אגודת המתרגמים בישראל

‫אגודת המתרגמים בישראל‬
‫כנס ‪4102‬‬
‫תוכנית‬
‫תקצירים‬
‫‪1‬‬
‫ביוגרפיות‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫תקצירים‬
‫המונחון המבוזר השיתופי של פרוייקט‬
‫‪Translation Israel‬‬
‫אורי ברוק‬
‫הצגת הגירסה החדשה של המונחון המבוזר השיתופי‪.‬‬
‫המונחון המבוזר השיתופי הוא כלי חופשי ופתוח‬
‫המאפשר למתרגם לנהל מונחונים מקוונים משלהם‬
‫ובו בזמן ליהנות מהידע הקולקטיבי של עמיתים‬
‫באמצעות טכנולוגיות ‪ .Web‬ההרצאה תציג את הכלי‬
‫ותראה כיצד מתרגמים יכולים להשתמש בו כדי‬
‫לשתף את הידע שלהם‪.‬‬
‫תרגום תכתובות או "אל תדבר אלי ככה!"‬
‫איב הכט‬
‫רוב המסמכים המתורגמים על ידי מתרגמים‬
‫משפטיים או מסחריים נשלחים בצרוף מכתב מלווה‪.‬‬
‫אם המכתב נשמע לא טבעי‪ ,‬מאולץ או כתוב בקרבה‬
‫יתרה‪ ,‬הוא עלול לשדר נימה לא נכונה‪ .‬בעניינים‬
‫משפטיים‪ ,‬מכתבים בין הצדדים לבין עורכי דינם הם‬
‫לעתים קרובות חשובים יותר ליישוב הנושא מכל דבר‬
‫המתרחש בבית המשפט‪ .‬למרות שהיחס להתכתבות‬
‫הוא לעתים קרובות כלאחר יד‪ ,‬כתיבה נכונה של‬
‫הפניות‪ ,‬של מילות הסיום ושל התארים‪ ,‬ואפילו של‬
‫הכתובות‪ ,‬שלא לדבר על ה"טון" ועל ה"משלב" בגוף‬
‫המכתב‪ ,‬דורשת מיומנות והבנה של נוהגים עסקיים‬
‫וחברתיים‪ .‬ההרצאה תבחן תרגום לאנגלית‪ ,‬עם דגש‬
‫על סגנון אמריקאי‪ ,‬וכמה הבחנות בינו לבין הסגנון‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫מדריך כללי לתרגום מדריכי טיולים‬
‫אינגה מיכאלי‬
‫ענף התיירות עולה ופורח‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬וגם היום‬
‫מתורגמים לעברית מדי שנה עשרות מדריכי נסיעות‪.‬‬
‫תרגום מדריך שכזה מחייב מצד אחד נאמנות רבה‬
‫למקור‪ ,‬ומנגד הוא דורש גם יצירתיות רבה‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫אפשר לומר שתרגום מדריכי נסיעות הוא ‪trans-‬‬
‫‪ creation‬במלוא מובן המילה‪ .‬בהרצאה אציג את‬
‫הנישה הייחודית של תרגום לענף התיירות‪ ,‬אתמקד‬
‫בתרגום מדריכי נסיעות ואביא שלל דוגמאות למתח‬
‫הזה שבין האדקווטיות לקבילות‪.‬‬
‫בין הפטיש לסדן‪ :‬אינטראקציה בין מנהל‬
‫פרוייקט למתרגם‬
‫והטכנולוגיה מצד מנהל פרוייקט‪( ,‬ב) אי יכולת של‬
‫מנהל הפרוייקט להעריך נכון את כמות העבודה‬
‫והעלויות בפרוייקט ו(ג) טקטיקות וטכניקות מטעות‪.‬‬
‫נבחן כמה מדדים וכלים כדי להמנע מעלויות סמויות‬
‫ובלתי מוגדרות‪.‬‬
‫איך להרחיב את היריעה ולהישאר בחיים‬
‫אינגה מיכאלי ויעל סלע‪-‬שפירו‬
‫בוקר אחד מתעורר לו מתרגם מסחרי ‪ /‬מתרגם‬
‫כתוביות ‪ /‬מתרגם ספרות ‪ /‬מתורגמן‪ ,‬ומגלה‬
‫שהשולחן כמעט ריק מעבודה‪ .‬אז מה אפשר לעשות?‬
‫במקום להתייאש‪ ,‬צריך לקחת את כל הביצים ההן‪,‬‬
‫ששמנו בסל אחד‪ ,‬ולהתחיל למצוא לנו סלים חדשים‪,‬‬
‫כדי להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלנו‪ .‬איך יכול‬
‫מתרגם ספרות דלפון להסתנן לתרגום המסחרי‬
‫הרווחי יותר‪ ,‬ואיך יכול מתרגם מסחרי שקצה נפשו‬
‫במסמכים קצרצרים וטכניים להשתדרג לספרים‬
‫ארוכי טווח ומעשירי דעת‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫הרצאה שתתחיל בסיפור אישי‪ ,‬תמשיך בשלל עצות ‪-‬‬
‫למי לפנות‪ ,‬למה לצפות‪ ,‬תעריפים‪ ,‬שיטות עבודה ועוד‬
‫– ותסתיים בדיון עם הקהל‪.‬‬
‫איך מתרגמים אסתטיקה?‬
‫מרכזיותם של אמצעים אסתטיים בעת עריכת‬
‫תרגום ספרותי מיפנית‬
‫איתן בולוקן‬
‫"צליל הגשם אינו זקוק לתרגום"‪ ,‬כתב המשורר‬
‫צ'ארלס בוקובסקי‪.‬‬
‫קל לנו להזדהות עם טענה שכזו‪ :‬עצלות הבוקר אינה‬
‫מצריכה פרשנות ותחושת פרידה אינה מבקשת‬
‫כתוביות‪ .‬עצב הוא עצב‪ ,‬גם כשאינו בעברית‪ .‬החוויה‬
‫מדברת את עצמה‪ ,‬זוהי שפתה היחידה וכל שנאמר על‬
‫אודותיה אומר – למעשה – על אודותינו‪ .‬זוהי אולי‬
‫הבעיה הבסיסית של כתיבת פרוזה‪ :‬צלילי הגשם‬
‫אובדים בשטף המילים‪ .‬ומילים‪ ,‬כידוע‪ ,‬שעונות על כל‬
‫יתר המילים‪ .‬מה אומר הדבר על אודות מלאכת‬
‫התרגום? האם התרגום המילולי הוא באמת הפשרה‬
‫הטובה ביותר שניתן לספק? ואולי עדיף תרגום מוער‬
‫– המרחיב ומפרש את הכתוב בעת המעבר משפה‬
‫אחת לאחרת – מתרבות אחת לשנייה?‬
‫הסוגיה אכן מורכבת‪.‬‬
‫בהרצאה זו אטען כי לפחות בכל הנוגע לתרגום שירה‬
‫יפנית‪ ,‬אל לנו להגביל את עצמנו אל המימד המילולי‬
‫בלבד‪ .‬על ידי הדגמה של מגוון תרגומים לעברית‪,‬‬
‫אראה כיצד חלק גדול ממלאכת התרגום מיפנית‬
‫מבוסס על שימת לב אל האופן בו מתוארת החוויה‬
‫בגוף הטקסט‪ ,‬ועל ההבחנה באסתטיקה של הכתוב‬
‫והעברתה באופן נאמן אל השפה המארחת‪.‬‬
‫איגור וסלר‬
‫המאפיינים הנפוצים ביותר של אינטראקציה בין‬
‫מנהל פרוייקט למתרגם נבחנו על סמך ניתוח מיקומו‬
‫של כל משתתף בשרשרת הערך‪ ,‬מבנה האינטראקציה‬
‫וגורמים מובילים‪ ,‬כגון תקציב‪ ,‬לו"ז ואיכות‪ .‬זוהו‬
‫שלושה שלבים של אינטראקציה ומחסומים ומשוכות‬
‫רלוונטיים‪ .‬דוגמאות רבות מהחיים האמיתיים‬
‫מצביעות על כך שברוב המקרים הסיבות לאי‬
‫ההבנות בין מנהל הפרויקט למתרגם מתרחשות‬
‫בגלל‪( :‬א) חוסר הבנה של תהליך התרגום‬
‫תן לי אות‪ ,‬תן לי סימן‬
‫אליעזר נובודבורסקי‬
‫למראית עין נדמה שאותיות האלפבית היו מאז‬
‫ומעולם‪ ,‬אולם גישה סמיוטית מציעה לנו נקודת מבט‬
‫שונה ביחס לכתיבה‪ ,‬קריאה‪ ,‬אוריינות ותכנון‪ ,‬הן‬
‫בעברית‪ ,‬הן בשפות אחרות‪ .‬ההרצאה תעסוק‬
‫באותיות בלא קשר לשפה בה משתמשים בהן‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ותובאנה דוגמאות מהאלפבית הקירילי‪ ,‬היווני‬
‫והערבי (במידת האפשר)‪.‬‬
‫מדריך הישרדות לפרילנסר‪– Wordfast Pro :‬‬
‫תהליכי עבודה מומלצים‬
‫חידון פיננסי קליל‬
‫ג'ון די ריקו‬
‫אלן קליימן‬
‫מבט קליל על מידע הרקע הרציני שמחייבים‬
‫תרגומים פיננסיים‪ .‬השתתפות הקהל חובה‪ :‬לענות‪,‬‬
‫לדון‪ ,‬להריע (ולקרוא קריאות בוז)‪.‬‬
‫כמה מהשאלות מתייחסות לידע פיננסי כללי‪ ,‬ואחרות‬
‫קשורות לתרגום‪ .‬משתתפים שיצליחו לענות נכונה על‬
‫רוב השאלות יהיו מוכנים לצלול אל עולמם האזוטרי‬
‫(והמשתלם) של התרגומים הפיננסיים‪.‬‬
‫על השתיקה‬
‫פרופ' אניטה שפירא‬
‫מאז ראשית ימי היישוב החדש בארץ ישראל‪ ,‬הייתה‬
‫מקובלת על האליטות היישוביות הנורמה של שתיקה‬
‫במחוזות הכאב‪ :‬אין מדברים על אובדן‪ ,‬יגון‪ ,‬אבל‪,‬‬
‫אלא נושכים שפתיים וממשיכים הלאה‪ .‬נורמה זו‬
‫התמידה גם במדינת ישראל‪ ,‬לפחות עד שנות ה‪ 88-‬של‬
‫המאה ה‪ .08-‬היא התבטאה בהתייחסות לנושאים‬
‫רבים‪ :‬ביחס לבית והמשפחה שנשארו בגולה‪,‬‬
‫התרבות והשפה שנעזבו; ביחס לאובדן משפחות‬
‫וקהילות מוצא בשואה; ביחס לבנים שנפלו במלחמות‬
‫ישראל; ביחס לנכבה הפלסטינאית‪ .‬הרצאה זו‬
‫עוסקת בתהליכים שהביאו לקיומה של הנורמה‬
‫וכיצד היא נפרצה‪.‬‬
‫למה טקסטים אקדמיים מדעיים לא מפחידים‬
‫אותי‬
‫ברנדה אידשטיין‬
‫בהרצאה זו אני בוחנת מדוע אין לחשוש מתרגום‬
‫מטקסטים אקדמיים ומדעיים‪ .‬ראשית‪ ,‬מרבית‬
‫המאמרים המדעיים והאקדמיים מאורגנים במבנה‬
‫מוגדר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מרבית שיקולי העריכה אינם קשורים לתוכן‬
‫המדעי עצמו אלא לדקדוק‪ ,‬לתחביר‪ ,‬לרצף ההגיוני‪,‬‬
‫ללכידות של הטקסט ועוד‪ .‬משפטים ארוכים‬
‫ומסורבלים זקוקים לעריכה בכל תחום‪ .‬אציג‬
‫דוגמאות ספציפיות מתוך טקסטים מדעיים‪.‬‬
‫מה עושים לנו מיתרי הקול?‬
