16/10/11

Transcription

16/10/11
‫אוקטובר ‪2011‬‬
‫פרויקט מיוחד‪ :‬פולים שמן וכוספא‬
‫והפעם‪ :‬הכוספא‬
‫חלק שלישי‬
‫צנציפר‪-‬חברה ליבוא תבואות ומספוא בע"מ‬
‫חלבון‪:‬‬
‫חלבון הוא תרכובת אורגנית הבנויה משרשרת מקופלת של חומצות אמיניות הקשורות ביניהן בקשרים‬
‫פפטידיים בין הקבוצה הקרבוקסילית של החומצה האמינית לקבוצה האמינית של החומצה השנייה‪.‬‬
‫בסך הכל יש בין ‪ 20‬ל‪ 22-‬חומצות אמינו סטנדרטיות שבונות חלבונים בגוף האדם‪ .‬החלבונים נמנים עם‬
‫התרכובות החשובות ביותר המרכיבות את האורגניזם‪ ,‬והם מצויים בכל תא חי‪.‬‬
‫רצף חומצות האמינו בחלבון נקבע על ידי רצף הנוקליאוטידים בגן (מקטעי ‪ DNA‬או ‪ )RNA‬המכיל את‬
‫המידע להרכבתו‪ .‬מכלול תכונותיו של האורגניזם נקבע על ידי ההתקשרויות הכימיות של חלבון אחד‬
‫עם אחר‪ .‬לחלבונים מבנה תלת‪-‬ממדי מורכב ביותר המכתיב את תפקידם ופעילותם בגוף החי‪.‬‬
‫החלבונים התגלו לראשונה על ידי יונס יעקב ברצליוס ב‪ 1838-‬והוא כינה אותם בשמם‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬‬
‫כן‪ ,‬תפקידם המרכזי של החלבונים באורגניזמים חיים לא הוערך במלואו עד ‪ ,1926‬כאשר ג'יימס סאמר‬
‫הראה כי האנזים אוראז הוא חלבון‪ .‬הרצף הראשון של חלבון שנקבע היה של חלבון האינסולין‪ ,‬על ידי‬
‫פרדריק סנגר‪ ,‬שזכה בפרס נובל על הישג זה ב‪ .1958-‬המבנה החלבוני הראשון שפוענח היה של‬
‫ההמוגלובין והמיוגלובין על ידי מקס פרוץ וג'ון קנדרו‪ ,‬גם כן ב‪ .1958-‬המבנה התלת‪-‬ממדי של שני‬
‫חלבונים אלו נקבע על ידי אנליזה של שבירת קרני רנטגן‪.‬‬
‫שיטת קלדל (‪ )Kjeldahl‬לקביעת אחוז החלבון‪:‬‬
‫יש מספר שיטות עיקריות לקביעת אחוז החלבון‪ ,‬השיטה המקובלת ביותר היא שיטת קלדל‪ ,‬במהלכה‬
‫ממיסים את החומר בחומצה גפרתית ומחממים ל‪ 169 -‬עד ‪ 189‬מעלות‪ .‬אחר כך ממיסים את היתרה‬
‫בחומרים שונים כמו‪ :‬סודה קאוסטית (‪ )NaOh‬וחומצה בורית ומקבלים את כמות החנקן‪.‬‬
‫החנקן מהווה כ‪ 16% -‬מכלל החלבון ולכן נהוג להכפיל את הנתון שנתקבל ב‪ 6.25 -‬ובכך לבסס את אחוז‬
‫החלבון‪.‬‬
‫שיטות נוספות הן שיטת דומס (‪ )Dumas‬הדומה במהותה לקלדל ושיטות כימיות כגון שיטת ברדפורד‬
‫(‪ )Bradford‬המבוססת של השינוי ה"צפיפות האופטית" של החומר‪.‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫כוספא היא שם כולל לפתיתי מזון עשירים בחלבון לבעלי חיים הנוצרים מעיבוד תעשייתי של גרעינים ומיצוי השמן מהם‪ .‬הכוספא‬
‫משמשת להעשרת מזון בעלי החיים בחלבון מן הצומח‪.‬‬
‫מקור השם‪ :‬בתלמוד מופיעה המילה "כוספא" לתיאור שארית מוצקה של פרי או צמח שנסחטו ממנו הנוזלים‪( .‬למשל במסכת שבת‬
‫דף נ' ע"א‪ ,‬ורש"י תרגם מופע זה כ"פסולת שומשומין" כלומר פסולת מוצקה שנותרה מסחיטת שמן משומשום)‪ .‬כמו כן מוכר‬
‫הביטוי "כוספא דתמרי" כלומר גוש מוצק של תמרים‪ ,‬שהיווה מזון מרוכז ועשיר ושימש נוודים‪.‬‬
‫הכוספא היא סחורה )‪ )commodity‬הנסחרת בבורסת הסחורות של שיקגו )‪.)CBOT‬‬
‫תהליך ייצור הכוספא מהזרעים כולל מספר שלבים ובהם‪:‬‬
‫מיצוי השמן מהזרעים (סוג של סחיטה)‪ ,‬הוצאת רעלים וחומרים שנועדו למיצוי השמנים מתוך המסה שנותרה‪ ,‬קלייה של החומר‬
‫קירור החומר באמצעות מים וייבושו‪ ,‬ניפוי וגריסה של החומר לפתיתים בגודל של כ‪ 4-‬מילימטרים‪.‬‬
‫(ויקיפדיה בתוספת עריכה שלי)‬
