יונת ברנדס – על הומור ואינטליגנציה רגשית

Transcription

יונת ברנדס – על הומור ואינטליגנציה רגשית
‫מאת‪ :‬יונת ברנדס‬
‫קורס גישור תשע"ה‬
‫רגשות‬
‫טעונים‬
‫מיואשים‬
‫מאוכזבים‬
‫איך לרדת‬
‫מהעץ?‬
‫כועסים‬
‫פגועים‬
‫עצובים‬
‫עצבניים‬
‫מבולבלים‬
‫בטוח בעצמו!‬
‫‪ ‬במהלך תהליך הגישור יש התעסקות עמוקה ומורכבת עם נושא‬
‫רגיש מאוד‪ ....‬רגשות! רגשות רבים יצופו ויעלו במהלך התהליך‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬יבואו המגושרים עם רגשות שליליים לתחילת ההליך‪ :‬הם‬
‫יבואו טעונים‪ ,‬כועסים‪ ,‬פגועים‪ ,‬מבולבלים ‪ ,‬מאוכזבים ועוד‪ .‬הרי‪-‬‬
‫זה מה שסכסוך גורם לך להרגיש ולא משנה אם מדובר בסכסוך‬
‫מקצועי‪ ,‬אישי‪ ,‬כספי‪ ,‬מקצועי‪ ,‬עסקי וכו'‪ .‬לפעמים‪ ,‬המגושר מאוד‬
‫בטוח בעמדה שלו ורק רוצה להוכיח את צדקתו‪ ,‬לפעמים הוא‬
‫פשוט לא יודע איך לרדת מהעץ‪ ,‬לפעמים הוא רק לא מצליח להגיע‬
‫אל הצד השני‪ .‬מה שבטוח‪ -‬הכל מתחיל ונגמר ברגשות‪.‬‬
‫‪ ‬עבודתי תעסוק בתפקיד המגשר‪ -‬אציע דרך להגיע אל רגשותיו של‬
‫המגושר‪ ,‬כך שהמגשר יעזור לו להבין‪ -‬אולי גם עליי האחריות?‬
‫אולי טעיתי? אולי יש דרך להגיע להבנה? כך ייתכן וייפתר‬
‫הסכסוך‪ ,‬והרי לשם זה התכנסנו!‬
‫תפקיד המגשר‪:‬‬
‫המגשר כסטנדאפיסט‬
‫מהן תכונותיו של סטנדאפיסט מצליח?‬
‫מצחיק!!‬
‫וזהו‪?....‬‬
‫‪ ‬אני מציעה שלסטנדאפיסט מצליח צריכות להיות תכונות נוספות‬
‫מלבד היותו מצחיק‪ :‬אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה חברתית‪.‬‬
‫‪ ‬אני מוצאת את תפקיד הסטנדאפיסט והמגשר כדומים כיוון‬
‫שלדעתי על שניהם לפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית‪ ,‬וההומור‪-‬‬
‫שהוא הכשרון והמקצוע של הסטנדאפיסט יכול לשמש את המגשר‬
‫ככלי עבודה מוצלח ביותר בהליך הגישור‪.....‬‬
‫* סרטון של אדיר מילר בו הוא צוחק על איש בקהל שלו וניתן‬
‫לראות את אותו הבחור צוחק יחד איתו‪....‬‬
‫אינטליגנציה רגשית‬
‫‪ ‬מהי אינטליגנציה רגשית?‬
‫אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית משמעותה התייחסות לרגשות‬
‫כמקורות מידע שימושיים העוזרים לנו להבין ולנווט בסביבה חברתית‬
‫(ויקיפדיה)‪ .‬זוהי יכולת האדם לחבר באופן מודע מחשבות ורגשות‬
‫להתנהלות והתנהגות אפקטיבית אישית ובינאישית‪.‬‬
‫התנהלות רגשית באמצעות חשיבה רציונאלית מאפשרת לאדם לפתור‬
‫בעיות אישיות ובינאישיות‪ ,‬מתוך מודעות וראייה רחבה יותר של תוצאת‬
‫התנהגותו ותגובותיו‪ .‬חיבור מושכל בין מחשבה לרגש מאפשר לאדם‬
‫להגיע למצב אופטימלי עם עצמו וסביבתו‪.‬‬
‫חיבור נכון בין מחשבות לרגשות מרחיב את רפרטואר תגובותיו של‬
‫האדם והשימוש במיומנויות אלה מביא את הפרט לכוון‪ ,‬ליצור‪ ,‬להוביל‬