‫בתשבע קרן‪-‬לויזון‬
‫ההרצאה תיתן הצצה לתפקידם והשפעתם של מיתרי‬
‫הקול על ההגייה ועל תהליכים ושינויים שעוברות‬
‫שפות‪ .‬נצפה בקטע מהסרט "ביקור התזמורת" אשר‬
‫מציג באופן קיצוני מה עלולות להיות ההשלכות של‬
‫אי הבחנה בין הגה קולי ללא‪-‬קולי‪ .‬בהמשך ההרצאה‬
‫נבחן תופעות פונולוגיות במספר שפות‪ ,‬אשר את רובן‬
‫אנו מכירים אך לא מבינים את מקורן‪ ,‬ונראה‬
‫שהסיבה ל"שיבושי הגייה" למיניהם (כמו 'מדבח'‬
‫במקום מטבח או 'ספתא' במקום 'סבתא')‬
‫ולאנומליוֹת שאנו פוגשים ביומיום יש הסבר פשוט‬
‫והגיוני‪ .‬בנוסף נזכיר גם דוגמאות בהן "שיבושי‬
‫ההגייה" אף נכנסו לשפה הכתובה ובעצם "הוכשרו"‬
‫והפכו לנורמטיביים‪.‬‬
‫הרצאה זו תוקדש להגדרת התצורה ולשימוש‬
‫בתכונות הכלליות של ‪ .Wordfast Pro‬תודגם גישה‬
‫של תהליך עבודה‪ ,‬החל משלב הצעת המחיר וכלה‬
‫בשלב מסירתו של הפרויקט‪ .‬מפגש זה מיועד‬
‫למתרגמים שאינם מכירים את ‪ ,Wordfast‬שיש להם‬
‫ניסיון מוגבל בשימוש בו‪ ,‬או שמחפשים שיטות‬
‫מומלצות לשיפור תהליך העבודה שלהם‪.‬‬
‫השלמת חללים לקסיקאליים בסרט "למלא את‬
‫החלל"‬
‫ג'סיקה סטבון ושירה ליבוביץ שמיט‬
‫הסרט "למלא את החלל" הוא דרמה העוסקת‬
‫במשפחה חסידית בתל אביב‪ .‬הספר זכה בבקורות‬
‫נלהבות בניו יורק טיימז ובמקומות אחרים‪ ,‬וייצג את‬
‫ישראל כסרט הזר הטוב ביותר בתחרות פרסי‬
‫האוסקר‪.‬עשרות אלפי אנשים צפו בסרט בישראל‬
‫וברחבי העולם‪ .‬אנו ננתח את כותרות הסרט בשפה‬
‫האנגלית‪ .‬לפני שנצפה בקטעים מהסרט‪ ,‬ננסה לנחש‬
‫כיצד תירגמו כותבי הכותרות של הסרט ביטויים כמו‬
‫גביר‪ ,‬גבאי‪ ,‬וגוט שאבס‪ .‬נדון בשאלות כמו‪ :‬כיצד‬
‫מתרגמים לאנגלית את הברכה המסורתית הנאמרת‬
‫לאבלים? האם ברית יש לתרגם‪ brit :‬או ‪ bris‬או‬
‫‪ ?circumcision‬לאחר מכן‪ ,‬נבחן את הבחירה‬
‫התרגומית שנעשתה בפועל בכותרות הסרט‪ .‬נשמע‬
‫הקלטה של רמה בורשטיין‪ ,‬שכתבה וביימה את‬
‫הסרט‪ ,‬ומשתפת אותנו בתהליך האינטראקטיבי של‬
‫התרגום‪.‬‬
‫ישיבה נכונה מול מחשב וחידושים בעולם‬
‫הארגונומיה המשרדית‬
‫דלית בן‪-‬טובים‬
‫עם השתכללותם של האמצעים והכלים הטכנולוגיים‬
‫המשמשים אותנו בעבודתנו‪ ,‬אנו מבלים זמן רב יותר‬
‫ויותר בישיבה ממושכת וסטטית במשרד‪ ,‬וגם בבית‪,‬‬
‫מול מסך המחשב‪.‬‬
‫רבים מאתנו מתלוננים על כאבי גב‪ ,‬צוואר תפוס‪,‬‬
‫כאבי ראש ועיניים‪ ,‬עייפות ואי‪-‬נוחות‪ ,‬מבלי להיות‬
‫מודעים לכך שסביבת העבודה שלנו היא המקור‬
‫לסימפטומים אלו‪ .‬לעתים‪ ,‬די בשינוי קטן בסביבת‬
‫העבודה ובתנוחות הגוף כדי להביא לשיפור משמעותי‬
‫בתחושות הגוף‪ ,‬ובאיכות החיים במקום העבודה‪.‬‬
‫בהרצאה זו נלמד מהי ישיבה נכונה‪ ,‬מהם גובה וזווית‬
‫הישיבה הנכונים‪ ,‬היכן מניחים את אמות הידיים‪,‬‬
‫כיצד מפחיתים את העומס המוטל על הצוואר‪ ,‬כפות‬
‫הידיים‪ ,‬העיניים‪ ,‬חגורת הכתפיים והגב התחתון‪.‬‬
‫ההרצאה תלווה בתרגילים לפעילות גופנית והרפיה‬
‫שאפשר לבצע תוך כדי העבודה‪ ,‬והיא תלווה‬
‫בדוגמאות מהשטח‪ ,‬הממחישות כיצד ביכולתנו לשפר‬
‫בצורה מהירה וחסכונית את איכות חיינו במקום‬
‫העבודה‪ .‬ההרצאה תכלול גם תרגילים וטיפים לסידור‬
‫נכון של סביבת העבודה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫חיים של הצלחה‪ :‬ההבדל בין הצלחה לבינוניות‬
‫‪ SDL Trados Studio 2014‬למתקדמים‬
‫דני בן‪-‬יעקב‬
‫יונתן גולן‬
‫בהרצאה זו יבחן דני בן‪-‬יעקב‪ ,‬שותפו של אלון גל‬
‫בחברת "תות תקשורת ותוצאות"‪ ,‬את עקרונות‬
‫ההצלחה ואת הגורמים שיוצרים את ההבדל בין‬
‫הצלחה לבינוניות‪.‬‬
‫סדנה זו מיועדת למשתמשים המעוניינים להתקדם‬
‫אל מעבר לתכונות הבסיסיות של תוכנת ‪SDL‬‬
‫‪ִTrados Studio 2014‬ולהעלות את סביבת התרגום‬
‫שלהם מדרגה נוספת‪.‬‬
‫ שימוש ב'פרויקטים' כדי לטפל באופן יעיל‬‫בקבצים רבים‬
‫ ביצוע פעולות על קבוצות של קבצים‪ ,‬כגון קדם‪-‬‬‫תרגום של מסמכים‬
‫ הפקת דוחות ונתונים סטטיסטיים על הפרויקט‬‫ מאפיינים מתקדמים של פונקצית העריכה‬‫ אבטחת איכות אוטומטית‬‫‪ -‬תהליכי סקירה‬
‫שיקולים פנים‪-‬לשוניים וחוץ‪-‬לשוניים בתרגום‪:‬‬
‫המקרה של דיבוב "משפחת סימפסון"‬
‫ד"ר ז'אן‪ִ -‬גי ּבּוג'קי‬
‫ההרצאה תעסוק בתרגומם של עשרה פרקים בסדרת‬
‫"משפחת סימפסון" מאנגלית‪ ,‬ודיבובם לצרפתית‬
‫קוויבקית ולצרפתית פריזאית‪ .‬היא תבחן כיצד‬
‫מטפלים שני הדיבובים בפעלים בזמן עתיד‬
‫המבוטאים בגוף ראשון יחיד במקור באנגלית‪.‬‬
‫אילו גורמים פנים‪-‬לשוניים או חוץ‪-‬לשוניים אחראים‬
‫להבדלים בין הדיבובים? ההרצאה תעמוד כל כך‬
‫שתרגום בכלל ודיבוב בפרט הם פעילות‬
‫סוציולינגוויסטית‪:‬כדי לתרגם כראוי‪ ,‬על המתרגמים‬
‫להיות מודעים לדינאמיקה הסוציולינגוויסטית‪.‬‬
‫‪ - ABBYY FineReader OCR‬כלי חובה לכל‬
‫מתרגם!‬
‫"פספוסי" תרגום – מחייו של עורך תרגום‬
‫יונתן גולן‬
‫אוסף של טעויות תרגום מביכות (אנגלית > עברית) –‬
‫חלקן מצחיקות וחלקן פחות – מחייו של עורך תרגום‪.‬‬
‫עשרות טעויות תרגום יוצגו לציבור במהלך דיון‬
‫מרענן ואינטראקטיבי עם הקהל‪.‬‬
‫חיים רון‬
‫מה עושים כשאין מלים?‬
‫‪ ABBYY FinReader‬היא תוכנה מקצועית לזיהוי‬
‫תווים אופטי )‪ , (OCR‬המסוגלת להפיק ממסמכים‬
‫סרוקים‪ ,‬מקבצי ‪ PDF‬ומתמונות מצלמה דיגיטלית ‪-‬‬
‫קבצים שניתן לערוך אותם ולחפש בהם‪ .‬התוכנה‬
‫כוללת זיהוי תווים ביותר מ‪ 181-‬שפות‪.‬‬
‫התוכנה ממירה את המסמך תוך שמירה על פריסתו‪,‬‬
‫כולל טבלאות‪ ,‬תמונות וטורים‪ ,‬ומתמודדת בהצלחה‬
‫עם תמונות‪ ,‬גם כשאיכותן ירודה‪ .‬התוכנה מהווה כלי‬
‫עבודה קלאסי למתרגם ומסייעת לו גם במניית מספר‬
‫המילים לצורך התחשבנות‪.‬‬
‫המצגת תכלול הדגמה של המוצר‪.‬‬
‫יורם מלצר‬
‫‪ SDL Trados Studio 2014‬למתחילים‬
‫יונתן גולן‬
‫סדנה זו מיועדת למשתמשים המעוניינים להכיר‬
‫במהירות את תוכנת ‪SDL Trados Studio 2014‬‬
‫ולהתחיל לעבוד עם התוכנה באופן פרודוקטיבי כבר‬
‫מהיום הראשון‪.‬‬
‫ מבוא לטכנולוגיה של תוכנות עזר לתרגום‪ :‬מהו‬‫זכרון תירגום (‪ ,)TM‬טרמבייס‪ ,‬מילון אוטו‪-‬‬
‫סוג'סט‬
‫ סקירה כללית של התוכנה‬‫ התאמת התוכנה להעדפותיכם האישיות‬‫ תרגום קבצי מיקרוסופט אופיס בתוכנת ‪SDL‬‬‫‪ Trados Studio‬תוך שימוש בתכונות הנפוצות‬
‫ביותר‬
‫‪ -‬הפקת התרגום הסופי ומסירתו‬
‫מצב מיוחד ומאתגר מבחינתו של מתרגם הוא הכורח‬
‫להתמודד עם טקסט שבו רוב המלים מומצאות‪ .‬כך‬
‫קרה בתרגום הרומן המונומנטלי "קלאס" של הסופר‬
‫הארגנטיני חוליו קורטאסר‪ .‬על הרומן‪ ,‬על הבעיות‬
‫ועל ההתמודדות – נשמע בהרצאה‪.‬‬
‫ִ‬
‫עצות למתרגמים מתחילים‬
‫יעל כהנא‪-‬שדמי‬
‫הקמת עסק תרגום היא משימה לא פשוטה‪,‬‬
‫ובמסגרתה המתרגמים נדרשים לעסוק בהיבטים של‬
‫העסק שלא בהכרח מתאימים לאופיים‪ ,‬כמו שיווק‬
‫ונטוורקינג‪ .‬ההרצאה תציע עצות ונקודות למחשבה‬
‫למתרגמים מתחילים (ולא רק) אשר יקלו עליהם‬
‫ויעזרו להם להתמקד בכל הקשור ליצירת קשר עם‬
‫לקוחות פוטנציאליים וקולגות‪.‬‬
‫‪ ,Windows XP - 7 - 8 - 8.1‬מחשב נייח או‬
‫נייד‪ ,‬מה עדיף למתרגם המקצועי?‬
‫יצחק הורנמן‬
‫העולם עובד כיום עם כ‪ 4-‬מערכות הפעלה עיקריות‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬לכל גרסה יש עוד ‪ 0‬אפשרויות נוספות‪.‬‬
‫נסביר בשפה פשוטה כיצד לבחור מערכת הפעלה עבור‬
‫התוכנות בהן משתמשים מתרגמים‪.‬‬
