איפה היינו ומה עשינו

‫איפה היינו ומה עשינו‬
‫ספר אלקטרוני‬
‫של‬
‫בוגרי מחזור ‪ 1955‬של תיכון עירוני א' תל אביב‬
‫‪13.03.13‬‬
‫נערך על ידי רות ורפי סירקיס‬
Where have We been and What have We Done
Electronic Book, Graduates of 1955,
Ironi A high school, Tel Aviv
Edited by Ruth and Rafael Sirkis, 2013
E-Mail: [email protected]
2
‫איפה היינו ומה עשינו‬
‫ תיכון‬1955 ‫ספר אלקטרוני של מחזור‬
‫ תל אביב‬,‫עירוני א׳‬
2013 ,‫בעריכת רות ורפאל סירקיס‬
[email protected] :‫דוא"ל‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪3T‬‬
‫דפי פתיחה‪7 ................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫הקדמה למהדורה הראשונה – ‪ 1‬בנובמבר ‪8 ............................ ................................ 2012‬‬
‫הקדמה למהדורה השנייה – ‪ 25‬בנובמבר ‪9 ............................. ................................ 2012‬‬
‫הקדמה למהדורה השלישית – ‪ 13‬במרץ ‪10 ............................. ................................ 2013‬‬
‫שיר לגימנסיה‪12 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪3T‬‬
‫הגביע הוא שלנו ‪13 ........ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דפי מידע אישיים של החברים ‪15 ....................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫אביטל כהן – גור ‪16 ....... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫אברהם פיזנטי ‪17 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫אברהם קלרון – קליך ‪20. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫אבשלום מזרחי ‪21 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫אהרון גולדמן ‪22 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫אורי קוגן )כהן( ‪24 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫איילה ברודצקי – תמרי ‪25 ............................... ................................ ................................‬‬
‫אילן חרוזי ‪26 ................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫אילנה ניצן – רובינשטיין ‪27 .............................. ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫אילנה פריידלין – מרוז ‪29 ............................... ................................ ................................‬‬
‫אירית אבירם – פניכל ‪30 ................................ ................................ ................................‬‬
‫אלדה עתיר – פורטנוב ‪31 ............................... ................................ ................................‬‬
‫אלי שפינט ‪33 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫אלישע ז‪ .‬טצה ‪34 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫אלמוגה אילן – ליפשיץ ‪35 ............................... ................................ ................................‬‬
‫אסא מאירסדורף ‪36 ...... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ארזה דניאלי – פיגובסקי ‪37 ............................. ................................ ................................‬‬
‫אריאלה בלומנטל – הנדלס ‪38 ......................... ................................ ................................‬‬
‫אריה בקנשטיין )בקי( ‪39. ................................ ................................ ................................‬‬
‫אריה לוין ‪41 ................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ברוך רז – זרצקי ‪43 ....... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫בתיה שרמן – טאוב ‪45 ... ................................ ................................ ................................‬‬
‫גדעון אלמגור – מג'יאר ‪46 ............................... ................................ ................................‬‬
‫גילה חי – שוקור ‪48 ....... ................................ ................................ ................................‬‬
‫דב הרטל – הרטבלאי ‪49 ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דב שנער – שוסטר ‪50 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫דוד ג'רסי ‪52 ................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דליה גרברסקי – בינדרמן ‪54 ........................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דן הופמן ‪55 ................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫דן לוטן ‪56 .................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫דן מוזס ‪58 ................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דן פריידלין ‪59 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫דני עץ‪-‬הדר ‪60 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫דניאל גולד ‪61 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דניאלה בירן – קירשטיין ‪62 ............................. ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫זאב הנדזל ‪64 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫זהבה ערן – וגנשטין ‪65 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫זהרה יניב בכרך – סלוחין ‪66 ........................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫זלמן מובשובסקי ‪67 ....... ................................ ................................ ................................‬‬
‫חיים מנור ‪69 ................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫חיים סולן – סלוצקי ‪70 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יגאל גור – גוטרמן ‪71 ..... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יגאל כהן אורגד ‪73 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יהודה קיזלשטיין ‪77 ....... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יהודית בן‪-‬אז"ר – צ'ולסקי ‪78 ........................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יהודית הלוי – שמידט ‪79 ................................ ................................ ................................‬‬
‫יהונתן שחר ‪81 ............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יהושבע בנטוב – יודקיס ‪82 .............................. ................................ ................................‬‬
‫יהושע גרוס ‪84 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יואב שריג – וינריבר‪86 ... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יוסי אמיתי ‪88 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יוסי ז"ק ‪90 ................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יוסי לינור – לנצ'נר ‪92 ..... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יוסי ‪ Koko‬מרגלית ‪93 ..... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יורם בדיחי ‪95 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫יורם גרוס ‪96 ................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫יעקב דרורי ‪97 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫יעקב שכטר ‪98 ............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫יצחק בן בסט ‪100 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ירח )ירחמיאל( צור ‪101 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ישבעם )עמי( יודילוביץ ‪103 ............................. ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫ישראל בר‪-‬ניר – ברנשטיין ‪104 ........................ ................................ ................................‬‬
‫ישראל ורד – ויסנשטרן ‪105 ............................. ................................ ................................‬‬
‫לידיה ברכה – לוי ‪106 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מאיר ברגר ‪107 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מאירה גונט – פסחוביץ ‪108 ............................ ................................ ................................‬‬
‫מדינה ידווב – ביילין‪110 . ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫מוטי זוזובסקי ‪111 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫מיכאל דימור – רוזנפלד ‪112 ............................ ................................ ................................‬‬
‫מיכאל מרטון ‪113 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מילי מאסס ‪115 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫מלכה ליננברג – קלמס ‪117 ............................. ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫מרגית כרמי – בסן ‪118 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מרגלית שפינדלר – שולברג ‪119 ...................... ................................ ................................‬‬
‫מרדכי הלפרין‪121 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫מרים הדני – יעקבי ‪124 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מרים וולברג – שייר ‪125 . ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪4‬‬
‫נורית ארד – ריינס ‪128 ... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫נחמיה צדק ‪129 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ניצה מילר – ברוידה ‪130 ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫עדינה אלטשול – שוחט ‪132 ............................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫עדנה ליבן – איתן ‪133 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫עדנה משולם – דוידוביץ ‪134 ........................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫עוזי רובין ‪135 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫עליזה אור‪-‬אל – פרידמן ‪136 ........................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫עמירם חן – חוטימסקי ‪137 ............................. ................................ ................................‬‬
‫עמירם שפט ‪138 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫עמנואלה מוס ‪ -‬רוה ‪141 . ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫צבי בוגר – בורגר ‪143 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫צבי ‪ -‬עמנואל ליבן ‪ -‬ליברמן ‪145 ...................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫ציפי האופטמן – חן ‪147 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ראובן גרונאו ‪148 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫ראובן דר – בידרמן ‪149 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ראובן חורש – באומגרטן ‪151 .......................... ................................ ................................‬‬
‫רות זוזובסקי – אולצ'יק ‪152 ............................ ................................ ................................‬‬
‫רות סירקיס – ארליך‪153 ................................ ................................ ................................‬‬
‫רמי גביזון ‪155 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫רנה שעשוע – חסון‪156 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫רפאל דנקנר ‪158 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫רפאל לוין ‪159 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫רפאל סירקיס ‪160 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫שאול בר‪-‬עוז )מאיו( ‪162 . ................................ ................................ ................................‬‬
‫שולמית וינשטיין – זוסמן‪164 ........................... ................................ ................................‬‬
‫שולמית קרייטלר – אלבלינגר ‪165 .................... ................................ ................................‬‬
‫שמעון מלין ‪166 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫שרה בן‪-‬ראובן – אפרַימי ‪168 ........................... ................................ ................................‬‬
‫שרונה קומם – איגרא‪170 ............................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫תמר בורק – ברגר ‪171 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫תמר ליפקוביץ – ארנון ‪172 ............................. ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫נספח א' לזכרם ‪174 ......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫איתן לב ז"ל ‪175 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫גבריאל – גבי הירש ז"ל ‪176 ............................ ................................ ................................‬‬
‫גרשון יצחק ז"ל ‪177 ...... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דוד קנז – קלינהויז ז"ל ‪178 ............................. ................................ ................................‬‬
‫דניאל אוריון – ליכט ז"ל ‪179 ............................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫חגי צור – צ'חנוביצקי ז"ל ‪180 .......................... ................................ ................................‬‬
‫חיה לקנר – גולדברג ז"ל ‪181 .......................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יהושע – שוקה גוסרסקי ז"ל ‪182 ...................... ................................ ................................‬‬
‫יוהנה פרנר – פייגנברג ז"ל ‪184 ....................... ................................ ................................‬‬
‫יונתן גרינוולד ז"ל ‪186 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יוספה דנציגר ז"ל ‪188 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יורם )רמי( אבני ז"ל ‪190 . ................................ ................................ ................................‬‬
‫יורם בן‪-‬פורת ז"ל ‪191 .... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יעל העליון – פעמוני ז"ל ‪194 ........................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫יצחק בר יצחק )בריבוע( ז"ל ‪196 ...................... ................................ ................................‬‬
‫יצחק – איציק ברנר ז"ל ‪198 ............................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫ישראל ליבליך ז"ל ‪200 ... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מרים – ימה פאיאנס – סוקולובסקי ז"ל ‪202 ........ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫משה פלאטו ז"ל‪203 ...... ................................ ................................ ................................‬‬
‫משה פלדשטין ז"ל ‪207 .. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫נפתלי גרטנר ז"ל‪208 ..... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫רוני פינס ז"ל ‪209 .......... ................................ ................................ ................................‬‬
‫שמחה לוסטיג ז"ל ‪210 ... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫נספח ב' מורים זכורים לטוב‪212 ........................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫דוד רכבי – רקוביצקי‪ ,‬מנהל תיכון עירוני א' ‪213 ... ................................ ................................‬‬
‫ד"ר אלכס אהרונסון‪ ,‬מחנך ומורה לאנגלית ‪217 ... ................................ ................................‬‬
‫אריה אלואיל‪ ,‬צייר ומורה לציור ‪224 .................. ................................ ................................‬‬
‫ד”ר מרים )מלבינה( גרטן – פישלר‪ ,‬מחנכת ומורה לביולוגיה ‪226 ............ ................................‬‬
‫רבקה גרינוולד‪ ,‬מחנכת ומורה לאנגלית ‪228 ........ ................................ ................................‬‬
‫ד"ר בנימין דה פריז‪ ,‬מורה לתלמוד ‪229 ............. ................................ ................................‬‬
‫משה דרורי – פרנק‪ ,‬מורה לתנך‪230 ................. ................................ ................................‬‬
‫אריה )קורנל( להב )לאוב(‪ ,‬מורה לכימיה ‪236 ...... ................................ ................................‬‬
‫פרופ' יצחק סטרץ‪ ,‬מורה למתמטיקה ‪237 ........... ................................ ................................‬‬
‫מר י‪ .‬פוזנר‪ ,‬מחנך ומורה לספרות‪241 ............... ................................ ................................‬‬
‫רפאל צבי – רבינוביץ'‪ ,‬במאי ומורה בחוג הדרמטי ‪243 .......................... ................................‬‬
‫יהודה קליין‪ ,‬מחנך ומורה לפיזיקה ומתמטיקה ‪245 ............................... ................................‬‬
‫ד"ר יוסף שוסטר שילה‪ ,‬מחנך ומורה להיסטוריה ‪248 ............................ ................................‬‬
‫דניאל שמיר‪ ,‬מחנך ומורה למתמטיקה ופיזיקה ‪252 .............................. ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫נספח ג' רשמים תגובות ותודות‪255 ................... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫תגובות לספר המחזור והתכתבויות במהלך יצירת הספר ‪256 ................. ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫תגובות לאירוע ב‪ 2.11.2012 -‬במלון קרלטון‪ ,‬תל אביב‪262 ................... ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫נספח ד' מאמר של צביקה מאיר בידיעות אחרונות ‪267 ......................... ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫איפה ישנם עוד ‪268 ....... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫נספח ה' לינקים לתמונות ולמצגות ‪273 ............... ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫לינקים ‪274 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫נספח ו' תמונת המחזור ‪275 .............................. ................................ ................................‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪6‬‬
‫דפי פתיחה‬
‫‪7‬‬
‫הקדמה למהדורה הראשונה – ‪ 1‬בנובמבר ‪2012‬‬
‫בכל כיתה‪ ,‬בכל מקום בעולם‪ ,‬נמצאים תמיד אותם הילדים שעושים ומארגנים‪ .‬הם חברים‬
‫בוועדת הקישוט ובתכנון הטיולים‪ ,‬הם תמיד בוועד הכיתה והם מארגנים את מסיבת הסיום‪.‬‬
‫הם לא רק מצטרפים לוועדות – הם יוצרים אותן!‬
‫כך גם אצלנו‪ .‬בלי יואב שריג )וינריבר( לא היינו חוגגים היום "יומולדת" ובוודאי לא היינו‬
‫נפגשים בשנים האחרונות כדי לשמוע הרצאות מעניינות ביותר מפי בני המחזור שלנו‪ .‬יואב‪,‬‬
‫יחד עם יהונתן שחר‪ ,‬מרים וולברג )שייר(‪ ,‬צבי ועדנה ליבן )ליברמן‪ ,‬איתן(‪ ,‬מוטי זוזובסקי‪,‬‬
‫רותי זוזובסקי )אולצ'יק( וארזה דניאלי )פיגובסקי( הם הוועדה שלנו‪ .‬הם מצליחים לכנס‪ ,‬אחת‬
‫לכמה שבועות‪ ,‬אנשים שסיימו את בית הספר התיכון שלהם לפני ‪ 57‬שנה!!! המפגשים‬
‫האלה מצליחים לא רק לעורר עניין ומחשבה – יש בהם משהו טוב ומנחם‪ .‬אנחנו באמת‬
‫שמחים לפגוש אחד את השני‪ ,‬לעקוב אחרי תהליך ההתבגרות שלנו‪ ,‬ולשמוע מה עושים‬
‫החברים אחרי שפרשו מהעמדות והתפקידים שמילאו בעבר‪ .‬וכך מסתבר שיש חיים אחרי‬
‫הפרישה‪ ,‬והחיים יכולים להיות טובים ומעניינים בכל גיל‪.‬‬
‫אנחנו גם סקרנים לדעת מה עשו החברים מאז סיום התיכון ועד עתה‪ .‬אי אפשר היה לשמור‬
‫על קשר עם כולם ולדעת לאן החיים הובילו את כולם‪ .‬אבל אנחנו עדיין מעוניינים לדעת איך‬
‫הגענו עד הלום‪ ,‬וגם לספר את הסיפור שלנו‪ ,‬בחזקת "איפה היינו ומה עשינו"‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬כדי להכין ספר אלקטרוני זה‪ ,‬אני מקבלת את דפי המידע האישיים‪ ,‬בטבלאות או‬
‫בכתיבה חופשית‪ ,‬ואני ממש מתרגשת מכל דף שאני קוראת‪ .‬מה שמרגש הם לא רק‬
‫ההישגים הגדולים‪ ,‬העצומים והמדאימים )כמו שהנכדים אומרים(‪ .‬הישגים והצלחות ברמות‬
‫הישראליות והבינלאומיות הגבוהות ביותר‪ .‬מסתבר שהמחזור שלנו עטור בפרסי ישראל‪,‬‬
‫פרסי ביטחון ישראל‪ ,‬פרס קרן וולף‪ ,‬פרסי קפלן ועוד פרסים וציונים לשבח שתקצר היריעה‬
‫מלפרט אותם כאן‪ .‬הישגים בתחום המדע‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הצבא‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬הכלכלה – בכל תחום‬
‫חשוב בחיינו בישראל נמצאים בוגרים שלנו‪ ,‬ובוודאי תלמידיהם ההולכים בדרכם‪.‬‬
‫אבל כאמור לא רק ההישגים ריגשו ושימחו אותי‪ .‬קראתי על הילדים שהגיעו אלינו אחרי‬
‫מלחמת העולם השנייה בה סבלו קור ורעב‪ ,‬ונדדו ממקום למקום באירופה שלאחר המלחמה‪.‬‬
‫הם למדו בכמה בתי ספר‪ ,‬בשפות שונות – וכאן הצליחו להתקבל לעירונית א'‪ ,‬להסתגל‬
‫וללמוד‪ ,‬בעברית‪ ,‬נושאים כמו תלמוד ודקדוק עברי יחד עם שאר מקצועות החובה והבחירה‪.‬‬
‫בתום הלימודים הם כבר פרצו את המחסומים והגיעו להישגים אדירים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪.‬‬
‫קראתי גם על ילדים שנולדו בארץ‪-‬ישראל שלמדו לאור עששית נפט‪ ,‬כי לא היה חשמל בבית‬
‫– והיום הם מהנדסי אלקטרוניקה רבי פעילות שפיתחו לוויינים ושיגרו טילים‪.‬‬
‫בכל הסיפורים שזורים לא רק הצלחות אלא גם אנושיות‪ ,‬ציונות‪ ,‬פעילות התנדבותית‬
‫וציבורית ואפילו הומור‪ .‬כנראה הייתה בתיכון שלנו תערובת נכונה של תלמידים טובים‪,‬‬
‫מוכשרים וחרוצים‪ ,‬מורים מיומנים‪ ,‬בעלי ידע רב ואידיאולוגיה חינוכית – ואולי גם הנוקשות‬
‫והקפדנות שלהם עזרה‪ .‬והיה המוטו‪ ,‬המופיע על סמל בית הספר "אמת‪ ,‬חוכמה ומוסר"‪.‬‬
‫לא יכול להיות מתכון יותר נכון מזה כדי ליצור מחזור כל כך מוצלח‪ ,‬כל כך מופלא כמו מחזור‬
‫‪.1955‬‬
‫לא נותר אלא להודות לכל מי ששלח את דפי המידע שלו ולאחל לכולנו "שנת הולדת" שמחה‬
‫ועוד שנים ארוכות וטובות‪ .‬אולי כדאי גם להציע שהדפים האלה יהיו התחלה של ביוגרפיה‬
‫אישית שהחברים יכתבו ויספרו לילדיהם ונכדיהם ‪ -‬כדי לתעד‪ ,‬לשמר ולהמשיך את הרוח‬
‫המיוחדת של המחזור הזה‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫רות סירקיס‪-‬ארליך‬
‫‪ 1‬בנובמבר ‪2012‬‬
‫‪8‬‬
‫הקדמה למהדורה השנייה – ‪ 25‬בנובמבר ‪2012‬‬
‫הספר האלקטרוני שלנו "איפה היינו ומה עשינו" זכה לתגובות נלהבות וחמות – ובנספח ג'‬
‫תמצאו כמה מהמכתבים שקיבלנו בעקבות המפגש והספר‪ .‬לשמחתי‪ ,‬המהדורה הראשונה‬
‫עשתה לכולנו משהו טוב‪ .‬משהו שחיבר אותנו אל החברים שלנו‪ ,‬אל הזיכרונות‪ ,‬אל עצמנו‬
‫בנעורינו‪.‬‬
‫לקראת המהדורה השנייה )הנוכחית( קיבלנו כ‪ 20-‬סיפורי חיים נוספים שהגיעו אלינו מהארץ‬
‫ומחו"ל‪ .‬ביניהם תוכלו למצוא את קורות חייהם של ארבעה מחברינו‪ ,‬החיים בניכר‪ ,‬שכתבו‬
‫את סיפוריהם‪ ,‬המעניינים והמרגשים מאוד‪ ,‬בשפה האנגלית‪ .‬קיבלנו צילומים חדשים‬
‫המדגימים את פועלם של חברים שונים – למשל מבנה רב קומות שנמצא בלב האנוי‪,‬‬
‫וייטנאם‪ ,‬שתכנן אלישע טצה; אוניית המכולות "אבו דאבי" שתכנן דן הופמן‪ ,‬בנמל שנחאי;‬
‫וצילום של ניצה מילר‪-‬ברוידה רוקדת עם אהוד מנור‪ .‬קיבלנו גם סיפורים יותר אישיים‪,‬‬
‫סיפורים עם סופטוב‪ ,‬וסיפורים של הגשמה עצמית‪ ,‬למשל הסיפור של מאירה גונט‪-‬פסחוביץ‬
‫שהגשימה רק לאחרונה את חלומה להיות צוללנית וסקיפרית‪ ,‬ומרים וולברג‪-‬שייר שלומדת‬
‫עכשיו נגינה בפסנתר ומשתתפת בקונצרטים‪.‬‬
‫קיבלנו גם כמה דפים עצובים על חברינו‪ ,‬שהלכו לעולמם בטרם עת‪ ,‬ושבני משפחתם הואילו‬
‫לכתוב עליהם ולתאר את המיוחדות של כל אחד מהם‪.‬‬
‫עוד הגיעו אלינו סיפורי הערכה על כמה מהמורים שלנו‪ .‬מורים שהשפיעו על בחירת מסלולי‬
‫הקריירה של רבים‪ .‬אך לא רק‪ .‬הם יצרו השקפת עולם‪ ,‬דרך חשיבה‪ ,‬ובעיקר מחויבות‬
‫לערכים ולמצוינות שמאפיינת את המחזור שלנו‪ .‬ובעצם אנחנו זכינו למורים שהיו צריכים‬
‫ללמד באוניברסיטאות‪ ,‬אך לא היה להם מקום בטכניון ובאוניברסיטה האחת שהיו אז בארץ‪.‬‬
‫במאמר שכתב העיתונאי צביקה מאיר בידיעות אחרונות‪ ,‬הוא לא התבייש לומר כי הרגיש‬
‫כמו בלעם שבא לקלל ויצא מברך‪ .‬הוא התרשם ממה שאנחנו לוקחים בטבעיות וכמובן מאליו‪,‬‬
‫ובכותרת המאמר שאל "איפה ישנם עוד" )המאמר‪ ,‬כפי שנכתב וכפי שהתפרסם בעיתון‪,‬‬
‫מצורפים בנספח ד'(‪ .‬העיתונאי גם קלט‪ ,‬למראה הפעלתנות‪ ,‬ואפילו השובבות‪ ,‬שהגיל )‪(75‬‬
‫הוא רק מספר‪ .‬ואמנם‪ ,‬בחלק מהסיפורים האישיים יש התייחסות לגיל‪ .‬לרוב בצורת שאלה –‬
‫"מה‪ ,‬כל כך מהר חלפו השנים?" והרי אנחנו עוד צעירים‪ .‬בוודאי צעירים ברוחנו‪ ,‬ועוד כוחנו‬
‫במותנינו‪ ,‬ועדיין פעילים‪ ,‬סקרנים ונענים לאתגרים חדשים‪.‬‬
‫אנחנו חיים בתקופה שבה יש ערך רב לרישות חברתי – נט‪-‬וורקינג – וזה גם די קל להיות‬
‫מרושתים ומחוברים‪ .‬בפייסבוק‪ ,‬בטוויטר‪ ,‬בלינקד‪-‬אין או סתם ב‪-‬מייל‪ .‬אנחנו רואים את‬
‫הילדים והנכדים שלנו צמודים למחשב ולאייפון‪ ,‬וכל הזמן נמצאים בקשר עם החברים‪,‬‬
‫שולחים מיסרונים‪ ,‬צילומים‪ ,‬סירטונים ומה לא‪ .‬אני חושבת שהקשרים של חברי המחזור‬
‫שלנו‪ ,‬שחודשו בזכות הפעילות של יואב שריג וחברי הוועדה‪ ,‬וקיבלו העצמה בחגיגת "יום‬
‫ההולדת" ומהספר האלקטרוני ‪ -‬הם דבר טוב שקרה לכולנו‪ .‬כשאני קוראת על פעילויותיהם‬
‫והישגיהם של החברים אני חושבת שאם היו בידינו אמצעי קשר כאלה בעבר – בוודאי היו‬
‫נוצרים סטארט‪-‬אפים לא רגילים‪ .‬כי כזה מיקבץ של כישרונות אינו דבר של מה בכך‪.‬‬
‫אני מציעה שנשמור על המומנטום ונשתמש במהדורה זו של הספר האלקטרוני – המציג את‬
‫תחומי התעניינותם ופעילותם של החברים‪ ,‬יחד עם המידע איך להגיע אליהם – לחידוש‬
‫וחיזוק הקשרים‪ .‬בין אם אלה קשרים אישיים‪ ,‬חברתיים‪,‬מקצועיים או עסקיים‪.‬‬
‫אנחנו מוכנים לקבל סיפורים נוספים ולהוציא מהדורה שלישית באביב ‪ .2013‬אפשר לכתוב‬
‫לא רק על הישגים פורמאליים אלא גם על תובנות שאתם רוצים לשתף עם החברים‪ ,‬ועל‬
‫הדברים הקטנים המרכיבים את חיינו‪ :‬קשר עם הילדים והנכדים‪ ,‬שמירת הבריאות‪ ,‬מסעות‬
‫מעניינים‪ ,‬זיכרונות מאירועים מיוחדים‪ .‬בקיצור – בואו ונמשיך לשמור על קשר‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫רות סירקיס‪-‬ארליך‬
‫‪ 25‬בנובמבר ‪2012‬‬
‫‪9‬‬
‫הקדמה למהדורה השלישית – ‪ 13‬במרץ ‪2013‬‬
‫במהדורה הנוכחית יש מעל ‪ 260‬עמודים‪ .‬זה אומר שכמעט הכפלנו את הספר לעומת‬
‫המהדורה הקודמת‪ ,‬ושנוספו חומרים רבים מלאי תוכן ועניין‪ .‬יש סיפורים נהדרים על המורים‬
‫שלנו‪ ,‬וקודם כל על המנהל דוד רכבי‪ .‬מסתבר שהוא לא היה רק קרחון שהסתובב‬
‫במסדרונות‪ ,‬אלא גם איש חינוך שהסכים לעצום עין‪ ,‬לעגל כמה פינות ולכופף כמה מהתקנות‬
‫שהוא עצמו המציא‪ .‬איך אנחנו יודעים זאת? כמה תלמידים סיפרו לנו על כך וכתבו עליו‬
‫בהערכה רבה‪.‬‬
‫הסיפורים שקיבלנו על המנהל הנוקשה בעל הלב הרך )לפעמים( – עוררו את סקרנותנו‬
‫לדעת מאיפה הגיע דוד רכבי אל בית ספרנו‪ .‬מה הרקע שלו ומה הכשיר אותו לתפקידו‪.‬‬
‫תהליך מציאת החומרים על אודות המנהל והמורים האחרים היה מאתגר‪ ,‬ובמהלכו נוצר‬
‫שיתוף פעולה עם כמה מהחברים‪ .‬כך הצלחנו לקבל‪ ,‬בעזרתה של בתיה שרמן‪-‬טאוב‪ ,‬דרך‬
‫אחייניתו של המנהל‪ ,‬חומר המבוסס על ספר הזיכרון של קהילת ביאליסטוק‪ .‬מסתבר שדוד‬
‫רכבי )רקוביצקי( שימש כבר בביאליסטוק מנהל של גימנסיה עברית‪ ,‬מודרנית‪ ,‬עם מעבדות‬
‫כימיה‪ ,‬פיזיקה וצילום‪ .‬לקנאתם הרבה של מנהלי תיכון פולניים אחרים‪ .‬גם את הסיפור הזה‬
‫אנו מביאים בהמשך‪.‬‬
‫בנוסף יש לנו כמה עמודים יפהפיים על פרופ' אהרונסון שכנראה היה המורה האולטימטיבי‬
‫שהגיע אלינו‪ ,‬לאחר שלמד ולימד בצרפת‪ ,‬אנגליה והודו‪ .‬זה ממש סיפור מדהים אשר יוסי‬
‫מרגלית ומילי מאסס התגייסו להביאו אלינו‪ .‬גם על סטרץ יש מאמר מעניין בו מוזכרים‬
‫שלושת הדוקטורטים שלו – ולא רק מכנסי הרכיבה והמגפיים שלו‪ .‬יש מקום כבוד גם למורים‬
‫קליין‪ ,‬שמיר וגב' גרינוולד‪ .‬ולא נפקד מקומם של מורי החוגים שהרחיבו את אופקינו כמו‬
‫הצייר אריה אלואיל שלימד ציור ואמנות והבמאי רפאל צבי שהדריך את החוג הדרמטי‪.‬‬
‫עוד דוגמא לשיתוף הפעולה הוא התחקיר על המורה למתמטיקה קליין‪ .‬זה התחיל עם ירח‬
‫צור שרצה לכתוב עליו אך לא מצא עליו חומרים‪ .‬במקרה‪ ,‬אני עשיתי‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬סדר‬
‫בערימות של ניירות השמורים עמי שנים רבות‪ .‬כך מצאתי קטע מעיתון מעריב‪ ,‬על מחזור‬
‫מוצלח אחר של העירונית‪ ,‬שהוציא מתוכו כמה טייקונים‪ .‬במרכז המאמר היה צילום של מחנך‬
‫אותה כיתה – המורה קליין‪ .‬סרקתי את הקטע ושלחתי לירח צור‪ .‬ואז התברר כי שמו הפרטי‬
‫של המורה הוא יהודה ולא יצחק‪ ,‬כפי שירח חשב‪ .‬בזכות השם הנכון ירח הצליח למצוא‬
‫חומרים רבים‪ ,‬מרתקים ומעניינים‪ ,‬ויחד עם חוויותיו האישיות כתב קטע מיוחד מאוד על‬
‫המורה האהוב הזה‪.‬‬
‫בנוסף לחומר על המורים השתדלנו לקבל עוד סיפורי חיים של הבוגרים וקיבלנו לא מעט‬
‫סיפורים שהגיעו מהארץ ומחו"ל‪ ,‬ממקומות שונים בעולם‪ .‬שמעון מלין כתב מוורמונט‪ ,‬תמר‬
‫ארנון‪-‬ליפקוביץ מפריז‪ ,‬זלמן מובשובסקי מסידני‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬מוטי הלפרן מבוסטון‪ ,‬עמירם‬
‫שפט מניו‪-‬ג'רסי‪ ,‬ראובן דר מלוס‪-‬אנג'לס ועוד רבים אחרים‪.‬‬
‫מה שמעניין בכל סיפורי החיים‪ ,‬מהארץ ומחו"ל‪ ,‬הוא שפע ומגוון העיסוקים של בוגרי‬
‫המחזור‪ .‬ניתן להתרשם מכך גם דרך צילומי עטיפות הספרים שהחברים כתבו‪ :‬ספרים‬
‫שעוסקים בבוטניקה ובפסיכולוגיה‪ ,‬מדע ופוליטיקה‪ ,‬בריאות לב האישה והליכי אימוץ ילדים‪,‬‬
‫וכמובן גם ספרי בישול‪ .‬הבסיס שקיבלנו בתיכון היה מקפצה לכל מה שכל אחד מאיתנו רצה‪,‬‬
‫חלם ושאף‪ .‬כנראה שעם בסיס כזה הכול אפשרי‪ ,‬ואפילו השמיים אינם הגבול‪.‬‬
‫מאמץ נוסף עשינו בכיוון הנצחת פועלם של כמה מחברינו שלצערנו נפטרו בטרם עת‪.‬‬
‫הסופרת עמיה ליבליך כתבה על עבודת חייו של ישראל ליבליך ז"ל )ח' ‪ ,( 7‬אשר נפטר מדום‬
‫לב בגיל ‪ .48‬הוא השאיר את רישומו על הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים ויש עד היום תהליכי מחקר הקרויים על שמו‪ .‬גם משה פלאטו הגיע להישגים‬
‫מופלאים בתחום הפיזיקה והמתמטיקה‪ ,‬וכיהן שנים רבות כאחד מחברי הוועדה לבחירת‬
‫מועמדים לפרס נובל לפיזיקה‪ .‬אברהם קלרון‪-‬קליך‪ ,‬לקח על עצמו לרכז את כל המידע הרב‬
‫על אודותיו‪ .‬הסיפור על יונתן גרינוולד‪ ,‬כפי שכתבו שלוש חברות‪ ,‬נוגע ללב ומשאיר את‬
‫הקורא‪ ,‬בייחוד אם הכיר את יונתן‪ ,‬מלא הערכה לדמות המיוחדת הזו‪ ,‬וצער רב על מותו‬
‫‪10‬‬
‫הטראגי‪ .‬בספר מוקדשים גם עמודים לזיכרן של יוהנה פרנר אשת הטלוויזיה ויעל העליון‬
‫אשת החינוך‪ .‬כמו כן קיבלנו חומרים רבים על "בריבוע" – יצחק בר יצחק – חומרים‬
‫המנציחים את הישגיו בתוכניות החלל של נאס"א ואת פעילותו הנערצת בחיל הצנחנים‪ .‬את‬
‫קורות חייו של יורם בן‪-‬פורת‪ ,‬על הישגיו הרבים כנשיא האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ואישיותו המיוחדת‪ ,‬קיבלנו מראובן גרונאו‪ ,‬חברו לספסל הלימודים‪ .‬משפחתו של איציק ברנר‬
‫כתבה על פעילותו הרבה בצבא‪ ,‬בראשון לציון ובמוזיאולגיה‪ .‬על איתן לב כתבה ארזה‬
‫דניאלי‪-‬פיגובסקי‪ ,‬ברגישות ובכאב‪ ,‬ועל אחרים כתבו בני משפחה וחברים שלהם‪.‬‬
‫בשבילי ובשביל רפי הכנת המהדורה השלישית של הספר הייתה תקופה מעניינת ומרגשת‪.‬‬
‫גם כי סיפורי החיים שקיבלנו היו מרתקים‪ ,‬וגם כי לא מעט חברים התגייסו למשימה ונעשתה‬
‫עבודת צוות יפה‪ .‬הייתה רוח טובה בעשייה ותחושת חשיבות להנצחת התיכון והמחזור שבו‬
‫למדנו‪ .‬החברים שהתנדבו עזרו בתחקירים‪ ,‬כתבו‪ ,‬חיפשו מידע וצילומים והעבירו אלינו‪,‬‬
‫הקלידו‪ ,‬תרגמו‪ ,‬סייעו ובדקו‪ .‬פתאום "נעלמו" ‪ 58‬השנים מאז שסיימנו את התיכון – או ‪62‬‬
‫שנה מאז שהתחלנו אותו‪ .‬תארו לעצמכם שמי שנולד ב‪ ,1951-‬כשאנחנו נכנסנו בשערי בית‬
‫הספר‪ ,‬היום הוא כבר "קשיש" בן ‪...62‬‬
‫אבל ביחס לזיכרונות מהתיכון הזמן כאילו עמד מלכת‪ .‬חזרנו אל עצמנו‪ ,‬אל תל אביב של‬
‫פעם‪ ,‬כשליד בית הספר עוד לא היה סינימטק אלא אגם שאותו חצה "בריבוע"‪ .‬חזרנו‬
‫לזיכרונות על המורים ועל התלמידים האחרים‪ ,‬כשאנו זוכרים מי אמר מה למי ומתי‪ .‬האנשים‬
‫שכתבו על עצמם‪ ,‬על המורים או על החברים – זוכרים הרבה רגעים‪ .‬רגעים של כעס ואכזבה‬
‫מציונים או מיחס מעליב של מורים‪ ,‬אך זוכרים גם שבחים‪ ,‬הישגים וציונים טובים‪ .‬זוכרים‬
‫תעלולים ומעשי שובבות‪ ,‬וגם רגעים מכוננים‪ ,‬רגעים של התעלות ושמחה‪ ,‬של חברות‬
‫וקירבה‪ .‬היום אנחנו יכולים להבין טוב יותר את המורים והחברים‪ ,‬יכולים לסלוח למחול ואולי‬
‫אף להשתחרר ממשא כבד‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לחברים הרבים שנרתמו למלאכת העשייה‪ ,‬הבילוש‪ ,‬המחקר‪ ,‬הכתיבה‪,‬‬
‫ההשתתפות והשותפות בספר על המחזור המיוחד והמפואר של ‪.1955‬‬
‫שלכם‬
‫רות סירקיס‪-‬ארליך‬
‫‪13.3.13‬‬
‫‪11‬‬
‫שיר לגימנסיה‬
‫מאת יהושע גרוס‬
‫כעת הגיע תורי‬
‫להשמיע דברי ברכה לבני מחזורי‬
‫מדובר בברכה מיוחדת‬
‫לחוגגי יום ההולדת‪.‬‬
‫יום הולדת של שבעים וחמש‬
‫שהתכנסו בצוותא לאירוע מרגש‪.‬‬
‫אין ספק שעל כולנו להיות מאד מאד מושפעים‬
‫מדברים שאמר בשעתו אלברט אינשטיין‪ ,‬דברים נפלאים‪:‬‬
‫"החיים‪ ,‬אמר אינשטיין‪ ,‬הם כמו רכיבה על אופניים‬
‫כדי לשמור על שיווי משקל צריך להמשיך לזוז ולא לשבת בעצלתיים"‬
‫ולכן על כל אחד מאתנו להמשיך ולנוע‬
‫ולא להיות במקום אחד נטוע‪.‬‬
‫בשעתו אמר אנדריי מורואה‪ ,‬הסופר הדגול‪:‬‬
‫"להזדקן זה נוהג רע ופסול‬
‫נוהג שלאדם עסוק אין זמן לאמץ‬
‫כך גם על כל אחד מאתנו להיות עסוק ומיומן‬
‫כדי שלאמץ את הזקנה לא יהיה לנו זמן‪.‬‬
‫מפרשת השבוע שעבר‪ ,‬היא פרשת "לך לך"‬
‫למדנו כי גם בגיל מבוגר ניתן לפעול ללא מנוחה‪,‬‬
‫שהרי בגילנו בן ‪ 75‬היה אברהם‪ ,‬ראש אבותינו‬
‫בצאתו מביתו בחרן לארצנו‪.‬‬
‫אכן להזדקן לא כל כך נעים‬
‫אך זו הדרך היחידה להאריך ימים‬
‫לכולכם שלוחה ברכתי ברוב אהבה‪,‬‬
‫כי תמשיכו לפעול בבריאות טובה‬
‫תזכו להרבה שנות בריאות‬
‫בהן תמשיכו לפעול במרץ וללא ליאות‬
‫ותיהנו כולכם מחיים טובים ועשירים‬
‫עד מאה ועשרים‪.‬‬
‫ולבסוף תודה מכל הלב‬
‫למארגנים של האירוע המלבב‬
‫כל טוב‬
‫יהושע גרוס‬
‫‪12‬‬
‫הגביע הוא שלנו‬
‫עמירם שפט הוא עכשיו מוזיקאי ופרופסור לרפואה מונעת‪ ,‬והוא זה ששלח אלינו את גזיר‬
‫העיתון ממקום מושבו בניו ג'רסי‪ ,‬ראובן דר – בידרמן גר בלוס אנג'לס ועסק כ‪ 40-‬שנה‬
‫בניהול מערכות טילים לשילוח לוויינים אמריקנים לחלל‪ .‬מוטי הלפרין גר בבוסטון והוא יזם‬
‫חברת אינטרנט שאותה מכר לאחרונה‪ .‬אריה לוין גר בירושלים‪ ,‬הוא פרופסור ללשון‬
‫הערבית באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל‪.‬‬
‫על התחרויות והגביעים כותב פרופסור אריה לוין‪:‬‬
‫התמונה הזאת נמצאת אצלי בחדר העבודה‪ ,‬והיא צולמה ביום חמישי ‪ ,5.5.55,‬באיצטדיון‬
‫המכבייה בתל‪-‬אביב‪ .‬אם אינני טועה‪ ,‬הצלם היה בן המחזור שלנו מיכאל מרטון‪.‬‬
‫הרביעייה שלנו זכתה באותה שנה בכל האליפויות האפשריות במקצוע זה‪:‬‬
‫• אליפות ישראל‪,‬‬
‫• אליפות הפועל לבוגרים‪,‬‬
‫• אליפות ישראל לנוער‪,‬‬
‫• אליפות בתי הספר של תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫• האליפות הארצית של בתי הספר‪.‬‬
‫משום מה לא נערכה אליפות הפועל לנוער במקצוע זה‪ ,‬כך שלא יכולנו לזכות בה‪.‬‬
‫הגביעים הובאו לבית הספר ואולי הם עדיין שם‪...‬‬
‫‪13‬‬
14
‫דפי מידע‬
‫אישיים של‬
‫החברים‬
‫‪15‬‬
‫אביטל כהן – גור‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הדגנים ‪1‬א גבעתיים ‪53482‬‬
‫טלפון קווי‪03-5730611 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-6349070 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫נולדתי בשנת ‪ 1938‬בכפר סבא‪ ,‬ישוב בו גרו סבי וקרובי משפחה נוספים‪ .‬הייתי משוכנעת‬
‫ששם היישוב – כפר‪-‬סבא )שהיה בעת ילדותי כפר קטן מוקף פרדסים( הוא רק עקב העובדה‬
‫שסבי גר שם‪ .‬בהמשך עברו הורי להתגורר בתל‪-‬אביב‪ ,‬אך את כל החופשות והחגים ביליתי‬
‫בכפר‪-‬סבא‪.‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫לאחר שסיימתי את לימודי בבית הספר התיכון )משם אתם זוכרים אותי בוודאי בשם איטה‬
‫כהן‪ ,‬אך תשכחו מהשם הזה(‪ ,‬שירתתי שירות צבאי בחיל האוויר‪ .‬לאחר השירות הצבאי‬
‫למדתי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬עבדתי מספר שנים במחלקת ילדים בבית‬
‫החולים וקיבלתי תואר רופא מומחה ברפואת ילדים‪.‬‬
‫אח"כ נסעתי שוב ללימודים בביה"ס לרפואה בירושלים ולמדתי‪ ,‬במימון משרד הבריאות‪,‬‬
‫לתואר מוסמך בבריאות הציבור וקיבלתי תואר שני של רופא מומחה בבריאות הציבור‬
‫ובהמשך – גם מומחיות שלישית במינהל רפואי‪.‬‬
‫עבודה‬
‫מצוידת בתארים אלו‪ ,‬זכיתי במכרז לתפקיד הרופאה המחוזית )מנהלת לשכת הבריאות(‬
‫במחוז ת"א וגוש דן‪ ,‬הכולל כ‪ 1,200,000 -‬תושבים‪.‬‬
‫במסגרת תפקידי‪ ,‬הייתי אחראית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הפסיכיאטר המחוזי‪ ,‬המהנדס המחוזי‪,‬‬
‫הרוקח המחוזי ועוד‪ ,‬בין שאר תפקידי היה פיקוח על כל מוסדות הרפואה במחוז‪ ,‬כולל בתי‬
‫חולים ציבוריים ופרטיים ומוסדות לחולים כרוניים‪ ,‬וכן עסקתי בנושאים רבים נוספים‪.‬‬
‫בין השאר טיפלתי בנושא הכאוב של האשפוז הסיעודי והיו בני מחזור מהתיכון שלנו שנעזרו‬
‫בי כאשר רצו לאשפז את הוריהם הקשישים‪.‬‬
‫עם פרישתי לגמלאות‪ ,‬התחלתי לעבוד במוסד לביטוח לאומי – השתתפות בועדות הרפואיות‬
‫)הידועות לשמצה( בנושא תאונות עבודה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫יש לי בן ובת‪ .‬בתי וטרינרית ובני דיפלומט – כיום הנספח המסחרי בטייוואן‪ ,‬ולכן בשנים‬
‫האחרונות אני נוסעת לכיוון המזרח הרחוק )אחד משני נכדי נולד בטייפה(‪.‬‬
‫אבי ילדי‪ ,‬חגי‪ ,‬נפטר כשילדי היו קטנים‪ .‬מזה כ‪ 20 -‬שנים יש לי חבר מקסים‪ ,‬עמוס‪ ,‬אלמן‪,‬‬
‫רופא במקצועו ואיש אשכולות‪.‬‬
‫אני רוצה לספר על אחד המקרים המשעשעים שאירעו לי בעת עבודתי‪:‬‬
‫במסגרת משפט שקיימתי נגד מנהל מוסד רפואי שפעל ללא רישיון )מדובר באדם בעל עבר‬
‫מפוקפק שלא קשור לשום מקצוע רפואי(‪ ,‬גנבו לי פעמיים את המכונית וכן גנבו את המכונית‬
‫של התובעת מהפרקליטות‪.‬‬
‫המנהל האדמיניסטרטיבי של משרד הבריאות ‪ ,‬שהיה יוצא שב"כ‪ ,‬החליט שבעל המוסד‬
‫מתנכל לי ושיש צורך להגן עלי‪ .‬סידרו לי סורגים בכל הדירה‪ ,‬נתנו לי גז מדמיע ושוקר‬
‫חשמלי‪ ,‬והשיא היה שהציבו בדירתי שומרי ראש ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬שגם הלכו אחרי לכל‬
‫מקום )שומרי הראש היו מתחלפים(‪.‬‬
‫הילדים שלי‪ ,‬שהיו אז קטנים‪ ,‬היו גאים שלאמא שלהם יש שומרי ראש‪ ,‬אבל הסידור הזה‬
‫עלה לי על העצבים והתחננתי שיורידו ממני את שומרי הראש‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬עד היום אני לא משוכנעת שהאנשים שניהלתי מולם את המשפט‪ ,‬הם שגנבו לי את‬
‫המכונית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אברהם פיזנטי‬
‫כתובת‪ :‬הערמונים ‪ ,3/4‬ת"ד ‪ ,7388‬נשר ‪36810‬‬
‫טלפון קווי‪ 04-8204321 :‬פקס‪04-8204321 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-8104321 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫הערת פתיחה‪ :‬רבות היססתי אם לכתוב כאן בכלל‪ .‬כי מה בסך הכל שווים חיי? ומדוע אני‬
‫זכאי בכלל להעסיק את הציבור בעיון בפרשת חיי? העיסוקים שלי מעולם לא נחשבו‬
‫בקטגוריות למועמדויות לפרסים חשובים ויתר הפרטים לא שווים איזכור‪ .‬בסוף החלטתי כן‬
‫לכתוב‪ ,‬בשביל הבן שלי‪ ,‬והמבין יבין‪ .‬ויש כמה נקודות ציון השוות איזכור‪.‬‬
‫נולדתי ב ‪ 1936‬בסופיה – בולגריה‪ ,‬הארץ הכי יפה באירופה ובה האנשים הכי יפים והגונים‬
‫באירופה‪ ,‬הארץ היחידה שהיתה תחת כיבוש נאצי ולא נתנה לגרש את היהודים למחנות‬
‫ריכוז )ושיספר מיכאל בר זוהר עד מחר שגורשו משם יהודים‪ :‬טרקיה ומקדוניה היו חלק‬
‫מבולגריה במאה ה ‪ 13‬לזמן קצר ומאז לא היו אף פעם חלק מבולגריה‪ ,‬אשר היתה תחת‬
‫כיבוש טורקי במשך כ ‪ 500‬שנה החל ב ‪ 1396‬בערך(‪.‬‬
‫עליתי לארץ ב ‪ 10.4.1949‬באוניה בולגריה‪ 4,500 .‬איש באונית משא אחת‪ ,‬עם דרכון‬
‫קולקטיבי לכל ‪ 250‬איש‪ .‬ה"מישלוח" האנושי הגדול ביותר ב"מיטען" אחד שהגיע אי פעם‬
‫לארץ‪ .‬הגענו לחופי הארץ מוקדם בשבת בבוקר‪ .‬נצלינו ונישרפנו כי היה חמסין של אביב והיה‬
‫גם שעבס ולא נתנו לנו לרדת אלא אחרי ‪ 20:00‬ואז הצלחנו לנגוע בקרקע המולדת )מחסן‬
‫נמל חיפה( קצת לפני אמצע הלילה‪.‬‬
‫אחרי שהעמיסו אותנו על משאיות והגענו למקום רחוק )שהתברר כפרדס חנה( שם קיבלנו‬
‫חצי אוהל הודי )אותו חילקנו ארבעתנו עם עוד משפחה(‪ .‬הצלילים הראשונים ששמעתי מן‬
‫הארץ היה צחוקים אדירים ובלתי פוסקים של נשים‪ ,‬אשר בדיעבד התברר שהם יללות של‬
‫תנים מן הפרדסים הסמוכים – היו רבים אז בפרדס חנה!‬
‫כעבור חודש שוב העמיסו אותנו על משאית והגענו לירושלים לפנסיון קליין ברחוב קינג ג'ורג'‬
‫)‪ 8‬או ‪ (10‬ושבוע לאחר מכן חזיתי בארוע מרגש – מצעד העצמאות הראשון של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬היינו בדיוק מול במת בן גוריון ורב אלוף דורי‪.‬‬
‫בששת החודשים הבאים חילקנו בירושלים עם עוד ‪ 2‬משפחות דירת ‪ 3‬חדרים‪ ,‬בבית ערבי‬
‫נטוש בדרך בית לחם‪ ,‬עם מטבחון אחד ושרותים מזרחיים )אחד( בלי מים ובלי חשמל‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1949‬לקח אבי ז"ל הלואות "עד הצוואר" בסכום ‪ 750‬לא"י ועברנו לתל ברוך )ליד‬
‫תל אביב( לדירת חדר בת ‪ 35‬מ"ר עם מים )וגם זרמי שטפונות על פני דרכי העפר אשר‬
‫הקיפו את הבית משני הצדדים( אך בלי חשמל‪ .‬זה גם היה החורף בו היה שלג בתל אביב‬
‫וחשבתי לתומי שיהיו עוד רבים אחריו‪.‬‬
‫בסוף כתה ח' החליטו מורי שאני מועמד טבעי לתיכון עיוני והצליחו לסדר לי להיבחן בחינות‬
‫כניסה )זוכרים( לעירונית א' – אנגלית וחשבון‪ .‬הצלחתי והתקבלתי‪.‬‬
‫להיות עולה חדש בתיכון עירוני א' לא היה פשוט‪ .‬איש לא היה עוין‪ ,‬אך כולם )כמעט( היו‬
‫מצפון תל אביב‪ ,‬בוגרי העממיים הטובים‪ ,‬מגובשים‪ ,‬שייכים כמעט כולם ל‪ :‬נוער העובד‪,‬‬
‫מחנות העולים‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬הצופים וכו'‪ .‬אני הייתי צריך להילחם לתפוס את אחד‬
‫משלושת האוטובוסים )ליום!( כדי לשוב הביתה – לתל ברוך‪ .‬אני זוכר שיצחק בר יצחק ז"ל‬
‫ואורי בן שלום היו נוסעים להרצליה ומצבם היה יותר קל‪.‬‬
‫חלק ממשחקי הילדים שלנו בילינו באוירון המצרי )‪ (B17‬אשר הופל מצפון לתל אביב סמוך‬
‫לחוף הים )מלא פרדסים סביבו(‪ .‬היתר – על שפת הים או בשכונה‪ .‬לא היו בסופי שבוע או‬
‫בלילה אמצעי תחבורה לתל אביב‪.‬‬
‫לא אייגע עם החוויות מהתיכון‪ .‬אני מניח כי מזכירים אותן לעתים‪ ,‬אבל ארשה לעצמי להזכיר‬
‫דבר אחד‪ :‬כאשר שאלו ‪ -‬למה באים לבית הספר? תשובת רבים היתה‪ :‬בשביל ההפסקות!‬
‫עבורי עירונית א' היתה כור ההיתוך‪ .‬רק כאשר עברתי מיבדקי קצונה בהצלחה והתקבלתי‬
‫לעתודה האקדמאית ב ‪ 1955‬והתגייסתי‪ ,‬הרגשתי "לא שונה" במידה מספקת‪ .‬צה"ל פירק‬
‫‪17‬‬
‫את העתודה האקדמאית של ‪ 1955‬והשאיר רק את אלה שלמדו רפואה ואלה שהיו קשורים‬
‫בועדה לאנרגיה אטומית )בקיצור – אלה שנסעו לפריז אחרי הלימודים ואחר כך עבדו‬
‫ב"כיתן" דימונה(‪ .‬את כל היתר )גם אותי( גייס‪ .‬כאשר הגענו )שוב במשאית כמובן( באמצע‬
‫הלילה )שוב כמובן( באוקטובר ‪ 1955‬למחנה חסה – גדוד ‪ , 82‬שריון‪ ,‬בסוף העולם – לא‬
‫שמאלה ולא ימינה אלא ישר‪ ,‬קידמו אותנו ב‪ :‬מפה יוצאים אחרי שנתיים וחצי או על אלונקה‪.‬‬
‫גורלי היה ‪ -‬בדרך השניה‪.‬‬
‫במבצע קדש הייתי מפקד טנק‪ .‬הגענו לביר רוד סלים‪ ,‬שם נפצעתי‪) ,‬מערבה מביר גפגפה( ‪4‬‬
‫טנקים מתוך ‪ 12‬של הפלוגה‪ .‬לא תאמינו מדוע – בגלל תקלות טכניות‪ .‬אלה היו המ"פ )לא‬
‫תאמינו – רב סרן שמואל גורודיש(‪ ,‬הסמ"פ‪ ,‬עוד מפקד מחלקה ואני‪ .‬לא תאמינו מי היה‬
‫התותחן שלי בטנק – יאנוש בן גל )אני בן המעטים שיודע מה היה שמו הקודם(‪ ,‬וזה לא אומר‬
‫שאני או טו טו הייתי מועמד לרמטכ"ל!‬
‫למה סיפרתי את כל זה? כי אף אחד לא כתב על התקופות המכריעות בחייו אלא ספר רק‬
‫את הפרסים שקיבל‪ .‬היו גם דברים אחרים‪ .‬היו גם טעויות‪.‬‬
‫‪ – 1957‬תחילת לימודי בטכניון‪.‬‬
‫‪ – 1961‬תואר ראשון בהנדסה אזרחית – מבנים‪ ,‬בהצטיינות‪.‬‬
‫‪ – 1965‬תואר שני בהנדסה אזרחית ‪ -‬מבנים‪ .‬יצחק רבין היה אורח הכבוד ולחץ את יד כל‬
‫אחד מהמקבלים תואר גבוה‪.‬‬
‫‪) – 1968‬טעות ראשונה( – התגייסתי לטכניון לפקולטה להנדסה אזרחית בתור מרצה אחרי‬
‫שויתרתי על כרטיס "ירוק" כמעט מוכן לארצות הברית )התקבלתי לעבודה במשרד‬
‫תכנון גדול והתכוונתי לעשות שם דוקטור(‪ .‬למה טעות? בדיעבד ייתברר כי‬
‫האקדמיה היא עבור בעלי מערכת עיכול מנירוסטה ולי היתה רגילה‪.‬‬
‫‪ – 1972‬קיבלתי תואר דוקטור‪ .‬בטקס הסיום היה אורח משה דיין‪ .‬הוא פתח ואמר‪ :‬אני מברך‬
‫את מקבלי התוארים‪ .‬נושא הדברים שלי הוא הפלסטינאים‪ .‬לא היו לחיצות ידיים כי‬
‫לא היה מענין‪.‬‬
‫‪ – 1972‬קביעות קיבלתי ולא ויתרתי עליה )טעות שנייה(‪.‬‬
‫‪ – 1968‬הגעתי לחיפה רווק‪) .‬טעות שלישית(‪ .‬באותה התקופה היית יוצא בחיפה לרחוב‬
‫בשעה ‪ 21.00‬עם כלב או הולך מהר‪ .‬אחרת אין לך סיבה להיות ברחוב‪ .‬כל מי‬
‫שעבר את גיל ה‪ 25‬היה נשוי עם ילד אחד או היגר לתל אביב )או חו"ל אחר( ואני‬
‫הייתי רווק בן ‪.32‬‬
‫במשך ‪ 15‬שנים הייתי הורה יחיד‪ ,‬עד שבני הגיע לגיל ‪ ,21‬וסחבתי אותו לכל מקום בעולם‬
‫אליו הגעתי‪ ,‬שבתון‪ ,‬כנס וכו'‪ .‬בסוף השרות שלו לא היה לו כל ענין לנסוע לחו"ל‪.‬‬
‫פרסמתי עשרות מאמרים ומחקרים‪ ,‬במקומות מדעיים מאד ובמקומות הנדסיים מאד‪.‬‬
‫באנגלית ובשנים האחרונות גם בעברית‪.‬‬
‫החל מ ‪ 1977‬הייתי חבר ב ‪ 15‬ועדות תקינה‪ ,‬שמי רשום על הרבה תקנים בנושאי בניה –‬
‫מבנים‪ .‬הייתי יושב ראש ‪ 7‬מהן‪ .‬הייתי חבר בתקנים חשובים כמו התקן לרעידות אדמה‪,‬‬
‫לבטון מזוין )שם הייתי חבר למעלה מ ‪ 18‬שנה ויושב ראש כ ‪ 5‬שנים(‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1983‬ועד ‪ 2003‬הייתי נציג ישראל בועדה האירופית לבטון ‪ CEB‬ובה הייתי גם‬
‫חבר בשתי ועדות מקצועיות‪ .‬עד ‪ – 1985‬מיועצי ראש הג"א )תת אלוף בירו( להנדסת חילוץ‪.‬‬
‫הייתי יועץ במשרד הבנוי והשיכון‪ ,‬משרד הבטחון‪ ,‬משרד העבודה והרווחה )יש דוחות‬
‫וחשבוניות(‪ .‬כמו כן – מומחה מטעם בתי משפט השלום והמחוזי בכמה ערים‪.‬‬
‫הייתי מהנדס המשלחת ששיגר צה"ל לסיוע ברעידת האדמה במקסיקו סיטי – ‪ .1985‬באותה‬
‫שנה השתחררתי משרות מילויים בדרגת סרן‪.‬‬
‫שבתונים ביליתי בכמה מקומות ביניהם כמה מן היפים בעולם‪ ,‬כמו קלגרי וונקובר בקנדה‬
‫וכמובן לונדון‪.‬‬
‫אני ‪ FELLOW‬ב ‪ ASCE‬וב ‪.IABSE‬‬
‫אחרי פרישתי מגדוד הנדסה אזרחית בחטיבת הטכניון בצבא האקדמיה בשנת ‪ 2004‬עשיתי‬
‫את ארבעת הטרקים הגדולים והחשובים בנפאל‪– 2007 , LANGTANG – 2006 :‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ ANNAPURNA‬סובב‪ EVEREST BASE CAMP – 2008 ,‬ו ‪ANNAPURNA – 2009‬‬
‫‪ BASE CAMP‬וכמובן – ‪ .POON HILL‬אין שום הנאה שמשתווה לזו להביט על העולם‬
‫מגובה ‪ 5416‬מ' אשר עלית לבד ברגל בגיל ‪.71‬‬
‫הנושאים של בטון מזוין תמיד ענינו אותי במיוחד‪ .‬ב ‪ 1980‬התפרסמה הגירסה הראשונה של‬
‫הספר שלי‪ .‬ב ‪ – 1993‬גירסה שניה‪ .‬ב ‪ 2002‬גירסה שלישית‪.‬‬
‫הספר שלי‪ :‬בטון מזוין – עקרונות‪ , ISBN 965-555-098-2 ,‬משמש את הסטודנטים ב‪:‬‬
‫טכניון‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬מכללת )עד שתוכר סופית כאוניברסיטה על יד שר הבטחון‬
‫הבא( אריאל ומכללת סמי שמעון‪ ,‬וכן מהנדסים‪ .‬זה הספר היחידי )עד לסוף ‪ (2012‬בעברית‬
‫בנושא זה‪.‬‬
‫לאחר שהבנתי כי ספר הנדסי שישרת את הציבור‪ ,‬צריך להיות מעודכן כל הזמן )והשוק‬
‫המצומצם בארץ פשוט לא מאפשר את זה כלכלית(‪ ,‬אחרת שינויים בתקנים גורמים לו לאבד‬
‫רלבנטיות‪ ,‬החלטתי החלטה איסטרטגית‪ :‬להפסיק להדפיס אותו ולכרוך אותו‪ ,‬אלא לשים‬
‫אותו באינטרנט‪ ,‬לתחזק אותו באופן קבוע על ידי עידכון כל פרק כאשר יגיע הצורך לעדכנו‬
‫ולהעלותו מחדש כפרק מעודכן‪ .‬זו מעמסה אשר כל אחד השואף להיות רלבנטי‪ ,‬בכל עיסוק‪,‬‬
‫צריך ליטול על עצמו‪ .‬האתר פתוח כשרות לציבור והכניסה אליו בחינם‪ .‬במשך הזמן הוספתי‬
‫פרקים שלא הופיעו בגירסה המודפסת‪.‬‬
‫הספר במלואו מופיע באתר שלי באינטרנט‪) www.pisanty.com ,‬בו יש גם מאמרים‬
‫בודדים מהזמן האחרון בהחלט( ויהיה שם )שולם( עד ‪ . 2018‬אני ממריא מכאן ב ‪) 2013‬או‬
‫לפני כן( ובזאת אסיים כי עד אז לא יקרה לי דבר מענין בחיים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫אברהם קלרון – קליך‬
‫כתובת‪ :‬רח' שמעוני דוד ‪ ,10‬הרצליה ‪46367‬‬
‫טלפון קווי‪09.9549911 :‬‬
‫טלפון נייד‪052.5348543 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שירות צבאי סדיר ‪ /‬מילואים‬
‫חייל‬
‫שנים‬
‫קשר‬
‫‪3‬‬
‫קשר‬
‫מילואים‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫טכניון‬
‫‪4‬‬
‫מכון טכנולוגי – ניו‬
‫‪2‬‬
‫יורק‬
‫אוניברסיטת קולומביה‬
‫‪2‬‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫אוניברסיטת קולומביה‬
‫‪2‬‬
‫תפקיד‬
‫מפקד מחלקת קשר‬
‫לוחמה אלקטרונית‬
‫דרגת שחרור‬
‫סגן‬
‫סרן‬
‫פקולטה‬
‫חשמל‬
‫חשמל‬
‫עיר‬
‫חיפה‬
‫ניו יורק‬
‫ארץ‬
‫ישראל‬
‫ארה"ב‬
‫תואר‬
‫‪BSc‬‬
‫‪MSc‬‬
‫מדעי המחשב‬
‫ניו יורק‬
‫ארה"ב‬
‫‪EE‬‬
‫פקולטה‬
‫אסטרופיסיק‬
‫ה‬
‫עיר‬
‫ניו‬
‫יורק‬
‫ארץ‬
‫ארה"ב‬
‫הערות‬
‫חבר סגל מחקר בכיר‬
‫בפרויקטי חלל של‬
‫נאסא‪.‬‬
‫שליחויות‪ ,‬השתלמויות ותפקידים בחו"ל‬
‫‪ 40‬שנה של עבודת פתוח אלקטרוני וניהול בכיר בחברות הייטק בארץ ובחו"ל‪ :‬שוודיה‪ ,‬צרפת‬
‫וארה"ב )כ‪ 12 -‬שנים( במגוון תפקידים ונושאים ‪ -‬אזרחיים וצבאיים‪ .‬ניהול פרויקטי תקשורת‬
‫מורכבים בשיתוף עם חברות בינלאומיות‪.‬‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‬
‫שותף בהקמה של כמה חברות סטארט‪-‬אפ בתפקיד סמנכ"ל ומנהל פתוח‪.‬‬
‫פטנטים‬
‫בעל פטנט בינלאומי‪ ,‬שנרשם בארה"ב‪ ,‬עבור מערכות מדידה ובקרה‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית קהילתית ‪ /‬ציבורית‬
‫ריכוז פעילות השחמט בטכניון בתקופת הלימודים‪.‬‬
‫חבר‪ ,‬במשך שנה‪ ,‬בקבוצת השחמט של אס"א‪.‬‬
‫משפחתי‬
‫נשוי‪ 3 ,‬בנים )שניים נשואים(‪ 3 ,‬נכדים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫אבשלום מזרחי‬
‫כתובת‪ :‬רח' בוני העיר ‪ ,5‬תל אביב ‪69373‬‬
‫טלפון קווי‪03-6993786 :‬‬
‫טלפון נייד‪:‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שירות צבאי‬
‫‪55-57‬‬
‫חייל נח"ל‬
‫מ"כ‬
‫סמל‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫‪57-61‬‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫‪65-69‬‬
‫בשנת ‪80‬‬
‫מוסמך למדעים‪ ,‬מיקרוביולוגיה‪ ,‬בי"ס לרפואה‬
‫עיר‬
‫פקולטה‬
‫בית ספר‬
‫לרפואה‬
‫ארץ‬
‫תואר ‪ /‬הערות‬
‫דר לפילוסופיה‬
‫פרופ' חבר לפילוסופיה‬
‫תפקידים ממלכתיים ‪ /‬ציבוריים‬
‫‪ 1962-1991‬מדען במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה‪ .‬עיסוק‪ :‬מחקר‪ ,‬פיתוח וייצור חומרים‬
‫ביולוגים‪.‬‬
‫‪ 1993-2012‬מנהל אקדמי של מכללת רידמן לרפואה משלימה‪.‬‬
‫‪ 2000-2010‬מרצה באוניברסיטת בר אילן בנושא "בריאות ורפואה של יהודי תימן"‪.‬‬
‫שליחויות‪ ,‬השתלמויות ותפקידים בחו"ל‬
‫במשך כל השנים השתתפות בכנסים בינלאומיים ופעמיים שבתון בארה"ב‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‬
‫‪ 1989-1995‬קורסים ניידים בביוטכנולוגיה במזרח הרחוק מטעם משרד החוץ )מש"ב(‪.‬‬
‫פרסומים – ספרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬בלוגים‬
‫‪ 1961‬עד היום‪ :‬כ‪ 100-‬מאמרים מדעיים שפטים‪ .‬עריכה של סדרת ספרים בביוטכנולוגיה‬
‫)באנגלית(‪.‬‬
‫עריכה וכתיבה של שורה ארוכה של מאמרים וספרים בנושאי חיים‪ ,‬בריאות‪ ,‬רפואה וחולי‬
‫)בעברית(‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית ציבורית‬
‫‪ 1983-1993‬יו"ר העמותה לתזונה ולאורח חיים בריא‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אהרון גולדמן‬
Aaron Goldman
Address: 1486 Valcartier St ,
Sunnyvale, CA 94087365
Telephone: 408-685-2002
E-Mail: [email protected]
Childhood and High School
When my parents immigrated to Palestine in 1933, as active members of Hachalutz
Hatzair, they joined kibbutz Ayelet Hashachar, where I was born. We moved to TelAviv in 1948, after seven years in Rishon Letzion.
The teacher that influenced me the most in our high school was Mr. Y. Klein, our
Physics teacher. I often wondered if I would have been so dedicated to Physics if I
did not have him as a teacher (my parents intended for me to study Agriculture, but
this never happened).
Army and Studies
During 1955-1957 I served in the Nachal, including Nachal Mutznach. During 19571962 I completed my MSc in Physics at the Hebrew University. In 1962 I married
Rutti Naor, who studied at Ironit Hey, in our old building on Maze St. During 19621965 I completed my DSc in Physics at the Technion, where I started to develop new
approaches to Quantitative Spectroscopy. For my Post Doc I joined a research group
at the University of Denver, Colorado, which started balloon borne infrared solar
spectrometers measurements of the stratospheric molecular composition. We were
the first to identify and quantify several gases, previously unknown in the
stratosphere, and are essential to the atmospheric radiative and chemical properties.
Research and Academic Activities
We continued these studies for many years, with more advanced spectrometers and
analysis. In collaboration with several national and international groups, I developed
new methods for the analysis of such spectra. The software and the databases we
developed are now used world wide, for ground-based, air borne, and satellite borne
systems. I also introduced graduate level courses in Quantitative Atmospheric
Spectroscopy, and many graduate students have earned their degrees using these
methods. My research projects were funded mostly by NSF and NASA. I published
over 300 papers in refereed journals.
Life after Retirement
In 2009 I retired from the University of Denver, as Emeritus Professor of Physics,
Distinguished Evans Professor, and Affiliate Scientist at the National Center for
Atmospheric Research (NCAR) in Boulder Colorado, where I collaborated for many
years with the Atmospheric Chemistry Division. Rutti and I then moved to Sunnyvale,
California, to live near our two sons - born in Denver, obtained their graduate
degrees in the top schools of the Bay area and remained there to develop their
professional and family life, each with three children. I continue to be involved in our
research, but at a smaller scale.
Our kids have recently prepared for us a 50 years wedding anniversary party. The
pictures below tell some of the story.
22
23
‫אורי קוגן )כהן(‬
‫כתובת‪ :‬רחוב יחזקאל קויפמן ‪ 13‬חיפה ‪34780‬‬
‫טלפון קווי‪04-8244307 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-8100062 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי ולימודים‬
‫בצבא שרתתי בגולני‪ ,‬כסמל מודיעין‪-‬סיירים‪.‬‬
‫למדתי בטכניון וקיבלתי תואר ראשון בהנדסה כימית )‪ ,(1962‬ותואר שני בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה‬
‫) ‪.(1964‬‬
‫עשיתי השתלמות במלגת "יוניצף" בארה"ב‪ ,‬בפיתוח מקורות חלבון ממקור צמחי להזנת האדם‬
‫)‪.(1964-65‬‬
‫באוניברסיטת אילינוי בארה"ב עשיתי תואר ד"ר במדעי המזון‪ ,‬כולל השתלמות פוסט דוקטורט‬
‫באוניברסיטה זו )‪.(1966-70‬‬
‫עבודה ואקדמיה‬
‫עבדתי בארה"ב במחלקת המחקר בחברת ‪.(1971-72) Procter and Gamble‬‬
‫ב‪ 1972-‬הצטרפתי כחבר סגל בפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון‪.‬‬
‫במחקר עסקתי בין השאר‪ ,‬בהשפעת מרכיבים שונים במזון על המבנה והתפקוד של ממברנות‬
‫ביולוגיות‪ ,‬במודיפיקציה של אנזימים והתאמתם לפעילות בסביבה לא מימית‪,‬‬
‫ובלימוד מנגנון האסוציאציה של חלבוני חלב‪.‬‬
‫במהלך השנים פרסמתי למעלה מ‪ 100 -‬מאמרים בעיתונות המדעית‪ ,‬וכן פטנטים‪.‬‬
‫הנחיתי ‪ 35‬סטודנטים לתואר שני ולתואר דוקטור‪ .‬כמו כן עשיתי שבתונים באוניברסיטת קולומביה‪,‬‬
‫ניו‪-‬יורק )‪ (1978-1980‬ובאוניברסיטת קליפורניה ‪.( 2006 ,1995-96) Davis -‬‬
‫הייתי דיקן הפקולטה בטכניון במשך שתי קדנציות‪ ,‬וכן ראש המרכז למחקר ופיתוח לתעשיות המזון‪,‬‬
‫במסגרת מוסד הטכניון למחקר ופיתוח‪.‬‬
‫הייתי מופקד בטכניון על הקתדרה לרפואה מונעת ‪ . 2001 - 2006‬קבלתי פרס מפעל חיים‬
‫באקדמיה מטעם איגוד תעשיות המזון ב‪ ,2010 -‬על תרומה למחקר ופיתוח בתעשיית המזון ועל‬
‫הכשרת דורות של סטודנטים בטכניון‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫מאז פרישתי כפרופ' אמריטוס בשנת ‪ 2006‬אני ממשיך בפעילות חלקית בהוראה בהתנדבות‪,‬‬
‫במחקר‪ ,‬ובחברות בוועדות מייעצות של המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫במשפחה‪ :‬יהודית ואני‪ ,‬אותה הכרתי עוד בגולני‪ ,‬נישאנו בשנת ‪ ,1962‬ולנו בת ושני בנים ו‪ 5-‬נכדים‪,‬‬
‫שמסבים לנו שמחה וקורת רוח‪.‬‬
‫בתחום התחביבים‪ ,‬תמיד אהבתי טיולים‪ .‬בילדות‪ ,‬בארץ‪ ,‬ברגל ובאופניים‪ .‬ואח"כ גם בחו"ל‪.‬‬
‫משמאל‪ ,‬עם ידידי הטוב דן עץ‪-‬הדר‪ ,‬באופניים‪ ,‬בעליה מטבריה‪ ,‬בדרך ממטולה לתל‪-‬אביב‪.1955 ,‬‬
‫מימין‪ ,‬עם בני אמיר במסע רגלי בן ‪ 20‬יום בהימליה‪ ,‬סובב אנפורנה‪ ,‬נפאל‪ ,‬בגובה ‪ 5418‬מ'‪1992 ,‬‬
‫‪24‬‬
‫איילה ברודצקי – תמרי‬
‫כתובת‪ :‬רח' רמב'ם ‪ 41‬רעננה‪.‬‬
‫טלפון קווי‪09-7428673 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫סיימתי את לימודי במגמה הביולוגית )ח‪ .(6‬לאחר הצבא‪ ,‬למדתי באוניברסיטה בירושלים‬
‫גיאוגרפיה וביולוגיה לתואר השני‪ ,‬ומאוחר יותר השלמתי לתואר השלישי באוניברסיטת ת"א‬
‫באקולוגיה‪ .‬בהיותי סטודנטית בגיאוגרפיה גיליתי בגליל העליון תופעה קרסטית )מה שבשיא‬
‫תפארתו הינו מערת נטיפים(‪ .‬היה זה פוליה ) ‪" - ( polje‬שדה" ‪ -‬האופייני לנופים קרסטיים‪,‬‬
‫שעד אז לא היו הוכחות לקיום התופעה בגליל העליון‪ .‬המקום נקרא מאז "שדה איילה" וכך‬
‫הוא מופיע במפות‪.‬‬
‫עבודה בארץ ובחו"ל בתחום איכות הסביבה‬
‫שנים מעטות לאחר שהוקם השירות לשמירה על איכות הסביבה )לימים המשרד להגנת‬
‫הסביבה(‪ ,‬התחלתי לעבוד בו‪ .‬לאחר שהות באיטליה במשך ‪ 3‬שנים ועבודות שונות במשך‬
‫מספר שנים‪ ,‬התקבלתי למשרד האנרגיה כאחראית מבית על הפחתת הזיהום מבתי הזיקוק‬
‫ומתחנות הכוח של חברת החשמל‪ .‬הקמתי את היחידה לאיכות הסביבה בתוך משרד‬
‫האנרגיה‪ ,‬ותפקידי היה להביא את החברות המזהמות להפחית את זיהום הסביבה שלהן‪.‬‬
‫בתוך שנה הם החלו לעבוד על פי תכנית אב להפחתת הזיהום שהכינותי‪ .‬מקורות שישראל‬
‫נהגה לרכוש מהם נפט גולמי מזוהם נזנחו לטובת מקורות נקיים יותר‪ ,‬הסרחון בנחל קישון‬
‫שבתי הזיקוק גרמו לו פסק וזיהום האוויר מגופרית דו חמצנית שנגרם על ידי שתי החברות‬
‫ואשר גרם להתקפי אסטמה בחיפה‪ ,‬ירד אל מתחת לנורמה‪.‬‬
‫ייצוג המדינה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית‬
‫בפעולתי מטעם משרד האנרגיה )לימים משרד התשתיות הלאומיות( עם ה‪ ,IAEA-‬הסוכנות‬
‫הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה‪ ,‬ייצגתי את מדינת ישראל פעמיים בשנה במשך כ‪10-‬‬
‫שנים‪ .‬הייתי האישה היחידה והדמות היחידה שבאה שלא מאחד מהמוסדות האקדמיים‬
‫היוקרתיים בעולם‪ ,‬שהתמנתה ליו"ר אחת הסדנאות השבועיות‪ .‬במסגרת פרויקט שמטרתו‬
‫הייתה להנחיל לתעשיות הכבדות בעולם את שיטות ניהול הסיכונים של התעשייה האטומית‪,‬‬
‫הבאתי להטמעתה של התכנית הזו באזור התעשייה הכבדה במפרץ חיפה‪.‬‬
‫ישראל היא המדינה היחידה מכל ‪ 15‬המדינות שהשתתפו בפרויקט שהגיעה להישג זה‪ ,‬ועד‬
‫היום עובדים לפי העקרונות הללו בתכנון ניהול הסיכונים תוך פיתוח האזור‪ .‬הודות לקשרים‬
‫שיצרתי בסוכנות‪ ,‬הוחלט שם לערוך את אחת הסדנאות בישראל‪ .‬ניהלתי את הסדנה‬
‫בישראל בהשתתפות מעל ‪ 30‬מדעני אטום וניהול סיכונים מכל העולם‪ .‬חשיבות הסדנה עבור‬
‫מדינת ישראל הייתה בפריצת החרם על סיוע טכני של ה‪ IAEA -‬לישראל שנמשך שנים‪ ,‬מה‬
‫שהקל על קשרי החוץ של משרד החוץ עם הארגון‪ .‬כל זה‪ ,‬ועוד‪ ,‬נגדע כאשר פוטרתי בשנת‬
‫‪ 1999‬בידי אלוף משנה בור ועם הארץ שמונה לסמנכ"ל במשרד התשתיות הלאומיות‪.‬‬
‫פעילות נוכחית‬
‫כיום אני עומדת בפני סיום כתיבת ספר "משם לכאן על פני גשר של חלום" שיספר את תולדות חדרה‪.‬‬
‫הספר הינו ראי לתולדות ההתיישבות בארץ מאז העלייה הראשונה ועד לקום המדינה‪ .‬ציירתי‪ ,‬בעיקר‬
‫בשהותי באיטליה‪ ,‬ואני מקווה לחזור ולצייר לאחר סיום הספר‪.‬‬
‫יש לי בן העוסק במחשבים בהצפנה ובת צלמת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫אילן חרוזי‬
‫כתובת‪ :‬רחוב טאגור ‪ ,33‬תל אביב‬
‫טלפון קווי‪03.642.8484 :‬‬
‫טלפון נייד‪050.521.8882 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫תנועת נוער – התנועה המאוחדת‪ ,‬קן מרכז תל אביב‪.‬‬
‫שירות צבאי‪:‬‬
‫הכשרה בקיבוץ חמדיה במסגרת הנח"ל‪ .‬לאחר סיום לימודי הרפואה שרתתי במילואים והשתחררתי‬
‫בדרגה של רב סרן‪ .‬יש לציין פעילות רבה במלחמת סיני בבתי חולים שדה‪.‬‬
‫לימודי רפואה‪ ,‬פעילות מקצועית ואקדמית‬
‫‪ : 1963 - 1957‬בי"ס לרפואה בירושלים‪.‬‬
‫‪ : 1964‬סטאז' הדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬בכירורגיה כללית‪ ,‬בהנחיית פרופ' נ‪ .‬זלץ‪.‬‬
‫‪ : 1973 -1972‬שנת מחקר במסגרת מיו קליניק‪ ,‬רוצ'סטר‪ ,‬מינסוטה‪.‬‬
‫‪ : 1978 -1974‬רופא ראשי קבוע ומרצה בכיר בבי"ס לרפואה בירושלים‪.‬‬
‫‪ : 1995 -1978‬מנהל מחלקה כירורגית בי"ח סורוקה בבאר שבע‪ .‬מספר שנים כיהנתי כיושב ראש‬
‫החטיבה הכירורגית‪.‬‬
‫‪ : 1980‬פרופסור חבר באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬באר שבע‪.‬‬
‫‪ : 1987‬פרופסור מן המניין ובעל קתדרה‪.‬‬
‫‪ :2003 -1996‬מנהל מחלקה כירורגית בבי"ח וולפסון בחולון‪.‬‬
‫‪ :2004‬יציאה לפנסיה‪ .‬המשך עבודה פרטית ובמסגרת חברת ביטוח‪.‬‬
‫נושאי התעניינות בכירורגיה‬
‫ניתוחים בריאטריים )ניתוחי קיבה(‪ .‬החל משנת ‪ 1979‬ניתחתי אלפי חולים הסובלים‬
‫‪.1‬‬
‫מהשמנת יתר בהצלחה לא מבוטלת‪ .‬יש לציין עבודה בהחדרת המודעות לציבור על הכירורגיה‬
‫כפתרון לבעיה זו‪.‬‬
‫במסגרת זו פעלתי כחבר באגודה האמריקאית להשמנת יתר ואף ארגנתי כינוס בינלאומי באילת‬
‫בנושא זה ב – ‪.1986‬‬
‫‪.2‬‬
‫הכנסת שיטות לפרוסקופיות מתקדמות בניתוחי בטן בתחילת שנות ה‪ ,90-‬ופריצת דרך‬
‫בניתוחי בקעים למיניהם‪.‬‬
‫במסגרת זו פעלתי באגודות האמריקאית והבינלאומית לניתוחי בקע‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הכנסת מכלבים )סטייפלרים( לניתוחים כירורגיים למיניהם‪.‬‬
‫פעילות בתקופת הפנסיה‬
‫בתקופה זו המשכתי לנתח באופן פרטי‪ .‬עבדתי בחברות ביטוח‪ ,‬ייעוץ לעורכי דין ובמקביל הצטרפתי‬
‫כתלמיד מן המניין למכון אבשלום‪ ,‬הכולל לימודים בשטחים שונים‪ ,‬טיולים וחברה‪ .‬ממשיך בפעילות זו‬
‫גם היום‪.‬‬
‫הערת שוליים‬
‫תודה לעוסקים במלאכה ולמארגנים של המפעל‪ .‬אין לי ספק שהקשר המתחדש בינינו הוא חשוב‬
‫והלוואי שיימשך ללא גבול‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אילנה ניצן – רובינשטיין‬
‫כתובת‪ :‬רחוב רב אשי ‪ ,15‬תל אביב ‪69395‬‬
‫טלפון קווי‪03.642.5316 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.818.6007 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫לימודים‬
‫בחרתי לפתוח את הסיפור שלי בשלב בו היינו אמורים "לבחור" את מגמת הלימודים במעבר‬
‫לכיתה השביעית‪ .‬הנטייה הטבעית שלי הייתה למקצועות ההומניסטיים‪ .‬אולם הלכתי למגמה‬
‫הביולוגית – כי "צריך מקצוע שניתן להתפרנס בו"‪ ,‬כפי שסברה אמי‪ .‬מר פוזנר‪ ,‬המורה שלנו‬
‫לספרות בחמישית ובשישית‪ ,‬הזמין את אמי לשיחה כדי לשכנעה אחרת‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫)בשלב זה של הסיפור(‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬בשלבי סיום שנת הסטאז' ברפואה‪ ,‬כשעלה שוב הנושא של בחירה – הפעם של‬
‫בחירת תחום הרפואה בו אתמחה – בחרתי בפסיכיאטריה‪ .‬היא קסמה לי ברוחב היריעה‬
‫שלה‪ .‬בסיסה במדעים הביולוגיים‪ ,‬הנוירו‪-‬פיזיולוגיים‪ ,‬וקודקודה במנגנונים הנפשיים שביטויים‬
‫זרוע בכל שדות היצירה של רוח האדם‪ .‬בדיעבד ניתן לראות ששילבתי בין המגמות השונות‪,‬‬
‫הן זו שאמי ביקשה עבורי והן זו שהמורה פוזנר רצה שאבחר‪.‬‬
‫עבודה בשיקאגו‬
‫לאחר סיום ההתמחות בפסיכיאטריה בארץ נסעתי ב‪ 1968-‬לשיקגו‪ ,‬עם בעלי מנחם ושני‬
‫ילדינו – טל בן השש ויעל בת השנתיים‪ .‬בשיקאגו חיינו ועבדנו ‪ 4‬שנים‪ .‬אני עבדתי שם‬
‫במחלקת מחקר מולטי‪-‬דיסציפלינרית בסכיזופרניה‪ .‬מחלקה שאושפזו בה בני נוער ומבוגרים‬
‫צעירים בהתקף פסיכוטי ראשון‪ .‬בנוסף לניסוי קליני לפי תיאוריית ה‪,trans-metylation-‬‬
‫התמחיתי שם בטיפול קבוצתי ומשפחתי‪ ,‬בנוסף לטיפול פרטני‪.‬‬
‫אלו היו שנים מסעירות ואינטנסיביות‪ :‬שנות דור ה"היפיז" ומצעדי המחאה נגד מלחמת‬
‫וייטנאם‪ .‬עבודתי איפשרה לי הבנה בלתי אמצעית של החברה האמריקאית דאז‪ ,‬על בעיותיה‬
‫השונות‪ ,‬ויצרה מעורבות רגשית בעבודה עם בני הנוער ומשפחותיהם‪.‬‬
‫עבודה ולימודים בישראל‬
‫חזרנו ארצה ב‪ .1972-‬עבדתי במרפאה בשלוותה‪ ,‬אך בפרוץ מלחמת יום הכפורים "גוייסתי"‬
‫לטפל בחיילים נפגעי הלם קרב במסגרת אישפוזית בבית החולים "מאיר"‪ .‬בתקופה של‬
‫מספר חודשים טיפלתי‪ ,‬יחד עם עוד עמיתה‪ ,‬בכ‪ 60-‬חיילים‪.‬‬
‫לאחר מכן שוב עבדתי בשלוותה והתבקשתי לנהל שם את מחלקת היום‪.‬‬
‫במקביל התחלתי ללמוד במכון הפסיכו‪-‬אנליטי בירושלים‪.‬‬
‫השתלמות בוושינגטון‬
‫במהלך העבודה נסענו‪ ,‬משפחתי ואני‪ ,‬בשנת ‪ ,1975‬להשתלמות בוושינגטון די‪.‬סי‪ .‬עבדתי‬
‫שם ב‪ Northern Virginia Mental Health Institute-‬והשתלמתי בטיפול קבוצתי‬
‫פסיכואנליטי‪ .‬בנוסף לכך למדתי בקורס במינהל רפואי‪ .‬לאחר כשנה חזרנו ארצה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ניהול מחלקה בשלוותה‬
‫מ‪ 1978-‬ניהלתי מחלקת מבוגרים בבית החולים שלוותה‪ ,‬עד צאתי לגימלאות‪.‬‬
‫כתבתי מאמרים בנושאים שעבודתי הקלינית זימנה לי לעסוק בהם‪) .‬אך לא בשאפתנות‬
‫ובחריצות מספקת(‪ .‬בעיקר אהבתי את העבודה הקלינית‪ ,‬הדרכת מתמחים‪ ,‬ופסיכותרפיה‬
‫אינדיבידואלית‪ .‬כלומר‪ ,‬ללוות את האדם‪ ,‬הרוצה בכך‪ ,‬במסע אל תוך עצמו למפגש המרגש‬
‫עם אזורים עלומים שבתוכו‪ ,‬כדי שיוכל להרגיש מחובר ושלם יותר עם עצמו‪.‬‬
‫להרגשתי‪ ,‬יכולתי לשלב בעבודתי זו מידה של יצירתיות שמעוגנת במסגרת תיאורטית‬
‫מובנית ועשירה‪.‬‬
‫הכרת תודה‬
‫על כל אלה אני מרגישה הכרת תודה לאלה שלימדו‪ ,‬השפיעו ובמידה רבה עיצבו את‬
‫בחירותיי‪ .‬ואולי המרכזי שביניהם הוא המורה לספרות פוזנר‪ ,‬העניו והצנוע‪ ,‬שבאכפתיות‬
‫הכול כך מרגשת שלו תרם לי הרבה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫את חברי לחיים‪ ,‬מנחם ניצן‪ ,‬הכרתי ב"גימנסיה"‪ ,‬כשלמד שם‪ ,‬שני מחזורים מעלינו‪ .‬כך גם‬
‫המשכנו בבית הספר לרפואה‪ .‬הוא התמחה ברפואת ילדים‪ ,‬עסק במחקר‪ ,‬ובגיל שלושים‬
‫ושמונה היה כבר פרופסור מלא במסלול האקדמי‪ ,‬ומנהל מחלקת ילדים ב"שניידר"‪.‬‬
‫מנחם ז"ל נפטר בשנת ‪ 1999‬לאחר ‪ 46‬שנות חברות ונישואין‪.‬‬
‫יש לנו ששה נכדים‪ :‬מגיל ‪ 4‬ועד גיל ‪.21‬‬
‫‪28‬‬
‫אילנה פריידלין – מרוז‬
‫כתובת‪ :‬רח' רביבים ‪ ,5‬תל אביב‪ ,‬ישראל‬
‫טלפון קווי‪03.6482303 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.4693034 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫מייד אחרי סיום התיכון התגייסתי ושירתתי שנתיים כמזכירה באגף התכנון במטכ"ל בקריה –‬
‫שרות סתמי ומעיק‪.‬‬
‫לימודים בלונדון‬
‫בקיץ ‪ 1957‬יצאתי ללונדון לשנה‪" ,‬טיול אחרי הצבא" שהיה אז שווה לדרום אמריקה והמזרח‬
‫הרחוק גם יחד‪ .‬למדתי יחד עם זרים רבים אחרים‪ ,‬לרבות ישראלים‪ ,‬בקורס ללימוד אנגלית‬
‫שבסופו קיבלתי תעודה שאכן השתתפתי בו‪ .‬זאת בעצם הייתה הגיחה היחידה לחו"ל למשך‬
‫זמן ממושך‪ ,‬ומאז ואילך היו כל ביקורי בחו"ל בגדר טיולים קצרי מועד שבהם אמנם לא גילינו‬
‫יבשות אבל כיסינו חלק ניכר מאלו הקיימות‪.‬‬
‫משפחה‬
‫נישאתי לדן בשנות העשרים המוקדמות שלי )כפי שהיה ראוי אז( ובמשך שני עשורים עשיתי‬
‫)אולי הס מלהזכיר היום( כמעט אך ורק לביתי במובן הישיר והפשטני ביותר – הייתי אמא‬
‫בכל רמ"ח‪ ,‬וטיפחתי בית בכל שס"ה ובשאר – אירוח וטיפוח חיי חברה‪ ,‬ותמיד מוסיקה‬
‫וקריאה‪ .‬האמת – לא היה לי רגע של תסכול בשל כך – להיפך‪ .‬שלא יישמע רע‪ .‬בצד‬
‫הדברים האלו ערכתי במשך אותן השנים תעתיקים )סטנוגרמות( אצל "חבר המתרגמים"‪,‬‬
‫עבודה שנעשתה מהבית בעיקר בערבים‪.‬‬
‫חזרה ללימודים ועבודה‬
‫במלאת לי ‪) 40‬הייתה רווחת אז האימרה – ‪ ( LIFE BEGINS AT FORTY‬הפכתי‬
‫לסטודנטית מן המניין‪ ,‬ולמדתי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב – ‪B.A. M.A.‬‬
‫ועבדתי במקביל ללימודי התואר השני וכ‪ 5-‬שנים לאחר מכן בהוראה לילדים חרשים‬
‫משולבים בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫ב‪ 1990-1992-‬למדתי באוניברסיטת בר‪-‬אילן )לימודי תעודה מקבילים לתואר שני( עריכה‬
‫לשונית‪ ,‬וגיליתי‪ ,‬קצת באיחור‪ ,‬שזו המשבצת האמיתית שלי‪ .‬מאז ועד לאחרונה ערכתי‬
‫חומרים עיוניים מגוונים )למעט ספרות יפה( למוסדות רבים )הרבה ליד ושם( בנושאים שונים‬
‫ונהניתי מכל רגע וגם מהמשוב‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫מאז שרבו נכדיי )וכולם בארץ( אני‪ ,‬שוב‪ ,‬אמא‪-‬סבתא‪ ,‬לא מגדלת‪ ,‬אמנם‪ ,‬אבל מטה שכם‬
‫יחד עם דן ורווה נחת משני הדורות שאחריי‪) .‬בת ושני בנים‪ ,‬חמש נכדות ושלושה נכדים(‪.‬‬
‫מאחר שכולם גרים במרחק הליכה מביתנו הקשר רק הולך ומתהדק‪ ,‬וזה מתבטא )איך לא(‬
‫בתפוסת זמן לא מבוטלת‪.‬‬
‫ותחביבים – בהמשכיות וברצף – הרבה קונצרטים ומוסיקה בכלל‪ ,‬סגירת פערים בקריאה‬
‫)שלא תיגמר לעולם(‪ ,‬ו‪" -‬קתדרה" "לומדים בגילמן" וחוגים כהנה וכהנה‪.‬‬
‫טיולים בעולם והרבה אירופה – כל זמן שאפשר‪.‬‬
‫אינטרנט ודריסת רגל ברשתות )מחווה לנכדים גם צריך‪.(...‬‬
‫ספורט במידה מומלצת וייחול לבריאות שתאפשר את המשך השגרה המיטיבה הזו‪.‬‬
‫תבורכו‪ ,‬כל העושים במלאכת המפגש ליום ההולדת‪ ,‬ואני מקווה שנהנה כולנו מהיום הזה‬
‫שיירשם בכתובים ‪ 2‬בנובמבר = הצהרת בלפור ויום הולדת ‪ 75‬של בוגרי ‪.1955‬‬
‫‪29‬‬
‫אירית אבירם – פניכל‬
‫כתובת‪ :‬רח' אופנהיימר ‪ 12‬תל‪-‬אביב‪69395 ,‬‬
‫טלפון קווי‪03-6415312 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.4687349 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫מאחר ובתום לימודי התיכון התכוונתי ללמוד הנדסה התגייסתי לקורס שרטוט בחיל הנדסה‬
‫ושרתתי כשרטטת‪ .‬תוך זמן קצר השתכנעתי לשנות את תוכניותיי‪.‬‬
‫נרשמתי ללימודי מיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב שהייתה אז בחיתוליה‪.‬‬
‫סיימתי בה תואר שני‪ ,‬נישאתי וילדתי ‪.‬‬
‫במסגרת מחלקה לביוכימיה השלמתי תואר שלישי‪ .‬הייתי הדוקטור הראשון של אוניברסיטת‬
‫תל אביב‪.‬‬
‫פעילות אקדמית‬
‫עם השלמת התואר צורפתי לסגל המחלקה לביוכימיה‪.‬‬
‫בעשורים הבאים עסקתי בהוראה ובמחקר‪ .‬העיסוק היה מרתק‪ ,‬אם גם לא נעדר קשיים‬
‫ותסכולים‪ :‬כאשר נכשל ניסוי או נדחתה בקשה למענק ‪.‬‬
‫פרסמתי מאמרים‪ ,‬השתתפתי בכנסים וביקרתי במעבדות‪.‬‬
‫התקדמתי עד דרגת פרופסור וגידלתי שלושה ילדים‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫מאז פרשתי אני נהנית להשלים את השכלתי בתחומים שקודם נאלצתי לזנוח‪ :‬היסטוריה‪,‬‬
‫אמנות‪ ,‬שפות וקצת ברידג'‪.‬‬
‫כאשר אחד מנכדיי )כיום שישה במספר( מגיע לגיל בר‪/‬בת מצווה ‪ ,‬הוא מוזמן לטייל אתי‬
‫בחו"ל‪ ,‬ליעד הנקבע על פי רצונו‪.‬‬
‫במסגרת חמשת הטיולים צפיתי בשנה האחרונה במשחק כדורגל בליגת האלופות בברצלונה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫אלדה עתיר – פורטנוב‬
‫כתובת‪' :‬מגדלי הים התיכון השרון'‬
‫רח' אנצו סירני ‪ 58‬דירה ‪ ,165‬כפר סבא‬
‫טלפון‪09-7477165 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-5910083 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫לאחר סיום התיכון התגייסתי לנח"ל בגרעין שדה בוקר‪ .‬חברי לגרעין‪ ,‬בהם בוגרי המחזור‬
‫שלנו‪ :‬אריה אלטמן‪ ,‬יואב ויינריבר‪ ,‬יוסי לנצ'נר‪ ,‬ישראל ברנשטיין‪ ,‬דויד זיניוק סיפרו על אחד‬
‫המ"כים שלהם – בטירונות‪ .‬לא היו להם כוונות נפשעות‪ .‬אבל מה שסיפרו מצא חן בעיניי עד‬
‫כדי כך שחיפשתי ומצאתי את האיש שדובר בו‪ ,‬והוא עמי‪ ,‬אישי עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫הצלחתי לסיים את הפרק הצבאי כטוראית‪ ,‬הישג נדיר‪ ,‬והתכוננתי ללמוד באוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫בין לבין קיבלתי תעודת הוראה בסמינר צה"ל ואת הטירונות המקצועית שלי צלחתי כמורה‬
‫ממלאת מקום בבתי ספר בכל אזור דן והסביבה‪ .‬חוויה מאלפת מאוד‪.‬‬
‫היו לי אמנם תכניות מעורפלות ללמוד ביולוגיה או אדריכלות‪ ,‬אבל התפשרתי ולמדתי שלושה‬
‫מקצועות שלא אהבתי בתיכון‪ :‬ספרות‪ ,‬תנ"ך ולשון‪ .‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הצעירה מאוד אז‪,‬‬
‫איפשרה‪ ,‬לפחות בחוגים האלה‪ ,‬לשלב עבודה ולימודים‪ .‬בדיעבד התברר שאין לי סיבה‬
‫להצטער על הפשרה הזאת‪.‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב התייחדה בתנאים פיסיים מוזרים מאוד‪ :‬ילדים זבי חוטם על אדני‬
‫החלונות ועופות בית מקרקרים היו שותפינו להרצאות בחלק מן המבנים באבו כביר‪ .‬אבל‬
‫לעומת אלה יכלה האוניברסיטה להתפאר במרצים מצוינים ומסורים‪ ,‬ואפילו באנשי מינהלה‬
‫איכפתיים‪ .‬את לימודי התואר הראשון שגררתי והזנחתי סיימתי בסופו של דבר בזכות מר‬
‫רברבי שהיה אז המזכיר האקדמי‪ ,‬פרופ' אוק‪ ,‬ד"ר נחמה ליבוביץ ופרופ' גרינץ‪ .‬הם לא הניחו‬
‫לי להתמסר לאדישות הבטלנית הטבעית שלי‪ ,‬ודחפו אותי לחזור ולהשלים את לימודיי‪.‬‬
‫עבודה‬
‫כארבעים שנה עסקתי בהוראה‪ ,‬רובן בתיכון "בן צבי" בקריית אונו‪ ,‬ששכונה שלה‪ ,‬קיראון‪,‬‬
‫הייתה מקום מגורינו האהוב‪ .‬שלוש עשרה שנים קיימנו בתיכון תכנית ייחודית בהבעה ולשון‪.‬‬
‫בועה אוטונומית ‪.‬לא היה קל‪ .‬לא לנו‪ ,‬המורים‪ ,‬ולא לתלמידים שלנו‪ .‬אבל מקווה שלא רק לי‬
‫היה מעניין‪ .‬זכיתי בעמיתים מצוינים ובתלמידים שאינם נשכחים‪.‬‬
‫החיים בגימלאות‬
‫עמי ואני חיים עכשיו בדיור מוגן )מאוד( בכפר סבא‪ .‬אנחנו נהנים מחברים נעימים‪ ,‬מעיסוקים‬
‫מגוונים ובעיקר מן הצאצאים בן ובת ‪,‬שלוש נכדות ושלושה נכדים‪ .‬נראה שהזמן תופס‬
‫תאוצה‪ ,‬וחיינו שוטפים במהירות גוברת אל 'אופק האירועים'‪.‬‬
‫אני אסירת תודה למזלי הטוב שגרם לי לבלות את חיי בין אנשים טובים‪ .‬על הרעים אני‬
‫קוראת בעיתונים‪ .‬כמו שהייתה סבתי אומרת "יותר מזל משכל"‪.‬‬
‫רגע מכונן בתיכון‬
‫לסיום‪ ,‬אני מבקשת לכתוב על רגע מכונן‪ ,‬בשבילי‪ ,‬בתיכון שלנו‪ ,‬תיכון עירוני א' בתל אביב‪.‬‬
‫בחמישית למדנו מתמטיקה ופיסיקה אצל המורה דניאל שמיר‪ ,‬שהיה גם מחנך הכיתה‪.‬‬
‫באותה תקופה לא היו הלימודים בראש מעייניי‪ .‬בדרך כלל עסקתי בשיעורים בעניינים שלא‬
‫היו קשורים כלל לנעשה בכיתה‪ ,‬באחד משיעורי הגיאומטריה הפסקתי לרגע מעיסוקי האגב‬
‫שלי והסתכלתי בתמיהה סביבי‪ .‬היה שקט‪ .‬על הלוח שרטט המורה קווים מקבילים‪ ,‬וחזר‬
‫וביקש מן הכיתה להוכיח שהם אמנם מקבילים‪ .‬איני יודעת מה היה ההקשר המדויק של‬
‫השאלה‪ ,‬אבל כיתת העילויים שלי שתקה‪ .‬מה קרה לכולם? הבטתי לא מאמינה בחבריי‬
‫השותקים‪ ,‬הבטתי במורה‪ ,‬הבטתי בלוח‪ ,‬והרמתי יד‪ .‬במאור פנים ובתמיהה גלויה פנה אלי‬
‫המורה‪" :‬כן ‪,‬אלדה? מהי ההוכחה?" "רואים!!!" עניתי‪ .‬וכאן התרחש משהו שלא אשכח כל‬
‫חיי‪ .‬במקום לפטור את התשובה המטומטמת בנזיפה או בלגלוג‪ ,‬אמר דניאל שמיר‪' :‬רואים'‬
‫‪31‬‬
‫אינה הוכחה‪ .‬אנחנו רואים קווים‪ .‬אבל בעצם הקווים הם אוסף של נקודות‪ .‬וכאן הוא התיז על‬
‫הלוח קבוצות כמעט אקראיות של נקודות גיר‪ ,‬שבקושי הצטרפו לרצועה‪ .‬לא ויתרתי ואמרתי‪:‬‬
‫עוד מעט תגיד שלמעלה איננו למעלה ולמטה זה לא למטה‪ ,‬וששום דבר איננו כמו שאנחנו‬
‫רואים‪" .‬בדיוק" ענה המורה בכמעט חיוך‪ .‬ולכאורה בלי קשר לגיאומטריה האאוקלידית‪,‬‬
‫הסביר את טיבה של האשליה‪/‬ההטעיה החושית‪.‬‬
‫ואז קרה לי משהו‪ .‬כאילו נבקעה איזו קליפה מעל המציאות‪ .‬פתאום מעבר לגיאומטריה ולכל‬
‫מקצוע לימוד נגלתה אפשרות מרהיבה של דרך נוספת לתפוס ולתאר את העולם‪ .‬לעתים‬
‫רחוקות מדי בחיי חוויתי בעוצמה כזאת גילוי של מרחב בלתי צפוי במקום שקודם לכן היה‬
‫קיר‪ .‬ועשרות שנים של הוראה מאשרות לי‪ ,‬שעיקרהּ אינו הספק של 'חומר' מוכתב‪ ,‬אלא‬
‫הפעמים הנדירות שבהן מורה תופס את האתגר הלא צפוי‪ ,‬מפסיק את מהלך השיעור ומראה‬
‫משהו שיש בו כדי לשנות את תפיסת העולם ואפילו של תלמיד אחד בלבד‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫אלי שפינט‬
‫כתובת‪ :‬רח' צבי שפירא ‪ 5‬ת"א ‪64358‬‬
‫טלפון קווי‪03.5283567 :‬‬
‫פקס‪03.5257077 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.4528356 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫נחל מוצנח‬
‫‪55-58‬‬
‫סמל‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫פקולטה‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫‪Metallurgical Imperial College‬‬
‫‪69-71‬‬
‫‪Engineering‬‬
‫ובנוסף‬
‫שתי בנות; חמישה נכדים‬
‫‪33‬‬
‫עיר‬
‫‪London‬‬
‫תואר‬
‫ארץ‬
‫‪Ph.D England‬‬
‫אלישע ז‪ .‬טצה‬
‫כתובת‪ :‬רח' קריית ספר ‪ ,16‬אחוזה‪ ,‬חיפה ‪34676‬‬
‫טלפון קווי‪04.934.2108 :‬‬
‫טלפון נייד‪052.343.2391 :‬‬
‫פקס‪04.825.1378 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫‪ -1955-57‬שרות חובה – חיל שריון‬
‫‪ -1957-61‬לימוד הנדסה אזרחית בטכניון ‪B.Sc‬‬
‫‪ -1961-63‬הנדסה אזרחית בטכניון ‪M.Sc‬‬
‫‪ -1968-72‬הנדסה אזרחית בטכניון ‪D,Sc‬‬
‫פעילות אקדמית בארץ ובחו"ל‬
‫תפקידים בטכניון‬
‫‪ - 1968-1990‬הנדסה אזרחית‪ ,‬חבר סגל‪ ,‬דרגה‪ :‬פרופסור‪ ,‬ראש שטח הנדסת מבנים‬
‫‪ - 1975-1978‬סגן ראש התחנה לחקר הבנייה‬
‫‪ -1990-2006‬ארכיטקטורה‪ ,‬דרגה‪ :‬פרופסור‬
‫אוניברסיטאות בחו"ל‪:‬‬
‫‪ - 1975-1976‬אוניברסיטת שפילד‪ ,‬אנגליה‬
‫‪State University of New York - Buffalo - 1978-1980‬‬
‫מרצה ופרופסור אורח באוניברסיטאות אחרות‪:‬‬
‫‪Roolkhee University, India- 1996‬‬
‫‪Asian Institute of Technology, Thailand - 2006-1997‬‬
‫‪University of Sydney , Australia - 1997‬‬
‫‪University of Michigan, USA - 1998‬‬
‫‪Phnom Phen University, Cambodia- 2003‬‬
‫הקמת המחלקה לאדריכלות‪ ,‬ויצו חיפה ‪1980‬‬
‫פרויקטים מיוחדים בארץ ובחו"ל‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬נווה יוסף באשדוד; נתיבי איילון‪ -‬גישור; נושאים שונים בחיל שריון‬
‫אפריקה‪ :‬מדגסקר‪ :‬מלון; טנזניה‪ :‬בנייני משרדים; גאנה‪,‬‬
‫מזרח רחוק‪ :‬תאילנד‪ 1300 :‬צמודי קרקע; וייטנאם‪ 600 :‬דירות בסייגון; בניין משרדים ‪ 22‬קומות‬
‫בהנוי‪ ,‬מבנים עמידים בטייפון‪.‬‬
‫גרמניה וארה"ב‪ :‬תכנון בתים חלק כיועץ וחלק כמתכנן‪.‬‬
‫מגדל רב קומות בהאנוי‪ ,‬וייטנאם‬
‫‪34‬‬
‫אלמוגה אילן – ליפשיץ‬
‫כתובת‪ :‬רח' דניאל מוריץ ‪ ,36‬דירה ‪ 14‬תל אביב ‪6934559‬‬
‫טלפון קווי‪03.6410806 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-4235287 :‬‬
‫דוא"ל ‪ [email protected]‬או‪[email protected] :‬‬
‫אני אם לבת ובן וסבתא לשלושה נכדים‪.‬‬
‫אני חברה בארגונים‪" :‬מעגלים‪-‬חלאקת" ו"פורום המשפחות" שפועלים להכרות וקרבה עם‬
‫שכננו הערבים בישראל ומעבר לחומת ההפרדה‪ ,‬וגם ב"פורם תושבים למען טבע עירוני"‪.‬‬
‫להנאתי‪ ,‬אני לומדת נגינה בפסנתר‪ ,‬ומידי פעם מחברת מנגינות לשירי משוררים‪.‬‬
‫לפני שנה יצא לאור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ספר לילדים "צונאמי בחוף יאלה" שחיברתי‬
‫יחד עם סופר הילדים ברוך תור‪-‬רז‪.‬‬
‫ברוך הוא בן זוגי מתחילת שנות ה‪ 90-‬של המאה שעברה‪ ,‬מאז ששנינו התאלמנו‪.‬‬
‫אלוף נעורי היה ד"ר צבי אילן חוקר ארץ ישראל ועתיקותיה‪ .‬אנחנו מקיימים ‪ ,‬יחד עם "מכון‬
‫אבשלום" ‪,‬כל שנה ערב עיון לזכרו שפתוח לציבור‪ .‬השנה יתקיים הערב ב‪ 20-‬לפברואר‬
‫ויוקדש לנושא "חידושים באבולוציה של האדם"‪ .‬המתעניינים מוזמנים‪.‬‬
‫כ‪ 25-‬שנה עבדתי במחקר ופיתוח במפעל‪-‬בת של התעשייה האווירית‪ .‬פיתחתי אלגוריתמים‬
‫לפתרון בעיות שונות‪ ,‬בעיקר בתחום של עיבוד וניתוח תמונות דיגיטליות‪.‬‬
‫למדתי באוניברסיטת תל‪-‬אביב מתמטיקה שימושית‪ .‬קיבלתי מאוניברסיטת ת"א תואר‬
‫דוקטור על עבודה בתחום הגיאופיזיקה‪.‬‬
‫אחר כך הייתי תלמידת פוסט‪-‬דוקטור ב"סיטי יוניברסיטי" בלונדון‪.‬‬
‫כשסיימתי את התיכון רציתי להיות חקלאית חברת קיבוץ‪ .‬החזקתי מעמד שמונה שנים‬
‫בקיבוצים רביבים ואחר כך מעוז חיים‪.‬‬
‫למדתי הוראת טבע ומדעים בסמינר "אורנים" והייתי מורה במעוז חיים‪.‬‬
‫את החלום להיות חקלאית אני מגשימה עכשיו בטיפוח ערוגת ירקות אורגניים בגינה‬
‫קהילתית במעוז אביב‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫אסא מאירסדורף‬
‫כתובת‪ :‬דרך הים ‪9‬א‪ ,‬חיפה ‪34631‬‬
‫טלפון‪04-8381805 :‬‬
‫נייד‪052-4557197 :‬‬
‫דו"אל ‪[email protected]‬‬
‫צבא‬
‫‪ :1966 – 1963‬שירות בצה"ל‪ ,‬כולל קבע‪.‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫‪ :1961‬בוגר ביה"ס לרפואה‪ ,‬האוניברסיטה העברית והדסה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪" :1962‬סטאז"‪,‬התמחות בנוירוכירורגיה‪,‬‬
‫‪ :1966 – 1964‬בי"ח תל השומר‬
‫‪ :1969 – 1966‬התמחות בנוירולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת ‪ ,Johns Hopkins‬בולטימור‪ ,‬מרילנד‪,‬‬
‫‪ :1970‬פוסט התמחות בנוירופיזיולוגיה קלינית‪ ,EEG/EP,‬ואפילפסיה‪ ,‬אוניברסיטת פלורידה‪,‬‬
‫גיינסביל‪ ,‬פלורידה‪Certified, Am. Bd. of Psychiatry & Neurology ,‬‬
‫‪ :1974 – 1971‬יועץ נוירולוגי ומנהל יחידה‪ ,‬ביה"ח המרכזי לנגב )כיום "סורוקה"(‪ ,‬באר שבע‪,‬‬
‫‪ :1980 – 1974‬מנהל יחידת אפילפסיה ו‪ ,EEG/EP-‬ביה"ח ‪ VA‬ואוניברסיטת מינסוטה‪,‬‬
‫מיניאפוליס‪ ,‬מינסוטה‪.‬‬
‫‪ :1990 – 1980‬מנהל מחלקה נוירולוגית‪VA Hospital Milwaukee, Wisconsin ,‬‬
‫‪ :1990 – 1980‬פרופסור חבר‪ The Medical College of Wisconsin ,‬מילווקי‪ ,‬וויסקונסין‪,‬‬
‫‪:1990 - 1987‬סגן מנהל החטיבה‪ ,‬אחראי על הוראת מתמחים ובהמשך מנהל החטיבה ב‪-‬‬
‫‪Medical College of Wisconsin, Milwaukee‬‬
‫‪Member, VA Central Office Systemic External Review Board :1990 - 1976‬‬
‫‪ :2002 – 1991‬נוירולוג ב‪Springfield Clinic Neuroscience Institute-‬‬
‫‪ :2002 – 1991‬פרופסור לנוירולוגיה קלינית‪ ,‬מנהל משותף של המכון לטיפול בשבץ מוחי‬
‫חריף בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי‪ ,‬ספרינגפילד‪ ,‬אילינוי‪.‬‬
‫‪ :2008 - 2004‬יועץ רפואי למחלקת מחקר ופיתוח אינובטיבי של חברת "טבע"‪ ,‬נתניה‪,‬‬
‫פרסומים רבים‪ ,‬כולל ספר על אפילפסיה משנית ניסיונית ובאדם‪:‬‬
‫‪Secondary Epilptogenesis‬‬
‫פרס האגודה הבינלאומית לאפילפסיה למאמרנו ב‪ NEJM-‬כמאמר השנה הטוב ביותר בתת‪-‬‬
‫מקצוע זה‬
‫מאז סוף ‪ 1998‬אשתי נירה ואני מגדלים את נכדנו לאחר מות בתנו‪ .‬וא מאומץ על ידנו )אני‬
‫"סבאבא" ונירה "סבתימא"(‪ .‬חזרנו ארצה בהגיעו לגיל ביה"ס ומאז מנסים להתערות בחיי‬
‫העיר ובחוג היין שלנו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ארזה דניאלי – פיגובסקי‬
‫כתובת‪ :‬רחוב נילי ‪ ,7‬חדרה ‪38266‬‬
‫טלפון קווי‪ ,04-6322459 :‬פקס‪04-6225628 :‬‬
‫טלפון נייד‪:‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫למדתי בכיתה ח' ‪ .5‬עם סיום התיכון התקבלתי למדור הפסיכוטכני של צה"ל‪ .‬עברתי קורס‬
‫מאבחנים ואחר כך מראיינים‪ .‬מאחר שמגיל ‪ 16‬ידעתי שאני מעוניינת בפסיכולוגיה זה‬
‫התאים לי‪.‬‬
‫לימודים‬
‫הפקולטה בירושלים הייתה בחיתוליה ועל כן הגשתי בקשה להקצבת מטבע זר‪.‬‬
‫הגעתי ל‪ Institut J.J. Rousseau-‬בג'נב‪ .‬העיר יפהפיה‪ ,‬שוכנת ליד אגם שקט עם מזרקה‬
‫בגובה ‪ 120‬מ'‪.‬‬
‫לא יכולתי לרכוב על אופניים‪ ,‬כי כאשר נתקעתי בפסי הברזל של הטראם לא יכולתי לצאת‬
‫מהפסים עד שהגעתי לתחנה האחרונה‪.‬‬
‫אני תלמידה של פיאג'ה‪ ,‬שהוא מספר ‪ 1‬בעולם בהבנת ההתפתחות הקוגניטיבית מגיל ‪ 0‬עד‬
‫‪ .14‬הלימודים היו מרתקים‪.‬‬
‫תקופה ארוכה כתבתי צרפתית בעברית‪ .‬הבחינות היו ‪ 4‬שעות לנושא אחד‪ ,‬בכתב ואחר כך‬
‫בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫התקדמתי בדיבור והצטרפתי להדרכה של נוער שוויצרי‪ ,‬אי‪-‬שם בהרים‪.‬‬
‫לידיעתכם‪ ,‬סקי לא עשיתי !!‬
‫יצאתי נשכרת מהלימודים בג'נב‪ .‬הרווחתי ידע בפסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬את השפה‬
‫הצרפתית – דיבור וכתיבה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫כאשר חזרתי ארצה הכרתי את בעלי יהודה‪ ,‬רופא וטרינר‪ .‬מאחר שהוא למד בטולוז יש לנו‬
‫הרבה חברים צרפתים‪ .‬רבים ביקרו אצלנו וגם אנחנו נסענו הרבה לצרפת שבה אנחנו‬
‫מכירים הרבה אזורים ושהינו אצל החברים‪ .‬למדנו מהם את שירי הסטודנטים‪ ,‬ברובם גסים‪.‬‬
‫יש לנו ‪ 3‬ילדים‪ ,‬דפנה‪ ,‬יונתן ועמוס‪ 8 ,‬נכדים והתשיעית בקנה!‬
‫כולם מלומדים וביחסים מצויינים‪.‬‬
‫אני אוהבת מאד את החברים מהתיכון ושמחה מאד להיפגש איתם‪ .‬עם חלק אני שומרת‬
‫קשר טוב‪ .‬אני גאה במחזור שלנו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אריאלה בלומנטל – הנדלס‬
‫כתובת‪ :‬רח' אנטוקולסקי ‪ 3‬דירה ‪ 311‬תל אביב ‪64044‬‬
‫טלפון קווי‪03-5221575 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-5840150 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫לימודים ונסיעה ליפן‬
‫ב‪ 1962-‬סיימתי לימודי ב‪.‬א‪ .‬במתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית‪ .‬בעלי‪ ,‬טוביה בלומנטל‪,‬‬
‫קיבל מלגה ללימודי כלכלה ביפן והצטרפתי אליו‪ .‬סה"כ היינו ‪ 4‬שנים ביפן בהם למדתי יפנית‪ ,‬ריקוד‬
‫יפני‪ ,‬סדור פרחים וטקס תה‪.‬‬
‫הקמת בית ספר לעברית ביפן‬
‫בקוֹבֶּה הקמנו את בית הספר לעברית והתרבות היהודית הראשון ביפן‪ .‬יום אחד הגיעו שני יפנים‬
‫ְסיי שחלמו על פגישה עם ישראלים‪.‬‬
‫נסיי ונקמורה ֶסנ ֵ‬
‫ובקשו להיפגש אתנו‪ .‬היו אלה האב אוטצוקי ֶס ֵ‬
‫אנחנו היינו הישראלים הראשונים שהם פגשו‪ .‬מכאן צמחה מערכת יחסים ארוכה שנמשכת עד היום‬
‫עם קהילת בית שלום המארחת ישראלים ביפן‪ .‬הם הקימו את המוזיאון לשואה ביפן ובין תרומותיהם‬
‫למדינה הקימו קרן מלגות על שם בעלי ז"ל באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬כמו כן נטעו את חורשת בלומנטל‬
‫ביער ירושלים‪.‬‬
‫בוסטון וישראל‬
‫את השנתיים הבאות בילינו בבוסטון בה בעלי לימד כלכלה בהארוורד ואני לימדתי עברית ומתמטיקה‬
‫בתיכון מימוני דיס‪ .‬עם חזרתנו לארץ עשיתי תואר שני במינהל חינוך‪ .‬כאן גם ילדתי את בתי‪ .‬כך שיש‬
‫לנו בן שנולד ביפן‪ ,‬בן אמריקאי ובת שנולדה בארץ‪.‬‬
‫ב ‪ 1979‬עברנו לעומר בנגב‪ .‬בעלי התמנה לפרופסור וראש החוג בכלכלה ואני למפקחת על המרכזים‬
‫הפדגוגיים בנגב במשרד החינוך‪ .‬עם הזמן וההתמקצעות הפכתי גם למפקחת על ההשתלמות‪ ,‬על‬
‫ההדרכה במחוז הדרום ולמפקחת כוללת על בתי‪-‬ספר יסודיים ועל יסודיים‪ .‬התאהבתי בנגב‪ .‬היו אלה‬
‫שנים נהדרות בהם רכשנו הרבה חברים‪.‬‬
‫בגיל ‪ 59‬חליתי בפרקינסון ויצאתי לפנסיה מוקדמת שנה אחרי זה‪.‬‬
‫התנדבתי במשך ‪ 8‬שנים ב"ערן" ועברתי לתל‪-‬אביב כדי להתקרב לילדים‪.‬‬
‫אני משתדלת לשמור על אופטימיות ומורל גבוה‪.‬‬
‫וכמו שאמי הייתה אומרת אבי געזונט‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫אריה בקנשטיין )בקי(‬
‫כתובת‪ :‬מנדלי ‪ ,14‬רעננה ‪43375‬‬
‫טלפון קווי‪09.774.5149 :‬‬
‫טלפון נייד‪052.360.0830 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי ב‪ 27.10.1937-‬בתל אביב הקטנה‪ ,‬רח' פיירברג ‪ ,28‬להורי תרזה ושמעיה בקנשטיין‪ ,‬אשר‬
‫עלו ארצה כחלוצים מביאליסטוק שבפולין בשנות ‪ 1925‬ו‪ .1933-‬בהיותי בן כשנה ועשרה חודשים‪,‬‬
‫אבי שהיה פעיל ומגויס לארגון "ההגנה"‪ ,‬נעצר ע"י הבריטים בעת השתתפותו בקורס הממ"ים )קורס‬
‫הקצינים( של "ההגנה" עם עוד ‪ 42‬מחבריו )ביניהם משה דיין ומשה כרמל(‪ .‬הם נשפטו ל‪ 5-‬שנות‬
‫מאסר‪ ,‬מהן ריצו כשנה וחצי בבית הסוהר בעכו ונודעו בשם מ"ג אסירי ההגנה‪ .‬ביקוריי את אבי בכלא‬
‫אפשרו להעביר באמצעותי‪ ,‬בחיתולים ובבגדים‪ ,‬ידיעות לכלואים‪.‬‬
‫תחילת דרכי החינוכית הייתה בגן מוריה‪ ,‬בשדרות רוטשילד פינת שיינקין‪ .‬כרבים מבני מחזורנו‪,‬‬
‫למדתי בביה"ס העממי "בלפור" בתל אביב‪ .‬למה הגעתי דווקא לגימנסיה עירונית א' איני זוכר אבל ‪4‬‬
‫השנים האלה זכורות בעיקר לטוב‪ .‬במסגרת קורס מכי"ם בגדנ"ע‪ ,‬דוד זיניוק נתן לי את הכינוי "בקי"‬
‫)ב' סגולה( שמלווה אותי במהלך שרותי הצבאי הארוך ועד עצם הימים האלה‪.‬‬
‫שירות צבאי‬
‫באוגוסט ‪ 1955‬התקבלתי לעתודה האקדמאית‪ ,‬מחזור ו'‪ ,‬במטרה להפוך למהנדס בנין‪ .‬התקופה‬
‫הייתה תקופת פעולות התגמול ודוד בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה ושר הביטחון‪ ,‬העדיף בעת הזאת‬
‫שמיטב הנוער ישרת בצבא‪ .‬לאחר ‪ 3‬שבועות של לימודים בטכניון הוחזרנו מהעתודה לשרת בצה"ל‪.‬‬
‫בבקו"ם הסתדרנו בשלשות והשלשה שלי נשלחה לחיל התותחנים עובדה שקבעה את עתידי‬
‫לשלושים השנים הבאות‪.‬‬
‫ב‪ 1956-‬במבצע סיני הייתי בקורס קציני תותחנים ועם סיומו‪ ,‬מילאתי תפקידי פיקוד והדרכה בחיל‬
‫התותחנים ואף עברתי קורס מפקדי פלוגות בשריון‪.‬‬
‫לימודים באוניברסיטה‬
‫באוקטובר ‪ ,1963‬עם סיום הדרכה בקורס הקצינים של חת"ם ונישואי ב‪ 10.9.1963-‬לעדנה‪ ,‬נשלחתי‬
‫ע"י הצבא‪ ,‬כסרן‪ ,‬ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬שם השלמתי את לימודי התואר הראשון‬
‫בכלכלה ומדעי המדינה‪.‬‬
‫המשך השירות צבאי‬
‫ב‪1966-‬חזרתי‪ ,‬בדרגת רס"ן‪ ,‬כמדריך בקורס מפקדי פלוגות חי"ר‪ .‬הייתה לי הזכות להדריך את מיטב‬
‫קציני צה"ל הצעירים ובין החניכים התבלטו כבר אז לטובה רא"ל )במיל'( אמנון ליפקין שחק ז"ל‬
‫והאלוף )במיל'( מתן וילנאי‪.‬‬
‫במלחמת ששת הימים שירתי כסגן מפקד גדוד מילואים של תותחים מתנייעים שהתחיל את הלחימה‬
‫בהפגזת המוצבים הסורים ברמת הגולן‪ ,‬הוקפץ לגדה המערבית לכיבוש ג'נין ושכם והוחזר והשתתף‬
‫בכיבוש רמת הגולן‪ .‬מיד עם סיום המלחמה ירדתי לתעלה כסמג"ד סדיר )גדוד ‪ .(404‬השתתפתי‬
‫בקרבות האש הקשים שקדמו למלחמת ההתשה לאורך תעלת סואץ ובקעת הירדן‪ .‬במלחמת‬
‫ההתשה מילאתי את תפקיד קצין המבצעים של מפקדת קצין תותחנים ראשי‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1971‬כסא"ל‪ ,‬הקמתי את ענף אימון יחידות של חיל התותחנים בעובדת‪ .‬ב‪ 1972-‬קיבלתי את‬
‫הזכות לפקד על גדוד ‪ 405‬שהיה אז גדוד התותחים ‪ 155‬מ"מ המתנייע היחיד מסוג "רוכב"‪) .‬ברבות‬
‫השנים ולאחר יום הכיפורים הפך לתותח המרכזי בסדר הכוחות(‪ .‬עם הגדוד נדדתי בין רמת הגולן‬
‫לתעלת סואץ והשתתפנו בימי אש וקרבות עם הסורים ברמת הגולן‪ .‬במלחמת יום הכיפורים‬
‫השתתפתי כסגן מפקד אגד ארטילרי בקרבות הקשים בתעלת סואץ‪ .‬עם שוך הקרבות שימשתי‬
‫כממלא מקום מפקד התותחנים הפיקודי בפיקוד הדרום‪.‬‬
‫ממשל צבאי‬
‫בראשית ‪" – 1975‬מהפך"‪ .‬עזבתי את חיל התותחנים לטובת הממשל הצבאי שהחליף את שמו‬
‫בהמשך לתאום הפעולה בשטחים‪ .‬תחילה כיהנתי כראש ענף כלכלה ובהמשך כסגן מתאם הפעולה‬
‫בשטחים‪ .‬תפקיד מאתגר ומרתק‪" ,‬ראש הממשלה" האזרחי של השטחים )אשר כללו בזמני את אזורי‬
‫יהודה ושומרון וחבל עזה‪ ,‬סיני‪ ,‬רמת הגולן ודרום לבנון(‪ ,‬האחראי על תחומי הכלכלה‪ ,‬כספים‪,‬‬
‫תקציבים‪ ,‬מסחר ותעשייה‪ ,‬שירותים‪ ,‬פנים‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬משפטים וכיו"ב‪ .‬תפקיד המקביל למנכ"ל‬
‫‪39‬‬
‫משרד ממשלתי בישראל‪ .‬תפקיד שחייב מגעים רצופים עם שרי הממשלה‪ ,‬צמרת צה"ל‪ ,‬מנכ"לי‬
‫משרדי הממשלה‪ ,‬הכנסת וועדותיה ועם הדרגים הבכירים בגופים ומוסדות ציבוריים ופרטיים במשק‬
‫הישראלי וכן עם גורמי חוץ שפעלו בישראל ובשטחים‪ ,‬לרבות מוסדות או"ם ושגרירות ארה"ב‪.‬‬
‫בתפקידי זה‪ ,‬עשיתי לנירמול החיים של האוכלוסייה האזרחית בשטחים‪ ,‬לסיוע וקידום חיי התושבים‪.‬‬
‫במסגרת תפקידי ייצגתי את ישראל במרכז האו"ם בניו יורק‪ ,‬בועידת אונסקו בפריז‪ ,‬בארגון הבריאות‬
‫העולמי בג'נבה‪ ,‬בארגון העבודה הבינלאומי בג'נבה ובטורינו‪ ,‬בשיחות האוטונומיה בישראל ובמצרים‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫השתחררתי מצה"ל בראשית שנת ‪ 1986‬בדרגת תת אלוף‪.‬‬
‫ניהול בתשלובת כיתן‬
‫תוך כדי חופשת השחרור מצה"ל‪ ,‬בשלהי ‪ ,1985‬הצטרפתי לתשלובת הטכסטיל "כיתן" כסמנכ"ל‪.‬‬
‫תפקיד אותו מילאתי עד ‪.1996‬‬
‫חזרה ללימודים‬
‫בשנת ‪ 1996‬סיימתי לימודי תואר מוסמך ‪ M.S.‬בתקשורת באוניברסיטת ‪ CLARK‬בארצות הברית‪.‬‬
‫משהחלו ניצני המושג "גישור" לחדור לישראל‪ ,‬עברתי את הקורס הראשון שהתקיים בארץ במוסד‬
‫נאמן בטכניון ואני משמש כמגשר‪.‬‬
‫לעת בגרות‪ ,‬בהיותי בן ‪ 61‬התחלתי לימודי משפטים בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבין תחומי‬
‫בהרצלייה‪ .‬סיימתי כעבור שלוש שנים כבוגר במשפטים ‪ , LL.B‬ובגיל ‪ ,65‬לאחר תקופת התמחות‪,‬‬
‫קיבלתי את רישיון עריכת הדין‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2006‬ל‪ 2012-‬כיהנתי כדירקטור בחברת מקורות פיתוח וייזום בע"מ‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫כיום אני פנסיונר של צה"ל‪ ,‬עורך דין ומגשר‪ .‬אשתי‪ ,‬עדנה‪ ,‬לה אני נשוי כ‪ 50 -‬שנה )ועוד שנתיים‬
‫שלקח לי לשכנע אותה שתסכים(‪ ,‬שופטת מחוזית )בדימוס( לאחר ‪ 29‬שנות שפיטה‪ ,‬שמתוכן כיהנה‬
‫‪ 12‬שנה כנשיאת בית משפט השלום במחוז תל אביב‪ ,‬הגדול ביותר בארץ‪.‬‬
‫לנו שתי בנות ונכד אחד‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫אריה לוין‬
‫כתובת‪ :‬רחוב כרמל ‪ 38‬מבשרת‪-‬ציון ‪90805‬‬
‫טלפון קווי‪02-5333820 :‬‬
‫טלפון נייד‪:‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫לאחר סיום הלימודים בבית הספר התיכון התגייסתי לצה”ל‪ ,‬ושרתתי בגדוד חי”ר ‪ .51‬לאחר סיום‬
‫השירות התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬בחוגים לשפה וספרות ערבית והמזרח‬
‫התיכון בעת החדשה‪ .‬המשכתי לתואר השני בערבית‪ ,‬ומאחר שהתעניינתי בעיקר בצד הלשוני של‬
‫השפה‪ ,‬שמעתי שיעורים רבים מתוך התוכנית של החוג לבלשנות‪ .‬המשכתי בלימודי הדוקטורט‪,‬‬
‫וכתבתי עבודת דוקטור בתחום הדיאלקטולוגיה הערבית‪ .‬עוד בתקופת לימודי המ‪.‬א‪ .‬עבדתי‬
‫באוניברסיטה כעוזר הוראה‪ ,‬ואחר כך כאסיסטנט‪.‬‬
‫פעילות אקדמית‬
‫לאחר סיום הדוקטורט התמניתי למרצה‪ ,‬ואחר כך עליתי בסולם הדרגות‪ ,‬עד שהתמניתי לפרופסור מן‬
‫המניין‪.‬‬
‫בשנות עבודתי באוניברסיטה עסקתי במחקר ובהוראה בשני תחומים עיקריים‪ :‬הדיאלקטים הערביים‬
‫המודרניים והדקדוק הערבי הקדום )החל מהמאה השמינית(‪ .‬בתחום זה‪ ,‬אשר הפך ברבות הימים‬
‫לתחום המחקר העיקרי שלי‪ ,‬עסקתי בחקר התיאוריות הדקדוקיות והטרמינולוגיה של המדקדקים‬
‫הערביים הקדומים‪ .‬עסקתי גם בחקר תולדות הלשון הערבית‪ .‬נוסף לכך מלאתי באוניברסיטה במשך‬
‫שנים רבות תפקידים אקדמאיים‪-‬מנהליים‪ ,‬כגון ראש החוג לשפה וספרות ערבית‪ ,‬ראש המכון ללימודי‬
‫אסיה ואפריקה‪ ,‬חבר הוועדה לתלמידי מחקר במקצועות העיוניים ויו”ר הוועדה ללימודים מתקדמים‬
‫של הפקולטה למדעי הרוח‪.‬‬
‫מחוץ לאוניברסיטה הייתי פעיל במשך תקופה ארוכה מאוד בתחום הוראת הערבית בבתי הספר‬
‫התיכוניים‪ ,‬ובמסגרת זו עמדתי בראש ועדת המקצוע לערבית של משרד החינוך במשך עשרים שנה‪.‬‬
‫נוסף לכך תרמתי את תרומתי במשך שנים רבות להוראת הערבית במסגרת זרועות הביטחון‪.‬‬
‫פרס ישראל‬
‫בשנת התש”ע ‪ 2010‬הוענק לי פרס ישראל על הישגי בתחומי המחקר וההוראה באוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ועל פעילותי למען הציבור בתחום הוראת הערבית‪.‬‬
‫תודות‬
‫כאן המקום להודות למורי היקרים‪ ,‬דב עירון ואברהם לביא‪ ,‬זיכרונם לברכה‪ ,‬אשר העניקו לי בסיס‬
‫איתן בערבית הספרותית והמדוברת‪ ,‬בסיס שסייע לי מאוד בלימודי הערבית באוניברסיטה‪.‬‬
‫‪41‬‬
42
‫ברוך רז – זרצקי‬
Baruch Raz-Zaretzky
Company: MTN Technology Limited
Phone Israel: +972 9 951 3448
Phone UK: +44 20 7289 0203
Mobile Israel: +972 54 522 3568
Mobile UK: +44 7802 703 856
E-mail: [email protected]
Born: 23 September 1938
Studies and Work
After high school I went to the Hebrew University and obtained a Masters
degree in Physical Chemistry four years later. After that, I spent six years in
the Atomic Energy Commission, including an extended period in Paris, which
contributed a great deal, not only to my professional development. These
were the very early years of the Negev branch of the Atomic Energy
Commission and there was a very thrilling feeling of something new and
important.
