התמודדות משרד החינוך עם תופעת האלימות הספר

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫התמודדות משרד החינוך עם תופעת האלימות‬
‫בבתי‪-‬הספר‬
‫דיון במסגרת כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה‪2011 ,‬‬
‫מוגש לוועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬
‫‪02 -‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪6408240/1‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪02 - 6 4 9 6 1 0 3‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫כתיבה‪ :‬אסף וינינגר‬
‫ב' בכסלו תשע"ב‬
‫אישור‪ :‬הודיה קין‪ ,‬ראש צוות‬
‫‪ 28‬בנובמבר ‪2011‬‬
‫תמצית‬
‫מסמך זה נכתב עבור ועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬בראשות ח"כ אלכס מילר‪ ,‬לקראת דיון שכותרתו‬
‫"אלימות במערכת החינוך – פיזית ווירטואלית"‪ ,‬המתקיים במסגרת "כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה ‪."2011‬‬
‫במסמך תיסקר מדיניות משרד החינוך בנושא האלימות במערכת החינוך‪ ,‬יוצגו אמצעי הניטור בהם‬
‫משתמש המשרד על‪-‬מנת למדוד את היקף התופעה וממצאיהם‪ ,‬וכן יוצגו תוכניות המניעה וההתערבות‬
‫שמפעיל המשרד בבתי‪-‬הספר ויובאו הערכות בנוגע ליעילותן‪ .‬בשל קוצר היריעה יתייחס מסמך זה לאופן‬
‫ההתמודדות של משרד החינוך עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר בלבד‪ ,‬ולא תיכלל בו התייחסות לנושא‬
‫‪1‬‬
‫האלימות בגני הילדים‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2007‬בדק משרד מבקר המדינה באופן מקיף ויסודי את דרכי התמודדותו של משרד החינוך‬
‫עם תופעת הבריונות והאלימות בבתי‪-‬הספר‪ .‬לאורך המסמך מופיעות התייחסויות רלוונטיות של מבקר‬
‫המדינה‪ ,‬שהתפרסמו בדוח המבקר לשנת ‪ 2.2008‬כל אזכור של מבקר המדינה במסמך מתבסס על דוח זה‪.‬‬
‫מהמסמך עולים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫משרד החינוך הציב את המאבק באלימות ועיצוב אקלים חינוכי מיטבי כאחד מהיעדים‬
‫המרכזיים שאמורים להנחות ולמקד את עבודת המשרד בשנים ‪ .2011-2009‬המשרד מכתיב כיום‬
‫את מדיניותו בנושא האלימות במערכת החינוך באמצעות חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח‬
‫והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך"‪ ,‬שיצא בשנת ‪ ,2009‬וכולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הנחיות לבניית‬
‫תוכנית לאקלים בטוח בבית‪-‬הספר‪ ,‬דגם מוצע לבניית תקנון בית‪-‬ספרי והנחיות ממוקדות לטיפול‬
‫באירועי אלימות שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשרד מודד כיום את היקף תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר באמצעות שלושה כלי ניטור‪,‬‬
‫המתבססים כולם על דיווחים סובייקטיביים של תלמידים ומורים באשר למידת מעורבותם או‬
‫היחשפותם לאירועי אלימות שונים‪ .‬למשרד אין כיום מערכת למדידה ואיסוף שוטפים של מקרי‬
‫האלימות החריגה שהתגלו במוסדות החינוך בפועל ואשר מדווחים למשטרה‪ ,‬לפקידי הסעד‬
‫ולמחוזות המשרד‪ .‬מערכת מקוונת שהוקמה לשם כך נמצאת השנה בשלב הפיילוט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנתוני סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב עולה כי שכיחות מעשי האלימות‬
‫בבתי‪-‬הספר היא גבוהה‪ ,‬ובעיקר שכיחות האלימות המתונה ואירועי הוונדליזם והגניבות‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬בשנת תשע"א דיווחו כחמישית מתלמידי כיתות ה'‪-‬ו' על כך שהם קיבלו בחודש האחרון‬
‫מכה או בעיטה או אגרוף מתלמיד אחר‪ .‬כשליש מתלמידי כיתות ה'‪-‬ו' וכמחצית מתלמידי כיתות‬
‫ז'‪-‬ט' דיווחו כי תלמידים מבית‪-‬ספרם שברו או הרסו ציוד של בית‪-‬הספר בחודש האחרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השוואת נתוני המיצ"ב בשנים האחרונות אינה מספקת תמונה חד משמעית באשר למגמות‬
‫האלימות במערכת החינוך‪ .‬כך למשל‪ ,‬מחד נרשמה בשנים האחרונות ירידה בשיעור תלמידי‬
‫פרק ג' בחוזר המנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך" משנת ‪ ,2009‬עוסק בהיערכות‬
‫חינוכית מערכתית כוללת לי צירת אקלים מיטבי ולמניעה ולצמצום של האלימות בגן הילדים‪ .‬החוזר קובע כללים נפרדים‬
‫לבניית אקלים בטוח בגיל הגן על‪-‬פי סטנדרטים של אקלים וטיפול באלימות בגיל הגן‪ .‬בנוסף מפעיל משרד החינוך תוכניות‬
‫התערבות המותאמות לילדים בגיל הרך‪ ,‬דוגמת תוכנית התקשרו"ת‪ ,‬המיועדת לילדים בגילאי ‪ ,4-3‬הסובלים מבעיות‬
‫בהתנהגות עקב קשיים בויסות עצמי‪ .‬התוכנית מתחילה באיתור מוקדם המתבצע על‪-‬ידי גננות‪ ,‬ובהמשך נעשית עבודה עם‬
‫הורי הילדים לפיתוח מודעות לקשיי ילדיהם ולסיוע על‪-‬פי עקרונות התנהגותיים‪-‬קוגניטיביים‪.‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המאבק‬
‫בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪30‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ט' שדיווחו על מעורבות באירועי אלימות ועל היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬אולם‬
‫מנגד נרשמה עלייה קלה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א שדיווחו על היבטים אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לומר‬
‫ככלל כי במרבית המדדים לא נמצאו סימנים להתגברות האלימות‪ ,‬ובמספר היבטים אף נמצאו‬
‫סימנים לשיפור מתון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנתוני המשטרה עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין‬
‫עבירות אלימות ועבירות נלוות לאלימות‪ ,‬שהתבצעו במוסדות חינוך‪ .‬מספר התיקים שנפתחו בגין‬
‫עבירות אלימות בשנת תש"ע (‪ )2010-2009‬היה נמוך בכ‪ 30%-‬ממספר התיקים שנפתחו בגין‬
‫עבירות אלה בשנת תשס"ה (‪ ,)2005-2004‬שהייתה שנת השיא במספר התיקים שנפתחו‪ .‬מגמה‬
‫דומה נרשמה גם במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נלוות לאלימות‪ .‬מרבית התיקים נפתחו‬
‫בשל תקיפות‪ ,‬איומים‪ ,‬גרימת נזקים לרכוש וביצוע מעשים מגונים בכוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתחילת שנת תש"ע (‪ )2010-2009‬הציב משרד החינוך יעד להפחתת רמת האלימות והשימוש‬
‫בסמים ובאלכוהול במערכת החינוך ב‪ ,10%-‬תוך שתי שנות לימוד‪ .‬לא ברור כיצד התכוון המשרד‬
‫לוודא כי היעד אכן ממומש‪ ,‬שכן עד היום לא פותח על‪-‬ידו מדד מרכזי ראשי‪ ,‬המכיל את נתוני‬
‫כלל אמצעי הניטור היכולים לספק את האינדיקציות הרלוונטיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משרד החינוך מבסס כיום את התמודדותו עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר על תוכנית מערכתית‬
‫לקידום אקלים חינוכי מיטבי (תוכנית אח"מ)‪ .‬התוכנית מתבצעת בשני שלבים‪ :‬אבחון‬
‫והתערבות‪ ,‬ומלווה בהדרכה מקצועית במשך שלוש שנים‪ .‬ב‪ 1,580-‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬המהווים כ‪38%-‬‬
‫מכלל בתי‪-‬הספר במערכת החינוך‪ ,‬הופעלה בעבר או מופעלת כיום תוכנית האח"מ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשנים תש"ע‪-‬תשע"א מדד משרד החינוך את רמת האלימות בלמעלה מ‪ 500-‬בתי‪-‬ספר שסיימו‬
‫את תהליך הפעלת תוכנית האח"מ‪ .‬מהנתונים עלה כי באחוז גבוה מאוד של בתי‪-‬הספר נרשמה‬
‫ירידה משמעותית במדדי האלימות‪ ,‬וכי באלו נרשמה ירידה ממוצעת של כ‪ 20%-‬בכל מדדי‬
‫האלימות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נערכה השוואה בין נתוני בתי‪-‬הספר שנמדדו ובין נתוני בתי‪-‬ספר אחרים‬
‫בהם לא הופעלה התוכנית‪ ,‬ומכאן שלא ניתן להפיק ממדידה זו נתונים מלאים בנוגע ליעילות‬
‫התוכנית‪ .‬בימים אלו שוקלת הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) את האפשרות‬
‫לבצע הערכה לתוכנית האח"מ ומערך ההערכה מגובש בימים אלו‪.‬‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫‪3‬‬
‫נושא האלימות בקרב ילדים ונוער שב ועולה פעמים רבות לדיון‪ ,‬בעיקר על רקע אירועי אלימות‬
‫קיצוניים‪ ,‬כגון מעורבות בני נוער במעשי רצח‪ ,‬שוד או אלימות על רקע מיני‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר הבעיה אינה‬
‫בהכרח באותם מקרים קיצוניים‪ ,‬אלא דווקא במעורבות ובחשיפה היומיומית של בני נוער לאלימות‬
‫בדרגות חומרה שונות‪ ,‬כגון הצקות‪ ,‬קללות‪ ,‬איומים‪ ,‬חרמות‪ ,‬פגיעה ברכוש‪ ,‬סחיטה‪ ,‬דחיפות וקטטות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫החומר בפרק זה מתבסס על המקורות הבאים‪ :‬רחל ארהרד וזיוה ברוש‪ ,‬מ"אין בעיה ל"חליפה מיוחדת"‪ :‬התמודדות‬
‫מערכת החינוך עם אלימות תלמידים‪ ,‬דפים ‪ – 46‬כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך‪ ,‬יולי ‪ ;2008‬חנה שדמי‪ ,‬אלה אלגרסי‬
‫ובלהה נוי‪ ,‬התמודדות עם אלימות במערכת החינוך – מדיניות‪ ,‬יעדים ופעולות‪ ,‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית ‪ ,23‬ע"מ‬
‫‪ ,146-121‬יוני ‪ ;2006‬ד"ר יוסי הראל‪-‬פיש ועמיתיו‪ ,‬נוער בישראל – בריאות‪ ,‬רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות‬
‫סיכון – סיכום ממצאי המחקר הארצי החמישי (‪ ,)2006‬ניתוח מגמות בין השנים ‪ 2006-1994‬והשוואה בינלאומית‪ ,‬דצמבר‬
‫‪ ;2009‬מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪30‬‬
‫מדיניות מערכת החינוך בישראל ביחס לתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר השתנתה רבות במהלך ארבעת‬
‫העשורים האחרונים‪ .‬בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים החלו אמצעי התקשורת לדווח על‬
‫מקרי אלימות קשים שהתרחשו בין כותלי בתי‪-‬הספר‪ ,‬וכן הצטברו ממצאים ראשוניים אודות ממדי‬
‫האלימות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נטען כי מערכת החינוך המשיכה במדיניות של התעלמות‪ ,‬הדחקה והכחשה של‬
‫התופעה‪ .‬על אף פרסום חוזרי מנכ"ל במהלך שנות השמונים‪ ,‬שכללו התייחסויות והנחיות לנוהלי דיווח‬
‫במקרי אלימות חמורים‪ ,‬חששו מורים ומנהלי בתי‪-‬ספר מביקורת ומהכפשת שמם כאנשי חינוך‪ ,‬ונמנעו‬
‫‪4‬‬
‫מדיווח על מקרים של גילויי אלימות בבית‪-‬ספרם‪.‬‬
‫רצח נהג המונית דרק רוט בינואר ‪ 1994‬בידי שני תלמידי חטיבת ביניים העלה לבולטות שיא את תופעת‬
‫האלימות של ילדים ובני נוער‪ .‬האירוע והלחץ התקשורתי בעקבותיו קידמו את סוגיית האלימות בבתי‪-‬‬
‫הספר לחזית הבמה של סדר היום החינוכי והציבורי‪ .‬בעקבות כך הוקמה ועדת חקירה פרלמנטארית‪,‬‬
‫שמטרותיה היו לאבחן את מאפייני תופעת האלימות‪ ,‬להמליץ על דרכי התמודדות עמה ולקבוע אמצעים‬
‫ליישמן‪ 5.‬לצידה מונתה ועדת מומחים מייעצת‪ ,‬שגיבשה שורה של המלצות רב‪-‬תחומיות‪ ,‬ובהן המלצה‬
‫ממוקדת עבור מערכת החינוך‪ ,‬ולפיה "יש לחייב את כל מערכות החינוך להפעיל במסגרת בית‪-‬הספר‬
‫תוכניות חינוכיות למניעה והתערבות כנגד תופעות של אלימות"‪.‬‬
‫בשנים אלו החל משרד החינוך להכיר בקיומה של התופעה ועודד הפעלה של פרויקטים ותוכניות מניעה‪,‬‬
‫במטרה להביא לשיפור מהיר של המצב‪ .‬מערכת החינוך הפעילה מספר רב של תוכניות מניעה קצרות‬
‫טווח‪ ,‬שהיו מיועדות בעיקרן להקנות לתלמידים כישורים לפתרון קונפליקטים בדרכי שלום‪ ,‬לעצב‬
‫עמדות נגד אלימות‪ ,‬לחזק שליטה עצמית‪ ,‬לבסס ערכים חברתיים של סבלנות‪ ,‬סובלנות וקבלת הזולת‪.‬‬
‫תוכניות אלה‪ ,‬אשר הופעלו לרוב בשיטת הניסוי והטעייה‪ ,‬וללא בקרה של ממש בנוגע ליעילותן‪ ,‬עוררו‬
‫בקרב אנשי חינוך רבים את התחושה כי הדברים נעשים אד הוק וללא שיקול דעת מעמיק‪ .‬עוד הושמעה‬
‫הטענה כי מידת יעילותן של התוכניות במיגור האלימות נמוכה מאוד‪ ,‬וכי הן אינן כוללות התייחסות‬
‫רחבה ומערכתית לבעיית האלימות במערכת החינוך‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1998‬בעקבות סדרה של כתבות שפורסמו בעיתונים על אלימות בבתי‪-‬הספר‪ ,‬החליט שר החינוך‬
‫דאז‪ ,‬הרב יצחק לוי להקים ועדה ציבורית בראשותו של האלוף במיל' מתן וילנאי לבדיקת האלימות‬
‫במערכת החינוך‪ .‬בשנת ‪ 2001‬הוגש דוח הוועדה‪ ,‬אשר קבע כי על‪-‬מנת להביא לצמצום האלימות בקרב‬
‫בני הנוער יש ליישם אסטרטגיה מערכתית‪ ,‬רב‪-‬מגזרית וארוכת טווח‪ .‬המלצות הדוח הדגישו את הצורך‬
‫בהגברת סמכותו ואחריותו של מנהל בית‪-‬הספר‪ ,‬בגיבוש תוכנית שנתית שתעסוק ביצירת אקלים בטוח‬
‫ובמניעת אלימות בשיתוף כל גורמי בית‪-‬הספר‪ ,‬בקביעת מדיניות ונהלים ברורים ביחס לטיפול באלימות‪,‬‬
‫בהכשרת מורים בנושאים הקשורים בהתמודדות עם אלימות‪ ,‬בהפעלת מערכת לניטור ולהערכה‬
‫תקופתיים למדידת רמת האלימות‪ ,‬וכן בקיומם של שיתופי פעולה עם גורמים חוץ בית‪-‬ספריים‬
‫המעורבים בנושא‪.‬‬
‫‪ 4‬רחל ארהרד וזיוה ברוש‪ ,‬מ"אין בעיה ל"חליפה מיוחדת"‪ :‬התמודדות מערכת החינוך עם אלימות תלמידים‪ ,‬דפים ‪ – 46‬כתב‬
‫עת לעיון ולמחקר בחינוך‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫‪ 5‬ועדת החקירה פרלמנטארית לחקירת האלימות בקרב בני הנוער‪ ,‬בראשות ח"כ בנימין טמקין‪ ,‬החלה לפעול בחודש יוני ‪1995‬‬
‫וסיימה את פעילותה בחודש פברואר ‪ .1996‬הוועדה קיימה ‪ 9‬ישיבות‪ ,‬והוציאה סיכום ביניים ללא סיכום סופי‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪30‬‬
‫בהמשך העשור הוקמו ועדות נוספות (דוגמת ועדת גימשי‪ ,‬ועדת דברת וועדת עזרא)‪ ,6‬שבחנו את ממדי‬
‫תופעת האלימות ואת הדרכים למנוע אותה ולטפל בה‪ .‬העיסוק הציבורי הרב בנושא ביטא הכרה הולכת‬
‫וגוברת בכך שאלימות ילדים ובני נוער מהווה את אחת הבעיות המרכזיות על סדר היום החברתי‪-‬חינוכי‪-‬‬
‫ציבורי‪ ,‬ומצריכה טיפול מערכתי ארוך טווח‪ .‬הכרה זו קיבלה ביטוי גם בפעולות משרד החינוך‪ ,‬שהעלה‬
‫את המאבק בתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר לראש סדר העדיפויות‪ ,‬קבע נהלים מפורטים בנושא‪ ,‬הקים‬
‫מערך ניטור‪ ,‬פיתח חומרי לימוד והפעיל תוכניות מניעה וטיפול בבתי‪-‬הספר‪ ,‬כפי שיפורט בהרחבה‬
‫בהמשך המסמך‪.‬‬
‫‪ .2‬מדיניות משרד החינוך‬
‫משרד החינוך הציב את המאבק באלימות ועיצוב אקלים חינוכי מיטבי כיעד מספר שתיים מבין אחד‪-‬‬
‫עשר היעדים שאמורים להנחות ולמקד את עבודת המשרד בשנים ‪ .2011-2009‬היעד כולל שלוש‬
‫מטרות‪ :‬הטמעת מדיניות "אפס סובלנות" לאלימות במערכת החינוך; הפחתה עקבית של מקרי‬
‫‪7‬‬
‫האלימות בבתי‪-‬הספר; חיזוק הסדר והמשמעת ומתן גיבוי למורים ומנהלים‪.‬‬
‫תפיסת המשרד בנושא היא כי יש ליישם אסטרטגיה מערכתית‪ ,‬מתוכננת‪ ,‬עקבית וארוכת טווח‪,‬‬
‫המתייחסת בו זמנית לבניית אקלים בטוח‪ ,‬לקידום רווחה נפשית‪ ,‬לבניית אורח חיים המקדם שייכות‪,‬‬
‫מעורבות ואחריות ולטיפול בהפחתת אלימות והתנהגויות סיכון‪ ,‬הן ברמת המערכת והן ברמת הפרט‪.‬‬
‫יישום אסטרטגיה זו כולל קביעת סטנדרטים אחידים לכל בתי‪-‬הספר‪ ,‬ביצוע פעולות‪ ,‬קביעת מדדים‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫וקיום הערכה ובקרה‪.‬‬
‫בתשובת משרד החינוך לפנייתנו נמסר כי המשרד מכתיב כיום את מדיניותו בנושא האלימות במערכת‬
‫החינוך באמצעות חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך"‪,9‬‬
