עשה ואל תעשה סוגיות במיסוי קבלנים ובמקרקעין

Transcription

עשה ואל תעשה סוגיות במיסוי קבלנים ובמקרקעין
‫תכנית העשרה לניהול פיננסי‬
‫מיטבי למנהלי עמותות‪:‬‬
‫עצות מועילות וטיפים מקצועיים מאת‬
‫המחלקות המתמחות בברזלי‬
‫ז' בטבת תשע"ב‬
‫‪ 2‬בינואר ‪2012‬‬
‫נעים להכיר‪...‬‬
‫משרד רואי חשבון ברזלי ושות'‬
‫•‬
‫בין משרדי ראיית החשבון המובילים בארץ‪.‬‬
‫•‬
‫‪ 120‬עובדים‪ ,‬כשבראשם אחד עשר שותפים‪.‬‬
‫•‬
‫‪ One Stop Shop‬המשרד מספק סל רחב של שירותים באמצעות מחלקות מקצועיות מתמחות וביניהן‪:‬‬
‫‪ ‬מחלקה מקצועית לחשבונאות‪,‬‬
‫‪ ‬מחלקת מסים‪,‬‬
‫‪ ‬מחלקה לניהול סיכונים וייעוץ ‪,IT‬‬
‫‪ ‬מחלקה לייעוץ עסקי וכלכלי‬
‫‪ ‬מחלקת מלכ"רים‬
‫•‬
‫ריבוי דיסיפלינות תחת קורת גג אחת‬
‫עורכי דין‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬יועצי מס‪ ,‬מבקרי מערכות מידע‪ ,‬מבקרי פנים מוסמכים‪ ,‬שמאי מקרקעין‪ ,‬מהנדס תעשיה‬
‫וניהול‪ MBA ,‬וכיו"ב‬
‫•‬
‫חבר ‪ MSI‬רשת בינלאומית של רו"ח ועו"ד ( ‪ (MSI‬לה ‪ 250‬משרדים ב‪ 100 -‬מדינות‪.‬‬
‫•‬
‫פריסה ארצית‪ -‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫•‬
‫המשרד הירושלמי הוא הגדול בין המשרדים בירושלים והיחיד המקיים בבירה מחלקות מקצועיות מתמחות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מחלקת המלכ"רים בברזלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מונה רואי חשבון העוסקים אך ורק בטיפול במוסדות ללא כוונת רווח ובבדיקות מטעם‬
‫גופים התומכים ומתקצבים עמותות‪.‬‬
‫ניסיון שנצבר ממתן שירותי ראיית חשבון כמו גם במהלך ביצוע בדיקות ניהול תקין‪,‬‬
‫בדיקות עומק‪ ,‬בדיקות איתנות‪ ,‬ביקורת תמיכות‪ ,‬חקירות ועוד – עבור משרדים ממשלתיים‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫הצוות הינו רחב וזמין עבורכם לבדיקת סוגיות המייחדות מוסדות ללא כוונת רווח‪ ,‬משלב‬
‫ההתארגנות‪ ,‬דרך הצרכים היומיומיים ועד לתמיכה באתגרים של ניהול וצמיחה‪.‬‬
‫המחלקות המקצועיות המתמחות מספקות סל רחב של שירותים נלווים‬
‫צוות המשרד מונה גם עורכי דין‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬מבקרי פנים מוסמכים‪ ,‬שמאי מקרקעין ועוד‪.‬‬
‫לכולם ידע וניסיון בסוגיות רבות ומגוונות אשר עולות ועשויות לעלות על הפרק במהלך חיי‬
‫העמותה‪.‬‬
‫כל אלה עמדו לרשותי וסייעו לי כצוות חשיבה באיסוף הטיפים של היום‬
‫‪3‬‬
‫לקוחותינו מהמגזר השלישי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עמותות וחברות לתועלת הציבור הפועלות בכל תחומי העשייה של המגזר‪.‬‬
‫אלכ"רים בראשית דרכם‪ ,‬כאלו שגדלו עמנו ועמותות המנהלות פרויקטים בהיקפים העולים על מאות‬
‫מיליוני ‪₪‬‬
‫משרדים ממשלתיים ואחרים אשר מממנים ו‪/‬או מפקחים על פעילות המגזר‪.‬‬
‫השרותים הניתנים‪:‬‬
‫•‬
‫שרותי ראיית חשבון וביקורת דוחות כספיים‬
‫•‬
‫ייעוץ ותכנון מס‪ -‬ייצוג מול הרשויות לרבות ביטוח לאומי‬
‫•‬
‫ביקורת פנים‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬ייעוץ ‪ IT‬ומערכות מידע‬
‫•‬
‫ייעוץ כלכלי‪-‬סיוע בכתיבת תכניות עסקיות‪ ,‬תקציב ותוכניות עבודה ארוכות טווח‬
‫•‬
‫ייעוץ בסוגיות הקשורות לחוק העמותות‪ ,‬חוקי המס הרלוונטיים והוראות החשב הכללי‬
‫•‬
‫ייעוץ ארגוני וסיוע להטמעה של כלים וכללים לתיקצוב ובקרה‪.‬‬
‫•‬
‫בחינת יעילות פרויקטים‬
‫•‬
‫קשר מול גופים מממנים לרבות משרדי ממשלה‪ ,‬קרנות וכיו"ב‬
‫ברזלי להעשרתכם‪-‬‬
‫עצות וטיפים‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫בקרה על הוצאות‬
‫כללים ברישום הכנסות‬
‫בקרה על נכסים‬
‫דגשים בניהול תקין‪ -‬מחלקת ביקורת עומק‬
‫כללים ועצות בנושאי מיסים‬
‫צדדים קשורים‬
‫חוק המיזוגים‬
‫מורשי חתימה‬
‫בהתאם לפרשנות החוק ולכללי מינהל תקין ‪ -‬לעמותה יהיו לפחות שני‬
‫מורשי חתימה‪.‬‬
