"כי מלאתי הומור ולא מיין" – עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי

‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪58‬‬
‫"כי מלאתי הומור ולא מיין" ‪ -‬עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי‬
‫‪‬‬
‫לאה ברץ‬
‫"אנשים מוכנים להודות בבגידה‪ ,‬רצח הצתה‪,‬‬
‫שינים תותבות או פאה נוכרית‪ ,‬כמה מהם מוכנים‬
‫להודות בהעדר חוש הומור?" (קולבי)‬
‫תקציר‬
‫אסופת השירים של המשוררת ברכה סרי בקובץ בת יין משולה לדברי תורה משמחי‬
‫לב‪ ,‬והם כיין הטוב המשמח לבב אנוש כמו שנאמר‪" :‬יין ישמח לבב אנוש" (תהילים‬
‫ק"ד‪ ,‬ט"ו)‪ .‬נמשלה תורה ליין‪ ,‬מה יין משמח לבב אנוש אף דברי תורה כן‪ ,‬שנאמר‬
‫פקודי ה' ישרים משמחי לב‪( ...‬רד"ק‪ ,‬ישעיהו נ"ה א)‪ .‬גדולתה של סרי שניתן לקרוא‬
‫את שיריה באופנים שונים‪ :‬קריאה מגדרית‪ ,‬קריאה חתרנית‪ ,‬אוטוביוגרפית או לירית‬
‫והכל בעיני הקורא‪ .‬אפשר לנתח את השירים במתודות קריאה שונות‪ :‬לשוניות‪ ,‬פסיכו‬
‫לוגיסטיות‪ ,‬חברתיות‪ .‬קובץ השירים בת יין מכיל נגיעות שכבר זוהו בקבציה‬
‫הקודמים‪ ,‬אלא שקובץ זה רווי בהומור ‪ -‬הן של מצב והן של לשון‪ .‬עניינים אישיים כמו‬
‫גם סיטואציות חברתיות מבוקרים על ידה תוך היותם מתובלים בהומור רב‪.‬‬
‫המשוררת משרטטת את גבולות ה"אני" בלשון הומוריסט‪ ,‬דבר המקל ומסייע להציג‬
‫מצבים של כעס‪ ,‬אובדן והכחשה בדרך מתקבלת על הדעת‪ .‬באמצעותו של ההומור‬
‫נוצרת פרספקטיבה נוחה לראיית העולם הנצלב תחת שבט ידה‪ ,‬או תחת שבט לשונה‬
‫השנונה‪ .‬העיון בשיריה יישען על ניתוח עקרון הלשון היוצרת הומור על מכלול‬
‫מרכיביו‪.‬‬
‫א‪ .‬מעשה הכתיבה של ברכה סרי‬
‫"הסופר נושא ביוגרפיות החתומות בבשרו" (בארת)‬
‫בארת (‪ )2004‬מגדיר את הכתיבה ‪ )ecriture( -‬כמתן ביטוי למתח שבין האוניברסאלי לבין‬
‫האינדיבידואלי‪ ,‬בין הידע המכונן על ידי קבוצה חברתית לבין הסגנון המסמן את השימוש‬
‫האישי‪ .‬הכתיבה מתמקמת במרחב מטאפורי בבחינת "איזור ביניים" המשקף את בחירתו של‬
‫הסופר‪ /‬משורר ואת מחוי יבתו לבחירה זו ביחס לשימוש בכלי החברתי הנתון בידיו‪ .‬הבחירה‬
‫בכתיבה מסיימת נותנת ביטוי להתייחסותו של הסופר‪ ,‬הן לחברה שבה הוא פועל והן למהותו‬
‫של מעשה הכתיבה עצמו‪ .‬מעשה הספרות מורכב משפה וסגנון‪ .‬השפה היא הטבע הלשוני‬
‫של החברה‪ ,‬שהסופר מקבל מהדורות הקודמים‪ .‬ואילו הסגנון הוא מעבר לחברה מכיוון שהוא‬
‫אישי; הוא עניינו של הכותב‪ .‬הסגנון לא משועבד לתוכן‪ ,‬והבחירה הלשונית נעשית מתוך‬
‫בחירה מודעת של הסופר‪ .‬בחינת תכני הכתוב תעשה באמצעות מתודה פרשנית‬
‫המתמקדת ביחסי כותב קורא תוך דיון בתבניות הלשוניות היוצרות הומור‪ .‬מושגי הלשון‬
‫שיובאו מתייחסים למסגרת התיאורטית המגדירה ומסווגת אותם על פי תפקידם ומטרתם‪,‬‬
‫ובכך מאפשרת את בחינתם בתוך טקסט‪ .‬מתוך איתור וזיהוי מקומם של המושגים בטקסט‬
‫אעקוב אחר התפקיד שנועד להם בעיצוב ההומור ואחר בגיבוש הרעיונות התמאטיים‬
‫הנוכחים בספר זה‪.‬‬
‫במאמר אעקוב אחר תהליכי כתיבתה של סרי תוך התמקדות בנושא ההומור‪ .‬סרי היא‬
‫משוררת המודעת לעצמה‪ .‬היא אומרת‪" :‬המדינה תמיד הצטיירה בעיניי כגבר ‪ -‬כשלטון של‬
‫גברים המחליטים בשבילי על זכויות וחובות ומנהלים את חיי כראות עיניהם‪ ,‬וכך ממלאים את‬
‫מקום האב והבעל והקהילה הדתית בגלות‪ ...‬המדינה הרוחנית נמצאת בי‪ ,‬במוחי ובלבי‪ ,‬והיא‬
‫‪ ‬ד"ר לאה ברץ‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך אחווה‪[email protected] .‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪59‬‬
‫הקובעת את חיי‪ ,‬אורחותיי והתנהגותי בתיאום עם הסביבה שבחרתי לחיות בה‪ .‬אושרי תלוי‬
‫במידת מעורבותי ואחריותי לחיי ולחיי הקרובים לי" (נגה‪ .)1998 ,‬היא מודעת למחויבות‬
‫החברתית שלה כאישה‪ ,‬היא נושאת בבשרה בחותמה את זכר מה שנרקם בתוכה‪ ,‬היא‬
‫כולאת את זכר הלשון של הדורות הקודמים‪ .‬היא מנכסת את "שפת האב" (כהן‪ )1995 ,‬תוך‬
‫שינויה והתאמתה להבעתה ולעיצובה האוטונומי‪ .‬מטרתה בניכוס טקסטים קנונים מהווה מעין‬
‫התרסה ומחאה כנגד העולם הגברי על פי התפיסה המגדרית‪ .‬האם היא מבקשת להאיר את‬
‫הישן בפן חדש? כאשר היא מתאימה את "שפת האב" לצרכיה שלה‪ ,‬היא מביעה את עצמה‬
‫מחדש כאישה‪ .‬הפנייה אל טקסט קנוני היא מעין תהליך של מרידה‪.‬‬
‫ככותבת מודעת היא מעמידה אתגר בפני הקורא‪" :‬להתבסם מן הכתוב עד דלא יֵדע"‪ .‬היא‬
‫מקדישה את הספר לפורצי הגבול שאין להם סוף‪ .‬משפט זה זרוע בכפל משמעות‪ ,‬מי הם‬
‫אותם פורצי גבול? האם קמו ומילאו את הארץ ולכן אין להם סוף‪ ,‬או שמא לדרכם אין סוף‪...‬‬
‫וכך הלאה וכך הלאה‪ .‬הקורא ניצב מחויך נוכח לשונה מלאת השנינות ומתוך החיוך הקורא‬
‫מבין‪ ,‬כי באמצעות ההומור נוטלת אותו הכותבת אל עולם מיוחד‪ .‬מבט על פכים במקומה של‬
‫האישה‪ ,‬פכים בחיבור שבין עם ישראל לבוראו‪ ,‬בין אדם לחברו ובין אדם לשכנו‪.‬‬
‫שחֹוק וְקַּלּות‬
‫ָמים‪ְ ,‬‬
‫ָאמרּו ֲחכ ִ‬
‫ש ֵמ ַח‪ָ .‬כ ְך ְ‬
‫תל‪ ,‬וְלֹא ָעצֵב וְאֹונֵן‪ֵ --‬אלָא ָ‬
‫ְה ֶ‬
‫שחֹוק ו ֶ‬
‫ִהיֶה ָאדָם ַבעַל ְ‬
‫"לֹא י ְ‬
‫ְביל ֶאת‬
‫תַאבֵל; ֵאלָא ַמק ִ‬
‫ּומ ְ‬
‫שחֹוק‪ ,‬וְלֹא ָעצֵב ִ‬
‫ְהא ָאדָם ָפרּוץ ִב ְ‬
‫ׁשּלֹא י ֶ‬
‫רֹאׁש ַמ ְרגִילִין ְל ֶע ְרוָה‪ .‬וְצִּוּו ֶ‬
‫כָל ָהָאדָם ְב ֵס ֶבר ָפנִים יָפֹות" (משנה תורה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬י"ג ז')‪.‬‬
‫מהותם של יסודות הומוריסטיים‬
‫עד היום טרם נמצאה למושג הומור הגדרה חד משמעית‪ .‬אי לכך הוא צוין על פי הכלים‬
‫הדיסציפלינאריים של המגדיר החל מן הפילוסופים דרך הפסיכולוגים וכלה בהוגים חברתיים‪.‬‬
‫הניסיון להגדיר הומור לא צלח בשל מורכבותו של המושג‪ .‬ההומור הינו מפגש של ביטוי‬
‫רפלקסיבי של צחוק שמקורו לעתים בגירויים מורכבים ונפשיים‪ .‬הוא גם נקודת מפגש בין‬
‫עולם היחיד‪ ,‬היוצר או הנהנה ובין החברה שיש לה נורמות וערכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בהומור מפגש‬
‫בין הנפש האמוציונאלית והתפקוד הקוגניטיבי השכלי (מרכוס עמ' ‪.)31‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שיש הגדרות המתייחסות לקומי ויש הגדרות המתייחסות להומור‪ .‬במאמרי‬
‫אתייחס לכלל האפקטים הקומיים‪ ,‬סאטיריים‪ ,‬מצחיקים‪ ,‬תחת קטגוריית ההומור!‬
‫קשה למדוד הומור‪ .‬בבסיס המנגנונים הלשוניים‪ ,‬שיוצרים את הקומי והסאטירי‪ ,‬יש יסודות‬
‫של התנגשות בין מישורים סמנטיים‪ .‬כמו הופעתן של צורות לשוניות לא נורמטיביות לקהל‬
‫יעד שאמון על צורות נורמטיביות‪ ,‬צורות שאינן משמשות במשמעותן המקורית‪ .‬אלה הם‬
‫מנגנונים לשוניים הפועלים מתוך שימוש‪ ,‬שיוצר את הניגוד שבין המשמעות המתעמתת עם‬
‫המילה לבין משמעותה התקשורתית או המילונית‪ ,‬תבניות שיוצרות את הניגוד שבין‬
‫הקונוטאציה המסורתית של המילים לבין הקשר האקטואלי שלהן (שקד‪ )1965 ,‬הקומי‬
‫שבלשון נוצר בין ההתנגשות של המשמעות המסורתית לבין המשמעות החדשה‪ .‬גם שימוש‬
‫בלשון גבוהה להבעת תוכן נמוך יוצר את הקומי בשל התודעה הסגנונית של קהל היעד‬
‫(מרכוס‪.)2001 ,‬‬
‫טכניקות ועיצובים ליצירת אפקטים קומיים ביצירתה של סרי‪:‬‬
‫הקומי שבלשון הוא קומי שהלשון בוראת אותו (ברגסון‪ .)1975 ,‬ההומור הוא ראייה של‬
‫הבנה‪ ,‬של אהדה לאדם בחולשותיו הקטנות‪ .‬השפה מציעה לנו מספר רב של מונחים לתאר‬
‫פעולות הומוריסטיות‪ :‬משחקי מילים‪ ,‬הלצות‪ ,‬שנינה‪ ,‬חידודי לשון ושבירת קונבנציות של‬
‫היגיון‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪60‬‬
‫להלן יובאו טכניקות לשוניות הקשורות ביצירת הומור‪.‬‬
‫כל אחת מן התחבולות הללו באה לידי ביטוי בקובץ בת יין‪ .‬האמצעים יידגמו תוך עיון בקווים‬
‫התמאטיים החוצים את הקובץ‪.‬‬
