נספחים - נוע"ם

‫‪1‬‬
‫חוברת‬
‫פעולות‬
‫קורס‬
‫הדרכה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫קורס הדרכה‬
‫רבים מאיתנו זכו בחיינו לחוות מדריכים שהפכו למשמעותיים בחיינו‪ ,‬כצוות הקורס מוטלת עלינו‬
‫האחריות לאפשר חוויה דומה לחניכי קוה"ד בשנה זו‪.‬‬
‫כמחנכים בתנועת הנוער נוע''ם באחריותנו להעביר ערכים‪ ,‬ואידיאלים שבהם אנו‬
‫מאמינים ושמנחים את חיי היום יום שלנו תוך הרחבת אופקיהם של חניכינו‪ ,‬העמקת‬
‫המחשבה והתפיסה החינוכית שלהם‪ ,‬הגברת השייכות הנוע"מיסטית שלהם והמחויבות‬
‫שלהם לתנועה‪.‬‬
‫קורס ההדרכה הוא צומת דרכים בה החניכים הופכים חלק מהצוות המחנך לערכים‪,‬‬
‫שלב זה הוא חלק משמעותי בעיצובם לקראת חיים בוגרים‪.‬‬
‫חינוך לא מתבסס רק על תיאוריות‪ ,‬אלא גם על מעשים‪.‬‬
‫כמדריכי קורס הדרכה‪ ,‬חייבים אנחנו להיות דוגמה אישית לחשיבה ומעשה‪.‬‬
‫מדריך קורס ההדרכה יעבוד באופן שוטף עם רכז הסניף בליווי וחניכה צמודים‪ ,‬במעקב אחרי‬
‫תכני הקורס‪ ,‬ומצב החניכים‪ .‬הרכז יהווה כתובת לכל מה שיעלה במהלך השנה עם הקורס‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תהיה הכשרה מקצועית נוע"מיסטית למדריכי הקורס לאורך השנה‪.‬‬
‫כל מדריך‪/‬ה עם קבוצתו‪/‬ה‪ ,‬צריך‪/‬ה לדאוג להגשמת המטרות הכלליות של קורס ההדרכה‪:‬‬
‫מטרות קוה"ד‬
‫הכשרת שכבת ט' להדרכה בנוע"ם ע"י‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫גיבוש והעמקת השייכות והזהות הנוע"מיסטית ומחויבות לחזון נוע"ם‪.‬‬
‫יצירת מחויבות להשתתפות רצינית ועקבית בקורס‪.‬‬
‫יצירת מחויבות רצינית להדרכה ולהשתתפות פעילה בנוע"ם‪.‬‬
‫גיבוש סולם ערכים ותפיסה חינוכית אישית תוך פיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית‪.‬‬
‫נתינת כלים הדרכתיים מעשיים‪.‬‬
‫נתינת "כלים יהודיים"‪ -‬פרקטיים ועיוניים‪ -‬היכרות עם סידור תפילה‪ ,‬איך להיות ש"צ‪,‬‬
‫קריאה בתורה‪ ,‬הפטרה‪ ,‬שימוש במקורות בפעולות‪ ,‬ידע מעמיק בחגים ובמעגל החיים‬
‫היהודי‪.‬‬
‫העברת תכנים חינוכיים בעלי ערך מוסף והגדלת הידע הכללי (מלבד תכנים הדרכתיים‬
‫שבתוכנית החינוכית השנתית) של היכרות עם א"י‪ ,‬ציונות‪ ,‬חינוך‪ ,‬אקטואליה‪ ,‬המציאות‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הצבת סטנדרט גבוה של מדריכי קוה"ד לאורך השנה ע"י דוגמא אישית של יצירתיות‪,‬‬
‫השקעה‪ ,‬לימוד‪ -‬שימוש במקורות‪ ,‬וקשר אישי ותומך עם החניכים‪.‬‬
‫מעורבות אקטיבית של חניכי קוה"ד במהלך השנה במתרחש במדינה‪.‬‬
‫*שנת הפעילות בכיתה ט' בנוע"ם מכוונת להדרכה‪ ,‬אך חשוב מאוד לשים לב לחניכים‬
‫שלא מעוניינים להדריך‪ .‬קורס ההדרכה מעניק כלים רבים שיכולים לפתח ולהעשיר את‬
‫חיי חניך הקורס לא רק בהדרכה בסניף‪ .‬חניכים אלו יכולים ללמוד רבות בשנה זו ולא‬
‫להדריך בסניף בשנה הבאה‪ .‬יש לאפשר להם לקחת חלק בפעילות ולמצוא את הדרך‬
‫לחברם לתכנים של הקורס ולהעשיר אותם בתכנים מעבר לתכני ההדרכה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכנית חינוכית‬
‫לפניכם חוברת פעולות לקורס ההדרכה של נוע"ם! חוברת זו נבנתה על סמך התוכנית החינוכית‬
‫שעברה בשנים האחרונות בקורס ההדרכה‪.‬‬
‫התוכנית ראשונית ולכם בתור מדריכי קורס ההדרכה יש מקום להוסיף‪ ,‬לשדרג ולשפר‪.‬‬
‫אנא מלאו משוב בסוף כל פעולה כדי שנוכל להפיק לקחים לשנים הבאות‪.‬‬
‫התוכנית מחולקת לשבעה מקבצים שכל מקבץ עוסק בפן שונה של קורס ההדרכה‪:‬‬
‫יחידה ‪1‬‬
‫יחידה ‪2‬‬
‫יחידה ‪3‬‬
‫יחידה ‪4‬‬
‫יחידה ‪5‬‬
‫יחידה ‪6‬‬
‫יחידה ‪7‬‬
‫אחריות ובגרות – על מנהיגות‪ ,‬הדרכה ומה שביניהן‪.‬‬
‫חינוך – על חינוך בלתי פורמאלי‪ ,‬על הקבוצה‪ ,‬גישות שונות בחינוך וחיבור אישי‬
‫למעשה החינוכי‬
‫עולם החניכים ‪ -‬היכרות עם עולם החניכים ודרכי עבודה והתמודדות של‬
‫מדריך עם חניכיו‪.‬‬
‫עקרון הרצף – נדבר על חזון‪ ,‬על החשיבות שבתכנון ארוך טווח‪ ,‬איך מתכננים‬
‫רצף פעולות ואיך כותבים פעולה‬
‫מתודיקה – כלים מעשיים וחשובים בעקרונות ההדרכה הטובה‬
‫התנועה המסורתית – הכרות עם ההיסטוריה של התנועה המסורתית וחיבור‬
‫לערכים ולפעילות של התנועה‬
‫איך נכנסים לסניף – כל מה שצריך לדעת על שגרת העבודה של הסניף‬
‫ועבודת המדריך והפעילים‬
‫*הפעולות פרוסות בתוכנית החינוכית השנתית בהתאמה לתוכנית השנתית שעוברת בסניף‪.‬‬
‫דף לחניך‬
‫בנוסף לפעולות‪ ,‬כמעט בסוף כל פעולה מופיע דף לחניך שאותו תחלקו בסוף הפעולה (במקרים‬
‫בהם לא מופיע דף לחניך – מומלץ להכין בעצמכם דף שיישאר עם החניכים)‪ .‬חשוב מאוד לעבור על‬
‫התוכן של דפים אלו כדי שהחניכים יפנימו את החומר שיש בהם וכדי שיוכלו לשמש אותם בהמשך‬
‫דרכם כמדריכים‪.‬‬
‫העשרות לתוכנית החינוכית‪:‬‬
‫מעבר לתכנים של הדרכה חשוב להמשיך ולהעביר לחניכים את התכנים שמועברים בנושא השנתי‬
‫של נוע"ם‪ .‬ניתן לעשות זאת בפעולות של ימי שישי‪ -‬ולשם כך יש חוברת המיוחדת לפעולות אלה‪.‬‬
‫ההעשרות יכולות להיות מתוך החוברת או בכל נושא אחר שנראה לכם מתאים ‪ -‬הנושא השנתי‪,‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬גזענות בישראל‪ ,‬פערים בחברה הישראלית‪ ,‬נושאים אקטואליים וכו'‪...‬‬
‫חשוב! ניתן ואף רצוי להביא לעיתים אורחים מבחוץ כדי לתת לחניכים ל"טעום" סגנון העברה שונה‬
‫משלכם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫רצף חינוכי‬
‫נושא הפעולה‬
‫מס'‬
‫עמ'‬
‫פתיחה‬
‫‪.1‬‬
‫הכרות‪ ,‬גיבוש ותאום ציפיות‬
‫‪.2‬‬
‫התחייבות וחוזה‬
‫‪.3‬‬
‫מעבר מחניכים למעמד מיוחד בסניף‬
‫מטרת על‪ :‬החניכים יפנימו שכל תיכוניסט הוא בהכרח מנהיג‪ .‬כל אחד יכול לבחור לעשות‬
‫זאת בסגנון שונה‪ ,‬אבל המשותף לכל המנהיגים הוא שהם כולם יוזמים ומובילים את‬
‫קבוצותיהם‪.‬‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו מנהיגים שונים וסגנונות הנהגה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יבינו את התכונות והגורמים היוצרים מנהיג‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים ירצו להנהיג ויחשבו מהי דרכם לעשות זאת‪.‬‬
‫דמות המדריך‬
‫‪ .1‬החניכים ידונו בתכונות הרצויות במדריך וכיצד הן באות לידי ביטוי‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יתחילו לחשוב ולבנות לעצמם את דמות המדריך שהם רוצים להיות‪.‬‬
‫מנהיגותו של יצחק רבין‬
‫‪ .1‬החניכים יקבלו מידע בסיסי על חייו ופועלו של רבין‬
‫‪ .2‬החניכים ידונו בתכונות של רבין שהיו מרכזיות במנהיגותו‬
‫‪ .3‬החניכים יבינו שיש למתוח ביקורת ולשאול שאלות גם על מנהיגים‪ ,‬וכן שביקורת ומשוב‬
‫הם הכרחיים כדי להתקדם ולהשתפר‪.‬‬
‫‪ .4‬החניכים ילמדו ויחשבו על תכונות המנהיג שחשובות להדרכה בנוע"ם‪.‬‬
‫אחריות על שבתון סניף‬
‫‪.7‬‬
‫כוחה של קבוצה‬
‫‪ .1‬החניכים יבינו שכוחה של קבוצה גדול יותר מכוחו של אדם בודד‪ ,‬ושבפעילות קהילתית‬
‫לקבוצה יש כוח ויכולת גדולים יותר מאשר לפרט‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יבינו שלמרות שהפעילות היא במסגרת קבוצתית‪ ,‬לכל פרט בקבוצה יש‬
‫משמעות וחשיבות לשם יצירת פעילות משמעותית יותר‬
‫‪ .3‬החניכים יבינו שאחד מיתרונותיה של קבוצה היא שיש בה ריבוי דעות – דבר שמעודד‬
‫יצירתיות וגיוון‪.‬‬
‫‪ .4‬החניכים יחשבו על כוחה של הקבוצה שלהם – קורס ההדרכה‪ ,‬הסניף שלהם והתנועה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫אחריות ובגרות‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.‬‬
‫חינוך‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.11‬‬
‫מהי מטרת החינוך‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו גישות חינוכיות שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יחשפו לתשובות שונות לשאלה "מהי מטרת החינוך"‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יתחילו לחשוב עם איזו גישה הם מזדהים ואיזה סוג של מחנכים הם רוצים‬
‫להיות‪.‬‬
‫חינוך בלתי פורמאלי‬
‫‪ .1‬להכיר את ההיסטוריה והמאפיינים של החינוך הבלתי פורמאלי‪.‬‬
‫‪ .2‬להכיר את היתרונות והכוח של הקבוצה והמדריך בחינוך הבלתי פורמאלי‪.‬‬
‫‪ .3‬ברור עבור כל אחד מהי חשיבות ההדרכה עבורו‪ ,‬ואיך הוא יכול להשתמש בה להעביר‬
‫מסר‪.‬‬
‫דינאמיקה קבוצתית‬
‫‪ .1‬החניכים יבינו מה כולל תהליך בניית קבוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יבינו את תפקיד המדריך‪/‬ה בתוך הקבוצה ומהם הכלים שיש למדריך‪/‬ה‬
‫בעבודה עם קבוצה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.11‬‬
‫אני מאמין חינוכי‬
‫‪ .1‬סגירת מעגל‪ -‬חיבור למקום האישי‬
‫‪ .2‬קביעת מטרות אישיות‪ -‬אילו מטרות החניכים רוצים להשיג כאשר יהיו מדריכים‪.‬‬
‫עולם החניכים‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫‪ .1‬החניכים יחשפו לתיאוריות התפתחות בתמציתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יבינו שצריך להתאים את הפעולה וכל מה שיש בה לשכבה ולגיל החניכים‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יתרגלו תכנון פעולה לפי שכבה ושלב התפתחותי‪.‬‬
‫סוגי חניכים‬
‫‪ .1‬להעלות למודעות החניכים כי ישנם סוגי חניכים שונים ושכל אחד מגיב אחרת לפעולה‬
‫ולסובב אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬לתת לחניכים כלים ורעיונות להתמודדות עם חניכים שונים במהלך פעולה‬
‫מקרים חריגים‬
‫‪ .1‬לתת רקע ומידע על מספר תופעות כדי שחניכי קורס ההדרכה ידעו שהדברים קיימים ומה‬
‫הם אומרים‪ ,‬למה לשים לב ומה צריך "להדליק נורה אדומה" במגע עם חניכים‪.‬‬
‫‪ .2‬לספק תשובות לשאלה "כיצד מתמודדים עם תופעות כאלו?"‪.‬‬
‫משמעת‪ ,‬הקשבה והנעה חיובית‬
‫‪ .1‬לעורר מחשבות ולתת תשובות לשאלות‪ -‬מהו גבול? ומדוע צריך אותו?‬
‫‪ .2‬לתת לחניכים כלים להצבת גבולות ולהקשבה‪.‬‬
‫‪ .3‬לפתח אצל החניכים את המושג "הנעה חיובית"‪ -‬חיזוק חיובי‪ /‬שלילי ועונש‪.‬‬
‫רצף‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫חזון נוע"ם‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את חזון נוע"ם‬
‫‪ .2‬החניכים יבדקו עם אילו ערכים של החזון הם מזדהים‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יבינו את החשיבות שבחזון ומטרות לטווח רחוק‪.‬‬
‫מערך – רצף פעולות – יחידה‬
‫‪ .1‬החניכים יבינו שיש לתכנן פעולה כחלק מרצף חינוכי של פעולות‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יכירו את חוברת ההדרכה וילמדו איך עובדים איתה‬
‫‪ .3‬החניכים יתנסו בתכנון קצף חינוכי של כמה פעולות‬
‫איך בונים פעולה‬
‫מטרת העל‪ :‬החניכים יכינו פעולות טובות ומשמעותיות‪.‬‬
‫‪ .1‬החניכים יבינו שהפעולה היא חלק מתהליך חינוכי רב שנתי‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יכירו את שלבי הכנת הפעולה ואת מערך הפעולה‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יפנימו שבפעולה ישנם מסרים גלויים וסמויים‪.‬‬
‫משוב‬
‫מטרת על‪ :‬החניכים ידעו לקבל ולהעביר משוב בצורה שתאפשר שיפור מתמיד‪.‬‬
‫‪ .1‬למה צריך משוב?‬
‫‪ .2‬איך מעבירים ביקורת?‬
‫‪ .3‬להבין שתמיד יש מה ללמוד ולאן להשתפר ולהתקדם‬
‫מתודיקה‬
‫‪.21‬‬
‫‪.21‬‬
‫עמידה מול קבוצה‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את עקרונות הקתימב"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יביאו את העקרונות לידי ביטוי מול חבריהם‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יחזרו על תכני הקורס‪.‬‬
‫‪ .4‬המדריך‪/‬ה י‪/‬תקבל תמונת מצב לגבי בקיאות הקבוצה ויכולת החניכים ליישם את הכלים‬
‫הנלמדים‪.‬‬
‫מתודות‬
‫מה הם מתודות ולימוד של השימוש בהן (סיפור‪ ,‬דרמה‪,‬דיון‪ ,‬משחקים‪ ,‬שימוש במקורות!‪)...‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫משחקים‬
‫סוגים של משחקים למטרות שונות‪ ,‬איך משלבים משחקים בפעולה‪ ,‬מה משיגים משימוש‬
‫במשחקים‪.‬‬
‫ניהול דיון‬
‫‪ .1‬לנפץ את המיתוס דיון = משעמם‪.‬‬
‫‪ .2‬להבין את היתרונות והחסרונות של דיון‪.‬‬
‫‪ .3‬לפתח כלים שיאפשרו לחניכים לדעת מתי לבחור במתודה המיוחדת הזו‪.‬‬
‫התנועה המסורתית‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫התנועה והקהילות‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את ההיסטוריה של התנועה המסורתית‬
‫‪ .2‬החניכים יכירו את הקהילות של התנועה‪ ,‬ויבינו איך הן קשורות לתנועה‬
‫‪ .3‬החניכים יחשבו על מקום הקהילה בחייהם‬
‫הכנת פורימון‬
‫התנועה המסורתית והשפעה חברתית‬
‫‪ .1‬החניכים ילמדו על מאבקים פוליטיים וחברתיים שהתנועה המסרותית שותפה להם או‬
‫מובילה אותם‬
‫‪ .2‬החניכים יתגייסו למאבקים שונים‪ ,‬יבינו איך הם יכולים להשתתף‪ ,‬ויבינו שמאבקים אלה‬
‫אפשריים רק באמצעות קבוצה גדולה שפועלת יחד‪.‬‬
‫איך נכנסים לסניף‬
‫‪27‬‬
‫עבודת צוות‬
‫‪ .1‬להכיר את היתרונות של עבודת צוות‬
‫‪ .2‬להבין כיצד יש לעבוד כדי שהצוות יהיה יעיל ונעים לעבודה‬
‫‪ .3‬שכל אחד יכיר על מה הוא צריך לשים דגש בעבודת צוות טובה‪,‬ואיזה תפקיד הוא ואחרים‬
‫ממלאים בצוות‪.‬‬
‫‪ .4‬להבין שהדרכה בנוע"ם נעשית בעבודת צוות‪ -‬צוות ההדרכה המצומצם וצוות הסניף כולו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫איך משתלבים בסניף?‬
‫‪ .1‬הכרות עם צוות הסניף ובעלי התפקידים הסובבים (משרדים‪ ,‬קהילה וכו')‪.‬‬
‫‪ .2‬הפגת חלק מאי הוודאות לגבי פתיחת השנה בסניף‪.‬‬
‫‪ .3‬חיזוק הקשר עם הסניף והרכז לפני פעולות הניסיון בסניף‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫לפני ואחרי פעולה‬
‫‪ .1‬הפניית תשומת הלב לכל מה שיש לעשות בהדרכה מלבד העברת הפעולה עצמה‪.‬‬
‫‪ .2‬הבנת החשיבות של כל ה"מסביב" להדרכה‪.‬‬
‫‪ .3‬נתינת כלים מעשיים לביצוע והתמודדות עם כל הנדרש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫דגשים חשובים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פעולות התעל"ה ‪ -‬לאורך השנה הן משותפות עם שאר הסניף וחשוב לשלב את קורס ההדרכה בהן‪.‬‬
‫התנסויות ‪ -‬מעבר להשתלבות בהדרכה בסוף השנה‪ ,‬ניתנות הזדמנויות נוספות להתנסות בכתיבת‬
‫פעולות והעברתם‪ :‬בשבתון הסניפי‪ ,‬בפורימון‪ ,‬ועוד הזדמנויות שבהן החניכים ידריכו זה את זה‪ ,‬כדי‬
‫לצבור נסיון ולחוות הצלחות‪ .‬חשוב לנצל הזדמנויות אלו ולהעצים בהן את החניכים‪.‬‬
‫חודש פורים ובפסטינוע"ם ‪ -‬כדאי לשלב כמה שיותר את חניכי קוה"ד בסניף ובהכנות לפורימון הסניפי‬
‫ולפסטינוע"ם‪ .‬פירוט בפעולה הרלוונטית בחוברת‪.‬‬
‫נושאים חופשיים ‪ -‬בימי שישי ניתנת הזדמנות להעביר פעולות הפגתיות שניתן לקיימן בכל נושא‬
‫שתחפצו‪ .‬חשוב שפעולות אלו יהיו מושקעות וברמה גבוהה כדי להראות דוגמא אישית לחניכים‪ .‬פעולות‬
‫אלו הן המקום לביטוי של הדברים החשובים לכם‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב לתת מקום למשוב על הפעולות כחלק‬
‫מתהליך הלמידה של החניכים‪ -‬פירוט בדף שעוסק במשוב‪ ,‬בחוברת של ימי שישי‪.‬‬
‫השתלבות בהדרכה‪ -‬בסוף השנה משתלבים החניכים בקבוצות הסניף‪ .‬חשוב להכין את חניכי קוה"ד מול‬
‫צוות הסניף בצורה טובה (נעסוק בכך לקראת הכניסה להדרכה)‪ .‬חשוב לשים לב כי בפעולה המסכמת‬
‫את השנה ניתן זמן לעיבוד ההשתלבות עד כה רק של קורס ההדרכה‪ .‬חשוב לנצל זמן זה לשיפור‬
‫ולמידה לקראת ההמשך‪.‬‬
‫האתגר הגדול של מדריכי קורס ההדרכה הוא למצוא נקודות רבות ככל האפשר לשילוב של חניכי‬
‫הקורס בנעשה בסניף‪.‬‬
‫תודות‬
‫תודה רבה לאביבה גולדפרב על העבודה הרבה על פעולות החוברת!‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫* מערך פעולה זה הינו כללי מאוד‪ ,‬על מנת לתת למדריך קורס ההדרכה גמישות גדולה ככל‬
‫האפשר בפעולה הראשונה‪.‬‬
‫פעולת הפתיחה היא חשובה מאוד‪ .‬זהו הסיפתח לכל השנה‪ ,‬המפגש הראשון והרושם הראשון‬
‫של החניכים מהמדריך וברגע זה מתחיל להבנות האופי של קורס ההדרכה‪ .‬ישנם מספר דברים‬
‫שחשוב לגעת בהם בפעילות הראשונה‪:‬‬
‫הכרות וגיבוש ברמה בסיסית‪ -‬מבנה הקבוצה עלול להשתנות בסניפים השונים‪ ,‬יכול‬
‫להיות שכולם מכירים ויכול להיות שרק חלק‪ .‬חשוב כי המדריך יבין מה ההרכב החברתי של‬
‫הקבוצה שלו (חשוב לדבר עם מדריכים משנים קודמות) כדי ליצור כבר בהתחלה קבוצה‬
‫מאוזנת‪ .‬יש לנסות לפתוח ולערבב תת קבוצות חברים קיימות וליצור קבוצה אחת חדשה‪ .‬יש‬
‫לשים לב באופן מיוחד לחדשים שאינם מכירים אף אחד‪.‬‬
‫[משחקי הכרות בסיסיים מופיעים בהמשך]‬
‫פעילויות גיבוש‬
‫לא כדאי להישאר ברמה בסיסית של הכרות‪ ,‬אלא לעשות פעולות ומשחקים שמעודדים גיבוש‪.‬‬
‫רעיונות‪:‬‬
‫משחקי אתגר ניתן לשחק במשחקי אתגר תחרותיים הדורשים עבודה משותפת ועזרה‪ .‬מעבר‬
‫במסלול מכשולים (כמשל למעבר בין חניך למדריך)‪.‬‬
‫משחקי דרמה בסגנון "של מי השורה הזאת"‪ -‬להציג בעזרת חפצים שונים סיטואציות‬
‫מצחיקות‪ :‬דייט ראשון‪ ,‬חניכה משכבת שורשים שבטעות מגיעה לפעולה של קוה"ד‪ .‬בכל הצגה‬
‫אפשר לשלב חפצים מצחיקים שחובה להשתמש בהם‪ ,‬משפטים לא קשורים שחובה להגיד‪,‬‬
‫מילים לא קשורות שצריך לשלב ועוד‪.‬‬
‫להעביר את כל הקבוצה מעל החוט‪ :‬מותחים חבל בגובה כמטר וחצי בין שני עצים‪ /‬מערום‬
‫כסאות וכו'‪ .‬לקבוצה משימה להעביר את כל חברי הקבוצה מעל החבל‪ ,‬בלי להיעזר בכיסאות‪.‬‬
‫זוהי משימה שדורשת תכנון‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬אחד החניכים עולה על אחר‪ ,‬וקופץ מעבר‪ ,‬ואז צריך‬
‫בכל פעם להרים פיזית את אחת‪/‬ד החניכים ולהעביר לצד השני‪ ,‬בעזרת מי שכבר עברו‪.‬‬
‫משחק השטיח‪ :‬כל הקבוצה צריכה לעמוד על שטיח‪ /‬סדין‪ .‬משימתם היא להפוך את הסדין‬
‫לצידו השני‪ ,‬אבל מבלי שאף אחד‪/‬ת נוגעים ברצפה‪ ,‬כלומר בזמן שכולם עדיין עומדים על‬
‫השטיח‪ .‬גם פה נדרש תכנון ועבודה של שיתוף פעולה‪.‬‬
‫בשלב השני של המשחק‪ ,‬אפשר לעשות את אותה משימה‪ ,‬עם סדין או בד קטנים יותר‪.‬‬
‫משחקי מים‪( :‬כמובן‪ ,‬מים ממוחזרים או רק במידה והשנה גשומה‪ ):...‬ממלאים בלונים במים כך‬
‫שהבלונים הם כדורים שאפשר לזרוק‪.‬‬
‫א‪ .‬עומדים במעגל‪ -‬זורקים את הבלונים בין החניכים‪ ,‬בכל פעם קוראים בשם של החניכ‪/‬ה‬
‫אליו‪/‬ה זורקים‪ .‬בשלב הבא צריך לזכור למי זרקנו‪ ,‬ומוסיפים עוד בלונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬משימה קבוצתית‪ -‬לזרוק כמה שיותר פעמים את הבלון בין חברי הקבוצה‪ ,‬מבלי שהבלון יפול‬
‫על הרצפה ויתפוצץ‪.‬‬
‫ג‪" .‬מירוץ שליחים" עם בלוני מים‪ :‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬החניכים צריכים להתפזר על מרחק‬
‫גדול‪ ,‬ולעמוד בשורה‪ .‬בין החניכים מרחק של מטר או יותר‪ ,‬תלוי כמה רחוק הם חושבים‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שיכולים לזרוק בלי שהבלון יפול לרצפה‪ .‬ואז‪ -‬עליהם להעביר את הבלון בזריקות בניהם הלוך‬
‫ושוב‪ .‬אפשר לעשות כתחרות או למדוד כמה זמן זה לוקח‪ ,‬ובכל פעם לנסות להספיק את‬
‫המשימה בפחות זמן‪.‬‬
‫משחק הצמר‪ :‬עומדים במעגל‪ .‬החניכה הראשונה אוחזת בקצה הצמר‪ ,‬משחרר קצת צמר‬
‫וזורקת לחניך אחר‪ .‬אותו חניך צריך להחזיק בצמר (אפשר לסובב סביב האצבע)‪ ,‬לשחרר עוד‬
‫צמר ולזרוק לחני‪/‬כה אחר‪/‬ת וכן הלאה‪ .‬אפשר להוסיף משהו שצריך להגיד‪ /‬לשאול‪ /‬לתת‬
‫מחמאה בכל פעם שזורקים‪ .‬במהלך המשחק נוצר מעין קור עכביש‪ .‬כעת ניתן לצייר את "קורי‬
‫העכביש" על בריסטול או דף ענק שיהיה מונח מתחת לצמר ובתום המשחק יהיה אפשר לכתוב‬
‫את הציפיות והתקוות מהשנה בתוך הצורות שיווצרו‪.‬‬
‫אחרי שכולם קבלו את הצמר‪ ,‬עושים את הסבב הפוך‪ ,‬האחרון זורק לחניכה ממנה קיבל את‬
‫הצמר וכן הלאה‪ -‬עד שחוזר ונוצר כדור צמר כמו שהיה בהתחלה‪ .‬ניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשאול שאלה‬
‫בסבב הלוך ולתת את התשובה בסבב חזור‪.‬‬
‫משחק הכריש‪ :‬כל החניכים עומדים על כיסאות (בקצה אחד של החדר) וצריכים להגיע מהחוף‬
‫המסוכן לחוף מבטחים (שנמצא בצד השני של החדר) בלי לרדת מהכיסאות‪ .‬מחלקים תפקידים‬
‫באקראיות כמו רב חובל (היחיד שיכול לדבר)‪ ,‬צייד (כאשר משליכים "כריש"‪ -‬ציור של כריש‪-‬‬
‫למים תפקידו לזרוק עליו נעל) ועוד תפקידים שממציאים‪ .‬כשמסיימים את המשחק שואלים‪:‬‬
‫‪ .1‬מה היה משותף לחברי הקבוצה? מה הייתה רמת הלכידות בה? כמה היה אכפת להם אחד‬
‫מהשני?‬
‫‪ .2‬מה יוצר לכידות בקבוצה? למה חשוב להיות מלוכדים ומגובשים?‬
‫‪ .3‬האם טוב שיש בעלי תפקידים בקבוצה? מה היתרונות והחסרונות של בעלי תפקידים?‬
‫‪ .4‬איך השפיע המחסור בתקשורת?‬
‫אז מסבירים לחניכים שהמשחק היה משל‪ .‬הקבוצה על הספינה היא הקבוצה שלנו‪ .‬החופים‬
‫הם המקום שאנחנו בו עכשיו והמקום שאנחנו שואפים להגיע אליו‪ .‬הכרישים הם המכשולים‬
‫שנצטרך להתמודד איתם בדרך‪ .‬גם בקבוצתינו יהיו בעלי תפקידים אבל הם לא יהיו רנדומליים‪.‬‬
‫כל אחד יצטרך להגדיר את מקומו ותפקידו בקבוצה כדי לעזור לעבור את "המסע" (השנה)‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫*את כל זה לא מסבירים אלא מפענחים עם הקבוצה לדוגמה‪ :‬מהו החוף המסוכן מבחינת‬
‫הקבוצה ומהו החוף מבטחים שאנחנו שואפים להגיע אליו? תשובה אפשרית (של החניכים)‪:‬‬
‫החוף המסוכן הוא קבוצה שלא מכירה אחד את השני‪ ,‬והחוף מבטחים הוא קבוצה של אנשים‬
‫שמכירים ואוהבים אחד את השני‪ .‬או לדוגמא‪ -‬חוף המבטחים הוא להביא את כל החניכים‬
‫להדרכה!‬
‫כמו כן שואלים את החניכים איזה תפקיד הם לוקחים על עצמם כדי לעזור לקבוצה לעבור את‬
‫ה"מסע" בשלום‪ .‬מהם ה"כרישים" שאנו עלולים למצוא בדרך? מהם החוקים של המסע כדי‬
‫להבטיח הגעה למטרה?‬
‫משחק זה מתאים גם כפתיח לכתיבת חוזה (פעולה ‪.)2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫עבודה על שייכות לקבוצה‬
‫פעמים רבות כאשר יוצרים משהו שכל החניכים תרמו לו‪ ,‬הדבר גורם לתחושת שייכות‪ ,‬גם עבור‬
‫חניכים שרק הצטרפו לקבוצה‪ .‬הנה כמה רעיונות‪:‬‬
‫דגל לקבוצה ‪ -‬החניכים יתכננו ויצרו דגל ‪ -‬אפשר על אלבד או על סדין ישן‪ .‬חשוב מאוד לדאוג‬
‫שכל החניכים משתתפים‪ ,‬ושכל החניכים יחתמו את השמות על הדגל‪.‬‬
‫יצירה קבוצתית ‪ -‬מניחים בריסטול גדול במרכז המעגל‪ .‬מחליטים על נושא לדוגמא ‪ -‬מעברים‪,‬‬
‫קורס הדרכה‪ ,‬נוע"ם‪ .‬לכל חניכ‪/‬ה צבע טוש שונה‪ .‬חניכה ראשונה ניגשת ומציירת קו או צורה‬
‫כלשהי על הבריסטול‪ .‬לאחר מכן ניגש חניך נוסף‪ ,‬הוא צריך להוסיף קו או צורה משלו‪ .‬וכך‬
‫הלאה‪ .‬לבסוף מתקבל ציור קבוצתי‪ ,‬שאפשר לבדוק מה משמעותו‪ ,‬איך חניכים שונים מבינים‬
‫אותו (אם יוצא משהו לא ברור)‬
‫***חשוב מאוד למלא את דף הקשר של כל החניכים ולחלק להם בפעולה הבאה‪ .‬חשוב מאוד‬
‫לשלוח אותו לרכזת פיתוח ההדרכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫בשנת קורס ההדרכה אנו מצפים שהחניכים יעברו תהליך הדרגתי של למידה‪ ,‬התנסות וקבלת‬
‫כלים להדרכה‪ .‬לכן‪ ,‬קורס ההדרכה דורש מחוייבות גדולה מצד החניכים‪ :‬הגעה רציפה‪" ,‬ראש‬
‫גדול"‪ ,‬אחריות אישית והדדית על חברי הקבוצה‪.‬‬
‫בפעולה זו חשוב לפתוח את הנושאים האלה עם החניכים‪ ,‬ולהגיע להסכמה של כל חברי‬
‫הקבוצה על כללים בסיסיים ומסגרת של קורס ההדרכה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש להקדיש חלק מהפעולה לתיאום ציפיות‪ -‬מה החניכים מצפים שיהיה בקורס‬
‫ההדרכה‪ ,‬ומה מתוכנן‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשוב לעשות תהליך של יצירת כללים ומסגרת לקורס ההדרכה‪ -‬כללים שהחניכים‬
‫מתחייבים לעמוד בהם כדי שקורס ההדרכה יהיה מוצלח‪ .‬כדאי לעשות חתימה טקסית על‬
‫החוזה (רעיונות בהמשך)‪.‬‬
‫תיאום ציפיות הדדי (חוזה)‪ -‬בשנת קורס ההדרכה אומנם החניכים עדיין חניכים אך חשוב‬
‫לטפטף להם כל הזמן שהם בתקופת מעבר‪ ,‬שמצפים מהם ליותר ושהם יכולים הרבה יותר‪ .‬זהו‬
‫זמן מרגש ומפחיד גם עבורם ורצוי לעודד אותם לאורך כל השנה לקחת יותר אחריות וליזום‬
‫מעצמם‪ .‬תיאום הציפיות חשוב גם למדריך‪/‬ה – לשמוע את הקבוצה שלו‪/‬ה‪ ,‬היכן היא נמצאת על‬
‫רצף החניך‪-‬מדריך ולדעת למה הם מצפים ממך‪ ,‬מה הם רוצים ללמוד ולקבל ממך בשנה‬
‫שתבוא‪ .‬מהצד השני‪ ,‬לא פחות חשוב שהחניכים ישמעו מהמדריך‪/‬ה שלהם מה הציפיות שלו‪/‬ה‬
‫ושל התנועה מהם כחניכי קורס ההדרכה‪ .‬רצוי ששלב תיאום הציפיות יעשה יחד עם החניכים‪.‬‬
‫אם החניכים יעלו מעצמם ציפיות שלהם מעצמם‪ ,‬מחבריהם‪ ,‬מהתוכנית החינוכית‪ ,‬מהמדריך‬
‫ומהתנועה הם ירגישו הרבה יותר מחוברים‪ ,‬מזדהים ומעורבים בכל מה שיבוא אחרי‪.‬‬
‫מתודות לתיאום ציפיות‪:‬‬
‫*החניכים יכתבו על פתק כמה ציפיות שיש להם מהקבוצה‪ /‬מקורס ההדרכה והמדריכים‪ .‬אפשר‬
‫שהחניכים יקריאו בעצמם מה כתבו‪ ,‬או שאת כל הפתקים מכיניסים לתוך כובע ובכל פעם‬
‫שולפים פתק‪ ,‬באופן אנונימי‪ ,‬ואפשר בכל פעם לשאול מי עוד מסכים עם זה מהקבוצה‪.‬‬
‫*מפזרים במעגל תמונות מתוך עיתונים‪ ,‬רצוי שיהיה מגוון כמה שיותר‪ .‬כל חניך‪/‬ה בוחר‪/‬ת את‬
‫אחת התמונות שמסמלת נושא שתחליטו‪ :‬התחלה‪ ,‬ציפיות מהשנה‪ ,‬ציפיות מהמדריכים‪ ,‬ציפיות‬
‫מהקבוצה‪ .‬בסבב החניכים מספרים מדוע בחרו בתמונה ואיך היא מסמלת את מה שהם‬
‫חושבים‪ .‬בסוף‪ -‬אפשר להדביק יחד את כל התמונות על בריסטול שתולים בסניף‪.‬‬
‫* יש לעבור עם החניכים על התוכנית החינוכית כדי שיתחילו להבין במה הם הולכים לעסוק‬
‫במהלך השנה‪ .‬חלק זה יכול להיות מוצג בצורה אינטראקטיבית‪ -‬הצגות קצרות‪ ,‬חידון‪...‬‬
‫*לפזר על הרצפה את שמות הפעולות המתוכננות בקורס ההדרכה‪ ,‬ולבקש מהחניכים לסדר‬
‫לפי סדר שנראה להם הגיוני‪ -‬בצורה כזו החניכים יוכלו לראות מה מתוכנן לשנה‪.‬‬
‫* חשוב שגם המדריכים יגידו מה הם מצפים מהחניכים‪ .‬גם את זה אפשר לעשות באופן יצירתי‪-‬‬
‫בשיר שמכינים מראש‪ ,‬בחידון ציורים בסגנון "תו קו" ואפילו בסרטון קצר שמצלמים מראש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫כתיבת חוזה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫החוזה ילווה את הקבוצה במהלך כל השנה ולכן יש לשמור אותו ואף להביא אותו לכל‬
‫פעילות (כדאי שיהיה על פלקט גדול עם חתימות של כולם וכך אפשר להביא אותו לכל‬
‫פעולה)‪ .‬בנוסף אפשר להכין לשבוע הבא עותק של החוזה כדי שיכנם לתיקיות של החניכים!‬
‫(גם הוא חלק מתהליך הלמידה בקורס הדרכה‪ ,‬גם הם יעשו חוזים‪ /‬תיאום ציפיות עם‬
‫חניכים שלהם)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אפשר לחלק לכמה קטגוריות ולבקש מכל זוג לנסח כלל מתאים‪ ,‬ואז לדון בכל סעיף‬
‫בקבוצה‪ .‬אפשר לעבוד יחד כקבוצה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אפשר לחשוב על סנקציות מצחיקות כמו‪ -‬מי שלא מביא חולצת נוע"ם חייב להביא בפעולה‬
‫הבאה עוגה לכל הקבוצה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציפיות במנדלה*‪ -‬לצייר על פלקט מאוד גדול (נייר עיתון) או על הרצפה מעגלים עם גירים‪.‬‬
‫כל מעגל מסמל רובד כלשהו‪ ,‬ובהדרגתיות ממלאים את כל המעגלים במילים‪ .‬מעגל פנימי‬
‫מיועד לחתימות (אפשר לעשות החתמות של ידיים בגואש)‪ .‬מעגל שני מיועד למה אני מביא‬
‫לקבוצה‪ ,‬מה הציפיות שלי מעצמי‪ .‬מעגל שלישי מיועד לציפיות שלי מהמדריך‪ .‬מעגל רביעי‬
‫מיועד לציפיות שלי מהקבוצה וכן הלאה‪ ...‬בסוף מתקבל ציור ענק צבעוני שממנו אפשר גם‬
‫לצאת לניסוח רשמי ולתת לחניכים‪.‬‬
‫*מנדלה ‪ -‬פירוש המילה מנדלה בסנסקריט הוא "מעגל" או "מרכז"‪ .‬צורת המנדלה מורכבת מחמש נקודות‬
‫עיקריות‪ :‬האחת במרכז‪ ,‬וארבע האחרות מסתובבות סביבה ‪ -‬משמאלה‪ ,‬מימינה‪ ,‬מעליה ומתחתיה‪ .‬המרכז הוא‬
‫סמל לאגו‪ ,‬שסובב סביב עצמו בזמן ובחלל‪ .‬חמש נקודות אלו מייצגות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬חמישה אלמנטים‪ ,‬הקשורים‬
‫באישיותו של האדם‪ ,‬או את חמשת הבודהות‪ .‬בנוסף הן מייצגות בהינדואיזם את חמש ה'משפחות'‪ ,‬המקבילות‬
‫לחמש הפנים של שיווה‪ :‬המערב ‪ -‬לבן ‪( Sadyojāta,‬שם של שיווה‪ ,‬בריאה)‪ :‬צפון ‪ -‬צהוב ‪( Vāmadeva,‬שימור);‬
‫דרום ‪ -‬שחור ‪( Aghora,‬התפרקות‪/‬התחדשות); מזרח ‪ -‬אדום ‪( Tatpuruṣa,‬הסתרת החסד); המרכז ‪ -‬ירוק‪,‬‬
‫הפנים של ‪( Īśāna‬גילוי החסד‪ ,‬הכוח היצירתי)‪.‬‬
‫גם ביהדות ניתן למצוא רמז למקור זה‪:‬‬
‫" אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע‪...‬ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת כל‬
‫האור ומאירה לגוף ונאור הכול"‬
‫–ספר תשבי‪ ,‬כרך א‪:‬רמז‬
‫‪-‬‬
‫חשוב להקדיש מספיק זמן לתהליך העבודה על החוזה‪ ,‬כדי שהחניכים ירגישו שמדובר‬
‫במשהו שהם יצרו ולא סתם "חוקים" שלא קשורים אליהם‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫טקסיות‪ -‬פעולה זו פותחת את השלב חדש של צעבר ממדריכים לחניכי קוה"ד‪ .‬ישנה‬
‫התרגשות גדולה ולכן יש ליצור אווירה של רגע מיוחד‪ ,‬ייחודי ומשמעותי‪ .‬הטקסיות יכולה‬
‫להתבטא לאורך כל הפעולה‪ ,‬ברגע מסוים‪ ,‬או במשימה שעל החניכים לבצע‪ .‬חשוב להאדיר את‬
‫הפתיחה של קורס ההדרכה ואת השלב שהם הגיעו אליו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טקסיות‪ -‬ניתן לתת איזשהו סממן לחולצת הנוע"ם לכך שהם בקורס הדרכה‪ :‬פצ' מיוחד‬
‫לקוה"ד של הסניף‪ ,‬סרט‪ ,‬סיכה ועוד‪.‬‬
‫להכין שרשראות ברכה‪/‬ציפיות‪ ...‬כל חניך‪/‬ה מקבל‪/‬ת חוט דייג ויש הרבה חרוזים במרכז‬
‫המעגל‪ .‬עוברים חניך‪/‬ה חניך‪/‬ה וכל אחד‪/‬ת בתורו מאחל‪/‬ת משהו ושם‪/‬ה חרוז על השרשרת‬
‫שלו‪ ,‬כולם אחריו‪/‬ה שמים חרוז על השרשרת ‪ .‬לאחר כל איחול מעבירים את השרשראות‬
‫למי שיושב‪/‬ת לידך‪ .‬כך בסוף נוצרות שרשראות לכולם‪ ,‬כל שרשרת עברה אצל כל אחד‪/‬ת‪,‬‬
‫כל אחד‪/‬ת שם‪/‬ה חרוז בכל שרשרת ואיחל‪/‬ה משהו לקבוצה‪/‬שנה‪/‬עצמו כמדריך‪ .‬את‬
‫השרשראות אפשר לחבר לחולצה עם סיכה‪.‬‬
‫הכרות עם התיקייה‪ -‬חלוקה של רשימת משחקי פתיחה ‪ -‬ניתן להכין לחניכים פנקסים‬
‫קטנים עם רעיונות למשחקי פתיחה והכרות לכשיהיו מדריכים (רשימה של משחקים‬
‫בנספח)‪.‬‬
‫לחלק מדבקה עם התאריכים של המפעלים הארציים שישימו ביומנים‪ .‬לשים שם גם את‬
‫הטלפון של המדריך וגם את פרטי המשרד ואתר נוע"ם‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫טקסט מן המקורות שניתן לקרוא ולהתייחס אליו בכל מיני רמות ובכל מיני הקשרים‪,‬‬
‫לבניית הקבוצה ‪ -‬מי נמצא בקבוצה? במעבר בין חניך למדריך‪ -‬מאין באתי ולאן אני‬
‫הולך? הכרות‪ -‬פתיחה להצגה עצמית‪.‬‬
‫שלושה שמות נקראו לו לאדם‪:‬‬
‫אחד ‪ -‬מה שקוראים לו אביו ואמו‪,‬‬
‫ואחד ‪ -‬מה שקוראין לו בני אדם‪ /‬חברים‪,‬‬
‫ואחד ‪ -‬מה שקורא הוא לעצמו‪.‬‬
‫(מדרש תנחומא‪ ,‬ויקהל)‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫משחקי הכרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נייר טואלט‬
‫שלפלפ ‪,‬קזבובו ‪ ,‬פק‬
‫פק‪.‬‬
‫הכרות דרך נייר על‬
‫הריצפה‬
‫בינגו החתמות‬
‫שעון פגישות‬
‫אמת ושקר‬
‫הרוח נושבת‬
‫איבל דיבל‬
‫משחק הכיסאות משוכלל‬
‫מסתדרים לפי‪...‬‬
‫משחק השוקולד וקוביה‬
‫בקבוק מסתובב‬
‫שמות עם כדור צמר‬
‫תיפסוני‬
‫שמות באוויר‬
‫בנג בנג‬
‫שמות תנועות ידיים ומים‬
‫מולקולות‬
‫סלט פירות‬
‫זיפ זפ‬
‫קצב קצב‬
‫שם ותכונה‪ ,‬שם ותנועה‬
‫זכרון שמות בסבב‬
‫כדור עף שמות‬
‫מטטא נופל‬
‫אני יושב תחת עץ רענן‬
‫ומחכה ל‪...‬‬
‫דמות שמציגה אותי‬
‫התיק שלי‪ -‬מה יש בו??‬
‫קטגוריה וניחוש‬
‫התשובה של זה‬
‫שלימיני‪,‬אם טועים‬
‫מתחלפים‬
‫החלפת כיסאות –‬
‫מחיאת כף‬
‫ציור שרשרת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חפצים שלי מהבית‬
‫חפץ שמתקשר אלי‬
‫חבילה עוברת‬
‫משחקי דרמה – מראה‪,‬‬
‫פיסול‪ ,‬עצם עובר‪ ,‬של מי‬
‫השורה הזאת‬
‫הימורים על התכונות ‪/‬‬
‫הבחירות שלי‪.‬‬
‫זוגות ‪ /‬שלישיות –‬
‫השונה והדומה בנינו‪.‬‬
‫אילו הייתי פרי הייתי‪...‬‬
‫הצגת השם באופנים‬
‫שונים‬
‫ארבע עובדות עלי – של‬
‫מי‬
‫בניית הבית שלי‬
‫מקרטונים‬
‫קולא'ז עצמי‬
‫יצירה על אבן‬
‫שלוש שמות יש לאדם –‬
‫מדרש תנחומא‪.‬‬
‫מסכות – גבס ‪/‬איפור‬
‫פנים‬
‫ציור אני – לב ‪ ,‬שורשים‬
‫‪...‬‬
‫סדנאות חיות ‪,‬שמות‬
‫ואומנות‬
‫כתיבת תעודת זהות‬
‫וניחוש של מי‬
‫אילו היית‪...‬‬
‫דומה ושונה אצלנו‬
‫מתנה למישהו אחר‬
‫בלון בתוך בלון‬
‫צפיות בתוך בקבוק‬
‫מעגלי ציפיות‬
‫יחיד וקבוצה – משימות‬
‫שונות‬
‫פאזלים – מרובע ועיגול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חתול ועכבר‬
‫מעגל כוח‬
‫זרם‬
‫גזר מאחורי הגב‬
‫כיסא אחד ריק‬
‫כיסאות יוצאים והקבוצה‬
‫עליהם‬
‫היכרות קצרה – סיפורים‬
‫אחד על השני‬
‫הקשב וסיפור‬
‫הולכים אחד מדבר‬
‫והשני שותק –‬
‫מתחלפים‬
‫הקשבה וכתיבה‬
‫פלונטר ידיים‬
‫לחץ חברתי‬
‫משימות שיתוף פעולה‬
‫אני הולך לאי בודד ולוקח‬
‫איתי‬
‫כל אחד בונה משהו‬
‫משני כדורים ושני‬
‫שיפודים – ואז בנייה של‬
‫משהו ביחד‬
‫קלפים – או‪ ,‬ספקטרה‬
‫תפקיד בקבוצה‬
‫מאכלים ביתיים‬
‫משימות ביחד‬
‫פינוקיו שמי‬
‫משחקי כדור – ‪21‬‬
‫משחקי ידיים – כפות‬
‫לריצפה ‪ ,‬אקוואקוואה‬
‫הרוצח‬
‫טלפון שבור‬
‫תן קו‬
‫משחק הזכרון‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫יחידה ‪ 1‬אחריות ובגרות – על מנהיגות‪ ,‬הדרכה ומה שביניהן‪.‬‬
‫השנה המוקדשת לקורס הדרכה היא שנה מיוחדת עבור החניכים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הם עדיין חניכים‪,‬‬
‫הם חלק מקבוצה בסניף ומצפים להיות חלק מקבוצה מגובשת שנהנית יחד מפעולות‪ ,‬בלי יותר‬
‫מידי אחריות‪ .‬הם מתנהגים עדיין כחניכים ‪ -‬לפעמים צריך להזכיר להם לבוא לפעולות‪ ,‬הם‬
‫עלולים להפריע או לא לשתף פעולה‪ ,‬ואפילו לשכוח ללבוש חולצת נוע"ם‪ .‬ומצד שני‪ ,‬אנו דורשים‬
‫מהם להתחיל לקחת אחריות על עצמם ועל התנועה שלהם‪ ,‬והם מתנסים בהדרכה ובחוויות‬
‫שדורשות "ראש גדול"‪ ,‬בגרות ועצמאות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתחילת השנה נתמקד במעבר שאותו חווים החניכים‪ .‬נדבר על מנהיגות ועל כך שכולנו‬
‫יכולים להיות מנהיגים ולהשפיע על הסביבה שלנו‪ .‬נתעכב על המעבר המיוחד שמתרחש בשנת‬
‫קורס ההדרכה‪ ,‬ונדבר על מנהיגים ומדריכים משמעותיים שהחניכים זוכרים כדמויות‬
‫משמעותיות ומשפיעות‪.‬‬
‫מטרת היחידה הראשונה היא לעורר מודעות למקום המיוחד שבו נמצאים חניכי קוה"ד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חשוב לעורר מוטיבציה אצל החניכים להשתתף בקורס ההדרכה ולהיות פעילים בתנועה‪.‬‬
‫בפעולה הראשונה ביחידה נעסוק במעבר מחניכים לחניכי קוה"ד‪ .‬נעסוק במנהיגות ובתכונות של‬
‫מנהיגים‪ .‬לאחר מכן נתמקד בדמות המדריך‪ ,‬ונעודד את חניכי קוה"ד להתחיל לחשוב על עצמם‬
‫כמדריכים‪ .‬לכבוד יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל נקיים פעולה בה נתמקד במנהיגותו של יצחק רבין‬
‫ובחלק מתכונותיו שרלוונטיות גם להדרכה בנוע"ם‪ .‬בפעולה הבאה‪ ,‬שקודמת לשבתון הסניף‪,‬‬
‫תהיה לחניכים הזדמנות ליישם את המעבר לעמדה עם אחריות ולחוות התנסות ראשונה‪.‬‬
‫הקבוצה יחד תיזום‪ ,‬תתכנן ותבצע רעיון לפעילות בשבתון הסניף‪ .‬ולבסוף‪ ,‬נעסוק בכוחה של‬
‫הקבוצה ‪ -‬נכיר קבוצות שהשפיעו על ההיסטוריה בעולם ובישראל ונבין דרך דוגמאות אלה את‬
‫החשיבות של מנהיגות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫מטרת על‪ :‬החניכים יפנימו שכל מדריך הוא בהכרח מנהיג‪ .‬כל אחד יכול לבחור‬
‫לעשות זאת בסגנון שונה‪ ,‬אבל המשותף לכל המנהיגים הוא שהם כולם יוזמים‬
‫ומובילים את קבוצותיהם‪.‬‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו מנהיגים שונים וסגנונות הנהגה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יבינו את התכונות והגורמים היוצרים מנהיג‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים ירצו להנהיג ויחשבו מהי דרכם לעשות זאת‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫אפשרויות (יש לבחור אפשרות אחת בפתיחה ואחת בגוף הפעולה)‪:‬‬
‫‪ .1‬משחק הפירושים‪ :‬המדריך מכין מספר כרטיסיות ועל כל אחת מהן‬
‫מופיעה מילה מיוחדת ופירושה‪ .‬כל חניך מקבל כרטיסיה שגלויה רק לו‬
‫ועליו להמציא שלושה פירושים נוספים‪ .‬על הקבוצה לנחש את הפירוש‬
‫הנכון‪ .‬לבסוף מגיעים למילים מנהיג ומדריך‪ .‬אפשרויות‪ :‬אנטי‬
‫פונדמנטליזם‪ ,‬אנפילאות‪ ,‬ארחי פרחי‪ ,‬בסומת ועוד‪.‬‬
‫עזרים‬
‫בחירת מילים‬
‫מהמילון והכנת‬
‫כרטיסיות‬
‫‪ .2‬משחק הפתקים‪ :‬המדריך מכין מראש מספר פתקים ועליהם רשומים‬
‫שמות של מנהיגים מפורסמים ממגוון תחומים‪ .‬מחלקים את הקבוצה‬
‫לזוגות או קבוצות גדולות יותר במידה ויש הרבה חניכים‪ .‬לכל קבוצה‪/‬זוג‬
‫יש נציג ועליו לגרום לשאר חברי הקבוצה לנחש נכונה את שם המנהיג‬
‫בזמן קצוב‪ ,‬על ידי דיבור‪ ,‬ציור (תופסים קו) או פנטומימה‪ .‬אפשר לשלב‬
‫ולפי סיבובים להשתמש בדיבור (כשאסור לומר מספר מלים המסגירות‬
‫מיד מיהו אותו מנהיג – למשל "נמוך" על נפוליאון)‪ ,‬פנטומימה‪ ,‬ציור וכו' –‬
‫"טאבו"‪.‬‬
‫משחקים עד אשר נגמרים הפתקים והקבוצה המנצחת היא זו שמשיגה‬
‫יותר מנהיגים‪.‬‬
‫פתקים עם שמות‬
‫של מנהיגים‬
‫(והמלים שאסור‬
‫לומר כדי לתאר‬
‫אותם)‪,‬‬
‫שעון למדוד זמן‬
‫‪18‬‬
‫‪45‬‬
‫דקות‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫‪21‬‬
‫דקות‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫פעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬צפייה בסרטים ובהם קטעי מנהיגות‪ :‬סיכון מחושב‪ ,‬לב אמיץ‪ ,‬ללכת‬
‫שבי אחריו‪ ,‬קלולס‪ ,‬מולן‪ ,‬הלהקה‪.‬‬
‫הפסקה של שתי דקות בין קטע לקטע על מנת למלא דו"חות על‬
‫המנהיגים‪ .‬על כל חניך יהיה לבחור מנהיג אחד בו שהשפיע עליו יותר‬
‫מכול ולהסביר מדוע הוא בחר בו‪ .‬מסיימים בהצבעה למנהיג הטוב ביותר‪.‬‬
‫להכין את קטעי‬
‫הסרטים‬
‫פופקורן ושתייה‪,‬‬
‫כריות לישיבה‪,‬‬
‫דו"חות‪ ,‬עטים‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה לשלוש קבוצות‪ .‬בכל קבוצה בוחרים שלושה מנהיגים שיחד עם‬
‫הקבוצה מתכננים כיצד יגרמו לקבוצה אחרת לבצע את המשימות‬
‫שהוטלו עליהם‪( .‬צריך להתאים לגודל הקבוצה)‬
‫לאחר שלב התכנונים על כל מנהיג יהיה לקבל קבוצה אחרת ולגרום לה‬
‫לבצע את המשימה‪ .‬בזמן זה הקבוצה השלישית על תקן צופה‬
‫אובייקטיבית‪ .‬לאחר מכן מתחלפים בתפקידים עד שכל המנהיגים מילאו‬
‫את המשימות‪ .‬על כל הצגה להיות בסביבות ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫לאחר כל מערכה הצופים מן הצד מתבקשים לתאר מה ראו‪ ,‬הקבוצה‬
‫המתכננת מספרת מה היה הרעיון‪ ,‬ולבסוף הקבוצה המבצעת מגיבה‬
‫ומסבירה איך הרגישה ומה הבינה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בזמן זה המדריך מסכם את התגובות ויכול להשתמש בהן כחומר‬
‫לפעולה הבאה – המשוב‪.‬‬
‫להכין כרטיסיות‬
‫מצבים עם תיאור‬
‫המשימות‬
‫סיכום‪:‬‬
‫דיון מסכם באמצעות מקורות וציטוטים‪ .‬שאלות מנחות‪.‬‬
‫ציוד לכל הפעולה‪ :‬כרטיסיות עם מילים ופירושים‪ ,‬עטים ופתקים‪ ,‬חומר‬
‫רקע על מנהיגים מפורסמים‪ ,‬מסך או טלוויזיה ו‪ DVD-‬או וידאו‪ ,‬קלטת או‬
‫דיסק ערוכים‪ ,‬פופקורן ושתייה‪ ,‬כריות‪ ,‬דו"חות‪ ,‬כרטיסיות מצבים‪,‬‬
‫תחפושות להצגות‪ ,‬מצלמה‪ ,‬כדורסל‪ ,‬בריסטול וטושים לציור‪ ,‬דפי מקורות‬
‫וציטוטים‪.‬‬
‫תחפושות ואביזרי‬
‫משחק‬
‫מצלמה‬
‫‪19‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪ .1‬כרטיסיה לדוגמה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אנפילאות‬
‫מחוללי ניסים‪ ,‬קוסמים‪ ,‬עובדי כוכבים ומזלות‪.‬‬
‫יצורים ימים בעלי סנפי וקשקשת שמזכירים את דגי הסלמון‪.‬‬
‫נעליים גבוהות וחמות עשויות לבד או חומר אחר(נעלי בית)‪.‬‬
‫מיוונית‪ :‬כינוי לחד קרן‪ .‬חיה פלאית שבעת העתיקה האמינו שיש לה יכולת ריפוי‪.‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬ג'‪ .‬אמנם מקור המילה מיוונית והיא מופיעה בכתובים במסכת יבמות‪.‬‬
‫‪ .2‬פירושים נחוצים‪:‬‬
‫מדריך = ‪ .1‬מורה‪-‬דרך‪ ,‬מנהל‪ ,‬מכון ללכת בדרך הנכונה‪ .2 .‬מאמן‪ ,‬מלמד לפעול באופן‬
‫ובשיטה הנכונים‪ .‬מנהיג = ראש‪ ,‬מנהל‪ ,‬אדם העומד בראש ציבור או מפלגה או תנועה וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬שמות של מנהיגים אופציונאליים עבור משחק הפתקים (ובסוגריים מלים לדוגמה שאסור‬
‫לומר כדי לתארם – צריך למצוא עוד כאלו)‪ :‬נפוליאון (נמוך)‪ ,‬מרטין לותר קינג (שחור‪/‬ים‪,‬‬
‫חלום)‪ ,‬ביל קלינטון‪ ,‬דוד בן גוריון (ראשון)‪ ,‬נלסון מנדלה‪ ,‬הדלאי לאמה‪ ,‬משה רבנו‪ ,‬ר' עקיבא‪,‬‬
‫הרב עובדיה יוסף (ש"ס)‪...‬‬
‫‪ .4‬דו"ח צפייה בסרט (יש לצלם מספר דו"חות כאלו כמספר קטעי הסרטים)‪:‬‬
‫שם הסרט‪____________________________ :‬‬
‫שם המנהיג‪___________________________ :‬‬
‫מאוד‬
‫בכלל לא‬
‫כאריזמטי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מוסרי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אינטליגנטי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מפגין אחריות ואכפתיות‬
‫כלפי הציבור שאותו הוא מנהיג‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דירוג כללי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫* המנהיג שהכי השפיע עלי‪( ____________________ :‬בתחתית הדף‪ ,‬בעקבות הדו"חות)‬
‫‪21‬‬
‫מנהיגות‬
‫‪‬‬
‫מנהיגות המנהל נמדדת על‪-‬פי תוצרי העובדים‪ ,‬כשם שחינוך ההורים נמדד על‪-‬פי מעשי ילדיהם‪( .‬צבי‬
‫ברק)‬
‫‪‬‬
‫מנהיגות אינה מוחשית‪ ,‬לכן אף נשק לא הצליח להחליף אותה‪( .‬עומר ברדלי)‬
‫‪‬‬
‫מנהיג אמיתי חוזר ומצית בנו את האמונה שהכול אכן אפשרי‪( .‬פט ריילי)‬
‫‪‬‬
‫מנהיג טוב לא נדרש לדעת את כל התשובות‪ ,‬אלא לוודא שכל סימני השאלה הושמו על השולחן‪( .‬פאולו‬
‫פריירה)‬
‫‪‬‬
‫הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו‪.‬‬
‫(הנרי מילר)‬
‫‪‬‬
‫מנהיגים הם אלה שגורמים לאנשים ממוצעים לעשות עבודה יוצאת דופן‪( .‬אנונימי)‬
‫‪‬‬
‫משימתו של מנהיג היא להביא את אנשיו מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו לא היו מעולם‪( .‬הנרי‬
‫קיסינג'ר)‬
‫‪‬‬
‫תפקידו של המנהיג הוא כשל מנצח – הוא נוטל את מה שיש ומלכד הכול – במלים ובמעשים – לכדי‬
‫מחויבות לכיוון אסטרטגי חדש‪ .‬בקיצור‪ :‬הוא יוצר משמעות‪( .‬ז‪ .‬קווין)‬
‫‪‬‬
‫בזמן שהרועה תועה‪ ,‬הצאן תועין אחריו‪( .‬פרקי דרבי אליעזר)‬
‫‪‬‬
‫מנהיג גדול הוא מנהיג שאנשיו אומרים‪":‬עשינו את זה בעצמנו"‪( .‬לאו טסו)‬
‫‪‬‬
‫יחס ההמון למנהיג הוא תמיד אמביוולנטי (דו משמעי) ‪ -‬אהבה ושנאה יחדיו‪( .‬זיגמונד פרויד)‬
‫‪‬‬
‫מנהיג ניחן בכישרון לגרום לאנשים להאמין שהם טובים יותר ממה שהם חושבים על עצמם‪( .‬פט ריילי)‬
‫‪21‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניכים ידונו בתכונות הרצויות במדריך וכיצד הן באות לידי ביטוי‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יתחילו לחשוב ולבנות לעצמם את דמות המדריך שהם רוצים להיות‪.‬‬
‫[כהכנה לפעולה יש לבקש מן החניכים לחשוב על מישהו שהשפיע עליהם באיזשהו‬
‫אופן ובמידה וזה אפשרי להביא תמונה של אדם זה‪(.‬יכול להיות קרוב משפחה‪ ,‬איש‬
‫מפורסם‪ ,‬מורה‪])...‬‬
‫זמן‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫מוזיאון "‪ -"Hands On‬מדריך קורס ההדרכה מכניס את‬
‫החניכים לחדר תוך כדי משחק תפקידים שבו הוא מדריך‬
‫במוזיאון והם מבקרים (המדריך לובש עניבה‪ ,‬חולצה לבנה‪ ,‬תג‬
‫עם שם‪ .)...‬על הקירות תלויות מספר תמונות‪ /‬ציורים של‬
‫אנשים מפורסמים ומנהיגים (תמונות בנספח)‪ .‬עוברים בין‬
‫התמונות ובשתי מילים מציגים כל תמונה בלי להיכנס יותר‬
‫מידי לסיפור החיים של האנשים‪.‬‬
‫לאחר התערוכה הקצרה מזמינים את המבקרים (החניכים)‬
‫לחלק המיוחד בתערוכה שבו הם מציירים דיוקנאות של עצמם‬
‫(לכן קוראים לתערוכה "‪ )."Hands On‬בצד אחר של החדר‬
‫מסדרים מראש פלקטים פזורים ותלויים המוכנים לעבודה‬
‫עליהם‪.‬‬
‫ישנם שני שלבים לחלק של הדיוקנאות‪ .‬החלק הראשון‬
‫(עכשיו) בו החניכים מתבקשים לצייר רק את עצמם בעזרת‬
‫המראה‪ ,‬גוף וראש‪ ,‬ללא תוספות חיצוניות‪ .‬בשלב השני‬
‫(בהמשך הפעולה) החניכים יתבקשו להוסיף במילים או בציור‬
‫דברים שהם חלק מדמות המדריך שהם רוצים להיות‪.‬‬
‫יש לעודד את החניכים לצייר ברצינות‪.‬‬
‫פעולה‪:‬‬
‫בשלב זה מניחים את הציורים בצד ועוברים לשיחה‪ .‬מטרת‬
‫השיחה היא להעלות יחד עם החניכים את הכישורים‪,‬‬
‫התפקידים‪ ,‬התכונות והמשימות של מדריך‪ .‬תוך כדי השיחה‬
‫המדריך כותב על פלקט דברים רלוונטים שעולים מן הדברים‬
‫שנאמרים (רשימה של תכונות עיקריות לעזר‪ -‬בנספחים)‪.‬‬
‫לשיחה מספר שלבים שבכל אחד מהם מתייחסים מכיוון אחר‬
‫לתכונות המדריך‪:‬‬
‫עזרים‬
‫עניבה‪ ,‬חולצה לבנה‪,‬‬
‫תג עם שם‪ ,‬שלט של‬
‫התערוכה על הדלת‬
‫תמונות של אנשים‬
‫מפורסמים –נספח‬
‫תגיות עם שמות‬
‫לחניכים‪ -‬ליצור‬
‫אווירה של סיור‬
‫רשמי במוזיאון‬
‫פלקט לכל חניך‪,‬‬
‫מראה קטנה לכל‬
‫חניך (אפשר לבקש‬
‫שיביאו מהבית)‬
‫טושים‪ ,‬לורדים‪ ,‬דבק‪,‬‬
‫צמר‪ ,‬נצנצים‪ ,‬גואש‪,‬‬
‫מכחולים‪...‬‬
‫פלקט‪ ,‬טוש‬
‫‪22‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫בשלב הראשון‪ -‬רוצים ליצור יחד רשימה ארוכה של איכויות‬
‫הרצויות למדריך‪ .‬אפשר להשתמש או בתמונות של המנהיגים‬
‫שהיו בתערוכה ולדבר על האישיויות החשובות ומה עזר להם‬
‫לפעול איך שפעלו‪ ,‬או בתמונות ובסיפורים שחניכים הביאו‬
‫איתם מהבית (רצוי לבחור באחד מהם ולא לעשות את שניהם‬
‫כדי לא לחזור על עצמינו)‪ .‬שאלות מנחות‪ -‬מה היה משמעותי‬
‫באדם זה? כיצד הוא השפיע עליך? מה באופי שלו תרם‬
‫להשפעה זו? מה הוא מסמל עבורך‪ ,‬ומדוע?‬
‫בשלב השני‪ -‬לאחר שנוצרת רשימה מלאה של תכונות‪,‬‬
‫מסבירים את הקשר בין התכונות השונות ותפקידו של‬
‫המדריך‪ .‬כדאי לעבור תכונה תכונה ולתת דוגמאות פרקטיות‬
‫ולהסביר כיצד הדברים באים לידי ביטוי אצל המדריך‪.‬‬
‫(לדוגמא‪ -‬אחת התכונות היא אחריות‪ .‬מה זה אומר? כיצד‬
‫תכונה זו באה לידי ביטוי מול החניכים‪ /‬בהעברת פעולה‪/‬‬
‫בעבודת צוות? ‪ -‬בזמן פעולה‪ ,‬טיול‪ ,‬שבתון המדריך אחראי על‬
‫חניכיו‪ .‬הוא צריך לדאוג להם מכל הבחינות‪ ,‬לוודא שהם בסדר‪,‬‬
‫אוכלים‪ ,‬נהנים‪ ,‬לא מסכנים את עצמם‪ .‬מול הצוות האחר‬
‫והרכז‪ -‬להגיש פעולות בזמן‪ ,‬להגיע בזמן לפעולות‪ ,‬ישיבות‪,‬‬
‫לעשות משהו אם לקחתי אותו על עצמי‪ .)...‬כדי לגוון אפשר‬
‫לחלק לכל זוג חניכים ‪ 2‬תכונות ושהם יחשבו איך הדברים‬
‫באים לידי ביטוי ואז הסבב לשתף את כל הקבוצה‪.‬‬
‫בשלב השלישי‪ -‬לאחר שיש רשימה ארוכה של איכויות‬
‫ותכונות של המדריך‪ ,‬כל חניך מקבל דף וכותב לעצמו מתוך‬
‫הרשימה שנוצרה אילו תכונות יש לו‪ ,‬על מה צריך לעבוד‪ ,‬ומה‬
‫רוצה לרכוש לעצמו‪ .‬לאחר מכן הוא בוחר בחמשת התכונות‬
‫שהכי חשובות לדעתו במדריך‪.‬‬
‫מחלקים את החניכים לזוגות‪ /‬מעגל חיצוני ופנימי‪ ,‬והם צריכים‬
‫לשכנע אחד את השני ולנסות להגיע להסכמה על רשימה אחת‬
‫של חמשת התכונות הכי חשובות‪.‬‬
‫"ומה אמרו חכמינו?" בחלק האחרון של השיחה פורשים‬
‫בתוך מעגל מימרות של חז"ל (מתוך פרקי אבות) המתייחסים‬
‫למאפייני אנשים‪ .‬מקריאים את האימרות ואם חניך מזדהה עם‬
‫הכתוב הוא לוקח עותק‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫מזמינים את החניכים לשוב אל הציורים שלהם ולהוסיף‬
‫במילים או בציור את התכונות שחשוב להם שיהיו חלק מדמות‬
‫המדריך שהם הולכים להיות‪ ,‬אלו כשכבר יש בהם ואלו שהם‬
‫רוצים לרכוש ולעבוד עליהם‪ .‬הם יכולים גם להוסיף מן‬
‫המימרות של חז"ל ולהדביק לפלקט שלהם‪.‬‬
‫מציגים את הדיוקנאות‪ .‬כל אחד מספר איזה מין מדריך הוא‬
‫רוצה להיות‪...‬‬
‫רשימת תכונות‪-‬‬
‫נספח‬
‫תמונות‪/‬סיפורים של‬
‫חניכים‬
‫דפים‪ ,‬עטים‬
‫אמרות של חז"ל‪-‬‬
‫נספח (הרבה‬
‫עותקים של כל‬
‫משפט על מנת‬
‫שהחניכים יוכלו‬
‫לקחת ולהדביק על‬
‫הציור שלהם)‬
‫‪23‬‬
‫נספחים‬
‫‪ .1‬תמונות מפורסמים‪ :‬בהמשך לשאר הנספחים מופיעים תמונות של מפורסמים שונים‪.‬‬
‫הבחירה הייתה על פי סיפור חייהם‪ ,‬אשיותם וההישגים של כל אחד‪:‬‬
‫‪ ‬אנג'לינה ג'ולי‪ -‬שחקנית אך גם אימצה שני ילדים ועוזרת בכל מיני מסגרות של זכויות‬
‫אדם‪.‬‬
‫‪ ‬מהאטמה גנדי‪ )1869-1948( -‬מנהיג פוליטי ורוחני הודי‪ ,‬שהוביל את תנועת העצמאות‬
‫ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית‪ .‬הוא נחשב גם לסמל ההתנגדות הלא‪-‬‬
‫אלימה בזכות הגיי ויישומו את הסאטיאגרהא ‪ -‬פילוסופיה שממוקדת בחיפוש אחר האמת‬
‫ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות אקטיבית לא אלימה ‪ -‬דבר שהוביל לעצמאות‬
‫הודו ועורר השראה לתנועות שונות למען זכויות אדם ולחופש ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪ ‬ביל גייטס‪ -‬יזם אמריקאי‪ ,‬נדבן ויו"ר מועצת המנהלים של מיקרוסופט‪ ,‬חברת התוכנה‬
‫שהקים יחד עם פול אלן‪ ,‬במהלך שנותיו במיקרוסופט החזיק בתפקיד המנכ"ל ואדריכל‬
‫התוכנה הראשי של החברה‪ .‬גייטס הוא האדם השלישי העשיר ביותר בעולם ובשנת‬
‫‪ 2118‬הוערך הונו על ידי המגזין פורבס בכ‪ 58-‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫‪ ‬הילרי קלינטון‪ -‬פוליטיקאית אמריקנית‪ .‬מכהנת כסנאטורית מטעם מדינת ניו יורק מינואר‬
‫‪ .2111‬קלינטון היא רעייתו של ביל קלינטון‪ ,‬שכיהן כנשיא ארצות הברית בשנים ‪- 1993‬‬
‫‪ 2111‬והגברת הראשונה היחידה בהיסטוריה של ארצות הברית שהתמודדה וניצחה‬
‫בהתמודדות על תפקיד ציבורי‪ .‬קלינטון היא חברת המפלגה הדמוקרטית‪ ,‬ונחשבת‬
‫למועמדת בולטת להתמודדות על הנשיאות בבחירות ‪.2118‬‬
‫‪ ‬נלסון מנדלה‪ -‬נשיא דרום אפריקה לשעבר‪ ,‬ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד‪.‬‬
‫מנדלה נחשב על ידי תושבי דרום אפריקה ל"אבי האומה"‪ .‬הוא נסע ברחבי דרום‬
‫אפריקה וארגן פעילות מחאה נגד חוקי ההפרדה הגזעית המפלים נגד השחורים‪ ,‬שהיו‬
‫הרוב במדינה‪ .‬ב־‪ 1952‬הקים מנדלה‪ ,‬יחד עם חברו אוליבר טמבו‪ ,‬ביוהנסבורג‪ ,‬את‬
‫המשרד הראשון בבעלות עורכי‪-‬דין שחורים בדרום אפריקה‪ .‬הוא התחייב למאבק נגד‬
‫האיידס‪ .‬ביולי ‪ 2114‬הוא טס לבנגקוק כדי לשאת דברים בוועידת האיידס הבינ"ל‪.‬‬
‫במהלך ינואר ‪ 2115‬הודיע מנדלה‪ ,‬כי בנו אף הוא נפטר מאיידס‪ .‬הנימוק לפרסום היה‬
‫להגברת המודעות למחלה ושבירת הטאבו המתלווה אליה‪.‬‬
‫‪ ‬דוד בן גוריון‪ -‬ממייסדי מדינת ישראל‪ ,‬עמד בראש ההנהגה של מדינת ישראל ושל‬
‫"המדינה שבדרך" במשך שנות דור (‪ ,)1963 - 1935‬מראשי המנהיגים של תנועת‬
‫העבודה הציונית‪ ,‬ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬רשימת תכונות המדריך‪ :‬כריזמה‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬אחריות‪ ,‬הומור‪ ,‬בגרות‪ ,‬חכמה‪,‬‬
‫התמדה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הקשבה‪" ,‬ראש גדול"‪ ,‬סבלנות‪ ,‬אומץ‪ ,‬יוזמה‪ ,‬חשיבה לתווך‬
‫קצר‪/‬ארוך‪ -‬תהליכים‪ ,‬אסרטיביות (יכולת להציב גבולות וחוקים)‪ ,‬ארגון וסדר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .3‬ומה אמרו חכמינו?‬
‫‪‬‬
‫ּומ ָק ְרבָ ן‬
‫ידיו ֶׁשל ַאהֲ רֹן‪ ,‬אוֹהֵּ ב ָשלוֹם וְ רוֹדֵּ ף ָשלוֹם‪ ,‬אוֹהֵּ ב אֶׁ ת הַּ ְב ִרּיוֹת ְ‬
‫ִהלֵּל אוֹמֵּ ר‪ֱ ,‬הוֵּי ִמ ַּתלְ ִמ ָ‬
‫לַּתו ָֹרה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ָאדם ְבסֵּ בֶׁ ר פָ נִ ים‬