‫בסוף ההרצאה תחולק חוברת תחזוקת המחשב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫באיזו שפה מדברים הרופאים והפציינטים?‬
‫ד"ר יצחק שטרן‬
‫אין צורך להסביר עד כמה חשובה התקשורת‬
‫המילולית בין בני אדם בכלל ובין הרופא והחולה‬
‫בפרט‪ ,‬כדי שיבינו זה את זה וימצאו פתרון ביחד‪.‬‬
‫הבעיה היא שהשפה ביניהם היא שפה מאד מיוחדת –‬
‫תערובת של עברית ומונחים לועזיים רבים‬
‫(שלרופאים היא הא'‪-‬ב' הבסיסי) ועיוותים משונים‬
‫בקריאת שמות התרופות ומושגים רפואיים בכלל‪ .‬כל‬
‫זה גורם לפעמים לשיבושים מעניינים ומשעשעים‬
‫(ולעיתים גם מסוכנים‪)...‬‬
‫מבוא ללוקליזציה‬
‫ליאת נוי‬
‫מה זה לוקליזציה? מה ההבדל בין תרגום‬
‫ללוקליזציה? הרצאה זו מיועדת לענות על השאלות‬
‫הבסיסיות האלו‪ ,‬ולהסביר מונחים כמו ‪,TM ,CAT‬‬
‫‪ ,LSP ,MT‬גלובליזציה ואינטרנציונליזציה‪ .‬מהו‬
‫תפקיד המתרגם בפרויקט לוקליזציה‪ ,‬מיהם‬
‫הגורמים המעורבים בפרויקט מסוג זה‪ ,‬וכיצד תורם‬
‫כל אחד מהם לתוצר הסופי‪ .‬כדי להתאים מוצר או‬
‫שירות מסוים לקהל היעד צריך להכיר מצד אחד את‬
‫המוצר ומצד שני את קהל היעד‪ .‬בתהליך זה נדרשות‬
‫יכולות מגוונות‪ :‬תפיסה מערכתית‪ ,‬הכרה של עולם‬
‫התוכן ושל המונחים המקצועיים וכמובן של שפת‬
‫היעד‪.‬כיום עומדים לרשותנו כלים רבים‪ ,‬שמשפיעים‬
‫על צורת העבודה שלנו‪ .‬האם תפקיד המתרגם משתנה‬
‫עם השימוש בכלים אלו?‬
‫תנסו! מקסימום זה יצליח!‬
‫ליאת פישל‬
‫סדנא זו נוגעת במיקוד בעשייה נחושה ועקבית שאינה‬
‫מותנית בתוצאות על מנת לייצר מוכנות לשינוי‬
‫ופריצת גבולות אישית‪/‬מקצועיות‪.‬‬
‫לאורך הסדנא‪ ,‬אנו "נוגעים" בחוויית הכישלון‪,‬‬
‫התסכול והפחד של האדם בלשמוע "לא"‪ ,‬ומכאן‬
‫כיצד אתם יכולים להניע את עצמכם לעשייה‬
‫מחודשת ברגעים אלו וכיצד ליצור את סטטיסטיקת‬
‫ההצלחה האישית שלכם‪.‬‬
‫זוהי סדנא אינטראקטיבית‪ ,‬שבה אתם תשתתפו‬
‫באופן פעיל‪ ,‬תגיעו לתובנות ותיקחו אתכם כלים‬
‫אמתיים שיבטיחו צמיחה‪.‬‬
‫על אודות ‪ – Paymo‬תוכנה למעקב פרויקטים‬
‫ותועלתה למתרגמים‬
‫לינדה יחיאל‬
‫איך תעקבו אחר הזמן שאתם משקיעים בפרויקטים‬
‫שלכם? באמצעות טיימר בטלפון הנייד? באמצעות‬
‫שעון חול? אולי אתם רושמים את השעות על פיסת‬
‫נייר? האם אתם משתמשים באקסל כדי לארגן את‬
‫הדברים‪.‬‬
‫השתמשתי בכל השיטות הללו עד שגיליתי את‬
‫‪ !Paymo.biz‬זוהי תוכנה ידידותית ביותר שעוקבת‬
‫בקלות אחרי כל הפרויקטים שלכם‪ .‬הכל נשמר בענן‪,‬‬
‫אבל יש גם אפליקציות שולחניות (כשאין לכם‬
‫אינטרנט) ואפליקציות לטלפון הנייד (כשאתם‬
‫רחוקים מהמחשב)‪ .‬תוכלו לעקוב אחרי הלקוחות‪,‬‬
‫הפרויקטים והמשימות – אפילו כמה זמן אתם‬
‫מבלים בשאיבת אבק! קבלו במייל תזכורות על‬
‫אודות מועדי הגשה מתקרבים‪ .‬תוכלו גם להפיק‬
‫בפשטות ובקלות דוח עם סיכום השעות‪ .‬התוכנה‬
‫הבסיסית מחולקת בחינם והיא מושלמת לצרכיהם‬
‫של פרילנסים עצמאיים‪ .‬אדגים את ההגדרות‬
‫והפונקציות הבסיסיות‪ ,‬אף אצביע על התוספים‬
‫הנמכרים בתשלום‪.‬‬
‫דוחות התוכנה הבסיסית מחולקת בחינם והיא‬
‫מושלמת לצרכיהם של פרילנסים עצמאיים‪ .‬אני‬
‫אדגים את ההגדרות והפונקציות הבסיסיות‪ ,‬אף‬
‫אצביע על התוספים הנמכרים בתשלום‪.‬‬
‫במידה והזמן יאפשר זאת‪ ,‬אתן גם הדגמה קצרה של‬
‫תוכנת התרגום החינמית ‪ִ,Memosource‬ואדגים‬
‫כיצד ניתן לעיתים לחסוך באמצעותה זמן גם אם‬
‫אינכם מתמחים בתרגומים טכניים‪.‬‬
‫מתורגמנות רפואית‪ :‬הצצה למקצוע מתפתח‬
‫ד"ר מיכל שוסטר (מנחה)‬
‫מתורגמנות רפואית מתייחסת לתיווך הלשוני בין‬
‫מטפלים לבין מטופלים ומשפחותיהם במסגרת‬
‫ארגוני בריאות‪ .‬בפאנל יוצגו תהליך ההתמקצעות‬
‫שעובר העיסוק‪ ,‬והיבטים שונים במקצוע‪ :‬את‬
‫העשייה המקצועית והאתגרים יציגו מתורגמנים‬
‫משני ארגונים‪ :‬מוראד עליאן ‪ -‬מתורגמן‪-‬בית‬
‫לערבית‪,‬העובד בבית החולים הדסה עין כרם;‬
‫וָאצ'מלש (רותי) טסמה ‪ -‬מתורגמנית באמצעות‬
‫הטלפון לשפה האמהרית‪ ,‬מעמותת "טנא בריאות"‪.‬‬
‫ד"ר יעל שלזינגר תציג היבטים בעבודה עם מתורגמן‬
‫מנקודת מבאו של המטפל‪ ,‬בייחוד בהקשר‬
‫הפסיכולוגי‪ ,‬וד"ר מיכל שוסטר תתמקד בתהליכי‬
‫התמקצעות‪ ,‬בכלל זה הכשרה וקביעת סטנדרטים‬
‫להתנהגות מקצועית נכונה של מתורגמנים רפואיים‪.‬‬
‫הפאנל מוקדש לזכרה של פרופ' מרים שלזינגר‪,‬‬
‫מתורגמנית‪ ,‬מתרגמת‪ ,‬חוקרת ומרצה משכמה‬
‫ומעלה‪ ,‬אשר פעלה ללא לאות לשיפור ההנגשה‬
‫לשירותי בריאות עבור מיעוטים לשוניים ותרבותיים‪.‬‬
‫דוחות כספיים פשוטים – חברות פרטיות‪.‬‬
‫מישל נורמן רו"ח‬
‫ההרצאה תדון במונחים ובמושגים שבהם משתמשים‬
‫בהכנת דוחות כספיים‪ ,‬בתקנים חשבונאים‪ ,‬בגילויי‬
‫דעת‪ ,‬ובכללי החשבונאות המקובלים‪ .‬נדגים תרגום‬
‫של דוח כספי פשוט ונבחן את המבנה והמינוחים ב‬
‫דוח המבקרים‪ ,‬ב דוחות ובביאורים ל דוחות‬
‫הכספיים‪.‬‬
‫דוחות כספיים של חברות ציבוריות והתקנים‬
‫הבינלאומיים‪.‬‬
‫מישל נורמן רו"ח‬
‫נמשיך מההרצאה הקודמת ונסתכל על דוחות‬
‫כספיים‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬עבור חברה ציבורית‬
‫גדולה‪ .‬נסתכל על הרקע – תקני החשבונאות והתקנים‬
‫"החדשים" – ואז נעבוד על ה דוחות הכספיים ועל‬
‫הביאורים הנלווים‪ ,‬במטרה לעבור על כמה שיותר‬
‫מינוחים מקצועיים‪ .‬לבסוף‪ ,‬נבדוק איך עושים הגהה‬
‫ל דוחות כספיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מומלץ למשתתפים להיכנס לאתר של ‪,Magna‬‬
‫להדפיס סט של דוחות כספיים ולהביא אותם‬
‫להרצאה‪.‬‬
‫תרגום כשיתוף פעולה ולא כתחרות‬
‫מרטה סטלמשק‬
‫הרצאה זו מציגה את הנחות היסוד העיקריות‬
‫והיתרונות שניתן להפיק מגישה של שיתוף פעולה‬
‫למקצוע התרגום‪ .‬המרצה תתאר את ההבדלים בין‬
‫גישה של שיתוף פעולה לגישה תחרותית ותדון‬
‫בתהליך הכרוך במעבר מתחרות לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫המרצה תבחן דרכים ספציפיות לשיתוף פעולה בין‬
‫מתרגמים ותדגים כיצד ביכולתם של מתרגמים‬
‫המשתפים ביניהם פעולה להועיל לכלל העוסקים‬
‫במקצוע התרגום‪ .‬ההרצאה גם תנתח את היתרונות‬
‫של שיתוף פעולה עם מומחים בתחומים מקצועיים‬
‫אחרים‪ ,‬כגון שיווק או עיצוב גרפי‪ .‬לבסוף‪ ,‬תתייחס‬
‫המרצה גם לנושא של הקמת שותפויות וצוותים של‬
‫מתרגמים‪.‬‬
‫ההרצאה מהווה מבוא מקיף לתפיסה של מקצוע‬
‫התרגום מנקודת מבט של שיתוף פעולה‪ ,‬והיא עשויה‬
‫לכן לעניין את כל המתרגמים השוקלים לשלב גישה‬
‫כזו באופן בו הם מנהלים את עסקיהם‪.‬‬
‫שיווק מומחים‪ :‬כיצד למצב את עצמכם‬
‫כמומחים?‬
‫מרטה סטלמשק‬
‫סדנא זו תבחן את הרעיון של שיווק מומחים‪ ,‬כלומר‬
‫מיצובכם כמומחים בתחום מסוים‪ ,‬בין אם מדובר‬
‫בתרגום משפטי‪ ,‬רפואי או פיננסי‪ .‬נדון בשאלה מדוע‬
‫המיצוב שלנו כמומחים מושך את הלקוחות שלנו‪.‬‬
‫החלק השני יתמקד בשרטוט וניתוח של עקרונות‬
‫שיווק כלליים הקשורים למיצוב מומחים‪ .‬לאחר מכן‬
‫נדון בכלי שיווק מומחים שמטרתם לשפר את שיתוף‬
‫הפעולה עם סוכנויות תרגום‪ .‬חלקה האחרון של‬
‫הסדנה יוקדש לשיווק מומחים המכוון לשיפור מיצוב‬
‫המומחים מול לקוחות ישירים‪ ,‬כולל דרכים להשיג‬
‫לקוחות בתחומי התמחות ספציפיים המשלמים‬
‫מחירים גבוהים יותר עבור תרגומים‪.‬‬
‫הסדנה גם תציג כלי שיווקי שניתן ליישם באופן‬
‫מיידי‪ ,‬כולל שיפורים בעלוני פרסום‪ ,‬אתרי אינטרנט‪,‬‬
