אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר

‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫|‪5‬‬
‫‪‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור – קלידוסקופ לעולם‬
‫‪‬‬
‫דניאלה קידר‬
‫תקציר‬
‫"כאשר נקרב את העדשה אל החיים הם יכולים להיראות כטרגדיה‪ ,‬כאשר‬
‫נרחיק אותה הם יכולים להיראות כקומדיה" (צ'ארלי צ'פלין)‪ .‬אחד הכלים‬
‫והאמצעים מהיעילים והאפקטיביים ביותר לשינוי זווית הראייה‪ ,‬למציאת‬
‫היבטים חיוביים בסיטואציה ולשינוי דפוסי התגובה הרגשית וההתנהגותית של‬
‫הפרט ושל זולתו הוא האינטליגנציה הרגשית ‪EQ-Emotional Quality, EI-‬‬
‫)‪ )Emotional Intelligence‬ולצידה ואיתה השימוש בהומור‪ .‬האינטליגנציה‬
‫הרגשית הינה יכולת האדם לחבר באופן מודע מחשבות ורגשות להתנהגות‬
‫והתנהלות אפקטיביות אישיות ובינאישיות‪ .‬חיבור מושכל בין מחשבה ורגש‬
‫מאפשר לאדם להגיע למצב אופטימאלי עם עצמו וסביבתו ( & ‪Salovey‬‬
‫‪.)1997 ,Sluyter‬‬
‫השימוש באינטליגנציה רגשית ובהומור מהווה גשר לקשר‪ ,‬מחבר בין בני אדם‬
‫ובין תרבויות‪ ,‬מאפשר תקשורת טובה יותר של האדם עם עצמו ועם סביבתו‬
‫וכלשון הפתגם העממי הנפוץ "החיוך הוא הקו העקום הקצר ביותר המחבר בין‬
‫בני אדם"‪.‬‬
‫מוח – מחשבה‪ ,‬רגש והתנהגות‬
‫"כאשר נקרב את העדשה אל החיים הם יכולים להיראות כטרגדיה‪ ,‬כאשר נרחיק אותה הם‬
‫יכולים להיראות כקומדיה" (צ'ארלי צ'פלין)‪ .‬המציאות‪ ,‬העולם‪ ,‬האירועים‪ ,‬הדינמיקה והמצבים‬
‫מקבלים משמעות דרך העדשה בה נסתכל עליהם‪ .‬התייחסותנו לעולם יוצרת מציאות‪ .‬האדם‬
‫הוא היצור היחיד המסוגל לתת מגוון משמעויות לחוויות ולאירועים בחייו‪ .‬האדם קיבל‬
‫הזדמנות נפלאה להיות האדריכל של חייו‪ .‬הוא היחיד מבין כל היצורים החיים‪ ,‬שבאמצעות‬
‫החיבור בין מחשבות ורגשות‪ ,‬יכול לתת משמעות למצב קיים‪ .‬משמעות חיובית‪ ,‬אופטימית או‬
‫שלילית‪ ,‬פסימית‪ ,‬תלויה בדרך בה הוא מציב את היסודות‪ ,‬הקירות והעיצוב במעגל הדינמי‬
‫של חייו כדברי האמרה‪" :‬אופטימיסט חושב שזה הטוב שבכל העולמות האפשריים‪ ,‬פסימיסט‬
‫חושש שזה נכון" (קתרקט‪ ,2007 ,‬ע' ‪.)36‬‬
‫אחד הכלים והאמצעים‪ ,‬מהיעילים והאפקטיביים ביותר לשינוי זווית הראייה‪,‬‬
‫למציאת היבטים חיוביים בסיטואציה ולשינוי דפוסי התגובה הרגשית‬
‫וההתנהגותית של הפרט ושל זולתו הוא האינטליגנציה הרגשית ‪EQ-‬‬
‫)‪ ,)Emotional Quality, EI-Emotional Intelligence‬ולצידה ואיתה השימוש‬
‫בהומור‪ .‬האינטליגנציה הרגשית הינה יכולת האדם לחבר באופן מודע מחשבות‬
‫ורגשות להתנהגות והתנהלות אפקטיביות אישיות ובינאישיות‪ .‬התנהלות‬
‫רגשית באמצעות חשיבה רציונאלית מאפשרת לאדם לפתור בעיות אישיות‬
‫ובינאישיות‪ ,‬מתוך מודעות וראייה רחבה יותר של תוצאת התנהגותו ותגובותיו‪.‬‬
‫חיבור מושכל בין מחשבה ורגש מאפשר לאדם להגיע למצב אופטימאלי עם‬
‫עצמו וסביבתו (‪.)1997 ,Salovey & Sluyter‬‬
‫‪‬‬
‫המאמר מבוסס על מאמר אחר שלי "הומור‪ ,‬אינטליגנציה רגשית ומה שביניהם" שיופיע בספר חשיבותה של אי רצינות‪,‬‬
‫בעריכת אבנר זיו ואריה סובר‪ ,‬בהוצאת המכללה האקדמית אשקלון והוצאת כרמל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרופ' דניאלה קידר היא ראש היחידה לתקשורת אנושית‪ ,‬בריאות ואתיקה של המרכז הבינלאומי לבריאות‪ ,‬משפט‬
‫ואתיקה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ .‬מרצה במוסדות אקדמיים וארגונים בארץ ובעולם בתחומי האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬החינוך‬
‫וההומור‪[email protected] .‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫|‪6‬‬
‫באמצעות גיוס הרגשות וחיבור נכון בינן לבין התהליך המחשבתי הרציונאלי‪ ,‬נוכל ליצור‬
‫הרמוניה בין המחשבה‪ ,‬הרגש וההתנהגות‪ ,‬ולכוון ריאקציות מתוך בחירה ולא מתוך תגובה‬
‫אוטומטית ואימפולסיבית‪ .‬במקביל‪ ,‬היכולת להיות "מחובר" לרגשות ולהיות מודע להן יכולה‬
‫להעשיר את החשיבה ולתת מימד ומידע נוספים לתהליכים רציונאליים‪ .‬מילדות מלמדים‬
‫אותנו לחשוב ולא מלמדים אותנו להרגיש‪ .‬הרגשות המלווים והמתלווים לתחושות פיסיות הן‬
‫"החיישן" שלנו לסביבה והאירועים המתרחשים בה‪ .‬מודעות לרגש מעשירה את יכולת הניווט‬
‫הרציונאלי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬חיבור נכון בין מחשבות ורגשות ירחיב את רפרטואר תגובותיו של‬
‫האדם‪ .‬שימוש במיומנויות אלו יביא את הפרט לכוון‪ ,‬ליצור‪ ,‬להוביל ולנהל את תגובותיו‬
‫ותגובות הזולת לאפיקים רצויים ומלאים יותר מבחינה אישית ובינאישית בכל תחומי החיים‪,‬‬
‫בזוגיות‪ ,‬בהורות‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בחברה‪ ,‬בחינוך ועוד‪.‬‬
‫מוח האדם הינו מוח הפועל מתוך מנגנון הישרדותי‪ ,‬מוח קדום‪ ,‬שבאמצעות "תפקידו" לשמור‬
