בדואית בנגב - שוויון בבריאות: החברה הערבית - אי סוגיות מוקד

‫אי‪-‬שוויון בבריאות‪ :‬החברה הערבית‪-‬בדואית בנגב‬
‫סוגיות מוקד והמלצות לטיפול‬
‫בעקבות דו"ח משרד הבריאות בנושא‬
‫"אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו"‬
‫מוגש לשרת הבריאות‪ ,‬גב' יעל גרמן‬
‫ינואר ‪4102‬‬
‫כתיבה‪ :‬תום יוגב‬
‫בדיקה‪ :‬הייג'ר אבו‪-‬שארב‬
‫הקדמה‬
‫עמותת "יסמין אלנגב" מברכת על פרסום הדו"ח החשוב "אי‪-‬שוויון בבריאות וההתמודדות עמו"‬
‫בנובמבר ‪( 2102‬להלן "דו"ח משרד הבריאות")‪ .‬הדו"ח תורם להעלאת הנושא לסדר היום ולמאמץ‬
‫לצמצום הפערים‪.‬‬
‫להלן יוצגו סוגיות מוקד המייחדות את סוגיית אי‪-‬השוויון בבריאות בהתייחס לקהילה הערבית‪-‬‬
‫בדואית בנגב‪ ,‬נושא שטרם זכה להתייחסות מספקת בדו"ח האמור ובמחקר בכלל‪.‬‬
‫לקהילה הערבית‪-‬בדואית מאפיינים רבים ייחודיים הנוגעים לתחום הבריאות ובהם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חיים בתנאי עוני קשה ואפליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחייה בכפרים בלתי‪-‬מוכרים‪ ,‬בתנאי סיכון‪ ,‬בהעדר תשתיות ושירותים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רמת השכלה נמוכה‪.‬‬
‫מטרתנו להצביע על הצרכים הייחודיים של הקהילה הבדואית בתחום הבריאות ועל פערים במידע‬
‫המצריכים מחקר או למידה‪ .‬בהמשך נציע דרכים לצמצום אי‪-‬השוויון בבריאות‪.‬‬
‫המלצות אלו מתייחסות רק לתחומים נבחרים בהם קיים כיום מחסור בולט ואף אקוטי‪ ,‬המגובה‬
‫בנתונים ואין בהן יומרה "לכסות" את כל התחומים‪.‬‬
‫המסמך מתבסס על הידע והניסיון שהצטברו בעמותת "יסמין אלנגב" הפועלת בתחום מאז שנת‬
‫‪ 2112‬ועל ניסיונם של מומחים בתחומי הבריאות השונים המשמשים כחברי וועד מנהל בעמותה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ברצוננו להודות למר שמוליק דוד‪ ,‬יועץ לובי בארגון שתיל‪ ,‬על הסיוע בהכנת מסמך זה‪.‬‬
‫מצב הבריאות בקהילה‬
‫הקהילה הערבית‪-‬הבדואית בנגב מונה ‪ 212,211‬איש ואישה‪ .1‬מחציתה מתגוררת בארבעים‬
‫וחמישה כפרים בלתי‪-‬מוכרים‪ ,‬ומחציתה בשבעה ישובי קבע ושתי מועצות אזוריות‪.‬‬
‫מאפייני הקהילה‪ :‬היבטי בריאות‬
‫‪‬‬
‫הקהילה נתונה ברמת סיכון בריאותית גבוהה הן בשל עוניה והן בשל רמת השכלה נמוכה‪,‬‬
‫המשפיעה על נגישות לשירותי הבריאות ועל מודעות לשירותים קיימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקהילה הערבית‪-‬בדואית סובלת מקשיי נגישות לרפואה ראשונית‪ ,‬בדיקות ורפואה‬
‫מקצועית‪ ,‬וכן מחוסר נגישות למידע רפואי הנובע מהבדלי שפה‪ .‬תהליכי העיור‬
‫והמודרניזציה הביאו מחד לירידה בשיעורי התמותה ומאידך לחשיפה לגורמי סיכון‬
‫"מודרניים" שהעלו במאות אחוזים את שיעור המחלות המאפיינות חברה עירונית‬
‫(סוכרת‪ ,‬השמנת יתר‪ ,‬מחלות הנובעות מעישון וסרטן)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬פרק ראשון‪-‬דמוגרפיה‪.2100 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫תושבי הכפרים הלא‪-‬מוכרים נתונים תחת סיכונים בריאותיים משמעותיים‪ ,‬עקב‬
‫המחסור החמור בתשתיות‪ :‬העדר מים זורמים‪ ,‬שירותי תברואה‪ ,‬חשמל ותשתיות‪ ,‬לצד‬
‫סיכונים סביבתיים והעדר שירות רפואי נגיש‪.‬‬
‫מצב הנשים‪:‬‬
‫מצבן הבריאותי של הנשים בקהילה קשה במיוחד‪ ,‬בעיקר בשל מספר טעמים עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מעמדן המוחלש בקהילתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רמת השכלה נמוכה במיוחד‪ ,‬לרבות אנאלפביתיות‪ ,‬למעט בקרב צעירות‪ 0..1% :‬מהנשים‬
‫הערביות‪-‬בדואיות הן חסרות השכלה ורק ‪ 22...1%‬מתוכן בעלות תעודת בגרות‪.2‬‬
‫‪‬‬
‫חולשה והעדר תמיכה במשפחה‪ ,‬כולל ריבוי קשרים פוליגמיים‪ :‬על פי מחקר שבחן את‬
‫מאפייניה של אוכלוסיית הנשים הערביות‪-‬בדואיות‪ ,‬גיל הנישואין הממוצע עמד על ‪,0...‬‬