‫שפורסם בחודש ספטמבר ‪ ,2009‬ונמצא כעת בתהליכי הטמעה רחבים בכל בתי‪-‬הספר בארץ‪ 10.‬הגורם‬
‫‪ 6‬בשנת ‪ 2001‬הוגשה לוועדת השרים למאבק באלימות ולאכיפת החוק תוכנית שהכינה ועדה בין‪-‬משרדית למאבק באלימות‬
‫בראשות תת ניצב ד"ר דני גימשי‪ .‬דוח הוועדה דן בטיפול במגוון תופעות של אלימות‪ ,‬לרבות אלימות נגד ילדים‪ ,‬נגד נשים‪,‬‬
‫אלימות במשפחה ואלימות בבתי‪-‬הספר‪ .‬התוכנית הלאומית שחיברה הוועדה כללה המלצות מעשיות לטיפול באלימות‬
‫ופירטה את הסכומים הדרושים לשם כך‪ .‬בדוח הוועדה צוין כי בשנים האחרונות פעלו בארץ כמה ועדות בנושאים שונים‬
‫של אלימות‪ ,‬אך חלק ניכר מהמלצותיהן עדיין לא יושם;‬
‫בשנת ‪ 2004‬הגיש כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל‪ ,‬בראשות איש העסקים שלמה דברת‪ ,‬דוח המציג שורה‬
‫של המלצות פדגוגיות‪ ,‬ארגוניות‪ ,‬מבניות ותקציביות‪ .‬הדוח התייחס בהרחבה להתמודדותה של המערכת עם תופעת‬
‫האלימות‪ ,‬והציע שינויים מערכתיים לטיפול בנושא‪ ,‬ובהם חיזוק הקשר בין צוות המורים לתלמידים‪ ,‬מתן סמכויות וגיבוי‬
‫למנהלי בתי‪-‬הספר וקביעת סטנדרטים ומדדים שעל פיהם יימדדו ויוערכו בתי‪-‬הספר;‬
‫בשנת ‪ 2005‬מינה יו" ר ועדת השרים למאבק באלימות ולאכיפת החוק‪ ,‬השר גדעון עזרא‪ ,‬את מנכ"לית משרד החינוך דאז‪,‬‬
‫רונית תירוש‪ ,‬לעמוד בראש צוות בין‪-‬משרדי שיגיש המלצות הקשורות למאבק באלימות בתחום החינוך‪ .‬בנובמבר אותה‬
‫שנה אישרה ועדת השרים את המלצות הצוות האמור‪ ,‬שכללו שלושה מישורים אופרטיביים למאבק באלימות‪ :‬חיזוק‬
‫סמכויותיו של צוות המוסד החינוכי; חיזוק והטמעה באמצעות גורמים בקהילה; הרתעה וענישה‪.‬‬
‫‪ 7‬משרד החינוך‪ ,‬מצגת בנושא‪" :‬ממשלת ישראל מאמינה בחינוך"‪ ,‬אוגוסט ‪.2009‬‬
‫‪ 8‬משרד החינוך‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬מצגת בנושא "תוכנית מערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי‪ ,‬לצמצום‬
‫אלימות והתנהגויות סיכון"‪ ,‬מרץ ‪.2007‬‬
‫‪ 9‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬י"ב באלול התשס"ט‪ 1 ,‬בספטמבר ‪ – 2009‬הוראות קבע "קידום אקלים בטוח‬
‫והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך"‪.‬‬
‫‪ 10‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪30‬‬
‫האחראי כיום על הנושא במשרד החינוך הוא "היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח"‬
‫‪11‬‬
‫בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (להלן‪ :‬שפ"י)‪.‬‬
‫פרק א' בחוזר – "היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית‪-‬ספרי בטוח ולצמצום‬
‫האלימות" – כולל הנחיות לבניית תוכנית לאקלים בטוח בבית‪-‬הספר על‪-‬פי סטנדרטים של אקלים‪,‬‬
‫ונשען על הידע שהצטבר במשרד החינוך‪ ,‬בשנים שקדמו לכתיבת החוזר‪ ,‬בהכנת המסמך "סטנדרטים‬
‫לתרבות ואקלים בית‪-‬ספר" (להלן‪ :‬מסמך הסטנדרטים) ובבניית "התוכנית המערכתית לקידום אקלים‬
‫‪12‬‬
‫חינוכי מיטבי" (להלן‪ :‬התוכנית המערכתית)‪.‬‬
‫הסטנדרטים מעמידים בפני בית‪-‬הספר דרישות בסיסיות ומחייבות ליצירת שיפור מתמיד באקלים‬
‫החינוכי בבית‪-‬הספר‪ .‬נקבעו שבעה סטנדרטים‪ :‬מוגנות‪ ,‬בטיחות ובריאות; תקשורת בין‪-‬אישית וקשר בין‬
‫באי בית‪-‬הספר; למידה רגשית ולמידה חברתית – כישורי חיים וחינוך חברתי; אקלים לימודי; מתן‬
‫מענה דיפרנציאלי בבית‪-‬הספר לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים; איכות הסביבה הפיזית של בית‪-‬הספר‪.‬‬
‫החוזר כולל תיאור של כל סטנדרט‪ ,‬דוגמאות לפעולות שיש לעשות כדי ליישמו ודוגמאות למדדים‬
‫לבדיקת היישום‪ 13.‬בתי‪-‬הספר יכולים לבחור מתוך פעולות ומדדים אלו ולהוסיף עליהם‪.‬‬
‫עוד כולל הפרק פירוט של מרכיבי יסוד שחייבים להיכלל בתוכנית המערכתית לבניית אקלים חינוכי‬
‫מיטבי‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס הצוות ובניית חזון – בית‪-‬הספר יקיים שיח משמעותי על הקדימויות ועל החזון הבית‪-‬ספרי‪,‬‬
‫ילמד על האקלים ועל תופעת האלימות‪ ,‬יזהה את חוזקותיו וחולשותיו‪ ,‬יאתר את צרכיו‪ ,‬יזהה‬
‫את תחומי האחריות של בעלי התפקידים‪ ,‬יגיע להסכמה באשר לחשיבות של בניית תוכנית‬
‫לפיתוח אקלים מיטבי ויתווה את הדגשים המרכזיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך האבחון – ביסוס תוכנית ההתערבות המערכתית ארוכת הטווח על אבחון בית‪-‬הספר ועל‬
‫נתונים המתקבלים על בית‪-‬הספר ממקורות שונים‪ .‬במערכת החינוך קיים ניטור באמצעות סקרי‬
‫המיצ"ב והאח"מ‪ ,‬המשמשים בסיס נתונים עיקרי לבניית תוכנית התערבות בבית‪-‬הספר (ראו‬
‫הרחבה בנושא זה בפרק הבא)‪.‬‬
‫‪ 11‬שם; היחידה אחראית‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על מתן מענה לצרכים העולים בשטח בהתמודדות עם אלימות; כתיבת תוכניות‬
‫התערבות; הרחבת השימוש באבחון ככלי לקידום אקלים בטוח; פיתוח מענים טיפוליים לילדים מאתגרים; הקמת צוותי‬
‫הדרכה במחוזות‪.‬‬
‫‪ 12‬בשנים ‪ 2007-2003‬הוכן בידי צוות שכלל נציגים מיחידות שונות במשרד החינוך "מסמך הסטנדרטים"‪ ,‬שנועד להציג‬
‫תפיסת עולם לגבי יצירת אקלים בית‪-‬ספר‪ ,‬תרבות בית‪-‬ספר ושפה משותפת‪ ,‬וכן אסטרטגיה וכלים לצוות בית‪-‬הספר לשם‬
‫יצירה‪ ,‬ניהול ומדידה של אקלים בית‪-‬הספר‪ .‬משרד החינוך ביקש להנהיג על‪-‬ידי כך חידוש ולפיו בתי‪-‬הספר יוערכו לא רק‬
‫על‪-‬פי הישגים לימודיים‪ ,‬אלא גם על‪-‬פי האקלים והתרבות שיצרו‪ .‬הסטנדרטים ביקשו להעמיד בפני בית‪-‬הספר דרישות‬
‫בסיסיות ומחייבות ליצירת שיפור מתמיד באקלים החינוכי בבית‪-‬הספר‪ ,‬וליצור מעורבות‪ ,‬שותפות ואחריות לתהליך מצד‬
‫כל באי בית‪-‬הספר – הנהלה‪ ,‬מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬הורים וקהילה;‬
‫בשנת ‪ 2007‬הציג משרד החינוך את "התוכנית המערכתית"‪ ,‬שתחולתה יועדה לשנת הלימודים תשס"ח (‪ .)2008-2007‬רכיבי‬
‫התוכנית כללו את יישום ההמלצות של דוחות ועדת וילנאי וועדת דברת‪ ,‬את יישום המלצות ועדות השרים (גימשי ועזרא)‬
‫ואת מסקנות מחקרי המומחים שנערכו בנושא באותן שנים‪ .‬עוד כללה התוכנית חזרה על עקרונות וכללים שעוגנו בחוזרי‬
‫מנכ"ל קודמים בנושא האלימות במערכת החינוך‪.‬‬
‫‪ 13‬כך למשל‪ ,‬הסטנדרט "מוגנות" קובע כי בתי‪-‬הספר יבטיחו את שלומם וביטחונם של התלמידים בפעילויות השונות בתוך‬
‫בית‪-‬הספר ובפעילויות מחוץ לבית‪-‬הספר‪ .‬הדוגמאות לפעולות הן‪ :‬קביעת קוד התנהגות‪ ,‬תקנון או אמנה המנסחים את‬
‫ה"אני מאמין" של בית‪-‬הספר; דיון בכיתות על ערכים ועל חינוך למניעת אלימות; מעקב אחר היעדרויות ואיחורים;‬
‫קביעת מדיניות למעקב‪ ,‬לתגובה ולדיווח על אירועי אלימות ועל אירועים חריגים; הגברת ההשגחה והפיקוח של מבוגרים‬
‫בהפסקות ובמקומות המועדים לסיכון; תגמול וחיזוק התנהגויות חיוביות בקרב תלמידים; קידום יכולות הצוות החינוכי‬
‫בניהול הכיתה ובניווטה ובהתמודדות עם אירועי אלימות; קיומן של תוכניות הסברה ומניעה של התנהגויות בסיכון‪.‬‬
‫הדוגמאות למדדים הן‪ :‬עלייה בתחושת המוגנות של התלמידים; עלייה בתחושת המוגנות של חברי הצוות החינוכי‬
‫והמנהלי; הימצאות תקנון בית‪-‬ספרי ובו נהלים וחוקים ברורים ואכיפתם העקבית; ירידה בתכיפות ההיעדרות‬
‫והאיחורים של תלמידים ומורים; ירידה בכל מדדי האלימות‪ :‬מעורבות באירועי אלימות‪ ,‬סחיטה‪ ,‬איומים‪ ,‬חרם והצקות‪,‬‬
‫אלימות מינית והטרדה מינית‪ ,‬ונדליזם וגניבות; ירידה בעישון ובשימוש באלכוהול וסמים‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪30‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח אירועים – מנהל בית‪-‬הספר נדרש לדווח על אירועים חריגים (אלימות חמורה‪ ,‬פגיעות‬
‫מיניות‪ ,‬שימוש בסמים ובאלכוהול‪ ,‬אירועי אובדנות ואסון) למפקח בית‪-‬הספר המרכז את‬
‫המידע ומעבירו למנהל המחוז‪ .‬נתונים אלה אמורים לשמש את מטה המשרד לצורך תכנון‬
‫מדיניות וקבלת החלטות‪ ,‬ואת בתי‪-‬הספר בשיקולי הדעת בבניית תוכניות התערבות מותאמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעקב אחר היעדרויות תלמידים – מעקב‪ ,‬דיווח ומיפוי היעדרויות תלמידים‪ .‬בית‪-‬הספר יבנה‬
‫מערכת שבאמצעותה הוא יקיים מעקב אחר היעדרויות ויפתח תוכניות התערבות לתלמידים‬
‫שאינם מבקרים באופן סדיר בבית‪-‬הספר או בשיעורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית התערבות – תוכנית ההתערבות תהיה מערכתית ומתמשכת ותתבסס על החזון הבית‪-‬‬
‫ספרי ועל תהליך האבחון‪ .‬התוכנית תיבנה על‪-‬ידי צוות בית‪-‬הספר בליווי הדרכה‪ ,‬ותיתן מענה‬
‫לצרכים הייחודיים של כל בית‪-‬ספר‪ .‬כחלק מבניית תוכנית ההתערבות והפעלתה ייערכו‬
‫אבחונים נוספים כדי לבחון את השינוי שהושג בכל אחד ממדדי ההתערבות שבית‪-‬הספר הציב‬
‫לעצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יינקטו תהליכי מעקב ובקרה הכוללים מדדים התנהגותיים‪ ,‬דוגמת מעקב אחר‬
‫הפרות משמעת‪ ,‬היעדרויות ואיחורים‪ ,‬מקרי אלימות בשטח בית‪-‬הספר ומקרי אלימות בהסעות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סטנדרטים של אקלים – בית‪-‬הספר ימפה את עצמו בהתאם לסטנדרטים שצוינו לעיל ויפעל‬
‫לקידומם‪.‬‬
‫בהמשך החוזר מפורטים מרכיבים נוספים בתוכנית ההתערבות הבית‪-‬ספרית ואלה כוללים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫חובת בניית תקנון הקובע חוקים ונהלים אחידים‪ ,‬קיום דיאלוג בין המורים לתלמידים‪ ,‬התמודדות עם‬
‫ילדים מאתגרים בעלי בעיות התנהגות קשות‪ ,‬חיזוק הסמכות והמנהיגות של המורים‪ ,‬שיתוף ההורים‬
‫במדיניות בית‪-‬הספר ומעורבות חברתית ותרומה לקהילה‪.‬‬
‫פרק ב' בחוזר – "אורחות חיים – התנהלות בשגרה והתמודדות עם אירועי אלימות" – כולל שני חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון עוסק באורחות החיים בבית‪-‬הספר ובהקפדה על כללי המשמעת‪ ,‬והחלק השני עוסק‬
‫בטיפול באירועי אלימות בבית‪-‬הספר‪ .‬בהתאם לחלק הראשון חלה חובה על כל בתי‪-‬הספר לבנות תקנון‬
‫בכפוף לדגם המוצע בחוזר המנכ"ל‪ .‬בדגם מפורטות ההתנהגויות המצופות וטווח התגובות במקרה של‬
‫הפרתן‪ .‬הכללים עוסקים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהופעה הולמת‪ ,‬בהתנהגות ובהפרות סדר‪ ,‬בנוכחות ובעמידה‬
‫בזמנים‪ ,‬בטוהר הבחינות ובאיסור המוחלט של עישון ושתיית אלכוהול בכל מסגרות הפעילות של בית‪-‬‬
‫הספר‪ .‬עוד כולל חלק זה התייחסות לשימוש לרעה בטכנולוגיה בבית‪-‬הספר (בטלפונים ניידים‪ ,‬במצלמות‬
‫ועוד)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוגדרות בו דרכי התגובה שאסור לנקוט בבית‪-‬הספר בהתאם לחוק זכויות התלמיד‪,‬‬
‫ובכלל זה איסור על ענישה גופנית‪ ,‬איסור על ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים‪ ,‬פגיעה מילולית שיש‬
‫בה לעג‪ ,‬עלבון והשפלה)‪ ,‬איסור העברת תלמיד באופן זמני לכיתה נמוכה יותר ואיסור על הפחתת ציון‬
‫בלימודים בשל התנהגות לא נאותה (לפירוט מלא של דגם התקנון המוצע ראו נספח מספר ‪.)1‬‬
‫החלק השני עוסק כאמור בטיפול באירועי אלימות בבתי‪-‬הספר‪ ,‬וכולל קריטריונים המאפשרים לבית‪-‬‬
‫הספר להעריך את חומרת אירועי האלימות‪ .‬נעשתה הבחנה בין אירועי אלימות החייבים בדיווח (על‪-‬פי‬
‫חוק או על‪-‬פי נוהל) ובין אירועי אלימות שאין עליהם חובת דיווח‪ .‬לצד זאת מפורט טווח התגובות לכל‬
‫אירוע אלימות‪ ,‬הכולל פעולות חובה ופעולות לשיקול דעתו של מנהל בית‪-‬הספר‪ .‬בהתאם לחוזר חלה‬
‫חובה להגיב על כל אירוע אלימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הורחבה סמכותם של מנהלי בית‪-‬הספר וצוות המורים בטיפול‬
‫באירועי משמעת ובאירועי אלימות‪ .‬חלק זה מתייחס גם לפגיעה מינית ולשימוש בסמים תוך הפניה‬
‫לחוזרי המנכ"ל המתאימים בנושאים אלו‪ .‬עוד ישנה התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט‪ ,‬לצילום‬
‫במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית‪-‬הספר כאל מעשה‬
‫אלימות ומוזכר הטיפול בהתאם (לפירוט מלא של הוראות הטיפול באירועי אלימות ראו נספח מספר ‪.)2‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪30‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כולל הפרק הנחיות לפעולות בטווח המיידי ובטווח הקצר שעל בית‪-‬הספר לבצע לאחר אירוע‬
‫אלימות וכן רשימת פעולות שעל בית‪-‬הספר לקיים כדי להטמיע את חוזר המנכ"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצוינים בעלי‬
‫התפקידים ואחריותם ביישום החוזר‪.‬‬
‫משרד החינוך נשאל על‪-‬ידינו באשר לאמצעי הפיקוח ואיסוף הנתונים שמופעלים על‪-‬ידו‪ ,‬על‪-‬מנת לוודא‬
‫שבתי‪-‬הספר ממלאים אחר הנהלים והוראות חוזרי המנכ"ל בתחום המשמעת והאקלים הבית‪-‬ספרי‪.‬‬
‫בתשובתו הראשונה מסר המשרד כי בימים אלו ממלאים מנהלי כל בתי‪-‬הספר שאלונים אינטרנטיים‬
‫מפורטים בהם עליהם להתייחס לסוגיות כגון‪ :‬דיווח שוטף בענייני היעדרויות‪ ,‬משמעת ואלימות‪,‬‬
‫הטמעת חוזר מנכ"ל‪ ,‬תהליך למידה בעקבות אירועים חריגים‪ ,‬קביעת יעדים מדידים כחלק מתוכנית‬
‫לקידום אקלים בטוח‪ ,‬פרסום תקנון והתאמתו לחוזר מנכ"ל ועוד‪ 14.‬בתשובה מאוחרת יותר של המשרד‪,‬‬
‫לאחר שהתבקש להעביר לידינו סיכום של ממצאי השאלונים האינטרנטיים‪ ,‬נמסר כי השאלונים העידו‬
‫על רמה גבוהה של הטמעת חוזר המנכ"ל‪ ,‬וביצוע באחוזים גבוהים מאוד של תוכניות התערבות בבתי‪-‬‬
‫הספר‪ 15.‬בבירור נוסף שערכנו התברר כי תוצאות השאלונים לא עובדו ולכן אין בידי המשרד נתונים‬
‫מרוכזים המספקים תמונת מצב מדויקת של היבט זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמסר כי מתבצע פיקוח בשטח באשר‬
‫למידת ההטמעה של נוהלי המשרד וחוזר המנכ"ל‪ ,‬באמצעות המפקחים והיועצים שמפעילה שפ"י בכל‬
‫‪16‬‬
‫בתי‪-‬הספר ברחבי הארץ‪.‬‬
‫ובתוך כך‪ ,‬יצוין כי הוועדה שגיבשה את חוזר המנכ"ל המפורט לעיל (להלן‪ :‬החוזר החדש) החלה לפעול‬
‫ביום בו התפרסם דוח מבקר המדינה‪ ,‬שכלל פרק בנושא "המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות‬
‫במוסדות החינוך" (‪ 20‬במאי ‪ .)2008‬בדוח המליץ המבקר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי משרד החינוך יפרסם נוהל חדש‪,‬‬
‫כולל וממצה בענייני משמעת ואקלים בית‪-‬ספרי‪ ,‬שיחליף את חוזרי המנכ"ל מהשנים הקודמות‪ ,‬יישב‬
‫סתירות וי תייחס להיבטים נוספים שאינם מנוסחים בבהירות בחוזרים הקודמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחוזר החדש‬
‫מצוין כי קיימים שלושה חוזרים קודמים באותו נושא (מהם אחד בוטל‪ ,‬אחד נותר בתוקף‪ ,17‬ואחד בוטל‬
‫חלקית)‪ ,‬ושניים‪-‬עשר חוזרים בנושאים קשורים‪ .18‬לאור זאת‪ ,‬לא ברור עד כמה התמלאה המלצת המבקר‬
‫לפרסום נוהל כולל וממצה בענייני משמעת ואקלים בית‪-‬ספרי‪ ,‬וייתכן כי ריבוי החוזרים המסדירים‬
‫נושא זה עלול לגרום לאי‪-‬בהירות בקרב צוותי החינוך בבתי‪-‬הספר באשר לנוהלי המשרד‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫בחוזר מנכ"ל תשס"ד‪(7/‬א) בנושא "נוהל הטיפול בפגיעת תלמיד בעובד הוראה"‪ ,‬נכתב בסעיף ‪2.3.1‬ז'‪ ,‬כי‬
‫בכל מקרה של פגיעה פיזית או מינית של תלמיד בעובד הוראה יש להשעות את התלמיד כתגובה מיידית‪,‬‬
