הקשר בין עיסוק בספורט לבין רמת הלחץ . בקרב מתבגרים

Transcription

הקשר בין עיסוק בספורט לבין רמת הלחץ . בקרב מתבגרים
‫הקשר בין עיסוק בספורט לבין‬
‫רמת הלחץ‬
‫בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‬
‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‬
‫מגישה ‪ :‬הדר קופרמן‬
‫ת‪.‬ז ‪011249113 :‬‬
‫כיתה‪ :‬י"ב ‪7‬‬
‫ישוב ‪ :‬מתן‬
‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪9314‬‬
‫תוכן עניינים ‪:‬‬
‫הקדמה ‪0 ................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪4 ...................................................................................................‬‬
‫החלק התיאורטי‬
‫ ‪ .1‬פרק ראשון‪ -‬המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬עיסוק בספורט‬‫ ‪ 1.1‬ספורט ‪7.......................................................................................‬‬‫ ‪ 1.9‬היבטים לעיסוק בספורט ‪7.............................................................‬‬‫ ‪ 1.0‬הסיבות לעיסוק בספורט ‪13.............................................................‬‬‫ ‪ 1.4‬השלכות העיסוק בספורט על הגוף והנפש ‪19.....................................‬‬‫ ‪ .9‬פרק שני‪ -‬המשתנה התלוי‪ -‬לחץ‬‫ ‪ 9.1‬מהו לחץ ‪11...................................................................................‬‬‫ ‪ 9.9‬שלושת המודלים ללחץ ‪11................................................................‬‬‫ ‪ 9.0‬התמודדות עם לחצים ‪93.................................................................‬‬‫ ‪ 9.4‬לחץ ובריאות ‪99.............................................................................‬‬‫ ‪ .0‬פרק שלישי‪ -‬הפרק המקשר ‪90................................................................‬‬‫ סיכום החלק התיאורטי ‪91........................................................................‬‬‫החלק המחקרי‬
‫ מבוא למחקר שדה ‪92...............................................................................‬‬‫ ממצאים ‪01.............................................................................................‬‬‫ דיון סיכום ומסקנות ‪01............................................................................‬‬‫רפלקציה ‪07..............................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪02..........................................................................................‬‬
‫נספחים‬
‫ שאלון ‪41................................................................................................‬‬‫ ריכוז נתונים (‪49.................................................................................. )1‬‬‫ ריכוז נתונים (‪40.................................................................................. )9‬‬‫ ריכוז נתונים (‪41.................................................................................. )0‬‬‫‪ -‬טופס הצעת המחקר ‪41............................................................................‬‬
‫הקדמה ‪:‬‬
‫" אתה חייב להיות בעל יכולת להתרכז‪ ,‬לתת לכל הרגשות ללכת‪...‬‬
‫אל תשכח שאתה משחק לא רק עם הגוף אלא גם עם הנשמה "‬
‫(קארים עבדול ג'אבר )‬
‫ציטוט זה שנאמר ע"י שחקן הכדורסל לשעבר קארים עבדול ג'אבר משקף את נושא עבודתי‪,‬‬
‫הקשר בין עיסוק בספורט לבין רמת הלחץ בקרב מתבגרים ביום‪-‬יום‪ ,‬בכך שהוא מסביר שהעיסוק‬
‫בספורט מתקשר לגוף ועם זאת לנפש אשר מושפעת מלחצים שונים ובנוסף העוסק בספורט מבטא‬
‫יכולות עצמיות נעלות‪ ,‬כשרון ורגשות שמביאות אותו לפורקן ולתחושת סיפוק עילאי‪.‬‬
‫בתחילת שנת הלימודים התבקשתי למצוא נושא לעבודת החקר במסגרת היחידה החמישית‬
‫במדעי החברה‪ .‬המורה אמרה בפירוש – " בחרו נושא שמעניין אתכם שתאהבו לעשות ולחקור את‬
‫העבודה‪ .‬מבחינתי הנושא היה ברור וידוע ‪ ,‬נושא עבודתי יהיה קשור לספורט‪ .‬הספורט והעיסוק‬
‫בו הוא חלק ממני וחלק גדול מחיי‪ ,‬מגיל קטן אני מתעניינת‪ ,‬משתתפת ומתרגשת מעולם הספורט‪.‬‬
‫מעבר לכך שאני רואה בספורט יתרונות רבים כמו הנאה ובריאות ‪ ,‬מנקודת מבטי הספורט הוא‬
‫מעין בריחה‪ .‬אני חושבת שכל אדם חייב למצוא את המקום בחייו שבו הוא נינוח‪ ,‬מתנתק‬
‫מהצרות‪ ,‬הבעיות‪ ,‬ההחלטות ולמעשה המציאות‪ .‬הבריחה שלי היא מכבי תל אביב בכדורסל‪.‬‬
‫הקבוצה‪ ,‬המשחקים‪ ,‬האווירה הם המקום שלי להתנתק‪ ,‬לשכוח מהלחצים‪ ,‬הקשיים‪ ,‬לקבל‬
‫אנרגיות חדשות ולפרוק את הכעסים והעצבים של השבוע‪.‬‬
‫כאשר אני עושה פעילות גופנית או נמצאת במשחק אני נותנת לכל הרגשות שלי להתפרץ‪ ,‬הלחצים‬
‫נעלמים והמציאות הופכת לטובה וקלה יותר‪.‬‬
‫העיסוק בספורט הינו תחום מגוון ופופולרי מאוד בעולם הגדל ומתפתח עם השנים‪ .‬כיום בני‬
‫האדם מודעים לחשיבותו הרבה מבחינה גופנית ‪ ,‬נפשית ועוד‪ .‬העיסוק בספורט משמש כמעין‬
‫תרופה למצבי הדחק‪ ,‬כלומר לחץ שחווים אנשים בעולם המודרני‪ .‬לכן ברצוני לבדוק את השפעת‬
‫הספורט על רמת הלחץ בקרב מתבגרים בני שכבת גילי‪ ,‬ביום‪-‬יום ‪.‬‬
‫אני משערת כי בקרב מתבגרים העוסקים בספורט תתגלה רמת לחץ נמוכה יותר מאשר מתבגרים‬
‫אשר אינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫בהכנת עבודה זו ברצוני להעביר לקוראים את המסר הבא ‪ :‬נסו למצוא מקום בחייכם שישמש‬
‫לכם "בריחה" שבו תוכלו להתנתק מהמציאות‪ ,‬מהשגרה ‪ ,‬מקום שבו תמלאו את האנרגיות‬
‫שלכם‪ ,‬מקום שיחזיר לכם את החיוך לפנים‪ .‬אם תמצאו מקום זה הדבר ייחשב לכם ליתרון ‪.‬‬
‫לסיום ברצוני להודות לאנשים אשר עזרו לי בהכנת העבודה‪.‬‬
‫בראש ובראשונה למשפחתי שתמכה בי ‪ ,‬עזרה וייעצה לי ‪ .‬בנוסף ארצה להודות לגברת אורלי‬
‫דניאל שהנחתה אותי במהלך העבודה‪ ,‬ליוותה‪ ,‬תמכה ועזרה לי לפתור קשיים בהם נתקלתי‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לספרניות שעזרו לי במציאת מקורות מידע רבים‪ .‬לסיום‪ ,‬תודה לנשאלים שענו על‬
‫השאלונים ועזרו לי להסיק מסקנות מתשובותיהם‪.‬‬
‫מבוא ‪:‬‬
‫עבודתי עוסקת בקשר שבין עיסוק בספורט לבין מידת הלחץ בקרב מתבגרים ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות שהובילו אותי לכתיבת העבודה בנושא זה נעוצות בראש ובראשונה באהבתי‬
‫לתחום הספורט‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מגיל קטן נמשכתי לענפי הספורט השונים‪ ,‬במיוחד למשחקי כדור‪ .‬לקחתי חלק בחוגי‬
‫כדורסל וכדורגל ובמשך תקופה מסוימת שיחקתי בטניס בצורה מקצוענית‪.‬‬
‫בנוסף אהבתי לתחום הספורט מתבטאת גם באהדה חסרת פשרות לקבוצת הכדורסל של מכבי תל‬
‫אביב‪ .‬הנני מנויה במשך ‪ 4‬שנים למשחקי הקבוצה בהיכל יד‪-‬אליהו‪ ,‬אשר אליהם אני נוהגת להגיע‬
‫בקביעות ובהתמדה רבה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנן תקופות המאופיינות בקשיים ולחצים שבהן אני מרגישה קושי רב כמו‪ :‬לחץ‬
‫בלימודים‪ ,‬תקופת בגרויות‪ ,‬לחץ בעבודה‪ .‬העיסוק בספורט עוזר לי להתמודד עם אותם קשיים‬
‫ולחצים ‪ .‬לכן‪ ,‬ברצוני לבדוק האם העיסוק בספורט עוזר לבני נוער אחרים בהתמודדות עם‬
‫לחצים‪ ,‬כפי שהוא עוזר לי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬העיסוק בספורט הפך לתחום פופולרי בעולם והינו חלק בלתי נפרד מאורח‬
‫חיים בריא‪ .‬ערים רבות בעולם משקיעות משאבים לפיתוח מתקני ספורט למיניהם‪ ,‬מספר‬
‫התחרויות של ענפי ספורט שונים מתרבה והופך גלובלי יותר ובאופן כללי אנשים בתקופתנו‬
‫מודעים יותר לחשיבותו הרבה של הספורט כדרך לחינוך‪ ,‬להנאה‪ ,‬לשיפור החשיבה וקבלת‬
‫החלטות‪ ,‬לפריקת תוקפנות ולהפיכת גופנו לבריא יותר‪.‬‬
‫מושג הדחק (‪ )stress‬הינו מושג המוכר היטב בעולם המודרני אשר מכונה מחלת העולם המודרני‬
‫שגורם למחלות רבות‪ .‬מצבי הדחק שחווים האנשים בעולם המודרני יכולים להיגרם מסיבות‬
‫רבות כמו‪ :‬ציפיות גבוהות ודרישות מבני זוג‪ ,‬מהמשפחה‪ ,‬מההורים‪ ,‬ממקום העבודה ‪ ,‬מצבים‬
‫בטחונים כמו רעידות אדמה ואיום טילים ‪ ,‬שינויים כמו מעברי דירות‪ ,‬מצב בריאותי נישואין‬
‫וגירושים ועוד‪.‬‬
‫מחקרים רבים וגישות שונות מוכיחות שתנועה מפחיתה לחץ‪ .‬כלומר פעילות גופנית קבועה‬
‫מאיצה את המטבוליזם ( חילוף חומרים)‪ ,‬כך היא שורפת את עודף הורמוניי ה‪ stress-‬בנוסף‬
‫לקלוריות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא משחררת אנדורפינים בדם שמרגיעים ומשפרים את מצב הרוח‪.‬‬
‫עבודתי בנויה מ‪ 9-‬חלקים‪ ,‬החלק התיאורטי והחלק המעשי‪.‬‬
‫החלק הראשון‪ ,‬החלק התיאורטי של העבודה בו יוצגו תיאוריות והיבטים שונים בנוגע לנושא‬
‫הנדון מתוך מאמרים‪ ,‬ספרים וכו' ‪ ,‬והוא מורכב מ‪ 0-‬פרקים‪ .‬כל פרק עוסק בפן אחר הקשור‬
‫לסוגיה‪ .‬הפרק בראשון והשני מתמקדים במשתנים השונים של שאלת החקר‪ ,‬עיסוק ספורט ולחץ‬
‫בהתאמה‪ .‬בפרק השלישי‪ ,‬הפרק המקשר בו אציג מחקר שערכה אוניברסיטת פרינסטון בארה"ב‬
‫בהדרכת החוקרים וורן ואליזבת' גולד‪ ,‬שבדקו את השפעת הפעילות הגופנית על רמת הסטרס‬
‫בבע"ח‪.‬‬
‫החלק השני‪ ,‬עוסק בצד המעשי של עבודתי‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק‬
‫התיאורטי בשטח עצמו‪ .‬אנסה לאמת את השערתי שאכן קיים קשר בין העיסוק בספורט לבין‬
‫מידת הלחץ של מתבגרים ביום‪-‬יום ע"י חלוקת שאלונים סגורים לשתי אוכלוסיות מחקר‪ .‬בחלק‬
‫זה ניתן למצוא את מהלך המחקר שערכתי ‪ ,‬את הנתונים שקיבלתי מהמחקר ואת המסקנות‬
‫שעולות מתוכו‪.‬‬
‫המסר שאני מקווה להעביר בעבודתי הוא‪ ,‬שהעיסוק בספורט הוא חלק חשוב בחיי בני האדם‪.‬‬
‫העיסוק בספורט ממלא תפקידים רבים והוא בעל מגוון יתרונות שעל בני האדם לנצלם ואל לנו‬
‫לקחת תחום זה כמובן מאליו‪.‬‬
‫כולי תקווה שקוראי עבודה זו‪ ,‬ימצאו אותה מעניינת‪ ,‬מסקרנת ויוכלו למצוא דברים חדשים שלא‬
‫ידעו על הקשר בין עיסוק בספורט ללחץ‪ .‬בנוסף הנני מקווה שעבודה זו תמחיש את אהבתי‬
‫ותשוקתי לתחום הספורט ותעביר לקורא את המשמעות שלו בשבילי‪ ,‬ובכך תגרום להעלאת‬
‫המודעות לחשיבות הספורט כאורח חיים בריא‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪ ,‬הדר !‬
‫נספחים‬
‫‪.1‬פרק ראשון – המשתנה הבלתי תלוי –‬
‫עיסוק בספורט‬
‫בפרק זה אדון בנושא במשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ ,‬שהוא כאמור עיסוק בספורט‪ .‬אנסה להגדיר את‬
‫המושג‪ ,‬אציין היבטים לעיסוק בספורט‪ ,‬להבין מהם הגורמים למשיכת בני אדם לענפי הספורט השונים‬
‫ומהם ההשלכות של העיסוק בספורט על האדם‪.‬‬
‫‪ 1.1‬ספורט ‪:‬‬
‫מקור המילה ספורט הינו בשפה הלטינית‪ ,Desporate -‬שפירושה יציאה אל מחוץ שערי העיר‪,‬‬
‫מכיוון שפעם היה נהוג לצאת אל מחוץ לכותלי העיר על מנת לערוך פעילות ספורטיבית‪ .‬ניתן לציין‬
‫שישנו פירוש נוסף מהמילה הרחקה כלומר הספורט כפעולה המרחיקה אדם מעיסוקיו ומבדרת אותו‪.‬‬
‫המושג ספורט פירושו‪ ,‬תרגילים גופניים בעיקר בצורת משחקים שונים או תחרויות‪ ,‬שמטרתם‬
‫‪1‬‬
‫פיתוח הגוף וחיזוקו וכן הגברת אומץ הלב והערנות הנפשית‪.‬‬
‫בדרך כלל הספורט יהיה כרוך במאמץ גופני גבוה אך לא בהכרח‪ ,‬כלומר ‪ ,‬קיימים גם ענפי ספורט‬
‫למשל שחמט שאינם מצריכים פעילות גופנית רבה‪ .‬ספורט הוא פעילות גופנית שיתרונותיה‬
‫הפסיכולוגיים מתבטאת ב‪ 4-‬תחומים עיקריים ‪ :‬שיפור מצב רוח‪ ,‬הפחתת לחצים‪ ,‬שיפור בתפיסה‬
‫חיובית של ה"עצמי" ושיפור באיכות החיים‪.‬‬
‫למרות היתרונות הרבים שיש לפעילות הספורטיבית היא גם יכולה לגרום לדברים שליליים כגון‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫רמאות‪ ,‬העדר כבוד ליריב‪ ,‬אלימות בכוונה תחילה‪ ,‬חוסר שוויוניות ושימוש לרעה בתרופות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬היבטים לעיסוק בספורט ‪:‬‬
‫בעבודתי אתמקד ב‪ 9-‬היבטים לעיסוק בספורט‪ ,‬כלומר עיסוק בספורט באופן אקטיבי ועיסוק‬
‫בספורט באופן פסיבי ‪ .‬כעת ארחיב על שני היבטים אלו ‪:‬‬
‫עיסוק בספורט באופן אקטיבי ‪:‬‬
‫בהיבט זה הכוונה היא לעיסוק בספורט כביצוע פעילות גופנית עם מבנה מוסכם או סט של חוקים‬
‫המאפשרים תחרות נגד היריב‪ ,‬או האדם עצמו והוא מחולק לתחומים רבים ומגוונים כמו ‪ :‬ריצה‪,‬‬
‫שחייה ‪ ,‬אתלטיקה ‪ ,‬משחקי כדור ‪ ,‬משחקי חשיבה וכו'‪.‬ישנו עיסוק בספורט באופן יחידני ועיסוק‬
‫בספורט באופן קבוצתי ‪,‬כמו כן ניתן להבחין בין כמה אופנים לעיסוק בספורט באופן אקטיבי ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫ספורט פנאי‪ -‬כל פעילות חברתית בידורית שמעורבת בה פעילות גופנית‪ .‬לדוגמה משחק‬
‫תופסת בין חברים‪.‬‬
‫א‪ .‬אבן שושן (‪,)1279‬המלון החדש (כרך ‪ ,) 9‬ירושלים‪ ,‬הוצאת קריית הספר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר ויינגרטן ושות' (‪,)1220‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית‪ ,‬חלק א' ‪ ,‬הוצאת ספרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ספורט תחרותי‪ -‬פעילות בה התמודדות בין פרטים או קבוצות משמשת פסגה ומטרה‬
