקציר ומבוא

‫סמינריון בנושא‪:‬‬
‫הקשר בין אינטליגנציה רגשית ‪ ,‬חינוך מיני ‪ ,‬תקשורת זוגית וחשק מיני בקרב‬
‫נשים‬
‫תקציר‬
‫עבודה זו עוסקת בקשר שבין אינטליגנציה רגשית‪ ,‬חינוך מיני בתקופת הנעורים‪ ,‬תקשורת זוגית‬
‫וחשק מיני‪ .‬המחקר נערך בקרב ‪ 08‬נשים אשר נמצאות בסטאטוס של זוגיות או חוו זוגיות בעבר‪.‬‬
‫בהשערה הראשונה שוער כי קיים קשר חיובי בין רמת האינטליגנציה הרגשית של האישה ובין‬
‫רמת התקשורת הזוגית בין בני הזוג‪ .‬הרציונל המחקרי התבסס על ההנחה כי יכולת אישיותית‬
‫ותקשורתית‪ ,‬האופיינית לבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‪ ,‬קשורה לקיום תקשורת זוגית‬
‫תקינה‪ .‬נמצא קיומו של קשר חיובי ומובהק‪ ,‬כך שככל שרמת האינטליגנציה הרגשית של האישה‬
‫גבוהה כך עולה רמת התקשורת הזוגית‪ .‬ההשערה אוששה‪ .‬בהשערה השנייה שוער כי קיימים‬
‫הבדלים בין נשים שחונכו בגישת החינוך למיניות וזוגיות לבין נשים שחונכו בגישת החינוך‬
‫השמרני ברמת האינטליגנציה הרגשית שלהן‪ .‬נמצא קיומו של הבדל מובהק‪ ,‬כך שנשים שחונכו‬
‫בגישת החינוך למיניות וזוגיות הן בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר ואילו נשים שחונכו‬
‫בגישת החינוך השמרני הן בעלות רמת אינטליגנציה רגשית נמוכה יותר ‪ .‬ההשערה אוששה‪.‬‬
‫בהשערה השלישית שוער כי קיים קשר חיובי בין גישת החינוך למיניות וזוגיות בתקופת נעוריה‬
‫של האישה לבין רמת החשק המיני שלה בבגרותה‪ .‬הרציונל המחקרי התבסס על קושי מרכזי‬
‫במימוש המיניות הנשית אשר הנחנו כי נעוץ בחינוך השמרני שלמרות הקידמה בנושא‪ ,‬עדיין נפוץ‬
‫בחברה הישראלית‪ .‬נמצא קיומו של קשר חיובי ומובהק‪ ,‬כך שככל שרמת החינוך למיניות‬
‫ולזוגיות בתקופת הנעורים של האישה גבוהה יותר כך עולה רמת החשק המיני‪ .‬ההשערה‬
‫אוששה‪ .‬הנחת המחקר הייתה כי נערה מתבגרת תזכה מאימה במסגרת חינוך שמרני ‪ ,‬להסברים‬
‫הנוגעים להיבטים כגון ‪ :‬אברי מין נשיים ותפקידם ‪ ,‬המחזור החודשי כמו גם התמקדות בתוצאות‬
‫של מין בלתי מוגן – הריון‪ .‬הבעייתיות בחינוך השמרני הוא היעדר חינוך להנאה מהמיניות‬
‫כאישה צעירה‪ ,‬לא כל שכן כאישה בוגרת‪ .‬חשיבות הנושא היא על רקע הטענה כי אימהות‪ ,‬עדין‬
‫בתחילת המאה ה‪ ,12-‬ממצות את תפקידן בכך שמסבירות ומלמדות על הוסת ועל שיטות יעילות‬
‫ובטוחות למניעת הריון והידבקות במחלות מין‪ .‬זה הבסיס איתו אמורה הנערה הצעירה‪ ,‬שלימים‬
‫תהיה אישה צעירה ואם ‪ ,‬להיכנס לתוך מערכת זוגית ולבנות משפחה‪ .‬במערכת מסוג זה המין‬