‫כל מסמך שגוזר מחויבות של העמותה צריך להיחתם על ידי שני מורשי‬
‫החתימה‬
‫שקים‪ ,‬חוזים‪ ,‬הלוואות‪ ,‬מסמכים שמוגשים לרשם העמותות וכו'‬
‫לא יהיו בדרגת קירבה ראשונה ביניהם‬
‫ניתן למנות מורשי חתימה שאינם חברי וועד ‪ -‬בתנאי שהדבר מעוגן‬
‫בתקנון‪.‬‬
‫יש להקפיד שהם יהיו מבין חברי העמותה או מנושאי משרה‬
‫מורשי חתימה אינם יכולים להיות חברי ועדת ביקורת‬
‫שימוש בכרטיסי אשראי‬
‫שימוש בכרטיס אשראי אפשרי בכפוף לקיומם של‬
‫אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫כרטיס אשראי מיוחד (ניטען או בעל הגבלה חודשית‬
‫מקסימלית בסכום נמוך יחסית) – משמש להוצאות המותרות‬
‫במסגרת קופה קטנה‪.‬‬
‫כרטיס אשראי שהשימוש בו כפוף לקיומה של יתרה כספית‬
‫בחשבון ייעודי שנפתח לצורך השימוש בכרטיס זה‪.‬‬
‫העברת כספים לחשבון בהוראה חתומה על ידי שני‬
‫מורשי חתימה‬
‫בציון מטרת ההעברה‪.‬‬
‫שימוש בהמחאות‬
‫כל המחאה תכלול ציון "למוטב בלבד"‬
‫למעט המחאה המיועדת להוצאת מזומנים מהבנק לקופה קטנה‪.‬‬
‫המחאות לא תחתמנה מראש ללא ציון הסכום והמוטב‪.‬‬
‫חלוקת מלגות‬
‫מלגות‪ -‬חייבות להיות משולמות בהמחאות למוטב בלבד‪.‬‬
‫חלוקת מלגות בעמותה‪ ,‬תתבצע על פי קריטריונים קבועים‪ ,‬שווים ופומביים‪.‬‬
‫לא ינתן אישור ניהול תקין לעמותה המחלקת מלגות במזומן‪.‬‬
‫לצרכי בקרה ופיקוח על העמותה לנהל רשימה מעודכנת של מקבלי המילגות‪.‬‬
‫על פי דרישת מס הכנסה‪ :‬על העמותה לנהל רשימת מקבלי מלגות מחקר‪.‬‬
‫חלוקת מלגות‬
‫מיסוי‪:‬‬
‫מלגות לימודים‪ -‬פטורות ממס הכנסה‪.‬‬
‫מלגות בגין שירותים‪ -‬דינן כשכר‪ .‬חלה חובת ניכוי במקור‪.‬‬
‫מלגות מחקר המשולמות ע"י מוסד להשכלה גבוהה או מוסד מחקרי או‬
‫מחקר תורני‪ -‬פטורות עד תקרה (‪ 92‬אלפי ש"ח בשנה)‪ ,‬מעבר לתקרה חייב‬
‫בניכוי מס במקור‪.‬‬
‫המלגה צריכה לעבור דרך העמותה שעונה להגדרה‪ .‬אם המלגה עוברת‬
‫ישירות מתורם או מתקצב לחוקרים‪ -‬נטל ההוכחה על העמותה שהיא דאגה‬
‫ליצירת ההכנסה (ניתן לזקוף שווי בדוח)‪.‬‬
‫מוסד מחקר ‪ -‬חייב אישור ניהול תקין‪.‬‬
‫מחקר תורני‪ -‬חייב אישור ניהול תקין ‪ +‬אישור חשכ"ל או משרד החינוך (שאין‬
‫להם התנגדות לפטור ממס על מלגות מחקר)‪.‬‬
‫תמלוגים בגין מחקר‪ -‬חייבים במס‬
‫עמידה באחוז הוצאות‬
‫הנהלה וכלליות‬
‫רשם העמותות בודק נתוני הנהלה וכלליות לפי הדוח הכספי‪.‬‬
‫החשב הכללי דורש להגיש לו דיווח מיוחד‪ ,‬של הצגת הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫לפי כללי התכ"מ (תקנון כספים ומשק)‪.‬‬
‫נוצר מצב בו הדיווחים הנ"ל אינם זהים‪.‬‬
‫הנהלה וכלליות לפי דוח כספי‬
‫המוגש לרשם העמותות‬
‫עריכה לפי כללי חשבונאות מקובלים‬
‫מיון הוצאות על פי שיקול דעת‬
‫ההנהלה‬
‫דו"ח הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫המוגש לחשב הכללי‬
‫עריכה בהתאם לדרישת החשב‬
‫סיווג הוצאות להנהלה וכלליות על פי‬
‫הנחיות החשב‪.‬‬
‫עמידה באחוז הוצאות‬
‫הנהלה וכלליות‪ -‬המשך‬
‫רשם העמותות‪-‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬בוטלה תקרת האחוז של הנהלה וכלליות לפי מחזורים ונקבע‬
‫כי הוצאות אלו לא יעלו על אחוז סביר מסך המחזור השנתי של העמותה‪.‬‬
‫חשב כללי‪-‬‬
‫קבע שיעור מירבי של הוצאות הנהלה‬
‫מתוך המחזור לעמותה המקבלת‬
‫תמיכות‪.‬‬
‫(שיטת הדרוג צפויה להשתנות ב ‪)2012‬‬
‫מחזור במיליוני ש"ח ‪ %‬הנהו"כ מהמחזור‬
‫‪0 - 10‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪10 - 25‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪25 - 50‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪50 - 100‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪100‬‬
‫ומעלה‬
‫‪7%‬‬
‫מסקנה‪-‬‬
‫‪ .1‬תקצוב נכון של הוצאות הנהלה‪ .‬לא לשכוח פחת‪ ,‬עדכון עתודות וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרת תפקידים ברורה ותואמת את המציאות (למשל‪ ,‬למנהלי פרויקטים) ‪.‬‬