‫ולנהל את תגובותיו ותגובות הזולת לאפיקים רצויים יותר ומלאים‬
‫מבחינה אישית ובינאישית בכל תחומי החיים (אינטליגנציה רגשית‬
‫והומור – קלידוסקופ לעולם‪ ,‬דניאלה קידר)‬
‫מה לסטנדאפיסט ולאינטליגנציה‬
‫רגשית?‬
‫* איך להתאים את עצמם לקהל שלהם‬
‫ולהגיב אליו?‬
‫* רגישות לאופן שבו הם נתפסים ע"י הקהל‬
‫הצופה בהם‪.‬‬
‫* לצחוק על אנשים אחרים‪ ,‬לשתף‬
‫בסיפורים‪ ,‬לשבור את הקרח עם הומור‪.‬‬
‫* רגישות לתגובות הקהל שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬אז מה לסטנדאפיסט ולאינטליגנציה רגשית?‬
‫כאשר סטנדאפיסט עומד על במה‪ ,‬עליו להתאים עצמו לקהל‬
‫הצופה בו ולדעת כיצד להגיב אליו‪ .‬הדבר גורש אינטליגנציה‬
‫רגשית רבה‪ -‬עליו להיות רגיש לאופן בו הוא נתפס על ידי הקהל‬
‫ולהתאים את עצמו אליו‪ .‬יכולתו לצחוק עם הצופים בו‪ ,‬לשתף‬
‫אותם בסיפורים הומוריסטיים וכן לשבור את הקרח עם ההומור‬
‫זוהי יכולת חשובה במיוחד לכל קומיקאי מוצלח‪.‬‬
‫לא כל סיפור מצחיק כל קהל‪ -‬עליו להבין מה מצחיק את הקהל‬
‫היושב מולו‪ ,‬וגם אם נעשה שימוש בהומור אגרסיבי‪ -‬עליו לבחון‬
‫האם קהל מסוים מוצא זאת כמצחיק או לא‪.‬‬
‫אינטליגנציה חברתית‬
‫‪ ‬יכולתו של אדם לשאת ולתת‪ ,‬לנווט ולהתנהל בצורה אפקטיבית‬
‫עם הסובבים אותו במערכות יחסים ובמצבים משתנים ומורכבים‪.‬‬
‫‪ ‬מעבר ליכולתו על הבמה‪ ,‬סטנדאפיסט מצליח יהיה מי שיהיו לו‬
‫המיומנויות הדרושות מחוץ לבמה להתמודדות אל מול הקהל ‪,‬‬
‫האמרגנים‪ ,‬מנהלי המועדונים וקולגות בתחום‪.‬‬
‫עליו לדעת איך להתנהג עם אנשים אחרים‪ ,‬להפגין בגרות ואחריות‬
‫בקשר עם זרים ובכלל‪ -‬להצטיין ביחסי אנוש‪.‬‬
‫‪ ‬כלומר‪ -‬אינטליגנציה חברתית מפותחת מחוץ לבמה תביא את‬
‫הסטנדאפיסט אל קדמת הבמה!‬
‫‪ ‬מנהלי מועדונים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עשויים להעדיף סטנדאפיסטים‬
‫ידידותיים וחברתיים יותר‪ .‬הדבר עשוי להשתקף בסגנון ההומור‬
‫שלהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סגנון הומור חברתי הוא כזה שבוחן עד כמה‬
‫אנשים משתמשים בהומור כדרך לתקשר עם אחרים‪.‬‬
‫קומיקאי שיעשה שימוש בסגנון הומור שכזה – עשוי לקבל יתרון‬
‫משמעותי‪ ,‬כיוון שהחוויות החברתיות שלו יוצגו על הבמה‪,‬‬
‫ובמרבית הפעמים יהיו אלה חוויות חברתיות המוכרות מקרוב‬
‫לקהל הצופה בו‪ .‬עצם ההזדהות של הקהל עם חוויות אלה‬
‫המוצגות בתיבול רב של הומור על ידי הקומיקאי‪ ,‬יגרמו לקהל‬
‫לצחוק (לדוגמה‪ :‬הסטנדאפיסט אורי חזקיה‪" :‬מכירים את זה‬
‫ש‪)"?....‬‬
‫‪ ‬דוגמה למהי אינטליגנציה חברתית שאינה מפותחת מספיק‪......‬‬
‫‪ ‬קולגות נגד אלי יצפאן‪" :‬זקוק לטיפול נפשי"‬
‫תחקיר מיוחד‪ :‬קללות‪ ,‬איומים‪ ,‬צרחות והתקפי הזעם של אלי יצפאן ‪ -‬מתברר‬