‫ַּשמַּ אי אוֹמֵּ ר‪ ,‬עֲ ֵּשה תו ָֹר ְתָך קֶׁ בַּ ע‪ .‬אֱ מוֹר ְמעַּ ט וַּ עֲ ֵּשה הַּ ְרבֵּ ה‪ֶׁ ,‬ו ֱהוֵּי ְמ ַּקבֵּ ל אֶׁ ת כָל הָ ָ‬
‫יָפוֹת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ָאדם‪ַּ .‬ר ִבי אֱ לִ יעֶׁ זֶׁר אוֹמֵּ ר‪ ,‬עַּ יִן טוֹבָ ה‪ַּ .‬ר ִבי‬
‫ָאמַּ ר לָהֶׁ ם‪ְ ,‬צאּו ְּוראּו אֵּ יזו ִֹהי דֶׁ ֶׁרְך י ְָש ָרה ֶׁשּי ְִדבַּ ק בָ ּה הָ ָ‬
‫יְהוֹשֻׁ עַּ אוֹמֵּ ר‪ ,‬חָ בֵּ ר טוֹב‪ַּ .‬רבִ י יוֹסֵּ י אוֹמֵּ ר‪ָ ,‬שכֵּן טוֹב‪ַּ .‬רבִ י ִש ְמעוֹן אוֹמֵּ ר‪ ,‬הָ רוֹאֶׁ ה אֶׁ ת הַּ ּנ ֹולָד‪ַּ .‬ר ִבי‬
‫ָאמר ָלהֶׁ ם‪ ,‬רוֹאֶׁ ה אֲ נִ י אֶׁ ת ִדבְ ֵּרי אֶׁ לְ עָ זָר בֶׁ ן עֲ ָרְך ִמ ִד ְב ֵּריכֶׁם‪ֶׁ ,‬ש ִבכְ לַּל ְדבָ ָריו‬
‫אֶׁ לְ עָ זָר אוֹמֵּ ר‪ ,‬לֵּב טוֹב‪ַּ .‬‬
‫ִדבְ ֵּריכֶׁם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ֹלא עָ לֶׁיָך הַּ ְמלָאכָה לִ גְ מ ֹור‪ ,‬וְ ֹלא אַּ ָתה בֶׁ ן חו ִֹרין לִ בָ טֵּ ל ִממֶׁ ּנָה‬
‫‪‬‬
‫ָאדם‪ֶׁ ,‬שּנֶׁאֱ ַּמר (תהלים קיט)‪ִ ,‬מכָל ְמל ְַּמ ַּדי ִה ְשכַּלְ ִתי כִ י‬
‫בֶׁ ן זוֹמָ א אוֹמֵּ ר‪ ,‬אֵּ יזֶׁהּו חָ כָם‪ ,‬הַּ לוֹמֵּ ד ִמכָל ָ‬
‫עֵּ ְדו ֶֹׁתיָך ִשיחָ ה לִ י‬
‫‪‬‬
‫אֵּ יזֶׁהּו ְמכֻׁבָ ד‪ ,‬הַּ ְמכַּבֵּ ד אֶׁ ת הַּ בְ ִרּיוֹת‬
‫‪‬‬
‫ַאל ִת ְס ַּת ֵּכל בַּ ַּקנְ ַּקן‪ ,‬אֶׁ לָא בַּ מֶׁ ה ֶׁשּיֶׁש ב ֹו‬
‫‪‬‬
‫אם אין אני לי‪ ,‬מי לי‪ .‬וכשאני לעצמי‪ ,‬מה אני‪ .‬ואם לא עכשיו‪ ,‬אימתי‬
‫‪‬‬
‫חנוך לנער על‪-‬פי דרכו (משלי כ'ב ו)‬
‫‪25‬‬
‫אנג'לינה ג'ולי‬
‫‪26‬‬
‫דוד בן גוריון‬
‫‪27‬‬
‫הילרי קלינטון‬
‫‪28‬‬
‫מהאטמה גנדי‬
‫‪29‬‬
‫נלסון מנדלה‬
‫‪31‬‬
‫ביל גייטס‬
‫‪31‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬החניכים יקבלו מידע בסיסי על חייו ופועלו של רבין‬
‫‪ .6‬החניכים ידונו בתכונות של רבין שהיו מרכזיות במנהיגותו‬
‫‪ .7‬החניכים יבינו שיש למתוח ביקורת ולשאול שאלות גם על מנהיגים‪ ,‬וכן שביקורת ומשוב‬
‫הם הכרחיים כדי להתקדם ולהשתפר‪.‬‬
‫‪ .8‬החניכים ילמדו ויחשבו על תכונות המנהיג שחשובות להדרכה בנוע"ם‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫משחק פתיחה‬
‫משחקים "איש תלוי" (אפשר כתחרות בין שתי קבוצות) שהמשפט אותו מחפשים‬
‫הוא‬
‫"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית"‬
‫אם החניכים לא יודעים מי אמר את המשפט יש להם ‪ 31‬שניות לברר (אפשר‬
‫באמצעות טלפון חכם‪ ,‬לשאול אנשים ברחוב‪ ,‬לשאול את הרכזת וכו')‪.‬‬
‫התשובה היא יצחק רבין‪ ,‬וזה ציטוט מתוך הנאום האחרון שלו‪.‬‬
‫גרף מנהיגות של יצחק רבין‪.‬‬
‫שלב א‪ -‬עבודה בזוגות‪ /‬שלישיות‬
‫החניכים מתחלקים לזוגות או מקסימום שלישיות (עדיף זוגות) ומקבלים דף ובו‬
‫קיצור תולדות חייו של יצחק רבין‪ ,‬כל זוג מקבל תקופה אחרת של חייו של רבין‪.‬‬
‫אפשר לתת לזוגות לבחור מתוך כובע את התקופה‪ ,‬ואז לתת להם את דף המידע‬
‫הרלוונטי‪.‬‬
‫עליהם‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחור שלושה אירועים מנהיגותיים שיצחק רבין עשה בתקופת חייו‪ ,‬לפי‬
‫התקופה שהזוג קיבל‪ .‬חשוב לציין לחניכים שאין תשובה אחת נכונה‪ ,‬עליהם‬
‫להחליט על שלושה אירועים שבעיניהם הם מרכזיים ומעידים על מנהיגות‪.‬‬
‫‪ .2‬להחליט יחד איזו תכונה מתבטאת בשלושת האירועים שנבחרו‪ ,‬ולבחור את‬
‫המדבקה המתאימה לפי הרשימה הבאה‪:‬‬
‫דוגמא אישית‪ -‬ירוק‬
‫יכולת להשתנות‪ -‬אדום‬
‫אומץ לב לקבל החלטות קשות‪ -‬כתום‬
‫האצלת סמכויות‪ -‬צהוב‬
‫כריזמטיות‪ -‬כחול‬
‫מוסריות‪ -‬סגול‬
‫הפגנת אחריות כלפי הציבור‪ -‬ורוד‬
‫כושר ארגון‪ -‬לבן‬
‫ראייה לטווח ארוך‪ -‬שחור‬
‫בעל‪/‬ת חזון‪ -‬חום‬
‫קשב לצרכים של ציבור המונהגים‪ -‬לבן עם נקודות‬
‫‪ .3‬לחשוב על ביקורת שיש להם על אירוע‪ /‬מעשה שעשה יצחק רבין‪ .‬את‬
‫הביקורת אפשר להביע באמצעות שאלה שמופנית כאילו לרבין‪ -‬מדוע בחרת‬
‫לעשות כך ולא אחרת? אנחנו חושבים שעדיף היה לעשות‪...‬‬
‫*** חשוב‪ -‬מטרת הפעילות לעורר דיון ואפילו ויכוח בין בני הזוג או השלישיות כדי‬
‫שידונו על התכונות של המנהיג‪ ,‬ואילו אירועים מבטאים מנהיגות ואיך‪ .‬על‬
‫המדריכים לעבור בין הקבוצות‪ ,‬ואם העבודה "חלקה מידי"‪ ,‬לשאול שאלות ולעורר‬
‫דיון בתוך הקבוצה הקטנה‪ -‬האם זה באמת אירוע מנהיגותי? במה? האם יש עוד‬
‫תכונה שמתבטאת באירוע זה? האם כל חברי הקבוצה מסכימים? וכו'‪ .‬חשוב גם‬
‫לעודד ביקורת לפחות על אירוע אחד המתואר בדף‪.‬‬
‫עזרים‬
‫בריסטול עם קווים ריקים‬
‫למשחק איש תלוי‪.‬‬
‫דפים של תולדות חייו של‬
‫יצחק רבין (נספח)‬
‫עטים‬
‫מדבקות צבעוניות בצבעים‪:‬‬
‫ירוק‪ ,‬אדום‪ ,‬כתום‪ ,‬צהוב‪,‬‬
‫כחול‪ ,‬סגול‪ ,‬ורוד‪ ,‬לבן‪ ,‬שחור‪,‬‬
‫חום‬
‫‪32‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫שלב ב'‪ -‬בניית גרף מנהיגות משותף‪.‬‬
‫על בריסטול גדול (רצוי שיהיה די ארוך) מכינים מראש גרף מנהיגות ריק‪ .‬ציר ה‪X‬‬
‫הוא זמן‪ .‬ציר ה‪ Y-‬הוא מידת המנהיגות שהפגין יצחק רבין באירוע הזה (מאחד עד‬
‫עשר)‪ .‬כל זוג‪ /‬שלישיה יציגו בפני הקבוצה את האירועים שבחרו‪ ,‬וישבצו את‬
‫האירועים שבחרו על הגרף‪ .‬לדוגמא‪ -‬התפטרות מראשות הממשלה מבטאת‬
‫דוגמא אישית (ואולי זה גם אירוע שמעורר ביקורת)‪ -‬לכן יש להציב מדבקה ירוקה‬
‫בשנה המתאימה‪ ,‬ולפי רמת המנהיגות שמתאימה לדעת החניכים‪ .‬ליד המדבקה‪,‬‬
‫יש לרשום "מתפטר מראשות הממשלה"‪.‬‬
‫** אם אירוע מסויים מבטא כמה תכונות לפי החניכים‪ ,‬אפשר כמובן לשלב צבעים‪,‬‬
‫או לשים כמה מדבקות יחד‪ ,‬אחת ליד השניה‪.‬‬
‫אחרי שכל האירועים שובצו‪ -‬נחבר בקו את כל האירועים כדי לראות באופן ויזאולי‬
‫שרמת המנהיגות משתנה‪ ,‬ושיש גם נפילות‪.‬‬
‫סיכום הגרף‬
‫עומדים במעגל‪ ,‬זורקים כדור בין החניכים‪ ,‬כאשר הכדור מגיע אל חניכ‪/‬ה‪ ,‬היא‪/‬הוא‬
‫ינסחו במשפט איזו מסקנה אפשר להבין מהגרף שיצרה הקבוצה‪.‬‬
‫ביקורת‪ /‬שאלות‬
‫אחד המדריכים ישחק את רבין (תחפושת) וכל זוג ישאל את המדריכ‪/‬ה את‬
‫השאלה או יביע את הביקורת על אחד המעשים שיצחק רבין עשה‪.‬‬
‫אומרים לחניכים‪:‬‬
‫מחר מציינים במדינה את יום הזכרון לרבין‪ .‬רבין נרצח ע"י מתנקש יהודי‪ -‬יגאל‬
‫עמיר‪ -‬בגלל התנגדות לדרכו הפוליטית של רבין והסכמי השלום שקידם‪.‬‬
‫כשאדם נפטר בדרך כלל אומרים עליו רק דברים טובים ויפים‪.‬‬
‫מדוע התעקשנו שכל זוג ימצא לפחות שאלה אחת או יבקר דבר אחד שרבין‬
‫עשה?‬
‫כל זוג של חניכים יסביר מדוע בחרו לבקר או לשאול את מה ששאלו‪ ,‬ויגידו מדוע‬
‫הביקורת היא חשובה‪.‬‬
‫האם זה מתאים גם לימינו? האם ביקורת על מנהיגים היא במקום גם היום‪ ,‬או‬
‫שכדאי לחכות עד שהמנהיגים כבר לא בתפקיד (או רק אחרי שנפטרו)?‬
‫מה הקשר אלינו כמי שנמצאים בקורס הדרכה?‬
‫מה נותנים המשוב והביקורת למדריכים?‬
‫*** אמנם‪ ,‬החניכים עוד לא עסקו במשוב בפעולה שהתמקדה בזה עדיין‪ ,‬אבל כבר‬
‫פה חשוב לעורר את המחשבה על מה אנחנו מקבלים ממשוב ומביקורת‪ -‬ומה‬
‫המטרה שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬החניכים יקבלו משוב במהלך כל השנה על ההתנסויות‬
‫שלהם‪ ,‬וחשוב פה להסביר שממשוב ומביקורת לומדים ומתפתחים‪.‬‬
‫תכונות המנהיג‬
‫נכתוב על כרטיסיות קשיחות (מקרטון‪ /‬פוליגל‪ -‬דוגמא בנספח) את התכונות‬
‫שהחניכים שייכו למעשים של יצחק רבין שמופיעים בגרף‪ .‬על הכרטיסיות חיתוכים‬
‫קטנים בקצוות‪ ,‬כך שאפשר לבנות מהן מגדל‪ /‬מבנה כלשהו‪.‬‬
‫כעת החניכים צריכים לבנות פסל‪ /‬מגדל של תכונות המנהיג תוך מחשבה‪ -‬אילו‬
‫תכונות יהיו בבסיס‪ -‬מה הכי חשוב?‬
‫על מה אפשר לוותר?‬
‫האם למעלה לשים את התכונות הכי חשובות‪ ,‬או את התכונות שהכי קשה לפתח‬
‫אותן?‬
‫תלוי במספר החניכים‪ -‬אפשר להכין שני סטים של כרטיסיות ולתת לשתי קבוצות‬
‫לבצע את אותה משימה במקביל‪ ,‬ואז להשוות בין ה"מגדלים"‪.‬‬
‫דיון סיכום‬
‫אילו תכונות מתוך תכונות המנהיג עליהן דיברנו בפעולה הן תכונות שחשובות‬
‫להדרכה בנוע"ם?‬
‫אילו תכונות יש לכם‪ ,‬ואילו עוד צריך לפתח?‬
‫אפשר לעשות "סבב פרגון" בו כל חניכ‪/‬ה י‪/‬תגיד על חניכ‪/‬ה אחר‪/‬ת איזו תכונה‬
‫מנהיגותית יש לה‪ /‬לו‪.‬‬
‫בריסטול גדול עליו מצוייר‬
‫גרף מנהיגות (בנספח)‬
‫טושים‪ ,‬עטים‬
‫עניבה‪ /‬מדי צבא‪ /‬כובע טמבל‬
‫(אפשר להתחפש לרבין‬
‫בתקופות שונות של חייו)‬
‫כדור‬
‫כרטיסיות קשיחות עם‬
‫חריצים בקצוות עם תכונות‬
‫של מנהיגים (דוגמא בנספח)‪:‬‬
‫דוגמא אישית‪ -‬ירוק‬
‫יכולת להשתנות‪,‬‬
‫אומץ לב לקבל החלטות‬
‫קשות‪,‬‬
‫האצלת סמכויות‪,‬‬
‫כריזמטיות‪,‬‬
‫מוסריות‪,‬‬
‫הפגנת אחריות כלפי הציבור‪,‬‬
‫כושר ארגון‪,‬‬
‫ראייה לטווח ארוך‪,‬‬
‫בעל‪/‬ת חזון‬
‫‪33‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫גרף מנהיגות‪ -‬דוגמא‪:‬‬
‫על הגרף מדביקים את המדבקות במקום המתאים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬רבין הפך לרמטכ"ל בשנת ‪ -1963‬ולכן נדביק מדבקה בצבא המתאים מעל שנת‬
‫‪( 1963‬בערך) לפי רמת המנהיגות המתאימה‪ -‬אם לדעתי רמת המנהיגות הייתה הכי גבוהה‪,‬‬
‫את המדבקה אדביק בחלק העליון של הגרף‪ ,‬מעל השנה ‪.1963‬‬
‫כרטיסיות עם תכונות המנהיג‪ -‬לדוגמא‪ .‬יש להכין את הכרטיסיות מחומר קשיח‪ ,‬רצוי‬
‫פוליגל או קרטון (של ארגז או דגני בוקר) הקווים מסמנים חריצים שיש לגזור‪ ,‬לתוך החריצים‬
‫מכניסים כרטיסיה של תכונה אחרת‪ ,‬כך שנוצר מבנה תלת מימדי‪ -‬כמו מגדל קלפים‪ ,‬רק‬
‫שהוא לא מתפרק‪ ,‬כי הכרטיסים מוחזקים בתוך החריצים של כרטיסים אחרים‪.‬‬
‫דוגמא אישית‬
‫‪34‬‬
‫חייו של יצחק רבין‪ -‬ילדות ושירותו בפלמ"ח‬
‫יצחק רבין נולד ב‪ 1-‬במארס ‪ 1211‬בירושלים‪ .‬ב‪ 1211-‬עברה המשפחה לתל‪-‬אביב‪ ,‬שם עברה על‬
‫רבין ילדותו‪ ,‬ושם גם נולדה‪ ,‬ב‪ ,1211-‬אחותו רחל‪ .‬כשהיה בן ‪ 11‬נפטרה אמו ממחלה‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1291‬הוקם הפלמ"ח‪ ,‬ויצחק רבין היה מראשוני המצטרפים לשורותיו‪ .‬עם התרחבותו של‬
‫הפלמ"ח וארגון הפלוגות במסגרת של גדודים‪ ,‬התמנה רבין לסגן מפקד הגדוד הראשון‪.‬‬
‫ב‪ 1291-‬החליטה הנהגת היישוב על עליית מדרגה במאבק נגד הבריטים והוקמה "תנועת המרי‬
‫העברי"‪ ,‬בה שיתפו פעולה "ההגנה"‪ ,‬האצ"ל והלח"י‪ .‬לאחר שורה של פעולות הגיבו הבריטים ביד‬
‫קשה‪ :‬ב‪ 12 -‬ביוני ‪ ,1291‬במבצע צבאי בריטי מתוכנן ורב היקף‪ ,‬שנשתמר בזיכרון הציבורי בשם‬
‫"השבת השחורה"‪ ,‬נעצרו מנהיגי היישוב והוחרם נשק רב‪ .‬רבין נעצר עם אביו ונשלח למעצר ממנו‬
‫שוחרר כעבור כחמישה חודשים‪ .‬מיד לאחר שחרורו מונה למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח‪,‬‬
‫ובאוקטובר ‪ ,1291‬לקצין המבצעים של הפלמ"ח‪.‬‬
‫"הפלמ"ח ביטא באורח חייו דור של צברים מתנדבים‪ .‬דור שמוכן לעבוד כדי לקיים את עצמו‪.‬‬
‫הוא ביטא סוג של ישראלי חדש‪ ,‬דמות הראויה לחיקוי הצעירים‪ .‬מדובר בצורך להסתפק במועט‬
‫ובאותה נכונות תמימה ואמיתית שהייתה לי ולחברי להקריב את עצמנו למען העם‪ ,‬ואני אומר‬
‫לך‪ ,‬ככה חייתי ‪ -‬עם הצורך הזה"‬
‫מפקד במלחמת העצמאות‬
‫ב‪ 12-‬בנובמבר ‪ 1291‬החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית ומדינה‬
‫ערבית‪ .‬יום לאחר מכן‪ ,‬פרצה מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫כקצין המבצעים של הפלמ"ח והממונה על התיאום בינו למטה הכללי‪ ,‬עסק רבין בעיקר בתגבור‬
‫כוח הפלמ"ח בנשק ובכוח אדם ובאבטחת הדרך לירושלים‪ ,‬שהיתה נתונה להתקפות בלתי‬
‫פוסקות מתוך הכפרים הערביים שהיו פזורים לאורכה‪.‬‬
‫בראשית אפריל ‪ 1291‬צורף לכוח "הראל"‪ ,‬ותוך זמן קצר מונה למפקד מטה "הראל"‪ .‬הוא התריע‬
‫בפני הקו המתגונן שננקט בהעברת השיירות לירושלים וקרא לפעילות התקפית מול הכפרים‬
‫המשמשים בסיסים לתוקפי השיירות‪ .‬במהלך אותו חודש הוקמה חטיבת "הראל" ורבין‪ ,‬בן ה‪,19-‬‬
‫מונה למפקדה‪ .‬ארבעה ימים לאחר מכן הוחלט על מבצע "יבוסי" שנועד להשתלט על ירושלים‬
‫מיד עם הפינוי הבריטי‪ .‬בקרבות המרים בתוככי העיר ובפריצת הדרך אליה נהרגו עשרות מחייליו‪.‬‬
‫ב‪ 19-‬למאי ‪ ,1291‬ביום הכרזת המדינה‪ ,‬שהה רבין עם כוחותיו המותשים במשלט הפיקוד שליד‬
‫החמישה‪.‬‬
‫מעלה‬
‫ב‪ 11-‬ביוני נכנסה לתוקפה ההפוגה הראשונה במלחמה‪ ,‬בחסותה נפרצה דרך עוקפת לירושלים‪,‬‬
‫"דרך בורמה"‪ ,‬בהשתתפות אנשי חטיבת "הראל"‪ ,‬והוקל המצור על ירושלים‪ .‬ב‪ 2-‬ביולי החל‬
‫"מבצע דני'' לכיבוש לוד ורמלה‪ .‬יצחק רבין שימש קצין המבצעים וסגנו של מפקד המבצע‪ ,‬יגאל‬
‫אלון‪.‬‬
‫במהלך ההפוגה השנייה במלחמה פורק מטה הפלמ"ח‪ ,‬תוך ויכוח קשה‪ ,‬וחטיבותיו שולבו ביחידות‬
‫צה"ל‪ .‬עתה‪ ,‬כחלק מצבא ההגנה לישראל‪ ,‬נערך הפלמ"ח לשחרור הנגב‪.‬‬
‫רבין ניצל את ההפוגה‪ ,‬וב‪ 12-‬ביולי נשא לאשה את חברתו לאה שלוסברג‪.‬‬
‫יגאל אלון מונה למפקד חזית הדרום ואליו הצטרפו רוב חברי מטה הפלמ"ח‪ ,‬ביניהם רבין‪ ,‬אשר‬
‫התמנה לקצין המבצעים של החזית ולסגנו של אלון‪ .‬במסגרת תפקידו עסק בתכנון המבצעים‬
‫הגדולים מול הצבא המצרי‪ .‬במהלך הקרבות נשלח‪ ,‬כנציגו של אלון‪ ,‬לשיחות שביתת הנשק עם‬
‫מצרים ברודוס‪ .‬היתה זו המשימה המדינית הראשונה בחייו‪ .‬לקראת החתימה על ההסכמים‬
‫ביקש לחזור ארצה ולא להימנות עם החותמים הן משום שליבו לא היה שלם עם הנסיגה שנכללה‬
‫בהם ובעיקר משום שרצה להשתתף במבצע "עובדה" שעמד בפתח והוא היה ממתכנניו‪.‬‬
‫ביולי ‪ ,1292‬עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק עם סוריה‪ ,‬הסתיימה מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫לרבין מלאו ‪ 11‬שנים והיה עליו להכריע על עתידו‪ .‬אף שזכה במלגת לימודים וביקש לפנות‬
‫ללימודים גבוהים החליט להמשיך בשירות הצבאי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫יצחק רבין כרמטכ"ל‬
‫ב‪ 11-‬בדצמבר ‪ 1211‬מונה רבין על ידי ראש הממשלה לוי אשכול לרמטכ"ל‪ ,‬וכיהן בתפקיד זה בין‬
‫השנים ‪ ,1211 - 1219‬שכללו את מלחמת ששת הימים‪ .‬הראשונות לכהונתו כרמטכ"ל היו שנים‬
‫שקטות יחסית‪ ,‬ובמהלכן התעצם צה"ל‬
‫בשנת ‪ ,1211‬החלו ניסיונות חוזרים ונשנים של פגיעה במוביל הארצי ובחזית הסורית פרצו מפעם‬
‫לפעם חילופי ירי של טנקים ותותחים‪ ,‬בשל סכסוכי גבול וניסיון סורי שנבלם להטות את מקורות‬
‫הירדן‪ .‬ב‪ 11-‬במאי ‪ 1211‬ביצע צה"ל פעולה רחבת היקף שנועדה לאותת לסורים כי ישראל לא‬
‫תבליג על המשך פעולות החבלה‪ .‬בספטמבר ‪ 1211‬התבטא רבין באופן חריף כלפי סוריה באופן‬
‫שהסלים את העימות וננזף על כך על ידי ראש הממשלה לוי אשכול‪.‬‬
‫ב‪ ,1211-‬בשנה הרביעית לכהונתו של רבין כרמטכ"ל‪ ,‬פרצה מלחמת ששת הימים‪ .‬בראשית אותה‬
‫שנה עדיין לא חשב איש על מלחמה‪ ,‬ודאי לא עם מצרים‪ .‬במוקד המתח עמדו המשך ההתנגשויות‬
‫בגבול הצפון‪ .‬בתגובה על פעילות סורית הופעל חיל האוויר הישראלי‪ ,‬ובקרב אווירי שנערך ב‪1-‬‬
‫באפריל הופלו שישה מטוסי מיג סוריים‪ .‬בתגובה החלה מצרים‪ ,‬שהיתה קשורה בברית הגנה עם‬
‫סוריה‪ ,‬בגיוס מילואים‪ .‬הכנסת כוח צבאי מצרי לסיני היתה בניגוד להסכמים‪ ,‬ורבין ראה בה צעד‬
‫מלחמתי והמליץ על גיוס מילואים‪.‬‬
‫רבין היה חדור אמונה בכוחו של צה"ל לנצח במערכה‪ ,‬והצבא שבפיקודו היה דרוך ומוכן לקרב‪.‬‬
‫מחיר גיוס המילואים היה כבד‪ .‬הציבור היה נתון בחרדה‪ .‬המטה הכללי לחץ לפעולה מקדימה‪ .‬אף‬
‫על פי כן הבין רבין כי יש לתת לממשלה את הזמן הדרוש לה למהלך מדיני‪ .‬אישים בכירים עימם‬
‫נועץ ערערו את בטחונו בכוחו של צה"ל לצאת למלחמה ללא גיבוי מעצמה ידידותית‪ .‬קרוע בין‬
‫הכרתו בצורך להנחית מכה צבאית מונעת‪ ,‬לבין הכרתו בחובת הציות לדרג המדיני‪ ,‬וכשהוא עובד‬
‫סביב השעון ומעשן ללא הרף – נקלע לאפיסת כוחות והתקשה להמשיך בתפקידו‪ .‬אך לאחר ‪19‬‬
‫שעות מנוחה חזר למלא את תפקידיו‪.‬‬
‫החרדה בציבור ב"תקופת ההמתנה" הביאה להקמת "ממשלת הליכוד הלאומי"‪ .‬ראש הממשלה‬
‫ושר הביטחון לוי אשכול אולץ לוותר על תפקידו כשר הביטחון ולתפקיד מונה משה דיין‪ .‬ב‪ 9-‬ביוני‬
‫החליטה הממשלה לפתוח במתקפה‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬ביוני‪ ,‬בפעולה שבה השתתפו כמעט כל מטוסי הקרב של צה"ל‪ ,‬תקף חיל האוויר הישראלי את‬
‫שדות התעופה וחילות האוויר של מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק וירדן ופגע בהם פגיעה אנושה‪ .‬לאחר‬
‫התקפת מחץ זו נפתחה הדרך לפני כוחות השריון וחיל הרגלים לפרוץ לסיני‪ .‬הצבא המצרי הוכרע‬
‫תוך ימים בודדים ונסוג לתעלת סואץ‪ .‬בעקבות התקפות צבא ירדן באזור ירושלים‪ ,‬נפתחה חזית‬
‫שנייה‪ .‬כעבור יומיים כבשו כוחות צה"ל את כל הגדה המערבית‪ ,‬את ירושלים המזרחית והגיעו אל‬
‫הכותל המערבי‪ .‬לאחר שהוכרעו צבאות מצרים וירדן‪ ,‬תקף צה"ל ביום החמישי למלחמה את‬
‫הסורים ברמת הגולן‪ .‬משהושלם כיבוש הרמה נכנסה לתוקפה הפסקת האש‪ ,‬והוסר האיום מעל‬
‫ישובי הצפון‪.‬‬
‫את המתקפה הגדולה של חיל האוויר ליווה רבין ממטה חיל האוויר‪ .‬לאחר שהתבררו התוצאות‬
‫עבר אל ה"בור"‪ ,‬מוצב הפיקוד העליון של צה"ל‪ ,‬משם עקב אחרי ביצוע תכניות המלחמה ומשם‬
‫יצא לסיורים בזירות הקרב השונות‪ .‬למעט ביקור בירושלים לאחר כיבוש הכותל נמנע מביקורים‬
‫מתוקשרים ומיעט להתראיין‪.‬‬
‫בתום המלחמה היתה זו ישראל אחרת – השטח שבשליטת ישראל גדל ביותר מפי שלושה‪,‬‬
‫ואחריות למיליון וחצי פלסטינים הוטלה על כתפיה‪ .‬הוויכוח על גבולות המדינה‪ ,‬אשר הסתיים‬
‫לכאורה בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬נפתח מחדש‪.‬‬
‫על חלקו בניצחון החליטה האוניברסיטה העברית בירושלים להעניק לרב אלוף יצחק רבין תואר‬
‫דוקטור לשם כבוד ולבטא בכך את ההוקרה שחש הציבור בישראל לרמטכ"ל הניצחון‪.‬‬
‫בנאומו‪ ,‬שסיכם את המערכה‪ ,‬הבליט את מחירה הכבד של המלחמה למנוצחים ולמנצחים כאחד‪,‬‬
‫ללא התנשאות וללא שמחת מנצחים‪.‬‬
‫"הלוחמים בקווים הקדמיים ראו במו עיניהם לא רק את תפארת הניצחון אלא גם את מחירו‪.‬‬
‫חבריהם נפלו על ידם מתבוססים בדמם‪ .‬ויודע אני כי המחיר הנורא ששילם האויב נגע אף הוא‬
‫עמוק בליבם של רבים מהם"‬
‫‪36‬‬
‫יצחק רבין כשגריר וכחבר כנסת‬
‫בתחילת ‪ ,1211‬לאחר ‪ 11‬שנות שירות צבאי‪ ,‬פשט יצחק רבין את מדיו והתמנה לתפקידו האזרחי‬
‫הראשון‪ :‬שגריר ישראל בארצות הברית‪ .‬שנת כהונתו הראשונה עמדה בסימן הבחירות לנשיאות‬
‫ארצות הברית‪ ,‬ורבין ניצל אותה ללימוד מנגנוני הממשל האמריקני‪ ,‬היכרות עם אנשיה הבולטים‬
‫של התקשורת האמריקנית ולפיתוח קשרים עם הקהילות היהודיות וראשי הארגונים היהודיים‬
‫החשובים‪.‬‬
‫בניגוד למסורת של תמיכה יהודית במפלגה הדמוקרטית‪ ,‬תמך רבין בגלוי בריצ'רד ניקסון‪,‬‬
‫המועמד הרפובליקני לנשיאות‪ .‬היכרות קודמת שהיתה לו עימו‪ ,‬ומעקב אחר עמדותיו במערכת‬
‫הבחירות‪ ,‬חיזקו את הערכתו כי ניקסון יהיה בעל ברית טוב יותר לישראל‪ .‬ניצחונו של ניקסון‬
‫ובחירתו של הנרי קיסינג' ר לראש המועצה לביטחון לאומי יצרו את התנאים להישגיו הגדולים של‬
‫רבין כשגריר‪ :‬למרות המתח הרב שנוצר בתקופה זו בין ישראל וארצות הברית‪ ,‬סביב תוכניות‬
‫הממשל להסדרים במזרח התיכון שישראל התנגדה להן‪ ,‬הצליח רבין לטפח יחסים מיוחדים בין‬
‫שתי המדינות‪ .‬פעילותו למען הסכמת ממשלת גולדה מאיר להפסקת אש בתעלת סואץ תרמה‬
‫לישראל‪.‬‬
‫פנטום‬
‫מטוסי‬
‫משלוח‬
‫על‬
‫האמריקני‬
‫האמברגו‬
‫לביטול‬
‫בספטמבר ‪ 1211‬ביקש ניקסון מישראל‪ ,‬באמצעות רבין‪ ,‬לסייע לחוסיין מלך ירדן לסכל ניסיונות‬
‫סוריים ופלסטיניים לאיים על שלטונו‪ .‬רבין תמך בבקשה ופעל לשכנועה של ראש הממשלה‬
‫להיענות לה‪ ,‬גם במחיר מלחמה עם סוריה‪ .‬חוסיין הצליח‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לדכא את המרד‬
‫בכוחות עצמו‪ ,‬אך נכונותה של ישראל לסייע לו חיזקה מאוד את שיתוף הפעולה בין ישראל‬
‫לארצות הברית‪ ,‬הגדילה את הסיוע הכלכלי ושיפרה את יחסי המלך עם ישראל‪.‬‬
‫כמו קודמה‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬ראתה גם גולדה ברבין שגריר בעל מעמד מיוחד ופתחה בפניו ערוץ‬
‫תקשורת ישיר‪.‬‬
‫במחצית השנייה של כהונתו ביסס רבין את מעמדו כדיפלומט וכמועמד לתפקידים פוליטיים‬
‫בכירים בישראל‪ .‬הוא למד להוקיר את הדמוקרטיה האמריקנית ואת הישגי הכלכלה החופשית‪.‬‬
‫קשריו עם ראשי הממשל וכן עם הקהילות היהודיות התרחבו והוא זכה להוקרה רבה‪.‬‬
‫מותו של נשיא מצרים‪ ,‬גמאל עבד אל‪-‬נאצר‪ ,‬ב‪ ,1211-‬ובחירתו של אנואר סאדאת לתפקיד שינו‬
‫את המציאות הפוליטית במזרח התיכון‪ .‬הממשל האמריקני ראה בכך חלון הזדמנויות לקידום‬
‫הסדרים בין ישראל לשכנותיה והגביר את פעילותו להשגת הסכמי ביניים‪ .‬רבין תמך ברעיון‬
‫ההתקדמות לשלום בשלבים והיה ער לסיכויים הטמונים בהצעותיו של סאדאת להסדר עם‬
‫ישראל‪ .‬הוא האמין כי נסיגת צה"ל לעומק סיני ופתיחת תעלת סואץ יפתחו פתח להסדר עם‬
‫מצרים ובתוך כך יחזקו גם את הברית עם ארצות הברית‪ .‬הוא התריע בפני הממשלה כי סירובה‬
‫לקבל את התכנית האמריקנית‪ ,‬תוביל להסכם כפוי או אף להתלקחות מחודשת‪ .‬אך ממשלת‬
‫גולדה דבקה בעמדותיה‪.‬‬
‫מערכת הבחירות לכנסת השמינית עמדה בפתח‪ ,‬ורבין הביע את רצונו לחזור ארצה‪.‬‬
‫חבר כנסת מטעם המערך‬
‫במארס ‪ ,1211‬לאחר חמש שנות כהונה כשגריר‪ ,‬חזר יצחק רבין לארץ והצטרף למפלגת העבודה‪.‬‬
‫לקראת הבחירות בדצמבר הציבה אותו "הוועדה המסדרת" של המפלגה במקום העשרים‬
‫ברשימה בראשותה של גולדה מאיר‪ .‬כחודש וחצי לפני הבחירות הצפויות התברר כי ישראל אינה‬
‫עומדת בפני מערכת בחירות כי אם בפני מלחמה‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ 1211‬פרצה במפתיע מלחמת יום הכיפורים‪ .‬בפעם הראשונה מזה שנים היה רבין‬
‫ללא תפקיד או סמכות‪ .‬ניסיונותיו להיספח למפקד זה או אחר לא צלחו‪ .‬ביום הרביעי למלחמה‬
‫קיבל את הצעתו של שר האוצר‪ ,‬פנחס ספיר‪ ,‬לעמוד בראש "מלווה חירום" לגיוס כספים להוצאות‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫בבחירות שנערכו בדצמבר‪ ,‬מיד לאחר המלחמה‪ ,‬איבדה מפלגת העבודה מכוחה‪ ,‬אך הצליחה‬
‫להרכיב שוב את הממשלה‪ ,‬ורבין מונה לשר העבודה בממשלת גולדה השנייה‪ .‬ב‪ 1-‬באפריל אותה‬
‫שנה פורסם דו"ח ועדת אגרנט‪ ,‬שחקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים‪ .‬הוועדה נמנעה מלדון‬
‫בתפקוד הדרג המדיני והטילה את האשמה על הדרג הצבאי בלבד‪ .‬רבין הסתייג בפומבי‬
‫מהחלטתה להטיל את מלוא האחריות למחדל על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר‪ .‬דעת הקהל לא‬
‫השלימה עם מסקנות הדו"ח‪ .‬הפגנות שהחלו בהן מעטים הלכו וגברו ונשמעה דרישה למצות את‬
‫הדין גם עם הדרג המדיני‪ .‬בלחץ האירועים‪ ,‬ב‪ 11-‬באפריל‪ ,‬התפטרה ראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪,‬‬
‫ומפלגת העבודה נדרשה למנות לה מחליף‪ .‬רבין היה מועמד מפתיע לתפקיד הבכיר‪ ,‬אך היותו נקי‬
‫ממחדלי המלחמה והתמיכה לה זכה מקבוצה נכבדה של ותיקי מפא"י הקפיצו אותו מעל‬
‫המועמדים האחרים‪ .‬הוא נבחר על ידי המפלגה למלא את מקומה של גולדה מאיר בראשות‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫יצחק רבין כראש ממשלה בפעם הראשונה‬
‫‪ .‬רבין החל את תפקידו כראש ממשלה ב‪ 1-‬ביוני ‪ .1219‬במהלך שלוש שנות כהונתו הוביל מדיניות‬
‫שביטאה את רציפות שלטון מפלגת העבודה בממשלה‪ ,‬אך גם את חילופי המשמרות שהתחוללו‬
‫בה ואת נכונותה לשינויים‪.‬‬
‫בחידוש היוזמה המדינית ובהתקדמות לשלום ראה משימה הכרחית ופתח במשא ומתן עם מצרים‬
‫על הסכם ביניים‪ ,‬בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקני‪ ,‬הנרי קיסינג'ר‪ .‬ההסכם‪ ,‬שהיה אחד‬
‫מהישגיו הבולטים כראש ממשלה‪ ,‬הושג לאחר משא ומתן קשה ורצוף משברים ונחתם ב‪1-‬‬
‫בספטמבר ‪ .1211‬לימים ראה בו רבין את הנדבך הראשון להסכם השלום המלא עם מצרים‪,‬‬
‫שנחתם כארבע שנים אחר כך על ידי ממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין‪ .‬בעקבות החתימה על‬
‫הסכם הביניים הושג "הסכם‪-‬הבנות" עם הממשל האמריקני בראשותו של הנשיא ג'ראלד פורד‪,‬‬
‫בו קיבלה ארה"ב על עצמה התחייבויות מרחיקות לכת לביטחון ישראל ולכלכלתה‪.‬‬
‫במסגרת ניסיונותיו של רבין לקדם הידברות עם המדינות השכנות ערך מפגשים חשאיים עם‬
‫המלך חוסיין וביקור חשאי ראשון של ראש ממשלה ישראלי אצל מלך מרוקו‪.‬‬
‫בעודו פועל למען התקדמות לשלום נדרש רבין להתמודד עם פעולות טרור של אש"ף נגד אזרחים‬
‫ישראלים‪ .‬הוא התנגד לכל משא ומתן עם אש"ף וטען כי את הבעיה הפלסטינית ניתן יהיה לפתור‬
‫במסגרת ירדן‪ .‬נגד פלסטינים תומכי הארגון נקט מדיניות של "יד חזקה" ללא פשרות‪.‬‬
‫בשנה השנייה לכהונתו הקימו אנשי "גוש אמונים" התנחלות בסבסטיה שבשומרון‪ .‬רבין שלל‬
‫התנחלות יהודית במרכזי אוכלוסיה ערבית‪ ,‬אך נמנע מעימות חריף עם המתנחלים‪ .‬לאחר‬
‫היסוסים אישר את הקמת היישוב היהודי בקדום‪ .‬בכך נסללה הדרך להמשך מעשה ההתנחלות לו‬
‫התנגד‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬במארס ‪ 1211‬התחולל בגליל "יום האדמה" במהלכו הפגינו ערביי הגליל נגד הפקעת‬
‫אדמותיהם‪ .‬במהלך ההפגנות הסוערות הגיבו כוחות הביטחון באש חיה ושישה מפגינים נהרגו‪.‬‬
‫האירוע עורר תגובות חריפות בציבור הערבי‪ ,‬וגם בקרב הציבור היהודי‪ ,‬ושכנע את רבין כי יש‬
‫לבחון מחדש את יחסי המדינה עם המיעוט הערבי‪.‬‬
‫בכל תקופת כהונתו נמשכה הצמיחה הכלכלית‪ ,‬נשמרה רשת הביטחון הסוציאלי והפערים בחברה‬
‫הצטמצמו‪ .‬הצלחות אלה זכו להערכת הציבור‪ .‬מבצע אנטבה לשחרור חטופי מטוס "אייר פרנס"‬
‫העלה את קרנו בעולם‪ ,‬אך פרשיות שחיתות בצמרת מפלגת העבודה ומשקעי מלחמת יום‬
‫הכיפורים שנקשרו בה העיבו על הישגי ממשלתו וקוממו רבים נגדה‪.‬‬
‫ממשלת רבין סבלה מאי‪-‬יציבות ומסכסוכים בין רבין לבין שר הביטחון פרס‪ ,‬שרבין חש כי הוא‬
‫חותר תחתיו‪ .‬הסכסוכים עם פרס החלישו מאוד את יכולת הפעולה של רבין‪ .‬חרף זאת‪ ,‬חוללה‬
‫ממשלת רבין מספר שינויים משמעותיים בתחום הכלכלה‪ ,‬ניקיון הכפיים וחופש הביטוי‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬בדצמבר ‪ 1211‬הגיעו לארץ מטוסי האף‪ 11-‬הראשונים מארצות הברית‪ .‬נחיתתם אחרי כניסת‬
‫השבת חוללה משבר ממשלתי עם המפלגות הדתית‪ .‬בתקווה כי הקדמת הבחירות תביא להגדלת‬
‫כוחה של מפלגתו הגיש רבין ב‪ 11-‬בדצמבר את התפטרותו לנשיא‪ .‬מכאן ועד לבחירת לכנסת‬
‫החדשה פעלה ממשלתו כממשלת מעבר‪.‬‬
‫בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר ‪ 1211‬ניצח רבין שוב את שר‬
‫הביטחון שמעון פרס‪ ,‬ברוב קטן‪ ,‬ונבחר למועמד המערך לראשות הממשלה‪ .‬אולם ב‪ 11-‬במרץ‬
‫פרסם עיתונאי "הארץ" דן מרגלית את פרשת חשבון הדולרים – קיום חשבון בנק בחו"ל השייך‬
‫לבני הזוג רבין‪ ,‬דבר שהיה אז מנוגד לחוק‪ .‬שר האוצר רבינוביץ רצה להטיל על רבין קנס‪ ,‬מעשה‬
‫שהיה מונע הגשת כתב אישום‪ .‬אולם היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש להעמיד לדין את שני‬
‫בני הזוג‪ .‬בסופו של דבר החליט רבין כי לא נותרה לו ברירה‪ ,‬והתפטר ממועמדות המפלגה‬
‫לראשות הממשלה‪ .‬הוא הודיע על כך בשידור טלוויזיה‬
‫דרמטי ב‪ 1-‬באפריל ‪ 1211‬בשעה ‪ .11:91‬לאחר מכן הוחלט‬
‫כי יש להעמיד לדין רק את לאה רבין‪.‬‬
‫החלטתו של רבין לשאת באחריות משותפת לעבירה עם‬
‫רבה‪.‬‬
‫ציבורית‬
‫להערכה‬
‫זכתה‬
‫אשתו‬
‫‪38‬‬
‫יצחק רבין כשר ביטחון‬
‫לאחר הבחירות שהתקיימו ב‪ 11-‬ביולי ‪ 1219‬לא זכתה אף אחת מהמפלגות הגדולות במספר‬
‫מנדטים מספיק להקמת ממשלה והוקמה ממשלת האחדות הלאומית‪ .‬על פי ההסכם בין הליכוד‬
‫ומפלגת העבודה כיהן שמעון פרס כראש הממשלה הראשון ובתום שנתיים העביר את התפקיד‬
‫ליצחק שמיר‪ .‬פרס מינה את רבין לשר ביטחון‪ ,‬והוא נבחר מחדש לתפקיד גם על ידי שמיר ‪ -‬עד‬
‫תום כהונת ממשלת האחדות השלישית בראשות שמיר ב‪.1221-‬‬
‫בתקופת כהונתו פעל להוצאת צה"ל מלבנון בשלבים וביסס את אחיזת צה"ל ברצועת הביטחון‪.‬‬
‫בניגוד לכל קודמיו הסכים לקיצוץ תקציב הביטחון‪ ,‬מהלך שהתאפשר לאחר יציאת מצרים‬
‫ממעגל המלחמה‪.‬‬
‫הסכמתו ל"עיסקת ג'יבריל"‪ ,‬לשחרורם של ‪ 1,111‬שבויים פלסטיניים תמורת שלושה שבויים‬
‫ישראלים‪ ,‬עוררה מחלוקת בציבור‪ ,‬אך האחריות לחיי השבויים הישראלים הכריעה את הכף‬
‫לאישור העסקה‪.‬‬
‫כשפרצה האינתיפאדה (התקוממות עממית של ערביי ישראל) לא זיהה רבין תחילה את ייחודה‪.‬‬
‫בחודשים הראשונים האמין כי יש פתרון צבאי להתקוממות העממית ופעל לדכא אותה בכוח‪.‬‬
‫לאחר חודש‪ ,‬כאשר המהומות לא דעכו מעצמן‪ ,‬הזרים כוחות צבא גדולים ונקט במדיניות של‬
‫הטלת עוצר המוני‪ ,‬מעצרים המוניים‪ ,‬הכבדה של הממשל הצבאי המוטל על השטח‪ ,‬הרס ואטימת‬
‫בתים‪ ,‬אכיפה נוקשה של חוקי המס על התושבים וכן סגירת בתי ספר‪.‬‬
‫בתחילת האינתיפאדה התבטא רבין כי צריך לשבור להם את הרגליים והידיים‪ ,‬אולם כשהיו‬
‫מקרים שהדברים בוצעו כלשונם הכחיש כי זו הייתה כוונתו‪.‬‬
‫מדיניותו נראתה בלתי מוסרית וחסרת תוחלת בעיני השמאל ובלתי מספקת בעיני הימין‪.‬‬
‫לאחר חודשים אחדים של מאבק שוכנע כי ההתקוממות מבטאת רצונות לאומיים פלסטיניים‬
‫אותנטיים‪ ,‬כלומר רצון לעצמאות מדינית‪ ,‬שישראל לא תוכל עוד להתעלם מהם‪ .‬נכונות‬
‫הפלסטינים לספוג אבידות הפתיעה אותו והובילה להכרה שמדיניות הכוח לבדה לא תביא את‬
‫השקט‪ .‬הוא היה ער לצמיחת הנהגה פלסטינית מקומית ולראשונה ראה בה בת שיח למשא ומתן‬
‫מדיני‪ .‬בתוך כך גברו חששותיו מפני השפעות האינתיפאדה על רוח הלחימה של צה"ל ועל מעמדו‬
‫כצבא העם‪.‬‬
‫ב‪ 1212-‬ניסח יוזמת שלום דו‪-‬שלבית במסגרתה הציע לאפשר בחירות להנהגה מקומית בשטחים‪,‬‬
‫שתנהל את האוטונומיה הפלסטינית עליה הוסכם בקמפ‪-‬דיוויד ותבטיח את השקט בשטחים‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬לפי היוזמה‪ ,‬יתקיים משא ומתן עם ההנהגה הנבחרת על הסדר הקבע‪ .‬בלחץ אמריקני‬
‫זכתה התוכנית לתמיכת ראש הממשלה יצחק שמיר‪ .‬ב‪ 1221-‬התפרקה ממשלת האחדות‪ ,‬ומפלגת‬
‫העבודה חזרה לאופוזיציה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫יצחק רבין כראש ממשלה בפעם השניה‬
‫כחבר כנסת מהשורה‪ ,‬מנותק ממוקדי קבלת ההחלטות‪ ,‬עקב רבין אחרי "מלחמת המפרץ" (סוף‬
‫‪ -1121‬תחילת ‪ )1221‬ששינתה את יחסי הכוחות במזרח התיכון‪ .‬תגובת העורף הישראלי במלחמה‬
‫חידדה את תחושתו כי הציבור הישראלי עייף ממלחמות ויהיה מוכן לשלם את מחיר השלום‪.‬‬
‫בקריסת ברית המועצות‪ ,‬שהיתה מוקד הפעילות האנטי ישראלית באזור‪ ,‬ראה הזדמנות‬
‫היסטורית להתקדמות לשלום‪ .‬בהסכמה שהושגה בין המעצמות בוועידת מדריד‪ ,‬באוקטובר‬
‫‪ ,1221‬ראה חיזוק למגמה זו‪ .‬הוא סבר כי בנסיבות החדשות נוצר חלון הזדמנויות לשלום ויש‬
‫למהר ולמצותו בטרם יגיע נשק גרעיני לאזור שיסכן את עצם קיומה של המדינה‪.‬‬
‫גל העלייה מברית המועצות והפוטנציאל הכלכלי הטמון בה למדינה חיזק את הכרתו כי עתה‬
‫יכולה ישראל ליטול גם סיכונים‪ .‬הוא ידע שלשם כך דרושה מנהיגות אמיצה והאמין כי בכוחו‬
‫למלא את התפקיד‪ .‬לאחר ניצחונו על שמעון פרס בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה החלה‬
‫המפלגה במערכת בחירות אינטנסיבית‪.‬‬
‫המהפך שהחזיר את מפלגת העבודה לשלטון החזיר את רבין לכס ראש הממשלה‪ .‬הוא עמד‬
‫בהתחייבותו ושינה את סדר העדיפויות הלאומי‪ :‬התקציבים לחינוך‪ ,‬לרווחה‪ ,‬לתשתיות‪ ,‬ליישובי‬
‫הפריפריה ולמגזר הערבי הוגדלו באופן משמעותי על חשבון תקציב ההתנחלויות ותקציב‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫נחוש לשלב את ישראל במהירות בעידן הפיוס העולמי ולהוביל מהלך מדיני נועז לשלום עם‬
‫המדינות השכנות ולפתרון הבעיה הפלסטינית‪ ,‬הודיע כי יהיה נכון לוויתורים על שטחים‪ .‬הוא‬
‫חידש מיד את שיחות השלום עם הפלסטינים ועם סוריה‪ ,‬שהחלו אחרי ועידת מדריד‪ .‬בבעיה‬
‫הפלסטינית ראה את לב הסכסוך‪ ,‬אך כשהתברר לו כי השיחות עם נציגי השטחים בוושינגטון‬
‫נקלעו למבוי סתום‪ ,‬קידם את המסלול הסורי‪ ,‬בתקווה שעצם קיומו יאיץ את ההתקדמות גם‬
‫בערוץ הפלסטיני‪.‬‬
‫מדיניותו הביטחונית נעה בשני מסלולים מקבילים‪ :‬בעודו יוזם הקלות בחיי האוכלוסיה המשיך‬
‫במדיניות תקיפה כלפי מבצעי טרור ומפירי סדר‪ .‬בצעד יוצא דופן החליט על גירוש ‪ 911‬מאנשי‬
‫החמאס שהיו מעורבים בפיגועים‪ .‬על ירי קטיושות בצפון הגיב במבצע "דין וחשבון"‪.‬‬
‫משעודכן על קיומן של שיחות שלום חשאיות באוסלו‪ ,‬אישר את המשכן חרף ספקותיו והפך אותן‬
‫לערוץ הידברות רשמי‪ .‬את צירופו של אש"ף כצד להסכם אישר רק לאחר מכתב התחייבות‬
‫מיאסר ערפאת על הכרת אש"ף במדינת ישראל והסתלקותו מדרך הטרור‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬בספטמבר ‪ ,1221‬במעמד חגיגי על מדשאות הבית הלבן‪ ,‬ובהשתתפות נשיא ארצות הברית‬
‫ביל קלינטון‪ ,‬נחתם "הסכם אוסלו"‪ .‬ההסכם הניח את היסוד להסדר קבע‪ ,‬שיכלול הקמת ישות‬
‫לאומית פלסטינית לצד ישראל‪ .‬נאומיהם של רבין וערפאת ולחיצת היד ההיסטורית ביניהם היוו‬
‫את שיאו של הטקס והפכו לסמל של תקווה בארץ ובעולם‪ .‬בצד השמחה והתרוממות הרוח עורר‬
‫ההסכם גם חרדות מפני הסכנות הטמונות בו וחידד את המחלוקת בין תומכי המהלך לבין‬
‫מתנגדיו‪ .‬את המחאה הפוליטית והציבורית נגד ההסכם הובילו המתנחלים‪ .‬הטבח שעשה קיצוני‬
‫ישראלי במתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון שיקף את המתח הגואה בחברה בישראל‪.‬‬
‫רבין שקל לפרק את היישוב היהודי בחברון‪ ,‬אך בסופו של דבר השאירו‪.‬‬
‫הסכם שלום עם ירדן‬
‫עם חתימת הסכם עזה‪-‬יריחו‪ ,‬וההכרה בפלסטינים כיישות לאומית‪ ,‬בשלו התנאים להסכם שלום‬
‫עם ירדן‪ .‬היחסים עם ממלכת ירדן נבנו במשך שנים ארוכות של מגעים חשאיים בין המלך חוסיין‬
‫ומנהיגים ישראליים‪ ,‬ובהם רבין‪ .‬במאי ‪ 1229‬נערכה פגישה חשאית מכרעת בין רבין לחוסיין‬
‫והונחו היסודות להסכם שלום‪ .‬הסיוע הנדיב שהבטיחה ארצות הברית לירדן נתן את הדחיפה‬
‫הסופית למהלך‪ .‬ב‪ 11-‬באוקטובר ‪ ,1229‬נחתם בערבה הסכם השלום ונקבעו סופית הגבולות בין‬
‫שתי המדינות‪ .‬ההסכם היה נדבך חשוב בקשירת יחסים עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫פיגועי התאבדות חוזרים ונשנים של מתנגדי ההסכם הפלסטיניים‪ ,‬שפגעו באזרחים חפים מפשע‬
‫במרכזי הערים הגדולות בארץ‪ ,‬פגעו קשה בתקווה כי עידן של פריחה ושגשוג נפתח לאזור כולו‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לקראת שבתון הסניף שמתוכנן לאמצע חשוון ‪ -‬סוף אוקטובר‪ ,‬ניתנת לחניכים הזדמנות‬
‫ראשונה להתנסות בהדרכה‪ .‬מטרת ההתנסות כמובן ליצור מוטיבציה להמשך קורס‬
‫ההדרכה‪ ,‬ולכן חשוב להשקיע את מה שאפשר כדי שההתנסות תהיה מוצלחת ותשאיר טעם‬
‫טוב בפה‪.‬‬
‫בפעולה שלפני שבתון הסניף יש להקדיש פעולה שלמה לבנייה ותכנון של ההתנסות‪.‬‬
‫לפי כן‪ ,‬חשוב לתאם עם רכז‪/‬ת הסניף איזה תפקיד מיועד לקוה"דניקים‪.‬‬
‫כמה רעיונות מעשיים להתנסות‪:‬‬
‫‪ ‬לארגן עם חניכי קוה"ד כמה משחקים‪ /‬חידונים לזמן מת‪ ,‬כלומר ‪ -‬אם צריך לחכות ‪11‬‬
‫דקות עד שהארוחה תהיה מוכנה‪ ,‬או לפני התפילה‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר כמובן לתכנן בלו"ז משחקים‪ /‬חידונים (אך לא יותר מ‪ 15‬דקות) כמה פעמים‬
‫במהלך השבתון‪ ,‬באחריות קורס ההדרכה‪.‬‬
‫‪ ‬אם נראה שהחניכים לא מוכנים עדיין להדרכה ממש‪ ,‬הם יכולים ליזום ולקחת אחריות על‬
‫צד יותר "טכני"‪ -‬אחריות על אחת הארוחות‪ ,‬הכנת צ'ופר לכל הסניף‪ ,‬אחריות על קריאה‬
‫בתורה וכו'‪.‬‬
‫את תכנון ההתנסויות של החניכים חשוב לבנות לפי השלבים שילמדו בפעולה שתוקדש‬
‫לנושא "איך בונים פעולה"‪ ,‬גם אם עדיין לא התקיימה הפעולה הזו‪ ,‬כדי להרגיל את החניכים‬
‫לעבוד בשיטה זו‪.‬‬
‫השלבים הם‪:‬‬
‫בחירת נושא‪ -‬אפשר לתאם את הנושא לנושא של אחת הפעולות בשבתון‪ ,‬או לנושא השנתי‪.‬‬
‫אסוציאציות‬
‫הרחבת אופקים‪ -‬תמיד אפשר ללמוד דברים חדשים על הנושא‪ ,‬גם אם הנושא הוא לכאורה‬
‫פשוט כמו "שבת"‪.‬‬
‫הגדרת מטרות‪ -‬גם אם מתכננים רק משחק‪ -‬חשוב לחשוב מראש מה המטרה שלנו‪ -‬ורק אז‬
‫לחשוב על משחק מתאים‪ .‬האם צריך לעשות הכרות‪ ,‬או שהמטרה היא גיבוש‪ -‬לפי המטרה‬
‫יש לבחור משחק מתאים‪ ,‬או אפילו להמציא משחק חדש‪.‬‬
‫מתודות ומשחקים‬
‫שלבים וזמנים‬
‫מערך פעולה‪ ,‬כולל כמובן חלוקת זמנים‪ ,‬חלוקת אחריות‬
‫רמת הבריסטול‬
‫‪41‬‬
‫רעיונות לפעולה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לחלק לחניכים "‪ "to do list‬עם כל השלבים‪ ,‬ובכל פעם שהחניכים מבצעים את אחד‬
‫השלבים‪ ,‬כולם מקבלים סוכריה‪ /‬צריכים לרקוד מסביב לחדר‪ /‬לשיר את המנון נוע"ם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלוקה מראש של זוגות ושלישיות‪ -‬ובכל קבוצה מבצעים את כל השלבים‪ ,‬ואלה יהיו גם‬
‫הקבוצות שיעבירו יחד את המשחק‪ /‬חידון‬
‫‪‬‬
‫עבודה של כל הקבוצה יחד‪ ,‬בהנחיית המדריכים על כל השלבים‪ .‬חשוב להסביר שבאופן‬
‫כזה יש הרבה יותר רעיונות‪ ,‬אבל גם נדרש יותר ריכוז ושיתוף פעולה‪ ,‬וכן חלוקת‬
‫תפקידים ברורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפשר למנות חניכ‪/‬ה להיות "השעון הדובר"‪ ,‬ולהכריז (אפשר בצורה מצחיקה‪ ,‬להשמיע‬
‫שיר‪ ,‬לנגן במצילתיים וכו') בכל פעם שעוברות ‪ 11‬דקות שצריך לעבור לשלב הבא‪ ,‬כדי‬
‫שהחניכים יספיקו לעשות הכל‪.‬‬
‫*** חשוב להרגיל את החניכים להגיש בסוף הפעולה את המערך שלהם כתוב‪.‬‬
‫*** אפשר לאסוף אל כל המערכים‪ ,‬ולצלם לכולם את כל הרעיונות שיהיו להם לשנה הבאה‬
‫לשבתון הסניף שהם ידריכו‪.‬‬
‫חשוב מאוד‪ -‬במהלך השבתון לצ'פר את הקוה"דניקים על ההתנסות‪ ,‬לפרגן להם מול כל‬
‫הסניף‪ ,‬וכמובן‪ -‬לתת משוב ע"פ הכללים לנתינת משוב ביום שיש שאחרי השבתון‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניכים יבינו שכוחה של קבוצה גדול יותר מכוחו של אדם בודד‪ ,‬ושבפעילות קהילתית לקבוצה יש כוח‬
‫ויכולת גדולים יותר מאשר לפרט‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יבינו שלמרות שהפעילות היא במסגרת קבוצתית‪ ,‬לכל פרט בקבוצה יש משמעות וחשיבות לשם‬
‫יצירת פעילות משמעותית יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יבינו שאחד מיתרונותיה של קבוצה היא שיש בה ריבוי דעות‪ ,‬דבר שמעודד יצירתיות וגיוון‪.‬‬
‫‪ .4‬החניכים יחשבו על כוחה של הקבוצה שלהם ‪ -‬קורס ההדרכה‪ ,‬הסניף שלהם והתנועה שלהם‪.‬‬
‫לפניכם כמה הצעות לבניית הפעולה‪:‬‬
‫חלק א' של הפעולה ‪ -‬היחיד והקבוצה‬
‫הצעות למשחקים המדגישים את כוחה של הקבוצה‪ ,‬ביחס לאדם בודד‬
‫"אינסוף משימות" ‪ -‬המדריך נותן לחניכים דף עם המון משימות (לקפוץ ‪ 300‬פעמים‪ ,‬לרוץ מסביב לחדר ‪20‬‬
‫פעמים‪ ,‬להכין שלט "אני המדריך הכי טוב בעולם" ועוד‪ )...‬על החניכים יהיה לבצע את כל המשימות האלו‬
‫בפרק זמן של ‪ 10‬דק‪'.‬‬
‫סביר להניח שהחניכים לא יצליחו לעמוד במשימה‪ .‬אפשר לתת להם הזדמנות נוספת ולרמוז להם שהם‬
‫יכולים לחלוק בניהם את המשימות ולשתף פעולה אחד עם השני‪..‬‬
‫"הקדרים באים" ‪ -‬המדריך יבחר חניך אחד והוא יהיה ה"תופס" במשחק הקדרים באים‪ .‬בשלב הראשון‬
‫החניך ינסה לתפוס כמה שיותר חניכים‪ .‬אך גם החניכים שתפס לא הופכים להיות חלק מהתופסים‪ .‬במשך‬
‫כמה סיבובים התופס היחיד לא משתנה‪ .‬לאחר זמן מסוים המדריך אומר שהפעם החניכים שהתופס מצליח‬
‫לתפוס הופכים להיות חלק מהתופסים וצריכים לעזור לתפוס את שאר החניכים האחרים‪.‬‬
‫דיון קצר‪ -‬לשאול את התופס מתי היה יותר קל ‪/‬קשה? כשהיה לבד או אחרי שהצטרפו אליו עוד תופסים?‬
‫הצעות למשחקים שמדגישים את משמעות הפרט בקבוצה‪:‬‬
‫"משימת המשימות" ‪ -‬המדריך נותן לחניכים משימה‪ :‬המשימה שלכם היא ליצור אוהל באמצעות הציוד‬
‫שבקופסא‪ .‬המדריך נותן לכל חניך פתק שבו כתוב מה הוא עושה (לדוגמא‪ ,‬אתה חותך את החבלים בעזרת‬
‫הסכין) המשימה שכתובה לחניך היא המשימה היחידה שהוא יכול לעשות )החניך שקיבל את אפשרות‬
‫החיתוך לא יכול לקשור‪ ,‬להרים וכדומה‪)...‬‬
‫החניכים יתחילו להתנהל‪ .‬בכל פעם המדריך יקרא לחניך אחר והוא לא יוכל להשתתף במשימה )לקבוצה‬
‫יהיה קשה להתמודד עם המשימה כשלא כולם לוקחים במשימה חלק)‬
‫המדריך ינהל דיון‪:‬‬
‫‪ ‬מה הקשה עליכם בביצוע המשימה?‬
‫‪ ‬למה היה קשה לבצע את המשימה למרות שבכל פעם היתה כמות גדולה של אנשים?‬
‫‪ ‬האם הרגשתם משמעותיים לביצוע המשימה?‬
‫‪ ‬אז מה נדרש לביצוע משימה? האם נדרש רב? האם נדרשים אנשים מסוימים?‬
‫‪ ‬מה החשיבות של כל אחד בקבוצה?‬
‫‪43‬‬
‫המדריך יסכם בכך שיסביר שלכל אחד בקבוצה יש את המקום שלו‪ .‬ניתן היה לראות את זה בבירור‬
‫במשימה ‪ -‬הייתה חשיבות לקבוצה‪ ,‬כי כל אחד בנפרד לא היה יכול לעשות את זה גם בלי המגבלות האישיות‬
‫שנתנו לו אבל הייתה חשיבות גם לפרט‪.‬‬
‫ברגע שהאדם שיכול להרים את הציוד הפסיק להשתתף היה בלתי אפשרי (או ממש קשה( להתמודד עם‬
‫המשימה‪.‬‬
‫גם בחיים ה"אמיתיים" זה ככה‪ .‬לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו והם אלו שעוזרים לו להתמודד‬
‫עם סיטואציות שונות בחיים‪ .‬אבל כל אחד מאיתנו מוסיף משהו אחר לקבוצה‪ .‬קבוצה טובה היא קבוצה‬
‫שיודעת לנצל את הכישורים של כל אחד מחבריה ולהתמודד עם המגרעות שלו‪.‬‬
‫"מרוץ שליחים" ‪ -‬המדריך יחלק את החניכים לרבעיות‪ .‬הקבוצות יתחרו זו בזו במרוץ שליחים‪ .‬המטרה של‬
‫כל קבוצה תהיה להעביר מאחד לשני את מחבט‪ .‬הקבוצה שהשליח האחרון בקבוצתו יגיע ראשון לנקודת‬
‫הסיום עם המחבט בידו תהיה הקבוצה המנצחת‪ .‬השוני במשחק יהיה ש‪:‬‬
‫שליח מס ‪ - 1‬העיניים שלו עצומות‬
‫שליח מס ‪ - 2‬הרגליים שלו קשורות אחת לשנייה‬
‫שליח מס ‪ - 3‬הידיים שלו קשורות‬
‫שליח מס ‪ - 4‬יש לו כוס מים על הראש‬
‫בסוף המתודה המדריך ינהל דיון )נקודות לדיון ראה במתודה "משימת המשימות")‬
‫"גוף האדם" ‪ -‬מחלקים את החניכים ל ‪ 4-‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת איבר אחר בגוף האדם‪ .‬על החניכים‬
‫להציג בדרך היצירתית ביותר למה האיבר שהיא קיבלה הוא האיבר החשוב ביותר מבין כל האיברים שקיבלו‬
‫הקבוצות‪ .‬שלושה חניכים שהמדריך יבחר יהיו השופטים והם יצטרכו להחליט בסופו של דבר מהו האיבר‬
‫החשוב ביותר‪.‬‬
‫קבוצה מס ‪ - 1‬ידיים‬
‫קבוצה מס ‪ - 2‬רגליים‬
‫קבוצה מס ‪ - 3‬עיניים‬
‫קבוצה מס ‪ - 4‬פה‬
‫)אפשר לחשוב על איברים אחרים(‬
‫בסוף המתודה המדריך ינהל דיון‪:‬‬
‫‪ ‬האם אפשר להחליט מהו האיבר החשוב ביותר?‬
‫‪ ‬מה החשיבות של כל איבר בגוף שלנו? האם הייתם מוותרים על משהו?‬
‫‪ ‬שופטים ‪,‬מה הקשה על המשימה שלכם? למה היה קשה להחליט מהו האיבר החשוב ביותר?‬
‫המדריך יסכם את המתודה באמצעות הסיכום הכתוב במתודה" משימת המשימות‪".‬‬
‫חלק ב' של הפעולה ‪ -‬הקבוצה כדרך אידיאלית לפעול באופן קהילתי‬
‫דוגמאות היסטוריות לקבוצות שהצליחו לשנות‬
‫אפשר להתחלק לקבוצות‪ -‬וכל קבוצה תצטרך להכין כרזה‪/‬פרסומת לקבוצה‪/‬ארגון עליו היא למדה‪ ,‬ואז להציג‬
‫לכל הקבוצה‪( .‬הסברים יותר מפורטים בנספחים‪ ,‬כמובן רצוי לחשוב על דוגמאות אקטואליות נוספות)‬
‫‪44‬‬
‫"פסטיבל בשקל ‪ -‬שינוי תרבותי" ‪ -‬מכירה פומבית‪ .‬המדריך יחלק את החניכים לשלשות‪ .‬כל קבוצה תקבל‬
‫סכום "כסף" מסוים איתו תוכל לרכוש את הפריטים שיציע המדריך‪ .‬המדריך יחלק לקבוצות מסוימות סכומי‬
‫כסף גדולים ולאחרות סכומים קטנים שכמעט ולא יוכלו לקנות באמצעותם‪.‬‬
‫המדריך יציע למכירה פומבית את הפריטים הבאים‪ :‬הופעה של הדג נחש‪ ,‬הופעה של מדונה‪ ,‬דיסק של‬
‫קולד‪-‬פליי‪ ,‬הופעה של יובל המבולבל ועוד‪..‬‬
‫החניכים יציעו הצעות מחיר על ההופעות השונות עד שיגמר להן הכסף‪...‬‬
‫המדריך יסכם את הפעילות בכך שיסביר שבארץ הפער הכלכלי משפיע גם על ההיבט התרבותי‪ .‬לרב לא‬
‫מייחסים לזה חשיבות‪ ,‬כי אדם חסר אמצעים יעדיף לקנות אוכל או בגדים מאשר לצאת להופעה‪ ,‬ובגלל זה‬
‫התחילה עמותת "פסטיבל בשקל" בראשותו של שאנן סטריט‪ .‬המדריך יספר מעט על העמותה (נספח(‬
‫המדריך ידביק על פלקט בחדר הפעילות את הכותרת "פסטיבל בשקל ‪-‬שינוי תרבותי" והסבר קצר‪.‬‬
‫"הפנתרים השחורים ‪ -‬שינוי חברתי" ‪ -‬כל החניכים עומדים במעגל וסביבם חוט‪ /‬חבל המונח במעגל‬
‫המסמל את השטח שבו החניכים נמצאים‪ .‬מטרת החניכים היא לצאת מהמעגל‪ .‬נשמע פשוט? אז זהו שלא‪.‬‬
‫מסביב למעגל עומדים ‪ 3-4‬חניכים שהמדריך יבחר מראש‪ .‬תפקידם לשמור על שטח המעגל ולדאוג ששום‬
‫חניך לא יוצא ממנו‪.‬‬
‫ברגע ששומר תפס חניך הוא חוזר בחזרה למעגל‪ .‬אחרי ‪ 3‬פעמים שחניך נתפס הוא נפסל‪.‬‬
‫המשחק מבטא את הניסיון של קבוצה גדולה "לפרוץ" החוצה ואת הקשיים בהם הם נתקלו‪ .‬המדריך יסביר‬
‫לחניכים שבשנות ה ‪ 70-‬במדינה הפער בין האשכנזים למזרחים היה עצום‪ .‬המזרחים לא נכללו בחיים‬
‫הפוליטיים והציבוריים במדינה ולכן חיו חיי עוני‪ .‬הפער בין העדות הלך וגדל עד שקבוצת אנשים מהעדה‬
‫המזרחית החליטו שהם נוקטים יוזמה והקימו תנועת מחאה שנקראה "הפנתרים השחורים"‪ .‬בתחילה הם‬
‫נקלעו להתנגדות‪ ,‬אך בסופו של דבר מאבקם הצליח וזאת ניתן לראות בשינוי התפיסתי שהם יצרו במדינה‪.‬‬
‫המדריך יסביר שלמרות שגם הפנתרים השחורים וגם הפסטיבל בשקל עוסקים במעמדות סוציו‪-‬אקונומים‬
‫ופערים חברתיים‪ ,‬ישנו שוני עיקרי ‪ -‬הפנתרים השחורים פעלו בשביל לעזור לעצמם‪ ,‬הקבוצה שסבלה‬
‫מתחושות נחיתות פעלה ברמה קהילתית‪ ,‬בניגוד לפסטיבל בשקל שהתחיל מיוזמה חיצונית‪ ,‬מה שמקשה על‬
‫הפעילות של הפנתרים השחורים ומעצים את ההצלחה שלהם‪.‬‬
‫המדריך ידביק על הפלקט את הכותרת "הפנתרים השחורים – שינוי פוליטי" והסבר קצר על התנועה )נספח(‬
‫"מגמה ירוקה ‪ -‬שינוי סביבתי" ‪ -‬המדריך מציג בפני החניכים מסלול מכשולים‪ .‬על הקבוצה לעבור אותו‬
‫מצידו האחד לצידו השני‪ .‬על כל חניך לעבור אותו בנפרד‪ .‬בכל שלב של המשחק המדריך ייתן לחניכים ציוד‬
‫מסוים שהם יצטרכו להחזיק בזמן שהם עושים את המשימה‪ .‬הציוד כביכול לא אמור להפריע להם לשם‬
‫הצלחה במשימה‪ ,‬אבל הוא יקשה עליהם )למדריך ‪ -‬יש לתת לחניכים ציוד שיפריע להם באופן משמעותי כמו‬
‫גלגל‪ ,‬דלי‪ ,‬תיק כבד‪ ,‬כיסא ועוד‪).‬‬
‫לאחר סיום המשחק‪ ,‬המדריך יסביר לחניכים שעל פניו היה נראה שהם לא צריכים את הידיים שלהם בשביל‬
‫לעבור במסלול המכשולים כי הוא צרך בעיקר את הרגליים‪ .‬אבל ההפרעה ה"לא משמעותית" הזאת‬
‫התגלתה כמשמעותית בסופו של דבר והפריעה להם במשימתם‪.‬‬
‫המשחק הזה מבטא את המאבק של הפעילים למען איכות הסביבה‪ .‬הם מוחים על כך שהחברות הגדולות‬
‫בארץ ובעולם פוגעות באיכות הסביבה בגלל שזה משתלם מבחינה כלכלית אך פוגע באוכלוסייה החיה‬
‫במדינה‪.‬‬
‫המדריך יספר מעט על הארגון "מגמה ירוקה" ועל פועלה בארץ‪ .‬המדריך ידביק על הפלקט את הכותרת‬
‫"מגמה ירוקה ‪-‬שינוי סביבתי" והסבר קצר על הארגון (נספח(‬
‫‪45‬‬
‫המחאה החברתית‬
‫המחאה החברתית בישראל (‪ (2111‬מכונה גם מחאת הדיור‪ ,‬ומחאת האוהלים היא סדרת‬
‫פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ ‪ .2111‬המחאה החלה עם פעולת מחאה של דפני‬
‫ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל‪ ,‬לאחר שהתקשתה לשכור דירה בתל אביב‪ .‬המחאה התרחבה וכללה‬
‫נושאים רבים בתחום החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬המחאה החלה בקבוצת מחאה ברשת החברתית פייסבוק‪ ,‬שהובילה‬
‫להקמת אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב‪ .‬בהמשך קמו אוהלים בערים נוספות והתרחבו לכדי "ערי‬
‫אוהלים" שכללו מאות אוהלים בו זמנית‪.‬‬
‫בעקבות המחאה והפגנות הענק‪ ,‬הודיעה ממשלת ישראל על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור‪,‬‬
‫חלקם כבר היו בהליכי תכנון ואשרור וחלקם צעדים חדשים שהוצגו כמענה לדרישות המוחים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמה ועדת טרכטנברג בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות‬
‫הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬קיבלה הממשלה באופן חלקי את המלצות הוועדה‪.‬‬
‫"שביתת האוטובוסים של קהילת השחורים בארה"ב בשנות ה‪ 06-‬של המאה הקודמת"‬
‫חרם האוטובוסים של מונטגומרי‪ (Montgomery Bus Boycott) ,‬היה אירוע מחאה פוליטית שנערך‬
‫במונטגומרי‪ ,‬אלבמה מצד ארגונים של אפרו‪-‬אמריקנים במטרה לכפות על רשויות התחבורה העירוניות את‬
‫הפסקת מדיניות ההפרדה הגזעית‪ .‬מאבק זה הוביל בסופו להחלטה )‪ (Browder v. Gayle‬של בית המשפט‬
‫העליון של ארצות הברית לקבוע ב ‪-13‬בנובמבר ‪ 1956‬כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית‪.‬‬
‫החרם החל‪ ,‬כאשר סירבה רוזה פארקס לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן‪ .‬באוטובוסים של מונטגומרי‬
‫ישבו הלבנים בחלקו הקדמי של האוטובוס והשחורים בחלקו האחורי‪ .‬כאשר נגמר המקום בחלק הלבן‬
‫התיישבו לבנים בחלק האחורי והנהג היה מורה לשחורים לקום‪ .‬רוזה פארקס סירבה לקום ממקומה בחלק‬
‫השחור של האוטובוס ב ‪-1‬בדצמבר ‪ .1955‬בעקבות מעשה זה נעצרה‪ ,‬נשפטה והורשעה‪.‬‬
‫בעקבות מעצרה של רוזה פרקס‪ ,‬החליט מרטין לותר קינג‪ ,‬יחד עם מנהיגים נוספים של השחורים לפתוח‬
‫בחרם על חברת האוטובוסים‪.‬‬
‫החרם במונטגומרי נסמך על העובדה כי חלק ניכר מנוסעי האוטובוסים בעיר היו שחורים‪ .‬היענותם של‬
‫התושבים השחורים לקריאה לחרם הובילה להפחתה ניכרת במספר הנוסעים ולהפסדים ניכרים לחברת‬
‫האוטובוסים העירונית‪ .‬השחורים הלכו בעיקר ברגל‪ ,‬ובנוסף ראשי הקהילה השחורה ארגנו מערכת של‬
‫הסעות באמצעות בעלי מכוניות שחורים מתנדבים‪ ,‬ואף דאגו לביטוח רכב למכוניות המתנדבות בלוידס לאחר‬
‫שחברות הביטוח המקומיות‪ ,‬בלחץ העירייה‪ ,‬ביטלו את פוליסת הביטוח של הרכבים‪.‬‬
‫חרם האוטובוסים נמשך כשנה‪ .‬רוב האוכלוסייה השחורה בעיר שיתפה איתו פעולה‪ .‬אנשים רבים לא עלו על‬
‫האוטובוסים‪ ,‬והלכו לעבודה ברגל‪ ,‬גם בחום וגם בקור‪.‬‬
‫לאחר שהרשויות העירוניות עצרו את מרטין לותר קינג עורר הדבר מחאה ציבורית בארצות הברית כולה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בעקבות החלטת בית המשפט העליון שונו החוקים העירוניים ואפשרו לשחורים לשבת היכן שהם רצו‬
‫באוטובוסים‪.‬‬
‫רוזה פארקס יחד עם מרטין לותר קינג‬
‫‪46‬‬
‫"נשות הכותל ‪ -‬שינוי חברתי"‪ -‬אפשר למצוא מידע באתר‪:‬‬
‫‪http://womenofthewall.org.il‬‬
‫דיון לסיכום‪:‬‬
‫נסו לדמיין את כל אחד מהמקרים ‪ -‬האם היה אפשר להצליח רק כאנשים יחידים?‬
‫האם רוזה פארקס לבדה הייתה משנה את חוקי האפליה הגזענית באוטובוסים?‬
‫האם דפני ליף לבדה הייתה משפיעה על הקמת וועדה ושינוי סדרי העדיפויות של הממשלה?‬
‫שלב ג' ‪ -‬רצוי לקיים דיון מתודי סביב השאלות הבאות‪:‬‬
‫מה אנחנו כקבוצה יכולים לעשות?‬
‫ לחשוב יחד על דוגמאות מהחיים בהם הקבוצה בנוע"ם או קבוצות אחרות הצליחו לחולל שינוי (גם אם‬‫הוא היה קטן)‬
‫ ליזום פרוייקט תעל"ה שקוה"ד יהיו אחראים עליו עד סוף השנה‪.‬‬‫ איך באמצעות תנועת נוער והדרכה אפשר להשיג מטרות גדולות ולחולל שינוי? ‪ -‬חשוב להדגיש‪ :‬לקבוצה‬‫יש כוח‪ ,‬מכאן שלמנהיג הקבוצה יש כוח אדיר לתרום לחברה ולחולל שינויים משמעותיים‪ .‬זה בעצם מה‬
‫שאנחנו עושים כאן בתנועת נוער‪.‬‬
‫שלב ד' ‪ -‬מקומי בקבוצה‪:‬‬
‫מקריאים את סיפור הדגים לחניכים‪ ,‬ואז בסבב‪ -‬החניכים יגידו איזה מין דג הם ומה הם תורמים לקבוצה‪.‬‬