‫רוב רובם של התבואות מכילים חלבון במינון נמוך‪ .‬אולם כמות החלבון שבהם ואיכותו אינה מספקת את הדרוש לבעלי חיים‬
‫גדלים או מבוגרים "יצרניים"‪ ,‬במיוחד לא של חד‪-‬קיבתיים‪ .‬למטרות אלו ישמשו מזונות חלבוניים מן החי ומן הצומח המכילים יותר‬
‫מ‪ 20% -‬חלבון‪.‬‬
‫כאשר מדובר במזונות חלבוניים מן הצומח הכוונה בעיקר לכוספאות‪.‬‬
‫המזונות מן החי הנפוצים ביותר הם קמח דגים‪ ,‬קמח בשר (פסולת משחטות) וקמח חלב‪.‬‬
‫(מתוך הזנת בע"ח מאת אהרן בונדי)‬
‫כמה כוספא מייצרים בעולם?‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫ייצור מקורות חלבון להזנת בע"ח בעולם‬
‫(במיליוני טונות)‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫כ‪.‬קוקוס‬
‫קמח דגים‬
‫כ‪.‬בטנים‬
‫כ‪.‬דקלים‬
‫‪150‬‬
‫כ‪.‬חמניות‬
‫כ‪.‬כותנה‬
‫כ‪.‬לפתית‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1992‬‬
‫כ‪.‬סויה‬
‫פילוח יצור מקורות החלבון להזנת בע"ח בעולם‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫(במיליוני טונות ובאחוזים)‬
‫כ‪.‬קוקוס‬
‫‪1.96‬‬
‫‪1%‬‬
‫קמח דגים כ‪.‬בטנים‬
‫כ‪.‬דקלים‬
‫‪6.03‬‬
‫‪4.93‬‬
‫‪6.72‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫כ‪.‬חמניות‬
‫‪13.58‬‬
‫‪5%‬‬
‫כ‪.‬כותנה‬
‫‪15.95‬‬
‫‪6%‬‬
‫כ‪.‬לפתית‬
‫‪34.06‬‬
‫‪13%‬‬
‫כ‪.‬סויה‬
‫‪183.02‬‬
‫‪69%‬‬
‫תובנות‪:‬‬
‫ככל שיצור השמן ממיצוי הפולים עולה כן עולה יצור תוצרי הלוואי‪ -‬הכוספא‪.‬‬
‫כיוון שסויה הוא המקור העיקרי לשמן הרי שגם תוצרי הלוואי של המיצוי מפולי הסויה‪ -‬כוספת‬
‫הסויה יהיה הרכיב החלבוני העיקרי‪.‬‬
‫חשוב לשים לב כי שפולים שונים מכילים רמות שונות של שמן ולכן השארית (הכוספא) ממיצוי‬
‫השמן מפולים שונים תהייה שונה‪.‬‬
‫מקור השמן (פולים)‬
‫אחוז השמן‬
‫היתר‪-‬כוספא (הערכה)‬
‫סויה‬
‫‪18%‬‬
‫‪82%‬‬
‫לפתית‬
‫‪30%‬‬
‫‪70%‬‬
‫דקלים‬
‫‪35%‬‬
‫‪65%‬‬
‫חמניות‬
‫‪47%‬‬
‫‪55%‬‬
‫כותנה‬
‫‪40%‬‬
‫‪60%‬‬
‫חריעה‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫חשוב לציין כי המיצוי של השמן אינו מוחלט ולכן גם הכוספא מכילה אחוז מסוים של שמן (ברוב‬
‫המקרים כ‪ .)1-1.5% -‬כמו כן‪ ,‬בגלל הפרשי לחות ופחתים יתכנו שינויים נוספים באחוזים אלו‪.‬‬
‫מהו הביקוש לכוספא בעולם?‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫הביקוש למקורות חלבון להזנת בע"ח בעולם‬
‫(במיליוני טונות)‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫כ‪.‬קוקוס‬
‫קמח דגים‬
‫כ‪.‬בטנים‬
‫כ‪.‬דקלים‬
‫‪150‬‬
‫כ‪.‬חמניות‬
‫כ‪.‬כותנה‬
‫כ‪.‬לפתית‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1992‬‬
‫כ‪.‬סויה‬
‫פילוח הביקוש למקורות חלבון להזנת בע"ח בעולם‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫(במיליוני טונות ובאחוזים)‬
‫כ‪.‬קוקוס‬
‫‪1.89‬‬
‫‪1%‬‬
‫קמח דגים כ‪.‬בטנים‬
‫‪5.98‬‬
‫‪5.05‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫כ‪.‬דקלים‬
‫‪6.16‬‬
‫‪2%‬‬
‫כ‪.‬חמניות‬
‫‪13.01‬‬
‫‪5%‬‬
‫כ‪.‬כותנה‬
‫‪15.91‬‬
‫‪6%‬‬
‫כ‪.‬לפתית‬
‫‪33.93‬‬
‫‪13%‬‬
‫כ‪.‬סויה‬
‫‪180.49‬‬
‫‪69%‬‬
‫תובנות‪:‬‬
‫הביקוש תואם (כמעט אחד לאחד) לייצור הכוספאות‪.‬‬