‫רשמית‪ .‬ההנאה מהפעילות והאימון הם ההנאה העיקרית‪ .‬לדוגמה טורנירים בית‬
‫ספריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ספורט הישגי‪ -‬פעילות בה ההישג הוא המטרה המרכזית (שיאים‪ ,‬זכיות‪ ,‬תארים‪ ,‬גביעים)‬
‫לדוגמה קבוצת כדורסל בליגת העל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ספורט צמרת‪ -‬זהו ספורט הישגי ברמה הבינלאומית‪ ,‬הכולל שאיפה להגיע להישג ברמה‬
‫הכי גבוה בעולם‪ .‬לדוגמה מייקל ג'ורדן שנחשב לכדורסלן הגדול ביותר בכל הזמנים ‪ ,‬זכה‬
‫‪3‬‬
‫באליפויות גביעים ומדליות שונות ורבות ושבר שיאים באופן מטאורי ‪.‬‬
‫עיסוק בספורט באופן פסיבי ‪:‬‬
‫בהיבט זה הכוונה לעיסוק בספורט כחלק מהיותו של אדם צופה במשחקי ספורט‪ ,‬בעל האהדה‬
‫לקבוצה מסוימת ובאופן כללי מתעניין בספורט ‪.‬אהדה לתחום הספורט הינה תופעה נפוצה אשר‬
‫משמשת להרבה מאוהדי הספורט כדבר המרכזי בחייהם‪.‬‬
‫אנשים רבים‪ ,‬ללא הבדל מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מוצא ותעסוקה‪ ,‬מגיעים למשחקים או צופים במשחקים דרך‬
‫אמצעי תקשורת ‪ ,‬טעוני מוטיבציה חיובית לעודד את קבוצתם מתוך בחירה חופשית שלהם‪ .‬הם‬
‫משלמים מכספם כאשר לכולם יש מטרה משותפת אחת‪ ,‬והיא‪ -‬לצפות בקבוצה אותה הם‬
‫‪4‬‬
‫אוהדים‪ ,‬לעזור ולדחוף אותה כל הדרך אל הניצחון‪.‬‬
‫למעשה להיות אוהד זה אחת הדרכים הפשוטות ובניגוד לכך גם המתוחכמות ‪ ,‬לחוות חוויות‬
‫רגשיות עמוקות תוך שמירה מלאה על ריחוק מהחיים האישים‪ .‬אוהד לא פותח את סודותיו‪,‬‬
‫פחדיו ורגשותיו האישיים לסביבה אלא מעבד את עולמו הפנימי תוך שימוש באובייקט חיצוני ‪.‬‬
‫לאוהד ישנה יכולת לחוות חוויות רגשיות בעוצמות אדירות ולא לגעת בפרטיות‪ .‬בנוסף לכך ניתן‬
‫לראות כי האוהד חווה הזדהות עמוקה עם מושא הערצתו‪ .‬לדוגמה כשהקבוצה האהובה עליך‬
‫מנצחת‪ ,‬האוהד חש כל יכול אך כשהיא מפסידה מצבו הרגשי הופך להיות פגיע ומאוים‪ .‬אוהדי‬
‫ספורט רבים חשים כי אינם יכולים לראות אירוע ספורטיבי מבלי למצוא עצמם אוהדים של אחת‬
‫הקבוצות מהסיבה שזה לא מעניין באותה המידה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כמו כן אוהדי הספורט הם אלו שהופכים את הענפי הספורט לעסקים רווחיים ופופולריים‬
‫ובתמורה לכך מקבלים "השתייכות" ‪ .‬הרצון להיות חבר בשבט מגובש ונטוע נמצא עמוק‬
‫באישיותנו‪ .‬בעולם בו קבוצות חברתיות‪ ,‬קהילתיות‪ ,‬מקצועיות ואפילו משפחתיות מתפרקות‬
‫ונעלמות במהירות‪ ,‬קבוצת האוהדים נשמרת כשבט האחרון שאדם יכול להשתייך אליו מילדות‬
‫ועד זקנה ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫רוזנטל רוביק‪ ,‬פנים ‪ :‬כתב עת לתרבות חברה וחינוך ‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪4‬‬
‫שקיר יובל (‪ , )9332‬אהדה בספורט ‪ ,‬מכללת תל חי ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫יערון מיכל (‪ ', )9313‬כמה כיף להיות אוהד ספורט' ‪Shvoong.co.il ,‬‬
‫היכולת לדבוק לאורך שנים באותו מושא הזדהות‪ ,‬אפילו להעביר את האהדה מאבות לבנים‪ ,‬הינה‬
‫תופעה מקובלת ונפוצה מאוד בעיקר במשחקי כדור קבוצתיים כלומר האהדה לקבוצה מסוימת‬
‫נרכשת לרוב מילדות כתוצאה מחינוך לאהדת אותה קבוצה ‪.‬‬
‫בניגוד לספורטאי הבודד‪ ,‬הקבוצה נצחית וקבועה במקומה‪ .‬שחקן יכול לעבור לקבוצה יריבה‬
‫בסיום החוזה‪ ,‬המאמנים מפוטרים או נודדים והספונסרים מתחלפים אבל האליפות או ירידת‬
‫הליגה יישארו תמיד של האוהד הנאמן ביציע‪ .‬כאשר אוהדים אומרים "זכינו באליפות" הם‬
‫צודקים ‪ -‬הקבוצה הופכת לחלק מהותי של ה"אני"‪ .‬כלומר האוהדים מרגישים הזדהות ושייכות‬
‫‪6‬‬
‫לקבוצה‪ ,‬למועדון הספורט ולהישג ‪.‬‬
‫אוהדי ספורט עוסקים בפעילות מאד חברתית ויש להם מטרה משותפת והם מגלים‬
‫כלפיה אכפתיות‪ .‬צפייה במשחק‪ ,‬אפילו בטלוויזיה‪ ,‬היא סיטואציה חברתית קהילתית‪ .‬התסכול‬
‫מההפסד או אופוריה מהניצחון הם מצבים רגעיים והעיקר הוא ההשתייכות החברתית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ממצאי מחקרים מדעיים מצביעים על כך שאוהדי ספורט עושים את הדבר הנכון לשמירת‬
‫בריאותם הנפשית‪ .‬דניאל וואן פרופסור לפסיכולוגיה מקנטאקי‪ ,‬ארה"ב‪,‬טוען שאם אדם אוהד‬
‫קבוצת ספורט‪ ,‬סביר להניח שבריאותו הנפשית טובה יותר מאשר אדם שאינו מתעניין בפעילות‬
‫זו‪ .‬הספורט נותן לך תחושה שאתה שייך למשהו גדול יותר ממך‪ ,‬ויש בו מספר טקסים והרגלים‬
‫המושכים אנשים פנימה‪ .‬בטקסי האוהדים ניתן לראות‪ ,‬בדומה לטקסים דתיים‪ ,‬את ההתכנסות‬
‫במקום המיוחד כלומר האצטדיון‪ ,‬את לבישת הבגדים הטקסיים המאפיינים את צבעי הקבוצה‬
‫ואת השירה המיוחדת לאירוע הכוונה לשירי העידוד לקבוצה‪ .‬וואן ממשיך וטוען שישנם מקרים‬
‫נדירים שחלק מן האוהדים עלולים להשתעבד לאהדת הקבוצה עד כדי פגיעה בעבודתם או‬
‫ביחסיהם האישיים‪ .‬המסקנה העיקרית היא שאנשים שהם אוהדי ספורט יש להם קצב‬
‫לחיים וציפייה אופטימית לעתיד ובאופן כללי‪ ,‬מי שיש לו עניין והוא לא משועמם הוא יותר‬
‫בריא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לסיום ‪ ,‬שני ההיבטים לעיסוק בספורט שהצגתי מתקשרים ואף יוצרים סוגים שונים של לחץ‬
‫הקיימים בספורט‪ .‬כלומר העיסוק בספורט כספורט פנאי תורם להפחתת לחצים ואילו העיסוק‬
‫בספורט כספורט תחרותי‪ ,‬הישגי וצמרת עלול ליצור לחצים הנובעים מהרצון והדחף להגיע‬
‫להישגים דבר שיגביר את הלחץ וידרוש מהמשתתפים לנהל ולהתמודד עם הסיבות ללחץ‪ .‬עם זאת‬
‫העיסוק בספורט באופן פסיבי יכול להפחית לחצים כאשר הוא משמש למעין מקום שבו האוהד‬
‫יכול לפרוק מתחים‪ ,‬כעסים שהוא חווה‪ .‬לעומת זאת העיסוק בספורט באופן פסיבי יכול גם ליצור‬
‫לחצים בקרב האוהד‪ ,‬כאשר הוא חווה מתח וחרדה לפני משחק גדול של קבוצתו וגם במהלך‬
‫המשחק כאשר הוא מושפע מאירועי המשחק והוא חרד לניצחון של קבוצתו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שורק יורם (‪' , )9313‬איתך נצעד לאורך כל הדרך' ‪Nana10.co.il ,‬‬
‫‪7‬‬
‫צימרמן משה (‪ , )9310‬להיות אוהד שרוף זה בריא ‪Mako.co.il ,‬‬
‫‪8‬‬
‫דניאל וואן (‪ ,)9331‬אוהדי ספורט שפויים יותר ‪doctors.co.il,‬‬
‫‪ 1.1‬הסיבות לעיסוק בספורט ‪:‬‬
‫מה מניע את האדם לפעילות גופנית ספורטיבית ובאופן כללי לעסוק בספורט?‬
‫האם זוהי התנהגות הכרחית – קיומית או שמא רק אמצעי אחד מיני רבים לסיפוק דחפים‬
‫בסיסיים וצרכים חברתיים שונים המצויים בנו ?‬
‫מתוך סקר ארצי שנערך בשנת ‪ 9330-9334‬נמצא שאנשים רבים בעולם המודרני מנהלים אורח‬
‫חיים יושבני‪ .‬הממצאים הראו כי רק שליש מהמבוגרים מעל גיל ‪ 11‬פעילים במינון המומלץ‪92% ,‬‬
‫בגילאי ‪ 91-14‬ורק כ‪ 13%-‬בקרב בני הנוער‪ 9.‬לעומת זאת בשנים האחרונות קיימת עלייה‬
‫משמעותית בהבנת החשיבות של הפעילות הגופנית שאינה הישגית‪.‬‬
‫העיסוק בספורט תמיד היה בעל חשיבות מבחינה בריאותית נפשית וגופנית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ישנן סיבות שונות למוטיבציה ולמשיכתו של אדם לעיסוקו בספורט ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חברות – סוציולוגים בולטים כמו ג'ורג' הרברט מיד (‪ )1204‬ראו כי העיסוק בספורט‬
‫‪9‬‬
‫ובפעילות גופנית הינו חלק משמעותי ביותר בתהליך ההשתלבות החברתית של האדם‪.‬‬
‫החוקרים מסבירים זאת ע'י תיאורית האינטראקציה הסימבולית‪ .‬תיאוריה זו רואה את‬
‫ההחברה כמכלול של יחסי גומלין יום יומיים‪ .‬יחסי הגומלין מבוססים על גירויים והבנת‬
‫מסרים על ידי סמלים וסימנים המשתנים ללא הרף מזמן לזמן וממקום למקום‪ .‬כדאי‬
‫שנוכל להבין אחד את השני נוצר צורך במערכת סמלים כמו לדוגמה יונה שמסמלת שלום‬
‫וסימנים כמו אותיות שבעזרתן אנו כותבים וכאשר מחייכים אלינו אנו מבינים כי עשינו‬
‫משהו טוב‪ 2.‬בדרך זו נוצרים דפוסים חברתיים‪ ,‬אנו יכולים להבין מה ציפיות החברה‬
‫מאיתנו ‪ ,‬כיצד עלינו לפעול בכל מצב ‪ ,‬לנתח ולהבין את כל עולמינו‪ .‬כך אפשר להסביר‬
‫מדוע הספורט מהווה שלב חשוב בהשתלבות החברתית של האדם ‪ .‬כלומר הספורט מספק‬
‫למשתתף בו מצב המאפשר לו ללמוד ולהתנהג‪ ,‬בהתאם לציפיותיהם של אחרים וכך‬
‫להשתייך לקבוצה ‪,‬להיות באינטראקציה חברתית ובכך לתרום להשגת מטרות הקבוצה‪.‬‬
‫בשלב מאוחר יותר מאפשר הספורט למשתתף בו ללמוד על עצמו ועל הציפיות של כל‬
‫‪9‬‬
‫תפקיד ותפקיד ממנו ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצורך לגרייה ועוררות – אליס וסקולס (‪ )1272‬ואליסר (‪ )1270‬סוברים כי תופעת העיסוק‬
‫בספורט בכל הגילאים מתקשרת לחיפוש אחר גרייה ועוררות‪ .‬הספורט הוא אמצעי חשוב‬
‫המביא את הפרט למגע משמעותי עם מגוון גירויים סביבתיים ובשל זאת גם לשמירה על‬
‫רמת עוררות מיטבית גם מבחינה נפשית וגם מבחינה גופנית‪ .‬מחקרים שונים שעסקו‬
‫בחקר השפעת מצבי חסך‪-‬חושי על האדם מצאו שהמוח‪ ,‬בעזרת מערכת החושים חייב‬
‫להיות חשוף בכל עת בגירויים ובמידע‪ .‬מצב של חסך חושי מוחלט או חלקי לאורך זמן‬
‫ארוך ישפיע על התנהגות האדם וכושר הסתגלותו באופן שלילי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר ויינגרטן ושות' (‪,)1220‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית‪,‬חלק א' ‪ ,‬הוצאת ספרים‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫יערון מיכל ושות' (‪,)9311‬מוטיבציה לעיסוק בספורט ‪" ,‬לעוף"‬
‫‪ 2‬נ‪.‬ניסן ושות' (‪,)9330‬סוציולוגיה במעגלי החברה – תרבות ‪ ,‬הוצאת רכס‬
‫מכאן ניתן להגיד שהצורך בגרייה הינו בסיסי אצל כל בני האדם בכל הגילאים וכי‬
‫העיסוק בספורט מספק למשתתף בו‪ ,‬גירויים תנועתיים וחושתיים בכל גיל ומסייע לספק‬
‫‪9‬‬
‫את הצורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשירות – החוקר וויט (‪ )1212‬טוען כי הפעילות הספורטיבית מספקת את הצורך‬
‫ל"כשירות" הטבוע באדם מהיותו אורגניזם דינמי המתפתח תוך כדי הסתגלות לסביבה‬
‫באמצעות תנועה‪ ,‬התנסות ומגע עם גירויים שונים‪ .‬הדחף לכשירות מניע את האדם להגיע‬
‫למספר רב של גירויים סביבתיים‪ ,‬באמצעות צורכי משנה כגון סקרנות ופעלתנות‪ 9.‬דבר‬
‫זה יכול לבוא לידי ביטוי בספורט ‪ Extreme‬הנותן תחושה של "להרגיש על הקצה "‬
‫ומבטא את צורך הסיכון של המבצעים אותו‪ .‬מכאן‪ ,‬שפעילות גופנית‪-‬ספורטיבית נתפסת‬
‫כסוג של התנהגות שבאמצעותה מושג הצורך בכשירות‪ 13.‬בנוסף סוזן באט (‪ )1271‬סבורה‬
‫כי מלבד העובדה שהצורך בכשירות הינו הדומיננטי והחשוב ‪ ,‬הוא גם הדוחף לשלמות‬
‫‪9‬‬
‫ביצועית ושליטה טובה יותר בגירויים ובתגובות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פריקת מתחים וכעסים – ישנם אנשים שהעיסוק בספורט הוא הדרך האידיאלית‬
‫מבחינתם לפריקת מתחים וכעסים שהצטברו במהלך היום או השבוע כמו למשל לחץ‬
‫במקום העבודה או מתחים בין אנשי הבית והמשפחה וכ'ו‪ .‬לפעילות הגופנית יש תפקיד‬
‫‪13‬‬
‫מכריע בתחושה החיובית הכללית ובהתמודדות עם מתחים לחצים וחרדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי עצמי ומראה – ניתן להגיד כי ישנם אנשים העוסקים בספורט ופעילות גופנית בפרט‬
‫על מנת לשפר את הכושר והדימוי העצמי שלהם ‪ .‬דבר זה נפוץ בקרב בנות אשר מבצעות‬
‫פעילות גופנית מתוך מניע של שיפור המראה החיצוני שלהם‪.‬‬
‫בעבודתי אתמקד בעיסוק בספורט בקרב מתבגרים‪ .‬לפני זמן רב חוקרים רבים הגיעו‬
‫למסקנה כי היכולת הגופנית תופסת מרכיב גדול ומכריע בהיררכיה של החשיבות בחברת‬
‫המתבגרים ‪.‬כאשר האדם נכנס לגיל ההתבגרות‪ ,‬כשגופם של הבנים הבנות מתפתח באופן‬
‫מוגבר‪ ,‬הספורט והעיסוק בו מקבל תפקיד חשוב הקשור לגיבוש הזהות המינית של‬
‫האדם‪ .‬המתבגרים נתפסים על ידי בני גילם על פי צורת הגוף שלהם‪ ,‬אפיונו ויכולתו בנוגע‬
‫לספורט‪ .‬בעקבות זאת העיסוק בספורט בגיל ההתבגרות נובע בצורה משמעותית‬
‫‪9‬‬
‫מהערכת החברה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר ויינגרטן ושות' (‪,)1220‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית‪,‬חלק א' ‪ ,‬הוצאת ספרים‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫יערון מיכל ושות' (‪,)9311‬מוטיבציה לעיסוק בספורט ‪" ,‬לעוף"‬
‫‪ 1.1‬השלכות העיסוק בספורט על הגוף והנפש ‪:‬‬
‫העיסוק בספורט משפיע על האדם בשני רבדים‪ .‬הראשון – רובד פיזי‪ ,‬כלומר השינויים העוברים‬
‫על הגוף עקב העיסוק בספורט‪ .‬השני – רובד פסיכולוגי‪-‬נפשי ‪ ,‬כלומר השינויים שעוברים עלינו‬
‫מבחינה מנטלית ‪,‬קוגניטיבית בעקבות העיסוק בספורט‪ .‬כעת ארחיב על שני רבדים אלו ‪:‬‬
‫השלכת העיסוק בספורט על הגוף ‪:‬‬
‫כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית קצב הלב מוגבר ‪,‬קצב הנשימה עולה וגופנו מזיע‪ .‬פעולות אלה‬
‫מאפשרות לשרירים לקבל חומרי מזון וחמצן בקצב מוגבר וכמו כן להיפטר מעודפי החום הנוצרים‬
‫‪11‬‬
‫במהלך הפעילות‪.‬‬
‫העיסוק בספורט בצורה רציפה תורם רבות למספר היבטים פיזיים כמו עלייה במסת השריר ‪,‬‬