‫‪ .3‬להשקיע את הזמן הדרוש בתמחור ושיוך הוצאות לפעילות‪.‬‬
‫עמידה באחוז הוצאות‬
‫הנהלה וכלליות ‪-‬המשך‬
‫מחזור כולל "הכנסות משחרור נכסים מוגבלים"‪.‬‬
‫הגדרת תפקידים‪.‬‬
‫רישום שווי עבודת מתנדבים ותרומות בשווה כסף‬
‫יחוס הוצאות ל"עלות הפעילויות" ‪:‬‬
‫עלויות מבנה המשמש גם להנהלה וגם לפעילות – יש לחלק את‬
‫הוצאות האחזקה והפחת לפי מפתחות הגיוניים ועקביים‬
‫מזכירה היא בד"כ הנהלה וכלליות‪ ,‬אם יש מזכירה ראשית ובנוסף‬
‫מזכירה לכל פרויקט שהעבודה שלה ספציפית לפעילות‪ ,‬ניתן ליחס‬
‫לפעילות‪.‬‬
‫פרסום נזקף לעלות הפעילות‪ ,‬מלבד פרסום לגוף בכללותו‪.‬‬
‫עמידה באחוז הוצאות‬
‫הנהלה וכלליות ‪-‬המשך‬
‫כללי החשב בסיווג עלויות‬
‫עלות העסקת מנכ"ל – הכלל קובע שיש ליחסה להוצאות הנהלה‬
‫ניתן לפנות לועדת חריגים בכדי לבקש לסווג לפעילות (בד"כ חלק יחסי מהשכר)‬
‫כל מקרה נבחן לגופו אך ישנם מקרים שמתקבל אישור‪ .‬בעיקר עמותות קטנות‪.‬‬
‫עדיף כמובן לבקש מראש אך ישנם גם אישורים למפרע ‪.‬‬
‫הוצאות גיוס תרומות‪ -‬חובה לשייך להנהלה וכלליות‬
‫הוצאות גיוס תרומות לרכוש קבוע –ניתן לזקוף לרכוש קבוע‬
‫בנקאיות‪ -‬שייך לעלות פעילות‬
‫סיכום ‪:‬‬
‫חריגה מהוראות חשכ"ל גוררת דרישה להחזר מלוא התמיכות רטרואקטיבית‬
‫לא לחסוך זמן בתכנון ובחינת הנתונים‬
‫לא להסס לפנות לועדת חריגים ו‪/‬או להגיש דוחות מתוקנים‬
‫עמידה באחוז הוצאות‬
‫הנהלה וכלליות ‪-‬המשך‬
‫ריבוי מנכלים‬
‫לרשת בתי אבות יש מנכ"ל‪ ,‬בנוסף לכל בית אבות יש מנהל‬
‫המוגדר כמנכ"ל‪.‬‬
‫לתנועת נוער יש הנהלה ראשית ובנוסף הנהלה בכל אזור פעילות‪.‬‬
‫המלצתנו‬
‫יש לתעד את הגדרות התפקידים ולגזור מהן האם‬
‫המנכ"לים בשטח הם אנשי תפעול ‪ /‬ניהול ‪ /‬שניהם‪.‬‬
‫תקרת תשלום עבור‬
‫השתתפות בישיבות‬
‫עמותה אינה רשאית לשלם שכר לחברי ועד ‪ /‬וועדת ביקורת אלא גמול‬
‫ישיבה והחזר הוצאות בלבד‪.‬‬
‫גמול ישיבה ע"פ התקנות‪:‬‬
‫מחזור כספי‬
‫של העמותה‬
‫במיליוני שקלים‬
‫מספר ישיבות‬
‫מירבי בשנה‬
‫של הוועד‬
‫מספר ישיבות‬
‫מירבי בשנה‬
‫של ועדת‬
‫ביקורת‬
‫מספר ישיבות‬
‫מירבי של‬
‫וועדה קבועה‬
‫של הועד‬
‫גמול מירבי‬
‫לישיבה לחבר‬
‫ועד‪/‬ועדת‬
‫ביקורת בש"ח‬
‫גמול מירבי‬
‫לישיבה‬
‫ליו"ר ועד‬
‫בש"ח‬
‫עד ‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪505‬‬
‫‪555‬‬
‫מעל ‪ 10‬עד ‪25‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪605‬‬
‫‪675‬‬
‫מעל ‪ 25‬עד ‪50‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪805‬‬
‫‪1030‬‬
‫מעל ‪ 50‬עד ‪100‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪990‬‬
‫‪1230‬‬
‫במקרים מסוימים ניתן לשלם בנוסף גם החזר הוצאות בקשר להשתתפות בישיבה ‪.‬‬
‫תקרת שכר בכירים בעמותות‬
‫הוצאות שכר בלתי סבירות נחשבות‬
‫לשימוש לא נאות בכספי העמותה‬
‫כנוגדות את מטרות העמותה‬
‫על כן הן יכולות לגרום שהעמותה לא תהיה זכאית לאישור ניהול תקין‪.‬‬
‫נבחנת סבירות השכר תוך התחשבות בגורמים להלן‪:‬‬
‫גודל‪ -‬המחזור השנתי של העמותה‬
‫עצמאות‪ -‬אחוז התמיכות וההקצבות מהמדינה מסך המחזור הכספי‬
‫יעילות‪ -‬אחוז הוצאות הנהלה וכלליות מסך מחזור ההכנסות‬
‫איכות ניהול‪ -‬העדר גירעון‪ ,‬גידול בפעילות‪ ,‬יעילות ועדת ביקורת וכו'‬
‫איכות נושא משרה‪ -‬כישורים‪ ,‬השכלה‪ ,‬ניסיון מקצועי וכיוצ"ב‬
‫תרומות ‪ /‬שירותים‬
‫בשווה כסף‬
‫מבחינת כללי החשבונאות והמס ‪-‬אין חובה לרשום הכנסות בשווה כסף‬
‫הרישום החשבונאי‪ :‬לפי שווי הטובין או השירות‬
‫לדוגמה‪:‬שימוש בנכס‪ ,‬ארוחות או ביגוד לחלוקה‪ ,‬שירות בהתנדבות‪.‬‬
‫רישום כנגד עלות פעילות‪ ,‬מקטין אחוז הנהלה וכלליות‪ ,‬מומלץ!‬
‫רישום כנגד הנהלה וכלליות‪ ,‬מגדיל אחוז הנהלה וכלליות‪.‬‬
‫שווי מתנדבים‬
‫יש לשים לב שהחשב הכללי מתיר בסעיף זה חישוב לפי שכר מינימום‪.‬‬