‫אסטרטגיות שיווק לשנת ‪ ,0814‬השימוש במדיה‬
‫חברתית או התאמה מיוחדת של קורות חיים‪ .‬סדנה‬
‫זו מיועדת למתרגמים השוקלים להתמחות בתחומי‬
‫תרגום ספציפיים או שהיו רוצים לגלות ולחקור נישה‬
‫בשוק‪.‬‬
‫מתרגמים‪ ,‬טכנולוגיה והשוק‬
‫משה דביר‬
‫נבדוק איך המתרגם יכול למצוא את מקומו בשוק‬
‫הנוכחי ובכלכלה המקרטעת – סקירה קצרה של‬
‫השוק; איך ואיזה טכנולוגיה דרושה כדי למנף את‬
‫המתרגם קדימה וכיצד יתגבר המתרגם על פחד מפני‬
‫מחשוב ומפני השינויים הבאים עלינו‪.‬‬
‫סדנת ממוקיו (‪ )memoQ‬למתחילים‬
‫משה דביר‬
‫סדנה עבור משתמשים חדשים בתוכנות עזר לתרגום‬
‫(‪ – )CAT‬עקרונות בסיסיים של ‪ ,CAT‬הקמת‬
‫פרויקט תרגום ב‪-‬ממוקיו (‪ ;)MQ‬הרצת פרויקט קטן;‬
‫תרגום פורמטים שונים; סוגים השונים של מסמכים‬
‫שממוקיו יכולה לעבד‪.‬‬
‫סדנה למשתמשים מנוסים ב‪-‬ממוקיו (‪)MQ‬‬
‫משה דביר‬
‫לבעלי ניסיון בעבודה עם ממוקיו (‪ )MQ‬תציע הסדנה‬
‫מינוף ושילוב של האינטרנט ותרגום מכונה בתוך‬
‫‪ ;MQ‬שימוש בתכונות מתקדמות; הצגת התכונות‬
‫החדישות בגרסה האחרונה כדי לייעל את העבודה‬
‫ולהרחיב את עבודתכם כמתרגמים‪.‬‬
‫יש להם קול משלהם? מתורגמנים מקצועיים‬
‫מגיבים על דמותם הספרותית‬
‫פרופ' ניצה בן‪-‬ארי‬
‫מאז "מות המחבר"‪ ,‬כבר זכה המתרגם למעמד שווה‬
‫ערך לזה של המחבר בשיח הפוסט קולוניאלי והפוסט‬
‫סטרוקטוראלי (בארת'‪ ,‬בורחס‪ ,‬דרידה‪ ,‬קריסטבה)‪,‬‬
‫ומעניין לפיכך לראות איך מוצגים בספרות אותם‬
‫גיבורים (המתרגמים) שזה עתה פרצו לקדמת הבמה‪.‬‬
‫בהרצאתי אתמקד בדמות המתורגמנים בסיפורת מן‬
‫המאה ה‪ ,21-‬שבה הם מוצגים כ"תוכים" נטולי קול‬
‫משלהם‪ ,‬חצויים בנאמנותם‪ ,‬שבויים בדילמה הפוסט‪-‬‬
‫קולוניאלית של ההיברידי נטול הזהות הברורה‪.‬‬
‫הסיפורת מתארת אותם כחסרי סיפוק וכמי‬
‫שנוטשים את עיסוקם כמתורגמנים בסוף הסיפור‪.‬‬
‫מה אומרים על דימוי זה מתורגמנים אמיתיים?‬
‫קראתי את תגובותיהם בבלוגים ובמאמרי ביקורת‪,‬‬
‫והם אינם שבעי רצון מן התדמית הספרותית שלהם‪.‬‬
‫אנסה לעמוד על מכלול הקולות הסותרים האלה‬
‫ולהסביר במידת האפשר את התופעה‪.‬‬
‫תרגום מחזות לערבית‬
‫עבד אלרחמן נאטור‬
‫ההרצאה עוסקת בתרגום מחזות‪ .‬בין הנושאים‬
‫שידונו‪ :‬שליטתו של המתרגם בטקסט מול הבמאי‬
‫והשחקנים‪ ,‬נאמנות למקור‪ ,‬המסע שעובר הטקסט‬
‫המתורגם ופגיעות הטקסט‪.‬‬
‫המתרגם כבלש – ציטוט מתוך מקורות קיימים‬
‫ענבל שגיב נקדימון‬
‫במהלך עבודת התרגום אנחנו נדרשים לפעמים לצטט‬
‫מתוך מקורות קודמים – טקסט שנכתב במקור בשפה‬
‫שאליה מתרגמים או תרגום קודם אליה‪ .‬הציטוט‬
‫יכול להופיע עם מראה מקום מדויק בהערת שוליים‪,‬‬
‫או באמירת אגב מפי דמות בסיפור‪ ,‬שעלולה אפילו‬
‫לשבש אותו‪ .‬אנחנו המתרגמים צריכים לזהות‬
‫שמדובר בציטוט מתוך טקסט אחר‪ ,‬לאתר את מקורו‬
‫ובהמשך למצוא את המקור או התרגום הקודם בשפת‬
‫היעד ואת הקטע הרלוונטי מתוכו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בהרצאה נראה דוגמאות לאופן שבו כותבים שונים‬
‫משתמשים בציטוטים בטקסטים שלהם‪ .‬נלמד מתי‬
‫לחשוד שיש לפנינו ציטוט ואיך לאתר את מקורו‪.‬‬
‫נראה איך מוצאים את המקור או את התרגום הקודם‬
‫בשפת היעד כדי לצטט ממנו‪ .‬ונבין גם שלפעמים‬
‫צריך‪ ,‬בסופו של כל התהליך הזה‪ ,‬לוותר על‬
‫החיפושים ולתרגם את הכול בעצמנו‪.‬‬
‫בין עריכה תרגום וכתיבה‬
‫פביאן ברגמן‬
‫מתרגם חייב להעביר במדויק (ובאלגנטיות) את חווית‬
‫טקסט המקור וליצור מקבילה בשפה אחרת‪.‬‬
‫עורך לוקח טקסט ומשפר את איכותו‪ .‬אך עליו‬
‫להיצמד ככל האפשר למה שהכותב כתב‪.‬‬
‫מחבר כותב איך שבא לו‪.‬‬
‫בחוויה של כתיבה בשיתוף‪ ,‬או כתיבה זוגית – תרתי‬
‫משמע במקרה שלי – יש גם מזה וגם מזה‪.‬‬
‫כתבתי עם חיים שירן ספר‪Le rocher d'origine ,‬‬
‫("צור מחצבתו")‪ ,‬שמגולל את סיפורו‪.‬‬
‫רעיון הכתיבה התחיל ללבוש צורה כשהוא הביא לי‬
‫מתווה של טקסט של כמה עמודים על עבודת נעורים‬
‫אצל בעל עסק ערבי‪ .‬קראתי‪ ,‬התחלתי לערוך‪ ,‬והיו‬
‫בינינו חילופי פינג פונג‪ .‬שאלתי שאלות‪ ,‬הוא ענה‪,‬‬
‫ביקשתי הבהרות והוא הוסיף פרטים‪ ,‬ואני ערכתי‪,‬‬
‫התמקדתי בסגנון‪ ,‬בסדר הבאת הדברים‪ ,‬השמטתי‬
‫קטעים שלא הלמו את אופי הספר והרחבתי את הדיון‬
‫בנושאים ראויים‪.‬‬
‫פעמים הבסיס היה טקסט שכלל בעיקר עובדות‪,‬‬
‫ופעמים שותפי לכתיבה סיפר לי בעל פה סיטואציה‬
‫וקיבלתי הוראות של במאי כיצד לתאר אותה‪ .‬היו לי‬
‫שאלות על העובדות‪ ,‬על הכרונולוגיה‪ ,‬על המקומות‬
‫ובעיקר על מה שלא נאמר‪ ,‬על ניואנסים ורגשות‪.‬‬
‫חשתי כי אני מתרגמת מחשבות או שמוטל עלי לנחש‬
‫יותר מאשר לשכתב ואף להמציא מחדש זכרונות‬
‫אבודים‪.‬‬
‫לשם כך נדרשתי לגייס כישורי כתיבה‪ ,‬נסיוני בחקירה‬
‫היסטורית‪ ,‬ו‪ last but not least-‬הכרות עם בעל‬
‫הסיפור היום כדי לדלות ולהשלים מה שהוא היה‬
‫פעם‪ .‬כל זה יחד עם ראייה משוחררת שנותנת מרחק‬
‫הזמן‪ ,‬ובכל זאת לא כתיבה חופשית היות שהייתה‬
‫טעונה אישור מתמיד של בעל הסיפור‪.‬‬
‫‪SDL Trados‬‬
‫פול פילקין‬
‫'תראו מי מדבר'‪ ...‬כמובן שאיני מתכוון לסרטם‬
‫המפורסם של ג'ון טרבולטה וקירסטי אלי משנת‬
‫‪ .1181‬אני מתכוון לדרך בה פלטפורמת טכנולוגיית‬
‫השפה של ‪ SDL Trados Studio 2014‬התפתחה‬
‫לכדי מוצר שמסוגל לדבר עם כל דבר ומאפשר רמה‬
‫של אינטגרציה שאין לה אח ורע בין פלטפורמות‬
‫התרגום המסחריות המוצעות כיום בשוק‪ .‬הרצאה זו‬
‫תציג בפניכם את האפשרויות של התוכנה וכיצד‬
‫תוכלו להפיק ממנה תועלת בדרכים שלא התאפשרו‬
‫בעבר‪.‬‬
‫עריכה אחרי ביצוע תרגום מכאני – נקודת מפנה‬
‫למתרגמים?‬
‫פסקל אמוזיג‪-‬בוקספן‬
‫"פוסט‪-‬אדיטינג"‪ .‬הכוונה היא להגדיל את נפחי‬
‫הביצוע של תרגומים על מנת להתמודד עם הביקושים‬
‫הגדלים‪.‬‬
‫פוסט‪-‬אדיטינג הוא תהליך של תיקון הפלט של תרגום‬
‫מכאני בהתאם לקריטריונים מסוימים של איכות‪.‬‬
‫העורך העוסק בפוסט‪-‬אדיטינג מתבקש לעבור על‬
‫התוצר המכאני כדי להבטיח שאיכותו תתאים גם‬
‫לסטנדרטים אנושיים‪.‬‬
‫אדון בבעיות ובאתגרים המיוחדים להתמחות חדשה‬
‫זו ואנסה לבחון באיזו מידה מציע התחום של‬
‫"פוסט‪-‬אדיטינג" הזדמנויות חדשות למתרגמים‪.‬‬
‫מבוא כללי לשפת המשפט‪ :‬דיוק וצמצום לעומת‬
‫עמימות והרחבה‬
‫פרנק מאיירס‬
‫ההרצאה תעסוק במבוא כללי לשפה המשפטית והיא‬
‫פונה לקהל הרחב‪ .‬משפטים ארוכים‪ -‬מדוע? מדוע‬
‫השפה המשפטית בכלל והאנגלית המשפטית בפרט‬
‫לובשות את צורתן הנוכחית? משמעות מילים בהקשר‬
‫המשפטי‪ .‬הסבר קצר על ההיסטוריה של השפה‬
‫המשפטית ומקורותיה‪.‬‬
‫חוזים משפטיים – יסודות למתרגמים‬
‫פרנק מאיירס‬
‫ההרצאה הינה הרצאה מעשית במטרה להקנות כלים‬
‫שימושיים ליישום‪ .‬בכוונתי להזמין את המשתתפים‬
‫לסקירה משותפת של החוזה המשפטי‪ .‬נבחן את מבנה‬
‫החוזה ונתמקד בשפה ובמונחים שנעשה בהם שימוש‬
‫בחוזים משפטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם הזמן יאפשר זאת נבחן‬
‫כתבי טענות‪.‬‬
‫מה אכפת לי מהצרות של מיי וולאנד?‬
‫רחל הלוי ועידית שורר‬
‫מה לאדם מן היישוב בימינו‪ ,‬בחברה ובתרבות שבה‬
‫אנו חיים‪ ,‬ולצרות של מיי וולאנד מ"עידן התמימות"‬
‫של אדית וורטון? מהו סוד הקסם של גיבוריה של‬
‫אדית וורטון‪ ,‬החגים במעגלי חברה‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫קונפליקטים בין‪-‬מעמדיים ומוסכמות של סוף המאה‬