‫ו‪ 21%-‬מן הנשים היו נשואות בנישואים פוליגמיים‪.3‬‬
‫‪‬‬
‫אחריות רבה על הטיפול היומיומי בבית ובילדים רבים‪ ,‬לרבות בתחום הבריאות‪ :‬גודל‬
‫המשפחה של ערבים במחוז הדרום הוא ‪ ..02‬ילדים לאשה בממוצע‪ ,‬בהשוואה ל‪..22-‬‬
‫בקרב ערבים בישראל‪.4‬‬
‫‪‬‬
‫ריבוי לידות‪ :‬שיעור הפריון באוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית במחוז דרום עומד על ‪,1.2‬‬
‫בהשוואה ל‪ 2.. -‬בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז‪ .‬שיעור הריבוי הטבעי עומד על ‪2..%‬‬
‫בקרב האוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית‪ ,‬בהשוואה ל‪ 0..%-‬באוכלוסייה היהודית במחוז‪.5‬‬
‫מצב בריאותן של הנשים הבדואיות מקבל רק לעתים רחוקות תשומת‪-‬לב‪ ,‬וקשה למצוא נתונים‬
‫על כך בסטטיסטיקה‪.‬‬
‫שתי הבעיות המרכזיות ביחס לשירותי הבריאות עמן נאלצות הנשים הערביות‪-‬בדואיות‬
‫להתמודד‪:‬‬
‫א‪ .‬זמינות ונגישות של שרותי הבריאות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫העדר תחבורה ציבורית מסודרת למרכזים הרפואיים הגדולים בישובים ומחוץ להם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תלות בליווי של הגבר בהעדר רישיון נהיגה ובשל תפיסות תרבותיות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מחסור חמור בכוח אדם רפואי‪ ,‬סיעודי ופרא‪-‬רפואי ובפרט דובר ערבית‪ ,‬באזור הדרום‬
‫ובישובים הבדואים בפרט‪.‬‬
‫ב‪ .‬נגישות לשפה‪:‬‬
‫בסקר שערך ארגון "רופאים לזכויות אדם"‪ ,‬הגדירו עצמן ‪ 21.2%‬מהנשים בקהילה כ"לא יודעות‬
‫קרוא וכתוב"‪ ,‬בכל שפה‪ ....% .‬דיווח שאינן מבינות או דוברות עברית‪ .6‬אי לכך‪ ,‬הנשים מתקשות‬
‫‪2‬‬
‫רודניצקי‪ ,‬אריק‪ .‬האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ :‬מאפיינים חברתיים‪ ,‬דמוגרפיים וכלכליים‪ .2100 .‬עמוד ‪...‬‬
‫‪3‬‬
‫צוויקל‪ ,‬ג'ולי וברק‪ ,‬נורית‪ .‬בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב‪.2112 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫ר' הערה ‪.0‬‬
‫‪5‬‬
‫ר' הערה ‪ ,2‬עמוד ‪.01‬‬
‫‪2‬‬
‫בהגעה לעיר יהודית‪ ,‬בהתמצאות בשטחה ובמציאת שירות‪ .‬כמו כן עיקר השרות הרפואי (לרבות‬
‫בישובים הבדואים הבלתי‪-‬מוכרים) ניתן בעברית‪ ,‬דבר המקשה על התקשורת‪.‬‬
‫החסם השפתי עשוי להפוך את הביקור אצל הרופא לחוויה שלילית‪ ,‬בייחוד לאור כך שמעורבות‬
‫מתורגמן לא‪-‬מקצועי פוגעת בפרטיות ובחיסיון הרפואי‪.7‬‬
‫צרכי בריאות חיוניים בקהילה‬
‫בדו"ח משרד הבריאות חסרה התייחסות ממוקדת לצרכי טיפול מרכזיים ייחודיים בקהילה‬
‫הערבית‪-‬בדואית בנגב‪ ,‬לרבות מגבלות השירותים וקשיים הנוגעים לתחלואה‪.‬‬
‫א‪ .‬מערכי שירותים‬
‫מחסור בכוח אדם רפואי‪ ,‬סיעודי ופרא‪-‬רפואי‪:‬‬
‫דו"ח משרד הבריאות עוסק במחסור שעודנו קיים בכוח אדם רפואי‪ ,‬סיעודי ופרא‪-‬רפואי במחוז‬
‫הדרום‪ .‬בבחינה של הישובים הערבים‪-‬בדואים במחוז הדרום‪ ,‬המחסור חריף אף יותר‪ .‬להלן‬
‫מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫רופאים‪ :‬מספר הרופאים ביחס לתושבים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים הוא מהנמוכים‬
‫ביותר בישראל‪ :‬ישנו רופא אחד על כל ‪ 200..2‬תושבים‪ ,‬לעומת ממוצע של ‪ 2..‬רופאים לכל‬
‫‪ 0,111‬נפשות במחוז הדרום‪ ,‬כפי שמופיע בדו"ח משרד הבריאות‪.8‬‬
‫‪-‬‬
‫קלינאי תקשורת‪ :‬הדו"ח האחרון שבחן נושא זה היה דו"ח מבקר המדינה משנת ‪ 211.‬אשר‬
‫התריע על מחסור של כ‪ 01-‬קלינאי תקשורת בקרב האוכלוסייה הערבית בנגב‪ .‬כיום ישנן ‪2‬‬
‫קלינאיות תקשורת בלבד העובדות בישובים בדואים בנגב (תל‪-‬שבע‪ ,‬שגב‪-‬שלום ולקייה)‪,‬‬
‫כאשר אחת מתוכן כלל אינה דוברת ערבית‪.9‬‬
‫‪-‬‬
‫אחיות‪ :‬על אף שתכנית התמריצים הביאה לאיוש התקנים בתחנות לבריאות המשפחה‪ ,‬ישנו‬
‫מחסור באחיות בקופות החולים ובסורוקה‪ .‬מחסור זה צפוי לגדול עם המעבר של צה"ל‬