In 1965 I left for Tel Aviv University, where I completed my PhD in Chemical
Physics in conjunction with the Weizmann Institute. The School of Chemistry
of Tel Aviv University was not authorised to award PhDs at the time and
again, these were very pioneering days where an innovative effort in teaching
and research was set on course.
After nine years of basic science with some digressions toward the applied (a
few patents) I was asked to direct Tel Aviv University’s Interdisciplinary Center
for Technological Analysis and Forecasting. This involved almost two years at
MIT in Boston, where I was given the opportunity to see how the great MIT
University functions and operates.
I spent more than 18 years leading the Center and being involved in projects
of what, to me, is still prime national importance. Those projects were such as
the conversion of Israel into a high-tech country and the introduction of some
important aspects of high-technology into the IDF.
In 1993 I was appointed a Science Counsellor for many Israeli embassies in
Western Europe, including the European Union itself. Together with others, I
was able to achieve Israel’s inclusion in the European Framework Programs
of Research and Development, which allowed Israeli scientists to be included
in huge programs of very innovative research.
Life After Retirement
I retired in 2001 and am now involved in consulting to the EU as well as to my
wife, who is raising funds in the UK for Jerusalem’s Shaare Zedek Medical
Center. This is the reason we divide our time between London and Herzliya.
Over the years I consulted to various government institutions, first and
foremost, the Israeli Knesset and several ministries and also to foreign
governments, such as Mexico, Chile and a variety of others. I was a member
43
of the Boards of big companies, such as Israel Aircraft Industries and Elbit as
well as very small ones – actually start-ups – whose growth I was very proud
to follow.
I have one son and three grandchildren, who, being so far away from them, I
miss very much.
At the beginning of my career I used to ask myself what kind of shape it
should take. My answer was always that, when I will be really old (60 seemed
ancient then), I would like to look back and feel that I have contributed
meaningfully. Looking back, I feel that I have achieved my goal but comparing
mine to some of the CVs that are presented in this book, I feel humble.
44
‫בתיה שרמן – טאוב‬
‫כתובת‪ :‬רחוב בארט ‪ ,8‬תל אביב ‪69104‬‬
‫טלפון קווי‪03-6418837 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-5403538 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫לימודים וצבא‬
‫מיד לאחר סיום בית הספר התיכון‪ ,‬החלטתי להשיג תעודת הוראה‪ ,‬וזאת מתוך כוונה להיות עצמאית‬
‫מבחינה כלכלית כאשר אמשיך בלימודיי בעתיד‪ .‬קבלתי דחיית שירות מהצבא ולמדתי בסמינר‬
‫לוינסקי‪ ,‬במגמה שהכשירה‪ ,‬פרט למורים כלליים‪ ,‬גם מורים לטבע‪ .‬לאחר הלימודים בסמינר התחלתי‬
‫בשירותי הצבאי‪ .‬בצבא שובצתי כמורה‪ ,‬ונשלחתי ללמד קבוצות שונות של חיילים‪ ,‬בהתאם למשימות‬
‫שהצבא קיבל על עצמו‪ .‬כך לימדתי עברית סטודנטים מחו"ל‪ ,‬שהגיעו לישראל לאחר שעשו הפסקה‬
‫של שנה בלימודיהם והתנדבו לשרת בנח"ל‪ .‬כמו‪-‬כן לימדתי חיילים דרוזים קרוא וכתוב עברית‬
‫בתקופת היותם טירונים‪ .‬יום אחד‪ ,‬תוך כדי מתן שיעור לחיילים האלה‪ ,‬נפתחה לפתע הדלת‪ ,‬ולחדר‬
‫הכיתה נכנס המפקד ועמו קבוצת לובשי מדים של צבאות זרים‪ ,‬כולם מעוטרים במדליות ובאותות‬
‫שונים‪ .‬התברר שהיו אלה נספחים צבאיים מנציגויות דיפלומטיות בישראל‪ ,‬והיה עניין לצה"ל ולמשרד‬
‫החוץ שלנו להציג פן נוסף של הצבא‪ .‬פן תרבותי וחינוכי‪ ,‬פרט לעשייה הצבאית‪ .‬הבחירה דווקא‬
‫בכיתתי כדי להראותה כדוגמא לנציגים הזרים החמיאה לי‪.‬‬
‫העבודה עם הקבוצות השונות הייתה ייחודית ומאתגרת‪ ,‬והיה בה עניין רב‪ .‬פגשתי אנשים שבאו‬
‫מסביבות תרבותיות שונות‪ .‬המטרה הייתה ללמדם עברית ולקרבם להווי הישראלי‪ .‬פרט להוראה‬
‫שולבה גם עבודת הסברה‪.‬‬
‫עבודה‬
‫תוכניותיי השתנו לקראת סוף תקופת השירות‪ ,‬כשנישאתי לחברי מאיר‪ .‬הוא החל את לימודי‬
‫המשפטים בשלוחה התל‪-‬אביבית של האוניברסיטה העברית ירושלים‪ .‬אני התחלתי לעבוד כמורה‬
‫ברמת גן ולאחר מכן בתל אביב‪ .‬מאיר קבל רישיון עריכת דין‪ ,‬ופתח משרד עצמאי‪.‬‬
‫עם החלת הרפורמה במערכת החינוך שבעקבותיה נוצרה חטיבת הביניים‪ ,‬הוצע לי לעבור ללמד‬
‫בחטיבת הביניים של ביה"ס התיכון העירוני "כל ישראל חברים"‪ ,‬הידוע כתיכון עירוני "אליאנס"‪.‬‬
‫למדתי באוניברסיטת תל‪-‬אביב בחוג מיוחד שהכשיר מורים לעבודה בחטיבות הביניים‪ .‬בחרתי ללמוד‬
‫מתמטיקה‪ .‬בתום שלוש שנות לימוד קבלתי תעודת מורה בכיר‪ .‬לימדתי מתמטיקה ב"אליאנס" עד‬
‫צאתי לגימלאות‪.‬‬
‫תוך כדי עבודתי למדתי להנאתי‪ ,‬במסגרת האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬בקורסים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬מתמטיקה‪,‬‬
‫כלכלה ואנגלית‪ .‬העיסוק בהוראה ובחינוך‪ ,‬בפרט עם בני נוער בשכבת הגיל של חטיבת הביניים‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬גילאי ‪ ,15 – 13‬היה מעניין ומרתק‪ .‬תלמידיי‪ ,‬אני מקווה‪ ,‬למדו ממני‪ ,‬אולם אני יכולה לומר‬
‫בביטחון שלמדתי רבות מהם‪ .‬יחסי הגומלין בינינו הולידו תובנות וצורות חשיבה מעניינות ומגוונות‪.‬‬
‫המפגש היומיומי עם התלמידים‪ ,‬שהיה מורכב מהקניית החומר הלימודי מחד ומהתנהלות מול‬
‫התלמידים כבני אדם על צרכיהם האנושיים מאידך‪ ,‬הוא בעיניי תמצית העשייה החינוכית‪ .‬במבט‬
‫לאחור‪ ,‬אני יכולה לומר שהשפעתו של בית הספר התיכון שלנו‪ ,‬שאנחנו נמנים עם בוגריו‪ ,‬הייתה‬
‫תמיד ברקע עבודתי כמורה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫יש לנו בן אחד‪ ,‬כלה ושני נכדים‪ ,‬בן ובת‪ ,‬מקסימים‪ .‬משפחתנו קטנה‪ ,‬אולם חמה ומחבקת‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫גדעון אלמגור – מג'יאר‬
‫כתובת‪ :‬בן גוריון ‪ ,19‬פתח תקווה ‪49552‬‬
‫טלפון קווי‪03-9235474 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-6308821 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected]:‬‬
‫שירות צבאי‬
‫‪ 1987-1955‬חייל‪ :‬צנחנים דרגת שחרור‪ :‬סמ"ר תפקיד‪ :‬סמל מחלקה‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫‪ ,1964-1958‬אונ' עברית בירושלים‪ ,‬פקולטה למדעי טבע‬
‫‪ ,1977-1972‬אונ' עברית בירושלים ‪ +‬טכניון בחיפה‬
‫תואר‪MSc:‬‬
‫גיאולוגיה‬
‫הנדסת קרקע תואר‪PhD :‬‬
‫עבודה‬
‫‪ 41‬שנה במכון הגיאולוגי בירושלים בנושאי גיאולוגיה ימית וגיאולוגיית חופים‬
‫פרסומים – ספרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬בלוגים‬
‫מאמרים מדעיים‪-‬מקצועיים רבים בעברית ואנגלית; ספר‪ :‬חוף הים התיכון של ישראל )יצא‬
‫ב‪ 3-‬מהדורות(‬
‫קורות חיים‬
‫הנני יליד ירושלים – גדלתי בשכונת תל ארזה‪ ,‬שהייתה שכונת ספר של מעמד העובדים‪,‬‬
‫ואח"כ ביפו‪ ,‬שאליה הועבר אבי בתוקף תפקידו באמצע מלחמת השחרור‪ .‬במקומות אלה‪,‬‬
‫בעיקר ביפו שהייתה אז עיר עולים בעלת אלמנט בולגרי מובהק )גם אני ממוצא בולגרי(‬
‫עוצבה השקפת עולמי‪ ,‬שבה אני מחזיק עד היום‪.‬‬
‫אחרי שהות בת מספר חודשים בקיבוץ )גרעין של השומר הצעיר( התגייסתי לנח"ל‪ .‬אחרי‬
‫קורס מ"כים שרתתי בנח"ל המוצנח‪.‬‬
‫אחרי גמר שירותי הצבאי למדתי גיאולוגיה באוניברסיטה העברית – מקצוע שהצית את‬
‫דמיוני מאז ילדותי המוקדמת‪ .‬ב‪ ,1962-‬בעת ששימשתי מרכז הוועדה הלאומית‬
‫לאוקיאנוגרפיה במשרד ראש הממשלה )עבודת סטודנט‪ ,‬שפרנס את עצמו בצד עבודות‬
‫מזדמנות רבות אחרות(‪ ,‬זכיתי לקבל מלגת אונסקו לשירות בשתי אוניות מחקר אמריקאיות‬
‫באוקיאנוס ההודי‪ ,‬אשר נמשך ‪ 8‬חודשים‪ .‬המסע היה מדהים‪ ,‬ובמהלכו רכשתי ידע ושליטה‬
‫במקצועות אוקיאנוגרפיים אחדים‪ .‬בהיותי "אוקיאנוגרף מעשי" – אחד הבודדים שהיו אז‬
‫בארץ – התקבלתי לעבודה במכון הגיאולוגי )שבו התחלתי עוד קודם לעבוד(‪ ,‬במחלקה‬
‫הימית שאך הוקמה‪ ,‬ובו שרתתי עד לפרישתי לגימלאות בשנת ‪ .2002‬במקביל סיימתי את‬
‫לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית בגיאולוגיה )ימית – עבודת מחקר על מדגמים‬
‫גלעיניים מקרקעית הים(‪ .‬בעקבות "חוק הזיפזיף" מ‪ ,1964-‬אשר אסר על כריית זיפזיף מחוף‬
‫הים‪ ,‬התארגנו חברות כורי הזיפזיף‪ ,‬שאיבדו הרבה ממקורות החול שלהם‪ ,‬ושכרו את המכון‬
‫הגיאולוגי למציאת מקורות חול חלופיים בים הרדוד‪ .‬בהיותי הגיאולוג הימי המעשי הראשון‬
‫במכון‪ ,‬נשלחתי למסע לימודים למשך כחצי שנה לדרום אפריקה‪ ,‬ארה"ב וקנדה להשתלמות‬
‫ורכישת מכשור לפרוספקציה של חול בקרקעית הים‪ .‬אחרי חזרתי נרכש הציוד‪ ,‬והתחלנו‬
‫בעבודות שהתפתחו במהירות לגילוי‪ ,‬חשיפה ומחקר של צפונות קרקעית הים‪ ,‬שבעת ההיא‬
‫היו בבחינת נעלם גדול‪ .‬במקביל‪ ,‬עסקנו בהקמת החברה לחקר ימים ואגמים בראשותו של‬
‫יוחאי בן‪-‬נון המנוח‪ ,‬שהפכה להיות מקבילתו‪-‬אחותו של המכון הגיאולוגי‪ .‬אחד מהכיוונים‬
‫העיקריים שאליו פניתי – עיסוק בתכונות הפיסיקאליות של הסדימנטים הבוציים והחוליים‬
‫המכסים את קרקעית הים – משך את עינו של הנספח המדעי האמריקאי באירופה וישראל‪,‬‬
‫וכך זכיתי להשתתף בכנס הבינלאומי הראשון של גיאוטכניקה ימית‪ .‬כנס זה היה ראשיתו של‬
‫ענף גיאולוגי‪-‬ימי חדש‪ ,‬שבו זכו מחקרינו לתשומת לב בינלאומית רבה ו"פרנסו" אותי‬
‫בהשתתפות בכנסים מדעיים רבים במשך שנים רבות להצגת תורתנו ותוצאותיה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫בפברואר ‪) 1968‬גיל ‪ (31‬נפצעתי במהלך שרות מילואים בתקרית בגשר אלנבי‪ ,‬אחת מרבות‬
‫בעת מלחמת ההתשה שהתנהלה אחרי מלחמת ששת הימים לאורכו של עמק הירדן‪.‬‬
‫איבדתי את רגלי השמאלית‪ ,‬אך השתקמתי בתוך חצי שנה‪ .‬המבחן הסופי לחזרה לחיים‬
‫הרגילים היה השתתפות במשלחת גיאולוגית יבשתית בחצי האי סיני‪ .‬שיאה היה טיפוס‬
‫וירידה )קשה הרבה יותר!( מהר סיני‪ .‬הטיפוס להר היה בחברתו של הרב גורן‪ ,‬הרב הראשי‬
‫של צה"ל דאז‪ ,‬שהתרשם משיקומי והבטיח‪ ,‬ממש על ראש ההר‪ ,‬להשיאני – הוא גם קיים את‬
‫הבטחתו‪.‬‬
‫במהלך עבודתי במכון הגיאולוגי מיפינו את קרקעית הים ואת השכבות הבונות אותה‪ ,‬למדנו‬
‫את ההיסטוריה הגיאולוגית שלה ואת התהליכים המתחוללים בה והנחנו את התשתית‬
‫למחקרים הרבים הנעשים כיום על ידי חוקרים צעירים ונלהבים‪ ,‬המצוידים במיכשור הרבה‬
‫יותר טוב שהיה לנו‪ .‬בין המיזמים הגדולים העיקריים שבהם עסקנו – איתור מרבצים של‬
‫חומרי בנייה )חול וכורכר( מקרקעית הים‪ ,‬הכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בחוף ניצנים‬
‫)מיזם שלא יצא לפועל בגלל אילוצים מדיניים(‪ ,‬מיפוי קרקעית ופענוח המבנה הגיאולוגי של‬
‫מפרץ אילת‪ ,‬יציבות מדרונות וגלישות קרקע תת‪-‬ימיות )בשיתוף הדוק עם הטכניון( ומיזם‬
‫ישראלי‪-‬הולנדי להקמת איים מלאכותיים מול חופי מרכז הארץ‪.‬‬
‫ב‪ 1993-‬החליטו במנהל מדעי האדמה במשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האחראי גם על המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬שגיאולוגיה ימית תתנהל רק בחברה לחקר ימים ואגמים )מה שלא החזיק מים‪,‬‬
‫שכן הידע היה מרוכז ברובו במכון הגיאולוגי(‪ .‬התקציבים לימי ספינה הופסקו ואני נאלצתי‬
‫להפוך לגיאולוג חופים‪ ,‬תפקיד שבו כיהנתי עד לפרישתי לגמלאות בשנת ‪ .2002‬ההלם לא‬
‫היה קל – כגיאולוג אינסטרומנטלי על ספינה לא נזקקתי מעודי לפטיש גיאולוגי‪ .‬למדתי‬
‫לאהוב את המקצוע החדש‪ ,‬שהוא סביבתי בעיקרו וחשוב מאוד – הגנה על חופי הים‬
‫)מהטבע ומהאדם( ופיתוח זהיר שלהם )לרווחת האוכלוסייה(‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫את תקופת הגימלאות אני עובר בהנאה מרובה‪ ,‬כשאת מרבית הזמן הקדשתי לכתיבת ספר‬
‫מדעי פופולארי בעברית על חוף הים )מהדורה שלישית נדפסת כיום במכון הגיאולוגי(‪ .‬מידי‬
‫פעם אני נקרא לעבודות הקשורות במקצועי – לפני מספר שנים להכנת תסקיר השפעה על‬
‫הסביבה שנדרש לאישור הרחבת נמל אשדוד‪ ,‬וכיום ‪ 3‬תסקירים דומים ל‪ 3-‬קידוחים לחיפוש‬
‫נפט במים הטריטוריאליים של ישראל מול חופי אשקלון‪ ,‬הרצלייה ונתניה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫מזה ‪ 9‬שנים אשתי שרה'לה ואני מתגוררים בכפר גנים בפתח תקווה )מושב שנספח לפ"ת ב‪-‬‬
‫‪ – 1962‬מקום הולדתה ונעוריה של אשתי(‪ ,‬שאליו עברנו מירושלים אחרי צאתי לגמלאות‪.‬‬
‫לנו ‪ 6‬נכדות ונכד אחד בגילים שבין ‪ 26‬ל‪ 1.5-‬שנים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫גילה חי – שוקור‬
‫כתובת‪ :‬רחוב שטריקר ‪ 32‬תל‪-‬אביב ‪62006‬‬
‫טלפון קווי‪03.6055625 :‬‬
‫טלפון נייד‪050.7802501 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫שרתתי שנתיים בצהל בתפקיד קצינת קישור‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫למדתי ‪ 4‬שנים באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בפקולטה למדעי המדינה ומינהל‪.‬‬
‫אני בעלת תואר‪B.A ( POL.SC ):‬‬
‫תפקידים ממלכתיים‬
‫עבדתי שנים ‪ 7‬במשרד הביטחון‪ ,‬בתל‪-‬אביב‬
‫יזמויות עסקיות‬
‫‪ 22‬שנה אני בחברת "חית יוד" העוסקת ביבוא מתנות יוקרתיות‪.‬‬
‫אני בעלת העסק‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫דב הרטל – הרטבלאי‬
‫כתובת‪ :‬ראול ולנברג ‪ 32‬ת"א‬
‫טלפון קווי‪077-2620552 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-2574575 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫‪1955-1957‬‬
‫‪+‬מילואים‬
‫חייל תותחנים‪-‬נ"מ‬
‫דרגת שחרור‪ :‬סרן‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫‪ 1957-1961‬טכניון‬
‫‪University of Illinois 1964-1965‬‬
‫‪University of Illinois 1965-1967‬‬
‫הנדסה כימית‬
‫‪Food Science‬‬
‫‪Food Science‬‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫‪ 1975-1979‬האוניברסיטה העברית‬
‫הפקולטה לחקלאות‬
‫תפקידים עסקיים‬
‫שנים‬
‫‪ 1985-1990‬טבע‬
‫מכון לבקרת איכות‬
‫קרן אלקטרוניקה‬
‫מכון למיקרוביולוגיה‬
‫דקל שמנים‬
‫מוסד‬
‫מלגות ופטנטים‬
‫‪ 1960-1961‬טכניון‬
‫חיפה‬
‫‪Urbana‬‬
‫‪Urbana‬‬
‫ישראל‬
‫‪U.S.A‬‬
‫‪U.S.A‬‬
‫‪B.Sc‬‬
‫‪M.Sc‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫רחובות‬
‫ישראל‬
‫מרצה חוץ‬
‫דירקטור‬
‫דירקטור‬
‫דירקטור‬
‫דירקטור‬
‫דירקטור‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‬
‫חברת הרטל מחקר ופיתוח‬
‫‪-1980‬‬
‫‪present‬‬
‫חברת ‪Lycored Natural Products‬‬
‫‪-1980‬‬
‫‪Industrirs‬‬
‫‪present‬‬
‫יוזם הפרויקט עליו מתבססת החברה‬
‫וממשיך ללוות אותה כיועץ מדעי‬
‫מלגת רוטרי‬
‫חיפה‬
‫‪U.of.Ill Fellow‬‬
‫‪Urbana‬‬
‫‪U.S.A‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪– 1980‬‬
‫‪present‬‬
‫חברת ‪ 25 Lycored‬פטנטים‬
‫‪Natural‬‬
‫‪Products‬‬
‫‪Industries‬‬
‫משפחה‬
‫נשוי מאז ‪ 1958‬לשולמית‪ .‬הורים לשלשה ילדים‪ .‬סבתא וסבא לשמונה נכדים‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫תפקיד‬
‫מנכ"ל‬
‫ישראל‬
‫‪U.of.Ill‬‬
‫מפקד סוללה‬
‫‪Honor Societies:‬‬
‫‪Sigma Xi‬‬
‫‪Phi Kappa Xi‬‬
‫‪Gamma Sigma‬‬
‫‪Delta‬‬
‫דב שנער – שוסטר‬
‫כתובת‪ :‬הבנאי ‪ 25‬ירושלים‬
‫טלפון‪02-6526802 :‬‬
‫נייד‪050-2284611 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫איפה הייתי ומה עשיתי‬
‫בעת כתיבת הדברים‪ ,‬במארס ‪ ,2013‬אני עומד לסיים בשמחה את תפקידי כדיקן בית הספר‬
‫לתקשורת במכללה האקדמית נתניה‪ ,‬מתכונן לשבתון בדרום אמריקה‪ ,‬ניו יורק ומונטריאול‬
‫ומתחיל בפרויקטים חדשים‪ .‬כיון שהתחלתי בהווה ובעתיד‪ ,‬אמשיך אחורנית בתיאור מעללי‬
‫במהלך השנים‪:‬‬
‫במישור האקדמי‪ ,‬הייתי מורה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות קונקורדיה‪,‬‬
‫מונטריאול‪ ,‬קנדה‪ ,‬ובן גוריון בנגב‪ .‬בשתיים האחרונות עברתי הליכי קבלת פרופסורה‪ .‬וגם‬
‫קיבלתי‪ .‬הייתי דיקן מייסד של בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל‪ ,‬שם‬
‫עבדתי תקופה ארוכה במקביל לבן מחזורנו ראוביק חורש )באומגרטן(‪ ,‬שהיה דיקן ביה"ס‬
‫למינהל עסקים‪ .‬הייתי גם חוקר במכון ברוקדייל בירושלים; מרצה אורח באוניברסיטאות ניו‬
‫יורק )‪ ;(NYU‬אוניברסיטת העיר ניו‪-‬יורק )‪ ;(CUNY‬אוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬ברקליי‪ ,‬ארה"ב;‬
‫אוניברסיטאות בברזיל‪ ,‬קולומביה וצ'ילה; אוניברסיטת אמילי קאר בוונקובר‪ ,‬קנדה; מכון‬
‫רוברט שומן ללימודים מתקדמים )‪ ;(European University College‬מכון ‪ Toda‬למחקר‬
‫ומדיניות שלום ביפן; ומכון טרומן לחקר השלום באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫למדתי סוציולוגיה ומדע המדינה לתואר הראשון באוניברסיטה העברית )‪ ,(1964‬תקשורת‬
‫לתואר השני באוניברסיטת פנסילבניה )‪ (1968‬ולא המשכתי ישירות לדוקטורט כמתוכנן‪,‬‬
‫בשל חזרתנו ארצה ב‪ 4.6.67-‬לקראת מלחמת ששת הימים‪ .‬בעקבות פציעתי במלחמה‪,‬‬
‫לימודי הדוקטורט נדחו ב‪ 10-‬שנים‪ .‬ב‪ 1978-‬השלמתי את התואר באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫לפני כן בשנים ‪ 1974 - 1968‬הייתי חבר בצוות הקמת הערוץ הראשון בטלוויזיה‪ ,‬בתפקידי‬
‫מחקר‪ ,‬רכישת סרטים והפקה )"השעה השלישית" הזכורה לי לטוב(‪.‬‬
‫במישורים המקצועי והציבורי‪ ,‬אני משמש מאז ‪ 1972‬מרצה‪ ,‬חוקר ויועץ לממשלות‪ ,‬מוסדות‬
‫בין לאומיים וארגונים לא‪-‬ממשלתיים באירן‪ ,‬אקוודור‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬בוליביה‪,‬‬
‫ברזיל‪ ,‬גוואטמלה‪ ,‬גמביה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬מכסיקו‪ ,‬ניקרגואה‪ ,‬ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬פנמה‪ ,‬פרו‪,‬‬
‫צ'ילה‪ ,‬קולומביה‪ ,‬קנדה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬רומניה‪ ,‬והרפובליקה הדומיניקאנית; משמש ראש מיזמי‬
‫מחקר ופיתוח לגופים כגון האיחוד האירופי ואירגונים לא ממשלתיים וציבוריים אחרים; וחבר‬
‫במערכות של כתבי עת אקדמיים בתחום התקשורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני פעיל ב"קשב‪ ,‬המרכז‬
‫להגנת הדמוקרטיה בישראל"‪ ,‬האגודה הישראלית ללימודים קנדיים והאגודה הישראלית‬
‫לתקשורת‪.‬‬
‫תחומי העניין והמומחיות שפיתחתי במשך השנים הם תקשורת בין לאומית‪ ,‬תקשורת‬
‫במלחמה ושלום‪ ,‬תקשורת ופיתוח אנושי וחברתי‪ ,‬מימדים חברתיים‪-‬תרבותיים של‬
‫טכנולוגיות תקשורת‪ ,‬זהות וזיכרון קולקטיביים‪ .‬בכל אלה ערכתי מחקרים ופרסמתי מאמרים‬
‫וספרים‪ .‬אני גם ממשיך מעת לעת במעורבות בהפקת טלוויזיה ומפנה את המעוניינים לסרט‬
‫קצר )‪ 11‬דקות( שהפקתי ב‪ 2005-‬על פרק מרתק בהנצחת השואה בליטא )לכתוב בגוגל‬
‫‪ ,you tube: shinar holocaust‬כ‪ 40,000-‬כניסות(‪.‬‬
‫במישור האישי‪ ,‬שרתתי בנח"ל‪ ,‬בין היתר בסיירת שהוקמה לאחר מבצע סיני בעין רדיאן‬
‫)שהפך לקיבוץ יוטבתה בערבה( לאחר יציאת גרעין "שגב"‪ ,‬בו היו גם כמה מבוגרי המחזור‪.‬‬
‫הייתי חבר ומזכיר קיבוץ האון‪ ,‬אליו הגעתי עם גרעין "לנגב" של התנועה המאוחדת‪ .‬נישאתי‬
‫ב‪ 1958-‬לחברתי מנוער תמי )בקר( ובהזדמנות זו שונה שם המשפחה משוסטר לשנער‪ .‬היא‬
‫עשתה קריירה בחינוך הגיל הרך‪ ,‬חינוך מוסיקלי ומינהל חינוכי וכיום עוסקת בציור ומתנדבת‬
‫במפעלים חברתיים‪ .‬מאז ‪ 1961‬אנו חיים בירושלים‪ ,‬שם גידלנו את בנותינו הילה שנער קסל‬
‫‪50‬‬
‫וניבי שנער זמיר )ילידות ‪ 1960‬ו‪ ,(1964-‬שתיהן נשות חינוך‪ .‬הן אימהות לנכדינו חגי )‪,28‬‬
‫מסיים לימודי משפטים(‪ ,‬נועם )‪ ,24‬מסיימת לימודי תקשורת( שי )‪ ,18‬חיילת בחטיבת דובר‬
‫צה"ל(‪ ,‬מאיה )‪ ,20‬לקראת לימודים(‪ ,‬מיכאל )‪ (12‬ואורי )‪.(9‬‬
‫אין לי ספק שלימודי בעירונית א' תרמו לעיצובם של רבים ממעללי אלה‪ .‬ראשית‪ ,‬כעולה חדש‬
‫מברזיל‪ ,‬שבילה שנתיים ראשונות לא קלות בכיתות ז' וח' בביה"ס תל נורדוי‪ ,‬נתמזל מזלי‬
‫להתקבל לבית ספרנו היוקרתי‪ .‬הוא השרה אווירה יותר סובלנית ומעודדת השתלבות‪ ,‬מצד‬
‫מורים ותלמידים )ואין צורך לומר‪ ,‬גם תלמידות(‪ .‬אווירה זו הקלה מאד על חבלי הקליטה‪ ,‬על‬
‫המאמץ שדרשו הלימודים ועל קשיי ההתבגרות‪ ,‬לא פחות מאשר חברותי בתנועת נוער‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬מעבר לאווירה החברתית התומכת‪ ,‬אני זוכר לטובה את המורה שוסטר )אין קשר‬
‫משפחתי(‪ ,‬שהיה אשם לא רק בכך שלא עזבתי את הלימודים כדי "ללכת לקיבוץ" באמצע‬
‫כיתה י"ב‪ ,‬אלא שבמזגו השליו ורוחו הליברלית ידע לכוון אותי בנועם למדעי החברה‪ .‬כמו כן‬
‫אני זוכר לטובה את ציד הצפרדעים‪ ,‬בביצה שהפכה לסינמטק בת"א‪ ,‬בשליחות המורה גרטן‪,‬‬
‫שעזר לילד‪-‬אספלט שכמוני להתקרב )בלי להיסחף( אל הטבע‪ .‬דב עירון )מוסטפה החביב(‬
‫לימד אותי לכבד את התרבות הערבית ולזכור מעט משפתה )כגון "רג'א דז'וחא מן אססוקי"‬
‫וכו' שהוא לעזר רב בחיים בירושלים(‪ .‬גם כישלונותי בשיעורים של מורנו להתעמלות צין‬
‫ובשיעוריהם של המורים קליין ודוד חיסנו אותי לקראת ההתמודדויות שבאו אחר כך‪ .‬על כל‬
‫אלה אני מכיר תודה לבית הספר ובמיוחד למחזור ‪.1955‬‬
‫‪51‬‬
‫דוד ג'רסי‬
David Djerassi
Address:
420 east 51st Street,
New York, NY 10022 USA
Phone:
1-212-583-0626
Cell Phone: 1-917-776-5216
E-mail: [email protected]
Military Service
After graduating from Tichon Ironi A, I enrolled in the Faculty of Medicine of
The Hebrew University, under the ‘Atuda Academait’ program. A few weeks
into the first semester, because of the imminent Kadesh War, 1956, I was
called into active duty. I joined the Artillery Corps, serving in the field for a
year. After that period, I was sent to the Officer’s school. During the last part
of my military service, I served as an instructor at the Artillery Corps Training
School.
Academic Education
In 1958, I enrolled in the School of Pharmacy of the Hebrew University. I
graduated with a Master’s degree in Pharmacy (M.Ph) in 1962.
During my 3rd year at the School of Pharmacy, I enrolled in the Chemistry
Faculty of the Hebrew University and graduated with a B.Sc in Chemistry in
1962.
In 1964, I was awarded a two year scholarship at the University of
Massachusetts, in Amherst, Mass. towards a MS degree in Chemistry.
In 1975, I enrolled in the Executive Program of the Business School of the
FDU University in Rutherford, New Jersey, while working full time for
Hoffmann-La Roche Inc. I graduated with an MBA in Marketing, in 1977.
Work Experience
•
1963: Chemist at Zori Pharmaceuticals, (now Teva) and the Israeli Can
Company (ICC).
•
1966 – 1968: My work in the United States happened by chance. A
few weeks before returning to Israel, I attended a conference. During lunch, I
sat next to the Director of R&D of the Whitehall Division of American Home
products, (a conglomerate of Pharmaceutical and Food companies). He
offered me a Senior Chemist position in the R&D department, because of my
experience in aerosols, which I acquired at the Israeli Can Company.
•
1969 - 1974: Group Leader in the Cosmetic and Toiletries R&D Center
of the Revlon Company in New York City. I was responsible for the
development of the ‘Flex Balsam’ and ‘Cycle 6’ product lines.
•
1975 – 1981: Joined as Manager of R & D at the Pantene Company, a
Division of Hoffmann-La Roche Inc. In 1977 I was promoted to Director of
R&D of the Division, after the successful launch of the New Pantene product
lines. At the same time, I was appointed to the Executive R&D Council of
Hoffmann- La Roche, USA.
•
1982- 1983: Director of the Hair Care Division of the Richardson Vicks
Company (now a division of Procter & Gamble Co.) in Shelton, Connecticut.
52
•
1984-1990: I re-joined Hoffmann-La Roche Inc., USA and started the
Specialty and Cosmetic Chemicals Group, which included Specialty
Chemicals, Cosmetic Chemicals, Pharmaceutical Intermediates and Liquid
Crystals. Responsibilities included marketing, sales and new business
development.
•
1990-2000: Worldwide Director of Marketing, Product Development,
Advertising and Public Relations of the Specialty & Cosmetic Chemicals
Group. A key accomplishment - incorporation of Vitamins in almost all the
cosmetics and toiletries marketed around the world.
•
2000-2004: Vice President / CEO of the Specialty & Cosmetic
Chemicals Group and Member of the Board of Directors of Roche Vitamins
Inc.
•
2005-present: founded The Intrachem Technologies Company,
based in New York, NY. The main activities of the company are marketing and
scientific consulting to the Cosmetic, Dietary Supplements and Food
industries, worldwide. I am also heavily involved in presentations on ‘Wellness
and Beauty’ at conferences in the US, Europe and the Far East.
Family
For the past 40 years I have been happily married to my wife Ellen, who is a
native New Yorker. We reside in Manhattan, N.Y. enjoying the cultural, social
and culinary activities the city offers.
53
‫דליה גרברסקי – בינדרמן‬
‫כתובת‪ :‬רחוב פייבל ‪ , 13‬תל אביב ‪62995‬‬
‫טלפון קווי‪03-6951835 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-4922573 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי בשנת ‪ 1937‬בבית ציוני בתל אביב וממשיכה לגור בה עד היום‪.‬‬
‫צבא ולימודים בירושלים‬
‫‪ :1955-1957‬שרות בצה"ל כסמלת במטכ"ל בתפקיד מעניין ובהנאה רבה‪.‬‬
‫‪ :1957-1963‬שש שנות לימוד בבית הספר לרפואה ורפואת שיניים בירושלים שהייתה אז‬
‫עיר קטנה‪ ,‬צבעונית וטעונה‪.‬‬
‫חזרה לתל אביב‬
‫לאחר קבלת התואר דוקטור לרפואת שיניים עבדתי במרפאה משותפת עם בעלי וניהלתי‬
‫מרפאה עם כחמישה רופאים וצוות רפואי‪ .‬עסקתי בעיקר בטיפול בילדים והשתלמתי ביישור‬
‫שיניים‪ .‬בתחילה נסעתי פעם בשבוע לבאר שבע לטפל ביישור שיניים במרפאה המקומית‪.‬‬
‫בשנים ‪ 94-95‬השתלמתי גם בהיפנוזה בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫שבתונים בחו"ל‬
‫‪ 1976-1978‬גרנו באזור ‪ .(NIH) Washington D.C.‬תקופה זאת נוצלה להשתלמות‬
‫באורטודונטיה והשתתפות בכנסים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למען הנשמה‪ ,‬עסקתי בפיסול‪ ,‬ציור ונגינה בפסנתר‪.‬‬
‫‪ – 1984‬שבתון ב ‪Saint Louis‬‬
‫‪ – 2004‬שבתון במכון פאסטר בניס‪ ,‬צרפת‪.‬‬
‫‪ - 2005‬שבתון בסן פרנציסקו‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫הפסקתי לעבוד במקצוע רפואת שיניים בגיל ‪ .68‬כיום אני גימלאית‪ .‬מחלקת זמני בין טיולים‬
‫עם חברים ומשפחה‪ ,‬נהנית מנכדיי וילדיי ומחיים משותפים עם בעלי יצחק למעלה מ ‪50‬‬
‫שנה‪.‬‬
‫תחומי ההתעניינות שלי הם מוזיקה‪ ,‬אמנות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬פוליטיקה ישראלית‪ ...‬והתעסקות רבה‬
‫בספורט‪.‬‬
‫איך ברחו לנו השנים ??‬
‫סטודנטית‪ ,‬מעבדה לכימיה אורגנית שנה שנייה בבית הספר לרפואה‬
‫‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫דן הופמן‬
Dan Hoffman
Address: 319 Granada Glen,Cordillera, Colorado, 81632
Land Line: +1.970.949.1168
Cell Phone: +1.970.274.1791
E-mail: [email protected]
Studies and Army
In contrast to most of my classmates, I was the “Machzor Baby.” I finished my
undergraduate degree in Naval Architecture in Glasgow prior to my service as
a Lieutenant in the Israel navy, designing novel new crafts while trying to open
the Department of Ship Design in the Technion.
Academia and Work
After two long years in Trondheim, Norway, working on my Doctoral thesis, I
moved to the States where I spent 10 years as a Professor of Naval
Architecture in a small unique specialized school for Naval Architecture on
Long Island N.Y. After giving up my tenure in the mid seventies, I started my
own company for the purpose of applying sophisticated theories I had
developed in Academia as part of a computerized tool for the shipping and
offshore industries aimed at providing online operational guidance systems.
After 20 years of successful applications worldwide with the technologies well
adapted by the shipping and offshore industries, I returned to basics to do my
part to salvage the Russian shipbuilding and oil industry post-Gorbachev.
Few years later, I worked on technology transfer to China through the
concurrent construction of 10 identical container ships in Kiel, Germany and
Shanghai. During these 20 years we resided in Switzerland, I retired in 2005 to ski, bike and hike in the Rockies. But I’m hoping “retirement” is merely a
phase between work experiences since I plan to remain active in the maritime
business. As in the past, I am still looking for new challenges, though in a
more relaxed manner.
Family
I was married in Glasgow. My son was born in Israel, my first daughter in
Norway and the second one on Long Island N.Y. For the past 25 years I have
been happily married to a New Orleans native. Following our marriage we
lived in Houston then Switzerland before settling in Colorado.
‫כיום בקולורדו‬
‫ בנמל שנחאי‬,‫אוניה שתכננתי‬
55
‫ בקיבוץ עמיעד‬10 ‫בגיל‬
‫דן לוטן‬
Dan Lotan
Address: 85-87 Av. D`Italie,
Paris 13, France
Phone: +33-1-44241818
E-mail: [email protected]
Studies in France
After my regular three year military service I moved to France to study
engineering.
First I had to go through a three years preparation, mainly in upper level and
special mathematics, followed by three years at «Ecole Centrale Paris», which
included several internships in companies. I got my diploma in september
1963 from «Ecole Centrale des Arts et Manufactures». It brings up to general
engineering, whose main goal is to teach «how to learn properly whatever the
discipline». It enables one to become polyvalent and to learn to work in any
engineering field. This regardless of the major field selected in the last year of
my studies and of the final project that was submitted to a jury.
CITROEN
My first full time job as an engineer was with Citroën, where I was in charge of
digital and precison machining development.
SNECMA
In early 1964: I joined SNECMA, a company which designs and builds jet
engines both for military and commercial aircrafts. I progressively made my
way in this company going through all the usual engineering positions, starting
within the technical staff on military engines. For my next significant job I was
responsible for the development of «non destructive testing and diagnosis
methods». Afterwards I got the design responsibility of the CFM56 engine
maintainability, repairability, technical publications, spare parts as well as of
all its support matters.
In 1979: I became responsible for the CFM56 installation on aircrafts, mainly
the McDonnel-Douglas DC8, and for the engine certification by both American
and French air worthiness authorities. The latter served for other applications.
The CFM56 is a commercial engine initiated by SNECMA and jointly built with
GENERAL ELECTRIC .
In mid 1984: I was appointed by both companies as project and programme
director for the CFM56-A engine family. It was an exciting but difficult job to
manage both French and American teams all the way from design to
production, as well as for deliveries and support. The CFM56-A was the first
engine that had full electronic control. It was specifically designed for the
AIRBUS A320 aircraft. Several thousands of this aircraft, and its derivetives (
A321, A319 and A318) are in service.
In the end of 1991: I got new responsibilities related to new engine
generations, including high power turbo props.
La Sorbonne
I progressively became a «Counsel» to SNECMA’s president and to the vice
president of legal affairs. That logically led me to La Sorbonne to learn the
56
basis of law. I did not intend to become a lawyer, I just wanted to acquire the
minimum knowledge that is necessary for expertise and counsel activities.
Activities in Retirement
By mid 2002, I retired from SNECMA.
When I moved to the SNECMA headquarters in Paris, in mid 1984, I met with
N’GUYEN DINH LAN. He learned aviation engineering in France, then
became the Minister of Civil Aviation in Viet-Nam till 1975, when he
immigrated to France and joined SNECMA. With him I discovered Chinese
great classic books such as Sun-Tzu’s «Art of War». Together we wrote a
book dealing with the fundamental rules of state strategy, based on the
Chinese books written about 2,500 years ago by Sun-Tzu, Confucius, LaoTseu and others. My friend died in 2012. Now I am trying to get our book
published.
Part of my activities in retirement is to straighten the accounts of the owners’
payments to my condominium expenses, especially those regarding energy
consumption. I got involved in these matters because my appartment, one
among 320 flats located in a 24 floor tower was concerned. Getting these
expenses in order is a real challenge.
Family
There is nothing outstanding about my private life: I was married once, then I
divorced.
I have one daughter, one son and two grandaughters.
57
‫דן מוזס‬
‫כתובת‪ :‬רחוב סיקו ‪ ,3‬רחובות‬
‫טלפון קווי‪08.947.1880 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.756.8398 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫נולדתי ב – ‪ 1937‬בחיפה וגדלתי בתל אביב‪ .‬למדתי בביה"ס הכרמל‪.‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫את השירות הצבאי עשיתי כקצין תותחנים‪.‬‬
‫למדתי לתואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה‪ ,‬ואחר כך לתואר שני בכלכלה ומינהל עסקים‬
‫מהאוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫עבודותיי העיקריות‬
‫‪ :1967 - 1964‬כלכלן מים בחברת מקורות‪.‬‬
‫‪ :1969 - 1967‬כלכלן בכיר בחברת ‪ , Kaiser Engineers‬אוקלנד קליפורניה‬
‫בתקופה בה עשתה רעייתי‪ ,‬עדנה‪ ,‬פוסט דוקטורט בסטנפורד‪.‬‬
‫‪ :1972 - 1969‬סגן היועץ הכלכלי למשרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ :1984 - 1972‬סמנכ"ל כספים בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫‪ :1987 - 1984‬משנה למנכ"ל בחברה להשקעות של בנק לאומי‪ ,‬וחבר הנהלות של‬
‫חברות שהושקעו בהן כספי הבנק‬
‫‪ :1989 - 1988‬סמנכ"ל לכספים של סולל בונה ארצות חוץ‪ .‬פעילויות באפריקה‬
‫בעיקר בניגריה‪ ,‬חוף השנהב‪ ,‬וקמרון ובאמריקה הלטינית בעיקר‬
‫בוונצואלה‪ ,‬אקוודור וגואטמלה‪.‬‬
‫‪ :1999 - 1990‬יועץ בכיר לסקטור הפיננסי בבנק העולמי בוושינגטון‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫לאחר פרישתי המשכתי בעבודות ייעוץ עבור הבנק העולמי למשך מספר שנים‪ ,‬אולם עיקר‬
‫פעילותי מאז הפרישה היא‪:‬‬
‫• לימודים בתחומי מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫• טיפול במפעלי הנצחה שאנחנו מקיימים לזכר בננו עוז וביתנו אסנת‪ ,‬אותם איבדנו‪.‬‬
‫• נסיעות וטיולים כולל ביקורים תכופים בארה"ב‪ ,‬בה מתגורר בננו איל‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫דן פריידלין‬
‫כתובת‪ :‬רח' רביבים ‪ 5‬תל אביב‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 10207 .‬ת"א ‪61101‬‬
‫טלפון קווי‪03-6482303 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-4693033 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫שנים ‪2.5‬‬
‫חייל‪ :‬נח"ל‬
‫מוצנח‬
‫הערות‬
‫שירות מילואים עד גיל ‪ ,55‬סייר ‪ -‬למעלה מ‪ 30-‬שנה‪,‬‬
‫סמל מחלקת סיור בגד' טנקים ‪ 95‬ו‪.7013-‬‬
‫בששת הימים ‪ -‬בגדה וברמת הגולן‪ ,‬בחטיבה ‪.10‬‬
‫ביום כיפור ‪ -‬ברמת הגולן‪ ,‬בחטיבה ‪.4‬‬
‫מלחמות‪ :‬קדש‪ ,‬ששת הימים‪ ,‬התשה‪ ,‬יום כיפור‬
‫ולבנון הראשונה‪.‬‬
‫דרגת שחרור‪:‬‬
‫רב"ט‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫‪ 1958-1963‬טכניון‬
‫‪ 1985-1990‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫תפקידים ממלכתיים ‪ /‬ציבוריים‪:‬‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫בתי משפט‬
‫מ‪1982-‬‬
‫‪2001-2011‬‬
‫רשם הקבלנים‬
‫הנדסת בניין‬
‫מנהל עסקים‬
‫תפקיד‬
‫מומחה הנדסי‬
‫מוסמך למדעים ‪M.Sc‬‬
‫‪M.B.A‬‬
‫הערות‬
‫ממונה מטעם בתי משפט השלום והמחוזי‪ ,‬וכן ע"י‬
‫גורמים ציבוריים ופרטיים‪.‬‬
‫בדיקת תלונות נגד קבלנים‬
‫מומחה הנדסי‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‪:‬‬
‫תכנון קונסט'‬
‫‪ 1963-1967‬שכיר‬
‫תיאום ופיקוח‬
‫‪ 1967-1976‬שכיר‬
‫ניהול פרויקטים‪,‬‬
‫מ‪ 1977-‬ועד עצמאי‬
‫תיאום‪ ,‬פיקוח‬
‫כה‬
‫ובקרת מבנים‬
‫מילר שנבל מהנדסים‬
‫ד‪ .‬לוית ושות‬
‫כמו כן שימשתי כבורר במספר ניכר של סיכסוכים‬
‫ברובם בתחום הבנייה‬
‫פעילות התנדבותית קהילתית ‪ /‬ציבורית‬
‫כ‪ 20-‬שנה חבר בוועד שכונת רביבים וגם בוועדת ההיגוי של רובע צפון\מזרח ת"א‬
‫פעילות נוכחית‬
‫עדיין ממשיך לעבוד באופן חלקי בלבד‪ ,‬כ‪-‬יום אחד בשבוע – ורק בנושאים בעלי עניין מיוחד‪.‬‬
‫תחביבים ‪ -‬שמיעת מוזיקה קלאסית‪ ,‬נגרות‪ ,‬גננות ותיקונים כלליים )של כמעט כל מה שמתקלקל(‪,‬‬
‫והעיקר – מתן שירותי סבאות לנכדים )תעזור‪-‬תבוא‪-‬תלך‪-‬תביא‪-‬תשמור ועוד(‪.‬‬
‫אני נשוי לאילנה מרוז‪ ,‬בת המחזור שלנו‪ .‬יש לנו ‪ 3‬ילדים – בן‪-‬בת‪-‬בן‪ .42-49 ,‬נכדים – בני ‪ 8‬עד ‪18‬‬
‫– הרבה מאד נחת – בלי עין הרע‪.‬‬
‫הערה חשובה‬
‫לא סיימתי את לימודי בעירונית א'‪ ,‬כי כנראה שהייתי שובב מדי‪ .‬בכיתה השביעית הורי התייאשו‪,‬‬
‫ולמרות שהמנהל )רכבי( עשה למעני מאמצים ראויים להערכה כדי שאמשיך ללמוד‪ ,‬הם העבירו אותי‬
‫לביה"ס החקלאי בפרדס חנה‪ .‬שם סיימתי בגרות מורחבת בכימיה‪/‬ביולוגיה ובחקלאות‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫דני עץ‪-‬הדר‬
‫כתובת‪ :‬רח' קלישר ‪, 3‬נאות‪-‬שקמה‪ ,‬ראשון‪-‬לציון‪.‬‬
‫טלפקס‪03-951-9355 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫יליד ת"א )קריית‪-‬מאיר(‪ ,‬ביה"ס עממי "הכרמל"‬
‫צבא ולימודים‬
‫ביה"ס הטכני של חיל האוויר ושירות בבח"א‪8-‬‬
‫‪ :1963 – 1961‬בוגר אוניברסיטת ת"א בהיסטוריה כללית )כולל היסטוריה צבאית‬
‫בהנחיית סא"ל ישראל בר‪ ,‬שנעלם לפתע מהאוניברסיטה‪ (...‬ובמגמת מזרח‪-‬תיכון ואפריקה‪.‬‬
‫ב‪ 1963 -‬נבחרתי לייצג את התאחדות הסטודנטים הארצית בכנס היסוד של איגוד‬
‫הסטודנטים הכל‪-‬אפריקני שהתקיים בדאר‪-‬א‪-‬סלאם שבטנזניה‪ .‬בתום הכנס "חרשתי" לבדי‬
‫את קניה‪ ,‬טנזניה ואוגנדה‪ .‬טיול רב‪-‬הרפתקאות שבוצע בטרמפים ובאוטובוסים‪ .‬מאז חזרתי‬
‫לטייל באפריקה מספר פעמים‪.‬‬
‫עבודה‬
‫‪ :1968- 1964‬מנהל ספריית ביה"ס לפו"מ של צה"ל‪ .‬עיקר תפקידי היה להכין ביבליוגרפיות‬
‫וראשי‪-‬פרקים לעבודות החניכים בפרק ההיסטוריה הצבאית‪ ,‬שאז נכלל בתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫‪ :2002 – 1968‬צנזורה צבאית‬
‫• ‪ :1968‬קורס הצנזורה הראשון הממוסד‪.‬‬
‫• מ‪ :1970-‬ראש‪-‬משמרת‪ ,‬עם סמכות לפסילת חומר בתקשורת‪ ,‬בפרסומים ובספרים‪.‬‬
‫עברתי השתלמויות בנושאים צבאיים וביטחוניים‪.‬‬
‫• ‪ :1981‬בוגר הקורס הבינשירותי הבכיר למודיעין‪ .‬מ"מ מפקד בסיס ת"א של הצנזורה‬
‫הצבאית‪.‬‬
‫• ‪ :2002‬פרישה‪.‬‬
‫במשך מרבית תקופת עבודתי הייתי אחראי בפועל על טיפול בנושאי תעופה וחלל בנוסף‬
‫למטלות הרגילות‪ .‬במסגרת התפקיד הצטרפתי מידי‪-‬פעם לסיורי כתבים צבאיים בגזרות‬
‫לחימה שונות‪ ,‬בעיקר בסיני ובלבנון‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫פרשתי ב‪ .2002-‬לאחר הפרישה המשכנו‪ ,‬אשתי ואני‪ ,‬לטייל בעולם‪ ,‬כולל טיפוס על הר‪-‬קניה‬
‫וחלקית על הקילימנג'רו‪.‬‬
‫אנחנו חברים במכון‪-‬אבשלום לידיעת‪-‬הארץ‪ ,‬כבר ‪ 13‬שנים‪ ,‬ובמסגרתו מסיירים באופן‪-‬סדיר‬
‫בארצנו ולעתים בחו"ל‪.‬‬
‫אנחנו חובבי מוסיקה קלאסית וג'אז‪,‬שומעים הרצאות במוסיקה‪-‬מודרכת‪ ,‬מנויי תיאטרונים‪,‬‬
‫ולאחרונה אנחנו לומדים ומשחקים ברידג'‪ .‬אשתי ואני התנדבנו לתמוך בתלמידים אתיופיים‪,‬‬
‫ולאחרונה התנדבנו לארגון‪-‬לשעת‪-‬חרום של עירית ראשל"צ‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫דניאל גולד‬
‫כתובת‪ :‬דובנוב ‪ 28,‬ראשון לציון‬
‫טלפון קווי‪03.967.1902 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.530.7190 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי בליטא ומשנת ‪ 1941‬עד ‪ 1944‬שהיתי בגטו‪ .‬בשנת ‪ 1944‬הוברחתי מהגטו למסתור‪,‬‬
‫דבר שהציל את חיי‪ .‬משנת ‪ 1945‬עד ‪ 1946‬למדתי בבי"ס רוסי‪ .‬ב‪ 1946-‬נדדתי מליטא‬
‫לגרמניה‪ ,‬בלווית מבוגרים‪ ,‬ועם ניירות מזויפים‪ .‬שם פגשתי את אבי ששרד את מחנות‬
‫הריכוז‪.‬עד ‪ 1948‬המשכתי ללמוד במקומות שונים באירופה‪ ,‬בעיקר בעברית‪ .‬מ‪ 1948-‬עד‬
‫‪ -1951‬למדתי בעיר מינכן בעברית‪ .‬עליתי ארצה ב‪ 1952-‬ולמדתי בכיתה י )ששית( ברעננה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1953‬התקבלתי לתיכון עירוני א' בתל אביב‪ ,‬למדתי בכיתות י"א ‪ +‬י"ב )שביעית‬
‫ושמינית( וסיימתי ב‪.1955-‬‬
‫שירות צבאי‬
‫בשנים ‪ ,1955 -1959‬שירתתי כטייס בחיל האוויר והשתחררתי בדרגת‪:‬סג"מ‪,‬‬
‫לאחר מכן שירתתי במילואים במשך ‪ 35‬שנים‪ ,‬כחודשיים בכל בשנה‪ .‬דרגתי הסופית‪ :‬רס"ן‪.‬‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫בשנים ‪ 1965-1960‬למדתי לתואר שני במיקרוביולוגיה רפואית‪ ,‬באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫בפקולטות למדעי החיים והרפואה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1974‬קיבלתי תואר דוקטור במיקרוביולוגיה‪.‬‬
‫פעילות אקדמית‬
‫בין השנים ‪ 1977-1975‬עשיתי שהייה בתר‪-‬דוקטורית במרכז לבקרת מחלות בארה"ב‪.‬‬
‫הדרגה האחרונה שלי באוניברסיטת תל אביב היא פרופסור מן המניין‪ .‬מאז קבלת תואר שני‬
‫ועד הפרישה )‪ (2005‬עסקתי במחקר והוראה והשתייכתי לסגל האקדמי של האוניברסיטה‪.‬‬
‫תחומי ההתעניינות והמחקר העיקריים היו האינטראקציה בין מערכת החיסון לטפילי אדם‬
‫גורמי מחלות‪ ,‬חד‪-‬תאיים ורב‪-‬תאיים‪ ,‬במטרה ליצור תרכיבים כנגד גורמי מחלה אלה‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית‬
‫בין השנים ‪ 2002-2009‬עסקתי בהתנדבות בתפקיד של שוטר תנועה על אופנוע‪.‬‬
‫פעילות נוכחית‬
‫מאז ‪ ,2005‬אני פרופ' בדימוס‪ .‬ומלמד‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬אני מלמד בעיקר סטודנטים לרפואה‪.‬‬
‫ובנוסף‪ :‬אני עוסק באופנוענות‪ ,‬צלילה וסקי ‪.‬‬
‫משפחה‬
‫יש לי ‪ 2‬ילדים ו‪ 5 -‬נכדים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫דניאלה בירן – קירשטיין‬
‫כתובת‪ :‬אהרוני ‪ 8‬ירושלים ‪92549‬‬
‫טלפון קווי‪02-5638587 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-7441612 :‬‬
‫דו"אל‪:‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫בשנים ‪ 1957 – 1955‬שרתתי בצה"ל במדור הפסיכוטכני כמאבחנת וכמראיינת‪.‬‬
‫דרגת שחרור‪ :‬סמלת‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1960 – 1957‬למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים‬
‫פסיכולוגיה וחינוך‪.‬‬
‫עבודה בארץ ובחו"ל‬
‫בסוף ‪ 1960‬נשאתי ליואב בירן ‪ ,‬גרנו שנתיים בתל‪-‬אביב‪ .‬בשנים אלו עבדתי בשירות‬
‫הפסיכולוגי בתל‪-‬אביב יפו‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1964 – 1962‬חזרנו לירושלים ולמדתי לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה‪ .‬אני‬
‫בעלת תואר ‪M.A.‬‬
‫בשנים ‪ 1982 – 1980‬ב‪ Institute of Family Therapy -‬בלונדון למדתי לימודי תעודה‬
‫בטיפול משפחתי‪ ,‬לימודים תיאורטיים ומעשיים‪.‬‬
‫ב‪ 1965 -‬הצטרפתי לבעלי‪ ,‬איש משרד החוץ לשליחות של ‪ 5‬שנים באפריקה – באתיופיה‬
‫ובאוגנדה‪ .‬בשנים אלו עבדתי בשגרירות‪ ,‬וכרעייתו של בעלי עסקתי הרבה באירוח‪ .‬אבל‬
‫בעיקר גידלתי את שלושת ילדינו‪ .‬תמי בתי הבכורה נולדה בישראל שנה וחצי לפני נסיעתנו‪,‬‬
‫אורנה ואמיר נולדו שניהם באוגנדה בהפרש של שנה וחצי‬
‫עם שובנו לישראל התקבלתי לעבודה בשירות הפסיכולוגי – חינוכי של עירית ירושלים‬
‫ועבדתי בבתי‪-‬ספר יסודיים כפסיכולוגית חינוכית עם ילדים‪ ,‬הורים וצוות ביה"ס‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1983 – 1977‬נסענו בשליחות ללונדון‪ .‬אלה היו שנים מעניינות ומאתגרות‪ ,‬פגשנו‬
‫הרבה אנשים והתעשרנו מבחינה תרבותית‪ .‬באותה תקופה הייתי פעילה מאד בארגוני‬
‫הנשים בלונדון – נעמת‪ ,‬ויצ"ו ואמונה‪ .‬הרציתי בפניהן על ישראל עם דגש על מצב הנשים‬
‫והילדים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2002 – 1983‬חזרתי לעבוד בשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים‪ .‬בשנים אלו עבדתי‬
‫בנוסף לבתי ספר יסודיים גם בגני ילדים ובחטיבת ביניים‪ .‬יום בשבוע שמשתי כיועצת‬
‫פסיכולוגית למורים וגננות במרכז הפדגוגי‪ ,‬הדרכתי מתמחים בפסיכולוגיה והנחיתי יחד עם‬
‫פסיכולוגית נוספת במשך מספר שנים קבוצות של ילדים עם ‪) ADHD‬הפרעות קשב וריכוז(‬
‫הוריהם ומוריהם – קבוצה שהמשכתי עוד מספר שנים לאחר פרישתי ב‪ 2002-‬בגיל ‪.65‬‬
‫ב‪ 1991 -‬נפרדתי מבעלי אחרי ‪ 28‬שנות נישואין והייתי במשבר אך התאוששתי ממנו מהר‬
‫בזכות העבודה והמשפחה‪.‬‬
‫ב‪ 1992-‬נשלחתי לארבעה חודשים להשתלמות ב‪ Suffolk Community College-‬במסגרת‬
‫חילופי פסיכולוגים ולמדתי על עבודתם בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫אחרי פרישתי ב‪ 2002-‬למדתי באוניברסיטת תל‪-‬אביב במשך שנה בקורס ליועצי פרישה‬
‫פנאי ותעסוקה‪.‬‬
‫אני לומדת במסגרת מכון "מגיד" בתחומים שונים ומנסה לגוון את הקורסים‪ :‬אמנות‪ ,‬ספרות‪,‬‬
‫תנ"ך‪ ,‬מוסיקה קלאסית אופרה‪ ,‬תולדות יהדות גרמניה וערים בעולם‪.‬‬
‫אני שוחה כל בוקר ומשתתפת במקהלה ובחוג לריקודי עמים‪.‬‬
‫התנדבות‬
‫אחרי פרישתי התנדבתי במשך ‪ 5‬שנים במסגרת "אם לאם" – עמותה שמטרתה להיפגש עם‬
‫אמהות אחרי לידה אחת לשבוע במשך שנה כדי לתמוך בהן בעיקר נפשית‪ .‬כמו כן אני נותנת‬
‫יעוץ פסיכולוגי לגימלאי העיריה לפי פניות שלהם‪.‬‬
‫משפחה‬
‫יש לי שלושה ילדים‪ ,‬שתי בנות ובן‪ ,‬וארבעה נכדים – שנים גדולים ושתיים קטנות‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫זאב הנדזל‬
‫כתובת‪ :‬רח' יעקב מרידור ‪ , 17‬תל‪-‬אביב‬
‫טלפון קווי‪03-6441771 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-3001022 :‬‬
‫דוא"ל עבודה‪ [email protected] :‬דוא"ל בית‪[email protected] :‬‬
‫דרגה אקדמית‪Emeritus Associate Professor -‬‬
‫מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולרפואת ילדים‪ .‬כיום רופא בכיר במרפאה לאימונולוגיה‬
‫פדיאטרית )לילדים( במרכז רפואי "קפלן"‪ ,‬המסונף לביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ובמרפאה למחלות אלרגיות במרפאת המומחים "רמז" תחת קופ"ח כללית ברחובות וכן מנהל‬
‫קליניקה פרטית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית‪.‬‬
‫בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים ‪1962 -‬‬
‫התמחות ברפואת ילדים בבי"ח השרון פ"ת ‪1965-1970‬‬
‫שנת מחקר באימונולוגיה במחלקה לאימונולוגיה אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪1970‬‬
‫התמחות ומחקר באימונולוגיה במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב ‪1971-73‬‬
‫סגן מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי קפלן המסונף לביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית‬
‫והדסה ‪1975-82‬‬
‫יו"ר ומזכיר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית ‪1976-77‬‬
‫פרופסור חבר בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ‪1983‬‬
‫מנהל היחידה לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה מרכז רפואי קפלן ‪1984-2002‬‬
‫מנהל השירות למחלת האיידס בילדים מרכז רפואי קפלן ‪1988-2002‬‬
‫מנהל המכון למחקר פדיאטרי ממרכז רפואי קפלן ‪1990-2002‬‬
‫סיום שירות מילואים כרופא מומחה בדרגת רס"ן ‪1990‬‬
‫חבר במועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית‪,‬‬
‫יו"ר ועדת ההתמחות באלרגיה ואימונולוגיה‪,‬‬
‫יו"ר ועדת מדעי יסוד של המתמחים ברפואה ‪1985-89‬‬
‫מיסד ויו"ר האגודה הישראלית לחקר ומניעת מחלת האיידס ‪1988-94‬‬
‫נשיא הכנס הדו‪-‬שנתי של החברה האירופאית לחסר חיסוני בג'נבה ‪2000-‬‬
‫מורה מצטיין של ביה"ס לרפואה בהוראה קלינית מרכז רפואי קפלן לשנת ‪2000‬‬
‫עמית האקדמיה האמריקאית לאלרגיה‪ ,‬אסטמה ואימונולוגיה ‪-2001‬עכשיו‬
‫פרישה מתפקידי ניהול במרכז רפואי קפלן –ינואר ‪2003‬‬
‫מיסד ורופא בכיר במרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה‪ ,‬מרפאת מומחים של שירותי בריאות כללית ע"ש‬
‫רמז ברחובות ‪-1999‬עכשיו‬
‫מנהל מרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית‪ ,‬מרפאת ארזי בית‪-‬רופאים רח' שפרינצק ‪ 3‬תל‪-‬אביב‬
‫)פרטי( ‪-2000‬עכשיו‬
‫מנהל רפואי של החברה "מודוס ממברנות ביולוגיות )ממ"ב(" ‪2004-2010‬‬
‫מנהל פרויקט מחקר משותף לממ"ב ולאוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב ‪2006-2008‬‬
‫חבר במכון הישראלי לחוות‪-‬דעת מומחים ‪ -2006‬עכשיו‬
‫חבר ב‪ 6-‬איגודים מדעיים ורפואיים בינלאומיים וישראלים‬
‫‪ 115‬פרסומים בעיתונות מדעית ורפואית‬
‫תחביבים‬
‫מוזיקה קלאסית‪ ,‬רכיבה על אופני הרים‪ ,‬שחיה‪ ,‬השטת יאכטות מפרשיות )סקיפר משנת ‪,(2008‬‬
‫אימוני תאי‪-‬צ'י‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫זהבה ערן – וגנשטין‬
‫כתובת‪ :‬הרקפת ‪ 249‬גן נר‬
‫טלפון קווי‪04-6402625 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫צבא‬
‫בצבא שרתתי בנח"ל כחברת גרעין של התנועה המאוחדת שהשלים את קיבוץ חמדיה‪.‬‬
‫במסגרת השרות הדרכתי בתנועה ביפו ודרום ת"א‪.‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫למדתי הוראה בסמינר הקיבוצים‪ .‬לימדתי וניהלתי את בית הספר היסודי האזורי שבחמדיה‬
‫ואח"כ עברתי ללמד בתיכון ובסמינר הקיבוצים‪.‬‬
‫השלמתי למודי חינוך בבר אילן ועבדתי בתחנה הפסיכולוגית בעין חרוד כמאבחנת דידקטית‪.‬‬
‫הייתי שנתיים מזכירת הקיבוץ‪.‬‬
‫לאחר ארבעים שנה עזבתי עם כל בני משפחתי את הקיבוץ‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫כיום אני גימלאית ומתנדבת כמורה בבית הספר המקומי‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫זהרה יניב בכרך – סלוחין‬
‫כתובת‪ :‬שד‪ .‬בן‪-‬גוריון ‪ 30‬תל‪-‬אביב‬
‫טלפון קווי‪03.522.0487 :‬‬
‫טלפון נייד‪050.7220178 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫פרק א‪ .‬התקופה הציונית‬
‫אחרי סיום לימודי בתיכון‪ ,‬עשיתי את המובן מאליו בתור חברה מסורה בצופים‪,‬ויצאנו לנח"ל להגשים‬
‫את חלום ההתיישבות‪ .‬זה התבטא בשנה נפלאה בעין רדיאן‪ ,‬הלא היא יוטבתה של היום‪ .‬שנה של‬
‫חקלאות שהייתה מלווה במלחמת סיני‪ ,‬בה ישבנו על הגבעות המדבריות והצבא זרם מתחתנו‪ .‬בשנה‬
‫הזו גם ניטעה בי הנטייה הבוטנית‪ ,‬שעצבה את חיי האקדמיים‪) .‬הייתי אחראית על הנוי‪.(....‬בתום‬
‫הצבא יצאתי ללימודים‪.‬‬
‫פרק ב‪ .‬לימודים באוניברסיטה בירושלים‬
‫אמא רצתה שאהיה רופאת שינים כמוה‪ ,‬אך אני למדתי בוטניקה וביוכימיה ובשנת ‪ 62‬יצאתי עם‬
‫תואר ‪ Msc‬לארצות הברית‪.‬‬
‫פרק ג‪ .‬גלות אמריקה המתוקה‬
‫פרק זה‪ ,‬שנמשך עד ‪) 1978‬כמעט "נפולת של נמושות"‪ (...‬כלל רבות ונצורות‪ .‬תואר דוקטור‬
‫בביוכימיה של הצמח מאוניברסיטת קולומביה‪ 10 ,‬שנות מחקר במכון לחקר הצמח בניו יורק‪,‬‬
‫שנקרא‪ .Boyce Thompson Institute for Plant Research,:‬נישואים ולידת שתי בנות נחמדות‪.‬‬
‫הכרות עם העולם של צמחי מרפא! )בגן הבוטני בברונקס(‪.‬‬
‫פרק ד‪ .‬החזרה אל המולדת הברוכה‬
‫בשנת ה ‪ 30‬למדינה חזרנו ארצה‪ .‬התקבלתי בזרועות פתוחות )חשוב לציין במדינה שלנו( כחוקרת‬
‫במחלקה לצמחי מרפא במנהל המחקר החקלאי‪ ,‬הלא הוא מכון וולקני‪ .‬שם עבדו עוד כמה בוגרי‬
‫המחזור שלנו!‪ .‬נהניתי מאד‪ :‬מחקר‪ ,‬הוראה‪ ,‬פרסומים מדעיים‪ ,‬קבלת תואר פרופסור‪ ,‬השתתפות‬
‫בכנסים בעולם‪ .‬הספר שאני גאה בו‪" :‬צמחי המרפא של ארץ ישראל"‪ .‬במשך ‪ 9‬השנים האחרונות‬
‫הייתי אחראית על שיתוף פעולה בינלאומי‪ -‬זה אומר קשר עם העולם והאדרת שמו של המחקר‬
‫החקלאי בישראל‪ .‬תפקיד פטריוטי המחבר אותי למקורות שלנו‪.‬‬
‫פרק ה‪ .‬החיים כיום‬
‫זה כ‪ 10-‬שנים אני גימלאית פעילה‪ .‬מרצה באוניברסיטאות על צמחי מרפא‪ ,‬מארגנת כנסים ארציים‬
‫פעמיים בשנה במסגרת העמותה הישראלית לצמחי מרפא‪ ,‬נשואה לאיש מקסים‪" ,‬מגדלת" ‪ 6‬נכדים‬
‫נהדרים‪ ,‬מנסה לשמור על הבריאות ולא להיבהל מהגיל שלנו‪.‬‬
‫מי פילל? ‪???75‬‬
‫‪66‬‬
‫זלמן מובשובסקי‬
Zalman Mowszowski
Address: 26 Derby St.
Vaucluse, NSW 2030, Sydney, Australia
Phone: 61293374800 Cell: 419779977
E-mail: [email protected]
Background
I was born in Bialystok Poland on July 1 1937. At the age of two and a half, my father
felt the threat of the Bolsheviks and Nazis and decided to cross the border to Vilna.
After 4 months he managed to obtain transit visas from the Japanese Consul Chiune
Sugihara in Kovno, the capital of Lithuania, which allowed us to travel to Japan.
We spent 4 months at a refugee camp in Kobe Japan before leaving in an attempt to
get to South Africa, where my Father had some of his siblings. We were not allowed
to get off the ship in South Africa and continued our journey to Palestine.
I was nearly four when I arrived in Israel and started at gan, speaking only Polish.
You can imagine the fun the other children had. Eventually I went to "HaCarmel"
school. I must have done reasonably well there, as I was invited to attend "Tichon
Ironi Alef", an elite secondary school.
The Headmaster at Tichon Ironi Alef, David Rechavi Rakovitzki, was also my
Father’s teacher in Poland. It is a small world that he was my Headmaster too. Itzhak
Shamir (Yezarnitzky), Israel's Prime Minister, went to school with my Father’s
youngest sister. My Father was the Mefaked of Bialystok Beitar Galill with 10,000
pikudim.
In 1955, my family - my parents and my 3 Israeli born younger brothers - moved to
South Africa to join the family there.
Military and Education
After High school I was posted to the Nahal for a three year service. Following a
difficult five months basic training, our unit was sent to Amatzia, Chevel Lachish right
on the border with Jordan. I was actually a “Chayal Boded” before the term was
invented.
We actually joined the army as a Beitar Garin Hey. In Amatzia He'achzut I became
merakez Garin, Mazkir Hutz, and then Merakez Meshek.
I met Aviva Glazer in Beitar Tel Aviv, we started dating in Amatzia. In September
1958, I finished my army training and went to South Africa to see my family and study
at Wits University in Johannesburg. In January 1960, Aviva after finishing her
seminary and army service followed me to South Africa. We were married on the 3rd
April 1960.
Career
I was studying Mechanical Engineering at Wits University and combined with my
studies, I was helping my Father set up a business. I only completed 3 years of my
studies, planning to complete the last year at a later stage. By now the business was
expanding rapidly and I was needed there full time.
67
Our daughter Ziva was born in 1961, followed by our son Dov in 1962 and our
youngest son Raffy in 1970.
The business continued to prosper including a Stock Exchange Listing were I
became the Chairman and CEO.
We were feeling uncomfortable about living in South Africa, and in January 1986 we
moved to Sydney, Australia, where we once again started a family business.
We were very successful in business and we visited Israel frequently and bought an
apartment in Tel Aviv.
We live now in Sydney with our children and eleven grandchildren.