‫עלייה בצפיפות העצם ‪ ,‬שיפור קרדיוסקולארי (תפקודי מערכת הלב וכלי הדם) ובנוסף שיפור‬
‫בצריכת חמצן בצורה המרבית ככל האפשר‪ .‬בעקבות השתפרות גורמים אלו תהיינה השפעה‬
‫ישירה על הפחתת גורמי סיכון למחלות רבות למשל סכרת ‪ ,‬מחלות לב וכלי דם ‪ ,‬אוסטיאופריזיס‬
‫‪19‬‬
‫(דלדול העצם ) ועוד‪.‬‬
‫בנוסף לכך הספורט תורם לשיפור ערכי השומן בדם ‪ .‬על מנת שגופנו יתפקד בצורה טובה ותקינה‬
‫הוא צריך כמות מסוימת של שומן‪ .‬שומנים אלו נישאים בדם ומכונים כולסטרול וטריגליצרידים‪.‬‬
‫אנו מחלקים את השומנים לשניים‪ .‬כולסטרול "טוב" אשר עולה בכמותו עקב הפעילות הגופנית‬
‫בזמן שהכולסטרול "הרע" יורד‪ .‬קצב חילוף החומרים בגוף משתפר גם הוא ומתבצע שינוי בהרכב‬
‫הרקמות‪-‬ירידה באחוז רקמת השומן כאשר במקביל מתרחשת התעבות של סיבי שריר ( תופעה זו‬
‫נקראת היפרטרופיה )‬
‫‪10‬‬
‫כמו כן שיטות הוליסטיות מצאו השפעה נוספת של הספורט על הגוף‪ .‬שיטות אלו מאמינות כי‬
‫כאשר הפעילות הגופנית באה תוך כדי מודעות תזונתית אין צורך בשיטות הרזיה שונות מכיוון‬
‫‪19‬‬
‫שיש ביכולתה של הפעילות הגופנית לווסת את התיאבון ולרסן את הנטייה לאכילת יתר‪.‬‬
‫‪ 11‬לבב תמי ‪ ,‬השפעת פעילות גופנית נמרצת על גוף האדם ‪ ,‬קורס ‪ :‬תקשורת ברשת ‪.‬‬
‫‪ 19‬ד"ר פינחס ‪ , )9334( ,‬המדריך השלם לפעילות בחדר כושר‪ ,‬הוצאת פוקס ‪.‬‬
‫‪ 10‬לב אבי ‪ )9311( ,‬השפעות הפעילות הגופנית על בריאותינו ‪ ,‬המרכז לבריאות הלב ‪.‬‬
‫השלכות העיסוק בספורט על הנפש ‪:‬‬
‫העיסוק בספורט הינו גורם המשפיע על הבריאות הנפשית של האדם‪ .‬פרסומים ומחקרים של‬
‫המכון האמריקני לבריאות הנפש והחברה הבינלאומית לפסיכולוגיה של הספורט מצאו כי‬
‫הספורט תורם לתחושת הרווחה ולבריאות הנפשית בכלל‪ .‬ביכולתה של הפעילות הגופנית להפחית‬
‫כאבים כרוניים‪ ,‬מצבי מתח נפשי‪ ,‬דיכאון ובנוסף להגביר תחושות של ביטחון עצמי‪ ,‬ערנות‪ ,‬ריכוז‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫דימוי עצמי והערכה עצמית‪.‬‬
‫כאשר מתאמנים בכמות הנכונה ניתן להפחית מתח עצבי‪-‬שרירי ועל ידי כך להביא לשינוי‬
‫בהפרשת הורמונים אשר אחראיים לגרימת תחושות כמו עצבנות עייפות וחרדה‪ .‬הורמונים אלו‬
‫נקראים "אנדורפינים" ובעת הפעילות הספורטיבית משתחררים מהמוח‪ .‬המוח מתחיל לשחרר‬
‫את האנדורפינים החל מ –‪ 11-93‬דקות לאחר תחילת הפעילות והתהליך מגיע לשיאו לאחר כ – ‪41‬‬
‫דקות‪ .‬האנדורפינים מסייעים לשיכוך הכאב הנגרם מהמאמץ ולשיפור מצב הרוח‪ .‬סוגים שונים‬
‫של אימונים ומגוון של פעילויות ספורטיביות יגרמו להפרשת כמות אנדורפינים שונה ‪ .‬לדוגמה‬
‫בפעילויות כמו ריצות ארוכות‪ ,‬אימונים משקולות למטרת פיתוח שרירים‪ ,‬אימוני אינטרוולים‬
‫(אימונים בקצבים משתנים) ועוד ‪ ,‬תופרש כמות רבה של אנדרופינים ואילו בפעילויות כמו אימוני‬
‫גמישות‪ ,‬שיעורי עיצוב הגוף המתבצעים בסטודיו ‪ ,‬סוגי יוגה ועוד ‪ ,‬תופרש כמות קטנה יחסית של‬
‫אנדרופינים‪ .‬שחרור האנדורפינים הוא אחת הסיבות לכך שאנשים רבים מתמכרים לספורט‪.‬‬
‫נוכחות רבה של אנדורפינים תורמת לירידה בתחושת הכאב והגברת היכולת להתמיד בפעילות‬
‫‪14‬‬
‫גופנית חרף הכאבים הנוצרים בעת האימון‪.‬‬
‫כעת אבחין בהשלכות שונות על נפש האדם כתוצאה מעיסוק בספורט –‬
‫‪‬‬
‫במישור הרגשי – תחושת הסיפוק מתעצמת‪ .‬האדם העוסק בספורט משיג שליטה על גופו‬
‫מבחינה אסתטית‪ ,‬חיצונית ‪.‬כמו כן מבחינה תפקודית קיימת תחושה של יכולת שליטה‬
‫על יכולות גופניות‪.‬יש לכך השפעה ישירה על הרגש של האדם דבר במתבטא בהפחתת‬
‫מתחים ושיפור מצב הרוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במישור האישיותי – נמצא כי העיסוק בספורט תורם להגדלת ההערכה העצמית‬
‫שמשפיעה בצורה ישירה על הדימוי העצמי‪ .‬ההתמדה בפעילות והגדלת המסוגלות הפיזית‬
‫גורמת לבניית הביטחון העצמי ‪ ,‬מחנכת למשמעת עצמית ואחריות שאיתם מתלווה‬
‫אישיות חזקה ודומיננטית כלומר האדם חש בטוח בעצמו ואינו מפחד להביע דעותיו‪.‬‬
‫‪ 19‬ד"ר פינחס ‪ , )9334( ,‬המדריך השלם לפעילות בחדר כושר‪ ,‬הוצאת פוקס ‪.‬‬
‫‪ 14‬ד"ר זיו איתי ושות' ‪ , )9311(,‬התמכרות לספורט‪ ,‬אנדורפינים ותחושת "היי" ‪. beok.co.il ,‬‬
‫‪‬‬
‫במישור הקוגניטיבי – פעילות גופנית אינה חייבת להיות סיזיפית‪ ,‬קשה ובעלת תדירות‬
‫צפופה כדי לתרום בתחום הקוגניטיבי‪ ,‬וגם ספורט בכמות מתונה תורם לכך‪ .‬ישנה‬
‫השפעה חיובית על יכולת הריכוז והקשב בקרב ילדים מתבגרים העוסקים בספורט‬
‫בשעות השונות של היום‪ .‬שיפור אשר בא לידי ביטוי ביכולת הריכוז ואיבוד הנתונים תוך‬
‫‪11‬‬
‫כדי מאמץ גופנית‪.‬‬
‫ניתן להוסיף כי ישנם המתבססים על תאוריית ההסחה שטוענת כי בעת הפעילות קיימת הסחה‬
‫מבעיות יום‪ -‬יומיות מטרידות וקיים מעין "פסק זמן" מגורמי הדחק (‪ )stress‬השונים המציפים‬
‫את החברה בת זמננו‪" .‬פסק הזמן" מוריד את הלחץ‪ ,‬וכן ההנאה מעצם ההצלחה בביצוע מטלות‬
‫‪11‬‬
‫גופניות‪ ,‬מעלה את מצב הרוח ‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פרק זה עסק במשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ -‬עיסוק בספורט‪.‬‬
‫תחילה הגדרתי את המושג ספורט‪ .‬הצגתי ‪ 9‬היבטים לעיסוק בספורט‪ -‬אקטיבי ופסיבי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הרחבתי על הסיבות לעיסוק בספורט תוך התבססות על מחקרים של חוקרים כמו ‪ :‬גורג'‬
‫הרברט ‪ ,‬וויט ‪ ,‬אליס וכו'‪ .‬לאחר מכן פירטתי על ההשלכות שיש לעיסוק בספורט על הגוף והנפש‪.‬‬
‫כעת אדון במשתנה התלוי בעבודתי – לחץ‪.‬‬
‫‪ 11‬פרופ' בר‪-‬אלי ושות' ‪ , )1221( ,‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית חלק ב' ‪ ,‬הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל‬
‫‪ 11‬ד"ר עזרא יעקב ‪ , )9313( ,‬השפעת מאמץ גופני על מצב הרוח ‪ -‬מנגנונים הורמונים ועצביים ‪efind.co.il‬‬
‫‪ .1‬פרק שני – המשתנה התלוי – לחץ‬
‫בפרק זה אדון במשתנה התלוי בעבודתי‪ ,‬שהוא כאמור לחץ‪ .‬בפרק זה אגדיר מהו לחץ‪ ,‬אנסה להציב‬
‫דוגמאות שונות והסברים‪ ,‬אפרט את שלושת המודלים ללחץ ‪.‬כמו כן אציג תאוריות שונות ואסביר‬
‫בהרחבה על התמודדות עם מצבי לחץ‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מהו לחץ ‪:‬‬
‫לחץ הוא דפוס של תגובות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות המתרחש כאשר אירוע בסביבה מאיים על‬
‫מניעים או על צרכים חשובים של האדם והוא מעריך שאין ביכולתו להתמודד עמו‪.‬‬
‫המושג "לחץ" בא מתחום הפיזיקה‪ .‬בפיזיקה "לחץ" מוגדר ככוח הלוחץ על גוף מסוים‪ .‬הלחץ‬
‫יכול להיות חיצוני וגם לחץ פנימי‪ .‬כך גם לגבי בני האדם ‪ ,‬כוחות חיצוניים לוחצים עליו כמו‪:‬‬
‫בחינה‪ ,‬חתונה‪ ,‬העדר מקור פרנסה‪ ,‬מוות של אדם קרוב ועוד‪ .‬כמו כן ישנם גם כוחות פנימיים‬
‫הלוחצים על האדם כמו‪ :‬קונפליקטים‪ ,‬תחושה של חוסר אונים ועוד‪.‬‬
‫חוקרים רבים מתייחסים באופן שונה זה מזה באשר למושג לחץ‪ ,‬בהגדרתו‪ ,‬בנושאים הנחקרים‬
‫ובהסברים שהם מעניקים לתופעת הלחץ‪ .‬יש חוקרים שמתמקדים בתגובות האדם‪ ,‬כלומר הם‬
‫סוברים שלחץ הוא מצב פנימי שמאופיין ברגשות‪ ,‬מחשבות ובתגובות גופניות‪ .‬בניגוד לכך חוקרים‬
‫אחרים משלבים את שני הגורמים יחד‪ ,‬הפנימי והחיצוני‪ .‬חוקרים אלו מתמקדים בשילוב‬
‫האינטראקציה שבין מצב מסוים לבין התגובות שהוא מעורר‪ .‬נקודות מבט שונות אלו מביאות‬
‫‪1‬‬
‫להבחנה בין שלושת המודלים ללחץ שעליהם אפרט בהמשך‪.‬‬
‫מושג ה"לחץ" משמש כמילה נרדפת לתיאור מצבים קיצוניים למשל ‪ :‬חרדה‪ ,‬מאמץ‪ ,‬ריכוז‪ ,‬איום‪,‬‬
‫קונפליקט‪ ,‬מתח‪ ,‬עצבנות‪ ,‬תסכול‪ ,‬פחד ופאניקה‪ .‬אך גם התרגשות ושמחה גדולה מתקשרות‬
‫למושג "לחץ"‪ .‬ד"ר הנס סלייה הבחין בין "לחץ רע"‪ -‬המתאר מצוקה‪ ,‬ו"לחץ טוב" המשמש‬
‫כתבלין לחיים‪.‬‬
‫חקר הלחץ התחיל בבדיקת מצבי חיים מלאי עומס אשר הביאו אנשים בריאים למשבר וגרמו‬
‫לפגיעה בבריאות הגופנית ובהסתגלות הנפשית שלהם‪ .‬עם זאת לאחרונה השימוש במושג "לחץ"‬
‫מתקשר לתיאור מצבי חיים שגרתיים לדוגמה ‪ :‬לחצים חברתיים‪ ,‬דחייה חברתית‪ ,‬הכנות לבחינה‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫תופעות ההתבגרות‪ ,‬גיוס לצבא‪ ,‬מריבות במשפחה ועוד‪.‬‬
‫מצבי לחץ הינם חלק בלתי נפרד מחיינו ומחייבים אותנו ללמוד להתמודד עם מצבים שונים‬
‫בדרכים חדשות פעם אחר פעם‪ .‬אך כאשר מצבי הלחץ נעשים מעיקים יתר על המידה‪,‬‬
‫השפעותיהם עלולות לגרום לקשיים פסיכולוגים ופיזיולוגים‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ 9‬אילון עופרה ומולי הד‪ ,)9333( ,‬חיים על הגבול‪ ,‬הוצאה מרד בע"מ‪.‬‬
‫‪ 1.1‬שלושת המודלים ללחץ ‪:‬‬
‫מודל התגובה‬
‫מודל התגובה מסביר את ה"לחץ" כמצב פנימי ‪,‬אשר מתמקד בזיהוי התגובות האופייניות למצבי‬
‫לחץ‪ .‬הנחתו הבסיסית של מודל התגובה היא כשאנו נמצאים בלחץ‪ ,‬אנו מגיבים באופן די דומה‪,‬‬
‫למרות שלא כולנו מגיבים בתגובת לחץ לאותם גירויים‪ .‬מודל התגובה מתייחס לתגובות‬
‫שמתרחשות אצל אדם שנתון כבר במצב לחץ‪ ,‬ואינו מתמקד בשאלה מה מכניס אדם ללחץ מפני‬
‫‪1‬‬
‫שמצבי לחץ הם סובייקטיביים (משתנים מאדם לאדם)‪.‬‬
‫בני האדם מוכנים מטבעם לאחת משתי תגובות ההישרדות הקדומות ששימשו עוד את האדם‬
‫הקדמון לצורך התמודדות עם חיות טרף ואיתני טבע שונים‪ ,‬והן בריחה או תקיפה‪.‬‬
‫במרוצת השנים ולמרות השינויים הגדולים שחלו באורח החיים במשך הדורות מערכת החירום‬
‫האנושית אינה השתנתה מעיקרה‪ .‬אמנם איננו נפגשים כל יום עם חיות טרף כפי שהיה בתקופת‬
‫האדם הקדמון ‪ ,‬אך עדיין שרשרת התגובות הקדומה מתקיימת בנו‪ .‬אנו עדיין מאדימים מכעס‬
‫בזמן ריב‪ ,‬מזיעים מפחד שאנו מאבדים שליטה על ההגה במכונית ‪ ,‬מרגישים צמרמורת ודפיקות‬
‫לב לפני מבחן חשוב או הופעה מול קהל ועוד‪ .‬בעידן המודרני תגובות טבעיות אלו יכולות להפוך‬
‫למכשול ‪ /‬קושי בתנאי החיים‪ ,‬מפני שבעקבותיה הגוף מגיע למצב של תשישות ‪ /‬עייפות והוא‬
‫הופך להיות חשוף למחלות‪ .‬לעיתים מופיעות תגובות פיזיולוגיות של מתח שרירי ורעדה ובמקביל‬
‫עלולות לחול הפרעות בתפיסה‪ ,‬בחשיבה ובדיבור ‪ ,‬וכך ההתנהגות נוטה להיות בלתי יעילה‪ .‬במשך‬
‫‪9‬‬
‫הזמן חולפים סימנים אלו וחלה מעין הסתגלות למצב ‪ ,‬אולם סף הרגישות והחרדה נשאר גבוהה‪.‬‬
‫נהוג להבחין בין ‪ 4‬תגובות עיקריות ללחץ ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות פיזיולוגיות – כאשר האדם נמצא במצב של לחץ מתגייסות כל המערכות הגופניות‬
‫והנפשיות למאמץ עליון‪ ,‬במטרה להתגבר על סכנה העומדת להתרחש‪ .‬המערכת‬
‫הסימפתטית מעוררת את המערכות הגופניות החיוניות להתמודדות במצבי לחץ‪ .‬היא‬
‫אחראית להפרשת רמה גבוהה של סוכר מהכבד כדי ליצור יותר אנרגיה‪ ,‬לזרימת דם‬
‫מהירה ולקצב נשימה מוגבר‪ ,‬האצה בפעימות הלב ‪,‬עליית המתח בשרירים ועוד‪.‬‬
‫בו זמנית‪ ,‬מופעלת המערכת הפרסימפתטית (המרגיעה)‪ ,‬המצמצמת את רמת הפעילות של‬
‫מערכות אחרות שאינן חיוניות להתמודדות עם מצב לחץ כמו מערכת העיכול במטרה‬
‫להפנות את כל האנרגיה להתמודדות עם מצב הלחץ‪ .‬רוק וריריות מתייבשים‪ ,‬דבר‬
‫שמגדיל את שטח מעברי האוויר לריאות וגורם לתופעה של יובש בפה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מופרשים הורמונים בשם אנדורפינים‪ ,‬קוטלי כאב הטבעיים של הגוף וכלי הדם‬
‫הקרובים לפני העור מתכווצים להפחתת דימום במקרה הפציעה‪ .‬הטחול משחרר יותר‬
‫כדוריות דם אדומות כדי לסייע בנשיאת החמצן ומח העצמות מייצר יותר תאים לבנים‬
‫במלחמה בזיהום‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ 9‬אילון עופרה ומולי הד‪ ,)9333( ,‬חיים על הגבול‪ ,‬הוצאה מרד בע"מ‪.‬‬
‫הפיזיולוג האמריקאי וולטר קנון מצא שהשינויים המתרחשים במערכות הגופניות‬
‫גורמים להן להיות מוכנות בצורה היעילה ביותר להתמודדות עם הגירוי המאיים‪.‬‬
‫שינויים אלו המתרחשים באורגניזם כונו על ידי קנון תגובת לחימה או בריחה ( ‪fight or‬‬
‫‪ ,) flight‬כי הם מכינים אותו להתקפה או לבריחה מהירה על מנת לשמור על חייו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫החוקר והרופא הקנדי הנס סלייה הניח כי קיים סינדרום כללי משותף לכל גורמי הלחץ ‪.‬‬
‫כלומר ישנו דפוס סימפטומים ותגובות המשותפות לכל האורגניזמים במצבי לחץ ‪.‬‬
‫תיאורית סינדרום ההסתגלות הכללית כפי שכונתה ע"פ סלייה כוללת ‪ 0‬שלבים שקיימים‬
‫בתגובתנו ‪:‬‬
‫‪ .1‬שלב האזעקה – בשלב זה אנו מקבלים אותות‪ ,‬סימן שמשהו מאיים עומד לקרות‬
‫לנו ‪ .‬כלומר אנו נתקלים לראשונה במצב מלחיץ‪ .‬הגוף מגייס את כל המערכות‬
‫הפיזיולוגיות של ההתנגדות‪ ,‬בעיקר את מערכת העצבים הסימפתטית‪.‬‬
‫האורגניזם אינו יכול להחזיק זמן רב במצב זה ולכן זהו שלב קצר יחסית‪.‬‬
‫‪ .9‬שלב ההתנגדות‪-‬בשלב זה האורגניזם מתרגל לעובדה שהוא במצב מלחיץ והוא‬
‫מתמקד בלחימה ספציפית נגד הגורם המלחיץ‪ .‬זהו השלב של ההתמודדות עצמה‬
‫וההתנגדות לאירוע המלחיץ‪.‬‬
‫‪ .0‬אפיסת כוחות‪-‬בשלב זה התנגדותו של הגוף יורדת באופן משמעותי ובמצב זה‬