‫יש לנהל רישום מסודר לשעות מתנדבים‪( .‬ניתן לקבל אישור בועדת‬
‫חריגים לתעריף שכר גבוה עבור בעלי מקצוע)‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬חווה טיפולית לרכיבת סוסים‪ .‬מתנדבים מתחלפים מרכיבים את המטופלים‪.‬‬
‫חישוב שעות מתנדבים מבוצע לפי שעות פעילות הסוסים בהכפלה בשכר מינימום‪.‬‬
‫רישום מסודר של שעות פעילות הסוסים בכל יום‪ -‬יהווה בסיס נאות לחישוב השווי‪.‬‬
‫תרומת נכסים‬
‫כללי החשבונאות והמס קובעים כי חובה לרשום נכסים שהתקבלו‬
‫בתרומה (מיסוי‪ :‬ספר נכסים)‪.‬‬
‫שווי בעת הרישום‪:‬‬
‫על פי שווי הטובין‬
‫לא ידוע השווי‪ -‬הנכס ירשם על פי שווי שוק‬
‫לא ידוע שווי ואין שווי שוק‪ -‬רישום בעלות סמלית של ‪ 1‬ש"ח‬
‫בכל מקרה יש לתת באור‬
‫תרומות מישות‬
‫מדינית זרה‬
‫עמותה אשר מחזורה הכספי עולה על ‪ 300,000‬ש"ח‪ ,‬נדרשת‬
‫לציין בדו"ח הכספי תרומות "מישות מדינית זרה" אשר סכומן‬
‫המצטבר מעל ‪ 20,000‬ש"ח לשנה‪.‬‬
‫מלכ"ר שקיבל תרומה מישות מדינית זרה‪ ,‬יגיש לרשם בתוך‬
‫שבוע מתום הרבעון שבו התקבלה התרומה‪ ,‬דוח רבעוני מקוון‬
‫בנוגע לכל תרומה שהתקבלה באותו רבעון‪ ,‬חתום ביד יושב ראש‬
‫הוועד או חבר וועד שהוסמך לכך‪*.‬‬
‫אין זכות לבקש חיסיון על שם התורם‪.‬‬
‫* יחול החל מרבעון ראשון בשנת ‪.2012‬‬
‫הכנסות שהמלכ"ר‬
‫גרם ליצירתן‬
‫הכנסות שמופקות בשיתוף עם גורמים נוספים‪-‬‬
‫אמורה להיות הסכמה בין המפיקים לגבי אחוזי השיתוף‪.‬‬
‫הכנסה שהופקה בשיתוף‪ ,‬תדווח בחלקיות אצל מפיקים שפעלו‬
‫ליצירתה‪.‬‬
‫צריכה להיות הקבלה ביחס לרישום ההוצאות ‪ -‬ההכנסות ירשמו‬
‫בגוף בו נרשמו ההוצאות‪.‬‬
‫הכנסות שהארגון גרם ליצירתן ועוברות ישירות אל מקבלי השירות‪-‬‬
‫רישום ההכנסה יהיה על פי מעורבות הארגון‪.‬‬
‫גורם העיקרי ליצירת ההכנסה‪ ,‬יוכל להכיר במלואה‪.‬‬
‫נטל ההוכחה בדבר יצירת ההכנסה על הארגון‪.‬‬
‫חובת רישום נכסים‬
‫על שם המלכ"ר‬
‫כל זכויות העמותה לרבות נכסים‪ ,‬יהיו רשומים על שם העמותה‪.‬‬
‫רכב שרוכשת העמותה חייב להירשם על שמה בלבד‪.‬‬
‫יוצא מן הכלל‪ :‬רכב שנרכש לפני פרסום הכללים‪ -‬דרוש‬
‫שעבוד‪.‬‬
‫נכס שמתקבל בהגבלה קבועה צריך להירשם כהקדש אצל רשם‬
‫ההקדשות‪.‬‬
‫נוהלי השקעת כספי‬
‫המוסד הציבורי‬
‫כללי רשם העמותות‪:‬‬
‫השקעת כספים באופן סולידי‪ ,‬כדי לשמור על ערכם‪.‬‬
‫על הועד המנהל לקבוע מדיניות‬
‫דרישת רשויות המס (אגב מתן אישור לפי סעיף ‪:)46‬‬
‫השקעת ‪ 90%‬לפחות בפיקדונות‪ ,‬מק"מים ואג"ח מדינה‬
‫לא יותר מ ‪ 10%‬בנכסים מסוכנים (מניות‪ ,‬אופציות ואג"ח קונצרני)‬
‫מטרות המוסד הציבורי‬
‫על העמותה לקדם את מטרותיה הרשומות‪ ,‬ולבטל מטרות‬
‫שאין בכוונתה לקדם‪.‬‬
‫אם לעמותה מטרות שלא קודמו במשך תקופת זמן בלתי‬
‫סבירה‪ ,‬על העמותה חלה האחריות לבטלן או להראות תכנית‬
‫מעשית לקדמן‪.‬‬
‫אחד הנושאים המרכזיים הנבדקים לענין תקינות פעילות‬
‫העמותה‪ ,‬הינו קיום מטרותיה הרשומות‪.‬‬
‫כל פעילות מהותית צריכה להיות בהתאם למטרות העמותה‪.‬‬
‫שימוש בשם העמותה‬
‫על העמותה להשתמש בשמה המלא כמו שהוא מופיע בתעודת‬
‫הרישום‪ ,‬ללא כל השמטות או תוספות‪.‬‬
‫חובה לכלול שם מלא בצורה ברורה בתוספת ציון עמותה רשומה‬
‫(ע"ר) בלוגו‪ ,‬בדף לוגו ובכל מסמך היוצא מהעמותה‪.‬‬
‫ניתן לא לכלול בלוגו ציון של ע"ר‪ ,‬בתנאי שבכל דף ‪ /‬מסמך מופיע‬
‫במקביל שם מלא ‪ +‬ע"ר‪.‬‬
‫מלכ"ר בקשיים והנחת היסוד‬
‫החשבונאית של "העסק החי"‬
‫סימני אזהרה המצביעים על ספק בדבר המשך פעולת המלכ"ר‬
‫כ"עסק חי"‪:‬‬
‫גרעון מצטבר מפעילות העולה על ‪ 50%‬מהמחזור השנתי‬
‫יחסים פיננסיים‬
‫ניצול עודף נצבר משנים קודמות לפעילות השוטפת‪.‬‬
‫במקרה שהעמותה לא עומדת בכללי "עסק חי"‬
‫רשם העמותות עשוי לדרוש‪:‬‬
‫תכנית הבראה‬
‫מינוי חשב מלווה‬
‫במקרה חירום‪ ,‬פירוק העמותה‪.‬‬
‫הצורך באישור ניהול‬
‫תקין‪:‬‬
‫קבלת סעיף ‪ 46‬מ"ה‪.‬‬
‫קבלת תמיכות ממשלתיות‪.‬‬