68
‫חיים מנור‬
‫כתובת‪ :‬רחוב שחם ‪ ,4‬חיפה‬
‫טלפון קווי‪04-8243469 :‬‬
‫טלפון נייד‪:‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫‪ 1955-1958‬שרתתי בנח"ל‪ ,‬כולל נח"ל מוצנח‪ .‬הייתי חבר בקיבוץ הראל וריכזתי את ענף‬
‫המספוא‪.‬‬
‫‪ 1958-1961‬נשאתי לחברתי מהקיבוץ‪ ,‬למדתי לימודי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות‬
‫ברחובות‪.‬‬
‫‪ 1962-1966‬למדתי ב‪ .University of Chicago -‬וקיבלתי תואר ‪ Ph.D.‬בביופיסיקה‪.‬‬
‫‪ 1966-1968‬השתלמות פוסט דוקטורלית בביולוגיה מולקולרית ‪University of California,‬‬
‫‪.Berkeley‬‬
‫פעילות אקדמית בישראל‬
‫חזרתי לארץ עם אשתי ושתי בנותי שנולדו בארה"ב‪.‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪ 1968-1972‬מכון ויצמן למדע ‪ -‬חקרתי ביולוגיה מולקולרית של נגיפים גורמי סרטן‪.‬‬
‫‪ 1972‬עברתי עם משפחתי לחיפה‪ .‬התחלתי לעבוד בטכניון בדרגת מרצה בכיר במחלקה‬‫לביולוגיה‬
‫‪ 1973-1974‬במלחמת יום הכפורים שרתתי במילואים בסיירת שריון בסיני ובמצרים‬
‫‪ 1980-1991‬עבדתי בטכניון בדרגת פרופסור חבר‬
‫שרתי בלבנון במלחמת לבנון הראשונה‬
‫‪-1982‬‬
‫‪ 1992-2005‬עבדתי בטכניון בדרגת פרופסור מן המניין‬
‫מ‪ 1994-‬הייתי מופקד הקתדרה לוירולוגיה מולקולרית של נשות דורשי הטכניון בארה"ב‪.‬‬
‫במשך שנות עבודתי בטכניון לימדתי קורסים בביולוגיה מולקולרית‪ ,‬וירולוגיה וביוכימיה‪.‬‬
‫ניהלתי מעבדת מחקר בביולוגיה מולקולרית שבה הנחייתי ‪ 20‬משתלמים לתואר דוקטור ו‪8-‬‬
‫משתלמים לתואר מגיסטר‪ .‬תחומי התמחותי הספציפיים במשך השנים היו מבנה ושכפול של‬
‫דנ"א ותיעתוק של רנ"א בחיידקים‪ ,‬בנגיפים גורמי סרטן ובתאים אנימליים‪.‬‬
‫שבתונים והשתתפות בכנסים בינלאומיים‬
‫בשנים אלו הייתי בשבתונים במוסדות הבאים‪:‬‬
‫‪California Institute of Technology, National Institutes of Health, New York‬‬
‫‪University, University of California, Berkeley, Max Planck Institute for‬‬
‫‪Biophysical Chemistry, Gottingen‬‬
‫בנוסף הייתי בביקורים קצרים יותר בעוד מקומות רבים‪ .‬כמו כן השתתפתי בכנסים‬
‫בינלאומיים רבים‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫‪ 2005-2012‬לאחר פרישתי נתמניתי ל‪ Professor Emeritus -‬והמשכתי לנהל מעבדת‬
‫מחקר פעילה‪ ,‬להדריך משתלמים לדוקטורט‪ ,‬לפרסם מאמרים מדעיים וליהנות משבעה‬
‫נכדים חמודים‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫חיים סולן – סלוצקי‬
‫כתובת‪ :‬רח' טאגור ‪ ,40‬רמת‪-‬אביב‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪69203‬‬
‫טלפון קווי‪03-6425754 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-4848204 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫עזבתי את קיבוץ האון שנים רבות לפני המשבר בתנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫נישאתי לרוני גולדשטיין )תיכון א' מחזור ‪ (56‬ויחד נסענו ללימודים בשוויץ‪.‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫אני בוגר )‪ (MD‬הפקולטה לרפואה אוניברסיטת ג'נבה‪ ,‬שוויץ‪.‬‬
‫רוני השלימה ‪ PhD‬בפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטאות ג'נבה ולוזאן‪.‬‬
‫חזרנו אחרי ‪ 7‬שנים‪.‬‬
‫בארץ השלמתי התמחות בכירורגיה כללית‪ ,‬כירורגיה אורתופדית ואורתופדיה ילדים עם‬
‫גיחות להשתלמות בחו"ל‪.‬‬
‫תפקידי האחרון היה מנהל היחידה לאורתופדיה ילדים בבי"ח מאיר בכפ"ס‪.‬‬
‫כרופא מנתח השתתפתי במלחמות ישראל ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫התגלגלתי לעסקי ציבור והייתי נציגם של הרופאים כסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית כיו"ר‬
‫רופאי בתיה"ח של קופ"ח כללית‪.‬‬
‫משפחה‬
‫יש לנו שלושה ילדים ושמונה נכדים שיהיו בריאים‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫פרשתי לגימלאות לפני כעשר שנים ועודני שומר על בדל עבודה קלינית במרכז הרפואי‬
‫ברמת אביב וכן כפוסק בוועדות רפואיות של המל"ל ומשהב"ט‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫יגאל גור – גוטרמן‬
‫כתובת‪ :‬הנשיא הראשון ‪ ,49‬רחובות ‪76303‬‬
‫טלפון ‪08-9315667‬‬
‫טלפון נייד‪052-5263166 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי ב‪ .7/7/1937 -‬שש השנים הראשונות אולי לא עברו עלי בריקודים אבל בהחלט הייתי‬
‫בטל מעבודה וחופשי מלימודים‪ ...‬ואהבתי את זה‪ ...‬אהבתי את הגננת בת‪-‬שבע שנפטרה‬
‫כאשר למדתי בגן )ודרשתי וקבלתי הרבה הסברים עד שנחה דעתי(‪ .‬אהבתי גם את‬
‫הפסנתרנית היפה שלימדה אותנו ריתמיקה‪ .‬היו עוד "יגאל"‪-‬ים אתי בגן ולכן התחלתי כ"יגאל‬
‫הקטן" וסיימתי כ"יגאל הגדול" ובגיל שש וחצי עברתי לבי"ס "הכרמל"‪.‬‬
‫אהבתי את הלימודים‪ .‬במיוחד את שיעורי הטבע‪ ,‬שיעורי החשבון‪ ,‬שיעורי האחות‪ ,‬שיעורי‬
‫התנ"ך‪ ,‬שיעורי הזמרה עם דניאל סמבורסקי ואחרי כך עם המורה זהרה שהשמיעו לנו‬
‫בשיעורים יצירות קלאסיות על פטיפון קטן‪ .‬אני מודה לקב"ה ולמורים שלי על הכול‪ .‬גם לאמי‬
‫היה פטיפון קטן ואוסף תקליטים עוד מלפני שנולדתי‪ .‬כאשר החליפו הורי לפטיפון חשמלי‬
‫יסדתי חוג למוסיקה ונפגשנו מפעם לפעם אצלי‪ ,‬אצל איתן לב‪ ,‬עודד גורודנצ'יק‪ ,‬משה ורדי‬
‫ואחרים‪ ,‬לשמוע יצירות קלאסיות‪.‬‬
‫לא כל כך אהבתי את שיעורי ההתעמלות והורי המודאגים לקחו אותי למכון כושר‪ ,‬ממנו אני‬
‫זוכר את עצמי כילד קטן מאד הנאחז בייאוש בטבעות שמחוברות בחבלים לתקרה‪ .‬הרצפה‬
‫נמצאת רחוק למטה‪-‬למטה והילד שואל כל רגע בתקווה‪" :‬גמרנו? הביתה?"‪ .‬מאוחר יותר‪,‬‬
‫בהיותי בתיכון‪ ,‬הלכתי "בהתנדבות" למכון כושר ונהניתי‪ .‬גם עכשיו אני הולך‪ ...‬לעיתים‪...‬‬
‫למדתי לנגן על כינור ואחר כך על פסנתר והמשכתי לנגן על רדיו ופטיפון‪ ...‬זה תרם לי המון‪.‬‬
‫תיכון עירוני א'‬
‫אהבתי ללמוד שם‪ .‬היה זה בית ספר שאהב את מי שאהב ללמוד‪ .‬זה היה בית ספר שחינך‬
‫למצוינות עוד לפני שהמילה הזאת הייתה קיימת וזה מאד‪-‬מאד התאים לי‪ .‬בחמישית‬
‫ובשישית ידעתי שאני אלמד במגמה הריאלית ובשביעית והשמינית עשיתי זאת‪.‬‬
‫היו לנו מורים טובים‪:‬‬
‫פרופ' יצחק סטרץ – ממנו למדתי לא רק מתמטיקה אלא גם איך ללמד אותה‪" :‬באהבה‪,‬‬
‫בהתלהבות ובעונג" בשפה של שבת או "בצורה סקסית" כפי שהיינו קוראים לזה בימינו‪.‬‬
‫פשוט נפלא! זה עזר לי מאד בהמשך‪.‬‬
‫שלמה ליפץ – נהניתי ללמוד אצלו תנ"ך‪ ,‬וממנו למדתי להבין ולאהוב אפילו את איוב‪.‬‬
‫ד"ר אלכסנדר אהרונסון – נהניתי ללמוד אצלו ספרות אנגלית‪.‬‬
‫אהבתי גם את כל שאר המורים‪ .‬צפיתי כעת ארוכות בתמונת המחזור שלנו והוצפתי‬
‫בזיכרונות‪ .‬באמת שהיה לי מזל! יהי זכרם ברוך!‬
‫צבא ולימודים‬
‫עברתי בהצלחה את בחינות הבגרות ובאוגוסט ‪ 1955‬התגייסתי לצה"ל‪ .‬לאחר הטירונות‪,‬‬
‫הוצבתי בחיל הקשר ונשלחתי לקורס אלחוטנים‪ .‬למדתי את מה שלימדו אך שמתי לב גם‬
‫למה שלא לימדו בקורס‪ :‬כל קלקול שהוא קצת יותר מסובך מחייב שליחת המכשיר למעבדה‪.‬‬
‫שם יודעים לתקן הכול! לא התאים לי‪ .‬אם כבר אלחוטן אז יותר טוב להיות טכנאי‪ .‬ביקשתי‪,‬‬
‫נבחנתי וזומנתי לקורס אלקטרוניקה מצוין‪ ,‬שנמשך שנה‪ ,‬בבי"ס הטכני של חיל האוויר‪ .‬לאחר‬
‫שירות בשטח זומנתי להדרכה ואז באמת הבנתי אלקטרוניקה כי למדתי על מנת ללמד‪.‬‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים למדתי ארבע שנים לתואר מוסמך למדעים )‪. (M.Sc.‬‬
‫למדתי פיסיקה חוג ראשי ומתמטיקה וכימיה כחוגים משניים‪.‬‬
‫עבודה‬
‫בגמר הלימודים בירושלים חזרנו‪ ,‬אשתי ואני‪ ,‬לתל‪-‬אביב‪ .‬חיפשתי עבודה ובכל כתובת‬
‫שהציעה לימודים בנושאי מתימטיקה‪ ,‬פיזיקה או כימיה התייצבתי והצעתי את עצמי כמורה‪.‬‬
‫תוך יום אחד היו לי שלוש משרות‪ ,‬תודה לאל‪ .‬עבור המכון הישראלי להשכלה בכתב‪ ,‬שבו‬
‫‪71‬‬
‫לימדתי‪ ,‬כתבתי את הקורס בפיזיקה‪ .‬בהמשך התחלתי לעבוד במרכז למחקר גרעיני נחל‬
‫שורק )ממ"ג( והמשכתי עד הפנסיה‪.‬‬
‫הזמן עבר בנעימים‪ :‬עם תחילת עבודתי נשלחתי במימון הסוכנות הבי"ל לאנרגיה אטומית‬
‫לקורס של שנה בנושא "תכנון כורים גרעיניים והערכת בטיחותם" באוק רידג'‪ ,‬טנסי‪ .‬יצאנו זוג‬
‫וחזרנו משפחה‪ :‬אבא‪ ,‬אמא וילדה‪ .‬חמש שנים אחר כך נולדה בתי השנייה ואני אוהב וגאה‬
‫מאוד בשתיהן‪ ,‬וגם בנכדתי‪.‬‬
‫בהמשך עבודתי בממ"ג עשיתי עבודת דוקטור‪ ,‬יצאנו לשני שבתונים )האחד במחלקה למדעי‬
‫המחשבים והמידע באוניברסיטה של מאסאצ'וסטס והשני במחלקה לקרדיולוגיה גרעינית‬
‫בבית החולים האוניברסיטאי במאסאצ'סטס(‪ .‬כל אחד מהשבתונים נמשך שנתיים‪.‬‬
‫בין לבין הייתי ראש היח' לחישובי תחנות כוח גרעיניות‪ ,‬עסקתי בנושאי ראייה ממוחשבת‬
‫ועיבוד תמונה וניהלתי את מכון ההדרכה של ממ"ג‪ .‬במכון ההדרכה קיימנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬תשע‬
‫סדנאות לחיילים משתחררים מצטיינים בלימודים‪ ,‬בנושאי הטכנולוגיות במדינת ישראל‪.‬‬
‫קיבלתי שני פרסי ייעול‪ ,‬כתבתי מאמרים ויצאתי לפנסיה‪ ...‬כגימלאי אני מאזין למוסיקה‬
‫קלאסית‪ ,‬שומע קונצרטים )בעיקר במוזיאון ת"א(‪ ,‬הרצאות )בעיקר במכון וייצמן( ומבלה‬
‫בחוגים חברתיים‪.‬‬
‫משפחה‬
‫בשנת לימודי הראשונה באוניברסיטה נפטר אבי ז"ל ובשנת לימודי הרביעית נפטרה אמי ז"ל‪.‬‬
‫בשנה הרביעית התחתנתי עם אילנה שווידל‪ ,‬בת‪-‬אור מופלאה‪ ,‬אהובה ואוהבת שהאירה את‬
‫חיי במשך ‪ 47‬שנים שחלפו מהר מדי‪ .‬היינו גם חברים טובים‪ .‬טיילנו‪ ,‬בילינו‪ ,‬ציירנו‪ ,‬למדנו‬
‫‪ Reiki‬יחד והוסמכנו כ‪ ,Reiki Masters -‬עברנו קורס עיסוי שנמשך שנה באוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫למדנו על יהדות ועל בודהיזם ועוד‪ ...‬היה נפלא‪...‬‬
‫לפני כארבע וחצי שנים נפטרה אשתי האהובה אילנה ז"ל מסרטן השד‪ .‬בתקופת מחלתה‬
‫חרשנו את הספרות הרפואית הקונבנציונלית באינטרנט ובספריית בי"ח קפלן והייתה זו‬
‫אילנה שעלתה על העבודות של ליסוני ואחרים בנושא השפעתו המיטיבה של המלטונין על‬
‫חולי סרטן )השפעה שעליה גם הרציתי באחת מפגישות המחזור שלנו(‪.‬‬
‫הצירוף אילנה זיכרונה לברכה היה נורא עבורי אך בטכס גילוי המצבה‪ ,‬בשלושים למותה‪,‬‬
‫פתאום הבנתי שבשבילי אילנה ז"ל פירושו אילנה‪ ,‬זיכרונה לי – ברכה‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫יגאל כהן אורגד‬
‫כתובת‪ :‬פראנקל ‪ ,9‬ת"א‬
‫טלפון קווי‪03-7440724 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-5528995 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫יליד ‪ ,30.8.37‬תל אביב‬
‫נשוי ‪4 +‬‬
‫שירות צבאי‬
‫‪ 1975 – 1956‬נח"ל‪ ,‬נח"ל מוצנח – חטיבת הצנחנים‪ ,‬מילואים – סיירת חטיבת ירושלים‪.‬‬
‫‪ 1977 – 1976‬יחידת תכנון מטכ"לית – צוות תכנון‪.‬‬
‫לימודים גבוהים ‪ -‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬י‪-‬ם‬
‫קבלת תואר ‪ B.A.‬בכלכלה וחינוך‪.‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪ 1964 – 1961‬לימודי ‪ M.A.‬בכלכלה ומנהל עסקים‪ .‬התמחות במקרו כלכלה וניתוח פיננסי‪.‬‬
‫תעסוקה מקצועית ותפקידים ציבוריים‬
‫‪ 1961 – 1959‬כלכלן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬משרד רוה"מ‪.‬‬
‫שותפות בהקמת המדור לסטטיסטיקה של תחבורה יבשתית‬
‫‪ 1963 - 1962‬אסיסטנט המחלקה לכלכלה האוניברסיטה העברית י‪-‬ם‬
‫במקביל עבודה במכון פאלק למחקר כלכלי י‪-‬ם‪.‬‬
‫‪ 1965 – 1963‬השתתפות בצוות ההקמה של הרשות לתכנון כלכלי – ככלי תכנון מרכזי‪,‬‬
‫משרד האוצר ומשרד רוה"מ‪.‬‬
‫‪ 1978 - 1965‬הקמה וניהול של חברת "תכנון ויעוץ כלכלי בע"מ"‪.‬‬
‫עבודות תכנון וייעוץ בארץ ובחו"ל‪ ,‬לגופים ממשלתיים ובינ"ל וכן לגופים‬
‫עירוניים ופרטיים בתחומי הפיתוח העירוני והאזורי )התחבורתי(‪ .‬טכנולוגיות‬
‫בניה ותעשיה‪ ,‬שותפות פעילה בצוותי התכנון של מערכות הסעה המונית‬
‫מטרופולינית לאזור ת"א‪ .‬הפעלת כ‪ 30-‬אקדמאים במסגרת החברה‪.‬‬
‫‪ 1977-1988‬חבר כנסת‬
‫התמקדות וחקיקה פרטית בנושאים כלכליים וחברתיים‪ ,‬חבר ועדת הכספים; יו"ר‬
‫ועדות המשנה לתיקון חוק הבנקאות‪ ,‬לתיקון פקודת מס ההכנסה והועדה לשוק ההון‪.‬‬
‫‪ 9/84 – 10/83‬שר האוצר בממשלת יצחק שמיר‬
‫המינוי לתפקיד נעשה על רקע המשבר החריף בכלכלת ישראל‪:‬‬
‫משבר מטבע חוץ‪ ,‬משבר הבנקים ומשבר המניות הבנקאיות‪.‬‬
‫פעילות מקצועית )בעיקר מסוף ‪(1988‬‬
‫דירקטוריונים – חברות ציבוריות‬
‫‪ 1993 – 1988‬בנק לאומי לישראל – מ"מ יו"ר הדירקטוריון‪ .‬התפקיד כלל השתתפות פעילה‬
‫בדירקטוריון וועדותיו‪ ,‬ועדת השקעות‪ ,‬ועדת אשראי וועדת ביקורת‪ .‬בועדות‬
‫אלה נדונו ונקבעו קווי המדיניות לפעילות הבנק וכן החלטות אד‪-‬הוק‬
‫בנושאים משמעותיים בתחום הפעילות השוטפת של הבנק‪ ,‬אשראים‬
‫לחברות גדולות‪ ,‬מדיניות השקעות של חברות בת בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫‪ 1997 – 1994‬תעשיות לייזר בע"מ )כיום לומנ'ס(‬
‫‪ 2008 – 2004‬דירקטור בחברת החשמל‪ ,‬דירקטור בחברת "בזק"‪ ,‬מטעם הציבור‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫ניהול וייזום פרוייקטים בענף הבניה והפיתוח העירוני‬
‫‪ 1983 – 1981‬ייזום וניהול הבניה והשיווק של מבני מגורים ברמה גבוהה בירושלים;‬
‫גני המלך דוד וחצר המלך דוד ‪ -‬לתושבי חוץ‪.‬‬
‫‪ 1996 – 1994‬ניהול פרוייקט בניה של "האחים שרבט" במערב ראשל"צ‪.‬‬
‫‪ 1996 – 1995‬ניהול פרוייקט פיתוח אזור חוף הים מערב ראשון לציון‪:‬‬
‫הטיילת ושטחי מסחר ושירותים )בשיתוף ל‪ .‬דושניצקי(‬
‫‪ – 1997‬היום ניהול פרויקט דרום גלילות; ניהול ותאום התכנון של הסבת שטח "פי גלילות"‬
‫וסביבתו‪ ,‬כ ‪ 1,500‬דונם‪ ,‬מצפון לרמת אביב לרובע מגורים ותעסוקה )כ ‪2‬‬
‫מליון מ"ר( ברמה גבוהה‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬שותפות פעילה בבחינות‬
‫התחבורתיות אורבניות של צפון מטרופולין ת"א‪ .‬והשלכותיהן על הפרויקט‪.‬‬
‫פעילות תעשייתית‬
‫‪ 1993 – 1982‬יו"ר )והקמה( חברת אית"ם – א"י תעשיות מתקדמות – הקמה ופיתוח‬
‫מפעלים בתחומי טכנולוגיה עלית ביו"ש ובגולן‪.‬‬
‫‪ 1994 – 1989‬פעילות ושותפות בהקמת חב' אלוקון אחזקות בע"מ ביחד עם קבוצת‬
‫משקיעים מחו"ל; השקעות ופעולות יזמות בשיקום מפעלי תעשייה‪ ,‬ייצוג‬
‫החברה בדירקטוריונים של מפעלי התעשייה‪.‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫‪ (1‬מדריך ומחנך בתנועת הנוער בית"ר‪.‬‬
‫‪ (2‬השתתפות בגרעין המשפחות הראשון של אריאל בשומרון‪.‬‬
‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬
‫‪ 1987 – 1982‬הרעיון להקים אוניברסיטה בשומרון עלה בעקבות נסיגת ישראל ממזרח סיני‪.‬‬
‫בשנים הראשונות שימשה המכללה מרכז ללימודי ערב אקדמאים לתושבי‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫‪ – 1988‬היום גל העלייה מרוסיה הציף את הארץ במדענים וחוקרים שאת רובם דחו‬
‫האוניברסיטות המבוססות‪ .‬גידול הצוות האקדמי ומגוון מקצועות הלימוד‬
‫גרמו לסטודנטים רבים מתחומי הקו הירוק להגיע לאריאל כדי ללמוד‪.‬‬
‫ובמקביל התקיימה ומתקיימת פעילות מחקרית אינטנסיבית‪ .‬למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 50%‬מפעילויות המחקר וההוראה באוניברסיטה הן בתחומי ההנדסה ו‪ /‬או‬
‫טכנולוגיה עלית‪.‬‬
‫אני משמש כנגיד האוניברסיטה‪ .‬באוניברסיטה לומדים כיום כ‪10,000 -‬‬
‫‪2013‬‬
‫סטודנטים לתארים אקדמאים ועוד כ‪ 3,500 -‬תלמידים בבית הספר‬
‫להנדסאים ובמכינה‪ ,‬כ‪ 3,000-‬מהסטודנטים העתיקו את מקום מגוריהם‬
‫לאריאל ולישובים הסמוכים‪ .‬באוניברסיטה מועסקים כ‪ 800-‬מרצים‪ ,‬חוקרים‬
‫ואנשי מינהלה והוא מקום העבודה הגדול ביותר ביו"ש )בסקטור היהודי‬
‫והערבי(‪ .‬למעט האוניברסיטאות הוותיקות זה המוסד הציבורי להשכלה‬
‫גבוהה הגדול בארץ‪.‬‬
‫ההרכב הסוציו כלכלי של הסטודנטים משקף את כל שכבות האוכלוסייה‬
‫בישראל‪ .‬יש ייצוג גבוה לבני העולים בשני העשורים האחרונים‪ :‬מרוסיה‪,‬‬
‫מאתיופיה ומצרפת וייצוג יתר של סטודנטים הבאים מהפריפריה החברתית‬
‫והגיאוגרפית של ישראל‪.‬‬
‫קהילת הסטודנטים מתפקדת בהרמוניה על אף הגיוון הרב בהרכבה‪:‬‬
‫סטודנטים מיישובי ההר בשומרון המשלבים לימודי ישיבה ולימודים‬
‫אקדמיים‪ ,‬תושבי ת"א ומרכז הארץ‪ ,‬בני פריפריה וסטודנטים ערבים‪.‬‬
‫אופייה הציוני של האוניברסיטה בא לביטוי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בכך שכל סטודנט‬
‫חייב ללמוד בכל סמסטר קורס אקדמי אחד בנושאי מורשת ישראל‪ :‬ציונות‪,‬‬
‫היסטוריה יהודית וארץ ישראל‪ .‬בכל כיתה ומעבדה בקמפוס מוצב דגל‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫על אהרונסון‪ ,‬שוסטר זרחי וכל השאר‬
‫מאת‪ :‬יגאל כהן אורגד‬
‫מעטים וקצרים היו ימי בתיכון עירוני א'‪ ,‬תחילתם בכיתה ז'‪ 7‬ברח' מזא"ה וסופם בחצי שנת‬
‫ח'‪ ,7‬במקומו הנוכחי של ביה"ס‪ .‬אז רח' ביכורי העיתים והיום רח' שפרינצק‪.‬‬
‫הגעתי לתיכון עירוני א' משום שנזרקתי מתיכון עירוני ב' )צייטלין( בסוף השישית‪ .‬וזאת מכיוון‬
‫שבין האפשרויות שהנהלת בית הספר העמידה בפניי‪ :‬להמשיך בתיכון הדתי‪ ,‬או בתנועת‬
‫הנוער של בית"ר ‪ -‬העדפתי להמשיך את פעילותי בבית"ר ולנדוד לתיכון עירוני א'‪ .‬ההכרח‬
‫לעזוב את בית הספר לא נבע מטענות לגבי מידת דתיותי‪ .‬כך הגעתי )כמעט( בכל יום לבית‬
‫ַארט" )לפני עידן הכיפה הסרוגה( לכיתה ז' ‪) 7‬ספרות‪ ,‬היסטוריה‬
‫הספר החדש חבוש כובע "ב ְ‬
‫וערבית(‪.‬‬
‫ממרחקי הזמן והזיכרון אני חייב לציין את הפתיחות ו"קבלת האחר" שאפיינה את ציבור‬
‫התלמידים בכיתה‪ ,‬שבאו בדרך כלל מרקע שונה מאוד משלי‪ .‬במיוחד מעניינים "החיבורים"‬
‫עם אנשים כשוקה פורת ויוסי אמיתי מ"השומר הצעיר"‪ .‬הדבר הבעייתי ביותר בעיניי‬
‫)ובאזניי( בביה"ס היו פריצות הרמקול של הודעות ההנהלה לחלל הכיתה במהלך השיעורים‪.‬‬
‫כנראה בהשפעת "האח הגדול"‪...‬‬
‫קשה לי לציין מורים רבים מהם התפעלתי במהלך השהות "החצי סבילה" והנוכחות‬
‫המקוטעת שלי בביה"ס )ראו להלן(‪.‬אולם מבין המעטים שהערכתי חרותים בזיכרוני במיוחד‬
‫שניים מהמורים ד"ר אהרונסון המורה לאנגלית וד"ר שוסטר המורה להיסטוריה‪.‬‬
‫ד"ר אהרונסון‬
‫ציוני באנגלית לא היו מהמשובחים‪ .‬אולם ההבנה וההנאה מהספרות על כל ביטוייה‪ :‬מאמרים‬
‫עיוניים‪ ,‬סיפורים קצרים‪ ,‬שירה‪ ,‬סונטות ומחזות של שייקספיר‪ -‬שספגתי והפנמתי בשיעורי‬
‫האנגלית של אהרונסון ‪ -‬עלו עשרות מונים על כל מה שלמדתי בספרות עברית וכללית‪ ,‬בכל‬
‫המסגרות בימי חלדי ‪ -‬פשוט מורה ואדם גדול‪.‬‬
‫ד"ר שוסטר )שילה(‬
‫את ד"ר שוסטר‪ ,‬בקפדנותו ובדרישתו להבנה אמיתית ולהעמקה בנושאי הלימוד‪ ,‬לא ניתן‬
‫לשכוח‪ .‬גישתו התבטאה בין השאר בעובדה שכניסתו לכיתה הייתה מלווה באופן קבוע‬
‫במפה גיאוגרפית גדולה‪ ,‬אותה היה תולה בתחילת השיעור על הלוח‪ .‬חלילה ואבוי לתלמיד‬
‫שהזכיר בשיעור שם מקום כמו "ברצלונה" או "האיים הקריביים" ולא ידע להצביע מיד איפה‬
‫נמצאת ברצלונה הזו‪ ,‬או כל מקום אחר‪ ,‬אליו התייחס התלמיד בתשובתו בכתב או בע"פ‪.‬‬
‫לא אוכל לשכוח בחינה בהיסטוריה )כמדומה לי בכיתה השביעית(‪ .‬שוסטר נכנס לכיתה הציג‬
‫שאלון של כ ‪ 10‬שאלות )לבחור ‪ 8‬מתוכן( או כאלטרנטיבה לענות על שאלה אחת בלבד‪:‬‬
‫"יהודי נוסע מוורשה בפולין לארץ ישראל במחצית המאה ה‪ ,18-‬מה הוא רואה בדרך‪ .‬ספר‬
‫ותאר"‪ .‬אחרי קרוב ל‪ 70-‬שנות לימודים וניסיון חיים אינני יכול לחשוב על צורה יותר‬
‫אינטליגנטית לחנך להבנה ולבחינת רוחב הראיה והאינטגרציה‪ ,‬מזו שבאה לביטוי בשאלה‬
‫בהיסטוריה של שוסטר‪.‬‬
‫המנהל‬
‫בסוף השליש הראשון בשמינית‪ ,‬קרא לי המנהל "זרחי" )דוד רכבי( והודיע לי שסיימתי את‬
‫לימודי בבית הספר‪" :‬יש לך ‪ 200‬שעות חיסור בשליש הראשון ו‪ 3-‬שליליים‪ .‬אנחנו לא רוצים‬
‫לפגוע בממוצע ההישגים בבחינות הבגרות של בית הספר ולכן אנו מפסיקים את לימודיך"‪.‬‬
‫קיבלתי את הדברים ברוח טובה ושאלתי‪" :‬האם אוכל להמשיך לבוא לשיעורים בהם יש לי‬
‫עניין?" זרחי בנדיבות אמר‪" :‬כמובן‪ ,‬כמובן"‪.‬‬
‫רמת הנוכחות שלי בבית הספר לא השתנתה משמעותית‪ .‬בית הספר "הרוויח" כתוצאה אולי‬
‫ממוצע הישגים גבוה יותר בבגרות‪ ,‬אבל אני הרווחתי בוודאות באותה שנה תעודת בגרות‬
‫אקסטרנית טובה יותר‪ ,‬כיוון שלא היו לי ציוני מגן שבוודאות היו "מושכים" את הממוצע האישי‬
‫שלי כלפי מטה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫שנים "סחבתי" את הטראומה הזו בתת מודע )חלומות על איחורים לבחינה וכדו'(‪ .‬כעבור כ‪-‬‬
‫‪ 12‬שנים‪ ,‬אני כבר בעל משרד לתכנון כלכלי בת"א‪ ,‬נוסע מוקדם בבוקר )כמדומני בין ‪-6:30‬‬
‫‪ (7:00‬בכביש החוף מביתי ברעננה למשרד בת"א‪ .‬על הדופן המערבית של כביש חיפה‬
‫מצפון לת"א עומד ד"ר "זרחי" שחזר מרחצה בים ומחכה לטרמפ לת"א‪ .‬אני עוצר לו ובמכונית‬
‫מתפתחת שיחה כלהלן‪:‬‬
‫"שלום ד"ר רכבי"‬
‫"מאיפה אתה מכיר אותי?"‬
‫"למדתי אצלך בעירוני א'"‬
‫"מתי סיימת אצלנו?"‬
‫"לא סיימתי‪ ,‬סילקת אותי בשמינית"‬
‫"למה?"‬
‫"כיון שהיו לי כדבריך "‪ 200‬שעות חיסור ושלשה שליליים" ולא רציתם לפגוע בממוצע ציוני‬
‫הבגרות בביה"ס‬
‫התקרבנו למקום מגוריו‪ .‬השיחה הסתיימה ברוח טובה‪.‬‬
‫בנסיעה ובטרמפ הזה "סגרתי" את החשבון הפתוח )לטוב ולרע( עם "זרחי" ועם בית הספר‬
‫התיכון העירוני א'‪.‬‬
‫כיום‬
‫בכנסת‬
‫באריאל‪ ,‬מתוך אתר "מחלקה ראשונה" צילום מרים צחי‬
‫‪76‬‬
‫יהודה קיזלשטיין‬
‫כתובת‪ :‬הרימון ‪ 8‬פ"ת‬
‫טלפון קווי‪03-9223056 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-8895255 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שרות צבאי‬
‫את השירות הסדיר והמילואים עשיתי בהנדסה קרבית ‪.‬סיימתי כסמל‪.‬‬
‫לימודים‬
‫למדתי בטכניון בחיפה ויש לי תואר ראשון בהנדסת מכונות כללית ‪.‬‬
‫למדתי בבי"ס "בוא ניסע" לתיירות בחו"ל‪ ,‬ויש לי תעודת מדריך מוסמך‪.‬‬
‫סיימתי לימודי תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים‪.‬‬
‫חו"ל‬
‫שהייה למטרות לימודים ועבודה בקנדה וארה"ב כ‪ 3-‬שנים‪.‬‬
‫מקומות עבודה‬
‫הכור בדימונה‪ :‬שנה וחצי בתכנון ובהקמת הכור‪.‬‬
‫התעשייה האוירית לוד‪ 7 :‬שנים בשיפוץ מטוסי חיל‪-‬האוויר באגף בדק מטוסים‪.‬‬
‫תע"ש – רמלה‪ 7 :‬שנים בניסויי טילים‪.‬‬
‫חיל מודיעין‪ ,‬גבעתיים‪ 6 :‬שנים כאזרח עובד צה"ל‪ ,‬על תקן רב סרן ‪ -‬בתכנון לצורכי החייל‪.‬‬
‫הוראת פיזיקה ומתמטיקה לבגרויות‪ 5 ,‬יחידות ‪ -‬בבתי ספר תיכוניים וזיו כספי‪.‬‬
‫אולי בגלל שמורנו לפיסיקה קליין פעם החמיא לעבודת בית שלי בנושא החוק השני של‬
‫ניוטון‪...‬‬
‫פעילות נוכחית‬
‫בחיי היום יום אני פנסיונר משתתף בחוג טיולים בארץ ‪ .‬תכננתי ועשיתי הרבה טיולים לחו"ל‬
‫עם ילדיי וחברים‪ ,‬בין היתר‪ :‬פעמיים לאלסקה ‪ ,‬ל‪ 10-‬פרקים בארה"ב‪ ,‬טיולים לאירופה‪,‬‬
‫והשתתפתי ב‪ 3-‬טיולים מאורגנים למזרח הרחוק‪.‬‬
‫משפחה‬
‫נשוי לרחל ‪ 40‬שנה‪.‬‬
‫אב לשני בנים אקדמאים וחתיכים !!!! שעדיין רווקים ושואל איפה הכלות ?????‬
‫יום הולדת ‪ 75‬שמח לכולנו ובריאות טובה!‬
‫‪77‬‬
‫יהודית בן‪-‬אז"ר – צ'ולסקי‬
‫כתובת‪ :‬רחוב מלצ'ט ‪ 14‬קרית אונו‬
‫טלפון קווי‪03-6356553 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‪ :‬הגעתי לעירוני א' היוקרתי מבי"ס בלפור‪ ,‬כמו רבים מבני כיתתי‪.‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫תוך כדי השירות הצבאי‪ ,‬כשרטטת מכונות בחיל חימוש חיפה‪ ,‬התחלתי ללמוד בטכניון ערב‪.‬‬
‫בדרך זו אפשר היה אז לסיים שנת לימודים ראשונה במשך שנתיים‪.‬‬
‫עם סיום השירות הצבאי המשכתי את לימודי בטכניון‪ .‬בחרתי בפקולטה לחשמל והשלמתי‬
‫תואר ‪ BSc‬במגמת אלקטרוניקה ובקרה )אוטומציה(‪.‬‬
‫במשך שנות עבודתי למדתי בטכניון לתואר שני וסיימתי בהצלחה את כל הקורסים הנדרשים‬
‫אך לא הגשתי עבודת גמר‪ .‬המשכתי והשתלמתי בקורסים מתקדמים לתכנון מערכות בקרה‬
‫גם במסגרות אחרות‪ .‬ממקום העבודה נשלחתי גם ללימודי ניהול‪.‬‬
‫עבודה‬
‫כמעט מהיום בו סיימתי את לימודי התואר הראשון בטכניון‪ ,‬ועד צאתי לגמלאות בשנת ‪2000‬‬
‫עבדתי במפעל מבת של התעשייה האווירית‪ .‬הייתי בין המהנדסים הראשונים שהביא‬
‫המייסד‪ ,‬אורי אבן טוב‪ ,‬למפעל‪.‬‬
‫עבדתי בתכנון ופיתוח הנע‪ ,‬פיקוד והנחיה למערכות נשק‪ .‬חלק מהפיתוחים היו חידושים‬
‫עולמיים וחלקם זכו בפרסי בטחון ישראל‪ .‬מספר פעמים נשלחתי לעבוד ולקדם פרויקטים‬
‫שנעשו בשיתוף עם חברות בחו”ל‪ .‬השתתפתי גם בדיונים בנושאים מקבילים לעבודתי‬
‫במפעלים אחרים של התעשייה האווירית‪ .‬למזלי העבודה הייתה בנושאים מאתגרים‬
‫ומעניינים ואהבתי אותה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫בגידול המשפחה עזר לי מאד בן זוגי‪ ,‬זיו ז"ל‪ ,‬שהיה מורה ומחנך ובעל ידע כללי רב ועניין‬
‫באומנויות‪.‬‬
‫בני ואשתו גם הם בוגרי הטכניון )ומינהל עסקים(‪ .‬בעוד שבתי ובעלה פנו לכיוון האומנותי והם‬
‫נגני מוזיקה קלאסית מקצועיים‪.‬‬
‫הכרת תודה לביה"ס‬
‫אני אסירת תודה לתיכון שלנו על שפתח בפני את המשך הדרך‪:‬‬
‫בשביעית ובשמינית למדתי בחוג לשרטוט טכני‪ ,‬שהתקיים אחה"צ בבית הספר‪ ,‬וזה אפשר לי‬
‫לשרת בצבא כשרטטת מכונות בחיפה‪ ,‬וכמובן להירשם לטכניון ערב‪.‬‬
‫את רוב החומר במתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה ושרטוט שלמדו בשנה ראשונה בטכניון למדנו‬
‫כבר בתיכון השאפתני‪ .‬לכן סיימתי את השנה הראשונה בהצטיינות בלי מאמץ ובלי להקדיש‬
‫יותר מדי זמן )שלא היה(‪ .‬גם קיבלתי מלגה וההמשך הפך להיות מובן מאליו‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫יהודית הלוי – שמידט‬
‫כתובת‪ :‬דוד אבידן ‪ ,15‬תל‪-‬אביב ‪69620‬‬
‫טלפון קווי‪03-6477319 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.447.7916 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫מראיין‪ :‬טוב‪ .‬נתחיל בשאלה‪" :‬מה את זוכרת כחוויות הטובות ביותר שלך בתיכון עירוני א"?‬
‫יהודית‪ :‬ההפסקות‪ ,‬הגדנ"ע‪ ,‬הטיולים ומחנות עבודה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה עם הלימודים? מנקודת ראות של היום‪ ,‬מה לדעתך תרם לך התיכון?‬
‫יהודית‪ :‬מבחינת ידע לא הרבה‪ .‬מה שנשאר לי זו שפה ‪ -‬אנגלית )המורה גרינוולד הזכורה‬
‫לטוב( חלק מהמתמטיקה )קליין( ומעט ביולוגיה )גרטן(‪ .‬אבל נדמה לי שכן למדתי שם איך‬
‫ללמוד‪ ,‬וגם איך לחשוב ולתרגם מחשבות לכתיבה קומוניקטיבית‪ .‬ובתחום של ערכים –‬
‫הפנמה שיושר זה ערך עליון כמו גם התנהגות אתית באופן כללי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה עשית אחרי התיכון?‬
‫יהודית‪ :‬שרתתי בצבא בחיל חימוש‪ ,‬שם הכרתי את בעלי דני שהיה מהנדס בתעשייה‬
‫הצבאית‪ .‬אנחנו גרים כל השנים בתל אביב‪ .‬יש לנו שני ילדים‪ ,‬בת ובן‪ .‬בתנו רוני ומשפחתה‬
‫גרה בארה"ב ובננו בני ומשפחתו גרים בישראל‪ .‬יש לנו ‪ 5‬נכדים‪.‬‬
‫יש לי תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בסוציולוגיה‪/‬פסיכולוגיה וספרות אנגלית‪ ,‬ותואר‬
‫שני בהתנהגות ארגונית )פסיכולוגיה ארגונית( מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬מאז גמר הלמודים‬
‫באוניברסיטה שימשתי כמורה מן החוץ בתוכנית תואר שני למינהל עסקים והתנהגות‬
‫ארגונית בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ועבדתי בייעוץ ארגוני‪ ,‬הנחיית קבוצות‬
‫והכשרת יועצים ומנחים‪.‬‬
‫אני רוצה להאמין שעזרתי למנהלים ולארגונים להצליח לעשות עבודה יותר טובה ואיכותית‪,‬‬
‫וליצור סביבם אוירה של עשייה אתגרית ויצירתית כמו גם אקלים של יחסי אנוש מכבדים‬
‫ומספקים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה מעשייך כיום?‬
‫יהודית‪ :‬השנה יצאתי לפנסיה‪ .‬אז פרט למספר תפקידים "סבתאיים" אני עדיין לא יודעת איך‬
‫אארגן את זמני בעתיד‪ .‬אין לי נטיות אמנותיות‪ ,‬סקרנות אינטלקטואלית ללמוד נושאים‬
‫חדשים‪ ,‬או שאיפה ללמוד לשחק ברידג'‪ .‬אני אוהבת ספרות ומידי פעם לוקחת קורס בספרות‬
‫במחלקה לספרות של אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫אני אוהבת להיפגש עם חברות וחברים‪ ,‬אני חברה במועדון הספורט צהלה משקיעה‬
‫בפעילות גופנית )בעיקר התעמלות וכושר(‪ ,‬דני ואני מאד אוהבים מחול מודרני ומוזיקת ג'ז‬
‫ונהנים ללכת להופעות‪.‬‬
‫אנחנו מבקרים פעם בשנה את בתנו ומשפחתה בארה"ב ומטיילים בעולם‪ .‬דני ואני רוצים‬
‫להספיק‪ ,‬כל עוד בריאותנו טובה‪ ,‬לטייל בארצות רחוקות שעדיין לא ביקרנו כמו דרך המשי‪,‬‬
‫מונגוליה‪ ,‬טיבט‪ ,‬פטגוניה )ארץ האש( ומקומות נוספים שנחליט לבקר באופן ספונטאני‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה דעתך על המפגשים של המחזור?‬
‫‪79‬‬
‫יהודית‪ :‬אני חושבת שזה דבר נפלא‪ .‬אני מעריכה מפגשים אלה באופן מיוחד לאור העובדה‬
‫שהורי הגיעו‪ ,‬כאנשים בוגרים‪ ,‬בשנת ‪ 1934‬לפלסטינה מוינה‪ .‬בווינה הם היו צעירים‬
‫מתבוללים שרוב חבריהם היו לא יהודים ולכן כשהגיעו לכאן הם היו בודדים מאד מבחינה‬
‫חברתית‪ .‬הם התחילו את חייהם החברתיים בארץ מאפס‪ .‬ובעצם איש מחבריהם בארץ לא‬
‫הכיר אותם מוינה‪ .‬התחושה שבגילנו אנחנו פוגשים חברים מהתיכון שהכרנו בגיל ‪) 14‬וחלק‬
‫מוקדם אף יותר( ומעלים זיכרונות משותפים גורמת לי להרגשה חמה וטובה וכמה שזה‬
‫נשמע "שמאלצי" ‪ -‬הרגשה של שורשים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬תודה על הראיון‪ .‬מאחל לך שתגשימי את רצונותיך‪.‬‬
‫יהודית למדה בכיתות ה‪-‬ו ‪ ,8‬ז‪-‬ח ‪3‬‬
‫‪80‬‬
‫יהונתן שחר‬
‫כתובת‪ :‬רחוב מרדכי ‪ , 4‬רמת השרון‬
‫טלפון קווי‪03.6357922 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.4687415 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫תקציר תולדות חיים‬
‫אחרי גמר התיכון התגייסתי לצה'ל ‪ -‬לחיל האויר‪ .‬סיימתי בהצלחה את קורס הטיס מס' ‪.22‬‬
‫כמו כל טייסי הקרב המשכתי בנתיב של מטוסי אורגן‪ ,‬מיסטר ‪,‬ווטור ‪ -‬ועברתי לביה'ס לטיס‬
‫כמדריך לשנתיים‪ .‬חזרתי לטייסת הווטורים‪ ,‬הגעתי לתפקיד סגן מפקד הטייסת ‪ -‬וחזרתי‬
‫לביה'ס לטיס כמפקד טייסת הדרכה‪.‬‬
‫אחרי שנתיים הוצבתי לתפקיד מפקד טייסת מיסטר עליה פקדתי במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫במטס הראשון של המלחמה ) מבצע מוקד ( מטוסי נפגע בעת תקיפת ש'ת פאיד שעל תעלת‬
‫סואץ ‪ -‬ונאלצתי לנטוש אותו‪ .‬אחרי שהיה של כ‪ 14-‬שעות במדבר חולצתי ע'י הליקופטר של‬
‫צה'ל וחזרתי לבסיס אחרי חצות‪ .‬לא טסתי יותר באותה מלחמה כי מפקד החיל אסר עלי ‪-‬‬
‫אחי‪ ,‬הצעיר ממני ב‪ 8-‬שנים‪ ,‬שהיה טייס בבסיס אחר‪ ,‬נהרג באותו יום אחה'צ‪.‬‬
‫השתחררתי מהשרות באוגוסט ‪ 68‬ועברתי לחברת אל על בה הגעתי לדרגת קברניט ‪.‬‬
‫המשכתי לשרת כטייס מילואים בטייסת הווטורים ‪ ,‬וכשהוצא המטוס משירות המשכתי‬
‫באותה הטייסת על מטוסי סקייהוק ) עייט( ‪ -‬עליהם טסתי במלחמת יום כיפור‪ .‬אחרי‬
‫המלחמה פרשתי מטיסה פעילה והמשכתי עוד ‪ 20‬שנה בשירות מילואים במפקדת ח'א‪.‬‬
‫המשכתי לטוס באל על עד לפרישתי בגיל ‪.65‬‬
‫נישאתי לדיתה בדצמבר ‪ .60‬יש לנו ‪ 4‬ילדים ו ‪ 12 -‬נכדים‪.‬‬
‫היום אני פנסיונר ‪ -‬ומשתדל ליהנות מחיי‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫יהושבע בנטוב – יודקיס‬
‫כתובת‪ :‬רח' אזר ‪ 21‬כפר‪-‬סבא ‪44416‬‬
‫טלפון קווי‪09-7419163 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.4752090 :‬‬
‫דוא"ל‪ybentov@013. net.il :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫בסיום התיכון התגייסתי לחיל האוויר ושרתתי כחיילת ב'מודיעין אוויר'‪ .‬אחרי ‪ 6‬חודשים יצאתי‬
‫לקורס קצינות‪ .‬בתום הקורס לא רציתי להיות קצינת ח"ן והייתי אחת מהקצינות הראשונות‬
‫שקבלו תפקיד של ממש‪ .‬בתחילה הייתי שלישה של טייסת ‪ ,100‬הטייסת הקלה‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫שלישה של טייסת ‪) 101‬הטייסת המבצעית מס‪(1.‬‬
‫עם השחרור נרשמתי לתואר ראשון )ספרות‪ ,‬לשון( באוניברסיטה של תל‪-‬אביב‪ ,‬ובמקביל‬
‫למדתי בבית הספר הדרמתי של תיאטרון הבימה )ואפילו שחקתי בתיאטרון באותה תקופה(‪.‬‬
‫בתום הלימודים נסעתי לפריז‪ ,‬שם למדתי שנה בסורבון‪ ,‬התחתנתי וחזרתי ארצה‪.‬‬
‫עבודה‬
‫בארץ עבדתי במשרד החוץ‪ ,‬במחלקה לשיתוף בינלאומי במשך ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫אחרי שילדתי את בני חזרתי לאוניברסיטה )תואר שני בחינוך( והתחלתי ללמד בבית ספר‬
‫תיכון כצנלסון בכפר‪-‬סבא‪.‬‬
‫חמש שנים לאחר מכן עזבתי את בית הספר התיכון ועברתי ללמד באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫)בית ספר לחינוך(‪ ,‬ובמכללת סמינר הקיבוצים שם אני מלמדת עד היום‪.‬‬
‫פריז וניו‪-‬יורק‬
‫ב‪ 1978-‬התמנה בעלי לראש משלחת משרד הביטחון בפריז לשם נסענו ושם חזרתי ללמוד‬
‫בסורבון‪ .‬עם חתימת הסכם קמפ‪-‬דיויד‪ ,‬נסעה המשפחה לניו‪-‬יורק שם עבד בעלי במשלחת‬
‫משרד הביטחון ואני עשיתי תואר שני נוסף בספרות עברית באוניברסיטת 'ישיבה'‪.‬‬
‫חזרה לישראל‬
‫עם חזרתנו ארצה סיימתי את הדוקטורט בספרות עברית של ימי הביניים‪.‬‬
‫במשך לימודי סיימתי תארים בהצטיינות ובמלגות לימודים נדיבות‪.‬‬
‫חזרתי לעבוד באוניברסיטת תל‪-‬אביב )הוראת הספרות( ובמכללת סמינר הקיבוצים כמרכזת‬
‫הדרכה לספרות‪-‬לשון‪-‬מקרא לחטיבת הביניים‪ ,‬כמרכזת החוג לספרות‪ ,‬וכמרכזת החוג‬
‫לתרבות ישראל‪.‬‬
‫ב‪ 1997-‬נהרג בני הצעיר רס"ן ד"ר צחי בנטוב במה שנקרא 'אסון השייטת'‪ .‬צחי היה הרופא‬
‫של היחידה ויצא אתם לפעולה בלבנון‪ 9 .‬חודשים לאחר מכן נפטר בעלי‪ ,‬שמואל בנטוב‬
‫מסרטן‪.‬‬
‫פרסים ופעילות קהילתית‬
‫בשנת תשס"ד קבלתי את התואר‪" :‬מחנך למופת"‪) ,‬בחסות נשיא המדינה(‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫אני מתנדבת של 'עמותת עטלף' )עמותת השייטת(‪ ,‬ושל 'עולים ביחד' – אקדמאים ותיקים‬
‫חונכים אקדמאים אתיופים‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫היום אני מרצה במקומות שונים‪ ,‬כמו 'בית אריאלה'‪ ,‬ומלמדת במכללת סמינר הקיבוצים‬
‫בתואר שני‪.‬‬
‫לפני שנתיים ערכתי ספר 'גופי הקרוע מלבלב' בהוצאת כרמל ובו כ‪ 50-‬מאמרים על רפואה‬
‫וספרות‪ .‬המאמרים נכתבו ע"י טובי הכותבים בארץ‪ .‬הספר מצרף את המקצוע של בני‬
‫)רפואה( ושלי )ספרות( והוא מוקדש לבני‪ ,‬אף שאין זה ספר זיכרון‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫יהושע גרוס‬
‫כתובת‪ :‬הלסינקי ‪ ,19‬תל‪-‬אביב ‪62996‬‬
‫טלפון קווי‪03-6952424 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫לימודים ועריכת דין‬
‫‪~ 1962‬מוסמך הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים )בהצטיינות(‪.‬‬
‫בעל רשיון עו"ד משנת ‪.1964‬‬
‫עו"ד עצמאי בין השנים ‪ 1964‬ועד ‪.1975‬‬
‫פעילות כשופט‬
‫‪ - 11.8.75‬שופט בית משפט השלום בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ - 22.4.79‬שופט בפועל בבית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‬
‫‪ - 8.9.80‬שופט בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‬
‫מחודש מרץ ‪ 1993‬אב בית דין בהרכב ערעורים )אזרחיים ופליליים(‪.‬‬
‫‪ – 1.3.00‬סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א‬
‫‪ – 27.3.07‬פרישה לגימלאות‬
‫פעילות ציבורית‬
‫יו"ר ועדת אימוצים‬
‫דירקטור בועדת התביעות‬
‫יו"ר ועדת ערר לפי חוק השבת נכסי נספי שואה‬
‫יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד‬
‫יו"ר מותב אכיפה מינהלית ברשות לניירות ערך‬
‫יו"ר ועדת מגן דוד אדום לבדיקת מינויים‬
‫פעילות משפחתית‬
‫אב לאורן – פרופ' למשפט בינלאומי באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב‬
‫אב לדרור – כלכלן שהסב כעת את מקצועו ועבר להוראה‬
‫פעילות ספרותית‬
‫מחבר הספרים "כבודו מלא אולם"‪" ,‬אולם ומלואו" )סאטירות בתחום המשפט(‪.‬‬
‫הספר "משפט וספר" )מאמרים בתחום משפט וספרות שפורסם לרגל פרישתי(‪.‬‬
‫מאמרים רבים ובהם‪:‬‬
‫"תכונות השופט" )המשפט‪ ,‬בטאון המכללה למנהל‪(1996 -‬‬
‫"על שופטים ופרקליטים במחזות שייקספיר" )הפרקליט‪(1993 ,‬‬
‫‪84‬‬
85
‫יואב שריג – וינריבר‬
‫כתובת‪ :‬דוד אלעזר ‪ ,65‬רעננה ‪43204‬‬
‫טלפון קווי‪09-7481927 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-3880500 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫יואב שריג נולד ב‪ 1937-‬בתל‪-‬אביב‪ .‬התחנך בבי"ס ע"ש ביאליק בחולון ואח"כ בתיכון עירוני‬
‫א' בת"א‪ .‬שירת בנח"ל המוצנח בין השנים ‪ 1955-1958‬במסגרת גרעין "שדה בוקר" אותו‬
‫אירגן ביזמתו של דוד בן גוריון‪ .‬לקראת סוף שירותו שימש כמא"ז שדה בוקר‪ .‬לאחר סיום‬
‫שירותו הצבאי ושהות נוספת בשדה בוקר פנה ללימודים בטכניון בחיפה וסיים ב‪ 1962-‬עם‬
‫קבלת התואר מוסמך למדעים )‪ (B.Sc.‬בהנדסה חקלאית‪ .‬בשנה האחרונה ללימודיו כהן‬
‫בתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים‪.‬‬
‫עבודה והמשך לימודים‬
‫בשנים ‪ 1962-1963‬הועסק כמהנדס לתכנון מתקני הרמה במפעל המתכת "חמת" בחולון‬
‫ובשנים ‪ 1963-1965‬כמהנדס ראשי למיכון במטעים במחלקה למיכון במשרד החקלאות‪.‬‬
‫ב‪ ,1965-‬עם איחודן של כול היחידות של משרד החקלאות שעסקו במיכון חקלאי במסגרת‬
‫המכון להנדסה חקלאית‪ ,‬התחיל לעבוד כחוקר במחלקה לאסיף פירות וירקות‪ .‬במהלך‬
‫עבודתו במכון להנדסה חקלאית סיים את לימודיו לתואר שני בפקולטה להנדסה חקלאית‬
‫בטכניון בחיפה וקיבל ב‪ 1972-‬את התואר מגיסטר למדעים בהנדסה חקלאית )‪.(M.Sc.‬‬
‫ב‪ 1973-‬יצא לארה"ב ללימודי הדוקטורט וב‪ 1976-‬קיבל את התואר ‪ Ph.D‬מהמחלקה‬
‫להנדסה חקלאית באוניברסיטה של מדינת מישיגן )‪ (M.S.U‬ב‪ .East-Lansing-‬בהמשך עבר‬
‫לאוניברסיטת הוואי בהונולולו ועבד כעמית מחקר במסגרת ה‪.Post Doctorate -‬‬
‫עם חזרתו לארץ ב‪ 1976-‬נתמנה למנהל המחלקה לאסיף פירות במכון להנדסה חקלאית‪ .‬בין‬
‫השנים ‪ 1977-1988‬שימש כמורה נספח ללימודי מוסמכים בפקולטה להנדסה חקלאית‪,‬‬
‫טכניון‪ ,‬חיפה ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות‪ .‬בין השנים ‪1983-‬‬
‫‪1977‬שימש כמורה נספח בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בבאר שבע‪.‬‬
‫במסגרות הנ"ל הנחה סטודנטים ללימודי הדוקטורט ומוסמכים בטכניון ובאוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון‪ .‬בשנת ‪ 1978‬הושאל למערכת הביטחון ושימש כיועץ במפא”ת במשרד הביטחון‬
‫בפרויקט לפיתוח רק"מ הנדסי‪ .‬בין השנים ‪ 1980-1982‬נתמנה כסגן מנהל המכון להנדסה‬
‫חקלאית במנהל המחקר החקלאי ובין השנים ‪ 1982-1985‬כהן כסגן ראש המנהל לעניינים‬
‫אקדמאיים‪.‬‬
‫פעילויות ושת"פים בינלאומיים‬
‫ב‪ 1985 -‬מונה ע"י מנכ"ל משרד החקלאות כאחראי על תוכנית השת"פ במחקר חקלאי בין‬
‫ישראל ודרום אפריקה‪ .‬בשנת ‪ 1985‬נבחר לכהונת מנהל המכון להנדסה חקלאית‪ ,‬בה שירת‬
‫עד ‪ .1988‬ב‪ 1992-‬נתמנה ע"י פרופ' עזרא סדן‪ ,‬ראש מנהל המחקר החקלאי לתפקיד סגן‬
‫ראש המנהל לקשרי חוץ‪ .‬ב‪ 1993-‬הושאל למשרד החוץ לתפקיד ציר‪-‬יועץ למדע וחקלאות‬
‫בשגרירות ישראל בביג'ינג‪ ,‬סין וכיהן בתפקיד זה עד סוף ‪ .1997‬במסגרת תפקידו זה יזם את‬
‫הקמת חוות ההדגמה הסינו‪-‬ישראלית לגידולי ירקות פירות ופרחים‪ ,‬הקמת חווה לגידול בקר‬
‫לחלב ואת המרכז הבינלאומי הסינו‪-‬ישראלי להכשרה בחקלאות ‪ -‬כולם בביג'ינג‪ .‬עם סיום‬
‫תפקידו בסין וכהערכה לתרומתו לשת"פ בתחום המקצועי והאקדמי הוענק לו התואר‬
‫פרופסור כבוד של האוניברסיטה החקלאית של סין‪.‬‬
‫פרסומים ופטנטים‬
‫לזכותו רשימה ארוכה של פרסומים מדעיים‪ ,‬בעיתונות מבוקרת‪ ,‬בעיתונות מקצועית‪ ,‬פרקים‬
‫בספרים ובקובצי הרצאות של כנסים מקצועיים בארץ ובעולם‪ ,‬כולל הרצאות מוזמנות כ‪-‬‬
‫‪ .Keynote Speaker‬בנוסף‪ ,‬פיתוחים מקצועיים חדשניים‪ ,‬שבוצעו במסגרת עבודה‬
‫‪86‬‬
‫משותפת של צוותים שונים‪ ,‬שבחלקם נרשמו כפטנט בארץ ובעולם וחלקם אף הגיעו ליישום‬
‫מסחרי בארץ ובעולם‪ .‬מבין אלה אפשר להזכיר את המאספת לאגוזי פקאן לאדמות כבדות;‬
‫מאספת לאגוזי פקאן בשיטת היניקה‪ ,‬מתקן עזר לקטיף בגובה של אגסים; מתקן לניקוי‬
‫מוקדם של פקאן בשדה; מתקן להאבקת תמרים מהקרקע מתקן לניעור אשכולות תמרים‬
‫ומערכת לפריטת גרגירי רימון‪ .‬בנוסף‪ ,‬פיתוח של שיטה לבדיקת מוצקות של אגסים‬
‫ואפרסקים‪) ,‬ביחד עם פרופ' ‪ (Delwiche‬שבוצעה באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס‪,‬‬
‫במסגרת שנת שבתון‪ ,‬ואשר שמשה כבסיס לפיתוח מסחרי ע"י חברת ‪ Sinclair‬באנגליה‪.‬‬
‫פרסים‬
‫עבור תרומתו של יואב שריג לפיתוח החקלאי בישראל זכה יואב שריג )ביחד עם צוות של‬
‫חוקרים‪ ,‬מהנדסים וטכנאים( בפרס העבודה ע"ש נמיר של הסתדרות העובדים החדשה בגין‬
‫פיתוח המערכת לפריטת גרגירי רימון ובשלושה פרסי ממציאים מטעם וועדת האמצאות של‬
‫עובדי המדינה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הוכרה אמצאה זו ע"י האגודה האמריקאית להנדסה חקלאית‬
‫)‪ ( ASABE‬כאחת מהאמצאות החשובות ביותר בשנה זו )‪.(AE50‬‬
‫תוכניות מחקר‬
‫פעילותו המקצועית של יואב שריג כללה גם פעילות מחקרית בינלאומית ענפה‪ .‬פעילות זו‬
‫כללה חמש תוכניות מחקר במסגרת למחקר חקלאי ישראל‪-‬ארה"ב )‪ ,( BARD‬תוכנית מחקר‬
‫במסגרת הקרן הדו‪-‬לאומית למחקר ישראל‪ -‬ארה"ב )‪ ,(BSF‬תוכנית מחקר במימון הבנק‬
‫העולמי‪ ,‬שתי תוכניות מחקר במסגרת ‪ CDR‬עם תאילנד וטנזניה ותוכנית מחקר במסגרת‬
‫התוכנית החמישית של הקהילייה האירופית )‪.(PF5‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היה מעורב בתוכניות מחקר שונות באוניברסיטת קליפורניה )שלוש שנים במסגרת‬
‫שנות שבתון(‪ ,‬שהה ביפן וצרפת כעמית מחקר במסגרת התוכנית לחילופי מדענים בין ישראל‬
‫ויפן וצרפת‪ ,‬ובהתאמה; יזם וארגן את הכנס הבינלאומי הראשון של מיכון פירות וירקות )וחבר‬
‫בוועדות המדעיות של ששה כנסים דומים בהמשך‪ ,‬במדינות שונות(; יזם וארגן את הסדנא‬
‫הדו‪-‬לאומית של קמ"ח לבדיקות ללא הרס של איכות מוצרים חקלאיים )במדינת וושינגטון( ;‬
‫סדנא ארצית בנושא "רובוטיקה של קטיף פירות" וסדנא דו‪-‬לאומית ישראל‪-‬בריטניה בנושא‬
‫של טכנולוגיות ללא הרס לבדיקת איכות של פירות וירקות‪ .‬כמו כן היה חבר ב‪– ASTEQ-‬‬
‫קבוצת חשיבה ב‪ Post-Harvesting Technologies -‬של הקהילייה האירופית‪ .‬לבסוף‪ ,‬יזם‬
‫את הקמתו של ‪ – Club of Bologna‬קבוצת חשיבה בינלאומית בנושאים של הנדסה‬
‫חקלאית ‪ ,‬הפועלת כבר ‪ 16‬שנים בבולוניה שבאיטליה וכיהן בה כחבר מן המניין‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫פרופ' יואב שריג פרש לגמלאות ב‪ 2002-‬אך המשיך לעבוד עוד מספר שנים בפרויקט‬
‫הקהילייה האירופית בנושא פריטת גרגירי הרימון‪ .‬במקביל‪ ,‬גם נתמנה כסגן נשיא לפיתוח‬
‫אקדמי במכללה ההנדסית "אפקה" בתל‪-‬אביב )‪ .( 2002-2004‬בשנת ‪ 2005‬יסד את קבוצת‬
‫‪ TECH-POMEG‬העוסקת במתן שירותי ייעוץ‪,‬תכנון וביצוע פרויקטים הקשורים לענף‬
‫הרימונים‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫יוסי אמיתי‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ גבולות ד"נ חלוצה ‪85525‬‬
‫טלפון קווי‪08-9983120 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-7919120 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי בשנת ‪ 1938‬בתל אביב‪ ,‬צבר דור שלישי מצד האם‪ ,‬ילידת פתח תקווה‪ .‬אבי עלה‬
‫מפולין לא"י ב‪ ,1932-‬ולימים‪ ,‬עד לפטירתו‪ ,‬היה נהג בחברת האוטובוסים "דן"‪.‬‬
‫צבא והגשמה בקיבוץ‬
‫מיד לאחר סיום הלימודים בתיכון עירוני א' )ח' ‪ ,(7‬ובהיותי חבר גרעין של תנועת השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬נשלחתי עם חבריי לתקופת הכשרה בקיבוץ מסילות שבעמק בית שאן‪ ,‬אותו היינו‬
‫אמורים להשלים‪ .‬מאחר ששאפנו להגיע ליעד "הגשמה" יותר משברי‪ ,‬שתרומתנו לו תוכל‬
‫להיות מוחשית יותר )רומנטיקה‪ ,‬רומנטיקה‪ .(...‬התמרדנו נגד החלטת הנהגת התנועה‪ ,‬ויעד‬
‫ההגשמה הוחלף ונקבע לקיבוץ גבולות שבנגב המערבי‪.‬‬
‫את השירות הצבאי )ינואר ‪-1956‬יולי ‪ (1958‬עשיתי יחד עם חברי בחטיבת הנח"ל ונטלנו‬
‫חלק במלחמת סיני‪ .‬חלקו האחרון של השירות היה בגדוד הנח"ל המוצנח‪ ,‬בפיקודו הכריזמטי‬
‫של מוטה גור‪ .‬מאז שחרורי מצה"ל ועד עצם היום הזה אני מתגורר בקיבוץ גבולות‪ ,‬בו‬
‫מילאתי לאורך השנים תפקידים חברתיים מרכזיים‪.‬‬
‫לימודים ומשפחה‬
‫בתקופת לימודיי בתיכון עירוני א' גיליתי עניין רב )גם ממניעים אידיאולוגיים( בלימוד השפה‬
‫הערבית‪ ,‬שבה ראיתי מפתח להכרת ההיסטוריה והמציאות העכשווית של שכנינו במרחב‬
‫הערבי‪ .‬שאיפתי הייתה להגיע ללימודים אקדמיים בתחום זה‪ .‬אולם הקיבוץ לא ראה באותם‬
‫הימים בעין יפה לימודים אקדמיים של חבריו שאינם אינסטרומנטליים לתיפקודו השוטף של‬
‫הקיבוץ )מובן שמזרחנות לא נמנתה אז על סוג זה של לימודים(‪ .‬כאשר שינה הקיבוץ את‬
‫תפיסתו בנדון‪ ,‬ואיפשר לי לצאת ללימודים בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וסוציולוגיה‪.‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬כבר הייתי נשוי להדסה )בת קיבוץ עין השופט ולימים יועצת‬
‫חינוכית(‪ ,‬ואב לבן – יותם )כיום ראש מרכז ההערכה של צה"ל בדרגת סא"ל(‪ .‬עם השנים‬
‫נוספו לי עוד בת – נעמה )מופקדת על בריאות העדר ברפת קיבוץ אורים( ובן – אבנר )יוצר‬
‫מוסיקת רוק‪ ,‬המחפש את זהותו המוסיקלית(‪.‬‬
‫את שלושת תאריי האקדמיים עשיתי‪ ,‬בשלבים )מחויבות לקיבוץ‪ ,‬וכו'( באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬תזת הדוקטוראט שלי עסקה בעמדותיו של השמאל המצרי כלפי הסכסוך הערבי‪-‬‬
‫ישראלי‪ .‬לימים פורסמה כספר )"מצרים וישראל – מבט משמאל"( בהוצאת אוניברסיטת‬
‫חיפה וזמורה‪-‬ביתן‪ .‬הספר תורגם לערבית מאוחר יותר‪ ,‬והופץ במצרים ע"י בית הוצאה מצרי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1988‬יצאתי לארה"ב מתוקף מילגת פולברייט‪ ,‬שאפשרה לי ללמד שני קורסים‬
‫בנושאים מזרח תיכוניים בגטיסברג קולג'‪ ,‬פנסילבניה‪ .‬עם שובי ארצה התקבלתי להוראה‬
‫במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬כמרצה מן החוץ )את התקן‬
‫פיספסתי‪ ,‬מחמת גילי המתקדם יחסית(‪.‬‬
‫חוויה ייחודית בקהיר‬
‫החוויה המרתקת והמאתגרת ביותר בחיי זומנה לי בשנים ‪ ,2001-1997‬עת התמניתי ע"י‬
‫האקדמיה הישראלית למדעים לכהן כראש המרכז האקדמי הישראלי בקהיר‪ ,‬שהוא אחד‬
‫מפירות השלום בין ישראל למצרים‪ .‬ארבע השנים הללו אפשרו לי "להתחכך" עם המציאות‬
‫המצרית היומיומית בעידן הנשיא מובארק‪ ,‬ולקיים ידידות איתנה עם בני שיח מצריים‪ .‬על‬
‫חוויה ייחודית זאת סיפרתי באחת הפגישות של מחזור ‪.1955‬‬
‫‪88‬‬
‫קריירה עכשווית‬
‫לאחר שובי מן השליחות במצרים חזרתי ללמד באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬במחלקה ללימודי‬
‫המזרח התיכון‪ ,‬בה נקלטתי מלכתחילה‪ ,‬טרם צאתי לקהיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני מלמד אחת לשבוע‬
‫בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון באילת‪ .‬כמו כן אני מעביר‪ ,‬במסגרת המחלקה לפוליטיקה‬
‫וממשל )שתפסה‪ ,‬שלא בטובתה‪ ,‬כותרות בתקשורת( סמינריון על הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪.‬‬
‫אני אוהב את ההוראה בתחומים אלה‪ ,‬ומתכוון‪ ,‬על אף גילי המתקדם‪ ,‬להמשיך בה כל עוד‬
‫יינתן לי‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫יוסי ז"ק‬
‫כתובת‪ :‬שמשון ‪ ,5‬תל אביב ‪64354‬‬
‫טלפון‪03-6294033 :‬‬
‫נייד‪052-6667375 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי פג‪ ,‬אמנם ‪ 2‬ק"ג‪ ,‬ב‪ ,17.9.37-‬בברלין‪ ,‬בבית‪ .‬רק בבית ילודים יהודי הסכימו לקבל‬
‫אותי לאינקובטור‪ .‬אבי‪ ,‬ששמע את ז'בוטינסקי מאיץ ביהודים לעזוב את אירופה‪ ,‬הכין בארץ‬
‫כסף שהבריח‪ .‬כך שלמחרת "ליל הבדולח"‪ ,‬בו שרפו את חנותו‪ ,‬ברח ארצה‪ .‬בדצמבר ‪1938‬‬
‫הגעתי עם אמי ארצה‪.‬‬
‫גן ילדים‪ :‬בשדרות ח"ן‪ .‬בית ספר עממי‪" :‬הכרמל"‪ .‬תיכון‪ :‬עירוני א'‪ .‬מכיתתי ב"הכרמל"‬
‫התקבלו לפי סדר‪ :‬משה פלאטו ז"ל‪ ,‬יהונתן גרינוולד ז"ל‪ ,‬שמחה לוסטיג ז"ל‪ ,‬עירית וירג‬
‫ובלהה אוורבוך‪-‬לדרמן )שתזכינה לחיים ארוכים ובריאים(‪ .‬סיימתי את ח' ‪ 3‬ריאלית‪-‬ביולוגית‪.‬‬
‫מכיתה זו יצאו ‪ 14‬רופאים‪.‬‬
‫תנועות נוער‪:‬‬
‫‪" .1‬ברית מכבים עתיד"‪ ,‬כולל שחיה‪ ,‬עם שמחה‪ ,‬משה פלאטו ואיציק בן בסט‪.‬‬
‫‪" .2‬צופי דיזינגוף"‪ .‬בצופים הייתי עד ההכשרה‪ .‬בשדה בוקר במחנה עבודה קיבלתי שחרור‬
‫מדוד בן גוריון שאמר לי גם להיות רופא זו חלוציות !‬
‫שירות צבאי‬
‫גויסתי לחיל הנדסה‪ ,‬ונעשיתי קצין חבלה ויקוש )אז הייתה זו "הפיצוציה" שלי(‪ .‬לאחר שחרור‬
‫מוקדם נסעתי לשוויץ‪ ,‬אף על פי שהתקבלתי לאוניברסיטה בירושלים ולכן המדינה סבסדה‬
‫‪ 40‬אחוז מההוצאות‪.‬‬
‫כשחזרתי ב‪ 1965-‬צנחתי‪ ,‬והייתי לרופא בצנחנים בחטיבה של מוטה גור‪ .‬השתתפתי‬
‫בשחרור ירושלים‪ .‬אחר כך הייתי רופא בסיני וב"ארץ המרדפים"‪.‬‬
‫ב‪ 1969-‬גויסתי ליחידת מילואים ב"מוסד"‪ ,‬למניעת טרור בקפריסין‪.‬‬
‫כשהייתי בהשתלמות בלוס אנג'לס בין ‪ 1975 - 1972‬חזרתי ארצה למלחמת יום הכיפורים‬
‫כדי להיות רופא באוגדה של אריק‪ ,‬שהציב אותי אישית ב"חצר המוות"‪ ,‬אזור הצליחה‪.‬‬
‫בזכות סיווג ביטחוני "נוצלתי" לכל מיני שרותי מילואים עלומים‪ ,‬ביחידות שונות‪.‬‬
‫ב‪ 1981-‬נשלחתי מטעם "המוסד" לחרטום‪ ,‬סודאן‪ ,‬לעזור בהבאת עולים מאתיופיה שנתקעו‬
‫שם‪.‬‬
‫לימודי רפואה‬
‫פרייבורג‪ ,‬גרמניה וציריך‪ .‬שוויץ‪ .‬סטאז' בברן‪ ,‬שוויץ‪.‬‬
‫‪ - 1965‬עליה שנייה לארץ הפעם עם "יבוא אישי" ‪ -‬אסנת אשתי‪ .‬נולדו לנו במשך השנים‬
‫שישה ילדים‪ ,‬חמש בנות ובן )לא אחרון(‪ .‬גם נכדים שאיננו סופרים "כן ירבו ושיהיו בריאים"‪.‬‬
‫התמחות‪:‬‬
‫רפואת ילדים תל השומר )‪ ,(2002 - 1965‬בהדרכת מורה דגול‪ ,‬פרופ‪ .‬ד‪ .‬כצנלסון‪ ,‬שיזכה‬
‫לחיים ארוכים ובריאים‪ .‬חי ועובד עד היום והוא בן ‪.92‬‬
‫אנדוקרינולוגיה‪:‬‬
‫א‪ .‬תואר שני בביוכימיה בבר‪-‬אילן‪ .‬מדידת רמת הורמון גדילה בנסיוב ‪.1969-72‬‬
‫ב‪ .‬השתלמות באוניברסיטת ‪ UCLA‬קליפורניה )‪ .(1972-75‬המנטור פרופ‪ .‬ד‪ .‬פישר‪ ,‬שיזכה‬
‫לחיים ארוכים ובריאים‪) .‬לאחר ששבתי ממלחמת יום הכיפורים דאג למימון לשנה נוספת(‪.‬‬
‫‪ 1980‬חוקר אורח במכון "פסטר" בפריס‪.‬‬
‫‪ 1983-84‬חוקר אורח באוניברסיטה של צבא ארה"ב במרילנד‪ ,‬ובבית החולים של הצבא‬
‫האמריקאי וולטר ריד בוושינגטון‪ .‬ציון לשבח‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫עליתי בסולם הדרגות עד מנהל מחלקה בפועל‪ .‬מנהל השירות האנדוקריני‪ ,‬מיון ואשפוז יום‪.‬‬
‫תואר אקדמי‪:‬‬
‫תודות ל‪ 150-‬מאמרים ופרקים בספרים קיבלתי תואר פרופסור מן המניין במסלול הרגיל‬
‫באוניברסיטה על אדמות שייך מוניס‪.‬‬
‫גולת הכותרת של מחקרי היו ההבנה של יחסי הגומלין בפעילות בלוטת התריס‪ ,‬בין האם‪,‬‬
‫העובר והילוד ‪ -‬בכבש‪ ,‬חולדה ואדם‪.‬‬
‫בנוסף כתבתי שפע מאמרים הקשורים בסקר הילודים לתת תריסיות‪ ,‬מחלות האדרנל‬
‫ומחלות ילדים ואנדוקרינולוגיה‪.‬‬
‫תרומה למדינה‬
‫‪ .1‬אחת לחודש נסעתי לייעוץ אנדוקריני בצפת ובפורייה‪.‬‬
‫‪ .2‬רופא בביה"ח באל‪-‬עריש‪.‬‬
‫‪ .3‬יזמתי‪ ,‬הקימותי וניהלתי "סקר הילודים" הכלל ארצי ל"תת תריסיות מלידה"‪ ,‬שאם לא‬
‫מאובחנים הילודים בזמן ומטופלים )תוך ‪ 4‬עד ‪ 6‬ימים לאחר הלידה(‪ ,‬צפויים להיפגע שכלית‪.‬‬
‫כמו כן סקר להיפרפלציה של האדרנל )הטומה(‪.‬‬
‫‪ .4‬ב‪ 1979-‬נבחתי להיות סגן ראש המשלחת הראשונה לטפל בפליטי קמבודיה‪ ,‬שהגיעו‬
‫לגבול תאילנד‪ .‬גם הצלנו אבל גם זכינו לביקורת חיובית בעיתונות העולם‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫אני גימלאי משנת ‪ ,2002‬אך ממשיך לעבוד כרופא ויועץ אנדוקריני בקהילה‪ ,‬במסגרת קופות‬
‫חולים‪ .‬שרק אוכל להמשיך‪.‬‬
‫תחומי התעניינות שלי הם שירה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬שחייה‪ ,‬חתירה ב"חסקה" וגלישת גלים‪.‬‬
‫נשארתי סקרן‪ ,‬ספקן‪ ,‬צעקן ופטפטן‪ ,‬אך לא מסוג של "שומרי הסף"‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬את כל מה שהיה לי לומר אמרתי ללא מורא‪ ,‬בכל שלבי חיי‪ .‬המוטו שלי הוא "אהב את‬
‫המלאכה ושנא את הרבנות" )ההנהלות( ואל תתוודע לראשות ו"לא אחרי רבים להטות"‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫יוסי לינור – לנצ'נר‬
‫כתובת‪ :‬קשאני ‪ 8‬תל אביב‪ ,6949912 ,‬ישראל‪.‬‬
‫טלפון קווי‪03-642-9893 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-521-9212 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שרות צבאי‬
‫שרתתי בנח"ל והייתי בגרעין שדה בוקר‪.‬‬
‫לימודים ותארים‬
‫‪ – BSc‬מתמטיקה מאוניברסיטת ירושלים‪.‬‬
‫‪ – MSc‬עיבוד נתונים ומערכות מידע מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫תעסוקה‬
‫‪ :1963 – 1962‬הוראה בבית הספר התיכון בקיבוץ גבעת‪-‬חיים מאוחד‪.‬‬
‫‪ :1972 – 1964‬מחלקת המחשבים בחטיבת ההנדסה של התעשייה האוירית‪.‬‬
‫‪ :1980 -1972‬בית התכנה קונתהל‪.‬‬
‫‪ :1983 – 1980‬הקמתי חברה שעסקה בפיתוח תכנות מסחריות למחשבי דאטה ג'נרל‪.‬‬
‫‪ :2005 – 1983‬הקמתי )יחד עם שותף( את חברת "מיכפל"‪ .‬החברה עוסקת בפיתוח תכנה‬
‫לחישוב משכורות וניהול כח אדם במחשב האישי‪.‬‬
‫מאז ‪ 2005‬אני פנסיונר במשרה מלאה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫מירה )לבית זוהר( ואני נישאנו בשנת ‪.1961‬יש לנו בת )עירית(‪ ,‬בן )אייל( וארבע נכדות‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫יוסי ‪ Koko‬מרגלית‬
‫כתובת‪ :‬רחוב ויתקין ‪ ,19‬תל‪-‬אביב ‪63474‬‬
‫טלפון קווי‪03-5464642 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-880-4368 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫צפון‪-‬בון – ארלוזורוב ‪ /‬בן יהודה‪ ,‬התנועה המאוחדת ‪ /‬קן ימייה ו‪ /‬קן צפון עדת "לנגב"‪ .‬גדנ"ע‬
‫מודיעין‪ ,‬בוגר ביה"ס לדוגמא ע"ש הנרייטה סולד‪ ,‬תלמיד ח' שביעית בתיכון‪.‬‬
‫שירות צבאי‬
‫בחיל המודיעין יחידה ‪ / 504‬קת"ם דרום ‪ -‬כמתרגם מערבית ומפעיל מקורות חיים באזור‬
‫הדרום )ירדן ‪ /‬מצריים(‪.1955-1956 ,‬‬
‫לאחר מלחמת קדש הצטרפתי לצוות ההקמה של סיירת מטכ"ל ]לאחר מכן ‪ .(269‬שמי‬
‫ותצלומים שלי עם ‪/‬בלי נשק ובלבוש אזרחי לא התפרסמו עד להופעת הספר "חוצה גבולות"‬
‫על היחידה ומקימה‪.‬‬
‫במהלך השירות בסיירת התחלתי ללמוד "מדעי המדינה"‪ ,‬בבית הספר למשפט וכלכלה‬
‫ובהמשך – בחברת ‪ TWA‬ותע"ש‪.‬‬
‫"קריירה"‬
‫לקראת סיום לימודיי התקבלתי כ"צוער" לחברת הביטוח סהר‪ .‬לאחר מינויי כ"מזכיר‬
‫החברה" ועוזר המנכ"ל למדתי מחשבים והקמתי את מערך המיחשוב הראשון בחברת ביטוח‬
‫בישראל‪.‬‬
‫שוב ביטחון‬
‫בפרוץ מלחמת ששת הימים הוצבתי לפלס"ר חט' ‪ 200‬כחוקר שבויים‪ .‬עם סיום הקרבות‬
‫הוצבתי לצוות חוקרים מיוחד לחשודים בפעילות חשאית עוינת‪ .‬בראשית ‪ – 1968‬בעקבות‬
‫אירועי הלחימה בהם השתתפתי – הצטרפתי לאגף "צומת" שב"מוסד" ונשלחתי לחו"ל‪.‬‬
‫במהלך שירותי ‪ 1968-1983‬פעלתי בבריטניה כקצ"א )קצין איסוף ולאחר מכן כמנחה מקצועי‬
‫של צוות הקמת מערך המחשוב הראשון של המוסד‪ .‬במלחמת יום הכיפורים שימשתי כחוקר‬
‫שבויים באוגדתו של "ברן" בחזית סיני בקרב הבלימה‪.‬‬
‫בתום מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬חזרתי לתפקידי כסגן ראש יחידת המחשב של המוסד ובמסגרת‬
‫זו פעלתי לשיפור מדיניות המחשוב והרכש‪ ,‬פריצת דרך למיני‪-‬מחשבים )ביקורת הגבולות‪,‬‬
‫מזכירות הממשלה‪" ,‬נתיב" ועוד(‪ .‬במהלך עבודתי ב"מוסד" למדתי באונ' ת"א לתואר ראשון‬
‫בהיסטוריה של המזרח התיכון ובחוג לקולנוע וטלוויזיה‪.‬‬
‫"עוד קריירה"‬
‫‪ 1984-1986‬כלל מחשבים ‪ -‬סמנכ"ל מקצועי‪ 1986-1989 ,‬סמנכ"ל תקשוב במכללה‬
‫למינהל )מחשוב המסלול האקדמי( ‪ – 1989-1993‬מנכ"ל משותף אלעד מערכות בע"מ )בית‬
‫תוכנה( ‪" 1993‬אנשים ומחשבים" –עורך חדשות חוץ ופינת מחשבים בתכנית "בוקר טוב‬
‫ישראל" ]ז"ל[ בערוץ הראשון‪.‬‬
‫"בינלאומי"‬
‫‪ 1994-1995‬ראש צוות תכנון מערך מודיעין משולב לביטחון פנים – סינגפור‪1996- .‬‬
‫‪2000‬יועץ להקמת מרשם דרכונים וביקורת גבולות – רשות בטחון והגירה ‪ /‬ממשלת‬
‫אתיופיה‪ – 2001 .‬היום יועץ בכיר למודיעין ומחשוב ‪ /‬משרד המשפטים הרשות לאיסור‬
‫הלבנת הון ומימון טרור‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪ 1955‬באר שבע ‪ -‬בבגדי עבודה‬
‫אדיס אבבה ‪2000‬‬
‫‪94‬‬
‫יורם בדיחי‬
‫כתובת‪ :‬יסעור ‪ 452‬צפת‬
‫טלפון‪04-6921771 :‬‬
‫נייד‪054-6221686 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫כתוצאה מהחינוך להגשמה בתנועה המאוחדת הגעתי לקבוץ יפתח בגליל‪ .‬התאהבתי‬
‫בעבודה עם פרות חלב ולאחר כמה שנים עזבתי את הקיבוץ והארץ ללמודי ווטרינריה‬
‫בהולנד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1961‬התחתנתי בארץ עם סטודנטית הולנדית‪ ,‬היא אפילו התגיירה בעבורי‪ ,‬גיור‬
‫אורתודוקסי אצל הרב עובדיה יוסף‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1966‬חזרתי ארצה עם אישה וילד ועבדתי כרופא שדה במשרד החקלאות בבאר‬
‫שבע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1968‬עברתי לגליל לעבוד כרופא וטרינר רשותי וכן כרופא קליני‪ .‬במיוחד בכפרים‬
‫ערביים‪ .‬מאחר ובתיכון סיימתי במגמת השפה הערבית )כתה ח'‪ (6‬אצל המורים המעולים‬
‫לביא ועירון‪ ,‬יכולתי לתרגל את השפה הערבית שהייתה שגורה בפי מאז‪.‬‬
‫משפחה‬
‫אני אב לבת דיאטנית קלינית ולשלושה בנים‪ ,‬אשר שניים מהם עוסקים במוזיקה בצורה‬
‫מקצועית )פסנתר וחצוצרה(‪.‬‬
‫התאלמנתי לפני כארבע שנים וכעת אני חי בזוגיות מפתיעה ומופלאה עם ברנדה –‬
‫תרפיסטית במוזיקה מרמת השרון‪.‬‬
‫פעילות בזמן הפנוי‬
‫אני עוסק בעבודה בבית ובגינה‪ ,‬בתרגילי ספורט ובטיולים בסביבה הגלילית המקסימה‪ .‬אני‬
‫מנגן סקסופון טנור להנאתי וכן בתזמורת הגליל העליון כבר למעלה מעשרים שנה‪ .‬אני אוהב‬
‫לצפות במשחקי כדורגל ולהאזין לקונצרטים קלאסיים בהיכל התרבות בתל אביב‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫יורם גרוס‬
‫כתובת‪ :‬סימטת יל"ג ‪ ,4‬תל אביב‬
‫טלפון בבית‪03.527.7870 :‬‬
‫טלפון בעבודה‪03.527.7941 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.453.1888 :‬‬
‫פקס‪03.527.7940 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫סדיר‪ :‬מ‪.‬פ‪ .‬גדנ"ע‪ ,‬מפקד מועדון קליעה‪.‬‬
‫מילואים‪ :‬שנים רבות בדובר צה"ל כקצין ליווי לאמצעי תקשורת זרים‪.‬‬
‫לימודים‪:‬‬
‫לאחר השירות הצבאי "התגייסתי" עם חבריי לכיתה יורם בן‪-‬פורת ז"ל וראובן גרונאו יבל"א‬
‫ללימודי כלכלה ומדע המדינה‪.‬‬
‫לאחר קבלת תואר ראשון המשכתי שנה אחת לתואר שני במדע המדינה והייתי אסיסטנט‬
‫לפרופ‪ .‬זליגמן שבא מארה"ב במסגרת תכנית פולברייט‪.‬‬
‫לאחר שנה החלטתי להמשיך בארה"ב ועשיתי הסבה ללימודי ‪ MBA‬ב‪.NYU-‬‬
‫עבודה‬
‫בזמן לימודיי בניו יורק התחלתי לעבוד בסניף ב‪.‬ל‪.‬ל‪ .‬בוול סטריט‪ .‬הייתי סגן מנהל מחלקת‬
‫האשראי ולמדתי שם לא פחות ואולי יותר מאשר באוניברסיטה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1965‬חזרנו לארץ ועבדתי כסמנכ"ל חברת האחזקות של ‪Isra Miami Group‬‬
‫שותפות עם משפחת פדרמן שהיו לה נכסים רבים בארץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1970‬עברתי לניהול החברה המשפחתית וונסון ישראל בע"מ‪ ,‬שהיו לה סוכנויות של‬
‫יצרנים בינלאומיים בייחוד בתחום האנרגיה והטקסטיל‪ .‬בעבודתי זו אני מתגאה במיוחד‬
‫בהחדרה לארץ של מערכות שמן תרמי ששימשו תחליף לקיטור והביאו לחיסכון במים‬
‫ולבטיחות רבה יותר במפעלים‪.‬‬
‫היום אני ממשיך בעבודה בחברת וונסון בסיוע דור ההמשך ומייצג בעיקר חברות הודיות‬
‫בתחום האנרגיה ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫שנים רבות הייתי סגן נשיא לשכת המסחר ישראל‪-‬בלגיה‪ .‬היום אני חבר בהנהלת לשכת‬
‫המסחר ישראל – אסיה ומשמש יו"ר ועדת האנרגיה ואיכות הסביבה של הלשכה‪.‬‬
‫משפחה ופנאי‬
‫אני נשוי מזה ‪ 49‬שנים לתמי ביטר ולנו ‪ 2‬בנים ו‪ 3-‬נכדות )בינתיים(‪.‬‬
‫התחביב המועדף היה צלילה‪ ,‬בעיקר בסיני‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫יעקב דרורי‬
‫כתובת‪ :‬פיינשטיין ‪ ,10‬תל‪-‬אביב ‪69123‬‬
‫טלפון קווי‪03.6411563 :‬‬
‫טלפון נייד‪0524218643 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected]:‬‬
‫שירות צבאי‬
‫חייל‬
‫שנים‬
‫‪1955‬עד‪ 1957‬כללי‬
‫‪1965‬עד‪ 1991‬רפואה‬
‫במלחמת ששת הימים‬
‫במלחמת ההתשה‬
‫במלחמת יום כיפור‬
‫תפקידים‬
‫דרגת שחרור‬
‫שירות סדיר בגבעתי ואח"כ ביקורת דו"חות מחשב‬
‫סמל‬
‫שירות מילואים כרופא ביחידות שונות‬
‫רב‪-‬סרן‬
‫רופא בבית חולים שדה‬
‫רופא במעוזים‬
‫רופא אזורי בממשל הצבאי במצרים‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫פקולטה‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה"‪ ,‬ירושלים‬
‫‪1957-1963‬‬
‫סטז' בבית חולים תל‪-‬השומר‬
‫‪1964-1965‬‬
‫התמחות ברפואה פנימית‬
‫‪1965-1970‬‬
‫התמחות בקרדיולוגיה‬
‫‪1970-1975‬‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫‪ 1980-1991‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫‪-1991‬‬
‫פקולטה‬
‫רפואה‬
‫רפואה‬
‫תפקידים‬
‫שנים‬
‫‪1976-2002‬‬
‫תפקיד‬
‫סגן מנהל המכון לשיקום חולי לב‬
‫מוסד‬
‫בית חולים תל‪-‬השומר‬
‫תואר‬
‫‪M.D‬‬
‫תואר‬
‫מרצה בכיר‬
‫פרופסור חבר‬
‫פרסים והישגים מקצועיים‬
‫הנושא‬
‫שם הפרס‬
‫שנים‬
‫מוות פתאומי בקרב צעירים‪.‬‬
‫פרס הנרי נויפלד לפרסום מדעי מצטיין‬
‫‪1992‬‬
‫פרס מלצר של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי תרומה ייחודית לשיקום חולי לב בישראל‬
‫‪2008‬‬
‫כל שנות הפעילות זכייה ב כ‪ 30-‬קרנות מחקר‬
‫כל שנות הפעילות פרסום כ‪ 100-‬מאמרים מדעיים‬
‫‪ 5‬ספרים על שיקום חולי לב ועל מחלות לב בנשים‬
‫מחקר אורך מקיף על המהלך הרפואי וההסתגלות הנפשית‪-‬חברתית של אנשים לאחר‬
‫‪1992-2005‬‬
‫אוטם שריר הלב‪.‬‬
‫פעילות נוכחית‬
‫מאז פרישתי לגימלאות אני ממשיך לעסוק קצת במחקר האורך שיזמתי‪ ,‬וגם מטייל בארץ ובחו"ל‪,‬‬
‫ומשתתף בקורסים על היסטוריה ואומנות באוניברסיטה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני נהנה לבלות עם שלשת ילדי ועם שמונת נכדיי‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫יעקב שכטר‬
‫כתובת‪ :‬עינב ‪ 5‬רחובות‬
‫טלפון קווי‪08-9418635 :‬‬
‫טלפון נייד‪:0523-830262 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי סדיר ‪ /‬מילואים‬
‫שנים‪ 10 :‬חייל‪ :‬תותחנים‪+‬קשר‬
‫דרגת שחרור‪:‬‬
‫רב סרן‬
‫תפקיד‪:‬‬
‫קצין טכני יחידת ל"א‪ ,‬קצין תקשורת‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫טכניון‬
‫‪ 4‬שנים‬
‫תפקידים עסקיים‬
‫מנהל פרויקטים‬
‫צהל‪ ,‬תעש"א‬
‫שנים ‪30‬‬
‫תפקידים בחו"ל‬
‫ארה"ב‬
‫מינאפוליס‬
‫תפקיד‪ :‬ר‪ .‬פרויקט‬
‫תעש"א‬
‫‪ 2‬שנים‬
‫פעילות נוכחית‬
‫יועץ למערכת הביטחון‬
‫עובד במסגרת פרטית‬
‫גימלאי כבר ‪ 12‬שנה‬
‫סטטוס משפחתי‪ :‬נשוי באושר ‪ 2 +‬בנים‪ 2 ,‬כלות‪ 2 ,‬נכדים ו‪ 2 -‬נכדות‪.‬‬
‫הפקולטה לחשמל‬
‫תואר ‪BSc EE‬‬
‫להלן קיצור תולדות חיי‪:‬‬
‫נולדתי בחדרה )בבית החולים הבריטי(‪ ,‬וב‪ 1950 -‬עברתי לגור ליפו ומשם נדדנו לתל אביב‬
‫לרחוב הירדן ולאחר מכן לרחוב העבודה‪.‬‬
‫תקופת שירותי הצבאי היתה משמעותית בחיי ואשמח לשתף אתכם בשלושה אירועים‬
‫מיוחדים בתקופת שרותי בצה"ל‪:‬‬
‫האירוע הראשון‪ :‬הגיוס לצה"ל‪ :‬עברתי דרך בקו"מ ‪ 6‬פעמים )‪ 3‬גיוס ו‪ 3-‬שחרור(‬
‫גיוס ראשון לטירונות עתודאים ושחרור ללימודים עם סיום הטירונות כמקובל‪.‬‬
‫גיוס שני לאחר לימודים של כשבועיים הייתה פעולת תגמול ממזרח לכנרת וגייסו מחדש את‬
‫מרבית העתודה האקדמאית‪ .‬הייתי בין הזוכים ונשלחתי לשירות של שנתיים בחיל התותחנים‬
‫בגדוד מרגמות כבדות מוצנח וכמובן שגם השתתפתי ברוב פעולות התגמול ובמבצע קדש‬
‫נלחמתי במיתלה‪ .‬לאחר שנתיים – שחרור מוקדם ללימודים‪.‬‬
‫והגיוס ה ‪ ,3-‬לאחר סיום הלימודים בטכניון – גיוס מחדש להשלמת שירות כמהנדס‬
‫אלקטרוניקה בחיל הקשר‪ .‬לאחר ‪ 10‬שנים של שירות קבע השתחררתי סופית למילואים‬
‫בדרגת רב‪ -‬סרן‪.‬‬
‫האירוע השני‪ :‬ביום הגיוס השלישי‪ :‬עברתי ‪ 4‬דרגות‬
‫‪ .1‬מטוראי לסג"מ‪ .‬הגעתי לבקו"מ כטוראי וכמהנדס‪.‬‬
‫‪ .2‬הוענקה לי מייד דרגת רב"ט‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר שעה אחד הקצינים מצא לנכון להעניק לי דרגת סמל‪.‬‬
‫‪ .4‬כשהתייצבתי במשרד מפקד היחידה במפקדת קשר"ר‪ ,‬הופתעתי שהדרגה האמיתית‬
‫שלי היא סג"מ‪ ,‬ולאחר חצי שעה הוענקה לי הדרגה ע"י סגן קשר"ר דאז – סא"ל זלמן‬
‫שלו‪.‬‬
‫האירוע שלישי‪ :‬התרחש בתפקידי כקצין טכני של יחידת ל"א‪ .‬בתקופת ההמתנה שלפני‬
‫מלחמת ששת הימים התקנתי במטוס דקוטה בטייסת ‪ ,120‬ציוד ל"א לחסימת הקשר בין‬
‫הטנקים של הצבא המצרי‪ .‬ביום השלישי למלחמה כאשר התרחש קרב טנקים גדול באזור‬
‫ביר גפגפה‪ ,‬המראתי עם צוות המטוס למשימת החסימה – לחוג במעגלים בגובה ‪1000‬‬
‫רגל‪ .‬לאחר כשעתיים‪ ,‬תוך שאנו רואים את קרב הטנקים‪ ,‬מודיע הטייס כי הוא מזהה שני‬
‫מטוסי "סוחוי ‪ " 7‬מתקרבים אלינו והיה ברור מה המטרה שלהם‪ .‬למזלנו‪ ,‬הם עשו פניה‬
‫גדולה להגיע ליירוט מאחורינו‪ .‬הטייס שלנו‪ ,‬ניצל את הזמן‪ ,‬צלל לגובה אפס והחל לתמרן‬
‫בתוך ואדי כך שהמטוסים התוקפים לא יכלו ליירט אותנו‪ .‬סוף טוב‪ ,‬הכל טוב‪ ,‬ולאחר כמה‬
‫דקות של "משחק חתול ועכבר"‪ ,‬מטוסי הסוחוי נסקו פתאום ואחריהם רדפו שני מיראז'ים‬
‫אשר דאגו לכך שלא יחזרו לבסיס‪.‬‬
‫יש לציין שטייס הדקוטה קבל צל"ש ממפקד ח"א על התושייה שגילה להצלת הצוות והמטוס‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫סיכום‬
‫סיפור חיי מסוכם בדברי בני הצעיר ביום ההולדת הששים שלי‪" :‬התחלת את חייך בבית בלי‬
‫חשמל‪ ,‬למדת לאור עששית נפט עד גיל ‪ 12‬ובכל זאת הגעת לכך שתהיה בצוות הבכיר‬
‫המשגר לוויינים וטילי חץ"‪.‬‬
‫תחביבים‬
‫בילוי שוטף עם הנכדים והנכדות שלי‪ ,‬טיולים בארץ ובעולם‪ ,‬קריאה‪ ,‬פתרון תשבצים וסודוקו‬
‫לאימון המוח והמשך תרומה למערכת הביטחון של מדינת ישראל בנושאים שהשתיקה יפה‬
‫להם‪.‬‬
‫ולטעימה‪ ,‬כמה תמונות‪ :‬ילדות‪ ,‬זוגיות‪ ,‬הצלחה בעבודה וכמובן תיכון עירוני א' – תמונה‬
‫מטיול של כיתה ו'‪ .4‬תיהנו‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫יצחק בן בסט‬
‫כתובת‪ :‬תנועת המרי ‪ ,6‬קריית אונו‬
‫טלפון קווי‪03-6351967 :‬‬
‫טלפון נייד‪0527214411 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שנות הילדות‬
‫נולדתי בסופיה‪ ,‬בולגריה למשפחה ציונית ושם עברו עלי שנות ילדותי המוקדמות‪ .‬ב‪1943-‬‬
‫גורשו יהודי סופיה לערי השדה ומשפחתי עברה לעיירה רוסה ושם ביליתי כשנה עד יוני‬
‫‪ .1944‬אז עלינו לפלסטינה ברכבת דרך טורקיה ולבנון‪ .‬הקליטה בארץ הייתה קשה מאד הן‬
‫להוריי והן לי בבית הספר‪ .‬כשנה וחצי לאחר עלייתנו נהרג אבי בתאונת דרכים כשהיינו‬
‫בנסיעה לחיפה לקבל את פני סבי וסבתי‪ .‬סיימתי את הלימודים בבית הספר היסודי "תל‬
‫נורדאו" והתחלתי את לימודי בתיכון עירוני א'‪.‬‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫עם סיום הלימודים בתיכון התחלתי בלימודי הרפואה במסגרת העתודה האקדמית‪ .‬סיימתי‬
‫עם תואר ‪ MD‬בשנת ‪.1962‬‬
‫שרות צבאי‬
‫עם סיום לימודי חזרתי לשירות סדיר כרופא בחיל האוויר ברמת דויד‪ .‬לאחר שחרורי שרתתי‬
‫במילואים כרופא מוטס ביחידת הפינוי ירפ"א והשתתפתי במלחמת ששת הימים‪ ,‬ההתשה‬
‫ומלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫עבודה קלינית‬
‫ב‪ 1965-‬התחלתי לעבוד בבית החולים תל‪-‬השומר – בהמשך שיבא – עד לצאתי לגמלאות‬
‫ב‪ .2007-‬לאחר התמחות במחלקה פנימית התחלתי לעבוד ב‪ 1966-‬במכון ההמטולוגי‬
‫ועבדתי שם כל השנים מלבד שנות ההשתלמות בארה"ב‪ :‬בשנים ‪ 1969-1971‬התמחיתי‬
‫בסטנפורד בקליפורניה ובשנים ‪ 1980-1981‬בלוס אנג'לס‪ .‬בשנת ‪ 1991‬מוניתי למנהל המכון‬
‫להמטולוגיה שכלל מחלקת אשפוז ואת מחלקת השתלות מח עצם שהקמתי לפני כן‪.‬‬
‫פעילות אקדמית‬
‫בכל השנים הייתי פעיל בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל‪-‬אביב והגעתי ב‪1988-‬‬
‫לדרגת פרופסור מן המניין בהמטולוגיה‪ .‬בהמשך הופקדתי על קתדרה לחקר הסרטן‪ .‬כן‬
‫שמשתי כיו"ר ועדת הלסינקי האוניברסיטאית‪ .‬יש לי מעל ל‪ 180-‬מאמרים בספרות הרפואית‪,‬‬
‫פרקים בספרים ועוד‬
‫פעילות בגימלאות‬
‫פרט ליעוץ לחולים המטולוגיים אני גם יועץ לקופות החולים‪ .‬אני ממשיך לערוך עיתון מדעי‬
‫בשם ‪ Acta Haematologica‬היוצא לאור בשוויץ אותו אני עורך ‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫חיי משפחה‬
‫אני נשוי באושר לחנה כבר ‪ 50‬שנה ויש לנו ‪ 2‬ילדים ו ‪ 4‬נכדים‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫ירח )ירחמיאל( צור‬
‫כתובת‪ :‬דב שמיר ‪ 10‬מזכרת‪-‬בתיה ‪76804‬‬
‫טלפון‪08-9492669 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫איפה אני ומה אני עושה‬
‫ההווה והעתיד מעסיקים אותי יותר מאשר העבר של עצמי‪ .‬אספר עליהם‪.‬‬
‫כשהגענו לגיל פרישה לגמלאות‪ ,‬נמלטנו מהבית המשותף בעיר ועברנו לבית משלנו "בכפר"‪.‬‬
‫מין כפר‪ .‬מזכרת בתיה‪ ,‬לשעבר עקרון‪ ,‬שהייתה אחת המושבות הראשונות בארץ ישראל‬
‫ועדיין לא הבינה שכבר איננה מושבה‪ .‬בנינו בית‪ ,‬ואנחנו גרים בו ונהנים ממנו‪ .‬הבנייה לא‬
‫הייתה הטראומה הנוראה שכמה אנשים שעשו זאת מספרים עליה‪ ,‬אם כי עדיין היתה מאמץ‬
‫רב מעבר לסביר‪ .‬תכננו אותו כך שיתאים לנו‪ ,‬וחשבנו שאם יהיה לנו מזל‪ ,‬נגור בו עשר או‬
‫חמש עשרה שנים‪ .‬בינתיים אנחנו חיים בו כבר עשר שנים‪ .‬אז אנחנו בני מזל‪.‬‬
‫אחד השינויים במעבר ליישוב קטן ביחס‪ ,‬הוא שהעניינים המקומיים נעשים יותר קרובים‬
‫אלינו‪ .‬לאט לאט נעשיתי יותר ויותר מעורב בהם‪ .‬ראשית התוודעתי אל המוזיאון המקומי‪.‬‬
‫הוא משתדל לתעד את ההיסטוריה של היישוב‪ ,‬ואת חיי היומיום בימים עברו‪ ,‬באוסף של‬
‫חפצים יומיומיים וטקסיים‪ ,‬ובכלי עבודה‪ .‬דווקא החפצים הרגילים והשגרתיים‪ ,‬המעידים על‬
‫אורח החיים בעבר‪ ,‬הם מה שמעניין בו‪ .‬עזרתי למוזיאון‪ ,‬פה ושם‪ ,‬בהכנת תצוגה או בליקוט‬
‫מידע‪ ,‬ועדיין אני עוזר לו לפעמים‪ .‬בהתנדבות‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫הקשר למוזיאון הביא אותי להתעניין בהיסטוריה הייחודית של המקום‪ ,‬ובשימור בניינים‬
‫ואתרים מראשיתה של המושבה‪ .‬מאמצי למנוע פגיעה באתר כזה‪ ,‬שהוא‪ ,‬אולי‪ ,‬החשוב בהם‪,‬‬
‫הצליחו במידה חלקית בלבד‪ ,‬ונתקלו בקביעת עובדות בשטח‪ .‬גם ההצלחה החלקית יתכן‬
‫שתהיה רק זמנית‪ .‬שימור הוא פרשה ללא סוף‪ ,‬המחייבת התגוננות מתמדת מניסיונות שינוי‪,‬‬
‫ביניהם נסיונות להתיר את הפגיעה בשימור על ידי שינוי תב"ע )תכנית בינוי עיר(‪.‬‬
‫אגב כך "זכיתי" להכיר מעט יותר מקרוב את מערכת "התכנון והבניה" של ישראל‪ ,‬מהרשות‬
‫המקומית ועד לשר‪ ,‬ומה שראיתי מבהיל למדי‪ .‬מערכת ברמה נמוכה של מקצועיות‪ ,‬אבל‬
‫ברמה גבוהה של שחיתות‪ .‬היא מצליחה להגן על עצמה על ידי הסתרה‪ ,‬כיסוי‪ ,‬והתשה‬
‫אינסופית‪ .‬גם ניסיונותי להשפיע על התנהלות "המועצה לשימור אתרים"‪ ,‬העמותה העיקרית‬
‫הפועלת בישראל‪ ,‬גם במזכרת בתיה באתר ההוא ובאחרים‪ ,‬למעשה נכשלו כשלון חרוץ‪.‬‬
‫בלימוד ההיסטוריה המקומית והניסיון להבין אותה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אין מחסומים ביורוקרטיים‪.‬‬
‫זה רק עניין של זמן ומאמץ‪ .‬בתחום הזה הצלחתי להבהיר‪ ,‬אני חושב‪ ,‬כמה פרשיות קטנות‪,‬‬
‫וראיינתי והקלטתי כמה מזקני המקום‪ .‬אני מחזיק אתר קטן ברשת‪ ,‬קצת מוזנח וקצת טעון‬
‫עדכון‪ ,‬שבו אני כותב על מעט מזה‪ ,‬וגם על עניינים אקטואליים )את אלה אני מרכז עכשיו‬
‫בבלוג(‪ .‬יש להם כמה עשרות מבקרים ליום‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬לא פחות חשובה היא ההיסטוריה המשפחתית‪ .‬חפצים ישנים‪ ,‬תעודות‪ ,‬ותצלומים‪.‬‬
‫במיוחד תצלומים ישנים‪ ,‬שיש בהם בני יותר ממאה שנים‪ ,‬ואני מהאחרונים שיכולים לומר מה‬
‫או מי רואים בהם‪ .‬ולמי עוד יש זמן לטפל בהם? אני מנפה אותם‪ ,‬מתעד ומסדר למען הדורות‬
‫הבאים‪ .‬בחלקם יש עניין היסטורי רחב יותר מהעניין המשפחתי‪ ,‬ואני משתדל למצוא להם‪ ,‬או‬
‫להעתק הספרתי שלהם‪ ,‬מקום בארכיון מתאים‪.‬‬
‫אוסף מכתבים דרמטי מלפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬של אחי סבי‪ ,‬חלוץ מהעלייה‬
‫השנייה‪ ,‬שהגיע אלי מסבי והעברתי לארכיון לאומי‪ ,‬הוא דוגמה יוצאת דופן‪ .‬אבל גם‬
‫למסמכים דרמטיים פחות‪ ,‬ולחפצים ישנים‪ ,‬יכול להיות ערך‪ ,‬ויש טעם למצוא למעניינים‬
‫שבהם בית כדי שלא יזרקו בבוא יומנו‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התמניתי לאחרונה לנציג הארגונים הסביבתיים הארציים בוועדה המקומית לאיכות‬
‫הסביבה‪ .‬תחום שבעבר עסקתי בו‪ .‬אלו וועדות שהחוק מחייב לקיים בכל רשות מקומית‪ ,‬אבל‬
‫שולל מהן כל סמכות ממשית‪ .‬התחום הסביבתי הוא תחום כאוב למדי ויש מחסומים קשים‬
‫לפעולה משמעותית בו‪ .‬גם הארגונים הארציים מתקשים להתמודד אתם‪ .‬למרות זאת נראה‬
‫לי שבקנה מידה קטן אפשר להניע משהו בוועדה‪ .‬יש לי תקוות לגביה‪ ,‬לפחות לגבי הטבע‬
‫המקומי והכנסתו למודעות בבתי הספר‪ .‬מעט‪ ,‬אבל בכל זאת משהו‪.‬‬
‫סיכום מצב משפחתי‬
‫זקן במצב טוב‪.‬‬
‫אני‪:‬‬
‫אחת‪ ,‬עוד מעט כבר חמישים שנים‪.‬‬
‫אשה‪:‬‬
‫שני בנים‪.‬‬
‫ילדים‪:‬‬
‫בדרך‪.‬‬
‫נכדים‪:‬‬
‫חיות בית‪ :‬שממיות בבית; צופיות‪ ,‬ירגזים ולטאות זריזות במרפסת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הברונית בתיה רוטשילד ‪1848‬‬
‫ירח צור עכשיו‬
‫אחד מבתי הברון רוטשילד במזכרת בתיה שעבר שיחזור ושימור‬
‫‪102‬‬
‫ישבעם )עמי( יודילוביץ‬
‫כתובת‪ :‬רח' לויטן ‪) 2‬דירה ‪,(42‬תל‪-‬אביב‬
‫טלפון קווי‪03-6411323 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-5868394 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫משפחתי נמנית על אנשי בי"לו וחובבי ציון שבסוף שנות השבעים של המאה התשע עשרה‬
‫עלו לארץ ישראל‪ .‬מהם ינקתי את אהבתי הבלתי מעורערת לנופי הארץ ולשפה העברית‪.‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫שירתתי במודיעין חיל האוויר ולקראת סיום השירות מצאתי את עצמי במסגרת אקדמאית של‬
‫האוניברסיטה העברית‪/‬שלוחת ת"א‪ .‬למדתי וסיימתי בקבלי תואר ראשון בחשבונאות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬עברתי בהצלחה את בחינות לשכת רואי חשבון‪ .‬עם סיום שנתיים של התמחות‬
‫קיבלתי רישיון ישראלי לעסוק כרואה חשבון‪.‬‬
‫עבודה‬
‫במשך תקופה קצרה יחסית‪ ,‬כחמש שנים‪ ,‬עבדתי כשכיר‪ ,‬בתפקיד של חשב בחברת הביטוח‬
‫"מנורה"‪ .‬ברם החלטתי הייתה נחושה בכיוון לעצמאות‪ .‬כיום הנני בעלים של משרד שעוסק‬
‫בראיית חשבון שפתחתיו שישה )‪ (6‬ימים לפני מלחמת יום כיפור‪ ...‬מאז שירותי הצבאי ועד‬
‫לימים אלה ‪ -‬אני עובד ברציפות‪ 55 :‬שנים !!!‬
‫משפחה‬
‫נישאתי לרעייתי רינה )לבית צימבר( במהלך עבודתי כשכיר ב"מנורה"‪ ,‬ואו‪-‬טו‪-‬טו אנו בדרכנו‬
‫ליובל של שנות נישואין )‪.(2014‬‬
‫בכד' שבט‪ ,‬תש"ל )‪ (1970‬נפל בקרב אחי אריה ז"ל‪ ,‬בהיותו בשירות מילואים פעיל‪ .‬לאחר‬
‫פרק זמן נפטרה גיסתי‪ ,‬רעייתו של אחי‪ .‬מאז פטירתה אני מנהל קרב מאסף לקיומן בכבוד‬
‫של שתי )‪ (2‬משפחות‪ :‬זו שלי וזו של אחי ז"ל‪ ,‬שהותיר אחריו בנפלו שלושה )‪ (3‬ילדים‪ .‬כיום‬
‫הם כבר עומדים "על רגליהם"‪.‬‬
‫החיים‪...‬ולא אחרי הפרישה‬
‫כפי שציינתי אני עדיין עובד ומקווה להמשיך )ככל שיוותר בי כוח(‪ .‬רעייתי ואני מטים שכם‬
‫בסיוע לילדינו )שלושה( ובגידול נכדינו‪ ,‬כן ירבו‪.‬‬
‫בקיצור‪ ....‬ממשיכים‪....‬‬
‫‪103‬‬
‫ישראל בר‪-‬ניר – ברנשטיין‬
‫‪2816 Meadow Green Dr.,‬‬
‫‪Flower Mound, Texas 75022, USA‬‬
‫‪+1 972 539-0285‬‬
‫‪+1 972 342 3359‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לבי במזרח‪ ,‬ואני בסוף מערב‪.‬‬
‫שירות צבאי‬
‫נח"ל‪1957 - 1955 ,‬‬
‫דוקטורט בפיסיקה מכון ווייצמן‪1969 ,‬‬
‫מרצה במחלקה לפיסיקה של אוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫פוסט דוק באוניברסיטת היידלברג בגרמניה‪,‬‬
‫ובסרן )‪ (CERN‬מאיץ החלקיקים‪ ,‬בג'נבה‪ ,‬שווייץ‪.‬‬
‫אלסינט‪ ,‬פיתוח ושיווק ‪MRI‬‬
‫מעבר לארה"ב‪,‬‬
‫‪ – 1987‬לונג איילנד‪ ,‬ניו יורק;‬
‫סניבייל )‪ ,(Sunnyvale‬קליפורניה;‬
‫טקסס‪.‬‬
‫יציאה לגימלאות‪2000 ,‬‬
‫נשוי‪ ,‬בת‪ ,‬בן ונכדה‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫‪Address‬‬
‫‪Phone‬‬
‫‪Cell‬‬
‫‪E-mail‬‬
‫ישראל ורד – ויסנשטרן‬
‫כתובת אוסישקין ‪75‬א'‪ ,‬עפולה‪18284 ,‬‬
‫טלפון קווי ‪046591143‬‬
‫טלפון נייד ‪052-3331222‬‬
‫דוא'ל ‪[email protected]‬‬
‫שרות צבאי‬
‫‪ 1957 – 1955‬חיל תותחנים‪.‬‬
‫‪ 1965 - 1964‬חיל רפואה‪ ,‬רופא גדודי‪ ,‬גולני‪.‬‬
‫לאחר מכן שירות מילואים כרופא בשיריון ובחיל הים‪ .‬דרגת שיחרור רב‪-‬סרן‪.‬‬
‫לימודים אקדמיים והתמחות‬
‫‪ :1963 – 1957‬ביה'ס לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" ירושלים‬
‫‪ :1965 – 1964‬סטז' בביה'ח "בילינסון"‪.‬‬
‫‪ :1972 – 1965‬שהות בארה"ב‪ ,‬התמחות ברפואת א‪.‬א‪.‬גרון וניתוחי ראש‬
‫צוואר )פילדלפיה‪ ,‬ניו יורק(‪.‬‬
‫תפקידים‬
‫‪ :2002 – 1973‬עבודה כרופא בכיר וסגן מנהל מחלקת א‪.‬א‪.‬גרון בבי"ח העמק‪ ,‬עפולה‪.‬‬
‫‪ :2003‬יציאה לגימלאות‪.‬‬
‫משפחה‬
‫נשוי לאיטה משנת ‪ .1965‬לנו ארבע בנות וששה נכדים ונכדות‪) ,‬בינתיים(‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫לידיה ברכה – לוי‬
‫כתובת‪ :‬השקד ‪ ,6‬ת‪.‬ד‪ ,4746 .‬קיסריה ‪30889‬‬
‫טלפון קווי‪04-6363041 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-5644744 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שירות צבאי סדיר‬
‫חייל‬
‫שנים‬
‫‪ 1955-1957‬הקשר‬
‫תפקיד‬
‫צפנית בחט'‪ 7‬במבצע קדש‬
‫דרגת שחרור‬
‫רב"ט‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫‪ 1957-1961‬האוניברסיטה העברית‬
‫הפקולטה לרפואה ‪ /‬מדעי הטבע‬
‫‪M.Sc‬‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫‪ 1961-1969‬האוניברסיטה העברית‬
‫פקולטה‬
‫מח' למיקרוביולוגיה‬
‫תפקיד‬
‫מחקר‬
‫השתלמויות בחו"ל‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫‪ 1972-1974‬הרוורד‬
‫‪1979-1980‬‬
‫‪Sloan Katering‬‬
‫תפקיד‬
‫מחקר‬
‫עיר‬
‫בוסטון‬
‫ארץ‬
‫ארה"ב‬
‫מחקר‬
‫ניו יורק‬
‫ארה"ב‬
‫‪106‬‬
‫מאיר ברגר‬
‫כתובת‪ :‬שד' בגין ‪ ,3‬קרית הסביונים‪ ,‬יהוד‪56478 ,‬‬
‫טלפון‪ ,03-5365957 :‬פקס‪,03-5365950 :‬‬
‫טלפון נייד ‪0547545360‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫רקע אישי‬
‫נולדתי בלודז'‪ ,‬פולין ב ‪ .1937-‬הורי ואני הצלחנו‪ ,‬זמן מה לאחר פלישת הנאצים‪ ,‬לעבור‬
‫לשטחים המוחזקים על ידי ברית המועצות‪ .‬רוב תקופת המלחמה עברה עלינו שם‪ .‬ב‪1946-‬‬
‫חזרנו לפולין‪ .‬משם הבריח אותנו אירגון ה"בריחה" לגרמניה‪ .‬ממחנות העקורים בגרמניה‬
‫הגענו ארצה באוגוסט ‪) 1947‬בסרטיפיקט מזוייף( ‪.‬‬
‫כאן למדתי בבית ספר עממי בדרום תל אביב‪.‬‬
‫שירות צבא‬
‫מילאתי שירות סדיר בחיל הקשר‪ ,‬ומילואים עשיתי כרופא )סיני ‪.(1973 ,1967‬‬
‫לימודים‬
‫למדתי בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫עבודה מקצועית‬
‫במשך שבע שנים התמחיתי ועבדתי במחלקה לאונקולוגיה בבית חולים "הדסה" תל אביב‪.‬‬
‫ב‪1974-‬עברתי לפסיכיאטריה ועבדתי במעון יום ברמת חן בהנהלתו של יהודה פריד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1976‬נסענו )מרים רעייתי‪ ,‬וילדי מיכל ואודי( לארה"ב‪ .‬שם סיימתי את התמחותי‬
‫הפסיכיארית )‪ .(Mount Sinai‬ועבדתי במסגרות שונות בניו יורק וב‪ Stony Brook -‬בלונג‬
‫איילנד‪.‬‬
‫ב‪ 1990-‬חזרנו ארצה ובמשך ‪ 12‬שנה ניהלתי מחלקה פסיכיאטרית שיקומית בבית חולים‬
‫"אברבנאל"‪ .‬המחלקה כללה בתוכה פרוייקט שיקומי רב זרועות‪ .‬הייתה בו מעורבות רבה של‬
‫סטודנטים מהדיסציפלינות השונות של הטיפול הנפשי‪.‬‬
‫הוראה ומעורבות אקדמית‬
‫מראשית שנות השבעים לימדתי בתוכניות במחלקה למדעי ההתנהגות של בית הספר‬
‫לרפואה בתל אביב‪.‬‬
‫כמו כן לימדתי "בבית הספר לתנועה" שייסדה נועה אשכול בסמינר הקיבוצים בתל אביב‪.‬‬
‫בארה"ב לימדתי באוניברסיטת ‪.Stony Brook‬‬
‫פעילות בישראל‬
‫מאז חזרתי לארץ הייתי קשור עם תוכניות הפסיכותרפיה‪ .‬בבית הספר לרפואה בתל אביב וכן‬
‫באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬שם אני עדיין ממשיך ללמד‪ .‬במשך כ‪ 12-‬שנה כתבתי ביקורות‬
‫ספרים )מקצועיים( בכתב העת לפסיכותרפיה "שיחות"‪ .‬וכן שימשתי כעורך מדעי של מספר‬
‫תירגומי ספרים בהוצאת "תולעת ספרים"‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫מאז פרישתי אני ממשיך לעבוד בפסיכותרפיה בפרקטיקה פרטית בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫משפחה‬
‫מרים רעייתי היא פסיכולוגית קלינית‪ .‬מיכל בתי היא עובדת סוציאלית‪ .‬ובני אודי הוא‬
‫פסיכיאטר‪ .‬שני נכדי‪ :‬נעמה ועדו‪ ,‬הם תלמידים‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫מאירה גונט – פסחוביץ‬
‫כתובת‪ :‬מונטפיורי ‪ 19/10‬קירית אונו‬
‫טלפון קווי‪03 5357092 :‬‬
‫טלפון נייד‪0526690999 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected]:‬‬
‫תקופת התיכון‬
‫התעקשתי ללמוד בתיכון עירוני א' על אף שהיה תיכון בבת‪-‬ים‪ .‬עירוני א' נחשב אז לבית‬
‫הספר הטוב ביותר‪ .‬שנת הלימודים הראשונה )חמישית( הייתה תקופה יפה‪ .‬היינו חבורה של‬
‫שתי בנות מבת‪-‬ים‪ ,‬נעמה אברהמס ואני‪ ,‬ושני בנים מחולון ‪ -‬יואב וינריבר )שריג( ואורי‬
‫פיאנקה‪ .‬היינו היחידים שלא גרנו בתל אביב‪ .‬התקבלנו אחרי בחינות פסיכוטכניות‪ .‬כי כנראה‬
‫שהיינו חכמים‪ ...‬אני הייתי מאוהבת ביואב אבל הוא כנראה העדיף את נעמה‪...‬‬
‫לי לא היו אופניים‪ ,‬וכל כך רציתי אופניים ליום ההולדת‪ .‬אבל אימי הדאגנית לא הרשתה‪ .‬ליום‬
‫ההולדת קנו לי חלוק צמר‪ ...‬בכל זאת למדתי לרכב‪ ,‬ורכבתי על אופני בנים של אח של‬
‫חברה‪ .‬גם ביליתי הרבה בים‪.‬‬
‫בסוף השישית דרכינו נפרדו‪ .‬אני עברתי למגמה הומאנית‪ .‬בחרתי בצרפתית במקום‬
‫בערבית‪ ,‬למרות ניסיונות השכנוע של לביא‪ ,‬המורה לערבית‪ ,‬שהיה אישיות מדהימה‪ ,‬ועל כך‬
‫אני מצטערת עד היום‪ .‬גם פרופסור דה‪-‬פריז היה בן אדם מיוחד ותלמוד היה אחד המקצועות‬
‫האהובים עלי‪ .‬מהמורה להיסטוריה שוסטר פחדתי פחד מות‪ .‬הוא היה קורא לתלמיד ללוח‬
‫להצביע על המפה לפני כולם והיה נוזף במי שלא ידע לענות‪ .‬תמיד התכווצתי בתקווה שזו‬
‫לא תהיה אני‪ .‬את הלימודים לקחנו מאד ברצינות‪ .‬רוב התלמידים היו תחרותיים ושקדנים‪.‬‬
‫)היום קוראים לזה "חרשנים"(‪ .‬לא העתקנו‪ .‬היה איזה מורה שאמר‪ :‬ציון ‪ 10‬זה רק לאלוהים‪,‬‬
‫‪ 9‬למורה ו‪ 8-‬לתלמיד הכי טוב‪.‬‬
‫נטעו בנו ערכים‪ ,‬אך במבט לאחור המגמה הכללית של בית הספר )בעיקר של המנהל(‬
‫הייתה לדעתי השגת ממוצע ציונים גבוה‪ .‬חברה שלי‪ ,‬שהייתה עולה חדשה‪ ,‬סולקה לפני‬
‫הסיום כי ציוניה לא היו מספיק גבוהים‪ .‬יום אחד כשהגעתי לבית הספר ראיתי את כל ילדי‬
‫הכיתה שמעלי )שהיו לפני בגרות( ישובים על הרצפה במסדרון ו"מתפללים" לפסל הגבס‬
‫"אמת חכמה מוסר" שהיה תלוי על הקיר‪ .‬למחרת כולם הושעו‪ .‬רכבי‪ ,‬המנהל‪ ,‬לא הצטיין‬
‫במיוחד בחוש הומור‪.‬‬
‫הייתי נוסעת לבית הספר בשני אוטובוסים ולא נותר לי הרבה זמן לחיי חברה עם התל‪-‬‬
‫אביבים‪ .‬הייתי בקשר מסוים עם אורה אלבלינגר ושרונה איגרא והצטרפתי אליהן בהכנה‬
‫לבגרות במתמטיקה כיוון שזה היה בשבילי מקרה אבוד‪ .‬לא הבנתי כלום‪ .‬פתרנו יחד מאות‬
‫תרגילים ובסוף הוצאתי ‪ 85‬בבחינה‪ ,‬לדעתי הצלחה טכנית בלבד‪ .‬בתקופה מסוימת הייתי‬
‫חברה ב"צופי הרצלייה"‪ .‬גרבי ניילון‪ ,‬נעלי עקב ושפתון היו טאבו‪ .‬כשהם "הגשימו" לקיבוץ גונן‬
‫עזבתי כי הרגשתי שאני יותר מידי אינדיבידואליסטית בשביל קיבוץ‪.‬‬
‫צבא‪ ,‬לימודים והקמת משפחה‬
‫אחרי הצבא עבדתי בבנק ולמדתי בערב משפטים ב"בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה"‬
‫שהיה שלוחה של האוניברסיטה העברית‪ .‬לימים הוכר כחלק מאוניברסיטת ת"א‪ .‬בסיום‬
‫השנה נקטעו לימודיי‪ ,‬למרות הציונים הגבוהים‪ ,‬כי הגעתי לאנגליה לחופשה ושם התחתנתי‬
‫וילדתי את שתי בנותיי‪ .‬לאחר שהות של חמש וחצי שנים חזרנו לארץ‪ .‬גרנו בסביון‪ ,‬די קרוב‬
‫לאוניברסיטת בר אילן‪ .‬מאחר ולא התאפשר לי‪ ,‬כאימא ועקרת בית‪ ,‬לנסוע לתל‪-‬אביב‬
‫נרשמתי בבר אילן ל"אנגלית מורחב" שכלל ספרות ובלשנות‪ .‬סיימתי עם ב‪.‬א‪ .‬באנגלית‬
‫ואח"כ "מוסמך" במתורגמנות בע"פ ובכתב‪ .‬תוך כדי הלימודים נולד בני‪ .‬שלושת ילדי באו‬
‫להריע לי עם קבלת שני התארים‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫עבודה‬
‫באותו זמן חיפשו בתעשייה האווירית בעלי ידע באנגלית ואני נשלפתי מהאוניברסיטה‬
‫והועסקתי במפעל "מבת" )ב‪ (1976-‬לעבודה בכתיבה‪ ,‬תרגום ועריכה של ספרות טכנית‪.‬‬
‫בהמשך מוניתי ל"ממונה על הפרסום" של מפעל בדק מטוסים‪ .‬שם הקמתי מאגר צילומים‪,‬‬
‫ארגנתי תערוכות והפקתי‪ ,‬כתבתי ועיצבתי חוברות תדמית של מפעלים ושל פרויקטים שונים‪,‬‬
‫ניהלתי הפקות סרטים על כל ההיבטים המקצועיים‪ .‬הייתי "וורקוהוליק" ואהבתי את העבודה‬
‫למרות הלחץ‪ .‬בתקופה זו הייתי כפופה בעקיפין לבן המחזור שלנו צבי ליבן שאמר שהוא "לא‬
‫עושה פרוטקציה" למרות הייחוס‪....‬‬
‫תחביבים‬
‫בילדותי לא אפשרו לי הוריי להצטרף לתנועות הנוער הימיות "זבולון" או ל"הפועל ימיה"‬
‫מפאת הדאגה פן אטבע בים‪ .‬ב‪ 1980-‬התגרשתי מבעלי ויכולתי להגשים חלום‪ :‬שייט‬
‫במפרשיות‪ ,‬והוסמכתי לשייט בדגמי "מיני סייל"‪" ,‬סקיפר"‪ "420" ,‬וגלשן רוח‪ .‬ביליתי במרינה‬
‫בת"א שבתות בלסחוב‪ ,‬להרכיב ולפרק סירות וגם קצת להפליג‪ ...‬היו גם כמה מקרים של‬
‫חילוץ בלב ים שלא אכנס אליהם כי קצרה היריעה‪.‬‬
‫בהמשך עשיתי קורס צלילה באילת )רוב המשתתפים היו ילדים לפני צבא( ועל אף שהעיפו‬
‫אותי באמצע המשכתי את הקורס בתל‪-‬אביב וקיבלתי תעודת צולל‪ .‬אחרי זה צללתי הרבה‬
‫בסיני בשארם א שיך‪ .‬ישנו על החוף והבאנו את כל הציוד כולל אוכל ומים איתנו‪ ,‬כי סיני‬
‫שהיה בידי המצרים לא היה אז מפותח‪ .‬עם כל זה נהניתי מכל רגע‪ .‬אין מילים בפי לתאר את‬
‫היופי שהתגלה מתחת למים בחופים הבתוליים של סיני‪ .‬והיו גם אין ספור הרפתקאות‪.‬‬
‫באותה תקופה גם טיילתי עם חוג המשוטטים של התעשייה האווירית‪ .‬התאמנתי בשחייה עם‬
‫הנבחרת וצברתי מדליות וגביעים‪ ,‬כנראה בזכות גילי המופלג )לא היו הרבה מתחרים בגילי(‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫ב‪ 1994-‬פרשתי פרישה מוקדמת והמשכתי לעבוד כ"פרי לנס" בתרגומים וככתבת‬
‫במקומונים )כתבות צבע עם צילומים( עד שאלה נסגרו‪ .‬בהמשך הצטרפתי לטלביזיה‬
‫הקהילתית ביהוד ועשיתי כתבות וסרטים קצרים‪.‬‬
‫בריקודי עם שהתקיימו בחדר האוכל של התעשייה האווירית הכרתי את בן זוגי הנוכחי ואנו‬
‫ממשיכים לרקוד גם היום‪ .‬מבלים בים‪ ,‬מטיילים‪ ,‬בקיצור – פנסיונרים‪ .‬יש לי שבעה נכדים‬
‫)מהם שלושה בקימברידג'(‪ .‬אני עושה ספורט‪ ,‬שומעת הרצאות בקתדרה ולומדת ספרדית‪.‬‬
‫במבט לאחור הכול נראה כל כך שונה היום‪ .‬האם אנחנו שייכים להיסטוריה?‬
‫‪109‬‬
‫מדינה ידווב – ביילין‬
‫כתובת‪ :‬פנקס ‪ ,54‬ת"א‬
‫טלפון קווי‪03-6052083 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי והכשרה‬
‫‪ 1955-1957‬שרות צבאי‪ ,‬בנח”ל גרעין הצופים "שגב" הכשרה בקיבוץ אשדות‪-‬יעקב‪ ,‬עין‪-‬‬
‫רדיאן )יוטבתה( השלמה בקיבוץ שדה‪-‬בוקר‪.‬‬
‫לימודים‪,‬ועבודה‬
‫‪ 1958-1964‬לימודי רפואה באוניברסיטת וינה‪.‬‬
‫‪-1960‬נישואין לסטודנט גדעון ידווב‪.‬‬
‫סיום הלימודים‪ :‬שנינו יחד קיבלנו תואר דוקטור לרפואה ב‪.13.3.1964-‬‬
‫‪-1964-1968‬הפקולטה ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫‪-1965-1971‬התמחות ברפואה פנימית‪ ,‬תחת הדרכתו של פרופ' פ‪.‬דרייפוס‪,‬‬
‫מחלקה פנימית ב"בית‪-‬החולים איכילוב‪ ,‬מומחית ברפואה פנימית מס‪.3849.‬‬
‫‪-1974-1982‬רופאה אחראית במחלקה פנימית ד'‪ ,‬מ‪1981-‬תחת פרופ' ש‪.‬שבולת‪.‬‬
‫‪-1982-2003‬מנהלת מחלקה פנימית ג' בבית‪-‬החולים ע"ש א‪.‬וולפסון‪.‬‬
‫‪-1971-1981‬מדריכה לפנימית באוניברסיטת‪-‬ת‪-‬א‪.‬‬
‫‪-1982-2003‬מרצה לרפואה פנימית באוניברסיטת ת‪-‬א‪.‬‬
‫פרסים‬
‫‪" -1976‬אם‪-‬השנה" מטעם עירית ת‪-‬א‬
‫‪ -1983‬פרס ארץ ישראל יפה‪.‬‬
‫נושאים מקצועיים‬
‫הנושא שהעסיק אותי בתוך הרפואה הפנימית‪ ,‬שזה המקצוע הנרחב ביותר ברפואה‪ ,‬הוא‬
‫הטיפול במחלת‪-‬הסכרת‪ .‬זו הסיבה שבמחלקתי‪ ,‬בבי"ח וולפסון‪ ,‬הוקמה בשנת ‪1983‬‬
‫מרפאת סכרת‪.‬‬
‫מרפאה זו פועלת עד היום‪ ,‬בראשות תלמידי ד"ר חוליו ויינשטיין‪.‬‬
‫נושא שני שעניין אותי הוא השפעת גומלין של תרופות‪ ,‬עבדתי ואני עד היום אני בקשר עם‬
‫החטיבה לפרמקולוגיה קלינית המרכז הרפואי באוניברסיטת סטנפורד‪.‬‬
‫משפחה‬
‫החלק העיקרי בחיי היה בניית הבית‪ .‬עם חזרתנו ארצה אחר הלימודים‪ ,‬חיכו לנו שתי‬
‫משפחות אוהבות‪ ,‬החום המשפחתי שכל‪-‬כך חסר היה לנו בווינה קבלנו כאן‪ .‬שמחנו להיות‬
‫ביחד כאשר ההורים התבגרו והיו באמת זקוקים לנו‪ ,‬בינתיים הבאנו ילדים משלנו ששמחו גם‬
‫אותם‪.‬‬
‫נורית בתנו הבכורה נולדה בווינה ‪ 1961‬והיום היא רופאת ילדים‪.‬‬
‫גילה בתנו נולדה בשנת ‪ 1966‬והיא בוגרת מתמטיקה וחקר ביצועים‪ ,‬היום היא אל"מ‬
‫בצ‪.‬ה‪.‬ל‪.‬‬
‫אייל בננו נולד ב ‪ 1971‬והיום הוא עו"ד‪.‬‬
‫משלושתם‪ ,‬אני נהנית מתשעה נכדים‪.‬‬
‫אני מקווה שכל הילדים שהם פירות המחזור שלנו ימשיכו בארץ‬
‫‪110‬‬
‫מוטי זוזובסקי‬
‫כתובת‪ :‬הנשר ‪ ,5,‬רמת השרון ‪,‬ישראל‬
‫טלפון קווי‪03.5400765 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.5548333 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫‪ 3‬שנים‬
‫חייל קשר‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫הטכניון‬
‫‪ 4‬שנים‬
‫דרגת שחרור‪ :‬רס"ר‬
‫הנדסה אזרחית‬
‫חיפה‬
‫מהנדס בניין‬
‫תפקידים עסקיים‬
‫בחברות הבניה מליבו‪ ,‬בן יקר גת‪ ,‬צמח קריב‬
‫‪ 25‬שנים‬
‫תפקיד‪ :‬מהנדס ראשי וסמנכ"ל‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‬
‫חברת מ‪.‬זוזובסקי בע"מ‬
‫‪ 12‬שנים‬
‫בעלים‬
‫פעילות התנדבותית קהילתית ‪ /‬ציבורית‬
‫משטרת ישראל אגף התנועה‬
‫‪ 10‬שנים‬
‫רמת השרון‬
‫פעילות נוכחית‬
‫פיקוח וניהול פרוייקטים‬
‫‪ 7‬שנים‬
‫עצמאי‬
‫פרויקטים של בנייה‬
‫במסגרת עבודתי בחברות הבנייה הייתי מעורב בפרויקטים של הקמת בתי המלון יערות‬
‫הכרמל‪ ,‬רויאל גארדן באילת‪ ,‬הילטון ירושלים‪ .‬בניית אלפי יחידות דיור במודיעין‪ ,‬אשקלון‪,‬‬
‫קריית גת‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬וחולון‪ .‬עבור חברת החשמל‪ :‬תחנות כוח בחגית‪ ,‬שורק‪ ,‬גזר‪ ,‬חובב‪,‬אבן‬
‫ספיר‪ .‬עבור משרד הביטחון‪ :‬דתקי"ם בחצרים‪ .‬עבור מדינת ישראל‪ :‬היכל המשפט בבאר‬
‫שבע‪ .‬עבור סטף ורטהימר‪ :‬פארק תעשייה בעומר‪ .‬עבור רד בינת‪ :‬משרדים ברמת החייל‪.‬‬
‫עבור פישמן‪ :‬פאור סנטר ברעננה‪ ,‬עד הלום‪ ,‬בארות יצחק‪ .‬פרויקטים נוספים היו מגדל‬
‫רובינשטיין ומגדל לוינשטיין בתל אביב; מגדל השק"ם בבאר שבע; מפעל נשר וארובה בנשר‬
‫רמלה; מרכז פרס לשלום ביפו; היכל התרבות באשדוד; בניין לשימור מחמיר בנווה צדק ועוד‪.‬‬
‫משפחה‬
‫הייתי נשוי לרות אולצ'יק )ח'‪ (5‬ויש לנו ‪ 2‬ילדים עורכי דין וארבעה נכדים משותפים‪.‬‬
‫נסיון נישואין ‪ 2‬שגם הוא לא צלח ) גם לרותי – אוחחחח השם בעוכרי ‪ (...‬ויש לי ילדה ונכד‬
‫מקסים‪.‬‬
‫כמו שאמרה ארזה‪ :‬פעמיים גמגמת ופעם שלישית הצלחת לדבר – עכשיו יש לי בת זוג כבר‬
‫‪ 20‬שנה‪ ,‬ואנחנו חיים ללא רבנות ‪.....‬‬
‫‪111‬‬
‫מיכאל דימור – רוזנפלד‬
‫כתובת‪ :‬רח' הופיין ‪ 13‬ת"א‬
‫טלפון קווי‪03-6412127 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫כך הכרתם אותי‬
‫וזה מה שיצא אחרי ‪ 50‬שנים‬
‫עם דליה בפוזה אהובה של מטיילים קבועים‬
‫יש לנו שלושה "ילדים" זקנים לטעמי‪ ,‬אבל נהדרים שהעמידו דור חדש שהם הנכדים – שלוש‬
‫בנות ושני בנים‪.‬‬
‫הנכדה הבכורה נישאה לא מזמן‪ ,‬כך שאנחנו זוממים כבר דור נוסף‪ ,‬אבל על תקן של יועצים‬
‫בלבד‪ ,‬הגיל הגיל‪.....‬‬
‫עבדתי‪ ,‬כמהנדס וכמנהל‪ ,‬בתעשיית הנייר רוב השנים‪.‬‬
‫תחביבים – טיולים‪ ,‬גולף‪ ,‬שייט‪.‬‬
‫שנהיה כולנו בריאים‪ ,‬חזקים והכי חשוב – עצמאיים!‬
‫‪112‬‬
‫מיכאל מרטון‬
‫כתובת‪ :‬רח' בודנהיימר ‪ 34‬ת"א‬
‫טלפון קווי‪03-5442226 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-5221212 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫צבא‪ ,‬לימודים‪ ,‬עבודה וספורט‬
‫צה"ל – תותחנים‪ ,‬רס"ן )במילואים‪ ,‬לרבות קורס מפקדי סיוע‪" ,‬קורס מגדים"(‬
‫לימודי הנדסה כימית בטכניון חיפה‪.‬‬
‫ניהול העיתון היומי "אויקלט" )בשפה ההונגרית(‪ ,‬לאחר מות אבי ז"ל‪ ,‬שהיה בין מייסדיו‬
‫בחו"ל ועורכו הראשי בארץ‪.‬‬
‫לימודי מנהל עסקים באוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫ניהול העיתון )עם ‪ 70‬העובדים שהיו שייכים ל‪ 3-‬איגודים מקצועיים שונים( היה תפקיד‬
‫מרתק‪ ,‬מגוון וקשה‪ .‬בתור עניין תפקדתי גם ככתב כלכלי וגם ככתב צבאי‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬עיסוק בספורט הקליעה למטרה‪ .‬במשך שנים זכיתי באליפות המדינה‪ ,‬בירי תחרותי‬
‫"באקדח סטנדרטי" ו"אקדח חופשי" וזאת גם במשחקי המכביה‪ .‬ייצגתי את המדינה באליפות‬
‫אירופה‪ ,‬באליפות עולם וגם באולימפיאדת מקסיקו )‪ (1968‬וזאת‪ ,‬מבלי שזכיתי כי ינגנו‬
‫לכבודי את התקווה‪.‬‬
‫פרויקטים‪ :‬פיתוח רובי צלפים‪ ,‬פרויקט קבלני לבניית שכונה‪ ,‬קבלנות מתמחה באיטום‪,‬‬
‫בידוד וציפוי‬
‫במקביל ובהמשך‪ ,‬ייזום פרויקטים‪ ,‬שאחד מהם‪ ,‬כפועל יוצא מתחביב הקליעה למטרה‪ ,‬היה‬
‫"סירקיס מוצרי דיוק" הוקם בא‪.‬ת‪ .‬קריית ארבע ועסק בין השאר בפיתוח של רובי צלפים‪.‬‬
‫השותף המקצועי היה נחמיה סירקיס – מומחה לפיתוח טכנולוגי ומכשור לכלי נשק‪ .‬רובה‬
‫הצלפים )חצי אוטומטי(‪ ,‬שנבנה על גוף של קלצ'ניקוב )שלל מלחמת ששת הימים‪ -‬ונחשב‬
‫לנשק אמין מאוד אך ממש לא מדויק(‪ ,‬הוכר‪ ,‬לאחר סדרת בדיקות מייגעות ע"י חייל החימוש‬
‫של צה"ל "כרובה הצלפים הטוב בעולם"‪ .‬לאחר שנעשתה הזמנה ע"י צה"ל‪ ,‬המפעל נמכר‬
‫לתעש )שלא הצליחו במיזם‪ ,‬או החליטו‪ ,‬שלא לקדם את הייצור והשיווק(‪.‬‬
‫פרויקט בנייה במסגרתו הוקמה שכונת מגורים ברעננה‪ .‬העסקה כללה שותפים‪ .‬שימשתי‬
‫כמנכ"ל משותף‪.‬‬
‫הקמתי חב' קבלנית בתחום מתמחה בבניה‪" .‬אימפרגנציה הנדסת איטום ובידוד בע"מ"‪ ,‬אשר‬
‫עסקה בביצוע עבודות איטום‪ ,‬וכן בידוד וציפוי של מבנים‪ .‬עברתי השתלמויות רבות בחו"ל‬
‫ולאחר שנים מועטות התמקדתי רק בייעוץ מקצועי ובתכנון בתחום הנ"ל‪.‬‬
‫הנדסת איטום‬
‫נראה‪ ,‬כי התהליך הארוך של חיפוש הדרך הסתיים )~ ‪.(1980‬‬
‫העיסוק בייעוץ ותכנון איטום מתמשך זה כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬כיום תחת השם "מרטון מיכאל הנדסת‬
‫איטום בע"מ"‪ .‬זהו משרד הנדסי לתכנון ממוקד כנ"ל שעוסק בעבודות תכנון מגוונות כמו‬
‫"מרכז השלום"‪ ,‬קניון אביב‪ ,‬נתב"ג ‪) 2000‬כיום‪ ,‬בניית ה"זרוע הרביעית" וכן הרחבת החלק‬
‫הקרקעי לרבות מרתפים חדשים(‪ ,‬חלקים ממבנים ומנהרות של הרכבת הקלה בת"א‪,‬‬
‫גשרים‪ ,‬ועד לבתים ווילות פרטיות‪.‬‬
‫אני משרת גם את בתי המשפט‪ ,‬בד"כ כמומחה הממונה על ידי בית המשפט )או‪ ,‬צדדים‪,‬‬
‫כמומחה מוסכם‪/‬בורר(‪.‬‬
‫משפחה‬
‫הייתי נשוי לרוחמה )מהמחזור שלנו( איתה גידלנו את אורנה‪ ,‬שהיא אדריכלית ואמא לנכדה‬
‫נעמי‪ ,‬ויובל‪ ,‬ד"ר ללינגוויסטיקה ומחשבים‪.‬‬
‫עם אורית רעייתי גידלנו בנים תאומים‪ ,‬את דניאל‪ ,‬מסטרנט מדעי המוח באונ' ב"ש ואת‬
‫יונתן הגומר הנדסה ביו רפואית באונ' ת"א‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫אקדמיה‬
‫מרצה בפקולטות להנדסה ואדריכלות בטכניון‪ ,‬בקורסים של לימודי המשך לתואר שני‪ ,‬אשר‬
‫בהם נדרשת התמחות או השתלמות באיטום )למשל‪ ,‬קורס אדריכלות לתואר שני לשימור‬
‫מבנים(‪.‬‬
‫מרצה ומנהל מקצועי של קורס "אוטם מורשה" מטעם מכון התקנים‪ ,‬המעניק תעודות הכשרה‬
‫בתחום האיטום‪ .‬הקורס נערך היום במכללת בילדינג‪.‬‬
‫עבודה ציבורית‬
‫חבר )וגם יו"ר( של וועדות מומחים לתקינה בתחום האיטום במכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫חבר בוועדה בינלאומית לגגות מטעם הארגונים הבינלאומיים ‪ RILEM‬ו ‪. CIB-‬‬
‫חבר בוועדה ממשלתית רב תחומית‪ ,‬שמרוכזת ע"י משרד השיכון‪ ,‬במטרה לבנות את "קוד‬
‫הבניה הישראלי"‪ ,‬שאמור להחליף את חוקי הבניה‪ ,‬התקנות‪ ,‬הוראות שעה וכו'‪ ,‬הקיימים‬
‫כיום ו‪/‬או להוסיף עליהם‪.‬‬
‫חבר בוועדת האתיקה הממלכתית למהנדסים ואדריכלים‪ ,‬מטעם מועצת ההנדסה‬
‫והאדריכלות בישראל‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫מילי מאסס‬
‫כתובת‪ :‬חרל"פ ‪ 32‬ירושלים ‪ ,92342‬ישראל‬
‫טלפון קווי‪02-5665429 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.490.0298 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי ולימודים‬
‫שירותי הצבאי בנח"ל העניק לי תקופה נהדרת שבה חייתי בערבה ובהר הנגב‪ ,‬אף על פי כן‬
‫עם השחרור מהצבא עזבתי את הקיבוץ ופניתי ללימודי עבודה סוציאלית‪.‬‬
‫עבודה‬
‫בסיום הלימודים לתואר ב‪.‬א‪ .‬עברתי לירושלים והקמתי את השירות הסוציאלי בבית הילדים‬
‫"בני ברית"‪ ,‬כשאני מרחיבה את עבודת המוסד כדי שניתן להתייחס גם לקשר בין ההורים‬
‫לילדים‪ .‬היו אלו אמנם שנים מעטות אך מאד משמעותיות מן ההיבט המקצועי‪ ,‬וראיתי צורך‬
‫להעמיק ולפתח את המיומנויות המקצועיות שלי‪.‬‬
‫לימודים בברקלי‬
‫בארץ לא הייתה עדיין מסגרת ללימודי מוסמך בעבודה סוציאלית ולשם כך נסעתי לברקלי‪.‬‬
‫זה היה בעיצומה של מלחמת וייטנאם וברקלי הייתה יורה של פעילות פוליטית רותחת וכך‪,‬‬
‫בצד ההכשרה הקלינית המעולה שזכיתי לה במסגרת לימודיי‪ ,‬ספגתי גם חינוך פוליטי‪.‬‬
‫פעילות אקדמית ועבודה מקצועית בארץ‬
‫בתום לימודי המוסמך חזרתי ארצה והצטרפתי לסגל בית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬למשך ‪ 26‬שנה )כולל פסק זמן של ארבע שנים ללימודי דוקטורט‪,‬‬
‫שוב בברקלי(‪ .‬בשנים אלו אופיינה העבודה שלי בניסיונות לחרוג מן המסגרות המקובלות‬
‫במקצוע‪ ,‬בתחילה מן הבחינה הארגונית כשפיתחתי תכנית הכשרה שעיקרה שחרור‬
‫הסטודנטים מן הצורך להיענות לדרישות ביורוקרטיות במקומות ההכשרה שלהם‪ ,‬כדי שיוכלו‬
‫לפעול על פי עקרונות מקצועיים‪ .‬לאחר לימודי הדוקטורט חרגתי מן הפרדיגמה המקובלת‬
‫שעל פיה מעריכים את היחס של הורים לילדיהם‪ ,‬ומביאה להאשמתם של ההורים‪ ,‬והצעתי‬
‫את הגישה שרואה בהורים לא רק מי שמשפיע על הילדים אלא גם מי שמושפע מהם‪ ,‬גישה‬
‫שמחייבת לפתח מתודולוגיות מחקריות הולמות‪ .‬ניסיונות אלו היו מלווים בביקורת על‬
‫המדיניות והנהלים של שירותים סוציאליים ועל מוסדות חברתיים אחרים‪ ,‬כמו בית המשפט‪.‬‬
‫במסגרת זו פורסם ספר שמבוסס על עבודת מחקר שערכה סטודנטית בהדרכתי )מירה‬
‫ברקאי ומילי מאסס‪ ,‬משמעות המושגים "מסוגלות הורית" ו"טובת הילד" בפסקי דין של בית‬
‫המשפט העליון הדנים באימוץ קטינים‪ .‬מכון הארי סאקר למחקרי חקיקה ולמשפט עברי‪,‬‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ .( 1998 ,‬היו סטודנטים שנענו בהתלהבות‬
‫לגישות שהצעתי‪ ,‬אך בדרך כלל עמדותיי נותרו שנויות במחלוקת‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫בשנת ‪ 1997‬פרשתי מן האוניברסיטה‪ ,‬ומאז התפניתי לפתח ולהעמיק את הגישה המקצועית‬
‫שלי כשאני משוחררת ממחויבות למסגרות ארגוניות כלשהן‪ .‬לעתים אני משמשת עדה‬
‫מומחית בבית המשפט לצורך הערכת יכולתם של הורים לגדל את ילדיהם‪ ,‬אבל בעיקר אני‬
‫מנסה להרחיב את אופקיי ושומעת קורסים שחושפים אותי למחשבות חדשות )עבורי(‪ ,‬מקנים‬
‫לי שפה חדשה ותורמים לכתיבה המקצועית שלי בתחום התמחותי – רווחת הילד מן‬
‫ההיבטים הקליני‪ ,‬התיאורטי והמשפטי‪ .‬את רוב המאמרים שלי כתבתי ופרסמתי לאחר‬
‫הפרישה‪.‬‬
‫לפני שנתיים ראה אור ספרי‪ :‬בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ‪ .‬הוצאת‬
‫רסלינג‪.2010 ,‬‬
‫נוסף לזאת אני חברה בארגון "מחסום ווטש"‪ .‬במשך כמה שנים יצאתי מדי שבוע למחסומים‬
‫ותיעדתי את הפרקטיקה של הגבלת זכות התנועה של הפלסטינים‪ .‬בשנתיים האחרונות אני‬
‫‪115‬‬
‫מתעדת את ה"קרביים" של הכיבוש כשאני משקיפה על דיונים שמתקיימים בבית המשפט‬
‫הצבאי‪ .‬הבטן מתהפכת‪.‬‬
‫נשארתי בירושלים‪ִ .‬ק ְס ָמה אמנם דהה בשנים האחרונות אבל אולי אפשר יהיה להחזיר‬
‫עטרה ליושנה‪ .‬בינתיים‪ ,‬יהיה נחמד אם התל אביבים יוותרו על מעט מן השפע של הצגות‬
‫וקונצרטים לטובת תושבי הספר הירושלמי‪.‬‬
‫הספר מתאר את השתלשלותם של דיונים משפטיים בבקשת המדינה להכריז על ילדים כבני‬
‫אימוץ‪ ,‬מאחר שלטענת מערכת האימוץ הוריהם לא נמצאו מסוגלים לגדלם‪ .‬העימות המשפטי‬
‫בין המדינה לבין ההורים הבליט את התכחשותה של מערכת האימוץ לאפשרות האובדן‬
‫שגלום באימוץ ואת תרומתה לקיבוע התפיסה הרואה בניתוקם של ילדים מהוריהם שכשלו‬
‫ומסירתם למשפחה מאמצת‪ ,‬את הפתרון הבלעדי עבורם‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫מלכה ליננברג – קלמס‬
‫כתובת‪ :‬סשה ארגוב ‪ ,25‬תל אביב‬
‫טלפון קווי‪03-6483010 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי בירושלים ב‪ ,1937-‬דור שביעי בארץ ובגיל רך )לקראת כיתה א'( עברתי עם משפחתי‬
‫– אב‪ ,‬אם ואחי יואל – לתל‪-‬אביב‪ .‬כמו "כמעט כולם" הצטרפתי לצופי דיזנגוף בשמחה;‬
‫וסיימתי את בית הספר "הכרמל" כרוב ילדי שכונתי וחברי למשחקים וללימודים‪ .‬בשנת ‪1955‬‬
‫סיימתי את לימודי בתיכון עירוני א' שהיה בית ספר יוקרתי ל"מצטיינים"‪ ,‬בלי מירכאות בעצם‪,‬‬
‫במגמת ספרות‪ ,‬תלמוד מורחבת )עלי לציין בהנאה(‪....‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫בצבא שרתתי במסגרת מודיעין‪ ,‬אגף נספחים צבאיים בתפקיד שלמראית עין נראה חשוב אך‬
‫כשסיימתי את שירותי לא היה צורך בשום מחליף לתפקיד אותו מילאתי‪....‬‬
‫ב‪ 1957-‬נרשמתי ללימודי הפסיכולוגיה ובמקביל לסוציולוגיה‪ ,‬לפי המקובל באותם ימים‪,‬‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬מספר התלמיד שלי היה ‪ ,9000‬רק לציין את המספר‬
‫המועט של התלמידים והתלמידות שהיו במסגרת ההיא‪ .‬היה זה המחזור הראשון של‬
‫פסיכולוגיה באוניברסיטה בירושלים‪ .‬היתה זו תכנית ידועה מראש )בראשי( מאז היותי כבת‬
‫‪ 10‬ולא "גלשתי" ממנה )בשפת ימינו אלו( לשום כיוון אחר )בעידוד הורי(‪.‬‬
‫במהלך לימודי נישאתי לעמוס בעלי )ממנו התגרשתי בהמשך(‪ .‬ילדתי את ארבעת ילדי‬
‫המקסימים והתמסרתי לגידולם‪.‬‬
‫עבודה‬
‫את התואר השני בפסיכולוגיה קלינית קיבלתי במהלך שנים אלו לאחר שמילאתי את חובות‬
‫ההתמחות )בית החולים "גהה"‪ ,‬מרפאה לבריאות הנפש‪ ,‬ריכוז שלוחת "גהה" בראש העין‪,‬‬
‫וגם עבודה בתחנה חינוכית כדי לקבל התמחות נוספת ‪ +‬התמחות רפואית‪ ,‬חינוכית וכמובן‬
‫קלינית(‪.‬‬
‫במהלך שנים אלו סיימתי תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב ולימודי הוראה‬
‫)בניסיון לפרנסה נוספת שכידוע לכולנו לא מגשים את מטרתו הכלכלית‪.(...‬‬
‫החיים אחרי פרישה‬
‫עד ליציאתי לגמלאות עבדתי גם כפסיכולוגית קלינית עצמאית ובמידה מסוימת עד היום‪....‬‬
‫לתחושתי הגשמתי את המטרה העיקרית שעמדה לפני במהלך חיי‪ :‬גידול ארבעת ילדי‬
‫ועשרת נכדי האהובים‪ ,‬מהם לא יצאתי ולא אצא לפנסיה כמובן‪.‬‬
‫ובמלוא המרץ של גיל ‪ 75‬אני מאחלת לכולנו‪ ,‬ולעצמי כמובן‪ ,‬להמשיך להיות בריאים‪ ,‬שמחים‬
‫ושהכל יהיה טוב טוב טוב!‬
‫‪117‬‬
‫מרגית כרמי – בסן‬
‫כתובת‪ :‬חנה סנש ‪ 12‬חולון‬
‫טלפון קווי‪03.504.7978 :‬‬
‫טלפון נייד‪052.242.3099 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫נולדתי בבולגריה‪ .‬הגעתי ארצה לאחר הכרזת המדינה הישר לבית עולים בפרדס חנה‪ .‬לא‬
‫ידעתי מילה בעברית‪ .‬לאחר שבועות מספר העבירו אותי למוסד חינוכי חקלאי מגדיאל‪ .‬כנהוג‬
‫באותם ימים עשה אבא שלי פלישה לדירה ביפו עם עוד מספר משפחות‪.‬‬
‫שנתיים שהיתי במגדיאל שם עבדנו ‪ 4‬שעות ולמדנו ‪ 4‬שעות‪ .‬אני הילדה בתמונה בצד שמאל‪,‬‬
‫עם התרווד בסיר‪.‬‬
‫חזרתי אל הורי‪ ,‬אבל כדי ללמוד בעירונית א‪" .‬עברתי לגור" אצל סבא וסבתא בנחלת בנימין‬
‫בת"א‪ .‬הרגשתי נעים בבית הספר למרות פער הידע הבסיסי בלשון‪ ,‬בתנ"ך‪ ,‬ובהיסטוריה‬
‫יהודית‪.‬‬
‫את חיי המקצועיים העברתי כמורה גם כחיילת וגם כאזרחית‪ .‬הפרסים שקבלתי היו דברי‬
‫מנהלים שאיחלו לעצמם מורה כמוני לילדיהם‪ ,‬ויותר מכל‪ ,‬הורים שאמרו "בזכותך הילד בא‬
‫בשמחה לבית ספר"‪.‬‬
‫משפחה‪:‬‬
‫בעל אחד מהנדס גאודט‪ 3 .‬ילדים‪ :‬בת מהנדסת תוכנה‪ ,‬בת שנייה –מנהלת מחלקת הנוער‬
‫בעירית ראשון לציון‪ .‬בן חוזר בתשובה ‪ ,‬מדריך רכיבה‪.‬‬
‫למרות פערי דעות היחסים במשפחה הדוקים‪.‬‬
‫נכדים ‪ 12‬שיהיו בריאים‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫מרגלית שפינדלר – שולברג‬
‫כתובת ‪ :‬רחוב ברגסון ‪ 18/10‬רמת אביב ‪6910617‬‬
‫טלפון קווי ‪03-6414210 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-3340879 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי בלודז'‪ ,‬פולין‪ .‬ב‪ 8 -‬בספטמבר ‪ 1939‬נכנסו הגרמנים לעיר‪ .‬משפחתי ואני התחלנו‬
‫לברוח מהנאצים מעיירה אחת לשנייה בפולין‪ .‬בתחילת ‪ 1943‬הצטרף אבי ליערות‬
‫הפרטיזנים ומאז לא ידוע מה עלה בגורלו‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1943‬הגעתי למסתור אצל משפחת איכרים נוצרית בעיר רדום‪ ,‬בשם בדוי – )בסיה‬
‫קוזלובסקה(‪ ,‬כנוצרייה‪ .‬למדתי בבית הספר הנוצרי בעיר רדום וביקרתי בכנסייה הקתולית‪.‬‬
‫שהיתי אצל המשפחה הנוצרית עד השחרור ע"י הרוסים בשנת ‪.1945‬‬
‫עם תום המלחמה מצאה אותי אמי ופדתה אותי תמורת סכום כסף נכבד שאספה מתרומות‬
‫יהודים מאירגון הג'וינט‪ .‬המשכנו יחד כעקורים לגרמניה לרגנזבורג ושם גרנו בקהילה‬
‫היהודית במשך ‪ 4‬שנים‪ ,‬עד ‪ .1949‬בקהילה היהודית בגרמניה למדתי בבית הספר היהודי‬
‫והתחלתי ללמוד באופן פרטי נגינה בפסנתר ‪ -‬אהבתי הראשונה‪.‬‬
‫עלינו לארץ ישראל באפריל ‪ 1949‬בטיסה הלגאלית הראשונה‪ .‬נכנסתי לבית הספר היסודי‬
‫ע"ש ביאליק בתל אביב‪ ,‬בלי לדעת להוציא מילה אחת בעברית‪ .‬כעבור שנה הייתי מוכנה‬
‫לתיכון עירוני א' בתל אביב‪.‬‬
‫צבא‬
‫מייד אחרי התיכון התגייסתי לצה"ל לחיל המודיעין והייתי מזכירתו של מפקד ביטחון שדה‬
‫בפיקוד מרכז ברמלה‪ .‬היה לי תפקיד סודי ומעניין ונהניתי מאד מהשירות‪.‬‬
‫מוזיקה‬
‫מאז עלייתי לארץ המשכתי ללמוד נגינה בפסנתר ומוזיקה באופן פרטי )גם במהלך שירותי‬
‫הצבאי(‪ .‬כעבור שנתיים הגיש אותי מורה מהאקדמיה בתל אביב כתלמידת חוץ לבחינות גמר‬
‫שנה א'‪ .‬בזאת הסתיימה ההשכלה המוזיקלית הפורמאלית שלי במוזיקה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1980‬גיליתי את האקדמיה למוזיקה באוניברסיטה שברמת אביב‪ ,‬קרוב לביתי‪ ,‬ומאז‬
‫נדבקתי בחיידק בתחום זה‪ .‬עבדתי אז‪ ,‬במשך ‪ 10‬שנים‪ ,‬כסוכנת נסיעות במשרד פרטי‪,‬‬
‫במשרה חלקית בלבד‪ .‬כך יכולתי להתפנות ללימודים‪ ,‬כשומעת חופשית בשעות הבוקר‪.‬‬
‫השתתפתי ברוב הקורסים הפנימיים באקדמיה‪ ,‬עד לתואר השני )כולל(‪ .‬השתתפתי בקורסים‬
‫כמו תולדות המוזיקה‪ ,‬ספרות הפסנתר‪ ,‬ובעוד הרצאות‪ .‬כמו כן שרתי במקהלה האוראטורית‬
‫בניצוחו של אבנר איתי )במשך ‪ 16‬שנה(‪ .‬כל זה כשומעת חופשית בצורה אוטודידקטית‪.‬‬
‫כמובן שבמשך כל השנים אני מנגנת להנאתי בפסנתר בביתי‪.‬‬
‫משנת ‪ 2000‬יש לי מינוי באקדמיה למוזיקה‪ ,‬שהפכה בשנת ‪ 2005‬לבית הספר הגבוה ע"ש‬
‫בוכמן‪-‬מהטה‪ .‬אני שומעת קונצרטים‪ ,‬כיתות אמן ותחרויות‪ .‬כל זה מעשיר אותי מאד בידע‪.‬‬
‫התמכרתי למוזיקה מכל הז'אנרים והיא מהווה עבורי סם חיים ומקור לאושר ושלווה‪ .‬מוזיקה‬
‫מעשירה אותי רוחנית‪.‬‬
‫אני אם לבת ובן וסבתא לשני נכדים‪.‬‬
‫‪119‬‬
120
‫מרדכי הלפרין‬
Mordechai Halpern
Address: 118 Trowbridge St.