‫האורגניזם מגיע לאפיסת כוחות ‪ .‬האנרגיות שגויסו להתמודד עם הלחץ אינן‬
‫‪0‬‬
‫מסוגלות לפעול עוד‪ ,‬דבר שעלול להביא למוות במצבים קיצוניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות התנהגותיות‪-‬ישנם אנשים שבמקום להציג בגלוי תגובות רגשיות למצבי לחץ‬
‫משנים את התנהגותם‪ .‬התנהגותנו ותגובותינו נובעות מ‪ 0-‬מרכיבים‪ :‬אישיותנו‪ ,‬ניסיון‬
‫העבר שלנו והנסיבות הנוכחיות שלנו‪ .‬כלומר האישיות תכתיב את הנטיות ההתנהגותיות‬
‫שלנו למשל נטייתו של טיפוס מופנם תהיה להגיב ללחץ בהתכנסות ולא בהתפרצות כפי‬
‫שיקרה לטיפוס מוחצן וקולני‪ .‬בנוסף ניסיון העבר שלנו עוזר בעיצוב עמדותינו‪ ,‬אמונותינו‬
‫ואת ציפיותינו מהעתיד‪ ,‬לדוגמה אדם הגדל בסביבה אוהבת ותומכת אשר קיבל עזרה‬
‫במצבים בהם התקשה‪ ,‬ידע להתמודד בעתיד עם מצבים קשים מבלי להיבהל ולהילחץ‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬גורמים רבים בחיינו יכולים להביא למצבי לחץ כמו אירועים לא צפויים או מקור‬
‫מגורים בסביבה לא בטוחה‪ 4.‬במצבי לחץ התגובות ההתנהגותיות הן לרוב הגזמה‬
‫בהרגלים קיימים כמו אכילה מוגברת או מופחתת‪ ,‬קיפאון ועוד‪ .‬חלק מהאנשים יגיבו‬
‫בתוקפנות וחלק בוחרים בפעולות פיזיות שמרגיעות אותם ‪ :‬עיסוק מוגבר בספורט‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כסיסת ציפורניים‪ ,‬עישון וכל עיסוק אשר גורם להפוגה מאותו מצב מלחיץ‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ 0‬אטקינסון ר' ושות' ‪ ,)1221( ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬כרך שלישי ‪( ,‬תרגום‪ :‬ש' קדם)‪ ,‬ישראל‪" :‬לדורי"‪.‬‬
‫‪ 4‬דווידסון ג'ף‪,)1222( ,‬שליטה בלחץ‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אופוס ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות רגשיות‪-‬מצבי לחץ אנו חווים רגשות בעוצמה גבוהה מהרגיל‪ .‬הרגשות המרכזיים‬
‫ביותר במצבי לחץ הם חרדה‪ ,‬דיכאון וכעס‪ .‬תגובות אלו גורמות לאדם לפעול אחרת‬
‫מאשר במצב רגיל‪ .‬כמו כן ‪ ,‬רגשות אלו גורמות לאדם שלא לפעול באותו מצב לחץ גם אם‬
‫הוא יודע כיצד לפעול במצב זה‪ ,‬לדוגמה אנשים שנלחצו בזמן שריפה בתוך בניין העידו‬
‫‪1‬‬
‫שלא מצאו את מדרגות החירום למרות שאלו היו כמעט מולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות קוגניטיביות‪ -‬תגובות אלו באות לידי ביטוי בדימויים קטסטרופליים‪ ,‬כלומר‬
‫תמונות דמיוניות של מצבים קיצוניים העלולים להתרחש בכל רגע‪ .‬עקב זאת האדם חווה‬
‫הפרעות בחשיבה כלומר משתבשת יכולתנו לארגן מחשבותינו ביעילות‪ ,‬בבהירות‬
‫ובהיגיון‪ ,‬אנו מתקשים לפתור בעיות ולקבל החלטות ונפגעת חשיבתנו היצירתית‪ .‬בנוסף‬
‫לכך האדם חווה הפרעות קשב ‪ ,‬כלומר הקשב הסלקטיבי (התרכזות בגירוי ספציפי תוך‬
‫התעלמות מגירויים בסביבה שאינם רלוונטים למטלה בה האדם עוסק) נפגע‪ ,‬יכולת‬
‫הריכוז פוחתת ותפקוד האדם נפגע‪ .‬כמו כן גם הזיכרון נפגע עקב הדימויים‬
‫הקטסטרופליים מפני שאדם הנתון במצב מלחיץ יתקשה לשלוף מידע מזיכרונו ובנוסף‬
‫יתקשה לקלוט מידע ‪ .‬במצב של הדחקת הדימויים הקטסטרופליים האדם יחווה אותם‬
‫‪1‬‬
‫באמצעות סיוטי לילה‪.‬‬
‫מודל הגירוי‬
‫מודל הגירוי מתמקד בתנאים סביבתיים ובגירויים היוצרים מצבי לחץ‪.‬‬
‫‪ .1‬קונפליקט‪-‬מצב בו על האדם לבחור באפשרות אחת מבין ‪ 9‬אפשרויות או יותר‪ ,‬כאשר לכל‬
‫בחירה שלו יש משמעות‪/‬מחיר‪/‬השלכה ‪ .‬בדרך כלל מדובר בהתנגשות בין ‪ 9‬ערכים‬
‫‪1‬‬
‫מרכזיים או בהתנגשות בין רצון אישי לבין רצון סביבתי‪.‬‬
‫‪ .9‬עומס‪ -‬מצב זה נוצר כאשר אין ביכולתו של האדם להסתגל אל גירוי מסוים המאופיין‬
‫בעוצמה גבוהה‪ .‬העומס נוצר בדך כלל כתוצאה מ‪ 9-‬מצבים ‪:‬‬
‫א‪ .‬שיש לבצע יותר מידי דברים בזמן קצוב‪ ,‬קצר (מאפיין תלמידים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר רמת הביצוע מאוד גבוהה כך שקשה מאוד לבצע את המשימה באותה רמת‬
‫‪1‬‬
‫הביצוע המצופה בלי קשר לזמן העומד לרשות המבצע‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ .0‬שינויים‪-‬שינויים גדולים ומשמעותיים‪ ,‬במיוחד כשהם מתרחשים בסמיכות זה לזה‪,‬‬
‫עלולים להלחיץ‪ .‬מקובל לחשוב שאירועים מלחיצים הם אירועים שליליים שמבשרים לנו‬
‫על דבר רע העומד לקרות כמו מוות של אדם קרוב‪ ,‬משבר כלכלי ועוד‪ .‬בניגוד לכך לחץ‬
‫‪1‬‬
‫יכול לנבוע גם מאירועים ושינויים חיוביים כמו לידה ונישואין‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1217‬פיתחו שני חוקרים ששמם תומס הולמס וריצארד ריי‪ ,‬את סולם אירועי‬
‫החיים המדורג בסדר יורד ‪ ,‬מן המלחיץ ביותר (מות בן זוג שקיבל ‪ 133‬נק') ועד לאירוע‬
‫המלחיץ פחות מכולם (הפרות חוק קלות שקיבל ‪ 11‬נק')‪ .‬הולמס וריי סיכמו את הערכים‬
‫של כל אירועי החיים של נבדקיהם בשנה האחרונה ע"פ הסולם שהכינו ומצאו כי האנשים‬
‫שתוצאותיהם גבוהות כלומר שהגיעו ל‪ 033‬נקודות ויותר היו בסיכון גבוה‪ .‬אנשים אלו‬
‫נחשפו לבעיות רפואיות‪ ,‬הפרעות פסיכולוגיות‪ ,‬פגיעות בספורט ואפילו תאונות דרכים‪,‬‬
‫יחסית לנבדקים שצברו ‪ 113‬נקודות ופחות‪ .‬עוד נמצא ש‪ 72 -‬אחוז מתוך הנבדקים שצברו‬
‫יותר מ‪ 033-‬נקודות חלו במהלך השנה העוקבת‪.‬‬
‫בעקבות זאת ניתן להגיד כי השינויים בחיינו מלחיצים אותנו משום שהם מערערים את‬
‫‪0‬‬
‫הדפוסים הרגילים שלנו ודורשים הסתגלות למצב החדש‪.‬‬
‫‪ .4‬חוסר שליטה‪ -‬אנשים רבים מגיבים בתגובות לחץ כאשר הם מצויים במצב בו הם‬
‫מאמינים שאין להם כל השפעה עליו וכי ההשפעה היא בידיהם של אחרים או "הגורל"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מודל האינטראקציה‬
‫מודל האינטראקציה הוא מודל המתבסס על שילוב שני המודלים הקודמים שהוצגו – מודל‬
‫התגובה ומודל הגירוי‪ .‬ע"פ מודל זה לחץ הוא תופעה סובייקטיבית פירושה משתנה מאדם לאדם‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אירוע כמו חתונה או בחינה מלחיצים אנשים מסוימים ואילו אנשים אחרים לא‪ .‬מודל‬
‫האינטראקציה מושפע מהערכות שכל אדם ואדם מבצע לאירועים בחייו‪ ,‬הערכה זו כוללת שני‬
‫שלבים ‪:‬‬
‫א‪ .‬הערכת המצב המאיים‪ -‬כאשר האדם תופס את המצב כמאיים על צרכיו של האדם ועל‬
‫מניעיו‪ .‬האיום יכול להיות קשור לפגיעה גופנית או נפשית אשר נגרמה כבר או עלולה‬
‫להיגרם ובנוסף האיום יכול להיקשר למצב שמצוי בו אתגר שגם במקרה שהוא חיובי‬
‫לאדם עדיין יש בו איום וסיכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬הערכת יכולת התמודדות‪ -‬לאחר שהאדם מעריך את המצב מאיים הוא עובר להערכה‬
‫משנית‪ ,‬פירושה כאשר האדם מעריך את יכולתו בהתמודדות עם המצב הנוכחי‪ .‬במקרה‬
‫‪1‬‬
‫והאדם חש שאינו מסוגל להתמודד עם המצב אז האדם מעריך את המצב כמלחיץ‪.‬‬
‫‪ 0‬אטקינסון ר' ושות' ‪ ,)1221( ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬כרך שלישי ‪( ,‬תרגום‪ :‬ש' קדם)‪ ,‬ישראל‪" :‬לדורי"‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ 1.1‬התמודדות עם לחצים‬
‫התעוררות הלחץ מתחילה כאשר אנו נתקלים בצורך או בדרישה מסוימת שדורשת מאיתנו‬
‫תגובה מסוימת‪ .‬מצבים אלו יכולים לצוץ מעצמם כתוצאה מתפקיד כלשהו שאנו ממלאים‪,‬‬
‫שינויים בחיים או בעיות יומיומיות‪ .‬הדרישות הללו יכולות להיות פעוטות כמו בירור טלפוני‬
‫מרגיז שעלינו לערוך או התרחשות של דבר חשוב ופתאומי כמו שריפה בבניין המגורים שלנו‪.‬‬
‫מצבים אלו‪ ,‬מצבי לחץ עשויים לגרום לאנשים להתמודד עמם ובכך להגדיל את מידת השליטה‬
‫שיש להם על חייהם וסביבתם‪ 4.‬באופן כללי‪ ,‬ישנם ‪ 9‬אסטרטגיות של התמודדות ‪:‬‬
‫א‪ .‬התמודדות ממוקדת בבעיה – זוהי אסטרטגיה שמטרתה לתקוף את מצב הלחץ או לברוח‬
‫ממנו‪ .‬זוהי התמודדות ישירה שמתאימה למצבים בהם האדם יכול לשלוט בהם‪ ,‬לשנותם‬
‫ואף לסגת מהם‪ .‬דוגמה להתמודדות ממוקדת בבעיה היא במצב שבו מתלקחת אש בדירה‬
‫עומדות לפנינו שתי אפשרויות‪ -‬האחת להילחם בה ולנסות לכבותה והשנייה לסגת‬
‫מהמקום‪ .‬בשיטה זו קיימות ‪ 9‬דרכי התמודדות ‪-‬‬
‫‪ .1‬התמודדות מטרימה ‪ :‬התמודדות מטרימה כוללת פיתוח מיומנויות שעליינו ליישמן‬
‫בטרם התרחשותו של מצב הלחץ‪ .‬ישנן ‪ 9‬מיומנויות מרכזיות וחשובות בהתמודדות‬
‫מטרימה‪ .‬הראשונה היא איסוף מידע‪ ,‬כלומר איסוף מידע רב ככל האפשר על גורם‬
‫הלחץ העומד להתרחש‪ .‬המידע הנאסף משמש לפרט כבסיס לפיתוח תכנית פעולה‬
‫מתאימה ובכך הפרט מגיע מוכן יותר למצב הלחץ‪ .‬פיתוח תכנית פעולה הינה‬
‫המיומנות השנייה בהתמודדות מטרימה ובה על הפרט לדמות את המצב המלחיץ‬
‫בצורה אמיתית ובכך ניתן לזהות את הקשיים האפשריים‪ .‬לאחר מכן הפרט יכול‬
‫לתרגל תגובות מתאימות ולהתאמן בהן‪ .‬התרגול יכול להתבצע באמצעות משחק‬
‫תפקידים כלומר הפעלה מדומה של מצב הלחץ עם אנשים נוספים או באמצעות‬
‫פתרון בעיות הכולל ניתוח רציונלי של המצב ושל דרכי ההתמודדות עמו שיוביל‬
‫לקבלת החלטות יעילות‪.‬‬
‫‪ .9‬התמודדות עם מצבי לחץ עתידיים (חיסון נגד לחץ) ‪ :‬החוקר דונלד מייכנבאום סבר‬
‫כי ניתן לחסן בני אדם נפשית נגד מצבי לחץ בדומה לחיסון הגוף נגד מחלות שונות‪.‬‬
‫תכנית החיסון משפרת את מיומנות האדם ובכך מאפשרת לו להתמודד לא רק בעיות‬
‫מיידיות‪ ,‬אלא גם עם מצבי לחץ עתידיים‪ .‬שלבי תכנית חיסון נגד לחץ ע"פ‬
‫מייכנבאום‪:‬‬
‫שלב הגדרת הבעיה‪ -‬הגדרת הבעיה במונחים של המיומנויות הנדרשות‪.‬‬
‫שלב רכישת מיומנויות ותרגול‪ -‬למידה ותרגול של התמודדות‪ ,‬כמו הרפיה או‬
‫אסרטיביות‪.‬‬
‫שלב היישום‪ -‬הפעלת תגובות התמודדות במצבי לחץ הדומים למצבי לחץ אמיתיים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שלב בו יש יישום של המיומנויות שנרכשו בשלב הקודם‪.‬‬
‫‪ 4‬מקארתני כריסטופר ושות'‪ ,)9330( ,‬התמודדות עם לחצים‪ ,‬תרגום ‪ :‬אהובה גזנר‪ ,‬הוצאת פוקס‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫ב‪ .‬התמודדות ממוקדת ברגשות ‪ -‬זוהי אסטרטגיה שאינה משנה את המצב עצמו‪ ,‬אלא את‬
‫רגשותינו ומחשבותינו עליו‪ ,‬ובכך מקלה עלינו‪ .‬זו התמודדות שמתאימה למצבי לחץ בהם‬
‫לאדם אין שליטה עליהם כמו תאונת דרכים או אונס‪ .‬בשיטה זו ‪ 0‬דרכי התמודדות ‪:‬‬
‫‪ .1‬מנגנוני הגנה ‪ :‬ע"פ פרויד התמודדות עם חרדה המתעוררת מקונפליקט פנימי נעשית‬
‫באמצעות שימוש במנגנוני הגנה‪ .‬מנגנוני ההגנה הם שיטות לא מודעות להורדת לחץ‬
‫במצבים שההתמודדות הישירה אינה מתאפשרת‪ .‬הם אינם משנים את המצב‬
‫המלחיץ אלא מעוותים את המציאות‪ ,‬כלומר הם משנים את האופן שבו נתפס מצב‬
‫הלחץ על ידי האדם ובכך הם מפחיתים את תגובות הלחץ ומשפרים את הרגשתו של‬
‫האדם‪ .‬דוגמה למנגנוני הגנה – הכחשה‪ ,‬הדחקה‪ ,‬התקה‪ ,‬עידון‪ ,‬שכלון וכו' ‪.‬‬
‫‪ .9‬הערכה מחדש של המצב ‪ :‬להעריך מחדש פירושו לבחון מחדש את התפיסה‬
‫הראשונית של המצב על מנת להסב הערכה שלילית של המצב ("אין מה לעשות")‬
‫להערכה חיובית ("אפשר להתמודד")‪ .‬הערכה מחדש היא שיטת התמודדות יעילה‬
‫משתי סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬היא גורמת לאדם להתנתק מההיבטים השליליים והמאיימים‬
‫ולהתמקד בהיבטים וברגשות חיוביים‪ .‬שנית‪ ,‬מתגברת תחושת השליטה של האדם‬
‫במצב המאיים ובכך תחושת האיום הולכת ונעלמת‪.‬‬
‫‪ .0‬שיטות הרגעה ‪ :‬ההנחה הבסיסית לכל שיטות ההרגעה היא שיצירת רגיעה גופנית‬
‫משפיעה על שאר התחומים‪ -‬הרגשי‪ ,‬הקוגניטיבי וההתנהגות עצמה‪-‬מעשי ‪.‬דוגמה‬
‫לשיטות הרגעה ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫טיפול תרופתי ‪ :‬נטילת תרופות מרגיעות שתפקידן לרסן את העוררות‬
‫הפיזיולוגית הנוצרת עקב המתח‪ .‬נטילת התרופות מסייעות לאדם בטווח הקצר‬
‫להפחתת תגובות לחץ אך השימוש בהם בטווח הארוך עלול ליצור בעיות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פעילות גופנית ‪ :‬זו שיטה יעילה מאוד ואקטיבית להפחתת מתח ולחץ‪ .‬אנשים‬
‫רבים שעסקו בפעילות גופנית יומיומית מסודרת ומחקרים רבים מעידים על‬
‫היתרונות הפיזיולוגים והפסיכולוגים בה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הרפיה ‪ :‬הרפיה היא שיטה ידועה ויעילה להפחתת מתח שאינה דוגלת בעוררות‬
‫פיזיולוגית הנוצרת במצבי לחץ‪ .‬למעשה היא מסייעת לאדם להתנתק במידה‬
‫מסוימת מהמצב המלחיץ ולהירגע‪ .‬הרפיה יכולה להתבצע באמצעות שיטות‬
‫‪1‬‬
‫שונות כמו היפנוזה‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬נשימות‪ ,‬הרפית שרירים ועוד‪.‬‬
‫ניתן להוסיף כי ישנה דרך של התמודדות עם לחצים המשלבת את שתי האסטרטגיות שציינתי‬
‫(התמקדות בבעיה והתמקדות ברגשות) והיא נקראת תמיכה חברתית‪ .‬מתוקף היותם של בני‬
‫האדם יצורים חברתיים שחשים צורך להיות בחברתם של אחרים התמיכה החברתית היא דבר‬
‫חיוני בהתמודדות עם לחצים‪ .‬מחקרים מעידים על כך שתוחלת החיים של אנשים בעלי קשרים‬
‫חברתיים תומכים גבוהה יותר והם נוטים לחלות במחלות באופן מועט מאשר אנשים חסרי‬
‫‪4‬‬