‫דרומה‪.10‬‬
‫‪-‬‬
‫במסגרת הסכמים עם האוצר הוחלט על הקצאה של ‪ 11‬תקני רופאים‪ 221 ,‬תקני אחיות‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 2.1‬תקנים למקצועות בריאות ועזר נוספים לפריפריה‪ .‬אולם‪ ,‬לא ידוע האם הקצאה זו החלה‬
‫להתממש בפועל‪ ,‬מהי חלוקת המשאבים בין הצפון לדרום‪ ,‬וכיצד מתכוון משרד הבריאות‬
‫להתמודד עם הקושי לאייש תקני כ"א בפריפריה‪.11‬‬
‫‪6‬‬
‫"אנא הונא‪ :‬נשים והזכות לבריאות בכפרים הבלתי‪-‬מוכרים בנגב"‪ .‬נורה גוטליב‪ ,‬רופאים לזכויות אדם‪.211. ,‬‬
‫‪7‬‬
‫ר' הערה ‪.2‬‬
‫‪ 8‬ר' הערה ‪ ,.‬עמוד ‪2.‬‬
‫‪9‬‬
‫נייר עמדה בנושא מחסור בקלינאי תקשורת בדרום‪ ,‬עמותת "יסמין אלנגב לבריאות האשה והמשפחה"‪ .2101 ,‬על‬
‫מחסור במטפלים פרא‪-‬רפואיים נוספים ר' נייר מדיניות "מחסור במטפלים פרא‪-‬רפואיים ביחידות להתפתחות הילד‬
‫בדרום"‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר ושתיל‪.2101 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫מכתב פורום בריאות דרום לשרת הבריאות בנושא מערכת הבריאות בפריפריה ובאזור הדרום בפרט מיום‬
‫‪.22...2102‬‬
‫‪11‬‬
‫ר' הערה ‪01‬‬
‫‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .0‬הרחבת מתן התמריצים לכוח אדם רפואי המועסק בנגב‪ ,‬לרבות המשך תכנית התמריצים‬
‫לאחיות המועסקות בכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים אשר צפויה להסתיים לאחר ‪ 2‬שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬משרד הבריאות התחייב לשמר קווטה של ‪ 21%‬מכלל המקומות בכל שנתון לימודי סיעוד‬
‫לסטודנטיות בדואיות לטובת שיפור נגישות‪ ,‬אך הדבר טרם נעשה‪ .12‬ראוי לממש את‬
‫ההתחייבות‪ ,‬דבר שיתרום הן לכלכלת הנשים והן לכלכלת הנגב‪.‬‬
‫‪ .2‬בשנת ‪ 2100‬החל מהלך לפתיחת מסלול ללימודי קלינאות תקשורת במכללת אחווה‬
‫והלימודים בו אמורים להתחיל בשנת הלימודים תשע"ה‪ .‬יש לקדם פתיחת מסלול של‬
‫שנת הכנה לסטודנטים ערבים‪-‬בדואים‪ ,‬אשר הניסיון מלמד כי תנאי הכניסה הגבוהים‬
‫למקצוע יהוו חסם בעבורם‪.13‬‬
‫‪ ..‬בנייה ויישום של תכניות נוספות‪ ,‬לטווח ארוך להכשרת כוח אדם רפואי מתוך הקהילה‬
‫הערבית‪-‬בדואית בנגב (דוגמת רופאים‪ ,‬פיזיותרפיסטים וכדומה)‪ ,‬אשר בתמורה לתכניות‬
‫הכנה וליווי יתחייבו למספר שנות עבודה במוסדות בריאות שונים בנגב‪ .‬דוגמא לכך ניתן‬
‫למצוא בפרויקט המשותף של משרד הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון ועמותת "יסמין‬
‫אלנגב" המיועד להכשיר נשים צעירות מהקהילה כאחיות‪ 20 .‬סטודנטיות ערביות‪-‬‬
‫בדואיות סיימו לאחרונה תכנית זו והן מבוקשות מאד בקרב מוסדות רפואיים בנגב‪.‬‬
‫‪ .1‬בנייה ויישום של תכניות לעידוד תלמידי תיכון ערבים‪-‬בדואים לפנות למקצועות‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫מחסור בשירותים בכפרים הלא‪-‬מוכרים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫במרפאות הכפרים הלא‪-‬מוכרים אין רופאים מומחים‪ ,‬לרבות רופאי ילדים ורופאי נשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רק ב‪ 02-‬כפרים לא‪-‬מוכרים יש מרפאות ראשיות‪ ,‬וב‪ .-‬בלבד תחנות "אם וילד"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרפאות אלו אינן מחוברות לרשת החשמל‪ ,‬ואינן מחזיקות תרופות הדורשות קירור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגן‪-‬דוד אדום מסרב להכנס לכפרים הלא‪-‬מוכרים (תקנות פנימיות מונעות מאמבולנסים‬
‫להיכנס לאזורים בהם אין דרכים סלולות)‪.14‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .0‬חיבור כלל המרפאות בכפרים הלא‪-‬מוכרים לרשת החשמל‪.‬‬