‫לשון שוליים – הכינוי לשון שוליים מנסה לאבחן ולהפריד בין תופעות של סלנג‪ ,‬וולגריות‪,‬‬
‫ז'רגון מקצועית ותופעות תת תקניות‪ ,‬כפי שמופיעות בספרות הכתובה‪ .‬הכינוי 'שוליים' אינו‬
‫קנה מידה להערכה‪ ,‬אלא מצביע על קטגוריה המתארת את אחד ממשלבי הלשון ואינו שופט‬
‫אותה‪ .‬זאת מתוך הנחה שלשון השוליים היא כלי אסתטי ואמצעי אמנותי לתיאורים שיש עמם‬
‫הישג אמנותי (מרכוס‪.)2001 ,‬‬
‫לשון עירוב ‪ -‬לשון המשלבת רכיבים מן הלשון הקלאסית (לשון המקורות‪ ,‬נורמטיבית‪ ,‬תקנית‬
‫ופורמאלית) עם רכיבים מן הלשון הכתובה ולשון הדיבור התקניים ועם רכיבים מלשון‬
‫השוליים‪ .‬לשון העירוב יוצרת חריגה משלבית‪ ,‬שתוצאותיה אי הלימה בסגנון ובריתמוס‪,‬‬
‫הבנויה על ידיעת הקורא ושליטתו במכמני הלשון העברית‪( .‬מרכוס‪ .)2001,‬זו יוצרת את‬
‫לשון הכלאיים – שהיא הכנסת מין שאינו במינו – עירוב משלבים שונים‪ ,‬ולשון היפוך שהיא‬
‫שימוש במהופך במרכיביו של ציור פיגורטיבי כמו גנאי על ידי שבח‪ ,‬מוחש על יד מופשט‪.‬‬
‫שימוש נרחב בקללות‪ ,‬שהוא סוג של הפחתה ביצירה הספרותית‪ .‬מקומם של ניבולי פה‪,‬‬
‫שהם לשון מופחתת בלשון הדיבור לא ראויים שיופיעו בלשון השירה‪ .‬אם מזוהה לשון קללות‬
‫היא יכולה להיות עשירה וציורית‪ ,‬היא יכולה להיות מבוטאת בטון מינורי או בטון בוטה‬
‫בהתאם לרצון לשרת את האפקט הקומי (מרכוס‪.)2001,‬‬
‫היפרבולה או הגזמה ‪ -‬מקור המושג ביוונית 'זריקה גבוהה מדי'‪ .‬שיינפלד (‪ )2005‬מכנה‬
‫אותה ההגזמה בשירות האמת (עמ' ‪ .)119‬זהו אלמנט בלתי צפוי של חוסר סדר‪ ,‬נתיב‬
‫העוקף את המעוות‪ ,‬מגדיל ומפריז‪ ,‬הוצאת דברים מהקשרם הנורמטיבי ובכך יוצר תחושה‬
‫של אי הלימה‪ .‬התוצר של העיוות היוצר אי הלימה בין המרכיבים השונים‪ ,‬הוא מוזר ונשלט‬
‫על ידי אלמנטים של פנטזיה‪ ,‬ובעצם צורתו החדשה הוא יוצר הפתעה (מרכוס‪.)2001 ,‬‬
‫ההסטה – או הפיכת סדר (ברגסון‪ ,1975 ,‬עמ' ‪ .)81‬בהסטה "נוטלים סדרת מאורעות‬
‫וחוזרים עליהן בטון חדש או בסביבה חדשה‪ ,‬או שהופכים את סדרן עם שמשאירים בהן איזה‬
‫מובן‪ ,‬או שמערבבים אולם עד שתהיינה משמעויותיהן המקבילות משתלבות ביניהן"‪.‬‬
‫לשון הפרדוכסים ‪ -‬ביוונית‪ :‬בלתי צפוי‪ ,‬מוזר‪ .‬לשון ההפכים המפגישה הפכים ומעמתת‬
‫ניגודים סמנטיים‪ ,‬וכך יוצרת צירופים שקי ימים בהם אי הלימה בין המסומנים העשויים לשרת‬
‫את האפקטים הקומיים והסאטיריים‪ .‬לשון הפרדוכסים היא רב משמעית‪ ,‬יש בה יסודות כפולי‬
‫מבע‪ -‬בעלי ניגוד סמנטי (מרכוס‪ .)2001 ,‬לשון זו מכילה אוקסימורונים ‪ ,‬לשון היפוך‪ ,‬רב‬
‫משמעות לשונית‪ ,‬מטאפורות שהיחס בין רכיביהן יוצר ניגוד או היפוך‪ .‬שיינפלד (‪)2005‬‬
‫מציין שמה שנראה בפרדוכס במבט ראשון כבלתי אפשרי מתגלה כאפשרי כאשר הוא‬
‫מפוענח‪ .‬ערכו של הפרדוכס הוא בהלם שהוא יוצר בתודעתו של הקורא‪ .‬בקריאה ראשונה‬
‫הוא נראה א‪ -‬לוגי אך בקריאה חוזרת הוא מתברר כאפשרי‪.‬‬
‫לשון אוקסימורונית – ביוונית ‪" -‬ביטוי סותר עצמו"‪ ,‬צירוף שני יסודות הסותרים לכאורה זה‬
‫את זה על מנת ליצור פרדוכס קיצוני‪ .‬הלשון האוקסימורונית היא אמצעי רטורי‪ ,‬הזרה‬
‫למשיכת תשומת לב המאופיינת על ידי ניגוד וסתירה של אלמנטים שונים במשפט‪ .‬אלמנטים‬
‫אלה בהצטרפותם יוצרים אבסורדיות לוגית – אי התאמה הנעה מסתירה ישירה ועד לניגודים‬
‫שבנויים על אסוציאציות מקובלות (מרכוס‪.)2001 ,‬‬
‫שבירת קונבנציות של לשון – שיבוץ שונה‪ ,‬הוראה וחילון סגנוני‪ .‬תפקיד הסדירות הלשונית‬
‫היא ליצור מצב של הרמוניה אצל הקורא ואילו הפרתו יוצרת מצב דיסהרמוני‪ ,‬טשטוש או‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪61‬‬
‫מבוכה‪ .‬סטייה סמנטית שהיא חלק משבירת קונבנציות ‪ -‬סטייה מההוראה המילונית של‬
‫מילה או צירוף מילים להוראה אחרת שאינה הפשט שלה (זנדבק‪ .)2002 ,‬לכאן מצטרף‬
‫עקרון משחקי המילים – תחבולה בה המשורר חוזר על צמדי מילים בהוראות שונות כגון‪:‬‬
‫הומונימים‪ ,‬פוליסמיות ופרונומסיה (זנדבק‪.)2002 ,‬‬
‫שבירת אלוזיה‪ -‬אילוזיה (הרמז או ארמז) הוא צירוף לשוני שמכוון ומפנה את הקורא אל‬
‫יצירה אחרת וקושר קשר אנלוגי בין הטקסט הנקרא לטקסט הנרמז‪ .‬היצירה הנרמזת תומכת‬
‫ביצירה ומאפשרת את הבנתה בצורה טובה יותר‪ .‬כדי לזהות את האלוזיה על הקורא‬
‫להתמצא ברקע התרבותי‪ ,‬ההיסטורי או הלשוני של היצירה‪ .‬הארמז מעתיק את הקורא‬
‫לסיטואציה רחבה וחזקה יותר מאשר בטקסט הנתון‪ ,‬והוא מחייב את הקורא לערוך‬
‫השוואה עם משהו מעבר למילים הרומזות‪ .‬שבירתה של האילוזיה היא הישענות על מקור‬
‫הידע הקודם‪ ,‬אך הצבתו בהקשר חדש ומפתיע‪.‬‬
‫הלקאה עצמית – סלפסטיק (‪ - )slapstick‬שימוש בתנועות גופניות אלימות‪.‬‬
‫הדגמת היסודות ההומוריסטיים ביצירה בת יין‬
‫הספר בת יין הוא יצירה פארודיסטית‪ ,‬סאטירית רוויית הומור המעלה בת שחוק רחבה על‬
‫שפתינו מראשיתה של היצירה ועד סופה‪ .‬יצירה שמעשה הליצנות‪ ,‬התעוזה והמעוף בה‬
‫מעניקים תחושות לקורא; החל מתחושה של חיוך של משובה ועד תחושה של חוסר נחת‪.‬‬
‫אהין ואומר‪ ,‬כי סרי נשענת במעשה כתיבתה על אילנות גבוהים‪ .‬בשנת ‪ 1842‬כתבו אברכים‬
‫את 'ספר הקונדס'‪ ,‬שהיה פארודיה לשולחן ערוך‪ .‬הספר היה מסודר על פי סימניו וסעיפיו של‬
‫השולחן הערוך והייתה בו ביקורת על הווי החיים (כהן‪ .)2005 ,‬ספרה של סרי הוא פארודיה‬
‫נוקבת על החיים‪ .‬לא בכדי היא בוחרת את תבניתו של ספר תהילים‪ .‬ספר הרצוף דברי‬
‫חוכמה‪ ,‬דברי שבח לאל‪ ,‬דברי בקשה ולעתים אף נחמה ליחיד‪ ,‬אלא מאי? אופי הדברים‬
‫המובא בספרָּה מתנגח עם תפיסת העולם הנחשפת בספר תהילים‪.‬‬
‫שלושה נושאים מרכזיים נחשפים במכלול כתביה של סרי (ברץ‪ :)2007 ,‬גבולות האני‪,‬‬
‫היבטים חברתיים ואמירה חברתית‪ -‬פוליטית‪ .‬גם באמצעות שלושת הנושאים הללו אספר על‬
‫עולמה של הכותבת כאשר ההומור הוא כלי המאפשר לגבש את תפיסות העולם הללו‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הספר בת יין מורכב מחמש מגילות‪ .‬חמש המגילות מכילות ק"נ פרקים כמספר‬
‫הפרקים בספר תהילים‪ .‬ההי שענות על תבנית ידע או על תבנית הסכימה גורמת לקורא לנצל‬
‫ידע וניסיון קודם כדי לממש תהליך של הבנה (שימרון‪ .)1989 ,‬לכן אמירות המבוססות על‬
‫תרחישים מוכרים יוצרים רמת מפורשות גבוהה (שריג‪ .)2002 ,‬הטקסט המפגיש את הקורא‬
‫בין ידע חדש לידע מוקדם יוצר התאמה בתהליך ההצפנה והסקת המסקנות‪ ,‬שהוא מעבר‬
‫לטקסט עצמו‪ .‬בבסיס תהליך הקריאה עומדת ההנחה‪ ,‬שהקריאה הינה האינטראקציה שבין‬
‫הקורא לבין הטקסט‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי באספקטים הבאים‪:‬‬
‫הקריאה כתהליך של חיפוש משמעות‪.‬‬
‫הקריאה כתהליך בונה משמעות‪.‬‬
‫הקריאה כיישום של סוגי ידע שונים‪.‬‬
‫כותרת הספר ‪ -‬בת יין זוכה לכותרת משנה "חמישים לגימות בחמש מגילות"‪ .‬שמות חמש‬
‫המגילות מאלצות את הקורא להתמודד עם תבנית הסכימה‪ ,‬שהרי שמותיהן של המגילות‬
‫יוצר אי הלימה בין הדפוס הקאנוני המוכר לזה שנוקטת סרי‪ .‬הדפוס הקאנוני מכיל חמש‬
‫מגילות‪ ,‬שתוכנן נהיר לקורא והנה חמש המגילות של סרי‪ ,‬לא די בכך שהן בעלות כותרת‬
‫עצמאית‪ ,‬אלא שהכותרת מובילה למשמעות הנמצאת לעתים על גבול האבסורד‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪62‬‬
‫משחקי המילים בכותרת היצירה מעמידים בפני הקורא אתגר של חיפוש משמעות‪ ,‬יישום‬
‫סוגי הידע שאותם הוא מביא כהכנה לבניית משמעות חדשה‪ .‬באמצעות משחקי המילים היא‬
‫יוצרת תבניות חשיבה חדשות ויוצקת בהן משמעויות על פי צו לבבה‪ .‬בתהליך זה סרי‬
‫מבקשת לכתוב פארודיה על אודות המקרא‪ .‬כיצד עומדת סוגייה זו ביחס לתהליך בו היא‬
‫מבקשת כי נתייחס ברצינות לתהליך הכתיבה שלה‪ ,‬ועוד יותר למקורות עליהם היא נשענת?‬