‫קשרים חברתיים תומכים‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מקארתני כריסטופר ושות'‪ ,)9330( ,‬התמודדות עם לחצים‪ ,‬תרגום ‪ :‬אהובה גזנר‪ ,‬הוצאת פוקס‪.‬‬
‫‪ 1.1‬לחץ ובריאות‬
‫ממצאי מחקר רבים מראים כי קיים קשר בין לחץ לבין בריאות‪ .‬לחץ עלול לגרום לבעיות בריאות‬
‫ומחלות גורמות ללחץ‪ .‬לעיתים חלק מההתמודדות של בני אדם עם מחלה דורשת שינוי קיצוני‬
‫באורח החיים שלהם‪ .‬ההנחה ע"פ מודל הגירוי ( הולמס וריי) היא ששינויים אלו עלולים לגרום‬
‫ללחץ ולא בהכרח עקב מחלה‪ .‬כיום חולים רבים מקבלים בנוסף לטיפול הפיזיולוגי שלהם במחלה‬
‫גם טיפול פסיכולוגי דבר שמביא להפחתה ניכרת בשימוש בתרופות ובימי האשפוז‪.‬‬
‫ניהול אורח חיים בריא הוא דבר חיוני משני היבטים ‪ :‬האחד בני אדם המנהלים אורח חיים בריא‬
‫הם אנשים בריאים יותר‪ ,‬בנוסף הם לחוצים פחות‪ .‬בניהול אורח חיים בריא ישנו דגש על תזונה‬
‫נכונה‪ ,‬עיסוק בפעילות גופנית ובספורט באופן כללי והימנעות מגורמי סיכון כגון עישון‪ ,‬אלכוהול‬
‫וסמים אשר בטווח הארוך לא רק מסכנים את בריאות האדם אלא מהווים מקור לחץ‪.‬‬
‫לסיום ‪ ,‬אציין כי במחקר שנערך ע"י סטודנטים (סופר ואוסלנדר‪ )9331 ,‬נמצא שנשים מדווחות על‬
‫דרגות לחץ גבוהות יותר ותפיסת בריאות נמוכה יותר מגברים ‪ .‬ההנחה היא שבריאות נתפסת‬
‫כגברית יותר כי היא מצביעה על חוזק ואילו נשיות מזוהה עם חולשה ולכן חולי אינו נתפס כנוגד‬
‫‪1‬‬
‫את הנשיות כמו שהוא נתפס נוגד את הגבריות‪.‬‬
‫מושג הלחץ מתבטא באין סוף רגעים ומצבים בחייו של אדם‪ .‬הימצאות ממושכת תחת לחץ נוטה‬
‫להיקשר עם סימפטומים גופניים ונפשיים כמו מחלות‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬עוינות‬
‫והיעדר שמחת חיים‪ .‬אך ישנו גם לחץ חיובי המביא לאנרגיות חיוביות ולריגושים התורמים‬
‫לאיכות החיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשוב לנהל את רמות הלחץ ‪.‬אחת הדרכים לווסת את הלחץ היא עסוק‬
‫בספורט‪ .‬העיסוק בספורט והפעילות הגופנית בפרט ממתנת סימפטומים פסיכולוגיים‬
‫ופיזיולוגיים של לחץ‪ .‬שינויים שנמצאו קשורים בפעילות גופנית הם הפחתה ברמת החרדה‪,‬‬
‫הפחתה בדיכאון והפחתה ברגשות הלחץ במקביל לעלייה במצבי רוח חיוביים‪ ,‬בתחושת האנרגיה‪,‬‬
‫בתפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬בהערכה העצמית ובתחושת האטרקטיביות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פרק זה עסק במשתנה התלוי בעבודתי – לחץ‪.‬‬
‫תחילה הגדרתי את המושג לחץ‪ .‬לאחר מכן הוצגו שלושת המודלים ללחץ – התגובה‪ ,‬הגירוי‬
‫והאינטראקציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוצגו ‪ 9‬אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם לחצים תוך שהרחבתי על‬
‫דרכי ההתמודדות‪ .‬לסיום הפרק השני בחלק התיאורטי פירטתי על הקשר בין בריאות ולחץ‪.‬‬
‫בנוסף לאורך הפרק הוצגו גישות ומחקרים רבים המתקשרים ללחץ‪.‬‬
‫כעת נעבור לפרק השלישי בחלק התיאורטי‪ -‬החלק המקשר ‪.‬‬
‫‪ 1‬בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ .1‬פרק שלישי – הפרק המקשר‬
‫מאמר זה יצא לאור ב ‪ -1‬במאי ‪ 9310‬בכתב עת ‪ Journal of Neuroscience‬והוא מציג מחקר‬
‫בנושא לחץ ופעילות גופנית‪ .‬מחקר זה אשר נתמך ע"י המכון הלאומי לבריאות נפש בארה"ב נערך‬
‫ע"י צוות חוקרים מבוסס באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב והוא בודק את השפעת הפעילות‬
‫הגופנית על היפוקמפוס הגחון‪ ,‬אזור במוח שתפקידו להסדיר חרדה‪ ,‬בקרב בע"ח ‪.‬‬
‫החוקרים המרכזיים אליזבת' גולד ו‪-‬דורמן ט‪ .‬וורן ציינו כי השפעתה של פעילות גופנית על‬
‫היפוקמפוס הגחון לא נחקרה לעומק עד כה‪.‬‬
‫במהלך הניסוי חולקו עכברים ל‪ 9-‬קבוצות‪ .‬קבוצה אחת פעילה‪ ,‬קיבלה גישה בלתי מוגבלת לגלגל‬
‫ריצה והקבוצה השנייה לא פעילה כלומר לא קיבלה גלגל ריצה כלל‪ .‬החוקרת גולד ציינה כי‬
‫עכברים רצים באופן טבעי עד ‪ 4‬קילומטר בלילה כאשר ניתנת להם גישה לגלגל ריצה‪ .‬לאחר שישה‬
‫שבועות העכברים נחשפו למים קרים לתקופת זמן קצרה‪ .‬מכאן היה שוני בהתנהגות המוח של‬
‫העכברים הפעילים מהמוח של העכברים שאינם פעילים ברגע שהלחץ התרחש‪ .‬המים הקרים‬
‫שימשו כמקור ללחץ‪ .‬ניתוח הנתונים הראה כי תאי העצב של העכברים שאינם פעילים הביא לכך‬
‫שהמים הקרים דרבנו עלייה של גנים המכונים "גנים מיידיים מוקדמים "‪ ,‬או גנים קצרי חיים‪,‬‬
‫המופעלים במהירות בעת שריפת הנוירון‪ .‬ואילו חוסר של גנים אלה בתאי העצב של העכברים‬
‫הפעילים מסביר כי תאי המוח שלהם לא קפצו מידית למצב מעורר בתגובה ללחץ ‪ .‬כלומר‪ ,‬מוחו‬
‫של העכבר הפעיל הראה סימנים של שליטה בתגובה לגורם המאיים דבר שלא נראה במוח של‬
‫העכבר שאינו פעיל‪ .‬בעשותם כך‪ ,‬חברי המעבדה איתרו תאי מוח באזורים חשובים לוויסות חרדה‬
‫דבר שעשוי לסייע למדענים להבין טוב יותר את הנושא ולטפל בהפרעות חרדת אדם‪..‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬המסקנה העיקרית ממחקר זה היא שפעילות גופנית מארגנת מחדש את המוח כך‬
‫שהתגובה שלו ללחץ וחרדה מופחתת ובכך היא מאפשרת תפקוד תקין יותר של המוח ‪ .‬נמצא כי‬
‫הריצה אחראית לייצור גידול במספרם של תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס‪.‬‬
‫מנקודת מבט אבולוציונית‪ ,‬המחקר מראה שהמוח יכול להיות מאוד אדפטיבי כלומר בעל כושר‬
‫התאמה ובכך להתאים את התהליכים שלו לסביבה ולאורח החיים של האורגניזם ‪.‬החוקרת‬
‫אליזבת' גולד אומרת כי סבירות גבוהה יותר של התנהגות חרדה עשויה להיות חסרון הסתגלות‬
‫ביצורים חסרי פעילות גופנית‪ .‬מכך ניתן להסיק כי אכן יש קשר בין חרדה ולחץ לבין פעילות‬
‫גופנית‪ .‬גולד מוסיפה שלעיתים קרובות חרדה באה לידי ביטוי בהתנהגות של הימנעות ממצבים‬
‫שעלולים להיות מסוכנים וכך גדל הסיכוי להישרדות‪ ,‬במיוחד עבור אלה שפחות מסוגלים להגיב‬
‫עם תגובת "הילחם או ברח"‪.‬‬
‫חוקר נוסף שהיה שותף במחקר אמר כי הבנת המוח כיצד הוא מווסת התנהגויות חרדה נותנת לנו‬
‫רמזים על פוטנציאל לעזור לאנשים עם הפרעות חרדה דבר שגם אומר לנו משהו על אופן שבו‬
‫המוח משנה את עצמו להגיב בצורה אופטימלית לסביבה שלו‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬מחקר זה אשר הצגתי מציג קשר בין שני המשתנים בעבודתי‪ ,‬כלומר בין פעילות גופנית‬
‫לבין הפחתת לחץ וחרדה באמצעות ניסוי שנערך על בעלי חיים‪ .‬הריצה שהיא למעשה הפעילות‬
‫הגופנית מייצרת תאי עצב חדשים באזור במוח שתפקידו להסדיר חרדה ובכך עוזרת לעוסק‬
‫בפעילות הגופנית להפחית חרדה ולחץ‪.‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫החלק התיאורטי‪ ,‬החלק הראשון בעבודתי‪ ,‬עוסק בנושאים המרכיבים את עבודת המחקר שלי‬
‫בנושא השפעת העיסוק בספורט על רמת הלחץ בקרב מתבגרים ביום‪-‬יום‪ .‬בחלק זה בחנתי‬
‫תיאוריות‪ ,‬מאמרים ומחקרים העוסקים במושגים עיסוק בספורט ולחץ‪.‬‬
‫הספורט זוהי פעולה המרחיקה אדם מעיסוקיו ומבדרת אותו‪ .‬לעיסוק בספורט יתרונות רבים כמו‬
‫שיפור באיכות החיים והפחתת לחצים‪ ,‬אך גם חסרונות כגון רמאות ואלימות‪.‬‬
‫העיסוק בספורט מתחלק ל‪ 9-‬היבטים ‪ .‬האחד אקטיבי‪-‬בא לידי ביטוי בביצוע פעילות גופנית‬
‫והשני פסיבי‪-‬בא לידי ביטוי בצפייה ובאהדה לספורט‪ 9 .‬היבטים אלו מתקשרים ללחץ הקיים‬
‫בספורט שנוצר מהדחף להגיע להישגים וניצחונות בקרב ספורטאים ואוהדים‪ .‬בנוסך לכך העיסוק‬
‫בספורט כספורט פנאי תורם בהפחתת לחצים יומיומיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בשנים האחרונות קיימת עליה בהבנת החשיבות של הפעילות הגופנית שאינה הישגית‬
‫והסיבות לעיסוק בספורט הולכות וגדלות‪ .‬העיסוק בספורט משפיע על האדם ב‪ 9-‬רבדים ‪ :‬רובד‬
‫פיזי כמפחית סיכוי למחלות‪ ,‬כמגדיל אורח חיים‪ ,‬משפר ערכי שומן וכתחליף לשיטות הרזיה‪.‬‬
‫בנוסף הרובד הנפשי שמפחית מתח נפשי הודות להפרשת הורמוני "אנדורפינים" בעת העיסוק‬
‫בספורט המסייעים לשיכוך הכאב שנגרם מהמאמץ ולשיפור המצב רוח‪ .‬העיסוק בספורט מעצים‬
‫את תחושת הסיפוק‪ ,‬תורם להגדלת הערכה העצמית ומשפר את יכולות הריכוז ואיבוד הנתונים‪.‬‬
‫העיסוק בספורט משמש כמעין "פסק זמן" מגורמי הדחק הרבים המציפים את החברה המודרנית‪.‬‬
‫לחץ‪ ,‬הינה תופעה נפוצה בעולם המודרני ובקרב בני האדם החיים בו‪ ,‬והיא מתרחשת כאשר האדם‬
‫חש שאין ביכולתו להתמודד עם אירוע מסוים המאיים על צרכיו‪ .‬ישנו לחץ "רע" המתאר מצוקה‬
‫ולחץ "טוב" המשמש כתבלין לחיים‪ .‬חוקרים מבחינים בין ‪ 0‬מודלים ללחץ‪ :‬האחד מודל התגובה‬
‫שמתמקד בזיהוי תגובות של אדם הנמצא במצב לחץ‪ ,‬השני מודל הגירוי שמתמקד בגירויים‬
‫היוצרים מצבי לחץ כמו קונפליקט‪ ,‬עומס‪ ,‬שינויים וחוסר שליטה והשלישי מודל האינטראקציה‬
‫שמשלב את מודל הגירוי ומודל התגובה יחד ומדגיש שלחץ הוא תופעה המשתנה מאדם לאדם‬
‫בהתאם להערכותיו את האירועים בחייו‪ .‬עם זאת‪ ,‬על האדם ללמוד להתמודד עם מצבי הלחץ‬
‫בדרכים חדשות שמא יגרמו לו קשיים פסיכולוגים ופיזיולוגים‪ .‬קיימת התמודדות המתמקדת‬
‫בבעיה והיא כוללת בתוכה‪ ,‬פיתוח מיומנויות שעלינו ליישמן בטרם התרחשות המצב המלחיץ‬
‫ומעין "חיסון" ללחץ המאפשר לאדם להתמודד עם לחצים עתידיים‪ .‬אסטרטגיה נוספת‬
‫להתמודדות עם לחצים מתמקדת ברגשות‪ .‬התמודדות הממוקדת ברגשות משנה את רגשותינו‬
‫ומחשבותינו ובכך מקלה עלינו‪ .‬דרך זו באה לידי ביטוי במנגנוני הגנה‪ ,‬הערכה מחדש של המצב‬
‫ושיטות הרגעה כמו טיפול תרופתי ופעילות גופנית‪ .‬כמו כן‪ ,‬תמיכה חברתי חיונית בהתמודדות‬
‫האדם עם לחצים מתוקף היותו בעל צורך להיות החברים אחרים ולקבל מהם תמיכה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לחץ ובריאות הם ‪ 9‬מושגים המשפיעים זה על זה‪ .‬נמצא כי בני אדם המנהלים או חיים‬
‫המדגיש תזונה נכונה ועיסוק בספורט‪ ,‬אלו אנשים פחות לחוצים‪ .‬לכן וויסות הלחץ בחייו של‬
‫האדם בתקופה בת זמננו הוא הכרחי ואחת הדרכים המרכזיות לכך היא עיסוק בספורט‪.‬‬
‫בפרק האחרון בחלק זה הוצג מחקר שבדק את השפעת הפעילות גופנית על רמת חרדה ולחץ בקרב‬
‫בעלי חיים‪ .‬במחקר נמצא שפעילות גופנית מארגנת מחדש את המוח כך שהתגובה שלו ללחץ‬
‫וחרדה מופחתת ובכך היא מאפשרת תפקוד תקין יותר של המוח‪.‬‬
‫פרק זה הינו סיכום לחלק התיאורטי‪-‬סקירת ספרות‪.‬‬
‫כעת אפשר לעבור לעבודת השדה המהווה את החלק השני בעבודה זו‪.‬‬
‫במחקר זה יהיה מעניין לבדוק האם יש קשר בין העיסוק בספורט לבין רמת לחץ בקרב מתבגרים‬
‫ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫נספחים‬
‫מבוא למחקר השדה ‪:‬‬
‫הגדרות –‬
‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השטח ולמחקר השדה ובנוסף מעניקה‬
‫היבטים תיאורטיים להשערת המחקר‪.‬‬
‫שאלת המחקר של עבודה זו היא‪ -‬האם יש קשר בין עיסוק בספורט לבין רמת הלחץ בקרב‬
‫מתבגרים ביום‪-‬יום ?‬
‫מכאן נגזרות השערות המחקר הבאות –‬
‫‪ .1‬יימצא קשר בין העיסוק בספורט לבין רמת הלחץ של המתבגר ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ .9‬בקרב מתבגרים העוסקים בספורט תתגלה רמת לחץ נמוכה לעומת מתבגרים שאינם עוסקים‬
‫בספורט‪.‬‬
‫עם כן‪ ,‬משתמע מכך כי המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי הוא העיסוק בספורט (עוסק‪/‬לא עוסק‬
‫בספורט)‪ ,‬וכי המשתנה התלוי בעבודתי הוא לחץ (רמת לחץ גבוהה‪/‬נמוכה)‪.‬‬
‫לצורך בדיקת משתנים אלו יש להעניק להם הגדרות נומינליות (מילוניות) והגדרות אופרטיביות ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה הבלתי – עיסוק בספורט ‪ :‬העיסוק מתחלק ל‪ 9-‬היבטים‪ ,‬האחד‬
‫אקטיבי ופירושו ביצוע פעילות גופנית אשר לה חשיבות אישית וחברתית רבה‪ .‬השני‬
‫פסיבי והכוונה בהיבט זה להתעניינות ‪ ,‬אהדה וצפייה בספורט ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי – עיסוק בספורט ‪ :‬משתנה זה ייבדק ע"י‬
‫תשאול נחקרים העוסקים בספורט ונחקרים שאינם עוסקים בספורט‪ ,‬לגבי המניע‬
‫לעיסוק ‪ /‬אי העיסוק בספורט ‪ ,‬לגבי היקף העיסוק ולגבי הרגשתם לאחר העיסוק בספורט‬
‫או ללא עיסוק בספורט כלל‪ .‬נחקר העוסק בספורט הינו נחקר שעוסק בספורט בתדירות‬
‫של לפחות פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה התלוי – לחץ ‪ :‬לחץ הוא תגובה פיזיולוגית‪ -‬פסיכולוגית‪,‬‬
‫שמתרחשת כאשר אירוע בסביבה מאיים על צרכים חשובים של הפרט‪ ,‬ומגביל את יכולת‬
‫ההתמודדות איתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי – לחץ ‪ :‬לחץ הינו בעל היבטים רבים ‪ :‬לחץ בבית‬
‫ספר‪ ,‬בזוגיות‪ ,‬במשפחה‪ ,‬לחץ בחינות ועוד‪ .‬משתנה זה ייבדק ע"י בדיקת תגובות‬
‫בתחומים הבאים ‪:‬‬
‫‪ .1‬רגשיות‪-‬מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא הלחץ‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫קוגניטיביות ‪ -‬כולל את המחשבות‪ ,‬הדעות והאמונות שיש לפרט על נשוא העמדה‪.‬‬
‫אלו עשויות להיות חיוביות או שליליות‬
‫‪.0‬‬
‫התנהגותיות ‪ -‬מתייחס לנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית‪ ,‬כלפי‬
‫נושא הלחץ‪.‬‬