‫‪1‬‬
‫שווה ‪ ,‬פעמים רבות ‪ ,‬לפריון וילודה‪ .‬המסקנה היא כי בחינוך למיניות ולזוגיות חשוב ללמד על‬
‫המין כמקור להנאה פיזית ורוחנית וכערוץ נוסף של תקשורת זוגית‪ .‬בבניה נכונה של חיי המין‬
‫הזוגיים‪ ,‬הם יכולים להיות למעיין ממנו תנבע האהבה והאינטימיות בין בני הזוג‪.‬‬
‫בהשערה הרביעית שוער כי קיים קשר חיובי בין רמת התקשורת בין בני הזוג לרמת החשק המיני‬
‫אצל האישה‪ .‬נמצא קיומו של קשר חיובי ומובהק כך שככל שרמת התקשורת הזוגית גבוהה כך‬
‫עולה רמת החשק המיני של האישה‪ .‬ההשערה אוששה‪ .‬מסקנתנו היא כי היכולת לתקשורת‬
‫תקינה עם בן הזוג מאפשרת לאישה להסביר לבן זוגה את ציפיותיה ותשוקותיה‪ .‬יכולת לתקשורת‬
‫תקינה מתקיימת כאשר יש יכולת להתמודד עם רגשות העצמי ושל האחר ויכולת ההבחנה בין‬
‫רגשות שונים ועשיית שימוש במידע זה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מבוא‬
‫תופעת ההפרעות בחשק המיני בקרב נשים ‪ (Female Sexual Dysfunction) FSD‬מהווה בעיה‬
‫שאינה מוערכת דייה אך נפוצה בקהילה ובעלת השפעות רציניות על איכות חיי האישה‪ .‬המונח‬
‫‪ FSD‬כולל הפרעות בתפקוד המיני הקשור לחשק מיני‪ ,‬עוררות מינית‪ ,‬אורגזמה‪ ,‬וכאב בעת מגע‬
‫מיני‪ .‬לפי מחקרים שונים יותר מ‪ 08%‬מהנשים חוות הפרעות בחשק המיני‪ ,‬דהיינו הבעיה הינה‬
‫רחבה ואקוטית בקרב האוכלוסייה בחברה המודרנית‪ .‬הסיבות להפרעות אלו אינן ברורות דיין‪,‬‬
‫וקיימות דעות שונות לגבי מקורן‪ .‬יש המייחסים סיבות אלה לגורמים אנטומיים‪ ,‬פיזיולוגיים‪,‬‬
‫ביולוגיים‪ ,‬רפואיים‪ ,‬ופסיכולוגיים‪ ,‬ולאחרונה אף התפרסמו מחקרים המעידים על מעורבות‬
‫גנטית‪ .‬מה שברור הוא שלא ניתן לייחס הפרעות אלה למקור אחד ויחיד אלא לצבר של סיבות‪.‬‬
‫בין הסיבות האפשריות המשיקות באופן צמוד לרמת החשק המיני של האישה ואשר נגזרות‬
‫מחלק מהגורמים שצוינו לעיל‪ ,‬ניתן למצוא את רמת האינטליגנציה הרגשית שלה‪ ,‬רמת התקשורת‬
‫שמקיימת עם בן זוגה והרקע ממנו היא מגיעה‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי במהות החינוך המיני שקיבלה‬
‫בנעוריה‪ .‬קיימות לבטח סיבות נוספות‪ ,‬אולם מתוכן בחרנו בעבודה זו לחקור ולהתמקד בקישרי‬
‫הגומלין הקיימים בין סיבות אפשריות אלה‪ .‬ניתן לשער שלמציאת מתאמים חיוביים בין הסיבות‬
‫הנידונות יש חשיבות בקביעת דרכי טיפול בהפרעות בחשק המיני‪ .‬לכן‪ ,‬הגדרנו את המשתנים‬
‫הבאים‪ :‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תקשורת זוגית‪ ,‬חינוך מיני וחשק מיני וחקרנו את רמת המתאם‬