‫בהתאם לנוהל המופיע בחוזר מנכ"ל תשס"א‪(4/‬ג)‪ ,‬בסעיף ‪2.3.3‬ב'‪ .‬אולם‪ ,‬אף שהחוזר האחרון בוטל עם‬
‫הוצאת החוזר החדש‪ ,‬לא עודכן בהתאם החוזר המפנה אליו‪.‬‬
‫‪ 14‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 15‬שם‪.‬‬
‫‪ 16‬שם‪.‬‬
‫‪ 17‬מאוחר יותר‪ ,‬בחודש אפריל ‪ ,2011‬פרסם המשרד חוזר מנכ"ל נוסף בנושא "נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך‬
‫והעברתו למוסד חינוך אחר"‪ ,‬שהחליף חוזר זה‪.‬‬
‫‪ 18‬ראו למשל‪ :‬חוזר מנכ"ל תש"ס‪(2/‬א) בנושא " התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים"; חוזר‬
‫מנכ"ל תשס"ד‪(7/‬א) בנושא "נוהל הטיפול בפגיעת תלמיד בעובד הוראה"; חוזר מנכ"ל מיוחד ו' התשנ"ח בנושא "נוהל‬
‫הטיפול בתלמיד שנמצא מעורב בסמים"; חוזר מנכ"ל תשס"ב‪(3/‬ב) בנושא "מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות‬
‫החינוך"; חוזר מנכ"ל תשס"ט‪(3/‬ב) בנושא "חובת הדיווח על עברה בקטין על‪-‬פי חוק וחקירות תלמידים כקרבנות ועדים"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במסמך שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט‪ ,‬ופורסם ב‪23-‬‬
‫במאי ‪ ,2011‬נכתב כי בימים אלו פועל משרד החינוך לניסוח חוזר מנכ"ל חדש ובו הנחיות להתנהלות בתי‪-‬ספר‪ ,‬מורים‬
‫ותלמידים ברשתות חברתיות באינטרנט‪ .‬החוזר אמור‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לכלול הנחיות לפעולות אותן יש לנקוט במקרה של‬
‫פגיעה באנשי צוות או בתלמידים באמצעות רשת חברתית‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪30‬‬
‫היבט אחר אליו התייחס המבקר הוא התנאים להתערבות לשם הגנה על תלמיד‪ .‬המבקר מצא כי אף‬
‫שקיים חוזר מנכ"ל הקובע כי בריב אלים בין תלמידים חייב המנהל או המורה להתערב "תוך הפעלת כוח‬
‫סביר להפרדה ביניהם"‪ ,‬לא הוגדרו האמצעים הפיזיים שמותר להשתמש בהם כדי להפריד בין ניצים‪,‬‬
‫ואשר בגינם יקבל איש צוות גיבוי מלא מן המשרד‪ 19.‬לאור זאת‪ ,‬המליץ המבקר כי המשרד יגדיר באופן‬
‫חד משמעי את התנאים להתערבות לשם הגנה על תלמיד שהותקף ולצורך הגנה עצמית‪ ,‬וכן יבהיר מהן‬
‫הפעולות האסורות על‪-‬פי דין‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחינה של החוזר החדש מעלה כי לא חל שינוי כלשהו בנוהלי‬
‫המשרד בהיבט זה‪ .‬אמנם נכתב בחוזר כי על הפעלת כוח סביר יחול סעיף "הגנת הצורך" בחוק‬
‫העונשין‪ ,20‬אולם דברים אלו או דומים להם הופיעו כבר בחוזרי המנכ"ל קודמים שעסקו בנושא‪ ,21‬כך‬
‫שככל הנראה אין הם נותנים מענה הולם להמלצת המבקר‪.‬‬
‫‪ .3‬ניטור האלימות במערכת החינוך‬
‫העניין התקשורתי והציבורי הרב בתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר אינו מעיד בהכרח על היקפה‪ .‬לדברי‬
‫מומחים בתחום‪ ,‬קיימות ראיות רבות לכך שתחושות הציבור בנוגע לרמת האלימות בבתי‪-‬הספר אינן‬
‫משקפות את שיעורי האלימות הקיימים בהם בפועל‪ .‬לטענת המומחים‪ ,‬די לעתים במספר קטן של‬
‫אירועים קיצוניים וחריגים המופיעים בפרק זמן קצר‪ ,‬והזוכים לסיקור נרחב בתקשורת‪ ,‬כדי לגרום‬
‫לתחושה שבתי‪-‬הספר אינם בטוחים‪ .‬לפיכך‪ ,‬גורסים המומחים‪ ,‬חיוני לבסס את הדיון הציבורי ואת‬
‫קביעת המדיניות בנושא האלימות במערכת החינוך על נתונים אמפיריים‪ 22.‬חשיבות נוספת לניטור‬
‫האלימות נובעת מכך שלכל אחד מבתי‪-‬הספר עשויות להיות בעיות מסוגים שונים‪ ,‬המצריכות גישות‬
‫שונות של התערבות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בבית‪-‬ספר מסוים עלולה להיות בעיה של הטרדה מינית‪ ,‬ואילו בבית‪-‬ספר‬
‫‪23‬‬
‫אחר באותו אזור תיתכן בעיה של החזקת כלי נשק בתחום בית‪-‬הספר‪.‬‬
‫דוח ועדת וילנאי לבדיקת האלימות במערכת החינוך משנת ‪ 2001‬התייחס‪ ,‬כאמור‪ ,‬אף הוא להיבטים‬
‫אלו והמליץ על "בניית מערכת ניטור לאומית‪ ,‬אשר תופעל אחת לשנה‪ ,‬למדידת היקף האלימות‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫ולבחינת גורמים המשפיעים עליה"‪.‬‬
‫‪ .3.1‬אמצעי הניטור שהופעלו על‪-‬ידי משרד החינוך בעבר‬
‫בעבר מימן משרד החינוך בשיתוף עם גורמים אחרים‪ ,‬שני סקרים ארציים‪ ,‬לצורך ניטור תופעת‬
‫האלימות במוסדות החינוך‪ :‬סקרים שנערכו על‪-‬ידי ד"ר יוסי הראל ועמיתיו בשנים ‪;252006-1994‬‬
‫‪ 19‬על‪-‬פי המבקר‪ ,‬גורם מצב זה לכך שאנשי הצוות החינוכי מתקשים לקיים את חובתם להפריד בקטטות בין תלמידים‪,‬‬
‫ונמנעים מלהגן על תלמידים מפני הצקות‪ ,‬הטרדות ותקיפות של תלמידים אחרים‪ ,‬בשל החשש מתביעות משפטיות של‬
‫תלמידים והוריהם על שימוש בכוח פיזי נגדם שלא כדין‪.‬‬
‫‪ 20‬לשון סעיף "הגנת הצורך" בחוק העונשין‪ " :‬לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו‪,‬‬
‫חירותו‪ ,‬גופו או רכושו‪ ,‬שלו או של זולתו‪ ,‬מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה ולא‬
‫הייתה לו דרך אחרת לעשותו"‪.‬‬
‫‪ 21‬ראו סעיף ‪2.3.3‬ב(‪ )1‬בחוזר מנכ"ל תשס"א‪(4/‬ג)‪ ,‬ד' בכסלו תשס"א‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ – 2000‬הוראות קבע "יצירת אקלים בטוח‬
‫וצמצום האלימות במוסדות החינוך"‪ ,‬וסעיף ‪ 1.4‬בחוזר מנכ"ל תשס"ג‪(6/‬ב)‪ ,‬ל' בשבט תשס"ג‪ 2 ,‬בפברואר ‪ – 2003‬הוראות‬
‫קבע "יצירת אקלים בטוח וצמצום האלימות במוסדות החינוך – המשך לחוזר הוראות הקבע סא‪(4/‬ג)"‪.‬‬
‫‪ 22‬רמי בנבנישתי‪ ,‬רון אבי אסטור‪ ,‬מונה חורי‪-‬כסאברי‪ ,‬מניעת אלימות והתמודדות עמה במערכת החינוך – הצעה למדיניות‪,‬‬
‫דפים ‪ – 46‬כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫‪ 23‬רמי בנבנישתי‪ ,‬רון אבי אסטור‪ ,‬רוקסנה מארצ'י‪ ,‬התמודדות עם אלימות במערכת החינוך‪ ,‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬‬
‫סוציאלית ‪ ,17‬מרץ ‪.2003‬‬
‫‪ 24‬משרד החינוך‪ " ,‬תוכנית לאומית לצמצום האלימות בקרב ילדים ונוער במערכת החינוך בישראל – דוח המלצות ראשוני‬
‫ליישום"‪ 13 ,‬באוגוסט ‪.1999‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪30‬‬
‫סקרים שנערכו על‪-‬ידי פרופ' רמי בנבנישתי ועמיתיו בשנים ‪ .262006-2002‬יצוין כי הסקרים התבססו על‬
‫דיווחים סובייקטיביים באשר למידת מעורבותם או היחשפותם של הנסקרים לאירועי אלימות שונים‪,‬‬
‫ולא על מדידה בפועל של מקרי אלימות שאותרו במוסדות החינוך‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬העידו שני הסקרים על כך ששכיחות מעשי האלימות במערכת החינוך בישראל היא גבוהה‪,‬‬
‫ובעיקר שכיחות האלימות המתונה והמילולית‪ .‬עם זאת‪ ,‬העידו הסקרים כי במרבית המדדים לא נמצאו‬
‫סימנים להתגברות האלימות‪ ,‬ובמספר היבטים אף נמצאו סימנים לשיפור מתון‪.‬‬
‫אמצעי נוסף שהופעל באותן שנים היה שאלוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית‪-‬ספרית)‪ ,‬שפותחו בידי‬
‫אגף הערכה ומדידה שבלשכת מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬והופצו על‪-‬ידו מדי שנה בבתי‪-‬הספר עד להקמת‬
‫הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ 27‬בשנת ‪ .2006‬עד שנה זו כללו השאלונים ארבע‬
‫שאלות בתחום האלימות וחמש שאלות בתחום האקלים הבית‪-‬ספרי‪ .‬על‪-‬פי נתוני ראמ"ה‪ ,‬לא נמצאו‬
‫‪28‬‬
‫בשנים התשס"ב‪-‬תשס"ו (‪ )2006-2001‬שינויים ממשיים בתחומים שנמדדו בשאלוני המיצ"ב‪.‬‬
‫מבקר המדינה נתן את דעתו באשר לאמצעי הניטור הארציים שהפעיל משרד החינוך באותן שנים‪,‬‬
‫ואמר כי "משרד החינוך לא הקים 'מערכת ניטור לאומית'‪ ,‬אף שהדבר הומלץ בדוח ועדת וילנאי"‪ .‬כמו‬
‫‪ 25‬במסגרת סקרים מדגמיים‪ ,‬שנערכו אחת למספר שנים (‪ 2004 ,2002 ,1998 ,1994‬ו‪ ,)2006-‬על‪-‬ידי ד"ר יוסי הראל ועמיתיו‪,‬‬
‫בחסות ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬נבדקו תחומים שונים‪ ,‬ובהם תחום האלימות הבין‪-‬אישית בקרב תלמידים‪ .‬מממצאי‬
‫הסקרים עלה כי נרשמה מגמה של ירידה קלה בדיווח על מעשי ההטרדות או ההצקות (מ‪ 31.9%-‬בשנת ‪ ,2002‬ל‪30.4%-‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬ול‪ 28.5%-‬בשנת ‪ .)2006‬באופן דומה‪ ,‬נמצאה מגמה קלה של ירידה בשכיחות הדיווח על קורבנות (מ‪35.2%-‬‬
‫בשנת ‪ ,2002‬ל‪ 34.4%-‬בשנת ‪ ,2004‬ול‪ 33.1%-‬בשנת ‪ .)2006‬ירידה משמעותית יותר עם השנים נמצאה בדיווח על השתתפות‬
‫בקטטות (מ‪ 44.6%-‬בשנת ‪ ,1998‬ל‪ 32.2%-‬בשנת ‪ ,)2006‬ובדיווח על נשיאת נשק (מ‪ 15.1%-‬בשנת ‪ ,1994‬ל‪ 7.1%-‬בשנת‬
‫‪ .)2006‬עוד עלה כי אלימות בנים שכיחה יותר מאשר אלימות בנות‪ ,‬כי עם העלייה בשכבות הגיל חלה ירידה בשכיחות‬
‫האלימות‪ ,‬וכי שכיחות האלימות במגזר הערבי גבוהה במידה משמעותית בהשוואה למגזר היהודי‪.‬‬
‫בהשוואה בינלאומית שהתבססה על הסקר שנערך בשנת ‪ ,2006‬נמצא כי שיעור התלמידים בכיתה ו' שדיווחו על מעורבות‬
‫בקטטות שלוש פעמים או יותר בשלושת החודשים שקדמו לסקר היה דומה לממוצע הבינלאומי – ‪ 26%‬מהבנים ו‪6%-‬‬
‫מהבנות‪ ,‬לעומת הממוצע הבינלאומי שעמד על ‪ 25%‬ו‪ 7%-‬בהתאמה‪ .‬בכיתות ח' ובכיתות י' שיעור התלמידים שהשתתפו‬
‫בקטטות היה נמוך במידה ניכרת מהממוצע הבינלאומי – ‪ 18%‬מהבנים ו‪ 3%-‬מהבנות‪ ,‬לעומת הממוצע הבינלאומי שעמד‬
‫על ‪ 21%‬ו‪ 7%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪ 26‬במסגרת סקרי אלימות מדגמיים‪ ,‬שנערכו על‪-‬ידי פרופ' רמי בנבנישתי ועמיתיו עבור משרד החינוך בשנות הלימודים‬
‫התשנ"ט (‪ ,)1999-1998‬התשס"ב (‪ )2002-2001‬והתשס"ה (‪ ,)2005-2004‬נבדקו היבטים שונים של אלימות בין תלמידים וכן‬
‫אלימות של צוות בית‪-‬הספר כלפי התלמידים‪ ,‬מזווית הראייה של תלמידים‪ ,‬מחנכים ומנהלים‪ .‬מממצאי הסקרים עלה‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬כי בין שנת תשנ"ט לתשס"ה חלה ירידה מסוימת בתחום האלימות המתונה (מ‪ 62.6%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪56.1%-‬‬
‫בשנת תשס"ה) ובתחום האלימות המילולית (מ‪ 82.3%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪ 77.4%-‬בשנת תשס"ה)‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי ירידה זו‬
‫התרחשה למעשה בין השנים תשנ"ט לתשס"ב‪ ,‬כאשר בין תשס"ב לתשס"ה נרשמה יציבות ואף עלייה קלה‪ .‬בתחום של‬
‫היחשפות לנשק נרשמה ירידה עקבית במהלך השנים (מ‪ 41.3%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪ 36.8%-‬בשנת תשס"ב‪ ,‬ול‪ 27.8%-‬בשנת‬
‫תשס"ה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬נרשמה עלייה משמעותית בתחושת חוסר הביטחון של תלמידים בבית‪-‬הספר (מ‪ 11.3%-‬בשנת תשס"ב‪,‬‬
‫ל‪ 23.4%-‬בשנת תשס"ה)‪ ,‬ועלייה בשיעור האלימות כלפי מורים (מ‪ 13.3%-‬בשנת תשס"ב‪ ,‬ל‪ 16.7%-‬בשנת תשס"ה)‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫לא חלו שינויים של ממש בכל הנוגע לשיעורי האלימות הקשה (מ‪ 15.4%-‬בשנת תשנ"ט‪ ,‬ל‪ 14.7%-‬בשנת תשס"ה) ובשיעור‬
‫ההטרדה המינית (מ‪ 25.8%-‬בשנת תשס"ב‪ ,‬ל‪ 26.6%-‬בשנת תשס"ה)‪.‬‬
‫בדומה לנתוני הסקרים של ד"ר הראל ועמיתיו‪ ,‬גם סקרים אלו הראו באופן כללי על ירידה בשיעורי האלימות עם העלייה‬
‫בגיל התלמידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הראו הנתונים כי שיעורי האלימות שדווחו במגזר הערבי היו גבוהים משמעותית בהשוואה למגזר‬
‫היהודי‪ ,‬בעיקר בתחומים של אלימות קשה וחשיפה לנשק (לעומת זאת‪ ,‬בתחום האלימות המילולית נרשמו במגזר הערבי‬
‫שיעורים נמוכים יותר מאשר במגזר היהודי)‪ .‬עוד עלה כי הירידה שנרשמה בשיעורי האלימות במהלך השנים במספר‬
‫מדדים פסחה על המגזר הערבי‪.‬‬
‫‪ 27‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה‪.‬‬
‫הרשות פועלת במספר מישורים‪ ,‬ובהם‪ :‬העמדת מערך מדידה והערכה אפקטיבי כחלק בלתי‪-‬נפרד מהתהליך הלימודי;‬
‫פיתוח מגוון כלי הערכה לניטור שוטף של מערכת החינוך ולהערכת תוכניות חינוכיות; הנחיה מקצועית והדרכה של‬
‫העוסקים במדידה ובהערכה במערכת החינוך; העמדת ממצאים הנתמכים על‪-‬ידי נתונים וכלי ניתוח מדעיים לרשות‬
‫מקבלי ההחלטות במערכת החינוך; סיוע בעיצוב מדיניות חינוך לאומית בהסתמך על ממצאים ועובדות‪.‬‬
‫‪ 28‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬דוחות מיצ"ב מערכתיים מהשנים תשס"ב‪-‬תשס"ו‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪30‬‬
‫כן‪ ,‬התרשמות המבקר הייתה כי "לא חל שינוי מהותי בשכיחות האלימות הגבוהה של גילויי הבריונות‬
‫‪29‬‬
‫הפיזית‪ ,‬החברתית והמינית במוסדות החינוך בשנים ‪."2006-1999‬‬
‫‪ .3.2‬אמצעי הניטור המופעלים על‪-‬ידי משרד החינוך כיום‬
‫כיום מודד משרד החינוך את היקף תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר באמצעות שלושה כלי ניטור – סקרי‬
‫האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב‪ ;30‬סקרי ניטור רמת האלימות הבית‪-‬ספרית; שאלוני‬
‫אקלים חינוכי מיטבי (אח"מ)‪.‬‬
‫בהקשר זה יצוין כי בתחילת שנת תש"ע (‪ )2010-2009‬הציב משרד החינוך יעד להפחתת רמת האלימות‬
‫והשימוש בסמים ובאלכוהול במערכת החינוך ב‪ ,10%-‬תוך שתי שנות לימוד‪ 31.‬עם זאת‪ ,‬לא ברור כיצד‬
‫מתכוון המשרד לוודא כי היעד אכן ממומש‪ ,‬שכן עד היום לא פותח על‪-‬ידו מדד מרכזי ראשי‪ ,‬המכיל‬
‫את נתוני כלל אמצעי הניטור היכולים לספק אינדיקציה באשר לקיומן של תופעות דוגמת אלה שצוינו‬
‫‪32‬‬
‫ביעד המשרד‪.‬‬
‫‪ .3.2.1‬סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב‬
‫בשנת הלימודים תשס"ז (‪ )2007-2006‬עודכנו והורחבו שאלוני המיצ"ב‪ ,‬על‪-‬מנת שניתן יהיה להפיק מהם‬
‫מידע מקיף ורלוונטי על המימדים החשובים בתחום האקלים הבית‪-‬ספרי והסביבה הפדגוגית‪ .‬סקרי‬
‫האקלים והסביבה הפדגוגית‪ ,‬המהווים חלק אינטגראלי מהמיצ"ב‪ ,‬נערכים מדי שנה בכיתות ה' עד ט'‪,‬‬
‫כאשר בשנה מסוימת נערכים הסקרים במחצית מבתי‪-‬הספר במערכת החינוך‪ ,‬ובשנה העוקבת במחצית‬
‫‪33‬‬
‫האחרת (ומכאן שבפועל נערכים הסקרים בכל בית‪-‬ספר בכל שנה שנייה)‪.‬‬
‫הסקרים עוסקים בטווח רחב של נושאים מחיי בית‪-‬הספר‪ ,‬ובהם נושאים דוגמת שביעות הרצון מבית‪-‬‬
‫הספר‪ ,‬יחסי הוגנות וכבוד בין מורים ותלמידים‪ ,‬מידת מעורבותם של תלמידים באירועי אלימות‪ ,‬קיום‬
‫תופעות של ונדליזם וגניבות‪ ,‬תחושת המוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬משמעת וגבולות ומוטיבציה‪ .‬מתוך הסקרים‬
‫מופקים דוחות שונים‪ ,‬ובהם דוחות בית‪-‬ספריים‪ ,‬דוחות רשותיים‪ ,‬דוחות מחוזיים‪ ,‬ודוח ארצי‪.‬‬
‫‪ 29‬מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המאבק‬
‫בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 30‬מבחני המיצ"ב הנערכים החל משנת תשס"ז (‪ )2007-2006‬על‪-‬ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪,‬‬
‫כוללים מבחני הישגים לתלמידים בארבעה תחומי דעת (שפת אם – עברית‪/‬ערבית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית ומדע וטכנולוגיה)‪,‬‬
‫וסקרי אקלים וסביבה פדגוגית המועברים לתלמידים‪ ,‬למורים ולמנהל בית‪-‬הספר‪ .‬המיצ"ב משלב הערכה בית‪-‬ספרית‬
‫חיצונית (מיצ"ב חיצוני) והערכה פנימית (מיצ"ב פנימי)‪ .‬כלל בתי‪-‬הספר מחולקים לארבע קבוצות שקולות ומייצגות של‬