‫קבלת תקציבים מגופים עירוניים‪.‬‬
‫הכרה ע"י רשויות המס כ"מוסד מחקרי"‪.‬‬
‫קרנות ותורמים מבקשים אישור ניהול תקין‪.‬‬
‫ביקורת עומק‬
‫חלק מתכנית העבודה השנתית של רשם העמותות‪ ,‬הינה קיום ביקורות‬
‫עומק יזומות‪ ,‬באמצעות משרדי רואי חשבון‪.‬‬
‫בכל שנה נבדקות בין ‪ 500‬ל‪ 1,000 -‬עמותות‪.‬‬
‫המטרה‪ :‬לבדוק שהעמותות פועלות בהתאם לחוק ומתנהלות באופן תקין‬
‫לקדם מטרותיהן הרשומות בהתאם לדרישות הרשם‪.‬‬
‫ממצאי הביקורת מועברים לרשם לאחר העברת טיוטא לתגובת העמותה‬
‫(לעיתים המידע מועבר לגורמים נוספים)‪.‬‬
‫ממצאים שליליים עשויים לגרור‪:‬‬
‫שלילת אישור ניהול תקין‬
‫אורכה לתיקון ליקויים‬
‫תכנית הבראה‬
‫לעיתים אף פירוק העמותה‬
‫חוקים שונים החלים על‬
‫מוסדות ללא כוונת רוח‪:‬‬
‫ביקורות עומק עוסקות בבחינה האם המלכ"ר עומד בדרישות חוק‬
‫המחייבות אותו על פי מהותו ופעילותו‪:‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫עמותה שהיא גוף "דו מהותי"‪ -‬גוף בעל אלמנטים ציבוריים ופרטיים‪.‬‬
‫יוטלו עליה חובות נוספים‪ :‬לפעול ביתר שוויוניות‪ ,‬יתר שקיפות‪ ,‬עריכת‬
‫מכרזים ועוד‬
‫קבלת רישוי לפעילות מסוימת מגוף המוסמך לכך‪.‬‬
‫חוק האימוץ‬
‫חוק הספורט‬
‫הוראות ניהול ספרים‬
‫מוסד שמחזורו מעל ‪ 500‬אלף ‪ ₪‬או מעסיק מעל ‪ 10‬עובדים ‪ -‬חייב‬
‫לנהל לכל שנת מס‪ ,‬מערכת חשבונאות כפולה‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫ספר קופה‬
‫פנקס שוברי קבלות לתקבולים בגין מתן שירותים ומכירת נכסים‪.‬‬
‫פנקס שוברי קבלות בשל תרומות‪ .‬על כל קבלה יצוין "תרומה" ושם התורם‪.‬‬
‫אם למוסד אישור ע"פ סעיף ‪ 46‬יודפסו על הקבלה המילים "למוסד‬
‫אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה"‪.‬‬
‫חשבון הכנסות‬
‫ספר נכסים ‪ -‬ספר כרוך ובו ירשמו נכסים שהתקבלו כתרומות או כמתנות‬
‫חשבון הוצאות‬
‫מוסד שמחזורו אינו עולה על ‪ 500‬אלף ש"ח חייב לנהל מערכת‬
‫חשבונאות שתכלול לפחות‪:‬‬
‫ספר תקבולים ותשלומים‪ ,‬שבו ירשמו בטורים נפרדים‪ :‬צד תקבולים‪ ,‬ספר‬
‫כרוך ובו ירשמו נכסים שהתקבלו כתרומות או כמתנות‪ ,‬צד תשלומים ושוברי‬
‫קבלה‪( ,‬שוברים נפרדים עבור קבלת תרומות)‪.‬‬
‫הוצאות עודפות‬
‫סעיף ‪ 31‬לפקודת מס הכנסה מגביל התרה בניכוי לצרכי מס של הוצאות‬
‫מסוימות‪.‬‬
‫מתוקף סעיף זה תוקנו תקנות אשר בהן רשימה של הוצאות מותרות‪.‬‬
‫גלישה מעבר לסכומים שנקבעו =הוצאה עודפת‪.‬‬
‫הרשימה כוללת‪ :‬רכב צמוד‪ ,‬מתנות‪ ,‬פלאפון‪ ,‬ביגוד‪,‬טלפון בבית‪,‬‬
‫הוצאות נסיעה לחו"ל מעבר לתקרה ועוד‪.‬‬
‫סעיף ‪ )11( 32‬לפקודה קובע כי טובת הנאה שלא ניתנת לייחוס למקבל‬
‫מסויים תחשב כהוצאה עודפת‪.‬‬
‫הוצאה עודפת במלכ"ר תמוסה ע"י רשויות המס בשיעור מס של ‪90%‬‬
‫ללא זכות לפטור‪ ,‬לניכוי או לקיזוז כלשהם‪.‬‬
‫הוצאות עודפות‬
‫או זקיפת שווי‬
‫בבחינה אם יש מקום לשלם מס על הוצאה עודפות מומלץ‪:‬‬
‫לבחון האם היא אכן עודפת – משמע‪:‬‬
‫האם נכללת ברשימה של ס' ‪31‬‬
‫האם אכן ישנה טובת הנאה לאדם ספציפי‬
‫דוגמא‪ :‬הסעה של אחיות בית חולים לביתן‪ ,‬בשעות שאין תחבורה ציבורית‬
‫אם ההוצאה הינה עודפת‪ ,‬יש לבחון אם ניתן לייחסה כטובת הנאה‬
‫אם ניתן לייחס יש לבצע תחשיב כדאיות בין עודפות לבין זקיפת שווי בהינתן‪:‬‬
‫שיעור המס של העובד‪ ,‬בצירוף ביטוח לאומי ומס שכר‬
‫האם הסכום יגולם?‬
‫הוצאות עודפות‬
‫או זקיפת שווי?‬
‫יום כיף למתנדבים ‪ /‬עובדים‪:‬‬
‫האם עלות הרצאה מקצועית שניתנה ביום זה הינה טובת הנאה‬
‫לעובד? הוצאה עודפת? – תשובה‪ :‬לא!‬
‫אם זו הרצאה של סטנדאפיסט שמדבר על תקשורת בעבודה??‬
‫אוטובוס וכיבוד‪ -‬ניתן לטעון טובת הנאה ספציפית‪ -‬יש לבחון אם זול‬
‫יותר לזקוף שווי עפ"נ תשלום מס עודפות‬
‫הסעות למקום העבודה ‪:‬‬
‫טובת הנאה לעובד‪ -‬הוצאה עודפת ‪ -‬ניתן לטעון לטובת הנאה‬
‫ספציפית‪ -‬ולשקול לזקוף שווי‪.‬‬