‫אם זה קשה מידי‪ -‬אפשר להעביר דפים עם שמות החניכים‪ ,‬והחניכים יכתבו ליד כל שם איך הוא‪ /‬היא‬
‫תורמים לקבוצה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫פסטיבל בשקל ‪-‬שינוי תרבותי‬
‫"פסטיבל בשקל" היא עמותה הפועלת לשינוי חברתי בעזרת מופע אמנותי ותרבותי שהכניסה אליו עולה‬
‫שקל אחד‪ .‬מטרת העמותה היא להרחיב את מעגל הצריכה של התרבות ולקדם את היצירה התרבותית‬
‫והחברתית בקרב הקהילה המקומית בפריפריה ובשכונות‪.‬‬
‫הפסטיבל הנודד ברחבי הארץ ומתקיים אחת לשנה במספר שכונות ויישובים בפריפריה‪ :‬בשיתוף עם הרשות‬
‫המקומית ‪.‬בעזרת בני נוער מקומיים מעלים פסטיבל ססגוני שנותן במה ללהקות וכישרונות מקומיים וכן‬
‫לטובי אומני ישראל בתחום המוזיקה‪.‬‬
‫העמותה נוסדה בשנת ‪ 2001‬על ידי שאנן סטריט‪ ,‬סולן להקת הדג נחש בעקבות המודעות למצוקה‬
‫התרבותית הקיימת בפריפריה ובשכונות ובעקבות ההבנה שהחשיפה והנגישות לתרבות בארץ אינן שוות‬
‫לכל נפש‪ .‬העמותה מאמינה כי שינוי אמיתי יכול לבוא רק מתוך הקהילה‪ .‬על כן‪ ,‬מתחילה העמותה לפעול‬
‫בשטח כמה חודשים לפני הפסטיבל כדי שהאירוע הסופי יהיה תוצר של שיתוף עם הקהילה המקומית‪.‬‬
‫משנת ‪ 2002‬התקיימו הפסטיבלים בערי פריפריה שונות כגון‪ :‬מגדל העמק‪ ,‬קרית גת‪ ,‬שכונת הקטמונים‬
‫בירושלים‪ ,‬ירוחם‪ ,‬שדרות‪ ,‬בית שאן‪ ,‬דימונה‪ ,‬בת ים‪ ,‬פסגת זאב ועוד‪ .‬בכל אירוע נכחו יותר מ ‪20,000-‬‬
‫איש‪.‬‬
‫המחיר של שקל אחד הוא מחאה על מחירי הכניסה הגבוהים למופעי תרבות בארץ‪ ,‬המונעים מהרבה‬
‫אנשים ליהנות מהמופעים‪ .‬באמצעות התשלום הסמלי מבטיחה העמותה כי פעולותיה יהיו נגישות באופן‬
‫שווה לכל חברי הקהילה‪ ,‬המסר העיקרי הוא שכל אדם זכאי לתרבות וכי תרבות איננה מותרות‪.‬‬
‫"הפנתרים השחורים" ‪ -‬שינוי חברתי‬
‫הפנתרים השחורים היא תנועת מחאה ישראלית של צעירים מבני הדור השני של עולים ממדינות ערב‪,‬‬
‫שהוקמה בתחילת‪ 1971 .‬מוצאה של התנועה היא בקבוצת צעירים משכונת מוסררה שבירושלים אשר‬
‫צמחה על רקע תחושת הקיפוח והאפליה של מזרחים מאז קום המדינה‪ .‬מקימי התנועה‪ ,‬שהסתייעו בעובדי‬
‫יחידת הרחוב של 'המדור לעבודה קהילתית' בעיריית ירושלים‪ ,‬ביקשו להביע מחאתם על מה שכינו‬
‫"התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות"‪ ,‬ולהילחם למען שינוי עתידם‪.‬‬
‫ראש הממשלה דאז‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬ראתה בראשי התנועה פורעי חוק וסירבה להכיר בהם כתנועה חברתית‪.‬‬
‫בדיעבד התברר כי יחסה העוין של מאיר כלפי הפנתרים (וזכורה אמרתה "הם אינם בחורים נחמדים") הגביר‬
‫את התרחבותה של התנועה‪ .‬ב ‪ 18-‬במאי הגיע המאבק לשיאו‪ .‬אלפי מפגינים התאספו בכיכר ציון בירושלים‬
‫והשמיעו קריאות נגד הקיפוח העדתי‪ .‬המפגינים אף דרשו לשנות את שמה של הכיכר ל"כיכר יהדות‬
‫המזרח"‪.‬‬
‫גם הפגנה זו התקיימה ללא רישיון ‪.‬המשטרה שהגיעה לפזרה‪ ,‬נתקלה בהמון זועם‪ ,‬שהשליך אבנים ובקבוקי‬
‫תבערה ‪.‬התוצאות היו קשות‪ :‬שוטרים ומפגינים נפגעו בהתנגשות‪ 20 ,‬אושפזו בבית החולים‪ ,‬ו ‪ 74-‬מפגינים‬
‫נעצרו על ידי המשטרה‪ .‬לאחר מחאה אלימה זו נעתרה הממשלה לדון ברצינות בטענותיהם של הפנתרים‬
‫ואף הוקמה ועדה ציבורית למציאת פתרון למצוקתם‪ .‬מסקנות ועדת הבדיקה העלו כי אכן שכבות רבות הופלו‬
‫לרעה‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬הוגדלו באופן משמעותי תקציבי המשרדים שעסקו בעניינים חברתיים‪ .‬כספים רבים‬
‫הופנו לטיפול בשכבות המוחלשות‪ .‬מלחמת יום הכיפורים שבאה לאחר האירועים העלתה בחזרה את נושא‬
‫הביטחון לראש סדר העדיפויות של הממשלה והמשאבים שהוקצו בעקבות המלצות הוועדה הופנו לצורכי‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מגמה ירוקה ‪-‬שינוי סביבתי‬
‫מגמה ירוקה הוא ארגון סטודנטים עצמאי ‪,‬התנדבותי ולא מפלגתי‪ ,‬הפועל לקידום נושאי איכות הסביבה‬
‫בישראל‪ .‬הארגון הוקם בשנת ‪ 1997‬ביוזמת ערן בן ימיני‪ .‬כיום הארגון פעיל ביותר מ ‪ 20-‬קמפוסי‬
‫אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ‪ ,‬ומונה מעל ‪ 5,000‬סטודנטים‪.‬‬
‫ב ‪ 1997-‬החליטה החברה להגנת הטבע להקים ארגון סטודנטים שמטרתו פעילות למען הסביבה‪ ,‬ובראשו‬
‫הוצב בן ימיני‪ .‬המאבק הראשון שניהל הארגון היה נגד כביש‪ ,6‬ובסיומו התנתק מהחברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫הארגון שם לו למטרה לפתח את נושא הצדק הסביבתי‪ ,‬ולהשפיע על העלאת המודעות לנושא בקרב‬
‫האוכלוסייה בכלל והסטודנטים בפרט‪.‬לארגון מספר דרכי פעולה‪ .‬הוא יוזם חקיקה בנושאי סביבה ועוסק‬
‫בפעילות שדלנית בכנסת וברשויות המקומיות‪ ,‬במטרה להעלות על סדר היום הציבורי נושאים סביבתיים‪.‬‬
‫הארגון יוזם גם עצומות‪ ,‬הפגנות ופעולות הסברה‪ ,‬וכן פועל באמצעים משפטיים‪ .‬הפעילות מאופיינת‬
‫באוטונומיה רבה הניתנת לתאים השונים באוניברסיטאות‪ .‬בהיותו ארגון סטודנטים‪ ,‬פועלים התאים השוני גם‬
‫בתוך האוניברסיטאות‪ ,‬במטרה להפכן לידידותיות יותר לסביבה בכל הנוגע למחזור‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תכנון ועוד וכן‬
‫יוזמים ימי עיון‪ ,‬הרצאות ופתיחת קורסים שעניינם איכות הסביבה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫סיפור הדגים‬
‫‪51‬‬
‫יחידה ‪ 2‬חינוך – על חינוך בלתי פורמאלי וחיבור אישי לרצון‬
‫להדריך ולהשפיע‬
‫ביחידה השנייה נתמקד בתחום החינוך‪ .‬המשימה שלנו כתנועה היא לחנך את הדורות הבאים של‬
‫החניכים‪ ,‬וזוהי המשמעות העמוקה של להיות מדריכים‪ .‬לכן‪ ,‬נתמקד בשאלות הקשורות לחינוך‪.‬‬
‫בראשית היחידה יש פעולה המוקדשת למה שמיוחד בתנועת נוער כחינוך בלתי פורמאלי‪ ,‬לעומת‬
‫החינוך הפורמאלי בבית הספר‪ .‬בפעולה הבאה ילמדו חניכי קוה"ד על זרמים שונים בחינוך ועל‬
‫מטרות שונות לחינוך‪.‬‬
‫בפעולה על דינאמיקה קבוצתית יתמקדו החניכים בתהליך של גיבוש קבוצה ודינאמיקה הנוצרת‬
‫בתוך קבוצה‪ ,‬מה שמיוחד לפעילות בתנועת נוער‪ ,‬וכן מדגיש את מקומם החשוב של המדריכים‪.‬‬
‫בסוף יחידה זו יתבקשו חניכי קוה"ד לגבש לעצמם "אני מאמינ‪/‬ה חינוכי"‪ -‬לחשוב על מטרות‬
‫וערכים החשובים להם כאנשי חינוך‪ ,‬ולבדוק אילו אנשי חינוך הם רוצים להיות‪.‬‬
‫אחרי הכרות עם זרמים שונים ומטרות שונות של חינוך‪ ,‬נרצה שחניכים קוה"ד יתחילו לחשוב ואף‬
‫לגבש לעצמם "אני מאמין‪/‬ה חינוכי"‪ .‬חשוב שחניכי קוה"ד יבינו אילו ערכים חשובים להם ולמה הם‬
‫רוצים להיות מדריכים במובן העמוק של המילה‪ -‬אילו ערכים הם רוצים להקנות לחניכים שלהם?‬
‫אילו מדריכים הם רוצים להיות? חשוב לשים לב‪ -‬זו אינה משימה פשוטה‪ ,‬מדובר בגיבוש זהות‬
‫חדשה‪ -‬זהות של אנשי חינוך‪ ,‬וזוהי רק תחילת התהליך‪.‬‬
‫זהו נושא שחשוב להעלות גם בשיחות האישיות שתקיימו במהלך השנה עם החניכים‪ -‬איזה סוג‬
‫של מדריכ‪/‬ה החניכים רואים לנגד עיניהם? מי הם אנשי החינוך והמבוגרים המשמעותיים‬
‫שהשפיעו עליהם כחניכים בנוע"ם?‬
‫חשוב מאוד לשים לב ולזכור! אמנם זאת יחידה שהנושא שלה הוא חינוך אבל עלינו לזכור שלא‬
‫בהכרח כל החניכים אכן ישמשו בתפקידי הדרכה ולכן חשוב מאוד לדבר על החינוך בכלל ולא רק‬
‫על החינוך בהדרכה‪ .‬גם מי שיהיה בוועדת תעל"ה או בוועדת חיברות בסניף (ואלה רק דוגמאות‬
‫כמובן) יעסוק בחינוך‪ .‬עלינו‪ ,‬המדריכים‪ ,‬לזכור את זה ולשים לב שאנחנו מדברים על גישות בחינוך‬
‫לא רק בהקשר של הדרכה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מטרות‬
‫‪ .4‬החניכים יכירו גישות חינוכיות שונות‪.‬‬
‫‪ .5‬החניכים יחשפו לתשובות שונות לשאלה "מהי מטרת החינוך"‪.‬‬
‫‪ .6‬החניכים יתחילו לחשוב עם איזו גישה הם מזדהים ואיזה סוג של מחנכים הם רוצים‬
‫להיות‪.‬‬
‫עזרים‬
‫מה עושים?‬
‫זמן‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫משחק פתיחה‪ :‬תופסת מחנכים‪.‬‬
‫משחקים תופסת (אם אי אפשר בחוץ‪ ,‬אז אפשר לשחק תופסת‬
‫בפנים כאשר מותר להתקדם רק עקב לצד אגודל)‬
‫כל חניכ‪/‬ה מקבל‪/‬ת מילה אחת שאם הם אומרים אותה תוך כדי‬
‫עמידה על רגל אחת כאשר מתקרב‪/‬ת אליהם התופס‪/‬ת‪ ,‬הם‬
‫ניצלים ולא יכולים להיתפס‪.‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫המילים הן‪ :‬דיאלוג‪ ,‬פוטנציאל‪ ,‬תרבות‪ ,‬צמיחה‪ ,‬ביקורת‪ ,‬חברה‪,‬‬
‫הזדמנות (אפשר כמובן לחלק כמה פעמים את אותה המילה)‪.‬‬
‫מטרת המשחק לעורר שאלות על המילים‪ -‬שהחניכים יתחילו‬
‫לחשוב מה הקשר‪.‬‬
‫מפזרים‪ /‬תולים בחדר משפטים‪ .‬החניכים עוברים וקוראים‪ ,‬משפטים‪ -‬לכתוב בגדול‪/‬‬
‫ומתיישבים ליד המשפט שהם הכי מזדהים איתו‪( .‬משפטים על דף צבעוני‪.‬‬
‫בנספח)‬
‫בכל פינה בה התיישבו תלמידים התלמידים מקבלים קטע מידע קטעי מידע (נספח)‬
‫שעליהם לקרוא‪ ,‬וכרטיסיית סיטואציה חינוכית‪.‬‬
‫כרטיסיות סיטואציות‬
‫המשימה של החניכים היא לחשוב איך להתמודד עם הסיטואציה (נספח)‬
‫שקיבלו ע"פ הגישה החינוכית עליה קראו‪ .‬את צורת ההתמודדות‬
‫תחפושות להצגות‬
‫יש להכין כהצגה שתוצג לכל הקבוצה‪.‬‬
‫כמובן שאם יש מעט חניכים אפשר להחליט על חלק מהגישות‬
‫החינוכיות שיורחבו בשלב זה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ 31‬דקות‬
‫(או יותר‪-‬‬
‫תלוי‬
‫במספר‬
‫ההצגות)‬
‫הצגות של החניכים‪.‬‬
‫אחרי כל הצגה יתקיים דיון קצר‪ .‬המציגים יספרו קצת על הגישה‬
‫שעליה קראו‪ ,‬ולמה בחרו להגיב איך שהגיבו‪.‬‬
‫חניכים אחרים מוזמנים לשאול‪ ,‬להגיב או להציע פתרונות אחרים‪.‬‬
‫חשוב לשאול בנקודה זו אם החניכים מסכימים עם הגישה עליה‬
‫קראו‪ -‬עם מה כן ועם מה לא?‬
‫משחק סיכום‪:‬‬
‫על כדור מדביקים מדבקה או נייר עליו כתוב‪:‬‬
‫ילד מחונך הוא‪....‬‬
‫ילדה מחונכת היא‪....‬‬
‫זורקים את הכדור בין החניכים‪ ,‬ומי שקיבל‪/‬ה את הכדור צריכ‪/‬ה‬
‫להשלים את המשפט‪.‬‬
‫אם יש זמן אפשר להכין כמה כדורים שעליהם משפטים אחרים‪:‬‬
‫(או לכתוב על אותו כדור כמה משפטים ובכל פעם יבחרו החניכים‬
‫להשלים משפט אחר)‬
‫המטרה של החינוך לדעתי היא‪....‬‬
‫חינוך משפר את העולם‪ /‬את החברה כי‪....‬‬
‫דיון סיכום‪:‬‬
‫החניכים צריכים להגיד בסבב משהו חדש שהם למדו מאחד‬
‫הנוכחים בחדר במהלך הפעולה‪ -‬דעה מעניינת‪ ,‬גישה חדשה וכו'‪.‬‬
‫אפשר לעשות במתודה של זריקת כדור צמר‪ -‬מחזיקים בקצה‬
‫הכדור וזורקים לחניך‪/‬ה ממנה‪/‬ו למדתי‪ ,‬וכן הלאה כך שנוצר קור‬
‫עכביש של דברים שלמדו החניכים זה מזה‪.‬‬
‫כדור שעליו כתובים‬
‫המשפטים‬
‫‪53‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫משפטים לתלייה‪ /‬פיזור בחדר‬
‫המשפטים והמאמרים הם‪:‬‬
‫‪" .1‬יש להשתית את החינוך על האינטרסים של הילדים ועל מתן הזדמנויות רבות להתנסות‬
‫בלתי‪-‬אמצעית‪ .‬יש להדגיש פעולה‪ ,‬רגש והתבוננות‪ ,‬ולהסיר דגש מפעילויות פורמאליות"‪.‬‬
‫(מתוך המאמר‪" :‬רוסו‪ ,‬פסטאצ'ולי‪ ,‬הרבארט ופרבל"‪" -‬חינוך טבעי"\ נל נודינגס)‪.‬‬
‫‪" .2‬התנסות מחנכת רק אם היא מחוללת צמיחה‪ -‬כלומר‪ ,‬אם התלמידים יוצאים מן‬
‫ההתנסות מסוגלים יותר‪ ,‬או מעוניינים יותר להיכנס להתנסות חדשה‪ .‬היעד של החינוך‬
‫הוא עוד חינוך"‪( .‬מתוך המאמר‪ :‬הפילוסופיה ומחשבת החינוך של ג'והן דיואי\ נל‬
‫נודינגס)‪.‬‬
‫‪" .3‬יש לקיים פעילויות חינוכיות ייחודיות ומגוונות בלפחות ‪ 8‬תחומי החינוך‪ :‬חינוך חברתי‬
‫בכלל ולדמוקרטיה בפרט‪ ,‬הערכה‪ ,‬תקשורת וחינוך לקראתה‪ ,‬חינוך לעבודה ולהכנה‬
‫לחיים‪ ,‬חינוך קבוצתי ורב‪ -‬גילי‪ ,‬הכשרת מחנכים‪ ,‬פנימיות וחינוך בלתי‪-‬פורמאלי"‪.‬‬
‫(מתוך המאמר‪" :‬חדשנותו של יאנוש קורצ'אק‪ -‬חינוכאי שהקדים במעשה את‬
‫ההלכות החינוכיות בנות זמננו"\ יובל דרור)‪.‬‬
‫‪" .4‬החינוך נתפש כתהליך המכוון לסייע ללומד (התלמיד) להיות אדם בוחר‪ ,‬המתבונן‬
‫בעולם באופן ביקורתי‪ .‬המטרה המרכזית של המורה‪-‬פילוסוף היא אפוא להכשיר את‬
‫התלמיד להיות אדם חושב"‪.‬‬
‫(מתוך המאמר‪" :‬פילו‪-‬סופיה" \ יוסף אבינון)‪.‬‬
‫‪" .5‬מנקודת מבטה של החברה‪ ,‬האדם המחונך הוא אדם המסוגל לתפקד בתפקידיו השונים‬
‫על פי הנורמות המקובלות בחברתו‪ ".‬צבי לם‪ ,‬לחץ והתנגדות בחינוך‬
‫‪ .6‬מטרת החינוך היא העצמה האישית שתוביל להעצמת קבוצה מעמדית כדי שקבוצות‬
‫יוכלו לחולל שינוי חברתי ולשפר את מעמדן החברתי‪.‬‬
‫על פי פאולו פררה‪ ,‬חינוך משחרר‪.‬‬
‫‪ .7‬מטרת החינוך היא להכשיר חניכים שיהיו "בני תרבות"‪ ,‬שיכירו ויעריכו את תרבותם‪.‬‬
‫על פי גישת האקולטוריזציה‬
‫‪54‬‬
‫כרטיסיות מידע לגבי גישות חינוכיות שונות‬
‫חינוך לפי גישת הסוציאליזציה‬
‫פירוש המילה סוציאליזציה הוא חיברות= התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו‬
‫בחברה‪.‬‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬מטרת החינוך היא להכשיר את המתחנכים למלא תפקידים שונים‬
‫בחברה‪ .‬גישה זו מתייחסת לחברה בת זמנה‪ ,‬ולא לחברה אידיאלית‪ ,‬ולכן חינוך בגישת‬
‫הסוציאליזציה לא אמור לעודד שינוי במצב החברה‪ .‬כלומר‪ ,‬זוהי אינה גישה ביקורתית‪ ,‬אין‬
‫מטרה לעודד את החניכים או התלמידים לחשיבה ביקורתית‪ ,‬לחשיבה איך לשנות את‬
‫מקומם בחברה‪ ,‬או מה צריך לשנות בחברה‪ .‬מטרת הגישה היא לתת לחניכים כלים‬
‫שבאמצעותם הם יוכלו למלא תפקידים בחברה ולתפקד בחברה הקיימת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬במערכת החינוך לומדים לקרוא ולכתוב‪ ,‬כיוון שזהו כלי שאי אפשר לתפקד‬
‫בלעדיו בחברה (קריאת עיתון‪ ,‬קריאת שלטים בכביש‪ ,‬תשלום חשבונות וכו')‬
‫מנקודת מבטה של החברה‪ ,‬האדם המחונך הוא אדם המסוגל לתפקד בתפקידיו השונים על‬
‫פי הנורמות המקובלות בחברתו‪.‬‬
‫חינוך בגישה אקולטוריסטית‪:‬‬
‫לפי הגישה האקולטוריסטית (כלומר‪ -‬חינוך לתרבות) תפקיד החינוך הוא לגרום לאדם‬
‫להיות שואף אל הדעת‪ ,‬אל ההתעלות‪ ,‬ביכולתו להבחין בין טוב ורע‪ ,‬בין מכוער ויפה‪ .‬לפי‬
‫גישה זו‪ ,‬אדם הוא אדם רק אם הוא "תרבותי"‪ .‬לכן‪ ,‬התפתחות של אדם היא התהליך בו‬
‫הוא מפנים את התרבות‪ ,‬ממש מבין אותה ופועל לפיה‪ .‬המטרה של החינוך כאן היא‬
‫לפתח את האינטלקט ואת הרגש המוסרי כי בזה ניכר האדם‪“ .‬בן תרבות"‪ .‬אדם תרבותי‬
‫פועל על פי ערכים שמקורם בתרבות‪( .‬למשל‪ ,‬שמירה על ערכים מוסריים בצבא)‪" .‬להיות‬
‫תרבותי" היא היכולת להתגבר על רצונות‪ ,‬על "מה שבא לי" או "מה שמתאים לי עכשיו"‪,‬‬
‫ולפעול לפי ערכים הנחשבים תרבותיים‪.‬‬
‫איך מחנכים לתרבות?‬
‫תהליך של התגברות והתעלות‪ ,‬שכרוך בעימות עם התאווה והעצלות – עצלות הגוף‬
‫ועצלות המחשבה‪ ,‬וזהו עימות קשה ומייגע‪ .‬חינוך כרוך ביכולת של המחנך להתעמת עם‬
‫הנטיה של תלמידיו לוותר אל מול קושי‪ ,‬עם חוסר היכולת שלהם להתמודד עם תסכול‬
‫פסיכולוגי‪ ,‬עם אי ידיעה‪ .‬את זה עושים על ידי כך שחושפים את הילדים לאוצרות‬
‫הגדולים של תרבות‪ .‬זוהי חשיפה שמטרתה לעודד הזדהות והפנמה של התרבות על ידי‬
‫הילד‪ .‬הילד אמור לרכוש את האוצרות הגדולים והחשובים של התרבות‪ -‬מוזיקה‪ ,‬אומנות‪,‬‬
‫יצירות ספרותיות ועוד‪ .‬עושים את זה על ידי ביקור במוזיאון (שם שומרים אוצרות‬
‫תרבות)‪ ,‬משמעים מוזיקה‪ ,‬לומדים טקסטים תרבותיים חשובים‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫חינוך משחרר‪ /‬חינוך דיאלוגי‪ ,‬פאולו פררה‬
‫מקור‪ :‬הד החינוך‪ ,‬אוקטובר ‪( 7002‬גיליון מס' ‪ ,00‬כרך פ"א)‪.‬‬
‫לפני עשר שנים הלך לעולמו אחד מאנשי החינוך המשפיעים ביותר בזמננו – פאולו פריירה‬
‫(‪ .)7002-7077‬הוא נולד ומת בברזיל‪ ,‬ואף שהיה בוגר אוניברסיטת רסיפה במשפטים‪,‬‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬ובפסיכולוגיה‪ ,‬פנה להיות מורה בבית הספר‪ .‬משם התקדם לתפקיד של‬
‫מנהל מחלקת החינוך והתרבות בחבל פראנמבוקו‪ .‬בתפקיד זה התמסר להוראת קרוא‬
‫וכתוב בקרב עניים ופיתח את היסודות למה שנודע אחר כך בשם "חינוך משחרר"‪.‬‬
‫הוראה דיאלוגית‬
‫פאולו פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך‪ ,‬שנהוג לכנותה "פדגוגיה ביקורתית"‪" ,‬חינוך‬
‫דיאלוגי"‪" ,‬חינוך משחרר" או "חינוך עממי"‪ .‬אסכולת הפדגוגיה הביקורתית נפוצה בעיקר‬
‫בארצות עניות שהדיכוי הכלכלי‪ ,‬החברתי והחינוכי בהן גדול מאד‪ ,‬אך ב‪ 72-‬השנים‬
‫האחרונות מיישמים אותה גם בצפון אמריקה ובאירופה‪ ,‬ואף בישראל‪ .‬מושגים רבים מתוך‬
‫הפדגוגיה הביקורתית‪ ,‬למשל "העצמה" ו"דיאלוג" חדרו כבר לשפת החינוך היומיומית‪ ,‬אם‬
‫כי דוללו מעט‪.‬‬
‫דיאלוג – דרך לחוות עולם‬
‫מהותו של הדיאלוג בפדגוגיה של פריירה היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים‪ ,‬שיח‬
‫הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי‪ .‬באמצעות הדיאלוג הזה המורה מכיר‬
‫את החיים של התלמידים‪ ,‬את הדברים המשמעותיים עבורם‪ ,‬ואינו מניח שידע אחד טוב‬
‫מידע אחר‪ .‬הוא מסתמך על עולמם התרבותי של הלומדים‪ ,‬המורה והתלמידים לומדים דרך‬
‫השיח המשותף‪ ,‬ומשתתפים בהחלטות הקשורות ללמידה ולחומר הלימודים‪ .‬ב"מעגלי‬
‫התרבות" של פריירה‪ ,‬למשל‪ ,‬הוראת הקריאה נעשית בלא שימוש במקראה‪ .‬את התכנים –‬
‫המילים שלמדו לכתוב‪ ,‬לפרק ולהרכיב‪ -‬בחרה קבוצת הלימוד מתוך השיחות שניהלה‪.‬‬
‫למידה באמצעות דיאלוג מושתת על התפיסה שנקודת המוצא ללמידה ולהתפתחות היא‬
‫ידיעה קודמת ושיח המכבד את הלומדים‪ .‬עבור פריירה הדיאלוג מורכב "מכבוד‪ ,‬אהבה‪,‬‬
‫היכרות תרבותית ותקווה"‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫פילו‪-‬סופיה \ יוסף אבינון‬
‫מקור המילה "פילוסופיה" הוא בצירוף של שתי המילים היווניות ‪" :‬פילו" ו"סופיה"‬
‫שפירושן "אהבת החוכמה"‪ .‬שלושת האפיונים המרכזיים של אהבת החוכמה הפילוסופית‬
‫הם‪ :‬הכושר ללמוד (להיות סקרן וספקן)‪ ,‬היכולת לראות את הנולד (להכיר בשינוי‬
‫ובהשתנות כמרכיב המרכיב של החיים) והשאיפה למיצוי עצמי (לפתח מודעות עצמית)‪.‬‬
‫חינוך שהוא חינוך מכוון פילוסופיה הוא חינוך שתכליתו לסייע ללומד להיות אדם‬
‫בוחר המתבונן בעולם באופן ביקורתי‪ .‬המטרה המרכזית של המורה‪ -‬הפילוסוף היא‬
‫להכשיר את התלמיד להיות אדם חושב‪.1‬‬
‫החינוך‪ 2‬נתפש כתהליך המכוון לסייע ללומד (התלמיד) להיות אדם בוחר‪ ,‬המתבונן בעולם‬
‫באופן ביקורתי‪ .‬חשיבה או הכשרת התלמיד להיות אדם חושב הן‪ ,‬כפי שכולם יודעים‪ ,‬לא‬
‫מהדברים שהחינוך שלנו התברך בהם או יכול להתגאות בהם‪ .‬במידה רבה ההיפך הוא‬
‫הנכון‪ ,‬רוב התלמידים שלנו מטלטלים עימהם‪ ,‬בתום לימודיהם‪ ,‬אוסף של ידיעות טפלות‪.‬‬
‫החינוך הנוכחי הוא חינוך לתשובות מוכנות‪ ,‬לעוסות ונתונות מראש‪ .‬מורים רבים מחניקים‬
‫את הספונטניות והורגים את הסקרנות‪ .‬הם אומרים לתלמידים‪" :‬אל תדברו שלא לעניין"‪,‬‬
‫קרי‪ ,‬שלא בהתאם למה שאני חושב או מצפה מכם‪ .‬אבל‪ ,‬במקום שבו אנשים אינם מוכנים‬
‫לקבל על עצמם סיכונים‪ ,‬לטעות ולהיכשל‪ ,‬שם לעולם לא יקרו דברים מעניינים‪ .‬שם מתנהל‬
‫הכל על פי מה שנקבע ונגזר מראש‪ .‬וחינוך שהוא גזור מראש‪ ,‬הוא חינוק ולא חינוך‪ .‬איך‬
‫אפשר ללמוד לחשוב‪ ,‬אם כל הזמן נדרשים "לחשוב" (לזכור‪ ,‬לשנן) מה אחרים חשבו? אם‬
‫כל הזמן נדרשים להיות תלויים וסמוכים על שולחנם של אחרים? זה מה שאני קורא "חינוך‬
‫לקביים"‪ ,‬ולא חינוך לחשיבה‪.‬‬
‫כדי לטפח את החשיבה יש לחנך למה שניתן לכנותו‪" :‬מציאות של בעיות‪ ."3‬לחינוך זה‬
‫תכלית כפולה‪ :‬א‪ .‬לעודד את התלמידים ולדרבן אותם לשאול שאלות‪ ,‬להטיל ספק‪ ,‬לא לפחד‬
‫מקשיים‪ ,‬וללמוד מכישלונות וטעויות‪ .‬ב‪.‬לסייע בידם להיות יצורים בלתי תלויים העומדים‬
‫ברשות עצמם‪ ,‬מקבלים על עצמם את האחריות לחייהם ובוחרים ומכוונים את גורלם על‬
‫פי שיקול דעתם העצמי‪.‬‬
‫‪ 1‬מטרת החינוך הפילוסופי‪ :‬פיתוח כושר הלמידה‪ ,‬פיתוח הכרה בשינויים כמרכיב משמעותי בחיים והשאיפה למיצוי עצמי ע"י‬
‫פיתוח מודעות עצמית‪ .‬על המחנך הפילוסופי לשאוף לפתח תלמיד בעל חשיבה עצמאית‪ ,‬ביקורתית ובעל חשיבה עצמאית‪.‬‬
‫‪ 2‬חינוך להיות אדם עצמאי‪ ,‬בוחר ובעל נקודת מבט ביקורתית‪.‬‬
‫פיתוח הסקרנות אצל התלמידים‪ .‬לתת הזדמנות לפיתוח חשיבה אישית‪ ,‬ולא השתתת החשיבה ה"נכונה" וה"מושתת‬
‫מלמעלה"‪.‬ללמוד לחשוב ולא את מה שאחרים חושבים‪.‬‬
‫חינוך ללקיחת סיכונים ולמידה מטעויות‪.‬‬
‫‪ 3‬לראות בכל נושא "אתגר" שיש לתפור‪ ,‬ע"י מחקר‪ ,‬שאילת שאלות‪ ,‬הטלת ספק ולמידה מניסיון העבר‪ .‬חינוך הילדים לעמוד‬
‫ולחשוב בזכות עצמם‪ ,‬לא לקבל דבר כמובן מאליו‪ ,‬ולהפעיל שיקול עצמי בכל מצב‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫חדשנותו של יאנוש קורצ'אק‪ -‬חינוכאי שהקדים במעשה את ההלכות החינוכיות‬
‫בנות זמננו\ יובל דרור‬
‫קורצ'אק הנהיג את בית היתומים היהודי בוורשה בשנים ‪ 7077-7017‬וקיים בו פעילויות חינוכיות‬
‫הנוגעות לפחות לשמונה תחומי חינוך העדכניים עד היום‪.‬‬
‫מטרתו העיקרית של קורצ' אק הייתה להנחיל תחושה של בית והשתייכות‪ :‬העבודה נתפסה כערך‬
‫עליון‪ ,‬והמילה הכתובה הייתה האמצעי העיקרי לתקשורת ולהבנה (לוח מודעות‪ ,‬עיתון בית‪.)...‬‬
‫דיונים מסודרים נערכו באסיפות‪ ,‬בבית המשפט ובפרלמנט של הילדים‪ ,‬וכמנגנוני עזר מחנכים‬
‫מאליהם שימשו "התא הציבורי" להחלפת מידע חיוני‪" ,‬ארון המציאות" של האבידות שעורר כבוד‬
‫לרכוש הזולת‪ ,‬ו"חנות הכלבו" למצרכים חיוניים‪ ,‬בתור אליה נדרשו סדר‪ ,‬סבלנות וסובלנות‪.4‬‬
‫חינוך חברתי וחינוך לדמוקרטיה‪ -‬הפעילויות שהתקיימו בשני בתי היתומים שניהל קורצ'אק היו‬
‫עשירות ביותר‪ .‬פעלו בהם מוסדות דמוקרטיים "רשמיים" וכלי תקשורת חדשותיים‪ .‬הפרלמנט‪,‬‬
‫שבראשו ישב קורצ'אק‪ ,‬היה מורכב מ‪ 77-‬נציגים נבחרים‪ .‬הוא דן בסוגיות עקרוניות‪ ,‬חוקק חוקים‬
‫ותיקן חוקים‪" .‬המועצה"‪ ,‬שנבחרה מחדש מדי שנה‪ ,‬הייתה מורכבת מ‪ 70-‬ילדים‪ :‬בראשותה עמד‬
‫מורה והיא עמדה בקשר עם "מועצת החינוך של המבוגרים"‪ .‬המועצה הייתה ישות מבצעת‬
‫ומפקחת כאחד‪ ,‬הציעה חוקים לפרלמנט‪ ,‬פיקחה על הסדר הניקיון‪ ,‬ודאגה לכך שגופים כמו הוועדה‬
‫העוסקת בחיי החברה יתפקדו כראוי‪ .‬ב"בית המשפט של הילדים" טיפלו הילדים עצמם‬
‫בבעיותיהם‪.5‬‬
‫מגוון ערוצי תקשורת‪ -‬השבועון שהופיע בקביעות בבית היתומים שיקף את כל ההיבטים‬
‫בפעילויות החברתיות של הילדים‪.‬‬
‫פעם בשבוע נקרא העיתון בקול באוזני כל החניכים והמחנכים בבית היתומים‪ .‬באמצעותו היה זכאי‬
‫כל ילד לזמן חניך אחר ואף מבוגר לבית המשפט או לויכוח פומבי‪ ,‬על פי חוקי המשחק ההוגן‬
‫ומסיבות מספקות‪.‬‬
‫חינוך לעבודה כהכנה לחיים‪ -‬את עבודות הבית ביצעו בבית החינוך של קורצ'אק הילדים ואנשי‬
‫הצוות‪ ,‬בעזרתם של שני אנשי מקצוע בלבד‪ :‬אם בית וטבחית‪ .‬קורצ'אק‪ 6‬הקפיד ליטול חלק בכל‬
‫עבודה שהיא‪ ,‬כדוגמה אישית לכל אנשי הצוות שצריכים היו "ללמוד" לעבוד בעבודות שונות באופן‬
‫שיוכלו לבצע כל משימה ולהנחות את הילדים בזמן עבודתם המשותפת‪.‬‬
‫חינוך קבוצות גיל משתנות ומעורבות‪ -‬הילדים‪ 7‬בבית היתומים לא חולקו ליחידות חינוכיות‬
‫קבועות‪ ,‬אלא התנסו בקבוצות גיל משתנות ומעורבות‪ :‬המועצה הוחלפה מדי שנה‪ ,‬קבוצות סידור‬
‫העבודה התחלפו מדי כמה חודשים והשופטים בבית המשפט של הילדים התחלפו אף הם‬
‫בתדירות גבוהה‪ .‬יתירה מזאת‪ ,‬מערכת החניכה השתנתה לפי הצורך‪ .‬ילדים חדשים או אלה‬
‫שנתקלו בקשיים יכלו לקבל עזרה מחונך‪ -‬ילד מבוגר יותר‪ ,‬שסייע לחניך צעיר יותר לתפס בסולם‬
‫החברתי‪ ,‬להופיע בפני בית המשפט או להשתפר בניקיון וסדר‪" .‬האחים הגדולים" נדרשו לדווח יום‬
‫יום לקורצ'אק ולאם הבית‪ ,‬ולהכין דוח בכתב ארבע פעמים בשנה‪.‬‬
‫‪ 4‬דרכו של קורצ'אק לקדם את הערכים‪ :‬עצמאות (עבודה) ולקיחת אחריות‪ ,‬תקשורת מלאה ופתיחות בין התלמידים והמורים‪,‬‬
‫כבוד לזולת (ארון המציאות)‪ ,‬סבלנות וסובלנות כלפי האחר (אני לא ישר מקבל מה שאני רוצה)‪.‬‬
‫‪ 5‬יצירת שוויון של האחריות בין המורים לתלמידים‪ .‬הילדים בוחרים בעצמם את הערכים והחוקים לפיהם הם חיים ופועלים‪,‬‬
‫הם אחראיים על תוצאות המעשים של חבריהם ושל עצמם‪.‬‬
‫פועלים באופן דמוקרטי כערך עליון‪ .‬הכנה לחיים "האמיתיים"‪ ,‬באופן דמוקרטי ונעים‪.‬‬
‫‪ 6‬שוויון מלא בין המחנכים למתחנכים‪ .‬דוגמא אישית מתוך עשייה‪ -‬הילדים לומדים התנהגות נאותה מתוך תצפית יומיומית‬
‫בדמויות חינוכיות‪.‬‬
‫*סיכום יום‪-‬יומי‪ -‬אחריות‪ ,‬הטמעה של התהליך‪ ,‬חשיבה על העבודה והעשייה העצמית‪.‬‬
‫‪ 7‬מפגש של מגוון ילדים עם מגוון גילאים‪ -‬חשיפה לדרכי התנהגות שונים והזדמנות למפגשים מעניינים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫רוסו‪ ,‬פטאצ'ולי‪ ,‬הרבארט ופרובל‪ -‬החינוך הפתוח \ נל נודינגס‬
‫בשנות ה‪ '20-'00-‬של המאה ה‪ ,'70-‬הייתה תנועה חינוכית שכונתה‪" 8‬חינוך פתוח"‪,‬‬
‫שהמליצה לבסס את החינוך על האינטרסים של הילדים ועל מתן הזדמנויות רבות‬
‫להתנסות בלתי‪-‬אמצעית‪ .‬היא הדגישה פעולה‪ ,‬והסירה דגש משיעורים פורמאליים‪.‬‬
‫פסיכולוג ומחנך במאה ה‪ '70-‬ששמו א‪ .‬ניל ניהל בית ספר שבו הורשו הילדים לשחק עד‬
‫שהם עצמם רצו להיות נוכחים בשיעורים‪ ,‬ולאמירתם בנוגע לאופן ניהולו של בית הספר‬
‫היה משקל‪ .‬להוציא נושאי בטיחות‪ ,‬לניל עצמו‪ ,‬כמנהל‪ ,‬היה קול אחד בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניל‬
‫תמיד היה לצד הילד‪.‬‬
‫מאפיין‪ 9‬נוסף בחינוך הפתוח הוא תזמון‪ .‬ילדים בשלים בזמנים נתונים ללמוד דברים נתונים‪,‬‬
‫ולכן על המורים להתבונן בתלמידיהם בקפידה‪ ,‬כדי להפוך הזדמנויות מתאימות לנגישות‪.‬‬
‫כמה מהטוענים הבולטים בזכות החינוך הפתוח היו פסיכולוגיים התפתחותיים‪ ,‬שחשבו‬
‫שמורים צריכים לדעת לאיזה חומר לימוד תלמידיהם בשלים‪ ,‬ולספק פעילויות אשר יציתו‬
‫ויעוררו התפתחות‪.‬‬
‫מתוך גישת החינוך הפתוח‪ ,‬פיתח פרובל את מה שיודע היום כ"גן ילדים"‪ .‬לפי דעתו של‬
‫פרובל‪ ,‬גן הילדים הוא הגן שבו ילדים‪ ,‬כמו פרחים‪ ,‬נפתחים וצומחים‪ .‬מנקודת מבט זו‪,‬‬
‫הילד אינו רשע הנזקק לתיקון מתמיד‪ ,‬אלא ברייה שיש בה שלמות ויופי‪ .‬על גן הילדים‬
‫לשמר ולהזין את הטוב הזה‪.10‬‬
‫‪ 8‬החינוך הפתוח‪ :‬חשיבה על האינטרסים של התלמידים‪ ,‬התנסויות בלתי‪-‬אמצעיות‪ ,‬למידה מתוך פעולה עצמאית ולמידה מתוך‬
‫ניסיון אישי‪ ,‬ולא מתוך שינון אמיתות המצוינות בפי המורים‪.‬‬
‫א‪.‬ס‪.‬ניל‪-‬‬
‫ הילדים בוחרים מתי להיכנס לכתה‪ -‬בחירה אישית ועצמאית של התלמיד‪ ,‬ולקיחת אחריות על חייו‪.‬‬‫ לתלמידים כוח לעיצוב ושינוי אופן ניהול ביה"ס‪ -‬אחריות המביאה לקרבה ורצון להשפיע‪.‬‬‫ שוויון בין המנהל‪ ,‬המורים והתלמידים‪.‬‬‫ המנהל מאמין לילדים‪ ,‬ותומך בהם כדרך חינוכית‪.‬‬‫‪ 9‬לא לפעול אוטומטית לפי תוכנית חינוכית שנוצרה מראש‪ ,‬אלא להיות ער לתזמון המתאים‪ -‬מתי החניך מוכן ללמוד מה‪,‬‬
‫וללמד בהתאם לכך‪ .‬ליצור זרימה טבעית עם התלמיד‪ ,‬שתתאים להלך הרוח ההתפתחותי שלו‪.‬‬
‫לבחור את המתודיקה המתאימה ללימוד החניך‪.‬‬
‫‪ 10‬שימור הטוב הטבעי של הילדים‪ ,‬וחיזוק האמת הפנימית שלהם‪.‬‬
‫מגע ישיר וחוויה חושית כתהליך חינוכי‪ ,‬מציאת משמעות בצורות הטבעיות כחלק מתהליך רוחני שעובר הילד‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫הפילוסופיה ומחשבת החינוך של גו'הן דיואי\ נל נודינגס‬
‫משמעות החינוך ומטרותיו‪ -‬לעתים קרובות דיבר דיואי על חינוך כאילו היה מילה נרדפת‬
‫לצמיחה‪ ,‬וצמיחה הייתה אחת המטפורות הביולוגיות החשובות שלו‪ .‬כיוון שכל כך הרבה‬
‫אנשים חושבים על חינוך כעל מפעל עם מטרה ספציפית‪ -‬אדם אידיאלי או דרך חיים‪,‬‬
‫כתוצרו‪ -‬הצבת הצמיחה כמטרת החינוך‪ ,‬כפי שעשה דיואי‪ ,‬לא סיפקה את מרבית‬
‫החוקרים‪ .‬רבים שאלו‪ ,‬צמיחה לקראת מה? דיואי התעקש שצמיחה היא מטרה בפני‬
‫עצמה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעצם השאלה "צמיחה לקראת מה?" אינה מתיישבת עם מושג הצמיחה‪.‬‬
‫צמיחה נוטה לקראת צמיחה נוספת‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬ואל‬
‫‪11‬‬
‫לנו להקשיח את המושג על ידי זיהוי‬
‫מייחד של כיוונו‪.‬‬
‫דיואי הוטרד מהעובדה שלעתים כה קרובות חיי ההווה של התלמידים הוקרבו באופן‬
‫שיטתי למען איזשהו טוב עתידי‪ -‬שמטרת החינוך נחשבה לדבר‪-‬מה המצוי "שם בחוץ"‪,‬‬
‫באיזשהו מקום הרחק מעבר לאינטרסים ולמטרות הנוכחיים של התלמידים‪ .‬בהיותו נחרץ‬
‫להימנע מעמדה כזאת על חינוך‪ ,‬הוא עמד על כך שההתנסות מחנכת רק אם היא מחוללת‬
‫צמיחה‪ -‬אם התלמידים יוצאים מן‬
‫‪12‬‬
‫ההתנסות מסוגלים יותר‪ ,‬או מעוניינים יותר‪ ,‬להיכנס‬
‫להתנסות חדשה‪.‬‬
‫היעד של החינוך‪ ,‬עפ"י דיואי‪ ,‬הוא עוד חינוך‪ .‬במובן זה החינוך משמש הן אמצעי והן‬
‫מטרה‪.‬‬
‫‪ 11‬החינוך כתהליך שמביא לידי היכולת לצמוח‪ ,‬והרצון להמשיך תמיד לצמוח‪ ,‬ולא כחובה שיש לקיים על מנת לסיים את‬
‫התהליך בהצלחה‪* .‬בית הספר כמכוון להשלמת חובת הלימודים‪ ,‬ולא כמעודד למידה וחקירה כדרך חיים‪.‬‬
‫‪ 12‬חינוך הפונה לרצון האמיתי של התלמיד לרצות לדעת יותר‪ ,‬לחקור יותר ולצמוח יותר‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫כרטיסיות סיטואציות‬
‫סיטואציה לקטע ‪ -‬חינוך לפי גישת הסוציאליזציה‬
‫אתם באמצע פעולה ממש מושקעת בנושא יום העצמאות‪ .‬החלטתם‬
‫להתחיל בחידון על האירועים ההיסטוריים שקשורים להקמת המדינה‪.‬‬
‫בחניכים משתפים פעולה‪ ,‬לומדים ונהנים‪.‬‬
‫פתאום חניכה מתחילה להציק‪" -‬בשביל מה אנחנו צריכים ללמוד את‬
‫זה"? "מה זה משנה"? "מה זה ייתן לי לדעת מי היה דוד בן גוריון?"‬
‫איך תגיבו? איך תמשיכו את הפעולה?‬
‫סיטואציה לחינוך בגישה אקולטוריסטית‪:‬‬
‫לכבוד יום הזיכרון ליצחק רבין החלטתם להעביר מדרש קצר בסוף‬
‫הפעולה‪ ,‬בו יש כמה טקסטים הקשורים לשלום ופיוס‪ .‬בחרתם טקסטים‬
‫מהמשנה ומהתנ"ך‪ ,‬קטעים שנראים לכם חשובים‪ ,‬במיוחד בנוע"ם‪.‬‬
‫באמצע הדיון‪ ,‬אתם מים לב לשתי חניכות שמתחילות לעשות קיפולי נייר‬
‫עם הדף של המדרש‪.‬‬
‫איך תגיבו? איך תמשיכו את הפעולה?‬
‫סיטואציה לחינוך הדיאלוגי‪ -‬פאלו פררה‪:‬‬
‫הכנתם פעולה ממש מושקעת על ערכי נוע"ם‪ .‬אחרי המשחק הראשון‬
‫התיישבתם לעשות דיון קצר וחלק מהחניכים ממש מתעקשים לדבר על‬
‫דברים שלא קשורים לפעולה‪ .‬הם ראו אתמול בחדשות שמתכוונים‬
‫לגרש את כל הילדים של העובדים הזרים בדרום תל אביב באמצע שנת‬
‫הלימודים‪ ,‬וזה ממש מטריד את החניכים‪ .‬מתוך השאלות שלהם אתם‬
‫מבינים שהם קצת מבלבלים את המושגים‪ ,‬ואל בדיוק מבינים מה זה‬
‫עובדים זרים ומה הכוונה ב"דרום תל אביב"‪ ,‬אבל הם עדיין מוטרדים‪.‬‬
‫מה תעשו? איך תמשיכו את הפעולה?‬
‫‪61‬‬
‫סיטואציה למאמר‪ -‬הפילוסופיה ומחשבת החינוך של גו'הן דיואי\ נל נודינגס‬
‫אתם באמצע פעולה ממש מושקעת שהכנתם בנושא איכות הסביבה‪,‬‬
‫בדיוק התחלתם חידון עם מתודה ממש מגניבה‪ ,‬והחניכים משתתפים‬
‫ולומדים דברים חדשים‪ .‬פתאום‪ ,‬כמה חניכים ממש מתחילים להציק‬
‫לכן‪ -‬הם כל הזמן שואלים "נקבל פרס בסוף הפעולה"? "מה תקבל‬
‫הקבוצה המנצחת?" וכשאתם מתעלמים הם מתחילים להגיד "בשביל‬
‫מה בכלל להשתתף אם אין פרס???"‪ .‬שיתוף הפעולה פתאום נחלש‪,‬‬
‫ואתם קצת נתקעים‪.‬‬
‫מה עושים? איך ממשיכים את הפעולה?‬
‫סיטואציה למאמר‪ -‬רוסו‪ ,‬פטאצ'ולי‪ ,‬הרבארט ופרובל‪ -‬החינוך הפתוח \ נל נודינגס‬
‫הכנתם פעולה ממש מושקעת על ערכי נוע"ם‪ .‬אחרי המשחק הראשון‬
‫התיישבתם לעשות דיון קצר וחלק מהחניכים ממש מתעקשים לדבר על‬
‫דברים שלא קשורים לפעולה‪ .‬הם ראו אתמול בחדשות שמתכוונים‬
‫לגרש את כל הילדים של העובדים הזרים בדרום תל אביב באמצע שנת‬
‫הלימודים‪ ,‬וזה ממש מטריד את ההחניכים‪ .‬מתוך השאלות שלהם אתם‬
‫מבינים שהם קצת מבלבלים את המושגים‪ ,‬ואל בדיוק מבינים מה זה‬
‫עובדים זרים ומה הכוונה ב"דרום תל אביב"‪ ,‬אבל הם עדיין מוטרדים‪.‬‬
‫מה תעשו? איך תמשיכו את הפעולה?‬
‫סיטואציה למאמר על דרך החינוך של יאנוש קורצ'אק‬
‫באמצע פעולה ממש מגניבה שהכנתם‪ ,‬בנושא איכות הסביבה פתאום‬
‫מתחילה מריבה בין חניכה וחניך‪ .‬נראה לכם שהם רבים על מי ישתמש‬
‫ראשון בדבק ובמספריים‪ ,‬אבל זה לא ברור‪ ,‬והם מתחילים לצעוק אחד‬
‫על השנייה‪ ,‬ואי אפשר להמשיך בפעולה‪ .‬אתם ממש מתבאסים‪.‬‬
‫מה תעשו? איך אפשר להמשיך את הפעולה?‬
‫‪62‬‬
‫סיטואציה למאמר‪ -‬פילו‪-‬סופיה \ יוסף אבינון‬
‫הכנתם פעולה ממש מושקעת על גזענות בחברה הישראלית‪ ,‬והחניכים‬
‫די אדישים‪ .‬פיזרתם בחדר כתבות שבעינכן ממש מזעזעות על דברים‬
‫שקרו בחודשים האחרונים בישראל‪ -‬גזענות נגד ערבים‪ ,‬נגד עובדים‬
‫זרים ועוד‪ .‬החניכים מעדיפים להסתכל בסמארטפונים שלהם ואתם‬
‫ממש מתבאסים‪.‬‬
‫מה תעשו? איך אפשר להמשיך את הפעולה?‬
‫‪63‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬להכיר את ההיסטוריה והמאפיינים של החינוך הבלתי פורמאלי‪.‬‬
‫‪ .2‬להכיר את היתרונות והכוח של הקבוצה והמדריך בחינוך הבלתי פורמאלי‪.‬‬
‫‪ .3‬ברור עבור כל אחד מה חשיבות ההדרכה עבורו‪ ,‬ואיך הוא יכול להדריך ולהעביר מסר‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫מתחלקים לשתי קבוצות‪.‬‬
‫כל קבוצה בוחרת נציג‪/‬ה‪ .‬את הנציגים יש לחפש תוך ‪ 3‬דקות עם‬
‫התחפושות‬
‫קבוצה א‪ -‬לחפש את הנציג‪/‬ה למורה‬
‫קבוצה ב‪ -‬לחפש את הנציג‪/‬ה למדריכ‪/‬ה בנוע"ם‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ -‬הקבוצה צריכה לכתוב שלושה משפטים אופייניים שתגיד‬
‫הדמות (מורה‪ /‬מדריכה בנוע"ם)‪ ,‬לכתוב על דף או מדבקה ולהדביק על‬
‫הנציג‪/‬ה‪.‬‬
‫סיכום הפתיחה‪ :‬היום נדבר על הדומה והשונה בין חינוך פורמאלי לחינוך‬
‫בלתי פורמאלי‪ -‬או במילים יותר פשוטות בין בית ספר לפעילות בתנועת‬
‫נוער‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫שלב א‪:‬‬
‫נפזר על הרצפה מדבקות גדולות עליהן רשומות מילים (הרשימה בנספח‪-‬‬
‫כל מילה יש לכתוב פעמיים כדי שיהיה אפשר לשייך לשתי הדמויות)‪ ,‬או‬
‫דפים עם המילים וסלוטייפ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫דקות‬
‫‪21‬‬
‫דקות‬
‫על הדמויות מדביקים את המילים שמתאימות לדמות‪.‬‬
‫שלב ב‪" -‬של מי השורה הזאת?" או "מצב האומה"‪:‬‬
‫נשב במעגל‪ -‬נציגים מכל קבוצה יציגו את הדמות שיצרו‪ -‬באמצעות‬
‫משחק "של מי השורה הזאת?" או "מצב האומה" – כל דמות מציגה את‬
‫עצמה ע"י המשפטים והמילים שנבחרו לה וחייבת להשתמש אך ורק בהן‪.‬‬
‫כך יוצאת בעצם הגדרה של מה זה חינוך פורמאלי לעומת מה זה חינוך‬
‫בלתי פורמאלי‪ – .‬כותבים את ההגדרות על שני בריסטולים נפרדים‪.‬‬
‫חינוך בלתי פורמאלי ‪ -‬מאפיינים‬
‫החניכים יתחלקו ל‪ 7 -‬זוגות‪ ,‬או לפחות (תלוי במספר החניכים‪ -‬אפשר‬
‫שכל זוג יקבל שתי כרטיסיות)‪ .‬כל זוג יקבל כתב חידה לגבי אחד‬
‫מהמאפיינים של חינוך בלתי פורמאלי‪.‬‬
‫יש לתלות העתק גדול של גימטרייה‪ ,‬ואתב"ש על הקיר‪ ,‬או לחלק העתק‬
‫לכל זוג‪.‬‬
‫לאחר מכן כל זוג צריך להציג את המאפיין שלו ב‪ 3 -‬דקות לכל הקבוצה‪.‬‬
‫על ההצגה להיות קשורה לחיים בנוע"ם ולשקף איפה ההיבט הזה של‬
‫הגדרת החינוך הבלתי פורמאלי מתבטא בפעילות שלנו בנוע"ם‪ .‬אחרי כל‬
‫הצגה או בסוף כל ההצגות אפשר לעבור היבט היבט ולתת דוגמאות מחיי‬
‫הסניף והפעילות בנוע"ם‪.‬‬
‫ההצגה יכולה להיות בשיר‪ ,‬פרסומת‪ ,‬ציור‪ ,‬לבחור תמונה מתאימה‬
‫מהעיתון‪ ,‬למצוא סרטון יוטוב שמסמל את המאפיין הזה (אם יש טלפונים‬
‫חכמים)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫עזרים‬
‫תחפושות‪ :‬כובעים‪,‬‬
‫חולצות נוע"ם וחולצות‬
‫מחנה‪ ,‬חולצות‪,‬‬
‫מכנסיים‪ ,‬עניבה וכו'‪-‬‬
‫כמה שיותר‪ -‬יותר טוב‪.‬‬
‫(אפשר לבקש‬
‫מהחניכים מראש‬
‫להביא מהבית‬
‫תחפושות‪ ,‬או בגדים‬
‫ישנים של ההורים‪,‬‬
‫סבא וסבתא וכו')‪.‬‬
‫מדבקות‪ /‬דפים‬
‫וסלוטייפ‬
‫מילים רשומות על‬
‫מדבקות גדולות‪/‬‬
‫דפים‪+‬סלוטייפ‬
‫כתבי חידה (דוגמאות‬
‫בנספח)‬
‫גימטריה ואתב"ש על‬
‫דף גדול או מספיק‬
‫עותקים לכל זוג‪.‬‬
‫עיתונים‪ ,‬דפים‪ ,‬טושים‪/‬‬
‫צבעים‪ ,‬עטים‪ ,‬דבק‬
‫‪64‬‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪21‬‬
‫דקות‬
‫סיכום ביניים – החניכים בוחרים איזה היבט של חינוך בלתי פורמאלי הכי‬
‫מדבר אליהם ומסבירים למה‪ ,‬בסבב‪.‬‬
‫בעצם השאלה היא "למה באתי לנוע"ם ולמה נשארתי בנוע"ם"‪ ,‬וצריך‬
‫לנסות לענות עליה באמצעות אחד המאפיינים של חינוך בלתי פורמאלי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ כל אחד‪/‬ת כותב‪/‬ת על פתק שם של מחנך‪/‬ת משמעותי‪/‬ת שהכיר‪/‬ה‬‫בחייו‪/‬ה ו‪ 3 -‬מאפיינים שהופכים את אותה דמות למחנך‪/‬ת מבחינתו‪/‬ה‪.‬‬
‫ החניכים מקריאים מה כתבו על הפתקים‪( .‬אפשר גם לאסוף את‬‫הפתקים וכל פעם להקריא פתק ולנחש מי כתב‪/‬ה)‬
‫‪ -‬מחליטים יחד כקבוצה על ‪ 5‬מאפיינים למחנך‪/‬ת האידיאלי‪/‬ת שלהם‪.‬‬
‫פתקים‬
‫עטים‬
‫בריסטולים בצבעים‬
‫שונים חתוכים לרצועות‬
‫(לסימניות)‬
‫אם אפשר לניילן את‬
‫הסימניות‪ ,‬זה יכול‬
‫להיות מגניב להביא‬
‫אתה הסימניות‬
‫בפעולה הבאה‬
‫מנויילנות‪.‬‬
‫לחילופין‪ -‬אפשר‬
‫לעטוף את הסימניות‬
‫בטפט שקוף‪.‬‬
‫לסיכום – נבחן את הקשר האישי של כל חניך לנושא הזה של חינוך בלתי‬
‫פורמאלי ונבקש מהם להכין לעצמם סימנייה שמסמלת את דעתם‬
‫ומחשבותיהם על השייכות לנוע"ם‪.‬‬
‫על הרצפה מפוזרים התחלות של משפטים שהחניכים צריכים להשלים‪:‬‬
‫מה שאהוב עלי בנוע"ם הוא‪...‬‬
‫הגעתי לנוע"ם ואני רוצה להישאר כי‪...‬‬
‫אני רוצה להדריך בנוע"ם כי‪...‬‬
‫ההבדל המרכזי בין נוע"ם לבית ספר הוא‪...‬‬
‫התחלות של משפטים‬
‫טוב לי פה בנוע"ם כי‪...‬‬
‫על דפים‬
‫כל אחד‪/‬ת בוחר‪/‬ת את המשפט שהוא‪/‬היא הכי מתחבר‪/‬ת אליו‪,‬‬
‫ומשלימ‪/‬ה אותו‪ .‬לאחר מכן החניכים מכינים סימניה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫משעמם‬
‫גיוון‬
‫התבגרות‬
‫אתגרים‬
‫בית‬
‫גבולות‬
‫עונשים‬
‫שיוויון‬
‫קבוצה‬
‫גיבוש‬
‫למידה‬
‫אחריות‬
‫משמעת‬
‫רצף‬
‫עצמאות‬
‫סקרנות‬
‫טיולים‬
‫תהליך‬
‫אכפתיות‬
‫מעורבות‬
‫שיעורי בית‬
‫מבחנים‬
‫התנסות‬
‫מעניין‬
‫רכישת ידע‬
‫ידע כללי‬
‫תחומי דעת‬
‫שונים‬
‫משפחה‬
‫חינוך‬
‫השכלה‬
‫מבוגר‬
‫משמעותי‬
‫מנהיגות נוער‬
‫היררכיה‬
‫כבוד לדעות‬
‫שונות‬
‫אוזן קשבת‬
‫הורים‬
‫פעילות‬
‫גופנית‬
‫יוזמה‬
‫בחירה‬
‫חובה‬
‫כייף‬
‫לקיחת‬
‫‪66‬‬
‫גימטרייה ואתב"ש (לכתבי החידה)‬
‫‪67‬‬
‫כתבי החידה (יש פה שתי דוגמאות‪ ,‬צריך להפוך את כל ההגדות לכתבי חידה‪,‬‬
‫אפשר גם לבלבל את האותיות של חלק מהמילים)‪:‬‬
‫מעורבות ‪ 066 ,16 ,066 ,266 ,2 ,8‬פעילה ‪ 06 ,06 ,06 ,36‬הכלל‪ ,‬הבאה לידי‬
‫ביטוי בגישת ‪ 211 ,71 ,6 ,51 ,5‬כלפי חברת הנוער עצמה (מעורבותם בחברת‬
‫הנוער נעשית למען חברת הנוער עצמה)‪ ,‬ובגישתם כלפי החברה הכללית (לנוער‬
‫תפיסת עולם כלפי החברה שאינה מבוססת על אנוכיות)‪.‬‬
‫‪ 066 ,0 ,16 ,2 ,16 ,9 ,166 ,1‬של החניכים בתהליכי ‪ 26 ,0 ,06 ,16 ,8 ,0‬על ידי‬
‫שיתופם המתמיד ‪ 411 ,6 ,31 ,11 ,71 ,81 ,2‬תוך לקיחת תסגמפא עליה‪ ,‬והנהגה‬
‫פנימית של חניכים את עצמם‪ ,‬בין אם באופן לא מאורגן ובין אם בוועדות פנימיות‬
‫שונות עליהן אמונים החניכים‪.‬‬
‫וולונטריות‪ :‬יכולת בחירה גבוהה של השותפים לחינוך בהשתתפות בפעילויות ובמידתה‪.‬‬
‫סימטריה‪ :‬מגע גומלין המבוסס באופן יחסי על שוויון‪ .‬הסימטריה נובעת מכך שאין פער‬
‫מעמדי גדול ומוחלט (כדוגמת יחסי מורה‪-‬תלמיד) בין השותפים לתהליכי החינוך‪ ,‬בין אם‬
‫מדובר בבני‪-‬שכבות גיל שונות‪ ,‬בעלי תפקידים שונים במוסד או בין מדריכים לחניכים‪.‬‬
‫ניסוי וטעייה (שמיטת חובות)‪ :‬לשותפים תחום הרשאה רחב יחסית לניסוי ולטעייה‪,‬‬
‫כמעט ולא מופעלות סנקציות על התנהגות לא נאותה‪ ,‬ויש משקל רב להתנהגות חיובית‬
‫מתקנת‪.‬‬
‫פעילות רב‪-‬ממדית‪ :‬בחינוך הבלתי‪-‬פורמאלי תחום רחב יחסית של פעילויות ומיומנויות‬
‫המופעלות בהן (חינוך פרונטאלי‪ ,‬שדאות‪ ,‬עבודות כפיים שונות‪ ,‬ספורט וכו')‪.‬‬
‫פיקוח חברי‪ :‬הכוח המופעל באמצעות הסברה ושכנוע ולא באיסורים וסנקציות גדול יחסית‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫חינוך בלתי פורמאלי‬
‫מהו חינוך בלתי פורמאלי?‬
‫בבסיסה של תפיסת החינוך הבלתי פורמאלי טבועה ההנחה שניתן ורצוי לממש מטרות‬
‫חינוכיות וחברתיות בסיוע עקרונות‪ ,‬תכנים‪ ,‬ארגונים וכלים בעלי רמת מיסוד גמישה‪,‬‬
‫המשוחררים מכללי המבנה הפורמאלי הקיים בדרך כלל בבית הספר‪ .‬לרוב הפעילות בחינוך‬
‫הבלתי פורמאלי הינה פעילות בדגש חברתי‪-‬ערכי‪ ,‬כלומר‪ :‬עוסקת בדינאמיקה קבוצתית‬
‫ובהקניית ערכים‪ ,‬ופחות בהעברת מידע 'אובייקטיבי'‪.‬‬
‫מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי‬
‫מעורבות חברתית פעילה למען הכלל‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בגישת הנוער כלפי‬
‫‪‬‬
‫חברת הנוער עצמה (מעורבותם בחברת הנוער נעשית למען חברת הנוער עצמה)‪,‬‬
‫ובגישתם כלפי החברה הכללית (לנוער תפיסת עולם כלפי החברה שאינה מבוססת על‬
‫אנוכיות)‪.‬‬
‫אקטיביות של החניכים בתהליכי החינוך על ידי שיתופם המתמיד בפעילות‪,‬‬
‫‪‬‬
‫תוך לקיחת אחריות עליה‪ ,‬והנהגה פנימית של חניכים את עצמם‪ ,‬בין אם באופן לא‬
‫מאורגן ובין אם בוועדות פנימיות שונות עליהן אמונים החניכים‪.‬‬
‫וולונטריות‪ :‬יכולת בחירה גבוהה של השותפים לחינוך בהשתתפות בפעילויות‬
‫‪‬‬
‫ובמידתה‪.‬‬
‫סימטריה‪ :‬מגע גומלין המבוסס באופן יחסי על שוויון‪ .‬הסימטריה נובעת מכך‬
‫‪‬‬
‫שאין פער מעמדי גדול ומוחלט (כדוגמת יחסי מורה‪-‬תלמיד) בין השותפים לתהליכי‬
‫החינוך‪ ,‬בין אם מדובר בבני‪-‬שכבות גיל שונות‪ ,‬בעלי תפקידים שונים במוסד או בין‬
‫מדריכים לחניכים‪.‬‬
‫ניסוי וטעייה (שמיטת חובות)‪ :‬לשותפים תחום הרשאה רחב יחסית לניסוי‬
‫‪‬‬
‫ולטעייה‪ ,‬כמעט ולא מופעלות סנקציות על התנהגות לא נאותה‪ ,‬ויש משקל רב‬
‫להתנהגות חיובית מתקנת‪.‬‬
‫פעילות רב‪-‬ממדית‪ :‬בחינוך הבלתי‪-‬פורמאלי תחום רחב יחסית של פעילויות‬
‫‪‬‬
‫ומיומנויות המופעלות בהן (חינוך פרונטאלי‪ ,‬שדאות‪ ,‬עבודות כפיים שונות‪ ,‬ספורט וכו')‪.‬‬
‫פיקוח חברי‪ :‬הכוח המופעל באמצעות הסברה ושכנוע ולא באיסורים וסנקציות‬
‫‪‬‬
‫גדול יחסית‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניך יבין מה כולל תהליך בניית קבוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניך יבין את תפקיד המדריך בתוך הקבוצה? ומהם הכלים שיש למדריך בעבודה‬
‫עם קבוצה‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪51‬‬
‫דקות‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫מחלקים את החניכים לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת‬
‫סרטים בצבע מסוים (כמו בהישרדות) כדי לאפיין את השיוך‬
‫לקבוצה זו‪ .‬הקבוצות מקבלות זמן מסוים ובו הן צריכות‬
‫להחליט על שם‪ ,‬להכין דגל לקבוצה ומורל‪ .‬בסוף הזמן‬
‫עושים תחרות מורל קטנה‪.‬‬
‫פעולה‪:‬‬
‫משחק לוח ענק‪ -‬משחק לוח שיהיה על הרצפה‪ .‬המשחק‬
‫פורש בפני החניכים את התהליך של בניית קבוצה‪,‬‬
‫החלקים השונים ומה קורה בכל שלב‪ .‬שתי הקבוצות‬
‫מתחרות זו בזו‪ ,‬בשלבים השונים יש שאלות ומשימות‬
‫הנוגעות לשלבים השונים בתהליך‪.‬‬
‫סיכום ‪:‬‬
‫הסיכום מיועד למעבר על כל השלבים בתהליך‪ ,‬אם היו‬
‫עיגולים שבמשחק לא התייחסו אליהם –זה הזמן להעלות‬
‫אותם ולדבר על משמעותם‪ .‬רצוי להתייחס לשתי הקבוצות‬
‫שהתחרו במהלך המשחק כדוגמא לתהליך בניית קבוצה‬
‫(בקטן ומהר)‪ .‬כלומר‪ ,‬חילקנו לתתי קבוצות – כל קבוצה‬
‫קיבלה שם‪ ,‬סרט‪ ,‬מורל (מאפיינים אלו הם מאפיינים‬
‫משייכים ונותני זהות)‪ .‬לכל קבוצה הייתה מטרה משותפת‬
‫(מטרה וערכים) שזו הייתה לנצח את הקבוצה היריבה‪,‬‬
‫והיה צורך בעבודה משותפת‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במקורות שבדף " הקבוצה" בנספחים כקטע‬
‫קריאה בסוף הפעולה‪ ,‬כחומר למחשבה או לדיון סופי קצר‪.‬‬
‫עזרים‬
‫סרטים בשני צבעים‬
‫לכל קבוצה צבע‪ ,‬בדים‬
‫לדגל‪ ,‬טושים‪.‬‬
‫משחק (דוגמא ללוח‬
‫בנספחים) ‪ ,‬שאלות‬
‫ומשימות בנספחים‪.‬‬
‫דף "הקבוצה"‬
‫בנספחים‬
‫‪71‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫לוח משחק לדוגמא‪:‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫מבנה המשחק‪:‬‬
‫המשחק מחולק לעיגולים שבהם מוזכרים חלקים משמעותיים בתהליך בניית הקבוצה‪ .‬כאשר‬
‫קבוצה נופלת על עיגול ישנה משימה של הקבוצה או תחרות בין הקבוצות (משימות‬
‫בנספחים)‪ .‬בין העיגולים ישנם משולשים (גם עליהם הולכים)‪ ,‬כדאי בזמן ציור המודל בגדול‬
‫להוסיף עוד משולשים ללוח המשחק‪ .‬על המשולשים מופיעים מידי פעם סימני שאלה וקבוצה‬
‫שנופלת על סימן שאלה מקבלת שאלה (שאלות בנספחים)‪ .‬על כל שאלה ומשימה מקבלים‬
‫ניקוד (רצוי שיהיה פלקט ניקוד בצד שכולם יכולים לעקוב אחר מצבם במהלך המשחק)‪.‬‬
‫במידה ומסתיים המשחק אך לא הייתה התייחסות לכל העיגולים חשוב לדבר בקצרה בסיכום‬
‫על כל העיגולים ומשמעותם‪ ,‬אפשר לקיים את המשימות של העיגולים הללו כמעין משימות‬
‫בונוס לסוף המשחק‪...‬‬
‫המשמעות של העיגולים‪:‬‬
‫קבוצה תנועתית‪ ,‬מה זה בעצם? ‪ -‬בעיגול זה ישנה התייחסות למה היא משמעותה של‬
‫קבוצה בכללי ולקבוצה תנועתית בפרט‪ .‬מה היא קבוצה? סביב מה קבוצות מתארגנות? מה‬
‫זה אומר להיות קבוצה בתנועת נוער? תשובות לשאלות אלו הן רבות ‪ ,‬בקצרה‪ -‬קבוצות מכל‬
‫מיני סוגים מתארגנות בדרך כלל סביב ערכים‪ ,‬מכנה משותף דומיננטי ומטרות כלשהם‪ .‬צורת‬
‫חיים בקבוצה יש שיגידו שזה צורך הישרדותי‪ ,‬ויש שיגידו שזה נוח ‪ ,‬אינטרסנטי וכו'‪ .‬בכל‬
‫אופן ישנם דברים שמקבלים אופי ומשמעות אחרת כאשר הם מתרחשים עם עוד אנשים ולא‬
‫לבד (תפילה‪ ,‬משחק‪ .)...‬קבוצות תנועתיות בארץ מתארגנות סביב ערכים ומטרות שנגזרות‬
‫מערכים אלו‪ .‬נוע"ם ייחודית באידיאולוגיה הדתית שלה שממנה נגזרת צורת חיים‪ ,‬עמדות‬
‫חברתיות‪ ,‬ופעילות של תנועת נוער נוע"ם שמחנכת את חניכיה‪.‬‬
‫ערכים ומטרות‪ -‬עיגול זה מתייחס לחזון התנועתי‪ .‬הערכים שמנחים אותנו בפעילויות שלנו‬
‫אשר נגזרות מן הערכים של התנועה המסורתית בארץ‪ .‬החזון‪:‬‬
‫‪71‬‬
‫נוע"ם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית‪ ,‬המהווה מסגרת חברתית בה מתקיים‬
‫תהליך חינוכי בלתי‪-‬פורמלי לילדים ובני נוער‪.‬‬
‫אנו מטפחים מעורבות ומנהיגות נוער בתנועה המסורתית ובחברה הישראלית‪ .‬פעילי נוע"ם‬
‫מהוים מעצבי חברה ותרבות במטרה לתקן עולם ולקדם צדק חברתי במדינת ישראל‪.‬‬
‫נוע''ם היא קהילה המקיימת חיים יהודיים‪-‬מסורתיים‪ .‬אנו מעודדים תהליך בירור וגיבוש זהות‬
‫יהודית רבת פנים ורלוונטית להיום‪ ,‬המפגיש בין ישראליות ומסורת אבותינו ואימותינו‪.‬‬
‫אנו פועלים להעמקת השייכות היהודית על ידי שיח פתוח‪ ,‬לימוד מעמיק‪ ,‬וחוויה משמעותית‪,‬‬
‫תוך שמירה על גישה פלורליסטית ומכבדת‪.‬‬
‫פעילי נוע''ם חברים בתנועה המסורתית וקהילותיה‪ ,‬ושותפים לשגשוגן‪.‬‬
‫אנו חלק מהמאבק להכרה בזכותו של כל יהודי לקיים את יהדותו על פי אמונתו‪.‬‬
‫אנו פועלים להגשמת ערכי התנועה‪ ,‬בהם‪ :‬ציונות‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬שירות משמעותי בצה"ל‪,‬‬
‫קליטת עליה‪ ,‬סולידריות ושיתוף עם יהדות התפוצות‪ ,‬שמירה על הטבע ואיכות הסביבה‪,‬‬
‫פלורליזם‪ ,‬שמירה על כבוד האדם ושוויון בין המינים‪.‬‬
‫פעילי נוע"ם מגיעים מכל גווני ושכבות החברה הישראלית‪.‬‬
‫כל פעילויות נוע"ם מתקיימות באקלים מכבד‪ ,‬שוויוני‪ ,‬מאתגר ומאפשר‪ ,‬ובסביבת פעילות‬
‫נגישה המתאימה לכל אדם‪ ,‬בתוכם בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫בוגרי נוע"ם הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעלי זהות יהודית רבת פנים ורלוונטית עבורם‪ ,‬הנבנית מתוך לימוד ובחינה מתחדשת‬
‫רואים עצמם חוליה בשרשרת העם היהודי ומחויבים לעתידו‬
‫בעלי שליטה בכלים מעשיים ובידע עיוני המאפשר התמצאות ועשייה בחיי הפרט והקהילה‬
‫היהודיים‬
‫רואים בתנועה המסורתית‪ ,‬בקהילותיה‪ ,‬מוסדותיה ורבניה הכתובת למילוי צרכיהם האישיים‪,‬‬
‫המשפחתיים והקהילתיים (השתייכות ומעורבות קהילתית‪ ,‬טקסים‪ ,‬חינוך‪ ,‬שירותי דת ועוד)‬
‫נוטלים חלק פעיל בחיי הקהילה ובמוסדות התנועה המסורתית ויקדמו את מטרותיהן‬
‫בעלי יכולת הסברה וייצוג של התנועה המסורתית‬
‫אזרחים פעילים במדינת ישראל השותפים לשגשוגה‬
‫בעלי מודעות ורגישות לצרכי האחר‬
‫בעלי אחריות ומחויבות לתיקון עולם‬
‫מחזיקים בידע‪ ,‬ניסיון וכלים שרכשו בנוע"ם‪ ,‬היוצרים תחושת מסוגלות להתמודדות עם‬
‫האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית‬
‫מרגישים שייכות וערבות לנעשה בתנועה‬
‫"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (אבות ב'‪ ,‬ט''ז)‬
‫‪72‬‬
‫מערכת של שייכות ‪ -‬בקבוצה אנו יוצרים תחילה מקום בו החניך מרגיש חלק ממשהו ‪,‬‬
‫מחויב כלפי הקבוצה ולוקח חלק פעיל בה‪ .‬כדי ליצור מערכת זו אנו יוצרים תקנון‪ /‬חוקה‪/‬‬
‫ציפיות עם החניכים בתחילת השנה‪ .‬חלק זה מסדיר לקראת מה אני צועד וממה אני חלק‪.‬‬
‫שייכות הוא דבר שנבנה לאורך זמן‪ ,‬לא ניתן ליצור אותו בפעולה ראשונה‪ .‬השייכות תלויה גם‬
‫בתחושה חברתית טובה בקבוצה‪ ,‬אנו צריכים לנסות ליצור שוויון בין כל החניכים ולתת ביטוי‬
‫לכל אחד מהם‪ .‬תחושת שייכות תהיה גם כאשר ישנה הזדהות ערכית עם התוכנית‬
‫החינוכית‪...‬‬
‫זהות ‪ -‬זהות היא תוצאה של הערכים שאנו מחנכים אליהם אך היא בגוון אישי‪ .‬לכל חניך יש‬
‫תפיסה עצמית של מי אני? ומדוע אני פה? מדוע אני לוקח חלק מפעולות אלו? אנו יכולים‬
‫להוביל ולהציע תשובות אך כל אחד בוחר לעצמו מה הוא לוקח ומה הוא משאיר ‪ .‬זהות‬
‫קבוצתית באה לידי ביטוי בגאוות יחידה‪ .‬כאשר קבוצה חזקה‪ ,‬מגובשת ומבינה מדוע היא פה‬
‫( זה יכול להיות כי החברים שלי פה וזה יכול להיות כי אני חושב שחשוב שיהיה שיוויון בין‬
‫המינים ופה זה קיים ואף נלחמים על זה‪ ,)...‬היא מקרינה זאת כלפי חוץ ופנים‪ ,‬זהות חזקה‬
‫וברורה יכולה לעזור לקבוצה לבנות ולקדם את עצמה‪.‬‬
‫פיתוח מנהיגות והעצמה ‪ -‬אחד התוצרים של תהליך בניית הקבוצה הוא פיתוח מנהיגות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנו מחניכים את עצמנו לקחת אחריות על מה שקורה לי וסביבי‪ .‬זה יכול לבוא לידי‬
‫ביטוי בעשייה בקבוצה‪ ,‬בסניף‪ ,‬במנהיגות התיכוניסטית בתנועה ובבחירה בגרעין כמסלול‬
‫צבאי שהוא הגשמה של חיי קבוצה עצמאית‪ ,‬קונסרבטיבית‪ ,‬פעילה‪ ,‬תורמת ותומכת‪.‬‬
‫תהליך ‪ -‬התהליך כולל בתוכו את כל השלבים יחד‪ .‬הוא מתחיל מנקודת הפתיחה שבה‬
‫הקבוצה נמצאת ומשם המדריך מפתח ובונה את השאר‪ .‬אנו יוצרים קבוצה חברתית חזקה‪,‬‬
‫בעלת מערכת התנהגות (חוקים) ברורה‪ .‬אנו יוצרים פתיחות וקבלה אחד כלפי השני‪ .‬גאוות‬
‫יחידה‪ ,‬מציבים מטרות לקבוצה כדי שתוכל לגדול ולהתפתח‪ .‬אנו מחניכים את הצעירים‬
‫מאיתנו ומעודדים אותם לפעול בעצמאות (פיתוח מנהיגות) ובסופו של דבר להציב לעצמם‬
‫מטרות‪.‬‬
‫מה המדריך עושה? ‪ -‬חשוב להבין כי תהליך בניית קבוצה לעיתים קורה בצורה כמעט‬
‫טבעית אך זהו תהליך ארוך ומתוכנן‪ .‬המדריך הוא המנחה והמוביל של תהליך זה‪ .‬בשיתוף‬
‫עם התוכנית החינוכית וצוות ההדרכה המדריך יוזם ומתווה את האופי וההרכב של הקבוצה‬
‫שלו‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם מדריך יעודד חניכים שקטים לקחת חלק פעיל ‪ ,‬הוא משפיע על התחושה‬
‫של החניך הספציפי בקבוצה ואת הדרך שחבריו תופסים אותו‪ .‬מדריך שיעודד את חניכיו‬
‫לשאול שאלות ולחפש תשובות יפתח בהם חוש ביקורתי ומתעניין‪ .‬המדריך הוא דמות מפתח‬