‫על הגנום האנושי אפשר לנו לשרוד‪ .‬על‪-‬מנת לשרוד בסביבה דינאמית ומאיימת‪ ,‬האדם הגיב‬
‫באופן אינסטינקטיבי‪ ,‬אוטומטי‪ ,‬ספונטאני‪ ,‬מתוך אותם "חיישני" הישרדות (גולמן‪.)2007 ,‬‬
‫מנגנון ההישרדות ניזון מתחושות ורגשות בעוד שתהליכים קוגניטיביים לא היו רלוונטיים ולא‬
‫מילאו תפקיד מרכזי בקיום הפיסי הבסיסי ההישרדותי‪ .‬החשיבה התפתחה מאוחר יותר‬
‫ואפשרה לאדם לתכנן‪ ,‬להחליט‪ ,‬להתלבט‪ ,‬לבחור ולהתפתח‪ .‬למרות זאת‪ ,‬עדיין גם היום‬
‫מגיב האדם פעמים רבות מתוך המוח ההישרדותי בשל העובדה שאירועים שונים‪ ,‬לעיתים‬
‫אף טריוויאליים ביותר‪ ,‬מתפרשים על‪-‬ידו כאיום קיומי‪ .‬התגובה למצב כזה הינה אוטומטית‬
‫ומתבטאת בתגובה של "מאבק" או "נסיגה" ‪ - Fight or Flight -‬ונעשית מבלי להשתמש‬
‫בחלק החושב של המוח המאפשר יותר שיקול דעת‪ ,‬השהיית תגובות והתייחסות רחבה יותר‬
‫לדינאמיקה המתרחשת מסביב‪.‬‬
‫גולת הכותרת ביישום האינטליגנציה הרגשית היא להיות אדם בוחר‪ ,‬הבוחר את תגובותיו‪,‬‬
‫מייצר את רגשותיו‪ ,‬מניע את פעולותיו ובצורה זו יוצר ובונה משמעות‪ .‬בני אדם נוטים להגיב‬
‫לאירועים ולמצבים באופן ספונטאני‪ ,‬הישרדותי‪ ,‬ראשוני ואוטומטי ותגובות מסוג זה מניבות‬
‫תגובות דומות אצל הזולת‪ .‬יצירת מערכות מחשבתיות ורגשיות מסוג אחר מתוך בחירה‬
‫ובאופן מודע ומכוון‪ ,‬עשויה להביא לתגובות התנה גותיות שונות ורצויות אשר תשפרנה הן את‬
‫התגובה הנפשית למצבים נתונים והן את תגובת המערכת הפיסיולוגית‪ ,‬אשר תביא בתורה‬
‫לשיפור התהליך המחשבתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם תקוע בפקק תנועה נוטה במקרים רבים להתרגז‪,‬‬
‫להיות חסר סבלנות ולהאשים את סביבתו בעומס התנועה‪ .‬הכעס מוביל להפרשת אדרנלין‬
‫וסוכרים גבוהה‪ ,‬קצב הלב מוגבר‪ ,‬נוצרת הזעת יתר‪ ,‬המערכת החיסונית נחלשת והמערכת‬
‫הפיסיולוגית כולה ניזוקה‪ .‬למצבים מסוג זה יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם אפקטים מצטברים ומזיקים לטווח‬
‫הארוך‪ .‬במקום תגובה כזו‪ ,‬ניתן לבחור וליצור בתוכנו רגש אחר לחלוטין בהתייחסות לפקק‬
‫התנועה‪ .‬את פקק התנועה הרי לא נוכל לשנות‪ .‬נוכל לשנות את התייחסותנו לפקק‬
‫התנועה‪ .‬נוכל לבחור ולראות בסיטואציה זו הזדמנות מיוחדת להאזנה למוסיקה‪ ,‬נוכל לנצל‬
‫זמן זה לחשיבה‪ ,‬תכנון או לכל סוג אחר של מחשבה יוצרת ובונה‪ .‬באופן דומה נוכל להתייחס‬
‫לכל מצב לא נעים או לא נוח‪ .‬שי נוי בהתייחסות למצב באמצעות שינוי דפוסי החשיבה יביא‬
‫לתגובת שרשרת רצויה ביותר‪ .‬התגובה הפיסיולוגית תשתנה‪ .‬מערכות הגוף תיכנסנה‬
‫לרגיעה‪ ,‬זרימת החמצן למערכות הגוף השונות תהיה יעילה ושוויונית יותר‪ ,‬המערכות‬
‫העצביות תהיינה רגועות ופחות מכווצות‪ ,‬השרירים יהיו רפויים יותר‪ ,‬המערכת החיסונית‬
‫תתפקד ביעילות גבוהה יותר – היבטים פיסיולוגיים הטובים ובריאים לגוף‪ .‬רגיעה של‬
‫מערכות הגוף והימצאותו באיזון מערכתי מאפשרות למוח לעבד נתונים באופן חיובי יותר‬
‫(כשהגוף ומערכותיו מצויים במצב לחץ‪ ,‬המוח נוטה‪ ,‬מתוך השמירה הקיומית שלו‪ ,‬לעבד‬
‫קודם את הנתונים השליליים ה"מאיימים" עליו) ולייצר יכולת חשיבתית מסוג שונה‪ ,‬אשר‬
‫תיצור בתורה תגובה התנהגותית רצויה‪ ,‬שתעשה מתוך בחירה ולא מתוך אינסטינקט‬
‫ואימפולסיביות‪.‬‬
‫בהסתכלות על האינטליגנציה הרגשית כפירמידה‪ ,‬בבסיסה מצויה מודעות האדם לרגשותיו‪,‬‬
‫מחשבותיו והתנהגותו‪ .‬מעל שלב זה של הפירמידה מצוי השלב בו מזהה האדם את השינויים‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫|‪7‬‬
‫הקוגניטיביים והרגשיים החלים בו במצבים שונים‪ .‬שלב נוסף הוא יכולת האדם להפעיל את‬
‫"מנגנון ההשהייה" לפני התגובה על מנת שיוכל למתן תגובות ספונטניות‪ ,‬אוטומטיות‬
‫והישרדותיות‪ .‬השלב שלאחריו הוא יכולת האדם לבחור בתגובה למצב נתון על מנת להגיע‬
‫לאפקטיביות תוך אישית ובינאישית‪ .‬בראש סולם הפירמידה נמצא השימוש בהומור‪ .‬ההומור‬
‫מעגן בתוכו את כל השלבים בהיררכיה התגובתית של האינטליגנציה הרגשית‪ .‬אדם‬
‫המשתמש בהומור מתעלה‪ ,‬למעשה‪ ,‬על הרצון והאינסטינקט "החייתי" הבסיסי לתגובה‬
‫לסביבתו‪ .‬שימוש בהומור‪ ,‬במיוחד במצבים פחות "ידידותיים" לאדם‪ ,‬מאפשר צמצום והקטנה‬
‫של אירועים לא נעימים וגיוס משאבים קוגניטיביים ורגשיים בעלי עצמה המנווטים את‬
‫התנהגותו של האדם‪.‬‬
‫אנשים בעלי הומור ואינטליגנטיים מבחינה רגשית יודעים לשלב בין השכל והרגש ולרכך‬
‫ולתבל את המציאות בהומור‪ .‬שילוב זה מתבטא במודעות וערנות לרגשות המתחוללים הן‬
‫אצל הפרט והן אצל זולתו‪ ,‬ביכולת להביעם ולבטאם‪ ,‬וביכולת לכוונם באמצעות חשיבה‬
‫מודעת לתהליכים הבונים ומשפרים את איכות החיים ואת מערכות היחסים התוך אישיים‬
‫והבינאישיים‪ .‬אנשים המודעים לרגשותיהם מנווטים אותם‪ ,‬מתחברים אליהם ויוצרים מערכת‬
‫שליטה ובקרה טובה יותר על חייהם‪.‬‬