‫עיון במשמעות של שמות המגילות ובפירוט הנושאים‪ ,‬שמכילה כל מגילה‪ ,‬חושף את העיקרון‬
‫ההומוריסטי של סרי‪.‬‬
‫מגילה א‪.‬‬
‫ַנתיק – נָא‪ .‬הצירוף מפרק את הביטוי "ענתיקה"‪ .‬ברמת הלשון המילונית משמעות המילה‬
‫ע ִ‬
‫מאנגלית‪ :‬ישן‪.‬‬
‫הכותרת מצרפת לשון סלנג ולשון בקשה ‪ -‬נא‪ .‬ענתיק – משהו שנס ליחו‪ .‬נא – פנייה בלשון‬
‫מוגבהת‪ .‬שילוב המושג הלועזי ענתיק מכוון ללשון דְבורה‪ ,‬אולם כאן בטקסט השירי מקומה‬
‫לא יכירנה‪ ,‬אלא אם היא נועדה להיות חלק מלשון מתנגחת‪ .‬מרכוס (‪ )2001‬מציינת ששילוב‬
‫הלשון הלועזית הוא חלק מיצירת עולם מנוכר‪ .‬שהרי לשון שוליים מאפיינת קהילת דוברים‬
‫מוגדרת והבחירה המודעת של הכותבת במילה זו נועדה ליצור תחושה של אי הלימה אצל‬
‫הקורא‪ ,‬משמע היא מבקשת להחזיר עטרה ליושנה‪.‬‬
‫מגילה זו מיועדת לפסח ולראש השנה (ראשי שנים)‪ .‬יש לה סגולות הקשורות בשחרור‬
‫מכוחות שחברו להרע‪ .‬האמצעים האמנותיים (מצלול‪ ,‬חזרות) חוברים כדי להדגיש את‬
‫הנושא קודם באופן וואקלי ואחר בדרך התודעה‪ .‬בדף הפנימי של הכותרת סרי "מתחפשת"‬
‫לדף הכתוב בשגרת לשון של העדה החרדית‪ .‬היא ממציאה את הבד"ס (בית דין סרי)‪ ,‬היא‬
‫מכנה עצמה שליטת"א ושובב"ה‪ .‬ראשי התיבות הבלתי מפוענחים או הידועים רק לאנשי ח"ן‬
‫פועלים על הקורא בדרך הקיטוב‪ :‬חילון הקודש‪ ,‬ששבירת הנורמטיביות והוצאת דברים‬
‫מהקשרם מעצים את מימד ההפתעה‪ .‬היא מציבה או ממצבת הכותבת את מקומה של‬
‫האישה במקום שונה‪ :‬לא בשוליים‪ ,‬כי אם במרכז‪ .‬בניגוד לתפיסת העולם השגרתית הרווחת‬
‫בעולם החרדי‪ .‬באופן עקיף‪ ,‬דהיינו הומוריסטי‪ ,‬היא מבטאת את דעתה אודות תפיסת העולם‬
‫הגברית ובעיקר על זו של העולם הגברי חרדי‪.‬‬
‫מגילה ב ‪ -‬המגילות הגנובות ‪ -‬על משקל המגילות הגנוזות‬
‫הצירוף כבול "מגילות גנובות" הוא פירוק הצירוף הכבול "מגילות גנוזות"‪ ,‬שבירה זו מציפה‬
‫בתודעתנו תפיסת עולם של קהילה מוגדרת‪ ,‬אנשי כת ים המלח‪ ,‬או אנשי כת קומראן‪ .‬קהילה‬
‫שאורחותיה היו סגפניות‪ .‬נוכח ידע העולם אודות הכת ומנהגיה פירוק הצירוף הכבול מעצב‬
‫תפיסת עולם חדשה‪ ,‬הפעם תפיסת עולם נשית‪ .‬סרי מבקשת לתאר את אורח החיים הנשי‪,‬‬
‫ששיש בו הרבה יופי וזיכוך גם אם יש באורח חיים זה הרבה אלמנטים שיש בהם דחייה‬
‫בשל אופיים‪.‬‬
‫מגילה ג ‪ -‬איכה ישב‬
‫על בסיס מגילת איכה ניצבת מגילה שסגולותיה הם נגד עין רעה‪ ,‬בלבול הדעת וכאבים‬
‫במפשעת‪ .‬גם כאן קיימת אי התאמה תודעתית בין המציאות שאליה רומזת התשתית‬
‫המקראית‪ ,‬חורבן בית המקדש ובמגילה זו מתוארות רעות נוספות‪ .‬אלא שהרעות מציגות‬
‫סיטואציות גופניות‪ ,‬שצנעת הפרט יאה להן‪ .‬נוצרת כאן אירוניה רבה מהפער הנוצר בין הצפוי‬
‫והמצוי בין חיבור הנמוך והמוגבה‪ .‬ואם לא די בכך במגילה זו מככבת כינה‪ ,‬כינת תשעה באב‪,‬‬
‫שיש לה סגולות מיוחדות‪ ,‬שעוד יפורטו בהמשך‪ .‬עצם ההומונים כינה ‪/‬קינה יש בו גיחוך רב‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪63‬‬
‫מגילה ד ‪ -‬מגילת העצמות היבשות‬
‫גם כותרת מגילה זו נשענת על הצירוף הכבול "העצמות היבשות"‪ ,‬חזון יחזקאל לנחמה‬
‫העתידה לבוא על עם ישראל‪ .‬חזון העצמות היבשות הציורי המופיע ביחזקאל עובר הסבה‬
‫והוא נועד במגילה זו להיות לסגולה ללידת בנות משוחררות ולשחרור מן הצרות‪ .‬ענייני‬
‫עצמות נידונים במגילה זו אולם בכפל לשון או ברב משמע‪ .‬את האשמה ללשון הנפתלת‬
‫מציגה הכותבת בנביאים יחזקאל וישעיהו‪ ,‬כמו שכתוב בשיר‪" :‬זה הכל באשמת יחזקאל‪/‬‬
‫והנביא ישעיהו‪ /‬שבאו להפוך סדרי בראשית‪ /‬ולתקן אחרית מראשית" (ק"מ‪ ,‬עמ' ‪.)176‬‬
‫מגילה ה ‪ -‬הללו אות‬
‫מגילה שנועדה לבת מצווה ולשמחות‪ ,‬לזיווג משמים ולהסרת משקפיים‪ ,‬לקידוש לבנה‬
‫ושמחת חתונה‪ .‬יש במגילה זו עירוב של השמיימי עם האנושי‪ ,‬החומרי והרוחני‪ .‬יש במגילה‬
‫זו מזיגה שיוצרת אי הלימה תימאטית‪ .‬צירוף אסוציאטיבי של תכני תפילה‪ ,‬בקשה‪ ,‬מעשה‬
‫תככים ורוממות נשים‪ .‬ובכתב יד מוסיפה המחברת‪" :‬אמרו חז"לנו‪ :‬בזכות נשים צדקניות‬
‫נגאלו ישראל ממצרים ובזכות נשים צדקניות הן עתידות להיגאל" (עמ' ‪ .)180‬שבירת‬
‫הקולוקציה (הצירוף הכבול) של חז"ל משעשעת‪ ,‬אבל רק את מי שמוכן להסכין לאמירה‬
‫היוצאת נגד מקומם של חז"ל שהיוו גברדיה גברית‪ ,‬או גילדה של גברים שלנשים לא הייתה‬
‫דריסת רגל ביניהם‪ .‬התבנית החדשה שסרי מעצבת מחד גיסא לועגת ומאידך גיסא שומרת‬
‫עדיין על דפוס המקור‪.‬‬
‫המסקנה היא ש סרי מבקשת באמצעות ההומור לשבור תבניות חשיבה‪ ,‬לקרב את הקורא אל‬
‫התכנים ולהפגין את מידת היצירתיות בעולמה‪.‬‬
‫סרי נוקטת לשון עירוב‪ .‬היא מנכסת טקסט שהוא לשון אבות ‪ -‬טקסט קאנוני ומעצבת אותו‬
‫באופן מחולן עד מונמך‪ .‬הנמכת הטקסט הנשגב או חילונו מאפשרים פרשנות רחבה של‬
‫הטקסט הספרותי‪ ,‬משום שמתיחת המשמעות חוצה תרבויות‪ .‬בכך סרי מעצימה את מומנט‬
‫ההפתעה‪ .‬הקורא האמון על פרשנות הנגזרת מידע עולם קודם (קרי‪ ,‬דתי) ניצב מופתע נוכח‬
‫הפרשנות החדשה שמעניקה סרי לכתובים‪ .‬היא אינה מבקשת לקעקע את העולם התרבותי‬
‫עליו גדלה אלא להעניק לו מימד נוסף‪ ,‬היא מבקשת להפוך שוליים למרכז וההומור הוא דרך‬
‫להניח זאת‪.‬‬
‫בתהליך קביעת שמות המגילות ניכר שפעל עיקרון היצירתיות‪ ,‬או ביסוציאציה‬
‫(‪ ,)bisociation‬או זיהוי של אי הלימה‪ .‬ההבנה שהאדם מסוגל לחשוב בו זמנית ביותר‬
‫ממישור אחד‪ .‬בין מישורי המשמעויות השונים יכול להיות קשר‪ ,‬אך הוא אינו הכרחי‪ .‬מציאת‬
‫הקשר המשותף גם אם הוא לוקה באי הלימה הוא מאיר את הכתוב באור חדש ושנון‪ ,‬העולה‬
‫מתוקף העימות בין המישורים שהיוו את הגירוי למשמעות החדשה (זיידמן‪.)42 ,1994 ,‬‬
‫בחינת ההומור על פי עקרון תמאטי‬
‫‪ .1‬גבולות האני‪:‬‬
‫"גבולות האני" של סרי מוגדרים "כיּורָה רותחת‪ ,‬אש להבה או נהר גועש" (לבה פורצת‪ ,‬פרה‬
‫אדומה‪ ,‬עמ' ‪ .)31‬דימויי נפש אלה מגבשים תפילה פרטית אֶל אֵל המתבקש להיות מאומץ אל‬
‫זרועותיה הפרטיות‪ .‬תהליך כתיבתה הוא "מבפנים החוצה" מבט פנים החוצה מתאר את‬
‫ה"אני" מתוך המציאות הנפשית הנחווית על ידו‪ ,‬הגוף מתואר כאתר נפשי‪-‬פסיכי המעצב את‬
‫קשריו עם האחרים בעולם (‪ .)Grosz, 1994‬ואכן היא אינה מבקשת להישאר בדל"ת אמות‬
‫תחושותיה‪ ,‬אלא כורכת את תחושותיה במה שהופנם מתוך התרבות ממנה היא באה‪" .‬אני‬
‫ששייכת‪/‬לדור תקן ולבש‪/‬וברור וטרח מערב שבת‪ /‬אני שלא זורקת פירור‪ .....‬אני שזוחלת‬
‫בצִדי דרכים‪...‬אני שזכיתי לרכוב על חמור‪ /‬מפגרת אחרי הסילון‪ /‬מסרבת להיענות לצו‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪64‬‬
‫האופנה‪ /‬השתמש וזרוק‪ /‬כי הכול הוא זבל‪ /‬ביצור המוני‪( "...‬נפתחו ארובות השמים‪ ,‬פרה‬
‫אדומה‪ ,‬עמ' ‪.)38‬‬
‫לכן נשמתה מבקשת לצאת למסע‪" :‬והנה יצאתי למסע ‪ /‬המתבקש‪ .‬שיריי יצאו לדרך‬
‫‪/‬עצמאית‪ /‬לחפש להם אוהבים‪ /.‬שיריי יצאו סוף סוף לדרך‪ /‬ואני תקועה כאן כרגיל‪( ".....‬פרה‬
‫אדומה‪ ,‬עמ' ‪ .)95‬השורות מבטאות את המלכוד‪ ,‬בין היצירה המעניקה חופש (אבל רק חופש‬
‫מדומה‪ ,‬כי לאמתו של דבר היא אינה מגיעה לחירות רגשית מוחלטת) לבין הצורך לנוע‪,‬‬
‫למצוא את החופש הרגשי‪ .‬חופש זה נעצב בשל המחויבויות‪ ,‬אבל בשורה הבאה אחר כך היא‬
‫מוסיפה‪" :‬שיריי ישובו אלי‪ /‬עם פרי מעלליהם ‪/‬עם המכות מאויביהם‪/‬עם מעריצים‬
‫ומבקרים‪/‬עם צפיות משלהם‪ /‬שיריי המפונקים מושכים אותי באף‪/‬אחריהם‪ "....‬הקשר הגורדי‬
‫בין האני המבקש לו עצמאות לבין השירה שהיא לכאורה בעלת ישות עצמאית בא לידי ביטוי‬
‫במכלול שיריה‪ ,‬ובשיר "מחפשת במפה‪/‬מנסה למצוא את עצמי'‪ ....‬מחפשת את עצמי כמו‬
‫כוכב טועה‪/‬ומנסה למצוא משמעות ‪( "...‬בינה‪ ,‬עמ' ‪ .)43‬היא מעצימה זאת באמירה "הדרך‬
‫קראה לי ללכת‪ /‬הקולות קראו לי ללכת" (במסע‪ ,‬בינה‪ ,‬עמ' ‪ .)141 - 138‬התחושה שהמיקוד‬