‫בתי‪-‬ספר (אשכולות א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד')‪ .‬כל אשכול נבחר כך שייצג את כלל בתי‪-‬הספר בארץ‪ .‬בתי‪-‬ספר בכל אשכול נבחנים‬
‫בתחום דעת נתון בבחינות חיצוניות פעם בשנתיים‪ ,‬בכל שנה בשני תחומי דעת אחרים‪ :‬מתמטיקה ושפת‪-‬אם או אנגלית‬
‫ומדע וטכנולוגיה‪ .‬בשלוש השנים בהן לא מתקיימת בחינת מיצ"ב חיצונית‪ ,‬מקיים בית‪-‬הספר מבחן מיצ"ב פנימי‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך נבחן כל בית‪-‬ספר בבחינה חיצונית בכל תחום דעת פעם בארבע שנים ובבחינת מיצ"ב פנימי באותו תחום בשלוש‬
‫השנים האחרות‪ .‬שאלוני האקלים הבית‪-‬ספרי מלווים כל העברה של מיצ"ב חיצוני‪ ,‬ומכאן שהם נערכים בכל בית‪-‬ספר בכל‬
‫שנה שנייה‪.‬‬
‫‪ 31‬משרד החינוך‪ ,‬סקירה על עיקרי פעולות המשרד בשנים תשס"ט ותש"ע‪ ,‬מתוך אתר האינטרנט של משרד החינוך‪ ,‬תאריך‬
‫כניסה‪ 27 :‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 32‬המשרד לביטחון פנים ער אף הוא לבעיה זו‪ .‬בחודש ינואר ‪ 2011‬פורסם דוח בנושא "מדד אלימות לאומי לחברה‬
‫הישראלית"‪ ,‬שנכתב עבור המשרד על‪-‬ידי מכון "צפנת"‪ .‬בדוח נכתב כי בשל המחלוקת הקיימת בנוגע לרמת האלימות‬
‫הקיימת בישראל‪ ,‬ובשל הפערים בין האמצעים השונים המודדים את היקפה‪ ,‬יש לפתח מדד מרכזי שישמש כלי לאבחון‬
‫תקופתי נרחב של תופעת האלימות‪ .‬עוד נכתב‪ ,‬כי המדד יצרף נתונים הנאספים כיום במערכות שונות‪ ,‬במגוון של שיטות‬
‫ודרכי דיווח‪ ,‬לצד נתונים שייאספו במיוחד לצורך הרכבתו‪.‬‬
‫‪ 33‬בשנים ‪ 2010‬ו‪ 2011-‬הועברו שאלוני אקלים וסביבה פדגוגית גם למדגם מייצג של תלמידי כיתות י'‪-‬י"א‪ .‬תשובותיהם‬
‫מוצגות במסמך זה בהשוואה לתשובות תלמידי כיתות ה'‪-‬ו' וכיתות ז'‪-‬ט'‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪30‬‬
‫הדוחות מתבססים על דיווחי תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלים וכוללים תיאור של תמונת המצב בקבוצות גיל‬
‫שונות ובשלבי חינוך שונים לאורך זמן ואל מול קבוצות השוואה שונות‪ .‬הממצאים העולים מהסקרים‬
‫נועדו לסייע למשרד החינוך בזיהוי מגמות‪ ,‬ובגיבוש מדיניות מתאימה שתביא לשיפור המערכת‬
‫בכללותה‪ .‬הדוחות הבית‪-‬ספריים מספקים למנהלי בתי‪-‬הספר ולצוותי המורים מערכת מדדים‬
‫‪34‬‬
‫המסייעים בקביעת יעדים בית‪-‬ספריים לשם בקרה‪ ,‬ניטור התהליך הלימודי והקצאת משאבים‪.‬‬
‫מנתוני דוחות המיצ"ב הארציים בשנים תשס"ז‪-‬תשע"א (‪ ,)2011-2006‬עולה כי שכיחות מעשי‬
‫האלימות בבתי‪-‬הספר נותרה גבוהה גם בשנים אלו‪ ,‬ובעיקר שכיחות האלימות המתונה ואירועי‬
‫הוונדליזם והגניבות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עולה כי בשנים האחרונות ירד מעט שיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ט' שדיווחו על מעורבות באירועי‬
‫אלימות ועל היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נרשמה בקרב שכבת גיל זו ירידה בשיעור‬
‫התלמידים שדיווחו על קיומם של אירועי ונדליזם וגניבות‪ ,‬ולפרקים אף ירידה משמעותית‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬עולה מהנתונים כי נרשמה עלייה קלה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א שדיווחו על מעורבות באירועי‬
‫אלימות‪ ,‬על היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬ועל פגיעה בהם מצד מורים‪.‬‬
‫עוד עולה‪ ,‬כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה ברמת היעדר תחושת המוגנות של מורים מצד‬
‫תלמידים והורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי עם העלייה בגיל התלמידים פוחת שיעור הדיווח מצדם על מעורבות‬
‫באירועים אלימים ועל היעדר תחושת מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬וכן עולה כי שיעור הדיווח על מעורבות‬
‫באירועי אלימות‪ ,‬על היעדר תחושה של מוגנות בקרב תלמידים ומורים ועל פגיעה של מורים‬
‫בתלמידים‪ ,‬גבוה יותר באופן משמעותי בקרב דוברי הערבית בהשוואה לדוברי העברית‪.‬‬
‫להלן מבחר טבלאות המתבססות על נתוני דוחות מיצ"ב הארציים בשנים תשס"ז‪-‬תשע"א (‪,)2011-2006‬‬
‫‪35‬‬
‫הכוללות השוואה רב‪-‬שנתית של מדדים שונים הקשורים בתופעת האלימות בבתי‪-‬הספר‪:‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מעורבות תלמידים באירועי אלימות‪ ,‬תשס"ז‪-‬תשע"א (‪)2011-2006‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫מדד מסכם‪:‬מעורבות‬
‫באירועי אלימות‬
‫אלימות עקיפה‬
‫"בחודש האחרון הטילו עלי‬
‫חרם"‬
‫"בחודש האחרון תלמיד הפיץ‬
‫עלי שמועות"‬
‫"בחודש האחרון תלמיד ניסה‬
‫לשכנע לא לדבר איתי"‬
‫אלימות חמורה‬
‫"בחודש האחרון תלמיד סחט‬
‫ממני באיומים"‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪ 34‬הנתונים הבית‪-‬ספריים מוצגים בהשוואה לשלוש קבוצות רלוונטיות‪ :‬כלל התלמידים שנבחנו בכלל בתי‪-‬הספר‪ ,‬כלל‬
‫התלמידים שנבחנו בבתי‪-‬ספר דוברי אותה שפת‪-‬אם‪ ,‬וכלל התלמידים שנבחנו בבתי‪-‬ספר שתלמידיהם באים מרקע חברתי‪-‬‬
‫כלכלי דומה לזה של תלמידי בית‪-‬הספר‪ .‬כמו כן כולל הדוח הבית‪-‬ספרי השוואה רב‪-‬שנתית בין נתוני המדדים המסכמים‬
‫בכל תחום‪.‬‬
‫‪ 35‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬דוחות מיצ"ב מערכתיים מהשנים תשס"ז‪-‬תשע"א‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪30‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫"בחודש האחרון תלמיד‬
‫איים שייפגע בי"‬
‫"בחודש האחרון תלמיד נתן‬
‫לי מכות חזקות"‬
‫"בחודש האחרון תלמיד‬
‫השתמש בחפץ כדי לפגוע בי"‬
‫אלימות מתונה‬
‫"בחודש האחרון קיבלתי‬
‫מכה‪/‬בעיטה‪/‬אגרוף מתלמיד"‬
‫"בחודש האחרון תלמיד דחף‬
‫אותי"‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪17%‬‬
‫מהנתונים עולה כי ממוצע התלמידים שדיווחו בשנת תשע"א על מעורבות באירוע אלים מסוג כלשהו‬
‫פעם אחת או יותר בחודש שקדם להעברת השאלון עומד על ‪ 15%‬בכיתות ה'‪-‬ו'‪ 11% ,‬בכיתות ז'‪-‬ט' ו‪7%-‬‬
‫בכיתות י'‪-‬י"א‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי האלימות המתונה נפוצה מאוד בבתי‪-‬הספר‪ ,‬כאשר בכיתות ה'‪-‬ו' דיווח‬
‫אחד מכל חמישה תלמידים (‪ )21%‬על כך שהוא קיבל בחודש האחרון מכה או בעיטה או אגרוף מתלמיד‬
‫אחר‪.‬‬
‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ט' המדווחים על‬
‫מעורבות באירועי אלימות‪ ,‬לצד עלייה קלה במדד זה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי עם‬
‫העלייה בגיל התלמידים‪ ,‬יורד באופן משמעותי שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות באירוע אלים‬
‫מסוג כלשהו‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2‬היבטים נוספים של אלימות‪ ,‬תשס"ח‪-‬תש"ע (‪)2010-2007‬‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫"בחודש האחרון תלמידים מבית‪-‬הספר שברו או הרסו‬
‫ציוד של בית‪-‬הספר"‬
‫‪39%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪48%‬‬
‫"בחודש האחרון תלמידים מבית‪-‬הספר גנבו לי חפצים‬
‫אישיים או ציוד"‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫"בבית‪-‬הספר יש חבורות של תלמידים אלימים‬
‫המציקים לתלמידים אחרים ופוגעים בהם"‬
‫‪35%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪35%‬‬
‫מהנתונים עולה כי ונדליזם‪ ,‬גניבות וקיום חבורות של תלמידים אלימים‪ ,‬הן תופעות נפוצות מאוד בבתי‪-‬‬
‫הספר‪ .‬כשליש מתלמידי כיתות ה'‪-‬ו' וכמחצית מתלמידי כיתות ז'‪-‬ט' דיווחו בשנת תשע"א כי בחודש‬
‫האחרון תלמידים מבית‪-‬ספרם שברו או הרסו ציוד של בית‪-‬הספר‪ .‬למעלה משליש מתלמידי כיתות ה'‪-‬‬
‫ט' דיווחו בשנת תשע"א כי בבית‪-‬ספרם יש חבורות של תלמידים אלימים המציקים לתלמידים אחרים‬
‫ופוגעים בהם‪.‬‬
‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעור התלמידים המדווחים על כך שתלמידים‬
‫מבית‪-‬ספרם שברו או הרסו ציוד‪ ,‬וכי עם העלייה בגיל התלמידים‪ ,‬עולה שיעור התלמידים המדווחים על‬
‫תופעות אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה כי במהלך השנים נרשמה ירידה בדיווחי תלמידים על גניבת ציוד אישי‪ ,‬וכי‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪30‬‬
‫אין הבדל משמעותי בין שכבות הגיל בשיעור התלמידים המדווחים על תופעות אלה‪ .‬בנוסף עולה כי‬
‫במהלך השנים נרשמה עלייה קלה‪ ,‬לא יציבה‪ ,‬בשיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ו' המדווחים על כך שבבית‪-‬‬
‫ספרם יש חבורות תלמידים אלימות‪ .‬בקרב תלמידי כיתות ז'‪-‬ט' נרשמה ירידה קלה בשיעור התלמידים‬
‫המדווחים על תופעה זו‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬היעדר תחושת מוגנות של תלמידים‪ ,‬תשס"ח‪-‬תשע"א (‪)2011-2007‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫"לפעמים אני מעדיף להישאר בהפסקות‬
‫בכיתה‪ ,‬כי אני חושש שיפגעו בי"‬
‫‪9%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫"יש בבית‪-‬הספר מקומות שאני פוחד‬
‫להסתובב בהם"‬
‫‪12%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪9%‬‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫"לפעמים אני פוחד ללכת לבית‪-‬הספר‪ ,‬כי‬
‫יש בו תלמידים שמתנהגים באלימות"‬
‫‪11%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫תשע"א‬
‫מדד מסכם‪ :‬היעדר תחושת מוגנות של‬
‫תלמידים‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪36‬‬
‫מהנתונים עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת‬
‫מוגנות בבית‪-‬הספר‪ ,‬למעט עלייה מסוימת שנרשמה במדד זה בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א‪ .‬עוד עולה כי‬
‫עם העלייה בשכבות הגיל נרשמת ירידה בשיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עם העלייה בשכבות הגיל מכיתות ה'‪-‬ו' לכיתות ז'‪-‬ט' נרשמה עלייה בשיעור המדווחים כי יש בבית‪-‬‬
‫הספר מקומות שהם פוחדים להסתובב בהם (וירידה בשיעור המדווחים על כך בעלייה מכיתות ז'‪-‬ט'‬
‫לכיתות י'‪-‬י"א)‪.‬‬
‫טבלה ‪ :4‬פגיעה של מורים בתלמידים‪ ,‬תשס"ח‪-‬תשע"א (‪)2011-2007‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫"בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג לי‬
‫או העליב אותי או השפיל אותי במילים"‬
‫‪17%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪22%‬‬
‫"בחודש האחרון מישהו מהמורים תפס‬
‫אותי ודחף אותי או הכה אותי בכוונה"‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪7%‬‬
‫מהנתונים עולה כי תלמידים רבים מדווחים על פגיעה מילולית מצד מורים‪ .‬כך למשל‪ ,‬כרבע מתלמידי‬
‫כיתות ז'‪-‬ט' דיווחו בשנת תשע"א כי בחודש האחרון מישהו מהמורים לעג‪ ,‬העליב או השפיל אותם‬
‫במילים‪ .‬למעלה מחמישית מתלמידי כיתות י'‪-‬י"א דיווחו על תופעה זו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫נתוני ההיגדים המרכיבים את המדד המסכם של היעדר תחושת מוגנות של תלמידים בשנת ‪ 2009‬אינם מופיעים בדוח‬
‫המיצ"ב של שנה זו‪ .‬נתוני המדד המסכם של שנה זו נלקחו מתוך דוח המיצ"ב של שנת ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪30‬‬
‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה יציבות או תנודתיות קלה בשיעור תלמידי כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫וכיתות ז'‪-‬ט' שדיווחו על כך שמישהו מהמורים פגע בהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכיתות י'‪-‬י"א נרשמה עלייה‬
‫בהיבט זה‪ .‬עוד עולה כי קיימת עלייה משמעותית בשיעורי התלמידים המדווחים על כך שמישהו‬
‫מהמורים העליב אותם או השפיל אותם במילים במעבר משכבת גיל ה'‪-‬ו' לשכבת גיל ז'‪-‬ט' וירידה קלה‬
‫במעבר לשכבת גיל י'‪-‬י"א‪ .‬באשר לפגיעה פיזית‪ ,‬נמצאה עלייה קלה בדיווחי התלמידים במעבר משכבת‬
‫גיל ה'‪-‬ו' לשכבת גיל ז'‪-‬ט' וירידה קלה במעבר משכבת גיל ז'‪-‬ט' לשכבת גיל י'‪-‬י"א‪.‬‬
‫טבלה ‪ :5‬היעדר תחושת מוגנות של מורים‪ ,37‬תשס"ח‪-‬תשע"א (‪)2011-2007‬‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫מורים בבית‪-‬הספר חשים מאוימים מצד‬
‫תלמידים‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫מורים בבית‪-‬הספר חשים מאוימים מצד‬
‫הורים‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫מהנתונים עולה כי מורים רבים בבתי‪-‬הספר חשים מאוימים מצד הורים‪ .‬בשנת תשע"א חשו כ‪10%-‬‬
‫מהמורים בכיתות ה'‪-‬ט' כי הם מאוימים מצד הורים של תלמידים‪.‬‬
‫עוד עולה מהנתונים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה ברמת היעדר תחושת המוגנות של מורים‬
‫מצד תלמידים והורים‪ ,‬למעט יציבות שנרשמה ברמת המאוימות שחשים מורים מצד תלמידי כיתות ה'‪-‬‬
‫ו'‪ .‬עוד עולה כי אין הבדל משמעותי בין שכבות הגיל בשיעור המורים המדווחים על היעדר תחושת‬
‫מוגנות‪.‬‬
‫טבלה ‪ :6‬השוואה בין בתי‪-‬ספר דוברי עברית ובתי‪-‬ספר דוברי ערבית‪ ,‬תשס"ז‪-‬תשע"א (‪)2011-2006‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫ממוצע‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫ממוצע‬
‫יש חבורות של‬
‫תלמידים אלימים‬
‫המציקים ופוגעים‬
‫תש"ע‬
‫תלמידים גנבו‬
‫חפצים אישיים או‬
‫ציוד‬
‫תשע"א‬
‫תלמידים שברו או‬
‫הרסו ציוד‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫ממוצע‬
‫מעורבות‬
‫תלמידים באירועי‬
‫אלימות‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 37‬היעדר תחושת מוגנות‪ :‬חשש מפגיעה פיזית‪ ,‬פגיעה ברכוש‪ ,‬תלונות שווא ועוד‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪30‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫ממוצע‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫תש"ע‬
‫תשע"א‬
‫דיווחי המורים כי‬
‫הם חשים‬
‫מאוימים מצד‬
‫תלמידים‬
‫ממוצע‬
‫דיווחי המורים כי‬
‫הם חשים‬
‫מאוימים מצד‬
‫הורים‬
‫תש"ע‬
‫פגיעה פיזית של‬
‫מורים בתלמידים‬
‫תשע"א‬
‫העלבה או השפלה‬
‫במילים של‬
‫תלמידים על ידי‬
‫מורים‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫ממוצע‬
‫היעדר תחושת‬
‫מוגנות של‬
‫התלמידים‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מהנתונים עולה כי במרבית המדדים שיעור הדיווח בקרב דוברי הערבית גבוה יותר באופן משמעותי‬
‫משיעור הדיווח המקביל בקרב דוברי העברית‪ .‬מגמה זו בולטת בעיקר במדדים של מעורבות באירועי‬
‫אלימות‪ ,‬קיום חבורות של תלמידים אלימים‪ ,‬היעדר תחושת מוגנות בקרב תלמידים‪ ,‬פגיעה פיזית של‬
‫מורים בתלמידים‪ ,‬ודיווחי מורים כי הם חשים איום מצד הורים ותלמידים‪ .‬השוואת דיווחי התלמידים‬
‫במהלך השנים מצביעה על יציבות או על שיפור קל במרבית המדדים‪ ,‬הן בקרב דוברי עברית והן בקרב‬
‫דוברי ערבית‪ ,‬למעט עלייה בכל המדדים בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א בשני המגזרים‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬סקרי ניטור רמת האלימות הבית‪-‬ספרית‬