‫הכרחית ותפקידיו בתהליך זה‪:‬‬
‫‪ ‬לשים גבולות‪ -‬משמעת‪ ,‬חוקים‪ ,‬מסגרת‪.‬‬
‫‪ ‬להוות דוגמא אישית (מנהיג‪ /‬מדריך)‪.‬‬
‫‪ ‬לגבש את הקבוצה‪ ,‬ליצור סיטואציות של שיתוף ובניית קשרים בין החניכים‬
‫(משחקים ופעילויות שמעודדות שיתוף)‪.‬‬
‫‪ ‬להיות רגיש לכל האנשים בקבוצה ולמקומם בה‪ ,‬להתייחס באופן שווה לכל החניכים‪.‬‬
‫‪ ‬ליצור קשרים אישיים עם החניכים‪" -‬אח בוגר"‪ ,‬לעשות שיחות עם כל חניך ‪ ,‬להתעניין‬
‫בחייהם‪.‬‬
‫‪ ‬לאתגר ולעניין את הקבוצה (לבנות פעולות כיפיות אך גם מאתגרות ומעניינות)‪.‬‬
‫‪ ‬ליצור גאווה‪ ,‬לחידות ואכפתיות הדדית‪.‬‬
‫‪ ‬ליצור עצמאות (ככל שגדולים יותר)‪ ,‬פיתוח מנהיגות (לתת לחניכים אחריות‪ ,‬ככל‬
‫שגדלים יש יותר אחריות על עצמם‪ /‬קבוצה‪ ,‬לתת לחניכים להשפיע על מה שקורה‪-‬‬
‫שירגישו שזה שלהם ותלוי בהם)‪.‬‬
‫‪ ‬לחנך‪ -‬להעביר ערכים ואמונות של התנועה‪.‬‬
‫‪ ‬בפעולה‪ -‬לקדם את הפעולה בשאילת שאלות‪ ,‬נתינת הוראות‪ ,‬תפקידים וכו‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫שאלות למשחק‪( :‬התשובות לשאלות נמצאות בהסברים על המעגלים)‬
‫‪ .1‬מה הם מאפייניה של קבוצה? מה הופך קבוצה לקבוצה?‬
‫‪ .2‬מנו ‪ 7‬ערכים מנחים בתנועת הנוער שלנו וכיצד הם באים לידי ביטוי בפעילות התנועתית?‬
‫‪ .3‬חזון נוע"ם מסתיים במילים "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה"‬
‫(אבות ב'‪ ,‬ט''ז)‪ .‬מה משמעות המשפט הזה בהקשר התנועתי והאישי?‬
‫‪ .4‬ציפיות‪ /‬תקנון‪/‬חוקה‪ ,‬הם כולם דברים שחשוב לעשות עם החניכים בפעולה הראשונה‪ ,‬מדוע?‬
‫‪ .5‬מה צריך לקרות‪ /‬להיות כדי שחניך ירגיש שייך לקבוצה? איך אני בתור מדריך יכול לתורם לכך?‬
‫‪ .6‬חלק מהזהות התנועתית וערכיה היא לשאול שאלות ולהיות ביקורתי כלפי דברים‪ .‬כיצד אנו‬
‫יכולים לבנות זהות אחידה לקבוצה על בסיס ערכים אלו?‬
‫‪ .7‬מה זה פיתוח מנהיגות?‬
‫‪ .8‬כיצד אני בתור מדריך יכול לעודד מנהיגות בקרב חניכים שלי?‬
‫‪ .9‬מהם "תפקידים מנהיגים" רשמיים הקיימים במסגרת התנועתית?‬
‫‪ .11‬בתנועת נוער אני בונה קבוצה כדי שאוכל‪...‬‬
‫‪ .11‬מה במסגרת בתנועתית (נוע"ם) נחשב למימוש של בניית וחיי קבוצה עצמאיים?‬
‫‪ .12‬מהו התפקיד של המדריך בתהליך בניית הקבוצה?‬
‫‪ .13‬באילו דרכים יכול המדריך לקדם את התהליך הקבוצתי שלו?‬
‫‪ .14‬האם תפקידו של המדריך להחליט לקבוצה או לכוון את הקבוצה? (תשובה‪ -‬זה תלוי בשלב‬
‫הקבוצתי ובנושא)‪.‬‬
‫‪ .15‬ישנה אמירה שטוענת כי קשרים בין אישיים טובים הם בסיס לכל שינוי ותהליך‪ .‬האם אתם‬
‫מסכימים עם אמירה זו? האם קשר אישי הוא הכרחי?‬
‫משימות למשחק (המשימות הן לפי עיגולים‪ ,‬יש משימה אחת לכל עיגול)‪ .‬המשימות הן לכל‬
‫הקבוצות‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצה תנועתית‪ -‬דברו ביינכם ומצאו את הזהות הקבוצתית שלכם‪ .‬מדוע אתם פה? מה משותף‬
‫לכם? (כתבו על דף והציגו לקבוצה השנייה)‪ .‬עזרים‪ -‬דפים ועטים‪.‬‬
‫‪ ‬ערכים ומטרות‪ -‬לפניכם החזון של נוע"ם‪ .‬קראו את החזון ומצאו דרך להציג אותו (מכונה‪,‬‬
‫סיטואציות‪ ,‬בדיחות‪ -‬סטנד‪-‬אפ‪ .)...‬עזרים‪ -‬חזון נוע"ם בשני העתקים‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת של שייכות‪ -‬כתבו חמשיר בעל שני בתים לפחות אודות הקבוצה הקטנה שלכם‪ .‬מי הם‬
‫האנשים בקבוצה‪ ,‬מה אתם עושים יחד‪ ...‬עזרים‪ -‬דפים‪ ,‬עטים‪.‬‬
‫‪ ‬זהות – ציירו את עצמכם והבליטו אלמנטים של זהות בהקשר הקבוצתי תנועתי‪ .‬שתפו את שאר‬
‫הקבוצה בציור‪ .‬עזרים‪ -‬דפי ‪ ,A4‬עטים וטושים‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מנהיגות והעצמה‪ -‬תכננו משחק ולאחר מכן העבירו אותו לקבוצה השנייה‪.‬‬
‫‪ ‬תהליך‪ -‬לפניכם ערכה להכנת שיקוי‪ .‬עליכם לכתוב מתכון מדויק של כמויות לתהליך בניית‬
‫הקבוצה‪ .‬בעזרת התמציתיות שכל אחת מהן מייצגת מרכיב שונה‪ ,‬עליכם להכין לכם משקה‬
‫ולשתות ממנו (כולם)‪ .‬עזרים‪ -‬כוס גדולה להכנת המשקה‪ ,‬כוסות קטנות עם מים וצבעי מאכל‬
‫בצבעים שונים‪ .‬על כל כוס קטנה צריכה להיות מדבקה עם שם המרכיב (גיבוש‪ ,‬ערכים‪ ,‬מטרות‪,‬‬
‫מנהיגות‪ ,‬שייכות‪ ,‬זהות)‪ ,‬דף ועט לכתיבת המתכון‪.‬‬
‫‪ ‬מה המדריך עושה?‪ -‬עליכם להכין רשימה בזמן קצוב של כל הדברים שמדריך יכול לעשות כדי‬
‫לבנות ולקדם את תהליך בניית הקבוצה‪ .‬לאחר מכן עשו תחרות בין הקבוצות‪ ,‬כל פעם תורה של‬
‫קבוצה אחרת להגיד דבר אחד שמדריך עושה‪ ,‬הקבוצה שנגמרים לה הדברים ראשונה מפסידה‪,‬‬
‫אסור לחזור על דברים שנאמרו (כמו תחרות שירים בין הקבוצות)‪ .‬עזרים‪ -‬דפים ‪ ,‬עטים‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫ט) טובים השניים‪ ,‬מן‪-‬האחד‪ :‬אשר יש‪-‬להם שכר טוב‪ ,‬בעמלם‪( .‬י) כי אם‪-‬ייפולו‪ ,‬האחד‬
‫יקים את‪-‬חברו; ואילו‪ ,‬האחד שייפול‪ ,‬ואין שני‪ ,‬להקימו‪( .‬יא) גם אם‪-‬ישכבו שניים‪ ,‬וחם‬
‫להם; ולאחד‪ ,‬איך ייחם‪( .‬יב) ואם‪-‬יתקפו‪ ,‬האחד‪--‬השניים‪ ,‬יעמדו נגדו; והחוט‪ ,‬המשולש‪,‬‬
‫לא במהרה‪ ,‬יינתק‪.‬‬
‫(קהלת פרק ד')‬
‫"אֲ נָשִ ים מִשְ תַ מְשִ ים זֶה ָבזֶה‬
‫ְכמ ְַרפֵא ִלכְאֵ בָם‪ .‬אֶ חָד אֶ ת הַשֵ נִי‬
‫שָ מִים עַל ַה ְפ ָצעִים ַהקִיּו ִמיִים שֶ ָלהֶם‪,‬‬
‫עַל ָה ַעיִן‪ ,‬עַל ָהע ְֶרוָה‪ ,‬עַל ַהפִה ְועַל ַהיָד ַהפְתּוחָה‪.‬‬
‫תֹופְשִ ים זֶה אֶ ת זֶה וְֹלא רֹוצִים ְל ָהנִי ַח"‬
‫(יהודה עמיחי)‬
‫"לכל קבוצה יש את הדינמיקה שלה‪ .‬אם אתה מסתכל על‬
‫קבוצה ולא רואה את האידיוט‪ ,‬כנראה שזה אתה‪".‬‬
‫‪ -‬יו לורי‬
‫‪75‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ ‬סגירת מעגל‪ -‬חיבור למקום האישי‬
‫‪ ‬קביעת מטרות אישיות‪ -‬אילו מטרות החניכים רוצים להשיג כאשר יהיו מדריכים‬
‫רעיונות לפעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬מפזרים על הרצפה אמירות של "אני רוצה לחנך ל‪( "...‬בנספח)‬
‫(אפשר להשאיר כמה כרטיסיות ריקות‪ ,‬כדי לתת אפשרות להוסיף ערך שלא נמצא‬
‫בכרטיסיות) ‪ -‬חשוב שיהיו כמה עותקים של כל כרטיסייה‪.‬‬
‫החניכים מסתובבים בחדר‪ ,‬ובוחרים חמיש כרטיסיות‪ .‬עוברים בסבב‪ :‬משתפים את הקבוצה‬
‫במה הם בחרו ולמה‪.‬‬
‫אפשר כמובן לבדוק לגבי כל כרטיסיה כמה בחרו בה‪ ,‬ולראות אם יש כרטיסיות שנבחרו ע"י‬
‫כולם‪.‬‬
‫ואפשר לבקש מהחניכים לבחור מתוך ה‪ 5 -‬את הכרטיסייה שהכי חשובה להם‪.‬‬
‫בשלב הבא‪:‬‬
‫מקבלים דפים צבעוניים יפים ועטים והחניכים כותבים לעצמם את המטרות שלהם‪.‬‬
‫עיבוד בזוגות‪ :‬בזוגות ‪ -‬משתפים באילו כרטיסיות בחרו‪ ,‬וחושבים על רעיון אחר‪ ,‬יצירתי ככל‬
‫שאפשר שבאמצעותו אפשר לחנך לרעיון שכתוב על הכרטיסייה‪ .‬אחר כך אפשר לשתף את‬
‫הקבוצה ברעיונות‪.‬‬
‫‪ .2‬מפזרים על הרצפה אמירות הקשורות לחינוך (בנספח)‪ .‬כל אחד‪/‬ת בוחר‪/‬ת אמירה‬
‫שהוא‪/‬היא מתחברים אליה ומסבירים למה‪ .‬גם אותה כותבים על הדף ומקשטים‪ .‬כך שנוצר‬
‫לכל אחד‪/‬ת מסמך עם האמירה החינוכית שלו‪/‬ה והתפיסה החינוכית שלו‪/‬ה‪ .‬זה דף שאמור‬
‫ללוות את החניכים לאורך כל השנה‪.‬‬
‫*** ה"אני מאמין" שיצרו החניכים יכול להיות בסיס נוסף לשיחות האישיות במהלך השנה‪.‬‬
‫סיום טקסי‪ :‬גם בפעולה זו אפשר לסיים בטקס כלשהו‪ .‬החניכים יוזמנוו לפי הסדר להקריא‬
‫חלק של ה"אני מאמין" שיצרו‪ ,‬ברקע מוזיקה מרגשת‪ ,‬אפשר שהחניכים יחתמו במעמד‬
‫מרגש‪ ,‬ויחתימו גם את המדריכים‪.‬‬
‫אפשר גם לשקול להזמין את כל הסניף לטקס‪ ,‬וכך להוסיף מעמד רשמי לטקס‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫"לתקן את העולם‪ ,‬פירושו לתקן את החינוך"‪.‬‬
‫יאנוש קורצ'אק‬
‫"אין מורה ואין מחנך כייסורים גדולים וכצרות גדולות"‪.‬‬
‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬
‫"אפשר להכניס אדם לאוניברסיטה‪ ,‬אבל אי אפשר לגרום לו‬
‫לחשוב"‪.‬‬
‫פינלי פטר דיון‬
‫"אין ילדים רעים‪ ,‬יש ילדים שרע להם"‪.‬‬
‫יאנוש קורצ'אק‬
‫"מורה אמיתי מגן על תלמידיו מפני השפעתו שלו"‪.‬‬
‫עמוס ב‪ .‬אלקוט‬
‫"מורה הוא מי שהופך את עצמו‪ ,‬בהדרגה ללא נחוץ"‪.‬‬
‫תומאס קרות'רס‬
‫"החינוך הוא הדרך‪ .‬האדם‪-‬הוא המטרה"‪.‬‬
‫א‪.‬ד גורדון‬
‫"הרבה טעויות היינו מונעים מבני האדם‪ ,‬אילו לימדנו אותם‬
‫לחשוב ולא מה עליהם לחשוב"‪.‬‬
‫גיאורג כריסטוף ליכטנברג‬
‫"הגיעה העת שמחנכים יבינו שאיך שהם מלמדים ומתנהגים‬
‫עשוי להיות חשוב ממה שהם מלמדים"‪.‬‬
‫צ'ארלס סילברמן‬
‫"החיים מלמדים טוב יותר מאשר ספרים או מרצים"‪.‬‬
‫יוהן וולגנג פון גתה‬
‫"ללמוד בלי לחשוב זה בזבוז‪ .‬לחשוב בלי ללמוד זו סכנה"‪.‬‬
‫קונפוציוס‬
‫‪77‬‬
‫"החינוך הוא הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל"‪.‬‬
‫ניטשה‬
‫"אי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים"‪.‬‬
‫עממי‬
‫אי אפשר ללמד אדם דבר‪ .‬ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך‬
‫עצמו"‪.‬‬
‫גלילאו גליליי‬
‫"זה ממש פלא ששיטות ההוראה המודרניות עדיין לא החניקו‬
‫לחלוטין את חדוות החקירה‪ .‬זוהי טעות חמורה להניח שניתן‬
‫לקדם את ההנאה מהתבוננות ובדיקה באמצעים של כפייה‬
‫וחובה"‪.‬‬
‫אלברט אינשטיין‬
‫"מטרת החינוך צריכה להיות‪ :‬אנשים המצטיינים בעצמאות‪-‬‬
‫במחשבה ובמעשה‪ -‬ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את‬
‫משמית חייהם העיקרית"‪.‬‬
‫אלברט איינשטיין‬
‫"חנוך לנער על פי דרכו"‪.‬‬
‫משלי‪ ,‬כ"ב‬
‫"חינוך הוא נשק שהשפעתו תלויה במי שמחזיק אותו בידיו‬
‫ובמי שהוא מכוון עליו‪".‬‬
‫ג'וזף סטאלין‬
‫אי אפשר לחנך לאהבה‪ .‬לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף‪.‬‬
‫באהבה אפשר להדביק את הזולת‪ ,‬אהבה אפשר לשמר לפעמים‪,‬‬
‫אבל לא ביד רמה ולא בזרוע נטויה‪.‬‬
‫‪ -‬עמוס עוז‬
‫‪78‬‬
‫יחידה ‪ 3‬עולם החניכים ‪ -‬היכרות עם עולם החניכים ודרכי עבודה‬
‫והתמודדות של מדריך עם חניכיו‪.‬‬
‫אחרי שעסקנו באופן כללי בנושא של חינוך ובייחוד של תנועת נוער‪ ,‬נצמצם את נקודת המבט לעבר אוכלוסיית‬
‫היעד אליה מופנית העבודה החינוכית של מדריכים בתנועת נוער‪ -‬ואלה הם כמובן החניכים‪ .‬הכרות על עולם‬
‫החניכים‪ ,‬מאפייני הגיל‪ ,‬וסוגים שונים של התנהגות היא הכרחית כדי להתאים את הפעולות ואופן ההדרכה‬
‫לחניכים‪.‬‬
‫אנו מאמינים שקשר אישי ומשמעותי עם החניכים הוא אחד הכלים החשובים ביותר שיש למדריכים בתנועה‪.‬‬
‫כדי לבסס קשר כזה חשוב להתמקד בחניכים ‪ -‬וללמוד איך אפשר לעודד אותם להשתתף בפעולות באמצעים‬
‫חיוביים‪ ,‬מה מאפיין חניכים בשכבות גיל מסויימות‪ ,‬איזו התנהגות היא רגילה ולמה עלינו לשים לב?‬
‫כאשר חניכי קוה"ד יכנסו להדרכה‪ ,‬חשוב לנו שיבחרו בצורה מושכלת את שכבת הגיל אותה יבקשו להדריך‪,‬‬
‫מתוך הכרות עם ההבדלים בין חניכים בשכבות שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב כבר בשלב זה של השנה לעורר מודעות‬
‫לחניכים ולכך שהם מרכז העיסוק של המדריכים‪ -‬על המדריכים להתאים את הפעילות לחניכים‪ ,‬עליהם‬
‫להקדיש תשומת לב אישית לחניכים‪ ,‬לחייהם האישיים ולבעיות שעלולות להתעורר‪.‬‬
‫בפעולה הראשונה יקבלו חניכי קוה"ד מידע מעניין העולה מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ‪ -‬מה מאפיין כל‬
‫גיל‪ .‬לאחר מכן נמקד את המבט לתוך פעולה‪ -‬אילו סוגי חניכים אנו עתידים לפגוש בפעולות‪ ,‬ואיך כדאי‬
‫להתייחס לחניכים שונים‪ ,‬במטרה שכל חניך וחניכה יקבלו תשומת לב אישית‪ .‬הפעולה השלישית היא חשובה‬
‫מאוד‪ -‬כבר עכשיו כאשר חניכי קוה"ד עוד לא מדריכים הם יחשפו לנושא של מקרים חריגים שעלולים לצוץ‬
‫בפעולות או בשיחות עם חניכים‪ .‬פעמים רבות המדריכים בתנועה הם המבוגרים המשמעותיים אליהם יפנו‬
‫החניכים‪ ,‬ועל המדריכים להיות מוכנים ולקבל הדרכה בסיסית כיצד עליהם לנהוג במידה והם רואים התנהגות‬
‫חריגה או במידה והם לומדים מחניך‪/‬ה על מצב קשה וחריג‪.‬‬
‫הפעולה האחרונה עוסקת בשאלה איך יוצרים הקשבה ושיתוף פעולה בפעולות‪ ,‬מבלי להשתמש באמצעים‬
‫שליליים כמו עונשים או הפעלת משמעת‪ .‬זוהי פעולה שמדגישה שוב את ההבדל בין התנועה לבית הספר‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬שהחניכים יחשפו לתיאוריות התפתחות בתמציתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬שהחניכים יבינו שצריך להתאים את הפעולה וכל מה שיש בה לשכבה ולגיל‬
‫החניכים‪.‬‬
‫‪ .3‬שהחניכים יתרגלו תכנון פעולה לפי שכבה ושלב התפתחותי‪.‬‬
‫* פעילות זו חשובה גם ברובד של בניית הפעולה וגם ברובד האישי של מדריך חניך‪ ,‬כדי‬
‫שהמדריך ידע איך לפרש התנהגות של חניכים ואיך ליצור איתם קשר שמתאים להם‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫מהלך הפעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫ציר זמן אישי – החניכים מקבלים דף צר וארוך (כמטר וחצי)‬
‫שבקצה אחד שלו רשום ‪ 1‬ובצד השני רשום התאריך של אותו‬
‫היום‪ .‬החניכים כותבים לעצמם ציר הזמן האישי‪ :‬אירועים ‪ ,‬דברים‬
‫חשובים שקרו‪ ,‬שינויים וכו'‪.‬‬
‫עושים סבב שבו כל אחד‪/‬ת מציג‪/‬ה (או רק מי שרוצה)‪.‬‬
‫ציר זמן חז"לי ‪ -‬קוראים עם החניכים את הקטע מפרקי אבות‬
‫(נספח)‪ ,‬ובקצרה מדברים על ציר הזמן של חייו של בן אדם לפי‬
‫חז"ל‪.‬‬
‫ציר זמנים קבוצתי – כל הקבוצה יחד צריכה לבנות ציר זמנים‬
‫משותף שכולם יכולים להזדהות איתו‪ .‬אפשר להתחיל בכמה‬
‫כרטיסיות שיש עליהן אירועים (למשל‪ :‬לידה‪ ,‬שן ראשונה‪ ,‬יום‬
‫ראשון בבית ספר‪ ,‬התאהבות ראשונה‪ )...‬ושהחניכים יוסיפו‬
‫מעצמם‪ .‬המטרה היא לגרום לשיח בין החניכים על מה מעסיק‬
‫ילדים בכל שלב בחיים?‬
‫דיון קצר‪ :‬סיכום של הפעולה עד כה‪ ,‬מעבר מהציר האישי של כל‬
‫אחד אל הציר המשותף של כולם‪ .‬ניתן לראות שיש דברים‬
‫שקורים אצל כולם פחות או יותר באותו הזמן‪ .‬ישנן תיאוריות‬
‫התפתחות שלמות שמדברות על השלבים השונים בהתפתחות‬
‫של בני אדם ומה קורה בכל שלב‪ .‬אנחנו נדבר על השינויים‬
‫ההתפתחותיים של החניכים שלנו ונבין איך זה משפיע על‬
‫הפעולות שנבנה ועל ההתייחסות האישית שלנו אליהם ועל‬
‫הדינאמיקה בינהם‪.‬‬
‫עזרים‬
‫רצועות נייר ארוכות לציר‬
‫אישי‪ ,‬טושים‬
‫כמה העתקים של המקור‬
‫מפרקי אבות (בנספח)‬
‫כרטיסיות עם אירועים‬
‫משותפים‪ ,‬דפים ריקים‪,‬‬
‫טושים‬
‫‪81‬‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪21‬‬
‫דקות‬
‫‪21‬‬
‫דקות‬
‫פעולה‪:‬‬
‫א‪ .‬ארבע פינות‪ -‬המדריך‪/‬ה תולה ארבעה פלקטים בקצוות שונים‬
‫של החדר‪ .‬בכל פלקט רשומים בנקודות השינויים שקורים בגיל‬
‫מסוים (פלקט לכל גיל)‪( ,‬את הנקודות יש לקחת מן הטבלה‬
‫בנספחים שמתייחסת לארבע שכבות גיל ובכל גיל לארבעה‬
‫קריטריונים)‪ .‬בראש כל פלקט יהיה רשום‪" :‬איזו שכבה?"‪,‬‬
‫החניכים יצטרכו לעבור בין הפלקטים ‪,‬לקרוא ולהחליט באיזה גיל‪/‬‬
‫שכבה מדובר ולכתוב על הפלקט‪ .‬לאחר שעוברים בין כל‬
‫הפלקטים הם צריכים לשבת ליד פלקט כלשהו (שישבו בקבוצות‬
‫שוות במספר בכל פלקט)‪ .‬עוברים בין כל פלקט וביחד מחליטים‬
‫על השכבה המדוברת ומוודאים שכולם מבינים ומסכימים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנון פעולה לפי שכבות גיל‪ -‬כעת כל קבוצה צריכה לתכנן‬
‫ולכתוב פעולה או שמתאימה לשכבת הגיל שלה או להפך‪-‬‬
‫הפעולה שהכי לא מתאימה‪ .‬כל קבוצה מציגה את הפעולות‬
‫שכתבה‪ ,‬ומדוע בחרו בכל פעילות‪ ,‬מתודה שכתבו‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫משחק תפקידים כלל קבוצתי‪ :‬על מנת לגעת קצת בדרכי‬
‫התמודדות שונות של מדריכים עם מצבים שונים שעולים במהלך‬
‫הפעולה‪ -‬מוציאים מהחדר שני אנשים שהם המדריכים‪ ,‬נותנים‬
‫להם פתק שמסביר מה עליהם לעשות (הסברים למדריכים‬
‫וסיטואציות בנספח)‪ .‬בינתיים מכינים את הקבוצה‪ -‬מחלקים‬
‫תפקידים לשאר חברי הקבוצה שהם "החניכים" על פי דפוסי‬
‫התנהגות השונים הכתובים בפלקטים ובהתאם לכל גיל (רצוי‬
‫לתת תפקידים ספציפיים לכל אחד)‪ .‬מכניסים את המדריכים‬
‫ונותנים להם להעביר את הפעילות שהייתה כתובה בפתק ותוך‬
‫כדי התמודדות עם הקבוצה ומה שקורה תוך בה‪.‬‬
‫בסוף כל סיטואציה מדברים בקצרה על צורת ההתמודדות‪,‬‬
‫מעלים אפשרויות נוספות ועוברים לסיטואציה הבאה‪.‬‬
‫מחלקים את הדף לחניך ועוברים עליו בקצרה‪.‬‬
‫‪ 4‬פלקטים‬
‫טושים‬
‫דפים של מערך פעולה‬
‫(מופיע בפעולה "איך‬
‫בונים פעולה")‬
‫עפרונות‬
‫כרטיסיות עם סיטואציות‬
‫ל"מדריכים"‬
‫‪81‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪ .1‬ציר זמן של חז"ל‪ :‬הּוא הָ י ָה אֹומֵ ר‪ ,‬בֶּן חָ מֵ ׁש ׁשָ נִים לַמִ קְ ָרא‪ ,‬בֶּן עֶּ שֶּ ר לַמִ ׁשְ נָה‪ ,‬בֶּן ׁשְ לׁש‬
‫עֶּ שְ ֵרה לַמִ צְֹות‪ ,‬בֶּן חֲ מֵ ׁש עֶּ שְ ֵרה לַתַ לְמּוד‪ ,‬בֶּן ׁשְ מֹונֶּה עֶּ שְ ֵרה לַחֻ פָ ה‪ ,‬בן עֶּ שְ ִרים ל ְִרּדֹוף‪ ,‬בֶּן‬
‫ַארבָעִ ים ַלבִינָה‪ ,‬בֶּן חֲ מִ שִ ים לָעֵ צָה‪ ,‬בֶּן ׁשִ שִ ים ַלזִקְ נָה‪ ,‬בֶּן ׁשִ בְעִ ים לַשֵ יבָה‪ ,‬בֶּן‬
‫ׁשְ לׁשִ ים לַכ ֹּחַ ‪ ,‬בֶּן ְ‬
‫ְבּורה‪ ,‬בֶּן תִ ׁשְ עִ ים לָׁשּוחַ ‪ ,‬בֶּן מֵ ָאה כְאִ ּלּו מֵ ת ו ְעָ בַר ּובָטֵ ל מִ ן הָ עֹו ָלם(מסכת אבות ה)‬
‫ׁשְ מֹונִים ַלג ָ‬
‫‪ .3‬כרטיסיות למשחקי תפקידים‪:‬‬
‫סיטואציה ראשונה‪:‬‬
‫אתם מדריכים של שכבת שורשים (כיתה ד')‪.‬‬
‫אתם עושים פעולה בנושא גיבוש קבוצתי ‪ .‬משחק הפתיחה שלכם הוא חלוקה ל‪ 2-‬קבוצות‪.‬‬
‫יצירת מורל קבוצתי ותחרות משיכה בחבל‪.‬‬
‫התנהגות של הקבוצה‪ :‬לא מוכנים להיות בנים ובנות‪ ,‬חלק מהחניכים לא מוכנים להיות גם‬
‫עם חניכים מאותו המין (חברים ולא חברים)‪ .‬בנים שעושים בלגן‪-‬רוצים תשומת לב‬
‫מהמדריכים‪ ,‬חניכים אחרים שנעלבים מהמופרעים‪...‬‬
‫סיטואציה שנייה‪:‬‬
‫אתם מדריכים של שכבת ניצנים (כיתה ו')‪.‬‬
‫אתם עושים פעולה בנושא גיבוש קבוצתי‪ .‬משחק הפתיחה שלכם הוא מזרן גלגולים‪ -‬כל‬
‫החניכים שוכבים על הרצפה צמודים אחד לשני ואחד אחד מתגלגלים על כולם מצד אחד של‬
‫החדר לצד השני‪.‬‬
‫התנהגות של הקבוצה‪ :‬יש בנות שזה מביך אותם ולא מוכנות להשתתף‪ ,‬הבנים צוחקים על‬
‫הבנות האלה‪...‬‬
‫סיטואציה שלישית‪:‬‬
‫אתם מדריכים של שכבת צמרת (כיתה ח')‪.‬‬
‫אתם עושים פעולה בנושא גיבוש קבוצתי‪ .‬משחק הפתיחה שלכם הוא‪ :‬לחלק את החניכים ל‪2-‬‬
‫קבוצות מאוזנות ולעשות תחרות בניית פירמידה אנושית‪.‬‬
‫התנהגות של הקבוצה‪ :‬החניכים רוצים להתחלק לפי מקובלים וחזקים והשאר‪ ,‬יש אמירות מיניות‬
‫בקול רם "אני אהיה למעלה ואת למטה‪ ,"...‬החניכים מובכים אך נענים למשימה‪ ,‬יש חניך אחד‬
‫שאין לו מצב רוח בכלל‪...‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ .2‬מאפיינים התפתחותיים (פלקטים) ‪:‬‬
‫שכבה‬
‫התפתחות גופנית‬
‫התפתחות חברתית‬
‫התפתחות רגשית ושכלית‬
‫התנהגויות נצפות בפעולה‬
‫ד'‪-‬ה'‬
‫* מין מול בגרות‬
‫וכוח‪ ,‬בנות בד"כ‬
‫חזקות יותר‪ -‬יכול‬
‫להביא למתיחות‪.‬‬
‫* קואורדינציה‬
‫טובה‪.‬‬
‫* הופכים סלקטיביים‬
‫בבחירת החברים‪ .‬בחירת‬
‫'חבר טוב' קבוע ואולי אף‬
‫'אויב חצי קבוע'‪.‬‬
‫* נהנים ממשחקים‬
‫מאורגנים‪ ,‬לעיתים מאוד‬
‫מעוניינים בחוקים‪.‬‬
‫* רבים הרבה‪ ,‬בעיקר‬
‫מילולית ולא פיסית‪ ,‬אך לא‬
‫תמיד (בד"כ בנים)‪.‬‬
‫* רגישים לביקורת‪.‬‬
‫* מאוד רוצים לרצות‬
‫מבוגרים‪.‬‬
‫* משתוקקים ללמוד‪.‬‬
‫* יותר דיבור מאשר‬
‫כתיבה‪.‬‬
‫* דגש על פירוש מילולי‬
‫של חוקים‪.‬‬
‫* ביצוע משימות באופן‬
‫נקודתי‪.‬‬
‫*ניסיון למשוך תשומת לב‬
‫מהמדריך‪.‬‬
‫*"מופרעות" מתבטאת‬
‫במשחקי ילדים‪.‬‬
‫*כל שבירה של המסגרת‬
‫המוכרת מהווה מקום‬
‫להתפרקות‪.‬‬
‫*מעוניינים בפעילות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫* בנות בד"כ‬
‫גבוהות וכבדות‬
‫מהבנים‪.‬‬
‫* צמיחה מהירה‬
‫של רוב הבנות‬
‫ואצל חלק מהבנים‬
‫* צמיחת שיער‬
‫הערווה‪ ,‬עניין‬
‫וסקרנות לגבי מין‪.‬‬
‫* השיוך החברתי בקבוצה‬
‫מתחיל להיות משמעותי‬
‫בהגדרת דפוסי ההתנהגות‪.‬‬
‫* מתחילים לפתח יותר‬
‫הבנה של רגישות בין‪-‬‬
‫אישית‪ ,‬יכולת לנתח רגשות‬
‫ופעולות‪.‬‬
‫* הרגשת מוזרות‬
‫לגבי ההתבגרות‪.‬‬
‫*סקרנות לגבי מין‬
‫* השיוך החברתי חזק מאוד‬
‫בנוגע לחוקים ונורמות‬
‫התנהגות‪.‬‬
‫* עניין רב בנוגע למראה‪.‬‬
‫*רצון לגילוי עצמאות‪.‬‬
‫*קונפליקטים עם הורים‪,‬‬
‫מורים‪ ,‬מבוגרים‬
‫* מתחילים להיות רגישים‬
‫לרגשות של אחרים וזה‬
‫יכול להוביל שימוש לרעה‬
‫בכך שיצחקו על מישהו על‬
‫חולשותיו‪.‬‬
‫* התנגשות בין חוקי‬
‫הקבוצה ולחוקי המבוגרים‬
‫יכולים לגרום לבעיות‪.‬‬
‫* הבדלים בין המינים‬
‫בנקודות מסוימות‪( .‬בנות‬
‫טובות יותר בהבעה‬
‫עצמית‪ ,‬בנים במתמטיקה‬
‫ויכולות מיוחדות)‪.‬‬
‫* יכולת חשיבה יותר‬
‫מופשטת‪.‬‬
‫*מצבי רוח‪.‬‬
‫*עניינים של בטחון עצמי‬
‫ומראה גוף מדאיגים‪.‬‬
‫*'משבר נורמטיבי‬
‫התבגרותי' מתח ואי שקט‪.‬‬
‫*סקרנות לידע‪.‬‬
‫*מערכת יחסים בין בנים‬
‫לבנות מאופיינת במתח רב‬
‫ומריבות‪ .‬לא מוכנים לשבת‬
‫יחד בקבוצה‪ /‬להחזיק ידיים‪.‬‬
‫*התעסקות בשינויים‬
‫פיסיים‪.‬‬
‫*בדיקת גבולות עם מבוגרים‬
‫גם עם מדריך‪.‬‬
‫*ערווה אצל כמעט‬
‫כל הבנות ובנים‬
‫(אברי המין צמחים‬
‫במהרה‪ ,‬העור‬
‫משתנה וגם הקול)‪,‬‬
‫עניין וסקרנות לגבי‬
‫מין‪.‬‬
‫* הרגשת מוזרות‬
‫לגבי ההתבגרות‪.‬‬
‫* עניין רב בנוגע למראה‪.‬‬
‫* הרצון 'ללכת עם כולם'‬
‫מגיע לשיאו‪.‬‬
‫* דאגה רבה לגבי מה‬
‫חושבים עליך אחרים‪.‬‬
‫* עולים עניינים של מעבר‬
‫מילד למבוגר‪ .‬כגון זכויות‪.‬‬
‫*עמידה על זכויות‪ ,‬צורך‬
‫להיות שונה‪ ,‬מיוחד‪ ,‬חיפוש‬
‫זהות‪.‬‬
‫*קשר עם המין השני‬
‫משתפר‪.‬‬
‫שורשי‬
‫ם‬
‫נבטים‬
‫ו'‬
‫ניצנים‬
‫ז'‬
‫אמירים‬
‫ח'‬
‫צמרת‬
‫מצבי רוח‪.‬‬
‫* התעניינות‬
‫אינטלקטואלית‪ -‬מודעות‬
‫פוליטית חברתית‪.‬‬
‫*סקרנות לידע‪.‬‬
‫*חיפוש דמויות להזדהות‪.‬‬
‫*התעסקות ביחסים‬
‫חברתיים‪,‬בחינה של עצמי‬
‫וחברים‪.‬‬
‫*בנים ובנות התחלת‬
‫גישושים‪.‬‬
‫*בדיקת גבולות אצל מדריך‪.‬‬
‫*רגישות להתייחסות‬
‫המדריך כ"ילד" או‬
‫כ"מבוגר"‪.‬‬
‫*חלוקה חברתית‪ -‬מקובלים‪/‬‬
‫לא מקובלים‪...‬‬
‫*סקרנות בענייני "מבוגרים"‪.‬‬
‫*החצנת התנהגויות‪-‬‬
‫פרובוקציות‪ ,‬אמירות‬
‫קיצוניות‪ ,‬לבוש‬
‫פרובוקטיבי‪...‬‬
‫‪83‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ ‬להעלות למודעות החניכים כי ישנם סוגי חניכים שונים ושכל אחד מגיב אחרת‬
‫לפעולה ולסובב אותו‪.‬‬
‫‪ ‬לתת לחניכים כלים ורעיונות להתמודדות עם חניכים שונים במהלך פעולה‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪ 21‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה ‪ -‬בניית מכונה‪:‬‬
‫הקבוצה מקבלת מטלה לבנות בעזרת גרוטאות‪ ,‬כסאות‪ ,‬שולחנות או‬
‫כל דבר הבא ליד‪ ,‬מכונה שמייצרת את המדריך האידיאלי‪ .‬המכונה‬
‫צריכה להיות במימדים שאדם בוגר יכול לעבור בתוכה‪.‬‬
‫עליהם לבנות מכונה מחושבת ושיטתית‪ ,‬ראשית עליהם לתכנן‬
‫ולהחליט מה חשוב שיהיה במכונה? באיזה סדר? על מה כל חלק‬
‫במכונה אחראי לייצר במדריך? רצוי שיציירו תרשים‪.‬‬
‫לאחר שלב התכנון עליהם לבנות את המכונה ולבסוף לתת לה שם‬
‫ולהציג אותה בפני המדריך עם הסבר על דרך פעילותה‪.‬‬
‫במקביל יש לתעד את המתרחש בזמן התכנון והביצוע‪ .‬במידה ויש‬
‫מצלמת וידאו וטלוויזיה‪ /‬סמרטפון ומחשב נייד – הכי טוב‪ .‬במידה ואין‬
‫יש לשלוף מראש מספר חניכים שלא ישתתפו במטלה והם יסתכלו‬
‫מהצד ויתעדו בכתב את כל מה שקורה (דפי תצפית בנספח)‪ .‬מי עושה‬
‫מה? מה מהלך הדברים? כיצד הם נעשים? וכו‪...‬‬
‫(מטרת הפעילות היא לתעד ולשקף לחניכים את "התפקידים‬
‫הטבעיים" שקיימים בקבוצה שלהם‪ ,‬ומהם "הכוחות" ‪,‬במובן החיובי‪,‬‬
‫של הקבוצה)‪ .‬לחלק התיעודי תהיה התייחסות בהמשך הפעולה‪.‬‬
‫פעולה‪:‬‬
‫תולים מראש על קירות החדר דפי מידע על סוגי חניכים שונים (דפים‬
‫בנספחים)‪ .‬על הדפים להיות מכוסים בשלב הראשון וכעת יש לחשוף‬
‫את הדפים‪ .‬מבקשים מהחניכים להסתובב ולקרוא את הדפים השונים‬
‫ולהתיישב ליד הדף‪/‬חיה שהם חושבים שהתיאור שלה מתאים לתיאור‬
‫האישיותי שלהם‪ .‬יש לציין כי בכולנו יש את כל התכונות במינונים‬
‫שונים ולבקש שיבחרו אחד שהכי מייצג אותם‪.‬‬
‫דיון בקבוצות וסיטואציות‪ -‬כל קבוצה (לפי חיות) מתיישבת יחד וצריכה‬
‫לדון קצת באפיונים שלה‪ .‬כל אחד יספר מדוע הוא בחר בקבוצה‪,‬‬
‫וישתף בסיפור אישי שמבליט‪/‬מייצג מאפיינים אלו בו‪.‬‬
‫לאחר מכן כל קבוצה תקבל שתי סיטואציות (סיטואציות בנספחים)‬
‫והם צריכים להחליט כקבוצה כיצד הדמות‪ /‬חיה שלהם הייתה באה‬
‫לידי ביטוי במצב הנתון ביחס לשאר הדמויות‪( .‬המטרה היא לפתח‬
‫מודעות לאופי והתנהגות שלהם וכיצד היא משפיעה‪ /‬מושפעת‬
‫מדמויות בסביבתם‪ .‬לדוגמא‪ -‬אדם שבטבעיות נח ובטוח בקבוצה עלול‬
‫"להשתלט" על דברים‪ ,‬דבר שבא על חשבון מעורבותו של מישהו‬
‫אחר‪ .‬מצד שני‪ ,‬אדם בישן ולא בטוח בעצמו עלול לא להתערב למרות‬
‫שמאוד רוצה ואף לתת לאנשים אחרים "לנהל" אותו בניגוד לרצונו‪).‬‬
‫עזרים‬
‫גרוטאות (חשוב להביא‬
‫דברים מגניבים והרבה‪:‬‬
‫בקבוקים‪ ,‬קרטונים‪,‬‬
‫ארגזים‪ ,‬פחיות‪,‬‬
‫שימורים‪,‬‬
‫גלילי נייר טואלט‬
‫סרטים‪,)...‬‬
‫פלקטים‪ -‬בריסטולים‪,‬‬
‫טושים‪.‬‬
‫מצלמת וידאו‪ ,‬טלוויזיה‪/‬‬
‫דפי תצפית (נספחים)‬
‫עם שאלות מפורטות‬
‫ועפרונות‬
‫דפי מאפיינים (נספחים)‬
‫סיטואציות (נספחים)‬
‫‪84‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫סיכום הקבוצות (הצגה)‪ -‬המדריך בוחר באחת מן הסיטואציות ומציג‬
‫אותה כהצגה עם נציגים מכל קבוצה שיציג את דרך פעולתם והלך‬
‫מחשבתם של ההחלטות בקבוצה שלו‪.‬‬
‫המדריך בסוף ההצגה חייב למפות את כל הדמויות יחד ולהראות כיצד‬
‫כולם משפיעים ומושפעים בקבוצה למרות שרב הזמן לא מודעים לכך‪,‬‬
‫ולעשות את הקשר לחניכים שיהיו לנו‪ .‬חשוב לדבר על כך שכל אחד‬
‫נכנס לתפקיד מסוים שמאופיין על ידי חבריו ועל ידיו ולפעמיים מאוד‬
‫קשה לשנות התנהגות שלך למשהו שלא תואם לתפקיד שלך גם אם‬
‫אתה מאוד רוצה‪.‬‬
‫כלים ורעיונות להתמודדות‪( -‬מה עושים עם כל זה? איך אנו כמדריכים‬
‫מנתבים את הפעולה כך שתעניין את כל החניכים וגם תתאים‬
‫לאינטראקציה שלהם יחד??)‬
‫החניכים מקבלים דפים ועליהם רושמים רושם בכותרת את החיה‬
‫שהם הזדהו איתה‪ .‬את הדף החניכים תולים על הגב‪ .‬מבקשים‬
‫מהחניכים להסתובב בחדר ולכתוב על הגב אחד של השני דרכים‬
‫שלדעתם על מדריך לנקוט או לשים לב אליהם עם חניך שהוא מסוג‬
‫זה שרשום בכותרת‪( .‬לדוגמא‪ -‬על הדף כתוב "צב" שהוא מאופיין‬
‫באופי ביישני ושקט‪ .‬אפשר לכתוב משהו בדומה ללשתף את החניך‬
‫בצורה יוזמת ואקטיבית‪ ,‬כלומר לא לחכות שהוא יתנדב אלא לנדב‬
‫ולהפעיל אותו‪ -‬זה יכול להתבטא בלתת לו תפקיד מסוים‪ ,‬אחריות‬
‫ששאר הקבוצה תלויה בה וכו‪...‬‬
‫כדאי לתת לחניכים דוגמא כדי שיבינו שמדובר ברמה הכי פרקטית של‬
‫מה אני עושה בפעולה כדי לערב כמה שיותר חניכים ולאזן את‬
‫"הכוחות הטבעיים" שבה‪).‬‬
‫מסכמים את הסבב בהקראת הדברים שנכתבו‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫צופים יחד בסרט שצולם בתחילת הפעולה של החניכים בונים את‬
‫המכונה‪ ,‬הפעם עם קצת יותר מודעות עצמית לתפקידים והשפעות‬
‫בקבוצה וכיצד הם באים לידי ביטוי‪ .‬אפשר לעצור ולהתייחס‬
‫לסיטואציות והתנהגויות מסוימות כדי להמחיש את הדברים שנאמרו‬
‫בפעולה‪.‬‬
‫אם השתמשתם בדפי התצפית מבקשים מהחניכים שצפו שיספרו מה‬
‫כתבו ומה ראו‪.‬‬
‫דפים‪ ,‬עטים‪ ,‬סלוטייפ‬
‫טלוויזיה‪ /‬וידאו‪/‬לפטופ‪...‬‬
‫‪85‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫סיטואציות‪:‬‬
‫אתם בהכנות לקראת שבתון של הסניף והרכז מבקש מכל צוות‬
‫המדריכים להכין פעילות ליום שישי בערב (עונג שבת) לכל הסניף יחד‪.‬‬
‫אתם נפגשים כל הצוות לתכנן את הפעילות בבית של רכז ההדרכה‬
‫כשבוע לפני השבתון‬
‫מה קורה בישיבה? כיצד אתם מתנהלים ומה אתם עושים? האם יש אינטראקציה כלשהי עם‬
‫דמויות אחרות בצוות?‬
‫ת תצפית‬
‫דף‬
‫מפתיעה את כל הצוות ומזמינה אתכם‬
‫אחרי הפעולה ביום שלישי הרכז‬
‫לפיצה כדי לצ'פר אתכם על ההשקעה בזמן האחרון בסניף וכדי לבלות‬
‫קצת זמן איכות וכייף יחד‬
‫כיצד אתם מתנהגים במצב חברתי של כל הצוות יחד? האם יש אינטראקציה מסוימת עם דמות‬
‫אחרת?‬
‫(חשוב שגם אם משתמשים בוידאו‪ /‬סמרטפון – אלו יהיו השאלות המנחות למדריך‬
‫כשהוא מתייחס לסרט ולחניכים)‬
‫שאלות מנחות לתצפית‪:‬‬
‫מה היה רצף הפעילות שהחניכים פעלו בו? כיצד נקבע מה יהיה ומה יעשו? מה מידת‬
‫המעורבות של חברי הקבוצה השונים? האם כולם עשו דברים? האם הייתה חלוקה‬
‫ברורה? איך החליטו החלטות? האם היו אי הסכמות ואיך הן נפתרו? מה הייתה‬
‫האווירה תוך כדי הפעילות? מה השפיע על האווירה?‬
‫אנשים פעילים אנשים פעילים‬
‫מהלך הפעילות (יש לכתוב את מהלך הפעילות ברציפות‪,‬‬
‫פחות‬
‫יותר‬
‫לספר מה קורה‪ .‬בעמודות ליד לכתוב במקביל את השמות‬
‫הרלוונטיים בכל שלב)‬
‫‪86‬‬
‫תיאורית החיות‪ -‬תפקידים בקבוצה ומאפייניהם‬
‫האריה הוא "המנהיג" בקבוצה‪ .‬הוא אהוב על רוב חברי הקבוצה‪ ,‬יש לו כריזמה ובטחון עצמי‪ .‬הו נוהג‬
‫להביע את דעתו בקול ופעמים רבות אנשים מסכימים איתו ומוכנים ללכת אחריו‪ .‬הוא חברתי מאוד‬
‫ונחמד‪ ,‬לעיתים הוא יכול להיות סנוב‪ .‬בדרך כלל הוא מוצלח וטוב בלימודים‪ /‬ספורט‪( ...‬הדברים‬
‫שנחשבים מגניבים)‪ .‬בדרך כלל יש מנהיג אחד בכל קבוצה‪ ,‬אם יש מספר קבוצות יהיו מספר מנהיגים‪.‬‬
‫לעיתים הכוח של המנהיג מנוצל לרעה‪.‬‬
‫החתול הוא מקבוצת חבריו הטובים והקרובים של האריה‪ .‬בדרך כלל יש מספר חתולים‪ .‬גם לחתול יש‬
‫בטחון עצמי אך הוא בדרך כלל הולך אחרי המנהיג ולא מתעמת עימו‪ .‬לחתול חשוב שיעריכו את‬
‫המנהיג והוא רואה את עצמו קצת מעל כל שאר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫הינשוף הוא "החכם" בקבוצה‪ .‬יש לו שם של יודע כל לפעמים דבר זה לזכותו ומעריכים את הידע‬
‫והדעה שלו על דברים ולפעמים לועגים לו על כך‪ .‬לינשוף בטחון עצמי גבוה‪ ,‬הוא יודע מה הערך‬
‫שלו אך בדרך כלל לא מחצין זאת חברתית‪.‬‬
‫הקוף הוא הליצן של הקבוצה‪ .‬רב הקבוצה אוהבת אותו אך אין לו הרבה חברים קרובים‪ .‬הקוף הופך‬
‫הכל לבדיחה ונשאר במרכז העניינים‪ .‬לעיתים הקוף תופס דמות זו או מתוך שעמום או מתוך קשיים‬
‫כלשהם שמסתתרים מאחורי כל הצחוקים‪ .‬הקוף לפעמים נכנס לצרות אך תמיד יוצא מהם‪.‬‬
‫הפינגווין הוא אחד מהחברה‪ .‬הוא אהוב על רב חברי הקבוצה‪ .‬בעל בטחון עצמי אך אינו‬
‫נשמע כל כך מול הקבוצה‪ .‬קולו קצת בתוך שאר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫הג'ירפה היא השונה בקבוצה‪ .‬אין לה הרבה חברים‪ ,‬היא מבלה הרבה זמן לבד ומעסיקה את‬
‫עצמה העניינים שלה‪ .‬לפעמים צוחקים עליה או מנצלים את החולשה שלה‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫מה עושים עם כל המידע הזה?‬
88
‫‪89‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬לעורר מחשבות ולתת תשובות לשאלות‪ -‬מהו גבול? ומדוע צריך אותו?‬
‫‪ .2‬לתת לחניכים כלים להצבת גבולות ולהקשבה‪.‬‬
‫‪ .3‬לפתח אצל החניכים את המושג "הנעה חיובית"‪ -‬חיזוק חיובי‪ /‬שלילי ועונש‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 31‬דקות‬
‫תוכן הפעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫כל חניך מקבל ‪ 15‬מדבקות בצבע אחד ו‪ 15-‬מדבקות בצבע נוסף ורושם‬
‫את שמו עליהן‪ .‬צבע אחד מייצג את החניכים וצבע אחד את ההורים של‬
‫החניכים‪ .‬על הרצפה מניחים דפים שעליהם כתובים קריטריונים (הרשימה‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫על כל חניך להדביק על הדפים הלבנים מדבקה של ההורים בקריטריונים‬
‫שבהם ההורים שלו מציבים לו גבולות ומדבקה שלו על הדפים שלדעתו‬
‫חשוב לשים בהם גבולות‪.‬‬
‫(הקריטריונים‪ -‬לקלל‪/‬להתחצף מורה‪ ,‬ללכת לישון מאוחר ביום של בית‬
‫ספר‪ ,‬לעזור בבית‪(-‬ניקיון‪ ,‬בישול‪ ,‬כביסה‪ ,)...‬הגבלה של טלוויזיה‪ ,‬הגבלה‬
‫של מחשב‪ ,‬יציאה עם חברים‪ ,‬חשבון פלאפון‪ ,‬לא ללכת לבית ספר‪ ,‬עם‬
‫איזה חברים אני מסתובב‪ ,‬זמן לבלות עם המשפחה‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬
‫חבר‪/‬חברה‪ ,‬ללמוד למבחן ולהכין שיעורי בית‪)...‬‬
‫דיון קצר‪ -‬בו מעלים את הצורך והסיבות להצבת גבולות‪( :‬רצוי לרשום על‬
‫פלקט דברים חשובים)‬
‫על אילו גבולות שההורים מציבים לי אני מסכימה ואם אילו לא?‬
‫האם זה חשוב שהורים שמים גבולות?‬
‫למה הורים שמים גבולות?‬
‫מה קורה אם למישהי אין גבולות?‬
‫המסקנה שאנחנו רוצים להגיע אליה‪ -‬הורים שמים גבולות כי הם רוצים‬
‫בטובתינו‪ .‬הצבת גבולות חשובה לתחושה של שייכות ואכפתיות‪ ,‬לצורך‬
‫לארגן את עצמי (העולם הפנימי של כל אחד)‪ ,‬וללמידה החברתית‪ -‬איך‬
‫מקובל להתנהג‪.‬‬
‫מעבר וקישור לשאלות על גבולות בהדרכה‪-‬‬
‫האם גם בהדרכה צריך לשים גבולות?‬
‫האם למדריכים יש בכלל סמכות כזו?‬
‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫חלק א'‪ :‬הצגה של הצוות (ניתן להיעזר בצוות נוסף בסניף או בחניכים)‬
‫הצוות ממחיז כ‪ 15-‬דקות מתוך פעולה ובמהלך ההצגה יופיעו מצבים‬
‫בהם המדריכים מגיבים לחניכים בכל מיני דרכים‪ .‬בזמן הצגה החניכים‬
‫רושמים בדפים כיצד המדריכים הגיבו ואם זו תגובה מתאימה או לא‪.‬‬
‫לאחר ההצגה מציגים פלקט ובו טבלה מחולקת לשלושה טורים ובכל טור‬
‫כותרת אחרת ( חיזוק חיובי‪ /‬חיזוק שלילי‪ /‬עונש)‪ .‬מסבירים בקצרה כל‬
‫אחת מהכותרות ועוברים יחד עם החניכים על דפי המעקב שלהם בהצגה‬
‫לראות איפה מתאימה כל תגובה של המדריך וכותבים בטבלה‪.‬‬
‫עזרים‬
‫‪ 15‬מדבקות לכל חניך‬
‫בשני צבעים‪ ,‬דפים‬
‫לבנים‪ ,‬טוש‬
‫פלקט‪ ,‬טוש‬
‫הצגה‪ -‬בנספחים‬
‫דפי מעקב לכל חניך ‪-‬‬
‫בנספחים‬
‫עטים‬
‫דוגמא לטבלה‪-‬‬
‫בנספחים‬
‫טוש‬
‫‪91‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫כסיכום לטבלה מציגים את המושג "הנעה חיובית"‪ -‬עידוד החניכים לעשות‬
‫דברים בצורה חיובית‪ .‬לדוגמא‪ :‬לתת להם חיזוקים חיוביים במילים (טוב‬
‫מאוד‪ ,‬כל הכבוד‪ ,‬מעולה‪ ,)...‬לצ'פר אותם כשהם עושים משהו טוב‪ -‬כך‬
‫הם ירגישו שהיה שווה להם להתאמץ‪ /‬לפעול כך ושמעריכים את‬
‫ההתנהגות שלהם‪ .‬זוהי מטרה לכל מדריך להניע את החניכים שלו בצורה‬
‫חיובית‪ .‬דבר זה משמר אווירה חיובית ואוהבת בקבוצה‪ .‬ודרכים לעשות‬
‫זאת זה כמו מה שראינו בחיזוקים החיוביים‪.‬‬
‫הערה‪ -‬החלק הזה חשוב מאוד מבחינת ההבנה של החניכים את‬
‫הדינאמיקה שהם יוצרים עם החניכים בכמה רבדים‪ :‬דבר ראשון ברובד‬
‫שהם משפיעים מאוד על האווירה וההתנהלות בקבוצה‪ .‬להבין שלצורות‬
‫שונות וטבעיות של תגובות שלנו לאנשים יש השלכות שונות ולהבין איתם‬
‫מה יוצרת כל תגובה (תחושה טובה‪ /‬מובכות‪ /‬כעס‪ ,)...‬ומתוך זה להבין‬
‫שאפשר בצורה מודעת לעבוד על תגובות מתאימות שישמרו אווירה‬
‫טובה‪ .‬ולבסוף לחשוף עם החניכים דוגמאות לתגובות מתאימות יותר‬
‫ופחות כדי שיבנו ברמה הפרקטית (מתוך ההצגה)‪ .‬יש להבין שהתגובות‬
‫שלנו (חיזוקים‪ /‬עונש) הם כלי בשבילנו כמדריכים ליצור התנהגויות רצויות‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :‬סוגי מוטיבציות (הערה‪ -‬חלק זה מעשיר את החניכים בסוגי‬
‫מוטיבציות שונות של אנשים‪ .‬בתור מדריכים אם נבין מה אנשים רוצים‬
‫נוכל להתחבר לצרכים אלו וכך להניע אותם בצורה חיובית לפי המטרות‬
‫שלנו‪).‬‬
‫מחלקים את החניכים לקבוצה של ‪ 3-5‬אנשים בקבוצה ופורשים בפניהם‬
‫את רשימת סוגי המוטיבציה‪ .‬כל קבוצה צריכה להכין רשימה קבוצתית‬
‫(עד כמה שאפשר) למה מניע את החברים בה‪ .‬כלומר כל אחד מביע מה‬
‫נותן לו מוטיבציה לעשות דברים‪ .‬לאחר שיש רשימה מחלקים לכל קבוצה‬
‫כ‪ 31-‬סוכריות ומנהלים מכירה פומבית של סוגי המוטיבציה‪ ,‬כש"קונים"‬
‫סוג מוטיבציה בעזרת סוכריות‪.‬‬
‫לאחר שכל קבוצה קנתה בסוכריות את סוגי המוטיבציה הם צריכים‬
‫לחשוב יחד ולהכין רשימה של דרכים שבהם בתור מדריכים אפשר‬
‫להיעזר במוטיבציות הללו שהם קנו כדי להניע בצורה חיובית חניכים‬
‫לעשות את מה שאני רוצה‪( .‬לדוגמא‪ :‬מוטיבציה פנימית‪ -‬אני אישה‬
‫שמתפללת ועולה לתורה כיוון שאני מאמינה בשוויון בין המינים וזה נותן‬
‫לי ערך עצמי שווה כביטוי ליהדות שלי‪ .‬אם אנחנו יודעים שיש חניכה‬
‫שחשוב לה באופן אישי לחוות שוויון בין המינים אנחנו יכולים להשתמש‬
‫בזה ולהציע לה לקחת חלק פעיל בועדת מסורת‪ /‬לקרוא בתורה בשבתון‬
‫סניף וכו'‪)...‬‬
‫בסוף חשוב לעשות סבב ושכל קבוצה תציג את הרעיונות שלה‪ .‬חשוב‬
‫בסבב הזה להזכיר שוב את תחילת הפעולה‪ -‬הצורך בגבולות ואיך‬
‫משיגים אותם‪ ,‬חיזוקים חיוביים‪ /‬שליליים‪ /‬עונשים וסוגי מוטיבציות‪.‬‬
‫רשימת מוטיבציות‪-‬‬
‫נספח (יש להכין אותם‬
‫מוכנים למכירה‬
‫פומבית)‬
‫דפים‪ ,‬עטים‪ ,‬הרבה‬
‫סוכריות‬
‫דפים‪ ,‬עטים‬
‫‪91‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪.1‬הצגה‪( :‬יש להמחיז את ההצגה ולהתכונן מעט מראש) מודגשים התגובות של המדריך‬
‫שלאחר ההמחזה יש להתייחס אליהן בהקשר של טבלת החיזוקים ועונשים‪.‬‬
‫פתיחת שנה בסניף זו הפעולה השנייה והמדריך רק מתחיל להכיר את החניכים‪ .‬בתחילת‬
‫הפעולה המדריך מזכיר את הפעולה הראשונה שבה נעשה תיאום ציפיות וכתבו יחד חוקי‬
‫קבוצה ומורל של כל הקבוצה ומזכיר את תחרות "חבר מביא חבר" ומצ'פר את אחד‬
‫החניכים שהביא חבר חדש בסוכרייה‪ .‬לילד אחר שאומר שגם הוא רוצה סוכרייה המדריך‬
‫פולט בצחוק "חבל שאין לך חברים"‪ .‬הפעולה מתחילה במשחק פתיחה ובו צריך לעשות‬
‫מרוץ שליחים יצירתי תחרותי בין שתי קבוצות‪ .‬תחילה המדריך נותן לחניכים להתחלק לבד‬
‫אך כשזה נהיה בלגן הוא אומר להם שיפסיקו להתנהג כמו ילדים קטנים ומחלק בעצמו‪.‬‬
‫תוך כדי המשחק המדריך מעודד את שתי הקבוצות ונותן נקודות לקבוצה שמנצחת‪.‬‬
‫במהלך המשח ק הראשון ישנו חניך אחד שלא מפסיק לרמות ולעשות שטויות ולנסות להכשיל‬
‫את הקבוצה השנייה‪ .‬בסוף המשחק המדריך לוקח אותו בשקט אל מחוץ לאזור של‬
‫הקבוצה ומדבר איתו בצורה רגועה ותקיפה על ההתנהגות שלו‪.‬‬
‫המשחק הבא הוא תחרות שירים בין הקבוצות‪ ,‬כל קבוצה מכינה רשימה ולפי תורות שרים‬
‫שירים‪ .‬ישנו גרעין של בנים שובבים בקבוצה וחבר של הילד שהפריע במשחק הראשון‬
‫מחליט לגנוב לקבוצה השנייה את הדף שלהם‪ .‬כשהם מנסים לקחת אותו חזרה הילד קורע‬
‫את הדף מתוך לחץ חברתי וצחוקים עם החברה‪ .‬בשלב הזה המדריך ממש מתעצבן וצועק‬
‫על החניך הזה שהוא מתנהג לא יפה ושיעוף מהפעולה ושכדאי לו להירגע אם הוא רוצה‬
‫לחזור לקבוצה וגם זה לא בטוח לפי ההתנהגות שלו‪ .‬בשלב הזה הילד נבהל ויוצא מהחדר‬
‫והולך אל הרכזת‪.‬‬
‫‪ .2‬דף מעקב להצגה‪:‬‬
‫מהו המקרה ?‬
‫דף מעקב להצגה‬
‫כיצד הגיב המדריך?‬
‫האם תגובה זו מתאימה או‬
‫לא?‬
‫‪92‬‬
‫‪ .3‬טבלת חיזוקים‪ -‬יש לשים לב שהחיזוקים (חיובי ושלילי) מטרתם לעודד המשך התנהגות‬
‫רצויה ואילו עונש מטרתו להפסיק התנהגות לא רצויה‪.‬‬
‫חיזוק חיובי‪ -‬גירוי (אמירה‪/‬‬
‫התנהגות של המדריך) אשר‬
‫נתפסת אצל האדם השני‬
‫(החניך) כמתגמלת ועל כן‬
‫הוא עצמו מוסיף לסיטואציה‬
‫משהו מתגמל (התנהגות‬
‫נאותה)‪.‬‬
‫חיזוק שלילי‪ -‬גירוי (אמירה‪/‬‬
‫התנהגות של המדריך) אשר‬
‫נתפסת אצל האדם השני‬
‫(החניך) כיוצר חוסר נוחות‬
‫ועל כן הסרתו תוסיף‬
‫לסיטואציה משהו מתגמל‬
‫(התנהגות נאותה)‪.‬‬
‫עונש‪ -‬הוספה של דבר לא‬
‫נעים או הסרה של דבר נעים‬
‫במטרה להפחית התנהגות‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫‪ .4‬סוגי מוטיבציות‪:‬‬
‫‪ ‬מוטיבציה חיצונית‪ -‬השקעה מתוך חשש לעונש או מתוך תקווה לגמול חומרי‪.‬‬
‫‪ ‬מוטיבציית ריצוי‪ -‬השקעה מתוך חשש לדחייה או מתוך תקווה לקבלה‪ ,‬הערכה‪,‬‬
‫מעמד חברתי‪.‬‬
‫‪ ‬מוטיבציית שייכות תרבותית‪ -‬השקעה כדי להרגיש שייכות לקבוצה רחבה המהווה‬
‫בסיס לזהות‪.‬‬
‫‪ ‬מוטיבציה הכרתית‪ -‬השקעה עקב זיהוי הערך הפנימי של הפעילות‪.‬‬
‫‪ ‬מוטיבציה פנימית‪ -‬השקעה מתוך עניין והנאה‪ ,‬תחושה של שליחות אידיאולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך בשייכות‪ -‬הצורך להרגיש שיש קבוצה של אנשים ומקום שאתה חלק מהם‪,‬‬
‫והם נותנים לך תחושה של שייכות בטחון וזהות‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך ביכולת‪-‬הצורך לחוות עצמך כמסוגל לממש כוונות ולהשיג תוצרים שלא קל‬
‫להשיגם‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך באוטונומיה‪ -‬צורך להרגיש שאתה בוחר ומכוון את הפעולות המרכזיות בחייך‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫כיצד אני מפעיל‪/‬ה ומניע‪/‬ה‬
‫את חניכי‪ ,‬כיצד אני שם‪/‬ה‬
‫גבולות ושומר‪/‬ת על אווירה‬
‫טובה בקבוצה?‬
‫סוגי מוטיבציות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מוטיבציה הכרתית‪ -‬השקעה עקב זיהוי הערך הפנימי של הפעילות‪.‬‬
‫מוטיבציה חיצונית‪ -‬השקעה מתוך חשש לעונש או מתוך תקווה לגמול חומרי‪.‬‬
‫מוטיבציה פנימית‪ -‬השקעה מתוך עניין והנאה‪ ,‬תחושה של שליחות אידיאולוגית‪.‬‬
‫מוטיבציית ריצוי‪ -‬השקעה מתוך חשש לדחייה או מתוך תקווה לקבלה‪ ,‬הערכה‪ ,‬מעמד חברתי‪.‬‬
‫מוטיבציית שייכות תרבותית‪ -‬השקעה כדי להרגיש שייכות לקבוצה רחבה המהווה בסיס לזהות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצורך ביכולת‪-‬הצורך לחוות עצמך כמסוגל לממש כוונות ולהשיג תוצרים שלא קל להשיגם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצורך באוטונומיה‪ -‬צורך להרגיש שאתה בוחר ומכוון את הפעולות המרכזיות בחייך‬
‫‪‬‬
‫הצורך בשייכות‪ -‬הצורך להרגיש שיש קבוצה של אנשים ומקום שאתה חלק מהם‪,‬‬
‫והם נותנים לך תחושה של שייכות בטחון וזהות‬
‫‪94‬‬
‫יחידה ‪ 0‬עקרון הרצף – נדבר על חזון‪ ,‬על החשיבות שבתכנון ארוך טווח‪,‬‬
‫איך מתכננים רצף פעולות ואיך כותבים פעולה‬
‫למה היחידה הזאת חשובה‪ -‬למה מדגישים את הנושא הזה?‬
‫חשוב להדגיש בשלב הלימוד לקראת הדרכה את עקרון הרצף‪ .‬כלומר‪ -‬חשוב שחניכי קוה"ד יבינו שפעולה אינה‬
‫יחידה מבודדת‪ ,‬אלא רצוי שתהיה חלק מרצף של פעולות שקשורות זו לזו ומובילות מהלך חינוכי עקבי‬
‫ומתפתח‪.‬‬
‫נוע"ם היא תנועת נוער ששמה לה למטרה לחנך את חניכיה‪ .‬חינוך הוא תהליך‪ ,‬ולא מעשה חד פעמי‪ .‬לא משנה‬
‫כמה טובה פעולה אחת שיעבירו המדריכים‪ ,‬עליהם להבין שהמסרים של הפעולה צריכים להמשיך הלאה‬
‫לפעולות נוספות‪ ,‬וכן להתקשר לדברים שהחניכים חוו לפני כן‪ .‬רק כך המסרים והערכים יופנמו אצל החניכים‪.‬‬
‫ביחידה זו אנו מתחילים מראיה רחבה ואז יורדים לפרטים הקטנים‪.‬‬
‫הפעולה הראשונה עוסקת בחזון נוע"ם‪ -‬חשוב שחניכי קוה"ד יכירו את החזון ויזדהו עימו‪ ,‬ויבינו את "המטרות‬
‫הגדולות"‪ .‬לאחר מכן יכירו החניכים את עקרון הרצף‪ :‬איך בנויה יחידה של פעולות‪ ,‬איך מתכננים יחידה של‬
‫פעולות ואיך עובדים עם חוברת ההדרכה‪ ,‬שמדגישה גם היא שפעולה היא חלק מרצף של פעולות העוסקות‬
‫בהבטים שונים של אותו נושא‪.‬‬
‫ואז נכנס פנימה לפעולה כיחידה‪ -‬והחניכים ילמדו מהו התהליך של בניית פעולה‪.‬‬
‫לבסוף‪ -‬פעולה העוסקת במשוב‪ ,‬שגם הוא חלק מרצף ‪ -‬המשוב עוזר למדריכים להשתפר ולשכלל את עצמם‪.‬‬
‫הערה חשובה‪:‬‬
‫אחרי יחידה זו‪ ,‬רצוי שכל התנסות של חניכי קוה"ד תתבסס על העקרונות שנלמדו‪.‬‬
‫בניית הפעילות כחלק מרצף‪ ,‬הכנת הפעולה ע"פ השלבים שהחניכים מכירים‪ ,‬ומשוב לפי כללי המשוב‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .4‬החניכים יכירו את חזון נוע"ם‬
‫‪ .5‬החניכים יבדקו עם אילו ערכים של החזון הם מזדהים‪.‬‬
‫‪ .6‬החניכים יבינו את החשיבות שבחזון ומטרות לטווח רחוק‪.‬‬
‫מתודות ורעיונות מעשיים לפעולה‪:‬‬
‫פעולת חזון‪:‬‬
‫רעיון לפתיחת הפעילות בנושא חזון‬
‫‪ 0-16‬דק'‪ ,‬סבב דיון‪.‬‬
‫א‪ .‬החניכים כותבים על פתק מה השאיפה שלהם לעתיד‪ -‬באיזה מקצוע ירצו לעסוק? איפה‬
‫רואים את עצמם בעוד ‪ 51‬שנה? אחר כך‪ ,‬צריך לנחש מי כתב איזה פתק‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפשר לשאול‪ -‬מה צריך לעשות כדי להגשים את המטרה?‬
‫חזון הוא מטרה לטווח רחוק מאוד‪ ,‬המקום בו אנו שואפים להיות‪ .‬גם לנוע"ם יש חזון‪ ,‬ולאורו‬
‫חברי התנועה אמורים לפעול ולחנך‪.‬‬
‫רעיון לפעולת חזון – פאזל‬
‫יש כאן רעיון רק ל‪ 2-‬משימות יש לחבר עוד! בין ‪ 10-20‬דק'‪ ,‬הפגתי‪.‬‬
‫משימות פאזל‪ -‬הקבוצה צריכה למלא משימה כדי לקבל חתיכת פאזל‪ .‬על כל חתיכת פאזל‬
‫רשומה שורה שונה של החזון (כך שבסוף מתקבל החזון כולו) וכל משימה קשורה לאותה‬
‫שורה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫חתיכה ראשונה‪" :‬נוע"ם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית‪ ,‬המהווה מסגרת‬
‫חברתית שבה מתקיים תהליך חינוכי בלתי פורמלי לילדים ולבני נוער‪"...‬‬
‫משימה‪ :‬עליכם לשיר את המנון נוע"ם הפוך (הבתים במנגינת הפזמון והפזמון במנגינת‬
‫הבתים)‬
‫חתיכה שניה‪" :‬אנו מטפחים מעורבות ומנהיגות נוער בתנועה המסורתית ובחברה‬
‫הישראלית‪"...‬‬
‫משימה‪ :‬כל חברי הקבוצה צריכים לחבר מכתב פרסום של התנועה המסורתית בעזרת כל‬
‫מיני גזרי עיתונים‪...‬‬
‫בסוף הפעילות חשוב לדבר על מקומו של החזון בחיינו‪ -‬בתור אנשים פרטיים (הצורך‬
‫שאיפות והתקדמות‪ ,‬החזון האישי שלנו שמלווה אותנו תמיד ומודד עבורנו את ההצלחות‬
‫והכישלונות בחיינו) וכתנועה (האור שלפיו אנו כתנועה צריכים ללכת‪ ,‬הכללים לפיהם אנו‬
‫צריכים לפעול ואורך החיים שאנו צריכים לקיים כתנועה‪).‬‬
‫‪96‬‬
‫חפש את המטמון‪:‬‬
‫‪ 36-00‬דק'‪ ,‬הפעלתי‪ + ,‬דיון‬
‫כל הפעילות היא בנושא שודדי הקאריבים‪ .‬החניכים הם בעצם חברי "הפנינה השחורה" והם‬
‫יוצאים במסע אחר "תיבת הלב הפועם"‪ .‬בדרך הם צריכים לעבור בתחנות השונות ולבצע‬
‫משימות שונות ומשונות‪ .‬בסוף כל משימה הקבוצה מקבלת פתק עם שורה מתוך חזון נוע"ם‬
‫ורמז למיקום התחנה הבאה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬אי המסורת‪ :‬בתחנה זו צריכים חברי הקבוצה להסתדר בשורה בלי לזוז ולהעביר מקצה‬
‫אחד של החדר לקצה השני כמה שיותר פריטים (לא צריך להביא את הפריטים עצמם‪,‬‬
‫אפשר לצייר או לרשום על קופסת קרטון) כמה שיותר פריטים‪-‬יהודים (נרות‪ ,‬חלה‪,‬‬
‫סידור‪ ,‬חבל לתחום שבת‪ ,‬טלית‪ ,‬יין קידוש‪ )...‬כדי שיוכלו לשמור את השבת על האי‪.‬‬
‫הפתק‪" :‬נועם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית‪"...‬‬
‫‪ .2‬יער המדרשים‪ :‬בתחנה זו צריכים החניכים להתגבר על לחש עתיק שהוטל על יער סבוך‪.‬‬
‫עדיף לקיים את התחנה הזו באיזשהו איזור מיוער ולתלות על העצים בריסטולים עם‬
‫מדרשים‪ .‬לכל חבר קבוצה יש שלושים שניות לרוץ בין העצים ולחפש מדרש בנושא‬
‫מסוים (מאגר מדרשים אפשר למצוא במאגר ההדרכה שבאתר התנועה‬
‫‪ .)www.noamist.org‬ברגע שהקבוצה מוצאת את המדרש עליה לקרוא אותו ולדון‬
‫בשאלות שבסופו‪.‬‬
‫הפתק‪ " :‬אנו חלק מהמאבק להכרה בזכותו של כל יהודי לקיים את יהדותו על פי‬
‫אמונתו"‬
‫‪ .3‬אגם ההלכה‪ :‬בתחנה זו מגיעים החניכים לחדר שבמרכזו עיגול גדול (ניתן לסמן בחבל או‬
‫דבק נייר) ובתוכו פתקים עם הלכות שונות‪ .‬המדריך אומר בקול רם הלכה כלשהי ונציג‬
‫מהקבוצה צריך בתוך שלושים שניות למצוא את הפתק עם ההלכה הזו‪"( .‬לא תבשל גדי‬
‫בחלב אמו"‪" ,‬להתפלל שלוש תפילות ביום"‪" ,‬חתימה על כתובה"‪)...‬‬
‫הפתק‪" :‬נוע''ם היא קהילה המקיימת חיים יהודיים‪-‬מסורתיים"‬
‫‪ .4‬תיבת הלב הפועם‪ :‬הקבוצה מגיעה לתיבה שסגורה בהמון נייר דבק ואין אפשרות לפתוח‬
‫אותה‪ .‬המדריך מסביר לקבוצה שהדרך היחידה שיצליחו לפתוח את התיבה זה אם הם‬
‫יצליחו לנחש מה יש בתוכה‪ .‬הדרך לדעת מה יש בתוך הקופסא היא ע"י חיבור כל‬
‫הפתקים שניתנו לאורך הפעולה ומציאת מכנה משותף‪ -‬המסורת בנוע"ם!!!‬
‫לאחר שחברי הקבוצה מגלים את תוכן הקבוצה המדריך חותך את נייר הדבק והחניכים‬
‫מוצאים בתוך התיבה חולצת נוע"ם‪ .‬חשוב לסכם את הפעילות (אפשר לשים בתוך‬
‫הקופסא גם כמה חטיפים לאכול תוך כדי הסיכום)‪:‬‬
‫‪ ‬מה מייחד את נוע"ם?‬
‫‪ ‬מה היה בנוע"ם ללא המסורת?‬
‫‪ ‬האם המסורת בנוע"ם היא המסורת שכולנו מכירים בבית?‬
‫‪ ‬הלב הפועם הוא בעצם תנועת הנוער שלנו‪ -‬המסורת היא מה שהופכת את נוע"ם‬
‫לתנועת הנוער שהיא (בלי המסורת‪ ,‬אנחנו רק נוער‪ )...‬והמטרה של נוע"ם היא לאפשר‬
‫לכל יהודי לחוות את החוויה היהודית ואת המסורת כמו שהוא אוהב (לכן כמעט אף אחד‬
‫לא מקים אורח חיים כמו בנוע"ם בביתו)‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫פעילות לעיצוב "בוגר‪/‬ת נוע"ם אידיאל‪/‬י"‪.‬‬
‫החניכים יקבלו את הטקסט שבו כתוב "בוגרי נוע"ם הם‪( ":‬בנספח)‬
‫וכן חומרים שונים‪ :‬עיתונים‪ ,‬טושים‪ ,‬דבק‪ ,‬ניירות צבעוניים‪.‬‬
‫הקבוצה צריכה להחליט יחד על תמונה‪ /‬ציור‪ /‬מילה שמסמלת כל סעיף בחזון‪ ,‬וליצור אותה‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫* בוגרי נוע"ם הם‪ :‬בעלי זהות יהודית רבת פנים ורלוונטית עבורם‪ ,‬הנבנית מתוך לימוד‬
‫ובחינה מתחדשת‪.‬‬
‫כדי להמחיש את זה אפשר לצייר אישה עם כמה ראשים (זהות יהודית רבת פנים)‪ ,‬או ילד‬
‫שקורא ספר‪ -‬זהות יהודית שנבנית מתוך לימוד‪.‬‬
‫* כדי להמחיש את "בעלי מודעות ורגישות לצורכי האחר‪ ".‬אפשר לצייר כסא גלגלים‪,‬‬
‫כמודעות לבעלי צרכים גופניים מיוחדים‪ ,‬או פנים מחייכות שמסמלות את הרגישות‪.‬‬
‫את כל התמונות יחד מדביקים לקולאז' שהוא בוגר‪/‬ת נוע"ם‪ ,‬או על בובה גדולה‪ ,‬או על‬
‫אחד‪/‬ת החניכים‪ ,‬ואז מצלמים אותו‪/‬ה‪.‬‬
‫רעיון אחר‪ -‬לחשוב איך אפשר לעצב בגדים‪ /‬תסרוקת‪ /‬איפור‪ /‬ואביזרי אופנה שיסמלו כל חלק‬
‫של בוגרי נוע"ם האידיאליים‪ ,‬ואז לערוך תצוגת אופנה של הפריטים‪.‬‬
‫חשוב לתת מקום בסיכום הפעולה לפעילות שבה החניכים מתבקשים לחשוב עם מה הם‬
‫מזדהים‬
‫רעיון‪:‬‬
‫לפזר בחדר כרטיסיות עליהם המשפטים השונים מחזון נוע"ם‪ .‬החניכים מקבלים ‪ 3‬מדבקות‬
‫צבעוניות וצריכים להדביק את המדבקה ליד שלושת המשפטים שהם הכי מזדהים איתם‪.‬‬
‫ואז‪ -‬מקיימים דיון‪-‬‬
‫בודקים אילו סעיפים זכו להזדהות רבה‪ -‬מדוע?‬
‫עם מה אף אחד לא מזדהה?‬
‫מה לדעתכם מיושם בנוע"ם?‬
‫איזה ערך יהיה חשוב לכם במיוחד כאשר תהיו מדריכים ומחנכים?‬
‫‪98‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫חזון נוע"ם‬
‫נוע"ם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית‪ ,‬המהווה מסגרת חברתית בה מתקיים‬
‫תהליך חינוכי בלתי‪-‬פורמלי לילדים ובני נוער‪.‬‬
‫אנו מטפחים מעורבות ומנהיגות נוער בתנועה המסורתית ובחברה הישראלית‪ .‬פעילי נוע"ם‬
‫מהוים מעצבי חברה ותרבות במטרה לתקן עולם ולקדם צדק חברתי במדינת ישראל‪.‬‬
‫נוע''ם היא קהילה המקיימת חיים יהודיים‪-‬מסורתיים‪ .‬אנו מעודדים תהליך בירור וגיבוש זהות‬
‫יהודית רבת פנים ורלוונטית להיום‪ ,‬המפגיש בין ישראליות ומסורת אבותינו ואימותינו‪.‬‬
‫אנו פועלים להעמקת השייכות היהודית על ידי שיח פתוח‪ ,‬לימוד מעמיק‪ ,‬וחוויה משמעותית‪,‬‬
‫תוך שמירה על גישה פלורליסטית ומכבדת‪.‬‬
‫פעילי נוע''ם חברים בתנועה המסורתית וקהילותיה‪ ,‬ושותפים לשגשוגן‪.‬‬
‫אנו חלק מהמאבק להכרה בזכותו של כל יהודי לקיים את יהדותו על פי אמונתו‪.‬‬
‫אנו פועלים להגשמת ערכי התנועה‪ ,‬בהם‪ :‬ציונות‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬שירות משמעותי בצה"ל‪,‬‬
‫קליטת עליה‪ ,‬סולידריות ושיתוף עם יהדות התפוצות‪ ,‬שמירה על הטבע ואיכות הסביבה‪,‬‬
‫פלורליזם‪ ,‬שמירה על כבוד האדם ושוויון בין המינים‪.‬‬