‫אינו פנימי אלא הקריאה לצאת למסע נובעת מתוך מיקוד חיצוני המפעיל אותה ובכך מאפשר‬
‫לה לפעול את פעולתה‪ .‬והנה בבת יין נפגש הקורא עם הסערה הרגשית העצומה הפוקדת‬
‫אותה‪ ,‬אלא שהפעם אותה תחושה של חיפוש רוויי תסכולים זוכה להארה שונה‪ ,‬הסערה הזו‬
‫מתוארת מתוך עמדה מלאת הומור‪.‬‬
‫אמצעי הומוריסטי שהוא שילוב של הומור של מצב והומור של לשון הוא תיאור דמות‬
‫הרבנית‪.‬‬
‫אחרי מות אביה היא כותבת‪" :‬הפך אני ל"מורי בֲרֹוכו" או בלשון אחיה הבזים לה "וברוכו"‬
‫הקטנה" הופכת לרבי ברכה (עמ' ‪ .)36‬האני ‪ -‬דמות הדוברת מובלט באותיות שחורות‬
‫מודגשות במקור‪ .‬הטיפוגרפיה נועדה לשדר לקורא‪ ,‬כי טוב מראה עיניים כמו טוב משמע‬
‫אוזניים‪ .‬השימוש בגוף ראשון מכוון‪ ,‬והוא נועד להעצים את מעמד ה"רב" שהיא קושרת‬
‫לעצמה‪ .‬מעמד זה מפקיע עצמו מהמיצוב ההיררכי הטבעי‪ ...‬בתהליך ההיפוך ההיררכי היא‬
‫מתייחסת לפירמידה החברתית באופן מחויך‪ .‬רנן (‪ )1987‬מציינת‪ ,‬שהצגתה באופן שונה‬
‫מהמקום הטבעי המצופה ממנה מנטרל את הרשעות או כל יחס בוטה כלפי הסובבים אותה‪.‬‬
‫עוד מוסיפה רנן שהיפוך הסולם ההיררכי של אלה המוצבים בתחתית סולם החשיבות (נשים‪,‬‬
‫בנות) הן עולות מן השולים אל המרכז הספרותי הממוסד וכאן הן זוכות לפירוט בלתי צפוי‪.‬‬
‫סרי מגדילה לעשות‪ .‬האישה הופכת מרכז על ידי הצבתה במרכז הטקסט והיא הופכת מרכז‬
‫על ידי כך שהיא מדיחה את הגברים מהמקום שנתפס טבעי על ידם‪ .‬כאשר היא מכנה את‬
‫עצמה "רבי" היא מנכסת לא רק שפת אב אלא גם מעמד אב‪ .‬ראוי לשים לב לתהליך האפקט‬
‫ההומוריסטי המצטבר‪ :‬דמות הרבי זוכה להרחבה סמנטית בקובץ בת יין‪ .‬לדוגמה‪" :‬הלה‬
‫הזקנה הייתה אומרת" (עמ' ‪ .)18‬הדפוס התלמודי השגור ניטל על ידי סרי וזוכה ללבוש‬
‫חדש‪ ,‬הפעם נקבי‪ .‬היא שוברת את קונבנציית התבנית והלשון על ידי כך שעתה הוא מוסב‬
‫אל דמות נשית‪ .‬גם הביטוי בר בי רב מפורק ל – בת – בי ‪ -‬רב (עמ' ‪ .)20‬באמצעות‬
‫ִבית זעירא אומרת‪( :‬עמ' ‪ )22‬הנקבה של רב‬
‫הצליל היא מהדהדת אל המושג המקורי‪ .‬וכן ר ִ‬
‫ַבית כמו משפטנית‪ .‬אלא שאצל סרי יש הרחבה‬
‫הופכת ריבית‪ .‬צדקה (‪ )1986‬הציעה ר ִ‬
‫סמנטית המעלה חיוך לא רק משום תוספת ההקטנה‪ ,‬אלא משום שהריבית היא מושג‬
‫מתחום החומר‪ .‬קל וחומר הסיטואציה המתוארת בהמשך השיר‪ .‬סיטואציה המתקשרת‬
‫במריבה‪ .‬משחק המילים שמוצאו ברִבית מושך אל משמעות חדשה ואל סיטואציה חדשה‪.‬‬
‫סתלב ָטא (עמ' ‪ .)23‬סתלבטא ‪ -‬בסלנג שמקורו ערבית‬
‫ָ‬
‫לשדה הרבניות מצטרפת גם הרבנית‬
‫ אסתלבת = התמהמה‪ ,‬השתהה‪ ,‬ובלשון הסלנג עשה את הפעולה בניחותא (רוזנטל‪,‬‬‫‪ .)2005‬בלשון חז"ל מתמהמהת‪ .‬האם זו לשון שוליים או לשון גבוהה? הצרימה התודעתית‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪65‬‬
‫נבנית כאן ממכלול של ניגודים‪ :‬נמוך גבוה‪ ,‬נשי גברי‪ ,‬קודש חול‪ ,‬ישן וחדש‪ .‬באופן בנייתו של‬
‫הכינוי היא שוברת את אוטומטיות הקליטה של המושג‪.‬‬
‫הוואריאציות השונות לגבי מעמד האישה נדון אצל ולדן (‪ )2005‬בהתייחס לשאלה איך לקרוא‬
‫לאשת הרב? לדברי ולדן‪ ,‬ללשון שליחות חברתית‪ .‬הדינאמיות של השפה היא כלי בעיצוב‬
‫השיח‪ .‬מי יחליט כיצד לקרוא לנשים שהוסמכו לרבנות? האם הזכות להגדרה עצמית של‬
‫הנשים שרצונן צריך להיות כבודן‪ ,‬או שמא יש כאן ערעור על סדרי עולם‪ .‬והנה סרי קוראת‬
‫תגר על סדרי החברה באמצעות הבחירות שלה‪ .‬היא מדגישה את מקומה של האישה ! היא‬
‫מציינת איך יש לקרוא לאישה בשיח החברתי‪ ,‬והדרך או האמצעי הוא ההומור!‬
‫אם צריך לבחור את השורות המכוננות את "גבולות האני" בקובץ זה הרי הן מופיעות בשיר‬
‫"מגילות גנוזות" (עמ' ‪ ,)65‬אותן מגילות אשר‪" ...‬הוחבאו בתת ההכרה‪ /‬ותת תרבות ותת‬
‫תזונה‪ /‬ועברו מגלגול לגלגול‪ /‬עד שלבשו מילה‪ /‬וצורה‪ /‬בידי המשוררת‪ /‬האנאלפבתית‬
‫הידועה‪ /‬מתימן וברקלי הצנועה" (עמ' ‪ .)66‬סרי נוקטת לשון הלקאה עצמי‪ ,‬כאשר היא מכנה‬
‫את עצמה המשוררת האנאלפבתית (עמ' ‪ .)66‬קשה שלא לגחך נוכח אמירה זו‪ ,‬כי הקובץ‬
‫מעיד אלף אלפי מונים שהיא כלל לא כזו‪ .‬בתחילת השיר היא מצהירה מהי תכליתן של‬
‫המגילות‪ " :‬כדי לפוצץ בצחוק‪ /‬כל מי שינסה ברצינות‪ /‬להפוך לקרבן" (עמ' ‪ .)64‬שורות אלה‬
‫הולמות את תפיסת ההומור הפסיכואנליטי הגורס‪ ,‬שתפקיד ההומור לעקוף אילוצים חברתיים‬
‫נוקשים ומגבילים‪ ,‬שניתן לצלוח באמצעות ההומור‪ .‬שתי מערכות מתנגשות בשיר זה‪:‬‬
‫המערכת הערכית השלטת והמקובלת מבחינה נורמטיבית על כלל החברה‪ ,‬ומולה המערכת‬
‫ה'נמוכה' יותר של 'האני' האינדיבידואלית המסתברת כמערכת חסרת הגבלות‪ ,‬המאפשרת‬
‫ליחיד חופש טוטלי‪ .‬ואכן סרי בוחרת להיות הראשונה בין פורצי הגבולות אותם פורצי גבולות‪,‬‬
‫שהיא מזכירה במוטו הפותח את הקובץ‪.‬‬
‫בהמשך השיר היא יוצרת רדוקציה של סיטואציה‪ ,‬היא מנמיכה את מי שרשאית לשאת את‬
‫המגילה‪ .‬היא עושה זאת בלשון מעורבת ("מגעילה"‪" ,‬גנובות"‪" ,‬אם נתפשת על חם")‪.‬‬
‫לכאורה היא מנמיכה את מעמדה של האישה‪ ,‬אבל לשון נמוכה זו גם יוצרת הומור של מצב‪:‬‬
‫רצף של פעלים‪ ,‬חריזה‪ ,‬פעילויות המתארות ענייני נשים אינטימיים – כל אלה נכרכים‬
‫בכפיפה אחת במעשה השמחה של פורים‪ .‬תכלית ההומור להביא את הדברים הפוך על‬
‫הפוך‪ ,‬לכן הלעג הוא הדרך להבליט את השוני באישה ובעיקר את הנאה שבה!‬
‫אם תהליך החיפוש ‪ -‬כינון הזהות ‪ -‬מובלע בספריה הקודמים הרי שבבת יין היא כותבת‬
‫במפורש‪:‬‬
‫"להזכיר את המרי‬
‫לפני שנולדה מרדנות‬
‫זאת היא מה שמה‬
‫אולי סרי" (עמ' ‪)81‬‬
‫סרי מוסיפה פסוקים מספר תהילים קי"ג בתחתית הדף‪ .‬פסוקים אלה מתייחסים למקומה של‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪66‬‬
‫עקרת הבית‪ ,‬היא מכריחה את הקורא באמצעות הקריאה הנודדת‪ 1‬להתבונן באופן מחודש‬
‫בשיר שזה אך הסתיים‪ .‬הביטוי "מקימי מעפר דל‪ "...‬מאיר את עולמה תוך התייחסות‬
‫למקומה של האני מול הפן החברתי‪ ,‬בעיקר זה ה נשי ששוררה עליו‪ .‬שמה של סרי נכתב‬
‫במפורש‪ ,‬אין כאן ניסיון הסתתרות תחת אני מובלע‪ .‬יש בכך הגדרת גבולות "אני" בתוך‬
‫גבולות ההוויה‪ .‬שיר קי"ז מצטרף לשיריה הארס פואטיים דוגמת המגילות הגנובות‪ .‬בשיר‬
‫זה הגיבורה ברכייתא‪ ,‬או שמא ברכה‪ ,‬או שמא הסופרת‪ ,‬עושה את דברה של המלכה‪ .‬בסוף‬
‫השיר מטשטשת סרי את הגבולות בין הווי יתה ככותבת לבין מקומה כאישה בין כל הנשים‪.2‬‬
‫היא כותבת‪" :‬ברוכה אסתר‪ /‬ברוכה זרש‪ /‬ברוכה כנטרישה ‪ /‬וברוכה כל אישה" (עמ' ‪.)98‬‬
‫בשיר זה משקפת סרי את תפיסת הלן סיקסו (‪ )2006‬האומרת‪" :‬אישה אינה "מדברת"‪ ,‬היא‬
‫משליכה את גופה הרועד אל האוויר‪ ,‬היא מתירה את עצמה‪ ,‬היא מעופפת‪ ,‬היא הולכת כולה‬
‫אל תוך קולה‪ ,‬היא מגינה בחום על "היגיון" מבעה על ידי גופה‪ .‬בשרָּה אומר אמת"‪ .‬היא‬
‫חושפת את עצמה‪ .‬היא מגשימה את מחשבותיה בבשרה‪ ,‬ומעבירה משמעות בגופה‪ .‬היא‬
‫חוקקת את מה שהיא משום שאיננה מכחישה את הדחפים הלא מודעים‪ ,‬את התפקיד‬
‫הבלתי נשלט אותו הם משחקים בלשון‪.‬‬
‫בשיר קט"ו היא מתארת את הנשיות‪ .‬שוב הצגת העולם נעשית דרך עינה ההומוריסטית‪ .‬איך‬
‫בת צריכה להמשיך בדרך אימה‪ .‬ועל כך משיבה סרי בדרכה ההומוריסטית "שנו חכמות"‪.‬‬
‫היא נוטלת את התבנית התלמודית השגורה של 'שנו חכמינו' ובתוכה יוצקת את תוכן דבריה‪.‬‬
‫אבל היא עושה עוד פעולה והופכת את החכמים לחכמות‪ .‬ותשובתה היא‪" :‬לאחר ששקלו‬
‫ודשו ודשו ומאומה לא קדשו לא חדשו ‪ "....‬עד שממש נואשו כאשר "שכחו את האש עם‬
‫תבשיל ומרק" ומתוך כך קראו לאישה ברכה‪ .‬באמצעות הומור של משחק לשון הקורא נחשף‬
‫אל החוויה הרגשית של הדוברת‪ ,‬החוויה שיש בה משהו משום הלקאה עצמית‪ ,‬שין של‬