‫קיימת אינטגרציה בין המרכיבים של האינטליגנציה הרגשית לבין מרכיבי ההומור‪ .‬שימוש‬
‫במרכיבי האינטליגנציה הרגשית מאפשר לאדם ליצור תהליך מטקוגניטיבי באמצעותו יכול‬
‫הפרט לשלוט על תגובות אוטומטיות‪ ,‬וליצור פרספקטיבה וזווית ראייה שונות ואף‬
‫הומוריסטיות על מצבים שונים בחיים‪ ,‬המשנים את רפרטואר התייחסות האדם למצבים‬
‫אישיים ובינאישיים‪ .‬אתייחס לשלושה מרכיבים מרכזיים באינטליגנציה הרגשית החשובים‬
‫להתנהלות העצמית התוך אישית והבינאישית‪.‬‬
‫מרכיבי האינטליגנציה הרגשית‬
‫האינטליגנציה הרגשית כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים ומרכזיים השזורים האחד בשני‬
‫(גולמן‪ ;1995 ,‬קלודי‪ )2005 ,‬שהם‪ :‬מודעות עצמית‪ ,‬ניהול רגשות‪ ,‬הנעה (מוטיבציה) עצמית‬
‫ומערכות יחסים ותקשורת נאורה ומקדמת‪ .‬מודעות למרכיבים אלה והיכולת להפעילם‪,‬‬
‫מאפשרת לבנות איכות חיים רגשית יעילה ומועילה בכל תחומי החיים‪ :‬במשפחה‪ ,‬בזוגיות‪,‬‬
‫בעבודה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בחברה ובמעגלי החיים השונים‪ .‬להלן התייחסותי לשלושה מרכיבים‪:‬‬
‫מודעות עצמית‬
‫המודעות העצמית מוגדרת כיכולת האדם להבין את הדינאמיקה הרגשית‪ ,‬המחשבתית‬
‫והפיסית בחיי היומיום עם עצמו ועם זולתו‪ .‬רגשות ותגובות זורמים בדרך כלל באופן תת‪-‬‬
‫מודע ולעתים קרובות מונעים תהליכים אפקטיביים פנימיים וחיצוניים‪ .‬מעבר מתת‪-‬מודע‬
‫למודע בתהליכים אלה ימקד את האדם ויאפשר לו לפעול ליצירת התנהגות אפקטיבית‬
‫מקדמת‪.‬‬
‫מרכיבי המודעות העצמית הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לזהות שינויים פיסיולוגיים במצבים שונים‪ ,‬משתנים ודינאמיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לקשר בין איתותים פיסיים לרגשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי חשיבה שלילית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לזהות מגוון רגשות ולדעת להעריך את עצמתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היכולת להבחין בין רגשות לפעולות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח ציפיות ריאליסטיות ביחס לעצמך ובמערכות יחסים שונות‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫|‪8‬‬
‫‪‬‬
‫הכרת היחס בין מחשבות‪ ,‬רגשות ותגובות‪ .‬יכולת להבחין בין כל אחד מהמרכיבים‬
‫הנ"ל באופן נפרד וכן לאבחן את החיבור ביניהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לשלוט ולנתב מחשבות‪ ,‬רגשות והתנהגויות לתועלת האישית‪.‬‬
‫ניהול רגשות‬
‫רגשות צפים ועולים כתגובה אוטומטית למצבים נתונים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬רגשותיו של האדם‬
‫הם המנהלים את תגובותיו ההתנהגותיות‪ .‬שליטה‪ ,‬ניהול והפקת רגשות יובילו את האדם‬
‫למצבים ותגובות אליהם הוא מודע ובהם הוא בוחר תוך שילוב מושכל בין תהליכים‬
‫רציונאליים ואמוציונאליים‪.‬‬
‫ניהול רגשות כולל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת להירגע במצבים של לחץ‪ ,‬כעס וחרדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת להמיר מחשבות שליליות והרסניות למחשבות חיוביות יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת להמיר דימויים "קטסטרופאליים" לרציונאליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי האופן שבו אנו מתייחסים ומפרשים אירועים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי החושים שבהם אנו משתמשים ברגע נתון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי התהליך בו אנו מפרשים סוגי מידע שונים והיכולת להפריד בין מחשבות‪,‬‬
‫רגשות‪ ,‬התנהגויות ודעות קדומות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי שינויים במצב הרוחני והיכולת לנתב את מצב הרוח עפ"י רצוננו דרך‬
‫מחשבותינו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי מצבים בהם אנו מתגוננים או תוקפים והיכולת לתמרן בתהליכים אלו לטובתנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודעות להשפעת הלך רוחנו והתנהגותנו על האחרים‪ .‬יכולת לשנות התנהגויות תוך‬
‫כדי דינמיקה של מערכות יחסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת להשתחרר מדפוסי התנהגות והרגלים ישנים שלא הביאו לנו תועלת‪ ,‬לפתח‬
‫דפוסי התנהגות‪ ,‬מחשבה ורגש חדשים ליצירת אורח חיים ומערכות יחסים טובים‬
‫יותר‪.‬‬
‫מערכות יחסים ותקשורת נאורה ומקדמת‬
‫בדרך כלל‪ ,‬מערכות יחסים מאופיינות בדינאמיקה זורמת וספונטאנית אשר בה מושם הדגש‬
‫יותר על עצמנו ופחות על זולתנו‪ .‬העברת המיקוד ותשומת הלב לזולת תוך דגש על ארבעה‬
‫מרכיבים מרכזיים‪ :‬לאהוב‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להבין ולהקשיב‪ ,‬יובילו את מערכות היחסים לרמות‬