‫גם כאן כדאי לשים לב שכוספאות שונות מכילות ערכים תזונתיים שונים (חלבון שומן וכיוב'‪)...‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מכילים החומרים השונים רכיבים שונים החיוניים להזנת בע"ח כגון חומצות אמינו‬
‫שונות‪ ,‬סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬וכיוב'‪.‬‬
‫מקור‬
‫לחות‬
‫חלבון‬
‫שמן‬
‫תאית‬
‫כוספת סויה "רגילה"‬
‫‪11%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪6%‬‬
‫כוספת סויה "מקולפת"‬
‫‪11%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫כוספת לפתית‬
‫‪11%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪14%‬‬
‫כוספת חמניות‬
‫‪11%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪16%‬‬
‫כוספת כותנה‬
‫‪11%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪155‬‬
‫קמח דגים (נורבגי)‬
‫‪8%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪--‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫התכולות הללו הינן תכולות כלליות ומובן כי קיימת שונות בין אניות שונות ובין ספקים‬
‫שונים‪.‬‬
‫מהו מלאי הכוספא בעולם?‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫מלאי מקורות החלבון להזנת בע"ח בעולם‬
‫(במיליוני טונות)‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫כ‪.‬קוקוס‬
‫קמח דגים‬
‫‪5‬‬
‫כ‪.‬בטנים‬
‫כ‪.‬דקלים‬
‫כ‪.‬חמניות‬
‫‪4‬‬
‫כ‪.‬כותנה‬
‫כ‪.‬לפתית‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1992‬‬
‫כ‪.‬סויה‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫יצור‪ ,‬שימוש ומלאי מקורות החלבון להזנת בע"ח בעולם‬
‫(במיליוני טונות)‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫יצור כוספה‬
‫‪150‬‬
‫שימוש בכוספה‬
‫מלאי כוספה‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1992‬‬
‫תובנות‪:‬‬
‫המלאי היחסי של כוספאות בעולם נמוך יחסית‪ :‬כ‪ 8.7 -‬מ"ט מול ביקוש של ‪ 266‬מ"ט (כ‪.)3.3% -‬‬
‫הסיבה היא שהעולם מחזיק את המלאי בצורתו הגלמית "פולים" שעמידים בהרבה מהכוספות (או‬
‫מהשמן)‪.‬‬
‫אם נסכם את נושא הפולים‪-‬שמן‪-‬כוספא‬
‫מקור‪USDA :‬‬
‫יצור ומלאי פולים‪ ,‬כוספה ושמן‬
‫(במיליוני טונות)‬
‫‪500‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫גידול פולים‬
‫יצור כוספה‬
‫‪250‬‬
‫ייצור שמן‬
‫מלאי פולים‬
‫מלאי כוספה‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1992‬‬
‫מלאי שמן‬
‫תובנות‪:‬‬
‫ייצור השמן (כ‪ 152 -‬מ"ט) מהווה כ‪ 33% -‬מכלל השימוש בפולים (‪ 460‬מ"ט)‪.‬‬
‫הכוספאות מהוות כ‪ .58% -‬היתרה (כ‪ )9% -‬מורכבת מפולים המואבסים ישירות ומפחתים שונים‪.‬‬
‫המלאי העולמי מורכב ברובו כ‪ 73 -‬מ"ט מפולים‪ ,‬כ‪ 10.3 -‬מ"ט שמן וכ‪ 8.7 -‬מ"ט כוספאות‪.‬‬
:‫חומר קריאה‬
:‫כוספא וחלבון באתר ויקיפדיה‬
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%90
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F
)"‫מסכת שבת (התייחסות בתלמוד ל"כוספא‬-‫אוצר הגאונים‬
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38273&pgnum=61
:‫השוואת כמות ותכולות השמן בין המקורות השונים‬
http://www.queenhill.demon.co.uk/seedoils/seedcontent.htm
:‫שיטת קלדל לקביעת חלבון‬
http://en.wikipedia.org/wiki/Kjeldahl_method
‫אוקטובר ‪2011‬‬
‫סוף‬
‫צנציפר‪-‬חברה ליבוא תבואות ומספוא בע"מ‬

Similar documents