‫לחישה‪ ,‬שין של מסתורין ושין של תסיסת התבשיל – וכל אלה "מולידים" את שמה של‬
‫הגיבורה ברכה‪ .‬האם זו ברכה המחברת‪ ,‬הדוברת בשיר או שמא אישה עמוסת ברכה‪.‬‬
‫התזזיתיות המוגזמת לפני קביעת השם ואחר הפירוט הנרחב אחרי קביעתו מנצלים את‬
‫אפקט ההגזמה להבליט את מי שהדוברת בחרה לה להיות כבת בריתה‪.‬‬
‫גבולות כתיבתה של הדוברת אינם מצטמצמים רק בגבולות הרוחניים‪ ,‬אלא גם צרכי הגוף‬
‫‪1‬‬
‫כדי להפיק את מלוא המשמעות מתפילתה השירית של ברכה סרי יש לקרוא את הטקסט בקריאה נודדת‪ .‬על פי‬
‫הבחנתו של בארת הטקסט השירי המונח לפני הקורא מורכב משתי 'יצירות' ההופכות אחת בתודעתו של הקורא‪.‬‬
‫היצירה הראשונה היא הטקסט הקנוני דהיינו הכתוב המקראי והשנייה היא יצירתה של סרי‪ .‬מהי קריאה נודדת?‬
‫קריאה המכריחה את הקורא לעבור מטקסט אחד למשנהו תוך בחינת הזיקות הגלויות והסמויות הקיימות‬
‫בטקסטים על מנת להפיק את מלוא המשמעות‪.‬‬
‫אופן הקריאה יתבצע בשלבים‪:‬‬
‫בקריאה ראשונה – ייעשה פענוח של הטקסט המקראי‪.‬‬
‫בקריאה השנייה – ייעשה פענוח של הטקסט השירי‪( .‬לעתים יופיע קודם הטקסט השירי ולאחר מכן הטקסט‬
‫הקאנוני)‪.‬‬
‫בקריאה השלישית ייבחן הטקסט המקראי המופיע כאינטרטקסט בתוך השיר‪.‬‬
‫בקריאה הרביעית תי עשה השוואה בין הטקסט המקראי המאוזכר בתפילה השירית לבין הטקסט המקראי המופיע‬
‫כטקסט אוטונומי לפני השיר‪.‬‬
‫ואחר יש לחזור ולקרוא את השיר בקריאה הוליסטית ולבחון את מלוא המשמעות המופקת ממנו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫חשיבות המילה בתהליך כינון הזהות‪ -‬לאקן (‪ ) 9191‬אומר‪ ,‬שהאות היא המשמעות החומרית של הסובייקט‪ ,‬היא‬
‫גם הגוף שלו שמתנגד לכל פירוש‪ .‬המעבר והיכולת לנסח את מהותו של הסובייקט‪ ,‬מהותו ההווית נעשית על ידי‬
‫המעבר אל השפה‪ .‬סרי מגשימה את עצמה או הופכת ל"אחר הגדול" בלשונו של לאקן באמצעות השימוש במלה על‬
‫ידי הפגנת היכולת הוירטואוזית שלה ליצור‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪67‬‬
‫הראשוניים הם נושא לכתיבה‪ .‬על פי תפיסת עולמה של סרי הכל ראוי! באמצעות ההפלגה‬
‫וההגזמה היא מתארת את המסע אל צרכי גופה בשיר "להעלות ארוכה" (עמ' ‪ .)150‬התיאור‬
‫הססגוני של הצרכים נובע משום ש"גופך כמחשב‪ /‬שנמצא לו הקוד‪/‬לשחרר מאגר‪ /‬מתוכנת‬
‫של שנים‪ /‬ודורות ואולי גלגולים‪( "....‬עמ' ‪ .)153‬מכאן באה רשימה מפורטת של פעולות הגוף‬
‫והתייחסות גלויה לכל סוגרי הגוף‪ ...‬כי כל אלה נועדו להכין אותה לעתיד‪" .‬בעתיד לך מותר‪/‬‬
‫רק לשמוח" (עמ' ‪ .)153‬הכתיבה הגלויה על כל מה שראוי שיהיה מוצנע הוא דרך להתרסה‬
‫על תפיסת עולם שהדוברת יוצאת חוצץ כנגדה‪ .‬על פי תפיסתה ה'נמוך' חשוב וראוי כמו‬
‫שאר נושאים שיש לומר עליהם שירה‪ ,‬וכדרך הנוחה להבעה היא מנצלת את האפקטים של‬
‫ההומור‪.‬‬
‫‪ .2‬יחסה אל החברה‬
‫"גבולות האני" הם תלויי מעגל חברתי‪ :‬זה הקרוב של המתייחס להוריה וזה של שאר‬
‫הקהילה אתה היא באה במגע‪" .‬מי שבירך לאמי המנוחה‪ /‬מי שבירך אותי בחיים‪/‬יברך אותה‬
‫במנוחת עולמים" (עדנה‪ ,‬עמ' ‪ .)71‬פתיח זה נשען על תפילת "מי שבירך" מוליך את תודעת‬
‫הקורא להתייחסות חיובית שתיבנה כלפי האם‪ ,‬אלא שהקורא מגלה מיד‪ ,‬כי האם היא מקור‬
‫כל הרעה‪ .‬האם חוזרת אליה בחלומות זוועה‪" ,‬אימא באה אלי בחלומות‪/‬ואני נלחמת בה‪/‬‬
‫ומביסה אותה‪( "...‬בינה‪ ,‬עמ' ‪ .)107‬האם מזכירה לה את טירופה ומטרידה אותה בתיעוב‬
‫גופה‪" :‬אימא מטרידה אותי בחום‪ /‬בפניה הקמוטים‪ /‬בשדיים נפולים‪...‬יוצאת לי אימי מתוך‬
‫המראה‪ /‬ואני הן לא אהבתי אותה‪( "...‬בינה‪ ,‬עמ' ‪ .)108‬הדוברת בשיר מודעת לדמיון הרב‬
‫שבינה ובין אמה ומנסה להשתית את עולמה ולבנות אותו מתוך המוכר והידוע (ולא כל כך‬
‫אהוב)‪ .‬הדוברת מנסה לבנות עולם חדש מתוך מקום של איבה‪ .‬האֵם בדמותה‪ ,‬בקווי‬
‫נשיותה‪ ,‬מזכירה לה את כל דרכי ההוויה התימניות‪ ,‬שאפיינו את נשות צנעא‪.‬‬
‫סרי מדגישה שאת הפונקציות החיוניות להיות אישה למדה מאמה "אני מאמי למדתי את סוד‬
‫הלחישות‪ ...‬והלחש הוא ארור אביך (ההדגשה שלי‪ .‬ל"ב)‪... .‬אני מאמי למדתי‪ ...‬לעשות כל‬
‫עבודה‪ /‬כל אישה ‪/‬בלי בושה‪ /‬לשם כך נועדה‪ ..../.‬ואני הסוררת‪ ,‬בת גסה נלוזה‪ /‬במלים‬
‫אקשקש‪ ,‬אלעסן כעוסה‪ /‬גם אם סוד הלחש סובבתי בכחש‪( ".‬ש‪.‬ש‪.‬ש‪ ,‬עמ' ‪.)59‬‬
‫"אימא‪ .‬אלוהים‪.‬‬
‫אבי שלי בגד בי‪.‬‬
‫חוקיו לא תאמו לי‬
‫ואני מרדתי‪"...‬‬
‫(בינה ‪ ,‬כמו ילד טועה‪ ,‬עמ' ‪)133‬‬
‫היא קוראת אל האל אל תהיה לי רק הד‪ .‬קריאתה בוקעת ממקום של ייאוש‪ ...‬בודדה בתהום‬
‫(ש‪.‬ש‪.‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .)44‬היא מדמה עצמה בודדה וקטנה ומן האל‪ .‬היא אינה מבקשת דבר רק‬
‫לזעוק ולצעוק כי נשבר ! (ש‪.‬ש‪.‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .)44‬היא מגיעה למסקנה‪ ,‬כי האל מתעמר בה‬
‫ומבקשת ממנו כי יניח לה‪ .‬התחושה המלווה אותה היא כי האל בגד‪ ,‬כי האל נטש אותה‪,‬‬
‫והיא מוצאת עצמה לבדה "אין אלוהים אותו לשאול" (ש‪.‬ש‪.‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .)49‬היעלמותו או‬
‫התאיינותו של האל נובעת על פי הכותבת ממקום מיוחד "כי לקח אותו אבי אל קברו"‬
‫(ש‪.‬ש‪.‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .)50‬הסמכת האב אל האל או ההפך מעידה‪ ,‬כי שניהם מהווים את מקור‬
‫הסמכות בחייה‪ .‬הסתלקות מקור הסמכות היה אמור להניח לה לפרוץ‪ ,‬להשיג שחרור רגשי‪,‬‬
‫שעתיד להוביל אל מחוזות שהיצר תובע‪ .‬ואת האל שהכזיב היא ממירה באלוהי – מה‪.‬‬
‫הרובד החברתי צבוע בצבעי הומור נדיבים‪:‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪68‬‬
‫הרשת החברתית של סרי ארוגה ממקורות אותם ינקה עם חלב אמה‪ .‬יחסי אם בת‪ ,‬בת אב‪,‬‬
‫אב שהוא גם אל ‪ -‬מקומם של כל אלה אינו נפקד מקובץ שירים זה‪ .‬אלא שהפעם ממקדת‬
‫הכותבת את העולם החברתי באמצעות פריזמת היין‪ ,‬או שתיית היין‪ .‬אותו יין‪ ,‬שנועד לשמח‬
‫לבב אנוש‪ ,‬אותו יין שראוי לקידוש עניינו במצוות עשה‪ .‬אותו יין מהווה אמצעי לתאר את‬
‫החברה ממנה היא באה‪ ,‬אליה היא משתייכת‪ ,‬ואחר אותה היא מבקשת לבקר‪ .‬ביקורתה‬
‫מהולה בקורטוב של לא מעט סרקזם‪ .‬הדבר נובע משום שהיא מבקרת מתוך‪ ,‬היא חלק‬
‫מהקהילה‪ .‬אין היא מוציאה עצמה מהקהילה ועומדת ומצליפה מן הצד‪.‬‬
‫סרי מתארת סיטואציות עד הבאתם לידי אבסורד‪ .‬באמצעות תיאורי הלשון היא לוקחת‬
‫סיטואציה‪ ,‬שגרעינה נדמה פשוט ‪ -‬טריוויאלי ויוצרת חוויה חד פעמית‪ ,‬כזו שנדמה שהדמיון‬
‫עולה בה על המציאות‪ .‬הקורא הנחשף אל הסיטואציה חש לא אחת לא בנוח מן המראה‬
‫המתעתע‪.‬‬
‫מגילת כנטרישה היא דוגמא ליצירה המכילה את מכלול האמצעים האמנותיים היוצרים‬
‫הומור‪ .‬יצירה זו המשקפת את התהליך החברתי שראשיתו במגילת אסתר והמשכו בנעשה‬
‫בקהילה החברתית נכון להיום‪ .‬יצירה זו נבנית על ידע העולם של הקורא‪ ,‬מגילת אסתר‪ .‬ידע‬
‫עולם זה מטבע הדברים גורר אחריו הנחות מוקדמות‪ ,‬שתוך כדי קריאה יתבררו כמוטעות‪.‬‬
‫על פי המסורת מגילת אסתר נקראת בחג פורים‪ ,‬החג בו מותר לשתות עד דלא ידע‪ .‬החגיגה‬
‫בפורים נערכת לכבוד הצלתם של היהודים שבפרס הרחוקה‪ ,‬ואילו בפורימון הנחשף במגילת‬
‫כנטרישה הסיטואציה מבקשת לבקר את החברה הקרובה אל הדוברת‪ .‬משחק התפקידים‬
‫הידוע מחצרו של המלך אחשוורוש מועתק אל חצרה של המלכה כנטרישה‪.‬‬
‫ב טרם קריאת השיר הקוראים נחשפים אל סוגרים המבקשים להבהיר‪ ,‬כי בשיר זה נכתבו רק‬
‫קטעים שהצנזורה התירה‪ .‬ידי המהדיר מבקשים ליצור אצל הקורא הנחה מקדימה‪ .‬דבר זה‬
‫מעורר ציפייה ומתח‪ ,‬משמע היו דברים שהכותבת ביקשה להצניע‪ ,‬מסיבות השמורות עמה‪.‬‬
‫כיצד באים לידי ביטוי עקרונות ההומור ביצירה זו‪:‬‬