‫‪ .4‬פיזיולוגיות – תגובות המערכות הגופניות ונפשיות למען התגברות על המצב המאיים‪.‬‬
‫אוכלוסיית מחקר מדגם –‬
‫במחקר זה ייבדקו ‪ 43‬מתבגרים (בנים ובנות) בגילאי ‪ 93 : 11-12‬מתבגרים‪ ,‬בני ישובים הלומדים‬
‫בכיתה עיונית העוסקים בספורט בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע וכ‪ 93-‬מתבגרים‪ ,‬בני ישובים‬
‫הלומדים בכיתה עיונית שאינם עוסקים בספורט כלל (בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע)‪.‬‬
‫כלי המחקר –‬
‫כלי המחקר הינו שאלון סגור‪ .‬לשאלון ישנם יתרונות מגוונים שמוצאם להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬השאלות מנוסחות באופן אחיד לכל הנשאלים‪ ,‬וכך הוא מקל על הסקת מסקנות‪.‬‬
‫‪ )9‬השאלון מופנה לקהל יעד נרחב‪ :‬מתבגרים‪ .‬ומאפשר לקבל מסקנות מדויקות‪.‬‬
‫‪ )0‬ניתוח הממצאים והסקת המסקנות בשאלון הוא מהיר‪ ,‬ואמור להצביע על מגמה שבולטת‬
‫בתשובות הנשאלים‪.‬‬
‫למרות היתרונות הרבים מצויים בשאלון גם חסרונות‪ ,‬להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬חוסר רצינות מצד הנשאלים‪ -‬מכיוון שאלו בני נוער הם יכולים לא לראות את חשיבות השאלון‬
‫ולא לתת תשובות מדויקות ואמיתות‪.‬‬
‫‪ )9‬שאלות שלא מנוסחות היטב עשוי לקבל פירוש שונה אצל משיבים שונים וכך התקבלו תוצאות‬
‫לא הגיוניות‪.‬‬
‫‪ )0‬לא מתקבל מידע שלא הוכנס מראש לשאלון‪ .‬לשאלון יש מספר מדויק של תשובות ואין מקום‬
‫להרחיב על התשובה‪ ,‬לכן יש להוסיף‪ :‬אחר‪...‬‬
‫לאחר הצגת היתרונות והחסרונות מצאתי שהיתרונות שלו עדיפים על חסרונותיו‪.‬‬
‫מקרא לשאלון ‪-‬‬
‫שאלון זה בנוי מ‪ 91 -‬שאלות‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 0-‬חלקים ‪:‬‬
‫החלק הראשון – בחלק זה ‪ 9‬שאלות העוסקות במשתנה הרקע ( גיל‪ ,‬מין)‬
‫החלק השני‪ -‬בחלק זה שאלות ‪ 1-1‬העוסקות במשתנה הבלתי תלוי ‪ ,‬העיסוק בספורט ‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬שאלה מס' ‪ - 9‬אני רואה בעיסוק בספורט כאחד מהתחומים המשמעותיים בחיי‪.‬‬
‫שאלות אלו בודקות את מידת העיסוק בספורט של המתבגר ואת מהימנות העיסוק בספורט‪.‬‬
‫שאלות אלו עושות הבחנה בין קבוצת העוסקים בספורט לקבוצת הלא עוסקים בספורט‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪ -9 ,‬לא‬
‫מסכים ‪ -0 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 1-9‬מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ומצביעים‬
‫על אי עיסוק בספורט‪ ,‬ואילו ערכים ‪ 0-4‬מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ומצביעים על עיסוק‬
‫בספורט‪ .‬בחלק זה ‪ 1‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 1-93‬לכן טווח ממוצע התשובות‬
‫הנע בין ‪ 1-19‬יצביע על נחקר שאינו עוסק בספורט בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪10-93‬‬
‫יצביע על נחקר העוסק בספורט‪ .‬שאלה מספר ‪ 4‬הינה שאלה בעלת סקלה הפוכה(הסבר בהמשך ) ‪.‬‬
‫החלק השלישי – בחלק זה שאלות ‪ 1-91‬העוסקות במשתנה התלוי‪ ,‬לחץ‪ .‬לצורך בדיקת משתנה זה‬
‫הענקתי ‪ 4‬היבטים ‪:‬‬
‫שאלות ‪ 1-13‬עוסקות במרכיב הפיזיולוגי‪( .‬למשל שאלה ‪ :7‬בעת לחץ אני נוטה לעיתים שלא לחוש‬
‫בטוב‪).‬‬
‫שאלות ‪ 11-11‬עוסקות במרכיב הקוגניטיבי‪ (.‬למשל שאלה ‪ :19‬לפני מבחן חולף בראשי מצב של‬
‫כישלון‪).‬‬
‫שאלות ‪ 93 -11‬עוסקות במרכיב ההתנהגותי‪(.‬למשל שאלה ‪ :11‬בתקופת לחץ אני מרבה להתעצבן‬
‫ולהתנהג בתוקפנות כלפי סביבתי‪).‬‬
‫שאלות ‪ 91-91‬עוסקות במרכיב הרגשי‪(.‬למשל שאלה ‪ :99‬בתקופת לחץ ועומס אני מתוסכל חושש‬
‫מכישלון ואי עמידה בציפיותיי‪).‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪ -9 ,‬לא‬
‫מסכים‪ -0 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 1-9‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬
‫לחץ נמוך‪ ,‬ואילו ערכים ‪ 0-4‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים לחץ גבוה‪ .‬בחלק זה‬
‫‪ 93‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 93-23‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪93-42‬‬
‫מצביע על שכיחות נמוכה של המשתנה – כלומר רמת לחץ נמוכה‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע התשובות‬
‫הנע בין ‪ 13-23‬מצביע על שכיחות גבוהה של המשתנה – כלומר רמת לחץ גבוהה‪.‬‬
‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ .10,12,91,91‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך כלומר‬
‫‪ . 1=4 ,9=0, 0=9 ,4=1‬שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬אחידות התשובות‬
‫ועקביות הנחקר‪.‬‬
‫מהלך המחקר –‬
‫מהלך המחקר חשוב לצורך היכולת לשחזר את המחקר באותו אופן שוב ושוב כפי שבוצע‬
‫לראשונה‪ ,‬דבר המעלה את מהימנות המחקר‪.‬‬
‫המחקר בעבודתי יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לבני נוער מכיתות י'‪-‬יב' בבית ספר "עמי אסף"‬
‫במהלך יום הלימודים במשך כשבוע‪.‬‬
‫לנבדקים יוסבר כי השאלון הוא אנונימי ועליהם לענות עליו באופן אישי‪ .‬עוד יוסבר לנבדקים‬
‫שמטרת השאלון היא לעבודת חקר הנעשית במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה‬
‫בלבד‪ ,‬ולכן לא יעשה בשאלון שימוש למטרות נוספות‪.‬‬
‫משך הזמן שיעמוד לרשות הנבדקים על מנת לענות על השאלון הוא כ‪ 11-93 -‬דקות ‪ ,‬כאשר תוצג‬
‫בפניהם הזכות המלאה שברשותם להפסיק את מתן התשובות לשאלון בכל רגע נתון ‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫טבלה מס' ‪1‬‬
‫טבלה זו מרכזת את הקשר בין מתבגרים העוסקים בספורט ומתבגרים שאינם עוסקים בספורט‬
‫לבין רמת הלחץ בקרבם ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫רמת לחץ‬
‫גבוהה בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫העוסקים‬
‫בספורט‬
‫רמת לחץ‬
‫נמוכה בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫העוסקים‬
‫בספורט‪.‬‬
‫רמת לחץ‬
‫גבוהה בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫היבט‬
‫פיזיולוגי‬
‫היבט‬
‫קוגניטיבי‬
‫היבט‬
‫התנהגותי‬
‫היבט רגשי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪N =6‬‬
‫‪N =0‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪%13‬‬
‫‪%93‬‬
‫‪%01‬‬
‫‪%3‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪N=16‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=20‬‬
‫‪N=16‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=16‬‬
‫‪%13‬‬
‫‪%13‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪03%‬‬
‫‪23%‬‬
‫שאינם‬
‫עוסקים‬
‫בספורט‬
‫רמת לחץ‬
‫נמוכה בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫שאינם‬
‫עוסקים‬
‫בספורט‪.‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪%93‬‬
‫מטבלה מספר ‪ 1‬ניתן ללמוד כי קיימים הבדלים בין מתבגרים שעוסקים בספורט בתדירות של‬
‫לפחות פעמים בשבוע לבין מתבגרים שאינם עוסקים בספורט בנוגע לרמת הלחץ שלהם ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫לפי טבלה זו ניתן לראות כי בקרב מתבגרים שאינם עוסקים בספורט מתפתחת רמת לחץ גבוהה‬
‫יותר מאשר אצל מתבגרים העוסקים בספורט‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ – 1‬ההבדלים ברמת הלחץ בין מתבגרים שעוסקים בספורט לבין מתבגרים שלא עוסקים‬
‫בספורט‪.‬‬
‫עוסק בספורט לחץ נמוך‬
‫עוסק בספורט לחץ גבוה‬
‫לא עוסק בספורט לחץ נמוך‬
‫לא עוסק בספורט לחץ גבוה‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫פיזיולוגי‬
‫קוגניטיבי התנהגותי‬
‫רגשי‬
‫עמדה‬
‫כוללת‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים בטבלה מספר ‪ .1‬לפי הגרף ניתן לראות כי המרכיב הרגשי מפחית‬
‫לחץ באופן מוחלט בקרב העוסקים בספורט ‪ .‬נוסף על כך על פי הגרף ניתן להבחין כי המרכיב‬
‫הקוגניטיבי והמרכיב ההתנהגותי הם המרכיבים העיקריים שמייצרים לחץ גבוהה בקרב‬
‫מתבגרים שאינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ – 1‬אוכלוסיית מחקר ‪ -‬עוסקים בספורט‬
‫טבלה זו מרכזת את הנתונים שהתקבלו בקרב אוכלוסיית העוסקים בספורט‪.‬‬
‫רמת לחץ‬
‫גבוהה‬
‫רמת לחץ‬
‫נמוכה‬
‫היבט‬
‫פיזיולוגי‬
‫היבט‬
‫קוגניטיבי‬
‫היבט‬
‫התנהגותי‬
‫היבט רגשי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪N =6‬‬
‫‪N =0‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪%13‬‬
‫‪%93‬‬
‫‪%01‬‬
‫‪%3‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪N=16‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=20‬‬
‫‪N=16‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫טבלה מספר ‪ 9‬הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר הראשונה שנבדקה במחקר שביצעתי‪ .‬מטבלה‬
‫זו ניתן לראות ש‪ 23%-‬מכלל העוסקים בספורט מדווחים על רמת לחץ נמוכה‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ – 1‬נתוני הנבדקים העוסקים בספורט ע"פ היבטי הלחץ‬
‫עוסקים בספורט‬
‫פיזיולוגי‬
‫קוגניטיבי‬
‫התנהגותי‬
‫רגשי‬
‫עמדה כוללת‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫עוסק בספורט לחץ נמוך‬
‫עוסק בספורט לחץ גבוה‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה ‪ . 9‬מגרף זה ניתן לראות בבירור כי המרכיב הרגשי הוא‬
‫המרכיב המרכזי שמפחית לחץ בקרב העוסקים בספורט ואחריו המרכיב הפיזיולוגי‪ .‬עפ"י הגרף‬
‫ניתן להבחין שהמרכיב שעלול לייצר לחץ בקרב העוסקים בספורט הינו המרכיב ההתנהגותי‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ – 1‬אוכלוסיית מחקר – לא עוסקים בספורט‬
‫טבלה זו מרכזת את הנתונים שהתקבלו בקרב אוכלוסיית המתבגרים שאינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫היבט‬
‫פיזיולוגי‬
‫רמת לחץ‬
‫גבוהה‬
‫רמת לחץ‬
‫נמוכה‬
‫היבט‬
‫קוגניטיבי‬
‫היבט‬
‫התנהגותי‬
‫היבט רגשי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=16‬‬
‫‪%13‬‬
‫‪%13‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪03%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪%93‬‬
‫טבלה מספר ‪ 0‬הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר השנייה שנבדקה במחקר שביצעתי‪ .‬מטבלה זו‬
‫ניתן לראות ש‪ 23%-‬מכלל הנבדקים שאינם עוסקים בספורט מדווחים על רמת לחץ גבוהה לעומת‬
‫‪ 93%‬בלבד שמדווחים על רמת לחץ נמוכה‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ - 1‬נתוני הנבדקים שאינם עוסקים בספורט ע"פ היבטי הלחץ‪.‬‬
‫לא עוסקים בספורט‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫פיזיולוגי‬
‫‪60%‬‬
‫קוגניטיבי‬
‫‪50%‬‬
‫התנהגותי‬
‫‪40%‬‬
‫רגשי‬
‫עמדה כוללת‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫לא עוסק בספורט לחץ‬
‫נמוך‬
‫לא עוסק בספורט לחץ‬
‫גבוה‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה‪ . 0‬מגרף זה ניתן לראות בבירור כי המרכיב הפיזיולוגי‬
‫והמרכיב הקוגניטיבי הם המרכיבים העיקריים במידה שווה שמייצרים לחץ בקרב מתבגרים‬
‫שאינם עוסקים בספורט‪ .‬המרכיב הנמוך ביותר שמייצר לחץ ואף מפחית לחץ במידה מסוימת‬
‫הינו המרכיב הרגשי‪.‬‬
‫דיון סיכום והסקת מסקנות‬
‫במסגרת עבודה זו ביצעתי מחקר הבודק את ההבדלים ברמת הלחץ ביום‪-‬יום בין בני נוער‬
‫שעוסקים בספורט ( בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע) לבין בני נוער שאינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫שאלת המחקר היא‪ ,‬האם יש קשר בין עיסוק בספורט לבין רמת הלחץ בקרב מתבגרים ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫בהתאם לשאלת המחקר העליתי שתי השערות ‪:‬‬
‫‪ .1‬העיסוק בספורט אכן משפיע על רמת הלחץ של מתבגרים ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ .9‬בקרב מתבגרים העוסקים בספורט תתגלה רמת לחץ נמוכה לעומת מתבגרים שאינם עוסקים‬
‫בספורט‪.‬‬
‫בכדי לבדוק שאלה זו בחרתי להשתמש בכלי מחקר של שאלון סגור‪.‬‬
‫כלי מחקר זה מאפשר גישה נוחה למס' רב של נבדקים‪ ,‬הוא ניתן להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי‬
‫בסיוע מחשב‪ .‬בנוסף לשאלון מהימנות גבוהה מהסיבה שהוא כולל סדרות שאלות שיש להן‬
‫תשובות מוכנות מראש וברורות המבטיחות שתשובות הנחקר לא תהיינה קשורות לחוקר או‬
‫יושפעו ממצב רוחו של הנחקר‪.‬‬
‫ע"פ ממצאי המחקר מצאתי כי ברמת לחץ נמוכה‪ ,‬אחוז המתבגרים שעוסקים בספורט היה גבוה‬
‫מאחוז המתבגרים שאינם עוסקים בספורט (‪ 23%‬לעומת ‪.)93%‬‬
‫מנגד ברמת לחץ גבוהה‪ ,‬אחוז המתבגרים שאינם עוסקים בספורט היה גבוה מאחוז המתבגרים‬
‫שעוסקים בספורט (‪ 23%‬לעומת ‪.) 93%‬‬
‫עיד ממצאי המחקר נמצא שהמרכיב הקוגניטיבי והמרכיב התנהגותי הם המרכיבים העיקריים‬
‫שמייצרים לחץ גבוהה בקרב מתבגרים שאינם עוסקים בספורט‪ .‬לעומת המרכיב הרגשי שמפחית‬
‫באופן ברור (‪ )133%‬את רמת הלחץ בקרב העוסקים בספורט‪.‬‬