‫פעילי נוע"ם מגיעים מכל גווני ושכבות החברה הישראלית‪.‬‬
‫כל פעילויות נוע"ם מתקיימות באקלים מכבד‪ ,‬שוויוני‪ ,‬מאתגר ומאפשר‪ ,‬ובסביבת פעילות‬
‫נגישה המתאימה לכל אדם‪ ,‬בתוכם בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫בוגרי נוע"ם הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעלי זהות יהודית רבת פנים ורלוונטית עבורם‪ ,‬הנבנית מתוך לימוד ובחינה מתחדשת‬
‫רואים עצמם חוליה בשרשרת העם היהודי ומחויבים לעתידו‬
‫בעלי שליטה בכלים מעשיים ובידע עיוני המאפשר התמצאות ועשייה בחיי הפרט והקהילה‬
‫היהודיים‬
‫רואים בתנועה המסורתית‪ ,‬בקהילותיה‪ ,‬מוסדותיה ורבניה הכתובת למילוי צרכיהם האישיים‪,‬‬
‫המשפחתיים והקהילתיים (השתייכות ומעורבות קהילתית‪ ,‬טקסים‪ ,‬חינוך‪ ,‬שירותי דת ועוד)‬
‫נוטלים חלק פעיל בחיי הקהילה ובמוסדות התנועה המסורתית ויקדמו את מטרותיהן‬
‫בעלי יכולת הסברה וייצוג של התנועה המסורתית‬
‫אזרחים פעילים במדינת ישראל השותפים לשגשוגה‬
‫בעלי מודעות ורגישות לצרכי האחר‬
‫בעלי אחריות ומחויבות לתיקון עולם‬
‫מחזיקים בידע‪ ,‬ניסיון וכלים שרכשו בנוע"ם‪ ,‬היוצרים תחושת מסוגלות להתמודדות עם‬
‫האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית‬
‫מרגישים שייכות וערבות לנעשה בתנועה‬
‫"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (אבות ב'‪ ,‬ט''ז)‬
‫‪99‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .4‬החניכים יבינו שיש לתכנן פעולה כחלק מרצף חינוכי של פעולות‪.‬‬
‫‪ .5‬החניכים יכירו את חוברת ההדרכה וילמדו איך עובדים איתה‬
‫‪ .6‬החניכים יתנסו בתכנון קצף חינוכי של כמה פעולות‬
‫זמן‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫מה עושים?‬
‫פתיחה‪ :‬על חפיסת קלפים (או משחק ג'נגה ג'נגה) יש מילים מסיפור – על‬
‫כל קלף מילה‪ .‬כאשר הקלפים הפוכים על גבם‪ ,‬על הקבוצה להתחיל לבנות‬
‫מגדל קלפים (או מגדל ג'נגה ג'נגה)‪ .‬כשסיימו – עליהם להוציא כל פעם‬
‫קלף ולראות איזה סיפור יוצא להם‪( .‬מה שאמור לקרות – יצא להם בלאגן‬
‫בלי סדר והיגיון בעוד שאם הם היו יודעים מה הסיפור ומסדרים את‬
‫הקלפים ואת המגדל לפי הסיפור היה יוצא להם משהו הגיוני‪.‬‬
‫לתלות בכמה מקומות בחדר רצף חינוכי של פעולות‪( :‬בנספח)‬
‫א‪ .‬הרצף של קוה"ד מתשע"ג‬
‫ב‪ .‬הרצף של חוברת ההדרכה של נוע"ם תשע"ד‬
‫ג‪ .‬רצף של חוברת הדרכה של נוע"ם משנים קודמות‪.‬‬
‫ד‪ .‬רשימה של פעולות שלא קשורות זו לזו‬
‫ה‪ .‬עוד רשימה של פעולות שלא קשורות זו לזו‬
‫החניכים צריכים להסתובב בחדר ולהחליט אילו מהתכניות החינוכיות‬
‫נראות להם יותר מוצלחות‪ ,‬ולחשוב למה‪ .‬אחרי כמה דקות‪ ,‬החניכים‬
‫צריכים לשבת ליד הרצף החינוכי שהם בחרו‪.‬‬
‫חשוב להדגיש לחניכים שהם יצטרו להסביר למה בחרו במה שבחרו‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫החניכים יספרו למה בחרו את מה שבחרו‪.‬‬
‫חשוב להראות את ההבדלים‪ -‬בשתי תוכניות‪ ,‬נראה שאין קשר בין‬
‫הפעולות‪ ,‬למרות שהנושאים חשובים וערכיים‪ ,‬נראה כאילו סתם "זרקו"‬
‫רעיונות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחוברות של נוע"ם יש קשר בין הפעולת‪ ,‬ויש חלוקה‬
‫ליחידות‪.‬‬
‫עזרים‬
‫חפיסת קלפים‪/‬ג'נגה‬
‫ג'נגה עם מילים‬
‫מסיפור‬
‫תוכניות חינוכית‬
‫(נספח) אפשר לצלם‬
‫על דף ‪ A3‬או‬
‫להדביק על דף‬
‫צבעוני‬
‫‪111‬‬
‫‪ 21‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫משחק התנסות בבניית תוכנית חינוכית לפי יחידות‪.‬‬
‫החניכים יכתבו על פתק נושא כמה שיותר מעניין או מטורף לתוכנית‬
‫חינוכית לתנועת נוער דמיונית‪.‬‬
‫את הפתקים נשים בכובע‪.‬‬
‫החניכים יתחלקו לזוגות‪ .‬כל זוג יקבל נושא מתוך הכובע‪ ,‬דף ועט ועליהם‬
‫לתכנן תוך ‪ 5‬דקות ‪ 4‬יחידות הקשורות לנושא הזה‪ ,‬ברמת הכותרת‪.‬‬
‫(לדוגמא‪ -‬הנושא הוא ג'וקים‪ .‬אז יש לתכנן ארבע יחידות נושאיות הקשורות‬
‫לנושא‪ -‬עכבישים‪ ,‬תיקנים‪ ,‬פחד‪ ,‬שמירה על עולם החי)‬
‫לאחר מכן‪ -‬יתבצע חילוף‪ -‬כל זוג יקבל נושא וכותרות של ‪ 4‬נושאים שתכנן‬
‫זוג אחר‪ ,‬ועליהם לתכנן ‪ 3‬פעולות המתאימות לנושא הראשון‪( .‬לדוגמא‪-‬‬
‫תחת הנושא הגדול פחד אפשר לתכנן פעולה על א‪ .‬מדוע אנחנו מפחדים‬
‫מג'וקים? ב‪ .‬איך מתמודדים עם הפחד? ג‪ .‬מי שמאמין לא מפחד וכו')‬
‫מבצעים חילוף נוסף‪ ,‬והפעם הזוגות חושבים על שלושה נושאים לנושא‬
‫השני‪.‬‬
‫כן הלאה‪ ,‬עד שנוצרות כמה תוכניות חינוכיות‪ ,‬המחולקות ליחידות‪.‬‬
‫כל זוג יציג את התוכנית החינוכית שלו‪ ,‬וישכנע את הקבוצה שזו התוכנית‬
‫הטובה ביותר‪ -‬ובמיוחד עליו להראות איך כל הפעולות קשורות זו לזו‪ ,‬ויחד‬
‫מובילות תהליך חינוכי הדרגתי‪ ,‬מעניין ומגוון‪.‬‬
‫לחלק לחניכים את חוברת ההדרכה של נוע"ם של השנה‪ .‬אם אין‪ -‬אפשר‬
‫לחלק צילום של הדף הראשון בו יש חלוקת ליחידות‪.‬‬
‫החניכים יתחלקו לשלישיות או רביעיות‪ ,‬כל סוג אחראי על יחידה אחת‬
‫מתוך החוברת‪:‬‬
‫משימתם היא להכין כרזת פרסומת ליחידה שלהם‪.‬‬
‫בכרזה‪ -‬הסבר של נושא היחידה‪,‬‬
‫רעיונות מגניבים לכל אחד מהפעולות‬
‫והעיקר‪ -‬להראות איך הפעולות קשורות זו לזו‪.‬‬
‫כדאי להביא חומרים מגניבים‪.‬‬
‫אפשרות אחרת‪ -‬הזוגות יצלמו סרט קצר שבו פרסומת ליחידה החינוכית‬
‫עליה הם אחראיים‪ .‬ואז צריך לוודא שיש איך להקרין את הסרט על מחשב‬
‫נייד או אפילו ברקו‪.‬‬
‫פתקים‬
‫כובע‬
‫דפים‬
‫עטים‬
‫בריסטולים‬
‫דפים צבעוניים‬
‫נצנצים‬
‫דבק‬
‫גזרי עיתונים‬
‫טושים‬
‫גואש‬
‫צבעים‬
‫עטים‬
‫‪111‬‬
‫סיכום‬
‫סבב‪ :‬החניכים יגידו מה הם הבינו מהפעולה ומה הם מתכוונים ליישם‬
‫בשנה הבאה כשיהיו מדריכים‪.‬‬
‫אנחנו רוצים שהחניכים שלנו יעברו תהליך חינוכי משמעותי‪ ,‬ולכן‪ ,‬כשתהיו‬
‫מדריכים בשנה הבאה‪ ,‬חשוב להתחיל להכין את הפעולה במבט על‬
‫היחידה‪ ,‬ולחשוב איך יוצרים קשרים בין הפעולות השונות‪ ,‬איך מראים‬
‫נקודות מבט שונות בפעולות באוה יחידה ועוד‪.‬‬
‫אם יש זמן‪ -‬אפשר לבקש מהחניכים לחשוב על מתודות מגניבות שאפשר‬
‫בעזרתן לחבר בין פעולות שונות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬לשלוח את החניכים הביתה עם חידה מגניבה‪ ,‬ובתחילת הפעולה‬
‫הבאה‪ ,‬פתרון החידה ישמש למשחק הפתיחה‪.‬‬
‫בסוף‪ -‬חלוקת דף לחניכים‬
‫‪112‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫דוגמאות לתוכניות חינוכיות‬
‫פתיחה‬
‫פעולת פתיחה של הנושא השנתי‬
‫‪6-9‬‬
‫יחידה‪ :‬מעגלי האהבה שלנו‬
‫של מי המשפחה הזאת בכלל?!‬
‫‪11-11‬‬
‫ביה"ס והכתה שלי‬
‫‪11-02‬‬
‫הקבוצה שלנו בנוע"ם‬
‫‪01-06‬‬
‫יחידה‪ :‬ואהבת לרעך כמוך‬
‫לאהוב את עצמנו כמו את חברינו‬
‫‪09-20‬‬
‫בין אהבה לענווה‬
‫‪22-26‬‬
‫אהבה ממבט ראשון‪ -‬לאמירים ולצמרת‬
‫‪23-11‬‬
‫יחידה‪ :‬ואהבת את ה' אלהיך‬
‫‪12-16‬‬
‫‪13-19‬‬
‫‪12-12‬‬
‫‪11-13‬‬
‫אהבה כציווי‬
‫אהבה ויראה‬
‫אהבת ה' בנוע"ם‬
‫אני מאמין‪ -‬לאמירים ולצמרת‬
‫יחידה‪ :‬בארץ אהבתי‬
‫אהבת הארץ‬
‫‪19-62‬‬
‫שמירה על הארץ‬
‫אז מה קורה בארץ?‬
‫איזו מדינה‪ -...‬לאמירים ולצמרת‬
‫‪61-63‬‬
‫‪66-30‬‬
‫‪32-36‬‬
‫סיכום‬
‫פעולת סיכום‬
‫‪31‬‬
‫‪113‬‬
‫פעולת הכרות וגיבוש‬
‫‪6-9‬‬
‫אהבה כציווי‬
‫‪11-14‬‬
‫ביה"ס והכתה שלי‬
‫‪15-21‬‬
‫אהבה ויראה‬
‫‪21-23‬‬
‫הקבוצה שלנו בנוע"ם‬
‫‪26 -24‬‬
‫לאהוב את עצמנו כמו את חברינו‬
‫‪29-32‬‬
‫שמירה על איכות הסביבה‬
‫‪33-36‬‬
‫אהבה ממבט ראשון‪ -‬לאמירים ולצמרת‬
‫‪37-41‬‬
‫שמירה על הארץ‬
‫‪43-46‬‬
‫בין אהבה לענווה‬
‫‪47-49‬‬
‫אהבת ה' בנוע"ם‬
‫‪51-53‬‬
‫אני מאמין‪ -‬לאמירים ולצמרת‬
‫‪54-57‬‬
‫אהבת הארץ‬
‫‪59-63‬‬
‫של מי המשפחה הזאת בכלל?!‬
‫‪64-67‬‬
‫גזענות במדינת ישראל‬
‫‪68-72‬‬
‫מקרים אקטואליים‪ -‬לאמירים ולצמרת‬
‫‪73-76‬‬
‫פעולת סיכום‬
‫‪75‬‬
‫‪114‬‬
‫פותחים שנה‬
‫פעולת פתיחה של הנושא השנתי‬
‫–‬
‫המאה ה ‪ 21‬אתגרים ומציאות‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫יחידה‪ :‬זה העולם שלנו‬
‫‪ - THE WALL‬פנים מול פנים או ‪ FACEBOOK‬וכל הצ'טים למיניהם‪...‬‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫הקוא קוא דלה אומה ‪ -‬מי כבר משחק את זה?!‬
‫עמ'‪11‬‬
‫לאמירים וצמרת‬
‫– מה הפרופיל שלי?‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫יחידה‪ :‬איזה עולם זה???‬
‫כיצד אנו מדברים אחד לשני? ‪ -‬על אלימות מילולית‬
‫הולכים מכות? ‪ -‬על אלימות פיזית‬
‫בטיחות בדרכים ‪ -‬לנהוג ולהתנהג באחראיות‬
‫לאמירים וצמרת ‪ -‬אלכוהול מקור לשמחה או מקור לדאגה?‬
‫לאמירים וצמרת ‪ -‬הרוצח השקט‬
‫לאמירים וצמרת ‪ -‬התמכרות לסמים‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪11‬‬
‫‪21‬‬
‫יחידה‪ :‬זה העולם בו אנו חיים‬
‫גלובליזציה – באיזה כפר אתה גר?‬
‫הצבע שלי ‪ -‬שמירת על ייחודיות מול הגלובליזציה‬
‫עברית שפה קשה ‪-‬התרבות שלנו והשפעת הגלובליזציה‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫עמ' ‪24‬‬
‫עמ' ‪25‬‬
‫תעמולה‪ ,‬פרסום וצרכנות‬
‫עמ' ‪26‬‬
‫יחידה‪ :‬הגשמה בתנועה מסורתית ובנוע''ם‬
‫כל מה שרצית לדעת על נוע''ם‬
‫עמ' ‪28‬‬
‫כל מה שרצית לדעת על התנועה המסורתית‬
‫עמ' ‪31‬‬
‫חזונוע''ם‬
‫עמ' ‪34‬‬
‫מעורבות חברתית‬
‫מסגרות הגשמה בנוע''ם‬
‫כבוד הדדי‬
‫שוויון ושוויון בין המינים‪ ,‬שוויון בין המינים בדת היהודית‬
‫חיים בקהילה ובקהילה מסורתית‬
‫פלורליזם דתי במדינת ישראל‬
‫עמ' ‪36‬‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪37‬‬
‫‪31‬‬
‫‪43‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41‬‬
‫פעולת סיכום‬
‫פעולת סיכום‬
‫עמ' ‪53‬‬
‫‪115‬‬
‫פעולת פתיחה‪ -‬הכרות וגיבוש‬
‫עמ' ‪1‬‬
‫איכות הסביבה‪ -‬לשמור על העולם שלנו‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫אמת ושקר‪ -‬מדוע אנחנו משקרים?‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫שיוויון בין המינים‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫חופש הביטוי‪ -‬החופש של אזרחים לעשות מחאה‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫יהדות ללא כפייה‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫היחס לזר‪ -‬גזענות בחברה הישראלית‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫לאמירים וצמרת‪ -‬מקרים אקטואליים של גזענות‬
‫עמ' ‪19‬‬
‫שיוויון בין גברים ונשים‪-‬‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫חנוכה‪ -‬חג האור‪ .‬מהו האור שלי?‬
‫עמ' ‪24‬‬
‫המחאה החברתית‪ -‬מדוע לא הצליחה?‬
‫עמ' ‪27‬‬
‫סטיגמות‬
‫עמ' ‪31‬‬
‫פסח‪ -‬חג החירות‬
‫עמ' ‪35‬‬
‫חזון נוע"ם‬
‫עמ' ‪38‬‬
‫זבל מי שמלכלך‪ -‬איך נשמור על הסביבה שלנו?‬
‫עמ' ‪41‬‬
‫התנועה המסורתית‪ -‬הסטוריה והקשר שלי לתנועה‬
‫עמ' ‪45‬‬
‫מחלוקות‪ -‬איך פותרים מחלוקת ללא אלימות?‬
‫עמ' ‪48‬‬
‫אלוהים ואמונה‬
‫עמ' ‪51‬‬
‫מעגלי זהות‬
‫עמ' ‪54‬‬
‫סיכום שנה ופרידה‬
‫עמ' ‪57‬‬
‫‪116‬‬
‫מקבץ ‪ -1‬פתיחה‪ -‬מה זה מדריך? מה זה מנהיג?‬
‫‪1‬‬
‫הכרות‪ ,‬גיבוש ותיאום ציפיות‬
‫‪2‬‬
‫ההבדל בין חינוך פורמאלי לחינוך בלתי פורמאלי‬
‫‪3‬‬
‫דמות המדריך‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫רבין‬
‫מנהיגות‬
‫‪6‬‬
‫משוב‬
‫‪7‬‬
‫איך מכינים פעולה?‬
‫‪8‬‬
‫עמידה מול קבוצה‬
‫‪9‬‬
‫מתודות‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫משחקים‬
‫ניהול דיון‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫פסיכולוגיה התפתחותית‬
‫סוגי חניכים‬
‫משמעת‪ ,‬הקשבה והנעה חיובית‬
‫מקרים חריגים‬
‫דינאמיקה קבוצתית‬
‫מקבץ ‪ -2‬כלים מעשיים להדרכה‬
‫מקבץ ‪ -3‬עולם החניכים‬
‫מקבץ ‪ -0‬הכנות לכניסה לסניף‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫עבודת צוות‬
‫איך משתלבים בסניף?‬
‫‪19‬‬
‫לפני ואחרי פעולה‬
‫‪117‬‬
‫מתוכנית חינוכית למערך פעולה ב‪ 4-‬שלבים פשוטים‬
‫איך גוזרים פעולות מתוך הנושאים והדגשים שניתנו בחוברת הנושא השנתי???‬
‫מתי?‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מה עושים?‬
‫דוגמאות‬
‫עכשיו!‬
‫שינוי תפיסה ‪ -1‬מדריך‪/‬ה =‬
‫מחנך‪/‬ת!‬
‫שינוי תפיסה ‪ -2‬אין דבר כזה פעולה בודדה! פעולה היא חלק מתהליך חינוכי שעובר נועמיס"ט‪,‬‬
‫תהליך שמתחיל בשורשים ונמשך כל החיים! קיים רצף בין הפעולות‪ ,‬התעל"ה‪ ,‬הטיולים‬
‫והשבתונים‪ ,‬הרצף והתהליך הם שמאפשרים לנו לחנך למסרים ולערכים שלנו בצורה היעילה‬
‫ביותר!‬
‫ציונות‬
‫פותחים חוברת תוכנית‬
‫בתחילת‬
‫התפתחות הרעיון הציוני מראשיתו ועד ימינו – חשוב‬
‫שנתית ובודקים‪-‬‬
‫שנה‪/‬‬
‫שנכיר את תולדות הציונות וערכיה‪ ,‬כי היא רלוונטית גם‬
‫בתחילת‬
‫מה הנושא?‬
‫‪‬‬
‫לנו כיום‪ ,‬בשנת ה‪ -61‬למדינה‬
‫חטיבת‬
‫מה "הרציונל החינוכי"*‬
‫‪‬‬
‫פעולות‬
‫*רציונל חינוכי = הגיון חינוכי‪ ,‬המסר אליו אנו מחנכים‪,‬‬
‫של רצף הפעולות הבאות?‬
‫פיו‬
‫ושעל‬
‫‪,‬‬
‫הפעילות‬
‫תקופת‬
‫כל‬
‫לאורך‬
‫ומתפתח‬
‫שמלוה‬
‫עליה ראשונה‪ -‬קונגרס ציוני‪ -‬עליה שניה = סדר כרונולוגי‬
‫הפעולות‬
‫סדר‬
‫מה ההיגיון מאחורי סדר נקבע‬
‫‪‬‬
‫העם= סדר רוחבי‪ -‬אישים‬
‫ונושאי‪ -‬אחד‬
‫בוטינסקי‬
‫הרצל‪-‬ז'‬
‫התוכנית‬
‫איך‬
‫?‬
‫הפעולות‬
‫בציונות‬
‫מתפתחת?‬
‫עליה ראשונה‪ -‬עליה שניה‪ -‬עליה מחבר העמים‬
‫ואתיופיה = סדר השוואתי‪ -‬עליות אז והיום‬
‫הבנת הרציונל וסדר הפעולות תיתן לנו ראייה רחבה של התוכנית השנתית‪ ,‬במקום כל פעם לחשוב "בקטן"‬
‫רק על הפעולה הבאה‪ .‬ראייה רחבה תאפשר לנו לבנות רצף פעולות לטווח רחוק‪ ,‬שבו המסר ילך ויתפתח‬
‫מפעולה לפעולה‪ ,‬ללא מחזור של מסרים ומתודות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חושבים‪-‬‬
‫איזה מסרים וערכים אפשר‬
‫למצוא ברצף הפעולות הבאות?‬
‫מה חשוב לי להעביר מעבר‬
‫לידע?‬
‫חלוציות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬דבקות במשימה‪ ,‬נחישות‪ ,‬אמונה‪,‬‬
‫אהבת הארץ וכו'‪...‬‬
‫זכרו‪ :‬מחנכים בלתי פורמאליים אינם מורים לבגרות!‬
‫לא צריך להעביר רק את הידע היבש הקשור לנושא‪,‬‬
‫אלא בעיקר את המהות‪ -‬הערכים החיים הגלומים בו‪.‬‬
‫התוכנית השנתית היא מסגרת כללית ונושאי‬
‫הפעולות הם כלים להעברת הערכים הללו‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪4‬‬
‫בבניית‬
‫הפעולות‬
‫(כמה שיותר‬
‫זמן מראש)‬
‫מרעננים את הזיכרון בכל‬
‫הנקודות שהעלנו בשלבים‬
‫הקודמים‪ ,‬וכותבים רצף פעולות‬
‫שבו יש‪:‬‬
‫‪ ‬קישור לפעולה קודמת‪,‬‬
‫חזרה וחיזוק של מסרים‬
‫‪ ‬הוספת "קומה שנייה"‪ -‬מסרים‬
‫וערכים יחודיים לנושא‬
‫הפעולה החדשה‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬פיזור המתודות (המשחקים‬
‫וההפעלות השונות) לאורך כל‬
‫רצף הפעולות‪ ,‬מה שימנע‬
‫מהפעולות לחזור על עצמן‪.‬‬
‫בפתיחה חוזרים בקצרה על מה שעברנו בפעילות‬
‫הקודמת ומרעננים את הזיכרון של מה המסר והערך‬
‫שהפקנו ממנה‪ .‬איך‪ :‬מבקשים מחניך לספר‪ ,‬חידון קצר‬
‫או כל מתודה של חזרה על חומר (לדוג' איקס עיגול‪,‬‬
‫טריוויה וכד')‬
‫בפעילות קודמת= "הרצל"‪ ,‬הערכים הם חזון‪,‬‬
‫אמונה‪ ,‬יוזמה;‬
‫הפעילות השבוע= הקונגרס הציוני‪ ,‬הערכים הם‬
‫דבקות במשימה‪ ,‬נחישות‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬מחזון‬
‫למציאות‬
‫בחטיבת פעולות הכוללת רצף‪ :‬הקונגרס הציוני‬
‫הראשון‪ -‬עליה שניה‪" -‬הקיבוץ"‪:‬‬
‫הקונגרס הציוני הראשון‪ :‬כרטסות רקע על הפלגים‬
‫והצירים‪ ,‬הכנת מצעים והצעות בדיון‪ ,‬משחק תפקידים‪-‬‬
‫קונגרס לדוג'‪ ,‬הצבעה‬
‫עליה שניה‪ :‬הצגה של המדריכים‪ -‬הקשיים ברוסיה‪,‬‬
‫חפש את המטמון‪ -‬תחנות בעליה לארץ והקשיים של‬
‫העולים‪ ,‬לימוד שיר מהתקופה‬
‫הקיבוץ‪ :‬קביעת תקנון לקיבוץ שלנו בקבוצה‪ ,‬בניית מודל‬
‫"קיבוץ חומה ומגדל"‪ ,‬משחק "פרה עיוורת"‬
‫‪119‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫מטרת העל‪ :‬החניכים יכינו פעולות טובות ומשמעותיות‪.‬‬
‫‪ ‬החניכים יבינו שהפעולה היא חלק מתהליך חינוכי רב שנתי‪.‬‬
‫‪ ‬החניכים יכירו את שלבי הכנת הפעולה ואת מערך הפעולה‪.‬‬
‫‪ ‬החניבים יפנימו שבפעולה ישנם מסרים גלויים וסמויים‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫יושבים במעגל ומשחקים אמת ושקר – לפי סבב כל אחד מעיד על עצמו בשני‬
‫משפטים‪ :‬האחד עובדה קיימת והאחר בדיה מוחלטת‪ .‬על שאר הקבוצה לנחש‬
‫מה אמת ומה שקר‪.‬‬
‫מטרה גלויה‪ :‬פתיחה שמשמשת כהצגת נושא הפעולה‪ .‬מטרה סמויה‪ :‬העמקת‬
‫ההיכרות בקבוצה‪.‬‬
‫בתום המשחק המדריך מסביר כי בנוע"ם ישנו נושא שנתי‪ ,‬מספר חטיבות של‬
‫פעולות ושם לכל פעולה יחידה‪ .‬לדוגמה‪ :‬נבחר את הנושא השנתי להיות אמת‪.‬‬
‫נחלק לחטיבות‪ :‬חשיבות האמת בעת העתיקה‪ ,‬אמת מול אמונה‪ ,‬אמת אישית‬
‫ואמת ציבורית‪ ,‬אהבת אמת והחטיבה שלנו‪ :‬אמת ושקר‪ .‬תחת החטיבה מספר‬
‫פעולות‪:‬‬
‫א‪ .‬לשקר אין רגליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אמת = טוב‪ .‬שקר = רע‪ .‬האומנם?‬
‫ג‪ .‬נביאי אמת ונביאי שקר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אמת ושקר בעולם התקשורת(הפעולה שלנו)‪.‬‬
‫מהי אותה הפעולה? הפעולה היא חלק מתהליך חינוכי ארוך טווח אותו עובר חניך‬
‫מכיתה ג' ועד סוף י"ב לפחות‪ .‬לכן‪ ,‬לכל פעולה צריכות להיות מטרות שהן חלק‬
‫מהתהליך החינוכי‪ .‬נציג מטרות לפעולה שלנו‪:‬‬
‫א‪ .‬החניך יכיר את כלי התקשורת בישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬החניך יבין מהי חשיבותם לדמוקרטיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החניך יתעמת עם השאלה‪ :‬האם אמצעי התקשורת מדווחים אמת?‬
‫נציע לחניכים להעלות מטרות נוספות משלהם‪.‬‬
‫עזרים‬
‫פעולה‪:‬‬
‫משחק "הדרך לפעולה המושלמת"‪.‬‬
‫(פירוט בנספחים)‬
‫סיכום‪:‬‬
‫מעבר על דף לחניך‬
‫להכין לוח‬
‫משחק וחבילה‬
‫עוברת‬
‫כל הציוד‪ :‬לוח משחק‪ ,‬קובייה‪ 3 ,‬חיילי משחק‪ ,‬עיתונים‪ ,‬חבילה עוברת(לבחור‬
‫כתבות)‪ ,‬מספר חפצים מצחיקים‪ ,‬שעון חול או סטופר למדידת ‪ 61‬שניות‪,‬‬
‫מיקרופונים ומצלמת וידאו‪ ,‬עניבות ותגים‪.‬‬
‫דף לחניך‬
‫כמספר החניכים‬
‫שעה‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪111‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫לוח משחק‪:‬‬
‫נאמת על נוע"ם‬
‫בשיעור אנגלית‪.‬‬
‫התקדם שתי‬
‫משבצות‪.‬‬
‫לא ביקשת ציוד‬
‫לפעולה בזמן‪.‬‬
‫המתן תור אחד‪.‬‬
‫משימה‬
‫זכית בטריאתלון‪.‬‬
‫המתן תור אחד‬
‫לצורך התאוששות‪.‬‬
‫קיבלת את‬
‫המחלה הנפוצה‪:‬‬
‫"שפעת בני‬
‫עקיבא"‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫עליך להישאר‬
‫תור אחד‬
‫במשבצת זו עד‬
‫שתחלים‪.‬‬
‫הכנת צ'ופרים‬
‫עם כל הכיתה‬
‫בהפסקה‪.‬‬
‫התקדם‬
‫למשימה הבאה‪.‬‬
‫משימה‬
‫איחרת את‬
‫האוטובוס‪ .‬זרוק‬
‫את הקובייה ואם‬
‫תקבל‬
‫‪ 3‬או ‪ 4‬יש לך‬
‫תקציב למונית‪.‬‬
‫אחרת‪ ,‬המתן שני‬
‫תורות‪.‬‬
‫איבדת את מערך‬
‫הפעולה ולא גיבית‬
‫אותו במחשב‪.‬‬
‫המתן תור אחד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שרת את המנון‬
‫נוע"ם ונהיית‬
‫צרוד‪ .‬הישאר‬
‫תור אחד‬
‫להתאוששות‪.‬‬
‫משימה‬
‫נעזרת בחבר‬
‫מהצופים להכין‬
‫פעולה (ולאחר מכן‬
‫גייסת אותו‬
‫לנוע"ם)‪ :‬התקדם‬
‫למשימה הבאה‪.‬‬
‫חגגת שנה לזוגיות‬
‫עם חברה שלך‪.‬‬
‫כדי לנצור את‬
‫הרגע‪ :‬המתן תור‬
‫אחד‪.‬‬
‫עברת טיפול שיניים‬
‫ביום שלישי לפני‬
‫הפעולה‪ .‬האם‬
‫כואב לך? אם‬
‫קיבלת ‪ 1‬או ‪5‬‬
‫המתן תור אחד‪.‬‬
‫קראת עיתון בבוקר‬
‫ומצאת כתבות‬
‫מעניינות לפעולה‪:‬‬
‫התקדם למשימה‬
‫הקרובה‪.‬‬
‫משימה‬
‫נרדמת אחרי‬
‫הצהרים לאחר‬
‫שקבעת להיפגש‬
‫עם בן זוגך‬
‫להדרכה‪ :‬המתן‬
‫שני תורות‪.‬‬
‫למדת באזרחות על‬
‫חופש הביטוי והוספת‬
‫תובנות למערך‬
‫הפעולה‪ :‬התקדם‬
‫למשימה הבאה‪.‬‬
‫משימה‬
‫התחלה‬
‫ישיבת צוות הסניף‬
‫ובה עוסקים‬
‫בחטיבת הפעולות‪:‬‬
‫אמת ושקר‪.‬‬
‫(כיוון ההתקדמות‬
‫הוא שמאלה וכל‬
‫שורה חדשה‬
‫מתחילה מימין)‬
‫הקשבת יפה‬
‫וכתבת דגשים‬
‫במחברת ההדרכה‪:‬‬
‫התקדם למשימה‬
‫הקרובה‪.‬‬
‫עברת תאונת‬
‫אופניים‪ .‬האם‬
‫הצלחת לגייס‬
‫את ילדי בית‬
‫החולים לנוע"ם?‬
‫זרוק את‬
‫הקובייה‪ 2 :‬או ‪6‬‬
‫ייקחו אותך‬
‫למשימה‬
‫הקרובה‪.‬‬
‫הברזת מביה"ס‬
‫וההורים אסרו‬
‫עליך להגיע‬
‫לישיבה הבאה‪.‬‬
‫המתן תור אחד‬
‫סבתא שלך‬
‫מתחתנת‪ .‬מרוב‬
‫חגיגות הזנחת‬
‫את הפעולה‪.‬‬
‫הפעולה‬
‫המשולמת‬
‫מתרחקת‪ :‬המתן‬
‫תור אחד‪.‬‬
‫שכחת להתקשר‬
‫לחניכים‪.‬‬
‫המתן תור אחד‪.‬‬
‫הפעולה‬
‫המושלמת‬
‫‪111‬‬
‫מהלך המשחק‪:‬‬
‫מחלקים את החניכים לשלוש קבוצות ומטרת כל קבוצה להגיע ראשונה למשבצת האחרונה והיא‬
‫"הפעולה המושלמת"‪ .‬כדי להתקדם על כל קבוצה בתורה לזרוק את הקובייה ולהתקדם מספר‬
‫צעדים לפי תוצאת הקובייה ולבצע את ההוראה שכתובה במשבצת המתאימה‪ .‬משבצת משימה‬
‫היא חובה לכל הקבוצות לבצע יחד ולא ניתן לדלג על משבצת זו גם אם תוצאת הקובייה‬
‫מאפשרת זו‪ .‬בכל אופן‪ ,‬כל משימה מבוצעת פעם אחת בדיוק(לא חוזרים על משימה)‪ .‬מלבד‬
‫משבצות משימה ישנן משבצות התקדמות למשימה‪ ,‬משבצות הגרלה‪ ,‬משבצות המתנה‬
‫ומשבצות מצוירות ללא שום הוראה‪.‬‬
‫משימות המשחק(משבצות חובה)‪:‬‬
‫נשחק חבילה עוברת ובה לגזרי העיתונים יש משמעות – במקום פתקים‪ ,‬על החניך‬
‫‪.1‬‬
‫לקרוא את הכתבה שבעיתון ועל הקבוצה לדון האם דברי הכתבה הם אמת‪ .‬לפיכך‪ ,‬נבחר‬
‫כתבות מעוררת מחלוקת מתוך עיתוני השבוע ונעלה שאלות כמו אמינות המקור‪ ,‬אינטרס‬
‫הכתב‪ ,‬עדויות סותרות וכדומה‪ .‬בכל פעם נמנה מישהו אחר שיעמוד כשגבו מופנה לקבוצה ועליו‬
‫לשיר את המנון נוע"ם עד שיחליט להפסיק‪ .‬אפשרות אחרת‪ :‬המדריך משמיע מוזיקת נושא(כמו‬
‫‪ 16‬דקות‪.‬‬
‫פתיח חדשות ערוץ ‪ )2‬ועוצר בעצמו‪.‬‬
‫נרכיב מילים מגזרי עיתונים ‪ -‬נחלק לחניכים מספר עיתונים ועליהם יהיה לבנות שלד של‬
‫‪.2‬‬
‫מערך פעולה באמצעות אותיות מהעיתון‪ .‬השלד ייראה כמו מערך הפעולה הנ"ל‪ 16 .‬דקות‪.‬‬
‫נערוך ראיונות – נתחלק לזוגות של מראיין ומרואיין כאשר נושא הראיון הוא הפעולה הכי‬
‫‪.3‬‬
‫טובה שעברתי‪ .‬כדאי מאוד לשדרג את הראיונות ע"י עניבות‪/‬חליפות ותגי שמות למראיינים‪.‬‬
‫רצוי מאוד לתעד את הראיונות במצלמת וידאו‪ .‬שוב מסרים ברבדים‪ :‬החוויה היא היכרות עם‬
‫ראיונות בעולם התקשורת‪ .‬המסר גלוי‪ :‬פנים רבות לאמת‪ .‬למשל‪ ,‬אני העדתי שפעולת חורף‬
‫הייתה טובה ומושקעת‪ ,‬אבל חברי אמר שהמדריך ממש זלזל בהכנה שלה והיא הייתה גרועה‪.‬‬
‫הדברים סותרים‪ ,‬אך כל אחד אמר את האמת‪ .‬יש לשים לב כי לא מדובר בדוגמה על האם‬
‫אהבנו את הפעולה‪ ,‬אלא אנו מעידים על תפקוד המדריך‪.‬המסר סמוי‪ :‬מהי פעולה טובה? האם‬
‫יש מכנה משותף לכל הפעולות שציינו? בדרך כלל אלו נקודות ראויות לציון בפעולות הזכורות‬
‫לטוב‪ :‬פעולות מושקעות‪ ,‬מקוריות‪ ,‬מלהיבות‪ ,‬מאתגרות‪ ,‬מגוונות‪ ,‬שימוש בכלל החושים‪ ,‬שיתוף‬
‫פעיל של כל החניכים ועוד‪ 10 .‬דקות (תלוי במספר הזוגות המשתתפים)‪.‬‬
‫נסקר אירועים – נבחר מספר נציגים להמחיז שלושה סיפורים שמתרחשים במהירות‬
‫‪.4‬‬
‫ופרטיהם אינם ברורים לחלוטין‪ ,‬למשל‪ :‬משחק ספורט‪ ,‬קרב יריות והפגנה מול הכנסת‪ .‬על‬
‫החניכים בקהל לכתוב מספר שורות שמתעדות את האירוע ולאחר מכן נדון בקצרה בהבדלים‬
‫בין המסקרים השונים‪ .‬המסר הגלוי‪ :‬הקושי בדיווח מדויק אפילו בשניות שלאחר האירוע‬
‫ובתנאים "סטריליים"‪ .‬המסר הסמוי‪ :‬נחפש בפרטי הסיפור את הפתיחה‪ ,‬האמצע והסוף‪ ,‬מהלך‬
‫הזמנים‪ ,‬ירידה לפרטים‪ ,‬רצף ושטף האירועים‪ ,‬מי בדיוק עשה מה? ממש כמו שנכתוב מערך‬
‫פעולה טוב‪ 16 .‬דקות‪.‬‬
‫קצת רקע תיאורטי‪ :‬תוכן ידיעה חייב להכיל את חמשת המ"מים‪ :‬מי?מה?מתי?מדוע?מקום‪.‬‬
‫נלמד לאלתר מול מצלמה – בתחילה נציג מכל קבוצה שינסה לדבר במשך דקה ברציפות‬
‫‪.5‬‬
‫על חפץ כלשהו‪ ,‬כמו למשל‪ :‬נעל‪ ,‬גפרור‪ ,‬כפתור‪ ,‬נוצה ועוד‪ .‬נגלה שהעניין לא כל כך פשוט‬
‫והחניכים מתקשים לעשות זאת ללא הפסקות במיוחד כשמצלמת וידאו מכוונת עליהם‪ .‬לכן‪,‬‬
‫נלמד אותם נוסחה איך מדברים בלי הפסקה(כמו כתבים בטלוויזיה שמבלבלים את המוח)ונעלה‬
‫אותם בתור לדבר על כל אחד על התאמה אחרת שצריך לבצע לפני פעולה‪ :‬גיל ומספר‬
‫החניכים‪ ,‬מזג אויר‪ ,‬תנאי שטח‪ ,‬זמן ביום וזמן הפעולה‪ ,‬מצב רוח החניכים‪ ,‬עייפות ועוד‪.‬‬
‫‪ 26‬דקות‪.‬‬
‫שיטת האלתור‪ :‬ניתן לקשקש על כל נושא בעולם בלי הפסקה ללא צורך בהכנה מראש אם‬
‫יודעים שלכל דבר אפשר להתייחס כעל מוצר בערוץ הקניות‪ .‬ניתן לפתוח בכמה מילים על‬
‫ההיסטוריה שלו‪ ,‬להוסיף תיאור קצר‪ ,‬להציג נתונים ושימושים‪ ,‬להוסיף הדגמות‪ ,‬לפרט‬
‫מחירים‪/‬מבצעים‪ ,‬להתעכב מעט על המטרות שלו ולקנח בסיכום מתובל בדעה אישית‪.‬‬
‫פשוט צריך לנסות את זה בבית – זה עובד‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫איך מכינים פעולה?‬
‫בהכנת כל פעולה יש כמה שלבים‪...‬‬
‫‪.1‬‬
‫בחירת נושא‬
‫– נושאי הפעולות הם נגזרת של מטרות ונושאי היחידות של‬
‫הנושא השנתי‪ .‬בתוך זה‪ ,‬חישבו – האם תרצו להשתמש בפעולה באחד מתחומי העניין שלכם?‬
‫(למשל מוזיקה ישראלית) או להעביר נושא שאתם יודעים שמעניין את החניכים שלכם? (כמו‬
‫טלנובלות או כדורגל‪ ,)...‬נושא אקטואלי? (למשל המצב בשדרות)‪ ,‬ערך שחשוב לכם? (כנות לדוגמא)‬
‫או אולי פעולה שמטרתה לפתור בעיה ספציפית של הקבוצה? (למשל פעולה על משמעת‪ ,‬או על‬
‫קבלת השונה)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אסוציאציות – אחרי שבחרתם נושא‪ ,‬בלי לחשוב הרבה תתחילו להעלות את כל‬
‫האסוציאציות שיש לכם בתחום‪( .‬אם הנושא הוא המצב בשדרות‪ ,‬אסוציאציות לדוגמא הן‪ :‬טרור‪,‬‬
‫פחד‪ ,‬כלי התקשורת‪ ,‬ממשלה‪ ,‬חיי יומיום‪ ,‬עיירת פיתוח‪ ,‬טיפקס‪ ,‬כנסיית השכל‪ ,‬תעל"ה‪)...‬‬
‫‪.3‬‬
‫הרחבת אופקים‬
‫– כשבראשכם האסוציאציות שהעליתם ולפני שתתחילו‬
‫בבניית הפעולה‪ ,‬כדאי להרחיב אופקים בנושא באמצעות חיפושים באינטרנט‪ ,‬בספרים‪ ,‬התייעצות עם‬
‫מכרים ואפילו מומחים בתחום‪ ,‬ועוד‪ .‬כמובן שאם הפעולה אינה בנושא חופשי רצוי להיעזר בחוברת‬
‫ההדרכה הארצית של נוע"ם שמציעה דגשים‪ ,‬מקורות ורעיונות‪...‬‬
‫‪.4‬‬
‫הגדרת מטרות‬
‫– ממש לפני שאתם סוף‪-‬סוף מחליטים איך הפעולה תיראה‪,‬‬
‫חשבו – מהן המטרות שלכם בהעברת פעולה זו? מה אתם רוצים שהחניכים שלכם יקבלו בה?‬
‫(למשל‪ :‬החניכים יצברו ידע בנושא המצב בשדרות‪ ,‬בחניכים תתעורר תחושת אחריות חברתית כלפי‬
‫המצב בשדרות) בנוסף‪ ,‬אפשר ורצוי לשלב בפעולה מטרות סמויות ביחס למצב הקבוצה (למשל‪:‬‬
‫איחוד הקבוצה‪ ,‬חיזוק המקום של גילי בקבוצה‪ .‬מטרות אלו ניתן לממש בדרכים רבות‪ ,‬למשל‪ :‬תכנון‬
‫מקדים של חלוקת הקבוצה לשתיים בפעולה‪ ,‬קביעה מראש כי לגילי יינתן תפקיד משמעותי‬
‫בפעולה‪ .)...‬כמובן שכדאי שבכל פעולה ופעולה אחת המטרות תהיה כיף!‬
‫‪113‬‬
‫‪.5‬‬
‫מתודות ומשחקים‬
‫– אחרי שחשבנו‪ ,‬הגדרנו והתבחבשנו – הגיע הזמן‬
‫לתרגם את המחשבות לשפה של מתודות ומשחקים‪ .‬באיזו מסגרת אנו רוצים לתחום את הפעולה?‬
‫(למשל משחק לוח אנושי גדול בשם "המאבק על שדרות"‪ ,‬שיהווה את הפעולה כולה‪ ,‬והמשימות‬
‫השונות בו ירכיבו את חלקיה)‪ .‬אילו משימות ומשחקים יעבירו את הנושא בצורה הטובה ביותר?‬
‫(חידון על המצב בשדרות‪ ,‬בניית בית מממתקים והריסתו על ידי המדריך ‪ /‬תיקון דגמים קטנים של‬
‫בתים הרוסים‪ ,‬קריאת כתבות על שדרות‪)...‬‬
‫‪.6‬‬
‫שלבים וזמנים‬
‫– אחרי שחשבנו על המשחקים והמתודות שאנו רוצים‬
‫להעביר לחניכים‪ ,‬ננסה להעריך כמה זמן דרוש כדי להעביר כל אחד מהם‪ .‬נחשב כמה זמן ייקח לנו‬
‫להעביר את כולם‪ ,‬ובהתאם נחליט אם צריך להוסיף או לקצץ‪ .‬כעת נחליט באיזה סדר נעביר את‬
‫הפעילויות‪ ,‬ונוסיף פתיחה וסיכום (שיכולות להיות פעילויות של ממש‪ ,‬אפילו מתוך המשחקים שחשבנו‬
‫עליהם קודם‪ ,‬ויכולות להיות חלקים קצרים של הצגה קצרה ומגניבה של נושא הפעולה וסיכום חלקיה‬
‫השונים‪ .‬עם חניכים בוגרים אפשר וכדאי לסכם בדיון‪ ,‬ולהכין נקודות מראש)‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫מערך פעולה‬
‫– כותבים הכל בצורה מסודרת בתוך דף מערך פעולה של נוע"ם‪:‬‬
‫למי מיועדת הפעולה ומי הכין אותה‪ ,‬התאריך שבה תועבר‪ ,‬נושא הפעולה‪ ,‬מטרות‪ ,‬פתיחה גוף וסיום‬
‫– מה קורה בכל חלק‪ ,‬מי מעביר אותו‪ ,‬כמה זמן הוא ייקח‪ ,‬איזה ציוד נדרש עבורו ומה צריך להכין?‬
‫כשמסיימים למלא את הפרטים‪ ,‬מגישים את המערך לרכז ההדרכה כדי שימשב את הפעולה ויעזור‬
‫לנו לשפר אותה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫רמת הבריסטול‬
‫– הכנת והשגת כל העזרים הנדרשים להעברת הפעולה‬
‫(לוח טריוויה‪ ,‬כתבות מהעיתון‪ ,‬טייפ ודיסק‪ ,‬תחפושות‪ ,‬נקודות לדיון‪ ,‬צ'ופר‪)...‬‬
‫כעת נותר רק להעביר את הפעולה‬
‫בחיוך וברוגע‪...‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪114‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫מטרת על‪ :‬החניכים ידעו לקבל ולהעביר משוב בצורה שתאפשר שיפור מתמיד‪.‬‬
‫‪ .1‬למה צריך משוב?‬
‫‪ .2‬איך מעבירים ביקורת?‬
‫‪ .3‬להבין שתמיד יש מה ללמוד ולאן להשתפר ולהתקדם‬
‫זמן‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫עזרים‬
‫מהלך‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫‪ .1‬גלגל המזל – נחלק את הקבוצה לשתיים‪ .‬על כל קבוצה בתורה להכין את "גלגל המזל" ואת‬
‫לסובב את המחוג שמופיע באמצע ה"גלגל"(רצוי להכין מבריסטול לוח המשחק‪,‬‬
‫או פוליגל) ולנחש אות‪ .‬במידה והאות אותה ציינו מופיעה הקבוצה טוש‬
‫תזכה במספר הנקודות שהמחוג מצביע עליו ובתור נוסף‪ .‬במידה‬
‫והאות לא נמצאת על הלוח התור עובר לקבוצה היריבה‪ .‬מטרת‬
‫המשחק היא לצבור יותר נקודות מהיריבה כאשר הקבוצה שמגלה‬
‫את התשובה הסופית מכפילה את מספר נקודותיה‪ .‬ניתן לנחש‬
‫מהי המילה בתחילת תור או אחרי שהאות שנוחשה ע"י הקבוצה‬
‫נמצאת על הלוח‪ .‬במידה והניחוש שגוי התור עובר לקבוצה‬
‫היריבה‪ .‬לבסוף‪ ,‬החניכים ישלימו את הביטוי "כסא מאהבה"‬
‫שמהווה ראשי תיבות לעקרונות המשוב (מצורף בנספחים)‪ .‬נעבור‬
‫איתם על עקרונות אלו ונעבור מייד לנסות וליישמם‪ .‬נחלק‬
‫לחניכים העתק של הנספח‪.‬‬
‫מקור נאה שרצוי להשתמש בו בשלב זה‪ :‬נמצא גם כנספח‪.‬‬
‫"הלומד על מנת ללמד‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד‪.‬‬
‫הלומד על מנת לעשות‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור‬
‫ולעשות‪( ".‬משנה‪ ,‬סדר נזיקין‪ ,‬מסכת אבות)‬
‫‪115‬‬
‫‪31‬‬
‫דקות‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪31‬‬
‫דקות‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫פעולה‪:‬‬
‫אפשרויות(יש לבחור אחת משתיים)‪:‬‬
‫‪ .1‬נחלק לחניכים תגי מבקרים (פירוט בנספחים)‪ .‬כל המבקרים‬
‫מתיישבים לצפות בתוכנית ילדים ומבקשים להתמקד בתחומם‪.‬‬
‫נצפה בפרק מהסדרה "המומינים" שעשוי להבליט סטיגמות ישנות‬
‫וחוסר עקביות כלכלית כאשר מסתכלים מתחת לפני השטח‪ .‬ניתן‬
‫לצפות גם בתוכנית ילדים אחרת או במשדר חדשות למשל‪.‬‬
‫הנקודה החשובה‪ :‬להתרגל לחשוב לעומקו של עניין‪ .‬ישנם‬
‫דברים שאינם נגלים לעין ודורשים חשיבה מאומצת‪ .‬אפשר‬
‫ללמוד הרבה גם מדברים טובים‪ ,‬אבל תמיד יש מה להשתפר!‬
‫לאחר מכן כל אחד מעביר את הביקורת שלו‪ .‬ניתן לעשות זאת‬
‫באמצעות הדמיית תוכנית טלוויזיה (מסביב לשולחן‪ ,‬מיקרופונים)‬
‫או שכל אחד יעלה לנאום בתורו‪ .‬גם שיחה רגילה אפשרית‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלקים לחניכים תפקידים ועליהם לגרום לקבוצה לבצעם‪.‬‬
‫בכל משימה ממנים גם מבקר חיצוני שלא משתתף בפעילות‬
‫לצורך נקודת מבט נוספת‪ .‬בסוף כל הפעלה המבקרים מספרים‬
‫מה הם ראו ולאחר מכן מאפשרים תגובות חופשיות‪ .‬על כל נציג‬
‫להנהיג את הקבוצה בתורו‪.‬‬
‫(כאן כבר אין בחירה)‬
‫לאחר שהתנסינו בהעברת משוב חופשית נלמד את שיטת הכריך‬
‫שמדגישה את הרעיון שגם הדרך חשובה ולא רק תוכן הדברים‪:‬‬
‫‪ .1‬סבב מחמאות וביקורת‪ :‬יושבים במעגל וכל אחד צריך להחמיא‬
‫לחניך משמאלו ולבקר את זה שיושב מימינו על ביצוע התפקיד‬
‫שהוא מילא קודם לכן‪ .‬חשוב לשים לב שהביקורת עניינית‬
‫ומקצועית ולא יורדת לפסים אישיים בצורה שהחניכים עשויים‬
‫להיפגע‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי למקד אותה בדרך בה החניכים מילאו את‬
‫תפקידם‪ .‬יש להגביל את הסבב למחמאה ולביקורת אחת בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬משחק‪ :‬קליעה למטרה‪ .‬מתחלקים לשלוש קבוצות וכל אחת‬
‫בוחרת נציג‪ .‬כל נציג מקבל שלושה חיצים ובזמן שהוא מנסה‬
‫לפגוע במטרה הקבוצות האחרות מנסות להפריע לו ע"י עידוד‬
‫ושלל מחמאות וחנופה‪ ,‬אך ללא מגע פיזי‪ .‬במידה ואין לוח מטרה‬
‫ניתן להשתמש בבלונים‪ .‬הרעיון הוא שעלינו לזכור שהדרך‬
‫חשובה‪ ,‬אך אין בה טעם אם לא נפגע במטרה בסופו של דבר‬
‫ונעביר את המסר שיוביל להתקדמות‪.‬‬
‫‪ .3‬התנסויות על ידי המחשת מצבים אותם מציגים באמצעות‬
‫בובות יד‪ .‬שלושה מצבים‪ :‬להגיד לחברה שלך שהיא התלבשה‬
‫גרוע‪ ,‬להתמודד מול חבר להדרכה ששבר לך את הסמכות‪ ,‬לשחק‬
‫מורה שתלמיד שלה נכשל במבחן‪.‬‬
‫להכין את התוכנית‬
‫ודפי משוב עם נקודות‬
‫התייחסות‪,‬‬
‫תגי מבקרים‪ ,‬דפי משוב ועטים‬
‫‪116‬‬
‫‪11‬‬
‫דקות‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫סיכום‪:‬‬
‫איך מעבירים משוב? עשרת הדיברות‪( .‬בנספח)‬
‫נעמדים במעגל וכל חניך נדרש לשנן את אחד מהדיברות‪.‬‬
‫המדריך מוציא בובה או כדור ספוג (או כל חפץ נעים למגע) ומוסר‬
‫אותו לאחד החניכים ואומר‪" :‬משה שמעביר ביקורת בונה"‪.‬‬
‫משה תופס את הכדור ומוסר לחניך ואומר‪" :‬שולה שמגבשת‬
‫רשימת נקודות חיוביות לשימור" וכך הלאה‪ .‬לאחר שהדיבר‬
‫העשירי נאמר החניך האחרון מוסר את החפץ בחזרה למדריך‬
‫ואומר‪" :‬המדריך שיודע להעביר ביקורת וגם לקבלה"‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫עושים את אותו התהליך עם שני חפצים‪ ,‬ואחר כך שלושה‪,‬‬
‫וארבעה וכך הלאה‪...‬‬
‫במידה ואין מספיק חניכים ניתן לתת לחניך לשנן יותר מדיבר‬
‫אחד‪ .‬אם יש יותר מדי‪ ,‬אז רצוי שיוסיפו דיברות בעצמם‪.‬‬
‫אם נשאר זמן ניתן לשנות את הסבב ולהחליף תפקידים‪ .‬לבסוף‬
‫חיוני לעבור עם החניכים על כל אחד מהדגשים ולוודא שהם‬
‫ברורים להם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להבהיר שלא פחות חשוב מלדעת להעביר ביקורת‬
‫נחוצה היכולת לקבל אותה‪ .‬עצם העובדה שמעבירים עלינו‬
‫ביקורת אין משמעותה שעשינו משהו לא טוב‪ ,‬אלא שתמיד יש‬
‫לאן לשאוף ולהשתפר‪.‬‬
‫כל הציוד‪ :‬גלגל המזל‪ ,‬לוח‪ ,‬טוש‪ ,‬עטים ודו"חות‪ ,‬תגים‪ ,‬תפאורה‪,‬‬
‫טלוויזיה או מקרן‪ ,‬וידאו או ‪ ,DVD‬קלטת או דיסק של סדרת‬
‫ילדים‪ ,‬שלושה חיצים ולוח מטרה(או בלונים ונייר דבק)‪ ,‬רשימת‬
‫משימות‪ ,‬גרביים ועיניים‪ ,‬בובות רכות וחמודות(לפחות חמש)‪,‬‬
‫רשימת מצבים‪ ,‬צילום עשרת הדיברות לחניכים‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪ .1‬גלגל המזל שמורכב משש עשרה רצועות ובהן‪ 511 ,411 ,251 ,111 :‬נקודות‪ ,‬תור‬
‫עובר‪ ,‬סובב שנית וכדומה‪ .‬לוח משחק ובו ‪ 9‬משבצות ריקות לאותיות (‪" – 3‬כסא"‪,‬‬
‫רווח‪ - 5 ,‬מאהבה)‪.‬‬
‫‪" .2‬הלומד על מנת ללמד‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד‪.‬‬
‫הלומד על מנת לעשות‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות‪ ( ".‬משנה‪ ,‬סדר‬
‫נזיקין‪ ,‬מסכת אבות )‬
‫‪ .3‬הצעות לתגים לתפקידי מבקרים‪ :‬כתב חדשות דרמטי‪ ,‬מבקר מסעדות‪ ,‬אמא פולניה‪,‬‬
‫פרשן ספורט‪ ,‬מטיף דתי‪ ,‬פמיניסטית קיצונית‪ ,‬תייר אמריקאי‪ ,‬שופט‪ ,‬מורה לספרות‪,‬‬
‫חבר ארגון זכויות אדם‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה ובפעולה הקודמת ראינו סרטים נשתמש בפעולה הזו בטבלת המשימות‬
‫הקודמת‪ .‬אם השתמשנו בה‪ ,‬אז כדאי שהפעם נצפה בטלוויזיה‪ .‬תזכורת‪:‬‬
‫מנהיג‬
‫משימה‬
‫מבקר‬
‫מפקד צבאי‬
‫לכבוש יעד‬
‫חבר ארגון זכויות אדם‬
‫זמר נערץ‬
‫לגרום לציבור לתרום‬
‫מורה לספרות‬
‫מדריך בנוע"ם‬
‫לצייר את עץ נוע"ם‬
‫פמיניסטית קיצונית‬
‫אמא ואבא‬
‫לצאת בזמן מהבית‬
‫אמא פולניה‬
‫מאמן כדורסל‬
‫לבצע "פיק אנד רול"‬
‫פרשן ספורט‬
‫המלך של החבר'ה‬
‫להחליט לאן יוצאים בערב‬
‫מטיף דתי‬
‫מורה‬
‫לפתור תרגיל בחשבון‬
‫תייר אמריקאי‬
‫מפיק בטלוויזיה‬
‫להכין מבזק חדשות‬
‫שופט‬
‫אסיר בכיר‬
‫לארגן בריחה מהכלא‬
‫כתב חדשות דרמטי‬
‫‪118‬‬
‫‪ .5‬עשרת הדיברות למשוב‪:‬‬
‫א‪ .‬גבש שלוש נקודות חיוביות לשימור‪.‬‬
‫ב‪ .‬גבש שלוש נקודות חיוביות לשיפור‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמיד התחל בנקודה חיובית‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמיד סיים בנקודה חיובית‪.‬‬
‫ה‪ .‬השתדל להעביר את המשוב בחיוך‪.‬‬
‫ו‪ .‬בחר בקפידה את המילים בהן אתה משתמש‪.‬‬
‫ז‪ .‬נסה להתמקד‪ ,‬לדייק ולהיות ברור‪.‬‬
‫ח‪ .‬דע מול מי אתה עומד‪.‬‬
‫ט‪ .‬כאשר אתה נותן הערה אישית זכור להוסיף את המילה "לדעתי"‪.‬‬
‫י‪ .‬זכור כי מטרת המשוב היא לבנות ולהשתפר‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫משוב‬
‫תגובה והערכה לגבי ביצוע או התנהגות מסוימת במטרה להביא ללמידה ואף‬
‫לשינוי‪.‬‬
‫כלים במתן משוב‬
‫כ‪-‬‬
‫ס‪ -‬סנדוויץ'‪ -‬חיובי‪ ,‬ביקורת‪ ,‬חיובי‪.‬‬
‫א‪ -‬אווירה‪ -‬סביבה שקטה‪ ,‬לא מאיימת‪ ,‬נייטרלית‪ ,‬שמירה על מרחב אישי‪.‬‬
‫כאן ועכשיו! יש להעביר את המשוב מיד לאחר הפעולה כדי שיהיה רלוונטי‪.‬‬
‫מ‪-‬‬
‫מלמד‪ -‬יש לתת הערות שאפשר ללמוד מהן‪ -‬עם דוגמאות ספציפיות‪,‬‬
‫ממוקדות ומבוססות כדי שהמשוב יהיה אפקטיבי‪.‬‬
‫א‪-‬‬
‫ה‪ -‬התאמה‪ -‬יש להתאים את המשוב למי שמעבירים לו‪ -‬ולא לומר דברים‬
‫איזון‪ -‬חשוב לאזן בין נקודות לשיפור ונקודות לשימור‪ 3( .‬נקודות זה טוב)‬
‫שהוא לא יכול לשנות!‬
‫ב‪-‬‬
‫ה‪ -‬הקשבה‪ -‬יש לנהל את המשוב בצורה של שיח ולהקשיב גם למי שמעבירים‬
‫בהירות‪ -‬להגיע מוכנים למשוב כדי לא לבלבל את הממושב‪.‬‬
‫לו את המשוב‪.‬‬
‫כלים בקבלת משוב‬
‫‪ .1‬התייחס למשוב כמתנה הניתנת לך‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשב למשוב ללא ניסיון לחשוב על תגובה‪ .‬התרכז רק במה שנאמר ולא‬
‫בניסיון לתת תשובה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬נסה לחזור עבור עצמך ואפילו לרשום מסרים של הממש כדי להיות בטוח‬
‫אל תתגונן או תתקוף בחזרה‪ .‬אם יש לך צורך להגיב עשה זאת בסוף‪.‬‬
‫שהבנת נכון מה שהוא אומר‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫יחידה ‪ 0‬מתודיקה – כלים מעשיים וחשובים בעקרונות ההדרכה‬
‫הטובה‬
‫אחרי שהחניכים למדו עקרונות כלליים של הכנת פעולה כרצף חינוכי‪ ,‬וכן למדו איך בונים פעולה‬
‫יקבלו החניכים כלים מעשיים ורעיונות מגוונים על איך בונים חלקים שונים של הפעולה‪.‬‬
‫רצוי שהפעולות ביחידה זו יהיו כמה שיותר מגוונות ומקוריות‪ ,‬כדי לעודד יצירתיות אצל החניכים‬
‫ולתת דוגמאות טובות לאינסוף האפשרויות להכנת פעולה טובה‪.‬‬
‫יחידה זו בנויה מארבע פעולות‪ :‬בפעולה הראשונה ילמדו החניכים על קתימב"ה ויתנסו בנושא של‬
‫עמידה מול קבוצה‪ .‬לאחר מכן יחשפו החניכים למושג "מתודה" ויחשפו למגוון מתודות‪ .‬פעולה‬
‫נוספת תתמקד במשחקים‪ -‬היא תיתן רעיונות וכן מידע לגבי מה אפשר להפיק ממשחקים בפעולה‪.‬‬
‫לבסוף תתקיים פעולה שעוסקת בדיון‪ ,‬בחסרונות וביתרונות שלו וברעיונות לניהול דיון מעניין‬
‫בשיטות שונות‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את עקרונות הקתימב"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יביאו את העקרונות לידי ביטוי מול חבריהם‪.‬‬
‫‪ .3‬החניכים יחזרו על תכני הקורס‪.‬‬
‫‪ .4‬המדריך יקבל תמונת מצב לגבי בקיאות הקבוצה ויכולת החניכים ליישם את‬
‫הכלים הנלמדים‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪ 21‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫מהלך הפעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫בסוף הפעולה הקודמת יודיע המדריך שעל כל אחד לבחור מוצר (כל‬
‫דבר) אותו הוא מביא לפעולה הבאה‪ .‬על החניכים להתכונן בבית‬
‫לפרסום המוצר ולהיות מוכנים להוראה כלשהי שהמדריך ייתן להם‬
‫במקום‪ .‬ההוראות יישמרו בהפתעה עד לרגע הפרסום‪.‬‬
‫עזרים‬
‫חניכים – להכין‬
‫פרסומות‬
‫מוצרים לפרסום‬
‫מדריך – לוודא זאת‬
‫התחלה‪ :‬כל חניך בתורו‪ ,‬במשך שתי דקות‪ ,‬יציג את המוצר אותו הוא ולהכין פתקים‬
‫מתאימים‪-‬פתקי הוראות‬
‫הביא מהבית‪ .‬ממש לפני שהחניך יתחיל המדריך יחלק לו הוראה‬
‫לגבי אחד מעקרונות הקתימב"ה (ראה דוגמאות בנספחים)‪.‬‬
‫לאחר כל פרסומת נאפשר מספר תגובות (תוך דגש על עקרונות‬
‫המשוב שלמדנו לפני שתי פעולות) לגבי מה היה חסר‪ .‬במקביל נמנה‬
‫מישהו שירשום את הדגשים הנאמרים ובתוכם יתגלו עקרונות‬
‫העמידה מול קבוצה‪.‬‬
‫חתיכות פאזל‪,‬‬
‫פעולה‪:‬‬
‫חכה קטנה‪.‬‬
‫דיג בבריכה ו"מבחן אמצע" ‪ -‬הקבוצה נעמדת בטור מול הגיגית‬
‫לחבר שאלות בהתאם‬
‫והחניך הראשון נשאל לגבי התכנים שהועברו בפעולות הקודמות‪.‬‬
‫לרמת החניכים(למשל‪:‬‬
‫אם ידע את התשובה – חובש את כובע הדיג‪ ,‬תופס את החכה‬
‫מנה שלושה סוגי‬
‫ומתחיל לדוג את חתיכות הפאזל‪ .‬אם לא ידע‪ ,‬נשלח לסוף התור‬
‫מנהיגים)‪.‬‬
‫ומחכה להזדמנות נוספת‪ .‬הדיג מתחלף ברגע שהחניך הבא ידע‬
‫גיגית ומים‪,‬‬
‫תשובה לשאלה (בדומה למשחק שוקולד שש עם הקוביות)‪.‬‬
‫כובע וחכה‪.‬‬
‫ממשיכים לשחק עד שכול חלקי הפאזל נמשו מן הבריכה‪.‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫מרכיבים את פאזל ברכות השחר המטורף‪.‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫עוברים עם החניכים על משמעות כל ברכה ובאמצעות הדף לחניך‬
‫עוברים איתם על עקרונות הקתימב"ה‪.‬‬
‫דף שאלות מנחות‪.‬‬
‫דף לחניך‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫דף שאלות מנחות‪.‬‬
‫דף לחניך‪.‬‬
‫‪ 31‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫סיכום‪:‬‬
‫הסיכום יעסוק ביישום של החניכים את עקרונות הקתימ"בה‪.‬‬
‫כל חניך מקבל כרטיסייה עם משחק (אפשר לצלם מתוך חוברת‬
‫המשחקים של נוע"ם) ומעביר אותו לקבוצה לפי כל הדגשים שנלמדו‪ .‬כרטיסיות עם משחקים‬
‫מצולמים‪.‬‬
‫חשוב לנצל את התנסות של החניכים בשביל שיתנסו גם בהעברת‬
‫משוב למי שמעביר את המשחק‪.‬‬
‫צילום פתקי משימה‬
‫הקדמה לשבוע הבא – לחניכים ניתנת משימה‪ :‬להגיע לפעולה‬
‫לשבוע הבא (ראה נספח‬
‫‪)4‬‬
‫הבאה עם תשובה כתובה‪ :‬מה ההבדל בין משחק למתודה? מי‬
‫שיגיע עם התשובה הטובה ביותר יזכה בפרס‪.‬‬
‫כל הציוד‪:‬‬
‫מוצרים לפרסום(חניכים)‪ ,‬פתקי הוראות‪ ,‬חתיכות פאזל מסול‪ ,‬גיגית‬
‫ומים‪ ,‬חכה‪ ,‬כובע דיג‪ ,‬דף שאלות למדריך‪ ,‬דף קתימב"ה‬
‫לחניך(כמספר החניכים)‪ ,‬מחשקים מצולמים‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪ .1‬פתק הוראה לדוגמה‪ :‬קול מונוטוני‪ .‬צורת ההוראה בפתק‪" :‬עליך לדבר בקול יציב ובלתי‬
‫משתנה לאורך כל הפרסומת"‪ .‬הצעות נוספות‪:‬‬
‫קול ‪ -‬חזק או חלש במיוחד‪ ,‬מהר או לאט מאוד‪ ,‬כמו סבא‪/‬ילד בן ‪ 13‬שמתחלף לו הקול‪/‬גננת‪,‬‬
‫מפחד‪/‬מתוח‪/‬נרגש וכו'‪.‬‬
‫תנועה – ישיבה בלבד או "אדמה בוערת"(אסור לעמוד במקום יותר מ‪ 3-‬שניות)‪.‬‬
‫ידיים – קשורות מאחורי הגב‪ ,‬שימוש בשפת הסימנים‪.‬‬
‫מבט – כיסוי עיניים‪ ,‬להסתכל על נקודה אחת בחדר‪/‬מישהו מסוים‪ ,‬רק למעלה‪.‬‬
‫ביטחון עצמי – להפגין ביישנות או שחצנות‪.‬‬
‫הופעה – מאופר כמו ליצן‪ ,‬חולצה בתוך המכנסיים‪ ,‬יחף‪ ,‬שקית על הראש‪.‬‬
‫‪ .2‬פאזל ברכות השחר‪:‬‬
‫על המדריך לכתוב את שש הברכות המופיעות בהמשך על לוח סול ולגזור לחמישים חתיכות‬
‫בצורות שונות ומשונות כך שמשימת הרכבת הפאזל תהיה מאתגרת ותדרוש שיתוף פעולה‪( .‬אלו‬
‫הן שש מתוך חמש עשרה ברכות השחר לפי נוסח אשכנז)‬
‫לאחר שהרכיבו את הפאזל על חניכינו היקרים והנבונים לגלות את הקשר בין הברכות לעקרונות‬
‫העמידה מול הקבוצה‪ .‬מדוע הברכות אינן כתובות לפי הסדר המקורי בסידור? זאת מפני שכל‬
‫אחת מהן מרמזת לאחד מעקרונות הקתימב"ה‪ ,‬ומכאן נקבע סידרן הזה‪:‬‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬אֲ שֶ ר נָּתַ ן לַשֶ כְ וִ י בִ ינָּה לְ הַ בְ ִחין בֵ ין יוֹם ּובֵ ין לָּיְ לָּה‪( :‬קול)‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬הַ מֵ כִ ין ִמ ְצע ֲֵדי גָּבֶ ר‪( :‬תנועה)‬
‫סּורים‪( :‬ידיים)‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬מַ ִתיר אֲ ִ‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ּ ,‬פו ֵֹקחַ עִ וְ ִרים‪( :‬מבט)‬
‫בּורה‪( :‬ביטחון)‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬אוֹזֵ ר יִ ְש ָּראֵ ל בִ גְ ָּ‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬מַ לְ בִ יש ֲערֻ ִמים‪( :‬הופעה)‬
‫דוגמה‪ :‬איך התרנגול מבשר לנו שהוא מבחין בין יום ולילה? הוא קורא בקול‪.‬‬
‫סדר הברכות המקורי‪:‬‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬אֲ שֶ ר נָּתַ ן לַשֶ כְ וִ י בִ ינָּה לְ הַ בְ ִחין בֵ ין יוֹם ּובֵ ין לָּיְ לָּה‪:‬‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ּ ,‬פו ֵֹקחַ עִ וְ ִרים‪:‬‬
‫סּורים‪:‬‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬מַ ִתיר אֲ ִ‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬מַ לְ בִ יש עֲרֻ ִמים‪:‬‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬הַ מֵ כִ ין ִמ ְצע ֲֵדי גָּבֶ ר‪:‬‬
‫בּורה‪:‬‬
‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬אוֹזֵ ר יִ ְש ָּראֵ ל בִ גְ ָּ‬
‫‪ .3‬דוגמאות למשחקים‪:‬‬
‫א‪ .‬היכרות – הרוח נושבת‪ ,‬שעון פגישות‪ ,‬קרוסלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיבוש ושיתוף פעולה – אופנוע‪ ,‬כרישים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלוקה לקבוצות – מולקולות‪ ,‬נעליים‪ ,‬לחיצות ידיים‪ ,‬אמבה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הסברי המשחקים כולם מופיעים בחוברת המשחקים של נוע"ם ודרכה המדריכים המיועדים‬
‫אמורים למצוא משחקים ולהסביר אותם‪ .‬הדוגמאות המובאות הן כדי להבהיר את הרעיון‪ .‬ניתן לבחור‬
‫משחקים אחרים‪.‬‬
‫‪ .4‬מה ההבדל בין משחק למתודה???‬
‫חשבו‪ ,‬בדקו‪ ,‬והתייעצו עם חברים ומדריכים לשעבר‪ .‬כתבו את התשובה על פתק‪ ,‬והביאו אותו אתכם‬
‫לפעולה הבאה‪ .‬זה שיגיש את התשובה הטובה והמקורית ביותר – יזכה בפרס!!‬
‫‪124‬‬
‫עמידה מול קבוצה‪ -‬קתימ"בה‬
‫קול ודיבור‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫יש לדבר בקצב מתון‪ .‬לא מהיר ולא איטי‪ ,‬אחיד‪ .‬יש להיזהר מדיבור מונוטוני (באותו הקצב כל‬
‫הזמן)‪.‬‬
‫עדיפה שתיקה על פני גמגום או שימוש מיותר ב‪ -‬אז‪ ,‬כאילו‪ ,‬ה‪-‬אה‪.‬‬
‫קול חזק ויציב‪ .‬לא לצעוק ! הקול יישחק והבעיה שבגללה הרמנו את הקול לא תעלם‪ .‬עדיף‬
‫לשתוק ולהמתין עד שההפרעה תחלוף‪.‬‬
‫יש לדבר ברור‪ .‬לא לבלוע מילים והברות‪ ,‬להקפיד על היגוי נכון של מילים‪.‬‬
‫יש להיות מודע לבעיות בקשיי דיבור‪ ,‬מבטא‪ ,‬שפה לא ברורה‪ ,‬שפה לא יפה וכו' – ולמצוא דרך‬
‫להתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫תנועה‬
‫א‪ .‬עמידה נוחה ויציבה‪ .‬אם זה בשטח לא לעמוד על פי תהום‪ ,‬לפני בור וכו'‪ .‬אם זה בפנים לא‬
‫לעמוד על רגל אחת‪ ,‬לא בשיכול רגליים וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לנוע תוך כדי דיבור ובכך למקד את תשומת הלב במדריך‪ ,‬לא להרדים על ידי עמידה במקום‬
‫אחד וסטטי‪ .‬אם נמצאים בשטח יש מספיק מסיחים אז על המדריך‪ ,‬כן לעמוד או לשבת ועל ידי‬
‫כך לגרום לרגיעה ולהקשבה לפעילות‪.‬‬
‫ידיים‬
‫א‪ .‬לא להחזיק בידיים‪ :‬עט‪ ,‬גיר‪ ,‬מקל – הם מסיחים את תשומת הלב‪ .‬לא לשחק‪ :‬בשער‪ ,‬תלתלים‪,‬‬
‫אף‪ ,‬סנטר וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא להחזיק את הידיים בכיסים או לשלב ידיים‪ -‬יש מה לעשות איתן והן לא מיותרות‪.‬‬
‫מבט‬
‫א‪ .‬להביט בעיניי המודרכים כך שהעיניים יראו היטב‪ ,‬לא להשתמש בשטח במשקפי שמש או כובע‬
‫מצחייה המסתירים את העיניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המבט מרתק את תשומת הלב‪ ,‬לשוטט עם המבט‪ ,‬לא להיתקע בפינה אחת של הקבוצה או על‬
‫חניך אחד ואליו לדבר כל הזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא להשפיל עיניים לרצפה או להפך להרימם אל על‪ -‬פשוט להסתכל ישר בעיניים או במרכז‬
‫הפנים‪.‬‬
‫בטחון‬
‫א‪ .‬לדעת ולשלוט בחומר המועבר ‪-‬היטב‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא להיות שקוע במערך או בכרטיסיות ואז לאבד את ריכוז המודרכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא להשוויץ אך גם לא להראות פחד וחשש‪.‬‬
‫הופעה‬
‫א‪ .‬על המדריך להגיע לפעילות בזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הופעתו צריכה להיות מסודרת ונאותה – צריך לזכור אתה המדריך תחת עיניהם הפקוחה של‬
‫המודרכים ודבר לא נעלם מהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬המדריך חייבת להיות לבוש בחולצת נוע"ם ירוקה!‬
‫‪125‬‬
‫דברים נוספים‪....‬‬
‫שימוש בעזרים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לדאוג לעזרי הדרכה ברורים‪ -‬גודל מתאים שייראה על ידי כל הקבוצה‪ ,‬תרשים ברור ופשוט‪.‬‬
‫‪ .2‬להישמר שעזר ההדרכה לא יעסיק את המדריך יתר על המידה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להכין את עזר ההדרכה לפני ההדרכה עצמה‪.‬‬
‫‪ .4‬להוציא את עזרי ההדרכה רק ברגע השימוש ומיד לאחר מכן להחזירם למקום‪.‬‬
‫נוחיות הקהל‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחור את מקום ישיבת הקהל מתוך שיקולי נוחיות המאזינים‪ .‬מקום עם צל‪ ,‬מושבים נוחים‪,‬‬
‫ללא קוצים‪ ,‬שלא יהיה מלוכלך‪ ,‬ללא בעלי חיים מטרידים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להקפיד כי השמש תהיה בגבם של המודרכים ולא תסנוור את עיניהם‪.‬‬
‫קשר עם הקהל‪:‬‬
‫‪ .1‬פני המדריך אל הקהל‪ .‬לא להפנות את גבו‪ ,‬לשמור על קשר עין‪.‬‬
‫‪ . 2‬הדגמות בעזרת מתנדבים (להחזיק פלקט‪ ,‬להחזיק מפה) כאשר המדריך "מחזיק" את הקהל‬
‫בעיניים‪ .‬כמו כן קטעי קריאה‪ -‬רצוי שאחד המודרכים יקרא והמדריך יביט אל המאזינים‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את המושג מתודה‪.‬‬
‫‪ .2‬החניכים יחשפו לכמה שיותר מתודות‪ ,‬ויצאו מהפעולה עם "בנק מתודות" משלהם‪.‬‬
‫‪ .3‬לעודד את החניכים לחשוב באופן יצירתי ולהמציא מתודות משלהם‪.‬‬
‫‪ .4‬החניכים יבינו שיש להתאים בין המתודה לנושא‪.‬‬
‫רעיונות מעשיים לפעולה‪:‬‬
‫‪ ‬מכינים שתי קוביות משחק גדולות‪ .‬על אחת הקוביות כותבים על כל פאה נושא‪ ,‬לדוגמא‪-‬‬
‫גזענות‪ ,‬התנועה המסורתית‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬אחריות וכו'‪.‬‬
‫על הקוביה השנייה כותבים מתודות שונות‪ -‬משחק‪ ,‬דיון‪ ,‬דרמה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬בית משפט‪,‬‬
‫תחרות ספורט‪ ,‬חידון‬
‫בכל פעם זורקים את שתי הקוביות ולפי מה שיוצא צריך לחשוב על פעילות מתאימה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬אם יוצא גזענות ומשחק‪ -‬צריך לחשוב על משחק שאפשר לקשר לנושא של‬
‫גזענות‪ .‬אם יוצא דיון ואיכות הסביבה צריך לחשוב על שאלות לדיון ורעיון לדיון מקורי‬