Cambridge, MA. 02138
U.S.A.
Phone: 617-441-6789
E-mail: [email protected]
First I have to apologize for the English. I suddenly realized I have not written
in Hebrew for many years.
After finishing our wonderful school (only now I realize how much fun we had),
I went to Atuda Academait. Yes, I thought that I will not finish school as I
almost decimated our venerable headmaster on a bike race inside one of the
corridors in our school. I don’t remember the competition but it shows who we
were.
I finished M.Sc. in Physics in Jerusalem and after this I joined the army in
Mamram. The irony was that I wanted to be “Katzin Kravi” but that was not to
be. So we set in the old barracks of the former English camp Kiriat Meir and
practiced programming without computers. One must remember that the
same English camp also contained our favorite jewel, the greatest football
field in Tel Aviv. Every afternoon it belonged to us.
After the army (1962) I went to study physics in the University of Colorado,
Boulder. My Ph.D. was not so great but my Skiing was a whole lot better. After
Boulder I returned to Israel (1968) with the intention of finding a position in a
physics department in one of the universities. Unfortunately I was not able to
find a job. It was the period of the Vietnam War and jobs in Physics were
scarce both in the US and in Israel after many years of prosperity.
My return to Israel was very lucky however, I did not find a job but I fell in love
with a wonderful woman, Atara. She is still with me and we have four children.
After I met Atara I took her to see my grandmother from my father’s side. At
that age (80) she was blind and was considered the wisest in the family as
she brought everybody out from Poland in time. She touched Atara and said
to me: "Oh you have a very young wife; she will bring you lots of luck”. The
rest does not matter. (She knew I was in trouble with a job). Today I think she
was right.
Soon after, a good friend, Shimon Malin, found me a job for a year, in Colgate
University. I taught Physics and a course in computers. In the next stage I
switched to computer science and became a professor at Temple University,
Philadelphia, Dept. of Computer and information sciences. I stayed in the
University for 15 years (1970-1985). Something I have learned, that after all
my “bad interviews” which made me think I am a real schlemiel, the job
interview in Temple took 75 minutes and I came out with a stable Tenure track
and relatively High Salary. As we were in a trip I did not have a suite and
bought a last minute tie (Atara’s taste) which got definite compliments. So in
with very few qualified faculty. Right place, right time.
121
As grandmother predicted our luck continued. We had four children in
Philadelphia, a nice house, lots of friends and I was flooded with good
consulting. At some point I started consulting for the computer company DEC.
The group I consulted for was involved in introducing computer technology
and automation to the industry at large including DEC plants. Over the years I
became an expert in the design of rather large computer systems for
manufacturing control. At this point I left Temple and we moved to Boston
area.
In this phase of my life I spent much time flying to different god forsaken
places, mostly American plants in north-eastern US and the mid-west. I made
it a point to come home at least every Friday. (Not easy in the winter). Poor
Atara had to take care of the children in a boring American suburb. In the
weekend we made big parties. There were so many people in the parties that
I still am stopped occasionally in the street by people who say something like
this “I was in your House and ate the best cakes in my life. Did your wife really
bake them all by herself?”
There is one funny lesson I have learned in that period; what you know can
always help you. DEC management people that I worked with loved skiing. I
became the ultimate partner to go on a steep slope. Deep friendships
developed that helped me weather many storms. There was always infinite
trouble in those projects.
After many good years DEC collapsed rapidly. The famous VAX expired. I
was in trouble. Together with DEC my entire network collapsed too.
Everybody was unemployed, together with a few hundred thousand people
fired from IBM and other high tech star companies. I suddenly had the
opportunity to become the best father and husband. I went to the high school
football games were my twin girls played. I also helped with the Math
problems. Of course bad times are bad times and I certainly didn’t sleep very
well in this period.
After a few years the miracle happened. Clinton came to power in 1993 and
good times rolled back with a vengeance. Stock portfolios doubled every night
and after a while I managed to build an internet startup “Origins”.
The hardest part was to get a respectable office in Cambridge and hire people
that didn’t comb or cut their hair and had Master in computer science or Math
from a respectable institution. Yes they also went climbing twice a week on
these simulated rock walls (paid by the company) trying on the way to hire for
you another guy. (It really was only a myth, I never got one this way).
Experience matters. Around 1999 we thought this is not going to go on like
this and we managed to sell the company in good time. I stayed with the
buying company for a short while and around 2002 I retired.
We now live in Cambridge near Harvard square and like Museums, Music,
Shows and Travel. Atara is a quilter full of fire and excitement and got many
prizes for her quilts. We also visit our children frequently. Orit and Tal are in
New York. Iris is in Denver waiting for me to come skiing with her but no snow
at all last two years. Galia is now second year in Florence.
122
Finally much thanks to all the people who created this beautiful project, to
Ruth and Rafi Sirkis.
By the way, Atara has three of your books, Ruth and certainly have used them
many times.
123
‫מרים הדני – יעקבי‬
‫כתובת ‪ :‬עקיבא ‪ 25‬רעננה ‪43261 ,‬‬
‫טלפון קווי ‪09-7425063 :‬‬
‫טלפון נייד ‪054-3301920 :‬‬
‫פקס ‪077-5530169 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫רקע‬
‫נולדתי בבוקרשט‪ ,‬רומניה‪ .‬בזמן מלחמת העולם השנייה יהודי בוקרשט סבלו פחות )יחסית(‬
‫משאר יהודי אירופה‪ .‬משפחתי לא סבלה מחסור ולא גירוש מהבית בו נולדתי‪.‬‬
‫בפסח של שנת ‪ 1950‬עליתי ארצה ביחד עם הורי‪ .‬סבי וסבתי‪ ,‬שחיו בארץ משנת ‪ ,1935‬היו‬
‫אנשים מבוססים‪ .‬הם המתינו לנו בזרועות פתוחות בנמל חיפה ומשם הגענו ישר לביתם‪ ,‬ליד‬
‫ככר דיזינגוף בת"א‪ .‬כך זכיתי ללמוד בבי"ס יסודי "תל נורדאו" ולהיעזר במורה פרטית‬
‫לעברית‪ .‬שקדתי על לימוד השפה העברית ועל לימודי התורה‪ .‬כעבור שנה‪ ,‬עם תעודה יפה‬
‫מכיתה ח'‪ ,‬התקבלתי לתיכון עירוני א'‪.‬‬
‫שירות בצבא קבע‬
‫לאחר סיום הלימודים בגימנסיה‪ ,‬התגייסתי לצה"ל‪ ,‬בו שירתתי ברציפות ‪ 22‬שנים בחילות‬
‫היבשה ובחיל האויר‪ .‬במהלך שירותי עסקתי בעיקר בניהול‪ ,‬בכוח אדם ובפרוייקטים מיוחדים‬
‫כמו מיון וגיוס מוגבר לשירות קבע של חוגרים לאחר מלחמת ששת הימים; טיפול ב"נערי‬
‫רפול"; הקמה ואיוש של יחידת החילוץ של חיל האוויר; תכנון וכתיבת נהלים ליש"מ כוח אדם‬
‫של חיל האוויר‪ .‬ב‪ 1977-‬השתחררתי משירות קבע בדרגת סא"ל‪.‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫לאחר השחרור התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן בחוג המשולב של מדעי החברה‪,‬‬
‫במגמת סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה וקרימינולוגיה‪ .‬סיימתי את לימודי בהצטיינות‪.‬‬
‫בחיי האזרחיים עבדתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרוייקטים מיוחדים ולאחר מכן‬
‫בסוכנות היהודית בתחילת העליה של יהודי אתיופיה‪ .‬בתפקיד זה קיימתי קשרים עם כל‬
‫משרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות שטיפלו בקליטת אוכלוסיה זו ובבעיותיה‬
‫המיוחדות‪ .‬כתבתי נהלי עבודה עבור מרכזי הקליטה שבהם שוכנו העולים וכן עבור עובדי‬
‫הרווחה שהדריכו אותם בראשית דרכם ואח"כ גם במקומות דיור הקבע שלהם‪ .‬מ‪ 1990-‬ועד‬
‫צאתי לגימלאות עבדתי במשרד השיכון ובחל"ד – חברת האיכלוס של פתח תקווה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫נישאתי לאישי ב‪ 1960-‬ומאז אנחנו ביחד‪ .‬גידלנו שני ילדים ואנו שמחים בששת נכדינו‪ ,‬אותם‬
‫אנו מטפחים בהרבה אהבה‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫מאז פרישתי אני עוסקת במה שאני אוהבת באמת‪ :‬שמיעת מוזיקה קלסית ואופרה‪ ,‬ביקורים‬
‫תכופים בתיאטרון‪ ,‬קריאה וטיולים רבים בארץ ובחו"ל‬
‫‪124‬‬
‫מרים וולברג – שייר‬
‫כתובת‪ :‬רחוב ברודצקי ‪ 29‬א' תל אביב ‪69051‬‬
‫טלפון קווי‪03-6412559 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-5819372 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] ; [email protected] :‬‬
‫מתוך דברים שנאמרו בפגישת מחזור ‪ 1955‬בשנת ‪2012‬‬
‫איך הפליטה נקלטה?‬
‫נולדתי בוורשה‪ ,‬פולין‪ .‬הייתי בת שלוש כשפרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬כל המשפחה‬
‫התארגנה בחיפזון רב וברחנו לכיוון ליטא‪ ,‬במשאית עם נהג פולני‪ .‬כל הדרך נמשכו ההפצצות‬
‫של הגרמנים‪ ,‬מדי פעם השיירות התפזרו לכל עבר‪ ,‬בעקבות אחת ההפצצות הנהג ברח עם‬
‫המשאית ועליה כל הרכוש שלנו‪ .‬למרות זאת הצלחנו להגיע לאזור גרודנו‪ .‬נשארנו שם עד‬
‫שהרוסים פלשו לליטה ובמרמה העלו אותנו לקרונות בהמה והגלו אותנו למחנה פליטים‬
‫סגור‪ ,‬באזור עיר הנמל ארכנגלסק‪ ,‬שעל שפת הים הלבן‪ .‬כאן שיכנו אותנו בצריפי עץ גדולים‪,‬‬
‫כל משפחה בחדרון אחד‪ ,‬כשהבאר והשירותים במרחק ניכר‪ .‬הטמפרטורה בחורף היתה‬
‫סביב מינוס ‪ 40‬מעלות‪.‬‬
‫כל המבוגרים אולצו לעבוד בכריתת עצים כעזרה למאמץ המלחמה בנאצים‪ .‬כעבור שנה וחצי‬
‫שוחררנו והורשינו לעבור למרכז רוסיה‪ .‬שוב החלה נסיעה ארוכה בקרונות משא‪ ,‬בדוברות‬
‫לאורך הנהרות ובעגלות‪ ,‬עד שהגענו לעיר קויבישב‪ ,‬שעל גדות נהר הוולגה‪ .‬כפליטים אסור‬
‫היה לנו לגור בעיר הגדולה‪ ,‬לכן נדדנו בין הכפרים וגרנו בחדרים שכורים אצל האיכרים‪.‬‬
‫הגענו כמעט בחוסר כל‪ .‬הקור‪ ,‬הרעב והחולי הציקו מאד‪ .‬הפיצוי היחיד לגבי היה הפולקלור‬
‫הרוסי – אותם השירים ה"עבריים" היפים והריקודים של צעירי הכפר‪ .‬וכמובן הטבע הנפלא!‬
‫בגיל שבע נתקבלתי לכיתה א'‪ .‬באותה שנה חליתי פעמיים במלריה ובדלקת ריאות ורופא‬
‫הכפר המליץ להרחיק אותי מהוולגה‪ ,‬כי אחרת לא האמין שאשרוד‪ .‬למזלי‪ ,‬סבי הצליח ליצור‬
‫קשר עם אחיו‪ ,‬שהיה תושב מוסקווה עוד מימי מהפכת ‪ 1905‬וזה האחרון השיג רשיון כניסה‬
‫למוסקווה לסבי ולסבתי‪ .‬כקטינה‪ ,‬לא הייתי זקוקה לרישיון‪ ,‬וכך יצאתי עם הסבים למוסקווה‪,‬‬
‫שמונה ימים של שיט באונית קיטור‪ ,‬לאורך הוולגה‪.‬‬
‫חוויות מבית היתומים הפולני‬
‫כבר הייתי תלמידת כיתה ב'‪ ,‬כשסבי הצליח לצרף אותי לבית יתומים פולני בזגורסק‪ ,‬כששים‬
‫קילומטר צפון מזרחית ממוסקווה‪ ,‬למרות שלא הייתי יתומה‪ .‬רוב הילדים היו ממוצא פולני‬
‫ומיעוטם – יהודים‪ .‬בנוסף לתנאים הטובים‪ ,‬שם למדתי קרוא וכתוב בפולנית‪.‬‬
‫בבית היתומים ראיתי את רוב חברותי לחדר כורעות כל בוקר וערב על הברכיים‪ ,‬ומתפללות‬
‫לפני תמונה של אישה עם תינוק‪ .‬לעומת זאת ילדה אחת הייתה יושבת כל בוקר וערב עם‬
‫ספר עבה בכריכת עור‪ ,‬כתוב באותיות מוזרות‪ ,‬ומדפדפת מימין לשמאל‪ .‬התמונה הצבעונית‬
‫מצאה חן בעיני יותר וכשאחת הילדות נתנה לי כזאת‪ ,‬גם אני התפללתי על הברכיים‪ .‬אבל‬
‫הרגשתי מוזר‪ .‬לכן‪ ,‬כשסבתי באה לבקר‪ ,‬שאלתי מה אני ומה עלי לעשות‪ .‬תשובתה היתה‪:‬‬
‫"תהיי מה שנוח לך"‪.‬היום אני מבינה‪ ,‬שרצתה לגונן עלי‪ .‬עד אז לא ידעתי שאני יהודייה‪ ,‬שיש‬
‫הבדל בין אנשים‪ ,‬עד שאחת החברות בשם שרה אמרה לי‪ ,‬שלפי העיניים והשם‪ ,‬אני‬
‫בוודאות יהודייה‪.‬‬
‫בבית היתומים הייתי שנתיים‪ ,‬מגיל שבע עד גיל תשע‪ .‬חצי שנה אחרי תום המלחמה‪,‬‬
‫כשאימי באה להחזיר אותי הביתה‪ ,‬לא זיהיתי אותה ולא רציתי לעזוב‪ ,‬אבל התרציתי‪ .‬חזרתי‬
‫לבית הורי בכפר ושוב לבית ספר רוסי‪ ,‬רק לשלושה חודשים‪ ,‬כי בינתיים הושלם ההסכם בין‬
‫פולין לרוסיה ובאפריל ‪ 1946‬כל הפליטים הוחזרו לפולין‪ .‬אותנו העבירו לאזור שלזיה‬
‫התחתית כדי ליישב את עריה‪ ,‬מהן בוצע "טרנספר" של הגרמנים לגרמניה‪ .‬גם אותם שלחו‬
‫בחוסר כל‪ .‬הפולנים למדו דבר מה מהגרמנים‪.‬‬
‫סיימתי כיתה ג' בבית ספר פולני ובקיץ אותה שנה הצטרפתי לבית ספר יהודי בו למדתי שנה‬
‫אחת בשפת היידיש‪ .‬ב‪ 1948-‬עברנו ללודז' ובה למדתי עד סוף בית הספר היסודי‪ ,‬בפולנית‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫עלייה ארצה והלימודים בתיכון‬
‫מגיל ‪ 12‬הייתי חברה בתנועת "הנוער הציוני" ויחד עם אחי הצלחנו לשכנע את ההורים‬
‫לעלות ארצה‪ .‬הגענו בסוף ‪ ,1950‬בהפלגה האחרונה של האוניה "גלילה"‪.‬‬
‫בתל אביב למדתי מספר חודשים בתיכון עירוני א'‪ -‬בערב‪ ,‬בכיתת עולים בני גילאים שונים‪,‬‬
‫ביניהם הייתי הצעירה בכיתה‪ .‬בסוף שנת הלימודים פניתי למר רכבי‪ ,‬או "זרחי" שלנו והוא‬
‫הסכים לקבל אותי ללימודי בוקר‪ ,‬על סמך כל התעודות שהבאתי מרוסיה ומפולין‪.‬‬
‫מאז שנודעה לי שייכותי הלאומית‪ ,‬בכל פעם שהייתי נכנסת לכיתה חדשה‪ ,‬הייתי סופרת את‬
‫הילדים היהודיים‪ .‬כמעט בכל המקרים הייתי היחידה בכיתה‪ .‬וכך‪ ,‬כשהתחלתי ללמוד אתכם‪,‬‬
‫מתוך אותו הרגל בדקתי מי מכם יהודים! כשהצטרפתי לכיתה מצבי היה עגום‪ :‬ידיעת עברית‬
‫פחות מבסיסית‪ ,‬אנגלית וערבית – אפס ושום מושג בתנ"ך‪ ,‬בתלמוד או בהיסטוריה‬
‫ישראלית‪ .‬חדשיים ראשונים שתקתי ולאט התחלתי להשתלב; היה לי קל יחסית בשיעורי‬
‫הדקדוק עם גב' בנדיקט הנפלאה וגם בשיעורי ערבית עם מר לביא‪ ,‬שבאשמתו אני מדברת‬
‫ב"ריש" פולנית; הוא "איים" עלי‪ ,‬שאם אני אשנה את ה"ריש" הטבריינית‪ ,‬העברית‪ ,‬הטהורה‬
‫– הוא ישנה את הציון שלי! קבלתי ‪.9‬‬
‫שוחררתי משיעורי אנגלית‪ ,‬מתוך כוונה להבחן בבגרות ברוסית‪ ,‬אך כמעט בסוף השביעית‬
‫נאמר לי שקיימת נטייה להכשיל את הנבחנים ברוסית‪ ,‬לכן למדתי מהר דקדוק אנגלי ונבחנתי‬
‫עם כולכם‪.‬‬
‫כמה פרפראות מהתיכון‬
‫הרשו לי לספר לכם מספר פרפראות שזכורות לי היטב‪ :‬בתחילת החמישית‪ ,‬גרוס "הקטן "‬
‫נכנס לכיתה‪ ,‬שלף פתק והכתיב ארבע שאלות בתנ"ך – בוחן פתע ואני לא הספקתי לרשום‬
‫אותן‪ .‬כשבקשתי ממנו להעתיק אותן מהפתק שלו‪ ,‬הוא כעס‪ ,‬לא האמין שאני חדשה ושלח‬
‫אותי להירשם! בהמשך‪ ,‬למרות התערבות המנהל‪ ,‬גרוס דרש שאימי תבוא עם תעודת עולה‬
‫ורק אחרי שהשתכנע‪ ,‬הסכים לערוך לי בוחן בנפרד‪ .‬ארזה עזרה לי להתכונן וקבלתי ‪.7‬‬
‫ולעומתו‪ ,‬דר' פוזנר )"פוצי"( – חיבור ראשון בעברית‪ ,‬ארבעה נושאים‪ .‬אני היחידה בכיתה‬
‫בחרתי לכתוב את תולדות חיי –זה קל! חברי לכיתה אמרו‪" :‬מה יש לכתוב בתולדות‬
‫חיים?היינו בגן‪ ,‬היינו ביסודי ועכשיו בתיכון"‪ .‬כשפוזנר בא להחזיר את העבודות הוא פתח‬
‫ואמר‪" :‬היו חיבורים טובים‪ ,‬היו פחות טובים והיה אחד‪ ,‬שגרם לי לבכות" – וקרא בקול את‬
‫שני העמודים העלובים שכתבתי‪ .‬מעניין‪ ,‬אם יש מישהו שזוכר את זה‪ .‬וגם הוא נתן לי ‪.7‬‬
‫וגב' פולטורק‪ ,‬המורה להתעמלות‪ ,‬שנהגה להעמיד אותי בשורה הראשונה‪ .‬כיאה לפולניה‪,‬‬
‫הייתי קולעת את שערי בשתי צמות‪ .‬כשהייתי מתכופפת הצמות היו נופלות לכיוון הרצפה‪.‬‬
‫באחד הימים גב' פולטורק ספרה לנו על רב מכובד‪ ,‬שנשאל איך הוא נוהג לישון‪ :‬עם הזקן‬
‫מעל או מתחת לשמיכה‪ .‬מאותו יום לא יכולתי להרדם‪ .‬לא מצאתי מקום מתאים לצמות!‬
‫והיו המורות לביולוגיה‪ :‬הגב' דנין והגב' גרטן‪ ,‬שבזכותן המשכתי בלימודי ביולוגיה‪ .‬גרטן‪,‬‬
‫לימים פישלר‪ ,‬נפטרה רק לפני מספר חודשים בגיל ‪ .94‬בבחינת הבגרות מלאתי מחברת‬
‫שלמה בנושא "הביולוגיה של הצפע הארץ ישראלי" ולימים – ‪ 35‬שנים מתוך ה‪ 41-‬בהן‬
‫עבדתי במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב – הוקדשו למחקר נחשים ובעיקר‬
‫למבנה ולהתפתחות מנגנוני הארס‪.‬‬
‫עד שהגעתי לעירוני א' למדתי ב‪ 11-‬בתי ספר‪ ,‬בשתי ארצות ובשלוש שפות‪ .‬כאן לראשונה‬
‫נתקלתי בקשיים – כנראה שלא קשה להתבלט בין הגויים‪ ,‬אך קשה ביותר בין יהודים‪ ,‬מה גם‬
‫שהם כל המצטיינים של תל אביב רבתי!‬
‫יומיים לאחר בחינת הבגרות האחרונה התגייסתי לצה"ל‪ ,‬ולמרות ההמלצות לעבור קורס‬
‫מ"כיות‪ ,‬מישהו דאג להציב אותי בשלישות הראשית‪ ,‬והשנתיים של השירות הצבאי היו עבורי‬
‫שעמום ובזבוז זמן‪.‬‬
‫חברים טובים‬
‫בית הספר עצמו הצטייר כמפעל להישגים – הפיצוי על כך הייתם אתם – החברים‪ .‬כבר‬
‫בהתחלה הרגשתי רצויה‪ ,‬זכיתי לתמיכה ולעזרה רבה ועל כך תודה מיוחדת לארזה‬
‫פיגובסקי‪ .‬ארזה אמרה פעם‪ ,‬שיותר משאתם קלטתם אותי‪ ,‬אני רציתי להיקלט‪ .‬אני חושבת‪,‬‬
‫שהרגש הבולט ביותר שליווה אותי אז היה רגש של קנאה! קנאתי בביטחון העצמי שלכם‪,‬‬
‫בידע שלכם‪ ,‬בהתמצאות בארץ‪ ,‬בידיעת השירים ואפילו בשיער הקצר של הבנות‪ .‬הורי אסרו‬
‫‪126‬‬
‫עלי להסתפר ולכן נדרתי נדר‪ ,‬שאם אזכה להגיע לבחינות בגרות‪ ,‬יום אחריהן אפרד‬
‫מהצמות‪ .‬את הנדר הזה קיימתי באדיקות ויום אחרי הבחינה האחרונה חזרתי הביתה עם‬
‫הצמה ביד‪ .‬למחרת‪ ,‬כשבאתי למסיבת הסיום‪" ,‬זרחי" ראה אותי בכניסה‪ ,‬הסתכל עלי ואמר‪:‬‬
‫"שייר‪ ,‬שייר‪ ,‬מה עשית?!"‬
‫בכל מאודי השתדלתי להידמות לכם; השתתפתי בכל הפעילויות‪ :‬במסיבות‪ ,‬בטיולים‪,‬‬
‫בגדנ"ע‪ ,‬בקונצרטים על הדשא ב"גן העצמאות" וגם במחנה העבודה בנוה יער‪ ,‬שהיה בשבילי‬
‫שיא החוויה הישראלית עד אז‪.‬‬
‫במקביל ללימודים הצטרפתי לתנועת הצופים‪ ,‬שמרתי על קשר עם חברים מפולין‪ ,‬עם חברים‬
‫מהצבא‪ ,‬ומהאוניברסיטה‪ ,‬אך שום מסגרת לא הותירה בי כל כך הרבה חום‪ ,‬אהדה ורצון‬
‫למפגשים חוזרים כמו החבורה מהתיכון‪ .‬ועל כך אני מודה לכם מעומק ליבי!‬
‫משפחה‬
‫ב‪ 30.05.1963 -‬נישאתי לצבי וולברג‪ ,‬חבר ללימודים ולעבודה במחלקה לזואולוגיה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1972 – 1970‬שהינו בארה"ב‪ ,‬ועבדנו במכוני הבריאות האמריקאיים )‪(N.I.H.‬‬
‫בבתסדה‪ ,‬וושינגטון‪.‬‬
‫אנחנו הורים לשתי בנות‪ ,‬וסבים לארבעה נכדים‪ .‬השנה נחגוג את חתונת הזהב – ‪ 50‬שנה‬
‫לנישואים‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫נורית ארד – ריינס‬
‫כתובת‪ :‬רחוב יעקב חזן ‪ ,21‬תל אביב‬
‫טלפון קווי‪03-6480448 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-6699336 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אני ילידת תל‪-‬אביב ותושבת העיר‪.‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫בצבא שרתי במודיעין כמזכירתו של דובר צה"ל‪ .‬במלחמת קדש ליוויתי עיתונאים זרים‬
‫לכתבות ברחבי סיני‪ .‬תצלומים שלי עם נשק התפרסמו בעיתונים זרים כ"ישראלית לוחמת"‪,‬‬
‫אבל ככה זה עיתונאים‪ ...‬את התצלום המשעשע העליתי לפייסבוק ‪.‬במהלך הצבא למדתי‬
‫בסמינר לוינסקי ועשיתי תעודת הוראה‪.‬‬
‫לונדון ופריז‬
‫לאחר השחרור שהיתי שנה וחצי בלונדון‪ .‬למדתי במכללה של קמברידג' לזרים וסיימתי עם‬
‫תעודות המכונות פרופישנסי ודיפלומה‪ .‬ולאחר מכן למדתי זמן קצר בבית ספר לעיתונות‬
‫במקביל לסטאג' ב‪ Jewish Telegraphic Agency-‬בפליט סטריט הידוע‪.‬‬
‫חזרתי לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמדתי ‪ 3‬שנים בחוגים לספרות אנגלית ועברית‪.‬‬
‫חייתי שנתיים וחצי בפריז‪.‬‬
‫עבודה‬
‫בשובי עסקתי בתרגומים‪ .‬תרגמתי כמה וכמה ספרים מאנגלית ומצרפתית ועסקתי בתמלולים‬
‫גם מיידיש‪ .‬בשנת ‪ 1964‬הצטרפתי למערכת עיתון "דבר" בתפקידים שונים‪ .‬האחרון שבהם‬
‫היה עורכת מדור "עכשיו"‪ .‬ב‪ 1970-‬הצטרפתי למערכת ידיעות אחרונות כעורכת מדור‬
‫תלונות "טיפול מהיר" שהיה פופולרי ביותר ורב השפעה בשעתו ולמעשה גרם למינוי נציבי‬
‫תלונות בגופים פרטיים ובמשרדי ממשלה‪ .‬הייתי בצוות הראשון של תכנית כלבוטק והופעתי‬
‫בה בקביעות כשנתיים‪ .‬במהלך שנותי בידיעות אחרונות נרשמו לזכותי חידושים רבים בתחום‬
‫הצרכנות‪ ,‬תחום שעד אז לא היה נפוץ‪.‬‬
‫משפחה‪ ,‬גימלאות ותחביבים‬
‫ב‪ 1964-‬נישאתי לאריה ארד‪ ,‬אז כתב ברשות השידור‪ ,‬ויחד גידלנו ‪ 5‬ילדים‪ ,‬שהניבו ‪15‬‬
‫נכדים‪.‬‬
‫כיום אני פנסיונרית של ידיעות אחרונות‪ .‬מאז צאתי לפנסיה פרסמנו )המשפחה( שני ספרים‬
‫הקשורים בבעלי‪ ,‬אריה ז"ל‪ ,‬לזכרו ולהנצחתו‪" .‬הילוך חוזר" על מלחמת יום הכיפורים ו"עוגת‬
‫יום הולדת"‪ ,‬סיפור מקסים לילדים שאריה כתב שנים רבות קודם לכן‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התמכרתי לפיסול בעיסות נייר‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫נחמיה צדק‬
‫‪Nehemia Zedek‬‬
‫‪Address: 4316 Westmorland St.,‬‬
‫‪Little Neck, NY 11363-1941‬‬
‫‪Phone: 718-423-3910‬‬
‫‪E-mail: [email protected]‬‬
‫נולדתי איכשהו אחרי התלבטויות קשות בצפון ת"א ב‪.15.8.38 -‬‬
‫החלטתי ללמוד בבי"ס לרפואה בגלל התחרות עם אבי על אימי )הוא זכה(‪ .‬היות והוא לא הצליח‬
‫להיעשות רופא ונעשה מהנדס בלבד‪ ,‬החלטתי ש"קטני עבה ממתני אבי" ואני אצליח‪ .‬בעוונותיי‬
‫הרבים‪ ,‬הצלחתי‪ .‬כשחזרתי לתיכון עירוני א' עם מכתב הקבלה לבי"ס הרפואה בירושלים‪ ,‬פרופ'‬
‫סטרץ למתמטיקה רקע במגפו הימני וזעק בקול רוסי "אתה שקרן!"‪ .‬לא הראיתי לו את מכתב הקבלה‬
‫– שיתפוצץ‪ ,‬יעמוד על ראשו ויעשה שמיניות באוויר במגפיו‪ ,‬כשתיוודע לו האמת‪.‬‬
‫את אשתי מיה הכרתי בגיל ‪ 18‬על שפת ים ג'בליה‪ .‬היא הייתה הכי יפה על החוף‪ .‬שאלתי אותה אם‬
‫יש לה דם לשוט איתי על חסקה עד האופק‪ ,‬והיא קפצה מיד על החסקה‪ .‬כעבור ‪ 3‬חודשים התחתנו‬
‫ונולדו לנו ‪ 3‬בנים ושתי נכדות מקסימות‪.‬‬
‫שרתתי בחיל האוויר כרופא מוטס וצה"ל סירב לשחרר אותי בצו ‪ 8‬חתום אישית ע"י משה דיין‪.‬‬
‫פעמיים האריכו את שירותי בטענה שאני חיוני )לא נכון(‪ .‬ברחתי עם משפחתי לארה"ב ולמדתי‬
‫פסיכיאטריה‪ ,‬פסיכיאטריה של ילדים ופסיכואנליזה‪ .‬לא פרשתי עדיין ואני מחזיק ‪ 2‬לשכות‪ .‬אשתי‬
‫והפסיכואנליזה הן שתי אהבותיי הגדולות עד היום‪ .‬אשתי מיה חכמה וברה כלבנה‪ ,‬והפסיכואנליזה‬
‫חכמה כמעט כמוה‪ .‬שלושת בניי הם רופאים מצליחים‪ ,‬בלי עין רעה‪ .‬הספורט החביב עליי הוא‬
‫השחמט‪.‬‬
‫תחביבים‪ :‬צילום‪ ,‬טניס – אני צופה קבוע של תחרויות טניס )בטלוויזיה(‪ ,‬פיזיקה ומתמטיקה‪) .‬דווה‬
‫קווים מקבילים ניי קקדה ייפגֵשו(‪.‬‬
‫תוך לימודי הרפואה פקדתי את הפקולטה למתמטיקה ונהניתי מאד‪ .‬אהבתי לפיזיקה התחילה בתיכון‬
‫בהשראת דוד‪ ,‬המורה לפיזיקה‪ .‬אדם צנוע ועניו‪ ,‬שהגיע לבית ספרנו עם "זקש מוטור" שהיה עושה‬
‫לפרקים פק‪-‬פק‪-‬פק ונעמד‪ .‬אנו התלמידים היינו דוחפים מאחור כדי להתניע את האופנוע בעליצות‬
‫קונדסית‪ .‬הוא שבה את ליבי כשהוכיח – בהמשכים משיעור לשיעור במשך ‪ 3‬שבועות – את‬
‫הנוסחאות של תורת היחסות הפרטית‪ .‬הוא היה גאון חרישי‪ ,‬לא כמו האופנוע שלו‪.‬‬
‫הוצאתי לאור ספר במקצועי‪ .‬הספר מצא חן בעיניי‪ .‬לפני כמה ימים סיימתי כתיבת פירוש רשי עם‬
‫תרגום אונקלוס ותרגום השבעים ליומן טיפול של פציינטית מחוננת עם אנליסט סתום )זה לא אני(‪.‬‬
‫אני תקווה שגם ספר זה ימצא מו"ל‪ .‬זה יהיה ספר חשוב‪ ,‬ולמדתי הרבה כשכתבתי‪ ,‬ואח"כ קראתי את‬
‫הכתוב‪ .‬אף פעם לא הבנתי כמה אני משובח‪ ,‬עד שקראתי את ספרי‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫ניצה מילר – ברוידה‬
Nitza Broide – Miller
Address: 3263 Louis Road
Palo Alto, CALIFORNIA 94303, USA
Telephone: +1 650-494-7088
E-Mail: [email protected]
Military Service
1957-1959 Served in the “MATKAL” in the Education /”hasbara” department. I
organized all the studies in various subjects, wrote the study booklets which
were required from all officers to be studied from in order to get promoted.
Very challenging and exciting job! Rank: Sargent
Academic Studies
1955-1957 Teacher’s college, Beit Hakerem, Jerusalem – with specialization
in Nursery school and first grades.
1968-1974 University of Tel Aviv - BA in Psychology and Educational
Counseling [Magna Cum Lauda]
University of Tel Aviv, Psychology Department - MA in Clinical Psychology
[Magna Cum Lauda]
1979-1983 California School of Professional Psychology,Berkeley,Ca - PhD
in Clinical Psychology.
My search for peace between my Right Brain and my Left Brain
The intellectual pursuit and my involvement with the arts were always side by
side. I played the piano, always danced, and performed in theatre. When I
studied in Jerusalem I was selected to represent Israel in several international
folk dancing events In Europe; With Lahakat Karmon all over the world; On TV
in New York City. In Israel I was a part of Lahakat Hapoel, Lahakat
Hastudentim, and others.
I decided to explore finding ways to combine my love for dancing and for the
body expression with the work with people. I went to New York to explore. I
spent six years there studying Dance Therapy. I was one of the founding
members of the Dance Therapy Association there. I worked with various
populations mostly in Psychiatric facilities. I learned a lot about Psychology,
body movement expression and about myself. I came back to Israel in 1968
and had to create the Dance Therapy profession from the start. I was one of
the founders of the Expressive Arts Association in Israel and worked in
psychiatric hospitals and school for children with emotional difficulties.
In 1974 I went back to the USA, and took an intensive course in Dance
Therapy at UCLA. I stayed in the USA, teaching Dance Therapy and
Psychology at various universities, and continued to train in Family Therapy
using various methods and Theories.
Since 1976 I have been training with Virginia Satir who developed the field of
Family Therapy. All these years I was running work-shops in Dance Therapy
and worked as a Psychologist. I was a director of a Family Therapy Program
in San Francisco for several years, then worked in an Employee Assisstant
Program which contracted with corporations in the silicon Valley for 21 years
as well as having my own private practice in Palo Alto.
130
My Life Now
Since 2006 I have been training therapists in Israel to work with Families,
couples and Individuals using the Satir Model. On September 2011 we
celebrated the official opening the Satir Center with the support of the
Association of family Therapy in Israel .I am also teaching the Satir Model at
the counseling department at the University of Tel Aviv [The teaching and
the training is in HEBREW,of course] I am also teaching in China, Hong
Kong, Taiwan and Canada where I combine the training of the Satir Model
with Dance Therapy, which helps my Right Brain and Left brain to be MORE
FULLY INTEGRATED and HAPPY.
Hobbies: Music, Theater, Photography, Travel [I have been working as a
travel consultant for 30+ years in addition to my work in psychology- IT IS
ALL ABOUT OUR JOURNEYS]
Personal: I have one son who is taking his time about marriage and having
children….
I guess I can say that I am not retired…..only sometimes I am RE—TIRED…..
‫עם אהוד מנור‬
131
‫עדינה אלטשול – שוחט‬
‫כתובת‪1004 west Theresa ln., Glendale, WI, 53209 :‬‬
‫טלפון ‪414-228-8132 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫עם סיום ח'‪ 8‬בתיכון למדתי בסמינר לוינסקי וקיבלתי תעודת הוראה‪ .‬בשנת ‪ 1957‬התגייסתי‬
‫ושירתתי שנתיים כמורה חיילת בחיל האויר‪ ,‬עם השחרור המשכתי ללמוד בתל‪-‬אביב‬
‫ובמקביל עבדתי כמורה בשכונת נווה צה"ל‪.‬‬
‫לקליפורניה ובחזרה‬
‫‪ – 1963-66‬נסעתי לקליפורניה בשליחות הסוכנות היהודית כשליחה לתנועת הנוער "יהודה‬
‫הצעיר"‪ .‬שם הכרתי את אישי‪ ,‬נשאתי‪ ,‬ועברנו לגור במילווקי‪ ,‬ויסקונסין‪ ,‬עיר מגוריו‪.‬‬
‫‪ – 1975-1986‬חזרתי ארצה עם משפחתי‪ .‬גרנו במשך ‪ 11‬שנה במושב שדה ניצן בנגב‬
‫במערבי‪ ,‬מושב חדש )אז( שהוקם על‪-‬ידי עולים מארצות אנגלו‪-‬סקסיות‪ .‬גידלנו עגבניות‬
‫בחממה‪ ,‬ואני עסקתי בהוראה בבית הספר האזורי‪.‬‬
‫מילווקי‬
‫אחרי ‪ 11‬שנה חזרנו לארצות‪-‬הברית‪ .‬שני ילדינו הבוגרים נשארו בארץ‪ .‬במילווקי‪ ,‬חזרתי‬
‫להוראה ולימדתי ‪ 20‬שנה בבית הספר היהודי היומי בעיר‪ .‬לפני ‪ 6‬שנים יצאתי לגמלאות‪ ,‬אני‬
‫נהנית מכל רגע ותוהה איך הספקתי לעבוד וגם לחיות‪ .‬שני ילדינו חיים בארץ ובננו הבכור חי‬
‫בארה"ב‪ .‬יש לנו שלושה נכדים מקסימים בארץ ואנחנו משתדלים לבקר אחת לשנה‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫מאז שיצאתי לגמלאות אני שומעת חופשית באוניברסיטה בעיר ומתנדבת בארגון‬
‫”‪ ,“make a wish‬ארגון הממלא בקשות של ילדים החולים במחלות ממאירות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני "מכורה" לסרטים‪ ,‬הצגות וכמובן קוראת הרבה‪ ,‬בעיקר ספרות עברית‪ ,‬שאני קונה‬
‫כשאני נמצאת בארץ‪.‬‬
‫מאוד נהניתי מפגישת המחזור ב‪ 2005-‬ואני מקווה להמשיך ולשמור על קשר‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫עדנה ליבן – איתן‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הוורדים ‪ ,35‬ת"ד ‪ ,8053‬יהוד ‪5627532‬‬
‫טלפון קווי‪03-536.0991 :‬‬
‫טלפון נייד‪052.527.7695 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫איפה אני ומה אני עושה‬
‫אני בוגרת כיתה ח' ‪ ,6‬נשואה מאז ‪ 1959‬לצבי עמנואל ליבן )ליברמן( בוגר ח' ‪1‬מאותו‬
‫מחזור‪ .‬יש לנו ‪ 2‬בנות ובן אחד ו‪ 9-‬נכדים‪ .‬אני רוצה להתמקד בהווה וממנו לנסות ולנבא את‬
‫העתיד הקרוב‪.‬‬
‫התנדבות במרכז יום לקשיש ביהוד‬
‫מאז שיצאתי לגימלאות מהתעשייה האווירית‪ ,‬בשנת ‪ ,2003‬אני עוסקת בהתנדבות‪ .‬אני‬
‫מתנדבת במרכז יום לקשיש ביהוד‪ ,‬מגיעה לשם יום‪-‬יום למשך ‪ 5-4‬שעות ועוסקת במגוון‬
‫פעילויות כגון‪ :‬שיחות עם קשישים‪ ,‬עזרה והפעלה בחדר מלאכה‪ ,‬עזרה במזכירות ולפעמים‬
‫)אם כי לעתים רחוקות( עבודות מטבח וחדר אוכל‪ .‬אני מצטרפת אליהם לפעילויות שונות‪:‬‬
‫נסיעה לים או לבריכה‪ ,‬חוג מחשבים ומוסיקה המתקיים בבית ספר יסודי סמוך‪ .‬אני עורכת‬
‫ביקורי בית‪ ,‬ביקורי תנחומים ולא עלינו גם מלווה אנשים בדרכם האחרונה‪.‬‬
‫פעילות מבורכת‬
‫אני מוצאת שהעיסוק החברתי הזה‪ ,‬וגם המקצועי‪ ,‬שומר אותי צעירה ופעילה‪ ,‬ממריץ אותי‬
‫ומחדד את הזיכרון‪ .‬אני חושבת שגם הבריאות מרוויחה‪ .‬למי יש זמן לשבת בפרוזדורים של‬
‫קופת חולים? מי שגם מרוויח מהעיסוק שלי הוא צבי בעלי‪.‬‬
‫עצתי היא להשתדל להמשיך להיות פעיל‪ ,‬למצוא עיסוק מהנה‪ ,‬להיות בין אנשים‪ ,‬וללמוד‬
‫דברים חדשים‪ ,‬כמו למשל מחשבים‪ .‬כמובן צריך להתמיד בקיום ההוראות הידועות של‬
‫אכילה נכונה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬צעידה והליכה וכדומה‪.‬‬
‫אני כמובן יודעת שישנן כבר מגבלות רפואיות אך בכל זאת‪....‬‬
‫המחשב הוא חבר‬
‫מחשבים זו שפה חדשה שמפעילה את התאים האפורים‪ .‬אין מה לפחוד מן המחשב‪ .‬הוא‬
‫לא כזה מפלצתי כמו שחושבים וכשמתגברים על המחסומים המובנים‪ ,‬אפשר להפיק הרבה‬
‫מאד הנאה ותועלת‪.‬‬
‫מי שעוד אין לו או לה מחשב אני ממליצה לרכוש‪ ,‬או להשיג מחשב יד שנייה מן הנכדים‪,‬‬
‫ולצאת לדרך‪ .‬אני חושבת שכדאי שהמחשב יהיה גדול עם מקלדת נפרדת ולא מחשב‬
‫קומפקטי שנפוץ‪ ,‬כי הרי לא ניקח אותו אתנו לכל מקום‪ .‬רצוי לתת למחשב מקום של כבוד‬
‫בבית על שולחן ושיהיה נוח לשבת מולו ולצאת לדרך‪ .‬כדי להתגבר על הפחדים הראשוניים‬
‫אפשר ללכת לקורס מחשבים‪ .‬ישנם גם מדריכים שבאים הביתה‪ .‬לא להתבייש לשאול‬
‫שאלות ולחזור על השאלות‪ ,‬עד שהחידושים ייקלטו‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫עדנה משולם – דוידוביץ‬
‫כתובת‪ :‬רחוב הורדים ‪ ,24‬יהוד‬
‫טלפון קווי‪03-5362781 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫איך הגעתי לתיכון עירוני א'‬
‫גדלתי כבת יחידה במשפחה מסורתית‪ ,‬ולכן עם סיום בי"ס עממי "לבנות מזרחי"‪ ,‬עברתי‬
‫לכתה ט' בתיכון עירוני ג' ברחוב צייטלין‪ .‬בשבת אחת‪ ,‬כשיצאתי ממונית שרות נתקלתי‬
‫בבנות מהכיתה‪ .‬כשחזרתי הביתה אמרתי להורי‪ ,‬שאיני רוצה להמשיך בביה"ס הזה‪ ,‬אלא‬
‫לעבור לתיכון א'‪ .‬התגובה היתה – לא נעזור לך ולא נפריע לך‪ .‬ניגשתי לבדי עם התעודה‬
‫למזכירות תיכון א' והתקבלתי ללא ויכוחים לכתה י'‪ ,‬שם סיימתי לימודי בכתה י"ב ‪.4‬‬
‫שירות צבאי ונישואין‬
‫לאחר סיום קורס מאבחנים שירתתי בלשכות גיוס כבוחנת פסיכומטרית‪ .‬לא סיימתי את‬
‫השירות וביום הולדתי ה‪ (22.1.1957) 19-‬התחתנתי עם יוסף )יוז'י( משולם‪.‬‬
‫עבודות ונדודים‬
‫התחלתי לעבוד כעוזרת למזכירה בתיכון עירוני ד'‪ ,‬ובערב למדתי בבי"ס ללבורנטים אורט‬
‫ברמת‪-‬גן‪ .‬גם בעלי למד במקביל לימודים אוניברסיטאיים בערב‪.‬‬
‫עם סיום הלימודים‪ ,‬בעלי קיבל עבודה בתיכון היחיד שהיה אז בבאר‪-‬שבע‪ ,‬ואני הצטרפתי‬
‫עם בתי הבכורה שנולדה ב‪ 1960-‬והתחלתי לעבוד במעבדות המחקר של מפעלי ים המלח‪,‬‬
‫שהיו ממוקמים במכון לחקר הנגב‪ .‬וב‪ 1963-‬נולדה שם בתי השניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1965‬עברנו לשנה למדרשת שדה‪-‬בוקר‪ ,‬שם ניהל בעלי את בית הספר התיכון‬
‫האזורי שהוקם במקום ואת הסמינר למורים‪ .‬עד אז היה במדרשה רק בית ספר שדה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1966‬עברנו לגור ביהוד‪ ,‬שם הוא ניהל את התיכון המקיף המקומי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1967‬התקבלתי לעבודה כטכנאית כימיה במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן‪-‬אילן‪ ,‬הן‬
‫במעבדות סטודנטים‪ ,‬במעבדות מחקר‪ ,‬והן בשירות על מכשיר של תהודה מגנטית גרעינית‬
‫)‪ .(NMR‬תוך תקופה זו‪ ,‬למדתי באוניברסיטה לתואר ראשון ושני במחלקה לאמנות ולספרות‬
‫משווה‪.‬‬
‫משפחה‪ ,‬גימלאות וטיולים‬
‫בשנת ‪ 1980‬התגרשתי‪ ,‬אך המשכתי לגור ביהוד באותו בית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬פרשתי לגמלאות‪ .‬אני מתנדבת יום בשבוע במסגרת יע"ל‪ ,‬בבית חולים "תל‪-‬‬
‫השומר" ושני בקרים לומדת בקתדרה של קרית‪-‬אונו‪.‬‬
‫במשך השנים טיילתי הרבה בחו"ל‪ ,‬והרבה בהולנד שם גרה בתי ויש לי ‪ 3‬נכדים‪ ,‬אך אף‬
‫פעם לא חייתי מחוץ לישראל‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫עוזי רובין‬
‫כתובת‪ :‬רח' ליבוביץ ‪3‬א'‪ ,‬גדרה‬
‫טלפון קווי‪08-8592632 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-8308590 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫עוזי רובין‪ ,‬מהנדס אווירונוטי בהשכלתו‪ ,‬שירת במשרד הביטחון במשך יותר מ ‪ 20‬שנה‬
‫בתפקידי ניהול בכירים‪ ,‬ובין השאר כראש מנהלת תכנית "חומה"‪ .‬במסגרת תפקיד זה הוא‬
‫היה אחראי להתנעת תכנית ה"חץ"‪ ,‬להבאתה לייצור שוטף ולמסירתה לחיל האוויר‪.‬‬
‫בתפקידים אחרים במשרד הביטחון הוא היה בין האחראים להתנעת תכנית החלל של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1999‬עד ‪ 2001‬הוא הושאל למועצה לביטחון לאומי ושימש בה כמנהל בכיר‬
‫לטכנולוגיות ולתפוצת טילים‪ .‬על הישגיו בניהול התכניות שבאחריותו זכה פעמיים בפרס‬
‫ביטחון ישראל וכן בפרס מטעם המנהלת האמריקאית להגנה בפני טילים‪.‬‬
‫מאז פרישתו מהשירות הציבורי בשנת ‪ 2002‬הוא מרבה לחקור‪ ,‬לכתוב ולהרצות בארץ‬
‫ובפורומים בינלאומיים על סוגיות הקשורות בתפוצת טילים בעולם ועל מערכות הגנה בפני‬
‫טילים תוך התמקדות מיוחדת בתכניות הטילים והחלל של איראן‪.‬‬
‫מחקרו האחרון "ממטרד לאיום אסטרטגי‪ :‬מתקפת הרקטות מרצועת עזה על דרום‬
‫מדינת ישראל" פורסם בינואר ‪ 2011‬על ידי מכון בגין – סאדאת למחקרים אסטרטגיים שליד‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪).‬מחקר מס‪(87 .‬‬
‫‪135‬‬
‫עליזה אור‪-‬אל – פרידמן‬
‫כתובת‪ :‬יערות ‪ 26‬א ‪ ,‬חיפה ‪3478827‬‬
‫טלפון קווי‪04-825-3331 :‬‬
‫טלפון נייד‪0528-70-9595 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שירות צבאי סדיר‬
‫חייל‬
‫שנים‬
‫אויר‬
‫שנתיים‬
‫דרגת שחרור‬
‫סמלת‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫טכניון‬
‫‪ 4.5‬שנים‬
‫פקולטה‬
‫הנדסת תעשיה וניהול‬
‫תפקיד‬
‫פקידת כח אדם‬
‫עיר‬
‫חיפה‬
‫תואר‬
‫‪B.Sc. Eng‬‬
‫תפקידים ממלכתיים‪ ,‬ציבוריים ועסקיים‬
‫ארגון כנסים מדעיים בטכניון במשך כ‪ 4-‬שנים‬
‫ארגון קורסי רענון למהנדסים עולים במסגרת המרכז להסבת אקדמאים במשרד העבודה‬
‫במשך כ‪ 6-‬שנים‬
‫הוראת מקצועות בהנדסת מכונות )חוזק חמרים‪ ,‬שרטוט טכני‪ ,‬מתמטיקה ועוד( בבתי ספר‬
‫מקצועיים עירוניים בחיפה‬
‫שליחויות‪ ,‬השתלמויות ותפקידים בחו"ל‬
‫נילוותי אל בעלי שיצא לשנות שבתון מהטכניון ‪ 5‬פעמים‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬אוסטרליה‬
‫וניו זילנד‪ ,‬וכן שבתוני קיץ של ‪ 3‬חודשים בכמה מקומות נוספים‪ .‬ללא ספק השתלמתי‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬נופים גיאוגרפיים ונופים אנושיים של הארצות בהן בקרנו‪ .‬כפי שרק מי שגר שם‬
‫תקופה ארוכה יחסית יכול לעשות‬
‫פעילות התנדבותית קהילתית‬
‫מתן עזרה בשעורי בית באתר הקרוואנים של עולי אתיופיה‪ ,‬עד שהאתר פורק ונבנו שם‬
‫משרדי חברת החשמל‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫גמלאית שמחה בחלקה‪ ,‬אם לשלושה )אחד נפטר( וסבתא לארבעה‪ .‬נשואה מזה כמעט ‪50‬‬
‫שנה‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫עמירם חן – חוטימסקי‬
‫כתובת‪ :‬רח' מנורה ‪ ,2‬ת"א‪-‬יפו‪ ,69416 ,‬ישראל‪.‬‬
‫טלפון קווי‪03-6494415 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-7567356 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫שירות צבאי סדיר ‪ /‬מילואים‬
‫חיל אויר‬
‫שנים‬
‫רס"ל‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫טכניון‬
‫‪ 4‬שנים‬
‫‪ BScEE‬פקולטה להנדסת חשמל‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫טכניון‬
‫‪ 1‬שנה‬
‫אסיסטנט בפקולטה להנדסת חשמל‬
‫שר‬
‫טכנאי מכ"ם‪ַ ,‬ק ָ‬
‫תפקידים עסקיים‬
‫תפקיד‬
‫מוסד‬
‫פיתוח ותפעול ציוד בדיקה למערכות נווט אינרציאלי‬
‫תע"א‬
‫פיתוח מערכות אלקטרואופטיות‬
‫סאיטקס‬
‫ניהול מעבדת נסויי סביבה‬
‫תע"א‬
‫פיתוח מערכות אויוניקה‬
‫תע"א‬
‫חיפה‬
‫חיפה‬
‫עיר‬
‫הרצליה‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‬
‫בעלים של סטודיו לקדרות‬
‫כ‪ 20 -‬שנה‬
‫פ"ת‬
‫פעילות התנדבותית קהילתית ‪ /‬ציבורית‬
‫מזכיר‪/‬גזבר של אגודת אמני הקרמיקה‬
‫‪ 10‬שנים‬
‫ת"א‬
‫פעילות נוכחית‬
‫בעלים של סטודיו לקדרות‬
‫שותף בגלריה לאמנות הקרמיקה‬
‫ובנוסף‪:‬‬
‫בת ו‪ 2 -‬בנים‪ 3 ,‬נכדות ו‪ 3 -‬נכדים‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫פ"ת‬
‫יפו‬
‫העתיקה‬
‫עמירם שפט‬
Amiram Sheffet
Address: 536 Stevens Ave
Ridgewood, New Jersey, 07450-5438
Telephone: 201-612-0211
E-Mail: [email protected], [email protected]
Youth
I was born and raised in Tel Aviv by former Haluzim parents. We resided at
Netzach Israel Street, at the northern end of King George Street. I still
remember camel caravans and herds of goats passing through the area of
what is today Kikar Masarik. I also remember the Hyenas’ “laughter” and the
“cries” of the Jackals heard during the night.
I attended the Carmel public school and then Tichon Ironi A. While at these
schools I was a scholarship student at the Israel Academy of Music (now part
of Tel Aviv University) majoring in Violin. During Tichon Ironi A, I won the
national youth violin competitions to play solo with the Gadna Symphony
(performed Bach Double Concerto in 1954), and was also the concertmaster
of the symphony.
Our class is probably unaware that our Machzor was not just a studious bunch
of kids, but we also excelled in sports. The attached Newspaper photo tells
the story. We received a Silver Cup, probably now on display somewhere in
the school, for our spectacular achievement in the 4X100 meter competition.
Army Service and Music Studies,
After High School I was recruited to the IDF Orchestra. I ended as the
Concertmaster of the IDF Symphony Orchestra, and one of six side drummers
in the Marching Band. After IDF service, I was admitted with a scholarship to
the Juilliard School of Music Graduate School. I was awarded an Artist
Diploma in 1959 and a Post-Graduate Artist Diploma in 1961 (Violin).
During my second year at Juilliard, having troubles finding a good pianist
partner to study the challenging Prokofieff Violin and Piano Sonata in F minor,
I decided to drop the course. The distinguished professor requested that I
please wait. He asked a terrific pianist named Alice, to do him the favor and
partner with me. Alice reluctantly agreed. (She was already partnering with
two other violinists in two courses; the norm was one course). At our first
rehearsal, Alice informed me that she would “only play this one piece with
you”. But we matched so well (musically, temperamentally, and in taste), that
Alice proceeded to be my Pianist partner throughout the rest of my Juilliard
career. Alice happened to be intellectually brilliant, Jewish, a very nice person,
nice looking with beautiful green eyes.
Family
We married three years later. We have two children: Psy. D. clinical
psychologist daughter, and a lawyer son. We also have three (adorable)
grand children (two boys and a girl). Last June we celebrate our 50th wedding
anniversary, and by now, had managed to learn and play in concerts most of
the repertoire with Piano and Violin partnership including Concertos (Bach,
Berg), Sonatas, Piano Trios, Piano Quartets, and Piano Quintets.
138
From Music to Mathematics
Upon Completion of my music studies at Juilliard I was offered the position of
concertmaster and soloist with the Albuquerque Symphony Orchestra and
also a fellowship (for playing as the concertmaster of the University of New
Mexico student orchestra) to study at the University. I majored in Mathematics
and Physics, got a Master degree in Mathematics, and eventually a Ph. D. in
Operations Research. All the while Alice and I played recitals, chamber music
concerts, and appeared as soloist with the local orchestras.
From Mathematics to Preventive Medicine
In the spring of 1970, seeking to move back east, (Alice is from New York
City), I was offered a position on the faculty of the Department of Preventive
Medicine and Community Health, University of Medicine and Dentistry, New
Jersey Medical School, Newark. (The contact was made by the Chairman of
the parallel department at the University of New Mexico Medical School, who
knew me from my musical activities. I was interviewed in Newark by an
amateur flute playing physician.) My physician friends urged me to accept the
offer even though I hate hospitals and have problems with seeing blood. I
learned Biostatistics and Epidemiology on the job, and ended as a tenured
Associate Professor of Preventive Medicine. My research was mostly
centered on Cost Effectiveness Analyses, evaluation of primary prevention
health initiatives, evaluation of Drug Abuse treatment programs, and design
and analyses of health habits surveys. I published articles, wrote book
chapters, spoke in National and International scientific conferences, and was
able to avoid blood and hospitals.
Lunch-Time Concert Series.
Back in the New York area, Alice and I started to play solo recitals and
chamber music concerts with former Juilliard musician friends (now members
of the New York Philharmonic) and their friends. Then, some 30 years ago,
with monetary support from the faculty and the University administration, I
established a lunch-time concert series. Alice and I have been the leading
performers, joined by our Philharmonic and other musicians friends, and when
feasible, faculty and students.
Life in Retirement
As an Adjunct Associate Professor, I continue to perform and run the lunchtime concert series. (Our next concert is March 18. We will play Dohnanyi,
and Dvorak Piano Quintets. All are invited. Admission is free).
I also help Alice who is still working full time and is now (at 75) at the height of
her somewhat new carrier. (She is an Assistant Professor, Department of
Surgery, New Jersey Medical School, and Project Director of the National
Institute of Health funded (huge, over 60 million dollar very successful study):
“Carotid Revascularization Endarterectomy vs.Stenting Trial-CREST)”. I
maintain our household, shop for food, and do the laundry (and am very good
at it).
For pleasure, I accompany Alice to scientific conferences at picturesque
locations. I go sight seeing without the guilt of skipping the scientific sessions,
and enjoy it. On regular vacations, we travel to foreign locations
(recommended by our Israeli friends, e.g. China, Vietnam, Cambodia, Peru,
and Galapagos. Patagonia…). We both love the performing arts, and are in
139
New York City frequently to attend Operas, Concerts, Plays, and dance
performances. In winter we Cross-Country Ski (I do both Classical and
Skating styles). We hike in the spring and fall, and swim in the summer.
Although we are in close proximity (by USA standards) to our grand children,
we see them quite infrequently.
140
‫ רוה‬- ‫עמנואלה מוס‬
Immanuela Ravé - Moss
Address: 365 Grosvenor Avenue
Westmount (Montreal), Quebec H3Z 2M3, CANADA
Telephone: +1 514 939 0840
E-Mail: [email protected]
I hope you do not mind if I tell you my little story in English – it is just so much
easier.
Military Service and English studies
After my graduation from our wonderful high school I was admitted to the
Faculty of Medicine at the Hebrew University, but was encouraged by my
family to first complete my military service. I did so, although with no great
pleasure.
But life has strange ways – because I was not enjoying the service I filled the
ennui with other activities – earning certificates for passing the Cambridge
Proficiency examinations and for teaching the English language in foreign
countries. These certificates served me well in being accepted at an advanced
standing into an MD/PhD program in New York City.
Meeting My American Husband
after the third year in Jerusalem I took a fateful trip in Europe during which I
met my American husband to be. A year later, after the fourth year, he came
to Israel and I followed him to New York City.
Academic History
After completing the MD/PhD program I became an assistant professor at
New York University as a basic physiologist, then Associate Professor in both
Pediatric Pulmonary Medicine and Physiology at Albert Einstein College of
Medicine in New York and at the University of Texas Southwestern Medical
Center in Dallas Texas, then Full Professor in both fields at McGill University
in Montreal, Quebec, Canada, where I am now Emerita Professor.
Fields of Research
In addition to my clinical activities and some clinical research, I was heavily
engaged in basic research into normal and abnormal neurodevelopmental
processes related to respiration, cardiovascular functions and sleep/wake
states, hoping to gain better understanding of the causes of Sudden Infant
Death. Throughout my career I was funded by the American National
Institutes of Health and then by the Canadian Institutes of Health Research.
Hobbies
Although I was passionate about my career, I felt a continuous craving for
linguistic and artistic activities.
I engaged in the activity of singing and I took language and art courses. I
finally settled on stained glass as my preferred medium.
Being now retired I have my own studio in my home and am passionate about
141
Family
After having lived in beautiful Montreal for 21 years, I am ready to return to the
United States.
I am searching for a home in Maryland, close to my son, daughter-in-law and
grand daughter, Sophie.
142
‫צבי בוגר – בורגר‬
‫כתובת‪ :‬רח' רמב"ם ‪ 54‬באר שבע ‪84243‬‬
‫טלפון קווי‪08-6274478 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-9509303 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫לימודים וצבא‬
‫כרבים מבני מחזורנו נרשמתי לעתודה האקדמאית‪ .‬והתחלתי את לימודי בטכניון בפקולטה‬
‫להנדסה כימית‪ ,‬במגמה להנדסה גרעינית‪ .‬בחופשות הקיץ עבדתי כמהנדס טירון במפעל‬
‫הנחושת בתמנע‪ ,‬וכן במפעל פטרו‪-‬כימי הולנדי במסגרת חילופי סטודנטים‪ .‬כמקצוע "הומני"‬
‫ניגנתי בכינור בתזמורת הטכניון‪.‬‬
‫לאחר סיום הלימודים בשנת ‪ ,1959‬התחלתי את שירותי הצבאי כעתודאי בוועדה לאנרגיה‬
‫אטומית‪ ,‬תחילה במעבדות )הזמניות( בגבעה בין נס‪-‬ציונה ורחובות‪ .‬לא ידענו כי מתחתנו‬
‫נמצא "מכון איילון" התת‪-‬קרקעי בו יצרו בזמן המנדט את התחמושת לסטנים של "ההגנה"‪.‬‬
‫עבודה‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬המשך לימודים ושבתונים‬
‫מאוחר יותר עברתי לקריה למחקר גרעיני‪ ,‬קמ"ג‪ ,‬שם עבדתי עד לפרישתי לגמלאות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1960‬נשלחתי להשתלמות של שנה במעבדות הנציבות הצרפתית לאנרגיה אטומית בפרוורי‬
‫פריס – מקום לא רע להעביר בו חלק משרות החובה הצבאי‪...‬‬
‫בתקופת שרותי בקמ"ג למדתי במסגרת "המכון האקדמאי ללימודי המשך" בבאר שבע )כיום‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון(‪ ,‬ובשנת ‪ 1972‬קבלתי תואר שני בהנדסה כימית מהטכניון‪ .‬בו בזמן‬
‫התחלתי את פעילותי האקדמאית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון כאחראי למעבדת בקרת‬
‫התהליכים במחלקה להנדסה כימית‪ .‬אשתי למדה במקביל לעבודתה כמורה וקיבלה תואר‬
‫ראשון ביעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל‪-‬אביב בשנת ‪.1965‬‬
‫בשנים ‪ 1978-1979‬לקחתי חופשה ללא תשלום מקמ"ג בכדי ללמוד בקרת תהליכים‬
‫ממוחשבת שלא הייתה מוכרת באותה תקופה בישראל‪ .‬בנושא זה התמחיתי בארה"ב‪,‬‬
‫בחברה המובילה באותה התקופה בתחום זה– חברת "פוקסבורו" ליד בוסטון‪ .‬במהלך‬
‫תקופה זו רכשתי נסיון מעשי רב ע"י תכנון )והרצה( של מערכת בקרה ממוחשבת של מפעל‬
‫חדש ליצור פוליפרופילן ליד סידני‪ ,‬אוסטרליה‪ .‬אשתי ניצלה תקופה זאת לקבלת תואר שני‬
‫מאוניברסיטת בוסטון בפסיכולוגיה חינוכית‪ .‬עד היום ילדינו מדברים אנגלית במבטא בוסטוני‪.‬‬
‫בתום השהות בבוסטון שבתי לעבודתי בקמ"ג‪ .‬במקביל התחלתי קריירה שניה כיועץ בנושאי‬
‫בקרת תהליכים ממוחשבת‪ .‬גולת הכותרת בעבודתי בתקופה זאת הייתה היעוץ לחברת‬
‫תה"ל בתכנון המפעל לטיהור שפכי גוש דן )שפד"ן( בראשון לציון והרצתו המוצלחת בשנת‬
‫‪ .1984‬עקב ערעור מנכ"ל החברה הקבלנית שלא זכתה במכרז לביצוע מערכת הבקרה‪,‬‬
‫הייתי צריך להוכיח בפני בג"צ כי המלצתי נבעה משיקולים מקצועיים ענייניים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1989‬יצאתי לשבתון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ליד בוסטון )‪ .(MIT‬במהלך‬
‫השבתון התוודעתי לנושא שהפך ל"מקצוע" השלישי בחיי ‪ -‬בנית מודלים של מערכות‬
‫הנדסיות ללא צורך במשואות ע"י רשתות עצביות מלאכותיות ) ‪Artificial Neural‬‬
‫‪ ,(Networks‬הלומדות מהנסיון בלבד‪ .‬ממש כמו הרשתות העיצביות בראשינו‪ .‬מאז נוספו על‬
‫פרסומי הקודמים יותר ממאה ועשרים מאמרים בכנסים מקצועיים וג'ורנלים הנדסיים על‬
‫תוצאותי במחקר ויעוץ ביישום טכנולוגיה זו לנושאים הנדסיים ומדעיים‪ ,‬בתחומי התעשייה‪,‬‬
‫המיכשור האנליטי ומערכות ביו‪-‬רפואייות‪ .‬כיום אני מדריך סטודנטים לתארים מתקדמים‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון המעוניינים בנושא זה‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫בעשור האחרון לשירותי בקמ"ג יצאתי למספר שבתונים‪ :‬באוניברסיטת סידני‪ ,‬באוניברסיטת‬
‫מרילנד ובמכון התקנים האמריקאי )‪ (NIST‬השוכן סמוך לבירת ארה"ב‪ .‬במכון זה נכנסתי‬
‫לתחום מיכשור "אף מלאכותי" המזהה ריחות ע"י שינוי במוליכות החשמלית של התקן‬
‫אלקטרו‪-‬מכאני זעיר‪ .‬ניתוח המידע ממנו בעזרת הרשתות העצביות המלאכותיות מאפשר‬
‫לזהות במדויק את הרכב הגזים הנמצאים במגע עם ההתקן‪ .‬ישנם לכך ישומים צבאיים‪,‬‬
‫בטיחותיים ורפואיים‪ ,‬וכיום מיועד ה"אף המלאכותי" הזה לזהות חמרים אורגניים אפשריים‬
‫על המאדים‪.‬‬
‫משפחה‬
‫עם חזרתי מפריס לבאר שבע‪ ,‬בראשית שנות ה‪ ,60-‬הכרתי את אשתי‪ ,‬חדוה נתיב‪ ,‬ונישאנו‬
‫בשנת ‪ .1963‬כיום יש לנו שלושה בנים ובת‪ ,‬כולם בעלי תארים אקדמאים‪ ,‬שבעה וחצי נכדות‬
‫ונכדים‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫כשפרשתי לגימלאות בשנת ‪ 2002‬הייתי בדירוג הגבוה ביותר של עובדי המחקר בשרות‬
‫המדינה‪ ,‬המקביל מבחינת הדרישות האקדמיות לדירוג פרופסור מלא באוניברסיטאות‪ .‬גם‬
‫היום אני ממשיך בפעילות ייעוץ בקמ"ג‪ ,‬מנחה מחקרים באוניבסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ונותן יעוץ‬
‫לחברות המעוניינות במודלים של רשתות עצביות מלאכותיות באמצעות שתי חברות קטנות‬
‫שהקמתי בארץ ובארה"ב‪.‬‬
‫תחביבים‬
‫פרט לכל עיסוקי אני ממשיך להנות מתחביבי מאז נעורי‪ -‬קריאת ספרים והאזנה למוסיקה‬
‫קלאסית‪ ,‬ומסייר ברחבי העולם בחברת אשתי‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫צבי ‪ -‬עמנואל ליבן ‪ -‬ליברמן‬
‫כתובת‪ :‬הוורדים ‪ , 35‬יהוד ‪56275‬‬
‫טלפון קווי‪03-5360991 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-541425 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫פרטים אישיים‬
‫יליד פולין ‪ ,1937‬נשוי לעדנה איתן מכתה ח '‪ 3 + 6‬ילדים ‪ 9 +‬נחמדים‪.‬‬
‫‪ 1950‬עליה לארץ‪,‬וב ‪ 1951-‬התקבלתי‪ ,‬כנראה בטעות‪ ,‬לעירונית א'‪.‬‬
‫‪ 1957‬שירות צבאי בשריון כמפקד טנק‪.‬‬
‫‪ 1961‬בוגר הנדסת מכונות בטכניון בחיפה‪ ,‬בהצטיינות‪.‬‬
‫‪ 1963‬בוגר לימודי המשך בבית ספר גבוה לתעופה בפריז ‪ENSA‬‬
‫‪ 1965‬מהנדס פיתוח מנועי סילון ב‪ ,SNECMA-‬צרפת‪.‬‬
‫‪ 1967‬מהנדס ראשי מנועים בבדק מטוסים‪ ,‬תעשייה אווירית‪.‬‬
‫‪ 1969‬סמנכ"ל הנדסה "מנועי בית שמש"‪.‬‬
‫‪ 1971‬סמנכ"ל להנדסה בדק מטוסים‪ ,‬תעשייה אווירית‪.‬‬
‫‪ 1974‬מנהל פיתוח מנוע "ונקל" )חברת סבקל(‪.‬‬
‫‪ 1989‬סמנכ"ל לפיתוח ושיווק תעשייה אווירית )בדק מטוסים(‪.‬‬
‫‪ - 1994‬עד עכשיו‪ -‬מייסד ומנכ"ל "עדמטק" חברה לייעוץ הנדסי למפא"ת‪ ,‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ 2012‬אני מתכוון לחיות עד סוף ימי חיי‪.‬‬
‫פעילות ציבורית ‪ /‬חברתית‬
‫בין המייסדים של תנועת "נוער לנוער" בתל אביב ומדריך "גדנע"‪.‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪ 1970-1967‬מורה בהתנדבות בתיכון מקצועי ביהוד‪ .‬יו"ר ועד ההורים ביהוד‪.‬‬
‫‪ 1978-1977‬מרצה בטכניון‪ ,‬פקולטה לאוירונאוטיקה‪.‬‬
‫חיבור פרק "מנועים" באנציקלופדיה "מעין" בהוצאת "מעריב"‪.‬‬
‫‪1973‬‬
‫מייסד ויו"ר האגודה הישראלית לטריבולוגיה במכון הנפט והאנרגיה ועורך‬
‫‪1972‬‬
‫ראשי של ירחון "טריבולוגיה"‪.‬‬
‫‪ 1994-2012‬יו"ר אגודת מהנדסי מכונות‪ ,‬לשכת מהנדסים‪ 2 ,‬קדנציות‪ ,‬האחרונה עד היום‪.‬‬
‫חבר המועצה להנדסה ואדריכלות‪.‬‬
‫א ב נ י ד ר ך ע י ק ר י ות ו ה י ש ג י ם‬
‫‪ 1963‬פיתוח מערכת בקרה למנוע "אולימפוס" של מטוס "‪) "CONCORD‬צרפת(‪.‬‬
‫‪ 1964‬פיתוח וניסוי של סימולטור היברידי למנוע סילון – מניפה ) ‪TWIN SPOOL‬‬
‫‪ ( TURBOFAN‬בצרפת‪.‬‬
‫‪ 1968‬הקמת יכולת בארץ לייצור חלקים למנועי סילון על מנת להתגבר על האמברגו‬
‫הצרפתי‪.‬‬
‫‪ 1968‬פיתוח מערכת חירום למטוס "מיראז' ‪ "3‬עבור חא"י‪.‬‬
‫‪ 1969‬הקמת הנדסה ב"מנועי בית שמש"‪.‬‬
‫‪ 1971‬הקמת וניהול הנדסה רב‪-‬תחומית בבדק‪ ,‬תעשייה אווירית‪.‬‬
‫‪ 1972‬ייצור מנוע סילון ‪ J-79‬למטוסי "כפיר"‪.‬‬
‫‪ 1973‬פיתרון למניעת נזק של פגיעת טילי א"א במטוסי "סקיהוק"‪.‬‬
‫‪ 1974‬פיתוח מנוע סיבובי )‪ (WANKEL‬בחברת "סבקל"‪.‬‬
‫‪ 1982‬פיתוח וייצור מטוסים לתדלוק אווירי‪.‬‬
‫‪ 1983‬יו"ר וועדה לבחירת מנוע למטוס ‪) F – 16‬ברק(‪.‬‬
‫‪ 1984‬מטוס "אלבטרוס" למשימות מיוחדות‪.‬‬
‫‪ 1987‬פיתוח וייצור מטוסי אימון "צוקית" )השבחה של "פוגה"(‪.‬‬
‫‪ 1989‬פיתוח פרויקטים של לוחמה אלקטרונית‪.‬‬
‫‪ 1991‬פיתוח ורישוי הסבה של "בואינג ‪ "747‬מתצורת נוסעים לתצורת מטען‪.‬‬
‫‪ 1992‬חבר ועדת חקירה לאומית לאסון התרסקות מטוס ‪ B 747‬של אל‪-‬על מעל‬
‫לאמסטרדם‪ ,‬הולנד‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫‪ 1993‬החלפת מנוע ב"פנטום" "כח גלום ")"קורנס ‪.("2000‬‬
‫‪ 1991-1971‬ניהול פרויקטים של מודרניזציה של מטוסי קרב )מטוסי ל"א‪ ,‬שיפור מערכות‬
‫נשק ובקרה(‪.‬‬
‫‪ -1996‬עד היום‪ :‬הקמת תשתית הנדסית‪ ,‬ניהול של פיתוח מנועי בוכנה וסילון בתעשיות‬
‫הביטחוניות והאקדמיה עבור הצרכים של משרד הביטחון ‪ /‬מפא"ת‪.‬‬
‫כהונה בדירקטוריונים‬
‫‪IAS Israel Aircraft Services , Yuma Arizona, USA‬‬
‫‪Commodore Aviation , Miami Florida, USA‬‬
‫‪Ramco/Bedav, New Jersey, USA‬‬
‫‪Euralair, Le Bourget, France‬‬
‫‪Air Littoral, Marseilles, France‬‬
‫קורטוריון של הטכניון‬
‫מכון התקנים הישראלי‬
‫פרסים ותעודות הוקרה‬
‫"פרס התנדבות" עירית יהוד‪.‬‬
‫‪" 3‬פרסי קפלן" )‪ ( 1987, 1983 , 1972‬אשר ניתנו ע"י נשיא המדינה‪.‬‬
‫תעודות הוקרה של‪ :‬חיל האויר‪ ,‬רפא"ל‪ ,‬התעש"א‪ ,‬לשכת המהנדסים‪.‬‬
‫מעט"ר ‪/‬מפא"ת‪.US ARMY ,‬‬
‫פרס ר' מפא"ת ‪,‬משרד הבטחון על "חשיבה יוצרת"‪.‬‬
‫"חבר בכיר" של ‪ Senior Member of SME:‬ו – ‪.AUVSI‬‬
‫‪146‬‬
‫ציפי האופטמן – חן‬
‫האלקושי ‪ 4‬תל אביב ‪6407304‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫טלפון קווי‪03-644-5945 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-482-6494 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬
‫רקע אישי‬
‫נולדתי בפולין‪ .‬במלחמת העולם השניה ביליתי שנתיים בגטו קרקוב ובשנתיים האחרונות‬
‫הסתתרתי אצל משפחה נוצרית‪ .‬אחרי המלחמה למדתי במשך שלוש שנים בבית ספר עברי‬
‫"תרבות"‪ ,‬בו תכנית הלימודים כללה בצד מקצועות חובה בפולנית גם את כל המקצועות‬
‫הנלמדים בכיתות מקבילות בארץ‪.‬‬
‫עליתי לארץ בשנת ‪ 1950‬היישר לכיתה ז' בבית ספר בלפור בתל אביב‪ .‬לא היו לי קשיים‬
‫רבים בלימודים‪ ,‬אבל את קליטתי בחברה אני חבה לחברתי יעל פעמוני‪ ,‬בת המחזור שלנו‪.‬‬
‫בהנהגתה הצטרפו למשימה גם כל התלמידים‪ ,‬ביניהם מדינה ביילין‪ ,‬שולה זוסמן‪ ,‬נורית‬
‫ריינס ואילנה מרוז‪ ,‬גם הן בנות המחזור‪ .‬לתיכון הגעתי כבר "קלוטה"‪.‬‬
‫שירות צבאי ולימודים‬
‫שירתתי שנתיים ביחידת מכ"מ בחיל האוויר‪ .‬באשר ללימודים ‪ -‬אני מיוחדת‪ .‬נדמה לי שאני‬
‫היחידה במחזור שלא סיימה לימודים אקדמיים‪ .‬פרשתי אחרי סמסטר אחד מבית הספר‬
‫למשפט וכלכלה בתל אביב‪ .‬למדתי תיכנות וניתוח מערכות בקורסים מקצועיים במסגרות‬
‫שונות‪.‬‬
‫עבודה‬
‫עבדתי במשך שלושים וחמש שנה ביחידות מיכון במוסדות ההסתדרות בפיתוח ותחזוקה של‬
‫מערכות גדולות לעיבוד נתונים ממוחשב‪ .‬תחילה כתוכניתנית‪ ,‬אחר כך כמנתחת מערכות‬
‫וכמנהלת פרוייקטים‪ .‬פרשתי בשנת ‪.2002‬‬
‫משפחה‬
‫בשנת ‪1958‬נישאתי לעמירם חוטימסקי – חן בן המחזור‪ .‬נולדו לנו שני ילדים‪ ,‬התגרשנו‬
‫בשנת ‪ 1972‬ונשארנו משפחה‪.‬‬
‫בננו דני הוא בן ‪ ,49‬ועובד במיקרוסופט בארצות הברית‪ .‬הוא אבא לשלושה בני ‪.23,19,13‬‬
‫בתנו נעמי היא בת ‪ ,46‬מורה לאנגלית בתל אביב‪ ,‬אמא לשניים בני ‪.4 ,8‬‬
‫התנדבות‬
‫בשנת ‪ 1993‬הצטרפתי לקבוצת מתרגמי עדויות ביד ושם‪ .‬כך ניצלתי את ידיעת הפולנית שלי‬
‫להנגשת עדויות ניצולי השואה לחוקרים ולבני משפחה‪ .‬עסקתי בעבודה זו כעשר שנים‪.‬‬
‫משנת ‪ 2002‬אני מתנדבת בעמותת ליל"ך – לחיות ולמות בכבוד‪ .‬העמותה מפיצה "צוואות‬
‫בחיים" לאי‪-‬הארכת חיים באמצעים מלאכותיים בסיום החיים‪ .‬אני ממליצה לכולכם לחשוב על‬
‫הנושא‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫ראובן גרונאו‬
‫כתובת‪ :‬רחוב כרמיה ‪ ,7‬ירושלים‬
‫טלפון קווי‪02-5633113 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-5934338 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫בגדתי בעיר הולדתי תל אביב לטובת עיר הנצח‪ ,‬אך לבי מלא הרהורי כפירה‪.‬‬
‫לאחר קריירה מזהירה כמ‪.‬פ‪ .‬בצה"ל )במסגרת הגדנ"ע(‪ ,‬נקלעתי עם ידידיי לכיתה יורם בן‬
‫פורת ויורם גרוס ללימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ומשם לא נחלצתי‪ .‬לאחר ה‪MA-‬‬
‫יצאתי לקולומביה )האוניברסיטה‪ ,‬לא לקנות סמים‪ (...‬להשלמת הדוקטוראט‪ ,‬ומאז ‪1967‬‬
‫לימדתי במחלקה לכלכלה ב‪ .Hebrew U. -‬הקמתי דורות תלמידים הרבה‪ ,‬ורבים מהם אף‬
‫מודים שנהנו בשיעורים ולמדו משהו‪ .‬על כך גאוותי‪.‬‬
‫פרסמתי את מכסת הספרים והמאמרים הנדרשת כדי לקבל את הפרופסורה‪ ,‬ובעשרים‬
‫השנים האחרונות הקדשתי חלק גדול מזמני לפעילות מקצועית בתחום המדיניות הציבורית‪.‬‬
‫שימשתי כיו"ר וחבר במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות שעסקו בתמחור ובתחרות‬
‫בשירותים הציבוריים )בתקשורת‪ ,‬בענף החשמל‪ ,‬בתאגידי המים העירוניים‪ ,‬בבתי הזיקוק‬
‫ובנמלים(‪ ,‬ואני רואה עצמי אחראי )קצת( להורדת תעריפי הטלפוניה‪ ,‬העלאת תעריפי המים‬
‫ופיצול בתי הזיקוק‪.‬‬
‫הייתי חבר בוועדה לבחינת ההשכלה הגבוהה ואני שמח שחלק מהמלצותיה ממומש בעצם‬
‫ימים אלה‪ ,‬ואני משמש זה ‪ 8‬שנים כיו"ר הוועדה לקביעת שכרם של חברי הכנסת‪ ,‬מבלי‬
‫שאקח אחריות למעשיהם‪ .‬לפני כשנה התמניתי לחבר הוועדה המוניטארית של בנק ישראל‪,‬‬
‫מה שאומר שאחת לחודש )"ביום שני שלפני יום רביעי האחרון בחודש"( אני שותף לקביעת‬
‫הריבית‪.‬‬
‫לפני כחמש שנים פרשתי מההוראה ובזמן שנותר אני מסייע למשרד התקשורת להעביר את‬
‫הרפורמה בשוק הנייח‪ ,‬אני מסייע לוועדה מטעם משרד המשפטים לגבש המלצות ביחס‬
‫לדמי מזונות‪ ,‬אוהב את שמונת נכדי ועובד בגינה‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫ראובן דר – בידרמן‬
Reuven Dar - Biderman
Address: 171 N Church Lane, Penthouse #2
Los Angeles, California 90049
Phone: 310-440-0864
E-mail: [email protected]
Sport Achievements at Tichon A
Reuven Biderman, Mordechai Halperin, Arieh Levin and Amiram Shefet won the 100X4 Relay
race at the 1955 national high schools competition.
Reuven won the 1955 Tel Aviv high schools championship in gymnastics in the vault (argaz)
competition.
Reuven and his Hapoel Tel Aviv youth soccer team won a special cup tournament in 1955 in
Nicosia, Cyprus. It was the first time ever that an Israeli youth soccer team played abroad.
Military Service:
Served at the Armored Corps (Shirion). Fought in the 1956 Sinai War.
Education:
1958-1962: Technion, Israel Institute of Technology, BSc in Mechanical Engineering.
1963-1965: University of Southern California (USC), MSc in Mechanical Engineering.
Professional Career
1962-1963:
Armored Corps Works, Israel. Participated in the conversion of the
Centurion Tank from NATO specifications to a new and significantly
improved Israeli specifications. Talks started on designing a new Israel tank.
1965-1966:
(2 years) C. F. Braun Corp., Alhambra, California. Design of Refineries and
Chemical Plants.
1966-1968:
(2 years) Northrop Corp., Hawthorn California. Design and Construction of
the main fuselage of the Boeing 747 commercial aircraft, the Jumbo Jet.
1968-1970:
(2 years) Lockheed Aircraft Corp., Burbank, California. Design and
Construction of the L-1011 commercial aircraft.
1970-1972:
(2 years) Litton Ship Systems Corp., El Segundo, California. Design and
construction of a new submarine hunter Destroyer for the American Navy.
1972-2009:
(37 years!) The Aerospace Corporation, El Segundo, California.
A non profitable organization (a brain trust) under contract to the American
Air force, Space and Missile Systems Center (SMC) in support of Military
Applications in space. It included:
(a) 9 years, as a structural engineer, in the Engineering Division.
Participated in the design of many satellites and launch systems.
(b) 2 years, as a Project Engineer, in Shuttle Integration with military
satellites, until the first Shuttle disastrous failure.
(c) 16 years, as a Project Engineer, in the Space Launch Systems Group,
the Titan IV Launch Vehicle Division. Responsible for the design,
construction, testing, integration and operation of the Payload Fairing (PLF).
The PLF is a huge Aluminum structure, 86 foot high (about ten floors) and 12
foot in diameter. It protects satellites during flight through the atmosphere.
Participated in numerous launches from Cape Canaveral and Vandenberg Air
Force bases.
(d) 10 years, as Senior Project Leader in the field of "Risk Management
for Space Systems", in the Corporate Chief Engineer Office. This office is
responsible for streamlining all the processes as applied to the field of Space
System Engineering across all Air Force projects.
Family
I married Dina Wiesenfeld, the love of my life, in Tel Aviv, in 1960. Dina is also from Tichon A,
graduated in 1957. We moved to Los Angeles, California in 1963.
149
We have a daughter, Nily, and a son, Jonathan, 3 lovely grandsons, Daniel, Micah and Noah.
I lost Dina to Leukemia in 1995, at the young age of 56. She was a gifted artist, painter, and
later specialized in Xerography. She exhibited nationally and internationally,
Life after Retirement
I am happy in my retirement. I enjoyed my professional life with all its challenges, but I may
worked a bit too long. Now, I am living in the here and now, and I embrace life with all my
heart. I enjoy good movies, plays, and music. I have a wonderful friend, her name is Lily.