‫אף כי סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשאלוני המיצ"ב מספקים נתונים ברמת בית‪-‬הספר וברמה‬
‫הארצית‪ ,‬תפיסת משרד החינוך היא כי הם בסיסיים ואינם נותנים תמונה מלאה ומקיפה מספיק על רמת‬
‫‪38‬‬
‫האלימות הבית‪-‬ספרית על כל גווניה‪ ,‬בשל מספר השאלות המצומצם יחסית הנכלל בהם‪.‬‬
‫בעקבות כך‪ ,‬נבנה בשנת ‪ 2007‬בשיתוף פעולה של ראמ"ה‪ ,‬שפ"י‪ ,‬מינהל חברה ונוער במשרד החינוך‬
‫ומומחים מהאקדמיה‪ ,‬שאלון ייעודי ורחב לניטור אלימות ברמה הלאומית‪ ,‬כתחליף לסקרים שנערכו על‪-‬‬
‫ידי פרופ' בנבנישתי‪ 39.‬לדברי ד"ר חגית גליקמן‪ ,‬מנהלת אגף א' מחקר ופיתוח בראמ"ה‪ ,‬השאלון כולל‬
‫התייחסות רחבה ומעמיקה יותר מאשר המיצ"ב לנושא האלימות הבית‪-‬ספרית‪ ,‬ונכללות בו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫שאלות לגבי שימוש באלכוהול וסמים‪ ,‬שימוש בתוקפנות מצד התלמידים הנשאלים‪ ,‬ושימוש באלימות‬
‫‪40‬‬
‫מצד מורים כלפי מורים אחרים וכלפי תלמידים‪.‬‬
‫‪ 38‬על‪-‬פי מבקר המדינה‪ ,‬דוח ביקורת שנתי ‪58‬ב' לשנת ‪ 2007‬ולחשבונות שנת הכספים ‪( 2006‬הדוח המלא)‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 39‬שם‪.‬‬
‫‪ 40‬ד"ר חגית גליקמן‪ ,‬מנהלת אגף א' מו"פ‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬שיחת טלפון‪ 17 ,‬בנובמבר‬
‫‪.2011‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪30‬‬
‫‪41‬‬
‫השאלון מועבר באופן מדגמי בכ‪ 200-‬בתי‪-‬ספר ברחבי הארץ‪ ,‬בקרב תלמידים ומחנכים‪ ,‬בכיתות ד'‪-‬י"א‪.‬‬
‫בשל כך‪ ,‬ובשונה מסקרי המיצ"ב‪ ,‬הוא אינו מסוגל לספק תמונת מצב על בית‪-‬ספר מסוים‪ ,‬אלא רק מדגם‬
‫מייצג ברמה הארצית והמגזרית‪ 42.‬עד היום נערך הסקר פעמיים‪ ,‬בשנים תשס"ט (‪ )2009-2008‬ותשע"א‬
‫(‪ 43.)2011-2010‬בתשובת ראמ"ה לפנייתנו נמסר כי הדוח המפרט את ממצאי הסקרים טרם הושלם והוא‬
‫‪44‬‬
‫עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬שאלוני אקלים חינוכי מיטבי (שאלוני האח"מ)‬
‫בשנת ‪ 1998‬פיתח אגף שפ"י כלי לניטור אקלים חינוכי מיטבי (להלן‪ :‬שאלון האח"מ) בבתי‪-‬הספר‪,‬‬
‫במסגרת תוכנית ההתערבות המערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי (להלן‪ :‬תוכנית האח"מ; ראו להלן‬
‫בפרק מספר ‪ .)4‬שאלון האח"מ משמש ככלי ניהולי וולונטארי עבור מנהלי בתי‪-‬הספר ולא ככלי ניטור‬
‫ארצי‪ ,‬ומשכך הנתונים של בתי‪-‬הספר שבחרו להשתמש בו אינם מרוכזים ואינם משמשים את משרד‬
‫‪45‬‬
‫החינוך לצורך תכנון מדיניות וקבלת החלטות‪.‬‬
‫מנהל בית‪-‬הספר יכול לבחור האם להעביר את השאלון בכל בית‪-‬הספר‪ ,‬בשכבה מסוימת‪ ,‬במספר כיתות‬
‫או אף בכיתה אחת בלבד‪ ,‬בהתאם לתנאים הייחודיים הקיימים בבית‪-‬הספר‪ .‬כך למשל‪ ,‬במידה ובאחת‬
‫מהכיתות מתגלה תופעה של ריבוי גניבות‪ ,‬יכול המנהל להעביר בה את שאלון האח"מ פעמיים במהלך‬
‫‪46‬‬
‫אותה שנה‪ ,‬טרם הפעלה של תוכנית התערבות ייעודית להתמודדות עם גניבות ולאחריה‪.‬‬
‫שאלון האח"מ מיועד לתלמידי כיתות ד'‪-‬י"ב וכולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שאלות באשר לסוגי האלימות השונים‬
‫שאירעו לכל אחד מהתלמידים בחודש הלימודים האחרון‪ .‬השאלות בנושא האלימות מתייחסות‬
‫לתחומים הבאים‪ :‬אלימות מילולית; אלימות פיזית; גניבה וסחיטה; נשיאת נשק ושימוש בנשק; פגיעות‬
‫והטרדות מיניות; התנהגות אלימה של מורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכללות בשאלון שאלות באשר למקום בו התרחשו‬
‫אירועי האלימות (בכיתה‪ ,‬בהסעה‪ ,‬בשירותים‪ ,‬באולם הספורט‪ ,‬בפרוזדור ועוד)‪ ,‬באשר לחלק מיום‬
‫הלימודים בו התרחש האירוע (במהלך השיעורים‪ ,‬לפני תחילת הלימודים‪ ,‬לאחר סיום הלימודים‪,‬‬
‫בהפסקה)‪ ,‬ובאשר לזהות התלמיד הפוגע (תלמיד מכיתה גבוהה יותר‪ ,‬תלמיד מאותה כיתה‪ ,‬תלמיד‬
‫‪47‬‬
‫מכיתה אחרת בשכבה‪ ,‬תלמיד שאינו שייך לבית‪-‬הספר‪ ,‬תלמיד מכיתה נמוכה יותר)‪.‬‬
‫‪ 41‬חדוה דבש‪ ,‬מנהלת גף פניות ומידע לציבור‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 42‬ד"ר חגית גליקמן‪ ,‬מנהלת אגף א' מו"פ‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬שיחת טלפון‪ 17 ,‬בנובמבר‬
‫‪.2011‬‬
‫‪ 43‬על‪-‬פי משרד החינוך שאלונים מסוג זה מועברים בעולם בכל שנתיים עד שלוש‪ ,‬ולא אחת לשנה‪ ,‬שכן זמן ההתערבות הנדרש‬
‫ליצירת שינוי שישתקף בנתונים הנמדדים‪ ,‬מתארך מעל שנה‪.‬‬
‫‪ 44‬חדוה דבש‪ ,‬מנהלת גף פניות ומידע לציבור‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 45‬בדוח מבקר המדינה צוין כי המומחים שליוו את שפ"י בתחום הניטור סברו שיש לחייב את כל בתי‪-‬הספר לעבור את שלב‬
‫הניטור בתוכנית האח"מ‪ .‬כך למשל‪ ,‬במכתב שנשלח בשנת ‪ 2007‬על‪-‬ידי ד"ר רון אסטור למנהלת שפ"י דאז‪ ,‬הומלץ לחייב‬
‫את כל בתי‪-‬הספר להשתתף בתוכנית האח"מ‪ ,‬בנימוק שתוכנית במתכונת התנדבותית תמנע את גילוי ממדי התופעה בבתי‪-‬‬
‫ספר מרובי אלימות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬עמדת משרד החינוך הייתה כי אחד העקרונות המנחים את תפיסת תהליך ההתערבות‬
‫לקידום אקלים בטוח‪ ,‬באמצעות תהליכי ניטור והתערבות‪ ,‬הוא חיסיון הממצאים‪ .‬על‪-‬פי גישה זו‪ ,‬החיסיון מאפשר‬
‫למנהלים חופש פעולה ובחירה‪ ,‬כאשר במוקד התפיסה עומד פיתוח מענה מתאים לתוצאות הניטור‪ ,‬ולא התוצאות עצמן‪.‬‬
‫מבקר המדינה העיר כי גישה זו לא הביאה בשנים ‪ 2007-2001‬לגידול ניכר במספר בתי‪-‬הספר המשתתפים בתוכנית‪,‬‬
‫כתוצאה מכך לא היו למשרד נתונים מספיקים לצורכי ניטור‪ .‬יש לציין כי דוח המבקר התייחס לתקופה שקדמה להרחבת‬
‫שאלוני המיצ"ב בשנת תשס"ז (‪ .)2008-2007‬עוד יש לציין כי החל משנת תש"ע (‪ )2010-2009‬החליט מנכ"ל משרד החינוך כי‬
‫כלל בתי‪-‬הספר יחויבו בהדרגה לעבור את תוכנית האח"מ‪ ,‬כך ששיעור ההשתתפות בשאלוני האח"מ צפוי גם הוא לגדול‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ 46‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 47‬על‪-‬פי אתר האינטרנט של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬שאלון אח"מ‪ ,‬תאריך כניסה‪ 23 :‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪30‬‬
‫חלק אחר בשאלון התלמידים עוסק באווירה הבית‪-‬ספרית‪ ,‬ונכללות בו שאלות לגבי שימוש בסיגריות‪,‬‬
‫נרגילות‪ ,‬אלכוהול וסמים‪ ,‬וכן שאלות בנוגע לקיום תופעות של וונדליזם‪ ,‬תחושת המוגנות בבית‪-‬הספר‪,‬‬
‫‪48‬‬
‫אלימות מילולית כלפי מורים‪ ,‬ויכולת ההתמודדות של המורים עם התנהגויות אלימות‪.‬‬
‫השאלון המיועד למורים כולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שאלות בנוגע לקיום תופעות של אלימות תלמידים והורים‬
‫כלפי מורים ואלימות תלמידים כלפי רכוש‪ .‬כמו כן נשאלים המורים באשר לרמת הידע והכלים שיש‬
‫‪49‬‬
‫בידם על‪-‬מנת להתמודד עם מצבי האלימות בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫מפעם לפעם משתנה ומתעדכן שאלון האח"מ‪ ,‬בהתאם לצרכי ניטור חדשים המתגלים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בשנת‬
‫תשע" ב נוספו לשאלונים מדדים חדשים בתחום האלימות באינטרנט ובתחום האכיפה ההוגנת של נוהלי‬
‫‪50‬‬
‫האלימות בבית‪-‬הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הורחב בשנה זו מדד השימוש באלכוהול על‪-‬ידי תלמידים‪.‬‬
‫השאלונים נשלחים למינהל התקשוב שבמטה משרד החינוך לצורך עיבוד הנתונים בהתפלגות לפי בית‪-‬‬
‫הספר‪ ,‬השכבה וכל אחת מהכיתות‪ .‬מנהלי בית‪-‬הספר מקבלים קוד וסיסמה אישיים באתר שפ"י‬
‫באינטרנט כדי שתהיה להם גישה לתוצאות‪ ,‬שמתקבלות בתוך שבעה ימים‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר מחליט‬
‫לבדו בפני מי יוצגו הממצאים ולאיזו מטרה‪.‬‬
‫על‪-‬פי נתוני שפ"י‪ ,‬במהלך השנים תשס"ז‪-‬תשע"א (‪ ,)2011-2006‬הועבר שאלון האח"מ ב‪ 1,360-‬בתי‪-‬‬
‫ספר (כ‪ 33%-‬מבתי‪-‬הספר בישראל)‪ ,51‬מהם ‪ 830‬בתי‪-‬ספר יסודיים (‪ )61%‬ו‪ 530-‬בתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים‬
‫(‪ 998 .)39%‬מבתי‪-‬הספר היו דוברי עברית (‪ )73.5%‬ו‪ 362-‬היו בתי‪-‬ספר דוברי ערבית (‪35% .)26.5%‬‬
‫‪52‬‬
‫מבתי‪-‬הספר (‪ 476‬בתי‪-‬ספר) עברו אבחון חוזר בשלב מאוחר יותר של הפעלת תוכנית האח"מ‪.‬‬
‫‪ .3.3‬אמצעים לאיסוף ולריכוז מקרי האלימות שהתגלו בפועל‬
‫כל אמצעי הניטור שפורטו לעיל התבססו או מתבססים על דיווחים סובייקטיביים של תלמידים ומורים‬
‫באשר למידת מעורבותם או היחשפותם לאירועי אלימות שונים‪ ,‬אולם הם אינם כוללים מדידה ואיסוף‬
‫‪53‬‬
‫שוטפים של מקרי האלימות שהתגלו במוסדות החינוך בפועל‪.‬‬
‫מבקר המדינה התייחס לכך אף הוא‪ ,‬ובין המלצותיו נכתב כי על משרד החינוך ליזום הקמת מאגר‬
‫נתונים‪ ,‬בשיתוף המשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה‪ ,‬שבו ירוכז המידע המדווח – על‪-‬פי חוק ונוהל‪,‬‬
‫למשטרה‪ ,‬לפקידי הסעד ולמחוזות המשרד‪ .‬לדבריו‪ ,‬הקמת המאגר הייתה חוסכת משאבים ותורמת‬
‫לניטור אירועי האלימות החמורים במערכת החינוך‪ ,‬לרבות אלימות מינית‪.‬‬
‫‪ 48‬שם‪.‬‬
‫‪ 49‬שם‪.‬‬
‫‪ 50‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 51‬על‪-‬פי משרד החינוך‪ ,‬מינהל תקשוב ומערכות מידע‪ ,‬אתר האינטרנט "במבט רחב – מספרים על החינוך"‪ ,‬תאריך כניסה‪27 :‬‬
‫בנובמבר ‪ ;2011‬הנתון מתייחס למספר בתי‪-‬הספר הקיימי ם בישראל בשנת הלימודים תשע"ב (‪ )2012-2011‬בחינוך הרשמי‬
‫והמוכר‪.‬‬
‫‪ 52‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 53‬בחודש ינואר ‪ 2011‬פורסם דוח בנושא "מדד אלימות לאומי לחברה הישראלית"‪ ,‬שנכתב על‪-‬ידי מכון "צפנת"‪ ,‬עבור המשרד‬
‫לביטחון פנים‪ .‬על‪-‬פי הדוח רמת המהימנות של הגורם המדווח היא אחת הדרכים לסיווג נתונים לפי מדדים של איכות‪ .‬על‪-‬‬
‫פי הדוגמא שניתנה בדוח‪ ,‬איסוף עדויות של גורם מקצועי (דוגמת יומני המשטרה) אמין יותר על‪-‬פי רוב מאשר נתונים‬
‫המבוססים על דיווח עצמי בלבד (נתוני סקר)‪ .‬בהתבסס על מגוון הנתונים הקיימים הוצע בדוח לרכז נתונים ממקורות‬
‫שונים ולהביאם יחד‪ ,‬ובו בזמן לקיים גם סקר משלים העוסק בחשיפה לעבירות אלימות‪ .‬על‪-‬פי הדוח‪ ,‬מאפשר השילוב‬
‫הכנה והצגה של מדד אלימות כולל‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪30‬‬
‫בחוזר המנכ"ל החדש נקבעה‪ ,‬כאמור בפרק ‪ 2‬לעיל‪ ,‬חובת דיווח של מנהלי בתי‪-‬הספר על אירועים‬
‫חריגים למפקח בית‪-‬הספר‪ .‬מפקח בית‪-‬הספר אמור לרכז את המידע ולהעבירו למנהל המחוז‪ ,‬שבתורו‬
‫אמור להעביר את נתוניו למטה הארצי של משרד החינוך‪ .‬המטה הארצי אמור על‪-‬פי החוזר להשתמש‬
‫בכלל נתוני המחוזות לצורך תכנון מדיניות וקבלת החלטות‪.‬‬
‫על אף האמור‪ ,‬בתשובת משרד החינוך לפנייתנו בנושא‪ ,‬נמסר כי מקרי האלימות החריגה מדווחים‬
‫ומטופלים בשלב זה ברמת מחוז בלבד‪ ,‬ואין כיום בידי המשרד ריכוז שיטתי ברמה ארצית של המידע‬
‫המדווח‪ 54.‬עם זאת‪ ,‬נמסר כי בשפ"י הוקמה מערכת מקוונת לדיווח על אירועים חריגים‪ ,‬שנמצאה עד כה‬
‫במערך הרצה בקרב מדריכי שפ"י‪ ,‬מפקחים על הייעוץ‪ ,‬ומנהלי השירותים הפסיכולוגיים העירוניים‪ .‬החל‬
‫משנת הלימודים תשע"ב (‪ )2012-2011‬אמורה המערכת לפעול בשלב פיילוט במחוז אחד או שניים שבהם‬
‫היא תעבור לדיווח על‪-‬ידי מנהלי בתי‪-‬הספר‪ .‬זאת במקום הדיווח שהיה עד כה באמצעים לא מקוונים‬
‫לפיקוח במחוזות‪ .‬לאחר סיום שלב הפיילוט תתקיים הערכה האם ניתן להעביר דיווח מקוון על אירועים‬
‫‪55‬‬
‫חריגים בכל בתי‪-‬הספר בארץ‪.‬‬
‫‪ .3.3.1‬נתוני משטרת ישראל לגבי אלימות תלמידים במוסדות חינוך‬
‫בשל היעדר אמצעי ניטור ארציים למדידת רמת האלימות שהתגלתה בפועל בבתי‪-‬הספר‪ ,‬פנה מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת למשרד לביטחון פנים‪ ,‬על‪-‬מנת לבדוק את נתוני המשטרה באשר למספר‬
‫התיקים שנפתחו לקטינים בגין עבירות אלימות‪ 56‬ועבירות נלוות לאלימות‪ ,57‬שהתבצעו במוסדות חינוך‪,‬‬
‫‪58‬‬
‫בשנים תשס"א‪-‬תש"ע (‪:)2010-2000‬‬
‫עבירות אלימות ועבירות נלוות לאלימות שבוצעו על‪-‬ידי קטינים במוסדות חינוך‪ ,‬תשס"א‪-‬תש"ע‬
‫‪2,285‬‬
‫‪1,906‬‬
‫‪1,676‬‬
‫‪1,815‬‬
‫‪2,399‬‬
‫‪1,973‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1,426‬‬
‫‪1,006‬‬
‫‪1,014‬‬
‫‪1,091‬‬
‫‪2,397‬‬
‫‪2,177‬‬
‫‪1,999‬‬
‫‪2,049‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪1,079‬‬
‫‪1,456‬‬
‫‪1,243‬‬
‫‪1,150‬‬
‫‪1,035‬‬
‫‪1,124‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫תש"ע‬
‫תשס"ט‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ז‬
‫תשס"ו‬
‫תשס"ה‬
‫תשס"ד‬
‫תשס"ג‬
‫תשס"ב‬
‫תשס"א‬
‫‪1676‬‬
‫‪1906‬‬
‫‪1815‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪2285‬‬
‫‪2399‬‬
‫‪2397‬‬
‫‪2177‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2049‬‬
‫עבירות אלימות‬
‫‪1006‬‬
‫‪1014‬‬
‫‪1091‬‬
‫‪1079‬‬
‫‪1243‬‬
‫‪1426‬‬
‫‪1456‬‬
‫‪1150‬‬
‫‪1035‬‬
‫‪1124‬‬
‫עבירות נלוות לאלימות‬
‫מהנתונים עולה‪ ,‬כי עד אמצע העשור נרשמה עלייה במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין עבירות‬
‫אלימות ועבירות נלוות לאלימות שבוצעו במוסדות חינוך‪ .‬עוד עולה‪ ,‬כי החל משנת תשס"ו (‪)2006-2005‬‬
‫‪ 54‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 55‬שם‪.‬‬
‫‪ 56‬עבירות אלימות‪ :‬קטטות‪ ,‬תקיפה‪ ,‬רצח‪ ,‬ניסיון לרצח‪ ,‬הריגה‪ ,‬חבלה גופנית חמורה‪ ,‬אינוס בכוח או באיומים‪ ,‬אינוס ובעילה‬
‫שלא כחוק‪ ,‬מעשה מגונה בכוח‪ ,‬שוד‪.‬‬
‫‪ 57‬עבירות נלוות לאלימות‪ :‬איומים‪ ,‬הפרת הסדר הציבורי‪ ,‬מעשה מגונה שלא בכוח‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬סחיטה‪ ,‬גרימת נזק לרכוש‬
‫ועבירות אחרות כלפי חיי אדם‪.‬‬
‫‪ 58‬הנתונים הועברו על‪-‬ידי גברת שירן אהרוני מלשכת השר לביטחון פנים בתאריך ‪ 11‬במאי ‪ ;2011‬הנתונים עבור כל שנה‬
‫מתייחסים לתקופה שבה מתקיימת שנת הלימודים בבתי‪-‬הספר‪ ,‬מה‪ 1-‬בספטמבר ועד ה‪ 30-‬ביוני‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪30‬‬
‫נרשמה ירידה הדרגתית במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות אלימות (למעט עלייה חד פעמית בשנת‬
‫תשס"ט)‪ ,‬כאשר מספר התיקים שנפתחו בשנת תש"ע (‪ )2010-2009‬היה נמוך בכ‪ 30%-‬ממספר התיקים‬
‫שנפתחו בשנת תשס"ה (‪ ,)2005-2004‬שהייתה שנת השיא במספר התיקים שנפתחו‪ .‬מגמה דומה נרשמה‬
‫גם במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נלוות לאלימות‪ .‬יצוין כי מרבית התיקים נפתחו בשל תקיפות‪,‬‬
‫איומים‪ ,‬גרימת נזקים לרכוש וביצוע מעשים מגונים בכוח‪ .‬עוד יצוין‪ ,‬כי שיעור גבוה מהתיקים נסגרו‬
‫בשל "חוסר עניין לציבור"‪.‬‬
‫‪ .4‬תוכניות מניעה והתערבות המופעלות על‪-‬ידי משרד החינוך‬
‫‪ .4.1‬התוכנית המערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי (תוכנית האח"מ)‬
‫משרד החינוך מבסס כיום את התמודדותו עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר על תוכנית האח"מ‪ ,‬שעליה‬