‫"ויהי בימי המלכה‪ - " ....‬סרי בוחרת לפרק את התבנית המקראית‪ .‬באמצעות ניכוס לשון‬
‫האב‪ ,‬והי שענות על תבנית מגילת אסתר היא שוברת את האלוזיה בדבר הסיפור העלילתי‬
‫הנורמטיבי‪ ,‬שעניינו הצלת העם‪.‬‬
‫הפתיח מסיט את מקומו של המלך אל השוליים ומציב את המלכה בקדמת הבמה‪ .‬זו הדרך‬
‫שלה לקרוא את המקרא בקריאה חתרנית‪ .‬העתקת דמות האישה מן השוליים אל המרכז‬
‫עונה לעקרון ההיפוך‪ .‬לא רק יחסי מלך מלכה אלא גם יחסי גבר אישה‪ .‬האישה הופכת להיות‬
‫הדמות השלטת‪ .‬שמה של המלכה מקורו בלשון הסלנג‪ ,‬המלכה כנטרישה‪" .‬חונטרוש" היא‬
‫מילה תורכית שממנה נגזר ה"חנטריש"‪ .‬פירוש המלה‪ :‬חסר חשיבות (רוזנטל‪.)141 ,2005,‬‬
‫אלא שהסיפור העלילתי החדש שסרי בונה פרקים פרקים אינו חוזר רק אל התבנית‬
‫המקראית‪ ,‬אלא משובץ בשירו המפורסם של בני ברמן "שיר הליצן"‪ .‬נוצרת כאן תבנית של‬
‫"אי הלימה"; הליצן הדמות הפורימית המשעשעת מומר בליצן העצוב המצוי בשירו של ברמן‪.‬‬
‫על הקורא מוטלת מלאכת השלמת הפערים‪.‬‬
‫מימד הרוממות והקדושה של הנעשה בממלכה נמחק‪ .‬בממלכה זו מעוצבים כללי התנהגות‬
‫והתנהלות חדשים‪ .‬הם מועצמים באמצעות משחק מילים‪:‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪69‬‬
‫"בממלכה רחבה ונפשעת‬
‫משער הראש ועד המפשֹעת‪.‬‬
‫מלכות תקיפה ומשעשעת‬
‫מהודו ועד איזה קשקוש‪.‬‬
‫עד איבוד לדעת‬
‫ישבה המלכה שתויה מבודחת‬
‫וציוותה‪ :‬שתישקו לי בתחת‪"...‬‬
‫עקרונות לשון השוליים מהדהדים באמצעות לשון נופל על לשון‪ ,‬חריזה‪ ,‬אבל בעיקר‬
‫באמצעות "דיבור נמוך"‪ .‬היא מעניקה תחושה של עולם פרוץ גבולות והלשון היא ראי לאותו‬
‫עולם‪ .‬בעולם מתוקן סגנון הדיבור מתוקן ואצל המלכה כנטרישה אופי הדיבור כאופי‬
‫התנהלות הממלכה‪ .‬הלשון הנמוכה מעצבת את ההומור המאפשר ביטוי מעודן לנושאים אלו‬
‫שהצנעה יפה להם‪ .‬הפעלתנות הרבה הנלווית מעצימה את הנעשה בממלכה זו כוורת‬
‫רוחשת‪ ,‬אבל כוורת של עשייה עקרה (סלפסטיק)‪.‬‬
‫באמצעות הגזמה (אחד המאפיינים הנוספים) היא מתארת את הקורה בממלכה‪ ,‬ממלכה‬
‫המורכבת כולה ממסיבות ונשפים‪ ,‬מלכות שיכורה ומסואבת‪ .‬ובממלכה הזו חל היפוך‬
‫תפקידים ‪ -‬הגברים נחבאים לשמור על הילדים‪ .‬האישה היא המתווה את דרך החיים‪ .‬נוצרת‬
‫חשיפה בו‪-‬זמנית של שתי מערכות ‪' -‬גבוהה' מול 'נמוכה'‪ .‬יחסי גבר אישה‪ ,‬יחסי שולט נשלט‪,‬‬
‫מצבי גוף ונפש‪ .‬מערכת הניגודים הללו מעניקה לקורא תחושה של אי הלימה‪ .‬ההנאה נובעת‬
‫מצירוף הקומי של הלשון והקומי של המצב ויש כאן תחושה קתרטית‪ :‬טוב שההתנהלות היא‬
‫שם במדינת כנטרישה ולא כאן‪ .‬או שמא ההומור מאפשר לנו גם להגיב לתסכולים הרבים‬
‫שבהם אנו מתנסים‪ ,‬תוך כדי הנאה מהאפשרות הניתנת לנו "להתקיף" מבלי "להיענש"‬
‫(העיקרון הפסיכולוגי של פרויד)‪.‬‬
‫יסודות מופשטים כמו שמירה על שלטון החוק‪ ,‬אהבת האדם‪ ,‬חיפוש הצדק והיסודות‪ ,‬כל אלה‬
‫נרמסים על ידי יסודות של צורך חומרי ‪ -‬זלילה וסביאה‪ ,‬התעמרות של אישה ביצור חלש כמו‬
‫הליצן‪ .‬גם היפוך התפקידים קיים כאן והוא מוסיף למימד ההומור‪ :‬מפקדת קשישה‬
‫המתעמרת בנתיניה ובחילה‪.‬‬
‫היסודות החברתיים ההיררכיים‪ ,‬השמרניים‪ ,‬המכובדים והרציניים המתחייבים בממלכה‬
‫מתוקנת נרמסים ברגל גסה על ידי אישה שגחמתה ממש לא ברורה!!!‬
‫בסוף השיר מתווסף קטע מספר תהילים‪ .‬הקטע מספר תהילים מדגיש‪ ,‬כי דבריה נאמרים‬
‫מתוך אמונה‪ ,‬ענתי מלשון הענקתי תשובה או שמא מתוך חולשה‪ :‬עניתי ‪ -‬נהייתי ענייה‪ .‬ועוד‪:‬‬
‫"אני אמרתי בחפזי" משמע‪ ,‬בחפזון שפטתי את האדם‪" .‬כל האדם כוזב"‪ ,‬גם כאן אפשר‬
‫לקרוא את המלה כוזב בשני אופנים‪ :‬אחד מרבה שקר‪ ,‬האם היא מבקשת לחזור בה‬
‫מהקריאה המבודחת? או שמא היא מבקשת להציע כאן פרשנות ברוח ההומור ולומר כדברי‬
‫ר' משה אבן עזרא 'מיטב השיר כזבו'‪ ,‬כי המתואר כאן הוא פרי יצירת מוחה הקודח? ואולי יש‬
‫משהו שקרי באדם‪ ,‬איזה תכונה הטבועה בו באופן אימננטי‪ ,‬ובאמצעות הפארודיה על דמות‬
‫האדם הכותבת רק מחדדת את ההסתכלות בתהליך ומפנה את מבטנו להתבונן בדברים גם‬
‫כן‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪70‬‬
‫ואם מגילת כנטרישה נדמית שכמו ונכתבה כטוב לבה ביין‪ ,‬אי אפשר להתעלם ממוטיב היין‬
‫העובר כחוט השני לאורך כל הקובץ‪ .‬חשיבותו וקדושתו הדתית לא אחת מהולים או מתובלים‬
‫בקורטוב של הומור‪ .‬פנים רבות ליין‪ :‬חוויית הכנת היין‪ ,‬שתיית היין‪ ,‬הקהילה השותה יין‪,‬‬
‫תפקידיו או שמא תכליתו של היין‪.‬‬
‫הכנת היין ‪ -‬מקורו של היין אליבא דסרי הוא מוזר "אין יין אלא ממים" (עמ' ‪ .)21‬טיעון זה‬
‫שנשמע כמעט מופרך זוכה להוכחה כמעט מדעית‪ .‬היין נוצר "ממים שלנו לילה אחד" (עמ'‬
‫‪ .)32‬מיד אחר כך היא כותבת "יין שלי לן בי‪ /‬שנים ושמטים" (עמ' ‪ .)32‬משפט זה מאיר את‬
‫המושג "לנו" כהומונים‪ :‬שלנו פירושו של ‪ +‬רבים‪ ,‬או שמא מן השורש לון‪ .‬אם אכן נתכוונה‬
‫שהרי קבעו חכמים שתהליך הכנת המצה דורש מים שלנו לילה‪ ,‬שהטמפרטורה שלהם ירדה‬
‫במשך הלילה כך שיתאימו להכנת בצק שלא יחמיץ‪ .‬יוצא שהכותבת כורכת מין שבאינו מינו‪.‬‬
‫היא נוטלת מרכיב מטקס הכנת המצה ומסמיכה אותו לטקס עשיית היין‪ .‬אבל יין ‪ -‬רזין‪ .‬סוד‬
‫היין הוא בתהליך הכנתו או שמא בתהליך שתייתו‪ .‬לא ברור כי‪" ,‬אולי כך כתב הרבי"‬
‫ה"אולי" מטיל ספק בהיררכיה הגברית‪ ,‬והיא ממקום של אישה נטלה חלק בתהליך הכנת‬
‫היין‪" .‬נסעתי עם הדוד חיים‪ /‬לשפרעם לחפש דוודים‪ /‬וכלים להפקת יינות וערק‪ /‬ומי וורדים"‬
‫(עמ' ‪ .)34‬הפעילות הגברית מלווה על ידה "יד ימינו הייתי בעסק הזה" (עמ' ‪ .)34‬שוב‬
‫בצירוף השירי נסמכים ביטויים משדות סמנטיים שונים "יד ימינו" הוא כינוי לשם (דוגמת‪ :‬יְ ִמין‬
‫עֹשה ָחיִל‪ .‬תהילים קי"ח ‪ )16‬ו"העסק הזה" שבלשון העגה הוא ביטוי למשהו סתמי‪,‬‬
‫יְהוָה‪ָ ,‬‬
‫כאשר הכינוי הדאיקטי "הזה" מעניק לו תחושה של לשון נמוכה!‬
‫תכלית שתיית היין ‪" -‬יין ישמח לבב אנוש‪ /‬וירפא כל מכה אנושה"‪ ,‬ויתר על כן היא מצהירה‬
‫"נזיר מן היין‪ /‬כמו אוכל חזיר" (עמ' ‪ .)18‬כדי להצדיק אמירה נוקבת זו היא מתפלפלת עם‬
‫טיעונים לוגיים דוגמת שיח חכמי התלמוד‪ .‬ועוד מוסיפה "אף זה הנמנע מן היין ‪/‬חוטא לנפשו‬
‫שחשקה ביין‪ /‬ומגדל ציפורים בראש‪ /‬מתחת לראשו הגדל פרע" (עמ' ‪ .)18‬הקטע המקראי‬
‫המצטרף אל הפרק לקוח מתהילים ק"ב ‪" 8‬שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג"‪ .‬האם‬
‫הסיטואציה הנוצרת בשיר היא מלנכולית או שמא מזיגת העניינים יוצרת מעשה כלאיים‪,‬‬
‫עירוב מין שבאינו מינו‪ ,‬מצב המכריח את הקורא לבחון את ההומור הגלום באמירה הנדונה‪.‬‬
‫שהרי אי אפשר להתעלם מדין קרבן הנזיר‪ ,3‬כפי שמופיע בפרשת נשוא במדבר ו' פס' ‪.1-2‬‬
‫הישענותה של סרי על פרשת הנזיר מכריחה את הקורא להתמודד עם ידע עולם היוצר‬
‫משמעות מדומה‪ .‬משמעות שהיא לעתים מנותקת מן המשמעות המקורית‪ .‬האם יש בתיאור‬
‫עולם זה קריאת תיגר על נורמות חברתיות שנשתבשו? הרי יש כאן דרך לתעתע בקורא‪ .‬אם‬
‫הקורא אינו מבין את מקור הטקסט הרי נדמה לו‪ ,‬כי הכותבת מבקשת ללעוג לאותם אלה‬
‫המבקשים להדיר עצמם משתיית יין כדרך שנהגו הנזירים‪ .‬ולאלה הבקיאים בחוקי קרבן נזיר‬
‫הרי ברור כי יש כאן לעג למקורות ולא לעג לקורא‪.‬‬
‫סופו של שיר היין עוזר לעבור את משוכת הצער (עמ' ‪ .)25‬בשיר יין והבל (עמ' ‪ )51‬כותרת‬
‫השיר מעוררת גיחוך בשבירת האלוזיה‪ .‬לא קין והבל‪ ,‬אלא יין והבל‪ .‬לאורך השיר מתוארת‬
‫מערכת היחסים המיוחדת הנרקמת בין קין‪ ,‬הבל ואמם‪ .‬סרי טווה גרסה משלה לגרסת קין‬
‫והבל המקראית‪ .‬גרסתה רוויה בביטויים של לשון שוליים‪ ,‬לכאורה כתוצאה משכרותה‪,‬‬