‫עם אשתי המנוחה דינה‬
‫ שנות עבודה‬37 ‫טקס הפרישה אחרי‬
150
‫ראובן חורש – באומגרטן‬
‫כתובת‪ :‬עמדן ‪ ,2‬תל‪-‬אביב‬
‫טלפון קווי‪03.604.3880 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.459.5397 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫צנחנים‬
‫‪55-91‬‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫טכניון‬
‫‪58-62‬‬
‫אונ‪ .‬ת"א‬
‫‪67-69‬‬
‫אונ‪ .‬ת"א‬
‫‪69-71‬‬
‫אונ‪ .‬קולומביה‬
‫‪72-76‬‬
‫המכללה‬
‫‪92-95‬‬
‫למנהל‬
‫רס"ר בית חולים שדה מוצנח‬
‫רס"ר‬
‫הנדסת תעשייה‬
‫כלכלה‬
‫מנהל עסקים‬
‫מנהל עסקים‪-‬מימון‬
‫משפטים‬
‫חיפה‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫ניו יורק‬
‫ת"א‬
‫מוסמך‬
‫‪B.A‬‬
‫‪MBA‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪LLB‬‬
‫ישראל‬
‫ישראל‬
‫ישראל‬
‫ארה"ב‬
‫ישראל‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫המכללה למנהל‬
‫‪86-89,92‬‬‫‪96‬‬
‫מרכז אקדמי פרס‬
‫‪-2006‬‬
‫ת"א‪ ,‬רשל"צ‬
‫דיקאן‬
‫רחובות‬
‫רקטור‬
‫תפקידים ממלכתיים‬
‫ממשלה‬
‫‪99-01‬‬
‫ירושלים‬
‫מנהל עסקים‬
‫מנכ"ל משרד התמ"ס‬
‫שליחויות‪ ,‬השתלמויות ותפקידים בחו"ל‬
‫יועץ פיננסי‬
‫הבנק‬
‫‪1976‬‬
‫העולמי‬
‫יועץ פיננסי‬
‫בזק‬
‫‪94-97‬‬
‫מרצה‬
‫שונים‬
‫‪73-09‬‬
‫וושינגטון‪ ,‬ארה"ב; סן פאולו‪ ,‬ברזיל‬
‫הודו‪ ,‬הונגריה‪ ,‬ארה"ב בריטניה‬
‫ניו יורק‪ ,‬פריז‪ ,‬הלסינקי‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬טייפה‪,‬‬
‫סינגפור‬
‫יזמויות של הקמה וניהול עסקים‬
‫מפעל האצות אילת‬
‫‪85-91‬‬
‫בעלים ויו"ר פעיל‬
‫פעילות התנדבותית קהילתית ‪ /‬ציבורית‬
‫מר"צ‬
‫‪02-10‬‬
‫אמון הציבור‬
‫‪05-11‬‬
‫בית הדין להגבלים עסקיים‬
‫‪03-10‬‬
‫יו"ר ועדת הכספים‬
‫יו"ר המועצה הציבורית‬
‫שופט‪-‬נציג ציבור‬
‫פעילות נוכחית‬
‫מרכז אקדמי‬
‫‪-2006‬‬
‫פרס‬
‫רקטור‬
‫מנכ"ל‬
‫רחובות ישראל‬
‫‪151‬‬
‫פרופסור‬
‫רות זוזובסקי – אולצ'יק‬
‫כתובת‪ :‬ויתקין ‪ 14‬תל אביב‬
‫טלפון קווי‪5463776 :‬‬
‫טלפון נייד‪0544212980 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫איפה הייתי ומה עשיתי‬
‫תנועת חיי מציגה יציבות ואולי גם שמרנות‪.‬‬
‫אני מתגוררת היום במרחק פסיעה מבית הספר העממי בו למדתי ומבית ילדותי בו חייתי‬
‫מגיל שנתיים ועד גיל עשרים וחמש ואני עוסקת מזה חמישים שנה בתחום התוכן שאותו‬
‫למדתי‪.‬‬
‫למדתי בכיתה ח‪, 5-‬הביולוגית )גרטן ולהב המורים המיתולוגיים( ובאופן טבעי פניתי ללימודי‬
‫הביולוגיה‪ .‬תחילה באוניברסיטה העברית בגבעת רם‪ -‬הרכבות העמוסות בסטודנטים בימי א‬
‫ו‪-‬ה בשבוע‪ ,‬ועם נישואי למוטי עברתי לאוניברסיטת תל אביב בקמפוס אבו כביר‪.‬‬
‫בין לבין שירתי בצבא בחיל המודיעין‪ -‬הבית הירוק )פדאיון‪ ,‬המשטרות( ובקריה בתל אביב‬
‫כמפענחת תצלומי אוויר )מלחמת סיני(‪.‬‬
‫למרות האספירציות המחקריות שהיו לי )מדאם קירי כסמל(‪ ,‬מצאתי את עצמי מורה‬
‫לביולוגיה בסמינר הקיבוצים שבו אני עובדת מראשית שנות השישים ועד עצם היום הזה‪.‬‬
‫גם היום כשאני נשאלת לזהותי המקצועית אני נוטה להשיב "מורה לטבע"‪ ,‬בעוד שלמעשה‬
‫אינני מורה לטבע אלא "חוקרת חינוך" שזהו עיסוקי העיקרי‪.‬‬
‫מראשית שנות השבעים ובהמשך ללימודי התואר השני בחינוך‪ ,‬אני עובדת גם במרכז לחינוך‬
‫מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫במכללה מלאתי תפקידים רבים‪ .‬אהבתי בעיקר את שנותיי כמורה לטבע ‪,‬את‬
‫הטיולים‪,‬ההוראה בשטח‪ ,‬גם הדרכתי מורים בבתי ספר‪,‬עסקתי במחקר‪ ,‬ריכזתי מגמות‬
‫ומסלולים וכיום אני עומדת בראש תכנית לתואר שני המעניקה לבוגרי אוניברסיטאות במגוון‬
‫דיסציפלינות‪ ,‬תואר שני בהוראה ותעודת הוראה במקצוע אותו למדו בלימודי התואר הראשון‬
‫שלהם‪.‬‬
‫באוניברסיטה עסקתי בתחומים רבים‪ .‬התחלתי ככותבת ומעריכה של תכניות לימודים‬
‫במדעים‪ ,‬תחום שהזין את עבודת המסטר שלי‪,‬ומשנות השמונים התחלתי להשתתף בביצוע‬
‫מחקרי הערכה בינלאומיים רחבי היקף של הישגים לימודיים וברבות הימים הפכתי לנציגה‬
‫הישראלית של מה שכונה "מתאם ארצי של המחקר"‪ .‬נתוני המחקרים הללו שמשו אותי‬
‫בכתיבת עבודת הדוקטורט שאותה התחלתי וסיימתי בגיל מאוחר יחסית‪.‬‬
‫ההשתתפות במחקרים הבינלאומיים פתחה בפני "עולם" תרתי משמע‪ .‬נחשפתי‬
‫למתודולוגיות חדשניות במחקרי הערכה‪ ,‬לאנשים החשובים ביותר בתחום ולקובעי מדיניות‬
‫חינוך במדינות שונות‪ .‬הפעילות גם הניבה ביקורים בארצות רבות שנציגיהן השתתפו‬
‫במחזורי המחקרים הרבים שבהם השתתפתי‪.‬‬
‫עקב בצד אגודל ביצעתי את המחקרים‪ ,‬סיכמתי את ממצאיהם‪ ,‬השתתפתי בעיצוב מדיניות‬
‫החינוך בדרגים הגבוהים של משרד החינוך‪,‬פרסמתי מאמרים רבים וספרים ועליתי בסולם‬
‫הדרגות האקדמי המקובל במכללות האקדמיות לחינוך עד ל"מעלת" פרופסור‪.‬‬
‫מזה עשר שנים אני "פנסיונרית" אבל עדיין מועסקת בשתי העמדות ‪ -‬מכללת סמינר‬
‫הקיבוצים ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב‪ .‬ועד כמה שהדבר יהיה תלוי בי אמשיך‬
‫בעיסוקיי אלו כל עוד יהיה לי מה להציע ויהיה מי שיחפץ בי‪.‬‬
‫בתחום האישי‪ -‬מנישואי הראשונים למוטי )עדיין חברים( יש לנו שני בנים וארבעה נכדים‪ ,‬בני‬
‫‪10-21‬‬
‫נשואה בשנית למנחם יפתח הפלמחניק‪ ,‬מזה עשרים וחמש שנה‪ ,‬אותו אני אוהבת ומעריכה‬
‫מאד‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫רות סירקיס – ארליך‬
‫כתובת‪ :‬רח' נחום גוטמן ‪ 30‬רמת אביב ‪ , 69343‬תא דואר‪ 39035 :‬תל אביב ‪61390‬‬
‫טלפון קווי‪03.642.8865 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.206.4289 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫השירות הצבאי שלי היה בגדוד תותחנים ‪ 403‬כסמלת תרבות וסעד‪ .‬לאחריו למדתי בבית‬
‫הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים וקבלתי תואר ‪ BA‬בעבודה‬
‫סוציאלית‪ .‬בזמן הלימודים התחתנתי עם בן המחזור רפי סירקיס שלמד אז בטכניון‪.‬‬
‫בוסטון‬
‫לאחר קבלת התואר עבדתי כמדריכה ב"מרכז כרמל" – המרכז הבינלאומי שהוקם בחיפה על‬
‫ידי משרד החוץ )מש"ב( במטרה להכשיר נשים מנהיגות מארצות מתפתחות‪ .‬ב‪ 1962-‬נסענו‬
‫רפי ואני לבוסטון שם נולדו שתי בנותינו‪ ,‬תמר ונורית‪ .‬בבוסטון נחשפתי לנפלאות‬
‫הקולינאריה‪ ,‬לספרי הבישול והמגזינים הצבעוניים שהיו בשפע‪ ,‬למסעדות‪ ,‬לשווקים העשירים‬
‫ולתוכניותיה הטלוויזיוניות האגדתיות של ג'וליה צ'יילד‪.‬‬
‫כשחזרנו ב‪ ,1965-‬המשכתי לעבוד כעובדת סוציאלית במחקר על נוער חירש בבית הלן‬
‫קלר‪ ,‬ובמקביל פיתחתי את נושא הקולינאריה שעניין אותי מאוד‪ .‬בשנת ‪ 1967‬התחלתי‬
‫לכתוב עבור מגזין 'את'‪ ,‬שהוקם ונערך על ידי טומי לפיד‪.‬‬
‫לוס אנג'לס‬
‫בשנת ‪ 1968‬שוב ארזנו מזוודות‪ ,‬וגם סל‪-‬קל עם הבן דניאל שנולד בישראל‪ .‬הפעם נסענו‬
‫ללוס‪-‬אנג'לס כי רפי התמנה להיות הקונסול הכלכלי של ישראל בכל מערב ארה"ב‪ .‬רפי מילא‬
‫את התפקיד הדיפלומטי שלו‪ ,‬ואני שימשתי עזר כנגדו‪ .‬בנוסף המשכתי לעבוד עם מגזין 'את'‪.‬‬
‫ערכתי את מדור האוכל והכנתי כתבות מצולמת על אוכל בינלאומי‪ ,‬שלא היה ידוע אז בארץ‪,‬‬
‫כמו אוכל צרפתי‪ ,‬איטלקי‪ ,‬הודי‪ ,‬תאילנדי‪ ,‬מקסיקני‪ .‬בנוסף כתבתי באנגלית עבור רשת‬
‫עיתונים יהודיים )‪ (JTA‬שהופצו בארה"ב מחוף אל חוף‪ .‬בלוס אנג'לס גם ראו אור שני ספרי‬
‫הבישול הראשונים שלי‪ ,‬בשפה האנגלית‪ A Taste of Tradition :‬וגם ‪Food from Israel‬‬
‫)המורים שלי לאנגלית בטח היו גאים בי(‪.‬‬
‫ספרי בישול פורצי דרך‬
‫חזרנו לישראל בסוף ‪ 1972‬ולאחר מלחמת יום כיפור )‪ (73‬התחלתי לכתוב את ספרי‬
‫"מהמטבח באהבה" )עם כל הנסיעות שלנו – לא "הפסדנו" אף מלחמה(‪ .‬הספר יצא ב‪-‬‬
‫‪ ,1975‬בהוצאת זמורה‪-‬ביתן‪ -‬מודן והיה "בסט סלר" מיידי‪ .‬גם הספר השני‪ ,‬שהוצאתי באותה‬
‫שנה – "ילדים מבשלים" – זכה להצלחה רבה‪ .‬שני הספרים האלה מוגדרים על ידי אנשי‬
‫אקדמיה כספרים פורצי דרך אשר היוו את "קו פרשת המים" בתחום ספרי הבישול בישראל‪.‬‬
‫מאז המשכתי לכתוב ספרים ומאמרים על אוכל ובישול‪ ,‬גסטרונומיה וקולינאריה‪ .‬בין ‪ 1973‬ל‪-‬‬
‫‪ 1980‬השתתפתי בתוכנית הרדיו "כאן בבית" ושידרתי מתכון שבועי‪ .‬היו לי כמה שיתופי‬
‫פעולה עם הטלוויזיה ובעשר השנים האחרונות יש לי אתר אוכל באינטרנט‪:‬‬
‫‪www.sirkis.co.il‬‬
‫הקמת בית הוצאה לאור‬
‫בשנת ‪ 1984‬הקמנו‪ ,‬רפי ואני‪ ,‬חברה להוצאה לאור בשם "ר‪.‬סירקיס מוציאים לאור בע"מ"‪.‬‬
‫החברה מתמקדת בספרי בית ומשפחה כולל ספרי בישול‪ ,‬ספרי ילדים‪ ,‬ספרי דיאטה ועזרה‬
‫עצמית‪ .‬במשך השנים הוצאנו לאור למעלה מ‪ 100-‬ספרים‪ ,‬מהם כ‪ 15-‬ספרי בישול שלי‪.‬‬
‫רבים מהספרים שלנו הפכו לרבי מכר‪ ,‬יש לנו בקטלוג ספרים שזכו בפרסים וספרים שתורגמו‬
‫לשפות שונות‪ .‬עכשיו אנחנו מפעילים את החברה בשיתוף עם בית ההוצאה לאור של ידיעות‬
‫אחרונות‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫בתקופה האחרונה אני מנסה לעשות "סדר בניירות" ולמיין ולתייק את הפרסומים שלי‪.‬‬
‫מסתבר שבין הכתיבה במגזין "את"‪" ,‬מעריב היום"‪ ,‬מגזין "גורמה"‪" ,‬יין וגורמה" ועוד עיתונים‬
‫ומגזינים ‪ -‬כמות הפרסומים מגיעה לכמה אלפים של פריטים‪ .‬מלבד מתן המתכונים תיעדתי‬
‫ביקורים במסעדות בכל רחבי העולם‪ ,‬מפגשים עם שפים חשובים כתבתי דיווחים על מקומות‬
‫ייצור של מזון – יינות‪ ,‬שוקולדים‪ ,‬גבינות וכד'‪ ,‬וגם סיפורים על תערוכות מזון‪ ,‬שווקים‬
‫מעניינים ועוד ועוד‪.‬‬
‫אחד הביקורים הכי מרגשים היה במטבחה של "הכוהנת" שלי – ג'וליה צ'יילד‪ .‬רפי ואני זכינו‬
‫להיות מוזמנים אל מטבחה המפורסם )הנמצא עכשיו במוזיאון הסמיתוניאן בוושינגטון(‬
‫ולאכול יחד עם בעלה פול‪ ,‬ארוחת צהרים שהיא הכינה לכבודנו‪.‬‬
‫משפחה‬
‫רפי ואני גרים בביתנו ברמת אביב‪ ,‬אנו הורים לשלושה ילדים שהביאו לנו עשרה נכדים‬
‫נהדרים‪.‬‬
‫ותודה לתיכון עירוני א'‬
‫אין לי ספק שעבודת החיים שלי‪ ,‬שזכתה להצלחה ולהכרה‪ ,‬מבוססת על היסודות הטובים‬
‫שהעניק לי בית הספר שלנו‪ .‬השאיפה למצוינות‪ ,‬הדגש על חריצות ועבודה קשה‪ ,‬הערכים של‬
‫למידה וחשיבה תרבותית רחבה‪ ,‬האהבה ללשון העברית וכן‪ ,‬אפילו ערכי הציונות – את כל‬
‫אלה קיבלתי בתיכון‪ .‬גם מהמורים וגם מחבריי ללימודים במחזור המופלא של ‪.1955‬‬
‫רותי ורפי והשף דניאל בולו ביניהם‬
‫‪154‬‬
‫רמי גביזון‬
‫כתובת‪ :‬שדרות החושן ‪ ,11/8‬מבשרת ציון‬
‫טלפון קווי‪02-6434792 :‬‬
‫טלפון נייד‪050-2280403 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫שירתתי כקצין תותחנים‪ .‬סופחתי לחיל המודיעין ושירתתי כקצין מודיעין במילואים‪.‬‬
‫לימודים‬
‫‪1962 – 1958‬‬
‫‪1964 – 1963‬‬
‫‪1970 – 1967‬‬
‫‪1972 – 1970‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1995 – 1994‬‬
‫‪2001 – 2000‬‬
‫עבודה‬
‫‪1967 – 1965‬‬
‫‪1972 – 1967‬‬
‫‪1977 – 1972‬‬
‫‪1980 – 1978‬‬
‫‪1994 – 1977‬‬
‫‪2000 – 1994‬‬
‫תואר ראשון בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון בחיפה )מים וקרקע(‪.‬‬
‫תואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון‪.‬‬
‫לימודי היסטוריה של המזרח התיכון וארכיאולוגיה של ארץ ישראל‬
‫באוניברסיטאות תל אביב וירושלים‪.‬‬
‫תעודה במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬התמחות בניהול‪.‬‬
‫קורס לליווי קבוצות לחו"ל‪.‬‬
‫קורס "היבטים סביבתיים בתכנון"‪ ,‬מטעם נש"מ‪ ,‬משרד הפנים והמשרד‬
‫לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫קורס יועצים לארגון וניהול‪ ,‬בית הספר למנהל עסקים ע"ש רקנאטי‪,‬‬
‫אוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫מהנדס תכנון כבישים וניקוז במע"ץ תל אביב‪.‬‬
‫מנהל המחלקה להידרוגרפיה בנציבות המים‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫סגן מנהל האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫נציג הממשלה בגופים ובארגונים שונים‪ ,‬ביניהם בוועד המנהל של "בצלאל"‪.‬‬
‫מדריך בקורס לליווי קבוצות לחו"ל מטעם משרד התיירות‪.‬‬
‫יועץ הנדסי למבקרי המדינה )ביניהם‪ :‬ד"ר נבנצאל והגב' מרים בן פורת(‪.‬‬
‫יועץ הנדסי לנציב תלונות הציבור‪.‬‬
‫הנחיה והשתתפות בביקורת של פרויקטים הנדסיים לאומיים שונים כגון‪" :‬ניהול‬
‫משק המים במדינה"‪" ,‬פרויקט נתיבי איילון"‪" ,‬פריסת צה"ל בנגב"‪ ,‬ופרויקטים‬
‫אחרים של מבנים‪ ,‬תשתיות אזרחיות וצבאיות‪,‬כבישים וכו'‪.‬‬
‫מנכ"ל המכון לפריון העבודה והייצור בתל אביב‪ .‬במכון היו מחלקות מקצועיות שונות‬
‫וכן מרכז הדרכה גדול ללימודי ניהול וטכנולוגיה‪ .‬למדו בו ‪ 10,000‬עד ‪12,000‬‬
‫תלמידים בשנה‪ .‬המכון פעל כיחידה עסקית שייעודה קידום הפריון והייעול במשק‪.‬‬
‫מדי שנה חילק המכון את "פרס קפלן" לארגונים ולמפעלים מצטיינים בפריון ובייעול‪.‬‬
‫הייתי נציג הממשלה בוועד המנהל של‪" :‬המרכז הישראלי לניהול"‪" ,‬לשכת מנתחי‬
‫מערכות"‪" ,‬המכון לקידום יחסי עבודה"‪" ,‬המועצה לבטיחות ולגיהות" ועוד‪.‬‬
‫משפחה‬
‫אשתי רבקה ז"ל השלימה תואר שלישי באימונולוגיה באוניברסיטת י‪-‬ם ועבדה כחוקרת סרטן בבית‬
‫הספר לרפואה בעין כרם‪ .‬ב‪ 1990-‬היא נפטרה ונותרתי עם שני ילדיי‪ .‬היום אני חי עם בת זוגי דליה‪.‬‬
‫החיים לאחר הפרישה‬
‫בשנת ‪ 2000‬פרשתי פרישה מוקדמת לגימלאות לאחר הפרטת המכון לפריון העבודה‪.‬‬
‫מאז אני נהנה לעסוק בנושאים שונים‪ ,‬בעיקר לימודי ארץ ישראל‪ .‬למדתי במכון אבשלום בת"א‬
‫ובמרכז יד בן צבי בי‪-‬ם וכן בקורסים של מכון ון ליר וב"אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫דליה זוגתי ואני יוצאים לטיולים עצמאיים‪ ,‬שאותם אני מתכנן בעצמי‪ ,‬במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫תמיד אהבתי שירה ומוזיקה והשתתפתי בחבורת "זמר שכזה" בקריית יובל בירושלים‪.‬‬
‫תמיכה בזולת וסיוע בקהילה‬
‫עם בת זוגי דליה הקמתי ספרייה ללימודי ארץ ישראל במדרשת "מיתרים" בבית גוברין שאליה‬
‫העברנו כ‪ 3,000-‬ספרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנחנו מתנדבים מדי שבוע‪ ,‬מזה שש שנים‪ ,‬בהדרכת קבוצת ילדים‬
‫ממוצא אתיופי ב"מרכז רחל" שבמתנ"ס עיר גנים בירושלים‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫רנה שעשוע – חסון‬
‫כתובת‪ :‬רח' הפלמ"ח ‪, 4‬רמת השרון ‪47203‬‬
‫טלפון קווי‪03-5406899 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-4406899 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫ארץ לידה‪ :‬בולגריה‪ ,‬שנת עליה‪1949 :‬‬
‫לימודים וצבא‬
‫למדתי משפטים תוך כדי השירות הצבאי‪ ,‬בלימודי ערב בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה‬
‫בתל אביב‪ .‬בשנת הלימודים הרביעית‪ ,‬האחרונה‪ ,‬בית הספר התאחד עם אוניברסיטת‬
‫ירושלים ונקרא‪" :‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ -‬השלוחה בתל אביב"‪ .‬תעודת הגמר שלי‬
‫ תואר ‪ - LLB‬היא מאוניברסיטת ירושלים‪ ,‬ותאריך הסמכה הוא ‪ .1962‬מקום העבודה‬‫הראשון שלי עד לסיום הלימודים )בערב( היה‪ :‬מזכירת ההנהלה של התעשייה האווירית )אז‬
‫"בדק מטוסים"( בניהולו של אל שוימר‪.‬‬
‫בצבא שירתתי כקצינת שיפוט בהג"א‪ ,‬גם במילואים‪ ,‬עד שהתחתנתי בשנת ‪1960‬‬
‫פעילות מקצועית‬
‫עו"ד עצמאית בתחומי דיני משפחה‪ ,‬מעמד האישה‪ ,‬דיני עבודה‪ ,‬עמותות ומלכ"רים ובנקאות‪.‬‬
‫‪ 2006 – 2000‬דירקטור בבנק לאומי לישראל‬
‫שופטת בבית הדין הציוני העליון של ההסתדרות הציונית‬
‫מייסדת ומנכ"ל ראשונה "מגזר ההתנדבות והמלכ"רים" כיום "מנהיגות אזרחית"‬
‫יועצת משפטית לנעמ"ת‬
‫פעילות ציבורית‬
‫א‪ .‬בלשכת עורכי הדין‪:‬‬
‫שופטת וסגן נשיא בית הדין המשמעתי הארצי‬
‫מייסדת ויו"ר ראשונה של הועדה למעמד האישה ולמעמד עורכת הדין‬
‫חברת המועצה הארצית‬
‫נציגת הלשכה במועצת הביטוח הלאומי )‪ 10‬שנים(‬
‫חברת הפורום ליחסים בינלאומיים ונציגת הלשכה בכנס ראשי לשכות בסופיה‪ ,‬בולגריה‬
‫חברת ועדות‪ :‬דיני משפחה‪ ,‬עמותות‬
‫ב‪ .‬ברשות המקומית‬
‫חברת המועצה המקומית רמת השרון‪:‬‬
‫יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה‬
‫יו"ר ועדת מכרזים‬
‫ג‪ .‬אירגוני נשים‬
‫יועצת משפטית לוויצ"ו ולנעמ"ת בנושא מעמד האישה‪.‬‬
‫במסגרת זו יעצה בהתנדבות גם לנשים מוכות‬
‫ממייסדות שדולת הנשים וחברת הנהלה‬
‫יו"ר הצוות המשפטי של שדולת הנשים‬
‫חברת המועצה הלאומית למעמד האישה‬
‫פעילות חברתית‬
‫יו"ר המועצה לקידום שי"ל )שירות יעוץ לאזרח( )בטרם הוקם "שכר מצווה"(‬
‫מייסדת ומנכ"ל ראשונה של "מנהיגות אזרחית" )מגזר ההתנדבות והמלכ"רים ( במשך ‪25‬‬
‫שנה הובילה את הארגון להיות הגורם המוביל בתחום האזרחי והחברתי בישראל‬
‫פעילות ציונית‬
‫חברת ועדת הבחירות המרכזית לקונגרס הציוני העולמי‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫פעילות בינלאומית‬
‫פעילה מזה ‪ 20‬שנה במסגרת "אגודת האו"ם בישראל" בהתנדבות מלאה‬
‫מכהנת כסגן נשיא וחברת הנהלה של הפדרציה העולמית של אגודות האו"ם‬
‫ארגון החברה האזרחית ‪WFUNA-WORLD FEDERATION OF UN ASSOCIATIONS‬‬
‫היועץ לאו"ם‪.‬‬
‫מייצגת את עמדותיה של ישראל בפורומים בינלאומיים )פעילות הסברה(‬
‫מאמרים‬
‫מאמרים וראיונות בעיתונות מקומית וזרה‬
‫פרסים‪/‬אותות כבוד‬
‫אות נשים במשפט של הלשכה לשנת ‪2009‬‬
‫אות המופת – יקירת העיר רמת השרון לשנת ‪2010‬‬
‫עניין הראוי לציון מיוחד‬
‫מצגת על הצלת יהדות בולגריה ‪ -‬מוזיאון "יד ושם"‬
‫אמה של השופטת ניצה מימון שעשוע‬
‫משפחה‬
‫נשואה לעו"ד אליהו שעשוע‬
‫אם לשלושה וסבתא לחמישה וחצי‬
‫‪157‬‬
‫רפאל דנקנר‬
‫כתובת‪ :‬רוגוזין ‪ ,51/9‬אשדוד‪ .‬ת‪.‬ד‪ ,5124 .‬אשדוד ‪77151‬‬
‫טלפון קווי‪08-8557226; 077-7001717 :‬‬
‫טלפון נייד‪052-7828031 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫שירות צבאי‬
‫בסדיר‪ :‬נשק‪ ,‬במילואים‪ :‬שמירות‬
‫דרגת שחרור טוראי‪ ,‬נכה צה"ל‬
‫חיל שריון‬
‫½ שנה‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫תואר‬
‫עיר‬
‫פקולטה‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫חיפה‬
‫ארכיטקטורה‬
‫טכניון‬
‫‪B.Arch.‬‬
‫‪1956-60‬‬
‫תעודה‬
‫ת"א‬
‫לימודי עיר ואזור‬
‫‪ 81-1979‬אונ' ת"א‬
‫תפקידים ציבוריים‬
‫הערות‬
‫עיר‬
‫תפקיד‬
‫מוסד‬
‫שנים‬
‫דימונה‬
‫מהנדס העיר‬
‫‪ 70-1966‬עירייה‬
‫אשדוד‬
‫מהנדס העיר‬
‫‪ 88-1970‬עירייה‬
‫תחולה של החוק הירדני‬
‫ביתר עילית‬
‫מהנדס העיר‬
‫‪ 92-1991‬עירייה‬
‫מחוז מרכז‬
‫‪ 2004-95‬מש' הפנים חבר ועדה מחוזית רמלה‬
‫מינויים אד הוק‬
‫חיפה‪ ,‬ג'דידה‪,‬‬
‫‪ 2010-99‬מש' הפנים חוקר בתכניות‬
‫חוסניה‪ ,‬טמרה‬
‫השתלמויות ותפקידים בחו"ל‬
‫‪ 1966-1960‬אדריכל במשרדי תכנון בדנמרק )קופנהגן(‪ ,‬אנגליה )לונדון(‪ ,‬ושוויץ )ברן(‪,‬‬
‫שנתיים בכל אחת מהמדינות‬
‫פעילות קהילתית וציבורית‪:‬‬
‫הערות‬
‫עיר‬
‫תפקיד‬
‫מסגרת‬
‫שנים‬
‫דימונה‪ ,‬אשדוד‬
‫ארצי‬
‫הנהלה‬
‫רוטרי‬
‫מ‪1966-‬‬
‫ארצי‬
‫‪ 1998-1968‬מהנדסי ערים הנהלת האיגוד‬
‫אשדוד‬
‫‪ 2008-1974‬המשמר האזרחי‬
‫יו"ר ו' קבלה‪ 4 ,‬שנים ועדת ביקורת‬
‫ארצי‬
‫האיגוד הישראלי לתכנון‬
‫מ‪1975-‬‬
‫הנהלה‪ ,‬יו"ר ועדת ביקורת‬
‫ארצי‬
‫ארגון בוגרי הטכניון‬
‫מ‪1980-‬‬
‫הנהלת המוזיאונים‪ .,‬הנהלת הספריה אשדוד‬
‫מ‪1992-‬‬
‫יו"ר ועדת ביקורת‬
‫הפורום הציבורי לאיכות הסביבה אשדוד‬
‫מ‪2000-‬‬
‫פעילות נוכחית‬
‫הערות‬
‫עיר‬
‫תפקיד‬
‫מסגרת‬
‫שנים‬
‫באר שבע‬
‫חבר ועדת ערר מחוזית ‪ -‬דרום‬
‫מ‪2006-‬‬
‫באר שבע‬
‫חבר הועדה לדיור לאומי ‪ -‬דרום‬
‫מ‪2011-‬‬
‫ועדה מחוזית לתכנון ולבניה‬
‫נצרת עילית‬
‫חוקר הבית‬
‫מש' הפנים‬
‫מ‪2012-‬‬
‫חונך ועדות מקומיות כל הארץ‬
‫מש' הפנים‬
‫מ‪2013-‬‬
‫משפחה‬
‫ב‪ 1989-‬נפטר מלופוס דורון בגיל ‪.16‬‬
‫ב‪ 1992-‬נפטרה רעייתי האדריכלית מסרטן‪ .‬כיום עם בת זוג – רחל‪.‬‬
‫אב ל‪ 2-‬בנים וסב גאה ל‪ 10-‬נכדים‪ 2 .‬מהם בצבא‪.‬‬
‫ארבעה לא למדו בבתי ספר‪ ,‬אחד מהם בן ‪ ,14‬לומד ל‪ 2-‬תארים‪.‬‬
‫תחביבים‬
‫צילום ועשיית מגזרות נייר‪ .‬היו לי תערוכות‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫רפאל לוין‬
‫כתובת‪ :‬דור דור ודורשיו ‪ 9‬ירושלים‬
‫טלפון קווי‪02-5637181 :‬‬
‫טלפון נייד‪:‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫מתוך וויקיפדיה‪:‬‬
‫ביוגרפיה‬
‫פרופסור רפאל דוד לוין נולד ב‪ 1938-‬באלכסנדריה והוא פרופסור בחוג לכימיה‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬לוין מוכר בעולם כאחד מאבות תחום הדינמיקה בחקר‬
‫הכימיה וכמי שהביא לגילויים רבים‪ ,‬שהפכו את המחקר בתחום הזה לנושא מדעי מרכזי‪.‬‬
‫לאורך כל שנות עבודתו המדעית‪ ,‬עסק בהבנה התיאורטית של התוצאות שהושגו בניסיונות‬
‫ושרטט מטרות חדשות לעבודה‬
‫בדינמיקה מולקולרית‪ ,‬ובדרך זו חזה תופעות חדישות ִ‬
‫המדעית‪.‬‬
‫לימודים‬
‫לאחר שסיים את לימודי המוסמך שלו באוניברסיטה העברית )‪ ,(1960‬עבר ללימודי דוקטורט‬
‫באוניברסיטאות נוטינגהם ואוקספורד שבאנגליה‪ .‬בשנת ‪ 1968‬סיים את לימודיו ואת שני‬
‫תוארי הדוקטור במתמטיקה ופילוסופיה וחזר למכון לכימיה באוניברסיטה העברית כפרופסור‬
‫מן המניין הצעיר באקדמיה הישראלית )בן שלושים(‪ .‬בהמשך עבר לעסוק בננו‪-‬כימיה‪,‬‬
‫בהתקנים מולקולריים‪ ,‬בכימיה קוונטית וחישובית‪.‬‬
‫פרסים‬
‫חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ‪ ; 1974‬חתן פרס "קרן וולף" בכימיה לשנת ‪1988‬‬
‫)יחד עם יהושע יורטנר(; פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת ‪ ;1979‬פרס רוטשילד‬
‫)‪ ;(1992‬פרס א‪.‬מ‪.‬ת )‪.(2002‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫פרופ' לוין משמש כחבר באקדמיות הלאומיות למדעים בישראל‪.‬‬
‫בארצות הברית נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב‪1995-‬‬
‫וכחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ב‪1999-‬‬
‫באירופה חבר האקדמיה המלכותית הדנית למדע והמועצה האקדמית של ארכיון אלברט‬
‫איינשטיין‪.‬‬
‫פרסומים‬
‫בספרו הראשון‪ ,‬שיצא לאור ב‪ ,1974-‬הניח את היסודות של תחום הדינמיקה המולקולרית‬
‫כנושא מדעי מרכזי העומד בפני עצמו‪ .‬הוא פרסם עשרות ספרים ומאמרים בתחומי הכימיה‬
‫והמדע ותרומתו למחקר זכתה להכרה מקיפה בספרות המדעית‪ .‬כמו כן העמיד דורות של‬
‫תלמידים‪ ,‬שעוסקים בתחום החדש שהגדיר‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫רפאל סירקיס‬
‫כתובת‪ :‬רח' נחום גוטמן ‪ 30‬רמת אביב ‪ , 69343‬תא דואר‪ 39035 :‬תל אביב ‪61390‬‬
‫טלפון קווי‪03.642.8865 :‬‬
‫טלפון נייד‪054.206.4288 :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫קצת לפני כולם‪...‬‬
‫לימודים ועבודה‪ ,‬צבא והמצאות‬
‫אימי‪ ,‬הייתה על פי ההגדרות של היום אם חד‪-‬הורית דה‪-‬פקטו‪ ,‬כי אבי התגייס לצבא הבריטי והיה‬
‫במקומות רחוקים ‪ 6‬שנים‪ .‬בגיל חמש וחצי היא החליטה שהגיע הזמן שאלך לבית ספר‪ ,‬ובדרך אקח‬
‫את אחי בן השלוש למעון של אמהות עובדות‪ .‬וכך‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬לקחתי על עצמי את האחריות על‬
‫מישהו קטן ממני‪.‬‬
‫בבית הספר התיכון‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬החליטו הורי להישמע לקריאה "מן העיר אל הכפר" והם עברו‬
‫ליישוב הספר מושב משמר השבעה‪ .‬לא היה שם חשמל‪ ,‬והיה קשה לעשות שיעורים לאור עששית‬
‫נפט‪ .‬המסתננים‪ ,‬תושבי בית דגון לשעבר‪ ,‬הכירו היטב את הפרדסים ובאו בלילות לגנוב‪ ,‬ולכן הייתי‬
‫צריך להשתתף בתורנויות השמירה במושב‪ .‬כדי שאצליח לעמוד בדרישות של תיכון עירוני א' עזבתי‬
‫את הבית‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬וגרתי לבד בתל אביב‪ .‬תחילה ברחוב בוקי בן יוגלי ואחר כך בצריף משלי‬
‫בשכונת נורדייה‪.‬‬
‫עם תום הלימודים בתיכון‪ ,‬היות והייתי צעיר ולא גויסתי מייד‪ ,‬וכדי לרכוש מקצוע מועיל‪ ,‬קצת לפני‬
‫כולם‪ ,‬למדתי בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה טכנאות ראדאר‪ ,‬על מכשירי ראדאר ימיים‬
‫אמריקניים ישנים ממלחמת העולם‪ ,‬ששימשו את ישראל להגנה אווירית‪ .‬הלימודים הסתיימו ומלחמת‬
‫סיני פרצה וצרפת שלחה מכשירי ראדאר חדישים לניהול קרבות אוויר‪ .‬לא היה זמן לטירונות ונזרקתי‬
‫מייד למים העמוקים של עבודה במשמרות סביב השעון‪ ,‬להחזיק את המכשירים החדישים פועלים‪.‬‬
‫כדי לא לבזבז זמן התחלתי ללמוד בטכניון ערב תוך כדי השירות הצבאי והצלחתי בתוך שנתיים‬
‫להשלים שנה ראשונה‪ ,‬עד לשחרור בדרגת סמל‪ .‬במהלך הלימודים בטכניון עבדתי בפרויקט מחקר‬
‫של הצי האמריקאי על תקשורת לצוללות הנמצאות מתחת לקרח של הקוטב הצפוני‪ .‬עבודה‬
‫במשמרות סביב השעון‪ .‬וכך‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬פעלתי במסגרת אמריקאית בשיטות אמריקאיות‬
‫וכמובן באנגלית‪ ,‬כשאני עדיין סטודנט בטכניון‪.‬‬
‫במהלך הלימודים פיתחתי רעיון לתצוגה תלת ממדית‪ .‬הטכניון החליט לרשום את ההמצאה כפטנט‬
‫בינלאומי‪ ,‬והייתי הסטודנט הראשון שזה קרה לו‪ ,‬קצת לפני כולם‪ .‬כדי לא לבזבז זמן סידר לי הטכניון‬
‫מקום עבודה בארצות הברית‪ ,‬בתקווה ששהותי שם תעזור בשיווק ההמצאה‪ .‬סיימתי את הלימודים‬
‫בהנדסת אלקטרוניקה בהצטיינות‪ .‬ומייד‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬יצאנו לדרך רותי‪ ,‬אני ותמי בבטן ביציאה‬
‫הראשונה מהארץ ישר לבוסטון‪.‬‬
‫בבוסטון עבדתי בימים בחברת ‪ ,HP‬וכדי לא לבזבז זמן למדתי בלילות באוניברסיטת נורטאיסטרן‪.‬‬
‫זאת כמובן במקביל לעבודה מול עורכי הפטנטים בניו יורק‪ ,‬ומול חברות הענק של הממסד הביטחוני‬
‫האמריקאי מחוף לחוף‪ .‬סיימתי את לימודי המסטר בהצטיינות‪ ,‬וקצת לפני כולם חזרנו בפעם‬
‫הראשונה לישראל‪.‬‬
‫תעשייה אווירית ודיפלומטיה‬
‫הצטרפתי לתעשייה האווירית והשתתפתי בהקמת מחלקת האלקטרוניקה הרפואית בחברת אלתא‪.‬‬
‫קצת לפני כולם יצאו לשוק המכשירים הרפואיים שפיתחתי והם גם הופיעו‪ ,‬קצת לפני כולם על בולים‬
‫ישראליים‪.‬‬
‫כדי לא לבזבז זמן‪ ,‬כשראיתי מכרז לתפקיד נספח כלכלי בארה"ב הגשתי את מועמדותי‪ ,‬ניגשתי‬
‫לבחינות מיון ולשמחתי הייתי בעל התוצאות הגבוהות ביותר‪ ,‬ולכן יכולתי לבחור את המקום שבו‬
‫אשרת‪ .‬בחרתי בקליפורניה כי האמנתי שמשם יכולות להגיע השקעות טכנולוגיות בישראל‪ .‬וכך‪ ,‬קצת‬
‫לפני כולם‪ ,‬יצאתי‪ ,‬כבר עם שלושה ילדים‪ ,‬למערב הפרוע‪.‬‬
‫בשנות השירות בקליפורניה עסקתי בעידוד הייבוא של סחורות ישראליות לשם‪ ,‬ובמקביל בעידוד‬
‫חברות אמריקאיות להשקיע בישראל‪ .‬כדי לא לבזבז זמן נרשמתי ללימודי תעודה במנהל עסקים‬
‫באוניברסיטת ‪ UCLA‬בשעות הערב‪ ,‬ולשמחתי סיימתי את הלימודים בהצטיינות‪.‬‬
‫סיבוב שני של שירות צבאי ופעילות בעסקי טכנולוגייה‬
‫החזרה לארץ הייתה בסינכרוניזציה למלחמת יום כיפור‪ .‬גויסתי למילואים במו"פ ‪ /‬מאל"א‪ ,‬קיבלתי‬
‫דרגת במ"ק ועבדתי על כמה פרויקטים מסווגים‪ .‬פרויקט לא מסווג שאני יזמתי‪ ,‬קצת לפני כולם‪,‬‬
‫התייחס לשימושים צבאיים בפקסימיליה‪ ,‬שאותה הכרתי בין שלל הטכנולוגיות של קליפורניה‪.‬‬
‫עם השחרור משירות המילואים הממושך הקמתי‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬חברת טכנולוגיה בשם אלקטיס‪.‬‬
‫ההישג הגדול שלה היה להביא את ישראל למקום הראשון בעולם של שימוש בפקסימיליות ביחס‬
‫‪160‬‬
‫לגודל האוכלוסייה‪ .‬ולכן‪ ,‬כדי לא לבזבז זמן‪ ,‬וקצת לפני כולם‪ ,‬פתחתי חברות אחיות בדרום אפריקה‬
‫ובסיליקון ואלי‪ .‬המסעות כמה פעמים בשנה לקרבות הסמוראי עם יצרני הפקסימיליה ביפן למשא‬
‫ומתן על התנאים המסחריים והדרישות שהיפנים דורשים – פתחו לפני את המזרח הרחוק‪.‬‬
‫באמצע שנות ה‪ ,90-‬קצת לפני כולם‪ ,‬מכרתי את שלוש חברות הטכנולוגיה למשקיעים שהיו מעוניינים‬
‫בהן‪ .‬כדי לא לבזבז זמן‪ ,‬וקצת לפני כולם יזמתי קשרים עם ממשלות טייוואן‪ ,‬הונג קונג וסינגפור לעזור‬
‫להן לאתר טכנולוגיות ישראליות מעניינות לפרויקטים של שיתופי פעולה‪ ,‬לארגן שם סמינרים‪ ,‬ולארח‬
‫בארץ משלחות‪ .‬ואת זה אני עושה עד היום‪.‬‬
‫ספרי בישול‪ ,‬ספרי ילדים וצעצועים‬
‫קצת לפני כולם‪ ,‬עזרתי לרות להקים ולתפעל את חברת ההוצאה לאור שלה‪ .‬התעסקתי בטכנולוגיות‬
‫העריכה‪ ,‬הסדר‪ ,‬ההדפסה והכריכה‪ ,‬ובלוגיסטיקות של אחסון ושינוע‪ .‬מספרי בישול צמחה החברה גם‬
‫לכוון של ספרי ילדים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שאני הכנתי‪ ,‬היה של תמונות תלת ממדיות בטכנולוגיה שנקראה‬
‫‪ . Magic Eye‬סדרת ספרי ילדים נוספת‪ ,‬אותה כתבתי יחד עם שלוש מנכדותי‪ ,‬קצת לפני כולם‪,‬‬
‫נקראה ‪ SudoKids‬והיא של חידות סודוקו קטנות לילדים‪ .‬את הספרים האלה הצלחנו למכור‬
‫לחברות גדולות בגרמניה‪ ,‬צרפת וארה"ב ולייצר עבורן מכולות של ספרים בישראל )בתחרות עם‬
‫יצרנים מסין(‪.‬‬
‫ספרי הסודוקו שייצרנו היו על הגבול בין ספר לצעצוע‪ ,‬והם פתחו לי כיוון חדש של התעסקות – פיתוח‬
‫צעצועים‪ .‬פיתחתי שתי משפחות של צעצועים חדשניים‪ ,‬קצת לפני כולם‪ ,‬ואיתן אני מתעסק כשיש לי‬
‫קצת זמן פנוי‪.‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫הייתי חבר בהנהלות לשכות המסחר הדו‪-‬לאומיות עם ארה"ב‪ ,‬אנגליה‪ ,‬דרום אפריקה ויפן‪ .‬הצטרפתי‬
‫לאגודת דורשי הטכניון לפני שנים רבות וכיום אני חבר בוועדת הביקורת של הארגון‪ .‬קיבלתי‬
‫מהטכניון תואר עמית כבוד בשנת ‪ ,2010‬ונבחרתי כחבר הקורטוריון‪.‬‬
‫ילדים ונכדים‬
‫שניים משלושת ילדיי חזרו בתשובה‪ ,‬ואנחנו עושים ביחד מאמצים לשמור‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬על הקשר‬
‫המשפחתי הטוב‪ .‬יש לי עשרה נכדים‪ ,‬כשהגדולה היא קצינה במודיעין‪ ,‬והקטן הולך לחיידר‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫שאול בר‪-‬עוז )מאיו(‬
‫כתובת‪ :‬רח' נורדאו ‪ ,18‬הרצליה ‪46594‬‬
‫טל'פקס‪09-9570534 :‬‬
‫נייד‪054-4423445:‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫צבא‬
‫לאחר סיום הלימודים בתיכון התגייסתי ושרתתי בחיל השריון )חר"מש(‪ .‬במסגרת שירות‬
‫החובה השתתפתי במבצע קדש )‪ .(1956‬לאחר מכן שרתתי שנים רבות במילואים במסגרתו‬
‫השתתפתי במלחמת ששת הימים )‪.(1967‬‬
‫לימודים‬
‫לאחר השירות הצבאי התחלתי את לימודי באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה‬
‫למשפטים‪ .‬אחרי ארבע שנות לימוד קיבלתי תואר מוסמך למשפטים והתחלתי את תקופת‬
‫ההתמחות‪,‬שהייתה אז שנתיים‪.‬‬
‫התמחות‬
‫התמחיתי שנה בבית המשפט העליון )השופט המנוח צבי ברנזון(‪ ,‬חצי שנה בפרקליטות מחוז‬
‫תל‪-‬אביב )הגב' ויקטוריה אוסטרובסקי‪-‬כהן‪ ,‬פרקליטת מחוז המרכז(‪ ,‬חצי שנה אחרונה‬
‫במשרד עורכי‪-‬דין מ‪.‬זליגמן ושות'‪ .‬באוקטובר ‪) 1963‬שהיא גם שנת נישואי( הוסמכתי‬
‫לעריכת‪-‬דין‪.‬‬
‫במקביל להתמחותי בירושלים למדתי שנה באוניברסיטה בקורס למינהל עסקים‪.‬‬
‫עבודה‬
‫לאחר תקופת ההתמחות המשכתי בעבודתי במשרד זליגמן‪ ,‬משרד שבו למדתי רבות בנזיקין‬
‫)אצל עו"ד מקס קריצמן ז"ל(‪ ,‬תעבורה וליטיגציה‪ .‬מתוך רצון לגוון את ידיעותיי עברתי לעבוד‬
‫במשרד יזהר הררי ושות'‪ ,‬משרד שהתמחה בדיני רשויות מקומיות‪ ,‬אותן ייצג‪ .‬הופעתי רבות‬
‫בשמן בבתי המשפט‪,‬ושמשתי כיועץ משפטי חיצוני לעיריית בת‪-‬ים‪ .‬בתום תקופה של כשלוש‬
‫שנים פתחתי משרד עצמאי‪ .‬בהמשך הרחבתי את משרדי בצירוף שותף ומאוחר יותר‬
‫העסקנו מתמחים ועורכי‪-‬דין שכירים‪ .‬זכיתי לאמן דורות רבים של מתמחים‪.‬‬
‫בעת תחילת עבודתי היו עורכי הדין מועטים ועסקו בכל ענפי המשפט‪.‬כך עשיתי גם אני תוך‬
‫דגש על נזיקין ותעבורה‪ .‬הופעתי בבתי המשפט‪ ,‬על כל ערכותיהם‪ ,‬כמעט מדי יום‪-‬ביומו‪.‬‬
‫אהבתי את ההופעות בבית המשפט ונהניתי מעבודתי כפרקליט פעיל הן במשפט אזרחי והן‬
‫במשפט פלילי‪ .‬מסיבה זו לא נעתרתי לפניות שנעשו אלי לשפיטה‪ ,‬שנראתה לי מקובעת‪ ,‬לא‬
‫מאתגרת ומשעממת‪ .‬במשך תקופת עבודתי קיבלתי רשיון לשמש כנוטריון וכן עברתי‬
‫השתלמות בגישור‪.‬‬
‫החיים אחרי הפרישה‬
‫לפני כחמש שנים סגרתי את משרדי ויצאתי לגימלאות‪ ,‬אם כי אני ממשיך לטפל בלקוחות‬
‫וותיקים מביתי ונותן יעוץ משפטי‪ .‬השנה ימלאו חמישים שנים להיותי עורך דין ואני חייב לציין‬
‫שלא היה לי רגע דל ונהניתי מאד מעבודתי‪.‬‬
‫גיליתי מהר מאד שיש חיים גם אחרי העבודה‪ .‬פרט לעיסוק מועט עפ"י בחירה במקצוע אני‬
‫קורא הרבה‪ ,‬שומע הרצאות מגוונת בנושאים שונים שמעניינים אותי ‪ -‬כמו תנ"ך‪ ,‬פסיכולוגיה‪,‬‬
‫מדעי המדינה‪ .‬אני נהנה משחייה כמעט מדי יום וטוב לי להתעורר ליום לא לחוץ שבו יש לי‬
‫‪162‬‬
‫בחירה מה לעשות בהמשכו‪ .‬במקום להתרכז בספרות מקצועית )פסקי דין‪,‬חוקים ושאר‬
‫פרסומים משפטיים( אני נהנה לקרוא ספרות יפה שלא תמיד יכולתי להקדיש לה זמן‪.‬‬
‫משפחה‬
‫השנה תמלאנה חמישים שנים לנישואי‪ .‬יש לי בת ושני בנים שאחד מהם הוא פרופ' לארכו‪-‬‬
‫זואולוגיה באוניברסיטה בחיפה‪ .‬מהם נולדו לנו שבעה נכדים‪ ,‬מגיל שנתיים ועד גיל עשרים‬
‫ושלוש‪ ,‬ארבעה בנים ושלוש בנות‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫שולמית וינשטיין – זוסמן‬
‫כתובת‪ :‬רחוב בילטמור ‪ 8‬תל אביב ‪62194‬‬
‫טלפון קווי‪03-6059717 :‬‬
‫טלפון נייד‪054-4595120 :‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫קיצור תולדות הזמן שלי‬
‫דרכינו נפרדו לפני ‪ 57‬שנים‪ .‬לא ייאמן כמה מהר עבר הזמן‪ .‬מאז הלכתי במסלול הרגיל של‬
‫שירות צבאי‪ ,‬לימודים‪ ,‬נישואים‪ ,‬עבודה אינטנסיבית )במקביל(‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכדים ופנסיונריות‪.‬‬
‫אז קצת ביתר פירוט‪:‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫את שירותי הצבאי עשיתי בחיל המודיעין‪ ,‬ומייד לאחריו התחלתי בלימודיי‪ .‬למדתי כימיה‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחיתי בכימיה אורגנית‪ .‬בתקופה ההיא למדו ישירות‬
‫לתואר שני )‪ .(MSc‬במחזור הלימודים שלנו פגשתי את מאיר ונישאתי לו בשנת הלימודים‬
‫השלישית‪ .‬אנחנו נשואים עד היום הזה בשמחה ובאושר‪.‬‬
‫עבודה ופעילות אקדמית‬
‫בעבודתי עסקתי תמיד במחקר‪ .‬עשיתי דוקטורט בכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫לאחריו יצאתי לפוסט דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון‪.‬‬
‫חזרתי למכון ויצמן‪ ,‬שם עבדתי עד פרישתי‪.‬‬
‫בתקופת עבודתי במכון יצאתי לשנת שבתון )‪ (1985‬ב‪ NIH-‬בארה"ב‪.‬‬
‫בתקופת עבודתי האחרונה‪ ,‬כ‪ 15-‬שנים‪ ,‬עבדתי עם פרופ' עדה יונת בחקר מבנה הריבוזום‪,‬‬
‫עליו קיבלה את פרס נובל‪.‬‬
‫משפחה‬
‫במשפחה‪ :‬נולדו לנו ‪ 3‬ילדים‪ 2 ,‬בנות ובן אחד‪ .‬לכל אחד מהם ‪ 3‬ילדים )‪ 2‬בנות ובן אחד(‪.‬‬
‫נכדה אחת כבר סיימה את שירותה הצבאי והיא כעת סטודנטית בירושלים‪ 4 .‬מנכדינו‬
‫משרתים כעת בצבא כאשר אחד מהם הוא עתודאי – גם כן כימאי‪.‬‬
‫אז זהו קיצור תולדות הזמן שלי‪ .‬נקווה לטוב‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫שולמית קרייטלר – אלבלינגר‬
‫כתובת‪ :‬רחוב ישראליס ‪ ,8‬תל אביב ‪6438208‬‬
‫טלפון קווי‪ 03-5227185 :‬או ‪03-5238040‬‬
‫טלפון נייד‪054-4526434 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ילידת תל‪-‬אביב‪ 3 ,‬ביולי‪ .1938 ,‬נשואים מאד מאושרים עם פרופ' הנס קרייטלר ‪1964-‬‬
‫‪ .1993‬אלמנה משנת ‪ .1993‬אם לרון שנולד בשנת ‪ .1970‬סבתא לשני נכדים נפלאים‪ :‬יונתן‬
‫שהוא כעת בן ‪ 10‬ותמרה שהיא כעת בת ‪.8‬‬
‫הכשרה‬
‫ב‪.‬א‪ .‬בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן‪1960 ,‬‬
‫לימודי מסטר בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן‪1960-61 ,‬‬
‫דוקטורט בפסיכולוגיה )בהצטיינות יתרה( באוניברסיטת ברן בשוויץ‬
‫פוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל בארה"ב‪1968-1969 ,‬‬
‫תעסוקה‬
‫משנת ‪ 1964‬באוניברסיטת תל אביב במחלקה לפסיכולוגיה‬
‫משנת ‪ 1988‬בדרגת פרופסור מן המניין‬
‫משנת ‪ 2007‬פרופסור אמריטוס‬
‫וכן עבודה כפרופסור לפסיכולוגיה בתקופות שונות באוניברסיטאות הרוורד‪ ,‬פרינסטון‪ ,‬ייל‬
‫בארה"ב‪ ,‬באוניברסיטת בואנוס איירס בארגנטינה‪ ,‬באוניברסיטת וינה באוסטריה‬
‫משנת ‪ 1995‬עד ‪ :2007‬ראש היחידה לפסיכו‪-‬אונקולוגיה במרכז הרפואי איכילוב תל אביב‬
‫משנת ‪ :2007‬ראש המרכז למחקר בפסיכו‪-‬אונקולוגיה במרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫עיקר העיסוק המחקרי‬
‫‪ .1‬בפסיכולוגיה בריאותית‪ :‬חקר גורמי הסיכון הפסיכולוגיים למחלות‪ ,‬בעיקר סרטן‪ ,‬והשפעת‬
‫מחלות על איכות החיים וההתמודדות של החולים‪.‬‬
‫‪ .2‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ :‬תהליכי ייחוס ובניית מובן וחשיבה יצירתית;‬
‫‪ .3‬ניבוי ושינוי התנהגויות במסגרת התיאוריה של האוריינטציה הקוגניטיבית שיצרתי ביחד‬
‫עם הנס קרייטלר‪.‬‬
‫תעסוקה נוכחית‬
‫פרופסור מן המניין אמריטוס‪ ,‬משרה מלאה בהוראה ומחקר באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בית‬
‫הספר למדעי הפסיכולוגיה‪ ,‬ובאוניברסיטת חיפה בפקולטה למקצועות הבריאות‪ .‬ראש המרכז‬
‫למחקר בפסיכו‪-‬אונקולוגיה במרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‪ .‬פסיכולוגית מומחית‬
‫בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה רפואית‪ .‬עיקר הפעילות שלי‪ ,‬כל השנים וגם בהווה‪ ,‬הוא‬
‫בהוראה של סטודנטים‪ ,‬במחקר ובטיפול בבני אדם‪ .‬בשני העשורים האחרונים אני מטפלת‬
‫כמעט אך ורק בחולי סרטן ובני משפחותיהם‪ .‬את העבודה המחקרית שלי פרסמתי במאמרים‬
‫)יותר מ‪ 200-‬בכתבי עת מדעיים( ובספרים )יותר מ‪.(15-‬‬
‫‪165‬‬
‫שמעון מלין‬
Shimon Malin
Address: 110 Arbor Hill Common #34
Brattleboro, VT 05301. USA.
Phone: 802-490-2130
E-mail: [email protected]
Childhood and High School
I was born in Tel Aviv in 1937. My father was an engineer, working for the city
of Tel Aviv at that time. I became passionate about physics at an early age; I
first attempted to read a translation of Einstein’s book Relativity when I was
seven years old. I was deeply disappointed when my mother told me that I
would have to wait a few years before I could understand it.
From high school years, I recall a prank in a history lesson with Mr. Ben-Zvi.
Others may remember it as well. Every time Ben-Zvi started to speak, a
“Chalilit” began to play. Ben-Zvi was climbing up the wall when he couldn’t
control the playing of the “Chalilit”. He was so mad that when I finally emerged
from behind a white sheet of paper that said “Ha’mechalel,” he pushed me
violently. Zarchi felt he had to apologize to my parents for it, and Ben Zvi gave
me a B+ for that semester. (It appears that he didn’t dare giving me a lower
grade.)
Army and Studies
I went to The Hebrew University right after high school, before my military
service. The famous physicist Julio Racah taught me how to study physics
rigorously, and he also taught me the equation physics = joy. I completed my
masters’ thesis under the talented and thoughtful guidance of Amos de-Shalit
at the Weitzman Institute; I remember Amos fondly.
In the spring of 1963, after completing my military service with a unit preparing
for the first computer, I received a fellowship from the Japanese government,
awarded to one Israeli student annually to pursue any field of study in Japan. I
left for two years to live in Japan. There I studied physics at the University of
Tokyo under Prof. Yamaguchi. While absorbing the new environment and
learning the culture and language. In the summer of 1965 I sailed from Tokyo
to New York City on a Zim cargo ship, in first class conditions (A free passage
arranged by a Zim official that we befriended in Tokyo). From New York, I
traveled to Boulder, Colorado, for graduate studies at the University of
Colorado.
Research, Teaching, Publications and Academic Activities
I completed my PhD in Physics at the University of Colorado Boulder in 1968.
My dissertation was about the position operator in quantum mechanics.
I taught at Colgate University, in New York State, from 1968 to 1977, at Ben
Gurion University from 1977 to 1980, and again at Colgate from 1980 until I
retired in 2007. I also taught physics at Cornell University during a few
summers in the 1970s.
My research was published in numerous articles in professional journals and
in two books written in collaboration with my friend, the late Moshe Carmeli:
Representations of the Rotation and Lorentz groups (Marcel Dekker, 1976),
and Introduction to Spinors (World Scientific Publishing, 2006). Throughout
my academic career I maintained a strong interest in philosophy and often
166
taught interdisciplinary courses. I developed a course on Physics and
Philosophy that became highly sought after, and that led me to write a book
for non-scientists, Nature Loves to Hide: Quantum Physics and the Nature of
Reality – A Western Perspective (Oxford University Press, 2001). In the book,
I created two fictional characters who converse with me, the author, about the
nature of reality under the new quantum paradigm. A revised, second edition
of this book was published in 2012 (World Scientific Publishing).
Family and Other Interests
Tova and I were married in 1960. Our first son, Nadav, was born in Tokyo in
1964; our second son, Yonatan, was born in Boulder, CO, in 1967; and our
daughter, Daniella, in 1969, in Norwich, NY. They are all accomplished and
successful professionals. All three are married and we are happy saba and
savta to five wonderful granddaughters ages 3-15. We are fortunate to have
two of our children live near by.
We live in the beautiful state of Vermont, in a house that Nadav, with the help
of his siblings and many friends, built for us when he was just out of college. It
is located on a 10-acre area amidst woods and meadows with a stream
running through it.
Over the years I have written many short essays. A selection of essays, titled
The Eye that Sees Itself, was published by Morning Light Press in 2004. A
private edition of a collection of poems was published by Morning Light Press
in 2007.
In 1992, I was diagnosed with Parkinson’s. For the first few years symptoms
were mild, the monster didn’t start showing its true face till later. By 2003 I
could no longer continue to teach. But later that year I was fortunate to
undergo surgery, DBS (Deep Brain Stimulation) that miraculously restored my
ability to function. I retired at age 70 in 2007.
Recently, I have been painting again, having done that in the past during
several different periods, and I exercise daily, sometimes in a pool. Naturally,
there are growing limitations but I find support from friends and family whose
visits I enjoy greatly.
167
‫שרה בן‪-‬ראובן – אפרַימי‬
‫כתובת‪ :‬רמב"ם ‪ 3‬רמת השרון ‪47235‬‬
‫טלפון קווי‪ ;03-5407791 :‬טלפון נייד‪054-5954077 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪http://sara.benreuven.com/ :‬‬
‫קורות חיים‬
‫‪1937‬‬
‫‪1955-1943‬‬
‫‪1957-1955‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪1972-1960‬‬
‫‪1974-1973‬‬
‫‪2003-1974‬‬
‫מ‪1958-‬‬
‫נולדתי בתל אביב להורים יוצאי פולין וליטא‪.‬‬
‫לימודים בבתי‪-‬הספר לדוגמא ותיכון עירוני א'‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫שירות חובה צבאי בנח"ל‪.‬‬
‫תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובמקרא‪ ,‬באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל ובמקרא‪ ,‬באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫מורה למקרא‪ ,‬בית‪-‬הספר התיכון ע"ש עמוס דה שליט‪ ,‬רחובות‪.‬‬
‫מורה למקרא‪ ,‬בית‪-‬הספר התיכון ע"ש אהרון קציר‪ ,‬רחובות‪.‬‬
‫מרצה למקרא ולספרות עברית‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצים‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫נשואה לאברהם )רמי( בן‪-‬ראובן‪ ,‬פרופסור אמריטוס לכימיה‪ ,‬אוניב' תל אביב‬
‫משפחה‬
‫ליוויתי את בעלי רמי ב‪ 1963-‬להשתלמות הבתר‪-‬דוקטורט שלו בוושינגטון‪ .‬שם נולדו שני‬
‫ילדינו הראשונים אהוד )אודי( וגילי‪ .‬לאחר שובנו לרחובות‪ ,‬נולדה בארץ בתנו הקטנה רוני‪.‬‬
‫רמי עבר ב‪ 1973-‬ממכון ויצמן לאוניברסיטת תל אביב‪ .‬שם כיהן כראש המחלקה לכימיה‬
‫בשנים ‪ 1980‬עד ‪ 1984‬והתמנה ב‪ 1982-‬לחבר מועצת קרן וולף‪.‬‬
‫לאחר שהתקבלתי לעבודה בסמינר הקיבוצים‪ ,‬העתקנו את מגורינו מרחובות לרמת השרון‪,‬‬
‫ושם אנו גרים עד היום‪ .‬כשיצאנו שנינו לגמלאות ב‪ 2003-‬התחלתי לעסוק בכתיבה ספרותית‪,‬‬
‫בעזרתו של רמי‪.‬‬
‫הבן אהוד‪ ,‬בוגר תוכנית "תלפיות"‪ ,‬היה ממייסדי "אלגוטק" ואדריכל מערכות תוכנה‬
‫ב"צ'קפוינט"‪ .‬הוא נשוי ליעל לבית שלמי‪ ,‬ארכיטקטית לשעבר ומדריכת יוגה בהווה‪ .‬השניים‬
‫מגדלים היום את ילדיהם )שתי בנות ובן( בניו יורק‪.‬‬
‫הבת גילי‪ ,‬ד"ר להוראת המתמטיקה‪ ,‬עובדת היום ב"אמדוקס" ברעננה‪ ,‬כיועצת בכירה‬
‫לחקר ניהול ביצועים‪ .‬היא נשואה לד"ר יעקב שמאע‪ ,‬לשעבר אל"מ בחמ"ן‪ ,‬והיום מייסד‬
‫ומנכ"ל "מינטיגו"‪ .‬נולדו להם בת ושני בנים‪ .‬הבת סיימה כבר את שירות החובה בצבא‪.‬‬
‫בתנו הצעירה רוני היא ארכיטקטית בכירה‪ ,‬שעבדה במשרדי "רני זיס" ו"יסקי‪-‬מור‪-‬סיון"‬
‫והיום במשרד "משה צור" בתל אביב‪ .‬היא נשואה לד"ר אורי העליון‪ ,‬חבר הנהלת "יואל גבע"‪.‬‬
‫להם נולדה בת יחידה‪.‬‬
‫ספרים‬
‫רחל ולאה‪ ,‬הוצאת עקד‪ ,‬תל אביב ‪ ,2005‬על קורות משפחת אימי בשואה‪.‬‬
‫הדסה וחוט השני‪ ,‬הוצאת אריאל‪ ,‬ירושלים ‪ ,2008‬על חייה ופועלה של הדסה קלוורי‪-‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬מייסדת מפעל הרקמה התימנית "שני"‪ ,‬הראשון מסוגו בארץ בשנת ‪.1925‬‬
‫)עם רמי(‪ :‬נשים עבריות בדמשק‪ ,1918 – 1917 :‬הוצאת אריאל‪ ,‬ירושלים ‪ ,2010‬על נשים‬
‫מהיישוב שחייהן הושפעו מאירועי פרשיות נילי ו"השומר" בדמשק‪.‬‬
‫)עם רמי(‪ :‬ילדי הר היער‪ :‬הילדים שנסעו ברכבות לחיים‪ ,‬הוצאת אריאל‪ ,‬ירושלים ‪,2011‬‬
‫על הילדים שהבריחה מייסדת עליית‪-‬הנוער רחה פריאר ליוגוסלביה‪ ,‬בשנים ‪.1941 – 1940‬‬
‫ספר בדפוס‪ :‬כעץ באפלת היער‪ ,‬על אהבותיה של לאה גולדברג והשפעתן על יצירתה‪,‬‬
‫הוצאת שוקן‪ ,‬תל אביב )תשע"ג(‪.‬‬
‫מאמרים‬
‫פרסומים בכתבים שונים‪ :‬בית מקרא )‪ ;(10‬יקינתון )‪ ;(4‬על הפרק )‪ ;(3‬ספר משה גולדשטיין‬
‫)‪ ;(1‬מצפת לירושלים‪ :‬ספר שושנה הלוי )‪.(1‬‬
‫מאמר בפסיפס )‪ :(1‬הדיאלוג בין שזר ורחל המשוררת‪ ,‬גיליון ‪ ,64‬סתיו ‪.2006‬‬
‫‪168‬‬
‫מאמרים בהארץ‪ ,‬מדור "תרבות וספרות"‪ ,‬בשנים ‪:(9) 2012 – 2010‬‬
‫משה פרנק‪ ,‬המורה הנשכח של לאה גולדברג‪ ,‬הוא המורה לתנ"ך מתיכון עירוני א'‪ ,‬אביו‬
‫של חבר מחזורנו‪ ,‬פרופסור יעקב דרורי‪.‬‬
‫המורה להיסטוריה מתיכון עירוני א' שפתח בפני יעקב שבתאי את שערי התופת של‬
‫שׁילֺה‪.‬‬
‫שׁוּס ֶטר‪ִ -‬‬
‫דנטה‪ ,‬הוא מורה מחזורנו הנערץ‪ ,‬יוסף ְ‬
‫ְקה‪ ,‬אהובה ההודי של לאה גולדברג בבּוֹן‪.‬‬
‫מיהו הלילה הבא אל האוח?‪ ,‬על ַפד ֶ‬
‫אוּפּין‪ ,‬ידידה של לאה גולדברג‬
‫אינני רוצה להפסיד ידיד‪ ,‬שהוא לי הרבה מאוד‪ ,‬על יוסף ִ‬
‫מקיבוץ אפיקים‪ ,‬אשר את ‪ 42‬מכתביה אליו גיליתי טמונים בעליית גג‪.‬‬
‫האיש הזה מילא את הפונקציה שלו‪ ,‬עשה משהו בשביל הספרות העברית‪ ,‬על מורה‬
‫לצרפתית מ"אליאנס" שהיה מקור ההשראה ל"אהבתה של תרזה די מון" של לאה גולדברג‪.‬‬
‫נפשי שלי בתופת‪ ,‬על ציורי השמן שציירה לאה גולדברג בהשפעת דנטה‪.‬‬
‫מי היא שירה של עגנון?‪ ,‬הלא היא בת‪-‬דמותה של הדסה קלוורי‪-‬רוזנבליט‪.‬‬
‫שלי נעשה שלו‪ ,‬על הסופר ש‪ .‬שלום והשפעתו על "שירה" של עגנון‪.‬‬
‫ַפּוּס ָטה‪,‬‬
‫)עם רמי(‪ :‬אינני מזרע ישראל‪ ...‬אל נא ייפקד מקומי בין המנויים‪ ,‬על ולדיסלב ְחר ְ‬
‫פולני קתולי שריגש את ביאליק ואת אורי‪-‬צבי גרינברג בבקיאותו בשפה ובספרות העברית‪.‬‬
‫שרה )לבית אפרַימי( ורמי בן‪-‬ראובן היום‬
‫‪169‬‬
‫שרונה קומם – איגרא‬
‫כתובת‪ :‬התיבונים ‪ 9‬ירושלים‬
‫טלפון קווי ‪02-5630662:‬‬
‫טלפון נייד‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫צבא ולימודים‬
‫במסגרת העתודה האקדמאית‪ ,‬התקבלתי לאוניברסיטה העברית ללימודי פסיכולוגיה‪ .‬לאחר‬
‫שהתברר שבאותה שנה לא התאפשרו בירושלים לימודי פסיכולוגיה כחוג ראשי‪ ,‬אישרה‬
‫השלישות הראשית את נסיעתי לשווייץ לצורך לימודים באוניברסיטת ציריך ובמכון‬
‫לפסיכולוגיה יישומית‪ .‬בשנת ‪ 1961‬סיימתי את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ציריך‪.‬‬
‫חזרתי ארצה לשירות צבאי מלא כפסיכולוגית באבחון מועמדים לקצונה ורוב הזמן שרתתי‬
‫בוועדה הרפואית בחיל האוויר‪.‬‬
‫עבודה‬
‫‪ :1967 – 1963‬עבדתי כפסיכולוגית בתחנה לטיפול בילד ובנוער בירושלים ‪ -‬משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪ :2000 – 1980‬חזרתי לעבוד באותה תחנה )ע"ש אילן( של משרד הבריאות‪ .‬עבדתי שם‬
‫כפסיכולוגית קלינית בכירה ‪ -‬מדריכה בפסיכותרפיה‪ ,‬עד ליציאתי לפנסיה‪.‬‬
‫במשך כל אותן שנים‪ ,‬גם עבדתי‪ ,‬לתקופות‪ ,‬במשרות חלקיות‪ :‬בבית חינוך עיוורים‪ ,‬במרכז‬
‫הירושלמי להתפתחות המשפחה והילד‪ ,‬בהדרכה חודשית במרפאה לטיפול בילד בצפת‬
‫ובהתגיסויות ספוראדיות אחרות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬התקבל בכנסת "החוק לאישור ֶהסכֵּמים לנשיאת עוּ ָבּרים" )"חוק הפונדקאות"‬
‫בפי העם( ולצורך כך‪ ,‬מונתה על ידי משרד הבריאות ועדה רב‪-‬מקצועית‪" :‬הוועדה לאישור‬
‫הסכמים לנשיאת עוברים" – ועדת הפונדקאות‪ .‬בין השנים ‪ 2012 - 1996‬כיהנתי‬
‫כפסיכולוגית הקלינית של הוועדה‪ .‬מסוף שנות הששים‪ ,‬עסקתי בקליניקה הפרטית שלי‬
‫בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫נשואה ליצחק כמעט חמישים שנה‪ .‬שלושה ילדים‪ ,‬שלושה נכדים‪ .‬בתי היא מטפלת במוזיקה‪.‬‬
‫שני בניי יודעי ערבית ומשתמשים בשפה זו בעבודתם המקצועית‪ .‬הבכור‪ ,‬מנהל משרד‬
‫"אוריינטציה" לתרגומים מערבית ולערבית‪ .‬הצעיר‪ ,‬מנהל תחום החינוך בעמותת "יוזמות קרן‬
‫אברהם"‪.‬‬
‫פעילות נוכחית‬
‫הנאה מקשרי משפחה וחברה כמו גם קריאה‪ ,‬האזנה למוזיקה‪ ,‬סרטים ואמנויות‪ ,‬וכן לימוד‬
‫מתקדם של השפה הערבית המדוברת – כל אלה מעשירים את חיי‪ .‬כמו כן פעילות בקבוצת‬
‫"פסיכואקטיב" – אנשי בריאות הנפש לזכויות אדם‪.‬‬
‫הרהורים לעבר הלימודים בתיכון‬
‫אני שמחה שלמדתי ‪ 4‬שנים בקרב תלמידים משכילים‪ ,‬בעלי תחומי התעניינות מגוונים‪.‬‬
‫חברויות אישיות חמות ופתיחת אופקים רחבים‪ ,‬הם זיכרונות המלווים אותי לאורך השנים‪.‬‬
‫מורים ותובנות‬
‫מורים ומקצועות הזכורים לטובה‪ ,‬שהיו לנכס עבורי בהמשך הדרך‪ :‬ד"ר אלכס אהרונסון ‪-‬‬
‫ספרות אנגלית; ד"ר בנימין דה‪ -‬פריז ‪ -‬תלמוד; המורים עירון ולביא ‪ -‬לימודי ערבית‬
‫ספרותית‪.‬‬
‫ההחמצה של בית הספר ולא פחות‪ ,‬שלנו התלמידים‪ :‬אדישות ואטימות כלפי בעיות‬
‫חברתיות‪ ,‬אזרחיות ופוליטיות‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫תמר בורק – ברגר‬
‫כתובת‪ :‬רח אנדרסן ‪ 5‬תל אביב‬
‫טלפון קווי‪03.6411031 :‬‬
‫טלפון נייד‪050.8215520 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫למדתי באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמאית ושוחררתי מהמשך שרות צבאי‬
‫לרגל לידת בתי ‪.‬‬
‫למדתי מתמטיקה ופיסיקה ואת הדוקטורט במתמטיקה השלמתי בשנת ‪.67‬‬
‫לאחר מכן שהיתי בבוסטון בארה"ב ועבדתי במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת ברנדיס‪.‬‬
‫חזרתי ארצה‪ ,‬בשנת ‪ ,70‬למחלקה למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ועבדתי שם מספר‬
‫שנים‪.‬‬
‫בהמשך עבדתי בנושאי מו"פ בגופים שהיו קשורים למערכת הביטחון‪.‬‬
‫אני תושבת תל אביב‪ ,‬יש לי בת ובן ושתי נכדות‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫תמר ליפקוביץ – ארנון‬
‫‪Tamar Lipkowicz‬‬
‫‪Address: Rue du Mont Cenis 101,‬‬
‫‪Paris 75018, France‬‬
‫‪Telephone: +33.1.4254.2402‬‬
‫‪E-Mail: [email protected]‬‬
‫ובכן‪...‬‬
‫כל העולם ידע שמגיל ‪ 16‬הייתי מאד‪-‬מאד מאוהבת בליפי‪.‬‬
‫ליפי‪ ,‬יוג'ין ליפקוביץ'‪ ,‬היה צייר‪ ,‬גרוש ומבוגר ממני כמעט ב‪ 13-‬שנים‪ .‬בקיצור‪ ,‬כל מה‬
‫שההורים חולמים עבור ילדת החלומות הקטנה שלהם‪...‬‬
‫להוריי לא הייתה שום התנגדות‪ .‬לפחות הם לא נתנו לי להרגיש זאת‪.‬‬
‫כאשר פגשתי אותו‪ ,‬ליפי התכונן לנסוע לפריז‪ :‬העיר שעליה תמיד חלם ושבה רצה להשתלם‬
‫באמנותו‪.‬‬
‫"חכה לי" אמרתי לו "בעוד שנתיים תהיה תעודת הבגרות בכיסי ואני אסע אתך"‪.‬‬
‫אותן השנתיים נדמו כאין סופיות אבל לבסוף עברו‪ .‬התחתנו ועלינו על מטוס לפריז‪.‬‬
‫המדרכות בפריז היו קשות‪.‬‬
‫בשלוש השנים הראשונות לא תמיד שבענו‪ .‬גרנו במלון קטנטן וישן ברובע ה‪ .14-‬החדר היה‬
‫קטן‪ ,‬לא ממש מחומם בחורף‪ ,‬בלי מים חמים אך בעיקר קטן מלאפשר לבשל על הכיריים‬
‫הקטנות‪ ,‬להכיל את חפצינו‪ ,‬את כן הציור המתקפל של ליפי וכמה ציורים‪.‬‬
‫בהדרגה רכש ליפי מוניטין וזכה בחוזה עם גלריה‪ .‬מזכירת הגלריה‪ ,‬שהייתה כבר לא צעירה‪,‬‬
‫השכירה לנו ארבעה חדרי משרתים‪ ,‬בקומה העליונה של הבניין‪ ,‬ברובע העשירי של העיר‪.‬‬
‫אני הועסקתי כמזכירה של הקונסול הכללי של ישראל‪.‬‬
‫לבסוף התחלנו לחיות כמו שצריך‪.‬‬
‫ארבע שנים אחר כך ליפי עשה כברת דרך‪ .‬אחרי תערוכה גדולה של נופי פריז נמכרו‬
‫תמונותיו בהצלחה למגוון אספנים ולמוזיאון של אמנות מודרנית של העיר פריז‪.‬‬
‫ובקשר אלי‪ ,‬אחרי שהשתלטתי על השפה הצרפתית‪ ,‬אשר לא ידעתי מילה בהגיעי לפריז‪,‬‬
‫עזבתי את עבודתי בשגרירות והתחלתי לעבוד במזכירת ההנהלה של "צים‪-‬שוהם"‪.‬‬
‫זה אפשר לנו להקים את הסטודיו והמגורים באזור בין תחנת הרכבת ‪ gare de l'est‬ומועדון‬
‫‪.Follies Bergeres‬‬
‫עבדתי שש שנים ב"צים‪-‬שוהם" עד סגירת משרדיהם‪ .‬אחר כך עבדתי עם אל"מ גבי טורנר‬
‫ז"ל‪ .‬בשלב הבא גייסו אותי לעבוד עבור מנהל המגבית היהודית המאוחדת )‪ .(UJA‬הוא‬
‫נשלח באופן מיוחד לפריז‪ ,‬ממשרדי המגבית‪ ,‬על מנת ללמד את הצרפתים איך לאסוף את‬
‫התרומות‪ .‬נשארתי שם ‪ 13‬שנים ובמרוצתן ב‪ 1970-‬נולד בני אורי )‪ .(Ory‬בהמשך שכרו‬
‫אותי בתור מזכירת ההנהלה ואחר כך בתוך סגנית מנהל של ‪American Joint Distribution‬‬
‫‪ .Committee of Paris‬נשארתי שם ‪ 6-5‬שנים עד למותו של ליפי‪ ,‬אהובי וחברי לחיים ב‪-‬‬
‫‪.1987‬‬
‫החיים אחרי מותו של ליפי לא היו כמו מקודם‪ .‬נשארתי ללא עבודה‪ .‬אורי היה בן שש עשרה‬
‫וחצי עם כל הבעיות האופייניות לגיל זה‪ .‬כמו כל הצעירים היה לו רצון להתפוצץ‪ .‬מצידי היה‬
‫לי קושי רב להתגבר על היעלמותו של ליפי‪ .‬אבל לא הייתה לי ברירה אלא להמשיך להילחם‪.‬‬
‫תקופה זו הייתה קשה מאד‪ ...‬האבטלה גדלה‪ ,‬גילי התקדם והיה מאד קשה למצוא עבודה‬
‫קבועה‪ .‬הועסקתי בעבודות מזדמנות ובמיוחד במשך שנה אחת בסנאט‪ ,‬אשר היה מקום‬
‫העבודה האחרון שלי‪ ,‬ושאחריו בגיל ‪ 60‬יצאתי לפנסיה‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫בינתיים סיים אורי‪ ,‬בני‪ ,‬בהצטיינות את לימודי הפילוסופיה‪ .‬הוא מצא עבודה ותוך כדי עבודתו‬
‫בהוראה התחתן‪ .‬הוא עשה אותי מאושרת עם הולדת בתו‪ ,‬לילה )‪ .(Lila‬אך כחצי שנה לאחר‬
‫מכן הוא התגרש והבת נשארה בחזקת אמה‪ .‬הילדה לא הייתה מאושרת שם‪ ,‬ובהגיעה לגיל‬
‫עשר אמרה מפורשות שהיא מעדיפה לעבור לגור עם אביה‪ .‬היום היא בת שתים עשרה וחצי‪,‬‬
‫ולאחר מאבקים גדולים‪ ,‬היא חיה אצל הבן שלי וחברתו‪.‬‬
‫מאז שיצאתי לפנסיה למזלי לא עשיתי כלום‪ .‬אני שונאת את ההתנדבות היות וכל המוסדות‬
‫היהודיים שבהם עבדתי כל כך הרבה זמן ניגנו תמיד על המיתר הרגיש של "התנדבות‬
‫לטובת הקהילה" על מנת לנצל אותנו במקסימום אבל אף פעם לא פיצו אותנו בהתאם‪.‬‬
‫אני קוראת הרבה‪ .‬אני רואה את בני כאשר הוא פנוי‪ ,‬וכן נפגשת עם מספר חברים שעדיין‬
‫נמצאים כאן‪ .‬אני נפגשת עם נכדתי‪ ,‬במידה שהיא רוצה בכך‪ ,‬וגם מטפלת בעצמי במידת‬
‫היכולת שלי‪.‬‬
‫זהו סיפור קצר של חיים ארוכים ומלאים!!!‬
‫נ"ב‪ :‬מי שמעוניין יכול לראות מספר תמונות של ליפי באתר‪ http://bi.adago.fr :‬וללחוץ על‬
‫‪) Lipkowitch‬השם באתר מאויית קצת אחרת משם המשפחה הרגיל(‬
‫נכתב בצרפתית ותורגם בידי עדנה ועמנואל ליבן‪.‬‬
‫תמר ו‪-‬ליפי‪ ,‬פריז ‪1984‬‬
‫‪173‬‬
‫נספח א'‬
‫לזכרם‬
‫‪174‬‬
‫איתן לב ז"ל‬
‫‪2012 – 1937‬‬
‫לזכר איתן לב‪ ,‬חברי היקר‬
‫כתבה ארזה דניאלי‪-‬פיגובסקי‬
‫נפגשנו בחוג למוסיקה של המורה פינקוס בשישית‪ .‬ההתעניינות במוסיקה חיברה בינינו‪ .‬איתן‬
‫היה ידען מבריק במוסיקה למרות העובדה שלא ידע לקרוא תווים‪ .‬בשלב מאוחר בחייו למד‬
‫לנגן בפסנתר ולדבריו הדבר נתן לו סיפוק‪.‬‬
‫אצלי בבית‪ ,‬ברח' ז'בוטינסקי ‪ 4‬ת"א‪ ,‬היה פטיפון "פלא" של זניט‪ .‬יצירה אחת התפרסה על ‪4‬‬
‫תקליטים וה"פלא" היה שהתקליטים נפלו אחד אחרי השני ואחר כך בכף יד אחת הופכים‬
‫אותם להמשך ההאזנה ל"קונצרט"‪ .‬לאיתן הספיק "פסוק" אחד של יצירה כלשהי ומיד היה‬
‫מזהה ו‪"...‬מנצח" על ההמשך‪.‬‬
‫היינו הולכים יחד עם עוד חברים חובבי מוסיקה להאזין מבחוץ לקונצרט שנערך ב"אוהל שם"‪.‬‬
‫כמו כן הלכנו למוזיאון בשדרות רוטשילד‪ ,‬הבניין שבו הוכרזה המדינה ב‪ ,1948-‬מקום שנועד‬
‫"רק" למוסיקה קאמרית‪.‬‬
‫מעלותיו של איתן ידועות‪ :‬גבוה‪ ,‬יפה תואר‪ ,‬פה ושם מתמסר לויכוחים‪ ,‬דואג לצדק מול‬
‫הבוסים שלו‪ .‬וותרנות לא הייתה תכונה בולטת אצלו‪ .‬איתן למד בטכניון תעשייה וניהול וסיים‬
‫שם את לימודיו‪ .‬הוא עבד במקצועו במקומות עבודה רבים‪ ,‬אבל לא תמיד היה מרוצה‪.‬‬
‫אחרי הצבא אני נסעתי לג'נב ללמוד פסיכולוגיה אצל פיאז'ה ואיתן התחיל ללמוד בטכניון‪.‬‬
‫נסיבות אלה גרמו לנו להתרחק‪ .‬התכתבנו בין ג'נב לטכניון )כל המכתבים שמורים אתי(‪ .‬אך‬
‫כאשר חזרתי מחו"ל כל אחד כבר היה במקום אחר‪ .‬כך התרחקנו ו‪...‬נפרדנו‪.‬‬
‫הייתה ביני לבין איתן הבנה הדדית והיינו חברים טובים מאוד במשך שמונה שנים‪ .‬עובדה‬
‫המדברת בעד עצמה‪ ....‬מסיבות שונות נפרדנו אך שמרנו על היחסים הטובים שלנו‪ .‬שמחתי‬
‫לדעת שלבסוף הוא מצא בת זוג מקסימה‪ ,‬נאוה פאוסט‪ ,‬ואיתה חי את שנותיו האחרונות‪.‬‬
‫לצערי הוא חלה במחלה קשה‪ .‬הקשר האחרון שלנו היה כאשר הוא היה בבית החולים‪.‬‬
‫קבלתי בכאב רב את ייסוריו ואת פטירתו‪ .‬בהלווייתו קראתי דברי פרידה בכאב ובדאבה‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫גבריאל – גבי הירש ז"ל‬
‫‪1967- 1937‬‬
‫מבוסס על טקסט באתר ההנצחה של אוגדה ‪720‬‬
‫בן רוברט‪-‬יהושע ושושנה‪ .‬נולד ביום ט"ו בכסלו תרצ"ח )‪ (19.11.1937‬בעיר לוקנוולדה אשר‬
‫בגרמניה‪ .‬המשפחה עלתה לארץ בשנת ‪ 1938‬והאב היה בין חלוצי תעשיית המתכת בארץ‪,‬‬
‫האם הייתה מורה בבית ספר תיכון עירוני א'‪.‬‬
‫גבריאל למד בבית הספר היסודי "בלפור" שבתל‪-‬אביב ולאחר שהוריו עברו לרמת‪-‬גן‪ ,‬המשיך‬
‫את לימודיו בבית הספר היסודי "יהלום"‪ .‬את לימודיו התיכוניים רכש בבית הספר התיכון‬
‫העירוני א' שבתל אביב‪ .‬לאחר מכן למד בטכניון העברי בחיפה וסיים את לימודיו בו כמהנדס‪.‬‬
‫היה נבון ושקול ובעל חוש הומור מיוחד‪ .‬הגון וישר בכל דרכיו ובן נאמן להוריו‪ .‬אהב לקרוא‬
‫במיוחד על נושאים היסטוריים ופוליטיים ולהאזין למוסיקה קלאסית‪ .‬כן אהב ספורט מים‬
‫והתעמלות‪.‬‬
‫גויס לצה"ל באוגוסט ‪ 1955‬ועשה את שירותו הסדיר במסגרת נח"ל בתל‪-‬קציר‪ .‬באמצע מאי‬
‫‪ ,1967‬בימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים‪ ,‬נקרא שוב לדגל ושירת במילואים בחטיבת‬
‫אלכסנדרוני‪ .‬נפל בקרב בדרדרה בא' בסיון תשכ"ז ‪ , 9/6/1967‬ביום החמישי לקרבות‪ .‬מקום‬
‫נפילה‪ :‬בדרך מע"צ ברמת הגולן‪ .‬בן ‪ 29‬בנפלו‪.‬‬
‫גבריאל צויין כחייל טוב ומסור אשר נלחם בגבורה‪ ,‬היה אחד מן הראשונים שהעפילו להרי‪-‬‬
‫הגולן ונימנה עם מבקיעי המוצבים הסוריים‪.‬‬
‫הניח אשה וילד בן שנתיים‪.‬‬
‫הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול‪.‬‬
‫בחוברת "נחשוני הגולן" בהוצאת גדודו הועלה זכרו‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫גרשון יצחק ז"ל‬
‫‪2012 - 1935‬‬
‫נכתב על ידי אשתו‪ ,‬יהודית‬
‫רקע‬
‫גרשון יצחק נולד בסופיה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬ועלה ארצה במסגרת העלייה הבולגרית בשנת ‪.1949‬‬
‫הוא הספיק ללמוד בכתה ח' בבית הספר "ביאליק"‪ ,‬והתקבל לתיכון עירוני א'‪.‬‬
‫בתיכון יצר את קשריו הקרובים עם כמה וכמה חברים בכיתתו‪/‬מחזורו‪ :‬נפתלי גרטנר‪ ,‬ז"ל‪,‬‬
‫אשר היה לו כאח במשך כל שנות חייהם )הם נפטרו בהפרש של ‪ 4‬חודשים זה מזה(‪ ,‬ואורי‬
‫פיאנקה‪,‬יבל"א‪ ,‬ובהמשך – עם יצחק בן‪-‬בסט וחגי צור ז"ל באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫גרשון למד רפואת שיניים‪ ,‬והינו בוגר מחזור ג' של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬מכיוון שאהב ביותר את העבודה המעשית‪ ,‬הוא מצא את מקומו במרפאת‬
‫שיניים פרטית בתל‪-‬אביב‪ ,‬שם עבד במשך ‪ 50‬שנה‪ ,‬כשהוא נהנה מכל יום ויום‪ .‬את הרעיון‬
‫שיצא לפנסיה שלל מכל וכל‪ ,‬וגם בתקופת מחלתו התמיד ללכת לעבודתו שכה אהב‪.‬‬
‫בצה"ל שירת כרופא שיניים‪ ,‬וכרופא מרדים בשירות המילואים‪.‬‬
‫משפחה‬
‫גרשון )גרי‪ ,‬בפי חבריו ומיודעיו( הקים משפחה עם רעייתו יהודית‪ ,‬ולהם נולדו ‪ 3‬ילדים‪,‬‬
‫ובהמשך הגיעו גם ‪ 5‬הנכדים )השישית בדרך‪.(...‬‬
‫גרי אהב במיוחד מוסיקה קלאסית‪ ,‬הרבה לטייל בחו"ל ותחביבו הנוסף היה פתרון תשבצי‬
‫הגיון‪.‬‬
‫גרי נודע בצניעותו הרבה‪ ,‬ונהג לומר על עצמו )ציטוט(‪" :‬אני ידוע בכך שאינני ידוע"‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫דוד קנז – קלינהויז ז"ל‬
‫‪1938-2008‬‬
‫נכתב ע"י מוטי זוזובסקי‬
‫רקע‪ ,‬לימודים ושירות צבאי‬
‫דוד ) דוויד בפי חבריו( קלינהויז למד בבית הספר היסודי "מרכז"‪.‬‬
‫מהיום הראשון ועד היום האחרון בתיכון ישבנו וחלקנו ספסל לימודים אחד ללא כל מריבות‬
‫ועם ידידות מופלאה‪ ) .‬שנינו כתבנו בעט פרקר ‪.(... 51‬‬
‫שנינו הלכנו לעתודה האקדמאית‪ ,‬שבוטלה עקב בעיות ביטחוניות‪ ,‬אבל דוד שלמד‬
‫אווירונאוטיקה נשאר בטכניון להמשך לימודים‪.‬‬
‫עם סיום לימודיו גוייס לחיל האוויר‪ ,‬עבר קורס קצינים והשתחרר בדרגת סרן‪.‬‬
‫פיתוח מטוס הערבה‬
‫דוד עבר לתעשייה האווירית והיה אחד המובילים של פרויקט מטוס "הערבה"‪.‬עם ביטול‬
‫הפרויקט הוצא לגימלאות מוקדמת בגיל ‪.50‬‬
‫משפחה‬
‫דוד לא הקים משפחה והיה נשוי מספר חודשים שלא צלחו‪.‬‬
‫החיים בגימלאות‬
‫בשנותיו האחרונות היה מדריך טיולים בארץ והתמחה במכון אבשלום‪ .‬במקביל הוא היה‬
‫סטודנט שלא מן המניין באוניברסיטת תל אביב כשעיקר נושאי התעניינותו היה המזרח‬
‫התיכון וארץ ישראל‪.‬‬
‫בין דוד וביני היתה חברות חמה וקרובה עד ימיו האחרונים‪ .‬אהבנו לקשקש על חוויות נעורים‪,‬‬
‫אקטואליה ודברים יומיומיים‪ .‬נהניתי לשוחח איתו‪ .‬בכל פעם עדכן אותי בארוחות השחיתות‬
‫שלו‪ ,‬אשר רק למשמע משקל הסטייק שאכל הרגשתי שבע ‪....‬והיו לא מעט פעמים שיצאנו‬
‫לאכול ולשתות בירה ביחד‪.‬‬
‫אני מרגיש חסר וגעגועים לחבר קרוב ומיוחד‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫דניאל אוריון – ליכט ז"ל‬
‫‪2012 – 1937‬‬
‫דני נולד בתל אביב וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א'‪.‬‬
‫לאחר שירותו הצבאי יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות‪ .‬לדבריו‪ ,‬פנייתו לכיוון החקלאי הייתה‬
‫בעקבות האווירה הציונית וההתיישבותית שהייתה בבית ובעקבות אחיו שהיה ממייסדי קיבוץ‬
‫יזרעאל ונרצח שם‪ ,‬ע"י מסתננים ב‪.1955-‬‬
‫עבודות המחקר לתואר מוסמך )‪ (1965‬ולתואר דוקטור )‪ (1972‬היו בנושאים הקשורים ליחסי‬
‫טפיל‪-‬פונדקאי של נמטודת העפצים‪ .‬ב‪ 1972 -‬התקבל כחוקר למחלקה לנמטולוגיה‪ ,‬במכון‬
‫להגנת הצומח‪ .‬ב‪ 1978 -‬מונה למנהל המחלקה וכיהן בתפקיד זה עד ‪.1987‬‬
‫ד"ר אוריון עסק במחקרים בסיסיים וישומיים בביולוגיה ובהדברה של נמטודות טפיליות‬
‫לצמחים‪ .‬תוצאות עבודותיו פורסמו במעל ל‪ 50-‬מאמרים בעיתונים מדעיים בינלאומיים‪,‬‬
‫בעשרות מאמרים בכתבי‪-‬עת בעברית‪ ,‬ובסרטי הדרכה ‪ .‬ב‪ 1998-‬הוציא לאור תקליטור‬
‫בנושא "נמטודות טפילות לצמחים בישראל" שזכה בגביע הכסף בתחרות סרטי וידיאו‬
‫חקלאים בסרגוסה בספרד )‪(1990‬‬
‫ד"ר אוריון היה חבר במועצה המדעית )‪ ,(1981-1983‬ויו"ר המועצה המדעית של המכון‬
‫להגנת הצומח ושל מינהל המחקר )‪ .(1987-1990‬ב‪ 1995-‬מונה למנהל המדעי של מעבדת‬
‫המיקרוסקופ האלקטרוני הסורק במכון‪ .‬הוא כיהן כנשיא החברה הישראלית לפיטופתולוגיה‬
‫)‪ (1996-1998‬ושל החברה האירופאית לנמטולוגיה )‪ ,(1998-2000‬ושימש כיו"ר הוועדה‬
‫המארגנת של הסימפוזיון הבינלאומי לנמטולוגיה שהתקיים ב‪ 2000-‬בישראל‪ .‬היה חבר‬
‫המערכת של העיתונים הבינלאומיים ‪ Nematropica‬ו‪ Nematologica-‬ובשנים ‪1994-1998‬‬
‫שימש כיו"ר המערכת לפירסומים בעברית במינהל המחקר החקלאי ‪.‬‬
‫היה מרצה )מ‪ (1971-‬ובהמשך פרופסור אורח )מ‪ (1998-‬לנמטולוגיה בפקולטה לחקלאות‪,‬‬
‫והדריך סטודנטים בתחום זה לתואר שני ושלישי‪ .‬הוא זכה בהכרה כמרצה מצטיין מטעם‬
‫האוניברסיטה העברית )‪.(1992‬‬
‫כהערכה על עבודותיו‪ ,‬זכה ד"ר אוריון בשני פרסים ע"ש א‪.‬ז‪.‬כהן‪:‬‬
‫ב‪ ,1977-‬עבור עבודתו על הדברת הנמטודות בתפוחי‪-‬אדמה‪,‬‬
‫וב‪ ,1983-‬עבור מחקריו על השפעת הנמטודות על הפחתת היבול בחיטה בנגב הצפוני‪.‬‬
‫לדבריו הייתה לו זכות גדולה להיות חוקר חקלאי בתקופה שבה החקלאות בארץ‪ ,‬הייתה‬
‫בעדיפות גבוהה ובפיתוח מואץ‪.‬‬
‫דני היה איש משפחה חם‪ .‬הוא הניח אחריו אישה‪ ,‬תמי‪ ,‬שלושה ילדים ונכדים‪ .‬נזכור את דני‬
‫כאדם פתוח‪ ,‬איש שיחה מעניין ובעל חוש הומור מיוחד‪ .‬נזכור את אהבתו לארוחה טובה‬
‫וטיולים‪ .‬מעולם לא התלונן על בעיותיו הרפואיות והיה מדבר בהן בבדיחות הדעת‪.‬‬
‫מבוסס על דברים לזכרו‪ ,‬שנכתבו בעלון הנוטע ע"י חברו הטוב עמי להב ודברים שכתבה עמליה ברזילי‪ ,‬באתר‬
‫האינטרנט של מרכז וולקני‪ .‬נשלחו על ידי אשתו תמר אוריון‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫חגי צור – צ'חנוביצקי ז"ל‬
‫‪1937-2004‬‬
‫כתבה אשתו‪ ,‬אילנה צור‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫‪1955-1961‬בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫שירות צבאי‬
‫‪ 1962-1965‬רופא בגולני במסגרת עתודה אקדמאית‬
‫השתלמויות בחו"ל‬
‫‪ 1965-1968‬כירורגיה כללית במרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון‬
‫‪ 1968-1970‬כירורגיה פלסטית בבית החולים מונטיפיורי בניו יורק‬
‫‪ 1970-1971‬כירורגיית יד בלואיויל קנטאקי וכוויות בסאן אנטוניו‪ ,‬טקסאס‬
‫תפקידים ציבוריים‬
‫‪ – 1971‬חזרה לישראל לביה"ח תל השומר‪ ,‬כסגן מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית‪.‬‬
‫‪ – 1973‬הקמת יחידת הכוויות‬
‫‪ – 1974‬הקמת היחידה למיקרוכירורגיה‬
‫‪ – 1976-2000‬ניהול המחלקה לכירורגיה פלסטית‬
‫‪ – 1983-1985‬יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית‬
‫‪POST MORTEM‬‬
‫מטבע הדברים אדם כותב את קורות חייו בעצמו ובוחר להדגיש את מה שנראה בעיניו ראוי‬
‫ומדלג על הטפל‪ .‬לכן משונה לי לדבר בשמו‪ ,‬אבל חגי תמיד הזכיר לטובה את התקופה בה‬
‫למד בתיכון עירוני א' ובמיוחד את המורה לביולוגיה מרים גרטן‪ ,‬שבמידה רבה השפיעה על‬
‫בחירת המקצוע שלו‪ .‬אחד הדברים שהוא תמיד ברך עליו היה הבחירה שלו ברפואה בכלל‬
‫ובכירורגיה פלסטית בפרט כמסלול חייו‪.‬‬
‫ההשתלמות בארצות הברית נתנה לו הזדמנות ליהנות מהמצוינות של הרפואה שם‪ ,‬ולנסות‬
‫ליישם אותה בחזרה לארץ‪ .‬הוא השתלם בארה"ב בתקופת מלחמת ווייטנאם‪ ,‬וסופח ל‪6-‬‬
‫חודשים לצבא האמריקני‪ .‬בארץ השתדל לסייע לשיקומם של פצועי צה"ל ונפגעי פעולות‬
‫האיבה במסגרת העבודה במחלקה לכירורגיה פלסטית‪.‬‬
‫הוא אהב את היצירתיות בפתרון הבעיות השיקומיות גם של ילדים שנולדו עם מומים שונים‪.‬‬
‫הפרקטיקה הפרטית ששגשגה העניקה לנו הרבה חופש בחירה‪.‬‬
‫נדמה לי שבטיפוח המחלקה בתל השומר ראה הגשמת חלום‪.‬‬
‫הייתה לו תכנית לנצל את תקופת הגימלאות לבלות יותר עם המשפחה‪ ,‬לטייל‪ .‬לעצב‬
‫תכשיטים ולחיות חלק מהזמן בפריז‪ ,‬אותה אהב‪.‬‬
‫לצערנו חגי חלה בסרטן הריאות ונפטר בגיל ‪ 67‬וזכה להכיר רק ‪ 3‬מבין ‪ 5‬נכדיו‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫חיה לקנר – גולדברג ז"ל‬
‫‪2010 - 1937‬‬
‫כתב‪ :‬בעלה אריה לקנר‪.‬‬
‫בראשית דברי ברצוני להודות לעושים במלאכה על האפשרות שניתנה לי לכתוב בקצרה על‬
‫רעייתי חיה לקנר ז"ל לבית גולדברג שנפטרה באוגוסט ‪ .2010‬תודה גם לחברותיה הנאמנות‬
‫ממחזור ‪ 55‬שהלכו איתה לאורך כל הדרך החל מביה"ס‪ ,‬דרך תנועות הנוער‪ ,‬גיוס לנח"ל‬
‫והשירות הצבאי ועד לקיבוץ רביבים וגם אחר כך לאורך שנים רבות‪ ,‬כוונתי כמובן לשרה בן‪-‬‬
‫ראובן ולאלמוגה אילן‪.‬‬
‫אני הכרתי את חיה בשנת ‪ .1958‬נפגשנו לראשונה בשנת הלימודים הראשונה בביה"ס‬
‫הגבוה למשפט וכלכלה‪ ,‬שברבות הימים הפך לאוניברסיטת ת"א‪ .‬היה זה מפגש בין צברית‬
‫שורשית‪ ,‬ג'ינג'ית פעלתנית‪ ,‬דעתנית ואימפולסיבית‪ .‬בקיצור‪ ,‬לא עושה חשבון לאף אחד‪.‬‬
‫ואנוכי‪ ,‬עולה חדש‪ ,‬פליט‪ ,‬כפי שכינתה אותי באהבה שנים רבות‪ .‬ילד שעבר את השואה ועלה‬
‫ארצה ב‪ 1948-‬מבית עם חינוך ייקי‪ .‬בכל זאת מצאנו עניין רב אחד בשני וזאת אולי בזכות‬
‫היותי בוגר השומר הצעיר‪ ,‬שרותי בנח"ל ובהשלמה של קיבוץ כרמיה‪ .‬התחתנו בפברואר‬
‫‪ 1959‬וחיינו יחד בחיי נישואים מאושרים במשך ‪ 51‬שנה‪ .‬היו אלה חיים מלאי תוכן ועניין‪,‬‬
‫שנים שנתנו משמעות לחיינו בהם בנינו את עצמנו והקמנו משפחה‪ .‬נולדו לנו שני ילדים‬
‫ושלושה נכדים‪.‬‬
‫מקום עבודתה האחרון של חיה במשך ‪ 27‬שנה‪ ,‬עד צאתה לפנסיה‪ ,‬היה באוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‪ .‬חיה הקימה וניהלה במשך תקופה ארוכה זו את מזכירות ארגוני הסגל הבכיר והזוטר‬
‫של האוניברסיטה‪ .‬התפקיד נתפר על ידה ואכן היה "תפור" עליה ככפפה ליד‪ .‬חיה אהבה את‬
‫המגע היומיומי עם חברי הסגל‪ ,‬היא אהבה לעזור לאנשים‪ ,‬לפתור בעיות‪ ,‬ליזום דברים‪,‬‬
‫לפרש‪ ,‬להביא לידיעתם את זכויותיהם וכו'‪.‬‬
‫חוץ מהעבודה‪ ,‬אהבת חייה של חיה היו טיולים בעולם‪ .‬ואמנם טיילנו הרבה‪ .‬טיולנו הראשון‬
‫היה ב‪ 1962-‬ומאז במשך שנים רבות נסענו וטיילנו ברחבי הגלובוס‪ .‬חיה גם אהבה תקשורת‬
‫על כל גווניה‪ .‬היא אף למדה תקשורת במסגרת לימודי תעודה בבר‪-‬אילן‪ .‬כמו כן אהבה שפות‬
‫ולמדה צרפתית וגרמנית במסגרות שונות‪.‬‬
‫הגורל התאכזר ופגע בנו פעמיים‪ .‬פעם ראשונה ב‪ 2001-‬כאשר חיה חלתה בסרטן השד‪,‬‬
‫ממנו הבריאה לחלוטין ופעם שנייה בשנת ‪ ,2010‬כשנמצא גידול סרטני בראשה של חיה‪,‬‬
‫סרטן אלים ללא כל סיכויי החלמה והישרדות‪ .‬תקופת מחלה זו היתה עבורי ועבור בני‬
‫משפחתי גיהנום שנמשך כ‪ 7-‬חודשים‪ .‬בתקופה זו ניסינו לגונן‪ ,‬לעזור ולעשות הכל כדי להקל‬
‫עליה‪.‬‬
‫חיה נפטרה ב‪ .18/8/2010-‬יהי זכרה ברוך‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫יהושע – שוקה גוסרסקי ז"ל‬
‫‪1999 – 1938‬‬
‫כתבה‪ :‬אשתו אסתר גוסרסקי‬
‫שוקה היה יליד תל אביב )‪ (1938‬בוגר בי"ס הכרמל ועירוני א'‪ .‬ניגן על צ'לו‪ .‬היה חבר‬
‫בתנועת נוער הצופים‬
‫שירות צבאי‬
‫‪ 1955-57‬נח"ל מוצנח‪ ,‬הכשרה בעין רדיאן )יטבתה כיום( ובגונן‪.‬‬
‫קורס קציני רפואה‪.‬‬
‫‪1965‬‬
‫פציעה במלחמת ההתשה בתעלת סואץ‪.‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪ 1965-90‬סרן שירות מילואים כרופא צבאי ביחידות שונות בתותחנים ובמעוזים וכן‬
‫במרפאות חר"פ‪.‬‬
‫לימודים אקדמיים‬
‫‪ 1957-63‬תואר ‪ M.D.‬מביה"ס לרפואה של האוניבסיטה העברית והדסה ירושלים‪.‬‬
‫‪ 1964-65‬סטאז' ברפואה‪ ,‬בית החולים סורוקה באר שבע‪.‬‬
‫‪ 1965-70‬התמחות ברפואה פנימית‪ ,‬ביה"ח סורוקה באר שבע‪.‬‬
‫‪ 1970-73‬התמחות בקרדיולוגיה‪ ,‬ביה"ח סורוקה באר שבע‪.‬‬
‫מומחה בקרדיולוגית ילדים‪.‬‬
‫‪1993‬‬
‫השתלמויות בחו"ל‬
‫‪ 1973-74‬עבודה והשתלמות בקרדיולוגית ילדים ב ‪Mayo Clinic, Rochester,‬‬
‫‪Minnesota‬‬
‫עבודה והשתלמות ב ‪ Coronary Angiography‬ב ‪Toronto General‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪Hospital, Canada‬‬
‫השתתפות בכנסים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫תפקידים‬
‫‪ 1974-98‬רופא‪ ,‬רופא בכיר‪ ,‬סגן וממלא מקום של מנהל מכון הלב‪ ,‬ביה"ח סורוקה באר‬
‫שבע‪.‬‬
‫‪ 1981-98‬מנהל היחידה לאנגיוגרפיה וצינתורים‪ ,‬ביה"ח סורוקה באר שבע‪.‬‬
‫תפקידים אקדמיים‬
‫‪ 1974-98‬מרצה ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫פוסט מורטום‬
‫שוקה נפטר בשנת ‪ .1999‬משונה וקשה לסכם חייו של אדם יקר ואהוב‪ .‬שוקה ראה עצמו‬
‫רופא מן השורה‪ ,‬לא התעניין בתארים או ביוקרה‪ ,‬וכל מעייניו היו נתונים לעבודתו הרפואית‪,‬‬
‫אותה ראה כמלאכת קודש‪ .‬הוא אהב את חוליו אהבת אמת והיה מסור אליהם‪ ,‬שמר על‬
‫כבודם‪ ,‬טיפל בהם ברוך‪ ,‬בחמלה ובסבלנות‪ ,‬וגייס את חוש ההומור החם שלו כדי להעלות‬
‫חיוך על פניהם בתוך הסבל והדאגה‪ .‬יושרו ויושרתו עוררו התפעלות‪ .‬מעולם לא הסכים לקבל‬
‫טובת הנאה כלשהי ולא עסק בפרקטיקה פרטית‪ .‬הוא נשאר נאמן תמיד לאמות המידה‬
‫הקפדניות מאוד‪ ,‬שעוצבו על ידי המוסר הפנימי שלו‪.‬‬
‫מלבד היותו רופא מקצועי ומסור היה איש משפחה חם‪ ,‬לבבי ואוהב‪ .‬מסירותו‪ ,‬היסודיות שלו‬
‫וחוש ההומור בלטו בחיי היומיום‪ .‬שוקה אהב לטייל‪ ,‬לצלם ולהאזין למוזיקה קלאסית‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫שוקה השאיר אישה‪ ,‬אסתר‪ ,‬שלושה בנים‪ ,‬רון‪ ,‬דוד וגיא‪ ,‬וזכה להכיר רק את נכדתו מאי‪,‬‬
‫הבכורה מבין שבעה נכדים‪.‬‬
‫דברים שנכתבו על ידי אנשים קרובים לשוקה‬
‫"כבר בתקופת הילדות‪ ,‬בלטו אצל שוקה התכונות שסימלו אותו כל חייו‪ :‬חריצות וקפדנות בלי‬
‫גבול‪ ,‬יושר‪ ,‬הגינות ומוסריות מושלמים‪ ,‬הומור וצחוק‪ ,‬אבל בלי טיפת רוע‪ .‬אני יכול לומר‬
‫בבטחון‪ ,‬ששוקה לא שיקר אף פעם בחייו‪ .‬סירב לומר מילה אחת של רכילות‪ .‬מעולם‪ ,‬אבל‬
‫מעולם‪ ,‬לא חיפף בשום דבר‪ ...‬עבודתו כרופא היתה עבורו שליחות אמיתית"‪.‬‬
‫משה ורדי‪-‬רוזנבלום‬
‫"כמורה היית מעמיק‪ ,‬יסודי‪ ,‬ומאוד דידקטי‪ ,‬עד כי החומר המסובך ביותר הפך לברור ולפשוט‬
‫יותר"‪.‬‬
‫עמוס כץ‬
‫"איש בעל חוש הומור אנין‪ ,‬רגיש ועדין‪ .‬הביא מזור ומרפא בחמלה ובחסד ובלמדנות מופלגת‬
‫למאות חולים"‬
‫יוסי רבי‬
‫‪183‬‬
‫יוהנה פרנר – פייגנברג ז"ל‬
‫‪2005 – 1938‬‬
‫אשת טלוויזיה‬
‫יוהנה פרנר הייתה אחת הנשים החשובות והבולטות של הטלוויזיה בישראל‪ .‬היא החלה את דרכה‬
‫בטלוויזיה החינוכית בשנת ‪ ,1966‬כמגישה ומורה של תוכניות לימודים בביולוגיה‪ .‬אחר כך הפכה‬
‫למפיקה ולמנהלת התוכניות בטלוויזיה החינוכית‪ .‬בין השאר‪ ,‬הייתה אחראית לתוכניות כמו‪" :‬קרובים‬
‫קרובים" ו"זהו זה"‪.‬‬
‫כשהוקם ערוץ ‪ 2‬מונתה יוהנה לאחראית על תכניות הדרמה בזכיינית "קשת"‪ ,‬ויזמה את יצירתן של‬
‫תכניות כמו "בת‪-‬ים ניו‪-‬יורק"‪" ,‬הפוך"‪" ,‬שמש" ו"הבורגנים"‪.‬‬
‫היא הייתה ממקימי ערוץ ‪ 10‬בשנת ‪ ,2002‬אחרי שהקבוצה שלה זכתה במכרז להפעלת הערוץ‪.‬‬
‫לאחר שניהלה אותו כשנה עברה לחברת "מדיאנה תקשורת" שהייתה בבעלותה‪ .‬במקביל הייתה‬
‫מבעליה של תחנת הרדיו ’קול הים האדום’ באילת‪ ,‬ושימשה כחברה במועצת הקולנוע בישראל‪.‬‬
‫יוהנה נפטרה באוקטובר‪ 2005 ,‬לאחר מאבק של שנתיים במחלת הסרטן‪.‬‬
‫ראיון עם יוהנה פרנר‬
‫מתוך אתר ‪.28 01.2002 iwomen‬‬
‫‪http://www.iwomen.co.il/‬‬
‫להלן קטעים מתוך ראיון שנערך כשיוהנה החלה בתפקידה בערוץ ‪:10‬‬
‫יוהנה פרנר היא אישה נעימה ביותר‪ ,‬וכל שיחה איתה היא בעלת ערך 'חינוכי' משהו‪ .‬תמיד אפשר‬
‫ללמוד ממנה משהו‪ ,‬תמיד אפשר להחכים שכן פרנר היא אישה מגובשת מאוד ומקצוענית מאוד‪.‬‬
‫פרנר היא גם אישה מצחיקה‪ ,‬מקסימה‪ ,‬סקסית‪ ,‬ובמיוחד ‪ -‬אישה בעלת פרופורציות נכונות מאוד‪.‬‬
‫ובימים של ייאוש והיסטריה‪ ,‬יש לבנאדם בעל חוש מידה נכונה ‪ -‬יתרון רב‬
‫בואי לא נדבר רגע על טלויזיה‪ ,‬בואי נדבר עלייך‪.‬‬
‫נולדתי בפולין‪ ,‬ארץ קרה‪ ,‬ועליתי ארצה כשהייתי בת ‪ . 3‬מי שבביתו מדברים שפה שהיא לא שפת‬
‫הרחוב‪ ,‬הופך ברבות הימים להיות בעצמו רגיש למינוריטיס‪ .‬אין ספק שבאישיותי יש פן של פליטים‪:‬‬
‫ההורים שלי עלו מפולין )עלינו ב ‪ 41‬עליתי באוניה עם עליזה בגין( והיו צריכים להתחיל הכל מאלף‪.‬‬
‫לאבי היה דוקטורט במשפטים‪ ,‬לאימי מסטר בספרות‪ ,‬וכשבאו לכאן נאלצו כמובן להתחיל הכול‬
‫מהתחלה‪ .‬שניהם מאוד אהבו את הארץ והיו אסירי תודה שכן בבואנו ארצה ניצלנו‪ .‬אבל זרות‬
‫מסוימת תמיד הייתה‪.‬‬
‫יש לך עוד אחים ואחיות‬
‫אמא שלי עשתה ‪ 6‬הפלות לפניי‪ ,‬והיא תמיד אהבה לספר לי שגם אותי ניסתה לגרד אבל לא הלך לה‪.‬‬
‫היא לא כל כך רצתה ילדים‪ .‬היו לה ולאבא שלי נישואים מאוד מורכבים‪.‬‬
‫ולפיכך איך את תופסת חיי נישואין?‬
‫מבחן מתמיד‪ ,‬הנישואים‪ .‬אני נשואה כבר ‪ 43‬שנים‪ .‬התחתנתי בת ‪ 21‬מתוך כך שמאוד התאהבתי‬
‫בבעלי‪ .‬היה בחור מקסים‪ ,‬אמנון‪ ,‬היה ועודו‪ .‬הוא‪ ,‬אגב‪ ,‬הוכיח את עצמו במסגרת הזאת‪ ,‬לא בטוח‬
‫שאני הוכחתי את עצמי‪ ...‬נולדו לנו שני ילדים‪ :‬הבן אבנר שהוא בן ‪ 37‬ובת אחת אביגיל‪ ,‬ויש לנו כבר‬
‫אפילו נכדים מהם‬
‫את תופסת את עצמך כישראלית?‬
‫אני בטח לא תופסת את עצמי כאירופאית‪ .‬אני תופסת את עצמי כמזרח תיכונית‪ ,‬כפרחה עם פלאפל‬
‫ובתור שכזו תיכננת להגיע לאן שהגעת?‬
‫ממש לא תכננתי מראש‪ .‬חלק מהדברים הקורים בחיים הם פשוט עניין של עיתוי‪ ,‬או סוג של‬
‫אקראיות‪ .‬אני למדתי בכלל מדעי הטבע והייתי מוקסמת מכל התחום הגנטי‪ .‬הלכתי להיות מורה‬
‫ומאוד נהניתי ללמד‪ .‬יוסי ביילין היה תלמיד שלי בגימנסיה הרצלייה וגם אשתו לשעבר הלנה ביילין אני‬
‫זוכרת את הרגלים שלהם מתנודדות בלי לגעת ברצפה‪....‬הייתי מורה‪ ,‬אהבתי את התחום‪ ,‬ואהבתי‬
‫ללמד‪ .‬בששים וארבע הקימו צוות הקמה לטלוויזיה הלימודית וחיפשו מורים לעניין‪.‬ואז מישהו אמר לי‬
‫תלכי‪ ,‬את יכולה לעשות את זה טוב‪ .‬כך התחלתי את הקריירה שלי כמורה און אייר‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫את שלמה עם העובדה שאת עובדת מאחורי המצלמה ולא לפניה?‬
‫בהחלט שלמה‪ .‬נורא מנג'ס להיות לפני המצלמה‪ .‬הרבה מידי השקעה‪.‬‬
‫זו בטח הרגשה מצוינת לספק עבודה לעשרות עובדים‪.‬‬
‫זאת הרגשה נורא טובה לפתוח שוק בתקופה קשה‪ .‬הארגון שלנו עצמו מונה ‪ 70‬איש אבל אנחנו‬
‫מוציאים את רוב ההפקות לחברות הפקה והן מעסיקות הרבה אנשים‪ -‬כך שכמה מאות אנשים‬
‫עובדים בשבילנו ברגע זה ‪.‬‬
‫יוהנה פרנר מה הציפיות שלה מהערוץ החדש‬
‫אני רק רוצה שהשידור יצא‪ .‬אני רוצה שנהיה באוויר‪ .‬ואחר כך נשפר תוך כדי תנועה‪ .‬איך אפשר‬
‫להיות ‪ BBC‬כשמתפרנסים מפרסומות? אנחנו ערוץ מסחרי‪ -‬ואנחנו משחקים בכלים של ערוץ מסחרי‪.‬‬
‫העוגה היא מסחרית ואני לא יכולה לשחק כדורגל בכלים של כדורסל‪.‬‬
‫תצליחו לעשות טלויזיה עם חזון?‬
‫חזון בטלוויזיה‪ -‬אין‪ .‬אף אחד לא עומד על מרפסת בית מלון בבאזל‪ .‬אבל יש לא מעט תוכניות‬
‫שיכולות להפתיע‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫יונתן גרינוולד ז"ל‬
‫‪1956 - 1937‬‬
‫נכתב על ידי בתיה שרמן‪-‬טאוב‬
‫יונתן ואני לא למדנו באותה כיתה ואף לא באותה מגמה‪ .‬ההיכרות בינינו נוצרה בהפסקות שבין‬
‫השעורים וגם לאחר הלימודים‪ .‬התברר ששנינו אוהבים סרטים אנגליים על ההווי וההומור המיוחדים‬
‫לאנגלים‪ .‬נהגנו ללכת לבתי הקולנוע שהיו אז רבים בתל‪-‬אביב ולצפות בסרטים אלה‪ .‬יונתן‪ ,‬שהיה בן‬
‫התרבות האנגלית‪ ,‬ידע להסביר ולבקר את הסרט שראינו בצורה מעניינת ומקורית‪ .‬תוך כדי הבילוי‬
‫המשותף התגלה יונתן שונה מזה שנראה כלפי חוץ‪ .‬מתחת לציניות שנהג להפגין היה נער רגיש‪ ,‬בעל‬
‫חוש הומור עדין ומעל הכול‪ :‬חכם ובעל ידע רב‪ ,‬בפרט בהיסטוריה ובפוליטיקה של אירופה‪ .‬יונתן היה‬
‫גם איש שיחה מעניין‪ ,‬שהיה בקיא בנושאים שמחוץ לתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫ראיתי אותו בפעם האחרונה בירושלים‪ ,‬לפני שיצא לאימוני הטירונות בסוף השנה הראשונה ללימודיו‬
‫בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית‪ .‬נדברנו ליצור קשר לאחר שיסיים את אימוני הקיץ‪ .‬כאשר‬
‫לא שמעתי ממנו לאחר מכן‪ ,‬לא תיארתי לעצמי שסיבת "שתיקתו" היה מותו‪ .‬אף כי חלפו שנים רבות‬
‫מאז מותו‪ ,‬דמותו שבה ועולה מדי פעם הן בזיכרוני והן תוך כדי שיחה עם אנשים מבוגרי המחזור‬
‫שאף הם זוכרים אותו‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫יונתן גרינוולד‪ ,‬חבר "הקבוצה"‬
‫נכתב על ידי יהושבע בנטוב‪-‬יודקיס‬
‫היינו חבורה שישבה בטור הסמוך לחלון‪ :‬יונתן גרינוולד‪ ,‬מילי מאסס‪ ,‬יורם בן‪-‬פורת‪ ,‬ראובן גרונאו‬
‫ואנוכי‪ .‬על יונתן לא ידענו הרבה‪ .‬ידענו שהוא גדל עם אימו‪ ,‬המורה לאנגלית‪ ,‬רבקה גרינוולד‪ .‬הבנו‬
‫כבר אז שהוא אדם בעל ידע רב ונרחב בתרבות המערב שכלל לא רק ספרות והיסטוריה‪ ,‬אלא גם‬
‫הבנה במוסיקה הקלסית‪ .‬ליונתן היה אופי סוער‪ .‬לא פעם היה טון הויכוח ממריא בעזרת יונתן עד‬
‫תקרת החדר‪ .‬יחד עם זה הוא היה שותף חשוב בעיצוב תרבות הבדיחות הפנימיות‪ ,‬בהחלפת מסרים‬
‫הומוריסטים ואירוניים על מורי הכיתה והנהלת בית הספר‪.‬‬
‫כאשר יונתן התאבד‪ ,‬נאספנו חברי 'הקבוצה'‪ ,‬והאזנו בדומיה לרקויאם של מוצרט‪.‬‬
‫‪Jonathan Greenwald‬‬
‫‪Written by Immanuela Ravé Moss‬‬
‫‪Losing Jonathan at the age of nineteen was, and still is, a great loss. First and‬‬
‫‪above all, he was brilliant. His knowledge of literature and history was‬‬
‫‪astounding, as was his curiosity. My father, Judge Raveh, was greatly‬‬
‫‪impressed by his interest and questions regarding the law. His linguistic‬‬
‫‪abilities in both English, his native tongue, and Hebrew were formidable. His‬‬
‫‪own translation of one of Shakespeare’s sonnets into Hebrew, which I still‬‬
‫‪have, flows better and is truer to the original than some published versions.‬‬
‫‪Jonathan adored classical music. Going with him to concerts was lots of fun‬‬
‫‪because of his abounding enthusiasm, but also a bit embarrassing, because‬‬
‫‪he could not refrain from conducting the pieces from his seat. Jonathan often‬‬
‫‪appeared to be eccentric because, indeed, he was. His upbringing was very‬‬
‫‪British, and he remained an Anglophile and European in his speech, manners‬‬
‫‪and clothing - which must have alienated him from many of his classmates.‬‬
‫‪He was fascinating to be with, although his subtle comments towards people‬‬
‫‪he felt competitive with, could sometimes be off putting.‬‬
‫‪186‬‬
In addition to his other talents, Jonathan was a great actor and orator. He
conceived and directed the presentation marking the completion of the
Officers’ Training Course in which he took part. His performance was so
impressive that the presentation was recorded in its entirety by Galei Tzahal
and broadcast to the public at large. The tragic aspect of this celebratory
broadcast was that it was brought to the public posthumously, as Jonathan
took his own life on the morning following that celebration, just before the
course disbanded.
People who were close to Jonathan could easily overlook his eccentricity, and
predicted a great future for him. It is painful to think that just at the moment
when he needed friendship, understanding and help he was alone and so
desperate as to end his own life.