‫‪ .2‬הצעת תמריצים ספציפיים לרופאים מקצועיים החסרים במרפאות אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬הצבת רכבי פינוי הבנויים לנסיעה בדרכים לא‪-‬סלולות במספר נקודות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סיכום דיון בנושא הפלרת מי שתייה‪ ,‬עם עמותת יסמין אלנגב מיום ‪ ...0.210.‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ר' הערה ‪.02‬‬
‫‪ 14‬ר' הערה ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מחסור בשירותי בריאות הנפש‪:‬‬
‫מחקרים מלמדים כי נשים ערביות‪-‬בדואיות המתגוררות בנגב נמצאות בסיכון מוגבר לפתח צורות‬
‫שונות של מצוקה פסיכולוגית‪ .15‬מחקר השוואתי מצא כי שיעורי דיכאון לאחר הלידה בקרב נשים‬
‫ערביות‪-‬בדואיות היה גבוה באופן ניכר מזה של נשים יהודיות‪ :‬כ‪ .2%-‬מהנשים הערביות‪-‬בדואיות‬
‫סבלו מרמות דכאון המוגדרות מתונות וכ‪ 2.%-‬סבלו מדכאון המוגדר בינוני‪-‬קשה‪ ,16‬בעוד בקרב‬
‫נשים יהודיות שיעור הדכאון לאחר לידה נע בין ‪ .01-21%‬מחקרים הצביעו על זיקה בין מצוקה‬
‫נפשית שחוות נשים ערביות‪-‬בדואיות לבין ריבוי לידות‪ ,‬פגיעה בשל אלימות במשפחה וקשרים‬
‫פוליגמיים‪.17‬‬
‫בקהילה הערבית‪-‬בדואית‪ ,‬חסרה מודעות לחיוניות של שירותי בריאות הנפש וקיימת סטיגמה‬
‫הקושרת טיפול עם שיגעון‪ .‬בהעדר מודעות‪ ,‬בעיות אינן מאותרות במועד ולעיתים מחריפות וזוכות‬
‫לטיפול רק במצבי קצה‪.‬‬
‫קיים מחסור אקוטי בכוח אדם בתחום (ובפרט דובר ערבית)‪ ,‬לרבות פסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים‬
‫ועו"סים קליניים וכן מחסור במרפאות‪:‬‬
‫מרפאת בריאות הנפש היחידה הקיימת כיום בישובים הבדואים במחוז דרום‪ ,‬היא שלוחה‬
‫הקיימת ברהט של מרפאה באופקים‪ ,‬המופעלת על ידי האגודה לבריאות הציבור‪ .‬שלוחה זו פועלת‬
‫יום בשבוע ומיועדת לבגירים בלבד‪ .‬באף אחד מהישובים האחרים אין מרפאה ובאף אחד‬
‫מהישובים הבדואים אין מרפאה לקטינים‪.18‬‬
‫על כן‪ ,‬אלו שנזקקים לשירותי בריאות הנפש מגיעים לרוב למרפאת בריאות הנפש בסורוקה‪ ,‬בה‬
‫ישנו איש צוות אחד בלבד‪ -‬פסיכיאטר‪ ,‬דובר ערבית‪ .‬זהו הפסיכיאטר היחיד הדובר ערבית בכל‬
‫מחוז הדרום וזמן ההמתנה אליו ממושך‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬שירותי בריאות הנפש בדרום אינם מותאמים תרבותית לחברה‪-‬הערבית בדואית‪ :‬כוח‬
‫האדם הרפואי אינו מכיר בהכרח את התרבות הבדואית בנגב ועל כן אינו מודע לסטיגמה אודות‬
‫בריאות הנפש בחברה והקשיים הייחודיים מהם סובלים בני ובנות הקהילה‪ ,‬בייחוד הנשים בה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מכיוון שמרבית השירותים ניתנים בעברית‪ ,‬נשים רבות נאלצות להגיע עם מתורגמן‬
‫וחוששות לחשוף את מצוקותיהן בשל כך‪.‬‬
‫הרפורמה המתוכננת בבריאות הנפש אשר עתידה לצאת לפועל בשנת ‪ 4100‬מהווה הזדמנות‬
‫לשפר באופן משמעותי את כלל המערך לבריאות הנפש בדרום ובישובים הבדואים בפרט‪.‬‬
‫‪Al-Krenawi, Graham. 2000. Culturally-sensitive social work practice with Arab clients in mental 15‬‬
‫‪health settings. Health & Social Work, 25(1), 9-22.‬‬
‫‪Glasser S, Stoski E, Kneler V, Magnezi R. (2011) Postpartum depression among Israeli Bedouin 16‬‬
‫‪women. Arch Women's Mental Health. 14(3):203-8.‬‬
‫‪17‬‬
‫אל קרינאוי‪ ,‬סלונים נבו‪ .‬נישואים פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על מצבן החברתי והנפשי של נשים בדואיות‬
‫ערביות‪ .‬בתוך‪ :‬שמרי נפשך‪ :‬בריאות נפשית בקרב נשים בישראל‪ ;2111 .‬ג'ולי צוויקל ונורית ברק‪ .‬בריאות ורווחה של‬
‫נשים בדואיות בנגב‪.2112 .‬‬
‫‪18‬‬
‫מכתב למנכ"ל משרד הבריאות בנושא שירותי בריאות הנפש לאוכלוסייה הבדואית במסגרת הרפורמה מיום ‪9‬‬
‫במאי ‪ .2102‬נשלח מטעם עמותת "בזכות" וארגון "רופאים לזכויות אדם"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .0‬הקמת מרפאה גדולה לבגירים ומרפאה גדולה לקטינים בעיר רהט‪ ,‬במסגרת תכנית הקמת‬