‫לכאורה מהדרך בה היא מבקשת להציג את החברה‪ .‬היא אומרת לקין‪" :‬ואתה יא חתיכת‬
‫קין‪/‬כל היום מתעסק עם היין‪ /‬וחושב שאבא צריך רק פירות וכוס יין" (עמ' ‪ .)57‬והבל עונה‬
‫לקין "איזה זבל אתה ‪ -/‬יא אהבל‪( "...‬עמ' ‪ )57‬לשון הקללות היא פונקציה אכספרסיבית‪,‬‬
‫שתכליתה לתת לרגש לגבור על ההיגיון‪ .‬אמנם מקומה לא יכירנה בשירה ובוודאי לא‬
‫בסיטואציה המבקשת לשחזר פרק מן המקרא‪ ,‬דווקא מפגש קודש וחילונו מעורר את תחושת‬
‫‪ 3‬וראו בהרחבה דבריו של יהודה איזנברג‪ ,‬אתר דעת‬
‫‪ http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/md_nazir.htm‬אוחזר ב‪ 52 -‬ביולי ‪.5002‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪71‬‬
‫אי ההלימה! לשירה עקרונות מפּורשות‪ 4‬מוגדרים‪ ,‬צורך לתפסה כמובעת בלשון גבוהה‪ ,‬אולם‬
‫המפגש עם הנמוך יוצר הפתעה והנמכה של הסיטואציה‪ .‬לא רק אופן הדיאלוג נתפס במלוא‬
‫הומור‪ ,‬אלא גם הסיטואציה המתוארת‪ .‬אלה מחזירים את הקורא אל נקודת המוצא אל‬
‫תהליך שתיית היין‪ ,‬שבמהותו הוא טקס מכובד !‬
‫חוויית השתייה ‪ -‬חוויה שאמורה להיות שבח והודיה למי שיצר אותה‪ ,‬שוב מתוארת כחוויה‬
‫מונמכת‪ .‬קין והבל מתהוללים‪ .‬הם אומרים לאמם‪" :‬זה בסתם‪ /‬רק שתינו קצת‪ /‬ונסחפנו‪/.‬‬
‫קצת יין של קין ‪/‬עם זבל של הבל‪( "....‬עמ' ‪ .)58‬שבירת החוקים מתוארת באמצעות חריזה‬
‫המעניקה נופך יְַל ִדי לסיטואציה‪ .‬לכאורה‪ ,‬ילדים הדוברים כילדים‪ ,‬אך עושים מעשה נפשע‬
‫השייך לעולם המבוגרים‪ .‬או כפי שהגדירה הכותבת בפתיח לקובץ "שיכורים וילדים עשויים‬
‫לראות כמו משוגעים או תמימים"‪ .5‬כך גם המלכה כנטרישה כשהיא שתויה ומבודחת היא‬
‫מצווה בלשון שוליים‪" :‬שישקו לי בתחת" (עמ' ‪ .)91‬השתייה במגילת כנטרישה היא חלק‬
‫מהוויית השיכרון הקשור במגילת פורים‪ ,‬שם נצטוו לשתות עד שלא ידע‪ .‬אותה נימת שכרות‬
‫מלווה גם את חזון העצמות‪ ,‬גם כאן "שיכורים השיקו כוסות" (עמ' ‪ )171‬ואותם שיכורים הם‬
‫חכמי התלמוד‪ ...‬אותם גברים שבמקום אחר היא לועגת להם‪" :‬בכל אופן בהתוודעויות‪ /‬רק‬
‫הגברים שותים "משקה חריף" לחיים לחיים‪ /.‬גם כשהם שותים‪ /‬רק כוס מים" (עמ' ‪ .)33‬סרי‬
‫בתעוזתה השירית מגשימה את דבריה של הפמיניסטית הצרפתית הלן סיקסו "כתבי את‬
‫עצמך‪ :‬גופך מוכרח להישמע‪ .‬או אז ישפעו מעיינות הלא‪ -‬מודע האדירים‪ .‬סוף סוף ייפרש לו‬
‫הנשי הבלתי נדלה" (סיקסו וקתרין‪ .)18 ,2006 ,‬ואכן זו התחושה הנוכחת בקובץ בת יין!‬
‫‪ .3‬מבט על עניינים פוליטיים‬
‫גבולות ה"אני" של סרי נמתחים מאמירה חברתית אל אמירה חברתית שיש בה נימה‬
‫פוליטית‪" .‬צרחתי מכאב ומחיתי‪.../‬ישראל ערבים זה לזה‪ /‬ואני ערבה לכלל האדם‪( "...‬צרחתי‬
‫מכאב‪ ,‬עמ' ‪ ,47‬פרה אדומה)‪ .‬הדימוי המאפיין את היותה נביאת הזעם הוא דימויו של ישו‬
‫הצלוב‪ ,‬והיא כישו הצלוב נושאת את כל מכאוב העולם בגופה‪ .‬אבל למרות בקשתה להיות‬
‫מיילדת של עם נדכאים‪ ,‬לצאת מתוך ירושלים הקרועה בין כולם מקדושה‪ ,‬היא אינה מצליחה‬
‫לעשות דבר בפועל‪ .‬לכן היא אינה נלאית לומר את דבריה‪ .‬היא מאמינה כי מתוך ירושלים‬
‫תצא הקריאה להגשים חלום ישן לשני העמים‪ ,‬שיוכלו לשיר בעברית ובערבית שיר אהבה‬
‫למולדת הקדושה (כאילו לא די לי‪ ,‬פרה אדומה‪ ,‬עמ' ‪)62‬‬
‫"בדחילו ורחימו אני עומדת לפניך‬
‫ומבקשת שמור על שלום הילדים‬
‫שמור על שלומנו‬
‫ערבים ויהודים‪...‬‬
‫מפני חרבנו שלנו‬
‫המתהפכת‬
‫בינינו נגדנו‬
‫ונגד אחינו (בדחילו ורחימו‪ ..‬פרה אדומה‪ ,‬עמ' ‪)84 – 80‬‬
‫‪ 4‬שריג ( ‪ )5005‬מציינת תבחינים לבחינת רמת מפורשות של טקסט ובהם‪ :‬הרמה החברתית תרבותית‪ ,‬הרמה‬
‫הפואטית והרמה הקוגניטיבית תקשורתית‪.‬‬
‫‪ 5‬מוטיב המשוגע ‪" -‬חרש שוטה וקטן לאו בני דעה נינהו" (יבמות צט‪ ,‬ע"ב)‪ .‬מוטיב זה מצוי בהרחבה לדוגמה ביצירה‬
‫סיפור פשוט לש"י עגנון‪ ,‬או פראדל לדבורה בארון‪ .‬שם המשוגעים הם הסמן לאמת החברתית‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪72‬‬
‫"ואני צופה ירושלים חרבה‪ /‬בשל שנאת חינם‪ /‬ומלחמת אחים והמקדשים קורסים‪ /‬לסלול את‬
‫הדרך לאלהים חיים‪( " ...‬רואה את עירי‪ ,‬עדנה עמ' ‪ .)149 – 147‬המשך לתיאור זה מצוי‬
‫בשיר "קץ הימין" (בת יין‪ ,‬עמ' ‪ )136‬שיר שהוא אספקלריה חברתית עגומה‪ .‬בשיר מתארת‬
‫הכותבת בלשון שוליים את התרופפות הנורמות‪ .‬יכולת ההצלפה נובעת מהיותה של הכותבת‬
‫שרויה במרחק רב מהקהילה בישראל‪ ,‬היא נמצאת בברקלי בארצות הברית‪ .‬מה שמאפשר‬
‫התבוננות על הנושאים בפרספקטיבה‪ ,‬ולא התבוננות כחלק מקהל הקהילה‪ .‬כתוצאה מכך כל‬
‫אותן בעיות עשויות להיראות פחות נוראיות ואולי אף מגוחכות‪ ,‬בפרט אם מציגים אותן בדרך‬
‫הומוריסטית‪.‬‬
‫האמירות הפוליטיות הנוקבות הללו נצבעות בספר בת יין בטון הומוריסטי‪ ,‬כך מקבלת‬
‫האמירה הצינית הכואבת זווית התבוננות נוספת‪ .‬התוכן לא השתנה‪ ,‬אלא אופן האמירה‬
‫ההומוריסטי המאפשר להכיל את הביקורת הנוקבת‪.‬‬
‫הקובץ מגילת "איכה ישב" מורכב מאמירה חברתית בעלת נימה פוליטית‪ .‬קובץ זה הוא‬
‫ואריאציה על "איכה ישבה"‪ .‬במגילה זו הקורא נחשף אל ההוויה הפוליטית בישראל‪ ,‬אל‬
‫תרחישים‪ ,‬שמבט לאחור מאפשר לבחון את התנהלותם באור מבוקר‪ .‬המטונימיה‪ ,‬פרט‬
‫המייצג את הכלל‪ ,‬היא האמצעי האמנותי הדומיננטי במגילת "איכה ישב"‪ .‬אנשי חלם הולכים‬
‫בתלם אחר מר גרשון‪ .‬וזה הולך למצוא אצל עובדי כוכבים‪ .‬החכם‪ ,‬מאן דהו‪ ,‬משיא לו עצה‬
‫איך לפעול לקראת תשעה באב‪ .‬עליו לפעול בשיא השרב‪ ,‬כי מרוב חום כולם נעשו סתומים‪,‬‬
‫ולכן הוא יוכל לפעול כמו רחבעם שפילג את העם‪ .‬בלשון מעורבת היא מתארת סיטואציה‬
‫חברתית עכשווית הנשענת על סיטואציה מקראית‪ .‬הכותבת מציעה נשק סודי כדי לטפל‬
‫בחברה‪ ,‬והנשק הוא כינת תשעה באב‪ .‬ההומור נבנה כאן על בסיס הצליל קינה‪ /‬כינה על‬
‫בסיס המוגבה והנמוך‪ ,‬קודש מול חול‪ ,‬רוחני וגשמי‪.‬‬
‫לכינה תכונות מיוחדות‪ ,‬היא תוכל לכל אותם יפי הבלורית והטוהר‪ .‬כינה שתוכל לכל מי שיעז‬
‫להעפיל אל ההר‪ .‬כינויים מטונימיים לקבוצות חברתיות בישראל‪.‬‬
‫שתי השורות הללו ממקדות את האמירה הצינית בקבוצה חברתית פוליטית מוגדרת‪ .‬שורה‬
‫זו נשענת על שירו של חיים גורי שיר "הרעות"‪:‬‬
‫"אך נזכור את כולם‬
‫את יפי הבלורית והתואר‬
‫כי רעות שכזאת לעולם‬
‫לא תיתן את ליבנו לשכוח‬
‫אהבה מקודשת בדם‬
‫את תשובי בינינו לפרוח‪".‬‬
‫ובשורה להעפיל אל ההר מבצבץ הד לשירו של אלתרמן‪:‬‬
‫בהרים‪ ,‬בהרים זרח אורנו‪,‬‬
‫אנו נעפילה אל ההר‪,‬‬
‫האתמול נשאר מאחורינו‬
‫אך רבה הדרך למחר‪.‬‬
‫או שמא כיוונה לשירו של לוין קיפניס‬
‫אל ראש ההר! אל ראש ההר!‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪73‬‬
‫הדרך מי יחסום לפדויי שבי?‬
‫מעבר הר הן זה מכבר‬
‫רומזת לנו ארץ צבי‪.‬‬
‫העפילו‪ ,‬העפילו‪,‬‬
‫אל ראש ההר העפילו!‬
‫העפילו‪ ,‬העפילו‪,‬‬
‫אל ראש ההר העפילו!‬
‫אחים עלו‪ ,‬אחים עלו –‬
‫לב מי יירך ייחת מאבן נגף‪.‬‬
‫צעד עשו‪ ,‬ראה תראו‬
‫פי שניים אנו אז נישגב‬
‫הכותבת נוקטת לשון אינטר טקסטואלית שתכליתה להדריך את הקורא אל סיטואציות בעלת‬
‫משמעות ממוקדת ‪ -‬כזו הנחשפת מהטקסט המיובא‪ .‬האם גם בכתיבתה של סרי יש נימה‬
‫חזונית כגון זו המופיעה בשירים? האם יש כאן אמירה המבקשת להתריע כנגד פילוג עתידי‬
‫בעם המועצם נוכח האמירות של גורי‪ ,‬אלתרמן וקיפניס שקראו לבניין העם? האם יש כאן‬
‫סיפור חברתי חדש אותו מבקשת הכותבת לספר?‬
‫האם יש כאן ניסיון להתריע?‬
‫גם נוכח הסיטואציה הקשה נדמה שהדברים צבועים בטון מאד הומוריסטי‪.‬‬
‫האם ההומור אמור להוות כסות? האם באמצעות ההומור עשוי הקורא להפנים את הנושא –‬
‫האם יש כאן תהליך של הזרה? האם ההומור מקל ומסייע בעיקר במצבים של כעס‪ ,‬אובדן‬
‫והכחשה – אז ההומור יוצר פרספקטיבה נוחה לראות את הדברים מזווית אחרת של‬