187
‫יוספה דנציגר ז"ל‬
‫‪2009 - 1938‬‬
‫רקע‬
‫יוספה דנציגר נולדה בחיפה לאריה וציפורה דנציגר‪ .‬בגיל צעיר עברה עם הוריה לתל אביב‪.‬‬
‫סיימה את לימודיה בתיכון עירוני א' בגיל ‪ 17‬והחלה ללמוד פיזיותרפיה בבית הספר אסף‬
‫הרופא‪.‬‬
‫שירות צבאי‬
‫ב‪ 1958-‬התגייסה לצה"ל ועברה קורס קציני רפואה‪ .‬במהלך שירותה חזרה לבית החולים‬
‫אסף הרופא‪ ,‬כפיזיותרפיסטית ומונתה לאחראית על המחלקה לשיקום ילדי פוליו ומדריכת‬
‫הסטודנטים לפיזיותרפיה בבית הספר שבסמוך‪.‬‬
‫לימודים אקדמיים ופעילות מקצועית‬
‫בתום שירותה הצבאי נסעה יוספה למספר שנים לארצות הברית לעבוד במקצועה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1965‬החלה לעבוד כסגניתו של ד"ר דב אלדובי‪ ,‬מנהל בית הספר לפיזיותרפיה של‬
‫קופת חולים כללית במכון וינגייט‪ ,‬ואף מילאה את מקומו כמנהלת בפועל למשך שנה‪ .‬תקופה‬
‫זו כללה הוראה‪ ,‬הדרכה קלינית וניהול‪ .‬במקביל היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫ב‪ 1976-‬חזרה לבית הספר לפיזיותרפיה של אסף הרופא כמנהלת בית הספר‪ .‬היא הנהיגה‬
‫רפורמה בתוכנית הלימודים בהתנסויות הקליניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנהיגה בחינה מעשית על מטופל‪,‬‬
‫בזמן אמיתי‪ ,‬בסיום ההתנסות הקלינית‪ ,‬שהציון בה היווה ציון מגן לבחינות הגמר‪.‬‬
‫את בית הספר לפיזיותרפיה ניהלה בשנים ‪1985 – 1976‬‬
‫בתקופה זו השלימה לימודי תואר שני בניהול חינוך ותעודה במינהל מערכות בריאות‪.‬‬
‫השכלתה בתחומים אלו הקנתה לה כלים כדי לפעול בהתנדבות להקמה של יחידת מטה‬
‫לפיזיותרפיה במשרד הבריאות‪ .‬משקמה היחידה לפיזיותרפיה בשנת ‪ 1985‬נקראה לעמוד‬
‫בראשה בתפקיד הפיזיותרפיסטית הראשית הארצית במשרד הבריאות‪ .‬תפקיד אותו מילאה‬
‫עד יציאתה לגמלאות בשנת ‪.2001‬‬
‫כראש היחידה לפיזיותרפיה פעלה לבניית סטנדרטים ונהלים‪ ,‬קביעת מדיניות‪ ,‬פיקוח‪,‬‬
‫הדרכה‪ ,‬הנחייה וקידום של כל תחומי המקצוע‪ :‬בבתי חולים‪ ,‬בגריאטריה‪ ,‬בילדים ובקהילה‪.‬‬
‫בתקופת פעילותה ובעזרתה מוסדה האקדמיזציה של המקצוע ונבנתה גם תוכנית השלמה‬
‫לתואר ראשון לפיזיותרפיסטים מ"הדור הישן"‪.‬‬
‫לאחר יציאתה לגמלאות ממשרד הבריאות הוזמנה על ידי חברנו יגאל כהן אורגד להקים את‬
‫המחלקה לפיזיותרפיה במכללה האקדמית באריאל‪ ,‬תפקיד אותו מילאה עד לפרישתה‬
‫הסופית בשנת ‪ .2007‬במסגרת תפקידה בנתה תוכנית לימודים מן המסד ועד הטפחות תוך‬
‫התאמה לדרישות של הגופים המאשרים את קבלת ההכרה המלאה בתואר אקדמי‪.‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫בשנות פעילותה במשרד הבריאות החלה גם בפעילות בינלאומית שכללה שיתופי פעולה עם‬
‫ארגוני פיזיותרפיה במדינות שונות כמו ירדן וקידום תוכניות הלימודים לפיזיותרפיה‬
‫באוניברסיטת בית לחם‪ .‬הייתה פעילה גם בארגון הארצי לפיזיותרפיה כמזכירת הארגון‬
‫וייצגה את ישראל בפורומים בינלאומיים‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬שימשה במשך שתי קדנציות בתפקיד סגנית נשיאת הארגון האירופאי‬
‫לפיזיותרפיה‪.‬‬
‫במקביל המשיכה יוספה לפתח גם את תחום החינוך בהחזיקה בחלקיות משרה בחוג‬
‫לפיזיותרפיה של אוניברסיטת תל אביב‪ .‬גם לאחר פרישתה לגמלאות‪ ,‬לא פסקה לייעץ‪ ,‬ללוות‬
‫‪188‬‬
‫ולהשתתף בכל שהתבקשה‪ .‬עד יומה האחרון הייתה חברה במועצה העליונה של‬
‫הפיזיותרפיה‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית‬
‫הייתה שותפה בניהול וליווי העמותה שווים )א‪.‬ש‪.‬ת בזמנו( – עמותה לניהול ופיתוח מפעלים‬
‫מוגנים לחולי נפש שהתחילו את תהליך שיקומם בקהילה‪.‬‬
‫הנצחה‬
‫כיתת לימוד בבית הספר לפיזיותרפיה באסף הרופא נקראת על שמה ועל שמו של עמוס‬
‫אנגל‪ ,‬אשר שימש שנים רבות כסגן מנהלת בית הספר לפיזיותרפיה באסף הרופא‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיים פרס על שמה מטעם העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל‪,‬‬
‫ולבסוף המחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת אריאל קרויה על שמה‪.‬‬
‫מבוסס על וויקיפדיה‬
‫‪189‬‬
‫יורם )רמי( אבני ז"ל‬
‫‪6.4.2005 – 7.7.1936‬‬
‫נכתב באהבה רבה על ידי ילדיו – אמיר ושרון אבני‬
‫רקע‬
‫יורם נולד בשנת ‪1936‬בפולין‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ברח עם אימו והשניים נדדו‬
‫לטהרן שם שהו כשנה‪ ,‬עד לעלייתם ארצה ב‪ .1943-‬אביו הצטרף לאחר כשנה כשערק מצבא‬
‫אנדרס הפולני והמשפחה גרה בתל אביב‪ .‬יורם היה בנערותו חובב רדיו פעיל ויצר קשרים עם‬
‫חובבי רדיו בארצות שונות בעולם‪ ,‬וזאת בתקופה בה קו טלפון היה נדיר במחוזותינו‪.‬‬
‫לימודים‪ ,‬צבא ועבודה‬
‫עם סיום לימודיו בתיכון עירוני א' הצטרף לעתודה במסגרתה למד הנדסת אלקטרוניקה‬
‫בטכניון‪ ,‬ושירת בחיל האוויר שירות קבע ממושך‪ .‬לאחר השחרור מצה"ל‪ ,‬בדרגת סא"ל‪,‬‬
‫השתלב יורם בתעשייה האווירית ובהמשך באלת"א‪ ,‬כמוביל ומומחה למערכות מכ"מ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1972‬עברו הוא ורעייתו – שלי אבני ששימשה כראש תחום קהילה וחברה – לעיר אשדוד‪.‬‬
‫שם קבעו את ביתם וגידלו את שני ילדיהם – אמיר ושרון‪.‬‬
‫חלוץ בתחום הלוחמה האלקטרונית‬
‫יורם היה חלוץ בתחום הלוחמה האלקטרונית ונחשב כבעל יכולת נדירה לאיתור מקומות‬
‫להצבת מערכות מכ"מ‪.‬עובדה זו עזרה מאוד בשיווק ומכירת מערכות אלו למדינות שונות‬
‫בעולם‪ .‬הוא הרצה בנושאי התמחותו באוניברסיטת בן גוריון ושימש כאחד מחבר הנאמנים‬
‫)הקורטריון( של הטכניון‪.‬‬
‫איש אשכולות‬
‫יורם היה איש אשכולות‪ ,‬דעתן‪ ,‬אדם רב פעלים‪ .‬ורחב אופקים בצורה יוצאת דופן‪ .‬במשך‬
‫שנים רבות עסק גם בעיתונאות‪ .‬הוא כתב טור מקומי בשם "נביא בעירו" והתבלט בכתיבתו‬
‫השנונה והמושחזת‪ .‬כמו כן ערך את עיתון המהנדסים‪ ,‬שימש כנשיא רוטרי‪ ,‬והיה פעיל‬
‫באגודת ידידות ישראל – יפן‪ .‬גם נושאי טבע ואיכות הסביבה היה קרובים מאוד לליבו והוא‬
‫היה פעיל שנים רבות במלר"ז )מועצה למניעת רעש וזיהום סביבתי(‪ ,‬ואקטיבי בתחומים‬
‫מוניציפאליים שונים בעירו אשדוד‪.‬‬
‫יורם היה טייל מושבע ובמסגרת טיוליו סייר בארצות רבות בעולם מהם חזר עם צילומים‬
‫מרהיבים וידע נרחב על תרבויות שונות עליהם נהג להרצות בפורומים שונים‪ .‬במסגרת‬
‫תחביביו הרבים בלע ספרים כמעט בכל נושא‪ ,‬אהב והעריך אומנות ומוסיקה‪,‬אהב מאוד‬
‫לבשל ולאכול טוב‪ .‬יורם אהב את החיים ומיצה אותם עד תומם‪ .‬הוא נפטר בגיל ‪ 68‬ממחלת‬
‫הסרטן‪ .‬הוא נהג לומר על עצמו‪" :‬אני דומה לגויאבה‪ .‬אפשר לאהוב אותי ואפשר שלא‪ .‬אבל‬
‫אי אפשר להישאר אדיש אלי"‪ .‬הוא חסר לכולנו‪.‬‬
‫דברים לזכרו של יורם אבני‬
‫כתב חובב הרדיו גדעון רדין ‪4X4IO‬‬
‫נפגשנו לראשונה בשנות ה‪ ,50-‬כשהיינו תלמידי תיכון‪ .‬בתקופה ההיא חובבי הרדיו בנו‬
‫בעצמם את ציוד השידור‪ .‬למשדר הראשון של רמי היה פנל קדמי מפח אלומיניום דק‪ .‬יום‬
‫אחד התברר שכשרמי דיבר בקול רם מול המשדר‪ ,‬היו רעידות הפח משפיעות על המעגלים‬
‫הפנימיים‪ ,‬ולכן ניתן היה לקלוט את קולו גם מבלי שחיבר מיקרופון למשדר‪ .‬הדבר עורר צחוק‬
‫בין "החברה" וחיים קרני ‪ 4X1CK‬המציא בעקבות זאת מושג חדש‪Panel Modulation :‬‬
‫‪190‬‬
‫יורם בן‪-‬פורת ז"ל‬
‫‪1992 - 1937‬‬
‫החוקר‪ ,‬האדם‪ ,‬החבר‬
‫כתב ראובן גרונאו‬
‫חלפו למעלה משני עשורים מאז התאונה הנוראה שבה קיפדו את חייהם יורם‪ ,‬יעל ויהלי‪.‬‬
‫לרבים מאיתנו היה הרגע בו נודע להם על התאונה רגע קובע בחייהם – דקות מצמררות‬
‫אותן הם נושאים איתם בכל אשר ילכו‪ .‬ועם זאת‪ ,‬הזמן שוחק את הזיכרון‪ ,‬ויורם‪ ,‬שהיה דמות‬
‫מרכזית באוניברסיטה ובמחלקה לכלכלה‪ ,‬הוא דמות שהולכת ומתרחקת‪.‬‬
‫הגעתי עם יורם ב‪ 1957-‬לאוניברסיטה ובחירתנו בכלכלה הייתה במידה רבה אקראית‪ .‬כמי‬
‫שלימד ביחד עם יורם במשך שנים שההחלטה על רכישת השכלה היא תהליך מושכל המוכוון‬
‫על ידי שיקולי כדאיות‪ ,‬שיעורי תשואה פנימיים וכדומה‪ ,‬היה המאיץ לבחירתנו‪ ,‬אמירתו של‬
‫רזי ש"כלכלה זה די מעניין !" החוג השני לב‪.‬א‪ ,.‬בדרך כלל‪ ,‬הסגיר את אהבתו האמיתית של‬
‫התלמיד – היסטוריה‪ ,‬ספרות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬ובמקרה של יורם – לימודי המזרח התיכון‪ .‬אך‬
‫אהבות ישנות אלו‪ ,‬נשכחו עד מהרה נוכח הקסם האנליטי של הכלכלה‪ ,‬כפי שנפרס לפנינו‬
‫ע"י דן פטנקין והדור הראשון של תלמידיו‪ .‬היו אלו השנים של הנחת התשתית המחקרית‬
‫הכלכלית של ישראל‪ .‬בהנחייתו של סימון קוזנץ )לימים חתן פרס נובל בכלכלה( נערכו במכון‬
‫פאלק המחקרים שעיצבו את מערכת החשבונאות הלאומית של ישראל‪ .‬יורם הצטרף למאמץ‬
‫זה בשנות ה‪ 60-‬הראשונות‪ ,‬כאשר כעוזר מחקר של יהודה גרינפלד סייע בחישוב תשומות‬
‫ההון האנושי – הון ההשכלה‪ ,‬שתרמו לתהליך הצמיחה המהיר באותו עשור )וב‪ 15-‬השנים‬
‫הבאות(‪ .‬מיהודה גריפנלד למד את חשיבות הדיאלוג שבין תיאוריה ומחקר אמפירי‪ ,‬דיאלוג‬
‫אותו ניהל והוביל לכל אורך דרכו האקדמית‪.‬‬
‫בעבודת המ‪.‬א‪ .‬שלו‪ ,‬שמר יורם עדיין אמונים לאהבתו הישנה וניסה לשלב את הידע שצבר‬
‫כתלמיד החוג להיסטוריה של ארצות האיסלם עם הידע שצבר בכלכלה‪ .‬נושא העבודה "כוח‬
‫העבודה הערבי בישראל" נשאר אקטואלי אז כעתה‪ .‬אלא שאז היה זה מחקר פורץ דרך –‬
‫המחקר הכלכלי המקיף הראשון על המגזר הערבי בישראל וכלכלת המגזר הערבי בצל‬
‫הממשל הצבאי‪ .‬יורם עסק בהשתלבותם של הערבים בשוק העבודה היהודי‪ :‬בתעסוקה‪,‬‬
‫אבטלה‪ ,‬הפרשי שכר ופערים ברמת חיים‪ .‬הנושאים אותם חקר תלמיד המ‪.‬א‪ .‬בן ה‪26-‬‬
‫חשובים עתה כפי שהיו אז‪.‬‬
‫נושאי הצמיחה וההון האנושי אליהם נחשף יורם במהלך לימודיו בירושלים‪ ,‬יעמדו במרכז‬
‫תכנית המחקר שלו במהלך הקריירה האקדמית שנפרסה על פני ‪ 30‬שנה‪ .‬יורם נשא את‬
‫חיידק "ההון האנושי" בו נדבק מיהודה גרינפלד בדמו בדרכו ללימודי הדוקטורט בהרוורד‪ ,‬אף‬
‫שהרוורד של תחילת שנות ה‪ 60-‬הייתה אולי המקום האחרון בו יבחר תלמיד הרוצה‬
‫להתמחות בכלכלת משאבי אנוש‪ .‬יורם התעקש לכתוב את הדוקטורט דווקא בנושא זה‪,‬‬
‫כאשר הוא מתמקד באחת הסוגיות המטרידות את כלכלני העבודה באותה עת – הסבר‬
‫תיאורטי להשתנות ההכנסות מעבודה על פני החיים )‪ .(the life cycle earning profile‬יורם‬
‫דחה פתרון זה לטובת פתרון שהוצע כמה שנים קודם לכן על ידי יעקב מינצר )מאוניברסיטת‬
‫קולומביה( וזכה לניסוח פורמלי מדוקדק יותר על ידי גרי בקר )מאותה אוניברסיטה(‪ .‬פתרון‬
‫זה קשר את השינוי בדפוסי ההכנסה בהשקעה לא פורמלית בהון אנושי )בידע ומיומנות(‬
‫במהלך שנות העבודה‪ .‬השקעה שקשורה בהקרבת משאבים )בעיקר זמן ייצור(‪ ,‬אך שיש‬
‫תמורה לצידה – גידול בהכנסה‪ .‬יורם שאל מ‪ MIT-‬את המודלים המתמטיים שפותחו באותה‬
‫עת להסבר הצמיחה‪ ,‬כדי להסביר את השתנות ההשקעה במיומנות בעבודה ) ‪on the job‬‬
‫‪ (training‬על פני החיים‪ .‬המודל האלגנטי שפותח על ידי יורם בעבודת הדוקטורט )הידוע‬
‫בעגה הכלכלית כ – ‪ (Ben Porath Model‬הפך למודל חיקוי למודלים רבים שעסקו בנושא‪,‬‬
‫וניצב עד היום לצידם של המודלים של מינצר ובקר כהסבר האולטימטיבי להשתנות ההכנסות‬
‫על פני החיים‪.‬‬
‫את עבודת הדוקטורט השלים יורם בהנחייתו של סימון קוזנץ‪ .‬לא היה אדם רחוק יותר‬
‫מהמודלים "הנוצצים" של ‪ MIT‬מקוזנץ‪ .‬קוזנץ היה איש השאלות הגדולות – חוקר תהליכי‬
‫הצמיחה ארוכי הטווח‪ .‬איש המחקר רחב היריעה‪ ,‬יריעה המורכבת מעשרות ומאות פריטי‬
‫מידע המצטרפים לתמונה שלמה‪ .‬מקוזנץ למד יורם להעריך את חשיבות הנתונים‪ .‬העבודה‬
‫‪191‬‬
‫הקרובה עם קוזנץ‪ ,‬קירבה אינטלקטואלית ורגשית שקשרה את הרב ותלמידו עד למותו של‬
‫קוזנץ ב‪ ,1985-‬חידדה ביורם את הכבוד לניתוח מדוקדק של הנתונים‪ ,‬הבנתם והבנת‬
‫מגבלותיהם כבסיס לכל מחקר אמפירי‪ .‬לפי עדותו של יורם עצמו‪ ,‬קוזנץ ראה בצעצוע‬
‫תיאורטי שעשוע אינטלקטואלי עקר‪ ,‬אך הוא כיבד את דרכו העצמאית של יורם ודחק בו‬
‫לכלול את המודל בפרק הפותח של הדיסרטציה ולא‪ ,‬כפי שיורם חשש‪ ,‬לדחוק אותו לנספח‪.‬‬
‫בשנים הבאות התעמק יורם בשאלות הקשורות בהיבטים הכלכליים של הילודה )פריון ‪-‬‬
‫‪ (fertility‬למותר לציין שהדמוגרפים שראו בתחום זה את נחלתם הבלעדית‪ ,‬התייחסו ברובם‬
‫בעוינות לפולשים החדשים‪ .‬יורם היה אחד הכלכלנים הראשונים שהצליח לפרוץ חומת עוינות‬
‫זו‪ .‬כפי שהעיד על עצמו במאמר מאוחר יותר‪ ,‬הוא מעולם לא התייחס למודלים הכלכליים‬
‫כחזות הכל‪ ,‬ולא ראה בניתוח הכלכלי של הנושא תיאוריה סגורה‪ .‬מה שריתק אותו לנושא‬
‫"הוא הדיאלוג המתמשך והולך בין תיאוריה ועובדות‪ ,‬כאשר בכל שלב אחד מהשניים מעורר‬
‫שאלות‪ ,‬מציב אתגרים‪ ,‬ומספק הנחייה בפיתוחו של השני"‪ .‬יורם השכיל לקחת את הטוב‬
‫שבתיאוריה הכלכלית ולשלבו בממצאים הדמוגרפיים‪ .‬אין ספק שגישה זו ביססה את מעמדו‬
‫כאחד הכלכלנים הדמוגרפים המובילים בעולם‪.‬‬
‫אתגר חשוב ראה יורם בהסבר השינויים החדים במציאות החברתית הישראלית בשלושת‬
‫העשורים הראשונים לקיום המדינה‪ ,‬והשינויים הדמוגרפיים שעברה החברה הישראלית היוו‬
‫כר פורה למחקריו )אחד מאחרוני מחקריו בנושא נשא את השם "האם היהודיה הולכת‬
‫לעבוד" – ‪ .(Jewish Mother Goes to Work‬על אף השימוש בנתונים מישראל הצליח יורם‬
‫בזכות חדשנותו והמוניטין שצבר לפרסם את ממצאיו בבמות האקדמיות המובילות במערב‪.‬‬
‫העיסוק בנושא הילודה הביא אותו להצגת שאלות רחבות יותר על עצם מהות מושג‬
‫המשפחה בהוויה הכלכלית‪ .‬הוא לא מצא תשובות בטיפול הסכמטי של קודמיו לשאלות‬
‫הרחבות בהן התלבט‪ .‬יורם גרס שבניסיון ליישם מכשירים כלכליים‪ ,‬שהומצאו לניתוח ההוויה‬
‫העסקית‪ ,‬לניתוח התנהגות משקי בית‪ ,‬הלכו קודמיו רחוק מדי‪ ,‬תוך התעלמות מזהותם‬
‫האינדיבידואלית של הפרטים‪ ,‬של המשפחות‪ ,‬של החברים‪ .‬יורם מזהיר משימוש בכלי ניתוח‬
‫כלכליים פשטניים למערך יחסים מורכב כמו זה הקיים במשפחה )או בין חברים(‪ ,‬מערך‬
‫יחסים הנמשך על פני תקופה ממושכת ולא מוגדרת‪ .‬מערך יחסים בו כללי החליפין של השוק‬
‫לא תופסים‪ ,‬ובו מנגנון האכיפה הוא מנגנון פנימי‪ .‬הוא מדגיש את חשיבות הישויות‬
‫האינדיבידואליות – בניגוד לחשיבה הרואה בפרט בורג אנונימי במערך הייצור‪ ,‬בין אם מדובר‬
‫בייצור בשוק ובין אם מדובר בייצור בבית‪.‬‬
‫יורם טרח בניסוח רעיונותיו בנושא כמעט חצי עשור שנים‪ ,‬והמאמר יצא בסופו של דבר כמסה‬
‫רחבה‪ ,‬שהיוותה כר פורה לחוקרים שבאו בעקבותיו‪.‬‬
‫גולת הכותרת של עבודתו המדעית של יורם בעשור השני לקריירה האקדמית שלו היה‬
‫הובלת ועריכת הפרוייקט של חקר כלכלת ישראל בעשור השלישי‪ .‬מבחינות רבות היה‬
‫הפרוייקט בבחינת סגירת מעגל‪ .‬יורם‪ ,‬שהחל את הקריירה האקדמית שלו כעוזר מחקר‬
‫במכון פאלק בעת שדן פטנקין ניתח את "המשק הישראלי בעשור הראשון"‪ ,‬עמד עכשיו‬
‫בראש המכון והוביל צוות של ‪ 15‬מטובי החוקרים הכלכליים בניתוח העשור השלישי – עשור‬
‫שהיה בהתפתחויותיו הכלכליות לא פחות דרמטי מהראשון – צמיחה שנבלמה‪ ,‬אינפלציה‬
‫משתוללת וכלכלה שאיבדה כיוון ומורה דרך‪ .‬יורם הביא לפרוייקט את כל התכונות שבהן‬
‫התקנא בקוזנץ – "צירוף של ראייה רחבה‪ ,‬של מחשבה קרה וחדה כתער ושל כבוד לעובדות‪,‬‬
‫יכולת לתפוס משק כמכלול‪ ,‬כיחידה אורגנית נושמת"‪ .‬מעבר למאמצי השכנוע בגיוס הצוות‪,‬‬
‫והאינטראקציה היומיומית עם המחברים‪ ,‬תרם יורם לספר את הפרקים הפותחים – פרק‬
‫המסכם את העשור השלישי ופרק העוסק בסוגיית העלייה והצמיחה – מהו סובב ומהו‬
‫מסובב? פרק זה שנכתב בתחילת שנות ה‪ 80-‬רלוונטי לישראל בשנות ה‪ 90-‬וה‪2000-‬‬
‫)מציאות שיורם כבר לא זכה לראות( כפי שהיה בשנות העלייה בתקופת המנדט ובשנות‬
‫המדינה הראשונות‪ .‬בעולם גלובלי של תנועות אוכלוסיה‪ ,‬רלוונטי פרק זה לכלכלת הצמיחה‬
‫המודרנית כפי שהוא רלבנטי לישראל‪.‬‬
‫הספר המוקדש לכלכלת ישראל בעשור השלישי "המשק הישראלי – חבלי צמיחה" התפרסם‬
‫ב‪) 1986-‬בשמו האנגלי ‪ Maturing Through Crisis‬יש יותר מנימה אוטוביוגרפית(‪ .‬הספר‬
‫היה חותם מפואר לקריירה אקדמית פורייה‪ .‬באותה שנה נקרא יורם ע"י דן פטנקין ואמנון פזי‬
‫‪192‬‬
‫לשרת כסגן רקטור ולסייע בהוצאת האוניברסיטה מהמשבר הכספי בו נמצאה‪ .‬שנה לאחר‬
‫מכן‪ ,‬לאחר בחירתו של אמנון כנשיא‪ ,‬נבחר יורם לרקטור וב‪ 1990-‬נבחר לנשיא‪ .‬תפקידיו‬
‫הציבוריים בשרות האוניברסיטה והאתגרים בפניהם ניצבה האוניברסיטה כאילו נתפרו‬
‫למידותיו‪.‬‬
‫בבית אבא ואמא גדל יורם בצל המושג "אליטה משרתת"‪ .‬ממורינו‪ ,‬ובראש ובראשונה‪ ,‬דן‬
‫פטנקין‪ ,‬ספגנו את התחושה שלהיות כלכלן )בוודאי כלכלן באמצע שנות ה‪ (50-‬זו שליחות‬
‫חברתית‪ .‬בתפקידיו הציבוריים הקודמים )ראש וראשון להם החברות בוועדת המיסוי הישיר‬
‫ב‪ (1975-‬למד יורם את נפתולי הפוליטיקה ומגבלות הכוח‪ .‬יורם הביא להנהגת האוניברסיטה‬
‫את כל אותם מאפיינים שעשו אותו חוקר מצטיין – ראיית התמונה הכוללת תוך שימת לב‬
‫לפרטים הקטנים‪ ,‬שאיפה למצוינות‪ ,‬תקיפות ופרגמטיות‪ .‬כושר הניתוח‪ ,‬המקוריות ויכולת‬
‫ניסוח מופלאה שהיו סימן ההיכר למחקרו האקדמי‪ ,‬שרתוהו גם בתפקידיו החדשים‪ ,‬ועשו‬
‫אותו למנהיג אידיאלי בחברה המאמינה בכוח התבונה השקטה‪ .‬אנושיות חמה וחוש הומור‬
‫שנון סייעו לו בדרכו בהנהגת האוניברסיטה‪ ,‬דרך שלא נעדרה מאבקים מבית ומחוץ‪.‬‬
‫במחשבה לאחור קשה להפריד בין יורם החוקר ויורם האדם‪ .‬הארכתי בתיאור פועלו האקדמי‬
‫והציבורי של יורם ואני מקווה שהצלחתי לשרטט תוך כדי כך גם את דיוקנו האנושי‪ .‬אקצר גם‬
‫במרכיב השלישי בכותרת ההרצאה – יורם החבר‪ .‬יורם הוא נדמה לי הכלכלן היחידי שניסה‬
‫לנתח את מושג החברות‪ ,‬וחברות הייתה תמיד ערך חשוב בחייו‪ .‬הכרתי את יורם כנער בן‬
‫‪ .16‬חלקנו את שולחן הלימודים בתיכון ומאז כיתה י"א היו דרכי חיינו משולבות‪ .‬כפי שציינתי‪,‬‬
‫אלמלא יורם ורזי‪ ,‬אולי לא הייתי היום כלכלן‪ .‬לאחרונה התגלגל לידי יומן שכתבתי העוסק‬
‫בתעלולי נעורינו בתיכון‪ .‬בין הנחייה לשיעורי בית בנושאים כמו‪" :‬ביאליק – משורר התחייה"‪,‬‬
‫"‪" ,"Describe Macbeth Reaction to the Ghost‬הפולחן והמוסר בתנ"ך" ‪ -‬מככב יורם‬
‫ביומן בשורה של משובות נעורים‪ .‬חברות הדוקה זו שנמשכה ‪ 39‬שנים על אף העליות‬
‫והמורדות‪.‬‬
‫קריירה אקדמית ניתנת לכימות‪) .‬לפעמים עד כדי אבסורד(‪ .‬למזלנו נמלטה החברות מניסיון‬
‫כימות זה‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬יורם היה אשף הניסוח‪ .‬את הדברים הבאים כתב יורם על מורו ורבו‬
‫סימון קוזנץ – "לעיתים נדירות אנשים שאנו זוכים להיות במחיצתם ולחוש את אישיותם‬
‫הופכים לנכסים חשובים בחיינו שלנו‪ ,‬ואנו נושאים את דמותם איתנו כחלק מעצמנו‪ .‬רק כך‬
‫אני יכול לומר דברים לזכרו של סימון קוזנץ"‪ .‬רבים מאיתנו חושבים על יורם במונחים דומים‪.‬‬
‫חוג למוזיקה בבית יורם בן‪-‬פורת‬
‫כתבה אלמוגה אילן‪-‬ליפשיץ‬
‫יורם בן‪-‬פורת‪ ,‬בעידוד המחנך שלנו בכתה ט'‪ ,‬הזמין את הכיתה לחוג למוזיקה בביתו ברחוב‬
‫דיזנגוף‪ .‬הוא השמיע לנו תקליטים ממבחר הרפרטואר הקלאסי שהיה בספרייה שלו‪ .‬הצימוק‬
‫שבמפגשים היה קונצרט שניגן יורם בפסנתר‪ .‬הוא ניגן היטב גם סונטות של מוצרט ובטהובן‪.‬‬
‫המפגשים התקיימו בכיתות ט ו‪-‬י'‪ .‬יורם התחבב עלינו גם בגלל חוש ההומור השנון שלו‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫יעל העליון – פעמוני ז"ל‬
‫‪2002 - 1938‬‬
‫מבוסס על ויקיפדיה ואתר בית הספר לאמנויות קמפוס אריסון‬
‫אביה של יעל היה ד"ר יוסף פעמוני )גלוקמן( שהגיע מרוסיה‪ .‬במקצועו היה דוקטור‬
‫לבקטריולוגיה והיה ממקימי מערכת הבריאות בישראל‪ .‬כמו כן היה מאנשי התנועה‬
‫הרוויזיוניסטית והקים את מחלקת העזרה הראשונה באצ"ל‪ .‬הוא היה ממייסדי קופת חולים‬
‫לעובדים לאומיים )לאומית( ומכון ז'בוטינסקי בישראל‪.‬‬
‫יעל למדה בבית הספר היסודי "בלפור" והתקבלה לתיכון עירוני א' אותו סיימה בשנת ‪.1955‬‬
‫לאחר שירותה הצבאי למדה באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫יעל עבדה מספר שנים כמורה וכמחנכת באילת‪ ,‬בבית ספר בלפור בתל‪-‬אביב‪ ,‬וכן כמנהלת‬
‫בית ספר אוסישקין בתל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1984‬יסדה יעל את בית הספר לאמנויות ושימשה‬
‫כמנהלת בית הספר עד מותה בשנת ‪.2002‬‬
‫בית הספר לאמנויות‬
‫על תהליך הקמת בית הספר סיפרה יעל באתר של בית הספר לאמנויות קמפוס אריסון‪:‬‬
‫"ב‪ 15-‬במאי ‪ 1984‬הזמין אותי ללשכתו ד"ר שמשון שושני‪ ,‬מנהל מינהל החינוך בעיריית תל‬
‫אביב באותם ימים‪.‬‬
‫"הוא אמר לי‪' :‬הייתי בארצות הברית‪ .‬ראיתי שם בית ספר לא רגיל‪ .‬הילדים באים בשמחה‬
‫ללמוד בו'‪' .‬למה אתה מספר דווקא לי את זה?' ‪ -‬שאלתי בסקרנות‪' .‬כי את הולכת לייסד בית‬
‫ספר כזה בתל‪-‬אביב‪ .‬זה יהיה בית ספר לאמנויות‪ .‬אני עוד לא יודע איך ומה תהיה צורתו ומה‬
‫יהיו תכניו‪ .‬קחי לך ימים אחדים והגישי לי הצעה ותכנית‪ .‬אם תכיני פרוגרמה טובה אולי יבואו‬
‫ילדים ללמוד בו'‪ .‬הוא הוסיף‪' :‬אגב‪ ,‬בית הספר ‪ -‬אם בכלל יירשמו אליו די מועמדים‪ ,‬כדי‬
‫להצדיק את פתיחתו ‪ -‬יהיה ממוקם במבנה מוזנח ברחוב אוליפנט'‪.‬‬
‫"הכנתי הצעה כמעט יש מאין‪ .‬קדמו לגיבושה התייעצויות עם אנשי תרבות ואמנות רבים‬
‫ומומחים לחינוך‪ .‬איש מהם לא ידע איך בדיוק מקימים מוסד כזה‪ .‬אבל רעיונות צצו‪ .‬הם‬
‫איפשרו לי להכין תכנית ראשונית‪ ,‬שהיו מהולים בה אומץ וגם יותר מקורטוב של חוצפה‪.‬‬
‫העיתונים סיפרו על הקמת "תהילה" בתל אביב‪ .‬אחרים‪ ,‬בהם אנשי חינוך‪ ,‬תרבות ואמנות‪,‬‬
‫הגיבו בזלזול ואמרו שמוסד כזה לא יצלח‪ ,‬לא יאריך ימים‪ .‬ואולי אף לא יוציא את שנתו‬
‫הראשונה‪ .‬העירייה קבעה‪ ,‬כי בשנה הראשונה ייפתחו בו רק כתות א' עד ו'‪ .‬אם יירשמו לשש‬
‫כיתות אלו ‪ 200‬מועמדים לפחות‪ ,‬הוא ייפתח‪ .‬ולא‪ ,‬הרעיון ייגנז‪.‬‬
‫"לתדהמתנו‪ ,‬הגיעו ‪ 1,200‬משפחות לרשום את ילדיהן כמועמדים‪ .‬הופתענו מן הרבים שנתנו‬
‫אמון בצוות וברעיון‪ ,‬בלי לדעת מה תהיה צורתו הסופית‪.‬‬
‫"באחד בספטמבר ‪ ,1984‬בשעה ‪ 5.00‬בבוקר‪ ,‬ניצבנו בבית הספר שש המורות‪-‬המחנכות‪,‬‬
‫קומץ המורים לאמנויות‪ ,‬ואני‪ .‬בידינו מטאטאים‪ ,‬מגבים ודליי מים‪ .‬שטפנו את הרצפות‪ .‬הכנו‬
‫את המקום לקראת דייריו הצעירים‪ .‬מאז‪ ,‬בעצם‪ ,‬זה מה שאנחנו עושים‪ .‬מכינים את המקום‬
‫לדייריו‪ .‬משתדלים לתת להם ככל יכולתנו‪ .‬נאבקים‪ ,‬בכל מאודנו‪ ,‬על מנת שהלמידה‬
‫במקצועות העיוניים ובלימודי האמנויות ‪ -‬תהיה מעניינת‪ ,‬רצינית‪ ,‬ברמה גבוהה ובאווירה‬
‫טובה‪.‬‬
‫"המבנה המוזנח והעלוב שקיבלנו בשנת ‪ ,1984‬שינה את תדמיתו‪ .‬בזכות תרומתן האדיבה‬
‫של קרן אריסון וקרן ת"א לפיתוח‪ ,‬הוקם לנו קמפוס יפה‪ ,‬נוח ורחב ידיים‪ .‬התנאים הפיזיים‬
‫בתוך הקמפוס‪ ,‬המורים המעולים ותכנית הלימודים הייחודית ‪ -‬מאפשרים לכל תלמיד לפתח‬
‫את הפוטנציאל הטמון בו‪ .‬הן בלימודים העיוניים והן בלימודי האמנויות‪.‬‬
‫"בית הספר לאמנויות הפך מוקד עליה לרגל של אורחים מן הארץ והעולם‪ .‬בצד אישי ציבור‪,‬‬
‫הבאים לצפות במוסד זה שאין דומה לו בארץ‪ ,‬פוקדים אותנו מורים‪ ,‬אנשי חינוך ואנשי אמנות‬
‫‪194‬‬
‫מרחבי העולם‪ .‬הם מבקשים להתחקות אחרי דרכו של דגם ראשון וייחודי לחינוך לאמנות‬
‫)מכיתה א' ועד כיתה ט'(‪ .‬חלקם מנסים ללמוד מאתנו; מעוניינים להקים בית ספר כזה במקום‬
‫מגוריהם‪.‬‬
‫"עד כה כ‪ 1,100-‬בוגרים סיימו את חוק לימודיהם בבית הספר לאמנויות‪ .‬רבים מהם באים‬
‫לבקר‪ .‬אחדים מקפידים לא להחמיץ אף טקס; אף שיש בהם כבר ביניהם אנשים בוגרים‬
‫והורים לילדים‪ .‬כמעט מדי יום מתייצבים בפתח חדרי צעיר או צעירה‪ .‬אני רואה את החיוך‬
‫המצטייר על פניהם וצופה את הרגע הבא שבו נתחבק ונתנשק‪ .‬הם אומרים‪' :‬באנו לבקר‬
‫בבית‪ .'...‬חלקם בנעימה של געגועים; חלקם בנעימה של 'הוא עוד שייך לנו'‪ .‬אני מאמינה‬
‫שכל עוד התלמידים שלנו יוסיפו לחייך והבוגרים יבואו לבקר ‪ -‬אנו בדרך הנכונה‪".‬‬
‫לקט מדברים שנכתבו על ידי תלמידיה במהלך השבעה‬
‫כולנו חשים שאיבדנו אבדה גדולה‪ .‬באותו שבוע בו נפטרת אפשר היה לחוש בתחושת‬
‫עצבות כבדה‪ .‬התמונות שנתלו והדברים שנכתבו הוכיחו עד כמה היית חשובה‪ ,‬נערצת‪,‬‬
‫ומיוחדת בעינינו‪.‬‬
‫כמעט כל אחד מאיתנו חשב על הרגע שבו‪ ,‬כשהלך במסדרון‪ ,‬פגש בך וגילה לתדהמתו‬
‫שהכרת אותו בשמו הפרטי ולעיתים אף ידעת את שמות אחיו‪ ,‬הוריו ואפילו היכן הוא גר‪.‬‬
‫היום אנחנו יודעים להעריך את העובדה‪ ,‬שיחסים כל כך קרובים וחמים עם מנהלת בית‬
‫הספר הם לא דבר רגיל‪ .‬אצלנו זה היה חלק מהשגרה‪.‬‬
‫תלמידים‪ ,‬בוגרים והורים באו להתייחד עם זכרך ולחלוק לך כבוד אחרון‪ ,‬כאן ‪ -‬בחצר‬
‫העומדת במרכזו של הקמפוס המפואר שבנית לנו‪ .‬לו היית כאן ‪ -‬היית מצליחה להבין את‬
‫גודל השפעתך על חיי כולנו‪ .‬אנחנו מנסים להמשיך הלאה‪ ,‬בדרך שסללת עבורנו‪ ,‬ומשתדלים‬
‫לשמור על הערכים ועל הדברים שהאמנת בהם והעברת לנו‪ .‬שמירה על ביה"ס כפי שהיה‬
‫בימייך‪ ,‬היא מבחינתנו הדרך היחידה לשמור ולכבד את זכרך‪ .‬אוהבים ולא שוכחים‪.‬‬
‫‪195‬‬
‫יצחק בר יצחק )בריבוע( ז"ל‬
‫‪2007 – 1938‬‬
‫רקע‬
‫יצחק בר‪-‬יצחק נולד במטולה‪ ,‬גדל בהרצלייה‪ ,‬למד בתיכון עירוני א' בתל אביב והיה מראשי‬
‫יוזמי התעלולים של המחזור‪ .‬התעלול המפורסם ביותר היה חציית האגם הסמוך לבית הספר‬
‫)היום רחוב הארבעה( בבגדים מלאים‪ ,‬והיו גם תעלולים רבים נוספים‪.‬‬
‫את רוב חייו חי בחיפה כפרופסור בטכניון‪.‬‬
‫שירות צבאי‬
‫לאחר סיום הלימודים בתיכון עירוני א' התגייס יצחק בר‪-‬יצחק לגדוד ‪ 890‬של הצנחנים ועבר‬
‫טירונות אצל מרסל טוביאס האגדי‪ ,‬שהיה נוזף בטירוניו כי "על כל כדור יש כתובת של הייל‬
‫)חייל( טיפש"‪ ,‬אך בלילה היה מכסה אותם בשנתם‪ .‬בפלוגה ג' בלט יצחק בקומתו הרמה ‪-‬‬
‫"כמו נפיל מימי התנ"ך" והכינוי שלו היה "בריבוע"‪.‬‬
‫הוא השתתף בעשרות פשיטות מעבר לקווי האויב בשנות החמישים ובפעולות התגמול‪:‬‬
‫משטרת ראווה‪ ,‬משטרת ע'רנדל‪ ,‬משטרת חוסאן‪ ,‬משטרת קלקיליה ובמבצע קדש‪ .‬במלחמת‬
‫סיני הצטרף לחייליו של אהרון דוידי‪ .‬צורי שגיא‪ ,‬שפיקד על הפלוגה במלחמת סיני ואחריה‪,‬‬
‫מספר כי "הייתה לו מנהיגות מיוחדת"‪ ,‬ובשל כך מינהו לרב סמל פלוגתי‪ .‬המג"ד רפול ראה כי‬
‫טוב‪ ,‬ועשה את הסמל בר‪-‬יצחק לשליש הגדוד וזו הייתה תחילתה של ידידות אמיצה בין רפול‬
‫לבריבוע שנמשכה שנים רבות‪ .‬יצחק שירת כתף אל כתף עם ארבעה רמטכ"לים יוצאי‬
‫הצנחנים‪ :‬מוטה גור‪ ,‬רפול‪ ,‬מוישה וחצי ודן שומרון‪.‬‬
‫חבריו מהצנחנים מספרים שלמרות כל תאריו ומעמדו באקדמיה‪ ,‬שמר עמם על קשר חם‪.‬‬
‫תא"ל אפרים חירם )פיחוטקה( אומר כי מעולם לא איבד את חוש ההומור החכם שלו; תא"ל‬
‫אריק עזוז נזכר איך גרר אותו "בריבוע" לשוק‪ ,‬כדי לבקר צנחן מהפלוגה שהפך לרוכל; ונחיק‬
‫מרק מדבר על האיש רב‪-‬הפנים‪ ,‬שהיה "ילד עם ילדים‪ ,‬גבר עם גברים"‪.‬‬
‫לימודים‪ ,‬עבודה ופעילות אקדמית‬
‫יצחק בר יצחק עשה תואר ראשון )‪ (1961‬ותואר שני בהנדסת חשמל בטכניון ודוקטורט‬
‫באוניברסיטת פנסילבניה בנושא "תורת הניווט האינרציאלי הרתום" ) ‪Strapdown inertial‬‬
‫‪ .(navigation‬לאחר סיום הדוקטורט הוא עבד במרכז הפיתוח ‪ Goddard‬של נאסא במרילנד‬
‫על פרויקט אפולו בפיתוח אלגוריתם הניווט של רכב הנחיתה על הירח‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1971‬ועד ‪ 2006‬היה פרופסור להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון‪ .‬ובשנים ‪1993--‬‬
‫‪ 1994‬היה דיקאן הפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל‪ .‬הוא עסק במחקר והדריך משתלמי‬
‫מגיסטר ודוקטורט רבים‪ .‬תלמידו הלל אבני מספר כי יצחק בר‪-‬יצחק הרצה בצורה בהירה‪,‬‬
‫קולחת ועם הרבה הומור‪ .‬אחרי כחודש של לימודים הוא שם לב שיצחק כותב על הלוח בשתי‬
‫הידיים‪ :‬על צד אחד של הלוח הוא כתב ביד ימין ואחר כך בטבעיות עבר לצד השני של הלוח‬
‫והמשיך לכתוב ביד שמאל‪ .‬הכתב היה זהה לשתי הידיים‪...‬‬
‫בחופשות ובשנות שבתון הוא המשיך להגיע למרכז הפיתוח ‪ ,Goddard‬כך שבמקביל‬
‫לעבודתו בטכניון הוא היה קשור במשך ‪ 20‬שנה עם נאסא‪ .‬הפרויקטים שהיה מעורב בהם‬
‫בנאסא היו בתחום קביעת מצב זוויתי של חלליות‪ .‬על עבודתו בתחום זה קיבל מאגודת‬
‫‪ IEEE‬את פרס ‪ Kershner‬ואת ה‪.Third Millennium Award -‬‬
‫הוא היה ‪ Fellow‬של אגודת ‪American Institute of Aeronautics and Astronautics‬‬
‫וחבר ועדת המערכת של כתב העת ‪ Journal of Guidance, Control, and Dynamics‬של‬
‫האגודה‪.‬‬
‫במקביל שימש כיועץ לתעשייה האווירית‪ ,‬הרשות לפיתוח אמצעי לחימה והתעשייה הצבאית‬
‫בנושאי פיתוח טילים‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫משפחה‬
‫יצחק היה נשוי לנחמה אשר נפטרה לאחר ‪ 46‬שנות חברות ונישואין‪ .‬באבלו המתמשך לא‬
‫שם לב לסימני הסרטן שהתגלו בו והוא הלך לעולמו מספר חודשים אחריה‪ .‬הזוג בר‪-‬יצחק‬
‫הותיר שני בנים‪ :‬דני ואריק‪.‬‬
‫לינקים להספדים והערכות‬
‫הספד של אורי דרומי‪ ,‬בעיתון הארץ‪:‬‬
‫הדבק של הפלוגה ‪ --‬פרופ' יצחק בר‪-‬יצחק‪ ,‬צנחן‪ ,‬מומחה עולמי לניווט אינרציאלי בחלל‪,‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/misc/1.1411995‬‬
‫וגם באתר הצנחנים‪:‬‬
‫‪http://www.202.org.il/Pages/zichram/baribua.php‬‬
‫הספד באתר הצנחנים‪:‬‬
‫יצחק בר יצחק‪ ,‬הפרופסור מ ‪ , NASA‬מנפילי הצנחנים הלך לעולמו מאת זאב שמילוביץ‪:‬‬
‫‪http://www.202.org.il/Pages/Footer/Luach/baribua.php‬‬
‫מבוסס על וויקיפדיה‪ ,‬אתר חטיבת הצנחנים וסיפורי חברים‬
‫‪197‬‬
‫יצחק – איציק ברנר ז"ל‬
‫‪2010 - 1937‬‬
‫כתבה משפחת ברנר‬
‫איציק נולד בתל‪-‬אביב בשנת ‪ .1937‬היה בן יחיד להוריו‪ ,‬מניה ואהרון )רס"ן ולוחם ההגנה(‪.‬‬
‫גדל בדירתם הצנועה ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב ולמד בבית הספר היסודי "הכרמל"‪.‬‬
‫צבא‬
‫לאחר שסיים את תיכון עירוני א' התגייס לצבא והמשיך לשרת כ‪ 30-‬שנה כקצין בצבא קבע‬
‫והשתחרר בדרגת אל"מ‪ .‬הוא היה ממקימי יחידת האיסוף‪ ,‬לימים יחידה ‪ 8200‬בחיל‬
‫המודיעין‪ .‬לאחר שחרורו הוסיף לתרום לצה"ל מהידע ומהניסיון הרבים שצבר‪ .‬הוא ייעץ‬
‫לוועדות ושימש שופט בטריבונלים שונים‪ .‬כמו כן שימש במשך ‪ 3‬שנים כדיפלומט מטעם‬
‫צה"ל בשגרירות ישראל בבריטניה‪.‬‬
‫השכלה ועבודה‬
‫בהשכלתו‪ ,‬היה בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במדעי המדינה ובלימודים רב‪-‬‬
‫תחומיים‪ ,‬ובוגר לימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬היה בעל הסמכה של מלווה‬
‫קבוצות לחו"ל ושל מגשר מקצועי‪.‬‬
‫בין התפקידים הרבים בהם שימש בחייו האזרחיים‪ :‬מנכ"ל מרכז הירידים והקונגרסים‬
‫בישראל )גני התערוכה תל‪-‬אביב(; חבר הנהלת תחרות ארתור רובינשטיין לפסנתר; חבר‬
‫הנהלת התזמורת הסימפונית ראשון‪-‬לציון; מנכ"ל עמותת ידידי אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב;‬
‫מנהל איזור מב"ת )מסחר‪-‬בילוי‪-‬תעשייה( של ראשון‪-‬לציון; ויו"ר ועדות שונות בארגון "צוות"‪.‬‬
‫הוא גם עסק בהתנדבות בתחומים רבים‪ .‬בין השאר‪ ,‬היה חבר בהנהלת העמותה לסיוע‬
‫לנוער בצה"ל‪.‬‬
‫פעילות בראשון לציון‬
‫בשנת ‪ 1993‬התמנה למנהל מוזיאון ראשון‪-‬לציון וכיהן בתפקיד כ‪ 14-‬שנים‪ ,‬במלוא המרץ‬
‫והמסירות שאפיינו אותו בכל תחנות חייו‪ .‬כתושב ותיק של ראשון‪-‬לציון‪ ,‬הביא לתפקיד את‬
‫אהבתו לעיר ולתולדותיה‪ .‬בתקופת כהונתו שגשג המוזיאון והתרחב באופן משמעותי‪ .‬איציק‬
‫תרם רבות לשימור אתרים בראשון‪-‬לציון והיה חבר פעיל בוועדות המטפלות בנושאים אלו‪.‬‬
‫בנוסף יזם והוציא לפועל פרויקטים רבים בעיר‪ ,‬ביניהם פרויקט באר המושבה המחודש‪,‬‬
‫שהושלם ונחנך רק לאחר מותו‪.‬‬
‫מתוך אמונתו בחשיבות הנחלת ההיסטוריה של עם ישראל בכלל ושל ההתיישבות הראשונה‬
‫בארץ בפרט‪ ,‬הקדיש איציק את מירב מרצו להעלאת המודעות לפעילויות המוזיאון בקרב‬
‫מנהלי בתי הספר בארץ‪ .‬כמו כן פעל לפיתוח ולקידום פעילויות אטרקטיביות לילדים ולבני‬
‫נוער במסגרת המוזיאון‪.‬‬
‫מוזיאולוגיה‬
‫במקביל לתפקידו של איציק כמנהל המוזיאון‪ ,‬הוא נבחר ליו"ר איגוד המוזיאונים בישראל וכן‬
‫של ארגון איקו"ם ‪ .ICOM‬הוא מילא תפקיד זה במשך ‪ 6‬שנים‪ ,‬במהלכן הפך את האיגוד‬
‫לארגון פעיל שמספר חבריו גדל משנה לשנה ‪.‬הוא ייצג את ישראל בחו"ל כחבר ועד איקו"ם‬
‫הבינלאומי והיה ממייסדי ‪ ,CAMOC‬האיגוד הבינלאומי למוזיאונים עירוניים‪.‬‬
‫לאורך כל שנותיו כמנהל המוזיאון וכיו"ר איקו"ם ישראל‪ ,‬שם דגש על הנגשת מוזיאונים‬
‫ומבנים ציבוריים לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים ‪.‬הוא אף החל בניסוח קוד אתי מקיף‬
‫לעבודת המוזיאונים על כל היבטיה‪.‬‬
‫איציק היה שותף נמרץ ונחוש במאבק להגדלת תקציבי התרבות בישראל‪ .‬תמיד הסכים‬
‫ברצון לחלוק מהידע ומהניסיון הרב שצבר ‪,‬יעץ לגורמים רבים בתחום המוזיאונים והעביר‬
‫הרצאות בתחום המוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב ובפורומים‬
‫שונים‪.‬‬
‫‪198‬‬
‫איש אשכולות‬
‫כבן נאמן לארצו‪ ,‬נהנה איציק משחר ילדותו ועד סמוך לפטירתו לטייל בישראל לאורכה‬
‫ולרוחבה‪ .‬כמורה דרך מוסמך וכמורה דרך בנשמתו‪ ,‬מעולם לא הפסיק לחקור את תולדות‬
‫הארץ‪ ,‬בהיסטוריה‪ ,‬בגיאוגרפיה‪ ,‬בארכיאולוגיה ובתנ"ך‪.‬‬
‫הוא היה בעל תחביבים רבים‪ ,‬בהם השקיע מכל ליבו ‪ -‬אספן עטים‪ ,‬צלם מקצועי‪ ,‬שוחר נלהב‬
‫של תרבות הקפה‪ ,‬חובב מושבע של מוסיקה קלאסית ובעל ידע עצום בתחום זה‪ .‬כפי שספדו‬
‫לו רבים מחבריו ומעמיתיו‪ ,‬איציק היה איש אשכולות רב פעלים ואוהב אדם‪ ,‬חבר נאמן‪ ,‬מורה‬
‫ואיש משפחה ‪.‬בבואה של ארץ ישראל היפה‪.‬‬
‫איציק היה נשוי ‪ 50‬שנים לנורית עד לפטירתו בשנת ‪ .2010‬הותיר אחריו שלושה ילדים‪,‬‬
‫מיכל‪ ,‬דלית ואורי‪ ,‬ושני נכדים‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫ישראל ליבליך ז"ל‬
‫‪1986 - 1937‬‬
‫כתבה אלמנתו עמיה ליבליך‬
‫ישראל מת באופן מפתיע לגמרי בשנתו מדום לב ב‪ .26.9.1986-‬הוא היה אז בן ‪.48‬‬
‫אחרי שסיים את התיכון‪ ,‬התגייס לצה"ל ולמרות שהיה בעל כושר קרבי גבוה‪ ,‬נבחר לשרת‬
‫במדור איבחון פסיכוטכני של המתגייסים‪ ,‬שהיה אז בהקמתו‪ .‬שירותו הצבאי בתפקידים‬
‫פסיכולוגיים כחייל וכקצין קבע את עתידו‪ ,‬שכן כשסיים שירות של ארבע שנים פנה ללימודי‬
‫פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הוא התקבל למחזור השני של המחלקה‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬שהייתה אז היחידה בארץ‪ .‬המחלקה הוקמה רק שנה לפני כן‪ ,‬ומנתה כשלושה‬
‫חברי סגל וכ‪ 15-‬סטודנטים בכל מחזור‪ .‬חוג הלימודים השני שבחר היה סטטיסטיקה‪.‬‬
‫בגלל מצבה הכלכלי הירוד של משפחתו‪ ,‬מימן ישראל בעצמו את כל לימודיו‪ :‬מחסכונותיו‬
‫כקצין‪ ,‬מעבודתו במשרה מלאה ביחידת הבחינות של נציבות שרות המדינה‪ ,‬ואחרי שנתיים ‪-‬‬
‫מתפקידיו כעוזר מחקר והוראה באוניברסיטה‪ .‬כך השתלב בצוות המחקר של בכירי‬
‫החוקרים‪ ,‬כשהוא פונה לאגף מדעי הטבע בפסיכולוגיה ‪ -‬מחקר על גלאי מידע )ושקרים(‬
‫באמצעות תגובות פיזיולוגיות‪ ,‬יסודות גנטיים של התנהגות‪ ,‬ואחר כך ‪ -‬תיפקודי המוח‬
‫בעכברים וחולדות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1963‬נישא לעמיה‪ ,‬שהכיר מלימודי הפסיכולוגיה‪ .‬ישראל סיים את הדוקטוראט בשנת‬
‫‪ ,1967‬מראשוני הדוקטורים בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬וביחד עם עמיה יצא‬
‫ללימודי פוסט‪-‬דוקטוראט יוקרתי במכון הטכנולוגי בקליפורניה )‪ .(CALTECH‬עם שובו ארצה‬
‫בשנת ‪ ,1970‬קיבל משרת מרצה באוניברסיטה העברית והמשיך במחקרי המעבדה‬
‫החשובים שלו בשני תחומים ‪ -‬תגובות פיזיולוגיות למידע‪ ,‬מה שהוביל למומחיותו בפוליגרף‪,‬‬
‫והבטים שונים בחקר ההדוניזם והגנטיקה של המוח‪ .‬פרסומיו הרבים הובילו לקידומו המהיר‬
‫עד לדרגת פרופסור מלא שקיבל בשנת ‪ .1982‬הוא נודע כחוקר בעל שיעור קומה‪ .‬היה ראש‬
‫המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בשנים ‪ ,1978-1981‬זכה במענקי מחקר‬
‫גדולים‪ ,‬והשתלם במכוני מחקר ואוניברסיטאות חשובות בחו"ל‪ .‬כמורה ומדריך היה אהוב על‬
‫תלמידיו‪ ,‬מלא הומור ומסור לעבודתו החינוכית‪ .‬עבודתו המדעית הגיעה לשיאה בשנת ‪1982‬‬
‫עם פרסום ספרו ‪ .The Genetics of the Brain‬באוניברסיטה העברית הקים מעבדת בעלי‬
‫חיים )עכברים וחולדות( למחקר‪ ,‬ובה חוקרים צעירים רבים שבאו ללמוד אצלו ‪ -‬זאת למרות‬
‫שבקמפוס של מדעי החברה הייתה המעבדה תופעה חריגה ביותר‪ .‬זו הייתה מעבדת‬
‫חברותא‪ ,‬בה שתו קפה לרוב‪ ,‬צחקו‪ ,‬דנו בחדשות‪ ,‬ועם זאת הספיקו הרבה בעבודה אקדמית‬
‫ממדרגה ראשונה‪ .‬היום המעבדה קרויה על שמו של ישראל‪ ,‬וכן קרוי על שמו זן מיוחד של‬
‫עכברים שפיתח עם תלמידתו עדנה כהן‪ .‬חוקרים אחדים באוניברסיטאות בארץ‪ ,‬כמה מהם‬
‫תלמידיו לשעבר‪ ,‬ממשיכים את עבודתו‪ ,‬אם כי את כלי המחקר העומדים לרשותם של חוקרי‬
‫המוח היום לא היה יכול אפילו לדמיין‪...‬‬
‫ישראל היה פמיניסט‪ ,‬בלי שלקח תואר זה לעצמו‪ :‬בנישואיו עם עמיה גילה יחס שיויוני‬
‫לחלוטין וקיים איתה חלוקת עבודה מלאה בתיפקודי ההורות ומשק הבית‪ .‬מעולם לא החשיב‬
‫את הקריירה שלה כמישנית במשפחה‪ .‬לישראל ולעמיה שלושה ילדים ‪ -‬יובל‪ ,‬יליד ‪,1964‬‬
‫מתת‪-‬חדוה )מתי( ילידת ‪ ,1970‬ואליאב‪ ,‬יליד ‪ .1979‬יובל הוא היום מוזיקאי ועורך ספרותי‪,‬‬
‫מתי היא פסיכולוגית‪ ,‬ואליאב מרצה למשפט בינלאומי‪.‬‬
‫עיסוקיו של ישראל‪ ,‬מלבד המחקר וההוראה‪ ,‬כללו נגינה על פסנתר‪ ,‬האזנה למוסיקה‬
‫קלאסית‪ ,‬וקריאה בעברית‪ ,‬אנגלית וצרפתית‪ .‬הוא היה טייל נלהב‪ ,‬ברגל ובג'יפים‪ ,‬והירבה‬
‫‪200‬‬
‫לסייר במדבר הנגב ובסיני‪ .‬ישראל היה מעורב בחיים הפוליטיים‪ ,‬כשדעותיו מהמרכז וימינה‪,‬‬
‫ולא חסך את שבט ביקורתו מהאוחזים בהגה השלטון‪ .‬הוא התמיד בשירות המילואים‬
‫בנאמנות‪ .‬אחרי שירותו באגפים שונים של הפסיכולוגיה בצה"ל עבר לשירות במודיעין ותרם‬
‫מהידע הפסיכולוגי שלו ליחידה ללוחמה בטרור‪ .‬עד מותו היה "מוקפץ" לעיתים קרובות‬
‫בתפקידים סודיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נהג לפתוח כל בוקר את יומו בקריאה בעיתון "הארץ" עם כוס‬
‫קפה ב"עטרה" ברחוב בן יהודה בירושלים‪ .‬הוא אהב מסיבות וחברה‪ ,‬והתחפושות שלו‬
‫במסיבות פורים זכורות לעד אצל כל מי שהשתתף בנשפי הפורים של ירושלים העליזה דאז‪.‬‬
‫לאחר מותו הוציאו חבריו ותלמידיו קובץ מאמרים לזיכרו בשם "עיון וישום בפסיכולוגיה"‪,‬‬
‫הוצאת מגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬תש"ן‪ .‬בקובץ זה נכלל מאמר שכתב ישראל‬
‫בהתלהבות מיוחדת על ועדת החקירה שחקרה את מלחמת יום כיפור בפרט‪ ,‬וועדות חקירה‬
‫בכלל‪ .‬שם המאמר הוא "ועדת חקירה מן ההיבט הפסיכולוגי‪ ,‬או הדלות שברטרוספקציה"‪.‬‬
‫המאמר נכתב לקהל קוראים משפטי‪ ,‬ופורסם ב"הפרקליט" ‪ .1987‬הוא מצוטט עד היום‬
‫לעיתים במקרים בהם מוקמת ועדת חקירה )שוב( לבדיקת מחדל זה או אחר‪.‬‬
‫‪201‬‬
‫מרים – ימה פאיאנס – סוקולובסקי ז"ל‬
‫‪1967 – 1937‬‬
‫כתב אחיה דויד פאיאנס‬
‫נפטרה בינואר ‪ 1967‬ממחלה ממארת והיא בת ‪ 30‬וחודשיים בלבד‪.‬‬
‫לאחר תום לימודיה עשתה את שירותה הצבאי כמורה‪-‬חיילת לילדי העולים בנגב‪ ,‬והתגוררה‬
‫בדימונה‪ .‬לעיסוק בהוראה‪ ,‬התמסרה במלוא מאודה וקצרה הצלחה ואהדה רבה בקרב‬
‫התלמידים והייתה כבת‪-‬בית בבתי בני משפחותיהם‪ .‬מספר תלמידים שלימדה בשעתה בנגב‬
‫אף באו ללוויה שלה ולשבעה בבית הוריה‪ .‬בסופי השבוע‪ ,‬כשהגיעה לבית הוריה‪ ,‬נהגה‬
‫להקדיש חלק מהזמן לשבת ללמוד עם אביה דף גמרא ולהתעמק בסוגיות תלמודיות‪ .‬זה בא‬
‫ממנה ואביה נענה לה ברצון ובשמחה‪ .‬אחרי הצבא למדה בבית הספר לחינוך של‬
‫האוניברסיטה העברית בבית הכרם והוסמכה כמורה‪ .‬באותה תקופה נישאה למורי‬
‫סוקולובסקי ושניהם התגוררו בירושלים‪ .‬בתום לימודיה התקבלה לעבודה בגימנסיה העברית‬
‫"הרצלייה" ולימדה לשון‪ ,‬ספרות‪ ,‬תנ"ך ותלמוד‪ .‬אחר כך עברה ללמד בגימנסיה "דביר"‬
‫ברמת גן ובצד ההוראה כיהנה גם בתפקיד סגנית מנהל הגימנסיה‪.‬‬
‫עקב צאתו של בעלה מורי‪ ,‬שבינתיים הוסמך כדוקטור לביו‪-‬כימיה‪ ,‬להשתלמות באוניברסיטת‬
‫הרווארד‪ ,‬עברו שניהם להתגורר בבוסטון‪ ,‬שם נולדה בתה רותי )כיום עורכת דין‪ ,‬נשואה‬
‫לווטרינר אלון ליטבק ואם לשלושה(‪ .‬בבוסטון המשיכה בהוראת עברית במקביל לחובותיה‬
‫כרעייה וכאם‪ .‬במחצית השנייה של ‪ 1966‬חשה קוצר נשימה וקושי לעלות במדרגות לביתה‪.‬‬
‫היא נבדקה ונתגלה אצלה סרטן אלים‪ .‬לאחר שרופאי בית החולים האוניברסיטאי הצליחו‬
‫לייצב מעט את מצבה חזרה המשפחה לארץ והתגוררה בבית הוריו של מורי בתל אביב‪.‬‬
‫בתחילת דצמבר ‪ 1966‬אושפזה ימה במחלקה האונקולוגית בבית החולים "הדסה" הישן‬
‫ברחוב בלפור ובראשית ינואר החזירה נשמתה לבוראה‪.‬‬
‫כשנה לאחר פטירתה כתב עליה ידיד המשפחה המשורר חנניה רייכמן את ההספד הבא‬
‫בעיתון "דבר"‪" :‬מלאה שנה למותה בטרם עת‪ ,‬אך דמותה המקסימה ממשיכה לעמוד לנגד‬
‫עיני בכל זיווה וזוהרה‪ .‬יופייה היה מיוחד במינו‪ ,‬כאילו סימל מיזוג של שני העולמות של הדור‬
‫העברי החדש – מזרח ומערב‪ .‬אך גם יופייה הרוחני העיד על מיזוג נפלא של העבר והעתיד‪.‬‬
‫"צברית" זו‪ ,‬שספגה מילדותה השפעות הסביבה והזמן‪ ,‬נמשכה באיזה דחף פנימי אל‬
‫המקורות העתיקים של תרבות ישראל‪ .‬אין ספק כי מלבד השפעתו של אביה‪ ,‬אריה לייב‬
‫פאיאנס‪ ,‬שהיה נערץ עליה כמופת איש‪-‬הרוח‪ ,‬נתנה בה אותותיה תורשה סמויה בהיותה בת‬
‫לשושלת ארוכה של רבנים דגולים‪ .‬צימאונה לדעת היה רב וכישרונותיה העניקו לה אפשרויות‬
‫רבות של "קפיצת דרך" בלימודיה‪.‬‬
‫כל מה שלמדה – ידעה באורח יסודי‪ ,‬בכל מה שכתבה הצטיינה בסגנון עברי מעולה‪ ,‬בלשון‬
‫בהירה וגמישה‪ ,‬המותאמת יפה לצרכי הנושא‪ :‬קיצור תמציתי של "מועט המחזיק את‬
‫המרובה" עם ציוריות חיה ושנינה עסיסית‪ ...‬בכל מקום התחבבה על מוריה‪ ,‬חבריה‬
‫ותלמידיה‪ ,‬הצטיינה בנועם הליכותיה והסבירה פנים לכול‪ .‬עם זאת‪ ,‬חביבותה לא פגמה‬
‫בכנותה והייתה תקיפה בכל עניין מצפוני‪ ,‬אפילו למען דרכי שלום‪ ...‬מכיריה ומוקיריה לא‬
‫ישכחוה"‪.‬‬
‫הספד זה מציב לימה יד נאמנה‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫משה פלאטו ז"ל‬
‫‪1998 – 1937‬‬
‫תחקיר‪ ,‬כתיבה ועריכה‪ :‬אברהם קלרון – קליך‬
‫רקע‬
‫נולד בתל אביב בשנת ‪ 1937‬לאנה לבית לונסקי‪ ,‬שנולדה בחרקוב רוסיה ועלתה ארצה‬
‫כנערה ב‪ ,1922 -‬ולשלמה פלאטו‪ ,‬שעלה ארצה מפולניה לאחר שסיים לימודי הנדסה‬
‫אזרחית בדנציג‪.‬‬
‫בני משפחתו וחבריו נהגו לקרוא למשה בשם החיבה "מוסי"‪ .‬למשה יש אחות אחת‪ ,‬אירית‬
‫איזקסון‪ ,‬הצעירה ממנו בכ‪ 14 -‬שנים‪ .‬לדבריה "הוא היה הדמות הנערצת בחיי‪ .‬מעודי לא‬
‫נתקלתי במערכת יחסים כל כך איכותית ‪ ,‬נפלאה ומרתקת כמו זו ששררה בינינו‪".‬‬
‫חבר ילדות‪ ,‬יוסי ז"ק שנולד באותו יום כמו משה‪ ,‬מספר כי כבר בבית הספר העממי משה‬
‫הפגין את כישרונותיו בכל המקצועות )למעט התעמלות‪ (...‬אבל הצטיין באופן מיוחד‬
‫במתמטיקה‪ .‬היה לו די משעמם בכיתה ולכן הפריע בשעורים‪ .‬למרות שהמורים מאד העריכו‬
‫אותו לא היה שבוע ללא עונש שקבל על תעלול זה או אחר‪.‬‬
‫במקביל ללימודים הרגילים הוא קיבל שיעורי נגינה בפסנתר מאימו של דניאל ברנבוים‬
‫ואהבתו למוסיקה התחרתה באהבתו למתמטיקה‪ .‬משה היה יכול לנגן‪ ,‬משמיעה בלבד‪,‬‬
‫כמעט כל לחן ששמע‪ .‬היה לו כשרון תיאטרלי וגם כשרון חיקוי מעולה כולל של מורים בעלי‬
‫מבטא מיוחד‪.‬‬
‫בבחינות הפסיכומטריות‪ ,‬שנערכו אז לבוגרי בתי הספר העממיים‪ ,‬הוא קיבל את הציון הגבוה‬
‫ביותר שהושג אי פעם‪ ,‬והתקבל לתיכון עירוני א' שם בחר במסלול הלימודים הריאלי‪ .‬חברו‬
‫בתיכון‪ ,‬אברהם קלרון )קליך(‪ ,‬מספר כי נהגו להכין את השעורים ביחד כמעט מדי יום ביומו‬
‫פעם בביתו של זה ופעם בביתו של זה‪ .‬משה שהיה מהיר תפיסה ונחון בזיכרון פנומנאלי לא‬
‫נהג לערוך סכומים או רישומים בכתה וסמך מאד על הזיכרון שלו ועל המחברות והרישומים‬
‫של אברהם‪ .‬בכל פעם שסיימו את החזרות לבחינה כלשהי נהגו ללכת לאכול פלאפל בשוק‬
‫בצלאל ולשתות גזוז חמוץ‪-‬מתוק אצל ויטמן‪ .‬זו הייתה צורת הבלוי הפופולארית באותם ימים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1955‬משה סיים בהצטיינות את בחינות הבגרות במגמה הריאלית והצטרף לעתודה‬
‫האקדמאית‪.‬‬
‫הישגים אקדמיים‬
‫משה למד באוניברסיטה העברית בירושלים פיזיקה ומתמטיקה ובשנת ‪ 1960‬סיים תואר שני‬
‫בהצטיינות יתרה‪ .‬התזה שכתב נחשבה במשך שנים לעבודה חלוצית בשטח זה ועל בסיסה‬
‫פורסם מאמר בעיתון מדעי‪ .‬לדעת פרופסור מהסורבון‪ ,‬העבודה היתה ברמה הראויה‬
‫להענקת דוקטורט‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1960‬ל‪ 1961-‬שירת כקצין בחיל האוויר ובמסגרת זו פיתח את תוכנית הלימודים‬
‫במתמטיקה ואווירונאוטיקה לתלמידי קורס טייס‪ .‬אחר כך המשיך בשירותו בכור המחקר‬
‫הגרעיני בשורק‪ .‬באותן שנים גם לימד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית‬
‫ובאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫משה המשיך לדוקטורט בפיזיקה גרעינית בהנחיית פרופסור רקח מהאוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬סיים אותה והמתין להערות סיכום של פרופסור רקח לקראת ההגנה על התזה‪.‬‬
‫קרתה טרגדיה – פרופסור רקח נפטר מהרעלת גז בביתו שבאיטליה‪ .‬משה לא רצה לקחת‬
‫על עצמו את הסמכות לפרסם את העבודה המשותפת ללא אישורו של פרופסור רקח‪.‬‬
‫במקביל בעת היותו בצרפת הוא השלים כתיבת תזה לדוקטורט בשטח אחר של הפיזיקה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1964 – 1963‬קיבל מלגה גבוהה מאד של ממשלת צרפת כדי לבצע עבודות מחקר‬
‫במכון היוקרתי על שם הנרי פואנקרה בפריז‪ .‬שם הוא הצטרף לקבוצה בראשותו של לואיס‬
‫דה‪-‬ברוגלי‪ ,‬זוכה פרס נובל בפיזיקה היחידי שחי בצרפת באותה עת‪ .‬השניים התיידדו מאד‬
‫למרות אופיים השונה‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫בין השנים ‪ 1964‬ועד ‪ 1967‬כיהן כ"פרופסור מוזמן" לפיזיקה באוניברסיטת ליון‪ .‬בשנים אלה‬
‫התפתחה הקריירה המדעית המקורית חלוצית של משה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1965‬הגן על התזה המדעית שלו בשטח של פיזיקת החלקיקים וקיבל דוקטורט‬
‫במדעי הפיזיקה בפריז‪.‬‬
‫במרץ שנת ‪ 3) 1967‬חודשים לפני מלחמת ששת הימים( קיבל אזרחות צרפתית בלי לוותר‬
‫על אזרחותו הישראלית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1968‬מונה לפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת דיז'ון בצרפת‪ ,‬והמשיך לכהן בה עד‬
‫יום פטירתו‪ .‬הוא הקים את "‪ "Laboratoire de Mathématique Physique‬והתקדם‬
‫בהירארכיה האקדמית בצרפת‪ .‬בשנת ‪ 1988‬קודם ל‪" -‬קבוצת המצוינות" תואר שרק כ‪10% -‬‬
‫מהפרופסורים הבכירים זוכים בו ומעטים מאד בשרות הצבורי הצרפתי‪ .‬בודדים מגיעים‬
‫לרמה גבוהה יותר‪.‬‬
‫שנות ה‪ 70-‬היו הפוריות ביותר מבחינת הפרסומים המדעיים שלו בעיתונות המקצועית‪.‬‬
‫באותם שנים הורגשה נטייתו לחזק את הצד התיאורטי‪-‬מתמטי בפיזיקה‪ .‬כמה מהפרסומים‬
‫שלו באותה תקופה נחשבים לקלאסיים והם מאד מצוטטים בשטח זה‪.‬‬
‫בשנה האקדמית ‪ 1971 - 1970‬היה פרופסור אורח במכון המלכותי לטכנולוגיה בשטוקהולם‪,‬‬
‫שוודיה כ‪) Nordita Professor -‬ארגון אקדמי סקנדינבי שבסיסו בדנמרק(‪.‬‬
‫משנת ‪ 1971‬ועד למותו משה נבחר מדי שנה בשנה‪ ,‬לשמש כיועץ בוועדה הממליצה על‬
‫מועמדים לפרס נובל לפיזיקה‪ .‬חברות כל כך ממושכת בוועדה זו היא תופעה יוצאת דופן‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1975 – 1974‬היה פרופסור אורח באוניברסיטת ג'נבה בשוויץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬נשלח כיועץ מטעם אונסקו לתאילנד‪ ,‬כדי לבדוק את תוכניות הלימודים‬
‫האקדמיות במקצועות‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬ביולוגיה וכלכלה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬ייסד את כתב העת ‪ ,Letters in Mathematical Physics‬אשר הפך לאחד‬
‫מהמרכזיים בתחום הפיזיקה המתמטית‪ .‬משה היה אומנם רק אחד מצוות העורכים של‬
‫העיתון אולם בפועל היה העורך המדעי הראשי שלו עד יום מותו‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬ובעיקר בשנות ה‪ 80-‬משה ביקר כמעט כל שנה כפרופסור אורח במחלקה‬
‫לפיזיקה של אוניברסיטת ‪ UCLA‬בקליפורניה‪ ,‬בדרך כלל לחודש ולעיתים לכל רבעון הסתיו‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1980 – 1978‬היה חבר בוועדה המייעצת הלאומית לאוניברסיטאות בצרפת בנושאי‬
‫פיזיקה תיאורטית‪ .‬מ‪ 1996 -‬הוא היה חבר בוועדה בנושאי המתמטיקה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1980‬קיבל את פרס ‪ Saintour‬מהמוסד ‪. Collège de France‬‬
‫בשנת ‪ 1984‬הוא ייסד את הוועדה המדעית ‪ Union des Assurances de Paris‬וכיהן‬
‫כנשיא הוועדה עד הפסקת פעילותה ב‪. 1992-‬‬
‫בשנים ‪ 1989 – 1986‬היה פרופסור אורח במתמטיקה ופיזיקה בבית הספר ללימודי‬
‫מוסמכים באוניברסיטה של ג'ורג'יה‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬קיבל תואר של פרופסור כבוד מאוניברסיטת פונדן בשנחאי‪ ,‬סין‪) .‬מספר ‪26‬‬
‫ברשימה המכובדים מאז הקמתה של האוניברסיטה ב‪.(1905 -‬‬
‫בשנים ‪ 1989 –1988‬וב‪ 1995-‬היה פרופסור אורח מטעם משרד החינוך והמחקר היפני‬
‫)‪ (Mombusho Professor‬במכון המחקר למדעי המתמטיקה ‪ RIMS‬בקיוטו‪ ,‬יפן‪ .‬לקבל‬
‫פעמיים מינוי כה מכובד נחשב לדבר יוצא דופן‪.‬‬
‫בשנות פעילותו משה השתתף ‪ 3‬פעמים בכנסים מדעיים בינלאומיים שנערכו בברית‬
‫המועצות’ כחבר במשלחת מדעית צרפתית‪ .‬הוא דבר רוסית שוטפת אותה קלט בילדותו‬
‫מהוריו‪.‬‬
‫תרומתו לפיזיקה המתמטית הייתה יצירת היסודות לתחום "‪."Deformation Quantization‬‬
‫כמו כן עבודותיו בתחום תורת הקבוצות תרמו לתחום פיזיקת החלקיקים ולתחום משוואות‬
‫דיפרנציאליות חלקיות בפיזיקה‪.‬‬
‫היה המנחה של כ‪ 15-‬תזות לתואר מסטר ושל כ‪ 20-‬תזות לתואר דוקטור באוניברסיטאות‬
‫של ליון ושל דיז'ון‪ .‬בנוסף לכך שימש כיועץ חיצוני לעוד עבודות אקדמיות רבות ברחבי העולם‬
‫ובתוכן כ‪ 7-‬דוקטורטים באוניברסיטת ‪.UCLA‬‬
‫‪204‬‬
‫פרסומים מדעיים‬
.‫משה פירסם כיחיד וכשותף כמה ספרים וכן עשרות מאמרים בנושאים שעסק בהם‬
:‫להלן הקישורים‬
http://monge.u-bourgogne.fr/dsternh/moshe/MoshePubli.pdf
http://www.amazon.fr/Le-pouvoir-math%C3%A9matiques-Mosh%C3%A9Flato/dp/2010153758
:‫חברים מספרים‬
:‫חברו דניאל שטרנהיימר הגדיר את אישיותו במילים‬
He was extraordinarily quick minded, had a unique intuition and a fantastic
ability to interact strongly at the appropriate level with everyone, friend and foe
alike. Moshe was a phenomenon.
‫ הגדיר את הערצתו למשה במילים הנפלאות‬,Håkan Snellman ,‫תלמידו וחברו משוודיה‬
:‫הבאות‬
Throughout the years to follow I was privileged to be able to meet and discuss
with Moshé many times, and each time was like an injection of intellectual and
emotional vitamins in the blood-circulation. When I look back on these times
my first reaction is gratitude. Gratitude that providence allowed my lifeline to
cross with his, and come into contact with his warm personality and bright
intellect. A truly great and generous soul has passed on to other orbits of
existence, but his light is still warming all of us who were given the privilege to
know him.
‫ מספר כי התרשם מאד באותם פעמים בהם התארח אצל משה כי ביתו היה‬,‫ יוסף ז"ק‬,‫חברו‬
‫ שאחרי ארוחת גורמה יכלו לשבת‬,‫ חכמים אמיתיים מכל קצוות העולם‬,‫בית ועד למדענים‬
,‫ תיאטרון‬,‫ פוליטיקה‬,‫ מדעים‬:‫מחצות הליל ועד אור הבוקר ולשוחח על כל נושא שבעולם‬
.‫מוסיקה ואפילו שייט מפרשיות‬
‫ "כמי‬.‫ פירגן והגן עליה‬,‫למרות היות משה ביקורתי על דברים רבים בארץ הוא אהב אותה‬
CV -‫שהכיר אותו מכתה ב' לא רבים היו מודעים לכך אולם לי זה נראה חשוב לא פחות מה‬
."‫המרשים שלו‬
.‫יהי זכרו ברוך‬
:‫זיכרונות אישיים מקולגות אפשר לקרוא בקישור להלן‬
http://monge.u-bourgogne.fr/dsternh/moshe/FlatoRecollectionsLMP48.pdf
‫כנסים מדעיים לזכרו‬
.‫ כנסים מדעיים לזכרו‬,‫ באוניברסיטת דיז'ון בה הוא לימד‬,‫ התקיימו‬2000 -‫ ו‬1999 ‫בשנים‬
:‫קישורים לכנסים באוניברסיטת דיז'ון‬
http://monge.u-bourgogne.fr/gdito/cmf1999/
http://monge.u-bourgogne.fr/gdito/cmf2000/
-‫ ו‬2008 ,2007 ,2004 ,2002 ‫לאחר מכן משפחתו הקימה את "קרן משה פלאטו" ובשנים‬
.‫ נערכו כנסים מדעיים לזכרו באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע‬2011
:‫קישורים לכנסים באוניברסיטת בן גוריון‬
http://www.math.bgu.ac.il/events/flato/2011-Flato-Lectures.html
205
‫תמונות משמאל למעלה בכיוון השעון‪:‬‬
‫‪ .1‬ב‪1955 -‬בסיום התיכון‪.‬‬
‫‪ .2‬ב‪ 1989 -‬בכנס בפריז‪.‬‬
‫‪ .3‬ב‪ 1987 -‬קריקטורה של זאב ליום הולדת ‪.50‬‬
‫‪ .4‬ב‪ 1992 -‬המהדורה האנגלית של הספר "כוחה של המתמטיקה"‪.‬‬
‫תמונות נוספות בקישור להלן‪:‬‬
‫‪http://monge.u-bourgogne.fr/gdito/cmf1999/moshe.html‬‬
‫‪206‬‬
‫משה פלדשטין ז"ל‬
‫‪1938-1976‬‬
‫כתבה אלמנתו חנה פלדשטיין‬
‫שירות צבאי ולימודים בטכניון‬
‫עם סיום התיכון התקבל משה לעתודה אקדמאית אולם היא בוטלה זמן קצר לאחר תחילת‬
‫שנת הלמודים ומשה גויס לחיל התותחנים‪ .‬השתתף במלחמת סיני ובמילואים – במלחמת‬
‫ששת הימים ובמלחמת יום כפור‪ .‬דרגתו – סרן‪ ,‬סמג"ד גדוד מילואים של מרגמות ‪120.‬‬
‫‪ 1957-1961‬למד בטכניון‪ ,‬בפקולטה למכונות וסיים שתי מגמות במקביל – כוח וחום והנדסה‬
‫גרעינית‪.‬‬
‫מקומות עבודה‬
‫בארבע השנים הראשונות נאלץ לעבוד בבאר שבע )בגלל התחייבויות של אשתו‪ ,‬חנה( אולם‬
‫העבודות היו שגרתיות ולא מצא בהן סיפוק‪.‬‬
‫ב‪ 1966-‬התחיל לעבוד במפעלי רוגוזין באשדוד‪ ,‬כמהנדס המפעל‪ .‬המפעל ייצר בדי ניילון‬
‫לתעשיית הצמיגים‪ .‬משה הקים במפעל מערכת מורכבת למשיכת חוטי ניילון‪.‬‬
‫בתום ההקמה חפש אתגרים נוספים ובנה בית קירור במפעל סנפרוסט‪ ,‬אשדוד‪.‬‬
‫משה נהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודה ב‪.10/06/1976-‬‬
‫השתלמויות‬
‫משה אף פעם לא הפסיק ללמוד‪.‬‬
‫סיים בהצלחה ‪ 4‬קורסים מטעם הטכניון והיה בודק מוסמך של דודי קיטור ומתקני לחץ‬
‫סיים גם קורסים של שמאות כללית‪ ,‬שמאות רכב וניהול תעשייתי‪.‬‬
‫תחביבים‬
‫צעדות‪ ,‬השתדל לא להחמיץ אף צעדה‪ .‬היה קלע מצטיין‪.‬‬
‫התנדבות‬
‫נוער לנוער‪ ,‬והמשמר האזרחי‬
‫משפחה‬
‫ב‪ 1960-‬התחתן עם חנה דטנר‪ ,‬מהמחזור שלו בטכניון‪.‬‬
‫הניח אחריו ארבע בנות‪ .‬כיום יש לו ‪ 7‬נכדות ו‪ 4-‬נכדים‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫נפתלי גרטנר ז"ל‬
‫‪2012 – 1936‬‬
‫כתבה רעייתו בלה גרטנר‬
‫רקע‬
‫נפתלי גרטנר נולד בתל אביב‪ ,‬וגדל כצבר ישראלי‪ ,‬וכבן יחיד‪ .‬הוא למד בבית הספר העממי‬
‫ביאליק ובתיכון עירוני א'‪ ,‬והתמקצע בתחום המתמטיקה‪ .‬בצעירותו היה ראש שבט צופים‬
‫בתל אביב‪ .‬את שירותו הצבאי העביר בשלישות ברמת גן‪ ,‬כקצין‪.‬‬
‫לימודים ועבודה‬
‫לאחר השירות הצבאי למד נפתלי בטכניון הנדסת חשמל‪ .‬בתום לימודיו הוא עבר לתחום‬
‫המחשבים בחברת ‪ ,IBM‬היה מראשוני העובדים עם מחשב ה"גולם" והפעיל אותו במכון‬
‫ויצמן‪.‬‬
‫נפתלי פתח עם שותפים חברה עצמאית בשם "קומביט" שפיתחה תוכנה חדשה בתחום‬
‫הפיננסים‪.‬‬
‫עם השנים הוא החליט לעבור להוראה ופתח את מגמת המחשבים הראשונה בארץ‪ ,‬בבית‬
‫ספר תיכון "מיטרני" בחולון‪ .‬בעזרתו נפתחו בהמשך מגמות מחשבים בתיכונים נוספים‬
‫בחולון‪ .‬נפתלי ריכז את המגמה עד לפרישתו לפנסיה‪ ,‬וכיום רבים מתלמידיו מחזיקים‬
‫במישרות ניהול ופיתוח בחברות הייטק ובחברות ממשלתיות בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫כאשר פרש מההוראה עבד בחברה לאוטומציה בעיריית חולון ועזר בתפעול המחשבים‬
‫בתכנון העיר‪ .‬לאחר מכן התנדב בביטוח הלאומי בחולון ובמוזיאון הקריקטורות בחולון‪ ,‬כמובן‬
‫בתחום המחשבים‪ .‬לאורך כל השנים נתן הרצאות וקורסים באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬באיל"א‬
‫)איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה(‪ ,‬ובאיגוד מנתחי המערכות‪.‬‬
‫משפחה‬
‫בשנת ‪ 1967‬נשא לאישה את בלה‪ ,‬והם בנו את ביתם בחולון‪ .‬לנפתלי ‪ 3‬ילדים‪ :‬רון‪ ,‬מפקד‬
‫מרחב אילת‪ ,‬ניר‪ ,‬מתכנת ראשי בחברת ‪ Cyber-Ark‬בבוסטון‪ ,‬וסיגל‪ ,‬מורה לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫כמו כן ‪ 4‬נכדים לתפארת מדינת ישראל!‬
‫נפתלי חלה בלוקמיה כרונית לפני כ‪ 14 -‬שנה‪ ,‬ובעזרת טיפול תרופתי הצליח לנהל את חייו‬
‫בצורה מיטבית‪ ,‬בשנתיים האחרונות חלה הרעה במצבו והוא נפטר ב‪ -‬ו' באייר תשע"ב‪.‬‬
‫דברים לזכרו של נפתלי גרטנר‬
‫כתבה ארזה דניאלי‬
‫נפתלי היה אשף במתמטיקה וקיבל את הציונים הכי גבוהים בכיתה‪ .‬הוא היה צנוע ועוזר‬
‫למתקשים במקצוע זה‪ .‬ביני לבינו נוצרה ידידות שקטה והייתי באה לביתו ברחוב ארלינגר‬
‫ליד התחנה המרכזית של ת"א‪ .‬הוא נהג לעזור בפתרון בעיות קשות‪ ,‬לתלמידים שלא היו‬
‫"ממש מבריקים" ועשה זאת ברצון‪ ,‬בשקט ובסבלנות‪ .‬משום מה הוא לא לקח חלק בהווי‬
‫הכיתה ולא התערה בחברת התלמידים ואני זוכרת אותו כמוכשר‪ ,‬עדין וההיפך משוויצר‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫רוני פינס ז"ל‬
‫‪2009 - 1938‬‬
‫רשמה‪ :‬אורי‪ .‬אחייניתה‬
‫מרגע הולדתה ב‪ 22.02.1938 -‬מילאה את הבית בשמחה ורננה – תמיד צחקה‪ ,‬קיפצה‪,‬‬
‫רקדה ולא נחה לרגע‪.‬‬
‫עד שביום סגרירי אחד בינואר ‪ ,1942‬כשבחוץ ירד שלג והכל היה מושבת‪ ,‬החלה רוני לקדוח‬
‫מחום גבוה ולא היתה מסוגלת להזיז אף איבר‪ .‬רופא שהוזעק למיטתה קבע שהיא נפגעה‬
‫מפוליו‪ .‬הידע על המחלה היה מועט ביותר‪ ,‬ואף פחות מכך הדרכים לטפל בה‪ .‬מכאן ואילך‬
‫החל סבלה המתמשך של רוני‪.‬‬
‫בשלהי ‪ ,1944‬בעיצומה של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬היא הוטסה לארה"ב לטיפול‪ .‬עד מהרה‬
‫התברר שגם לאמריקאים לא היתה תשובה איך לטפל בבעיה‪ .‬היא היתה מאושפת שם‬
‫לאורך זמן רב ועברה ניתוחים מסובכים שגרמו לסבל בל יתואר‪ ,‬אך לא הטיבו את מצבה‬
‫בכהו זה‪ .‬יחד עם זאת מעולם לא איבדה את האופטימיות ואת הנחישות להישגים בכל תחום‬
‫שרק יכלה‪.‬‬
‫כשהיא רתוקה לכסא גלגלים סיימה את התיכון ולאחר מכן נסעה ללמודי בלשנות‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬היא סיימה שם תואר שני בעברית ובשפות שמיות עתיקות‬
‫וזכתה לשבחים רבים ממוריה ומעמיתיה ללימודים‪.‬‬
‫הקשיים הרבים שהיו מנת חלקה לאורך כל חייה לא גרמו לה להרים ידיים‪ .‬היא למדה לנהוג‬
‫והייתה מגיעה לכל אירוע משפחתי או פגישה בכוחות עצמה‪ .‬היו בה תעצומות נפש‬
‫להתמודדות אין סופית על כל שעל ושעל ושאיפה לדבוק בעקרונות המוסר‪ .‬היתה כועסת‬
‫מאד כשחוותה תופעות שלא הלמו את השקפותיה‪ .‬מעולם לא התלוננה על מצבה וסרבה‬
‫בתוקף לכל עזרה או סיוע‪ .‬היתה פטריוטית גדולה‪ ,‬אהבה את הארץ והיתה מעורה‪ ,‬עד יומה‬
‫האחרון‪ ,‬בכל המתרחש כאן‪.‬‬
‫אהבה מאד טיולים ואף הרבתה לנסוע לטיולים בחו"ל‪.‬‬
‫נפטרה ב‪19.04.2009 -‬‬
‫‪209‬‬
‫שמחה לוסטיג ז"ל‬
‫‪2009 - 1937‬‬
‫נכתב על ידי יוסי ז"ק‬
‫רקע‬
‫שמחה לוסטיג נולד בתל אביב ב‪ 16.6.37-‬ולמד בבית הספר העממי "הכרמל"‪.‬‬
‫הוא סיים את לימודיו בתיכון עירוני א' במגמה הריאלית בשנת ‪.1955‬‬
‫שמחה היה חבר בתנועת הנוער ברית מכבים עתיד‪ ,‬כולל שחיה‪ ,‬וכן בצופי "דיזינגוף"‪ .‬הוא‬
‫היה כדורגלן )עם נעלי כדורגל אמיתיות(‪ ,‬שיחק טניס שולחן וטניס רגיל‪ .‬כישורים אלה שימשו‬
‫אותו גם אחרי הפציעה כדי לייצג בכבוד את נכי ישראל באולימפיאדות שונות‪.‬‬
‫שמחה היה מדריך בצופים והדריך חניכים אשר לימים היו למנהיגים במשק הישראלי‪ .‬הוא‬
‫הצטרף להכשרה ונשאר שנה ב"קומונה" בעיר כדי להמשיך ולהדריך‪.‬‬
‫שירות צבאי‬
‫שמחה התגייס לצבא‪ ,‬עבר טירונות בנח"ל ואחר כך בנח"ל מוצנח‪ ,‬בפיקודו של מוטה גור‬
‫המג"ד‪ ,‬ואריק שרון המח"ט‪ .‬תאונת דרכים ושבר ביד לא עצרו אותו מלהצטרף לקורס מכ"ים‪.‬‬
‫בפעילות צבאית ליד גבול מצרים נפצע קשה מפגיעת כדור בגב‪ .‬שישה חודשים היה מאושפז‬
‫מהם חודשיים מחוסר הכרה‪.‬‬
‫ב‪ 1958-‬עזב את בית החולים על כסא גלגלים לצמיתות‪.‬‬
‫קריירה מזהירה ביהלומים‬
‫ב‪ 1962-‬כשנפטר אביו‪ ,‬לאחר ששמחה כבר למד את רזי הענף‪ ,‬עבר ניהול עסקי היהלומים‬
‫המשפחתי לידיו‪ .‬הוא הקים את מפעל "יהלומי משה לוסטיג"‪ ,‬ועסק במסחר בינלאומי‬
‫ביהלומים‪.‬‬
‫ב‪ 1973-‬זכה שמחה בתואר יצואן מצטיין‪ .‬אז גם החל את פעילותו הציבורית בענף‬
‫היהלומים‪ .‬במשך ‪ 18‬שנה כיהן כחבר הנהלת הבורסה ליהלומים‪ ,‬ומילא תפקידים מגוונים‬
‫ובהם סגן נשיא ומ"מ נשיא‪.‬‬
‫ב‪ 1992-‬עם פרישתו מפעילות ציבורית בבורסה נבחר לכהונת יו"ר מועצת המנהלים של מכון‬
‫היהלומים‪ ,‬והיה גאה שהצעיד את המכון לקראת המאה ה‪.21-‬‬
‫שמחה זכה להערכה רבה על פועלו למען קהילת היהלומנים‪ .‬בשנת ‪ 2008‬קיבל אות הוקרה‬
‫עבור מפעל חיים‪ ,‬ואח"כ את תואר יקיר תעשיית היהלומים בישראל‪.‬‬
‫פעילות ספורטיבית במסגרת ספורט נכים‬
‫בתקופת השיקום לאחר פציעתו החל לעסוק בספורט נכים‪ .‬בתחום הספורט פיתח שמחה‬
‫תחומי עניין שונים‪ .‬הוא היה חבר בית הלוחם בתל אביב‪ ,‬השתתף באולימפיאדת הנכים‬
‫בשנים ‪ 1960‬ו‪ ,1964-‬היה אלוף ישראל בטניס שולחן לנכים‪ ,‬ועסק גם בנהיגה בסירות מרוץ‪.‬‬
‫פעילות ציבורית‬
‫שמחה לקח חלק גם בפעילות ציבורית להרחבת אפשרויות התעסוקה של נכים‪ ,‬בין היתר‬
‫בתחום היהלומנות‪ ,‬והיה חבר הוועד המנהל של עמותת "נגישות ישראל"‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫יוסי ז"ק‪ ,‬חברו מביה"ס העממי‪ ,‬מוסיף ומספר‬
‫שמחה נפצע במסגרת פעילות צבאית ליד גבול מצרים והיה חשש לחייו‪ ,‬שותק במחצית גופו‬
‫לצמיתות‪" .‬נמאס לי כבר לשבת על הכסא )גלגלים( למעלה מחמישים שנה" אמר לי כמה‬
‫שבועות לפני מותו‪.‬‬
‫אביו אמר לי‪" :‬שמחה לא יכול להרשות לעצמו להיות אקדמאי‪ ,‬הוא צריך להיות עשיר"‪) .‬גם‬
‫לא הייתה אז נגישות לחדרי ההרצאות(‪ .‬כך נכנס שמחה כפועל פשוט למלטשת היהלומים‬
‫של אביו‪ .‬מי שאמור היה להיות מהנדס או מדען למד להכיר את היהלום מכל צדדיו‪ ,‬פגמיו‬
‫וצבעיו‪ .‬שמחה התקדם בסולם הדרגות עד שירש את מפעל המשפחה ואף הגיע להיות סגן‬
‫נשיא היהלומנים‪ .‬האדם ש"נחתך" לשנים באבחת כדור היה מנהיג ומומחה בעל שם עולמי‬
‫ליהלומים‪ .‬יהלומנים מכל העולם באו למשרדו‪.‬‬
‫אודה ולא אבוש‪ ,‬שמחה היה עבורנו דוגמא למי שמסוגל להתגבר על נכותו הנרכשת‬
‫ולהתעלות מעלינו ה"בריאים" בעשרת מונים‪ .‬הוא ניהל‪ ,‬תרם יזם ואירגן‪ .‬ביתו הפך לקאנטרי‬
‫קלאב לכל משפחותינו והוא היה הציר המרכזי לחבורות שונות‪ ,‬משועי הארץ ועד פשוטי‬
‫העם‪.‬‬
‫הטיולים שארגן‪ ,‬כמו טיול הג'יפים במדבר יהודה‪ ,‬בחום הלוהט של אוגוסט כשלראשנו‬
‫כובעים עם הסיסמא "השפוטים של שמחה"‪ ,‬לא ישכחו לעולם‪.‬‬
‫מעל לכל שמחה היה חבר‪ .‬למי לא עזר? למי לא מצא עבודה בממלכתו? למי לא תרם )כולל‬
‫את ביתו לאירועים( ועם מי היה לנו כיף להיפגש אם ברצינות ואם במשובת נעורים‬
‫"שטותניקים"‪.‬‬
‫שמחה השאיר אחריו את אשתו נעמי שעמדה לצידו משנת ‪ 1975‬ואת שלושת בנותיו תמר‪,‬‬
‫רונילי‪ ,‬ודפנה ונכדים שגרמו לו הרבה שמחה‪ .‬יהיה זכרו ברוך‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫נספח ב'‬
‫מורים זכורים‬
‫לטוב‬
‫‪212‬‬
‫דוד רכבי – רקוביצקי‪ ,‬מנהל תיכון עירוני א'‬
‫‪1980 - 1898‬‬
‫דוד רכבי )רקוביצקי( נולד בשנת ‪ 1898‬בעיר סלונים שבפולין‪ .‬אביו היה מורה לעברית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1924‬הצטרף רקוביצקי לסגל המורים בגימנסיה העברית בביאליסטוק‪ ,‬ולימד פיזיקה‬
‫ומתמטיקה‪ .‬בשנת ‪1933‬הוא התמנה לתפקיד מנהל הגימנסיה ובאותה שנה לקח חלק פעיל‬
‫בוועידה הארצית הראשונה של המורים בגימנסיות 'תרבות' בפולין‪ .‬בוועידה זו נדונו היסודות‬
‫העיקריים של הלימודים העבריים בבית הספר התיכון העברי בגולה‪ ,‬כך שיתאימו לדרישות‬
‫השעה ויהיו ברוח החינוך הציוני‪ ,‬המציאות ברחוב היהודי ודרישות החינוך האזרחי של פולין‪.‬‬
‫בסיום הוועידה נתקבלה תוכנית מפורטת לכל הגימנסיות של 'תרבות' בפולין‪.‬‬
‫בשנת ניהולו השנייה‪ ,‬הוא הקים בגימנסיה מעבדה לפיזיקה‪ ,‬הרחיב את המעבדה לכימיה‪,‬‬
‫הוסיף חדר למעבדת צילום וחדר הכנה למורים‪ .‬הוא העמיד לרשות המורים והתלמידים‬
‫אוסף עשיר של חומרים ומכשירים משוכללים לביצוע ניסויים‪.‬‬
‫להלן מדבריו‪" :‬כשנכנסתי כמורה לגימנסיה‪ ,‬לא הייתה נהוגה עבודה עצמית במקצועות‬
‫הפיזיקה והכימיה‪ .‬הייתי מזמין את התלמידים לגימנסיה אחרי שעות הלימודים‪ ,‬והיינו עושים‬
‫ניסויים במכשירים המועטים שהיו‪ .‬פניתי אז לחברי וועד הגימנסיה ומצאתי אצלם אוזן‬
‫קשבת‪ .‬פתחנו את המעבדה לכימיה בשנת ‪ ,1925‬והתלמידים היו באים אליה בשעות אחר‬
‫הצהריים‪ .‬עם כניסתי להנהלה‪ ,‬ב‪ ,1933-‬השתדלתי להרחיב את המעבדות"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא‬
‫הקים מעבדה חדשה לביולוגיה‪ .‬המעבדה הייתה מצוידת במיטב הציוד המודרני והייתה‬
‫פופולארית מאד בקרב התלמידים‪ .‬בהפסקות ואחרי הלימודים היו התלמידים מבקרים‬
‫במעבדה ומתפעלים מהמוצגים‪ .‬ליד המעבדה היו גן בוטני‪ ,‬גינת ירק ופינת חי‪ .‬שנה לאחר‬
‫מכן הוקמה המעבדה לגיאוגרפיה ובנוסף נוסדו גם מעבדה למלאכת יד לבנות ומעבדה‬
‫למלאכה לבנים ‪.‬‬
‫בכנס מלאת חמישים לייסוד הגימנסיה בביאליסטוק‪ ,‬הוא סיפר‪" :‬אנשי משרד החינוך הפולני‬
‫התפעלו מרמת המעבדות שלנו וביקשו מאתנו להציג בהן שיעורים לדוגמא למורים לטבע‪,‬‬
‫לכימיה ולפיזיקה מכל המחוז‪ .‬המורים הפולנים‪ ,‬שלא מעטים מהם היו כמרים‪ ,‬האזינו‬
‫לשאלות ולתשובות שנאמרו בעברית‪ ,‬והסתכלו בקנאה‪ ,‬בתלמידים היהודים שהדגימו את‬
‫הניסויים והסבירו אותם בעברית שוטפת"‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪ ,‬שהיה בוגר הגימנסיה‪ ,‬ולימים ראש ממשלת ישראל העיד‪" :‬היו גימנסיות יהודיות‬
‫אחרות בביאליסטוק‪ ,‬אבל זו שלנו הייתה מיוחדת במינה‪ .‬העברית שלטה בה לא רק‬
‫בשיעורים אלא גם במגרשי המשחקים בהפסקות‪ .‬ראינו בגימנסיה את הפרוזדור לארץ‬
‫ישראל"‬
‫ב‪ 1937-‬הכביד משרד החינוך הפולני את ידו על הגימנסיות העבריות והשלטונות הפולניים‬
‫הפעילו לחצים על כל מוסדות 'תרבות' כדי שילמדו בפולנית לא רק את ההיסטוריה‬
‫והגיאוגרפיה של פולין‪ ,‬אלא גם היסטוריה כללית וגיאוגרפיה כללית‪" .‬המפקח הפולני" סיפר‬
‫רכבי‪",‬טען נגדי‪ :‬מדוע גימנסיות אחרות מסכימות ורק אתה מתעקש? ואני התעקשתי‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות הייתה הגימנסיה שלנו היחידה בכל פולין שכל המקצועות בה נלמדו‬
‫בעברית"‬
‫בספטמבר ‪ 1939‬פלש הצבא הנאצי לפולין והגיע לביאליסטוק‪ .‬באותו חודש עזבו הגרמנים‬
‫)לשנתיים( את פולין המזרחית‪ ,‬והצבא האדום פלש אליה‪ ,‬על‪-‬פי הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬
‫יום לפני שנכנס הצבא האדום לביאליסטוק הזהיר המורה להתעמלות לשעבר‪ ,‬שהיה גרמני‪,‬‬
‫את ידידו דוד רקוביצקי‪" :‬ברח‪ ,‬הרוסים וודאי יאסרו אותך"‪ .‬גם חברת הכנסת חייקה גרוסמן‬
‫סיפרה‪ ,‬שהיא וחברתה הודיעו לרקוביצקי באישון לילה שעליו לברוח מיד‪.‬‬
‫אחרי נדודים ותלאות הגיע דוד רכבי עם משפחתו לארץ ישראל‪ .‬הוא בא לארץ בחוסר כל‪,‬‬
‫אבל לא כזר‪ .‬הוא הגיע הביתה‪ .‬אנשי מחלקת החינוך של הישוב העברי ידעו מי הוא ועזרו לו‬
‫למצוא עבודה‪.‬‬
‫‪213‬‬
‫בתחילה הוא ניהל את בית הספר היסודי בזיכרון יעקב‪ ,‬אולם‪ ,‬תלמידיו לשעבר סברו שהוא‬
‫ראוי לקידום שהולם את כישוריו‪ ,‬והם סייעו לו בכך‪ .‬בשנת ‪ 1943‬הוא מונה למנהל הגימנסיה‬
‫הפרטית בלפור‪ ,‬ששכנה ברחוב מאז"ה בתל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1947‬נמכרה גימנסיה בלפור‬
‫לעיריית תל אביב ושמה הוסב ל‪"-‬תיכון עירוני א"‪ .‬דוד רכבי נשאר המנהל והמשיך לנהל את‬
‫המוסד עד ‪.1963‬‬
‫דוד רכבי הלך לעולמו בתאריך ‪ 18.11.1980‬והוא בן ‪. 82‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫האתר של תיכון עירוני א'; צילה אק; ספר הזיכרון 'הגימנסיה העברית בביאליסטוק‪ ,‬פולין'‬
‫תלמידים מדברים בשבחו של המנהל דוד רכבי‬
‫שולמית קרייטלר‬
‫אני מרגישה חייבת חוב מיוחד לאדם מיוחד שעזר לי רבות בתקופת התיכון‪ .‬כוונתי למנהל‬
‫אשר שמו לא זכור לי אבל כולנו קראנו לו "זרחי" )כנראה עקב הקרחת שלו(‪ .‬כדרך המנהלים‬
‫של אז הוא היה אדם שהיה נראה לנו קשוח‪ ,‬מרוחק וקפדן שדאג לכך שהכול יתנהל כפי‬
‫שנדרש‪.‬‬
‫אני הייתי תלמידה שמטבע הדברים חשה שעמום רב בשעורים‪ .‬מבלי להודיע דבר‪ ,‬התחלתי‬
‫להיעדר מהשעורים ומצאתי לי מקומות מיוחדים )בגינות ציבוריות או ספריות( בהם הייתי‬
‫קוראת או לומדת נושאים מסוימים לפי החלטתי האישית‪ .‬כך עברו שבועות ארוכים עד‬
‫שנקראתי אל "המנהל" שניסה לברר מדוע אני נעדרת מהלימודים‪ .‬סיפרתי לו בגילוי לב מה‬
‫אני עושה‪ ,‬היכן אני נמצאת ומה אני לומדת‪ .‬למעשה‪ ,‬הייתה לי תוכנית לימודים עשירה‪.‬‬
‫המנהל "זרחי" הקשיב בתשומת לב רבה ונתן לי את ברכתו המלאה להמשיך בדרך שלי‪ .‬הוא‬
‫רק הציע לי שמעת לעת בכל זאת אגיע לשיעור זה או אחר‪ ,‬לפי בחירתי‪ ,‬ובעיקר שלא אחמיץ‬
‫מבחנים‪.‬‬
‫הוא גם אמר שאם ארצה – אוכל לבוא אליו להתייעץ או לקבל רשות מיוחדת להוציא ספרים‬
‫מהספריות השונות‪" .‬הסידור" הזה נמשך – אם כי לא ממש ברציפות – כשנתיים‪ .‬לדעתי‬
‫השנים האלה בהם קראתי ולמדתי חומר רב ונושאים רבים תרמו לי ללא ספק הרבה‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫דן פריידלין‬
‫כבר בשליש הראשון‪ ,‬בכיתה החמישית‪ ,‬נשלחתי להירשם כמה וכמה פעמים‪ ,‬בעיקר על ידי‬
‫המורה גרוס‪ .‬בפעם השלישית אמרה לי המזכירה להביא את ההורים – עניתי לה כי הם לא‬
‫יבואו כי הם עובדים‪ .‬המזכירה הלכה לרכבי והוא קרא לי לחדרו ושאל מדוע לא יבואו – עניתי‬
‫כי שניהם עובדי מדינה‪ .‬אבי מהנדס באגף השיכון ואמי אחות מפקחת במשרד הבריאות‪,‬‬
‫ועבודתם חשובה‪ .‬זה כנראה מצא חן בעיניו ולכן וויתר על הבאתם‪ .‬גם בכל הרישומים הבאים‬
‫)שהיו רבים( לא נדרשתי על ידו להביאם‪ ,‬אלא‪ ,‬רק להמציא פתק מהם שהם יודעים על‬
‫הרישומים‪.‬‬
‫בסוף החמישית קבלתי בחינה במתמטיקה )כי לוקר התנכל לי‪ ,‬עד כדי שהמליץ לאבי‬
‫"להרביץ לי בחגורה"‪ ,‬כי לשיטתו "אני יכול‪ ,‬אבל עצלן" – אבי חזר מזועזע מהפגישה(‪.‬‬
‫בחופשת הקיץ נבחנתי ועברתי לשישית‪.‬‬
‫בסוף השישית קבלתי בחינה חוזרת במתמטיקה )לוקר( וגם באנגלית‪ .‬בנוסף לכך נכשלתי‬
‫גם בבחינה חיצונית בתנ"ך )במקום לכתוב על נביא שיגרתי‪ ,‬למשל שמואל‪ ,‬כתבתי על‬
‫אבימלך שנתן דוגמא אישית ללוחמיו‪ ,‬ברוח הפלמ"ח‪ ,‬ואמר לאנשיו "מה ראיתם עשיתי מהרו‬
‫עשו כמוני‪.(" ..‬‬
‫כזכור לכם‪ ,‬על בחינה חוזרת המשיכו ללמוד‪ ,‬אבל "לא בבית ספרנו" וגם על שתי בחינות‪,‬‬
‫המשיכו "לא בבית ספרנו" – אבל לא אני ולא אצל רכבי‪ .‬הוא זימן אותי‪ ,‬ביחד עם אבי ולאחר‬
‫שהתלונן בפנינו על כי "שלושה תלמידים מתוך ‪ 240‬נכשלו בבחינה בתנ"ך ופריידלין צריך‬
‫להיות ביניהם?" – הסברתי לו את הרעיון הפלמ"חי של הדוגמא האישית‪ .‬לא היה לי הסבר‬
‫מדוע‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬בניגוד לנהלים‪ ,‬רכבי איפשר לי להיבחן בשתי הבחינות – היום אני‬
‫סבור כי הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬ידע והבין שלא חוסר יכולת גרם לי "להיכשל"‪ .‬ואמנם נבחנתי ועברתי‬
‫לשביעית‪.‬‬
‫אפשר להבין מדוע תמיד חשבתי כי רכבי היה מנהל ופדגוג משכמו ומעלה‪.‬‬
‫איילה ברודצקי‪-‬תמרי‬
‫מכל מוריי בתיכון עירוני א' רציתי לכתוב על המנהל רכבי‪ ,‬שלא לימד אותנו אך רוחו‬
‫הקפדנית הייתה שרויה על הכל והרחיקה אותו מאיתנו‪ .‬לי היה ניסיון אחר איתו‪ ,‬ומעשה‬
‫שהיה כך היה‪.‬‬
‫ייתכן שחבריי לכיתה חמישית‪/‬ששית ‪ 2‬זוכרים את ההתעללות של המורה סטרץ בי‪ ,‬וייתכן‬
‫שלא‪ .‬אינני יודעת מה גרם לסטרץ להתעלל בי כך אך לי זכורה החוויה כצלקת עמוקה‪ ,‬כזו‬
‫שרק מורה מתעלל יכול לגרום לתלמידו‪ .‬לא אלאה אתכם בפרטים כיצד הוא התעלל בי כי זה‬
‫לא מעניין היום‪ .‬אולם לשם הסברת הסיבה להערכתי את המנהל שלנו‪ ,‬אני חייבת להקדים‬
‫ולספר את המקרה הבא‪:‬‬
‫האפליה של סטרץ כלפי הייתה כל כך בוטה ואני צברתי כבר כל כך הרבה עלבונות‪ ,‬שהפחד‬
‫מפני תלונה על מורה בפני המנהל )דבר שלא נשמע עליו בזמננו( נמוג‪ .‬ניגשתי אל חדר‬
‫המנהל עם שני סטים של דפי מבחן‪ .‬סט אחד של מישהו מהכיתה‪ ,‬שישב במקום מרוחק‬
‫ממני וקיבל שאלון של אותו "טור" כשלי‪ ,‬וסט שני שלי‪ .‬שני הסטים נראו זהים‪ :‬על אותן‬
‫שאלות התשובות היו נכונות‪ ,‬והתשובות לאותן שאלות אחרות היו שגויות‪ .‬האחר קיבל ציון‬
‫‪ .7‬אני קיבלתי ציון ‪ .5‬האפליה זעקה לשמים‪ .‬היה לי ברור שסטרץ מתכנן לתת לי ציון שלילי‬
‫בסוף השנה ולשם כך הכין את הרקע‪ .‬זו הייתה סיבה טובה לגשת אל המנהל עם שני‬
‫המבחנים‪ .‬רכבי הקשיב לי ברוב קשב ומאומה מסבר פניו החמורות‪ ,‬איתו היה מתהלך‬
‫במסדרונות‪ ,‬לא היה שם‪ .‬הוא עיין בשני המבחנים והניד ראשו בעצב‪ .‬הוא נתן לי להבין‬
‫שהמצב הינו מעבר לשליטתו והוא לא יכול לעזור לי‪ .‬אמרתי לו ברוב ייאוש‪ :‬אם כך‪ ,‬אפנה‬
‫למפקח על הלימודים בבית הספר אולי הוא יעזור לי‪ .‬בסבלנות רבה‪ ,‬הסביר לי רכבי שאין‬
‫בזה טעם והתוצאה תהיה רק גרועה יותר‪ .‬יצאתי ממנו במפח נפש‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫בסוף השישית היינו צריכים לבחור במגמה שאליה נלך בשביעית‪ .‬בחרתי במגמה הביולוגית‬
‫ריאלית‪ .‬לקראת סוף השנה נקראתי לחדר המנהל‪ .‬לא היה לי מושג מדוע נקראתי אליו‪ .‬לא‬
‫הלכתי בחיל וברעדה‪ ,‬אך אמרתי לעצמי שמשהו טוב לא יכול להיות פה‪ .‬נכנסתי לחדרו ורכבי‬
‫הזמין אותי לשבת‪ .‬מיד כשהתיישבתי אמר לי‪ :‬ראיתי שמילאת בטופס המגמות שברצונך‬
‫ללמוד במגמה הביולוגית ריאלית‪ .‬אני מייעץ לך לא לבחור במגמה הזו‪ .‬למה? שאלתי‬
‫בתמיהה אמיתית‪ ,‬מתפלאת שהוא בכלל קרא את כל הטפסים הללו‪ ,‬ומוצא לנכון לכוון אותי‬
‫למגמה אחרת‪ .‬הוא ניסה להתחמק מתשובה ברורה‪ .‬הסברתי לו‪ :‬בחרתי במגמה הזו כי‬
‫שאיפתי היא ללמוד רפואה‪ ,‬וזו המגמה הכי מתאימה לזה‪ .‬הוא ענה לי‪ :‬אני מציע לך לא‬
‫ללכת למגמה הזו כי סטרץ ילמד בה מתמטיקה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬אתגבר על זה‪ .‬הוא הניד בראשו‬
‫וענה‪ :‬אני מייעץ לך לא ללכת למגמה הזו‪ .‬ברוב תמימותי עניתי לו‪ :‬אז תביא מורה אחר‬
‫למתמטיקה במקום סטרץ למגמה הזו‪ .‬רכבי לא ראה בתשובתי חוצפה וענה לי בפשטות‪ :‬זה‬
‫בלתי אפשרי‪ .‬אז אני אצטרך לוותר אל רצוני להיות רופאה? הקשיתי‪ .‬הוא ענה לי‪ :‬תעשי מה‬
‫שאת חושבת לנכון‪ .‬את יכולה להישאר ברשימה הזו אבל אני חוזר ומציע לך לא ללכת‬
‫למגמה שסטרץ ילמד בה‪ .‬רק אז הבנתי שהוא באמת רוצה בטובתי ומסיבה עלומה‪ ,‬בוודאי‬
‫לא בגלל האפליה ההיא‪ ,‬ולא בגלל שאינני ראויה‪ ,‬הוא מציע לי הצעה כזו‪ .‬טוב‪ ,‬אמרתי‪ ,‬אז‬
‫אלך לביולוגית שאינה הריאלית‪ .‬שתי הכיתות הללו כבר מלאות לגמרי ואינני יכול להכניס‬
‫אותך לשם‪ ,‬הייתה תשובתו‪ .‬נשארתי אילמת מולו‪ .‬אבל אנחנו כנראה נפתח ביולוגית נוספת‬
‫ותוכלי להירשם שם‪ ,‬הוסיף מיד‪ .‬כך הגעתי ל‪-‬ח'‪ ,6‬מגמה ביולוגית בת כלאיים שלא קיבלה‬
‫את המורים הטובים בביולוגיה והמקצועות הנלווים לה וגם לא את המורים הטובים לספרות‬
‫והמקצועות הנלווים לה‪.‬‬
‫סטרץ גרם לי לשנות את מסלול חיי המתוכנן אבל רכבי שמר עלי בבית הספר‪ ,‬מבלי שאדע‪.‬‬
‫במקום להיות רופאה לאנשים כפי שרציתי‪ ,‬עשיתי סיבוב שלם והפכתי לאקולוגית‪ ,‬רופאה של‬
‫הסביבה‪ ,‬לפני שידעו לאיית זאת באוניברסיטה‪.‬‬
‫איך וכיצד אילצתי את האוניברסיטה העברית בירושלים לאשר לי תכנית לימודים שהיא‬
‫התשתית לאקולוגיה ודבר מובן מאליו היום‪ ,‬זה סיפור למקום אחר‪.‬‬
‫‪216‬‬
‫ד"ר אלכס אהרונסון‪ ,‬מחנך ומורה לאנגלית‬
‫‪1995 – 1912‬‬
‫ב‪ 20-‬בדצמבר ‪ 2012‬חגגו באוניברסיטת שנטיניקטן שבהודו‪ ,‬שהוקמה על ידי רבינדרנט טאגור‪,‬‬
‫את יום הולדתו המאה של אלכס אהרונסון‪ ,‬שאותו כינו שם "אחד המורים הטובים בעולם"‪.‬‬
‫אלכס אהרונסון המחנך שבלב תלמידיו‬
‫מאת‪ :‬יוסי מרגלית‪ ,‬ח' ‪7‬‬
‫יום ראשון של שנת הלימודים ‪ .1953-4‬המחזור נחלק ל"מגמות"‪ ,‬לפי בחירתנו האישית‪,‬‬