‫שיהיו קשורים לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬להכין יחד עם החניכים בנק מתודות של עצמם‪ .‬כל זוג חושב על ‪ 5‬מתודות מגניבות‬
‫ומשתפים את כל הקבוצה‪ .‬יחד מכינים חוברת או רשימה שאפשר לצלם לכל החניכים‬
‫לפעולה הבאה‪.‬‬
‫‪ ‬לפתוח את הפעולה במתודה ממש יוצאת דופן‪ -‬לדוגמא‪ -‬לפעילות בנושא נוע"ם‪:‬‬
‫ליצור בעזרת תפאורה ומוזיקה עולם נוע"מיסטי‪ ,‬המדריכים מדברים רק במנגינות של‬
‫תפילות או במילים מתוך ההמנון‪ ,‬אסור לבנים ובנות לשבת בנפרד וכו'‪ .‬באמצעות דוגמא זו‬
‫להראות לחניכים שמתודה יכולה להיות מקורית ויצירתית‪ ,‬שבפעולה אפשר לברוא עולם‪.‬‬
‫‪ ‬לבחור נושא מתוך הנושא השנתי (לדוגמא‪ -‬אחריות) ולהעביר פעילות קצרה במתודות‬
‫שונות שמטרתה דומה‪ :‬משחק‪ ,‬משחק תפקידים‪ ,‬מדרש‪ ,‬כתיבת שיר‪ ,‬צילום סרט‪,‬‬
‫מתודת "אקווריום"‪ ,‬מעגל מסאז'ים‪ ,‬יצירה‪ ,‬להוביל חניכה בעיניים עצומות בחדר מבלי‬
‫שתתנגש בחפצים ועוד‪...‬‬
‫‪ ‬להזכיר לחניכים את נושאי הפעולות שכבר היו מתחילת השנה וליצור רשימה של‬
‫מתודות שהיו בפעולות‪ -‬להוסיף לבנק המתודות‪.‬‬
‫‪ ‬לבקש מהחניכים לזכור פעולות שהיו בעיניהם הכי מוצלחות או כייפיות‪ ,‬ולחשוב יחד מה‬
‫היו המתודות בפעולות‪ -‬את זה אפשר להוסיף לבנק המתודות‪.‬‬
‫*** חשוב שהחניכים יבינו שאין סוף למתודות‬
‫*** חשוב שהחניכים יבינו שלא כל מתודה מתאימה לכל נושא‪ ,‬וצריך להשקיע בכך מחשבה‬
‫בתכנון פעולה‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫הגדרה של מתודה מתוך ויקיפדיה‪:‬‬
‫המתודה בתחום ההדרכה היא שיטה להעברת מסר‪ ,‬העברת מידע או חקירת נושא‬
‫המשמשת במסגרת של פעולה‪ .‬השימוש בהן מאפשר חוויה עשירה יותר של החניך‪ ,‬מגדיל‬
‫את רמת המעורבות ושיתוף הפעולה ומסייע להפנמת הנושא‪ .‬המתודה מגבירה את העניין‬
‫בנושא על ידי שימוש באמצעים שאולים מתחומים מגוונים‪ :‬דרמה‪ ,‬בידור‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מצורפת רשימת מתודות שמעורבבים בה גם משחקים (מתוך אתר מועצה אזורית מטה‬
‫יהודה)‬
‫אוסף מתודות‪:‬‬
‫‪.1‬הייד פארק‪ :‬בימת נואמים‪ ,‬בכל פעם מעלים נושא לדיון והחניכים עולים ומתייחסים‪.‬‬
‫‪ .1‬פאנל‪ :‬קב' אנשים שמציגה נושא מסוים בפני קהל‪.‬‬
‫‪ .1‬דיון‪ :‬נושא שמדברים עליו‪ .‬סגור ‪ /‬פתוח‪ ,‬עם שאלות מכוונות או חופשי‪.‬‬
‫‪ .9‬דו שיח‪ :‬שיחה בין שני אנשים‪ ,‬יכול להיות על דברים לא הגיוניים למשל‪ :‬בין גפרור לקופסא‪.‬‬
‫‪ .1‬המסע אל אי ההיגיון‪ :‬מסלול תחנות‪ ,‬בכל תחנה יש משימה או דבר שצריך לקחת או להתייחס‬
‫אליו‪.‬‬
‫‪ .1‬פאזל‪ :‬רגיל‪ /‬ענק‪ :‬חשיפה של ציור מאחורי החלקים מלווה בשאלות‪.‬‬
‫‪ .1‬דומינו‪ :‬עם הקלפים‪ /‬אנושי‪ :‬ניתן לעשות עם מספרים‪ /‬אותיות‪.‬‬
‫‪ .1‬רביעיות‪ :‬כל משתתף מקבל ‪ 9‬כרטיסים וצריך לבנות מצרף של ‪ 9‬כרטיסיות מאותו נושא‪/‬‬
‫תחום‪.‬‬
‫‪ .2‬סולמות ונחשים‪ -‬משחק לוח ענק על הרצפה‪.‬‬
‫‪ .11‬לוטו אותיות‪ /‬מספרים‬
‫‪ .11‬כתב סתרים‪ :‬לוח פענוח והדרגה בציורים‪ .‬ניתן לשדרג – מי שיושב מימין יפענח את הלוח‬
‫שהוכן ע"י חברו‪.‬‬
‫‪ .11‬מילים מבולבלות‪.‬‬
‫‪ .11‬סיפור‪ /‬סיפור בהמשכים‪ /‬כתיבת סוף לסיפור‪ /‬כתיבת סוף שונה לסיפור‪.‬‬
‫‪ .19‬שיר‪ /‬חמשיר‪.‬‬
‫‪ .11‬פרסומת לטלביזיה ‪ /‬ג'ינגל לרדיו‪.‬‬
‫‪ .11‬טקס סביב נושא‪/‬חג‪ /‬טקס אש בפתיחת שנת פעילות‪.‬‬
‫‪ .11‬מסיבה עם נושא‪.‬‬
‫‪ .11‬מצא את ההבדלים‪ :‬שני ציורים‪ ,‬צריך להקיף בעיגול מה קיים באחד ואינו קיים בשני‪.‬‬
‫‪ .12‬תחנות‪ /‬דוכנים‪/‬שוק קח תן (מחליפים דברים שהכנו מראש)‬
‫‪ .11‬תשבץ‬
‫‪ .11‬תשחץ‬
‫‪ .11‬חידות‪ /‬חידות היגיון‬
‫‪ .11‬תו השעה‪ :‬משמיעים התחלות‪ /‬סיומות של שירים וצריך לזהות שם‪ ,‬להקה או זמר‪.‬‬
‫‪ .19‬משחק בא"ב‪ :‬אחד אומר בלב את האותיות‪ ,‬שנעצר הקב' צריכה למצוא דברים באות שיצאה‪.‬‬
‫‪ .11‬דריכת מספרים‪ :‬ריבוע בו כרטיסיות עם מספרים כפול ממספר הקב'‪ .‬על החברים לדרוך על‬
‫כולם לפי סדר כרונולוגי בזמן הקצר ובשיתוף של כולם‪.‬‬
‫‪ .11‬תפזורת‪.‬‬
‫‪ .11‬סודוקו‪.‬‬
‫‪ .11‬גמדים‪ :‬כל חניך מגריל שם של חניך שאותו יצטרך לפנק במשך שבוע שלם מבלי שתיחשף‬
‫זהותו‪.‬‬
‫‪ .12‬הצגה‪.‬‬
‫‪ 11 .11‬שאלות‪ :‬שמים פתק על ראש אחד החניכים ועליו לגלות מה רשום‪ ,‬עומדות לרשותו ‪11‬‬
‫שאלות‪.‬‬
‫‪ .11‬נחש מי אני‪ :‬חניך ‪ 1‬יושב במרכז והקב' מנחשת פרטים עליו (טוב להכרות)‪.‬‬
‫‪.11‬המבחן של המדינה (כמו בטלביזיה‪ ,‬קטגוריות עם שאלות שונות על ישראל)‪.‬‬
‫‪ .11‬מי רוצה להיות מיליונר?‬
‫‪ .19‬גלגל המזל‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫‪ .11‬הכותל‪ :‬מציירים קיר עם חריצים וכל חניך טומן בתוכו משאלה‪ /‬בקשה‪ /‬סליחה‪.‬‬
‫‪" .11‬תשליך"‪ :‬כל חניך מקבל עלה רחב ורושם עליו מה היה רוצה לשנות בעצמו‪,‬את העלים‬
‫משליכים במקור מים‪( .‬טוב לכיפור וראש השנה)‪.‬‬
‫‪ .11‬דרמה‪/‬תיאטרון‪.‬‬
‫‪ .11‬ריקוד‬
‫‪ .12‬פנטומימה‪.‬‬
‫‪ .91‬משקפיים‪ :‬נותנים לחניכים חומרי יצירה כדי שיבנו את העולם מנק' מבטם‪.‬‬
‫‪ .91‬הפגנה‬
‫‪ .91‬מחתימים עצומה‪ -‬על כל נושא שרוצים לתת עליו את הדעת‪.‬‬
‫‪ .91‬עצרת‪.‬‬
‫‪ .99‬מדרג מ‪ 1‬עד ‪ -11‬מסמנים קו ממוספר על הרצפה‪ .‬מעלים נושא‪ ,‬החניכים נעמדים על פי מידת‬
‫תמיכתם ‪ 1‬הכי נמוך ‪ 11‬הכי גבוה‪.‬‬
‫‪ .91‬קרוסלה‪ :‬מעגל פנימי וחיצוני‪ ,‬החניכים מקבלים שאלות‪ ,‬נושאי שיחה ומשימות‪ .‬בכל פעם‬
‫נשנה את סדר הישיבה ע"מ שיפגשו חניכים חדשים‪.‬‬
‫‪ .91‬שאלה תשובה‪ :‬כל חניך מקבל ‪ 1‬פתקים‪ .‬על אחד ירשום שאלה ועל השני את התשובה‬
‫לשאלה‪ .‬את השאלה שרשם ישאיר אצלו ואת התשובה יעביר ליושב משמולו‪ .‬כל אחד ישאל את‬
‫שאלתו ויענה על לפי התשובה שקיבל מחברו‪.‬‬
‫‪" .91‬כוכבים"‪ :‬תולים על הלוח כוכבים עם שאלות‪ .‬כל חניך לוקח שאלה עונה ומעביר את‬
‫השאלה למשהו אחר‪ .‬מי שקיבל עונה על שאלת החבר ורק אח"כ על השאלה שלקח בעצמו‪.‬‬
‫‪ .91‬סלט פירות‪.‬‬
‫‪ .92‬הרוח נושבת‪ /‬לכל מי ש‪...‬חניך עובד וזורק באוויר קטגוריה‪ ,‬מי שזה מתאים לו קם ומחליף‬
‫מקום‪ ,‬על החניך במרכז לתפוס כיסא שמתפנה‪.‬‬
‫‪ .11‬פתקים‪ /‬מדבקות על הגב‪ :‬מסתובבים בחדר ורושמים אחד לשני דברים‪.‬‬
‫‪ .11‬פלקטיי התייחסות‪ :‬מפזרים בחדר ניירות עיתון עם כותרות‪ /‬משפטים מקוטעים ומבקשים‬
‫מהחניכים להתייחס‪.‬‬
‫‪ .11‬ראש בראש‪ :‬תחרות בין שני קב'‪ .‬כל זוג שעומד אחד מול השני נותן משימה שחושב שחברו לא‬
‫יעמוד בה‪.‬‬
‫‪ .11‬בונים מדינה‪ :‬כל קב' בונה מדינה עם סוג משטר אחר ומשכנעת את האחרות לעבור לגור בה‬
‫(דגל‪ ,‬סמל‪ ,‬משטר‪ ,‬חוקים‪ ,‬תנאי מחייה)‪.‬‬
‫‪ .19‬אלבום קב'‪ :‬עם תמונות החברים ומשפטים מאפיינים של כל אחד‪.‬‬
‫‪ .11‬יומן מסע‪ /‬ספר קב'‪ :‬רישום חוויות ואירועים קבוצתיים‪.‬‬
‫‪ .11‬קולאג'‬
‫‪ .11‬אמת או חובה‪ :‬ניתן לשלב שאלות מראש על כרטיסיות שמונחות במרכז‪.‬‬
‫‪ .11‬אף פעם לא‪ :‬כל אחד בתורו אומר מה אף פעם לא עשה‪ .‬מי שטעה מוריד אצבע‪ .‬מי שהוריד ‪1‬‬
‫נפסל ויוצא‪.‬‬
‫‪ .12‬אמת ושקר‪ 1 :‬עובדות שקריות ואחת אמיתית‪.‬‬
‫‪ .11‬טיול קצר‪ /‬ארוך‬
‫‪ .11‬ביקור במוזיאון‪ /‬אתר היסטורי‪.‬‬
‫‪ .11‬תיאום צפיות עם בקבוק‪ /‬ציפות של כרית‪.‬‬
‫‪ .11‬משחקי כדור‪.‬‬
‫‪ .19‬משחקי כיסאות‪.‬‬
‫‪ .11‬משחקי חוץ‪.‬‬
‫‪ .11‬חרוז תפוז‪ :‬אומרים מילה ואח"כ מילה שמתחרזת לה באותה סיומת‪:‬און‪ -‬אים‪ -‬אית ועוד‪.‬‬
‫‪ .11‬מלך ה‪ ...‬קצב ‪ ,1‬בוחרים נושא וכל אחד אומר מילה שקשורה עד שאין או נתקעים ומתחילים‬
‫מההתחלה‪.‬‬
‫‪ .11‬חידון ציורים‪.‬‬
‫‪ .12‬יצירה‪ /‬מלאכת יד‬
‫‪ .11‬ציור קבוצתי‪ :‬כל אחד מקבל מרכיב בציור מוכן וצריך להעתיקו באותו מיקום וצורה בדף‬
‫חלק אחר‪.‬‬
‫‪ .11‬שטיח קב'‪ :‬שרשרת ניירות‪ .‬כל חניך מצייר בשלושה מקומות שונים את אותו הציור‪ ,‬עד‬
‫שמתקבל ציור‪.‬‬
‫‪ .11‬שטיח קהילתי‪ :‬כל משפחה מקבלת ריבוע מבד ורושמת עליו את שם המשפחה על חבריה כולל‬
‫קישוטים כיד הדמיון הטובה עליהם‪.‬‬
‫‪ .11‬שדאות‪ :‬קריאת כוכבים בלילה‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ .19‬מחנאות‪ :‬בניית מתקנים בשטח‪.‬‬
‫‪ .11‬בישולי שדה‪.‬‬
‫‪ .11‬סלטרון‪ :‬תחרות בין קב' המשולבת בקטעי תיאטרון ומוזיקה‪.‬‬
‫‪ .11‬שבירת שיא ג'ינס‪ :‬מוציאים טופס מהאינטרנט ממלאים את התחום בו רוצים לשבור שיא‪,‬‬
‫מקיימים יום ג'ינס ומתעדים את האירוע‪ .‬את התוצר שולחים לאגודת שיאי ג'ינס‪.‬‬
‫‪ .11‬פסל סביבתי‪ -‬מפסלים ממה מחומרי טבע‪.‬‬
‫‪ .12‬העיתון של מחר‪ :‬מפזרים בחדר קטעים מהעיתון בנושאים שונים ומבקשים מהחניכים להגיד‪/‬‬
‫לרשום מה יהיה רשום מחר בעיתון‪.‬‬
‫‪ .11‬עיתון שבועי‪ /‬חודשי‪ :‬מוכן ע"י החניכים עם כל האירועים והמדורים‪.‬‬
‫‪ .11‬קבלת שבת‪.‬‬
‫‪ .11‬הרפיה‪ ,‬דמיון מודרך (אפשר על כל נושא)‬
‫‪ .11‬פרויקט התנדבות קהילתית‪.‬‬
‫‪ .19‬תמונה קבוצתית‪ :‬מתאפרים‪ ,‬מתלבשים ומעצבים העמדה‪.‬‬
‫‪ .11‬לשמור על הביצה‪ :‬כל חניך מקבל ביצה שעליו לשמור עליה כשבוע‪ .‬תוך שהוא לוקח אותה‬
‫לכל מקום (אפילו לבית הספר)‪.‬‬
‫‪ .11‬כוכב נולד‪ /‬קריוקי‪ /‬לא נפסיק לשיר‪.‬‬
‫‪ .11‬פספוסים‬
‫‪ .11‬של מי השורה הזאת‪ :‬כמו בטלביזיה‪ ,‬אימפרוביזציה עם חפצים ועוד‪.‬‬
‫‪ .12‬מסביב לעולם‪ :‬משחק לוח‪ /‬תחנות עם משימות הכרות של מדינות ותרבויות בעולם‪.‬‬
‫‪ .21‬אמא‪ ,‬אבא‪ ,‬בן‪ :‬כל חניך מקבל שם של חיה ותפקיד משפחתי‪ .‬בהינתן האות ישמיעו קולות‬
‫ויתחברו משפחות‪ ,‬משפחות‪.‬‬
‫‪ .21‬עץ שורשים‪ :‬תיאור חברי המשפחה בעץ‪.‬‬
‫‪ .21‬יום על פי נושא‪.‬‬
‫‪ .21‬להביא אורח לסניף‪ -‬להרצאה או סדנא על נושא מיוחד‪.‬‬
‫‪ .29‬ספורט מחנאי‪ /‬טבלאי‪.‬‬
‫‪ .21‬לימוד קטע בעל פה ודקלומו‪.‬‬
‫‪ .21‬פרצופים ורגשות‪ :‬מפזרים פרצופים שונים‪ ,‬כל חניך לוקח את מה שמסמל את ה רגשתו‬
‫ומשתף למה‪.‬‬
‫‪ .21‬קלפים‬
‫‪ .21‬תן שם של (בסגנון של מלך ה‪...‬ראו לעיל)‬
‫‪ .22‬החבילה עוברת‪.‬‬
‫‪ .111‬ים‪ ,‬יבשה‪ ,‬אויר‪.‬‬
‫‪ .111‬מצנח‪ :‬הפעלות שונות של תנועה וקבוצה בעזרת מצנח‪.‬‬
‫‪ .111‬גימטריה‪ :‬הפיכת מספר לאות‪ ,‬למשל תרגום סכום גילאי החניכים‪ /‬תאריכי לידתם ממספר‬
‫לאותיות‪ .‬מהאותיות נרכיב מילה הגיונית‪.‬‬
‫‪ .111‬זה הסוד שלי‪ :‬על החניכים לנחש סוד באמצעות רמזים שיקבלו‪.‬‬
‫‪ .119‬הוצאת מילים ממשפט ‪ /‬ממילה ארוכה‪.‬‬
‫‪ .111‬מילים מחוברות‪ :‬שרשרת של מלים המחוברת בצמידות‪ .‬על החניכים לזהות את המלים‬
‫ולהקיפם בעיגול‪.‬‬
‫‪ 1 .111‬דקות בגן עדן‪ :‬מבררים פרטים אחד על השני במשך ‪ 1‬דקות‪.‬‬
‫‪ .111‬ארווויזיון‬
‫‪ .111‬מ"מ‪ :‬מנחה מתחלף‪ .‬כל חניך לוקח זמן משעון עצר ומעביר הפעלה או שיחה‪ .‬ניתן להחזיר‬
‫זמן אך לא לקחת שוב‪ .‬בסיום מבקש משוב מ‪ 1 -‬אנשים‪.‬‬
‫‪ .112‬פצצת זמן‪ :‬קיר בלונים‪ ,‬מספור על הבלונים‪ ,‬קו מטרה‪ ,‬הגדרה חסרה‪ .‬מי שמפוצץ בלון מנחש‬
‫אות בהגדרה חסרה‪ ,‬אם ניחש נכון קבוצתו תזכה בנק' שהיה רשום על הבלון‪.‬‬
‫‪ .111‬שעון פגישות‪ :‬מקבלים ציור של שעון‪ .‬מסתובבים ומתאמים פגישות עם חברי הקב'‪ .‬אח"כ‬
‫מקיימים אותן‪.‬‬
‫‪ .111‬סל חפצים‪ :‬מניחים סל עם חפצים‪ ,‬כל אחד לוקח את שמתחבר אליו ומסביר למה‪.‬‬
‫‪ .111‬מסלול מכשולים משודרג (מנחה ועיוור)‪ :‬מדרים בחדר מסלול מכשולים‪ .‬סבב ‪ ,1‬המנחה‬
‫מחזיק את יד העיוור ומסייע לו לעבור‪ .‬סבב ‪ 1‬המנחה עוזר לעיוור לעבור רק ע"י מלל‪ .‬ניתן‬
‫להתחלף בתפקידים‪.‬‬
‫‪ .111‬מגדל קשים‪ :‬כל קב' מקבלת חבילת קשים ועליה ליצור מהם מגדל יציב (טוב לשיתוף פעולה‪,‬‬
‫בחינת מנהיגות ותפקיד)‪.‬‬
‫‪ .119‬מכונת זמן‪ :‬מכינים בחדר מלבן ענק מקרטון ובתוכו רושמים תאריכים מהחיים האישיים או‬
‫‪131‬‬
‫מההיסטוריה‪ .‬כל חניך נעמד במכונה לוחץ על כפתור דמיוני ומעביר עצמו בזמן ומספר למה בחר‬
‫בו‪.‬‬
‫‪ .111‬מכונה מקורית‪ :‬על חברי החוליה להמציא מכונה מקורית ולהעמידה‪.‬‬
‫‪ .111‬מעגל לחץ‪ :‬הקב' עומדת בצמידות לאחד החניכים‪ ,‬יוצרת לחץ נפשי ופיזי‪ .‬על החניך‬
‫להשתחרר מהמעגל בזמן הקצר ביותר‪.‬‬
‫‪ .111‬מקהלה יפנית‪ :‬חניך יוצא חוצה‪ ,‬כשחוזר כל מס' חניכים צועקים הבהרה ממילה ועליו לנחש‬
‫מהי בשלמותה‪.‬‬
‫‪ .111‬להביא למסיבה‪ :‬חניך בוחר חוקיות של דברים שמי שיביא אותם יוכל להיכנס למסיבה‬
‫שארגן‪ .‬למשל‪ :‬לפי סדר האב'‪ ,‬פעם מכניס ופעם לא ועוד‪.‬‬
‫‪ .112‬אגרות ברכה‪.‬‬
‫‪ .111‬מכתב בבקבוק‪ :‬כל חניך רושם מכתב לאחד מחברי הקבוצה בעילום שם ומכניס לבקבוק‪.‬‬
‫אח"כ נשבור את הבקבוק נקריא את המכתבים ונגלה מי המוען‪.‬‬
‫‪ .111‬פינוק של בוקר‪ :‬כל אחד רושם דבר שבו ירצה שיפנקו אותו‪ +‬שם‪ .‬במליאה מי שמקבל פתק‬
‫מגשים את הפינוק של המבקש‪.‬‬
‫‪ .111‬משחק המחמאות‪ :‬במעגל כל חניך בתורו מחמיא לאחד אחר מבלי להגיד את שמו‪ .‬מי‬
‫שחושב שמדובר בו צועד לפנים המעגל ואומר תודה‪ .‬עם צדק יחמיא לאחר ואם לא ישיר‪ :‬לא כל‬
‫העולם סובב סביבי אף אחד לא אוהב אותי‪.‬‬
‫‪ .111‬סרט‪ -‬הקרנת סרט או יצירת סרט‬
‫‪ .119‬משחק התנועות‪ :‬חניך ‪ 1‬עושה תנועה‪ ,‬זה שאחריו עושה את של חברו ומוסיף את שלו וכך עד‬
‫סוף המעגל‪.‬‬
‫‪ .111‬איך אני מרגיש היום‪ :‬מעמידים כסא במרכז המעגל‪ .‬כל חניך עולה עושה תנועה אומר בשקט‬
‫מה שלומו היום ‪ .‬הקב' חוזרת אחריו פעם ‪ 1‬בשקט ופעם ‪ 1‬בקול‪.‬‬
‫‪ .111‬להסתדר לפי קטגוריות שונות‪.‬‬
‫‪ .111‬מולקולות‪ :‬חלוקה לקב' עפי' מספרים משתנים‪ .‬ניתן לשדרג עם משימות או הוצאה של מי‬
‫שלא משתלב בחוליה‪.‬‬
‫‪ .111‬משחק על זמן‪ :‬כל חוליה מקבלת משימות שעליה לעמוד בהן בזמן נתון תוך שהיא משיגה‬
‫חוליות אחרות‪.‬‬
‫‪ .112‬חיים שכאלה‪ :‬כמו תוכנית הטלביזיה‪ .‬מביאים סיפורים אישיים‪ ,‬חברי ילדות‪ ,‬חפצים‬
‫שמסמלים‪ ,‬קולות וחוויות של החניכים‪.‬‬
‫‪ .111‬שישים שניות על‪ ...‬דנים או מציגים נושא מסוים (מיני הרצאה‪ ,‬מסירת מידע מהיר)‬
‫‪ .111‬מלך הקבוצה‪ :‬נותנים לקב' להכריע בדילמה מסוימת‪ .‬טרם השיחה משתילים את מנהיג‬
‫הקב' שיציע פיתרון משלו ויכריח את השאר לקבל את דעתו‪ .‬בוחנים מי הולך שבי אחריו‪ ,‬מי מגן‬
‫על דעתו ועוד‪.‬‬
‫‪ .111‬טלפון שבור‪ /‬מתוקן‪ :‬ניתן לעשות גם בציור על הגב‪.‬‬
‫‪ .111‬מקצבים‪ /‬מעגל קצב‪ :‬כל חניך בתורו עושה מקצב ועל הקב' לחזור אחריו‪ .‬מי שמתקשה‬
‫יוצא‪.‬‬
‫‪ .119‬תזמורת‪ :‬בונים כלים מחומרים מתקלים או מהטבע ועושים העמדה מוזיקלית עם מנצח‪.‬‬
‫‪ .111‬שלטי חוצות‪.‬‬
‫‪ .111‬שדה מוקשים‪ :‬מסמנים משטח בחוץ או בחדר ונותנים לקב' ‪ 1‬ניירות צילום‪ .‬על הקב' לעבור‬
‫מצד ‪ 1‬לשני מבלי לדרוך באמצע‪ .‬ניתן להקשות ולבקש שעל כולם להיות בפנים ואז להתחיל לצאת‬
‫האחד אחרי השני‪.‬‬
‫‪ .111‬מרוץ קשורים‪ /‬מוגבלות‪ :‬קושרים את רגלי החניכים ומעבירים אותם במקומות קשים‪/‬‬
‫מבקשים מהם להביא דברים מגבוה מבלי שאף אחד ייפול‪.‬‬
‫‪ .111‬מעבר כדור‪ :‬נותנים לכל חוליה חלקי צינור וכדור קטן‪ .‬על הקבוצה להעביר את הדור בתוך‬
‫החלקים מנק' התחלה לסוף מבלי שייפול‪ .‬פתרון‪ :‬מי שהכדור עבר אצלו רץ ומתחבר לקצה‬
‫השורה‪.‬‬
‫‪ .112‬פירמידה‬
‫‪ .191‬בדיחות‪.‬‬
‫‪ .191‬צ'יזבט‬
‫‪ .191‬קומזיץ‬
‫‪ .191‬א"ש לילה‬
‫‪ .199‬הדגל‪ -‬תחרות בין שתי קבוצות‪ .‬המטרה לגנוב את הגדל של הקב' היריבה תוך שמירה על‬
‫חברי הקב' שלו יילקחו כשבויים בידי היריבים‪.‬‬
‫‪ .191‬הוצאת בקבוק ממעגל‪ :‬מסמנים מעגל בגיר‪ ,‬מניחים במרכזו בקבוק גדול ונותנים לשני‬
‫‪131‬‬
‫חניכים בשתי קרנות חבל‪ .‬עליהם להוציא את הבקבוק מהמעגל מפלי שיגע ברצפה‪.‬‬
‫‪ .191‬זה שיר פרידה‪ :‬שמים ברקע שיר שמדבר על סיום‪ /‬פרידה‪ ,‬מבקשים מהחניכים להגיד איך‬
‫היה להם בפעילות ורושמים על הלוח‪ .‬מזה ניתן לגזור צפיות למחנה‪ /‬לשנה הבאה‪.‬‬
‫‪ .191‬קליעה למטרה‬
‫‪ .191‬מרוץ שליחים‪ -‬ניתן לתלות ‪ 1‬טבלאות עם קטגוריות שונות‪ .‬על כל חוליה להתאים במהרה‬
‫בין פתקים שקיבלה לבין הקטגוריות בלוח‪.‬‬
‫‪ .192‬רינגטון נולד‪ :‬כל חוליה תמציא רינגטון ותקליט אותו‪ .‬מי שיהיה הכי מקורי ינצח וישלח את‬
‫שיצר למכשירי החברים‪.‬‬
‫‪ .111‬מציאת מילה בשפות שונות‪.‬‬
‫‪ .111‬בניית מערכת שעות‪ /‬לו"ז‪.‬‬
‫‪ .111‬ריבוע הקסם‪ :‬התשובות לשאלות במאונך ובמאוזן זהות‪.‬‬
‫‪ .111‬משחק הנעליים‪ /‬החפצים‪ :‬מעבירים חפץ מאחד לשני יש לזכור לאן העברנו‪ .‬כדי להקשות‬
‫נוסיף לאט לאט חפצים נוספים‪.‬‬
‫‪ .119‬לפעמים חלומות מתגשמים‪ :‬כל חניך מקבל ציור של שק‪ /‬ענן ורושם חלום שרוצה להגשים‪.‬‬
‫סבב ‪ 1‬ירשום איך ישיג‪ .‬סבב ‪ 1‬נעביר בין החברים וכול אחד יציע דרך משלו להגשמת חלומו של‬
‫חברו‪.‬‬
‫‪ .111‬מפה אנושית‪ :‬מעמידים חניך בצורת מפת ישראל‪ .‬החניכים מקבלים כרטיסיות עם שמות של‬
‫מקומות ועליהם להדביקם במקום הנכון במפה‪.‬‬
‫‪ .111‬דואר סביבה‪ :‬כל חוליה מקבלת מעטפה עם משימה שעליה לבצע בטבע‪ .‬הראשונה שעומדת‬
‫בה או מביאה דבר מה מנצחת‪.‬‬
‫‪ .111‬משחק "הדוור" המדריכים אומרים תחילת משפטים לפי הנושא‪ .‬לדוגמא‪ -‬אני מצטער‪/‬ת‬
‫ש‪ "...‬או "החלום שלי הוא‪ "...‬החניכים משלימים על פתק‪ ,‬מקפלים את הפתק וכותבים למי הוא‬
‫מיועד‪ .‬המדריכים הם ה"דוורים" ומעבירים את הדואר‪.‬‬
‫‪ .111‬חיבור נק'‪ :‬מחברים בין נק' עד שיוצא ציור שתוכנן‪ /‬הוכן מראש‪.‬‬
‫‪ .112‬חיבור קו בין מושג לפירושו‪ .‬טור מושגים וטור פרושים מבולגנים‪ .‬על החניכים להתאים‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫‪ .111‬ניסוי אש‪ :‬מציירים בחדר ‪ 1‬קוים באותו אורך וקו רביעי ארוך במקצת‪ .‬על הקב' לשכנע חניך‬
‫שיצא כי הקו הארוך הוא הקצר (לחץ חברתי‪ ,‬קונפורמיות)‪.‬‬
‫‪ .111‬חיקויים‪.‬‬
‫‪ .111‬מופע בידור‪ ,‬סטנד אפ בהפקת החניכים על כל נושא שבוחרים‪.‬‬
‫‪ .111‬הציור השבועי לילד‪ :‬כמו בעיתון סופ"ש של ידיעות‪ .‬מוצאים ציור קטן בתוך אחד גדול‬
‫ומורכב‪.‬‬
‫‪ 1,1,1 .119‬דג מלוח משודרג‪ :‬מי שצוחק או זז מקבל משימה עם עומד בה ממשיך לשחק ואם לא‬
‫חוזר אחורה‪.‬‬
‫‪ .111‬הכה את המומחה‪ :‬כל חניך בוחר תחום בו הוא טוב ומוכיח את בקיעותו בכל דרך אפשרית‬
‫ומקורית‪.‬‬
‫‪" .111‬התערבות" חינוכית‪ -‬מתערבים על משהו עם החניכים‪ .‬מי שמפסיד מקבל משימה חינוכית‪.‬‬
‫‪ .111‬בניית אתר באינטרנט‪ -‬פרסום פעילות‪ ,‬צ'ט בין החניכים למדריכים ולהורים ועוד‪.‬‬
‫‪ .111‬צביעה‪ /‬ציור על חולצות‪.‬‬
‫‪ .112‬קיר גרפיטי‪ /‬נושאי‬
‫‪ .111‬יום הפוך‬
‫‪ 1111 .111‬דולר‪ :‬מציירים צ'ק ענק על סך ‪ 1111‬דולר ונותנים לחניכים דילמות לא מוסריות או‬
‫סיטואציות בהן ייבחרו עם להשתמש ב‪ 1111‬דולר או לא‪ .‬דוגמא‪ :‬לרדת מהארץ תמורת צ'ק‪.‬‬
‫‪ .111‬צוללות‪ :‬מציירים ריבועים על הרצפה‪ .‬במאונך רושמים מספרים ובמאוזן אותיות‪ .‬כל חוליה‬
‫בוחרת איפה מניחה צוללות‪ .‬בהינתן האות חניך מכל קבוצה מנסה להגיע לקצה השני של הלוח‬
‫תוך שהוא עומד במשימות או שאלות ומגלה את מיקום הצוללות‪.‬‬
‫‪ .111‬דמקה אנושית‪ :‬כמו המשחק המקורי רק שהחניכים עומדים על כיסאות‪.‬‬
‫‪ .119‬קתימבה‪ :‬מתודה להופעה בפני קהל‪.‬‬
‫‪ .111‬סימולציות‪.‬‬
‫‪ .111‬נר בחשיכה‪ :‬נציג מכל קבוצה מכסה את עיניו‪ .‬על הקבוצה לכוונו לנק' בה יש נר וגפרור‬
‫שעליו להדליק ‪.‬‬
‫‪ .111‬שאלון‪ /‬סקר‪ :‬ניתן לעשות גם ברחוב‪.‬‬
‫‪ .111‬תערוכה‪.‬‬
‫‪ .112‬אימפרוביזציה‪ /‬אלתור‬
‫‪132‬‬
‫‪ .111‬שבץ נא‪ :‬נותנים לכל קב' את אותיות האב' ועליהם לחבר כמה שיותר מילים בכנה שפחות‬
‫אותיות שמשתלבות זו במילה של זו‪.‬‬
‫‪ .111‬שקופיות‪.‬‬
‫‪ .111‬מצגת‬
‫‪ .111‬דגמים‪ -‬בניית דגמים‪ /‬מתן ציור קטן שיש לבנותו בגדול‪.‬‬
‫‪ .119‬טקס אש‪.‬‬
‫‪ .111‬משל‬
‫‪ .111‬שמש אסוציאציות‪.‬‬
‫‪ .111‬בינגו‪.‬‬
‫‪ .111‬חפש את המטמון‬
‫‪ .112‬סמני דרך‪.‬‬
‫‪ .121‬מדרש‬
‫‪ .121‬קריאה ממאמר‪ /‬טקסט והתייחסות לכתוב‪.‬‬
‫‪ .121‬דיוקן עצמי‪ /‬ביוגרפיה‪ :‬כל חניך מצייר ורושם על עצמו כדי שיכירו אותו‪.‬‬
‫‪ .121‬מעבר שטח תחום‪ :‬מסמנים שטח‪ .‬מבקשים מחבר הקב' לעבור מצד אחד לשני כשרק אחד‬
‫מהם יכול לדרוך בתוך השטח‪.‬‬
‫‪ .129‬דיון‬
‫‪ 1 .121‬בום‬
‫‪ .121‬לספור עד ‪ :11‬בלי ששנים יגידו יחד אותו מספר‪.‬‬
‫‪ .121‬משיכה שבדית‪ /‬להעביר לצד השני‪ :‬מסמנים קו אמצעי‪ ,‬בכל צד מפזרים חפצים‪ .‬בהינתן‬
‫האות על כול קבוצה להעביר את חפציה לצד השני מבלי שתקבל מיריביה‪.‬‬
‫‪ .121‬מי שמתבלבל‪ :‬קצב ‪ 1‬סופרים מ‪ 1‬עד ‪ ...11‬מי שמתבלבל נכנס לפנים המעגל ומנסה לבלבל‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ .122‬הדייג ודג הזהב‪ :‬בריכה עם כרטיסיות מפוליגל וחקות‪ .‬על החניכים לדוג פריטים או שאלות‬
‫או משימות‪.‬‬
‫‪ .111‬מגולגלים בתוך נייר עיתון‪ :‬הפעלות בשימוש העיתון‪ :‬למצוא אות שחוזרת‪ ,‬כתבה‪ ,‬תמונה‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪ .111‬הרצל אמר‪.‬‬
‫‪ .119‬השלמת מילים במשפט חסר‪.‬‬
‫‪ .111‬לדבר בפה מלא‪ :‬על החניך לשתות‪ /‬לאכול ותוך כדי זה לשיר‪ /‬לדבר כך שיצליחו להבינו‪.‬‬
‫‪ .111‬סיפור ללא מילות קישור‪ :‬מספרים סיפור ידוע ומשמיטים ממנו מילות קישור כמו‪ :‬אם‪ ,‬אז‪,‬‬
‫היה ועוד‪.‬‬
‫‪ .111‬סיפור מהסוף להתחלה‪.‬‬
‫‪ .111‬אורגמי‪ -‬קיפולי נייר‪.‬‬
‫‪ .112‬קסמים‪.‬‬
‫‪ .111‬שבלונות‪ /‬גזירות נייר‪.‬‬
‫‪ .111‬אני בנייר טואלט‪ :‬כל אחד לוקח מס' קוביות נייר ועל פיהן מוסר פרטים על עצמו‪.‬‬
‫‪ .111‬מי אני? חניך יושב ממרכז והשאר מנחשים מיהו ומהו על פי שאלות‪.‬‬
‫‪ .119‬חשוב‪ ,‬הרגש‪ ,‬עשה‪ :‬מניחים ‪ 1‬כתרים עם הכותרות הללו‪ .‬מעלים נושא לדיון וכל אחד אומר‬
‫מה חושב עליו‪ ,‬מה מרגיש לגביו ומה היה עושה איתו אם בכלל‪.‬‬
‫‪ .111‬תחנת רדיו‪ :‬עם שדרנים‪ ,‬פיות‪ ,‬עורך מוזיקלי ועוד‪.‬‬
‫‪ .111‬בחירות ‪+‬קלפי‬
‫‪ .111‬תרשים‪ /‬דיאגראמה‬
‫‪.111‬לוח מודעות‬
‫‪ .112‬הזיכרון שלי‪ /‬הפדיחה שלי‪ :‬כל חניך מספר את חוויותיו‪.‬‬
‫‪ .111‬משפט‪ :‬מעלים דילמה‪ .‬מחלקים את הקב' לתובעים ונתבעים‪ .‬כל צד מכין טיעונים וצריך‬
‫לשכנע את חבר השופטים‪.‬‬
‫‪ .111‬ניתוח אירוע ‪ /‬מקרה‪.‬‬
‫‪ .111‬סוחרים‪ :‬החלפת פתקים עם מידע‪ /‬חפצים‪.‬‬
‫‪ .111‬עוד לא אמרתי לא‪ :‬כל אחד מקבל פתק עם שמו ומכניס לחולצה‪ .‬מסתובבים בחדר‬
‫ומשוחחים‪ .‬מי שאומר "לא" מעביר את הפתק לחברו וממשיך לשחק‪ .‬מנצח מי שצבר הכי הרבה‬
‫פתקים‪.‬‬
‫‪ .119‬רובים ושושנים‪ :‬כל חניך מקבל ציור של רובה וציור של שושן‪ .‬מעלים דילמות מי שמזדהה‬
‫מרים שושן ומי שלא רובה ומנמק למה‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫‪ .111‬המרוץ לקו השוויון‪ :‬עומדים על קו מטרה‪ ,‬כל חניך מקבל פתק עם מס' ופעולה חשבונית‪.‬‬
‫בכל פעם נזרוק קובייה ועל פי מה שיצא משילוב המס' עליה עם המס' בכרטיס נלך קדימה או‬
‫אחורה על המרצפות‪ .‬המטרה להגיע לקו הסיום‪ .‬לאחר מכם נחליף כרטיסיות בין האנשים ונשאל‬
‫את מי שהתקדם בסבב הראשון איך זה ללכת אחורה ולהפך‪.‬‬
‫‪ .111‬עמידה על עיתון‪ :‬הקב' עומדת‪ ,‬בכל פעם חותכים חלק ועל הקב' להצטמצם מבלי לגעת‬
‫ברצפה‪.‬‬
‫‪ .111‬חם‪ ,‬קר‪ :‬על הקב' לחשוף פריט מוחבא ע"י רמזים‪.‬‬
‫‪ .111‬וידו קליפ‬
‫‪ .111‬שלום ומלחמה‪ :‬כול חניך מקבל נייר ועושה בו מלחמה‪ ,‬מקמט‪ ,‬גוזר‪ ,‬קורע‪ .‬אח"כ נבקש‬
‫ליצור אותו מחדש‪ .‬מהקושי מובילים לדיון שקל יותר להילחם ולהיאבק‪ ,‬קשה יותר להשכין‬
‫שלום‪.‬‬
‫‪ .111‬לחוקק חוק‪ :‬מחוקקים חוק כמו בכנסת‪ ,‬מכינים הצעה‪ ,‬מציגים ומביאים ל ‪ 1‬הצבעות עד‬
‫אישור ‪ /‬לא כמו בכנסת‪.‬‬
‫‪ .119‬צעדה‪.‬‬
‫‪ .111‬מלאך או שטן‪ .‬חניך יושב במרכז ולצידו חניך ‪ 1‬מלאך וחניך שני שטן שמנסים לשכנעו לעשות‬
‫משהו‪ /‬להחליט‪.‬‬
‫‪ .111‬בעד ונגד‪ :‬כל קבוצה צריכה לשכנע את השנייה בצדקתה לגבי עניין מסוים‪.‬‬
‫‪ .111‬פעילות תעל"ה‪.‬‬
‫‪ .111‬מלך הטריוויה‪ :‬לוח ענק עם קטגוריות‪ .‬בכל קטגוריה ‪ 1‬שאלות בעלות דרגות קושי שונות‬
‫וניקוד עולה‪ .‬כל פעם בוחרים קטגוריה וסכום‪ .‬עונים על הרשות בשאלה‪ .‬לדוגמא‪ :‬זמרים‪ ,‬ריטה‬
‫נענה בשאלה‪ :‬מי שרה את "תפתח חלון"?‬
‫‪ .112‬איקס עיגול אנושי‪.‬‬
‫‪ .191‬תצוגת אופנה‪.‬‬
‫‪ .191‬בעוד ‪ 11‬שנים‪ :‬כל אחד רושם ‪ 1‬דברים שעתידים לקרות לו בעוד ‪ 11‬שנים‪ .‬אח"כ נשאל מה‬
‫ישיגו תוך ‪ 1‬שנים‪ ,‬תוך שנתיים‪ ,‬תוך שנה ותוך שבוע מהיום‪.‬‬
‫‪ .191‬לוח תמרורים‪ :‬כל חניך בוחר תמרור שמייצג את תפקידו בקבוצה או את מי שהו‪.‬‬
‫‪ .199‬עיסת נייר‬
‫‪ .191‬חריטה‪ /‬נגרות‪.‬‬
‫‪ .191‬בלוגים אישיים‪ /‬קבוצתיים‪.‬‬
‫‪ .191‬קפה דילמה‪ :‬על כוס קפה פותרים דילמות מהחיים‪.‬‬
‫‪ .192‬מופע סיום‪ /‬פתיחת שנה‪.‬‬
‫‪ .111‬גננות ושתלנות‪ :‬שתילת גינה וטיפוחה‪.‬‬
‫‪" .111‬מסדר זיהוי"‪ :‬בכל פעם נחשוף חלק מפרצוף של דמות‪ .‬המטרה לזהות עם כמה שפחות‬
‫חלקים חשופים‪.‬‬
‫‪ .111‬מבוך‬
‫‪ .119‬מרוצים שונים‪.‬‬
‫‪ .111‬מחט בערימת שחט‪ :‬למצוא פריט בתוך גזרות עיתון‪.‬‬
‫‪ .111‬באולינג‬
‫‪ .111‬קלאס משודרג‪ :‬משחקים עם מוגבלות‪ ,‬עיניים עצומות‪ ,‬ידיים קשורות‪ ,‬פה קשור‪.‬‬
‫‪ .111‬קומיקס‬
‫‪ .112‬הדוור‪ :‬חניך ‪ 1‬עומד במרכז ומעביר פתקים מחניך לחניך‪ .‬גם הוא יכול לקבל פתקים‪ .‬ניתן‬
‫לרשום בצורה אנונימית ואח"כ לצאת לדיון על איך אני מרגיש בקב' ואיך הם מרגישים כלפיי‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫מתודות מא' ועד ת' (מתוך אתר רשת בתי החינוך קדימה)‬
‫אקווריום – שיטה לניהול דיון – הפועלת בשני מעגלים ‪ :‬מעגל פעיל ‪ ,‬הדן בסוגיה המוצגת ‪ ,‬ומעגל "משקיף" ‪,‬‬
‫הצופה ומבקר את פעולות המעגל הפעיל‪ ,‬לפי הוראות שניתנו לו ‪ .‬ניתן להכריז "פריז" ואנשים מהמעגל החיצוני‬
‫יוכלו להחליף אנשים מהמעגל הפנימי‪.‬‬
‫אסוציאציות‬
‫אנדרלמוסיה‪ -‬מחלקים לחניכים פתקים עם משימות מנוגדות‪ ,‬כגון‪ :‬להוריד מכולם את השעונים‪ /‬לדאוג שלכולם‬
‫יהיה שעון על היד‪ ,‬וכו'‪ .‬לשמע האות כולם מבצעים את משימתם… המסר‪ :‬התחשבות בזולת‬
‫בחירות – נקבע מראש נושא לכל הקבוצות‪ ,‬כל קבוצה בוחרת בתוכה תת נושא וכותבת לו מצע משלה‪. .‬‬
‫מתחיל מסע פרסום‪ -‬פרסומות ‪ ,‬שלטים‪ ,‬הצגות‪ ,‬שירים‪ ...‬בסופו של דבר מקיימים בחירות דמוקרטיות –‬
‫חשאיות‪ /‬גלויות‪.‬‬
‫בישול‬
‫בית משפט ‪ -‬בית משפט ציבורי לדמויות מתוך סיפור ‪ /‬בית משפט על אירוע או דילמה‪.‬‬
‫בול זבנג ‪ /‬בעד נגד – כרטיסיות עמדה לגבי דילמות ופתרונן‪.‬‬
‫בלונים – שימוש בבלונים מנופחים בפעולה‪ .‬ניתן להחביא בתוך הבלונים שאלות‪ ,‬משימות‪ ,‬קטעי סיפור‬
‫ממוספרים וכו' וניתן לפוצץ את הבלונים בדרכים שונות – בטן לבטן‪ ,‬סיכות‪ ,‬גב לגב‪ ...‬ומתייחסים לתוכן‬
‫שבבלונים‪.‬‬
‫בניית מודל – החניכים בונים מודל של אתר‪ ,‬מבנה או אירוע שנלמד בפעולה על מנת להמחיש את הדברים‬
‫פיזית‪.‬‬
‫בינגו ‪ -‬בינגו בסגנונות שונים‪ .‬ניתן לבנות לוח בינגו כך שאצל המדריך יש שאלות ואצל החניכים בלוחות הבינגו‬
‫התשובות‪ .‬אופן נוסף הוא‬
‫בינגו הכרות – לכל חניך לוח בינגו עם מאפיינים שונים ועליו להחתים חניכים אשר עונים על מאפיינים אלו‪.‬‬
‫בקבוק וטבעת‪ -‬מעמידים בקבוק במרכז החדר‪ ,‬יוצרים טבעת מפוליגל או חומר קשיח אחר‪ ,‬לטבעת מחוברים‬
‫חוטים כמספר החניכים‪ ,‬כל אחד תופס חוט‪ .‬המשימה‪ :‬להשחיל את הטבעת לבקבוק‪ .‬המסר‪ :‬רק עם תאום‬
‫ושיתוף פעולה‪ -‬נצליח!‬
‫גרף עמדות – דיאגרמת גשם – כל חניך מקבל לידיו קרפ בצבע שונה ומייצג את הסכמתו לגבי נושאים‬
‫מסויימים על ידי אורך הקרפ שהוא מקצה לכל נושא‪ .‬כל חניך מדביק את הקרפים שלו וכך נוצרת דיאגרמת‬
‫גשם מצטברת של כל עמדות הקבוצה‪ .‬ניתן לערוך סקאלה על הריצפה‪...‬‬
‫גיוס כללי‪ -‬מכינים המון פתקים מכל סוג‪ :‬מים‪ ,‬אויר‪ ,‬בגד‪ ,‬אוכל‪ ,‬נעלים‪ ,‬בית‪ .‬אומרים לחניכים שהם עוברים לגור‬
‫באי בודד וכל אחד צריך להצטייד בפתקים (לכל חניך יהיה פתק אחד מכל סוג) תוך ‪ 11‬שניות‪ .‬את הפתקים‬
‫מפזרים בכל החדר‪(.‬בדרך כלל יש בלגאן ולא מצליחים) המסר‪ :‬שיתוף פעולה וסבלנות‪.‬‬
‫דיון‪ -‬כן! גם דיון יכול להיות מעניין‪ ,‬אם עושים אותו בצורה מקורית ומביאים אותו כמו שאומרים‪ -‬בהפוכה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬זורקים כדור וכל מי שתופס אותו צריך להביע את דעתו‪.‬‬
‫דייג‪ -‬בניית בריכת דייג (בריכה ‪ ,‬חכות ‪ ,‬דגים) שהחניכים דגים מתוכה משימות‪ ,‬שאלות‪ ,‬פרסים‪...‬‬
‫דמויות מסתובבות ומספרות – במקום שחניכים יעברו בין תחנות ‪ ,‬דמויות עוברות בין קבוצות‪ ,‬מציגות את עצמן‬
‫ומלמדות את החניכים משהו בקבוצות האם שלהן‪ .‬הדמויות יכולות להפעיל את החניכים ‪ ,‬להראות להם‬
‫תמונות‪ ,‬לשחק איתם או אפילו לפעמים רק להרצות להם‪ .‬כדאי שהדמויות יתחפשו או יביאו עימן חפץ כלשהו‬
‫שמסמל אותן‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫דומינו‬
‫דרוגים והעדפות – קוץ ופרח‪ ,‬מד חום קבוצתי‪ ,‬מכירה פומבית‪.‬‬
‫החבילה עוברת – מכינים מראש חבילה הבנויה מהרבה שכבות של דפים ‪ /‬עיתונים כאשר בכל שכבה משימה‪/‬‬
‫הפעלה‪ /‬שאלה המתאימה לנושא הפעולה‪ .‬משמיעים מוזיקה ‪ /‬שרים וכאשר מפסיקים את המוזיקה ‪ /‬את‬
‫השירה מקלפים שכבה‪ .‬אפשרות נוספת‪ -‬זורקים קוביה ומי שיוצא לו ‪ 6‬יכול לקלף שכבה בחבילה‪.‬‬
‫השלמת הסיפור – המדריך מספר סיפור אך לא מספר את סוף הסיפור ‪ .‬החניכים כותבים אופציות לסוף‬
‫הסיפור (או מציגים אותו) ודנים באופציות השונות של "סופים" שהועלו בקבוצה‪ .‬אופציה אחרת היא לספר רק‬
‫את תחילת הסיפור ‪ /‬סופו והחניכים צריכים להשלים את הסיפור עצמו – לפי הסוף ‪ /‬ההתחלה‪.‬‬
‫מה היה קורה אילו – פיתוח הדמיון‪ ,‬בוחרים רגע בתוך הסיפור ושואלים " מה היה קורה אילו" הדמות היתה‬
‫בוחרת בבחירה כזאת או אחרת – מה אז היה המשך הסיפור?‬
‫השלמת ציור‬
‫הייד פארק – בדומה לבית משפט ‪ ,‬אך ישנן ‪ 2‬קבוצות ולכל קבוצה יש צד בעניין‪ .‬הקבוצות מכינות את הטיעונים‬
‫שלהם וכל פעם נציג אחר עולה וטוען לטובת קבוצתו‪ .‬אנשים שתומכים בצד השני בעקבות טיעון כלשהו עוברים‬
‫לצד השני ומצטרפים למאבק שלהם‪.‬‬
‫הצגות‬
‫הקונכיה‬
‫החמורים והקש‪ -‬קושרים ‪ 2‬חניכים בחבל ומניחים בשתי קצות החדר ‪ 2‬קופסאות‪ .‬על החניכים להגיע‬
‫לקופסאות‪ -‬כל אחד לקופסא הקרובה אליו‪ .‬המסר‪ :‬ושוב… שיתוף פעולה!‬
‫וכאן יכנסו כל המשחקים הפיזיים‪ .1 :‬עומדים בטור‪ ,‬כל אחד מחזיק את כף הרגל של זה שלפניו וכך מתקדמים‬
‫(אפשר כתחרות בין ‪ 2‬קבוצות) ‪ .2‬פלונטר‪ .‬המסר‪ :‬רגישות למצבו של האחר‪ -‬אחרת הכל מתמוטט‪.‬‬
‫זמזומים‪ -‬עומדים ב‪ 2 -‬שורות‪ ,‬מחזיקים ידיים‪ .‬הראשון בכל קבוצה מתחיל לזמזם עד שנגמר לו האויר והשני‬
‫ממשיך‪ -‬כך עד שמגיעים לאחרון‪ .‬הקבוצה המנצחת היא זו שזמזמה הכי הרבה‪ .‬כל הפסקה באמצע מחזירה‬
‫להתחלה‪ .‬המסר‪ :‬החשיבות והאחריות של כל אחד‪.‬‬
‫חידונים – שימוש במשחקי חידון על מנת לבחון ידע‪ .‬ניתן להשתמש במודלים של משחקי טלווזיה‪ -‬גלגל המזל‪,‬‬
‫טריוויה‪ ,‬מי רוצה להיות מיליונר‪ ,‬זה הסוד שלי‪ 9 ,‬בריבוע‪ ,‬שניצל בורשט‪...‬‬
‫חנות ‪ /‬שוק – ניתן למכור כל דבר – ערך ‪ ,‬רעיון‪ ,‬סיפור‪ ...‬החניכים עוברים בחנות‪ ,‬ומרכיבים לעצמם סל של‬
‫קניות‪ .‬מקיימים דיון על מה שהחניכים קנו ומדוע‪.‬‬
‫חניכים מספרים – ניתן לפני הפעולה לבקש מהחניכים להביא איתם משהו מהבית שימחיש את נושא הפעולה‬
‫לדוגמא אם עושים פעולה על ציונות ניתן לבקש מהם להביא איזשהו חפץ‪ /‬תמונה מהבית שיספר סיפור ציוני‪.‬‬
‫כל החניכים השקיעו מעצמם לפני הפעולה ‪ ,‬סיפרו מתוך עולמם והכירו יותר חניכים אחרים‪.‬‬
‫חפש את המטמון – הקבוצה מקבלת רמזים‪ ,‬כתבי סתרים‪ ,‬חידות‪...‬שהפתרון שלהם מוביל אותם לפתק הבא‪/‬‬
‫למשימה הבאה ‪ /‬תקופה היסטורית הבאה‪ .‬ניתן לערוך בוואריאציות שונות‪ ,‬מקיף כמויות ידע רחבות ותמיד‬
‫כיף‪.‬‬
‫חבל‪ -‬תחרות משיכת חבל של חניך אחד מול כל השאר‪ .‬המסר‪ :‬כוחה של החברה מול כוחו של היחיד‪ /‬לחץ‬
‫חברתי‪.‬‬
‫טלפון‪ .1 -‬מתוקן‪ ,‬המסר‪ :‬רק אם כל אחד יוסיף את חלקו תיווצר התמונה השלמה‪.‬‬
‫‪ .2‬שבור‪ ,‬המסר‪ :‬המחשת עניין הרכילות‪ .‬טלפון שבור – כל קבוצה יושבת במעגל ‪ ,‬המדריך לוחש לחניך אחד‬
‫‪136‬‬
‫שיושב לצידו מילה‪ /‬משפט באוזן‪ ,‬החניך מעביר לחניך שלידו וכך הלאה‪ .‬ניתן לבחור מילה‪ /‬משפט שקשורים‬
‫לנושא הפעולה‪.‬‬
‫טאבו – משחק בו ישנן כרטיסיות עם מילה ‪ /‬ניב‪ /‬פתגם שהחניכים צריכים להציג לחברי קבוצתם מבלי‬
‫להשתמש במילים הרשומות בכרטיס או מילים נרדפות‪ .‬למשל‪,‬כתוב "פורים " אבל אסור להגיד את המילה‬
‫פורים‪ ,‬מגילה‪ ,‬אסתר‪...‬מודדים זמנים ובודקים כמה כרטיסיות מצליחים בזמן זה‪.‬‬
‫טקסט – מתן כותרת לטקסט‪ ,‬כתיבת מכתב תגובה‪,‬‬
‫טיול – טיול זה תמיד מתודה שגם מהנה‪ ,‬גם מלמדת וגם נותנת פן חברתי לקבוצה‪ .‬ניתן להשתמש בטיולים‬
‫לצורך פעילויות בנושאים שונים כגון ‪ :‬אקולוגיה‪ ,‬הכרת הקהילה‪ /‬הסביבה‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬שיתוף פעולה‪,‬‬
‫עצמאות‪ .‬ניתן לצאת לביקורים באתרים היסטוריים‪ ,‬מוזיאונים‪...‬‬
‫טקס – טקסים הינם ארועים מכוננים ‪ .‬ניתן לקיים טקסים לפי מחזור החיים היהודי – תפילות ומעמדים‪ ,‬סעודה‬
‫שלישית‪ ,‬הבדלה‪ ,‬קידוש‪ ,‬טקס ראש חודש‪ ,‬טקס אש‪ ,‬טקסי מעבר משכבה לשכבה וממערך למערך‪.‬‬
‫ים‪ -‬יבשה המסר‪ :‬כוחו של ההרגל‪ ,‬אסור לשקוע בשיגרה‪.‬‬
‫כסאות‪ -‬מעמידים את החניכים על כיסאות במעגל‪ ,‬הם הולכים על הכסאות והמדריך מתחיל להוציא כסאות‬
‫מהמעגל‪ .‬מטרת החניכים‪ -‬שכל הקבוצה תשאר על הכסאות‪ .‬המסר‪ :‬הנתינה והוויתור יוצרים חברה מגובשת‪.‬‬
‫כדור – משחקי כדור נהדרים תמיד וניתן להשתמש במהלך הפעולה – בוחרים משחק לדוגמא חיי שרה – מי‬
‫שנפגע על ידי הכדור צריך לענות על שאלה‪ /‬להביע עמדה וכו'‪ .‬ניתן להשתמש לפתיחת פעולה – מה את‪/‬ה‬
‫חושב על הנושא המסויים‪ ,‬ניתן להשתמש גם בסוף פעולה לשם שאילת שאלות על מה שעבר בפעולה‪,‬‬
‫התחושות שלהם ועוד‪.‬‬
‫כדור צמר – העברת כדור צמר בין החברים במעגל כאשר כל אחד אוחז בחלק מהצמר ומשיב על השאלות‬
‫הנשאלות על ידי מדריך הקבוצה או על ידי החבר שהעביר אליו את כדור הצמר‪.‬‬
‫כתבי סתרים – לכתוב סיפור‪ /‬שאלה‪ /‬משימה בכתב סתרים ורק לאחר שהחניכים פותרים את כתב הסתרים ‪,‬‬
‫יכולים החניכים לדון בסיפור‪ /‬לפתור את החידה או לענות על השאלה‪.‬‬
‫לוטו‬
‫לאונרדו דה וינצ'י‪ /‬קפריו ואחרים‪ -‬מוציאים חניך אחד‪ ,‬בוחרים אישיות‪ ,‬מכניסים את החניך ועליו לגלות את‬
‫האשיות ע"י שאלות של כן ו‪ -‬לא‪ .‬המסר‪ :‬עלינו להכיר את חברינו כי כל אחד הוא מיוחד‪.‬‬
‫מרצה אורח – ישנם נושאים שניתן להביא מישהו חיצוני לקבוצה שיספר את הסיפור שלו‪ ,‬יראה תמונות‪ ...‬ניתן‬
‫לשאו ל את החניכים על העיסוק של ההורים שלהם ובכך לערב את ההורים בתוכנית החינוכית‪.‬‬
‫מרוצים – תחרות בין קבוצות שבסוף כל מסלול מרוץ ישנה איזושהי שאלה‪ /‬חלק מפאזל‪ /‬משימה‪ ...‬נמדדות כאן‬
‫שיתוף פעולה‪.‬‬
‫מדבקות על גב‪ /‬מצח – מדביקים מדבקות עם תוכן כלשהו (דמות‪ ,‬חג‪ ,‬ארוע‪ ,‬סיפור וכ'ו) על הגב או המצח של‬
‫חניכים‪ .‬עליהם לגלות מי‪ /‬מה הם רק על ידי שאלות כן ולא מתוך נושא הפעולה או ללא נושא כלל‪.‬‬
‫מהדורת חדשות – החניכים מכינים מהדורת חדשות בהתאם למידע‪ /‬לנושא שקבלו‪ .‬הם יכולים להכניס פנימה‬
‫כתבות שטח‪ ,‬ראיונות‪ ,‬פרסומות‪ ,‬חסויות‪....‬‬
‫מכירה פומבית – המדריך מוכר ערכים‪ /‬רעיונות‪ /‬מוסדות יהודיים ‪ /‬תשמישי קדושה וכ'ו לחניכים היושבים‬
‫בקהל‪ .‬החניך ‪ /‬הקבוצה שמשלמים הכי הרבה זוכים במה שנמכר‪ .‬ניתן לשלם גם במידע‪ ,‬חניך‪ /‬קבוצה שיודעת‬
‫הכי הרבה אינפורמציה על הדבר שנמכר הוא הזוכה‪.‬‬
‫משחקי מסלול‪ /‬לוח – מונפול‪ /‬סולמות ומחשים ‪ /‬קורידור ‪ /‬צוללות כל משחק לוח שאתם מכירים ושיחקתם בו‬
‫אי פעם ניתן להפוך אותו למשחק שהוא מרכז הפעילות‪ .‬ניתן להכין משחקים שונים הכוללים בתוכם משבצות‪/‬‬
‫‪137‬‬
‫כרטיסיות של קבלת מידע חדש‪ ,‬משבצות‪ /‬כרטיסיות של משימות לביצוע‪ ,‬משבצות‪ /‬כרטיסיות של שאלות‪ .‬את‬
‫הלוח עצמו ניתן לעשות על מספר בריסטולים‪ ,‬על הריצפה עם גירים‪ /‬מסקנטייפ וכן לעצב בצורה שקשורה‬
‫לנושא המשחק – כגון מפה של מצרים עם פירמידות‪ ,‬מכות‪ ,‬ים סוף‪...‬‬
‫משחק הזכרון‬
‫משחקי חשיבה – שעת עומס‪ ,‬דמקה‪ ,‬שחמט‪,‬‬
‫מוזיקה ושירים – המוזיקה יכולה להוסיף לאווירה בכל פעילות ‪ .‬המוזיקה יכולה להיות קשורה ‪ /‬לא קשורה‬
‫לפעילות‪.‬‬
‫ניתוח שירים – ניתוח של שירים קיימים על מנת ללמוד משהו על הנושא‪ /‬התקופה ‪ /‬הדעות‪.‬‬
‫משחק תפקידים – דמויות‪ ,‬סיטואציות ודילמות‪ .‬ניתן לערוך זאת דרך הכיסא הריק – מציבים כיסא ריק וכל אחד‬
‫שרוצה לשחק את הדמות יכול לשבת בכיסא לשחק עד שמישהו יחליף אותו‪.‬‬
‫שטן מלאך – משחק תפקידים כאשר יש מי שמייצג את הדרך הלא טובה ומי שמייצג את הדרך הטובה – מנסים‬
‫לשכנע‪.‬‬
‫מולקולות‬
‫משל ונמשל‬
‫משיכת חבל רטורית – מניחים חבל על הריצפה ‪ ,‬ולאורכו כרטיסי עמדות ‪ .‬המטרה‪ :‬לשכנע את המשתתפים‬
‫לשנות את עמדותיהם בהתאם לעובדות חדשות בדיון‪.‬‬
‫מעגל‪ -‬מעמידים את החניכים ב‪ -2‬מעגלים ומבקשים מכל אחד להחליף מקום עם העומד מולו‪ .‬ישנן שתי‬
‫אפשרויות‪ .1 :‬הכל יקרה בבלאגן ‪ .2‬כל המעגל יזוז בכיוון אחד‪ .‬המסר‪ :‬אם כולנו נהיה "באותו ראש" הכל ילך‬
‫בקלות‪.‬‬
‫סיפור בהמשכים – המדריך יכתוב שורה ראשונה מה סיפור על דף ויגיד לחניך שיושב מימינו את המילה‬
‫האחרונה בשורה‪ .‬החניך יכתוב שורה נוספת כאשר המילה הראשונה אצלו היא האחרונה אצל המדריך וכן‬
‫הלאה‪.‬‬
‫סרט‬
‫ספר ‪ /‬סיפור – ניתן לבחור בספר ובתוכנו אנו קוראים על נושא הפעילות או שמוסר ההשכל של הספר מתאים‬
‫לנושא הפעילות‪ .‬ניתן לקרוא בהמשכים כל זמן המערך‪ .‬ניתן לשלב חלקים לאורך הפעולה‪ .‬ניתן לתת חלקים מן‬
‫הסיפור ומשימת החניכים היא לסדר לפי הסדר הנכון ואז נבדוק האם הם סידרו נכון את הסיפור‪ .‬ניתן לבחור‬
‫סיפורי תנ"ך אשר יתאימו לכל פעילות‪.‬‬
‫סימני דרך – מחלקים את הקבוצות לשתי תתי קבוצות‪ .‬קבוצה אחת מובילה את הקבוצה הראשונה והקבוצה‬
‫השנייה מובלת על ידי סימנים שמשאירים בשטח‪ .‬בדרך משאירה הקבוצה המובילה חידות‪ /‬שאלות‪ /‬משימות‬
‫לקבוצה המובלת‪ .‬ניתן גם להחליף בין הקבוצות‪.‬‬
‫סקר רחוב‪ -‬החניכים עורכים סקר בנושא כלשהו ‪ .‬ניתן לערוך את הסקר בתחומי הסניף‪ /‬מדריכים אחרים‬
‫שהתחפשו לדמויות שעונות על הסקר‪ ,‬או לצאת לרחוב‪ .‬בסוף הסקר החניכים מביאים את תוצאות הסקר‬
‫ומביעים עמדה בנושא‪.‬‬
‫סלט פירות‪ -‬צורות חלוקה לקבוצות‪ .1 :‬ע"י מסטיקים בצבעים שונים‪ .2 .‬עפ'י חלוקה לפירות‪ -‬תפוז‪ ,‬בננה‪,‬‬
‫פומלה וכו‪'...‬‬
‫עוגה – חניכים מקבלים אפשרויות של תרומות‪ ,‬ערכים‪ ,‬נושאים‪ ,‬ארגונים‪ ...‬ועליהם להחליט כיצד לחלק את‬
‫העוגה הפרטית שלהם ‪ .‬כלומר לקבוע כמה הם מקציבים לכל ערך ומדוע‪ .‬מקיימים דיון על סדר העדיפויות‬
‫שנבחר‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫עיתון קיר – המדריך מחלק לחניכי הקבוצה תפקידים שונים מרשימת תפקידי מערכת עיתון‪ :‬כתבי מערכת‪,‬‬
‫כתבי שטח‪ ,‬עורכים‪ ,‬מאיירים‪ ,‬פרסומאים‪ ...‬וניירות עיתון‪ .‬כל חניך מקבל תג עם שמו ותפקידו‪ .‬החניכים‬
‫מקבלים נושא לעיתון וכרטיסיות עם משימות המוטלות על כל אחד מבעלי התפקידים‪ .‬במקביל ניתן שמדריכים‬
‫ייצגו דמויות הקשורות לנושא‪ ...‬בסוף הפעילות מציגים את העיתון על כל חלקיו‪.‬‬
‫עמדות – ארבע פינות‪.‬‬
‫עיתונים‬
‫עיוורים וקשורי ידיים‪ -‬נותנים לחניכים פאזל‪ ,‬עליהם להרכיבו כאשר חצי מהחניכים מכוסי עניים וחצי קשורי‬
‫ידיים‪ .‬המסר‪ :‬ע"י שיתוף פעולה ניתן להתגבר על כל פגם‪.‬‬
‫פרסומות‬
‫פסיכולוג – ‪ 2-3‬ילדים יוצאים החוצה‪ ,‬בינתיים חניכי הקבוצה בוחרים דמות כלשהי ‪ .‬החניכים שיצאו חוזרים‬
‫לקבוצה ‪ ,‬שואלים שאלות ולפי התשובות כן‪/‬לא בלבד‪ ,‬הם צריכים לנחש מי היא הדמות שנבחרה‪.‬‬
‫פאזל‬
‫פיצוחים‬
‫פרה‪ ,‬מכונית‪ -‬מוציאים שני חניכים‪ .‬לאחד אומרים שהוא צריך לקנות פרה אבל אסור לו להשתמש במילים‬
‫שמאפיינות פרה‪ .‬לשני אומרים שהוא צריך למכור מכונית ואסור לו להשתמש במילים המאפיינות מכונית‪.‬‬
‫השניים צריכים להתדיין ולהתמקח‪ .‬המסר‪ :‬החשיבות בתקשורת נכונה‪.‬‬
‫ציור ‪ /‬אומנות‪ /‬יצירה‪ /‬עבודות יד – יש אינסוף אופציות שלתת לחניכים ליצור משהו שקשור לנושא הפעולה‪ .‬זה‬
‫יכול להיות בובות של דמויות‪ ,‬קומיקס של סיפור‪ ,‬פמוטים לשבת‪ ,‬יצירה מעיסת נייר‪ ,‬יצירה מחומרים טבעיים‬
‫בלבד‪ ,‬קולא'ז‪...‬‬
‫ציר זמן – המדריך בוחר נושא ונותן את רצף הארועים באופן לא מסודר‪ .‬על החניכים לנסות ולסדר את מהלך‬
‫הארועים הנכון‪ .‬אפשרות נוספת המדריך מכין רצף של ארועים שקרו בתאריכים שונים‪.‬כל חניך מקבל כרטיסיה‬
‫של ארוע‪ /‬תאריך ומנסה לתאם בין המאורע לבין התאריך המתאים לו‪.‬‬
‫צ'יק צ'ק בום‪ -‬חניך מתחיל לעשות תנועה מסוימת‪ ,‬למשל‪ :‬מחיאת כף בקצב של צ'יק צ'ק בום‪ .‬החניך שאחריו‬
‫עושה אותה באותו קצב‪ -‬בזמן שהראשון מחליף את התנועה‪ .‬כך נוצר מעגל תנועות ומי שמתבלבל יוצא‬
‫מהמשחק‪ .‬המסר‪ :‬החשיבות בתיאום‪ ,‬בתשומת לב לאחר ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫קולאז' – מפזרים בחדר עיתונים צבעוניים מספרים ודבק‪ .‬כל חניך מקבל דף שעליו מחבר קולאז' אישי על פי‬
‫הנושא ‪ .‬בסיום כל חניך מציג את היצירה שלו‪.‬‬
‫קליעה למטרה – מכינים מטרה עם דרגות קושי של שאלות שונות – כל חניך קולע וצריך לענות על שאלה‬
‫בהתאם לרמה אליה קלע‪.‬‬
‫קלפים – בניית משחקי קלפים על בסיס משחקי קלפים מוכרים‪ .‬רביעיות‪ ,‬טאקי‪ ,‬מלחמה‪ ,‬פוקר‪..‬‬
‫קשר‪ -‬נותנים ל‪ -2‬חניכים לחבר שני חבלים ע"י קשר‪ ,‬בלי שאף אחד מהחבלים יתקצר‪ ,‬זה כמובן בלתי אפשרי‪.‬‬
‫המסר‪ :‬הויתור הוא יסוד הקשר…‬
‫ראיון טלוויזיה‪ -‬הכנת "טוק שואו" תוכנית טלוויזיה של ראיונות אישיים ומכך ללמוד על הדמויות השונות‬
‫(פוליטיקאים‪ /‬אישים היסטוריוניים‪ /‬רבנים‪ )...‬בסיום הראיון ניתן לבצע חידון‪ /‬משחק מסלול בנושא האישים או‬
‫כל משחק אחר‪.‬‬
‫רוצח‪ -‬משחק הרוצח‪ ,‬כל מי שצריך הסבר יפנה לילדים בערך בכיתה ד' והם יסבירו לו‪ .‬המסר‪ :‬לפעמים אנחנו‬
‫מאשימים אנשים אף על פי שהם לא אשמים‪ ,‬וצריך להזהר בזה מאוד כדי למנוע מריבות וצער‪.‬‬
‫שאלת היום – לפני כל פעולה ישאל המדריך את "שאלת היום" בסוף הפעילות על החניכים לנסות ולענות על‬
‫‪139‬‬
‫השאלה עם כמה שיותר פרטים‪.‬‬
‫שלטי עמדה – ב חדר הפעילות תולים המדריכים על הקירות שלטים שונים שעליהם כתובה מילה‪ /‬משפט ‪ /‬ערך‪/‬‬
‫דילמה‪ .‬כל החניכים מסתובבים בחדר וכותבים את דעתם בנושא (דפי גמרא)‪ .‬בסוף כל חניך בוחר שלט‬
‫ומתייחס אליו‪.‬‬
‫שלטי עמדה – מסכים‪ /‬לא מסכים ‪ -‬המדריך מקריא "אמירה" ועל החניכים להצביע ברגליים בין אם הם‬
‫מסכימים‪ /‬לא מסכימים עם המשפט שנאמר וכן להסביר מדוע נעמדו במקום זה או אחר‪.‬‬
‫שמש אסוציאציות‬
‫שעון פגישות‬
‫שק הפתעות – שק מלא באוסף פריטים לא קשורים ולא רלוונטים לנושא הפעולה באופן ישיר‪ .‬החניכים צריכים‬
‫להכין מייצג או הצגה מהפריטים כך שכולם יקושרו בסופו של דבר לנושא הפעולה בצורה הישירה והברורה‬
‫ביותר‪ .‬אפשרות נוספת – על החניכים לנסות ולהבין את המכנה המשותף לבדם‪.‬‬
‫שרשרת בגדים‪ -‬מחלקים את החניכים לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה צריכה להכין על הרצפה את השרשרת הארוכה‬
‫ביותר אך ורק מבגדים וחפצים שעל גופם‪ .‬המסר‪ :‬בכדי לעשות דברים גדולים חייבים גם את הפרטים הקטנים‪,‬‬
‫והכל צריך כמובן להעשות בשיתוף פעולה‪.‬‬
‫תחרות זיהוי שירים‪ -‬מוציאים חניך ובוחרים שיר‪ .‬כל חניך מקבל מילה מהשיר‪ ,‬לפי הסדר‪ .‬החניך שיצא‪ ,‬נכנס‬
‫ושואל שאלות סתמיות (לפי הסדר) את החניכים‪ .‬כל אחד צריך לענות לו במשפט קצר תוך שילוב המילה‬
‫שקיבל בתוך התשובה‪ .‬החניך צריך לגלות את השיר‪ .‬המסר‪ :‬בחיים צריך לדעת תמיד לברור את העיקר‬
‫מהטפל‪.‬‬
‫תמונות מספרות – ניתן לשלב בפעילויות חדרי תמונות שהן חלק מפאזל או משימה‪ .‬החניכים יכולים לנתח את‬
‫התמונה ‪ ,‬לדלות ממנה ידע‪ ,‬לכתוב מה הדמויות בה אומרות האחת לשנייה‪ ,‬לזהות את הדמויות‪ ,‬לחבר‬
‫לתמונות אחרות‪ .‬ניתן לפזר תמונות שונות ‪ /‬ציורים וכל חניך יבחר תמונה לפי הוראות המדריך – איך אתה‬
‫מרגיש? השבוע שעבר עליך? תמונה שמזדהה איתה‪ /‬לא מזדהה איתה? מתארת את המצב בארץ‪...‬‬
‫תשבצים‪ /‬תפזורת ‪ /‬סודוקו‬
‫תערוכה‬
‫תחרות שליחים‬
‫תצפית‬
‫תחנות ופינות‬
‫תוכניות טלוויזיה – השתמשו בטלוויזיה! על כל תוכנית טלוויזיה ניתן "להלביש" תוכן של פעילות ‪ -‬כמו‪ :‬תוכניות‬
‫הריאלטי – רצים לקדימה‪ ,‬בתי הנוער קדימה סוף הדרך‪ ,‬השגריר‪ ,‬מהפך‪ ,‬ששטוס‪ ,‬הכיתה המעופפת‪ ,‬תן קו‪,‬‬
‫שחק אותה‪ ,‬לא נפסיק לשיר‪ ,‬יותר מזל משכל‪ ,‬קשר משפחתי‪ ,‬בעד ונגד‪ ,‬בחירות‪ ,‬של מי השורה הזאת‪...‬‬
‫‪141‬‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬החניכים ילמדו שאפשר להמציא אינסוף משחקים שיתאימו לכל נושא כמעט‬
‫‪ .2‬החניכים ילמדו שרצוי לעצור משחק בשיא‬
‫‪ .3‬החניכים יכירו סוגי משחקים שונים‪ -‬משחקי הכרות‪ ,‬משחקים לשבירת קרח‪ ,‬משחקי‬
‫חלוקה לקבוצות‪ ,‬גיבוש‪ ,‬דרמה ועוד‪.‬‬
‫רעיונות מעשיים לפעולה‪.‬‬
‫‪ ‬לשחק משחק נדוש עד שלחניכים נמאס לגמרי (דג מלוח‪ ,‬תופסת‪ ,‬וכו')‪ .‬ואז לשחק‬
‫משחק מקורי (רצוי משהו שאתם ממציאים) ולהפסיק אותו בשיא‪ .‬אחר כך לקיים דיון‬
‫במתודה משחקית (עם זריקת כדור‪ ,‬חובה לדבר עם הלשון בחוץ‪ ,‬אסור להגיד מילים‬
‫מסויימות וכו') ולשאול מה היה ההבדל בין שני המשחקים ומאיזה משחק נהנו יותר‪.‬‬
‫‪ ‬התנסות‪ -‬כל זוג יחליט על משחק שישחקו בפעולה‪ ,‬הם אחראים להעביא את המשחק‬
‫ויש לבדוק מתי הפסיקו את המשחק‪.‬‬
‫‪ ‬לשלוף מתוך כובע נושא לפעולה והחניכים צריכים להמציא משחק שקשור לנושא‪.‬‬
‫‪ ‬לשלוף מתוך כובע נושא‪ ,‬ומכובע אחר משחק כללי (כגון‪ -‬תופסת‪ ,‬מחבואים‪ ,‬משחקי‬
‫כדור‪ ,‬משחקי דרמה) ויש להתאים את המשחק שיצא לנושא‪ .‬לדוגמא‪ :‬תופסת‪+‬שבת=‬
‫משחקים תופסת‪ ,‬לתופס יש על הראש כתר שכתוב עליו שבת‪ ,‬ואם הוא מתקרב‬
‫לחניכים‪ ,‬כדי לא להיתפס הם צריכים לצעוק מילה שקשורה לשבת‪.‬‬
‫‪ ‬אם אפשר מבחינה טכנית‪ -‬להראות לחניכים את אוספי המשחקים המצויינים באתר‬
‫נוע"ם‪http://noamist.org/general_page.php?pageId=469&mh=5 :‬‬
‫‪ ‬בניית בנק משחקים מתוך המשחקים שהחניכים המציאו‪.‬‬
‫‪ ‬תחרות משחקים‪ :‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה בתורה צריכה להגיד שם של‬
‫משחק‪ ,‬הקבוצה הראשונה שלא מצליחה לחשוב על רעיון מפסידה‪.‬‬
‫*** חשוב שהחניכים יצאו עם דף של רעיונות למשחקים כדי לשים בתיקייה‪ .‬אפשר להדפיס‬
‫חלק מחוברות המשחקים באתר נוע"ם‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬לנפץ את המיתוס דיון = משעמם‪.‬‬
‫‪ .2‬להבין את היתרונות והחסרונות של דיון‪.‬‬
‫‪ .3‬לפתח כלים שיאפשרו לחניכים לדעת מתי לבחור במתודה המיוחדת הזו‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 21‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫מבזק חדשות דרמטי‪:‬‬
‫על המדריך לבחור נושא עכשווי שממתאים לחניכיו‪ .‬הנושא צריך להיות שנוי במחלוקת‬
‫ויש לאסוף חומר עיוני שיציג את שני הצדדים של העניין‪ .‬המדריך יציג את הנושא‬
‫בפתיח של מבזק חדשות בו הוא יכול להוסיף גם מעט ידיעות אמיתיות ואפילו כמה‬
‫הומוריסטיות על מצב הקבוצה והתנועה‪.‬‬
‫פעולה‪:‬‬
‫חלק ראשון‪:‬‬
‫חלוקה לשתי קבוצות שמייצגות שני צדדים לדיון – בעד ונגד‪ .‬כל קבוצה מקבלת מעט‬
‫חומר רקע(גזרי עיתונים‪ ,‬קטעי קריאה‪ ,‬מאמרים) ועליה לקרוא את החומר ולהבינו‬
‫לעומקו של עניין‪ .‬לאחר מכן על חניכי כל קבוצה לדבר ביניהם ולהחליט על קו‬
‫הגנה‪/‬התקפה בו הם נוקטים‪ .‬בוחרים נציגים ומתחילים לשחק "בית משפט"‪( .‬פירוט‬
‫בנספח ‪)1‬‬
‫חלק שני‪:‬‬
‫מסכים‪ /‬לא מסכים – היגדים על דיון (נספח ‪ .)2‬ישנו קו המחלק את החדר לשניים‪ :‬מי‬
‫שמסכים עם האמור נעמד בצד אחד ומי שאינו מסכים בוחר בצד השני‪ .‬מי שמתקשה‬
‫להחליט בין הברירות נעמד על הקו עצמו‪.‬‬
‫ישנן שתי מטרות למשחק‪ :‬להציג לחניכים מתודת פתיחה לדיון‪ ,‬ולקבל מושג מה הן‬
‫התחושות והמחשבות שלהם לגבי שימוש בדיון בכלל‪.‬‬
‫עזרים‬
‫טקסט למבזק‪ ,‬בגדים‬
‫לשדר חדשות‬
‫בחירת נושא "בוער"‪,‬‬
‫חומר עיוני מצולם‪,‬‬
‫דפים ועטים‬
‫גלימות‪ ,‬עניבות‪,‬‬
‫כסאות‪ ,‬שולחנות‪,‬‬
‫תגים‪ ,‬ראיות‪.‬‬
‫רשימת היגדים וקו‬
‫‪142‬‬
‫‪ 8‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 7‬דקות‬
‫‪ 8‬דקות‬
‫‪ 12‬דקות‬
‫סה"כ‪41:‬‬
‫דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫מגוון דיונים נרחב(דוגמאות בנספח ‪:)3‬‬
‫נתחיל בדיון של שני אנשים עד שנגיע לדיון של כל הקבוצה‪ .‬כל דיון בדרך אחרת‪:‬‬
‫‪ .1‬קרוסלה – שיחה בזוגות‪ .‬מתחלקים לשני מעגלים‪ ,‬חיצוני ופנימי ובכל מעגל יש אותו‬
‫מספר חניכים‪ .‬כל שתי דקות מחליפים נושא והמעגל החיצוני נע ימינה והפנימי‬
‫שמאלה‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה לשלשות – עליהם לנהל דיון בנושא נבחר‪ ,‬אך ישנן מילים שאסור לומר‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש בפנטומימה לצורך העברתן‪.‬‬
‫‪ .3‬חלוקה לרביעיות – כל אחד נבחר להיות דמות ולייצג עמדה מראש‪ .‬בהתאם לנתונים‬
‫המוצגים בפני הקבוצה‪ .‬שימוש בסטטיסטיקה ובגרפים מומלץ מאוד‪.‬‬
‫‪ .4‬חלוקה לשתי קבוצות – כל קבוצה מקבלת שבעה ערכים ועליה לדרג אותם בזמן‬
‫הקצוב‪.‬‬
‫שאלות למחשבה שניתן להעלות לדיון חופשי‪:‬‬
‫איזו קבוצה סיימה מהר יותר? כמה מחבריה הסכימו ביניהם? מה היו הנימוקים שלה?‬
‫מה הייתה הדרך הטובה ביותר לנהל דיון זה?‬
‫‪ .5‬דיון אחרון בנוכחות כל הקבוצה – האם אני מתכוון להדריך בשנה הבאה? נשב‬
‫במעגל ובמרכזו יונחו תמונות של חניכים ומדריכים מחובקים‪ ,‬פתגמים העוסקים בקסם‬
‫שבהדרכה‪ ,‬פסוקים וציטוטים על נפלאות החינוך‪ ,‬כתבות מהעיתון שמציגות מצוקות‬
‫שגרתיות‪ .‬רצוי להוסיף מוזיקת רקע ואף ריחות נעימים על מנת שבדיון ישתתפו כמה‬
‫שיותר חושים‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫מעבר על עקרונות ניהול הדיון וסקירת מגוון הדרכים שעברנו‪ .‬דגש‪ :‬הדיון הינו מתודה‬
‫ייחודית שאין לה תחליף‪ ,‬אבל היא עשויה להיות קשה לחניכים‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב להשתמש‬
‫בה בחוכמה ולא להעביר סתם דיון("נדבר איתם על המשמעות של יום השואה…")‪.‬‬
‫בשלב זה נחלק את הדף לחניך ונקרא אותו יחדיו‪.‬‬
‫רשימת נושאים‬
‫כרטיסיית מילים‬
‫אסורות‬
‫כרטיסיות תפקידים‬
‫ונתונים‬
‫כרטיסיות ערכים‬
‫עזרי דיון‪ :‬תמונות‪,‬‬
‫אמרות‪ ,‬שירים וכו'‪.‬‬
‫דפים מצולמים‬
‫לחניכים‬
‫‪143‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫נספח ‪:1‬‬
‫ישנן שתי שיטות מקובלות לבית משפט‪:‬‬
‫א‪ .‬השיטה האדברסרית‪ :‬שיטת משפט‪ ,‬המקובלת במיוחד בארצות שבהן נהוג המשפט‬
‫המקובל (לרוב ארצות חבר העמים הבריטי ומדינות שקיבלו את שיטת המשפט הבריטית‪,‬‬