‫טובת הנאה למעביד‪ -‬ההוצאה אינה עודפת‬
‫זקיפת שווי בגין‬
‫טובת הנאה‬
‫הכלל‪ :‬בגין כל טובת הנאה שהעמותה נותנת יש לזקוף שווי לנהנה‪.‬‬
‫אם לנהנה אין תלוש שכר‪ ,‬יש להכין תלוש שכר עבור זקיפת השווי‪.‬‬
‫בתשלום החזר הוצאות לחברי ועד עבור השתתפות בישיבות‪ ,‬יש‬
‫לזקוף שווי בתלוש‪.‬‬
‫ישנן תקנות מס שקובעות פטור בגין החזר הוצאות מסוימות‬
‫למתנדבים במוסד ציבורי‬
‫אירוע הודיה למתנדבים – האם טובת הנאה למתנדב או שמא‬
‫אינטגרלי לפעילות העמותה‬
‫עסקאות אקראי במקרקעין‬
‫החייבות במע"מ‬
‫האם בוצעה עסקה חייבת במע"מ ומי החייב במס?‬
‫מוכר‬
‫קונה‬
‫הנכס‬
‫החייב במס‬
‫הסעיף בחוק‬
‫אדם פרטי‬
‫מלכ"ר‪ /‬מוסד‬
‫כספי‬
‫מקרקעין שאינם‬
‫דירות מגורים‬
‫הקונה‬
‫‪(6 + 21‬ב')‬
‫מלכ"ר‪ /‬מוסד‬
‫כספי‬
‫עוסק‬
‫כל סוגי‬
‫המקרקעין‬
‫המוכר‬
‫‪(6 + 21‬ב')‬
‫מקרקעין שאינם‬
‫דירות מגורים‬
‫המוכר‬
‫‪(6 + 21‬ב')‬
‫מלכ"ר‪ /‬מוסד מלכ"ר‪ /‬מוסד‬
‫כספי‬
‫כספי‬
‫השכרת נכס מקרקעין דינה כמכירה או כרכישה לעניין חיוב מע"מ‪.‬‬
‫מס שכר‬
‫סעיף ‪(4‬א') ‪" -‬על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת ריווח‬
‫יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם‪ ,‬כפי שקבע שר האוצר"‪.‬‬
‫סעיף ‪(35‬א') ‪" -‬מלכ"ר שסך כל השכר השנתי שהוא משלם‬
‫לעובדיו אינו עולה על ‪ 160,000‬שקלים חדשים או סכום גבוה‬
‫יותר שקבע שר האוצר ‪ -‬פטור ממס שכר"‪.‬‬
‫מס שכר על פעילות של מלכ"ר‬
‫לפי צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים)‪,‬‬
‫התשמ"ב‪ ,1982 -‬שיעורו של מס שכר כיום הוא ‪ 7.5%‬מהשכר‬
‫ששילם המלכ"ר‪.‬‬
‫ביקורת ניכויים ‪-‬חובת‬
‫דיווח לבטוח לאומי‬
‫חובת דיווח למוסד לביטוח לאומי תוך ‪ 60‬יום מקבלת‬
‫שומות ניכויים ממס הכנסה‪-‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) פרסם בחודש פברואר ‪2009‬‬
‫הודעה‪ ,‬לפיה מוטלת על המעבידים חובת דיווח למל"ל‬
‫באופן שוטף‪ ,‬על שומות ניכויים שנערכות ע"י מס הכנסה‬
‫החל מינואר ‪ 2009‬ודוחות אחרים של מס הכנסה שבהם‬
‫חויבו‪ ,‬בתוך ‪ 60‬יום מקבלת השומה ממס הכנסה‪.‬‬
‫הסנקציה – אי ביטול קנסות‬
‫הכנסה מעסק של‬
‫מוסד ציבורי‬
‫פעילות עסקית יכולה להתקיים בתוך העמותה ‪ /‬חל"צ או בחברת בת‬
‫עסקית‪.‬‬
‫נושאים שצריך לתת לגביהם את הדעת‪:‬‬
‫חובת ניהול ספרים נפרדים עבור החברה‪ ,‬בנוסף לספרי המוסד‪.‬‬
‫חברות בנות‪ -‬לבחון חובת תשלום מס הכנסה ומע"מ בגין תקבולי ריבית‬
‫ודיבידנד‪.‬‬
‫חובת דיווח על הקמת חברה בת‪ ,‬כתכנון מס טעון דיווח‬
‫חבות במס הכנסה‬
‫חבות במס ערך מוסף‬
‫צדדים קשורים‬
‫צדדים קשורים הם אדם או תאגיד שקיימת ביניהם זיקה מיוחדת‬
‫אשר עשויה להשפיע על מהות וטיב העסקאות הנעשות ביניהם‪.‬‬
‫גילוי דעת חשבונאי ‪ 29‬קובע‪ :‬לעתים קרובות נקשרות עיסקאות בין‬
‫צדדים שאינם בלתי‪-‬תלויים בגלל קשרים מסוימים ביניהם שאלמלא‬
‫קשרים אלה ייתכן שהעיסקאות היו נעשות באופן שונה‪.‬‬
‫משאבי העמותה הינם כספי ציבור אשר אסורה חלוקתם‪ .‬לכן‬
‫העסקאות הנעשות על ידה חייבות להתבצע ללא משוא פנים‪ ,‬ובצורה‬
‫שלא תתפרש כניגוד עניינים‪.‬‬
‫בעסקאות עם צדדים קשורים‪ ,‬נטל ההוכחה על כך שאין טובת‬
‫הנאה לצד קשור‪ ,‬הינו על העמותה‪.‬‬
‫על העמותה להחיל על עצמה תנאים מחמירים בביצוע עסקאות עם‬
‫צדדים קשורים‪.‬‬
‫צדדים קשורים‪ -‬המשך‬
‫כללים בעסקאות בין צדדים קשורים‪:‬‬
‫יש לתת גילוי בביאורים לעסקאות ויתרות מאזניות עם צדדים קשורים‪.‬‬
‫העסקאות חייבות להיות מעוגנות בחוזים‪.‬‬
‫העברות והלוואות כספים יעשו על פי הנחיות הגופים המפקחים‪.‬‬
‫עסקאות יעשו על פי שווי שוק‪.‬‬
‫ניתן לבצע עסקאות שלא על פי שווי שוק‪ ,‬כאשר הסטיה מהשווי היא‬
‫לטובת העמותה‪.‬‬
‫בגין טובת הנאה שניתנת לצד קשור שהוא יחיד במסגרת מילוי תפקידו‬
‫יש לזקוף שווי בתלוש שכר‪.‬‬
‫צדדים קשורים‪ -‬המשך‬