‫גבוהות של דינאמיקה בינאישית‪.‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית באה לידי ביטוי ביחסינו עם אחרים בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת העברת מסרים (מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬חוויות והתנהגויות) מילולית ובלתי מילולית‬
‫בצורה יעילה‪ ,‬בהירה‪ ,‬ברורה ויוצרת אמון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת זיהוי ופענוח מסרים (רגשות‪ ,‬התנהגויות) של האחר‪ ,‬תוך כדי האזנה דינאמית‪,‬‬
‫אמפאטית ופעילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח התנהגות אסרטיבית – ביטוי מחשבות‪ ,‬רצונות והרגשות מבלי לפגוע‬
‫ברצונותיהם ורגשותיהם של האחרים‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫|‪9‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחת ערוצי מחשבה‪ ,‬רגש והתנהגות המבטלים מכלול של סטיגמות וסטריאוטיפים‬
‫במטרה לשנות עמדות וגישות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מיומנויות להעברת ביקורת וקבלת ביקורת כך שיביא להתקדמות‪ ,‬שינוי‪,‬‬
‫פתיחות ופתיחת ערוצי תקשורת יעילים ומועילים במערכות יחסים מגוונות‪.‬‬
‫אפיונים ומרכיבים של שימוש בהומור והקשר לאינטליגנציה רגשית‬
‫שימוש באינטליגנציה רגשית ובהומור מאפשר יצירת שינוי בהתייחסות הקוגניטיבית‬
‫והרגשית בכלל ובמצבים ספציפיים בפרט‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת פרופורציה למצב נתון ‪ -‬במצבים שליליים הנטייה הטבעית של האדם היא‬
‫להאדירם‪ .‬שימוש באינטליגנציה רגשית והומור מאפשר לצמצם ולהקטין את‬
‫ההיבטים השליליים ולהביאם לפרופורציות ריאליות‪ .‬התייחסות מסוג זה מאפשרת‬
‫במידה רבה ראייה רחבה וחיובית יותר ונוטעת אופטימיות ותחושת מסוגלות‬
‫להתמודדות עם מצב נתון‪.‬‬
‫יהודי נכנס לבית‪-‬כנסת מתיישב ונאנח "אוי כמה כואבות לי הרגליים"‪ .‬שואל אותו‬
‫הרב "מוישה מדוע אתה נאנח ומה קרה לרגליים שלך?"‪ .‬עונה לו היהודי‪" :‬כבוד‬
‫הרב‪ ,‬לפני שבוע קניתי נעליים במספר אחד יותר קטן"‪ .‬אומר לו הרב‪" :‬מוישה‪ ,‬מי‬
‫קונה נעליים במספר אחד יותר קטן?" עונה לו היהודי‪" :‬כבוד הרב ראה נא‪ ,‬בבית‬
‫אשתי משגעת אותי‪ ,‬הילדים יורדים לחיי‪ ,‬המשכנתא הורגת אותי‪ ,‬העבודה קשה‪,‬‬
‫הבוס לוחץ‪ ,‬בקיצור גיהינום‪ .‬והנה אני מגיע לבית הכנסת חולץ את הנעליים‪ ,‬מתיישב‬
‫על הספסל‪ ,‬נאנח ואז אני ממש מרגיש בגן‪-‬עדן"‪ .‬אנקדוטה זו ממחישה עד כמה‬
‫האדם אחראי ליצירת מציאות באמצעות המשמעות שהוא נותן לאירועים ומצבים‬
‫בהם הוא נתקל‪ .‬במקרים רבים הנטייה האנושית הראשונית היא להתרגז‪ ,‬להילחץ‪,‬‬
‫לכעוס להיות במתח‪ ,‬לראות את הדברים השליליים ולהאדירם במקום לנסות‬
‫להירגע‪ ,‬לראות את הדברים החיוביים במכלול האירועים‪ ,‬לנסות לשנות זווית ראיה‬
‫והתייחסות היכולות בתורן לשנות את ההתייחסות הרגשית של האדם לאירועים‬
‫וכתוצאה מכך גם את תגובתו ודרך פעולתו‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש בהומור בשעות קודרות מהווה אמצעי לחזרה לתחושת שליטה על המצב ‪-‬‬
‫פעמים רבות חלק מתחושתו הרעה של האדם בהתייחס למצב לא נעים הינה‬
‫ההרגשה שהמצב אליו הוא נקלע יצא מכלל שליטה‪ .‬הפרט נוטה לעתים "להרים‬
‫ידיים" ולהשתמש במונחים כמו "זה מזלי"‪" ,‬אין מה לעשות"‪" ,‬זה גורלי"‪ .‬שימוש‬
‫בהומור ובאינטליגנציה רגשית בסיטואציות קשות מהווה אמצעי יעיל להתמודדות‬
‫ויוצר באופן מודע סוג של מנגנון השהייה‪ ,‬המאפשר שיקול דעת ותגובה מושכלת‬
‫המהווים חלק חשוב מהאינטליגנציה הרגשית‪ .‬השהיית התגובה מאפשרת אף יצירת‬
‫שינוי כימי ראוי ורצוי במוח המשפר בתורו את תפקוד מערכות הגוף – ירידה ברמת‬
‫הקורטיזול (הורמון הלחץ); ירידה בפעילות האמיגדלה האחראית על מנגנון‬
‫ההישרדות ועלייה בתפקוד הקורטקס האחראי על החשיבה; ירידה בלחץ הדם;‬
‫ירידה בכמות האדרנלין המופרשת; ירידה ברמת הסוכרים; עלייה ברמת המערכת‬
‫החיסונית – כל אלה הם שינויים המביאים את מערכות הגוף לאיזון ולרמת‬
‫אפקטיביות רגשית‪ ,‬נפשית וגופנית גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪" .3‬ההומור הוא תוהו ובוהו אמוציונלי שאתה מזכירו בשלווה" (גי'מס תורבר)‪ .‬שימוש‬
‫בהומור מזין את האדם ביכולת "להתרומם" מעל מצוקותיו ולא להיות שקוע בתוכן‬
‫ולאבד עצמו ודרכו‪ ,‬כאותם מלאכים המסוגלים לעוף מכיוון "שהם לוקחים עצמם‬
‫בקלות"‪ .‬יכולת האדם לנתב את רגשותיו באמצעות ההומור ולתעלם למקומות‬
‫מועילים כגון ניפוי‪ ,‬סינון ומתן פירוש רציונלי רך וקל יותר לסיטואציה‪ ,‬הינה מרכיב‬
‫וֹולטר (‪ )Voltaire‬לפיה "רק‬
‫ֶ‬
‫חשוב ומרכזי של האינטליגנציה הרגשית‪ .‬אמרתו של‬
‫הודות ליכולת הנתונה לבני אדם להיות קלי דעת אין רובם תולים את עצמם" ‪ -‬דווקא‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫| ‪10‬‬
‫בשל עוקצנותה וקיצוניותה מחדדת את חשיבות ההומור בחיינו‪ .‬חיה אוסטרובר‬
‫בספרה "ללא הומור היינו מתאבדים" (‪ ,)2009‬העוסק בהומור בשואה‪ ,‬מתארת עד‬
‫כמה ההומור מהווה חלק מכלי ההישרדות במצבים הכי לא הגיוניים והכי קשים‬
‫מבחינה קיומית‪ .‬אדם בעל אינטליגנציה רגשית יבחר את הכלי הנכון והמתאים‬
‫ביותר‪ ,‬שיעזור לו במצבים קשים ולא ייתן למצב "להשתלט" עליו‪.‬‬
‫‪ .4‬ההומור הופך חיסרון ליתרון בדומה לסיפור המסופר על צ'רצ'יל‪ :‬יחד עם צ'רצ'יל‬
‫ישבה בפרלמנט אישה בשם ליידי אסטור‪ .‬חילוקי הדעות ביניהם היו מרובים ולעתים‬
‫אף מרים‪ .‬יום אחד‪ ,‬אחרי אי הסכמות מרובות וכשקצרה רוחה‪ ,‬אמרה ליידי אסטור‬
‫לצ'רצ'יל‪" :‬אם הייתי אשתך הייתי שמה לך רעל בקפה"‪ .‬צ'רצ'יל ענה לה בשלווה‬
‫עילאית‪" :‬ליידי אסטור יקירתי‪ ,‬אם הייתי בעלך הייתי שותה אותו בהנאה"‪ .‬אחד‬
‫המאפיינים המרכזיים של האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬לעתים קרובות מאד תוך שימוש‬
‫בהומור‪ ,‬הוא ראייה בחיסרון או בקושי כאמצעי וכמנוף לשיפור‪ ,‬ללמידה והתקדמות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כישלון בבחינה אינו "סוף העולם" או מצב בו יש להרים ידיים‪ ,‬אלא מצב‬
‫ממנו ניתן וצריך ללמוד כיצד אפשר לשפר ולהשתפר‪ .‬האינטליגנציה הרגשית‬
‫מתמקדת‪ ,‬איפוא‪ ,‬בפתרונות ובחלופות ולא בשקיעה במרה שחורה ובייאוש‪,‬‬
‫ומאפשרת למשתמשים בה אופקים והזדמנויות חדשים‪.‬‬
‫‪ .5‬אחד המדדים של האינטליגנציה הרגשית הוא חשיבה יצירתית המנתבת את האדם‬
‫לאפשרויות חדשות‪ .‬הומור מפתח את היצירתיות‪ ,‬משחרר מחשיבה תבניתית‪,‬‬
‫מאפשר יצירת מציאות חדשה‪ ,‬משחרר מחשיבה מעגלית "המחזירה" את האדם‬
‫לנקודת המוצא ויוצר חשיבה ספיראלית המאפשרת התקדמות "והתרוממות" כלפי‬
‫מעלה למחוזות חדשים‪ .‬ההומור משחרר מהגיון פורמאלי ומאפשר ליצור צירופים‬
‫חדשים‪ ,‬מפתיעים ובלתי שגרתיים של מציאות (רוזנהיים‪ .)1990 ,‬חשיבה יצירתית‬
‫מחזירה לאדם את הביטחון במסוגלותו הרחבה וביכולת ההסתגלות שלו למצבים‬
‫בלתי שגרתיים ולעתים אף להתאמה ושינוי של המציאות למצבו‪.‬‬
‫‪ .6‬ריצ'ארד לזרוס (‪ ,)1984‬פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקליי‪ ,‬מציין‪ ,‬שאחת‬
‫מהטכניקות הקשורות לריפוי נפשי מצוקתי היא "טכניקת ההסלמה"‪ ,‬או "תרפיה‬
‫פרובוקטיבית ופרדוקסאלית"‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם קורה דבר מה לא נעים לאדם ניתן לעורר‬
‫את תשומת לבו לכך שיכול היה להיות יותר גרוע‪ .‬צנחן בקורס צניחה חשש מאד‬
‫מהצניחה הממשמשת ובאה וניסה להימנע מלצנוח‪ .‬חברו הטוב ניסה לשכנעו שאין‬
‫כל חשש מהצניחה‪" .‬שמע" אומר החבר המשכנע‪" ,‬מבחינה סטטיסטית צניחה‬
‫בטוחה יותר מנסיעה ברכב וחוץ מזה גם אם המצנח הראשי לא ייפתח‪ ,‬דבר בלתי‬
‫סביר כשלעצמו‪ ,‬יש לך ממילא מצנח רזרבי שמקטין כמעט לאפס את הסיכוי לבעיה‪,‬‬
‫וחוץ מזה"‪ ,‬הוסיף המשכנע‪" ,‬ממילא מחכה לנו למטה באזור הצניחה ג'יפ שיחזיר‬
‫אותנו לבסיס ושם מחכה לנו ארוחה מדהימה"‪ .‬לאחר שכנועים נוספים נאות הצנחן‬
‫ועלה על המטוס כשהוא חושב על המצנח הרזרבי ועל הג'יפ שיקפיץ אותם לאחר‬
‫הצניחה לארוחה הטובה המחכה להם‪ .‬סוף סוף‪ ,‬לאחר היסוס אחרון‪ ,‬קפץ הצנחן‬
‫מהמטוס אך משום מה המצנח הראשי לא נפתח‪ .‬בניסיון רציונאלי להרחיק את‬
‫הפאניקה המנסה להשתלט עליו מושך הצנחן במיתר המצנח הרזרבי‪ ,‬אך גם זה לא‬
‫נפתח‪ .‬בכעסו על המצב אומר הצנחן לעצמו‪" :‬עם כל המזל שיש לי בסוף גם הג'יפ‬
‫לא יחכה למטה"‪ .‬בטכניקה הזו משתמשים גם באינטליגנציה רגשית לצורך העצמת‬
‫ההיבט החיובי שבמצב‪ .‬טכניקת ההגזמה וההקצנה מקובלת גם בקריקטורות בהן‬
‫"מנפחים" סיטואציה עד ליצירת גיחוך המביא עימו התייחסות קלילה יותר למצב‪.‬‬
‫הנגיעה והשימוש באבסורד מעוררים חיוך ויוצרים הקלה‪ .‬הבחירה והיכולת‬
‫להשתמש באבסורד הינן ממרכיבי האינטליגנציה הרגשית באמצעותם יבחר האדם‬
‫את "הטכניקה" הטובה והמתאימה ביותר להתמודדות‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫| ‪11‬‬
‫‪ .7‬ההומור מעורר במידה רבה את הילד שבאדם ‪ -‬התלהבות‪ ,‬שמחה‪ ,‬יצירתיות‪,‬‬
‫קלילות‪ ,‬ספונטאניות חיובית‪ ,‬פריצת גבולות‪ ,‬המהוות חלק אינטגרלי של‬
‫האינטליגנציה הרגשית‪ .‬ספרו של רוברט פולגום "כל מה שאני צריך לדעת כבר‬
‫למדתי בגן" (‪ )1989‬מגלם בתוכו את חשיבות ה"ילד" שבאדם ותרומתו של "הילד"‬
‫לראייה נעימה וקלילה יותר של המציאות‪.‬‬
‫יצירת פרופורציה‪ ,‬תחושת שליטה ומתן משמעות למצב קיים‪ ,‬הפיכת חיסרון ליתרון‪,‬‬
‫יצירתיות‪ ,‬הפיכת מצב מסוים לאבסורדי ועוררות הילד שבאדם‪ ,‬הם חלק ממכלול של גישת‬
‫האדם המשתמש בהומור ובאינטליגנציה רגשית באירועים הדינאמיים בחייו‪ .‬שימוש בכלים‬