‫ובהן‪ ,‬במידה מסוימת מדינת ישראל)‪ ,‬שבה משמש שופט (או חבר מושבעים) כמכריע‬
‫פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין‪ ,‬ואינו לוקח חלק אקטיבי‬
‫בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון ‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיטה האינקוויזיטורית‪ :‬המקובלת בארצות שבהן נהוג המשפט הקונטיננטאלי המכונה‬
‫גם "המשפט האזרחי"‪ ,‬ובמיוחד בצרפת ובארצות מערב אירופיות‪ .‬המילה אינקוויזיטורי באה‬
‫מהשורש בשפות האירופיות שמשמעותו לחקור‪ .‬ואכן‪ ,‬בשיטה האינקוויזיטורית השופט נוטל‬
‫חלק פעיל בחקירה‪ ,‬ויכול למצוא עובדות וראיות שבעלי הדין בחרו שלא להביא בפניו‪.‬‬
‫חוקי המשחק ‪" -‬בית משפט"‪:‬‬
‫א‪ .‬על קבוצה לבחור שני עורכי דין – אחד נושא דברי פתיחה ואחד דברי סיכום‪ .‬על עורכי‬
‫הדין ללבוש גלימות שחורות בכל מהלך המשפט ולענוד תגים בהם יצוין שמם ותפקידם‬
‫המדויק (חיים משה‪ ,‬עורך דין מטעם ההגנה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬לכל קבוצה מותר לעלות עד שני עדים לדוכן ולשאול כל עד שלוש שאלות‪ .‬כל אחד מחברי‬
‫הקבוצה יכול לשאול את השאלות‪ .‬חקירה נגדית של העדים מותרת רק ע"י עורכי הדין‬
‫ומוגבלת לשאלה אחת לכל אחד מהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל קבוצה רשאית להציג ראיות בפני בית המשפט ללא הגבלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬במידה וישנה קבוצה מספיק גדולה ניתן למנות חבר מושבעים מאותם חניכים שנשארו‬
‫ללא מעש‪.‬‬
‫ה‪ .‬חלוקת זמנים‪ :‬נאום פתיחה ‪ -‬עד ‪ 2‬דקות‪ .‬נאום סיכום – דקה‪ .‬החלטת מושבעים – עד ‪2‬‬
‫דקות לאחר סיום המשפט‪.‬‬
‫ו‪ .‬המדריך הוא השופט ועליו לבחור מראש איזו שיטה שיפוטית מתאימה יותר לו ולקבוצתו‪.‬‬
‫נספח ‪:2‬‬
‫הצעות להיגדים(מסכים‪/‬לא מסכים)‪:‬‬
‫דיון זו מתודה משעממת‪.‬‬
‫משפט הוא סוג של דיון‪.‬‬
‫אסור שדיון יימשך יותר מחמש דקות‪.‬‬
‫מטרת הדיון היא שהחניכים ידברו‪.‬‬
‫אי אפשר לנהל דיון טוב ללא שאלות מנחות‪.‬‬
‫נוע"ם זו התנועה הכי טובה בעולם‪.‬‬
‫אני זוכר שהיה דיון שממש נהניתי ממנו‪.‬‬
‫חשוב לסיים כל פעולה בדיון קצר‪.‬‬
‫יש חשיבות למקום הפיזי בו מתנהל הדיון‪.‬‬
‫לנהל דיון זו מיומנות נרכשת שדורשת תרגול רב‪.‬‬
‫כשאני אהיה מדריך החניכים שלי יאהבו דיונים‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫נספח ‪:3‬‬
‫דוגמאות לנושאים לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬קרוסלה ‪ -‬צפון או דרום‪ ,‬קיץ או חורף‪ ,‬קבלת שבת או הבדלה‪ ,‬ארוחה חלבית או בשרית‪,‬‬
‫חוף הים או שפת הבריכה‪ ,‬מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר‪ ,‬האם להתנשק בסוף הפגישה‬
‫הראשונה?‬
‫‪ .2‬שלשות ‪ -‬האם זה טוב שצריך ללבוש חולצות נוע"ם בטיולים? מילים שאסור לומר‪:‬‬
‫נוע"ם‪ ,‬תנועות אחרות‪ ,‬הנוער העובד‪ ,‬הצופים‪ ,‬בני עקיבא‪ ,‬תל"ם‪ ,‬חולצה‪ ,‬ירוקה‪,‬‬
‫נוח‪ ,‬חם‪ ,‬קר‪ ,‬חוק‪ ,‬מטומטם‪ ,‬אסור‪ ,‬מותר‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬פעם‪ ,‬מתי‪ ,‬למה‪.‬‬
‫‪ .3‬רביעיות – יש לנו תקציב מוגבל ועלינו להחליט‪ :‬מה השיטה הטובה ביותר לנסות ולמגר את‬
‫תאונות הדרכים?‬
‫א‪ .‬נציגת ארגון "לחזור הביתה בשלום" אמא מודאגת שבעד להעלות את גיל הוצאת הרישיון‬
‫ל‪ .21-‬כדי לפצות את הנוער ישתמשו בתקציב להפעלת תחבורה ציבורית עד אחת בלילה‬
‫ובסופי שבוע ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יו"ר ארגון למען איכות הסביבה שטוען שהפתרון היחיד הוא תגבור ושיפור התחבורה‬
‫הציבורית ובדגש הרכבות‪ .‬הפחתת העומס בכבישים יקל על הנהגים וקיצור זמני הנסיעה‬
‫יגרום לאנשים רבים(ובכללם נהגים גרועים) לבחור בדרך זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפכ"ל המשטרה שמשוכנע שרק באמצעות אכיפה משטרתית מוגברת ניתן יהיה להוריד‬
‫את הפושעים מן הכביש ובכך למנוע סכנה מן הציבור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כוח ההרתעה של הניידות‬
‫הפרוסות בצמתים יגרום לנהגים לחשוב ולא לנהוג בפזיזות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הבעלים של חברת "אגד" בטוח ששיפור התשתיות בכבישים הכולל תאורה‪ ,‬תמרורים‪,‬‬
‫מעקות בטיחות ותיקון מפגעים הוא הדבר הראשון במעלה למען עתיד ילדינו‪.‬‬
‫ניתן למצוא נתונים עדכניים ומתאימים בניתוח תאונות של המשטרה בכתובת הזו‪:‬‬
‫‪http://www.police.gov.il/statistica_umipui/statistica/xx01bd_stat.asp‬‬
‫ראוי לציין כי יש הבדלים קטנים נתוני משטרת ישראל להלמ"ס‪ ,‬אך האתר של הלשכה המרכזית‬
‫פחות נוח להסקת מסקנות‪.‬‬
‫‪ .4‬מגוון ערכים נוע"מיסטים – מסורת‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬תעל"ה‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬כבוד האדם‪ ,‬איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬ציונות ואהבת הארץ‪ ,‬שוויון‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬קליטת עלייה‪.‬‬
‫‪ .0‬אימרות על חינוך – בנספחים לפעולה ‪11‬‬
‫‪145‬‬
‫ניהול דיון‬
‫פעולה‬
‫ללא דיון‬
‫עם דיון‬
‫פעולה משמעותית עם מסר שדורשת חשיבה‬
‫מהן המטרות של הדיון ?‬
‫מטרות ספציפיות‬
‫לפתח אצל החניכים חשיבה ומודעות בקשר‬
‫לנושא‬
‫להבהיר את מסר הפעולה עד תום‬
‫סיכום לפעולה (סוף)‬
‫הכנה מוקדמת‬
‫מטרות כלליות‬
‫לפתח את יכולת החניכים להבעה עצמית‪ ,‬לנהל‬
‫שיחות וויכוח – ללמוד לשמוע ולהשמיע‬
‫לפתח חשיבה ביקורתית‬
‫תפיסת עמדה – אחריות ואקטיביזם‬
‫רשימת שאלות מנחות‬
‫הכרות מוקדמת עם החניכים – חלשים ‪ /‬חזקים‬
‫פתיח או סיכום לדיון‪ :‬סיפור‪ ,‬שיר‪ ,‬משחק‪ ,‬פרובוקציה‪ ,‬תמונה‪ ,‬המחזה‪ ,‬סרט‬
‫ניהול דיון – חוכמה של שיווי משקל‬
‫שיתוף ‪‬‬
‫מספר החניכים המירבי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מקום להעלאת רעיונות גם‬
‫לתת‬
‫‪‬‬
‫שלא היו בתכנון לתת ביטוי‬
‫‪‬‬
‫למחשבות ורעיונות של החניכים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פידבק חיובי לרעיונות האישיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החניכים‪ ,‬חתירה למסר‬
‫הכוונת‬
‫‪‬‬
‫דרך השאלות‬
‫לא להכריח – לגרום לרצות להשתתף‬
‫להימנע מלחרוג מהנושא של הדיון‪,‬‬
‫לדעת לעצור בזמן ולחזור לנושא‬
‫המרכזי כאשר הדיון מתגלל למשהו‬
‫אחר‬
‫להימנע מנושאים שיכולים לפגוע‬
‫בחניכים‬
‫מיקום הדיון בפעולה‬
‫לקראת האמצע או הסוף – אף פעם לא ממש על ההתחלה‬
‫לאחר תת דיונים בקבוצות קטנות יותר‬
‫לאחר משחק – להורדת האנרגיות (לקשר בין המשחק לדיון)‬
‫לזכור לתת זמן מספק לדיון‪ ,‬לשאילת שאלות ומתן תשובות‪,‬‬
‫אך לא יותר מידי כדי לא להלאות‬
‫‪146‬‬
‫יחידה ‪ 0‬התנועה המסורתית – הכרות עם ההיסטוריה של‬
‫התנועה המסורתית וחיבור לערכים ולפעילות של התנועה‬
‫חודש שלם מוקדש לנושא התנועה המסורתית ונוע"ם – חניכים מכל השכבות עוסקים בנושא זה‬
‫באותו החודש‪ .‬כחניכים בקורס הדרכה חשוב לפתח הזדהות של החניכים עם ערכי התנועה‪,‬‬
‫להעמיק את הידע על מה התנועה ומה ערכיה‪ ,‬ובעיקר לחשוף את החניכים לנושא המעורבות‬
‫החברתית של התנועה בחברה בישראל‪.‬‬
‫כחלק מההתנסות‪ ,‬חניכי קוה"ד יקחו אחריות על הפורימון הסניפי‪ -‬כמובן בתיאום עם רכז‪/‬ת הסניף‪.‬‬
‫חשוב לפתח הזדהות של חניכי קוה"ד עם התנועה המסורתית ונוע"ם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לחבר את הנושא‬
‫הזה לנושאים שכבר עסקנו בהם‪ -‬כוחה של קבוצה להביא לשינוי חברתי‪ ,‬חזון כבסיס לתהליך‬
‫חינוכי‪.‬‬
‫הפעולה הראשונה ביחידה עוסקת בהסטוריה של התנועה המסרותית‪ ,‬בקהילות התנועה כיום וכן‬
‫בחשיבות של להיות חלק מקהילה‪ .‬שימו לב שזו זווית נוספת בה ניתן לעסוק בכוחה של קבוצה‬
‫ומשמעותה החשובה של הנהגה‪.‬‬
‫לאחר מכן תוקדש פעולה להכנת הפורימון הסניפי‪ .‬חשוב לעבוד עם חניכי קוה"ד על הכנת הפורימון‬
‫ע"פ העקרונות שכבר נלמדו‪:‬‬
‫תכנון מראש‬
‫בניית פעולה‪ ,‬כולל מה צריך להכין לפני‪ ,‬חלוקת אחריות על מהלך הפעולה‪ ,‬סידור אחרי הפעילות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫וכמובן‪ -‬לתת משוב על כל שלבי התכנון והביצוע‪.‬‬
‫הפעולה האחרונה מוצעת כפעילות מחוזית‪ ,‬בה אפשר לקיים מפגש עם נציג‪/‬ה מהתנועה‬
‫המסורתית‪ ,‬בנושא מאבק חברתי כלשהו שהתנועה היתה או עדיין מעורבת בו‪ .‬מטרת המפגש‬
‫לעורר רעיונות ולהבהיר שאנחנו לא מדברים "באויר" על שינוי חברתי והשפעה על החברה‪ ,‬אלא‬
‫מדובר במאבקים אמיתיים שנוגעים לכולם ובהם התנועה המסורתית לוקחת חלק‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את ההיסטוריה של התנועה המסורתית‬
‫‪ .2‬החניכים יכירו את הקהילות של התנועה‪ ,‬ויבינו איך הן קשורות לתנועה‬
‫‪ .3‬החניכים יחשבו על מקום הקהילה בחייהם‬
‫זמן‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 61‬דקות‬
‫‪ 21‬דקות‬
‫הפעילות‬
‫משחק פתיחה‪:‬‬
‫כל חניך‪/‬ה מקבל‪/‬ת כרטיסיה בה כתוב אירוע ששייך לרקע ההסטורי‬
‫להקמת התנועה המסורתית בעולם או בישראל‪.‬‬
‫לחניכים משימה‪ -‬לסדר את האירועים לפי הסדר‪ ,‬אבל אם הם רוצים‬
‫לדבר או להתייעץ‪ ,‬הם חייבים לשיר את מה שהם רוצים להגיד במנגינות‬
‫של תפילות‪.‬‬
‫חידון‪:‬‬
‫כל זוג‪ /‬שלישיה‪( ,‬תלוי במספר החניכים) מקבלים קטע מידע על אחד‬
‫הערכים המרכזיים של התנועה המסורתית‪ .‬עליהם ללמוד את הקטע כמה‬
‫שיותר טוב שהם יכולים ב‪ 3-‬דקות‪ ,‬ואז מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬בכל‬
‫קבוצה נציג‪/‬ה שלמדו על כל נושא‪.‬‬
‫כמובן שאם יש מעט חניכים‪ ,‬אפשר לתת לכל זוג ללמוד שני נושאים וכו'‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ -‬עושים חידון בסגנון "מלך הטריוויה"‪ -‬תחרות בין שתי‬
‫הקבוצות‪( .‬בנספח)‪ .‬בכל פעם בוחרת הקבוצה קטגוריה ומספר נקודות‪-‬‬
‫שאלה שניקודה ‪ 111‬קלה יותר מזו של ‪ .)511‬אם היא מצליחה לענות‬
‫נכון‪ -‬מקבלת נקודה‪ ,‬ואם לא‪ -‬השאלה יכולה לעבור לקבוצה השניה‪.‬‬
‫אם יש משימה‪ -‬המשימה מופנית לשתי הקבוצות‪ ,‬ושתיהם יכולות לקבל‬
‫נקודה‪ ,‬או מי שהצליחה יותר במשימה‪.‬‬
‫במקום הנקודות מקבלות הקבוצות מדבקה‪ /‬כרטיסיה שבה רשום שם של‬
‫קהילה מסורתית בארץ‪ .‬עליהם לשים את הקהילה במקום הנכון על מפת‬
‫מדינת ישראל שהקבוצה קיבלה‬
‫מדרש קצר לגבי מקומנו בקהילות התנועה המסורתית‪.‬‬
‫עזרים‬
‫כרטיסיות (נספח)‬
‫כרטיסיות מידע‬
‫(נספח)‬
‫מפת מדינת ישראל‬
‫מדבקות עם שמות‬
‫הקהילות‪ /‬פתקים‬
‫קטנים‪ -‬רשימת‬
‫הקהילות בנספח‬
‫לוח גדול מלך‬
‫הטריוויה‪ -‬דוגמא‬
‫בנספח‬
‫שאלות לחידון‪ -‬בנספח‬
‫דפים למדרש‬
‫אפשר להביא שטיח או‬
‫אפשר לבחור במתודה של שיחות אישיות יותר סביב הטקסט‪-‬‬
‫מתחלקים לזוגות והזוגות קוראים יחד ועונים על השאלות‪ ,‬ואז אחרי ‪ 5‬כריות כדי לשבת‬
‫בנוחות‪...‬‬
‫דקות מחליפים זוגות‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫כרטיסיות לרקע ההסטורי (משחק הפתיחה)‬
‫התנועה הרפורמית הוקמה בגרמניה‬
‫זכריה פרנקל פורש מהתנועה הרפורמית‪ ,‬בשנת ‪ 1845‬על רקע ויכוח לגבי שפת התפילה ודיני הכשרות‬
‫הקמת הסמינר התיאלוגי היהודי בברסלאו‪ -‬זכריה פרנקל מלמד שם שההלכה היא דבר משתנה ומתפתח‬
‫הקמת ה‪ JTS-‬סמינר תיאולוגי יהודי בניו יורק‪ ,‬בית מדרש לרבים קונסרבטיבים‪.‬‬
‫שניאור זלמן שכטר‪ ,‬רב ומרצה לתלמוד‪ ,‬החל לכהן כראש ה‪JTS‬‬
‫התנועה המסורתית היתה לזרם מרכזי ביהדות ארצות הברית‪ ,‬עם בתי כנסת רבים‬
‫ראשונת הקהילות המסורתיות בארץ הייתה "אמת ואמונה"‪ ,‬שנוסדה ב ‪-1936‬בירושלים ‪.‬‬
‫הקמת התנועה המסורתית במדינת ישראל‬
‫במדינת ישראל ארבע קהילות מסורתיות‬
‫התנועה המסורתית מוציאה לאור סידור "ואני תפילתי" ובו נוסח התפילה המיוחד של התנועה‬
‫כחמישים קהילות מסורתיות פזורות מצפת בצפון עד אילת בדרום‪.‬‬
‫(זה הסדר הנכון‪ ,‬כמובן שצריך לגזור ולערבב)‬
‫כרטיסיות המידע לחידון‬
‫תורה ומצוות‪ :‬התנועה המסורתית מחויבת לקיום מצוות התורה וההלכה כפי שנתפרשו ע"י‬
‫מורי ההלכה בדורות קודמים ובדורנו אנו‪ .‬ההלכה ע"פ תפיסת התנועה משמשת כמערכת‬
‫המביאה לידי ביטוי מעשי עקרונות יסוד של היהדות והתורה‪ .‬מעצם מהותה ההלכה היא‬
‫דינאמית ומתפתחת ועקרונותיה תואמים לנסיבות המשתנות בכל דור ודור‪ .‬לימוד המסורת‬
‫ומקורותיה נעשה מתוך כבוד אך גם בגישה ביקורתית ותוך שימוש בכל הכלים שהמדע‬
‫מעמיד לרשותנו‪ .‬הפולחן נחשב לחלק בלתי נפרד מאורח החיים היהודי אך באותה העת‪,‬‬
‫כהמשך למסורת מדורי דורות‪ ,‬מדגישה התנועה את חשיבות המוסר ומרכזיותו לחיי הפרט‬
‫ולחיי החברה‪ .‬ההתנגדות לקיפאון ההלכתי ולהסתגרות של הממסד הרבני הם סלע‬
‫המחלוקת בינינו לבין האורתודוקסיה‪ .‬התנועה המסורתית רואה לנגד עיניה את כלל ישראל‬
‫ומעדיפה‪ ,‬כמו הפסיקה הספרדית‪ ,‬למעט ככל שניתן בחומרות‪.‬‬
‫סובלנות ופלורליזם‪ :‬התנועה המסורתית מדגישה את הגישה היהודית הרואה בכל אדם‬
‫באשר הוא‪ ,‬נברא בצלם‪ ,‬זכאי לחרות‪ ,‬לחופש מחשבה ולחופש אמונה‪ .‬גישה זו משתלבת‬
‫בתפיסת התנועה הרואה עצמה כחלק מהתרבות האנושית הכוללת שבמרכזה התרבות‬
‫ההומניסטית הדמוקרטית‪.‬התנועה נאבקת למען סובלנות ונגד המונופול של הרבנות‬
‫הראשית על הזהות היהודית במדינת ישראל‪ .‬התנועה מאמינה כי יש לעודד ולהנהיג שוויון‬
‫מלא בין כל הזרמים ביהדות‪ ,‬על מנת להעשיר את חיי הרוח היהודיים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫התנועה המסורתית מנהלת גם פעילות משפטית ופוליטית למען חופש דת בישראל‪ .‬הלשכה‬
‫לשירותי דת של התנועה ושל "כנסת הרבנים בישראל" עומדת לרשות הקהל הרחב‪ .‬הלשכה‬
‫מתאמת טקסי ברית מילה‪ ,‬נישואין וקבורה ומפעילה אולפני גיור ובכלל זה גיור תינוקות‬
‫מאומצים מחו"ל‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫ציונות‪ :‬התנועה המסורתית היא התנועה הדתית היחידה שתמכה מראשיתה (במאה ה‪)19-‬‬
‫בציונות‪ .‬התנועה המסורתית מאמינה שארץ ישראל‪ ,‬מדינת ישראל והריבונות היהודית של‬
‫העם בארצו הם תנאים הכרחיים להמשך קיומו הפיזי והרוחני של העם היהודי‪.‬התנועה‬
‫פועלת לעידוד העלייה מכל תפוצות ישראל ולקליטה טובה של העולים‪ .‬התנועה רואה בבניין‬
‫העם והארץ וההגנה עליהם מצווה ראשונה במעלה וסבורה שעל מדינת ישראל להיות מרכז‬
‫יהודי‪ ,‬רוחני ותרבותי שיקרין על העולם כולו‪.‬‬
‫התנועה המסורתית והפוליטיקה הישראלית‬
‫התנועה המסורתית היא א‪-‬פוליטית במהותה‪ ,‬וחבריה משתייכים לכל גווני הקשת הפוליטית‬
‫בישראל‪ .‬התנועה רואה בפוליטיזציה של הדת את אסונה של היהדות במדינת ישראל ‪,‬ואת‬
‫הגורם להתרחקותו של הציבור מהיהדות‪ .‬על כן נלחמת התנועה נגד ערבוב של דת‬
‫ופוליטיקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬סבורה התנועה המסורתית שהיהדות כתרבות לאומית כוללת‪ ,‬אל לה‬
‫להצטמצם בד' אמות של פולחן דתי‪ .‬מבחנה האמיתי של היהדות בישראל הוא בקיום חברה‬
‫המושתתת על יסודות של צדק ומוסר לאור חזונם של נביאי ישראל‪ .‬משום כך משמיעה‬
‫התנועה את קולה בשאלות של צדק ומוסר יהודי ‪,‬פועלת מען סובלנות‪ ,‬צדק חברתי ושמירת‬
‫המצוות בין אדם לחברו‪ ,‬נלחמת נגד אפליה בין יהודים ללא יהודים‪ ,‬ומדגישה את החתירה‬
‫לשלום כערך יסודי ביהדות‪.‬‬
‫שמירת מצוות וחינוך יהודי ללא כפייה‬
‫המסגרת ההלכתית מחייבת את מוסדות התנועה ונשמרת בכל פעולותיה‪ .‬באשר ליחד ‪,‬‬
‫שואפת התנועה להביאו בדרך של חינוך והבנה לשמירה על קיום המצוות בחייו הפרטיים‪.‬‬
‫התנועה מזמינה כל מי שמעוניין להעמיק את מחויבותו למסורת להצטרף למסגרת דתית‬
‫סובלנית זו‪ .‬בעצם נכונותה לקבל לשורותיה משפחות ויחידים בעלי מידות שונות של מחויבות‬
‫למסורת‪ ,‬יוצאת התנועה נגד גישת "הכל או כלום" ביחס לשמירת המצוות‪ .‬התנועה‬
‫המסורתית מדגישה את ערך קיום המצווה מתוך כוונה ואמונה ועל כן שוללת כפיית מצוות‬
‫הדת על מי שאינו מקבלן מרצונו החופשי ‪.‬התנועה מתנגדת בתקיפות לכל חקיקה דתית‬
‫שאין עליה הסכמה לאומית רחבה‪.‬‬
‫התנועה המסורתית והממסד הדתי‬
‫הויכוח בין התנועה המסורתית לבין הממסד הדתי בארץ הוא ויכוח פוליטי בעיקרו‪ ,‬שבו‬
‫מנסה הממסד הדתי לשמור בכל מחיר על המונופול שיש לו בנושאי דת וכמובן על עוגת‬
‫התקציב שהוענקה לו בשל כך‪ .‬מונופול זה מונע מיהודים מסורתיים בארץ לקבל שירותי דת‬
‫מהמועצות הדתיות‪ ,‬וכן שולל מהם את הזכות להיעזר ברב הקהילה שלהם בבואם להינשא‪,‬‬
‫שכן רב המסדר חופה וקידושין חייב להיות מוכר ע"י הרבנות הראשית‪ .‬נושאי המחלוקת בין‬
‫התנועה לממסד הדתי אם נובעים רק מפרשנות שונה להלכה‪ .‬שכן לדוגמא‪ ,‬כל היודע פרק‬
‫בהלכות קידושין ‪ -‬אחד הנושאים העומדים במוקד המאבק בין התנועה לממסד הדתי – יודע‬
‫שבקידושין אין כלל צורך ברב‪ ,‬והקידושין תקפים גם בלעדיו אם נתמלאו התנאים ההלכתיים‬
‫הבסיסיים‪ .‬דומה שלרבות מן הסוגיות ההלכתיות הקשורות ביחסים שבין הזרמים‪ ,‬סוגיות‬
‫שלהן השלכה על כלל ישראל‪ ,‬אפשר היה למצוא פתרונות הולמים ומספקים לו רק הסכימו‬
‫האורתודוקסים לשבת סביב שולחן אחד ולדון עם רבנים מסורתיים בנושאים אלה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫פניותיה החוזרות ונשנות כשל התנועה המסורתית מושבות תמיד ריקם‪ ,‬וזירת הויכוח‬
‫מועתקת ממקומה הטבעי והראוי לה ‪ -‬בית המדרש ‪ -‬אל הכנסת החילונית‪ ,‬שם בעזרתן של‬
‫המפלגות הדתיות ‪,‬שהן בדרך כלל לשון המאזניים בממשלה הקואליציונית שלנו מונצחת‬
‫ההגמוניה של הממסד הדתי‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫בשנים האחרונות החלה התנועה המסורתית לפעול בתקיפות רבה יותר במאבקה למען‬
‫חופש דת והנהגת פלורליזם בישראל‪ .‬הזירה העיקרית שבה מתחולל מאבק זה היא הזירה‬
‫המשפטית ובית המשפט העליון בראשה‪ .‬התנועה המסורתית עתרה לבג"צ וביקשה את‬
‫סיועו בנושאים הבאים‪ :‬מינוי נציגים לא‪ -‬אורתודוקסים למועצות הדתיות‪ ,‬הכרה של משרד‬
‫הפנים בגיור לא‪ -‬אורתודוקסי‪ ,‬קבלת תמיכה ממשרד הדתות לפעילות תרבות תורנית וסיוע‬
‫בהקמת בתי כנסת מסורתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיתפה התנועה פעולה עם גופים אחרים כגון נעמ"ת‪,‬‬
‫חמד"ת ו"מנוחה נכונה" בעתירות שעניינן חופש דת ותרבות‪ .‬כיום‪ ,‬מציעה התנועה‬
‫המסורתית לציבור הרחב אלטרנטיבה בתחומי נישואין‪ ,‬גיור‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬בר ובת מצווה‬
‫ושירותי קבורה‪ .‬שירותים אלה מוצעים על ידי הלשכה לשירותי דת‪ .‬על זוגות הנישאים על ידי‬
‫רבני התנועה לצאת לאחר החופה לחו"ל ושם עורכים נישואים אזרחיים שעל פיהם הם‬
‫נרשמים בארץ‪ .‬למרות קושי זה פונים כיום זוגות רבים ומבקשים להינשא דרכינו‪ .‬אנו מקווים‬
‫שלא ירחק היום והנישואים המסורתיים יוכרו רשמית במדינת ישראל‪.‬‬
‫מיהו יהודי ‪ -‬שאלת הגיור‬
‫התנועה המסורתית מחייבת בצורה חד משמעית גיור כהלכה‪ ,‬גיור הכולל את שלושת‬
‫המרכיבים‪ :‬מילה (לגברים)‪ ,‬טבילה וקבלת מצוות‪ .‬התנועה המסורתית יצאה בזמנו נגש‬
‫התיקון לחוק השבות שביקש להרחיב את המונופול של הממסד האורתודוקסי ולהשליטו גם‬
‫בחו"ל‪ .‬מגמתם של מבקשי התיקון הייתה‪ ,‬פסילה על הסף של כל גיור שנעשה ע"י רב שאיננו‬
‫מוכר ע"י החוגים האורתודוקסים‪ ,‬גם אם הוא עומד בכל התנאים המחמירים של ההלכה‪.‬‬
‫השאלה האמיתית אם כן‪ ,‬מעולם לא הייתה 'מיהו יהודי' אלא 'מיהו רב'‪ .‬כזכור‪ ,‬עוררה שאלה‬
‫זו התנגדות חריפה בקרב יהדות התפוצות ואף איימה ליצור קרע ממשי ביחסי ישראל‬
‫והתפוצות‪.‬ביולי ‪ 1989‬פסק בית המשפט העליון שגיורים קונסרבטיבים הנערכים בחו"ל יוכרו‬
‫במדינת ישראל ‪.‬החלטה זו הייתה בבחינת נקודת מפנה חשובה במאבק להכרה ממסדית‬
‫בארץ‪ .‬כיום פועל בארץ מכון לגיור של התנועה המסורתית שכבר ערך עשרות גיורים‪ .‬שאלת‬
‫ההכרה בגיורים אלה תלויה ועומדת כיום בפני הבג"צ‪ .‬התנועה המסורתית הייתה שותפה‬
‫למאמץ של מציאת פתרון מוסכם לבעיית הגיור בישראל במסגרת "וועדת נאמן"‪ .‬לצערנו‪,‬‬
‫דחתה הרבנות הראשית מכל וכל את ניסיון הפשרה וסירבה לכל שיתוף פעולה עם נציגים לא‬
‫אורתודוקסים‪ .‬התנועה המסורתית ממשיכה לחתור לפתרון מוסכם בנושא הגיור‪ ,‬כגון מכון‬
‫גיור משותף או פתרון מנהלי הולם ‪,‬שיהיה מקובל על כל הצדדים ויבטיח שמירה על שלמות‬
‫העם‪ ,‬תוך כבוד לגישות השונות הקיימות בעם ישראל‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫מיקום הקהילות‪ -‬אפשר למצוא בקישור הזה‪:‬‬
‫‪http://www.masorti.org.il/page.php?pageId=4‬‬
‫רשימת קהילות התנועה‪:‬‬
‫צפון‪:‬‬
‫חיפה ‪ -‬קהילת מוריה‬
‫קרית ביאליק ‪ -‬חמדת ימים‪ ,‬הקהילה המסורתית הקריות‬
‫נהריה ‪ -‬קהילת יד מאיר (חגים)‬
‫רמת ישי‪ -‬קהילת סוכת שלום‬
‫כרמיאל‪ -‬קהילת הכרם‬
‫צפת‪ -‬קהילת שלווה‬
‫מושב שורשים‪ -‬הקהילה המסורתית בשורשים‬
‫קיבוץ חנתון‪ -‬הקהילה המסורתית בחנתון‬
‫כפר ורדים ‪ -‬המניין המשפחתי המסורתי‬
‫נצרת עילית ‪ -‬קהילת בית אל‬
‫זיכרון יעקב ‪ -‬קהילת ואהבת‬
‫קיבוץ מצובה ‪-‬המנין המסורתי במצובה (חגים)‬
‫קיבוץ מלכיה ‪ -‬המנין המסורתי בקיבוץ מלכיה (חגים)‬
‫יוקנעם ‪ -‬המנין המסורתי‬
‫שדה נחמיה ‪ -‬המנין המסורתי (חגים)‬
‫תמרת ‪ -‬המנין המסורתי (חגים )‬
‫מרכז‪:‬‬
‫פרדסיה ‪ -‬קהילת פרדס‬
‫נתניה ‪ -‬קהילת בית ישראל‬
‫נתניה ‪-‬קהילת שערים‬
‫פרדס חנה ‪ -‬כרכור ‪,‬קהילה מסורתית פרדס חנה כרכור‬
‫רעננה ‪ -‬קהילה מסורתית רעננה עמיתי‬
‫כפר סבא ‪ -‬קהילת הוד והדר‬
‫הוד השרון ‪ -‬קהילת ידיד נפש‬
‫כוכב יאיר ‪ -‬הקהילה המסורתית בכוכב יאיר‬
‫צור יצחק ‪-‬הקהילה המסורתית בצור יצחק‬
‫הרצליה ‪ -‬קהילת תורת חיים‬
‫תל אביב ‪ -‬קהילת סיני‬
‫תל אביב ‪ -‬חבורת תל אביב‬
‫תל אביב ‪ -‬קהילת תפארת שלום‬
‫תל אביב ‪ -‬הקהילה המסורתית בנווה צדק‬
‫רמת אביב ‪ -‬הקהילה החדשה של רמת אביב‬
‫חולון ‪-‬המנין המסורתי בחולון‬
‫ראשון לציון ‪ -‬קהילת אוהל אברהם ושרה‬
‫רחובות ‪ -‬קהילת עדת שלום עמנואל‬
‫מודיעין ‪ -‬קהילת ידיד נפש‬
‫מכבים ‪ -‬קהילת שלהבת המכבים‬
‫מסילת ציון ‪ -‬המנין המסורתי סובלני‬
‫פתח תקווה ‪ -‬הקהילה המסורתית בפתח תקווה‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫מרכז העיר ‪ -‬קהילת מורשת ישראל‬
‫קרית יובל ‪ -‬קהילת היובל‬
‫הגבעה הצרפתית ‪ -‬קהילת רמות ציון‬
‫בית הכרם ‪ -‬הקהילה המסורתית המשפחתית‬
‫רמות ‪ -‬קהילת יער רמות‬
‫תלפיות מזרח ‪ -‬קהילת מורשת אברהם‬
‫תלפיות‪-‬ארנונה ‪ -‬קהילת מעיינות‬
‫גילה ‪ -‬קהילת שבת אחים‬
‫‪152‬‬
‫תלפיות ‪ -‬קהילת יוצר אור‬
‫הר אדר ‪-‬הקהילה המסורתית בהר אדר‬
‫מעלה אדומים ‪ -‬המנין המסורתי‬
‫נטף ‪ -‬קהילת נטף‬
‫דרום‪:‬‬
‫אשדוד ‪ -‬קהילת עץ חיים‬
‫אשקלון ‪ -‬קהילת נצח ישראל‬
‫קרית גת ‪ -‬המנין המסורתי בנווה חנה‬
‫באר שבע ‪ -‬קהילת אשל אברהם‬
‫עומר ‪ -‬קהילת מגן אברהם‬
‫להבים ‪ -‬המנין המסורתי‬
‫מיתר ‪ -‬הקהילה המסורתית במיתר‬
‫ערד ‪ -‬קהילת שירה חדשה‬
‫מצפה רמון ‪ -‬חבורת מצפה רמון‬
‫קיבוץ חצרים ‪ -‬המנין המסורתי בחצרים (חגים)‬
‫מדרשת שדה בוקר ‪ -‬הקהילה המסורתית‬
‫שדה ניצן ‪ -‬המנין המסורתי (חגים)‬
‫קיבוץ קטורה ‪ -‬חבורת קטורה‬
‫אילת ‪ -‬תגל ערבה‬
‫דוגמא ללוח של מלך הטריוויה (אפשר שהניקוד יהיה על כרטיס שאפשר להסיר מהפלקט המרכזי‪-‬‬
‫כדי שיהיה ברור מה כבר שאלו) אפשר גם לכתוב על לוח מחיק אם יש ולמחוק כל פעם שנשאלה‬
‫השאלה‪.‬‬
‫חינוך יהודי ללא הקשר לממסד הדתי‬
‫ציונות והקשר‬
‫סובלנות‬
‫תורה‬
‫ושאלת הגיור‬
‫כפייה‬
‫לפוליטקה‬
‫ופלורליזם‬
‫ומצוות‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪311‬‬
‫‪311‬‬
‫‪311‬‬
‫‪311‬‬
‫‪311‬‬
‫‪411‬‬
‫‪411‬‬
‫‪411‬‬
‫‪411‬‬
‫‪411‬‬
‫‪511‬‬
‫‪511‬‬
‫‪511‬‬
‫‪511‬‬
‫‪511‬‬
‫שאלות החידון‪:‬‬
‫תורה ומצוות‬
‫‪111‬‬
‫האם התנועה המסורתית מחוייבת להלכה? (כן)‬
‫‪211‬‬
‫מהי המחלוקת העיקרית בין התנועה המסורתית לאורתודוקסיה? (התנועה המסורתית מתנגדת לקפאון הלכתי‪-‬‬
‫כלומר‪ -‬לכך שאין שינויים רבים‪ ,‬ומתנגדת גם להסתגרות של הממסד הרבני)‬
‫‪311‬‬
‫כיצד מגדירה התנועה המסורתית את ההלכה?‬
‫(ההלכה היא מתפתחת ודינאמית‪ -‬פתוחה לשינויים ולביקורת‪ .‬בפסיקת הלכה משתמשים גם בכלים שהמדע‬
‫מעמיד לרשותינו)‬
‫‪411‬‬
‫מה משותף לפסיקה המסורתית ולפסיקה הספרדית‬
‫(שתיהן מעדיפות להקל ולא להחמיר)‬
‫‪511‬‬
‫מלבד הפולחן‪ ,‬כלומר תפילות ועבודת האל‪ ,‬איזה ערך מרכשי מדגישה התנועה המסורתית‪.‬‬
‫(מוסר)‬
‫‪153‬‬
‫סובלנות ופלורליזם‬
‫‪111‬‬
‫אילו שירותים נותנת הלשכה לשירותי דת של התנועה המסורתית?‬
‫(טקסי ברית מילה‪ ,‬נישואין וקבורה ומפעילה אולפני גיור ובכלל זה גיור תינוקות מאומצים מחו"ל‪ -.‬כל מה שמציעים‬
‫ברבנות‪ ,‬אבל במקום לקבל את השירות מהרבנות‪ ,‬התנועה מציעה את זה)‬
‫‪211‬‬
‫התנועה המסורתית רואה את עצמה כחלק מ‪...‬‬
‫(התרבות האנושית שבמרכזה ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים)‬
‫‪311‬‬
‫בעד מה נאבקת התנועה המסורתית ולמה היא מתנגדת?‬
‫(התנועה נאבקת למען סובלנות‪ -‬ונגד המונופול של הרבנות על הזהות היהודית)‬
‫‪411‬‬
‫מדוע מבקשת התנועה המסורתית להנהיג שיוויון מלא בין כל הזרמים ביהדות?‬
‫(כדי להעשיר את חיי הרוח היהודיים בארץ ובעולם‪ .‬כלומר‪ -‬מכל הזרמים אפשר ללמוד‪ -‬פה אפשר לדבר קצת על‬
‫ערך הפלורליזם‪ -‬ריבוי דעות הוא דבר חיובי לפי התפישה של התנועה‪ ,‬וגם ביהדות בכלל)‬
‫‪511‬‬
‫באיזה תחומים פועלת התנועה כדי להשיג חופש דת בישראל?‬
‫(בתחום הפוליטי והמשפטי)‬
‫ציונות והקשר לפוליטקה‬
‫‪111‬‬
‫אילו תנועות דתיות תמכו בציונות ובהקמת מדינת ישראל במאה ה‪?19-‬‬
‫(רק התנועה המסורתית‪ .‬התנועה הרפורמית התנגדה בתחילתה לציונות‪ ,‬אך בשנת ‪ 1937‬הוחלט בועידה של‬
‫התנועה רפורמית שהתנועה תומכת בציונות ורואה חובה לתמוך ביישוב היהודי בארץ ישראל)‬
‫‪211‬‬
‫מהי דעת התנועה המסורתית לגבי ערבוב של דת ופוליטיקה?‬
‫(התנועה רואה בפוליטיזציה של הדת את אסונה של היהדות במדינת ישראל ‪,‬ואת הגורם להתרחקותו של הציבור‬
‫מהיהדות‪ .‬על כן נלחמת התנועה נגד ערבוב של דת ופוליטיקה‪).‬‬
‫‪311‬‬
‫לאיזו מפלגה שייכים רוב חברי התנועה המסורתית?‬
‫(שאלה מבלבלת‪ ...‬התנועה המסורתית היא א‪-‬פוליטית במהותה‪ ,‬וחבריה משתייכים לכל גווני הקשת הפוליטית‬
‫בישראל‪) .‬‬
‫‪411‬‬
‫מה הם לפי הגישה של התנועה המסורתית שלושה תנאים חשובים להמשך קיומו הפיזי והרוחני של עם ישראל?‬
‫(ארץ ישראל‪ ,‬מדינת ישראל והריבונות היהודית של העם בארצו)‬
‫‪511‬‬
‫באילו תחומים פועלת התנועה המסורתית‪ ,‬תחומים שיכולים להחשב "פוליטיים"?‬
‫(התנועה פועלת ומנסה להשפיע בשאלות של צדק ומוסר יהודי ‪,‬פועלת מען סובלנות‪ ,‬צדק חברתי ושמירת המצוות‬
‫בין אדם לחברו‪ ,‬נלחמת נגד אפליה בין יהודים ללא יהודים‪ ,‬ומדגישה את החתירה לשלום כערך יסודי ביהדות‪).‬‬
‫**פה כדאי לפתוח לדיון קצר‪ -‬התנועה וחבריה משתתפים בהפגנות נגד גזענות‪ ,‬נגד הדרת נשים ועוד‪ -‬האם זו עמדה‬
‫פוליטית?—חשוב שהחניכים יבינו שמדובר כמובן בפעילות פוליטית‪ -‬הבעת עמדה פוליטית‪ -‬אבל זו לא פעילות‬
‫מפלגתית‪ -‬ערכים אלה הם ערכים שמפלגות רבות רוצות לקדם‪ ,‬ובזה שותפה גם התנועה המסורתית)‬
‫‪154‬‬
‫חינוך יהודי ללא כפייה‬
‫‪111‬‬
‫האם אנשים שאינם שומרי מסורת או שומרי מצוות יכולים להצטרף לקהילות של התנועה?‬
‫(כן‪ ,‬כמובן‪ .‬הקהילות הם מסגרת סובלנית‪ .‬התנועה מתנגדת לגישת "הכל או כלום" ביחס לשמירת המצוות)‬
‫‪ 211‬משימה‪:‬‬
‫כל קבוצה תכין הצגה‪ :‬יש לשיר את המנון נוע"ם‪ ,‬ובכל פעם שיש מילה הקשורה לתנועה המסורתית‪ -‬לדוגמא‪ -‬ציונות‪,‬‬
‫פלורליזם‪ ,‬תורה ומצוות‪ -‬צריך לעשות תנועה כלשהי שמסמלת את התנועה המסורתית‪.‬‬
‫‪311‬‬
‫מה דעת התנועה המסורתית לגבי חקיקה דתית‪ -‬לדוגמא‪ -‬לחוקק חוק שאסור לנסוע בשבת‪ ,‬או שאין לפתוח מסעדות‬
‫בשבת?‬
‫( התנועה מתנגדת בתקיפות לכל חקיקה דתית שאין עליה הסכמה לאומית רחבה‪ -‬כלומר‪ -‬התנגדות לכפייה דתית‪) .‬‬
‫‪411‬‬
‫האם ההלכה מחייבת את כל חברי התנועה?‬
‫(במסגרת של התנועה ובמוסדות התנועה כן‪ -‬ההלכה נשמרת‪ .‬באשר ליחד ‪,‬שואפת התנועה להביאו בדרך של חינוך‬
‫והבנה לשמירה על קיום המצוות בחייו הפרטיים‪ – .‬כלומר‪ -‬יש שאיפה שכולם יקיימו את ההלכה‪ ,‬אבל הבנה שצריך‬
‫להגיע לכך בדרך של חינוך‪ ,‬ולא לחייב)‬
‫‪511‬‬
‫שאלה יצירתית‪-‬‬
‫איך מתבטא בנוע"ם הערל של חינוך יהודי ללר כפייה?‬
‫אפשר לפתוח לשאלה לשי הקבוצות‪ .‬כל קבוצה צריכה להביא ‪ 3‬דוגמאות מחיי הנוע"מיסטים שבהם מתבטא הערך‬
‫של חינו יהודי ללא כפייה‬
‫רעיונות‪ -‬תפילה בנוע"ם‪ -‬חובה להשתתף?‬
‫שמירת שבת בשבתון‬
‫הקשר לממסד הדתי ושאלת הגיור‬
‫‪111‬‬
‫משימת פנטומימה ‪ -‬נציג‪/‬ה מהקבוצה י‪/‬תציג בפנטומימה את המילה שכתובה על הכרטיסיה‪ ,‬והקבוצה צריכה לנחש‪.‬‬
‫המילים קשורות לטקסי מעגל החיים שבהם התנועה המסורתית מעורבת‪ :‬לידה‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬בת מצווה‪,‬‬
‫נישואין‪ ,‬גיור‪ ,‬קבורה‪,‬‬
‫‪211‬‬
‫האם רב או רבה מסורתיים מוסמכים לערוך טקס נישואין במדינת ישראל?‬
‫(לא‪ ,‬מי שבוחרים להתחתן דרך התנועה חייבים להינשא בנישאוין אזרחיים בחו"ל כדי שמדינת ישראל תכיר בכך‬
‫שהם נשואים)‬
‫‪311‬‬
‫ממה נובעת המחלוקת בין התנועה המסורתית לרבנות הראשית?‬
‫(היא נובעת מפרשנות שונה להלכה‪ -‬התנועה המסורתית רואה בהלכה משהו דינאמי ומשתנה‪ ,‬ואילו ההלכה‬
‫האורתודוקסית יותר שמרנית‪ .‬בנוסף‪ ,‬עד היום לא הצליחו נציגי התנועה לדון עם רבנים אורתודקסיים במחלוקות‪ ,‬כיד‬
‫להגיע להסכמה)‬
‫‪411‬‬
‫האם התנועה המסורתית עורכת גיורים?‬
‫(כיום פועל בארץ מכון לגיור של התנועה המסורתית שכבר ערך עשרות גיורים‪ .‬שאלת ההכרה בגיורים אלה תלויה‬
‫ועומדת כיום בפני הבג"צ‪).‬‬
‫‪511‬‬
‫מה שמה של הוועדה שבה היה ניסיון למצוא פתרון מוסכם על כל הזרמים ביהדות לגבי שאלת הגיור?‬
‫(וועדת נאמן‪ -‬התנועה המסורתית הייתה שותפה למאמץ של מציאת פתרון מוסכם לבעיית הגיור בישראל במסגרת‬
‫"וועדת נאמן"‪ -‬אבל הרבנות הראשית סרבה לפתרון של פשרה‪ ,‬ולא הסכימה לשתף פעולה עם נציגים לא‬
‫אורתודוקסים)‬
‫‪155‬‬
‫בפעולה שלפני פורים יש להקדיש פעולה שלמה לבנייה ותכנון של ההתנסות שבה חניכי‬
‫קוה"ד לוקחים אחריות על הפורימון הסניפי!‬
‫לפי כן‪ ,‬חשוב לתאם עם רכז‪/‬ת הסניף איזה תפקיד מיועד לקוה"דניקים‪ .‬במידה וקוה"ד‬
‫מתכננים ממש את כל הפורימון‪ ,‬כדאי להתחיל לתכנן לפחות שלושה שבועות מראש‪,‬‬
‫בפעולות של ימי שישי‪.‬‬
‫כמה רעיונות מעשיים להתנסות‪:‬‬
‫‪ ‬קוה"ד יזמו ויתכננן מהתחלה ועד הסוף כמה תחנות ‪/‬משחקים‪ /‬הפעלות בפורימון‪.‬‬
‫‪ ‬קוה"ד יהיו אחראים על חלק מתחנות הפורימון‪ ,‬לפי תכנון של צוות הסניף‪.‬‬
‫‪ ‬קוה"ד יהיו אחראים על רמת הבריסטול‪ ,‬יחד עם צוות הסניף‪ ,‬אחרי שצוות הסניף תכנן‬
‫את הפורימון‪.‬‬
‫‪ ‬קוה"ד יהיו אחראים על הזמנות לפורימון וקישוט הסניף‪.‬‬
‫כמובן שיש להתאים את רמת האחריות המוטלת על קוה"ד לקבוצה‪ .‬אם זה אפשרי‪ -‬כדאי‬
‫מאוד לתת לחניכי קוה"ד לקחת אחריות החל משלב התכנון‪ ,‬ועד הביצוע‪ ,‬ולא רק להשאיר‬
‫להם לקשט את הסניף‪.‬‬
‫את תכנון ההתנסויות של החניכים חשוב לבנות לפי השלבים שלמדו בפעולה שהוקדשה‬
‫לנושא "איך בונים פעולה"‪ ,‬כדי להרגיל את החניכים לעבוד בשיטה זו‪.‬‬
‫השלבים הם‪:‬‬
‫בחירת נושא‪ -‬חשוב לתאם את הנושא עם צוות הסניף‪ ,‬ולבדוק איך הוא יכול להתאים לנושא‬
‫השנתי‪.‬‬
‫אסוציאציות‬
‫הרחבת אופקים‪ -‬תמיד אפשר ללמוד דברים חדשים על הנושא‪ ,‬גם אם הנושא הוא לכאורה‬
‫פשוט כמו "פורים"‪.‬‬
‫הגדרת מטרות‬
‫מתודות ומשחקים‬
‫שלבים וזמנים‬
‫מערך פעולה‪ ,‬כולל כמובן חלוקת זמנים‪ ,‬חלוקת אחריות‬
‫רמת הבריסטול‪ -‬פה חשוב לשים דגש על מיחזור חומרים‪ .‬בפורימון בד"כ מכינים דברים‬
‫גדולים ומרשימים‪ -‬ועדיף להתשמש בקרטונים ישנים (זה גם יותר עמיד מסתם בריסטול) ולא‬
‫לבזבז דפים או בריסטולים חדשים‪ .‬חומרים נוספים‪ -‬גלילי נייר טואלט‪ ,‬קרטונים של דגני‬
‫בוקר‪ -‬הצד השני חלק ולבן‪.‬‬
‫בנוסף‪ -‬הפורימון בד"כ דורש הכנות רבות מבחינת שלטים‪ ,‬עזרים למשחקים וכו'‪ .‬חשוב‬
‫להשאיר לכך מספיק זמן‪ ,‬וגם לעורר מודעות אצל החניכים לתכנון וניצול נכון של הזמן‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫רעיונות לפעולה‪:‬‬
‫‪ ‬לחלק לחניכים ‪ to do list‬עם כל השלבים‪ ,‬ובכל פעם שהחניכים מבצעים את אחד‬
‫השלבים‪ ,‬כולם מקבלים סוכריה‪ /‬צריכים לרקוד מסביב לחדר‪ /‬לשיר את המנון נוע"ם‪.‬‬
‫‪ ‬לעשות ישיבה משותפת עם צוות הסניף מראש (כחוד לפני) כדי לתת לקוה"ד תחושה‬
‫שסומכים עליהם ושהם באמת במעבר מחניכים למדיריכים‪.‬‬
‫‪ ‬חלוקה מראש של זוגות ושלישיות‪ -‬ובכל קבוצה מבצעים את כל השלבים‪ ,‬ואלה יהיו גם‬
‫הקבוצות שיעבירו יחד את התחנה או הפעילות‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה של כל הקבוצה יחד‪ ,‬בהנחיית המדריכים על כל השלבים‪ .‬חשוב להסביר שבאופן‬
‫כזה יש הרבה יותר רעיונות‪ ,‬אבל גם נדרש יותר ריכוז ושיתוף פעולה‪ ,‬וכן חלוקת‬
‫תפקידים ברורה‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר למנות חניכ‪/‬ה להיות "השעון הדובר"‪ ,‬ולהכריז (אפשר בצורה מצחיקה‪ ,‬להשמיע‬
‫שיר‪ ,‬לנגן במצילתיים וכו') בכל פעם שעוברות ‪ 11‬דקות שצריך לעבור לשלב הבא‪ ,‬כדי‬
‫שהחניכים יספיקו לעשות הכל‪.‬‬
‫*** חשוב להרגיל את החניכים להגיש בסוף הפעולה את המערך שלהם כתוב‪.‬‬
‫*** אפשר לאסוף אל כל המערכים‪ ,‬ולצלם לכולם את כל הרעיונות שיהיו להם לשנה הבאה‬
‫לפורימון שהם ידריכו‪.‬‬
‫חשוב מאוד‪ -‬אחרי הפורימון לצ'פר את הקוה"דניקים על ההתנסות‪ ,‬לפרגן להם מול כל‬
‫הסניף‪ ,‬וכמובן‪ -‬לתת משוב ע"פ הכללים לנתינת משוב ביום שישי שאחרי הפורימון‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניכים ילמדו על מאבקים פוליטיים וחברתיים שהתנועה המסרותית שותפה להם או‬
‫מובילה אותם‬
‫‪ .2‬החניכים יתגייסו למאבקים שונים‪ ,‬יבינו איך הם יכולים להשתתף‪ ,‬ויבינו שמאבקים אלה‬
‫אפשריים רק באמצעות קבוצה גדולה שפועלת יחד‪.‬‬
‫רעיונות מעשיים לפעולה‪:‬‬
‫א‪ .‬להזמין נציג‪/‬ה מהתנועה כפעילות מחוזית‪:‬‬
‫‪ ‬יזהר הס‪ ,‬מנכ"ל התנועה‪ :‬השדולה הפלורליסטית ועל מכון משמר הכנסת‪ ,‬וכמובן על עוד‬
‫נושאים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬טל‪ -‬דוברת התנועה יכולה לספר על מאבקים שזכו לתקשורת בזמן האחרון‪.‬‬
‫‪ ‬תמי גוטליב יכולה לספר על השתתפות נוע"ם והתנועה בפעילות "תג מאיר"‪ ,‬נשות‬
‫הכותל ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬עדי שאחראית על מכון משמר הכנסת יכולה לספר על הפעילות והנסיון להשפיע בזירה‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬אמילי לוי‪ -‬שוחט‪ -‬יו"ר התנועה‪ -‬על מאבקים חברתיים ופוליטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפזר כתבות בחדר ולקיים דיון על אחת הכתבות‪:‬‬
‫ מדוע נושא זה קשור למטרות של התנועה המסורתית?‬‫ האם יש בקבוצה חניכים שהשתתפו בהפגנה או מאבק חברתי שמתואר בכתבות?‬‫ג‪ .‬להקרין סרטונים על מאבקים חברתיים להם הייתה התנועה שותפה‬
‫מקורות‪:‬‬
‫כתבות‪:‬‬
‫צריך לבקש מטל‪ ,‬וגם לתמי יש בטח בפייסבוק‬
‫סרטונים‪:‬‬
‫אפשר להוריד מהפייסבוק של תמי‬
‫תמי בסרטון תדמית של נשות הכותל‪:‬‬
‫!‪http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=P2uQhV0WPio#‬‬
‫תמי גוטליב ברדיו על נשות הכותל‪:‬‬
‫‪http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FKIIKJ&c41t4nzVQ=EE‬‬
‫יזהר הס‪ ,‬בנוגע לפעילות בתג מאיר‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=XtJ8lByqIXw‬‬
‫‪158‬‬
‫יחידה ‪ 0‬איך נכנסים לסניף – כל מה שצריך לדעת על‬
‫שגרת העבודה של הסניף ועבודת המדריך והפעילים‬
‫זוהי היחידה האחרונה שהחניכים חווים כחניכים‪ ,‬לפני כניסה להדרכה בחודש האחרון של‬
‫שנת הפעילות‪ .‬מטרת הפעולות שביחידה זו להפיג חששות‪ ,‬לספק מידע ולהכין את החניכים‬
‫לכניסה כמה שיותר חלקה לסניף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למרות שקורס ההדרכה עוסק כולו בהדרכה‪ ,‬נקדיש חלק של אחת הפעולות‬
‫לחשיפה של תפקידים נוספים הקיימים בסניף לתיכוניסטים פעילים שלא יכולים או לא רוצים‬
‫להדריך‪.‬‬
‫הפעולה הראשונה תתמקד בעבודת צוות‪ ,‬כיוון שהעבודה בסניף היא בצוות מדריכים‪,‬‬
‫משכבות שונות‪ ,‬ועם ניסיון שונה‪.‬‬
‫הפעולה השנייה תעסוק בהיבטים פרקטיים לכניסה להדרכה בסניף‪ -‬איך מתנהלת ישיבת‬
‫צוות‪ ,‬מהם התפקידים השונים הקיימים בצוות‪ ,‬למי פונים באיזה נושא ועוד‪.‬‬
‫בפעולה זו יכירו התיכוניסטים תפקידים נוספים שהם יוכלו לבצע בסניף‪ ,‬מלבד הדרכה‪.‬‬
‫בנקודה זו חשוב מאוד להיות רגישים לצרכי הסניף וגם לצרכי החניכים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אנחנו‬
‫מאוד זקוקים לכל חניכי קוה"ד להדרכה‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬אם בשיחה אישית מתברר שהחניך‪/‬ה‬
‫בשום פנים ואופן לא יכול‪/‬ה או רוצה להדריך‪ ,‬כדאי להציע את התפקידים הנוספים‪ ,‬כדי‬
‫להשאיר את אותם חניכים פעילים בנוע"ם‪.‬‬
‫הפעולה האחרונה מתמקדת בהיבטים פרקטיים נוספים‪ -‬ומחדדת את תשומת הלב לכך‬
‫שפעולה דורשת עבודה ותכנון לפניה וגם אחריה‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫זמן‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬להכיר את היתרונות של עבודת צוות‬
‫‪ .2‬להבין כיצד יש לעבוד כדי שהצוות יהיה יעיל ונעים לעבודה‬
‫‪ .3‬שכל אחד יכיר על מה הוא צריך לשים דגש בעבודת צוות טובה‪ ,‬ואיזה תפקיד הוא‬
‫ואחרים ממלאים בצוות‪.‬‬
‫‪ .4‬להבין שהדרכה בנוע"ם נעשית בעבודת צוות‪ -‬צוות ההדרכה המצומצם וצוות הסניף כולו‪.‬‬
‫עזרים‬
‫מהלך פעולה‬
‫מגש גדול‪ ,‬כוסות‪,‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫מים בבקובוקים‬
‫מחלקים את הקבוצה לשני צוותים‪ ,‬שיערכו בינהם תחרויות שידרשו עבודת‬
‫צוות‪:‬‬
‫מגש מים‪ :‬מניחים על מגש גדול כוסות וממלאים עד הסוף‪ .‬כל אחד בצוות שם‬
‫אצבע אחת מתחת למגש והם צריכים להוריד אותו מגובה מסוים לרצפה בלי‬
‫סימון קווים‪ ,‬כדורי צמר‬
‫לשפוך טיפת מים‪ .‬אם שופכים טיפה אז ממלאים את הכוסות מחדש‬
‫גפן‪ ,‬קשים צבעוניים‪.‬‬
‫ומתחילים שוב מגובה גבוה יותר‪.‬‬
‫כדור צמר‪-‬גפן‪ -‬מגדירים קו התחלה וקו סיום‪ .‬כל קבוצה צריכה לגלגל כדור‬
‫צמר‪-‬גפן מקו ההתחלה לקו הסיום בעזרת נשיפות בלבד‪ .‬ניתן לשדרג את‬
‫המשחק עם נשיפות דרך קשיות צבעוניות‪ .‬צריך מרווח בין הקבוצות‪.‬‬
‫נייר ועט‬
‫פעולה‪:‬‬
‫חלק א'‪ -‬בחלק זה נתחיל להכיר את המאפיינים של עבודת צוות ולראות איך ‪ 211‬מקלות ארטיק ו‪2‬‬
‫גלילי סלוטייפ‬
‫הם באים לידי ביטוי בקבוצה שלנו‪.‬‬
‫מחלקים את הקבוצה לשתיים‪ .‬מתוך כל קבוצה בוחרים אחד שיהיה תצפיתן‪.‬‬
‫מתדרכים אותו לשים לב ולרשום התנהגויות של חברי הקבוצה‪ .‬נותנים‬
‫לקבוצה משימה לתכנן הקמת מגדל הכי גבוה ויציב מ‪111‬מקלות ארטיק‬
‫וסלוטייפ‪ .‬קוצבים להם ‪ 3‬דקות‪ .‬לאחר מכן נותנים להם ‪ 111‬מקלות ארטיק‬
‫וסלוטייפ ונותנים להם ‪ 7‬דקות לבנות מגדל‪.‬‬
‫מעריכים את המגדלים שבו שתי הקבוצות‪ .‬אפשר להכריז על קבוצה מנצחת‬
‫פלקט של מאפייני‬
‫אם רוצים‪.‬‬
‫מתאספים למעגל אחד ומציגים את הפלקט של מאפייני אנשים בצוות‪ .‬עוברים אנשים בצוות‬
‫על ההגדרות‪( .‬בפלקט יש גם מאפייני עבודת צוות טובה‪ .‬כדאי למדריך לקרוא‬
‫אותם לפני הפעולה‪ ,‬ולהשתמש ברעיונות בדיון במקרה הצורך‪ ,‬אך לא לקרוא‬
‫אותם ברצף יחד עם החניכים‪ ,‬כדי לא ליצור עומס של הגדרות ומילים גבוהות‬
‫לפני הדיון)‬
‫דנים במאפיינים ובעבודה שהיתה בקבוצות‪ -‬לפי השאלות המנחות‪( :‬לשים לב‬
‫שלא מתמקדים בטכניקה של בניית מגדל‪ ,‬אלא בעבודת הצוות)‬
‫‪ .1‬כל אחד אומר לאיזו הגדרה הוא מתאים לדעתו‪.‬‬
‫‪ .2‬התצפיתנים אומרים מי מתאים למה לפי מה שהם ראו‪.‬‬
‫‪ .3‬האם היו הבדלים בתפקידים בין שלב התכנון לשלב הביצוע?‬
‫‪ .4‬האם חלוקת תפקידים ברורה היתה מיעלת את עבודת הצוות?‬
‫הגדרת צוות‪ .‬עותק‬
‫‪ .5‬האם היה מישהו שהרגיש שלא תרם כמה שהיה יכול בגלל הצוות?‬
‫לכל חניך (לקלסר)‬
‫‪ .6‬מה היה יכול לשפר את עבודת הצוות?‬
‫קוראים את ההגדרה לצוות‪ .‬כל אחד אומר מהי המילה הכי חשובה לדעתו‬
‫בהגדרה‪ ,‬ולמה?‬
‫‪161‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫חלק ב'‪ -‬בחלק זה החניכים יתנסו בהדרכה יחד‪.‬‬
‫מחלקים לכל חניך פתקית עם משימה‪ :‬להכין הפעלה קצרה‪ ,‬בת ‪ 8‬דקות‪ ,‬על‬
‫נושא מסוים‪( .‬הפתקים בנספחים)‪ ,‬כאשר כל נושא ניתן לשני חניכים‪ .‬נותנים‬
‫להם ‪ 5‬דקות לתכנן את ההפעלה‪.‬‬
‫מכנסים אותם‪ ,‬ומחלקים אותם לזוגות לפי הנושאים של ההפעלות‪ .‬נותנים‬
‫להם עוד ‪ 4‬דקות לתכנן איך הם מעבירים את ההפעלה יחד ב ‪ 11‬דקות‪.‬‬
‫אחד הזוגות (או יותר לפי הזמן) מעבירים את ההפעלה שלהם‪.‬‬
‫לאחר ההפעלה שואלים את הצמד שהדריך‪:‬‬
‫‪ .1‬איך הם הרגישו בהדרכה יחד?‬
‫‪ .2‬מה היה יותר טוב בהדרכה בנפרד?‬
‫‪ .3‬איך הייתם משפרים בדיעבד את עבודת הצוות שלכם?‬
‫‪ .4‬האם יש לקבוצה רעיונות או הערות‪.‬‬
‫מזכירים שיש עמודה בשם "מי מעביר" במערך הפעולה ושיש לקבוע ולמלא‬
‫אותה מראש בזמן הכנת הפעולה‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫מחלקים לחניכים את הדף "הדרכה עם מדריך נוסף" (לקלסר‪ -‬בנספחים)‪.‬‬
‫עוברים איתם על הנקודות שבדף‪.‬‬
‫מבקשים מהם לעלות יתרונות להדרכה בצוות‪ ,‬כאשר היא נעשית כראוי‪.‬‬
‫(נקודות בנספחים)‬
‫להזכיר את כל צוות הסניף איתו עובדים‪ ,‬ואיך ניתן להעזר בהם‪ .‬ניתן להיעזר‬
‫בעץ מבנה סניף מפעולת "השתלבות בסניף"‪.‬‬
‫פתקיות הפעלה‬
‫דפים (עדיף דף מערך‬
‫פעולה‪ ,‬אפשר לצלם ‪2‬‬
‫בדף בקטן) ועטים‬
‫דף "הדרכה עם מדריך‬
‫נוסף" עותק לכל חניך‬
‫פלקט "עץ מבנה סניף"‬
‫מוסיפים הפעלה לסיכום‪:‬‬
‫‪ .1‬מעגל "סמוך על סמוך"‪ :‬עומדים במעגל‪ ,‬מסתובבים ימינה (פנים לגב של‬
‫השני) ומצטמצמים כמה שניתן‪ ,‬מתיישבים לאט לאט אחד על ברכי השני‪.‬‬
‫‪ .2‬שרים את השיר "לעבוד לבד זה מאוד נחמד‪ ,‬לה לה לה לה לה לה לה‪.‬‬
‫אבל לעבוד בשניים‪ ,‬זה נחמד כפליים‪ ,‬לה לה לה לה לה ללה ללה לה‪ ".‬אם לא מילות השירים‬
‫כולם מכירים‪ ,‬ללמד‪.‬‬
‫‪ .3‬קוראים ושרים‪( :‬שיר על עבודה יחד)‬
‫‪161‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫תפקידים בצוות‬
‫עפ"י ד"ר יצחק אדיג'ס‬
‫דר’ יצחק אדיג’ס הוא אחד מיועצי הניהול החשובים‪,‬‬
‫והמשפיעים בעולם כיום‪ .‬הוא מיפה ‪ 4‬טיפוסים‬
‫המרכיבים את הצוות האידיאלי‪ .‬חשוב לציין כי לא כל‬
‫צוות מורכב בהכרח מכל ‪ 4‬התפקידים‪ ,‬וכי חברי הצוות‬
‫יכולים "להחליף" תפקידים ביניהם בסיטואציות שונות או‬
‫להתפתח להיות טיפוס אחר‪.‬‬
‫היצרן‪P -‬‬
‫•מתמקד בעשייה של הדברים כאן ועכשיו‪ .‬כמנהל‪ :‬נותן מטלות טקטיות‪.‬‬
‫•התנהגות מאפיינת‪ :‬כל הזמן עסוק‪.‬‬
‫•חשיבה לטווח קצר – מה נעשה כרגע‬
‫•תכונות‪ :‬מסירות לעבודה‪" ,‬בולדוזר"‪ ,‬מתקשה להאציל סמכויות‪ .‬נגיע ראשון ועוזב אחרון‪.‬‬
‫•מערך אחרים לפי המידה שחושב שהם עובדים קשה‪.‬‬
‫•שאלה מאפיינת‪ :‬מה?‬
‫המנהלן‪A -‬‬
‫•מתמקד בפרטים‪ .‬חשוב לו לעבוד בשיטתיות לפי שיטות קיימות‪ .‬הוא מסודר ומאורגן‪ .‬שם‬
‫לב לכללי המשחק‪ ,‬ומתייחס ברצינות לבקרה ולנהלים‪.‬‬
‫•חשוב לו לשמור על הסדר והמשמעת‪.‬‬
‫•חשיבה לטווח קצר – האם הדברים נעשים כרגע כמו שצריך‪.‬‬
‫•תכונות‪ :‬אישי‪ ,‬זהיר‪ ,‬אנליטי‪ ,‬שמרן‪.‬‬
‫•מגיע בזמן ועוזב בזמן‬
‫•מעריך אנשים לפי רציונאליות ומידת שמירה על כללים‪.‬‬
‫•שאלה מאפיינת‪ :‬איך?‬
‫היזם‪E -‬‬
‫•יצירתי מאוד‪ ,‬מלא רעיונות וחדשני‪ .‬מנסה לנצל כל הזדמנות על מנת להעלות נושא חדש או‬
‫רעיון חדש‪ .‬אין לו כ"כ הרבה סבלנות לביצוע הרעיונות עצמם ובכל מקרה הוא ישנה את‬
‫דעתו פעמים רבות במהלך הביצוע‪.‬‬
‫•לוקח סיכונים‪ ,‬כריזמטי‪ ,‬סוחף‪ .‬חסר סבלנות ותזזיתי‪.‬‬
‫•חושב לטווח ארוך – בעל חזון‪.‬‬
‫•מגיע מתי שרוצה והולך מתי שרוצה‪.‬‬
‫•מעריך אווירה שוקקת פעילות‪.‬‬
‫•שאלה מאפיינת‪ :‬למה?‬
‫המתכלל‪I -‬‬
‫•בראש מעיניו עומדים האנשים‪ .‬הוא רוצה לייצר אינטגרציה והרמוניה בין חברי הצוות‪ .‬מנסה‬
‫למצוא איזון בין צרכי הארגון לצרכי הפרט‪.‬‬
‫•עוסק בגישור‪ ,‬פשרה‪ ,‬מציאת קונצנזוס‪.‬‬
‫•תכונות‪ :‬רגיש‪ ,‬מבין‪ ,‬מכיל‪ ,‬מתייחס‪ .‬יוצר קשר עמוק‪ .‬סומך ומאמין‪.‬‬
‫•חושב לטווח הארוך – חושב על עבודת צוות וגיבוש‪.‬‬
‫•נמצא בעבודה לפי המידה שצריכים אותו אחרים‪ ,‬ללא הגבלה‪.‬‬
‫•מעריך אנשים לפי המידה שבה הם יוצרים קשר ובונים אמון‪.‬‬
‫•שאלה מאפיינת‪ :‬מי?‬
‫‪162‬‬
‫מאפייני עבודת צוות טובה‬
‫שיתוף ב"חזון"‬
‫נקודת מפתח בתפקוד צוות הוא בקיום "חזון" משותף‪ ,‬הקובע כיוון ברור למה שרוצים‬
‫להשיג וזאת ע"י שימוש בכישורי הצוות‪ .‬החזון כולל בתוכו יעדים המגדירים מטרות‬
‫ספציפיות להשגה ע"י הצוות‪.‬‬
‫אחריות ומחויבות משותפת‬
‫האחריות המשותפת של חברי צוות מתבטאת בסיוע ובעזרה שהם נותנים אחד לשני‪ ,‬בכך‬
‫שהם מכירים את התחומים החזקים שלהם וחולשותיהם ומשלימים אחד את השני וכן‬
‫האמונה ההדדית של אחריותם אחד כלפי השני‪ .‬לכל אחד מהחברים בצוותים אלה תחומי‬
‫אחריות משלהם‪ ,‬אך הם גם לוקחים על עצמם תפקידים אחרים‪ ,‬הם מסייעים אחד לשני‬
‫ברכישת מיומנויות חדשות ומפיקים תועלת גם מהישגי הצוות וגם מהישגיהם האישיים‪.‬‬
‫מנהיגות משותפת‬
‫מתן אחריות לכולם‪ ,‬נתינת תחושת חשיבות וערך בצוות‪ ,‬מאפשרים מימוש עצמי (ע"י‬
‫שימוש בכשרונותיהם‪ ,‬רעיונותיהם ויכולת פתרון בעיות שלהם) של חברי הצוות ומשרת‬
‫את הצוות כולו (ע"י תרומה לצמיחתם)‪ .‬גם כאשר יש מנהל המנהיג את צוות‪ ,‬עליו להפעיל‬
‫את הצוות בשיצתוף והנהגה ולא רק מכוח סמכותו‪.‬‬
‫פתרון בעיות קבוצתי בונה אמון ופתיחות‬
‫האמון והפתיחות מסייעים בפתוח מגוון רחב יותר של מחשבות ומעלה את הסיכוי שרעיון‬
‫אחד מצוין יעלה על פני השטח‪( .‬סיעור מוחין)‪.‬‬
‫מסייעת להתפתחותם האישית של המשתתפים‬
‫מעודדת להעריך רעיונות מאתגרים ויוצאי דופן‪ ,‬ומשפרת באופן כללי את הכישורים‬
‫האישיים והבין אישיים‪ ,‬ואת הרגשת חברי הצוות‪.‬‬
‫הגדרת צוות‪:‬‬
‫קבוצה המורכבת משני אנשים או יותר הנדרשים לשיתוף פעולה על מנת שהצוות ישיג את‬
‫מטרותיו‪ .‬התוצאה נגזרת מקיומה של תלות הדדית בין אנשי הצוות לשם הגשמת היעדים‪.‬‬
‫)‪La Fasto&Larson (1989‬‬
‫‪163‬‬
‫משימות לכתיבת הפעלות‪( -‬כל משימה מופיעה פעמיים)‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על עזרה לשונה‪ ,‬במיוחד בעלי נכויות או צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות להכרות בין חברי קבוצה‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על טו בשבט‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על לשון הרע‬
‫כתוב‪ /‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות בנושא חלוציות‬
‫כתוב‪ /‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על מיחזור ואקולוגיה‬
‫כתוב‪ /‬כיתבי הפעלה בת ‪ 11‬דקות בנושא טיולים בארץ‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על עזרה לשונה‪ ,‬במיוחד בעלי נכויות או צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות להכרות בין חברי קבוצה‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על טו בשבט‬
‫כתוב‪/‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על לשון הרע‬
‫כתוב‪ /‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות בנושא חלוציות‬
‫כתוב‪ /‬כיתבי הפעלה של ‪ 11‬דקות על מיחזור ואקולוגיה‬
‫‪164‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫הדרכה עם מדריך נוסף‬
‫היו מוכנים‪ .‬לפני שאתם מתחילים ודאו שאתם יודעים מי עושה מה וששניכם‬
‫מבינים בברור מהי מטרת הפעולה‪ .‬ודאו שאתם יודעים מהם נקודות החוזק והחולשה‬
‫אחד של השני‪ ,‬בכדי שתוכלו לעבוד אחד עם השני בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫שבו אחד מול השני‪ .‬עם תחילת הפעולה ודאו שאתם יושבים אחד מול השני או‬
‫לפחות שיש ביניכם קשר עין בכדי שתוכלו לתקשר בקלות במהלך הפעולה‪.‬‬
‫תמכו אחד בשני‪ .‬חלקו את התפקידים כך שכל אחד יעשה מה שהוא טוב בו‪ .‬חלקו‬
‫את התפקידים בצורה הוגנת‪ -‬יכול להיות שאחד מכם יותר מנוסה מהשני‪ ,‬אבל יש לתת‬
‫הזדמנות 'להשתפשף' ולצבור ניסיון‪ .‬עזור לשותף שלך אם הוא מתקשה‪ ,‬עזור לו‬
‫בהבהרת דבריו‪ ,‬אבל אל תשתלט‪ ,‬כי זה יכול לגרום להמעטת ערכו בפני החניכים‪.‬‬
‫אל תסתרו או תמעיטו בערך האחד של השני‪ .‬לעולם אל תעבירו לקבוצה מסר‬
‫כפול – תקשרו ביניכם באופן ששניכם יודעים מה קורה ומה להגיד לקבוצה‪ .‬אם המדריך‬
‫השני עושה 'טעות'‪ ,‬נסה להגיד לו זאת בשקט ולא בקול בפני כל הקבוצה‪.‬‬
‫אל תדבר בזמן שהמדריך השני מדבר לקבוצה‪ .‬זה מאוד מפריע כשמדריך מדבר‬
‫עם חניכים או מדריכים בעוד המדריך השני מעביר את הפעולה‪ .‬גם אם אתה חושב שיש‬
‫לך סיבה טובה לכך‪ ,‬אין זה במקום‪ .‬אם אתה חייב לדבר עם מישהו בדחיפות לך איתו‬
‫הצידה כך שלא יוכלו לשמוע אתכם וחזור לקבוצה במהירות האפשרית‪.‬‬
‫היו שניכם במרכז הבמה‪ .‬ככל שניתן חלקו ביניכם את העבודה מול הקבוצה כך‬
‫שהיא תראה אתכם כשותפים שווים עם תפקידים שווים‪ .‬יש נטייה לתת למדריך המחצין‬
‫להודיע הודעות ולעשות את הדברים 'הקולניים' – אל תפלו למלכודת הזו‪.‬‬
‫(נקודות לדיון סיכום)‬
‫יתרונות בהדרכה בצוות‪:‬‬
‫‪ .1‬חלוקת הנטל‪ -‬הדרכה זה הרבה עבודה‪ ,‬וטוב כאשר ניתן לחלק אותה‪ .‬במיוחד כשיש תקופה‬
‫עמוסה לאחד המדריכים השני יכול לתרום יותר וההפך‪.‬‬
‫‪ .2‬לימוד הדדי‪ -‬יכול להיות מדריך אחד עם יותר נסיון הדרכה‪ ,‬ואחר עם יותר ידע כללי וכך יש‬
‫בצוות גם וגם‪.‬‬
‫‪ .3‬גיוון במתודות‪ -‬יש אפשרות ליותר גמישות בפעולות כגון‪ :‬הצגה של ‪ 2‬מדריכים‪ ,‬חלוקה‬
‫לקבוצות שכל אחת עם מדריך‪ ,‬מדריך אחד מכין הפתעה כששני עם החניכים ועוד‪...‬‬
‫‪ .4‬קשר עם חניכים‪ -‬בקבוצה גדולה יש יותר אפשרות ליחס אישי ותשומת לב לכל חניך (חשוב‬
‫במיוחד במפעלים ארציים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן שלמדריך אין "קליק" אם חניך מסוים ולמדריך שני‬
‫בצוות יהיה‪.‬‬
‫‪ .5‬יותר רעיונות בהכנת פעולות‪.‬‬
‫‪ .6‬אפשרות לקבלת משוב על ההתנהלות בכל פעולה‪.‬‬
‫‪ .7‬תמיכה הדדית ברגעי מצב רוח רע ומשבר‪.‬‬
‫זה לא תמיד קל יותר‪ ,‬ולא תמיד הכי מסתדרים עם המדריך השני‪ .‬חשוב לדבר על הבעיות‬
‫ולנסות לפתור אותם ככל שניתן‪ ,‬כדי להנות מכל היתרונות החשובים האלה‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫אפשר כתוספת לפעולה לחלק צ'ופר על כוחה של קבוצה‪:‬‬
‫סיפור בדואי על האבא הזקן בניו והחצים (יעקב ובניו)‪.‬‬
‫השיח' אבו אִ מרי היה כבר זקן מאוד‪ .‬עיניו כבר קהו ורוב היום היה יושב בפתח אוהלו‪ ,‬מתחמם בשמש‪ ,‬וחושב על‬
‫הימים שהיה רוכב על סוסתו במרחבי הנגב‪ .‬הוא היה שיח' עמיד וידוע באזור וכולם רחשו לו כבוד גדול‪ .‬שחלפו‬
‫הימים הלך ונחלש‪ ,‬עד שיום אחד כבר לא עזר כוח לקום מהמיטה‪ .‬בניו‪ ,‬נשותיו הצעירות‪ ,‬נכדיו וניניו דאגו לו מאוד‬