‫גילוי דעת ‪ 29‬של לשכת רו"ח בישראל‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫‪ .1‬צדדים‪ ,‬שאחד מהם‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪:‬‬
‫‪ ‬חבר במלכ"ר שבו עד ‪ 10‬חברים‪.‬‬
‫חבר ‪1/10‬‬
‫העמותה‬
‫‪25%‬‬
‫תאגיד‬
‫‪ ‬מחזיק ב‪ 10%-‬מכח ההצבעה או מהזכות למנות מנהלים‪.‬‬
‫‪ ‬רשאי למנות את המנכ"ל או את יו"ר הועד‪.‬‬
‫צדדים קשורים‬
‫‪ ‬הינו חבר ועדת ביקורת‪.‬‬
‫‪ ‬מכהן כמנהל או כמנהל כללי‪.‬‬
‫‪ .2‬כל תאגיד‪ ,‬שצד‪ ,‬כאמור בסעיף (‪ )1‬מחזיק בו עשרים וחמישה אחוזים או יותר‬
‫מהון המניות שלו או מכח ההצבעה בו או מהסמכות למנות מנהליו‪.‬‬
‫‪ .3‬בני זוג וקטיניהם של צד ע"פ סעיף (‪.)1‬‬
‫צדדים קשורים‪ -‬המשך‬
‫חוק העמותות‪:‬‬
‫על פי התוספת השלישית לחוק‪ ,‬לעניין הדוח המילולי‪ ,‬צדדים קשורים‬
‫הינם כל אחד מאלה‪:‬‬
‫חברי העמותה‬
‫עובדי העמותה‬
‫תורמים שתרמו בשנת הדוח סכום העולה על ‪ 25%‬מהמחזור השנתי‪.‬‬
‫בני זוגם וקרוביהם של הנ"ל‬
‫תאגידים שאחד מהנ"ל מחזיק ב ‪ 25%‬לפחות מהמניות בהם או מכח‬
‫ההצבעה או שאחד מהנ"ל נושא משרה בהם‪.‬‬
‫צדדים קשורים‪ -‬המשך‬
‫הנחיות חשב כללי בעת הגשת בקשות תמיכה‪:‬‬
‫בנוסף להגדרה החשבונאית ע"פ גילוי דעת ‪ ,29‬צדדים קשורים הם‪:‬‬
‫מלכ"ר אחר אשר לו קשרים כספיים עם העמותה‪.‬‬
‫אדם או גוף משפטי אחר הקשור בקשר משפחתי ‪ /‬משפטי ‪ /‬עסקי לחבר‬
‫ועד ‪ /‬ועדת ביקורת‪ ,‬הנותן שירותים או הלוואות לעמותה‪.‬‬
‫מלכ"ר שמכהנים בו חברי ועד ‪ /‬חברי ועדת ביקורת ‪ /‬מנכ"ל זהים לאלו‬
‫שמכהנים בעמותה‪.‬‬
‫מלכ"ר שלמנהליו יש יכולת השפעה על הפעילות או מינוי בעלי תפקידים‪.‬‬
‫צדדים קשורים‪ -‬המשך‬
‫דוגמאות לצדדים קשורים‬
‫•עמותה שחברה באסיפה כללית‪.‬‬
‫‪‬עמותות צינור‪ -‬עמותות לא נתמכות‪ ,‬שמעבירות תמיכה לעמותות אחרות‪.‬‬
‫‪‬עמותת ידידים‪ -‬עמותה שאוספת כסף עבור עמותה ידידה‬
‫‪‬עמותות שעושות פעילות דומה ויש להן הנהלה אחת‬
‫‪‬עמותות שפועלות באותו מקום בנישות שונות‬
‫‪‬עמותות מרכזיות‪ -‬עמותות שמרכזות פעילות מסוימת‬
‫‪‬עמותות בנות‪ -‬עמותה שהוקמה ע"י עמותה לצורך פעילות העמותה המקימה‪.‬‬
‫‪‬עמותות עירוניות‪ -‬עמותה שעושה פעילות של העירייה באותו מקום‬
‫‪‬גוף שמחזיק את העמותה מבחינה כלכלית או ניהולית‬
‫‪‬גוף שנותן מבנה לצורך הפעילות ללא תמורה‬
‫‪‬קרנות תומכות‪ /‬מחזיקות כמו קרן רש"י‪ ,‬יד הנדיב וכו'‬
‫צדדים קשורים‪ -‬המשך‬
‫דוגמאות לעסקאות עם צדדים קשורים‪:‬‬
‫שכירות של אולם אירועים או מבנה בית אבות מצד קשור‬
‫יש לודא שהעסקה לפי שווי שוק ואיו בה חלוקת רווחים‪.‬‬
‫עמותה מיסודה של האוניברסיטה‪ .‬האוניברסיטה מקצה לעמותה שטח‪ ,‬נותנת‬
‫שירותי אחזקה ותקשורת ומקבלת מהעמותה שרותי הוראה‪.‬‬
‫יש לבדוק קיום חוזים בשווי נאות‪.‬‬
‫שתי עמותות הפועלות למען איכות הסביבה בערים שונות בעלות הנהלה זהה‪,‬‬
‫מפעילות פרויקט שיתופי ארצי‪ .‬מנהל הפרויקט מקבל את שכרו בעמותה אחת‪,‬‬
‫והעמותה השניה משתתפת הוצאה‪.‬‬
‫יש לבדוק קיום חוזים ויחוס נאות של הוצאות בין העמותות‪.‬‬
‫מנכ"ל עמותה הינו בעל מניות מהותי בחברה מסחרית‪ ,‬המלווה כספים לעמותה‬
‫יש לוודא קיום חוזה בריבית והצמדה שלא עולים על המקובל במשק‪.‬‬
‫העברת כספים בין עמותות‬
‫כללי רשם העמותות‪:‬‬
‫העברת הכספים לגוף אחר אשר מתישבת עם מטרות העמותה אינה אסורה‬
‫אם‪:‬‬
‫הכסף מועבר למלכ"ר עם מטרות דומות שלא רשאי לחלק רווחים‪.‬‬
‫ידוע לתורמים לעמותה שיתכן והכסף יועבר לתאגיד אחר‪.‬‬
‫בהעברת נכס בעל השפעה מהותית נדרש אישור אסיפה כללית‪.‬‬
‫בהעברת נכס בעל השפעה לא מהותית נדרש אישור ועד‪.‬‬
‫העמותה תפקח על השימוש בכספים בהתאם למטרות העמותה‪.‬‬
‫לתאגיד המקבל יש אישור ניהול תקין‪.‬‬
‫כללי החשב הכללי‪:‬‬
‫אסור לגופים הנתמכים ע"י החשב הכללי להעביר כספים לעמותות‪.‬‬