‫בניהם‪ .‬התייחסות למערכת הקשרים בין המשתנים הללו מהווה‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬היבט חדשני בחקר‬
‫הפרעות בתחום המיניות‪ .‬אי לכך‪ ,‬נסקור תחילה כל אחד מהמושגים הקשורים למשתנים הנ"ל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫אינטליגנציה רגשית‬
‫הראשונים שהגדירו אינטליגנציה רגשית הם ‪ )2998( Salovey and Mayer‬ההגדרה שקבעו היא‪:‬‬
‫היכולת של היחיד לנטר את הרגשות שלו ושל האחרים‪ ,‬להפריד ביניהם ולהשתמש במידע זה כדי‬
‫להדריך את עצמו לגבי מחשבותיו ודרכי פעולתו ‪ .‬בספרות היום מוצאים הגדרות רבות אם כי כולן‬
‫מתכנסות באופן תפיסתי לאותה אחת‪ )2991( Bar-On .‬משתמש בהגדרה רחבה יותר אשר מכילה‬
‫יכולות נרכשות לבקר דחפים ולהתמודד עם לחצים‪ ,‬כמו גם אינטליגנציה בין‪-‬אישית ותוך‪-‬אישית‬
‫(כלומר‪ ,‬תפישה עצמית הקשורה ברגש‪ ,‬ניהול רגשות‪ ,‬והזדהות רגשית)‪ .‬אינטליגנציה רגשית‬
‫מוגדרת כיכולת לנתח רגשות בצורה מדויקת‪ ,‬לבחון ולבטא רגשות‪ .‬היכולת להתחבר ולייצר‬
‫רגשות כאשר הם מקדמים חשיבה‪ ,‬להבין רגשות והידע המשתמע מהן וכן היכולת לכוון רגשות‬
‫באופן שהם מסייעים לצמיחה אישית ואינטלקטואלית (‪ .)Mayer et al 2000‬אינטליגנציה רגשית‬
‫היא יכולת המאפשרת מודעות עצמית‪ ,‬ניהול יעיל של תחושות‪ ,‬אופטימיות ודבקות במטרה חרף‬
‫תסכולים‪ ,‬יכולת אמפטיה ודאגה (גולמן‪ .)2991 ,‬מודעות עצמית היא הנדבך הבסיסי והמשמעותי‬
‫ביותר לתפקודיו הרגשיים של האדם בחברה‪ .‬מודעות עצמית היא למעשה תשומת הלב של האדם‬
‫למצבים פנימיים שונים המתקיימים בו‪ ,‬ובכללם גם לרגשותיו החיוביים והשליליים‪ .‬מבוגרים‪,‬‬
‫נמנעים במקרים רבים מהכרה בקיומם של רגשות שליליים אצלם‪ ,‬רגשות דוגמת פחד‪ ,‬כעס‪,‬‬
‫תוקפנות‪ ,‬איבה ועוד‪ .‬הם מעדיפים לדחוק רגשות אלו‪ ,‬להתעלם מהם ולא להתמודד עמם‪.‬‬
‫(‪ .)Gunning, Waugh, Robertson, Holmes 2011‬חוקרי התחום משערים כי מערך המיומנויות‬
‫אותו הם מכנים "אינטליגנציה רגשית"‪ ,‬תורם להערכה וביטוי מדויקים של רגש כלפי העצמי‬
‫וכלפי האחר‪ ,‬ויסות אפקטיבי של רגש אצל העצמי ואצל האחר וניצול התחושות כדי להגביר‬
‫מוטיבציה‪ ,‬תכנון והישגים בחיים ( ‪ .)Zeidner & Roberts, 1881Matthews,‬עם זאת‪ ,‬אין כיום‬
‫הגדרה אחת המוסכמת על הכלל‪ ,‬וגישות שונות נוטות להסביר באופן מעט שונה את המונח‪ ,‬כמו‬
‫גם מקשרות אותו עם גורמים אישיותיים או מנטאלים שונים (‪.)Mayer et al 2000‬‬
‫‪3‬‬