‫אלה מאפשר יצירת איכות חיים רגשית ופיסית טובה‪ ,‬יעילה ונעימה יותר‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית ופסיכולוגיה חיובית‬
‫היכולת לנהל את הרגשות‪ ,‬כאמור‪ ,‬לנתבם ולתעלם להתנהלות אפקטיבית מחברת את‬
‫האינטליגנציה הרגשית לפסיכולוגיה החיובית‪ .‬פסיכולוגיה חיובית מתמקדת בנקודות החוזק‬
‫יותר מאשר בחולשות ואינה רק תוצאה של גנים או מזל (סליגמן‪ ,2005 ,‬ע' ‪ .)24‬האדם יכול‬
‫ללמוד ולטפח אושר באמצעות תכונות חוזק חיוביות כמו‪ :‬אדיבות‪ ,‬אופטימיות‪ ,‬הומור‪ ,‬תקווה‪.‬‬
‫מידות אלו תשפרנה מערכות יחסים בין בני אדם ותצורנה תקשורת אנושית חיובית וטובה‬
‫יותר‪ .‬דווקא במצבים קשים יותר חשיבה חיובית מאפשרת "ופותחת" אופציות לפתרונות‬
‫אפשריים‪ .‬ההתמקדות ב"כן" וב"אפשרי" מפעילה את המוח הימני‪ ,‬היצירתי אותו מוח‬
‫"המשוחרר" מההתמקדות בהישרדות ובחיפוש דברים שליליים המכינים את הגוף‪ ,‬הנפש‬
‫והמחשבה למאבק או מנוסה‪ .‬חשיבה שלילית "סוגרת" ו"נועלת" את האדם לכיוונים צרים‪,‬‬
‫ידועים ולכאורה בטוחים‪ .‬חשיבה חיובית ואופטימיות הינן מאפיינים של גישה אחרת לחיים‬
‫ולמצבים שהחיים מזמנים‪ .‬אנשים אופטימיים נוטים לראות את בעיותיהם כחולפות‪ ,‬זמניות‬
‫וניתנות לשליטה‪ .‬אנשים פסימיים לעומת זאת‪ ,‬רואים בבעיותיהם דבר מה מתמשך‪ ,‬בלתי‬
‫ניתן לשליטה ונתון בידי המזל או הגורל (סליגמן‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫חשיבה חיובית מאופיינת בגמישות מחשבתית‪ ,‬ביכולת לשנות זוויות ראייה‪ ,‬בהתייחסות‬
‫למאקרו ולא למיקרו‪ ,‬בהתמקדות בפתרון ולא בבעיה‪ ,‬ביכולת הסתגלות למצב קיים‪ ,‬ביכולת‬
‫לסגל את המציאות לסיטואציה קיימת‪ ,‬בהתייחסות לאי‪-‬הצלחה כלמידה לעתיד ובאמונה‪,‬‬
‫שבדברים רבים יש לאדם היכולת לנהל את חייו ולבחור כיצד ירגיש‪ ,‬יחשוב או יפעל‪.‬‬
‫המיומנות של חשיבה והתנהלות חיוביים הינה היכולת לראות ולהתייחס לאירועים שונים‬
‫בפרספקטיבה ולא בראייה של "שחור" או "לבן"‪ .‬ראייה רלטיבית עוזרת למתן ולעדן אירועים‬
‫ומצבים דווקא ברגעים פחות נעימים בחיים‪ .‬שימוש במיומנויות הקשורות לאינטליגנציה‬
‫רגשית מאפשר תהליך מטה‪-‬קוגניטיבי ‪ -‬חשיבה וראיית דברים "מחוץ" לסיטואציה ברגע‬
‫נתון‪ .‬זהו תהליך של מודעות‪ ,‬ידיעה ובקרה של "האני" בהתייחסות קוגניטיבית למצבים‬
‫ואירועים שהפרט עובר וחווה‪ .‬התייחסות מטה‪-‬קוגניטיבית מאפשרת לאדם לחשוב על‬
‫מחשבותיו‪ ,‬לנהלן ולכוונן ובעקבות זה גם את רגשותיו והתנהגותו‪ .‬אדם בעל אינטליגנציה‬
‫רגשית גבוהה קשוב לעולם הרגשי העולה מתוכו ומסביבתו ויודע כיצד להשתמש במידע‬
‫הרגשי (קלודי‪ ,2005 ,‬ע' ‪ )36‬במצבים כגון תהליך קבלת החלטות‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית‪ ,‬התמודדות עם קונפליקטים‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬למידה מטעויות והתגברות על‬
‫קשיים ומכשולים‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית‪ ,‬חשיבה חיובית והומור‬
‫הומור הינו תכונה או היכולת להיות או לעורר תחושות של הנאה‪ ,‬צחוק‪ ,‬בדיחות דעת ורווחה‬
‫רגשית אצל הפרט ואצל אנשים אחרים‪ ,‬ויכול לבוא לביטוי באפיקי התקשורת המילולית‬
‫והבלתי מילולית‪ .‬ההומור מבוסס על אלמנט ההפתעה המתבטא בפער שבין ציפיות לפני‬
‫הפעלת ההומור ובין האופן שבו מוצגים הדברים לאחר הפעלתו‪ .‬גילוי הפער גורם לאלמנט‬
‫ההפתעה המביא בתורו לתחושת "הרווחה" הנוצרת והמעוררת הנאה וצחוק‪ .‬כשהפציינט בא‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫| ‪12‬‬
‫לרופא ומתלונן בפניו‪" :‬ד"ר יש לי כאבים במקומות שונים"‪ .‬עונה לו הרופא ללא היסוס‪" :‬אז‬
‫אל תלך לאותם מקומות!"‪.‬‬
‫קיימת הערכה שישנו קשר ישיר בין הומור לבין אינטליגנציה קוגניטיבית מכיוון שההומור בנוי‬
‫ומבוסס על תובנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במצב של יצירת הומור‪ ,‬הקשר בין הומור לאינטליגנציה‬
‫קוגניטיבית ברור יותר (זיו‪ 1996 ,‬ע' ‪ .)168-169‬אינטליגנציה רגשית המחוברת‬
‫לאינטליגנציה קוגניטיבית מחדדת ביתר שאת את יכולת הפרט להבין ולהשתמש בהומור‬
‫לתועלתו ולתועלת הסביבה‪.‬‬
‫הומור מוגדר כפעילות המשלבת בתוכה היבטים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬סוציולוגיים‬
‫ואנתרופולוגיים‪.‬‬
‫פעילות ביולוגית ‪ -‬אצל האדם המחייך פעילות המוח ופקודותיו למערכת הגופנית שונות‬
‫מאשר אצל האדם הכועס‪ ,‬המתוח‪ ,‬הלחוץ ו‪/‬או הדואג‪ .‬כאשר צוחקים‪ ,‬כמות גדולה יותר של‬
‫חמצן נכנסת למערכת הגופנית; המוליך העצבי "סרוטונין" מופרש באופן מוגבר ויוצר תחושה‬
‫טובה יותר ונעימה; המערכת המטבולית פועלת בצורה נורמטיבית; קיימת עלייה בפעילות‬
‫המערכת החיסונית‪ ,‬ובצחוק מתמשך גם שורפים קלוריות‪.‬‬
‫שוש ויעל נפגשות באקראי ושוש אומרת לחברתה‪" :‬מה קרה לך‪ ,‬את נראית נורא‪ .‬משהו לא‬