‫שכשהמצלמה כבה‪ ,‬האיש המצחיק מהטלוויזיה חושף פנים לא כל כך‬
‫נעימות‪ ....‬יצפאן‪ ,‬שבמשך שנים מתפרע בכישרון רב על המסך בתוכניות כמו‬
‫"פספוסים"‪" ,‬שבוע סוף"‪ ....‬ידוע בקרב גורמי הפקה כאדם בוטה‪ ,‬מתלהם‬
‫ואכזרי ‪ -‬כזה שלא מפחד לדבר בגסות אל השחקנים שלצדו כמו גם אל אנשי‬
‫הצוות שעובדים עמו‪ .‬גורם הפקה נוסף העיד כי "כשהוא נכנס לאולפן‪ ,‬הוא לא‬
‫אמר שלום‪ .‬ידענו שצריך להיות זהירים מאד‪ .‬נכנסנו לחדר שלו ושאלנו אם‬
‫אפשר להגיש לו קפה‪ ,‬הוא בתגובה צעק 'לכו תקנו לי מבחוץ! לא אמרתם‬
‫שאתם תכינו לי את הקפה‪ .‬אני רוצה מבחוץ‪ .‬רק משם תקנו לי ושזה יהיה על‬
‫התקציב של ההפקה!'‪ .‬הוא גרם לאווירה קשה"‪ .‬עוד הוסיף כי "הוא מצחיק‬
‫מאוד כשהמצלמה פועלת‪ ,‬אבל כשעושים קאט ‪ -‬החיוך יורד‪ .‬פחדנו לצחוק‪,‬‬
‫נזהרנו כל הזמן‪ .‬בכנות‪ ,‬מסכנים אלו שעובדים איתו באופן קבוע"‪( .‬מתוך‬
‫וואלה! סלבס)‬
‫מהכלל אל הפרט‪.....‬‬
‫כאמור‪ ,‬על פניו נראה שסטנדאפיסט צריך להיות מצחיק! רק‬
‫מצחיק! לא חכם‪ ,‬לא אינטליגנטי‪ .‬פשוט‪ ,‬מצחיק‪.‬‬
‫ראינו שלא כך הדבר‪....‬‬
‫הסטנדאפיסט צריך להיות בעל אינטליגנציה‬
‫רגשית וחברתית מפותחת מאוד על מנת להצליח‬
‫בתחום‪.‬‬
‫מה לגבי המגשר?‬
‫‪ ‬אני טוענת שכדי להיות מגשר מוצלח ומצליח‪ -‬על המגשר לשלב‬
‫כוחות בין ‪ 3‬המרכיבים שהזכרתי‪ :‬הומור‪ ,‬אינטליגנציה רגשית‬
‫ואינטליגנציה חברתית‪.‬‬
‫מהו הומור? הומור הינו תכונה או יכולת לעורר תחושת הנאה‪,‬‬
‫צחוק‪ ,‬בדיחות דעת ורווחה רגשית אצל הפרט ואצל אנשים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫לתפיסתי‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית והחברתית הן מעין מערכת‬
‫בלמים ואיזונים להומור‪ ,‬ומי שמצליח להשתמש בהומור תוך‬
‫הפעלתן‪ -‬משתמש בכלי חשוב ומתעלה על הרצון והאינסטינקט‬
‫הראשוני של האדם לתגובה לסביבתו‪ .‬ניתן לראות זאת בפירמידה‬
‫המוצגת‪....‬‬
‫גול הכותרת ביישום האינטליגנציה הרגשית היא להיות אדם‬
‫בוחר‪ ,‬הבוחר את תגובותיו‪ ,‬מייצר את רגשותיו‪ ,‬מניע את פעולותיו‬
‫ובצורה זו יוצר ובונה משמעות‪.‬‬
‫הומור‬
‫האינטליגנציה הרגשית כפירמידה‬
‫בחירת תגובה למצב‬
‫נתון‬
‫יכולת האדם להפעיל "מנגנון השהייה"‬
‫לפני תגובה על מנת למתן תגובות‬
‫ספונטניות‪ ,‬אוטומטיות והישרדותיות‬
‫זיהוי השינויים הקוגניטיביים והרגשיים החלים‬
‫בו במצבים שונים‬
‫מודעות האדם לרגשותיו‪ ,‬מחשבותיו והתנהגותו‬
‫(אינטליגנציה רגשית והומור – קלידוסקופ לעולם‪ ,‬דניאלה קידר)‬
‫‪ ‬שימוש באינטליגנציה רגשית והומור מאפשר יצירת שינוי‬
‫בהתייחסות השכלית והרגשית למצבים מסוימים‪.‬‬
‫כעת אמנה מספר יתרונות לשילוב ההומור והאינטליגנציה הרגשית‬
‫שיוכלו לעזור ולקדם את תהליך הגישור‪ ,‬על כל שלביו‪.‬‬