‫התשע‪-‬עשרה וראשית המאה העשרים בניו יורק?‬
‫נעסוק בשאלה אם לאור הרלוונטיות של יצירותיה של‬
‫וורטון רצוי‪/‬צריך לתווך בתרגום עדכני בין הקורא בן‬
‫זמננו לבין הסגנון‪ ,‬הלשון והמושגים וחומרי‬
‫המציאות של הספר התקופתי‪ .‬בהרצאה ישולב‬
‫דיאלוג חי‪ ,‬על סמך דוגמאות עבודה מהטקסט‪ ,‬בין‬
‫עידית שורר המתרגמת‪-‬מחדש של "עידן התמימות"‬
‫ו"בית השמחה"‪ ,‬לבין רחל הלוי‪ ,‬עורכת התרגומים‪.‬‬
‫אוטוביוגרפיות כמקור מידע על התרגום בארץ‬
‫ישראל העות'מנית והמנדטורית‬
‫פרופ' רחל ויסברוד‬
‫לעומת התרגום הספרותי‪ ,‬הזוכה לתיעוד ולשימור‬
‫(למשל‪ ,‬בבית הספרים הלאומי) ונהנה לאורך זמן‬
‫מ"חיי מדף"‪ ,‬התרגום בכמה תחומים אחרים נוטה‬
‫להיעלם וקשה לשחזר את ההיסטוריה שלו ממרחק‬
‫הזמן‪ .‬לכן יש חשיבות רבה לאוטוביוגרפיות כמקור‬
‫מידע על התרגום בימים עברו – בין אם המחברים הם‬
‫מתרגמים בפועל או שהתרגום היה משולב בעבודתם‪.‬‬
‫התפתחות תחום התרגומים המכאניים הולידה‬
‫פעילות חדשה‪ :‬עריכה אחרי ביצוע תרגום מכאני או‬
‫‪6‬‬
‫ההרצאה הנוכחית תיוחד לתרגום בשני תחומים –‬
‫המשפטי והקולנועי‪ .‬מקור המידע הוא אוטוביוגרפיות‬
‫של עורכי דין ושופטים (גד פרומקין‪ ,‬שניאור זלמן‬
‫חשין)‪ ,‬שדיווחו על עבודתם של מתרגמים בבית‬
‫המשפט העות'מני והמנדטורי; ושל מתרגמים‬
‫לקולנוע (יעקב דוידון וירושלים סגל)‪ ,‬שתרגמו סרטי‬
‫קולנוע בתקופת המנדט‪.‬‬
‫הספר הדיגיטלי‪ :‬אופק חדש למתרגמים?‬
‫שירלי פינצי לב‬
‫הספר הדיגיטלי‪ ,‬הצלחה מסחררת בעולם‪ ,‬התמהמה‬
‫לעלות ארצה‪ .‬אולם בעת האחרונה נדמה שהוא צובר‬
‫תאוצה גם בקרב קוראי העברית ומתרבים הספרים‬
‫הדיגיטליים בעברית‪ .‬הפקת ספר דיגיטלי פשוטה‬
‫וזולה בהרבה מהפקת ספר נייר‪ ,‬אך גם פותחת פתח‬
‫להצפה והורדת רף האיכות‪ .‬מתרגמי ספרות פועלים‬
‫לרוב תחת חסות הוצאות הספרים‪ :‬ללא סיכונים‬
‫ובתשלום נמוך‪ .‬תרגום דיגיטלי עצמאי יכול להציע‬
‫למתרגמים תמלוגים גבוהים‪ ,‬חופש בבחירת‬
‫החומרים‪ ,‬והשקעה ראשונית נמוכה (יחסית לספר‬
‫נייר)‪.‬‬
‫ההרצאה דנה בהיבטים המעשיים והעקרוניים של‬
‫הספר הדיגיטלי מנקודת ראותו של המתרגם‪.‬‬
‫תחילה מהו הספר הדיגיטלי‪ :‬רקע טכני‪ ,‬תפוצה‬
‫בעולם‪ ,‬תחזיות‪ ,‬וכו'‪ .‬לאחר מכן יפורט תהליך‬
‫ההפקה וההפצה של ספר דיגיטלי מתורגם‪ ,‬כולל‬
‫ניסיון במיזם חדשני של שיתוף פעולה בין מתרגמת‬
‫והוצאת ספרים דיגיטלית‪ .‬ההוצאה אחראית על‬
‫העריכה‪ ,‬ההפקה‪ ,‬השיווק והפרסום של הספר‪,‬‬
‫וההכנסות מתחלקות בינה לבין המתרגמת‪.‬‬
‫מהי ספרות ישראלית בת זמננו?‬
‫שמעון אדף‬
‫השאלות העקרוניות שנשאלו עם כינונה של הספרות‬
‫העברית המודרנית באשר לאופיה ותפקידה הפכו‬
‫ברבות השנים להנחות יסוד מובלעות שלה‪ .‬אבל‬
‫הספרות שנכתבת בעשור ומחצה האחרונים בישראל‬
‫מאתגרת את הנחות היסוד הללו‪ ,‬לעתים בבלי דעת‪,‬‬
‫ופותחת פתח לשאלתן מחדש‪ ,‬או לפחות לבחינת‬
‫היחסים של הכתיבה בימינו עם השאלות המצויה‬
‫בבסיסה‪ .‬ההרצאה תעקוב אחר המהלך הזה ותתמקד‬
‫בשאלות שעל סופרים ישראליים בני ימינו לשאול את‬
‫עצמם ‪ -‬לפני הכתיבה ובמהלכה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ביוגרפיות‬
‫אבן פלנברג‬
‫אבן פלנברג הוא מחברם של הרומנים ‪Light Fell‬‬
‫(הוצאת ‪ ,)Soho‬ו‪When we Danced on Water-‬‬
‫(הוצאת ‪ – )HarperCollins‬ומתרגם של כמה וכמה‬
‫ספרים‪ ,‬ביניהם ספרו של רון לשם "אם יש גן עדן"‪,‬‬
‫ספריו של אלון חילו "ִמות הנזיר" ו"אחוזת דג'אני"‪,‬‬
‫ספרו של יאיר לפיד "זיכרונות אחרי מותי"‪ ,‬ספריו‬
‫של מאיר שלו "הדבר היה ככה" ו"יונה ונער"‪ .‬בנוסף‬
‫לכך תירגם אבן לטלוויזיה (אדיר מילר) לתיאטרון‬
‫(גלעד עברון‪ ,‬ליאור נבוק) ולקולנוע (שבי גביזון)‪.‬‬
‫אבן זכה בפרסים והיה מועמד לפרסים‪ ,‬כולל פרס‬
‫הספרות התאחדות הספריות האמריקנית‪ ,‬פרס‬
‫התרגום של ‪ PEN‬ופרס ‪TLS Risa Domb/Porjes‬‬
‫לתרגום ספרות עברית‪ .‬פלנברג מלמד קורס באמנות‬
‫התרגום הספרותי באוניברסיטת בר אילן והוא מדריך‬
‫לכתיבה יצירתית באוניברסיטת העיר הונג קונג‪.‬‬
‫היא תרגמה עשרות מדריכי טיולים‪ ,‬וכמעט מאה‬
‫ספרים‪ ,‬בהם גם העולם הוא שטוח מאת תומס‬
‫פרידמן‪ ,‬העולם המוכר מאת אדוארד פ‪ .‬ג'ונס‪ ,‬ים של‬
‫פרגים מאת אמיטב גוש‪ ,‬תרגום חדש של כמעיין‬
‫המתגבר מאת איין ראנד והמיעוט הנבחר מאת צבי‬
‫אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני‪.‬‬
‫איתן בולוקן‬
‫איתן בולוקן מלמד פילוסופיה בודהיסטית וזן‬
‫בודהיזם באוניברסיטת ת"א‪ ,‬ומשלים מחקר‬
‫לדוקטורט על מחשבת הזן בו התחיל באוניברסיטת‬
‫קומאזווה שבטוקיו‪ .‬אסופת תרגומיו לשירתם של‬
‫הנזירים היפנים דוגן וריוקאן ראתה אור בשנת ‪0881‬‬
‫בהוצאת "קשב לשירה"‪ .‬בימים אלה איתן עובד על‬
‫סדרה של תרגומים לעברית מתוך כתבי זן קלאסיים‬
‫של המאה ה‪ ,18-‬וכן על אסופת תרגומי שירת הייקו‬
‫מודרנית‪.‬‬
‫אליעזר נובודבורסקי‬
‫אורי ברוק‬
‫אורי ברוק הוא יועץ ‪ ,IT‬מפתח תוכנה ומתרגם‬
‫עברית<‪>-‬אנגלית‪ .‬הוא פיתח וממשיך לתחזק את‬
‫אתר פרוייקט ‪Translation Israel‬‬
‫‪ .http://translation.org.il‬הוא הרצה בעבר בכנסים‬
‫של אגודת המתרגמים במגוון נושאים‪ .‬כמו כן הוא‬
‫פעיל בקהילת הקוד הפתוח‪ .‬מתרגם בתחומים‪ :‬טכני‪,‬‬
‫מדעי‪ ,‬אמנות‪ ,‬מוסיקה‪.‬‬
‫איב הכט‬
‫איב הכט היא מתרגמת פרילנס מגרמנית‪ ,‬צרפתית‬
‫ועברית לאנגלית‪ .‬היא מתמחה בתרגומים משפטיים‬
‫ומסחריים‪ .‬מאז שנת ‪ 1111‬היא גם מתרגלת בתוכנית‬
‫לימודי התרגום של ‪ ,NYU‬שהרכיב הגרמני שלה נגיש‬
‫באמצעות האינטרנט‪ .‬ב"גלגול קודם" התגוררה איב‬
‫בישראל בשנים ‪.1180-88‬‬
‫איגור וסלר‬
‫איגור היה עמית מחקר בכיר במכון האוקראיני‬
‫למידע טכני ומדעי (קייב‪ ,‬אוקראינה‪)1198-1181 ,‬‬
‫ומנהל ייצור ופיתוח מוצר במכון האמריקאי למדעי‬
‫חלל ותעופה (ניו יורק‪ .)1118-0888 ,‬מאז ‪ 1191‬הוא‬
‫עובד כמתרגם ומתורגמן עצמאי לרוסית ואוקראינית‪.‬‬
‫הוא מתמחה בתחומים כגון נפט וגז‪ ,‬הנדסה גרעינית‪,‬‬
‫הנדסת חלל וטכנולוגיית טילים‪ ,‬בנקאות בינלאומית‬
‫ומימון פרוייקטים ומשפט‪ .‬איגור מורשה על ידי‬
‫‪ ATA‬לתרגום אנגלית‪/‬רוסית ועל ידי ‪Berlitz‬‬
‫כמתורגמן אנגלית‪/‬אוקראינית בתחום המשפט‪ .‬חבר‬
‫ב ‪.AIAA ,ITA ,АТА‬‬
‫אינגה מיכאלי‬
‫אינגה מיכאלי היא מתרגמת ועורכת‪ ,‬מרצה‪ ,‬בלוגרית‪,‬‬
‫כותבת תוכן וקופי‪ ,‬המתמחה בתיירות‪ ,‬בשיווק ובכל‬
‫מה שיצירתי‪ .‬היא כיהנה בעבר כיו"ר את"י והיא‬
‫חברה גם המתרגמים האמריקנית‪ .‬היא מלמדת‬
‫תרגום ספרותי ותרגום יצירתי לא‪-‬ספרותי בבית ברל‪.‬‬
‫אליעזר הוסמך כמתרגם אנגלית > ספרדית על ידי ה‪-‬‬
‫‪ ,ATA‬והוא עוסק בתרגום מאז שנת ‪( 1198‬במשרה‬
‫מלאה מאז ‪ .)1181‬תחומי ההתמחות העיקריים שלו‬
‫הם תרגומים טכניים‪ ,‬מתורגמנות ולוקליזציה‬
‫בתחומים כמו בטחון‪ ,‬צבא‪ ,‬תקשורת ולוגיסטיקה‪.‬‬
‫אלן קליימן‬
‫בליתי כמעט ארבעים שנה בשיווק וניהול‪ ,‬הן‬
‫בבריטניה‪ ,‬הן בישראל‪ ,‬בעיקר בהייטק‪ .‬הקריירה‬
‫השניה שלי היא תרגום‪ ,‬ובתחום זה ניסיתי למנף את‬
‫הנסיון המסחרי שלי‪.‬‬
‫למדתי באוניברסיטאות בארה"ב ובבריטניה וסיימתי‬
‫לימודי תרגום בבית ברל‪.‬‬
‫כיהנתי כסגן יושב הראשון של אגודת המתרגמים‬
‫בישראל במשך ‪ 8‬שנים‪ ,‬וכחבר בוועדת הביקורת של‬