‫בסדר בבית‪ "?...‬עונה יעל‪" :‬אל תשאלי‪ ,‬בעלי נורא מלחיץ אותי‪ ,‬הילדים יורדים לחיי‪ ,‬אני כל‬
‫הזמן מתוחה ולא מוצאת זמן לעצמי"‪ .‬אומרת שוש‪" :‬באמת‪ ,‬אני מבינה היטב מה את‬
‫מרגישה ומה עובר עליך‪ .‬ככה זה היה גם אצלי‪ ,‬אבל מצאתי פתרון‪ .‬עכשיו תקשיבי‪ ,‬יש לי‬
‫הצעה מעולה‪ .‬קחי לך יום חופשה‪ ,‬תתפנקי‪ ,‬תפיגי את המתח והלחץ‪ .‬לכי לקוסמטיקאית‪,‬‬
‫עשי פדיקור ומניקור‪ ,‬אח"כ לכי לספר‪ ,‬קני בגדים חדשים ואז תאמיני לי‪ ,‬תרגישי כמו חדשה"‪.‬‬
‫אומרת יעל‪" :‬באמת‪ ,‬איך לא חשבתי על כך‪ ,‬זה רעיון מעולה"‪ .‬למחרת נפגשות שתי החברות‬
‫שוב‪ .‬אומרת יעל לשוש‪" :‬איזה הצעה טובה נתת לי אתמול‪ .‬הלכתי לעשות פדיקור ומניקור‪,‬‬
‫לספר ולקניות‪ ,‬בדיוק כפי שהצעת לי"‪ .‬אומרת לה שוש‪" :‬מה והכל היה סגור?!"‪.‬‬
‫פעילות פסיכולוגית ‪ -‬שימוש בהומור מגביר את הפעילות של המוח הימני היצירתי‬
‫(‪ ;)McGhee P. 2010 pp.259-277‬ישנה התגברות של תחושת האופטימיות; מתגברת‬
‫התחושה של מסוגלות; ישנה נטייה להתנהלות גמישה יותר בהתייחסות למצבים שונים כמו‬
‫תהליך קבלת החלטות או פתרון בעיות‪ .‬שימוש בהומור מעודד התייחסות פרספקטיבית‬
‫לדברים והקטנת האירועים השליליים‪ .‬נקודות אלו מאפשרות ומעודדות התנהלות יעילה‪,‬‬
‫נעימה ואפקטיבית יותר‪ .‬צ'ארלי צ'אפלין אמר פעם "כאשר אני מקרב את העדשה אל החיים‬
‫הם יכולים להיראות כטרגדיה‪ .‬כאשר אני מרחיק את העדשה הם יכולים להיראות כקומדיה"‪.‬‬
‫שימוש במיומנויות האינטליגנציה הרגשית וההומור מאפשר לאדם לבחור באיזו זווית ראייה‬
‫הוא יתייחס לאירועים ולמצבים‪ .‬התייחסות כזו מעודדת תחושה שלאדם שליטה על חייו‪ ,‬כמו‬
‫גם תחושה של מסוגלות ויותר ביטחון ורווחה אישיים‪.‬‬
‫פעילות סוציולוגית – אינטליגנציה רגשית והומור מהווים גשר לקשר‪ .‬שימוש בהומור‬
‫בדינמיקה חברתית מעודד שיתוף פעולה‪ ,‬הדדיות‪ ,‬רצון להתחברות‪ ,‬קרבה והבנה‪ .‬ביחסים‬
‫הבינאישיים שימוש במרכיבי האינטליגנציה הרגשית כמו אמפתיה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬רגישות לרגשות‬
‫הזולת‪ ,‬הבנה‪ ,‬חוסר שיפוטיות‪ ,‬קבלה של האחר‪ ,‬ולצידם ואיתם שימוש בהומור יוצרים‬
‫מערכת יחסי גומלין הדוקה יותר‪ ,‬נעימה‪" ,‬קלה"‪ ,‬מקרבת ואפקטיבית‪.‬‬
‫פעילות אנתרופולוגית ‪ -‬לכל תרבות קיימים ביטויי הומור המאפיינים אותה וספציפיים לה‪.‬‬
‫שימוש בהומור אמור להתאים לתרבות מסוימת‪ .‬שימוש בהומור לא מתאים יכול להתפרש‬
‫כפגיעה ו‪/‬או זלזול כלפי אותה תרבות‪ .‬אינטליגנציה רגשית מכילה את היכולת של האדם‬
‫להיות רגיש לאחר כפרט והיכולת לתקשר בתוך קבוצות חברתיות השונות ממנו‪ .‬סובלנות‪,‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫| ‪13‬‬
‫הבנה ודחיית חשיבה סטריאוטיפית וסטיגמטית מאפשרת התערות טובה יותר בתוך חברה‬
‫חדשה (גולמן‪ ,2007 ,‬ע' ‪.)396‬‬
‫בהתייחסות לאינטליגנציה רגשית כפירמידה של מיומנויות אישיות ובינאישיות שימוש בהומור‬
‫נמצא במעלה הפירמידה‪ .‬זאת מיומנות גבוהה ביותר של האדם בדרך התייחסותו ל"אני"‪,‬‬
‫לאחרים ול"עצמי" (ביחס לסובבים אותי)‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫"ההומור הוא תרופת פלא שאין לה השפעות לוואי מזיקות" (פיטר‪ .)1984 ,‬הומור מהווה‬
‫חלק מאינטליגנציה רגשית והשימוש בו הוא מעין תרופת פלא באמצעותה ניתן לשנות באופן‬
‫ניכר את הפרספקטיבה של האדם לחיים בכלל‪ ,‬ובמיוחד במצבים קשים בהם האדם נזקק‬
‫לכך ביתר שאת‪ .‬שימוש באינטליגנציה רגשית ובתוכה בהומור הוא יכולתו "הפלאית" של‬
‫האדם להשתמש במוחו לצורך ניהול חייו והבאתם להווייה היוצרת איכות חיים‪ .‬בספרו‬
‫"הכסא הריק" כותב הרבי מברסלב‪" :‬בני האדם נמצאים היכן שנמצאות מחשבותיהם‪,‬‬
‫תדאגו שמחשבותיכם תמצאנה במקום הנכון"‪ .‬השימוש בהומור ובאינטליגנציה רגשית מועיל‬
‫לאדם הן בתקשורת שלו עם עצמו והן בתקשורת עם סביבתו‪ .‬שימוש זה מאפשר לאדם‬
‫להינתק מהשקיעה במצוקה‪ ,‬לחוש בהחזרת יכולת השליטה‪ ,‬ליצור פרספקטיבה אחרת‬
‫המציבה את הפרט בעמדה של בקרה ושליטה על איכות חייו וחיי סביבתו‪.‬‬
‫"הומור הוא הלבוש הטוב ביותר שהאדם יכול ללבוש בחברה" (טאקרי)‪ .‬השימוש‬
‫באינטליגנציה רגשית ובהומור מהווה גשר לקשר‪ ,‬מחבר בין בני אדם ובין תרבויות‪ ,‬מאפשר‬
‫תקשורת טובה יותר של האדם עם עצמו ועם סביבתו וכלשון הפתגם העממי הנפוץ "החיוך‬
‫הוא הקו העקום הקצר ביותר המחבר בין בני אדם"‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור מאפשרים למשתמש בהם "התרחקות" מסוימת מהמצב ויצירת‬
‫משמעות אחרת "רכה" וקלה יותר לשליטה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬המציאות מקבלת את משמעותה‬
‫בהתאם להתייחסות האדם אליה‪ .‬כמו הסיפור על הפציינט שמגיע לרופא ושואל אותו "תגיד‬
‫בכנות דוקטור‪ ,‬כמה זמן נשאר לאשתי לחיות?" הרופא עונה‪" :‬אין לך מה לדאוג"‪" .‬נהדר!"‬