‫ממצאים אלו תומכים בתיאוריות ובמחקרים שהוצגו בחלק התיאורטי בעבודה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מחקר שהוצג בחלק התיאורטי ובו נמצא שפעילות גופנית מארגנת מחדש את המוח כך‬
‫שהתגובה שלו ללחץ וחרדה מופחתת ובכך היא מאפשרת תפקוד תקין יותר של המוח‪.‬‬
‫ממצאים אלו תומכים בהשערת המחקר שלי מכיוון שמראים שריבוי עיסוק בספורט גורם לרמת‬
‫לחץ נמוכה‪ ,‬ועל כן לעיסוק בספורט יש השפעה על רמת הלחץ של בני האדם‪.‬‬
‫לפי ממצאים אלו מן החלק התיאורטי ומן המחקר שערכתי‪ ,‬ניתן להסיק שהשערות המחקר‬
‫שהעליתי בתחילת העבודה אומתו‪.‬‬
‫נוכחתי לראות שלעיסוק בספורט אכן יש השפעה על רמת הלחץ של מתבגרים ביום‪-‬יום‪ ,‬כלומר‬
‫השערת המחקר אוששה ‪ ,‬וכי ברוב המקרים‪ ,‬בקרב העוסקים בספורט תמצא רמת לחץ נמוכה‬
‫מאשר המתבגרים שאינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫למרות שהשערותיי אוששו המחקר היה בעל מגבלות לדוגמה ‪ :‬המחקר היווה מדגם קטן (בסה"כ‬
‫‪ 43‬נדבקים) ואינו מייצג את האוכלוסייה כולה‪ .‬בנוסף המחקר היווה בדיקה של מתבגרים מאזור‬
‫מסוים בארץ‪ ,‬אזור דרום השרון ולכן קשה יהיה להכליל את תוצאות המחקר על מתבגרים‬
‫מאזורים ורקעים שונים‪.‬‬
‫המחקר בנושא זה משפיע על הבנת התרומה הגדולה של העיסוק בספורט לחייו של אדם‪ ,‬לשקט‬
‫שלו ולניהול אורח חיים בריא ומאושר‪ ,‬ומכך על חשיבותו הרבה של הספורט לאדם מבחינה‬
‫גופנית ונפשית‪.‬‬
‫מחקר זה יכול לשמש כבסיס למחקר עתידי העוסק בשאלות חקר דומות כמו ‪,‬כיצד עיסוק‬
‫בספורט תעזור להתמודדות עם לחץ בתחומים ספציפיים שונים כמו בזוגיות‪ ,‬בעבודה‪.‬‬
‫בנוסף מחקר שיחקור כיצד ניתן ליעל את רמת הלחץ למוטיבציה להצלחה והישגיות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מחקר שיבדוק את הקשר בין עיסוק בספורט של אדם בתקופת ילדותו לבין רמת הלחץ‬
‫בחייו הבוגרים‪ .‬השערת המחקר למחקר זה תהיה שאדם מבוגר שעסק בספורט בילדותו יהיה בעל‬
‫רמת לחץ נמוכה מאשר אדם שלא עסק בספורט בילדותו ‪ .‬במחקר זה המשתנה הבלתי תלוי יהיה‬
‫האם הנבדק עסק בספורט‪ ,‬והמשתנה התלוי יהיה רמת הלחץ של הנבדק בחייו הבוגרים‪.‬‬
‫כלי המחקר יהיה שאלון סגור‪ ,‬ומטרת השאלות בו לקבוע את רמת הלחץ של הנבדק‪.‬‬
‫מחקר בנושא יכול לסייע לפיתוחן של שיטות עזרה למתבגרים ולבני אדם באופן כללי על מנת‬
‫להפחית רגשות לחץ וחרדה ע"י המלצה לעיסוק בספורט‪ ,‬דבר שיסייע להם לשפר את המצב רוח‪,‬‬
‫להעלות את הביטחון העצמי ולמצוא תחום עניין שבו הם חשים ניתוק מהמציאות בכדי לצבור‬
‫כוחות מחודשים להמשיך בחייהם‪ .‬נוסף על כך בגלל היותי תלמידה החווה לחצים בתקופת‬
‫בחינות הייתי ממליצה למנהלות בתי הספר לתת לספורט מקום מרכזי באורח החיים ובאופי של‬
‫בית הספר כלומר‪ ,‬קיום תחרויות ספורט בין הכיתות‪ ,‬הרצאות שיעלו את המודעות לספורט‬
‫לחשיבותו ולתרומתו בהפחתת לחצים וחרדות ועוד‪.‬‬
‫בזמן כתיבת העבודה למדתי דברים רבים‪ ,‬ביניהם עובדות על הקשר בין העיסוק בספורט ללחץ‬
‫שלא ידעתי בעבר‪ ,‬אשר בזכותם רכשתי הבנה והערכה טובה יותר של תרומת וחשיבות העיסוק‬
‫בספורט לאיכות חיינו‪.‬‬
‫בזכות העבודה הבנתי וגיליתי שלעיסוק בספורט תפקידים רבים‪ ,‬שלעיתים אנו לא מכירים או‬
‫שמים לב אליהם‪ ,‬אך חיינו בוודאי יהיו ריקים בלעדי הספורט‪.‬‬
‫בתור נערה שעוסקת בספורט מאז ומתמיד‪ ,‬אני מעידה על עצמי כי העיסוק בספורט הוא תחום‬
‫גדול ומשמעותי בחיי שתמיד עזר לי להפחית לחץ‪ ,‬לשמש לי מקום מפלט‪ ,‬הנאה וכיף ונוסף על כך‬
‫תרם לי מבחינה גופנית ובריאותית‪ .‬למדתי להפחית לחץ ולהשיג רוגע ושלווה דרך עיסוק בספורט‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬קוגניציה ‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫במסגרת לימודיי במגמת פסיכולוגיה נדרשתי לבחור נושא לעבודת חקר של היחידה החמישית‪.‬‬
‫ברצוני היה לבחור נושא הקשור לתחום משמעותי בחיי שהוא הספורט מפני שרציתי שיהיה לי‬
‫עניין בעבודה וארגיש כי היא קרובה לליבי‪ .‬נעזרתי באינטרנט בחיפוש נושאים לעבודה הקשורים‬
‫לספורט‪ .‬הכנתי דף ובו כמה אופציות למחקר כמו למשל ‪ :‬הקשר בין עיסוק בספורט על אירועי‬
‫פשיעה בקרב מתבגרים‪ ,‬כיצד שיעורי ספורט בבית ספר משפיעים על ריכוז התלמידים‪ ,‬הקשר בין‬
‫מידת אהדת המתבגר לקבוצת ספורט לבין הצלחתו בלימודים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬לאחר התייעצות עם הוריי וחברותיי‪ ,‬החלטתי לבחור בנושא המחקר‪ ,‬הקשר בין עיסוק‬
‫בספורט לבין רמת לחץ בקרב מתבגרים ביום‪-‬יום‪ .‬השיקול שהביא לבחירתי הסופית בנושא מחקר‬
‫זה הוא שנושא המחקר מבטא בצורה הטובה ביותר את המשמעות של אהדה לספורט ועיסוק‬
‫בספורט בשבילי‪ .‬כלומר העיסוק בספורט ואהדה לתחום זה משפיע על רמת הלחץ שלי ‪ ,‬מהווה לי‬
‫מקום מפלט ומשמש לי תחביב בו אני נהנית ומתנתקת מהיום‪-‬יום בצד‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫במהלך העבודה השתמשתי במקורות מידע רבים‪ ,‬אותם מצאתי ללא קושי רב‪ ,‬הודות לספריית‬
‫בית הספר‪ ,‬למקורות האינטרנט השונים ולספרי הלימוד במגמת מדעי החברה‪ .‬עם זאת מצאתי‬
‫מעט קושי במציאת מחקר המתקשר לנושא העבודה שלי‪ ,‬ולבסוף השתמשתי במחקר שנכתב‬
‫בשפה האנגלית‪ .‬את כל מקורות המידע אספתי הדפסתי וצילמתי במכונת צילום ובטלפון הנייד‪.‬‬
‫לאחר איסוף המקורות בתחום העיסוק בספורט ותחום הלחץ‪ ,‬הדגשתי באמצעות כלי כתיבה את‬
‫המשפטים‪ ,‬הפסקאות ודברים שנחוצים לי לעבודה‪ .‬למעשה‪ ,‬בסינון זה של מקורות המידע‬
‫החלטתי לפסול חלק מהמקורות מכיוון שלא היו נחוצים לנושא העבודה שלי‪.‬‬
‫כתיבת העבודה הוסיפה לי ידע תיאורטי בנושא הספורט עקב קריאה של חומרים שנכתבו ע"י‬
‫דוקטורים ופסיכולוגיים מכל העולם‪ .‬המידע בחלק התיאורטי חידש לי מידע רב כמו‪ :‬שלכל היבט‬
‫בעבודה יש מספר משתנים ‪,‬מאיזה מקור מגיע המילה ספורט ומשמעותה‪ ,‬מהם הסיבות לעיסוק‬
‫בספורט ותרומתו מבחינה גופנית ונפשית‪ .‬המידע שהפתיע אותי היה המידע על הימצאותם של‬
‫הורמונים שבעת הפעילות הספורטיבית משתחררים מהמוח ומסייעים לשיכוך הכאב הנגרם‬
‫מהמאמץ ולשיפור מצב הרוח‪ .‬מידע נוסף שגרם לי עניין מיוחד היה הכתיבה על העיסוק בספורט‬
‫באופן פסיבי כי העניק לי הסברים מעניינים על תחושותיי בנושא אהדתי לספורט ‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות הערכיות‪-‬אתיות שנתקלתי בהן במהלך כתיבת החלק התיאורטי התקשרו למיזוג‬
‫הטקסטים כלומר מיזוג המקורות‪ .‬קיוויתי כי מיזוג המקורות ענייני‪ ,‬רלוונטי לעבודה ולא‬
‫מסורבל בנוסף היו רגעים בהם היה קושי לפרש את מקורות המידע בשפה ברורה יותר וחששתי‬
‫שארשום מידע שאינו נחוץ ואף גם לא נכון‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי דברים רבים לדוגמה ‪ :‬כתיבת עבודה בנושאים להם אני‬
‫מרגישה מחוברת מהווה לי הנאה רבה‪ ,‬בנוסף טכניקת כתיבת העבודה התאימה לי והבנתי אותה‬
‫במהירות‪ ,‬ידעתי לעמוד בהתמדה בלוח הזמנים ובנוסף גיליתי שאני יכולה לעזור לחברותיי‬
‫בתחומים אלו של כתיבת העבודה ‪ .‬בנוסף למדתי על הגורם (הפרשת הורמונים) שמביא את הגוף‬
‫והנפש שלי לחוש מצב רוח טוב עקב העיסוק בספורט‪.‬‬
‫אני מרגישה כי אוכל להשתמש בידע זה שצברתי בעבודה בעתיד‪ ,‬בחיי הפרטיים ‪ ,‬ביום‪-‬יום מכיוון‬
‫שידע זה מתקשר לנושא מרכזי בחיי ובנוסף זוהי עבודה במסגרת מקצוע מדעי החברה שבו אני‬
‫ארצה בעתיד להתמקצע‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬אסטרטגיה ‪:‬‬
‫במהלך הכנת העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שאילת שאלות – בטופס הצעת המחקר עסקתי בשאילת שאלות בניסוח שאלת המחקר‬
‫שלי ובהשערת המחקר‪ .‬בנוסף בבניית השאלון ניסחתי שאלות העוסקות בנושא המחקר‬
‫שלי ובמשתנים בעבודתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השוואה – בכתיבת החלק התיאורטי ביצעתי השוואה בין תיאוריות‪ ,‬גישות והגדרות‬
‫שונות של חוקרים העוסקות במשתנים בעבודתי ‪ ,‬עיסוק בספורט ולחץ‪ .‬בנוסף השוואתי‬
‫בין תוצאות הנבדקים‪ .‬בפרק דיון סיכום ומסקנות ערכתי השוואה בין התיאוריות‬
‫והמחקרים בחלק התיאורטי לבין הממצאים שהתקבלו במחקר שביצעתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסקה – בפרק הממצאים הסקתי מסקנות והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מתוך ריכוז הנתונים יצרתי טבלה המסכמת את הממצאים ומתוכה רשמתי מסקנות לגבי‬
‫המחקר שלי על המרכיבים השונים ועל כך שהשערת המחקר שלי אוששה‪ .‬בנוסף בפרק‬
‫דיון ומסקנות הצגתי והסברתי את המשמעות של הממצאים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נימוק מסוג הסבר – השתמשתי בנימוקים בסוג הסבר בפרק בחלק התיאורטי באמצעות‬
‫מחקרים ותיאוריות‪ .‬לדוגמה במשתנה הלחץ הסברתי מהו לחץ ע"פ תיאוריית שלושת‬
‫המודלים של סלייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪-‬בעבודתי הצגתי את המידע בדרכים שונות ‪.‬בחלק‬
‫התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות‬
‫מפורטות ולאחר מכן הוספתי גם הצגה גרפית של הממצאים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיזוג‪ -‬בחלק התיאורטי ביצעתי מיזוג טקסטים הלקוחים ממקורות שונים כמו אינטרנט‬
‫וספרים‪ .‬מיזוג המקורות העמיק את המידע בעבודה ואת רמת ההיקף שלה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .1‬א‪.‬אבן שושן (‪,)1279‬המלון החדש (כרך ‪ ,)9‬ירושלים‪ ,‬הוצאת קריית הספר‪.‬‬
‫‪ .9‬אטקינסון ר' ושות' ‪ ,)1221( ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬כרך שלישי ‪( ,‬תרגום‪ :‬ש' קדם)‪ ,‬ישראל‪:‬‬
‫"לדורי"‪.‬‬
‫‪ .0‬אילון עופרה ומולי הד‪ ,)9333( ,‬חיים על הגבול‪ ,‬הוצאה מרד‬
‫‪ .4‬פרופ' בר אל ציפי ושות'‪ ,)1222( ,‬מפגשים על פסיכולוגיה – פסיכולוגיה כללית‪ ,‬חלק א' ‪,‬רכס‬
‫הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪ .1‬פרופ' בר‪-‬אל ציפי ושות' ‪ , )1221( ,‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית חלק ב' ‪ ,‬הוצאת‬
‫ספרים ע"ש עמנואל גיל‪.‬‬
‫‪ .1‬דווידסון ג'ף‪,)1222( ,‬שליטה בלחץ‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אופוס‬
‫‪ .7‬וואן דניאל (‪ ,)9331‬אוהדי ספורט שפויים יותר ‪doctors.co.il ,‬‬
‫‪ .2‬ד"ר ויינגרטן ושות' (‪,)1220‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית‪,‬חלק א' ‪ ,‬הוצאת ספרים‪.‬‬
‫‪ .2‬ד"ר זיו איתי ושות' ‪ , )9311(,‬התמכרות לספורט‪ ,‬אנדורפינים ותחושת "היי" ‪. beok.co.il ,‬‬
‫‪ .13‬יערון מיכל (‪ ', )9313‬כמה כיף להיות אוהד ספורט' ‪Shvoong.co.il ,‬‬
‫‪ .11‬יערון מיכל ושות' (‪,)9311‬מוטיבציה לעיסוק בספורט ‪" ,‬לעוף"‬
‫‪ .19‬לב אבי ‪ )9311( ,‬השפעות הפעילות הגופנית על בריאותינו ‪ ,‬המרכז לבריאות הלב ‪.‬‬
‫‪ .10‬לבב תמי ‪ ,‬השפעת פעילות גופנית נמרצת על גוף האדם ‪ ,‬קורס ‪ :‬תקשורת ברשת‬
‫‪ .14‬נ‪ .‬ניסן ושות' (‪,)9330‬סוציולוגיה במעגלי החברה – תרבות ‪ ,‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .11‬ד"ר עזרא יעקב ‪ , )9313( ,‬השפעת מאמץ גופני על מצב הרוח ‪ -‬מנגנונים הורמונים ועצביים‬
‫‪efind.co.il‬‬
‫‪ .11‬ד"ר פינחס יגאל ‪ , )9334( ,‬המדריך השלם לפעילות בחדר כושר‪ ,‬הוצאת פוקס ‪.‬‬
‫‪ .17‬צימרמן משה (‪ , )9310‬להיות אוהד שרוף זה בריא ‪Mako.co.il ,‬‬
‫‪ .12‬שורק יורם (‪' , )9313‬איתך נצעד לאורך כל הדרך' ‪Nana10.co.il ,‬‬
‫‪ .12‬שקיר יובל (‪ , )9332‬אהדה בספורט ‪ ,‬מכללת תל חי ‪.‬‬
‫‪ .93‬רוזנטל רוביק‪ ,‬פנים ‪ :‬כתב עת לתרבות חברה וחינוך ‪ ,‬עמ' ‪13‬‬
‫‪ .91‬הפרק המקשר‪-‬מורגן קלי ‪ )9310(,‬אוניברסיטת‬
‫פרינסטון‬
‫‪http://www.princeton.edu/main/news/archive/S37/28/70Q72/index.xml?section=to‬‬
‫‪pstories‬‬
‫נספחים‬
‫שאלון‪:‬‬
‫נבדק יקר‪,‬‬
‫שאלון זה נעשה במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה ועוסק בקשר שבין העיסוק בספורט‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫היבט רגשי‬
‫היבט התנהגותי‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫סיכום‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪01‬‬
‫סיכום‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫סיכום‬
‫‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪08‬‬
‫‪09‬‬
‫‪21‬‬
‫סיכום‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪08‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪08‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪05‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪08‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫לרמת הלחץ ביום‪-‬יום‪ .‬אבקש למלא שאלון זה ברצינות הדרושה ובכנות מקסימאלית‪ .‬שאלון זה‬
‫הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצרכי מחקר בלבד‪ .‬לסיום‪ ,‬לרשותך ‪ 93‬דק' והנך רשאי להפסיק את‬
‫מתן התשובות על השאלון בכל רגע נתון‪.‬‬
‫תודה על שיתוף הפעולה !‬
‫הקף בעיגול ‪ :‬מין ‪ -‬זכר‪/‬נקבה‬
‫גיל – ‪17-12 /11-11‬‬