‫האגודה במשך ‪ 4‬שנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הייתי המארגן של ‪1‬‬
‫מבין ‪ 1‬הכנסים השנתיים האחרונים של האגודה‪.‬‬
‫אני מתרגם מצרפתית ועברית לאנגלית‪ ,‬ומחוץ‬
‫לחומרים פיננסיים ומסחריים תרגמתי מספר ספרי‬
‫פילוסופיה והסטוריה‪ .‬אני מנהל קבוצות של‬
‫מתרגמים פיננסיים במסגרת פרויקטים מורכבים של‬
‫תרגום דוחות כספיים‪.‬‬
‫פרופ' אניטה שפירא‬
‫אניטה שפירא היא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת‬
‫תל אביב וראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש‬
‫חיים וייצמן‪ .‬לפני כן כיהנה כדיקן הפקולטה למדעי‬
‫הרוח וכראש מרכז רבין‪ .‬היא מתמחה בהיסטוריה‬
‫היהודית המודרנית ובת זמננו‪ ,‬עם דגש מיוחד על‬
‫היסטוריה חברתית ותרבותית ועל שאלות של זהות‪.‬‬
‫היא כתבה‪ ,‬ערכה והשתתפה בעריכה של ספרים‬
‫ומאמרים רבים על ההיסטוריה של הציונות‪ ,‬של‬
‫הקהילה היהודית בארץ ישראל ושל מדינת ישראל‪.‬‬
‫בין עבודותיה הידועות ביותר‪" :‬ברל‪ :‬ביוגרפיה של‬
‫ברל כצנלסון"‪ ,‬שפורסם בארבע שפות‪"ִ,‬חרב היונה‪:‬‬
‫הציונות והכוח‪ ,"1148-1881 ,‬שזכה בפרס הלאומי‬
‫לספרים יהודיים בארה"ב‪ ,‬ו"יגאל אלון‪ :‬אביב חֶ לדו"‪,‬‬
‫ביוגרפיה של יגאל אלון שעליה שכתה בפרס זלמן‬
‫שז"ר לתולדות ישראל‪ .‬היא זכתה בפרס הרצל על‬
‫מצויינות במחקר הציונות בשנת ‪ 0881‬והיתה כלת‬
‫‪8‬‬
‫פרס ישראל בהיסטוריה יהודית בשנת ‪ .0888‬ב‪0810-‬‬
‫פרסמה את ספרה ‪ ,Israel: a history‬המתאר ומנתח‬
‫את ההיסטוריה היהודית בין השנים ‪ 1880‬ו‪.0888-‬‬
‫הספר זכה בפרס הלאומי לספרים יהודיים בארה"ב‪.‬‬
‫כיום היא עובדת על ביוגרפיה של דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫של השואה‪ ,‬הרבנית אסתר פרשטיין‪" :‬ספרי‬
‫הזיכרונות השכוחים‪ :‬תיאורים אישיים מרגשים של‬
‫רבנים ששרדו את השואה (הוצאת ארטסקרול‪,‬‬
‫‪ .)0811‬כשאין היא עסוקה בטיפול בששת ילדיה‪,‬‬
‫נהנית ג'סיקה מקבוצות כושר גופני‪ ,‬נגינה בחליל‬
‫בתזמורת קהילתית‪ ,‬הרבצת תורה בקהילה שלה‪,‬‬
‫ואקטיביזם פוליטי בנתניה עירה‪.‬‬
‫ברנדה אידשטיין‬
‫ד"ר ברנדה אידשטיין היא מתרגמת ועורכת מנוסה‪.‬‬
‫היא לימדה תרגום ועריכה במוסדות אקדמיים‬
‫ומקצועיים שונים‪ .‬ברנדה ערכה ספר עבור ההוצאה‬
‫‪ ,Klewer Scientific‬מאמרים מדעיים רבים‪ ,‬תזות‬
‫ודיסרטציות‪ .‬ברנדה מתמחה בתחומי המשפט‬
‫והיהדות‪ .‬ברנדה מלמדת כעת קורס כתיבה אקדמית‬
‫המיועד לדוקטורנטים לכימיה באוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‪.‬‬
‫דלית בן‪-‬טובים‬
‫דלית בן‪-‬טובים מחברת ארגו פור יו בע"מ‪ ,‬היא יועצת‬
‫ארגונומית המתמחה בהתאמת סביבת העבודה‬
‫לבריאות העובד‪ .‬דלית פרסמה כמה מאמרים‬
‫בעיתונות ובמדיה האלקטרונית בנושא כאבים ונזקים‬
‫בריאותיים הנגרמים כתוצאה מעבודה מול מסך‬
‫המחשב‪ .‬חברת ארגו פור יו בע"מ היא חברה‬
‫המתמחה בתחום הדרכות ארגונומיות לסביבה‬
‫הממוחשבת‪ ,‬ביניהם חברת גוגל ישראל‪ .‬לפרטים‬
‫נוספים אפשר לגלוש לאתר ‪www.ergo4u.co.i‬‬
‫בתשבע קרן‪-‬לויזון‬
‫ד"ר ז'אן‪ִ -‬גי ּבּוג'קי‬
‫בת שבע קרן‪-‬לויזון‪ ,‬היא בעלת ‪ Ph.D‬בבלשנות‬
‫אנגלית מאוניברסיטת בר אילן‪ .‬מלמדת במחלקה‬
‫להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל ובמחלקה‬
‫לאנגלית במכללת "אורות ישראל"‪.‬‬
‫ד"ר ז'אן‪-‬גי ּבּו ֶג'קי הוא זוכה מלגת קילאם ופרופסור‬
‫חבר לבלשנות ולתרגום באוניברסיטת וינדזור‬
‫באונטריו שבקנדה‪ .‬הוא מחזיק בתואר דוקטור‬
‫ללימודי צרפתית (עם התמחות בסוציולינגוויסטיקה‬
‫של התרגום) מאוניברסיטת דלהאוזי בהליפאקס‬
‫שבקנדה‪ .‬הוא הרצה בכנסים רבים וכתב כמה‬
‫מאמרים (בצרפתית ובאנגלית) על תרגום‪.‬‬
‫ג'ון די ריקו מתרגם מאז שנת ‪ 0881‬ומתמחה‬
‫בתרגומים פיננסיים ושיווקיים מצרפתית לאנגלית‪.‬‬
‫הוא חבר בהתאחדות המקצועית של מתרגמי צרפת‪,‬‬
‫באגודת המתרגמים האמריקנית וברשת בעלי‬
‫המקצוע המוסמכים (‪ )Certified Pro‬של ‪.Proz.Com‬‬
‫ג'ון לימד יותר מ‪ 488-‬מתרגמים כיצד להשתמש‬
‫בתוכנת ‪ .Wordfast‬בשנים ‪ ,0818-0811‬נסע ג'ון‬
‫ברחבי העולם והכשיר יותר מ‪ 91-‬מתרגמים ב‪11-‬‬
‫מדינות‪ ,‬כולל מתרגמים במשלחת האו"ם במזרח‬
‫טימור‪ .‬הוא אף ייצג את ‪ Wordfast‬באירועים שונים‬
‫של תעשיית התרגום‪ ,‬כולל כנסים של ‪,Proz.com‬‬
‫‪,ALC ,IMTT Language and Technology ,ATA‬‬
‫ו‪.GALA-‬‬
‫חיים רון‬
‫ג'ון די ריקו‬
‫גילי בר‪-‬הלל‬
‫גילי בר‪-‬הלל תרגמה יותר מ‪ 18-‬ספרים מאנגלית‬
‫לעברית‪ ,‬בהם סדרת הארי פוטר ומהדורות מוערות‬
‫של קלסיקות כגון "פיטר פן" ו"הקוסם מארץ עוץ"‪.‬‬
‫בעבר עבדה כעורכת ספרי ילדים בהוצאת כתר‬
‫ובהוצאת גרף‪ .‬לאחרונה ייסדה הוצאה משל עצמה‪,‬‬
‫הוצאת עוץ‪.‬‬
‫ג'סיקה רוטמן סטבון‬
‫ג'סיקה רוטמן סטבון גדלה בקהילה אורתודוכסית‬
‫חמה בסאן אנטוניו‪ ,‬טקסס‪ .‬יש לה תואר ראשון בדת‬
‫השוואתית ולימודי מזרח אסיה מהארוורד קולג'‬
‫ותואר שני במדעי הדתות מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫אחרי שעלתה ארצה בשנת ‪ ,1110‬עבדה כמתרגמת‬
‫עברית‪-‬אנגלית במספר עסקים‪ .‬בשנת ‪ ,0881‬פתחה עם‬
‫שירה לייבוביץ' שמיט עסק עצמאי לתרגום‪ ,‬המתמקד‬
‫במדעי היהדות ובחומרים הקשורים לשואה‪ .‬הן‬
‫תרגמו יחד את האוטוביוגרפיה של הרב ישראל מאיר‬
‫לאו "ממעמקים"‪ ,‬וכרך בעריכתה של ההסטוריונית‬
‫שירת בצה"ל בממר"ם מעל ‪ 1‬שנים‪ ,‬השתחרר בדרגת‬
‫סגן‪ ,‬ואת שירות המילואים סיים בדרגת רב‪-‬סרן‪ .‬עבד‬
‫כמנהל פרויקטים ומנהל מכירות ופיתוח עסקים‬
‫בטכם וב‪ Ness-‬במשך ‪ 04‬שנה‪.‬‬
‫משנת ‪ 0880‬משמש כמנכ"ל מאגרי תוכנה‬
‫שהינה ‪ ABBYY Country Partner‬לישראל‪.‬‬
‫בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בהצטיינות‬
‫במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫חיים שירן‬
‫חיים שירן‪ ,‬יליד מרוקו‪ ,‬למד תיאטרון בפריז ושיחק‬
‫בקומדי פרנסז‪ .‬עבר לתחום הטלוויזיה וכשעלה לארץ‬
‫ב‪ 1191-‬היה בין מייסדי הטלוויזיה הלימודית בה עבד‬
‫כ‪ 88-‬שנה‪ .‬ביים סרטים רבים‪ ,‬ובין היתר הפיק את‬
‫הסדרה המיתולוגית "שכונת חיים"‪ .‬היה גם מנהל‬
‫תיאטרון ענבל וייסד בו את המרכז האתני‪ .‬ממשיך‬
‫לעשות סרטים אחרי שיצא לפנסיה‪.‬‬
‫חיים רון – ביוגרפיה‬
‫חיים רון שירת בצה"ל בממר"ם מעל ‪ 1‬שנים‪,‬‬
‫השתחרר בדרגת סגן‪ ,‬ואת שירות המילואים סיים‬
‫בדרגת רב‪-‬סרן‪ .‬הוא עבד כמנהל פרויקטים ומנהל‬
‫מכירות ופיתוח עסקים בטכם וב‪ Ness-‬במשך ‪04‬‬
‫שנה‪.‬‬
‫משנת ‪ 0880‬משמש חיים כמנכ"ל מאגרי תוכנה‬
‫שהינה ‪ ABBYY Country Partner‬לישראל‪.‬‬
‫הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בהצטיינות‬
‫במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ד"ר יצחק שטרן‬
‫יונתן גולן‬
‫יונתן גולן הוא הבעלים והמנהל של "יונתן גולן‬
‫תרגומיים עסקיים בע"מ"‪ ,‬חברה העוסקת בשירותים‬
‫ובכלים של תרגום ולוקליזציה‪ .‬החברה מטפלת‬
‫בקביעות בפרויקטים של לוקליזציה עבור חברות‬
‫גלובליות כגון ‪,Toyota ,Dell ,Google ,Nokia‬‬
‫‪ Cisco‬ועוד רבות אחרות‪ .‬בזכות ניסיון של כ‪ 08-‬שנה‬
‫בתחום‪ ,‬יונתן הוא גם מרצה ויועץ בתחום‬
‫הלוקליזציה והוא המפיץ הישראלי של מוצרי ‪SDL-‬‬
‫‪ Passolo ,TRADOS‬ו‪ Projetex-‬למתרגמים‪ ,‬אנשי‬
‫לוקליזציה ומקצועני תיעוד‪.‬‬