‫משיב הפציינט‪" ,‬כל‪-‬כך מעט?" (כהן‪.)1994 ,‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור ניתנים ללמידה‪ ,‬לפיתוח ולשיפור‪ .‬תחילת הדרך מעוגנת‬
‫במודעות‪ ,‬בנכונות‪ ,‬ברצון ובהכרה שניתן (וצריך) לשנות גישה לחיים‪ .‬האדם יכול לבחור‬
‫במידה רבה כיצד לחיות את חייו‪ .‬שימוש יעיל וראוי בהומור ובאינטליגנציה רגשית סולל‪,‬‬
‫במידה ניכרת‪ ,‬גם את התייחסותנו לעיצוב עתידנו‪ .‬הפחתת דאגה‪ ,‬הגברת האופטימיות‪,‬‬
‫ראייה קלילה יותר של המציאות‪ ,‬עיצובה והתאמתה לצרכי הפרט וסביבתו משפיעים על‬
‫מעשיו ופעולתו של האדם בהווה‪ ,‬וללא ספק בונים גם את דרך ראייתנו והערכתנו את העתיד‪.‬‬
‫תקווה‪ ,‬אופטימיות וראייה הוליסטית והומוריסטית של החיים מהוות חלק אינטגראלי מחיינו‬
‫ומהמוטיבציה ליצור‪ ,‬לבנות‪ ,‬לעשות ולפעול‪.‬‬
‫חלק אינטגרלי של ההומור הוא ההומור העצמי (יכולת האדם ל"צחוק" על עצמו ועל מצבו)‪.‬‬
‫בדרך זו יוצר האדם פרספקטיבה המקלה בעיקר במצבים לא נעימים‪ .‬ההומור היהודי מאופיין‬
‫ומתובל במידה ניכרת בהומור עצמי‪ .‬התייחסות קלילה זו אל ה"אני" וה"עצמי" עזרה‬
‫להסתגלות החברתית של היהודי בנדודיו הרבים והקלה על השתלבותו בחברה והתמודדותו‬
‫עם הקשיים‪ .‬הומור עצמי מצמצם את הפער והדיסוננס בין המצוי לרצוי‪ ,‬הריאלי והאידיאלי‪.‬‬
‫דני סנדרסון מתאר זאת יפה בספרו "תאמינו לי"‪ .‬הוא מספר‪" :‬אמי בלידתי צעקה פעמיים‪.‬‬
‫פעם כשילדה אותי ופעם כשראתה אותי"‪ .‬וודי אלן דיבר על מראהו ואמר‪" :‬יום אחד קמתי‬
‫בבוקר‪ ,‬הסתכלתי במראה‪ ,‬ראיתי את הקטסטרופה והחלטתי שאני הופך אותה ליצירת חיי"‪.‬‬
‫ההומור העצמי מאפשר במידה רבה לשנות זווית ראייה מ"טרגדיה" ל"קומדיה" ולהפוך חסרון‬
‫ליתרון‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬
‫| ‪14‬‬
‫מארק טווין אמר פעם על הדאגה‪" :‬סבלתי הרבה אסונות בחיים‪ ,‬אבל רובם הגדול מעולם לא‬
‫קרה"‪ .‬האדם נותן משמעות לעברו‪ ,‬לחייו בהווה ולעתידו כלשון האמרה העממית הידועה‪:‬‬
‫"אתה לא יכול לשנות את העבר‪ ,‬אך אתה יכול לקלקל את ההווה אם תדאג יותר מדי‬
‫לעתיד"‪ .‬אף שאולי לא נשנה את העבר‪ ,‬באמצעות שימוש נכון וראוי של האינטליגנציה‬
‫הרגשית וההומור נוכל לתת לו את המשמעות שנבחר‪ ,‬והחשוב יותר הוא כי בעזרתם נוכל‬
‫לבחור באיזו משמעות נמלא את חיינו ואיזה תסריט נרצה ליצור לחיינו בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אוסטרובר‪ ,‬חיה‪ .)2009( .‬ללא הומור היינו מתאבדים‪ .‬יד ושם‪ ,‬המכון הבין‪-‬לאומי לחקר‬
‫השואה‪.‬‬
‫אורמה‪ ,‬גיטו‪ .)2001( .‬אינטליגנציה רגשית כדרך חיים‪ .‬קרית ביאליק‪ ,‬אח‪.‬‬
‫גולמן‪ ,‬דניאל‪ .)2007( .‬אינטליגנציה חברתית – המדע החדש של יחסי אנוש‪ .‬ת"א‪ ,‬עליית‬
‫גג‪.‬‬
‫דמאסיו‪ ,‬אנטוניו‪ .)2005( .‬בחיפוש אחר שפינוזה – נפלאות הרגש ודרך פעולתו במח‪.‬‬
‫אופוס‪.‬‬
‫זיו אבנר‪ .)1996( .‬הומור ואישיות‪ ,‬ת"א‪ ,‬פפירוס‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬אדיר‪ .)1994( .‬חיים בצחוק – הומור – תרפיה הלכה למעשה‪ .‬חיפה‪ ,‬אמציה‪.‬‬
‫לדו‪ ,‬ג'וזף‪ .)1998( .‬המח הרגשי – התשתית המסתורית של חיי הרגש‪ .‬ת"א‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫לזרוס‪ ,‬ריצ'ארד‪ .)1984( .‬רגש והגיון‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫סליגמן‪ ,‬מרטין‪ ,‬א‪.‬פ‪ .)2005( ..‬אושר אמתי – הגשמה עצמית באמצעות פסיכולוגיה‬
‫חיובית‪ .‬אור יהודה‪ ,‬מודן‪.‬‬
‫פולגום‪ ,‬רוברט‪ .)1989( .‬כל מה שאני צריך לדעת למדתי בגן‪ ,‬ת"א‪ ,‬מטר‪.‬‬
‫פיטר‪ ,‬לורנס‪ .)1984( .‬עקרון הצחוק הפיטרי‪ ,‬ת"א‪ ,‬מודן‪.‬‬
‫קידר‪ ,‬דניאלה‪ .)2011( .‬הומור‪ ,‬אינטליגנציה רגשית ומה שביניהם‪ ,‬בתוך‪ ,‬אבנר זיו ואריה‬
‫סובר (עורכים)‪ ,‬חשיבותה של אי רצינות‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון וכרמל‪( .‬בתהליכי‬
‫הוצאה לאור)‪.‬‬
‫קידר‪ ,‬דניאלה‪ .)2010( .‬הוראת אתיקה בבתי ספר לסיעוד‪ .‬קתדרת אונסקו לביאותיקה‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המכללה האקדמית צפת‪.‬‬
‫קלודי‪ ,‬טל‪ .)2005( .‬אינטליגנציה רגשית תיאוריה ויישום‪ ,.‬מכון מופת ואח‪.‬‬
‫קתרקט‪ ,‬תומס‪ .‬קליין‪ ,‬דניאל‪ .)2007( .‬אפלטון ואתון נכנסים לבר ‪ ...‬הבנת פילוסופיה דרך‬
‫בדיחות‪ .‬ת"א‪ ,‬מטר‪.‬‬
‫רוזנהיים‪ ,‬אליהו‪ .)1990( .‬אדם נפגש עם עצמו; פסיכותרפיה; החוויה ותהליכיה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫שוקן‪.‬‬
‫‪McGhee P. (2010). Humor – The Lighter Path to Resilience and Health,‬‬
‫‪Bloomington, U.S.A. Authorhouse‬‬
‫‪Salovey, Peter and David J. Sluyter (Eds.). (1997). Emotional‬‬
‫‪development and emotional intelligence, educational implications .N.Y.,‬‬
‫‪Basic Books.‬‬