‫המרפאות לשנת ‪ 2102‬של קופת חולים כללית‪.19‬‬
‫‪ .2‬הכנת תכנית כוללת למערך מרפאות בריאות הנפש העתידות לשרת את האוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב‪ :‬הקמת מספר מרפאות קטנות בישובים הגדולים האחרים‪ ,‬בהתאם לגודלם‪ ,‬מיקומם‬
‫והאוכלוסייה אותה הם משרתים‪.20‬‬
‫‪ .2‬על השירות הניתן במרפאות אלו להיות מותאם תרבותית ונגיש באמצעות נותני שירות דוברי‬
‫ערבית ובטווח הארוך אף מקהילה הבדואית עצמה‪ .‬על המומחים השונים במרפאה לעבור‬
‫הכשרה ייחודית בה ילמדו על סוגיות בחברה הערבית‪-‬בדואית הנוגעות לבריאות הנפש‪.‬‬
‫בצוותים אשר אינם דוברים ערבית‪ ,‬יש להחזיק מתורגמנית אשה‪ ,‬דוברת ערבית‪.‬‬
‫‪ ..‬גיוס דחוף של פסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים וחינוכיים ועובדים סוציאליים קליניים‪,‬‬
‫דוברי ערבית‪ ,‬באמצעות תמריצים למעבר לנגב‪.‬‬
‫‪ .1‬בניית תכנית לטווח ארוך להכשרת אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מהקהילה הערבית‪-‬‬
‫בדואית‪ .‬ניתן להתבסס על המודל של תכנית הכשרת האחיות שנעשתה בשיתוף פעולה בין‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון ועמותת "יסמין אלנגב"‪.21‬‬
‫‪ ..‬פעילות חינוכית לשינוי עמדות בתחום‪ :‬קורסי העלאת מודעות לאנשי מקצוע מהקהילה‬
‫הערבית‪-‬בדואית מתחומי הבריאות והחינוך וכן לקבוצות נשים מהקהילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סוגיות נבחרות בתחלואה‬
‫תמותת תינוקות‪:‬‬
‫על פי דו"ח משרד הבריאות‪ ,‬שיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים עמד בשנת ‪ 2102‬על ‪...‬‬
‫פטירות לכל ‪ 0111‬לידות‪ ,‬בעוד השיעור באוכלוסייה היהודית עמד על ‪ 2..‬בלבד‪ .‬על פי מסמך מרכז‬
‫המידע והמחקר של הכנסת אשר פורסם בינואר ‪ ,210.‬שיעור תמותת התינוקות ל‪ 0,111-‬לידות‬
‫חי בשנת ‪ 4101‬במחוז הדרום‪ ,‬היה הגדול ביותר במחוזות ישראל ועמד על ‪ ..0‬פטירות לכל ‪0,11‬‬
‫לידות חי‪ .‬רוב הפער בין מחוז הדרום לשאר המחוזות נובע משיעורי התמותה הגדולים בקרב‬
‫התינוקות המוסלמים במחוז‪ .‬על פי המסמך‪ 52.0% ,‬מן הפטירות של תינוקות מוסלמים בדרום‬
‫היו כתוצאה מסיבות סב‪-‬לידתיות וכ‪ 22%-‬היו תוצר של מומים מולדים‪.22‬‬
‫פטירות כתוצאה מסיבות סב‪-‬לידתיות מתקשרות למחסור בטיפול מונע טרום‪-‬לידתי לנשים‬
‫בהריון וכן לתינוקות בשנה הראשונה שלאחר הלידה‪ .‬המחסור החמור בכוח אדם רפואי בנגב‬
‫בכלל ובכוח אדם דובר ערבית בפרט‪ ,‬יוצר משבר במתן טיפול מונע לנשים ערביות‪-‬בדואיות טרם‬
‫‪19‬‬
‫ר' הערה ‪0.‬‬
‫‪20‬‬
‫ר' הערה ‪0.‬‬
‫‪21‬‬
‫ר' עמוד ‪00‬‬
‫‪22‬‬
‫מרכז המידע והמחקר של הכנסת‪ .‬תמותת תינוקות וילדים בישראל‪ ,‬בדגש על האוכלוסייה המוסלמית בכל הארץ‬
‫ובמחוז הדרום‪.2102 .‬‬
‫‪2‬‬
‫הלידה‪ .‬הדבר מתבטא בעלייה בשיעור הנשים הערביות‪-‬בדואיות המגיעות ללידה בסורוקה מבלי‬
‫שעברו טיפול טרום לידתי‪.23‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬חוסר האמון בשירותי הבריאות המסופקים על‪-‬ידי הרשויות מונע נשים ערביות‪-‬‬
‫בדואיות רבות מלעבור את הבדיקות הטרום‪-‬לידתיות הנדרשות‪ ,‬לרבות בדיקות גנטיות‪ .‬חוסר‬
‫אמון זה מוסבר בחלקו על ידי פערי שפה והבנה בין הנשים לצוות הרפואי‪.24‬‬
‫בנוגע לטיפול רפואי לאחר הלידה‪ ,‬המחקר מראה כי ישנם ארבעה חסמים מרכזיים המונעים‬
‫מנשים ערביות‪-‬בדואיות לספק טיפול רפואי מלא לתינוקותיהן‪ :‬תנאי מחיה קשים (לרבות דיור‬
‫ומחסור בתחבורה ציבורית ודרכים סלולות)‪ ,‬בעיות כלכליות‪ ,‬פטריארכיה וסטטוס נמוך של נשים‬
‫בקהילתן וחוסר נגישות של שירותי הבריאות‪.25‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫הרחבת תכניות משרד הבריאות לקידום בריאות וצמצום תמותת תינוקות בקרב המגזר הבדואי‬
‫בדרום‪ 26‬והגדלת התקציב‪ ,‬על מנת להשיג את ההמלצות הבאות‪:‬‬