‫יורם מלצר‬
‫יורם מלצר‪ ,‬יליד חיפה (‪ )1963‬הוא סופר‪ ,‬מתרגם‪,‬‬
‫עורך וסופר הבית של הספרייה הלאומית‪ .‬בוגר‬
‫הטכניון במדעי המחשב ובוגר האוניברסיטה העברית‬
‫בבלשנות כללית‪ ,‬היסטוריה ופילוסופיה‪ .‬תרגם עד כה‬
‫כ‪ 85-‬ספרים מספרדית‪ ,‬פורטוגלית‪ ,‬איטלקית‪,‬‬
‫צרפתית‪ ,‬קטלאנית ואנגלית‪ .‬זכה בפרס ראש‬
‫הממשלה לסופרים עבריים‪ ,‬בפרס משרד התרבות‬
‫לספר ביכורים‪ ,‬בפרס "בני ברית" לעיתונות ובפרס‬
‫ברנשטיין לביקורת ספרות בעיתונות‪ .‬כתב ב"תרבות‬
‫וספרות" ב"הארץ" ובמדור הספרות של "מעריב"‪,‬‬
‫כותב בשורה ארוכה של כתבי עת‪ ,‬ובהם במדור‬
‫התרבות של העיתון "‪ ”El País‬באורוגוואי‪,‬‬
‫ולאחרונה גם את מדור התרבות של "מסע אחר"‪ .‬עד‬
‫כה פרסם חמישה ספרים‪“ :‬חיבת ציון"‪“ ,‬האם‬
‫ליסבון קיימת?”‪“ ,‬שלג באלבניה"‪“ ,‬האיש שנקבר‬
‫פעמיים" ו"פלה‪ :‬אל בשר ודם"‪ .‬מלמד תרגום ספרותי‬
‫במכללת "אורנים"‪.‬‬
‫יעל כהנא‪-‬שדמי‬
‫יעל כהנא‪-‬שדמי היא מתרגמת מאנגלית ומצרפתית‬
‫לעברית המתמחה בשיווק‪ ,‬כלכלה ואופנה ומכהנת‬
‫כעת כסגנית יו"ר אגודת המתרגמים‪ .‬הבלוג של יעל‪,‬‬
‫"התרגומיה"‪ ,‬עוסק בתרגום ובשפות על היבטיהן‬
‫השונים‪.‬‬
‫יעל סלע‪-‬שפירו‬
‫יעל סלע‪-‬שפירו‪ ,‬תרגמה כשמונים ספרים‪ ,‬ספרות יפה‬
‫ועיון‪ ,‬כגון "מרד הנפילים"‪" ,‬טיורינג ‪ -‬האיש שידע‬
‫יותר מדי"‪ ,‬ספרים מסדרת "משחקי הכס"‪" ,‬המוח‬
‫הגברי" ועוד‪.‬‬
‫למען חשבון הבנק היא מתרגמת גם חומרים‬
‫מסחריים מסוגים שונים ומשונים‪ ,‬החל במפרטי‬
‫טלוויזיות דרך מחקרים בראיית חשבון וכלה‬
‫במכרזים לקפיטריות‪ .‬למען הנפש כותבת את הבלוג‬
‫"עבד בתרגום" ‪ .www.transela.com‬למען דור‬
‫העתיד מלמדת תרגום באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬סמינר‬
‫הקיבוצים ולפעמים גם בבית ברל ובאוניברסיטת בר‬
‫אילן‪.‬‬
‫ד"ר יצחק שטרן‪ ,‬יליד ירושלים‪ ,‬למד רפואה בדבלין‪,‬‬
‫אירלנד‪ ,‬ופועל בתחום הרפואה בצפון הארץ כ‪81-‬‬
‫שנה‪ .‬לאחר תקופה ארוכה בבי"ח רבקה זיו בצפת‪,‬‬
‫שם עבד במחלקה הפנימית‪ ,‬הוא מצא את ייעודו‬
‫כרופא משפחה בצפת ובגליל העליון ב‪ 01-‬השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כאשר הוא חי את הבעייתיות של התנאים‬
‫הייחודיים בארץ בתחום הרפואה ושפתה‪.‬‬
‫ליאת נוי‬
‫בוגרת התוכנית ללימודי תרגום בבית ברל‪ ,‬מתרגמת‬
‫משנת ‪ .0889‬לאחר תואר שני בגיאוגרפיה ועבודה‬
‫כמנתחת מערכות בתחום ה‪ ,IT-‬בפרויקטים‬
‫המשלבים מערכות מידע גיאוגרפיות בארגונים‬
‫ציבוריים שונים בארץ‪ ,‬השתלבתי כפרילנס בפרויקט‬
‫לוקליזציה של אחת מחברות התוכנה הגדולות‬
‫בעולם‪ .‬כיום אני עובדת כפרילנס בחברת אחרת‪ ,‬שם‬
‫אני אחראית על הלוקליזציה לעברית של מגוון‬
‫מוצרים ואפליקציות‪.‬‬
‫ליאת פישל‬
‫ליאת פישל‪ ,‬מאמנת עסקית לתקשורת ומנהיגות‬
‫מבית תות תקשורת ותוצאות (אלון גל)‪ .‬במסגרת‬
‫עבודתה‪ ,‬ליאת מאמנת חברות וארגונים מהמובילים‬
‫במשק (כגון גוגל ובנק הפועלים) וגם עסקים קטנים‪.‬‬
‫חדורת אמונה שכל אחד יכול להצליח ולצמוח‪ ,‬ליאת‬
‫מובילה משפחות וגם עצמאיים (‪ )freelancers‬לחרות‬
‫פיננסית דרך עשייה ומיקוד‪.‬‬
‫לינדה יחיאל‬
‫לינדה יחיאל היא פרילנסרית העוסקת בעריכה‬
‫ותרגום (עברית לאנגלית) ומתמחה (בין השאר)‬
‫בעבודות מדעיות ואקדמיות (במיוחד מתמטיקה‬
‫וביולוגיה)‪ .‬היא גם מתרגמת ספרי ילדים וספרים‬
‫מאוירים בחרוזים‪ .‬לינדה משלימה כרגע‬
‫באוניברסיטת בר אילן את התואר השני שלה בספרות‬
‫אנגלית‪ ,‬תוך התמקדות בתרגום ספרותי‪.‬‬
‫ד"ר מיכל שוסטר‬
‫מיכל שוסטר הינה מרצה וחוקרת בתחום‬
‫המתורגמנות הקהילתית‪ ,‬עם דגש על מתורגמנות‬
‫בשירותי בריאות‪ .‬מובילה קורסים במיומנויות‬
‫מתורגמנות רפואית‪ ,‬מקדמת את ההתמקצעות‬
‫בעיסוק‪ ,‬ומייעצת לארגונים בתחום הנגישות‬
‫הלשונית וההתאמה התרבותית של הטיפול והשירות‪.‬‬
‫מלמדת באוניברסיטת בר‪-‬אילן ובאוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב‪ .‬חברה באגודה הבין‪-‬לאומית למתורגמנים‬
‫רפואיים‪ ,‬ובוועד המנהל של ארגון ‪Critical Link‬‬
‫‪ International‬לקידום מקצוע המתורגמנות‬
‫הקהילתית‪.‬‬
‫מישל נורמן רו"ח‬
‫יצחק הורנמן‬
‫יצחק הורנמן נולד בהולנד ועלה ארצה ב‪ .1194-‬עד גיל‬
‫‪ 41‬הוא עבד במו"פ בתעשייה הביטחונית‪ .‬הוא קיבל‬
‫את פרס תע"ש עבור תכנות מקורי ובניית דגמים תלת‬
‫ממדיים‪ .‬ב‪ 1119-‬עבר לתחום המחשוב וכעת מתקן‪,‬‬
‫משדרג ומוכר מחשבים‪.‬‬
‫מישל קיבל רשיון כרואה חשבון מוסמך באנגליה‬
‫בשנת ‪ .1189‬הוא עלה ארצה למחרת סיום הסטאג'‬
‫באחד המשרדים המובילים בלונדון‪ .‬הוא עבר‬
‫בהצלחה את הבחינות הישראליות וקיבל רשיון‬
‫ראיית חשבון בשנת ‪ .1188‬הוא עבד במשך ‪ 11‬שנים‬
‫בשלושה מהמשרדים המובילים בארץ – האפט‪,‬‬
‫בריטמן‪-‬דילויט ופאנל קר פורסטר – והיה אחראי‬
‫‪11‬‬
‫להכנת דוחות כספיים‪ ,‬דיווחים והתכתבות באנגלית‬
‫ובעברית‪ .‬הוא עבד תקופה כחשב של חברה מובילה‬
‫ומזה ‪ 10‬שנים הוא מתרגם עם התמחות בתחום‬
‫הפיננסי‪.‬‬
‫מרטה סטלמשק‬
‫מרטה סטלמשק היא מתרגמת ומתורגמנית פולנית‪-‬‬
‫אנגלית בעלת נסיון של שש שנים‪ .‬היא מתמחה‬
‫במשפטים‪ ,‬טכנולוגיית מידע‪ ,‬שיווק ועסקים‪ .‬היא‬
‫לומדת כעת לקראת תואר שני בניהול‪ ,‬מערכות מידע‬
‫וחדשנות בבית הספר לכלכלה ומדע המדינה בלונדון‪.‬‬
‫לאחרונה קיבלה פרס עבור יזמות חברתית בהשכלה‬
‫הגבוהה‪.‬‬
‫מרטה מנהלת את הבלוג "בית הספר לעסקים‬
‫למתרגמים"‪ ,‬המתמקד במתרגמים ומתורגמנים‬
‫מזווית עסקית‪ .‬מרטה פעילה בטוויטר ובפייסבוק‪,‬‬
‫שם היא משתפת אחרים במידע הקשור לצד העסקי‬
‫של העבודה כמתרגם או מתורגמן‪.‬‬
‫משה דביר‬
‫משה דביר החל לעסוק בתרגום מהרגע שעלה ארצה‪,‬‬
‫כאשר קרא‪ ,‬תרגם ויישם מדריכי הפעלה בגרמנית‬
‫במפעל ייצור רהיטים‪ .‬למשה ניסיון מעשי עתיר שנים‬
‫בתחום התרגום‪ ,‬ויש לו תארים אוניברסיטאיים‪,‬‬
‫תעודת הוראה ואף דיפלומות מקצועיות‪ .‬הוא מתרכז‬
‫בתהליך התרגום בשלמותו ומדגיש את הצורך להקל‬
‫על מלאכת התרגום תוך סילוקם של מכשולים‬
‫הגורמים תסכול‪ .‬הוא מלמד כיצד לשפר את הפריון‬
‫באמצעות הכנה נאותה ושימוש בכלים שונים יחד עם‬
‫תוכנת ‪ .MemoQ‬כיום מתמקדת עבודת התרגום שלה‬
‫בתחומים של יהדות‪ ,‬טכנולוגיה וחוזים‪ ,‬לצד הנחיית‬
‫סדנאות וסמינרים בתחום הטכני‪ .‬משה דביר הוא‬
‫מדריך ‪ memoQ‬מוסמך‪.‬‬
‫פרופ' ניצה בן‪-‬ארי‬
‫פרופ' ניצה בן‪-‬ארי מרצה לתורת התרגום‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב ועומדת בראש התכנית‬
‫ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום‪ .‬תחום‬
‫ההתעניינות שלה הוא התערבות אידאולוגית גלויה‬
‫וחתרנית בתרגום ובספרות‪ .‬בן‪-‬ארי תרגמה כ‪29-‬‬
‫ספרים מאנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬גרמנית ואיטלקית‪,‬‬
‫ביניהם חמדת וג'ז לטוני מוריסון‪ ,‬הספר אשר לאמי‬
‫לאלבר כהן‪ ,‬ברלין אלכסנדרפלאץ לאלפרד דבלין‪,‬‬
‫הבושם לפטריק זיסקינד‪ ,‬השודדים לשילר‪ ,‬כל‬
‫אתמולינו לנטליה גינצבורג‪ ,‬פאוסט ו‪-‬הרמן‬
‫ודורותיאה לגתה‪ .‬היא כלת פרס טשרניחובסקי‬
‫‪ .2008‬בן‪-‬ארי היא העורכת (עם רינה בן‪-‬שחר) של‬
‫סדרת הספרים העברית שפה חיה והיא יו"ר המפעל‬
‫לתרגום ספרות מופת‪.‬‬
‫עבד אלרחמן נאטור‬
‫עבד אלרחמן נאטור נולד בישראל בשנת ‪ .1194‬הוא‬