‫כאמור מבוסס חוזר המנכ"ל החדש בנושא‪ ,‬כמפורט לעיל בפרק מספר ‪ .2‬התוכנית אשר מופעלת בבתי‪-‬‬
‫ספר יסודיים‪ ,‬בחטיבות ביניים ובחטיבות העליונות‪ ,‬מתבצעת בשני שלבים‪ :‬אבחון (באמצעות שאלון‬
‫האח"מ כאמור בסעיף ‪ )3.2.3‬והתערבות‪ .‬לאחר שצוות בית‪-‬הספר מקבל תמונת עדכנית‪ ,‬באמצעות‬
‫שאלון האח"מ‪ ,‬בנוגע לסוגי האלימות שהתלמידים חווים בבית‪-‬הספר‪ ,‬הוא אמור להכין תוכנית‬
‫התערבות ייחודית ומותאמת לצרכיו‪ .‬בתום פרק זמן מסוים בית‪-‬הספר אמור להיערך לאבחון חוזר‪.‬‬
‫במסגרת התהליך מקיים צוות בית‪-‬הספר שיח משמעותי סביב נתוני שאלון האח"מ ו‪/‬או נתוני המיצ"ב‬
‫הבית‪-‬ספריים‪ .‬מתוך הנתונים לומד הצוות על האקלים ועל תופעת האלימות‪ ,‬מזהה את החוזקות ואת‬
‫החולשות של בית‪-‬הספר‪ ,‬מאתר את הצרכים ומזהה את תחומי האחריות של בעלי התפקידים‪ .‬צוות‬
‫בית‪-‬הספר‪ ,‬בהנחיית מדריך משפ"י‪ ,‬בונה תוכנית מותאמת לבית‪-‬הספר ומתווה את הדגשים המרכזיים‬
‫עליהם יש לעבוד בבית‪-‬הספר‪ .‬העבודה הארגונית בליווי ההדרכה של שפ"י נמשכת שלוש שנים‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן בית‪-‬הספר ממשיך ליישם לבדו את מודל ההתערבות הייחודי שנבנה עבורו‪ .‬במסגרת התוכנית‬
‫עוסקים בתי‪-‬הספר במספר נושאים‪ ,‬ובהם‪ :‬גבולות‪ ,‬הגברת הסמכות והנוכחות של המורים‪ ,‬דיאלוג‬
‫‪59‬‬
‫מורה תלמיד והגברת תחושת השייכות‪.‬‬
‫בשנים הראשונות להפעלת התוכנית יכולים היו בתי‪-‬הספר לבחור האם להשתתף בה‪ .‬הדבר עורר‬
‫ביקורת מצד מבקר המדינה שהעיר כי מאחר שהמשרד אינו מחייב את בתי‪-‬הספר להפעיל את תוכנית‬
‫האח"מ‪ ,‬רק חלק קטן מהם בוחרים להשתמש בה (על‪-‬פי הנתונים בדוח המבקר בשנים ‪2008-2007‬‬
‫הופעלה התוכנית ב‪ 800-‬בתי‪-‬ספר)‪ .‬עוד הוסיף המבקר‪ ,‬כי הואיל ותוצאות שאלוני האח"מ חסויים‪ ,‬אין‬
‫למשרד החינוך נתונים אודות מידת הצלחתה של התוכנית בהקטנת שיעורי הבריונות והאלימות‬
‫במוסדות החינוך‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לטענת משרד החינוך‪ ,‬בשנתיים האחרונות (תש"ע‪-‬תשע"א) גדלה התוכנית באופן משמעותי‪,‬‬
‫בעקבות החלטה שקיבל מנכ"ל המשרד בשנת תש"ע להפוך אותה לתוכנית חובה בכל בתי‪-‬הספר במערכת‬
‫החינוך‪ .‬בהתאם להחלטה הוכנסו בשלב הראשון לתוכנית כל חטיבות הביניים‪ ,‬ונבחרו כ‪ 100-‬בתי‪-‬ספר‪,‬‬
‫בכל שלבי החינוך‪ ,‬שבהם נמצאה רמת אלימות גבוהה במיוחד (מהם עשרות בתי‪-‬ספר יסודיים)‪ .‬על‪-‬פי‬
‫המשרד‪ ,‬לאחר סיום התהליך בחטיבות הביניים‪ ,‬הוא יבוצע גם בשלבי החינוך האחרים‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪30‬‬
‫כיום מופעלת התוכנית בכ‪ 1,100-‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬ובנוסף סיימו כ‪ 480-‬בתי‪-‬ספר את תהליך הפעלתה‪ .‬מכאן‬
‫עולה כי בכ‪ 1,580-‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬המהווים כ‪ 38%-‬מכלל בתי‪-‬הספר במערכת החינוך‪ ,‬הופעלה או מופעלת‬
‫‪60‬‬
‫כיום תוכנית האח"מ‪ .‬כ‪ 73%-‬מבתי‪-‬הספר הם דוברי עברית וכ‪ 27%-‬מהם דוברי ערבית‪.‬‬
‫‪ .4.1.1‬הערכת יעילות תוכנית האח"מ‬
‫על‪-‬פי מידע שהועבר ממשרד החינוך‪ ,‬לקראת סוף שנות הלימודים תש"ע (‪ )2010-2009‬ותשע"א (‪2010-‬‬
‫‪ ,)2011‬הועברו שאלוני אח"מ חוזרים בלמעלה מ‪ 500-‬בתי‪-‬ספר שונים (‪ 279‬בתי‪-‬ספר בשנת תש"ע ו‪257-‬‬
‫בשנת תשע"א)‪ .‬השאלונים הועברו לראשונה בבתי‪-‬ספר אלו לפני הפעלת תוכנית האח"מ והועברו בשנית‬
‫לאחר הפעלתה‪ ,‬כאשר הזמן שעבר בין המדידה הראשונה לשנייה נע בין שנה אחת לארבע שנים (רוב‬
‫בתי‪-‬הספר העבירו מדידה שנייה לאחר שנה או שנתיים ומקצתם לאחר שלוש או ארבע שנים)‪ .‬הדוחות‬
‫המשווים בדקו את השינוי ברמת האלימות‪ ,‬בין המדידה הראשונה והשנייה‪.‬‬
‫על‪-‬פי משרד החינוך‪ ,‬ממצאי הדוחות העידו על כך שב‪ 81%-‬מבתי‪-‬הספר שנמדדו בשנת תש"ע נרשמה‬
‫ירידה משמעותית במדדי האלימות‪ ,‬וכי בבתי‪-‬ספר אלו נמצאה ירידה ממוצעת של ‪ 18%‬בכל מדדי‬
‫האלימות‪ .‬במדידה שנערכה בשנת תשע"א נמצא כי ‪ 73%‬מבתי‪-‬הספר הצליחו לשפר את האקלים הבית‪-‬‬
‫ספרי ולצמצם את האלימות‪ ,‬ובאלו נרשמה ירידה ממוצעת של ‪ 20%‬בכל מדדי האלימות הפיזית‪.‬‬
‫משרד החינוך סייג את נתוניו והוסיף כי הם אינם חלק ממחקר‪ ,‬וכי בתי‪-‬הספר שנמדדו בשנים אלו‬
‫אינם מהווים מדגם מייצג של בתי‪-‬הספר בישראל או של כלל בתי‪-‬הספר המשתתפים בתוכנית‬
‫האח"מ‪ 61.‬עוד חשוב לציין‪ ,‬כי לא נערכה השוואה כלשהי בין נתוני בתי‪-‬הספר שנמדדו ובין נתוני בתי‪-‬‬
‫ספר אחרים בהם לא הופעלה התוכנית‪ ,‬ומכאן שלא ניתן להפיק ממדידה זו נתונים מלאים בנוגע‬
‫ליעילות התוכנית‪ .‬עוד יצוין כי בתשובת ראמ"ה לפנייתנו‪ ,‬נמסר כי בימים אלו ראמ"ה שוקלת את‬
‫‪62‬‬
‫האפשרות לבצע הערכה לתוכנית האח"מ ומערך ההערכה מגובש בימים אלו‪.‬‬
‫בעקבות המדידה שנערכה בשנת תש"ע וההצלחה של בתי‪-‬הספר בהפחתת רמת האלימות‪ ,‬החליט משרד‬
‫החינוך לערוך מחקר איכותני‪ ,‬שלווה בידי ד"ר אילן רוזינר (גורם חיצוני למשרד החינוך)‪ ,‬שנועד לבדוק‬
‫מה היו הגורמים המשמעותיים שהובילו את בתי‪-‬הספר להצלחה זו‪ .‬המחקר נערך ב‪ 13-‬מבתי‪-‬הספר‬
‫בהם הועברו שאלוני אח"מ חוזרים בשנת תש"ע‪ .‬המחקר התבסס על ראיון עם ‪ 69‬מנהלים‪ ,‬יועצים‪,‬‬
‫‪63‬‬
‫מורים ותלמידי בתי‪-‬הספר‪ ,‬וכן על בחינה של מסמכים רלוונטיים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר העלו כי אף שכל בתי‪-‬הספר נתרמו במידה כזו או אחרת מתוכנית האח"מ‪ ,‬בחלקם היה‬
‫השיפור מלא ובאחרים הוא היה חלקי בלבד‪ .‬בהשוואה בין בתי‪-‬הספר שהשיגו את השינוי המתוכנן‬
‫באופן מלא ובין אלה שבהם השינוי היה חלקי‪ ,‬נמצא כי אף שהתהליכים שננקטו בהם היו דומים‪ ,‬היו‬
‫מספר הבדלים מסוימים בין שתי הקבוצות‪ ,‬והם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מעורבות המנהל – אף שבכל בתי‪-‬הספר היה המנהל דמות חזקה ודומיננטית‪ ,‬נמצא כי בבתי‪-‬‬
‫הספר שבהם השינוי היה משמעותי יותר היו המנהלים מעורבים באופן אישי יותר בתהליך‬
‫‪ 60‬שם‪.‬‬
‫‪ 61‬שם‪.‬‬
‫‪ 62‬חדוה דבש‪ ,‬מנהלת גף פניות ומידע לציבור‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 63‬כל המידע על מחקרו של ד"ר רוזינר מתבסס על‪ :‬אילן רוזינר‪ ,‬מחקר איכותני של תהליכי אקלים בבתי‪-‬ספר בישראל‬
‫המשתתפים בתוכנית המערכתית‪ ,‬תקציר מנהלים‪ ,‬פברואר ‪.2010‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪30‬‬
‫התכנון ויישום השינוי‪ .‬הם נקטו בעצמם פעולות עם התלמידים‪ ,‬כגון סיור בחצר בית‪-‬הספר‪,‬‬
‫מפגשים תקופתיים עם נציגי תלמידים וייזום פרויקטים ייחודיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיאלוג מורה‪-‬תלמיד – אף שבכל בתי‪-‬הספר ננקטו פעולות בתחום המניעה וקידום השייכות‪,‬‬
‫נמצא כי המינון היחסי של פעולות קידום השייכות היה רב יותר בבתי‪-‬הספר שבהם השיפור היה‬
‫משמעותי יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעורבות ושיתוף תלמידים – בבתי‪-‬הספר בהם השינוי היה גדול יותר דיווחו התלמידים על רמת‬
‫מעורבות גבוהה יותר בפעילויות בית‪-‬ספריות‪ ,‬כגון הפסקות פעילות‪ ,‬חוגי העשרה ויוזמות‬
‫לטיפוח הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעורבות הורים – בתי‪-‬ספר בהם השינוי היה גדול יותר מאופיינים על‪-‬ידי מעורבות ושותפות‬
‫הורים בתחומי העשייה השונים בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫ניתן למצוא עניין מיוחד גם מהתרשמותו של ד"ר רוזינר מבתי‪-‬הספר בהם פועלת תוכנית האח"מ‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מדריכי האח"מ הם המקור לתחילת החשיבה על תהליך ההתערבות והם זוכים להערכה‬
‫מקצועית גבוהה מאוד בקרב המנהלים והיועצים הבית‪-‬ספריים‪ .‬עוד לדבריו‪ ,‬כל בית‪-‬ספר מפתח הליך‬
‫משלו לעיבוד וללימוד נתוני שאלוני האח"מ‪ ,‬כאשר כל הליך כזה מסתיים בהצגת הנתונים בחדר המורים‬
‫ופותח תהליך של תכנון התערבות‪ .‬בחלק מבתי‪-‬הספר מתקיים דיון על הממצאים גם עם התלמידים ועם‬
‫נציגות ההורים‪ .‬בעקבות כך נוצרות תוכניות עבודה מפורטות המתוות את דרך ההתמודדות עם‬
‫האתגרים‪ ,‬תוך זיקה ברורה בין ממצאי שאלון האח"מ ובין תוכנית הפעולה‪ .‬בתי‪-‬הספר משתמשים‬
‫בתוכניות קיימות‪ ,‬כגון "כישורי חיים" או "מפתח הלב" (ראו להלן)‪ ,‬אך גם מפתחים בעצמם כלים‬
‫ייחודיים ויצירתיים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לדבריו חלק גדול מבתי‪-‬הספר אף מפתחים לבסוף כלים משל עצמם‬
‫לניטור האקלים‪ ,‬במקביל לשימוש בשאלוני האח"מ‪.‬‬
‫יש לציין כי הדברים הרשומים לעיל אודות המחקר האיכותני של ד"ר רוזינר מתבססים על האמור‬
‫בתקציר המנהלים של המחקר‪ .‬על‪-‬פי משרד החינוך‪ ,‬המחקר המלא טרם נשלח אליו‪ ,‬וככל הנראה טרם‬
‫‪64‬‬
‫הסתיימה כתיבתו‪.‬‬
‫‪ .4.2‬תוכניות נוספות‬
‫תוכנית האח"מ מהווה אמנם את 'תוכנית הדגל' של משרד החינוך לקידום אקלים חינוכי והתמודדות‬
‫עם אלימות‪ ,‬אולם בנוסף מופעלות על‪-‬ידי המשרד תוכניות מובנות נוספות‪ ,‬העוסקות בנושאים‬
‫הקשורים לאקלים בית‪-‬ספרי ולאלימות‪ .‬תוכניות אלה מופעלות במסגרת תוכנית האח"מ‪ ,‬בבתי‪-‬הספר‬
‫בהם היא מיושמת‪ ,‬או במקביל לה‪ ,‬בבתי‪-‬הספר שטרם עברו את תהליך הפעלתה‪ .‬להלן יוצגו שתי‬
‫תוכניות עיקריות המופעלות על‪-‬ידי המשרד‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬תוכנית "כישורי חיים"‬
‫תוכנית "כישורי חיים" מהווה יישום של התפיסה לפיה בית‪-‬הספר אחראי להתפתחותם הרגשית של‬
‫התלמידים כחלק בלתי נפרד מהתפתחותם הקוגניטיבית ומהרחבת עולם הידע שלהם‪ .‬התוכנית מציעה‬
‫‪64‬‬
‫גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪30‬‬
‫מערכים מובנים לשיחות על מגוון נושאים ומצבים שתלמידים מתנסים בהם‪ ,‬ומפתחת כישורים‬
‫ומיומנויות להתמודדות במצבי חיים שגרתיים ובמצבי סיכון‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫תכני התוכנית עוסקים בנושאים כגון‪ :‬חוסן‪ ,‬זכויות ילדים‪ ,‬מיניות‪ ,‬מגדר‪ ,‬משפחה‪ ,‬קריירה ‪ ,‬למידה‪,‬‬
‫מניעת התנהגויות סיכון‪ ,‬מניעת שימוש לרעה בחומרים פסיכו‪-‬אקטיביים‪ ,‬מניעת אלימות‪ ,‬הצקה‬
‫מילולית פיזית ומינית‪ .‬לאחרונה פותחו מערכים עדכניים בנושא מניעת בריונות‪ ,‬תוך הגברת המודעות‬
‫לתפקידים השונים של חברי הקבוצה באירועי אלימות (העומדים מן הצד‪ ,‬המסייעים ועוד)‪ .‬כמו כן‬
‫‪66‬‬
‫פותחו חומרים בנושא מניעת פגיעה ברשת האינטרנט‪.‬‬
‫החל משנת הלימודים תשס"ח (‪ )2008-2007‬התוכנית "כישורי חיים" היא תוכנית חובה בכיתות א'‪-‬‬
‫י"ב‪ 67.‬בבתי‪-‬הספר היסודיים מוקצית לתוכנית שעת לימודים שבועית אחת‪ ,‬ובבתי‪-‬הספר העל‪-‬יסודיים‬
‫יש חובה להקדיש לה לפחות ‪ 15‬שעות לימוד בכל שנת לימודים‪ 68.‬מערכי השיעור של התוכנית בבתי‪-‬‬
‫הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מתבססים על נושאי ליבה שקבע משרד החינוך‪ .‬בחטיבות העליונות‬
‫מחליט כל בית‪-‬ספר אילו נושאים יילמדו בו על‪-‬פי צרכיו‪ .‬התוכנית מועברת על‪-‬ידי מחנכי הכיתות‪ ,‬והם‬
‫מקבלים הדרכה של היועצים החינוכיים והפסיכולוגים בבתי‪-‬הספר‪ .‬אף שהתוכנית היא תוכנית חובה‪,‬‬
‫‪69‬‬
‫בדיקה של משרד החינוך העלתה כי היא פועלת ב‪ 70%-60%-‬מבתי‪-‬הספר בלבד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬ערך משרד החינוך מחקר הערכה איכותני‪ ,‬במטרה ללמוד מבתי‪-‬הספר ומהיועצים בשטח על‬
‫צעדי היישום הראשונים של התוכנית‪ ,‬ובתוך כך על המנגנונים והדרכים השונות אשר ננקטו לצורך‬
‫הטמעתה של התוכנית בצורה מיטבית‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 11‬בתי‪-‬ספר מארבעה אזורים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫בהם הוטמעה התוכנית באופן שיטתי‪ .‬המחקר כלל ‪ 33‬ראיונות עם מנהלים‪ ,‬יועצים ומחנכים מבתי‪-‬‬
‫‪70‬‬
‫הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוצעו תשע תצפיות בכיתות במהלך העברת שיעורי התוכנית‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית של המחקר הייתה כי התוכנית נתפסת כבעלת השפעה רבה על אוכלוסיית בתי‪-‬הספר‪.‬‬
‫נמצא כי התוכנית מאפשרת לתלמידים מקום לביטוי אישי ויצירת שיח רגשי במסגרת הכיתה‪ ,‬וכן שהיא‬
‫מביאה לשיפור ביחסי המחנך עם תלמידיו והיכרות עמם‪ .‬עוד עלה כי תלמידים מיישמים בהדרגה תכנים‬
‫אשר נלמדו במסגרת התוכנית‪ ,‬וכן כי התוכנית ממלאת תפקיד במניעת אלימות ומאפשרת התמודדות‬
‫‪71‬‬
‫עם מצבים שונים הרלוונטיים לחיי התלמידים והתנסויותיהם בגילאים השונים‪.‬‬
‫‪ 65‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תשע"א‪(4/‬ב)‪ ,‬כ"ד בכסלו התשע"א‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ – 2010‬הוראות קבע "הפעלת התוכנית "כישורי‬
‫חיים""‪.‬‬
‫‪ 66‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 67‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬אלימות נגד נשים – פעולות מערכת החינוך‪ ,‬כתיבה‪ :‬אורלי אלמגור לוטן‪ 22 ,‬בנובמבר‬
‫‪.2010‬‬
‫‪ 68‬משרד החינוך‪ ,‬חוזר מנכ"ל תשע"א‪(4/‬ב)‪ ,‬כ"ד בכסלו התשע"א‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ – 2010‬הוראות קבע "הפעלת התוכנית "כישורי‬
‫חיים""‪.‬‬
‫‪ 69‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬חינוך למניעת מחלות מין בקרב בני נוער בישראל‪ ,‬כתיבה‪ :‬מריה רבינוביץ‪ 30 ,‬בנובמבר‬
‫‪.2010‬‬
‫‪ 70‬על‪-‬פי אתר האינטרנט של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬ממצאי מחקר ההערכה בכישורי חיים תשס"ח‪ ,‬תאריך‬
‫כניסה‪ 27 :‬בנובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 71‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪30‬‬
‫‪ .4.2.2‬תוכנית "מפתח הלב"‬
‫עד לשנת הלימודים תשס"ח (‪ )2008-2007‬התנהלה שעת חינוך בבתי‪-‬הספר ללא תוכנית אחידה ומחייבת‪.‬‬
‫החל משנת הלימודים תשס"ח נכללת שעת החינוך בתוכנית הלימודים של בתי‪-‬הספר היסודיים‪ .‬לשם כך‬
‫פותחה תוכנית "מפתח הל"ב" (החינוך לחיים בחברה)‪ ,‬המציגה את הליבה החברתית‪-‬ערכית ומדגימה‬
‫אופנים שונים ליישומה בראי חודשי השנה‪ .‬הדגש הוא על למידה חברתית‪ ,‬מתוך התנסות ועשייה‬
‫רצופות ומתפתחות בשכבות הגיל השונות‪ ,‬במעגלים הולכים ומתרחבים‪ ,‬החל ממעגל הפרט והקבוצה‬
‫ועד למעגל הקהילה‪ 72.‬התוכנית נוגעת בנושאים ערכיים כמו‪ :‬מעורבות חברתית‪ ,‬ניהול קונפליקטים‪,‬‬
‫‪73‬‬
‫אחריות‪ ,‬כבוד‪ ,‬עבודה בצוות‪ ,‬ביטחון ובטיחות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2009-2008‬ערכה ראמ"ה מחקר הערכה כמותי ואיכותני‪ ,‬שבדק ארבעה היבטים‪ :‬עמדות כלפי‬
‫תוכנית "מפתח הל"ב" בפרט וכלפי תוכנית אחידה ומחייבת בתחום החברתי‪-‬ערכי; יישום והטמעה של‬
‫התוכנית; השפעות נתפסות של התוכנית; חשיפה‪ ,‬למידה והדרכה בנוגע לתוכנית‪ .‬הנתונים הכמותיים‬
‫נאספו מרכזים חברתיים וממנהלים‪ ,‬באמצעות סקרים טלפוניים‪ .‬הנתונים האיכותניים נאספו באמצעות‬
‫ביצוע ראיונות עומק מובנים למחצה בקרב מנהלים ורכזים חברתיים ב‪ 12-‬בתי‪-‬ספר שהצליחו ביישום‬