‫‪ .0‬פתיחה של תחנות נוספות לבריאות המשפחה וקופות חולים בכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים‪.‬‬
‫עד שהמלצה זו תיושם יש לדאוג להסעות למרפאות בישובים הסמוכים‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך תכנית התמריצים לכוח אדם דובר ערבית במרפאות הישובים הבדואים‪ ,‬בדגש על‬
‫אחיות ורופאי נשים וילדים‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנסת "מגשרות הבריאות" המוכשרות בימים אלו ע"י עמותת יסמין אלנגב ואוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון כחלק מהפרמטרים למבחני התמיכה לקופות החולים‪.27‬‬
‫‪ ..‬הכשרת כלל הצוותים הרפואיים המטפלים באוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית בנושא ההקשרים‬
‫התרבותיים‪ ,‬תנאי החיים והחסמים שהם מנת חלקן של נשים ערביות‪-‬בדואיות‪ .‬על ההכשרה‬
‫לעבור בשיתוף פעולה עם גורמים מתוך הקהילה‪.‬‬
‫‪ .1‬עריכת תכניות התערבות בבריאות בנושא בדיקות טרום ובזמן ההריון‪ ,‬בדגש על קבוצות נשים‬
‫ובתי ספר‪ ,‬בשיתוף פעולה הדוק עם גורמים מתוך הקהילה‪ ,‬על מנת להנגיש את המידע‬
‫ולהגביר את האמון במערכת הבריאות‪ .‬ההסברה יכולה להתבצע על‪-‬ידי אחיות מהקהילה‬
‫הערבית‪-‬בדואית המועסקות במשרד הבריאות‪.28‬‬
‫‪23‬‬
‫דב צ'רניחובסקי‪ ,‬מערכת שירותי הרפואה‪ .‬מכון טאוב‪ :‬סדרת ניירות מדיניות‪ .2100 .‬עמוד ‪210‬‬
‫‪24‬‬
‫‪Nihaya Daoud, Patricia O'campo, Kim Anderson, Ayman K. Agbarias and Ilana Shoham-Vardi. The‬‬
‫‪social ecology of maternal infant care in socially and economically marginalized community in‬‬
‫‪southern Israel. 2012.‬‬
‫‪25‬‬
‫ר' הערה ‪ 2.‬עמוד ‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫משרד הבריאות‪ .‬התמודדות לאומית עם אי‪-‬השוויון בבריאות‪ :‬משולחן השרטוט ליישום בפועל‪ .2102 .‬עמוד ‪..1‬‬
‫‪27‬‬
‫ר' הערה ‪02‬‬
‫‪28‬‬
‫סיכום פגישה עם הנהלת מחוז דרום במשרד הבריאות מיום ‪ .9.0.210.‬עמותת יסמין אלנגב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אלימות נגד נשים‪:‬‬
‫על פי דו"ח משרד הבריאות‪ ,‬כ‪ 00%-‬מן הנשים בישראל דיווחו כי היו קורבן לאלימות מצד בן זוגן‪.‬‬
‫במחקר המקיף היחיד שנעשה בנושא בריאות נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דיווחו ‪ 24%‬מהנשים‬
‫כי נפגעו אי פעם מאלימות‪ ,‬כאשר ‪ ....%‬מהן נפגעו מאלימות יותר מפעם אחת‪.29‬‬
‫בדו"ח שפרסמה עמותת "איתך‪-‬מעכי" בשנת ‪ 2100‬דווח כי ‪ 9...%‬מכלל הנשים שפנו לעמותה‬
‫לסיוע סבלו מאלימות במשפחה‪ ,‬מצד בן‪-‬הזוג או קרובי משפחה אחרים‪ .30‬הנתונים הללו גבוהים‬
‫לאין ערוך מהנתונים הכלליים ודורשים התייחסות מידית ודחופה‪.‬‬
‫שירותי הבריאות‪ ,‬הרווחה והמשטרה בדרום אינם נגישים מבחינה תרבותית ולשונית לנשים‬
‫בקהילה‪ ,‬הממעטות לפנות לקבלת סיוע בתחום‪.‬‬
‫אי‪-‬ההתאמה של שירותים אלו לנשים מהקהילה הערבית‪-‬בדואית הופכת את שלמותן הפיזית‬
‫והנפשית של הנשים להפקר‪ .‬לכן‪ ,‬על אף המורכבות שבטיפול בנושא זה בתוך קהילה סגורה‪,‬‬
‫חובת הרשויות להדרש אליו ולהקצות את המשאבים המתאימים‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .0‬הצבת "מגשרות בריאות"‪ 31‬ו‪/‬או מתורגמניות מהקהילה בקופות החולים‪ ,‬אשר יוכשרו‬
‫לזיהוי ודיבוב של נשים נפגעות ובדרכי התערבות להגשת סיוע‪.‬‬
‫‪ .2‬תגבור צוותי הסיוע בתחום בריאות הנפש בקהילה המיועדים ספציפית לתחום זה‪.‬‬
‫‪ .2‬הידוק הקשרים בין מרפאות קופות החולים ביישובים לבין מרפאות בריאות הנפש‪ ,‬על‬
‫מנת לאפשר מעקב אחר נשים שזוהו כנפגעות אלימות והבטחת טיפול מקיף פיזי ונפשי‪.‬‬
‫‪ ..‬בטווח הארוך‪ :‬הקמת מרכז ייעודי לטיפול בנושא‪ ,‬מותאם תרבותית לנשים ערביות‪-‬‬
‫בדואיות‪ :‬ההיקף הנרחב של אלימות במשפחה המופנית כלפי נשים‪-‬ערביות בדואיות‬