‫בוגר לימודי בימוי קולנוע‪ ,‬בקמרה אובסקורה‪ ,‬תל‬
‫אביב‪ ,‬ולימודי תקשורת ופסיכולוגיה בשלוחת‬
‫אוניברסיטת ‪ UNISA‬דרום‪-‬אפריקה‪ .‬מאז שנת‬
‫‪ ,0880‬הוא מתרגם סרטים וספרים מערבית לעברית‬
‫ולהיפך‪ .‬הוא מתנדב בעמותה לטיפול בנכים‪,‬‬
‫קלאנסווה‪ ,‬ומנחה סדנאות לדו קיום בין יהודים‬
‫לערבים בגבעת חביבה‪.‬‬
‫ענבל שגיב נקדימון‬
‫מתרגמת מאנגלית לעברית ספרי פרוזה‪ ,‬עיון‪ ,‬לימוד‪,‬‬
‫מאמרים אקדמיים ועוד‪.‬‬
‫בין הספרים שתרגמה‪" :‬פניני נובל" (נאומי זוכים‬
‫בפרס נובל לספרות)‪" ,‬עיר של זכוכית" מאת קסנדרה‬
‫קלייר (פנטזיה לנוער)‪" ,‬רציונליות‪ ,‬הוגנות‪ ,‬אושר"‬
‫מאת דניאל כהנמן‪" ,‬החיים הסודיים של הדבורים"‬
‫מאת סו מונק קיד‪" ,‬האפיפיורית יוהנה" מאת דונה‬
‫וולפולק קרוס‪ ,‬ועוד כמאה אחרים‪ .‬כותבת באתר‬
‫‪ www.metargemet.com‬על תרגום‪ ,‬שפה‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫מדע בדיוני ופנטזיה ונושאים נוספים‪.‬‬
‫פביאן ברגמן‬
‫פביאן ברגמן‪ ,‬ילידת צרפת‪ ,‬עלתה לארץ ב‪.1198-‬‬
‫בעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בתולדות עם ישראל‪ .‬למדה תרגום באוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ .‬עוסקת במרץ ובהנאה בתרגום‪ ,‬בעריכה‬
‫ובתרגום סימולטאני‪.‬‬
‫היא תרגמה הן לעברית והן לצרפתית מחזות‪ ,‬שירה‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬ספרות מחקר‪ ,‬חומר משפטי ומסחרי ועוד‪.‬‬
‫פסקל אמוזיג‪-‬בוקספן‬
‫פסקל אמוזיג‪-‬בוקספן נולדה בצרפת וגדלה בפריז‪.‬‬
‫היא קיבלה את התואר הראשון שלה בשפות ובכלכלה‬
‫ואת התואר השני שלה בתרגום מאוניברסיטת‬
‫‪ Sorbonne-Nouvelle‬בפריז‪.‬‬
‫פסקל הייתה מעורבת בפרויקטים לשוניים רבים‬
‫בחברות היי‪-‬טק‪ ,‬והיא עובדת כיום כמתרגמת פרילנס‬
‫ויועצת לפרויקטים רב לשוניים‪ ,‬תוך התמקדות‬
‫באינטרנציונליזציה‪ ,‬בקרת איכות‪ ,‬כלי תרגום‪,‬‬
‫ומתודולוגיה ליישום סטנדרטים בתעשיית התרגום‪.‬‬
‫פסקל מעבירה סדנאות בתחום הלוקליזציה‬
‫והאינטרנציונליזציה של פרויקטים תרגומיים‪ ,‬ומאז‬
‫‪ 0889‬היא מלמדת לוקליזציה באוניברסיטת‬
‫‪ Sorbonne-Nouvelle‬בפריז‪ .‬מאז שנת ‪ 0811‬היא‬
‫כותבת דוקטורט על האינטגרציה של טכנולוגיה‬
‫בסביבת העבודה של המתרגם והשפעתה על תהליך‬
‫התרגום‪.‬‬
‫פסקל חברה באגודת המתרגמים בישראל מאז ‪.0881‬‬
‫היא כיהנה כגזברית האגודה בשנת ‪ ,0889‬כיו"ר ועדת‬
‫הכנס השנתי בשנים ‪ 0889-0818‬וכיו"ר העמותה‬
‫בשנים ‪.0881-0818‬‬
‫פרנק מאיר‪ ,‬עו"ד ונוטריון‬
‫פרנק מאיר (מייארס) נולד בזימבאבווה וגדל בדרום‬
‫אפריקה בה קיבל תואר ‪ BA‬מאוניברסיטת‬
‫וויווטרסרנד ביהונסבורג במשפטים‪ ,‬אנגלית‪ ,‬עברית‬
‫ואפריקאנס‪.‬‬
‫אחר מכן המשיך לתואר ‪ .LLB‬פרנק עלה ארצה‬
‫ב‪ 1181‬וב‪ 1189‬קיבל רשיון עריכת דין ישראלי‪ .‬פרנק‬
‫עבד כעו"ד מזה ‪ 18‬שנים ולאחר מכן התחיל להתרכז‬
‫בתרגומים משפטיים (עברית‪-‬אנגלית)‪ .‬ב‪ 0888‬קיבל‬
‫פרנק קיבל רשיון נוטריון‪.‬‬
‫פרנק הינו חבר גאה באגודת המתרגמים בישראל‬
‫ומחזיק בתעודת הכרה מהאגודה‪.‬‬
‫רחל הלוי‬
‫רחל הלוי‪ ,‬עורכת ספרות וספרי עיון בנושאי תרבות‪,‬‬
‫חברה‪ ,‬חינוך‪ ,‬ופסיכולוגיה‪ .‬עובדת כעורכת עצמאית‬
‫מול הוצאות ספרים‪ ,‬מוסדות ואנשים פרטיים‪ .‬בעבר‬
‫‪11‬‬
‫הייתה עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬עורכת‬
‫בכירה בספריית מעריב‪ ,‬שותפה ועורכת ראשית‬
‫בהוצאת אריה ניר‪ .‬היא כיהנה גם כראש החוג‬
‫לעריכת טקסט במכללת בית ברל‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬ערכה הלוי ספרות מתורגמת בהוצאות‬
‫רחל פן‪ ,‬כתר‪ ,‬כנרת‪ ,‬מטר ואריה ניר‪.‬ספרי עיון‬
‫מתורגמים בהוצאות בבל ומכון ברנקו וייס; וספרות‬
‫מקור בהוצאות בבל‪ ,‬מנשר לספרים ואריה ניר‪.‬‬
‫פרופ' רחל ויסברוד‬
‫רחל ויסברוד היא פרופסור חבר וראש המחלקה‬
‫לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫תחומי התמחותה כוללים‪ :‬תיאוריה של התרגום‪,‬‬
‫תרגום ספרותי לעברית‪ ,‬תרגום לאמצעי‪-‬התקשורת‬
‫האלקטרוניים ויחסים בין תרגום לצורות אחרות של‬
‫תעביר‪ .‬מאמריה פורסמו בין השאר בכתבי העת‬
‫דפים למחקר בספרות‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות‬
‫עברית‪ ,‬בלשנות עברית‪,Target Meta ,Multilingua ,‬‬
‫‪,The Translator ,Babel ,Across Languages and‬‬
‫‪ Cultures ,Jostrans‬ובכרכי הסדרה עברית – שפה‬
‫חיה‪ .‬ב‪ 0889-‬ראה אור ספרה לא על המילה לבדה‪:‬‬
‫סוגיות‪-‬יסוד בתרגום‪ ,‬בהוצאת האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫שמעון אדף‬
‫שמעון אדף נולד בשדרות (‪ )1190‬להורים שהגיעו‬
‫ממרוקו בילדותם‪ .‬פרסם עד כה שלושה ספרי שירה‬
‫ושישה רומנים‪ .‬ספר השירה האחרון שלו‪ ,‬״אביבה‪-‬‬
‫לא״ (דביר‪-‬כנרת‪-‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,)0881 ,‬זכה בפרס‬
‫עמיחי לשנת ‪ .0818‬שלושת הרומנים האחרונים‬
‫מהווים את כרכיה של טרילוגיית ורד יהודה‪,‬‬
‫העוסקת בסוגיית הזהות היהודית במציאויות שונות‬
‫ובשאלת מקומה של השירה בחניכה לחיים‪ .‬הרומן‬
‫השני בטרילוגיה‪ ,‬״מוקס נוקס״ (כנרת‪-‬זמורה‪-‬ביתן‪,‬‬
‫‪ ,)0811‬זכה בפרס ספיר לשנת ‪ .0810‬אדף מרכז את‬
‫המסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫שירה ליבוביץ' שמידט‬
‫שירה לייבוביץ' שמידט כתבה יחד עם חתן פרס נובל‬
‫רואלד הופמן את הספר‪" :‬יין ישן‪ ,‬כלים חדשים‪:‬‬
‫מחשבות על מדע ומסורת יהודית"‪ .‬היא העדיפה‬
‫לוותר על השלמת התואר שלה באוניברסיטת‬
‫סטנפורד כדי להתנדב במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫הפרופסור שלה לתרמודינאמיקה אמר שזהו התירוץ‬
‫המקורי ביותר שאי פעם נתקל בו להחמצת בחינה‬
‫סופית‪ .‬היא קיבלה את התואר הראשון שלה בהנדסה‬
‫בין כה וכה‪ ,‬והמשיכה ללמוד לתואר שני בטכניון‪.‬‬
‫היא אם לששה ילדים ואחד עשר נכדים‪ ,‬עד כה‪ ...‬זו‬
‫היא אחת הסיבות לכך ש"שפות אם" הוא שם העסק‬
‫לתרגום‪ ,‬עריכה וקידום ספרים‪ ,‬שהקימה עם ג'סיקה‬
‫סטבון‪ .‬היא תרגמה עם ג'סיקה את האוטוביוגרפיה‬
‫של הרב ישראל מאיר לאו "ממעמקים"‪ ,‬וספרי‬
‫זכרונות של רבנים שפענחה ההסטוריונית של השואה‪,‬‬
‫הרבנית אסתר פרבשטיין‪" :‬ספרי הזכרונות‬
‫השכוחים‪ :‬תיאורים אישיים מרגשים של רבנים‬
‫ששרדו את השואה (הוצאת ארטסקרול‪.)0811 ,‬‬
‫שירלי פינצי לב‬
‫שירלי פינצי לב מתרגמת מאיטלקית ומאנגלית‪.‬‬
‫שירלי היא מהנדסת מחשבים בוגרת הטכניון ועבדה‬
‫במשך שנים רבות באינטל כמפתחת תוכנה ומנהלת‬
‫צוות פיתוח‪ .‬תוך כדי עבודתה השלימה תואר שני‬
‫בספרות השוואתית וכתבה תזה על הרומנים של‬
‫אלזה מורנטה‪ .‬לאחר מכן המשיכה ללימודי תעודה‬
‫בתרגום באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬זה חמש שנים‬
‫מתרגמת חומרים טכניים‪ ,‬משפטיים‪ ,‬מסחריים‬
‫וספרותיים‪.‬‬
‫בבלוג שלה‪' ,‬על ספרות איטלקית – בעברית' ‪ ,‬היא‬
‫מפרסמת תרגומים מאיטלקית של סיפורים קצרים‬
‫וביקורת ספרות איטלקית‪ .‬בנוסף התפרסמו תרגומים‬
‫שלה לפרנסיס בייקון‪ ,‬בן ג'ונסון‪ ,‬דנטה אלגיירי‪,‬‬
‫ווינדהם לואיס ולורד ביירון בכתב העת 'דחק לספרות‬
‫טובה'‪ .‬לאחרונה תרגמה את הנובלה "האם" מאת‬
‫גרציה דלדה אשר יצאה לאור כספר דיגיטלי בהוצאת‬
‫אינדיבוק‪.‬‬
‫‪12‬‬