‫לפחות בערך‪ .‬הכיתות הריאליות והביולוגיות עתירות בתלמידים‪ .‬שתי הכיתות ה"הומאניות"‬
‫המובהקות משובצות בכיתות הקטנות שבקצה הצפון מערבי של הקומה העליונה בבית‬
‫ספרנו החדש‪ ,‬אי שם בשטח הפתוח שמדרום‪-‬מערב ל"שרונה" או "הקריה"‪ .‬ההומניסטים‬
‫מקרב תלמידי הכיתה השישית מטפסים לראשונה למרומי המבנה – עד אז למדנו בכתה‬
‫שבמבואה בקומת הקרקע עם חברתנו הרתוקה לכסא הגלגלים שלה‪ ,‬רוני פינס ז"ל‪.‬‬
‫התיישבנו בכתה החדשה עם השלמות של הומניסטים אחרים ממחזורנו‪ .‬אנחנו כיתה‬
‫מעורבת‪ :‬חלקנו "מזרחנים" )ערבית שפה שלישית לבגרות( ומחציתנו השנייה – "צרפתונים"‪.‬‬
‫בשנתיים הראשונות בבית הספר היה לנו "מורה ראשי" – אבל מחנך כבר לא היה לנו מאז‬
‫סיום היסודי‪ .‬השנה מונה לנו מחנך‪ :‬אלכס אהרונסון‪ ,‬המורה לאנגלית של הכיתות הגבוהות‪.‬‬
‫הכרנו אותו כאיש גבוה‪ ,‬יחסית‪ ,‬שערו קצר וזרוקות בו פניני שיבה‪ .‬עיני התכלת שלו הביעו‬
‫רוך וטוב לב‪ .‬לעיתים נדמה היה שמבטו נישא אל מעבר לאופק‪ .‬לאי שם‪.‬‬
‫אהרונסון נכנס‪ ,‬הניח את תיקו על שולחן המורה שהיה צמוד לשולחן הראשון של הטור‬
‫המרכזי‪ .‬מבטו ריחף על פנינו‪ .‬צל של חיוך עלה על שפתיו הדקות‪ .‬הוא סיפר כמה מילים על‬
‫עצמו‪ .‬הקריא את שמותינו התבונן בכל אחד ובאותו מעמד התחלנו להכיר גם את אלה‬
‫מאיתנו‪ ,‬שלא היו עמנו בתנועה‪ ,‬או בחוג כזה או אחר‪ ,‬או ב"יסודי"‪.‬‬
‫כבר בשיעורי הספרות האנגלית הראשונים‪ ,‬התחלנו ללמוד שירה אנגלית‪ .‬אחרי ה"סבל"‬
‫שחווינו בלימודי הספרות העברית המשמימים בשנתיים הקודמות‪ ,‬היה בשירתם של‬
‫‪ Shelley‬ו‪ Blake -‬ו‪ Byron -‬משב של רוח רעננה‪ .‬כשלמדנו סונטות של שיקספיר חווינו‬
‫לראשונה את הנופים הירוקים‪ ,‬ובאמצעות ‪ Wordsworth‬זכינו לחוות את מראות שדות ה‪-‬‬
‫‪ , Daffodils‬הנרקיסים צהובי הכותרת‪ .‬כאשר התקדמנו הסתבר כי אהרונסון הועיד לנו‬
‫משימה נכבדה וייחודית בעולמו של שייקספיר‪ :‬המחזה הגדול "מקבת"‪ ,‬החליף את "יוליוס‬
‫קיסר"‪ .‬וכך הרצינות החליפה את הקלילות‪ .‬באמצעות אהרונסון גם מקצת מחוויות "המלט"‬
‫מצאו דרכן לשיעורים שלנו‪.‬‬
‫ככל שקרא לנו אהרונסון משירתה של אנגליה וככל שחווינו את הבנותיו והגיגיו – נפתחו‬
‫בפנינו עולמות‪ ,‬שלא ידענום‪ .‬אנגליה של אהרונסון דחקה בהצלחה יתרה את שאריות‬
‫החוויות של מורי הספרות העברית בשנים שחלפו‪" .‬בשעות מחנך" פתח בפנינו אהרונסון‬
‫אשנב קטן לחייו האישיים‪ .‬די מהר למדנו שהוא חי בגפו‪ ,‬בדירה בקרבת בית הספר‪ .‬אחר כך‬
‫הבנו‪ ,‬שכמו חלק בולט ממורינו‪ ,‬גם הוא עלה לארץ לאחר סיום מלחמת העולם‪ .‬אחר כך‬
‫סיפר על הקופים במדינת ‪ Bengal‬בהודו‪.‬‬
‫יום אחד בסיומה של שעת מחנך‪ ,‬לאחר צלצול הפעמון‪ ,‬הוא שאל אם נהיה מעוניינים לבוא‬
‫אל ביתו‪ ,‬באחד הימים בשעות אחר הצהריים‪ ,‬מחוץ למסגרת הלימודים‪" :‬לא חובה! רק מי‬
‫שרוצה ומעוניין"‪ .‬היו מאיתנו שנשבו בקסמו כבר מזמן‪ ,‬ואיך נסרב להצעתו? באנו‪ .‬כמה‬
‫בנות וכמה בנים‪ ,‬ערביסטים וצרפתונים‪ ,‬שנכבשו בקסמיה של אנגליה הקלאסית‪ .‬השיחה עם‬
‫‪217‬‬
‫אהרונסון יכלה להיות בעברית )היה לו מבטא מעורב ייקי אנגלי(‪ ,‬אבל הכיף היה לשוחח עמו‬
‫בשפתו העיקרית – האנגלית‪.‬‬
‫חוג הספרות האנגלית בביתו של אהרונסון – חוויה בלתי שגרתית בקרב מורים ומחנכים‬
‫באותם ימים – סלל את דרכינו‪ ,‬תלמידיו‪ ,‬לחוויות ייחודיות שילידי הארץ כמעט ואינם יכולים‬
‫לחוות‪ :‬הכרת מחזות‪ ,‬שירה וספרות אנגלית בשפת המקור‪ ,‬שאיפשרה לנו לחוות את‬
‫שייקספיר ומחזאים מודרניים כאחד‪ ,‬בתיאטרון הלאומי האנגלי‪ ,‬בהצגות פרינג'‪ ,‬בערבי שירה‬
‫של משוררים בלונדון ועוד‪ .‬כותב שורות אלה‪ ,‬זכה בגינם‪ ,‬למסלול חיים ארוך ומרתק בשירות‬
‫לאומי‪ ,‬כתוצאה מהשליטה בשפה האנגלית‪.‬‬
‫ברבות הימים חשף אהרונסון בפני משתתפי חוג הבית שלו מעט מקורותיו‪ ,‬קודם לעלייתו‬
‫ארצה‪ :‬שהיה מרצה באוניברסיטה של רבינדראנאת טאגור בהודו‪ ,‬במדינת בנגל; שהגיע‬
‫לשם מאנגליה בה למד ספרות אנגלית והכין עבודת דוקטורט‪ .‬שמענו שבמהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה נאסר ע"י הבריטים בהודו ונכלא שם עם אזרחי גרמניה הנאצית‪ ,‬כמו‬
‫שבארצנו נכלאו הטמפלרים משרונה ו‪-‬וילהלמה‪ .‬למה הודו? למה יהודי נכלא עם נאצים? לא‬
‫הבנו‪ .‬לשנוא בריטים שנאנו כולנו‪ ,‬גם הוא‪ .‬לנו זה נראה "טבעי" ולא קשור לתרבות ולספרות‬
‫האנגלית‪ .‬אז מי האיש אלכס אהרונסון?‬
‫בוויקיפדיה מסופר על ‪ – Santiniketan‬שנטיניקטן – מרכז החינוך וההשכלה שהקים‬
‫רבינדראנאת טאגור במערב מדינת בנגל בהודו‪ ,‬הנמצא כמאה וחמישים קילומטר מכלכותה‪.‬‬
‫ב‪ 1913-‬קיבל טאגור פרס נובל והמרכז שהקים נעשה ב‪ 1921-‬לאחת האוניברסיטאות‬
‫החשובות בהודו‪ .‬אהרונסון הצטרף לסגל ההוראה שם‪ ,‬בשנות חייו האחרונות של טאגור‪.‬‬
‫בהרצאה ליום הולדתו המאה של אהרונסון נאמר‪" :‬אלכס אהרונסון‪ ,‬שאת יום הולדתו המאה‬
‫אנחנו חוגגים‪ ,‬היה אחת מחוליות הקשר האחרונות של המערב בין מורשתו של טאגור‬
‫לזמננו"‪ .‬אהרונסון‪ ,‬המשיך בהפצתם של רעיונותיו החינוכיים ממולדתו המאומצת‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫הוא שיתף אותנו בזיכרונותיו משנטיניקטן באוטוביוגרפיה שכתב ופרסם בכלכותה‪.‬‬
‫אהרונסון שלנו נולד ב‪ 30-‬באוקטובר ‪ ,1912‬בברסלאו‪ ,‬אז חלק מגרמניה‪ .‬הוא למד תחילה‬
‫בדרום צרפת ולאחר מכן באוניברסיטת קמברידג' באנגליה‪ .‬כיהודי גרמני הוא מצא מקלט מן‬
‫השואה כאשר בחר ללמד בהודו‪ .‬הוא כתב לטאגור והסביר את מצבו‪ .‬בתשובה נתבקש‬
‫להתקשר עם ‪) Amiya Chakravarty‬משורר בנגלי שהיה קרוב לטאגור וערך את ספריו( ועם‬
‫‪) CF Andrews‬כומר אנגליקני‪ ,‬פעיל למען שיחרור הודו(‪ .‬שניהם שהו אותה עת בלונדון‬
‫ובעזרתם הגיע אהרונסון לשנטיניקטן‪ .‬הוא חי שם משנת ‪ 1937‬עד ‪ ,1944‬שלוש שנים לאחר‬
‫מות טאגור‪ ,‬ולימד ספרות אנגלית‪ .‬הוא גם ערך את מאגר הכתבות הרבות שפורסמו במהלך‬
‫ביקוריו של טאגור באירופה‪.‬‬
‫"שנטיניקטן שימשה לי מקלט מהתוהו ובוהו ומההתמוטטות בעקבות המצב החברתי‬
‫והפוליטי באירופה‪ ,‬במלחמת העולם השנייה" כתב אהרונסון בספרו‪ .‬המקום העניק לו סביבה‬
‫להוראה‪ ,‬מחקר אקדמי וכתיבה יוצרת‪ ,‬בשקט‪ .‬הסביבה המנותקת במוסד הזה‪ ,‬השכיחה‬
‫ממנו לעיתים את מצבם הנורא של בני משפחתו ושל עמו באירופה‪ .‬הוא התמסר להוראה‬
‫להכין את תלמידיו לבחינות תואר ראשון באוניברסיטת כלכותה‪ .‬הם קראו לו בחיבה "ארונ‪-‬‬
‫דא"‪ .‬השלווה המלאכותית שבה היה שרוי בתקופת השואה הייתה למשא של ייסורי מצפון עד‬
‫אחרית ימיו של אהרונסון‪ .‬במכתביו ובספרו לא חדל מלהביע את תודתו והוקרתו על החום‬
‫וההערכה שעטפו אותו בהודו‪" :‬רוחב הלב של האירוח לו זכיתי עולה על כל מילות הוקרה‪.‬‬
‫זה משהו שלעולם לא אשכח ולנצח אהיה אסיר תודה בגינו"‪.‬‬
‫בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נעשה אהרונסון ל"נתין ארץ אויב" בעיני הבריטים שמשלו‬
‫בהודו‪ .‬זאת למרות היותו פליט יהודי מגרמניה הנאצית‪ .‬אהרונסון נעצר ונשלח למחנה ריכוז‪.‬‬
‫‪218‬‬
‫חודשיים מאוחר יותר שוחרר בהתערבותו של טאגור שפנה למי שבעתיד נעשה ראש‬
‫ממשלת פקיסטאן‪.‬‬
‫בספרו האוטוביוגרפי כתב אהרונסון‪" :‬במהלך שהותי בשנטיניקטן‪ ,‬שמרתי מאוד על פרטיותי‪.‬‬
‫לא הייתי מבודד ממש‪ ,‬אבל התבודדתי וכפי שכתבתי באחד משירי‪" :‬הענקתי טובי למעטים‬
‫ביותר"‪ .‬אף כי אימצתי סממנים של אורח חיים הודי )לבוש‪ ,‬אוכל‪ ,‬חיים צנועים( לא למדתי‬
‫מעולם את השפה הבנגלית ומצאתי חלק מאלה שסבבו את טאגור בימיו האחרונים כחברה‬
‫לא ראויה‪ .‬האשראמא‪ ,‬כפי שנקרא המקום אז‪ ,‬נוהל על ידי קבוצת אנשים שהייתה להם‬
‫"השקעה" בטאגור והם דחו בכל דרך כל זר שניסה להצטרף ובמיוחד זר שאינו בנגלי‪ .‬עבורם‬
‫הייתי פליט מגרמניה‪ ,‬זר שאינו בריטי ואינו הודי‪ ,‬מישהו שהתקשו "למקם"‪) .‬מכתב מ ‪30‬‬
‫באפריל ‪.(1990‬‬
‫אהרונסון‪ ,‬גמל למארחיו כשנעשה לאחד הכותבים הפוריים ביותר שיצאו מהמוסד באותה‬
‫עת‪ .‬הוא למד פילוסופיה הודית‪ ,‬הרבה לחקור את מחשבת המזרח ואמונותיו‪ ,‬ניגן בפסנתר‬
‫ונהנה להאזין למוסיקה מזרחית עם סנטיגית ראי‪ ,‬אז תלמיד אמנות‪ ,‬שקירב וכתב ביקורות‬
‫ספרים ומאמרים ברבעון המוסד ‪ .BaharatiI Quarterly‬לאחר שפעל רבות לארגן את ארכיון‬
‫הכתבות והמכתבים של טאגור כתב אהרונסון ספר בשם‪Rabindranat through Western :‬‬
‫)‪ .eyes (Kitabistan, Allahabad 1943‬לאחר מכן כתב אהרונסון ארבעה ספרים נוספים‪.‬‬
‫ספר על רומן רולאן‪ ,‬ידידו של טאגור‪ ,‬שבו מצא דגם לחיים למופת‪ :‬תולדות ההכרה )בומבי‬
‫‪ .(1944‬הוא ערך ספר מכתבי טאגור‪-‬רולאן‪ .‬ספר מכתבים לטאגור בעריכתו של אהרונסון‬
‫יצא לאור ב‪ .2000-‬ספרו הרביעי הוא אירופה מתבוננת בהודו‪ ,‬עיון בקשרי תרבות בומבי‬
‫‪.1946‬‬
‫בכרך הראשון של ספרו )‪Brief Chronicles of Time (Writer workshop, Kalkuta 1990‬‬
‫כתב‪" :‬כשהגעתי לשנטיניקטן האנגלית לא הייתה שגורה על פי‪ .‬חשתי שעתידי הוא בספרות‬
‫אנגלית 'בחברתם של שייקספיר ומוצרט' ולא באליליהם מרובי הראשים ובתורותיהם מלאות‬
‫הסתירות של אנשי המזרח‪".‬‬
‫מעצרו במהלך מלחמת העולם‪ ,‬עורר באהרונסון געגועים "לשוב הביתה"‪ .‬אבל היכן היה‬
‫ה"בית"? הוריו היגרו לארץ ישראל‪ .‬הוא הצטרף להוריו בישראל ב‪ .1947-‬אנחנו זכינו לשתי‬
‫שנים להיות תלמידיו וחניכיו‪ .‬גם אנו‪ ,‬כתלמידיו בהודו‪ ,‬זכינו לקבל ממנו הן את שייקספיר והן‬
‫את מוצרט‪ .‬בעיקר נשאנו עמנו ערכים אנושיים ומי מאיתנו שזכו גם להארה פנימית‪.‬‬
‫אהרונסון המשיך לכתוב בעיקר על שייקספיר והרחיב את קשריו בעולם הרחב‪ .‬האזנה‬
‫למוסיקה קלסית הייתה אהבתו‪ ,‬כפי שהכרנוהו‪ .‬הוא לא נישא מעולם והעדיף לחיות בגפו‬
‫הרחק מפעילות חברתית ומדינית‪ .‬מבית ספרנו עבר להורות באוניברסיטת תל אביב‪ .‬שם‬
‫פגשתיו על המדרגות היורדות לרחוב אינשטיין‪ ,‬באחת התקופות המהנות בחיי כתלמיד‬
‫המחזור השני‪ ,‬בחוג לקולנוע וטלוויזיה‪.‬‬
‫ב‪ 1972-‬כתב אהרונסון מאמר בשם‪" :‬פסיכה וסמליות במחזות שייקספיר"‪" :‬אותלו הוא קורבן‬
‫של ארכיטיפ כאשר הוא מקבל את המטפחת כראיה חזותית‪ ,‬ומאפשר לאנימה ולצל )דמות‬
‫השטן יאגו( להכניע את האגו שלו‪ .‬זוהי פרשנות של שייקספיר מהיבט של הפסיכולוגיה‬
‫היונגייאנית‪.‬‬
‫ב‪ 1955-‬כתב אהרונסון‪" :‬הייתי נכרי ובגלות בכל מקום אליו הלכתי‪ .‬מדינה זו )ישראל( לא‬
‫קיימה את הבטחותיה ואני חש בה זר‪ ,‬יותר מאי פעם‪ ...‬מרבית חיי הוקדשה להוראה ברמות‬
‫השונות‪ ,‬בית‪-‬ספר ואוניברסיטה‪ .‬מעולם לא הייתי ציוני מסור ואף לא יהודי דתי‪ .‬כמי שמתנגד‬
‫לכל פן של לאומנות ובהיותי איש‪-‬שלום במזגי ומצפוני לא מצאתי מקום הולם בארץ זו‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬לא הייתי יכול לחיות במקום אחר כלשהו‪ .‬כמי שאינו מוכן להתאים עצמו לחיים‬
‫‪219‬‬
‫הפוליטיים של מדינה זו או כל מדינה אחרת‪ ,‬הנני זר‪ ,‬בהגדרה"‪) .‬מכתב ב‪ 9-‬פברואר‬
‫‪.(1955‬‬
‫זר אולי היה בעיניו‪ .‬כמה חבל‪ ,‬שלא ידענו ולא שבנו לשחר לפתחו‪ ,‬בימים שבאו‪ .‬אנחנו –‬
‫אוהביו ומעריציו – אכן לא ידענו בצילו של איזה ענק רוח התמזל מזלנו לחסות‪ .‬מי שחש‬
‫מבעד לאיפוק ולריחוק לכאורה שלו‪ ,‬את החום ורוחב הלב והנכונות להעניק לאותם מעטים‬
‫מתלמידיו את כל מה שהיה בו – זכה‪.‬‬
‫מורה מופלא‬
‫מאת‪ :‬ברנשטיין אורי‪ ,‬מחזור ‪1953‬‬
‫פורסם בתאריך ‪ 19.1.1996‬בתרבות וספרות‪" ,‬הארץ"‪.‬‬
‫לפני חודש ימים מת אחד המורים המופלאים שהיו לנו‪ .‬הפרופסור אלכס אהרונסון היה תמיד‬
‫בעיני‪ ,‬במשך ידידותנו בת ארבעים השנים‪ ,‬לא רק מחנך ומדריך ומורה דרך אלא גם נציגה‬
‫של תרבות אירופית שכל חייו שקד‪ ,‬ובהצלחה‪ ,‬להכשיר דור אחר דור להבנתה ולאהבתה‪.‬‬
‫הוא נולד בגרמניה‪ ,‬התחנך בצרפת‪ ,‬למד בקיימברידג' וכיהן כפרופסור במדרשה של‬
‫רבנדראנאט טגורה בהודו‪ .‬כך היו שלוש התרבויות לקרקע גידולו הטבעי‪ .‬הוא היה בשבילנו‪,‬‬
‫בשביל כל תלמידיו‪ ,‬איש שפתח לפנינו את שעריה של ספרות אירופה ואולי של ספרות בכלל‬
‫וחינך אותנו לדעת ששם מתרחשים החיים האמיתיים‪ ,‬שאינם בני חלוף‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬עלה לארץ‪ ,‬אחרי שכתב כמה ספרים על הקשר בין תרבות הודו לבין המערב‪ ,‬שנים‬
‫רבות לפני הנהירה של בני המערב להסתופף בצל האשרמים והגורו‪ .‬רומנטי לאין תקנה‬
‫פרסם מונוגרפיות על רומן רולאן ועל טגורה‪ ,‬שהכירו אישית והעריצו‪ .‬בהודו הוא זכור עד‬
‫היום ושם זכה‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬לפרסום‪ ,‬לדוקטורטים של כבוד‪ ,‬להכרה ולהוקרה‪ .‬שם‬
‫פורסמו לאחרונה שני כרכי האוטוביוגרפיה שלו‪ ,‬בכריכות משי מקושטות ומפוארות‪ ,‬נוסח‬
‫הודו‪ ,‬עם שולי זהב‪" :‬זרעי הזמן" ו"כרוניקה קצרה של הזמן"‪ .‬אבל כשעלה לארץ היה פה‬
‫נידח וזר ואלמוני‪ .‬האוניברסיטה העברית בירושלים סילקה אותו מעל פניה בשל מבטאו‬
‫הגרמני באנגלית )בשנות הארבעים המאוחרות!(‪ .‬וכך עבר‪ ,‬פליט המבקש לו אחיזה‪ ,‬ללמד‪,‬‬
‫למזלי‪ ,‬בבית ספר תיכון עירוני א' בתל אביב‪.‬‬
‫למזלי‪ ,‬ולמזלם של כמה וכמה מבין הסופרים העברים שהיו תלמידיו‪ :‬דן מירון‪ ,‬מאיר ויזלטיר‪,‬‬
‫דליה הרץ ומשה הנעמי ז"ל‪ .‬כולם מדברים עליו בהערצה עד היום‪ ,‬כולם זוכרים אותו כמורה‬
‫וכחבר מיוחד במינו‪ .‬כשעזבנו את התיכון ידענו אנגלית והכרנו ספרות אנגלית ואהבנו ספרות‬
‫– הכל מכוחו‪ .‬רבים מתלמידיו לקחו אתם לטירונות את "מקבת"‪ ,‬שלימד אותם‪ ,‬כספר יחיד‬
‫להתנחם בו ולהתחזק בעזרתו‪" .‬אתה מכיר את אליוט?" שאל אותי באחת ההפסקות‪ ,‬ניצב ‪,‬‬
‫כמנהגו‪ ,‬זקוף‪ ,‬אדום פנים‪ ,‬ממושקף ומאופק ואירוני‪ ,‬סוקר את התלמידים הרועשים כמי‬
‫שנקלע‪ ,‬שלא בטובתו‪ ,‬לבין ילידים פרועים בארץ זרה‪ .‬ואני בבורותי עניתי‪":‬אליוט? ודאי‪.‬‬
‫דניאל דירונדה"‪ .‬והוא הביט בי וחייך ואמר‪":‬לא‪ ,‬לא ג'ורג'‪ ,‬אלא טי‪ .‬אס‪ ".‬והושיט לי ספר‬
‫שירים לקרוא‪ .‬וכך נפתחו בפני לרווחה‪ ,‬בעזרתו‪ ,‬שעריה של השירה המודרנית‪.‬‬
‫השיעורים בבית הספר נמשכו בפגישות אישיות בביתו שברחוב מלצ'ט‪ :‬שעות של שיחות על‬
‫ספרות ועל שירה לאור קלוש של מנורה ובפטיפון התנגנה מוסיקה שלא הכרנו‪ .‬היה שם‬
‫פסנתר – והוא ניגן עליו להפליא – וכל הקירות היו מכוסים בספרים בגרמנית‪ ,‬בצרפתית‬
‫ברוסית‪ ,‬ובאנגלית כמובן‪ .‬רהיטי הצנע‪ ,‬שהתחלפו עם השנים בכורסאות נוחות יותר‪ ,‬היו‬
‫עדים אילמים להרבה השתפכויות נפש של נעורים שגם הן התחלפו לאחר שנים בשיחות‬
‫ארוכות ונוקבות ובווידויים הדדיים‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫מעטים המורים העשויים להיעשות ידידים לכל חייך‪ .‬הוא היה חבר קרוב לעשרות רבות של‬
‫אנשים צעירים וליווה אותם באהבה ובעניין‪ ,‬והם באו אליו כמי שבא לאיזה נציג של ממלכה‬
‫אחרת– ממלכת ספרות ותרבות אירופה – לבקש אצלו "מקלט מדיני" מן היום יום‪.‬‬
‫במשך השנים התפרסם בחוגי חוקרי שייקספיר בעולם‪ .‬ספרו על "פסיכה וסמל אצל‬
‫שייקספיר" – מחקר יונגיסטי נפלא‪ ,‬היכה גלים‪ .‬ספרו על "המוסיקה בספרות" – המכיל‬
‫פרקים העוסקים בצורה שבה התייחסה הספרות לתיאורן של יצירות מוסיקליות‪ ,‬החל מ"ד"ר‬
‫פאוסטוס" למאן‪ ,‬וכלה במוסיקה המסתורית של הסה ב"משחק פניני הזכוכית" – הוא יצירה‬
‫מיוחדת במינה‪ .‬דבר מכל זה לא תורגם לעברית‪ .‬גם ספרו האחרון‪ ,‬הנחשב אבן פינה‬
‫במחקר השייקספירי המודרני‪" ,‬ראיית הראייה"‪ ,‬לא זכה כאן לביקורת כלשהי‪ .‬כזר חי כאן‪,‬‬
‫ונידח ולא ידוע לביקורת עד סוף ימיו‪ ,‬מת‪.‬‬
‫שנים רבות – לאחר שנחלץ מכלא הגימנסיה – לימד ספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב‬
‫ואחר כך באוניברסיטת חיפה‪ ,‬זכה לתואר פרופסור מן המניין והקים דורות רבים של‬
‫תלמידים‪ ,‬והקנה להם‪ ,‬כמנהגו‪ ,‬את אהבת הספרות‪ .‬הוא לא לימד כאחד המורים‪ :‬בכוח‬
‫אישיותו והידע הרב שלו‪ ,‬בעזרת הקסם הנדיר שהילכו על השומעים דבריו‪ ,‬שיחות החולין‬
‫שלו והרצאותיו‪ ,‬העביר אהרונסון לתלמידיו את ההכרה בחשיבותה הבלעדית של הספרות‪,‬‬
‫את האמונה שאין היא שעשוע אלא היא היא החיים עצמם‪ ,‬החיים האמיתיים‪ .‬משהכרת אותו‬
‫עמדת על כך שייטס ומאן ופרוסט ורילקה הם חברים אינטימיים שעליך לקנות לך כדי שלא‬
‫תהא בודד כל ימיך‪ .‬הם היו בני שיחו והוא ניסה להכיר אותם לתלמידיו‪ ,‬כמי שעושה הכרה‬
‫בין ידידים שהזדמנו יחד‪.‬‬
‫שנים רבות ליווה אלכס אהרונסון את חיי‪ ,‬חבר של אמת שנוכחותו הציגה לפני מציאות‬
‫רוחנית אחרת‪ .‬הוא היה עדות חיה לקיומה של תרבות שונה‪ ,‬שבצניעות אך בעקשנות הגן על‬
‫גבולותיה‪ .‬רבים מאתנו נשארו חבריו‪ ,‬רבים זוכרים את שמו באהבה‪ ,‬רבים ודאי חשים‬
‫רגשות אשם על שאינם ראויים עוד‪ ,‬בתוקף הנסיבות‪ ,‬למלא את ציפיותיו‪ .‬והוא אכן ציפה מכל‬
‫אחד מתלמידיו למילוי מושלם של התקוות שנטע בו בנעוריו‪ .‬רבים מהם שבו לפקוד את‬
‫ביתו‪ ,‬גם כשזקן והלך‪ ,‬ספון בדירתו שעל הכרמל‪ ,‬לאחר שהפסיק ללמד‪ .‬עד יומו האחרון‪,‬‬
‫והוא למעלה משמונים‪ ,‬המשיך להרצות על שייקספיר בחוגי בית בחיפה‪ ,‬הוסיף ללמוד‬
‫ברעבתנות‪ .‬המשיך‪ ,‬בסקרנות שלא ידעה שבעה‪ ,‬לקרוא כל ספר חדש‪ ,‬בידיעה – שהוריש‬
‫לכולנו – שלספרות אין גבולות ושהיא – העיסוק היחידי שיש לו קיום בעולמנו‪.‬‬
‫על פרופ‪ .‬אלכס אהרונסון שאותו אהבתי והערצתי‬
‫כתבה מאירה גונט‪ -‬פסחוביץ‬
‫ספר המחזור פתח אצלי חלונות סגורים של זיכרונות וביניהם של המורה לאנגלית והמחנך פרופסור‬
‫אהרונסון שאותו אהבתי והערצתי‪ .‬בשיעורי האנגלית שלו ניטע בי הזרע של האהבה לאנגלית‬
‫ולספרות אנגלית‪ ,‬וההערצה למחזות של שייקספיר‪ .‬בזכותו למדתי והוצאתי תארים בבר‪-‬אילן‬
‫בספרות אנגלית ובלשנות‪ ,‬ואח"כ במתורגמנות‪ .‬זכורים לי הסיפורים האקזוטיים שלו על הודו‬
‫שהלהיבו והעשירו את דמיוננו‪.‬‬
‫הסיפור שלו מרתק ומתאים לסרט‪ .‬גם בגלל האישיות המיוחדת‪ ,‬הדואלית והסבוכה של אהרונסון וגם‬
‫בגלל הרקע ההיסטורי של התקופה והמקומות בהם חי‪ :‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬הודו וישראל‪ .‬אני‬
‫מופתעת מחדש עם כל גילוי על האיש‪ .‬איך לא היה לנו שמץ של מושג אז על חייו ויצירתו‪ .‬רק אהבנו‬
‫אותו בזכות מה שהקרין‪.‬‬
‫‪221‬‬
‫שני קטעים מתוך ספרו האוטוביוגראפי של אלכס אהרונסון‬
‫כרוניקות חטופות של הזמן‪:‬‬
‫זיכרונות אישיים משהותי בבנגל )‪(1937-1946‬‬
‫מאת אלכס אהרונסון‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬כרמית רוזן‬
‫‪Brief Chronicles of the Time:‬‬
‫‪ .1‬ביום שבו הוכרזה המלחמה‬
‫)‪Personal Recollections of my Stay in Bengal (1937-1946‬‬
‫‪By Alex Aronson‬‬
‫הוא הגיע ביום שבו הוכרזה המלחמה‪ ,‬מלווה בשני שוטרים הודים נושאי נשק כבד‪ .‬הם באו‬
‫אחרי‪-‬הצהריים בין שני ממטרים של גשם‪ .‬ישבתי אז על המרפסת והאזנתי‪ ,‬כפי שלעתים כה‬
‫קרובות בחרתי ברגעים של סערת נפש‪ ,‬לסימפוניה בסול מינור של מוצרט‪ .‬ראיתי אותם‬
‫מתקרבים באיטיות לבונגלו שלי‪ ,‬בעקבותיהם תהלוכה שקטה וחמורת‪-‬סבר של תלמידים‬
‫ומורים‪ .‬סולם המינור הרוטט של הפרק הראשון הופרע כך לפתע פתאום על‪-‬ידי מה שנראה‬
‫היה כמו תהלוכת הלוויה‪ ,‬אף על פי שלא מארש ההלוויה של שופן ולא הארואיקה של‬
‫בטהובן התנגנו בהלמות הרגליים של הצועדים‪ .‬התהלוכה עצרה בחזית הבונגלו שלי והקצין‬
‫הממונה קרא בקול מסמך רשמי לפיו היוויתי איום לביטחון המדינה‪ .‬הוא ציווה עלי לארוז‬
‫מעט מחפציי‪ ,‬ביניהם הוא טרח לציין כיסא קל‪ ,‬מה שהפתיע אותי מאוד‪ .‬כשהושלמו‬
‫הסידורים הרשמיים‪ ,‬הצטרפתי לשוטרים בתוך הג'יפ אשר עשה דרכו אל תחנת הרכבת‬
‫הקרובה‪ .‬שום כיסא קל לא כללתי במיטלטליי‪ ,‬שכן הייתי סמוך ובטוח שישחררו אותי תוך‬
‫יום‪-‬יומיים‪ .‬תהלוכת שואלי הטובה והמברכים אותי התפוגגה בעלטה בלי שמילת פרידה‬
‫תטפס אל השפתיים‪.‬‬
‫כיוון שהרכבת הבאה לכלכותה עתידה הייתה להגיע רק עם שחר‪ ,‬הוצבה מיטה בשולי מבנה‬
‫תחנת הרכבת‪ ,‬והתבקשתי להתפרקד בה בנוחות‪ ,‬כבשלי‪ ,‬למשך הלילה‪ .‬סופקה כילה‪.‬‬
‫המשמר נושא הנשק נעלם‪ ,‬ונותרתי לבד תחת הכוכבים עד בואה של הרכבת‪ .‬יכול הייתי‬
‫להימלט בקלות‪ ,‬לו ידעתי לאן‪ .‬הרהרתי באפשרויות הרבות שעמדו בידי לחולל נזק גדול‬
‫ממש‪ ,‬לו באמת הייתי גורם עוין‪ .‬אבל אט אט זמזום היתושים והחרישיות של תחנת הרכבת‬
‫הנטושה נמנמו אותי‪ ,‬ונפלה עלי תרדמה‪ .‬הייתה זו שינה שלווה יחידה במינה‪ ,‬שנעדרו‬
‫מתוכה אותן דמויות מאיימות של מלחמה שרדפו אותי לאחרונה‪ .‬ההווה הבטיח להיות‪ ,‬אם‬
‫לא ממש נעים‪ ,‬לפחות מוגן תחת עיניהם של אלה שישגיחו עלי במחנה‪ .‬לאחר המתח שגאה‬
‫בשבועות האחרונים‪ ,‬כבר ציפיתי להיות מכותר בתיל דוקרני‪ ,‬התגלמותו של מפלט מאי‪-‬‬
‫הוודאות של שלווה כוזבת‪ .‬חברות ומוזיקה‪,‬עם זאת‪ ,‬נותרו מאחור‪.‬‬
‫בשנטיניק ַטן‬
‫ֵ‬
‫‪ .2‬מקבת‬
‫מבקר אחר שהזכיר לי את הבּבּוּן אוהב‪-‬הספרים היה המרשל צ'יאנג קאי שק שמסיבות‬
‫עלומות הופיע יום אחד בנווה‪-‬השלום* בחברת אשתו‪.‬‬
‫מלווה באנשי חרש נושאים נשק כבד‪ ,‬נכנס לספריה‪ .‬אולי כיוון שהיה זה האתר הקריר ביותר‬
‫במתחם‪ ,‬הוא בוודאי לא חיפש ספר על סמיוטיקה או אנתרופולוגיה‪ .‬הבּבּוּן עזב את הספרייה‬
‫לתמיד כשהתחדשו הלימודים‪ ,‬ואני הייתי ישוב בין מדפי הספרים‪ ,‬שקוע בלימוד דמותו של‬
‫מקבת‪ ,‬תכננתי ללמד את המחזה למחרת בבוקר‪ .‬הרהוריי בטיבן הכפייתי של שאיפותיו של‬
‫מקבת לפתע שוספו‪ .‬נגד עיניי צצו מספר נכבד של לובשי מדים נושאי נשק שהסתתרו ממש‬
‫בין אותם מדפי הספרים שאצרו מספר ניכר של עבודות מחקר הדנות בחתחתיו הטראגיים‬
‫של מקבת‪ .‬התפרצותם אל תוך השלווה המדיטטיבית של מבנה הספרייה‪ ,‬רוביהם מכוונים‬
‫אלי בשקט מבשר‪-‬רעות‪ ,‬הייתה כחלום בלהות‪ .‬קדחת ההתקפים של מקבת התעוררה‬
‫לחיים‪ְ ,‬משרשרת טבח של חפים מפשע שאחד מהם יהיה אני‪ .‬בהתחשב בכך שלא היו לי‬
‫שום תכניות לעוט על המרשל‪ ,‬ושקרבנותיו הרבים מספור של מקבת חרוטים היו היטב‬
‫בזיכרוני‪ ,‬נכנעתי למה שבמונחים שייקספיריים קרוי איום גלוי לעין בהתנקשות‪ .‬בלי יכולת‬
‫לתקשר עם שומריו הצעירים של המרשל‪ ,‬הרמתי ידיים‪ ,‬שמטתי את הספר שאחזתי וחמקתי‬
‫החוצה מבניין הספריה‪.‬‬
‫‪222‬‬
‫אחר‪-‬הצהריים הגברת צי'אנג קאי שק הרצתה באנגלית אמריקנית‪ .‬אם מדייק אני לזכור‪ ,‬היה‬
‫זה על הצורך בפיתרון משקיט‪-‬שלום למשבר הנוכחי‪ .‬שלום לבטח היה הנושא המרכזי של‬
‫דבריה‪ .‬זה היה כמעט בלתי‪-‬נמנע בשנת ‪ ,1940‬כאשר יפן כבשה כבר חלק גדול מסין‪,‬‬
‫והמרשל נתון היה בקרב אבוד‪ ,‬נלחם נגד הפולשים‪ .‬בעוד אשתו פונה כך לקהל‬
‫האוניברסיטה שהתכנס להאזין לדבריה‪ ,‬הוא ישב על הבמה בדממה חורשת רע‪ .‬היה זה‬
‫מופע רב הוד‪ .‬הוכיתי בהלם מהסתירה המזדקרת בין הסבל הממשי של העם הסיני‪ ,‬לצד‬
‫הלשון המתורגלת‪ ,‬הצחה‪ ,‬של הגברת צ'יאנג קאי שק‪ ,‬ולבין חיי במגדל השן של נווה‪-‬השלום‬
‫שנטיניק ַטן(‪ .‬נעשיתי ער מתמיד לניגוד בין המציאות האלימה הרוויה שפיכות דמים‪ ,‬לבין‬
‫ֵ‬
‫)‬
‫ניסיונותיי הפדגוגיים להמחיש את האסון הטראגי באיוולתו הפוליטית של מקבת‪ ,‬לסטודנטים‬
‫שלי שנה לפני כן‪.‬‬
‫צעיר גרמני ביקר את האוניברסיטה בדרכו חזרה מסין‪ ,‬בה בילה שנים אחדות של לימוד‬
‫ומחקר‪ .‬הוא הביא עימו אלבום תצלומים שצילם במהלך הביזה בננקינג על‪-‬ידי הצבא היפני‪.‬‬
‫היו אלה בעיקר תצלומים של גופות צפות במים‪ ,‬גופות של נשים עירומות‪-‬למחצה שהושארו‬
‫להרקיב בשמש ברחובות עיר חסרת נפש חיה‪ .‬המתים והמתים‪-‬למחצה נראו שכובים‬
‫בערימה למרגלות הריסות בניינים‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה בה התוודעתי לאימה של‬
‫הרוע‪ .‬רוע שהוצא לפועל בהתקף טירוף קולקטיבי של צבא פולש‪ .‬תמונות אלה הפחידו ופרעו‬
‫את דמיוני‪ .‬למחשבה מתורבתת אין מקום בזה‪ .‬טבח המוני כזה איננו יכול להיות מובן‬
‫במושגים רציונאליים‪ .‬היכרות קרובה עם פורענויות מזעזעות כאלה רכשתי במהלך השנים‬
‫הבאות‪ ,‬ביתר פירוט‪ .‬התמונות של ערימות הגופות המרקיבות שראיתי על מסך הקולנוע‬
‫בכלכותה‪ ,‬מוצאן לא מסין אלא מאירופה‪ .‬רק תוויהם של פני המתים השתנו‪ .‬כל היתר זהה –‬
‫העיניים הנבעתות הפקוחות‪ ,‬האיברים הקרועים‪ ,‬העצמות העירומות מבשר מזדקרות מתוך‬
‫אדמה ספוגה בדם‪.‬‬
‫*שנטיניקטן‪ ,‬נווה‪-‬השלום‪ ,‬הוא בית‪-‬הספר והאוניברסיטה לאמנויות שהקים ראבינדראנת‬
‫טאגור במזרח‪-‬בנגל‪.‬‬
‫הצילומים מתוך אוסף רות פלור‪ ,‬אוסטרליה‬
‫‪223‬‬
‫אריה אלואיל‪ ,‬צייר ומורה לציור‬
‫‪1967 - 1901‬‬
‫אבא שלנו‪ ,‬אריה אלואיל‬
‫נכתב על ידי בנותיו נאוה רוזנפלד )אלואיל( ורותי שפרלינג )אלואיל(‬
‫אבינו‪ ,‬הצייר והמורה לאמנות אריה אלואיל‪ ,‬היה שמח לצרף את תמונתו ומילותיו לספר‬
‫המחזור של תלמידיו בתיכון עירוני א'‪ .‬אבינו אהב את תלמידיו‪ ,‬והקדיש מחשבה וזמן לחינוך‬
‫דור לאהבת אמנות‪ .‬מדי פעם אנו פוגשות בתלמידים לשעבר שאומרים לנו שהוא פתח להם‬
‫את השער לאהבת האמנות‪ ,‬וזוכרים את ספרו "עיון באמנות"‪ .‬בעיקר זוכרים אותו לטובה‬
‫תלמידים שהשתתפו בקייטנות קיץ לאמנות בשפיה‪ ,‬ואחר כך בצפת‪ ,‬שתוכננו ובוצעו על ידו‪.‬‬
‫אריה אלואיל עלה ארצה ב‪ 1920-‬כחלוץ‪ ,‬ממייסדי ביתניה עילית‪ .‬שם‪ ,‬מול הכינרת החליט‬
‫להיות צייר‪ ,‬וחזר לווינה‪ ,‬לחמש שנות לימוד באקדמיה‪ .‬עם סיום הלימודים חזר לארץ ישראל‬
‫וצייר ולימד כל חייו‪ .‬הוא יצר מכלול עבודות‪ :‬תמונות שמן‪ ,‬רישומים וספרים‪ ,‬המבטאים זיקה‬
‫מיוחדת ואהבה לנוף הארצישראלי ולאנשיו‪ .‬אלואיל היה פעיל בחיי התרבות הציג תערוכות‬
‫יחיד רבות בארץ ובעולם והיה ממקימי מוזיאון תל אביב וממייסדי אגודת הציירים‪ .‬אלואיל‬
‫היה מאושר‪ .‬היה לו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬כל מה שהוא רוצה בחיים‪ .‬בשנים האחרונות ריכז את הוראת‬
‫תולדות האמנות ביומיים‪ ,‬בהם לימד מבוקר עד ערב‪ .‬אבל בשאר השבוע הוא היה מצייר‪.‬‬
‫יום בחיי צייר מתחיל השכם בבוקר‪ ,‬עם אור ראשון‪ .‬הוא קם‪ ,‬ועם ארגז הצבעים‪ ,‬בדי הציור‪,‬‬
‫קן ציור וכסא תלת רגל מתקפלים ‪ -‬היה יוצא ויורד לוואדי בגליל או לחורשה ליד זיכרון יעקב‪.‬‬
‫שם היה יושב ומצייר עד שהשמש הייתה מתרוממת ויוצרת צללים שחורים‪ .‬אז היה חוזר‬
‫הביתה‪ ,‬עם תאנים שקנה במטע‪ ,‬או ירקות שהביאו לשוק הנשים שצייר‪ .‬בבית היה פורש על‬
‫דיקטים גדולים את הציורים החדשים‪ .‬תקליט של באך או אלבינוני ברקע‪ ,‬סיגריה בפה‪ ,‬והוא‬
‫ממשיך לצייר‪ .‬ביד שמאל הפלטה הגדושה צבעים ובימין מכחול‪ ,‬וככה עד הערב‪ .‬אז הולכים‬
‫לסרט‪ ,‬לשטוף את הראש‪ ,‬וחוזרים לישון‪ .‬לפני שנרדם היה חושב לאן ילך מחר בבוקר לצייר‪,‬‬
‫והיה מצפה לזריחה כדי שיוכל לצאת לצייר‪ .‬אותה יד שציירה והחזיקה מכחולים הייתה גם‬
‫חזקה‪ ,‬וגברה על כל התלמידים ב"להוריד" )בייחוד על השובבים(‪.‬‬
‫בהערות אוטוביוגרפיות כותב אריה אלויאל‪:‬‬
‫"החלטתי להיות צייר עת ישבתי בקבוצת חלוצים בהר בגליל‪ .‬הכשרנו קרקע וחפרנו בורות‬
‫לנטיעת גפנים ועצי זית‪ ...‬ציוריי הראשונים בארץ לא עלו‪ .‬לצייר מיער וינה התכחש הנוף‬
‫הארצישראלי‪ .‬השמש הלוהטת קרעה את תמונותיי בכהות‪ .‬לא קל "כיבוש" נוף זה‪ .‬משורר‬
‫הפנה אותי אל התנ"ך‪ ,‬והייתי רוכב הרבה על חמור על פני הארץ‪ ,‬וזה עזר לי למצוא דרכים‬
‫בציור‪...‬את תמונות הנוף אני עושה מול הטבע בלבד‪ .‬תחילה באופן אבסטרקטי בשטחים‬
‫מלאים בעיקר של צבע נטרלי‪ ,‬ובסוף בצלילי צבע מרובים וברישום פרטים‪ .‬יתכן ורק עתה‬
‫התקדמתי בתפיסת הציור והנוף הארצישראלי‪ ,‬מזמן שפסקתי ללכת לפריס‪ .‬כל חפצי הוא‬
‫לצייר את האדמה מצאת השמש עד בואה‪ -‬ורק הלילה מפריעני מלהמשיך ‪ -‬ולהיות עוד‬
‫אחד בשרשרת הציירים היהודים הכותב אותיות ודמויות התנ"ך בימינו"‪.‬‬
‫המורה לציור אריה אלואיל‬
‫כתב רפי סירקיס על סמך מידע בוויקיפדיה ובמגזין אהוד בן עזר‬
‫גילוי נאות‪ :‬למורה אריה אלואיל שמור מקום מיוחד בליבי‪ .‬היה זה בחוג לציור שלו‬
‫שהתחלתי להכיר את אהובתי וחברתי לחיים רותי‪ .‬התפעלתי ממנה ומהציורים שלה‪ .‬וכל‬
‫השאר הוא היסטוריה‪...‬‬
‫אריה אלואיל )‪ (Allweil‬נולד בגליציה‪ ,‬בעיירה בוברקה )בויבריק( שליד לבוב‪ ,‬דאז בשטח‬
‫פולין וכיום בשטח אוקראינה‪ .‬בין השנים ‪ 1914 - 1918‬עקר עם משפחתו לווינה‪ ,‬שם למד‬
‫בבית הספר התיכון‪ .‬כשחזר לבוברקה‪ ,‬הקים שם את קבוצת השומר הצעיר בעיירה‪ ,‬ועלה‬
‫בראשה לארץ ישראל‪ .‬אלואיל היה ממקימי ביתניה עילית‪ ,‬שהייתה ניסיון ההתיישבות‬
‫הראשון בארץ של תנועת השומר הצעיר‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫בשנת ‪ 1921‬נסע ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה‪ .‬בזמן שהותו בווינה הציג מספר‬
‫ציורים בתערוכה של קבוצת ה‪ Kunstschau-‬מיסודו של גוסטב קלימט‪ .‬בשנת ‪ 1926‬חזר‬
‫אלואיל דרך פריז ואיטליה לארץ ישראל‪ .‬הוא התיישב בתל אביב‪ ,‬אך שהה תקופות ארוכות‬
‫במקומות שונים בארץ ישראל על מנת לצייר‪ ,‬בעיקר בשפיה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬וגבעת המורה‪.‬‬
‫משנת ‪ 1952‬בילה תקופות ארוכות במעונו בצפת‪ ,‬במקביל לביתו בתל אביב‪.‬‬
‫במקביל לציורי השמן פיתח אלואיל סדרה של עבודות בהדפס לינול שיצאו כספרים‪ .‬בספרים‬
‫עיצב אלואיל את אותיות הטקסט בקליגרפיה אישית וצירף להם איורים‪ ,‬גם הם בטכניקת‬
‫חיתוך הלינול‪ .‬אלואיל הכין הגדה של פסח לחיילי צה"ל ששילבה בין הטקסט המסורתי לבין‬
‫הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫אלואיל היה נשוי ‪ 4‬שנים למשוררת והסופרת אסתר ראב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1938‬נישא לציירת רחל בוגרשוב ולזוג נולדו שלושה ילדים‪.‬‬
‫נפטר בצפת‪ ,‬ב‪ 7-‬במאי ‪.1967‬‬
‫הצילום והציור באדיבות משפחת אלואיל‬
‫‪225‬‬
‫ד”ר מרים )מלבינה( גרטן – פישלר‪ ,‬מחנכת ומורה לביולוגיה‬
‫‪2012 - 1917‬‬
‫כתב‪ :‬יצחק בן בסט‬
‫מרים גרטן הייתה מורה לביולוגיה ומחנכת בבית הספר תיכון עירוני א' שנים רבות והשפיעה‬
‫על תלמידים רבים מאד‪ .‬הן על בחירת המשך דרכם והן על סקרנותם ורצונם ללמוד ביולוגיה‪.‬‬
‫שיעוריה היו תמיד מרתקים ועוררו רצון להעמיק ולהיות בקי בחומר הלימוד‪ .‬אישיותה הייתה‬
‫כריזמטית וסוחפת‪ .‬רבים מתלמידיה המשיכו בלימודי הרפואה ונעשו רופאים‪ .‬היא זכרה את‬
‫כולם שנים רבות אחרי גמר הלימודים ועם חלקם שמרה קשר עד ערוב ימיה‪.‬‬
‫אך גם תלמידיה שלא הלכו למדעי הטבע והרפואה העריכו אותה ולא שכחו את השפעתה על‬
‫חייהם‪ .‬כך למשל העיתונאי גדעון לוי כתב ב ‪ 2008‬רשימה בעיתון הארץ "פגישה מאוחרת"‬
‫בה תיאר פגישה עם ‪ 4‬מתלמידיה לשעבר שלא נעשו רופאים אך הזיכרונות הביאום לבקרה‬
‫בדיור המוגן‪.‬‬
‫המורה גרטן הייתה עבורי המורה הנערצת ביותר‪ .‬שיעוריה עוררו בי עניין רב ורצון ללמוד‬
‫ולהעמיק‪ .‬אני זוכר היטב איך הטילה עלי להעביר צנצנת גדולה עם נחש משומר בפורמלין‬
‫מבית הספר הישן ברחוב מאז"ה למשכן החדש ברחוב שפרינצק‪ .‬כך צעדתי לאורך רחוב‬
‫יהודה הלוי גאה מאד במשימה שהוטלה עלי‪ .‬אף שנטיתי ללמוד רפואה עוד לפני שהכרתיה‪,‬‬
‫אין ספק שהיא גיבשה את הנטייה לכלל מעשה‪.‬‬
‫עם מותה בגיל ‪ 95‬פרסם העיתונאי אורי דרומי כתבה בשם "ביולוגיה וערכים"‪ .‬רק מכתבה זו‬
‫למדתי על תולדות חייה על ילדותה ללא אב ועל תלאותיה בתקופת מלחמת העולם השנייה‬
‫כשאבדה את כל משפחתה‪.‬‬
‫מרים גרטן הייתה מורה נערצת שהשאירה את חותמה על אנשים רבים‪.‬‬
‫יהיה זכרה ברוך!‬
‫הגב' גרטן ‪ -‬המורה לביולוגיה‬
‫כתבה רנה שעשעו‪-‬חסון‬
‫רבים כבר דיברו בשבחה וכל מילה נכונה‪.‬‬
‫העברת המעבדה לביולוגיה על ידי התלמידים מרח' מזא"ה לרח' הארבעה הייתה מבצע שהיא ניהלה‬
‫ברמה‪.‬‬
‫מחקרה על חיי השבלולים היה לאגדה‪.‬‬
‫הביולוגיה שהיא לימדה הייתה מעניינת ומעודכנת ‪.‬‬
‫היא זכתה לאהבת התלמידים ובצדק‪.‬‬
‫‪226‬‬
‫ביולוגיה וערכים‬
‫מאת אורי דרומי שגם הוא בוגר תיכון עירוני א'‬
‫התפרסם בהארץ ‪04.05.2012‬‬
‫ד"ר מרים גרטן‪ ,‬שנולדה בלבוב )למברג( שבפולין‪ ,‬לא זכתה להכיר את אביה‪ ,‬שמת בשנת‬
‫לידתה מהשפעת הספרדית ‪ -‬המגפה שהפילה עשרות מיליוני חללים באירופה‪ .‬בבית הספר‬
‫ואחר כך בגימנסיה בסקאלאט )היום באוקראינה( היא הצטיינה בלימודיה והייתה חברה‬
‫בתנועת הנוער הציונית "גורדוניה"‪ .‬על תקופת מלחמת העולם השנייה לא דיברה מעולם‪ ,‬וכל‬
‫הידוע הוא שאמה נפטרה ממחלה ואחותה ואחיה ‪ -‬עורך דין מעולה ‪ -‬נרצחו בשואה‪.‬‬
‫אחרי שקיבלה מהבריטים סרטיפיקט ללימודים באוניברסיטה העברית‪ ,‬עלתה לארץ ולמדה‬
‫ביולוגיה‪ .‬את הדוקטורט )על חלזונות( קיבלה בטקס הראשון שנערך בהר הצופים‪ ,‬לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬היא לימדה בבית הספר לאחיות של "הדסה" בירושלים‪ ,‬התחתנה עם‬
‫מזכיר עיריית תל אביב אביגדור פישלר ז"ל‪ ,‬אלמן‪ ,‬ואימצה כחוק את בנו בן השנתיים פנחס‪.‬‬
‫סיפורו של הילד‪ ,‬שהתייתם מאמו בגיל רך‪ ,‬לא היה זר לה כלל ועיקר‪.‬‬
‫שנים רבות היתה מורה לביולוגיה ומחנכת בבית הספר התיכון עירוני א' בתל אביב‪ ,‬והותירה‬
‫חותם בל יימחה על אנשים רבים‪ .‬תלמידתה יהודית יצחק אומרת כי "אצל גרטן לא היו‬
‫‘חוכמות' ‪ -‬צריך היה ללמוד היטב ולהיות בקיא בחומר‪ .‬דרישותיה היו גבוהות‪ ,‬אך היא‬
‫עשתה זאת בדרך שעוררה את סקרנותנו ואת החשק ללמוד"‪ .‬תלמידה פרופ' נתן גדות‪,‬‬
‫מנהל היחידה הנוירולוגית בבית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק‪ ,‬אומר‪ ,‬כי "כמורה היתה‬
‫אש להבה בכיתה‪ ,‬וסחפה אותי לתוך רזי מדעי הטבע בחן‪ ,‬הומור ויכולת הוראה מרתקת‪,‬‬
‫כשהיא מקפידה ללמד באופן החי והמוחשי ביותר את מיטב חידושי הביולוגיה"‪ .‬הוא מוסיף כי‬
‫כשחלתה‪ ,‬לא היססה לטלפן לתלמידיה‪" ,‬ותוך כדי כך סברה שיש ללמד את המומחה‬
‫המסוים מה באמת צריך לעשות"‪.‬‬
‫אלא שלא כל תלמידיה נעשו רופאים‪ .‬ב‪ 2008-‬ביקרו אותה ארבעה בבית הדיור המוגן שבו‬
‫התגוררה‪ :‬שר המשפטים לשעבר ד"ר דוד ליבאי‪ ,‬והעיתונאים גדעון לוי‪ ,‬משה נגבי ומשה‬
‫רונן‪" .‬ארבעה שנכשלו במבחן פישלר"‪ ,‬כתב גדעון לוי ב"הארץ" אחרי הביקור‪" ,‬איש מהם לא‬
‫נהפך לביולוג ולא‪ ,‬למצער‪ ,‬לרופא‪ ,‬כמו שחלמנו אז‪ ,‬כשנרשמנו למגמה הביולוגית"‪.‬‬
‫משה נגבי מספר כי אפילו נרשם לרפואה‪ ,‬אולם כשסיפר זאת למורתו‪ ,‬שלדבריו "היטיבה‬
‫להכיר כל תלמיד על מזגו ונטיותיו"‪ ,‬היא פסקה כי יתאים למשפטים יותר מאשר לרפואה‪ ,‬וכך‬
‫היה‪ .‬ואילו משה רונן מזכיר את הסיפור שנהפך לאגדה בין תלמידיה‪ :‬כשאיחר אחד‬
‫התלמידים‪ ,‬בן למשפחה קשת יום‪ ,‬ותירץ זאת בכך שאין ידו משגת לקנות שעון‪ ,‬היא הביאה‬
‫למחרת את השעון של בעלה שנפטר‪ ,‬והעניקה לו אותו במתנה‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫רבקה גרינוולד‪ ,‬מחנכת ומורה לאנגלית‬
‫כתב מיכאל דימור‪-‬רוזנפלד‬
‫אני רוצה לספר על המורה לאנגלית‪ ,‬הגב' גרינוולד‪ .‬בעיני היא הייתה בעיקר מורה לספרות‬
‫ושירה כי רק אצלה למדתי מקצועות אלה וממנה קבלתי את היסודות להבנה וניתוח טקסט‬
‫ספרותי‪.‬‬
‫כשהיא הייתה מנתחת שיר היא עשתה זאת באופן מקצועי‪ ,‬כמובן‪ .‬אבל תמיד עם מעורבות‬
‫רגשית שהדביקה אותי וגרמה לי בכלל להקשיב‪ .‬מה שלא קרה אף פעם אצל המורה לספרות‬
‫עברית שלא אנקוב בשמו כמובן‪.‬‬
‫כשגב' גרינוולד שמעה כי אני פעיל מאד בצופי‪-‬ים‪ ,‬משתתף בקורסים לימאות ונושא הים‬
‫והשייט מאד מעסיקים אותי ‪ -‬היא הביאה לי כל חודש ירחון שייט של מועדון היאכטות‬
‫המלכותי בבריטניה‪ .‬זה היה די מדכא להשוות את האמצעים הדלים של הימאות הישראלית‬
‫באותה תקופה לחומר שקראתי‪ ,‬שהיה מלווה בתמונות מרהיבות‪ ,‬על עולם היאכטות של‬
‫אימפריית הימים )לשעבר(‪.‬‬
‫פגשתי אותה ביובל ה ‪ 25‬שלנו ולאחר מכן שמעתי שהיא נפטרה‪ .‬אין יותר מורים כמוה‪.‬‬
‫המורה רבקה גרינוולד‬
‫כתבה עליזה אוראל‪-‬פרידמן‬
‫גב' גרינוולד הייתה מורתי לאנגלית‪ ,‬והמחנכת בשתי הכיתות העליונות‪ .‬היכרותי אתה‬
‫התחילה עוד כשהייתי בבית הספר העממי‪ ,‬בתור "אימא של יונתן"‪ ,‬וכמעת שכנה‪.‬יונתן היה‬
‫בן בית אצלנו וחבר קרוב כשהיינו ילדים צעירים‪ .‬ממנו קבלתי את הנשיקה )התמימה(‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מפי יונתן שמעתי כי הייתה בוגרת מצטינת של בית הספר היוקרתי בלונדון‬
‫‪ .London School of Economics‬אינני יודעת אם עלתה ארצה עם בעלה‪ ,‬או אחרי‬
‫שהתאלמנה‪ .‬יונתן‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬גדל יתום מגיל צעיר‪ .‬היא הייתה אישה רגועה‪ ,‬בניגוד ליונתן‬
‫הסוער‪ ,‬ורק לעיתים רחוקות איבדה את הסבלנות בכת‪ .‬אז שמענו ממנה את המשפט‬
‫האלמותי‪"I am sick and tired of you!, and no more" :‬‬
‫לאחר התאבדותו של יונתן‪ ,‬והמעבר שלי לחיפה‪ ,‬איבדתי קשר אתה‪ .‬שמעתי כי היא מלמדת‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬נלי חיימוב )גרינברג( ספרה כי פגשה אותה בתעשייה האווירית‪,‬‬
‫מלמדת אנגלית אנשים שעמדו לצאת לחו"ל בשליחות‪ .‬נפגשנו פעם באקראי ‪,‬כשהייתי עם‬
‫הורי ובתי הקטנה בבית קפה‪ .‬נראה לי שהפגישה הייתה קשה לה ‪ -‬בוודאי חשבה שגם היא‬
‫יכלה להיות סבתא בנסיבות אחרות‪.‬‬
‫המורה רבקה גרינוולד‬
‫כתבה רנה שעשוע ‪-‬חסון‬
‫המורה לאנגלית‪ ,‬הגב' גרינוולד‪ ,‬הצליחה לחבב עלינו את שיקספיר בגרסת המקור‪ .‬אל יהיה‬
‫הדבר קל בעיניכם‪ .‬בקושי התמודדנו עם משפטים באנגלית מדוברת‪ .‬אך דרך העברת‬
‫החומר הייתה כה מעניינת עד כי השקענו שעות בהבנת הטקסטים של "מקבת" ושינונם‪.‬‬
‫נכס לחיים‬
‫‪228‬‬
‫ד"ר בנימין דה פריז‪ ,‬מורה לתלמוד‬
‫כתבה מאירה גונט‪-‬פסחוביץ‬
‫ד"ר דה‪-‬פריז‪ ,‬המורה לתלמוד‪ ,‬היה דמות נערצת עלי‪ .‬שיעורי התלמוד שלו היו עבורי הנאה‬
‫צרופה‪ .‬הוא ידע להדגיש את ההיגיון שבטקסט ובזכותו למדתי לאהוב את שיעורי המורשת‬
‫ונהניתי מלימודי היהדות בבר‪-‬אילן על אף שהאריכו את משך זמן קבלת התואר‪.‬‬
‫שנים אחרי שסיימתי את לימודי פגשתי אותו בבית הקברות‪ .‬כששאלתי למעשיו אמר שהוא‬
‫עוסק בהתנדבות ברחיצת הגופות‪ .‬כזה היה האיש‪ .‬צנוע‪ ,‬לא רק נאה דורש אלא גם מקיים‬
‫בנתינה‪ .‬איש יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫הרב בנימין דה פריז – המורה לתלמוד‬
‫כתבה רנה שעשוע ‪-‬חסון‬
‫יוצא הולנד בעל כיפה שחורה וזקן מידות היה בעל סבר פנים מאיר וחייכני ולימד תלמוד‬
‫בצורה מעניינת ומובנת גם לתלמידים ותלמידות שזו הפעם הראשונה שפתחו ספר גמרא‪.‬‬
‫עד היום הוא בעיניי המודל הנעלה של אדם דתי וידען אשר הסובלנות היא נר לרגליו ויודע‬
‫לחבב את חומר הלימוד על הלומדים‪.‬‬
‫ד"ר דה פריז – מורה ואדם‬
‫כתבה רות סירקיס‪-‬ארליך‬
‫המורה דה פריז זכור לי כאדם נעים הליכות ומורה שחיבב עלי את לימודי התלמוד‪ .‬אבל‬
‫בעיקר אני זוכרת‪ ,‬ומעריכה‪ ,‬אותו בזכות אישיותו ואנושיותו‪ .‬כשלמדתי בשמינית )ח' ‪(7‬‬
‫נאלצתי להיעדר מבית הספר בגלל דלקת‪-‬פרקים במשך כמה שבועות‪ .‬דה פריז היה המורה‬
‫היחיד‪ ,‬מבין כל המורים שלימדו אותי במשך כל השנים‪ ,‬שטרח ובא לבקר אותי בבית‪ .‬הוא‬
‫ישב ליד מיטתי‪ ,‬התעניין במצבי ורצה לדעת איך אני משלימה את הלימודים‪ .‬הוא גם הרגיע‬
‫אותי שאוכל‪ ,‬למרות ההיעדרות‪ ,‬לגשת לבחינות הבגרות‪ ,‬בתנאי שאתאמץ ואמלא את‬
‫החסר‪ .‬דבר שעשיתי ועמדתי בכל הדרישות והבחינות‪ .‬הביקור הזה עודד אותי וחיזק אותי‪,‬‬
‫וגם‪ ,‬כנראה‪ ,‬תיקן את תחושת הניכור שחשנו‪ ,‬לפעמים בבית הספר‪.‬‬
‫‪229‬‬
‫משה דרורי – פרנק‪ ,‬מורה לתנך‬
‫המורה הנשכח של לאה גולדברג‬
‫מאת‪ :‬שרה בן‪-‬ראובן – אפרַימי‬
‫פורסם בעיתון הארץ ‪-‬‬
‫‪30/04/2010‬‬
‫הוא היה האיש שתפס את המקום החשוב ביותר בלבה של המשוררת לאה גולדברג‬
‫בשנות לימודיה בגימנסיון העברי בקובנה‪ .‬יומניה מגלים שהיא היתה מאוהבת בו עד כדי‬
‫ביטול עצמי במשך חמש שנים תמימות ושהייתה לו השפעה מכרעת על בגרותה‬
‫הרוחנית ועל התפתחותה כמשוררת‪ .‬ועם זאת זכרו נותר יתום עד כה‪.‬‬
‫עם פרסום יומני לאה גולדברג )ערכו רחל ואריה אהרוני‪ (2005 ,‬ומכתביה )"נערות עבריות"‪,‬‬
‫ערכו יפעת וייס וגדעון טיקוצקי‪ (2009 ,‬נגלו חיי הנפש המורכבים של המשוררת המיוסרת‬
‫לקהל הקוראים הרחב‪ .‬עבודה רבה הושקעה בעריכת היומנים והמכתבים‪ .‬העורכים טרחו‬
‫לציין את שנות לידתם ומותם של האנשים הנזכרים בהם‪ ,‬הוסיפו פרטים על תפקידם ועל‬
‫פרסומיהם וציינו את מהות הקשר בינם לבין המשוררת‪.‬‬
‫שם אחד נותר יתום‪ .‬לא נמצא בשני הספרים מידע ביוגראפי‪ ,‬מלבד השם‪ ,‬על האיש שתפס‬
‫את המקום החשוב ביותר בלבה בשנות לימודיה בגימנסיון העברי על‪-‬שם שוואבה בקובנה‬
‫שבליטא‪ .‬היה זה המורה הנערץ משה פרנק‪ .‬מיומניה של גולדברג מתגלה שהנערה‬
‫המתבגרת היתה מאוהבת עד כלות באיש‪ ,‬במשך חמש שנים תמימות‪ ,‬מגיל ‪ 15‬עד ‪20‬‬
‫)בשנים ‪ 1926‬עד ‪ ,(1931‬ושהייתה למשה פרנק השפעה מכרעת על בגרותה הרוחנית‪ .‬הוא‬
‫עיצב את אישיותה של גולדברג ותרם רבות להתפתחותה כמשוררת‪ .‬בדרכו המייסרת‬
‫והמיוסרת ובעושר הידע התרבותי שלו הצליח להטמיע את עולמו הרוחני בעולמה הנפשי‪.‬‬
‫עם עלותה לארץ נהפכה גולדברג לדמות מרכזית בעשייה הספרותית בארץ‪ .‬פרנק‪ ,‬שעלה‬
‫לארץ שלוש שנים לפניה‪ ,‬הוסיף לעסוק בהוראה והעמיד תלמידים הרבה‪ .‬על חלקו של פרנק‬
‫בעיצוב אישיותה הספרותית התוודתה גולדברג לאחר שנים במאמר שתרמה לקובץ "היכל‬
‫ששקע" על הגימנסיון העברי בקובנה )ערך ישראל יבלוקובסקי‪ ;1962 ,‬עמ' ‪.(126‬‬
‫משה פרנק נולד ב‪ 10-‬בינואר ‪ 1894‬בעיירה איזבלין )הסמוכה לוולקוביסק(‪ ,‬שבעים קילומטר‬
‫מדרום‪-‬מזרח לגרודנה )אז ברוסיה‪ ,‬היום בבלארוס(‪ .‬הוא בא לארץ לראשונה ב‪ 1914-‬כדי‬
‫ללמוד בסמינר למורים מיסודו של דוד ילין בירושלים‪ ,‬במטרה להכשיר את עצמו להיות מורה‬
‫לספרות עברית ולהיסטוריה יהודית‪ .‬שהותו בארץ נקטעה לאחר כמה חודשים‪ ,‬בשל פרוץ‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬פרנק נאלץ לחזור לרוסיה‪ .‬סמוך לסוף המלחמה החל ללמד בבתי‬
‫ספר תיכוניים בגרודנה ובווירבלן שבליטא‪ .‬בשנים ‪ 1922‬עד ‪ 1924‬יצא לחופשה מההוראה‬
‫כדי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה של ברלין‪.‬‬
‫ב‪ 1925-‬הצטרף פרנק לחבר המורים בגימנסיון העברי בקובנה‪ .‬שם הכיר את התלמידה‬
‫לאה גולדברג‪ .‬הוא לימד אותה מ‪ 1926-‬עד ‪ ,1928‬כשהייתה בת ‪ 15‬עד ‪ .17‬הגימנסיון‬
‫בקובנה הוקם ב‪ 1920-‬בהנהלתו של איש החינוך הנערץ מגרמניה‪ ,‬הד"ר משה שוואבה‬
‫)לימים‪ ,‬רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים(‪ .‬כשעלה שוואבה לארץ ב‪ ,1924-‬מילא את‬
‫מקומו הד"ר אהרן ברמן )שהיה לימים‪ ,‬מ‪ 1937-‬עד ‪ ,1964‬מנהלו של "תיכון חדש" בתל‪-‬‬
‫אביב(‪.‬‬
‫רמזים ראשונים לאהבתה הגדולה של לאה לפרנק‪ ,‬ללא אזכור שמו‪ ,‬מופיעים ביומנה ב‪15-‬‬
‫בפברואר ‪:1926‬‬
‫בזמן האחרון התגבר רצוני שיהיה לי איזה אדם יותר בכיר ממני‪ ,‬אדם מעניין‪ ,‬שהרבה ראה‪,‬‬
‫שידבר אתי כמו מדבר הוא עם מכריו הגדולים‪ ,‬ולעתים קרובות ייתן עצה וילמדני לגלות איזה‬
‫דבר‪ ...‬בגימנסיה נוצרה סקציה )=חוג( ספרותית‪ .‬אני נכנסת אליה‪ .‬אנו לומדים את ברנר‪ .‬את‬
‫הדבר הזה אני רושמת‪ ,‬מפני שיכול להיות כי תהיה לי איזה בחינה ויכול להיות שלא‪ ,‬אבל‬
‫עתה אני יראה עוד להתחיל לכתוב אודות עצם העניין‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫את החוג לספרות‪ ,‬שפעל מחוץ לתוכנית הלימודים הרגילה‪ ,‬הקים משה פרנק‪ .‬המורה‬
‫לספרות במסגרת לימודי החובה היה המשורר נתן גרינבלט‪ .‬הוא הוציא לאור את הדו‪-‬שבועון‬
‫"נתיבות"‪ ,‬שבו פורסם שירה הראשון של גולדברג‪ .‬הסופרים הוותיקים פיירברג ומאפו‬
‫שעליהם לימד גרינבלט לא עוררו את התעניינותה של לאה‪ .‬לעומת זאת משכו את תשומת‬
‫לבה הסופרים הצעירים יותר שהציג פרנק לפני שומעיו בחוג לספרות‪ :‬תחילה גנסין וברנר‬
‫ומאוחר יותר עגנון‪ ,‬ושירי שלונסקי שהתפרסמו בחוברות "הדים"‪.‬‬
‫התלמידים הצטרפו לחוג מרצונם החופשי‪ .‬הדבר הקנה למשתתפים בפגישות תחושה של‬
‫קדושה‪ .‬טעמו הספרותי של פרנק השפיע על תלמידתו המאוהבת‪ ,‬שספגה את רעיונותיו‬
‫ואחר כך הטמיעה אותם בשיריה‪ .‬הוא לא רק קירב אותה לסופרים שהציג לפניה‪ ,‬אלא גם‬
‫הרחיקה מסופרים שלא מצאו חן בעיניו‪.‬‬
‫ב‪ 27-‬באפריל ‪ 1926‬כתבה ביומן‪:‬‬
‫מחר סקציה‪ ...‬טוב‪ .‬מחר ילמדו את )=זלמן( שניאור‪ ...‬אני כל כך אוהבת את שניאור‪...‬‬
‫ואותו‪ ...‬אני נתתי לו את הספר‪.‬‬
‫כעבור שבוע‪ ,‬ב‪ 5-‬במאי‪ ,‬הוסיפה‪:‬‬
‫בשבת היתה הסקציה האחרונה‪ .‬הוא אינו אוהב את שניאור‪ ,‬ובכל זאת היה מעניין‪.‬‬
‫מאז לא נזכר יותר שניאור ביומניה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עתיד גנסין להשפיע על יצירתה כל ימי‬
‫חייה‪ .‬גולדברג הקדישה לו ב‪ 1936-‬שיר בשם "אורח"‪.‬‬
‫ב‪ 26-‬במארס ‪ 1926‬הודתה לאה לראשונה ביומנה במי היא מאוהבת‪:‬‬
‫אדם לא צעיר‪ ,‬בן ‪ 30‬שנה )=פרנק היה אז בן ‪ .(32‬אדם כנראה לא יפה )אני כבר לא מבחינה‬
‫אם הוא יפה או לא‪ ,‬מפני כשהפנים נעשים אהובים יותר‪ ,‬יודעים שהם כאלו ולא אחרים ואי‬
‫אפשר לראות את החסרונות והמעלות( והעיקר שהוא אינו מכיר אותי כלל‪ ,‬אני אינני מכירה‬
‫אותו כלל‪ ,‬ואינני יודעת אם הוא טוב או רע‪ .‬אני רק יודעת שהוא אדם אינטליגנטי‪ ,‬שמבין‬
‫היטב בספרים‪ ...‬הוא משה פרנק‪ .‬איזו שטות עשיתי‪ .‬מי מבקש ממני? הרי זה נורא‪ ,‬והעיקר‬
‫טיפשי‪.‬‬
‫תלותה של גולדברג בפרנק עברה כמה שלבים‪ .‬כשהייתה בת ‪ 15‬התקשתה עדיין לעצב את‬
‫אישיותה‪ .‬ב‪ 18-‬ביוני ‪ 1926‬האשימה ביומנה את הספרים הרבים שהיא מושפעת מהם‪ ,‬בכך‬
‫שאין לה הכוח להתקומם לבד נגד כל מה שהעניקו לה הספרים‪ .‬באחת משיחותיה עם פרנק‬
‫אמרה לו‪" :‬לפעמים‪ ,‬כשאני כועסת על עצמי ורוצה אני לעשות אנליזה של רגשותיי ואופיי‪,‬‬
‫נדמה לי כי כולי מספר‪ ,‬שאין לי דבר משלי"‪ .‬על כך ענה לה פרנק‪:‬‬
‫את צריכה להשתדל להשתחרר מההיפנוזה של הספרים‪ .‬את צריכה להתלמד לשנוא סופרים‬
‫אחדים שערך ספרותי יש להם‪ ,‬אמנם!‬
‫גולדברג הודתה כי שיריה הראשונים אינם מקוריים והיא חוששת להראותם לפרנק‪ ,‬שמא‬
‫יפסול אותם ואז תחדל לגמרי לכתוב שירים‪ .‬על כן מיעטה בקריאה בספרות יפה והתרכזה‬
‫בלימוד ספרי התנ"ך האהובים על פרנק‪ .‬בהזדמנות אחרת גילתה כי "בזכותו ידעתי על פה‬
‫את כל ספר קהלת ושיר השירים ופרקים שלמים בספר שופטים ומלכים" )"היכל ששקע"‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(133‬‬
‫אחרי כן החלה גולדברג לחוש שהמורה האהוב מפריע לה להבליט את רעיונותיה שלה‪ .‬על‬
‫כך כתבה ב‪ 9-‬באוקטובר ‪:1927‬‬
‫אני יראה לצטט יותר מדי תהילים‪ .‬אך יש בהם מלים נפלאות שיודעות כל כך יפה לסמן‬
‫הכנעת לב זו‪ .‬אני יראה לחזור יותר מדי את )=על( המלים שלו‪ .‬אני גם כך חדלתי לדבר‬
‫במלים שלי‪ .‬הכל מה שיש בי ‪ -‬שלו‪.‬‬
‫גולדברג היטלטלה בין שני קטבים‪ .‬מצד אחד נשבתה בדבריו של פרנק ונסחפה בעקבות‬
‫טעמו הספרותי‪ .‬מצד אחר רצתה להבליט את ייחודה באופן בו תחיה ותיצור בעתיד‪ .‬באותו‬
‫יום כתבה‪:‬‬
‫‪231‬‬
‫אני חולמת שאחרי הרבה שנים אני אפגוש אותו בעיר רחוקה והוא לא יכירני ואני אקרא אותו‬
‫בשמו‪ .‬אז ייגש אלי ויזכור "לאה"‪ .‬אני חולמת שיעברו הרבה שנים‪ ,‬אני אחיה ‪ -‬שקטה ויוצרת‬
‫ את חיי עד תומם‪ ...‬שבעתיד אכתוב ספר נפלא בדבר‪ ...‬הילדה שחלמה הרבה‪ ...‬שאהבה‬‫ושאהבוה גם היא‪ ,‬ושבמשך כל חייה היתה בודדה מאוד‪.‬‬
‫הערצתה של גולדברג לפרנק ידעה עליות ומורדות‪ ,‬בהתאם למצבי רוחה‪ .‬הדמיון היוצר שלה‬
‫דחף אותה לאידיאליזציה של הדמות‪ .‬ב‪ 28-‬בינואר ‪ 1928‬כתבה ביומנה‪:‬‬
‫היום ראיתיו באיזה אור מיוחד‪ ,‬אחר מאשר תמיד‪ .‬הוא נראה לי כל כך גדול ואחר‪ .‬נבדל‬
‫לגמרי מכל אלה שסביבו‪ .‬כאילו היה סביבו איזה מעגל קסמים שאיש לא יוכל להיכנס לתוכו‪.‬‬
‫הוא היה כה נפלא באותה שעה‪ .‬ככה רוצה אני לזכור אותו תמיד‪.‬‬
‫אולם ב‪ 21-‬במארס ‪ ,1928‬כאשר הבינה גולדברג כי פרנק יודע שהיא מאוהבת בו‪ ,‬נראו‬
‫הדברים בעיניה באור אחר‪:‬‬
‫מכאן אותה הקורקטיות‪ ,‬אותה הקרירות המיוחדת ביחס אלי‪ .‬זה מבאר את הכל‪ .‬אין ספק כי‬
‫כל זה לא נעים לו מאד‪ ,‬והדבר הכי טוב שהייתי יכולה לעשות זה לשחרר אותו בכלל מעצמי‪.‬‬
‫ערב השיעור האחרון עם פרנק‪ ,‬שהתקיים ב‪ 29-‬באפריל ‪ ,1928‬כתבה לאה גולדברג‪ :‬מחר‬
‫בפעם האחרונה שיעורו‪ .‬פעם אחרונה בחיים! כל כך מוזר‪ .‬מחר נגמר זה אשר לא היה‬
‫מעולם‪ ,‬ועל זה מה שלא היה מעולם אני מתאבלת‪ .‬היום פגשתיו ולא היה דבר‪ .‬כמו תמיד‪.‬‬
‫רק עבר‪ ,‬הביט ודרש בשלום‪ .‬מפני שכל האנשים מביטים ודורשים בשלום בעוברם‪ .‬לא יותר‪.‬‬
‫לאחר סיום לימודיה בגימנסיון נאלצה גולדברג להמתין במשך שנתיים בליטא לקבלת מלגה‬
‫ללימודים באוניברסיטה של ברלין‪ .‬כך הזדמן לה לשוב ולפגוש את פרנק מדי פעם‪ .‬ב‪3-‬‬
‫בנובמבר ‪ 1928‬כתבה‪:‬‬
‫השבת הייתי בחברתו ערב שלם‪ .‬הוא ליווני הביתה‪ ,‬דיברנו הרבה‪ .‬הוא אמר לי כי ברצונו‬
‫לנסוע מכאן‪ .‬כי לא התאקלם בקובנה ויוכל להיות כי אחרי שנה‪-‬שנתיים הוא יעזוב אותנו‪,‬‬
‫ויכול גם להיות שיעלה ארצה‪.‬‬
‫אהבתה הנכזבת לפרנק הוסיפה לייסר את גולדברג במשך כל ימי שהותה החונקת בקובנה‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬בינואר ‪ 1930‬כתבה בייאוש‪:‬‬
‫אתה‪ ,‬משה פרנק‪ ,‬היחיד הרחוק שלי‪ .‬אתה אשר יודע את אהבתי הרבה ואת תוגתי‬
‫הגדולה‪ ...‬אני אוהבת אותך‪ ,‬אני נשרפת על מדורתך‪ ...‬אני כאונייה נטרפת ואתה אינך שומע‬
‫את קולי ‪ -‬קול טובע‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬ביוני ‪ 1930‬הוסיפה וכתבה‪:‬‬
‫אני רוצה לפגוש אותך מחר בערב‪ .‬אל תכזיב את תקוותי! יחידי שלי‪ ,‬היום דיברתי אודותיך‬
‫בפשטות‪ .‬לא היה נוקף הלב‪ .‬דיברתי כדברי על עצמי‪ ,‬הלא אתה עכשיו למרות רצונך‪,‬‬
‫במקצת ‪ -‬אני‪.‬‬
‫כאשר הרגישה בודדה ועצובה בימיה הראשונים בברלין‪ ,‬חיפשה גולדברג ניחומים בספר‬
‫קהלת‪ ,‬שהיה אהוב עליה ועל פרנק‪ .‬בשיר המופיע ביומנה ב‪ 29-‬בדצמבר ‪ 1930‬כתבה‪:‬‬
‫השנה נוטה למות‪ ,‬יש מה לזכור‪ .‬הערב דפדפתי בקהלת‪ .‬שתיתי עד תם את ייאושו השלו‪.‬‬
‫לי נדמה לפרקים שאתה כתבת את הספר הנוגה‪.‬‬
‫ספר קהלת הוסיף להעסיק את דמיונה של לאה בעתיד‪ .‬לאה נשאבה לתכנים של הספר‬
‫ודמותו של קהלת נטמעה בעיניה בדמותו של פרנק‪ .‬במיוחד בלט הדבר ב"שירי סוף הדרך"‬
‫שנכתבו ב‪.1954-‬‬
‫אהבתה לפרנק הפרתה בשעתה את שיריה הראשונים של גולדברג‪ .‬עשרה שירי אהבה‬
‫נכתבו באותה תקופה‪ .‬אופיינית לכולם האווירה הנוגה‪ ,‬שבה האישה היא האוהבת והגבר‬
‫אינו מודע לה או מתרחק ממנה ביודעין‪ .‬משחדלה לאהוב את פרנק‪ ,‬כתבה ב‪ 22-‬בינואר‬
‫‪" :1932‬אינני יכולה כבר מזמן להקדיש לו שירים"‪ .‬בשל השיממון והפסימיות שפשטו בלבה‪,‬‬
‫הוסיפה וכתבה ברוח קהלת‪:‬‬
‫‪232‬‬
‫אני ענייה בכל בעולם הזה‪ ,‬מפני שאין לי עתה אף ערך אחד שלם ובטוח‪ .‬לי אין מטרה! אין‬
‫אהבה‪ .‬אין אמונה‪ .‬אין דבר‪ .‬האיכפת לי עוד גורל הספרות העברית? היש לי עוד כשרון‬
‫להתלהב?‬
‫בזמן ההוא‪ ,‬כהכנה לחייו החדשים בארץ‪ ,‬בטרם ייקלט במערך ההוראה‪ ,‬שאף פרנק‬
‫להתקבל כסטודנט לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬לשם כך נאלץ לעסוק‬
‫בכתיבת בקשות לאישורים שונים‪ ,‬ולהצטייד במכתבי המלצה‪ .‬בעיזבונו של פרנק נשתמר‬
‫מכתב המלצה שקיבל בספטמבר ‪ 1931‬מהגימנסיון בקובנה בחתימות המנהל יואל ברוצקוס‬
‫וסגנו הד"ר אהרן ברמן‪ .‬מכתב התעודה נשלח אל "האגודה לקידום הידע בקרב יהודי‬
‫קובנה"‪ ,‬שהתחייבה לשלם את דמי מחייתו של פרנק במשך שלוש שנות לימודיו בירושלים‪,‬‬
‫בסך ‪ 4‬לא"י לחודש‪ .‬מהאוניברסיטה בירושלים התקבל מכתב המאשר את קבלתו של פרנק‬
‫ללימודים בחוג לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה התחייבה לעשות את ההכנות הדרושות לקבלת‬
‫סרטיפיקט לעלייתו‪.‬‬
‫מיום שעלה לארץ ב‪ 1931-‬ועד קיץ ‪ 1935‬היה פרנק שקוע בלימודי הפילוסופיה בהר הצופים‬
‫)הסטיפנדיה שלו הוארכה בארץ בשנה נוספת(‪ .‬הוא היה לאסיסטנט של הפרופסור הוגו‬
‫ברגמן לצדו של נתן רוטנשטרייך‪ ,‬שנהיה לימים רקטור האוניברסיטה בשנים ‪ 1965‬עד‬
‫‪.1969‬‬
‫את עבודת הגמר שלו הגיש פרנק עם תום לימודיו‪ .‬נושא העבודה היה "קהילות אשכנז ובתי‬
‫דיניהן מהמאה הי"ב ועד סוף המאה הט"ו"‪ .‬ההיסטוריון פרופ' יצחק בער‪ ,‬שהיה אחד משופטי‬
‫העבודה‪ ,‬כתב בחוות‪-‬דעתו כי זו עבודה מצוינת היכולה להתקבל כעבודת דוקטורט ולא רק‬
‫כעבודת גמר‪ .‬עבודת הגמר‪ ,‬שפורסמה כספר בהוצאת דביר‪ ,‬בתרצ"ח )‪ ,(1937‬משרתת עד‬
‫היום חוקרים המתעניינים בנושא‪.‬‬
‫כשבוע בלבד לאחר שעלתה לארץ‪ ,‬נתקלה פתאום לאה גולדברג בפרנק באחד מרחובות‬
‫תל‪-‬אביב‪ .‬במבטה המפוכח ראתה מולה את פרנק בעיניים אובייקטיביות‪ ,‬ללא אידיאליזציה‪.‬‬
‫על הפגישה סיפרה לאה לחברתה מינה גולדברג‪-‬לנדוי )"נערות עבריות"‪ ,‬עמ' ‪:(204‬‬
‫יש לו עוד אותו כשרון‪-‬ההתלהבות‪ ,‬שהנהו כל כך מוזר‪ .‬יש פרזות מצלצלות הצורבות את‬
‫האזן‪ .‬לי מוזר קצת‪ .‬הוא בטח אדם מעניין גם היום‪ .‬אבל הוא קצת אקסטרן אינטליגנטי מאוד‬
‫מלפני המלחמה ואני‪ ...‬בגרתי‪ .‬אני יותר סקפטית ממנו‪.‬‬
‫ב‪ 1935-‬נשא פרנק לאשה את הד"ר ברכה קנטור‪ ,‬רופאת ילדים מקובנה‪ .‬הזוג השתקע‬
‫בדירה ברח' מלצ'ט ‪ 37‬בתל‪-‬אביב‪ .‬שם נולד ב‪ 1937-‬בנם היחיד יעקב )לימים הפרופ' יעקב‬
‫דרורי‪ ,‬מומחה לשיקום חולי לב(‪ .‬לאחר הלידה הפסיקה האם לעסוק ברפואה והתמסרה‬
‫לגידול בנה עד הגיעו לגיל ‪ .11‬אחר כך עבדה כרופאת ילדים בקופת‪-‬חולים )כללית( עד‬
‫מותה ב‪.1964-‬‬
‫במשך שבע שנים‪ ,‬מ‪ 1935-‬עד ‪ ,1942‬עבד פרנק כמורה בגימנסיה בלפור בתל‪-‬אביב‪ .‬בתום‬
‫אותן שנים עלה שוב לירושלים והתקבל ללימודי ההמשך במחלקה לפילוסופיה בהר הצופים‪,‬‬
‫בהיותו כבר בן ‪ .48‬כעבור שנתיים‪ ,‬בשנת ‪ ,1944‬שב לגימנסיה בלפור‪ ,‬שבה לימד עד‬
‫‪ .1947‬ב‪ 1947-‬החליטה עיריית תל‪-‬אביב להקים מערכת ציבורית של בתי‪-‬ספר תיכוניים‪.‬‬
‫גימנסיה "בלפור" נהפכה לתיכון העירוני הראשון בעיר‪ ,‬תיכון עירוני א'‪.‬‬
‫משה פרנק )ששינה את שמו למשה דרורי עם הקמת המדינה( צורף לסגל התיכון‪ ,‬ולימד בו‬
‫תנ"ך עד יציאתו לגמלאות‪ .‬הספר האהוב עליו )מלבד קהלת( היה ספר איוב‪ .‬את השיעור‬
‫הראשון על איוב היה פותח בהפנותו גבו לכיתה‪ ,‬כשגיר בידיו‪ ,‬כדי לשרטט לרוחב הלוח סימן‬
‫שאלה גדול‪ .‬את השרטוט ליווה בהכרזה‪" :‬ספר איוב הוא סימן שאלה אחד גדול!"‬
‫שני ספרונים קטנים נשא פרנק עמו בכיסי מעילו‪ ,‬בצאתו מביתו לעבודה‪ .‬אחד מהם היה ספר‬
‫תנ"ך זעיר‪ .‬השני היה פנקס הציונים‪ ,‬שבו נכתבו ציוני כל התלמידים במחזורים שלימד‪ .‬הוא‬
‫לא היה נדיב בחלוקת ציונים‪ .‬הציון "טוב מאוד" היה שמור רק ליחידי סגולה‪ .‬אחד הזוכים‬
‫‪233‬‬
‫בכבוד הזה היה התלמיד דן מירון‪ ,‬בוגר מחזור ד' )‪ .(1952‬מירון‪ ,‬שהחל כבר אז לעסוק‬
‫בכתיבת ביקורות ספרותיות‪ ,‬פנה יום אחד לפרנק באמצע השיעור ושאלו‪ ,‬מה דעתו על‬
‫"חרבת חזעה" של ס‪ .‬יזהר‪ .‬להפתעת כל הכיתה פתח פרנק מיד‪ ,‬ללא הכנה‪ ,‬בהרצאה‬
‫מקיפה ומעמיקה על הספר‪.‬‬
‫ב‪ 1962-‬מצאה גולדברג לנכון לפרוע את חובה למורה שהשפיע עליה יותר מכל מוריה‬
‫שלימדוה בקובנה‪ .‬ארגון בוגרי הגימנסיון העברי בקובנה ביקש אז את מורי הגימנסיון‬
‫ותלמידיו ששרדו לכתוב זיכרונות לקובץ ספרותי שיוקדש ל"היכל ששקע"‪ .‬שמו של משה‬
‫פרנק לא הופיע ברשימת הנענים לפנייה‪ .‬אולם לאה גולדברג העדיפה לספר עליו במאמר‬
‫שתרמה לקובץ‪ .‬את אשר עשתה לאהובה‪ ,‬המשורר אברהם בן‪-‬יצחק בספרה "פגישות עם‬
‫משורר"‪ ,‬החליטה לעשות לפרנק במאמרה‪ 33 ,‬שנה לאחר סיום לימודיה בגימנסיון‪ .‬דבריה‪,‬‬
‫הסוקרים את הקשר בינה לבין פרנק‪ ,‬מצביעים בגילוי לב על השפעתו של פרנק על עבודתה‬
‫הספרותית )"היכל ששקע"‪ ,‬עמ' ‪:(133‬‬
‫משה פרנק לא היה מורה נוח לתלמידים‪ .‬בעצם היה מרצה ולא מורה ודבריו הגיעו רק אל‬
‫המעוניינים באמת ואל המוכשרים ביותר‪ .‬התלמידים הבינוניים והרעים ספק אם למדו ממנו‬
‫משהו‪ .‬אף כי גם הם ישבו לעתים מוקסמים מכוח דיבורו‪ .‬אבל אלה שהעניין היה חשוב להם‪,‬‬
‫אלה קיבלו ממנו דברים שלא חלמו עליהם תחילה כלל‪ .‬בזכותו ידעתי על פה את כל ספר‬
‫קהלת ושיר השירים ופרקים שלמים בספר השופטים ומלכים‪ ...‬פירושיו היו כה מקוריים‬
‫ומלהיבים שהפסוקים הלכו מאליהם כמהות לתוכנו ואי‪-‬אפשר היה לשכחם‪ .‬ואכן‪ ,‬לא שכחתי‬
‫עד היום את הערתו על ההומור המצוי בספר שמשון "כאילו עגלונים סיפרו זאת בבית‪-‬מרזח"‬
‫ אמר‪ ,‬וזהו המשפט שממנו צמח כעבור שנים הרבה מחזור שירי "אהבת שמשון"‪.‬‬‫מחזור השירים "אהבת שמשון" פורסם ב‪ 1948-‬בחוברת "מולד" הראשונה‪ .‬העגלונים‬
‫שעליהם דיבר פרנק הפכו במחזור לגמלים ולחמרים ש"לצון חמדו"‪ ,‬ובית המרזח נהפך‬
‫לפונדק‪ .‬בשיר הרביעי במחזור‪ ,‬בשם "הדבש"‪ ,‬הציגה גולדברג את פתרון חידתו של שמשון‪:‬‬
‫וילך‪ ,‬ופתרון חדש‬
‫בחידה כתולעת בפרי‪:‬‬
‫האישה מתוקה מדבש‬
‫והיצר עז מארי‪.‬‬
‫מהיכן שאבה גולדברג את הרעיונות שהרמן גונקל ואוטו אייספלדט העלו במחקריהם‪ ,‬אם לא‬
‫מ"גרסתא דינקותא"? פרנק‪ ,‬שהיה בקיא בספרי הפרשנים הגרמנים‪ ,‬הלך בעקבותיהם‬
‫והסביר לתלמידיו כי פתרון החידה האמיתי הוא ‪ -‬האישה‪ .‬הפתרון המקראי לחידה תמוה‪ .‬אין‬
‫זה סביר ששמשון יציג לפני הפלשתים חידה בלתי‪-‬הוגנת שפתרונה ידוע רק לו‪ .‬הפירוש‬
‫שהביא פרנק בדבריו לתלמידים נרמז בסימבוליזם הארוטי‪ .‬תולעת הפרי מכרסמת את פרי‬
‫האהבה כשם שבעל היצר הטורף ייטרף על ידי אהובתו‪ .‬הראייה לכך שגולדברג התכוונה‬
‫לפתרון זה‪ ,‬ולא לפתרון המקראי‪ ,‬טמונה בשימוש שעשתה בדימוי ה"תולעת בפרי"‪.‬‬
‫על אהבתה לפרנק אין כל זכר במאמרה ‪ -‬להוציא רמז אחד סתום‪ .‬בספרה באחרית דבריה‬
‫על אודות הסקציה לספרות שייסד פרנק )"היכל ששקע"‪ ,‬עמ' ‪ ,(134‬תיארה את השפעתם‬
‫של כתבי גנסין וברנר ששימשו לה "פתח להערכה חדשה ואחרת של הספרות"‪ .‬את דבריה‬
‫עליהם סיימה במשפט הקצר‪" :‬ומהם החלה האהבה"‪.‬‬
‫ב‪ 1958-‬יצא פרנק‪-‬דרורי לגמלאות‪ .‬שנים חיכה בכיליון עיניים לרגע שייפטר מהכורח לעסוק‬
‫בהוראה‪ .‬עתה יוכל להיפנות לשתי המשימות המוצהרות שהועיד לעצמו‪ :‬כתיבת ספר על‬
‫שפינוזה ועל ברונו‪ ,‬וקריאת הקלאסיקנים הגדולים בספרות העולמית בשפתם המקורית‪.‬‬
‫שנים רבות ארכה חקירת כתביהם של שני הפילוסופים והשוואה ביקורתית ביניהם‪ .‬ספרו של‬
‫דרורי‪" ,‬שפינוזה וברונו"‪ ,‬יצא לאור ב‪ .1966-‬את קריאת הקלאסיקונים הגדולים סיים דרורי‬
‫לשביעות רצונו ב‪.1969-‬‬
‫לאחר שהרגיש כי מילא את כל משימותיו‪ ,‬שכב יום אחד משה פרנק לישון במיטתו ולא‬
‫התעורר עוד‪ .‬הוא מת בתל‪-‬אביב ב‪ 18-‬בנובמבר ‪ ,1969‬והוא בן ‪.75‬‬
‫‪234‬‬
‫תלמידתו לאה גולדברג הלכה לעולמה חודשיים אחריו‪ ,‬ב‪ 15-‬בינואר ‪ 1970‬והיא בת ‪ .59‬זמן‬
‫קצר לפני מותה התבשרה גולדברג כי זכתה בפרס ישראל לספרות‪ .‬לטקס שהיה ביום‬
‫העצמאות תש"ל לא זכתה לבוא‪ .‬הפרס נמסר לידי אמה‪.‬‬
‫‪235‬‬
‫אריה )קורנל( להב )לאוב(‪ ,‬מורה לכימיה‬
‫‪1956 - 1921‬‬
‫כתב‪ :‬צבי בוגר‬
‫נולד בט"ז באדר ב' תרפ"א ‪ 26/3/1921 ,‬התגורר בתל אביב‬
‫נהרג בפעולת איבה בכביש ב"ש‪-‬סדום בן ‪ 35‬במותו בכ"ט בתשרי תשי"ז ‪4/10/1956 ,‬‬
‫אריה‪ ,‬בן זלמן ולילי‪ ,‬נולד בט"ז באדר ב' תרפ"א‪ ,(26.03.1921) ,‬בבוקרשט‪ ,‬רומניה‪ .‬עלה‬
‫לארץ בשנת ‪ ,1939‬כסטודנט לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בשנת ‪ 1942‬עזב‬
‫את לימודיו כדי להשתתף בהקמת מפעל הכלור במסגרת מפעלי ים המלח באזור קליה‪,‬‬
‫בצפון ים המלח‪.‬‬
‫כאשר הוקם המפעל החדש בסדום‪ ,‬ירד אריה למפעל החדש‪ ,‬דבר שדרש הפלגה לילית‬
‫לדרום ים המלח‪ .‬במפעל בסדום הוא עבד חמש שנים‪ ,‬כשהוא מבקר רק אחת לשלושה‬
‫שבועות את משפחתו בתל אביב‪ ,‬אשתו מירה ובתו התינוקת יהודית‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העצמאות ניתן צו לנטוש את המפעל בסדום‪ .‬אריה עזב בסירה האחרונה‬
‫לקליה‪ ,‬ומשם בשיירה האחרונה לירושלים‪ .‬במשך שנתיים אריה עבד בפיתוח והפקה של‬
‫חומרי גלם להכנת חומרי לחימה לצבא‪ ,‬במה שעתיד היה להיקרא ‪ -‬התעשייה הצבאית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬נשלח עם קבוצת חוקרים לנגב‪ ,‬לזהות ולאתר אוצרות טבע‪ .‬היה בין מקימי‬
‫המפעל להפקת נחושת בתמנע ומפעל הפוספטים באורון‪ ,‬שעל שמו קרא לבנו שנולד באותם‬
‫ימים‪ .‬בתקופה זו סיים את לימודיו לתואר השני והחל בלימודי תואר שלישי בכימיה‬
‫באוניברסיטה העברית‪ .‬במקביל לימד כימיה בגימנסיה עירונית א' בתל אביב ואחר כך‬
‫חזר לים המלח‪ ,‬ככימאי ראשי במפעל הברום‪.‬‬
‫בכ"ט בתשרי תשי"ז‪ ,(04.10.1956) ,‬בשעות אחר הצהריים‪ ,‬יצאו שני ג'יפים בהפרש של‬
‫חצי שעה ממפעלי ים המלח לתל אביב‪ .‬בכביש סדום ‪ -‬באר שבע‪ ,‬בעיקול הדרך ליד עין‪-‬‬
‫תמר‪ ,‬ארבו לג'יפים מסתננים )פדאיונים(‪ ,‬ופתחו באש‪ .‬עם הישמע היריות‪ ,‬אריה‪ ,‬שישב‬
‫ברכב השני ונשא נשק‪ ,‬קפץ מן הרכב כדי לירות בתוקפים‪ .‬הרכב ונוסעיו נמלטו בהילוך‬
‫אחורי‪ ,‬אך אריה‪ ,‬שנשאר בשטח‪ ,‬נהרג‪ ,‬ועמו נהרגו נוסעי הרכב הראשון‪.‬‬
‫אריה היה בן ‪ 35‬במותו‪ .‬הותיר אחריו אישה‪ ,‬מירה ושני ילדים ‪ -‬יהודית ואורון‪ .‬הוא הובא‬
‫למנוחות בבית העלמין בקרית שאול‪ ,‬תל אביב‪ .‬סמוך למקום הרצח הוקמה מצבה על ידי‬
‫סולל בונה‪ ,‬המציינת את שמותיהם של חמשת ההרוגים‪.‬‬
‫‪236‬‬
‫פרופ' יצחק סטרץ‪ ,‬מורה למתמטיקה‬
‫‪1982 – 1898‬‬
‫פרופסור לכל דבר‬
‫מאת‪ :‬אלכס דורון‪ ,‬התפרסם במעריב ‪26.3.1982‬‬
‫גם אביו של עיתונאי מעריב אלכס דורון היה תלמיד של סטרץ ברוסיה‪ .‬בזכות הקשר הזה קיבל אלכס מידע רב‬
‫ודי מסודר מסטרץ‪ ,‬שאותו כלל במאמר ההספד דלהלן‪.‬‬
‫ברגע שבו נשמע צלצול הפעמון נפתחה הדלת במשיכה רבת עוצמה שאיימה לקרוע אותה‬
‫מעל ציריה‪ .‬בבת אחת השתררה דממה בחדר‪ .‬כולם קפצו לדום‪ ,‬דרוכים כקפיץ‪ .‬ספר‬
‫בכריכה קשה התעופף "כמו פגז" ונחת נחיתה רכה ומדויקת מאד בקצה הקתדרה‪ ,‬כארבעה‬
‫מטרים מפתח הדלת‪ .‬נשמעה נקישת עקבים "פרוסית"‪ .‬הוא נכנס לכיתה‪ :‬מכנסי רכיבה‬
‫)"גאליפה"( חומים בהירים‪" ,‬רובאשקה" ממשי לבן מבריק‪ ,‬אבנט תואם על המותניים‪" ,‬ענן‬
‫של בושם" חזק‪ ,‬מבט חודר ו"מאיים" בעיני זכוכית כחולות‪ ,‬רעמת שיער מוגבהת‪ ,‬שפם דקיק‬
‫וזקור קצוות בנוסח סאלוואדור דאלי‪.‬‬
‫מעטים מתלמידיו של פרופסור יצחק סטרץ‪ ,‬ידעו כי מאחורי מותו של המורה הוותיק‬
‫למתמטיקה מסתתר סיפור נפלא של איש מסתורין‪ ,‬אשר בכישרונותיו הרבים והנדירים דאג‬
‫לטפחו כדי להאדיר סביבו את הילת החשאיות‪ .‬מפעם לפעם נהג לקחת פסק זמן מתרגילי‬
‫המספרים היבשים ולרתק את התלמידים באחד הסיפורים העסיסיים הממלאים את תולדות‬
‫חייו‪ ,‬אשר בדומה לסיפורי הברון מינכאוזן‪ ,‬אמת ודמיון שימשו בהם בערבוביה‪ .‬אבל תמיד‬
‫הקסימו את מאזיניו‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬לבקשת אחת התלמידות‪ ,‬חזר אל ימיו הסוערים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וגילה‬
‫מדוע איננו נפרד מעל מגפיו שהפכו לו לסמל מסחרי‪" .‬זה היה לאחר הפגזה כבדה בחזית‬
‫גאליציה"‪ ,‬נזכר פרופ' סטרץ‪" .‬היינו תקועים בחפירות‪ ,‬ולגדוד שלנו היו נפגעים רבים‪ .‬עשרות‬
‫ואולי מאות הרוגים‪ .‬חברים לנשק נפלו לידי מימין ומשמאל‪ ,‬כמו זבובים‪ .‬בבוקר מצאתי את‬
‫עצמי קבור מתחת לערימת גוויות‪ .‬ההפגזה פסקה לפתע‪ ,‬וכוח חילוץ הצליח להגיע לעמדות‬
‫שלנו‪ .‬מישהו משך מעל רגלי את המגף שהיה ספוג בבוץ ובדם‪ ,‬וגילה לתדהמתו שעודני מניע‬
‫את בהונותיי‪ .‬הוא מיהר להזעיק רופא והעבירוני למרפאת השדה‪ .‬אתם מבינים? בגלל‬
‫המגפיים ניצלו חיי‪"...‬‬
‫המלחמה ההיא תפסה את סטרץ אחרי שסיים את האקדמיה לקציני תותחנים של הצבא‬
‫הרוסי הצארי באודסה‪ ,‬והספיק להשתלם גם בקורס גבוה לחובלים‪ .‬שלוש פעמים נפצע‪ .‬על‬
‫אומץ ליבו בקרבות גאליציה‪ ,‬לאחר שהוחזר לארץ החיים כאשר כמעט ונחשב למת‪ ,‬הוענק לו‬
‫אות הצטיינות‪ :‬צלב גיאורגי הקדוש‪.‬‬
‫פולקלור על הקרח‬
‫"לילה אחד"‪ ,‬סיפר לתלמידיו בהזדמנות אחרת את אחד הצ'יזבאטים מהפולקלור הסטרצי‪,‬‬
‫"כאשר ניצבתי בתצפית מול עמדות האויב‪ ,‬נצנץ משהו לנגד עיניי‪ .‬מחשבת בזק חלפה‬
‫במוחי‪ :‬אלו העיניים של האויב! שלפתי בזריזות את אקדח הבראונינג שלי ו‪...‬הך! ישר‬
‫בעיניים! הכאב ביד היה קשה מנשוא‪ .‬התברר לי שה"עיניים" אותן הכיתי בחוזקה היו‬
‫הספרות הזוהרות בשעון שלי"‪.‬‬
‫התלמידים צחקו‪ ,‬וכרגיל היה הפרופסור למתמטיקה מוסיף להם "הדרן" ומפליג איתם‬
‫ללנינגרד‪ ,‬לאחד מימי החורף בהם יצא להחליק על גבי מימיו הקפואים של הנהר נייבה‪,‬‬
‫החוצה את העיר היפה‪ ,‬שהייתה בעבר בירת האימפריה הצארית ונקראה פטרוגראד‪.‬‬
‫"פתאום"‪ ,‬מספר סטרץ‪ " ,‬אני מגלה שהשעון היקר נעלם ואיננו‪ .‬שעה ארוכה אני מחפש‪,‬‬
‫וללא תוצאות‪ .‬כאילו הקרח פצה את פיו ובלעו‪ .‬מילא‪ .‬הלכתי משם וחזרתי כעבור שנה‪ .‬ומה‬
‫אני רואה על הקרח? שעוני היקר מונח לו כאילו חיכה לי‪ .‬אז אל תגידו שבלנינגרד אין אנשים‬
‫הגונים‪"...‬‬
‫אפשר היה למלא ספרים בפולקלור של האיש המופלא הזה אילו דאג הוא‪ ,‬או מישהו שילך‬
‫בעקבותיו עם פנקס ועיפרון‪ ,‬להעלות אותם על הכתב‪ .‬אבל פרופ' סטרץ הלך לעולמו לפני‬
‫ימים אחדים‪ ,‬והוא בן שמונים ושמונה‪ ,‬מבלי להותיר אחריו עיזבון בכתובים שיתעד את‬
‫הרפתקאותיו לפרטי פרטים‪ .‬בחייו לא נתן ראיונות‪ ,‬ורק לאחר מותו נזכרו לפתע אחדים‬
‫מאלפי תלמידיו בעולמו המסתורי‪ .‬אבל מה שנותר בזיכרונם הוא אפס קצהו של הסיפור‪ .‬אם‬
‫כי די בציוני הדרך הביוגראפיים שלו‪ ,‬המדברים בעד עצמם‪.‬‬
‫‪237‬‬
‫האיש אשר לימד מתמטיקה במשך שלושים שנה ב"אוהל שם" ברמת גן‪ ,‬בתיכון עירוני א'‬
‫ובתיכון ערב בתל אביב‪ ,‬בטכניון ובאחרית ימיו באוניברסיטת בר אילן – הגיע ארצה‬
‫כשמאחוריו עבר עשיר של הוראה בגימנסיות עבריות בדרום רוסיה‪.‬‬
‫הוא נולד בנובוצ'ראסקי‪ ,‬אוקראינה‪ .‬בבית עברי שפיתח – בזכות אישיותו המיוחדת של אביו‪,‬‬
‫מאיר סטרץ – התנגדות חריפה לממסד הדתי‪ ,‬לרבנות ולרבנים‪ .‬האב היה לא רק "נאמן‬
‫השפה העברית" כפי שהיה מכונה בקהילתו‪ ,‬אלא ממש עבד נרצע לשפה‪ .‬הוא היה אישיות‬
‫בפני עצמה‪ .‬מורה לתנ"ך ולתלמוד בגימנסיה עברית בעיר אקרמן‪ ,‬בסרביה‪ .‬בגיל שישים‬
‫החל ללמוד לנגן בכינור‪ .‬לכלבו הנאמן קרא "מוישלה"‪ ,‬והקפיד לדבר עברית לא רק בבית‬
‫ובבית‪-‬הספר‪ ,‬אלא אפילו עם התגרניות הרוסיות בשוק‪" .‬תני לי בבקשה קילוגרם אחד תפוחי‬
‫אדמה"‪ ,‬היה פונה אליהן בנחת בלשון הקודש ולא מתרגש כאשר גידפו וחירפו אותו "בשם כל‬
‫הקדושים"‪ ,‬מתוך חוסר הבנה מוחלט‪.‬‬
‫ב‪ 1909-‬השתתף מאיר סטרץ בוועידה של "חובבי ציון" באודסה‪ ,‬שנכח בה זאב ז'בוטינסקי‪.‬‬
‫לימים ערך מסע לארץ ישראל רק כדי להתארח בביתו של חיים נחמן ביאליק‪ .‬בשובו‬
‫לאקרמן‪ ,‬לתלמידיו בגימנסיה‪ ,‬ניסה "להדביקם" בהתלהבותו בסיפורים על הפגישה עם‬
‫ביאליק‪.‬‬
‫בנו‪ ,‬יצחק‪ ,‬היה כבר מנהל גימנסיה חצי ממשלתית בטאטאר‪-‬בונאר‪ ,‬בסרביה‪ ,‬בטרם מלאו‬
‫עשרים ושמונה‪ .‬בגימנסיה לימדו עברית וניגשו לבחינות בגרות ברומנית‪ .‬וועדת הבחינות‬
‫הממשלתית לא נטתה בימים ההם חסד לתלמידים היהודיים‪ .‬למעשה השתדלה להכשילם‪.‬‬
‫מה עשה המנהל הצעיר? ימים אחדים לפני מועד הבחינות‪ ,‬היה מזמין את הבוחנים למסיבה‪,‬‬
‫מאכיל ומשקה אותם כיד המלך‪ ,‬ואחרי כמה בקבוקי וודקה‪ ,‬מצליח לפתות אותם למסור לידיו‬
‫את שאלוני הבחינות‪ ,‬שהועברו כמובן בסתר לתלמידיו‪.‬‬
‫שלושה דוקטורטים‬
‫הבן לא הלך בעקבות אביו לאורך כל הדרך‪ .‬לימים הסתכסכו ותקופה ארוכה אף לא דיברו‬
‫ביניהם‪ .‬כל זה משום שהאב היה "ציוני כללי" בהשקפותיו‪ ,‬ואילו יצחק סטרץ הפך לאחד‬
‫מחסידיו של זאב ז'בוטינסקי‪.‬‬
‫אבל עד לאותה מחלוקת‪ ,‬עברו עליו גלגולים וסערות שהחלו כאמור ערב מלחמת העולם‬
‫הראשונה כשהתגייס בדרגת קצין לצבא הצאר במלחמה שכמעט עלתה לו בחייו‪.‬‬
‫בן שלושים ושתיים כבר היה בעל שלושה דוקטורטים‪ :‬במתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ואסטרונומיה –‬
‫הישג נדיר מאד באותם ימים‪ .‬הוא הרצה באוניברסיטאות של טורינו‪ ,‬ברצלונה‪ ,‬קאדיז‬
‫וליסבון‪.‬‬
‫בעת ביקור בצרפת החל לגלות עניין גובר והולך במכוניות חשמליות ובמרוצי מכוניות‪ .‬במרסיי‬
‫עבר מבחן מיוחד וקיבל רישיון מטעם משרד העבודה והתחבורה‪ ,‬לאחזקת מכונית חשמלית‬
‫ולנהיגה בה‪ ,‬במרוץ הנודע של מונזה‪ ,‬איטליה – עד היום‪ ,‬מחשובי מרוצי המכוניות בעולם‪.‬‬
‫ב‪ 1928-‬הוזמן לסדרת הרצאות בטכניון בחיפה‪ .‬הוא הדריך באימוני נשק לאנשי "ההגנה"‬
‫בעיר‪ .‬ובעידודו של ד"ר בירם יזם גם הקמתה של תזמורת חובבים סימפונית – ראשונה‬
‫מסוגה בחיפה – שעליה ניצח בקונצרט חגיגי‪ ,‬שנערך בחסות הנציב העליון‪.‬‬
‫יצר ההרפתקנות דחף אותו הלאה‪ .‬הוא הצטרף אל קולונל ג'ון הנרי פטרסון‪ ,‬איש הצבא‬
‫האנגלי הנודע‪ ,‬תומך נלהב בציונות‪ ,‬מפקד גדוד נהגי הפרדות ומפקד אחד הגדודים העבריים‬
‫במלחמת העולם הראשונה – יצא למסע נועז במדבר סהרה‪ .‬רכובים על סוס וחמור בלבד‪,‬‬
‫חצו השניים את צפון אפריקה‪ ,‬ביקרו במרוקו‪ ,‬התארחו אצל נכבדים ערביים‪ ,‬וסטו מדרכם גם‬
‫לאפריקה המשוונית‪ .‬המסע רב ההרפתקאות נסתיים באיים הקנריים‪ .‬אלבום המסע‪ ,‬ובו‬
‫מפות מפורטות של הנתיב בו נסעו‪ ,‬שמור בביתו‪ .‬בתמונה מטושטשת אחת‪ ,‬ששיני הזמן‬
‫חרצו בה תלמים עמוקים‪ ,‬נראה סטרץ מתגלח תחת בטנו של החמור‪ ,‬כדי למצוא מסתור מן‬
‫השמש היוקדת במדבר‪ .‬בתמונה אחרת‪ :‬סטרץ ופטרסון במאהל של שייח' צפון‪-‬אפריקני‬
‫בנווה מדבר בסהרה‪.‬‬
‫קשריו עם פטרסון וקצינים בריטיים אחרים‪ ,‬היו לו גם לרועץ‪ .‬הוא הרבה לשחק עמם שחמט‬
‫ואולם בעת שעשה בחיפה גילה כנראה התעניינות מופרזת בדרכים לרכישת נשק לצרכי‬
‫"ההגנה"‪ .‬כאשר יצא מן הארץ כדי להרצות בברצלונה ובקאדיז‪ ,‬הוכנס מיד ל"רשימה‬
‫השחורה"‪ .‬אחר כך סירבו שלטונות המנדט להעניק לו אשרת כניסה לארץ ישראל‪.‬‬
‫תקופת ה"גלות" הזו נוצלה לכתיבת מחקרים במתמטיקה טהורה‪ ,‬בביו‪-‬מכאניקה‬
‫ובאסטרונומיה‪ .‬הוא השתתף בקונגרסים בינלאומיים רבים בתחומים אלה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬ספרד‬
‫‪238‬‬
‫ואנגליה‪ .‬באפריל ‪ 1931‬מונה כחבר באקדמיה למדעים בקאדיז‪ ,‬ספרד‪ ,‬ועל מחקר חדשני‬
‫ביותר שערך על צפאידים – כוכבים המשנים את עוצמת האור שלהם בצורה מחזורית‬
‫ובתדירות קבועה ושמצויים בין השאר ב"שביל החלב" – אף הוענק לו פרס בינלאומי מן‬
‫האקדמיה המדעית הספרדית‪.‬‬
‫מגלגל פצצות‬
‫כאשר פרצה מלחמת האזרחים בספרד‪ ,‬הצטרף פרופ' יצחק סטרץ לכוחות האנרכיסטיים‪.‬‬
‫הוא שירת אצלם כטייס‪ ,‬ולימים סיפר כיצד גלגל מן המטוס‪ ,‬ברגליו‪ ,‬את הפצצות שהטיל על‬
‫חילות פרנקו‪.‬‬
‫כאשר נכנעו הרפובליקנים לפני צבאו של פרנקו‪ ,‬נמלט סטרץ מספרד‪ .‬הוא טען שנים רבות‬
‫שאנשיו של פרנקו ממשיכים לחפש אחריו‪ ,‬ואף הוצע פרס כספי גבוה על ראשו‪ .‬משום כך‬
‫סירב בעקשנות להצטלם לתמונות המחזור בתיכון עירוני א'‪...‬‬
‫רק בהמלצתם של עמיתיו‪ ,‬הפרופסורים למתמטיקה באוניברסיטאות של אוקספורד‬
‫וקיימברידג'‪ ,‬שהכיר בוועידות מדעיות שונות‪ ,‬בוטל האיסור שהוטל עליו מטעם ממשלת‬
‫המנדט לבוא לארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1937‬עם רעייתו – ד"ר למוסיקולוגיה‪ ,‬פילוסופיה וספרות‬
‫ספרדית‪ ,‬אננה לבית קרלוס שורר – עלה לארץ‪.‬‬
‫התעניינותו בענייני תעופה ואווירובטיקה )בביתו ספרים רבים ועבודות מחקר פרטיות‪,‬‬
‫בתחומים התיאורטיים הנוגעים לתעופה ולתרגילי אווירובטיקה(‪ ,‬הביאה אותו‪ ,‬באופן טבעי‪,‬‬
‫לפעילות גם בקלוב התעופה – הוא הוזמן להרצות בסמינריון למדריכי תעופה‪ ,‬מן הראשונים‬
‫שנערכו בארץ ישראל‪.‬‬
‫כאשר קרבו צבאות רומל לשערי ארץ ישראל‪ ,‬ובישוב השתררה מבוכה וחרדה גדולה‪ ,‬הוא‬
‫היה מן הבודדים שהסביר בכל הזדמנות לידידים ולתלמידים‪" :‬רומל ישבור את המפרקת‬
‫במוקדם או במאוחר"‪ .‬כשנתבקש לנמק הכרזה זו‪ ,‬היה שולף ממקטורנו עט ומפה קטנה של‬
‫צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬וקובע נחרצות‪" :‬קווי האספקה שלו – ארוכים מידי‪ .‬אפשר להניח באופן‬
‫מתמטי‪ ,‬שגם מבלי שייבלם בידי כוח צבאי לא יוכל למשוך לעצמו אספקה‪ ,‬מים ותחמושת‬
‫לאורך נתיבים כה ארוכים"‪.‬‬
‫הנשק הסודי‬
‫במלחמת השחרור ואחריה ביצע עבור צה"ל חישובים בליסטיים לצרכי תותחנות‪" ,‬שזה‪,‬‬
‫כידוע לכולכם‪ ,‬אהבתי הראשונה ותחום ההתמחות החשוב שלי"‪ ,‬כפי שנהג לומר‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬פגש את אחד מתלמידיו‪-‬מעריציו עימו קשר קשרי רעות הדוקים עוד ברוסיה והייתה‬
‫להם "שפה משותפת" ברוסית עסיסית מאד‪" .‬אתה יודע"‪ ,‬אמר פרופ' סטרץ לתלמידו‬
‫כממתיק סוד‪" ,‬יש לנו נשק סודי"‪ .‬התלמיד הטה אוזנו כאפרכסת‪ ,‬ושמע את המורה לשעבר‬
‫לוחש‪" :‬הערבים‪ ,‬זה הנשק הסודי של ישראל‪"...‬‬
‫בשעות הפנאי שלו‪ ,‬בין הרצאות למחקרים‪ ,‬בין תיקון עבודות‪-‬תלמידיו בתיכון ואירוח עמיתים‬
‫מחו"ל בתקופת ספרד – ניגן בכינור‪ ,‬צייר ופיסל להנאתו‪ .‬בשנותיו האחרונות גילה עניין גדול‬
‫בנגרות‪ ,‬זגגות ומסגרות‪ ,‬ובמו‪-‬ידיו בנה לעצמו בית קטן‪ ,‬על חלקת אדמה שרכש בקרבת‬
‫פתח‪-‬תקווה‪ .‬כאן היה מתמסר לניסויים בגידולי פרי ובהרכבת זנים חדשים ומשונים‪ .‬כך‬
‫למשל הציג פעם בגאווה פרי עץ אנונה שטיפח בגנו‪ ,‬ושהגיע למשקל המרשים של ‪ 852‬גרם‬
‫ליחידה‪.‬‬
‫זמן מה הרצה באוניברסיטת "בר‪-‬אילן"‪ ,‬למרות שהדגיש בכל הזדמנות שאיננו דתי‪" .‬כאשר‬
‫פנו אלי בהצעה להרצות שם‪ ,‬נזכרתי בסיפור על פרופ' מנדלשטאם‪ ,‬רופא העיניים היהודי‪-‬‬
‫רוסי שהוזמן לשמש דיקן בבית הספר לרפואה בקייב‪ ,‬אבל בהזמנה נאמר שעליו להתנצר‬
‫תחילה‪ .‬על כך השיב‪" :‬אם אתם מחפשים רופא מומחה אני מוכן‪ ,‬אבל אם אתם מחפשים‬
‫נוצרי – מוטב שתפנו לעגלון שלי‪ ...‬ב'בר‪-‬אילן' רצו בי בגלל המתמטיקה והאסטרונומיה – ומה‬
‫היה אכפת לי להופיע שם כשכובע ברט לראשי?‪"...‬‬
‫‪239‬‬
‫פרופסור סטרץ ‪ -‬המורה למתמטיקה‬
‫כתב אברהם קלרון – קליך‬
‫הייתה לי הזכות ללמוד אצל פרופסור סטרץ בכל ‪ 4‬שנות הלמודים בתיכון‪ .‬אני זוכר את‬
‫הפעם הראשונה כשנכנס לכתה )חמישית ‪ (1‬שיער קצוץ ומזדקר וקצב הליכה אסרטיבי‪,‬‬
‫לבוש חולצה רוסית‪ ,‬מכנסי פרשים הדוקים ונועל מגפי עור גבוהים‪ .‬ציפיתי כי יום אחד יפתיע‬
‫אותנו ויבוא לבית הספר רכוב על סוס עם שוט בידו ודרבנות צמודים למגפיו‪.‬‬
‫מפעם לפעם היו לו סיפורים שכיום נשמעים הזויים אולם אז הייתי מספיק תמים להאמין לו‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬שאיני זוכר באיזה הקשר הוא נאמר‪ ,‬תאר איך ללכוד דב )בטח התכוון לדב שחור‬
‫ולא לדוב גריזלי‪ .(...‬השיטה מבוססת על הכנת מוט עץ באורך של כ‪ 20-‬ס"מ המחודד בשתי‬
‫קצותיו וכשהדוב פוער את פיו להכניס לפיו בזריזות את מוט העץ בניצב ואז כשהדוב סוגר‬
‫את פיו בכוח‪ ,‬המוט ינעץ בשתי קצותיו לפה הדוב‪ ,‬פיו ייסגר והדוב לא יוכל להשתחרר‬
‫מאחיזתו‪ .‬מכאן ואילך המשך הלכידה הוא משחק ילדים‪...‬‬
‫פרופסור סטרץ היה מורה מאד תכליתי וקפדן‪ ,‬כמו שאומרים‪ :‬קצר ולעניין‪ .‬איני בטוח שכל‬
‫התלמידים אהבו את הסגנון שלו אבל אני דווקא נהניתי‪ .‬עד סוף השביעית כבר הספקנו‬
‫ללמוד את מרבית החומר שנדרש לבחינת הבגרות הריאלית ובשמינית הזמן הוקדש בעיקר‬
‫להשלמות וחזרות‪.‬‬
‫באמצע השמינית סטרץ הזמין את משה פלאטו‪ ,‬חברי הטוב מהתיכון ומי שנחשב‬
‫המתמטיקאי הטוב בכיתה‪ ,‬ואותי לבקר בביתו‪ .‬הוא הציע ללמד אותנו בחינם הרחבה של‬
‫משוואות דיפרנציאליות מעבר למה שנדרש לבגרות‪ .‬איפה יש כיום מורים שמוכנים להקדיש‬
‫מזמנם וללמד בביתם ללא תמורה כספית ?‬
‫סטרץ היה מטופל בבן בעל התנהגות חריגה ולמרות זאת מעולם לא שמעתי אותו מתלונן על‬
‫כך‪.‬‬
‫משה ואני בקרנו בבית סטרץ מספר פעמים עד שהחלטנו להפסיק מאחר ונוצרה אצלנו‬
‫תחושת אי נוחות של ניצול רצונו הטוב‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך!‬
‫קצין בצבא הצאר הרוסי‬
‫חקלאי חובב ליד פתח תקווה‬
‫‪240‬‬
‫מר י‪ .‬פוזנר‪ ,‬מחנך ומורה לספרות‬
‫כתבה שולמית קרייטלר‬
‫עם השנים מתברר כי יש דברים שקבלנו מהמורים ואנו נושאים אותם איתנו בין ברצון ובין‬
‫שלא ברצון‪ ,‬במודע ושלא במודע‪ .‬חשבתי על הדברים האלה כשרותי סירקיס העלתה בפני‬
‫את ההצעה לכתוב מילים אחדות על המורים שלנו‪ .‬האמת היא שלא חשבתי עליהם במשך‬
‫שנים מאד רבות אבל לפתע הדמויות שלהם צצו לעיני וראיתי אותם לפני‪ ,‬בכיתה‪ ,‬ובמסדרון‬