‫וחוסר המענים המתאימים בתחום‪ ,‬מחייב הקמת מרכז ייעודי אשר ייתן מענה מותאם‬
‫לאותן הנשים אשר המוסדות והארגונים העוסקים כיום בתחום אינם נגישים להן‪.‬‬
‫פטירות עקב סרטן‪:‬‬
‫בדו"ח משרד הבריאות צוין כי שיעור הפטירה מסרטן בנפת דרום גבוה בהשוואה לנפות אחרות‪.32‬‬
‫מנתוני עמותת "אחת מתשע" עולה כי שיעורי התמותה בקרב נשים ערביות החולות בסרטן‬
‫במחוז הדרום‪ ,‬כמעט זהה לשיעור החולות‪.33‬‬
‫בסרטן השד‪ ,‬גילוי מוקדם של המחלה עשוי להגדיל בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הנתונים מעידים על גילוי מאוחר של המחלה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫צוויקל‪ ,‬ג'ולי וברק‪ ,‬נורית‪ .‬בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב‪.2112 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫איתך‪-‬מעכי‪ .‬קשר השתיקה‪ :‬אלימות במשפחה נגד נשים ערביות‪-‬בדואיות בנגב‪ 2102 .‬עמודים ‪.2-.‬‬
‫‪31‬‬
‫ר' הערה ‪02‬‬
‫‪32‬‬
‫ר' דו"ח משרד הבריאות‪" :‬אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו" לשנת ‪ ,2102‬עמוד ‪0.‬‬
‫‪33‬‬
‫רשמת הסרטן בישראל‪ ,‬ד"ר ליטל קינן‪-‬בוקר‪ .‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ממוצע של השנים ‪.211.-211.‬‬
‫שיעורים מתוקננים ל‪.011,111-‬‬
‫‪9‬‬
‫בקרב הנשים הערביות‪-‬בדואיות קיים חשש גדול מפני עצם אזכור המחלה‪ ,‬משום שהתפיסה‬
‫הרווחת היא שסרטן השד היא מחלה קטלנית‪ .‬חשש זה מוביל בין היתר לחוסר נכונות לדבר על‬
‫המחלה או להבדק‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .0‬הגעת שירות של ניידת ממוגרפיה לכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים‪ .‬זהו שירות הקיים‬
‫באזורים פריפריאליים אחרים בארץ‪ ,‬אך עד כה נתקלנו בסירוב להביאו לדרום בתואנה שאין‬
‫מרפאות קופת‪-‬חולים בכפרים הלא‪-‬מוכרים‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולות להעלאת מודעות‪ :‬הדרכת קבוצות נשים ונערות בכיתות יב' אודות המחלה ומניעתה‪,‬‬
‫ע"י מדריכה או אחות מהקהילה‪.‬‬
‫צרכי מידע‬
‫להלן שני נושאים חיוניים‪ ,‬בהם חסר מידע פרטני בדו"ח משרד הבריאות על צרכיה של הקהילה‬
‫הערבית‪-‬בדואית בתחום הבריאות‪:‬‬
‫‪ .0‬זמינות שירותים רפואיים‪ :‬בדו"ח משרד הבריאות צוין כי אחת ממגבלות המחקר היא אי‪-‬‬
‫ייצוג האוכלוסייה הערבית‪-‬בדואית בדרום‪ .34‬לנוכח המחסור במרפאות וכוח אדם רפואי‬
‫בישובים הבדואים‪ ,‬ניתן להניח כי מצב הקהילה עגום‪ ,‬וראוי לבחון אותו לפרטיו‪ .‬בפרט‪02% ,‬‬
‫מתושבי באר‪-‬שבע והדרום דיווחו כי נאלצו לוותר על טיפול רפואי מטעמי המרחק מהמרכזים‬
‫הרפואיים‪ .‬על כן ראוי לבחון את הנתונים הספציפיים הנוגעים לוויתור על טיפול בקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגלי תזונה‪ :‬הפרק השני בדו"ח משרד הבריאות עוסק בפערי בריאות המתבטאים בהרגלי‬
‫תזונה‪ 35‬ומתייחס רק לפילוח על פי לאום ומגדר‪ .‬ראוי לציין כי המחקר מצא קשר בין הרגלי‬
‫תזונה שאינם בריאים לבין מצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬השכלה נמוכה ושיעור הכנסה נמוך‪ .‬יש‬
‫לשער כי פערי הבריאות מתבטאים גם בהרגלי התזונה‪ ,‬ואולם חסר מחקר בתחום זה‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‪ .0‬בפרק העוסק בפעילות לצמצום פערים בדו"ח משרד הבריאות נכתב‪ ,‬כי המשרד מתעתד לשים‬
‫דגש מיוחד על מדיניות והתערבויות מצמצמות פערים בין יהודים וערבים‪ .36‬פערי המידע‬
‫הקיימים בנושא בריאות החברה הערבית‪-‬בדואית בנגב‪ ,‬מקשים על נקיטה בהתערבויות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ר' הערה ‪ ,22‬עמוד ‪...‬‬
‫‪35‬‬
‫ר' הערה ‪ ,22‬עמוד ‪...-.2‬‬
‫‪36‬‬
‫ר' הערה ‪ ,22‬עמוד ‪020‬‬
‫‪01‬‬