‫וסעדו אותו‪ .‬מכל האזור הגיעו לבקרו‪ ,‬ובירכו אותו בבריאות טובה‪ .‬אך השיח' הזקן היה אמנם עיוור וחלש‪ ,‬אך‬
‫מוחו היה עדיין צלול‪ .‬הוא שמע היטב את ההתלחשויות של האורחים ושל בני משפחתו בנושא הירושה‪ .‬הוא ידע‬
‫שמותו מתקרב‪ ,‬וחשש מאוד לשלמות משפחתו‪ .‬שנים עשר בנים היו לו ולכל אחד כבר משפחה גדולה משלו‪.‬‬
‫בוקר אחד קרא לשנים עשר בניו שיגשו אליו אל מיטתו‪ .‬הם עמדו סביבו דואגים ודרוכים‪ .‬הוא פנה אל בנו הבכור‪.‬‬
‫"תן לי אחד מחיציך" אמר לו‪.‬‬
‫הבן הביט בו בפליאה‪ ,‬אך הוציא חץ ונתן לאביו‪ .‬האב הזקן שבר את החץ לשניים‪.‬‬
‫"תן לי אחד מחיציך" אמר לבנו השני‪ .‬הבן נתן לו ושוב שבר האב את החץ‪ .‬הבנים עמדו סביבו נבוכים‪.‬‬
‫"עכשיו‪ ,‬תנו לי כולכם כל אחד חץ אחד" האב אסף את החיצים לאגודה אחת‪ ,‬וניסה לשבור אותם‪ .‬האגודה לא‬
‫נשברה‪.‬‬
‫הוא נתן אותה לאחד מבניו וציווה "תנסה לשבור את החיצים" ניסו כולם‪ ,‬אך אף אחד לא הצליח‪.‬‬
‫"חץ בודד יישבר במהרה‪ ,‬אך ‪ 21‬יחד אף אחד לא יכול לשבור‪ .‬הכי חשוב‪ -‬תעבדו יחד‪ ,‬עיזרו זה לזה והיו‬
‫מאוחדים"‬
‫אמר האב‪ ,‬ועצם את עיניו‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרות עם צוות הסניף ובעלי התפקידים הסובבים (הנהלה ארצית‪ ,‬קהילה וכו')‪.‬‬
‫‪ .2‬הפגת חלק מאי הוודאות לגבי פתיחת השנה בסניף‪.‬‬
‫‪ .3‬חיזוק הקשר עם הסניף והרכז לפני פעולות הנסיון בסניף‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫עזרים‬
‫מהלך פעולה‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫לוח שמצויר‬
‫עליו לוח איקס‪-‬‬
‫איקס עיגול סניפי‪ -‬מחלקים את הקבוצה לשתיים‪ .‬קבוצה אחת עיגול והשניה איקס‪.‬‬
‫כל קבוצה בתורה צריכה לקבוע נכון או לא נכון לגבי אימרה שיקריא המדריך‪ .‬אם ענתה עיגול‬
‫נכון יש לה זכות לקבוע את הצורה שלה באחת המשבצות בלוח‪ .‬מטרת כל קבוצה ליצור טושים‬
‫שורה רצופה של הצורה שלה על הלוח‪ ,‬במאונך מאוזן או באלכסון‪ .‬אימרות לחידון‬
‫בנספחים‪.‬‬
‫פעולה‪:‬‬
‫חלק א'‪ -‬הכרות עם התפקידים‪ .‬ההכרות תיעשה ע"י הכנת בובות שייצגו כל אחד‬
‫מהתפקידים‪.‬‬
‫מחלקים את הקבוצה לצוותים‪ .‬כל צוות מקבל תיאור של דמות מסויימת על כרטיסייה וצריך‬
‫להכין בובת גרב‪/‬אצבע‪/‬קרטון של הדמות‪ ,‬לפי התיאור שלה‪( .‬התיאורים של בעלי‬
‫התפקידים בנספחים) לתת להם להבין לבד את התיאורים ולהיות יצירתיים‪.‬‬
‫התפקידים המתוארים הם‪ :‬חניכים‪ ,‬מד"צים‪ ,‬רכז‪ ,‬רכז הדרכה‪ ,‬מדריך קוה"ד‪ ,‬מקשר‬
‫לקהילה‪ ,‬רכז מחוז‪ ,‬ההנהלה הארצית ונציג מח' חינוך עירייה‪.‬‬
‫בסוף‪ ,‬כולם יציגו את הבובה שלהם ויבחרו לה שם‪ .‬המדריך יגיד להם מהו התפקיד של כל‬
‫בובה‪ ,‬ויראה אותו על עץ מבנה שתלוי על הקיר‪ .‬המדריך יסביר את הקשר בין בעלי‬
‫התפקידים בעזרת עץ המבנה‪.‬‬
‫חלק ב'‪ -‬העמקת ההכרות והבנת יחסי הגומלין בסניף‪.‬‬
‫ההיכרות תיעשה ע"י סיטואציות שיבליטו את הקשר בין בעלי התפקידים השונים‪.‬‬
‫הסיטואציות יוצגו בעזרת הבובות ע"י החניכים שהכינו אותם או חניך אחר מהקבוצה‪.‬‬
‫הנושאים בסיטואציות‪:‬‬
‫‪ .1‬מד"צ‪-‬רכז הדרכה‪ -‬מקוריות ורעיונות לפעולות‬
‫‪ .2‬מד"צ‪-‬רכז‪ -‬עומס בלימודים ועומס פעילות בסניף‬
‫‪ .3‬מד"צים‪ -‬רכז מחוז‪ -‬תוכנית חינוכית ופעולות כיף‬
‫על מנת ליצור אווירה לתיאטרון עדיף להכין "במה" (מקופסת קרטון עם וילון ומקושטת)‬
‫הסיטואציות מפורטות בנספחים‪ .‬יש לתת לכל מציג את הפתק הרלוונטי לדמות שלו‪,‬‬
‫ולהציג את המקום והזמן לכולם‪.‬‬
‫לאחר כל סיטואציה לדון בקצרה על הנושא שהועלה‪.‬‬
‫גרביים (עדיף‬
‫חלקות)‬
‫דבק‪ ,‬עיניים‬
‫זזות‪ ,‬נייר‬
‫צבעוני‪ ,‬קרטון‪,‬‬
‫מקלות‪,‬‬
‫בריסטול‪ ,‬חוטי‬
‫צמר‪ ,‬חתיכות‬
‫בד וכיו"ב‬
‫כרטיסיות תיאור‬
‫עץ מבנה מצויר‪/‬‬
‫מודפס בגדול‬
‫סלוטייפ‬
‫במה לתיאטרון‬
‫בובות‬
‫כרטיסיות‬
‫סיטואציות‬
‫‪167‬‬
‫‪ 31‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫חלק ג'‪ -‬ישיבת פתיחת שנה‬
‫המטרה העיקרית של חלק זה היא הפחתת אי הודאות לגבי תחילת שנה‪ ,‬ומה ייעשה‬
‫בפועל‪ .‬ישנה עדיפות לכך שחלק זה יועבר יחד עם הרכז של הסניף‪ ,‬שמכיר היטב את‬
‫העבודה בסניף‪.‬‬
‫הפעילות תועבר בצורת ישיבת צוות סניפית‪ ,‬הנוגעת ברוב הנושאים בהם עוסקים בתחילת‬
‫השנה‪ .‬בכל נושא יהיה הסבר או הפעלה‪ .‬חשוב לאפשר שאלות בכל הנושאים ולא לנסות‬
‫"להריץ" את הישיבה‪.‬‬
‫הרכז יציג את עצמו בפני החניכים‪ .‬הוא יציג את נושאי הישיבה על דף (בנספחים)‪.‬‬
‫‪ .1‬הכרת הצוות‪ -‬הרכז יציג את כל בעלי התפקידים השנה בסניף‪ ,‬ויוסיף את מי שידוע‬
‫שיהיה בשנה הבאה‪ .‬לחלק את עץ המבנה (לקלסר) לחניכים‪ ,‬הם יכולים לרשום עליו‬
‫תוספות ספציפיות לסניף‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון הסניף (פיסית)‪ -‬משחק‪ :‬מי מכיר את הסניף בעיניים עצומות? מחלקים את‬
‫הקבוצה לשתיים‪ .‬מכל קבוצה בוחרים נציג וקושרים לו מטפחת על העיניים‪ .‬שולחים את‬
‫שניהם להביא משהו מאחד החדרים בסניף‪( .‬לדוגמא‪ -‬כסא כחול‪ ,‬חולצת נועם) כל אחד‬
‫ילווה ע"י חניך נוסף שדואג שהוא לא יפול אבל אסור לו לעזור לו‪.‬‬
‫מי שמביא את החפץ ראשון‪ ,‬קבוצתו מנצחת‪ .‬ניתן לחזור על כך עם חפצים שונים‪ ,‬לפי‬
‫מסגרת הזמן‪.‬‬
‫אחרי המשחק יבוא הסבר על כך שבתחילת שנה מסדרים‪ ,‬מנקים‪ ,‬צובעים ומטפחים את‬
‫מבנה הסניף‪( .‬ניתן וכדאי לשלב תמונות מהויי צוות הסניף אם יש)‬
‫‪ .3‬גיוסים‪ -‬החניכים יתבקשו לכתוב שיר מורל סניפי או להמציא תנועות מגניבות לשיר‬
‫קיים‪ .‬לכתוב אותו ולשמור לשנה הבאה‪.‬‬
‫הרכז יוסיף על גיוסים שהיו השנה‪ :‬איפה? מה היה מוצלח? בכמה גדל הסניף?‬
‫מחלקים דף עם רעיונות לגיוסים (לקלסר) ועוברים עליו‪.‬‬
‫‪ .4‬חלוקה לצוותים‪ -‬הרכז יציג את הנושא ויסביר שזה תמיד קשה לבנות צוות שכולם יהיו‬
‫מרוצים‪ .‬נותנים להם לפתור חידות (בנספחים) שמדגימות את הבעיתיות בשיבוץ צוות‬
‫המד"צים‪.‬‬
‫‪ .5‬הכרות עם השכבות‪ -‬הרכז יסקור בקצרה את האופי של השכבות השונות בסניף‪ .‬תוך‬
‫פירוט השם והגיל של כל קבוצה (למען מי שלא בנוע"ם מזרעים(כיתה ג'))‬
‫‪ .6‬מועצת נוער עירונית‪ -‬הרכז ישאל את החניכים מה הם יודעים על מועצת נוער עירונית‪.‬‬
‫ולאחר מכן יסביר על פעילותה‪ .‬אם ניתן‪ ,‬להביא פליירים או חומר פרסומי שלה‪ .‬אם‬
‫התיכוניסט שהוא הנציג של הסניף יכול לבוא להעביר הסבר או פעילות קצרה‪ ,‬מה טוב‪.‬‬
‫‪ .7‬פרוייקט סניפי‪ -‬מבצע באסטה פותחים בשאלה‪ :‬מהו הפרוייקט הסניפי הראשון (מלבד‬
‫גיוסים) בשנה? תשובה‪ :‬מבצע באסטה! אם יש מי שלא יודע מסבירים על מבצע באסטה‪.‬‬
‫הרכז מסביר איך מחלקים אחריות ומארגנים מבצע באסטה‪ ,‬או פרוייקט סניפי בכלל‪.‬‬
‫מחלקים לחניכים תפוח בדבש‪ ,‬או משהו מתוק אחר יחד עם פתק "שנה טובה וברוכים‬
‫הבאים לסניף"‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫עושים סבב בין החניכים‪ .‬שאלות מנחות‪:‬‬
‫‪ .1‬למה אני רוצה להכנס להדרכה בסניף?‬
‫‪ .2‬ממה אני חושש לקראת שנה הבאה?‬
‫‪ .3‬מה הדבר שאני הכי רוצה לעשות בתחילת השנה?‬
‫מסכמים בחשיבות של תנופת פתיחת שנה‪.‬‬
‫מחלקים לחניכים שאלונים למילוי לקראת הכניסה לסניפים ומתחילים בראיונות של רכז‬
‫הסניף עם מדריך קורס ההדרכה‪.‬‬
‫דף נושאי‬
‫הישיבה‬
‫דף עץ מבנה‬
‫לכל חניך‬
‫מטפחות‪/‬‬
‫חולצות לקשירה‬
‫תמונות הווי‬
‫מצוות הסניף‬
‫דפים ועטים‬
‫דף רעיונות‬
‫לגיוסים‬
‫דפים עם‬
‫החידות‬
‫עטים‬
‫חומר על מועצת‬
‫נוער עירונית‬
‫מגש עם‬
‫מתוקים ופתקים‬
‫נחמדים כמספר‬
‫החניכים‬
‫(לפחות)‬
‫‪168‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫הערה לקורסים ששייכים ליותר מסניף אחד‪ :‬על‪-‬מנת שהמטרות הקשורות בהכרת הסניף‬
‫ימולאו‪ ,‬יש להביא רכז מכל סניף (או לפחות רכז הדרכה)‪ .‬ניתן לפצל את הקבוצה לפי סניפים‬
‫בשביל חלק ג' או הסיכום‪ ,‬כדי שההיכרות תהיה יותר אינטימית וספציפית‪ .‬כך גם יהיה יותר‬
‫מקום לכל אחד לשאול שאלות שמטרידות אותו‬
‫חידון לאיקס עיגול‬
‫התשובות תלויות בסניף ובשנה‪ ,‬ויש לברר אותם לפני הפעולה‪ .‬ניתן כמובן לשנות ולהוסיף‬
‫שאלות‪.‬‬
‫‪ .1‬יש השנה מספר שיא של חניכים בסניף‪.‬‬
‫‪ .2‬הפסטינוע"ם נהוג בנוע"ם מאז הקמתה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש השנה בסניף ‪ 4‬רכזי הדרכה פעילים בתפקידים שונים‪.‬‬
‫‪ .4‬שורשים השכבה הכי גדולה בסניף‪.‬‬
‫‪ .5‬בכל שנה כל סניף זוכה בקריטריון מסוים בפסטינוע"ם‪.‬‬
‫‪ .6‬רכז הסניף הוא בן‪-‬גרעין בנוע"ם‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לסניף שלו סמל מיוחד משלו‪.‬‬
‫‪ .8‬פעילות נוע"ם היתה תמיד במבנה הזה‪ ,‬מאז פתיחת הסניף בעיר‪.‬‬
‫‪ .9‬יש השנה יותר מ‪ 11‬מדריכים בסניף‪.‬‬
‫‪ .11‬הסניף קיים יותר מ‪ 11‬שנים‪.‬‬
‫‪ .11‬המקשר של הסניף בקהילה הוא‪/‬היא הורה של אחד המדריכים‪.‬‬
‫‪ .12‬הרכז היה פעם חניך בסניף שלנו‪.‬‬
‫‪ .13‬היו השנה ‪ 2‬שבתונים סניפיים‪.‬‬
‫‪ .14‬הוצאנו חולצה סניפית בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ .15‬הסניף שלנו הכי מגניב בנוע"ם‪.‬‬
‫חניכים‪-‬‬
‫(הכינו חמש בובות אצבע) קטנים בד"כ‪ .‬רעשניים‪ .‬שונים אחד מהשני‪ .‬שובב‪ .‬חמוד‪ .‬בכיין‪.‬‬
‫סנובית‪ .‬חוכמולוגית‪.‬‬
‫מד"צים‪-‬‬
‫(הכינו שתי בובות גרב) אחראיים‪ .‬מתלהבים‪ .‬צעירים‪ .‬יצירתיים‪ .‬שונים זה מזה‪ .‬משקיענים‪.‬‬
‫רכז‪-‬‬
‫(הכינו בובת גרב) מאורגן‪ .‬מבוגר‪ .‬משקיע‪ .‬נותן השראה‪ .‬בכל סמכות‪ .‬מטפל ומפנק‪ .‬דואג‪.‬‬
‫מלהיב‪.‬‬
‫רכז הדרכה‪-‬‬
‫(הכינו בובת גרב) צעיר‪ .‬בעל נסיון‪ .‬יצירתי‪ .‬עוזר ותומך‪.‬‬
‫מדריך קוה"ד‪-‬‬
‫(הכינו בובת קרטון) אוהב את חניכיו‪ .‬משקיע‪ .‬כריזמטי‪ .‬מלא רעיונות‪ .‬מנוסה‪.‬‬
‫מקשר לקהילה‪-‬‬
‫(הכינו בובת קרטון) נחמד‪ .‬מבוגר מאוד‪ .‬עוזר‪ .‬לפעמים כועס‪.‬‬
‫רכזת מחוז‪-‬‬
‫(הכינו בובת קרטון) מאורגן‪ .‬מנהל‪ .‬מנוסה וחכם‪ .‬מבוגר‪ .‬חשוב‪ .‬אחראי‪ .‬דואג‪.‬‬
‫הנהלה ארצית‪-‬‬
‫(הכינו ‪ 3‬בובות קרטון) מבוגרים‪ .‬קצת מרוחקים‪ .‬מאורגנים‪ .‬עסוקים‪ .‬עקשנים‪ .‬מעניינים‪.‬‬
‫עירייה‪ -‬אחראי על החינוך‪-‬‬
‫(הכינו בובת קרטון) בירוקרטי‪ .‬נותן כסף‪ .‬רשמי‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫כרטיסיות לסיטואציות‬
‫‪ .1‬ישר אחרי בי"ס ביום שני בצהריים‪ ,‬מד"צ פוגש את הרכז הדרכה‪-‬‬
‫(מד"צ‪/‬ית)‬
‫יום שני בצהריים את‪/‬ה בדרך חזרה מבית הספר‪ .‬יש לך כמה דברים לעשות היום‪ ,‬והרכז‪/‬ת‬
‫מתקשר לשאול מה קורה עם הפעולה של מחר‪ .‬את‪/‬ה לא מצליח‪/‬ה לחשוב על פעולה לגיבוש‬
‫הקבוצה‪ ,‬ולא אוהב‪/‬ת את הרעיונות בחוברת‪ .‬פתאום את‪/‬ה רואה את רכז‪/‬ת ההדרכה שלך‬
‫הולך‪/‬ת בצד השני של הרחוב‪.‬‬
‫(רכז‪/‬ת הדרכה)‬
‫את‪/‬ה הולך‪/‬ת ברחוב וחושב‪/‬ת על המד"צים החדשים בסניף הם היו חניכים שלך לפני‬
‫שנתיים‪ ,‬וכמה הם גדלו! את‪/‬ה רוצה לעזור להם אבל לפעמים הם לא מנסים לחשוב בעצמם‪,‬‬
‫וישר רצים אליך לפתרונות פשוטים מיידיים‪.‬‬
‫‪ .2‬אחרי פעולה‪ ,‬לפני פעולת תיכוניסטים‪ ,‬המד"צ ניגש לדבר עם הרכז‬
‫(מד"צ‪/‬ית)‬
‫יש לך מבחן גדול יום אחרי שבתון סניף‪ ,‬את‪/‬ה רוצה להישאר בסופ"ש בבית וללמוד‪ .‬הציונים‬
‫השנה היו לא כל כך טובים‪ ,‬ולהורים שלך מתחילה להיות בעיה עם כל העיסוקים שלך‪,‬‬
‫שמפריעים לך ללמוד‪.‬‬
‫(רכז‪/‬ת)‬
‫חשוב לך שכל המד"צים יהיו בשבתון‪ ,‬השבתון נועד לחזק את הקשר עם החניכים‪ ,‬עם‬
‫הקהילה ולגבש את הסניף‪ .‬אם כמה מהצוות לא יהיו‪ ,‬יהיה עומס על הצוות‪ ,‬והם לא יהנו‪.‬‬
‫‪ .3‬ישיבת צוות אחרי פעולה‪ ,‬רכזת המחוז היא אורחת כבוד בסניף‬
‫(מד"צ‪/‬ית)‬
‫את‪/‬ה חושב‪/‬ת שהתוכנית החינוכית משעממת‪ ,‬ואי אפשר לעשות פעולות מעניינות‪ .‬כמה‬
‫פעמים אפשר לדבר על הנושא הזה? החניכים כבר שואלים אם זה שיעור היסטוריה! יש לך‬
‫הרבה נושאים אחרים שאת‪/‬ה רוצה להעביר לחניכים‪.‬‬
‫(מד"צ‪/‬ית)‬
‫נמאס לך מפעולות נושא‪ ,‬את‪/‬ה רוצה פעולות חופשיות עם אוכל‪ .‬אם לא יהיה להם כיף‪,‬‬
‫החניכים לא יבואו! את‪/‬ה זוכר‪/‬ת שכשאת‪/‬ה היית חניך‪/‬ה היו הרבה פעולות אוכל והיה כיף!‬
‫(רכז‪/‬ת)‬
‫את‪/‬ה חושב‪/‬ת שהם לא מספיק יצירתיים‪ ,‬ויכולים יותר‪ ,‬אבל מבין‪/‬ה את הקושי של המדצים‬
‫להעביר הרבה פעולות על נושא השנתי‪.‬‬
‫(רכז‪/‬ת מחוז)‬
‫את‪/‬ה בביקור בסניף עם חלק מההנהלה הארצית‪ .‬הרכז‪/‬ת אמרה לך עוד קודם שיש‬
‫למד"צים בעיה עם התוכנית החינוכית‪ .‬חשוב לך שיועברו תכנים בתנועה‪ ,‬ולא רק פעולות‬
‫כיף‪ .‬את‪/‬ה פותח‪/‬ת את הנושא בפניהם בישיבת הצוות‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫נושאי‬
‫□‬
‫□‬
‫□‬
‫□‬
‫□‬
‫□‬
‫□‬
‫הישיבה ‪-‬‬
‫הכרת הצוות‬
‫ארגון הסניף‬
‫גיוסים‬
‫חלוקה לצוותים‬
‫הכרות עם השכבות השונות‬
‫בחירת נציג למועצת נוער‬
‫פרוייקט סניפי‬
‫‪171‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפניית תשומת הלב לכל מה שיש לעשות בהדרכה מלבד העברת הפעולה עצמה‪.‬‬
‫‪ .2‬הבנת החשיבות של כל ה"מסביב" להדרכה‪.‬‬
‫‪ .3‬נתינת כלים מעשיים לביצוע והתמודדות עם כל הנדרש‪.‬‬
‫זמן‬
‫מהלך פעולה‬
‫עזרים‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫ניר עיתון‪/‬בריסטול‬
‫המטרה בפתיחה היא להציג לחניכים דברים שהם עלולים לשכוח בהכנת‬
‫גדול‪ ,‬טושים‪/‬עטים‬
‫פעולה ולהסב את תשומת לבם שהדרכה כוללת גם הרבה מחשבה על‬
‫טוש אדום למדריך‬
‫הדברים מסביב‪.‬‬
‫סלוטייפ‪/‬מסקינג טייפ‬
‫תכנון מסיבה‪-‬‬
‫על החניכים לתכנן מסיבת קיץ מגניבה לחניכים העתידיים שלהם‬
‫במחשבה על כל הפרטים הדרושים לארגונה ולהעברתה‪ -‬הזמנות‬
‫למסיבה‪,‬ציוד למסיבה וכו'‪ .‬החניכים צריכים לרשום את כל הפרטים על‬
‫נייר עיתון גדול‪/‬בריסטול גדול‪( .‬ההתמקדות לא צריכה להיות בתוכנית של‬
‫המסיבה)‪.‬‬
‫אחרי עבודה של ‪ 11‬דקות המדריך‪/‬ה לוקח‪/‬ת מהחניכים את מה שהכינו‬
‫ותולה על הקיר‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫השלב הבא‪:‬‬
‫לפי הרשימות שהחניכים כתבו מעבירים להם הפעלות קטנות‪ .‬ההפעלות‬
‫הקטנות צריכות להיות "תגובות" לדברים שהחניכים שכחו לכתוב בהכנת‬
‫המסיבה‪ ,‬לכן ייתכן כי יהיה צורך לאלתור מצד המדריך בחלק זה‪.‬‬
‫כל מיני דברים‬
‫(לא כל הפעלה חייבת להיות תוצאה של משהו שהחניכים שכחו‪ ,‬הן‬
‫להפעלות הקטנות‬
‫יכולות גם פשוט להיות דגשים חשובים)‪ .‬כדאי לעשות ‪ 3-4‬הפעלות‬
‫קטנות‪.‬‬
‫דוגמאות להפעלות קטנות‪( :‬דוגמאות נוספות בנספחים)‬
‫‪ .1‬אם החניכים שכחו לרשום טייפ‪/‬דיסקים‪ :‬לתת לשני חניכים ללמד את‬
‫הקבוצה את הריקוד "מקרנה" במסיבה‪ .‬אחרי שהם יזמזמו אותו כמה זמן‬
‫לשאול מה היה עוזר להם‪ .‬להוסיף באדום על הרשימה של החניכים‬
‫מוסיקה‪/‬טייפ‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הם לא קבעו מקום למסיבה או שהיא בבית של מישהו ולא כולם‬
‫יודעים איפה זה‪ :‬לחלק אותם לזוגות ולתת דפים ועפרונות ולבקש מחניך‬
‫אחד בכל זוג בלי לדבר עם השני לצייר מפה של איך מגיעים למסיבה‪.‬‬
‫החניך השני צריך לומר אם הוא יודע איך להגיע למסיבה מהציור‪ .‬להוסיף‬
‫באדום על הרשימה של החניכים "מפת הגעה"‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הם לא הכינו רשימת מוזמנים מסודרת‪ :‬עושים כאילו מצלצל טלפון‬
‫(אם יש טלפון צעצוע או אמיתי זה טוב) ונותנים לאחד החניכים לענות‪.‬‬
‫המדריך מדבר איתו מהצד השני של הקו כאילו הוא חבר ששכחו להזמין‬
‫והוא נעלב‪ ,‬או לא יכול לבוא כי קבע משהו אחר‪ .‬מוסיפים באדום‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫"רשימת מוזמנים" וגם "להתקשר לכולם להזכיר" לרשימה‪.‬‬
‫אחרי ההפעלות הקטנות ניתן לעשות לחניכים דמיון מודרך אשר יגרום‬
‫לחשוב על הצורך במשוב בסוף פעולה‪:‬‬
‫הם במיטה הולכים לישון‪ ,‬ולפני שנרדמים חושבים על המסיבה ותוהים‪...‬‬
‫מה יקרה מחר כשמישהו יבוא (הורים אם היא היתה בבית‪ ,‬או רכז אם‬
‫היתה בסניף) ויראה את כל המקום מטונף? מעניין מי נהנה במסיבה?‬
‫האם אורי אהב את המוסיקה? מתי נעשה עוד אחת?‬
‫"מעירים אותם" ומוסיפים "משוב עצמי" לרשימת הדברים שצריך לדאוג‬
‫להם ומדברים בקצרה על הצורך במשוב‪ -‬למה משוב עצמי הוא חשוב?‬
‫במה הוא יכול לקדם אותנו?‬
‫מוזיקה שקטה‬
‫‪173‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫חלק א'‪ -‬השלב הבא הוא תרגול לתכנון הדברים שמסביב לתוכן‬
‫הפעולה‪ .‬המטרה בשלב זה היא שהחניכים ילמדו לשים לב לדברים‬
‫שנגזרים מתוך תוכן הפעולה‪.‬‬
‫בזוגות החניכים יקבלו מערך פעולה של המסיבה מוכן רק עם התוכן שלה‬
‫כשכל הדברים האחרים מסביב ריקים‪ .‬החניכים יצטרכו לעבור שלב שלב‬
‫בפעולה ולמלא את הדברים הרלוונטיים‪ -‬חלוקת תפקידים‪ ,‬ציוד וכו‪...‬‬
‫ניתן להשוות בין מה הזוגות דלו מתוך מערך הפעולה ולראות אם יש‬
‫דברים שלא כולם שמו לב אליהם‪.‬‬
‫חשוב להבהיר להם בסוף כי כל נספח שקשור בפעולה חייב להיות מוגש‬
‫יחד עם הפעולה כשהם מגישים אותה לרכז או לרכז ההדרכה‪.‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫חלק ב'‪ -‬בחלק זה נעסוק בניהול זמן‪.‬‬
‫מערכי פעולה של‬
‫מניחים על הרצפה ‪ 31‬עיגולים ממוספרים (עדיף מקרטון)‪ .‬על החניכים‬
‫המסיבה (בנספחים)‪,‬‬
‫לגעת בכל המספרים לפי הסדר מ‪ 1-‬עד ‪ 31‬כשאסור להם לדרוך על שני‬
‫עטים לזוגות‪.‬‬
‫מספרים באותו הזמן ובנוסף אסור לאותו חניך לגעת בשני מספרים‬
‫רצופים כלומר גם ב‪ 18-‬וגם ב‪ .19-‬נותנים להם לנסות ומודדים להם זמן‪.‬‬
‫אחרי הניסיון הראשון נותנים להם דקה לתכנן את המהלך של הקבוצה‬
‫ונותנים להם לנסות פעם נוספת שוב עם מדידת זמן‪ .‬בפעם השלישית‬
‫נותנים להם ‪ 2‬דקות לתכנן ולהתנסות פעם נוספת‪ .‬המטרה היא שככל‬
‫הם יתכננו טוב יותר את המשימה ייקח להם פחות זמן ובנוסף‪ ,‬ככל שהם‬
‫יהיו מורגלים למשהו יותר כך ייקח להם פחות זמן לעשותו‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫‪ 5‬דקות‬
‫המדריך יכין לו"ז גדול שיחד עם החניכים ישובצו עליו את הדברים‬
‫עיגולים של מספרים‬
‫הבאים‪ :‬פעולה ביום שלישי‪ ,‬פעולה בשישי‪/‬שבת‪ ,‬הגשת מערך פעולה‬
‫מקרטונים‪.‬‬
‫לרכזי ההדרכה‪ ,‬הכנת העזרים‪ ,‬ישיבת צוות‪ ,‬פעולת תיכוניסטים‪ ,‬כתיבת‬
‫הפעולה הבאה טלפונים לחניכים לפני הפעולה‪ ,‬טלפונים לחניכים שלא‬
‫הגיעו לפעולה‪ .‬חלק מהדברים נעשים גם לפני השבוע שאותו אנחנו‬
‫מתכננים אבל חשוב בכל זאת להזכיר אותם כמשימות שיש לבצע‪.‬‬
‫טיפים לניהול זמן נכון‪:‬‬
‫מזכירים להם את משחק הפתיחה של חלק זה (עם העיגולים ‪ )1-31‬מה‬
‫למדנו שם‪ -‬שאם מתכננים מראש את הדברים מצליחים לעשות אותם‬
‫בפחות זמן‪.‬‬
‫עוברים על הטיפים שבדף לחניכים‪.‬‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫סיכום‪:‬‬
‫דף לחניכים‬
‫כעת המדריך‪/‬ה אומר‪/‬ת לקבוצה שלכבוד הפעולה והנושא החשוב מגיע‬‫מרצה זקן ומכובד שרוצה לשתף את החניכים מניסיונו וממחקרו ארוך‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫‪ 11‬דקות‬
‫השנים בנושא "תכנון זמן יעיל"‪.‬‬
‫תחפושת של מרצה‬
‫לפעולה יכנס אורח (מדריך אחר‪ /‬חבר‪ /‬סתם מישהו שהסכים‪ )...‬או‬
‫זקן‪ ,‬אבנים גדולות‪,‬‬
‫המדריך השני (שיצטרך כבר בחלק הקודם של הפעולה לצאת כדי‬
‫אבנים קטנות‪ ,‬חול‪,‬‬
‫להתחפש ולהתארגן)‪ ,‬מחופש לפרופסור‪ ,‬והוא יציג הצגה קטנה שבה ייתן מים‪ ,‬כלי מספיק‬
‫דברי פתיחה‪ ,‬יערוך ניסוי‪ ,‬ויסכם – בדיוק בהתאם לסיפור "תכנון זמן יעיל" גדול‪ ,‬צילומים של‬
‫(מצורף בנספח)‪.‬‬
‫הסיפור לחניכים‪ ,‬דף‬
‫‪-‬כש"ההרצאה" (ההצגה) תסתיים‪ ,‬המדריך יחלק לכל חניך את הסיפור‪.‬‬
‫לחניך‬
‫ הפעולה תסתיים במעבר על הפעולה מתחילתה ועד סופה ובמעבר על‬‫ה"דף לחניך"‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫דוגמאות להפעלות הקטנות‪ -‬פתיחה‬
‫מסוג ה "שכחו להביא"‬
‫‪ ‬סלוטייפ‪ -‬לתת להם דפים וטושים ולתת להם משימה לתלות שלטים עם שמות כל‬
‫החניכים על הקיר‪ -‬אבל אין להם סלוטייפ להדביק לקיר!‬
‫‪ ‬כוסות חד פעמיות‪ -‬להביא בקבוק מים ולתת להם ללחלק לחניכים את המים‬
‫לשתייה‪...‬‬
‫‪ ‬מטאטא‪/‬מגב לנקיון אחרי‪ -‬לחתוך נייר לחתיכות קטנות ולפזר‪ ,‬ולתת להם משימה‬
‫להרים הכול בחצי דקה‪.‬‬
‫לא קבעו מקום ‪ -‬לבחור ‪ 3‬חניכים לסיטואציה וללחוש לכל אחד באוזן את הסיטואציה שלו‪-‬‬
‫אתה רוצה מסיבה אבל אין מצב שהיא יכולה להיות בבית שלך כי ההורים בחיים לא יסכימו‪.‬‬
‫הם צריכים להחליט בבית של מי תהיה המסיבה‪ .‬אפשר להתערב באמצע הדיון להוסיף‬
‫מצבים כמו‪ -‬ההורים שלו בחופשה‪ /‬יש ערב לימוד למבוגרים בסניף באותו ערב (אי אפשר‬
‫לעשות שם)‪.‬‬
‫שיחת טלפון‪ -‬אם לא הכינו רשימה מסודרת‪ ,‬לא הגדירו מי מתקשר או שולח הזמנות‪,‬‬
‫התקשרו פעם אחת הרבה זמן לפני או לא מספיק זמן לפני‪ .‬אפשר לעשות גם שיחת טלפון‬
‫ממישהו שהוזמן ולא יכל לבוא בגלל משהו רלוונטי להרבה‪ ,‬נגיד יום לפני מבחן בגיאוגרפיה‬
‫או משחק של הנבחרת‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫טיפים לניהול הזמן‬
‫להיות מסודרים ומאורגנים‪.‬‬
‫תמיד כשיש זמן‪ ,‬להתקדם‪ ,‬לעבוד על פעולות נוספות ולהגיש לרכזי ההדרכה כולל‬
‫נספחים!‬
‫כשיש צוות‪ ,‬לחלק את העבודה ולהתחשב בצרכים אחד של השני‪.‬‬
‫להיעזר בספריית הדרכה ומקורות נוספים‪ ,‬לא חייבים להמציא הכול מהראש לבד‪.‬‬
‫להיעזר בחברים‪ /‬אחים כשיש הרבה דברים להכין‪( .‬צביעת צ'ופרים יחד‪ -‬זה זמן איכות!)‬
‫יש כמה דברים שניתן לעשות גם בנסיעה באוטובוס או בהפסקה‪.‬‬
‫לקבוע עוגנים לכל מיני דברים בשבוע למשל‪ -‬תמיד ביום שני בערב מתקשרים לחניכים‪.‬‬
‫ככה לעולם לא תשכחו לעשות זאת‪.‬‬
‫לא להשאיר הכנת עזרים לרגע האחרון‪.‬‬
‫כשיש בעיות לפנות לרכזי הדרכה או לרכז להתייעצות ועזרה‪.‬‬
‫מה אני עושה לפני הפעולה?‬
‫□ (שבועיים לפני לפחות) כותב מערך פעולה עם כל הנספחים שלה‬
‫□ (עם הכנת המערך) מכין רשימה של כל מה שיש להכין וכל מה שיש להביא‬
‫לפעולה‪ ,‬ומחלק עם המדריך השני (אם יש)‬
‫□ (בשבוע שלפני לפחות) מעביר מערך פעולה לרכז הדרכה לבדיקה‬
‫□ (יומיים לפני) מכין רשימה מפורטת של מה כל אחד מביא לפעולה‪ ,‬ודואג שיש‬
‫הכל‬
‫□ (יום לפני‪ -‬אחה"צ) תזכורת! מתקשרים לחניכים‬
‫□ (באותו היום) מוודאים שיש את כל הדברים ברשימה בתיק לובשים חולצת נוע"ם‬
‫□ (‪ 45‬דקות לפני הפעולה או יותר‪ )...‬מגיעים לסניף‬
‫□ מוודאים שכל הפרטים סגורים‪ ,‬עוברים יחד שוב על מי מעביר איזה חלק‪ ,‬מכינים‬
‫את חדר הפעילות‬
‫□ (‪ 5‬דקות לפני) אומרים שלום לחניכים שמגיעים‪ ,‬כרגיל‪ ,‬קצת לפני הזמן ומפעילים‬
‫אותם‬
‫‪176‬‬
‫מה אני עושה אחרי הפעולה?‬
‫נפרד מכל חניך באופן אישי‪ ,‬מחכה איתם עד שההורים באים לקחת אותם‬
‫□‬
‫ובזמן הזה מנהל איתם שיחות אישיות‪.‬‬
‫לוקח פרטים מחניכים חדשים ומלווה אותם הביתה‬
‫□‬
‫מסדר ומנקה את חדר הפעילות – שיהיה כמו שקיבלתי אותו‬
‫□‬
‫מדבר עם המדריך השני על הפעולה‪ .‬מה היה טוב מה פחות‪ ...‬ורושמים‬
‫□‬
‫מסקנות‬
‫בישיבת צוות‪ -‬רושם נקודות לדברים שיש לעשות או לזכור‬
‫□‬
‫עובר משוב עם הרכז‪ /‬רכז ההדרכה‬
‫□‬
‫נותן את העזרים מהפעולה לרכז הדרכה והם נכנסים עם המערך לספריית‬
‫□‬
‫ההדרכה של הסניף‬
‫ממלא מעקב נוכחות‪ ,‬כדי לדעת מי מגיע ומי לא‬
‫□‬
‫מתקשר לחניכים שלא הגיעו לראות שהכל בסדר‬
‫□‬
‫אם היו מקרים חריגים בפעולה‪ ,‬מוודאים שהכל הסתדר ומדברים עם הרכז‬
‫□‬
‫מה אומרים לחניכים בטלפון? מבוסס על מסמך שנכתב על ידי ארנון ברק‪ ,‬רכז גילה‬
‫‪ .1‬רצוי להתחיל ב"שלום" ולהזדהות בשמכם כולל התואר המדריך‪ /‬מדריכה מנוע"ם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש אומרים שנאה לדרוש בשלום החניך שאיתו אתם משוחחים‪ .‬קל וחומר‪ ,‬אם אתם יודעים‬
‫שהוא לא הגיע לפעולה האחרונה מסיבה בריאותית כלשהי‪.‬‬
‫‪ .3‬במידה והחניך לא הגיע לפעולה האחרונה בעקבות אירוע מסוים ‪ -‬זה נחשב‬
‫מנומס להתעניין בקצרה באשר היה באותו האירוע (מסיבה‪ ,‬חתונה‪ ,‬יום הולדת‪ ,‬בר‬
‫מצווה‪.)...‬‬
‫‪ .4‬כמובן שנבדוק האם החניך מגיע לפעולה הקרובה‪ ,‬ואף ישנה סברה הטוענת שכדאי‬
‫"לתבל" את השיחה ברמז קל לקראת המתרחש לבוא כדי להצית את דמיונו‪.‬‬
‫‪ .5‬לפני השיחה נבדוק האם יש לנו את כל הפרטים של החניך (כתובת‪ ,‬יום הולדת וכו')‬
‫ובמידת הצורך נדאג לנצל את ההזדמנות כדי להשלים אותם בנחת‪.‬‬
‫‪ .6‬ייתכן והחמוד הקטן לא בטוח בפרטים של המפעל הארצי הבא או שאנו רוצים לברר מדוע‬
‫אינו נרשם עדיין‪ .‬במקרה זה‪ ,‬השמועה אומרת שנבקש לדבר עם אחד ההורים‪.‬‬
‫‪ .7‬לבסוף נוודא שהחניך אכן יודע איפה נמצאת חולצת נוע"ם שלו ועתיד להביאה למחרת‪ .‬לפי‬
‫גישות מסוימות מקובל לעשות זאת באמצעות שלאה רטורית בסגנון‪" :‬מה אתה לובש‬
‫מחר"?‬
‫‪ .8‬באופן כללי חשוב להתייחס לפן האישי‪ -‬דברו עם החניך על דברים שלא קשורים לנוע"ם‪,‬‬
‫תתעניינון בחייו הפרטיים בבית‪ ,‬בבית ספר בחוגים וכו'‬
‫‪ .9‬נסיים את השיחה בברכת "להתראות"‪ ,‬והמהדרים אומרים "להתראות בסניף"‪.‬‬
‫לאחר סבב הטלפונים נתעדכן עם המדריך שאיתו אנו מדריכים בצוות ונחליף מידע וצחוקים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נתקשר לרכז ההדרכה לעדכן אותו בכל המידע החדש שיש ברשותנו (גם אם הוא‬
‫מועט)‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫סיפור סיני עתיק‬
‫"תכנון זמן יעיל"‬
‫יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית ספר למנהל ציבורי בצרפת‬
‫(אחד המוסדות האקדמאים היוקרתיים ביותר באירופה כולה)‬
‫לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של ‪ 51‬מנהלים ומנהלות בכירים בחברות הגדולות ביותר‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫ההרצאה הייתה אחת מתוך ‪ 1‬ביום עיון שאורגן במיוחד עבורם‪.‬‬
‫למרצה הוקצתה רק שעה אחת כדי "להעביר את החומר" בעומדו לפני חברי קבוצת האליטה המנהלית הזו‪ -‬שהיו‬
‫מוכנים לרשום כל מילה היוצאת מפי המומחה המפורסם‪ -‬העביר המרצה את מבטו בינהם‪ ,‬באיטיות‪ ,‬ואמר‪:‬‬
‫"אנו עומדים לערוך ניסוי"‬
‫מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניח בעדינות לפניו‪ .‬אחר‪-‬כך הוציא‬
‫מתחת לשולחן כתריסר אבנים ‪ ,‬כל אחת בגודל של כדור טניס‪ ,‬והניחן בעדינות‪ ,‬אחת אחת‪ ,‬בתוך המכל‪ .‬כאשר‬
‫התמלא המכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת‪ ,‬הרים המרצה את מבטו באיטיות אל תלמידיו ושאל‪:‬‬
‫"האם מלא המכל?" כולם השיבו ‪ -‬אכן‪.‬‬
‫אז התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא חצץ‪.‬‬
‫בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המכל‪.‬‬
‫אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המכל‪ ,‬הרים את מבטו ושאל‪" :‬האם מלא המכל?"‬
‫עתה אחד מהם השיב – כנראה שלא‪.‬‬
‫נכון ‪ -‬ענה המרצה הזקן‪.‬‬
‫חזר והתכופף והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול‪ ,‬בתשומת לב שפך את החול אל תוך המכל ‪-‬‬
‫החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ‪.‬‬
‫פעם נוספת שאל את תלמידיו "האם המכל מלא?"‬
‫הפעם ללא היסוס השיבו ‪ -‬לא‪.‬‬
‫נכון ‪ -‬השיב להם המרצה וכפי שציפו‪ ,‬נטל כד מים ומילא את המכל עד שפתו‪.‬‬
‫המרצה הזקן הרים את מבטו ושאל‪" :‬איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"‬
‫בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הנועזים והזריזים מבין המאזינים‪:‬‬
‫אנו למדים שככל שהיומן שלנו נראה גדוש בהתחייבויות‪ ,‬אם באמת מתאמצים‪,‬‬
‫תמיד ניתן להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות‪.‬‬
‫"לא" השיב המרצה הזקן‪" ,‬לא זה‪ .‬האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו‪:‬‬
‫אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות‪,‬‬
‫לעולם לא נוכל להכניס את כולם אחר‪-‬כך‪".‬‬
‫דממה השתררה באולם‪ ,‬כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה‪.‬‬
‫הזקן התבונן בשומעיו ואמר‪:‬‬
‫"מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידכם? הגשמת חלומותיכם?‬
‫לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להלחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? משהו אחר?‪.‬‬
‫מה שחייבים לזכור הוא‪ ,‬שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו‪ ,‬כי אם לא נעשה זאת‪ ,‬אנו‬
‫עלולים לפספס את החיים‪.‬‬
‫אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ והחול)‪ ,‬יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא יישאר מהזמן היקר שלנו כדי‬
‫להשיג את הדברים החשובים באמת חיים‪.‬‬
‫משום כך אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה‪:‬‬
‫מהן האבנים הגדולות בחיינו‪ ,‬וכאשר תזהו אותן‪ ,‬תכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם‪".‬‬
‫בתנועת יד ידידותית בירך המרצה הזקן את מאזיניו ויצא מהאולם‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫הדרכה בסניף‬
‫אחרי ל"ג בעומר משתלבים חניכי קוה"ד בהדרכה בסניף‪.‬‬
‫חשוב מאוד לתכנון את הכניסה להדרכה מראש‪.‬‬
‫התפקידי של מדריכי קוה"ד בשלב זה הוא מרכזי וחשוב‪:‬‬
‫‪ .1‬מעקב אחרי תכנון הפעולות‪ ,‬ע"פ הכלים שנרכשו‪ ,‬ונתינת משוב בשלב הביצוע‪ -‬בתיאום‬
‫עם רכז‪/‬ת ההדרכה בסניף‪ .‬חשוב לעבוד חזק על תכנון מראש‪ -‬לא מכינים פעולה ברגע‬
‫האחרון! רצוי לפתוח יומנים ולסמן תאריכי יעד שכולם יודעים שעליהם לעמוד בהם‪ -‬עד מתי‬
‫צריך להגיש מערך? עד מתי צריך להגיש רשימת ציוד ולמי? למתי מתוכנן המשוב?‬
‫‪ .2‬צפייה (אפשר גם חלקית) בפעולות שקוה"ד מדריכים‪.‬‬
‫‪ .3‬משוב שיכלול מידע מהשטח שנאסף בזמן הצפייה‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליך משוב משמעותי‪ -‬משוב אחרי כל פעולה‪ ,‬עיסוק באותן נקודות שעלו במשוב‬
‫הראשון כדי לראות עם חל שיפור‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫בשעה טובה‪ ,‬תנועת נוע"ם עוברת לשני ימי פעילות שבועיים‪.‬‬
‫אנחנו מאמינים שמעבר לשני ימי פעילות בשבוע מאפשר המון מקום להעשרה‪ ,‬ליצירת קשר‬
‫אישי ולתהליך חינוכי עמוק יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬חניכים הפעילים פעמיים בשבוע בתנועה מפתחים‬
‫מחוייבות עמוקה יותר לתנועה‪ ,‬ומרגישים יותר שייכות לסניף ולקבוצה‪.‬‬
‫איך רצוי לנצל את ימי שישי?‬
‫בלו"ז השנתי משובצים כמה עוגנים שחשוב לשמור עליהם‪:‬‬
‫‪ ‬שיחות אישיות כמה פעמים בשנה‬
‫‪ ‬צפייה בפעולות המתקיימות בקבוצות בסניף וקיום משוב ורפלקציה על הפעולות בהם‬
‫החניכים צפו‪ .‬צריך להכניס את זה ללו"ז‬
‫‪" ‬התנסויות עמיתים" (יש לך שם יותר מוצלח‪ -)?.‬הזדמנות לחניכי קוה"ד להדריך את עצמם‬
‫ולקבל על כך משוב מחבריהם לקבוצה‪ -.‬צריך להוסיף יותר התנסויות עמיתים לדעתי‬
‫‪ ‬אחרי הכניסה להדרכה‪ ,‬לאחר ל"ג בעומר‪ -‬חניכי קוה"ד ידריכו בסניף בימי שלישי‪ ,‬וימי שישי‬
‫יוקדשו למשוב‬
‫‪ ‬צריך לשבץ בימי שישי‪ :‬רכישת כלים "מסורתיים" להדרכה‪ .‬בפעולות אלה חשוב שחניכי‬
‫קוה"ד ירכשו כלים בסיסיים הקשורים לעולם המסורת ‪ -‬איך להיות ש"ץ‪ ,‬איך לארגן תפילה‪,‬‬
‫איך בונים ומעבירים מדרש‪ .‬אפשר אפילו לקחת כפרוייקט שכל קהו"ד ילמדו לקרוא בתורה‬
‫יחד ולקיים תחרות "חזן נולד" בסוף השנה‪ .‬נדמה לי שצריך ממש לבנות את זה‪ -‬מה דעתך?‬
‫בדפים הקרובים תמצאו הסברים ורעיונות והצעות לפי העוגנים החשובים של ימי שישי‪.‬‬
‫התאריכים‬
‫‪4.11‬‬
‫‪11.11‬‬
‫תוכן‬
‫שיחות אישיות‬
‫התנסות עמיתית‬
‫צפייה בפעולה בסניף‬
‫משוב‬
‫עמוד‬
‫‪181‬‬
‫מעבר לעוגנים אלה‪ ,‬ימי שישי מיועדים לכמה אפשרויות‪:‬‬
‫‪ ‬פעולות הפגתיות ופעולות גיבוש ‪ -‬חשוב שהחניכים יהנו‪ ,‬ירגישו חלק מהקבוצה וירצו לבוא‬
‫לנוע"ם‪ ,‬בין השאר כי כייף בנוע"ם!‬
‫‪ ‬פעולות העשרה‪ :‬בימי שישי ניתנת הזדמנות להעביר פעולות הפגתיות שניתן לקיימן בכל‬
‫נושא שתחפצו‪ .‬חשוב שפעולות אלו יהיו מושקעות וברמה גבוהה כדי להראות דוגמא אישית‬
‫לחניכים‪ .‬פעולות אלו הן המקום לביטוי של הדברים החשובים לכם‪ .‬כמו שתקראו בהמשך‬
‫חשוב לתת מקום למשוב על הפעולות כחלק מתהליך הלמידה של החניכים‪ .‬כלומר‪ -‬יש לקצר‬
‫את זמן הפעולה ולהשאיר כ‪ 21 -‬דקות למשוב של החניכים על הפעולה שחוו כרגע‪ .‬משובים‬
‫אלה אמורים לתת לחניכי קוה"ד תחושה שהם כבר לא לגמרי חניכים‪ :‬אחרי שהם חווים‬
‫פעולה מצפים מהם להסתכל על הפעולה מנקודת המבט של מדריכים‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן ואף רצוי להביא לעיתים אורחים מבחוץ כדי לתת לחניכים ל"טעום" סגנון הדרכה שונה‬
‫משלכם‪.‬‬
‫‪ ‬פעולות תעל"ה‪ -‬בשיתוף עם הסניף‪.‬‬
‫‪ ‬קבלות שבת יחד עם הסניף‪ .‬קבלות השבת הן הזדמנות להתנסויות של חניכי קוה"ד בלקיחת‬
‫אחריות ויוזמה על חלק מסויים בקבלת השבת או על כולה‪.‬‬
‫‪ ‬רצוי לעודד את חניכי קוה"ד ליזום לעצמם את הפעילות בימי שישי‪ .‬עודדו יוזמות יצירתיות!‬
‫‪ ‬בלו"ז השנתי משובצים נושאים לפעולות בימי שישי‪ ,‬נושאים הקשורים לפרשת השבוע‪ .‬רצוי‬
‫לקיים (לפחות פעם בחודש‪ ,‬או כשמסתדר לכם) פעולה הקשורה לפרשת השבוע‪ .‬רצוי‬
‫שקוה"ד ישתתפו בפעולות שמחברות את עולם המסורת לעולם החניכים‪ ,‬כיוון שהם יצטרכו‬
‫לעשות זאת גם כמדריכים‪ .‬בחוברת הנושא השנתי יש הסבר והרחבה על התוכנית של ימי‬
‫שישי‪ ,‬כך שמומלץ מאוד להעזר בה‪.‬‬
‫‪ ‬עזרה טכנית לצוות הסניף ‪ -‬לקראת פעילות מיוחדת או קבלת שבת‪ .‬כל הזדמנות שבה יקבלו‬
‫חניכי קוה"ד אחריות שתעצים אותם מבורכת!‬
‫‪181‬‬
‫שיחות אישיות‬
‫רציונאל‪:‬‬
‫חשוב לקיים כמה שיחות אישיות במהלך השנה עם כל חניכים קוה"ד כדי לחזק את הקשר‬
‫האישי ואת המחוייבות לסניף ולתהליך של קוה"ד‪ ,‬וכמובן כדי לברר מה שלומם של החניכים‪,‬‬
‫איך הם מרגישים בקבוצה‪ ,‬מה עמדתם לגבי כניסה להדרכה ועוד‪.‬‬
‫בלו"ז השנתי משובצים שלושה ימי שישי בהם מקיימים שיחות אישיות‪ -‬בתחילת השנה‪,‬‬
‫באמצע ולקראת הכניסה להדרכה‪.‬‬
‫ביום שישי שיוקדשו לשיחות אישיות‪ ,‬יש לחשוב על משימה שחניכים קוה"ד יבצעו בעצמם‪,‬‬
‫בלי הנחייה של המדריכים‪ :‬לקשט את הסניף‪ ,‬להכין דגל לסניף‪ ,‬לכתוב מורל לסניף‪ ,‬להכין‬
‫צ'ופר לכל הסניף לקראת שבתון‪ /‬טיול שמתקרבים וכו'‪.‬‬
‫אפשר כמובן גם לתאם מראש עם הרכז‪/‬ת שחניכי קוה"ד יעבירו פעילות קצרה‪ /‬משחק‪ /‬חידון‬
‫בסוף הפעולה‪ ,‬ואותה הם יכינו בשעה הראשונה של הפעילות ביום שישי‪.‬‬
‫בזמן שקבוצה עובדת על המשימה‪ ,‬יקחו המדריכים כל חניכ‪/‬ה בנפרד לשיחה אישית‪.‬‬
‫אנו מאמינים ששיחה אישית היא כלי חשוב‪ ,‬ולקראת השיחות עם החניכים אפשר כמובן‬
‫להסביר את הרציונאל‪ ,‬ולהגיד שגם הם כמדריכים מוזמנים להשתמש בכלי הזה‪.‬‬
‫דגשים לשיחות‪:‬‬
‫בתחילת השנה‪4/11 -‬‬
‫ מה הציפיות מהשנה?‬‫ איך מרגיש‪/‬ה בקבוצה?‬‫ איך היה טיול סוכות?‬‫ האם יש כבר מחשבות על הדרכה בשנה הבאה?‬‫באמצע השנה ‪14/2‬‬
‫ איך הולך בהתנסויות עד עכשיו?‬‫ איך היה בשבתון?‬‫ איך ההרגשה בקבוצה?‬‫ איזה סוג של מדריכ‪/‬ה החניכים רואים לנגד עיניהם? איזה מדריך את‪/‬ה רוצה‬‫להיות?‬
‫ כדאי מאוד להתייחס ל"אני מאמין" החינוכי שיצרו החניכים בפעולה שעסקה בכך‪-‬‬‫לקרוא יחד את המטרות שהחניכ‪/‬ה הציב‪/‬ה לעצמו‪/‬ה‪ ,‬לחשוב יחד איך אפשר להשיג‬
‫חלק מהמטרות כמדריכים בשנה הבאה‪.‬‬
‫ מי הם אנשי החינוך והמבוגרים המשמעותיים שהשפיעו עליהם כחניכים בנוע"ם?‬‫לקראת הכניסה להדרכה בסניף‪9/5 :‬‬
‫ בקשות מיוחדות לקראת הכניסה להדרכה בסניף‬‫ איך היה התהליך שעבר‪/‬ה השנה?‬‫ מה למד‪/‬ה ומה יש עוד ללמוד ולהשתפר?‬‫לגבי חניכים שממש לא רוצים להדריך‪:‬‬
‫ כמובן שאף אחר לא מכריח‪ ,‬אבל מאוד חשוב להתנסות כדי לקבל החלטה מודכלת‪,‬‬‫אחרי שראית איך זה‪.‬‬
‫‪ -‬להציע תפקידים אחרים בסניף‪:‬‬
‫‪182‬‬
‫רכז‪/‬ת מחסן‪ :‬אחריות על רשימות ציוד‪ ,‬קניית ציוד מיוחד‪ ,‬סדר בציוד של הסניף‪ ,‬שימוש‬
‫בחומרים ממוחזרים בפעולות‪.‬‬
‫רכז‪/‬ת תעל"ה‪ -‬יוזמה ואחריות על פעולות תעל"ה כמוב בעבודה יחד עם רכז‪/‬ת הסניף‪:‬‬
‫בירור מקומות לתעל"ה‪ ,‬פרסום בסניף‪ ,‬דאגה לצד הטכני ועוד‪.‬‬
‫רכז‪/‬ת מסורת‪ -‬אחריות על פעולות יום שישי מבחינת רעיונות וטכנים‪ .‬וכמובן כל יוזמה‬
‫נוספת בסניף הקשורה לתחום המסורת‪.‬‬
‫כמובן שחשוב גם לדבר על מה הסניף צריך ולעודד להדריך‪ ,‬אבל המסר צריך להיות‬
‫ברור‪ -‬יש לך מקום בנוע‪:‬ם ובסניף‪ ,‬גם אם את‪/‬ה בוחר‪/‬ת לא להדריך‪.‬‬
‫‪183‬‬
‫משוב‪ ,‬צפיה והתנסויות עמיתית‬
‫רציונאל‪:‬‬
‫במהלך השנה יחוו חניכי קוה"ד התנסויות בהדרכה מסוגים שונים‪.‬‬
‫א‪ .‬צפייה בפעולות של קבוצות אחרות בסניף‪ ,‬ורפלקציה על הפעולות שראו‪.‬‬
‫ב‪" .‬התנסויות עמיתים"‪ -‬כלומר‪ -‬חניכי קוה"ד ידריכו את הקבוצה שלהם בפעילויות‬
‫קצרות או משחקים כדי לצבור נסיון ובטחון לפני הדרכת קבוצה בסניף‪.‬‬
‫ג‪ .‬השתתפות בפעולות כחניכים לכל דבר‪ ,‬ואחרי הפעולה‪ -‬רפלקציה על הפעולות שחוו‪.‬‬
‫ד‪ .‬התנסות בהדרכת קבוצה מהסניף‪ -‬החל מל"ג בעומר‪.‬‬
‫על כל סוג של התנסות יש לשים דגש על רפלקציה ומשוב‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬צפייה בפעולות של קבוצות אחרות בסניף ומשוב‪:‬‬
‫בלו"ז השנתי משובצות פעולות בימי שישי בהם חניכי קוה"ד יצפו בפעולות המתקיימות‬
‫בסניף במהלך כחצי שעה‪ -‬שעה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חניכי קוה"ד יתכנסו ויקיימו משוב משותף על‬
‫הפעולה שראו‪.‬‬
‫חשוב! לפני הצפייה הראשונה‪ -‬להסביר לחניכים שהם רק "צופים"‪ ,‬הם לא משתתפים ולא‬
‫מתערבים בפעולה‪ .‬עליהם לחשוב במהלך הפעולה לפחות על נקודה לשיפור ונקודה‬
‫לשימור‪ .‬חשוב להודות למדריכים שהסכימו שיצפו בהם ולהבהיר לחניכי קוה"ד שזה לא קל‬
‫לתת לאחרים לצפות בפעולה‪ ,‬ולכן יש לכבד את המעמד‪.‬‬
‫לפני המשוב‪ -‬חשוב להבהיר‪ -‬אנחנו לא שופטים או נותנים ציון למדריכים שבסניף‪ ,‬אלא‬
‫רוצים ללמוד מהם‪ .‬הביקורת והמשוב אינם אישיים‪ ,‬וחשוב גם לדעת שנוכחות ה"צופים"‬
‫יוצרת לפעמים הפרעות או בלאגן שלא קיימים בפעולות אחרות‪.‬‬
‫מהלך המשוב‪:‬‬
‫‪ .1‬לפזר במרכז המעגל נקודות להתייחסות‪:‬‬
‫מבנה הפעולה‪ ,‬מתודות‪ ,‬משחקים‪ ,‬ניהול דיון‪ ,‬יחס אישי לחניכים‪ ,‬גיוון‪ ,‬מקוריות‪ ,‬עניין‪,‬‬
‫עמידה מול קבוצה (קתימב"ה)‪ ,‬שיתוף פעולה בין המדריכים‪ ,‬מטרות הפעולה‪( ,‬הכל בהתאם‬
‫לשלב בו נמצאים בשנה‪ -‬בחרו מילים ונושאים שהחניכים כבר מכירים מפעולות שעברו)‬
‫‪ .2‬סבב‪ -‬נקודת לשימור‪ -‬אפשר להתייחס לנושאים המופיעים במרכז המעגל‪ ,‬או להוסיף‬
‫דברים נוספים‪ .‬חשוב שהמדריכים יקפידו שהביקורת תהיה עניינית ולא אישית ("משחק‬
‫מקורי"‪" ,‬גיוון במתודות"‪ ,‬ולא "מדריך גרוע" או "מדריכה מצויינת")‬
‫‪ .3‬משהו שאני לוקח‪/‬ת לעצמי מהפעולה שראיתי‪ /‬משהו שלמדתי ואיישם בעתיד‪ -‬גם פה‬
‫אפשר להתייחס לנושאים במרכז המעגל‪ ,‬או להוסיף משהו אחר‪.‬‬
‫‪ .4‬אם מדובר בקבוצה בוגרת שלא תקח את זה למקום לא טוב‪ -‬אפשר גם לעשות סבב של‬
‫נקודות לשיפור‪ ,‬אך צריך להיזהר מלתייג מדריכים כ"גרועים"‪ .‬חשוב להסביר לחניכים שהם‬
‫צפו בפעולה אחת מתוך רצף של השנה‪ ,‬והפעולה לא בהכרח מייצגת‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫ב‪" .‬התנסויות עמיתים"‪:‬‬
‫בלו"ז השנתי משובצים ימי שיש בהם ידריכו חניכי קוה"ד את הקבוצה שלהם‪ ,‬כהכנה וצבירת‬
‫חוויות חיוביות לפני ההדרכה ה"רצינית" בסניף‪.‬‬
‫חניכי קוה"ד יכינו הפעלה קצרה‪ /‬משחק‪ /‬דיון קצר ומתודי‪ /‬חידון לפי נושא שיקבלו‪ ,‬בהתאם‬
‫לתוכנית של ימי שישי‪.‬‬
‫אורך ההתנסות‪ -‬עד ‪ 11‬דקות‪.‬‬
‫לאחר כל התנסות יתנהל משוב‪.‬‬
‫‪ .1‬המדריכים ימלאו דף של משוב אישי‪( :‬אם ההתנסות היתה בזוג‪ ,‬אפשר למלא יחד)‪ -‬דף‬
‫המשוב מצורף‬
‫איך הרגשתי?‬
‫האם אני מרוצה מאיך שעמדתי מול הקבוצה?‬
‫האם עמדתי במה שתכננתי?‬
‫האם היו לי כל העזרים הדרושים?‬
‫האם הפעילות היתה מוצלחת?‬
‫מה אני רוצה לשפר לעתיד?‬
‫באותו זמן ימלאו החניכים שהשתתפו בפעילות דף משוב קצר‪:‬‬
‫מה היה נושא הפעילות?‬
‫מה היתה לדעתי מטרת הפעילות?‬
‫מה היה כייף‪ /‬מעניין‪ /‬מקורי?‬
‫מה למדתי מהפעילות?‬
‫‪ .2‬סבב של נקודות לשימור‪ -‬חשוב לשים לב שהמשוב לא פוגע‪ ,‬ולכן בשלב הראשון נתמקד‬
‫רק בנקודות חוזק של המדריכים המתנסים‪.‬‬
‫אפשר לפזר או לתלות בחדר מילים לחיזוק חיובי שאפשר לבחור מתוכן‪ ,‬וגם נושאים שאפשר‬
‫להתייחס אליהם‪:‬‬
‫כל הכבוד! יישר כח! עמידה מול הקבוצה‪ ,‬שיתוף פעולה בין שני המדריכים‪ ,‬מקוריות‪ ,‬מעניין‪,‬‬
‫כייף‪ ,‬נהניתי‪ ,‬למדתי משהו חדש‪ ,‬אני לוקח‪/‬ת איתי‪ ,...‬התגברת על קושי‪,‬‬
‫‪ .3‬במידה והקבוצה מספיק בוגרת ויש קשר טוב ופתוח בין החניכים‪ ,‬בשלב יותר מאוחר‬
‫בשנה אפשר לעשות גם סבב של נקודות לשיפור‪ .‬חשוב לשים לב לניסוח‪ ,‬ושהביקורת תהיה‬
‫עניינית‪ ,‬על דברים שהם בשליטת המתנסים (בהתאם לעקרונות המשוב)‬
‫‪ .4‬אם עשינו נקודות לשסיפור‪ ,‬בסוף‪ -‬כמובן‪ -‬עוד נקודות לשימור (שיטת הסנדויץ')‬
‫*** אולי כדאי לחשוב על צ'ופר בסגנון מדליה‪ /‬כתר לחלק למתנסים במיוחד אחרי ההתנסות‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫דף למשוב על התנסות "עמיתים"‬
‫דף למתנסה חניכ‪/‬ת קוה"ד‬
‫איך הרגשתי?‬
‫האם אני מרוצה מאיך שעמדתי מול הקבוצה?‬
‫האם עמדתי במה שתכננתי?‬
‫האם היו לי כל העזרים הדרושים?‬
‫האם הפעילות היתה מוצלחת?‬
‫מה אני רוצה לשפר לעתיד?‬
‫‪186‬‬
‫משוב על התנסות שהעבירו חברי הקבוצה‬
‫מה היה נושא הפעילות?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫מה היתה לדעתי מטרת הפעילות?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫___ ___________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫מה היה כייף‪ /‬מעניין‪ /‬מקורי?‬
‫______________________________________________________________‬
‫_ _____________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫___________________ ___________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫מה למדתי מהפעילות?‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______ ________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫‪187‬‬
‫ג‪ .‬השתתפות בפעולות כחניכים לכל דבר‪ ,‬ואחרי הפעולה‪ -‬רפלקציה על‬
‫הפעולות שחוו‪.‬‬
‫בחלק מימי שישי ישתתפו חניכי קוה"ד בפעולות בנושאים שונים הקשורים למסורת או‬
‫לפרשת השבוע‪ ,‬לפי הלו"ז השנתי‪ .‬את הפעולות האלה חשוב לחלק לשני חלקים‪ .‬בחלק‬
‫הראשון‪ -‬פעולה‪ .‬כדאי מאוד שתהיה פעולה מושקעת‪ ,‬עם גיוון מתודי‪ ,‬רעיונות מקוריים‪,‬‬
‫תפאורה‪ ,‬עזרים ועוד‪ .‬בחלק השני ‪ -‬יקיימו החניכים רפלקציה ומשוב על הפעולה שחוו‬
‫כחניכים‪ .‬חשוב להשאיר לפחות ‪ 21‬דקות למשוב‪.‬‬
‫מהלך המשוב‪:‬‬
‫‪ .1‬מילוי דף משוב קצר (מצורף)‬
‫נושא הפעולה‪:‬‬
‫מטרות הפעולה היו (לפי מה שהבנתי)‪:‬‬
‫מה היה מהלך הפעולה (באופן כללי)‪:‬‬
‫אילו מתודות היו בפעולה‪:‬‬
‫מה היה סיכום הפעולה‪:‬‬
‫אילו עזרים מיוחדים או מעניינים תרמו לפעולה?‬
‫מה היה לי כייף‪ /‬מעניין?‬
‫למה פחות התחברתי ומדוע?‬
‫נקודה‪/‬ות לשימור‬
‫נקודה‪/‬ות לשיפור‬
‫‪ .2‬בסבב‪ -‬החניכים יגידו מה היה נושא הפעולה‪ ,‬המטרות‪ ,‬מהלך הפעולה‪ ,‬המתודות וכו'‪.‬‬
‫בשלב זה כדאי לעשות השוואה בין מערך הפעולה המקורי של מדריכי קוה"ד (אפשר לצלם‬
‫בכמה עותקים) לבין מה שהחניכים הבינו‪ /‬חוו‪.‬‬
‫‪ .3‬משחק "איזה קטע‪ ,‬גם אני חושב‪/‬ת ככה" באמצעותו יתקיים משוב‪.‬‬
‫יושבים במעגל‪ .‬החניכה הראשונה עונה על אחת השאלות מהחלק השני של דף המשוב (מה‬
‫היה מעניין‪ ,‬נקודה לשימור‪ ,‬נקודה לשיפור)‪ .‬לדוגמא "משחק הפתיחה היה לדעתי מקורי‪,‬‬
‫ופתח טוב את הנושא של הפעולה"‪ .‬אם יש בקבוצה עוד חניך שחושב ככה‪ ,‬עליו לקום ולהגיד‬
‫"איזה קטע‪ ,‬גם אני חושב ככה"‪ .‬אם יש כמה חניכים שמסכימים‪ ,‬אפשר שכולם יקומו‪.‬‬
‫אחר כך‪ -‬החניך שקם יגיד דבר אחר על הפעולה‪ ,‬לדוגמא‪" :‬הרגשתי שהדיון היה קצת יותר‬
‫מידי ארוך"‪ .‬חניכה שמסכימה איתו תקום ותגיד "איזה קטע‪ ,‬גם אני חושבת ככה"‪ .‬וכן הלאה‪.‬‬
‫מתודה חלופית‪:‬‬
‫בסבב‪ ,‬כל חניכה תגיד נקודת משוב אחת על הפעולה‪ .‬חניכים שמסכימים יקומו‪ ,‬חניכים שלא‬
‫מסכימים ישארו לשבת‪ ,‬ואפשר לשמוע כמה דעות לכאן ולכאן‪ .‬על נקודות פחות חיוביות‬
‫אפשר לעשות תחרות של הצעת חלופות‪ -‬מתודה יותר מעניינת‪ ,‬משחק אחר עם אותו מסר‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪ .3‬בסוף‪ -‬סבב שבו יגידו החניכים‪ :‬משהו שאני לוקח‪/‬ת לעצמי מהפעולה שראיתי‪ /‬משהו‬
‫שלמדתי ואיישם בעתיד‪....‬‬
‫‪188‬‬
‫דף משוב לחניכי קוה"ד‬
‫נושא הפעולה‪______________________________________ :‬‬
‫מטרות הפעולה היו (לפי מה שהבנתי)‪:‬‬
‫א‪__________________________________________________________________ .‬‬
‫ב‪__________________________________________________________________ .‬‬
‫ג‪__________________________________________________________________ .‬‬
‫מה היה מהלך הפעולה (באופן כללי)‪:‬‬
‫א‪__________________________________________________________________ .‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫ב‪__________________________________________________________________ .‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫ג‪__________________________________________________________________ .‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫אילו מתודות היו בפעולה‪:‬‬
‫‪_________________________________________________________________ ‬‬
‫‪_________________________________________________________________ ‬‬
‫‪_________________________________________________________________ ‬‬
‫מה היה סיכום הפעולה‪:‬‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫אילו עזרים מיוחדים או מעניינים תרמו לפעולה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫למה פחות התחברתי ומדוע?‬
‫מה היה לי כייף‪ /‬מעניין?‬
‫נקודה‪/‬ות לשיפור‬
‫נקודה‪/‬ות לשימור‬
‫‪189‬‬
‫ד‪ .‬התנסות בהדרכת קבוצה מהסניף‬
‫לאחר ל"ג בעומר‪ ,‬יכנסו חניכי קוה"ד להדרכה וישלבו בצוות הסניף‪.‬‬
‫הפעולות שהם יעבירו יתקיימו בימי ג'‪ ,‬לפי התוכנית החינוכית של החניכים ובתיאום עם צוות‬
‫הסניף‪ .‬במהלך העברת הפעולות ע"י חניכי קוה"ד‪ ,‬חשוב מאוד שרכז‪/‬ת הסניף‪ ,‬רכז‪/‬ת‬
‫ההדרכה ומדריכי קוה"ד יצפו או אפילו רק יעברו ליד הפעולה לכמה דקות‪ ,‬כדי שיהיה חומר‬
‫לבנות ממנו משוב‪.‬‬
‫ימי שישי שלאחר פעולות ההתנסות יוקדשו למשוב שיתקיים במסגרת קבוצת קוה"ד‪.‬‬
‫‪ .1‬כל המתנסים ימלאו דף משוב אישי‪( :‬מצורף)‬
‫איך היה לי להדריך את הפעולה?‬
‫ממה נהניתי?‬
‫האם החניכים שיתפו פעולה? עם מה במיוחד?‬
‫מה היה מעניין לחניכים ומה פחות?‬
‫האם אני מרוצה מהנקודות הבאות‪:‬‬
‫תכנון הפעולה‬
‫פתיחה‬
‫משחקים‬
‫גיוון‬
‫מתודות‬
‫סיכום‬
‫האם החניכים הבינו את נושא הפעולה?‬
‫האם השגתי את מטרות הפעולה?‬
‫האם באתי מוכנ‪/‬ה לפעולה?‬
‫איך היה שיתוף הפעולה עם המדריך‪/‬ה השני‪/‬ה?‬
‫שלוש נקודות לשיפור‬
‫שלוש נקודות לשימור‬
‫לסיכום‪ ,‬אני חושב שמגיע לי כל הכבוד במיוחד על‪...‬‬
‫‪ .2‬אחרי מילוי המשוב האישי‪ ,‬תתקיים שיחת משוב אישית עם רכז‪/‬ת או רכז‪/‬ת הדרכה או‬
‫מדריכי קוה"ד‪ ,‬בהתאם למי שצפה‪.‬‬
‫בשיחת המשוב‪ ,‬חשוב לתת קודם כל מקום לפרוק‪ -‬לספר איך היה‪ ,‬לברר מה שלום‬
‫החניכים‪.‬‬
‫את שיחת המשוב כמובן יש לקיים לפי שיטת הסנדויץ'‪ -‬חיובי‪ -‬שלילי‪ -‬חיובי‪ ,‬ולתת מקום‬
‫לתגובה‪ ,‬לשאול האם זה מתאים לחוויה האישית של המתנסים‪.‬‬
‫‪ .3‬שיחה יותר פתוחה בפורום של כל הקבוצה‪ ,‬בה אפשר לשתף בחוויות‪.‬‬
‫רעיון למתודה‪ -‬לכתוב על פתק חוויה‪ /‬מחשבה‪ /‬שאלה בעקבות הפעולה‪ .‬את הפתקים שמים‬
‫בכובע‪ ,‬כל פעם שולפים ומקריאים‪ ,‬וצריך לנחש מי הכותב‪/‬ת‪ .‬ואז כמובן אפשר לתת מקום‬
‫לספר ולהרחיב‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫‪ .4‬חשוב לסכם בסבב שבו יענו החניכים על השאלה מה למדתי מההתנסות‪ /‬מה איישם‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫בשיחת המשוב הבאה‪ ,‬כדאי להתייחס לנקודה זו‪ -‬להזכיר לחניך‪/‬ה מה היה הנושא‬
‫שרצה‪/‬תה לשפר ולברר האם היה שיפור בפעולות הבאות‪.‬‬
‫*** גם פה כדאי לסכם את הפעולה בצ'ופר‪ /‬עוגה‪ /‬ארוחה חגיגית לכבוד המעבר להדרכה‬
‫והפעולה הראשונה‪.‬‬
‫הערה חשובה‪:‬‬
‫כדי שהמשוב וההדרכה יהיו משמעותיים יותר‪ ,‬חשוב לשים דגש על התהליך‪ ,‬על למידה‬
‫והדרגתיות‪ .‬לא כולנו נהיה מדריכים מצויינים מיד בפעולה הראשונה שנעביר‪.‬‬
‫רצוי שאתם כמדריכי קוה"ד והמלווים של תהליך ההתנסות תערכו רישום שבו תעקבו אחרי‬
‫המשובים‪ ,‬כדי שתוכלו להצביע על תהליך והתפתחות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬אם במשוב הראשון עם חניכה מסויימת עלה הנושא שהיא מדברת יותר מידי בשקט‬
‫ולא שומעים אותה‪ ,‬רשמו נקודה זו אצלכם‪ .‬שימו לב לזה בפעם הבאה שתראו את הפעולה‬
‫שלה‪ ,‬והזכירו את זה בשיחת המשוב‪ -‬האם חל שיפור? מה כדאי לעשות כדי לשפר?‬
‫חשוב לשים לב לפחות לנקודה אחת אצל כל חניך‪ ,‬כדי שתוכלו להציג "נתונים אמיתיים"‪,‬‬
‫ולהראות לחניכי קוה"ד שמדבור בתהליך הדרגתי‪ ,‬שבו תמיד אפשר להשתפר‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫דף למשוב אישי אחרי הדרכת פעולה בסניף‬
‫איך היה לי להדריך את הפעולה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫ממה נהניתי?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫האם החניכים שיתפו פעולה? עם מה במיוחד?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫מה היה מעניין לחניכים ומה פחות?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫האם אני מרוצה מהנקודות הבאות‪:‬‬
‫תכנון הפעולה‪_________________________________________________________ :‬‬
‫פתיחה‪______________________________________________________________ :‬‬
‫משחקים‪____________________________________________________________ :‬‬
‫גיוון‪________________________________________________________________ :‬‬
‫מתודות‪____________________________________________________________ :‬‬
‫סיכום‪______________________________________________________________ :‬‬
‫האם החניכים הבינו את נושא הפעולה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫האם השגתי את מטרות הפעולה?‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫שלוש נקודות לשיפור‬
‫‪__________________________________________________________________ .1‬‬
‫‪__________________________________________________________________ .1‬‬
‫‪__________________________________________________________________ .1‬‬
‫שלוש נקודות לשימור‬
‫‪__________________________________________________________________ .1‬‬
‫‪__________________________________________________________________ .1‬‬
‫‪__________________________________________________________________ .1‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני חושב שמגיע לי כל הכבוד במיוחד על‪...‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________________‬