‫‪74‬‬
‫ובהטמעה של התוכנית‪.‬‬
‫ממצאי המחקר העלו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי התוכנית זוכה לשביעות רצון רבה מצד כל הגורמים בבתי‪-‬הספר‬
‫המעורבים ביישומה‪ ,‬כי היא נתפסת כמובילה בתחום החברתי‪-‬ערכי בבתי‪-‬הספר וכי היא מיושמת כמעט‬
‫בכל בתי‪-‬הספר‪ ,‬וכמעט בכל הכיתות‪ .‬עוד עלה מהמחקר כי רבים מהרכזים החברתיים והמחנכים היו‬
‫מעוניינים שהתוכנית תעסוק יותר בנושא האלימות‪ ,‬בדגש על אקלים כיתתי‪ ,‬שייכות ומוגנות‪ ,‬ביטחון‪,‬‬
‫גניבה וקללות‪ 75.‬יצוין כי המחקר התבסס על הערכות סובייקטיביות של המשיבים‪ ,‬ולא על מדדים‬
‫אובייקטיביים יותר‪ ,‬כגון ממצאי שאלוני האקלים במבחני המיצ"ב ושאלוני האח"מ‪.‬‬
‫‪ 72‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬הערכת תוכנית "מפתח הל"ב לשעת חינוך" לכיתות א'‪-‬ו' בבתי‪-‬הספר‬
‫הממלכתיים דוברי העברית – דוח מסכם לשנות הלימודים תשס"ח ותשס"ט‪ ,‬דצמבר ‪.2009‬‬
‫‪ 73‬גברת עינב לוק‪ ,‬מנהלת היחידה למניעת אלימות ולקידום אקלים בטוח‪ ,‬השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י)‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דיווחים שונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים אפריל‪-‬נובמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 74‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)‪ ,‬הערכת תוכנית "מפתח הל"ב לשעת חינוך" לכיתות א'‪-‬ו' בבתי‪-‬הספר‬
‫הממלכתיים דוברי העברית – דוח מסכם לשנות הלימודים תשס"ח ותשס"ט‪ ,‬דצמבר ‪.2009‬‬
‫‪ 75‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫ההתנהגויות המצופות‬
‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬
‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬
‫התוכנית החינוכית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רישום במזכירות בסעיף "תלבושת"‬
‫שיחת בירור‬
‫שיחה עם ההורים‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון בסעיף "הופעה"‪/‬הערה בסעיף‬
‫"הופעה"‬
‫מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום‬
‫חלופי ודרישה להשלמת החומר‬
‫הלימודי)‬
‫‪ .2‬התנהגות‪ :‬כללים לקבלת מורה כיתה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"‬
‫שיחת בירור‬
‫שיחה עם ההורים‬
‫הודעה בכתב להורים‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון ב"התנהגות"‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬
‫תקנון‬
‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬
‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬
‫אישית‬
‫‪ .3‬התנהגות‪ :‬כללים להתנהגות בזמן‬
‫שיעור‬
‫‪ ‬ישיבה במקום‬
‫‪ ‬הבאת ציוד הנדרש לשיעור והוצאתו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"‬
‫שיחת בירור עם התלמיד‬
‫שיחה עם ההורים‬
‫הודעה בכתב להורים‬
‫מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום‬
‫חלופי וציוד התלמיד במשימה לימודית)‬
‫במקרים חוזרים העברה לכיתה‬
‫מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות‬
‫מיום לימודים) בתיאום עם המורה‬
‫השעיה בתוך בית‪-‬הספר למספר ימים‬
‫על‪-‬פי שיקול דעתו של המנהל‪ ,‬בהשגחת‬
‫מבוגר ובהתאם לאפשרויות של בית‪-‬‬
‫הספר (מורה בשעות פרטניות‪ ,‬שמר וכו')‬
‫בליווי מטלה לימודית‬
‫במקרים חמורים של הפרעה בזמן‬
‫שיעור השעיה מבית‪-‬הספר על‪-‬פי שיקול‬
‫דעת המנהל‬
‫העברה לכיתה אחרת באופן קבוע על‪-‬פי‬
‫החלטת המועצה הפדגוגית‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון ב"התנהגות"‬
‫כינוס צוות בין‪-‬מקצועי לדיון על בניית‬
‫תוכנית לטיפול בתלמיד‬
‫בניית תוכנית חינוכית אישית‬
‫המלצה להתערבות טיפולית‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬
‫תקנון‬
‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬
‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬
‫אישית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"‬
‫שיחת עם התלמיד ואזהרה בעל‪-‬פה‬
‫יידוע ההורים ואזהרה בכתב‬
‫דרישה להתנצלות והזמנת ההורים‬
‫לשיחה‬
‫כינוס צוות בין‪-‬מקצועי לדיון על בניית‬
‫תוכנית לטיפול בתלמיד‬
‫בניית תוכנית חינוכית אישית לתלמיד‬
‫(למשל מעקב אחר התנהגות התלמיד‬
‫במהלך השיעורים)‬
‫הפניה לטיפול תוך שמירה על צנעת‬
‫הפרט ועל כללי האתיקה המקצועית‬
‫העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או‬
‫יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם‬
‫המורה‬
‫‪ .1‬הופעה בתלבושת אחידה‪ /‬הופעה‬
‫הולמת‬
‫‪ ‬יש להגיע לבית‪-‬הספר בהופעה הולמת‪ ,‬כפי‬
‫שתוגדר על‪-‬פי התקנון‪.‬‬
‫‪ ‬יש להקפיד על תלבושת אחידה במקומות‬
‫שבהם היא מחויבת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לקבל את פני המורה בקימה או על‪-‬פי‬
‫הכללים שנקבעו על‪-‬ידי בית‪-‬הספר‪.‬‬
‫מהתיק‬
‫‪ ‬הקשבה ולמידה‬
‫‪ ‬השתתפות בשיחה ובדיון ברשות המורה‬
‫ובאופן מכבד‬
‫‪ ‬מילוי מטלות הניתנות בשיעור‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .4‬התנהגות‪ :‬ציות להוראות של צוות‬
‫בית‪-‬הספר‬
‫‪ ‬יש להתנהג באופן נאות‪ ,‬על‪-‬פי הכללים‬
‫הנהוגים בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫‪ ‬על התלמידים להישמע להוראות הצוות‬
‫החינוכי גם אם ההוראות ניתנות על‪-‬ידי‬
‫מורה שאינו מלמד אותם באופן ישיר‪,‬‬
‫ובכלל זה מורה תורן ומורה ממלא מקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬
‫תקנון‬
‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬
‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬
‫אישית‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫‪ ‬תוכניות העוסקות בבניית‬
‫תקנון‬
‫‪ ‬תוכניות לניהול כיתה‬
‫‪ ‬תוכניות עיצוב התנהגות‬
‫אישית‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫ההתנהגויות המצופות‬
‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬
‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬
‫‪‬‬
‫ריתוק בזמן ההפסקה או השארה בבית‪-‬‬
‫הספר לשעות לימוד נוספות בכיתה‬
‫אחרת‬
‫השעיה בתוך בית‪-‬הספר למספר ימים‬
‫על‪-‬פי שיקול דעתו של המנהל‪ ,‬בהשגחת‬
‫מבוגר ובהתאם לאפשרויות של בית‪-‬‬
‫הספר (מורה בשעות פרטניות‪ ,‬שמר וכו')‬
‫בליווי מטלה לימודית‬
‫השעיה מחוץ לבית‪-‬הספר במקרים‬
‫חמורים וכאשר האירוע אינו חד‪-‬פעמי‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון‪/‬הערה בסעיף "התנהגות"‬
‫במקרים של אי‪-‬ציות מתמשך לצוות‬
‫החינוכי‪ :‬המלצה להעברה לבית‪-‬ספר‬
‫אחר (ראה "הרכב וסמכויות הוועדה"‪,‬‬
‫הערה ‪ 2‬לטבלה ב')‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיחת בירור‬
‫הפקדת המכשיר במזכירות בית‪-‬הספר‬
‫או בחדר המנהל במקום קבוע‪ ,‬נעול‬
‫ובטוח והחזרתו בסוף יום הלימודים‬
‫לידי התלמיד או הוריו‬
‫יידוע‪ /‬הזמנת ההורים‬
‫במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד‬
‫בזמן שיעור (הצבת הטלפון על השולחן‪,‬‬
‫קבלת שיחות‪ ,‬שליחה וקבלה של‬
‫מסרונים) ענישה בהתאם להחלטות‬
‫בית‪-‬הספר על הפרות משמעת‪ ,‬לרבות‬
‫כתיבת עבודה בנושא‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיחת בירור‬
‫יידוע ההורים‬
‫עשייה מתקנת של התלמיד בתחום‬
‫הרכוש והסביבה‬
‫במקרים חוזרים ביטוח בתעודה‪:‬‬
‫הורדת ציון‪/‬הערה בסעיף "התנהגות"‬
‫הטלת תשלום או שווה ערך לתשלום‬
‫במקרה של אי‪-‬הסכמה לתשלום שלא‬
‫מסיבות כלכליות‪ :‬התייעצות בית‪-‬‬
‫ספרית‪ ,‬הזמנת ההורים ודיון סביב‬
‫ההתנגדות עם אפשרות לתביעה‬
‫משפטית במקרה של סירוב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .5‬התנהגות‪ :‬שימוש בטכנולוגיה בזמן‬
‫שיעור (בטלפונים ניידים‪ ,‬במצלמות‪,‬‬
‫ב"אייפודים" וכו')‬
‫‪ ‬כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל‬
‫ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן‬
‫בחינות אסור בהחלט‪ .‬יש להשאיר את‬
‫המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי‪.‬‬
‫אין להציבו בשום מקרה על השולחן‬
‫בכיתה‪ .‬השימוש במכשיר במהלך פעילות‬
‫מחוץ לבית‪-‬הספר ייעשה בהתאם‬
‫להוראות הצוות‪.‬‬
‫‪ ‬צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון‬
‫הנייד אסור בהחלט‪ .‬צילום במהלך‬
‫פעילות מחוץ לבית‪-‬הספר ייעשה בהתאם‬
‫להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו‬
‫של המצולם ובצנעת הפרט שלו‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים‬
‫לבית‪-‬הספר (פרט לסיכון מהקרינה‬
‫המכשירים משמשים יעד לגנבות‪ ,‬למסחר‬
‫ובאופן עקיף לאלימות בבית‪-‬הספר)‪ .‬בכל‬
‫מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את‬
‫התלמידים ואת הוריהם כי בית‪-‬הספר‬
‫אינו אחראי לנזק שייגרם לו‪ ,‬לאבדנו או‬
‫לגנבתו‪ .‬הנהלת בית‪-‬הספר רשאית לאסור‬
‫הבאת מכשירים ניידים לבית‪-‬הספר או‬
‫להגביל את השימוש בהם בהתאם‬
‫להחלטות הצוות‪ .‬בכל מקרה תהיה‬
‫המדיניות הבית‪-‬ספרית בהלימה להנחיות‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪ .6‬התנהגות‪ :‬שמירה על הסביבה ועל‬
‫חזות בית‪-‬הספר‬
‫‪ ‬יש להקפיד על סביבת למידה נקייה‬
‫ומסודרת במהלך כל הפעילות של בית‪-‬‬
‫הספר ולטפח את חזותו‬
‫‪ ‬יש לשמור על רכוש בית‪-‬הספר ועל סביבתו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .7‬התנהגות והשתתפות בטקסים‬
‫‪ ‬שיחה עם התלמיד‪/‬ה ואזהרה בעל‪-‬פה‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫התוכנית החינוכית‬
‫‪ ‬הטמעת הנהלים לשימוש‬
‫במכשירים ניידים‬
‫‪ ‬ניתוח אירועים המדגימים‬
‫פגיעה באמצעות מכשירי טלפון‬
‫ניידים‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫ההתנהגויות המצופות‬
‫ובפעילויות בית‪-‬ספריות‬
‫‪ ‬ההשתתפות בטקסים ובפעילויות פנים‬
‫וחוץ‪-‬בית‪-‬ספריות היא חלק מתוכנית‬
‫החובה של בית‪-‬הספר‪.‬‬
‫‪ ‬הנוכחות וכללי ההתנהגות בכל פעילויות‬
‫בית‪-‬הספר מחייבים‪ ,‬ויש להקפיד עליהם‬
‫הקפדה יתרה‪.‬‬
‫‪ ‬על בתי‪-‬ספר על יסודיים לנהוג בנושא זה‬
‫על‪-‬פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע‬
‫סה‪(9/‬ג)‪" ,‬טיולים ופעילות חוץ בית‪-‬‬
‫ספרית"‪.‬‬
‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬
‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .8‬התנהגות‪ :‬שמירה על טוהר הבחינות‬
‫חובה על התלמיד לשמור על כל התקנות‬
‫וההנחיות הנוגעות להקפדה על טוהר‬
‫הבחינות‪.‬‬
‫התוכנית החינוכית‬
‫יידוע ההורים ואזהרה בכתב‬
‫דרישה להתנצלות ולעשייה מתקנת‬
‫(למשל‪ ,‬סיוע בהכנת הטקס הבא)‬
‫הזמנת ההורים לשיחה‬
‫דרישה לביצוע מטלה הקשורה לנושא‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון‪ /‬הערה בסעיף "התנהגות" או‬
‫"נוכחות"‪ ,‬לפי העניין‬
‫בעל‪-‬יסודי‪ :‬הורדת ציון במקצוע שהיה‬
‫אמור להילמד בשעת הפעילות‬
‫בעל‪-‬יסודי‪ :‬דרישה לפעילות למען‬
‫הקהילה‬
‫במקרה של התנהגות לא נאותה‬
‫בטיולים‪:‬‬
‫א‪ .‬התניית השתתפות בסיור ‪ /‬בטיול‬
‫עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך‬
‫להורים ‪ 10‬ימים מראש לפחות)‬
‫ב‪ .‬מניעת השתתפות בפעילות עתידית‬
‫(וקביעת פעילות חלופית לתלמיד)‬
‫‪ ‬בבחינות פנימיות של בית‪-‬הספר (שאינן‬
‫בחינות בגרות)‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה של אי‪-‬שמירה על נהלים‬
‫תקינים בזמן בחינות (לדוגמה‪ ,‬הפניית‬
‫מבט לטופס של תלמיד שכן)‪ :‬הפחתת‬
‫נקודות מהבחינה של כל מי ששותף‬
‫למהלך‪ ,‬כפי שהוחלט על‪-‬ידי בית‪-‬הספר‬
‫ופורסם בתקנון‬
‫‪ ‬הטמעת ההוראות בחוזר‬
‫הוראות הקבע תשס‪(2/‬א)‪,‬‬
‫סעיף ‪ ,4.3–13‬העוסק בטוהר‬
‫הבחינות‬
‫‪ ‬תוכניות בית‪-‬ספריות העוסקות‬
‫בערכי "מפתח הל"ב לשעת‬
‫חינוך" ותוכניות של מינהל‬
‫החברה והנוער‬
‫ב‪ .‬זימון התלמידים והוריהם לבירור‬
‫ג‪ .‬פסילת הבחינות במקרה שהוכחה אי‪-‬‬
‫שמירה על טוהר בחינות‪ ,‬לאחר שנעשה‬
‫הליך הוגן המאפשר לתלמידים‬
‫המעורבים לערער על החשד‬
‫‪ ‬במקרה של אי‪-‬שמירה על טוהר‬
‫הבחינות במהלך בחינות בגרות‪:‬‬
‫בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע‬
‫תשס‪(2/‬א)‪ ,‬סעיף ‪" ,4.3–13‬טוהר‬
‫הבחינות"‬
‫‪ .9‬נוכחות ועמידה בזמנים‬
‫‪ ‬איחורים‪ :‬יש להגיע לבית‪-‬הספר בזמן‬
‫ולהקפיד להיכנס לשיעור מיד בתום‬
‫ההפסקה‪.‬‬
‫‪ ‬היעדרויות‪ :‬יש להיות נוכחים במהלך כל‬
‫השיעורים ולא לעזוב את שטח בית‪-‬הספר‬
‫ללא קבלת אישור‪.‬‬
‫‪ ‬בבתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים יש לפעול על פי‬
‫ההוראות בחוזרי המנכ"ל האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חוזר הוראות הקבע סח‪(8/‬א)‪ ,‬סעיף ‪6.6-‬‬
‫‪" ,2‬הנוכחות בבית‪-‬הספר כמרכיב בהערכת‬
‫הישגים בחינוך העל‪-‬יסודי"‬
‫ב‪ .‬חוזר הוראות הקבע סב‪(5/‬א)‪ ,‬סעיף ‪4.3-‬‬
‫‪" ,16‬ציון בית‪-‬ספרי (ציון מגן‪/‬מסכם)"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .10‬נוכחות ועמידה בזמנים‪ :‬איסור‬
‫שוטטות בתוך בית‪-‬הספר ויציאה‬
‫רישום האיחור‬
‫שיחת בירור‬
‫יידוע ההורים‬
‫גיבוש תוכנית עם התלמיד לחיזוק‬
‫אחריותו בנושא הנוכחות‬
‫הזמנת ההורים לשיחה עם מחנך הכיתה‬
‫לגיבוש תוכנית משותפת למניעת‬
‫איחורים והיעדרויות מהשיעורים‬
‫דרישה להשלמת שעות היעדרות‬
‫בפעילות למען בית‪-‬הספר‪/‬להשלמת‬
‫חומר הלימודים‬
‫עירוב גורמים נוספים בבית‪-‬הספר‪ :‬רכז‬
‫שכבה‪ ,‬יועץ‪ ,‬מנהל‬
‫ביקור בית‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון ‪ /‬הערה בסעיף "נוכחות"‬
‫פנייה לקצין ביקור סדיר‬
‫‪ ‬שיחת בירור‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫יישום סטנדרט ‪1‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :1‬דגם לתקנון בית‪-‬ספרי‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫ההתנהגויות המצופות‬
‫משטחו‬
‫‪ ‬תלמיד לא ישוטט בתוך בית‪-‬הספר במהלך‬
‫יום הלימודים ללא אישור‪.‬‬
‫‪ ‬יציאה משטח בית‪-‬הספר במהלך‬
‫הלימודים תיעשה באישור בכתב‪ ,‬לפי‬
‫הנהלים הבית‪-‬ספריים שנקבעו מראש‬
‫ובהתאם לגיל התלמיד‪.‬‬
‫טווח התגובות במקרה של הפרה‬
‫(בית‪-‬הספר יקבע את המדרג)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .11‬התנהגויות סיכון‪ :‬איסור עישון‬
‫‪ ‬אסור בהחלט לעשן בשטח בית‪-‬הספר‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש בנרגילה דינו כעישון‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לצאת משטח בית‪-‬הספר כדי לעשן‪.‬‬
‫דיווח בכתב להורי התלמיד‬
‫בניית תוכנית התערבות בשיתוף‬
‫התלמיד והוריו‬
‫קביעת מטלה חינוכית הקשורה‬
‫להתנהגות זו‬
‫הזמנת התלמיד והוריו לבית‪-‬הספר‬
‫במקרים חוזרים ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת‬
‫ציון ‪ /‬הערה בסעיף "נוכחות"‬
‫דיווח לפיקוח‪ ,‬לרשות העירונית ולקצין‬
‫ביקור סדיר‬
‫במקרים חוזרים של שוטטות‪ :‬כינוס‬
‫ועדה בין‪-‬מקצועית בית‪-‬ספרית שתדון‬
‫בתפקודו של התלמיד ותבנה תוכנית‬
‫אישית שתאפשר המשך תקין של‬