‫אי לכך‪ ,‬מומלץ כי בדו"ח "אי‪-‬שוויון בבריאות" המפורסם על ידי משרד הבריאות אחת‬
‫לשנה‪ ,‬ייוחד פרק ספציפי שיעסוק בבריאות החברה הערבית‪-‬בדואית בנגב‪ .‬כך‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫לבחון אם פעילות המשרד בתחום צמצום הפערים אכן מצליחה להגיע לאחת מהקהילות‬
‫המוחלשות ביותר בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬בסוגיית הרגלי התזונה‪ ,‬יש ליישם את התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא‬
‫בכלל הישובים הבדואים בדרום‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬הצורך במענים מותאמים‬
‫לעניות דעתנו‪ ,‬הדרך הטובה ביותר לצמצם אי‪-‬השוויון בבריאות בהתייחס לאוכלוסייה הערבית‪-‬‬
‫בדואית בנגב‪ ,‬היא באמצעות שיתוף פעולה עם גורמים מתוך הקהילה‪ .‬רק גורמים אשר צמחו‬
‫מתוך הקהילה‪ ,‬דוגמת ארגוני חברה אזרחית‪ ,‬מומחים בתחום הבריאות ומנהיגים קהילתיים‪,‬‬
‫יכולים לגשר על הפערים התרבותיים והלשוניים המקשים על צריכת השירותים‪.‬‬
‫דוגמא לשיתוף פעולה מסוג זה ניתן למצוא בפרויקט המשותף של משרד הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון ועמותת "יסמין אלנגב" על מנת להכשיר נשים צעירות מהקהילה כאחיות‪ .‬בפרויקט זה‪,‬‬
‫עמותת "יסמין אלנגב" שימשה כמגשרת בין הסטודנטיות למערכת הבריאות ולאוניברסיטה‪ ,‬על‬
‫מנת שאלו תוכלנה להשתלב בלימודי הסיעוד ולסיימם בהצלחה‪ .‬ההכשרה והליווי הייחודיים להם‬
‫זכו הסטודנטיות לפני תחילת לימודיהן ובמהלכם‪ ,‬סייעו בהתמודדות עם קשיים לימודיים‪,‬‬
‫חברתיים ומשפחתיים‪ .‬בתום הלימודים‪ 20 ,‬סטודנטיות השתלבו בעבודה במשרד הבריאות והן‬
‫נוטלות חלק אקטיבי בהנגשת השירותים לקהילה‪.‬‬
‫בקהילה הערבית‪-‬בדואית בנגב נשים הן האחראיות הבלעדיות על בריאות המשפחה‪ ,‬ולכן ישנה‬
‫חשיבות גדולה בהעברת מידע באמצעות הרשתות החברתיות בין נשים קרובות משפחה‪ .‬לארגוני‬
‫חברה אזרחית ובפרט ארגוני הנשים‪ ,‬ישנה יכולת להגיע לנשים ולהעביר להן מידע באופן בלתי‪-‬‬
‫אמצעי‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לפני מספר שנים משרד הבריאות ערך קמפיין שנועד לעודד נשים בהריון לקחת חומצה‬
‫פולית‪ ,‬למניעת מומים‪ .‬גם לנשים בדואיות הועברו הדרכות‪ ,‬במסגרתן חולקו לנשים בחינם כדורי‬
‫חומצה פולית‪ .‬הומלץ להן לקחת את הכדורים החל מ‪ 2-‬חודשים לפני תחילת ההריון‪.‬‬
‫לנוכח חוסר האמון ברשויות הקיים בקהילה‪ ,‬התעורר בקרב הנשים חשד שאלו גלולות למניעת‬
‫הריון‪ ,‬והן נמנעו מנטילתן‪ .‬חומרי ההסברה שחולקו נכתבו בערבית אך לא הותאמו לקהילה‬
‫ולתרבותה ועל כן תועלתם הייתה מוגבלת ביותר‪.‬‬
‫גב' הייג'ר אבו‪-‬שארב‪ -‬מנכ"לית עמותת "יסמין אלנגב" וגב' יעל ענבר‪ -‬דיאטנית מחוזית במשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬ערכו חומרי הדרכה חדשים‪ ,‬בהם היו יותר תמונות ופחות מלל לטובת נשים שאינן‬
‫יודעות קרוא וכתוב‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הן הציגה בפניהן נתונים מהעולם הערבי‪ ,‬על מנת להמחיש‬
‫לנשים שמדובר בבעיה רפואית כללית‪ .‬לבסוף‪ ,‬במקום לחלק כדורים חינם‪ ,‬הנשים קיבלו‬
‫‪00‬‬
‫מרשמים על מנת לאסוף את הכדורים מבתי המרקחת ביישוביהן‪ .‬כך‪ ,‬ניתן היה לבדוק אם חלה‬
‫עלייה במכירת החומצה הפולית ולאמוד את הצלחתה של התכנית‪.‬‬
‫עמותת "יסמין אלנגב" קוראת למשרד הבריאות לפתח שיתופי פעולה עם גורמים בדרום דוגמת‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬בית החולים סורוקה‪ ,‬קופות החולים וארגוני חברה אזרחית רלוונטיים על‬
‫מנת ללמוד על הצרכים ולעצב מענים מותאמים‪.‬‬
‫עמותת "יסמין אלנגב‪-‬לבריאות האשה והמשפחה"‬
‫* טלפון ‪ * 11.-209.999‬פקס ‪ * 1.-.22920.‬רחוב הדסה ‪ .2‬באר‪-‬שבע‪ ,‬ת‪.‬ד‪* 21.9 .‬‬
‫* דוא"ל ‪ * [email protected]‬אתר אינטרנט ‪* http://yasminnegev.org‬‬
‫‪02‬‬