‫גוף שימצא שהעביר תרומות‪ -‬יידרש להחזיר את כל כספי התקציב שקיבל‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬גם מתן זכות שימוש בנכס לגוף אחר הינה אסורה‪.‬‬
‫כללי מס הכנסה‪:‬‬
‫גופים בעלי סעיף ‪ -46‬חל איסור העברת כספים לעמותות אחרות‪.‬‬
‫הלוואות בין עמותות‬
‫כללי רשם העמותות‪:‬‬
‫זהים לכללים לגבי העברת כספים כמו שצוינו לעיל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן להלוות למלכ"ר גם כאשר לא עומדים בכללים הנ"ל אם‪:‬‬
‫מטרות הלווה דומות למטרות המלווה‪,‬נחתם הסכם‪ ,‬הוסדרו ביטחונות‪ ,‬אין‬
‫בהלואה לפגוע בפעילות העמותה וההלוואה אושרה ע"י הועד‪.‬‬
‫כללי החשב הכללי‪:‬‬
‫לא קבע כללים נוספים‪.‬‬
‫כללי מס הכנסה‪:‬‬
‫לא נקבעו כללים‪.‬‬
‫העסקת קרובי משפחה‪:‬‬
‫העסקת קרובי משפחה של חברי ועד‪ /‬חברי ועדת ביקורת‪ /‬גוף מבקר עלולה‬
‫להביא לניגוד עניינים‪ ,‬ועלולה להראות כחלוקת רווחים‪.‬‬
‫"קרוב"‪" -‬אח‪ ,‬הורה‪ ,‬הורי הורים‪ ,‬צאצא‪ ,‬צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה"‪.‬‬
‫לא יועסקו קרובים של חברי ועדת ביקורת או גוף מבקר‬
‫באשר לחברי ועד‪-‬‬
‫לא יועסקו בעמותה בשכר יותר מ‪ 10%-‬עובדים שהם קרובי משפחה‬
‫של חברי ועד‪.‬‬
‫לחילופין לא ישולם למעלה מ‪ 10% -‬מהשכר שמשולם ע"י העמותה‬
‫לקרובי משפחה‬
‫למעט מקרים חריגים בהם אופי העמותה יצדיק חריגה מכלל זה‪.‬‬
‫חברות בנות‬
‫רצוי כי העמותה בעצמה או בשיתוף גופים מלכ"רים נוספים תחזיק ב‪-‬‬
‫‪ 100%‬ממניות החברה‪.‬‬
‫במקרים חריגים ניתן יהיה לחרוג מכלל זה‪ ,‬מקום שיש הצדקה‬
‫מיוחדת לכך‪.‬‬
‫במקרה בו העמותה אינה מחזיקה ‪ 100%‬ממניות חברה‪ ,‬יש להמנע‬
‫מניגוד עניינים ופגיעה באי תלות ע"י מחזיקי יתרת מניות החברה‪.‬‬
‫חל איסור שבעל תפקיד בעמותה או מי מטעמו יחזיק באופן אישי‬
‫במניות של חברת הבת‪ .‬פעולה מעין זו עלולה להחשב כהעברת‬
‫נכסים אסורה‪.‬‬
‫אם מדובר בחבר עמותה‪ ,‬הדבר יחשב כחלוקת רווחים‪ ,‬על כל‬
‫המשתמע מכך‪.‬‬
‫לעניין חבר ועד וחבר ועדת ביקורת‪ ,‬עלול הדבר להיחשב‬
‫בנסיבות מסוימות כעקיפה של הוראות סעיף ‪(33‬א)(‪ )2‬לחוק‬
‫ותקנות הגמול‪.‬‬
‫חוק המיזוגים‬
‫בשלהי ‪ 2009‬התקבל תיקון לחוק העמותות המסדיר מיזוג בין‬
‫שתי עמותות או יותר‪ ,‬או בין עמותה לחל"צ‪.‬‬
‫מטרת התיקון‪ :‬להיטיב עם עמותות שרוצות עקב קשיים כלכליים‬
‫או מסיבות אחרות לאחד את פעילויותיהן‪.‬‬
‫המיזוג יתבצע לפי הוראות חוק החברות לעניין מיזוגים‪ ,‬בשינויים‬
‫המחייבים עמותות‪.‬‬
‫יש לבדוק התאמות בין תאגיד היעד לתאגיד הקולט‪ ,‬ועל פי הן‬
‫ישקלו הועד והאסיפה הכללית האם לאשר את מיזוג העמותה‪.‬‬
‫המיזוג טעון אישור בית משפט מחוזי‪ ,‬לאחר שניתנה הזדמנות‬
‫לרשם העמותות ‪ /‬ההקדשות להביע את עמדתו בהליך‪.‬‬
‫ליווינו את המיזוג הראשון (ואולי גם היחיד עד כה) של עמותת‬
‫תקומה לתוך בית לכל ילד (ע"ר)‬
‫אתגרים ניהוליים של מוסדות ללא כוונת רווח‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גיוס מקורות מימון‪ -‬תרומות‪ ,‬תקציבים‪ ,‬תמיכות‪ ,‬תשלום עבור שירותים ועוד‪.‬‬
‫הצורך לבצע פעילות שאינה למטרת רווח תוך שמירה על מסגרת תקציבית וביעילות‪.‬‬
‫מתן שקיפות מידע‪.‬‬
‫עמידה בקריטריונים ובביקורת ציבורית‪.‬‬
‫הערכות לשינויים תכופים ברגולציה‪.‬‬
‫התמודדות עם משברים כלכליים מקומיים ובינלאומיים המגדילים את הצורך בשירות‬
‫העמותה‪ ,‬מחד בזמן שהמקורות מצטמצמים‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫•‬
‫עבודה עם צוותים של אנשי מקצוע ומתנדבים שכל מעייניהם בהגשמת המטרה‪,‬‬
‫לעיתים מבלי להכיר במגבלות תקציביות ואחרות‪.‬‬
‫•‬
‫לעולם לא ניתן לספק את מלוא הצורך של צרכני העמותה (בכל תחומי הפעילות כגון‬
‫רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬דת ועוד)‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫תודה על ההקשבה !‬