‫לימודיו בבית‪-‬הספר‬
‫פעולות חובה‪:‬‬
‫‪ ‬שיחת בירור‬
‫‪ ‬יידוע ההורים‬
‫‪ ‬הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה‬
‫ראה חוזר הוראות הקבע סב‪(3/‬ב)‪ ,‬סעיף ‪,2.5-6‬‬
‫"מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות‬
‫החינוך"‪.‬‬
‫פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי‪:‬‬
‫‪ ‬הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה‬
‫בבית‪-‬הספר והצעת תוכנית התערבות‬
‫(למשל תוכנית אופ"י)‬
‫‪ ‬ביטוי בציון "התנהגות" בתעודה‬
‫‪ ‬השעיה ליום אחד בעל‪-‬יסודי‬
‫‪ .12‬התנהגויות סיכון‪ :‬איסור הבאה של‬
‫אלכוהול לשטח בית‪-‬הספר‪ ,‬לפעילויות‬
‫פנים וחוץ בית‪-‬ספריות‪ ,‬לטיולים‬
‫ולהסעות‬
‫פעולות חובה‪:‬‬
‫‪ ‬יידוע ההורים‬
‫‪ ‬הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה‬
‫‪ ‬הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה‬
‫בבית‪-‬הספר‬
‫‪ ‬ביטוי בציון "התנהגות" בתעודה‬
‫חל איסור חמור על הכנסת משקאות חריפים‬
‫למוסד החינוך ועל שתייתם‬
‫התוכנית החינוכית‬
‫‪ ‬הטמעת ההוראות בחוזר‬
‫הוראות הקבע סב‪(3/‬ב)‪ ,‬סעיף‬
‫‪" ,2.5-6‬מניעת עישון סיגריות‬
‫ומוצרי טבק במוסדות החינוך"‬
‫‪ ‬הפעלת תוכניות למניעת‬
‫השימוש בעישון ובאלכוהול‬
‫במסגרת התוכנית "כישורי‬
‫חיים" של שפ"י‬
‫פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי‪:‬‬
‫במקרה של שתיית אלכוהול באופן חוזר‬
‫בבית‪-‬הספר ובפעילויותיו‪:‬‬
‫א‪ .‬מעורבות מקצועית בשיתוף הורי‬
‫התלמיד‬
‫ב‪ .‬התניית ההשתתפות בפעילויות בליווי‬
‫מבוגר או מניעת ההשתתפות‬
‫ג‪ .‬השעיה‬
‫ד‪ .‬במקרה של הבאת אלכוהול או שתייתו‬
‫במהלך טיול או בפעילות חוץ‪-‬בית‪-‬ספרית‬
‫אחרת‪ :‬החזרה הביתה או החזרה למוסד‬
‫החינוכי אם נמצאים שם אנשי צוות חינוכי‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :2‬טיפול באירועי אלימות‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫דוגמאות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על‪-‬‬
‫פי חוק או נוהל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אלימות מילולית חמורה (איום‪ ,‬לעג על רקע גזעני‪ ,‬פגיעה‬
‫בכבוד ההורים‪ ,‬אחר)‬
‫אלימות מילולית בעלת גוון מיני‬
‫אלימות פיזית (בעיטה‪ ,‬נשיכה‪ ,‬דחיפה‪ ,‬צביטה‪ ,‬סטירה‪,‬‬
‫מכה)‬
‫חרם‪ ,‬הפצת שמועות באינטרנט ו‪/‬או במכשירים ניידים‬
‫הצקות ומעשה בריונות‬
‫דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על‪-‬פי‬
‫נוהל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה‬
‫עברות של פריצה‪ ,‬גרימת נזק בזדון והצתה‬
‫נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי – אולרים‪ ,‬אגרופנים‪,‬‬
‫סכיני גילוח‪ ,‬חומרי הצתה וכו'‬
‫פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות‪ ,‬הפצת‬
‫תכנים פרטיים מביכים‪ ,‬איומים וכו')‬
‫שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור‪ ,‬צילום ללא‬
‫ידיעתו של המצולם‪ ,‬וכן שימוש לרעה בתצלומים של‬
‫תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית‪-‬הספר (איום‬
‫בהפצה‪ ,‬חשיפה‪ ,‬עיוות ולעג‪ ,‬הפצה בטלפון נייד או‬
‫באינטרנט)‬
‫נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות‬
‫הפרת כללי ההתנהגות בטיולים ובפעילויות חוץ‪-‬בית‪-‬‬
‫ספריות במקרים האלה‪ :‬היעלמות‪ ,‬התנהגות מסכנת את‬
‫הפרט ואת האחרים‪ ,‬אלימות‪ ,‬הטרדה ופגיעה מינית‪,‬‬
‫שימוש באלכוהול ובסמים‬
‫טווח התגובה‬
‫פעולות חובה‪:‬‬
‫‪ ‬עצירת האירוע‬
‫‪ ‬שיחת בירור‬
‫‪ ‬תיעוד האירוע וטיפול בו‬
‫‪ ‬יידוע מחנך הכיתה‬
‫לשיקול דעת הצוות החינוכי‪:‬‬
‫‪ ‬יידוע ההורים‬
‫‪ ‬שיחות עם התלמידים המעורבים‬
‫‪ ‬אזהרה‬
‫‪ ‬הטלת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה"‬
‫‪ ‬שיחה עם הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט‬
‫‪ ‬ביטוי בתעודה‪ :‬הורדת ציון‪/‬הערה בסעיף "התנהגות"‬
‫‪ ‬בבית‪-‬הספר היסודי‪ :‬השארת התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת‬
‫מבוגר‬
‫‪ ‬בכל שלבי החינוך‪ :‬אפשרות של העברה לכיתה מקבילה באופן‬
‫קבוע על‪-‬פי החלטת המועצה הפדגוגית‬
‫‪ ‬בניית תוכנית חינוכית אישית לצורך טיפול (בתוכנית תיכלל‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬תרומה לקהילה‪ ,‬עשייה חינוכית מתקנת כמו הרצאות‪,‬‬
‫לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו')‬
‫‪ ‬בחינוך היסודי‪ :‬השעיה לטווח שבין ‪ 2-1‬ימים‬
‫‪ ‬בחינוך העל‪-‬יסודי‪ :‬השעיה לטווח שבין ‪ 2-1‬ימים‬
‫‪ ‬בחינוך העל‪-‬יסודי‪ :‬השעיה לטווח שבין ‪ 4-1‬ימים‬
‫טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית‪-‬הספר‬
‫פעולות חובה‪:‬‬
‫‪ ‬בית‪-‬הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה‪ ,‬לדיווח על האירוע‬
‫לגורמים האלה‪ :‬פקיד סעד ו‪/‬או משטרה‪ ,‬הפיקוח הכולל‬
‫והרשות המקומית‪ .‬יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם‬
‫בכתב‪.‬‬
‫‪ ‬יוכרז מצב אירוע חמור בבית‪-‬הספר – "עוצרים את השגרה"‪ .‬יש‬
‫לכנס ועדה פנים‪-‬בית‪-‬ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע‬
‫בהלימה להנחיות‪.‬‬
‫‪ ‬תגובה בית‪-‬ספרית‪ :‬מנהל בית‪-‬הספר היסודי ישעה את התלמיד‬
‫לטווח של ‪ 2-1‬ימים‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר העל‪-‬יסודי ישעה את‬
‫התלמיד לטווח של ‪ 5-3‬ימים‪ .‬באירועים המתרחשים בטיול יוכל‬
‫מנהל בית‪-‬הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול‪,‬‬
‫וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי‪.‬‬
‫‪ ‬במקביל להשעיה על מנהל בית‪-‬הספר ועל צוותו לבנות תוכנית‬
‫אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות‪,‬‬
‫טיפול‪ ,‬מפגשים סדירים של הצוות עם הוריו‪ ,‬דמות מלווה בתוך‬
‫בית‪-‬הספר‪ ,‬מענה לצרכים לימודיים ועוד‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר יכול‬
‫להסתייע בוועדה בין‪-‬מקצועית יישובית לצורך בניית התוכנית‬
‫ויישומה‪.‬‬
‫‪ ‬חומרת האירוע תבוא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף‬
‫"התנהגות" (יינתן ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית‪-‬‬
‫הספר)‪ ,‬וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב‬
‫באירוע אלימות חמור‪.‬‬
‫פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית‪-‬הספר‪:‬‬
‫‪ ‬המנהל ייזום פעילויות חינוכיות טיפוליות‪ :‬שיחות אישיות‬
‫וקבוצתיות עם הפוגעים‪ ,‬עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית‪-‬‬
‫הספר‪ ,‬שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים‬
‫רלוונטיים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול‬
‫מנהל בית‪-‬הספר התניית השתתפות בסיור‪/‬בטיול עתידי בליווי‬
‫מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות ‪ 10‬ימים מראש) או‬
‫מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית‬
‫לתלמיד)‪.‬‬
‫‪ ‬באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית‪-‬הספר להחזיר את‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :2‬טיפול באירועי אלימות‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫התלמידים המעורבים מן הטיול‪ ,‬וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי‬
‫והחינוכי‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‪.‬‬
‫דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על‪-‬פי‬
‫חוק‬
‫גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שכתוצאה‬
‫ממנה הוא נזקק לטיפול רפואי במקרים האלה‪:‬‬
‫‪ ‬מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק‪ ,‬בחומרים‪,‬‬
‫בכלים או במכשירים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ ‬תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון‬
‫לשלומם‬
‫‪ ‬אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול‬
‫‪ ‬אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או חשש לאלימות‬
‫כזאת‪ ,‬בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות‬
‫של תלמידים ושל זרים‬
‫טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית‪-‬הספר‬
‫פעולות חובה של מנהל בית‪-‬הספר‪ ,‬תוך יידוע הפיקוח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בית‪-‬הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדווח על האירוע‬
‫לגורמים האלה‪ :‬פקיד סעד ו‪/‬או משטרה‪ ,‬הפיקוח הכולל‬
‫והרשות המקומית‪ .‬יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם‬
‫בכתב‪.‬‬
‫יוכרז מצב אירוע חמור בבית‪-‬הספר – "עוצרים את השגרה"‪ .‬יש‬
‫לכנס ועדה פנים‪-‬בית‪-‬ספרית (מנהל בית‪-‬הספר יקבע את הרכב‬
‫הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות‪.‬‬
‫תגובה בית‪-‬ספרית‪ :‬מנהל בית‪-‬ספר יסודי ישעה את התלמיד‬
‫לטווח של ‪ 4-2‬ימים‪ .‬בבית‪-‬ספר על‪-‬יסודי המנהל ישעה את‬
‫התלמיד לטווח של ‪ 8-5‬ימים‪ .‬במקרים מיוחדים‪ ,‬שבהם הנהלת‬
‫בית‪-‬הספר מזהה שהתגובה שהוצעה אינה מתאימה‪ ,‬עליה לקיים‬
‫דיון בין‪-‬מקצועי בתוך בית‪-‬הספר‪ ,‬לתעד את השיקולים ולקבוע‬
‫את התגובה המתאימה למקרה‪ .‬על מנהל בית‪-‬הספר לדווח על‬
‫האירוע למפקח הכולל‪ .‬חשוב שמנהל בית‪-‬הספר ישתף את‬
‫המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך הענישה‪,‬‬
‫בנוסף לדיווח‪.‬‬
‫במקביל להשעיה על מנהל בית‪-‬הספר ועל צוותו לבנות תוכנית‬
‫אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות‪,‬‬
‫טיפול‪ ,‬מפגשים סדירים של הצוות עם הורי התלמיד‪ ,‬דמות‬
‫מלווה בתוך בית‪-‬הספר‪ ,‬מענה לצרכים לימודיים ועוד‪ .‬מנהל‬
‫בית‪-‬הספר יכול להסתייע בוועדה בין‪-‬מקצועית יישובית לצורך‬
‫בניית התוכנית ויישומה‪.‬‬
‫חומרת האירוע תובא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף‬
‫"התנהגות" (ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית‪-‬הספר)‪,‬‬
‫וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע‬
‫אלימות חמור‪.‬‬
‫לשיקול דעתו של מנהל בית‪-‬הספר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המנהל ייזום פעילויות חינוכיות‪-‬טיפוליות‪ :‬שיחות אישיות‬
‫וקבוצתיות עם הפוגעים‪ ,‬עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית‪-‬‬
‫הספר‪ ,‬שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים‬
‫רלוונטיים ועוד‪.‬‬
‫במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול‬
‫מנהל בית‪-‬הספר התניית השתתפות בסיור ‪ /‬בטיול עתידי בליווי‬
‫מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות ‪ 10‬ימים מראש) או‬
‫מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית‬
‫לתלמיד)‬
‫באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית‪-‬הספר להחזיר את‬
‫התלמידים המעורבים מן הטיול‪ ,‬וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי‬
‫והחינוכי‪.‬‬
‫אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‪.‬‬
‫עבירות מין‬
‫ראה חוזר הוראות הקבע תשס‪(2.‬א)‪ ,‬סעיף ‪" ,2.1-2‬התמודדות‬
‫מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים"‬
‫עברות סמים‬
‫הטיפול במקרה של עברת סמים על‪-‬פי ההוראות בחוזר מיוחד ו'‪,‬‬
‫התשנ"ח‪" ,‬נוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים"‪.‬‬
‫דוגמאות לאירועי אלימות שהדיווח עליהם‬
‫למשטרה‪/‬לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של המנהל‬
‫אלימות חוזרת‬
‫טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית‪-‬הספר‬
‫‪ ‬בית‪-‬הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדיווח על האירוע‬
‫לגורמים האלה‪ :‬פקיד סעד ו‪/‬או משטרה על פי שיקול דעתו של‬
‫המנהל ונהלים קיימים‪ ,‬הפיקוח הכולל והרשות המקומית‪ .‬יש‬
‫ליידע את הורי התלמידים המעורבים‪.‬‬
‫‪ ‬יוכרז מצב אירוע חמור בבית‪-‬הספר – "עוצרים את השגרה"‪ .‬יש‬
‫לכנס ועדת פנים‪-‬בית‪-‬ספרית (מנהל בית‪-‬הספר יקבע את הרכב‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪30‬‬
‫נספח מספר ‪ :2‬טיפול באירועי אלימות‪ ,‬על‪-‬פי חוזר מנכ"ל תש"ע‪(1/‬א)‪ ,‬ספטמבר ‪2009‬‬
‫הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות החוזר‪.‬‬
‫‪ ‬התלמיד הפוגע יושעה שוב לטווח של ‪ 4-2‬ימים בחינוך היסודי‬
‫ולטווח של ‪ 8-5‬ימים בחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬במהלך הימים הללו‬
‫חובה על מנהל בית‪-‬הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה‬
‫לא יאוחר מ‪ 3-‬ימים מתאריך התרחשות האירוע‪ ,‬ובאמצעותה‬
‫תתקבלנה החלטות‪ ,‬לרבות האפשרות לפתיחת הליך להעברת‬
‫התלמיד למוסד חינוכי אחר‪( .‬מנהל בית‪-‬הספר רשאי לבקש את‬
‫כינוסה של ועדה כזו גם במקרים של תלמיד המשתמש באלימות‬
‫חוזרת ונשנית‪).‬‬
‫‪ ‬אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‬
‫אלימות מילולית כלפי הצוות החינוכי‬
‫‪‬‬
‫תיערך שיחה בין התלמיד לבין עובד ההוראה הנפגע‪ ,‬ובהתאם‬
‫לצורך תיערך שיחה נוספת בין התלמיד לבין בעל תפקיד נוסף‬
‫(יועץ חינוכי‪ ,‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬מחנך‪ ,‬רכז שכבה‪ ,‬מנהל המוסד)‪.‬‬
‫יש ליידע את הוריו של התלמיד הפוגע אודות הפגיעה המילולית‬
‫ולהזמין אותם לשיחה במוסד החינוכי כדי למנוע הידרדרות‬
‫לפגיעות חמורות יותר‪.‬‬
‫תישקל ענישה חינוכית על פי נסיבות העניין וחומרת הפגיעה‪.‬‬
‫מנהל בית‪-‬הספר יוכל להשעות את התלמיד לפי שיקול דעתו‪.‬‬
‫התלמיד הפוגע יידרש לפעול פעולה מתקנת כלפי עובד ההוראה‬
‫הנפגע‪.‬‬
‫במקרה של פגיעה מילולית חוזרת של אותו תלמיד תישקלנה‬
‫דרכי תגובה והרתעה נוספות על אלה שננקטו‪.‬‬
‫תלמיד הפוגע מילולית זקוק גם להתערבות חינוכית ו‪/‬או‬
‫טיפולית שתסייע לו לפתח מודעות לדפוסי התנהגותו ולשנותם‪.‬‬
‫אפשר לנקוט פעולה של צדק מאחה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל מקרה של פגיעה פיזית או מינית של תלמיד בעובד הוראה‬
‫יש להשעות את התלמיד כתגובה מיידית ולא יאוחר מסוף יום‬
‫הלימודים‪ .‬התלמיד הפוגע יושעה לטווח של ‪ 4-2‬ימים בחינוך‬
‫היסודי ולטווח של ‪ 8-5‬ימים בחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬במקרה של‬
‫פגיעה פיזית או מינית של תלמיד במורה המועצה הפדגוגית‬
‫מוסמכת להחליט על העברת התלמיד לכיתה אחרת עם שובו‬
‫מההשעיה‪.‬‬
‫מנהל בית‪-‬הספר יפנה למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה לא יאוחר‬
‫מ‪ 3-‬ימים מתאריך התרחשות האירוע‪ ,‬ובאמצעותה תתקבלנה‬
‫החלטות‪ ,‬לרבות פתיחת הליך להעברת התלמיד למוסד חינוכי‬
‫אחר‪.‬‬
‫במקרה של פגיעת תלמיד באחד מאנשי הצוות החינוכי או בעובד‬
‫המוסד החינוכי יופעלו כל ההליכים המופעלים במקרה של‬
‫אלימות חמורה‪.‬‬
‫אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אלימות פיזית או פגיעה מינית כלפי הצוות החינוכי ועובדי‬
‫המוסד החינוכי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪30‬‬