‫שימוש בהומור ובאינטליגנציה רגשית‬
‫פירוט על היתרונות הללו ניתן למצוא במאמרה של דניאלה קידר "אינטליגנציה רגשית והומור" בעמ' ‪9-13‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת פרופורציה למצב נתון‬
‫אמצעי לחזרה לתחושת שליטה במצב‬
‫השימוש בהומור מזין את האדם ביכולת להתרומם מעל מצוקותיו‬
‫הומור הופך חסרון ליתרון‬
‫הומור מפתח יצירתיות‪ ,‬משחרר ממחשבה תבניתית‪ ,‬מאפשר יצירת‬
‫מציאות חדשה‪.‬‬
‫פעילות המוח ופקודותיו למערכת הגופנית‬
‫אינטליגנציה רגשית והומור מהווים גשר לקשר‪ -‬זהו היתרון הבולט ביותר‬
‫למגשר‪ .‬השימוש בהומור בדינמיקה חברתית מעודד שיתוף פעולה‪ ,‬הדדיות‪ ,‬רצון להתחברות‪,‬‬
‫קרבה והבנה‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬רגישות לרגשות הזולת‪ ,‬הבנה‪ ,‬חוסר שיפוטיות וכן מערכת‬
‫יחסי גומלין הדוקה יותר‪ ,‬נעימה ‪ ,‬מקרבת ואפקטיבית‪.‬‬
‫‪( ‬בצחוק מתמשך שורפים קלוריות!)‬
‫שימוש בהומור ואינטליגנציה חברתית‬
‫‪ ‬מאחורי הקלעים‪....‬‬
‫‪ ‬תקשורת נעימה‪ ,‬מפרגנת והדדית עם המגשר השני‪ ,‬תביא‬
‫לכך העבודה תתבצע על הצד הטוב ביותר והגישור יהא‬
‫אפקטיבי וענייני‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת קשרים טובים עם קולגות וכן עם בתי המשפט‪.‬‬
‫‪ ‬אווירה חברותית ושלווה שתעזור לקבל שיתוף פעולה‬
‫מהצדדים לסכסוך ואף תחזיר כל צד במקרה של סכסוך‬
‫עתידי‪.‬‬
‫לסיכום‪....‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הומור הוא כלי! יש להשתמש בו בחכמה‪.‬‬
‫שימוש נכון וזהיר בכלי זה‪ ,‬תוך הפעלת אינטליגנציה רגשית וחברתית‬
‫גבוהה – יכול לחולל פלאים בהליך הגישור ‪.‬‬
‫כמגשרים‪ ,‬אנו נמצאים בסיטואציה רגישה‪ ,‬בה מתחרים אינטרסים שונים‬
‫אחד בשני‪.‬‬
‫הרגשות תופסים מקום נכבד בהליך הגישור וניתן להגיע אליהם ולהציף‬
‫אותם ע"י שימוש נכון בהומור ‪ ,‬בזמן הנכון‪ ,‬במקומות הנכונים ותוך מתן‬
‫דגש לסיטואציה המורכבת‪.‬‬
‫החיוך ישבור את הקרח‪ ,‬שבירת הקרח יכולה להביא הבנה ונכונות להגיע‬
‫לידי הסכמה ובכך לסיים סכסוך‪.‬‬
‫אינני מציעה כי מדובר על שיטה אלטרנטיבית לגישור‪ .‬מדובר על תוספת‬
‫ייחודית‪ ,‬רצויה ומקובלת לתהליך הגישור עצמו‪ ,‬על כל שלביו ! לדעתי‪,‬‬
‫כדאי להשתמש בהומור וכן לעודד את המגושרים להשתמש בהומור גם כן‪,‬‬
‫כאשר חשוב כמובן לפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית שיראו לנו את קו‬
‫הגבול של הטעם הטוב‪.‬‬
‫‪ ‬בכתיבת עבודתי נעזרתי רבות במאמרה של דניאלה קידר‪" -‬הומור ואינטליגנציה רגשית" וכן בבלוג‬
‫ההומור‪" -‬הומור סאפיינס‪ :‬פסיכולוגיה אבולוציונית‪ ,‬מדע‪ ,‬בני אדם‪ ,‬ספקנות וכל מה שביניהם"‬
‫"ההומור הוא תרופת פלא שאין לה‬
‫השפעות לוואי" (פיטר‪)1984 ,‬‬