‫של בית הספר‪ .‬תמוה שלא יכולתי לחשוב עליהם במסגרת אחרת או על רקע אחר‪ .‬המורים‬
‫"שייכים" כנראה לבית הספר‪.‬‬
‫אז במי נזכרתי? חשבתי על פוזנר המורה החביב לספרות שדבר תמיד בלחש כאילו קולו‬
‫הנמוך צריך היה לתאום לקומתו הנמוכה‪ .‬והמסר שנשאר לי ממנו הוא כי שירה יש לקרוא‬
‫בקול כדי לשמוע את המלודיה ולקלוט את הקצב וכך אני נוהגת לעשות עד היום‪ .‬ועוד מסר‬
‫נשאר לי ממנו‪ :‬על ספרות יש לומר מה שחושבים ומרגישים ולא בהכרח מה שלמדנו בספרים‬
‫על אודות היצירה‪ .‬מי יודע? אולי יישמתי משהו מגישת פוזנר החביב בספר שכתבתי ביחד‬
‫עם הנס )פרופ' הנס קרייטלר( על הפסיכולוגיה של האמנויות‪ ,‬ספר שדן בהשפעות של יצירות‬
‫האמנות )כולל ספרות( על הצופים והקוראים‪.‬‬
‫מר פוזנר ‪ -‬המורה לספרות‬
‫כתבה רנה שעשוע‪-‬חסון‬
‫למרות השינה אשר נפלה על חלק מחברינו בגלל קולו המונוטוני של מר פוזנר ‪ -‬מי שהתאמץ‬
‫לקלוט את הנאמר ‪ -‬בעיקר חובבי הספרות ‪ -‬יצא ברווח גדול‪ .‬הוא פתח בפניני אוצרות‬
‫ספרות קלאסית וידע לנתח יצירות ספרות ושירה בצורה מעמיקה שהוסיפה נדבכים על מה‬
‫שהקורא הבין בעצמו‪ .‬הוא היה צנוע‪ ,‬מן הנעלבים ואינם עולבים וסבל בגבורה את תעלולי‬
‫הבנים‪.‬‬
‫‪241‬‬
‫שיעור לספרות של המורה פוזנר‬
‫"זיכרון" שכתב רמי אבני למוטי זוזובסקי‪ ,‬חברו‬
‫לעינויים בכיתה‬
‫לילה טוב‪ ,‬השיעור הוא ספרות‬
‫ו וונסי קורא הרצאה‬
‫אני זוג עיניים מלאות עייפות‬
‫אפקח ואראה התמונה הבאה‪:‬‬
‫ליד שולחנו מחנכנו יושב‬
‫ככלבלב בתוך מלונה‬
‫ומעיף מבטו‪ ,‬משועמם ועייף‬
‫על כיתה השקועה בשינה‪.‬‬
‫בפינה ממולו יענקל דרורי נוחר‬
‫במשקל אמפיברכוס קצוב‬
‫זאב הנדזל לו בדקטילוס עוזר‬
‫וטצה מורט הכנפיים לזבוב‬
‫פלדשטיין "הארץ שלנו" מחזיק‬
‫תחת ספסלו בהסתר‪,‬‬
‫ש‪...‬ש‪...‬ש‪...‬כבר נרדם גם ג'רסי "מזיק"‬
‫הוא ישן ובמקצב הכסמטר נוחר‪.......‬‬
‫עוד מעט ופוצי שלנו יקום‬
‫ויצרח ממקומו שליד השולחן‪:‬‬
‫" תגיד לי בבקססה‪– "....‬‬
‫לא נגיד לך כלום‪,‬‬
‫כי כולנו נרדמנו מזמן ‪.........‬‬
‫‪242‬‬
‫רפאל צבי – רבינוביץ'‪ ,‬במאי ומורה בחוג הדרמטי‬
‫‪1984 - 1898‬‬
‫מבוסס על ארכיון הבימה ופרסומים באינטרנט‬
‫נולד בברוסלסבל‪ ,‬רוסיה‪ .‬למד בסטודיה הדרמטית הבימה בהדרכת ייבגני וכטנגוב‬
‫במוסקבה‪ .‬נתקבל להבימה‪ ,‬וצורף לקולקטיב ב‪ .1918-‬שיחק בהצגות‪ :‬הדיבוק והיהודי‬
‫הנצחי‪ .‬בד בבד שימש מדריך דרמטי בצבא האדום‪.‬‬
‫בשנת ‪1925‬עזב את הבימה ועלה לארץ ישראל‪ .‬התקבל לתיאטרון אהל ושימש בו ארבע‬
‫שנים כעוזר לבמאי‬
‫בשנת ‪ 1929‬יצא לחו"ל וייסד סטודיות דרמטיות בעברית בברלין‪ ,‬בקובנה ובפריס‪.‬‬
‫התחתן עם הציירת חיה אלפרוביץ' ובשנת ‪ 1933‬נולדה ביתם עזה צבי‪ .‬עזה נולדה ברכבת‬
‫העמק‪ ,‬בדרכה מחיפה לעפולה‪ ,‬זאת מכיוון שחיה אלפרוביץ'‪ ,‬שלימדה ציור בתל יוסף‬
‫והתגוררה בחיפה‪ ,‬העדיפה את בית היולדות המודרני במעיין חרוד‪ .‬וכשנתקפה צירים עלתה‬
‫לרכבת ובמהלך הנסיעה התבצעה הלידה‪.‬‬
‫עם שובו ארצה הדריך להקות של חובבים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמקומות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בשנות החמישים היה המורה לתיאטרון ובמאי החוג הדרמטי בבית הספר תיכון עירוני א'‪.‬‬
‫העלה במסגרת החוג הדרמטי הצגות קלאסיות בביצוע התלמידים‪.‬‬
‫תלמידים מספרים על רפאל צבי‬
‫מר רפאל צבי ‪ -‬במאי ומורה ב"חוג הדרמטי"‬
‫כתבה‪ :‬רנה שעשעו‪-‬חסון‬
‫עם כוכבים כמו עוזי לוי ועקיבא נוף לא היה קשה לביים קומדיה של מולייר‪ ,‬אך רפאל צבי‬
‫הצליח להפיק בזמן המצומצם שעמד לרשותו הצגה מהוקצעת ומקצועית מתלמידים אשר זו‬
‫להם ההופעה הראשונה על הבמה‪.‬‬
‫"רופא בעל כורחו" הוצג בתיאטרון ברח' נחמני וזכה להצלחה רבה‪.‬‬
‫החוג הדרמטי – הפעילות הכי אהובה עלי בתיכון‬
‫כתבה ניצה מילר‪-‬ברוידא‬
‫מאוד שמחתי כאשר החוג הדרמטי התחיל לפעול ואיפשר פעילויות תרבותיות נוספות בבית‬
‫הספר‪ .‬חברי החוג נפגשו באחד החדרים בבנין הישן ליד מגדל המים‪ .‬החזרות היו הדבר הכי‬
‫טוב שקרה באותו יום‪ ,‬ובעצם‪ ,‬בשבילי‪ ,‬הדבר הכי טוב שקרה במשך השבוע‪ .‬אהבתי את‬
‫הדרך בה המורה‪ ,‬רפאל צבי‪ ,‬הדריך אותנו בביצוע התפקידים שלנו‪.‬‬
‫‪243‬‬
‫אני עצמי השתתפתי בשני מחזות‪ ,‬או זה לפחות מה שאני זוכרת‪ .‬האחד היה מחזהו של‬
‫מולייר – "רופא בעל כורחו"‪ ,‬ואני שיחקתי את תפקיד הבת המעמידה פנים שאינה יכולה‬
‫לדבר‪.‬‬
‫ההפקה השנייה הייתה של המחזה "אנטיגונה"‪ .‬אני שיחקתי בתפקיד הראשי‪ .‬אני זוכרת‬
‫בעיקר שאהבתי את החזרות ואת תהליך הבימוי של רפאל צבי‪ .‬חיכית בקוצר רוח לחזרות‪,‬‬
‫ולאווירה שהייתה כל כך חיובית‪ ,‬מעודדת ומדרבנת‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫יהודה קליין‪ ,‬מחנך ומורה לפיזיקה ומתמטיקה‬
‫‪1914-1989‬‬
‫כתב‪ :‬ירח צור‬
‫המורה‬
‫אני חושב שזה היה בשישית‪ ,‬כבר בבניין החדש של ביה"ס‪ .‬המורה ישב לשולחן וסובב את‬
‫הידית‪ ,‬הדיסקה של גנרטור החשמל האלקטרו סטטי הסתחררה במהירות הולכת וגוברת‪,‬‬
‫ואז זינק מהמכשיר ניצוץ גדול – אל אפו של המורה‪ .‬אחד מזיכרונותיי ממורי לפיזיקה‪ ,‬יהודה‬
‫קליין‪.‬‬
‫מבין כל מורי בתיכון עירוני א'‪ ,‬הוא האחד היה נקודת אור‪ ,‬מורה שציפיתי לשיעוריו כל פעם‬
‫במשך ארבע שנים‪ .‬אותי לימד רק פיזיקה‪ ,‬היו גם כיתות שלימד בהן מתמטיקה‪ ,‬וכל אחד‬
‫משיעוריו היה פשוט מהנה‪ ,‬בידור לא פחות משיעור‪ .‬גם מורה בחסד‪ ,‬וגם שחקן‪.‬‬
‫סטנדאפיסט‪ ,‬היו קוראים לכך היום‪ .‬הוא לא רק לימד אותי פיזיקה‪ .‬הוא עיצב גם את אופן‬
‫מחשבתי על העולם הפיזיקאלי‪ ,‬ועל מערכות מורכבות בכלל‪ ,‬עד היום‪ .‬לגבי אולי אין בזה‬
‫פלא‪ .‬אני אהבתי פיזיקה‪ .‬אבל סיפרו לי גם בעלי נטיות הומניסטיות‪ ,‬שהתקשו במתמטיקה‪,‬‬
‫כי אצלו התחילו פתאום להבין‪ .‬ספר המחזור הוא הזדמנות להיזכר בו‪.‬‬
‫אינני יודע מדוע‪ ,‬תמונתו חסרה‬
‫דווקא בתמונת המחזור שלנו‪.‬‬
‫בתמונות מחזור אחרות הוא‬
‫נמצא‪ .‬אמלא כאן את החסר הזה‬
‫בשני תצלומים לא פורמאליים‪,‬‬
‫כפי שאנחנו זוכרים אותו בכיתה‪.‬‬
‫אינני יודע ממתי הם‪ .‬התצלום‬
‫השני נראה לי מאוחר מזמננו‪.‬‬
‫כל שיעור היה מתוכנן ומבוים‬
‫לפרטיו‪ .‬גם אירועים שלכאורה היו‬
‫מקריים‪ ,‬היו מתוכננים בקפדנות‪.‬‬
‫הנה נשארו רק עוד שני מבחנים‬
‫לבדוק – "במקרה" שלי ושל‬
‫שותפי לשולחן – מייד נבדוק‬
‫אותם ביחד בכיתה ואוכל להחזיר אותם עם הציונים‪ .‬הנה הראשון ‪ ...‬אה‪ ,‬שגיאה‪ .‬הנה השני‬
‫‪ ...‬גם כאן ישנה שגיאה ‪ ...‬אותה שגיאה עצמה! זעזוע‪ .‬דרמה‪ .‬וחייבים היינו שנינו לומר לו‬
‫בפרטיות‪ ,‬בהפסקה‪ ,‬אם העתקנו זה מזה‪ .‬אמרנו שלא )באמת לא העתקנו(‪ ,‬והוא קיבל זאת‬
‫ללא הערה נוספת‪.‬‬
‫הוא הכחיש‪ ,‬ואני משער שניצוץ אל האף הוא די מזעזע‪ ,‬אבל אני בטוח שאירוע הניצוץ היה‬
‫מתוכנן‪ .‬אני חושב שהוא פשוט נהנה בשיעורים‪ ,‬והשתעשע בגישות השונות ללימוד הפיזיקה‪,‬‬
‫ובדרמות הקטנות שיצר‪ .‬הוא אהב ללמד‪ .‬אפשר היה לחשוב שלימוד מתוכנן כל כך יחזור‬
‫שנה אחר שנה – והיו מורים שכך נהגו‪ .‬אבל כשפעם ניסיתי למלא איזה פיגור בעזרת‬
‫מחברות של מחזור קודם‪ ,‬התברר שלימד את אותו נושא עצמו בגישה שונה‪ ,‬ומנקודת‬
‫התחלה אחרת‪ .‬ועם כל התכנון והבימוי‪ ,‬הוא היה מאלתר בלי להניד עפעף‪ .‬כשהכנסנו‬
‫חתלתול לכיתה‪ ,‬ליטף אותו‪ ,‬אמר בדיחה או שתיים‪ ,‬וחזר לשיעור‪ .‬אבל כשהגיעה קבוצת‬
‫כדורגל הונגרית לישראל – שיעור שלם דיברנו רק על כדורגל‪ .‬הוא שלט בכיתה‪ .‬לא בטרור‬
‫)היו מורים כאלו( אלא בכוח האלתור‪ ,‬ההומור‪ ,‬והאישיות התיאטרלית‪.‬‬
‫כתלמידים‪ ,‬אנחנו נוטים שלא לראות את האדם שבתוך המורה‪ ,‬או מאחוריו‪ .‬הוא היה רק‬
‫מורה‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאני מבוגר מכל מה שהיו מורינו‪ ,‬רציתי לדעת עליו משהו מעבר לאנקדוטות‬
‫‪245‬‬
‫של הכיתה‪ ,‬מה עבר עד שהגיע אלינו‪ ,‬ומה עוד היה‪ ,‬מחוץ להיותו המורה שלנו‪.‬‬
‫האיש‬
‫כשפגשנו את יהודה קליין לראשונה‪ ,‬בתחילת שנת הלימודים תשי"ב‪ ,‬היה בן ‪ ,37‬וכבר לימד‬
‫בתיכון עירוני א' ארבע שנים‪ ,‬מראשיתו של ביה"ס בתש"ח‪ .‬אבל את שנות ההוראה הרבות‬
‫שלו – הוא לימד למעשה עד יום מותו – התחיל הרחק מכאן‪ ,‬בצ'כוסלובקיה‪ .‬השליש הראשון‬
‫של חייו היה משולב בתהפוכות ההיסטוריה של אירופה ויהדותה‪ .‬שני השלישים האחרים‪,‬‬
‫בחיים בישראל ובהוראת הפיזיקה והמתמטיקה בה‪.‬‬
‫הוא נולד ב‪ 1914-‬בעיירה העתיקה לבוצ'ה )‪ ,Levoča‬אז בהונגריה‪ ,‬אחרי מלחמת העולם‬
‫הראשונה בצ'כוסלובקיה‪ ,‬וכיום בסלובקיה( למשפחה אמידה ומשכילה דוברת הונגרית‪,‬‬
‫אוהבת מוזיקה וקרובה לתרבות האירופית‪ .‬הוא למד לנגן בכינור‪ ,‬ולאביו היה אוסף גדול של‬
‫ספרים תורניים עתיקים‪ .‬בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית למד בגרמנית )ההוראה‬
‫בהונגרית נאסרה אז(‪ ,‬ובנוסף למדו בו עברית בהברה אשכנזית‪.‬‬
‫בגימנסיה הגרמנית‪ ,‬בה המשיך את לימודיו‪,‬‬
‫הציק לו מורה נאצי )וזה ב‪ ,1929-‬לפני עליית‬
‫היטלר לשלטון(‪ ,‬ובגיל ‪ 15‬עבר ללמוד בגימנסיה‬
‫העברית במונקץ' )כך ביידיש והונגרית‪,‬‬
‫‪ Mukačevo‬בסלובקית‪ ,‬כ‪ 170-‬ק"מ מזרחה‬
‫ללבוצ'ה‪ ,‬אז בצ'כוסלובקיה וכיום באוקראינה(‪.‬‬
‫הוא מצא את עצמו רחוק מהבית‪ .‬תרבות‬
‫האוכלוסייה היהודית בעיר )כמחצית התושבים(‬
‫הייתה יהודית‪ ,‬לא אירופית‪ ,‬ורחוקה ממוצרט‬
‫ובטהובן‪ .‬ברחוב דיברו אידיש‪ ,‬לא הונגרית‪.‬‬
‫בגימנסיה הציונית למדו בעברית ובהברה‬
‫ספרדית‪ ,‬והשפה הזרה שלמדו הייתה אנגלית‪,‬‬
‫לא צרפתית‪ ,‬כמו בלבוצ'ה‪ .‬אין פלא ששלט‬
‫בשפות רבות‪.‬‬
‫המעבר היה קשה‪ ,‬אבל ד"ר קוגל‪ ,‬מנהל ביה"ס‬
‫)ולימים ראש עיריית חולון(‪ ,‬עודד אותו‪ ,‬והוא‬
‫סיים בהצטיינות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדי להשלים לימודיו‬
‫ביהדות‪ ,‬אביו שכר לו מלמד לגמרא‪.‬‬
‫את לימודיו המשיך באוניברסיטה של פראג‪ ,‬במתמטיקה ופיזיקה‪ .‬כתלמיד מצטיין לא שילם‬
‫שכר לימוד‪ ,‬ואת חייו מימן בסיוע משפחתו‪ ,‬ובשיעורים פרטיים במתמטיקה‪ ,‬פיזיקה ועברית‪.‬‬
‫כציוני ודתי היה פעיל גם בארגונים ציוניים וגם בארגון של סטודנטים דתיים‪ .‬שנים רבות אחר‬
‫כך‪ ,‬ב‪ ,1965-‬חזר לאוניברסיטה של פראג לשנת השתלמות‪.‬‬
‫ב‪ ,1937-‬מייד עם סיום לימודיו בתואר מ‪.‬א‪ ,.‬התקבל כמורה בגימנסיה העברית באושהורוד‬
‫)אונגוואר‪ ,‬ביידיש והונגרית‪ ,‬כ‪ 40-‬ק"מ מערבית למונקץ'‪ ,‬אז בצ'כוסלובקיה וכיום‬
‫באוקראינה(‪ .‬כשהונגריה כבשה ב‪ 1938-‬חלק מסלובקיה‪ ,‬ואושהורוד בתוכו‪ ,‬הוא הצליח‬
‫להישאר בעיר‪ ,‬כדובר הונגרית‪ ,‬עד שקיבל סרטיפיקט לעליה לארץ ישראל‪.‬‬
‫לארץ הגיע בסוף ‪ .1939‬חברתו יצאה אחריו מהונגריה ב‪ ,1941-‬באחת הרכבות האחרונות‪,‬‬
‫והם נישאו זמן קצר אחרי שהגיעה ארצה‪ .‬גם היא הייתה מורה‪ .‬ב‪ ,1953-‬בשנים שלימד‬
‫אותנו‪ ,‬בנה את ביתו בשכונה החדשה רמת‪-‬חן‪ ,‬ושם היה ממקימיו ומפעיליו של בית הכנסת‬
‫בשכונה‪ .‬הוא שימש בו שליח‪-‬ציבור‪ ,‬בעל קריאה ובעל תקיעה‪.‬‬
‫‪246‬‬
‫אבל בהגיעו ארצה‪ ,‬כיתת את רגליו חדשים רבים למצוא עבודת הוראה‪ ,‬ובינתיים נתן‬
‫שיעורים פרטיים בעברית לעולים חדשים‪ ,‬בגרוש וחצי לשיעור‪ ,‬ושמח כשנתנו לו כוס תה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אחרי שיעור לדוגמה‪ ,‬קיבל משרת מורה בגימנסיה מוריה )של "המזרחי"( בשכר של‬
‫‪ 11‬לירות לחודש‪ ,‬שכר נאה באותן שנים‪ .‬בשנת הלימודים תש"א התחילה תקופת ההוראה‬
‫שלו בישראל‪ ,‬שנמשכה כחמישים שנה‪ .‬לתיכון עירוני א' עבר עם הקמתו ב‪ ,1947-‬והורה בו‬
‫עד ‪ .1968‬אחריו לימד בביה"ס להנדסאים ליד אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עד לפרישתו ב‪.1980-‬‬
‫במקביל להוראה בתיכון עירוני א' וביה"ס להנדסאים‪ ,‬וגם לאחר פרישתו‪ ,‬הורה בבתי ספר‬
‫נוספים‪ .‬חשוב מזה – הוא לימד במחלקות להכשרת מורים של הטכניון ושל אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ .‬הוא לא הרבה לכתוב על שיטתו בהוראה‪ .‬הוא אהב ללמד‪ ,‬לא לכתוב – אבל כתב‬
‫רשימות מספר בעיתון "אויקלט"‪ ,‬בהונגרית‪ ,‬חלקן נוסטלגיות וחלקן הומוריסטיות‪ .‬בפגישה‬
‫מקרית עם מורות לפיזיקה‪ ,‬לפני שנים‪ ,‬נוכחתי שזכרו אותו בהערצה‪ .‬יתכן‪ ,‬אם כך‪ ,‬שמשהו‬
‫משיטות הלימוד שלו עדיין קיים וחי בעולם ההוראה‪ .‬חבל שאת התלהבותו ויכולותיו האחרות‬
‫קשה להעביר לאחרים‪.‬‬
‫תודה למשפחה שהעמידה לרשותי את התצלומים ואת ספר הזיכרון שהוציאה‪.‬‬
‫כמה מלים על המורה למתמטיקה יהודה קליין‬
‫כתבה רות סירקיס ‪-‬ארליך‬
‫הלימודים בחמישית ובשישית היו יכולים להיזכר כנעימים ומעניינים‪ ,‬לולא המורה‬
‫למתמטיקה‪ ,‬סטרץ‪ .‬אני זוכרת את תלבושתו האקסצנטרית‪ ,‬הרובשקה הרוסית‪ ,‬מכנסי‬
‫הרכיבה והמגפיים‪ ,‬והקפיצה הגנדרנית אל הקתדרה‪ .‬בעיקר אני זוכרת את עיני התכלת‬
‫העמוקות שלו‪ ,‬מתחת לשיער הלבן‪ .‬הוא אהב לתת "מבט חודר" אפשר לומר "דוקר"‪ ,‬בייחוד‬
‫בתלמידים עם נשמה הומאנית )כמוני( שלא הבינו מה הוא רוצה מהחיים שלהם‪ .‬ציוני‬
‫המתמטיקה שלי היו אצל סטרץ על הפנים‪ ,‬וכך גם "אהדתי" למקצוע הקשה הזה‪.‬‬
‫למזלי‪ ,‬בכיתות שביעית ושמינית למדתי במגמה לגמרי הומאנית )ח'‪ ,(7‬עם ערבית ותלמוד‬
‫כמקצועות ראשיים‪ .‬שם היה לי מורה מזן אחר לגמרי‪ .‬יהודה קליין‪ .‬אני זוכרת איך ההסברים‬
‫הכי מסובכים נשמעו לי מובנים‪ ,‬איך הצלחתי לפתור את הבעיות במתמטיקה וגיאומטריה‪,‬‬
‫ואיך הכול נראה לי פשוט והגיוני‪ .‬אני זוכרת שהוא היה מראה לנו על הלוח איך מצמצמים את‬
‫המונה והמכנה‪ ,‬ופתאום במקום מספר ענקי שאי אפשר להתמודד אתו – נותרו רק ‪ .3/4‬או‬
‫איך עשה כינוס איברים במשוואות עם שני נעלמים עד שהפיתרון מייד נגלה לעין‪ .‬הוא הבחין‬
‫בהפתעה של התלמידים ההומאניים שלו ואז הוא היה אומר "צריך לעבוד קשה כדי להיות‬
‫עצלנים"‪.‬‬
‫אני חושבת שהמוטו הזה ליווה אותי ומלווה אותי עד עכשיו‪ :‬צריך לעבוד קשה כדי לפשט את‬
‫הבעיה‪ .‬ובעיה פשוטה אפשר לפתור בקלות‪ .‬בסוף‪ ,‬כשניגשתי לבגרות )הומאנית( קיבלתי‬
‫ציון גבוה מאוד‪ ,‬ובתעודת הבגרות אני חושבת שבמתמטיקה יש לי את ה"‪ "9‬היחיד‪.‬‬
‫אני גם למדתי ממנו איך להסביר‪ .‬איך להפוך משהו לגמרי חדש ואולי קצת מפחיד‪ ,‬למשהו‬
‫נגיש ואפשרי‪ .‬בספרי הבישול שלי אני משתדלת להסביר כך שכל אחד יוכל להבין ולהצליח‬
‫במטבח‪ .‬אני מניחה שהסיפוק מהעוגה שעלתה יפה דומה להרגשתי הטובה כשהצלחתי‬
‫לפתור בעיה במתמטיקה‪ .‬ועל כך תודתי למורה קליין‪.‬‬
‫‪247‬‬
‫ד"ר יוסף שוסטר שילה‪ ,‬מחנך ומורה להיסטוריה‬
‫המורה שפתח לפני יעקב שבתאי את שערי התופת של דנטה‬
‫מאת‪ :‬שרה בן‪-‬ראובן – אפרַימי‬
‫פורסם בעיתון הארץ ‪30/07/2010 -‬‬
‫יוסף שוסטר‪-‬שילה היה מעמודי התווך של החינוך העברי בפולין ובליטא ומורה בישראל‪,‬‬
‫אבל דמותו היתה נשכחת מלב אילולא תלמיד אחד במחזור ד' של בית הספר התיכון‬
‫העירוני א' שנחרתו בלבו שלושה טורי שיר מן "התופת" של דנטה שנהג שוסטר לכתוב‬
‫על הלוח כאזהרה לתלמידים המפריעים לשיעוריו‪ .‬התלמיד הזה היה הסופר יעקב‬
‫שבתאי‪ ,‬שהנציח את דמות מורהו בפרק האחרון של הרומאן "סוף דבר"‪ .‬בשבוע הבא‬
‫ימלאו ‪ 29‬שנה למותו‪.‬‬
‫בפרק האחרון של "סוף דבר"‪ ,‬הרומאן האחרון של יעקב שבתאי‪ ,‬יוצא מאיר‪ ,‬גיבור הספר‪ ,‬למסע‬
‫אל עברו במרחבי הזיכרון‪ ,‬מסע לימי נעוריו וילדותו‪ .‬בין הפגישות עם חבריו ובני משפחתו‬
‫האהובים עולה בזיכרונו של מאיר "דווקא המורה להיסטוריה עם הראש הענקי והסנטר הכביר‬
‫שנשלח קדימה מתוך הפנים הכבדות והזעופות תמיד" )"סוף דבר"‪ ,‬עמ' ‪ .(214‬תיאור המורה‬
‫תואם להפליא את מראה המורה להיסטוריה של שבתאי בתיכון עירוני א' בתל‪-‬אביב‪ .‬שבתאי אינו‬
‫נוקב בשם המורה שלו להיסטוריה‪ .‬מן הראוי שעתה ייחשף האיש בשמו המפורש‪.‬‬
‫המורה של שבתאי‪ ,‬שהחל את דרכו בהוראה כאחד מעמודי התווך של החינוך העברי בפולין‬
‫ובליטא בין שתי מלחמות העולם וסיימה בארץ כמורה בתיכון עירוני א'‪ ,‬לצד עמיתו‪ ,‬משה פרנק‪-‬‬
‫דרורי )"משה פרנק ‪ -‬המורה הנשכח של לאה גולדברג"‪" ,‬תרבות וספרות"‪ ,(30.4 ,‬היה ד"ר יוסף‬
‫שוסטר‪-‬שילה‪.‬‬
‫הוא נולד בכפר סטינבה ניז'נה בגליציה‪ ,‬ב‪ 28-‬בפברואר ‪ ,1896‬סיים לימודיו לתואר דוקטור‬
‫בווינה בימי מלחמת העולם הראשונה ובמקביל למד בבית מדרש לרבנים‪ .‬את תואר הדוקטור‬
‫קיבל על חיבורו "האלמנטים האוקראיניים בשירה הפולנית של המאה ה‪."19-‬‬
‫עם ייסודו של ארגון "תרבות" בפולין החל להקים בתי ספר עבריים ברחבי המדינה וניהל כמה‬
‫מהם‪ .‬לאחר שלימד שנה בתיכון בלודז' הקים גימנסיה עברית ראשונה בלידה )העיירה ששימשה‬
‫מרכז עולמי של תנועת "המזרחי" לפני המלחמה(‪ ,‬על אם הדרך בין גרודנו לווילנה‪ .‬מלידה עבר‬
‫לווילנה וניהל שנתיים גימנסיה עברית פרטית‪.‬‬
‫אחרי כן לימד שנה בגימנסיון בגרודנו‪ .‬מ‪ 1925-‬עד עלייתו לארץ ב‪ 1935-‬ניהל את גימנסיה‬
‫"תרבות" בווילנה‪ .‬כל אותן שנים היה עסקן ציבורי רב‪-‬פעלים‪ ,‬שתרם רבות להחייאת התרבות‬
‫העברית בפולין ובליטא‪.‬‬
‫בתמונות קבוצתיות רבות שנשתמרו מאותם ימים בארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה ע"ש‬
‫אביעזר ילין )באוניברסיטת תל‪-‬אביב(‪ ,‬אפשר לזהות בנקל את דמותו של שוסטר על פי תיאורו‬
‫של שבתאי‪ .‬דוגמה אופיינית היא תמונה שצולמה בלידה בסיום שנת הלימודים ‪.1923‬‬
‫בתפקידו כמפקח ראשי על מוסדות "תרבות"‪ ,‬בשנים ‪ ,1920-1935‬הירבה שוסטר לנדוד ברחבי‬
‫מזרח אירופה‪ .‬הדבר איפשר לאיש האשכולות‪ ,‬שידע על בוריין שפות רבות‪ ,‬כולל ערבית וסינית‪,‬‬
‫להוסיף ולקנות דעת‪..‬‬
‫לכן לא ייפלא שהגיע לאוניברסיטה של בון בגרמניה באביב ‪ ,1932‬בימים שבהם למדה שם לאה‬
‫גולדברג לתואר דוקטור‪ ,‬בהדרכתו של הפרופסור למזרחנות שונא הנאצים‪ ,‬פאול ארנסט‬
‫קאהלה‪ .‬בשישה ממכתביה למינה חברתה )"נערות עבריות"‪ ,(2009 ,‬מזכירה לאה את שוסטר‪,‬‬
‫ומכנה אותו בתואר "פרופסור‪-‬דוקטור"‪.‬‬
‫‪248‬‬
‫לאחר עלותו לארץ‪ ,‬ב‪ ,1935-‬לימד שנתיים בבן‪-‬שמן‪ ,‬ניהל את הגימנסיות נורדיה ושלווה בתל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬וסייע בהקמת בית חינוך תיכון בכפר סבא‪ .‬ב‪ 1947-‬צורף‪ ,‬כמו עמיתו פרנק‪ ,‬לסגל המורים‬
‫בתיכון עירוני א'‪ .‬הוא לימד שם היסטוריה עד מותו‪ ,‬ב‪ 9-‬באוגוסט ‪ ,1958‬בן ‪ .62‬דמותו של‬
‫שוסטר‪ ,‬ששינה בארץ את שמו לשילה‪ ,‬מופיעה בתמונות הסיום של מחזורי בית הספר מאותה‬
‫תקופה‪ .‬לאחר מותו הקדישו חבריו לזכרו את קובץ המאמרים "ספר שילה" )שיצא לאור ב‪1960-‬‬
‫בעריכת ד"ר מיכאל הנדל‪ ,‬בסיוע מחלקת התרבות של עיריית תל‪-‬אביב(‪.‬‬
‫יותר מיובל שנים עברו מאז מותו‪ .‬תלמידיו מספרים כי את השיעור נהג לפתוח בסיכום קצר של‬
‫השיעור הקודם‪ ,‬מפי תלמיד שידע לסכמו בקיצור‪ .‬אחרי כן בא מבחן הזיהוי במפה‪ .‬יום אחד‬
‫התבקש תלמיד להצביע על מיקומו של נהר הריין ובטעות הצביע על הוולגה‪ .‬שוסטר הגיב על כך‬
‫בסרקאזם‪" :‬מעניין מאוד; הריינוס העתיק את מקומו ‪ -‬תגלית המאה העשרים!" אחר הטיול‬
‫במפת אירופה החל "שוסטי" את הרצאתו‪.‬‬
‫תלמידיו זוכרים את המורה הנמוך והנמרץ משכים לבית הספר‪ ,‬בידו האחת ערימת ספרים עבי‬
‫כרס ובידו השנייה תיק עור דק ובו בגד ים רטוב‪ .‬על הקשר בין ספורט לדעת שמר כל חייו‪.‬‬
‫שוסטר היה המורה המבוגר היחיד שיצא עם תלמידיו לכל טיוליהם בארץ‪ .‬בעת הטיול לים המלח‬
‫טיפס למצדה בקלילות והותיר את תלמידיו מתנשפים מאחור‪ .‬התלמידים לא ידעו שלמורם עבר‬
‫של אלפיניסט‪ .‬שוסטר לא הסתפק בפעילות הספורטיבית‪ .‬הוא גילה בקיאות מפתיעה בפרטי‬
‫הפרטים של אירועי הספורט בארץ‪ .‬אבל למרות האווירה החברית‪ ,‬לא הצליחו התלמידים להוציא‬
‫ממנו פרטים כלשהם על חייו הפרטיים‪ ,‬מוצאו ועיסוקיו בחו"ל‪ .‬הוא נשאר אדם מסתורי וזר‬
‫בחברתם‪.‬‬
‫רבים מהתלמידים לא טרחו להשקיע מאמצים בהכנה לשיעורים‪ .‬המורה המאוכזב היה אומר‪:‬‬
‫"להוציא מכם אינפורמציה נכונה הרי זה כמו לחלוב את הקיר"‪ .‬אי‪-‬אפשר היה להוציא אותו משיווי‬
‫משקלו‪ .‬בקור רוח היה שולח את המפריעים לתופת של דנטה במקום לשולחם לעזאזל‪.‬‬
‫תלמיד אחד חיבב את שיעוריו של שוסטר יותר מכל האחרים‪ .‬היה זה יעקב שבתאי‪ ,‬תלמיד‬
‫מחזור ד' )בשנים ‪ 1948‬עד ‪ .(1952‬יעקב היה תמיד עסוק בפעילות חברתית כמדריך בתנועת‬
‫"השומר הצעיר"‪ ,‬ובכיתתו התבלט כמנהיג מוקף חבורת מעריצים‪ .‬בכל זאת מצא תמיד עניין רב‬
‫בשיעורי ההיסטוריה ומילא בנאמנות את כל המטלות הנדרשות‪.‬‬
‫כשהיה שבתאי בן ה‪ 16-‬בשנת לימודיו השנייה בתיכון‪ ,‬כתב שוסטר על הלוח כתובת שלדבריו‬
‫תקבל בשער התופת את פני התלמידים המפריעים לשיעוריו‪ .‬את הכתובת שרשם באיטלקית‪,‬‬
‫באותיות עבריות‪ ,‬נטל שוסטר מתוך "התופת" )קנטו ‪ ,3‬שורות ‪ (1-3‬של דנטה אליגיירי‪ .‬הוא דרש‬
‫מהתלמידים להעתיק את הכתובת למחברותיהם ולשננה בעל בפה‪:‬‬
‫‪Per me si va ne la citta dolente‬‬
‫‪Per me si va ne l'etterno dolore‬‬
‫‪Per me si va tra la perduta gente‬‬
‫דרכי מוליך אל קרת היגון ‪/‬‬
‫דרכי מוליך אל סבל בל‪-‬יתם ‪/‬‬
‫דרכי מוליך אל דור האבדון‪.‬‬
‫)תירגם מאיטלקית עמנואל אולסבנגר(‪.‬‬
‫מבלי דעת‪ ,‬הצליח לעורר את שבתאי הצעיר לקרוא ב"הקומדיה האלוהית"‪ .‬שער התופת ליוותה‬
‫מאז את שבתאי כל חייו‪ .‬עדנה שבתאי מספרת‪ ,‬כי בטיול הלילי הראשון שלה עם יעקב‪ ,‬על‬
‫הכביש מקיבוץ מרחביה לבית שאן‪ ,‬בליל ‪ 4‬באוגוסט ‪ ,1950‬דיקלם לה את השורות האלה‬
‫באיטלקית וסיפר לה בהתלהבות על המורה שוסטר‪.‬‬
‫‪249‬‬
‫במסעו במחוזות נעוריו בגן עדן האבוד חוזר ומשנן מאיר‪ ,‬גיבור "סוף דבר"‪ ,‬אותן שורות שלמד‬
‫יעקב שבתאי בתיכון במצוות שוסטר‪ .‬שינון הדברים מעלה באוב את זכר המורה להיסטוריה‪,‬‬
‫כאחת מתשע הדמויות המשמעותיות בחייו‪ .‬דמויות אלו הן היפוכן של הדמויות הנזכרות ב"תופת"‬
‫של דנטה‪ .‬בתשעת המעגלים בתופת יש חוטאים איטלקיים בני זמנו לצד דמויות חוטאים מן‬
‫המיתולוגיה‪ .‬הביקור בגן עדן ב"סוף דבר" הוא תמונת ראי לסיפור ביקורו של דנטה בתופת‪.‬‬
‫הנמר‪ ,‬האריה והזאבה המאיימים על דנטה בתחילת דרכו בתופת‪ ,‬הופכים ב"סוף דבר" לציפור‬
‫נדירה שמאיר עוקב אחריה עם גברוש ידידו בתחילת מסעו בגן עדן‪.‬‬
‫את המסע‪ ,‬המתרחש בנוף הארץ‪-‬ישראלי הבתולי‪ ,‬מדמה מאיר למסע בגוף האשה‪ .‬את פניו‬
‫מקבלות שתי גבעות ש"המורדות המתונים שלהן התמזגו בתנועה מעוגלת" )"סוף דבר"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(208‬הוא התקדם דרכן לעבר הנקיק‪ ,‬שם התעכב ליד "היער המתולתל"‪ ,‬שבא במקומו של‬
‫"היער האפל" של דנטה‪ ,‬שעליו נאמר‬
‫)קנטו ‪ ,1‬שורות ‪ ,4-6‬בתרגומו של אריה סתיו(‪:‬‬
‫הו‪ ,‬מה קשה לתאר ולומר זאת‬
‫היער העבות‪ ,‬אכזר‪ ,‬נוקשה ופרא‬
‫הן די בזיכרון לעורר בי חיל ופחד‪.‬‬
‫בניגוד ליער האפל של דנטה‪ ,‬שדרכו נכנס לתופת‪ ,‬היער המתולתל של מאיר מציין את קץ דרכו‬
‫ואת לידתו מחדש‪ .‬שם "הפרדס עם עצי התות והברוש ושם יתרחש הדבר הנעים מכל נועם‪,‬‬
‫אשר עצם המחשבה עליו מילאה אותו אושר וחיל עד אשר פיו ואפילו לבו חרדו מלהביע אותו"‬
‫)"סוף דבר"‪ ,‬עמ' ‪ .(209‬סמיכות המלים חיל וחרדה למלה אושר‪ ,‬שלכאורה אינן במקומן‪ ,‬באה‬
‫להדגיש את הקשר הלשוני בין המקור )שורה ‪ (6‬לבין תמונת הראי שלו‪ ,‬ומעידה על השפעת‬
‫דנטה על שבתאי‪.‬‬
‫זיכרון המורה להיסטוריה‪ ,‬שעלה עם שינון פסוקי המנטרה‪ ,‬סילק את כל העכבות מלבו של מאיר‪,‬‬
‫שהעז לצעוק את סודו הכמוס‪ :‬הוא רצה להיות דנטה חדש‪:‬‬
‫"ופתאום‪ ,‬בתחושה של פורקן‪ ,‬בעודו מתבונן בקירות הזקופים של הוואדי‪ ,‬צעק ?להיות‬
‫איטלקי!'‪ ...‬ואז הניח את כפות ידיו סביב פיו כשפופרת וצעק ?להיות משורר!' ושוב עמד והקשיב‬
‫עד שקמה דומיה גמורה‪ ,‬אותה דומיית ואדיות רבת הוד ומסתורין‪ ...‬אבל יותר מכל רצה להיות‬
‫איטלקי ומשורר וככל שהוסיף להרהר בזה כן העמיק בו הרצון והיה לכמיהה צובטת‪ ,‬הוא חש כי‬
‫זה‪ ,‬ורק זה‪ ,‬היה הגורל המתאים לו" )עמ' ‪.(215-216‬‬
‫בעוד החוטאים נענשים בתופת על חטאיהם בעבר‪ ,‬ניתנת לצדיקים בגן עדן הזדמנות לתקן את‬
‫כישלונותיהם מימים עברו‪ .‬כך מזדמן למאיר לגלות את הציפור הנדירה שלא הצליח לגלות בעודו‬
‫בחיים‪ ,‬ולקיים יחסי מין נינוחים עם רעיה‪ ,‬שאותם החמיץ בעבר‪ .‬הוא מרגיש צורך להודות למורה‬
‫שלו להיסטוריה‪ ,‬אשר "רגש חם של יראת כבוד והערצה אל האיש הזה מילא אותו" )"סוף דבר"‪,‬‬
‫עמ' ‪ .(214‬האיש היה לו מורה דרך‪ ,‬כשם שהיה ורגיליוס לדנטה )קנטו ‪ ,3‬שורות ‪,19-21‬‬
‫בתרגומו של אריה סתיו(‪:‬‬
‫דבר‪ ,‬ואת ידו בכף ידי הניח‪,‬‬
‫חייך אלי‪ ,‬חזק רוחי והוליכני‬
‫אל מסתרי דברים העלומים מעין‪.‬‬
‫הדברים החמים על שוסטר ב"סוף דבר" מרמזים על כך ששבתאי מיצר על כך שלא הודה למורו‬
‫הנערץ בעודו בחיים‪ .‬עם פרסום הספר ב‪ 1984-‬כתב העורך‪ ,‬מנחם פרי‪ ,‬כי הספר הוא "הוכחה‬
‫לנאמנותו חסרת הפשרות )של שבתאי( ליעודו כאמן מתבונן ‪ -‬מעורב‪ ,‬אך גם חסר פניות ונקי‬
‫מכל סנטימנטליות ‪ -‬ולכשרון ולטוהר האינטלקטואלי‪ ,‬הקובעים לסיפוריו את מקומם בפסגת‬
‫ההישגים של הסיפורת הישראלית" )"סוף דבר"‪ ,‬כריכה אחורית(‪.‬‬
‫יעקב שבתאי לא זכה בחייו להתגשמות חלומו‪ ,‬להיות מוכר כ"דנטה" של הספרות העברית‪ .‬הוא‬
‫מת ב‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1981‬בן ‪ ,47‬בטרם תסתיים הכנתו של הספר לדפוס‪ .‬את הספר ערכה‬
‫והוציאה לאור אשתו ‪ -‬עדנה שבתאי‪ ,‬בסיועו של דן מירון‪ ,‬בן‪-‬מחזורו של שבתאי בבית הספר‬
‫‪250‬‬
‫התיכון‪ .‬רק לאחר פרסום הספר נהפך שבתאי ל"גיבור תרבות"‪ ,‬יוצר סגנון כתיבה חדש‪ .‬יוסף‬
‫שוסטר הלך לעולמו ערירי‪ .‬בן לא היה לו‪ ,‬אך זכרו הונצח בכבוד בספרו של תלמידו‪.‬‬
‫תודה לפרופ' עזרא סדן ולעדנה שבתאי על עזרתם בהכנת המאמר‬
‫מימין‪ :‬יוסף שוסטר‪ .‬משמאל ‪:‬יעקב שבתאי‪.1948 ,‬‬
‫''רגש חם של יראת כבוד והערצה אל האיש הזה‬
‫מילא אותו''‬
‫המורה שילה – שוסטר‬
‫כתבה שולמית קרייטלר‬
‫משיעורי ההיסטוריה של שילה‪-‬שוסטר אני זוכרת שני דברים מעניינים‪ .‬הוא היה אמור ללמד‬
‫היסטוריה של אירופה‪ .‬בשיעור הראשון הוא הופיע עם ההצהרה כי כדי להבין את תולדות ימי‬
‫אירופה יש להתחשב בנצרות‪" .‬תלמידים יקרים‪ ,‬מי מכם קרא את הברית החדשה?"‬
‫כשהתברר שהתשובה הגורפת היא "אף אחד" הוא ביטל את השיעור ושלח אותנו בו במקום‬
‫הביתה לקרוא בברית החדשה )"לא חשוב מה וכמה‪ ,‬העיקר שתקראו את הספר הזה"(‪.‬‬
‫למותר לציין כי קריאת הברית החדשה נחשבה בעינינו אז כ"טבו"‪ ,‬מין מעשה שלא ייעשה‪.‬‬
‫הדבר השני שזכור לי משיעוריו המרתקים קשור למפות גיאוגרפיות‪ .‬שילה‪-‬שוסטר טען כי כדי‬
‫להבין אירוע היסטורי כלשהו יש לשים לב למקום בו הוא התרחש‪ .‬זכור לי שהוא אמר‬
‫משפטים כגון "מלחמה שמרחשת ליד חוף ים היא עניין לגמרי אחר מאשר מלחמה בעמק‬
‫מאחורי הרים"‪ .‬מכאן ברור שמפות גיאוגרפיות פרושות על הלוח היו חלק בלתי נפרד‬
‫מהשיעור בהיסטוריה‪.‬‬
‫כל שבוע היה תלמיד אחר ממונה על פרישת המפות לשיעור‪ .‬וכך קרה שפעם התלמיד לא‬
‫יכול היה להחליט איזו משתי מפות לתלות ותלה את שתיהן‪ .‬שתי המפות היו שונות בקני‬
‫המידה שלהן‪ .‬שילה‪-‬שוסטר בחן אותן והעלה את השאלה הבאה‪" :‬הנה במפה מימין רואים‬
‫את הים הכספי שהוא קטן ואילו במפה מצד שמאל רואים אותו שהוא גדול‪ .‬מה יכולה להיות‬
‫הסיבה לכך?" השאלה לא נראית סבירה עבור תלמידי תיכון אבל ‪ -‬גם אם לא תאמינו לי ‪-‬‬
‫עד היום אני זוכרת שתלמידה אחת הצביעה ואמרה "האזור הוא חם והמים מתאדים‪ ,‬לכן‬
‫במפה מימין הים נראה בתקופה יותר מאוחרת‪ ,‬לאחר שהמים התאדו"‪ .‬מה חשב על כך‬
‫שוסטר אני לא יכולה לומר לכם‪.‬‬
‫מר שוסטר‪ ,‬מורה להיסטוריה‬
‫כתבה רנה שעשוע‪-‬חסון‬
‫מר שוסטר היה איש אפור שיער נמוך ורחב כתפיים אשר הגיע לכיתה כאשר בידו האחת‬
‫ילקוט ובו בגד הים בו שחה לפנות בוקר בים ותחת בית שחיו השני ‪ -‬ערימת ספרי היסטוריה‬
‫מהם שאב ידע בלתי נדלה והרחיב את אופקינו‪ .‬בכל רגע פנוי היה נשען על קיר‪ ,‬מקפל ברך‬
‫אחת אחורה וממשיך לקרוא בספר למרות המהומה מסביב‪.‬‬
‫שעורי ההיסטוריה שלו היו מעניינים ומעמיקים ולא השתעממתי בהם ולו פעם אחת‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫דניאל שמיר‪ ,‬מחנך ומורה למתמטיקה ופיזיקה‬
‫‪2012 - 1921‬‬
‫אלמוגה אילן עם יעל ארז ‪ -‬בתו של המורה ‪ -‬ובסיוע גילה חי‬
‫דניאל שמיר נולד בווינה בשנת ‪ 1921‬להוריו חיים ויונה ברגשטיין‪ .‬הוא הגיע ארצה עם‬
‫משפחתו בשנת ‪ 1934‬וכבר היה בעל ידע בעברית‪ .‬הוא התקבל לבית הספר הריאלי בחיפה‪,‬‬
‫שהיה בית ספר אליטיסטי ויקר‪ .‬בתחילה לא היווה הדבר בעיה‪ .‬אך בסוף כיתה י' כשאזל‬
‫הכסף של המשפחה נאלץ דניאל לעזוב את בית הספר‪ .‬הוא החל לעבוד אצל מהנדס‬
‫שהתקין מעליות לבנינים רבי הקומות בחיפה‪.‬‬
‫מאחר והוא היה תלמיד מצטיין ‪ -‬בית הספר הריאלי עזר לו להמשיך ללמוד בכך שוויתר על‬
‫חלק משכר הלימוד והפנה אליו תלמידים לשיעורים פרטיים במתמטיקה‪ .‬בשנת ‪ ,1939‬עם‬
‫גמר התיכון‪ ,‬הוא המשיך לאוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬שם חי בצמצום וגם נעזר במתן‬
‫שיעורי במתמטיקה‪ .‬באותה תקופה אפשר היה ללמוד באוניברסיטה רק לתואר שני במשך‬
‫ארבע שנים‪ .‬אחרי שלמד שנתיים התגייס דניאל למשטרה הבריטית בחיפה‪ .‬הוא עבד גם‬
‫במחלקת ההגנה האווירית שניסתה‪ ,‬די בהצלחה‪ ,‬למנוע ממטוסים איטלקיים להפציץ את‬
‫הנמל והתעשייה הכבדה שבמפרץ‪.‬‬
‫כעבור שנתיים חזר לירושלים כדי להשלים את לימודיו‪ .‬את אשתו חנה הוא הכיר‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬ואחרי גמר התואר השני‪ ,‬בשנת ‪ ,1945‬הם התחתנו ועברו לתל אביב‪ .‬הם בנו‬
‫את ביתם בצפון העיר‪ ,‬ליד סומייל שאז נחשב כ'סוף העולם'‪ .‬באותה תקופה קיבל דניאל‬
‫משרת הוראה בבית ספר תיכון‪ .‬כאשר פרצה מלחמת העצמאות‪ .‬התגייס דניאל לחטיבה ‪,7‬‬
‫שם מינו אותו לשליש גדודי‪ ,‬והשתתף בקרבות בלטרון‪.‬‬
‫דניאל וחנה אהבו לטייל בארץ‪ .‬גם עבור התלמידים שחינך נהג לארגן טיולים ולחלק מטיולי‬
‫בית הספר צרף את חנה‪ .‬דני עבד בכמה בתי ספר בתל אביב וברמת גן‪ .‬כיוון שלא היה‬
‫מרוצה מספרי הלימוד של תקופתו הוא החל לכתוב ספרי לימוד בעצמו‪ .‬הספרים היו‬
‫להצלחה מסחררת‪ ,‬ובתקופה של כעשרים שנה היו המובילים בתחומם‪ .‬הספרים יצאו‬
‫בהוצאת ספרים שהקימה המשפחה שנקראה "חידוש"‪ :‬חנה‪ ,‬יעל‪ ,‬דניאל‪ ,‬ועדי שמיר‪ .‬דניאל‬
‫הפעיל את הוצאת הספרים‪ ,‬שגם חנה עבדה בה‪ .‬כמו כן המשיך לעבוד עם משרד החינוך‬
‫ומשרד העבודה בהכנת מבחנים להנדסאים וטכנאים‪ ,‬ובדיקת בחינות בגרות‪.‬‬
‫לחנה ודניאל שני ילדים‪ :‬הבת יעל‪ ,‬הבן הצעיר עדי ו‪ 5-‬נכדים‪ .‬הבן‪ ,‬עדי שמיר‪ ,‬הוא פרופסור‬
‫למתמטיקה שימושית במכון ויצמן‪ .‬הוא המציא שיטת הצפנה מבוססת על המספרים‬
‫הראשוניים ולמעשה בלתי ניתנת לפיצוח‪ .‬השיטה חיונית לתקשורת בין מחשבים‪.‬‬
‫למרות יכולתם הכלכלית‪ ,‬הבריאותית‪ ,‬וידיעת השפות‪ ,‬חנה ודניאל מעולם לא יצאו מחוץ‬
‫לישראל ולא הוציאו דרכון‪ .‬לעומת זאת הם נסעו הרבה עם החברה להגנת הטבע‪ .‬בגיל‬
‫שבעים סגר דניאל את ההוצאה לאור‪ ,‬מכר את הטרנזיט וויתר על רישיון הנהיגה שלו‪ .‬מאז‬
‫בילה בביתו בנעימים עם הספרים וכתבי העת האהובים‪ .‬בשנת ‪ 2000‬נפטרה אשתו חנה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80-‬שלו‪ ,‬נהג להשכים עם שחר ולצאת לטיול רגלי‪ .‬כך סיפר בפגישה איתו שארגנה‬
‫שרה בן ראובן‪ .‬הוא חקר את תולדות צפון תל אביב אזור שהפך משכונה נידחת לרובע‬
‫יוקרתי‪.‬‬
‫בהיותו בן ‪ 90‬עדיין חי בדירתו‪ ,‬עשה קניות‪ ,‬בישל וניקה בעצמו את דירתו‪ .‬הוא נע בשכונה‬
‫בעזרת קלנועית ועלה בכיסא המעלון לדירתו בקומה הראשונה‪ .‬דניאל שמיר נפטר בשנת‬
‫‪ .2012‬בן ‪ 91‬היה במותו‪ .‬הוא ציווה את גופו למדע‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫תלמידים זוכרים את דניאל שמיר‬
‫בתיה טאוב‪-‬שרמן כותבת‪:‬‬
‫פרט להיותו מורה למתימטיקה‪ ,‬היה דניאל שמיר גם מחנך כיתתנו‪.‬‬
‫כבר כתלמידים‪ ,‬שלא תמיד "מפרגנים" למורים‪ ,‬חשנו הערכה על כך שדניאל שמיר נכח‬
‫בהצגות תיאטרון שנהגנו ללכת אליהן‪ ,‬לאחר שרכשנו כרטיסים במזכירות ביה"ס‪ .‬אמנם היינו‬
‫קבוצת תלמידים שהלכה לאותה הצגה‪ ,‬אולם רכישת הכרטיסים נעשתה על בסיס אישי וכל‬
‫אחד הגיע ביוזמתו הוא‪ .‬שמיר‪ ,‬שרעייתו חנה נהגה להצטרף אליו‪ ,‬פשט מעליו את אצטלת‬
‫המורה בערבים האלה‪ .‬הרגשנו שהוא אחד מאתנו‪ .‬עד היום זכורים לי הביקורים המשותפים‬
‫בתיאטרון על האווירה הנעימה והחוויה התרבותית שחווינו‪.‬‬
‫בנוסף לעשייה התרבותית‪ ,‬שמיר הנחיל לנו ערך נוסף חשוב‪ :‬אהבת הארץ דרך טיולים‬
‫כיתתיים‪ .‬לדוגמה‪ :‬טיול לאורך חוף הים‪ .‬לא היה זה סתם "שיטוט"‪ .‬בטיול הזה למדנו‬
‫להתבונן בבעלי החיים שחיו על סלעי החוף ובמים הרדודים‪ ,‬וכן על החוף עצמו‪.‬‬
‫לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה‪ ,‬דניאל שמיר הזמין את כל מי שנתקל בשאלה או‬
‫בבעיה‪ ,‬תוך כדי התכוננות לבחינה‪ ,‬לבוא אליו הביתה ולהיעזר בו‪) .‬הוא גר ברחוב לואי‬
‫מרשל בתל‪-‬אביב(‪ .‬היה זה בתקופת חופשת הפסח ושמיר הקדיש מזמנו החופשי לעזרה‬
‫לתלמידיו‪ .‬אכן‪ ,‬כל הליכותיו ומעשיו העידו על אישיותו המיוחדת והאצילית‪.‬‬
‫גילה חי ‪ -‬קלריס שוקור מספרת‪:‬‬
‫דניאל שמיר כמחנך הכתה שלי דאג לעברת את שמי‪ ,‬וזה הוא שעזר לי לבחור בשם "גילה"‪.‬‬
‫כעולה חדשה הוא עקב אחרי "התאקלמותי" בכיתה והיה דרוך וסקרן לדעת על סיבת כל‬
‫היעדרות מצדי‪ .‬הוא הותיר אחריו זיכרונות מלאי אהבה‪,‬יהיה זכרו ברוך ‪.‬‬
‫אלמוגה ליפשיץ‪-‬אילן כותבת‪:‬‬
‫במודעה בעיתון "הארץ" ב‪ 12-‬לספטמבר ‪ 2012‬נכתב‪" :‬בית מכון ויצמן למדע מנחם את‬
‫פרופ’ עדי שמיר על מות אביו‪ ,‬דניאל שמיר שציווה את גופו למדע‪".‬‬
‫המודעה העלתה בי דמעות צער והכרת תודה‪ .‬טוב שהספקתי להודות למורה שמיר במפגש‬
‫שארגנה ששרה בן ראובן לכבודו כשהיה כבר בעשור ‪ 9‬לחייו‪.‬‬
‫דניאל שמיר היה מחנך שלי בכיתות ט‪-‬י בבית הספר עירוני א' בתל אביב‪ .‬הוא לימד אותי‬
‫הרבה יותר ממתמטיקה ופיסיקה – הוא עיצב אותי והשפיע עמוקות על חיי‪.‬‬
‫הגעתי לתיכון מבית ספר ביאליק שבדרום ת"א‪ .‬לא הייתי רגילה לרמה ולקצב הלימודים‬
‫הנדרשים בתיכון היוקרתי‪ ,‬ואת הבחינות עברתי בציונים בינוניים‪ .‬אבל הופתעתי לראות‬
‫בגיליון הציונים שלי בסוף כתה ט' "מספיק בקושי" בפיסיקה‪ ,‬שפירושו – עלי לעמוד בבחינת‬
‫מעבר בסוף החופש הגדול‪ .‬מיררתי בבכי על החופש שנגזל ממני ובעיקר על "העוול" שנעשה‬
‫לי‪ .‬שיקללתי את ציוני הבחינות שלי הממוצע היה למעלה מ ‪ .6‬בבוקר למחרת אספתי את כל‬
‫המסמכים והלכתי לתבוע את הצדק מדניאל שמיר‪ .‬הוא שמע את כל הטענות‪ ,‬ראה את כל‬
‫החישובים‪ ,‬ולבסוף אמר‪" :‬נתתי לך במספיק בקושי לא על מה שאת יודעת אלא על מה‬
‫שיכולת לדעת לו התאמצת יותר!"‪ .‬נדהמתי‪ ,‬ניגבתי את הדמעות והשלמתי עם גורלי‪ .‬באותו‬
‫קיץ יצאתי לחודש "מחנה עבודה" בקבוץ חפצי‪-‬בה ובחודש השני למדתי פיסיקה בעזרת‬
‫מורה פרטי‪.‬‬
‫אחרי החופש הגדול‪ ,‬בפעם הראשונה שדניאל שמיר נכנס לכתה הוא סיפר לכל הכתה‬
‫שעברתי את בחינת המעבר בציון מעל ‪ – 90‬הגבוה ביותר בין כל הנבחנים‪ .‬האירועים האלו‬
‫עשו בי מהפך‪ .‬בכתה י' הייתי תלמידה שקדנית‪ ,‬וגיליתי את היופי של הפיסיקה שמסבירה‬
‫את סוד הקשת בענן ומקור תכלת השמיים וארגמן האופק בשקיעה‪ .‬המתמטיקה הייתה‬
‫ונשארה עבורי התחום היחיד בו קיימת אמת מוחלטת‪ .‬לימים למדתי מתמטיקה שימושית‬
‫וגיאופיזיקה‪ .‬דניאל שמיר לימד אותי משהו יותר חשוב מפיזיקה – לא להיכנע לכישלונות‬
‫ולהתגבר על מכשולים‪.‬‬
‫‪253‬‬
‫הוא לימד אותי גם פרק בחינוך מתבגרים‪ .‬עברו שנים ובתי הבכורה‪ ,‬נטע‪ ,‬הייתה תלמידה‬
‫במגמה הריאלית של תיכון עירוני ד'‪ .‬יום אביבי אחד הודיעה לנו נטע‪" :‬אני ועוד שתי חברות‬
‫שלי עוברות לסוציולוגית‪ .‬רק תחתמו כאן " אמרה והושיטה לנו טופס מבית ספר‪ .‬התפלאתי ‪:‬‬
‫"ממתי את מתעניינת בסוציולוגיה? ומדוע לא בחרת במגמה הזאת בשנה שעברה? "‬
‫הסתבר‪ ,‬שהבנות נכשלו במבחן בפיזיקה ונדרשו לגשת למועד ב'‪" .‬אם כך‪ ,‬אמרתי לנטע –‬
‫נעזור לך‪ ,‬תיגשי ותעברי את המבחן‪ ,‬ואחר כך תבחרי איזו מגמה שאת רוצה‪".‬‬
‫הבית שלנו הפך לשדה קרב‪ .‬נטע הטיחה בנו אשמות איזה הורים גרועים אנחנו‪ ,‬ואיך אנחנו‬
‫לא מבינים אותה ומקלקלים לה את החיים‪.‬‬
‫עמדתי במתקפות כמה שבועות‪ .‬לבסוף אבא של נטע נכנע וגם אני הוספתי בצער את‬
‫החתימה שלי לטופס ההעברה‪.‬‬
‫נטע חזרה מנצחת לבית הספר‪ ,‬הראתה לכל הכיתה ולמורה את טופס הכניעה שלי‪ .‬אחר‪-‬כך‬
‫היא קרעה אותו לגזרים והודיע לכולם אני נשארת ! נשמעו תרועות שמחה וכל הכתה מחאה‬
‫לה כף‪.‬‬
‫‪254‬‬
‫נספח ג'‬
‫רשמים‬
‫תגובות‬
‫ותודות‬
‫חוויות תובנות והערות שהתקבלו מהחברים‬
‫בעקבות מפגש יום ההולדת ב‪ 2-‬נוב ‪2012‬‬
‫ושלוש המהדורות של ספר המחזור‬
‫האלקטרוני‬
‫‪255‬‬
‫תגובות לספר המחזור והתכתבויות במהלך יצירת הספר‬
‫שלום רותי ורפי‪,‬‬
‫!!!!!!‪WOW‬‬
‫נותרתי ללא מלים! איזו עבודה מפוארת‪ .‬באמת נפלא!‬
‫אחר הצהריים ביליתי כמה שעות בקריאת שיטתית של הספר‪ ,‬ונהניתי כל כך‪ .‬אמנם לתוכן‬
‫אינכם אחראים‪ ,‬אבל אין ספק שהתלהבות שבה ניגשתם למשימה הדביקה את כולנו‪ .‬אני‬
‫מתפעלת גם מהחלטות העריכה‪ ,‬כמו למשל ההחלטה לסדר את הסיפורים האישיים לפי‬
‫הא"ב של השם הפרטי‪ ,‬מפני שהרי שמות המשפחה של רבות מאיתנו השתנו‪ ,‬גם החלוקה‬
‫לפרקים חכמה והעריכה הגרפית מצודדת‪.‬‬
‫ברור לגמרי ש"התענוג היה כולו שלכם"‪ ,‬אבל כנראה שתענוג היה רב כל כך שגם לנו נשאר‬
‫לא מעט‪.‬‬
‫תודות רבות‪,‬‬
‫מילי מאסס‪ ,‬ירושלים‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫רותי ורפי‪ ,‬יקירי המחזור‪,‬‬
‫עדנה‪ ,‬לא רק הצינור‪...‬‬
‫כנראה זה היה בלתי נמנע להוציא שתי מהדורות ראשונות על מנת להגיע למהדורה‬
‫השלישית ה‪ -‬מושלמת‪ ,‬מרגשת‪ ,‬ולרגעים אפילו חוויה מטלטלת‪ .‬הכתבות של בני המחזור‬
‫שנוספו למהדורה הזו‪ ,‬על עצמם‪ ,‬על אלו שאינם איתנו עוד‪ ,‬על המורים ועל רכבי הוסיפו‬
‫ממד משמעותי לכל הספר‪ .‬למרות ‪ 60‬השנים שחלפו קראתי את הכתוב כאילו היה זה היום‪.‬‬
‫ציוני דרך מפתיעים ומרשימים של רבים שהכרנו‪ ,‬ומתברר שלא ממש‪.‬‬
‫והעריכה שלכם‪ ,‬אין מילים להודות על העבודה הקפדנית‪ ,‬המדויקת‪ ,‬ועל מאות השעות‬
‫שהקדשתם והתמסרתם אליה בכל כך הרבה אהבה‪.‬‬
‫ולעדנה‪ ,‬על ארגון ההפצה‪ ,‬הדיוור‪ ,‬העדכון‪ ,‬והדיוק היקי המדהים – כובעים לרוב!!‬
‫אילנה וגם דן פריידלין‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫רותי ורפי היקרים מאוד‪,‬‬
‫סוף סוף יצאתי מסיר הקניידלך והתפניתי לדברים חשובים‪ .‬עיינתי בספר שערכתם ואני‬
‫מלאה הערכה‪ ,‬תשבחות ואפילו שמחה‪ .‬איזה מפעל יפה וחכם!!! מובן מאליו שהערך הראשון‬
‫שקראתי היה שלי‪ .‬ושוב תודה על ההוספות שהבאתם ביזמתכם‪.‬‬
‫אני מצטערת שכריכת הספר שלי לא תופיע בצבע בספר המחזור המודפס‪ ,‬אך מהימים‬
‫שערכתי את הספר שלי )העיצוב היה בידי מי שנחשב מעצב צמרת – דוד גורדון ( התברר לי‬
‫כמה עולות התמונות שהקפדתי להביא בצבע בכריכה ובגוף הספר‪.‬‬
‫לאחר מכן דפדפתי בספר‪ ,‬חיפשתי כמה מחברי ומורי‪ .‬וואו‪ .‬כמה מרשים‪.‬‬
‫חיבוק‬
‫מיהו‪ 7‬בנטוב‪ ,‬כפר סבא‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫הי רותי ורפי וחג שמח!‬
‫התרגשתי ונהניתי מאד מספר המחזור‪ .‬תבורכו על המאמץ הכביר ועל המחשבה היוצרת‬
‫והאנרגיות שהקדשתם לפרוייקט‪ .‬בתודה רבה‬
‫יגאל גוטרמן – גור‪ ,‬רחובות‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫‪256‬‬
‫לרפי ורותי וכל המסייעים במלאכה – חג שמח‪.‬‬
‫המון המון תודות וברכות על כל הטרחה והעבודה העצומה שהושקעה בספר‪ ,‬שהוא משהו‬
‫מיוחד‪ .‬חברים שלי‪ ,‬שאינם מבוגרי המחזור‪ ,‬המעיינים בהוצאה השנייה‪ ,‬המצומצמת יותר‪,‬‬
‫קלטו את המסר בעצמם‪ :‬זהו מחזור בעל הישגים יוצאי דופן‪ .‬ייתכן שיש עוד מחזורים כאלה‬
‫– ואני מקווה שאכן קיימים כאלו – אך אין זה גורע ולו במקצת מהמחזור שלנו‪.‬‬
‫ושוב – תודות רבות על הרעיון ועל הביצוע היפים‪,‬‬
‫ממני איילה תמרי )ברודצקי(‪ ,‬רעננה‪.‬‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫לרותי ורפי שלום‬
‫תודה על הפרויקט של הוצאת ספר המחזור‪ ,‬וכל הכבוד לכם ולעדנה על העבודה‬
‫שהשקעתם‪.‬‬
‫עליזה אור‪-‬אל‪ ,‬חיפה‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫רפי סירקיס שלום רב‪,‬‬
‫אינני יכול שלא להתייחס למאמציך להשלים את ספר המחזור‪ .‬כל הכבוד לך עבור עבודת‬
‫העריכה‪ ,‬איסוף החומר‪ ,‬ועיצוב הספר על נספחיו‪ .‬הזמן והכוח שאתה מקדיש לשיחות‬
‫טלפוניות אישיות ומכתבים ראויים לציון ולתודה מיוחדת‪ .‬תודה רבה‬
‫אברהם אסא‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫כל הכבוד לרות ורפי סירקיס שהשקיעו רבות באיסוף ובעריכת החומר הרב ועיבודו לספר‬
‫מרשים‪.‬‬
‫אירית ודניאל‪ ,‬נא כתבו אלי אם ברצונכם לקבל מהדורה מודפסת של ספר זה ואכין זאת‬
‫עבורכם‪ .‬בברכת חג שמח ולהתראות‬
‫אברהם קלרון‪ ,‬הרצלייה‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫לרותי ורפי‬
‫תודה רבה עבור המהדורה השלישית‪ .‬עשיתם עבודה נהדרת! למרות זה שאיני מכירה את‬
‫רובכם‪ ,‬שמעתי עליכם רבות ממוישה'לה אשר זכר באהבה רבה את תקופת בית הספר‪ .‬מבין‬
‫המורים הוא העריך את סטרץ ואת להב ואהב לספר על תעלולים‪ ,‬כמו צליחת הבריכה ע"י‬
‫בריבוע‪ .‬בברכת חג שמח‪,‬‬
‫חנה פלדשטין‪ ,‬אשדוד‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫‪Hello Ruthy and Rafi,‬‬
‫‪I would like to express my appreciation for the nice job that you did in‬‬
‫‪. I am fond of reading biographies and‬ספר המחזור ‪assembling and editing our‬‬
‫‪this book is indeed a compilation of most interesting biographies.‬‬
‫‪Haim Manor‬‬
‫‪March 2013‬‬
‫לרותי ורפי סירקיס‬
‫קיבלתי הערב את הקישורית לספר האלקטרוני המורחב על המחזור שלנו שסיים ב‪ 1955‬את‬
‫לימודיו בתיכון עירוני א'‪ .‬קראתי בעניין רב חלק מה"ההרחבה" ובעיקר את המאמרים‬
‫שמוקדשים לחברינו שנפטרו ולמורים שלנו‪.‬‬
‫‪257‬‬
‫אני מלאה הערכה לעבודה המקצועית והיסודית שעשיתם‪ .‬בנוסף ניכר שעשיתם בילוש עיקש‬
‫אחרי פרסומים בארכיון צה"ל‪ ,‬בעיתונות‪ ,‬ובמוסדות שונים‪ ,‬ואחרי קרובי משפחה כדי לכלול‬
‫בספר את סיפורי חייהם והישגיהם של המורים שלנו וחברינו שנפטרו‪ .‬כל הכבוד לכם‬
‫שהגעתם אל חברים מעבר לים‪ ,‬ושלא ויתרתם לביישנים ולעצלים במחזור ושכנעתם את‬
‫רובם לתרום את חלקם‪ .‬ערכתם את הספר במסירות באהבה‪ ,‬ובכישרון‪ .‬מודה לכם מאוד‬
‫אלמוגה אילן‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫‪Thank you to Edna, Rafi and Ruth for the amazing amount of work you‬‬
‫‪invested in this project. I can’t wait to read the enlarged edition.‬‬
‫‪Dalia Berman, New York‬‬
‫‪March, 2013‬‬
‫רותי‪ ,‬רפי ועדנה יקרים‪,‬‬
‫תודה על המפעל היפהפה‪ ,‬המשמח לדעתי את כולנו‪,‬‬
‫פרופ' דב שנער‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ 16‬במרץ ‪2013‬‬
‫עברתי על הספר‪ .‬נהדר‪ .‬רפי‪ ,‬אתה ממש סוס עבודה ועקשן‪.‬‬
‫עדנה ליבן‪ ,‬יהוד‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫‪Shalom Rafael,‬‬
‫‪Thank you for the wonderful work that you and your wife Ruth are doing.‬‬
‫‪Sorry that it took me so long to respond to your request for my biography. As‬‬
‫‪you know, life is sometimes complicated. I will appreciate it, if you can‬‬
‫‪incorporate the same picture that Amiram Shefet sent to you in my biography.‬‬
‫‪Chronologically, it should be the first picture.‬‬
‫‪With great appreciation,‬‬
‫‪Reuven Dar, Los Angeles‬‬
‫‪March, 2013‬‬
‫לרותי ורפי שלום‪,‬‬
‫מקווה שהספקתי לעלות על הרכבת ‪ -‬בדקה האחרונה‪ ....‬תודות חמות לכם על כל פעליכם‬
‫יורם בדיחי‪ ,‬צפת‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫לרותי ולרפי המון שלום‪,‬‬
‫תודה על המפעל האדיר שאתם מתמסרים אליו בכל לבכם ומשקיעים בו זמן‪ ,‬מחשבה‬
‫ומאמצים‪ .‬והתוצאות בהתאם‪.‬‬
‫אני שולחת פה את תמונת שני ספרי החשובים‪ .‬האחד בעברית על צמחי המרפא של ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬והשני ספר על צמחי מרפא באנגלית‪ ,‬שאורי בכרך היה העורך המשני שלי‪.‬‬
‫פרופ' זהרה יניב בכרך‬
‫‪Dear Ruth and Rafi,‬‬
‫‪You are surely doing a wonderful job.‬‬
‫‪Thanks,‬‬
‫‪Prof. Amiram sheffet, New Jersey‬‬
‫‪March 2013‬‬
‫‪258‬‬
‫לרותי שלום רב‪,‬‬
‫אני מעריכה מ א ד )!!!( את המאמץ הבלתי נידלה שאת ועדנה תורמות למטרה‪.‬‬
‫זוהי עבודת קודש שאתן עושות ברצון טוב וביעילות‪ .‬כ ל ה כ ב ו ד !!!‬
‫בברכה נ א מ נ ה !!!‬
‫ארזה דניאלי‪ ,‬חדרה‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫כל הסיפור של אהרונסון מרתק ומתאים לסרט‪ .‬גם בגלל האישיות המיוחדת הדואלית‬
‫והסבוכה של אהרונסון וגם בגלל הרקע ההיסטורי לתקופת היטלר ויחס העולם לו ולמעשיו‪.‬‬
‫אני מופתעת מחדש עם כל גילוי על האיש‪ .‬איך לא היה לנו שמץ מושג אז על חייו ויצירתו‪ .‬רק‬
‫אהבנו אותו בזכות מה שהקרין‪ .‬שוב כל הכבוד על התחקיר‪.‬‬
‫מאירה גונט‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫וואו‪ .‬אני ממש מתרגשת מזה שיצרתם קשר עם תמר ארנון‪ .‬היא הייתה חברה טובה שלי‬
‫ובזמן שעוד היינו תלמידות היא הכירה את מי שהיה אחר כך בעלה‪ .‬היא קראה לו בכינוי שלו‬
‫ליפי ובעיני זה היה נראה שיא הרומנטיקה‪ :‬חבר צייר‪ ,‬דובר צרפתית‪ ,‬ומבוגר ממנה במושגים‬
‫של אז די בהרבה‪.‬‬
‫תודה‬
‫יהודית הלוי‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫רותי ורפי‪ ,‬שלום‬
‫תופסת את היום האחרון‪ ,‬ושולחת )בצרופה( את 'סיפור החיים'‪ .‬תודה על הפעילות המבורכת‬
‫שלכם‪ .‬אמנם איני מגיעה לפעולות‪ ,‬אבל עוקבת בהנאה ובהתפעלות‪.‬‬
‫כל טוב‪,‬‬
‫אלדה עתיר )פורטנוב(‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫היי רותי ורפי‬
‫מצורף קובץ עם קורות החיים שלי עבור ספר המחזור‪.‬‬
‫בידידות והערכה על המאמצים והעבודה שהשקעתם עבור כולנו‪.‬‬
‫יהודית בן אזר צ'ולסקי‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫‪Shalom Ruth‬‬
‫‪Thanks for initiating this book. Here is a little bit of my life.‬‬
‫‪Sorry about the English.‬‬
‫‪Regards‬‬
‫‪Moti Halpren, Boston, Mass.‬‬
‫‪Feb 2013‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫ראשית אני מודה לכם על הפרויקט המרגש ונכונותכם להירתם לנושא‪ .‬משה פלאטו היה אחי‬
‫היחיד ‪,‬מבוגר ממני ב‪ 14 -‬שנים‪ .‬הוא היה הדמות הנערצת בחיי‪ .‬מעודי לא נתקלתי במערכת‬
‫יחסים כל כך איכותית ‪ ,‬נפלאה ומרתקת כמו זו ששררה בינינו‪ .‬לכן נקודת הראות‬
‫‪259‬‬
‫וההתייחסות שלי הינה מאד אישית ואיננה משקפת את אישיותו המורכבת והמיוחדת של‬
‫משה‪ .‬משכך העדפתי כתיבה אובייקטיבית עליו‪.‬‬
‫אשמח להיפגש איתכם בתום מלאכת המחשבת של חיבור ספר המחזור‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אירית איזקסון‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫שלום לצוות אהרונסון‬
‫ההתכתבות הזאת מעוררת בי זיכרונות טבועים עמוק במעמקי הנשייה‪ .‬גם אני הערצתי את‬
‫אהרונסון בשקט ועד כדי כך הושפעתי ממנו שבחרתי כנושא ללימודי האקדמיים ספרות‬
‫אנגלית‪ ,‬בלשנות ומתורגמנות לתואר שני‪ .‬דברים שרואים מכאן לא ראינו משם‪ .‬המפעל הזה‬
‫שלכם הוא כמו של ארכיאולוגים הנוברים במעמקי ההיסטוריה‪ ,‬שלנו והכללית‪ .‬כל פיסת‬
‫מידע נוספת מגלה את התמונה השלמה‪ ,‬המהממת‪ .‬יישר כח‪.‬‬
‫מאירה גונט‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫הסיפור על אהרונסון מדהים‪ .‬אנחנו‪ ,‬הכיתה שחנך והייתה אצלו בבית להאזין לגילגוד קורא‬
‫את שקספיר‪ ,‬ידענו על ה'עבר' ההודי שלו‪ .‬בדיעבד זאת הייתה תקופה שרעיונות חברתיים‬
‫התעוררו במערב והתקשרו לתרבות ההודית‪ .‬ידועה‪ ,‬למשל ההתכתבות בין טולסטוי לגנדי‬
‫שהשפיעה כנראה על אהרונסון הצעיר‪ .‬אדם רגיש בעל אופק תרבותי רחב‪.‬‬
‫ד"ר יהושבע בנטוב‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫רות ורפי יקרים‪,‬‬
‫מצ"ב תמונה וקורות חייו של אבי‪ ,‬איציק ברנר ז"ל‪ ,‬עבור ספר המחזור‪ .‬רב תודות לכם על‬
‫ההשקעה בספר חשוב זה ועל פנייתכם אל המשפחה‪.‬‬
‫אורי‪ ,‬בשם נורית וכל משפחת ברנר‪.‬‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫לרות שלום‬
‫אני מאד מעריכה את המפעל שאת עושה ובהצלחה כה רבה‪ .‬אני מקווה שהחומר ששלחתי‬
‫כעת יעזור ויוכל להשתלב‪ .‬בברכה‬
‫פרופ' שולמית קרייטלר‬
‫ינואר ‪2013‬‬
‫שלום רותי‪,‬‬
‫ברכות והערכה על היוזמה‪.‬‬
‫מיכאל דימור‬
‫דצמבר ‪2012‬‬
‫בקר טוב רותי ורפי‪,‬‬
‫מה נעשה והמילה "תודה" ‪ ,‬עם כל יופייה‪ ,‬היא המילה היחידה שעומדת לרשותנו כדי להביע‬
‫את רגשותינו במצב זה‪ .‬לכן ‪ ,‬עם הסיכון שהיא כבר נשחקה מרוב פניות אליכם אני חוזרת‬
‫עליה‪ .‬הצצתי בספר שהכנתם‪ .‬באמת יופי וניכרת העבודה הרבה שהושקעה‪ .‬שבת שלום‪,‬‬
‫מילי מאסס‬
‫נובמבר ‪2012‬‬
‫‪260‬‬
.‫הספר ותכנו מדהימים‬
‫ השתלבו‬,‫כמה שידעתי שהיינו מחזור של '"גאונים" לא תיארתי לי עד כמה כולם הצליחו‬
.‫במערכות המדינה ותולדותיהם הם חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל‬
‫ כי חשבתי שמדובר בסיפור אנקדוטות באירוע ולא‬,‫לצערי לא שלחתי לכם את תולדותיי‬
.‫ מאחר ולא יכולתי להשתתף באירוע עצמו‬,‫בכתיבת ספר‬
‫בברכה‬
‫מאירה גונט‬
2012 ‫נובמבר‬
Dear Ruthie,
Thanks so much for working so diligently for the whole group. I so much
appreciate your communication and your invitation to be in touch. Stay safe
Toda
Nitza Broide – Miller, Palo alto, California
,‫לעדנה‬
‫אני מנצל את הזדמנות האלפון להעריך ולהודות לך ולנותני השכם האחרים על הרעיון‬
.‫והביצוע היפים‬
‫דני גולד‬
Dear Rafi
It has been such a pleasure to go through the wonderful book you and Ruti
put together.
As we "mature" the past is a "NECHES" we cannot ignore and cannot repeat.
I just finished communicating with Zohara over her Sefer Zichronot piece she
wrote to me 60 years ago. I was going to attach it to my bio but decided to be
discrete and keep it private.
Once again thanks for your efforts in putting this masterpiece together.
Lehitraot in March
Dan Hoffman, Cordillera, Colorado
‫מגיעות לרפי ורותי קריאת הידד והבעת תודה כי עבודת העריכה הייתה מורכבת‬
.‫וקשה‬
‫עדנה ליבן‬
261
‫תגובות לאירוע ב‪ 2.11.2012 -‬במלון קרלטון‪ ,‬תל אביב‬
‫ליואב שלום‪,‬‬
‫זה מכבר התכוונתי להביע בפניך את תודתי והערכתי לכל מה שעשית ועושה במסגרת‬
‫פעילותך כראש ועדת בוגרי המחזור שלנו‪.‬‬
‫מאז מפגש היובל לסיום ביה"ס התיכון‪ ,‬שארגנתם במאי ‪ ,2005‬הפכו הפגישות החודשיות‬
‫לחלק מסדר היום שלי‪ .‬בפגישות עצמן מתרחש אירוע קסום של הליכה לאחור במנהרת‬
‫הזמן‪ .‬האנשים מתקלפים ממשא השנים והגיל‪ ,‬ומה שניבט מולי הוא "הילד" או "הילדה"‬
‫מכתה ח' זו או אחרת‪ .‬החבר'ה שפגשנו בהפסקות בחצר ביה"ס או במסדרונות‪ ,‬שאיתם‬
‫קשקשנו על דא ועל הא עד שהצלצול להיכנס לכיתה קטע את הפעילות הזו‪ ,‬אלה שפקדו את‬
‫הקונדיטוריה שבפינת רח' יהודה הלוי‪ ,‬ונהנו ממטעמיה ללא חשש מדיאטה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬שומנים‬
‫וכולסטרול – מלים משונות שאז לא שמענו כמותן‪ ,‬וחבל שהן אקטואליות היום‪.‬‬
‫המפגשים וההרצאות שמרחיבות את הדעת מעניקים לכל אחד מאתנו עניין והנאה‪.‬‬
‫וגולת הכותרת‪ :‬חגיגת יום ההולדת המשותף ביום ששי האחרון‪ ,‬אירוע שלא השאיר אף אחד‬
‫אדיש! האירוע היה מאורגן ומכובד לעילא‪ ,‬רצוף רגעים משמחים ומרגשים‪ .‬האווירה היתה‬
‫חגיגית‪ ,‬כיאה לחגיגת יום הולדת‪.‬‬
‫כל האירועים הנ"ל התקיימו ומתקיימים הודות לפעילות שלך ושל חבריך בוועדה‪ ,‬עיסוק‬
‫שאתם משקיעים בו כוחות‪ ,‬מרץ‪ ,‬זמן ומחשבה תמידיים‪ .‬על כל אלה ‪ -‬שלוחות לך תודתי‬
‫והערכתי‪.‬‬
‫אני מאחלת לכולכם בריאות טובה )בגילנו זוהי ה‪ -‬ברכה(‪ ,‬והרבה כוח ויוזמה להמשך‬
‫הפעילות‪ .‬אני בטוחה שאני מדברת לא רק בשם עצמי! כל‪-‬טוב‪ ,‬ושוב‪ :‬תודה‪,‬‬
‫בתיה שרמן )טאוב(‪) ,‬ח' ‪(4‬‬
‫היי עדנה רפי רותי וכל היוזמים והמארגנים‪.‬‬
‫עדיין אני נרגשת מעוצמת החוויה של המפגש שהצלחתם לארגן בצורה כה חגיגית ומושלמת!‬
‫יישר כוח והמון תודה‪...‬‬
‫הניה אלון ]פיש[‬
‫נ‪.‬ב תודה על החומר ששלחתם‪ ,‬זו מזכרת ותיעוד נפלא לאירוע‪ .‬תודה תודה‪...‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫רק היום נרגעתי מעוצמת החוויות‪ ,‬הסיפורים והזיכרונות שעלו והועלו במסיבת היום הולדת‬
‫שלנו‪ .‬כל סיפור הביא לי להתרגשות‪ .‬כל מפגש עם חבר מהעבר הביא להרחקת "קורי‬
‫השכחה" מעל אותם ימים של נערות תמה‪ ,‬צנועה ונאיבית‪.‬‬
‫מרשים ביותר לראות למה צמחו‪ ,‬לאן פרחו ומה תרמנו אנו הבוגרים למדינת ישראל‪.‬‬
‫לכל אלה שיזמו‪ ,‬עמלו וטרחו בארגון האירוע‪ ,‬קטנה יריעת המילים להביע לכם תודה רבה‬
‫ועמוקה‪.‬‬
‫מי ייתן ונתברך כולנו בבריאות טובה‪.‬‬
‫אבשלום מזרחי‬
‫לוועדה המארגנת‬
‫מגיעות לכם כל השבחים ועוד‪.‬‬
‫איילה ברודצקי‪-‬תמרי‬
‫לרותי ולרפי סירקיס‪,‬‬
‫תלמה ואני מודים לכם וליתר מארגני כנס יובל ‪ 75‬של בוגרי תיכון עירוני א‪ ,‬מחזור ‪ ,1955‬על‬
‫החוויה הבלתי נשכחת שהענקתם לנו ולכל ידידינו בוגרי המחזור במפגש שנערך במלון‬
‫קרלטון‪.‬‬
‫חיים מנור‬
‫‪262‬‬
‫שלום עדנה‪,‬‬
‫רק עכשיו קראתי את כל המיילים שלך מן הימים האחרונים‪.‬‬
‫תודה על שאת משתפת גם את מי שלא הגיע למפגש‪ .‬אני מבינה שהיה מאד מוצלח ומהנה‪.‬‬
‫שאפו למארגנים‪ .‬נקווה להיפגש ביום הולדת ‪.80‬‬
‫ד'ש לצבי‬
‫דליה הכהן ‪ -‬קומר‬
‫תודה‪.‬‬
‫אכן הכתבה בידיעות אחרונות מצוינת‪.‬‬
‫מעניין שהכתב‪ ,‬ברוח הימים הללו‪ ,‬בא לחפש אצלנו אכזבות‪....‬‬
‫כל טוב‬
‫עוזי רובין‬
‫עדנה‪,‬‬
‫עשיתם עבודה נהדרת‪ ,‬את וצבי‪ ,‬רותי ורפי וכל מי שעזר‪ .‬יצרתם חוויה מענגת שהיא ציון דרך‬
‫בגילנו ההולך ומתקדם‪.‬‬
‫תודה‬
‫שרונה‬
‫לעדנה שלום ושבת שלום‬
‫תודה על כל התמונות והספר ובכלל‪...‬‬
‫היה מאד מוצלח לפני שבוע ועל כך תבורכו כולכם היוזמים והמארגנים )מסרי לכולם(‬
‫דש לצבי נשיקות‬
‫נלי‪ .‬חיימוב‬
‫לרותי ולרפי היקרים !‬
‫תודה מקרב לב על המאמצים שהשקעתם להצלחת החגיגה !!‬
‫זקפתם את קומת כל הבוגרים‪.‬‬
‫עם הרבה הערכה לעמלכם‪,‬ובברכת כה לחי !!‬
‫גילה )שוקר(חי‪ ,‬ח ‪4‬‬
‫שלום לחברי הוועדה‬
‫אני מודה לכם על המסיבה המרגשת והמוצלחת שערכתם‪.‬‬
‫שמחתי והתרגשתי לפגוש את החברים לחזור לרגעים ולזיכרונות מתקופה נפלאה שהייתה‪.‬‬
‫אם שכחתי מישהו מאלו שעסקו בארגון איתו הסליחה ומסרו לו את תודתי‪.‬‬
‫יהודה קיזלשטיין‪ .‬מצטרפת לתודות אשתי רחל‪.‬‬
‫לעדנה שלום‪,‬‬
‫אני אחת מבוגרות המחזור שמקבלת ממך בזמן האחרון אימיילים רבים בקשר לעדכון‬
‫הרשימות‪ ,‬פגישות המחזור וחגיגת יום ההולדת‪ .‬לא למדנו ביחד ואינני מכירה אותך אישית‪.‬‬
‫פגשתי אותך לראשונה בהרצאה של בעלך על לימודיו‪ ,‬עבודתו‪ ,‬פועלו‪ ,‬הישגיו הרבים‬
‫שהרשימה אותי מאוד‪ .‬בכל אופן אני מרגישה צורך לכתוב לך כי בעיניי מרגשת מאוד‬
‫העבודה הרבה שאת משקיעה בזאת‪ .‬כל פרט חשוב לך ואינך חוסכת בהעברת המסרים‬
‫והידיעות במסירות ובחריצות מרשימה‪.‬לא הגעתי לפגישה אבל שוחחתי עם שתי חברות‬
‫שנוכחו והבנתי שהייתה מרגשת ביותר‪ ,‬מושקעת מאוד עם המון סימפטיה‪ ,‬אכפתיות ומלאת‬
‫יחס שממלא את הלב ונוסטלגיה חמה ומיוחדת‪ .‬חזקי ואמצי המשיכי במלאכה ותודה רבה‪.‬‬
‫בברכה חמה‪,‬‬
‫אהובה קלינמן – קליד יב' ‪.8‬‬
‫‪263‬‬
‫תודה למארגנים הבלתי נלאים‪ ,‬היה מדאייים כמאמר הילדים‪.‬‬
‫בת זוגי הצעירה‪ ,‬שרה‪ ,‬לא מפסיקה להתפעל מ"דור הנפילים" כמאמרה‪.‬‬
‫מי שמפסיד זה אני‪ ,‬עכשיו היא יודעת שלא רק אני נפלא ומופלא‪ ,‬אלא שאני רק פריט אחד‬
‫מציבור שידע להיות צעיר ויודע להמשיך ולהיות כמו‪.‬‬
‫ההנאה הייתה צרופה‪.‬‬
‫רוביק חורש )באומגרטן(‪.‬‬
‫לצוות מארגני הכנס‪,‬‬
‫תודה על היוזמה והביצוע‪ .‬הייתה פגישה מרגשת‪ .‬תודה לרות סירקיס שדאגה לתפריט בריא‬
‫ועשיר‪ ,‬ובמיוחד על ההתחשבות בדיאטה נטולת הגלוטן שלי‪.‬‬
‫שלא יגמר מהר‪.‬‬
‫אלמוגה אילן‬
‫שלום רותי ורפי‪,‬‬
‫היה נהדר‪.‬‬
‫ארגון האירוע‪ ,‬על כל חלקיו היה ממש מופתי‪ .‬תודה רבה על הכול‪,‬‬
‫מילי מאסס‬
‫לרותי‪ ,‬עדנה יואב ומוטי‬
‫שמחתי לקחת חלק באירוע קרלטון מחזור ‪ .55‬המפגשים האישיים היו עבורי ממש מרגשים‬
‫על בסיס ההיסטוריה המשותפת בתיכון‪ ,‬ועוד יותר מפני שנבצר ממני לבוא להרצאות‬
‫הקבועות‪ .‬תודה מיוחדת לכם על הארגון למופת וארוחת הגורמה‪.‬‬
‫בידידות‬
‫חיים ורוני סולן‪-‬סלוצקי‬
‫שוב תודה על היום הנפלא והארגון המופתי‪ .‬מצורפים דברי הברכה שהשמעתי בכנס‬
‫כל טוב‬
‫יהושע גרוס‬
‫לרותי ולרפי‬
‫תודה על תרומתכם לארגון המפגש‪.‬‬
‫תמר בורק )ברגר(‬
‫לעדנה‪ ,‬מוטי‪ ,‬רות ורפי ויואב‪,‬‬
‫תודה על פגישת המחזור‪ ,‬ועל ההזדמנות לראות ולפגוש "ילדים" שלא ראיתי שנים רבות‪,‬‬
‫ועוד באופן כל כך מהנה‪ .‬ואם הייתה כאן תרומה נוספת‪ ,‬של מי שאינני יודע עליו‪ ,‬אנא‬
‫העבירו את תודתי גם אליו‪.‬‬
‫שבוע טוב ושנים טובות‬
‫ירח צור‬
‫עדנה וצבי‪ ,‬רותי ורפי‪,‬‬
‫אין מלים‪ ,‬זה היה מושלם‪ ,‬בעיקר הודות לכם‪ ,‬אם כי גם כל החברים ענו על הציפיות‪ .‬חבל‬
‫רק שאנשים "מרכזיים" נעדרו‪) .‬לכל אחד המרכזיים שלו(‪ .‬עם כל מי שדיברתי היום מילא את‬
‫פיו הלל והיה עדיין נרגש‪ .‬היה לנו ממש נפלא ומרגש וכמו כל דבר טוב גם זה עבר‪.‬‬
‫עדנה‪ ,‬תודה על הצילומים שקיבלנו היום‪.‬‬
‫מחכים לספר המעודכן‪,‬‬
‫דן ואילנה פריידלין‬
‫‪264‬‬
‫לרותי ורפי‬
‫החברים הנאמנים והבלתי נילאים‪ .‬תודה ממני‪ ,‬אישית אליכם‪ ,‬אתם בבחינת "שנינו ביחד וכל‬
‫אחד לחוד!" ת ב ו ר כ ו !!! אתם צוות לעניין‪ .‬האכפתיות שלכם הוכיחה את עצמה‪ ,‬ועל כן –‬
‫כ ל ה כ ב ו ד !!! ויש כבוד‪.‬‬
‫תודה רבה‪,‬‬
‫בברכה נאמנה‪,‬‬
‫בחברות וידידות מכל הלב‪,‬‬
‫ארזה דניאלי‬
‫לעדנה שלום !‬
‫תודה על המפגש המופלא‪.‬‬
‫אנא מסרי תודתי גם ליתר חברי הצוות המארגן‪.‬‬
‫אליהו פז – גולדשמידט‬
‫עדנה‪ ,‬שלום וברכה‪,‬‬
‫תודה על משלוח התמונה הקבוצתית‪ .‬אני ורעייתי מצטערים על שנבצר מאתנו להיות נוכחים‬
‫באותו מפגש‪ ,‬ומקווים שאכן תהיה מתי‪-‬שהוא "הפעם הבאה"‪.‬‬
‫בינתיים נתנחם בתמונות הקבוצתיות המזכירות ימים טובים בעברנו‪ ,‬ומציגות את הפנים‬
‫היפות של חבורה מופלאה של אנשים כמונו‪ ,‬גילאים מתקדמים שלא נס ליחם‪.‬‬
‫שוב תודה לכולם‪ ,‬ובמיוחד למארגנים ואנשי הקשר‪.‬‬
‫יוסי אמיתי )י"ב ‪.(7‬‬
‫תודה רבה !‬
‫על התמונות ועל הארגון‪ .‬מסרי לכל יתר המארגנים‪ .‬היה מפגש מאד כיפי‪.‬‬
‫להתראות‬
‫אירית אבירם פניכל‬
‫הי לכולם!!!‬
‫היה נפלא!!!!!!! אתם גדולים!!! גרמתם לנו שמחה גדולה!! מרגש ומעניין!‬
‫שתי נקודות לכניסה לגן עדן‪ ).‬לא עכשיו‪(...‬‬
‫שנתראה בהרבה שמחות והרבה בריאות!!!‬
‫ריקי וביני יעקובי‬
‫הי לכולם‬
‫בעקבות הדברים שהועלו )או לא הועלו ( במפגש המוצלח של מחזור ‪ '55‬של תיכון עירוני א'‬
‫ברצוני להתייחס לכמה נושאים‪:‬‬
‫"מחזור הגאונים"‪ :‬היה לנו מזל שהייתה רק אוניברסיטה אחת בארץ )בירושלים( ולא היו‬
‫מספיק תקנים למרצים ופרופסורים‪ .‬לכן חלק ממורינו הטובים נאלץ ללמד בתיכון‪.‬‬
‫בנפרד אני מביא את דף הזיכרון על חייו )ומותו( של מורנו אריה להב‪ ,‬שבמקביל ללימודיו‬
‫לתואר שלישי בכימיה לימד אותנו בתיכון‪ .‬בזכות התלהבותו הבנתי את המעניין והמאתגר‬
‫בהנדסה כימית‪ ,‬ובחרתי במקצוע זה‪.‬‬
‫המבחנים הפסיכומטריים‪ :‬אני מביא כאן את דברי חדווה אשתי‪:‬‬
‫"בשנת ‪ 1964‬השתלמתי בתחנה הפסיכולוגית של עירית תל‪-‬אביב‪ .‬על פי החוק נתונים של‬
‫נבחנים חייבים להישמר לפחות עשר שנים‪ .‬בזמן עבודתי בתחנה הוציאו את התיקים של‬
‫המחזור שלכם‪ ,‬עם התוצאות של המבחנים הפסיכומטריים שנעשו עם סיום ביה"ס היסודי‪.‬‬
‫עברתי על הנתונים ]כנראה לראות עם מי יש לה עסק‪ ,‬צ‪.‬ב‪ [.‬וללא כל ספק זה היה "מחזור‬
‫של גאונים"‪ ,‬היו לכם קבלות‪ .‬היה עוד בי"ס אחד בתל‪-‬אביב עם נתונים דומים לשלכם –‬
‫ישיבת בני‪-‬עקיבא‪".‬‬
‫‪265‬‬
‫לזיכרו של גבי הירש ז"ל‪:‬‬
‫במחזורנו חברים רבים שתרמו לביטחון מדינת ישראל‪ ,‬וכמה מהם זכו בפרס בטחון ישראל‪.‬‬
‫ברצוני להזכיר את חברי גבי הירש ז"ל מכיתה ח‪ ,1‬שנפל במלחמת ששת הימים‪ .‬למיטב‬
‫ידיעתי הוא היחיד במחזורנו שנפל במערכות ישראל‪.‬‬
‫חליל תעלול‬
‫ולסיום שמח יותר‪ ,‬אזכיר את התעלול המסכם של כיתה ח‪ .1‬דף בריסטול עם הכתובת‬
‫"היכונו להופעת המחלל" כיסה במשך כמה ימים את המגרעת הגדולה בקיר של כיתתנו‪.‬‬
‫באחד השעורים של המורה לכימיה )לא להב‪ ,(...‬התחבא שמעון מלין במגרעת והתחיל‬
‫לחלל‪ .‬המורה יצא למסדרון כמה פעמים לחפש את המפריע‪ ,‬ורק לאחר זמן זיהה את‬
‫המקור‪ .‬נדמה לי שרק בגלל היותו של שמעון תלמיד מצטיין הוא לא הודח מבית הספר‪ ,‬אלא‬
‫הורחק לשלושה ימים‪.‬‬
‫בברכה‬
‫צבי בוגר‬
‫‪266‬‬
‫נספח ד'‬
‫מאמר של‬
‫צביקה מאיר‬
‫בידיעות‬
‫אחרונות‬
‫‪267‬‬
‫איפה ישנם עוד‬
‫פגישת מחזור ‪ 1955‬של בוגרי תיכון עירוני א בתל אביב‬
‫מאת‪ :‬צביקה מאיר‬
‫פורסם בידיעות אחרונות‪ ,‬מוסף ‪ 24‬שעות‪ 5 ,‬בנובמבר ‪2012‬‬
‫יובל הצלם מנסה לארגן צילום קבוצתי‪ .‬הוא מסדר את האנשים בשלוש שורות‪ ,‬כנהוג‪ .‬זה לא‬
‫קל‪ .‬המעמד משעשע את בוגרי מחזור ‪ 1955‬של תיכון עירוני א' בתל אביב‪ .‬הם חוזרים קצת‬
‫לימי משובות נעוריהם‪ ,‬לא ממושמעים‪ ,‬מספרים בדיחות‪ ,‬זזים ממקום למקום‪ ,‬צוחקים בקול‬
‫רם‪ .‬עכשיו הם מתחילים לשיר בקול רם את השיר ''זלמן יש לו מכנסיים מגיעות עד הברכיים‪,‬‬
‫אם יפלו המכנסיים אז יראו לו את הזלמן יש לו מכנסיים‪ ''...‬הצלם יוצא מכליו‪ .‬הוא גוער בהם‬
‫כאילו היו דרדקים ולא קשישים בני ‪.75‬‬
‫יום שישי ‪ 11‬בבוקר‪ ,‬מלון קרלטון בתל אביב‪ .‬כמאתיים בוגרי שמונה כיתות ח' של מחזור‬
‫‪ 1955‬של בית הספר העירוני א' מתכנסים ליום הולדת משותף‪ .‬בתוכנית‪ :‬ארוחת בוקר‪ ,‬נאום‬
‫ברכה של ראש העיר חולדאי ואחר כך סיפורי אנקדוטות )''פרפראות משעשעות'' כדברי‬
‫המנחה פרופסור יואב שריג( מחיי בית הספר שיספרו החברים‪.‬‬
‫אתם שואלים‪ ,‬עכשיו בצדק‪ .‬מה הסיפור כאן? עוד פגישת מחזור נוסטלגית‪ .‬את מי זה מעניין‬
‫מלבד הבוגרים עצמם‪'' .‬אני לא אוהב נוסטלגיה'' כבר אמר פעם לו ריד‪'' ,‬אלא אם כן היא‬
‫שלי''‪.‬‬
‫פגישות מחזור‪ ,‬עניין די אופנתי בשנים האחרונות אצל בני חמישים ומעלה‪ ,‬לא ממש מובן לי‪.‬‬
‫אני מתעלם באופן שיטתי מהזמנות האלו המנסות לשחזר את שמחת ימי הנעורים‪ .‬פגישת‬
‫מחזור בית הספר היסודי‪ ,‬ופגישת מחזור של בוגרי הישיבה שלי ופגישת מחזור של גרעין‬
‫הנח''ל‪ .‬אני לא מצליח לחשוב על שום דבר מלהיב בלראות איך הפכנו מנערות ונערים מלאי‬
‫תשוקה וחלומות לקשישים דהויים‪ .‬אני לא מבין למה אנשים צריכים לצפות באמצעות‬
‫המראה האכזרית של חברי נעוריהם את מראה הזדקנותם שלהם‪.‬‬
‫אני נזכר עכשיו בסרטים או הצגות העוסקים בפגישות מחזור‪'' .‬החברים של אלכס'' למשל‪ ,‬או‬
‫סדרת ההמשך ''עניין של זמן'' שהוקרנה אצלנו לאחרונה‪ .‬הפגישות האלו של חברי הילדות‬
‫האלו מהוות אמצעי דרמטי ידוע לעימות של הגיבורים עם הפער בין חלומות הילדות שלהם‬
‫להתגשמותם‪ .‬בדרך כלל הפער הזה מדכדך‪ ,‬כי גיבורי הדרמה‪ ,‬מגלים שהם תקועים‪,‬‬
‫ושלמרבה הצער הם כבר לא יגשימו את חלומותיהם לעולם‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬הפתעה‪ .‬אצל בוגרי מחזור ‪ 1955‬הפער הזה הפוך‪ .‬כל הבוגרים איתם דיברתי‪,‬‬
‫ודיברתי עם רבים‪ ,‬היו מאושרים‪ .‬שלמים עם חייהם ועם גילם המתקדם‪ .‬מלאי הכרת תודה‬
‫על מזלם הטוב‪ ,‬יכולותיהם ובעיקר על בית הספר שלהם‪ ,‬שהעניק להם את הבסיס ונקודת‬
‫הזינוק להגשמתם האישית ולהצטיינותם והישגיהם‪.‬‬
‫וההישגים של מחזור ‪ 1955‬הם יוצאי דופן וכבר יצא להם שם של מחזור של גאונים‪ .‬קשה‬
‫להאמין שכולם יצאו ממחזור אחד‪ .‬יש ביניהם שופטים‪ ,‬ורופאים‪ ,‬אנשי מדע ואקדמיה‪ ,‬יזמים‪,‬‬
‫‪268‬‬
‫וטייסים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬חתני פרס ישראל‪ ,‬פרס ביטחון ישראל ואפילו יש להם שר אוצר אחד‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫איך זה יכול להיות? אני שואל את צבי ליברמן‪ ,‬מה הסוד של המחזור שלכם?‬
‫צבי היה עולה חדש מפולין כשהתחיל ללמוד בבית הספר‪ .‬הוא לא דיבר עברית‪ ,‬וגם היה‬
‫חסר כל השכלה‪'' .‬חתול רחוב בן מעברה'' כהגדרתו‪.‬‬
‫זה לאו דווקא המחזור שלנו אומר צבי‪ ,‬זה בית הספר והשיטה החינוכית שלו‪ .‬לי הוא נתן‬
‫הזדמנות לשוויון עם הצברים‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬ואת זה אני לא אשכח לו לעולם‪ ,‬הנחיל בי את‬
‫האמונה והביטחון בעצמי ושכל מה שארצה – אפשרי‪ .‬העזה זאת העניקה למשל את הרעיון‬
‫לחתוך את גופו של מטוס נוסעים בואינג ‪ 747‬ולהופכו למטוס מטען‪ ,‬או לפתח ולייצר את‬
‫מטוס התדלוק האווירי של חיל האוויר‪ .‬צבי זכה בשלושה פרסי קפלן‪ ,‬תעודות הוקרה של‬
‫רפא''ל‪ ,‬ופרס על חשיבה יצירתית‪ .‬והוא לא היחיד‪.‬‬
‫הנה רשימה חלקית של הישגי מחזור ‪ 1955‬שיכולה לפרנס רשימת הישגים של כמה‬
‫מחזורים מכמה בתי ספר‪.‬‬
‫פרופסור זהרה יניב בכרך ‪ -‬סלוחין‪ ,‬חוקרת צמחי מרפא בעלת שם בינלאומי; פרופסור אירית‬
‫אבירם עסקה בהוראה ובמחקר במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת לתל אביב; אברהם קלרון‪,‬‬
‫אסטרופיזיקאי חבר סגל מחקר בכיר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובפרויקטי חלל של‬
‫נאסא; פרופסור אריה לוין קיבל את פרס ישראל על הישגיו בחקר תולדות הלשון הערבית;‬
‫פרופסור רפי לוין‪ ,‬המוכר בעולם המדעי כאחד מאבות תחום הדינמיקה בחקר הכימיה‪ ,‬הוא‬
‫חתן פרס ישראל למדעים מדויקים‪ .‬פרופסור יואב שריג זכה בפרס קפלן על המצאותיו‬
‫במחקר החקלאי; עוזי רובין חתן פרס בטחון ישראל היה ראש מנהלת פרויקט ה''חץ'';‬
‫פרופסור יורם בן פורת ז''ל היה נשיא האוניברסיטה העברית; ופרופסור אורי קוגן היה ראש‬
‫הפקולטה להנסת מזון בטכניון בחיפה‪ .‬ד''ר שושנה ריקליס חוקרת במחלקה לביולוגיה של‬
‫התא שמחקריה מצילים חיי אדם; נורית ארד הייתה עיתונאית בכירה בידיעות אחרונות; רות‬
‫סירקיס המציאה את ספרי הבישול בארץ‪ ,‬ובעלה רפי בן המחזור אף הוא יזם ונספח כלכלי‪.‬‬
‫יגאל כהן אורגד היה שר האוצר; ראובן חורש מנכ''ל משרד התעשייה; יהושע גרוס היה סגן‬
‫נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב; ופרופסור ראובן גרונאו עמד בראש ועדות ציבוריות‬
‫רבות‪ ,‬האחרונה שבהן קובעת את שכרם של חברי הכנסת‪.‬‬
‫רשימת הרופאים בין בוגרי בית הספר ארוכה במיוחד‪ .‬פרופסור אבשלום מזרחי‪ ,‬שהיה מדען‬
‫בכיר במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה והיום הוא המנהל האקדמי של מכללת רידמן לרפואה‬
‫משלימה מספר לי שמתוך ‪ 30‬בוגרי המגמה הביולוגית בה למד יצאו ארבע עשר רופאים‪.‬‬
‫ביניהם ד''ר אביטל כהן גור שהייתה הרופאה המחוזית של משרד הבריאות בתל אביב‪,‬‬
‫מומחית ברפואת ילדים‪ ,‬בריאות הציבור ומינהל רפואי; פרופסור דניאל גולד מומחה‬
‫למיקרוביולוגיה רפואית; ד''ר חיים סולן – סלוצקי היה מנהל היחידה לאורתופדיה ילדים‬
‫בבי"ח מאיר בכפר סבא; וד''ר מדינה ידווב – ביילין הייתה מנהלת מחלקה פנימית בבית‬
‫החולים וולפסון; פרופסור אילן חרוזי מומחה עולמי לניתוחי קיצור קיבה; ופרופסור יעקב‬
‫דרורי מומחה בשיקום הלב‪.‬‬
‫גם רנה שעשוע חסון‪ ,‬שעלתה לארץ לבדה מבולגריה במסגרת עליית הנוער‪ ,‬והיום לאחר‬
‫קריירה ארוכה כמשפטנית היא סגנית נשיא אגודות האו''מ בעולם‪ ,‬חושבת שבית הספר‬
‫‪269‬‬
‫שינה את חייה‪'' .‬תיכון עירוני א'' היא אומרת‪'' ,‬היה כמו בית הספר למחוננים של היום‪ .‬זה‬
‫היה בית ספר שאליו הגיעו כל התלמידים הטובים מכל רחבי העיר‪ .‬לא פשוט היה להתקבל‬
‫לבית הספר‪ .‬אני זוכרת שאני וההורים שלי מגיעים בשעה שלוש לפנות בוקר ותופסים מקום‬
‫בתור הארוך להרשמה ללימודים בביה''ס‪ .‬הסוד של בית הספר הוא המורים שלו‪ .‬אלו היו‬
‫מורים ענקיים‪ .‬משכילים‪ ,‬מסורים‪ ,‬קפדנים‪ .‬הם נתנו לי כלים לחיים בהם אני משתמשת עד‬
‫היום''‪.‬‬
‫אולם הכנסים של מלון קרלטון‪ .‬המנחה פרופסור יואב שריג‪ ,‬מזמין את הבוגרים לספר‬
‫פרפראות קצרות מחיי בית הספר‪ .‬רשימת המספרים ארוכה‪ .‬נשים וגברים בני שבעים וחמש‬
‫עולים בזה אחר זה ומספרים סיפורי שובבות נעורים מאותם סיפורים המצחיקים רק את‬
‫הנוכחים באולם‪ .‬אבל לעומתי‪ ,‬הם מקשיבים בקשב רב‪ ,‬פורצים בצחוק על כל פרפראה‬
‫מבדחת המזכירה להם ימים רחוקים‪ .‬אני מקשיב לשמות המורים‪ ,‬אדון גרוס‪ ,‬אדון יצחקי‪,‬‬
‫אדון מוסטפה וגברת הירש ואפילו המורה להתעמלות הייתה גברת‪ .‬גברת פולטורק‪ ,‬תארי‬
‫נימוס המדגישים את המרחק שעבר דימויו של המורה עד שהגיע לרמתו הנמוכה היום‪ .‬אז‬
‫בימים ההם‪ ,‬מורים רבים היו גברים דווקא‪ .‬הם הגיעו לבית הספר במגבעות ובחליפות‬
‫שלושה חלקים והתלמידים רחשו להם כבוד רב‪.‬‬
‫מצעד המספרים מתמשך‪ .‬עכשיו הבוגרת עליזה מעבירה חידון עם שאלות כמו מי היה‬
‫''העובד האחראי''? התשובה "שרת בית הספר" מעוררת צחוק רב ומחיאות כפיים‪ .‬אני‬
‫משקיף מחלון הזכוכית הענק על המרינה מרובת תורני היאכטות‪ .‬כמה רחוק העולם התמים‪,‬‬
‫הצנוע של שנות ילדותם של בוגרי שנת ‪ 1955‬מהמציאות הנהנתנית‪ ,‬הצינית‪ ,‬של תל אביב‬
‫‪.2012‬‬
‫אני מרגיש שלא הצלחתי לפצח את החידה הזאת‪ .‬האנשים האלו למרות הישגיהם‪ ,‬למרות‬
‫מעורבותם בכל תחומי החיים בארץ כאילו שימרו את התמימות‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬וערכי ארץ‬
‫ישראל הישנה והטובה‪ .‬מה‪ ,‬הם לא רואים לאן התדרדרה הארץ הטובה ההיא עליה חלמו?‬
‫פרופסור מזרחי שעשה הסבה מהמחקר המדעי אל הרפואה המשלימה והיום הוא מעין גורו‬
‫ומטיף לחינוך לבריאות‪ ,‬צוחק כשאני מנסה למצוא קצת קלקולים בתמונה המושלמת הזאת‪.‬‬
‫"זאת באמת הייתה תקופה נאיבית וחסרת ציניות" הוא אומר‪" .‬אנחנו הדור שהזיכרון‬
‫ההיסטורי שהוטבע בו הוא הכרזת העצמאות‪ .‬הנוער כולו היה בתנועות הנוער החלוציות‪ .‬זה‬
‫נטבע בנו ומשפיע עד היום‪ .‬אנחנו לא מתייחסים לארץ הזאת כמובנת מאליה כמו הנוער‬
‫היום‪ .‬אנחנו היינו שותפים לבנייתה‪".‬‬
‫פרופסור מזרחי נותן לי כרטיס ביקור שלו‪ .‬סיסמת בית הספר מודפסת על גבו באותיות‬
‫גדולות ‪ :‬אמת‪ ,‬חכמה ומוסר‪ .‬זה המתכון לאיכות חיים הוא אומר ואת הערכים האלה קיבלנו‬
‫כבר אז‪.‬‬
‫תראה את רשימת הבוגרים אני מנסה מכיוון אחר‪ ,‬רובם אשכנזים‪ .‬בית הספר תיכון עירוני א'‬
‫היה בעצם סוג של חממה אליטיסטית לאשכנזים‪ .‬גם זה לא מפריע לך?‪ .‬מזרחי מבטל את‬
‫עניין האפליה העדתית‪" .‬שטויות" הוא אומר‪" .‬מעולם לא הופליתי על רקע מוצאי‪ .‬אני תימני‬
‫גאה‪ .‬מי שמעצבן אותי זה ש''ס‪ .‬מה זה להחזיר עטרה ליושנה? אפילו כתבתי על זה מכתב‬
‫לאלי ישי‪ .‬תראה איך הם לבושים‪ .‬בבגדים שחורים כמו שהתלבשו במזרח אירופה‪ .‬תימנים‬
‫אף פעם לא לבשו בגדים שחורים‪".‬‬
‫‪270‬‬
‫גם שושנה ריקליס לא חושבת שבית הספר היה חממה אליטיסטית‪" .‬מה פתאום" היא‬
‫אומרת "בכלל לא הייתה מודעות אז לפער מעמדות או מתח עדתי‪ .‬כולנו הרגשנו שווים‪ .‬לאף‬
‫משפחה כמעט לא הייתה מכונית או טלפון‪ .‬צעצועים היינו מכינים מסמרטוטים‪ .‬גדלנו בחדר‬
‫אחד חמש נפשות‪ .‬גם הילדים ממשפחות עשירות לא הבליטו את עשרם‪ .‬אפילו התביישו‬
‫בזה‪ .‬כולנו הלכנו לתנועות הנוער ודיברנו שם על ערכים‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬אהבת העם והמולדת"‪.‬‬
‫השמש כבר עומדת לשקוע‪ .‬עכשיו מישהי מספרת על ''הבנים השובבים שלנו שהיו עושים‬
‫מעשי ליצנות'' כמו לשים ‪ 4‬פקקים של בקבוקי 'תסס' מתחת לקתדרה של המורה גרוס על‬
‫מנת שהיא תתמוטט כשהוא יניח את תיקו על השולחן‪'' ,‬זוכרים את זה''? וקהל השומעים‬
‫נענה בקריאות ''כן''!!! ומתמוגג מנחת‪ .‬שניים שלושה בוגרים קמים מכיסאותיהם וצועדים‬
‫לעבר הדלת‪'' .‬שלף שטונדה'' שנת צהריים‪ ,‬אומר לי אחד מהם בחיוך‪.‬‬
‫כשאני מתחיל לצעוד לכיוון דלת היציאה‪ ,‬אני שומע את השופט גרוס נושא דברי תודה‪.‬‬
‫בחרוזים‪'' .‬תודה מכל הלב – על האירוע המלבב'' הוא אומר ונותן עצה לחבריו ''להזדקן זה‬
‫לא כל כך נעים‪ ,‬אבל זאת הדרך היחידה להאריך ימים‪ ,‬צריך להיות עסוק ומיומן‪ ,‬כדי שלאמץ‬
‫את הזיקנה– לא יהיה לנו זמן''‬
‫כשאני יוצא מבית המלון‪ ,‬אני מרגיש נבוך מעט‪ ,‬קצת כמו בלעם שבא לקלל ויצא מברך‪.‬‬
‫חשבתי שאפגוש כאן חבורה של בוגרי תיכון מתנשאים‪ ,‬מצליחנים‪ ,‬שאצליח לקעקע קצת את‬
‫מסווה הסיפוק העצמי ואגלה כמו בכל סיפור טוב את הבקיעים‪ ,‬את חשבון הנפש‪ ,‬את‬
‫התסכולים‪ ,‬את חרדת ההזדקנות והמוות‪ .‬לא מצאתי‪ .‬מצאתי אנשים מבוגרים‪ ,‬צעירים‬
‫בנשמתם‪ ,‬רובם נראים בריאים גופנית‪ ,‬חלקם נראה אפילו צעיר ממני‪ .‬הם ממשיכים להיות‬
‫פעילים‪ ,‬חלקם במקום עבודתם וחלקם בהתנדבות למען הציבור‪ .‬הם אוהבים להיפגש יחד‬
‫גם אחרי שנים רבות כל כך והם מקשיבים‪ ,‬מעריכים‪ ,‬ומפרגנים זה לזה‪ .‬רובם נשואים באושר‬
‫ומבלים שעות רבות ומענגות עם נכדיהם‪ .‬והם בניגוד אלי ורבים מחברי‪ ,‬לא מקטרים על‬
‫המדינה בשיחות סלון בעיקר‪ ,‬אלא מכירים לה תודה על הצלחתם ומרגישים שהם חייבים‬
‫להחזיר לה בתמורה‪.‬‬
‫ותאמינו או לא‪ ,‬זאת באמת עובדה שהתקשיתי להאמין בה והיא מעוררת את קנאתי‪ .‬הם‬
‫זוכרים את בית הספר והמורים שלהם באהבה גדולה‪.‬‬
‫‪271‬‬
272
‫נספח ה'‬
‫לינקים‬
‫לתמונות‬
‫ולמצגות‬
‫‪273‬‬
‫לינקים‬
‫מצגת תמונות של מוטי זוזובסקי מהאירוע במלון קרלטון‪ 2 ,‬בנובמבר ‪: 2012‬‬
‫‪#https://picasaweb.google.com/115224976071090790885/7503‬‬
‫‪3T‬‬
‫‪3T‬‬
‫ראש העיר רון חולדאי‪ ,‬על ביקורו באירוע במלון קרלטון‪ 2 ,‬בנובמבר ‪,2012‬‬
‫בדף הפייסבוק שלו‪:‬‬
‫=‪http://www.facebook.com/photo.php?fbid=447209235314183&set‬‬
‫‪a.284705721564536.59070.284075141627594&type=1‬‬
‫מצגת פאור פוינט נחמדה של משפחת צבי בוגר‪ ,‬על האירוע במלון קרלטון‪,‬‬
‫‪ 2‬בנובמבר ‪:2012‬‬
‫‪http://www.sirkis.co.il/1955Tichon2012ZviBogerAlbum.ppt‬‬
‫‪274‬‬
‫נספח ו'‬
‫תמונת‬
‫המחזור‬
‫‪275‬‬
276
‫איפה היינו ומה עשינו‬
‫ספר אלקטרוני של מחזור ‪ 1955‬תיכון‬
‫עירוני א׳‪ ,‬תל אביב‬
‫בעריכת רות ורפאל סירקיס‪2013 ,‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪Where have We Been and What have‬‬
‫‪We Done‬‬
‫‪Electronic Book, Graduates of 1955,‬‬
‫‪Ironi A high school, Tel Aviv‬‬
‫‪Edited by Ruth and Rafael Sirkis, 2013‬‬
‫‪E-Mail: [email protected]‬‬
‫זכויות יוצרים‬
‫המידע המופיע בספר זה מובא בצורה חופשית ובחינם‪ .‬ספר זה הוא אוסף פרטי ולא מסחרי‬
‫של מידע ביוגראפי‪ ,‬שנכתב בהתנדבות על ידי כותבים רבים‪ .‬נכונותם ודיוקם של הטקסטים‬
‫שנכתבו על ידי האנשים עצמם הם באחריות הכותבים‪ .‬התמונות שסופקו על ידי האנשים‬
‫עצמם מופיעות לצורך אילוסטרציה בלבד‪ ,‬והן באחריות מוסרי התמונות‪ .‬טקסטים שנכתבו‬
‫על אודות אנשים שהלכו לעולמם התבססו על ידע אישי של הכותבים‪ ,‬ועל מקורות מידע‬
‫הנחשבים כאמינים ושיש אליהם גישה פתוחה וחופשית לכל המעוניין‪ .‬מקורות מידע כגון‬
‫וויקיפדייה מצויינים בצמוד לטקסטים המבוססים עליהם‪.‬‬
‫טקסטים ותמונות הכפופים לחוקי זכויות יוצרים‪ ,‬והשייכים לצדדים שלישיים‪ ,‬שהופיעו‬
‫לראשונה כמאמרים בעיתונות‪ ,‬הנמצאים בספר זה‪ ,‬נמצאים בו מכוח עקרונות השימוש‬
‫ההוגן ביצירות מוגנות‪ ,‬ללא צורך באישור מבעל הזכויות‪ ,‬בפרסומים מסוג ספר זה‪ .‬באם בעל‬
‫זכויות כלשהו מתנגד להופעת חומרים שלו בספר זה הוא מוזמן לפנות לעורכים והם יסירו‬
‫את החומר‪.‬‬
‫החומר נאסף‪ ,‬נערך ועוצב בהתנדבות על ידי רות ורפאל סירקיס‪ ,‬שעשו כל מאמץ שהוא‬
‫יהיה נכון ומדויק ‪.‬‬
‫ובאשר לשימוש בחומר שבספר זה‪ :‬אפשר לשתף‪ ,‬להעתיק ולהפיץ חלקים מהספר‪ ,‬פרט‬
‫לחלקים שמצוין עליהם בפירוש שהם כבר פורסמו בעיתונים או בספרים אחרים‪.‬‬
‫בכל שימוש שייעשה בחומרים של הספר יש להזכיר במלואו את המקור של החומר כדלהלן‪:‬‬
‫"מתוך הספר האלקטרוני איפה היינו ומה עשינו של בוגרי בית הספר תיכון עיוני א'‪ .‬מחזור‬
‫‪ ,1955‬שיצא לאור בשנת ‪ 2013‬בעריכת רות ורפאל סירקיס"‬
‫תם ולא נשלם‬
‫‪277‬‬