‫המתבונן ובכך גורמת לא להישבר‪ .‬האם ההומור יוצר שחרור רגשי והוא מהווה ואו פתח‬
‫מצוין לפורקן‪ .‬הוא כלי לא מאיים לביטוי המתרחש בפנים מעיין "הגיון אחר" (רוזנהים‪,‬‬
‫‪.)1990‬‬
‫הכותבת מודעת! ולכן מקומם של עוד תהליכים פוליטיים אינו נפקד‪ .‬היא מתייחסת לתהליך‬
‫ההתנתקות‪ .‬בשיר היא כותבת הת‪-‬נת – קות; הטיפוגרפיה מעצימה את תהליך ההתנתקות‪.‬‬
‫המלה נכתבת במפורק‪ .‬משמע מהות ההתנתקות מצויה גם באופן הגרפי שלה‪ .‬ועוד‪...‬‬
‫"ובייננו מה ההבדל בין אוהב לאויב?" (עמ' ‪ ,)122‬אם בספריה הקודמים נשמעה גרסה‬
‫אוהדת ערבים הרי שבקובץ זה יש הצטננות ַבּיחס אליהם‪ .‬ייתכן שהצינון נובע בשל התנהגות‬
‫המנהיגים ואין כאן אמירה על העם או על האוכלוסייה‪ .‬הדברים על הערבים נכתבים‬
‫כפארודיה‪ .‬תוך כדי תיאור תהליך של שמירה על דיאטה היא מתייחסת אל האווירה‬
‫הפוליטית ואל תהליך ההתנתקות‪ .‬את מערכת היחסים בין החמאס והג'יהד ובוש החביב היא‬
‫שוזרת בסלט שעליו נקטפו בגוש קטיף‪ .‬כל אחת מהדמות המטונימיות מייצגת פלח‬
‫אוכלוסייה נרחב‪ .‬גם באמירה "אל תשמחי פלשת" היא רומזת להתנהלות הפוליטית‬
‫המתרחשת מסביב‪ .‬היא מתארת את סופה ועתידה של עזה‪ .‬ומצויים רמזים לראיס ערפת‪,‬‬
‫לבוש ולשאר אנשי השררה שניהלו את העניינים (עמ' ‪.)131‬‬
‫וכל אלה מובילים אותה לומר אמירה צינית על כך שלשיר אין מוסר השכל‪" .‬משיר אווילי יכול‬
‫להתקבל רק מוסר השכל דומה‪ ,‬ומוסר ההשכל הוא כינת תשעת באב שפתחה בסרבנות ולא‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪74‬‬
‫מתנתקת מהראש" (עמ' ‪ .)116‬ההתרחשות הפוליטית מתוארת בחריזה שנדמית לעיתים‬
‫מאולצת‪ .‬עניין שרודף עניין ונדמה שהקשר כלל אינו קוהרנטי‪ .‬כל זה מסתיים בקרשנדו שהוא‬
‫אנטי קלימקס לכל מה שנאמר בשורות הקודמות!‬
‫"יחי אדוננו‬
‫מורנו ורבנו‬
‫המלך המשיח‬
‫לעולם ועד" (עמ' ‪)127‬‬
‫קריאת הבית האחרון אפשרית בשני אופנים‪ .‬האחד באופן מלא פאתוס ואז נוצרת תחושה‬
‫שהכותבת לועגת לה' כי לאחר כל התיאור המונמך‪ ,‬נלמד של המצב הפוליטי – מה טעם‬
‫במקומו הרם והנישא‪ .‬אפשרות לקריאה שנייה‪ :‬לאחר תחושת החידלון ולאחר ההתמוססות‬
‫מה שנותר לאדם הוא רק להתגרד מכינת תשעה באב (קומי של מצב) ולבטוח בה'‪ ,‬שהוא‬
‫יהיה נכון תמיד לעזור!‬
‫מה שמחלץ את הבנת הנקרא הוא הבנת הקטע המתווסף מתהילים קכ"ד‪ .‬פרק זה מתאר‬
‫את הרווח וההצלה‪ .‬אז אם לגזור גזירה שווה הרי מה שהיה הוא שיהיה‪ ,‬וההצלה שנכונה‬
‫תשוב ותהייה‪.‬‬
‫מה גם שהפרק בתהילים מנוסח בלשון רבים והוא מחזיר את האמונה לא רק ליחיד אלא‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ההומור מאפשר להגיב לתסכולים הרבים שבהם אנו מתנסים‪ ,‬תוך כדי הנאה מהאפשרות‬
‫הניתנת לנו "להתקיף" מבלי "להיענש"‪ .‬ההומור מבחינה אינטלקטואלית מאפשר לנו‬
‫להשתחרר לרגע קט מהכבלים של החשיבה הרציונאלית‪ ,‬ליהנות מעיוותי מילים וממשמעויות‬
‫ולעבור על חוקי הלוגיקה‪ ,‬ליצור שינוי בנקודת התצפית‪ ,‬להתבונן על הנאמר מזווית חדשה‪.‬‬
‫ההומור מאפשר לגעת בנושאים שהם טאבו חברתי‪ .‬לכונן תקשורת נטולת מחיצות בעלת‬
‫אוירה נינוחה‪ .‬ההומור מנסה להשפיע על אנשים לשנות עמדות‪.‬‬
‫סרי מודעת לתפקיד יצירתה כיוצרת בעיקר כיוצרת משפיעה‪ .‬היא בוחרת באמצעי ההומור‬
‫ומנצלת את הפונקציות השונות שלו כדי להעניק לקורא מעט מן האור הגנוז המצוי לטענתה‬
‫בשפע‪.‬‬
‫בפתיח לספרה בת יין כותבת ברכה סרי תודות בכתב ידה לכל מקורות השפע וההשראה‬
‫שהשפיעו על כתיבתה‪ .‬ללא כחל וסרק היא מדגישה‪ ,‬כי תורה חדשה "מאיתי תצא"‪ .‬את‬
‫תורתה החדשה היא מניחה לפנינו הקוראים‪ .‬הנאה אסתטית מרובה הפקנו הקוראים‬
‫מהלשון הבלתי שגרתית‪ ,‬שגרמה לחייך במלוא פה‪ .‬מהלשון שבכל פעם אילצה אותנו להסיר‬
‫את וילונות הידע ולהתאים את עצמנו לסיטואציה החדשה המוצגת לפנינו‪ .‬הומור מלוא‬
‫חופנים‪ ,‬שכל דרך לשונית או אמנותית כשרה להשיגו‪ ,‬החל ממשחקי המילים דרך אלמנט של‬
‫הגזמה‪ ,‬שבירת האילוזיות המקראיות או הצורך בקריאה נודדת שמחייבת לשבור את‬
‫האוטומטיות של הקריאה‪ .‬אלא כזו המאלצת לחבר חומרים מעולמות שונים‪ .‬ההומור של‬
‫סרי נובע מיכולת קריאת הטקסט באופן רב ריבודי‪ .‬הפירוש המוענק לכל מילה מפקיע את‬
‫מהותו משדה סמאנטי אחד מוכר ומועתק אל שדה סמנטי‪ ,‬שבמהותו סולל נתיב אל שדה‬
‫אסוציאציות המתפשט לכיוונים שונים‪.‬‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪75‬‬
‫בשל אופי החיבורים מכניסה הקריאה את הקורא למצב רוח הומוריסטי‪ .‬מהר מאד מבין‬
‫הקורא כי עליו לקרוא את הדברים בקריאה משחררת‪ .‬כך יוכל להתבונן בכתוב מתוך‬
‫פרספקטיבה‪ ,‬לראות את הדברים מתוך ריחוק מסוים‪ ,‬לצחוק עליהם‪ ,‬לחוש את סדרם‬
‫הנפרע‪ ,‬להכניסם לקשרים לא הגיוניים‪ ,‬לשבור את המקובל‪ ,‬לברוא מציאויות שונות ולו גם‬
‫אבסורדיות‪.‬‬
‫הקריאה ההומוריסטית אפשרה התבוננות בעולמה של סרי‪ .‬עולם של "אני" מיוחד‪ ,‬אבל עולם‬
‫שאינו עומד במנותק מהמקורות מהם באה‪ .‬היא חלק ממארג חברתי‪ .‬היא מבקרת אותו לא‬
‫כמי שעומד בחוץ אלא כמי שנוטל חלק בתוכו‪ .‬זהו אינו סרקזם מרושע‪ ,‬אלא לעתים הומור‬
‫כואב המבקש לתקן את הנדרש‪ .‬היא מורדת בנורמות אסתטיות מסורתיות (תוכן וצורה)‪ .‬היא‬
‫מכריחה את הקורא לחצות את משוכת אי ההלימה הקוגניטיבי ולהתייחס לנתון החדש‬
‫המונח לפניו על פי כללי בחינה חדשים‪ ,‬כללי בחינה לשוניים היוצרים מצבים קומיים מסוגים‬
‫שונים‪.‬‬
‫את דרך יצירת ההומור של סרי אנסח במשפט אחד באמצעות דבריו של ברגסון‪ :‬אין‬
‫הומוריסט אלא מורליסט שהתחפש בלבוש חכם!‬
‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬
‫עיון בקובץ בת יין מאת ברכה סרי | לאה ברץ | ‪76‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫בארת‪ ,‬ר' (‪ .)2004‬דרגת האפס של הכתיבה‪ ,‬ת"א‪ ,‬רסלינג‪.‬‬
‫ברגסון‪ ,‬ה' (‪ .)1975‬הצחוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ראובן מס‪.‬‬
‫כהן א' (‪ .)2005‬הומור של עם ישראל לדורותיו‪ ,‬חיפה‪ ,‬אמציה‪.‬‬
‫כהן א' (‪ .)2007‬מרפא פילוסופי‪ ,‬תרפיה פילוסופית הלכה למעשה‪ ,‬חיפה‪ ,‬אמציה‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬ט' (‪ .)1995‬בין‪-‬טקסטואליות בספרות ההשכלה‪ :‬מקומו של הטקסט הבלתי‪-‬כתוב‪,‬‬
‫בקורת ופרשנות‪ ,31 ,‬עמ' ‪.52 -37‬‬
‫ֹשיר‪ ,‬מדריך לשירה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כתר‪.‬‬
‫זנדבנק‪ ,‬ש' (‪ַ .)2002‬מזֶּ ִּ‬
‫לאקן‪ ,‬ג' (‪" .)1989‬הקדמה לאחר הגדול"‪ ,‬סמינר מס' ‪ ,2‬שיחות‪ ,‬כרך ד' מס ' ‪.1‬‬
‫מרכוס י' (‪ .)2001‬אפקטים קומיים וסאטיריים בלשון הספרות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון שבנגב‪.‬‬
‫הוצאת הספרים של‬
‫סיקסו‪ ,‬ה' וקתרין ק' (‪ .)2006‬זה עתה נולדה‪ ,‬ת"א‪ ,‬רסלינג‪.‬‬
‫סרי ב'‪ .)2007( ,‬בת יין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬האור הגנוז‪.‬‬
‫סרי‪ ,‬ב'‪ .)1998( ,‬המדינה זה אני‪ ,‬נגה‪ ,‬מס ‪ ,33‬עמ' ‪.10‬‬
‫רוזנטל‪ ,‬ר' (‪ .)2005‬מילון הסלנג המקיף‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כתר‪.‬‬
‫רנן י' (‪ .)1973‬על ההזרה ביצירת הספרות‪ ,‬סימן קריאה‪ ,‬מס' ‪ 2‬עמ' ‪.361 -343‬‬
‫שימרון‪ ,‬י' (‪ .)1989‬פסיכולוגיה של קריאה והבנת טקסט‪ ,‬אוניברסיטה משודרת‪ ,‬משרד‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫שיינפלד‪ ,‬א' ( ‪ .)2005‬הסדנה לשירה – מדריך לכתיבת שירה והוראתה‪ ,‬פ"ת‪ ,‬שופרא‪.‬‬
‫שקד ג' (‪ .)1965‬בין שחוק לדמע‪ ,‬ת"א‪ ,‬ספריית מקור‪ ,‬אגודת הסופרים‪.‬‬
‫שריג‪ ,‬ג' (‪" .)2002‬טפח וטפחיים היבטים של מפורשות בשיחה הבין טקסטואלית"‪ ,‬סקריפט‪,‬‬
‫‪ ,5-6‬עמ' ‪.11-35‬‬