‫מקרא משתנה בלתי תלוי‬
‫ממוצע‬
‫‪5-03‬‬
‫ממוצע‬
‫‪03-21‬‬
‫אינו עוסק‬
‫בספורט‬
‫עוסק בספורט‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪07‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מקרא משתנה תלוי‪ -‬רמת לחץ כוללת‬
‫רמת לחץ נמוכה‬
‫‪21-49‬‬
‫ממוצע‬
‫גבוהה ‪2‬‬
‫‪ 2‬רמת‪2‬לחץ ‪2‬‬
‫‪951-81 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪07‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪03‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪07‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪09‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪09‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪05‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪09‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪07‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪07‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪09‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪08‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪09‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 2 2 3‬‬
‫דף ריכוז נתונים – מספר ‪( 0‬נחקרים ‪ - )0-21‬ממוצע תשובות הנבדקים להבדלים ברמת הלחץ בין מתבגרים שעוסקים בספורט לבין‬
‫מתבגרים שאינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ממוצע תשובות הנבדקים להבדלים ברמת הלחץ בין מתבגרים שעוסקים בספורט לבין מתבגרים שאינם עוסקים בספורט‪.‬‬
‫דף ריכוז‬
‫נתונים‪-‬‬
‫מספר ‪2‬‬
‫(נחקרים ‪)20-41‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫מקרא משתנה תלוי‪ -‬רמת לחץ כוללת‬
‫רמת לחץ נמוכה‬
‫‪21-49‬‬
‫ממוצע‬
‫רמת לחץ גבוהה‬
‫‪51-81‬‬
‫ממוצע‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫מקרא משתנה בלתי תלוי‬
‫‪5-02‬‬
‫ממוצע‬
‫‪03-21‬‬
‫ממוצע‬
‫אינו עוסק בספורט‬
‫עוסק בספורט‬
‫היבט התנהגותי‬
‫היבט רגשי‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫סיכום‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪01‬‬
‫סיכום‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫סיכום‬
‫‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪08‬‬
‫‪09‬‬
‫‪21‬‬
‫סיכום‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪07‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪03‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪03‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪03‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪03‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪03‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪06‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪03‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪03‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪08‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪07‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪03‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪03‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪07‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪05‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪07‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪05‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪04‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪03‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪07‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪05‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ריכוז נתונים‪ -‬מספר ‪3‬‬
‫מספר נבדק‬
‫עוסק בספורט ‪0‬‬
‫עוסק בספורט ‪2‬‬
‫עוסק בספורט ‪3‬‬
‫עוסק בספורט ‪4‬‬
‫עוסק בספורט ‪5‬‬
‫עוסק בספורט ‪6‬‬
‫עוסק בספורט ‪7‬‬
‫עוסק בספורט ‪8‬‬
‫עוסק בספורט ‪9‬‬
‫עוסק בספורט ‪01‬‬
‫עוסק בספורט ‪00‬‬
‫עוסק בספורט ‪02‬‬
‫עוסק בספורט ‪03‬‬
‫עוסק בספורט ‪04‬‬
‫עוסק בספורט ‪05‬‬
‫עוסק בספורט ‪06‬‬
‫עוסק בספורט ‪07‬‬
‫עוסק בספורט ‪08‬‬
‫עוסק בספורט ‪09‬‬
‫עוסק בספורט ‪21‬‬
‫‪21=N‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪0‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪2‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪3‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪4‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪5‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪6‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪7‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪8‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪9‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪01‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪00‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪02‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪03‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪04‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪05‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪06‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪07‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪08‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪09‬‬
‫לא עוסק בספורט ‪21‬‬
‫‪N=21‬‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫היבט התנהגותי‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪9‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪9‬‬
‫‪03‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪05‬‬
‫‪9‬‬
‫‪04‬‬
‫‪9‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪04‬‬
‫‪02‬‬
‫‪04‬‬
‫‪06‬‬
‫‪9‬‬
‫‪04‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪06‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪06‬‬
‫‪9‬‬
‫‪04‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01‬‬
‫‪7‬‬
‫‪05‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪04‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫גבוה ‪01%-‬‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫נמוך‪91%-‬‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫גבוה ‪21%-‬‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫נמוך‪81%-‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫גבוה ‪35%-‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫נמוך‪65%-‬‬
‫‪04‬‬
‫‪01‬‬
‫‪7‬‬
‫‪05‬‬
‫‪03‬‬
‫‪03‬‬
‫‪06‬‬
‫‪06‬‬
‫‪06‬‬
‫‪02‬‬
‫‪07‬‬
‫‪00‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫‪04‬‬
‫‪06‬‬
‫‪04‬‬
‫‪03‬‬
‫‪05‬‬
‫‪02‬‬
‫‪04‬‬
‫‪01‬‬
‫‪8‬‬
‫‪05‬‬
‫‪04‬‬
‫‪00‬‬
‫‪03‬‬
‫‪08‬‬
‫‪06‬‬
‫‪02‬‬
‫‪21‬‬
‫‪00‬‬
‫‪05‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪06‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪05‬‬
‫‪05‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪9‬‬
‫‪07‬‬
‫‪05‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪00‬‬
‫‪07‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪05‬‬
‫‪04‬‬
‫‪07‬‬
‫‪04‬‬
‫‪07‬‬
‫‪04‬‬
‫‪02‬‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫גבוה ‪%61-‬‬
‫היבט פיזיולוגי‬
‫נמוך‪%41-‬‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫גבוה ‪%61-‬‬
‫היבט קוגניטיבי‬
‫נמוך‪%41-‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫גבוה ‪55%-‬‬
‫היבט התנהגותי‬
‫נמוך‪45%-‬‬
‫היבט רגשי‬
‫‪02‬‬
‫‪9‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01‬‬
‫‪8‬‬
‫‪03‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪9‬‬
‫‪03‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫היבט רגשי‬
‫גבוה ‪1%-‬‬
‫היבט רגשי‬
‫נמוך‪011%-‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01‬‬
‫‪04‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪03‬‬
‫‪03‬‬
‫‪05‬‬
‫‪00‬‬
‫‪04‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪04‬‬
‫‪9‬‬
‫‪04‬‬
‫‪04‬‬
‫‪02‬‬
‫היבט רגשי‬
‫גבוה ‪31%-‬‬
‫היבט רגשי‬
‫נמוך‪71%-‬‬
‫רמת לחץ‬
‫כוללת‬
‫‪50‬‬
‫‪44‬‬
‫‪49‬‬
‫‪43‬‬
‫‪48‬‬
‫‪53‬‬
‫‪37‬‬
‫‪52‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪55‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫‪41‬‬
‫‪48‬‬
‫‪40‬‬
‫‪49‬‬
‫‪44‬‬
‫‪42‬‬
‫רמת לחץ גבוה‬
‫– ‪21%‬‬
‫רמת לחץ נמוך‪-‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪41‬‬
‫‪34‬‬
‫‪60‬‬
‫‪53‬‬
‫‪48‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪62‬‬
‫‪51‬‬
‫‪66‬‬
‫‪43‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪63‬‬
‫‪52‬‬
‫‪61‬‬
‫‪58‬‬
‫‪50‬‬
‫רמת לחץ גבוה‬
‫‪81%‬‬‫רמת לחץ נמוך‪-‬‬
‫‪21%‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪:‬‬
‫שם המנחה‪:‬‬
‫נושא העבודה‪:‬‬
‫שם בית הספר‪:‬‬
‫דואל‪:‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫סמל מוסד‪:‬‬
‫ישוב‪:‬‬
‫הקשר בין עיסוק בספורט לבין רמת הלחץ בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫האם יש קשר בין עיסוק בספורט ( עשייה‪/‬צפייה‪/‬אהדה) לבין רמת הלחץ בקרב מתבגרים‬
‫ביום‪-‬יום?‬
‫השערת המחקר‪ :‬ימצא קשר בין העיסוק בספורט לבין מידת הלחץ של המתבגר ביום‪-‬יום ‪:‬‬
‫בקרב מתבגרים העוסקים בספורט תתגלה רמת לחץ נמוכה מאשר המתבגרים שאינם עוסקים‬
‫בספורט כלל‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪ :‬עיסוק בספורט (עוסק או לא עוסק ) ומידת הלחץ (גבוהה או נמוכה )‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬עיסוק בספורט‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬משתנה זה ייבדק ע"י תשאול נחקרים ע"י שאלון סגור לגבי עיסוקם‬
‫בספורט הכולל עשיית ספורט צפייה במשחקי ספורט ואהדה לקבוצת ספורט או אי עיסוקם‬
‫בספורט כלל ‪,‬‬
‫לגבי המניע שלהם לעיסוק ‪ /‬אי עיסוק בספורט ולגבי הרגשתם לגבי העיסוק בספורט או אי‬
‫העיסוק בספורט‬
‫משתנה תלוי‪ :‬מידת הלחץ‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬הגדרה הכוללת את‬
‫לרמת לחץ ישנם כמה היבטים ‪ :‬פיזיולוגי‪,‬התנהגותי‪,‬רגשי וקוגניטיבי‪.‬‬
‫מידת הלחץ תיבדק ע"י עדות של נחקרים ע"י שאלון סגור כיצד הם מגיבים למצבי לחץ ומה‬
‫מוביל למצבי הלחץ‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר (תיאור ומספר נבדקים משוער)‬
‫‪ 43‬נבדקים (בנים ובנות) בגילאי ‪ 93 : 11-12‬מתבגרים‪,‬בני ישובים‪ ,‬הלומדים בכיתה עיונית‬
‫שעוסקים בספורט בתדירות של לפחות פעמים בשבוע ו‪ 93-‬מתבגרים ‪ ,‬בני ישובים ‪ ,‬הלומדים‬
‫בכיתה עיונית שאינם עוסקים בספורט כלל‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫שאלון סגור – אישי – אנונימי‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 1‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪ .1‬ד"ר גלעד ויינגרטן‪ ,‬ד"ר מיכאל בר‪-‬אלי‪",‬הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית"‪,‬‬
‫חלק א'‪,‬הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל‪ ,‬מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט (‪)1220‬‬
‫‪ .9‬ד"ר פינחס‪" ,‬המדריך השלם לפעילות בחדר כושר" ‪ ,‬הוצאת פוקוס ‪9334 ,‬‬
‫‪ .0‬ד"ר ציפי בראל ושות' ‪ :‬מפגשים עם הפסיכולוגיה ‪ ,‬חלק א' ‪ ,‬הוצאת רכס ‪9332 ,‬‬
‫‪ .4‬פרופ' רוני לידור‪,‬התנהגות מוטורית ‪ ,‬הוצאת מאנגס ‪9334 ,‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪Princeton University,"Exercise reorganizes the brain to be more‬‬
‫‪resilient to stress",2013‬‬
‫חתימת התלמיד‪:‬‬
‫ת‪.‬ז של התלמיד‪:‬‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫ההצעה אושרה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬
‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא‬
‫תיבדק‪.‬‬
‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬
‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬
‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬
‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬
‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬
‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬
‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬
‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬
‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬
‫הערות נוספות‪:‬‬